ויקיטקסט:בקשות לסמכות מפעיל מערכת

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.47.0-wmf.23</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:בקשות לסמכות מפעיל מערכת</title>
    <ns>4</ns>
    <id>3731</id>
    <revision>
      <id>3087708</id>
      <parentid>3084593</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T12:10:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Neriah</username>
        <id>27210</id>
      </contributor>
      <comment>/* בקשת הרשאה - מו יו הו */ ארכוב לתוך [[ויקיטקסט:בקשות לסמכות מפעיל מערכת/ארכיון ב#בקשת הרשאה - מו יו הו]] ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3087708</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3819" sha1="gjyv0ue68js2sgy71tvi1ibvas69qg5" xml:space="preserve">__NEWSECTIONLINK__
[[קטגוריה:ויקיטקסט - בקשות]]
{{תיבת ארכיון|
*[[/ארכיון א|ארכיון א]]
*[[/ארכיון ב|ארכיון ב]]
}}
בדף זה מתקיימים הדיונים וההצעות לגבי מינויים של [[ויקיטקסט:מפעיל מערכת|מפעילי מערכת]]. ההחלטה היא של מפעילי המערכת והביורקרטים, אולם מובן שאלו לא ימנו או יימנעו מלמנות מפעילים כנגד דעת הקהילה. גם דיונים לגבי מינויים של ביורוקרטים מתקיימים בדף זה, וכן דיונים להסרת הרשאות. מדיניות הסרת ההרשאות נקבעה ב[[ויקיטקסט:מזנון/ארכיון מרץ 2021#הסרת הרשאות למשתמשים לא פעילים|דיון במזנון]].

הצבעות עבר נשמרות בארכיון: [[/ארכיון א#הצעה מ-LOOXIS לגבי מפעיל מערכת ראשון|Dovi]]‏, {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Avichai]]}} &lt;small&gt;(פרש)&lt;/small&gt;
, {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|עשהאל]]}} &lt;small&gt;(פרש)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Fuzzy]], {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|יודא]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Rotemliss]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|עמרם]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון א#מפעילי מערכת|נבוכדנצר &lt;small&gt;(נחום)&lt;/small&gt;]], [[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Ori229]]‏, [[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Erel Segal]]‏, &lt;small&gt;&lt;s&gt;[[/ארכיון א#הצבעות שלא עברו|Odedee]]&lt;/s&gt; (לא עבר)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון ב#משתמש:Pashute|Pashute]]‏, [[/ארכיון ב#תולדות אדם|תולדות אדם]], &lt;small&gt;&lt;s&gt;[[/ארכיון ב#ELAD3|ELAD3]]&lt;/s&gt;‏ (לא עבר)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון ב#Uziel302|Uziel302]]‏, [[/ארכיון ב#Amire80|Amire80]]‏, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#משתמש:Effib|Effib]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#משתמש:החבלן|החבלן]]}} &lt;small&gt;(לא מפעיל)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון ב#משתמש:Dmokhtar|Dmokhtar ‏&lt;small&gt;(Roxette5)&lt;/small&gt;]]‏, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#משתמש:Inkbug|Inkbug]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#משתמש:אור שפירא|אור שפירא]]}} &lt;small&gt;(לא פעילה, הרשאתה הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#Guycn2|Guycn2]]}} &lt;small&gt;(פרש)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#ציון הלוי|ציון הלוי]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#איתן 96|איתן 96]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, &lt;small&gt;{{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#יוחאי-שראל|יוחאי שראל]]}} (לא עבר)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון ב#מושך בשבט|מושך בשבט]], [[/ארכיון ב#Neriah|Neriah]]{{כ}}, [[/ארכיון ב#משתמש:Shahar9261|Shahar9261]], [[/ארכיון ב#Shalomori123|Shalomori123]], &lt;small&gt;&lt;s&gt;[[/ארכיון ב#איתן טרנופולסקי|איתן טרנופולסקי]]&lt;/s&gt;‏ (לא עבר)&lt;/small&gt;.

כרגע יש בוויקיטקסט [[מיוחד:רשימת משתמשים/sysop|'''{{NUMBERINGROUP:sysop}}''' מפעילי מערכת]], מתוכם [[מיוחד:רשימת משתמשים/bureaucrat|'''{{NUMBERINGROUP:bureaucrat}}''' ביורוקרטים]].</text>
      <sha1>gjyv0ue68js2sgy71tvi1ibvas69qg5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087709</id>
      <parentid>3087708</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T12:11:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Neriah</username>
        <id>27210</id>
      </contributor>
      <origin>3087709</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3871" sha1="b17si423cu9njkjfmc6tr03vajsd9kr" xml:space="preserve">__NEWSECTIONLINK__
[[קטגוריה:ויקיטקסט - בקשות]]
{{תיבת ארכיון|
*[[/ארכיון א|ארכיון א]]
*[[/ארכיון ב|ארכיון ב]]
}}
בדף זה מתקיימים הדיונים וההצעות לגבי מינויים של [[ויקיטקסט:מפעיל מערכת|מפעילי מערכת]]. ההחלטה היא של מפעילי המערכת והביורקרטים, אולם מובן שאלו לא ימנו או יימנעו מלמנות מפעילים כנגד דעת הקהילה. גם דיונים לגבי מינויים של ביורוקרטים מתקיימים בדף זה, וכן דיונים להסרת הרשאות. מדיניות הסרת ההרשאות נקבעה ב[[ויקיטקסט:מזנון/ארכיון מרץ 2021#הסרת הרשאות למשתמשים לא פעילים|דיון במזנון]].

הצבעות עבר נשמרות בארכיון: [[/ארכיון א#הצעה מ-LOOXIS לגבי מפעיל מערכת ראשון|Dovi]]‏, {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Avichai]]}} &lt;small&gt;(פרש)&lt;/small&gt;
, {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|עשהאל]]}} &lt;small&gt;(פרש)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Fuzzy]], {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|יודא]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Rotemliss]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|עמרם]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון א#מפעילי מערכת|נבוכדנצר &lt;small&gt;(נחום)&lt;/small&gt;]], [[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Ori229]]‏, [[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Erel Segal]]‏, &lt;small&gt;&lt;s&gt;[[/ארכיון א#הצבעות שלא עברו|Odedee]]&lt;/s&gt; (לא עבר)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון ב#משתמש:Pashute|Pashute]]‏, [[/ארכיון ב#תולדות אדם|תולדות אדם]], &lt;small&gt;&lt;s&gt;[[/ארכיון ב#ELAD3|ELAD3]]&lt;/s&gt;‏ (לא עבר)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון ב#Uziel302|Uziel302]]‏, [[/ארכיון ב#Amire80|Amire80]]‏, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#משתמש:Effib|Effib]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#משתמש:החבלן|החבלן]]}} &lt;small&gt;(לא מפעיל)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון ב#משתמש:Dmokhtar|Dmokhtar ‏&lt;small&gt;(Roxette5)&lt;/small&gt;]]‏, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#משתמש:Inkbug|Inkbug]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#משתמש:אור שפירא|אור שפירא]]}} &lt;small&gt;(לא פעילה, הרשאתה הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#Guycn2|Guycn2]]}} &lt;small&gt;(פרש)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#ציון הלוי|ציון הלוי]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#איתן 96|איתן 96]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, &lt;small&gt;{{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#יוחאי-שראל|יוחאי שראל]]}} (לא עבר)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון ב#מושך בשבט|מושך בשבט]], [[/ארכיון ב#Neriah|Neriah]]{{כ}}, [[/ארכיון ב#משתמש:Shahar9261|Shahar9261]], [[/ארכיון ב#Shalomori123|Shalomori123]], &lt;small&gt;&lt;s&gt;[[/ארכיון ב#איתן טרנופולסקי|איתן טרנופולסקי]]&lt;/s&gt;‏ (לא עבר)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון ב#מו יו הו|מו יו הו]].

כרגע יש בוויקיטקסט [[מיוחד:רשימת משתמשים/sysop|'''{{NUMBERINGROUP:sysop}}''' מפעילי מערכת]], מתוכם [[מיוחד:רשימת משתמשים/bureaucrat|'''{{NUMBERINGROUP:bureaucrat}}''' ביורוקרטים]].</text>
      <sha1>b17si423cu9njkjfmc6tr03vajsd9kr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עץ חיים/שער הכללים/ד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>8414</id>
    <revision>
      <id>3087764</id>
      <parentid>3087630</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T23:42:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3087764</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16571" sha1="k5uh84955gdlxb6cfc19kl83w65asu8" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עץ חיים|שער הכללים|ג|ד|ה}}
==פרק ד - עיבור שני והגדלת השלישים==
ועתה נבאר מ&quot;ש בזוהר פרשת אחרי מות דף ס&quot;ה {{ממ זהר|ג|סה|ב}} 'בתר דינקא להו אתעברת מנייהו'. {{ש}}
פירושו, כי הנער אין לו דעת שלם עד שיהיה בן ט' שנים ויום אחד, שאז ביאתו ביאה להיות דעתו שלם בסוד {{צ|והאדם ידע את חוה אשתו}}, (ואע&quot;פ שנשלם כל הפרצוף שלו). לכן אחר יניקה דזעיר אנפין חזר להתעבר באמא עיבור שני כדי להיות לו מוחין, אע&quot;פ שכבר נשלם לו כל הפרצוף של ו' קצוות בימי יניקתו. 

וכדי שלא תתמה מזה, איך יש עיבור שני אחר היניקה -  הלא מבשרי אחזה אלוה?!

והענין כי כמו שבמלכות עולין נשמות של התחתונים בכל לילה כשאומר {{צ|בידך אפקיד רוחי}}, ומתעברת מהם ומתחדשים שם בסוד {{צ|חדשים לבקרים רבה אמונתך}} -- כך אמא עלאה אתעברת פעם שנייה מנשמות זעיר ונוקבא, ומתחדשין בסוד מוחין חדשים הניתנין להם. והנה בעלות זעיר ונוקבא במעי אמא - אז עושין שם מיין נוקבין אל הבינה לזווגה עם אבא, ועל ידי זווג זה מולידין ומורידין המוחין לזעיר ונוקבא. 


ונבאר עתה סוד גדלות זעיר אנפין. {{ש}}
כי הלא בהיות זעיר אנפין בעיבור ראשון, ג' כלילין בג' במעי אמו, היה בחינת אות '''ו'''' שבתוך '''ה'''' של בינה, '''ה'''' עילאה. ובאות '''ו'''' זו יש פסיעה לבר. וזהו סוד נקודת '''ו'''' הבולטת בסוף ה'''ו''''. וזהו סוד נקודת המלכות העומדת עם זעיר אנפין שהוא אות '''ו'''' בלתי ראש, בסוד ג' כלילין בג', '''ו'''' זעירא. {{ש}}
וכשיוצא זעיר אנפין לחוץ -- אז הוא בחינת אות '''ו'''' הנגלית בשם הוי&quot;ה העומדת אחר '''ה'''' ראשונה, ואז יש לזו ה'''ו'''' ראש. וראש הזה הוא רמז לרישא דזעיר אנפין, כתר חכמה בינה, בסוד הקטנות והיניקה לבד - כי עדיין איברים שלו דקים כקרני חגבים{{הערה|נכתב בצד: {{גמט|חגבים}} גי' {{גמט|ס&quot;ג}}, סוד ס&quot;ג שהם הנקודות}} ואינם נקראים רק בחינת ו' קצוות לבד. אך עם כל זה יש לו ראש של קטנות והוא ראש של '''ו'''', וששה קצוות שלו הוא התפשטות '''ו'''' שלו. ודקות '''ו'''' למטה בסופה הוא בחינת מלכות הכלולה שם עמו בזמן היניקה ג&quot;כ.


ועתה נבאר בחינה שלישיות של הגדלות. {{ש}}
כי להגדיל אברים של קטן זה (&lt;small&gt;שהם קטנים כקרני חגבים&lt;/small&gt;) צריך שיכנסו נה&quot;י דאמא תוך '''ו'''' קצוות דזעיר אנפין. 
* ואז פרק עליון דנצח אמא מתחבר עם שני פרקין של חסד זעיר אנפין, ועולין עד רישא דזעיר אנפין '''ונעשית חכמה שלו''' מג' פרקין. 
* ופרק אחד דהוד אמא מתחבר עם שני פרקין עלאין דגבורה דזעיר אנפין, '''ונעשית בינה שלו''' גם כן משלשה פרקין בראש הזעיר אנפין. 

וזהו סוד מ&quot;ש בזוהר בלק דף רמ&quot;א{{הערה|לא ברור לי היכן נמצא - ויקיעורך}} {{צז|חסד חסדים גבורה גבורות}} - כי פרק אחד דנצח אמא (שהוא קו ימין הנקרא חסד), נתחבר עם שני חסדים (שהם שני פרקין עלאין דחסד זעיר אנפין), ונעשה ג' פרקין שהם ג' חסדים, ונעשים מהם '''חכמה דזעיר אנפין'''. ועל דרך זה נעשית '''בינה דזעיר אנפין''' מן גבורה גבורות. 

ועל דרך זה נצח נצחים, הוד הודות - שהם שני פרקין תתאין דנצח הוד אמא. שאלו אינם נקראים 'חסדים וגבורות', ומתחברים עם נצח הוד דזעיר אנפין להשלימם כמו שיתבאר בע&quot;ה. 

וקשה כי כמו שאמרו חסד חסדים גבורה גבורות כו' - למה לא אמרו &quot;תפארת תפארות&quot; גם כן? 

ונחזור לענין כי כן על דרך זה פרק אחד דיסוד אמא נתחבר עם שני פרקין ת&quot;ת עליונים דזעיר אנפין - ונעשה מהם '''דעת דזעיר אנפין'''. {{ש}}
ופרק שני דנצח אמא נתחבר עם שליש אחד הנשאר מג' שלישי חסד דזעיר אנפין, ועם שליש עליון דנצח דזעיר אנפין - ונעשה '''חסד דזעיר אנפין''' מג' שלישין. {{ש}}
ופרק שלישי דנצח אמא יורדת עם ב' פרקין דנצח זעיר אנפין - ונעשה '''נצח זעיר אנפין''' מג' פרקין. 

ודע כי כשיורד פרק אחד דנצח דאמא ונעשה חכמה דזעיר אנפין -- הנה לא ירד רק פרק תחתון דאמא, כי כן סדר ירידתו. ואח&quot;כ כשרוצה ליכנס פרק אמצעי של נצח דאמא כדי לעשות חסד דזעיר אנפין כלול מג' פרקין -- אז ירד פרק תחתון דנצח דאמא (שהיה בתחלה בחכמה דזעיר אנפין) ויורד עתה אל החסד, ונשאר פאמצעי דנצח אמא בחכמה דזעיר אנפין. ואח&quot;כ כשרוצה לכנס פרק שלישי דנצח אמא להשלים נצח זעיר אנפין - הנה אז נכנס פרק עליון דנצח אמא בחכמה דזעיר אנפין, ויורד פרק אמצעי דאמא בחסד זעיר אנפין, ויורד פרק תחתון דנצח אמא בנצח זעיר אנפין. {{ש}}
ועל סדר זה נשלם קו ימין דזעיר אנפין. {{ש}}
וכן על דרך זה בקו שמאל דזעיר אנפין הנעשה מג' פרקין דהוד אמא. ועל דרך זה בקו אמצעי דזעיר אנפין הנעשה מיסוד אמא. 

הנה נמצא '''חסד דזעיר אנפין''' נעשה מן חיבור שלושה שלישים נפרדין זה מזה שהוא: 
* פרק אמצעי דנצח אמא, 
* ופרק תחתון דחסד זעיר אנפין, 
* ופרק עליון דנצח זעיר אנפין {{ש}}
ומחיבור שלשתן נעשה '''חסד זעיר אנפין'''. 

וכן על דרך זה '''בגבורה דזעיר אנפין'''. וכן '''בת&quot;ת דזעיר אנפין'''. מה שאין כן בשום ספירה אחרת מעשר ספירות דזעיר אנפין - כי אלו הולכים בבחינת שלישים נפרדין זה מזה. 

והנה נמצא כי הזעיר אנפין בכל אחד מי' ספירות הגדיל שליש אחד שלקח מבינה; כי היה בו ב' שלישים שלו ולוקח שליש אחד מאמא גם כן והגדיל. וכן בכל העשר ספירות שלו. וזהו סוד שאמרו רז&quot;ל כי הידור מצוה עד שליש - כי כך בזעיר אנפין מגדילין בו שליש. ובזה תבין אם שליש זה שאמרו רז&quot;ל הוא מלגאו או מלבר. 

והנה הטעם שכל זעיר אנפין נעשה ע&quot;י שלישים אלו הוא סוד הפסוק {{צ|וכל בשליש עפר הארץ}} {{ממ|ישעיהו|מ|יב}}. כי זעיר ונוקבא נקראים 'עפר' בסוד {{צ|הכל היה מן העפר ואפילו גלגל חמה}}. ואלו נמדדין בשלישים. ופי' הפסוק {{צ|מי מדד בשעלו כו'}} - כי ההפרש שיש בין מדידה לזרת, שהמדה יש לה בית קיבול לקבל מה שנותנין לתוכה, ולכן אחר שמדד מדה ראשונה זורק אותה מהכלי כדי לחזור פעם ב' למלאות המדה למדוד יותר. אך הזרת אין צורך לזרוק שום דבר כי אינו בחינת בית קיבול כמו המדידה [ס&quot;א המדה]. 

א&quot;כ פי' הפסוק כך: על ידי {{צ|מי}} - פי' הבינה אמא עלאה, {{צ|מדד בשעלו מים}}, הם ב' מים תתאין ועלאין, שהם זעיר ונוקבא, שהפרישן והבדילן זה מזה בסוד {{צ|ויבדל אלהים בין המים כו'}}. וזה נעשה ע&quot;י מדידת המדה; שאחר שמלאו פעם אחת מים בחינה א' של מים עלאין -- הנה זורק מה שבתוך מדה זו ליתן אל זעיר אנפין וחוזרת למלאות המדה פעם שנית של בחינת מיין תתאין אחרים לצורך הנוקבא. ולכן בענין זעיר ונוקבא הזכיר לשון המדה שצריך להבדיל ולהפריש בין זעיר ונוקבא, וזה על ידי מדה המתמלאת וחוזרת פעם אחרת להתמלאות מיין תתאין. 

משא&quot;כ בזרת, כי כולו לצורך זעיר אנפין הנקרא {{צ|שמים}}. כי {{צ|מי}} שהוא בראש הפסוק - {{צ|תיכן השמים בזרת}}. וענין {{צ|תיכן}} הוא שנותן קצבה וגבול ותחום. וע&quot;י הזרת מדד בו ואמרה &quot;עד כאן יהיה גבול מוח חכמה, ועד כאן יהיה חסד, ועד כאן יהיה נצח&quot;. ועל דרך זה בקו שמאל ובקו אמצעי. 

ואחר כך {{צ|וכל בשליש עפר הארץ}}. פירוש כי מדדה הבינה בשליש עליון של תפארת דזעיר אנפין (שהוא מקום החזה), ושם בשליש ההוא יוצאת מדת מלכות נוקבא הנקרא {{צ|עפר הארץ}} (כנזכר באדרא דנפקי מבין חדוהי מבין תרין דרועין דיליה). {{ש}}
וזהו סוד המזוזה שהיא המלכות; כי {{גמט דגש|מזוזה}} גי' {{גמט דגש|אדנ&quot;י}}, וראוי ליתנה בסוף שליש עליון של הפתח לרמז אל המלכות שיצאה בשליש עליון של תפארת דזעיר אנפין בסוד {{צ|והיה שדי בצריך}}, שהוא שם {{גמט דגש|שדי}} המגין מהקליפות הנקרא {{צ|{{גמט דגש|צריך}}}}. כי לכך יצאה המלכות (שהיא המזוזה) באחורי זעיר אנפין כדי שלא יהיה אחיזה אל הקליפות באחוריו כנ&quot;ל. לכן יש כח בשם '''שדי''' להבריח הקליפות שהם {{גמט דגש|צרי&quot;ך}} 

::('''שדי''' ראשי תיבות '''ש''''ומר '''ד''''לתות '''י''''שראל):


---------------------

::'''&lt;small&gt;דברי יעקב צמח  - התפשטות נה&quot;י דאבא ואמא בזעיר אנפין להגדילו - מצאתי כתוב דרוש ורצוני לסומכו לכאן והוא ביאור נאה:&lt;/small&gt;'''

הנה המוחין דזעיר אנפין נעשין מנה&quot;י אמא וכך סדר הבנין: 

כי הלא כל מדה יש בו ג' פרקין. 
* ויורד פרק תחתון דנצח אמא במקום שעתיד להיות חכמה דזעיר אנפין, ועולין שם שני פרקין דחסד זעיר אנפין ונעשים '''חכמה''' משלושה פרקין. 
* ואח&quot;כ יורד פרק אמצעי דנצח אמא במקום חכמה דזעיר אנפין - ונדחה משם פרק תחתון. ונשאר פרק אמצעי בחכמה דזעיר אנפין, ופרק תחתון יורד בחסד זעיר אנפין. ועולה שם פרק עליון דנצח זעיר אנפין - ונעשה '''חסד''' של ג' פרקין. 
* אח&quot;כ יורד פרק עליון דנצח אמא במקום חכמה דזעיר אנפין, ופרק שני דנצח שהוא בחכמה נדחה משם ויורד בחסד שלו. ונדחה משם פרק תחתון. ופרק זה התחתון יורד בנצח זעיר אנפין ונעשה נצח זעיר אנפין מג' פרקין. 


והנה ההוד הוא קו שמאל ונעשה '''בינה שלו''' מהוד אמא. 
* ויורד פרק תחתון דהוד אמא במקום בינה דזעיר אנפין, ועולין שם שני פרקין דגבורה דזעיר אנפין ונעשה '''בינה שלו''' מג' פרקין. 
* אח&quot;כ יורד פרק אמצעי דהוד אמא במקום בינה דזעיר אנפין - במקום אותו פרק תחתון דהוד אמא. ויורד פרק תחתון בגבורה, ועולה שם פרק עליון דהוד זעיר אנפין ונעשה '''גבורה שלו''' מג' פרקין. 
* אח&quot;כ יורד פרק עליון דהוד אמא במקום בינה דזעיר אנפין - ונדחה משם פרק אמצעי. ונשאר פרק עליון בבינה שלו, ופרק אמצעי יורד בגבורה שלו, ונדחה משם פרק תחתון בהוד. ונעשה '''הוד שלו''' מג' פרקין. 


והנה היסוד הוא קו אמצעי. 
* ויורד פרק תחתון דיסוד אמא בדעת זעיר אנפין, ועולין שם שני פרקין דתפארת שלו - ונעשה '''דעת שלו''' מג' פרקין. 
* אח&quot;כ יורד פרק עליון דיסוד אמא בדעת זעיר אנפין - ונדחה משם פרק שני. ונשאר פרק עליון בדעת, ופרק שני יורד '''בתפארת דזעיר אנפין''' בשליש עליון. 

אמנם נגד היסוד דזעיר אנפין - אין בו לבוש מצד אמא בפרטות. והטעם כי גם מוחין אין לו, כי חמשה חסדים נתפשטו עד ההוד דזעיר אנפין. וזהו סוד {{צ|אמא עלאה עד הוד אתפשטת}}. אך עם כל זה מהארת התפשטות ה' חסדים - מתקבץ הארתם ביסוד ונקרא {{צ|כל}}. וכמו שקבל הארץ החסדים - כך מתפשטים הארת הלבוש שלהם מנה&quot;י דאמא ומכח יסוד דאמא אשר בו גנוזים החסדים (כן) ברישא דזעיר אנפין יורד משם ומעטרה שלו מאיר עד היסוד אשר בו. 


ונחזור לענין כי ע&quot;ד שביארנו שנתפשטו ג' פרקין דנצח דאימא בקו ימין דזעיר אנפין, וכן ג' פרקין הוד בקו שמאל דזעיר אנפין - ג&quot;כ נתפשט יסוד דאמא בקו אמצעי באופן זה: 
* כי מפרק עליון דיסוד אימא נתחבר עם שני פרקים עליונים דתפארת דזעיר אנפין - ונעשה מהם '''דעת דזעיר אנפין''' מג' פרקין. 
* וכן פרק שני דיסוד אימא נתחבר עם פרק תחתון הנשאר מתפארת זעיר אנפין, ועלה שם פרק עליון דיסוד זעיר אנפין - ונעשה '''תפארת דזעיר אנפין''' מג' פרקין. 
* ואמנם יסוד דזעיר אנפין נשארו בו שני פרקין לבד; כי יסוד אמא הוא יסוד נוקבא קצר, ואין בו רק שני שלישים. ושליש אחד יורד לדעת זעיר אנפין, ואחד לתפארת דזעיר אנפין. 

ונמצא שאין מה ליתן ליסוד דזעיר אנפין מחלק אמא כלל. ונשאר בבחינת שני שלישים לבד. משא&quot;כ בכל שאר הספירות שיש ג' שלישים בכל אחד מהם על ידי שלוקחתם מאמא. וזהו סוד {{צ|ויהי יוסף '''י''''פה '''ת''''ואר '''ו''''יפה '''מ''''ראה}}, ר&quot;ת '''יתום''' - כי נשאר יתום מאמא שהיא בינה; כי שאר הספירות אמא עומדת עמהם משא&quot;כ ביסוד. 

והנה סדר התפשטות הנ&quot;ל הוא כך: 
* כי תחלה נתקן '''חכמה דזעיר אנפין''' על ידי פרק עליון דנצח אמא, 
* ואח&quot;כ בינה על דרך זה, 
* ואח&quot;כ דעת, 
* ואח&quot;כ חסד, 
* ואח&quot;כ גבורה, 
* ואחר כך ת&quot;ת,
*  ואח&quot;כ נצח והוד, 
* ואח&quot;כ יסוד. 

ואז נשלם הגדלת דזעיר אנפין על דרך הנ&quot;ל:
------------------
{{הערות שוליים2}}

==ראו גם==
* [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1F7xNrUJGj9DavPZbON2--8JY7ZuErcg92t3NMEVQhyo/pubhtml טבלה על הגדלת השלישים]</text>
      <sha1>k5uh84955gdlxb6cfc19kl83w65asu8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087765</id>
      <parentid>3087764</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T23:46:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3087765</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16596" sha1="5t0kahqbtl39ucjb5b0fcgc5756p4tn" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עץ חיים|שער הכללים|ג|ד|ה}}
==פרק ד - עיבור שני והגדלת השלישים==
ועתה נבאר מ&quot;ש בזוהר פרשת אחרי מות דף ס&quot;ה {{ממ זהר|ג|סה|ב}} 'בתר דינקא להו אתעברת מנייהו'. {{ש}}
פירושו, כי הנער אין לו דעת שלם עד שיהיה בן ט' שנים ויום אחד, שאז ביאתו ביאה להיות דעתו שלם בסוד {{צ|והאדם ידע את חוה אשתו}}, (ואע&quot;פ שנשלם כל הפרצוף שלו). לכן אחר יניקה דזעיר אנפין חזר להתעבר באמא עיבור שני כדי להיות לו מוחין, אע&quot;פ שכבר נשלם לו כל הפרצוף של ו' קצוות בימי יניקתו. 

וכדי שלא תתמה מזה, איך יש עיבור שני אחר היניקה -  הלא מבשרי אחזה אלוה?!

והענין כי כמו שבמלכות עולין נשמות של התחתונים בכל לילה כשאומר {{צ|בידך אפקיד רוחי}}, ומתעברת מהם ומתחדשים שם בסוד {{צ|חדשים לבקרים רבה אמונתך}} -- כך אמא עלאה אתעברת פעם שנייה מנשמות זעיר ונוקבא, ומתחדשין בסוד מוחין חדשים הניתנין להם. והנה בעלות זעיר ונוקבא במעי אמא - אז עושין שם מיין נוקבין אל הבינה לזווגה עם אבא, ועל ידי זווג זה מולידין ומורידין המוחין לזעיר ונוקבא. 


ונבאר עתה סוד גדלות זעיר אנפין. {{ש}}
כי הלא בהיות זעיר אנפין בעיבור ראשון, ג' כלילין בג' במעי אמו, היה בחינת אות '''ו'''' שבתוך '''ה'''' של בינה, '''ה'''' עילאה. ובאות '''ו'''' זו יש פסיעה לבר. וזהו סוד נקודת '''ו'''' הבולטת בסוף ה'''ו''''. וזהו סוד נקודת המלכות העומדת עם זעיר אנפין שהוא אות '''ו'''' בלתי ראש, בסוד ג' כלילין בג', '''ו'''' זעירא. {{ש}}
וכשיוצא זעיר אנפין לחוץ -- אז הוא בחינת אות '''ו'''' הנגלית בשם הוי&quot;ה העומדת אחר '''ה'''' ראשונה, ואז יש לזו ה'''ו'''' ראש. וראש הזה הוא רמז לרישא דזעיר אנפין, כתר חכמה בינה, בסוד הקטנות והיניקה לבד - כי עדיין איברים שלו דקים כקרני חגבים{{הערה|נכתב בצד: {{גמט|חגבים}} גי' {{גמט|ס&quot;ג}}, סוד ס&quot;ג שהם הנקודות}} ואינם נקראים רק בחינת ו' קצוות לבד. אך עם כל זה יש לו ראש של קטנות והוא ראש של '''ו'''', וששה קצוות שלו הוא התפשטות '''ו'''' שלו. ודקות '''ו'''' למטה בסופה הוא בחינת מלכות הכלולה שם עמו בזמן היניקה ג&quot;כ.


ועתה נבאר בחינה שלישיות של הגדלות. {{ש}}
כי להגדיל אברים של קטן זה (&lt;small&gt;שהם קטנים כקרני חגבים&lt;/small&gt;) צריך שיכנסו נה&quot;י דאמא תוך '''ו'''' קצוות דזעיר אנפין. 
* ואז פרק עליון דנצח אמא מתחבר עם שני פרקין של חסד זעיר אנפין, ועולין עד רישא דזעיר אנפין '''ונעשית חכמה שלו''' מג' פרקין. 
* ופרק אחד דהוד אמא מתחבר עם שני פרקין עלאין דגבורה דזעיר אנפין, '''ונעשית בינה שלו''' גם כן משלשה פרקין בראש הזעיר אנפין. 

וזהו סוד מ&quot;ש בזוהר בלק דף רמ&quot;א{{הערה|לא ברור לי היכן נמצא - ויקיעורך}} {{צז|חסד חסדים גבורה גבורות}} - כי פרק אחד דנצח אמא (שהוא קו ימין הנקרא חסד), נתחבר עם שני חסדים (שהם שני פרקין עלאין דחסד זעיר אנפין), ונעשה ג' פרקין שהם ג' חסדים, ונעשים מהם '''חכמה דזעיר אנפין'''. ועל דרך זה נעשית '''בינה דזעיר אנפין''' מן גבורה גבורות. 

ועל דרך זה נצח נצחים, הוד הודות - שהם שני פרקין תתאין דנצח הוד אמא. שאלו אינם נקראים 'חסדים וגבורות', ומתחברים עם נצח הוד דזעיר אנפין להשלימם כמו שיתבאר בע&quot;ה. 

וקשה כי כמו שאמרו חסד חסדים גבורה גבורות כו' - למה לא אמרו &quot;תפארת תפארות&quot; גם כן? 

ונחזור לענין כי כן על דרך זה פרק אחד דיסוד אמא נתחבר עם שני פרקין ת&quot;ת עליונים דזעיר אנפין - ונעשה מהם '''דעת דזעיר אנפין'''. {{ש}}
ופרק שני דנצח אמא נתחבר עם שליש אחד הנשאר מג' שלישי חסד דזעיר אנפין, ועם שליש עליון דנצח דזעיר אנפין - ונעשה '''חסד דזעיר אנפין''' מג' שלישין. {{ש}}
ופרק שלישי דנצח אמא יורדת עם ב' פרקין דנצח זעיר אנפין - ונעשה '''נצח זעיר אנפין''' מג' פרקין. 

ודע כי כשיורד פרק אחד דנצח דאמא ונעשה חכמה דזעיר אנפין -- הנה לא ירד רק פרק תחתון דאמא, כי כן סדר ירידתו. ואח&quot;כ כשרוצה ליכנס פרק אמצעי של נצח דאמא כדי לעשות חסד דזעיר אנפין כלול מג' פרקין -- אז ירד פרק תחתון דנצח דאמא (שהיה בתחלה בחכמה דזעיר אנפין) ויורד עתה אל החסד, ונשאר פאמצעי דנצח אמא בחכמה דזעיר אנפין. ואח&quot;כ כשרוצה לכנס פרק שלישי דנצח אמא להשלים נצח זעיר אנפין - הנה אז נכנס פרק עליון דנצח אמא בחכמה דזעיר אנפין, ויורד פרק אמצעי דאמא בחסד זעיר אנפין, ויורד פרק תחתון דנצח אמא בנצח זעיר אנפין. {{ש}}
ועל סדר זה נשלם קו ימין דזעיר אנפין. {{ש}}
וכן על דרך זה בקו שמאל דזעיר אנפין הנעשה מג' פרקין דהוד אמא. ועל דרך זה בקו אמצעי דזעיר אנפין הנעשה מיסוד אמא. 

הנה נמצא '''חסד דזעיר אנפין''' נעשה מן חיבור שלושה שלישים נפרדין זה מזה שהוא: 
* פרק אמצעי דנצח אמא, 
* ופרק תחתון דחסד זעיר אנפין, 
* ופרק עליון דנצח זעיר אנפין {{ש}}
ומחיבור שלשתן נעשה '''חסד זעיר אנפין'''. 

וכן על דרך זה '''בגבורה דזעיר אנפין'''. וכן '''בת&quot;ת דזעיר אנפין'''. מה שאין כן בשום ספירה אחרת מעשר ספירות דזעיר אנפין - כי אלו הולכים בבחינת שלישים נפרדין זה מזה. 

והנה נמצא כי הזעיר אנפין בכל אחד מי' ספירות הגדיל שליש אחד שלקח מבינה; כי היה בו ב' שלישים שלו ולוקח שליש אחד מאמא גם כן והגדיל. וכן בכל העשר ספירות שלו. וזהו סוד שאמרו רז&quot;ל כי הידור מצוה עד שליש - כי כך בזעיר אנפין מגדילין בו שליש. ובזה תבין אם שליש זה שאמרו רז&quot;ל הוא מלגאו או מלבר. 

והנה הטעם שכל זעיר אנפין נעשה ע&quot;י שלישים אלו הוא סוד הפסוק {{צ|וכל בשליש עפר הארץ}} {{ממ|ישעיהו|מ|יב}}. כי זעיר ונוקבא נקראים 'עפר' בסוד {{צ|הכל היה מן העפר ואפילו גלגל חמה}}. ואלו נמדדין בשלישים. ופי' הפסוק {{צ|מי מדד בשעלו כו'}} - כי ההפרש שיש בין מדידה לזרת, שהמדה יש לה בית קיבול לקבל מה שנותנין לתוכה, ולכן אחר שמדד מדה ראשונה זורק אותה מהכלי כדי לחזור פעם ב' למלאות המדה למדוד יותר. אך הזרת אין צורך לזרוק שום דבר כי אינו בחינת בית קיבול כמו המדידה [ס&quot;א המדה]. 

א&quot;כ פי' הפסוק כך: על ידי {{צ|מי}} - פי' הבינה אמא עלאה, {{צ|מדד בשעלו מים}}, הם ב' מים תתאין ועלאין, שהם זעיר ונוקבא, שהפרישן והבדילן זה מזה בסוד {{צ|ויבדל אלהים בין המים כו'}}. וזה נעשה ע&quot;י מדידת המדה; שאחר שמלאו פעם אחת מים בחינה א' של מים עלאין -- הנה זורק מה שבתוך מדה זו ליתן אל זעיר אנפין וחוזרת למלאות המדה פעם שנית של בחינת מיין תתאין אחרים לצורך הנוקבא. ולכן בענין זעיר ונוקבא הזכיר לשון המדה שצריך להבדיל ולהפריש בין זעיר ונוקבא, וזה על ידי מדה המתמלאת וחוזרת פעם אחרת להתמלאות מיין תתאין. 

משא&quot;כ בזרת, כי כולו לצורך זעיר אנפין הנקרא {{צ|שמים}}. כי {{צ|מי}} שהוא בראש הפסוק - {{צ|תיכן השמים בזרת}}. וענין {{צ|תיכן}} הוא שנותן קצבה וגבול ותחום. וע&quot;י הזרת מדד בו ואמרה &quot;עד כאן יהיה גבול מוח חכמה, ועד כאן יהיה חסד, ועד כאן יהיה נצח&quot;. ועל דרך זה בקו שמאל ובקו אמצעי. 

ואחר כך {{צ|וכל בשליש עפר הארץ}}. פירוש כי מדדה הבינה בשליש עליון של תפארת דזעיר אנפין (שהוא מקום החזה), ושם בשליש ההוא יוצאת מדת מלכות נוקבא הנקרא {{צ|עפר הארץ}} (כנזכר באדרא דנפקי מבין חדוהי מבין תרין דרועין דיליה). {{ש}}
וזהו סוד המזוזה שהיא המלכות; כי {{גמט דגש|מזוזה}} גי' {{גמט דגש|אדנ&quot;י}}, וראוי ליתנה בסוף שליש עליון של הפתח לרמז אל המלכות שיצאה בשליש עליון של תפארת דזעיר אנפין בסוד {{צ|והיה שדי בצריך}}, שהוא שם {{גמט דגש|שדי}} המגין מהקליפות הנקרא {{צ|{{גמט דגש|צריך}}}}. כי לכך יצאה המלכות (שהיא המזוזה) באחורי זעיר אנפין כדי שלא יהיה אחיזה אל הקליפות באחוריו כנ&quot;ל. לכן יש כח בשם '''שדי''' להבריח הקליפות שהם {{גמט דגש|צרי&quot;ך}} 

::('''שדי''' ראשי תיבות '''ש''''ומר '''ד''''לתות '''י''''שראל):


===דרוש נוסף מהר' יעקב צמח===
::'''&lt;small&gt;דברי יעקב צמח  - התפשטות נה&quot;י דאבא ואמא בזעיר אנפין להגדילו - מצאתי כתוב דרוש ורצוני לסומכו לכאן והוא ביאור נאה:&lt;/small&gt;'''

הנה המוחין דזעיר אנפין נעשין מנה&quot;י אמא וכך סדר הבנין: 

כי הלא כל מדה יש בו ג' פרקין. 
* ויורד פרק תחתון דנצח אמא במקום שעתיד להיות חכמה דזעיר אנפין, ועולין שם שני פרקין דחסד זעיר אנפין ונעשים '''חכמה''' משלושה פרקין. 
* ואח&quot;כ יורד פרק אמצעי דנצח אמא במקום חכמה דזעיר אנפין - ונדחה משם פרק תחתון. ונשאר פרק אמצעי בחכמה דזעיר אנפין, ופרק תחתון יורד בחסד זעיר אנפין. ועולה שם פרק עליון דנצח זעיר אנפין - ונעשה '''חסד''' של ג' פרקין. 
* אח&quot;כ יורד פרק עליון דנצח אמא במקום חכמה דזעיר אנפין, ופרק שני דנצח שהוא בחכמה נדחה משם ויורד בחסד שלו. ונדחה משם פרק תחתון. ופרק זה התחתון יורד בנצח זעיר אנפין ונעשה נצח זעיר אנפין מג' פרקין. 


והנה ההוד הוא קו שמאל ונעשה '''בינה שלו''' מהוד אמא. 
* ויורד פרק תחתון דהוד אמא במקום בינה דזעיר אנפין, ועולין שם שני פרקין דגבורה דזעיר אנפין ונעשה '''בינה שלו''' מג' פרקין. 
* אח&quot;כ יורד פרק אמצעי דהוד אמא במקום בינה דזעיר אנפין - במקום אותו פרק תחתון דהוד אמא. ויורד פרק תחתון בגבורה, ועולה שם פרק עליון דהוד זעיר אנפין ונעשה '''גבורה שלו''' מג' פרקין. 
* אח&quot;כ יורד פרק עליון דהוד אמא במקום בינה דזעיר אנפין - ונדחה משם פרק אמצעי. ונשאר פרק עליון בבינה שלו, ופרק אמצעי יורד בגבורה שלו, ונדחה משם פרק תחתון בהוד. ונעשה '''הוד שלו''' מג' פרקין. 


והנה היסוד הוא קו אמצעי. 
* ויורד פרק תחתון דיסוד אמא בדעת זעיר אנפין, ועולין שם שני פרקין דתפארת שלו - ונעשה '''דעת שלו''' מג' פרקין. 
* אח&quot;כ יורד פרק עליון דיסוד אמא בדעת זעיר אנפין - ונדחה משם פרק שני. ונשאר פרק עליון בדעת, ופרק שני יורד '''בתפארת דזעיר אנפין''' בשליש עליון. 

אמנם נגד היסוד דזעיר אנפין - אין בו לבוש מצד אמא בפרטות. והטעם כי גם מוחין אין לו, כי חמשה חסדים נתפשטו עד ההוד דזעיר אנפין. וזהו סוד {{צ|אמא עלאה עד הוד אתפשטת}}. אך עם כל זה מהארת התפשטות ה' חסדים - מתקבץ הארתם ביסוד ונקרא {{צ|כל}}. וכמו שקבל הארץ החסדים - כך מתפשטים הארת הלבוש שלהם מנה&quot;י דאמא ומכח יסוד דאמא אשר בו גנוזים החסדים (כן) ברישא דזעיר אנפין יורד משם ומעטרה שלו מאיר עד היסוד אשר בו. 


ונחזור לענין כי ע&quot;ד שביארנו שנתפשטו ג' פרקין דנצח דאימא בקו ימין דזעיר אנפין, וכן ג' פרקין הוד בקו שמאל דזעיר אנפין - ג&quot;כ נתפשט יסוד דאמא בקו אמצעי באופן זה: 
* כי מפרק עליון דיסוד אימא נתחבר עם שני פרקים עליונים דתפארת דזעיר אנפין - ונעשה מהם '''דעת דזעיר אנפין''' מג' פרקין. 
* וכן פרק שני דיסוד אימא נתחבר עם פרק תחתון הנשאר מתפארת זעיר אנפין, ועלה שם פרק עליון דיסוד זעיר אנפין - ונעשה '''תפארת דזעיר אנפין''' מג' פרקין. 
* ואמנם יסוד דזעיר אנפין נשארו בו שני פרקין לבד; כי יסוד אמא הוא יסוד נוקבא קצר, ואין בו רק שני שלישים. ושליש אחד יורד לדעת זעיר אנפין, ואחד לתפארת דזעיר אנפין. 

ונמצא שאין מה ליתן ליסוד דזעיר אנפין מחלק אמא כלל. ונשאר בבחינת שני שלישים לבד. משא&quot;כ בכל שאר הספירות שיש ג' שלישים בכל אחד מהם על ידי שלוקחתם מאמא. וזהו סוד {{צ|ויהי יוסף '''י''''פה '''ת''''ואר '''ו''''יפה '''מ''''ראה}}, ר&quot;ת '''יתום''' - כי נשאר יתום מאמא שהיא בינה; כי שאר הספירות אמא עומדת עמהם משא&quot;כ ביסוד. 

והנה סדר התפשטות הנ&quot;ל הוא כך: 
* כי תחלה נתקן '''חכמה דזעיר אנפין''' על ידי פרק עליון דנצח אמא, 
* ואח&quot;כ בינה על דרך זה, 
* ואח&quot;כ דעת, 
* ואח&quot;כ חסד, 
* ואח&quot;כ גבורה, 
* ואחר כך ת&quot;ת,
*  ואח&quot;כ נצח והוד, 
* ואח&quot;כ יסוד. 

ואז נשלם הגדלת דזעיר אנפין על דרך הנ&quot;ל:
------------------
{{הערות שוליים2}}

==ראו גם==
* [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1F7xNrUJGj9DavPZbON2--8JY7ZuErcg92t3NMEVQhyo/pubhtml טבלה על הגדלת השלישים]</text>
      <sha1>5t0kahqbtl39ucjb5b0fcgc5756p4tn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עץ חיים/שער הכללים/ו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>8416</id>
    <revision>
      <id>3087763</id>
      <parentid>1415177</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T23:38:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3087763</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5160" sha1="ntu0qgd8nf7fz3r4ma340z1f3vtrcc0" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עץ חיים|שער הכללים|ה|ו|ז}}
==פרק ו - ירידת החסדים וגבורות==
ועתה נבאר ענין החסדים וגבורות, כי הם {{גמט|ה'}} חסדים ו{{גמט|ה'}} גבורות. וזהו שכתוב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}, כי הם {{גמט|י'}}{{הערה|כנראה שדורש '''י''''מלאו - ויקיעורך}}. וה' חסדים שבדעת מתפשטים לה&quot;ח{{הערה|נ&quot;ל שהמילה כאן היא '''ה' חדרים''', וכוונתו על מילוי החדרים שנזכרו בפסוק הנ&quot;ל. וצע&quot;ע. - ויקיעורך}} שהם מחסד דזעיר אנפין עד הוד שלו, וה' גבורות הם יורדין ביסוד ושם נתנין בפקדון לתתם לנוקבא. וזהו סוד {{צ|והיה האוכל לפקדון לארץ}} {{ממ|בראשית|מא|לו}}. 

וחילוק החסדים באופן זה הוא: כי {{גמט|ג'}} חסדים ניתנין לחסד גבורה תפארת - אך חסד של תפארת לא היה מכוסה כי אם שליש אחד. משא&quot;כ בזרועות שהחסדים שבהם סתומים ומכוסים לגמרי. גם שני חסדים של נצח-הוד כולם מגולין לגמרי. כי יסוד אמא - אשר החסדים מכוסים בתוכו - אינו מגיע רק עד שליש עליון של תפארת. ואפילו עד כאן לא היה מגיע לפי שהוא יסוד הנוקבא והוא קצר מאד, אך עם כל זה כשמרכנת עצמה מגיע עד שם. 

נמצא כי שני חסדים ושליש אחד מהם - מכוסים, ושני חסדים ושני שלישים  הם מגולים. ולכן היו שני החסדים (&lt;small&gt;ס&quot;א ולכן היה ענין הזה כי החסדים&lt;/small&gt;) המגולים -- אורם כפול מן המכוסים כפליים, וכל שליש מספיק לשני שלישים המכוסים. לכן שנֵי שלישי תפארת המגולים - מספיק שליש לבד לעצמו, ושליש שני לעשות רישא דנוקבא מבין חדוהי כנזכר באדרא. ושני חסדים המגולין דנצח והוד נכפלים גם כן. וחציין מספיק לזעיר אנפין, ומחציין נעשין תרין מוחין לנוקבא. 

והנה כאשר ירדו ה' חסדים וה' גבורות מיסוד אמא עד יסוד זעיר אנפין ושם נתקבצו כולם, וע&quot;י קיבוץ זה כאשר חוזרין החסדים לעלות מתתא לעילא בסוד אור מקיף מבחוץ (&lt;small&gt;כי דרך ירידה בתוך היסוד הוא אור פנימי, ועתה עולין מבחוץ ליסוד אמא באור מקיף&lt;/small&gt;), והנה עם מ&quot;ש כי החסד המגולה הספיק החצייו לבד -- א&quot;כ עתה שגם הב' חסדים ושליש המכוסה נתגלו עתה בסוד אור מקיף, א&quot;כ גם הם נכפלים לב', וא&quot;כ חציים מספיק להם עצמן לב' זרועות ולשליש התפארת והחצי אור המקיף עלה למעלה. כיצד? שליש החסד דזרוע ימין עלה לחכמה, ושליש חסד דזרוע שמאל עלה לבינת זעיר אנפין, וחצי-שליש לדעת זעיר אנפין לצד החסדים, וחצי-שליש לדעת זעיר אנפין לצד הגבורות:

והנה הטעם שחב&quot;ד דזעיר אנפין מספיק להם שליש אחד לבד לכל אחד מהם, וחג&quot;ת נ&quot;ה זעיר אנפין צריך שליש וחצי לכל אחד -- הטעם הוא לפי שהחכמה ובינה היו מתחילה בדעת דזעיר אנפין, ושם הניחו רושם שלהם, והוא הארה גדולה מבחי' כל אלו החסדים וגבורות ומתקבצים יחד -- לכן מספיק אותה הארה (ר&quot;ל רושם) לו ולשכנו, ולכן אין צריך חב&quot;ד דזעיר אנפין רק שליש אחד דחסד לבד לכל אחד מהם. משא&quot;כ בשאר ספירות דזעיר אנפין. 

והנה לעיל אמרנו כי מב' שלישי חסד המגולים דזעיר אנפין בתפארת, בו הספיק שליש לעצמו ושליש האחר נעשה כתר דנוקבא. דע כי חצי לבד הספיק לכתר נוקבא וחצי שליש נעשה כתר דזעיר אנפין עצמו, ואדרבא יותר מחציו עלה לכתר זעיר אנפין ופחות מחציו ניתן לכתר נוקבא. 

והנה עדיין נשאר בחינת שליש המכוסה שבתפארת, כי עתה בחזרת החסדים בבחינת אור מקיף נכפל אורו לשניים ג&quot;כ, וחצי אור שלו עלה ג&quot;כ לכתר זעיר אנפין עם חצי שליש תחתון דתפארת כנ&quot;ל. ויש לו עתה ג&quot;כ אל הכתר שליש דוגמת חב&quot;ד המוחין. גם כתר של זעיר אנפין נעשה מחצי תפארת התחתון של אמא כי מנה&quot;י שלה נעשה ג' מוחין ושאר גופא דזעיר אנפין:
-------
&lt;references /&gt;
&lt;noinclude&gt;
{{ספר עץ חיים}}
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>ntu0qgd8nf7fz3r4ma340z1f3vtrcc0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087766</id>
      <parentid>3087763</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T00:07:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3087766</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5212" sha1="1livfztdekmfiequxbgno3as8nhx979" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עץ חיים|שער הכללים|ה|ו|ז}}
==פרק ו - ירידת החסדים וגבורות==
ועתה נבאר ענין החסדים וגבורות, כי הם {{גמט|ה'}} חסדים ו{{גמט|ה'}} גבורות. וזהו שכתוב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}, כי הם {{גמט|י'}}{{הערה|כנראה שדורש '''י''''מלאו - ויקיעורך}}. וה' חסדים שבדעת מתפשטים לה&quot;ח{{הערה|נ&quot;ל שהמילה כאן היא '''ה' חדרים''', וכוונתו על מילוי החדרים שנזכרו בפסוק הנ&quot;ל. וצע&quot;ע. - ויקיעורך}} שהם מחסד דזעיר אנפין עד הוד שלו, וה' גבורות הם יורדין ביסוד ושם נתנין בפקדון לתתם לנוקבא. וזהו סוד {{צ|והיה האוכל לפקדון לארץ}} {{ממ|בראשית|מא|לו}}. 

וחילוק החסדים באופן זה הוא: כי {{גמט|ג'}} חסדים ניתנין לחסד גבורה תפארת - אך חסד של תפארת לא היה מכוסה כי אם שליש אחד. משא&quot;כ בזרועות שהחסדים שבהם סתומים ומכוסים לגמרי. גם שני חסדים של נצח-הוד כולם מגולין לגמרי. כי יסוד אמא - אשר החסדים מכוסים בתוכו - אינו מגיע רק עד שליש עליון של תפארת. ואפילו עד כאן לא היה מגיע לפי שהוא יסוד הנוקבא והוא קצר מאד, אך עם כל זה כשמרכנת עצמה מגיע עד שם. 

נמצא כי שני חסדים ושליש אחד מהם - מכוסים, ושני חסדים ושני שלישים  הם מגולים. ולכן היו שני החסדים (&lt;small&gt;ס&quot;א ולכן היה ענין הזה כי החסדים&lt;/small&gt;) המגולים -- אורם כפול מן המכוסים כפליים, וכל שליש מספיק לשני שלישים המכוסים. לכן שנֵי שלישֵי תפארת המגולים - מספיק שליש לבד לעצמו, ושליש שני לעשות רישא דנוקבא מבין חדוהי כנזכר באדרא. ושני חסדים המגולין דנצח והוד נכפלים גם כן. וחציין מספיק לזעיר אנפין, ומחציין נעשין תרין מוחין לנוקבא. 

והנה כאשר ירדו ה' חסדים וה' גבורות מיסוד אמא עד יסוד זעיר אנפין ושם נתקבצו כולם. וע&quot;י קיבוץ זה כאשר חוזרין החסדים לעלות מתתא לעילא בסוד אור מקיף מבחוץ (&lt;small&gt;כי דרך ירידה בתוך היסוד הוא אור פנימי, ועתה עולין מבחוץ ליסוד אמא באור מקיף&lt;/small&gt;) - והנה עם מ&quot;ש כי החסד המגולה הספיק החציוֹ לבד - אם כן עתה שגם השני חסדים ושליש המכוסה נתגלו עתה בסוד אור מקיף - אם כן גם הם נכפלים לשניים! ואם כן חציים מספיק להם עצמן לשתי זרועות ולשליש התפארת, והחצי אור המקיף עלה למעלה. {{ש}}
כיצד? שליש החסד דזרוע ימין עלה לחכמה, ושליש חסד דזרוע שמאל עלה לבינת זעיר אנפין, וחצי-שליש לדעת זעיר אנפין לצד החסדים, וחצי-שליש לדעת זעיר אנפין לצד הגבורות.

והנה הטעם שחב&quot;ד דזעיר אנפין מספיק להם שליש אחד לבד לכל אחד מהם, וחג&quot;ת נ&quot;ה זעיר אנפין צריך שליש וחצי לכל אחד -- הטעם הוא לפי שהחכמה ובינה היו מתחילה בדעת דזעיר אנפין, ושם הניחו רושם שלהם, והוא הארה גדולה מבחי' כל אלו החסדים וגבורות ומתקבצים יחד -- לכן מספיק אותה הארה (ר&quot;ל רושם) לו ולשכנו, ולכן אין צריך חב&quot;ד דזעיר אנפין רק שליש אחד דחסד לבד לכל אחד מהם. משא&quot;כ בשאר ספירות דזעיר אנפין. 


והנה לעיל אמרנו כי משנֵי שלישֵי חסד המגולים דזעיר אנפין בתפארת, בו הספיק שליש לעצמו ושליש האחר נעשה כתר דנוקבא. דע כי חצי לבד הספיק לכתר נוקבא וחצי שליש נעשה כתר דזעיר אנפין עצמו, ואדרבא יותר מחציו עלה לכתר זעיר אנפין ופחות מחציו ניתן לכתר נוקבא. 

והנה עדיין נשאר בחינת שליש המכוסה שבתפארת, כי עתה בחזרת החסדים בבחינת אור מקיף נכפל אורו לשניים גם כן, וחצי אור שלו עלה גם כן לכתר זעיר אנפין עם חצי שליש תחתון דתפארת כנ&quot;ל. ויש לו עתה ג&quot;כ אל הכתר שליש דוגמת חב&quot;ד המוחין. גם כתר של זעיר אנפין נעשה מחצי תפארת התחתון של אמא כי מנה&quot;י שלה נעשה ג' מוחין ושאר גופא דזעיר אנפין:
-------
&lt;references /&gt;
&lt;noinclude&gt;
{{ספר עץ חיים}}
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>1livfztdekmfiequxbgno3as8nhx979</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087767</id>
      <parentid>3087766</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T00:17:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3087767</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5187" sha1="ftg54dqr0pzo3h7hjee4ruoci0o6z20" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עץ חיים|שער הכללים|ה|ו|ז}}
==פרק ו - ירידת החסדים וגבורות==
ועתה נבאר ענין החסדים וגבורות, כי הם {{גמט|ה'}} חסדים ו{{גמט|ה'}} גבורות. וזהו שכתוב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}, כי הם {{גמט|י'}}{{הערה|כנראה שדורש '''י''''מלאו - ויקיעורך}}. וה' חסדים שבדעת מתפשטים לה&quot;ח{{הערה|נ&quot;ל שהמילה כאן היא '''ה' חדרים''', וכוונתו על מילוי החדרים שנזכרו בפסוק הנ&quot;ל. וצע&quot;ע. - ויקיעורך}} שהם מחסד דזעיר אנפין עד הוד שלו, וה' גבורות הם יורדין ביסוד ושם נתנין בפקדון לתתם לנוקבא. וזהו סוד {{צ|והיה האוכל לפקדון לארץ}} {{ממ|בראשית|מא|לו}}. 

וחילוק החסדים באופן זה הוא: כי {{גמט|ג'}} חסדים ניתנין לחסד גבורה תפארת - אך חסד של תפארת לא היה מכוסה כי אם שליש אחד. משא&quot;כ בזרועות שהחסדים שבהם סתומים ומכוסים לגמרי. גם שני חסדים של נצח-הוד כולם מגולין לגמרי. כי יסוד אמא - אשר החסדים מכוסים בתוכו - אינו מגיע רק עד שליש עליון של תפארת. ואפילו עד כאן לא היה מגיע לפי שהוא יסוד הנוקבא והוא קצר מאד, אך עם כל זה כשמרכנת עצמה מגיע עד שם. 

נמצא כי שני חסדים ושליש אחד מהם - מכוסים, ושני חסדים ושני שלישים  הם מגולים. ולכן היו שני החסדים (&lt;small&gt;ס&quot;א ולכן היה ענין הזה כי החסדים&lt;/small&gt;) המגולים -- אורם כפול מן המכוסים כפליים, וכל שליש מספיק לשני שלישים המכוסים. לכן שנֵי שלישֵי תפארת המגולים - מספיק שליש לבד לעצמו, ושליש שני לעשות רישא דנוקבא מבין חדוהי כנזכר באדרא. ושני חסדים המגולין דנצח והוד נכפלים גם כן. וחציין מספיק לזעיר אנפין, ומחציין נעשין תרין מוחין לנוקבא. 

והנה כאשר ירדו ה' חסדים וה' גבורות מיסוד אמא עד יסוד זעיר אנפין ושם נתקבצו כולם. וע&quot;י קיבוץ זה כאשר חוזרין החסדים לעלות מתתא לעילא בסוד אור מקיף מבחוץ (&lt;small&gt;כי דרך ירידה בתוך היסוד הוא אור פנימי, ועתה עולין מבחוץ ליסוד אמא באור מקיף&lt;/small&gt;) - והנה עם מ&quot;ש כי החסד המגולה הספיק החציוֹ לבד - אם כן עתה שגם השני חסדים ושליש המכוסה נתגלו עתה בסוד אור מקיף - אם כן גם הם נכפלים לשניים! ואם כן חציים מספיק להם עצמן לשתי זרועות ולשליש התפארת, והחצי אור המקיף עלה למעלה. {{ש}}
כיצד? שליש החסד דזרוע ימין עלה לחכמה, ושליש חסד דזרוע שמאל עלה לבינת זעיר אנפין, וחצי-שליש לדעת זעיר אנפין לצד החסדים, וחצי-שליש לדעת זעיר אנפין לצד הגבורות.

והנה הטעם שחב&quot;ד דזעיר אנפין מספיק להם שליש אחד לבד לכל אחד מהם, וחג&quot;ת נ&quot;ה זעיר אנפין צריך שליש וחצי לכל אחד -- הטעם הוא לפי שהחכמה ובינה היו מתחילה בדעת דזעיר אנפין, ושם הניחו רושם שלהם, והוא הארה גדולה מבחי' כל אלו החסדים וגבורות ומתקבצים יחד -- לכן מספיק אותה הארה (ר&quot;ל רושם) לו ולשכנו, ולכן אין צריך חב&quot;ד דזעיר אנפין רק שליש אחד דחסד לבד לכל אחד מהם. משא&quot;כ בשאר ספירות דזעיר אנפין. 


והנה לעיל אמרנו כי משנֵי שלישֵי חסד המגולים דזעיר אנפין בתפארת, בו הספיק שליש לעצמו ושליש האחר נעשה כתר דנוקבא. דע כי חצי לבד הספיק לכתר נוקבא וחצי שליש נעשה '''כתר דזעיר אנפין''' עצמו, ואדרבא יותר מחציו עלה לכתר זעיר אנפין ופחות מחציו ניתן לכתר נוקבא. 

והנה עדיין נשאר בחינת שליש המכוסה שבתפארת, כי עתה בחזרת החסדים בבחינת אור מקיף נכפל אורו לשניים גם כן, וחצי אור שלו עלה גם כן לכתר זעיר אנפין עם חצי שליש תחתון דתפארת כנ&quot;ל. ויש לו עתה ג&quot;כ אל הכתר שליש דוגמת חב&quot;ד המוחין. 

גם כתר של זעיר אנפין נעשה מחצי תפארת התחתון של אמא (כי מנצח הוד יסוד שלה נעשה ג' מוחין ושאר גופא דזעיר אנפין):
-------
&lt;references /&gt;</text>
      <sha1>ftg54dqr0pzo3h7hjee4ruoci0o6z20</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עץ חיים/שער הכללים/ז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>8417</id>
    <revision>
      <id>3087768</id>
      <parentid>1415178</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T00:18:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3087768</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5224" sha1="5ne7djy0vm0ez8baofx2q277etsx7rs" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עץ חיים|שער הכללים|ו|ז|ח|}}
==פרק ז - פרצוף נוקבא==
'''ועתה נבאר ענין פרצוף נוקבא.''' כי כמו שהזעיר אנפין נעשה גידוליו מנצח-הוד-יסוד דבינה וחצי תפארת התחתון - גם נוקבא נעשית מחצי תפארת התחתון ומנצח-הוד-יסוד דזעיר אנפין כמו שיתבאר. 

והנה רישא דילה נפקא מאחוריו, ולא פנים בפנים. והטעם הוא כי אחוריים הם דינין ויש בהם אחיזה לחיצונים, ולכן נדבקו האחוריים יחד שלא יתאחזו בהם החיצונים. וזהו סוד {{צ|השיב אחור ימינו מפני אויב}} (&lt;small&gt;כי המלכות נקרא ימין כמ&quot;ש הכתוב {{צ|נצבה שגל לימינך וגו'}}&lt;/small&gt;). 

וא&quot;ת אם כן היה ראוי שתצא נוקבא יותר עליונה שוה בכל אורך פרצוף זעיר אנפין שלא יאחזו החיצונים בכל קומתו? התשובה הוא כי ברישא דזעיר אנפין אין יכולים החיצונים להתאחז, רק לתתא ממקום שהחסדים מתגלים, שלכן שם יוצאת נוקבא לכסות האחוריים. ובזה תבין ענין שבועות ונדרים; כי מאחר שהשבועה הם כנשבע במלך עצמו (&lt;small&gt;שהוא מלכות&lt;/small&gt;), והנדרים הם כנודר בחיי המלך (&lt;small&gt;שהוא בינה הנקרא &quot;חיי המלך&quot;, בסוד תפילין הנקרא &quot;חיים&quot; כנודע&lt;/small&gt;) א&quot;כ למה השבועה חמור מנדר? והטעם הוא כי למעלה נגד בינה אין אחיזה לחיצונים כל כך, אבל לתתא -- במקום מלכות, שם סביב רשעים יתהלכון, וניתן להם כח גדול להתחזק ולהתאחז שם. לכן עונשו מרובה. 

גם בזה תבין למה נדרים חלין על דבר מצוה משא&quot;כ בשבועה. והטעם לפי שהנדרים למעלה בבינה, והם גבוהין מן המצוה, לכן חלין עליהם. וזהו סוד התרת נדרים בליל יוה&quot;כ לפי שבאותו יום אנו (מעלין) [ס&quot;א עולים] עד הבינה ויש לנו יכולת להתיר נדרים אשר שם. אך השבועה היא במלכות לכן אינה חלה על המצוה. 

ונחזור לענין, כי משליש א' דתפארת דזעיר אנפין המגולה נעשה ב' כתרים לזו&quot;ן. והנה מג' פרקין דנצח זעיר אנפין נעשה קו ימין דנוקבא, ג' ספירות: חכמה-חסד-נצח. ומג' פרקין דהוד נעשה קו שמאל שלה -- בינה-גבורה-הוד. ומג' פרקין דיסוד דיליה, שהוא ארוך להיותו דכורא לכן ממנו נעשה קו אמצעי דנוקבא, דעת-תפארת-יסוד שבה. 

ובזה תבין סוד המעשר, כי העשירי יהיה קדש לפי שהנוקבא לא היה בה מתחילה רק נקודה א' לבד, שהיא המעשר שלה, וזהו שרשה ועיקרה. ושאר הט' ספירות באו מבחוץ, ממה שקבלה מזעיר אנפין על דרך הנ&quot;ל. כי בתחלה כשיוצאה אחורי זעיר אנפין אז יצאה בסוד נקודה כלולה מי' ואח&quot;כ נתפשטה נקודה זו בכל י' ספירות דילה ע&quot;י מה שקבלה מזעיר אנפין. אם כן נקודה זו היא עיקר ונקודה זו נקראת 'מעשר' והיא נקודה עיקרית. 

והנה הפנימיות של המוחין שבה -- נעשה מאותן החסדים המגולים בנצח-הוד שבו, המיותרין ועודפין כנ&quot;ל. והדעת שבה -- מה' גבורות שהיו פקדון ביסוד זעיר אנפין כנ&quot;ל. וזהו סוד {{צ|דעת של נשים '''קלה'''}}, פי' '''ק&quot;ל ה'''', כי ה' גבורות הם ה' הויות והם {{גמט|ק&quot;ל}}. אך דעת הזעיר אנפין מה' חסדים וה' גבורות, והנוקבא אין לה רק חצי דעת שלו שהם ה' גבורות לבד. 

ואח&quot;כ מתפשטים ה' גבורות שבה מחסד עד הוד שבה. ואח&quot;כ כללות כולן נכנסו ביסוד שלה, דוגמת ה' חסדים המתפשטים בזעיר אנפין. ואלו ה' גבורות הנכללין ביסוד שלה הם מועילין לה למ&quot;ן שלה (נ&quot;א הם מעלין המ&quot;ן שלה). וז&quot;ש בזוהר כי דינין דנוקבא {{צ|נייחין ברישא ותקיפין בסופא}}, לפי שהמוחין שלה הנקראים &quot;רישא&quot; הם נעשים מהחסדים מגולים שלוקחת מנצח-הוד דזעיר אנפין, ולכן דינין דילה {{צ|נייחין ברישא}}, כי החסדים ממתקין אותן. {{צ|ותקיפין בסופא}}, כי הגבורות מתפשטין בסופא. אך דינים דדכורא תקיפין ברישא, שאין שם התפשטות החסדים. אבל מחסד שבו ולמטה יש התפשטות חסדים, לכן נייחין בסיפא:

&lt;noinclude&gt;
{{ספר עץ חיים}}
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>5ne7djy0vm0ez8baofx2q277etsx7rs</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087769</id>
      <parentid>3087768</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T00:30:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3087769</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5366" sha1="saq4t1vids9e6vlj18wd1evuvxrc7aa" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עץ חיים|שער הכללים|ו|ז|ח|}}
==פרק ז - פרצוף נוקבא==
'''ועתה נבאר ענין פרצוף נוקבא.''' כי כמו שהזעיר אנפין נעשה גידוליו מנצח-הוד-יסוד דבינה וחצי תפארת התחתון - גם נוקבא נעשית מחצי תפארת התחתון ומנצח-הוד-יסוד דזעיר אנפין כמו שיתבאר. 

והנה רישא דילה נפקא מאחוריו, ולא פנים בפנים. והטעם הוא כי אחוריים הם דינין ויש בהם אחיזה לחיצונים, ולכן נדבקו האחוריים יחד שלא יתאחזו בהם החיצונים. וזהו סוד {{צ|השיב אחור ימינו מפני אויב}} (&lt;small&gt;כי המלכות נקרא 'ימין' כמ&quot;ש הכתוב {{צ|נצבה שגל לימינך וגו'}}&lt;/small&gt;). 

וא&quot;ת אם כן היה ראוי שתצא נוקבא יותר עליונה שוה בכל אורך פרצוף זעיר אנפין שלא יאחזו החיצונים בכל קומתו? {{ש}}
התשובה הוא כי ברישא דזעיר אנפין אין יכולים החיצונים להתאחז, רק לתתא ממקום שהחסדים מתגלים, שלכן שם יוצאת נוקבא לכסות האחוריים. 

: ובזה תבין ענין שבועות ונדרים; כי מאחר שהשבועה הם כנשבע במלך עצמו (&lt;small&gt;שהוא מלכות&lt;/small&gt;), והנדרים הם כנודר בחיי המלך (&lt;small&gt;שהוא בינה הנקרא &quot;חיי המלך&quot;, בסוד תפילין הנקרא &quot;חיים&quot; כנודע&lt;/small&gt;) א&quot;כ למה השבועה חמור מנדר? והטעם הוא כי למעלה נגד בינה אין אחיזה לחיצונים כל כך, אבל לתתא במקום מלכות - שם {{צ|סביב רשעים יתהלכון}}, וניתן להם כח גדול להתחזק ולהתאחז שם. לכן עונשו מרובה. 

: גם בזה תבין למה נדרים חלין על דבר מצוה משא&quot;כ בשבועה. והטעם לפי שהנדרים למעלה בבינה, והם גבוהין מן המצוה, לכן חלין עליהם. וזהו סוד התרת נדרים בליל יוה&quot;כ לפי שבאותו יום אנו (מעלין) [ס&quot;א עולים] עד הבינה ויש לנו יכולת להתיר נדרים אשר שם. אך השבועה היא במלכות לכן אינה חלה על המצוה. 


'''ונחזור לענין''', 
* כי משליש אחד דתפארת דזעיר אנפין המגולה נעשה שני כתרים לזעיר ונוקבא. 
* והנה מג' פרקין דנצח זעיר אנפין נעשה קו ימין דנוקבא, ג' ספירות: חכמה-חסד-נצח. 
* ומג' פרקין דהוד נעשה קו שמאל שלה -- בינה-גבורה-הוד. 
* ומג' פרקין דיסוד דיליה - שהוא ארוך להיותו דכורא - לכן ממנו נעשה קו אמצעי דנוקבא, דעת-תפארת-יסוד שבה. 

ובזה תבין סוד המעשר, כי {{צ|העשירי יהיה קדש}} {{ממ|ויקרא|כז|לב}}. לפי שהנוקבא לא היה בה מתחילה רק נקודה אחד לבד, שהיא המעשר שלה, וזהו שרשה ועיקרה. ושאר ה{{גמט|ט'}} ספירות באו מבחוץ - ממה שקבלה מזעיר אנפין על דרך הנ&quot;ל. כי בתחלה כשיוצאה אחורי זעיר אנפין אז יצאה בסוד נקודה כלולה מ{{גמט|י'}}, ואח&quot;כ נתפשטה נקודה זו בכל עשר ספירות דילה על ידי מה שקבלה מזעיר אנפין. אם כן נקודה זו היא עיקר ונקודה זו נקראת {{צ|מעשר}}, והיא נקודה עיקרית. 

והנה הפנימיות של המוחין שבה -- נעשה מאותן החסדים המגולים בנצח-הוד שבו, המיותרין ועודפין כנ&quot;ל. והדעת שבה -- מה' גבורות שהיו פקדון ביסוד זעיר אנפין כנ&quot;ל. וזהו סוד {{צ|דעת של נשים '''קלה'''}}, פי' '''ק&quot;ל ה'''', כי ה' גבורות הם ה' הויות והם {{גמט|ק&quot;ל}}. אך דעת הזעיר אנפין מה' חסדים וה' גבורות, והנוקבא אין לה רק חצי דעת שלו שהם ה' גבורות לבד. 

ואח&quot;כ מתפשטים ה' גבורות שבה מחסד עד הוד שבה. ואח&quot;כ כללות כולן נכנסו ביסוד שלה, דוגמת ה' חסדים המתפשטים בזעיר אנפין. ואלו ה' גבורות הנכללין ביסוד שלה הם מועילין לה למ&quot;ן שלה (נ&quot;א הם מעלין המ&quot;ן שלה). וז&quot;ש בזוהר כי דינין דנוקבא {{צ|נייחין ברישא ותקיפין בסופא}}, לפי שהמוחין שלה הנקראים &quot;רישא&quot; הם נעשים מהחסדים מגולים שלוקחת מנצח-הוד דזעיר אנפין, ולכן דינין דילה {{צ|נייחין ברישא}}, כי החסדים ממתקין אותן. {{צ|ותקיפין בסופא}}, כי הגבורות מתפשטין בסופא. אך דינים דדכורא תקיפין ברישא, שאין שם התפשטות החסדים. אבל מחסד שבו ולמטה יש התפשטות חסדים, לכן נייחין בסיפא:

&lt;noinclude&gt;
{{ספר עץ חיים}}
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>saq4t1vids9e6vlj18wd1evuvxrc7aa</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087770</id>
      <parentid>3087769</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T00:41:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3087770</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5507" sha1="qlc1gsjiu5dl7o6n07tyagxi6syul2n" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עץ חיים|שער הכללים|ו|ז|ח|}}
==פרק ז - פרצוף נוקבא==
'''ועתה נבאר ענין פרצוף נוקבא.''' כי כמו שהזעיר אנפין נעשה גידוליו מנצח-הוד-יסוד דבינה וחצי תפארת התחתון - גם נוקבא נעשית מחצי תפארת התחתון ומנצח-הוד-יסוד דזעיר אנפין כמו שיתבאר. 

והנה רישא דילה נפקא מאחוריו, ולא פנים בפנים. והטעם הוא כי אחוריים הם דינין ויש בהם אחיזה לחיצונים, ולכן נדבקו האחוריים יחד שלא יתאחזו בהם החיצונים. וזהו סוד {{צ|השיב אחור ימינו מפני אויב}} (&lt;small&gt;כי המלכות נקרא 'ימין' כמ&quot;ש הכתוב {{צ|נצבה שגל לימינך וגו'}}&lt;/small&gt;). 

וא&quot;ת אם כן היה ראוי שתצא נוקבא יותר עליונה שוה בכל אורך פרצוף זעיר אנפין שלא יאחזו החיצונים בכל קומתו? {{ש}}
התשובה הוא כי ברישא דזעיר אנפין אין יכולים החיצונים להתאחז, רק לתתא ממקום שהחסדים מתגלים, שלכן שם יוצאת נוקבא לכסות האחוריים. 

: ובזה תבין ענין שבועות ונדרים; כי מאחר שהשבועה הם כנשבע במלך עצמו (&lt;small&gt;שהוא מלכות&lt;/small&gt;), והנדרים הם כנודר בחיי המלך (&lt;small&gt;שהוא בינה הנקרא &quot;חיי המלך&quot;, בסוד תפילין הנקרא &quot;חיים&quot; כנודע&lt;/small&gt;) א&quot;כ למה השבועה חמור מנדר? והטעם הוא כי למעלה נגד בינה אין אחיזה לחיצונים כל כך, אבל לתתא במקום מלכות - שם {{צ|סביב רשעים יתהלכון}}, וניתן להם כח גדול להתחזק ולהתאחז שם. לכן עונשו מרובה. 

: גם בזה תבין למה נדרים חלין על דבר מצוה משא&quot;כ בשבועה. והטעם לפי שהנדרים למעלה בבינה, והם גבוהין מן המצוה, לכן חלין עליהם. וזהו סוד התרת נדרים בליל יוה&quot;כ לפי שבאותו יום אנו (מעלין) [ס&quot;א עולים] עד הבינה ויש לנו יכולת להתיר נדרים אשר שם. אך השבועה היא במלכות לכן אינה חלה על המצוה. 


'''ונחזור לענין''', 
* כי משליש אחד דתפארת דזעיר אנפין המגולה נעשה שני כתרים לזעיר ונוקבא. 
* והנה מג' פרקין דנצח זעיר אנפין נעשה קו ימין דנוקבא, ג' ספירות: חכמה-חסד-נצח. 
* ומג' פרקין דהוד נעשה קו שמאל שלה -- בינה-גבורה-הוד. 
* ומג' פרקין דיסוד דיליה - שהוא ארוך להיותו דכורא - לכן ממנו נעשה קו אמצעי דנוקבא, דעת-תפארת-יסוד שבה. 

ובזה תבין סוד המעשר, כי {{צ|העשירי יהיה קדש}} {{ממ|ויקרא|כז|לב}}. לפי שהנוקבא לא היה בה מתחילה רק נקודה אחד לבד, שהיא המעשר שלה, וזהו שרשה ועיקרה. ושאר ה{{גמט|ט'}} ספירות באו מבחוץ - ממה שקבלה מזעיר אנפין על דרך הנ&quot;ל. כי בתחלה כשיוצאה אחורי זעיר אנפין אז יצאה בסוד נקודה כלולה מ{{גמט|י'}}, ואח&quot;כ נתפשטה נקודה זו בכל עשר ספירות דילה על ידי מה שקבלה מזעיר אנפין. אם כן נקודה זו היא עיקר ונקודה זו נקראת {{צ|מעשר}}, והיא נקודה עיקרית. 


והנה הפנימיות של המוחין שבה - נעשה מאותן החסדים המגולים בנצח-הוד שבו, המיותרין ועודפין כנ&quot;ל. {{ש}}
והדעת שבה - מה' גבורות שהיו פקדון ביסוד זעיר אנפין כנ&quot;ל. וזהו סוד {{צ|דעת של נשים '''קלה'''}}, פי' '''ק&quot;ל ה'''', כי ה' גבורות הם ה' הויות והם {{גמט|ק&quot;ל}}. אך דעת הזעיר אנפין מה' חסדים וה' גבורות, והנוקבא אין לה רק חצי דעת שלו שהם ה' גבורות לבד. 

ואח&quot;כ מתפשטים ה' גבורות שבה מחסד עד הוד שבה. {{ש}}
ואח&quot;כ כללות כולן נכנסו ביסוד שלה, דוגמת ה' חסדים המתפשטים בזעיר אנפין. 

ואלו ה' גבורות הנכללין ביסוד שלה הם מועילין לה למיין נוקבין שלה{{הערה|(נ&quot;א הם מעלין המ&quot;ן שלה)}}. {{ש}}
וז&quot;ש בזוהר כי דינין דנוקבא {{צ|נייחין ברישא ותקיפין בסופא}} {{ממ זהר|ב|קעח|א}} {{ממ זהר|ג|קמב|ב}} - לפי שהמוחין שלה (&lt;small&gt;הנקראים &quot;רישא&quot;&lt;/small&gt;) הם נעשים מהחסדים מגולים שלוקחת מנצח-הוד דזעיר אנפין. ולכן דינין דילה {{צ|נייחין ברישא}} כי החסדים ממתקין אותן. {{צ|ותקיפין בסופא}} - כי הגבורות מתפשטין בסופא. אך דינים דדכורא - {{צ|תקיפין ברישא}}; שאין שם התפשטות החסדים. אבל מחסד שבו ולמטה יש התפשטות חסדים לכן {{צ|נייחין בסיפא}}:

&lt;noinclude&gt;
{{ספר עץ חיים}}
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>qlc1gsjiu5dl7o6n07tyagxi6syul2n</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087771</id>
      <parentid>3087770</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T00:42:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3087771</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5549" sha1="7dq30hm8b8fhpt3t3j1gzxhr33ztad6" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עץ חיים|שער הכללים|ו|ז|ח|}}
==פרק ז - פרצוף נוקבא==
'''ועתה נבאר ענין פרצוף נוקבא.''' כי כמו שהזעיר אנפין נעשה גידוליו מנצח-הוד-יסוד דבינה וחצי תפארת התחתון - גם נוקבא נעשית מחצי תפארת התחתון ומנצח-הוד-יסוד דזעיר אנפין כמו שיתבאר. 

והנה רישא דילה נפקא מאחוריו, ולא פנים בפנים. והטעם הוא כי אחוריים הם דינין ויש בהם אחיזה לחיצונים, ולכן נדבקו האחוריים יחד שלא יתאחזו בהם החיצונים. וזהו סוד {{צ|השיב אחור ימינו מפני אויב}} (&lt;small&gt;כי המלכות נקרא 'ימין' כמ&quot;ש הכתוב {{צ|נצבה שגל לימינך וגו'}}&lt;/small&gt;). 

וא&quot;ת אם כן היה ראוי שתצא נוקבא יותר עליונה שוה בכל אורך פרצוף זעיר אנפין שלא יאחזו החיצונים בכל קומתו? {{ש}}
התשובה הוא כי ברישא דזעיר אנפין אין יכולים החיצונים להתאחז, רק לתתא ממקום שהחסדים מתגלים, שלכן שם יוצאת נוקבא לכסות האחוריים. 

: ובזה תבין ענין שבועות ונדרים; כי מאחר שהשבועה הם כנשבע במלך עצמו (&lt;small&gt;שהוא מלכות&lt;/small&gt;), והנדרים הם כנודר בחיי המלך (&lt;small&gt;שהוא בינה הנקרא &quot;חיי המלך&quot;, בסוד תפילין הנקרא &quot;חיים&quot; כנודע&lt;/small&gt;) א&quot;כ למה השבועה חמור מנדר? והטעם הוא כי למעלה נגד בינה אין אחיזה לחיצונים כל כך, אבל לתתא במקום מלכות - שם {{צ|סביב רשעים יתהלכון}}, וניתן להם כח גדול להתחזק ולהתאחז שם. לכן עונשו מרובה. 

: גם בזה תבין למה נדרים חלין על דבר מצוה משא&quot;כ בשבועה. והטעם לפי שהנדרים למעלה בבינה, והם גבוהין מן המצוה, לכן חלין עליהם. וזהו סוד התרת נדרים בליל יוה&quot;כ לפי שבאותו יום אנו (מעלין) [ס&quot;א עולים] עד הבינה ויש לנו יכולת להתיר נדרים אשר שם. אך השבועה היא במלכות לכן אינה חלה על המצוה. 


'''ונחזור לענין''', 
* כי משליש אחד דתפארת דזעיר אנפין המגולה נעשה שני כתרים לזעיר ונוקבא. 
* והנה מג' פרקין דנצח זעיר אנפין נעשה קו ימין דנוקבא, ג' ספירות: חכמה-חסד-נצח. 
* ומג' פרקין דהוד נעשה קו שמאל שלה -- בינה-גבורה-הוד. 
* ומג' פרקין דיסוד דיליה - שהוא ארוך להיותו דכורא - לכן ממנו נעשה קו אמצעי דנוקבא, דעת-תפארת-יסוד שבה. 

ובזה תבין סוד המעשר, כי {{צ|העשירי יהיה קדש}} {{ממ|ויקרא|כז|לב}}. לפי שהנוקבא לא היה בה מתחילה רק נקודה אחד לבד, שהיא המעשר שלה, וזהו שרשה ועיקרה. ושאר ה{{גמט|ט'}} ספירות באו מבחוץ - ממה שקבלה מזעיר אנפין על דרך הנ&quot;ל. כי בתחלה כשיוצאה אחורי זעיר אנפין אז יצאה בסוד נקודה כלולה מ{{גמט|י'}}, ואח&quot;כ נתפשטה נקודה זו בכל עשר ספירות דילה על ידי מה שקבלה מזעיר אנפין. אם כן נקודה זו היא עיקר ונקודה זו נקראת {{צ|מעשר}}, והיא נקודה עיקרית. 


והנה הפנימיות של המוחין שבה - נעשה מאותן החסדים המגולים בנצח-הוד שבו, המיותרין ועודפין כנ&quot;ל. {{ש}}
והדעת שבה - מה' גבורות שהיו פקדון ביסוד זעיר אנפין כנ&quot;ל. וזהו סוד {{צ|דעת של נשים '''קלה'''}}, פי' '''ק&quot;ל ה'''', כי ה' גבורות הם ה' הויות והם {{גמט|ק&quot;ל}}. אך דעת הזעיר אנפין מה' חסדים וה' גבורות, והנוקבא אין לה רק חצי דעת שלו שהם ה' גבורות לבד. 

ואח&quot;כ מתפשטים ה' גבורות שבה מחסד עד הוד שבה. {{ש}}
ואח&quot;כ כללות כולן נכנסו ביסוד שלה, דוגמת ה' חסדים המתפשטים בזעיר אנפין. 

ואלו ה' גבורות הנכללין ביסוד שלה הם מועילין לה למיין נוקבין שלה{{הערה|(נ&quot;א הם מעלין המ&quot;ן שלה)}}. {{ש}}
וז&quot;ש בזוהר כי דינין דנוקבא {{צ|נייחין ברישא ותקיפין בסופא}} {{ממ זהר|ב|קעח|א}} {{ממ זהר|ג|קמב|ב}} - לפי שהמוחין שלה (&lt;small&gt;הנקראים &quot;רישא&quot;&lt;/small&gt;) הם נעשים מהחסדים מגולים שלוקחת מנצח-הוד דזעיר אנפין. ולכן דינין דילה {{צ|נייחין ברישא}} כי החסדים ממתקין אותן. {{צ|ותקיפין בסופא}} - כי הגבורות מתפשטין בסופא. אך דינים דדכורא - {{צ|תקיפין ברישא}}; שאין שם התפשטות החסדים. אבל מחסד שבו ולמטה יש התפשטות חסדים לכן {{צ|נייחין בסיפא}}:

-----------
{{הערות שוליים2}}

&lt;noinclude&gt;
{{ספר עץ חיים}}
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>7dq30hm8b8fhpt3t3j1gzxhr33ztad6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עץ חיים/שער הכללים/ח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>8418</id>
    <revision>
      <id>3087772</id>
      <parentid>1415179</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T01:00:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3087772</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5566" sha1="gudkruv9mjhmz2gj6mzrxuurhyxbt6j" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עץ חיים|שער הכללים|ז|ח|ט|}}
==פרק ח - סדר כניסת פרקי הצלם בזעיר אנפין על פי השנים==
ועתה נחזור לבאר ענין ראשון, ובזה תבין מה שאמרו רז&quot;ל הפעוטות מקחן מקח במטלטלין מבן ו' שנים ויום אחד, ובן ט' שנים ביאתו ביאה, ומבן י&quot;ג ויום אחד אז הוא גדול. 

והענין כי כשנכנסין המוחין (&lt;small&gt;שהם '''נה&quot;י''' דבינה&lt;/small&gt;) תוך הזעיר אנפין - הם יורדין תחלה לו' ספירות שבו, שהם '''כתר חכמה בינה דעת חסד גבורה''', והם ו' שנים. ושליש עליון דתפארת שהוא מכוסה הם ו' שנים וד' חדשים. וכולם בחי' מכוסים. אח&quot;כ כשחוזרים החסדים בסוד אור חוזר דרך ספירות אלו עצמם הם ו' שנים וד' חדשים אחרים -- הרי הכל י&quot;ב שנים וח' חדשים. 

והטעם שאלו הפרקים ירדו קודם ב{{גמט|ו'}} ספירות של זעיר אנפין מבפנים הוא כדי להגדילו. והטעם שירדו מהכתר חסדים מפני שמכתר היה הטפה. והנה הם הו' שנים וד' חדשים שהיו בסוד ירידה. וזהו סוד שלא נתברך יעקב עד שהיה בן {{גמט דגש|ס&quot;ג}} שנה; כי עד שם היו חסדים מכוסים ושם נתגלו בסוד הבקיעה שנבקע. וזהו סוד אותיות '''יעקב - יבקע'''. כי ה{{גמט|ו'}} שנים, כל אחד כלול {{גמט|י'}} -- הם {{גמט|ס'}}. הם ה{{גמט|ו'}} ספירות כתר חכמה בינה דעת חסד גבורה. ועוד שליש המכוסה - הוא {{גמט|ג'}} שנים אחרות שליש מ{{גמט|י'}} שנים. והכל {{גמט|ס&quot;ג}}. {{ש}}
וזהו סוד '''שם ס&quot;ג''' שהוא בבינה - כי בינה מתפשט עד החזה דזעיר אנפין. ושהוא ס&quot;ג שנים כנ&quot;ל. 


והנה אח&quot;כ חזרו החסדים לעלות מבחוץ בסוד אור מקיף כדי שיקבל הזעיר אנפין הארת אבא ואמא דרך פנים בפנים. כי תחילה בירידה היו החסדים מכוסים, וכמו שהבריאה אינה מקבלת מהאצילות אלא על ידי מסך - כן זעיר אנפין לא היה מקבל מאבא ואמא רק על ידי מסך - כי היו החסדים ומוחין שלו כולן מכוסין תוך מסך נצח הוד יסוד דאימא. {{ש}}
וזהו סוד {{צ|יוצר אור ובורא חושך}} - יוצר אור גילוי ובורא חושך להיותו מסך, כי עד חזה דזעיר אנפין יורדין החסדים מכוסין, וכאן מתגלין לצורך עצמן. ועתה, אחר שנתגלו, חוזרים החסדים מבחוץ בסוד אור מקיף כדי להאיר לו בדרך אצילות בלתי מסך כלל. 


ונחזור למ&quot;ש לעיל, כי בירידתן ובחזרתן הוא י&quot;ב שנים וח' חדשים. וצריך ד' חדשים אחרים להשלים י&quot;ג שנים והם מהשליש המכוסה שחוזרין בסוד אור מקיף. ו{{צ|יום אחד}} - הוא אור שבין חצי תפארת בינה לגלגלת דזעיר אנפין. הרי {{צ|י&quot;ג שנים ויום אחד}}. 

או באופן אחר: כי הלא זמן היניקה ב' שנים, ובד' שנים אחרים נכנסים ב' פרקין דנצח אמא וב' פרקין דהוד אמא ברישא דזעיר אנפין -- הם ו' שנים, והם סוד הפעוטות מבן ו' שנים ויום א' שהוא תחלת כניסת פרק תחתון של יסוד דאמא בדעת זעיר אנפין. לכן כיון שנכנס דבר מועט מן הדעת לכן מקחן מקח במטלטלין לבד, שהם נגד ו&quot;ק המטולטלין מרחמים לדין ומדין לרחמים, כפי מעשינו. 

ומו' שנים עד ט' שנים הם ג' שנים אחרים ואז נכנסין ב' פרקין עליונים הנקרא ירכין דנצח-הוד דבינה ופרק עליון דיסוד בינה, כי אין שעורו רק ב' פרקים. והנה כבר נכנס שליש א' ביום א' היותר על ו' שנים ואז נקרא פעוט, ועתה נכנס ב' פרקין של היסוד -- הרי ט' שנים ויום א'. לכן ביאתו ביאה כי כבר נכנס כל הדעת שלו. אבל אין ביאה זו מועלת להתעבר הנוקבא עד שיהיה בן י&quot;ג שנים ויום א' שהם סוד חזרת החסדים לעלות באור החוזר. 

והג' שנים הוא עליית שליש החסד דזרוע ימין אל החכמה ושליש דזרוע שמאל אל הבינה וב' חצאי שליש בדעת -- הרי הם ג' שנים. ושנה הד' הוא נגד שליש תפארת המכוסה אשר נתגלה עתה ונתגדל ועלה לכתר זעיר אנפין -- הרי הם י&quot;ג שנים. ויום א' -- הוא אותו שבין חצי-תפארת-בינה לגלגתא דזעיר אנפין, ויורד ממקומו עד שם הוא יום א'. או ג&quot;כ אותו מועט שעלה יותר מחצי שליש המגולה דתפארת זעיר אנפין אל הכתר שלו וזהו יום א'. אך הנוקבא הוא פחות מחצי שליש בכתר שלה. והרי נשלמו י&quot;ג שנים ויום א':


&lt;noinclude&gt;
{{ספר עץ חיים}}
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>gudkruv9mjhmz2gj6mzrxuurhyxbt6j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תבנית:פרשן על פרק</title>
    <ns>10</ns>
    <id>89800</id>
    <revision>
      <id>3087761</id>
      <parentid>2852126</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T19:03:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Naorius</username>
        <id>46426</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת תבנית:גרשיים לכותרות הפסוקים</comment>
      <origin>3087761</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11054" sha1="atz18qzsj6di9g8vtclqi0fpjpmodnp" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
&lt;nowiki&gt;
פורמט:{{פרשן על פרק|1-שם הפרשן בכותרת - ללא מרחב שם|2-ספר|פרק קודם|4-פרק|פרק הבא|הקדמה=[הקדמת הפרשן לפרק, אם יש]}}
&lt;/nowiki&gt;

[[קטגוריה:תבניות מקראות גדולות]]
&lt;/noinclude&gt;&lt;includeonly&gt;
{{סרגל ניווט|{{{1}}} על {{{2}}}||{{{3}}}|{{{4}}}|{{{5}}}|}}{{{הקדמה|}}}{{#תנאי:{{מיוחד:דפים המתחילים ב/{{שם הדף}}{{רווח}}}}{{מיוחד:דפים המתחילים ב/{{שם הדף}}/}}|{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|א}}|{{{2}}}|{{{4}}}|א}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|ב}}|{{{2}}}|{{{4}}}|ב}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|ג}}|{{{2}}}|{{{4}}}|ג}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|ד}}|{{{2}}}|{{{4}}}|ד}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|ה}}|{{{2}}}|{{{4}}}|ה}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|ו}}|{{{2}}}|{{{4}}}|ו}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|ז}}|{{{2}}}|{{{4}}}|ז}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|ח}}|{{{2}}}|{{{4}}}|ח}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|ט}}|{{{2}}}|{{{4}}}|ט}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|י}}|{{{2}}}|{{{4}}}|י}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|יא}}|{{{2}}}|{{{4}}}|יא}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|יב}}|{{{2}}}|{{{4}}}|יב}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|יג}}|{{{2}}}|{{{4}}}|יג}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|יד}}|{{{2}}}|{{{4}}}|יד}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|טו}}|{{{2}}}|{{{4}}}|טו}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|טז}}|{{{2}}}|{{{4}}}|טז}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|יז}}|{{{2}}}|{{{4}}}|יז}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|יח}}|{{{2}}}|{{{4}}}|יח}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|יט}}|{{{2}}}|{{{4}}}|יט}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|כ}}|{{{2}}}|{{{4}}}|כ}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|כא}}|{{{2}}}|{{{4}}}|כא}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|כב}}|{{{2}}}|{{{4}}}|כב}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|כג}}|{{{2}}}|{{{4}}}|כג}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|כד}}|{{{2}}}|{{{4}}}|כד}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|כה}}|{{{2}}}|{{{4}}}|כה}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|כו}}|{{{2}}}|{{{4}}}|כו}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|כז}}|{{{2}}}|{{{4}}}|כז}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|כח}}|{{{2}}}|{{{4}}}|כח}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|כט}}|{{{2}}}|{{{4}}}|כט}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|ל}}|{{{2}}}|{{{4}}}|ל}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|לא}}|{{{2}}}|{{{4}}}|לא}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|לב}}|{{{2}}}|{{{4}}}|לב}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|לג}}|{{{2}}}|{{{4}}}|לג}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|לד}}|{{{2}}}|{{{4}}}|לד}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|לה}}|{{{2}}}|{{{4}}}|לה}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|לו}}|{{{2}}}|{{{4}}}|לו}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|לז}}|{{{2}}}|{{{4}}}|לז}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|לח}}|{{{2}}}|{{{4}}}|לח}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|לט}}|{{{2}}}|{{{4}}}|לט}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|מ}}|{{{2}}}|{{{4}}}|מ}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|מא}}|{{{2}}}|{{{4}}}|מא}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|מב}}|{{{2}}}|{{{4}}}|מב}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|מג}}|{{{2}}}|{{{4}}}|מג}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|מד}}|{{{2}}}|{{{4}}}|מד}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|מה}}|{{{2}}}|{{{4}}}|מה}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|מו}}|{{{2}}}|{{{4}}}|מו}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|מז}}|{{{2}}}|{{{4}}}|מז}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|מח}}|{{{2}}}|{{{4}}}|מח}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|מט}}|{{{2}}}|{{{4}}}|מט}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|נ}}|{{{2}}}|{{{4}}}|נ}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|נא}}|{{{2}}}|{{{4}}}|נא}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|נב}}|{{{2}}}|{{{4}}}|נב}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|נג}}|{{{2}}}|{{{4}}}|נג}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|נד}}|{{{2}}}|{{{4}}}|נד}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|נה}}|{{{2}}}|{{{4}}}|נה}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|נו}}|{{{2}}}|{{{4}}}|נו}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|נז}}|{{{2}}}|{{{4}}}|נז}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|נח}}|{{{2}}}|{{{4}}}|נח}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|נט}}|{{{2}}}|{{{4}}}|נט}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|ס}}|{{{2}}}|{{{4}}}|ס}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|סא}}|{{{2}}}|{{{4}}}|סא}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|סב}}|{{{2}}}|{{{4}}}|סב}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|סג}}|{{{2}}}|{{{4}}}|סג}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|סד}}|{{{2}}}|{{{4}}}|סד}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|סה}}|{{{2}}}|{{{4}}}|סה}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|סו}}|{{{2}}}|{{{4}}}|סו}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|סז}}|{{{2}}}|{{{4}}}|סז}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|סח}}|{{{2}}}|{{{4}}}|סח}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|סט}}|{{{2}}}|{{{4}}}|סט}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|ע}}|{{{2}}}|{{{4}}}|ע}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|עא}}|{{{2}}}|{{{4}}}|עא}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|עב}}|{{{2}}}|{{{4}}}|עב}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|עג}}|{{{2}}}|{{{4}}}|עג}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|עד}}|{{{2}}}|{{{4}}}|עד}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|עה}}|{{{2}}}|{{{4}}}|עה}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|עו}}|{{{2}}}|{{{4}}}|עו}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|עז}}|{{{2}}}|{{{4}}}|עז}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|עח}}|{{{2}}}|{{{4}}}|עח}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|עט}}|{{{2}}}|{{{4}}}|עט}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|פ}}|{{{2}}}|{{{4}}}|פ}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|פא}}|{{{2}}}|{{{4}}}|פא}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|פב}}|{{{2}}}|{{{4}}}|פב}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|פג}}|{{{2}}}|{{{4}}}|פג}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|פד}}|{{{2}}}|{{{4}}}|פד}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|פה}}|{{{2}}}|{{{4}}}|פה}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|פו}}|{{{2}}}|{{{4}}}|פו}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|פז}}|{{{2}}}|{{{4}}}|פז}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|פח}}|{{{2}}}|{{{4}}}|פח}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק {{גרשיים|פט}}|{{{2}}}|{{{4}}}|פט}}{{סרגל ניווט|{{{1}}} על {{{2}}}||{{{3}}}|{{{4}}}|{{{5}}}|}}|}}
__NOEDITSECTION__&lt;/includeonly&gt;&lt;includeonly&gt;
{{#שווה:{{{2}}}|ישעיה||[[קטגוריה:{{{2}}} {{{4}}}|{{{1}}}]]}}
[[קטגוריה:{{{1}}} על {{{2}}}|{{{4}}}]]
&lt;/includeonly&gt;</text>
      <sha1>atz18qzsj6di9g8vtclqi0fpjpmodnp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087886</id>
      <parentid>3087761</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T08:24:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>לא משתמשים אצלנו בגרשיים שמספרי פסוקים</comment>
      <origin>2852126</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9541" sha1="gmwvv8sa2pbtmg9r6vmat3tn5wqgq70" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
&lt;nowiki&gt;
פורמט:{{פרשן על פרק|1-שם הפרשן בכותרת - ללא מרחב שם|2-ספר|פרק קודם|4-פרק|פרק הבא|הקדמה=[הקדמת הפרשן לפרק, אם יש]}}
&lt;/nowiki&gt;

[[קטגוריה:תבניות מקראות גדולות]]
&lt;/noinclude&gt;&lt;includeonly&gt;
{{סרגל ניווט|{{{1}}} על {{{2}}}||{{{3}}}|{{{4}}}|{{{5}}}|}}{{{הקדמה|}}}{{#תנאי:{{מיוחד:דפים המתחילים ב/{{שם הדף}}{{רווח}}}}{{מיוחד:דפים המתחילים ב/{{שם הדף}}/}}|{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק א|{{{2}}}|{{{4}}}|א}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק ב|{{{2}}}|{{{4}}}|ב}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק ג|{{{2}}}|{{{4}}}|ג}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק ד|{{{2}}}|{{{4}}}|ד}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק ה|{{{2}}}|{{{4}}}|ה}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק ו|{{{2}}}|{{{4}}}|ו}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק ז|{{{2}}}|{{{4}}}|ז}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק ח|{{{2}}}|{{{4}}}|ח}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק ט|{{{2}}}|{{{4}}}|ט}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק י|{{{2}}}|{{{4}}}|י}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק יא|{{{2}}}|{{{4}}}|יא}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק יב|{{{2}}}|{{{4}}}|יב}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק יג|{{{2}}}|{{{4}}}|יג}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק יד|{{{2}}}|{{{4}}}|יד}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק טו|{{{2}}}|{{{4}}}|טו}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק טז|{{{2}}}|{{{4}}}|טז}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק יז|{{{2}}}|{{{4}}}|יז}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק יח|{{{2}}}|{{{4}}}|יח}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק יט|{{{2}}}|{{{4}}}|יט}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק כ|{{{2}}}|{{{4}}}|כ}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק כא|{{{2}}}|{{{4}}}|כא}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק כב|{{{2}}}|{{{4}}}|כב}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק כג|{{{2}}}|{{{4}}}|כג}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק כד|{{{2}}}|{{{4}}}|כד}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק כה|{{{2}}}|{{{4}}}|כה}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק כו|{{{2}}}|{{{4}}}|כו}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק כז|{{{2}}}|{{{4}}}|כז}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק כח|{{{2}}}|{{{4}}}|כח}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק כט|{{{2}}}|{{{4}}}|כט}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק ל|{{{2}}}|{{{4}}}|ל}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק לא|{{{2}}}|{{{4}}}|לא}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק לב|{{{2}}}|{{{4}}}|לב}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק לג|{{{2}}}|{{{4}}}|לג}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק לד|{{{2}}}|{{{4}}}|לד}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק לה|{{{2}}}|{{{4}}}|לה}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק לו|{{{2}}}|{{{4}}}|לו}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק לז|{{{2}}}|{{{4}}}|לז}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק לח|{{{2}}}|{{{4}}}|לח}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק לט|{{{2}}}|{{{4}}}|לט}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק מ|{{{2}}}|{{{4}}}|מ}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק מא|{{{2}}}|{{{4}}}|מא}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק מב|{{{2}}}|{{{4}}}|מב}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק מג|{{{2}}}|{{{4}}}|מג}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק מד|{{{2}}}|{{{4}}}|מד}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק מה|{{{2}}}|{{{4}}}|מה}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק מו|{{{2}}}|{{{4}}}|מו}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק מז|{{{2}}}|{{{4}}}|מז}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק מח|{{{2}}}|{{{4}}}|מח}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק מט|{{{2}}}|{{{4}}}|מט}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק נ|{{{2}}}|{{{4}}}|נ}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק נא|{{{2}}}|{{{4}}}|נא}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק נב|{{{2}}}|{{{4}}}|נב}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק נג|{{{2}}}|{{{4}}}|נג}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק נד|{{{2}}}|{{{4}}}|נד}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק נה|{{{2}}}|{{{4}}}|נה}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק נו|{{{2}}}|{{{4}}}|נו}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק נז|{{{2}}}|{{{4}}}|נז}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק נח|{{{2}}}|{{{4}}}|נח}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק נט|{{{2}}}|{{{4}}}|נט}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק ס|{{{2}}}|{{{4}}}|ס}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק סא|{{{2}}}|{{{4}}}|סא}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק סב|{{{2}}}|{{{4}}}|סב}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק סג|{{{2}}}|{{{4}}}|סג}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק סד|{{{2}}}|{{{4}}}|סד}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק סה|{{{2}}}|{{{4}}}|סה}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק סו|{{{2}}}|{{{4}}}|סו}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק סז|{{{2}}}|{{{4}}}|סז}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק סח|{{{2}}}|{{{4}}}|סח}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק סט|{{{2}}}|{{{4}}}|סט}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק ע|{{{2}}}|{{{4}}}|ע}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק עא|{{{2}}}|{{{4}}}|עא}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק עב|{{{2}}}|{{{4}}}|עב}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק עג|{{{2}}}|{{{4}}}|עג}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק עד|{{{2}}}|{{{4}}}|עד}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק עה|{{{2}}}|{{{4}}}|עה}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק עו|{{{2}}}|{{{4}}}|עו}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק עז|{{{2}}}|{{{4}}}|עז}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק עח|{{{2}}}|{{{4}}}|עח}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק עט|{{{2}}}|{{{4}}}|עט}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק פ|{{{2}}}|{{{4}}}|פ}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק פא|{{{2}}}|{{{4}}}|פא}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק פב|{{{2}}}|{{{4}}}|פב}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק פג|{{{2}}}|{{{4}}}|פג}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק פד|{{{2}}}|{{{4}}}|פד}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק פה|{{{2}}}|{{{4}}}|פה}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק פו|{{{2}}}|{{{4}}}|פו}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק פז|{{{2}}}|{{{4}}}|פז}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק פח|{{{2}}}|{{{4}}}|פח}}{{פירוש על פסוק במקראות גדולות|{{{1}}}|פסוק פט|{{{2}}}|{{{4}}}|פט}}{{סרגל ניווט|{{{1}}} על {{{2}}}||{{{3}}}|{{{4}}}|{{{5}}}|}}|}}
__NOEDITSECTION__&lt;/includeonly&gt;&lt;includeonly&gt;
{{#שווה:{{{2}}}|ישעיה||[[קטגוריה:{{{2}}} {{{4}}}|{{{1}}}]]}}
[[קטגוריה:{{{1}}} על {{{2}}}|{{{4}}}]]
&lt;/includeonly&gt;</text>
      <sha1>gmwvv8sa2pbtmg9r6vmat3tn5wqgq70</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לחשי ההויה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>171120</id>
    <revision>
      <id>3087895</id>
      <parentid>935488</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T08:40:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3087895</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1145" sha1="k3lky79czjjq25hr85qzxul19w8qore" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;
תלחש לי סוד ההויה כולה,&lt;br /&gt;
חיים לי יש קח נא קח,&lt;br /&gt;
אם יש לך לב ובלב דם&lt;br /&gt;
שרעל יאוש לא זהמהו.&lt;br /&gt;


ואם ליבתך ערלה -  &lt;br /&gt;
ויופיי לא יקסימך, תלחש לי ההוויה&lt;br /&gt;
סורה מני סורה, הריני לך אסורה.


אם כל צפצוף עדין,&lt;br /&gt;
כל יופי חי, לא הדר שירת קודש&lt;br /&gt;
אך זרם אש זרה בך יעוררו,&lt;br /&gt;
סורה מני סורה, הריני לך אסורה.


ודור יקום וחי, &lt;br /&gt;
ישיר ליופי וחיים, &lt;br /&gt;
ועדנה בלי די, יינק מטל שמים.


ומהדר כרמל ושרון שפעת רזי ההויה &lt;br /&gt;
תקשיב אוזן עם חי, &lt;br /&gt;
ומעדן שירה ויפי חיים אור קודש ימלא, &lt;br /&gt;
וההויה כולה לו תדובב: &lt;br /&gt;
בחירי, הריני לך מותרת .
&lt;/div&gt;

==ראו גם:==
[[לחשי ההויה מנוקד ומעוצב]]

{{ויקיפדיה|לחשי ההויה}}
[[קטגוריה:שירת הראי&quot;ה]]
[[קטגוריה:שירים לפי סוג]]</text>
      <sha1>k3lky79czjjq25hr85qzxul19w8qore</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087896</id>
      <parentid>3087895</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T08:40:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:שירים לפי סוג]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3087896</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1101" sha1="8t6qwqcb9foh85p0gw0cel178af7zbk" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;
תלחש לי סוד ההויה כולה,&lt;br /&gt;
חיים לי יש קח נא קח,&lt;br /&gt;
אם יש לך לב ובלב דם&lt;br /&gt;
שרעל יאוש לא זהמהו.&lt;br /&gt;


ואם ליבתך ערלה -  &lt;br /&gt;
ויופיי לא יקסימך, תלחש לי ההוויה&lt;br /&gt;
סורה מני סורה, הריני לך אסורה.


אם כל צפצוף עדין,&lt;br /&gt;
כל יופי חי, לא הדר שירת קודש&lt;br /&gt;
אך זרם אש זרה בך יעוררו,&lt;br /&gt;
סורה מני סורה, הריני לך אסורה.


ודור יקום וחי, &lt;br /&gt;
ישיר ליופי וחיים, &lt;br /&gt;
ועדנה בלי די, יינק מטל שמים.


ומהדר כרמל ושרון שפעת רזי ההויה &lt;br /&gt;
תקשיב אוזן עם חי, &lt;br /&gt;
ומעדן שירה ויפי חיים אור קודש ימלא, &lt;br /&gt;
וההויה כולה לו תדובב: &lt;br /&gt;
בחירי, הריני לך מותרת .
&lt;/div&gt;

==ראו גם:==
[[לחשי ההויה מנוקד ומעוצב]]

{{ויקיפדיה|לחשי ההויה}}
[[קטגוריה:שירת הראי&quot;ה]]</text>
      <sha1>8t6qwqcb9foh85p0gw0cel178af7zbk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:שירת הראי&quot;ה</title>
    <ns>14</ns>
    <id>171121</id>
    <revision>
      <id>3087897</id>
      <parentid>738703</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T08:41:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:שירים לפי סוג]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3087897</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="152" sha1="jir0he49o9oui6fxszccwkhj4wzxr4z" xml:space="preserve">
[[קטגוריה:אברהם יצחק הכהן קוק]]
[[קטגוריה:שירים לפי מחבר|קוק]]
[[קטגוריה:שירים לפי סוג]]</text>
      <sha1>jir0he49o9oui6fxszccwkhj4wzxr4z</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087901</id>
      <parentid>3087897</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T09:45:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>ביטול גרסה [[Special:Diff/3087897|3087897]] של [[Special:Contributions/Nahum|Nahum]] ([[User talk:Nahum|שיחה]]) למה סוג? ככל שאני מתרשם, השירים בקט' אינם כולם מסוג אחד, והמכנה המשותף שלהם הוא המחבר, לא הסוג</comment>
      <origin>3087901</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="108" sha1="silczrdxierfwojfnuep2kwg6e1hlq4" xml:space="preserve">
[[קטגוריה:אברהם יצחק הכהן קוק]]
[[קטגוריה:שירים לפי מחבר|קוק]]</text>
      <sha1>silczrdxierfwojfnuep2kwg6e1hlq4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מחזור ימים נוראים - המלך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>211726</id>
    <revision>
      <id>3087753</id>
      <parentid>3087445</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T18:02:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-50337-17</username>
        <id>46529</id>
      </contributor>
      <comment>/* נשמת כל חי */</comment>
      <origin>3087753</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3578" sha1="h4t5xzt5ecq9qwyrsdl7jq96smfn8zl" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
__NOTOC__
{{הצגת נוסחי תפילה}}
{{טקסט מנוקד}}
===נשמת כל חי===
&lt;/noinclude&gt;
{{עיצוב גופן|גופן=דוד|גודל=6|'''הַמֶּלֶךְ'''}} יושֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא.{{ש}}
שׁוֹכֵן עַד מָרוֹם וְקָּדוֹשׁ שְׁמוֹ. [[ישעיהו נז טו|(ע&quot;פ ישעיהו נז טו)]]

:בְּפִי '''יְ'''שָׁרִים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=תִּתְהַלָּל|ספרד=תִּתְ'''ר'''וֹמָם}}
:{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=וּבְדִבְרֵי|כל השאר=וּבְשִׂפְתֵי}} '''צַ'''דִּיקִים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=תִּתְבָּרַךְ|ספרד=תִּתְ'''בָּ'''רַךְ}}
:וּבִלְשׁוֹן '''חֲ'''סִידִים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=תִּתְרוֹמָם|ספרד=תִּתְ'''קַ'''דָּשׁ}}
:וּבְקֶרֶב '''קְ'''דוֹשִׁים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=תִּתְקַדָּשׁ|כל השאר=תִּתְ'''הַ'''לָּל}}{{ש}}
{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=וּבְמַקְהֲלוֹת|ספרד=וּבְמַקְהֲלוֹת}} רִבְבוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=בְּרִנָּה יִתְפָּאֵר שִׁמְךָ, מַלְכֵּנוּ, בְּכָל דּוֹר וָדוֹר,|ספרד=בְּרִנָּה יִתְפָּאֵר שִׁמְךָ, מַלְכֵּנוּ, בְּכָל דּוֹר וָדוֹר,}} שֶׁכֵּן חוֹבַת כָּל הַיְצוּרִים לְפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, לְהוֹדוֹת לְהַלֵּל לְשַׁבֵּחַ, לְפָאֵר לְרוֹמֵם לְהַדֵּר {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|ספרד=וּלְנַצֵּחַ|אשכנז=לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס|ספרד=וּלְנַצֵּחַ, לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס}} עַל כָּל דִּבְרֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבְּחוֹת דָּוִד בֶּן יִשַׁי עַבְדְּךָ, מְשִׁיחֶךָ.
&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}
{{:ברכת ישתבח|נוסח={{{נוסח|}}}|יום=שבת}}
[[קטגוריה:חלקי התפילה - כלל העדות]]

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ, יְיָ: אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת, לְקוֹל תַּחֲנוּנָי: אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד: כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא: קִוִּיתִי יְיָ קִוְּתָה נַפְשִׁי, וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי: נַפְשִׁי לַאדֹנָי, מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר: יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ, כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד, וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת: וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל, מִכֹּל עֲוֹנוֹתָיו:

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:תפילות ראש השנה]]
[[קטגוריה:תפילות יום כיפור]]

&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>h4t5xzt5ecq9qwyrsdl7jq96smfn8zl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087888</id>
      <parentid>3087753</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T08:28:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>שוחזר מעריכה של [[Special:Contributions/~2026-50337-17|~2026-50337-17]] ([[User talk:~2026-50337-17|שיחה]]) לעריכה האחרונה של [[User:Nahum|Nahum]]</comment>
      <origin>3087445</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3520" sha1="djrumvgb9h05qay9cyyjum2uiz7q0cd" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
__NOTOC__
{{הצגת נוסחי תפילה}}
{{טקסט מנוקד}}
===נשמת כל חי===
&lt;/noinclude&gt;
{{עיצוב גופן|גופן=דוד|גודל=6|'''הַמֶּלֶךְ'''}} יושֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא.{{ש}}
שׁוֹכֵן עַד מָרוֹם וְקָּדוֹשׁ שְׁמוֹ.

:בְּפִי '''יְ'''שָׁרִים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=תִּתְהַלָּל|ספרד=תִּתְ'''ר'''וֹמָם}}
:{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=וּבְדִבְרֵי|כל השאר=וּבְשִׂפְתֵי}} '''צַ'''דִּיקִים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=תִּתְבָּרַךְ|ספרד=תִּתְ'''בָּ'''רַךְ}}
:וּבִלְשׁוֹן '''חֲ'''סִידִים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=תִּתְרוֹמָם|ספרד=תִּתְ'''קַ'''דָּשׁ}}
:וּבְקֶרֶב '''קְ'''דוֹשִׁים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=תִּתְקַדָּשׁ|כל השאר=תִּתְ'''הַ'''לָּל}}{{ש}}
{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=וּבְמַקְהֲלוֹת|ספרד=וּבְמַקְהֲלוֹת}} רִבְבוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=בְּרִנָּה יִתְפָּאֵר שִׁמְךָ, מַלְכֵּנוּ, בְּכָל דּוֹר וָדוֹר,|ספרד=בְּרִנָּה יִתְפָּאֵר שִׁמְךָ, מַלְכֵּנוּ, בְּכָל דּוֹר וָדוֹר,}} שֶׁכֵּן חוֹבַת כָּל הַיְצוּרִים לְפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, לְהוֹדוֹת לְהַלֵּל לְשַׁבֵּחַ, לְפָאֵר לְרוֹמֵם לְהַדֵּר {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|ספרד=וּלְנַצֵּחַ|אשכנז=לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס|ספרד=וּלְנַצֵּחַ, לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס}} עַל כָּל דִּבְרֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבְּחוֹת דָּוִד בֶּן יִשַׁי עַבְדְּךָ, מְשִׁיחֶךָ.
&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}
{{:ברכת ישתבח|נוסח={{{נוסח|}}}|יום=שבת}}
[[קטגוריה:חלקי התפילה - כלל העדות]]

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ, יְיָ: אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת, לְקוֹל תַּחֲנוּנָי: אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד: כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא: קִוִּיתִי יְיָ קִוְּתָה נַפְשִׁי, וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי: נַפְשִׁי לַאדֹנָי, מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר: יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ, כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד, וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת: וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל, מִכֹּל עֲוֹנוֹתָיו:

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:תפילות ראש השנה]]
[[קטגוריה:תפילות יום כיפור]]

&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>djrumvgb9h05qay9cyyjum2uiz7q0cd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087889</id>
      <parentid>3087888</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T08:29:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הפעיל הגנה על הדף &quot;[[מחזור ימים נוראים - המלך]]&quot; ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))</comment>
      <origin>3087445</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3520" sha1="djrumvgb9h05qay9cyyjum2uiz7q0cd" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
__NOTOC__
{{הצגת נוסחי תפילה}}
{{טקסט מנוקד}}
===נשמת כל חי===
&lt;/noinclude&gt;
{{עיצוב גופן|גופן=דוד|גודל=6|'''הַמֶּלֶךְ'''}} יושֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא.{{ש}}
שׁוֹכֵן עַד מָרוֹם וְקָּדוֹשׁ שְׁמוֹ.

:בְּפִי '''יְ'''שָׁרִים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=תִּתְהַלָּל|ספרד=תִּתְ'''ר'''וֹמָם}}
:{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=וּבְדִבְרֵי|כל השאר=וּבְשִׂפְתֵי}} '''צַ'''דִּיקִים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=תִּתְבָּרַךְ|ספרד=תִּתְ'''בָּ'''רַךְ}}
:וּבִלְשׁוֹן '''חֲ'''סִידִים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=תִּתְרוֹמָם|ספרד=תִּתְ'''קַ'''דָּשׁ}}
:וּבְקֶרֶב '''קְ'''דוֹשִׁים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=תִּתְקַדָּשׁ|כל השאר=תִּתְ'''הַ'''לָּל}}{{ש}}
{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=וּבְמַקְהֲלוֹת|ספרד=וּבְמַקְהֲלוֹת}} רִבְבוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=בְּרִנָּה יִתְפָּאֵר שִׁמְךָ, מַלְכֵּנוּ, בְּכָל דּוֹר וָדוֹר,|ספרד=בְּרִנָּה יִתְפָּאֵר שִׁמְךָ, מַלְכֵּנוּ, בְּכָל דּוֹר וָדוֹר,}} שֶׁכֵּן חוֹבַת כָּל הַיְצוּרִים לְפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, לְהוֹדוֹת לְהַלֵּל לְשַׁבֵּחַ, לְפָאֵר לְרוֹמֵם לְהַדֵּר {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|ספרד=וּלְנַצֵּחַ|אשכנז=לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס|ספרד=וּלְנַצֵּחַ, לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס}} עַל כָּל דִּבְרֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבְּחוֹת דָּוִד בֶּן יִשַׁי עַבְדְּךָ, מְשִׁיחֶךָ.
&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}
{{:ברכת ישתבח|נוסח={{{נוסח|}}}|יום=שבת}}
[[קטגוריה:חלקי התפילה - כלל העדות]]

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ, יְיָ: אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת, לְקוֹל תַּחֲנוּנָי: אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד: כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא: קִוִּיתִי יְיָ קִוְּתָה נַפְשִׁי, וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי: נַפְשִׁי לַאדֹנָי, מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר: יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ, כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד, וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת: וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל, מִכֹּל עֲוֹנוֹתָיו:

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:תפילות ראש השנה]]
[[קטגוריה:תפילות יום כיפור]]

&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>djrumvgb9h05qay9cyyjum2uiz7q0cd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087890</id>
      <parentid>3087889</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T08:29:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3087890</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3518" sha1="k07myp6gr5a4dhwgujg8m101w86aojs" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
__NOTOC__
{{הצגת נוסחי תפילה}}
{{טקסט מנוקד}}
===נשמת כל חי===
&lt;/noinclude&gt;
{{עיצוב גופן|גופן=דוד|גודל=6|'''הַמֶּלֶךְ'''}} יושֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא.{{ש}}
שׁוֹכֵן עַד מָרוֹם וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ.

:בְּפִי '''יְ'''שָׁרִים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=תִּתְהַלָּל|ספרד=תִּתְ'''ר'''וֹמָם}}
:{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=וּבְדִבְרֵי|כל השאר=וּבְשִׂפְתֵי}} '''צַ'''דִּיקִים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=תִּתְבָּרַךְ|ספרד=תִּתְ'''בָּ'''רַךְ}}
:וּבִלְשׁוֹן '''חֲ'''סִידִים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=תִּתְרוֹמָם|ספרד=תִּתְ'''קַ'''דָּשׁ}}
:וּבְקֶרֶב '''קְ'''דוֹשִׁים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=תִּתְקַדָּשׁ|כל השאר=תִּתְ'''הַ'''לָּל}}{{ש}}
{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=וּבְמַקְהֲלוֹת|ספרד=וּבְמַקְהֲלוֹת}} רִבְבוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=בְּרִנָּה יִתְפָּאֵר שִׁמְךָ, מַלְכֵּנוּ, בְּכָל דּוֹר וָדוֹר,|ספרד=בְּרִנָּה יִתְפָּאֵר שִׁמְךָ, מַלְכֵּנוּ, בְּכָל דּוֹר וָדוֹר,}} שֶׁכֵּן חוֹבַת כָּל הַיְצוּרִים לְפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, לְהוֹדוֹת לְהַלֵּל לְשַׁבֵּחַ, לְפָאֵר לְרוֹמֵם לְהַדֵּר {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|ספרד=וּלְנַצֵּחַ|אשכנז=לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס|ספרד=וּלְנַצֵּחַ, לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס}} עַל כָּל דִּבְרֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבְּחוֹת דָּוִד בֶּן יִשַׁי עַבְדְּךָ, מְשִׁיחֶךָ.
&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}
{{:ברכת ישתבח|נוסח={{{נוסח|}}}|יום=שבת}}
[[קטגוריה:חלקי התפילה - כלל העדות]]

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ, יְיָ: אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת, לְקוֹל תַּחֲנוּנָי: אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד: כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא: קִוִּיתִי יְיָ קִוְּתָה נַפְשִׁי, וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי: נַפְשִׁי לַאדֹנָי, מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר: יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ, כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד, וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת: וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל, מִכֹּל עֲוֹנוֹתָיו:

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:תפילות ראש השנה]]
[[קטגוריה:תפילות יום כיפור]]

&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>k07myp6gr5a4dhwgujg8m101w86aojs</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שולחן ערוך אבן העזר א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>221870</id>
    <revision>
      <id>3087758</id>
      <parentid>1409623</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T18:30:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>ביןדיןלדין</username>
        <id>29967</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3087758</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9440" sha1="s39n57yann7vr1p7oen6jc5f0345vjf" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר||א|ב|דיני פריה ורביה ושלא לעמוד בלא אשה|14|חלק=א|דפוס=9}}


==[[שולחן ערוך אבן העזר א א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;חייב כל אדם לישא אשה כדי לפרות ולרבות וכל מי שאינו עוסק בפריה ורביה כאילו שופך דמים וממעט את הדמות וגורם לשכינה שתסתלק מישראל: 
:{{רמ&quot;א|'''הגה:''' וכל מי שאין לו אשה שרוי בלא ברכה בלא תורה כו' ולא נקרא אדם וכיון שנשא אשה עונותיו מפקפקים שנאמר מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מאת ה' (טור)}}:&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר א ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אין מוכרים ספר תורה אלא כדי ללמוד תורה ולישא אשה:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר א ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;מצוה על כל אדם שישא אשה בן י&quot;ח, והמקדים לישא בן י&quot;ג מצוה מן המובחר. אבל קודם י&quot;ג לא ישא דהוי כזנות. בשום ענין לא יעבור מך' שנה בלא אשה ומי שעברו עליו כ' שנה ואינו רוצה לישא בית דין כופין אותו לישא כדי לקיים מצות פריה ורביה. ומיהו אם עוסק בתורה וטרח בה ומתיירא לישא אשה כדי שלא יטרח במזונו ויתבטל מן התורה מותר להתאחר. 
:{{רמ&quot;א|'''הגה:''' ובזמן הזה נהגו שלא לכוף על זה. וכן מי שלא קיים פריה ורביה ובא לישא אשה שאינה בת בנים, כגון עקרה וזקנה או קטנה, משום שחושק בה או משום ממון שלה, אע&quot;פ שמדינא היה למחות בו לא נהגו מכמה דורות לדקדק בענין הזיווגים. ואפי' בנשא אשה ושהה עימה עשרה שנים לא נהגו לכוף אותו לגרשה אע&quot;פ שלא קיים פריה ורביה וכן בשאר ענייני זיווגים ([[תשובות ריב&quot;ש/טו|ריב&quot;ש סימן טו]]). ובלבד שלא תהא אסורה עליו.}}&lt;קטע סוף=ג/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר א ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;מי שחשקה נפשו בתורה כבן עזאי תמיד ונדבק בה כל ימיו ולא נשא אשה -- אין בידו עון, והוא שלא יהא יצרו מתגבר עליו:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר א ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;כיון שיש לאדם זכר ונקבה קיים מצוות פריה ורביה. והוא שלא יהיה הבן סריס או הנקבה איילונית &lt;small&gt;(פי' איל הוא זכר הצאן, כלומר שיש לאשה טבע הזכר וסימנים הם שאין לה שדים כנשים וקולה עבה ואותו מקום אינו בולט מגופה כיתר הנשים)&lt;/small&gt;: &lt;קטע סוף=ה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר א ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;נולדו לו זכר ונקבה ומתו והניחו בנים הרי זה קיים מצות פריה ורביה בד&quot;א כשהיו בני הבנים זכר ונקבה והיו באים מזכר ונקבה אף על פי שהזכר בן בתו והנקבה בת בנו הואיל ומשני בניו הם באים הרי קיים מצות פריה ורביה, אבל אם היו לו בן ובת ומתו והניח א' מהם זכר ונקבה עדיין לא קיים מצוה זו: 
::{{רמ&quot;א|'''הגה:''' היה הבן ממזר או חרש שוטה וקטן קיים המצוה (ב&quot;י בשם הרשב&quot;א)}}:&lt;קטע סוף=ו/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר א ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;היו לו בנים בהיותו עכו&quot;ם ונתגייר הוא והם ה&quot;ז קיים מצוה זו אבל אם היו לו בנים כשהוא עבד ונשתחרר הוא והם, לא קיים מצוה זו עד שיוליד אחר שנשתחרר : &lt;קטע סוף=ז/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר א ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;אע&quot;פ שקיים פריה ורביה אסור לו לעמוד בלא אשה וצריך שישא אשה בת בנים אם יש ספק בידו אפילו יש לו כמה בנים ואם אין ספק בידו לישא אשה בת בנים אא&quot;כ ימכור ס&quot;ת אם אין לו בנים ימכור כדי שישא אשה בת בנים אבל אם יש לו בנים לא ימכור אלא ישא אשה שאינה בת בנים ולא יעמוד בלא אשה וי&quot;א שאפילו אם יש לו בנים ימכור ספר תורה כדי שישא אשה בת בנים: 
: {{רמ&quot;א|הגה מיהו אם מכיר שאינו בן בנים עוד ואינו ראוי עוד להוליד ישא אשה שאינה בת בנים (נמוקי יוסף בפרק הבא על יבמתו) וכן אם יש לו בנים הרבה ומתיירא שאם ישא אשה בת בנים יבאו קטטות ומריבות בין הבנים ובין אשתו מותר לישא אשה שאינה בת בנים אבל אסור לישב בלא אשה משום חשש זו (תרומת הדשן סימן רס&quot;ג):}} &lt;קטע סוף=ח/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר א ט|סעיף ט]]==
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;נושא אדם כמה נשים והוא דאפשר למיקם בסיפוקייהו ומכל מקום נתנו חכמים עצה טובה שלא ישא אדם יותר מד' נשים כדי שיגיע לכל אחת עונה בחודש ובמקום שנהגו שלא לישא אלא אשה א' אינו רשאי לישא אשה אחרת על אשתו: {{רמ&quot;א|(ועיין לקמן סוף [[שולחן ערוך אבן העזר ב|סימן ב']] דאסור לישא שני נשים בשני מקומות)}}:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר א י|סעיף י]]==
&lt;קטע התחלה=י/&gt;רבנו גרשום החרים על הנושא על אשתו אבל ביבמה לא החרים וכן בארוסה: 
::{{רמ&quot;א|'''הגה:''' אם אינו רוצה לכנוס אלא לפטור (מהרי&quot;ק שורש ק&quot;א). וה&quot;ה בכל מקום שיש דיחוי מצוה כגון ששהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה (מרדכי פרק החולץ רשב&quot;א סימן ר&quot;ף ומהר&quot;ם פדוואה סי' י&quot;ט). אמנם יש חולקים וס&quot;ל דחרם ר&quot;ג נוהג אפילו במקום מצוה ואפילו במקום יבום וצריך לחלוץ (הגהות מרדכי דיבמות והגהות מרדכי דכתובות וכ&quot;כ נ&quot;י פרק החולץ). ובמקום שאין הראשונה בת גרושין כגון שנשתטית או שהוא מן הדין לגרשה ואינה רוצה ליקח ממנו גט יש להקל להתיר לו לישא אחרת (כן משמע בתשובת הרשב&quot;א) וכ&quot;ש אם היא ארוסה ואינה רוצה לינשא לו או לפטור ממנו}}.

ולא פשטה תקנתו בכל הארצות. 
::{{רמ&quot;א|'''הגה:''' ודוקא במקום שידוע שלא פשטה תקנתו אבל מן הסתם נוהג בכל מקום (תשובת ר&quot;י מינץ סי' י') ועיין בי&quot;ד סי' רכ&quot;ח אם הלך ממקום שנהגו להחמיר למקום שנהגו להקל.}}
 
ולא החרים אלא עד סוף האלף החמישי. 
::{{רמ&quot;א|'''הגה:''' ומ&quot;מ בכל מדינות אלו התקנה והמנהג במקומו עומד ואין נושאין ב' נשים וכופין בחרמות ונדויין מי שעובר ונושא ב' נשים לגרש אחת מהן. וי&quot;א דבזמן הזה אין לכוף מי שעבר חרם ר&quot;ג (ב&quot;י בסי' ע&quot;ו) מאחר שכבר נשלם האלף החמישי (שם בשם מהרי&quot;ק סי' ק&quot;י) ואין נוהגין כן. מי שהמירה אשתו מזכה לה גט ע&quot;י אחר ונושא אחרת וכן נוהגין בקצת מקומות (פסקי מהרא&quot;י סי' רנ&quot;ו). ובמקום שאין מנהג אין להחמיר ומותר לישא אחרת בלא גירושי הראשונה (שם מנהגי רינ&quot;וס)}}.&lt;קטע סוף=י/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר א יא|סעיף יא]]==
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;טוב לעשות תקנה בחרמות ונידויים על מי שישא אשה על אשתו:&lt;קטע סוף=יא/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר א יב|סעיף יב]]==
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;נשבע שלא ישא אחרת על אשתו ושהה י' שנים שלא ילדה יתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קיח|בסימן קי&quot;ח]]:&lt;קטע סוף=יב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר א יג|סעיף יג]]==
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;אשה אינה מצווה על פריה ורביה. {{רמ&quot;א|ועיין [[שולחן ערוך אבן העזר קנד|בסי' קנ&quot;ד]]}}. 
: {{רמ&quot;א|(ומ&quot;מ י&quot;א דלא תעמוד בלא איש משום חשדא (הגהות אלפסי פרק הבא על יבמתו בשם ריא&quot;ז)}}:&lt;קטע סוף=יג/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר א יד|סעיף יד]]==
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;דין מי שנשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה יתבאר שם:&lt;קטע סוף=יד/&gt;

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>s39n57yann7vr1p7oen6jc5f0345vjf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תבנית:מקרא על פי המסורה</title>
    <ns>10</ns>
    <id>230821</id>
    <revision>
      <id>3087881</id>
      <parentid>3087243</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:59:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3087881</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4152" sha1="fhidzq4xqnskhtxcu0xksqil5ngqxve" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;
[[File:MAM-taamei-hamiqra-for-template.png|200px|תנ&quot;ך שלם ומדויק בניקוד וטעמים|link=מקרא על פי המסורה#ראש]]{{ש}}{{קק|[[מקרא על פי המסורה#ראש|'''שער מקרא''']] · [[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|שער תורה]] · [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|שער נביאים]] · [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|שער כתובים]] · '''[[מקרא על פי המסורה/מקראי מועד|מקראי מועד]]''' · '''[[תיקון קוראים]]''' · [[מקרא על פי המסורה/ויבינו במקרא|'''ויבינו במקרא''' (אודיו)]] · [[ויקיטקסט:טעמי המקרא|מידע על גופנים]] · '''[[:en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah#beginning|English]]'''}}{{ש}}{{קק|1=[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|'''מבוא למקרא על פי המסורה''']] ([[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/תקציר|תקציר]]) · '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|כתר]]''' · '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי&quot;ל|כתי&quot;ל]]''' · '''[https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות נוסח]''' · '''[https://bdenckla.github.io/phonetic-hbo/ תנ&quot;ך פונטי]''' · [https://bdenckla.github.io/phonetic-hbo/yeivin_itm.html ייבין] · [https://github.com/bdenckla/MAM-basics/tree/main GitHub] · '''[https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D&amp;days=30&amp;from=&amp;target=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94%3A%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%94 שינויים אחרונים]''' · [[שיחת משתמש:Dovi|דיווח על טעות]]}}{{ש}}{{קק|[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|בראשית]] · [[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|שמות]] · [[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ויקרא]] · [[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|במדבר]] · [[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|דברים]]}} ♦ {{קק| [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע|יהושע]] · [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שופטים|שופטים]] · [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שמואל|שמואל]] · [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר מלכים|מלכים]] · [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ישעיהו]] · [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ירמיהו|ירמיהו]] · [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יחזקאל|יחזקאל]] · [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|תרי עשר]]}} ♦ {{קק|[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים]] · [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי]] · [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב]] · [[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת שיר השירים|שיר השירים]] · [[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת רות|רות]] · [[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|איכה]] · [[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|קֹהלת]] · [[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|אסתר]] · [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|דניאל]] · [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|עזרא]] · [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דברי הימים|דברי הימים]]}}
&lt;/div&gt;
{{סוף}}
[[קטגוריה:מקרא על פי המסורה]]&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:תבניות תנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>fhidzq4xqnskhtxcu0xksqil5ngqxve</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:בקשות מבעלי הרשאות</title>
    <ns>4</ns>
    <id>251576</id>
    <revision>
      <id>3087710</id>
      <parentid>3080348</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T12:11:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Neriah</username>
        <id>27210</id>
      </contributor>
      <comment>/* בקשות מחיקה */ צריך שיפור. ההתחלה היא לא מחיקה.</comment>
      <origin>3087710</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="672" sha1="23okjtrzq2ltphxq9bvy9ukdpi06pnp" xml:space="preserve">{{/פתיח}}
== בקשות מחיקה ==
{{/מחיקה}}

== בקשות מחיקה ==
{{/מחיקה}}

== בקשות חסימה / הסרת חסימה ==
{{/חסימה}}

== בקשות הגנה / הסרת הגנה ==
{{/הגנה}}

== בקשות שינוי שם משתמש ==
{{/שינוי שם}}

== בקשות מחיקת גרסאות מסוימות ==
{{/גרסאות}}

== בקשות עריכת דף מוגן או הודעת מערכת ==
{{/עריכת מוגנים}}

== בקשות שחזור או בדיקת דף מחוק ==
{{/שחזור}}

== בקשת הרשאות ==
{{/הרשאות}}

== דפים עם עריכות הממתינות לסקירה ==
{{/סקירה}}</text>
      <sha1>23okjtrzq2ltphxq9bvy9ukdpi06pnp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א</title>
    <ns>4</ns>
    <id>265099</id>
    <revision>
      <id>3087860</id>
      <parentid>3004058</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:29:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* שלושה סוגים של מהדורות מקרא */</comment>
      <origin>3087860</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="132311" sha1="a5rdulht13hzdhyctr2j1tgdzmfom8t" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק א. מבוא כללי}}

==הסבר קצר על המהדורה==

'''מהדורה זו של [[#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|המקרא]] על פי [[#בין סופרים לקוראים: מהי &quot;מָסוֹרָה&quot;?|המסורה]] מיועדת להיות:'''
#'''מהדורה דיגיטלית מדויקת [[#כתר ארם צובה כבסיס לנוסח המסורה במהדורתנו|לפי כתר ארם צובה]] והכתרים הקרובים אליו''',
#'''המוגשת לציבור [[#הרישיון לשימוש חופשי|ברישיון לשימוש חופשי]]''',
#'''המעוצבת [[#עיצוב המהדורה לנוחותו של הקורא והלומד|לנוחותו של הקורא והלומד]]''',
#'''והכוללת [[#תיעוד הנוסח|תיעוד מלא ושקוף]] למקורות הנוסח ושיטת העריכה'''.

'''פרק זה של המבוא למהדורה:''' הפרק הראשון הזה של המבוא למהדורה מתחיל במושגים &quot;תורה שבכתב&quot; ו&quot;תורה שבעל־פה&quot;, כדי למסגר את הדיון במונחים &quot;מקרא&quot;, &quot;מסורה&quot;, ו&quot;כתר&quot;. אחר כך הוא מתייחס לרשיון החופשי ולעוד מאפיינים מיוחדים של המהדורה. בסופו הוא מתייחס [[#ברוך המקום שמסר תורתו לשומרים|למשמעות הערכית והרוחנית במפעלם של בעלי המסורה]].

'''הפרקים הבאים של המבוא למהדורה:''' למידע מפורט על עיצוב המהדורה לנוחותו של הקורא והלומד ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|'''בפרק השני''']] של המבוא. על קביעת הנוסח ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|'''בפרק השלישי''' (תורה)]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|'''הרביעי''' (נביאים וכתובים: המקומות החסרים בכתר)]], ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|'''החמישי''' (נביאים וכתובים: המקומות הקיימים בכתר)]].

==תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו &quot;מִקְרָא&quot;?==

{{עם-ניקוד|&quot;הוּא הָיָה אוֹמֵר: בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לְמִקְרָא, בֶּן עֶשֶׂר לְמִשְׁנָה, בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה לְמִצְוֺת, בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לְתַלְמוּד...&quot; {{מקור|משנה אבות ה כא|אבות פ&quot;ה מכ&quot;א}}.{{קק|{{הערה|מאמר זה מופיע בברייתא כהמשך דברי שמואל הקטן &quot;בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח...&quot; {{מקור|משנה אבות ד יט}}, ובמשנה אבות שבסידורים הקדומים אף מובאים דברי שמואל הקטן (מפרק ד') כאן כמבוא למאמר זה. בגירסת הרמב&quot;ם כבר מסתיים הפרק החמישי (והמסכת כולה) בדברי יהודה בן תימא בהלכה הקודמת, ומאמר זה אינו מופיע כלל.}}}}}}

שלבי חינוכו של האדם הצעיר המתוארים בהלכה זו אינן דרגות שונות של ה'''תוכן''' הנלמד בלבד, אלא בעיקר שלבים ב'''דרך''' הלימוד לפי ה'''פעולות''' השונות של מִקְרָא (=קְרִיאָה), מִשְׁנָה (=שִׁנּוּן), וְתַלְמוּד (=דיון מעמיק).

כפי שנראה להלן, אפשר לעסוק בפסוקים בפעולות השונות של מִקְרָא, מִדְרָשׁ וְתַרְגּוּם; ואילו בהלכות עוסקים בפעולות של מִשְׁנָה וְתַלְמוּד.

===מִקְרָא===

בעברית מודרנית אנחנו רגילים להבחין בין שתי משמעויות שונות של הפועל '''קר&quot;א''' (&quot;לִקְרֹא&quot;):
#לעיין בכתב או בספר (בשקט), כגון: &quot;קראתי את העיתון&quot;;
#להשמיע קול, כגון לקרוא לאדם אחר בשמו כדי שיבוא.
המשמעות השנייה היא העיקרית, ואולי הבלעדית, בספרי התנ&quot;ך. הפועל קר&quot;א מופיע מאות רבות של פעמים בתנ&quot;ך, כמעט תמיד במשמעות של להשמיע קול, להרים קול, לקרוא לאדם בשמו (כדי להזמינו) או לכנות שם (בדיבור), ובכלל לומר דברים בקול רם ואפילו לצעוק. אף כשמדובר על קריאה מתוך הכתב, לרוב מדובר על קריאה בקול רם בציבור או על קריאה באזניהם של אחרים. יש רק דוגמאות אחדות שבהן ייתכן שהאדם קורא, לעצמו בלבד, מתוך הכתב, כגון &quot;וְקָ֥רָא ב֖וֹ כׇּל־יְמֵ֣י חַיָּ֑יו&quot; {{מקור|דברים יז/טעמים#יז יט|דברים יז,יט}}, ואף בהן נראה שהקריאה הייתה בקול. גם בלשון חכמים הפועל קר&quot;א מתבצע בעיקר בקול, אפילו כשקוראים מתוך הכתב. בתרבות העתיקה של התנ&quot;ך וחז&quot;ל, לא היה מקובל כל כך לעיין בתוך ספר ולקרוא בשקט. הקריאה נעשתה בקול. ייתכן שזהו פשוטם של דברי רבי עקיבא {{מקור|משנה סנהדרין י א}} ש&quot;אַף הַקּוֹרֵא בַּסְּפָרִים הַחִיצוֹנִים&quot; אין לו חלק לעולם הבא, כלומר: אסור '''לקרוא בציבור''' מתוך ספרים אחרים, אלא רק מתוך עשרים וארבעה ספרים בלבד.

זוהי אם כן משמעותם של דברי חז&quot;ל על &quot;בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לְמִקְרָא&quot;. &quot;מִקְרָא&quot; הוא פעולת הקריאה בקול מתוך הכתב. ספרי מקרא הם כ&quot;ד הספרים שקוראים אותם בקול רם בציבור מתוך הכתב. חז&quot;ל אף כינו את הפסוק הבודד בשם &quot;מִקְרָא&quot;, כי הפסוק מהווה היחידה הקצרה ביותר שקוראים אותו בקול מתוך הכתב. לדוגמה: &quot;אֵין מִקְרָא (=פסוק) יוֹצֵא מִידֵי פְּשׁוּטוֹ&quot; {{מקור|שבת סג א|שבת ס&quot;ג ע&quot;א}}. במילה &quot;מִקְרָא&quot; עוד אפשר לציין את הקריאה בקול '''בניגוד''' לאותיות הכתובות: &quot;יֵשׁ אֵם לַמָּסוֹרֶת&quot; {{מקור|פסחים פו ב|פסחים פ&quot;ו ע&quot;ב}}.

את הַמִּקְרָא רוכשים על ידי פעולת הַקְּרִיאָה בקול, כאשר הילד קוֹרֵא בקולו את הפסוק הכתוב באותיותיו, בהגיה מדויקת של התנועות ובפיסוק הטעמים במנגינה ובנעימה. האותיות אמנם כתובות '''בספר''', אבל פעולת הקריאה נלמדת ונעשית ברובה '''בעל־פה'''. במילים אחרות: למרות שמדובר על '''תורה שבכתב''', החלק הארי של פעולת הַמִּקְרָא מתבססת דווקא על '''מסורת שבעל־פה'''.

בקריאה כזו מתרגל הילד מגיל קטן, והוא קורא פסוק אחרי פסוק, בחזרה אחרי קריאתו המדויקת של אביו או מלמדו. ילד שכבר למד לקרוא יפה יכול אף לעלות לתורה ולקרוא בציבור: &quot;הַכֹּל עוֹלִין לְמִנְיָן שִׁבְעָה אֲפִלּוּ קָטָן...&quot; {{מקור|מגילה כג א|מגילה כ&quot;ג ע&quot;א}}.{{הערה|ראו בהרחבה ב'''שו&quot;ת יחוה דעת''' לרב עובדיה יוסף ד,כג; המסקנה נמצאת ב[https://www.toratemetfreeware.com/online/f_01355_all.html#HtmpReportNum0280_L2 '''ילקוט יוסף''' רפב,ח] (גם [https://web.archive.org/web/20130503071703/http://www.ateret4u.com/online/f_01355_part_22.html#HtmpReportNum0039_L2 כאן]).}} גם בגיל מבוגר חייב האדם לעסוק בפעולת המקרא באופן אישי, ולא רק לשמוע את הקריאה בציבור: &quot;לְעוֹלָם יַשְׁלִים אָדָם פָּרָשִׁיּוֹתָיו עִם הַצִבּוּר, שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם&quot; {{מקור|ברכות ח ב|ברכות ח' ע&quot;ב}}. אף תלמידי חכמים מובהקים צריכים להיות רגילים בְּמִקְרָא: &quot;מָה הַכַּלָּה הַזּוֹ מְקֻשֶּׁטֶת בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי תַּכְשִׁיטִין, כָּךְ תַּלְמִיד חָכָם צָרִיךְ לִהְיוֹת פִּקֵחַ וְזָרִיז בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים&quot; {{מקור|תנחומא כי תשא פרק טז|מדרש תנחומא &quot;כי תשא&quot; פרק ט&quot;ז}}.

מִקְרָא הוא עיקר עיסוקו של רוב העם בדברי תורה, כי לא כל מי שנכנס לְמִקְרָא יהיה מתאים גם לְמִשְׁנָה: &quot;בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אֶלֶף נִכְנָסִים לְמִקְרָא – יוֹצְאִים מֵהֶם מֵאָה לְמִשְׁנָה...&quot; {{מקור|קהלת רבה ז}}.

===מִדְרָשׁ וְתַרְגּוּם===

'''[[מדרש|מִדְרָשׁ]]:''' בדורות שלפני חתימת המשנה, נראה שבעקבות מִקְרָא היה מגיע אדם צעיר ומוכשר לידי '''מִדְרָשׁ''' (וזו אכן הפעולה שעסקו בה חכמי &quot;בֵּית הַמִּדְרָשׁ&quot;). בְּמִדְרָשׁ דורשים את פסוקי התורה על מִצְוֺתֶיהָ וסיפוריה ושיריה, וגם את ספרי הנביאים וכתובים. כלומר: יש מדרש של '''הֲלָכָה''' ויש מדרש של '''אַגָּדָה''', הכל לפי סדר המקראות (=הפסוקים).{{הערה|אמנם מקרא של סיפור או שיר יכול להידרש גם להלכה, ומקרא של מצוה יכול להידרש גם לאגדה. הבחנה ברורה בין הלכה לאגדה היא מלאכותית, ואינה תואמת את מחשבת חז&quot;ל.}} יש מדרשי הלכה ואגדה שבהם נראה כי חכמים חידשו אותם בעקבות דרישתם במקרא, ויש מדרשי הלכה ואגדה שבהם נראה כי חכמים לקחו מסורת עתיקה שהייתה בידם והצמידו אותה אל מקרא מסוים.{{הערה|לסיכום נאה של הדיון על &quot;מדרש יוצר או מדרש מקיים?&quot; והפניה למחקרים, ראו בספרה של מירה בלברג, '''פתח לספרות חז&quot;ל''' (רעננה: האוניברסיטה בפתוחה, תשע&quot;ג), עמ' 30-32 (1.3.1-1.3.2).}} בין כך ובין כך, התפיסה המסורתית קובעת כי סדר הלימוד העתיק היה לפי רצף הפוסקים.{{הערה|לדעות אחרות ראו שם בלברג, עמ' 32. עצם השאלה הוא רק לגבי דרך לימודם המקורי של מדרשי ההלכה, אך דרך לימודם ומסירתם של מדרשי האגדה תמיד הייתה לפי רצף הפסוקים.}} '''בשלב היסטורי זה, תורה שבעל־פה עוד הייתה קשורה לתורה שבכתב באופן טבעי ומהותי.'''

פעולת הַמִּדְרָשׁ מתבטאת בכמה פסוקים. במקור הפעולה הייתה לחפש את דבר ה' ולבקש אותה מנביאו, כגון: &quot;וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ, וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי, וַתֵּלֶךְ '''לִדְרֹשׁ אֶת ה''''...&quot; {{מקור|בראשית כה/טעמים#כה כב|בראשית כה,כב}}; &quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם '''לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים'''&quot; {{מקור|שמות יח/טעמים#יח טו|שמות יח,טו}}. יש בה גם את המשמעות של &quot;לחפש את האמת&quot;, כגון: &quot;'''וְדָרַשְׁתָּ''' וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב, וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר, נֶעֶשְׂתָה הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת בְּקִרְבֶּךָ&quot; {{מקור|דברים יג/טעמים#יג טו|דברים יג,טו}}; בפסוק זה הפועל &quot;וְדָרַשְׁתָּ&quot; מקבילה לפעלים &quot;וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ&quot;. בתקופת שיבת ציון אנחנו מוצאים שהפעולה היא '''לדרוש את דבר ה' מתוך ספרו''': &quot;כִּי עֶזְרָא הֵכִין לְבָבוֹ '''לִדְרוֹשׁ אֶת תּוֹרַת ה'''', וְלַעֲשֹׂת וּלְלַמֵּד בְּיִשְׂרָאֵל חֹק וּמִשְׁפָּט&quot; {{מקור|עזרא ז/טעמים#ז י|עזרא ז,י}}. זוהי משמעותה של פעולת ה&quot;מִדְרָשׁ&quot; אצל חז&quot;ל, וזאת הייתה פעולתם בתוך בתי המדרש.

פעולת הַמִּדְרָשׁ נעשית באמירה (&quot;רַבִּי עֲקִיבָא '''אוֹמֵר'''...&quot;), וכך היא נמסרת מדור לדור. כלומר: מדרש הוא '''תורה שבעל־פה''' פשוטה כמשמעה. רק בדורות מאוחרים בהרבה מהתנאים והאמוראים, בימי הביניים, אנחנו מוצאים כתבי־יד של מדרשים (ושל שאר חיבורי התורה שבעל־פה).{{הערה|לסיכום נאה של הדיון על &quot;תורה שבעל־פה - האמנם בעל פה?&quot; והפניות למחקרים ראו אצל בלברג שם, עמ' 33-35 (1.3.4). אנחנו מוצאים תפיסות שונות בנושא הזה כבר בימי הביניים, ודיון מקביל בין החוקרים בעת החדשה. המחקר היסודי והעדכני ביותר בנושא זה נמצא בספרו של יעקב זוסמן, [https://www.magnespress.co.il/book/'%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%94'_%D7%A4%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%94_%D7%9B%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%94-4193 ''''תורה שבעל פה' פשוטה כמשמעה: כוחו של קוצו של יו&quot;ד'''] (ירושלים: מאגנס, תשע&quot;ט); שמו של הספר מעיד על מסקנתו, הקרובה אל דעתו של שאול ליברמן ומקובל על רוב החוקרים בימינו. לדעות אחרות ראו בלברג שם, עמ' 34. במאמרה של Catherine Hezser המוזכר שם (עמ' 34 הערה 22), שבו טוענת המחברת שהיו קיימים עותקים בכתב של המשנה כמו שהיו עותקים לספרות ההלניסטית-רומאית (אף שעיקר התפוצה של שניהם הייתה בכל זאת בעל־פה), אין התייחסות למחקרו של זוסמן; ראו &quot;The Mishnah and Ancient Book Production&quot; בתוך A.J. Avery-Peck and J. Neusner (עורכים), ''The Mishnah in Contemporary Perspective'' (ליידן: בריל, 2002), עמ' 167-192. בהקשר זה של מדרשים ראוי לציין שדווקא לגבי ספרי אגדה יש כבר אזכורים מפורשים אצל חז&quot;ל (ביחד עם ביטויי התנגדות לעצם קיומם); לדעתו של זוסמן, ספרי אגדה היו אכן קיימים בתקופת האמוראים בארץ ישראל ובבל (שם עמ' 83-85 [291-293]). אבל רק לגבי אגדה התירו חלק מהחכמים, ואף בה עיקר הלימוד נשאר בכל זאת בעל פה; ואילו לגבי הלכה – שהיה תחום עיסוקם העיקרי – אין זכר לספרים.}} כבר ראינו ש&quot;מִקְרָא&quot; הוא פעולה שנעשית מתוך הכתב (אותיות כתובות), אבל רוב המרכיבים בפעולת הקריאה נלמדים ונמסרים דווקא בעל־פה (הגיה מדויקת של התנועות ופיסוק הטעמים במנגינה ובנעימה). ואילו מִדְרָשׁ הוא לא תורה שבכתב אלא תורה שבעל־פה, כלומר: אפילו האותיות אינן כתובות.

שלב הַמִּקְרָא כולל לא רק את קריאת הפסוקים אלא גם את פירושם. אמנם הפעולה הבסיסית ביותר בהבנת המקרא היא בעצם הקריאה עצמה, כי קריאה מדויקת ורצופה בספרי התורה והנביאים והכתובים – היא הדרך הנכונה ביותר לרכוש את לשון המקרא כדי להבין אותה. אך חלק גדול מהמדרשים היו מיועדים לא רק לחכמים בבית המדרש אלא גם להמון העם, לדרוש בציבור. המסרים של בעלי המדרש נקלטו היטב בציבור. לכן כשאנשים עסקו במקרא, הם לא עסקו בקריאה המדויקת בלבד, אלא הבינו את הדברים ברוח מדרשי חז&quot;ל וכך הסבירו אותם לבניהם ותלמידיהם.

'''[[תרגומי המקרא|תַּרְגּוּם]]:''' בתקופת חז&quot;ל היה הַמִּקְרָא בבית הכנסת משולב עם הַתַּרְגּוּם. הקריאה בתורה התבצעה על ידי שני בעלי תפקידים: הקורא והמתרגם. הקורא קרא פסוק מתוך ספר התורה, והמתרגם חזר על הפסוק בעל־פה בשפה הארמית (שבה דיבר העם בחיי היום-יום). אך לא מדובר על העתקה מילולית משפה לשפה בלבד; התרגום הקדום היה מעין '''פירוש חי''' שהכיל מן היסודות של תורה שבעל־פה לפי מדרשי חז&quot;ל.

כלומר: גם &quot;תַּרְגּוּם&quot; הוא תורה שבעל־פה, ובמקור לא תרגמו מתוך הכתב. בזמן קדום המתרגם לא היה חייב אפוא להשתמש בנוסח מסוים – קבוע מילה במילה – של תרגום, אלא היה &quot;מחבר&quot; לעצמו נוסח כזה בדרך אלתור תוך כדי אמירתו, או – כשלא היה ביכולתו לעשות כן – השתמש באחד הנוסחים הרווחים, ששמע מפיהם של מתרגמים אחרים. ואף אותו המתרגם לא חזר על אותו הנוסח בכל פעם, אלא שינה אותו, הרחיב אותו או צמצם אותו, בכוונה או בהיסח הדעת, כפי צרכיו ובמידה ששעתו של הציבור הייתה פנויה.{{הערה|תיאור זה של פעולת המתרגם הוא עיבוד לדבריו של יוסף היינמן על פעולתו בעל־פה של שליח הציבור בתקופת חז&quot;ל (כי גם תפילות וברכות נחשבו אז לתורה שבעל־פה); ראו בספרו '''התפילה בתקופת התנאים והאמוראים: טיבה ודפוסיה''' פרק א, עמ' 17. אנחנו שומעים הד לגיוון הזה בנוסחים המקבילים של התרגומים הירושליים לתורה ששרדו והגיעו לידינו; הם שונים בנוסחם אך דומים אחד לשני בלשונם הכללי ובסגנונם ובתוכנם.}} פעולת התרגום בציבור עשתה רבות כדי להטמיע את מדרשי חז&quot;ל בלב העם, וכך להעשיר את פעולת המקרא הרווחת בתכניה של תורה שבעל־פה, באגדה ובהלכה. לכן עודדו חז&quot;ל את העיסוק בְּמִקְרָא וְתַרְגּוּמוֹ ביחד גם ברמה האישית: &quot;לְעוֹלָם יַשְׁלִים אָדָם פָּרָשִׁיּוֹתָיו עִם הַצִבּוּר, שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם&quot; {{מקור|ברכות ח ב|ברכות ח' ע&quot;ב}}. כי אדם העוסק בְּמִקְרָא וְתַרְגּוּמוֹ בעצמו, או אדם שמקשיב אל ביצועם המשולב בבית הכנסת (&quot;מִקְרָא וְתַרְגּוּם&quot;), רוכש לא רק את לשון המקרא אלא גם פירושים חשובים מתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֺת.

===מִשְׁנָה וְתַלְמוּד===

'''[[משנה|מִשְׁנָה]]:''' לפי התפיסה המסורתית, ולדעתם של חלק מהחוקרים,{{הערה|לדעות אחרות והפניות למחקרים ראו בלברג שם, עמ' 31-32 (1.3.2).}} התחילו החכמים בימי התנאים לסדר את ההלכות לפי נושאים, ובראשם היה רבי עקיבא {{מקור|אבות דרבי נתן יח|אבות דרבי נתן נו&quot;א פרק י&quot;ח}}:

:לרבי עקיבא קרא לו [רבי יהודה הנשיא] אוצר בלום. לְמה רבי עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו ויצא לחוץ, מצא חטים מניח בה, מצא שעורים מניח בה, כוסמין מניח בה, עדשים מניח בה. כיון שנכנס לביתו, מברר חטים בפני עצמן, שעורים בפני עצמן, פולין בפני עצמן, עדשים בפני עצמן. כך עשה רבי עקיבא, ועשה כל התורה מטבעות מטבעות.

לאחר מכן, החיבור הסופי של המשנה בידי רבי יהודה הנשיא הצליח לארגן את דיני הַמִצְוֺת בתוך '''מסכתות''' לפי נושאים, ואת המסכתות שילב בתוך '''סדרים''', במקום שיהיו ההלכות תלויות בסדר הפסוקים. ניתוק זה של ההלכה מן המקרא הוא לא רק עניין של הסדר הפורמלי, אלא גם עניין מהותי משתי בחינות: הראשונה, שמקרא והלכה הפכו לשני תחומים שונים והם נלמדים בדרכים שונות. והשנייה, שהעיסוק בהלכה כתחום עצמאי מתוך המשנה – לא השאיר מקום רחב ומרכזי לעיסוק בשאר התורה שבעל־פה, כלומר במדרש של אגדה.

בחינוכו של האדם הצעיר, שלב הַמִּקְרָא מהווה הכנה הכרחית לשלב הַמִּשְׁנָה, כי אי אפשר לעסוק במשנה בלי להכיר את התורה וְהַמִּצְוֺת היטב כפי פירושן בתורה שבעל פה. המשנה כידוע פותחת בלשון: &quot;מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּעַרְבִין?&quot; – כך שהילד כבר צריך להכיר היטב את הפרשה בתורה שקוראים לה &quot;שְׁמַע&quot;, ולדעת שיש חובה לקרוא אותה בערב ובבוקר כי כתוב בה &quot;וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ&quot;. וכן הוא בכל המשנה: הבנתהּ תלויה במקרא שקדם להּ, ורק מי שכבר רגיל במקרא ובפירושו יצליח לעסוק בהּ כראוי.

את הַמִּשְׁנָה רוכשים על ידי פעולת הַשִּׁנּוּן בלשון ימינו, דהיינו שהילד אומר בקול את ההלכות שכבר אמרן לפניו הבקיא במשנה, וחוזר עליהן פעם אחר פעם עד שהן נכתבות על לוח לבו. הוא לא קוֹרֵא אותן מתוך הכתב אלא מְשַׁנֵּן אותן בעל־פה. מדובר על רכישת נוסח קבוע ומוקפד של ההלכות, מילה במילה (בשונה ממדרש ותרגום), ולכן החזרה כל־כך הכרחית: &quot;אֵינוֹ דּוֹמֶה '''שׁוֹנֶה פִּרְקוֹ''' (=פרק משנה) מֵאָה פְּעָמִים לְ'''שׁוֹנֶה פִּרְקוֹ''' מֵאָה וְאַחַת&quot; {{מקור|חגיגה ט א|חגיגה ט' ע&quot;א}}. סגנון זה של שינון הלכות במשנה מתאים לגיל עשר שנים, וגם תוכן ההלכות הכרחי לו בשנים הללו מכיוון שהוא עומד בקרוב להגיע לגיל מִצְוֺת. אבל גם אחר כך ממשיך האדם לעסוק במשנה כל ימי חייו: &quot;כָּל '''הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת''' בְּכָל יוֹם – מֻבְטַח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא&quot; {{מקור|נידה עג א|נידה ע&quot;ג ע&quot;א}}. גם פעולת הַמִּשְׁנָה היא תורה שבעל־פה באופן מובהק.

הַמִּשְׂנָה על הלכותיה היא שיא העיסוק בדברי תורה (בנוסף למקרא) של רוב הצעירים בבית המדרש, כי לא כל מי שנכנס לְמִשְׁנָה יהיה מתאים גם לְתַלְמוּד: &quot;בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אֶלֶף נִכְנָסִים לְמִקְרָא – יוֹצְאִים מֵהֶם מֵאָה לְמִשְׁנָה, יוֹצְאִים מֵהֶם עֲשָׂרָה לְתַלְמוּד...&quot; {{מקור|קהלת רבה ז}}.

'''[[תלמוד|תַּלְמוּד]]:''' את התלמוד עושים על ידי עיון מעמיק בשיקול הדעת, מתוך דיון בצוותא של תלמידי חכמים מלומדים ומנוסים. בַּתַּלְמוּד שואלים ודורשים, ומקשים ומתרצים בדברי המשנה והמדרש והמקרא. בדומה למדרש ותרגום ומשנה, גם פעולת הַתַּלְמוּד נעשית בעל־פה. אמנם לא כל אחד שעוסק במשנה ראוי להתקדם אל שלב התלמוד: &quot;תַּלְמִיד שֶׁלֹּא רָאָה סִימָן יָפֶה בְּמִשְׁנָתוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים – שׁוּב אֵינוֹ רוֹאֶה&quot; {{מקור|חולין כד א|חולין כ&quot;ד ע&quot;א; מובא אצל מפרשי המשנה}}.

ברור שבמאמרנו (&quot;בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לְתַלְמוּד&quot;) לא מדובר על שני התלמודים המוכרים לנו, כלומר [[תלמוד ירושלמי|התלמוד הירושלמי]] ו[[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]], שחוברו דורות רבים אחרי המשנה עצמה. אותו הדבר נכון לגבי אִזכור אחר של ה&quot;תלמוד&quot; במסכת אבות: &quot;רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הֱוֵי זָהִיר בְּתַלְמוּד, שֶׁשִּׁגְגַת תַּלְמוּד עוֹלָה זָדוֹן&quot; {{מקור|משנה אבות ד יג|אבות ד יג}}. ה&quot;תלמוד&quot; המוזכר בדברי המשנה הוא בראש ובראשונה עניין של לימוד מעמיק לקראת '''הוראה''' {{מקור|מפרשי המשנה}}, &quot;לידע ולהבין דקדוקי הַמִּצְוֺת&quot; {{מקור|ר&quot;ש משנץ}} כדי שהוראתו תהיה כהוגן. וכידוע שלא כל אחד ואחד מגיע להוראה, הדורשת שילוב עדין של בקיאות ענפה ורוחב הדעת בתחומים רבים, ושיקול הדעת באופן מתון ומאוזן.

לפי חז&quot;ל, חייב אדם לאחוז בחוט המשולש של '''מִקְרָא וּמִשְׁנָה וְתַלְמוּד''' כל ימי חייו: &quot;לְעוֹלָם יְשַׁלֵּשׁ אָדָם שְׁנוֹתָיו: שְׁלִישׁ בְּמִקְרָא, שְׁלִישׁ בְּמִשְׁנָה, שְׁלִישׁ בְּתַלְמוּד. מִי יוֹדֵעַ כַּמָּה חַיֵּי? לָא צְרִיכָא, לְיוֹמֵי&quot; {{מקור|קידושין ל א}}. וכן מובא להלכה ברמב&quot;ם {{מקור|רמב&quot;ם הלכות תלמוד תורה א|משנה תורה לרמב&quot;ם, ספר המדע, הלכות תלמוד תורה, פרק ראשון, ח'-י&quot;ב}}:

:כָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל חַיָּב בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, בֵּין עָנִי בֵּין עָשִׁיר, בֵּין שָׁלֵם בְּגוּפוֹ בֵּין בַּעַל יִסּוּרִין, בֵּין בָּחוּר בֵּין שֶׁהָיָה זָקֵן גָּדוֹל שֶׁתָּשַׁשׁ כֹּחוֹ. אַפִלּוּ עָנִי הַמְּחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים, וְאַפִלּוּ בַּעַל אִשָּׁה וּבָנִים – חַיָּב לִקְבֹּעַ לוֹ זְמָן לְתַלְמוּד תּוֹרָה בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמָר {{מקור|יהושע א ח|יהושע א,ח}}: &quot;וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה&quot;.

:גְּדוֹלֵי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה מֵהֶם חוֹטְבֵי עֵצִים, וּמֵהֶם שׁוֹאֲבֵי מַיִם, וּמֵהֶם סוֹמִין. וְאַף עַל פִּי כֵן הָיוּ עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וְהֵם מִכְּלַל מַעֲתִּיקֵי הַשְּׁמוּעָה אִישׁ מִפִּי אִישׁ מִפִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ.

:עַד אֵימָתַי חַיָּב אָדָם לִלְמֹד תּוֹרָה? עַד יוֹם מוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר {{מקור|דברים ד ט|דברים ד,ט}}: &quot;וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ&quot;. וְכָל זְמָן שֶׁלֹּא יַעֲסֹק בְּלִמּוּד הוּא שׁוֹכֵחַ. וְחַיָּב לְשַׁלֵּשׁ אֶת זְמָן לְמִידָתוֹ: שְׁלִישׁ בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וּשְׁלִישׁ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה; וּשְׁלִישׁ יָבִין וְיַשְׂכִּיל אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ, וְיוֹצִיא דָּבָר מִדָּבָר, וִידַמֶּה דָּבָר לְדָבָר, וְיָדִין בַּמִּדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶן, עַד שֶׁיֵּדַע הֵיאַךְ הוּא עִיקַר הַמִּדּוֹת וְהֵיאַךְ יוֹצִיא הָאָסוּר וְהַמֻּתָּר, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מִדְּבָרִים שֶׁלָּמַד מִפִּי הַשְּׁמוּעָה. וְעִנְיָן זֶה הוּא הַנִּקְרָא &quot;תַּלְמוּד&quot;.

:כֵּיצַד? הָיָה בַּעַל אֻמָּנוּת, יִהְיֶה עוֹסֵק בַּמְּלָאכָה שָׁלוֹשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם וּבַתּוֹרָה תֵּשַׁע. אוֹתָן הַתֵּשַׁע קוֹרֵא בְּשָׁלוֹשׁ מֵהֶן בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וּבְשָׁלוֹשׁ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וּבְשָׁלוֹשׁ מִתְבּוֹנֵן בְּדַעְתּוֹ לְהָבִין דָּבָר מִדָּבָר. וְדִבְרֵי קַבָּלָה בִּכְלַל תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הֵן, וּפֵרוּשָׁן בִּכְלַל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְהָעִנְיָנוֹת הַנִּקְרָאִין &quot;פַּרְדֵּס&quot; בִּכְלַל הַתַּלְמוּד.

:בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּתְחִלַּת תַּלְמוּדוֹ שֶׁל אָדָם. אֲבָל כְּשֶׁיַּגְדִּיל בְּחָכְמָה, וְלֹא יִהְיֶה צָרִיךְ לֹא לִלְמֹד תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְלֹא לַעֲסֹק תָּמִיד בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה – יִקְרָא בְּעִתִּים מְזֻמָּנִים תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְדִבְרֵי הַשְּׁמוּעָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח דָּבָר מִדִּבְרֵי דִּינֵי תּוֹרָה. וְיִפָּנֶה כָּל יָמָיו לַתַּלְמוּד בִּלְבָד לְפִי רֹחַב לִבּוֹ וְיִשּׁוּב דַּעְתּוֹ.

הרמב&quot;ם דייק בדבריו לפי שיטתו ש&quot;תורה שבכתב&quot; כוללת את פירושי הַמִצְוֺת הבסיסיות לפי המקראות שנמסרו במסורת מסיני, ו&quot;תורה שבעל־פה&quot; היא כלל ההלכות הפסוקות. אמנם בימיו כבר לא פסקו הלכה מתוך המשנה עצמה, ולכן שינה את הביטוי &quot;משנה&quot; ל&quot;תורה שבעל־פה&quot;, כדי להפנות את הקורא מהמשנה עצמה אל [[משנה תורה לרמב&quot;ם|חיבור שראוי ללמוד ממנו הלכות פסוקות למעשה]] {{מקור|ע&quot;פ פירוש &quot;יד פשוטה&quot;}}. והוא עוד מדגיש בהמשך דבריו שב&quot;תלמוד&quot; נכללים גם עניינים שאינם קשורים באופן ישיר לְמִצְוֺת ולהוראה: עיסוק מעמיק בדברי אגדה ומחשבה והגות, ולימוד מדעים וחכמות כלליות ברמה גבוהה.

לאחר שעסק האדם במקרא ומשנה במשך שנים והוא כבר רגיל בהם, הוא יכול אז לפי הרמב&quot;ם לשנות את היחס השווה בזמנים בין מקרא ומשנה ותלמוד.{{הערה|יצויין שמפרשי הרמב&quot;ם שאלו מה מקורו להיתר זה, אבל אין זה מענייננו כאן.}} אמנם גם אז הוא עדיין חייב להרגיל את עצמו בשלושתם כל ימי חייו. את האיזון הנכון יקבע אז &quot;רֹחַב לִבּוֹ וְיִשּׁוּב דַּעְתּוֹ&quot; של אותו אדם: לאחר שכבר עסק בשלושתם במשך שנים רבות, והוא כבר בעל מקרא ומדרשו, ואף ראה סימן יפה במשנה של הלכה פסוקה, וגם בתלמודו – אז יוכל לאזן את תכני לימודו לפי אישיותו. ואין אדם לומד אלא במקום שלבו חפץ. אולם גם אז &quot;יִקְרָא בְּעִתִּים מְזֻמָּנִים תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְדִבְרֵי הַשְּׁמוּעָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח דָּבָר מִדִּבְרֵי דִּינֵי תּוֹרָה&quot;.

תַּלְמוּד הוא שיא לימודם של תלמידי החכמים היושבים בבית המדרש, אמנם לא כל מי שנכנס לתלמוד ראוי להורות: &quot;בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אֶלֶף נִכְנָסִים לְמִקְרָא – יוֹצְאִים מֵהֶם מֵאָה לְמִשְׁנָה, יוֹצְאִים מֵהֶם עֲשָׂרָה לְתַלְמוּד, אֶחָד מֵהֶם יוֹצֵא לְהוֹרָאָה; כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי&quot; {{מקור|קהלת רבה ז}}.

===תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה===

עד כאן ראינו שחז&quot;ל הבחינו היטב בין תורה שבכתב לתורה שבעל־פה. האחרונה התאפיינה אצלם בסוגים שונים של פעילות, שהצד השווה בכולם – שהם נעשו בעל־פה ולא מתוך הכתב. '''מדרש''' ו'''תרגום''' נעשו בעל־פה לפי רצף הפסוקים, בבית המדרש ובבית הכנסת. '''משנה''' נעשתה בחזרות רבות על ההלכות שבפרק לפי נוסח מדויק. '''תלמוד''' נעשה בדיוני עומק על המשנה בין החכמים בבית המדרש. כולם – מִדְרָשׁ וְתַרְגּוּם, מִשְׁנָה וְתַלְמוּד – נמסרו בעל־פה במשך דורות רבים, עד שלבסוף הורידו אותם אל הכתב בתקופת הגאונים.

יסודהּ של תרבות זו, של לימוד בעל־פה באופנים שונים, הוא דווקא מִקְרָא, שהוא לכאורה תורה שבכתב. אך חז&quot;ל כינו את העיסוק בתורה שבכתב בשם &quot;מִקְרָא&quot;, וכך הדגישו דווקא את המרכיב הנמסר מדור לדור בעל־פה על ידי קריאה ושמיעה וחזרה בקול. רק מתוך מִקְרָא (ולא מתוך כתיבה) מגיע האדם לְמִדְרָשׁ וְתַרְגּוּם, מִשְׁנָה וְתַלְמוּד.

בו בזמן, חז&quot;ל הכירו היטב גם את הכתיבה על הקלף באותיות, וכך הזכירו את הפסוק בתור &quot;הַכָּתוּב&quot; (וכמו כן &quot;כַּכָּתוּב&quot;, &quot;כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב&quot;), ואת &quot;תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב&quot; באופן כללי. הם קבעו הלכות לכתיבתם של ספרי תורה, מגילות, תפילין ומזוזות. תורה שבכתב היא בעצם '''שילוב''' של מסורת בכתב ומסורת בעל־פה, אך האחרונה עיקר אצל רוב העם: &quot;בֶּן חָמֵשׁ לְמִקְרָא&quot; – לְמִקְרָא דווקא, ולא לכתיבה. רק העיסוק בקריאה (בקול) היה נחלתם של רוב העם, ואילו הכתיבה נשארה נחלתם של בעלי מקצוע, או בתור עיסוק חד-פעמי: אדם כתב ספר פעם אחת, כדי לקרוא בו אחר כך פעמים רבות.

לסיכום, תורה שבכתב נמסרה מדור לדור בשני אופנים: בכתב ובעל־פה. הקריאה בקול אמנם נעשתה מתוך האותיות הכתובות בספר, אך היא נלמדה בעל־פה. את &quot;תורה שבעל־פה&quot; יש להבין פשוטהּ כמשמעהּ, אך &quot;תורה שבכתב&quot; נשענת על שתי מסורות ביחד: אחת בכתב ואחת בעל־פה. הבנה זו תקל עלינו לגשת אל נושא המסורה, שיש בה שילוב עדין ומורכב בין המסורת שבכתב והמסורת שבעל־פה.

===בְּרָכוֹת וּתְפִלּוֹת: תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הַיּוֹצֵאת מִתּוֹךְ מִקְרָא===
{{בעבודה}}

==בין סופרים לקוראים: מהי &quot;מָסוֹרָה&quot;?==

'''&quot;מָסֹרֶת&quot;:''' בדברי הנביא יחזקאל נאמר {{מקור|יחזקאל כ/טעמים#כ לז|כ,לז}}: &quot;וְהַעֲבַרְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם תַּ֣חַת הַשָּׁ֑בֶט וְהֵבֵאתִ֥י אֶתְכֶ֖ם בְּ'''מָסֹ֥רֶת''' הַבְּרִֽית&quot;. המילה &quot;בְּמָסֹרֶת&quot; בהקשר זה משמעותה &quot;בקשר&quot; או &quot;בכבל&quot; או בהתחייבות חמורה, וייתכן שיש להבינהּ כאילו כתוב &quot;בְּמַאֲסֹרֶת&quot; (כלומר בְּמַאֲסָר).

בלשון חכמים המילה &quot;מָסֹרֶת&quot; מציינת דברים שנמסרים מדור לדור בעל־פה או בכתב. בהקשרים רבים היא מתייחסת לדברים שנמסרים בעל־פה, כגון: &quot;שֶׁכֵּן '''מָסֹרֶת''' בְּיָדָם מֵאֲבוֹתֵיהֶם שֶׁשָּׁם הָאָרוֹן נִגְנַז&quot; {{מקור|משנה שקלים ו א|משנה שקלים ו,א}}; &quot;בָּרִאשׁוֹנָה גָּזְרוּ שְׁמָד עַל יְהוּדָה, שֶׁכֵּן '''מָסֹרֶת''' בְּיָדָם מֵאֲבוֹתָם יְהוּדָה הָרַג אֶת עֵשָׂו&quot; {{מקור|ירושלמי כתובות א ה|ירושלמי כתובות א,ה}}; &quot;עוֹף טָהוֹר נֶאֱכָל בְּ'''מָסֹרֶת'''&quot; {{מקור|חולין סג ב|חולין ס&quot;ג ע&quot;ב}}. וכמו כן מתייחס הפועל מס&quot;ר לדברים שנמסרים בעל־פה מדור לדור, כגון בתחילת [[משנה אבות|מסכת אבות]]: &quot;מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי '''וּמְסָרָהּ''' לִיהוֹשֻׁעַ... וּנְבִיאִים '''מְסָרוּהָ''' לְאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה&quot;.

אך יש למילה &quot;מָסֹרֶת&quot; גם הוראה מיוחדת בלשון חכמים, לגבי השמירה על נוסח התורה שבכתב דווקא, כגון: &quot;'''מָסֹרֶת''' סְיָג לַתּוֹרָה&quot; ([[משנה אבות ג יג|אבות ג,יג]]); &quot;יֵשׁ אֵם '''לַמָּסֹרֶת'''&quot; (לעומת &quot;יֵשׁ אֵם '''לַמִּקְרָא'''&quot;; [[פסחים פו ב|פסחים פ&quot;ו ע&quot;ב]]).

המשמעות הכללית של מסירה נאמנה תוך כדי שמירה נמשכה בימי הביניים בכמה ווריאציות: &quot;מָסֹרֶת&quot; או &quot;מָסוֹרָה&quot; או &quot;מְסוֹרָה&quot;,{{הערה|שני הניקודים ל&quot;מסורה&quot; מובאים במילון אבן־שושן (ערך &quot;מְסוֹרָה, מָסוֹרָה&quot;; וראו שם עוד בערך &quot;מָסֹֽרֶת, מסורת&quot;). בשפות אירופאיות מקובל לכתוב &quot;Masorae&quot; (לטינית), &quot;Masora&quot; (אנגלית, גרמנית, ספרדית) או &quot;Masorah&quot; או &quot;Massorah&quot; (אנגלית), Massore (צרפתית), וכו'.}} הבאות לציין מערכת מפורטת ומורכבת השומרת על אופן כתיבתם וקריאתם של ספרי המקרא. העוסקים במלאכה זו נקראים &quot;בַּעֲלֵי הַמָּסוֹרָה&quot;.

===מסורת הסופרים ומסורת הקוראים===

&quot;נוסח המסורה&quot; המופיע בכתבי־היד של המקרא מימי הביניים, וכמו כן בדפוסים המאוחרים יותר, הוא בעצם שילוב של שתי מסורות ביחד: &quot;מסורת הסופרים&quot; ו&quot;מסורת הקוראים&quot;.
*'''&quot;מָסֹרֶת הַסּוֹפְרִים&quot;''' היא נוסח האותיות שהיו הסופרים מעבירים מכלי אל כלי, כלומר שהם העתיקו אותו מתוך ספרים קיימים אל הספרים החדשים שכתבו בעצמם: ספרי תורה, ומגילות של ספרי הנביאים והכתובים.
*'''&quot;מָסֹרֶת הַקּוֹרְאִים&quot;''' היא נוסח הקריאה בקול, ובמיוחד בשביל הקריאה בציבור, שכוללת בתוכה את ההגיה המדויקת כל מילה ואת החלוקה התחבירית של כל פסוק; ההגיה והתחביר באו לידי ביטוי מוזיקלי בקריאה זו. מסורת זו של הקריאה נמסרה בעל־פה מדור לדור, וכאמור אף [[#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|הרגילו את ילדי ישראל בקריאה זו מגיל קטן]]. כתבי הקודש מכונים '''&quot;מִקְרָא&quot;''' דווקא בזכות מסורת הקוראים והקריאה בציבור בעל־פה.

בתקופת הגאונים התחילו חכמי המקרא בכמה מקומות לפתח ולגבש שיטות שונות, כדי להציג גם את &quot;מסורת הקוראים&quot; על ידי סימנים כתובים בנוסף לאותיות. תהליך זה הגיע לשיא של פיתוח ודיוק במערכת הניקוד והטעמים של חכמי המסורה בטבריה לפני למעלה מאלף שנה (עד המאה ה-10 למניינם), ויצירתם זו התקבלה בתפוצות ישראל לאחר מכן בכמעט כל ארצות פזוריהם. מלאכתם של חכמי המסורה הטברנים להלביש את מסורת הקוראים על מסורת הסופרים הייתה מלאכת מחשבת, כי היה בה שילוב עדין וזהיר של שתי המסורות ביחד בתוך כתב־יד אחד. הרב מרדכי ברויאר תיאר את השילוב הזה באופן מדויק ובהיר:{{הערה|&quot;מסורת הכתיב ומסורת הקריאה&quot;, '''עיוני מקרא ופרשנות''' ז (תשסה), עמ' 25-32; הטקסט המצוטט הוא מתחילת המאמר (עמ' 25-26) וההדגשות הן משלנו.}}

:'''נוסח המקרא הגיע אלינו באמצעות שתי מסורות: מסורת הסופרים ומסורת הקוראים.''' מסורות אלה נמסרו תחילה כשתי מסורות '''עצמאיות''', שלא היה ביניהן קשר ישיר. '''מסורת הסופרים''' הכירה רק את הנוסח הכתוב בספר; אך הואיל והאותיות של הנוסח הזה לא היו מנוקדות, לא היו צריכים לדעת כיצד הן נקראות ומצטרפות לתיבות. ואילו '''הקוראים''' הכירו רק את המילים האמורות בפה; אך הואיל והם לא משכו בשבט סופר, לא היו צריכים לדעת כיצד הן נכתבות בספר.

:'''אחר כך באו חכמי המסורה וביקשו לקבוע סופית את נוסח הסופרים ואת גרסת הקוראים.''' קביעה זו נעשתה באמצעות '''מניין'''. הם ספרו את המילים, כדי שלא יהיה אפשר להוסיף עליהן או לגרוע מהן, ועל שם המניין הזה הם נקראו אנשי המסורה. '''אך לצורך המניין הזה לא יכלו להיעזר במסורת הסופרים.''' שהרי הסופרים הכירו רק את עצם צירופי האותיות, אך לא היו צריכים לדעת כיצד הן נקראות כמילים, ואין כל אפשרות למנות צירופי אותיות שניקודן איננו ידוע. כך, לדוגמה, אי־אפשר וגם אין טעם למנות את עשרות המקומות שכתוב בהם &quot;יחיה&quot;; ואפשר רק למנות את שבעת המקומות שקוראים בהם יְחַיֶּה. '''משום כך היה על אנשי המסורה לפנות תחילה אל מסורת הקוראים ולספור את המילים השגורות על פיהם. ורק אחרי שקבעו סופית את מניין המילים, יכלו לפנות אל מסורת הסופרים וללמוד ממנה כיצד המילים האלה כתובות בספר: בכתיב מלא או חסר, בא' או בה'.''' ולפעמים ראו שהמילים שהם קיבלו ממסורת הקוראים לא התאימו כלל לאותיות שהם ראו במסורת הסופרים; ובמקרים אלה קבעו שיש כאן הבדל בין קרי ובין כתיב, וכתבו בספר את מה שנמסר במסורת הסופרים ורשמו בגיליון את מה שנמסר במסורת הקוראים.

:'''נמצא, שהיחס שבין מסורת הסופרים ובין מסורת הקוראים הוא בדיוק הפוך מזה שהיינו יכולים לצפות לו.''' שהרי הכול יודעים שכתיבת האותיות קודמת לניקודן; ולפיכך היינו יכולים לצפות שגם אנשי המסורה יפעלו בדרך זו: תחילה יעתיקו ממסורת הסופרים את האותיות הכתובות בספר; ואחר כך ילמדו ממסורת הקוראים להגות בפה את שכתוב בספר. אך מהסיבה שכבר נתבארה לעיל הסדר היה הפוך: '''תחילה למדו ממסורת הקוראים את המילים היוצאות מהפה; ואחר כך למדו ממסורת הסופרים כיצד הופכים את המילים שנאמרו בפה לאותיות הכתובות בספר.'''

:'''משום כך אנחנו מוצאים שנקודת המוצא של המסורה היא תמיד המילה ההגויה, ולא {{ב|התיבה|המילה}} הכתובה'''. בשום מקום אין המסורה מונה את התיבות הכתובות בספר על פי מסורת הסופרים, אלא רק את המילים האמורות בפה על פי מסורת הקוראים. וגם במקום שהמסורה דנה בכתיב, אין היא קובעת את האותיות של התיבה הכתובה, אלא היא קובעת את האותיות שהסופרים מבטאים בה את המילה ההגויה. כך, לדוגמה, כאשר המסורה באה לקבוע את הכתיב המלא שב[[ירמיהו ב/טעמים#ב כ|ירמיהו ב 20]]: &quot;אעבוד כת', אֶעֱבוֹר קרי&quot;, אין היא מוסרת שזהו המקום היחיד, שבו תיבת אֶעֱבוֹד באה בכתיב מלא, אלא היא מוסרת, שזהו אחד מתוך שלושת המקמות שבהם המילה ההגויה אֶעֱבוֹר באה בכתיב מלא. וכעין זה אנחנו מוצאים בכל אותן רשימות מסורה הדנות בהבדל שבין כתיב לקרי כגון ההבדל שבין כתיב &quot;ויאמר&quot; ובין קרי וָאֹמַר. נקודת המוצא של הרשימות האלה איננה הכתיב, אלא הקרי. אין הן מונות את המקומות שכתוב בהם &quot;ויאמר&quot;, ואף על פי כן הקוראים הוגים וָאֹמַר, אלא היפוכו של דבר: הן מונות את המקומות שקוראים בהם וָאֹמַר, ואף על פי כן הסופרים כותבים &quot;ויאמר&quot;.{{הערה|ברויאר ציין כאן: &quot;הוכחתי דבר זה במבוא לספרי, '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב יד ל{{כתב עילי|מ}}''', ניו יורק תשנ&quot;ב, עמ' 19.&quot; אחרי דברי המבוא המצוטט כאן על אופן פעולתם הכללי של אנשי המסורה, דן הרב ברויאר בשאר המאמר בדוגמה חריגה מעניינת היוצאת מן הכלל.}}

לסיכום: מסורת הסופרים ומסורת הקוראים משולבות בשילוב זהיר ועדין בתוך מלאכתם של חכמי המסורה. כל אחת מהן תלויה בשנייה, שהרי אי אפשר לנקד בלי אותיות כתובות, ואי אפשר לקבוע את נוסח האותיות בלי לדעת את אופן קריאתן. חכמי המסורה קשרו את מסורת הסופרים ומסורת הקוראים, שהיו עצמאיות במקורן, בקשר בל יינתק.

===למי מיועדת חכמת המסורה?===

לימוד יסודי ומעמיק של חכמת המסורה אינו מיועד לכל אדם. עיקר חשיבותה של המסורה הינה בשביל מי שכותב ומגיה ספרי תורה ומגילות וכתבי־יד, או למי שמוציא את ספרי המקרא לאור במהדורה חדשה. אדם שעוסק במלאכות הללו זקוק לבסיס סמכותי עבור הכרעותיו בקביעת הנוסח, כי אסור לו להכריע באופן שרירותי. רק בזכות קפדנותם של העוסקים בחכמת המסורה הגיעו לידינו ספרים שאפשר לסמוך עליהם, כדי לקרוא בהם וללמוד מהם מתוך ביטחון.

אמנם אדם שאינו כותב ואינו מגיה ואינו מוציא לאור, והוא רק קורא ולומד מתוך ספרים שכבר הכינו אחרים עבורו – איננו זקוק בהרבה לחכמת המסורה, ואין לו צורך להשקיע בה יותר מדי מאמצים בהבנתה. ובכל זאת ראוי שתהיינה לו הבנות בסיסיות גם בתחום הזה. וכך כתב רבי אברהם אבן עזרא על העיסוק בחכמת המסורה:{{הערה|רבי אברהם אבן עזרא, '''יסוד מורא''', מתוקן ע&quot;פ [https://archive.org/details/yesod-mora-ibn-ezra-constantinople-1530-images/page/n5/mode/2up?view=theater דפוס קושטנטינה ר&quot;ץ (1530)], תחילת השער הראשון (ההדגשה אינה במקור).}}

:יש ממשכילי ישראל שכל חכמתם לדעת דברי המסורת, וסימניהם הנכבדים ורמזיהם היקרים, וכל סתום ופתוח, וקרי וכתיב, וחסר ויתר, ואותיות גדולות וקטנות ותלויות ונקודות עליהם, ומספר הפסוקים והתיבות והאותיות בכל ספר וספר. '''והאמת כי יש שכר לפעולות בעלי המסורת, שהם כשומרי חומות העיר, כי בעבורם עמדה תורת השם וספרי הקודש על מתכונתם בלי תוספת ומגרעת. וטוב הוא למשכיל שיבין קצת דבריהם.'''

:אבל ישים לבו גם להתבונן טעמי [=פירושי] הספרים, כי התיבות כגויות והטעמים כנשמות, ואם לא יבין הטעמים כל יגיעוֹ שווא ועמל ורוח. והוא נמשל למי שיש בידו ספר רפואות, והוא מיגע עצמו לספור כמה דפין בספר, וכמה טורים בכל דף ודף, וכמה אותיות בכל טור, ומזאת היגיעה לא יוכל לרפאות מזור. והנה חכם המסורת שלא למד חכמה אחרת דומה לגמל נושא משי: והוא לא יועיל למשי, גם המשי לא יועילנו.

נכונים דברי הביקורת של ראב&quot;ע: מי שעוסק בספר רפואה כדי &quot;לספור כמה דפין בספר, וכמה טורים בכל דף ודף, וכמה אותיות בכל טור&quot; – ברור שלא יוכל לרפאות שום דבר. אך העבודה הזאת יכולה לעזור בהחלט למי שמלאכתו '''בהעתקת ספרי רפואה'''. ויש גם שכר לפעולתו זו, כי מתוכה יהיו ספרי רפואה מדויקים עבור הרופאים.

בנוסף לכך, כאן מתייחס ראב&quot;ע אך ורק לפועלם של בעלי המסורה בתחום של [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#מסורת הסופרים ומסורת הקוראים|'''מסורת הסופרים''']] בלבד.{{הערה|בדומה לכך כתב אבן עזרא ב[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n8/mode/1up?view=theater הקדמתו לתורה (&quot;הדרך החמישית&quot;)]: &quot;ולא אזכיר טעמי אנשי המסורת, למה זאת מלאה ולמה זאת נחסרת, כי כל טעמיהם כדרך הדרש הם. כי הכתוב פעם יכתוב המילה מלאה מבוארה, ופעם יחסר אות נעלם לאחוז דרך קצרה. ואחר שידרשו טעם למלאים ולחסרים, יורנו איך יוכלו לכתוב הספרים. ומשה כתב בלא וא&quot;ו '''ד' ימלך''' {{מקור|שמות טו יח}}, ומעתיק משלי כתב בוא&quot;ו '''תחת עבד כי ימלוך''' {{מקור|משלי ל כב}}, ושנים רבות בין שניהם, רק לתינוקות טעמיהם טובים הם.&quot; בדברי אבן עזרא יש הסבר היסטורי של שינוי בהרגלי הכתיבה במשך הדורות (מכתיב חסר לכתיב מלא), אמנם אין בשינוי זה שום משמעות לפי הפשט. &quot;אנשי המסורת&quot; פועלים לפי אבן עזרא &quot;כדרך הדרש&quot; (דרך שמזכירה אולי את סוג הפירושים המוכר לנו היום בפירוש &quot;[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up בעל הטורים]&quot; על התורה). אמנם בעלי המסורה הטברנים לא התמקדו ב'''פירושן''' של תופעות הכתיב במקרא אלא '''בקביעתן'''. והם התמקדו בנוסף גם בדרכי '''הקריאה''' וההגייה, דבר שאבן עזרא אינו מייחס להם כלל.}} אבל יש חשיבות רבה שהאדם יכיר את חכמתם של בעלי המסורה בפרטי הניקוד והטעמים, כדי שיוכל להעריך נכון גם את פועלם בתחום של [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#מסורת הסופרים ומסורת הקוראים|'''מסורת הקוראים''']], ובעקבות זה יוכל לקרוא בפיו באופן מדויק ועקבי. ועוד: על בסיס מלאכתם של בעלי המסורה בתחום של הניקוד והטעמים בנו המדקדקים את כללי הלשון, אשר חשיבותם רבה ומכרעת להבנת המקרא. פירושו של ראב&quot;ע, שהיה בעצמו מדקדק גדול, הוא דוגמה לכך. אך עצם הקריאה קודמת לדקדוק, והקריאה שלנו מבוססת לגמרי על מלאכתם של בעלי המסורה.

לסיכום: חשוב שהלומד &quot;יבין קצת דבריהם&quot; כדי להעריך את פועלם של בעלי המסורה, וכדי לקרוא כראוי במקרא. בנוסף, חשוב שהקורא יבין את המקורות והשיטות שעליהם מבוסס הנוסח בספר שהוא קורא בו. ואכן, מטרה אחת חשובה של '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|פרקי המבוא]]''' למהדורה זו של המקרא, היא להנגיש לקורא את הידיעות הבסיסיות והשימושיות ביותר בתחום המסורה, כדי שיבין מתוכן את טיב המהדורה שהוא קורא בה.

==יצירת מופת ואוצר יקר: מהו &quot;כֶּתֶר&quot;?==

===כתר: שתי מסורות בכתב־יד אחד===

השילוב העדין והמורכב [[#בין סופרים לקוראים: מהי &quot;מָסוֹרָה&quot;?|בין מסורת הסופרים ומסורת הקוראים]], הבא לידי ביטוי במפעלם של בעלי המסורה, הביא במרוצת הזמן ליצירתם של [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתבי־יד רבים]], ולאחריהם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם|דפוסים לאין ספור]], שבהם שמרו היטב על שתי המסורות ביחד.

כתבי־היד של בעלי המסורה לא היו מגילות (&quot;ספרים&quot; בפי חז&quot;ל), אלא כתבי־היד כרוכים ([[:W:קודקס|&quot;קוֹדֵקְס&quot;]] בלטינית).{{הערה|אין מקבילה בעברית קלאסית למונח הלטיני cōdex או למונח הערבי مصحف (muṣḥaf), ששימשו אצל נוכרים כדי לתאר ספר כרוך. רק בימי הביניים החלה המילה מִצְחָף (שנגזרה מן הערבית) לשמש בעברית וערבית־יהודית. עצם הזרוּת של המונח מצביע על כך שהשימוש בקודקסים מגיע מחוץ למסורת ישראל. דווקא הקודקס הלא־מסורתי היה המדיום הטוב ביותר לכתיבת מסורות שבעל־פה, שכן עצם האיסור לכתוב דברים שבעל־פה היה גדול יותר אילו היו נכתבים במגילות בדומה לספרי התנ&quot;ך.}} בכלל, הפורמט החומרי המועדף בימי הביניים לצורך הורדת כלל המסורות שבעל־פה אל הכתב היה הקודקס. הדבר היה נכון לא רק לגבי ספרי המקרא, אלא גם לגבי מסורות שהיו עד כתיבתם לגמרי בעל־פה, כגון [[#מִשְׁנָה וְתַלְמוּד|משנה ותלמוד]]. הקודקס עלה על המגילה מבחינה טכנולוגית: דפים נקשרו יחד בצד אחד, והטקסט נכתב ביעילות על שני צדי כל דף (בדומה לספר מודרני). ניתן היה לדפדף בקודקס ולהגיע לעמוד המבוקש מיד (בניגוד למגילה שצריך לגלגל אותה). אבל עבור התנ&quot;ך, לקודקס היה יתרון נוסף בכך שהוא היה פורמט לא־הלכתי, כלומר, הוא לא היה כפוף לכללי המסורת הקדומה של הסופרים. הדבר אִפשר ליוצרי כתבי־היד המקראיים להוסיף את הסימנים המייצגים את המסורת בעל־פה של [[#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|מִקְרָא]], דהיינו הניקוד והטעמים, וגם להוסיף הערות. כל אלה היו אסורים במגילות.

'''כֶּתֶר:''' כתב־יד כרוך כזה שהכיל תנ&quot;ך שלם, או חלק משמעותי ממנו (תורה, נביאים או כתובים), נקרא בעברית &quot;כתר&quot; (או תאג' בערבית־יהודית). כתר היה מלאכת מחשבת ויצירת מופת. הוא הכיל בתוכו את השילוב המורכב בין מסורת הסופרים (נוסח הכתיב) ומסורת הקוראים (ניקוד וטעמים), את הערות המסורה ורשימות המסורה ולעתים חיבורים נוספים (על נושאים כגון מסורה, דקדוק או מצוות), ואפילו קישוטים ואיורים מרהיבים. כתר שימש הן את הסופרים בקהילה (כדי לקבוע מהו הכתיב הנכון בספר תורה או מגילה) והן את הקוראים (כדי לקבוע את אופן הקריאה הנכונה). כתר מדויק ומפואר היה יכול להיות האוצר היקר ביותר של איש אמיד או של קהילה שלמה.

===שלושה סוגים של מהדורות מקרא===

אמנם השילוב המורכב בין מסורת הסופרים למסורת הקוראים, הבא לידי ביטוי בכתבי־היד של המסורה, לא היטיב לגמרי עם הסופר ולא עם הקורא. כי מצד אחד הסופר אינו זקוק כלל לסימני הניקוד והטעמים, ואף לא לאותיות ה&quot;קרי&quot; שבשוליים, ותוספות אלו אף עלולות להסיח את דעתו במלאכתו. והמצד השני הקורא אינו זקוק להערות המסורה (שרובן הגדול באות כדי לשמור על נוסח האותיות כגון בכתיב מלא וחסר). ועוד: במקומות שיש בהם &quot;קרי וכתיב&quot;, הקורא מוצא את הניקוד משולב בתוך אותיות שלא מתאימות לו, והוא מוכרח לחפש את האותיות המתאימות לניקוד בשוליים (בלתי מנוקדות), והדבר יכול להכביד עליו או לבלבל אותו. בגלל זה אנחנו מוצאים שבמרוצת הדורות היו כתבי־יד ומהדורות מקרא מכמה סוגים, המיועדים לאופנים שונים של שימוש.

מאז תקופתם של בעלי המסורה, היו '''שלושה''' סוגים עיקריים של כתבי־יד ומהדורות מקרא:
#'''&quot;כֶּתֶר&quot;, מקראות גדולות:''' המקום המכובד שמור לכתב־יד או דפוס של המקרא הבא להביא את השילוב המיוחד שעשו חכמי המסורה הטברנים בין מסורת הסופרים למסורת הקוראים, ולהציג את השילוב הזה במלואו ובאופן מדויק. יצירה כזו חייבת על פי טבעהּ ומטרתהּ להכיל את הערות המסורה במלואן, ולהציג את כל הטקסט באופן הכי קרוב שאפשר לשיטתם של בעלי המסורה. ברוב המהדורות החשובות של '''מקראות גדולות''' (מקרא מלא עם תרגום ארמי ופירוש), מאז [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up הדפוס השני] (ונציה רפ&quot;ה-רפ&quot;ו [1524-1526]) ועד ימינו ([https://www.mgketer.org/ מקראות גדולות הכתר]), אכן נהגו להביא את נוסח המסורה ביחד עם האפרט השלם השומר עליו, דהיינו את הערות המסורה הקטנה והמסורה הגדולה, וגם את הרשימות הטכניות של המסורה בסופי הספרים והכרכים.
#'''תיקון סופרים:''' יש עותק המיועד ל[[:W:סופר סת&quot;ם|סופרי סת&quot;ם]], כדי להעתיק ישירות ממנו בזמן שהוא כותב ספר תורה, או אחד מספרי הנביאים והכתובים בצורת מגילה על קלף. עותק כזה נקרא &quot;תיקון סופרים&quot;. לעתים קרובות הוא מכיל רק את נוסח האותיות (ה&quot;כתיב&quot;), בלי הניקוד והטעמים, כגון ב[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up '''עזרת הסופר'''] (אמסטרדם תקכ&quot;ט [1769]). נוסח האותיות מופיע ב&quot;תיקון סופרים&quot; יעיל בעיצוב מיוחד, בחלוקה מחושבת לשורות ולטורים, כדי להקל על הסופר לעשות את מלאכתו באופן מיטבי.
#'''&quot;תיקון קוראים&quot;, ספר לימוד, &quot;מקראות קטנות&quot;:''' רוב כתבי־היד והמהדורות המודפסות של המקרא בניקוד ובטעמים אינם מיועדים ליחידי סגולה העוסקים ברזי המסורה ונוסח המקרא (בשבילם כבר קיים הסוג הראשון), והם גם אינם מיועדים לסופר הסת&quot;ם המקצועי כדי שיעתיק מהם את ספריו (שהרי בשבילו יש &quot;תיקון סופרים&quot;). לעומת שני הסוגים הראשונים, הסוג השלישי מיועד לכל מי שקורא ולומד תנ&quot;ך וזקוק לניקוד וטעמים, ובמיוחד למי שמתכונן לקרוא בציבור בקולו. מדובר על חומשים (לעתים עם הפטרות ו/או חמש מגילות) עבור הקריאה בציבור בבית הכנסת, על ספרים מהתנ&quot;ך בליווי תרגומים ו/או פירושים כדי להקל על לימודם, ועל כתבי־יד ומהדורות של התנ&quot;ך השלם בלי פירושים (שנקראו &quot;מקראות קטנות&quot; או Biblia Hebraica בלועזית). בדורות האחרונים הרבו להדפיס כלי עזר מיוחד לקורא בתורה בציבור, דהיינו '''[[תיקון קוראים|&quot;תיקון קוראים&quot;]]''' שבו מציגים את הפסוקים המנוקדים במקביל לעמוד בלתי-מנוקד הדומה ספר תורה. בכל ספרי הלימוד האלה הקפידו להציג את מסורת הסופרים ואת מסורת הקוראים ביחד ובדיוק רב, כולל במקומות שיש בהם &quot;קרי וכתיב&quot;. אבל את הערות המסורה ורשימותיה הכילו רק במידה שהקורא והלומד זקוק להם, דהיינו מעט אם בכלל.

===&quot;תיקון קוראים&quot; במובן הרחב===

כאמור, הכותרת &quot;תיקון קוראים&quot; מציינת בימינו מהדורה מיוחדת של התורה (או לפעמים של הפטרות או מגילות), המיועדת למי שמתכונן לקרוא בציבור בבית הכנסת. אבל יותר נכון לומר שכמעט כל המהדורות של התנ&quot;ך השלם או של ספרים אחדים ממנו, שיצאו לאור בעידן הדפוס או שנכתבו לפני כן בעידן כתבי־היד, ביחד עם פירושים ותרגומים או בלעדיהם, ויש בהן ניקוד וטעמים – מטרת כולן למסור את מסורת ההגייה כדי לאפשר קריאה נכונה בקול. כלומר: כולם כאחד ראויים להיקרא בצדק &quot;תיקון קוראים&quot; לפי הגדרתנו.

מהדורתנו היא אם כן &quot;תיקון קוראים&quot; במובן הרחב הזה. היא מיועדת בראש ובראשונה לקורא וללומד. על כן לא תופענה בה הערות מסורה, שהרי היא לא באה כדי לתעד את מלוא יצירתם של בעלי המסורה, אלא רק למסור את '''התוצאה המדויקת''' של שיטתם בשביל מי שניגש למקרא. מהדורה זו תעוצב, אם כן, בדרך נוחה בשביל הקורא והלומד, תוך התייחסות לניקוד ולטעמי המקרא. '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|בפרק הבא של המבוא למהדורה]]''' נסביר באופן יסודי ומלא את שיטת העיצוב במהדורתנו לטובת הקורא והלומד בעניינים שאין להם קשר לקביעת הנוסח. הפרקים הבאים אחריו ידונו בעצם קביעת הנוסח.

==כתר ארם צובה כבסיס לנוסח המסורה במהדורתנו==

מפעלם של בעלי המסורה הגיע לשיאו בכתב־יד אחד, כתר מפואר של תנ&quot;ך שלם, שהוא מעשה ידיו של חכם המסורה [[:W:אהרן בן אשר|אהרן בן־משה בן־אשר]]. בן־אשר הביא את הכתר הגדול שלו לרמות של דיוק ועקביות, בהירות ונאמנות למסורה, שלא היו באף אחד מכתבי־היד האחרים שנכתבו במשך הדורות. הכתר הזה נשמר במשך מאות שנים על־ידי קהילת [[:W:חלב (עיר)|ארם צובה]] שבסוריה עד שהועלה לירושלים לאחר קום המדינה, ועל כן מכנים אותו [[:W:כתר ארם צובא|&quot;כתר ארם צובה&quot;]].

ייחודו של כתר ארם צובה, ומידת ההתאמה שלו להיות בסיס למהדורת מקרא, דורשים הוכחה. ואף הדרך הנכונה לקבוע את פרטי הנוסח במהדורת מקרא המיוסדת על הכתר דורשת שיקול דעת. נקודת המוצא למהדורתנו נמצאת בכתביהם של שני חוקרי המסורה הגדולים בדור הקודם, דהיינו פרופ' ישראל ייבין ז&quot;ל והרב מרדכי ברויאר ז&quot;ל. כל אחד מהם כתב ספר מופת שבו הוכיח את ייחודו ואת חשיבותו של כתר ארם צובה בתחום מסויים, ושניהם העמיקו לנו את הבנתנו לגבי פועלם של חכמי המסורה.

'''אין מטרה במהדורתנו לחדש בתחום של נוסח המסורה, אלא לקחת את מסקנות המחקר ופירותיו, ולהכין על פיהם מהדורה מדויקת לפי כתר ארם צובה וכתבי־היד הקרובים לו, המתאימה לצורכי קריאה ולימוד.'''

===פרופ' ישראל ייבין על נוסח הניקוד והטעמים בכתר===

פרופ' ישראל ייבין בחן ביסודיוּת את מערכות הניקוד הטעמים בכתר (כולל התייחסות רחבה לתחום של הגעיות) בספרו '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' (ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט).{{הערה|ספר זה אזל מן השוק, והוא כבר לא נמצא כלל בקטלוג של בית ההוצאה ע&quot;ש מאגנס (ונראה מכך שאין להם כוונה להדפיסו שוב). חבל שאי-אפשר לקנות עותק של ספר כה חשוב, ואין למצוא אותו כלל מחוץ לספריות הגדולות.}} בספרו זה עלה ייבין על השיטתיוּת המובהקת שבמערכות הניקוד והטעמים בכתר ועל הדיוק הנפלא שבהן, שיטתיוּת ודיוק ייחודיים שעולים לאין שיעור על כל כתב־יד או דפוס אחר.{{הערה|השיטתיוּת והדיוק בכתר באים לידי ביטוי בכל מרכיביו, אמנם במיוחד בתחום של טעמי אמ&quot;ת. ראו על כך בדברי הפתיחה של משה גושן־גוטשטיין (&quot;עִם הספר&quot;), עמ' ח: &quot;מי שמלאכתו בחקר כתבי־היד של &quot;הנוסח המקובל&quot; של המקרא יודע, כי על אף טענות מוגזמות שהועלו בדור הקודם, הרי ההבדלים בדרכי ההטעמה בין כתבי־היד הסטנדרטיים־מאוחרים יחסית – שעליהם מבוססת מהדורת המקראות הגדולות של ונציה – ובין המסורת הטברנית המיוצגת בכתבי־היד העתיקים המצויים כיום בידינו, אינם כל כך גדולים. אדרבה, לבד משיטת המתגים – והוא עיקר גדול – הנוסח הסטנדרטי הוא נציג טוב למדי של הנוסח הטברני הקדום יותר. מתוך הכרה זו אף יתבארו אותם ניסוחים בספרות המקצועית של העשור האחרון הנראים מקילים כאילו בחומרת האבדה של חלקים מכתר ארם־צובה, באשר כתב־יד לנינגרד עשוי לשמש כביכול תחליף. כמובן, הכל יתאבלו על גודל האבדה והכל יודו כי כ&quot;י לנינגרד רק תוֹאַם תיאום משני לשיטת ר' אהרן בן אשר. אולם תיאום זה מוצלח ומדוייק, ולכן יכול אותו כתב־יד לשמש תחליף סביר וחסרונו של הכתר כמעט שלא יורגש. בא מחקרו של ייבין ומלמד, כי מה שנכון בערך – על דרך הכללה גסה – לגבי כ&quot;א הספרים, אינו נכון כלל לגבי ספרי אמ&quot;ת. מעמדו היחיד במינו של כתר ארם־צובה מואר מתוך פרק זה באור חדש, והעולה בתיאורו של ייבין הוא הוכחה כבדת משקל ביותר לעניין מעמדו של הכתר בכלל. על דרך פישוט: מה שאנו מגלים בדרך הטעמת הכתר לגבי ספרי אמ&quot;ת מסייע לנו להבין, איך נולדו שינויים בכתבי־יד אחרים ובחיבורים משניים. הכתר הוא היסוד שעל פיו יובן מה שאירע במקורות אחרים – ולא להיפך.&quot;}} כלומר: ייבין עמד על ייחודיות הכתר לא רק מתוך הכתר עצמו, אלא גם מתוך השוואתו אל האיפיונים של כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לו, ואף אל כתבי־היד והדפוסים שבאו לאחריהם במשך מאות בשנים. השוואה זו של ייבין חשובה בראש ובראשונה כי היא מאירה לנו את שיטת הניקוד ואת הטעמים במקרא (הן בכתר והן במקורות האחרים) ומעמיקה את הבנתנו בה.

השוואתו שופכת אור גדול גם על עצם חשיבותו של כתר ארם צובה: עבודתו של בן אשר כמסרן בכתב־היד הזה לא הייתה רק להוסיף את מערכות הניקוד והטעמים והערות המסורה ע&quot;פ ידיעותיו הנפלאות ובקיאותו הרבה, אלא גם לקרוא את כתב־היד פעם אחר פעם במשך כל ימי חייו, ובכל פעם לתקן את הפרטים הקטנים שעדיין היו זקוקים לתיקון, עד שמפעל חייו זה הפך להיות במשך השנים כתב־יד מופת, טופס המקרא הכי שלם מכל הבחינות שנכתב אי-פעם. ניתוחו המפורט של ייבין לתוצר הסופי של תהליך זה, והשוואתו אל כתבי־יד אחרים ואל דפוסים חשובים של המקרא, מראה בבירור מדוע יצירתו זאת של אהרן בן אשר נחשב לגולת הכותרת בתחום המסורה מכל הזמנים בכלל, ובתחום הניקוד והטעמים בפרט: &quot;לפי שהגיהוֹ בן אשר, ודקדק בו שנים, והגיהוֹ פעמים רבות...&quot; {{מקור|רמב&quot;ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ח|רמב&quot;ם הלכות ספר תורה פ&quot;ח}}.{{הערה|אין שחר לטענה הנפוצה שהרמב&quot;ם התכוון במשפט הזה רק לדיוקו של הכתר בתחום חלוקת הפרשות הפתוחות והסתומות (הנושא שעליו כתב באותו פרק). שהרי בדיקתן הקפדנית והמקצועית של כל הפרשות במקרא היא לא עבודה גדולה, אלא סה&quot;כ מטלה של כמה ימים ספורים לכל היותר. ולכן לא ייתכן שעל בדיקתן ודיוקן של הפרשות כתב הרמב&quot;ם: &quot;ודקדק בו שנים, והגיהוֹ פעמים רבות&quot;. אלא ברור שהתכוון הרמב&quot;ם קודם כל לנוסח האותיות, שהרי נוסח האותיות שבכתר הוא הבסיס ל&quot;כתיב&quot; הנכון בהלכות תפילין לפי הרמב&quot;ם, ונראה אם כן שגם בספר התורה שכתב הרמב&quot;ם הסתמך על נוסח האותיות שבכתר (ובעקבותיו הלכו יהודי תימן). חידושו של ייבין הוא אם כן שלא רק לגבי האותיות, אלא גם במערכות הניקוד והטעמים ניתן להוכיח שיש בכתר יצירת מופת בדיוקו, פרי של שנים רבות של הגהה ע&quot;י חכם מסורה מובהק שאין דומה לו באף כתב־יד אחר. ואם כן סביר להניח שדברי הרמב&quot;ם מתכוונים גם לתחום הזה.}}

השוואה זו איפשרה לייבין גם לקטלג כתבי־יד אחרים לפי האיפיונים שלהם ביחס לכתר, ולהראות כיצד ניתן להעזר בהם בזהירות ובשיטתיוּת כדי לשחזר את הניקוד והטעמים בחלקים החסרים בכתר. למעשה קבע ייבין שכתי&quot;ל הוא המקור האמין והחשוב ביותר לשחזור הניקוד והטעמים (אבל לא לקביעת האותיות והגעיות) בחלקיו החסרים של הכתר.

===הרב מרדכי ברויאר על נוסח האותיות בכתר===

אפשר לומר שמה שעשה ייבין בשביל ניקודו וטעמיו של הכתר, עשה הרב מרדכי ברויאר לנוסח האותיות שבו (נוסח ה&quot;כתיב&quot;) ולמערכת המסורה השומרת בעיקר על אותו נוסח. ברויאר בחן ביסודיוּת את נוסח האותיות שבכתר מול כתבי־היד הטברנים הקרובים לו בספרו '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא''' (ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז).{{הערה|גם הספר היקר והחשוב הזה, כמו ספרו של ייבין, כבר אזל מן השוק, ומבית ההוצאה מסרו שאין להם כוונה להדפיסו שוב. חבל שהוא לא יהיה נגיש לציבור החוקרים והלומדים.}}

בספר זה הוכיח ברויאר דבר שלא היה מקובל עד אז במחקר, דהיינו ש&quot;נוסח המסורה&quot; היה אידיאל ידוע ומדוייק של נוסח אחד ויחיד לכל האותיות שבמקרא, והוא היה אידיאל משותף לכל כתבי־היד הטברנים. אמנם כל כתב־יד התרחק במידה מסויימת מאידיאל זה בגלל טעויות אנוש, אבל כולם שאפו להגיע אל אותו נוסח (המשתקף במכלול הערות המסורה הטברניות). בכל כתב־יד מסויים נשארו טעויות שנעלמו מעיני מי שביצע בו הגהה, אבל ניתן לתקן אותן על פי הנוסח במקומות המקבילים ברוב כתבי־היד הקרובים, שבהם לא תופענה אותן טעויות (אלא אחרות).

ועוד גילה ברויאר ממצא מרתק נוסף: יש כתב־יד אחד ויחיד שהוא כה מושלם עד שהוא זהה לגמרי לנוסח המסורה המשתקף בהערות המסורה ובנוסח רוב כתבי־היד הטברנים כמעט במאה אחוזים. כתב־יד מיוחד זה הוא כתר ארם צובה; וכאשר הגיע צילומו של הכתר לידיו של ברויאר, הוא נוכח לדעת שנוסח האותיות שבו זהה ל&quot;נוסח המסורה&quot; התיאורטית, אותו כבר בנה ע&quot;פ הערות המסורה ורוב כתבי־היד הטברנים.

כך הוכיח ברויאר שדיוקו של הכתר כה גדול עד שהוא כמעט מעבר ליכולת אנוש. בנוסף לכך, מעבר להוכחת ייחודו של הכתר מתוך דיוקו בחלקיו הקיימים, שיטתו המוכחת היא לא פחות יעילה בשביל שחזור נוסח האותיות בחלקיו החסרים.

לגבי התורה, שהוא החלק העיקרי החסר בכתר, הראה ברויאר שנוסח האותיות בתורה ע&quot;פ המסורה זהה לגמרי לנוסח ספרי התורה התימנים, ששמרו במדוייק על נוסח הכתר ושיטת המסורה. ספרי התורה בספרד ובאשכנז אף הם מדוייקים להפליא (חוץ מכ-9 אותיות בכל התורה כולה), הודות לנסיונות הרבים שנעשו במשך הדורות לברר את נוסח המסורה ע&quot;י חכמים כגון הרמ&quot;ה ובעל ה&quot;מנחת שי&quot;. לחכמים אלה לא הייתה הזדמנות לבדוק את ממצאיהם באופן ישיר מול ספרו המקורי של בן אשר, והם היו רחוקים מאוד ממקורו של נוסח המסורה הטברנית. לכן הם מהווים עדות מובהקת עד כמה ששיטת המסורה אחידה במהותה.

===מסקנות===

בדור האחרון הצליח המחקר לחדד את ידיעותינו עוד יותר לגבי האותיות, הניקוד והטעמים של כתר ארם צובה בחלקיו הקיימים והחסרים, ויש גם מקומות שניתן לסייג במידה צנועה את מסקנותיהם של ייבין וברויאר. אבל עיקר חידושיהם בתחום המסורה התקבלו,{{הערה|לגבי החידוש העקרוני של הרב ברויאר, ראו על כך ב[http://www.biu.ac.il/js/JSIJ/7-2008/Ofer.pdf מאמרו של יוסף עופר], &quot;הכרעת נוסח המקרא על פי המסורה: שיטתו של הרב ברויאר ומקורותיה&quot;, JSIJ (כתב-עת אלקטרוני למדעי היהדות) 7 (2008), עמ' 150: &quot;דומה שמסקנתו העקרונית של ברויאר התקבלה אצל חוקרי המסורה החשובים בלא ערעור&quot; (ובהערות שם).}} ומאפשרים לנו כבר במשך דור שלם להוציא לאור מהדורות מדוייקות של המקרא על פי המסורה, לפי כתר ארם צובה וכתבי־היד הקרובים לו.

ניתן אף להוסיף ולומר שגם אם יימָצאו חלקי הכתר החסרים (והלוואי שיתגלו ויצאו לאור עולם!), הם כבר לא ישנו בהרבה את ידיעותינו על נוסח המסורה, וגם לא את הנוסח שמופיע במהדורות המקרא המבוססות על הכתר. יש רק פרטים קטנים במקומות מסויימים מאוד שעוד דורשים אימות מול כתב־היד הכי מושלם, יצירת המופת של גדול חכמי המסורה הטברנים.

==מהדורתנו==

===המהדורות האחרות של המקרא ברשת האינטרנט===

מהדורה זו של המקרא היא הראשונה בעולם המשקפת את נוסח המסורה באופן מדויק ומתועד, וגם מוענקת לציבור ברישיון חופשי. למרות שעד היום היו מספר מהדורות של המקרא ברשת האינטרנט, אף אחד מהם לא השיג את שתי המטרות הללו ביחד:
*'''[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת &quot;מכון ממרא&quot;]''' היא נוסח יפה ומדויק ע&quot;פ המסורה, אבל המהדירים אינם מאפשרים שימוש חופשי בה לכל מטרה. לדוגמה: אסור להעתיק את מהדורתם באתר אחר כדי לתקן בה טעויות, או לעצב את הטקסט באופן אחר, או להוסיף עליה פירוש או תרגום. והם גם לא נימקו באופן ברור את שיטת הגהתם: באתר כתוב שהנוסח &quot;לפי הכתר וכתבי היד הקרובים לו&quot; (בלי פרטים נוספים). בהורדת התנ&quot;ך מאתרם יש גם קובץ טקסט בשם &quot;readme&quot; שבו כתוב באנגלית שהתנ&quot;ך הוא &quot;לפי שיטת הרב מרדכי ברויאר&quot; (&quot;using the method of the Rav Mordechai Breuer&quot;), אבל גם בו אין פרטים לגבי השיטה המדוייקת. מבדיקת מאות מקומות עולה שהטקסט במכון ממרא זהה כמעט לגמרי לזה של הרב ברויאר מלבד מקומות בודדים (שבחלקם ייתכן שנפלה טעות ואין הבדל עקרוני בשיטה), וחוץ מעניינים שבשיטת העריכה, כגון: במהדורת מכון ממרא לא מנקדים את החולם בשם הוי&quot;ה, ולא מנקדים את הכתיב ב&quot;קרי וכתיב&quot;. הם גם משתמשים בסימן אחד עבור כל הגעיות (מתגים), ולא בשני סימנים שונים כפי שעשה הרב ברויאר (כדי להבחין בין געיות שמקורם בכתב היד העיקרי לבין געיות שהוסיף על פי שיטתו).  מהדורת מכון ממרא מופיעה גם ב&quot;מאגר ספרות הקודש&quot; שמופיע באתרים של [http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t0.htm &quot;סנונית&quot;] ושל [http://kodesh.mikranet.org.il/i/tr/t0101.htm &quot;מקראנט&quot;] (התוכן והעיצוב זהים לגמרי בשתי הכתובות), שכנראה הגיעו להסכם מיוחד עם בעלי זכויות היוצרים. חשוב להדגיש ש&quot;מכון ממרא&quot; היה האתר הראשון ברשת האינטרנט (מאז שנת 1998) שהגיש לציבור מהדורה דיגיטלית משובחת של המקרא לשימוש פרטי בחינם, ועל זה הם ראויים לשבח והכרת הטוב.
*'''[http://tanach.us/ODTFiles/ מהדורת וסטמינסטר]''' (עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml כאן]) מהווה הקלדה מדויקת לכתב־יד לנינגרד (כתי&quot;ל), וגם פרויקט המתנהל ברמה מקצועית גבוהה. היא אמנם ניתנת לשימוש חופשי (מאז שנת 2003): המגיהים אף הכריזו באדיבותם שהיא תהיה בנחלת הכלל (public domain), ולכן הפכה להיות הבסיס לנוסח המקרא באתרים רבים, וביניהם: [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh אתר ספריא], [https://hb.openscriptures.org/ פרויקט OSHB], ועוד. גם באתר ויקיטקסט השתמשנו בנוסח זה בלבד במשך שנים, והוא עדיין מהווה הבסיס למהדורות ה&quot;כתיב&quot; והניקוד&quot;. אבל כתי&quot;ל בעצמו אינו נקי מטעויות, הן בכתיב המלא והחסר (שאף סותר את הערות המסורה שבאותו כתב־יד במאות מקומות) והן בניקוד ובטעמים. בכתיב של אותיות התורה לבד יש כ-180 מילים בהקלדת וסטמינסטר שהם כתובים נגד נוסח המסורה וספרי התורה. גם בניקוד ובטעמים יש מאות רבות של מקומות חריגים בהקלדת וסטמינסטר שמקורם בכתי&quot;ל. ועוד יש בו מאות הערות על תופעות מקומיות בכתי&quot;ל; הערות אלו מסיחים את דעתו של הקורא ומפריעים לו בקריאתו. בסופו של דבר מהדורת וסטמינסטר אינה מיועדת ליהודי שמעוניין לקרוא וללמוד תנ&quot;ך, אלא למי שרוצה מידע מדוייק על כתי&quot;ל.

'''התוצאה בגלל ההבדל ברשיונות ברורה:''' המהדורה ה'''פחות''' מתאימה לנוסח המסורה, וה'''פחות''' מתאימה בשביל יהודים שרוצים לקרוא וללמוד תנ&quot;ך – דווקא הוא הנוסח שמעתיקים בדרך כלל באתרים שונים באינטרנט ומפתחים אותה בכל מיני כיוונים. ואילו המהדורה ה'''יותר''' מדויקת על פי המסורה ו'''יותר''' מתאימה לקורא וללומד היהודי – נמצאת במעט אתרים, כי כל מי שלא קיבל אישור מיוחד מבעלי זכויות היוצרים אינו יכול לפתח את המהדורה היפה הזו בכיוונים שנראים לו.

'''מהדורתנו באה אם כן לאפשר שימוש חופשי לציבור כולו במהדורה מדויקת של המקרא על פי המסורה.'''

===הרישיון לשימוש חופשי===

מהדורה זו מוענקת לציבור ברישיון חופשי ('''[https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0/legalcode CC-BY-SA 4.0]'''). פירוש הדבר לא רק שמותר להשתמש בה בחינם ובלי לבקש רשות, אלא שמותר להעתיק אותה ואף ליצור ממנה יצירות נגזרות באתרים אחרים. ניתן לבצע בה תיקונים ושיפורים, ומותר לשלב בה פירושים ותרגומים, ובעצם לעשות בה כל שימוש אפשרי, בכפוף לשני תנאים בלבד:
*'''ייחוס:''' כל המעתיק את מהדורתנו במקום אחר, או המשתמש בה ביצירה נגזרת, חייב לציין את מקור היצירה כאן בוויקיטקסט.
*'''שיתוף זהה:''' כל המעתיק את מהדורתנו במקום אחר, או המשתמש בה ביצירה נגזרת, חייב לאפשר לאחרים להשתמש בה, וביצירה הנגזרת המבוססת עליה, על ידי ציון מפורש של הרישיון החופשי.

להסבר בעברית של הרישיון החופשי '''[[:W:ויקיפדיה:ויקיפדיה:רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 4.0 בינלאומי|ראו כאן]]'''.

עצם הרשות לא רק להעתיק את נוסח המקרא במהדורתנו, אלא אף לבנות על הנוסח הזה כבסיס למהדורות מתוקנות או יצירות נגזרות – היא חשובה ביותר. כי אין בעולם מהדורה מושלמת של המקרא, וגם לא יכולה להיות, כי אין שיטת עריכה אחת מושלמת להגהה ועיצוב המקובלת לגמרי על כל אחד ואחד. לכן רצוי שכל אדם יוכל לפתח את הבסיס הניתן כאן לפי דעותיו, רצונותיו וצרכיו.

עוד מטרה נוספת וחשובה של הרישיון החופשי במהדורתנו: לשחרר לא רק את '''נוסח''' המקרא עצמו, אלא גם את ה'''תיעוד''' לנוסח המקרא ברישיון חופשי. מטרה זו חשובה משתי סיבות:
*התיעוד השקוף ברישיון חופשי בשיטת ויקי מאפשר לכל אחד לתרום תיקונים ושיפורים לאותו תיעוד באופן שקוף לגמרי, וכך מאפשר לתיעוד עצמו להשתפר עם הזמן.
*שחרורו של התיעוד הכרחי גם כדי לאפשר '''יצירות נגזרות''' למהדורת המקרא המוגשת כאן, כלומר למהדורות נוספות ע&quot;פ שיטות הגהה ועריכה שונות במקצת. אם ירצה מישהו להוציא מהדורה מעוצבת באופן שונה (לדוגמה להציג &quot;קרי וכתיב&quot; בצורה אחרת), או לפי שיטת הגהה אחרת (לדוגמה מהדורה שבה &quot;מרכא בתיבת תביר&quot; מוחלפת בגעיה פשוטה כמו שמופיע בחלק מכתבי־היד וברוב המהדורות עד ימינו), מהדורה נגזרת כזו תהיה בעלת ערך בגלל שגם היא תתבסס בכל פרטיה על תיעוד מלא כראוי.

אם כן הרישיון החופשי מתיר (ואף מעודד) פיתוח נוסף לכל החומר שנמצא כאן: מי שמעדיף הגהה ועריכה ע&quot;פ שיטה שונה במקצת או בהרבה, יכול בקלות לבצע את השינויים הנראים לו על בסיס המהדורה הזאת, בהתאם לתנאים הנוחים של הרישיון החופשי. לכן השיטה המוסברת ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|פרקי המבוא]], והתיעוד הרצוף והעקבי בהערות נוסח המשולבות בגוף הטקסט עצמו, אינן חשובות רק כשלעצמן, אלא גם בגלל שהן יכולות לשמש בסיס מהימן, וגם נוח לשימוש, עבור פיתוחים ושינויים בעתיד על־ידי אנשים אחרים.

===תיעוד הנוסח===

בדור האחרון יצאו לאור שתי מהדורות חשובות של המקרא המבוססות על כתר ארם צובה ועל כתבי־היד הקרובים לו, והמתעדות את מקורות הנוסח ואת שיטת העבודה בהרחבה. הראשונה היא התנ&quot;ך של הרב ברויאר (במהדורותיו השונות), והשנייה היא &quot;מקראות גדולות הכתר&quot; בהוצאת אונ' בר-אילן ובפיקוחו פרופ' מנחם כהן. הראשון השקיע מאמצים גדולים לתעד את הנוסח בספריו וברשימותיו לגבי כל החלטה מקומית זעירה, והשני הקדיש לשיטת ההגהה הקדמה מדעית רחבה ומנומקת היטב. שיטותיהן של ברויאר וכהן קרובות מאוד, אבל הן אינן זהות לגמרי. ובשתיהן עצם התיעוד לנוסח '''נפרד''' מהטקסט הנדפס.{{הערה|יש עוד שתי מהדורות של המקרא המבוססות על כתר ארם צובה לפי הצהרתן, אבל אין בהן כל תיעוד או הסבר מפורט לגבי שיטת ההגהה: הראשונה היא כאמור [http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm המהדורה המקוונת] באתר &quot;מכון ממרא&quot; (&quot;לפי הכתר וכתבי היד הקרובים לו&quot;), והשנייה תנ&quot;ך &quot;סימנים&quot; מבית הוצאת פלדהיים (&quot;נבחר והותאם נוסח המקרא בזו המהדורה לכת&quot;י כתר ארם צובה&quot;). מהדורת מכון ממרא אינה מסבירה את פרטי שיטתה במקומות שהכתר חסר בהם (כמו רוב התורה) ורק מציינת שהנוסח בכלל הוא &quot;לפי שיטת הרב מרדכי ברויאר&quot;. ואילו במהדורת &quot;סימנים&quot; רק נאמר בקיצור שבמקומות החסרים הסתמכו על כתי&quot;ל. מהדורת &quot;סימנים&quot; הוא אגב תנ&quot;ך יפה להפליא, אבל הכרעותיו לגבי הנוסח נעשו מאחורי הקלעים.}}

במהדורתנו שילבנו את שתי הגישות לתיעוד הנוסח:
#'''ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|ששת פרקי המבוא]] יש הסבר כללי לשיטת העריכה והעיצוב:''' כל המרכיבים בשיטת העריכה מנומקים במבוא לפרטי פרטים.
#'''בנוסף יש תיעוד מקומי מלא המשולב בתוך גוף הטקסט עצמו:''' הנתונים עבור כל הכרעה לגבי אות, ניקוד או טעם מובאים בצמוד למילה הנדונה בתוך &quot;הערת נוסח&quot;. הערות הנוסח אינם מופיעים ברצף הפסוקים, אך ניתן לראות ולקרוא אותן בכמה דרכים:
##בראש כל דף של פרק ב&quot;מקרא על פי המסורה&quot; בוויקיטקסט, אפשר ללחוץ על &quot;הצג הערות נוסח&quot;.{{הערה|אפשר גם ללחוץ על &quot;עריכה&quot; בכל דף של פרק כדי לראות את הבסיס המקודד של הטקסט, ובתוכו את הערות הנוסח.}}
##כל הערות הנוסח מוצגים באופן יעיל ושימושי באתר [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ &quot;מקרא על פי המסורה עם הערות הנוסח&quot;].
##הערות הנוסח מופיעות בתור הערות שוליים בתוך רצף הפסוקים באתר &quot;על התורה&quot; (לדוגמה [https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Bereshit/1.1#m7e0n6 בראשית פרק א]).
יש הערת נוסח על כל מילה בכתב־היד שהוא הבסיס למהדורה, כלומר בכתר ארם צובה או בכתי&quot;ל, שיש מקום לדון בה מבחינת האותיות, הניקוד או הטעמים (ובמידת הצורך אף הגעיות). זוהי שיטה מקורית ש'''מצמידה את התיעוד אל הטקסט עצמו''', ממש בתוך המילה עצמה, אבל בו בזמן היא מאפשרת לקורא לקרוא את נוסח המקרא מבלי להתעכב כלל בתיעוד או להסיח את דעתו בהערות. שיטה זו גם מאפשרת בדיקות נוספות ותיעודן בכל עת בעתיד, כדי שהמהדורה תשתפר תמיד.

לעתים הוספנו תיקונים והערות מתוך כתבי־היד לתופעות שכל המקלידים והמהדירים שקדמו לנו לא העירו לגביהם כלל.{{הערה|חשוב להעיר שבדקנו מחדש '''מאות ואלפים''' של מקומות במקרא מתוך צילומי כתבי־היד, לפעמים בהגדלה גדולה, כדי להבחין בפרטים זעירים. וכל מי שיבוא בעתיד מוזמן לבדוק שוב את אותם הנתונים, כדי לשפר עוד יותר את התיעוד לנוסח. דבר שתרם הרבה כדי להקל על העבודה (ובעצם לאפשר את התחלתו של הפרויקט הזה), הוא העובדה שצילומי כתבי־היד העיקריים כבר הועלו עוד לפני שהתחלנו לוויקישיתוף: '''[[:commons:Category:Aleppo Codex|כתר ארם צובה כאן]]''' ו'''[[:commons:Category:Codex Leningradensis|כתב יד לנינגרד כאן]]'''.}}

שילובם של '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|מבוא כללי מפורט]]''' ביחד עם '''תיעוד מקומי קפדני המשולב בגוף הטקסט''' מאפשר לראשונה שקיפות גמורה לנוסח המקרא עד לפרטי פרטיו, והוא מהווה בסיס יציב וחזק לפיתוחים ושיפורים נוספים בעתיד.

===הבסיס להקלדה ולתיעוד===

'''א. כת&quot;י לנינגרד:''' הבסיס להקלדה בשביל חלקי המקרא החסרים בכתר ארם צובה הוא נוסח כתי&quot;ל, לפי ההקלדה המוגהת היטב שנמצאת באתר וסטמינסטר '''[http://tanach.us/ODTFiles/ כאן]'''.{{הערה|עבודת ההגהה בפועל נעשתה על בסיס קובצי ה-ODF משנת תשע&quot;א (גירסה 4.14) ועודכן לפי השינויים הרלוונטיים שהופיעו בסוף שנת תשע&quot;ב (גירסה 4.16) ובקיץ תשע&quot;ג (גירסה 4.18). לרשימת השינויים בין הגרסאות של הקלדת וסטמינסר, ראו בתחתית [http://tanach.us/Tanach.xml#Supplements העמוד הזה]; וראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מידע טכני על הקלדת וסטמינסטר|כאן]]''' לעותק גיבוי המארגן את המידע על גרסאות 4.12, 4.14 ו-4.16 ואת השינויים ביניהן. רוב השינויים [http://tanach.us/Supplements/Differences-410-412.xml בין גירסה 4.10 ל-4.12] היו שינויים טכניים כדי להכניס את הסימן החדש ביוניקוד עבור חולם חסר באות וי&quot;ו עיצורית, ולכן רק גירסאות 4.12 ומעלה ראויים לשימוש מבחינת הקידוד. חלק גדול מ[http://tanach.us/Supplements/Differences-412-414.xml השינויים בין גירסה 4.12 ל-4.14] היו בהפיכת מרכא בתיבת תביר (כמו שמופיע ב-BHS שעל פיו הקלידו בהתחלה) לגעיה פשוטה. ראו על כך בייבין, שכבר בכתבי־היד הקדומים כגון כתי&quot;ל המרכא כבר הפכה לגעיה (שני הסימנים מאוד דומים), אבל בכתי&quot;א המרכא נמצאת בתיבת תביר באופן מובהק. לכן השינוי הזה מתאים למטרתה של הקלדת וסטמינסטר, שהיא להציג את נוסח כתי&quot;ל בכל פרטיו. אבל במהדורתנו נצטרך לבדוק את כל המקומות שבהם נעשה השינוי הזה.}} מכיוון שכתי&quot;ל הוא הבסיס לשחזור הכתר בחלקיו החסרים (כ-40% מהמקרא), היה צורך להתחיל בהקלדה המבוססת עליו דווקא.{{הערה|הקלדת וסטמינסטר מיועדת להיות זהה לחלוטין לכתי&quot;ל עד לפרטים מזעריים, ולכן אפילו טעויות סופר מובהקות נשארו כמות שהן בכתב־היד (ובעדכונים אף שינו את הטקסט לטובתן). אבל גם בהקלדת וסטמינסטר נמצאו לא-מעט טעויות מובהקות, ובנוסף יש מקומות רבים שבהם &quot;תיקנו&quot; את הטקסט בכתי&quot;ל בלי להעיר (המקור לחוסר הדיוק מול כתי&quot;ל הוא בדרך כלל ההקלדה הראשונית שנעשתה ע&quot;פ הנוסח המודפס של BHS והעתיקה אף את הטעויות שבו). כל השינויים שנעשו בתוך הבסיס של הקלדת וסטמינסטר בנוסח הכתיב, בניקוד ובטעמים, מבוצעים ומתועדים על פי השיטה המתוארת ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|פרקי המבוא למהדורה]]. שינויים אלה מתועדים מבחינה טכנית ע&quot;י השימוש ב[[תבנית:נוסח]], כך שההקלדה המקורית תישאר תמיד בדף העריכה (בתוך התבנית), ויהיה ניתן לזהות את המקומות שתוקנו ולבדוק אותם שוב. ליתר ביטחון נעשו כל השינויים ב[http://tanach.us/ODTFiles/ הקלדת וסטמינסטר] ע&quot;י הקלדה ידנית זהירה, ולא ע&quot;י החלפה אוטומטית. כאשר יֵצאו לאור גרסאות חדשות של הקלדת וסטמינסטר (מעבר לגירסה 4.18) נעבור על רשימת השינויים שנעשו בהן כדי לתקן את הדורש תיקון (לא כל השינויים שנעשים בו מתאימים למהדורה שלנו). יצויין שלא-מעט טעויות בהקלדת וסטמינסר כבר תועדו כאן בוויקיטקסט, וייתכן שחלק מהם ייכנסו לגירסאות עתידיות של מהדורת וסטמינסטר עצמה.}}

'''ב. כתר ארם צובה:''' בספרים שכתר ארם צובה קיים בהם (דהיינו רוב ספרי הנביאים והכתובים או כ-60% מהמקרא) היה צורך להשתמש בהקלדה המבוססת עליו. אמנם בניגוד להקלדת כתי&quot;ל של וסטמינסטר, המוגשת לציבור ברישיון לשימוש חופשי, לא מצאנו הקלדה של הכתר ברישיון חופשי.

חשוב להדגיש שזכויות יוצרים אינן חלות על הקלדה נאמנה אך מיכנית לפי כתב־יד אחד. קביעה זו נכונה במיוחד לגבי כתר ארם צובה, שהוא כתב־יד בהיר ומדויק ועקבי: מתוך '''למעלה ממליון''' אותיות וסימני ניקוד וטעמים וגעיות בכתב־היד, יש '''פחות ממאתיים''' מקומות בלבד (!) בכל הכתר שלגביהם צריך להעיר בכלל מבחינת הנוסח של סימן אורתוגרפי מסוים; ורק בחלק מהמקומות האלה נדרש שיקול הדעת כדי להחליט מה הייתה כוונתו של הסופר, וכיצד יש להציג אותם במהדורה של המקרא.

לכן לקחנו בתור בסיס את ההקלדה היחידה שהייתה קיימת אז ברשת, דהיינו התנ&quot;ך של מכון ממרא, אבל אופן העבודה הייתה שונה: כי אם לגבי הקלדת וסטמינסטר היינו יכולים להעלות את הטקסט כולו כמות-שהוא, ואח&quot;כ לבצע בו את השינויים הדרושים לפי שיטתנו, לגבי הטקסט של מכון ממרא לא היינו יכולים לנהוג כך בגלל מגבלות של זכויות יוצרים. כי למרות שהתנ&quot;ך של מכון ממרא הוא ברובו המכריע הקלדה נאמנה של כתר ארם צובה (כלומר נציג מיכני של יצירה שהיא בנחלת הכלל), בכל זאת בוצעו בו גם שינויי סגנון ועריכה ע&quot;פ שיטתם, ואף נעשו בה הכרעות עצמאיות בקביעת הנוסח במקומות מסוימים.{{הערה|1=בהתכתבות במייל מול בעלי האתר מכון ממרא בתאריך 25.08.2004, הם ציינו (לגבי טקסט המשנה) שגם לדעתם ניתן להשתמש בטקסטים שלהם ע&quot;פ חוק בתור &quot;שירות הקלדה&quot; (typing service), כל עוד לא מעתיקים את התכונות המיוחדות של מהדורתם: &lt;div dir=&quot;LTR&quot;&gt;It seems to me that our particular versions of the texts on our site are both copyrightable and copyrighted as unique presentations of the texts (even the public domain &quot;Mona Lisa&quot; with a unique mustache can be copyrighted!), though none of the original texts in the old manuscripts is as such copyrightable, but public domain.&lt;br&gt;So I can see no legal basis for us forbidding your use of our Mishnah text as a first draft to save you the trouble of typing.  As long as you are reworking our texts to a form according to your standards of punctuation and spelling etc., we have no objection, but rather give you our blessing. There is not even any need of mentioning us or linking to us on your site as the typists of your first draft, though you do have our permission to have even deep linking into any part of our site as you see fit.&lt;/div&gt;יש לציין עוד שמלבד ענייני סגנון בולטים אך בלתי-משמעותיים (כגון השמטת ניקוד החולם בשם הוי&quot;ה והשמטת הניקוד בתוך ה&quot;כתיב&quot;), מהדורת מכון ממרא דומה להפליא למהדורתו הראשונה של הרב ברויאר (עד לפרטים הכי קטנים). הזהות בולטת במיוחד בסימון הגעיות, וגם בלא-מעט הכרעות מקומיות.}} לכן, כדי להשתמש בהקלדתם '''אך ורק''' בתור בסיס להקלדת נוסח הכתר (שהוא בנחלת הכלל), היה צורך לעבור עליו בכל פרק בקפדנות ובזהירות, ולעשות השוואה יסודית מחדש לכל הפרטים הקטנים מול צילום כתב־היד וגם מול המהדורות הנוספות שנעשו על פיו (מהדורות ברויאר ומקראות גדולות הכתר). בגלל האילוץ הזה נמשך התהליך של העלאת הטקסט כמעט שנתיים (תשע&quot;ב-תשע&quot;ג).{{הערה|בעקבות השוואה אוטומטית בין הטקסטים שנעשתה ע&quot;י מחשב, נגלו מעט טעויות במהדורת מכון ממרא (למרות שהיא מדויקת מאוד בדרך כלל). מתברר שכמעט כל הטעויות (המעטות) שנמצאו בה '''זהים להקלדת וסטמינסטר''', דבר שאולי מעיד על כך שבהתחלה גם הם ביססו את מהדורתם על הקלדה זו. לדוגמה: באיוב י,ט התיבה &quot;וְנִפְלָא֗וֹת&quot; כתובה ב[http://tanach.us/Tanach.xml?Job9:10-9:10 הקלדת וסטמינסטר] וב[https://mechon-mamre.org/c/ct/c2709.htm מכון ממרא] (נכון ליום ד' תמוז תשפ&quot;ב [03.07.2022]) בלי גרש מוקדם באות הראשונה. בהקלדת וסטמינטר זה מובן, כי הקו של הטעם מעל האות חסר או מטושטש מאוד ב[https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F399B.jpg צילום כתי&quot;ל]. אך הוא מתבקש לפי כללי הטעמים והוא קיים באופן ברור ב[https://www.mgketer.org/mikra/30/9/1/mg/106 צילום כתר ארם צובה] (וכן הוא במהדורות ברויאר ובמג&quot;ה).}} שינויים סגנוניים בבסיס ההקלדה נעשו בדרך כלל בלי תיעוד, אלא אם כן הייתה להם משמעות כלשהי מול כתב־היד או לגבי קביעת הנוסח.

===עיצוב המהדורה לנוחותו של הקורא והלומד===

מעבר ל'''קביעת''' הנוסח ותיעודו המלא, חייב כל מהדיר להפעיל את שיקול דעתו גם לגבי '''עיצובו של המקרא'''. כי אין בנמצא – וגם לא ייתכן שתהיה – מהדורה שמביאה את כל מרכיבי המקרא בדיוק כמו שהם מופיעים בכתב־יד אחד. גם כאשר עצם הנוסח ברור, עדיין חייב כל מהדיר להתאים את הנתונים במידה זו או אחרת לאפיוני מהדורתו ומטרותיה.

'''כוונת מהדורתנו להתאים את עיצוב המקרא כמה שיותר לצרכיו של הקורא בטעמי המקרא בימינו.''' ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק השני של המבוא]]''' יש הסבר מלא ורחב על שיטת העיצוב. פרק זה דן בקשת רחב של נושאים יסודיים, כגון: משמעותו של &quot;קרי וכתיב&quot; ואופן תצוגתו במהדורתנו, הניקוד בשם הוי&quot;ה, עיצוב הניקוד והטעמים בהתאם לצורכי הקורא, תצוגת החלוקה לפרשות במסך המחשב, צורת השיר בכ&quot;א הספרים ובספרי אמ&quot;ת, סדר הספרים בתנ&quot;ך, ועוד רבים.

==ברוך המקום שמסר תורתו לשומרים==

===תעלומת הכתר האמתית===

בספרו '''תעלומת הכתר: המצוד אחר כתב היד החשוב ביותר של התנ&quot;ך''',{{הערה|הוצאת כנרת, זמורה־ביתן, דביר: אור עקיבא, 2012. להמשך הסיפור לאחר הופעת הספר ראו [http://www.tabletmag.com/jewish-arts-and-culture/books/176903/aleppo-codex כאן].}} עסק המחבר מתי פרידמן בשתי תעלומות: הראשונה &quot;היעלמותם של דפי הכתר&quot;, והשנייה &quot;איך בדיוק הגיע כתב היד לירושלים מן המערה המקודשת שבה נשמר בבית הכנסת בחלב?&quot;{{הערה|תעלומת הכתר, עמ' 14.}} את שתיהן חקר, ואח&quot;כ תיעד את מה שלמד בספרו המרתק. אמנם את התעלומה הראשונה לא הצליח לפתור, אבל לגבי השנייה הוא הצליח לספר את הסיפור באופן חדש ומעניין.

בספרו הדגיש פרידמן את המתח האידיאולוגי סביב שאלת הבעלות על הכתר, וגם העלה שאלות קשות לגבי האפשרות של רשלנות ואפילו שחיתות בטיפול בו, מאז הפרעות שהיו בקהילת ארם צובה ובבית הכנסת הגדול בשנת תש&quot;ח ועד אחרי הגעתו לירושלים. עדיין לא ברור אם הצדק עמו או שלא.{{הערה|1=בסרט '''[https://www.youtube.com/watch?v=MFyQrH7WWdA &quot;הכתר האבוד&quot;]''' (שודר בתאריך 05.02.2019 ב[https://thelostcrown.kan.org.il/#/ כאן 11]) המשיכו להדגיש את הקו של פרידמן, ואילו ב'''[https://www.youtube.com/watch?time_continue=242&amp;v=InY6Stk1v_k הרצאה זו]''' (09.07.2019) הציע פרופ' יוסף עומר פרספקטיבה אחרת.}} אבל עוד קודם לכן כבר היה ליקוי אחד חמור בשמירה על הכתר; פרידמן הצביע עליו כך:{{הערה|שם, עמ' 261.}}

:הכתר הובא לחלב במאה הארבע־עשרה. הוא הוחזק בחדר מבודד בבית הכנסת הגדול, וכל עוד היה שם היה בטוח. במרוצת השנים שבהן שמרו עליו יהודי חלב הוא הפך ממקור של מידע שמטרתו לשפר את האדם, כפי שהתכוונו יוצריו, לשריד קדוש בעל ערך בדומה לחלקי שיער או עצמות של קדושים הנשמרים בקתדרלה.

ליתר דיוק, התכוונו יוצריו שהכתר יהיה מקור של מידע שמטרתו לשמור על '''המקרא''', כאשר מטרתו של המקרא היא אכן לשפר את האדם. הם בוודאי לא התכוונו שיהפוך הכתר לסוג של קמֵיע. ולכן בהקדשה הארוכה שהייתה בסוף ספרי הכתובים בכתר (כאשר עוד היה בשלמותו), היה כתוב כך:{{הערה|מתוך ההקדשה הארוכה שהייתה בסוף ספרי הכתובים, כפי שמובאת במאמרו של יוסף עופר, &quot;כתר ארם צובה לאור רשימות קאסוטו&quot;, עמ' 288-289.}}

:ואם יחפוץ איש מכל זרע ישראל מבעלי [המקרא ומהרבנים]{{הערה|כך היה כתוב במקור, ועל מחיקתו כתבו: &quot;הבינה מהרבנים&quot; (קאסוטו).}} בכל ימות השנה לראות בו דברי יתר או חסר, או סתור או סדור, או סתום או פתוח, או טעם מהטעמים – הָאֵלּוּ יוציאוהו אליו להראות ולהשכיל ולהבין, לא לקרות ולדרוש, וישיבוהו למקומו וישמרוהו...

כאן מתוארת מטרתם הכפולה של יוצרי הכתר ובעליו בדורותיו הראשונים: שילוב עדין בין נגישות לשמירה. מי שרוצה &quot;להשכיל ולהבין&quot; ממנו על נוסח המקרא מוזמן, אמנם על העותק המיוחד להיות שמור, ולכן אין לאפשר סתם &quot;לקרות ולדרוש&quot; בו כמו שעושים מתוך שאר הספרים. ויש להוסיף ולציין שכך גם נהגו ראשי הקהילה בארם צובה במשך הדורות. רק מצער מאוד שבדורות האחרונים סירבו המנהיגים לתת רשות לצלם אותו במלואו כאשר עוד היה שלם. וחבל על דאבדין!

פרידמן קבע שהדבר המרתק ביותר בהיסטוריה של הכתר הוא היעלמותם של דפי הכתר, ו&quot;איך בדיוק הגיע כתב היד לירושלים&quot;, ומי הבעלים החוקיים שלו. אמנם ניתן בהחלט לחלוק על דעתו זו. בתחילת הסרט התיעודי '''הכתר האבוד''' יש ראיון קצרצר עם מיכאל מגן, מנהל המעבדה לשימור נייר במוזיאון ישראל, העובד בין השאר בשימורם של דפי הכתר הקיימים.{{הערה|1=ראו ב[https://www.youtube.com/watch?v=MFyQrH7WWdA יוטוב] בדקה ה-5:20-5:36 של הסרט.}} לגבי העיסוק בדפי הכתר הוא קובע:

:בכתר מתעסקים שני סוגים של אנשים. אלה שמתעסקים עם מה שיש, ואלה שמתעסקים במה שאין. אני שייך לאלו שמתעסקים במה שיש.

הסרט התיעודי וספרו של פרידמן מתעסקים בעיקר ב&quot;מה שאין&quot;, ואפילו לגבי &quot;מה שיש&quot; הם מתמקדים במאבק על הבעלות. הנושאים האלה חשובים מאוד, אבל הם לא בהכרח הדבר הכי חשוב: ייתכן כי ערכו העצום של הכתר וסיפורו הגדול נמצאים דווקא במה שקיים, שהוא האוצר הכי יקר בעולם עבור נוסח המקרא. על הנוסח הזה בכלל, ועל כתר ארם צובה בפרט, היו במשך הדורות שומרים רבים ונאמנים שפעלו באהבה ומתוך מסירות נפש. כל מטרתם של אותם שומרים הייתה למסור ולהפיץ את המקרא בנאמנות על פי המסורה, ויש לראות דווקא '''בהם''' את סיפורו החשוב והמרתק של הכתר. בהצלחתם הנפלאה לשמור על התורה הכתובה ([[#מסורת הסופרים ומסורת הקוראים|מסורת הסופרים]]) ועל המקרא שבעל פה ([[#מסורת הסופרים ומסורת הקוראים|מסורת הקוראים]]) במשך אַלְפַּיִם שנות גלות – בכך יש לראות את תעלומת הכתר האמתית.

===מוֹסרי התורה ושומרי הכתר===

בנספח &quot;על המהדורה&quot; שבתנ&quot;ך מהדורת חורב, הזכיר הרב ברויאר את רשימת הפרשות הפתוחות הסתומות בכתר ש&quot;נתגלה וניצל ברגע האחרון על־ידי זימון מקרים נדיר ומופלא&quot;. ובסוף הסיפור כתב: '''&quot;וברוך שמסר את עולמו לשומרים&quot;''' {{מקור|עבודה זרה מ ב|ע&quot;פ עבודה זרה מ' ע&quot;ב}}.{{הערה|תנ&quot;ך חורב, תשנ&quot;ח (עמ' 5 בנספחים בסוף הכרך). לסיפור עצמו ראו את מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/yosefofer/yosefofer04.pdf &quot;כתר ארם צובה והתנ&quot;ך של ר' שלמה שכנא ילין&quot;], בתוך: '''ספר היובל לרב מרדכי ברויאר: אסופת מאמרים במדעי היהדות''', כרך א (ירושלים: אדקמון, תשנ&quot;ב), עמ' 296.}} אמנם היו עוד הרבה מאוד שומרים במשך הדורות שטרחו לשמור ולתעד ולהפיץ בעם ישראל את נוסח המקרא על פי המסורה, וראוי להזכירם כדי להכיר בטובתם וללמוד ממסירותם.

'''רשימת השומרים:'''
#'''הקוראים:''' בראש ובראשונה יש להזכיר את היהודים הרבים עלומי השם במשך כל הדורות, שקראו בתורה ובנביאים ובכתובים על פי מסורת הגייה מדויקת ובנעימת הטעמים. את המקרא קראו בציבור בבית הכנסת, או שלימדו את קריאת הפסוקים לבניהם ולתלמידיהם, או שקראו במקרא לבדם. בזכותם נשמרה היטב '''[[#מסורת הסופרים ומסורת הקוראים|מסורת הקוראים]]''' במשך אלפי שנים. עד תקופתם של בעלי המסורה, מסרו הקוראים את כלל מרכיבי ההגייה (מלבד האותיות עצמן), כולל ענייני תחביר ומוזיקה, במסורת שבעל פה מדור לדור. ומאז תקופתם של בעלי המסורה ועד ימינו מוסרים הקוראים, בעצם הגייתם שבעל פה, פירוש חי של סימני הניקוד והטעמים.
#'''הסופרים:''' ביחד עם הקוראים חובה להזכיר את היהודים עלומי השם במשך כל הדורות, שהעתיקו בנאמנות את ספרי התורה ואת המגילות של ספרי הנביאים והכתובים, והקפידו שיהיה בידי הקוראים ספר מוגה היטב. מספרם של הסופרים היה קטן ממספרם של הקוראים בספריהם. לא תמיד היו בידי הסופרים כלים כדי להחליט על הנוסח המדויק באופן עקבי ומתוך סמכות, אמנם בכל זאת השתדלו לבחור בכתיב הנכון עד כמה שידם הייתה מגעת. בזכותם נשמרה היטב '''[[#מסורת הסופרים ומסורת הקוראים|מסורת הסופרים]]''' במשך אלפי שנים.
#'''בעלי המסורה:''' חכמי המקרא בארץ ישראל ובגולת בבל, ובמיוחד במרכז התורה החשוב בעיר טבריה,{{הערה|[[:W:טבריה|טבריה]] הייתה מקום ישיבתם של רבים מגדולי חכמי המשנה, מקום חיבורו של התלמוד הירושלמי, מקום מושבו האחרון של הסנהדרין, ומקום מושבם של הישיבה והגאון בארץ ישראל לעתים תכופות. היא המשיכה להיות עיר יהודית חשובה ביותר ומקום תורה מרכזי במשך אלף שנה מאז תקופת התנאים ועד תקופת מסעי הצלב. חכמי ארץ ישראל הצטיינו במקרא ובמדרשו, ובמשנה ובתלמודה, באגדה ובפיוט, ובמסירת הלכה למעשה במסורת חיה משורשיה. עיקר עיסוקם ויצירתם היו באותם תחומים, וארץ ישראל זכתה על ידם להישאר המקום החשוב של חכמת המקרא. לעומתם הצטיינו חכמי בבל בניתוח חריף של מושגי ההלכה, ובזה היה עיקר יצירתם.}} שעמלו במשך דורות רבים (עד לפני כאלף שנה) על קביעת נוסח האותיות במקרא, ועל פיתוח מקביל של שיטות משוכללות ומדויקות כדי להציג את מסורת ההגייה והשירה של המקרא בתוך מערכת של סימנים כתובים (הניקוד והטעמים).
#'''חכם המקרא אהרן בן־אשר:''' הוא אשר הביא את שיטת בעלי המסורה הטברנים לשיא של פיתוח, על ידי יצירתו והגהתו של כתב־יד מיוחד שלא היה כדוגמתו במשך כל הדורות בעקביותו ובדיוקו ובבהירותו, ואשר הפך בצדק וביושר להיות הנציג המובהק של נוסח המסורה (&quot;כתר ארם צובה&quot;).
#'''חכם המקרא שמואל בן יעקב:''' הסופר והנקדן-המסרן של כת&quot;י לנינגרד, ומי שביצע הגהה יסודית בניקוד ובטעמים בתוך הכתר שכתב בעצמו (כתי&quot;ל) לפי [https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n956/mode/1up &quot;הספרים המוגהים המבואר' אשר עשה המלמד אהרן בן משה בן אשר נוחו בגן עדן; והוא מוגה באר היטב.&quot;] שמואל בן יעקב עשה את עבודתו נאמנה, ובזכותו יש לנו העתק מצוין לשיטת הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה מראשיתו ועד סופו. על פיו ניתן (בזהירות) לשחזר את כל מערכת הניקוד והטעמים בחלקים החסרים בכתר באופן כמעט מושלם.
#'''מעתיקי המקרא ומסורתו:''' הסופרים והמסרנים והנקדנים במשך מאות שנים בארץ ובתפוצות ישראל, מאז עידן בעלי המסורה ועד עידן הדפוס, שפעלו כמיטב יכולתם כדי לבצע בכתבי־יד יצירות מדויקות (ולעתים אף מפוארות) של המקרא על פי המסורה בצורת מִצְחָפִים ([[#יצירת מופת ואוצר יקר: מהו &quot;כֶּתֶר&quot;?|קודקסים]]). כתב־יד מפואר ומדויק מהסוג הזה זכה בצדק לכינוי &quot;כתר&quot;, והוא היה דבר יקר ערך ומקור של כבוד עבור הקהילה שהחזיקה בו. לאחר מכן, בעידן הדפוס, יש להזכיר את המהדירים שהוציאו לאור מהדורות של המקרא (או של חלק מספריו) בניקוד ובטעמים ולעתים מלווים בהערות מסורה.
#'''חכמי המסורה המאוחרים:''' חכמים אלה שבגולה הצליחו בפועלם לשמור על נוסח המסורה למרות שלא הייתה להם נגישות ישירה לספרו של בן־אשר. במיוחד יש לציין את עבודתם בחיבוריהם &quot;מסורת סייג לתורה&quot; (ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]]), &quot;אור תורה&quot; (ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]]), ו&quot;מנחת שי&quot; (ל[[:W:ידידיה שלמה רפאל נורצי|ר' ידידיה שלמה רפאל נורצי]]). עבודתם בשדה המסורה קבעה את הנוסח בספרי התורה ברוב עם ישראל וגם תיקנו את מהדורות הדפוס.
#'''בודקי הכתר:''' תלמידי החכמים והסופרים והחוקרים במשך אלף השנים האחרונות בערך – ובראשם הרמב&quot;ם שהיטיב להכיר בחשיבות עבודתו של אהרן בן־אשר – אשר דאגו לתעד ולפרסם פרטי מידע מנוסח המקרא שבכתר וממערכת המסורה שבו, ולפעמים אף הצליחו להעתיק או לצלם חלקים ממנו.
#'''קהילות ישראל בתימן:''' השפעתו של הרמב&quot;ם על קהילות תימן הייתה מכרעת. הן קיבלו על עצמן לא רק את פסיקתו בדרך כלל, אלא אף את נוסח המקרא מתוך &quot;הספר הידוע במצרים&quot; שעליו סמך הרמב&quot;ם ומתוכו פסק בהלכות סת&quot;ם. נוסח האותיות בספרי התורה התימנים תואם את מה שהיה כתוב בכתר ארם צובה. ולגבי הניקוד והטעמים, המירו סופרי תימן את הניקוד העליון הבבלי בתנ&quot;ך לטובת הניקוד והטעמים הטברנים לפי הספר שעליו סמך הרמב&quot;ם. בזכותן של קהילות תימן הגיעו לידינו העתקים נאמנים ומדויקים של כלל חיבורי הרמב&quot;ם ושל ספר התנ&quot;ך שעליו סמך,{{הערה|לדוגמה: כתר של כתובים בכתב־יד תימני שהוא ההעתק ישיר או כמעט ישיר של כתר ארם צובה. כתב־יד זה מהווה עדות חשובה לספרים בסוף כתובים החסרים בכתר. ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לכתובים|כאן]] לפרטים נוספים.}} ואף של ספרי יסוד אחרים (ובמיוחד כאלה שנכתבו בערבית-יהודית). בנוסף יש להזכיר שקהילות תימן הן העדה היחידה ששמרה על מסורת הגייה חיה לארמית הבבלית של התרגומים הנקראים בבית הכנסת (מקרא ותרגום בקריאת התורה ובהפטרות).
#'''קהילת ארם צובה לדורותיה:''' קהילה זו שמרה בנאמנות ובמסירות במשך מאות שנים על הכתר (וגם על עוד ספרים חשובים מספרייתו האישית של הרמב&quot;ם שהובאו לעיר על ידי צאצאיו).
#'''מצילי הכתר:''' יש אנשים שהשקיעו מאמצים רבים ואף סיכנו את חייהם, כדי לשמור על הכתר בדור של תקומת מדינת ישראל, ולהביאו בסופו של דבר אל ירושלים.
#'''חוקרי הכתר:''' חוקרים תלמידי חכמים בישראל שהוכיחו בעמלם את ייחודו של הכתר ואת זהות מחברו.
#'''מוציאי הכתר לאור עולם בדפוס:''' חוקרים תלמידי חכמים בישראל שהוציאו את נוסח הכתר לאור עולם בדפוס לראשונה (מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר, &quot;מקראות גדולות הכתר&quot; בעריכתו של פרופ' מנחם כהן, ומפעל המקרא של האוניברסיטה העברית).
#'''מנגישי הכתר באינטרנט:''' אנשי [http://www.mechon-mamre.org/ &quot;מכון ממרא&quot;] פעלו ועמלו כדי להנגיש את נוסח המקרא לפי הכתר לכל באי עולם [http://mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm במהדורה הדיגיטלית הראשונה באינטרנט]. בזכותם כבר היה ברשת, מאז שנת תשנ&quot;ח, נוסח מדויק על פי המסורה שהיה נגיש לכל באי עולם. קדמו להם העורכים של [https://tanach.us/ מהדורת וסטמינסטר] (עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml כאן]), שהציעו באדיבותם הקלדה דיגיטלית איכותית בניקוד ובטעמים של כתי&quot;ל, ושחררו אותה ב[https://hcanat.us/License.html נחלת הכלל]; בכך הם אפשרו לאנשי מכון ממרא ולאחרים לפתח יצירות נגזרות על בסיס הקלדתם.
#'''הסופרים בימינו:''' [[:W:סופר סת&quot;ם|סופרי סת&quot;ם]] בימינו ממשיכים לכתוב ספרי תורה ומגילות בכתב־ידם על גבי קלף לפי ההלכה, ומתוך ספריהם קוראים בבתי הכנסת שבארץ ובגולה.
#'''הקוראים בימינו:''' יהודים בארץ ובגולה מרבים לעסוק ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מסורת הסופרים ומסורת הקוראים|מסורת הקוראים]]''' בימינו, לומדים ומלמדים אותה ומפארים אותה, ומתעדים אותה על ידי הקלטה, בהגייתן ובמנגינתן של כל העדות בעם ישראל. תודה מיוחדת מגיעה לאלה שמנגישים את יצירותיהם לכל באי עולם ברישיון לשימוש חופשי, כדי לשמור עליהן &quot;[[ביאור:למה כדאי להעלות מאמרים לאתר|ברשות שהיא שלהם]]&quot; {{מקור|בבא קמא נ ב|ע&quot;פ ב&quot;ק נ' ע&quot;ב}}.

'''ברוך המקום שמסר את תורתו לכל השומרים האלה.'''

מוסרי התורה במשך הדורות, בשמירתם על עצם הכתיבה והקריאה וההגייה בשפת עבר, שמרו לא רק עליה אלא גם שמרו על ישראל כעם לפני אלוהיו. מסורת הקריאה החיה בניקוד ובטעמים, השגורה בפיהם של יהודים במקומות גלותם, שמרה על לשון העם ואפשרה את העברתה מדור לדור. מציאות זו קידמה ואפשרה בסופו של דבר את תחייתה של לשון העברית ואת תקומת ישראל בארצו.

נוסח המקרא על פי המסורה – המשלב את מסורת הקוראים ואת מסורת הסופרים המתועדות בו – הוא אוצר יקר של עם ישראל. בדורות שאין בהם מקדש, ומקום קודש הקודשים נשלט ע&quot;י זרים, וארון הברית והעדוּת שהייתה בו נעלמו לפני כל כך הרבה זמן עד שקשה לנו לדמיין את נוכחותם, הפך נוסח המקרא – הספרים הנכתבים והנדפסים על פיו, והנקראים על פיו בהגייה מדויקת ובנעימה – לקודש הקודשים של עם ישראל: הוא נמצא ממש בתוך ארונות הקודש והיכלות בתי הכנסת בכל תפוצות ישראל ובארץ, והוא היסוד של לימוד התורה בכל קהילות ישראל. ראוי אם כן שנוסח המסורה יהפוך לנכס נגיש השייך לכולנו: &quot;בפיך ובלבבך לעשותו&quot;.

==קישורים חיצוניים==

*[https://hakirah.org/Vol36Kadish.pdf &quot;מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית&quot;] (מאמר באנגלית על מהדורת &quot;מקרא על פי המסורה&quot; ומשמעותהּ); הופיע ב[https://hakirah.org/Volume%2036.htm '''חקירה''' 36 (חורף תשפ&quot;ה)], עמ' 39-77.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Chapter 1]]</text>
      <sha1>a5rdulht13hzdhyctr2j1tgdzmfom8t</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087904</id>
      <parentid>3087860</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T10:47:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* כתר: שתי מסורות בכתב־יד אחד */</comment>
      <origin>3087904</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="132394" sha1="di17t650vh0tjx797fs5gtli6hf1sas" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק א. מבוא כללי}}

==הסבר קצר על המהדורה==

'''מהדורה זו של [[#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|המקרא]] על פי [[#בין סופרים לקוראים: מהי &quot;מָסוֹרָה&quot;?|המסורה]] מיועדת להיות:'''
#'''מהדורה דיגיטלית מדויקת [[#כתר ארם צובה כבסיס לנוסח המסורה במהדורתנו|לפי כתר ארם צובה]] והכתרים הקרובים אליו''',
#'''המוגשת לציבור [[#הרישיון לשימוש חופשי|ברישיון לשימוש חופשי]]''',
#'''המעוצבת [[#עיצוב המהדורה לנוחותו של הקורא והלומד|לנוחותו של הקורא והלומד]]''',
#'''והכוללת [[#תיעוד הנוסח|תיעוד מלא ושקוף]] למקורות הנוסח ושיטת העריכה'''.

'''פרק זה של המבוא למהדורה:''' הפרק הראשון הזה של המבוא למהדורה מתחיל במושגים &quot;תורה שבכתב&quot; ו&quot;תורה שבעל־פה&quot;, כדי למסגר את הדיון במונחים &quot;מקרא&quot;, &quot;מסורה&quot;, ו&quot;כתר&quot;. אחר כך הוא מתייחס לרשיון החופשי ולעוד מאפיינים מיוחדים של המהדורה. בסופו הוא מתייחס [[#ברוך המקום שמסר תורתו לשומרים|למשמעות הערכית והרוחנית במפעלם של בעלי המסורה]].

'''הפרקים הבאים של המבוא למהדורה:''' למידע מפורט על עיצוב המהדורה לנוחותו של הקורא והלומד ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|'''בפרק השני''']] של המבוא. על קביעת הנוסח ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|'''בפרק השלישי''' (תורה)]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|'''הרביעי''' (נביאים וכתובים: המקומות החסרים בכתר)]], ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|'''החמישי''' (נביאים וכתובים: המקומות הקיימים בכתר)]].

==תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו &quot;מִקְרָא&quot;?==

{{עם-ניקוד|&quot;הוּא הָיָה אוֹמֵר: בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לְמִקְרָא, בֶּן עֶשֶׂר לְמִשְׁנָה, בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה לְמִצְוֺת, בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לְתַלְמוּד...&quot; {{מקור|משנה אבות ה כא|אבות פ&quot;ה מכ&quot;א}}.{{קק|{{הערה|מאמר זה מופיע בברייתא כהמשך דברי שמואל הקטן &quot;בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח...&quot; {{מקור|משנה אבות ד יט}}, ובמשנה אבות שבסידורים הקדומים אף מובאים דברי שמואל הקטן (מפרק ד') כאן כמבוא למאמר זה. בגירסת הרמב&quot;ם כבר מסתיים הפרק החמישי (והמסכת כולה) בדברי יהודה בן תימא בהלכה הקודמת, ומאמר זה אינו מופיע כלל.}}}}}}

שלבי חינוכו של האדם הצעיר המתוארים בהלכה זו אינן דרגות שונות של ה'''תוכן''' הנלמד בלבד, אלא בעיקר שלבים ב'''דרך''' הלימוד לפי ה'''פעולות''' השונות של מִקְרָא (=קְרִיאָה), מִשְׁנָה (=שִׁנּוּן), וְתַלְמוּד (=דיון מעמיק).

כפי שנראה להלן, אפשר לעסוק בפסוקים בפעולות השונות של מִקְרָא, מִדְרָשׁ וְתַרְגּוּם; ואילו בהלכות עוסקים בפעולות של מִשְׁנָה וְתַלְמוּד.

===מִקְרָא===

בעברית מודרנית אנחנו רגילים להבחין בין שתי משמעויות שונות של הפועל '''קר&quot;א''' (&quot;לִקְרֹא&quot;):
#לעיין בכתב או בספר (בשקט), כגון: &quot;קראתי את העיתון&quot;;
#להשמיע קול, כגון לקרוא לאדם אחר בשמו כדי שיבוא.
המשמעות השנייה היא העיקרית, ואולי הבלעדית, בספרי התנ&quot;ך. הפועל קר&quot;א מופיע מאות רבות של פעמים בתנ&quot;ך, כמעט תמיד במשמעות של להשמיע קול, להרים קול, לקרוא לאדם בשמו (כדי להזמינו) או לכנות שם (בדיבור), ובכלל לומר דברים בקול רם ואפילו לצעוק. אף כשמדובר על קריאה מתוך הכתב, לרוב מדובר על קריאה בקול רם בציבור או על קריאה באזניהם של אחרים. יש רק דוגמאות אחדות שבהן ייתכן שהאדם קורא, לעצמו בלבד, מתוך הכתב, כגון &quot;וְקָ֥רָא ב֖וֹ כׇּל־יְמֵ֣י חַיָּ֑יו&quot; {{מקור|דברים יז/טעמים#יז יט|דברים יז,יט}}, ואף בהן נראה שהקריאה הייתה בקול. גם בלשון חכמים הפועל קר&quot;א מתבצע בעיקר בקול, אפילו כשקוראים מתוך הכתב. בתרבות העתיקה של התנ&quot;ך וחז&quot;ל, לא היה מקובל כל כך לעיין בתוך ספר ולקרוא בשקט. הקריאה נעשתה בקול. ייתכן שזהו פשוטם של דברי רבי עקיבא {{מקור|משנה סנהדרין י א}} ש&quot;אַף הַקּוֹרֵא בַּסְּפָרִים הַחִיצוֹנִים&quot; אין לו חלק לעולם הבא, כלומר: אסור '''לקרוא בציבור''' מתוך ספרים אחרים, אלא רק מתוך עשרים וארבעה ספרים בלבד.

זוהי אם כן משמעותם של דברי חז&quot;ל על &quot;בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לְמִקְרָא&quot;. &quot;מִקְרָא&quot; הוא פעולת הקריאה בקול מתוך הכתב. ספרי מקרא הם כ&quot;ד הספרים שקוראים אותם בקול רם בציבור מתוך הכתב. חז&quot;ל אף כינו את הפסוק הבודד בשם &quot;מִקְרָא&quot;, כי הפסוק מהווה היחידה הקצרה ביותר שקוראים אותו בקול מתוך הכתב. לדוגמה: &quot;אֵין מִקְרָא (=פסוק) יוֹצֵא מִידֵי פְּשׁוּטוֹ&quot; {{מקור|שבת סג א|שבת ס&quot;ג ע&quot;א}}. במילה &quot;מִקְרָא&quot; עוד אפשר לציין את הקריאה בקול '''בניגוד''' לאותיות הכתובות: &quot;יֵשׁ אֵם לַמָּסוֹרֶת&quot; {{מקור|פסחים פו ב|פסחים פ&quot;ו ע&quot;ב}}.

את הַמִּקְרָא רוכשים על ידי פעולת הַקְּרִיאָה בקול, כאשר הילד קוֹרֵא בקולו את הפסוק הכתוב באותיותיו, בהגיה מדויקת של התנועות ובפיסוק הטעמים במנגינה ובנעימה. האותיות אמנם כתובות '''בספר''', אבל פעולת הקריאה נלמדת ונעשית ברובה '''בעל־פה'''. במילים אחרות: למרות שמדובר על '''תורה שבכתב''', החלק הארי של פעולת הַמִּקְרָא מתבססת דווקא על '''מסורת שבעל־פה'''.

בקריאה כזו מתרגל הילד מגיל קטן, והוא קורא פסוק אחרי פסוק, בחזרה אחרי קריאתו המדויקת של אביו או מלמדו. ילד שכבר למד לקרוא יפה יכול אף לעלות לתורה ולקרוא בציבור: &quot;הַכֹּל עוֹלִין לְמִנְיָן שִׁבְעָה אֲפִלּוּ קָטָן...&quot; {{מקור|מגילה כג א|מגילה כ&quot;ג ע&quot;א}}.{{הערה|ראו בהרחבה ב'''שו&quot;ת יחוה דעת''' לרב עובדיה יוסף ד,כג; המסקנה נמצאת ב[https://www.toratemetfreeware.com/online/f_01355_all.html#HtmpReportNum0280_L2 '''ילקוט יוסף''' רפב,ח] (גם [https://web.archive.org/web/20130503071703/http://www.ateret4u.com/online/f_01355_part_22.html#HtmpReportNum0039_L2 כאן]).}} גם בגיל מבוגר חייב האדם לעסוק בפעולת המקרא באופן אישי, ולא רק לשמוע את הקריאה בציבור: &quot;לְעוֹלָם יַשְׁלִים אָדָם פָּרָשִׁיּוֹתָיו עִם הַצִבּוּר, שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם&quot; {{מקור|ברכות ח ב|ברכות ח' ע&quot;ב}}. אף תלמידי חכמים מובהקים צריכים להיות רגילים בְּמִקְרָא: &quot;מָה הַכַּלָּה הַזּוֹ מְקֻשֶּׁטֶת בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי תַּכְשִׁיטִין, כָּךְ תַּלְמִיד חָכָם צָרִיךְ לִהְיוֹת פִּקֵחַ וְזָרִיז בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים&quot; {{מקור|תנחומא כי תשא פרק טז|מדרש תנחומא &quot;כי תשא&quot; פרק ט&quot;ז}}.

מִקְרָא הוא עיקר עיסוקו של רוב העם בדברי תורה, כי לא כל מי שנכנס לְמִקְרָא יהיה מתאים גם לְמִשְׁנָה: &quot;בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אֶלֶף נִכְנָסִים לְמִקְרָא – יוֹצְאִים מֵהֶם מֵאָה לְמִשְׁנָה...&quot; {{מקור|קהלת רבה ז}}.

===מִדְרָשׁ וְתַרְגּוּם===

'''[[מדרש|מִדְרָשׁ]]:''' בדורות שלפני חתימת המשנה, נראה שבעקבות מִקְרָא היה מגיע אדם צעיר ומוכשר לידי '''מִדְרָשׁ''' (וזו אכן הפעולה שעסקו בה חכמי &quot;בֵּית הַמִּדְרָשׁ&quot;). בְּמִדְרָשׁ דורשים את פסוקי התורה על מִצְוֺתֶיהָ וסיפוריה ושיריה, וגם את ספרי הנביאים וכתובים. כלומר: יש מדרש של '''הֲלָכָה''' ויש מדרש של '''אַגָּדָה''', הכל לפי סדר המקראות (=הפסוקים).{{הערה|אמנם מקרא של סיפור או שיר יכול להידרש גם להלכה, ומקרא של מצוה יכול להידרש גם לאגדה. הבחנה ברורה בין הלכה לאגדה היא מלאכותית, ואינה תואמת את מחשבת חז&quot;ל.}} יש מדרשי הלכה ואגדה שבהם נראה כי חכמים חידשו אותם בעקבות דרישתם במקרא, ויש מדרשי הלכה ואגדה שבהם נראה כי חכמים לקחו מסורת עתיקה שהייתה בידם והצמידו אותה אל מקרא מסוים.{{הערה|לסיכום נאה של הדיון על &quot;מדרש יוצר או מדרש מקיים?&quot; והפניה למחקרים, ראו בספרה של מירה בלברג, '''פתח לספרות חז&quot;ל''' (רעננה: האוניברסיטה בפתוחה, תשע&quot;ג), עמ' 30-32 (1.3.1-1.3.2).}} בין כך ובין כך, התפיסה המסורתית קובעת כי סדר הלימוד העתיק היה לפי רצף הפוסקים.{{הערה|לדעות אחרות ראו שם בלברג, עמ' 32. עצם השאלה הוא רק לגבי דרך לימודם המקורי של מדרשי ההלכה, אך דרך לימודם ומסירתם של מדרשי האגדה תמיד הייתה לפי רצף הפסוקים.}} '''בשלב היסטורי זה, תורה שבעל־פה עוד הייתה קשורה לתורה שבכתב באופן טבעי ומהותי.'''

פעולת הַמִּדְרָשׁ מתבטאת בכמה פסוקים. במקור הפעולה הייתה לחפש את דבר ה' ולבקש אותה מנביאו, כגון: &quot;וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ, וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי, וַתֵּלֶךְ '''לִדְרֹשׁ אֶת ה''''...&quot; {{מקור|בראשית כה/טעמים#כה כב|בראשית כה,כב}}; &quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם '''לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים'''&quot; {{מקור|שמות יח/טעמים#יח טו|שמות יח,טו}}. יש בה גם את המשמעות של &quot;לחפש את האמת&quot;, כגון: &quot;'''וְדָרַשְׁתָּ''' וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב, וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר, נֶעֶשְׂתָה הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת בְּקִרְבֶּךָ&quot; {{מקור|דברים יג/טעמים#יג טו|דברים יג,טו}}; בפסוק זה הפועל &quot;וְדָרַשְׁתָּ&quot; מקבילה לפעלים &quot;וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ&quot;. בתקופת שיבת ציון אנחנו מוצאים שהפעולה היא '''לדרוש את דבר ה' מתוך ספרו''': &quot;כִּי עֶזְרָא הֵכִין לְבָבוֹ '''לִדְרוֹשׁ אֶת תּוֹרַת ה'''', וְלַעֲשֹׂת וּלְלַמֵּד בְּיִשְׂרָאֵל חֹק וּמִשְׁפָּט&quot; {{מקור|עזרא ז/טעמים#ז י|עזרא ז,י}}. זוהי משמעותה של פעולת ה&quot;מִדְרָשׁ&quot; אצל חז&quot;ל, וזאת הייתה פעולתם בתוך בתי המדרש.

פעולת הַמִּדְרָשׁ נעשית באמירה (&quot;רַבִּי עֲקִיבָא '''אוֹמֵר'''...&quot;), וכך היא נמסרת מדור לדור. כלומר: מדרש הוא '''תורה שבעל־פה''' פשוטה כמשמעה. רק בדורות מאוחרים בהרבה מהתנאים והאמוראים, בימי הביניים, אנחנו מוצאים כתבי־יד של מדרשים (ושל שאר חיבורי התורה שבעל־פה).{{הערה|לסיכום נאה של הדיון על &quot;תורה שבעל־פה - האמנם בעל פה?&quot; והפניות למחקרים ראו אצל בלברג שם, עמ' 33-35 (1.3.4). אנחנו מוצאים תפיסות שונות בנושא הזה כבר בימי הביניים, ודיון מקביל בין החוקרים בעת החדשה. המחקר היסודי והעדכני ביותר בנושא זה נמצא בספרו של יעקב זוסמן, [https://www.magnespress.co.il/book/'%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%94'_%D7%A4%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%94_%D7%9B%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%94-4193 ''''תורה שבעל פה' פשוטה כמשמעה: כוחו של קוצו של יו&quot;ד'''] (ירושלים: מאגנס, תשע&quot;ט); שמו של הספר מעיד על מסקנתו, הקרובה אל דעתו של שאול ליברמן ומקובל על רוב החוקרים בימינו. לדעות אחרות ראו בלברג שם, עמ' 34. במאמרה של Catherine Hezser המוזכר שם (עמ' 34 הערה 22), שבו טוענת המחברת שהיו קיימים עותקים בכתב של המשנה כמו שהיו עותקים לספרות ההלניסטית-רומאית (אף שעיקר התפוצה של שניהם הייתה בכל זאת בעל־פה), אין התייחסות למחקרו של זוסמן; ראו &quot;The Mishnah and Ancient Book Production&quot; בתוך A.J. Avery-Peck and J. Neusner (עורכים), ''The Mishnah in Contemporary Perspective'' (ליידן: בריל, 2002), עמ' 167-192. בהקשר זה של מדרשים ראוי לציין שדווקא לגבי ספרי אגדה יש כבר אזכורים מפורשים אצל חז&quot;ל (ביחד עם ביטויי התנגדות לעצם קיומם); לדעתו של זוסמן, ספרי אגדה היו אכן קיימים בתקופת האמוראים בארץ ישראל ובבל (שם עמ' 83-85 [291-293]). אבל רק לגבי אגדה התירו חלק מהחכמים, ואף בה עיקר הלימוד נשאר בכל זאת בעל פה; ואילו לגבי הלכה – שהיה תחום עיסוקם העיקרי – אין זכר לספרים.}} כבר ראינו ש&quot;מִקְרָא&quot; הוא פעולה שנעשית מתוך הכתב (אותיות כתובות), אבל רוב המרכיבים בפעולת הקריאה נלמדים ונמסרים דווקא בעל־פה (הגיה מדויקת של התנועות ופיסוק הטעמים במנגינה ובנעימה). ואילו מִדְרָשׁ הוא לא תורה שבכתב אלא תורה שבעל־פה, כלומר: אפילו האותיות אינן כתובות.

שלב הַמִּקְרָא כולל לא רק את קריאת הפסוקים אלא גם את פירושם. אמנם הפעולה הבסיסית ביותר בהבנת המקרא היא בעצם הקריאה עצמה, כי קריאה מדויקת ורצופה בספרי התורה והנביאים והכתובים – היא הדרך הנכונה ביותר לרכוש את לשון המקרא כדי להבין אותה. אך חלק גדול מהמדרשים היו מיועדים לא רק לחכמים בבית המדרש אלא גם להמון העם, לדרוש בציבור. המסרים של בעלי המדרש נקלטו היטב בציבור. לכן כשאנשים עסקו במקרא, הם לא עסקו בקריאה המדויקת בלבד, אלא הבינו את הדברים ברוח מדרשי חז&quot;ל וכך הסבירו אותם לבניהם ותלמידיהם.

'''[[תרגומי המקרא|תַּרְגּוּם]]:''' בתקופת חז&quot;ל היה הַמִּקְרָא בבית הכנסת משולב עם הַתַּרְגּוּם. הקריאה בתורה התבצעה על ידי שני בעלי תפקידים: הקורא והמתרגם. הקורא קרא פסוק מתוך ספר התורה, והמתרגם חזר על הפסוק בעל־פה בשפה הארמית (שבה דיבר העם בחיי היום-יום). אך לא מדובר על העתקה מילולית משפה לשפה בלבד; התרגום הקדום היה מעין '''פירוש חי''' שהכיל מן היסודות של תורה שבעל־פה לפי מדרשי חז&quot;ל.

כלומר: גם &quot;תַּרְגּוּם&quot; הוא תורה שבעל־פה, ובמקור לא תרגמו מתוך הכתב. בזמן קדום המתרגם לא היה חייב אפוא להשתמש בנוסח מסוים – קבוע מילה במילה – של תרגום, אלא היה &quot;מחבר&quot; לעצמו נוסח כזה בדרך אלתור תוך כדי אמירתו, או – כשלא היה ביכולתו לעשות כן – השתמש באחד הנוסחים הרווחים, ששמע מפיהם של מתרגמים אחרים. ואף אותו המתרגם לא חזר על אותו הנוסח בכל פעם, אלא שינה אותו, הרחיב אותו או צמצם אותו, בכוונה או בהיסח הדעת, כפי צרכיו ובמידה ששעתו של הציבור הייתה פנויה.{{הערה|תיאור זה של פעולת המתרגם הוא עיבוד לדבריו של יוסף היינמן על פעולתו בעל־פה של שליח הציבור בתקופת חז&quot;ל (כי גם תפילות וברכות נחשבו אז לתורה שבעל־פה); ראו בספרו '''התפילה בתקופת התנאים והאמוראים: טיבה ודפוסיה''' פרק א, עמ' 17. אנחנו שומעים הד לגיוון הזה בנוסחים המקבילים של התרגומים הירושליים לתורה ששרדו והגיעו לידינו; הם שונים בנוסחם אך דומים אחד לשני בלשונם הכללי ובסגנונם ובתוכנם.}} פעולת התרגום בציבור עשתה רבות כדי להטמיע את מדרשי חז&quot;ל בלב העם, וכך להעשיר את פעולת המקרא הרווחת בתכניה של תורה שבעל־פה, באגדה ובהלכה. לכן עודדו חז&quot;ל את העיסוק בְּמִקְרָא וְתַרְגּוּמוֹ ביחד גם ברמה האישית: &quot;לְעוֹלָם יַשְׁלִים אָדָם פָּרָשִׁיּוֹתָיו עִם הַצִבּוּר, שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם&quot; {{מקור|ברכות ח ב|ברכות ח' ע&quot;ב}}. כי אדם העוסק בְּמִקְרָא וְתַרְגּוּמוֹ בעצמו, או אדם שמקשיב אל ביצועם המשולב בבית הכנסת (&quot;מִקְרָא וְתַרְגּוּם&quot;), רוכש לא רק את לשון המקרא אלא גם פירושים חשובים מתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֺת.

===מִשְׁנָה וְתַלְמוּד===

'''[[משנה|מִשְׁנָה]]:''' לפי התפיסה המסורתית, ולדעתם של חלק מהחוקרים,{{הערה|לדעות אחרות והפניות למחקרים ראו בלברג שם, עמ' 31-32 (1.3.2).}} התחילו החכמים בימי התנאים לסדר את ההלכות לפי נושאים, ובראשם היה רבי עקיבא {{מקור|אבות דרבי נתן יח|אבות דרבי נתן נו&quot;א פרק י&quot;ח}}:

:לרבי עקיבא קרא לו [רבי יהודה הנשיא] אוצר בלום. לְמה רבי עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו ויצא לחוץ, מצא חטים מניח בה, מצא שעורים מניח בה, כוסמין מניח בה, עדשים מניח בה. כיון שנכנס לביתו, מברר חטים בפני עצמן, שעורים בפני עצמן, פולין בפני עצמן, עדשים בפני עצמן. כך עשה רבי עקיבא, ועשה כל התורה מטבעות מטבעות.

לאחר מכן, החיבור הסופי של המשנה בידי רבי יהודה הנשיא הצליח לארגן את דיני הַמִצְוֺת בתוך '''מסכתות''' לפי נושאים, ואת המסכתות שילב בתוך '''סדרים''', במקום שיהיו ההלכות תלויות בסדר הפסוקים. ניתוק זה של ההלכה מן המקרא הוא לא רק עניין של הסדר הפורמלי, אלא גם עניין מהותי משתי בחינות: הראשונה, שמקרא והלכה הפכו לשני תחומים שונים והם נלמדים בדרכים שונות. והשנייה, שהעיסוק בהלכה כתחום עצמאי מתוך המשנה – לא השאיר מקום רחב ומרכזי לעיסוק בשאר התורה שבעל־פה, כלומר במדרש של אגדה.

בחינוכו של האדם הצעיר, שלב הַמִּקְרָא מהווה הכנה הכרחית לשלב הַמִּשְׁנָה, כי אי אפשר לעסוק במשנה בלי להכיר את התורה וְהַמִּצְוֺת היטב כפי פירושן בתורה שבעל פה. המשנה כידוע פותחת בלשון: &quot;מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּעַרְבִין?&quot; – כך שהילד כבר צריך להכיר היטב את הפרשה בתורה שקוראים לה &quot;שְׁמַע&quot;, ולדעת שיש חובה לקרוא אותה בערב ובבוקר כי כתוב בה &quot;וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ&quot;. וכן הוא בכל המשנה: הבנתהּ תלויה במקרא שקדם להּ, ורק מי שכבר רגיל במקרא ובפירושו יצליח לעסוק בהּ כראוי.

את הַמִּשְׁנָה רוכשים על ידי פעולת הַשִּׁנּוּן בלשון ימינו, דהיינו שהילד אומר בקול את ההלכות שכבר אמרן לפניו הבקיא במשנה, וחוזר עליהן פעם אחר פעם עד שהן נכתבות על לוח לבו. הוא לא קוֹרֵא אותן מתוך הכתב אלא מְשַׁנֵּן אותן בעל־פה. מדובר על רכישת נוסח קבוע ומוקפד של ההלכות, מילה במילה (בשונה ממדרש ותרגום), ולכן החזרה כל־כך הכרחית: &quot;אֵינוֹ דּוֹמֶה '''שׁוֹנֶה פִּרְקוֹ''' (=פרק משנה) מֵאָה פְּעָמִים לְ'''שׁוֹנֶה פִּרְקוֹ''' מֵאָה וְאַחַת&quot; {{מקור|חגיגה ט א|חגיגה ט' ע&quot;א}}. סגנון זה של שינון הלכות במשנה מתאים לגיל עשר שנים, וגם תוכן ההלכות הכרחי לו בשנים הללו מכיוון שהוא עומד בקרוב להגיע לגיל מִצְוֺת. אבל גם אחר כך ממשיך האדם לעסוק במשנה כל ימי חייו: &quot;כָּל '''הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת''' בְּכָל יוֹם – מֻבְטַח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא&quot; {{מקור|נידה עג א|נידה ע&quot;ג ע&quot;א}}. גם פעולת הַמִּשְׁנָה היא תורה שבעל־פה באופן מובהק.

הַמִּשְׂנָה על הלכותיה היא שיא העיסוק בדברי תורה (בנוסף למקרא) של רוב הצעירים בבית המדרש, כי לא כל מי שנכנס לְמִשְׁנָה יהיה מתאים גם לְתַלְמוּד: &quot;בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אֶלֶף נִכְנָסִים לְמִקְרָא – יוֹצְאִים מֵהֶם מֵאָה לְמִשְׁנָה, יוֹצְאִים מֵהֶם עֲשָׂרָה לְתַלְמוּד...&quot; {{מקור|קהלת רבה ז}}.

'''[[תלמוד|תַּלְמוּד]]:''' את התלמוד עושים על ידי עיון מעמיק בשיקול הדעת, מתוך דיון בצוותא של תלמידי חכמים מלומדים ומנוסים. בַּתַּלְמוּד שואלים ודורשים, ומקשים ומתרצים בדברי המשנה והמדרש והמקרא. בדומה למדרש ותרגום ומשנה, גם פעולת הַתַּלְמוּד נעשית בעל־פה. אמנם לא כל אחד שעוסק במשנה ראוי להתקדם אל שלב התלמוד: &quot;תַּלְמִיד שֶׁלֹּא רָאָה סִימָן יָפֶה בְּמִשְׁנָתוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים – שׁוּב אֵינוֹ רוֹאֶה&quot; {{מקור|חולין כד א|חולין כ&quot;ד ע&quot;א; מובא אצל מפרשי המשנה}}.

ברור שבמאמרנו (&quot;בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לְתַלְמוּד&quot;) לא מדובר על שני התלמודים המוכרים לנו, כלומר [[תלמוד ירושלמי|התלמוד הירושלמי]] ו[[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]], שחוברו דורות רבים אחרי המשנה עצמה. אותו הדבר נכון לגבי אִזכור אחר של ה&quot;תלמוד&quot; במסכת אבות: &quot;רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הֱוֵי זָהִיר בְּתַלְמוּד, שֶׁשִּׁגְגַת תַּלְמוּד עוֹלָה זָדוֹן&quot; {{מקור|משנה אבות ד יג|אבות ד יג}}. ה&quot;תלמוד&quot; המוזכר בדברי המשנה הוא בראש ובראשונה עניין של לימוד מעמיק לקראת '''הוראה''' {{מקור|מפרשי המשנה}}, &quot;לידע ולהבין דקדוקי הַמִּצְוֺת&quot; {{מקור|ר&quot;ש משנץ}} כדי שהוראתו תהיה כהוגן. וכידוע שלא כל אחד ואחד מגיע להוראה, הדורשת שילוב עדין של בקיאות ענפה ורוחב הדעת בתחומים רבים, ושיקול הדעת באופן מתון ומאוזן.

לפי חז&quot;ל, חייב אדם לאחוז בחוט המשולש של '''מִקְרָא וּמִשְׁנָה וְתַלְמוּד''' כל ימי חייו: &quot;לְעוֹלָם יְשַׁלֵּשׁ אָדָם שְׁנוֹתָיו: שְׁלִישׁ בְּמִקְרָא, שְׁלִישׁ בְּמִשְׁנָה, שְׁלִישׁ בְּתַלְמוּד. מִי יוֹדֵעַ כַּמָּה חַיֵּי? לָא צְרִיכָא, לְיוֹמֵי&quot; {{מקור|קידושין ל א}}. וכן מובא להלכה ברמב&quot;ם {{מקור|רמב&quot;ם הלכות תלמוד תורה א|משנה תורה לרמב&quot;ם, ספר המדע, הלכות תלמוד תורה, פרק ראשון, ח'-י&quot;ב}}:

:כָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל חַיָּב בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, בֵּין עָנִי בֵּין עָשִׁיר, בֵּין שָׁלֵם בְּגוּפוֹ בֵּין בַּעַל יִסּוּרִין, בֵּין בָּחוּר בֵּין שֶׁהָיָה זָקֵן גָּדוֹל שֶׁתָּשַׁשׁ כֹּחוֹ. אַפִלּוּ עָנִי הַמְּחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים, וְאַפִלּוּ בַּעַל אִשָּׁה וּבָנִים – חַיָּב לִקְבֹּעַ לוֹ זְמָן לְתַלְמוּד תּוֹרָה בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמָר {{מקור|יהושע א ח|יהושע א,ח}}: &quot;וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה&quot;.

:גְּדוֹלֵי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה מֵהֶם חוֹטְבֵי עֵצִים, וּמֵהֶם שׁוֹאֲבֵי מַיִם, וּמֵהֶם סוֹמִין. וְאַף עַל פִּי כֵן הָיוּ עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וְהֵם מִכְּלַל מַעֲתִּיקֵי הַשְּׁמוּעָה אִישׁ מִפִּי אִישׁ מִפִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ.

:עַד אֵימָתַי חַיָּב אָדָם לִלְמֹד תּוֹרָה? עַד יוֹם מוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר {{מקור|דברים ד ט|דברים ד,ט}}: &quot;וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ&quot;. וְכָל זְמָן שֶׁלֹּא יַעֲסֹק בְּלִמּוּד הוּא שׁוֹכֵחַ. וְחַיָּב לְשַׁלֵּשׁ אֶת זְמָן לְמִידָתוֹ: שְׁלִישׁ בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וּשְׁלִישׁ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה; וּשְׁלִישׁ יָבִין וְיַשְׂכִּיל אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ, וְיוֹצִיא דָּבָר מִדָּבָר, וִידַמֶּה דָּבָר לְדָבָר, וְיָדִין בַּמִּדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶן, עַד שֶׁיֵּדַע הֵיאַךְ הוּא עִיקַר הַמִּדּוֹת וְהֵיאַךְ יוֹצִיא הָאָסוּר וְהַמֻּתָּר, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מִדְּבָרִים שֶׁלָּמַד מִפִּי הַשְּׁמוּעָה. וְעִנְיָן זֶה הוּא הַנִּקְרָא &quot;תַּלְמוּד&quot;.

:כֵּיצַד? הָיָה בַּעַל אֻמָּנוּת, יִהְיֶה עוֹסֵק בַּמְּלָאכָה שָׁלוֹשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם וּבַתּוֹרָה תֵּשַׁע. אוֹתָן הַתֵּשַׁע קוֹרֵא בְּשָׁלוֹשׁ מֵהֶן בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וּבְשָׁלוֹשׁ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וּבְשָׁלוֹשׁ מִתְבּוֹנֵן בְּדַעְתּוֹ לְהָבִין דָּבָר מִדָּבָר. וְדִבְרֵי קַבָּלָה בִּכְלַל תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הֵן, וּפֵרוּשָׁן בִּכְלַל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְהָעִנְיָנוֹת הַנִּקְרָאִין &quot;פַּרְדֵּס&quot; בִּכְלַל הַתַּלְמוּד.

:בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּתְחִלַּת תַּלְמוּדוֹ שֶׁל אָדָם. אֲבָל כְּשֶׁיַּגְדִּיל בְּחָכְמָה, וְלֹא יִהְיֶה צָרִיךְ לֹא לִלְמֹד תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְלֹא לַעֲסֹק תָּמִיד בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה – יִקְרָא בְּעִתִּים מְזֻמָּנִים תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְדִבְרֵי הַשְּׁמוּעָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח דָּבָר מִדִּבְרֵי דִּינֵי תּוֹרָה. וְיִפָּנֶה כָּל יָמָיו לַתַּלְמוּד בִּלְבָד לְפִי רֹחַב לִבּוֹ וְיִשּׁוּב דַּעְתּוֹ.

הרמב&quot;ם דייק בדבריו לפי שיטתו ש&quot;תורה שבכתב&quot; כוללת את פירושי הַמִצְוֺת הבסיסיות לפי המקראות שנמסרו במסורת מסיני, ו&quot;תורה שבעל־פה&quot; היא כלל ההלכות הפסוקות. אמנם בימיו כבר לא פסקו הלכה מתוך המשנה עצמה, ולכן שינה את הביטוי &quot;משנה&quot; ל&quot;תורה שבעל־פה&quot;, כדי להפנות את הקורא מהמשנה עצמה אל [[משנה תורה לרמב&quot;ם|חיבור שראוי ללמוד ממנו הלכות פסוקות למעשה]] {{מקור|ע&quot;פ פירוש &quot;יד פשוטה&quot;}}. והוא עוד מדגיש בהמשך דבריו שב&quot;תלמוד&quot; נכללים גם עניינים שאינם קשורים באופן ישיר לְמִצְוֺת ולהוראה: עיסוק מעמיק בדברי אגדה ומחשבה והגות, ולימוד מדעים וחכמות כלליות ברמה גבוהה.

לאחר שעסק האדם במקרא ומשנה במשך שנים והוא כבר רגיל בהם, הוא יכול אז לפי הרמב&quot;ם לשנות את היחס השווה בזמנים בין מקרא ומשנה ותלמוד.{{הערה|יצויין שמפרשי הרמב&quot;ם שאלו מה מקורו להיתר זה, אבל אין זה מענייננו כאן.}} אמנם גם אז הוא עדיין חייב להרגיל את עצמו בשלושתם כל ימי חייו. את האיזון הנכון יקבע אז &quot;רֹחַב לִבּוֹ וְיִשּׁוּב דַּעְתּוֹ&quot; של אותו אדם: לאחר שכבר עסק בשלושתם במשך שנים רבות, והוא כבר בעל מקרא ומדרשו, ואף ראה סימן יפה במשנה של הלכה פסוקה, וגם בתלמודו – אז יוכל לאזן את תכני לימודו לפי אישיותו. ואין אדם לומד אלא במקום שלבו חפץ. אולם גם אז &quot;יִקְרָא בְּעִתִּים מְזֻמָּנִים תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְדִבְרֵי הַשְּׁמוּעָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח דָּבָר מִדִּבְרֵי דִּינֵי תּוֹרָה&quot;.

תַּלְמוּד הוא שיא לימודם של תלמידי החכמים היושבים בבית המדרש, אמנם לא כל מי שנכנס לתלמוד ראוי להורות: &quot;בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אֶלֶף נִכְנָסִים לְמִקְרָא – יוֹצְאִים מֵהֶם מֵאָה לְמִשְׁנָה, יוֹצְאִים מֵהֶם עֲשָׂרָה לְתַלְמוּד, אֶחָד מֵהֶם יוֹצֵא לְהוֹרָאָה; כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי&quot; {{מקור|קהלת רבה ז}}.

===תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה===

עד כאן ראינו שחז&quot;ל הבחינו היטב בין תורה שבכתב לתורה שבעל־פה. האחרונה התאפיינה אצלם בסוגים שונים של פעילות, שהצד השווה בכולם – שהם נעשו בעל־פה ולא מתוך הכתב. '''מדרש''' ו'''תרגום''' נעשו בעל־פה לפי רצף הפסוקים, בבית המדרש ובבית הכנסת. '''משנה''' נעשתה בחזרות רבות על ההלכות שבפרק לפי נוסח מדויק. '''תלמוד''' נעשה בדיוני עומק על המשנה בין החכמים בבית המדרש. כולם – מִדְרָשׁ וְתַרְגּוּם, מִשְׁנָה וְתַלְמוּד – נמסרו בעל־פה במשך דורות רבים, עד שלבסוף הורידו אותם אל הכתב בתקופת הגאונים.

יסודהּ של תרבות זו, של לימוד בעל־פה באופנים שונים, הוא דווקא מִקְרָא, שהוא לכאורה תורה שבכתב. אך חז&quot;ל כינו את העיסוק בתורה שבכתב בשם &quot;מִקְרָא&quot;, וכך הדגישו דווקא את המרכיב הנמסר מדור לדור בעל־פה על ידי קריאה ושמיעה וחזרה בקול. רק מתוך מִקְרָא (ולא מתוך כתיבה) מגיע האדם לְמִדְרָשׁ וְתַרְגּוּם, מִשְׁנָה וְתַלְמוּד.

בו בזמן, חז&quot;ל הכירו היטב גם את הכתיבה על הקלף באותיות, וכך הזכירו את הפסוק בתור &quot;הַכָּתוּב&quot; (וכמו כן &quot;כַּכָּתוּב&quot;, &quot;כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב&quot;), ואת &quot;תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב&quot; באופן כללי. הם קבעו הלכות לכתיבתם של ספרי תורה, מגילות, תפילין ומזוזות. תורה שבכתב היא בעצם '''שילוב''' של מסורת בכתב ומסורת בעל־פה, אך האחרונה עיקר אצל רוב העם: &quot;בֶּן חָמֵשׁ לְמִקְרָא&quot; – לְמִקְרָא דווקא, ולא לכתיבה. רק העיסוק בקריאה (בקול) היה נחלתם של רוב העם, ואילו הכתיבה נשארה נחלתם של בעלי מקצוע, או בתור עיסוק חד-פעמי: אדם כתב ספר פעם אחת, כדי לקרוא בו אחר כך פעמים רבות.

לסיכום, תורה שבכתב נמסרה מדור לדור בשני אופנים: בכתב ובעל־פה. הקריאה בקול אמנם נעשתה מתוך האותיות הכתובות בספר, אך היא נלמדה בעל־פה. את &quot;תורה שבעל־פה&quot; יש להבין פשוטהּ כמשמעהּ, אך &quot;תורה שבכתב&quot; נשענת על שתי מסורות ביחד: אחת בכתב ואחת בעל־פה. הבנה זו תקל עלינו לגשת אל נושא המסורה, שיש בה שילוב עדין ומורכב בין המסורת שבכתב והמסורת שבעל־פה.

===בְּרָכוֹת וּתְפִלּוֹת: תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הַיּוֹצֵאת מִתּוֹךְ מִקְרָא===
{{בעבודה}}

==בין סופרים לקוראים: מהי &quot;מָסוֹרָה&quot;?==

'''&quot;מָסֹרֶת&quot;:''' בדברי הנביא יחזקאל נאמר {{מקור|יחזקאל כ/טעמים#כ לז|כ,לז}}: &quot;וְהַעֲבַרְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם תַּ֣חַת הַשָּׁ֑בֶט וְהֵבֵאתִ֥י אֶתְכֶ֖ם בְּ'''מָסֹ֥רֶת''' הַבְּרִֽית&quot;. המילה &quot;בְּמָסֹרֶת&quot; בהקשר זה משמעותה &quot;בקשר&quot; או &quot;בכבל&quot; או בהתחייבות חמורה, וייתכן שיש להבינהּ כאילו כתוב &quot;בְּמַאֲסֹרֶת&quot; (כלומר בְּמַאֲסָר).

בלשון חכמים המילה &quot;מָסֹרֶת&quot; מציינת דברים שנמסרים מדור לדור בעל־פה או בכתב. בהקשרים רבים היא מתייחסת לדברים שנמסרים בעל־פה, כגון: &quot;שֶׁכֵּן '''מָסֹרֶת''' בְּיָדָם מֵאֲבוֹתֵיהֶם שֶׁשָּׁם הָאָרוֹן נִגְנַז&quot; {{מקור|משנה שקלים ו א|משנה שקלים ו,א}}; &quot;בָּרִאשׁוֹנָה גָּזְרוּ שְׁמָד עַל יְהוּדָה, שֶׁכֵּן '''מָסֹרֶת''' בְּיָדָם מֵאֲבוֹתָם יְהוּדָה הָרַג אֶת עֵשָׂו&quot; {{מקור|ירושלמי כתובות א ה|ירושלמי כתובות א,ה}}; &quot;עוֹף טָהוֹר נֶאֱכָל בְּ'''מָסֹרֶת'''&quot; {{מקור|חולין סג ב|חולין ס&quot;ג ע&quot;ב}}. וכמו כן מתייחס הפועל מס&quot;ר לדברים שנמסרים בעל־פה מדור לדור, כגון בתחילת [[משנה אבות|מסכת אבות]]: &quot;מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי '''וּמְסָרָהּ''' לִיהוֹשֻׁעַ... וּנְבִיאִים '''מְסָרוּהָ''' לְאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה&quot;.

אך יש למילה &quot;מָסֹרֶת&quot; גם הוראה מיוחדת בלשון חכמים, לגבי השמירה על נוסח התורה שבכתב דווקא, כגון: &quot;'''מָסֹרֶת''' סְיָג לַתּוֹרָה&quot; ([[משנה אבות ג יג|אבות ג,יג]]); &quot;יֵשׁ אֵם '''לַמָּסֹרֶת'''&quot; (לעומת &quot;יֵשׁ אֵם '''לַמִּקְרָא'''&quot;; [[פסחים פו ב|פסחים פ&quot;ו ע&quot;ב]]).

המשמעות הכללית של מסירה נאמנה תוך כדי שמירה נמשכה בימי הביניים בכמה ווריאציות: &quot;מָסֹרֶת&quot; או &quot;מָסוֹרָה&quot; או &quot;מְסוֹרָה&quot;,{{הערה|שני הניקודים ל&quot;מסורה&quot; מובאים במילון אבן־שושן (ערך &quot;מְסוֹרָה, מָסוֹרָה&quot;; וראו שם עוד בערך &quot;מָסֹֽרֶת, מסורת&quot;). בשפות אירופאיות מקובל לכתוב &quot;Masorae&quot; (לטינית), &quot;Masora&quot; (אנגלית, גרמנית, ספרדית) או &quot;Masorah&quot; או &quot;Massorah&quot; (אנגלית), Massore (צרפתית), וכו'.}} הבאות לציין מערכת מפורטת ומורכבת השומרת על אופן כתיבתם וקריאתם של ספרי המקרא. העוסקים במלאכה זו נקראים &quot;בַּעֲלֵי הַמָּסוֹרָה&quot;.

===מסורת הסופרים ומסורת הקוראים===

&quot;נוסח המסורה&quot; המופיע בכתבי־היד של המקרא מימי הביניים, וכמו כן בדפוסים המאוחרים יותר, הוא בעצם שילוב של שתי מסורות ביחד: &quot;מסורת הסופרים&quot; ו&quot;מסורת הקוראים&quot;.
*'''&quot;מָסֹרֶת הַסּוֹפְרִים&quot;''' היא נוסח האותיות שהיו הסופרים מעבירים מכלי אל כלי, כלומר שהם העתיקו אותו מתוך ספרים קיימים אל הספרים החדשים שכתבו בעצמם: ספרי תורה, ומגילות של ספרי הנביאים והכתובים.
*'''&quot;מָסֹרֶת הַקּוֹרְאִים&quot;''' היא נוסח הקריאה בקול, ובמיוחד בשביל הקריאה בציבור, שכוללת בתוכה את ההגיה המדויקת כל מילה ואת החלוקה התחבירית של כל פסוק; ההגיה והתחביר באו לידי ביטוי מוזיקלי בקריאה זו. מסורת זו של הקריאה נמסרה בעל־פה מדור לדור, וכאמור אף [[#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|הרגילו את ילדי ישראל בקריאה זו מגיל קטן]]. כתבי הקודש מכונים '''&quot;מִקְרָא&quot;''' דווקא בזכות מסורת הקוראים והקריאה בציבור בעל־פה.

בתקופת הגאונים התחילו חכמי המקרא בכמה מקומות לפתח ולגבש שיטות שונות, כדי להציג גם את &quot;מסורת הקוראים&quot; על ידי סימנים כתובים בנוסף לאותיות. תהליך זה הגיע לשיא של פיתוח ודיוק במערכת הניקוד והטעמים של חכמי המסורה בטבריה לפני למעלה מאלף שנה (עד המאה ה-10 למניינם), ויצירתם זו התקבלה בתפוצות ישראל לאחר מכן בכמעט כל ארצות פזוריהם. מלאכתם של חכמי המסורה הטברנים להלביש את מסורת הקוראים על מסורת הסופרים הייתה מלאכת מחשבת, כי היה בה שילוב עדין וזהיר של שתי המסורות ביחד בתוך כתב־יד אחד. הרב מרדכי ברויאר תיאר את השילוב הזה באופן מדויק ובהיר:{{הערה|&quot;מסורת הכתיב ומסורת הקריאה&quot;, '''עיוני מקרא ופרשנות''' ז (תשסה), עמ' 25-32; הטקסט המצוטט הוא מתחילת המאמר (עמ' 25-26) וההדגשות הן משלנו.}}

:'''נוסח המקרא הגיע אלינו באמצעות שתי מסורות: מסורת הסופרים ומסורת הקוראים.''' מסורות אלה נמסרו תחילה כשתי מסורות '''עצמאיות''', שלא היה ביניהן קשר ישיר. '''מסורת הסופרים''' הכירה רק את הנוסח הכתוב בספר; אך הואיל והאותיות של הנוסח הזה לא היו מנוקדות, לא היו צריכים לדעת כיצד הן נקראות ומצטרפות לתיבות. ואילו '''הקוראים''' הכירו רק את המילים האמורות בפה; אך הואיל והם לא משכו בשבט סופר, לא היו צריכים לדעת כיצד הן נכתבות בספר.

:'''אחר כך באו חכמי המסורה וביקשו לקבוע סופית את נוסח הסופרים ואת גרסת הקוראים.''' קביעה זו נעשתה באמצעות '''מניין'''. הם ספרו את המילים, כדי שלא יהיה אפשר להוסיף עליהן או לגרוע מהן, ועל שם המניין הזה הם נקראו אנשי המסורה. '''אך לצורך המניין הזה לא יכלו להיעזר במסורת הסופרים.''' שהרי הסופרים הכירו רק את עצם צירופי האותיות, אך לא היו צריכים לדעת כיצד הן נקראות כמילים, ואין כל אפשרות למנות צירופי אותיות שניקודן איננו ידוע. כך, לדוגמה, אי־אפשר וגם אין טעם למנות את עשרות המקומות שכתוב בהם &quot;יחיה&quot;; ואפשר רק למנות את שבעת המקומות שקוראים בהם יְחַיֶּה. '''משום כך היה על אנשי המסורה לפנות תחילה אל מסורת הקוראים ולספור את המילים השגורות על פיהם. ורק אחרי שקבעו סופית את מניין המילים, יכלו לפנות אל מסורת הסופרים וללמוד ממנה כיצד המילים האלה כתובות בספר: בכתיב מלא או חסר, בא' או בה'.''' ולפעמים ראו שהמילים שהם קיבלו ממסורת הקוראים לא התאימו כלל לאותיות שהם ראו במסורת הסופרים; ובמקרים אלה קבעו שיש כאן הבדל בין קרי ובין כתיב, וכתבו בספר את מה שנמסר במסורת הסופרים ורשמו בגיליון את מה שנמסר במסורת הקוראים.

:'''נמצא, שהיחס שבין מסורת הסופרים ובין מסורת הקוראים הוא בדיוק הפוך מזה שהיינו יכולים לצפות לו.''' שהרי הכול יודעים שכתיבת האותיות קודמת לניקודן; ולפיכך היינו יכולים לצפות שגם אנשי המסורה יפעלו בדרך זו: תחילה יעתיקו ממסורת הסופרים את האותיות הכתובות בספר; ואחר כך ילמדו ממסורת הקוראים להגות בפה את שכתוב בספר. אך מהסיבה שכבר נתבארה לעיל הסדר היה הפוך: '''תחילה למדו ממסורת הקוראים את המילים היוצאות מהפה; ואחר כך למדו ממסורת הסופרים כיצד הופכים את המילים שנאמרו בפה לאותיות הכתובות בספר.'''

:'''משום כך אנחנו מוצאים שנקודת המוצא של המסורה היא תמיד המילה ההגויה, ולא {{ב|התיבה|המילה}} הכתובה'''. בשום מקום אין המסורה מונה את התיבות הכתובות בספר על פי מסורת הסופרים, אלא רק את המילים האמורות בפה על פי מסורת הקוראים. וגם במקום שהמסורה דנה בכתיב, אין היא קובעת את האותיות של התיבה הכתובה, אלא היא קובעת את האותיות שהסופרים מבטאים בה את המילה ההגויה. כך, לדוגמה, כאשר המסורה באה לקבוע את הכתיב המלא שב[[ירמיהו ב/טעמים#ב כ|ירמיהו ב 20]]: &quot;אעבוד כת', אֶעֱבוֹר קרי&quot;, אין היא מוסרת שזהו המקום היחיד, שבו תיבת אֶעֱבוֹד באה בכתיב מלא, אלא היא מוסרת, שזהו אחד מתוך שלושת המקמות שבהם המילה ההגויה אֶעֱבוֹר באה בכתיב מלא. וכעין זה אנחנו מוצאים בכל אותן רשימות מסורה הדנות בהבדל שבין כתיב לקרי כגון ההבדל שבין כתיב &quot;ויאמר&quot; ובין קרי וָאֹמַר. נקודת המוצא של הרשימות האלה איננה הכתיב, אלא הקרי. אין הן מונות את המקומות שכתוב בהם &quot;ויאמר&quot;, ואף על פי כן הקוראים הוגים וָאֹמַר, אלא היפוכו של דבר: הן מונות את המקומות שקוראים בהם וָאֹמַר, ואף על פי כן הסופרים כותבים &quot;ויאמר&quot;.{{הערה|ברויאר ציין כאן: &quot;הוכחתי דבר זה במבוא לספרי, '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב יד ל{{כתב עילי|מ}}''', ניו יורק תשנ&quot;ב, עמ' 19.&quot; אחרי דברי המבוא המצוטט כאן על אופן פעולתם הכללי של אנשי המסורה, דן הרב ברויאר בשאר המאמר בדוגמה חריגה מעניינת היוצאת מן הכלל.}}

לסיכום: מסורת הסופרים ומסורת הקוראים משולבות בשילוב זהיר ועדין בתוך מלאכתם של חכמי המסורה. כל אחת מהן תלויה בשנייה, שהרי אי אפשר לנקד בלי אותיות כתובות, ואי אפשר לקבוע את נוסח האותיות בלי לדעת את אופן קריאתן. חכמי המסורה קשרו את מסורת הסופרים ומסורת הקוראים, שהיו עצמאיות במקורן, בקשר בל יינתק.

===למי מיועדת חכמת המסורה?===

לימוד יסודי ומעמיק של חכמת המסורה אינו מיועד לכל אדם. עיקר חשיבותה של המסורה הינה בשביל מי שכותב ומגיה ספרי תורה ומגילות וכתבי־יד, או למי שמוציא את ספרי המקרא לאור במהדורה חדשה. אדם שעוסק במלאכות הללו זקוק לבסיס סמכותי עבור הכרעותיו בקביעת הנוסח, כי אסור לו להכריע באופן שרירותי. רק בזכות קפדנותם של העוסקים בחכמת המסורה הגיעו לידינו ספרים שאפשר לסמוך עליהם, כדי לקרוא בהם וללמוד מהם מתוך ביטחון.

אמנם אדם שאינו כותב ואינו מגיה ואינו מוציא לאור, והוא רק קורא ולומד מתוך ספרים שכבר הכינו אחרים עבורו – איננו זקוק בהרבה לחכמת המסורה, ואין לו צורך להשקיע בה יותר מדי מאמצים בהבנתה. ובכל זאת ראוי שתהיינה לו הבנות בסיסיות גם בתחום הזה. וכך כתב רבי אברהם אבן עזרא על העיסוק בחכמת המסורה:{{הערה|רבי אברהם אבן עזרא, '''יסוד מורא''', מתוקן ע&quot;פ [https://archive.org/details/yesod-mora-ibn-ezra-constantinople-1530-images/page/n5/mode/2up?view=theater דפוס קושטנטינה ר&quot;ץ (1530)], תחילת השער הראשון (ההדגשה אינה במקור).}}

:יש ממשכילי ישראל שכל חכמתם לדעת דברי המסורת, וסימניהם הנכבדים ורמזיהם היקרים, וכל סתום ופתוח, וקרי וכתיב, וחסר ויתר, ואותיות גדולות וקטנות ותלויות ונקודות עליהם, ומספר הפסוקים והתיבות והאותיות בכל ספר וספר. '''והאמת כי יש שכר לפעולות בעלי המסורת, שהם כשומרי חומות העיר, כי בעבורם עמדה תורת השם וספרי הקודש על מתכונתם בלי תוספת ומגרעת. וטוב הוא למשכיל שיבין קצת דבריהם.'''

:אבל ישים לבו גם להתבונן טעמי [=פירושי] הספרים, כי התיבות כגויות והטעמים כנשמות, ואם לא יבין הטעמים כל יגיעוֹ שווא ועמל ורוח. והוא נמשל למי שיש בידו ספר רפואות, והוא מיגע עצמו לספור כמה דפין בספר, וכמה טורים בכל דף ודף, וכמה אותיות בכל טור, ומזאת היגיעה לא יוכל לרפאות מזור. והנה חכם המסורת שלא למד חכמה אחרת דומה לגמל נושא משי: והוא לא יועיל למשי, גם המשי לא יועילנו.

נכונים דברי הביקורת של ראב&quot;ע: מי שעוסק בספר רפואה כדי &quot;לספור כמה דפין בספר, וכמה טורים בכל דף ודף, וכמה אותיות בכל טור&quot; – ברור שלא יוכל לרפאות שום דבר. אך העבודה הזאת יכולה לעזור בהחלט למי שמלאכתו '''בהעתקת ספרי רפואה'''. ויש גם שכר לפעולתו זו, כי מתוכה יהיו ספרי רפואה מדויקים עבור הרופאים.

בנוסף לכך, כאן מתייחס ראב&quot;ע אך ורק לפועלם של בעלי המסורה בתחום של [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#מסורת הסופרים ומסורת הקוראים|'''מסורת הסופרים''']] בלבד.{{הערה|בדומה לכך כתב אבן עזרא ב[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n8/mode/1up?view=theater הקדמתו לתורה (&quot;הדרך החמישית&quot;)]: &quot;ולא אזכיר טעמי אנשי המסורת, למה זאת מלאה ולמה זאת נחסרת, כי כל טעמיהם כדרך הדרש הם. כי הכתוב פעם יכתוב המילה מלאה מבוארה, ופעם יחסר אות נעלם לאחוז דרך קצרה. ואחר שידרשו טעם למלאים ולחסרים, יורנו איך יוכלו לכתוב הספרים. ומשה כתב בלא וא&quot;ו '''ד' ימלך''' {{מקור|שמות טו יח}}, ומעתיק משלי כתב בוא&quot;ו '''תחת עבד כי ימלוך''' {{מקור|משלי ל כב}}, ושנים רבות בין שניהם, רק לתינוקות טעמיהם טובים הם.&quot; בדברי אבן עזרא יש הסבר היסטורי של שינוי בהרגלי הכתיבה במשך הדורות (מכתיב חסר לכתיב מלא), אמנם אין בשינוי זה שום משמעות לפי הפשט. &quot;אנשי המסורת&quot; פועלים לפי אבן עזרא &quot;כדרך הדרש&quot; (דרך שמזכירה אולי את סוג הפירושים המוכר לנו היום בפירוש &quot;[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up בעל הטורים]&quot; על התורה). אמנם בעלי המסורה הטברנים לא התמקדו ב'''פירושן''' של תופעות הכתיב במקרא אלא '''בקביעתן'''. והם התמקדו בנוסף גם בדרכי '''הקריאה''' וההגייה, דבר שאבן עזרא אינו מייחס להם כלל.}} אבל יש חשיבות רבה שהאדם יכיר את חכמתם של בעלי המסורה בפרטי הניקוד והטעמים, כדי שיוכל להעריך נכון גם את פועלם בתחום של [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#מסורת הסופרים ומסורת הקוראים|'''מסורת הקוראים''']], ובעקבות זה יוכל לקרוא בפיו באופן מדויק ועקבי. ועוד: על בסיס מלאכתם של בעלי המסורה בתחום של הניקוד והטעמים בנו המדקדקים את כללי הלשון, אשר חשיבותם רבה ומכרעת להבנת המקרא. פירושו של ראב&quot;ע, שהיה בעצמו מדקדק גדול, הוא דוגמה לכך. אך עצם הקריאה קודמת לדקדוק, והקריאה שלנו מבוססת לגמרי על מלאכתם של בעלי המסורה.

לסיכום: חשוב שהלומד &quot;יבין קצת דבריהם&quot; כדי להעריך את פועלם של בעלי המסורה, וכדי לקרוא כראוי במקרא. בנוסף, חשוב שהקורא יבין את המקורות והשיטות שעליהם מבוסס הנוסח בספר שהוא קורא בו. ואכן, מטרה אחת חשובה של '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|פרקי המבוא]]''' למהדורה זו של המקרא, היא להנגיש לקורא את הידיעות הבסיסיות והשימושיות ביותר בתחום המסורה, כדי שיבין מתוכן את טיב המהדורה שהוא קורא בה.

==יצירת מופת ואוצר יקר: מהו &quot;כֶּתֶר&quot;?==

===כתר: שתי מסורות בכתב־יד אחד===

השילוב העדין והמורכב [[#בין סופרים לקוראים: מהי &quot;מָסוֹרָה&quot;?|בין מסורת הסופרים ומסורת הקוראים]], הבא לידי ביטוי במפעלם של בעלי המסורה, הביא במרוצת הזמן ליצירתם של [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתבי־יד רבים]], ולאחריהם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם|דפוסים לאין ספור]], שבהם שמרו היטב על שתי המסורות ביחד.

כתבי־היד של בעלי המסורה לא היו מגילות (&quot;ספרים&quot; בפי חז&quot;ל), אלא כתבי־היד כרוכים ([[:W:קודקס|&quot;קוֹדֵקְס&quot;]] בלטינית או מֻצְחַפ בערבית).{{הערה|אין מקבילה בעברית קלאסית למונח הלטיני cōdex או למונח הערבי مُصْحَف או مَصْحَف (''muṣḥaf'' או ''maṣḥaf''), ששימשו אצל נוכרים כדי לתאר ספר כרוך. רק בימי הביניים החלה המילה מִצְחָף (שנגזרה מן הערבית) לשמש בעברית וערבית־יהודית. עצם הזרוּת של המונח מצביע על כך שהשימוש בקודקסים מגיע מחוץ למסורת ישראל. דווקא הקודקס הלא־מסורתי היה המדיום הטוב ביותר לכתיבת מסורות שבעל־פה, שכן עצם האיסור לכתוב דברים שבעל־פה היה גדול יותר אילו היו נכתבים במגילות בדומה לספרי התנ&quot;ך.}} בכלל, הפורמט החומרי המועדף בימי הביניים לצורך הורדת כלל המסורות שבעל־פה אל הכתב היה הקודקס. הדבר היה נכון לא רק לגבי ספרי המקרא, אלא גם לגבי מסורות שהיו עד כתיבתם לגמרי בעל־פה, כגון [[#מִשְׁנָה וְתַלְמוּד|משנה ותלמוד]]. הקודקס עלה על המגילה מבחינה טכנולוגית: דפים נקשרו יחד בצד אחד, והטקסט נכתב ביעילות על שני צדי כל דף (בדומה לספר מודרני). ניתן היה לדפדף בקודקס ולהגיע לעמוד המבוקש מיד (בניגוד למגילה שצריך לגלגל אותה). אבל עבור התנ&quot;ך, לקודקס היה יתרון נוסף בכך שהוא היה פורמט לא־הלכתי, כלומר, הוא לא היה כפוף לכללי המסורת הקדומה של הסופרים. הדבר אִפשר ליוצרי כתבי־היד המקראיים להוסיף את הסימנים המייצגים את המסורת בעל־פה של [[#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|מִקְרָא]], דהיינו הניקוד והטעמים, וגם להוסיף הערות. כל אלה היו אסורים במגילות.

'''כֶּתֶר:''' כתב־יד כרוך כזה שהכיל תנ&quot;ך שלם, או חלק משמעותי ממנו (תורה, נביאים או כתובים), נקרא בעברית &quot;כתר&quot; (או תאג' בערבית־יהודית). כתר היה מלאכת מחשבת ויצירת מופת. הוא הכיל בתוכו את השילוב המורכב בין מסורת הסופרים (נוסח הכתיב) ומסורת הקוראים (ניקוד וטעמים), את הערות המסורה ורשימות המסורה ולעתים חיבורים נוספים (על נושאים כגון מסורה, דקדוק או מצוות), ואפילו קישוטים ואיורים מרהיבים. כתר שימש הן את הסופרים בקהילה (כדי לקבוע מהו הכתיב הנכון בספר תורה או מגילה) והן את הקוראים (כדי לקבוע את אופן הקריאה הנכונה). כתר מדויק ומפואר היה יכול להיות האוצר היקר ביותר של איש אמיד או של קהילה שלמה.

===שלושה סוגים של מהדורות מקרא===

אמנם השילוב המורכב בין מסורת הסופרים למסורת הקוראים, הבא לידי ביטוי בכתבי־היד של המסורה, לא היטיב לגמרי עם הסופר ולא עם הקורא. כי מצד אחד הסופר אינו זקוק כלל לסימני הניקוד והטעמים, ואף לא לאותיות ה&quot;קרי&quot; שבשוליים, ותוספות אלו אף עלולות להסיח את דעתו במלאכתו. והמצד השני הקורא אינו זקוק להערות המסורה (שרובן הגדול באות כדי לשמור על נוסח האותיות כגון בכתיב מלא וחסר). ועוד: במקומות שיש בהם &quot;קרי וכתיב&quot;, הקורא מוצא את הניקוד משולב בתוך אותיות שלא מתאימות לו, והוא מוכרח לחפש את האותיות המתאימות לניקוד בשוליים (בלתי מנוקדות), והדבר יכול להכביד עליו או לבלבל אותו. בגלל זה אנחנו מוצאים שבמרוצת הדורות היו כתבי־יד ומהדורות מקרא מכמה סוגים, המיועדים לאופנים שונים של שימוש.

מאז תקופתם של בעלי המסורה, היו '''שלושה''' סוגים עיקריים של כתבי־יד ומהדורות מקרא:
#'''&quot;כֶּתֶר&quot;, מקראות גדולות:''' המקום המכובד שמור לכתב־יד או דפוס של המקרא הבא להביא את השילוב המיוחד שעשו חכמי המסורה הטברנים בין מסורת הסופרים למסורת הקוראים, ולהציג את השילוב הזה במלואו ובאופן מדויק. יצירה כזו חייבת על פי טבעהּ ומטרתהּ להכיל את הערות המסורה במלואן, ולהציג את כל הטקסט באופן הכי קרוב שאפשר לשיטתם של בעלי המסורה. ברוב המהדורות החשובות של '''מקראות גדולות''' (מקרא מלא עם תרגום ארמי ופירוש), מאז [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up הדפוס השני] (ונציה רפ&quot;ה-רפ&quot;ו [1524-1526]) ועד ימינו ([https://www.mgketer.org/ מקראות גדולות הכתר]), אכן נהגו להביא את נוסח המסורה ביחד עם האפרט השלם השומר עליו, דהיינו את הערות המסורה הקטנה והמסורה הגדולה, וגם את הרשימות הטכניות של המסורה בסופי הספרים והכרכים.
#'''תיקון סופרים:''' יש עותק המיועד ל[[:W:סופר סת&quot;ם|סופרי סת&quot;ם]], כדי להעתיק ישירות ממנו בזמן שהוא כותב ספר תורה, או אחד מספרי הנביאים והכתובים בצורת מגילה על קלף. עותק כזה נקרא &quot;תיקון סופרים&quot;. לעתים קרובות הוא מכיל רק את נוסח האותיות (ה&quot;כתיב&quot;), בלי הניקוד והטעמים, כגון ב[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up '''עזרת הסופר'''] (אמסטרדם תקכ&quot;ט [1769]). נוסח האותיות מופיע ב&quot;תיקון סופרים&quot; יעיל בעיצוב מיוחד, בחלוקה מחושבת לשורות ולטורים, כדי להקל על הסופר לעשות את מלאכתו באופן מיטבי.
#'''&quot;תיקון קוראים&quot;, ספר לימוד, &quot;מקראות קטנות&quot;:''' רוב כתבי־היד והמהדורות המודפסות של המקרא בניקוד ובטעמים אינם מיועדים ליחידי סגולה העוסקים ברזי המסורה ונוסח המקרא (בשבילם כבר קיים הסוג הראשון), והם גם אינם מיועדים לסופר הסת&quot;ם המקצועי כדי שיעתיק מהם את ספריו (שהרי בשבילו יש &quot;תיקון סופרים&quot;). לעומת שני הסוגים הראשונים, הסוג השלישי מיועד לכל מי שקורא ולומד תנ&quot;ך וזקוק לניקוד וטעמים, ובמיוחד למי שמתכונן לקרוא בציבור בקולו. מדובר על חומשים (לעתים עם הפטרות ו/או חמש מגילות) עבור הקריאה בציבור בבית הכנסת, על ספרים מהתנ&quot;ך בליווי תרגומים ו/או פירושים כדי להקל על לימודם, ועל כתבי־יד ומהדורות של התנ&quot;ך השלם בלי פירושים (שנקראו &quot;מקראות קטנות&quot; או Biblia Hebraica בלועזית). בדורות האחרונים הרבו להדפיס כלי עזר מיוחד לקורא בתורה בציבור, דהיינו '''[[תיקון קוראים|&quot;תיקון קוראים&quot;]]''' שבו מציגים את הפסוקים המנוקדים במקביל לעמוד בלתי-מנוקד הדומה ספר תורה. בכל ספרי הלימוד האלה הקפידו להציג את מסורת הסופרים ואת מסורת הקוראים ביחד ובדיוק רב, כולל במקומות שיש בהם &quot;קרי וכתיב&quot;. אבל את הערות המסורה ורשימותיה הכילו רק במידה שהקורא והלומד זקוק להם, דהיינו מעט אם בכלל.

===&quot;תיקון קוראים&quot; במובן הרחב===

כאמור, הכותרת &quot;תיקון קוראים&quot; מציינת בימינו מהדורה מיוחדת של התורה (או לפעמים של הפטרות או מגילות), המיועדת למי שמתכונן לקרוא בציבור בבית הכנסת. אבל יותר נכון לומר שכמעט כל המהדורות של התנ&quot;ך השלם או של ספרים אחדים ממנו, שיצאו לאור בעידן הדפוס או שנכתבו לפני כן בעידן כתבי־היד, ביחד עם פירושים ותרגומים או בלעדיהם, ויש בהן ניקוד וטעמים – מטרת כולן למסור את מסורת ההגייה כדי לאפשר קריאה נכונה בקול. כלומר: כולם כאחד ראויים להיקרא בצדק &quot;תיקון קוראים&quot; לפי הגדרתנו.

מהדורתנו היא אם כן &quot;תיקון קוראים&quot; במובן הרחב הזה. היא מיועדת בראש ובראשונה לקורא וללומד. על כן לא תופענה בה הערות מסורה, שהרי היא לא באה כדי לתעד את מלוא יצירתם של בעלי המסורה, אלא רק למסור את '''התוצאה המדויקת''' של שיטתם בשביל מי שניגש למקרא. מהדורה זו תעוצב, אם כן, בדרך נוחה בשביל הקורא והלומד, תוך התייחסות לניקוד ולטעמי המקרא. '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|בפרק הבא של המבוא למהדורה]]''' נסביר באופן יסודי ומלא את שיטת העיצוב במהדורתנו לטובת הקורא והלומד בעניינים שאין להם קשר לקביעת הנוסח. הפרקים הבאים אחריו ידונו בעצם קביעת הנוסח.

==כתר ארם צובה כבסיס לנוסח המסורה במהדורתנו==

מפעלם של בעלי המסורה הגיע לשיאו בכתב־יד אחד, כתר מפואר של תנ&quot;ך שלם, שהוא מעשה ידיו של חכם המסורה [[:W:אהרן בן אשר|אהרן בן־משה בן־אשר]]. בן־אשר הביא את הכתר הגדול שלו לרמות של דיוק ועקביות, בהירות ונאמנות למסורה, שלא היו באף אחד מכתבי־היד האחרים שנכתבו במשך הדורות. הכתר הזה נשמר במשך מאות שנים על־ידי קהילת [[:W:חלב (עיר)|ארם צובה]] שבסוריה עד שהועלה לירושלים לאחר קום המדינה, ועל כן מכנים אותו [[:W:כתר ארם צובא|&quot;כתר ארם צובה&quot;]].

ייחודו של כתר ארם צובה, ומידת ההתאמה שלו להיות בסיס למהדורת מקרא, דורשים הוכחה. ואף הדרך הנכונה לקבוע את פרטי הנוסח במהדורת מקרא המיוסדת על הכתר דורשת שיקול דעת. נקודת המוצא למהדורתנו נמצאת בכתביהם של שני חוקרי המסורה הגדולים בדור הקודם, דהיינו פרופ' ישראל ייבין ז&quot;ל והרב מרדכי ברויאר ז&quot;ל. כל אחד מהם כתב ספר מופת שבו הוכיח את ייחודו ואת חשיבותו של כתר ארם צובה בתחום מסויים, ושניהם העמיקו לנו את הבנתנו לגבי פועלם של חכמי המסורה.

'''אין מטרה במהדורתנו לחדש בתחום של נוסח המסורה, אלא לקחת את מסקנות המחקר ופירותיו, ולהכין על פיהם מהדורה מדויקת לפי כתר ארם צובה וכתבי־היד הקרובים לו, המתאימה לצורכי קריאה ולימוד.'''

===פרופ' ישראל ייבין על נוסח הניקוד והטעמים בכתר===

פרופ' ישראל ייבין בחן ביסודיוּת את מערכות הניקוד הטעמים בכתר (כולל התייחסות רחבה לתחום של הגעיות) בספרו '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' (ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט).{{הערה|ספר זה אזל מן השוק, והוא כבר לא נמצא כלל בקטלוג של בית ההוצאה ע&quot;ש מאגנס (ונראה מכך שאין להם כוונה להדפיסו שוב). חבל שאי-אפשר לקנות עותק של ספר כה חשוב, ואין למצוא אותו כלל מחוץ לספריות הגדולות.}} בספרו זה עלה ייבין על השיטתיוּת המובהקת שבמערכות הניקוד והטעמים בכתר ועל הדיוק הנפלא שבהן, שיטתיוּת ודיוק ייחודיים שעולים לאין שיעור על כל כתב־יד או דפוס אחר.{{הערה|השיטתיוּת והדיוק בכתר באים לידי ביטוי בכל מרכיביו, אמנם במיוחד בתחום של טעמי אמ&quot;ת. ראו על כך בדברי הפתיחה של משה גושן־גוטשטיין (&quot;עִם הספר&quot;), עמ' ח: &quot;מי שמלאכתו בחקר כתבי־היד של &quot;הנוסח המקובל&quot; של המקרא יודע, כי על אף טענות מוגזמות שהועלו בדור הקודם, הרי ההבדלים בדרכי ההטעמה בין כתבי־היד הסטנדרטיים־מאוחרים יחסית – שעליהם מבוססת מהדורת המקראות הגדולות של ונציה – ובין המסורת הטברנית המיוצגת בכתבי־היד העתיקים המצויים כיום בידינו, אינם כל כך גדולים. אדרבה, לבד משיטת המתגים – והוא עיקר גדול – הנוסח הסטנדרטי הוא נציג טוב למדי של הנוסח הטברני הקדום יותר. מתוך הכרה זו אף יתבארו אותם ניסוחים בספרות המקצועית של העשור האחרון הנראים מקילים כאילו בחומרת האבדה של חלקים מכתר ארם־צובה, באשר כתב־יד לנינגרד עשוי לשמש כביכול תחליף. כמובן, הכל יתאבלו על גודל האבדה והכל יודו כי כ&quot;י לנינגרד רק תוֹאַם תיאום משני לשיטת ר' אהרן בן אשר. אולם תיאום זה מוצלח ומדוייק, ולכן יכול אותו כתב־יד לשמש תחליף סביר וחסרונו של הכתר כמעט שלא יורגש. בא מחקרו של ייבין ומלמד, כי מה שנכון בערך – על דרך הכללה גסה – לגבי כ&quot;א הספרים, אינו נכון כלל לגבי ספרי אמ&quot;ת. מעמדו היחיד במינו של כתר ארם־צובה מואר מתוך פרק זה באור חדש, והעולה בתיאורו של ייבין הוא הוכחה כבדת משקל ביותר לעניין מעמדו של הכתר בכלל. על דרך פישוט: מה שאנו מגלים בדרך הטעמת הכתר לגבי ספרי אמ&quot;ת מסייע לנו להבין, איך נולדו שינויים בכתבי־יד אחרים ובחיבורים משניים. הכתר הוא היסוד שעל פיו יובן מה שאירע במקורות אחרים – ולא להיפך.&quot;}} כלומר: ייבין עמד על ייחודיות הכתר לא רק מתוך הכתר עצמו, אלא גם מתוך השוואתו אל האיפיונים של כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לו, ואף אל כתבי־היד והדפוסים שבאו לאחריהם במשך מאות בשנים. השוואה זו של ייבין חשובה בראש ובראשונה כי היא מאירה לנו את שיטת הניקוד ואת הטעמים במקרא (הן בכתר והן במקורות האחרים) ומעמיקה את הבנתנו בה.

השוואתו שופכת אור גדול גם על עצם חשיבותו של כתר ארם צובה: עבודתו של בן אשר כמסרן בכתב־היד הזה לא הייתה רק להוסיף את מערכות הניקוד והטעמים והערות המסורה ע&quot;פ ידיעותיו הנפלאות ובקיאותו הרבה, אלא גם לקרוא את כתב־היד פעם אחר פעם במשך כל ימי חייו, ובכל פעם לתקן את הפרטים הקטנים שעדיין היו זקוקים לתיקון, עד שמפעל חייו זה הפך להיות במשך השנים כתב־יד מופת, טופס המקרא הכי שלם מכל הבחינות שנכתב אי-פעם. ניתוחו המפורט של ייבין לתוצר הסופי של תהליך זה, והשוואתו אל כתבי־יד אחרים ואל דפוסים חשובים של המקרא, מראה בבירור מדוע יצירתו זאת של אהרן בן אשר נחשב לגולת הכותרת בתחום המסורה מכל הזמנים בכלל, ובתחום הניקוד והטעמים בפרט: &quot;לפי שהגיהוֹ בן אשר, ודקדק בו שנים, והגיהוֹ פעמים רבות...&quot; {{מקור|רמב&quot;ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ח|רמב&quot;ם הלכות ספר תורה פ&quot;ח}}.{{הערה|אין שחר לטענה הנפוצה שהרמב&quot;ם התכוון במשפט הזה רק לדיוקו של הכתר בתחום חלוקת הפרשות הפתוחות והסתומות (הנושא שעליו כתב באותו פרק). שהרי בדיקתן הקפדנית והמקצועית של כל הפרשות במקרא היא לא עבודה גדולה, אלא סה&quot;כ מטלה של כמה ימים ספורים לכל היותר. ולכן לא ייתכן שעל בדיקתן ודיוקן של הפרשות כתב הרמב&quot;ם: &quot;ודקדק בו שנים, והגיהוֹ פעמים רבות&quot;. אלא ברור שהתכוון הרמב&quot;ם קודם כל לנוסח האותיות, שהרי נוסח האותיות שבכתר הוא הבסיס ל&quot;כתיב&quot; הנכון בהלכות תפילין לפי הרמב&quot;ם, ונראה אם כן שגם בספר התורה שכתב הרמב&quot;ם הסתמך על נוסח האותיות שבכתר (ובעקבותיו הלכו יהודי תימן). חידושו של ייבין הוא אם כן שלא רק לגבי האותיות, אלא גם במערכות הניקוד והטעמים ניתן להוכיח שיש בכתר יצירת מופת בדיוקו, פרי של שנים רבות של הגהה ע&quot;י חכם מסורה מובהק שאין דומה לו באף כתב־יד אחר. ואם כן סביר להניח שדברי הרמב&quot;ם מתכוונים גם לתחום הזה.}}

השוואה זו איפשרה לייבין גם לקטלג כתבי־יד אחרים לפי האיפיונים שלהם ביחס לכתר, ולהראות כיצד ניתן להעזר בהם בזהירות ובשיטתיוּת כדי לשחזר את הניקוד והטעמים בחלקים החסרים בכתר. למעשה קבע ייבין שכתי&quot;ל הוא המקור האמין והחשוב ביותר לשחזור הניקוד והטעמים (אבל לא לקביעת האותיות והגעיות) בחלקיו החסרים של הכתר.

===הרב מרדכי ברויאר על נוסח האותיות בכתר===

אפשר לומר שמה שעשה ייבין בשביל ניקודו וטעמיו של הכתר, עשה הרב מרדכי ברויאר לנוסח האותיות שבו (נוסח ה&quot;כתיב&quot;) ולמערכת המסורה השומרת בעיקר על אותו נוסח. ברויאר בחן ביסודיוּת את נוסח האותיות שבכתר מול כתבי־היד הטברנים הקרובים לו בספרו '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא''' (ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז).{{הערה|גם הספר היקר והחשוב הזה, כמו ספרו של ייבין, כבר אזל מן השוק, ומבית ההוצאה מסרו שאין להם כוונה להדפיסו שוב. חבל שהוא לא יהיה נגיש לציבור החוקרים והלומדים.}}

בספר זה הוכיח ברויאר דבר שלא היה מקובל עד אז במחקר, דהיינו ש&quot;נוסח המסורה&quot; היה אידיאל ידוע ומדוייק של נוסח אחד ויחיד לכל האותיות שבמקרא, והוא היה אידיאל משותף לכל כתבי־היד הטברנים. אמנם כל כתב־יד התרחק במידה מסויימת מאידיאל זה בגלל טעויות אנוש, אבל כולם שאפו להגיע אל אותו נוסח (המשתקף במכלול הערות המסורה הטברניות). בכל כתב־יד מסויים נשארו טעויות שנעלמו מעיני מי שביצע בו הגהה, אבל ניתן לתקן אותן על פי הנוסח במקומות המקבילים ברוב כתבי־היד הקרובים, שבהם לא תופענה אותן טעויות (אלא אחרות).

ועוד גילה ברויאר ממצא מרתק נוסף: יש כתב־יד אחד ויחיד שהוא כה מושלם עד שהוא זהה לגמרי לנוסח המסורה המשתקף בהערות המסורה ובנוסח רוב כתבי־היד הטברנים כמעט במאה אחוזים. כתב־יד מיוחד זה הוא כתר ארם צובה; וכאשר הגיע צילומו של הכתר לידיו של ברויאר, הוא נוכח לדעת שנוסח האותיות שבו זהה ל&quot;נוסח המסורה&quot; התיאורטית, אותו כבר בנה ע&quot;פ הערות המסורה ורוב כתבי־היד הטברנים.

כך הוכיח ברויאר שדיוקו של הכתר כה גדול עד שהוא כמעט מעבר ליכולת אנוש. בנוסף לכך, מעבר להוכחת ייחודו של הכתר מתוך דיוקו בחלקיו הקיימים, שיטתו המוכחת היא לא פחות יעילה בשביל שחזור נוסח האותיות בחלקיו החסרים.

לגבי התורה, שהוא החלק העיקרי החסר בכתר, הראה ברויאר שנוסח האותיות בתורה ע&quot;פ המסורה זהה לגמרי לנוסח ספרי התורה התימנים, ששמרו במדוייק על נוסח הכתר ושיטת המסורה. ספרי התורה בספרד ובאשכנז אף הם מדוייקים להפליא (חוץ מכ-9 אותיות בכל התורה כולה), הודות לנסיונות הרבים שנעשו במשך הדורות לברר את נוסח המסורה ע&quot;י חכמים כגון הרמ&quot;ה ובעל ה&quot;מנחת שי&quot;. לחכמים אלה לא הייתה הזדמנות לבדוק את ממצאיהם באופן ישיר מול ספרו המקורי של בן אשר, והם היו רחוקים מאוד ממקורו של נוסח המסורה הטברנית. לכן הם מהווים עדות מובהקת עד כמה ששיטת המסורה אחידה במהותה.

===מסקנות===

בדור האחרון הצליח המחקר לחדד את ידיעותינו עוד יותר לגבי האותיות, הניקוד והטעמים של כתר ארם צובה בחלקיו הקיימים והחסרים, ויש גם מקומות שניתן לסייג במידה צנועה את מסקנותיהם של ייבין וברויאר. אבל עיקר חידושיהם בתחום המסורה התקבלו,{{הערה|לגבי החידוש העקרוני של הרב ברויאר, ראו על כך ב[http://www.biu.ac.il/js/JSIJ/7-2008/Ofer.pdf מאמרו של יוסף עופר], &quot;הכרעת נוסח המקרא על פי המסורה: שיטתו של הרב ברויאר ומקורותיה&quot;, JSIJ (כתב-עת אלקטרוני למדעי היהדות) 7 (2008), עמ' 150: &quot;דומה שמסקנתו העקרונית של ברויאר התקבלה אצל חוקרי המסורה החשובים בלא ערעור&quot; (ובהערות שם).}} ומאפשרים לנו כבר במשך דור שלם להוציא לאור מהדורות מדוייקות של המקרא על פי המסורה, לפי כתר ארם צובה וכתבי־היד הקרובים לו.

ניתן אף להוסיף ולומר שגם אם יימָצאו חלקי הכתר החסרים (והלוואי שיתגלו ויצאו לאור עולם!), הם כבר לא ישנו בהרבה את ידיעותינו על נוסח המסורה, וגם לא את הנוסח שמופיע במהדורות המקרא המבוססות על הכתר. יש רק פרטים קטנים במקומות מסויימים מאוד שעוד דורשים אימות מול כתב־היד הכי מושלם, יצירת המופת של גדול חכמי המסורה הטברנים.

==מהדורתנו==

===המהדורות האחרות של המקרא ברשת האינטרנט===

מהדורה זו של המקרא היא הראשונה בעולם המשקפת את נוסח המסורה באופן מדויק ומתועד, וגם מוענקת לציבור ברישיון חופשי. למרות שעד היום היו מספר מהדורות של המקרא ברשת האינטרנט, אף אחד מהם לא השיג את שתי המטרות הללו ביחד:
*'''[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת &quot;מכון ממרא&quot;]''' היא נוסח יפה ומדויק ע&quot;פ המסורה, אבל המהדירים אינם מאפשרים שימוש חופשי בה לכל מטרה. לדוגמה: אסור להעתיק את מהדורתם באתר אחר כדי לתקן בה טעויות, או לעצב את הטקסט באופן אחר, או להוסיף עליה פירוש או תרגום. והם גם לא נימקו באופן ברור את שיטת הגהתם: באתר כתוב שהנוסח &quot;לפי הכתר וכתבי היד הקרובים לו&quot; (בלי פרטים נוספים). בהורדת התנ&quot;ך מאתרם יש גם קובץ טקסט בשם &quot;readme&quot; שבו כתוב באנגלית שהתנ&quot;ך הוא &quot;לפי שיטת הרב מרדכי ברויאר&quot; (&quot;using the method of the Rav Mordechai Breuer&quot;), אבל גם בו אין פרטים לגבי השיטה המדוייקת. מבדיקת מאות מקומות עולה שהטקסט במכון ממרא זהה כמעט לגמרי לזה של הרב ברויאר מלבד מקומות בודדים (שבחלקם ייתכן שנפלה טעות ואין הבדל עקרוני בשיטה), וחוץ מעניינים שבשיטת העריכה, כגון: במהדורת מכון ממרא לא מנקדים את החולם בשם הוי&quot;ה, ולא מנקדים את הכתיב ב&quot;קרי וכתיב&quot;. הם גם משתמשים בסימן אחד עבור כל הגעיות (מתגים), ולא בשני סימנים שונים כפי שעשה הרב ברויאר (כדי להבחין בין געיות שמקורם בכתב היד העיקרי לבין געיות שהוסיף על פי שיטתו).  מהדורת מכון ממרא מופיעה גם ב&quot;מאגר ספרות הקודש&quot; שמופיע באתרים של [http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t0.htm &quot;סנונית&quot;] ושל [http://kodesh.mikranet.org.il/i/tr/t0101.htm &quot;מקראנט&quot;] (התוכן והעיצוב זהים לגמרי בשתי הכתובות), שכנראה הגיעו להסכם מיוחד עם בעלי זכויות היוצרים. חשוב להדגיש ש&quot;מכון ממרא&quot; היה האתר הראשון ברשת האינטרנט (מאז שנת 1998) שהגיש לציבור מהדורה דיגיטלית משובחת של המקרא לשימוש פרטי בחינם, ועל זה הם ראויים לשבח והכרת הטוב.
*'''[http://tanach.us/ODTFiles/ מהדורת וסטמינסטר]''' (עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml כאן]) מהווה הקלדה מדויקת לכתב־יד לנינגרד (כתי&quot;ל), וגם פרויקט המתנהל ברמה מקצועית גבוהה. היא אמנם ניתנת לשימוש חופשי (מאז שנת 2003): המגיהים אף הכריזו באדיבותם שהיא תהיה בנחלת הכלל (public domain), ולכן הפכה להיות הבסיס לנוסח המקרא באתרים רבים, וביניהם: [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh אתר ספריא], [https://hb.openscriptures.org/ פרויקט OSHB], ועוד. גם באתר ויקיטקסט השתמשנו בנוסח זה בלבד במשך שנים, והוא עדיין מהווה הבסיס למהדורות ה&quot;כתיב&quot; והניקוד&quot;. אבל כתי&quot;ל בעצמו אינו נקי מטעויות, הן בכתיב המלא והחסר (שאף סותר את הערות המסורה שבאותו כתב־יד במאות מקומות) והן בניקוד ובטעמים. בכתיב של אותיות התורה לבד יש כ-180 מילים בהקלדת וסטמינסטר שהם כתובים נגד נוסח המסורה וספרי התורה. גם בניקוד ובטעמים יש מאות רבות של מקומות חריגים בהקלדת וסטמינסטר שמקורם בכתי&quot;ל. ועוד יש בו מאות הערות על תופעות מקומיות בכתי&quot;ל; הערות אלו מסיחים את דעתו של הקורא ומפריעים לו בקריאתו. בסופו של דבר מהדורת וסטמינסטר אינה מיועדת ליהודי שמעוניין לקרוא וללמוד תנ&quot;ך, אלא למי שרוצה מידע מדוייק על כתי&quot;ל.

'''התוצאה בגלל ההבדל ברשיונות ברורה:''' המהדורה ה'''פחות''' מתאימה לנוסח המסורה, וה'''פחות''' מתאימה בשביל יהודים שרוצים לקרוא וללמוד תנ&quot;ך – דווקא הוא הנוסח שמעתיקים בדרך כלל באתרים שונים באינטרנט ומפתחים אותה בכל מיני כיוונים. ואילו המהדורה ה'''יותר''' מדויקת על פי המסורה ו'''יותר''' מתאימה לקורא וללומד היהודי – נמצאת במעט אתרים, כי כל מי שלא קיבל אישור מיוחד מבעלי זכויות היוצרים אינו יכול לפתח את המהדורה היפה הזו בכיוונים שנראים לו.

'''מהדורתנו באה אם כן לאפשר שימוש חופשי לציבור כולו במהדורה מדויקת של המקרא על פי המסורה.'''

===הרישיון לשימוש חופשי===

מהדורה זו מוענקת לציבור ברישיון חופשי ('''[https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0/legalcode CC-BY-SA 4.0]'''). פירוש הדבר לא רק שמותר להשתמש בה בחינם ובלי לבקש רשות, אלא שמותר להעתיק אותה ואף ליצור ממנה יצירות נגזרות באתרים אחרים. ניתן לבצע בה תיקונים ושיפורים, ומותר לשלב בה פירושים ותרגומים, ובעצם לעשות בה כל שימוש אפשרי, בכפוף לשני תנאים בלבד:
*'''ייחוס:''' כל המעתיק את מהדורתנו במקום אחר, או המשתמש בה ביצירה נגזרת, חייב לציין את מקור היצירה כאן בוויקיטקסט.
*'''שיתוף זהה:''' כל המעתיק את מהדורתנו במקום אחר, או המשתמש בה ביצירה נגזרת, חייב לאפשר לאחרים להשתמש בה, וביצירה הנגזרת המבוססת עליה, על ידי ציון מפורש של הרישיון החופשי.

להסבר בעברית של הרישיון החופשי '''[[:W:ויקיפדיה:ויקיפדיה:רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 4.0 בינלאומי|ראו כאן]]'''.

עצם הרשות לא רק להעתיק את נוסח המקרא במהדורתנו, אלא אף לבנות על הנוסח הזה כבסיס למהדורות מתוקנות או יצירות נגזרות – היא חשובה ביותר. כי אין בעולם מהדורה מושלמת של המקרא, וגם לא יכולה להיות, כי אין שיטת עריכה אחת מושלמת להגהה ועיצוב המקובלת לגמרי על כל אחד ואחד. לכן רצוי שכל אדם יוכל לפתח את הבסיס הניתן כאן לפי דעותיו, רצונותיו וצרכיו.

עוד מטרה נוספת וחשובה של הרישיון החופשי במהדורתנו: לשחרר לא רק את '''נוסח''' המקרא עצמו, אלא גם את ה'''תיעוד''' לנוסח המקרא ברישיון חופשי. מטרה זו חשובה משתי סיבות:
*התיעוד השקוף ברישיון חופשי בשיטת ויקי מאפשר לכל אחד לתרום תיקונים ושיפורים לאותו תיעוד באופן שקוף לגמרי, וכך מאפשר לתיעוד עצמו להשתפר עם הזמן.
*שחרורו של התיעוד הכרחי גם כדי לאפשר '''יצירות נגזרות''' למהדורת המקרא המוגשת כאן, כלומר למהדורות נוספות ע&quot;פ שיטות הגהה ועריכה שונות במקצת. אם ירצה מישהו להוציא מהדורה מעוצבת באופן שונה (לדוגמה להציג &quot;קרי וכתיב&quot; בצורה אחרת), או לפי שיטת הגהה אחרת (לדוגמה מהדורה שבה &quot;מרכא בתיבת תביר&quot; מוחלפת בגעיה פשוטה כמו שמופיע בחלק מכתבי־היד וברוב המהדורות עד ימינו), מהדורה נגזרת כזו תהיה בעלת ערך בגלל שגם היא תתבסס בכל פרטיה על תיעוד מלא כראוי.

אם כן הרישיון החופשי מתיר (ואף מעודד) פיתוח נוסף לכל החומר שנמצא כאן: מי שמעדיף הגהה ועריכה ע&quot;פ שיטה שונה במקצת או בהרבה, יכול בקלות לבצע את השינויים הנראים לו על בסיס המהדורה הזאת, בהתאם לתנאים הנוחים של הרישיון החופשי. לכן השיטה המוסברת ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|פרקי המבוא]], והתיעוד הרצוף והעקבי בהערות נוסח המשולבות בגוף הטקסט עצמו, אינן חשובות רק כשלעצמן, אלא גם בגלל שהן יכולות לשמש בסיס מהימן, וגם נוח לשימוש, עבור פיתוחים ושינויים בעתיד על־ידי אנשים אחרים.

===תיעוד הנוסח===

בדור האחרון יצאו לאור שתי מהדורות חשובות של המקרא המבוססות על כתר ארם צובה ועל כתבי־היד הקרובים לו, והמתעדות את מקורות הנוסח ואת שיטת העבודה בהרחבה. הראשונה היא התנ&quot;ך של הרב ברויאר (במהדורותיו השונות), והשנייה היא &quot;מקראות גדולות הכתר&quot; בהוצאת אונ' בר-אילן ובפיקוחו פרופ' מנחם כהן. הראשון השקיע מאמצים גדולים לתעד את הנוסח בספריו וברשימותיו לגבי כל החלטה מקומית זעירה, והשני הקדיש לשיטת ההגהה הקדמה מדעית רחבה ומנומקת היטב. שיטותיהן של ברויאר וכהן קרובות מאוד, אבל הן אינן זהות לגמרי. ובשתיהן עצם התיעוד לנוסח '''נפרד''' מהטקסט הנדפס.{{הערה|יש עוד שתי מהדורות של המקרא המבוססות על כתר ארם צובה לפי הצהרתן, אבל אין בהן כל תיעוד או הסבר מפורט לגבי שיטת ההגהה: הראשונה היא כאמור [http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm המהדורה המקוונת] באתר &quot;מכון ממרא&quot; (&quot;לפי הכתר וכתבי היד הקרובים לו&quot;), והשנייה תנ&quot;ך &quot;סימנים&quot; מבית הוצאת פלדהיים (&quot;נבחר והותאם נוסח המקרא בזו המהדורה לכת&quot;י כתר ארם צובה&quot;). מהדורת מכון ממרא אינה מסבירה את פרטי שיטתה במקומות שהכתר חסר בהם (כמו רוב התורה) ורק מציינת שהנוסח בכלל הוא &quot;לפי שיטת הרב מרדכי ברויאר&quot;. ואילו במהדורת &quot;סימנים&quot; רק נאמר בקיצור שבמקומות החסרים הסתמכו על כתי&quot;ל. מהדורת &quot;סימנים&quot; הוא אגב תנ&quot;ך יפה להפליא, אבל הכרעותיו לגבי הנוסח נעשו מאחורי הקלעים.}}

במהדורתנו שילבנו את שתי הגישות לתיעוד הנוסח:
#'''ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|ששת פרקי המבוא]] יש הסבר כללי לשיטת העריכה והעיצוב:''' כל המרכיבים בשיטת העריכה מנומקים במבוא לפרטי פרטים.
#'''בנוסף יש תיעוד מקומי מלא המשולב בתוך גוף הטקסט עצמו:''' הנתונים עבור כל הכרעה לגבי אות, ניקוד או טעם מובאים בצמוד למילה הנדונה בתוך &quot;הערת נוסח&quot;. הערות הנוסח אינם מופיעים ברצף הפסוקים, אך ניתן לראות ולקרוא אותן בכמה דרכים:
##בראש כל דף של פרק ב&quot;מקרא על פי המסורה&quot; בוויקיטקסט, אפשר ללחוץ על &quot;הצג הערות נוסח&quot;.{{הערה|אפשר גם ללחוץ על &quot;עריכה&quot; בכל דף של פרק כדי לראות את הבסיס המקודד של הטקסט, ובתוכו את הערות הנוסח.}}
##כל הערות הנוסח מוצגים באופן יעיל ושימושי באתר [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ &quot;מקרא על פי המסורה עם הערות הנוסח&quot;].
##הערות הנוסח מופיעות בתור הערות שוליים בתוך רצף הפסוקים באתר &quot;על התורה&quot; (לדוגמה [https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Bereshit/1.1#m7e0n6 בראשית פרק א]).
יש הערת נוסח על כל מילה בכתב־היד שהוא הבסיס למהדורה, כלומר בכתר ארם צובה או בכתי&quot;ל, שיש מקום לדון בה מבחינת האותיות, הניקוד או הטעמים (ובמידת הצורך אף הגעיות). זוהי שיטה מקורית ש'''מצמידה את התיעוד אל הטקסט עצמו''', ממש בתוך המילה עצמה, אבל בו בזמן היא מאפשרת לקורא לקרוא את נוסח המקרא מבלי להתעכב כלל בתיעוד או להסיח את דעתו בהערות. שיטה זו גם מאפשרת בדיקות נוספות ותיעודן בכל עת בעתיד, כדי שהמהדורה תשתפר תמיד.

לעתים הוספנו תיקונים והערות מתוך כתבי־היד לתופעות שכל המקלידים והמהדירים שקדמו לנו לא העירו לגביהם כלל.{{הערה|חשוב להעיר שבדקנו מחדש '''מאות ואלפים''' של מקומות במקרא מתוך צילומי כתבי־היד, לפעמים בהגדלה גדולה, כדי להבחין בפרטים זעירים. וכל מי שיבוא בעתיד מוזמן לבדוק שוב את אותם הנתונים, כדי לשפר עוד יותר את התיעוד לנוסח. דבר שתרם הרבה כדי להקל על העבודה (ובעצם לאפשר את התחלתו של הפרויקט הזה), הוא העובדה שצילומי כתבי־היד העיקריים כבר הועלו עוד לפני שהתחלנו לוויקישיתוף: '''[[:commons:Category:Aleppo Codex|כתר ארם צובה כאן]]''' ו'''[[:commons:Category:Codex Leningradensis|כתב יד לנינגרד כאן]]'''.}}

שילובם של '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|מבוא כללי מפורט]]''' ביחד עם '''תיעוד מקומי קפדני המשולב בגוף הטקסט''' מאפשר לראשונה שקיפות גמורה לנוסח המקרא עד לפרטי פרטיו, והוא מהווה בסיס יציב וחזק לפיתוחים ושיפורים נוספים בעתיד.

===הבסיס להקלדה ולתיעוד===

'''א. כת&quot;י לנינגרד:''' הבסיס להקלדה בשביל חלקי המקרא החסרים בכתר ארם צובה הוא נוסח כתי&quot;ל, לפי ההקלדה המוגהת היטב שנמצאת באתר וסטמינסטר '''[http://tanach.us/ODTFiles/ כאן]'''.{{הערה|עבודת ההגהה בפועל נעשתה על בסיס קובצי ה-ODF משנת תשע&quot;א (גירסה 4.14) ועודכן לפי השינויים הרלוונטיים שהופיעו בסוף שנת תשע&quot;ב (גירסה 4.16) ובקיץ תשע&quot;ג (גירסה 4.18). לרשימת השינויים בין הגרסאות של הקלדת וסטמינסר, ראו בתחתית [http://tanach.us/Tanach.xml#Supplements העמוד הזה]; וראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מידע טכני על הקלדת וסטמינסטר|כאן]]''' לעותק גיבוי המארגן את המידע על גרסאות 4.12, 4.14 ו-4.16 ואת השינויים ביניהן. רוב השינויים [http://tanach.us/Supplements/Differences-410-412.xml בין גירסה 4.10 ל-4.12] היו שינויים טכניים כדי להכניס את הסימן החדש ביוניקוד עבור חולם חסר באות וי&quot;ו עיצורית, ולכן רק גירסאות 4.12 ומעלה ראויים לשימוש מבחינת הקידוד. חלק גדול מ[http://tanach.us/Supplements/Differences-412-414.xml השינויים בין גירסה 4.12 ל-4.14] היו בהפיכת מרכא בתיבת תביר (כמו שמופיע ב-BHS שעל פיו הקלידו בהתחלה) לגעיה פשוטה. ראו על כך בייבין, שכבר בכתבי־היד הקדומים כגון כתי&quot;ל המרכא כבר הפכה לגעיה (שני הסימנים מאוד דומים), אבל בכתי&quot;א המרכא נמצאת בתיבת תביר באופן מובהק. לכן השינוי הזה מתאים למטרתה של הקלדת וסטמינסטר, שהיא להציג את נוסח כתי&quot;ל בכל פרטיו. אבל במהדורתנו נצטרך לבדוק את כל המקומות שבהם נעשה השינוי הזה.}} מכיוון שכתי&quot;ל הוא הבסיס לשחזור הכתר בחלקיו החסרים (כ-40% מהמקרא), היה צורך להתחיל בהקלדה המבוססת עליו דווקא.{{הערה|הקלדת וסטמינסטר מיועדת להיות זהה לחלוטין לכתי&quot;ל עד לפרטים מזעריים, ולכן אפילו טעויות סופר מובהקות נשארו כמות שהן בכתב־היד (ובעדכונים אף שינו את הטקסט לטובתן). אבל גם בהקלדת וסטמינסטר נמצאו לא-מעט טעויות מובהקות, ובנוסף יש מקומות רבים שבהם &quot;תיקנו&quot; את הטקסט בכתי&quot;ל בלי להעיר (המקור לחוסר הדיוק מול כתי&quot;ל הוא בדרך כלל ההקלדה הראשונית שנעשתה ע&quot;פ הנוסח המודפס של BHS והעתיקה אף את הטעויות שבו). כל השינויים שנעשו בתוך הבסיס של הקלדת וסטמינסטר בנוסח הכתיב, בניקוד ובטעמים, מבוצעים ומתועדים על פי השיטה המתוארת ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|פרקי המבוא למהדורה]]. שינויים אלה מתועדים מבחינה טכנית ע&quot;י השימוש ב[[תבנית:נוסח]], כך שההקלדה המקורית תישאר תמיד בדף העריכה (בתוך התבנית), ויהיה ניתן לזהות את המקומות שתוקנו ולבדוק אותם שוב. ליתר ביטחון נעשו כל השינויים ב[http://tanach.us/ODTFiles/ הקלדת וסטמינסטר] ע&quot;י הקלדה ידנית זהירה, ולא ע&quot;י החלפה אוטומטית. כאשר יֵצאו לאור גרסאות חדשות של הקלדת וסטמינסטר (מעבר לגירסה 4.18) נעבור על רשימת השינויים שנעשו בהן כדי לתקן את הדורש תיקון (לא כל השינויים שנעשים בו מתאימים למהדורה שלנו). יצויין שלא-מעט טעויות בהקלדת וסטמינסר כבר תועדו כאן בוויקיטקסט, וייתכן שחלק מהם ייכנסו לגירסאות עתידיות של מהדורת וסטמינסטר עצמה.}}

'''ב. כתר ארם צובה:''' בספרים שכתר ארם צובה קיים בהם (דהיינו רוב ספרי הנביאים והכתובים או כ-60% מהמקרא) היה צורך להשתמש בהקלדה המבוססת עליו. אמנם בניגוד להקלדת כתי&quot;ל של וסטמינסטר, המוגשת לציבור ברישיון לשימוש חופשי, לא מצאנו הקלדה של הכתר ברישיון חופשי.

חשוב להדגיש שזכויות יוצרים אינן חלות על הקלדה נאמנה אך מיכנית לפי כתב־יד אחד. קביעה זו נכונה במיוחד לגבי כתר ארם צובה, שהוא כתב־יד בהיר ומדויק ועקבי: מתוך '''למעלה ממליון''' אותיות וסימני ניקוד וטעמים וגעיות בכתב־היד, יש '''פחות ממאתיים''' מקומות בלבד (!) בכל הכתר שלגביהם צריך להעיר בכלל מבחינת הנוסח של סימן אורתוגרפי מסוים; ורק בחלק מהמקומות האלה נדרש שיקול הדעת כדי להחליט מה הייתה כוונתו של הסופר, וכיצד יש להציג אותם במהדורה של המקרא.

לכן לקחנו בתור בסיס את ההקלדה היחידה שהייתה קיימת אז ברשת, דהיינו התנ&quot;ך של מכון ממרא, אבל אופן העבודה הייתה שונה: כי אם לגבי הקלדת וסטמינסטר היינו יכולים להעלות את הטקסט כולו כמות-שהוא, ואח&quot;כ לבצע בו את השינויים הדרושים לפי שיטתנו, לגבי הטקסט של מכון ממרא לא היינו יכולים לנהוג כך בגלל מגבלות של זכויות יוצרים. כי למרות שהתנ&quot;ך של מכון ממרא הוא ברובו המכריע הקלדה נאמנה של כתר ארם צובה (כלומר נציג מיכני של יצירה שהיא בנחלת הכלל), בכל זאת בוצעו בו גם שינויי סגנון ועריכה ע&quot;פ שיטתם, ואף נעשו בה הכרעות עצמאיות בקביעת הנוסח במקומות מסוימים.{{הערה|1=בהתכתבות במייל מול בעלי האתר מכון ממרא בתאריך 25.08.2004, הם ציינו (לגבי טקסט המשנה) שגם לדעתם ניתן להשתמש בטקסטים שלהם ע&quot;פ חוק בתור &quot;שירות הקלדה&quot; (typing service), כל עוד לא מעתיקים את התכונות המיוחדות של מהדורתם: &lt;div dir=&quot;LTR&quot;&gt;It seems to me that our particular versions of the texts on our site are both copyrightable and copyrighted as unique presentations of the texts (even the public domain &quot;Mona Lisa&quot; with a unique mustache can be copyrighted!), though none of the original texts in the old manuscripts is as such copyrightable, but public domain.&lt;br&gt;So I can see no legal basis for us forbidding your use of our Mishnah text as a first draft to save you the trouble of typing.  As long as you are reworking our texts to a form according to your standards of punctuation and spelling etc., we have no objection, but rather give you our blessing. There is not even any need of mentioning us or linking to us on your site as the typists of your first draft, though you do have our permission to have even deep linking into any part of our site as you see fit.&lt;/div&gt;יש לציין עוד שמלבד ענייני סגנון בולטים אך בלתי-משמעותיים (כגון השמטת ניקוד החולם בשם הוי&quot;ה והשמטת הניקוד בתוך ה&quot;כתיב&quot;), מהדורת מכון ממרא דומה להפליא למהדורתו הראשונה של הרב ברויאר (עד לפרטים הכי קטנים). הזהות בולטת במיוחד בסימון הגעיות, וגם בלא-מעט הכרעות מקומיות.}} לכן, כדי להשתמש בהקלדתם '''אך ורק''' בתור בסיס להקלדת נוסח הכתר (שהוא בנחלת הכלל), היה צורך לעבור עליו בכל פרק בקפדנות ובזהירות, ולעשות השוואה יסודית מחדש לכל הפרטים הקטנים מול צילום כתב־היד וגם מול המהדורות הנוספות שנעשו על פיו (מהדורות ברויאר ומקראות גדולות הכתר). בגלל האילוץ הזה נמשך התהליך של העלאת הטקסט כמעט שנתיים (תשע&quot;ב-תשע&quot;ג).{{הערה|בעקבות השוואה אוטומטית בין הטקסטים שנעשתה ע&quot;י מחשב, נגלו מעט טעויות במהדורת מכון ממרא (למרות שהיא מדויקת מאוד בדרך כלל). מתברר שכמעט כל הטעויות (המעטות) שנמצאו בה '''זהים להקלדת וסטמינסטר''', דבר שאולי מעיד על כך שבהתחלה גם הם ביססו את מהדורתם על הקלדה זו. לדוגמה: באיוב י,ט התיבה &quot;וְנִפְלָא֗וֹת&quot; כתובה ב[http://tanach.us/Tanach.xml?Job9:10-9:10 הקלדת וסטמינסטר] וב[https://mechon-mamre.org/c/ct/c2709.htm מכון ממרא] (נכון ליום ד' תמוז תשפ&quot;ב [03.07.2022]) בלי גרש מוקדם באות הראשונה. בהקלדת וסטמינטר זה מובן, כי הקו של הטעם מעל האות חסר או מטושטש מאוד ב[https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F399B.jpg צילום כתי&quot;ל]. אך הוא מתבקש לפי כללי הטעמים והוא קיים באופן ברור ב[https://www.mgketer.org/mikra/30/9/1/mg/106 צילום כתר ארם צובה] (וכן הוא במהדורות ברויאר ובמג&quot;ה).}} שינויים סגנוניים בבסיס ההקלדה נעשו בדרך כלל בלי תיעוד, אלא אם כן הייתה להם משמעות כלשהי מול כתב־היד או לגבי קביעת הנוסח.

===עיצוב המהדורה לנוחותו של הקורא והלומד===

מעבר ל'''קביעת''' הנוסח ותיעודו המלא, חייב כל מהדיר להפעיל את שיקול דעתו גם לגבי '''עיצובו של המקרא'''. כי אין בנמצא – וגם לא ייתכן שתהיה – מהדורה שמביאה את כל מרכיבי המקרא בדיוק כמו שהם מופיעים בכתב־יד אחד. גם כאשר עצם הנוסח ברור, עדיין חייב כל מהדיר להתאים את הנתונים במידה זו או אחרת לאפיוני מהדורתו ומטרותיה.

'''כוונת מהדורתנו להתאים את עיצוב המקרא כמה שיותר לצרכיו של הקורא בטעמי המקרא בימינו.''' ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק השני של המבוא]]''' יש הסבר מלא ורחב על שיטת העיצוב. פרק זה דן בקשת רחב של נושאים יסודיים, כגון: משמעותו של &quot;קרי וכתיב&quot; ואופן תצוגתו במהדורתנו, הניקוד בשם הוי&quot;ה, עיצוב הניקוד והטעמים בהתאם לצורכי הקורא, תצוגת החלוקה לפרשות במסך המחשב, צורת השיר בכ&quot;א הספרים ובספרי אמ&quot;ת, סדר הספרים בתנ&quot;ך, ועוד רבים.

==ברוך המקום שמסר תורתו לשומרים==

===תעלומת הכתר האמתית===

בספרו '''תעלומת הכתר: המצוד אחר כתב היד החשוב ביותר של התנ&quot;ך''',{{הערה|הוצאת כנרת, זמורה־ביתן, דביר: אור עקיבא, 2012. להמשך הסיפור לאחר הופעת הספר ראו [http://www.tabletmag.com/jewish-arts-and-culture/books/176903/aleppo-codex כאן].}} עסק המחבר מתי פרידמן בשתי תעלומות: הראשונה &quot;היעלמותם של דפי הכתר&quot;, והשנייה &quot;איך בדיוק הגיע כתב היד לירושלים מן המערה המקודשת שבה נשמר בבית הכנסת בחלב?&quot;{{הערה|תעלומת הכתר, עמ' 14.}} את שתיהן חקר, ואח&quot;כ תיעד את מה שלמד בספרו המרתק. אמנם את התעלומה הראשונה לא הצליח לפתור, אבל לגבי השנייה הוא הצליח לספר את הסיפור באופן חדש ומעניין.

בספרו הדגיש פרידמן את המתח האידיאולוגי סביב שאלת הבעלות על הכתר, וגם העלה שאלות קשות לגבי האפשרות של רשלנות ואפילו שחיתות בטיפול בו, מאז הפרעות שהיו בקהילת ארם צובה ובבית הכנסת הגדול בשנת תש&quot;ח ועד אחרי הגעתו לירושלים. עדיין לא ברור אם הצדק עמו או שלא.{{הערה|1=בסרט '''[https://www.youtube.com/watch?v=MFyQrH7WWdA &quot;הכתר האבוד&quot;]''' (שודר בתאריך 05.02.2019 ב[https://thelostcrown.kan.org.il/#/ כאן 11]) המשיכו להדגיש את הקו של פרידמן, ואילו ב'''[https://www.youtube.com/watch?time_continue=242&amp;v=InY6Stk1v_k הרצאה זו]''' (09.07.2019) הציע פרופ' יוסף עומר פרספקטיבה אחרת.}} אבל עוד קודם לכן כבר היה ליקוי אחד חמור בשמירה על הכתר; פרידמן הצביע עליו כך:{{הערה|שם, עמ' 261.}}

:הכתר הובא לחלב במאה הארבע־עשרה. הוא הוחזק בחדר מבודד בבית הכנסת הגדול, וכל עוד היה שם היה בטוח. במרוצת השנים שבהן שמרו עליו יהודי חלב הוא הפך ממקור של מידע שמטרתו לשפר את האדם, כפי שהתכוונו יוצריו, לשריד קדוש בעל ערך בדומה לחלקי שיער או עצמות של קדושים הנשמרים בקתדרלה.

ליתר דיוק, התכוונו יוצריו שהכתר יהיה מקור של מידע שמטרתו לשמור על '''המקרא''', כאשר מטרתו של המקרא היא אכן לשפר את האדם. הם בוודאי לא התכוונו שיהפוך הכתר לסוג של קמֵיע. ולכן בהקדשה הארוכה שהייתה בסוף ספרי הכתובים בכתר (כאשר עוד היה בשלמותו), היה כתוב כך:{{הערה|מתוך ההקדשה הארוכה שהייתה בסוף ספרי הכתובים, כפי שמובאת במאמרו של יוסף עופר, &quot;כתר ארם צובה לאור רשימות קאסוטו&quot;, עמ' 288-289.}}

:ואם יחפוץ איש מכל זרע ישראל מבעלי [המקרא ומהרבנים]{{הערה|כך היה כתוב במקור, ועל מחיקתו כתבו: &quot;הבינה מהרבנים&quot; (קאסוטו).}} בכל ימות השנה לראות בו דברי יתר או חסר, או סתור או סדור, או סתום או פתוח, או טעם מהטעמים – הָאֵלּוּ יוציאוהו אליו להראות ולהשכיל ולהבין, לא לקרות ולדרוש, וישיבוהו למקומו וישמרוהו...

כאן מתוארת מטרתם הכפולה של יוצרי הכתר ובעליו בדורותיו הראשונים: שילוב עדין בין נגישות לשמירה. מי שרוצה &quot;להשכיל ולהבין&quot; ממנו על נוסח המקרא מוזמן, אמנם על העותק המיוחד להיות שמור, ולכן אין לאפשר סתם &quot;לקרות ולדרוש&quot; בו כמו שעושים מתוך שאר הספרים. ויש להוסיף ולציין שכך גם נהגו ראשי הקהילה בארם צובה במשך הדורות. רק מצער מאוד שבדורות האחרונים סירבו המנהיגים לתת רשות לצלם אותו במלואו כאשר עוד היה שלם. וחבל על דאבדין!

פרידמן קבע שהדבר המרתק ביותר בהיסטוריה של הכתר הוא היעלמותם של דפי הכתר, ו&quot;איך בדיוק הגיע כתב היד לירושלים&quot;, ומי הבעלים החוקיים שלו. אמנם ניתן בהחלט לחלוק על דעתו זו. בתחילת הסרט התיעודי '''הכתר האבוד''' יש ראיון קצרצר עם מיכאל מגן, מנהל המעבדה לשימור נייר במוזיאון ישראל, העובד בין השאר בשימורם של דפי הכתר הקיימים.{{הערה|1=ראו ב[https://www.youtube.com/watch?v=MFyQrH7WWdA יוטוב] בדקה ה-5:20-5:36 של הסרט.}} לגבי העיסוק בדפי הכתר הוא קובע:

:בכתר מתעסקים שני סוגים של אנשים. אלה שמתעסקים עם מה שיש, ואלה שמתעסקים במה שאין. אני שייך לאלו שמתעסקים במה שיש.

הסרט התיעודי וספרו של פרידמן מתעסקים בעיקר ב&quot;מה שאין&quot;, ואפילו לגבי &quot;מה שיש&quot; הם מתמקדים במאבק על הבעלות. הנושאים האלה חשובים מאוד, אבל הם לא בהכרח הדבר הכי חשוב: ייתכן כי ערכו העצום של הכתר וסיפורו הגדול נמצאים דווקא במה שקיים, שהוא האוצר הכי יקר בעולם עבור נוסח המקרא. על הנוסח הזה בכלל, ועל כתר ארם צובה בפרט, היו במשך הדורות שומרים רבים ונאמנים שפעלו באהבה ומתוך מסירות נפש. כל מטרתם של אותם שומרים הייתה למסור ולהפיץ את המקרא בנאמנות על פי המסורה, ויש לראות דווקא '''בהם''' את סיפורו החשוב והמרתק של הכתר. בהצלחתם הנפלאה לשמור על התורה הכתובה ([[#מסורת הסופרים ומסורת הקוראים|מסורת הסופרים]]) ועל המקרא שבעל פה ([[#מסורת הסופרים ומסורת הקוראים|מסורת הקוראים]]) במשך אַלְפַּיִם שנות גלות – בכך יש לראות את תעלומת הכתר האמתית.

===מוֹסרי התורה ושומרי הכתר===

בנספח &quot;על המהדורה&quot; שבתנ&quot;ך מהדורת חורב, הזכיר הרב ברויאר את רשימת הפרשות הפתוחות הסתומות בכתר ש&quot;נתגלה וניצל ברגע האחרון על־ידי זימון מקרים נדיר ומופלא&quot;. ובסוף הסיפור כתב: '''&quot;וברוך שמסר את עולמו לשומרים&quot;''' {{מקור|עבודה זרה מ ב|ע&quot;פ עבודה זרה מ' ע&quot;ב}}.{{הערה|תנ&quot;ך חורב, תשנ&quot;ח (עמ' 5 בנספחים בסוף הכרך). לסיפור עצמו ראו את מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/yosefofer/yosefofer04.pdf &quot;כתר ארם צובה והתנ&quot;ך של ר' שלמה שכנא ילין&quot;], בתוך: '''ספר היובל לרב מרדכי ברויאר: אסופת מאמרים במדעי היהדות''', כרך א (ירושלים: אדקמון, תשנ&quot;ב), עמ' 296.}} אמנם היו עוד הרבה מאוד שומרים במשך הדורות שטרחו לשמור ולתעד ולהפיץ בעם ישראל את נוסח המקרא על פי המסורה, וראוי להזכירם כדי להכיר בטובתם וללמוד ממסירותם.

'''רשימת השומרים:'''
#'''הקוראים:''' בראש ובראשונה יש להזכיר את היהודים הרבים עלומי השם במשך כל הדורות, שקראו בתורה ובנביאים ובכתובים על פי מסורת הגייה מדויקת ובנעימת הטעמים. את המקרא קראו בציבור בבית הכנסת, או שלימדו את קריאת הפסוקים לבניהם ולתלמידיהם, או שקראו במקרא לבדם. בזכותם נשמרה היטב '''[[#מסורת הסופרים ומסורת הקוראים|מסורת הקוראים]]''' במשך אלפי שנים. עד תקופתם של בעלי המסורה, מסרו הקוראים את כלל מרכיבי ההגייה (מלבד האותיות עצמן), כולל ענייני תחביר ומוזיקה, במסורת שבעל פה מדור לדור. ומאז תקופתם של בעלי המסורה ועד ימינו מוסרים הקוראים, בעצם הגייתם שבעל פה, פירוש חי של סימני הניקוד והטעמים.
#'''הסופרים:''' ביחד עם הקוראים חובה להזכיר את היהודים עלומי השם במשך כל הדורות, שהעתיקו בנאמנות את ספרי התורה ואת המגילות של ספרי הנביאים והכתובים, והקפידו שיהיה בידי הקוראים ספר מוגה היטב. מספרם של הסופרים היה קטן ממספרם של הקוראים בספריהם. לא תמיד היו בידי הסופרים כלים כדי להחליט על הנוסח המדויק באופן עקבי ומתוך סמכות, אמנם בכל זאת השתדלו לבחור בכתיב הנכון עד כמה שידם הייתה מגעת. בזכותם נשמרה היטב '''[[#מסורת הסופרים ומסורת הקוראים|מסורת הסופרים]]''' במשך אלפי שנים.
#'''בעלי המסורה:''' חכמי המקרא בארץ ישראל ובגולת בבל, ובמיוחד במרכז התורה החשוב בעיר טבריה,{{הערה|[[:W:טבריה|טבריה]] הייתה מקום ישיבתם של רבים מגדולי חכמי המשנה, מקום חיבורו של התלמוד הירושלמי, מקום מושבו האחרון של הסנהדרין, ומקום מושבם של הישיבה והגאון בארץ ישראל לעתים תכופות. היא המשיכה להיות עיר יהודית חשובה ביותר ומקום תורה מרכזי במשך אלף שנה מאז תקופת התנאים ועד תקופת מסעי הצלב. חכמי ארץ ישראל הצטיינו במקרא ובמדרשו, ובמשנה ובתלמודה, באגדה ובפיוט, ובמסירת הלכה למעשה במסורת חיה משורשיה. עיקר עיסוקם ויצירתם היו באותם תחומים, וארץ ישראל זכתה על ידם להישאר המקום החשוב של חכמת המקרא. לעומתם הצטיינו חכמי בבל בניתוח חריף של מושגי ההלכה, ובזה היה עיקר יצירתם.}} שעמלו במשך דורות רבים (עד לפני כאלף שנה) על קביעת נוסח האותיות במקרא, ועל פיתוח מקביל של שיטות משוכללות ומדויקות כדי להציג את מסורת ההגייה והשירה של המקרא בתוך מערכת של סימנים כתובים (הניקוד והטעמים).
#'''חכם המקרא אהרן בן־אשר:''' הוא אשר הביא את שיטת בעלי המסורה הטברנים לשיא של פיתוח, על ידי יצירתו והגהתו של כתב־יד מיוחד שלא היה כדוגמתו במשך כל הדורות בעקביותו ובדיוקו ובבהירותו, ואשר הפך בצדק וביושר להיות הנציג המובהק של נוסח המסורה (&quot;כתר ארם צובה&quot;).
#'''חכם המקרא שמואל בן יעקב:''' הסופר והנקדן-המסרן של כת&quot;י לנינגרד, ומי שביצע הגהה יסודית בניקוד ובטעמים בתוך הכתר שכתב בעצמו (כתי&quot;ל) לפי [https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n956/mode/1up &quot;הספרים המוגהים המבואר' אשר עשה המלמד אהרן בן משה בן אשר נוחו בגן עדן; והוא מוגה באר היטב.&quot;] שמואל בן יעקב עשה את עבודתו נאמנה, ובזכותו יש לנו העתק מצוין לשיטת הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה מראשיתו ועד סופו. על פיו ניתן (בזהירות) לשחזר את כל מערכת הניקוד והטעמים בחלקים החסרים בכתר באופן כמעט מושלם.
#'''מעתיקי המקרא ומסורתו:''' הסופרים והמסרנים והנקדנים במשך מאות שנים בארץ ובתפוצות ישראל, מאז עידן בעלי המסורה ועד עידן הדפוס, שפעלו כמיטב יכולתם כדי לבצע בכתבי־יד יצירות מדויקות (ולעתים אף מפוארות) של המקרא על פי המסורה בצורת מִצְחָפִים ([[#יצירת מופת ואוצר יקר: מהו &quot;כֶּתֶר&quot;?|קודקסים]]). כתב־יד מפואר ומדויק מהסוג הזה זכה בצדק לכינוי &quot;כתר&quot;, והוא היה דבר יקר ערך ומקור של כבוד עבור הקהילה שהחזיקה בו. לאחר מכן, בעידן הדפוס, יש להזכיר את המהדירים שהוציאו לאור מהדורות של המקרא (או של חלק מספריו) בניקוד ובטעמים ולעתים מלווים בהערות מסורה.
#'''חכמי המסורה המאוחרים:''' חכמים אלה שבגולה הצליחו בפועלם לשמור על נוסח המסורה למרות שלא הייתה להם נגישות ישירה לספרו של בן־אשר. במיוחד יש לציין את עבודתם בחיבוריהם &quot;מסורת סייג לתורה&quot; (ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]]), &quot;אור תורה&quot; (ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]]), ו&quot;מנחת שי&quot; (ל[[:W:ידידיה שלמה רפאל נורצי|ר' ידידיה שלמה רפאל נורצי]]). עבודתם בשדה המסורה קבעה את הנוסח בספרי התורה ברוב עם ישראל וגם תיקנו את מהדורות הדפוס.
#'''בודקי הכתר:''' תלמידי החכמים והסופרים והחוקרים במשך אלף השנים האחרונות בערך – ובראשם הרמב&quot;ם שהיטיב להכיר בחשיבות עבודתו של אהרן בן־אשר – אשר דאגו לתעד ולפרסם פרטי מידע מנוסח המקרא שבכתר וממערכת המסורה שבו, ולפעמים אף הצליחו להעתיק או לצלם חלקים ממנו.
#'''קהילות ישראל בתימן:''' השפעתו של הרמב&quot;ם על קהילות תימן הייתה מכרעת. הן קיבלו על עצמן לא רק את פסיקתו בדרך כלל, אלא אף את נוסח המקרא מתוך &quot;הספר הידוע במצרים&quot; שעליו סמך הרמב&quot;ם ומתוכו פסק בהלכות סת&quot;ם. נוסח האותיות בספרי התורה התימנים תואם את מה שהיה כתוב בכתר ארם צובה. ולגבי הניקוד והטעמים, המירו סופרי תימן את הניקוד העליון הבבלי בתנ&quot;ך לטובת הניקוד והטעמים הטברנים לפי הספר שעליו סמך הרמב&quot;ם. בזכותן של קהילות תימן הגיעו לידינו העתקים נאמנים ומדויקים של כלל חיבורי הרמב&quot;ם ושל ספר התנ&quot;ך שעליו סמך,{{הערה|לדוגמה: כתר של כתובים בכתב־יד תימני שהוא ההעתק ישיר או כמעט ישיר של כתר ארם צובה. כתב־יד זה מהווה עדות חשובה לספרים בסוף כתובים החסרים בכתר. ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לכתובים|כאן]] לפרטים נוספים.}} ואף של ספרי יסוד אחרים (ובמיוחד כאלה שנכתבו בערבית-יהודית). בנוסף יש להזכיר שקהילות תימן הן העדה היחידה ששמרה על מסורת הגייה חיה לארמית הבבלית של התרגומים הנקראים בבית הכנסת (מקרא ותרגום בקריאת התורה ובהפטרות).
#'''קהילת ארם צובה לדורותיה:''' קהילה זו שמרה בנאמנות ובמסירות במשך מאות שנים על הכתר (וגם על עוד ספרים חשובים מספרייתו האישית של הרמב&quot;ם שהובאו לעיר על ידי צאצאיו).
#'''מצילי הכתר:''' יש אנשים שהשקיעו מאמצים רבים ואף סיכנו את חייהם, כדי לשמור על הכתר בדור של תקומת מדינת ישראל, ולהביאו בסופו של דבר אל ירושלים.
#'''חוקרי הכתר:''' חוקרים תלמידי חכמים בישראל שהוכיחו בעמלם את ייחודו של הכתר ואת זהות מחברו.
#'''מוציאי הכתר לאור עולם בדפוס:''' חוקרים תלמידי חכמים בישראל שהוציאו את נוסח הכתר לאור עולם בדפוס לראשונה (מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר, &quot;מקראות גדולות הכתר&quot; בעריכתו של פרופ' מנחם כהן, ומפעל המקרא של האוניברסיטה העברית).
#'''מנגישי הכתר באינטרנט:''' אנשי [http://www.mechon-mamre.org/ &quot;מכון ממרא&quot;] פעלו ועמלו כדי להנגיש את נוסח המקרא לפי הכתר לכל באי עולם [http://mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm במהדורה הדיגיטלית הראשונה באינטרנט]. בזכותם כבר היה ברשת, מאז שנת תשנ&quot;ח, נוסח מדויק על פי המסורה שהיה נגיש לכל באי עולם. קדמו להם העורכים של [https://tanach.us/ מהדורת וסטמינסטר] (עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml כאן]), שהציעו באדיבותם הקלדה דיגיטלית איכותית בניקוד ובטעמים של כתי&quot;ל, ושחררו אותה ב[https://hcanat.us/License.html נחלת הכלל]; בכך הם אפשרו לאנשי מכון ממרא ולאחרים לפתח יצירות נגזרות על בסיס הקלדתם.
#'''הסופרים בימינו:''' [[:W:סופר סת&quot;ם|סופרי סת&quot;ם]] בימינו ממשיכים לכתוב ספרי תורה ומגילות בכתב־ידם על גבי קלף לפי ההלכה, ומתוך ספריהם קוראים בבתי הכנסת שבארץ ובגולה.
#'''הקוראים בימינו:''' יהודים בארץ ובגולה מרבים לעסוק ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מסורת הסופרים ומסורת הקוראים|מסורת הקוראים]]''' בימינו, לומדים ומלמדים אותה ומפארים אותה, ומתעדים אותה על ידי הקלטה, בהגייתן ובמנגינתן של כל העדות בעם ישראל. תודה מיוחדת מגיעה לאלה שמנגישים את יצירותיהם לכל באי עולם ברישיון לשימוש חופשי, כדי לשמור עליהן &quot;[[ביאור:למה כדאי להעלות מאמרים לאתר|ברשות שהיא שלהם]]&quot; {{מקור|בבא קמא נ ב|ע&quot;פ ב&quot;ק נ' ע&quot;ב}}.

'''ברוך המקום שמסר את תורתו לכל השומרים האלה.'''

מוסרי התורה במשך הדורות, בשמירתם על עצם הכתיבה והקריאה וההגייה בשפת עבר, שמרו לא רק עליה אלא גם שמרו על ישראל כעם לפני אלוהיו. מסורת הקריאה החיה בניקוד ובטעמים, השגורה בפיהם של יהודים במקומות גלותם, שמרה על לשון העם ואפשרה את העברתה מדור לדור. מציאות זו קידמה ואפשרה בסופו של דבר את תחייתה של לשון העברית ואת תקומת ישראל בארצו.

נוסח המקרא על פי המסורה – המשלב את מסורת הקוראים ואת מסורת הסופרים המתועדות בו – הוא אוצר יקר של עם ישראל. בדורות שאין בהם מקדש, ומקום קודש הקודשים נשלט ע&quot;י זרים, וארון הברית והעדוּת שהייתה בו נעלמו לפני כל כך הרבה זמן עד שקשה לנו לדמיין את נוכחותם, הפך נוסח המקרא – הספרים הנכתבים והנדפסים על פיו, והנקראים על פיו בהגייה מדויקת ובנעימה – לקודש הקודשים של עם ישראל: הוא נמצא ממש בתוך ארונות הקודש והיכלות בתי הכנסת בכל תפוצות ישראל ובארץ, והוא היסוד של לימוד התורה בכל קהילות ישראל. ראוי אם כן שנוסח המסורה יהפוך לנכס נגיש השייך לכולנו: &quot;בפיך ובלבבך לעשותו&quot;.

==קישורים חיצוניים==

*[https://hakirah.org/Vol36Kadish.pdf &quot;מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית&quot;] (מאמר באנגלית על מהדורת &quot;מקרא על פי המסורה&quot; ומשמעותהּ); הופיע ב[https://hakirah.org/Volume%2036.htm '''חקירה''' 36 (חורף תשפ&quot;ה)], עמ' 39-77.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Chapter 1]]</text>
      <sha1>di17t650vh0tjx797fs5gtli6hf1sas</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087905</id>
      <parentid>3087904</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T10:50:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* כתר: שתי מסורות בכתב־יד אחד */</comment>
      <origin>3087905</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="132413" sha1="4equjglaqkwr2rswelv7txwitj6m0ll" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק א. מבוא כללי}}

==הסבר קצר על המהדורה==

'''מהדורה זו של [[#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|המקרא]] על פי [[#בין סופרים לקוראים: מהי &quot;מָסוֹרָה&quot;?|המסורה]] מיועדת להיות:'''
#'''מהדורה דיגיטלית מדויקת [[#כתר ארם צובה כבסיס לנוסח המסורה במהדורתנו|לפי כתר ארם צובה]] והכתרים הקרובים אליו''',
#'''המוגשת לציבור [[#הרישיון לשימוש חופשי|ברישיון לשימוש חופשי]]''',
#'''המעוצבת [[#עיצוב המהדורה לנוחותו של הקורא והלומד|לנוחותו של הקורא והלומד]]''',
#'''והכוללת [[#תיעוד הנוסח|תיעוד מלא ושקוף]] למקורות הנוסח ושיטת העריכה'''.

'''פרק זה של המבוא למהדורה:''' הפרק הראשון הזה של המבוא למהדורה מתחיל במושגים &quot;תורה שבכתב&quot; ו&quot;תורה שבעל־פה&quot;, כדי למסגר את הדיון במונחים &quot;מקרא&quot;, &quot;מסורה&quot;, ו&quot;כתר&quot;. אחר כך הוא מתייחס לרשיון החופשי ולעוד מאפיינים מיוחדים של המהדורה. בסופו הוא מתייחס [[#ברוך המקום שמסר תורתו לשומרים|למשמעות הערכית והרוחנית במפעלם של בעלי המסורה]].

'''הפרקים הבאים של המבוא למהדורה:''' למידע מפורט על עיצוב המהדורה לנוחותו של הקורא והלומד ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|'''בפרק השני''']] של המבוא. על קביעת הנוסח ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|'''בפרק השלישי''' (תורה)]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|'''הרביעי''' (נביאים וכתובים: המקומות החסרים בכתר)]], ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|'''החמישי''' (נביאים וכתובים: המקומות הקיימים בכתר)]].

==תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו &quot;מִקְרָא&quot;?==

{{עם-ניקוד|&quot;הוּא הָיָה אוֹמֵר: בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לְמִקְרָא, בֶּן עֶשֶׂר לְמִשְׁנָה, בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה לְמִצְוֺת, בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לְתַלְמוּד...&quot; {{מקור|משנה אבות ה כא|אבות פ&quot;ה מכ&quot;א}}.{{קק|{{הערה|מאמר זה מופיע בברייתא כהמשך דברי שמואל הקטן &quot;בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח...&quot; {{מקור|משנה אבות ד יט}}, ובמשנה אבות שבסידורים הקדומים אף מובאים דברי שמואל הקטן (מפרק ד') כאן כמבוא למאמר זה. בגירסת הרמב&quot;ם כבר מסתיים הפרק החמישי (והמסכת כולה) בדברי יהודה בן תימא בהלכה הקודמת, ומאמר זה אינו מופיע כלל.}}}}}}

שלבי חינוכו של האדם הצעיר המתוארים בהלכה זו אינן דרגות שונות של ה'''תוכן''' הנלמד בלבד, אלא בעיקר שלבים ב'''דרך''' הלימוד לפי ה'''פעולות''' השונות של מִקְרָא (=קְרִיאָה), מִשְׁנָה (=שִׁנּוּן), וְתַלְמוּד (=דיון מעמיק).

כפי שנראה להלן, אפשר לעסוק בפסוקים בפעולות השונות של מִקְרָא, מִדְרָשׁ וְתַרְגּוּם; ואילו בהלכות עוסקים בפעולות של מִשְׁנָה וְתַלְמוּד.

===מִקְרָא===

בעברית מודרנית אנחנו רגילים להבחין בין שתי משמעויות שונות של הפועל '''קר&quot;א''' (&quot;לִקְרֹא&quot;):
#לעיין בכתב או בספר (בשקט), כגון: &quot;קראתי את העיתון&quot;;
#להשמיע קול, כגון לקרוא לאדם אחר בשמו כדי שיבוא.
המשמעות השנייה היא העיקרית, ואולי הבלעדית, בספרי התנ&quot;ך. הפועל קר&quot;א מופיע מאות רבות של פעמים בתנ&quot;ך, כמעט תמיד במשמעות של להשמיע קול, להרים קול, לקרוא לאדם בשמו (כדי להזמינו) או לכנות שם (בדיבור), ובכלל לומר דברים בקול רם ואפילו לצעוק. אף כשמדובר על קריאה מתוך הכתב, לרוב מדובר על קריאה בקול רם בציבור או על קריאה באזניהם של אחרים. יש רק דוגמאות אחדות שבהן ייתכן שהאדם קורא, לעצמו בלבד, מתוך הכתב, כגון &quot;וְקָ֥רָא ב֖וֹ כׇּל־יְמֵ֣י חַיָּ֑יו&quot; {{מקור|דברים יז/טעמים#יז יט|דברים יז,יט}}, ואף בהן נראה שהקריאה הייתה בקול. גם בלשון חכמים הפועל קר&quot;א מתבצע בעיקר בקול, אפילו כשקוראים מתוך הכתב. בתרבות העתיקה של התנ&quot;ך וחז&quot;ל, לא היה מקובל כל כך לעיין בתוך ספר ולקרוא בשקט. הקריאה נעשתה בקול. ייתכן שזהו פשוטם של דברי רבי עקיבא {{מקור|משנה סנהדרין י א}} ש&quot;אַף הַקּוֹרֵא בַּסְּפָרִים הַחִיצוֹנִים&quot; אין לו חלק לעולם הבא, כלומר: אסור '''לקרוא בציבור''' מתוך ספרים אחרים, אלא רק מתוך עשרים וארבעה ספרים בלבד.

זוהי אם כן משמעותם של דברי חז&quot;ל על &quot;בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לְמִקְרָא&quot;. &quot;מִקְרָא&quot; הוא פעולת הקריאה בקול מתוך הכתב. ספרי מקרא הם כ&quot;ד הספרים שקוראים אותם בקול רם בציבור מתוך הכתב. חז&quot;ל אף כינו את הפסוק הבודד בשם &quot;מִקְרָא&quot;, כי הפסוק מהווה היחידה הקצרה ביותר שקוראים אותו בקול מתוך הכתב. לדוגמה: &quot;אֵין מִקְרָא (=פסוק) יוֹצֵא מִידֵי פְּשׁוּטוֹ&quot; {{מקור|שבת סג א|שבת ס&quot;ג ע&quot;א}}. במילה &quot;מִקְרָא&quot; עוד אפשר לציין את הקריאה בקול '''בניגוד''' לאותיות הכתובות: &quot;יֵשׁ אֵם לַמָּסוֹרֶת&quot; {{מקור|פסחים פו ב|פסחים פ&quot;ו ע&quot;ב}}.

את הַמִּקְרָא רוכשים על ידי פעולת הַקְּרִיאָה בקול, כאשר הילד קוֹרֵא בקולו את הפסוק הכתוב באותיותיו, בהגיה מדויקת של התנועות ובפיסוק הטעמים במנגינה ובנעימה. האותיות אמנם כתובות '''בספר''', אבל פעולת הקריאה נלמדת ונעשית ברובה '''בעל־פה'''. במילים אחרות: למרות שמדובר על '''תורה שבכתב''', החלק הארי של פעולת הַמִּקְרָא מתבססת דווקא על '''מסורת שבעל־פה'''.

בקריאה כזו מתרגל הילד מגיל קטן, והוא קורא פסוק אחרי פסוק, בחזרה אחרי קריאתו המדויקת של אביו או מלמדו. ילד שכבר למד לקרוא יפה יכול אף לעלות לתורה ולקרוא בציבור: &quot;הַכֹּל עוֹלִין לְמִנְיָן שִׁבְעָה אֲפִלּוּ קָטָן...&quot; {{מקור|מגילה כג א|מגילה כ&quot;ג ע&quot;א}}.{{הערה|ראו בהרחבה ב'''שו&quot;ת יחוה דעת''' לרב עובדיה יוסף ד,כג; המסקנה נמצאת ב[https://www.toratemetfreeware.com/online/f_01355_all.html#HtmpReportNum0280_L2 '''ילקוט יוסף''' רפב,ח] (גם [https://web.archive.org/web/20130503071703/http://www.ateret4u.com/online/f_01355_part_22.html#HtmpReportNum0039_L2 כאן]).}} גם בגיל מבוגר חייב האדם לעסוק בפעולת המקרא באופן אישי, ולא רק לשמוע את הקריאה בציבור: &quot;לְעוֹלָם יַשְׁלִים אָדָם פָּרָשִׁיּוֹתָיו עִם הַצִבּוּר, שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם&quot; {{מקור|ברכות ח ב|ברכות ח' ע&quot;ב}}. אף תלמידי חכמים מובהקים צריכים להיות רגילים בְּמִקְרָא: &quot;מָה הַכַּלָּה הַזּוֹ מְקֻשֶּׁטֶת בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי תַּכְשִׁיטִין, כָּךְ תַּלְמִיד חָכָם צָרִיךְ לִהְיוֹת פִּקֵחַ וְזָרִיז בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים&quot; {{מקור|תנחומא כי תשא פרק טז|מדרש תנחומא &quot;כי תשא&quot; פרק ט&quot;ז}}.

מִקְרָא הוא עיקר עיסוקו של רוב העם בדברי תורה, כי לא כל מי שנכנס לְמִקְרָא יהיה מתאים גם לְמִשְׁנָה: &quot;בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אֶלֶף נִכְנָסִים לְמִקְרָא – יוֹצְאִים מֵהֶם מֵאָה לְמִשְׁנָה...&quot; {{מקור|קהלת רבה ז}}.

===מִדְרָשׁ וְתַרְגּוּם===

'''[[מדרש|מִדְרָשׁ]]:''' בדורות שלפני חתימת המשנה, נראה שבעקבות מִקְרָא היה מגיע אדם צעיר ומוכשר לידי '''מִדְרָשׁ''' (וזו אכן הפעולה שעסקו בה חכמי &quot;בֵּית הַמִּדְרָשׁ&quot;). בְּמִדְרָשׁ דורשים את פסוקי התורה על מִצְוֺתֶיהָ וסיפוריה ושיריה, וגם את ספרי הנביאים וכתובים. כלומר: יש מדרש של '''הֲלָכָה''' ויש מדרש של '''אַגָּדָה''', הכל לפי סדר המקראות (=הפסוקים).{{הערה|אמנם מקרא של סיפור או שיר יכול להידרש גם להלכה, ומקרא של מצוה יכול להידרש גם לאגדה. הבחנה ברורה בין הלכה לאגדה היא מלאכותית, ואינה תואמת את מחשבת חז&quot;ל.}} יש מדרשי הלכה ואגדה שבהם נראה כי חכמים חידשו אותם בעקבות דרישתם במקרא, ויש מדרשי הלכה ואגדה שבהם נראה כי חכמים לקחו מסורת עתיקה שהייתה בידם והצמידו אותה אל מקרא מסוים.{{הערה|לסיכום נאה של הדיון על &quot;מדרש יוצר או מדרש מקיים?&quot; והפניה למחקרים, ראו בספרה של מירה בלברג, '''פתח לספרות חז&quot;ל''' (רעננה: האוניברסיטה בפתוחה, תשע&quot;ג), עמ' 30-32 (1.3.1-1.3.2).}} בין כך ובין כך, התפיסה המסורתית קובעת כי סדר הלימוד העתיק היה לפי רצף הפוסקים.{{הערה|לדעות אחרות ראו שם בלברג, עמ' 32. עצם השאלה הוא רק לגבי דרך לימודם המקורי של מדרשי ההלכה, אך דרך לימודם ומסירתם של מדרשי האגדה תמיד הייתה לפי רצף הפסוקים.}} '''בשלב היסטורי זה, תורה שבעל־פה עוד הייתה קשורה לתורה שבכתב באופן טבעי ומהותי.'''

פעולת הַמִּדְרָשׁ מתבטאת בכמה פסוקים. במקור הפעולה הייתה לחפש את דבר ה' ולבקש אותה מנביאו, כגון: &quot;וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ, וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי, וַתֵּלֶךְ '''לִדְרֹשׁ אֶת ה''''...&quot; {{מקור|בראשית כה/טעמים#כה כב|בראשית כה,כב}}; &quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם '''לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים'''&quot; {{מקור|שמות יח/טעמים#יח טו|שמות יח,טו}}. יש בה גם את המשמעות של &quot;לחפש את האמת&quot;, כגון: &quot;'''וְדָרַשְׁתָּ''' וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב, וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר, נֶעֶשְׂתָה הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת בְּקִרְבֶּךָ&quot; {{מקור|דברים יג/טעמים#יג טו|דברים יג,טו}}; בפסוק זה הפועל &quot;וְדָרַשְׁתָּ&quot; מקבילה לפעלים &quot;וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ&quot;. בתקופת שיבת ציון אנחנו מוצאים שהפעולה היא '''לדרוש את דבר ה' מתוך ספרו''': &quot;כִּי עֶזְרָא הֵכִין לְבָבוֹ '''לִדְרוֹשׁ אֶת תּוֹרַת ה'''', וְלַעֲשֹׂת וּלְלַמֵּד בְּיִשְׂרָאֵל חֹק וּמִשְׁפָּט&quot; {{מקור|עזרא ז/טעמים#ז י|עזרא ז,י}}. זוהי משמעותה של פעולת ה&quot;מִדְרָשׁ&quot; אצל חז&quot;ל, וזאת הייתה פעולתם בתוך בתי המדרש.

פעולת הַמִּדְרָשׁ נעשית באמירה (&quot;רַבִּי עֲקִיבָא '''אוֹמֵר'''...&quot;), וכך היא נמסרת מדור לדור. כלומר: מדרש הוא '''תורה שבעל־פה''' פשוטה כמשמעה. רק בדורות מאוחרים בהרבה מהתנאים והאמוראים, בימי הביניים, אנחנו מוצאים כתבי־יד של מדרשים (ושל שאר חיבורי התורה שבעל־פה).{{הערה|לסיכום נאה של הדיון על &quot;תורה שבעל־פה - האמנם בעל פה?&quot; והפניות למחקרים ראו אצל בלברג שם, עמ' 33-35 (1.3.4). אנחנו מוצאים תפיסות שונות בנושא הזה כבר בימי הביניים, ודיון מקביל בין החוקרים בעת החדשה. המחקר היסודי והעדכני ביותר בנושא זה נמצא בספרו של יעקב זוסמן, [https://www.magnespress.co.il/book/'%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%94'_%D7%A4%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%94_%D7%9B%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%94-4193 ''''תורה שבעל פה' פשוטה כמשמעה: כוחו של קוצו של יו&quot;ד'''] (ירושלים: מאגנס, תשע&quot;ט); שמו של הספר מעיד על מסקנתו, הקרובה אל דעתו של שאול ליברמן ומקובל על רוב החוקרים בימינו. לדעות אחרות ראו בלברג שם, עמ' 34. במאמרה של Catherine Hezser המוזכר שם (עמ' 34 הערה 22), שבו טוענת המחברת שהיו קיימים עותקים בכתב של המשנה כמו שהיו עותקים לספרות ההלניסטית-רומאית (אף שעיקר התפוצה של שניהם הייתה בכל זאת בעל־פה), אין התייחסות למחקרו של זוסמן; ראו &quot;The Mishnah and Ancient Book Production&quot; בתוך A.J. Avery-Peck and J. Neusner (עורכים), ''The Mishnah in Contemporary Perspective'' (ליידן: בריל, 2002), עמ' 167-192. בהקשר זה של מדרשים ראוי לציין שדווקא לגבי ספרי אגדה יש כבר אזכורים מפורשים אצל חז&quot;ל (ביחד עם ביטויי התנגדות לעצם קיומם); לדעתו של זוסמן, ספרי אגדה היו אכן קיימים בתקופת האמוראים בארץ ישראל ובבל (שם עמ' 83-85 [291-293]). אבל רק לגבי אגדה התירו חלק מהחכמים, ואף בה עיקר הלימוד נשאר בכל זאת בעל פה; ואילו לגבי הלכה – שהיה תחום עיסוקם העיקרי – אין זכר לספרים.}} כבר ראינו ש&quot;מִקְרָא&quot; הוא פעולה שנעשית מתוך הכתב (אותיות כתובות), אבל רוב המרכיבים בפעולת הקריאה נלמדים ונמסרים דווקא בעל־פה (הגיה מדויקת של התנועות ופיסוק הטעמים במנגינה ובנעימה). ואילו מִדְרָשׁ הוא לא תורה שבכתב אלא תורה שבעל־פה, כלומר: אפילו האותיות אינן כתובות.

שלב הַמִּקְרָא כולל לא רק את קריאת הפסוקים אלא גם את פירושם. אמנם הפעולה הבסיסית ביותר בהבנת המקרא היא בעצם הקריאה עצמה, כי קריאה מדויקת ורצופה בספרי התורה והנביאים והכתובים – היא הדרך הנכונה ביותר לרכוש את לשון המקרא כדי להבין אותה. אך חלק גדול מהמדרשים היו מיועדים לא רק לחכמים בבית המדרש אלא גם להמון העם, לדרוש בציבור. המסרים של בעלי המדרש נקלטו היטב בציבור. לכן כשאנשים עסקו במקרא, הם לא עסקו בקריאה המדויקת בלבד, אלא הבינו את הדברים ברוח מדרשי חז&quot;ל וכך הסבירו אותם לבניהם ותלמידיהם.

'''[[תרגומי המקרא|תַּרְגּוּם]]:''' בתקופת חז&quot;ל היה הַמִּקְרָא בבית הכנסת משולב עם הַתַּרְגּוּם. הקריאה בתורה התבצעה על ידי שני בעלי תפקידים: הקורא והמתרגם. הקורא קרא פסוק מתוך ספר התורה, והמתרגם חזר על הפסוק בעל־פה בשפה הארמית (שבה דיבר העם בחיי היום-יום). אך לא מדובר על העתקה מילולית משפה לשפה בלבד; התרגום הקדום היה מעין '''פירוש חי''' שהכיל מן היסודות של תורה שבעל־פה לפי מדרשי חז&quot;ל.

כלומר: גם &quot;תַּרְגּוּם&quot; הוא תורה שבעל־פה, ובמקור לא תרגמו מתוך הכתב. בזמן קדום המתרגם לא היה חייב אפוא להשתמש בנוסח מסוים – קבוע מילה במילה – של תרגום, אלא היה &quot;מחבר&quot; לעצמו נוסח כזה בדרך אלתור תוך כדי אמירתו, או – כשלא היה ביכולתו לעשות כן – השתמש באחד הנוסחים הרווחים, ששמע מפיהם של מתרגמים אחרים. ואף אותו המתרגם לא חזר על אותו הנוסח בכל פעם, אלא שינה אותו, הרחיב אותו או צמצם אותו, בכוונה או בהיסח הדעת, כפי צרכיו ובמידה ששעתו של הציבור הייתה פנויה.{{הערה|תיאור זה של פעולת המתרגם הוא עיבוד לדבריו של יוסף היינמן על פעולתו בעל־פה של שליח הציבור בתקופת חז&quot;ל (כי גם תפילות וברכות נחשבו אז לתורה שבעל־פה); ראו בספרו '''התפילה בתקופת התנאים והאמוראים: טיבה ודפוסיה''' פרק א, עמ' 17. אנחנו שומעים הד לגיוון הזה בנוסחים המקבילים של התרגומים הירושליים לתורה ששרדו והגיעו לידינו; הם שונים בנוסחם אך דומים אחד לשני בלשונם הכללי ובסגנונם ובתוכנם.}} פעולת התרגום בציבור עשתה רבות כדי להטמיע את מדרשי חז&quot;ל בלב העם, וכך להעשיר את פעולת המקרא הרווחת בתכניה של תורה שבעל־פה, באגדה ובהלכה. לכן עודדו חז&quot;ל את העיסוק בְּמִקְרָא וְתַרְגּוּמוֹ ביחד גם ברמה האישית: &quot;לְעוֹלָם יַשְׁלִים אָדָם פָּרָשִׁיּוֹתָיו עִם הַצִבּוּר, שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם&quot; {{מקור|ברכות ח ב|ברכות ח' ע&quot;ב}}. כי אדם העוסק בְּמִקְרָא וְתַרְגּוּמוֹ בעצמו, או אדם שמקשיב אל ביצועם המשולב בבית הכנסת (&quot;מִקְרָא וְתַרְגּוּם&quot;), רוכש לא רק את לשון המקרא אלא גם פירושים חשובים מתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֺת.

===מִשְׁנָה וְתַלְמוּד===

'''[[משנה|מִשְׁנָה]]:''' לפי התפיסה המסורתית, ולדעתם של חלק מהחוקרים,{{הערה|לדעות אחרות והפניות למחקרים ראו בלברג שם, עמ' 31-32 (1.3.2).}} התחילו החכמים בימי התנאים לסדר את ההלכות לפי נושאים, ובראשם היה רבי עקיבא {{מקור|אבות דרבי נתן יח|אבות דרבי נתן נו&quot;א פרק י&quot;ח}}:

:לרבי עקיבא קרא לו [רבי יהודה הנשיא] אוצר בלום. לְמה רבי עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו ויצא לחוץ, מצא חטים מניח בה, מצא שעורים מניח בה, כוסמין מניח בה, עדשים מניח בה. כיון שנכנס לביתו, מברר חטים בפני עצמן, שעורים בפני עצמן, פולין בפני עצמן, עדשים בפני עצמן. כך עשה רבי עקיבא, ועשה כל התורה מטבעות מטבעות.

לאחר מכן, החיבור הסופי של המשנה בידי רבי יהודה הנשיא הצליח לארגן את דיני הַמִצְוֺת בתוך '''מסכתות''' לפי נושאים, ואת המסכתות שילב בתוך '''סדרים''', במקום שיהיו ההלכות תלויות בסדר הפסוקים. ניתוק זה של ההלכה מן המקרא הוא לא רק עניין של הסדר הפורמלי, אלא גם עניין מהותי משתי בחינות: הראשונה, שמקרא והלכה הפכו לשני תחומים שונים והם נלמדים בדרכים שונות. והשנייה, שהעיסוק בהלכה כתחום עצמאי מתוך המשנה – לא השאיר מקום רחב ומרכזי לעיסוק בשאר התורה שבעל־פה, כלומר במדרש של אגדה.

בחינוכו של האדם הצעיר, שלב הַמִּקְרָא מהווה הכנה הכרחית לשלב הַמִּשְׁנָה, כי אי אפשר לעסוק במשנה בלי להכיר את התורה וְהַמִּצְוֺת היטב כפי פירושן בתורה שבעל פה. המשנה כידוע פותחת בלשון: &quot;מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּעַרְבִין?&quot; – כך שהילד כבר צריך להכיר היטב את הפרשה בתורה שקוראים לה &quot;שְׁמַע&quot;, ולדעת שיש חובה לקרוא אותה בערב ובבוקר כי כתוב בה &quot;וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ&quot;. וכן הוא בכל המשנה: הבנתהּ תלויה במקרא שקדם להּ, ורק מי שכבר רגיל במקרא ובפירושו יצליח לעסוק בהּ כראוי.

את הַמִּשְׁנָה רוכשים על ידי פעולת הַשִּׁנּוּן בלשון ימינו, דהיינו שהילד אומר בקול את ההלכות שכבר אמרן לפניו הבקיא במשנה, וחוזר עליהן פעם אחר פעם עד שהן נכתבות על לוח לבו. הוא לא קוֹרֵא אותן מתוך הכתב אלא מְשַׁנֵּן אותן בעל־פה. מדובר על רכישת נוסח קבוע ומוקפד של ההלכות, מילה במילה (בשונה ממדרש ותרגום), ולכן החזרה כל־כך הכרחית: &quot;אֵינוֹ דּוֹמֶה '''שׁוֹנֶה פִּרְקוֹ''' (=פרק משנה) מֵאָה פְּעָמִים לְ'''שׁוֹנֶה פִּרְקוֹ''' מֵאָה וְאַחַת&quot; {{מקור|חגיגה ט א|חגיגה ט' ע&quot;א}}. סגנון זה של שינון הלכות במשנה מתאים לגיל עשר שנים, וגם תוכן ההלכות הכרחי לו בשנים הללו מכיוון שהוא עומד בקרוב להגיע לגיל מִצְוֺת. אבל גם אחר כך ממשיך האדם לעסוק במשנה כל ימי חייו: &quot;כָּל '''הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת''' בְּכָל יוֹם – מֻבְטַח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא&quot; {{מקור|נידה עג א|נידה ע&quot;ג ע&quot;א}}. גם פעולת הַמִּשְׁנָה היא תורה שבעל־פה באופן מובהק.

הַמִּשְׂנָה על הלכותיה היא שיא העיסוק בדברי תורה (בנוסף למקרא) של רוב הצעירים בבית המדרש, כי לא כל מי שנכנס לְמִשְׁנָה יהיה מתאים גם לְתַלְמוּד: &quot;בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אֶלֶף נִכְנָסִים לְמִקְרָא – יוֹצְאִים מֵהֶם מֵאָה לְמִשְׁנָה, יוֹצְאִים מֵהֶם עֲשָׂרָה לְתַלְמוּד...&quot; {{מקור|קהלת רבה ז}}.

'''[[תלמוד|תַּלְמוּד]]:''' את התלמוד עושים על ידי עיון מעמיק בשיקול הדעת, מתוך דיון בצוותא של תלמידי חכמים מלומדים ומנוסים. בַּתַּלְמוּד שואלים ודורשים, ומקשים ומתרצים בדברי המשנה והמדרש והמקרא. בדומה למדרש ותרגום ומשנה, גם פעולת הַתַּלְמוּד נעשית בעל־פה. אמנם לא כל אחד שעוסק במשנה ראוי להתקדם אל שלב התלמוד: &quot;תַּלְמִיד שֶׁלֹּא רָאָה סִימָן יָפֶה בְּמִשְׁנָתוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים – שׁוּב אֵינוֹ רוֹאֶה&quot; {{מקור|חולין כד א|חולין כ&quot;ד ע&quot;א; מובא אצל מפרשי המשנה}}.

ברור שבמאמרנו (&quot;בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לְתַלְמוּד&quot;) לא מדובר על שני התלמודים המוכרים לנו, כלומר [[תלמוד ירושלמי|התלמוד הירושלמי]] ו[[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]], שחוברו דורות רבים אחרי המשנה עצמה. אותו הדבר נכון לגבי אִזכור אחר של ה&quot;תלמוד&quot; במסכת אבות: &quot;רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הֱוֵי זָהִיר בְּתַלְמוּד, שֶׁשִּׁגְגַת תַּלְמוּד עוֹלָה זָדוֹן&quot; {{מקור|משנה אבות ד יג|אבות ד יג}}. ה&quot;תלמוד&quot; המוזכר בדברי המשנה הוא בראש ובראשונה עניין של לימוד מעמיק לקראת '''הוראה''' {{מקור|מפרשי המשנה}}, &quot;לידע ולהבין דקדוקי הַמִּצְוֺת&quot; {{מקור|ר&quot;ש משנץ}} כדי שהוראתו תהיה כהוגן. וכידוע שלא כל אחד ואחד מגיע להוראה, הדורשת שילוב עדין של בקיאות ענפה ורוחב הדעת בתחומים רבים, ושיקול הדעת באופן מתון ומאוזן.

לפי חז&quot;ל, חייב אדם לאחוז בחוט המשולש של '''מִקְרָא וּמִשְׁנָה וְתַלְמוּד''' כל ימי חייו: &quot;לְעוֹלָם יְשַׁלֵּשׁ אָדָם שְׁנוֹתָיו: שְׁלִישׁ בְּמִקְרָא, שְׁלִישׁ בְּמִשְׁנָה, שְׁלִישׁ בְּתַלְמוּד. מִי יוֹדֵעַ כַּמָּה חַיֵּי? לָא צְרִיכָא, לְיוֹמֵי&quot; {{מקור|קידושין ל א}}. וכן מובא להלכה ברמב&quot;ם {{מקור|רמב&quot;ם הלכות תלמוד תורה א|משנה תורה לרמב&quot;ם, ספר המדע, הלכות תלמוד תורה, פרק ראשון, ח'-י&quot;ב}}:

:כָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל חַיָּב בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, בֵּין עָנִי בֵּין עָשִׁיר, בֵּין שָׁלֵם בְּגוּפוֹ בֵּין בַּעַל יִסּוּרִין, בֵּין בָּחוּר בֵּין שֶׁהָיָה זָקֵן גָּדוֹל שֶׁתָּשַׁשׁ כֹּחוֹ. אַפִלּוּ עָנִי הַמְּחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים, וְאַפִלּוּ בַּעַל אִשָּׁה וּבָנִים – חַיָּב לִקְבֹּעַ לוֹ זְמָן לְתַלְמוּד תּוֹרָה בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמָר {{מקור|יהושע א ח|יהושע א,ח}}: &quot;וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה&quot;.

:גְּדוֹלֵי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה מֵהֶם חוֹטְבֵי עֵצִים, וּמֵהֶם שׁוֹאֲבֵי מַיִם, וּמֵהֶם סוֹמִין. וְאַף עַל פִּי כֵן הָיוּ עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וְהֵם מִכְּלַל מַעֲתִּיקֵי הַשְּׁמוּעָה אִישׁ מִפִּי אִישׁ מִפִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ.

:עַד אֵימָתַי חַיָּב אָדָם לִלְמֹד תּוֹרָה? עַד יוֹם מוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר {{מקור|דברים ד ט|דברים ד,ט}}: &quot;וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ&quot;. וְכָל זְמָן שֶׁלֹּא יַעֲסֹק בְּלִמּוּד הוּא שׁוֹכֵחַ. וְחַיָּב לְשַׁלֵּשׁ אֶת זְמָן לְמִידָתוֹ: שְׁלִישׁ בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וּשְׁלִישׁ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה; וּשְׁלִישׁ יָבִין וְיַשְׂכִּיל אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ, וְיוֹצִיא דָּבָר מִדָּבָר, וִידַמֶּה דָּבָר לְדָבָר, וְיָדִין בַּמִּדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶן, עַד שֶׁיֵּדַע הֵיאַךְ הוּא עִיקַר הַמִּדּוֹת וְהֵיאַךְ יוֹצִיא הָאָסוּר וְהַמֻּתָּר, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מִדְּבָרִים שֶׁלָּמַד מִפִּי הַשְּׁמוּעָה. וְעִנְיָן זֶה הוּא הַנִּקְרָא &quot;תַּלְמוּד&quot;.

:כֵּיצַד? הָיָה בַּעַל אֻמָּנוּת, יִהְיֶה עוֹסֵק בַּמְּלָאכָה שָׁלוֹשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם וּבַתּוֹרָה תֵּשַׁע. אוֹתָן הַתֵּשַׁע קוֹרֵא בְּשָׁלוֹשׁ מֵהֶן בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וּבְשָׁלוֹשׁ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וּבְשָׁלוֹשׁ מִתְבּוֹנֵן בְּדַעְתּוֹ לְהָבִין דָּבָר מִדָּבָר. וְדִבְרֵי קַבָּלָה בִּכְלַל תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הֵן, וּפֵרוּשָׁן בִּכְלַל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְהָעִנְיָנוֹת הַנִּקְרָאִין &quot;פַּרְדֵּס&quot; בִּכְלַל הַתַּלְמוּד.

:בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּתְחִלַּת תַּלְמוּדוֹ שֶׁל אָדָם. אֲבָל כְּשֶׁיַּגְדִּיל בְּחָכְמָה, וְלֹא יִהְיֶה צָרִיךְ לֹא לִלְמֹד תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְלֹא לַעֲסֹק תָּמִיד בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה – יִקְרָא בְּעִתִּים מְזֻמָּנִים תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְדִבְרֵי הַשְּׁמוּעָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח דָּבָר מִדִּבְרֵי דִּינֵי תּוֹרָה. וְיִפָּנֶה כָּל יָמָיו לַתַּלְמוּד בִּלְבָד לְפִי רֹחַב לִבּוֹ וְיִשּׁוּב דַּעְתּוֹ.

הרמב&quot;ם דייק בדבריו לפי שיטתו ש&quot;תורה שבכתב&quot; כוללת את פירושי הַמִצְוֺת הבסיסיות לפי המקראות שנמסרו במסורת מסיני, ו&quot;תורה שבעל־פה&quot; היא כלל ההלכות הפסוקות. אמנם בימיו כבר לא פסקו הלכה מתוך המשנה עצמה, ולכן שינה את הביטוי &quot;משנה&quot; ל&quot;תורה שבעל־פה&quot;, כדי להפנות את הקורא מהמשנה עצמה אל [[משנה תורה לרמב&quot;ם|חיבור שראוי ללמוד ממנו הלכות פסוקות למעשה]] {{מקור|ע&quot;פ פירוש &quot;יד פשוטה&quot;}}. והוא עוד מדגיש בהמשך דבריו שב&quot;תלמוד&quot; נכללים גם עניינים שאינם קשורים באופן ישיר לְמִצְוֺת ולהוראה: עיסוק מעמיק בדברי אגדה ומחשבה והגות, ולימוד מדעים וחכמות כלליות ברמה גבוהה.

לאחר שעסק האדם במקרא ומשנה במשך שנים והוא כבר רגיל בהם, הוא יכול אז לפי הרמב&quot;ם לשנות את היחס השווה בזמנים בין מקרא ומשנה ותלמוד.{{הערה|יצויין שמפרשי הרמב&quot;ם שאלו מה מקורו להיתר זה, אבל אין זה מענייננו כאן.}} אמנם גם אז הוא עדיין חייב להרגיל את עצמו בשלושתם כל ימי חייו. את האיזון הנכון יקבע אז &quot;רֹחַב לִבּוֹ וְיִשּׁוּב דַּעְתּוֹ&quot; של אותו אדם: לאחר שכבר עסק בשלושתם במשך שנים רבות, והוא כבר בעל מקרא ומדרשו, ואף ראה סימן יפה במשנה של הלכה פסוקה, וגם בתלמודו – אז יוכל לאזן את תכני לימודו לפי אישיותו. ואין אדם לומד אלא במקום שלבו חפץ. אולם גם אז &quot;יִקְרָא בְּעִתִּים מְזֻמָּנִים תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְדִבְרֵי הַשְּׁמוּעָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח דָּבָר מִדִּבְרֵי דִּינֵי תּוֹרָה&quot;.

תַּלְמוּד הוא שיא לימודם של תלמידי החכמים היושבים בבית המדרש, אמנם לא כל מי שנכנס לתלמוד ראוי להורות: &quot;בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אֶלֶף נִכְנָסִים לְמִקְרָא – יוֹצְאִים מֵהֶם מֵאָה לְמִשְׁנָה, יוֹצְאִים מֵהֶם עֲשָׂרָה לְתַלְמוּד, אֶחָד מֵהֶם יוֹצֵא לְהוֹרָאָה; כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי&quot; {{מקור|קהלת רבה ז}}.

===תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה===

עד כאן ראינו שחז&quot;ל הבחינו היטב בין תורה שבכתב לתורה שבעל־פה. האחרונה התאפיינה אצלם בסוגים שונים של פעילות, שהצד השווה בכולם – שהם נעשו בעל־פה ולא מתוך הכתב. '''מדרש''' ו'''תרגום''' נעשו בעל־פה לפי רצף הפסוקים, בבית המדרש ובבית הכנסת. '''משנה''' נעשתה בחזרות רבות על ההלכות שבפרק לפי נוסח מדויק. '''תלמוד''' נעשה בדיוני עומק על המשנה בין החכמים בבית המדרש. כולם – מִדְרָשׁ וְתַרְגּוּם, מִשְׁנָה וְתַלְמוּד – נמסרו בעל־פה במשך דורות רבים, עד שלבסוף הורידו אותם אל הכתב בתקופת הגאונים.

יסודהּ של תרבות זו, של לימוד בעל־פה באופנים שונים, הוא דווקא מִקְרָא, שהוא לכאורה תורה שבכתב. אך חז&quot;ל כינו את העיסוק בתורה שבכתב בשם &quot;מִקְרָא&quot;, וכך הדגישו דווקא את המרכיב הנמסר מדור לדור בעל־פה על ידי קריאה ושמיעה וחזרה בקול. רק מתוך מִקְרָא (ולא מתוך כתיבה) מגיע האדם לְמִדְרָשׁ וְתַרְגּוּם, מִשְׁנָה וְתַלְמוּד.

בו בזמן, חז&quot;ל הכירו היטב גם את הכתיבה על הקלף באותיות, וכך הזכירו את הפסוק בתור &quot;הַכָּתוּב&quot; (וכמו כן &quot;כַּכָּתוּב&quot;, &quot;כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב&quot;), ואת &quot;תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב&quot; באופן כללי. הם קבעו הלכות לכתיבתם של ספרי תורה, מגילות, תפילין ומזוזות. תורה שבכתב היא בעצם '''שילוב''' של מסורת בכתב ומסורת בעל־פה, אך האחרונה עיקר אצל רוב העם: &quot;בֶּן חָמֵשׁ לְמִקְרָא&quot; – לְמִקְרָא דווקא, ולא לכתיבה. רק העיסוק בקריאה (בקול) היה נחלתם של רוב העם, ואילו הכתיבה נשארה נחלתם של בעלי מקצוע, או בתור עיסוק חד-פעמי: אדם כתב ספר פעם אחת, כדי לקרוא בו אחר כך פעמים רבות.

לסיכום, תורה שבכתב נמסרה מדור לדור בשני אופנים: בכתב ובעל־פה. הקריאה בקול אמנם נעשתה מתוך האותיות הכתובות בספר, אך היא נלמדה בעל־פה. את &quot;תורה שבעל־פה&quot; יש להבין פשוטהּ כמשמעהּ, אך &quot;תורה שבכתב&quot; נשענת על שתי מסורות ביחד: אחת בכתב ואחת בעל־פה. הבנה זו תקל עלינו לגשת אל נושא המסורה, שיש בה שילוב עדין ומורכב בין המסורת שבכתב והמסורת שבעל־פה.

===בְּרָכוֹת וּתְפִלּוֹת: תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הַיּוֹצֵאת מִתּוֹךְ מִקְרָא===
{{בעבודה}}

==בין סופרים לקוראים: מהי &quot;מָסוֹרָה&quot;?==

'''&quot;מָסֹרֶת&quot;:''' בדברי הנביא יחזקאל נאמר {{מקור|יחזקאל כ/טעמים#כ לז|כ,לז}}: &quot;וְהַעֲבַרְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם תַּ֣חַת הַשָּׁ֑בֶט וְהֵבֵאתִ֥י אֶתְכֶ֖ם בְּ'''מָסֹ֥רֶת''' הַבְּרִֽית&quot;. המילה &quot;בְּמָסֹרֶת&quot; בהקשר זה משמעותה &quot;בקשר&quot; או &quot;בכבל&quot; או בהתחייבות חמורה, וייתכן שיש להבינהּ כאילו כתוב &quot;בְּמַאֲסֹרֶת&quot; (כלומר בְּמַאֲסָר).

בלשון חכמים המילה &quot;מָסֹרֶת&quot; מציינת דברים שנמסרים מדור לדור בעל־פה או בכתב. בהקשרים רבים היא מתייחסת לדברים שנמסרים בעל־פה, כגון: &quot;שֶׁכֵּן '''מָסֹרֶת''' בְּיָדָם מֵאֲבוֹתֵיהֶם שֶׁשָּׁם הָאָרוֹן נִגְנַז&quot; {{מקור|משנה שקלים ו א|משנה שקלים ו,א}}; &quot;בָּרִאשׁוֹנָה גָּזְרוּ שְׁמָד עַל יְהוּדָה, שֶׁכֵּן '''מָסֹרֶת''' בְּיָדָם מֵאֲבוֹתָם יְהוּדָה הָרַג אֶת עֵשָׂו&quot; {{מקור|ירושלמי כתובות א ה|ירושלמי כתובות א,ה}}; &quot;עוֹף טָהוֹר נֶאֱכָל בְּ'''מָסֹרֶת'''&quot; {{מקור|חולין סג ב|חולין ס&quot;ג ע&quot;ב}}. וכמו כן מתייחס הפועל מס&quot;ר לדברים שנמסרים בעל־פה מדור לדור, כגון בתחילת [[משנה אבות|מסכת אבות]]: &quot;מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי '''וּמְסָרָהּ''' לִיהוֹשֻׁעַ... וּנְבִיאִים '''מְסָרוּהָ''' לְאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה&quot;.

אך יש למילה &quot;מָסֹרֶת&quot; גם הוראה מיוחדת בלשון חכמים, לגבי השמירה על נוסח התורה שבכתב דווקא, כגון: &quot;'''מָסֹרֶת''' סְיָג לַתּוֹרָה&quot; ([[משנה אבות ג יג|אבות ג,יג]]); &quot;יֵשׁ אֵם '''לַמָּסֹרֶת'''&quot; (לעומת &quot;יֵשׁ אֵם '''לַמִּקְרָא'''&quot;; [[פסחים פו ב|פסחים פ&quot;ו ע&quot;ב]]).

המשמעות הכללית של מסירה נאמנה תוך כדי שמירה נמשכה בימי הביניים בכמה ווריאציות: &quot;מָסֹרֶת&quot; או &quot;מָסוֹרָה&quot; או &quot;מְסוֹרָה&quot;,{{הערה|שני הניקודים ל&quot;מסורה&quot; מובאים במילון אבן־שושן (ערך &quot;מְסוֹרָה, מָסוֹרָה&quot;; וראו שם עוד בערך &quot;מָסֹֽרֶת, מסורת&quot;). בשפות אירופאיות מקובל לכתוב &quot;Masorae&quot; (לטינית), &quot;Masora&quot; (אנגלית, גרמנית, ספרדית) או &quot;Masorah&quot; או &quot;Massorah&quot; (אנגלית), Massore (צרפתית), וכו'.}} הבאות לציין מערכת מפורטת ומורכבת השומרת על אופן כתיבתם וקריאתם של ספרי המקרא. העוסקים במלאכה זו נקראים &quot;בַּעֲלֵי הַמָּסוֹרָה&quot;.

===מסורת הסופרים ומסורת הקוראים===

&quot;נוסח המסורה&quot; המופיע בכתבי־היד של המקרא מימי הביניים, וכמו כן בדפוסים המאוחרים יותר, הוא בעצם שילוב של שתי מסורות ביחד: &quot;מסורת הסופרים&quot; ו&quot;מסורת הקוראים&quot;.
*'''&quot;מָסֹרֶת הַסּוֹפְרִים&quot;''' היא נוסח האותיות שהיו הסופרים מעבירים מכלי אל כלי, כלומר שהם העתיקו אותו מתוך ספרים קיימים אל הספרים החדשים שכתבו בעצמם: ספרי תורה, ומגילות של ספרי הנביאים והכתובים.
*'''&quot;מָסֹרֶת הַקּוֹרְאִים&quot;''' היא נוסח הקריאה בקול, ובמיוחד בשביל הקריאה בציבור, שכוללת בתוכה את ההגיה המדויקת כל מילה ואת החלוקה התחבירית של כל פסוק; ההגיה והתחביר באו לידי ביטוי מוזיקלי בקריאה זו. מסורת זו של הקריאה נמסרה בעל־פה מדור לדור, וכאמור אף [[#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|הרגילו את ילדי ישראל בקריאה זו מגיל קטן]]. כתבי הקודש מכונים '''&quot;מִקְרָא&quot;''' דווקא בזכות מסורת הקוראים והקריאה בציבור בעל־פה.

בתקופת הגאונים התחילו חכמי המקרא בכמה מקומות לפתח ולגבש שיטות שונות, כדי להציג גם את &quot;מסורת הקוראים&quot; על ידי סימנים כתובים בנוסף לאותיות. תהליך זה הגיע לשיא של פיתוח ודיוק במערכת הניקוד והטעמים של חכמי המסורה בטבריה לפני למעלה מאלף שנה (עד המאה ה-10 למניינם), ויצירתם זו התקבלה בתפוצות ישראל לאחר מכן בכמעט כל ארצות פזוריהם. מלאכתם של חכמי המסורה הטברנים להלביש את מסורת הקוראים על מסורת הסופרים הייתה מלאכת מחשבת, כי היה בה שילוב עדין וזהיר של שתי המסורות ביחד בתוך כתב־יד אחד. הרב מרדכי ברויאר תיאר את השילוב הזה באופן מדויק ובהיר:{{הערה|&quot;מסורת הכתיב ומסורת הקריאה&quot;, '''עיוני מקרא ופרשנות''' ז (תשסה), עמ' 25-32; הטקסט המצוטט הוא מתחילת המאמר (עמ' 25-26) וההדגשות הן משלנו.}}

:'''נוסח המקרא הגיע אלינו באמצעות שתי מסורות: מסורת הסופרים ומסורת הקוראים.''' מסורות אלה נמסרו תחילה כשתי מסורות '''עצמאיות''', שלא היה ביניהן קשר ישיר. '''מסורת הסופרים''' הכירה רק את הנוסח הכתוב בספר; אך הואיל והאותיות של הנוסח הזה לא היו מנוקדות, לא היו צריכים לדעת כיצד הן נקראות ומצטרפות לתיבות. ואילו '''הקוראים''' הכירו רק את המילים האמורות בפה; אך הואיל והם לא משכו בשבט סופר, לא היו צריכים לדעת כיצד הן נכתבות בספר.

:'''אחר כך באו חכמי המסורה וביקשו לקבוע סופית את נוסח הסופרים ואת גרסת הקוראים.''' קביעה זו נעשתה באמצעות '''מניין'''. הם ספרו את המילים, כדי שלא יהיה אפשר להוסיף עליהן או לגרוע מהן, ועל שם המניין הזה הם נקראו אנשי המסורה. '''אך לצורך המניין הזה לא יכלו להיעזר במסורת הסופרים.''' שהרי הסופרים הכירו רק את עצם צירופי האותיות, אך לא היו צריכים לדעת כיצד הן נקראות כמילים, ואין כל אפשרות למנות צירופי אותיות שניקודן איננו ידוע. כך, לדוגמה, אי־אפשר וגם אין טעם למנות את עשרות המקומות שכתוב בהם &quot;יחיה&quot;; ואפשר רק למנות את שבעת המקומות שקוראים בהם יְחַיֶּה. '''משום כך היה על אנשי המסורה לפנות תחילה אל מסורת הקוראים ולספור את המילים השגורות על פיהם. ורק אחרי שקבעו סופית את מניין המילים, יכלו לפנות אל מסורת הסופרים וללמוד ממנה כיצד המילים האלה כתובות בספר: בכתיב מלא או חסר, בא' או בה'.''' ולפעמים ראו שהמילים שהם קיבלו ממסורת הקוראים לא התאימו כלל לאותיות שהם ראו במסורת הסופרים; ובמקרים אלה קבעו שיש כאן הבדל בין קרי ובין כתיב, וכתבו בספר את מה שנמסר במסורת הסופרים ורשמו בגיליון את מה שנמסר במסורת הקוראים.

:'''נמצא, שהיחס שבין מסורת הסופרים ובין מסורת הקוראים הוא בדיוק הפוך מזה שהיינו יכולים לצפות לו.''' שהרי הכול יודעים שכתיבת האותיות קודמת לניקודן; ולפיכך היינו יכולים לצפות שגם אנשי המסורה יפעלו בדרך זו: תחילה יעתיקו ממסורת הסופרים את האותיות הכתובות בספר; ואחר כך ילמדו ממסורת הקוראים להגות בפה את שכתוב בספר. אך מהסיבה שכבר נתבארה לעיל הסדר היה הפוך: '''תחילה למדו ממסורת הקוראים את המילים היוצאות מהפה; ואחר כך למדו ממסורת הסופרים כיצד הופכים את המילים שנאמרו בפה לאותיות הכתובות בספר.'''

:'''משום כך אנחנו מוצאים שנקודת המוצא של המסורה היא תמיד המילה ההגויה, ולא {{ב|התיבה|המילה}} הכתובה'''. בשום מקום אין המסורה מונה את התיבות הכתובות בספר על פי מסורת הסופרים, אלא רק את המילים האמורות בפה על פי מסורת הקוראים. וגם במקום שהמסורה דנה בכתיב, אין היא קובעת את האותיות של התיבה הכתובה, אלא היא קובעת את האותיות שהסופרים מבטאים בה את המילה ההגויה. כך, לדוגמה, כאשר המסורה באה לקבוע את הכתיב המלא שב[[ירמיהו ב/טעמים#ב כ|ירמיהו ב 20]]: &quot;אעבוד כת', אֶעֱבוֹר קרי&quot;, אין היא מוסרת שזהו המקום היחיד, שבו תיבת אֶעֱבוֹד באה בכתיב מלא, אלא היא מוסרת, שזהו אחד מתוך שלושת המקמות שבהם המילה ההגויה אֶעֱבוֹר באה בכתיב מלא. וכעין זה אנחנו מוצאים בכל אותן רשימות מסורה הדנות בהבדל שבין כתיב לקרי כגון ההבדל שבין כתיב &quot;ויאמר&quot; ובין קרי וָאֹמַר. נקודת המוצא של הרשימות האלה איננה הכתיב, אלא הקרי. אין הן מונות את המקומות שכתוב בהם &quot;ויאמר&quot;, ואף על פי כן הקוראים הוגים וָאֹמַר, אלא היפוכו של דבר: הן מונות את המקומות שקוראים בהם וָאֹמַר, ואף על פי כן הסופרים כותבים &quot;ויאמר&quot;.{{הערה|ברויאר ציין כאן: &quot;הוכחתי דבר זה במבוא לספרי, '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב יד ל{{כתב עילי|מ}}''', ניו יורק תשנ&quot;ב, עמ' 19.&quot; אחרי דברי המבוא המצוטט כאן על אופן פעולתם הכללי של אנשי המסורה, דן הרב ברויאר בשאר המאמר בדוגמה חריגה מעניינת היוצאת מן הכלל.}}

לסיכום: מסורת הסופרים ומסורת הקוראים משולבות בשילוב זהיר ועדין בתוך מלאכתם של חכמי המסורה. כל אחת מהן תלויה בשנייה, שהרי אי אפשר לנקד בלי אותיות כתובות, ואי אפשר לקבוע את נוסח האותיות בלי לדעת את אופן קריאתן. חכמי המסורה קשרו את מסורת הסופרים ומסורת הקוראים, שהיו עצמאיות במקורן, בקשר בל יינתק.

===למי מיועדת חכמת המסורה?===

לימוד יסודי ומעמיק של חכמת המסורה אינו מיועד לכל אדם. עיקר חשיבותה של המסורה הינה בשביל מי שכותב ומגיה ספרי תורה ומגילות וכתבי־יד, או למי שמוציא את ספרי המקרא לאור במהדורה חדשה. אדם שעוסק במלאכות הללו זקוק לבסיס סמכותי עבור הכרעותיו בקביעת הנוסח, כי אסור לו להכריע באופן שרירותי. רק בזכות קפדנותם של העוסקים בחכמת המסורה הגיעו לידינו ספרים שאפשר לסמוך עליהם, כדי לקרוא בהם וללמוד מהם מתוך ביטחון.

אמנם אדם שאינו כותב ואינו מגיה ואינו מוציא לאור, והוא רק קורא ולומד מתוך ספרים שכבר הכינו אחרים עבורו – איננו זקוק בהרבה לחכמת המסורה, ואין לו צורך להשקיע בה יותר מדי מאמצים בהבנתה. ובכל זאת ראוי שתהיינה לו הבנות בסיסיות גם בתחום הזה. וכך כתב רבי אברהם אבן עזרא על העיסוק בחכמת המסורה:{{הערה|רבי אברהם אבן עזרא, '''יסוד מורא''', מתוקן ע&quot;פ [https://archive.org/details/yesod-mora-ibn-ezra-constantinople-1530-images/page/n5/mode/2up?view=theater דפוס קושטנטינה ר&quot;ץ (1530)], תחילת השער הראשון (ההדגשה אינה במקור).}}

:יש ממשכילי ישראל שכל חכמתם לדעת דברי המסורת, וסימניהם הנכבדים ורמזיהם היקרים, וכל סתום ופתוח, וקרי וכתיב, וחסר ויתר, ואותיות גדולות וקטנות ותלויות ונקודות עליהם, ומספר הפסוקים והתיבות והאותיות בכל ספר וספר. '''והאמת כי יש שכר לפעולות בעלי המסורת, שהם כשומרי חומות העיר, כי בעבורם עמדה תורת השם וספרי הקודש על מתכונתם בלי תוספת ומגרעת. וטוב הוא למשכיל שיבין קצת דבריהם.'''

:אבל ישים לבו גם להתבונן טעמי [=פירושי] הספרים, כי התיבות כגויות והטעמים כנשמות, ואם לא יבין הטעמים כל יגיעוֹ שווא ועמל ורוח. והוא נמשל למי שיש בידו ספר רפואות, והוא מיגע עצמו לספור כמה דפין בספר, וכמה טורים בכל דף ודף, וכמה אותיות בכל טור, ומזאת היגיעה לא יוכל לרפאות מזור. והנה חכם המסורת שלא למד חכמה אחרת דומה לגמל נושא משי: והוא לא יועיל למשי, גם המשי לא יועילנו.

נכונים דברי הביקורת של ראב&quot;ע: מי שעוסק בספר רפואה כדי &quot;לספור כמה דפין בספר, וכמה טורים בכל דף ודף, וכמה אותיות בכל טור&quot; – ברור שלא יוכל לרפאות שום דבר. אך העבודה הזאת יכולה לעזור בהחלט למי שמלאכתו '''בהעתקת ספרי רפואה'''. ויש גם שכר לפעולתו זו, כי מתוכה יהיו ספרי רפואה מדויקים עבור הרופאים.

בנוסף לכך, כאן מתייחס ראב&quot;ע אך ורק לפועלם של בעלי המסורה בתחום של [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#מסורת הסופרים ומסורת הקוראים|'''מסורת הסופרים''']] בלבד.{{הערה|בדומה לכך כתב אבן עזרא ב[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n8/mode/1up?view=theater הקדמתו לתורה (&quot;הדרך החמישית&quot;)]: &quot;ולא אזכיר טעמי אנשי המסורת, למה זאת מלאה ולמה זאת נחסרת, כי כל טעמיהם כדרך הדרש הם. כי הכתוב פעם יכתוב המילה מלאה מבוארה, ופעם יחסר אות נעלם לאחוז דרך קצרה. ואחר שידרשו טעם למלאים ולחסרים, יורנו איך יוכלו לכתוב הספרים. ומשה כתב בלא וא&quot;ו '''ד' ימלך''' {{מקור|שמות טו יח}}, ומעתיק משלי כתב בוא&quot;ו '''תחת עבד כי ימלוך''' {{מקור|משלי ל כב}}, ושנים רבות בין שניהם, רק לתינוקות טעמיהם טובים הם.&quot; בדברי אבן עזרא יש הסבר היסטורי של שינוי בהרגלי הכתיבה במשך הדורות (מכתיב חסר לכתיב מלא), אמנם אין בשינוי זה שום משמעות לפי הפשט. &quot;אנשי המסורת&quot; פועלים לפי אבן עזרא &quot;כדרך הדרש&quot; (דרך שמזכירה אולי את סוג הפירושים המוכר לנו היום בפירוש &quot;[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up בעל הטורים]&quot; על התורה). אמנם בעלי המסורה הטברנים לא התמקדו ב'''פירושן''' של תופעות הכתיב במקרא אלא '''בקביעתן'''. והם התמקדו בנוסף גם בדרכי '''הקריאה''' וההגייה, דבר שאבן עזרא אינו מייחס להם כלל.}} אבל יש חשיבות רבה שהאדם יכיר את חכמתם של בעלי המסורה בפרטי הניקוד והטעמים, כדי שיוכל להעריך נכון גם את פועלם בתחום של [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#מסורת הסופרים ומסורת הקוראים|'''מסורת הקוראים''']], ובעקבות זה יוכל לקרוא בפיו באופן מדויק ועקבי. ועוד: על בסיס מלאכתם של בעלי המסורה בתחום של הניקוד והטעמים בנו המדקדקים את כללי הלשון, אשר חשיבותם רבה ומכרעת להבנת המקרא. פירושו של ראב&quot;ע, שהיה בעצמו מדקדק גדול, הוא דוגמה לכך. אך עצם הקריאה קודמת לדקדוק, והקריאה שלנו מבוססת לגמרי על מלאכתם של בעלי המסורה.

לסיכום: חשוב שהלומד &quot;יבין קצת דבריהם&quot; כדי להעריך את פועלם של בעלי המסורה, וכדי לקרוא כראוי במקרא. בנוסף, חשוב שהקורא יבין את המקורות והשיטות שעליהם מבוסס הנוסח בספר שהוא קורא בו. ואכן, מטרה אחת חשובה של '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|פרקי המבוא]]''' למהדורה זו של המקרא, היא להנגיש לקורא את הידיעות הבסיסיות והשימושיות ביותר בתחום המסורה, כדי שיבין מתוכן את טיב המהדורה שהוא קורא בה.

==יצירת מופת ואוצר יקר: מהו &quot;כֶּתֶר&quot;?==

===כתר: שתי מסורות בכתב־יד אחד===

השילוב העדין והמורכב [[#בין סופרים לקוראים: מהי &quot;מָסוֹרָה&quot;?|בין מסורת הסופרים ומסורת הקוראים]], הבא לידי ביטוי במפעלם של בעלי המסורה, הביא במרוצת הזמן ליצירתם של [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתבי־יד רבים]], ולאחריהם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם|דפוסים לאין ספור]], שבהם שמרו היטב על שתי המסורות ביחד.

כתבי־היד של בעלי המסורה לא היו מגילות (&quot;ספרים&quot; בפי חז&quot;ל), אלא כתבי־היד כרוכים ([[:W:קודקס|&quot;קוֹדֵקְס&quot;]] בלטינית או מֻצְחַפ בערבית).{{הערה|אין מקבילה בעברית קלאסית למונח הלטיני cōdex או למונח הערבי مُصْحَف או مَصْحَف (''muṣḥaf'' או ''maṣḥaf''), ששימשו אצל נוכרים כדי לתאר ספר כרוך. רק בימי הביניים החלה המילה [[:WIKT:מצחף|מִצְחָף]] (שנגזרה מן הערבית) לשמש בעברית וערבית־יהודית. עצם הזרוּת של המונח מצביע על כך שהשימוש בקודקסים מגיע מחוץ למסורת ישראל. דווקא הקודקס הלא־מסורתי היה המדיום הטוב ביותר לכתיבת מסורות שבעל־פה, שכן עצם האיסור לכתוב דברים שבעל־פה היה גדול יותר אילו היו נכתבים במגילות בדומה לספרי התנ&quot;ך.}} בכלל, הפורמט החומרי המועדף בימי הביניים לצורך הורדת כלל המסורות שבעל־פה אל הכתב היה הקודקס. הדבר היה נכון לא רק לגבי ספרי המקרא, אלא גם לגבי מסורות שהיו עד כתיבתם לגמרי בעל־פה, כגון [[#מִשְׁנָה וְתַלְמוּד|משנה ותלמוד]]. הקודקס עלה על המגילה מבחינה טכנולוגית: דפים נקשרו יחד בצד אחד, והטקסט נכתב ביעילות על שני צדי כל דף (בדומה לספר מודרני). ניתן היה לדפדף בקודקס ולהגיע לעמוד המבוקש מיד (בניגוד למגילה שצריך לגלגל אותה). אבל עבור התנ&quot;ך, לקודקס היה יתרון נוסף בכך שהוא היה פורמט לא־הלכתי, כלומר, הוא לא היה כפוף לכללי המסורת הקדומה של הסופרים. הדבר אִפשר ליוצרי כתבי־היד המקראיים להוסיף את הסימנים המייצגים את המסורת בעל־פה של [[#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|מִקְרָא]], דהיינו הניקוד והטעמים, וגם להוסיף הערות. כל אלה היו אסורים במגילות.

'''כֶּתֶר:''' כתב־יד כרוך כזה שהכיל תנ&quot;ך שלם, או חלק משמעותי ממנו (תורה, נביאים או כתובים), נקרא בעברית &quot;כתר&quot; (או תאג' בערבית־יהודית). כתר היה מלאכת מחשבת ויצירת מופת. הוא הכיל בתוכו את השילוב המורכב בין מסורת הסופרים (נוסח הכתיב) ומסורת הקוראים (ניקוד וטעמים), את הערות המסורה ורשימות המסורה ולעתים חיבורים נוספים (על נושאים כגון מסורה, דקדוק או מצוות), ואפילו קישוטים ואיורים מרהיבים. כתר שימש הן את הסופרים בקהילה (כדי לקבוע מהו הכתיב הנכון בספר תורה או מגילה) והן את הקוראים (כדי לקבוע את אופן הקריאה הנכונה). כתר מדויק ומפואר היה יכול להיות האוצר היקר ביותר של איש אמיד או של קהילה שלמה.

===שלושה סוגים של מהדורות מקרא===

אמנם השילוב המורכב בין מסורת הסופרים למסורת הקוראים, הבא לידי ביטוי בכתבי־היד של המסורה, לא היטיב לגמרי עם הסופר ולא עם הקורא. כי מצד אחד הסופר אינו זקוק כלל לסימני הניקוד והטעמים, ואף לא לאותיות ה&quot;קרי&quot; שבשוליים, ותוספות אלו אף עלולות להסיח את דעתו במלאכתו. והמצד השני הקורא אינו זקוק להערות המסורה (שרובן הגדול באות כדי לשמור על נוסח האותיות כגון בכתיב מלא וחסר). ועוד: במקומות שיש בהם &quot;קרי וכתיב&quot;, הקורא מוצא את הניקוד משולב בתוך אותיות שלא מתאימות לו, והוא מוכרח לחפש את האותיות המתאימות לניקוד בשוליים (בלתי מנוקדות), והדבר יכול להכביד עליו או לבלבל אותו. בגלל זה אנחנו מוצאים שבמרוצת הדורות היו כתבי־יד ומהדורות מקרא מכמה סוגים, המיועדים לאופנים שונים של שימוש.

מאז תקופתם של בעלי המסורה, היו '''שלושה''' סוגים עיקריים של כתבי־יד ומהדורות מקרא:
#'''&quot;כֶּתֶר&quot;, מקראות גדולות:''' המקום המכובד שמור לכתב־יד או דפוס של המקרא הבא להביא את השילוב המיוחד שעשו חכמי המסורה הטברנים בין מסורת הסופרים למסורת הקוראים, ולהציג את השילוב הזה במלואו ובאופן מדויק. יצירה כזו חייבת על פי טבעהּ ומטרתהּ להכיל את הערות המסורה במלואן, ולהציג את כל הטקסט באופן הכי קרוב שאפשר לשיטתם של בעלי המסורה. ברוב המהדורות החשובות של '''מקראות גדולות''' (מקרא מלא עם תרגום ארמי ופירוש), מאז [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up הדפוס השני] (ונציה רפ&quot;ה-רפ&quot;ו [1524-1526]) ועד ימינו ([https://www.mgketer.org/ מקראות גדולות הכתר]), אכן נהגו להביא את נוסח המסורה ביחד עם האפרט השלם השומר עליו, דהיינו את הערות המסורה הקטנה והמסורה הגדולה, וגם את הרשימות הטכניות של המסורה בסופי הספרים והכרכים.
#'''תיקון סופרים:''' יש עותק המיועד ל[[:W:סופר סת&quot;ם|סופרי סת&quot;ם]], כדי להעתיק ישירות ממנו בזמן שהוא כותב ספר תורה, או אחד מספרי הנביאים והכתובים בצורת מגילה על קלף. עותק כזה נקרא &quot;תיקון סופרים&quot;. לעתים קרובות הוא מכיל רק את נוסח האותיות (ה&quot;כתיב&quot;), בלי הניקוד והטעמים, כגון ב[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up '''עזרת הסופר'''] (אמסטרדם תקכ&quot;ט [1769]). נוסח האותיות מופיע ב&quot;תיקון סופרים&quot; יעיל בעיצוב מיוחד, בחלוקה מחושבת לשורות ולטורים, כדי להקל על הסופר לעשות את מלאכתו באופן מיטבי.
#'''&quot;תיקון קוראים&quot;, ספר לימוד, &quot;מקראות קטנות&quot;:''' רוב כתבי־היד והמהדורות המודפסות של המקרא בניקוד ובטעמים אינם מיועדים ליחידי סגולה העוסקים ברזי המסורה ונוסח המקרא (בשבילם כבר קיים הסוג הראשון), והם גם אינם מיועדים לסופר הסת&quot;ם המקצועי כדי שיעתיק מהם את ספריו (שהרי בשבילו יש &quot;תיקון סופרים&quot;). לעומת שני הסוגים הראשונים, הסוג השלישי מיועד לכל מי שקורא ולומד תנ&quot;ך וזקוק לניקוד וטעמים, ובמיוחד למי שמתכונן לקרוא בציבור בקולו. מדובר על חומשים (לעתים עם הפטרות ו/או חמש מגילות) עבור הקריאה בציבור בבית הכנסת, על ספרים מהתנ&quot;ך בליווי תרגומים ו/או פירושים כדי להקל על לימודם, ועל כתבי־יד ומהדורות של התנ&quot;ך השלם בלי פירושים (שנקראו &quot;מקראות קטנות&quot; או Biblia Hebraica בלועזית). בדורות האחרונים הרבו להדפיס כלי עזר מיוחד לקורא בתורה בציבור, דהיינו '''[[תיקון קוראים|&quot;תיקון קוראים&quot;]]''' שבו מציגים את הפסוקים המנוקדים במקביל לעמוד בלתי-מנוקד הדומה ספר תורה. בכל ספרי הלימוד האלה הקפידו להציג את מסורת הסופרים ואת מסורת הקוראים ביחד ובדיוק רב, כולל במקומות שיש בהם &quot;קרי וכתיב&quot;. אבל את הערות המסורה ורשימותיה הכילו רק במידה שהקורא והלומד זקוק להם, דהיינו מעט אם בכלל.

===&quot;תיקון קוראים&quot; במובן הרחב===

כאמור, הכותרת &quot;תיקון קוראים&quot; מציינת בימינו מהדורה מיוחדת של התורה (או לפעמים של הפטרות או מגילות), המיועדת למי שמתכונן לקרוא בציבור בבית הכנסת. אבל יותר נכון לומר שכמעט כל המהדורות של התנ&quot;ך השלם או של ספרים אחדים ממנו, שיצאו לאור בעידן הדפוס או שנכתבו לפני כן בעידן כתבי־היד, ביחד עם פירושים ותרגומים או בלעדיהם, ויש בהן ניקוד וטעמים – מטרת כולן למסור את מסורת ההגייה כדי לאפשר קריאה נכונה בקול. כלומר: כולם כאחד ראויים להיקרא בצדק &quot;תיקון קוראים&quot; לפי הגדרתנו.

מהדורתנו היא אם כן &quot;תיקון קוראים&quot; במובן הרחב הזה. היא מיועדת בראש ובראשונה לקורא וללומד. על כן לא תופענה בה הערות מסורה, שהרי היא לא באה כדי לתעד את מלוא יצירתם של בעלי המסורה, אלא רק למסור את '''התוצאה המדויקת''' של שיטתם בשביל מי שניגש למקרא. מהדורה זו תעוצב, אם כן, בדרך נוחה בשביל הקורא והלומד, תוך התייחסות לניקוד ולטעמי המקרא. '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|בפרק הבא של המבוא למהדורה]]''' נסביר באופן יסודי ומלא את שיטת העיצוב במהדורתנו לטובת הקורא והלומד בעניינים שאין להם קשר לקביעת הנוסח. הפרקים הבאים אחריו ידונו בעצם קביעת הנוסח.

==כתר ארם צובה כבסיס לנוסח המסורה במהדורתנו==

מפעלם של בעלי המסורה הגיע לשיאו בכתב־יד אחד, כתר מפואר של תנ&quot;ך שלם, שהוא מעשה ידיו של חכם המסורה [[:W:אהרן בן אשר|אהרן בן־משה בן־אשר]]. בן־אשר הביא את הכתר הגדול שלו לרמות של דיוק ועקביות, בהירות ונאמנות למסורה, שלא היו באף אחד מכתבי־היד האחרים שנכתבו במשך הדורות. הכתר הזה נשמר במשך מאות שנים על־ידי קהילת [[:W:חלב (עיר)|ארם צובה]] שבסוריה עד שהועלה לירושלים לאחר קום המדינה, ועל כן מכנים אותו [[:W:כתר ארם צובא|&quot;כתר ארם צובה&quot;]].

ייחודו של כתר ארם צובה, ומידת ההתאמה שלו להיות בסיס למהדורת מקרא, דורשים הוכחה. ואף הדרך הנכונה לקבוע את פרטי הנוסח במהדורת מקרא המיוסדת על הכתר דורשת שיקול דעת. נקודת המוצא למהדורתנו נמצאת בכתביהם של שני חוקרי המסורה הגדולים בדור הקודם, דהיינו פרופ' ישראל ייבין ז&quot;ל והרב מרדכי ברויאר ז&quot;ל. כל אחד מהם כתב ספר מופת שבו הוכיח את ייחודו ואת חשיבותו של כתר ארם צובה בתחום מסויים, ושניהם העמיקו לנו את הבנתנו לגבי פועלם של חכמי המסורה.

'''אין מטרה במהדורתנו לחדש בתחום של נוסח המסורה, אלא לקחת את מסקנות המחקר ופירותיו, ולהכין על פיהם מהדורה מדויקת לפי כתר ארם צובה וכתבי־היד הקרובים לו, המתאימה לצורכי קריאה ולימוד.'''

===פרופ' ישראל ייבין על נוסח הניקוד והטעמים בכתר===

פרופ' ישראל ייבין בחן ביסודיוּת את מערכות הניקוד הטעמים בכתר (כולל התייחסות רחבה לתחום של הגעיות) בספרו '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' (ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט).{{הערה|ספר זה אזל מן השוק, והוא כבר לא נמצא כלל בקטלוג של בית ההוצאה ע&quot;ש מאגנס (ונראה מכך שאין להם כוונה להדפיסו שוב). חבל שאי-אפשר לקנות עותק של ספר כה חשוב, ואין למצוא אותו כלל מחוץ לספריות הגדולות.}} בספרו זה עלה ייבין על השיטתיוּת המובהקת שבמערכות הניקוד והטעמים בכתר ועל הדיוק הנפלא שבהן, שיטתיוּת ודיוק ייחודיים שעולים לאין שיעור על כל כתב־יד או דפוס אחר.{{הערה|השיטתיוּת והדיוק בכתר באים לידי ביטוי בכל מרכיביו, אמנם במיוחד בתחום של טעמי אמ&quot;ת. ראו על כך בדברי הפתיחה של משה גושן־גוטשטיין (&quot;עִם הספר&quot;), עמ' ח: &quot;מי שמלאכתו בחקר כתבי־היד של &quot;הנוסח המקובל&quot; של המקרא יודע, כי על אף טענות מוגזמות שהועלו בדור הקודם, הרי ההבדלים בדרכי ההטעמה בין כתבי־היד הסטנדרטיים־מאוחרים יחסית – שעליהם מבוססת מהדורת המקראות הגדולות של ונציה – ובין המסורת הטברנית המיוצגת בכתבי־היד העתיקים המצויים כיום בידינו, אינם כל כך גדולים. אדרבה, לבד משיטת המתגים – והוא עיקר גדול – הנוסח הסטנדרטי הוא נציג טוב למדי של הנוסח הטברני הקדום יותר. מתוך הכרה זו אף יתבארו אותם ניסוחים בספרות המקצועית של העשור האחרון הנראים מקילים כאילו בחומרת האבדה של חלקים מכתר ארם־צובה, באשר כתב־יד לנינגרד עשוי לשמש כביכול תחליף. כמובן, הכל יתאבלו על גודל האבדה והכל יודו כי כ&quot;י לנינגרד רק תוֹאַם תיאום משני לשיטת ר' אהרן בן אשר. אולם תיאום זה מוצלח ומדוייק, ולכן יכול אותו כתב־יד לשמש תחליף סביר וחסרונו של הכתר כמעט שלא יורגש. בא מחקרו של ייבין ומלמד, כי מה שנכון בערך – על דרך הכללה גסה – לגבי כ&quot;א הספרים, אינו נכון כלל לגבי ספרי אמ&quot;ת. מעמדו היחיד במינו של כתר ארם־צובה מואר מתוך פרק זה באור חדש, והעולה בתיאורו של ייבין הוא הוכחה כבדת משקל ביותר לעניין מעמדו של הכתר בכלל. על דרך פישוט: מה שאנו מגלים בדרך הטעמת הכתר לגבי ספרי אמ&quot;ת מסייע לנו להבין, איך נולדו שינויים בכתבי־יד אחרים ובחיבורים משניים. הכתר הוא היסוד שעל פיו יובן מה שאירע במקורות אחרים – ולא להיפך.&quot;}} כלומר: ייבין עמד על ייחודיות הכתר לא רק מתוך הכתר עצמו, אלא גם מתוך השוואתו אל האיפיונים של כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לו, ואף אל כתבי־היד והדפוסים שבאו לאחריהם במשך מאות בשנים. השוואה זו של ייבין חשובה בראש ובראשונה כי היא מאירה לנו את שיטת הניקוד ואת הטעמים במקרא (הן בכתר והן במקורות האחרים) ומעמיקה את הבנתנו בה.

השוואתו שופכת אור גדול גם על עצם חשיבותו של כתר ארם צובה: עבודתו של בן אשר כמסרן בכתב־היד הזה לא הייתה רק להוסיף את מערכות הניקוד והטעמים והערות המסורה ע&quot;פ ידיעותיו הנפלאות ובקיאותו הרבה, אלא גם לקרוא את כתב־היד פעם אחר פעם במשך כל ימי חייו, ובכל פעם לתקן את הפרטים הקטנים שעדיין היו זקוקים לתיקון, עד שמפעל חייו זה הפך להיות במשך השנים כתב־יד מופת, טופס המקרא הכי שלם מכל הבחינות שנכתב אי-פעם. ניתוחו המפורט של ייבין לתוצר הסופי של תהליך זה, והשוואתו אל כתבי־יד אחרים ואל דפוסים חשובים של המקרא, מראה בבירור מדוע יצירתו זאת של אהרן בן אשר נחשב לגולת הכותרת בתחום המסורה מכל הזמנים בכלל, ובתחום הניקוד והטעמים בפרט: &quot;לפי שהגיהוֹ בן אשר, ודקדק בו שנים, והגיהוֹ פעמים רבות...&quot; {{מקור|רמב&quot;ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ח|רמב&quot;ם הלכות ספר תורה פ&quot;ח}}.{{הערה|אין שחר לטענה הנפוצה שהרמב&quot;ם התכוון במשפט הזה רק לדיוקו של הכתר בתחום חלוקת הפרשות הפתוחות והסתומות (הנושא שעליו כתב באותו פרק). שהרי בדיקתן הקפדנית והמקצועית של כל הפרשות במקרא היא לא עבודה גדולה, אלא סה&quot;כ מטלה של כמה ימים ספורים לכל היותר. ולכן לא ייתכן שעל בדיקתן ודיוקן של הפרשות כתב הרמב&quot;ם: &quot;ודקדק בו שנים, והגיהוֹ פעמים רבות&quot;. אלא ברור שהתכוון הרמב&quot;ם קודם כל לנוסח האותיות, שהרי נוסח האותיות שבכתר הוא הבסיס ל&quot;כתיב&quot; הנכון בהלכות תפילין לפי הרמב&quot;ם, ונראה אם כן שגם בספר התורה שכתב הרמב&quot;ם הסתמך על נוסח האותיות שבכתר (ובעקבותיו הלכו יהודי תימן). חידושו של ייבין הוא אם כן שלא רק לגבי האותיות, אלא גם במערכות הניקוד והטעמים ניתן להוכיח שיש בכתר יצירת מופת בדיוקו, פרי של שנים רבות של הגהה ע&quot;י חכם מסורה מובהק שאין דומה לו באף כתב־יד אחר. ואם כן סביר להניח שדברי הרמב&quot;ם מתכוונים גם לתחום הזה.}}

השוואה זו איפשרה לייבין גם לקטלג כתבי־יד אחרים לפי האיפיונים שלהם ביחס לכתר, ולהראות כיצד ניתן להעזר בהם בזהירות ובשיטתיוּת כדי לשחזר את הניקוד והטעמים בחלקים החסרים בכתר. למעשה קבע ייבין שכתי&quot;ל הוא המקור האמין והחשוב ביותר לשחזור הניקוד והטעמים (אבל לא לקביעת האותיות והגעיות) בחלקיו החסרים של הכתר.

===הרב מרדכי ברויאר על נוסח האותיות בכתר===

אפשר לומר שמה שעשה ייבין בשביל ניקודו וטעמיו של הכתר, עשה הרב מרדכי ברויאר לנוסח האותיות שבו (נוסח ה&quot;כתיב&quot;) ולמערכת המסורה השומרת בעיקר על אותו נוסח. ברויאר בחן ביסודיוּת את נוסח האותיות שבכתר מול כתבי־היד הטברנים הקרובים לו בספרו '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא''' (ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז).{{הערה|גם הספר היקר והחשוב הזה, כמו ספרו של ייבין, כבר אזל מן השוק, ומבית ההוצאה מסרו שאין להם כוונה להדפיסו שוב. חבל שהוא לא יהיה נגיש לציבור החוקרים והלומדים.}}

בספר זה הוכיח ברויאר דבר שלא היה מקובל עד אז במחקר, דהיינו ש&quot;נוסח המסורה&quot; היה אידיאל ידוע ומדוייק של נוסח אחד ויחיד לכל האותיות שבמקרא, והוא היה אידיאל משותף לכל כתבי־היד הטברנים. אמנם כל כתב־יד התרחק במידה מסויימת מאידיאל זה בגלל טעויות אנוש, אבל כולם שאפו להגיע אל אותו נוסח (המשתקף במכלול הערות המסורה הטברניות). בכל כתב־יד מסויים נשארו טעויות שנעלמו מעיני מי שביצע בו הגהה, אבל ניתן לתקן אותן על פי הנוסח במקומות המקבילים ברוב כתבי־היד הקרובים, שבהם לא תופענה אותן טעויות (אלא אחרות).

ועוד גילה ברויאר ממצא מרתק נוסף: יש כתב־יד אחד ויחיד שהוא כה מושלם עד שהוא זהה לגמרי לנוסח המסורה המשתקף בהערות המסורה ובנוסח רוב כתבי־היד הטברנים כמעט במאה אחוזים. כתב־יד מיוחד זה הוא כתר ארם צובה; וכאשר הגיע צילומו של הכתר לידיו של ברויאר, הוא נוכח לדעת שנוסח האותיות שבו זהה ל&quot;נוסח המסורה&quot; התיאורטית, אותו כבר בנה ע&quot;פ הערות המסורה ורוב כתבי־היד הטברנים.

כך הוכיח ברויאר שדיוקו של הכתר כה גדול עד שהוא כמעט מעבר ליכולת אנוש. בנוסף לכך, מעבר להוכחת ייחודו של הכתר מתוך דיוקו בחלקיו הקיימים, שיטתו המוכחת היא לא פחות יעילה בשביל שחזור נוסח האותיות בחלקיו החסרים.

לגבי התורה, שהוא החלק העיקרי החסר בכתר, הראה ברויאר שנוסח האותיות בתורה ע&quot;פ המסורה זהה לגמרי לנוסח ספרי התורה התימנים, ששמרו במדוייק על נוסח הכתר ושיטת המסורה. ספרי התורה בספרד ובאשכנז אף הם מדוייקים להפליא (חוץ מכ-9 אותיות בכל התורה כולה), הודות לנסיונות הרבים שנעשו במשך הדורות לברר את נוסח המסורה ע&quot;י חכמים כגון הרמ&quot;ה ובעל ה&quot;מנחת שי&quot;. לחכמים אלה לא הייתה הזדמנות לבדוק את ממצאיהם באופן ישיר מול ספרו המקורי של בן אשר, והם היו רחוקים מאוד ממקורו של נוסח המסורה הטברנית. לכן הם מהווים עדות מובהקת עד כמה ששיטת המסורה אחידה במהותה.

===מסקנות===

בדור האחרון הצליח המחקר לחדד את ידיעותינו עוד יותר לגבי האותיות, הניקוד והטעמים של כתר ארם צובה בחלקיו הקיימים והחסרים, ויש גם מקומות שניתן לסייג במידה צנועה את מסקנותיהם של ייבין וברויאר. אבל עיקר חידושיהם בתחום המסורה התקבלו,{{הערה|לגבי החידוש העקרוני של הרב ברויאר, ראו על כך ב[http://www.biu.ac.il/js/JSIJ/7-2008/Ofer.pdf מאמרו של יוסף עופר], &quot;הכרעת נוסח המקרא על פי המסורה: שיטתו של הרב ברויאר ומקורותיה&quot;, JSIJ (כתב-עת אלקטרוני למדעי היהדות) 7 (2008), עמ' 150: &quot;דומה שמסקנתו העקרונית של ברויאר התקבלה אצל חוקרי המסורה החשובים בלא ערעור&quot; (ובהערות שם).}} ומאפשרים לנו כבר במשך דור שלם להוציא לאור מהדורות מדוייקות של המקרא על פי המסורה, לפי כתר ארם צובה וכתבי־היד הקרובים לו.

ניתן אף להוסיף ולומר שגם אם יימָצאו חלקי הכתר החסרים (והלוואי שיתגלו ויצאו לאור עולם!), הם כבר לא ישנו בהרבה את ידיעותינו על נוסח המסורה, וגם לא את הנוסח שמופיע במהדורות המקרא המבוססות על הכתר. יש רק פרטים קטנים במקומות מסויימים מאוד שעוד דורשים אימות מול כתב־היד הכי מושלם, יצירת המופת של גדול חכמי המסורה הטברנים.

==מהדורתנו==

===המהדורות האחרות של המקרא ברשת האינטרנט===

מהדורה זו של המקרא היא הראשונה בעולם המשקפת את נוסח המסורה באופן מדויק ומתועד, וגם מוענקת לציבור ברישיון חופשי. למרות שעד היום היו מספר מהדורות של המקרא ברשת האינטרנט, אף אחד מהם לא השיג את שתי המטרות הללו ביחד:
*'''[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת &quot;מכון ממרא&quot;]''' היא נוסח יפה ומדויק ע&quot;פ המסורה, אבל המהדירים אינם מאפשרים שימוש חופשי בה לכל מטרה. לדוגמה: אסור להעתיק את מהדורתם באתר אחר כדי לתקן בה טעויות, או לעצב את הטקסט באופן אחר, או להוסיף עליה פירוש או תרגום. והם גם לא נימקו באופן ברור את שיטת הגהתם: באתר כתוב שהנוסח &quot;לפי הכתר וכתבי היד הקרובים לו&quot; (בלי פרטים נוספים). בהורדת התנ&quot;ך מאתרם יש גם קובץ טקסט בשם &quot;readme&quot; שבו כתוב באנגלית שהתנ&quot;ך הוא &quot;לפי שיטת הרב מרדכי ברויאר&quot; (&quot;using the method of the Rav Mordechai Breuer&quot;), אבל גם בו אין פרטים לגבי השיטה המדוייקת. מבדיקת מאות מקומות עולה שהטקסט במכון ממרא זהה כמעט לגמרי לזה של הרב ברויאר מלבד מקומות בודדים (שבחלקם ייתכן שנפלה טעות ואין הבדל עקרוני בשיטה), וחוץ מעניינים שבשיטת העריכה, כגון: במהדורת מכון ממרא לא מנקדים את החולם בשם הוי&quot;ה, ולא מנקדים את הכתיב ב&quot;קרי וכתיב&quot;. הם גם משתמשים בסימן אחד עבור כל הגעיות (מתגים), ולא בשני סימנים שונים כפי שעשה הרב ברויאר (כדי להבחין בין געיות שמקורם בכתב היד העיקרי לבין געיות שהוסיף על פי שיטתו).  מהדורת מכון ממרא מופיעה גם ב&quot;מאגר ספרות הקודש&quot; שמופיע באתרים של [http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t0.htm &quot;סנונית&quot;] ושל [http://kodesh.mikranet.org.il/i/tr/t0101.htm &quot;מקראנט&quot;] (התוכן והעיצוב זהים לגמרי בשתי הכתובות), שכנראה הגיעו להסכם מיוחד עם בעלי זכויות היוצרים. חשוב להדגיש ש&quot;מכון ממרא&quot; היה האתר הראשון ברשת האינטרנט (מאז שנת 1998) שהגיש לציבור מהדורה דיגיטלית משובחת של המקרא לשימוש פרטי בחינם, ועל זה הם ראויים לשבח והכרת הטוב.
*'''[http://tanach.us/ODTFiles/ מהדורת וסטמינסטר]''' (עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml כאן]) מהווה הקלדה מדויקת לכתב־יד לנינגרד (כתי&quot;ל), וגם פרויקט המתנהל ברמה מקצועית גבוהה. היא אמנם ניתנת לשימוש חופשי (מאז שנת 2003): המגיהים אף הכריזו באדיבותם שהיא תהיה בנחלת הכלל (public domain), ולכן הפכה להיות הבסיס לנוסח המקרא באתרים רבים, וביניהם: [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh אתר ספריא], [https://hb.openscriptures.org/ פרויקט OSHB], ועוד. גם באתר ויקיטקסט השתמשנו בנוסח זה בלבד במשך שנים, והוא עדיין מהווה הבסיס למהדורות ה&quot;כתיב&quot; והניקוד&quot;. אבל כתי&quot;ל בעצמו אינו נקי מטעויות, הן בכתיב המלא והחסר (שאף סותר את הערות המסורה שבאותו כתב־יד במאות מקומות) והן בניקוד ובטעמים. בכתיב של אותיות התורה לבד יש כ-180 מילים בהקלדת וסטמינסטר שהם כתובים נגד נוסח המסורה וספרי התורה. גם בניקוד ובטעמים יש מאות רבות של מקומות חריגים בהקלדת וסטמינסטר שמקורם בכתי&quot;ל. ועוד יש בו מאות הערות על תופעות מקומיות בכתי&quot;ל; הערות אלו מסיחים את דעתו של הקורא ומפריעים לו בקריאתו. בסופו של דבר מהדורת וסטמינסטר אינה מיועדת ליהודי שמעוניין לקרוא וללמוד תנ&quot;ך, אלא למי שרוצה מידע מדוייק על כתי&quot;ל.

'''התוצאה בגלל ההבדל ברשיונות ברורה:''' המהדורה ה'''פחות''' מתאימה לנוסח המסורה, וה'''פחות''' מתאימה בשביל יהודים שרוצים לקרוא וללמוד תנ&quot;ך – דווקא הוא הנוסח שמעתיקים בדרך כלל באתרים שונים באינטרנט ומפתחים אותה בכל מיני כיוונים. ואילו המהדורה ה'''יותר''' מדויקת על פי המסורה ו'''יותר''' מתאימה לקורא וללומד היהודי – נמצאת במעט אתרים, כי כל מי שלא קיבל אישור מיוחד מבעלי זכויות היוצרים אינו יכול לפתח את המהדורה היפה הזו בכיוונים שנראים לו.

'''מהדורתנו באה אם כן לאפשר שימוש חופשי לציבור כולו במהדורה מדויקת של המקרא על פי המסורה.'''

===הרישיון לשימוש חופשי===

מהדורה זו מוענקת לציבור ברישיון חופשי ('''[https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0/legalcode CC-BY-SA 4.0]'''). פירוש הדבר לא רק שמותר להשתמש בה בחינם ובלי לבקש רשות, אלא שמותר להעתיק אותה ואף ליצור ממנה יצירות נגזרות באתרים אחרים. ניתן לבצע בה תיקונים ושיפורים, ומותר לשלב בה פירושים ותרגומים, ובעצם לעשות בה כל שימוש אפשרי, בכפוף לשני תנאים בלבד:
*'''ייחוס:''' כל המעתיק את מהדורתנו במקום אחר, או המשתמש בה ביצירה נגזרת, חייב לציין את מקור היצירה כאן בוויקיטקסט.
*'''שיתוף זהה:''' כל המעתיק את מהדורתנו במקום אחר, או המשתמש בה ביצירה נגזרת, חייב לאפשר לאחרים להשתמש בה, וביצירה הנגזרת המבוססת עליה, על ידי ציון מפורש של הרישיון החופשי.

להסבר בעברית של הרישיון החופשי '''[[:W:ויקיפדיה:ויקיפדיה:רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 4.0 בינלאומי|ראו כאן]]'''.

עצם הרשות לא רק להעתיק את נוסח המקרא במהדורתנו, אלא אף לבנות על הנוסח הזה כבסיס למהדורות מתוקנות או יצירות נגזרות – היא חשובה ביותר. כי אין בעולם מהדורה מושלמת של המקרא, וגם לא יכולה להיות, כי אין שיטת עריכה אחת מושלמת להגהה ועיצוב המקובלת לגמרי על כל אחד ואחד. לכן רצוי שכל אדם יוכל לפתח את הבסיס הניתן כאן לפי דעותיו, רצונותיו וצרכיו.

עוד מטרה נוספת וחשובה של הרישיון החופשי במהדורתנו: לשחרר לא רק את '''נוסח''' המקרא עצמו, אלא גם את ה'''תיעוד''' לנוסח המקרא ברישיון חופשי. מטרה זו חשובה משתי סיבות:
*התיעוד השקוף ברישיון חופשי בשיטת ויקי מאפשר לכל אחד לתרום תיקונים ושיפורים לאותו תיעוד באופן שקוף לגמרי, וכך מאפשר לתיעוד עצמו להשתפר עם הזמן.
*שחרורו של התיעוד הכרחי גם כדי לאפשר '''יצירות נגזרות''' למהדורת המקרא המוגשת כאן, כלומר למהדורות נוספות ע&quot;פ שיטות הגהה ועריכה שונות במקצת. אם ירצה מישהו להוציא מהדורה מעוצבת באופן שונה (לדוגמה להציג &quot;קרי וכתיב&quot; בצורה אחרת), או לפי שיטת הגהה אחרת (לדוגמה מהדורה שבה &quot;מרכא בתיבת תביר&quot; מוחלפת בגעיה פשוטה כמו שמופיע בחלק מכתבי־היד וברוב המהדורות עד ימינו), מהדורה נגזרת כזו תהיה בעלת ערך בגלל שגם היא תתבסס בכל פרטיה על תיעוד מלא כראוי.

אם כן הרישיון החופשי מתיר (ואף מעודד) פיתוח נוסף לכל החומר שנמצא כאן: מי שמעדיף הגהה ועריכה ע&quot;פ שיטה שונה במקצת או בהרבה, יכול בקלות לבצע את השינויים הנראים לו על בסיס המהדורה הזאת, בהתאם לתנאים הנוחים של הרישיון החופשי. לכן השיטה המוסברת ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|פרקי המבוא]], והתיעוד הרצוף והעקבי בהערות נוסח המשולבות בגוף הטקסט עצמו, אינן חשובות רק כשלעצמן, אלא גם בגלל שהן יכולות לשמש בסיס מהימן, וגם נוח לשימוש, עבור פיתוחים ושינויים בעתיד על־ידי אנשים אחרים.

===תיעוד הנוסח===

בדור האחרון יצאו לאור שתי מהדורות חשובות של המקרא המבוססות על כתר ארם צובה ועל כתבי־היד הקרובים לו, והמתעדות את מקורות הנוסח ואת שיטת העבודה בהרחבה. הראשונה היא התנ&quot;ך של הרב ברויאר (במהדורותיו השונות), והשנייה היא &quot;מקראות גדולות הכתר&quot; בהוצאת אונ' בר-אילן ובפיקוחו פרופ' מנחם כהן. הראשון השקיע מאמצים גדולים לתעד את הנוסח בספריו וברשימותיו לגבי כל החלטה מקומית זעירה, והשני הקדיש לשיטת ההגהה הקדמה מדעית רחבה ומנומקת היטב. שיטותיהן של ברויאר וכהן קרובות מאוד, אבל הן אינן זהות לגמרי. ובשתיהן עצם התיעוד לנוסח '''נפרד''' מהטקסט הנדפס.{{הערה|יש עוד שתי מהדורות של המקרא המבוססות על כתר ארם צובה לפי הצהרתן, אבל אין בהן כל תיעוד או הסבר מפורט לגבי שיטת ההגהה: הראשונה היא כאמור [http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm המהדורה המקוונת] באתר &quot;מכון ממרא&quot; (&quot;לפי הכתר וכתבי היד הקרובים לו&quot;), והשנייה תנ&quot;ך &quot;סימנים&quot; מבית הוצאת פלדהיים (&quot;נבחר והותאם נוסח המקרא בזו המהדורה לכת&quot;י כתר ארם צובה&quot;). מהדורת מכון ממרא אינה מסבירה את פרטי שיטתה במקומות שהכתר חסר בהם (כמו רוב התורה) ורק מציינת שהנוסח בכלל הוא &quot;לפי שיטת הרב מרדכי ברויאר&quot;. ואילו במהדורת &quot;סימנים&quot; רק נאמר בקיצור שבמקומות החסרים הסתמכו על כתי&quot;ל. מהדורת &quot;סימנים&quot; הוא אגב תנ&quot;ך יפה להפליא, אבל הכרעותיו לגבי הנוסח נעשו מאחורי הקלעים.}}

במהדורתנו שילבנו את שתי הגישות לתיעוד הנוסח:
#'''ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|ששת פרקי המבוא]] יש הסבר כללי לשיטת העריכה והעיצוב:''' כל המרכיבים בשיטת העריכה מנומקים במבוא לפרטי פרטים.
#'''בנוסף יש תיעוד מקומי מלא המשולב בתוך גוף הטקסט עצמו:''' הנתונים עבור כל הכרעה לגבי אות, ניקוד או טעם מובאים בצמוד למילה הנדונה בתוך &quot;הערת נוסח&quot;. הערות הנוסח אינם מופיעים ברצף הפסוקים, אך ניתן לראות ולקרוא אותן בכמה דרכים:
##בראש כל דף של פרק ב&quot;מקרא על פי המסורה&quot; בוויקיטקסט, אפשר ללחוץ על &quot;הצג הערות נוסח&quot;.{{הערה|אפשר גם ללחוץ על &quot;עריכה&quot; בכל דף של פרק כדי לראות את הבסיס המקודד של הטקסט, ובתוכו את הערות הנוסח.}}
##כל הערות הנוסח מוצגים באופן יעיל ושימושי באתר [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ &quot;מקרא על פי המסורה עם הערות הנוסח&quot;].
##הערות הנוסח מופיעות בתור הערות שוליים בתוך רצף הפסוקים באתר &quot;על התורה&quot; (לדוגמה [https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Bereshit/1.1#m7e0n6 בראשית פרק א]).
יש הערת נוסח על כל מילה בכתב־היד שהוא הבסיס למהדורה, כלומר בכתר ארם צובה או בכתי&quot;ל, שיש מקום לדון בה מבחינת האותיות, הניקוד או הטעמים (ובמידת הצורך אף הגעיות). זוהי שיטה מקורית ש'''מצמידה את התיעוד אל הטקסט עצמו''', ממש בתוך המילה עצמה, אבל בו בזמן היא מאפשרת לקורא לקרוא את נוסח המקרא מבלי להתעכב כלל בתיעוד או להסיח את דעתו בהערות. שיטה זו גם מאפשרת בדיקות נוספות ותיעודן בכל עת בעתיד, כדי שהמהדורה תשתפר תמיד.

לעתים הוספנו תיקונים והערות מתוך כתבי־היד לתופעות שכל המקלידים והמהדירים שקדמו לנו לא העירו לגביהם כלל.{{הערה|חשוב להעיר שבדקנו מחדש '''מאות ואלפים''' של מקומות במקרא מתוך צילומי כתבי־היד, לפעמים בהגדלה גדולה, כדי להבחין בפרטים זעירים. וכל מי שיבוא בעתיד מוזמן לבדוק שוב את אותם הנתונים, כדי לשפר עוד יותר את התיעוד לנוסח. דבר שתרם הרבה כדי להקל על העבודה (ובעצם לאפשר את התחלתו של הפרויקט הזה), הוא העובדה שצילומי כתבי־היד העיקריים כבר הועלו עוד לפני שהתחלנו לוויקישיתוף: '''[[:commons:Category:Aleppo Codex|כתר ארם צובה כאן]]''' ו'''[[:commons:Category:Codex Leningradensis|כתב יד לנינגרד כאן]]'''.}}

שילובם של '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|מבוא כללי מפורט]]''' ביחד עם '''תיעוד מקומי קפדני המשולב בגוף הטקסט''' מאפשר לראשונה שקיפות גמורה לנוסח המקרא עד לפרטי פרטיו, והוא מהווה בסיס יציב וחזק לפיתוחים ושיפורים נוספים בעתיד.

===הבסיס להקלדה ולתיעוד===

'''א. כת&quot;י לנינגרד:''' הבסיס להקלדה בשביל חלקי המקרא החסרים בכתר ארם צובה הוא נוסח כתי&quot;ל, לפי ההקלדה המוגהת היטב שנמצאת באתר וסטמינסטר '''[http://tanach.us/ODTFiles/ כאן]'''.{{הערה|עבודת ההגהה בפועל נעשתה על בסיס קובצי ה-ODF משנת תשע&quot;א (גירסה 4.14) ועודכן לפי השינויים הרלוונטיים שהופיעו בסוף שנת תשע&quot;ב (גירסה 4.16) ובקיץ תשע&quot;ג (גירסה 4.18). לרשימת השינויים בין הגרסאות של הקלדת וסטמינסר, ראו בתחתית [http://tanach.us/Tanach.xml#Supplements העמוד הזה]; וראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מידע טכני על הקלדת וסטמינסטר|כאן]]''' לעותק גיבוי המארגן את המידע על גרסאות 4.12, 4.14 ו-4.16 ואת השינויים ביניהן. רוב השינויים [http://tanach.us/Supplements/Differences-410-412.xml בין גירסה 4.10 ל-4.12] היו שינויים טכניים כדי להכניס את הסימן החדש ביוניקוד עבור חולם חסר באות וי&quot;ו עיצורית, ולכן רק גירסאות 4.12 ומעלה ראויים לשימוש מבחינת הקידוד. חלק גדול מ[http://tanach.us/Supplements/Differences-412-414.xml השינויים בין גירסה 4.12 ל-4.14] היו בהפיכת מרכא בתיבת תביר (כמו שמופיע ב-BHS שעל פיו הקלידו בהתחלה) לגעיה פשוטה. ראו על כך בייבין, שכבר בכתבי־היד הקדומים כגון כתי&quot;ל המרכא כבר הפכה לגעיה (שני הסימנים מאוד דומים), אבל בכתי&quot;א המרכא נמצאת בתיבת תביר באופן מובהק. לכן השינוי הזה מתאים למטרתה של הקלדת וסטמינסטר, שהיא להציג את נוסח כתי&quot;ל בכל פרטיו. אבל במהדורתנו נצטרך לבדוק את כל המקומות שבהם נעשה השינוי הזה.}} מכיוון שכתי&quot;ל הוא הבסיס לשחזור הכתר בחלקיו החסרים (כ-40% מהמקרא), היה צורך להתחיל בהקלדה המבוססת עליו דווקא.{{הערה|הקלדת וסטמינסטר מיועדת להיות זהה לחלוטין לכתי&quot;ל עד לפרטים מזעריים, ולכן אפילו טעויות סופר מובהקות נשארו כמות שהן בכתב־היד (ובעדכונים אף שינו את הטקסט לטובתן). אבל גם בהקלדת וסטמינסטר נמצאו לא-מעט טעויות מובהקות, ובנוסף יש מקומות רבים שבהם &quot;תיקנו&quot; את הטקסט בכתי&quot;ל בלי להעיר (המקור לחוסר הדיוק מול כתי&quot;ל הוא בדרך כלל ההקלדה הראשונית שנעשתה ע&quot;פ הנוסח המודפס של BHS והעתיקה אף את הטעויות שבו). כל השינויים שנעשו בתוך הבסיס של הקלדת וסטמינסטר בנוסח הכתיב, בניקוד ובטעמים, מבוצעים ומתועדים על פי השיטה המתוארת ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|פרקי המבוא למהדורה]]. שינויים אלה מתועדים מבחינה טכנית ע&quot;י השימוש ב[[תבנית:נוסח]], כך שההקלדה המקורית תישאר תמיד בדף העריכה (בתוך התבנית), ויהיה ניתן לזהות את המקומות שתוקנו ולבדוק אותם שוב. ליתר ביטחון נעשו כל השינויים ב[http://tanach.us/ODTFiles/ הקלדת וסטמינסטר] ע&quot;י הקלדה ידנית זהירה, ולא ע&quot;י החלפה אוטומטית. כאשר יֵצאו לאור גרסאות חדשות של הקלדת וסטמינסטר (מעבר לגירסה 4.18) נעבור על רשימת השינויים שנעשו בהן כדי לתקן את הדורש תיקון (לא כל השינויים שנעשים בו מתאימים למהדורה שלנו). יצויין שלא-מעט טעויות בהקלדת וסטמינסר כבר תועדו כאן בוויקיטקסט, וייתכן שחלק מהם ייכנסו לגירסאות עתידיות של מהדורת וסטמינסטר עצמה.}}

'''ב. כתר ארם צובה:''' בספרים שכתר ארם צובה קיים בהם (דהיינו רוב ספרי הנביאים והכתובים או כ-60% מהמקרא) היה צורך להשתמש בהקלדה המבוססת עליו. אמנם בניגוד להקלדת כתי&quot;ל של וסטמינסטר, המוגשת לציבור ברישיון לשימוש חופשי, לא מצאנו הקלדה של הכתר ברישיון חופשי.

חשוב להדגיש שזכויות יוצרים אינן חלות על הקלדה נאמנה אך מיכנית לפי כתב־יד אחד. קביעה זו נכונה במיוחד לגבי כתר ארם צובה, שהוא כתב־יד בהיר ומדויק ועקבי: מתוך '''למעלה ממליון''' אותיות וסימני ניקוד וטעמים וגעיות בכתב־היד, יש '''פחות ממאתיים''' מקומות בלבד (!) בכל הכתר שלגביהם צריך להעיר בכלל מבחינת הנוסח של סימן אורתוגרפי מסוים; ורק בחלק מהמקומות האלה נדרש שיקול הדעת כדי להחליט מה הייתה כוונתו של הסופר, וכיצד יש להציג אותם במהדורה של המקרא.

לכן לקחנו בתור בסיס את ההקלדה היחידה שהייתה קיימת אז ברשת, דהיינו התנ&quot;ך של מכון ממרא, אבל אופן העבודה הייתה שונה: כי אם לגבי הקלדת וסטמינסטר היינו יכולים להעלות את הטקסט כולו כמות-שהוא, ואח&quot;כ לבצע בו את השינויים הדרושים לפי שיטתנו, לגבי הטקסט של מכון ממרא לא היינו יכולים לנהוג כך בגלל מגבלות של זכויות יוצרים. כי למרות שהתנ&quot;ך של מכון ממרא הוא ברובו המכריע הקלדה נאמנה של כתר ארם צובה (כלומר נציג מיכני של יצירה שהיא בנחלת הכלל), בכל זאת בוצעו בו גם שינויי סגנון ועריכה ע&quot;פ שיטתם, ואף נעשו בה הכרעות עצמאיות בקביעת הנוסח במקומות מסוימים.{{הערה|1=בהתכתבות במייל מול בעלי האתר מכון ממרא בתאריך 25.08.2004, הם ציינו (לגבי טקסט המשנה) שגם לדעתם ניתן להשתמש בטקסטים שלהם ע&quot;פ חוק בתור &quot;שירות הקלדה&quot; (typing service), כל עוד לא מעתיקים את התכונות המיוחדות של מהדורתם: &lt;div dir=&quot;LTR&quot;&gt;It seems to me that our particular versions of the texts on our site are both copyrightable and copyrighted as unique presentations of the texts (even the public domain &quot;Mona Lisa&quot; with a unique mustache can be copyrighted!), though none of the original texts in the old manuscripts is as such copyrightable, but public domain.&lt;br&gt;So I can see no legal basis for us forbidding your use of our Mishnah text as a first draft to save you the trouble of typing.  As long as you are reworking our texts to a form according to your standards of punctuation and spelling etc., we have no objection, but rather give you our blessing. There is not even any need of mentioning us or linking to us on your site as the typists of your first draft, though you do have our permission to have even deep linking into any part of our site as you see fit.&lt;/div&gt;יש לציין עוד שמלבד ענייני סגנון בולטים אך בלתי-משמעותיים (כגון השמטת ניקוד החולם בשם הוי&quot;ה והשמטת הניקוד בתוך ה&quot;כתיב&quot;), מהדורת מכון ממרא דומה להפליא למהדורתו הראשונה של הרב ברויאר (עד לפרטים הכי קטנים). הזהות בולטת במיוחד בסימון הגעיות, וגם בלא-מעט הכרעות מקומיות.}} לכן, כדי להשתמש בהקלדתם '''אך ורק''' בתור בסיס להקלדת נוסח הכתר (שהוא בנחלת הכלל), היה צורך לעבור עליו בכל פרק בקפדנות ובזהירות, ולעשות השוואה יסודית מחדש לכל הפרטים הקטנים מול צילום כתב־היד וגם מול המהדורות הנוספות שנעשו על פיו (מהדורות ברויאר ומקראות גדולות הכתר). בגלל האילוץ הזה נמשך התהליך של העלאת הטקסט כמעט שנתיים (תשע&quot;ב-תשע&quot;ג).{{הערה|בעקבות השוואה אוטומטית בין הטקסטים שנעשתה ע&quot;י מחשב, נגלו מעט טעויות במהדורת מכון ממרא (למרות שהיא מדויקת מאוד בדרך כלל). מתברר שכמעט כל הטעויות (המעטות) שנמצאו בה '''זהים להקלדת וסטמינסטר''', דבר שאולי מעיד על כך שבהתחלה גם הם ביססו את מהדורתם על הקלדה זו. לדוגמה: באיוב י,ט התיבה &quot;וְנִפְלָא֗וֹת&quot; כתובה ב[http://tanach.us/Tanach.xml?Job9:10-9:10 הקלדת וסטמינסטר] וב[https://mechon-mamre.org/c/ct/c2709.htm מכון ממרא] (נכון ליום ד' תמוז תשפ&quot;ב [03.07.2022]) בלי גרש מוקדם באות הראשונה. בהקלדת וסטמינטר זה מובן, כי הקו של הטעם מעל האות חסר או מטושטש מאוד ב[https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F399B.jpg צילום כתי&quot;ל]. אך הוא מתבקש לפי כללי הטעמים והוא קיים באופן ברור ב[https://www.mgketer.org/mikra/30/9/1/mg/106 צילום כתר ארם צובה] (וכן הוא במהדורות ברויאר ובמג&quot;ה).}} שינויים סגנוניים בבסיס ההקלדה נעשו בדרך כלל בלי תיעוד, אלא אם כן הייתה להם משמעות כלשהי מול כתב־היד או לגבי קביעת הנוסח.

===עיצוב המהדורה לנוחותו של הקורא והלומד===

מעבר ל'''קביעת''' הנוסח ותיעודו המלא, חייב כל מהדיר להפעיל את שיקול דעתו גם לגבי '''עיצובו של המקרא'''. כי אין בנמצא – וגם לא ייתכן שתהיה – מהדורה שמביאה את כל מרכיבי המקרא בדיוק כמו שהם מופיעים בכתב־יד אחד. גם כאשר עצם הנוסח ברור, עדיין חייב כל מהדיר להתאים את הנתונים במידה זו או אחרת לאפיוני מהדורתו ומטרותיה.

'''כוונת מהדורתנו להתאים את עיצוב המקרא כמה שיותר לצרכיו של הקורא בטעמי המקרא בימינו.''' ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק השני של המבוא]]''' יש הסבר מלא ורחב על שיטת העיצוב. פרק זה דן בקשת רחב של נושאים יסודיים, כגון: משמעותו של &quot;קרי וכתיב&quot; ואופן תצוגתו במהדורתנו, הניקוד בשם הוי&quot;ה, עיצוב הניקוד והטעמים בהתאם לצורכי הקורא, תצוגת החלוקה לפרשות במסך המחשב, צורת השיר בכ&quot;א הספרים ובספרי אמ&quot;ת, סדר הספרים בתנ&quot;ך, ועוד רבים.

==ברוך המקום שמסר תורתו לשומרים==

===תעלומת הכתר האמתית===

בספרו '''תעלומת הכתר: המצוד אחר כתב היד החשוב ביותר של התנ&quot;ך''',{{הערה|הוצאת כנרת, זמורה־ביתן, דביר: אור עקיבא, 2012. להמשך הסיפור לאחר הופעת הספר ראו [http://www.tabletmag.com/jewish-arts-and-culture/books/176903/aleppo-codex כאן].}} עסק המחבר מתי פרידמן בשתי תעלומות: הראשונה &quot;היעלמותם של דפי הכתר&quot;, והשנייה &quot;איך בדיוק הגיע כתב היד לירושלים מן המערה המקודשת שבה נשמר בבית הכנסת בחלב?&quot;{{הערה|תעלומת הכתר, עמ' 14.}} את שתיהן חקר, ואח&quot;כ תיעד את מה שלמד בספרו המרתק. אמנם את התעלומה הראשונה לא הצליח לפתור, אבל לגבי השנייה הוא הצליח לספר את הסיפור באופן חדש ומעניין.

בספרו הדגיש פרידמן את המתח האידיאולוגי סביב שאלת הבעלות על הכתר, וגם העלה שאלות קשות לגבי האפשרות של רשלנות ואפילו שחיתות בטיפול בו, מאז הפרעות שהיו בקהילת ארם צובה ובבית הכנסת הגדול בשנת תש&quot;ח ועד אחרי הגעתו לירושלים. עדיין לא ברור אם הצדק עמו או שלא.{{הערה|1=בסרט '''[https://www.youtube.com/watch?v=MFyQrH7WWdA &quot;הכתר האבוד&quot;]''' (שודר בתאריך 05.02.2019 ב[https://thelostcrown.kan.org.il/#/ כאן 11]) המשיכו להדגיש את הקו של פרידמן, ואילו ב'''[https://www.youtube.com/watch?time_continue=242&amp;v=InY6Stk1v_k הרצאה זו]''' (09.07.2019) הציע פרופ' יוסף עומר פרספקטיבה אחרת.}} אבל עוד קודם לכן כבר היה ליקוי אחד חמור בשמירה על הכתר; פרידמן הצביע עליו כך:{{הערה|שם, עמ' 261.}}

:הכתר הובא לחלב במאה הארבע־עשרה. הוא הוחזק בחדר מבודד בבית הכנסת הגדול, וכל עוד היה שם היה בטוח. במרוצת השנים שבהן שמרו עליו יהודי חלב הוא הפך ממקור של מידע שמטרתו לשפר את האדם, כפי שהתכוונו יוצריו, לשריד קדוש בעל ערך בדומה לחלקי שיער או עצמות של קדושים הנשמרים בקתדרלה.

ליתר דיוק, התכוונו יוצריו שהכתר יהיה מקור של מידע שמטרתו לשמור על '''המקרא''', כאשר מטרתו של המקרא היא אכן לשפר את האדם. הם בוודאי לא התכוונו שיהפוך הכתר לסוג של קמֵיע. ולכן בהקדשה הארוכה שהייתה בסוף ספרי הכתובים בכתר (כאשר עוד היה בשלמותו), היה כתוב כך:{{הערה|מתוך ההקדשה הארוכה שהייתה בסוף ספרי הכתובים, כפי שמובאת במאמרו של יוסף עופר, &quot;כתר ארם צובה לאור רשימות קאסוטו&quot;, עמ' 288-289.}}

:ואם יחפוץ איש מכל זרע ישראל מבעלי [המקרא ומהרבנים]{{הערה|כך היה כתוב במקור, ועל מחיקתו כתבו: &quot;הבינה מהרבנים&quot; (קאסוטו).}} בכל ימות השנה לראות בו דברי יתר או חסר, או סתור או סדור, או סתום או פתוח, או טעם מהטעמים – הָאֵלּוּ יוציאוהו אליו להראות ולהשכיל ולהבין, לא לקרות ולדרוש, וישיבוהו למקומו וישמרוהו...

כאן מתוארת מטרתם הכפולה של יוצרי הכתר ובעליו בדורותיו הראשונים: שילוב עדין בין נגישות לשמירה. מי שרוצה &quot;להשכיל ולהבין&quot; ממנו על נוסח המקרא מוזמן, אמנם על העותק המיוחד להיות שמור, ולכן אין לאפשר סתם &quot;לקרות ולדרוש&quot; בו כמו שעושים מתוך שאר הספרים. ויש להוסיף ולציין שכך גם נהגו ראשי הקהילה בארם צובה במשך הדורות. רק מצער מאוד שבדורות האחרונים סירבו המנהיגים לתת רשות לצלם אותו במלואו כאשר עוד היה שלם. וחבל על דאבדין!

פרידמן קבע שהדבר המרתק ביותר בהיסטוריה של הכתר הוא היעלמותם של דפי הכתר, ו&quot;איך בדיוק הגיע כתב היד לירושלים&quot;, ומי הבעלים החוקיים שלו. אמנם ניתן בהחלט לחלוק על דעתו זו. בתחילת הסרט התיעודי '''הכתר האבוד''' יש ראיון קצרצר עם מיכאל מגן, מנהל המעבדה לשימור נייר במוזיאון ישראל, העובד בין השאר בשימורם של דפי הכתר הקיימים.{{הערה|1=ראו ב[https://www.youtube.com/watch?v=MFyQrH7WWdA יוטוב] בדקה ה-5:20-5:36 של הסרט.}} לגבי העיסוק בדפי הכתר הוא קובע:

:בכתר מתעסקים שני סוגים של אנשים. אלה שמתעסקים עם מה שיש, ואלה שמתעסקים במה שאין. אני שייך לאלו שמתעסקים במה שיש.

הסרט התיעודי וספרו של פרידמן מתעסקים בעיקר ב&quot;מה שאין&quot;, ואפילו לגבי &quot;מה שיש&quot; הם מתמקדים במאבק על הבעלות. הנושאים האלה חשובים מאוד, אבל הם לא בהכרח הדבר הכי חשוב: ייתכן כי ערכו העצום של הכתר וסיפורו הגדול נמצאים דווקא במה שקיים, שהוא האוצר הכי יקר בעולם עבור נוסח המקרא. על הנוסח הזה בכלל, ועל כתר ארם צובה בפרט, היו במשך הדורות שומרים רבים ונאמנים שפעלו באהבה ומתוך מסירות נפש. כל מטרתם של אותם שומרים הייתה למסור ולהפיץ את המקרא בנאמנות על פי המסורה, ויש לראות דווקא '''בהם''' את סיפורו החשוב והמרתק של הכתר. בהצלחתם הנפלאה לשמור על התורה הכתובה ([[#מסורת הסופרים ומסורת הקוראים|מסורת הסופרים]]) ועל המקרא שבעל פה ([[#מסורת הסופרים ומסורת הקוראים|מסורת הקוראים]]) במשך אַלְפַּיִם שנות גלות – בכך יש לראות את תעלומת הכתר האמתית.

===מוֹסרי התורה ושומרי הכתר===

בנספח &quot;על המהדורה&quot; שבתנ&quot;ך מהדורת חורב, הזכיר הרב ברויאר את רשימת הפרשות הפתוחות הסתומות בכתר ש&quot;נתגלה וניצל ברגע האחרון על־ידי זימון מקרים נדיר ומופלא&quot;. ובסוף הסיפור כתב: '''&quot;וברוך שמסר את עולמו לשומרים&quot;''' {{מקור|עבודה זרה מ ב|ע&quot;פ עבודה זרה מ' ע&quot;ב}}.{{הערה|תנ&quot;ך חורב, תשנ&quot;ח (עמ' 5 בנספחים בסוף הכרך). לסיפור עצמו ראו את מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/yosefofer/yosefofer04.pdf &quot;כתר ארם צובה והתנ&quot;ך של ר' שלמה שכנא ילין&quot;], בתוך: '''ספר היובל לרב מרדכי ברויאר: אסופת מאמרים במדעי היהדות''', כרך א (ירושלים: אדקמון, תשנ&quot;ב), עמ' 296.}} אמנם היו עוד הרבה מאוד שומרים במשך הדורות שטרחו לשמור ולתעד ולהפיץ בעם ישראל את נוסח המקרא על פי המסורה, וראוי להזכירם כדי להכיר בטובתם וללמוד ממסירותם.

'''רשימת השומרים:'''
#'''הקוראים:''' בראש ובראשונה יש להזכיר את היהודים הרבים עלומי השם במשך כל הדורות, שקראו בתורה ובנביאים ובכתובים על פי מסורת הגייה מדויקת ובנעימת הטעמים. את המקרא קראו בציבור בבית הכנסת, או שלימדו את קריאת הפסוקים לבניהם ולתלמידיהם, או שקראו במקרא לבדם. בזכותם נשמרה היטב '''[[#מסורת הסופרים ומסורת הקוראים|מסורת הקוראים]]''' במשך אלפי שנים. עד תקופתם של בעלי המסורה, מסרו הקוראים את כלל מרכיבי ההגייה (מלבד האותיות עצמן), כולל ענייני תחביר ומוזיקה, במסורת שבעל פה מדור לדור. ומאז תקופתם של בעלי המסורה ועד ימינו מוסרים הקוראים, בעצם הגייתם שבעל פה, פירוש חי של סימני הניקוד והטעמים.
#'''הסופרים:''' ביחד עם הקוראים חובה להזכיר את היהודים עלומי השם במשך כל הדורות, שהעתיקו בנאמנות את ספרי התורה ואת המגילות של ספרי הנביאים והכתובים, והקפידו שיהיה בידי הקוראים ספר מוגה היטב. מספרם של הסופרים היה קטן ממספרם של הקוראים בספריהם. לא תמיד היו בידי הסופרים כלים כדי להחליט על הנוסח המדויק באופן עקבי ומתוך סמכות, אמנם בכל זאת השתדלו לבחור בכתיב הנכון עד כמה שידם הייתה מגעת. בזכותם נשמרה היטב '''[[#מסורת הסופרים ומסורת הקוראים|מסורת הסופרים]]''' במשך אלפי שנים.
#'''בעלי המסורה:''' חכמי המקרא בארץ ישראל ובגולת בבל, ובמיוחד במרכז התורה החשוב בעיר טבריה,{{הערה|[[:W:טבריה|טבריה]] הייתה מקום ישיבתם של רבים מגדולי חכמי המשנה, מקום חיבורו של התלמוד הירושלמי, מקום מושבו האחרון של הסנהדרין, ומקום מושבם של הישיבה והגאון בארץ ישראל לעתים תכופות. היא המשיכה להיות עיר יהודית חשובה ביותר ומקום תורה מרכזי במשך אלף שנה מאז תקופת התנאים ועד תקופת מסעי הצלב. חכמי ארץ ישראל הצטיינו במקרא ובמדרשו, ובמשנה ובתלמודה, באגדה ובפיוט, ובמסירת הלכה למעשה במסורת חיה משורשיה. עיקר עיסוקם ויצירתם היו באותם תחומים, וארץ ישראל זכתה על ידם להישאר המקום החשוב של חכמת המקרא. לעומתם הצטיינו חכמי בבל בניתוח חריף של מושגי ההלכה, ובזה היה עיקר יצירתם.}} שעמלו במשך דורות רבים (עד לפני כאלף שנה) על קביעת נוסח האותיות במקרא, ועל פיתוח מקביל של שיטות משוכללות ומדויקות כדי להציג את מסורת ההגייה והשירה של המקרא בתוך מערכת של סימנים כתובים (הניקוד והטעמים).
#'''חכם המקרא אהרן בן־אשר:''' הוא אשר הביא את שיטת בעלי המסורה הטברנים לשיא של פיתוח, על ידי יצירתו והגהתו של כתב־יד מיוחד שלא היה כדוגמתו במשך כל הדורות בעקביותו ובדיוקו ובבהירותו, ואשר הפך בצדק וביושר להיות הנציג המובהק של נוסח המסורה (&quot;כתר ארם צובה&quot;).
#'''חכם המקרא שמואל בן יעקב:''' הסופר והנקדן-המסרן של כת&quot;י לנינגרד, ומי שביצע הגהה יסודית בניקוד ובטעמים בתוך הכתר שכתב בעצמו (כתי&quot;ל) לפי [https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n956/mode/1up &quot;הספרים המוגהים המבואר' אשר עשה המלמד אהרן בן משה בן אשר נוחו בגן עדן; והוא מוגה באר היטב.&quot;] שמואל בן יעקב עשה את עבודתו נאמנה, ובזכותו יש לנו העתק מצוין לשיטת הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה מראשיתו ועד סופו. על פיו ניתן (בזהירות) לשחזר את כל מערכת הניקוד והטעמים בחלקים החסרים בכתר באופן כמעט מושלם.
#'''מעתיקי המקרא ומסורתו:''' הסופרים והמסרנים והנקדנים במשך מאות שנים בארץ ובתפוצות ישראל, מאז עידן בעלי המסורה ועד עידן הדפוס, שפעלו כמיטב יכולתם כדי לבצע בכתבי־יד יצירות מדויקות (ולעתים אף מפוארות) של המקרא על פי המסורה בצורת מִצְחָפִים ([[#יצירת מופת ואוצר יקר: מהו &quot;כֶּתֶר&quot;?|קודקסים]]). כתב־יד מפואר ומדויק מהסוג הזה זכה בצדק לכינוי &quot;כתר&quot;, והוא היה דבר יקר ערך ומקור של כבוד עבור הקהילה שהחזיקה בו. לאחר מכן, בעידן הדפוס, יש להזכיר את המהדירים שהוציאו לאור מהדורות של המקרא (או של חלק מספריו) בניקוד ובטעמים ולעתים מלווים בהערות מסורה.
#'''חכמי המסורה המאוחרים:''' חכמים אלה שבגולה הצליחו בפועלם לשמור על נוסח המסורה למרות שלא הייתה להם נגישות ישירה לספרו של בן־אשר. במיוחד יש לציין את עבודתם בחיבוריהם &quot;מסורת סייג לתורה&quot; (ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]]), &quot;אור תורה&quot; (ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]]), ו&quot;מנחת שי&quot; (ל[[:W:ידידיה שלמה רפאל נורצי|ר' ידידיה שלמה רפאל נורצי]]). עבודתם בשדה המסורה קבעה את הנוסח בספרי התורה ברוב עם ישראל וגם תיקנו את מהדורות הדפוס.
#'''בודקי הכתר:''' תלמידי החכמים והסופרים והחוקרים במשך אלף השנים האחרונות בערך – ובראשם הרמב&quot;ם שהיטיב להכיר בחשיבות עבודתו של אהרן בן־אשר – אשר דאגו לתעד ולפרסם פרטי מידע מנוסח המקרא שבכתר וממערכת המסורה שבו, ולפעמים אף הצליחו להעתיק או לצלם חלקים ממנו.
#'''קהילות ישראל בתימן:''' השפעתו של הרמב&quot;ם על קהילות תימן הייתה מכרעת. הן קיבלו על עצמן לא רק את פסיקתו בדרך כלל, אלא אף את נוסח המקרא מתוך &quot;הספר הידוע במצרים&quot; שעליו סמך הרמב&quot;ם ומתוכו פסק בהלכות סת&quot;ם. נוסח האותיות בספרי התורה התימנים תואם את מה שהיה כתוב בכתר ארם צובה. ולגבי הניקוד והטעמים, המירו סופרי תימן את הניקוד העליון הבבלי בתנ&quot;ך לטובת הניקוד והטעמים הטברנים לפי הספר שעליו סמך הרמב&quot;ם. בזכותן של קהילות תימן הגיעו לידינו העתקים נאמנים ומדויקים של כלל חיבורי הרמב&quot;ם ושל ספר התנ&quot;ך שעליו סמך,{{הערה|לדוגמה: כתר של כתובים בכתב־יד תימני שהוא ההעתק ישיר או כמעט ישיר של כתר ארם צובה. כתב־יד זה מהווה עדות חשובה לספרים בסוף כתובים החסרים בכתר. ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לכתובים|כאן]] לפרטים נוספים.}} ואף של ספרי יסוד אחרים (ובמיוחד כאלה שנכתבו בערבית-יהודית). בנוסף יש להזכיר שקהילות תימן הן העדה היחידה ששמרה על מסורת הגייה חיה לארמית הבבלית של התרגומים הנקראים בבית הכנסת (מקרא ותרגום בקריאת התורה ובהפטרות).
#'''קהילת ארם צובה לדורותיה:''' קהילה זו שמרה בנאמנות ובמסירות במשך מאות שנים על הכתר (וגם על עוד ספרים חשובים מספרייתו האישית של הרמב&quot;ם שהובאו לעיר על ידי צאצאיו).
#'''מצילי הכתר:''' יש אנשים שהשקיעו מאמצים רבים ואף סיכנו את חייהם, כדי לשמור על הכתר בדור של תקומת מדינת ישראל, ולהביאו בסופו של דבר אל ירושלים.
#'''חוקרי הכתר:''' חוקרים תלמידי חכמים בישראל שהוכיחו בעמלם את ייחודו של הכתר ואת זהות מחברו.
#'''מוציאי הכתר לאור עולם בדפוס:''' חוקרים תלמידי חכמים בישראל שהוציאו את נוסח הכתר לאור עולם בדפוס לראשונה (מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר, &quot;מקראות גדולות הכתר&quot; בעריכתו של פרופ' מנחם כהן, ומפעל המקרא של האוניברסיטה העברית).
#'''מנגישי הכתר באינטרנט:''' אנשי [http://www.mechon-mamre.org/ &quot;מכון ממרא&quot;] פעלו ועמלו כדי להנגיש את נוסח המקרא לפי הכתר לכל באי עולם [http://mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm במהדורה הדיגיטלית הראשונה באינטרנט]. בזכותם כבר היה ברשת, מאז שנת תשנ&quot;ח, נוסח מדויק על פי המסורה שהיה נגיש לכל באי עולם. קדמו להם העורכים של [https://tanach.us/ מהדורת וסטמינסטר] (עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml כאן]), שהציעו באדיבותם הקלדה דיגיטלית איכותית בניקוד ובטעמים של כתי&quot;ל, ושחררו אותה ב[https://hcanat.us/License.html נחלת הכלל]; בכך הם אפשרו לאנשי מכון ממרא ולאחרים לפתח יצירות נגזרות על בסיס הקלדתם.
#'''הסופרים בימינו:''' [[:W:סופר סת&quot;ם|סופרי סת&quot;ם]] בימינו ממשיכים לכתוב ספרי תורה ומגילות בכתב־ידם על גבי קלף לפי ההלכה, ומתוך ספריהם קוראים בבתי הכנסת שבארץ ובגולה.
#'''הקוראים בימינו:''' יהודים בארץ ובגולה מרבים לעסוק ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מסורת הסופרים ומסורת הקוראים|מסורת הקוראים]]''' בימינו, לומדים ומלמדים אותה ומפארים אותה, ומתעדים אותה על ידי הקלטה, בהגייתן ובמנגינתן של כל העדות בעם ישראל. תודה מיוחדת מגיעה לאלה שמנגישים את יצירותיהם לכל באי עולם ברישיון לשימוש חופשי, כדי לשמור עליהן &quot;[[ביאור:למה כדאי להעלות מאמרים לאתר|ברשות שהיא שלהם]]&quot; {{מקור|בבא קמא נ ב|ע&quot;פ ב&quot;ק נ' ע&quot;ב}}.

'''ברוך המקום שמסר את תורתו לכל השומרים האלה.'''

מוסרי התורה במשך הדורות, בשמירתם על עצם הכתיבה והקריאה וההגייה בשפת עבר, שמרו לא רק עליה אלא גם שמרו על ישראל כעם לפני אלוהיו. מסורת הקריאה החיה בניקוד ובטעמים, השגורה בפיהם של יהודים במקומות גלותם, שמרה על לשון העם ואפשרה את העברתה מדור לדור. מציאות זו קידמה ואפשרה בסופו של דבר את תחייתה של לשון העברית ואת תקומת ישראל בארצו.

נוסח המקרא על פי המסורה – המשלב את מסורת הקוראים ואת מסורת הסופרים המתועדות בו – הוא אוצר יקר של עם ישראל. בדורות שאין בהם מקדש, ומקום קודש הקודשים נשלט ע&quot;י זרים, וארון הברית והעדוּת שהייתה בו נעלמו לפני כל כך הרבה זמן עד שקשה לנו לדמיין את נוכחותם, הפך נוסח המקרא – הספרים הנכתבים והנדפסים על פיו, והנקראים על פיו בהגייה מדויקת ובנעימה – לקודש הקודשים של עם ישראל: הוא נמצא ממש בתוך ארונות הקודש והיכלות בתי הכנסת בכל תפוצות ישראל ובארץ, והוא היסוד של לימוד התורה בכל קהילות ישראל. ראוי אם כן שנוסח המסורה יהפוך לנכס נגיש השייך לכולנו: &quot;בפיך ובלבבך לעשותו&quot;.

==קישורים חיצוניים==

*[https://hakirah.org/Vol36Kadish.pdf &quot;מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית&quot;] (מאמר באנגלית על מהדורת &quot;מקרא על פי המסורה&quot; ומשמעותהּ); הופיע ב[https://hakirah.org/Volume%2036.htm '''חקירה''' 36 (חורף תשפ&quot;ה)], עמ' 39-77.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Chapter 1]]</text>
      <sha1>4equjglaqkwr2rswelv7txwitj6m0ll</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087906</id>
      <parentid>3087905</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T10:53:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* כתר: שתי מסורות בכתב־יד אחד */</comment>
      <origin>3087906</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="132446" sha1="jw3a4miu7w84426ogjxg50xewul9tng" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק א. מבוא כללי}}

==הסבר קצר על המהדורה==

'''מהדורה זו של [[#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|המקרא]] על פי [[#בין סופרים לקוראים: מהי &quot;מָסוֹרָה&quot;?|המסורה]] מיועדת להיות:'''
#'''מהדורה דיגיטלית מדויקת [[#כתר ארם צובה כבסיס לנוסח המסורה במהדורתנו|לפי כתר ארם צובה]] והכתרים הקרובים אליו''',
#'''המוגשת לציבור [[#הרישיון לשימוש חופשי|ברישיון לשימוש חופשי]]''',
#'''המעוצבת [[#עיצוב המהדורה לנוחותו של הקורא והלומד|לנוחותו של הקורא והלומד]]''',
#'''והכוללת [[#תיעוד הנוסח|תיעוד מלא ושקוף]] למקורות הנוסח ושיטת העריכה'''.

'''פרק זה של המבוא למהדורה:''' הפרק הראשון הזה של המבוא למהדורה מתחיל במושגים &quot;תורה שבכתב&quot; ו&quot;תורה שבעל־פה&quot;, כדי למסגר את הדיון במונחים &quot;מקרא&quot;, &quot;מסורה&quot;, ו&quot;כתר&quot;. אחר כך הוא מתייחס לרשיון החופשי ולעוד מאפיינים מיוחדים של המהדורה. בסופו הוא מתייחס [[#ברוך המקום שמסר תורתו לשומרים|למשמעות הערכית והרוחנית במפעלם של בעלי המסורה]].

'''הפרקים הבאים של המבוא למהדורה:''' למידע מפורט על עיצוב המהדורה לנוחותו של הקורא והלומד ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|'''בפרק השני''']] של המבוא. על קביעת הנוסח ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|'''בפרק השלישי''' (תורה)]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|'''הרביעי''' (נביאים וכתובים: המקומות החסרים בכתר)]], ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|'''החמישי''' (נביאים וכתובים: המקומות הקיימים בכתר)]].

==תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו &quot;מִקְרָא&quot;?==

{{עם-ניקוד|&quot;הוּא הָיָה אוֹמֵר: בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לְמִקְרָא, בֶּן עֶשֶׂר לְמִשְׁנָה, בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה לְמִצְוֺת, בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לְתַלְמוּד...&quot; {{מקור|משנה אבות ה כא|אבות פ&quot;ה מכ&quot;א}}.{{קק|{{הערה|מאמר זה מופיע בברייתא כהמשך דברי שמואל הקטן &quot;בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח...&quot; {{מקור|משנה אבות ד יט}}, ובמשנה אבות שבסידורים הקדומים אף מובאים דברי שמואל הקטן (מפרק ד') כאן כמבוא למאמר זה. בגירסת הרמב&quot;ם כבר מסתיים הפרק החמישי (והמסכת כולה) בדברי יהודה בן תימא בהלכה הקודמת, ומאמר זה אינו מופיע כלל.}}}}}}

שלבי חינוכו של האדם הצעיר המתוארים בהלכה זו אינן דרגות שונות של ה'''תוכן''' הנלמד בלבד, אלא בעיקר שלבים ב'''דרך''' הלימוד לפי ה'''פעולות''' השונות של מִקְרָא (=קְרִיאָה), מִשְׁנָה (=שִׁנּוּן), וְתַלְמוּד (=דיון מעמיק).

כפי שנראה להלן, אפשר לעסוק בפסוקים בפעולות השונות של מִקְרָא, מִדְרָשׁ וְתַרְגּוּם; ואילו בהלכות עוסקים בפעולות של מִשְׁנָה וְתַלְמוּד.

===מִקְרָא===

בעברית מודרנית אנחנו רגילים להבחין בין שתי משמעויות שונות של הפועל '''קר&quot;א''' (&quot;לִקְרֹא&quot;):
#לעיין בכתב או בספר (בשקט), כגון: &quot;קראתי את העיתון&quot;;
#להשמיע קול, כגון לקרוא לאדם אחר בשמו כדי שיבוא.
המשמעות השנייה היא העיקרית, ואולי הבלעדית, בספרי התנ&quot;ך. הפועל קר&quot;א מופיע מאות רבות של פעמים בתנ&quot;ך, כמעט תמיד במשמעות של להשמיע קול, להרים קול, לקרוא לאדם בשמו (כדי להזמינו) או לכנות שם (בדיבור), ובכלל לומר דברים בקול רם ואפילו לצעוק. אף כשמדובר על קריאה מתוך הכתב, לרוב מדובר על קריאה בקול רם בציבור או על קריאה באזניהם של אחרים. יש רק דוגמאות אחדות שבהן ייתכן שהאדם קורא, לעצמו בלבד, מתוך הכתב, כגון &quot;וְקָ֥רָא ב֖וֹ כׇּל־יְמֵ֣י חַיָּ֑יו&quot; {{מקור|דברים יז/טעמים#יז יט|דברים יז,יט}}, ואף בהן נראה שהקריאה הייתה בקול. גם בלשון חכמים הפועל קר&quot;א מתבצע בעיקר בקול, אפילו כשקוראים מתוך הכתב. בתרבות העתיקה של התנ&quot;ך וחז&quot;ל, לא היה מקובל כל כך לעיין בתוך ספר ולקרוא בשקט. הקריאה נעשתה בקול. ייתכן שזהו פשוטם של דברי רבי עקיבא {{מקור|משנה סנהדרין י א}} ש&quot;אַף הַקּוֹרֵא בַּסְּפָרִים הַחִיצוֹנִים&quot; אין לו חלק לעולם הבא, כלומר: אסור '''לקרוא בציבור''' מתוך ספרים אחרים, אלא רק מתוך עשרים וארבעה ספרים בלבד.

זוהי אם כן משמעותם של דברי חז&quot;ל על &quot;בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לְמִקְרָא&quot;. &quot;מִקְרָא&quot; הוא פעולת הקריאה בקול מתוך הכתב. ספרי מקרא הם כ&quot;ד הספרים שקוראים אותם בקול רם בציבור מתוך הכתב. חז&quot;ל אף כינו את הפסוק הבודד בשם &quot;מִקְרָא&quot;, כי הפסוק מהווה היחידה הקצרה ביותר שקוראים אותו בקול מתוך הכתב. לדוגמה: &quot;אֵין מִקְרָא (=פסוק) יוֹצֵא מִידֵי פְּשׁוּטוֹ&quot; {{מקור|שבת סג א|שבת ס&quot;ג ע&quot;א}}. במילה &quot;מִקְרָא&quot; עוד אפשר לציין את הקריאה בקול '''בניגוד''' לאותיות הכתובות: &quot;יֵשׁ אֵם לַמָּסוֹרֶת&quot; {{מקור|פסחים פו ב|פסחים פ&quot;ו ע&quot;ב}}.

את הַמִּקְרָא רוכשים על ידי פעולת הַקְּרִיאָה בקול, כאשר הילד קוֹרֵא בקולו את הפסוק הכתוב באותיותיו, בהגיה מדויקת של התנועות ובפיסוק הטעמים במנגינה ובנעימה. האותיות אמנם כתובות '''בספר''', אבל פעולת הקריאה נלמדת ונעשית ברובה '''בעל־פה'''. במילים אחרות: למרות שמדובר על '''תורה שבכתב''', החלק הארי של פעולת הַמִּקְרָא מתבססת דווקא על '''מסורת שבעל־פה'''.

בקריאה כזו מתרגל הילד מגיל קטן, והוא קורא פסוק אחרי פסוק, בחזרה אחרי קריאתו המדויקת של אביו או מלמדו. ילד שכבר למד לקרוא יפה יכול אף לעלות לתורה ולקרוא בציבור: &quot;הַכֹּל עוֹלִין לְמִנְיָן שִׁבְעָה אֲפִלּוּ קָטָן...&quot; {{מקור|מגילה כג א|מגילה כ&quot;ג ע&quot;א}}.{{הערה|ראו בהרחבה ב'''שו&quot;ת יחוה דעת''' לרב עובדיה יוסף ד,כג; המסקנה נמצאת ב[https://www.toratemetfreeware.com/online/f_01355_all.html#HtmpReportNum0280_L2 '''ילקוט יוסף''' רפב,ח] (גם [https://web.archive.org/web/20130503071703/http://www.ateret4u.com/online/f_01355_part_22.html#HtmpReportNum0039_L2 כאן]).}} גם בגיל מבוגר חייב האדם לעסוק בפעולת המקרא באופן אישי, ולא רק לשמוע את הקריאה בציבור: &quot;לְעוֹלָם יַשְׁלִים אָדָם פָּרָשִׁיּוֹתָיו עִם הַצִבּוּר, שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם&quot; {{מקור|ברכות ח ב|ברכות ח' ע&quot;ב}}. אף תלמידי חכמים מובהקים צריכים להיות רגילים בְּמִקְרָא: &quot;מָה הַכַּלָּה הַזּוֹ מְקֻשֶּׁטֶת בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי תַּכְשִׁיטִין, כָּךְ תַּלְמִיד חָכָם צָרִיךְ לִהְיוֹת פִּקֵחַ וְזָרִיז בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים&quot; {{מקור|תנחומא כי תשא פרק טז|מדרש תנחומא &quot;כי תשא&quot; פרק ט&quot;ז}}.

מִקְרָא הוא עיקר עיסוקו של רוב העם בדברי תורה, כי לא כל מי שנכנס לְמִקְרָא יהיה מתאים גם לְמִשְׁנָה: &quot;בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אֶלֶף נִכְנָסִים לְמִקְרָא – יוֹצְאִים מֵהֶם מֵאָה לְמִשְׁנָה...&quot; {{מקור|קהלת רבה ז}}.

===מִדְרָשׁ וְתַרְגּוּם===

'''[[מדרש|מִדְרָשׁ]]:''' בדורות שלפני חתימת המשנה, נראה שבעקבות מִקְרָא היה מגיע אדם צעיר ומוכשר לידי '''מִדְרָשׁ''' (וזו אכן הפעולה שעסקו בה חכמי &quot;בֵּית הַמִּדְרָשׁ&quot;). בְּמִדְרָשׁ דורשים את פסוקי התורה על מִצְוֺתֶיהָ וסיפוריה ושיריה, וגם את ספרי הנביאים וכתובים. כלומר: יש מדרש של '''הֲלָכָה''' ויש מדרש של '''אַגָּדָה''', הכל לפי סדר המקראות (=הפסוקים).{{הערה|אמנם מקרא של סיפור או שיר יכול להידרש גם להלכה, ומקרא של מצוה יכול להידרש גם לאגדה. הבחנה ברורה בין הלכה לאגדה היא מלאכותית, ואינה תואמת את מחשבת חז&quot;ל.}} יש מדרשי הלכה ואגדה שבהם נראה כי חכמים חידשו אותם בעקבות דרישתם במקרא, ויש מדרשי הלכה ואגדה שבהם נראה כי חכמים לקחו מסורת עתיקה שהייתה בידם והצמידו אותה אל מקרא מסוים.{{הערה|לסיכום נאה של הדיון על &quot;מדרש יוצר או מדרש מקיים?&quot; והפניה למחקרים, ראו בספרה של מירה בלברג, '''פתח לספרות חז&quot;ל''' (רעננה: האוניברסיטה בפתוחה, תשע&quot;ג), עמ' 30-32 (1.3.1-1.3.2).}} בין כך ובין כך, התפיסה המסורתית קובעת כי סדר הלימוד העתיק היה לפי רצף הפוסקים.{{הערה|לדעות אחרות ראו שם בלברג, עמ' 32. עצם השאלה הוא רק לגבי דרך לימודם המקורי של מדרשי ההלכה, אך דרך לימודם ומסירתם של מדרשי האגדה תמיד הייתה לפי רצף הפסוקים.}} '''בשלב היסטורי זה, תורה שבעל־פה עוד הייתה קשורה לתורה שבכתב באופן טבעי ומהותי.'''

פעולת הַמִּדְרָשׁ מתבטאת בכמה פסוקים. במקור הפעולה הייתה לחפש את דבר ה' ולבקש אותה מנביאו, כגון: &quot;וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ, וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי, וַתֵּלֶךְ '''לִדְרֹשׁ אֶת ה''''...&quot; {{מקור|בראשית כה/טעמים#כה כב|בראשית כה,כב}}; &quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם '''לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים'''&quot; {{מקור|שמות יח/טעמים#יח טו|שמות יח,טו}}. יש בה גם את המשמעות של &quot;לחפש את האמת&quot;, כגון: &quot;'''וְדָרַשְׁתָּ''' וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב, וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר, נֶעֶשְׂתָה הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת בְּקִרְבֶּךָ&quot; {{מקור|דברים יג/טעמים#יג טו|דברים יג,טו}}; בפסוק זה הפועל &quot;וְדָרַשְׁתָּ&quot; מקבילה לפעלים &quot;וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ&quot;. בתקופת שיבת ציון אנחנו מוצאים שהפעולה היא '''לדרוש את דבר ה' מתוך ספרו''': &quot;כִּי עֶזְרָא הֵכִין לְבָבוֹ '''לִדְרוֹשׁ אֶת תּוֹרַת ה'''', וְלַעֲשֹׂת וּלְלַמֵּד בְּיִשְׂרָאֵל חֹק וּמִשְׁפָּט&quot; {{מקור|עזרא ז/טעמים#ז י|עזרא ז,י}}. זוהי משמעותה של פעולת ה&quot;מִדְרָשׁ&quot; אצל חז&quot;ל, וזאת הייתה פעולתם בתוך בתי המדרש.

פעולת הַמִּדְרָשׁ נעשית באמירה (&quot;רַבִּי עֲקִיבָא '''אוֹמֵר'''...&quot;), וכך היא נמסרת מדור לדור. כלומר: מדרש הוא '''תורה שבעל־פה''' פשוטה כמשמעה. רק בדורות מאוחרים בהרבה מהתנאים והאמוראים, בימי הביניים, אנחנו מוצאים כתבי־יד של מדרשים (ושל שאר חיבורי התורה שבעל־פה).{{הערה|לסיכום נאה של הדיון על &quot;תורה שבעל־פה - האמנם בעל פה?&quot; והפניות למחקרים ראו אצל בלברג שם, עמ' 33-35 (1.3.4). אנחנו מוצאים תפיסות שונות בנושא הזה כבר בימי הביניים, ודיון מקביל בין החוקרים בעת החדשה. המחקר היסודי והעדכני ביותר בנושא זה נמצא בספרו של יעקב זוסמן, [https://www.magnespress.co.il/book/'%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%94'_%D7%A4%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%94_%D7%9B%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%94-4193 ''''תורה שבעל פה' פשוטה כמשמעה: כוחו של קוצו של יו&quot;ד'''] (ירושלים: מאגנס, תשע&quot;ט); שמו של הספר מעיד על מסקנתו, הקרובה אל דעתו של שאול ליברמן ומקובל על רוב החוקרים בימינו. לדעות אחרות ראו בלברג שם, עמ' 34. במאמרה של Catherine Hezser המוזכר שם (עמ' 34 הערה 22), שבו טוענת המחברת שהיו קיימים עותקים בכתב של המשנה כמו שהיו עותקים לספרות ההלניסטית-רומאית (אף שעיקר התפוצה של שניהם הייתה בכל זאת בעל־פה), אין התייחסות למחקרו של זוסמן; ראו &quot;The Mishnah and Ancient Book Production&quot; בתוך A.J. Avery-Peck and J. Neusner (עורכים), ''The Mishnah in Contemporary Perspective'' (ליידן: בריל, 2002), עמ' 167-192. בהקשר זה של מדרשים ראוי לציין שדווקא לגבי ספרי אגדה יש כבר אזכורים מפורשים אצל חז&quot;ל (ביחד עם ביטויי התנגדות לעצם קיומם); לדעתו של זוסמן, ספרי אגדה היו אכן קיימים בתקופת האמוראים בארץ ישראל ובבל (שם עמ' 83-85 [291-293]). אבל רק לגבי אגדה התירו חלק מהחכמים, ואף בה עיקר הלימוד נשאר בכל זאת בעל פה; ואילו לגבי הלכה – שהיה תחום עיסוקם העיקרי – אין זכר לספרים.}} כבר ראינו ש&quot;מִקְרָא&quot; הוא פעולה שנעשית מתוך הכתב (אותיות כתובות), אבל רוב המרכיבים בפעולת הקריאה נלמדים ונמסרים דווקא בעל־פה (הגיה מדויקת של התנועות ופיסוק הטעמים במנגינה ובנעימה). ואילו מִדְרָשׁ הוא לא תורה שבכתב אלא תורה שבעל־פה, כלומר: אפילו האותיות אינן כתובות.

שלב הַמִּקְרָא כולל לא רק את קריאת הפסוקים אלא גם את פירושם. אמנם הפעולה הבסיסית ביותר בהבנת המקרא היא בעצם הקריאה עצמה, כי קריאה מדויקת ורצופה בספרי התורה והנביאים והכתובים – היא הדרך הנכונה ביותר לרכוש את לשון המקרא כדי להבין אותה. אך חלק גדול מהמדרשים היו מיועדים לא רק לחכמים בבית המדרש אלא גם להמון העם, לדרוש בציבור. המסרים של בעלי המדרש נקלטו היטב בציבור. לכן כשאנשים עסקו במקרא, הם לא עסקו בקריאה המדויקת בלבד, אלא הבינו את הדברים ברוח מדרשי חז&quot;ל וכך הסבירו אותם לבניהם ותלמידיהם.

'''[[תרגומי המקרא|תַּרְגּוּם]]:''' בתקופת חז&quot;ל היה הַמִּקְרָא בבית הכנסת משולב עם הַתַּרְגּוּם. הקריאה בתורה התבצעה על ידי שני בעלי תפקידים: הקורא והמתרגם. הקורא קרא פסוק מתוך ספר התורה, והמתרגם חזר על הפסוק בעל־פה בשפה הארמית (שבה דיבר העם בחיי היום-יום). אך לא מדובר על העתקה מילולית משפה לשפה בלבד; התרגום הקדום היה מעין '''פירוש חי''' שהכיל מן היסודות של תורה שבעל־פה לפי מדרשי חז&quot;ל.

כלומר: גם &quot;תַּרְגּוּם&quot; הוא תורה שבעל־פה, ובמקור לא תרגמו מתוך הכתב. בזמן קדום המתרגם לא היה חייב אפוא להשתמש בנוסח מסוים – קבוע מילה במילה – של תרגום, אלא היה &quot;מחבר&quot; לעצמו נוסח כזה בדרך אלתור תוך כדי אמירתו, או – כשלא היה ביכולתו לעשות כן – השתמש באחד הנוסחים הרווחים, ששמע מפיהם של מתרגמים אחרים. ואף אותו המתרגם לא חזר על אותו הנוסח בכל פעם, אלא שינה אותו, הרחיב אותו או צמצם אותו, בכוונה או בהיסח הדעת, כפי צרכיו ובמידה ששעתו של הציבור הייתה פנויה.{{הערה|תיאור זה של פעולת המתרגם הוא עיבוד לדבריו של יוסף היינמן על פעולתו בעל־פה של שליח הציבור בתקופת חז&quot;ל (כי גם תפילות וברכות נחשבו אז לתורה שבעל־פה); ראו בספרו '''התפילה בתקופת התנאים והאמוראים: טיבה ודפוסיה''' פרק א, עמ' 17. אנחנו שומעים הד לגיוון הזה בנוסחים המקבילים של התרגומים הירושליים לתורה ששרדו והגיעו לידינו; הם שונים בנוסחם אך דומים אחד לשני בלשונם הכללי ובסגנונם ובתוכנם.}} פעולת התרגום בציבור עשתה רבות כדי להטמיע את מדרשי חז&quot;ל בלב העם, וכך להעשיר את פעולת המקרא הרווחת בתכניה של תורה שבעל־פה, באגדה ובהלכה. לכן עודדו חז&quot;ל את העיסוק בְּמִקְרָא וְתַרְגּוּמוֹ ביחד גם ברמה האישית: &quot;לְעוֹלָם יַשְׁלִים אָדָם פָּרָשִׁיּוֹתָיו עִם הַצִבּוּר, שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם&quot; {{מקור|ברכות ח ב|ברכות ח' ע&quot;ב}}. כי אדם העוסק בְּמִקְרָא וְתַרְגּוּמוֹ בעצמו, או אדם שמקשיב אל ביצועם המשולב בבית הכנסת (&quot;מִקְרָא וְתַרְגּוּם&quot;), רוכש לא רק את לשון המקרא אלא גם פירושים חשובים מתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֺת.

===מִשְׁנָה וְתַלְמוּד===

'''[[משנה|מִשְׁנָה]]:''' לפי התפיסה המסורתית, ולדעתם של חלק מהחוקרים,{{הערה|לדעות אחרות והפניות למחקרים ראו בלברג שם, עמ' 31-32 (1.3.2).}} התחילו החכמים בימי התנאים לסדר את ההלכות לפי נושאים, ובראשם היה רבי עקיבא {{מקור|אבות דרבי נתן יח|אבות דרבי נתן נו&quot;א פרק י&quot;ח}}:

:לרבי עקיבא קרא לו [רבי יהודה הנשיא] אוצר בלום. לְמה רבי עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו ויצא לחוץ, מצא חטים מניח בה, מצא שעורים מניח בה, כוסמין מניח בה, עדשים מניח בה. כיון שנכנס לביתו, מברר חטים בפני עצמן, שעורים בפני עצמן, פולין בפני עצמן, עדשים בפני עצמן. כך עשה רבי עקיבא, ועשה כל התורה מטבעות מטבעות.

לאחר מכן, החיבור הסופי של המשנה בידי רבי יהודה הנשיא הצליח לארגן את דיני הַמִצְוֺת בתוך '''מסכתות''' לפי נושאים, ואת המסכתות שילב בתוך '''סדרים''', במקום שיהיו ההלכות תלויות בסדר הפסוקים. ניתוק זה של ההלכה מן המקרא הוא לא רק עניין של הסדר הפורמלי, אלא גם עניין מהותי משתי בחינות: הראשונה, שמקרא והלכה הפכו לשני תחומים שונים והם נלמדים בדרכים שונות. והשנייה, שהעיסוק בהלכה כתחום עצמאי מתוך המשנה – לא השאיר מקום רחב ומרכזי לעיסוק בשאר התורה שבעל־פה, כלומר במדרש של אגדה.

בחינוכו של האדם הצעיר, שלב הַמִּקְרָא מהווה הכנה הכרחית לשלב הַמִּשְׁנָה, כי אי אפשר לעסוק במשנה בלי להכיר את התורה וְהַמִּצְוֺת היטב כפי פירושן בתורה שבעל פה. המשנה כידוע פותחת בלשון: &quot;מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּעַרְבִין?&quot; – כך שהילד כבר צריך להכיר היטב את הפרשה בתורה שקוראים לה &quot;שְׁמַע&quot;, ולדעת שיש חובה לקרוא אותה בערב ובבוקר כי כתוב בה &quot;וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ&quot;. וכן הוא בכל המשנה: הבנתהּ תלויה במקרא שקדם להּ, ורק מי שכבר רגיל במקרא ובפירושו יצליח לעסוק בהּ כראוי.

את הַמִּשְׁנָה רוכשים על ידי פעולת הַשִּׁנּוּן בלשון ימינו, דהיינו שהילד אומר בקול את ההלכות שכבר אמרן לפניו הבקיא במשנה, וחוזר עליהן פעם אחר פעם עד שהן נכתבות על לוח לבו. הוא לא קוֹרֵא אותן מתוך הכתב אלא מְשַׁנֵּן אותן בעל־פה. מדובר על רכישת נוסח קבוע ומוקפד של ההלכות, מילה במילה (בשונה ממדרש ותרגום), ולכן החזרה כל־כך הכרחית: &quot;אֵינוֹ דּוֹמֶה '''שׁוֹנֶה פִּרְקוֹ''' (=פרק משנה) מֵאָה פְּעָמִים לְ'''שׁוֹנֶה פִּרְקוֹ''' מֵאָה וְאַחַת&quot; {{מקור|חגיגה ט א|חגיגה ט' ע&quot;א}}. סגנון זה של שינון הלכות במשנה מתאים לגיל עשר שנים, וגם תוכן ההלכות הכרחי לו בשנים הללו מכיוון שהוא עומד בקרוב להגיע לגיל מִצְוֺת. אבל גם אחר כך ממשיך האדם לעסוק במשנה כל ימי חייו: &quot;כָּל '''הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת''' בְּכָל יוֹם – מֻבְטַח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא&quot; {{מקור|נידה עג א|נידה ע&quot;ג ע&quot;א}}. גם פעולת הַמִּשְׁנָה היא תורה שבעל־פה באופן מובהק.

הַמִּשְׂנָה על הלכותיה היא שיא העיסוק בדברי תורה (בנוסף למקרא) של רוב הצעירים בבית המדרש, כי לא כל מי שנכנס לְמִשְׁנָה יהיה מתאים גם לְתַלְמוּד: &quot;בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אֶלֶף נִכְנָסִים לְמִקְרָא – יוֹצְאִים מֵהֶם מֵאָה לְמִשְׁנָה, יוֹצְאִים מֵהֶם עֲשָׂרָה לְתַלְמוּד...&quot; {{מקור|קהלת רבה ז}}.

'''[[תלמוד|תַּלְמוּד]]:''' את התלמוד עושים על ידי עיון מעמיק בשיקול הדעת, מתוך דיון בצוותא של תלמידי חכמים מלומדים ומנוסים. בַּתַּלְמוּד שואלים ודורשים, ומקשים ומתרצים בדברי המשנה והמדרש והמקרא. בדומה למדרש ותרגום ומשנה, גם פעולת הַתַּלְמוּד נעשית בעל־פה. אמנם לא כל אחד שעוסק במשנה ראוי להתקדם אל שלב התלמוד: &quot;תַּלְמִיד שֶׁלֹּא רָאָה סִימָן יָפֶה בְּמִשְׁנָתוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים – שׁוּב אֵינוֹ רוֹאֶה&quot; {{מקור|חולין כד א|חולין כ&quot;ד ע&quot;א; מובא אצל מפרשי המשנה}}.

ברור שבמאמרנו (&quot;בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לְתַלְמוּד&quot;) לא מדובר על שני התלמודים המוכרים לנו, כלומר [[תלמוד ירושלמי|התלמוד הירושלמי]] ו[[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]], שחוברו דורות רבים אחרי המשנה עצמה. אותו הדבר נכון לגבי אִזכור אחר של ה&quot;תלמוד&quot; במסכת אבות: &quot;רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הֱוֵי זָהִיר בְּתַלְמוּד, שֶׁשִּׁגְגַת תַּלְמוּד עוֹלָה זָדוֹן&quot; {{מקור|משנה אבות ד יג|אבות ד יג}}. ה&quot;תלמוד&quot; המוזכר בדברי המשנה הוא בראש ובראשונה עניין של לימוד מעמיק לקראת '''הוראה''' {{מקור|מפרשי המשנה}}, &quot;לידע ולהבין דקדוקי הַמִּצְוֺת&quot; {{מקור|ר&quot;ש משנץ}} כדי שהוראתו תהיה כהוגן. וכידוע שלא כל אחד ואחד מגיע להוראה, הדורשת שילוב עדין של בקיאות ענפה ורוחב הדעת בתחומים רבים, ושיקול הדעת באופן מתון ומאוזן.

לפי חז&quot;ל, חייב אדם לאחוז בחוט המשולש של '''מִקְרָא וּמִשְׁנָה וְתַלְמוּד''' כל ימי חייו: &quot;לְעוֹלָם יְשַׁלֵּשׁ אָדָם שְׁנוֹתָיו: שְׁלִישׁ בְּמִקְרָא, שְׁלִישׁ בְּמִשְׁנָה, שְׁלִישׁ בְּתַלְמוּד. מִי יוֹדֵעַ כַּמָּה חַיֵּי? לָא צְרִיכָא, לְיוֹמֵי&quot; {{מקור|קידושין ל א}}. וכן מובא להלכה ברמב&quot;ם {{מקור|רמב&quot;ם הלכות תלמוד תורה א|משנה תורה לרמב&quot;ם, ספר המדע, הלכות תלמוד תורה, פרק ראשון, ח'-י&quot;ב}}:

:כָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל חַיָּב בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, בֵּין עָנִי בֵּין עָשִׁיר, בֵּין שָׁלֵם בְּגוּפוֹ בֵּין בַּעַל יִסּוּרִין, בֵּין בָּחוּר בֵּין שֶׁהָיָה זָקֵן גָּדוֹל שֶׁתָּשַׁשׁ כֹּחוֹ. אַפִלּוּ עָנִי הַמְּחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים, וְאַפִלּוּ בַּעַל אִשָּׁה וּבָנִים – חַיָּב לִקְבֹּעַ לוֹ זְמָן לְתַלְמוּד תּוֹרָה בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמָר {{מקור|יהושע א ח|יהושע א,ח}}: &quot;וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה&quot;.

:גְּדוֹלֵי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה מֵהֶם חוֹטְבֵי עֵצִים, וּמֵהֶם שׁוֹאֲבֵי מַיִם, וּמֵהֶם סוֹמִין. וְאַף עַל פִּי כֵן הָיוּ עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וְהֵם מִכְּלַל מַעֲתִּיקֵי הַשְּׁמוּעָה אִישׁ מִפִּי אִישׁ מִפִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ.

:עַד אֵימָתַי חַיָּב אָדָם לִלְמֹד תּוֹרָה? עַד יוֹם מוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר {{מקור|דברים ד ט|דברים ד,ט}}: &quot;וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ&quot;. וְכָל זְמָן שֶׁלֹּא יַעֲסֹק בְּלִמּוּד הוּא שׁוֹכֵחַ. וְחַיָּב לְשַׁלֵּשׁ אֶת זְמָן לְמִידָתוֹ: שְׁלִישׁ בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וּשְׁלִישׁ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה; וּשְׁלִישׁ יָבִין וְיַשְׂכִּיל אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ, וְיוֹצִיא דָּבָר מִדָּבָר, וִידַמֶּה דָּבָר לְדָבָר, וְיָדִין בַּמִּדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶן, עַד שֶׁיֵּדַע הֵיאַךְ הוּא עִיקַר הַמִּדּוֹת וְהֵיאַךְ יוֹצִיא הָאָסוּר וְהַמֻּתָּר, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מִדְּבָרִים שֶׁלָּמַד מִפִּי הַשְּׁמוּעָה. וְעִנְיָן זֶה הוּא הַנִּקְרָא &quot;תַּלְמוּד&quot;.

:כֵּיצַד? הָיָה בַּעַל אֻמָּנוּת, יִהְיֶה עוֹסֵק בַּמְּלָאכָה שָׁלוֹשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם וּבַתּוֹרָה תֵּשַׁע. אוֹתָן הַתֵּשַׁע קוֹרֵא בְּשָׁלוֹשׁ מֵהֶן בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וּבְשָׁלוֹשׁ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וּבְשָׁלוֹשׁ מִתְבּוֹנֵן בְּדַעְתּוֹ לְהָבִין דָּבָר מִדָּבָר. וְדִבְרֵי קַבָּלָה בִּכְלַל תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הֵן, וּפֵרוּשָׁן בִּכְלַל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְהָעִנְיָנוֹת הַנִּקְרָאִין &quot;פַּרְדֵּס&quot; בִּכְלַל הַתַּלְמוּד.

:בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּתְחִלַּת תַּלְמוּדוֹ שֶׁל אָדָם. אֲבָל כְּשֶׁיַּגְדִּיל בְּחָכְמָה, וְלֹא יִהְיֶה צָרִיךְ לֹא לִלְמֹד תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְלֹא לַעֲסֹק תָּמִיד בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה – יִקְרָא בְּעִתִּים מְזֻמָּנִים תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְדִבְרֵי הַשְּׁמוּעָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח דָּבָר מִדִּבְרֵי דִּינֵי תּוֹרָה. וְיִפָּנֶה כָּל יָמָיו לַתַּלְמוּד בִּלְבָד לְפִי רֹחַב לִבּוֹ וְיִשּׁוּב דַּעְתּוֹ.

הרמב&quot;ם דייק בדבריו לפי שיטתו ש&quot;תורה שבכתב&quot; כוללת את פירושי הַמִצְוֺת הבסיסיות לפי המקראות שנמסרו במסורת מסיני, ו&quot;תורה שבעל־פה&quot; היא כלל ההלכות הפסוקות. אמנם בימיו כבר לא פסקו הלכה מתוך המשנה עצמה, ולכן שינה את הביטוי &quot;משנה&quot; ל&quot;תורה שבעל־פה&quot;, כדי להפנות את הקורא מהמשנה עצמה אל [[משנה תורה לרמב&quot;ם|חיבור שראוי ללמוד ממנו הלכות פסוקות למעשה]] {{מקור|ע&quot;פ פירוש &quot;יד פשוטה&quot;}}. והוא עוד מדגיש בהמשך דבריו שב&quot;תלמוד&quot; נכללים גם עניינים שאינם קשורים באופן ישיר לְמִצְוֺת ולהוראה: עיסוק מעמיק בדברי אגדה ומחשבה והגות, ולימוד מדעים וחכמות כלליות ברמה גבוהה.

לאחר שעסק האדם במקרא ומשנה במשך שנים והוא כבר רגיל בהם, הוא יכול אז לפי הרמב&quot;ם לשנות את היחס השווה בזמנים בין מקרא ומשנה ותלמוד.{{הערה|יצויין שמפרשי הרמב&quot;ם שאלו מה מקורו להיתר זה, אבל אין זה מענייננו כאן.}} אמנם גם אז הוא עדיין חייב להרגיל את עצמו בשלושתם כל ימי חייו. את האיזון הנכון יקבע אז &quot;רֹחַב לִבּוֹ וְיִשּׁוּב דַּעְתּוֹ&quot; של אותו אדם: לאחר שכבר עסק בשלושתם במשך שנים רבות, והוא כבר בעל מקרא ומדרשו, ואף ראה סימן יפה במשנה של הלכה פסוקה, וגם בתלמודו – אז יוכל לאזן את תכני לימודו לפי אישיותו. ואין אדם לומד אלא במקום שלבו חפץ. אולם גם אז &quot;יִקְרָא בְּעִתִּים מְזֻמָּנִים תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְדִבְרֵי הַשְּׁמוּעָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח דָּבָר מִדִּבְרֵי דִּינֵי תּוֹרָה&quot;.

תַּלְמוּד הוא שיא לימודם של תלמידי החכמים היושבים בבית המדרש, אמנם לא כל מי שנכנס לתלמוד ראוי להורות: &quot;בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אֶלֶף נִכְנָסִים לְמִקְרָא – יוֹצְאִים מֵהֶם מֵאָה לְמִשְׁנָה, יוֹצְאִים מֵהֶם עֲשָׂרָה לְתַלְמוּד, אֶחָד מֵהֶם יוֹצֵא לְהוֹרָאָה; כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי&quot; {{מקור|קהלת רבה ז}}.

===תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה===

עד כאן ראינו שחז&quot;ל הבחינו היטב בין תורה שבכתב לתורה שבעל־פה. האחרונה התאפיינה אצלם בסוגים שונים של פעילות, שהצד השווה בכולם – שהם נעשו בעל־פה ולא מתוך הכתב. '''מדרש''' ו'''תרגום''' נעשו בעל־פה לפי רצף הפסוקים, בבית המדרש ובבית הכנסת. '''משנה''' נעשתה בחזרות רבות על ההלכות שבפרק לפי נוסח מדויק. '''תלמוד''' נעשה בדיוני עומק על המשנה בין החכמים בבית המדרש. כולם – מִדְרָשׁ וְתַרְגּוּם, מִשְׁנָה וְתַלְמוּד – נמסרו בעל־פה במשך דורות רבים, עד שלבסוף הורידו אותם אל הכתב בתקופת הגאונים.

יסודהּ של תרבות זו, של לימוד בעל־פה באופנים שונים, הוא דווקא מִקְרָא, שהוא לכאורה תורה שבכתב. אך חז&quot;ל כינו את העיסוק בתורה שבכתב בשם &quot;מִקְרָא&quot;, וכך הדגישו דווקא את המרכיב הנמסר מדור לדור בעל־פה על ידי קריאה ושמיעה וחזרה בקול. רק מתוך מִקְרָא (ולא מתוך כתיבה) מגיע האדם לְמִדְרָשׁ וְתַרְגּוּם, מִשְׁנָה וְתַלְמוּד.

בו בזמן, חז&quot;ל הכירו היטב גם את הכתיבה על הקלף באותיות, וכך הזכירו את הפסוק בתור &quot;הַכָּתוּב&quot; (וכמו כן &quot;כַּכָּתוּב&quot;, &quot;כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב&quot;), ואת &quot;תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב&quot; באופן כללי. הם קבעו הלכות לכתיבתם של ספרי תורה, מגילות, תפילין ומזוזות. תורה שבכתב היא בעצם '''שילוב''' של מסורת בכתב ומסורת בעל־פה, אך האחרונה עיקר אצל רוב העם: &quot;בֶּן חָמֵשׁ לְמִקְרָא&quot; – לְמִקְרָא דווקא, ולא לכתיבה. רק העיסוק בקריאה (בקול) היה נחלתם של רוב העם, ואילו הכתיבה נשארה נחלתם של בעלי מקצוע, או בתור עיסוק חד-פעמי: אדם כתב ספר פעם אחת, כדי לקרוא בו אחר כך פעמים רבות.

לסיכום, תורה שבכתב נמסרה מדור לדור בשני אופנים: בכתב ובעל־פה. הקריאה בקול אמנם נעשתה מתוך האותיות הכתובות בספר, אך היא נלמדה בעל־פה. את &quot;תורה שבעל־פה&quot; יש להבין פשוטהּ כמשמעהּ, אך &quot;תורה שבכתב&quot; נשענת על שתי מסורות ביחד: אחת בכתב ואחת בעל־פה. הבנה זו תקל עלינו לגשת אל נושא המסורה, שיש בה שילוב עדין ומורכב בין המסורת שבכתב והמסורת שבעל־פה.

===בְּרָכוֹת וּתְפִלּוֹת: תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הַיּוֹצֵאת מִתּוֹךְ מִקְרָא===
{{בעבודה}}

==בין סופרים לקוראים: מהי &quot;מָסוֹרָה&quot;?==

'''&quot;מָסֹרֶת&quot;:''' בדברי הנביא יחזקאל נאמר {{מקור|יחזקאל כ/טעמים#כ לז|כ,לז}}: &quot;וְהַעֲבַרְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם תַּ֣חַת הַשָּׁ֑בֶט וְהֵבֵאתִ֥י אֶתְכֶ֖ם בְּ'''מָסֹ֥רֶת''' הַבְּרִֽית&quot;. המילה &quot;בְּמָסֹרֶת&quot; בהקשר זה משמעותה &quot;בקשר&quot; או &quot;בכבל&quot; או בהתחייבות חמורה, וייתכן שיש להבינהּ כאילו כתוב &quot;בְּמַאֲסֹרֶת&quot; (כלומר בְּמַאֲסָר).

בלשון חכמים המילה &quot;מָסֹרֶת&quot; מציינת דברים שנמסרים מדור לדור בעל־פה או בכתב. בהקשרים רבים היא מתייחסת לדברים שנמסרים בעל־פה, כגון: &quot;שֶׁכֵּן '''מָסֹרֶת''' בְּיָדָם מֵאֲבוֹתֵיהֶם שֶׁשָּׁם הָאָרוֹן נִגְנַז&quot; {{מקור|משנה שקלים ו א|משנה שקלים ו,א}}; &quot;בָּרִאשׁוֹנָה גָּזְרוּ שְׁמָד עַל יְהוּדָה, שֶׁכֵּן '''מָסֹרֶת''' בְּיָדָם מֵאֲבוֹתָם יְהוּדָה הָרַג אֶת עֵשָׂו&quot; {{מקור|ירושלמי כתובות א ה|ירושלמי כתובות א,ה}}; &quot;עוֹף טָהוֹר נֶאֱכָל בְּ'''מָסֹרֶת'''&quot; {{מקור|חולין סג ב|חולין ס&quot;ג ע&quot;ב}}. וכמו כן מתייחס הפועל מס&quot;ר לדברים שנמסרים בעל־פה מדור לדור, כגון בתחילת [[משנה אבות|מסכת אבות]]: &quot;מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי '''וּמְסָרָהּ''' לִיהוֹשֻׁעַ... וּנְבִיאִים '''מְסָרוּהָ''' לְאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה&quot;.

אך יש למילה &quot;מָסֹרֶת&quot; גם הוראה מיוחדת בלשון חכמים, לגבי השמירה על נוסח התורה שבכתב דווקא, כגון: &quot;'''מָסֹרֶת''' סְיָג לַתּוֹרָה&quot; ([[משנה אבות ג יג|אבות ג,יג]]); &quot;יֵשׁ אֵם '''לַמָּסֹרֶת'''&quot; (לעומת &quot;יֵשׁ אֵם '''לַמִּקְרָא'''&quot;; [[פסחים פו ב|פסחים פ&quot;ו ע&quot;ב]]).

המשמעות הכללית של מסירה נאמנה תוך כדי שמירה נמשכה בימי הביניים בכמה ווריאציות: &quot;מָסֹרֶת&quot; או &quot;מָסוֹרָה&quot; או &quot;מְסוֹרָה&quot;,{{הערה|שני הניקודים ל&quot;מסורה&quot; מובאים במילון אבן־שושן (ערך &quot;מְסוֹרָה, מָסוֹרָה&quot;; וראו שם עוד בערך &quot;מָסֹֽרֶת, מסורת&quot;). בשפות אירופאיות מקובל לכתוב &quot;Masorae&quot; (לטינית), &quot;Masora&quot; (אנגלית, גרמנית, ספרדית) או &quot;Masorah&quot; או &quot;Massorah&quot; (אנגלית), Massore (צרפתית), וכו'.}} הבאות לציין מערכת מפורטת ומורכבת השומרת על אופן כתיבתם וקריאתם של ספרי המקרא. העוסקים במלאכה זו נקראים &quot;בַּעֲלֵי הַמָּסוֹרָה&quot;.

===מסורת הסופרים ומסורת הקוראים===

&quot;נוסח המסורה&quot; המופיע בכתבי־היד של המקרא מימי הביניים, וכמו כן בדפוסים המאוחרים יותר, הוא בעצם שילוב של שתי מסורות ביחד: &quot;מסורת הסופרים&quot; ו&quot;מסורת הקוראים&quot;.
*'''&quot;מָסֹרֶת הַסּוֹפְרִים&quot;''' היא נוסח האותיות שהיו הסופרים מעבירים מכלי אל כלי, כלומר שהם העתיקו אותו מתוך ספרים קיימים אל הספרים החדשים שכתבו בעצמם: ספרי תורה, ומגילות של ספרי הנביאים והכתובים.
*'''&quot;מָסֹרֶת הַקּוֹרְאִים&quot;''' היא נוסח הקריאה בקול, ובמיוחד בשביל הקריאה בציבור, שכוללת בתוכה את ההגיה המדויקת כל מילה ואת החלוקה התחבירית של כל פסוק; ההגיה והתחביר באו לידי ביטוי מוזיקלי בקריאה זו. מסורת זו של הקריאה נמסרה בעל־פה מדור לדור, וכאמור אף [[#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|הרגילו את ילדי ישראל בקריאה זו מגיל קטן]]. כתבי הקודש מכונים '''&quot;מִקְרָא&quot;''' דווקא בזכות מסורת הקוראים והקריאה בציבור בעל־פה.

בתקופת הגאונים התחילו חכמי המקרא בכמה מקומות לפתח ולגבש שיטות שונות, כדי להציג גם את &quot;מסורת הקוראים&quot; על ידי סימנים כתובים בנוסף לאותיות. תהליך זה הגיע לשיא של פיתוח ודיוק במערכת הניקוד והטעמים של חכמי המסורה בטבריה לפני למעלה מאלף שנה (עד המאה ה-10 למניינם), ויצירתם זו התקבלה בתפוצות ישראל לאחר מכן בכמעט כל ארצות פזוריהם. מלאכתם של חכמי המסורה הטברנים להלביש את מסורת הקוראים על מסורת הסופרים הייתה מלאכת מחשבת, כי היה בה שילוב עדין וזהיר של שתי המסורות ביחד בתוך כתב־יד אחד. הרב מרדכי ברויאר תיאר את השילוב הזה באופן מדויק ובהיר:{{הערה|&quot;מסורת הכתיב ומסורת הקריאה&quot;, '''עיוני מקרא ופרשנות''' ז (תשסה), עמ' 25-32; הטקסט המצוטט הוא מתחילת המאמר (עמ' 25-26) וההדגשות הן משלנו.}}

:'''נוסח המקרא הגיע אלינו באמצעות שתי מסורות: מסורת הסופרים ומסורת הקוראים.''' מסורות אלה נמסרו תחילה כשתי מסורות '''עצמאיות''', שלא היה ביניהן קשר ישיר. '''מסורת הסופרים''' הכירה רק את הנוסח הכתוב בספר; אך הואיל והאותיות של הנוסח הזה לא היו מנוקדות, לא היו צריכים לדעת כיצד הן נקראות ומצטרפות לתיבות. ואילו '''הקוראים''' הכירו רק את המילים האמורות בפה; אך הואיל והם לא משכו בשבט סופר, לא היו צריכים לדעת כיצד הן נכתבות בספר.

:'''אחר כך באו חכמי המסורה וביקשו לקבוע סופית את נוסח הסופרים ואת גרסת הקוראים.''' קביעה זו נעשתה באמצעות '''מניין'''. הם ספרו את המילים, כדי שלא יהיה אפשר להוסיף עליהן או לגרוע מהן, ועל שם המניין הזה הם נקראו אנשי המסורה. '''אך לצורך המניין הזה לא יכלו להיעזר במסורת הסופרים.''' שהרי הסופרים הכירו רק את עצם צירופי האותיות, אך לא היו צריכים לדעת כיצד הן נקראות כמילים, ואין כל אפשרות למנות צירופי אותיות שניקודן איננו ידוע. כך, לדוגמה, אי־אפשר וגם אין טעם למנות את עשרות המקומות שכתוב בהם &quot;יחיה&quot;; ואפשר רק למנות את שבעת המקומות שקוראים בהם יְחַיֶּה. '''משום כך היה על אנשי המסורה לפנות תחילה אל מסורת הקוראים ולספור את המילים השגורות על פיהם. ורק אחרי שקבעו סופית את מניין המילים, יכלו לפנות אל מסורת הסופרים וללמוד ממנה כיצד המילים האלה כתובות בספר: בכתיב מלא או חסר, בא' או בה'.''' ולפעמים ראו שהמילים שהם קיבלו ממסורת הקוראים לא התאימו כלל לאותיות שהם ראו במסורת הסופרים; ובמקרים אלה קבעו שיש כאן הבדל בין קרי ובין כתיב, וכתבו בספר את מה שנמסר במסורת הסופרים ורשמו בגיליון את מה שנמסר במסורת הקוראים.

:'''נמצא, שהיחס שבין מסורת הסופרים ובין מסורת הקוראים הוא בדיוק הפוך מזה שהיינו יכולים לצפות לו.''' שהרי הכול יודעים שכתיבת האותיות קודמת לניקודן; ולפיכך היינו יכולים לצפות שגם אנשי המסורה יפעלו בדרך זו: תחילה יעתיקו ממסורת הסופרים את האותיות הכתובות בספר; ואחר כך ילמדו ממסורת הקוראים להגות בפה את שכתוב בספר. אך מהסיבה שכבר נתבארה לעיל הסדר היה הפוך: '''תחילה למדו ממסורת הקוראים את המילים היוצאות מהפה; ואחר כך למדו ממסורת הסופרים כיצד הופכים את המילים שנאמרו בפה לאותיות הכתובות בספר.'''

:'''משום כך אנחנו מוצאים שנקודת המוצא של המסורה היא תמיד המילה ההגויה, ולא {{ב|התיבה|המילה}} הכתובה'''. בשום מקום אין המסורה מונה את התיבות הכתובות בספר על פי מסורת הסופרים, אלא רק את המילים האמורות בפה על פי מסורת הקוראים. וגם במקום שהמסורה דנה בכתיב, אין היא קובעת את האותיות של התיבה הכתובה, אלא היא קובעת את האותיות שהסופרים מבטאים בה את המילה ההגויה. כך, לדוגמה, כאשר המסורה באה לקבוע את הכתיב המלא שב[[ירמיהו ב/טעמים#ב כ|ירמיהו ב 20]]: &quot;אעבוד כת', אֶעֱבוֹר קרי&quot;, אין היא מוסרת שזהו המקום היחיד, שבו תיבת אֶעֱבוֹד באה בכתיב מלא, אלא היא מוסרת, שזהו אחד מתוך שלושת המקמות שבהם המילה ההגויה אֶעֱבוֹר באה בכתיב מלא. וכעין זה אנחנו מוצאים בכל אותן רשימות מסורה הדנות בהבדל שבין כתיב לקרי כגון ההבדל שבין כתיב &quot;ויאמר&quot; ובין קרי וָאֹמַר. נקודת המוצא של הרשימות האלה איננה הכתיב, אלא הקרי. אין הן מונות את המקומות שכתוב בהם &quot;ויאמר&quot;, ואף על פי כן הקוראים הוגים וָאֹמַר, אלא היפוכו של דבר: הן מונות את המקומות שקוראים בהם וָאֹמַר, ואף על פי כן הסופרים כותבים &quot;ויאמר&quot;.{{הערה|ברויאר ציין כאן: &quot;הוכחתי דבר זה במבוא לספרי, '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב יד ל{{כתב עילי|מ}}''', ניו יורק תשנ&quot;ב, עמ' 19.&quot; אחרי דברי המבוא המצוטט כאן על אופן פעולתם הכללי של אנשי המסורה, דן הרב ברויאר בשאר המאמר בדוגמה חריגה מעניינת היוצאת מן הכלל.}}

לסיכום: מסורת הסופרים ומסורת הקוראים משולבות בשילוב זהיר ועדין בתוך מלאכתם של חכמי המסורה. כל אחת מהן תלויה בשנייה, שהרי אי אפשר לנקד בלי אותיות כתובות, ואי אפשר לקבוע את נוסח האותיות בלי לדעת את אופן קריאתן. חכמי המסורה קשרו את מסורת הסופרים ומסורת הקוראים, שהיו עצמאיות במקורן, בקשר בל יינתק.

===למי מיועדת חכמת המסורה?===

לימוד יסודי ומעמיק של חכמת המסורה אינו מיועד לכל אדם. עיקר חשיבותה של המסורה הינה בשביל מי שכותב ומגיה ספרי תורה ומגילות וכתבי־יד, או למי שמוציא את ספרי המקרא לאור במהדורה חדשה. אדם שעוסק במלאכות הללו זקוק לבסיס סמכותי עבור הכרעותיו בקביעת הנוסח, כי אסור לו להכריע באופן שרירותי. רק בזכות קפדנותם של העוסקים בחכמת המסורה הגיעו לידינו ספרים שאפשר לסמוך עליהם, כדי לקרוא בהם וללמוד מהם מתוך ביטחון.

אמנם אדם שאינו כותב ואינו מגיה ואינו מוציא לאור, והוא רק קורא ולומד מתוך ספרים שכבר הכינו אחרים עבורו – איננו זקוק בהרבה לחכמת המסורה, ואין לו צורך להשקיע בה יותר מדי מאמצים בהבנתה. ובכל זאת ראוי שתהיינה לו הבנות בסיסיות גם בתחום הזה. וכך כתב רבי אברהם אבן עזרא על העיסוק בחכמת המסורה:{{הערה|רבי אברהם אבן עזרא, '''יסוד מורא''', מתוקן ע&quot;פ [https://archive.org/details/yesod-mora-ibn-ezra-constantinople-1530-images/page/n5/mode/2up?view=theater דפוס קושטנטינה ר&quot;ץ (1530)], תחילת השער הראשון (ההדגשה אינה במקור).}}

:יש ממשכילי ישראל שכל חכמתם לדעת דברי המסורת, וסימניהם הנכבדים ורמזיהם היקרים, וכל סתום ופתוח, וקרי וכתיב, וחסר ויתר, ואותיות גדולות וקטנות ותלויות ונקודות עליהם, ומספר הפסוקים והתיבות והאותיות בכל ספר וספר. '''והאמת כי יש שכר לפעולות בעלי המסורת, שהם כשומרי חומות העיר, כי בעבורם עמדה תורת השם וספרי הקודש על מתכונתם בלי תוספת ומגרעת. וטוב הוא למשכיל שיבין קצת דבריהם.'''

:אבל ישים לבו גם להתבונן טעמי [=פירושי] הספרים, כי התיבות כגויות והטעמים כנשמות, ואם לא יבין הטעמים כל יגיעוֹ שווא ועמל ורוח. והוא נמשל למי שיש בידו ספר רפואות, והוא מיגע עצמו לספור כמה דפין בספר, וכמה טורים בכל דף ודף, וכמה אותיות בכל טור, ומזאת היגיעה לא יוכל לרפאות מזור. והנה חכם המסורת שלא למד חכמה אחרת דומה לגמל נושא משי: והוא לא יועיל למשי, גם המשי לא יועילנו.

נכונים דברי הביקורת של ראב&quot;ע: מי שעוסק בספר רפואה כדי &quot;לספור כמה דפין בספר, וכמה טורים בכל דף ודף, וכמה אותיות בכל טור&quot; – ברור שלא יוכל לרפאות שום דבר. אך העבודה הזאת יכולה לעזור בהחלט למי שמלאכתו '''בהעתקת ספרי רפואה'''. ויש גם שכר לפעולתו זו, כי מתוכה יהיו ספרי רפואה מדויקים עבור הרופאים.

בנוסף לכך, כאן מתייחס ראב&quot;ע אך ורק לפועלם של בעלי המסורה בתחום של [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#מסורת הסופרים ומסורת הקוראים|'''מסורת הסופרים''']] בלבד.{{הערה|בדומה לכך כתב אבן עזרא ב[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n8/mode/1up?view=theater הקדמתו לתורה (&quot;הדרך החמישית&quot;)]: &quot;ולא אזכיר טעמי אנשי המסורת, למה זאת מלאה ולמה זאת נחסרת, כי כל טעמיהם כדרך הדרש הם. כי הכתוב פעם יכתוב המילה מלאה מבוארה, ופעם יחסר אות נעלם לאחוז דרך קצרה. ואחר שידרשו טעם למלאים ולחסרים, יורנו איך יוכלו לכתוב הספרים. ומשה כתב בלא וא&quot;ו '''ד' ימלך''' {{מקור|שמות טו יח}}, ומעתיק משלי כתב בוא&quot;ו '''תחת עבד כי ימלוך''' {{מקור|משלי ל כב}}, ושנים רבות בין שניהם, רק לתינוקות טעמיהם טובים הם.&quot; בדברי אבן עזרא יש הסבר היסטורי של שינוי בהרגלי הכתיבה במשך הדורות (מכתיב חסר לכתיב מלא), אמנם אין בשינוי זה שום משמעות לפי הפשט. &quot;אנשי המסורת&quot; פועלים לפי אבן עזרא &quot;כדרך הדרש&quot; (דרך שמזכירה אולי את סוג הפירושים המוכר לנו היום בפירוש &quot;[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up בעל הטורים]&quot; על התורה). אמנם בעלי המסורה הטברנים לא התמקדו ב'''פירושן''' של תופעות הכתיב במקרא אלא '''בקביעתן'''. והם התמקדו בנוסף גם בדרכי '''הקריאה''' וההגייה, דבר שאבן עזרא אינו מייחס להם כלל.}} אבל יש חשיבות רבה שהאדם יכיר את חכמתם של בעלי המסורה בפרטי הניקוד והטעמים, כדי שיוכל להעריך נכון גם את פועלם בתחום של [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#מסורת הסופרים ומסורת הקוראים|'''מסורת הקוראים''']], ובעקבות זה יוכל לקרוא בפיו באופן מדויק ועקבי. ועוד: על בסיס מלאכתם של בעלי המסורה בתחום של הניקוד והטעמים בנו המדקדקים את כללי הלשון, אשר חשיבותם רבה ומכרעת להבנת המקרא. פירושו של ראב&quot;ע, שהיה בעצמו מדקדק גדול, הוא דוגמה לכך. אך עצם הקריאה קודמת לדקדוק, והקריאה שלנו מבוססת לגמרי על מלאכתם של בעלי המסורה.

לסיכום: חשוב שהלומד &quot;יבין קצת דבריהם&quot; כדי להעריך את פועלם של בעלי המסורה, וכדי לקרוא כראוי במקרא. בנוסף, חשוב שהקורא יבין את המקורות והשיטות שעליהם מבוסס הנוסח בספר שהוא קורא בו. ואכן, מטרה אחת חשובה של '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|פרקי המבוא]]''' למהדורה זו של המקרא, היא להנגיש לקורא את הידיעות הבסיסיות והשימושיות ביותר בתחום המסורה, כדי שיבין מתוכן את טיב המהדורה שהוא קורא בה.

==יצירת מופת ואוצר יקר: מהו &quot;כֶּתֶר&quot;?==

===כתר: שתי מסורות בכתב־יד אחד===

השילוב העדין והמורכב [[#בין סופרים לקוראים: מהי &quot;מָסוֹרָה&quot;?|בין מסורת הסופרים ומסורת הקוראים]], הבא לידי ביטוי במפעלם של בעלי המסורה, הביא במרוצת הזמן ליצירתם של [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתבי־יד רבים]], ולאחריהם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם|דפוסים לאין ספור]], שבהם שמרו היטב על שתי המסורות ביחד.

כתבי־היד של בעלי המסורה לא היו מגילות (&quot;ספרים&quot; בפי חז&quot;ל), אלא כתבי־היד כרוכים ([[:W:קודקס|&quot;קוֹדֵקְס&quot;]] בלטינית או מֻצְחַפ בערבית).{{הערה|אין מקבילה בעברית קלאסית למונח הלטיני cōdex או למונח הערבי [[:WIKT:EN:مصحف|مصحف]] (مُصْحَف או مَصْحَف / ''muṣḥaf'' או ''maṣḥaf''), ששימשו אצל נוכרים כדי לתאר ספר כרוך. רק בימי הביניים החלה המילה [[:WIKT:מצחף|מִצְחָף]] (שנגזרה מן הערבית) לשמש בעברית וערבית־יהודית. עצם הזרוּת של המונח מצביע על כך שהשימוש בקודקסים מגיע מחוץ למסורת ישראל. דווקא הקודקס הלא־מסורתי היה המדיום הטוב ביותר לכתיבת מסורות שבעל־פה, שכן עצם האיסור לכתוב דברים שבעל־פה היה גדול יותר אילו היו נכתבים במגילות בדומה לספרי התנ&quot;ך.}} בכלל, הפורמט החומרי המועדף בימי הביניים לצורך הורדת כלל המסורות שבעל־פה אל הכתב היה הקודקס. הדבר היה נכון לא רק לגבי ספרי המקרא, אלא גם לגבי מסורות שהיו עד כתיבתם לגמרי בעל־פה, כגון [[#מִשְׁנָה וְתַלְמוּד|משנה ותלמוד]]. הקודקס עלה על המגילה מבחינה טכנולוגית: דפים נקשרו יחד בצד אחד, והטקסט נכתב ביעילות על שני צדי כל דף (בדומה לספר מודרני). ניתן היה לדפדף בקודקס ולהגיע לעמוד המבוקש מיד (בניגוד למגילה שצריך לגלגל אותה). אבל עבור התנ&quot;ך, לקודקס היה יתרון נוסף בכך שהוא היה פורמט לא־הלכתי, כלומר, הוא לא היה כפוף לכללי המסורת הקדומה של הסופרים. הדבר אִפשר ליוצרי כתבי־היד המקראיים להוסיף את הסימנים המייצגים את המסורת בעל־פה של [[#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|מִקְרָא]], דהיינו הניקוד והטעמים, וגם להוסיף הערות. כל אלה היו אסורים במגילות.

'''כֶּתֶר:''' כתב־יד כרוך כזה שהכיל תנ&quot;ך שלם, או חלק משמעותי ממנו (תורה, נביאים או כתובים), נקרא בעברית &quot;כתר&quot; (או תאג' בערבית־יהודית). כתר היה מלאכת מחשבת ויצירת מופת. הוא הכיל בתוכו את השילוב המורכב בין מסורת הסופרים (נוסח הכתיב) ומסורת הקוראים (ניקוד וטעמים), את הערות המסורה ורשימות המסורה ולעתים חיבורים נוספים (על נושאים כגון מסורה, דקדוק או מצוות), ואפילו קישוטים ואיורים מרהיבים. כתר שימש הן את הסופרים בקהילה (כדי לקבוע מהו הכתיב הנכון בספר תורה או מגילה) והן את הקוראים (כדי לקבוע את אופן הקריאה הנכונה). כתר מדויק ומפואר היה יכול להיות האוצר היקר ביותר של איש אמיד או של קהילה שלמה.

===שלושה סוגים של מהדורות מקרא===

אמנם השילוב המורכב בין מסורת הסופרים למסורת הקוראים, הבא לידי ביטוי בכתבי־היד של המסורה, לא היטיב לגמרי עם הסופר ולא עם הקורא. כי מצד אחד הסופר אינו זקוק כלל לסימני הניקוד והטעמים, ואף לא לאותיות ה&quot;קרי&quot; שבשוליים, ותוספות אלו אף עלולות להסיח את דעתו במלאכתו. והמצד השני הקורא אינו זקוק להערות המסורה (שרובן הגדול באות כדי לשמור על נוסח האותיות כגון בכתיב מלא וחסר). ועוד: במקומות שיש בהם &quot;קרי וכתיב&quot;, הקורא מוצא את הניקוד משולב בתוך אותיות שלא מתאימות לו, והוא מוכרח לחפש את האותיות המתאימות לניקוד בשוליים (בלתי מנוקדות), והדבר יכול להכביד עליו או לבלבל אותו. בגלל זה אנחנו מוצאים שבמרוצת הדורות היו כתבי־יד ומהדורות מקרא מכמה סוגים, המיועדים לאופנים שונים של שימוש.

מאז תקופתם של בעלי המסורה, היו '''שלושה''' סוגים עיקריים של כתבי־יד ומהדורות מקרא:
#'''&quot;כֶּתֶר&quot;, מקראות גדולות:''' המקום המכובד שמור לכתב־יד או דפוס של המקרא הבא להביא את השילוב המיוחד שעשו חכמי המסורה הטברנים בין מסורת הסופרים למסורת הקוראים, ולהציג את השילוב הזה במלואו ובאופן מדויק. יצירה כזו חייבת על פי טבעהּ ומטרתהּ להכיל את הערות המסורה במלואן, ולהציג את כל הטקסט באופן הכי קרוב שאפשר לשיטתם של בעלי המסורה. ברוב המהדורות החשובות של '''מקראות גדולות''' (מקרא מלא עם תרגום ארמי ופירוש), מאז [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up הדפוס השני] (ונציה רפ&quot;ה-רפ&quot;ו [1524-1526]) ועד ימינו ([https://www.mgketer.org/ מקראות גדולות הכתר]), אכן נהגו להביא את נוסח המסורה ביחד עם האפרט השלם השומר עליו, דהיינו את הערות המסורה הקטנה והמסורה הגדולה, וגם את הרשימות הטכניות של המסורה בסופי הספרים והכרכים.
#'''תיקון סופרים:''' יש עותק המיועד ל[[:W:סופר סת&quot;ם|סופרי סת&quot;ם]], כדי להעתיק ישירות ממנו בזמן שהוא כותב ספר תורה, או אחד מספרי הנביאים והכתובים בצורת מגילה על קלף. עותק כזה נקרא &quot;תיקון סופרים&quot;. לעתים קרובות הוא מכיל רק את נוסח האותיות (ה&quot;כתיב&quot;), בלי הניקוד והטעמים, כגון ב[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up '''עזרת הסופר'''] (אמסטרדם תקכ&quot;ט [1769]). נוסח האותיות מופיע ב&quot;תיקון סופרים&quot; יעיל בעיצוב מיוחד, בחלוקה מחושבת לשורות ולטורים, כדי להקל על הסופר לעשות את מלאכתו באופן מיטבי.
#'''&quot;תיקון קוראים&quot;, ספר לימוד, &quot;מקראות קטנות&quot;:''' רוב כתבי־היד והמהדורות המודפסות של המקרא בניקוד ובטעמים אינם מיועדים ליחידי סגולה העוסקים ברזי המסורה ונוסח המקרא (בשבילם כבר קיים הסוג הראשון), והם גם אינם מיועדים לסופר הסת&quot;ם המקצועי כדי שיעתיק מהם את ספריו (שהרי בשבילו יש &quot;תיקון סופרים&quot;). לעומת שני הסוגים הראשונים, הסוג השלישי מיועד לכל מי שקורא ולומד תנ&quot;ך וזקוק לניקוד וטעמים, ובמיוחד למי שמתכונן לקרוא בציבור בקולו. מדובר על חומשים (לעתים עם הפטרות ו/או חמש מגילות) עבור הקריאה בציבור בבית הכנסת, על ספרים מהתנ&quot;ך בליווי תרגומים ו/או פירושים כדי להקל על לימודם, ועל כתבי־יד ומהדורות של התנ&quot;ך השלם בלי פירושים (שנקראו &quot;מקראות קטנות&quot; או Biblia Hebraica בלועזית). בדורות האחרונים הרבו להדפיס כלי עזר מיוחד לקורא בתורה בציבור, דהיינו '''[[תיקון קוראים|&quot;תיקון קוראים&quot;]]''' שבו מציגים את הפסוקים המנוקדים במקביל לעמוד בלתי-מנוקד הדומה ספר תורה. בכל ספרי הלימוד האלה הקפידו להציג את מסורת הסופרים ואת מסורת הקוראים ביחד ובדיוק רב, כולל במקומות שיש בהם &quot;קרי וכתיב&quot;. אבל את הערות המסורה ורשימותיה הכילו רק במידה שהקורא והלומד זקוק להם, דהיינו מעט אם בכלל.

===&quot;תיקון קוראים&quot; במובן הרחב===

כאמור, הכותרת &quot;תיקון קוראים&quot; מציינת בימינו מהדורה מיוחדת של התורה (או לפעמים של הפטרות או מגילות), המיועדת למי שמתכונן לקרוא בציבור בבית הכנסת. אבל יותר נכון לומר שכמעט כל המהדורות של התנ&quot;ך השלם או של ספרים אחדים ממנו, שיצאו לאור בעידן הדפוס או שנכתבו לפני כן בעידן כתבי־היד, ביחד עם פירושים ותרגומים או בלעדיהם, ויש בהן ניקוד וטעמים – מטרת כולן למסור את מסורת ההגייה כדי לאפשר קריאה נכונה בקול. כלומר: כולם כאחד ראויים להיקרא בצדק &quot;תיקון קוראים&quot; לפי הגדרתנו.

מהדורתנו היא אם כן &quot;תיקון קוראים&quot; במובן הרחב הזה. היא מיועדת בראש ובראשונה לקורא וללומד. על כן לא תופענה בה הערות מסורה, שהרי היא לא באה כדי לתעד את מלוא יצירתם של בעלי המסורה, אלא רק למסור את '''התוצאה המדויקת''' של שיטתם בשביל מי שניגש למקרא. מהדורה זו תעוצב, אם כן, בדרך נוחה בשביל הקורא והלומד, תוך התייחסות לניקוד ולטעמי המקרא. '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|בפרק הבא של המבוא למהדורה]]''' נסביר באופן יסודי ומלא את שיטת העיצוב במהדורתנו לטובת הקורא והלומד בעניינים שאין להם קשר לקביעת הנוסח. הפרקים הבאים אחריו ידונו בעצם קביעת הנוסח.

==כתר ארם צובה כבסיס לנוסח המסורה במהדורתנו==

מפעלם של בעלי המסורה הגיע לשיאו בכתב־יד אחד, כתר מפואר של תנ&quot;ך שלם, שהוא מעשה ידיו של חכם המסורה [[:W:אהרן בן אשר|אהרן בן־משה בן־אשר]]. בן־אשר הביא את הכתר הגדול שלו לרמות של דיוק ועקביות, בהירות ונאמנות למסורה, שלא היו באף אחד מכתבי־היד האחרים שנכתבו במשך הדורות. הכתר הזה נשמר במשך מאות שנים על־ידי קהילת [[:W:חלב (עיר)|ארם צובה]] שבסוריה עד שהועלה לירושלים לאחר קום המדינה, ועל כן מכנים אותו [[:W:כתר ארם צובא|&quot;כתר ארם צובה&quot;]].

ייחודו של כתר ארם צובה, ומידת ההתאמה שלו להיות בסיס למהדורת מקרא, דורשים הוכחה. ואף הדרך הנכונה לקבוע את פרטי הנוסח במהדורת מקרא המיוסדת על הכתר דורשת שיקול דעת. נקודת המוצא למהדורתנו נמצאת בכתביהם של שני חוקרי המסורה הגדולים בדור הקודם, דהיינו פרופ' ישראל ייבין ז&quot;ל והרב מרדכי ברויאר ז&quot;ל. כל אחד מהם כתב ספר מופת שבו הוכיח את ייחודו ואת חשיבותו של כתר ארם צובה בתחום מסויים, ושניהם העמיקו לנו את הבנתנו לגבי פועלם של חכמי המסורה.

'''אין מטרה במהדורתנו לחדש בתחום של נוסח המסורה, אלא לקחת את מסקנות המחקר ופירותיו, ולהכין על פיהם מהדורה מדויקת לפי כתר ארם צובה וכתבי־היד הקרובים לו, המתאימה לצורכי קריאה ולימוד.'''

===פרופ' ישראל ייבין על נוסח הניקוד והטעמים בכתר===

פרופ' ישראל ייבין בחן ביסודיוּת את מערכות הניקוד הטעמים בכתר (כולל התייחסות רחבה לתחום של הגעיות) בספרו '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' (ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט).{{הערה|ספר זה אזל מן השוק, והוא כבר לא נמצא כלל בקטלוג של בית ההוצאה ע&quot;ש מאגנס (ונראה מכך שאין להם כוונה להדפיסו שוב). חבל שאי-אפשר לקנות עותק של ספר כה חשוב, ואין למצוא אותו כלל מחוץ לספריות הגדולות.}} בספרו זה עלה ייבין על השיטתיוּת המובהקת שבמערכות הניקוד והטעמים בכתר ועל הדיוק הנפלא שבהן, שיטתיוּת ודיוק ייחודיים שעולים לאין שיעור על כל כתב־יד או דפוס אחר.{{הערה|השיטתיוּת והדיוק בכתר באים לידי ביטוי בכל מרכיביו, אמנם במיוחד בתחום של טעמי אמ&quot;ת. ראו על כך בדברי הפתיחה של משה גושן־גוטשטיין (&quot;עִם הספר&quot;), עמ' ח: &quot;מי שמלאכתו בחקר כתבי־היד של &quot;הנוסח המקובל&quot; של המקרא יודע, כי על אף טענות מוגזמות שהועלו בדור הקודם, הרי ההבדלים בדרכי ההטעמה בין כתבי־היד הסטנדרטיים־מאוחרים יחסית – שעליהם מבוססת מהדורת המקראות הגדולות של ונציה – ובין המסורת הטברנית המיוצגת בכתבי־היד העתיקים המצויים כיום בידינו, אינם כל כך גדולים. אדרבה, לבד משיטת המתגים – והוא עיקר גדול – הנוסח הסטנדרטי הוא נציג טוב למדי של הנוסח הטברני הקדום יותר. מתוך הכרה זו אף יתבארו אותם ניסוחים בספרות המקצועית של העשור האחרון הנראים מקילים כאילו בחומרת האבדה של חלקים מכתר ארם־צובה, באשר כתב־יד לנינגרד עשוי לשמש כביכול תחליף. כמובן, הכל יתאבלו על גודל האבדה והכל יודו כי כ&quot;י לנינגרד רק תוֹאַם תיאום משני לשיטת ר' אהרן בן אשר. אולם תיאום זה מוצלח ומדוייק, ולכן יכול אותו כתב־יד לשמש תחליף סביר וחסרונו של הכתר כמעט שלא יורגש. בא מחקרו של ייבין ומלמד, כי מה שנכון בערך – על דרך הכללה גסה – לגבי כ&quot;א הספרים, אינו נכון כלל לגבי ספרי אמ&quot;ת. מעמדו היחיד במינו של כתר ארם־צובה מואר מתוך פרק זה באור חדש, והעולה בתיאורו של ייבין הוא הוכחה כבדת משקל ביותר לעניין מעמדו של הכתר בכלל. על דרך פישוט: מה שאנו מגלים בדרך הטעמת הכתר לגבי ספרי אמ&quot;ת מסייע לנו להבין, איך נולדו שינויים בכתבי־יד אחרים ובחיבורים משניים. הכתר הוא היסוד שעל פיו יובן מה שאירע במקורות אחרים – ולא להיפך.&quot;}} כלומר: ייבין עמד על ייחודיות הכתר לא רק מתוך הכתר עצמו, אלא גם מתוך השוואתו אל האיפיונים של כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לו, ואף אל כתבי־היד והדפוסים שבאו לאחריהם במשך מאות בשנים. השוואה זו של ייבין חשובה בראש ובראשונה כי היא מאירה לנו את שיטת הניקוד ואת הטעמים במקרא (הן בכתר והן במקורות האחרים) ומעמיקה את הבנתנו בה.

השוואתו שופכת אור גדול גם על עצם חשיבותו של כתר ארם צובה: עבודתו של בן אשר כמסרן בכתב־היד הזה לא הייתה רק להוסיף את מערכות הניקוד והטעמים והערות המסורה ע&quot;פ ידיעותיו הנפלאות ובקיאותו הרבה, אלא גם לקרוא את כתב־היד פעם אחר פעם במשך כל ימי חייו, ובכל פעם לתקן את הפרטים הקטנים שעדיין היו זקוקים לתיקון, עד שמפעל חייו זה הפך להיות במשך השנים כתב־יד מופת, טופס המקרא הכי שלם מכל הבחינות שנכתב אי-פעם. ניתוחו המפורט של ייבין לתוצר הסופי של תהליך זה, והשוואתו אל כתבי־יד אחרים ואל דפוסים חשובים של המקרא, מראה בבירור מדוע יצירתו זאת של אהרן בן אשר נחשב לגולת הכותרת בתחום המסורה מכל הזמנים בכלל, ובתחום הניקוד והטעמים בפרט: &quot;לפי שהגיהוֹ בן אשר, ודקדק בו שנים, והגיהוֹ פעמים רבות...&quot; {{מקור|רמב&quot;ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ח|רמב&quot;ם הלכות ספר תורה פ&quot;ח}}.{{הערה|אין שחר לטענה הנפוצה שהרמב&quot;ם התכוון במשפט הזה רק לדיוקו של הכתר בתחום חלוקת הפרשות הפתוחות והסתומות (הנושא שעליו כתב באותו פרק). שהרי בדיקתן הקפדנית והמקצועית של כל הפרשות במקרא היא לא עבודה גדולה, אלא סה&quot;כ מטלה של כמה ימים ספורים לכל היותר. ולכן לא ייתכן שעל בדיקתן ודיוקן של הפרשות כתב הרמב&quot;ם: &quot;ודקדק בו שנים, והגיהוֹ פעמים רבות&quot;. אלא ברור שהתכוון הרמב&quot;ם קודם כל לנוסח האותיות, שהרי נוסח האותיות שבכתר הוא הבסיס ל&quot;כתיב&quot; הנכון בהלכות תפילין לפי הרמב&quot;ם, ונראה אם כן שגם בספר התורה שכתב הרמב&quot;ם הסתמך על נוסח האותיות שבכתר (ובעקבותיו הלכו יהודי תימן). חידושו של ייבין הוא אם כן שלא רק לגבי האותיות, אלא גם במערכות הניקוד והטעמים ניתן להוכיח שיש בכתר יצירת מופת בדיוקו, פרי של שנים רבות של הגהה ע&quot;י חכם מסורה מובהק שאין דומה לו באף כתב־יד אחר. ואם כן סביר להניח שדברי הרמב&quot;ם מתכוונים גם לתחום הזה.}}

השוואה זו איפשרה לייבין גם לקטלג כתבי־יד אחרים לפי האיפיונים שלהם ביחס לכתר, ולהראות כיצד ניתן להעזר בהם בזהירות ובשיטתיוּת כדי לשחזר את הניקוד והטעמים בחלקים החסרים בכתר. למעשה קבע ייבין שכתי&quot;ל הוא המקור האמין והחשוב ביותר לשחזור הניקוד והטעמים (אבל לא לקביעת האותיות והגעיות) בחלקיו החסרים של הכתר.

===הרב מרדכי ברויאר על נוסח האותיות בכתר===

אפשר לומר שמה שעשה ייבין בשביל ניקודו וטעמיו של הכתר, עשה הרב מרדכי ברויאר לנוסח האותיות שבו (נוסח ה&quot;כתיב&quot;) ולמערכת המסורה השומרת בעיקר על אותו נוסח. ברויאר בחן ביסודיוּת את נוסח האותיות שבכתר מול כתבי־היד הטברנים הקרובים לו בספרו '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא''' (ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז).{{הערה|גם הספר היקר והחשוב הזה, כמו ספרו של ייבין, כבר אזל מן השוק, ומבית ההוצאה מסרו שאין להם כוונה להדפיסו שוב. חבל שהוא לא יהיה נגיש לציבור החוקרים והלומדים.}}

בספר זה הוכיח ברויאר דבר שלא היה מקובל עד אז במחקר, דהיינו ש&quot;נוסח המסורה&quot; היה אידיאל ידוע ומדוייק של נוסח אחד ויחיד לכל האותיות שבמקרא, והוא היה אידיאל משותף לכל כתבי־היד הטברנים. אמנם כל כתב־יד התרחק במידה מסויימת מאידיאל זה בגלל טעויות אנוש, אבל כולם שאפו להגיע אל אותו נוסח (המשתקף במכלול הערות המסורה הטברניות). בכל כתב־יד מסויים נשארו טעויות שנעלמו מעיני מי שביצע בו הגהה, אבל ניתן לתקן אותן על פי הנוסח במקומות המקבילים ברוב כתבי־היד הקרובים, שבהם לא תופענה אותן טעויות (אלא אחרות).

ועוד גילה ברויאר ממצא מרתק נוסף: יש כתב־יד אחד ויחיד שהוא כה מושלם עד שהוא זהה לגמרי לנוסח המסורה המשתקף בהערות המסורה ובנוסח רוב כתבי־היד הטברנים כמעט במאה אחוזים. כתב־יד מיוחד זה הוא כתר ארם צובה; וכאשר הגיע צילומו של הכתר לידיו של ברויאר, הוא נוכח לדעת שנוסח האותיות שבו זהה ל&quot;נוסח המסורה&quot; התיאורטית, אותו כבר בנה ע&quot;פ הערות המסורה ורוב כתבי־היד הטברנים.

כך הוכיח ברויאר שדיוקו של הכתר כה גדול עד שהוא כמעט מעבר ליכולת אנוש. בנוסף לכך, מעבר להוכחת ייחודו של הכתר מתוך דיוקו בחלקיו הקיימים, שיטתו המוכחת היא לא פחות יעילה בשביל שחזור נוסח האותיות בחלקיו החסרים.

לגבי התורה, שהוא החלק העיקרי החסר בכתר, הראה ברויאר שנוסח האותיות בתורה ע&quot;פ המסורה זהה לגמרי לנוסח ספרי התורה התימנים, ששמרו במדוייק על נוסח הכתר ושיטת המסורה. ספרי התורה בספרד ובאשכנז אף הם מדוייקים להפליא (חוץ מכ-9 אותיות בכל התורה כולה), הודות לנסיונות הרבים שנעשו במשך הדורות לברר את נוסח המסורה ע&quot;י חכמים כגון הרמ&quot;ה ובעל ה&quot;מנחת שי&quot;. לחכמים אלה לא הייתה הזדמנות לבדוק את ממצאיהם באופן ישיר מול ספרו המקורי של בן אשר, והם היו רחוקים מאוד ממקורו של נוסח המסורה הטברנית. לכן הם מהווים עדות מובהקת עד כמה ששיטת המסורה אחידה במהותה.

===מסקנות===

בדור האחרון הצליח המחקר לחדד את ידיעותינו עוד יותר לגבי האותיות, הניקוד והטעמים של כתר ארם צובה בחלקיו הקיימים והחסרים, ויש גם מקומות שניתן לסייג במידה צנועה את מסקנותיהם של ייבין וברויאר. אבל עיקר חידושיהם בתחום המסורה התקבלו,{{הערה|לגבי החידוש העקרוני של הרב ברויאר, ראו על כך ב[http://www.biu.ac.il/js/JSIJ/7-2008/Ofer.pdf מאמרו של יוסף עופר], &quot;הכרעת נוסח המקרא על פי המסורה: שיטתו של הרב ברויאר ומקורותיה&quot;, JSIJ (כתב-עת אלקטרוני למדעי היהדות) 7 (2008), עמ' 150: &quot;דומה שמסקנתו העקרונית של ברויאר התקבלה אצל חוקרי המסורה החשובים בלא ערעור&quot; (ובהערות שם).}} ומאפשרים לנו כבר במשך דור שלם להוציא לאור מהדורות מדוייקות של המקרא על פי המסורה, לפי כתר ארם צובה וכתבי־היד הקרובים לו.

ניתן אף להוסיף ולומר שגם אם יימָצאו חלקי הכתר החסרים (והלוואי שיתגלו ויצאו לאור עולם!), הם כבר לא ישנו בהרבה את ידיעותינו על נוסח המסורה, וגם לא את הנוסח שמופיע במהדורות המקרא המבוססות על הכתר. יש רק פרטים קטנים במקומות מסויימים מאוד שעוד דורשים אימות מול כתב־היד הכי מושלם, יצירת המופת של גדול חכמי המסורה הטברנים.

==מהדורתנו==

===המהדורות האחרות של המקרא ברשת האינטרנט===

מהדורה זו של המקרא היא הראשונה בעולם המשקפת את נוסח המסורה באופן מדויק ומתועד, וגם מוענקת לציבור ברישיון חופשי. למרות שעד היום היו מספר מהדורות של המקרא ברשת האינטרנט, אף אחד מהם לא השיג את שתי המטרות הללו ביחד:
*'''[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת &quot;מכון ממרא&quot;]''' היא נוסח יפה ומדויק ע&quot;פ המסורה, אבל המהדירים אינם מאפשרים שימוש חופשי בה לכל מטרה. לדוגמה: אסור להעתיק את מהדורתם באתר אחר כדי לתקן בה טעויות, או לעצב את הטקסט באופן אחר, או להוסיף עליה פירוש או תרגום. והם גם לא נימקו באופן ברור את שיטת הגהתם: באתר כתוב שהנוסח &quot;לפי הכתר וכתבי היד הקרובים לו&quot; (בלי פרטים נוספים). בהורדת התנ&quot;ך מאתרם יש גם קובץ טקסט בשם &quot;readme&quot; שבו כתוב באנגלית שהתנ&quot;ך הוא &quot;לפי שיטת הרב מרדכי ברויאר&quot; (&quot;using the method of the Rav Mordechai Breuer&quot;), אבל גם בו אין פרטים לגבי השיטה המדוייקת. מבדיקת מאות מקומות עולה שהטקסט במכון ממרא זהה כמעט לגמרי לזה של הרב ברויאר מלבד מקומות בודדים (שבחלקם ייתכן שנפלה טעות ואין הבדל עקרוני בשיטה), וחוץ מעניינים שבשיטת העריכה, כגון: במהדורת מכון ממרא לא מנקדים את החולם בשם הוי&quot;ה, ולא מנקדים את הכתיב ב&quot;קרי וכתיב&quot;. הם גם משתמשים בסימן אחד עבור כל הגעיות (מתגים), ולא בשני סימנים שונים כפי שעשה הרב ברויאר (כדי להבחין בין געיות שמקורם בכתב היד העיקרי לבין געיות שהוסיף על פי שיטתו).  מהדורת מכון ממרא מופיעה גם ב&quot;מאגר ספרות הקודש&quot; שמופיע באתרים של [http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t0.htm &quot;סנונית&quot;] ושל [http://kodesh.mikranet.org.il/i/tr/t0101.htm &quot;מקראנט&quot;] (התוכן והעיצוב זהים לגמרי בשתי הכתובות), שכנראה הגיעו להסכם מיוחד עם בעלי זכויות היוצרים. חשוב להדגיש ש&quot;מכון ממרא&quot; היה האתר הראשון ברשת האינטרנט (מאז שנת 1998) שהגיש לציבור מהדורה דיגיטלית משובחת של המקרא לשימוש פרטי בחינם, ועל זה הם ראויים לשבח והכרת הטוב.
*'''[http://tanach.us/ODTFiles/ מהדורת וסטמינסטר]''' (עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml כאן]) מהווה הקלדה מדויקת לכתב־יד לנינגרד (כתי&quot;ל), וגם פרויקט המתנהל ברמה מקצועית גבוהה. היא אמנם ניתנת לשימוש חופשי (מאז שנת 2003): המגיהים אף הכריזו באדיבותם שהיא תהיה בנחלת הכלל (public domain), ולכן הפכה להיות הבסיס לנוסח המקרא באתרים רבים, וביניהם: [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh אתר ספריא], [https://hb.openscriptures.org/ פרויקט OSHB], ועוד. גם באתר ויקיטקסט השתמשנו בנוסח זה בלבד במשך שנים, והוא עדיין מהווה הבסיס למהדורות ה&quot;כתיב&quot; והניקוד&quot;. אבל כתי&quot;ל בעצמו אינו נקי מטעויות, הן בכתיב המלא והחסר (שאף סותר את הערות המסורה שבאותו כתב־יד במאות מקומות) והן בניקוד ובטעמים. בכתיב של אותיות התורה לבד יש כ-180 מילים בהקלדת וסטמינסטר שהם כתובים נגד נוסח המסורה וספרי התורה. גם בניקוד ובטעמים יש מאות רבות של מקומות חריגים בהקלדת וסטמינסטר שמקורם בכתי&quot;ל. ועוד יש בו מאות הערות על תופעות מקומיות בכתי&quot;ל; הערות אלו מסיחים את דעתו של הקורא ומפריעים לו בקריאתו. בסופו של דבר מהדורת וסטמינסטר אינה מיועדת ליהודי שמעוניין לקרוא וללמוד תנ&quot;ך, אלא למי שרוצה מידע מדוייק על כתי&quot;ל.

'''התוצאה בגלל ההבדל ברשיונות ברורה:''' המהדורה ה'''פחות''' מתאימה לנוסח המסורה, וה'''פחות''' מתאימה בשביל יהודים שרוצים לקרוא וללמוד תנ&quot;ך – דווקא הוא הנוסח שמעתיקים בדרך כלל באתרים שונים באינטרנט ומפתחים אותה בכל מיני כיוונים. ואילו המהדורה ה'''יותר''' מדויקת על פי המסורה ו'''יותר''' מתאימה לקורא וללומד היהודי – נמצאת במעט אתרים, כי כל מי שלא קיבל אישור מיוחד מבעלי זכויות היוצרים אינו יכול לפתח את המהדורה היפה הזו בכיוונים שנראים לו.

'''מהדורתנו באה אם כן לאפשר שימוש חופשי לציבור כולו במהדורה מדויקת של המקרא על פי המסורה.'''

===הרישיון לשימוש חופשי===

מהדורה זו מוענקת לציבור ברישיון חופשי ('''[https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0/legalcode CC-BY-SA 4.0]'''). פירוש הדבר לא רק שמותר להשתמש בה בחינם ובלי לבקש רשות, אלא שמותר להעתיק אותה ואף ליצור ממנה יצירות נגזרות באתרים אחרים. ניתן לבצע בה תיקונים ושיפורים, ומותר לשלב בה פירושים ותרגומים, ובעצם לעשות בה כל שימוש אפשרי, בכפוף לשני תנאים בלבד:
*'''ייחוס:''' כל המעתיק את מהדורתנו במקום אחר, או המשתמש בה ביצירה נגזרת, חייב לציין את מקור היצירה כאן בוויקיטקסט.
*'''שיתוף זהה:''' כל המעתיק את מהדורתנו במקום אחר, או המשתמש בה ביצירה נגזרת, חייב לאפשר לאחרים להשתמש בה, וביצירה הנגזרת המבוססת עליה, על ידי ציון מפורש של הרישיון החופשי.

להסבר בעברית של הרישיון החופשי '''[[:W:ויקיפדיה:ויקיפדיה:רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 4.0 בינלאומי|ראו כאן]]'''.

עצם הרשות לא רק להעתיק את נוסח המקרא במהדורתנו, אלא אף לבנות על הנוסח הזה כבסיס למהדורות מתוקנות או יצירות נגזרות – היא חשובה ביותר. כי אין בעולם מהדורה מושלמת של המקרא, וגם לא יכולה להיות, כי אין שיטת עריכה אחת מושלמת להגהה ועיצוב המקובלת לגמרי על כל אחד ואחד. לכן רצוי שכל אדם יוכל לפתח את הבסיס הניתן כאן לפי דעותיו, רצונותיו וצרכיו.

עוד מטרה נוספת וחשובה של הרישיון החופשי במהדורתנו: לשחרר לא רק את '''נוסח''' המקרא עצמו, אלא גם את ה'''תיעוד''' לנוסח המקרא ברישיון חופשי. מטרה זו חשובה משתי סיבות:
*התיעוד השקוף ברישיון חופשי בשיטת ויקי מאפשר לכל אחד לתרום תיקונים ושיפורים לאותו תיעוד באופן שקוף לגמרי, וכך מאפשר לתיעוד עצמו להשתפר עם הזמן.
*שחרורו של התיעוד הכרחי גם כדי לאפשר '''יצירות נגזרות''' למהדורת המקרא המוגשת כאן, כלומר למהדורות נוספות ע&quot;פ שיטות הגהה ועריכה שונות במקצת. אם ירצה מישהו להוציא מהדורה מעוצבת באופן שונה (לדוגמה להציג &quot;קרי וכתיב&quot; בצורה אחרת), או לפי שיטת הגהה אחרת (לדוגמה מהדורה שבה &quot;מרכא בתיבת תביר&quot; מוחלפת בגעיה פשוטה כמו שמופיע בחלק מכתבי־היד וברוב המהדורות עד ימינו), מהדורה נגזרת כזו תהיה בעלת ערך בגלל שגם היא תתבסס בכל פרטיה על תיעוד מלא כראוי.

אם כן הרישיון החופשי מתיר (ואף מעודד) פיתוח נוסף לכל החומר שנמצא כאן: מי שמעדיף הגהה ועריכה ע&quot;פ שיטה שונה במקצת או בהרבה, יכול בקלות לבצע את השינויים הנראים לו על בסיס המהדורה הזאת, בהתאם לתנאים הנוחים של הרישיון החופשי. לכן השיטה המוסברת ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|פרקי המבוא]], והתיעוד הרצוף והעקבי בהערות נוסח המשולבות בגוף הטקסט עצמו, אינן חשובות רק כשלעצמן, אלא גם בגלל שהן יכולות לשמש בסיס מהימן, וגם נוח לשימוש, עבור פיתוחים ושינויים בעתיד על־ידי אנשים אחרים.

===תיעוד הנוסח===

בדור האחרון יצאו לאור שתי מהדורות חשובות של המקרא המבוססות על כתר ארם צובה ועל כתבי־היד הקרובים לו, והמתעדות את מקורות הנוסח ואת שיטת העבודה בהרחבה. הראשונה היא התנ&quot;ך של הרב ברויאר (במהדורותיו השונות), והשנייה היא &quot;מקראות גדולות הכתר&quot; בהוצאת אונ' בר-אילן ובפיקוחו פרופ' מנחם כהן. הראשון השקיע מאמצים גדולים לתעד את הנוסח בספריו וברשימותיו לגבי כל החלטה מקומית זעירה, והשני הקדיש לשיטת ההגהה הקדמה מדעית רחבה ומנומקת היטב. שיטותיהן של ברויאר וכהן קרובות מאוד, אבל הן אינן זהות לגמרי. ובשתיהן עצם התיעוד לנוסח '''נפרד''' מהטקסט הנדפס.{{הערה|יש עוד שתי מהדורות של המקרא המבוססות על כתר ארם צובה לפי הצהרתן, אבל אין בהן כל תיעוד או הסבר מפורט לגבי שיטת ההגהה: הראשונה היא כאמור [http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm המהדורה המקוונת] באתר &quot;מכון ממרא&quot; (&quot;לפי הכתר וכתבי היד הקרובים לו&quot;), והשנייה תנ&quot;ך &quot;סימנים&quot; מבית הוצאת פלדהיים (&quot;נבחר והותאם נוסח המקרא בזו המהדורה לכת&quot;י כתר ארם צובה&quot;). מהדורת מכון ממרא אינה מסבירה את פרטי שיטתה במקומות שהכתר חסר בהם (כמו רוב התורה) ורק מציינת שהנוסח בכלל הוא &quot;לפי שיטת הרב מרדכי ברויאר&quot;. ואילו במהדורת &quot;סימנים&quot; רק נאמר בקיצור שבמקומות החסרים הסתמכו על כתי&quot;ל. מהדורת &quot;סימנים&quot; הוא אגב תנ&quot;ך יפה להפליא, אבל הכרעותיו לגבי הנוסח נעשו מאחורי הקלעים.}}

במהדורתנו שילבנו את שתי הגישות לתיעוד הנוסח:
#'''ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|ששת פרקי המבוא]] יש הסבר כללי לשיטת העריכה והעיצוב:''' כל המרכיבים בשיטת העריכה מנומקים במבוא לפרטי פרטים.
#'''בנוסף יש תיעוד מקומי מלא המשולב בתוך גוף הטקסט עצמו:''' הנתונים עבור כל הכרעה לגבי אות, ניקוד או טעם מובאים בצמוד למילה הנדונה בתוך &quot;הערת נוסח&quot;. הערות הנוסח אינם מופיעים ברצף הפסוקים, אך ניתן לראות ולקרוא אותן בכמה דרכים:
##בראש כל דף של פרק ב&quot;מקרא על פי המסורה&quot; בוויקיטקסט, אפשר ללחוץ על &quot;הצג הערות נוסח&quot;.{{הערה|אפשר גם ללחוץ על &quot;עריכה&quot; בכל דף של פרק כדי לראות את הבסיס המקודד של הטקסט, ובתוכו את הערות הנוסח.}}
##כל הערות הנוסח מוצגים באופן יעיל ושימושי באתר [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ &quot;מקרא על פי המסורה עם הערות הנוסח&quot;].
##הערות הנוסח מופיעות בתור הערות שוליים בתוך רצף הפסוקים באתר &quot;על התורה&quot; (לדוגמה [https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Bereshit/1.1#m7e0n6 בראשית פרק א]).
יש הערת נוסח על כל מילה בכתב־היד שהוא הבסיס למהדורה, כלומר בכתר ארם צובה או בכתי&quot;ל, שיש מקום לדון בה מבחינת האותיות, הניקוד או הטעמים (ובמידת הצורך אף הגעיות). זוהי שיטה מקורית ש'''מצמידה את התיעוד אל הטקסט עצמו''', ממש בתוך המילה עצמה, אבל בו בזמן היא מאפשרת לקורא לקרוא את נוסח המקרא מבלי להתעכב כלל בתיעוד או להסיח את דעתו בהערות. שיטה זו גם מאפשרת בדיקות נוספות ותיעודן בכל עת בעתיד, כדי שהמהדורה תשתפר תמיד.

לעתים הוספנו תיקונים והערות מתוך כתבי־היד לתופעות שכל המקלידים והמהדירים שקדמו לנו לא העירו לגביהם כלל.{{הערה|חשוב להעיר שבדקנו מחדש '''מאות ואלפים''' של מקומות במקרא מתוך צילומי כתבי־היד, לפעמים בהגדלה גדולה, כדי להבחין בפרטים זעירים. וכל מי שיבוא בעתיד מוזמן לבדוק שוב את אותם הנתונים, כדי לשפר עוד יותר את התיעוד לנוסח. דבר שתרם הרבה כדי להקל על העבודה (ובעצם לאפשר את התחלתו של הפרויקט הזה), הוא העובדה שצילומי כתבי־היד העיקריים כבר הועלו עוד לפני שהתחלנו לוויקישיתוף: '''[[:commons:Category:Aleppo Codex|כתר ארם צובה כאן]]''' ו'''[[:commons:Category:Codex Leningradensis|כתב יד לנינגרד כאן]]'''.}}

שילובם של '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|מבוא כללי מפורט]]''' ביחד עם '''תיעוד מקומי קפדני המשולב בגוף הטקסט''' מאפשר לראשונה שקיפות גמורה לנוסח המקרא עד לפרטי פרטיו, והוא מהווה בסיס יציב וחזק לפיתוחים ושיפורים נוספים בעתיד.

===הבסיס להקלדה ולתיעוד===

'''א. כת&quot;י לנינגרד:''' הבסיס להקלדה בשביל חלקי המקרא החסרים בכתר ארם צובה הוא נוסח כתי&quot;ל, לפי ההקלדה המוגהת היטב שנמצאת באתר וסטמינסטר '''[http://tanach.us/ODTFiles/ כאן]'''.{{הערה|עבודת ההגהה בפועל נעשתה על בסיס קובצי ה-ODF משנת תשע&quot;א (גירסה 4.14) ועודכן לפי השינויים הרלוונטיים שהופיעו בסוף שנת תשע&quot;ב (גירסה 4.16) ובקיץ תשע&quot;ג (גירסה 4.18). לרשימת השינויים בין הגרסאות של הקלדת וסטמינסר, ראו בתחתית [http://tanach.us/Tanach.xml#Supplements העמוד הזה]; וראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מידע טכני על הקלדת וסטמינסטר|כאן]]''' לעותק גיבוי המארגן את המידע על גרסאות 4.12, 4.14 ו-4.16 ואת השינויים ביניהן. רוב השינויים [http://tanach.us/Supplements/Differences-410-412.xml בין גירסה 4.10 ל-4.12] היו שינויים טכניים כדי להכניס את הסימן החדש ביוניקוד עבור חולם חסר באות וי&quot;ו עיצורית, ולכן רק גירסאות 4.12 ומעלה ראויים לשימוש מבחינת הקידוד. חלק גדול מ[http://tanach.us/Supplements/Differences-412-414.xml השינויים בין גירסה 4.12 ל-4.14] היו בהפיכת מרכא בתיבת תביר (כמו שמופיע ב-BHS שעל פיו הקלידו בהתחלה) לגעיה פשוטה. ראו על כך בייבין, שכבר בכתבי־היד הקדומים כגון כתי&quot;ל המרכא כבר הפכה לגעיה (שני הסימנים מאוד דומים), אבל בכתי&quot;א המרכא נמצאת בתיבת תביר באופן מובהק. לכן השינוי הזה מתאים למטרתה של הקלדת וסטמינסטר, שהיא להציג את נוסח כתי&quot;ל בכל פרטיו. אבל במהדורתנו נצטרך לבדוק את כל המקומות שבהם נעשה השינוי הזה.}} מכיוון שכתי&quot;ל הוא הבסיס לשחזור הכתר בחלקיו החסרים (כ-40% מהמקרא), היה צורך להתחיל בהקלדה המבוססת עליו דווקא.{{הערה|הקלדת וסטמינסטר מיועדת להיות זהה לחלוטין לכתי&quot;ל עד לפרטים מזעריים, ולכן אפילו טעויות סופר מובהקות נשארו כמות שהן בכתב־היד (ובעדכונים אף שינו את הטקסט לטובתן). אבל גם בהקלדת וסטמינסטר נמצאו לא-מעט טעויות מובהקות, ובנוסף יש מקומות רבים שבהם &quot;תיקנו&quot; את הטקסט בכתי&quot;ל בלי להעיר (המקור לחוסר הדיוק מול כתי&quot;ל הוא בדרך כלל ההקלדה הראשונית שנעשתה ע&quot;פ הנוסח המודפס של BHS והעתיקה אף את הטעויות שבו). כל השינויים שנעשו בתוך הבסיס של הקלדת וסטמינסטר בנוסח הכתיב, בניקוד ובטעמים, מבוצעים ומתועדים על פי השיטה המתוארת ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|פרקי המבוא למהדורה]]. שינויים אלה מתועדים מבחינה טכנית ע&quot;י השימוש ב[[תבנית:נוסח]], כך שההקלדה המקורית תישאר תמיד בדף העריכה (בתוך התבנית), ויהיה ניתן לזהות את המקומות שתוקנו ולבדוק אותם שוב. ליתר ביטחון נעשו כל השינויים ב[http://tanach.us/ODTFiles/ הקלדת וסטמינסטר] ע&quot;י הקלדה ידנית זהירה, ולא ע&quot;י החלפה אוטומטית. כאשר יֵצאו לאור גרסאות חדשות של הקלדת וסטמינסטר (מעבר לגירסה 4.18) נעבור על רשימת השינויים שנעשו בהן כדי לתקן את הדורש תיקון (לא כל השינויים שנעשים בו מתאימים למהדורה שלנו). יצויין שלא-מעט טעויות בהקלדת וסטמינסר כבר תועדו כאן בוויקיטקסט, וייתכן שחלק מהם ייכנסו לגירסאות עתידיות של מהדורת וסטמינסטר עצמה.}}

'''ב. כתר ארם צובה:''' בספרים שכתר ארם צובה קיים בהם (דהיינו רוב ספרי הנביאים והכתובים או כ-60% מהמקרא) היה צורך להשתמש בהקלדה המבוססת עליו. אמנם בניגוד להקלדת כתי&quot;ל של וסטמינסטר, המוגשת לציבור ברישיון לשימוש חופשי, לא מצאנו הקלדה של הכתר ברישיון חופשי.

חשוב להדגיש שזכויות יוצרים אינן חלות על הקלדה נאמנה אך מיכנית לפי כתב־יד אחד. קביעה זו נכונה במיוחד לגבי כתר ארם צובה, שהוא כתב־יד בהיר ומדויק ועקבי: מתוך '''למעלה ממליון''' אותיות וסימני ניקוד וטעמים וגעיות בכתב־היד, יש '''פחות ממאתיים''' מקומות בלבד (!) בכל הכתר שלגביהם צריך להעיר בכלל מבחינת הנוסח של סימן אורתוגרפי מסוים; ורק בחלק מהמקומות האלה נדרש שיקול הדעת כדי להחליט מה הייתה כוונתו של הסופר, וכיצד יש להציג אותם במהדורה של המקרא.

לכן לקחנו בתור בסיס את ההקלדה היחידה שהייתה קיימת אז ברשת, דהיינו התנ&quot;ך של מכון ממרא, אבל אופן העבודה הייתה שונה: כי אם לגבי הקלדת וסטמינסטר היינו יכולים להעלות את הטקסט כולו כמות-שהוא, ואח&quot;כ לבצע בו את השינויים הדרושים לפי שיטתנו, לגבי הטקסט של מכון ממרא לא היינו יכולים לנהוג כך בגלל מגבלות של זכויות יוצרים. כי למרות שהתנ&quot;ך של מכון ממרא הוא ברובו המכריע הקלדה נאמנה של כתר ארם צובה (כלומר נציג מיכני של יצירה שהיא בנחלת הכלל), בכל זאת בוצעו בו גם שינויי סגנון ועריכה ע&quot;פ שיטתם, ואף נעשו בה הכרעות עצמאיות בקביעת הנוסח במקומות מסוימים.{{הערה|1=בהתכתבות במייל מול בעלי האתר מכון ממרא בתאריך 25.08.2004, הם ציינו (לגבי טקסט המשנה) שגם לדעתם ניתן להשתמש בטקסטים שלהם ע&quot;פ חוק בתור &quot;שירות הקלדה&quot; (typing service), כל עוד לא מעתיקים את התכונות המיוחדות של מהדורתם: &lt;div dir=&quot;LTR&quot;&gt;It seems to me that our particular versions of the texts on our site are both copyrightable and copyrighted as unique presentations of the texts (even the public domain &quot;Mona Lisa&quot; with a unique mustache can be copyrighted!), though none of the original texts in the old manuscripts is as such copyrightable, but public domain.&lt;br&gt;So I can see no legal basis for us forbidding your use of our Mishnah text as a first draft to save you the trouble of typing.  As long as you are reworking our texts to a form according to your standards of punctuation and spelling etc., we have no objection, but rather give you our blessing. There is not even any need of mentioning us or linking to us on your site as the typists of your first draft, though you do have our permission to have even deep linking into any part of our site as you see fit.&lt;/div&gt;יש לציין עוד שמלבד ענייני סגנון בולטים אך בלתי-משמעותיים (כגון השמטת ניקוד החולם בשם הוי&quot;ה והשמטת הניקוד בתוך ה&quot;כתיב&quot;), מהדורת מכון ממרא דומה להפליא למהדורתו הראשונה של הרב ברויאר (עד לפרטים הכי קטנים). הזהות בולטת במיוחד בסימון הגעיות, וגם בלא-מעט הכרעות מקומיות.}} לכן, כדי להשתמש בהקלדתם '''אך ורק''' בתור בסיס להקלדת נוסח הכתר (שהוא בנחלת הכלל), היה צורך לעבור עליו בכל פרק בקפדנות ובזהירות, ולעשות השוואה יסודית מחדש לכל הפרטים הקטנים מול צילום כתב־היד וגם מול המהדורות הנוספות שנעשו על פיו (מהדורות ברויאר ומקראות גדולות הכתר). בגלל האילוץ הזה נמשך התהליך של העלאת הטקסט כמעט שנתיים (תשע&quot;ב-תשע&quot;ג).{{הערה|בעקבות השוואה אוטומטית בין הטקסטים שנעשתה ע&quot;י מחשב, נגלו מעט טעויות במהדורת מכון ממרא (למרות שהיא מדויקת מאוד בדרך כלל). מתברר שכמעט כל הטעויות (המעטות) שנמצאו בה '''זהים להקלדת וסטמינסטר''', דבר שאולי מעיד על כך שבהתחלה גם הם ביססו את מהדורתם על הקלדה זו. לדוגמה: באיוב י,ט התיבה &quot;וְנִפְלָא֗וֹת&quot; כתובה ב[http://tanach.us/Tanach.xml?Job9:10-9:10 הקלדת וסטמינסטר] וב[https://mechon-mamre.org/c/ct/c2709.htm מכון ממרא] (נכון ליום ד' תמוז תשפ&quot;ב [03.07.2022]) בלי גרש מוקדם באות הראשונה. בהקלדת וסטמינטר זה מובן, כי הקו של הטעם מעל האות חסר או מטושטש מאוד ב[https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F399B.jpg צילום כתי&quot;ל]. אך הוא מתבקש לפי כללי הטעמים והוא קיים באופן ברור ב[https://www.mgketer.org/mikra/30/9/1/mg/106 צילום כתר ארם צובה] (וכן הוא במהדורות ברויאר ובמג&quot;ה).}} שינויים סגנוניים בבסיס ההקלדה נעשו בדרך כלל בלי תיעוד, אלא אם כן הייתה להם משמעות כלשהי מול כתב־היד או לגבי קביעת הנוסח.

===עיצוב המהדורה לנוחותו של הקורא והלומד===

מעבר ל'''קביעת''' הנוסח ותיעודו המלא, חייב כל מהדיר להפעיל את שיקול דעתו גם לגבי '''עיצובו של המקרא'''. כי אין בנמצא – וגם לא ייתכן שתהיה – מהדורה שמביאה את כל מרכיבי המקרא בדיוק כמו שהם מופיעים בכתב־יד אחד. גם כאשר עצם הנוסח ברור, עדיין חייב כל מהדיר להתאים את הנתונים במידה זו או אחרת לאפיוני מהדורתו ומטרותיה.

'''כוונת מהדורתנו להתאים את עיצוב המקרא כמה שיותר לצרכיו של הקורא בטעמי המקרא בימינו.''' ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק השני של המבוא]]''' יש הסבר מלא ורחב על שיטת העיצוב. פרק זה דן בקשת רחב של נושאים יסודיים, כגון: משמעותו של &quot;קרי וכתיב&quot; ואופן תצוגתו במהדורתנו, הניקוד בשם הוי&quot;ה, עיצוב הניקוד והטעמים בהתאם לצורכי הקורא, תצוגת החלוקה לפרשות במסך המחשב, צורת השיר בכ&quot;א הספרים ובספרי אמ&quot;ת, סדר הספרים בתנ&quot;ך, ועוד רבים.

==ברוך המקום שמסר תורתו לשומרים==

===תעלומת הכתר האמתית===

בספרו '''תעלומת הכתר: המצוד אחר כתב היד החשוב ביותר של התנ&quot;ך''',{{הערה|הוצאת כנרת, זמורה־ביתן, דביר: אור עקיבא, 2012. להמשך הסיפור לאחר הופעת הספר ראו [http://www.tabletmag.com/jewish-arts-and-culture/books/176903/aleppo-codex כאן].}} עסק המחבר מתי פרידמן בשתי תעלומות: הראשונה &quot;היעלמותם של דפי הכתר&quot;, והשנייה &quot;איך בדיוק הגיע כתב היד לירושלים מן המערה המקודשת שבה נשמר בבית הכנסת בחלב?&quot;{{הערה|תעלומת הכתר, עמ' 14.}} את שתיהן חקר, ואח&quot;כ תיעד את מה שלמד בספרו המרתק. אמנם את התעלומה הראשונה לא הצליח לפתור, אבל לגבי השנייה הוא הצליח לספר את הסיפור באופן חדש ומעניין.

בספרו הדגיש פרידמן את המתח האידיאולוגי סביב שאלת הבעלות על הכתר, וגם העלה שאלות קשות לגבי האפשרות של רשלנות ואפילו שחיתות בטיפול בו, מאז הפרעות שהיו בקהילת ארם צובה ובבית הכנסת הגדול בשנת תש&quot;ח ועד אחרי הגעתו לירושלים. עדיין לא ברור אם הצדק עמו או שלא.{{הערה|1=בסרט '''[https://www.youtube.com/watch?v=MFyQrH7WWdA &quot;הכתר האבוד&quot;]''' (שודר בתאריך 05.02.2019 ב[https://thelostcrown.kan.org.il/#/ כאן 11]) המשיכו להדגיש את הקו של פרידמן, ואילו ב'''[https://www.youtube.com/watch?time_continue=242&amp;v=InY6Stk1v_k הרצאה זו]''' (09.07.2019) הציע פרופ' יוסף עומר פרספקטיבה אחרת.}} אבל עוד קודם לכן כבר היה ליקוי אחד חמור בשמירה על הכתר; פרידמן הצביע עליו כך:{{הערה|שם, עמ' 261.}}

:הכתר הובא לחלב במאה הארבע־עשרה. הוא הוחזק בחדר מבודד בבית הכנסת הגדול, וכל עוד היה שם היה בטוח. במרוצת השנים שבהן שמרו עליו יהודי חלב הוא הפך ממקור של מידע שמטרתו לשפר את האדם, כפי שהתכוונו יוצריו, לשריד קדוש בעל ערך בדומה לחלקי שיער או עצמות של קדושים הנשמרים בקתדרלה.

ליתר דיוק, התכוונו יוצריו שהכתר יהיה מקור של מידע שמטרתו לשמור על '''המקרא''', כאשר מטרתו של המקרא היא אכן לשפר את האדם. הם בוודאי לא התכוונו שיהפוך הכתר לסוג של קמֵיע. ולכן בהקדשה הארוכה שהייתה בסוף ספרי הכתובים בכתר (כאשר עוד היה בשלמותו), היה כתוב כך:{{הערה|מתוך ההקדשה הארוכה שהייתה בסוף ספרי הכתובים, כפי שמובאת במאמרו של יוסף עופר, &quot;כתר ארם צובה לאור רשימות קאסוטו&quot;, עמ' 288-289.}}

:ואם יחפוץ איש מכל זרע ישראל מבעלי [המקרא ומהרבנים]{{הערה|כך היה כתוב במקור, ועל מחיקתו כתבו: &quot;הבינה מהרבנים&quot; (קאסוטו).}} בכל ימות השנה לראות בו דברי יתר או חסר, או סתור או סדור, או סתום או פתוח, או טעם מהטעמים – הָאֵלּוּ יוציאוהו אליו להראות ולהשכיל ולהבין, לא לקרות ולדרוש, וישיבוהו למקומו וישמרוהו...

כאן מתוארת מטרתם הכפולה של יוצרי הכתר ובעליו בדורותיו הראשונים: שילוב עדין בין נגישות לשמירה. מי שרוצה &quot;להשכיל ולהבין&quot; ממנו על נוסח המקרא מוזמן, אמנם על העותק המיוחד להיות שמור, ולכן אין לאפשר סתם &quot;לקרות ולדרוש&quot; בו כמו שעושים מתוך שאר הספרים. ויש להוסיף ולציין שכך גם נהגו ראשי הקהילה בארם צובה במשך הדורות. רק מצער מאוד שבדורות האחרונים סירבו המנהיגים לתת רשות לצלם אותו במלואו כאשר עוד היה שלם. וחבל על דאבדין!

פרידמן קבע שהדבר המרתק ביותר בהיסטוריה של הכתר הוא היעלמותם של דפי הכתר, ו&quot;איך בדיוק הגיע כתב היד לירושלים&quot;, ומי הבעלים החוקיים שלו. אמנם ניתן בהחלט לחלוק על דעתו זו. בתחילת הסרט התיעודי '''הכתר האבוד''' יש ראיון קצרצר עם מיכאל מגן, מנהל המעבדה לשימור נייר במוזיאון ישראל, העובד בין השאר בשימורם של דפי הכתר הקיימים.{{הערה|1=ראו ב[https://www.youtube.com/watch?v=MFyQrH7WWdA יוטוב] בדקה ה-5:20-5:36 של הסרט.}} לגבי העיסוק בדפי הכתר הוא קובע:

:בכתר מתעסקים שני סוגים של אנשים. אלה שמתעסקים עם מה שיש, ואלה שמתעסקים במה שאין. אני שייך לאלו שמתעסקים במה שיש.

הסרט התיעודי וספרו של פרידמן מתעסקים בעיקר ב&quot;מה שאין&quot;, ואפילו לגבי &quot;מה שיש&quot; הם מתמקדים במאבק על הבעלות. הנושאים האלה חשובים מאוד, אבל הם לא בהכרח הדבר הכי חשוב: ייתכן כי ערכו העצום של הכתר וסיפורו הגדול נמצאים דווקא במה שקיים, שהוא האוצר הכי יקר בעולם עבור נוסח המקרא. על הנוסח הזה בכלל, ועל כתר ארם צובה בפרט, היו במשך הדורות שומרים רבים ונאמנים שפעלו באהבה ומתוך מסירות נפש. כל מטרתם של אותם שומרים הייתה למסור ולהפיץ את המקרא בנאמנות על פי המסורה, ויש לראות דווקא '''בהם''' את סיפורו החשוב והמרתק של הכתר. בהצלחתם הנפלאה לשמור על התורה הכתובה ([[#מסורת הסופרים ומסורת הקוראים|מסורת הסופרים]]) ועל המקרא שבעל פה ([[#מסורת הסופרים ומסורת הקוראים|מסורת הקוראים]]) במשך אַלְפַּיִם שנות גלות – בכך יש לראות את תעלומת הכתר האמתית.

===מוֹסרי התורה ושומרי הכתר===

בנספח &quot;על המהדורה&quot; שבתנ&quot;ך מהדורת חורב, הזכיר הרב ברויאר את רשימת הפרשות הפתוחות הסתומות בכתר ש&quot;נתגלה וניצל ברגע האחרון על־ידי זימון מקרים נדיר ומופלא&quot;. ובסוף הסיפור כתב: '''&quot;וברוך שמסר את עולמו לשומרים&quot;''' {{מקור|עבודה זרה מ ב|ע&quot;פ עבודה זרה מ' ע&quot;ב}}.{{הערה|תנ&quot;ך חורב, תשנ&quot;ח (עמ' 5 בנספחים בסוף הכרך). לסיפור עצמו ראו את מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/yosefofer/yosefofer04.pdf &quot;כתר ארם צובה והתנ&quot;ך של ר' שלמה שכנא ילין&quot;], בתוך: '''ספר היובל לרב מרדכי ברויאר: אסופת מאמרים במדעי היהדות''', כרך א (ירושלים: אדקמון, תשנ&quot;ב), עמ' 296.}} אמנם היו עוד הרבה מאוד שומרים במשך הדורות שטרחו לשמור ולתעד ולהפיץ בעם ישראל את נוסח המקרא על פי המסורה, וראוי להזכירם כדי להכיר בטובתם וללמוד ממסירותם.

'''רשימת השומרים:'''
#'''הקוראים:''' בראש ובראשונה יש להזכיר את היהודים הרבים עלומי השם במשך כל הדורות, שקראו בתורה ובנביאים ובכתובים על פי מסורת הגייה מדויקת ובנעימת הטעמים. את המקרא קראו בציבור בבית הכנסת, או שלימדו את קריאת הפסוקים לבניהם ולתלמידיהם, או שקראו במקרא לבדם. בזכותם נשמרה היטב '''[[#מסורת הסופרים ומסורת הקוראים|מסורת הקוראים]]''' במשך אלפי שנים. עד תקופתם של בעלי המסורה, מסרו הקוראים את כלל מרכיבי ההגייה (מלבד האותיות עצמן), כולל ענייני תחביר ומוזיקה, במסורת שבעל פה מדור לדור. ומאז תקופתם של בעלי המסורה ועד ימינו מוסרים הקוראים, בעצם הגייתם שבעל פה, פירוש חי של סימני הניקוד והטעמים.
#'''הסופרים:''' ביחד עם הקוראים חובה להזכיר את היהודים עלומי השם במשך כל הדורות, שהעתיקו בנאמנות את ספרי התורה ואת המגילות של ספרי הנביאים והכתובים, והקפידו שיהיה בידי הקוראים ספר מוגה היטב. מספרם של הסופרים היה קטן ממספרם של הקוראים בספריהם. לא תמיד היו בידי הסופרים כלים כדי להחליט על הנוסח המדויק באופן עקבי ומתוך סמכות, אמנם בכל זאת השתדלו לבחור בכתיב הנכון עד כמה שידם הייתה מגעת. בזכותם נשמרה היטב '''[[#מסורת הסופרים ומסורת הקוראים|מסורת הסופרים]]''' במשך אלפי שנים.
#'''בעלי המסורה:''' חכמי המקרא בארץ ישראל ובגולת בבל, ובמיוחד במרכז התורה החשוב בעיר טבריה,{{הערה|[[:W:טבריה|טבריה]] הייתה מקום ישיבתם של רבים מגדולי חכמי המשנה, מקום חיבורו של התלמוד הירושלמי, מקום מושבו האחרון של הסנהדרין, ומקום מושבם של הישיבה והגאון בארץ ישראל לעתים תכופות. היא המשיכה להיות עיר יהודית חשובה ביותר ומקום תורה מרכזי במשך אלף שנה מאז תקופת התנאים ועד תקופת מסעי הצלב. חכמי ארץ ישראל הצטיינו במקרא ובמדרשו, ובמשנה ובתלמודה, באגדה ובפיוט, ובמסירת הלכה למעשה במסורת חיה משורשיה. עיקר עיסוקם ויצירתם היו באותם תחומים, וארץ ישראל זכתה על ידם להישאר המקום החשוב של חכמת המקרא. לעומתם הצטיינו חכמי בבל בניתוח חריף של מושגי ההלכה, ובזה היה עיקר יצירתם.}} שעמלו במשך דורות רבים (עד לפני כאלף שנה) על קביעת נוסח האותיות במקרא, ועל פיתוח מקביל של שיטות משוכללות ומדויקות כדי להציג את מסורת ההגייה והשירה של המקרא בתוך מערכת של סימנים כתובים (הניקוד והטעמים).
#'''חכם המקרא אהרן בן־אשר:''' הוא אשר הביא את שיטת בעלי המסורה הטברנים לשיא של פיתוח, על ידי יצירתו והגהתו של כתב־יד מיוחד שלא היה כדוגמתו במשך כל הדורות בעקביותו ובדיוקו ובבהירותו, ואשר הפך בצדק וביושר להיות הנציג המובהק של נוסח המסורה (&quot;כתר ארם צובה&quot;).
#'''חכם המקרא שמואל בן יעקב:''' הסופר והנקדן-המסרן של כת&quot;י לנינגרד, ומי שביצע הגהה יסודית בניקוד ובטעמים בתוך הכתר שכתב בעצמו (כתי&quot;ל) לפי [https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n956/mode/1up &quot;הספרים המוגהים המבואר' אשר עשה המלמד אהרן בן משה בן אשר נוחו בגן עדן; והוא מוגה באר היטב.&quot;] שמואל בן יעקב עשה את עבודתו נאמנה, ובזכותו יש לנו העתק מצוין לשיטת הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה מראשיתו ועד סופו. על פיו ניתן (בזהירות) לשחזר את כל מערכת הניקוד והטעמים בחלקים החסרים בכתר באופן כמעט מושלם.
#'''מעתיקי המקרא ומסורתו:''' הסופרים והמסרנים והנקדנים במשך מאות שנים בארץ ובתפוצות ישראל, מאז עידן בעלי המסורה ועד עידן הדפוס, שפעלו כמיטב יכולתם כדי לבצע בכתבי־יד יצירות מדויקות (ולעתים אף מפוארות) של המקרא על פי המסורה בצורת מִצְחָפִים ([[#יצירת מופת ואוצר יקר: מהו &quot;כֶּתֶר&quot;?|קודקסים]]). כתב־יד מפואר ומדויק מהסוג הזה זכה בצדק לכינוי &quot;כתר&quot;, והוא היה דבר יקר ערך ומקור של כבוד עבור הקהילה שהחזיקה בו. לאחר מכן, בעידן הדפוס, יש להזכיר את המהדירים שהוציאו לאור מהדורות של המקרא (או של חלק מספריו) בניקוד ובטעמים ולעתים מלווים בהערות מסורה.
#'''חכמי המסורה המאוחרים:''' חכמים אלה שבגולה הצליחו בפועלם לשמור על נוסח המסורה למרות שלא הייתה להם נגישות ישירה לספרו של בן־אשר. במיוחד יש לציין את עבודתם בחיבוריהם &quot;מסורת סייג לתורה&quot; (ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]]), &quot;אור תורה&quot; (ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]]), ו&quot;מנחת שי&quot; (ל[[:W:ידידיה שלמה רפאל נורצי|ר' ידידיה שלמה רפאל נורצי]]). עבודתם בשדה המסורה קבעה את הנוסח בספרי התורה ברוב עם ישראל וגם תיקנו את מהדורות הדפוס.
#'''בודקי הכתר:''' תלמידי החכמים והסופרים והחוקרים במשך אלף השנים האחרונות בערך – ובראשם הרמב&quot;ם שהיטיב להכיר בחשיבות עבודתו של אהרן בן־אשר – אשר דאגו לתעד ולפרסם פרטי מידע מנוסח המקרא שבכתר וממערכת המסורה שבו, ולפעמים אף הצליחו להעתיק או לצלם חלקים ממנו.
#'''קהילות ישראל בתימן:''' השפעתו של הרמב&quot;ם על קהילות תימן הייתה מכרעת. הן קיבלו על עצמן לא רק את פסיקתו בדרך כלל, אלא אף את נוסח המקרא מתוך &quot;הספר הידוע במצרים&quot; שעליו סמך הרמב&quot;ם ומתוכו פסק בהלכות סת&quot;ם. נוסח האותיות בספרי התורה התימנים תואם את מה שהיה כתוב בכתר ארם צובה. ולגבי הניקוד והטעמים, המירו סופרי תימן את הניקוד העליון הבבלי בתנ&quot;ך לטובת הניקוד והטעמים הטברנים לפי הספר שעליו סמך הרמב&quot;ם. בזכותן של קהילות תימן הגיעו לידינו העתקים נאמנים ומדויקים של כלל חיבורי הרמב&quot;ם ושל ספר התנ&quot;ך שעליו סמך,{{הערה|לדוגמה: כתר של כתובים בכתב־יד תימני שהוא ההעתק ישיר או כמעט ישיר של כתר ארם צובה. כתב־יד זה מהווה עדות חשובה לספרים בסוף כתובים החסרים בכתר. ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לכתובים|כאן]] לפרטים נוספים.}} ואף של ספרי יסוד אחרים (ובמיוחד כאלה שנכתבו בערבית-יהודית). בנוסף יש להזכיר שקהילות תימן הן העדה היחידה ששמרה על מסורת הגייה חיה לארמית הבבלית של התרגומים הנקראים בבית הכנסת (מקרא ותרגום בקריאת התורה ובהפטרות).
#'''קהילת ארם צובה לדורותיה:''' קהילה זו שמרה בנאמנות ובמסירות במשך מאות שנים על הכתר (וגם על עוד ספרים חשובים מספרייתו האישית של הרמב&quot;ם שהובאו לעיר על ידי צאצאיו).
#'''מצילי הכתר:''' יש אנשים שהשקיעו מאמצים רבים ואף סיכנו את חייהם, כדי לשמור על הכתר בדור של תקומת מדינת ישראל, ולהביאו בסופו של דבר אל ירושלים.
#'''חוקרי הכתר:''' חוקרים תלמידי חכמים בישראל שהוכיחו בעמלם את ייחודו של הכתר ואת זהות מחברו.
#'''מוציאי הכתר לאור עולם בדפוס:''' חוקרים תלמידי חכמים בישראל שהוציאו את נוסח הכתר לאור עולם בדפוס לראשונה (מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר, &quot;מקראות גדולות הכתר&quot; בעריכתו של פרופ' מנחם כהן, ומפעל המקרא של האוניברסיטה העברית).
#'''מנגישי הכתר באינטרנט:''' אנשי [http://www.mechon-mamre.org/ &quot;מכון ממרא&quot;] פעלו ועמלו כדי להנגיש את נוסח המקרא לפי הכתר לכל באי עולם [http://mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm במהדורה הדיגיטלית הראשונה באינטרנט]. בזכותם כבר היה ברשת, מאז שנת תשנ&quot;ח, נוסח מדויק על פי המסורה שהיה נגיש לכל באי עולם. קדמו להם העורכים של [https://tanach.us/ מהדורת וסטמינסטר] (עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml כאן]), שהציעו באדיבותם הקלדה דיגיטלית איכותית בניקוד ובטעמים של כתי&quot;ל, ושחררו אותה ב[https://hcanat.us/License.html נחלת הכלל]; בכך הם אפשרו לאנשי מכון ממרא ולאחרים לפתח יצירות נגזרות על בסיס הקלדתם.
#'''הסופרים בימינו:''' [[:W:סופר סת&quot;ם|סופרי סת&quot;ם]] בימינו ממשיכים לכתוב ספרי תורה ומגילות בכתב־ידם על גבי קלף לפי ההלכה, ומתוך ספריהם קוראים בבתי הכנסת שבארץ ובגולה.
#'''הקוראים בימינו:''' יהודים בארץ ובגולה מרבים לעסוק ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מסורת הסופרים ומסורת הקוראים|מסורת הקוראים]]''' בימינו, לומדים ומלמדים אותה ומפארים אותה, ומתעדים אותה על ידי הקלטה, בהגייתן ובמנגינתן של כל העדות בעם ישראל. תודה מיוחדת מגיעה לאלה שמנגישים את יצירותיהם לכל באי עולם ברישיון לשימוש חופשי, כדי לשמור עליהן &quot;[[ביאור:למה כדאי להעלות מאמרים לאתר|ברשות שהיא שלהם]]&quot; {{מקור|בבא קמא נ ב|ע&quot;פ ב&quot;ק נ' ע&quot;ב}}.

'''ברוך המקום שמסר את תורתו לכל השומרים האלה.'''

מוסרי התורה במשך הדורות, בשמירתם על עצם הכתיבה והקריאה וההגייה בשפת עבר, שמרו לא רק עליה אלא גם שמרו על ישראל כעם לפני אלוהיו. מסורת הקריאה החיה בניקוד ובטעמים, השגורה בפיהם של יהודים במקומות גלותם, שמרה על לשון העם ואפשרה את העברתה מדור לדור. מציאות זו קידמה ואפשרה בסופו של דבר את תחייתה של לשון העברית ואת תקומת ישראל בארצו.

נוסח המקרא על פי המסורה – המשלב את מסורת הקוראים ואת מסורת הסופרים המתועדות בו – הוא אוצר יקר של עם ישראל. בדורות שאין בהם מקדש, ומקום קודש הקודשים נשלט ע&quot;י זרים, וארון הברית והעדוּת שהייתה בו נעלמו לפני כל כך הרבה זמן עד שקשה לנו לדמיין את נוכחותם, הפך נוסח המקרא – הספרים הנכתבים והנדפסים על פיו, והנקראים על פיו בהגייה מדויקת ובנעימה – לקודש הקודשים של עם ישראל: הוא נמצא ממש בתוך ארונות הקודש והיכלות בתי הכנסת בכל תפוצות ישראל ובארץ, והוא היסוד של לימוד התורה בכל קהילות ישראל. ראוי אם כן שנוסח המסורה יהפוך לנכס נגיש השייך לכולנו: &quot;בפיך ובלבבך לעשותו&quot;.

==קישורים חיצוניים==

*[https://hakirah.org/Vol36Kadish.pdf &quot;מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית&quot;] (מאמר באנגלית על מהדורת &quot;מקרא על פי המסורה&quot; ומשמעותהּ); הופיע ב[https://hakirah.org/Volume%2036.htm '''חקירה''' 36 (חורף תשפ&quot;ה)], עמ' 39-77.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Chapter 1]]</text>
      <sha1>jw3a4miu7w84426ogjxg50xewul9tng</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087907</id>
      <parentid>3087906</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T11:05:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* כתר: שתי מסורות בכתב־יד אחד */</comment>
      <origin>3087907</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="132520" sha1="ralho6iutci6pdd42gbz8grj4281sir" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק א. מבוא כללי}}

==הסבר קצר על המהדורה==

'''מהדורה זו של [[#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|המקרא]] על פי [[#בין סופרים לקוראים: מהי &quot;מָסוֹרָה&quot;?|המסורה]] מיועדת להיות:'''
#'''מהדורה דיגיטלית מדויקת [[#כתר ארם צובה כבסיס לנוסח המסורה במהדורתנו|לפי כתר ארם צובה]] והכתרים הקרובים אליו''',
#'''המוגשת לציבור [[#הרישיון לשימוש חופשי|ברישיון לשימוש חופשי]]''',
#'''המעוצבת [[#עיצוב המהדורה לנוחותו של הקורא והלומד|לנוחותו של הקורא והלומד]]''',
#'''והכוללת [[#תיעוד הנוסח|תיעוד מלא ושקוף]] למקורות הנוסח ושיטת העריכה'''.

'''פרק זה של המבוא למהדורה:''' הפרק הראשון הזה של המבוא למהדורה מתחיל במושגים &quot;תורה שבכתב&quot; ו&quot;תורה שבעל־פה&quot;, כדי למסגר את הדיון במונחים &quot;מקרא&quot;, &quot;מסורה&quot;, ו&quot;כתר&quot;. אחר כך הוא מתייחס לרשיון החופשי ולעוד מאפיינים מיוחדים של המהדורה. בסופו הוא מתייחס [[#ברוך המקום שמסר תורתו לשומרים|למשמעות הערכית והרוחנית במפעלם של בעלי המסורה]].

'''הפרקים הבאים של המבוא למהדורה:''' למידע מפורט על עיצוב המהדורה לנוחותו של הקורא והלומד ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|'''בפרק השני''']] של המבוא. על קביעת הנוסח ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|'''בפרק השלישי''' (תורה)]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|'''הרביעי''' (נביאים וכתובים: המקומות החסרים בכתר)]], ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|'''החמישי''' (נביאים וכתובים: המקומות הקיימים בכתר)]].

==תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו &quot;מִקְרָא&quot;?==

{{עם-ניקוד|&quot;הוּא הָיָה אוֹמֵר: בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לְמִקְרָא, בֶּן עֶשֶׂר לְמִשְׁנָה, בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה לְמִצְוֺת, בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לְתַלְמוּד...&quot; {{מקור|משנה אבות ה כא|אבות פ&quot;ה מכ&quot;א}}.{{קק|{{הערה|מאמר זה מופיע בברייתא כהמשך דברי שמואל הקטן &quot;בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח...&quot; {{מקור|משנה אבות ד יט}}, ובמשנה אבות שבסידורים הקדומים אף מובאים דברי שמואל הקטן (מפרק ד') כאן כמבוא למאמר זה. בגירסת הרמב&quot;ם כבר מסתיים הפרק החמישי (והמסכת כולה) בדברי יהודה בן תימא בהלכה הקודמת, ומאמר זה אינו מופיע כלל.}}}}}}

שלבי חינוכו של האדם הצעיר המתוארים בהלכה זו אינן דרגות שונות של ה'''תוכן''' הנלמד בלבד, אלא בעיקר שלבים ב'''דרך''' הלימוד לפי ה'''פעולות''' השונות של מִקְרָא (=קְרִיאָה), מִשְׁנָה (=שִׁנּוּן), וְתַלְמוּד (=דיון מעמיק).

כפי שנראה להלן, אפשר לעסוק בפסוקים בפעולות השונות של מִקְרָא, מִדְרָשׁ וְתַרְגּוּם; ואילו בהלכות עוסקים בפעולות של מִשְׁנָה וְתַלְמוּד.

===מִקְרָא===

בעברית מודרנית אנחנו רגילים להבחין בין שתי משמעויות שונות של הפועל '''קר&quot;א''' (&quot;לִקְרֹא&quot;):
#לעיין בכתב או בספר (בשקט), כגון: &quot;קראתי את העיתון&quot;;
#להשמיע קול, כגון לקרוא לאדם אחר בשמו כדי שיבוא.
המשמעות השנייה היא העיקרית, ואולי הבלעדית, בספרי התנ&quot;ך. הפועל קר&quot;א מופיע מאות רבות של פעמים בתנ&quot;ך, כמעט תמיד במשמעות של להשמיע קול, להרים קול, לקרוא לאדם בשמו (כדי להזמינו) או לכנות שם (בדיבור), ובכלל לומר דברים בקול רם ואפילו לצעוק. אף כשמדובר על קריאה מתוך הכתב, לרוב מדובר על קריאה בקול רם בציבור או על קריאה באזניהם של אחרים. יש רק דוגמאות אחדות שבהן ייתכן שהאדם קורא, לעצמו בלבד, מתוך הכתב, כגון &quot;וְקָ֥רָא ב֖וֹ כׇּל־יְמֵ֣י חַיָּ֑יו&quot; {{מקור|דברים יז/טעמים#יז יט|דברים יז,יט}}, ואף בהן נראה שהקריאה הייתה בקול. גם בלשון חכמים הפועל קר&quot;א מתבצע בעיקר בקול, אפילו כשקוראים מתוך הכתב. בתרבות העתיקה של התנ&quot;ך וחז&quot;ל, לא היה מקובל כל כך לעיין בתוך ספר ולקרוא בשקט. הקריאה נעשתה בקול. ייתכן שזהו פשוטם של דברי רבי עקיבא {{מקור|משנה סנהדרין י א}} ש&quot;אַף הַקּוֹרֵא בַּסְּפָרִים הַחִיצוֹנִים&quot; אין לו חלק לעולם הבא, כלומר: אסור '''לקרוא בציבור''' מתוך ספרים אחרים, אלא רק מתוך עשרים וארבעה ספרים בלבד.

זוהי אם כן משמעותם של דברי חז&quot;ל על &quot;בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לְמִקְרָא&quot;. &quot;מִקְרָא&quot; הוא פעולת הקריאה בקול מתוך הכתב. ספרי מקרא הם כ&quot;ד הספרים שקוראים אותם בקול רם בציבור מתוך הכתב. חז&quot;ל אף כינו את הפסוק הבודד בשם &quot;מִקְרָא&quot;, כי הפסוק מהווה היחידה הקצרה ביותר שקוראים אותו בקול מתוך הכתב. לדוגמה: &quot;אֵין מִקְרָא (=פסוק) יוֹצֵא מִידֵי פְּשׁוּטוֹ&quot; {{מקור|שבת סג א|שבת ס&quot;ג ע&quot;א}}. במילה &quot;מִקְרָא&quot; עוד אפשר לציין את הקריאה בקול '''בניגוד''' לאותיות הכתובות: &quot;יֵשׁ אֵם לַמָּסוֹרֶת&quot; {{מקור|פסחים פו ב|פסחים פ&quot;ו ע&quot;ב}}.

את הַמִּקְרָא רוכשים על ידי פעולת הַקְּרִיאָה בקול, כאשר הילד קוֹרֵא בקולו את הפסוק הכתוב באותיותיו, בהגיה מדויקת של התנועות ובפיסוק הטעמים במנגינה ובנעימה. האותיות אמנם כתובות '''בספר''', אבל פעולת הקריאה נלמדת ונעשית ברובה '''בעל־פה'''. במילים אחרות: למרות שמדובר על '''תורה שבכתב''', החלק הארי של פעולת הַמִּקְרָא מתבססת דווקא על '''מסורת שבעל־פה'''.

בקריאה כזו מתרגל הילד מגיל קטן, והוא קורא פסוק אחרי פסוק, בחזרה אחרי קריאתו המדויקת של אביו או מלמדו. ילד שכבר למד לקרוא יפה יכול אף לעלות לתורה ולקרוא בציבור: &quot;הַכֹּל עוֹלִין לְמִנְיָן שִׁבְעָה אֲפִלּוּ קָטָן...&quot; {{מקור|מגילה כג א|מגילה כ&quot;ג ע&quot;א}}.{{הערה|ראו בהרחבה ב'''שו&quot;ת יחוה דעת''' לרב עובדיה יוסף ד,כג; המסקנה נמצאת ב[https://www.toratemetfreeware.com/online/f_01355_all.html#HtmpReportNum0280_L2 '''ילקוט יוסף''' רפב,ח] (גם [https://web.archive.org/web/20130503071703/http://www.ateret4u.com/online/f_01355_part_22.html#HtmpReportNum0039_L2 כאן]).}} גם בגיל מבוגר חייב האדם לעסוק בפעולת המקרא באופן אישי, ולא רק לשמוע את הקריאה בציבור: &quot;לְעוֹלָם יַשְׁלִים אָדָם פָּרָשִׁיּוֹתָיו עִם הַצִבּוּר, שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם&quot; {{מקור|ברכות ח ב|ברכות ח' ע&quot;ב}}. אף תלמידי חכמים מובהקים צריכים להיות רגילים בְּמִקְרָא: &quot;מָה הַכַּלָּה הַזּוֹ מְקֻשֶּׁטֶת בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי תַּכְשִׁיטִין, כָּךְ תַּלְמִיד חָכָם צָרִיךְ לִהְיוֹת פִּקֵחַ וְזָרִיז בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים&quot; {{מקור|תנחומא כי תשא פרק טז|מדרש תנחומא &quot;כי תשא&quot; פרק ט&quot;ז}}.

מִקְרָא הוא עיקר עיסוקו של רוב העם בדברי תורה, כי לא כל מי שנכנס לְמִקְרָא יהיה מתאים גם לְמִשְׁנָה: &quot;בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אֶלֶף נִכְנָסִים לְמִקְרָא – יוֹצְאִים מֵהֶם מֵאָה לְמִשְׁנָה...&quot; {{מקור|קהלת רבה ז}}.

===מִדְרָשׁ וְתַרְגּוּם===

'''[[מדרש|מִדְרָשׁ]]:''' בדורות שלפני חתימת המשנה, נראה שבעקבות מִקְרָא היה מגיע אדם צעיר ומוכשר לידי '''מִדְרָשׁ''' (וזו אכן הפעולה שעסקו בה חכמי &quot;בֵּית הַמִּדְרָשׁ&quot;). בְּמִדְרָשׁ דורשים את פסוקי התורה על מִצְוֺתֶיהָ וסיפוריה ושיריה, וגם את ספרי הנביאים וכתובים. כלומר: יש מדרש של '''הֲלָכָה''' ויש מדרש של '''אַגָּדָה''', הכל לפי סדר המקראות (=הפסוקים).{{הערה|אמנם מקרא של סיפור או שיר יכול להידרש גם להלכה, ומקרא של מצוה יכול להידרש גם לאגדה. הבחנה ברורה בין הלכה לאגדה היא מלאכותית, ואינה תואמת את מחשבת חז&quot;ל.}} יש מדרשי הלכה ואגדה שבהם נראה כי חכמים חידשו אותם בעקבות דרישתם במקרא, ויש מדרשי הלכה ואגדה שבהם נראה כי חכמים לקחו מסורת עתיקה שהייתה בידם והצמידו אותה אל מקרא מסוים.{{הערה|לסיכום נאה של הדיון על &quot;מדרש יוצר או מדרש מקיים?&quot; והפניה למחקרים, ראו בספרה של מירה בלברג, '''פתח לספרות חז&quot;ל''' (רעננה: האוניברסיטה בפתוחה, תשע&quot;ג), עמ' 30-32 (1.3.1-1.3.2).}} בין כך ובין כך, התפיסה המסורתית קובעת כי סדר הלימוד העתיק היה לפי רצף הפוסקים.{{הערה|לדעות אחרות ראו שם בלברג, עמ' 32. עצם השאלה הוא רק לגבי דרך לימודם המקורי של מדרשי ההלכה, אך דרך לימודם ומסירתם של מדרשי האגדה תמיד הייתה לפי רצף הפסוקים.}} '''בשלב היסטורי זה, תורה שבעל־פה עוד הייתה קשורה לתורה שבכתב באופן טבעי ומהותי.'''

פעולת הַמִּדְרָשׁ מתבטאת בכמה פסוקים. במקור הפעולה הייתה לחפש את דבר ה' ולבקש אותה מנביאו, כגון: &quot;וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ, וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי, וַתֵּלֶךְ '''לִדְרֹשׁ אֶת ה''''...&quot; {{מקור|בראשית כה/טעמים#כה כב|בראשית כה,כב}}; &quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם '''לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים'''&quot; {{מקור|שמות יח/טעמים#יח טו|שמות יח,טו}}. יש בה גם את המשמעות של &quot;לחפש את האמת&quot;, כגון: &quot;'''וְדָרַשְׁתָּ''' וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב, וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר, נֶעֶשְׂתָה הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת בְּקִרְבֶּךָ&quot; {{מקור|דברים יג/טעמים#יג טו|דברים יג,טו}}; בפסוק זה הפועל &quot;וְדָרַשְׁתָּ&quot; מקבילה לפעלים &quot;וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ&quot;. בתקופת שיבת ציון אנחנו מוצאים שהפעולה היא '''לדרוש את דבר ה' מתוך ספרו''': &quot;כִּי עֶזְרָא הֵכִין לְבָבוֹ '''לִדְרוֹשׁ אֶת תּוֹרַת ה'''', וְלַעֲשֹׂת וּלְלַמֵּד בְּיִשְׂרָאֵל חֹק וּמִשְׁפָּט&quot; {{מקור|עזרא ז/טעמים#ז י|עזרא ז,י}}. זוהי משמעותה של פעולת ה&quot;מִדְרָשׁ&quot; אצל חז&quot;ל, וזאת הייתה פעולתם בתוך בתי המדרש.

פעולת הַמִּדְרָשׁ נעשית באמירה (&quot;רַבִּי עֲקִיבָא '''אוֹמֵר'''...&quot;), וכך היא נמסרת מדור לדור. כלומר: מדרש הוא '''תורה שבעל־פה''' פשוטה כמשמעה. רק בדורות מאוחרים בהרבה מהתנאים והאמוראים, בימי הביניים, אנחנו מוצאים כתבי־יד של מדרשים (ושל שאר חיבורי התורה שבעל־פה).{{הערה|לסיכום נאה של הדיון על &quot;תורה שבעל־פה - האמנם בעל פה?&quot; והפניות למחקרים ראו אצל בלברג שם, עמ' 33-35 (1.3.4). אנחנו מוצאים תפיסות שונות בנושא הזה כבר בימי הביניים, ודיון מקביל בין החוקרים בעת החדשה. המחקר היסודי והעדכני ביותר בנושא זה נמצא בספרו של יעקב זוסמן, [https://www.magnespress.co.il/book/'%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%94'_%D7%A4%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%94_%D7%9B%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%94-4193 ''''תורה שבעל פה' פשוטה כמשמעה: כוחו של קוצו של יו&quot;ד'''] (ירושלים: מאגנס, תשע&quot;ט); שמו של הספר מעיד על מסקנתו, הקרובה אל דעתו של שאול ליברמן ומקובל על רוב החוקרים בימינו. לדעות אחרות ראו בלברג שם, עמ' 34. במאמרה של Catherine Hezser המוזכר שם (עמ' 34 הערה 22), שבו טוענת המחברת שהיו קיימים עותקים בכתב של המשנה כמו שהיו עותקים לספרות ההלניסטית-רומאית (אף שעיקר התפוצה של שניהם הייתה בכל זאת בעל־פה), אין התייחסות למחקרו של זוסמן; ראו &quot;The Mishnah and Ancient Book Production&quot; בתוך A.J. Avery-Peck and J. Neusner (עורכים), ''The Mishnah in Contemporary Perspective'' (ליידן: בריל, 2002), עמ' 167-192. בהקשר זה של מדרשים ראוי לציין שדווקא לגבי ספרי אגדה יש כבר אזכורים מפורשים אצל חז&quot;ל (ביחד עם ביטויי התנגדות לעצם קיומם); לדעתו של זוסמן, ספרי אגדה היו אכן קיימים בתקופת האמוראים בארץ ישראל ובבל (שם עמ' 83-85 [291-293]). אבל רק לגבי אגדה התירו חלק מהחכמים, ואף בה עיקר הלימוד נשאר בכל זאת בעל פה; ואילו לגבי הלכה – שהיה תחום עיסוקם העיקרי – אין זכר לספרים.}} כבר ראינו ש&quot;מִקְרָא&quot; הוא פעולה שנעשית מתוך הכתב (אותיות כתובות), אבל רוב המרכיבים בפעולת הקריאה נלמדים ונמסרים דווקא בעל־פה (הגיה מדויקת של התנועות ופיסוק הטעמים במנגינה ובנעימה). ואילו מִדְרָשׁ הוא לא תורה שבכתב אלא תורה שבעל־פה, כלומר: אפילו האותיות אינן כתובות.

שלב הַמִּקְרָא כולל לא רק את קריאת הפסוקים אלא גם את פירושם. אמנם הפעולה הבסיסית ביותר בהבנת המקרא היא בעצם הקריאה עצמה, כי קריאה מדויקת ורצופה בספרי התורה והנביאים והכתובים – היא הדרך הנכונה ביותר לרכוש את לשון המקרא כדי להבין אותה. אך חלק גדול מהמדרשים היו מיועדים לא רק לחכמים בבית המדרש אלא גם להמון העם, לדרוש בציבור. המסרים של בעלי המדרש נקלטו היטב בציבור. לכן כשאנשים עסקו במקרא, הם לא עסקו בקריאה המדויקת בלבד, אלא הבינו את הדברים ברוח מדרשי חז&quot;ל וכך הסבירו אותם לבניהם ותלמידיהם.

'''[[תרגומי המקרא|תַּרְגּוּם]]:''' בתקופת חז&quot;ל היה הַמִּקְרָא בבית הכנסת משולב עם הַתַּרְגּוּם. הקריאה בתורה התבצעה על ידי שני בעלי תפקידים: הקורא והמתרגם. הקורא קרא פסוק מתוך ספר התורה, והמתרגם חזר על הפסוק בעל־פה בשפה הארמית (שבה דיבר העם בחיי היום-יום). אך לא מדובר על העתקה מילולית משפה לשפה בלבד; התרגום הקדום היה מעין '''פירוש חי''' שהכיל מן היסודות של תורה שבעל־פה לפי מדרשי חז&quot;ל.

כלומר: גם &quot;תַּרְגּוּם&quot; הוא תורה שבעל־פה, ובמקור לא תרגמו מתוך הכתב. בזמן קדום המתרגם לא היה חייב אפוא להשתמש בנוסח מסוים – קבוע מילה במילה – של תרגום, אלא היה &quot;מחבר&quot; לעצמו נוסח כזה בדרך אלתור תוך כדי אמירתו, או – כשלא היה ביכולתו לעשות כן – השתמש באחד הנוסחים הרווחים, ששמע מפיהם של מתרגמים אחרים. ואף אותו המתרגם לא חזר על אותו הנוסח בכל פעם, אלא שינה אותו, הרחיב אותו או צמצם אותו, בכוונה או בהיסח הדעת, כפי צרכיו ובמידה ששעתו של הציבור הייתה פנויה.{{הערה|תיאור זה של פעולת המתרגם הוא עיבוד לדבריו של יוסף היינמן על פעולתו בעל־פה של שליח הציבור בתקופת חז&quot;ל (כי גם תפילות וברכות נחשבו אז לתורה שבעל־פה); ראו בספרו '''התפילה בתקופת התנאים והאמוראים: טיבה ודפוסיה''' פרק א, עמ' 17. אנחנו שומעים הד לגיוון הזה בנוסחים המקבילים של התרגומים הירושליים לתורה ששרדו והגיעו לידינו; הם שונים בנוסחם אך דומים אחד לשני בלשונם הכללי ובסגנונם ובתוכנם.}} פעולת התרגום בציבור עשתה רבות כדי להטמיע את מדרשי חז&quot;ל בלב העם, וכך להעשיר את פעולת המקרא הרווחת בתכניה של תורה שבעל־פה, באגדה ובהלכה. לכן עודדו חז&quot;ל את העיסוק בְּמִקְרָא וְתַרְגּוּמוֹ ביחד גם ברמה האישית: &quot;לְעוֹלָם יַשְׁלִים אָדָם פָּרָשִׁיּוֹתָיו עִם הַצִבּוּר, שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם&quot; {{מקור|ברכות ח ב|ברכות ח' ע&quot;ב}}. כי אדם העוסק בְּמִקְרָא וְתַרְגּוּמוֹ בעצמו, או אדם שמקשיב אל ביצועם המשולב בבית הכנסת (&quot;מִקְרָא וְתַרְגּוּם&quot;), רוכש לא רק את לשון המקרא אלא גם פירושים חשובים מתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֺת.

===מִשְׁנָה וְתַלְמוּד===

'''[[משנה|מִשְׁנָה]]:''' לפי התפיסה המסורתית, ולדעתם של חלק מהחוקרים,{{הערה|לדעות אחרות והפניות למחקרים ראו בלברג שם, עמ' 31-32 (1.3.2).}} התחילו החכמים בימי התנאים לסדר את ההלכות לפי נושאים, ובראשם היה רבי עקיבא {{מקור|אבות דרבי נתן יח|אבות דרבי נתן נו&quot;א פרק י&quot;ח}}:

:לרבי עקיבא קרא לו [רבי יהודה הנשיא] אוצר בלום. לְמה רבי עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו ויצא לחוץ, מצא חטים מניח בה, מצא שעורים מניח בה, כוסמין מניח בה, עדשים מניח בה. כיון שנכנס לביתו, מברר חטים בפני עצמן, שעורים בפני עצמן, פולין בפני עצמן, עדשים בפני עצמן. כך עשה רבי עקיבא, ועשה כל התורה מטבעות מטבעות.

לאחר מכן, החיבור הסופי של המשנה בידי רבי יהודה הנשיא הצליח לארגן את דיני הַמִצְוֺת בתוך '''מסכתות''' לפי נושאים, ואת המסכתות שילב בתוך '''סדרים''', במקום שיהיו ההלכות תלויות בסדר הפסוקים. ניתוק זה של ההלכה מן המקרא הוא לא רק עניין של הסדר הפורמלי, אלא גם עניין מהותי משתי בחינות: הראשונה, שמקרא והלכה הפכו לשני תחומים שונים והם נלמדים בדרכים שונות. והשנייה, שהעיסוק בהלכה כתחום עצמאי מתוך המשנה – לא השאיר מקום רחב ומרכזי לעיסוק בשאר התורה שבעל־פה, כלומר במדרש של אגדה.

בחינוכו של האדם הצעיר, שלב הַמִּקְרָא מהווה הכנה הכרחית לשלב הַמִּשְׁנָה, כי אי אפשר לעסוק במשנה בלי להכיר את התורה וְהַמִּצְוֺת היטב כפי פירושן בתורה שבעל פה. המשנה כידוע פותחת בלשון: &quot;מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּעַרְבִין?&quot; – כך שהילד כבר צריך להכיר היטב את הפרשה בתורה שקוראים לה &quot;שְׁמַע&quot;, ולדעת שיש חובה לקרוא אותה בערב ובבוקר כי כתוב בה &quot;וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ&quot;. וכן הוא בכל המשנה: הבנתהּ תלויה במקרא שקדם להּ, ורק מי שכבר רגיל במקרא ובפירושו יצליח לעסוק בהּ כראוי.

את הַמִּשְׁנָה רוכשים על ידי פעולת הַשִּׁנּוּן בלשון ימינו, דהיינו שהילד אומר בקול את ההלכות שכבר אמרן לפניו הבקיא במשנה, וחוזר עליהן פעם אחר פעם עד שהן נכתבות על לוח לבו. הוא לא קוֹרֵא אותן מתוך הכתב אלא מְשַׁנֵּן אותן בעל־פה. מדובר על רכישת נוסח קבוע ומוקפד של ההלכות, מילה במילה (בשונה ממדרש ותרגום), ולכן החזרה כל־כך הכרחית: &quot;אֵינוֹ דּוֹמֶה '''שׁוֹנֶה פִּרְקוֹ''' (=פרק משנה) מֵאָה פְּעָמִים לְ'''שׁוֹנֶה פִּרְקוֹ''' מֵאָה וְאַחַת&quot; {{מקור|חגיגה ט א|חגיגה ט' ע&quot;א}}. סגנון זה של שינון הלכות במשנה מתאים לגיל עשר שנים, וגם תוכן ההלכות הכרחי לו בשנים הללו מכיוון שהוא עומד בקרוב להגיע לגיל מִצְוֺת. אבל גם אחר כך ממשיך האדם לעסוק במשנה כל ימי חייו: &quot;כָּל '''הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת''' בְּכָל יוֹם – מֻבְטַח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא&quot; {{מקור|נידה עג א|נידה ע&quot;ג ע&quot;א}}. גם פעולת הַמִּשְׁנָה היא תורה שבעל־פה באופן מובהק.

הַמִּשְׂנָה על הלכותיה היא שיא העיסוק בדברי תורה (בנוסף למקרא) של רוב הצעירים בבית המדרש, כי לא כל מי שנכנס לְמִשְׁנָה יהיה מתאים גם לְתַלְמוּד: &quot;בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אֶלֶף נִכְנָסִים לְמִקְרָא – יוֹצְאִים מֵהֶם מֵאָה לְמִשְׁנָה, יוֹצְאִים מֵהֶם עֲשָׂרָה לְתַלְמוּד...&quot; {{מקור|קהלת רבה ז}}.

'''[[תלמוד|תַּלְמוּד]]:''' את התלמוד עושים על ידי עיון מעמיק בשיקול הדעת, מתוך דיון בצוותא של תלמידי חכמים מלומדים ומנוסים. בַּתַּלְמוּד שואלים ודורשים, ומקשים ומתרצים בדברי המשנה והמדרש והמקרא. בדומה למדרש ותרגום ומשנה, גם פעולת הַתַּלְמוּד נעשית בעל־פה. אמנם לא כל אחד שעוסק במשנה ראוי להתקדם אל שלב התלמוד: &quot;תַּלְמִיד שֶׁלֹּא רָאָה סִימָן יָפֶה בְּמִשְׁנָתוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים – שׁוּב אֵינוֹ רוֹאֶה&quot; {{מקור|חולין כד א|חולין כ&quot;ד ע&quot;א; מובא אצל מפרשי המשנה}}.

ברור שבמאמרנו (&quot;בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לְתַלְמוּד&quot;) לא מדובר על שני התלמודים המוכרים לנו, כלומר [[תלמוד ירושלמי|התלמוד הירושלמי]] ו[[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]], שחוברו דורות רבים אחרי המשנה עצמה. אותו הדבר נכון לגבי אִזכור אחר של ה&quot;תלמוד&quot; במסכת אבות: &quot;רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הֱוֵי זָהִיר בְּתַלְמוּד, שֶׁשִּׁגְגַת תַּלְמוּד עוֹלָה זָדוֹן&quot; {{מקור|משנה אבות ד יג|אבות ד יג}}. ה&quot;תלמוד&quot; המוזכר בדברי המשנה הוא בראש ובראשונה עניין של לימוד מעמיק לקראת '''הוראה''' {{מקור|מפרשי המשנה}}, &quot;לידע ולהבין דקדוקי הַמִּצְוֺת&quot; {{מקור|ר&quot;ש משנץ}} כדי שהוראתו תהיה כהוגן. וכידוע שלא כל אחד ואחד מגיע להוראה, הדורשת שילוב עדין של בקיאות ענפה ורוחב הדעת בתחומים רבים, ושיקול הדעת באופן מתון ומאוזן.

לפי חז&quot;ל, חייב אדם לאחוז בחוט המשולש של '''מִקְרָא וּמִשְׁנָה וְתַלְמוּד''' כל ימי חייו: &quot;לְעוֹלָם יְשַׁלֵּשׁ אָדָם שְׁנוֹתָיו: שְׁלִישׁ בְּמִקְרָא, שְׁלִישׁ בְּמִשְׁנָה, שְׁלִישׁ בְּתַלְמוּד. מִי יוֹדֵעַ כַּמָּה חַיֵּי? לָא צְרִיכָא, לְיוֹמֵי&quot; {{מקור|קידושין ל א}}. וכן מובא להלכה ברמב&quot;ם {{מקור|רמב&quot;ם הלכות תלמוד תורה א|משנה תורה לרמב&quot;ם, ספר המדע, הלכות תלמוד תורה, פרק ראשון, ח'-י&quot;ב}}:

:כָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל חַיָּב בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, בֵּין עָנִי בֵּין עָשִׁיר, בֵּין שָׁלֵם בְּגוּפוֹ בֵּין בַּעַל יִסּוּרִין, בֵּין בָּחוּר בֵּין שֶׁהָיָה זָקֵן גָּדוֹל שֶׁתָּשַׁשׁ כֹּחוֹ. אַפִלּוּ עָנִי הַמְּחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים, וְאַפִלּוּ בַּעַל אִשָּׁה וּבָנִים – חַיָּב לִקְבֹּעַ לוֹ זְמָן לְתַלְמוּד תּוֹרָה בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמָר {{מקור|יהושע א ח|יהושע א,ח}}: &quot;וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה&quot;.

:גְּדוֹלֵי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה מֵהֶם חוֹטְבֵי עֵצִים, וּמֵהֶם שׁוֹאֲבֵי מַיִם, וּמֵהֶם סוֹמִין. וְאַף עַל פִּי כֵן הָיוּ עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וְהֵם מִכְּלַל מַעֲתִּיקֵי הַשְּׁמוּעָה אִישׁ מִפִּי אִישׁ מִפִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ.

:עַד אֵימָתַי חַיָּב אָדָם לִלְמֹד תּוֹרָה? עַד יוֹם מוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר {{מקור|דברים ד ט|דברים ד,ט}}: &quot;וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ&quot;. וְכָל זְמָן שֶׁלֹּא יַעֲסֹק בְּלִמּוּד הוּא שׁוֹכֵחַ. וְחַיָּב לְשַׁלֵּשׁ אֶת זְמָן לְמִידָתוֹ: שְׁלִישׁ בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וּשְׁלִישׁ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה; וּשְׁלִישׁ יָבִין וְיַשְׂכִּיל אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ, וְיוֹצִיא דָּבָר מִדָּבָר, וִידַמֶּה דָּבָר לְדָבָר, וְיָדִין בַּמִּדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶן, עַד שֶׁיֵּדַע הֵיאַךְ הוּא עִיקַר הַמִּדּוֹת וְהֵיאַךְ יוֹצִיא הָאָסוּר וְהַמֻּתָּר, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מִדְּבָרִים שֶׁלָּמַד מִפִּי הַשְּׁמוּעָה. וְעִנְיָן זֶה הוּא הַנִּקְרָא &quot;תַּלְמוּד&quot;.

:כֵּיצַד? הָיָה בַּעַל אֻמָּנוּת, יִהְיֶה עוֹסֵק בַּמְּלָאכָה שָׁלוֹשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם וּבַתּוֹרָה תֵּשַׁע. אוֹתָן הַתֵּשַׁע קוֹרֵא בְּשָׁלוֹשׁ מֵהֶן בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וּבְשָׁלוֹשׁ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וּבְשָׁלוֹשׁ מִתְבּוֹנֵן בְּדַעְתּוֹ לְהָבִין דָּבָר מִדָּבָר. וְדִבְרֵי קַבָּלָה בִּכְלַל תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הֵן, וּפֵרוּשָׁן בִּכְלַל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְהָעִנְיָנוֹת הַנִּקְרָאִין &quot;פַּרְדֵּס&quot; בִּכְלַל הַתַּלְמוּד.

:בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּתְחִלַּת תַּלְמוּדוֹ שֶׁל אָדָם. אֲבָל כְּשֶׁיַּגְדִּיל בְּחָכְמָה, וְלֹא יִהְיֶה צָרִיךְ לֹא לִלְמֹד תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְלֹא לַעֲסֹק תָּמִיד בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה – יִקְרָא בְּעִתִּים מְזֻמָּנִים תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְדִבְרֵי הַשְּׁמוּעָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח דָּבָר מִדִּבְרֵי דִּינֵי תּוֹרָה. וְיִפָּנֶה כָּל יָמָיו לַתַּלְמוּד בִּלְבָד לְפִי רֹחַב לִבּוֹ וְיִשּׁוּב דַּעְתּוֹ.

הרמב&quot;ם דייק בדבריו לפי שיטתו ש&quot;תורה שבכתב&quot; כוללת את פירושי הַמִצְוֺת הבסיסיות לפי המקראות שנמסרו במסורת מסיני, ו&quot;תורה שבעל־פה&quot; היא כלל ההלכות הפסוקות. אמנם בימיו כבר לא פסקו הלכה מתוך המשנה עצמה, ולכן שינה את הביטוי &quot;משנה&quot; ל&quot;תורה שבעל־פה&quot;, כדי להפנות את הקורא מהמשנה עצמה אל [[משנה תורה לרמב&quot;ם|חיבור שראוי ללמוד ממנו הלכות פסוקות למעשה]] {{מקור|ע&quot;פ פירוש &quot;יד פשוטה&quot;}}. והוא עוד מדגיש בהמשך דבריו שב&quot;תלמוד&quot; נכללים גם עניינים שאינם קשורים באופן ישיר לְמִצְוֺת ולהוראה: עיסוק מעמיק בדברי אגדה ומחשבה והגות, ולימוד מדעים וחכמות כלליות ברמה גבוהה.

לאחר שעסק האדם במקרא ומשנה במשך שנים והוא כבר רגיל בהם, הוא יכול אז לפי הרמב&quot;ם לשנות את היחס השווה בזמנים בין מקרא ומשנה ותלמוד.{{הערה|יצויין שמפרשי הרמב&quot;ם שאלו מה מקורו להיתר זה, אבל אין זה מענייננו כאן.}} אמנם גם אז הוא עדיין חייב להרגיל את עצמו בשלושתם כל ימי חייו. את האיזון הנכון יקבע אז &quot;רֹחַב לִבּוֹ וְיִשּׁוּב דַּעְתּוֹ&quot; של אותו אדם: לאחר שכבר עסק בשלושתם במשך שנים רבות, והוא כבר בעל מקרא ומדרשו, ואף ראה סימן יפה במשנה של הלכה פסוקה, וגם בתלמודו – אז יוכל לאזן את תכני לימודו לפי אישיותו. ואין אדם לומד אלא במקום שלבו חפץ. אולם גם אז &quot;יִקְרָא בְּעִתִּים מְזֻמָּנִים תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְדִבְרֵי הַשְּׁמוּעָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח דָּבָר מִדִּבְרֵי דִּינֵי תּוֹרָה&quot;.

תַּלְמוּד הוא שיא לימודם של תלמידי החכמים היושבים בבית המדרש, אמנם לא כל מי שנכנס לתלמוד ראוי להורות: &quot;בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אֶלֶף נִכְנָסִים לְמִקְרָא – יוֹצְאִים מֵהֶם מֵאָה לְמִשְׁנָה, יוֹצְאִים מֵהֶם עֲשָׂרָה לְתַלְמוּד, אֶחָד מֵהֶם יוֹצֵא לְהוֹרָאָה; כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי&quot; {{מקור|קהלת רבה ז}}.

===תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה===

עד כאן ראינו שחז&quot;ל הבחינו היטב בין תורה שבכתב לתורה שבעל־פה. האחרונה התאפיינה אצלם בסוגים שונים של פעילות, שהצד השווה בכולם – שהם נעשו בעל־פה ולא מתוך הכתב. '''מדרש''' ו'''תרגום''' נעשו בעל־פה לפי רצף הפסוקים, בבית המדרש ובבית הכנסת. '''משנה''' נעשתה בחזרות רבות על ההלכות שבפרק לפי נוסח מדויק. '''תלמוד''' נעשה בדיוני עומק על המשנה בין החכמים בבית המדרש. כולם – מִדְרָשׁ וְתַרְגּוּם, מִשְׁנָה וְתַלְמוּד – נמסרו בעל־פה במשך דורות רבים, עד שלבסוף הורידו אותם אל הכתב בתקופת הגאונים.

יסודהּ של תרבות זו, של לימוד בעל־פה באופנים שונים, הוא דווקא מִקְרָא, שהוא לכאורה תורה שבכתב. אך חז&quot;ל כינו את העיסוק בתורה שבכתב בשם &quot;מִקְרָא&quot;, וכך הדגישו דווקא את המרכיב הנמסר מדור לדור בעל־פה על ידי קריאה ושמיעה וחזרה בקול. רק מתוך מִקְרָא (ולא מתוך כתיבה) מגיע האדם לְמִדְרָשׁ וְתַרְגּוּם, מִשְׁנָה וְתַלְמוּד.

בו בזמן, חז&quot;ל הכירו היטב גם את הכתיבה על הקלף באותיות, וכך הזכירו את הפסוק בתור &quot;הַכָּתוּב&quot; (וכמו כן &quot;כַּכָּתוּב&quot;, &quot;כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב&quot;), ואת &quot;תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב&quot; באופן כללי. הם קבעו הלכות לכתיבתם של ספרי תורה, מגילות, תפילין ומזוזות. תורה שבכתב היא בעצם '''שילוב''' של מסורת בכתב ומסורת בעל־פה, אך האחרונה עיקר אצל רוב העם: &quot;בֶּן חָמֵשׁ לְמִקְרָא&quot; – לְמִקְרָא דווקא, ולא לכתיבה. רק העיסוק בקריאה (בקול) היה נחלתם של רוב העם, ואילו הכתיבה נשארה נחלתם של בעלי מקצוע, או בתור עיסוק חד-פעמי: אדם כתב ספר פעם אחת, כדי לקרוא בו אחר כך פעמים רבות.

לסיכום, תורה שבכתב נמסרה מדור לדור בשני אופנים: בכתב ובעל־פה. הקריאה בקול אמנם נעשתה מתוך האותיות הכתובות בספר, אך היא נלמדה בעל־פה. את &quot;תורה שבעל־פה&quot; יש להבין פשוטהּ כמשמעהּ, אך &quot;תורה שבכתב&quot; נשענת על שתי מסורות ביחד: אחת בכתב ואחת בעל־פה. הבנה זו תקל עלינו לגשת אל נושא המסורה, שיש בה שילוב עדין ומורכב בין המסורת שבכתב והמסורת שבעל־פה.

===בְּרָכוֹת וּתְפִלּוֹת: תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הַיּוֹצֵאת מִתּוֹךְ מִקְרָא===
{{בעבודה}}

==בין סופרים לקוראים: מהי &quot;מָסוֹרָה&quot;?==

'''&quot;מָסֹרֶת&quot;:''' בדברי הנביא יחזקאל נאמר {{מקור|יחזקאל כ/טעמים#כ לז|כ,לז}}: &quot;וְהַעֲבַרְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם תַּ֣חַת הַשָּׁ֑בֶט וְהֵבֵאתִ֥י אֶתְכֶ֖ם בְּ'''מָסֹ֥רֶת''' הַבְּרִֽית&quot;. המילה &quot;בְּמָסֹרֶת&quot; בהקשר זה משמעותה &quot;בקשר&quot; או &quot;בכבל&quot; או בהתחייבות חמורה, וייתכן שיש להבינהּ כאילו כתוב &quot;בְּמַאֲסֹרֶת&quot; (כלומר בְּמַאֲסָר).

בלשון חכמים המילה &quot;מָסֹרֶת&quot; מציינת דברים שנמסרים מדור לדור בעל־פה או בכתב. בהקשרים רבים היא מתייחסת לדברים שנמסרים בעל־פה, כגון: &quot;שֶׁכֵּן '''מָסֹרֶת''' בְּיָדָם מֵאֲבוֹתֵיהֶם שֶׁשָּׁם הָאָרוֹן נִגְנַז&quot; {{מקור|משנה שקלים ו א|משנה שקלים ו,א}}; &quot;בָּרִאשׁוֹנָה גָּזְרוּ שְׁמָד עַל יְהוּדָה, שֶׁכֵּן '''מָסֹרֶת''' בְּיָדָם מֵאֲבוֹתָם יְהוּדָה הָרַג אֶת עֵשָׂו&quot; {{מקור|ירושלמי כתובות א ה|ירושלמי כתובות א,ה}}; &quot;עוֹף טָהוֹר נֶאֱכָל בְּ'''מָסֹרֶת'''&quot; {{מקור|חולין סג ב|חולין ס&quot;ג ע&quot;ב}}. וכמו כן מתייחס הפועל מס&quot;ר לדברים שנמסרים בעל־פה מדור לדור, כגון בתחילת [[משנה אבות|מסכת אבות]]: &quot;מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי '''וּמְסָרָהּ''' לִיהוֹשֻׁעַ... וּנְבִיאִים '''מְסָרוּהָ''' לְאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה&quot;.

אך יש למילה &quot;מָסֹרֶת&quot; גם הוראה מיוחדת בלשון חכמים, לגבי השמירה על נוסח התורה שבכתב דווקא, כגון: &quot;'''מָסֹרֶת''' סְיָג לַתּוֹרָה&quot; ([[משנה אבות ג יג|אבות ג,יג]]); &quot;יֵשׁ אֵם '''לַמָּסֹרֶת'''&quot; (לעומת &quot;יֵשׁ אֵם '''לַמִּקְרָא'''&quot;; [[פסחים פו ב|פסחים פ&quot;ו ע&quot;ב]]).

המשמעות הכללית של מסירה נאמנה תוך כדי שמירה נמשכה בימי הביניים בכמה ווריאציות: &quot;מָסֹרֶת&quot; או &quot;מָסוֹרָה&quot; או &quot;מְסוֹרָה&quot;,{{הערה|שני הניקודים ל&quot;מסורה&quot; מובאים במילון אבן־שושן (ערך &quot;מְסוֹרָה, מָסוֹרָה&quot;; וראו שם עוד בערך &quot;מָסֹֽרֶת, מסורת&quot;). בשפות אירופאיות מקובל לכתוב &quot;Masorae&quot; (לטינית), &quot;Masora&quot; (אנגלית, גרמנית, ספרדית) או &quot;Masorah&quot; או &quot;Massorah&quot; (אנגלית), Massore (צרפתית), וכו'.}} הבאות לציין מערכת מפורטת ומורכבת השומרת על אופן כתיבתם וקריאתם של ספרי המקרא. העוסקים במלאכה זו נקראים &quot;בַּעֲלֵי הַמָּסוֹרָה&quot;.

===מסורת הסופרים ומסורת הקוראים===

&quot;נוסח המסורה&quot; המופיע בכתבי־היד של המקרא מימי הביניים, וכמו כן בדפוסים המאוחרים יותר, הוא בעצם שילוב של שתי מסורות ביחד: &quot;מסורת הסופרים&quot; ו&quot;מסורת הקוראים&quot;.
*'''&quot;מָסֹרֶת הַסּוֹפְרִים&quot;''' היא נוסח האותיות שהיו הסופרים מעבירים מכלי אל כלי, כלומר שהם העתיקו אותו מתוך ספרים קיימים אל הספרים החדשים שכתבו בעצמם: ספרי תורה, ומגילות של ספרי הנביאים והכתובים.
*'''&quot;מָסֹרֶת הַקּוֹרְאִים&quot;''' היא נוסח הקריאה בקול, ובמיוחד בשביל הקריאה בציבור, שכוללת בתוכה את ההגיה המדויקת כל מילה ואת החלוקה התחבירית של כל פסוק; ההגיה והתחביר באו לידי ביטוי מוזיקלי בקריאה זו. מסורת זו של הקריאה נמסרה בעל־פה מדור לדור, וכאמור אף [[#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|הרגילו את ילדי ישראל בקריאה זו מגיל קטן]]. כתבי הקודש מכונים '''&quot;מִקְרָא&quot;''' דווקא בזכות מסורת הקוראים והקריאה בציבור בעל־פה.

בתקופת הגאונים התחילו חכמי המקרא בכמה מקומות לפתח ולגבש שיטות שונות, כדי להציג גם את &quot;מסורת הקוראים&quot; על ידי סימנים כתובים בנוסף לאותיות. תהליך זה הגיע לשיא של פיתוח ודיוק במערכת הניקוד והטעמים של חכמי המסורה בטבריה לפני למעלה מאלף שנה (עד המאה ה-10 למניינם), ויצירתם זו התקבלה בתפוצות ישראל לאחר מכן בכמעט כל ארצות פזוריהם. מלאכתם של חכמי המסורה הטברנים להלביש את מסורת הקוראים על מסורת הסופרים הייתה מלאכת מחשבת, כי היה בה שילוב עדין וזהיר של שתי המסורות ביחד בתוך כתב־יד אחד. הרב מרדכי ברויאר תיאר את השילוב הזה באופן מדויק ובהיר:{{הערה|&quot;מסורת הכתיב ומסורת הקריאה&quot;, '''עיוני מקרא ופרשנות''' ז (תשסה), עמ' 25-32; הטקסט המצוטט הוא מתחילת המאמר (עמ' 25-26) וההדגשות הן משלנו.}}

:'''נוסח המקרא הגיע אלינו באמצעות שתי מסורות: מסורת הסופרים ומסורת הקוראים.''' מסורות אלה נמסרו תחילה כשתי מסורות '''עצמאיות''', שלא היה ביניהן קשר ישיר. '''מסורת הסופרים''' הכירה רק את הנוסח הכתוב בספר; אך הואיל והאותיות של הנוסח הזה לא היו מנוקדות, לא היו צריכים לדעת כיצד הן נקראות ומצטרפות לתיבות. ואילו '''הקוראים''' הכירו רק את המילים האמורות בפה; אך הואיל והם לא משכו בשבט סופר, לא היו צריכים לדעת כיצד הן נכתבות בספר.

:'''אחר כך באו חכמי המסורה וביקשו לקבוע סופית את נוסח הסופרים ואת גרסת הקוראים.''' קביעה זו נעשתה באמצעות '''מניין'''. הם ספרו את המילים, כדי שלא יהיה אפשר להוסיף עליהן או לגרוע מהן, ועל שם המניין הזה הם נקראו אנשי המסורה. '''אך לצורך המניין הזה לא יכלו להיעזר במסורת הסופרים.''' שהרי הסופרים הכירו רק את עצם צירופי האותיות, אך לא היו צריכים לדעת כיצד הן נקראות כמילים, ואין כל אפשרות למנות צירופי אותיות שניקודן איננו ידוע. כך, לדוגמה, אי־אפשר וגם אין טעם למנות את עשרות המקומות שכתוב בהם &quot;יחיה&quot;; ואפשר רק למנות את שבעת המקומות שקוראים בהם יְחַיֶּה. '''משום כך היה על אנשי המסורה לפנות תחילה אל מסורת הקוראים ולספור את המילים השגורות על פיהם. ורק אחרי שקבעו סופית את מניין המילים, יכלו לפנות אל מסורת הסופרים וללמוד ממנה כיצד המילים האלה כתובות בספר: בכתיב מלא או חסר, בא' או בה'.''' ולפעמים ראו שהמילים שהם קיבלו ממסורת הקוראים לא התאימו כלל לאותיות שהם ראו במסורת הסופרים; ובמקרים אלה קבעו שיש כאן הבדל בין קרי ובין כתיב, וכתבו בספר את מה שנמסר במסורת הסופרים ורשמו בגיליון את מה שנמסר במסורת הקוראים.

:'''נמצא, שהיחס שבין מסורת הסופרים ובין מסורת הקוראים הוא בדיוק הפוך מזה שהיינו יכולים לצפות לו.''' שהרי הכול יודעים שכתיבת האותיות קודמת לניקודן; ולפיכך היינו יכולים לצפות שגם אנשי המסורה יפעלו בדרך זו: תחילה יעתיקו ממסורת הסופרים את האותיות הכתובות בספר; ואחר כך ילמדו ממסורת הקוראים להגות בפה את שכתוב בספר. אך מהסיבה שכבר נתבארה לעיל הסדר היה הפוך: '''תחילה למדו ממסורת הקוראים את המילים היוצאות מהפה; ואחר כך למדו ממסורת הסופרים כיצד הופכים את המילים שנאמרו בפה לאותיות הכתובות בספר.'''

:'''משום כך אנחנו מוצאים שנקודת המוצא של המסורה היא תמיד המילה ההגויה, ולא {{ב|התיבה|המילה}} הכתובה'''. בשום מקום אין המסורה מונה את התיבות הכתובות בספר על פי מסורת הסופרים, אלא רק את המילים האמורות בפה על פי מסורת הקוראים. וגם במקום שהמסורה דנה בכתיב, אין היא קובעת את האותיות של התיבה הכתובה, אלא היא קובעת את האותיות שהסופרים מבטאים בה את המילה ההגויה. כך, לדוגמה, כאשר המסורה באה לקבוע את הכתיב המלא שב[[ירמיהו ב/טעמים#ב כ|ירמיהו ב 20]]: &quot;אעבוד כת', אֶעֱבוֹר קרי&quot;, אין היא מוסרת שזהו המקום היחיד, שבו תיבת אֶעֱבוֹד באה בכתיב מלא, אלא היא מוסרת, שזהו אחד מתוך שלושת המקמות שבהם המילה ההגויה אֶעֱבוֹר באה בכתיב מלא. וכעין זה אנחנו מוצאים בכל אותן רשימות מסורה הדנות בהבדל שבין כתיב לקרי כגון ההבדל שבין כתיב &quot;ויאמר&quot; ובין קרי וָאֹמַר. נקודת המוצא של הרשימות האלה איננה הכתיב, אלא הקרי. אין הן מונות את המקומות שכתוב בהם &quot;ויאמר&quot;, ואף על פי כן הקוראים הוגים וָאֹמַר, אלא היפוכו של דבר: הן מונות את המקומות שקוראים בהם וָאֹמַר, ואף על פי כן הסופרים כותבים &quot;ויאמר&quot;.{{הערה|ברויאר ציין כאן: &quot;הוכחתי דבר זה במבוא לספרי, '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב יד ל{{כתב עילי|מ}}''', ניו יורק תשנ&quot;ב, עמ' 19.&quot; אחרי דברי המבוא המצוטט כאן על אופן פעולתם הכללי של אנשי המסורה, דן הרב ברויאר בשאר המאמר בדוגמה חריגה מעניינת היוצאת מן הכלל.}}

לסיכום: מסורת הסופרים ומסורת הקוראים משולבות בשילוב זהיר ועדין בתוך מלאכתם של חכמי המסורה. כל אחת מהן תלויה בשנייה, שהרי אי אפשר לנקד בלי אותיות כתובות, ואי אפשר לקבוע את נוסח האותיות בלי לדעת את אופן קריאתן. חכמי המסורה קשרו את מסורת הסופרים ומסורת הקוראים, שהיו עצמאיות במקורן, בקשר בל יינתק.

===למי מיועדת חכמת המסורה?===

לימוד יסודי ומעמיק של חכמת המסורה אינו מיועד לכל אדם. עיקר חשיבותה של המסורה הינה בשביל מי שכותב ומגיה ספרי תורה ומגילות וכתבי־יד, או למי שמוציא את ספרי המקרא לאור במהדורה חדשה. אדם שעוסק במלאכות הללו זקוק לבסיס סמכותי עבור הכרעותיו בקביעת הנוסח, כי אסור לו להכריע באופן שרירותי. רק בזכות קפדנותם של העוסקים בחכמת המסורה הגיעו לידינו ספרים שאפשר לסמוך עליהם, כדי לקרוא בהם וללמוד מהם מתוך ביטחון.

אמנם אדם שאינו כותב ואינו מגיה ואינו מוציא לאור, והוא רק קורא ולומד מתוך ספרים שכבר הכינו אחרים עבורו – איננו זקוק בהרבה לחכמת המסורה, ואין לו צורך להשקיע בה יותר מדי מאמצים בהבנתה. ובכל זאת ראוי שתהיינה לו הבנות בסיסיות גם בתחום הזה. וכך כתב רבי אברהם אבן עזרא על העיסוק בחכמת המסורה:{{הערה|רבי אברהם אבן עזרא, '''יסוד מורא''', מתוקן ע&quot;פ [https://archive.org/details/yesod-mora-ibn-ezra-constantinople-1530-images/page/n5/mode/2up?view=theater דפוס קושטנטינה ר&quot;ץ (1530)], תחילת השער הראשון (ההדגשה אינה במקור).}}

:יש ממשכילי ישראל שכל חכמתם לדעת דברי המסורת, וסימניהם הנכבדים ורמזיהם היקרים, וכל סתום ופתוח, וקרי וכתיב, וחסר ויתר, ואותיות גדולות וקטנות ותלויות ונקודות עליהם, ומספר הפסוקים והתיבות והאותיות בכל ספר וספר. '''והאמת כי יש שכר לפעולות בעלי המסורת, שהם כשומרי חומות העיר, כי בעבורם עמדה תורת השם וספרי הקודש על מתכונתם בלי תוספת ומגרעת. וטוב הוא למשכיל שיבין קצת דבריהם.'''

:אבל ישים לבו גם להתבונן טעמי [=פירושי] הספרים, כי התיבות כגויות והטעמים כנשמות, ואם לא יבין הטעמים כל יגיעוֹ שווא ועמל ורוח. והוא נמשל למי שיש בידו ספר רפואות, והוא מיגע עצמו לספור כמה דפין בספר, וכמה טורים בכל דף ודף, וכמה אותיות בכל טור, ומזאת היגיעה לא יוכל לרפאות מזור. והנה חכם המסורת שלא למד חכמה אחרת דומה לגמל נושא משי: והוא לא יועיל למשי, גם המשי לא יועילנו.

נכונים דברי הביקורת של ראב&quot;ע: מי שעוסק בספר רפואה כדי &quot;לספור כמה דפין בספר, וכמה טורים בכל דף ודף, וכמה אותיות בכל טור&quot; – ברור שלא יוכל לרפאות שום דבר. אך העבודה הזאת יכולה לעזור בהחלט למי שמלאכתו '''בהעתקת ספרי רפואה'''. ויש גם שכר לפעולתו זו, כי מתוכה יהיו ספרי רפואה מדויקים עבור הרופאים.

בנוסף לכך, כאן מתייחס ראב&quot;ע אך ורק לפועלם של בעלי המסורה בתחום של [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#מסורת הסופרים ומסורת הקוראים|'''מסורת הסופרים''']] בלבד.{{הערה|בדומה לכך כתב אבן עזרא ב[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n8/mode/1up?view=theater הקדמתו לתורה (&quot;הדרך החמישית&quot;)]: &quot;ולא אזכיר טעמי אנשי המסורת, למה זאת מלאה ולמה זאת נחסרת, כי כל טעמיהם כדרך הדרש הם. כי הכתוב פעם יכתוב המילה מלאה מבוארה, ופעם יחסר אות נעלם לאחוז דרך קצרה. ואחר שידרשו טעם למלאים ולחסרים, יורנו איך יוכלו לכתוב הספרים. ומשה כתב בלא וא&quot;ו '''ד' ימלך''' {{מקור|שמות טו יח}}, ומעתיק משלי כתב בוא&quot;ו '''תחת עבד כי ימלוך''' {{מקור|משלי ל כב}}, ושנים רבות בין שניהם, רק לתינוקות טעמיהם טובים הם.&quot; בדברי אבן עזרא יש הסבר היסטורי של שינוי בהרגלי הכתיבה במשך הדורות (מכתיב חסר לכתיב מלא), אמנם אין בשינוי זה שום משמעות לפי הפשט. &quot;אנשי המסורת&quot; פועלים לפי אבן עזרא &quot;כדרך הדרש&quot; (דרך שמזכירה אולי את סוג הפירושים המוכר לנו היום בפירוש &quot;[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up בעל הטורים]&quot; על התורה). אמנם בעלי המסורה הטברנים לא התמקדו ב'''פירושן''' של תופעות הכתיב במקרא אלא '''בקביעתן'''. והם התמקדו בנוסף גם בדרכי '''הקריאה''' וההגייה, דבר שאבן עזרא אינו מייחס להם כלל.}} אבל יש חשיבות רבה שהאדם יכיר את חכמתם של בעלי המסורה בפרטי הניקוד והטעמים, כדי שיוכל להעריך נכון גם את פועלם בתחום של [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#מסורת הסופרים ומסורת הקוראים|'''מסורת הקוראים''']], ובעקבות זה יוכל לקרוא בפיו באופן מדויק ועקבי. ועוד: על בסיס מלאכתם של בעלי המסורה בתחום של הניקוד והטעמים בנו המדקדקים את כללי הלשון, אשר חשיבותם רבה ומכרעת להבנת המקרא. פירושו של ראב&quot;ע, שהיה בעצמו מדקדק גדול, הוא דוגמה לכך. אך עצם הקריאה קודמת לדקדוק, והקריאה שלנו מבוססת לגמרי על מלאכתם של בעלי המסורה.

לסיכום: חשוב שהלומד &quot;יבין קצת דבריהם&quot; כדי להעריך את פועלם של בעלי המסורה, וכדי לקרוא כראוי במקרא. בנוסף, חשוב שהקורא יבין את המקורות והשיטות שעליהם מבוסס הנוסח בספר שהוא קורא בו. ואכן, מטרה אחת חשובה של '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|פרקי המבוא]]''' למהדורה זו של המקרא, היא להנגיש לקורא את הידיעות הבסיסיות והשימושיות ביותר בתחום המסורה, כדי שיבין מתוכן את טיב המהדורה שהוא קורא בה.

==יצירת מופת ואוצר יקר: מהו &quot;כֶּתֶר&quot;?==

===כתר: שתי מסורות בכתב־יד אחד===

השילוב העדין והמורכב [[#בין סופרים לקוראים: מהי &quot;מָסוֹרָה&quot;?|בין מסורת הסופרים ומסורת הקוראים]], הבא לידי ביטוי במפעלם של בעלי המסורה, הביא במרוצת הזמן ליצירתם של [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתבי־יד רבים]], ולאחריהם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם|דפוסים לאין ספור]], שבהם שמרו היטב על שתי המסורות ביחד.

כתבי־היד של בעלי המסורה לא היו מגילות (&quot;ספרים&quot; בפי חז&quot;ל), אלא כתבי־היד כרוכים ([[:W:קודקס|&quot;קוֹדֵקְס&quot;]] בלטינית או מֻצְחַפ בערבית).{{הערה|אין מקבילה בעברית קלאסית למונח הלטיני cōdex או למונח הערבי [[:WIKT:EN:مصحف|مصحف]] (مُصْحَف או مَصْحَف / ''muṣḥaf'' או ''maṣḥaf''), ששימשו אצל נוכרים כדי לתאר ספר כרוך. רק בימי הביניים החלה המילה [[:WIKT:מצחף|מִצְחָף]] (שנגזרה מן הערבית) לשמש בעברית וערבית־יהודית. עצם הזרוּת של המונח מצביע על כך שהשימוש בקודקסים מגיע מחוץ למסורת ישראל. דווקא הקודקס הלא־מסורתי היה המדיום הטוב ביותר לכתיבת מסורות שבעל־פה, שכן עצם האיסור לכתוב דברים שבעל־פה היה גדול יותר אילו היו נכתבים במגילות בדומה לספרי התנ&quot;ך.}} בכלל, הפורמט החומרי המועדף בימי הביניים לצורך הורדת כלל המסורות שבעל־פה אל הכתב היה הקודקס. הדבר היה נכון לא רק לגבי ספרי המקרא, אלא גם לגבי מסורות שהיו עד כתיבתם לגמרי בעל־פה, כגון [[#מִשְׁנָה וְתַלְמוּד|משנה ותלמוד]]. הקודקס עלה על המגילה מבחינה טכנולוגית: דפים נקשרו יחד בצד אחד, והטקסט נכתב ביעילות על שני צדי כל דף (בדומה לספר מודרני). ניתן היה לדפדף בקודקס ולהגיע לעמוד המבוקש מיד (בניגוד למגילה שצריך לגלגל אותה). אבל עבור התנ&quot;ך, לקודקס היה יתרון נוסף בכך שהוא היה פורמט לא־הלכתי, כלומר, הוא לא היה כפוף לכללי המסורת הקדומה של הסופרים. הדבר אִפשר ליוצרי כתבי־היד המקראיים להוסיף את הסימנים המייצגים את המסורת בעל־פה של [[#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|מִקְרָא]], דהיינו הניקוד והטעמים, וגם להוסיף הערות ואפילו קישוטים ואיורים. כל אלה היו אסורים במגילות.

'''כֶּתֶר:''' כתב־יד כרוך כזה שהכיל תנ&quot;ך שלם, או חלק משמעותי ממנו (תורה, נביאים או כתובים), נקרא בעברית &quot;כתר&quot; (או [[:W:תאג'|תאג']] בערבית־יהודית). כתר היה מלאכת מחשבת ויצירת מופת. הוא הכיל בתוכו את השילוב המורכב בין מסורת הסופרים (נוסח הכתיב) ומסורת הקוראים (ניקוד וטעמים), את הערות המסורה ורשימות המסורה ולעתים חיבורים נוספים (בדרך כלל על נושאים כגון מסורה, דקדוק או מצוות), ואפילו קישוטים ואיורים מרהיבים. כתר שימש הן את הסופרים בקהילה (כדי לקבוע מהו הכתיב הנכון בספר תורה או מגילה) והן את הקוראים (כדי לקבוע את אופן הקריאה הנכונה). כתר מדויק ומפואר היה יכול להיות האוצר היקר ביותר של איש אמיד או של קהילה שלמה.

===שלושה סוגים של מהדורות מקרא===

אמנם השילוב המורכב בין מסורת הסופרים למסורת הקוראים, הבא לידי ביטוי בכתבי־היד של המסורה, לא היטיב לגמרי עם הסופר ולא עם הקורא. כי מצד אחד הסופר אינו זקוק כלל לסימני הניקוד והטעמים, ואף לא לאותיות ה&quot;קרי&quot; שבשוליים, ותוספות אלו אף עלולות להסיח את דעתו במלאכתו. והמצד השני הקורא אינו זקוק להערות המסורה (שרובן הגדול באות כדי לשמור על נוסח האותיות כגון בכתיב מלא וחסר). ועוד: במקומות שיש בהם &quot;קרי וכתיב&quot;, הקורא מוצא את הניקוד משולב בתוך אותיות שלא מתאימות לו, והוא מוכרח לחפש את האותיות המתאימות לניקוד בשוליים (בלתי מנוקדות), והדבר יכול להכביד עליו או לבלבל אותו. בגלל זה אנחנו מוצאים שבמרוצת הדורות היו כתבי־יד ומהדורות מקרא מכמה סוגים, המיועדים לאופנים שונים של שימוש.

מאז תקופתם של בעלי המסורה, היו '''שלושה''' סוגים עיקריים של כתבי־יד ומהדורות מקרא:
#'''&quot;כֶּתֶר&quot;, מקראות גדולות:''' המקום המכובד שמור לכתב־יד או דפוס של המקרא הבא להביא את השילוב המיוחד שעשו חכמי המסורה הטברנים בין מסורת הסופרים למסורת הקוראים, ולהציג את השילוב הזה במלואו ובאופן מדויק. יצירה כזו חייבת על פי טבעהּ ומטרתהּ להכיל את הערות המסורה במלואן, ולהציג את כל הטקסט באופן הכי קרוב שאפשר לשיטתם של בעלי המסורה. ברוב המהדורות החשובות של '''מקראות גדולות''' (מקרא מלא עם תרגום ארמי ופירוש), מאז [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up הדפוס השני] (ונציה רפ&quot;ה-רפ&quot;ו [1524-1526]) ועד ימינו ([https://www.mgketer.org/ מקראות גדולות הכתר]), אכן נהגו להביא את נוסח המסורה ביחד עם האפרט השלם השומר עליו, דהיינו את הערות המסורה הקטנה והמסורה הגדולה, וגם את הרשימות הטכניות של המסורה בסופי הספרים והכרכים.
#'''תיקון סופרים:''' יש עותק המיועד ל[[:W:סופר סת&quot;ם|סופרי סת&quot;ם]], כדי להעתיק ישירות ממנו בזמן שהוא כותב ספר תורה, או אחד מספרי הנביאים והכתובים בצורת מגילה על קלף. עותק כזה נקרא &quot;תיקון סופרים&quot;. לעתים קרובות הוא מכיל רק את נוסח האותיות (ה&quot;כתיב&quot;), בלי הניקוד והטעמים, כגון ב[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up '''עזרת הסופר'''] (אמסטרדם תקכ&quot;ט [1769]). נוסח האותיות מופיע ב&quot;תיקון סופרים&quot; יעיל בעיצוב מיוחד, בחלוקה מחושבת לשורות ולטורים, כדי להקל על הסופר לעשות את מלאכתו באופן מיטבי.
#'''&quot;תיקון קוראים&quot;, ספר לימוד, &quot;מקראות קטנות&quot;:''' רוב כתבי־היד והמהדורות המודפסות של המקרא בניקוד ובטעמים אינם מיועדים ליחידי סגולה העוסקים ברזי המסורה ונוסח המקרא (בשבילם כבר קיים הסוג הראשון), והם גם אינם מיועדים לסופר הסת&quot;ם המקצועי כדי שיעתיק מהם את ספריו (שהרי בשבילו יש &quot;תיקון סופרים&quot;). לעומת שני הסוגים הראשונים, הסוג השלישי מיועד לכל מי שקורא ולומד תנ&quot;ך וזקוק לניקוד וטעמים, ובמיוחד למי שמתכונן לקרוא בציבור בקולו. מדובר על חומשים (לעתים עם הפטרות ו/או חמש מגילות) עבור הקריאה בציבור בבית הכנסת, על ספרים מהתנ&quot;ך בליווי תרגומים ו/או פירושים כדי להקל על לימודם, ועל כתבי־יד ומהדורות של התנ&quot;ך השלם בלי פירושים (שנקראו &quot;מקראות קטנות&quot; או Biblia Hebraica בלועזית). בדורות האחרונים הרבו להדפיס כלי עזר מיוחד לקורא בתורה בציבור, דהיינו '''[[תיקון קוראים|&quot;תיקון קוראים&quot;]]''' שבו מציגים את הפסוקים המנוקדים במקביל לעמוד בלתי-מנוקד הדומה ספר תורה. בכל ספרי הלימוד האלה הקפידו להציג את מסורת הסופרים ואת מסורת הקוראים ביחד ובדיוק רב, כולל במקומות שיש בהם &quot;קרי וכתיב&quot;. אבל את הערות המסורה ורשימותיה הכילו רק במידה שהקורא והלומד זקוק להם, דהיינו מעט אם בכלל.

===&quot;תיקון קוראים&quot; במובן הרחב===

כאמור, הכותרת &quot;תיקון קוראים&quot; מציינת בימינו מהדורה מיוחדת של התורה (או לפעמים של הפטרות או מגילות), המיועדת למי שמתכונן לקרוא בציבור בבית הכנסת. אבל יותר נכון לומר שכמעט כל המהדורות של התנ&quot;ך השלם או של ספרים אחדים ממנו, שיצאו לאור בעידן הדפוס או שנכתבו לפני כן בעידן כתבי־היד, ביחד עם פירושים ותרגומים או בלעדיהם, ויש בהן ניקוד וטעמים – מטרת כולן למסור את מסורת ההגייה כדי לאפשר קריאה נכונה בקול. כלומר: כולם כאחד ראויים להיקרא בצדק &quot;תיקון קוראים&quot; לפי הגדרתנו.

מהדורתנו היא אם כן &quot;תיקון קוראים&quot; במובן הרחב הזה. היא מיועדת בראש ובראשונה לקורא וללומד. על כן לא תופענה בה הערות מסורה, שהרי היא לא באה כדי לתעד את מלוא יצירתם של בעלי המסורה, אלא רק למסור את '''התוצאה המדויקת''' של שיטתם בשביל מי שניגש למקרא. מהדורה זו תעוצב, אם כן, בדרך נוחה בשביל הקורא והלומד, תוך התייחסות לניקוד ולטעמי המקרא. '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|בפרק הבא של המבוא למהדורה]]''' נסביר באופן יסודי ומלא את שיטת העיצוב במהדורתנו לטובת הקורא והלומד בעניינים שאין להם קשר לקביעת הנוסח. הפרקים הבאים אחריו ידונו בעצם קביעת הנוסח.

==כתר ארם צובה כבסיס לנוסח המסורה במהדורתנו==

מפעלם של בעלי המסורה הגיע לשיאו בכתב־יד אחד, כתר מפואר של תנ&quot;ך שלם, שהוא מעשה ידיו של חכם המסורה [[:W:אהרן בן אשר|אהרן בן־משה בן־אשר]]. בן־אשר הביא את הכתר הגדול שלו לרמות של דיוק ועקביות, בהירות ונאמנות למסורה, שלא היו באף אחד מכתבי־היד האחרים שנכתבו במשך הדורות. הכתר הזה נשמר במשך מאות שנים על־ידי קהילת [[:W:חלב (עיר)|ארם צובה]] שבסוריה עד שהועלה לירושלים לאחר קום המדינה, ועל כן מכנים אותו [[:W:כתר ארם צובא|&quot;כתר ארם צובה&quot;]].

ייחודו של כתר ארם צובה, ומידת ההתאמה שלו להיות בסיס למהדורת מקרא, דורשים הוכחה. ואף הדרך הנכונה לקבוע את פרטי הנוסח במהדורת מקרא המיוסדת על הכתר דורשת שיקול דעת. נקודת המוצא למהדורתנו נמצאת בכתביהם של שני חוקרי המסורה הגדולים בדור הקודם, דהיינו פרופ' ישראל ייבין ז&quot;ל והרב מרדכי ברויאר ז&quot;ל. כל אחד מהם כתב ספר מופת שבו הוכיח את ייחודו ואת חשיבותו של כתר ארם צובה בתחום מסויים, ושניהם העמיקו לנו את הבנתנו לגבי פועלם של חכמי המסורה.

'''אין מטרה במהדורתנו לחדש בתחום של נוסח המסורה, אלא לקחת את מסקנות המחקר ופירותיו, ולהכין על פיהם מהדורה מדויקת לפי כתר ארם צובה וכתבי־היד הקרובים לו, המתאימה לצורכי קריאה ולימוד.'''

===פרופ' ישראל ייבין על נוסח הניקוד והטעמים בכתר===

פרופ' ישראל ייבין בחן ביסודיוּת את מערכות הניקוד הטעמים בכתר (כולל התייחסות רחבה לתחום של הגעיות) בספרו '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' (ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט).{{הערה|ספר זה אזל מן השוק, והוא כבר לא נמצא כלל בקטלוג של בית ההוצאה ע&quot;ש מאגנס (ונראה מכך שאין להם כוונה להדפיסו שוב). חבל שאי-אפשר לקנות עותק של ספר כה חשוב, ואין למצוא אותו כלל מחוץ לספריות הגדולות.}} בספרו זה עלה ייבין על השיטתיוּת המובהקת שבמערכות הניקוד והטעמים בכתר ועל הדיוק הנפלא שבהן, שיטתיוּת ודיוק ייחודיים שעולים לאין שיעור על כל כתב־יד או דפוס אחר.{{הערה|השיטתיוּת והדיוק בכתר באים לידי ביטוי בכל מרכיביו, אמנם במיוחד בתחום של טעמי אמ&quot;ת. ראו על כך בדברי הפתיחה של משה גושן־גוטשטיין (&quot;עִם הספר&quot;), עמ' ח: &quot;מי שמלאכתו בחקר כתבי־היד של &quot;הנוסח המקובל&quot; של המקרא יודע, כי על אף טענות מוגזמות שהועלו בדור הקודם, הרי ההבדלים בדרכי ההטעמה בין כתבי־היד הסטנדרטיים־מאוחרים יחסית – שעליהם מבוססת מהדורת המקראות הגדולות של ונציה – ובין המסורת הטברנית המיוצגת בכתבי־היד העתיקים המצויים כיום בידינו, אינם כל כך גדולים. אדרבה, לבד משיטת המתגים – והוא עיקר גדול – הנוסח הסטנדרטי הוא נציג טוב למדי של הנוסח הטברני הקדום יותר. מתוך הכרה זו אף יתבארו אותם ניסוחים בספרות המקצועית של העשור האחרון הנראים מקילים כאילו בחומרת האבדה של חלקים מכתר ארם־צובה, באשר כתב־יד לנינגרד עשוי לשמש כביכול תחליף. כמובן, הכל יתאבלו על גודל האבדה והכל יודו כי כ&quot;י לנינגרד רק תוֹאַם תיאום משני לשיטת ר' אהרן בן אשר. אולם תיאום זה מוצלח ומדוייק, ולכן יכול אותו כתב־יד לשמש תחליף סביר וחסרונו של הכתר כמעט שלא יורגש. בא מחקרו של ייבין ומלמד, כי מה שנכון בערך – על דרך הכללה גסה – לגבי כ&quot;א הספרים, אינו נכון כלל לגבי ספרי אמ&quot;ת. מעמדו היחיד במינו של כתר ארם־צובה מואר מתוך פרק זה באור חדש, והעולה בתיאורו של ייבין הוא הוכחה כבדת משקל ביותר לעניין מעמדו של הכתר בכלל. על דרך פישוט: מה שאנו מגלים בדרך הטעמת הכתר לגבי ספרי אמ&quot;ת מסייע לנו להבין, איך נולדו שינויים בכתבי־יד אחרים ובחיבורים משניים. הכתר הוא היסוד שעל פיו יובן מה שאירע במקורות אחרים – ולא להיפך.&quot;}} כלומר: ייבין עמד על ייחודיות הכתר לא רק מתוך הכתר עצמו, אלא גם מתוך השוואתו אל האיפיונים של כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לו, ואף אל כתבי־היד והדפוסים שבאו לאחריהם במשך מאות בשנים. השוואה זו של ייבין חשובה בראש ובראשונה כי היא מאירה לנו את שיטת הניקוד ואת הטעמים במקרא (הן בכתר והן במקורות האחרים) ומעמיקה את הבנתנו בה.

השוואתו שופכת אור גדול גם על עצם חשיבותו של כתר ארם צובה: עבודתו של בן אשר כמסרן בכתב־היד הזה לא הייתה רק להוסיף את מערכות הניקוד והטעמים והערות המסורה ע&quot;פ ידיעותיו הנפלאות ובקיאותו הרבה, אלא גם לקרוא את כתב־היד פעם אחר פעם במשך כל ימי חייו, ובכל פעם לתקן את הפרטים הקטנים שעדיין היו זקוקים לתיקון, עד שמפעל חייו זה הפך להיות במשך השנים כתב־יד מופת, טופס המקרא הכי שלם מכל הבחינות שנכתב אי-פעם. ניתוחו המפורט של ייבין לתוצר הסופי של תהליך זה, והשוואתו אל כתבי־יד אחרים ואל דפוסים חשובים של המקרא, מראה בבירור מדוע יצירתו זאת של אהרן בן אשר נחשב לגולת הכותרת בתחום המסורה מכל הזמנים בכלל, ובתחום הניקוד והטעמים בפרט: &quot;לפי שהגיהוֹ בן אשר, ודקדק בו שנים, והגיהוֹ פעמים רבות...&quot; {{מקור|רמב&quot;ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ח|רמב&quot;ם הלכות ספר תורה פ&quot;ח}}.{{הערה|אין שחר לטענה הנפוצה שהרמב&quot;ם התכוון במשפט הזה רק לדיוקו של הכתר בתחום חלוקת הפרשות הפתוחות והסתומות (הנושא שעליו כתב באותו פרק). שהרי בדיקתן הקפדנית והמקצועית של כל הפרשות במקרא היא לא עבודה גדולה, אלא סה&quot;כ מטלה של כמה ימים ספורים לכל היותר. ולכן לא ייתכן שעל בדיקתן ודיוקן של הפרשות כתב הרמב&quot;ם: &quot;ודקדק בו שנים, והגיהוֹ פעמים רבות&quot;. אלא ברור שהתכוון הרמב&quot;ם קודם כל לנוסח האותיות, שהרי נוסח האותיות שבכתר הוא הבסיס ל&quot;כתיב&quot; הנכון בהלכות תפילין לפי הרמב&quot;ם, ונראה אם כן שגם בספר התורה שכתב הרמב&quot;ם הסתמך על נוסח האותיות שבכתר (ובעקבותיו הלכו יהודי תימן). חידושו של ייבין הוא אם כן שלא רק לגבי האותיות, אלא גם במערכות הניקוד והטעמים ניתן להוכיח שיש בכתר יצירת מופת בדיוקו, פרי של שנים רבות של הגהה ע&quot;י חכם מסורה מובהק שאין דומה לו באף כתב־יד אחר. ואם כן סביר להניח שדברי הרמב&quot;ם מתכוונים גם לתחום הזה.}}

השוואה זו איפשרה לייבין גם לקטלג כתבי־יד אחרים לפי האיפיונים שלהם ביחס לכתר, ולהראות כיצד ניתן להעזר בהם בזהירות ובשיטתיוּת כדי לשחזר את הניקוד והטעמים בחלקים החסרים בכתר. למעשה קבע ייבין שכתי&quot;ל הוא המקור האמין והחשוב ביותר לשחזור הניקוד והטעמים (אבל לא לקביעת האותיות והגעיות) בחלקיו החסרים של הכתר.

===הרב מרדכי ברויאר על נוסח האותיות בכתר===

אפשר לומר שמה שעשה ייבין בשביל ניקודו וטעמיו של הכתר, עשה הרב מרדכי ברויאר לנוסח האותיות שבו (נוסח ה&quot;כתיב&quot;) ולמערכת המסורה השומרת בעיקר על אותו נוסח. ברויאר בחן ביסודיוּת את נוסח האותיות שבכתר מול כתבי־היד הטברנים הקרובים לו בספרו '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא''' (ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז).{{הערה|גם הספר היקר והחשוב הזה, כמו ספרו של ייבין, כבר אזל מן השוק, ומבית ההוצאה מסרו שאין להם כוונה להדפיסו שוב. חבל שהוא לא יהיה נגיש לציבור החוקרים והלומדים.}}

בספר זה הוכיח ברויאר דבר שלא היה מקובל עד אז במחקר, דהיינו ש&quot;נוסח המסורה&quot; היה אידיאל ידוע ומדוייק של נוסח אחד ויחיד לכל האותיות שבמקרא, והוא היה אידיאל משותף לכל כתבי־היד הטברנים. אמנם כל כתב־יד התרחק במידה מסויימת מאידיאל זה בגלל טעויות אנוש, אבל כולם שאפו להגיע אל אותו נוסח (המשתקף במכלול הערות המסורה הטברניות). בכל כתב־יד מסויים נשארו טעויות שנעלמו מעיני מי שביצע בו הגהה, אבל ניתן לתקן אותן על פי הנוסח במקומות המקבילים ברוב כתבי־היד הקרובים, שבהם לא תופענה אותן טעויות (אלא אחרות).

ועוד גילה ברויאר ממצא מרתק נוסף: יש כתב־יד אחד ויחיד שהוא כה מושלם עד שהוא זהה לגמרי לנוסח המסורה המשתקף בהערות המסורה ובנוסח רוב כתבי־היד הטברנים כמעט במאה אחוזים. כתב־יד מיוחד זה הוא כתר ארם צובה; וכאשר הגיע צילומו של הכתר לידיו של ברויאר, הוא נוכח לדעת שנוסח האותיות שבו זהה ל&quot;נוסח המסורה&quot; התיאורטית, אותו כבר בנה ע&quot;פ הערות המסורה ורוב כתבי־היד הטברנים.

כך הוכיח ברויאר שדיוקו של הכתר כה גדול עד שהוא כמעט מעבר ליכולת אנוש. בנוסף לכך, מעבר להוכחת ייחודו של הכתר מתוך דיוקו בחלקיו הקיימים, שיטתו המוכחת היא לא פחות יעילה בשביל שחזור נוסח האותיות בחלקיו החסרים.

לגבי התורה, שהוא החלק העיקרי החסר בכתר, הראה ברויאר שנוסח האותיות בתורה ע&quot;פ המסורה זהה לגמרי לנוסח ספרי התורה התימנים, ששמרו במדוייק על נוסח הכתר ושיטת המסורה. ספרי התורה בספרד ובאשכנז אף הם מדוייקים להפליא (חוץ מכ-9 אותיות בכל התורה כולה), הודות לנסיונות הרבים שנעשו במשך הדורות לברר את נוסח המסורה ע&quot;י חכמים כגון הרמ&quot;ה ובעל ה&quot;מנחת שי&quot;. לחכמים אלה לא הייתה הזדמנות לבדוק את ממצאיהם באופן ישיר מול ספרו המקורי של בן אשר, והם היו רחוקים מאוד ממקורו של נוסח המסורה הטברנית. לכן הם מהווים עדות מובהקת עד כמה ששיטת המסורה אחידה במהותה.

===מסקנות===

בדור האחרון הצליח המחקר לחדד את ידיעותינו עוד יותר לגבי האותיות, הניקוד והטעמים של כתר ארם צובה בחלקיו הקיימים והחסרים, ויש גם מקומות שניתן לסייג במידה צנועה את מסקנותיהם של ייבין וברויאר. אבל עיקר חידושיהם בתחום המסורה התקבלו,{{הערה|לגבי החידוש העקרוני של הרב ברויאר, ראו על כך ב[http://www.biu.ac.il/js/JSIJ/7-2008/Ofer.pdf מאמרו של יוסף עופר], &quot;הכרעת נוסח המקרא על פי המסורה: שיטתו של הרב ברויאר ומקורותיה&quot;, JSIJ (כתב-עת אלקטרוני למדעי היהדות) 7 (2008), עמ' 150: &quot;דומה שמסקנתו העקרונית של ברויאר התקבלה אצל חוקרי המסורה החשובים בלא ערעור&quot; (ובהערות שם).}} ומאפשרים לנו כבר במשך דור שלם להוציא לאור מהדורות מדוייקות של המקרא על פי המסורה, לפי כתר ארם צובה וכתבי־היד הקרובים לו.

ניתן אף להוסיף ולומר שגם אם יימָצאו חלקי הכתר החסרים (והלוואי שיתגלו ויצאו לאור עולם!), הם כבר לא ישנו בהרבה את ידיעותינו על נוסח המסורה, וגם לא את הנוסח שמופיע במהדורות המקרא המבוססות על הכתר. יש רק פרטים קטנים במקומות מסויימים מאוד שעוד דורשים אימות מול כתב־היד הכי מושלם, יצירת המופת של גדול חכמי המסורה הטברנים.

==מהדורתנו==

===המהדורות האחרות של המקרא ברשת האינטרנט===

מהדורה זו של המקרא היא הראשונה בעולם המשקפת את נוסח המסורה באופן מדויק ומתועד, וגם מוענקת לציבור ברישיון חופשי. למרות שעד היום היו מספר מהדורות של המקרא ברשת האינטרנט, אף אחד מהם לא השיג את שתי המטרות הללו ביחד:
*'''[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת &quot;מכון ממרא&quot;]''' היא נוסח יפה ומדויק ע&quot;פ המסורה, אבל המהדירים אינם מאפשרים שימוש חופשי בה לכל מטרה. לדוגמה: אסור להעתיק את מהדורתם באתר אחר כדי לתקן בה טעויות, או לעצב את הטקסט באופן אחר, או להוסיף עליה פירוש או תרגום. והם גם לא נימקו באופן ברור את שיטת הגהתם: באתר כתוב שהנוסח &quot;לפי הכתר וכתבי היד הקרובים לו&quot; (בלי פרטים נוספים). בהורדת התנ&quot;ך מאתרם יש גם קובץ טקסט בשם &quot;readme&quot; שבו כתוב באנגלית שהתנ&quot;ך הוא &quot;לפי שיטת הרב מרדכי ברויאר&quot; (&quot;using the method of the Rav Mordechai Breuer&quot;), אבל גם בו אין פרטים לגבי השיטה המדוייקת. מבדיקת מאות מקומות עולה שהטקסט במכון ממרא זהה כמעט לגמרי לזה של הרב ברויאר מלבד מקומות בודדים (שבחלקם ייתכן שנפלה טעות ואין הבדל עקרוני בשיטה), וחוץ מעניינים שבשיטת העריכה, כגון: במהדורת מכון ממרא לא מנקדים את החולם בשם הוי&quot;ה, ולא מנקדים את הכתיב ב&quot;קרי וכתיב&quot;. הם גם משתמשים בסימן אחד עבור כל הגעיות (מתגים), ולא בשני סימנים שונים כפי שעשה הרב ברויאר (כדי להבחין בין געיות שמקורם בכתב היד העיקרי לבין געיות שהוסיף על פי שיטתו).  מהדורת מכון ממרא מופיעה גם ב&quot;מאגר ספרות הקודש&quot; שמופיע באתרים של [http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t0.htm &quot;סנונית&quot;] ושל [http://kodesh.mikranet.org.il/i/tr/t0101.htm &quot;מקראנט&quot;] (התוכן והעיצוב זהים לגמרי בשתי הכתובות), שכנראה הגיעו להסכם מיוחד עם בעלי זכויות היוצרים. חשוב להדגיש ש&quot;מכון ממרא&quot; היה האתר הראשון ברשת האינטרנט (מאז שנת 1998) שהגיש לציבור מהדורה דיגיטלית משובחת של המקרא לשימוש פרטי בחינם, ועל זה הם ראויים לשבח והכרת הטוב.
*'''[http://tanach.us/ODTFiles/ מהדורת וסטמינסטר]''' (עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml כאן]) מהווה הקלדה מדויקת לכתב־יד לנינגרד (כתי&quot;ל), וגם פרויקט המתנהל ברמה מקצועית גבוהה. היא אמנם ניתנת לשימוש חופשי (מאז שנת 2003): המגיהים אף הכריזו באדיבותם שהיא תהיה בנחלת הכלל (public domain), ולכן הפכה להיות הבסיס לנוסח המקרא באתרים רבים, וביניהם: [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh אתר ספריא], [https://hb.openscriptures.org/ פרויקט OSHB], ועוד. גם באתר ויקיטקסט השתמשנו בנוסח זה בלבד במשך שנים, והוא עדיין מהווה הבסיס למהדורות ה&quot;כתיב&quot; והניקוד&quot;. אבל כתי&quot;ל בעצמו אינו נקי מטעויות, הן בכתיב המלא והחסר (שאף סותר את הערות המסורה שבאותו כתב־יד במאות מקומות) והן בניקוד ובטעמים. בכתיב של אותיות התורה לבד יש כ-180 מילים בהקלדת וסטמינסטר שהם כתובים נגד נוסח המסורה וספרי התורה. גם בניקוד ובטעמים יש מאות רבות של מקומות חריגים בהקלדת וסטמינסטר שמקורם בכתי&quot;ל. ועוד יש בו מאות הערות על תופעות מקומיות בכתי&quot;ל; הערות אלו מסיחים את דעתו של הקורא ומפריעים לו בקריאתו. בסופו של דבר מהדורת וסטמינסטר אינה מיועדת ליהודי שמעוניין לקרוא וללמוד תנ&quot;ך, אלא למי שרוצה מידע מדוייק על כתי&quot;ל.

'''התוצאה בגלל ההבדל ברשיונות ברורה:''' המהדורה ה'''פחות''' מתאימה לנוסח המסורה, וה'''פחות''' מתאימה בשביל יהודים שרוצים לקרוא וללמוד תנ&quot;ך – דווקא הוא הנוסח שמעתיקים בדרך כלל באתרים שונים באינטרנט ומפתחים אותה בכל מיני כיוונים. ואילו המהדורה ה'''יותר''' מדויקת על פי המסורה ו'''יותר''' מתאימה לקורא וללומד היהודי – נמצאת במעט אתרים, כי כל מי שלא קיבל אישור מיוחד מבעלי זכויות היוצרים אינו יכול לפתח את המהדורה היפה הזו בכיוונים שנראים לו.

'''מהדורתנו באה אם כן לאפשר שימוש חופשי לציבור כולו במהדורה מדויקת של המקרא על פי המסורה.'''

===הרישיון לשימוש חופשי===

מהדורה זו מוענקת לציבור ברישיון חופשי ('''[https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0/legalcode CC-BY-SA 4.0]'''). פירוש הדבר לא רק שמותר להשתמש בה בחינם ובלי לבקש רשות, אלא שמותר להעתיק אותה ואף ליצור ממנה יצירות נגזרות באתרים אחרים. ניתן לבצע בה תיקונים ושיפורים, ומותר לשלב בה פירושים ותרגומים, ובעצם לעשות בה כל שימוש אפשרי, בכפוף לשני תנאים בלבד:
*'''ייחוס:''' כל המעתיק את מהדורתנו במקום אחר, או המשתמש בה ביצירה נגזרת, חייב לציין את מקור היצירה כאן בוויקיטקסט.
*'''שיתוף זהה:''' כל המעתיק את מהדורתנו במקום אחר, או המשתמש בה ביצירה נגזרת, חייב לאפשר לאחרים להשתמש בה, וביצירה הנגזרת המבוססת עליה, על ידי ציון מפורש של הרישיון החופשי.

להסבר בעברית של הרישיון החופשי '''[[:W:ויקיפדיה:ויקיפדיה:רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 4.0 בינלאומי|ראו כאן]]'''.

עצם הרשות לא רק להעתיק את נוסח המקרא במהדורתנו, אלא אף לבנות על הנוסח הזה כבסיס למהדורות מתוקנות או יצירות נגזרות – היא חשובה ביותר. כי אין בעולם מהדורה מושלמת של המקרא, וגם לא יכולה להיות, כי אין שיטת עריכה אחת מושלמת להגהה ועיצוב המקובלת לגמרי על כל אחד ואחד. לכן רצוי שכל אדם יוכל לפתח את הבסיס הניתן כאן לפי דעותיו, רצונותיו וצרכיו.

עוד מטרה נוספת וחשובה של הרישיון החופשי במהדורתנו: לשחרר לא רק את '''נוסח''' המקרא עצמו, אלא גם את ה'''תיעוד''' לנוסח המקרא ברישיון חופשי. מטרה זו חשובה משתי סיבות:
*התיעוד השקוף ברישיון חופשי בשיטת ויקי מאפשר לכל אחד לתרום תיקונים ושיפורים לאותו תיעוד באופן שקוף לגמרי, וכך מאפשר לתיעוד עצמו להשתפר עם הזמן.
*שחרורו של התיעוד הכרחי גם כדי לאפשר '''יצירות נגזרות''' למהדורת המקרא המוגשת כאן, כלומר למהדורות נוספות ע&quot;פ שיטות הגהה ועריכה שונות במקצת. אם ירצה מישהו להוציא מהדורה מעוצבת באופן שונה (לדוגמה להציג &quot;קרי וכתיב&quot; בצורה אחרת), או לפי שיטת הגהה אחרת (לדוגמה מהדורה שבה &quot;מרכא בתיבת תביר&quot; מוחלפת בגעיה פשוטה כמו שמופיע בחלק מכתבי־היד וברוב המהדורות עד ימינו), מהדורה נגזרת כזו תהיה בעלת ערך בגלל שגם היא תתבסס בכל פרטיה על תיעוד מלא כראוי.

אם כן הרישיון החופשי מתיר (ואף מעודד) פיתוח נוסף לכל החומר שנמצא כאן: מי שמעדיף הגהה ועריכה ע&quot;פ שיטה שונה במקצת או בהרבה, יכול בקלות לבצע את השינויים הנראים לו על בסיס המהדורה הזאת, בהתאם לתנאים הנוחים של הרישיון החופשי. לכן השיטה המוסברת ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|פרקי המבוא]], והתיעוד הרצוף והעקבי בהערות נוסח המשולבות בגוף הטקסט עצמו, אינן חשובות רק כשלעצמן, אלא גם בגלל שהן יכולות לשמש בסיס מהימן, וגם נוח לשימוש, עבור פיתוחים ושינויים בעתיד על־ידי אנשים אחרים.

===תיעוד הנוסח===

בדור האחרון יצאו לאור שתי מהדורות חשובות של המקרא המבוססות על כתר ארם צובה ועל כתבי־היד הקרובים לו, והמתעדות את מקורות הנוסח ואת שיטת העבודה בהרחבה. הראשונה היא התנ&quot;ך של הרב ברויאר (במהדורותיו השונות), והשנייה היא &quot;מקראות גדולות הכתר&quot; בהוצאת אונ' בר-אילן ובפיקוחו פרופ' מנחם כהן. הראשון השקיע מאמצים גדולים לתעד את הנוסח בספריו וברשימותיו לגבי כל החלטה מקומית זעירה, והשני הקדיש לשיטת ההגהה הקדמה מדעית רחבה ומנומקת היטב. שיטותיהן של ברויאר וכהן קרובות מאוד, אבל הן אינן זהות לגמרי. ובשתיהן עצם התיעוד לנוסח '''נפרד''' מהטקסט הנדפס.{{הערה|יש עוד שתי מהדורות של המקרא המבוססות על כתר ארם צובה לפי הצהרתן, אבל אין בהן כל תיעוד או הסבר מפורט לגבי שיטת ההגהה: הראשונה היא כאמור [http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm המהדורה המקוונת] באתר &quot;מכון ממרא&quot; (&quot;לפי הכתר וכתבי היד הקרובים לו&quot;), והשנייה תנ&quot;ך &quot;סימנים&quot; מבית הוצאת פלדהיים (&quot;נבחר והותאם נוסח המקרא בזו המהדורה לכת&quot;י כתר ארם צובה&quot;). מהדורת מכון ממרא אינה מסבירה את פרטי שיטתה במקומות שהכתר חסר בהם (כמו רוב התורה) ורק מציינת שהנוסח בכלל הוא &quot;לפי שיטת הרב מרדכי ברויאר&quot;. ואילו במהדורת &quot;סימנים&quot; רק נאמר בקיצור שבמקומות החסרים הסתמכו על כתי&quot;ל. מהדורת &quot;סימנים&quot; הוא אגב תנ&quot;ך יפה להפליא, אבל הכרעותיו לגבי הנוסח נעשו מאחורי הקלעים.}}

במהדורתנו שילבנו את שתי הגישות לתיעוד הנוסח:
#'''ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|ששת פרקי המבוא]] יש הסבר כללי לשיטת העריכה והעיצוב:''' כל המרכיבים בשיטת העריכה מנומקים במבוא לפרטי פרטים.
#'''בנוסף יש תיעוד מקומי מלא המשולב בתוך גוף הטקסט עצמו:''' הנתונים עבור כל הכרעה לגבי אות, ניקוד או טעם מובאים בצמוד למילה הנדונה בתוך &quot;הערת נוסח&quot;. הערות הנוסח אינם מופיעים ברצף הפסוקים, אך ניתן לראות ולקרוא אותן בכמה דרכים:
##בראש כל דף של פרק ב&quot;מקרא על פי המסורה&quot; בוויקיטקסט, אפשר ללחוץ על &quot;הצג הערות נוסח&quot;.{{הערה|אפשר גם ללחוץ על &quot;עריכה&quot; בכל דף של פרק כדי לראות את הבסיס המקודד של הטקסט, ובתוכו את הערות הנוסח.}}
##כל הערות הנוסח מוצגים באופן יעיל ושימושי באתר [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ &quot;מקרא על פי המסורה עם הערות הנוסח&quot;].
##הערות הנוסח מופיעות בתור הערות שוליים בתוך רצף הפסוקים באתר &quot;על התורה&quot; (לדוגמה [https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Bereshit/1.1#m7e0n6 בראשית פרק א]).
יש הערת נוסח על כל מילה בכתב־היד שהוא הבסיס למהדורה, כלומר בכתר ארם צובה או בכתי&quot;ל, שיש מקום לדון בה מבחינת האותיות, הניקוד או הטעמים (ובמידת הצורך אף הגעיות). זוהי שיטה מקורית ש'''מצמידה את התיעוד אל הטקסט עצמו''', ממש בתוך המילה עצמה, אבל בו בזמן היא מאפשרת לקורא לקרוא את נוסח המקרא מבלי להתעכב כלל בתיעוד או להסיח את דעתו בהערות. שיטה זו גם מאפשרת בדיקות נוספות ותיעודן בכל עת בעתיד, כדי שהמהדורה תשתפר תמיד.

לעתים הוספנו תיקונים והערות מתוך כתבי־היד לתופעות שכל המקלידים והמהדירים שקדמו לנו לא העירו לגביהם כלל.{{הערה|חשוב להעיר שבדקנו מחדש '''מאות ואלפים''' של מקומות במקרא מתוך צילומי כתבי־היד, לפעמים בהגדלה גדולה, כדי להבחין בפרטים זעירים. וכל מי שיבוא בעתיד מוזמן לבדוק שוב את אותם הנתונים, כדי לשפר עוד יותר את התיעוד לנוסח. דבר שתרם הרבה כדי להקל על העבודה (ובעצם לאפשר את התחלתו של הפרויקט הזה), הוא העובדה שצילומי כתבי־היד העיקריים כבר הועלו עוד לפני שהתחלנו לוויקישיתוף: '''[[:commons:Category:Aleppo Codex|כתר ארם צובה כאן]]''' ו'''[[:commons:Category:Codex Leningradensis|כתב יד לנינגרד כאן]]'''.}}

שילובם של '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|מבוא כללי מפורט]]''' ביחד עם '''תיעוד מקומי קפדני המשולב בגוף הטקסט''' מאפשר לראשונה שקיפות גמורה לנוסח המקרא עד לפרטי פרטיו, והוא מהווה בסיס יציב וחזק לפיתוחים ושיפורים נוספים בעתיד.

===הבסיס להקלדה ולתיעוד===

'''א. כת&quot;י לנינגרד:''' הבסיס להקלדה בשביל חלקי המקרא החסרים בכתר ארם צובה הוא נוסח כתי&quot;ל, לפי ההקלדה המוגהת היטב שנמצאת באתר וסטמינסטר '''[http://tanach.us/ODTFiles/ כאן]'''.{{הערה|עבודת ההגהה בפועל נעשתה על בסיס קובצי ה-ODF משנת תשע&quot;א (גירסה 4.14) ועודכן לפי השינויים הרלוונטיים שהופיעו בסוף שנת תשע&quot;ב (גירסה 4.16) ובקיץ תשע&quot;ג (גירסה 4.18). לרשימת השינויים בין הגרסאות של הקלדת וסטמינסר, ראו בתחתית [http://tanach.us/Tanach.xml#Supplements העמוד הזה]; וראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מידע טכני על הקלדת וסטמינסטר|כאן]]''' לעותק גיבוי המארגן את המידע על גרסאות 4.12, 4.14 ו-4.16 ואת השינויים ביניהן. רוב השינויים [http://tanach.us/Supplements/Differences-410-412.xml בין גירסה 4.10 ל-4.12] היו שינויים טכניים כדי להכניס את הסימן החדש ביוניקוד עבור חולם חסר באות וי&quot;ו עיצורית, ולכן רק גירסאות 4.12 ומעלה ראויים לשימוש מבחינת הקידוד. חלק גדול מ[http://tanach.us/Supplements/Differences-412-414.xml השינויים בין גירסה 4.12 ל-4.14] היו בהפיכת מרכא בתיבת תביר (כמו שמופיע ב-BHS שעל פיו הקלידו בהתחלה) לגעיה פשוטה. ראו על כך בייבין, שכבר בכתבי־היד הקדומים כגון כתי&quot;ל המרכא כבר הפכה לגעיה (שני הסימנים מאוד דומים), אבל בכתי&quot;א המרכא נמצאת בתיבת תביר באופן מובהק. לכן השינוי הזה מתאים למטרתה של הקלדת וסטמינסטר, שהיא להציג את נוסח כתי&quot;ל בכל פרטיו. אבל במהדורתנו נצטרך לבדוק את כל המקומות שבהם נעשה השינוי הזה.}} מכיוון שכתי&quot;ל הוא הבסיס לשחזור הכתר בחלקיו החסרים (כ-40% מהמקרא), היה צורך להתחיל בהקלדה המבוססת עליו דווקא.{{הערה|הקלדת וסטמינסטר מיועדת להיות זהה לחלוטין לכתי&quot;ל עד לפרטים מזעריים, ולכן אפילו טעויות סופר מובהקות נשארו כמות שהן בכתב־היד (ובעדכונים אף שינו את הטקסט לטובתן). אבל גם בהקלדת וסטמינסטר נמצאו לא-מעט טעויות מובהקות, ובנוסף יש מקומות רבים שבהם &quot;תיקנו&quot; את הטקסט בכתי&quot;ל בלי להעיר (המקור לחוסר הדיוק מול כתי&quot;ל הוא בדרך כלל ההקלדה הראשונית שנעשתה ע&quot;פ הנוסח המודפס של BHS והעתיקה אף את הטעויות שבו). כל השינויים שנעשו בתוך הבסיס של הקלדת וסטמינסטר בנוסח הכתיב, בניקוד ובטעמים, מבוצעים ומתועדים על פי השיטה המתוארת ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|פרקי המבוא למהדורה]]. שינויים אלה מתועדים מבחינה טכנית ע&quot;י השימוש ב[[תבנית:נוסח]], כך שההקלדה המקורית תישאר תמיד בדף העריכה (בתוך התבנית), ויהיה ניתן לזהות את המקומות שתוקנו ולבדוק אותם שוב. ליתר ביטחון נעשו כל השינויים ב[http://tanach.us/ODTFiles/ הקלדת וסטמינסטר] ע&quot;י הקלדה ידנית זהירה, ולא ע&quot;י החלפה אוטומטית. כאשר יֵצאו לאור גרסאות חדשות של הקלדת וסטמינסטר (מעבר לגירסה 4.18) נעבור על רשימת השינויים שנעשו בהן כדי לתקן את הדורש תיקון (לא כל השינויים שנעשים בו מתאימים למהדורה שלנו). יצויין שלא-מעט טעויות בהקלדת וסטמינסר כבר תועדו כאן בוויקיטקסט, וייתכן שחלק מהם ייכנסו לגירסאות עתידיות של מהדורת וסטמינסטר עצמה.}}

'''ב. כתר ארם צובה:''' בספרים שכתר ארם צובה קיים בהם (דהיינו רוב ספרי הנביאים והכתובים או כ-60% מהמקרא) היה צורך להשתמש בהקלדה המבוססת עליו. אמנם בניגוד להקלדת כתי&quot;ל של וסטמינסטר, המוגשת לציבור ברישיון לשימוש חופשי, לא מצאנו הקלדה של הכתר ברישיון חופשי.

חשוב להדגיש שזכויות יוצרים אינן חלות על הקלדה נאמנה אך מיכנית לפי כתב־יד אחד. קביעה זו נכונה במיוחד לגבי כתר ארם צובה, שהוא כתב־יד בהיר ומדויק ועקבי: מתוך '''למעלה ממליון''' אותיות וסימני ניקוד וטעמים וגעיות בכתב־היד, יש '''פחות ממאתיים''' מקומות בלבד (!) בכל הכתר שלגביהם צריך להעיר בכלל מבחינת הנוסח של סימן אורתוגרפי מסוים; ורק בחלק מהמקומות האלה נדרש שיקול הדעת כדי להחליט מה הייתה כוונתו של הסופר, וכיצד יש להציג אותם במהדורה של המקרא.

לכן לקחנו בתור בסיס את ההקלדה היחידה שהייתה קיימת אז ברשת, דהיינו התנ&quot;ך של מכון ממרא, אבל אופן העבודה הייתה שונה: כי אם לגבי הקלדת וסטמינסטר היינו יכולים להעלות את הטקסט כולו כמות-שהוא, ואח&quot;כ לבצע בו את השינויים הדרושים לפי שיטתנו, לגבי הטקסט של מכון ממרא לא היינו יכולים לנהוג כך בגלל מגבלות של זכויות יוצרים. כי למרות שהתנ&quot;ך של מכון ממרא הוא ברובו המכריע הקלדה נאמנה של כתר ארם צובה (כלומר נציג מיכני של יצירה שהיא בנחלת הכלל), בכל זאת בוצעו בו גם שינויי סגנון ועריכה ע&quot;פ שיטתם, ואף נעשו בה הכרעות עצמאיות בקביעת הנוסח במקומות מסוימים.{{הערה|1=בהתכתבות במייל מול בעלי האתר מכון ממרא בתאריך 25.08.2004, הם ציינו (לגבי טקסט המשנה) שגם לדעתם ניתן להשתמש בטקסטים שלהם ע&quot;פ חוק בתור &quot;שירות הקלדה&quot; (typing service), כל עוד לא מעתיקים את התכונות המיוחדות של מהדורתם: &lt;div dir=&quot;LTR&quot;&gt;It seems to me that our particular versions of the texts on our site are both copyrightable and copyrighted as unique presentations of the texts (even the public domain &quot;Mona Lisa&quot; with a unique mustache can be copyrighted!), though none of the original texts in the old manuscripts is as such copyrightable, but public domain.&lt;br&gt;So I can see no legal basis for us forbidding your use of our Mishnah text as a first draft to save you the trouble of typing.  As long as you are reworking our texts to a form according to your standards of punctuation and spelling etc., we have no objection, but rather give you our blessing. There is not even any need of mentioning us or linking to us on your site as the typists of your first draft, though you do have our permission to have even deep linking into any part of our site as you see fit.&lt;/div&gt;יש לציין עוד שמלבד ענייני סגנון בולטים אך בלתי-משמעותיים (כגון השמטת ניקוד החולם בשם הוי&quot;ה והשמטת הניקוד בתוך ה&quot;כתיב&quot;), מהדורת מכון ממרא דומה להפליא למהדורתו הראשונה של הרב ברויאר (עד לפרטים הכי קטנים). הזהות בולטת במיוחד בסימון הגעיות, וגם בלא-מעט הכרעות מקומיות.}} לכן, כדי להשתמש בהקלדתם '''אך ורק''' בתור בסיס להקלדת נוסח הכתר (שהוא בנחלת הכלל), היה צורך לעבור עליו בכל פרק בקפדנות ובזהירות, ולעשות השוואה יסודית מחדש לכל הפרטים הקטנים מול צילום כתב־היד וגם מול המהדורות הנוספות שנעשו על פיו (מהדורות ברויאר ומקראות גדולות הכתר). בגלל האילוץ הזה נמשך התהליך של העלאת הטקסט כמעט שנתיים (תשע&quot;ב-תשע&quot;ג).{{הערה|בעקבות השוואה אוטומטית בין הטקסטים שנעשתה ע&quot;י מחשב, נגלו מעט טעויות במהדורת מכון ממרא (למרות שהיא מדויקת מאוד בדרך כלל). מתברר שכמעט כל הטעויות (המעטות) שנמצאו בה '''זהים להקלדת וסטמינסטר''', דבר שאולי מעיד על כך שבהתחלה גם הם ביססו את מהדורתם על הקלדה זו. לדוגמה: באיוב י,ט התיבה &quot;וְנִפְלָא֗וֹת&quot; כתובה ב[http://tanach.us/Tanach.xml?Job9:10-9:10 הקלדת וסטמינסטר] וב[https://mechon-mamre.org/c/ct/c2709.htm מכון ממרא] (נכון ליום ד' תמוז תשפ&quot;ב [03.07.2022]) בלי גרש מוקדם באות הראשונה. בהקלדת וסטמינטר זה מובן, כי הקו של הטעם מעל האות חסר או מטושטש מאוד ב[https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F399B.jpg צילום כתי&quot;ל]. אך הוא מתבקש לפי כללי הטעמים והוא קיים באופן ברור ב[https://www.mgketer.org/mikra/30/9/1/mg/106 צילום כתר ארם צובה] (וכן הוא במהדורות ברויאר ובמג&quot;ה).}} שינויים סגנוניים בבסיס ההקלדה נעשו בדרך כלל בלי תיעוד, אלא אם כן הייתה להם משמעות כלשהי מול כתב־היד או לגבי קביעת הנוסח.

===עיצוב המהדורה לנוחותו של הקורא והלומד===

מעבר ל'''קביעת''' הנוסח ותיעודו המלא, חייב כל מהדיר להפעיל את שיקול דעתו גם לגבי '''עיצובו של המקרא'''. כי אין בנמצא – וגם לא ייתכן שתהיה – מהדורה שמביאה את כל מרכיבי המקרא בדיוק כמו שהם מופיעים בכתב־יד אחד. גם כאשר עצם הנוסח ברור, עדיין חייב כל מהדיר להתאים את הנתונים במידה זו או אחרת לאפיוני מהדורתו ומטרותיה.

'''כוונת מהדורתנו להתאים את עיצוב המקרא כמה שיותר לצרכיו של הקורא בטעמי המקרא בימינו.''' ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק השני של המבוא]]''' יש הסבר מלא ורחב על שיטת העיצוב. פרק זה דן בקשת רחב של נושאים יסודיים, כגון: משמעותו של &quot;קרי וכתיב&quot; ואופן תצוגתו במהדורתנו, הניקוד בשם הוי&quot;ה, עיצוב הניקוד והטעמים בהתאם לצורכי הקורא, תצוגת החלוקה לפרשות במסך המחשב, צורת השיר בכ&quot;א הספרים ובספרי אמ&quot;ת, סדר הספרים בתנ&quot;ך, ועוד רבים.

==ברוך המקום שמסר תורתו לשומרים==

===תעלומת הכתר האמתית===

בספרו '''תעלומת הכתר: המצוד אחר כתב היד החשוב ביותר של התנ&quot;ך''',{{הערה|הוצאת כנרת, זמורה־ביתן, דביר: אור עקיבא, 2012. להמשך הסיפור לאחר הופעת הספר ראו [http://www.tabletmag.com/jewish-arts-and-culture/books/176903/aleppo-codex כאן].}} עסק המחבר מתי פרידמן בשתי תעלומות: הראשונה &quot;היעלמותם של דפי הכתר&quot;, והשנייה &quot;איך בדיוק הגיע כתב היד לירושלים מן המערה המקודשת שבה נשמר בבית הכנסת בחלב?&quot;{{הערה|תעלומת הכתר, עמ' 14.}} את שתיהן חקר, ואח&quot;כ תיעד את מה שלמד בספרו המרתק. אמנם את התעלומה הראשונה לא הצליח לפתור, אבל לגבי השנייה הוא הצליח לספר את הסיפור באופן חדש ומעניין.

בספרו הדגיש פרידמן את המתח האידיאולוגי סביב שאלת הבעלות על הכתר, וגם העלה שאלות קשות לגבי האפשרות של רשלנות ואפילו שחיתות בטיפול בו, מאז הפרעות שהיו בקהילת ארם צובה ובבית הכנסת הגדול בשנת תש&quot;ח ועד אחרי הגעתו לירושלים. עדיין לא ברור אם הצדק עמו או שלא.{{הערה|1=בסרט '''[https://www.youtube.com/watch?v=MFyQrH7WWdA &quot;הכתר האבוד&quot;]''' (שודר בתאריך 05.02.2019 ב[https://thelostcrown.kan.org.il/#/ כאן 11]) המשיכו להדגיש את הקו של פרידמן, ואילו ב'''[https://www.youtube.com/watch?time_continue=242&amp;v=InY6Stk1v_k הרצאה זו]''' (09.07.2019) הציע פרופ' יוסף עומר פרספקטיבה אחרת.}} אבל עוד קודם לכן כבר היה ליקוי אחד חמור בשמירה על הכתר; פרידמן הצביע עליו כך:{{הערה|שם, עמ' 261.}}

:הכתר הובא לחלב במאה הארבע־עשרה. הוא הוחזק בחדר מבודד בבית הכנסת הגדול, וכל עוד היה שם היה בטוח. במרוצת השנים שבהן שמרו עליו יהודי חלב הוא הפך ממקור של מידע שמטרתו לשפר את האדם, כפי שהתכוונו יוצריו, לשריד קדוש בעל ערך בדומה לחלקי שיער או עצמות של קדושים הנשמרים בקתדרלה.

ליתר דיוק, התכוונו יוצריו שהכתר יהיה מקור של מידע שמטרתו לשמור על '''המקרא''', כאשר מטרתו של המקרא היא אכן לשפר את האדם. הם בוודאי לא התכוונו שיהפוך הכתר לסוג של קמֵיע. ולכן בהקדשה הארוכה שהייתה בסוף ספרי הכתובים בכתר (כאשר עוד היה בשלמותו), היה כתוב כך:{{הערה|מתוך ההקדשה הארוכה שהייתה בסוף ספרי הכתובים, כפי שמובאת במאמרו של יוסף עופר, &quot;כתר ארם צובה לאור רשימות קאסוטו&quot;, עמ' 288-289.}}

:ואם יחפוץ איש מכל זרע ישראל מבעלי [המקרא ומהרבנים]{{הערה|כך היה כתוב במקור, ועל מחיקתו כתבו: &quot;הבינה מהרבנים&quot; (קאסוטו).}} בכל ימות השנה לראות בו דברי יתר או חסר, או סתור או סדור, או סתום או פתוח, או טעם מהטעמים – הָאֵלּוּ יוציאוהו אליו להראות ולהשכיל ולהבין, לא לקרות ולדרוש, וישיבוהו למקומו וישמרוהו...

כאן מתוארת מטרתם הכפולה של יוצרי הכתר ובעליו בדורותיו הראשונים: שילוב עדין בין נגישות לשמירה. מי שרוצה &quot;להשכיל ולהבין&quot; ממנו על נוסח המקרא מוזמן, אמנם על העותק המיוחד להיות שמור, ולכן אין לאפשר סתם &quot;לקרות ולדרוש&quot; בו כמו שעושים מתוך שאר הספרים. ויש להוסיף ולציין שכך גם נהגו ראשי הקהילה בארם צובה במשך הדורות. רק מצער מאוד שבדורות האחרונים סירבו המנהיגים לתת רשות לצלם אותו במלואו כאשר עוד היה שלם. וחבל על דאבדין!

פרידמן קבע שהדבר המרתק ביותר בהיסטוריה של הכתר הוא היעלמותם של דפי הכתר, ו&quot;איך בדיוק הגיע כתב היד לירושלים&quot;, ומי הבעלים החוקיים שלו. אמנם ניתן בהחלט לחלוק על דעתו זו. בתחילת הסרט התיעודי '''הכתר האבוד''' יש ראיון קצרצר עם מיכאל מגן, מנהל המעבדה לשימור נייר במוזיאון ישראל, העובד בין השאר בשימורם של דפי הכתר הקיימים.{{הערה|1=ראו ב[https://www.youtube.com/watch?v=MFyQrH7WWdA יוטוב] בדקה ה-5:20-5:36 של הסרט.}} לגבי העיסוק בדפי הכתר הוא קובע:

:בכתר מתעסקים שני סוגים של אנשים. אלה שמתעסקים עם מה שיש, ואלה שמתעסקים במה שאין. אני שייך לאלו שמתעסקים במה שיש.

הסרט התיעודי וספרו של פרידמן מתעסקים בעיקר ב&quot;מה שאין&quot;, ואפילו לגבי &quot;מה שיש&quot; הם מתמקדים במאבק על הבעלות. הנושאים האלה חשובים מאוד, אבל הם לא בהכרח הדבר הכי חשוב: ייתכן כי ערכו העצום של הכתר וסיפורו הגדול נמצאים דווקא במה שקיים, שהוא האוצר הכי יקר בעולם עבור נוסח המקרא. על הנוסח הזה בכלל, ועל כתר ארם צובה בפרט, היו במשך הדורות שומרים רבים ונאמנים שפעלו באהבה ומתוך מסירות נפש. כל מטרתם של אותם שומרים הייתה למסור ולהפיץ את המקרא בנאמנות על פי המסורה, ויש לראות דווקא '''בהם''' את סיפורו החשוב והמרתק של הכתר. בהצלחתם הנפלאה לשמור על התורה הכתובה ([[#מסורת הסופרים ומסורת הקוראים|מסורת הסופרים]]) ועל המקרא שבעל פה ([[#מסורת הסופרים ומסורת הקוראים|מסורת הקוראים]]) במשך אַלְפַּיִם שנות גלות – בכך יש לראות את תעלומת הכתר האמתית.

===מוֹסרי התורה ושומרי הכתר===

בנספח &quot;על המהדורה&quot; שבתנ&quot;ך מהדורת חורב, הזכיר הרב ברויאר את רשימת הפרשות הפתוחות הסתומות בכתר ש&quot;נתגלה וניצל ברגע האחרון על־ידי זימון מקרים נדיר ומופלא&quot;. ובסוף הסיפור כתב: '''&quot;וברוך שמסר את עולמו לשומרים&quot;''' {{מקור|עבודה זרה מ ב|ע&quot;פ עבודה זרה מ' ע&quot;ב}}.{{הערה|תנ&quot;ך חורב, תשנ&quot;ח (עמ' 5 בנספחים בסוף הכרך). לסיפור עצמו ראו את מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/yosefofer/yosefofer04.pdf &quot;כתר ארם צובה והתנ&quot;ך של ר' שלמה שכנא ילין&quot;], בתוך: '''ספר היובל לרב מרדכי ברויאר: אסופת מאמרים במדעי היהדות''', כרך א (ירושלים: אדקמון, תשנ&quot;ב), עמ' 296.}} אמנם היו עוד הרבה מאוד שומרים במשך הדורות שטרחו לשמור ולתעד ולהפיץ בעם ישראל את נוסח המקרא על פי המסורה, וראוי להזכירם כדי להכיר בטובתם וללמוד ממסירותם.

'''רשימת השומרים:'''
#'''הקוראים:''' בראש ובראשונה יש להזכיר את היהודים הרבים עלומי השם במשך כל הדורות, שקראו בתורה ובנביאים ובכתובים על פי מסורת הגייה מדויקת ובנעימת הטעמים. את המקרא קראו בציבור בבית הכנסת, או שלימדו את קריאת הפסוקים לבניהם ולתלמידיהם, או שקראו במקרא לבדם. בזכותם נשמרה היטב '''[[#מסורת הסופרים ומסורת הקוראים|מסורת הקוראים]]''' במשך אלפי שנים. עד תקופתם של בעלי המסורה, מסרו הקוראים את כלל מרכיבי ההגייה (מלבד האותיות עצמן), כולל ענייני תחביר ומוזיקה, במסורת שבעל פה מדור לדור. ומאז תקופתם של בעלי המסורה ועד ימינו מוסרים הקוראים, בעצם הגייתם שבעל פה, פירוש חי של סימני הניקוד והטעמים.
#'''הסופרים:''' ביחד עם הקוראים חובה להזכיר את היהודים עלומי השם במשך כל הדורות, שהעתיקו בנאמנות את ספרי התורה ואת המגילות של ספרי הנביאים והכתובים, והקפידו שיהיה בידי הקוראים ספר מוגה היטב. מספרם של הסופרים היה קטן ממספרם של הקוראים בספריהם. לא תמיד היו בידי הסופרים כלים כדי להחליט על הנוסח המדויק באופן עקבי ומתוך סמכות, אמנם בכל זאת השתדלו לבחור בכתיב הנכון עד כמה שידם הייתה מגעת. בזכותם נשמרה היטב '''[[#מסורת הסופרים ומסורת הקוראים|מסורת הסופרים]]''' במשך אלפי שנים.
#'''בעלי המסורה:''' חכמי המקרא בארץ ישראל ובגולת בבל, ובמיוחד במרכז התורה החשוב בעיר טבריה,{{הערה|[[:W:טבריה|טבריה]] הייתה מקום ישיבתם של רבים מגדולי חכמי המשנה, מקום חיבורו של התלמוד הירושלמי, מקום מושבו האחרון של הסנהדרין, ומקום מושבם של הישיבה והגאון בארץ ישראל לעתים תכופות. היא המשיכה להיות עיר יהודית חשובה ביותר ומקום תורה מרכזי במשך אלף שנה מאז תקופת התנאים ועד תקופת מסעי הצלב. חכמי ארץ ישראל הצטיינו במקרא ובמדרשו, ובמשנה ובתלמודה, באגדה ובפיוט, ובמסירת הלכה למעשה במסורת חיה משורשיה. עיקר עיסוקם ויצירתם היו באותם תחומים, וארץ ישראל זכתה על ידם להישאר המקום החשוב של חכמת המקרא. לעומתם הצטיינו חכמי בבל בניתוח חריף של מושגי ההלכה, ובזה היה עיקר יצירתם.}} שעמלו במשך דורות רבים (עד לפני כאלף שנה) על קביעת נוסח האותיות במקרא, ועל פיתוח מקביל של שיטות משוכללות ומדויקות כדי להציג את מסורת ההגייה והשירה של המקרא בתוך מערכת של סימנים כתובים (הניקוד והטעמים).
#'''חכם המקרא אהרן בן־אשר:''' הוא אשר הביא את שיטת בעלי המסורה הטברנים לשיא של פיתוח, על ידי יצירתו והגהתו של כתב־יד מיוחד שלא היה כדוגמתו במשך כל הדורות בעקביותו ובדיוקו ובבהירותו, ואשר הפך בצדק וביושר להיות הנציג המובהק של נוסח המסורה (&quot;כתר ארם צובה&quot;).
#'''חכם המקרא שמואל בן יעקב:''' הסופר והנקדן-המסרן של כת&quot;י לנינגרד, ומי שביצע הגהה יסודית בניקוד ובטעמים בתוך הכתר שכתב בעצמו (כתי&quot;ל) לפי [https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n956/mode/1up &quot;הספרים המוגהים המבואר' אשר עשה המלמד אהרן בן משה בן אשר נוחו בגן עדן; והוא מוגה באר היטב.&quot;] שמואל בן יעקב עשה את עבודתו נאמנה, ובזכותו יש לנו העתק מצוין לשיטת הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה מראשיתו ועד סופו. על פיו ניתן (בזהירות) לשחזר את כל מערכת הניקוד והטעמים בחלקים החסרים בכתר באופן כמעט מושלם.
#'''מעתיקי המקרא ומסורתו:''' הסופרים והמסרנים והנקדנים במשך מאות שנים בארץ ובתפוצות ישראל, מאז עידן בעלי המסורה ועד עידן הדפוס, שפעלו כמיטב יכולתם כדי לבצע בכתבי־יד יצירות מדויקות (ולעתים אף מפוארות) של המקרא על פי המסורה בצורת מִצְחָפִים ([[#יצירת מופת ואוצר יקר: מהו &quot;כֶּתֶר&quot;?|קודקסים]]). כתב־יד מפואר ומדויק מהסוג הזה זכה בצדק לכינוי &quot;כתר&quot;, והוא היה דבר יקר ערך ומקור של כבוד עבור הקהילה שהחזיקה בו. לאחר מכן, בעידן הדפוס, יש להזכיר את המהדירים שהוציאו לאור מהדורות של המקרא (או של חלק מספריו) בניקוד ובטעמים ולעתים מלווים בהערות מסורה.
#'''חכמי המסורה המאוחרים:''' חכמים אלה שבגולה הצליחו בפועלם לשמור על נוסח המסורה למרות שלא הייתה להם נגישות ישירה לספרו של בן־אשר. במיוחד יש לציין את עבודתם בחיבוריהם &quot;מסורת סייג לתורה&quot; (ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]]), &quot;אור תורה&quot; (ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]]), ו&quot;מנחת שי&quot; (ל[[:W:ידידיה שלמה רפאל נורצי|ר' ידידיה שלמה רפאל נורצי]]). עבודתם בשדה המסורה קבעה את הנוסח בספרי התורה ברוב עם ישראל וגם תיקנו את מהדורות הדפוס.
#'''בודקי הכתר:''' תלמידי החכמים והסופרים והחוקרים במשך אלף השנים האחרונות בערך – ובראשם הרמב&quot;ם שהיטיב להכיר בחשיבות עבודתו של אהרן בן־אשר – אשר דאגו לתעד ולפרסם פרטי מידע מנוסח המקרא שבכתר וממערכת המסורה שבו, ולפעמים אף הצליחו להעתיק או לצלם חלקים ממנו.
#'''קהילות ישראל בתימן:''' השפעתו של הרמב&quot;ם על קהילות תימן הייתה מכרעת. הן קיבלו על עצמן לא רק את פסיקתו בדרך כלל, אלא אף את נוסח המקרא מתוך &quot;הספר הידוע במצרים&quot; שעליו סמך הרמב&quot;ם ומתוכו פסק בהלכות סת&quot;ם. נוסח האותיות בספרי התורה התימנים תואם את מה שהיה כתוב בכתר ארם צובה. ולגבי הניקוד והטעמים, המירו סופרי תימן את הניקוד העליון הבבלי בתנ&quot;ך לטובת הניקוד והטעמים הטברנים לפי הספר שעליו סמך הרמב&quot;ם. בזכותן של קהילות תימן הגיעו לידינו העתקים נאמנים ומדויקים של כלל חיבורי הרמב&quot;ם ושל ספר התנ&quot;ך שעליו סמך,{{הערה|לדוגמה: כתר של כתובים בכתב־יד תימני שהוא ההעתק ישיר או כמעט ישיר של כתר ארם צובה. כתב־יד זה מהווה עדות חשובה לספרים בסוף כתובים החסרים בכתר. ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לכתובים|כאן]] לפרטים נוספים.}} ואף של ספרי יסוד אחרים (ובמיוחד כאלה שנכתבו בערבית-יהודית). בנוסף יש להזכיר שקהילות תימן הן העדה היחידה ששמרה על מסורת הגייה חיה לארמית הבבלית של התרגומים הנקראים בבית הכנסת (מקרא ותרגום בקריאת התורה ובהפטרות).
#'''קהילת ארם צובה לדורותיה:''' קהילה זו שמרה בנאמנות ובמסירות במשך מאות שנים על הכתר (וגם על עוד ספרים חשובים מספרייתו האישית של הרמב&quot;ם שהובאו לעיר על ידי צאצאיו).
#'''מצילי הכתר:''' יש אנשים שהשקיעו מאמצים רבים ואף סיכנו את חייהם, כדי לשמור על הכתר בדור של תקומת מדינת ישראל, ולהביאו בסופו של דבר אל ירושלים.
#'''חוקרי הכתר:''' חוקרים תלמידי חכמים בישראל שהוכיחו בעמלם את ייחודו של הכתר ואת זהות מחברו.
#'''מוציאי הכתר לאור עולם בדפוס:''' חוקרים תלמידי חכמים בישראל שהוציאו את נוסח הכתר לאור עולם בדפוס לראשונה (מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר, &quot;מקראות גדולות הכתר&quot; בעריכתו של פרופ' מנחם כהן, ומפעל המקרא של האוניברסיטה העברית).
#'''מנגישי הכתר באינטרנט:''' אנשי [http://www.mechon-mamre.org/ &quot;מכון ממרא&quot;] פעלו ועמלו כדי להנגיש את נוסח המקרא לפי הכתר לכל באי עולם [http://mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm במהדורה הדיגיטלית הראשונה באינטרנט]. בזכותם כבר היה ברשת, מאז שנת תשנ&quot;ח, נוסח מדויק על פי המסורה שהיה נגיש לכל באי עולם. קדמו להם העורכים של [https://tanach.us/ מהדורת וסטמינסטר] (עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml כאן]), שהציעו באדיבותם הקלדה דיגיטלית איכותית בניקוד ובטעמים של כתי&quot;ל, ושחררו אותה ב[https://hcanat.us/License.html נחלת הכלל]; בכך הם אפשרו לאנשי מכון ממרא ולאחרים לפתח יצירות נגזרות על בסיס הקלדתם.
#'''הסופרים בימינו:''' [[:W:סופר סת&quot;ם|סופרי סת&quot;ם]] בימינו ממשיכים לכתוב ספרי תורה ומגילות בכתב־ידם על גבי קלף לפי ההלכה, ומתוך ספריהם קוראים בבתי הכנסת שבארץ ובגולה.
#'''הקוראים בימינו:''' יהודים בארץ ובגולה מרבים לעסוק ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מסורת הסופרים ומסורת הקוראים|מסורת הקוראים]]''' בימינו, לומדים ומלמדים אותה ומפארים אותה, ומתעדים אותה על ידי הקלטה, בהגייתן ובמנגינתן של כל העדות בעם ישראל. תודה מיוחדת מגיעה לאלה שמנגישים את יצירותיהם לכל באי עולם ברישיון לשימוש חופשי, כדי לשמור עליהן &quot;[[ביאור:למה כדאי להעלות מאמרים לאתר|ברשות שהיא שלהם]]&quot; {{מקור|בבא קמא נ ב|ע&quot;פ ב&quot;ק נ' ע&quot;ב}}.

'''ברוך המקום שמסר את תורתו לכל השומרים האלה.'''

מוסרי התורה במשך הדורות, בשמירתם על עצם הכתיבה והקריאה וההגייה בשפת עבר, שמרו לא רק עליה אלא גם שמרו על ישראל כעם לפני אלוהיו. מסורת הקריאה החיה בניקוד ובטעמים, השגורה בפיהם של יהודים במקומות גלותם, שמרה על לשון העם ואפשרה את העברתה מדור לדור. מציאות זו קידמה ואפשרה בסופו של דבר את תחייתה של לשון העברית ואת תקומת ישראל בארצו.

נוסח המקרא על פי המסורה – המשלב את מסורת הקוראים ואת מסורת הסופרים המתועדות בו – הוא אוצר יקר של עם ישראל. בדורות שאין בהם מקדש, ומקום קודש הקודשים נשלט ע&quot;י זרים, וארון הברית והעדוּת שהייתה בו נעלמו לפני כל כך הרבה זמן עד שקשה לנו לדמיין את נוכחותם, הפך נוסח המקרא – הספרים הנכתבים והנדפסים על פיו, והנקראים על פיו בהגייה מדויקת ובנעימה – לקודש הקודשים של עם ישראל: הוא נמצא ממש בתוך ארונות הקודש והיכלות בתי הכנסת בכל תפוצות ישראל ובארץ, והוא היסוד של לימוד התורה בכל קהילות ישראל. ראוי אם כן שנוסח המסורה יהפוך לנכס נגיש השייך לכולנו: &quot;בפיך ובלבבך לעשותו&quot;.

==קישורים חיצוניים==

*[https://hakirah.org/Vol36Kadish.pdf &quot;מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית&quot;] (מאמר באנגלית על מהדורת &quot;מקרא על פי המסורה&quot; ומשמעותהּ); הופיע ב[https://hakirah.org/Volume%2036.htm '''חקירה''' 36 (חורף תשפ&quot;ה)], עמ' 39-77.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Chapter 1]]</text>
      <sha1>ralho6iutci6pdd42gbz8grj4281sir</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב</title>
    <ns>4</ns>
    <id>265100</id>
    <revision>
      <id>3087773</id>
      <parentid>3085153</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T04:51:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* בין כתר לתיקון קוראים */</comment>
      <origin>3087773</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="417920" sha1="8qp1m3hia1io3jdmmfwedwd01f6j45c" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ב. עיצוב המקרא בשביל הקורא}}

==הסבר קצר על עיצוב המקרא במהדורתנו==

'''מהדורה זו של המקרא מעוצבת להיות [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#&quot;תיקון קוראים&quot; במובן הרחב|&quot;תיקון קוראים&quot;]], לנוחותו של הקורא לפי הניקוד וטעמי המקרא.'''

לתיאור מפורט של שיטת העיצוב במהדורתנו ראו בסעיפים הבאים.

==בין כתר לתיקון קוראים==

'''א. האם מהדורת מקרא &quot;על־פי הנוסח של כתר ארם צובה&quot; חייבת להיצמד אליו בכל פרט?'''

'''ב. האם מהדורת מקרא המיועדת לקריאה ולימוד, השונה מן הכתר בעניינים מסוימים של ניקוד וטעמים, עדיין יכולה להיחשב &quot;על־פי הנוסח של כתר ארם צובה&quot;?'''

בסעיף זה נדון בשתי השאלות הללו, על־ידי ניתוח מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר.

===שני ערכים מנוגדים בתוך מהדורת ברויאר===

במבוא ל&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; נמתחה ביקורת על שיטתו של הרב ברויאר במהדורותיו. ביקורת זו טוענת שיש חוסר עקביות ביחסו של הרב ברויאר לשיטות הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה: הכרעות נגד שיטת הכתר בעניינים מסויימים, מול קבלת שיטת הכתר בעניינים אחרים.{{הערה|כרך יהושע-שֹפטים, עמ' 62*-69* (הדיון מורחב במיוחד בנוגע לחטפים באותיות לא גרוניות ולגעיות, וראו על כך בהמשך).}}

יש מידה של אמת בביקורת זו. אמנם נראה שבהכרעותיו של הרב ברויאר במהדורותיו, בהן הוא מביא את נוסח הכתר ברוב ענייני הניקוד והטעמים אך משנה את הנוסח הזה בנסיבות מסוימות, רובן ככולן נובעות מהמתח הטבעי הקיים בין רצונו להעביר את נוסח הכתר במדויק, לבין רצונו להנגיש לציבור תנ&quot;ך בסגנון מוכר ועקבי שיהיה נוח לשימוש עבור הקורא. מתח זה אכן יצר אי-עקביות מסויימת בגישתו. אפשר להמחיש את הקביעה הזאת לגבי החלטותיו של הרב ברויאר על ידי כמה דוגמאות:
*'''א. שיטתו של הרב ברויאר לגבי &quot;קרי וכתיב&quot;:''' בניגוד לדפוס קורן (וכפי שנראה [[#ניקוד ה&quot;כתיב&quot; וה&quot;קרי&quot; במהדורתנו|להלן]]), החליט הרב ברויאר לנקד את ה&quot;כתיב&quot; בנוסף ל&quot;קרי&quot; בניגוד לשיטת קורן. בחירה זו נועדה כדי להציג את שיטת בעלי המסורה בנאמנות (אף שהיא נוחה פחות לקורא), וכמו שכתב הרב ברויאר במפורש. וזה למרות שאף בניקוד ה&quot;קרי&quot; יש סטייה משיטת המסורה.
*'''ב. שיטתו של הרב ברויאר לגבי סימון כפול של טעמים:''' בניגוד לדפוס קורן (וכפי שנראה [[#טעם כפול בהברה המוטעמת|להלן]]), נמנע הרב ברויאר מלסמן טעם כפול בהברה המוטעמת עבור טעמי המקרא המסוימים שאין מקומם בהברה המוטעמת דווקא, אלא הם נכתבים תמיד בראש התיבה (=המילה) או בסופה. בכתר ארם צובה ובכתבי־היד הקרובים אליו יש סימון כפול כזה לטעם ה&quot;פשטא&quot; בדרך כלל, אבל לא לתלישא גדולה, תלישא קטנה, זרקא וסגול.{{הערה|למידע נוסף על הטעמה כפולה בכתבי־היד ובדפוסים ראו [[#טעם כפול בהברה המוטעמת|להלן]] בהערות.}} לעומת זאת סימנו במהדורת קורן את כל הטעמים הרלוונטיים פעמיים בכל המקומות המתאימים, כדי להקל על הקורא לזהות מיד את ההברה המוטעמת תוך כדי קריאתו (ובכך גם למנוע בלבול וטעויות בקריאה). את השיטה הזו של דפוס קורן זנח הרב ברויאר גם בעניין הזה (החשוב במיוחד לקורא), והחליט לאמצו לטעם ה&quot;פשטא&quot; בלבד בדומה לשאר כתבי־היד אך בניגוד חלקי לשיטת הכתר.{{הערה|הרב ברויאר לא נצמד לשיטת הכתר אף לגבי סימון הפשטא. שיטתו לסמן טעם כפול רק בפשטא ולא בשאר הטעמים אמנם הרבה יותר קרובה לשיטת הכתר מאשר שיטת קורן. אבל היא לא זהה לגמרי, בגלל שהרב ברויאר החליט לסמן פשטא נוסף בעקביות בכל תיבה במקרא שטעמה מלעיל. זוהי אמנם השיטה המקובלת ברוב כתבי־היד הקרובים לכתר (כולל כתי&quot;ל) וכן בדפוסים, אבל היא לא בדיוק שיטת הכתר עצמו. בכתר נהוג שאם האות המוטעמת באה מיד לפני סוף התיבה, ואין אות אחרת חוצצת ביניהם, אז מסומן רק פשטא אחד בסוף התיבה (להרחבה ודוגמאות רבים ראו ייבין, כתר, כג.2-3, עמ' 212-214). נראה שגם בעניין זה רצה הרב ברויאר למצוא את האיזון הנכון לדעתו בין ייצוג מובהק של שיטת הכתר לבין טובתו של הקורא, ולכן בחר בשיטה משולבת: הסימון הכפול בא בשיטתו רק בטעם הפשטא (ובכך שיטתו דומה לשיטת הכתר), אבל בו בזמן סימן את הפשטא בעקביות בכל תיבה רלוונטית (כמו שמקובל בדפוסים), כנראה כדי למנוע מהקורא בלבול או טעות. וראוי להוסיף כאן עוד נקודה חשובה להבנת שיטתו של הרב ברויאר: ייבין הראה שם בספרו ששיטה זו של הכתר &quot;אינה אפוא פוניטית אלא כנראה גראפית־אסתיטית&quot;. נראה אם כן שלפי הרב ברויאר (בעקבות ייבין) מדובר על מנהג מובהק בכתר אבל לא בחוק, על דבר שהוא רשות ולא חובה. כדי לחזק את הטענה שהרב ברויאר קיבל את עמדתו של ייבין בנושא הזה ואף קבע לפיה את השיטה במהדורותיו, יש לציין עוד שני מאפיינים בולטים במהדורותיו שיש בהם סטייה מובהקת ממנהג הכתר, דווקא בנושאים שלפי ייבין היו מנהגי רשות בעיניהם של בעלי המסורה: חטפים באותיות לא-גרוניות וסימון הגעיות (וראו על כך בהמשך).}}
*'''ג. דברים שבהם דבק הרב ברויאר בשיטת הכתר:''' במבוא ל&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; נרשמו כמה נושאים שבהם דבק הרב ברויאר בשיטת הכתר בניגוד לדפוסים המקובלים. ביניהם: [[#הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל|הבחנה בין &quot;אתנח&quot; הפוך ל&quot;גלגל&quot;]] בטעמי אמ&quot;ת, [[#עולה ויורד|השמטת סימון ה&quot;עולה&quot; בטעם ה&quot;עולה ויורד&quot;]] בטעמי אמ&quot;ת בהקשר מסויים,{{הערה|בתיבה שטעמה בראשה כשהיא באה לאחר תיבה שטעמה בסופה.}} [[#ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|לסמן רק געיה כבדה בתיבה הראויה גם לגעיה קלה]], וכמו כן בשורה של גרסאות מקומיות יוצאות דופן בניקוד ובטעמים בכתר ארם צובה (שבהם מביא הרב ברויאר תמיד את נוסח הכתר ולא את הנוסח המקובל בדפוסים).

שתי הנקודות הראשונות מהוות עדות ברורה על רצונו של הרב ברויאר להישאר נאמן לשיטתם של בעלי מסורה אף בעניינים שאינם נוחים לגמרי בשביל הקוראים. ואפילו לגבי הנקודה השלישית ניתן לומר שבכל רשימת הנושאים בענייני ניקוד וטעמים, אין אף דוגמה שבאמת מסיחה את דעתו של הקורא או שעלול לגרום לו לטעות בקריאתו, חוץ מהדוגמה של טעם ה&quot;עולה ויורד&quot; בספרי אמ&quot;ת.

'''&quot;עולה ויורד&quot; מול &quot;רביע מוגרש&quot;:''' לגבי הטעם &quot;עולה ויורד&quot;, חוסר העקביות הכרוך באי-הצגתם של שני המרכיבים בטעם אחד יכול בהחלט לבלבל את הקורא. ולכן נראה לכאורה שצודקים דברי המבוא ב&quot;מקראות גדולות הכתר&quot;: כדי להיות עקבי, היה על הרב ברויאר לסמן את שני המרכיבים שבטעם זה (בניגוד למנהגו של הכתר), בדיוק כמו שהוא בעצמו עשה לגבי הטעם &quot;רביע מוגרש&quot;. כי גם בו יש שני מרכיבים, אבל הכתר נוהג להשמיט את סימן ה&quot;רביע&quot; בתיבה שטעמה בראשה, ואילו הרב ברויאר החליט לסמן אותו תמיד בעקביות כדי שלא לבלבל את הקורא.

אמנם ייתכן שגם בעניין זה היה הרב ברויאר נאמן לשיטתו. כי מצד אחד לגבי &quot;רביע מוגרש&quot; יש חוסר עקביות מסוימת בכתר: &quot;בתיבה שטעמה בראשה מסומן ב''א'' רק הגרש, והרביע אינו מסומן. נוהג דומה גם בסימון העו&quot;י (מט.1). רק לעתים רחוקות, בחינת שכחת־סופר, מסומן ב''א'' גם הרביע... בדוגמה אחת, להיפך, מסומן רק גרש בתיבה שאין טעמה בראשה...&quot; (ייבין, מה.1 עמ' 310). כלומר שבכתר אין עקביות גמורה. אבל מצד שני לגבי &quot;עולה ויורד&quot; לא דיווח ייבין על יוצאים מן הכלל, ואף הביא כלל מסורה מובהק המציין ש&quot;בקצת המקומות אינו זקוק לו [ל&quot;עולה&quot;], והוא אם אין בין מלך זה [העו&quot;י] ובין משרתו נקודות...&quot; (ייבין, מט.1 עמ' 330).

אם כן, ייתכן שהחלטתו של הרב ברויאר לא הייתה שרירותית אף בעניין זה. לגבי &quot;רביע מוגרש&quot; ייתכן שראה בו נוהג שאינו מובהק בכתר, ולכן מצא לעצמו היתר לסמן את הרביע בעקביות לנוחותו של הקורא. אבל לגבי &quot;עולה ויורד&quot; ייתכן שמצא בו נוהג מובהק המגובה לכלל מנוסח של המסורה, ולכן לא ראה לעצמו היתר לסמן את ה&quot;עולה&quot; בעקביות.{{הערה|מהדורתנו מיועדת באופן מובהק להיות &quot;תיקון קוראים&quot;, ולכן נסמן בעקביות את ה&quot;עולה&quot; לנוחותו של הקורא (בניגוד לרב ברויאר ולמג&quot;ה ביחד). אפשר להציע גם שלפי כללי המסורה &quot;אינו זקוק לו&quot;, אמנם איסור של ממש לא התקבל אף בכתבי־היד הטברנים המובהקים, והוא כאמור מסומן באופן קבוע בדפוסים. לסיכום המדיניות במהדורתנו לגבי טעמי אמ&quot;ת ראו בסוף [[#פרטים בטעמי אמ&quot;ת|להלן]].}}

{{עוגן|דוגמת מתיגת הזקף}}'''מתיגת הזקף:''' יש עוד נקודת ביקורת במבוא שהיא קצת בעייתית, דהיינו שהכתר נוהג בעקביות בתנאים מסוימים [[#מתיגת הזקף|לציין מתיגה לטעם &quot;זקף קטון&quot; וגם להשׂיג אותה אחורה]].{{הערה|ראו בהרחבה ייבין, כב.21-28, עמ' 207-212. יש לציין שרשימותיו של הרב ברויאר מהוות מקור מידע אובייקטיבי ומלא לכל המקומות במקרא שבהם אין מתיגת הזקף מסומנת לפי שיטת הכתר בכתבי־היד הקרובים לכתר (ובתוכם כתי&quot;ל שמהדורתנו מבוססת עליו בחלקים החסרים בכתר); את הנטיות הכלליות בעניין זה בכתבי־היד הקרובים לכתר כבר תיאר ייבין, ורשימותיו של ברויאר משלימות את תיאורו.}} נראה שעקביות כזו היא דווקא לטובתו של הקורא, ולכן אימץ אותה הרב ברויאר במהדורותיו. אבל כותבי המבוא ציינו שהמנהג הזה של הכתר הוא &quot;בניגוד לנהוג היום בדפוסים&quot;, כלומר שאם הרב ברויאר אכן מתחשב בנוסח הדפוסים המוכר לקוראים, אז היה עליו להזניח את השיטה הזו. ביקורת זו אינה ברורה מהסיבה הפשוטה שהסתכלות קלה בדפוסים החל מהמאה ה-19 ועד דפוס קורן מראה שמתיגת הזקף הקטון ונסיגתה אחורה מוכרות היטב! אמנם אין עקביות גמורה, אבל הדפוסים הנפוצים קרובים לכתר בנושא הזה עוד יותר מכתבי־יד! התופעה בהחלט קיימת ואף נפוצה, והיא בוודאי מוכרת היטב לקוראים. ולכן אימץ הרב ברויאר את שיטת הכתר בעניין זה בלי שום נקיפות מצפון, ועל ידי זה אף העמיק את העקביות של התופעה לטובתו של הקורא, ובו בזמן נשאר נאמן לגמרי לשיטת הכתר.

'''דוגמאות הפוכות:''' במבוא ל&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; יש גם רשימה של דוגמאות הפוכות, כלומר המקומות שבהם הכריע הרב ברויאר נגד שיטת הכתר. לעומת הדוגמאות שנידונו עד עכשיו, ניתן לומר שבכל הדוגמאות האלו בוצע השינוי על ידי הרב ברויאר כדי לשרת את הקורא (אף על פי שיש בו סטייה מסוימת משיטת המסורה). בנוסף לכך חשוב להדגיש שאין שום פגיעה בהעברת נוסח הכתר במדויק באף אחת מהדוגמאות האלו, משום שהרב ברויאר תיעד אותן במלואן במהדורותיו. ביניהן: [[#חטפים באותיות לא גרוניות|שווא במקום חטף באותיות לא גרוניות]]; הוספת געיה קלה בכל תיבה הראויה לכך על־ידי סימונו בקו קצר, כדי להבחין בינו לבין געיה שמקורו בכתבי־היד (ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|בפרק הבא]]); [[#שם הוי&quot;ה|ניקוד חולם בשם הוי&quot;ה]]; [[#סימן הרפה|השמטת סימן ה&quot;רפה&quot;]]; השמטת [[#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|הנקודה בוי&quot;ו עיצורית שלאחריה שורוק]]; [[#עקביות במקפים|השמטת מקף לאחר תיבה המוטעמת במשרת]]; וכאמור לעיל גם [[#רביע מוגרש|הוספת סימן ה&quot;רביע&quot; בטעם ה&quot;רביע מוגרש&quot;]] (בתיבה שטעמה בראשה). ברור שכל הדוגמאות הללו באות להקל על הקורא, למנוע ממנו טעויות, ושלא להסיח את דעתו בקריאתו.

===מסקנה: שיטת העיצוב הראוי ל&quot;תיקון קוראים&quot;===

מתוך שלל כל הדוגמאות רואים היטב שהרב ברויאר אכן ניסה למצוא את שביל הזהב בין שני עקרונות מנוגדים כפי שהוא הבין אותם: נאמנות מלאה לשיטת הכתר מול נוחותו של הקורא. ועוד רואים שמאמץ זה אכן גרם לחוסר עקביות מסוימת בשיטתו. לנו נראה שהרצון להיות נאמן לגמרי לשיטת הכתר ראוי דווקא בכתר מובהק (כתב־יד המיועד לשמור על שיטת המסורה במלואה) או במהדורה קלאסית של המקראות הגדולות (שבה מציגים את שיטת המסורה במלואה). אבל במהדורה מודפסת או מקוונת של התנ&quot;ך שאינה כוללת את מערכת המסורה השלֵמה, והמיועדת לקריאה ולימוד, השיטה הנכונה היא דווקא לעצב את המהדורה להיות סוג של &quot;תיקון קוראים&quot; ([[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#&quot;תיקון קוראים&quot; במובן הרחב|במובן הרחב]]). הדיוק במהדורה כזו חייב להתבטא בנאמנות מלאה ל'''נוסח''' המסורה, אבל היא לא חייבת להציג את '''שיטת''' המסורה במלואה, כי האחרונה אינה מיועדת לקורא הרגיל. במקום לתת ביטוי מלא לשיטתם של בעלי המסורה בתוך רצף הפסוקים, אפילו באופן המכביד על הקורא או גורם לו לטעות בקריאתו, ניתן לתעד את מקור הנוסח במבוא והערות, כדי שהקורא יוכל לוודא אותו תמיד. כך ניתן לשמור בו בזמן על נאמנות מוחלטת לנוסח המסורה ושיטתה ביחד עם הנגשה מרבית לקוראים.

'''מכיוון שמהדורתנו מבוססת על כתר ארם צובא, היא קרובה מאוד למהדורות ברויאר מצד אחד ולמקראות גדולות הכתר מצד שני. אבל מכיוון שהיא ערוכה במתכוון כמהדורת קריאה ולימוד, היא שונה מעט יותר מכל אחת מהן מאשר הן זו מזו. שאר הפרק הזה מכיל תיאור מעמיק ומפורט של האופן שבו ערכנו את המהדורה שלנו עבור הקוראים, והסיבות להחלטות העריכה שלנו בתחום זה.'''

==קרי וכתיב ושם הוי&quot;ה==

===ניקוד ה&quot;כתיב&quot; וה&quot;קרי&quot; במהדורתנו===

'''בכתבי־היד הטברנים ובדפוסים של המקראות הגדולות, מנוקד ה&quot;כתיב&quot; בתוך רצף הפסוקים בניקודו ובטעמיו של ה&quot;קרי&quot;; ואילו אותיות ה&quot;קרי&quot; נמצאות בשוליים בצד, בלתי מנוקדות, בין הערות המסורה.''' שיטה זו מתאימה לשיטתם של בעלי המסורה, שהקדימו להוסיף ניקוד וטעמים בתוך אותיות הכתיב, ורק אחר כך הוסיפו את הערות המסורה. הצורך לעבוד לפי הסדר הזה היה בגלל שאך ורק על פי הניקוד ניתן לקבוע על איזו תיבה באמת מדובר, כדי לכתוב עליה הערת מסורה; כי בלי ניקוד ניתן לקרוא כל צירוף של אותיות בכמה דרכים.{{הערה|בנושא הזה מומלץ לקרוא את תחילת מאמרו של הרב מרדכי ברויאר, &quot;מסורת הכתיב ומסורת הקריאה&quot;, '''עיוני מקרא ופרשנות''' ז (תשסה), עמ' 25-32. וראו גם את מאמרו &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;, '''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה (1994), שבו החלק השני מוקדש לאופן התצוגה של &quot;קרי וכתיב&quot; למעשה במהדורותיו (עמ' 289-292). מסקנתו: &quot;נמצא שגם הספק המתעורר בסוגיה זו הוא בבחינת ספק שאין לו הכרע, שהרי אפשר להכריע כאן רק בין טוב פחות ובין טוב יותר.&quot;}} לכן הוסיפו ניקוד וטעמים ברצף בתוך אותיות הכתיב של המקרא, ואפילו בתיבות שכתיבן לא התאים לקריאתן. שיטה זו שמרה גם על רצף הטעמים בפסוק, שהיה נשבר אילו נכתבו הניקוד והטעמים ב&quot;קרי&quot; בשוליים.

על פי הגיון זה נדפסו מהדורות רבות של המקרא עם המסורה (במיוחד בדפוסי &quot;מקראות גדולות&quot;). וכך נדפסו בדור האחרון גם מהדורות המקרא של הרב מרדכי ברויאר, שבהן ניקד כנהוג את ה&quot;כתיב&quot; בפנים הטקסט בניקודו של ה&quot;קרי&quot;. בכך דחה הרב ברויאר את השיטה המוכרת של דפוס קורן, שבו נמנעו מלנקד את &quot;כתיב&quot; (וניקדו רק את ה&quot;קרי&quot; בשוליים). מטרתה העיקרית של שיטת קורן הייתה להקל על הקורא ולמנוע ממנו טעויות, כלומר: למנוע ממנו לקרוא בטעות את ה&quot;כתיב&quot; המנוקד. ויש יתרון נוסף לשיטה זו: היא אינטואטיבית בשביל הקורא הנפוץ, שסבור בצדק שהניקוד בא בשביל הקריאה, ואם כן למה יש לנקד את מה שלא קוראים? ולמה לא לנקד את מה שכן קוראים?

לדעתו של הרב ברויאר, שיטת קורן מהווה סטייה משיטת המסורה, ומבחינה עקרונית הוא צודק. ואמנם גם לנקד את ה&quot;קרי&quot; בשוליים מהווה סטייה משיטת בעלי המסורה, ואפילו הרב ברויאר לא נמנע מלעשות כך. יותר מזה: אף ב'''מקראות גדולות הכתר''', שבה הביאו את מערכת המסורה בשלמותה כולל הערות ה&quot;קרי&quot; הבלתי־מנוקדות, בכל זאת הוסיפו פעם נוספת את ה&quot;קרי&quot; בשוליים בצד השני בניקודו ובטעמו לנוחותו של הקורא. ויש עוד נושאים שבהם '''מקראות גדולות הכתר''' עצמו אינו מייצד לגמרי לכתר ארם צובה, כגון: מדיניות כללית להשמיט את סימן ה&quot;רפה&quot;; וגם מקומות מטושטשים או דו-משמעיים בכתב־היד שניתן לקרוא אותם ביותר מדרך אחת, אמנם העורכים בחרו להציג קריאה אחת בלבד בלי לציין את הספק עבור הקוראים.

בסופו של דבר, אף מהדורה איננה יכולה להיות נציג מושלם עבור כתב־יד, ולהעביר באופן מלא את כל המידע הטמון בו. בכל מהדורה יש שיקולי עריכה, ואי אפשר להימנע מכך. ולגבי מהדורת ברויאר: עצם הרעיון להדפיס מהדורה של המקרא שאינו מכיל את המערכת השלמה של המסורה כולל הערותיה – אף הוא סטייה מדרכם ומשיטתם של בעלי המסורה! אלא ששיטת בעלי המסורה לנקד את ה&quot;כתיב&quot; ולא את ה&quot;קרי&quot; הגיונית רק בתוך מהדורה המביאה את מערכת המסורה במלואה. ואילו במהדורה המיועדת לקורא – לא ראוי לעשות כך.

לכן שיטת קורן בענייני &quot;קרי וכתיב&quot; היא לדעתנו שיטה נכונה עבור מהדורת תנ&quot;ך מנוקדת ומוטעמת (הכוונה למהדורה פשוטה של הנוסח בלי הערות המסורה), המיועדת בראש ובראשונה לקורא: במהדורה כזו עדיף להשאיר את ה&quot;כתיב&quot; שלא קוראים אותו בלי סימני ההגיה (הניקוד והטעמים), ורק ב&quot;קרי&quot; יהיו ניקוד וטעם.{{הערה|במהדורת קורן אמנם סימנו את ה'''טעם''' ב&quot;כתיב&quot;, במטרה לשמור על רצף שירת הטעמים בפסוק; כי במהדורת קורן ה&quot;קרי&quot; נמצא רק בשוליים, ולכן אם היו מסמנים את הטעם רק ב&quot;קרי&quot; אז הרציפות של הטעמים בפסוק הייתה נשברת. אמנם במהדורתנו יבוא ה&quot;קרי&quot; אחרי ה&quot;כתיב&quot; מיד ברציפות, ולכן אין סיבה לסמן שום סימן של הגיה בתוך ה&quot;כתיב&quot;: לא את הניקוד ולא את הטעמים. יצוין שאהרן דותן נהג במהדורותיו המדויקות על־פי כתי&quot;ל לפי שיטת קורן בדיוק (ניקוד וטעמים ב&quot;קרי&quot; בשוליים, וטעמים בלבד בתוך אותיות ה&quot;כתיב&quot;), אע&quot;פ שבכתי&quot;ל מנוקד כמובן ה&quot;כתיב&quot; ולא ה&quot;קרי&quot;, ולמרות זאת לא נמנעו מהדירי '''מקראות גדולות הכתר''' לשבח אותו על נאמנותו לכתב־היד. ואילו הקלדת וסטמינסטר המדעית (WLC) על־פי כתי&quot;ל פעלה לפי השיטה שנקטנו במהדורתנו: ה&quot;כתיב&quot; וה&quot;קרי&quot; כתובים ברצף אחד אחרי השני, ה&quot;כתיב&quot; באותיותיו בלבד וה&quot;קרי&quot; בניקוד וטעמים. וכך עשו גם במהדורת מכון ממרא.}}

===סדר הופעתם של ה&quot;כתיב&quot; וה&quot;קרי&quot; במהדורתנו===

'''מבחינתו של הקורא והלומד, יש יתרון רב לראות את ה&quot;כתיב&quot; ואת ה&quot;קרי&quot; ברצף (בלי להסתכל בשוליים), כדי להבחין ולהשוות ביניהם בקלות תוך כדי קריאה. ולכן גם ה&quot;קרי&quot; וגם ה&quot;כתיב&quot; נשארים בתוך רצף הפסוקים במהדורתנו: ה&quot;כתיב&quot; באותיותיו בלבד, ואחר כך ה&quot;קרי&quot; בניקוד וטעמים.{{הערה|היתה לכך גם סיבה טכנית במקור: זה לא פשוט לציין הערות בשוליים הצדדיים, וכל ניסיון לציין אותן בצדדים בדף אינטרנט עלול לגרום לבעיות בלתי צפויות בתצוגה על המסך. וראו עוד ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#ניווט וסימני ניווט|נספח על &quot;ניווט וסימני ניווט&quot;]].}} כדי להבחין עוד בין ה&quot;כתיב&quot; ל&quot;קרי&quot; מופיע ה&quot;כתיב&quot; ב'''{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}}'''; זוהי שיטה אסתטית שגם מונעת טעויות.'''

'''אך במקרה שתיבת ה&quot;קרי&quot; מחוברת לתיבה שלפניה ע&quot;י מקף, אז הכתיב בא מיד אחריו.'''

שיטה זו להצגתם של ה&quot;כתיב&quot; וה&quot;קרי&quot; בפנים הטקסט, בתוך רצף הפסוקים, ובלי להשתמש כלל בשוליים, מיושמת כאן בהשראתו של התנ&quot;ך היפה שיצא לאור בשיטת &quot;סימנים&quot; (מהדורת פלדהיים), אבל עם שלושה הבדלים חשובים:
#לא הקטנו את תיבת ה&quot;קרי&quot; (כך עשו במהדורת &quot;סימנים&quot;).
#הוספנו סוגריים במקרה של &quot;כתיב ולא קרי&quot; או &quot;קרי ולא כתיב&quot; ובעוד מקומות חריגים (לפרטים ראו ב[[#&quot;קרי ולא כתיב&quot; ו&quot;כתיב ולא קרי&quot;|המשך]]).
#במספר מקומות יש &quot;קרי וכתיב&quot; בשתי תיבות רצופות, כגון בכתיב של &quot;היהודיים עתודים&quot; ב[[אסתר ח/טעמים#ח יג|מגילת אסתר]].{{הערה|יש רצף כזה של &quot;קרי וכתיב&quot; ב-15 פסוקים במקרא: [[יהושע יח/טעמים#יח יט|יהושע יח,יט]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (תיבה אחת ועוד שתי תיבות מיד לאחריה); [[מלכים ב ד/טעמים#ד כג|מל&quot;ב ד,כג]]; [[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מל&quot;ב יז,לא]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא לד|ירמיהו נא,לד]]; [[יחזקאל כג/טעמים#כג מג|יחזקאל כג,מג]]; [[איוב י/טעמים#י כ|איוב י,כ]]; [[איכה ה/טעמים#ה ז|איכה ה,ז]]; [[אסתר ח/טעמים#ח יג|אסתר ח,יג]]; [[דניאל ד/טעמים#ד כד|דניאל ד,כד]]; [[דניאל ה/טעמים#ה כג|דניאל ה,כג]] (שלוש פעמים ברצף); [[דניאל ט/טעמים#ט כד|דניאל ט,כד]]; [[עזרא ד/טעמים#ד יב|עזרא ד,יב]]; [[נחמיה יג/טעמים#יג כג|נחמיה יג,כג]]; [[דברי הימים א ז/טעמים#ז לד|דה&quot;א ז,לד]]. וראו תופעה דומה בהערה הבאה.}} במהדורת &quot;סימנים&quot; הביאו את שתי התיבות של ה&quot;כתיב&quot;, ואחר כך את שתי התיבות של ה&quot;קרי&quot;, כנראה במטרה להקל על הקורא. אבל בכתבי־היד יש הערת מסורה עצמאית לכל אחת מהן (ולא אחת לשתיהן ביחד), וגם לא נראה לנו שהחיבור ביניהן נוח יותר לקורא. לכן במהדורתנו ציינו אותן אחת אחת, ולא נראה לנו שזה מפריע לרצף הקריאה. אמנם כשיש הערת המסורה אחת המציינת שתי תיבות צמודות, אז הבאנו אותן ביחד במהדורתנו.{{הערה|ב-9 מקומות בכתר ארם צובה יש הערת &quot;קרי&quot; '''אחת''' בשביל '''שתי''' תיבות רצופות (לא היו דוגמאות מהסוג הזה בחלקים המבוססים על כתי&quot;ל): [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ&quot;א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (מיד אחרי קרי וכתיב של תיבה אחת); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. במקומות האלה הבאנו את שתי התיבות של ה&quot;כתיב&quot; ביחד, ואחר כך את שתי התיבות של ה&quot;קרי&quot; ביחד בהתאם להערות, והשתמשנו לשם כך ב[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת]] כדי לתייג אותם.}}

===שתי התבניות העיקריות ל&quot;קרי וכתיב&quot;===

'''מבחינה טכנית אנחנו משתמשים בשתי תבניות עיקריות כדי לסמן &quot;קרי וכתיב&quot;. שתיהן עושות אותו דבר בדיוק, למעט הסדר שבו מופיעים ה&quot;כתיב&quot; וה&quot;קרי&quot;:'''
#'''בשביל הרוב המכריע של המקומות במקרא שיש בהם &quot;קרי וכתיב&quot;, הכתיב יופיע מיד לפני הקרי. במקומות אלה אנחנו משתמשים ב[[תבנית:כו&quot;ק]] (=&quot;כתיב וקרי&quot;).''' תבנית זו מציגה את ה&quot;כתיב&quot; בצבע אפור מיד לפני ה&quot;קרי&quot; המנוקד.
#'''במקומות שה&quot;קרי&quot; בא מיד לאחר מקף, שמרנו על רצף הקריאה. במקומות אלה אנחנו משתשמים ב[[תבנית:קו&quot;כ]] (=&quot;קרי וכתיב&quot;).''' תבנית זו זהה לתבנית הראשונה חוץ מדבר אחד: היא מציגה את ה&quot;קרי&quot; תחילה מיד אחרי המקף, ואחר כך את ה&quot;כתיב&quot;. השימוש בה נחוץ כי שבירת רצף הקריאה אחרי המקף יכולה להסיח את דעתו של הקורא.

'''דוגמה לשימוש בשתי התבניות:''' ראו לדוגמה את [[איכה א/טעמים|הקינה הראשונה במגילת &quot;איכה&quot;]], שבה יש שלושה מקרים של &quot;קרי וכתיב&quot; כאשר השלישית (בפסוק של האות צ') באה לאחר מקף, ושם מופיע ה&quot;קרי&quot; '''לפני''' ה&quot;כתיב&quot; במהדורתנו.

'''&quot;קרי וכתיב&quot; בין שני מקפים:''' במקום אחד במקרא ([[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]) יש תיבה של &quot;קרי וכתיב&quot; המוקפת משני הצדדים, לפניה ולאחריה. במקום הזה השתמשנו ב'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק בין שני מקפים|תבנית מיוחדת]]'''.

'''תיוג אוטומטי:''' השימוש בתבניות מאפשרת את תיוגם האוטומטי של כל המקומות במקרא שבהם קיימת תופעה של &quot;קרי וכתיב&quot;, ועוד מאפשרת שינוי אוטומטי באופן עיצובם והצגתם. כאמור לעיל, אנחנו רוצים לאפשר יצירות נגזרות מהמהדורה הזו בעתיד, והתיוג של &quot;קרי וכתיב&quot; בתוך תבניות אוטומטיות (שניתן לשנות את הגדרתן בקלות) יאפשר עיצוב אחר לתופעת &quot;קרי וכתיב&quot; במהדורה נגזרת למי שירצה בכך.

===&quot;קרי ולא כתיב&quot; ו&quot;כתיב ולא קרי&quot;===

'''במספר מקומות במקרא יש תופעות של &quot;קרי ולא כתיב&quot; או &quot;כתיב ולא קרי&quot;. במקומות הללו לא הסתפקנו בסימון ה&quot;כתיב&quot; על ידי האותיות הבלתי מנוקדות והצבע האפור, ואת ה&quot;קרי&quot; על ידי הניקוד הרגיל מיד לאחריו, אלא גם הוספנו להם סוגריים מיוחדים:'''
*'''[[תבנית:כתיב ולא קרי|&quot;כתיב ולא קרי&quot;]] מופיע בלתי מנוקד בצבע אפור כרגיל, אך גם בתוך סוגריים עגולים (8 תיבות במקרא).'''{{הערה|והם: [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ&quot;ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ&quot;ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]].}} כך יהיה ברור לקורא שצריך לדלג על קריאתו לגמרי (בלי לקרוא מילה אחרת במקומו). יתרון נוסף להוספת הסוגריים: אם הטקסט יהיה מועתק באופן שיוריד ממנו את {{צבע גופן|אפור|הצבע האפור}}, עדיין יהיה ברור שיש כאן &quot;כתיב ולא קרי&quot; בגלל הסוגריים העגולים.{{הערה|במקום אחד מיוחד מופיע &quot;כתיב ולא קרי&quot; בין שתי תיבות מוקפות [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|(מל&quot;ב ה,יח)]]; גם במקום הזה השימוש בתבנית והתצוגה יעיל.}}
*'''[[תבנית:קרי ולא כתיב|&quot;קרי ולא כתיב&quot;]] מופיע מנוקד בצבע שחור כרגיל, אך גם בתוך סוגריים מרובעים (10 תיבות במקרא).'''{{הערה|והם: [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל&quot;ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל&quot;ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]].}} כך יהיה ברור לקורא שקוראים את התיבה למרות שהיא לא קיימת כלל בנוסח הכתיב. כי אחרת (בלי הסוגריים המרובעים) אין דרך לזהות אותה במיוחד.

'''דוגמה לשימוש בשתי התבניות:''' יש כמה דוגמאות להצגתן האסתטית של תופעות &quot;כתיב ולא קרי&quot; ו&quot;קרי ולא כתיב&quot; ב[[רות ג/טעמים|מגילת רות (ג')]].

===&quot;כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין&quot;===

ב-15 פסוקים במקרא יש הערת מסורה מיוחדת על &quot;כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין&quot;, כלומר: &quot;כתיב&quot; שהוא מילה אחת אבל ה&quot;קרי&quot; שלו שתי מילים. מדובר על מילה אחת שצריך '''לחלק''' אותה לשתיים, כלומר: ה&quot;קרי&quot; בעצם זהה ל&quot;כתיב&quot;, רק שצריך לבטא אותו כשתי מילים נפרדות; עיגול המסורה כתוב בין שתי האותיות במקום שצריך לחלק את ה&quot;כתיב&quot; לשניים. בהערת המסורה הגדולה על הכתיב &quot;בָּ֣גָ֑ד&quot; ([[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; &quot;בָּ֣א גָ֑ד&quot; קרי), שהוא הדוגמה הראשונה במקרא לתופעה, יש רשימה מלאה של כל המקרים מהסוג הזה.

במהדורתנו השתמשנו בשלוש תבניות כדי לתייג ולעצב את התופעה הזאת באופן ברור. מכיוון שאין יחס פשוט של תיבה &quot;כתיב&quot; אחת מול תיבת &quot;קרי&quot; אחת, הצגנו את ה&quot;קרי&quot; בסוגריים מרובעים (בדומה ל&quot;קרי ולא כתיב&quot; לעיל).
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה&quot;א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]].
#'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה, תיבה הבאה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]].
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה, תיבה המוקפת לפניה ולאחריה):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]].

===&quot;כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה&quot;===

ב-8 פסוקים במקרא יש הערת מסורה מיוחדת על &quot;כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה&quot;, כלומר: &quot;כתיב&quot; שהוא שתי מילים אבל ה&quot;קרי&quot; שלו מילה אחת. מדובר על התופעה ההפוכה מ&quot;כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין&quot; שדנו בו בסעיף הקודם, ואכן הערת המסורה הגדולה על [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]] רושמת גם את הפריטים של התופעה ההפוכה (&quot;וחלופיהון&quot;), וכן בהערת המסורה על [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]] (&quot;מִן בַּת־&quot; כתיב בתיבה אחת, &quot;מִבַּת־&quot; קרי בשתי תיבות).

במהדורתנו השתמשנו בתבנית מיוחדת כדי לתייג ולעצב את התופעה הזאת באופן ברור. מכיוון שאין יחס פשוט של תיבה &quot;כתיב&quot; אחת מול תיבת &quot;קרי&quot; אחת, הצגנו את ה&quot;קרי&quot; בסוגריים מרובעים (בדומה ל&quot;קרי ולא כתיב&quot; לעיל).
*'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ&quot;א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ&quot;א כד,ח]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה&quot;ב לד,ו]].

===קרי שונה מהכתיב בשתי מילים===

בשלושה פסוקים במקרא יש הערת &quot;קרי&quot; המייחסת שתי מילים של &quot;קרי&quot; למילה אחת של &quot;כתיב&quot;. לא מדובר על &quot;כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין&quot; (ראו [[#&quot;כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין&quot;|לעיל]]), כי במקום '''לחלק''' את ה&quot;כתיב&quot; לשתי המילים של ה&quot;קרי&quot; אנחנו מוצאים שהקרי '''שונה''' מהכתיב, במיוחד בתיבה הראשונה שבה. זה מתבטא בכך שהניקוד לתיבת ה&quot;קרי&quot; הראשונה נכתבת '''מחוץ''' לתיבת &quot;כתיב&quot; לגמרי (בדומה ל[[#&quot;קרי ולא כתיב&quot; ו&quot;כתיב ולא קרי&quot;|קרי ולא כתיב]]) אם יש מספיק מקום, או שהוא דחוס בתחילת תיבת ה&quot;כתיב&quot; ונכנס בה רק באופן חלקי (אם אין מספיק מקום).

במהדורתנו השתמשנו בשתי תבניות מיוחדות כדי לתייג ולעצב את התופעה הזאת באופן ברור. מכיוון שאין יחס פשוט של תיבה &quot;כתיב&quot; אחת מול תיבת &quot;קרי&quot; אחת, הצגנו את ה&quot;קרי&quot; בסוגריים מרובעים (בדומה ל[[#&quot;קרי ולא כתיב&quot; ו&quot;כתיב ולא קרי&quot;|&quot;קרי ולא כתיב&quot;]] לעיל).
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (פריט 1 מתוך 3 הערות מסורה):''' [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר כתיב, כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר קרי).
#'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 3 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]]; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישיעהו לו,יב]] (שניהם/שיניהם כתיב, מֵימֵ֥י רַגְלֵיהֶ֖ם קרי)

===&quot;קרי וכתיב&quot; של אֵם קריאה===

במהדורת וסטמינסטר סימנו &quot;קרי וכתיב&quot; על פי כתב־יד לנינגרד בנאמנות, בכל המקומות שהוא מופיע, כולל במקומות שמדובר רק בחסרונה של אֵם קריאה (כגון &quot;בריחָו/בריחָיו&quot; ב[[שמות לט/טעמים#לט לג|פרשת פקודי]]), או בחילוף בין אִמות הקריאה (כגון &quot;בעירוֹ/בעירֹה&quot; בתחילת [[שמות כב/טעמים#כב ד|פרשת משפטים]]). וכך עשו גם ב&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; בכל המקומות שמופיע ציון של &quot;קרי וכתיב&quot; בכתר ארם צובה.

אבל ברוב המהדורות היפות בזמננו (החל מדפוס קורן) לא מסמנים כלל &quot;קרי וכתיב&quot; במקומות הללו, אלא מנקדים את הכתיב על פי האותיות הקיימות בו. שיטה זו באה כדי להקל על הקורא בכך שתהיינה פחות תופעות של &quot;קרי וכתיב&quot; שאין בהן שום משמעות ווֹקָלִית, אבל הן עדיין יכולות להסיח את דעתו בקריאתו. לכן כך נעשה במהדורתנו המיועדת להיות [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#&quot;תיקון קוראים&quot; במובן הרחב|תיקון קוראים]].{{הערה|יצוין שכך נהג גם הרב ברויאר במהדורתו, כנראה בעקבות שיטת קורן, ולמרות שלכאורה יש בשיטה זו סטייה מדרכם של בעלי המסורה הטברנים והכתר, שלפעמים ציינו &quot;קרי וכתיב&quot; בתיבות הללו, אבל לא בעקביות. הרב ברויאר העדיף כנראה את העקביות.}} ואמנם בתיעוד הנוסח הבלתי-נראה שבדף העריכה נציין לדוגמה: &quot;ל-קרי=בְּרִיחָ֖יו&quot;. שיטה זו של תיעוד מוסתר בדף העריכה מאפשרת לנו לתעד בנאמנות את נוסח כתב־היד, ובו בזמן להקל על הקורא.

אמנם כשיש אפשרות כלשהי להבדל במשמעות ע&quot;י החילוף בין שתי אִמות קריאה (כגון &quot;אשר לא/לוֹ יעדה&quot; ב[[שמות כא/טעמים#כא ח|פרשת משפטים]]), אז כן נהוג לסמן אותם אף במהדורות דורנו כגון קורן וברויאר, וכך נעשה במהדורתנו. בעניין זה נהיה שמרניים יותר ממהדורות קורן וברויאר, בכך שנמנע מלציין &quot;קרי וכתיב&quot; אך ורק במקומות שיש ב&quot;קרי&quot; חסרון של אֵם קריאה '''אחת''' בלבד, ואת ההגיה ניתן לקבוע לגמרי לפי הניקוד באותיות הקיימות ב&quot;כתיב&quot;, ואין שום שינוי נוסף בתיבה עצמה או בתיבות הסמוכות לה. אבל במקומות שיש בהם תופעות נוספות שהן אולי בעלות משמעות כלשהי, כגון החלפת מיקומה של אֵם קריאה ממקום אל מקום (ואז ה&quot;כתיב&quot; רומז אולי על הגיה אחרת), או כל הבדל אחר בין ה&quot;קרי&quot; ל&quot;כתיב&quot; מלבד אֵם קריאה אחת, נציין אותם במלואם (בניגוד לקורן וברויאר).{{הערה|לכן נציין &quot;קרי וכתיב&quot; ב'''תוספת''' של אֵם קריאה, כגון ב[[עזרא ו/טעמים#ו יד|ספר עזרא (ו,יד)]]: בכתי&quot;ל כתיב &quot;נְבִיָּ֔אה&quot; וקרי &quot;נְבִיָּ֔א&quot;. במהדורת קורן ציינו כאן &quot;קרי וכתיב&quot;, ואילו ברויאר הלך לפי העיקרון שלא לסמן כלל עניינים של אִמות קריאה, ולכן רק רשם &quot;נְבִיָּ֔אה&quot; בפנים. במהדורתנו ציינו &quot;קרי וכתיב&quot; במקום זה בדומה למהדורת קורן, כי התוספת של אֵם קריאה אכן מורגשת היטב לקורא. כמו כן יש מקומות שבהם מופיע כתיב מלא וי&quot;ו לאחר ניקוד של קמץ (קטן או חטוף). מדובר על אות וי&quot;ו שבאה בכתיב '''בנוסף''' לניקוד הקמץ, בתור אֵם קריאה של חולם. לעתים קרובות צוין &quot;קרי וכתיב&quot; או &quot;יתיר&quot; במקומות הללו בכתבי־היד הקרובים לכתר (וכמו כן בדפוסים), ולעתים רחוקות אף בכתר עצמו (ראו במ&quot;ק על [[הושע ח/טעמים#ח ב|הושע ח,ב]] בכתר). במהדורתנו נסמן &quot;קרי וכתיב&quot; במקומות הללו בעקביות, ובכל מקום נתעד לא רק את נוסח הכתר אלא גם את הערת המסורה שבו. ראו בתיעוד הנוסח במקומות הבאים: [[דברים לב/טעמים#לב יג|דברים לב,יג]]; [[ישעיהו יח/טעמים#יח ד|ישעיהו יח,ד]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד יז|מד,יז]]; [[ישעיהו נח/טעמים#נח יד|נח,יד]]; [[יחזקאל כא/טעמים#כא כח|יחזקאל כא,כח]]; [[יחזקאל מד/טעמים#מד ג|מד,ג]]; [[הושע ח/טעמים#ח ב|הושע ח,ב]]; [[נחום א/טעמים#א ג|נחום א,ג]]; [[נחום ב/טעמים#ב א|ב,א]]; [[תהלים פט/טעמים#פט כט|תהלים פט,כט]]; [[משלי כב/טעמים#כב ח|משלי כב,ח]]; [[משלי כב/טעמים#כב יא|כב,יא]]; [[משלי כב/טעמים#כב יד|כב,יד]]; [[דברי הימים א יח/טעמים#יח י|דה&quot;א יח,י]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד כב|דה&quot;ב לד,כב]]. יש יוצא מן הכלל אחד בלבד: &quot;עַד־יַעֲבׇור־זָֽעַם&quot; ([[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]), שם בחרנו לשמור על רציפות המקפים במקום לשבור אותה על פי הכרח השיטה (ובניגוד למה שעשו במהדורת סימנים), כי במקרה הספציפי הזה הרציפות נחוצה יותר לטובת הקורא מאשר ציון ה&quot;קרי&quot;.}}

'''כתיב &quot;הִוא&quot; וקרי &quot;הִיא&quot;:''' לא ציינו כתיב וקרי של &quot;הִוא&quot; ו&quot;הִיא&quot; בפסוקי התורה, כי התופעה נפוצה והקריאה ברורה לפי נקודת החיריק. אין עקביות בכתבי־היד ובדפוסים לגבי ציון מפורש של &quot;קרי&quot; בתופעה הזאת, ורבים ממהדורות דורנו השמיטו את ה&quot;קרי&quot; לגמרי (קורן, דותן, ברויאר, מג&quot;ה, סימנים).{{הערה|כתי&quot;ל מציין קרי מפורש במקום אחד בלבד ([[דברים יג/טעמים#יג טז|דברים יג,טז]]); תעדנו את נוסח הכתיב והקרי במקום הזה, אבל הוא לא מופיע בפסוק (כמו בשאר המקומות ובשאר המהדורות).}} אבל התופעה נדירה בספרי נ&quot;ך, והיא באה שם בהקשרים מורכבים, ולכן ציינו כתיב של &quot;הִוא&quot; וקרי מפורש של &quot;הִיא&quot; בשלושה פסוקים בנ&quot;ך ע&quot;פ כתר ארם צובה: [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ישעיהו ל/טעמים#ל לג|ישעיהו ל,לג]]; [[איוב לא/טעמים#לא יא|איוב לא,יא]].

'''האותיות בתוך ה&quot;קרי&quot;:''' במקומות ש&quot;קרי וכתיב&quot; מופיע במהדורתנו, והערת ה&quot;קרי&quot; שבכתב־היד כתוב בכתיב מלא, נציין את ה&quot;קרי&quot; לפי הכתיב המלא כמו שהוא מופיע בהערה אף שמדובר על אֵם קריאה בלבד ונוסח הכתיב בפנים המקרא חסר. לדוגמה:
#קרי &quot;וְשׁ֥וּבוּ&quot; ([[איוב ו/טעמים#ו כט|איוב ו,כט]]), ולא &quot;וְשֻׁ֥בוּ&quot;&quot; כמו שנדפס במהדורות קורן וברויאר;
#קרי &quot;שָׁלִישִׁ֑ים&quot; ([[משלי כב/טעמים#כב כ|משלי כב,כ]]), ולא &quot;שָׁלִשִׁ֑ים&quot; כמו שנדפס במהדורות ברויאר.
יוצא מן הכלל מקום שבו הניקוד לא מתאים לכתיב המלא, לדוגמה: קרי &quot;וּגְדֻלָּתְךָ֥&quot; ([[תהלים קמה/טעמים#קמה ו|תהלים קמה,ו]]), ולא &quot;וּגְדוּלָּתְךָ֥&quot; כמו שנמצא בקורן וב-[https://hcanat.us/Tanach.xml?Ps145:6-145:6 UXLC]  וב[https://www.mgketer.org/mikra/27/145/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].

===יתיר===

השתמשנו בתבניות של &quot;קרי וכתיב&quot; גם במקומות שצויין &quot;יתיר&quot; (ו' או י') בכתבי־היד. אף המקרים האלה מתועדים בדף העריכה בעזרת [[תבנית:נוסח]], כגון: &quot;ל=יתיר ו'.&quot;

===קרי וכתיב בשני כתבי־היד השונים שהם היסוד למהדורה===

מהדורתנו מבוססת על שני כתבי־יד שונים: על כתר ארם צובה (כתי&quot;א), ובמקומות שהכתר לא קיים על כתב־יד לנינגרד (כתי&quot;ל). שני כתבי־היד לא תמיד מציינים קרי וכתיב באותם מקומות ובאותה צורה. בדרך כלל אפשר לומר שכתי&quot;ל נדיב יותר בציוני קרי וכתיב.

'''בכמעט כל מקום במהדורתנו, קרי וכתיב צויין לפי כתב־היד (כתי&quot;א או כתי&quot;ל) שהוא היסוד של אותו פסוק.''' אך יש יוצאים מן הכלל, במיוחד אם אותה תופעה של קרי וכתיב קיימת בכמה מקומות, חלקם במקומות שהכתר קיים וחלקם במקומות המבוססים על כתי&quot;ל. אז ציינו &quot;קרי&quot; לפי הנטייה הנדיבה יותר של כתי&quot;ל, לשם העקביות וכדי להקל על הקורא. שתי תופעות רלוונטיות הן:
#כתיב &quot;צביים&quot; וקרי &quot;צְבוֹיִם&quot; ([[בראשית יד/טעמים#יד ב|בראשית יד,ב]]; [[בראשית יד/טעמים#יד ח|יד,ח]]; [[דברים כט/טעמים#כט כב|דברים כט,כב]]); והשוו את הכתיב &quot;בגיים&quot; והקרי &quot;בַּגּוֹיִם&quot; בכתר ארם צובה ([[תהלים עט/טעמים#עט י|תהלים עט,י]]).
#כתיב &quot;לך&quot; וקרי &quot;לְכָה&quot; ([[במדבר כג/טעמים#כג יג|במדבר כג,יג]]; [[דברי הימים ב כה/טעמים#כה יז|דה&quot;ב כה,יז]]).
לתיעוד מלא, ראו בהערות הנוסח במקומות האלה.

===תיעוד ניקודו של הכתיב===

דרכם של בעלי המסורה להוסיף את הניקוד של ה&quot;קרי&quot; בתוך האותיות של ה&quot;כתיב&quot; יוצרת מילה מלאכותית. מכיוון שלא מדובר על מילה אמיתית המיועדת לקריאה, קיימות שיטות שונות בכתבי־היד ובדפוסים כיצד יש להתאים את סימני הניקוד לאותיות ה&quot;כתיב&quot;. דרכו של כתי&quot;ל דומה לשיטת הדפוסים, שבהם סימני הניקוד מופיעים בתוך ה&quot;כתיב&quot; לפי הסדר שהם צריכים לבוא במילת ה&quot;קרי&quot;. אבל בכתר ארם צובה השיטה שונה: &quot;בדרך כלל הניקוד בתיבת הכתיב צמוד לאות שאליה הוא שייך בתיבת הקרי יותר מן המקובל בספרינו&quot;.{{הערה|ייבין, ח.1 (עמ' 76). ראו ח.1-5 לדיון על פרטי השיטה בכתר ולדוגמאות רבות, ולהשוואת השיטה לכתבי־היד הקרובים.}}

מכיוון שמהדורתנו מיועדת להיות &quot;תיקון קוראים&quot;, לא ניקדנו את תיבת ה&quot;כתיב&quot;.{{הערה|ובכך הלכנו בדרכן של מהדורת דותן והקלדת וסטמינסטר; וכבר הסברנו את השיטה לעיל.}} אבל במקומות מסוימים יש עניין לתעד את שיטת הניקוד המיוחדת שבכתר (ולפעמים אף בכתבי־יד אחרים). עד כה נעשה תיעוד כזה באופן ספורדי בלבד במקומות שיש בהם עניין מיוחד, אבל היד נטויה להוסיף בעתיד תיעוד מלא ועקבי לכל התופעות של ניקוד ה&quot;כתיב&quot; בכתר ארם צובה.

===שם הוי&quot;ה===

שם הוי&quot;ה הוא ה&quot;קרי וכתיב&quot; הנפוץ ביותר במקרא. לכן נהוג בכמעט כל הדפוסים לנקד את ה&quot;כתיב&quot; הזה בתוך הפסוק (בניקוד של &quot;לְעוֹלָם&quot; בשביל הקרי &quot;אֲ־דֹנָי&quot;), אבל לא לציין את ה&quot;קרי&quot; שלו בשוליים.

כך המצב גם בכתבי־היד הטברניים בהבדל אחד קטן: נקודת החולם חסר לרוב והם מנקדים &quot;יְה־וָה&quot; (יושם לב שאין ניקוד כלל באות ה&quot;א הראשונה). ראוי לציין שאף בכתבי־היד הטברניים שם הוי&quot;ה מנוקד לעתים רחוקות גם בחולם (ראו לדוגמה בכתי&quot;ל בתחילת מזמור ט&quot;ו בתהלים), כלומר שלא מדובר על הקפדה אלא על מנהג סופרים לוותר על ניקוד זה שטעמו אינו ידוע לנו.{{הערה|ראו ייבין (ו.9, עמ' 71-72) לתיעוד מנהגי כתבי־היד בניקוד שם הוי&quot;ה ושם אדנו&quot;ת, ולהוכחות שאכן בוטאו תנועת o בשם הוי&quot;ה. לדעתו של ייבין מדובר על &quot;נוהג, שסיבתו אינה ברורה&quot;. ניתן אמנם להציע את ההסבר הפשוט הזה: ייתכן שבכתר ארם צובה ויתר המסרן על ניקוד החולם בשם הוי&quot;ה בניקוד לְעוֹלָם כדי להבליט את ההבדל בינו לבין שם הוי&quot;ה בניקוד אֱלֹהִים. אחרת היה נשאר רק ניקוד אחד, דהיינו קמץ (קו ונקודה) בוי&quot;ו מול חיריק (נקודה) בלבד להבחין ביניהם (יְה־וָה מול יְה־וִה). אמנם אם כותבים את החולם רק בניקוד אֱלֹהִים אז ההבחנה בולטת יותר: יְה־וָה מול יְהֹ־וִה. חשוב לציין שיש עוד סימנים נפוצים שהסופרים ויתרו בהם לעתים קרובות, כגון נקודותיים בסוף פסוק (ראו ייבין כא.4, עמ' 198-199). בכתי&quot;א מדובר על סימון שהוא מעשהו של הסופר ולא של המסרן, והסופר סימן את סוף הפסוק רק בכשליש עד מחצית הפסוקים בכ&quot;א הספרים (ורק בכעשירית מהם בספרי אמ&quot;ת). ואילו המסרן סמך על ה&quot;סילוק&quot; ולא הקפיד להשלים נקודותיים בסופי הפסוקים. בכתי&quot;ל סוף הפסוק מסומן לעתים בנקודה אחת בלבד או בלי שום סימן בכלל (חוץ מהסילוק). בדרך כלל לא נהוג לציין תופעות כאלו שאין בהם משמעות אף במהדורות המתועדות ע&quot;פ כתבי היד (כגון דותן וברויאר ומג&quot;ה), וגם במהדורתנו לא נציין אותם בתיעוד. אבל בהקלדת וסטמינטסר אכן יש הערה מיוחדת ל&quot;סוף פסוק&quot; חסר בכתי&quot;ל.}} לכן באותן מהדורות הבאות בעיקר לתעד את מנהג כתבי־היד (כגון מהדורת דותן והקלדת וסטמינסטר לגבי כתי&quot;ל, ו&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; לגבי כתי&quot;א (ובעניין הספציפי הזה גם במהדורת &quot;מכון ממרא&quot;), מנקדים את שֵׁם הוי&quot;ה אמנם בלי נקודת חולם.{{הערה|יצויין שגם שם אדנו&quot;ת בא בדרך כלל בלי חולם בכתי&quot;א (&quot;אֲדנָי&quot;) חוץ ממקומות בודדים (ראו בייבין). לכן ניתן להצביע על חוסר עקביות במהדורת מכון ממרא, שבה מנקדים שם אדנו&quot;ת בנקודת חולם (&quot;אֲדֹנָי&quot;) למרות ש'''אין''' נקודה בכתי&quot;א, לעומת שם הוי&quot;ה שבו בחרו לא לנקד נקודת חולם במהדורתם (בהתאם לכתבי־היד).}}

לדעתנו יש הגיון רב בשיטת קורן לגבי תיבה זו: כדי להקל על הקורא ולמנוע טעויות, וגם כדי להיות עקבי בנושא של &quot;קרי וכתיב&quot;, הם לא ניקדו כלל את שם הוי&quot;ה כשהוא בא בניקוד של &quot;לְעוֹלָם&quot;.{{הערה|אמנם השאירו בה את סימן הטעם כדי לאפשר את רצף הקריאה, כי בדפוס קורן ה&quot;קרי&quot; מובא בשוליים ולא ברצף הטקסט.}} אבל קודם כל היה קושי טכני, כי הרבה יותר קל להשאיר את הניקוד הקיים בהקלדת וסטמינסטר, ורק להוסיף עליו את נקודת החולם באופן ידני או אוטומטי, מאשר להוריד את כל הניקוד בכל הופעה של שם הוי&quot;ה ובו בזמן להשאיר את האותיות ואת הטעמים.

מעבר לכך היה לנו גם רצון לשמור על המנהג העקבי בכתבי־היד ובדפוסים לנקד את שם הוי&quot;ה, כי מנהג זה מהווה איפיון בולט ומרכזי של נוסח המסורה. אמנם אם כבר מנקדים את שם הוי&quot;ה, ברור שעדיף בהרבה מבחינתו של הקורא שיראה בפניו את הניקוד המלא של &quot;לְעוֹלָם&quot; (כולל נקודת החולם) כמו שהוא בכל הדפסוים, בשביל לקרוא כראוי &quot;אֲ־דֹנָי&quot;. לכן החלטנו לנקד את שם הוי&quot;ה באופן מלא, ויש בכך גם כבוד כלפי מנהג כמעט כל הדפוסים לנקד את השם בעקביות בנקודת חולם.

בסופו של דבר יש יתרונות וחסרונות בכל אחת מהשיטות, ובהחלט מדובר בעניין של טעם, ולכן נקווה שבעתיד יימצא הפתרון הטכני כדי להעניק לקורא את האפשרות לבחור את השיטה המתאימה לו ביותר באופן אישי.{{הערה|חשוב להעניק בעתיד גם את האפשרות להעתיק את הטקסט המקראי בכינוי (כגון ה') במקום להעתיק את שם הוי&quot;ה ככתבו, בשביל משתמשים שאינם רוצים להדפיס אותו כצורתו. לגבי כתיבת שם הוי&quot;ה בספרים שאינם מהדורה מובהקת של המקרא (כגון בתוך סידורי תפילה או ספרי לימוד), ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;|נספח על מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;]].}}

'''שם הוי&quot;ה בניקוד &quot;אֱ־לֹהִים&quot;:''' במקומות הרבים שבהם מנקדים את שם הוי&quot;ה בניקוד של &quot;אֱ־לֹהִים&quot; (בביטוי &quot;אֲ־דֹנָי יה־וה&quot;), נהוג בכמעט כל הדפוסים לנקד &quot;יֱהֹ־וִה&quot; בחטף סגול, וניקוד זה הוא כמובן יעיל כדי להדגיש לקורא המצוי שיש לבטא כאן חטף־סגול ולקרוא &quot;אֱ־לֹהִים&quot;. אמנם בכתבי־היד נהוג לנקד &quot;יְהֹ־וִה&quot; (בשווא) וההיגיון בכך ברור (שווא ביו&quot;ד הלא-גרונית בדיוק כמו בניקוד של &quot;יְה־וָה&quot;), אבל הניקוד בדפוסים מעוצב באופן הרבה יותר יעיל בשביל הקורא בימינו.{{הערה|במהדורת מכון ממרא השיטה היא לנקד &quot;יְה־וִה&quot; במקומות האלה בלי חולם (!). קשה להבין את השיטה הזאת, כי בכתר ארם צובה התיבה דווקא מנוקדת בחולם, ולכן היא מנוקדת כך (&quot;יְהֹ־וִה&quot;) גם במקראות גדולות הכתר.}}

==עיצוב הניקוד והטעמים במהדורתנו==

בסעיפים הבאים תבוא רשימה של עוד איפיונים מיוחדים בעיצוב הניקוד והטעמים מהדורתנו, המיועדת להיות '''תיקון קוראים'''. מטרת כולם להקל על הקריאה לנוחותו של הקורא, ולמנוע טעויות נפוצות בקריאתו.

===טעם כפול בהברה המוטעמת===

לגבי טעמי המקרא הנכתבים רק בסוף התיבה או בראשה, ולא תמיד בהברה המוטעמת (בניגוד לרוב הטעמים), נסמן אותם פעם נוספת בעקביות בהברה המוטעמת (באות הראשונה שבה). שיטה זו של סימון נוסף של הטעם בהברה המוטעמת באופן עקבי באה לידי ביטוי במעט כתבי־יד; ואילו בכתר ארם צובה וברוב כתבי־היד והדפוסים, הסימון הכפול נוהג רק בפשטא. אמנם לעתים רחוקות גם בכתר ובכתבי־היד הקרובים אליו כתבו טעם מוכפל במקום שעלול להתעורר ספק בזיהויה של ההברה המוטעמת.{{הערה|ראו ייבין, כתר, כג.2-3 (עמ' 212-214) לגבי סימון כפול של הפשטא; כח.5 (עמ' 233-234) לגבי סימון כפול בשאר הטעמים, ורשימה מלאה של המקומות בכתר ארם צובה ובכתבי־היד הקרובים אליו.}} בעידן המודרני זכתה שיטת הסימון הכפול ליישום מלא בחומשים של היידנהיים, ובעקבותיו בספרי המקרא שהוציא יצחק בער.{{הערה|ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|כאן]]''' עבור קישורים לסריקות מלאות של חומשי היידנהיים וספרי המקרא של בער. וכך הביא היידנהיים ב'''משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים תקס&quot;ח), [[עמוד:משפטי הטעמים רעדעלהיים תקס&quot;ח.pdf/33|ט&quot;ו ע&quot;א]]: &quot;הרבה מן הסופרים הקדמונים העמידו שני זרקות באותן התיבות שניגונם מלעיל, אחד בסוף ואחד באות הראוי להנגן, וכן עשו בתלישא, וכמו שעשו בפשטא.&quot; וראו עוד במאמרו של ישראל מאיר לוינגר, &quot;ר' וולף היידענהיים, חייו ומפעלו: תקי&quot;ז-תקצ&quot;ב&quot;, '''המעין''' כו, א (תשמ&quot;ו), 16-27; ב (תשמ&quot;ו), 35-42 (שהצביע שם בעמ' 24 על שיטה זו בחומשים של היידנהיים).}} על פי המודל שלהם יישמו את השיטה מאוחר יותר גם במהדורת קורן (ירושלים תשכ&quot;ד).

להלן דוגמאות טיפוסיות לטעם כפול במהדורתנו:
*'''פשטא''' (פרשת בראשית, [[בראשית א/טעמים#א ב|בראשית א,ב]]):{{הערה|גם במהדורת מכון ממרא סימנו פשטא נוספת בהברה מלעיל בכל תיבה שמתאימה לכך (כמו במהדורתיו של הרב ברויאר ובדפוסים המקובלים ובניגוד לשיטת הכתר). אבל לפשטא הנוספת מלעיל השתמשו ברוב המקומות בתו הדומה של הקדמא (אולי כדי שהטעם מלעיל יופיע באמצע האות ולא בסופה). בניגוד לכך, במהדורות ברויאר ובמקראות גדולות הכתר הקפידו להשתמש דווקא בתו של פשטא על שתי האותיות, וכך נעשה גם במהדורתנו.}} תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ; ואף בתיבות כגון מִזְבֵּ֙חַ֙ ([[ישעיהו יט/טעמים#יט יט|ישעיהו יט,יט]]), נֹ֙חַ֙ ([[ישעיהו נד/טעמים#נד ט|ישעיהו נד,ט]]), נֹפֵ֙חַ֙ ([[ישעיהו נד/טעמים#נד טז|ישעיהו נד,טז]]), וְאֶת־הַפִּסֵּ֙חַ֙ ([[מלאכי א/טעמים#א יג|מלאכי א,יג]]).{{הערה|שיטתם של רוב כתבי־היד וגם של הדפוסים היא לסמן פשטא נוסף בהברה המוטעמת ב'''כל''' תיבה שמוטעמת מלעיל, וכך נהגנו במהדורתנו. אך כבר הערנו [[#שני ערכים מנוגדים בתוך מהדורת ברויאר|לעיל (ב.)]] שבכתר ארם צובה '''אין סימון של פשטא באות שלפני האחרונה''' אף אם ההברה המוטעמת נמצאת באות ההיא. ראו על כך בייבין כג.2 (עמ' 212).}}
*'''זרקא וסגול''' (פרשת צו, [[ויקרא ח/טעמים#ח כה|ויקרא ח,כה]]):{{הערה|בטעם כפול של זרקא, כדי לסמן את הטעם בהברה מלעיל '''בתוך''' התיבה, השתמשנו בתו היוניקוד U+0598 (&quot;זרקא&quot;); שימוש זה גורם לטעם לשבת מעל האות בתצוגה. ואילו באות '''האחרונה''' השתמשנו בתו היוניקוד U+05AE (&quot;צנור&quot;), כדי שהטעם יופיע בצד שמאל של האות. בהגדרות של היוניקוד [https://www.unicode.org/notes/tn27/#Appendix_A יש טעות (!)] בהבחנה בין שני התווים. השימוש שעשינו בהם במהדורתנו נובע מהמיקום שלהם בתצוגה. והשוו את תצוגתו של טעם הסגול בתוך התיבה ובסוף התיבה כראוי בפונטים שהשתמשנו בהם, למרות שמדובר על תו אחד בלבד ביוניקוד. לסיכום: לא רצינו להשתמש פעמיים בתו המוגדר &quot;צנור&quot; משתי סיבות: בגלל התצוגה, וגם כי אז לא יופיע שום &quot;זרקא&quot; בטקסט במקומות האלה.}} וְאֶֽת־כׇּל־הַחֵ֘לֶב֮ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַקֶּ֒רֶב֒.{{הערה|ראו דוגמה זו בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n429/mode/1up?view=theater חומש היידנהיים]: הזרקא והסגול העיקריים בסוף התיבה מופיעים משמאל לאות האחרונה (כמו שמקובל בכתבי־היד ובדפוסים). ואילו הטעם הנוסף '''בתוך''' התיבה, הבא רק כדי לציין את ההברה המוטעמת, יושב מעל האות באמצע. תצוגה זו מתאפשרת במהדורתנו ע&quot;י השימוש בתווי היוניקוד ל&quot;זרקא&quot; (בסוף התיבה) ו&quot;צנור&quot; (בתוך התיבה), כמו שכתבנו בהערה הקודמת. והשוו מהדורת בער, שבה סימנו המהדירים טעם כפול בהברה המוטעמת, אך לא הקפידו כלל שזרקא וסגול יופיעו משמאל לאות האחרונה (וגם לא תלישא גדולה ואין עקביות אפילו לגבי פשטא). ראו שם לדוגמה [https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full/page/n156/mode/1up?view=theater יהושע כב,כט].}}
*'''תלישא גדולה ותלישא קטנה''' (פרשת פקודי, [[שמות לט/טעמים#לט יד|שמות לט,יד]]; [[שמות לח/טעמים#לח כה|לח,כה]]): וְ֠הָאֲבָנִ֠ים, וְאֶ֩לֶף֩.

'''תלישא גדולה וגרש או גרשיים בתיבה אחת:''' גם לגבי תופעה זו יש יישום מלא ועקבי במהדורתנו של שיטת הסימון הכפול בהברה המוטעמת (לעומת מהדורת קורן). לפרטים ראו [[#גרש או גרשיים ותלישא גדולה בתיבה אחת|להלן]].

'''לגבי טעם כפול בהברה המוטעמת בספרי אמ&quot;ת, ראו [[#טעם כפול בהברה המוטעמת בספרי אמ&quot;ת|להלן]].'''

===קמץ קטן===

בעידן כתבי־היד בימי הביניים כבר הבחינו בין תנועת &quot;קמץ גדול&quot; לבין תנועת &quot;קמץ חטוף&quot;:

:&quot;הקמץ משמש ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים, בדומה לשימושו המקובל היום, הן לסימון &quot;קמץ גדול&quot;, היינו תנועת ā̊, הן לסימון &quot;קמץ חטוף&quot;, היינו תנועת å. אבל מצויות 4 דוגמאות ב''א'' שבהן תנועת קמץ חטוף מסומנת בחטף קמץ, והן בעיקר תיבות שאפשר לטעות בהן, אם הכוונה לעבר או שמא לציווּי או למקור, וכיוצא באלו... בדוגמות אחרות, מנוקדות בקמץ בלבד, נראית מחיקה לימינו, ואפשר שתוקן חטף־קמץ לקמץ... חטף־קמץ לסימון קמץ חטוף בא לעתים רחוקות גם בכתבי־היד הקרובים... שימוש קבוע בחטף־קמץ לסימון קמץ חטוף (å) נהוג בכתבי־יד בניקוד טברני &quot;מורחב&quot; וכן בכתבי־יד אשכנזיים מרובים, ומסתבר שהם מייצגים מבחינה זו את מלוא התפתחותה של השיטה, שניצניה ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים&quot; (ייבין, ב.5 עמ' 19-20).{{הערה|אמנם השוו לדבריו של ויינברג, [https://www.jstor.org/stable/3263345 &quot;המבנים של הקמץ הקטן&quot;] (1.1 עמ' 151), שנכתבו לפני שיצא ספרו של ייבין לאור: &quot;אם ישאל השואל מדוע קבעו חכמי המסורה הטברנים סימן אחד בשביל קמץ גדול וקמץ קטן, התשובה חייבת להיות שהאבחנה ביניהם לא היה ידוע להם: סימן הקמץ שלהם סימן תנועה אחת.&quot; ואילו לפי ייבין מדובר על טווח מצומצם של תנועה שאף בו ציינו לעתים הבדלים בקריאתם ע&quot;י סימנים נוספים: &quot;בהערות המסורה... נקראת צורה שבה חטף־קמץ: &quot;חטף&quot;, ואילו צורה שבה געיה: &quot;געי&quot; או &quot;גרש&quot;... &quot;געי&quot; פירושו שהתנועה נקראת בגְעִייה או בשהייה מסוימת, &quot;חטף&quot; פירושו שהיא נקראת בלי געייה והשהיה זו. הוראתם של מונחים אלה קרובה מאוד להוראת אורך וקוצר, אך אינה בהכרח זהה עמה; יש להניח ש&quot;חטף&quot;, ומסומן בחטף־קמץ, הוראתו תנועה קצרה, כשם שחטף־פתח  קצר מפתח וחטף־סגול קצר מסגול, והוא אפוא מוראה על קוצר; &quot;געי&quot; מורה על השהיה בקריאה, אך לא[ו] דווקא על אורך התנועה ממש. &quot;גרש&quot;, המורה פעמים על געיה פעמים על טעם (יא.1), נרדף כאן ל&quot;געי&quot;.&quot; והשוו לדבריו של ויינברג (המובאים להלן בסעיף זה בהערה) על המתג בקמץ הבא לפני שווא, שאין לו תפקיד אחד מוגדר וברור מאליו.}}

אם בעידן כתבי־היד נעשתה הבחנה ע&quot;י השימוש בחטף־קמץ, בדור האחרון התפשטה שיטה אחרת: בתיקוני קוראים אחדים (ובכמה סידורי תפילה), במקום להוסיף חטפים על דעת עצמם, חידשו העורכים תו מיוחד של קמץ קטן השונה בצורתו מקמץ רגיל. התו הזה קצת קצר מלמעלה בעביו מאשר הקמץ הרחב (הרגיל), ובנוסף האריכו אותו מלמטה כדי להבליט את השוני. התו המיוחד הזה כבר נכנס למערכת היוניקוד. בגלל שמהדורתנו מיועדת להיות &quot;תיקון קוראים&quot;, לכן נסמן קמץ קטן בכל תיבה שראויה לכך על ידי התו המיוחד לו ביוניקוד.

אמנם יש שיטות שונות לגבי התיבות הראויות לקמץ הקטן: יש תיבות שעל פי כללי הדקדוק ראויות לקמץ קטן,{{הערה|בדרך כלל תנועה שזהה לתנועת החטף שאחריה היא תנועה קטנה, כגון נַעֲרוֹ או נֶאֱמָן. דוגמה בולטת לכך באותיות היחס בכ&quot;ל: אם התיבה מתחילה באות גרונית המנוקדת בחטף אז באותיות בכ&quot;ל תהיה התנועה הקטנה המקבילה, כגון: חֲלוֹם-בַּחֲלוֹם-לַחֲלוֹם-כַּחֲלוֹם, אֱמֶת-בֶּאֱמֶת-לֶאֱמֶת-כֶּאֱמֶת, ולכן גם אֳנִיָּה-בָּאֳנִיָּה (בקמץ קטן שהיא התנועה הקטנה המקבילה). אך כאשר אות היחס באה במקום ה&quot;א הידיעה, אז קוראים את הניקוד של ה&quot;א הידיעה בלי שינוי.}} אבל לפי מסורת הקריאה הספרדית הן נקראות בקמץ רחב. וכך כתב הרב ברויאר ב&quot;הנחיות לקורא&quot; בחומש חורב:
:אם הקמץ בא לפני חטף קמץ{{הערה|הערת הרב ברויאר: כולל חטף קמץ שהפך לקמץ בהשפעת השווא שלאחריו, כגון: פָּעׇלְךָ, תָעׇבְדֵם, שהם במקום פָּעֳלְךָ, תָעֳבְדֵם.}} – שלא לְשֵׁם יידוע – או שהוא בא במקום חטף קמץ באות לא גרונית, כגון: קָדָשִׁים (במקום קֳדָשִׁים),{{הערה|כתר ארם צובה מרבה לסמן חטף קמץ בתיבה זו (בעיקר בצורות כגון  קֳדָשָׁיו, הַקֳּדָשִׁים), כנראה כדי למנוע טעות מהקורא, שידע לקרוא בהגיית קמץ חטוף; אותה תופעה קיימת גם בכתי&quot;ל. מכך נראה שהגייתם של בעלי המסורה הטברנים מתאימה יותר לשיטת המדקדקים בימינו מאשר למדקדקים הספרדים. לגבי התיבה &quot;קדשים&quot; והצורות הדומות לה בקמץ (לעתים עם געיה) ובחטף קמץ, ראו יוסף בר&quot;ח הכהן, [https://www.jstor.org/stable/24370977 &quot;ביאורים לענייני דקדוק ומסורה&quot;], '''לשוננו''' י&quot;ב (אלול תש&quot;ג), עמ' 129. את החטף קמץ במקרים כאלה לא נחליף בשווא, למרות שהאות אינה גרונית (ראו להלן [[#חטפים באותיות לא גרוניות|חטפים באותיות לא גרוניות]]).}} שָׁרָשִׁים (במקום שֳׁרָשִׁים), הרי הדעות חלוקות. לפי המסורת הספרדית הרי זה קמץ גדול; ויש אומרים שזה קמץ קטן, כגון: בַּצָּהֳרַיִם, נָעֳמִי, יָעֳמַד, וָחֳלָיִים, כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר, בָּאֳנִיּוֹת ([[דברים כח/טעמים#כח סח|דברים כח סח]]) – במקום בְּאֳנִיּוֹת.{{הערה|לדיון בסיסי על שתי השיטות מאת האקדמיה ללשון העברית, ראו [http://www.srugim.co.il/32446-%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%96-%D7%95%D7%A0%D7%A2%D7%9E%D7%99-%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%96%D7%94-%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%9F כאן]. ראוי לציין שיש תיבות לא מעטות במקרא שבהן מופיע אֵם קריאה של וי&quot;ו לאחר קמץ (קטן); בהרבה מכתבי־היד גם רשום &quot;קרי&quot; בתיבות אלו בכתיב חסר וי&quot;ו (אבל בדרך כלל אין ציון של &quot;קרי&quot; בכתר עצמו). באחת הדוגמאות ([[יחזקאל כג/טעמים#כג מב|יחזקאל כג,מב]]) מופיע הכתיב &quot;סָובָאִ֖ים&quot; (סָבָאִ֖ים קרי אפילו בכתר), דהיינו שאֵם הקריאה בכתיב מציינת הגייה של קמץ שבא במקום חטף קמץ באות לא גרונית.}}

ובהערה שם לגבי שיטת ה&quot;יש אומרים&quot; ציין הרב ברויאר: &quot;זו דעת החוקרים, והיא מתאימה לכללי הדקדוק והלשון. ואפשר, שמי שקורא בתורה לפני מתפללים בהברה ספרדית שאין בידם מסורת אבות של ספרדים, רשאי לסמוך על השיטה הזאת.&quot; עיקר כוונתו של הרב ברויאר לישראלים ממוצא אשכנזי הקוראים בתורה בהברה הישראלית – הבנויה בהגיית הניקוד שבה על בסיס ההגייה הספרדית (להבדיל מן ההברה האשכנזית) אבל איננה זהה לה – שמבחינה בין קמץ גדול לקמץ קטן במקומות האלה לעומת המסורת הספרדית. לדוגמה: בהברה הישראלית אומרים &quot;בַּצָּהֳרַיִם&quot; בקמץ קטן בשתי האותיות – ולא רק בשנייה – ורבים מהקוראים בתורה בבתי הכנסת בישראל ואף בחו&quot;ל נוהגים כך בקריאתם.{{הערה|ביטוי נוסף של המחלוקת קיים בתיבות בבניין הפעל, כגון &quot;יָֽעֳמַד־&quot; ([[ויקרא טז/טעמים#טז י|ויקרא טז,י]]); &quot;מָעֳמָ֛ד&quot; ([[מלכים א כב/טעמים#כב לה|מל&quot;א כב,לה]]); &quot;מָעֳמָ֑ד&quot; ([[תהלים סט/טעמים#סט ג|תהלים סט,ג]]). לגבי התיבה &quot;כָּל&quot; בספרי אמ&quot;ת, הנכתבת פעמיים בלתי־מוקפת בטעם מרכא ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]] ו[[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]), ראו להלן: '''[[#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת]]'''.}}

אבל למרות שבעלי קריאה רבים בישראל ובתפוצות אימצו את ההברה הישראלית, והם כבר קוראים לפי השיטה הזאת במשך כמה דורות, עדיין לא יצאה לאור אף מהדורה של החומש או התנ&quot;ך שבה מסומן הקמץ הקטן כשיטתם.{{הערה|יוצא מן הכלל הוא הסידור החדש של קורן (אשכנז וספרד), שבו לדוגמה מנקדים צָהֳרַיִם בקמץ קטן בצד&quot;י; אמנם בתנ&quot;ך קורן הוותיק אין סימון כלל לקמץ קטן. להסבר מלא ומפורט על שיטת הניקוד המיוחד שבסידור קורן, שיש לה משמעות רבה גם למהדורת התנ&quot;ך שלנו, ראו את [https://www.korenpub.com/media/productattachments/files/f/i/file_11.pdf מאמרו של חנן אריאל, &quot;על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן&quot;, באתר הוצאת קורן].}} אמנם בשנים האחרונות נדפסו חומשים רבים המציינים קמץ קטן בפונט מיוחד, אבל כולם לפי מנהג הספרדים, וזה כולל גם את ה&quot;תיקון קוראים&quot; מבית הוצאת חורב, הבנוי על שיטתו של הרב ברויאר.{{הערה|יצוין שב&quot;תיקון קוראים&quot; הזה מציינים מצד אחד את הקמץ הקטן לפי המסורת הספרדית ולא לפי השיטה האחרת ע&quot;פ כללי הדקדוק. אבל מצד שני, בעניין אחר השנוי במחלוקת דומה, הם '''לא''' מציינים שווא נע במלים כגון &quot;שְׁתֵּי&quot; ו&quot;שְׁתַּיִם&quot; אלא שווא נח, בניגוד למסורת ההגייה הספרדית ובהתאם לכללי הדקדוק (ולטעם היתיב שיכול לבוא בהן). למידע נוסף על הגיית תיבה זו ראו ב[https://www.korenpub.com/media/productattachments/files/f/i/file_11.pdf מאמרו של חנן אריאל], עמ' 6 ובמיוחד בהערה 48. במהדורתנו איננו מבחינים כעת בין שווא נע לשווא נח מסיבה טכנית: עדיין אין שני תווים שונים בשבילם ביוניקוד. אבל ברמת העיקרון נראה שיש לבצע גם בנושא זה את התיעוד הכפול, שיכיל את שיטת המדקדקים החדשים והעברית המדוברת ביחד עם מסורת הקריאה הספרדית, והקורא יבחר.}}

'''במהדורתנו בצענו סימון מלא לשתי השיטות ביחד בתוך תיעוד הנוסח:'''
#'''מצד אחד בצענו סימון מלא לקמץ הקטן לפי המדקדקים האחרונים וכללי הדקדוק הנהוגים בימינו.''' כגון: קמץ קטן לפני חטף קמץ (שלא לְשֵׁם יידוע), וקמץ קטן במקום חטף קמץ באות לא גרונית. קביעת הסימון בשיטה זו נעשתה לפי כל המבנים של הקמץ הקטן המפורטים במאמרו של ורנר ויינברג, [https://www.jstor.org/stable/3263345 &quot;המבנים של הקמץ הקטן&quot;] (אנגלית).{{הערה|התחשבנו גם בדעתו של דודזון במילונו, כגון: [https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n875/mode/1up תׇעׇבְדֵם] ([[שמות כ/טעמים#כ ד|שמות כ,ד]]; [[שמות כג/טעמים#כג כד|כג,כד]]; [[דברים ה/טעמים#ה ח|דברים ה,ח]]; וכן לגבי וְנׇֽעׇבְדֵם ב[[דברים יג/טעמים#יג ג|דברים יג,ג]]); השוו ויינברג הנוטה גם הוא לדעה שהפעלים האלה בבניין הׇפעל (3.5.5b [עמ' 162] ושם בהערה 42 ולעיל בהערה 35 [עמ' 160]). במקומות אחדים שבהם נשאר ויינברג בספק גמור, הקביעה אם יש קמץ קטן בתיבה נעשתה לפי מסורת הקריאה הספרדית, כגון: אָֽרָה־לִּ֜י / קָֽבָה־לִּי֙ ([[במדבר כב/טעמים#כב ו|במדבר כב,ו]], [[במדבר כב/טעמים#כב יא|יא]]); קׇֽבׇל־עָ֖ם ([[מלכים ב טו/טעמים#טו י|מל&quot;ב טו,י]]); יׇפְיָפִ֡יתָ ([[תהלים מה/טעמים#מה ג|תהלים מה,ג]]). לעתים ציינו בנוסף את קריאתו בקול (אודיו) של [http://www.yutorah.org/Rabbi_Jeremy_Wieder הרב ירמיהו וידר] מישיבה אוניברסיטה בניו יורק, קריאה מדויקת על פי כללי הדקדוק מפיו של תלמיד חכם מובהק ובעל קורא מומחה, בקיא בתנ&quot;ך ובלשון המקרא, שנמצא [http://www.yutorah.org/Laining כאן] ו[http://www.judaicapress.com/Leining-Master-Holiday-and-Megillah-Downloads-Sephardic.html כאן].}} בכך נציע חידוש מבורך ומתבקש בשביל אותם קוראים רבים שאין בשבילם אף מהדורה אחרת שמסמנת קמץ קטן לפי שיטתם.
#'''מצד שני בצענו סימון מלא לקמץ הקטן לפי המדקדקים הספרדים ומסורת הקריאה הספרדית.''' כגון: קמץ רחב לפני חטף קמץ (שלא לְשֵׁם יידוע); קמץ רחב אף במקום חטף קמץ באות לא גרונית; וקמץ רחב בכל מקום שיש געיה בכתב־היד.{{הערה|לדוגמה: תיבת כׇּֽל־ מוקפת שיש בה געיה בכתר, ותיבת קָֽדָשִׁים (תיבה זו מנוקדת כאמור פעמים רבות &quot;קֳדָשִׁים&quot; בחטף קמץ בכתר כדי למנוע טעות). בכך תיווצר בהכרח אי-עקביות, כי לגעיות בכתר ובכתבי־היד הקדומים יש תפקידים נוספים מלבד הנעת השווא; כדבריו של ויינברג, [https://www.jstor.org/stable/3263345 &quot;המבנים של הקמץ הקטן&quot;] (2.1.2.1d עמ' 154): &quot;תפקידו של המתג מגוון, מורכב, ולעתים קרובות לא ברור—אי אפשר לקבל כדבר המובן מאליו שיש לו פונקציה באופן מכני &quot;לפתוח את ההברה&quot;, כלומר לזהות את השווא הבא לאחריה כשווא נע (מה שהופך את הקמץ לקמץ רחב)&quot;; והשוו את [https://www.korenpub.com/media/productattachments/files/f/i/file_11.pdf מאמרו של חנן אריאל], עמ' 3-4. ויינברג הוסיף שם (e) ש&quot;ציונו של המתג נעשה באופנים שונים במהדורות שונות של המקרא&quot; (כוונתו כנראה גם לכתבי־היד). גם בתנ&quot;ך מהדורת &quot;סימנים&quot; (פלדהיים) נתקלו באותה בעיה, כי מסמנים בה קמץ קטן בעקביות לפי השיטה הספרדית בלבד, אך בו בזמן מהדורתם הושפעה מכתבי־היד הטברנים לגבי סימון הגעיה. לכן יש מקומות במהדורתם שהדפיסו את התיבה &quot;כל&quot; בקמץ קטן ביחד עם סימן של &quot;מאריך&quot; (געיה): &quot;כׇּֽל&quot;, למרות שהתופעה הזאת לא מתיישבת לכאורה עם השיטה הספרדית. בדומה לכך, אם באים לסמן קמץ רחב בתיבות &quot;קָדָשִׁים&quot;, &quot;שָׁרָשִׁים&quot; ונגזריהם הרלוונטיים אז תיווצר תוצאה הכרחית של חוסר עקביות בשילובה של המסורת הספרדית עם נוסח הכתר, כי פעמים רבות נכתבים בכתר &quot;קֳדָשִׁים&quot; ו&quot;שֳׁרָשִׁים&quot; בקמץ חטוף. לכן אי-סימון של הקמץ הקטן כשאין חטף, ביחד עם הגייה של החטף כקמץ קטן כשהוא קיים, יוצרים מצב מטעה שגורם לקורא לחשוב שמדובר על הגייה שונה למרות שבאמת מדובר על אותה תיבה בדיוק. גם אי-העקביות הזאת מופיעה בתנ&quot;ך סימנים, שבו מבליטים את הקמץ החטוף כדי שייראה כמו קמץ קטן, ובאותה תיבה מסמנים קמץ רחב כשאין חטף.}}

'''השיטה הטכנית:''' תיעוד שתי השיטות באופן מלא יתבצע ע&quot;י השימוש ב'''[[תבנית:מ:קמץ]]'''. בתבנית זו יש שני משתנים עיקריים: האות &quot;ד&quot; (=לפי כללי ה'''ד'''קדוק) והאות &quot;ס&quot; (=לפי השיטה ה'''ס'''פרדית). כגון: &lt;nowiki&gt;{{מ:קמץ|ד=קׇדָשִׁים|ס=קָדָשִׁים}}&lt;/nowiki&gt; או &lt;nowiki&gt;{{מ:קמץ|ד=וְאׇהֳלִיאָ֜ב|ס=וְאָהֳלִיאָ֜ב}}&lt;/nowiki&gt;. רצוננו שהתיוג הקפדני הזה לכל המנהגים יאפשר בעתיד לכל קורא לבחור באופן אוטומטי את השיטה המועדפת עליו.{{הערה|יש כ-350 תיבות במקרא שבהן יש מחלוקת בין שתי שיטות ההגייה לגבי קמץ גדול וקמץ קטן (לפי מספר הפעמים ש[[תבנית:מ:קמץ]] מופיעה במהדורתנו). כוונתנו בעתיד שהקורא יוכל לבחור את שיטת הקריאה המועדפת עליו לכל המבנים הדקדוקיים.}}

'''חטף קמץ:''' בגלל שחטף קמץ הוא תמיד קמץ קטן, סימנו לא ישתנה במהדורתנו. אבל נקווה שבעתיד יהיו פונטים לשימוש חופשי שבהם החטף־קמץ יהיה ארוך כמו קמץ קטן.

===חולם בוי&quot;ו עיצורית===

נקודת חולם בוי&quot;ו עיצורית בשמאלה את האות (כגון מִצְוֺת) היא סימן מובהק ועקבי בכתבי־היד. יש בשימוש בה כדי להקל על הקורא ולמנוע ממנו טעויות בקריאתו.

סימן מיוחד (משמאל לאות וי&quot;ו מלמעלה) בשביל תיבות כגון &quot;מִצְוֺתֶיךָ&quot;. הסימן המיוחד והחשוב הזה הכניסו להקלדת וסטמינסטר בגירסה 4.12, וחובה לציין ש[http://tanach.us/Supplements/Differences-410-412.xml רשימת השינויים בין גירסאות 4.10 ל-4.12] מהווה רשימת מידע אובייקטיבית ומלאה לכל התיבות במקרא שבהן קיימת תופעה זו.{{הערה|יצויין שבמהדורת מכון ממרא אין שימוש בסימן זה אלא בנקודת חולם רגילה, דבר שגורם לפעמים לשיבושים בתצוגה בפונטים חדשים.}} דבר זה כבר בוצע באופן מלא בכל הספרים הקיימים במהדורתנו.

===פסק ולגרמיה===

'''א. פסק ולגרמיה:''' קו מאונך בסוף תיבה בא כדי להפריד אותה קצת מהתיבה שלאחריה.{{הערה|על צורתו של הקו ראו ייבין, המסורה למקרא, פרק תשיעי 305 (עמ' 178): &quot;הקו שאחר התיבה המוטעמת לגרמיה הוא קו מאונך. בכתבי־היד מידתו כחצי גובה אות, והוא בא על פי רוב בגובה חלקן העליון של האותיות, אך לעתים גם בגובה אמצען או בגובה חלקן התחתון. בדפוסים אורכו כגובה אות.&quot; ולגבי הפסק ראו שם 311 (עמ' 180): &quot;פָּסֵק, פְּסִיק, הוא קו מאונך הבא אחרי התיבה, ברווח שבינה לבין זו שאחריה.&quot;}} אם בתיבה הראשונה יש טעם מחבר, אז הקו בא כדי להורות לקורא שיש להפסיק במעט בין שתי התיבות '''למרות''' הטעם המחבר ביניהן. במקומות האלה הקו האנכי נקרא &quot;פָּסֵק&quot;. קו של פָּסֵק אינו חלק מהמערכת המוזיקלית של הטעמים אלא תוספת לה.{{הערה|1=ראו ייבין, שם, שהפסק &quot;מסומן אחר תיבה המוטעמת בטעם מחבר, ומורה שיש להפסיק בקריאתה הפסקה כלשהי, אך לא עד כדי הפיכת הטעם המחבר לטעם מפסיק. הפָּסֵק הותקן כנראה לאחר התקנת מערכת הטעמים, המחברים והמפסיקים, ובא להשלימה במקומות שבהם מערכת זו לא הספיקה. התקנתו המאוחרת ביחס עשויה להסביר את חוסר השיטתיות שבסימונו.&quot; וראו גם את דבריו של ברויאר, טעמי המקרא ו.1 (עמ' 128): &quot;המסורה מכירה רק סימן אחד, המורה על הפסקה בלבד – בלא כל משמעות מוסיקלית – והוא הפָּסֵק. צורת הפסק הוא קו מאונך, המפריד בין שתי תיבות. עצם מקומו של הפסק מעיד עליו, שהוא סימן להפסקה, ולא סימן נגינה; שהרי אין הוא מסומן מתחת לתיבה על מעליה – ככל טעמי המקרא – אלא הוא מסומן אחרי התיבה. ומכאן, שהפסק מורה על הפסקת הקריאה הבאה '''אחרי''' המלה; ואילו המפסיק והמשרת מורים על הנגינה, המלוה את המלה עצמה.&quot; והעיר שם ברויאר על חוסר הנגינה: משום כך אמרו על פסק ש&quot;לא נמנה עם הטעמים (=המפסיקים) ולא עם המשרתים&quot; ([[עמוד:משפטי הטעמים רעדעלהיים תקס&quot;ח.pdf/19|משפטי הטעמים ח' ע&quot;א]]).}}

אבל אם הקו בא לאחר הטעם &quot;מונח&quot; בכ&quot;א הספרים, אז במקומות רבים הוא הופך אותו ל&quot;מֻנָּח לְגַרְמֵיהּ&quot;, כלומר: מונח שהוא טעם מפסיק (למרות שֶׁמֻּנָּח הוא בדרך כלל טעם מחבר). בשונה מִפָּסֵק, במונח לגרמיה הקו המאונך אינו מורה שיש להפסיק מעט '''למרות''' הטעם המחבר. אלא הוא מורה ש'''הטעם עצמו הוא טעם מפסיק'''. מונח לגרמיה הוא חלק מובהק מהמערכת המוזיקלית של הטעמים: יש לו נגינה וטעמים משרתים משלו.{{הערה|משרתו של מונח לגרמיה הוא בדרך כלל מרכא, ורק לעתים רחוקות יש לו שני משרתים (מונח ומרכא, מרכא ומרכא, אזלא ומרכא). על משרתיו של הטעם &quot;מונח לגרמיה&quot; ראו ברויאר, טעמי המקרא, ג.1 (עמ' 83); ייבין, המסורה למקרא, פרק תשיעי 309-310 (עמ' 180).}}

יוצא שבכל מקום שבו יש קו מאונך לאחר תיבה, הקורא חייב לדעת תוך כדי קריאתו אם מדובר על פסק או על לגרמיה. במיוחד אם הקו המאונך בא לאחר תיבה המוטעמת במונח, לא תמיד ברור מאליו אם מדובר על מונח לגרמיה או על מונח רגיל (=טעם מחבר) שלאחריו פסק. אמנם ברוב המכריע של המקומות מדובר על מונח לגרמיה, כי אם המונח והקו באים לפני עוד מונח ואחר כך בא טעם הרביע – וכך הוא ברוב הפסוקים שיש בהם מונח וקו – אז המונח הראשון עם הקו הוא תמיד מונח לגרמיה. אבל אפילו במקרים נפוצים וברורים כאלה רצוי לתת יד לקורא ולציין לו במפורש שמדובר על לגרמיה, ועל אחת כמה וכמה במקרים אחרים שאינם ברורים מאליהם. מהסיבה הזאת כתבו חכמי המסורה הראשונים והאחרונים כללים ורשימות של &quot;לגרמיה&quot; לסוגיו (בתוך חיבורי המסורה ובהערות המסורה), רשימות מלאות של &quot;פסק&quot; בכל ספרי המקרא (בתוך קונטרסי המסורה), ובחלק מכתבי־היד אף ציינו &quot;לג[רמיה]&quot; ו&quot;פס[ק]&quot; בשוליים של הטקסט (הציונים משולבים בתוך ההערות של המסורה הקטנה).{{הערה|ראו ייבין, המסורה למקרא, 308 (עמ' 179): &quot;ויש כתבי־יד, בייחוד אלו שבניקוד מורחב, המעירים בגיליון על כל קו מאונך אם הוא פסק (פס֗, פ֗) או לגרמיה (לגר֗, לג֗). גם בכתבי־יד שאינם מעירים דרך שיטה, יש הערות במקומות שעשויים לטעוֹת בהם. כך, למשל, במס&quot;ק '''ל''' מעירים &quot;ל֗ג֗ר֗&quot; בשני המקומות שבהם טעם זה בא לפני פזר (עיין למעלה), וביש' מב, ה, מעירים &quot;פ֗ס֗ק֗.&quot;}}

'''ב. את נוסח הקווים של לגרמיה ופסק (כלומר מתי יש ומתי אין קו מאונך) קבענו במהדורתנו לפי כתר ארם צובה, ובמקומות שהכתר לא קיים קבענו אותו לפי כתי&quot;ל.''' הנוסח זהה בדרך כלל בשני כתבי־היד.{{הערה|לעתים רחוקות הנוסח שונה, ואז הכרענו לפי כתר ארם צובה. לדוגמה: ב[[יהושע טו/טעמים#טו יח|יהושע טו,יח]] יש קו מאונך של מונח לגרמיה בכתר ארם צובה ובמקראות גדולות דפוס ונציה (רפ&quot;ו), אבל הוא חסר בפסוק המקביל ב[[שופטים א/טעמים#א יד|שופטים א,יד]]. בכתבי־יד אחרים (כתי&quot;ל וכתי&quot;ק וכתי&quot;ש1) הקו חסר בשני המקומות. הפסוק ביהושע מובא ב[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n634/mode/1up?view=theater רשימת הלגרמיה של גינצבורג] (ראו [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/437/mode/1up?view=theater כאן] למקורותיה), אבל ב[https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/129/mode/1up?view=theater רשימת ויקס] השמיט אותו בכוונה (ראו שם דיון בהערה 27); וראו עוד ברשימת ברויאר, טעמי המקרא, ו.11 (עמ' 137-140), ושם בהערה 9 (עמ' 138).}}

'''ג. את ההבחנה בין &quot;לגרמיה&quot; ל&quot;פסק&quot; בכ&quot;א הספרים קבענו לפי ספרות המסורה.'''{{הערה|לעתים יש אי-התאמות בין רשימות הפסק השונות, ואז בדרך כלל נתנו עדיפות לרשימות הפסק בתוך כתי&quot;ל (בסוף התורה, בסוף הנביאים, ובסוף הכתובים); התחשבנו בפריטים המובאים בהן ובפריטים הנעדרים מהן, ובמיוחד כאשר הנתונים שבהן תואמים לקביעות אחרות של המסורה. אבל כל מקרה נדון לגופו.}} להלן הכללים העיקריים העולים מתוך ספרות המסורה, כדי להבחין בין &quot;לגרמיה&quot; ל&quot;פסק&quot;:
#'''&quot;מונח לגרמיה&quot; בא בדרך כלל לפני מונח ורביע.''' כך סיכם ייבין: &quot;לגרמיה משמש בעיקר כמפסיק פחוּת בתחום רביע, ועל פי רוב בינו ובין הרביע המשרת מונח, כגון: וְהִנֵּ֣ה ׀ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֗ים ([[בראשית מא/טעמים#מא ה|בר' מא, ה]]), מִכֹּ֣ל ׀ הַבְּהֵמָ֣ה הַטְּהוֹרָ֗ה ([[בראשית ז/טעמים#ז ב|בר' ז, ב]]). עתים מפרידים ביניהם שני משרתי הרביע, כגון: אֶ֣מֶשׁ ׀ אָמַ֧ר אֵלַ֣י לֵאמֹ֗ר ([[בראשית לא/טעמים#לא כט|בר' לא, כט]])... הלגרמיה עשוי להתרדף, כגון: וַיִּ֜מַח אֶֽת־כׇּל־הַיְק֣וּם ׀ אֲשֶׁ֣ר ׀ עַל־פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֗ה ([[בראשית ז/טעמים#ז כג|בר' ז, כג]]).&quot;{{הערה|המסורה למקרא, פרק תשיעי 306 (עמ' 178). וראו גם את [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n632/mode/1up?view=theater רשימת גינצבורג] של כל לגרמיה במקרא, על סמך הערות &quot;לגרמיה&quot; בשוליים בכתבי־היד.}}
#'''מונח וקו מאונך הסמוכים לרביע הם תמיד מונח לגרמיה, ואף פָּסֵק הראוי לבוא מיד לפני רביע מתחלף בלגרמיה; חוץ ממקום אחד בלבד בכל המקרא.''' המקום היחיד הוא [[ישעיהו מב/טעמים#מב ה|ישעיהו מב,ה]] (&quot;הָאֵ֣ל ׀ יְהֹוָ֗ה&quot;). העדות המפורשת של המסורה קובעת: &quot;ולעולם לא תמצא פסק לפני רביע כי אם במקום אחד, והוא כֹּה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל ׀ יְהֹוָ֗ה בּוֹרֵ֤א [הַ]שָּׁמַ֙יִם֙&quot; ([[עמוד:משפטי הטעמים רעדעלהיים תקס&quot;ח.pdf/18|משפטי הטעמים ז' ע&quot;ב]]). הַפָּסֵק בַּפָּסוּק בישעיהו מודגש במסורה במקומות נוספים,{{הערה|ב[https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F236A.jpg כתי&quot;ל] יש עליו ציון מפורש &quot;פ֗ס֗ק֗&quot;; ובכתר ארם צובה יש בו הערת מסורה &quot;ב֗&quot; שמשווה אותו לַפָּסֵק הברור בביטוי הזהה ב[[תהלים פה/טעמים#פה ט|תהלים פה,ט]] (וגם שם אותה הערה). לגבי רשימת הפסק בכתי&quot;ל, שבה הפסוק הזה נעדר, ראו את רשימת הַפָּסֵק של ויקס [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/128/mode/1up עמ' 128 הערה 20]; רשימת הַפָּסֵק בכתי&quot;ל לישעיהו משובשת היא, וברשימות אחרות הפסוק מופיע.}} ובפסוקים האחרים שיש בהם מונח וקו מאונך הסמוכים לרביע יש ציונים של &quot;לגרמיה&quot;.{{הערה|ראו את [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/129/mode/1up רשימת ויקס של לגרמיה הסמוך לרביע], שהיא &quot;רשימה מוסמכת למדי&quot; לדעתו של ייבין, המסורה למקרא, 308 (עמ' 179). גם ברויאר ערך רשימה כזו, שבה הוא מקטלג את כל המקומות לפי סוגים (טעמי המקרא, ו.11 (עמ' 137-140). וגם [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n632/mode/1up?view=theater רשימת גינצבורג] של כל לגרמיה במקרא כוללת את הלגרמיה הסמוך לרביע. להלן רשימה של לגרמיה הסמוך לרביע, המבוססת בעיקר על רשימתו של ויקס: '''בראשית''' [[בראשית ג/טעמים#ג טו|ג,טו]]; [[בראשית יז/טעמים#יז יד|יז,יד]]; [[בראשית כג/טעמים#כג ו|כג,ו]]; [[בראשית כט/טעמים#כט ט|כט,ט2]]; [[בראשית מה/טעמים#מה ה|מה,ה]]; '''שמות''' [[שמות ל/טעמים#ל יג|ל,יג]]; '''במדבר''' [[במדבר ז/טעמים#ז יג|ז,יג2]] ,[[במדבר ז/טעמים#ז יט|יט2]], וכו'; [[במדבר כ/טעמים#י כט|י,כט]]; [[במדבר כ/טעמים#י לה|י,לה2]]; [[במדבר כ/טעמים#כ כא|כ,כא]]; '''דברים''' [[דברים א/טעמים#א לג|א,לג2]]; [[דברים ה/טעמים#ה ד|ה,ד]]; [[דברים ה/טעמים#ה כא|ה,כא2]] (אצל ויקס רשום בטעות כב2); [[דברים לב/טעמים#לב לט|לב,לט]]; '''יהושע''' [[יהושע ה/טעמים#ה יד|ה,יד]]; [[יהושע ט/טעמים#ט יב|ט,יב]]; [[יהושע טו/טעמים#טו יח|טו,יח]] (ויקס השמיט את הפסוק הזה לאור הפסוק המקביל ב[[שופטים א/טעמים#א יד|שופטים א,יד]] אבל הקו נמצא בכתר ארם צובה); '''שופטים''' [[שופטים יא/טעמים#יא מ|יא,מ]]; [[שופטים טז/טעמים#טז ב|טז,ב]]; [[שופטים יח/טעמים#יח ז|יח,ז2]]; [[שופטים כ/טעמים#כ כח|כ,כח]]; '''שמואל''' {{קו תחתי|שמ&quot;א}} [[שמואל א יא/טעמים#יא ט|יא,ט]]; [[שמואל א יא/טעמים#יא יב|יא,יב2]]; [[שמואל א טז/טעמים#טז ה|טז,ה]]; [[שמואל א טז/טעמים#טז ז|טז,ז2]]; [[שמואל א כ/טעמים#כ כה|כ,כה]]; [[שמואל א כו/טעמים#כו טז|כו,טז2]]; {{קו תחתי|שמ&quot;ב}} [[שמואל ב יב/טעמים#יב כג|יב,כג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כ|טו,כ]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו ב|טו,ל]]; '''מלכים''' {{קו תחתי|מל&quot;א}} [[מלכים א ו/טעמים#ו כט|ו,כט]]; [[מלכים א ז/טעמים#ז כג|ז,כג2]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט ד|יט,ד2]]; {{קו תחתי|מל&quot;ב}} [[מלכים ב ב/טעמים#ב יב|ב,יב]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה כב|ה,כב]]; [[מלכים ב כה/טעמים#כה טז|כה,טז]]; '''ישעיהו''' [[ישעיהו ט/טעמים#ט טז|ט,טז]]; [[ישעיהו יט/טעמים#יט טז|יט,טז2]]; [[ישעיהו כא/טעמים#כא ח|כא,ח2]]; [[ישעיהו כב/טעמים#כב ב|כב,ב]]; [[ישעיהו כב/טעמים#כב יא|כב,יא]]; [[ישעיהו מט/טעמים#מט כא|מט,כא2]]; '''ירמיהו''' [[ירמיהו נ/טעמים#נ לד|נ,לד]]; [[ירמיהו נב/טעמים#נב כ|נב,כ]]; '''יחזקאל''' [[יחזקאל כד/טעמים#כד יז|כד,יז]]; [[יחזקאל לה/טעמים#לה יב|לה,יב]]; '''זכריה''' [[זכריה א/טעמים#א ח|א,ח]]; [[זכריה ו/טעמים#ו טו|ו,טו]]; [[זכריה י/טעמים#י יב|י,יב2]]; '''שיר השירים''' [[שיר השירים ד/טעמים#ד יד|ד,יד]]; [[שיר השירים ח/טעמים#ח יד|ח,יד]]; '''רות''' [[רות א/טעמים#א יג|א,יג]]; [[שיר השירים ג/טעמים#ג ג|ג,ג]]; [[שיר השירים ג/טעמים#ג יג|ג,יג]]; '''קהלת''' [[קהלת ט/טעמים#ט ג|ט,ג]]; '''דניאל''' [[דניאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו2]]; '''נחמיה''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יב|ב,יב]]; '''דברי הימים''' {{קו תחתי|דה&quot;א}} [[דברי הימים א ג/טעמים#ג א|ג,א2]]; [[דברי הימים א יח/טעמים#יח י|יח,י]]; {{קו תחתי|דה&quot;ב}} [[דברי הימים ב ד/טעמים#ד ב|ד,ב2]]; [[דברי הימים ב כא/טעמים#כא יט|כא,יט]]. בשני מקומות ברשימתו של ויקס אין קו של לגרמיה בכתבי־היד (כתי&quot;א וכתי&quot;ל), אבל יש לגרמיה בחלק מהדפוסים: [[מלכים ב יז/טעמים#יז לו|מל&quot;ב יז,לו]] (ליסר, לטריס, בער, קורן); [[ירמיהו כ/טעמים#כ ד|ירמיהו כ,ד]] (ליסר, לטריס). בנוסף השמיט ויקס מרשימתו את שלושת הפסוקים הבאים (ראו שם הערה 27): [[ישעיהו ז/טעמים#ז כה|ישעיהו ז,כה]] (בער); [[דניאל יא/טעמים#יא ו|דניאל יא,ו]] (כתבי־יד שונים); [[דברי הימים ב יח/טעמים#יח ג|דה&quot;ב יח,ג]] (כתבי־יד שונים).}}
#'''לעתים רחוקות בא מונח לגרמיה לפני טעמים מפסיקים אחרים (חוץ מרביע).''' כל המקומות האלה מפורשים בספרות המסורה:
##'''מונח לגרמיה הסמוך לפזר (בתוך יחידה פשוטה בת שתי מילים).''' מדובר על שני מקומות בלבד המצוינים במסורה, אבל בשאר כל המקומות קו מאונך לפני פזר הוא פסק; קביעה זאת של המסורה מוזכרת פעמיים בספר משפטי הטעמים. הפזר מוזכר שם כטעם מפסיק שלגרמיה יכול לבוא לפניו ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n62/mode/1up ל&quot;ד ע&quot;א]): &quot;'''הלגרמיה''' יתכן להיות אחריו '''רביע'''... '''ופזר''', כגון: לְמִכְנַ֣שׁ ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א ([[דניאל ג/טעמים#ג ב|דניאל ג,ב]], וראו [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F439B.jpg הערת לגרמיה בכתי&quot;ל]); וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין ([[נחמיה ח/טעמים#ח ז|נחמיה ח,ז]], וראו [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F458B.jpg הערת לגרמיה בכתי&quot;ל]).&quot; ועוד לפני כן כבר נזכר הפזר כטעם שלגרמיה יכול לבוא אחריו, וצויינו שם אותן שתי דוגמאות ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n60/mode/1up ל&quot;ג ע&quot;א]): &quot;'''הפזר''' יתכן להיות אחריו '''התלישא'''... ויתכן אחריו '''לגרמיה''': שְׁלַ֡ח לְמִכְנַ֣שׁ ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א ([[דניאל ג/טעמים#ג ב|דניאל ג,ב]]); וְיֵשׁ֡וּעַ וּבָנִ֡י וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין ([[נחמיה ח/טעמים#ח ז|נחמיה ח,ז]]).&quot;
##'''מונח לגרמיה בתחום שלטונו של גרש''' (11 מקומות): &quot;'''הלגרמיה''' יתכן להיות אחריו '''רביע'''... '''וטרס''' (=גרש) לא יהיה (אחר לגרמיה) אלא אזיל ואתי (=קדמא ואזלא), והוא בי&quot;א מקומות במקרא, והם...&quot; ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n62/mode/1up משפטי הטעמים ל&quot;ד ע&quot;א-ע&quot;ב]). הפריטים ברשימה של המסורה: [[בראשית כח/טעמים#כח ט|בראשית כח,ט]]; [[שמואל א יד/טעמים#יד ג|שמ&quot;א יד, ג]]; [[שמואל א יד/טעמים#יד מז|שמ&quot;א יד,מז]]; [[שמואל ב יג/טעמים#יג לב|שמ&quot;ב יג,לב]]; [[מלכים ב יח/טעמים#יח יז|מל&quot;ב יח,יז]]; [[ירמיהו ד/טעמים#ד יט|ירמיהו ד,יט]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח יא|ירמיהו לח,יא]]; [[ירמיהו מ/טעמים#מ יא|ירמיהו מ,יא]]; [[יחזקאל ט/טעמים#ט ב|יחזקאל ט,ב]]; [[חגי ב/טעמים#ב יב|חגי ב,יב]]; [[דברי הימים ב כו/טעמים#כו טו|דה&quot;ב כו,טו]].{{הערה|ראו [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/118/mode/1up ויקס, עמ' 118], המבוסס על הערות מסורה.}}
##'''מונח לגרמיה בתחום שלטונו של פשטא''' (3 מקומות): &quot;'''הלגרמיה''' יתכן להיות אחריו '''רביע'''... ויתכן להיות אחר לגרמיה '''פשטא''' בג' מקומות, והם...&quot; ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n63/mode/1up משפטי הטעמים ל&quot;ד ע&quot;ב]).{{הערה|ראו [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/120/mode/1up ויקס, עמ' 120], המבוסס על הערות מסורה.}} הפריטים ברשימה של המסורה: [[ויקרא י/טעמים#י ו|ויקרא י,ו]]; [[ויקרא כא/טעמים#כא י|ויקרא כא,י]]; [[רות א/טעמים#א ב|רות א,ב]].
##'''מונח לגרמיה לפני תביר''', שהוא תחליפו של גרש ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n63/mode/1up משפטי הטעמים ל&quot;ד ע&quot;ב]): &quot;ויתכן אחריו '''תביר''' במקום אחד, והוא: וַיִּשְׁלַ֥ח מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֣וּר ׀ אֶת־רַבְשָׁקֵ֨ה מִלָּכִ֧ישׁ יְרוּשָׁלַ֛͏ְמָה ([[ישעיהו לו/טעמים#לו ב|ישעיהו לו,ב]]), ולא יהיה לו שכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר.&quot;

לגרמיה הסמוך לפזר (3.1) שונה באופן עקרוני משלושת הסוגים הבאים אחריו (3.2-4), כי אצלם '''כל''' המקרים בסוג הם לגרמיה, ואילו לגבי לגרמיה הסמוך לפזר '''רק בשני המקומות האלה''' מדובר על לגרמיה ובכל שאר המקומות הוא פסיק. אפילו [[נחמיה ח/טעמים#ח ז|בפסוק בנחמיה]] שבו יש לגרמיה לפני פזר, בהמשך יש פָּסֵק באותן נסיבות בדיוק (כלומר מונח לגרמיה הסמוך לפזר בתוך יחידה פשוטה בת שתי מילים, כדי להפריד בין שני פריטים בתוך רשימה של שמות): &quot;וְיֵשׁ֡וּעַ וּבָנִ֡י וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין עַקּ֡וּב '''שַׁבְּתַ֣י ׀ הֽוֹדִיָּ֡ה'''&quot; (הקו המאונך האחרון הוא פסק דווקא). וכבר תהה ברויאר: &quot;הלגרמיה של וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין דומה לפסק של שַׁבְּתַ֣י ׀ הֽוֹדִיָּ֡ה שבאותו פסוק... אין אנחנו יודעים, על שום מה נשתנו שני השמות הסמוכים לפזר; שהאחד מוטעם בלגרמיה וחברו במונח לפני פסק.&quot;{{הערה|טעמי המקרא, ו.12 (עמ' 141).}} למרות התמיהה יש סימן מובהק שב&quot;וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין&quot; מדובר על מונח לגרמיה, והוא טעם המרכא בתיבה &quot;&quot;וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀&quot;; מרכא הוא משרתו של לגרמיה דווקא (ולא משרתו של המונח). אפילו אהרן דותן, שדחה לחלוטין את האפשרות שלגרמיה יבוא בתחום פזר באף מקום, ועל עדות המסורה לשני המקומות כתב &quot;ודאי שיבוש הוא&quot;,{{הערה|דותן קיבל את דעתו של ויקס בנושא הזה ([https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/120/mode/1up עמ' 120 הערה 6]).}} נימק את עמדתו כך: &quot;ואף ממשרתיו של מונח לגרמיה מוכרע הדבר. בידוע שמשרתו מירכא, אך לפני מונח ופסק שאינם לגרמיה לא יימצא מירכא לעולם.&quot;{{הערה|ספר דקדוק הטעמים לר' אהרן בן משה בן אשר, חלק ב: הפירוש והניתוח, שער ט&quot;ז, עמ' 246.}} אך הקו תחת האות רי&quot;ש בתיבה &quot;וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀&quot; נוטה במקצת לצד שמאל בכתי&quot;ל וב[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File%3ATanakh-Sassoon1053-24-Ezra.pdf&amp;page=19 כתי&quot;ש1], כדין מרכא, וכך הכריע דותן בעצמו במהדורות של המקרא שהוציא לאור.{{הערה|לשתי מהדורותיו של דותן ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|ביבליוגרפיה]]; וראו עוד ייבין, כז.2 (עמ' 231) על פסוק זה: &quot;ושמא הכוונה בדוגמה זו להטעמת מרכא עם הלגרמיה בתיבתו.&quot;}} לגבי [[דניאל ג/טעמים#ג ב|הפסוק בדניאל]] שבו יש לגרמיה לפני פזר, ברויאר הראה שעל פי הפסוקים המקבילים שיש בהם טעם מפסיק ([[דניאל ג/טעמים#ג ג|דניאל ג,ג]] &quot;מִֽתְכַּנְּשִׁ֡ין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א&quot;; [[דניאל ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] &quot;וּ֠מִֽתְכַּנְּשִׁ֠ין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֞א&quot;), הלגרמיה רומז לפזר שהיה ראוי לבוא במקום המונח.{{הערה|טעמי המקרא, ו.12 (עמ' 141).}} בנוסף, יש לזכור שבשני הפסוקים יש ציון מפורש של &quot;לגרמיה&quot; בכתי&quot;ל, ושניהם נעדרים מרשימת הפסק שבו.

ייתכן שבמקור לא היה הבדל מובהק בין לגרמיה ופסק, שהרי שניהם באים להורות על הפסקה כלשהי ויש סימן אחד לשניהם (הקו המאונך). היידנהיים כבר הציע שלגרמיה נחשב סוג של פסק בעיני חכמי המסורה ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n57/mode/1up משפטי הטעמים ל&quot;א ע&quot;ב]): &quot;בעבור שהלגרמיה הוא המפסיק בין המונח והטעם שאחריו, לכן לא נמנע החכם להכניסו בביאור הפסק.&quot; דותן דחה את דעתו, אך בכל זאת הציע דבר דומה. על הדברים ב&quot;ביאור הפסק&quot;, המציעים מטרה '''משותפת''' לדוגמאות של לגרמיה ופסק כאחד, דהיינו &quot;להפריד בין הטעמים שיהיו מופרדים איש מאחיו ולא נצמדים&quot;, כתב:

:אכן זהו תפקידו של הפָסק בין שהוא בא אחרי מונח בתחום הרביע והופך אותו לטעם מפסיק – מונח לגרמיה, ובין שהוא בא אחרי מונח בתחום פזר וגורם להפסקה שכוחה ככוח טעם מפסיק; וממונח בתחום פזר רשאים אנו ללמוד גזרה שווה אף על פסק שאחרי כל משרת אחר ובכל תחום...

:בכל זאת יש מקום לפשפש בניצניה של תפיסה זו, שאי אפשר היה לה שתצמח על קרקעה של מערכת המושגים המקובלת (שהיא גם היחידה הידועה לנו), שבה מונח לגרמיה ופסק הם עניינים רחוקים זה מזה תכלית ריחוק – פסק אינו שייך כלל למערכת הטעמים – ודבר אין להם זה עם זה מלבד שיתוף הסימן. וסימן הפָסק '''לבדו''' בוודאי אינו סימן טעם, סימן מוסיקאלי, אלא סימן פיסוק בלבד. עצם העובדה, ששניהם נכרכו כאן ביחד, ושמונח לגרמיה הוכלל בקטגוריה של פסק, מניחה מקום לסברה שלכתחילה לא היה הבדל מהותי בין השניים, ושלא תמיד היה מונח לגרמיה נחשב טעם עצמאי במערכת הטעמים. רישומיה של אותה תקופת בראשית בהתהוות מערכת הטעמים עדיין ניכרים…

ברויאר הדגיש את הדמיון הרב בין פסק לבין לגרמיה הבא ביחידה פשוטה בת שתי תיבות:{{הערה|טעמי המקרא, ד.20 (עמ' 119). וראו גם ייבין, המסורה למקרא, פרק תשיעי 307 (עמ' 179).}}

:ברוב המקומות, שיש בהם לגרמיה סמוך לרביע, פזר או קדמא, הרי זה מסתבר, שהלגרמיה איננו אלא תחליף של משרת ופסק. ולפיכך בכל המקומות שלגרמיה סמוך בהם לרביע או לפזר, היה זה מתקבל על הדעת לומר, שאין זה לגרמיה כלל, אלא זהו מונח שלפני פסק; שהרי מונח משמש כמשרתם הרגיל של רביע ופזר. אולם המסורה תפסה את כל המונחים האלה כלגרמיה, ולפיכך לא מנתה אותם ברשימת הפסקים. וכן מסרו הקדמונים (משפה&quot;ט ז, ע&quot;ב): ולעולם לא תמצא פסק לפני רביע, כי אם במקום אחד במקרא והוא כֹּה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל ׀ ה֗' בּוֹרֵ֤א הַשָּׁמַ֙יִם֙ ([[ישעיהו מב/טעמים#מב ה|יש' מב, ה]]). ומכאן, שכל התופעה שנידונה לעיל, 17,{{הערה|שם קובע ברויאר ש&quot;יחידה פשוטה המסתיימת ברביע מתחלקת לעתים קרובותת על ידי לגרמיה – אפילו שתי תיבותיה קצרות.&quot;}} נשענת רק על עדות המסורה, ולא על נוסח הטעמים שבמקרא גופו.{{הערה|בסוף סעיף ד.20 (עמ' 119) מציע ברויאר שגם מנוסח הטעמים באמ&quot;ת ניתן להוכיח שהטעם ביחידה פשוטה הוא לגרמיה ולא פסק.}}

יוצא לנו שהמסורה מעידה במפורש על לגרמיה בפסוקים רבים שנראה שיש בהם פסק. אבל ייתכן שמלכתחילה לא היה הבדל מהותי ביניהם, ולמעשה הרבה מקרים של לגרמיה הם בעצם תחליף של משרת ופסק.

'''ד. דרך הסימון של &quot;פָּסֵק&quot; ושל &quot;לְגַרְמֵיהּ&quot; במהדורתנו:''' יש רק תו אחד ביוניקוד בשביל &quot;פָּסֵק&quot; ובשביל &quot;לְגַרְמֵיהּ&quot; כאחד, למרות שמשמעותם שונה. אבל בגלל המנהג המקובל (בכל הדפוסים והמהדורות) לסמן את הקו המאונך רק לאחר רווח בסוף התיבה, ניתן בקלות ובלי סרבול מיותר לעשות הבחנה בעיצובם על ידי השימוש באחת משתי תבניות שונות בסוף כל תיבה מתאימה:
#'''[[תבנית:מ:לגרמיה]]:''' תבנית זו יוצרת קו מודגש של &quot;לגרמיה&quot; לאחר רווח מיוחד קצר (&lt;code&gt;&amp;amp;thinsp;&lt;/code&gt;),{{הערה|למידע טכני על התו של רווח מיוחד זה, ושל רווחים אחרים ביוניקוד, ראו [[W:EN:Space_(punctuation)#Space_characters_and_digital_typography|כאן]].}} ולאחר הקו רווח רגיל (&amp;thinsp;'''׀''' ). קו הלגרמיה מהווה חלק מטעם מפסיק של תיבה, ואינו קשור לתיבה הבאה. הוא בא לציין שאין כאן מונח רגיל (טעם מחבר) אלא מונח שהוא טעם מפסיק (&quot;לגרמיה&quot;).
#'''[[תבנית:מ:פסק]]:''' תבנית זו יוצרת קו מוקטן של פסק בצבע אפור בתוך שני רווחים מיוחדים וקצרים (&lt;code&gt;&amp;amp;thinsp;&lt;/code&gt;) לפניו ולאחריו (&amp;thinsp;{{קק|{{צבע גופן|אפור|׀}}}}&amp;thinsp;). קו פסק בא להבחין הבחנה קלה בלבד בין שתי תיבות המחוברות בטעם מחבר כדי להזכיר לקורא להבחין ביניהם, ואינו אמור להפריע לרצף של הטעמים בקריאה. הפסק כשלעצמו אינו טעם, והוא בא בדרך כלל בין שתי תיבות דומות או מסיבות אחרות.

'''ה. פסק ולגרמיה בספרי אמ&quot;ת:''' בספרי אמ&quot;ת יש שני טעמים של לגרמיה: &quot;אָזְלָא לְגַרְמֵיהּ&quot; ו&quot;מַהְפָּךְ לְגַרְמֵיהּ&quot;.{{הערה|לסיכום של הכללים לשתי הצורות של לגרמיה בספרי אמ&quot;ת ראו ייבין, המסורה למקרא, 333 (עמ' 197).}} הקו המאונך הבא אחרי הטעמים אזלא ומהפך כדי לציין לגרמיה, הוא לעתים תחליפו של משרת שיש לאחריו פסק, ויש בו דמיון ללגרמיה בכ&quot;א הספרים הבא בסמיכות לרביע.{{הערה|על לגרמיה מהסוג הזה בספרי אמ&quot;ת ראו ברויאר, טעמי המקרא, יד.2 (עמ' 321).}}

ההבחנה בין &quot;פסק&quot; ו&quot;לגרמיה&quot; בספרי אמ&quot;ת נבדקה מול [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n641/mode/1up?view=theater רשימת הלגרמיה] של גינצבורג{{הערה|למקורותיה של רשימת הלגרמיה של גינצבורג בספרי אמ&quot;ת ראו [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/438/mode/1up?view=theater כאן].}} ובעיקר מול [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n654/mode/1up?view=theater רשימת הפסק] שלו, המבוססת לא רק על הערות בכתבי־יד אלא גם על רשימות מסורה מובהקות.{{הערה|למקורותיה של רשימת הפסק של גינצבורג בספרי אמ&quot;ת ראו [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/445/mode/1up?view=theater כאן].}} אך יש מספר פריטים של מהפך לגרמיה ואזלא לגרמיה הנמצאים ברשימת הפסק שלו, ואותם סימנו כלגרמיה; רובם נמצאים גם כן ברשימת הלגרמיה.{{הערה|מהפך לגרמיה ואזלא לגרמיה נמצאים ברשימת הפסק במקומות הבאים: '''תהלים''' ט,יז; יח,נ (כנראה שהכוונה לא הייתה ל&quot;עַל־כֵּ֤ן ׀ אוֹדְךָ֖&quot; אלא ל&quot;בַגּוֹיִ֥ם ׀ יְהֹוָ֑ה&quot;); לז,ז; נ,א; נה,כ (שְׁמַ֤ע ׀ אֵ֨ל ׀ וְֽיַעֲנֵם֮ - השני נמצא ברשימת הלגרמיה); סח,לו; עב,יט; פד,ד; קי,ד; קיז,ב; קיח,כז; '''איוב''' ז,כ.}} ובמקומות אחרים יש קו מאונך של פסק בכתר ארם צובה שאינו מובא ברשימת הפסק, רובם אחרי התיבה &quot;לַמְנַצֵּ֬חַ ׀&quot; בכותרות של מזמורים.{{הערה|על הקו המאונך של תיבת &quot;לַמְנַצֵּ֬חַ ׀&quot; בטעם עילוי ראו ברויאר, טעמי המקרא, יד.3, סוף עמ' 321. קו מאונך של פסק בכתר שאינו מובא ברשימת הפסק של גינצבורג נמצא במקומות הבאים: '''תהלים''' לו,א; מד,א; מז,א; מט,א; נה,כד; סא,א; סט,א; פא,א; פה,א; צב,י. רק בשני מקומות חסר קו מאונך של פסק בכתר לעומת רשימתו של גינצבורג: '''תהלים''' פו,א; '''משלי''' ד,ז.}}

'''ו. הקו המאונך אחרי שלשלת:''' גם את הקו המאונך של הטעם המפסיק &quot;שלשלת&quot; (בכ&quot;א הספרים) ומקבילו &quot;שלשלת גדולה&quot; (בספרי אמ&quot;ת) עיצבנו בעיצוב של לגרמיה. על הקו הזה כתב ברויאר: &quot;אחרי תיבת שלשלת יש תמיד קו דמוי פָּסֵק, כגון: וַיֹּאמַ֓ר ׀ (בר' כד, יב). קו זה בא להבדיל בין שלשלת גדולה המפסיק לבין שלשלת קטנה המשרת. שני הטעמים האלה מצויים באמ&quot;ת, והם שוים בצורתם; משום כך היה צורך להבדיל ביניהם באמ&quot;ת. משם הועבר הקו גם אל כ&quot;א ספרים, אף על פי ששלשלת מצויה בהם רק כטעם מפסיק.&quot;{{הערה|טעמי המקרא, א.26.ב (עמ' 18-19). במקום אחד רשם גינצבורג את הקו של שלשלת גדולה כפסק (תהלים פט,ג).}}

===הניקוד בתיבת &quot;ירושלם&quot;===

בתיבת &quot;ירושלם&quot; (חסרת-יו&quot;ד) במהדורתנו השתמשנו בתבנית מיוחדת: '''[[תבנית:מ:ירושלם|מ:ירושלם]]'''. תבנית זו מכניסה את התָו המיוחד [https://en.wikipedia.org/wiki/Combining_grapheme_joiner CGJ] לתוך התיבה באופן אוטומטי, כדי שהניקוד והטעמים יופיעו כראוי בתצוגה. בתיבת &quot;ירושלם&quot; יש צורך להציג את הניקוד ואת הטעם של האות למ&quot;ד, ביחד עם החיריק של אות יו&quot;ד החסרה, אך הם מתנגשים בתצוגה. השימוש בתָו המיוחד CGJ (לפני החיריק של היו&quot;ד החסרה) מונע את ההתנגשות הזאת.

'''לדוגמה:''' [[ישעיהו מד/טעמים#מד כו|ישעיהו מד,כו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כח|כח]].

בצורה החריגה והנדירה &quot;יְרוּשָׁלַ֛[יְ]מָה&quot; השתמשנו בתבנית דומה: '''[[תבנית:מ:ירושלמה|מ:ירושלמה]]''' ([[מלכים א י/טעמים#י ב|מל&quot;א י,ב]]; [[מלכים ב ט/טעמים#ט כח|מל&quot;ב ט,כח]]; [[ישעיהו לו/טעמים#לו ב|ישעיהו לו,ב]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ג|יחזקאל ח,ג]]).

===חטפים באותיות לא גרוניות===

בחלק מכתבי־היד והדפוסים, אנחנו מוצאים לעתים קרובות חטף באות לא גרונית, הבא במקום שווא פשוט, ואילו החטף נכתב כדי להורות על הנעת השווא בלבד. החטפים האלה לא נכתבו בעקביות, אלא הם סימן של רשות עבור המסרן. הרב ברויאר הכריע בנושא זה לפי שיטת ה&quot;מנחת שי&quot;,{{הערה|ראו מנחת שי על בראשית (יב, ג) שהרב ברויאר ציטט אותו פעמים רבות בהקדמות למהדורותיו: &quot;ואנכי לא ידעתי איזה יכשר הזה או זה, או אם שניהם טובים. ואני בתומי אלך בדרך הספרים שהם כולם בשוא לבד; והמדקדק לקרותן כהוגן תבוא עליו ברכה.&quot; דברי המנחת שי אינם מבטלים את האפשרות שיש בסימון החטפים משמעות מובהקת במסורה, אלא להפך: &quot;המדקדק לקרותן כהוגן תבוא עליו ברכה&quot;. אבל דבריו רומזים אל בעיה עמוקה יותר, דהיינו שחוסר הבהירות והעקביות בעניין זה בכתבי־היד ובדפוסים, עד כדי כך שאי אפשר להכריע לטובתה של אף גירסה אלא יש לכתוב &quot;כולם בשוא&quot; בתמימות, נובע מהעובדה הפשוטה שאין לסימון החטפים באותיות לא גרוניות משמעות מובנת לפי שיטת ההגיה של הסופרים והמהדירים.}} והפך את החטפים האלה שבכתבי־היד לשוואים פשוטים.{{הערה|ברוב מכריע של המקומות מדובר על חטף פתח באות לא גרונית, שהרב ברויאר הפך אותו לשווא במהדורותיו. לעתים מדובר על שווא במקום חטף קמץ (שלאחריה אות גרונית); ראו על כך בהערה בסוף תת-הסעיף הזה. לעתים רחוקות מדובר על תופעה ייחודית בכתר שאין כמעט כדוגמתה בכתבי־היד האחרים, דהיינו שווא שיבוא במקום חטף חיריק (!) בחמישה מקומות בכתר ([[מלכים א יז/טעמים#יז יא|מל&quot;א יז,יא]]; [[תהלים יד/טעמים#יד א|תהלים יד,א]] (פעמיים); [[תהלים נג/טעמים#נג ב|תהלים נג,ב]] (פעמיים); עליהן נציין במקומן בתיעוד הנוסח, ולהסבר של התופעה ראו ייבין, ב.6 (עמ' 21). בנוסף חשוב לציין שכלל התיבות שיש בהן חטף באות לא גרונית הן הרוב המכריע של התיבות המובאות ברשימות &quot;נוסח כתב היד&quot; שבסוף כל אחת ממהדורות ברויאר. רשימות אלו מהוות תיעוד אובייקטיבי וכמעט מלא לתופעה זו בכל המקרא. אבל הן לא מושלמות, ולפעמים נשמטה תיבה אף מעינו הבוחנת של הרב ברויאר; לדוגמה ראו את התיבה &quot;וִיבֹקֲק֖וּ&quot; ([[ירמיהו נא/טעמים#נא ב|ירמיהו נא,ב]]).}} הוא עשה זאת, לדבריו, כיוון שסימון החטפים הוא רק מנהג ולא חובה, ועוד כדי להסיר תופעה שעלולה להסיח את דעתו של הקורא, ואף להכשיל אותו בקריאתו, בעקבות ההגיה המקובלת ברוב העדות היום (חוץ מהתימנים) שיש בה הבחנה ברורה ובולטת בין &quot;חטף&quot; לבין &quot;שווא&quot;.

על ההחלטה הזו של הרב ברויאר מתחו ביקורת מפורטת במבוא ל&quot;מקראות גדולות הכתר&quot;, בה טענו שסימון החטפים באותיות לא גרוניות היא שיטה מובהקת בכתר ע&quot;פ כללי מסורה ברורים, ושיש לה אף אחיזה בחלק מהדפוסים החשובים. ברור שהמדיניות במהדורתם לפי מגמתם המוצהרת חייבת להיות סימון מלא של החטפים בעקביות, בדיוק כפי שהם מופיעים בכתר, ושיחזור מלא לפי שיטת הכתר במקומות שהוא לא קיים.{{הערה|אמנם אין במקראות גדולות הכתר ביצוע מלא ועקבי למדיניות זו, כי יש לא מעט מקומות שבהם מוצאים בכתר חטף באות לא גרונית, ואילו במהדורתם מופיע שוא. בדרך כלל ציינו את המקומות האלה בתיעוד הנוסח במהדורתנו. ראו לדוגמה: &quot;וּֽתֲבֻקְשִׁ֗י&quot; ([[יחזקאל כו/טעמים#כו כא|יחזקאל כו,כא]], במג&quot;ה &quot;וּֽתְבֻקְשִׁ֗י&quot;); &quot;כָּלֲל֖וּ&quot; ([[יחזקאל כז/טעמים#כז ג|שם כז,ג]], במג&quot;ה &quot;כָּלְל֖וּ&quot;); ויש עוד כמה דוגמאות שם בפרק כ&quot;ז. בדוגמה האחרונה ייתכן שמדובר על טעות בהקלדה בעקבות הביטוי המקביל המופיע אח&quot;כ בשוא: &quot;כָּלֲל֖וּ יָפְיֵֽךְ&quot; בפסוק ג' בחטף, לעומת &quot;כָּלְל֥וּ יָפְיֵֽךְ&quot; בשוא בפסוק י&quot;א. דוגמה זו מדגימה גם תופעה אחרת, דהיינו שבכתר יש כמה דוגמאות מרשימות של תיבות וביטויים החוזרים על עצמם כמה פעמים, לפעמים בחטף ולפעמים בשוא, כך שהרושם הנוצר הוא לא של שיטה עקבית או מובהקת (ויש דוגמאות עוד יותר מרשימות לתופעה זו).}}

לאור ביקורת זו ראוי להביא כאן את דבריו של ישראל ייבין, שבעקבותיו הלך הרב ברויאר בטענתו שלא מדובר על &quot;חובה&quot; במסגרת המסורה:

:בקשר לניקוד חטפים אלה נראית לי בכללה סברת דותן, שעיקר כוונת בעלי המסורה ומחברי הכללים שבדקדוקי הטעמים בעניין &quot;פתיחת&quot; אות לא גרונית היתה שיש לבטא אות זו בתנועת a חטופה (וכיוצא בזה בשאר התנועות), ולא התכוונו לומר שמן החובה גם לנקדהּ בחטף. וזה בעיקר משום שגם ב-''א'' גופו, שאין כמותו בין כתבי־היד העתיקים המרבה בניקוד חטפים, אין שיטת ניקוד זו עקיבה לחלוטין, וכן משום שכתבי־היד הקרובים ל-''א'', שבעניינים אחרים של ניקוד וטעמים אינם שונים ממנו הרבה, בעניין זה של ניקוד חטף באותיות לא גרוניות אין כמעט אחד בהם ששיטתו ממש כשיטת ''א''. נראה לי אפוא, שאף על פי שהכללים המקובלים הורו רק באילו מקרים יש לבטא שואים מסוימים כשואים נעים (בתנועות חטופות), מנקד ''א'', שנטייתו לפרט בניקוד, סימן באותם מקומות חטף ממש, כדי למנוע טעות וצורך לחזור מידי פעם אצל הכללים.{{הערה|ייבין, כתר, סיכום.3 עמ' 377).}}

אם כן, קיבל הרב ברויאר את דעתו של ייבין שסימון החטף באות לא גרונית הוא לא חובה אלא מנהג של רשות. כבר ראינו [[#שני ערכים מנוגדים בתוך מהדורת ברויאר|למעלה]] שקרה דבר דומה גם לגבי הסימון הכפול לפשטא, ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#סימון הגעיה (המתג)|בפרק הבא]] נראה שזה נכון אף לגבי סימון הגעיות (עוד נושא שבמבוא ל&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; כתבו לגביו על הרב ברויאר ביקורת מפורטת). בכל התופעות הללו ובדומיהן אין עקביות גמורה בתוך הכתר עצמו (לעומת השיטתיות הגמורה והדיוק המרבי לגבי תופעות אחרות), וקיים גם מגוון של רמות יישום בכתבי־היד הקרובים לו (לעומת שאר שיטת הניקוד והטעמים שבו כולם כמעט זהים לכתר).

מה שחשוב לענייננו הוא שבכל הנושאים שבהם טען הרב ברויאר בעקבות ייבין שמדובר על עניין של רשות, הוא בחר תמיד באותה שיטה שנראתה בעיניו מתאימה ביותר לקורא. אבל הוא לא הרשה לעצמו להחליט כך בנושאים אחרים שנראו לו כסטייה מנוסח המסורה (כגון בהצגת &quot;קרי וכתיב&quot; או סימון כפול של טעמים). המתח בין רצונו של הרב ברויאר להציע לקוראיו את שיטת המסורה מצד אחד, ובו בזמן להציע להם שיטה נוחה ועקבית לגבי הניקוד והטעמים מצד שני, גרם לו לחפש איזון עדין בין שני הקצוות, איזון שמעצם טבעו אינו עונה לגמרי על אף אחת מהדרישות. וזוהי נקודת העומק בביקורת עליו במבוא ל&quot;מקראות גדולות הכתר&quot;.{{הערה|טענו שם גם טענה עקרונית נוספת: &quot;אין גם מקום לטענתו של הרב ברויאר בדבר זרות ההגיה של החטפים האלה בתקופתנו... קביעתו של נוסח מסוים לפרטי פרטיו נועדה ליצור אחידות בתוך מציאות מגוונת ומשתנה. כל סימני הניקוד של המסורה הטברנית משקפים לאמיתו של דבר מנהג הגיה מסוים בתקופה שהיו קיימים גם מנהגים אחרים. מנהג זה נבחר על־ידי בעליי המסורה הטברנים כראוי לקיבוע ולהנצחה ולדחות מפניו שאר מנהגים, ומרגע שנתקבלו סימניו כסימני המסורה המוסמכים, הם היו אמורים להתקיים כ'נוסח המסורה' בכל מסגרת הגיה, בין שהיא תואמת את הסימנים ובין שאינה תואמת אותם...&quot; (עמ' 66*). כלומר: על ההגיה להתאים את עצמה לגמרי אל נוסח המסורה הכתוב, ואין להתאים כלל את סימני ההגיה הכתובים לצורכי ההגיה בפועל. תיאור זה נכון לרוב לגבי התפשטותו של נוסח המסורה ברחבי התפוצות, אמנם נראה שיש בהקצנתו קביעה אידאולוגית יותר מאשר טענה היסטורית. כי התיאור המוקצן מתעלם מכמה תופעות: (א) הגיוון שבכתבי־היד בנושא הזה, גיוון שבולט לעין, ואי־אפשר להסביר אותו רק על ידי ההנחה שלא היה לסופרים מקור אמין להסתמך עליו (בניגוד ברור לשאר כללי הניקוד והטעמים); (ב) מגמות של &quot;הרחבה&quot; ו&quot;שכלול&quot; המוזכרות אצל ייבין, שבהן ניסו אף כתבי־היד הקרובים לכתר, ובוודאי המאוחרים מהם, ליצור עקביות והתאמה בתחום הניקוד והטעמים; (ג) מגמת ההתאמה לצורכי הקורא בדפוסים, ובמיוחד בדורות האחרונים מאז דפוס קורן.}}

'''השיטה בפועל במהדורתנו:''' בניגוד לרב ברויאר ול&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; כאחד, מהדורתנו מיועדת באופן מובהק להיות &quot;תיקון קוראים&quot; (במובן הרחב של הביטוי). הנוסח שבה יהיה מבוסס באופן קפדני על התוצאה המעשית של שיטת המסורה בכתר ארם צובה ביחד עם תיעוד מלא של הנוסח המקורי. אבל נוסח הפנים שבה לא יציג תמיד את נוסח הכתר באופן מכני, כי הוא לא מיועד למומחים בתחום המסורה אלא לקוראים בימינו (המבחינים בין שווא נע לחטף). שיטת העיצוב שבה תשקף אם כן את המגמה הזו בתיעודם המלא, אבל באי-סימונם של החטפים באותיות לא גרוניות בתור חטפים.

יוצא מן הכלל חטף קמץ בכתר שתפקידו מורפולוגי, כגון חטף קמץ הבא להורות על תנועת &quot;o&quot; קצרה בדומה לקמץ קטן (חטוף), בצורות כגון קֳדָשִׁים הבאה בכתר לעתים קרובות במקום קָדָשִׁים (שתי הצורות מופיעות בכמה מקומות בכתר) ובאופן דומה &quot;שׇׁרָשָׁיו&quot;, וכמו כן בשם &quot;מׇרְדֳּכַי&quot; במגילת אסתר.{{הערה|1=אמנם השוו את הניקוד בתיבות שבהן לאחר החטף קמץ באה אות גרונית, כגון קֳהָת (תיבה זו ונגזרותיה באות במקומות רבים בכתר בחטף קמץ, אמנם לפעמים גם בשווא פשוט), שבא במהדורתנו קְהָת בשוא (כמו בהמהדורות ברויאר). על תופעת חטף קמץ לסימון קמץ חטוף (כדי למנוע טעות), ראו ייבין ב.5 (עמ' 19-20). על שווא נע שלפני אות גרונית שנהגה מעין תנועתה (של הגרונית), ראו במאמרו של [http://www.korenpub.com/HE/static/grammar חנן אריאל], עמ' 6.}}

לכן במקום חטף באות לא-גרונית, הבא בכתבי־היד כדי להורות על הנעת השווא, מופיע במהדותרנו שווא פשוט. אמנם גם הוספנו סימן עדין מעל האות, כדי שהקורא ידע שמדובר על שווא נע, וכי בעלי המסורה סימנו את האות הזאת באופן מיוחד כדי למנוע טעות. הנה דוגמה ויזואלית אחת של השיטה (מתוך [[ישעיהו נא/טעמים#נא ב|ישעיהו נא,ב]]):

{{מ:טעמי המקרא}}וַאֲבָרְﬞכֵ֖הוּ{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
מעל האות &quot;ר&quot; בדוגמה הזאת רואים סימן דיאקריטי הנקרא &quot;וריקה&quot; (Varika), תו גראפי מעל האות שנעזרים בו בכתיבת שפת הספרדית-היהודית ([[:W:לאדינו|לאדינו]]).{{הערה|בתור סימן אורתוגרפי (גליף מעל האות) במערכת היוניקוד, סימן הווריקה (U+FB1E) הוא גרסה אחרת של סימן הרפה (U+05BF). במהדורות שונות של סידורי תפילה בעבר, יש שסימנו שווא נא על ידי השימוש בסימן קו הרפה, או בסימן עיגול המסורה, או בטעם הסגול (כולם מעל האות). אך לכל הסימנים האלה יש משמעויות אחרות, ולעתים נחוץ להשתמש בהם למטרותיהן המקוריות בתוך מהדורת מקרא או בפסוקים המובאים בתוך הסידור. לכן עדיף להשתמש בסימן אחר לגמרי, שאינו מתחום המקרא, כדי לסמן שווא נע. סימן הווריקה יכול להיות פתרון טוב בינתיים, עד שמערכת היוניקוד תתמוך בסימן מיוחד עבור &quot;שווא נע&quot;.}} יש רשימות מלאות של כל התיבות מהסוג הזה ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|תורה]]''' וב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: חטפים באותיות לא גרוניות|ספרי הנביאים והכתובים]]'''.

===מתיגת הזקף===

מתיגת הזקף הקטון תהיה לגמרי על פי שיטת הכתר (ראו [[#דוגמת מתיגת הזקף|לעיל]]) אף במקומות שהכתר לא קיים. במקומות האלה נציין בתיעוד הנוסח את &quot;שיטת-א&quot; כמקור, הואיל ומדובר על שיטה מובהקת ועקבית, ונציין בצידו את כתבי־היד שיש בהם מתיגה כמו שיטת הכתר במקום ההוא (ואת הדפוסים הסטנדרטיים אם יש בהם מתיגה דומה), וכמו כן את כתבי־היד שיש בהם מתיגה במקום אחר או שאין בהם מתיגה.{{הערה|יצוין שברוב המקומות יש כתבי־יד כאלה, והדפוסים הנפוצים קרובים לכתר בנושא הזה עוד יותר מכתבי־יד (בניגוד למה שכתבו במבוא ל&quot;מקראות גדולות הכתר&quot;); וראו על כך [[#דוגמת מתיגת הזקף|לעיל]].}} במקומות שהכתר קיים בהם, נביא את מתיגת הזקף כמו שהיא מופיעה בו ללא סטייה ובלי הערת נוסח.

===נקודה בוי&quot;ו עיצורית===

בכתר ובחלק מכתבי־היד הקרובים לו, אנחנו מוצאים לעתים נקודה בוי&quot;ו עיצורית שלאחריה שורוק, כגון: &quot;וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ&quot; ([[דברים כט/טעמים#כט כה|דברים כט,כה]]). נקודה כזו נכתבת ללא עקביות במיעוט של המקומות (ואף נמחקה באחדים מהם בכתי&quot;ל), והיא לא נמצאת בדפוסים. נקודה זו איננה דגש: &quot;כאשר באה ו עיצורית ואחריה תנועת u (היינו: wu), מסומנת לפעמים נקודה בו', כעין שורק. סימון זה תכליתו, כנראה, להורות שבמקרה זה הו' מבוטאת כתנועה ממש (היינו: uu); שהרי העיצור ו נֶהגה בדרך כלל כחצי תנועה, וכשבאה אחריו תנועת u, שהיא מסוגו, מתקרבת הגייתו להגיית תנועה ממש.&quot;{{הערה|על הנושא ועל הנתונים של התופעה בכתבי־היד ראו ייבין, ה.8-12, עמ' 64-66; הציטוט שם בעמ' 64.}} במהדורתנו נשמיט את הנקודה הזו, שיש בה כדי לבלבל את הקורא ולהסיח את דעתו. אבל נביא את גירסת כתב־היד (כתי&quot;א או כתי&quot;ל) בתיעוד הנוסח.

יצויין שלא רק הרב ברויאר אלא גם אהרן דותן הוריד את הנקודה הזו במהדורותיו ע&quot;פ כתי&quot;ל, ולמרות החלטה זו שיבחו אותו מהדירי &quot;מקראות גדולות הכתר&quot; על כך שהוא היה נאמן לכתי&quot;ל.

===מרכא בתיבת תביר===

במהדורתנו נסמן מרכא בתיבת תביר בעקביות לפי כללי המסורה ובהתאם לשיטת הכתר.{{הערה|ראו ייבין, כד.2-4, עמ' 217-218. בהקלדת וסטמינסטר היו במקור סימנים של מרכא בתיבת תביר לרוב. אבל החל מגירסה 4.14 הפכו אותם לגעיות כי כך יש לקרוא את כתי&quot;ל לדעתם. ולכן רשימת השינויים בהקלדת וסטמינסטר [http://tanach.us/Supplements/Differences-412-414.xml בין גירסה 4.12 ל-4.14] מהווה רשימה טובה (אבל לא מושלמת) לתופעה זו במקרא. על פי רשימה זו כבר נעשו תיקונים במהדורתנו בכל החלקים של המקרא החסרים בכתר והמבוססים על הקלדת כתי&quot;ל. אולם עדיין ייתכן שיש מקומות חריגים שעדיין דורשים תיקון. (יצויין שבדיקה זו הכילה בפועל את בדיקת כל השינויים מגירסה 4.10 והלאה; עיון בגירסאות הקודמות לגירסה 4.10 מראה שאין בהן שינויים רלוונטיים למהדורתנו.)}}

'''שיר השירים:''' גם בשלושת המקומות המקבילים בשיר השירים שיש בהם אולי מרכא בתיבת תביר למרות משרת הדרגא שלפניו ([[שיר השירים ב/טעמים#ב ז|ב,ז]]; [[שיר השירים ג/טעמים#ג ה|ג,ה]]; [[שיר השירים ח/טעמים#ח ד|ח,ד]]), נסמן מרכא בעקביות בהתאם לחריגים המצויינים בספרות המסורה. וזה למרות שכתי&quot;א ובכתי&quot;ל לא ברור כלל שבכל המקומות האלה כוונת הסופר באמת למרכא ולא לגעיה.{{הערה|לפרטים ראו ייבין, כד.4, עמ' 218, ובתיעוד הנוסח על [[שיר השירים ב/טעמים#ב ז|שה&quot;ש ב,ז]].}} להשוואה של הנתונים בכתבי־היד בשלושת המקומות ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מגילת שיר השירים עד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; (ג,יא)|כאן]].

===עקביות במקפים===

&quot;המקף מורה, כידוע, על כך, שהתיבה שהוא מסומן אחריה אין בה טעם עצמי והיא נקראת בטעמה של התיבה שאחריה.&quot;{{הערה|ייבין, כט.2 עמ' 235. המידע בנושא זה כאן מבוסס על מה שמובא שם, וגם ב-כט.3 עמ' 235-236.}} אבל מצויים כ-50 מקומות בכתר ארם צובה (מתוך אלפים רבים) שבהם '''לא נכתב''' מקף לאחר תיבה הראויה לכך (כנראה לא מתוך טעות אלא בגלל שסבר הסופר שאין מקום לטעות, מכיוון שאין סימן של טעם בתיבה ולכן ברור לקורא שהיא מוקפת). כמו כן יש סוגים של צירופי תיבות, ובעיקר אלו שבהם יש בתיבה הראשונה געיה אחר הטעם, שבהם '''נכתב''' לפעמים מקף אחרי תיבה המוטעמת במשרת.{{הערה|אין בזה עקביות גמורה בכתר. ראו לדוגמה את הצירוף &quot;וְנֹ֥גַֽהּ־ל֖וֹ&quot; ב[[יחזקאל א/טעמים#א ד|יחזקאל א,ד]], והשוו שם לפסוק כ&quot;ז.}}

במהדורתנו המיועדת להיות &quot;תיקון קוראים&quot; נסמן את המקף בעקביות בכל תיבה הראויה לכך, ואת המקף החסר בכתר נציין בהערות הנוסח.

לגבי מקף בתיבת משרת הנמצא בכתר, יש מקומות שהקריאה בהם פשוטה; בתיבות אלו נשמיט את המקף כדי לא להסיח את דעתו של הקורא (ואת המקף שבכתר נציין בהערת נוסח). לדוגמה: בסוף הפסוק [[דברי הימים א יח/טעמים#יח יז|דה&quot;א יח,יז]] יופיע &quot;לְיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ&quot; במקום &quot;לְיַ֥ד־הַמֶּֽלֶךְ&quot; ([[דברי הימים א יח/טעמים#יח יז|דה&quot;א יח,יז]]).{{הערה|כך מקובל בדפוסים, שבהם אין מקף בתיבת משרת; וכך גם עשה הרב ברויאר בכל מקום שמצא מקף בתיבת משרת בכתבי־היד, ובעקבותיו במהדורות &quot;סימנים&quot; ומכון ממרא.}} רשימת המקומות שבהם השמטנו מקף בתיבת משרת בכ&quot;א הספרים: [[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|ישעיהו נט,יט]] (א?=ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה); [[ירמיהו מב/טעמים#מב ב|ירמיהו מב,ב]] (א?=כִּֽי־נִשְׁאַ֤רְנֽוּ־מְעַט֙);{{הערה|למרות שדוגמה זו דומה לרשימה הבאה, במקרה הזה המקף השני לא קיים בוודאות, ואולי ייתכן שנמחק.}} [[מיכה ה/טעמים#ה ב|מיכה ה,ב]] (א=עַל־בְּנֵ֥י־יִשְׂרָאֵֽל); [[זכריה ח/טעמים#ח ג|זכריה ח,ג]] (ל=עִ֣יר־הָֽאֱמֶ֔ת); [[דברי הימים א טז/טעמים#טז ט|דה&quot;א טז,ט]] (א?=שִׁ֤ירוּ־לוֹ֙); [[דברי הימים א יח/טעמים#יח יז|דה&quot;א יח,יז]] (א=לְיַ֥ד־הַמֶּֽלֶךְ); [[דברי הימים ב יא/טעמים#יא כג|דה&quot;ב יא,כג]] (א?=הֲמ֥וֹן־נָשִֽׁים). ובספרי אמ&quot;ת: [[איוב כג/טעמים#כג ה|איוב כג,ה]] (א?=מַה־יֹּ֥אמַר־לִֽי); [[איוב מא/טעמים#מא כב|איוב מא,כב]] (א?=חַדּ֣וּדֵי־חָ֑רֶשׂ).

אך יש תיבות שהקריאה בהן יותר מורכבת: יש בהן געיה לתיקון הקריאה, ולעתים הן מוקפות בכתר.{{הערה|ראו ייבין, כתר, יט.15-18 (עמ' 186-187).}} במקומות האלה ייתכן שהמקף המסומן בכתר יעזור לקורא, לדוגמה: &quot;וָ֥אֶתֵּֽן־נֶ֙זֶם֙&quot; ([[יחזקאל טז/טעמים#טז יב|יחזקאל טז,יב]]). להלן רשימה של כל המקומות בכ&quot;א הספרים שבהם מופיע מקף בתיבת משרת בכתר ובמהדורתנו: [[שופטים ח/טעמים#ח י|שופטים ח,י]] (א=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב); [[שופטים כ/טעמים#כ ב|שופטים כ,ב]] (א=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב); [[שופטים כ/טעמים#כ לה|שופטים כ,לה]] (א=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב); [[שמואל ב ז/טעמים#ז ט|שמ&quot;ב ז,ט]] (א=וְעָשִׂ֤תִֽי־לְךָ֙); [[ישעיהו מ/טעמים#מ ז|ישעיהו מ,ז]] (א=נָ֣בֵֽל־צִ֔יץ); [[ישעיהו נט/טעמים#נט טז|ישעיהו נט,טז]] (א=וַתּ֤וֹשַֽׁע־לוֹ֙); [[ישעיהו סג/טעמים#סג ה|ישעיהו סג,ה]] (א=וַתּ֤וֹשַֽׁע־לִי֙); [[ישעיהו סו/טעמים#סו ח|ישעיהו סו,ח]] (א=אִם־יִוָּ֥לֵֽד־גּ֖וֹי); [[יחזקאל א/טעמים#א ד|יחזקאל א,ד]] (א=וְנֹ֥גַֽהּ־ל֖וֹ); [[יחזקאל טז/טעמים#טז יב|יחזקאל טז,יב]] (א=וָ֥אֶתֵּֽן־נֶ֙זֶם֙); [[דברי הימים א כא/טעמים#כא ה|דה&quot;א כא,ה]] (א=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב); [[דברי הימים ב ח/טעמים#ח יא|דה&quot;ב ח,יא]] (א=אֲשֶׁר־בָּ֥אָֽה־אֲלֵיהֶ֖ם); [[דברי הימים ב יד/טעמים#יד ו|דה&quot;ב יד,ו]] (א=וַיָּ֥נַֽח־לָ֖נוּ). ובספרי אמ&quot;ת: [[תהלים יב/טעמים#יב ו|תהלים יב,ו]] (א=יָפִ֥יחַֽ־לֽוֹ); (ק13,גסטר1=כִּ֘י חָ֥פֵֽץ־בִּֽי׃) [[תהלים יח/טעמים#יח כ|תהלים יח,כ]];{{הערה|שם=כי חפץ בי או בו|יש כאן תופעה נדירה בשני מקומות בלבד: &quot;כִּ֘י '''חָ֥פֵֽץ''' בִּֽי&quot; ([[תהלים יח/טעמים#יח כ|תהלים יח,כ]]) ו&quot;כִּ֘י '''חָ֥פֵֽץ''' בּֽוֹ&quot; ([[תהלים כב/טעמים#כב ט|כב,ט]]). בשני המקומות נמסרה הסכמה שגם לפי בן־אשר יש צינורית בתיבת &quot;כִּי&quot; הבאה לפני תיבה שטעמה בראשה והיא משרתת לסילוק (ולכן התיבה &quot;כִּי&quot; ראויה להקפה כי [[#צינורית|צינורית היא טעם משני]], אך המקף נשמט ממנה בפועל ולא נכתב). בשאר כל המקומות תיבת &quot;כִּי&quot; מוקפת לפי בן־אשר (ואין בה שום טעם), ואילו לפי בן־נפתלי היא מוטעמת תמיד בצינורית. וראו ייבין מב.2 (עמ' 285-286). בנוסף לכך, למרות הגעיה בתיבה &quot;חָ֥פֵֽץ&quot;, לא נראה שמדובר על [[#ד. תיבה הראויה להיות מוקפת: טעם בראש התיבה בהברה בלתי־מוטעמת|מרכא משני ובתיבה שהטעם העיקרי נשמט ממנה והגעיה נכתבה במקומו]], כי מרכא היא טעם משרת רגיל לפני סילוק. נראה אם כן שנכתבה הגעיה לתיקון הקריאה, ואם כן גם &quot;חָ֥פֵֽץ&quot; ראויה להקפה. לפרטים נוספים ראו ייבין: בחלק מכתבי־היד התיבה &quot;כִּ֘י&quot; או התיבה &quot;חָ֥פֵֽץ&quot; מוקפת בפועל, או שתיהן כאחת, לפי הנתונים המובאים שם. ויש להוסיף על הנתונים שהביא שגם בכתי&quot;ק13 ובכתב־יד גסטר הראשונה [https://ihbmr.com/manuscripts/?pageId=3963&amp;manuscript=G&amp;panX=0.277050760812639&amp;panY=0.5551366584378234&amp;zoom=3.4314471375443367&amp;fullscreen=true כאן] ו[https://ihbmr.com/manuscripts/?pageId=3967&amp;manuscript=G&amp;panX=0.6999221067291568&amp;panY=0.644316116311837&amp;zoom=4.933285037306152&amp;fullscreen=true כאן] התיבה &quot;חָ֥פֵֽץ&quot; מוקפת במקום השני. כתר ארם צובה לא שרד בשני המקומות, וחבל על דאבדין.}} [[תהלים כב/טעמים#כב ט|תהלים כב,ט]] (ק13,גסטר1=כִּ֘י חָ֥פֵֽץ־בּֽוֹ׃);{{הערה|שם=כי חפץ בי או בו}} [[תהלים סו/טעמים#סו יב|תהלים סו,יב]] (א=הִרְכַּ֥בְתָּֽ); [[תהלים פט/טעמים#פט כ|תהלים פט,כ]] (א=דִּבַּ֥רְתָּֽ־בְחָז֡וֹן); [[תהלים קיט/טעמים#קיט צ|תהלים קיט,צ]] (א=כּוֹנַ֥נְתָּֽ).{{הערה|בדוגמאות אלו מדובר על טעם מובהק של מרכא בהברה המוטעמת ביחד עם געיה לתיקון הקריאה, כמו בכ&quot;א הספרים. אך בספרי אמ&quot;ת בהרבה מקומות אחרים, השארנו מקפים רבים במקומות שיש לכאורה תיבת משרת, ואף הוספנו מקפים. במקומות אלה לא מדובר בטעם משרת מובהק אלא בטעם משני, ו[[#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|התיבה ראויה להיות מוקפת]].}}

===גרש או גרשיים ותלישא גדולה בתיבה אחת===

בחמש תיבות במקרא יש הטעמה כפולה של תלישא גדולה ושל גרש או גרשיים:{{הערה|ברשימה זו מובא הנוסח המופיע במהדורתנו; לתיעוד המלא של מקורות הנוסח בחמשת הדוגמאות ראו בדף העריכה של הפרק לכל דוגמה. מבחינה טכנית אנחנו משתמשים במקומות האלה בשתי תבניות: [[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]] ו[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]].}}
#בראשית, בראשית [[בראשית ה/טעמים#ה כט|(ה,כט)]]: [זֶ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}ה]*
#ויקרא, שמיני [[ויקרא י/טעמים#י ד|(י,ד)]]: [קִ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}רְב{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}וּ]*
#מלכים [[מלכים ב יז/טעמים#יז יג|(מל&quot;ב יז,יג)]]: [שֻׁ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}בוּ]*
#יחזקאל [[יחזקאל מח/טעמים#מח י|(מח,י)]]: [וּ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לְאֵ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לֶּה]*
#צפניה [[צפניה ב/טעמים#ב טו|(ב,טו)]]: [זֹ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}את]*

תלישא גדולה וגרש או גרשיים מתאימים להיות מפסיקים בתחום שלטונם של פשטא או זרקא (וכך הוא בחמשת הדוגמאות הללו). לפי ברויאר, ההסבר להטעמה הכפולה היא בכך שהיו מסורות חלוקות: &quot;היו שהטעימו גרש, ואחרים הטעימו תלישא גדולה; ומסתבר, שהכריעו להטעים את שניהם כאחד&quot;.{{הערה|ראו ברויאר, טעמי המקרא, ב.53 (עמ' 64). למידע נוסף על התופעה ראו ייבין, כח.2, עמ' 232.}}

שיטות הסימון בכתבי־היד ובמהדורות שבדפוס אף הן חלוקות. הכתר השתמר בשתי הדוגמאות האחרונות (מיחזקאל וצפניה) ומתברר שבו הגרש או הגרשיים בא בעקביות '''באות הראשונה לפני תלישא גדולה''', כנראה כדי להורות על הקדמתו בסדר הקריאה.{{הערה|לפי ברויאר (שם, הערה 39): &quot;הקורא מקדים את הגרש לתלישא הגדולה; שהרי ברוב המקרים הגרש הוא השליש האחרון; ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם.&quot;}} ואילו מיד לאחריו באותה אות באה תלישא גדולה, שהרי אות זו היא המקום הראוי לה. וכך נוצר מצב שמסומן גרש או גרשיים '''שלא''' בהברה הראויה לטעם. בכתי&quot;ל השיטה זהה אם המקום הראוי לטעם הוא באות הראשונה (1, 3, 5). אבל אם המקום הראוי לטעם באות אחרת (2, 4), אז תלישא גדולה נכתבת במקום הראוי לה באות הראשונה, ואילו גרש או גרשיים בהברה המוטעמת כראוי לו. אמנם באחד משני המקומות מהסוג האחרון (יחזקאל מח,י) יש גרש כפול באות הראשונה ובאות המתאימה להברה הראויה לטעם (וּ{{שני טעמים באות אחת|֝|֠}}לְאֵ֜לֶּה).

במהדורות הדפוס, ובעקבותיהם במהדורות קורן וברויאר, יש הקדמה עקבית של תלישא גדולה בתחילת האות הראשונה, שהרי זה המקום הראוי לה.{{הערה|תופעה זו קיימת אף בכתבי־היד; וראו בכתי&quot;ק מל&quot;ב יז,יג &lt;שֻׁ{{שני טעמים באות אחת|֠|֜}}בוּ&gt;.}} אם המקום הראוי לגרש או גרשיים גם הוא באות הראשונה, אז הוא בא שם באותה אות מיד לאחר תלישא גדולה. ואילו אם מקומו הראוי של גרש או גרשיים באות אחרת, אז כותבים אותו שם (בדומה לכתי&quot;ל).{{הערה|יש לציין שאפילו ב'''מקראות גדולות הכתר''' לא שמרו על שיטת הכתר בשני המקומות מהסוג הזה ([[ויקרא י/טעמים#י ד|ויקרא י,ד]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח י|יחזקאל מח,י]]), ובמקום זה ציינו את הטעמים לפי מנהג הדפוסים. ובנוסף לכך ב[[צפניה ב/טעמים#ב טו|צפניה ב,טו]] בא הגרשיים '''לאחר''' תלישא גדולה באות הראשונה (!).}}

במהדורתנו שמרנו על שיטת הכתר לגבי הסימון הכפול באות הראשונה: גרש או גרשיים '''לפני''' תלישא גדולה כדי להורות כי הוא הקודם לקריאה. אמנם בנוסף לכך יש במהדורתנו יישום מלא ל[[#ב. טעם כפול בהברה המוטעמת|שיטת הסימון הכפול של הטעם בהברה המוטעמת]], בהתאם למטרתנו להיות &quot;תיקון קוראים&quot;. לכן בשתי התיבות שבהן המקום הראוי לטעם אינה באות הראשונה ([[ויקרא י/טעמים#י ד|ויקרא י,ד]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח י|יחזקאל מח,י]]) הוספנו טעמים כפולים גם בהברה המוטעמת.

===סימן הרפה===

בכתבי־היד הטברנים החשובים כגון כתר ארם צובה וכתי&quot;ל, מסמנים אותיות ש'''אין''' בהן נקודה של דגש קל (באותיות בג&quot;ד כפ&quot;ת) או אין בהן נקודה של מפיק (באות ה&quot;א) על ידי קו קצר מעל האות הרפויה (סימן ה&quot;רפה&quot;). סימון זה נראה מיותר ברוב המקומות (שהרי נקודת הדגש או נקודת המפיק חסרה באות ממילא). לכן ברוב מהדורות הדפוס שיצאו לאור במשך הדורות, וכמו כן ברוב המהדורות המודרניות המודפסות והדיגיטליות, כולל מהדורות מדויקות המבוססות על כתבי־היד, משמיטים את סימן הרפה באופן קבוע, חוץ מתיבות בודדות שיש מקום לטעות בהן.{{הערה|יוצאת מן הכלל [https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up מהדורתו הראשונה גינצבורג (לונדון, 1894)], המציינת בעקביות את סימן הרפה בעשרות אלפי תיבות. ב[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up מהדורתו השניה (לונדון, 1926)] הוא ויתר על הסימון.}} בין המהדורות המודרניות המשמיטות לגמרי, או כמעט תמיד, או לרוב את סימן הרפה: קורן, [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC] (בעקבות BHS), דותן, ברויאר, מקראות גדולות הכתר,{{הערה|יש בהחלטה זו חוסר עקביות, והיא פוגעת במגמתו המוצהרת של '''מקראות גדולות הכתר''' להציג את שיטת הכתר במלואה.}} מכון ממרא, סימנים.{{הערה|אמנם במהדורת &quot;סימנים&quot; החליטו להדפיס את סימן הרפה בהרבה יותר מקומות מאשר במהדורות האחרות, בעצם בכל מקום שלדעתו של המהדיר יש קוראים הנוטים לטעות.}}

אף במהדורתנו לא נציין את סימן הרפה בדרך כלל. אבל יש מקומות שבהם יש תועלת מובהקת לקוראים בסימונו:
#'''במערכת הטעמים הכפולה של עשרת הדברות:''' חייבים לסמן את הרפה במקומות מסוימים בעשרת הדברות, כדי להבחין בין הניקוד של הטעם העליון לניקוד של טעם התחתון. כגון: [[שמות כ/טעמים#כ ז|שמות כ,ז]]: &quot;כׇּֿל־מְלַאכְתֶּֽךָ֒&quot; (דגש ורפה באותה אות כדי לציין שהכ&quot;ף [[שמות כ/טעמים#הטעם התחתון מול הטעם העליון (לפי המסורה הטברנית)|רפויה בטעם העליון ודגושה בטעם התחתון]]). וכך גם &quot;לֹ֥֖א תִּֿרְצָ֖͏ֽח&quot; ([[שמות כ/טעמים#כ יב|כ,יב]], כדי לציין שהתי&quot;ו רפויה בטעם התחתון ודגושה בטעם העליון), וכן &quot;לֹ֣֖א תִּֿנְאָ֑͏ֽף&quot; ו&quot;לֹ֣֖א תִּֿגְנֹֽ֔ב&quot;.
#'''במקומות שצפוי מפיק באות ה&quot;א ואיננו.''' כגון: [[במדבר לב/טעמים#לב מב|במדבר לב,מב]]: &quot;וַיִּקְרָ֧א לָ֦הֿ&quot;; [[ירמיהו כ/טעמים#כ יז|ירמיהו כ,יז]]: &quot;וְרַחְמָ֖הֿ&quot;; [[ירמיהו מד/טעמים#מד יט|ירמיהו מד,יט]]: &quot;לְהַ֣עֲצִבָ֔הֿ&quot;.
#'''במקומות שהאות אל&quot;ף נחה ואינה נשמעת במבטא כלל.''' כגון: [[יהושע כד/טעמים#כד יד|יהושע כד,יד]]: &quot;יְר֧אֿוּ&quot;; [[שמואל א יב/טעמים#יב כד|שמ&quot;א יב,כד]]: &quot;יְר֣אֿוּ&quot;; [[שמואל ב יא/טעמים#יא כד|שמ&quot;ב יא,כד]]: &quot;וַיֹּר֨אֿוּ&quot;; [[יחזקאל מז/טעמים#מז ח|יחזקאל מז,ח]]: &quot;וְנִרְפּ֥אֿוּ&quot;; [[תהלים לד/טעמים#לד י|תהלים לד,י]]: &quot;יְר֣אֿוּ&quot;; [[איוב יט/טעמים#יט ב|איוב יט,ב]]: &quot;וּֽתְדַכּאֿוּנַ֥נִי&quot;; [[איוב לא/טעמים#לא ז|איוב לא,ז]]: &quot;מֽאֿוּם&quot;; [[דניאל א/טעמים#א ד|דניאל א,ד]]: &quot;מאֿוּם֩&quot; (לגבי שני האחרונים השוו &quot;מ֔וּם&quot;, [[ויקרא כא/טעמים#כא יז|ויקרא כא,יז]] ובעוד מקומות). וכמו כן לתיבות &quot;הָראֿוּבֵנִי/לָראֿוּבֵנִי&quot; בכל מקום.{{הערה|התיבות (וְ)הָראֿוּבֵנִי, (וְ)לָראֿוּבֵנִי באות במקומות הבאים (18 פריטים): [[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]]; [[במדבר לד/טעמים#לד יד|במדבר לד,יד]]; [[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]]; [[דברים ג/טעמים#ג טז|דברים ג,טז]]; [[דברים ד/טעמים#ד מג|דברים ד,מג]]; [[דברים כט/טעמים#כט ז|דברים כט,ז]]; [[יהושע א/טעמים#א יב|יהושע א,יב]]; [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יהושע יב,ו]]; [[יהושע יג/טעמים#יג ח|יהושע יג,ח]]; [[יהושע כב/טעמים#כב א|יהושע כב,א]]; [[מלכים ב י/טעמים#י לג|מל&quot;ב י,לג]]; [[דברי הימים א ה/טעמים#ה ו|דה&quot;א ה,ו]]; [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כו|דה&quot;א ה,כו]]; [[דברי הימים א יא/טעמים#יא מב|דה&quot;א יא,מב]] (2); [[דברי הימים א יב/טעמים#יב לח|דה&quot;א יב,לח]]; [[דברי הימים א כו/טעמים#כו לב|דה&quot;א כו,לב]]; [[דברי הימים א כז/טעמים#כז טז|דה&quot;א כז,טז]]. וראו עוד בהערות הנוסח בחלק מהמקומות.}} ברוב המוחלט של המקומות מדובר על אל&quot;ף הכתובה באמצע הברת שורוק, אך ראו גם בחיריק את [[שמואל ב יא/טעמים#יא כד|שמ&quot;ב יא,כד]]: &quot;הַמּוֹרִ֤אֿים&quot;; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ט|ירמיהו נא,ט]]: &quot;רִפִּ֤אֿנוּ&quot;; [[תהלים פט/טעמים#פט יא|תהלים פט,יא]]: &quot;דִכִּ֣אֿתָ&quot; (השוו &quot;דִּכִּֽיתָ&quot;, [[תהלים נא/טעמים#נא י|תהלים נא,י]]; ו&quot;וּֽתְדַכּאֿוּנַ֥נִי&quot; [[איוב יט/טעמים#יט ב|איוב יט,ב]] לעיל). בחלק מהמקומות האלה יש בכתבי־היד הערת מסורה קטנה המצביעה על כתיב חריג ו/או הערת &quot;קרי&quot; מפורשת.
#'''במקומות שאותיות בג&quot;ד כפ&quot;ת צפויות להיות דגושות אך הן רפות.''' כגון: [[ישעיהו לד/טעמים#לד יא|ישעיהו לד,יא]] &quot;קַֽו־תֹֿ֖הוּ&quot;; [[יחזקאל כג/טעמים#כג מב|יחזקאל כג,מב]]: &quot;שָׁלֵ֣ו בָֿהּ֒&quot;; [[תהלים סח/טעמים#סח יח|תהלים סח,יח]] &quot;אֲדֹנָ֥י בָֿ֝֗ם&quot;.{{הערה|שלושת התיבות הללו מפורטות ב[https://mg.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Yeshayahu/34.11#m7e0n6 הערת מנחת שי לישעיהו לד,יא]. בכל אחת מהן יש סימן רפה ברור בכתר ארם צובה ובכתי&quot;ל.}}

יש כמה עשרות מילים משלושת הסוגים האחרונים ביחד, ובכולן השתדלנו לשמור על סימן הרפה הכתוב בכתבי־היד. החלטה זו מתאימה למגמת מהדורתנו להיות &quot;תיקון קוראים&quot;. להלן רשימה של כל המקומות הידועים לנו:{{הערה|1=אנחנו מודים לבעלי האתר &quot;מקראות גדולות על התורה&quot; שהוסיפו על מהדורתנו את סימן הרפה בעשרות מקומות, ובאדיבותם שיתפו אותנו בתוצאות. ניתן לראות את המקומות המסומנים ב&quot;רפה&quot; שם על ידי [https://library.alhatorah.org/Search?mode=basic&amp;p=1&amp;c=0&amp;s=0&amp;t=%D7%94%D7%B4%D7%90%20%D7%A8%D7%A4%D7%94&amp;inorder=1&amp;en=0&amp;notes=0&amp;tree=shallow החיפוש הזה]. הרשימה הבאה מיוסדת על החיפוש הזה אבל גם הוספנו עליו.}}
*'''תורה:''' [[שמות ב/טעמים#ב ג|שמות ב,ג &quot;וַתַּחְמְרָ֥הֿ&quot;]]; [[שמות ט/טעמים#ט יח|שמות ט,יח &quot;הִוָּסְדָ֖הֿ&quot;]]; [[ויקרא ו/טעמים#ו ב|ויקרא ו,ב &quot;מוֹקְדָ֨הֿ&quot;]]; [[ויקרא יב/טעמים#יב ד|ויקרא יב,ד &quot;טׇהֳרָ֑הֿ&quot;]]; [[ויקרא יב/טעמים#יב ה|ויקרא יב,ה &quot;טׇהֳרָֽהֿ&quot;]]; [[ויקרא יב/טעמים#יב ז|ויקרא יב,ז &quot;וְטָהֲרָ֖הֿ&quot;]]; [[ויקרא יג/טעמים#יג ד|ויקרא יג,ד &quot;וּשְׂעָרָ֖הֿ&quot;]]; [[ויקרא יג/טעמים#יג כא|ויקרא יג,כא &quot;וּשְׁפָלָ֥הֿ&quot;]]; [[ויקרא יג/טעמים#יג כו|ויקרא יג,כו &quot;וּשְׁפָלָ֥הֿ&quot;]]; [[ויקרא יט/טעמים#יט כ|ויקרא יט,כ &quot;חֻפְשָׁ֖הֿ&quot;]]; [[ויקרא כ/טעמים#כ טז|ויקרא כ,טז &quot;לְרִבְעָ֣הֿ&quot;]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד &quot;הׇשַּׁמָּ֔הֿ&quot;]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה &quot;הׇשַּׁמָּ֖הֿ&quot;]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו מג|ויקרא כו,מג &quot;בׇּהְשַׁמָּהֿ֙&quot;]]; [[במדבר טו/טעמים#טו כח|במדבר טו,כח &quot;בְּחֶטְאָ֥הֿ&quot;]]; [[במדבר טו/טעמים#טו לא|במדבר טו,לא &quot;עֲוֺנָ֥הֿ&quot;]]; [[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז &quot;הָראֿוּבֵנִ֑י&quot;]]; ;[[במדבר לב/טעמים#לב מב|במדבר לב,מב &quot;לָ֦הֿ&quot;]]; [[במדבר לד/טעמים#לד יד|במדבר לד,יד &quot;הָראֿוּבֵנִי֙&quot;]]; [[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב &quot;לָרֽאֿוּבֵנִ֖י&quot;]]; [[דברים ג/טעמים#ג טז|דברים ג,טז &quot;וְלָראֿוּבֵנִ֨י&quot;]]; [[דברים ד/טעמים#ד מג|דברים ד,מג &quot;לָרֽאֿוּבֵנִ֑י&quot;]]; [[דברים כט/טעמים#כט ז|דברים כט,ז &quot;לָראֿוּבֵנִ֖י&quot;]]; [[דברים לג/טעמים#לג כז|דברים לג,כז &quot;מְעֹנָהֿ֙&quot;]].
*'''נביאים ראשונים:''' [[יהושע א/טעמים#א יב|יהושע א,יב &quot;וְלָרֽאֿוּבֵנִי֙&quot;]]; [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יהושע יב,ו &quot;לָרֽאֿוּבֵנִי֙&quot;]]; [[יהושע יג/טעמים#יג ח|יהושע יג,ח &quot;הָרֽאֿוּבֵנִי֙&quot;]]; [[יהושע כב/טעמים#כב א|יהושע כב,א &quot;לָראֿוּבֵנִ֖י&quot;]]; [[יהושע כד/טעמים#כד יד|יהושע כד,יד &quot;יְר֧אֿוּ&quot;]]; [[שמואל א א/טעמים#א ט|שמ&quot;א א,ט &quot;אׇכְלָ֥הֿ&quot;]]; [[שמואל א יב/טעמים#יב כד|שמ&quot;א יב,כד &quot;יְר֣אֿוּ&quot;]]; [[שמואל א כ/טעמים#כ כ|שמ&quot;א כ,כ &quot;צִדָּ֣הֿ&quot;]]; [[שמואל ב יא/טעמים#יא כד|שמ&quot;ב יא,כד &quot;וַיֹּר֨אֿוּ הַמּוֹרִ֤אֿים&quot;]] (פעמיים); [[מלכים א יד/טעמים#יד יב|מל&quot;א יד,יב &quot;בְּבֹאָ֥הֿ&quot;]]; [[מלכים ב ח/טעמים#ח ו|מל&quot;ב ח,ו &quot;עָזְבָ֥הֿ&quot;]]; [[מלכים ב י/טעמים#י לג|מל&quot;ב י,לג &quot;וְהָראֿוּבֵנִ֖י&quot;]].
*'''נביאים אחרונים:''' [[ישעיהו יח/טעמים#יח ה|ישעיהו יח,ה &quot;נִצָּ֑הֿ&quot;]]; [[ישעיהו כא/טעמים#כא ב|ישעיהו כא,ב &quot;כׇּל־אַנְחָתָ֖הֿ&quot;]]; [[ישעיהו כג/טעמים#כג יז|ישעיהו כג,יז &quot;לְאֶתְנַנָּ֑הֿ&quot;]]; [[ישעיהו ל/טעמים#ל כז|ישעיהו ל,כז &quot;מַשָּׂאָ֑הֿ&quot;]]; [[ישעיהו ל/טעמים#ל לב|ישעיהו ל,לב &quot;מֽוּסָדָ֔הֿ&quot;]]; [[ישעיהו לד/טעמים#לד יא|ישעיהו לד,יא &quot;קַֽו־תֹֿ֖הוּ&quot;]]; [[ישעיהו מה/טעמים#מה ו|ישעיהו מה,ו &quot;וּמִמַּ֣עֲרָבָ֔הֿ&quot;]]; [[ישעיהו סה/טעמים#סה יח|ישעיהו סה,יח &quot;גִּילָ֖הֿ&quot;]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו ו|ירמיהו ו,ו &quot;עֵצָ֔הֿ&quot;]]; [[ירמיהו כ/טעמים#כ יז|ירמיהו כ,יז &quot;וְרַחְמָ֖הֿ&quot;]]; [[ירמיהו מד/טעמים#מד יט|ירמיהו מד,יט &quot;לְהַ֣עֲצִבָ֔הֿ&quot;]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ט|ירמיהו נא,ט &quot;רִפִּ֤אֿנוּ&quot;]]; [[יחזקאל טז/טעמים#טז מד|יחזקאל טז,מד &quot;כְּאִמָּ֖הֿ&quot;]]; [[יחזקאל כא/טעמים#כא טז|יחזקאל כא,טז &quot;לְמׇרְטָ֖הֿ&quot;]]; [[יחזקאל כג/טעמים#כג מב|יחזקאל כג,מב &quot;שָׁלֵ֣ו בָֿהּ֒&quot;]]; [[יחזקאל כד/טעמים#כד ו|יחזקאל כד,ו &quot;חֶלְאָתָ֣הֿ&quot;]]; [[יחזקאל כז/טעמים#כז כ|יחזקאל כז,כ &quot;לְרִכְבָּֽהֿ׃&quot;]]; [[יחזקאל לט/טעמים#לט טז|יחזקאל לט,טז &quot;הֲמוֹנָ֖הֿ&quot;]]; [[יחזקאל מז/טעמים#מז ח|יחזקאל מז,ח &quot;וְנִרְפּ֥אֿוּ&quot;]]; [[יחזקאל מז/טעמים#מז י|יחזקאל מז,י &quot;לְמִינָהֿ֙&quot;]]; [[הושע ט/טעמים#ט י|הושע ט,י &quot;כְּבִכּוּרָ֤הֿ&quot;]]; [[עמוס א/טעמים#א יא|עמוס א,יא &quot;שְׁמָ֥רָהֿ&quot;]]; [[צפניה ב/טעמים#ב יד|צפניה ב,יד &quot;אַרְזָ֖הֿ&quot;]]; [[זכריה ד/טעמים#ד ז|זכריה ד,ז &quot;הָרֹאשָׁ֔הֿ&quot;]]; [[זכריה ה/טעמים#ה יא|זכריה ה,יא &quot;לִבְנֽוֹת־לָ֥הֿ&quot;]].
*'''ספרי אמ&quot;ת:'''  [[תהלים לד/טעמים#לד י|תהלים לד,י &quot;יְר֣אֿוּ&quot;]]; [[תהלים מח/טעמים#מח יד|תהלים מח,יד &quot;לְֽחֵילָ֗הֿ&quot;]]; [[תהלים סח/טעמים#סח יח|תהלים סח,יח &quot;אֲדֹנָ֥י בָֿ֝֗ם&quot;]]; [[תהלים פט/טעמים#פט יא|תהלים פט,יא &quot;דִכִּ֣אֿתָ&quot;]]; [[משלי יב/טעמים#יב כח|משלי יב,כח &quot;נְתִיבָ֣הֿ&quot;]]; [[משלי כא/טעמים#כא כב|משלי כא,כב &quot;מִבְטֶחָֽהֿ׃&quot;]]; [[איוב יט/טעמים#יט ב|איוב יט,ב &quot;וּֽתְדַכּאֿוּנַ֥נִי&quot;]]; [[איוב לא/טעמים#לא ז|איוב לא,ז &quot;מֽאֿוּם&quot;]]; [[איוב לא/טעמים#לא כב|איוב לא,כב &quot;מִקָּנָ֥הֿ&quot;]]; [[איוב לא/טעמים#לא כב|איוב לא,כב &quot;מִשִּׁכְמָ֣הֿ&quot;]]; [[איוב לג/טעמים#לג ה|איוב לג,ה &quot;עֶרְכָ֥הֿ&quot;]].
*'''חמש מגילות:''' [[רות ב/טעמים#ב יד|רות ב,יד &quot;וַיֹּ֩אמֶר֩ לָ֨הֿ&quot;]].
*'''כתובים אחרונים:''' [[דניאל א/טעמים#א ד|דניאל א,ד &quot;מאֿוּם֩&quot;]]; [[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב &quot;דִּכְרוֹנָֽהֿ׃&quot;]]; [[דברי הימים א ה/טעמים#ה ו|דה&quot;א ה,ו &quot;לָרֽאֿוּבֵנִֽי&quot;]]; [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כו|דה&quot;א ה,כו &quot;לָראֿוּבֵנִ֣י&quot;]]; [[דברי הימים א יא/טעמים#יא מב|דה&quot;א יא,מב &quot;הָראֿוּבֵנִ֗י&quot;, &quot;לָראֿוּבֵנִ֖י&quot;]]; [[דברי הימים א יב/טעמים#יב לח|דה&quot;א יב,לח &quot;מִן־הָראֿוּבֵנִ֨י&quot;]]; [[דברי הימים א כו/טעמים#כו לב|דה&quot;א כו,לב &quot;עַל־הָראֿוּבֵנִ֤י&quot;]]; [[דברי הימים א כז/טעמים#כז טז|דה&quot;א כז,טז &quot;לָראֿוּבֵנִ֣י&quot;]].

===הטעמים הנדירים בכ&quot;א הספרים===

רוב רובם של טעמי המקרא בכ&quot;א הספרים שכיחים פחות או יותר: יש טעמים שנמצאים בכל פסוק או בכמעט כל פסוק, יש טעמים שמופיעים לעתים קרובות (לפחות פעם אחת בכמה פסוקים בממוצע), ויש טעמים שמוצאים אותם לעתים קצת יותר רחוקות (בדרך כלל פעמים אחדות בכל פרשה בממוצע). אמנם יש גם טעמים נדירים ביותר, שמופיעים פחות פעמים מאשר מספר הספרים במקרא, ובחלק מהספרים הם אינם נמצאים כלל:
#'''שלשלת (תמורתו של הסגול) מופיעה ב-7 פסוקים במקרא בלבד:'''{{הערה|על השלשלת ראו ברויאר ה.1, עמ' 120.}} [[בראשית יט/טעמים#יט טז|בראשית יט,טז]]; [[בראשית כד/טעמים#כד יב|כד,יב]]; [[בראשית לט/טעמים#לט ח|לט,ח]]; [[ויקרא ח/טעמים#ח כג|ויקרא ח,כג]]; [[ישעיהו יג/טעמים#יג ח|ישעיהו יג,ח]]; [[עמוס א/טעמים#א ב|עמוס א,ב]]; [[עזרא ה/טעמים#ה טו|עזרא ה,טו]].
#'''&quot;מרכא כפולה&quot; או &quot;תרי טעמי&quot; או &quot;תרין חוטרין&quot; (משרת שני לטפחא אחרי דרגא) מופיע ב-14 פסוקים במקרא:'''{{הערה|על טעם זה ועל ניגונו ראו ברויאר ג.27, עמ' 99-100.}} [[בראשית כז/טעמים#כז כה|בראשית כז,כה]]; [[שמות ה/טעמים#ה טו|שמות ה,טו]]; [[ויקרא י/טעמים#י א|ויקרא י,א]]; [[במדבר יד/טעמים#יד ג|במדבר יד,ג]]; [[במדבר לב/טעמים#לב מב|לב,מב]]; [[מלכים א י/טעמים#י ג|מל&quot;א י,ג]]; [[מלכים א כ/טעמים#כ כט|כ,כט]];{{הערה|על הנוסח המדויק של דוגמה זו בכתר ארם צובה ראו ייבין כח.3 עמ' 232-233.}} [[יחזקאל יד/טעמים#יד ד|יחזקאל יד,ד]]; [[חבקוק א/טעמים#א ג|חבקוק א,ג]]; [[זכריה ג/טעמים#ג ב|זכריה ג,ב]]; [[עזרא ז/טעמים#ז כה|עזרא ז,כה]]; [[נחמיה ג/טעמים#ג לח|נחמיה ג,לח]]; [[דברי הימים ב ט/טעמים#ט ב|דה&quot;ב ט,ב]]; [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ ל|כ,ל]].
#'''&quot;קרני פרה&quot; או &quot;פזר גדול&quot; (תמורתו של פזר קטן) ומשרתו שלפניו &quot;ירח בן יומו&quot; או &quot;גלגל&quot; מופיעים ב-16 פסוקים במקרא:'''{{הערה|ראו ברויאר ה.10, עמ' 127. על צורתם של שני הטעמים בכתבי היד ראו ייבין כא.3, עמ' 198: &quot;פזר גדול ('קרני פרה') הוא זווית בלבד: ˇ, בלי עיגולים בקצותיה (כבדפוסים). אין זו אפוא הרכבה של שתי התלישות (כך כבר ויקס, 21). משרתו, הגלגל, צורתו כשל משרת הפזר בטעמי אמ&quot;ת: עיגול שהושאר בו פתח מלמעלה (מט.5).&quot; טעם המשרת (ירח בן יומו) אינו מוקלד במהדורתנו, אלא מובא מתוך [[תבנית:ירח בן יומו]]. השימוש בתבנית זו מיועד להבחין בינו לבין &quot;גלגל&quot; בטעמי אמ&quot;ת (הזהה לו) ולבין &quot;אתנח הפוך&quot; בטעמי אמ&quot;ת (שצורתו דומה לו בפונטים המקובלים). יוצא שכל הפסוקים שבהם מופיע &quot;ירח בן יומו&quot; מתויגים ע&quot;י התבנית שלו. למידע נוסף על הטעמים הדומים לו בספרי אמ&quot;ת ראו '''[[#הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל|להלן]]'''.}} [[במדבר לה/טעמים#לה ה|במדבר לה,ה]]; [[יהושע יט/טעמים#יט נא|יהושע יט,נא]]; [[שמואל ב ד/טעמים#ד ב|שמ&quot;ב ד,ב]]; [[מלכים ב י/טעמים#י ה|מל&quot;ב י,ה]]; [[ירמיהו יג/טעמים#יג יג|ירמיהו יג,יג]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח כה|לח,כה]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח כא|יחזקאל מח,כא]]; [[אסתר ז/טעמים#ז ט|אסתר ז,ט]]; [[עזרא ו/טעמים#ו ט|עזרא ו,ט]]; [[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה א,ו]]; [[נחמיה ה/טעמים#ה יג|ה,יג]]; [[נחמיה יג/טעמים#יג ה|יג,ה]]; [[נחמיה יג/טעמים#יג טו|יג,טו]]; [[דברי הימים א כח/טעמים#כח א|דה&quot;א כח,א]]; [[דברי הימים ב כד/טעמים#כד ה|דה&quot;ב כד,ה]]; [[דברי הימים ב לה/טעמים#לה ז|לה,ז]].

לגבי ניגונה של &quot;מרכא כפולה&quot; כתב ברויאר:{{הערה|ג.27, עמ' 100.}} &quot;בכל המקומות האלה המרכא היא תחליפו של התביר, שהיה ראוי לשמש כמשנה אחרון לפני הטפחא... ומסתבר, שגם ניגונה של המרכא הכפולה היה דומה לניגון התביר.&quot; ברויאר התכוון לניגונה בפיהם של בעלי המסורה, שניגנו את הטעם בדומה לטעם תביר כמו שהם מסרו בעצמם את תפקידו ואת צורתו בדומה לתביר.

אמנם יכול להיות שהמצב היה שונה לגבי ניגונם של הטעמים הנדירים בתפוצות ישראל לאחר תקופתם של בעלי המסורה. סביר שמנגינת הטעמים הנדירים לא הייתה שגורה בפיהם של חלק מהקוראים, והם נאלצו לתת פירוש מוזיקלי ע&quot;פ צורתו הכתובה של הטעם או ע&quot;פ תפקידו בפיסוק. המנהג אצל חלק מהקוראים במסורת אשכנז לקרוא &quot;קרני פרה&quot; בתור הרכבה של שתי תלישות (בדומה לצורתו בדפוסים) אולי מהווה דוגמה לכך.

===תווים עתידיים===

אנחנו מקווים שבעתיד יוסיפו עוד תווים חיוניים בעברית ביוניקוד לטובתה של לשון המקרא, כגון: שווא נע, דגש חזק, פתח גנוב, מפיק, ועוד. אם וכאשר זה יקרה, יהיה מקום להוסיף גם אותם בתוך מהדורתנו או בכל מהדורה נגזרת ממנה.

==עשרת הדברות: תצוגת מערכת הטעמים הכפולה==

במהדורתנו הוספנו טבלאות לעשרת הדברות בספר שמות ובספר דברים, המופיעות כנספחים בסוף כל הדפים הרלוונטיים (דפי הפרק והפרשה והספר המלא), כדי לקרוא את &quot;הטעם התחתון&quot; ואת &quot;הטעם העליון&quot; ולהשוות ביניהם.{{הערה|יש [[עשרת הדברות בסיס/טעמים#פסוק מעשה ראובן|טבלה דומה]] גם לפסוק מעשה ראובן בספר בראשית, וגם היא מופיעה בדף של הפרק והפרשה והספר המלא. כל הטבלאות מבוססות על דף הבסיס הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים|כאן]]'''.}} להלן טבלה עם קישורים ישירים לכל הדפים השייכים לעשרת הדברות. למידע מפורט על מערכות הטעמים הכפולות בתורה, ועל הטיפול שעשינו בהן במהדורתנו, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: עשרת הדברות|בפרק הבא על קביעת הנוסח בתורה]]'''.
&lt;קטע התחלה=טבלה לדפים של עשרת הדברות/&gt;
{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ דפי [[:W:עשרת הדברות|עשרת הדברות]] ב&quot;מקרא על פי המסורה&quot;
|- align=center
| 
! הדף הראשי של עשרת הדברות
! הדף הראשי של עשרת הדברות באנגלית
! דף בסיס טכני לעשרת הדברות
! דפי מקרא: עשרת הדברות בטעמים כפולים
! דפי מקרא: הטעם התחתון והטעם העליון
|- align=center
! עשרת הדברות בספר שמות
| '''[[עשרת הדברות/טעמים|עשרת הדברות]]'''
| '''[[Decalogue]]'''
| [[עשרת הדברות בסיס/טעמים|עשרת הדברות בסיס]]
| [[ספר שמות/טעמים#עשרת הדברות חזרה|ספר שמות]]{{ש}}[[פרשת יתרו/טעמים#עשרת הדברות חזרה|פרשת יתרו]]{{ש}}[[שמות כ/טעמים#עשרת הדברות חזרה|שמות פרק כ']]
| [[ספר שמות/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|ספר שמות]]{{ש}}[[פרשת יתרו/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|פרשת יתרו]]{{ש}}[[שמות כ/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|שמות פרק כ']]
|- align=center
! עשרת הדברות בספר דברים
| '''[[עשרת הדברות/טעמים|עשרת הדברות]]'''
| '''[[Decalogue]]'''
| [[עשרת הדברות בסיס/טעמים|עשרת הדברות בסיס]]
| [[ספר דברים/טעמים#עשרת הדברות חזרה|ספר דברים]]{{ש}}[[פרשת ואתחנן/טעמים#עשרת הדברות חזרה|פרשת ואתחנן]]{{ש}}[[דברים ה/טעמים#עשרת הדברות חזרה|דברים פרק ה']]
| [[ספר דברים/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|ספר דברים]]{{ש}}[[פרשת ואתחנן/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|פרשת ואתחנן]]{{ש}}[[דברים ה/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|דברים פרק ה']]
|}&lt;קטע סוף=טבלה לדפים של עשרת הדברות/&gt;

'''עשרת הדברות בספר שמות ובספר דברים (מהדורת לימוד מנוקדת):''' '''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות ובספר דברים (מהדורת לימוד מנוקדת)|בתוך הדף הראשי של עשרת הדברות]]''' (וכן [[Decalogue#The Decalogue in Exodus and Deuteronomy (Study Edition with Vowels)|בתוך הדף של עשרת הדברות באנגלית]]) מופיעה בנוסף מהדורת לימוד מנוקדת, בלי טעמי המקרא. מהדורה מנקודת זו מבוססת על '''[[עשרת הדברות/ניקוד|הדף הזה]]'''.

==עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו==

===טעם כפול בהברה המוטעמת בספרי אמ&quot;ת===

'''הצורך:''' בטעמי אמ&quot;ת יש טעם מפסיק אחד שנכתב תמיד בתחילת התיבה מימין לאות הראשונה (טעם ה'''דחי'''), וטעם מפסיק אחד שנכתב תמיד בסופה משמאל לאות האחרונה (טעם ה'''צינור''').{{הערה|יש להבדיל בין טעם ה'''צינור''' שהוא טעם מפסיק, לבין טעם ה'''צינורית''' שהוא טעם מחבר ומשני. הצינור נכתב תמיד בסוף התיבה משמאל לאות האחרונה, ואילו הצינורית נכתבת תמיד על גבי אות אחת בתחילת התיבה או באמצעה (והיא יושבת על גבי האות שלה באמצעה). בתור טעם משני, הצינורית תמיד נכתבת ביחד עם עוד טעם, שהוא הטעם העיקרי באותה תיבה או בתיבות מוקפות. ראו לדוגמה [[משלי ל/טעמים#ל לג|משלי ל,לג]] (&quot;י֘וֹצִ֤יא&quot;). וראו עוד להלן, [[#צינורית|&quot;צינורית&quot;]].}} אין ספק שסימון נוסף של הדחי והצינור בהברה המוטעמת יועיל לקורא בספרי אמ&quot;ת, [[#טעם כפול בהברה המוטעמת|בדיוק כמו בכ&quot;א הספרים]]. ואכן בקצת מהפסוקים בכתר שיש בהם טעם הדחי, בתיבות מסוימות שעשוי להתעורר בהן ספק באיתור הטעם בתיבה, יש סימון בכתר של ההברה המוטעמת ע&quot;י קו קטן שנראה כמו געיה או מרכא;{{הערה|לדעתו של ייבין, מדובר על קווים הדומים למרכא בכתר ובכתבי־היד הקרובים, וכך הדפיס אותם ברויאר במהדורותיו האחרונות (כגון ע֭וּרָ֥ה ב[[תהלים נז/טעמים#נז ט|נז,ט]]). אך דותן ומג&quot;ה הכריעו שקו כזה הוא געיה, וכך הדפיס אותם אף ברויאר במהדורתו הראשונה (כגון ע֭וּרָֽה). וכך נראה גם לנו באופן כללי, ולכן הבאנו את הקווים האלה במהדורתנו כגעיות. ייבין הביא את דבריו של חיבור מסורה קדום: &quot;אלא שקצת הסופרים מביאים תחת אות הטעם במקומות הקשים את מקלו בצורת המרכא '''ואינו מרכא''', אל כדי שייוודע שהוא האות המוטעמת...&quot; (ההדגשה אינה במקור). ייבין הציע שם גם סיבה שלא כתבו סימן מאונך כגעיה אלא נטוי לצד שמאל כמרכא: כדי שהקורא לא יחשוב שמדובר בהטעמה מלעיל ומדובר בגעיה לאחר הטעם (המצויה לעתים בכתר). מציאות זו לגבי הקווים הנדירים ממילא בהברה המוטעמת מחלישה את הטיעון שבגלל התקדים לכאורה בכתבי־היד, יש לסמן אותה בקו של געיה דווקא, ולא על ידי הכפלת הטעם (ראו על כך להלן).}} מדובר על 9 מקומות בלבד בכתר, מתוך 2685 פסוקי אמ&quot;ת המוטעמים בטעם הדחי.{{הערה|תשעת המקומות בכתר הם: ק֭וּמָֽה (תהלים [[תהלים מד/טעמים#מד כז|מד,כז]]), ע֭וּרָֽה ([[תהלים נז/טעמים#נז ט|נז,ט]]; [[תהלים קח/טעמים#קח ג|קח,ג]]), יִ֭מָּחֽוּ ([[תהלים סט/טעמים#סט כט|סט,כט]]), צָ֭רָתִֽי ([[תהלים פו/טעמים#פו ז|פו,ז]]), קָ֭רָֽאתִי ([[תהלים קלח/טעמים#קלח ג|קלח,ג]]), אָ֭נָֽה ([[תהלים קלט/טעמים#קלט ז|קלט,ז]]), אֹ֭כֵֽל ([[משלי יג/טעמים#יג כה|משלי יג,כה]]), אָ֭נֹכִֽי ([[איוב כט/טעמים#כט טז|איוב כט,טז]]). רוב הדוגמאות שבכתבי־היד הקרובים הם באותם פסוקים; ראו ייבין, מד.1, עמ' 301-302.}} בכתבי־היד הקרובים לכתר קיימת תופעה דומה באותם פסוקים או בקצת פסוקים אחרים. ובדומה לכך לגבי צינור: בכתבי־היד הקרובים לכתר עשוי לבוא טעם כפול בהברה המוטעמת כדי להורות על מקום הטעם במקום שאפשר לטעות בו,{{הערה|ראו ייבין, המסורה למקרא, 328 (עמ' 195). לגבי צינור הכפילו בכתבי־היד את הטעם עצמו, ולא כתבו געיה במקומו.}} כגון: שַׁ֮תּוּ֮ ([[תהלים מט/טעמים#מט טו|תהלים מט,טו]]).{{הערה|הטעם הכפול מצוי בתיבה זו בשני כתבי־יד הקרובים לכתר ארם צובה: '''ק13''' ו'''ת'''. כפילת הטעם צינור באה בעקביות בכתבי־יד שנכתבו בניקוד טברני מורחב, כגון בחלק מכתבי־יד האשכנזים והאיטלקים. ראו לדוגמה את [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2/0687 כת&quot;י וטיקן Urb.ebr.2] ואת [https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n681/mode/1up?view=theater כת&quot;י ארפורט 3], בהם נכתב טעם כפול של צינור בתיבה שַׁ֮תּוּ֮ (אמנם בשני השי&quot;ן קמוצה והתי&quot;ו דגושה!). באותם עמודים בשני כתבי־היד ניתן לראות כמה דוגמאות של הטעם דחי, שנכתבו בצורת '''תביר''' בהברה המוטעמת (אם ההברה המוטעמת אינה בראש התיבה); ראו על כך ייבין, המסורה למקרא, 327 (עמ' 195). לדוגמה נוספת של סימון צינור ודחי באותם שני כתבי־יד, ראו [[תהלים יח/טעמים#יח מד|תהלים יח,מד-מט]]: [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2/0676 כאן] ו[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n669/mode/1up?view=theater כאן]. }}

לכאורה, הצורך לסמן טעם כפול בהברה המוטעמת בספרי אמ&quot;ת זהה לכ&quot;א הספרים.

'''תקדימים:''' בדפוסים הישנים של התנ&quot;ך לא מצאנו תקדים לסימון טעמים כפולים בספרי אמ&quot;ת. אפילו [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full/page/n1173/mode/2up?view=theater בֶער], שסימנו טעם כפול בעקביות במהדורותיהם בכ&quot;א הספרים, לא סימנו טעם כפול בטעמי אמ&quot;ת, וגם לא דפוס קורן. ואילו בתנ&quot;ך מהדורת &quot;סימנים&quot; (פלדהיים תש&quot;ע), שבה יש סימון כפול בכ&quot;א הספרים ועוד סימני עזר נוספים, בתיבות של דחי סימנו בעקביות את ההברה המוטעמת ע&quot;י קו של געיה.{{הערה|לגבי הצינור, אין בתנ&quot;ך סימנים ציון של מקום הטעם (ראו שם לדוגמה [[תהלים יג/טעמים#יג ו|תהלים יג,ו]] (&quot;בָטַחְתִּי֮&quot; ולא &quot;בָטַֽחְתִּי֮&quot;). בנוסף לכך, טעם הצינור בתנ&quot;ך סימנים נדפס על גבי האות האחרונה באמצעה (לא לשמאלה), וזה מגביר את הקושי להבחין בינו לבין &quot;צינורית&quot;.}} מלבד תנ&quot;ך סימנים, מאז שנת תש&quot;ס (2000) בערך יצאו לאור כמה מהדורות עממיות של ספר תהלים עם טעמי אמ&quot;ת, שבהן ציינו את מקום הטעם בעקביות, הן לדחי והן לצינור, על ידי געיה.{{הערה|ביניהם: '''ספר תהלים &quot;סימנים&quot;''' מסודר בסדר חדש באותיות מאירות עיניים בשילוב ניקוד מיוחד לקריאה נוחה ומדוייקת (ירושלים: פלדהיים, תשס&quot;ב); '''תהלים המפואר אור החיים''' מדוייק מנוקד בשוא נע וקמץ קטן עם מנחה וערבית תפילות והוספות רבות מסודר באותיות מאירות עיניים בפאר והדר (ירושלים: אור החיים, תשס&quot;ו); '''תהלים עבודה שבלב''' מדוייק ומהודר ביופיו עם פיסוק לכל משפט והדגשת שוא נע וקמץ רחב כולל הקדמה לכל פרק ופרק לעורר ההבנה והכוונה (הוצאת אייל, תשע&quot;ב), מהודרה חדשה ומתוקנת; '''ספר תהילים שעריו בתודה''' עם תפילות נחוצות, שיר השירים, פרקי שירה ונשמת כל חי (מכון שירה חדשה, אין תאריך). ראו דוגמאות מתוך ספרי התהלים האלה [https://u.pcloud.link/publink/show?code=XZuqyX5ZJBkWs9vvX70yRtU4T8xfCBkXzx3k בקישור הזה]. לגבי הפריט הראשון, דהיינו '''ספר תהלים &quot;סימנים&quot;''', יש לשים לב שצבעו בו את שני הטעמים (דחי וצינור) בצבע אפור בכל מקום שהם לא נכתבים במקום הטעם, כאילו היו טעמים מחברים. עיצוב זה מקשה על קריאת הפסוק לפי חלוקת הטעמים. עוד יותר מוזר שלגבי צינור, הוסיפו קו של געיה '''בכל''' תיבה של צינור, כולל ברוב רובן של התיבות הנקראות מלרע (בניגוד גמור לסימון הטעם הכפול לדחי ולשאר הטעמים הכפולים בכ&quot;א הספרים).}} יש גם כמה סידורים פופולריים בנוסח הספרדים ועדות המזרח שהקפידו להדפיס בהם את הפסוקים עם טעמים, ובפסוקי אמ&quot;ת (בעיקר במזמורים רבים מתהלים) הקפידו עוד לסמן את מקום הטעם בעקביות על ידי קו של געיה, הן לדחי והן לצינור.{{הערה|ראו: '''סידור מהולל שם א-ד-נ-י / הסידור המושלם''' (כרמיאל: הוצאה פרטית של אזולאי שלמה, תשע&quot;ב); '''סידור המפורש כוונת הלב השלם''' (ירושלים: שירה חדשה, תשע&quot;ד); '''סידור עבודה שבלב השלם''' (מכון שירה חדשה / הוצאת היכלות, אין תאריך); '''סידור פאר ישראל''' (אשקלון: הוצאת פאר הקודש, תשע&quot;ד). ראו דוגמאות מתוך הסידורים האלה [https://u.pcloud.link/publink/show?code=XZNHyX5Z3y4dOXe6A3VP1a7oLznYO4OCO3V7 בקישור הזה].}}

'''שאלת הסימון בגעיה:''' האופן שבו נכון לסמן את ההברה המוטעמת בתיבות של דחי וצינור תלוי בשיקול הדעת. בכתבי־היד, כאמור, לא הרבו לסמן אותה על ידי געיה, ועשו זאת רק בתיבות בודדות של דחי לעיתים רחוקות. אבל אם מסמנים את ההברה המוטעמת על ידי געיה באופן מלא ובעקביות, כמו שעשו בתנ&quot;ך סימנים בתיבות של דחי, אז מתעוררת בעיה: ריבוי געיות בתוך תיבה שיש בה געיה ממילא. ריבוי געיות בתיבה אחת זר לשיטת הכתר, וגם יחסית נדיר בשאר כתבי־היד הטברנים. הוא גם מקשה על הקריאה, כי הקורא נתקל בתיבה שהטעם נכתב בה בהברה בלתי-מוטעמת, וזה כבר מבלבל, ועוד יותר מבלבל שהגעיה אינה מסמנת באופן ברור וחד-משמעי את מקום הטעם כי יש יותר מגעיה אחת, והקורא חייב להכריע ביניהן תוך כדי קריאה. ראו לדוגמה במזמור ט&quot;ז, איך נראית געיה בהברה המוטעמת בנוסף על געיה נוספת הקיימת ממילא בכתב־היד: &quot;לַֽ֭יהֹוָֽה&quot; (דחי ב[[תהלים טז/טעמים#טז ב|פסוק ב]]), &quot;תּֽוֹדִיעֵֽנִי֮&quot; (צינור ב[[תהלים טז/טעמים#טז יא|פסוק יא]]). יש גם תיבות של דחי שנכתב בתוכן טעם משני, או טעם משני וגעיה, כגון: &quot;פֶּן־תֹּ֣֭אמְרוּ&quot; ([[איוב לב/טעמים#לב יג|איוב לב,יג]]), &quot;הֲֽ֭מִבִּינָ֣תְךָ&quot; ([[איוב לט/טעמים#לט כו|שם לט,כו]]), ובתוספת געיה היינו מקבלים &quot;פֶּן־תֹּ֣֭אמְרֽוּ&quot;, &quot;הֲֽ֭מִבִּינָ֣תְךָֽ&quot;. ובכלל, בכל התיבות של דחי וצינור, שיטה זו איננה נוחה בגלל שהיא אנטי-אינטואיטיבית לקורא, החייב '''להטעים געיה''' במקום '''להטעים טעם'''.

באחד מסידורי התפילה שבו השתמשו בקו של געיה כדי להורות על קריאה מדוייקת, ציינו במבוא למהדורה ש&quot;לסימן המעמיד (המתג) הנמצא מתחת לתיבה ישנם מספר תפקידים&quot;, ומנו שם חמישה תפקידים שונים. התפקיד החמישי הוא:

:ה) כיון שישנם מילים שלא ברורה היכן ההטעמה בהם, לכן בסדור זה, במקומות שיש חשש שתגרם טעות כזו, הוצב סימן מתג (געיה) מתחת למקום ההטעמה. אולם כדי להבדילו מהמתג הרגיל ולציין שההטעמה צריכה להיות באות שהוא מופיע בה הוארך מתג זה יותר מהמתג הרגיל, לדוגמה: וַ֭אֲנִֽי; בְּ֭יָדֽוֹ; הָלַֽךְ֮. כמו כן, לעיתים הוארך גם הטעם 'סוף פסוק', במקומות שתיתכן טעות בהטעמת המלה, לדוגמה במלה 'כְּֽמַעֲשֵֽׂהוּ' הוארך הטעם {{נוסח|תחת השי&quot;ן|במקור נכתב בטעות: תחת העי&quot;ן.}} כדי להבדילו מהמתג תחת הכ&quot;ף שאינו מציין הטעמה אלא רק הארכה מועטת, וכן במלה יְשָֽׁרְתֵֽנִי. במלה 'יִצְפֹּֽנוּ' הוארך המתג כדי להדגיש שהטעם הוא מלעיל.{{הערה|'''סידור כוונת הלב השלם''' (מכון שירה חדשה תשע&quot;ד), מבוא, עמ' 10-11.}}

אין כמו ההסבר הזה, ולצדו הצורך לעצב סוגים שונים של קווי געיה כדי להבחין בין תפקידיהם השונים, כדי ללמד על הקושי להשתמש בגעיה בתור סימן להברה המוטעמת בפסוקי אמ&quot;ת. בהתאם לכך יש לשים לב שבכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, במקומות הנדירים שבהם סימנו את ההברה המוטעמת בתיבה של דחי על ידי געיה, לא עשו כך באף תיבה שיש בה געיה אחרת. ועוד ייתכן שכתבו את הקו הקטן בנטייה לצד שמאל בדומה למרכא, במקום לכתוב אותו מאונך, כדי להבדילו מן הגעיה. אמנם בסופו של דבר אין בו משמעות של געיה ולא של מרכא.

'''שאלת הטעם הכפול לדחי:''' ייתכן שיש קושי מיוחד לגבי טעם הדחי, בגלל שהוא דומה לטעם אחר, הטרחא, בצורתו. הקורא עלול להתבלבל ביניהם אם הוא ייתקל בדחי בתוך התיבה.

אבל שני הטעמים, דחי וטרחא, שונים מאוד במיקומם מתחת לאות: בשונה מהדחי, טעם הטרחא נכתב '''אחרי''' הניקוד באמצע האות או בצדה השמאלי. בנוסף לכך, בגלל שהדחי נכתב תמיד בתחילת התיבה לימינה של האות הראשונה, באופן די בולט שקשה לפספס, החשש הזה פחות בעייתי. ייחודו של טעם הדחי עוד יותר בולט בטעם כפול, כשרואים שני טעמים מקבילים של דחי אחד אחרי השני לפני תחילת התיבה ובתוך אותה תיבה. כלומר: ניתן לטעון בצדק שב'''כל''' דחי יש דמיון לטרחא בצורתו, אבל הדמיון הזה קיים ממילא גם בלי להוסיף טעם כפול. אם מוסיפים את הטעם הכפול, אז הדמיון בין דחי לטרחא דווקא יורד.

בשאלה הזאת יש הרבה משקל לפונט: אם הפונט עושה הבחנה ברורה וחדה בין דחי לבין טרחא, אז הקושי הזה יהיה פחות מורגש. וכך נראה בפונט שאנחנו משתמשים בו ב&quot;מקרא על פי המסורה&quot;. ראו לדוגמה את הסימון של טעם כפול לדחי בפסוקים רבים בדף הנסיוני [[משתמש:Dovi/טעמי אמ&quot;ת כפולים|משלי ל']] (א, ז, ח, כ, כא, כג, כה, כו, כח), והשוו לפסוקים אחרים שבהם הדחי נכתב פעם אחת בתיבה שטעמה לעיל (כגון י, יא, יב, יג). ואז השוו את הדחי הכפול ב[[משתמש:Dovi/טעמי אמ&quot;ת כפולים#ל א|פסוק א]] (&quot;הַגֶּבֶר&quot;) אל טעם הטרחא באותו פסוק (&quot;לְאִ֖יתִיאֵ֣ל&quot;): ההבדל ביניהם בולט הן בגלל המיקום השונה מתחת לאות, והן בגלל כפילות הטעם לדחי. וראו שם עוד פסוקים שבהם טעם הצינור כפול (ט, יט) לעומת פסוקים שבהם הוא נכתב פעם אחת בתיבה שטעמה מלרע (יד, טו, טז, יז); והשוו ל[[משתמש:Dovi/טעמי אמ&quot;ת כפולים#ל לג|פסוק לג]] שיש בו צינורית.

'''טעם כפול לצינור:''' הצינור פחות נפוץ מהדחי. הוא מופיע רק בפסוקים המתחלקים ליותר משני חלקים עיקריים, כאשר החלק הראשון של הפסוק נמצא בתחומו של &quot;עולה ויורד&quot; והצינור יכול לחלק את תחומו. בנוסף לכך, הצינור נכתב כאמור בסוף התיבה, ובגלל שהרוב המכריע של המילים מוטעמות מלרע, בהברה האחרונה, יוצא שמספר המילים המוטעמות מלעיל ושבהן יש צורך להוסיף טעם כפול הוא יחסית קטן.

מכיוון שהצינור גם דומה ל&quot;זרקא&quot; בכ&quot;א הספרים בצורתו ובמיקומו בתיבה, והקורא בכ&quot;א הספרים כבר רגיל למשמעותו ולמשמעות הטעם הכפול שלו, אין כל בעיה לסמן אותו במקומות המעטים שיש צורך בכך.

'''צינור – התו לטעם הכפול:''' לגבי הצינור, חייבים לסמן את הטעם הכפול שלו בהברה המוטעמת על ידי עוד תו של '''צינור''' דווקא. אסור להשתמש ב'''צינורית''' לשם כך, כי הצינורית היא טעם אחר בספרי אמ&quot;ת, וחייבים להפריד ביניהם. המיקום שלהם שונה מעל האות, באופן בולט. בכך שונה טעם הצינור בספרי אמ&quot;ת מטעם הזרקא בכ&quot;א הספרים. כי לגבי זרקא הייתה אפשרות לסמן את הטעם הכפול בתו שיושב מעל גבי האות באמצעה, אבל לגבי הצינור אי אפשר לעשות את זה.

'''מסקנה:''' רצוי לסמן את ההברה המוטעמת בתיבות של דחי וצינור היא בדיוק כמו בכ&quot;א הספרים: על ידי הוספת טעם כפול בהברה המוטעמת. קוראים הרגילים לזה בשאר ספרי התנ&quot;ך יתרגלו בקלות לשיטה דומה בספרי אמ&quot;ת.

'''המצב הנוכחי:''' בתשרי תשפ&quot;ה (2024) הסתיים ביצוע מלא של סימון כפול ל&quot;דחי&quot; ו&quot;צינור&quot; בפסוקי אמ&quot;ת. אין שינוי בפועל בתצוגת רוב הפסוקים, שיש בהם טעם דחי, אך ניתן לראות סימון להברה המוטעמת בדפי העריכה, בתוך [[תבנית:מ:דחי]]. לגבי טעם הצינור, שאין בו קושי, הטעם הכפול כבר מופיע (ע&quot;י השימוש ב[[תבנית:מ:צינור]]).

===עולה ויורד===

'''עולה ויורד''' הוא טעם המחלק את התחום השלם של הפסוק, בתוך פסוקים ארוכים או מורכבים בספרי אמ&quot;ת. אמנם רוב פסוקי אמ&quot;ת נחלקים ע&quot;י אתנחתא, כמו בכ&quot;א הספרים. אך אם החלק השני של הפסוק ארוך, אז הפסוק השלם יתחלק בדרך כלל על ידי עולה ויורד, ולשמאלו יתחלק שוב בחלוקה משנית על ידי אתנחתא.{{הערה|מתוך 4465 פסוקי אמ&quot;ת, רק 421 מתחלקים בחלוקה ראשית ע&quot;י עולה ויורד (כ-9.4%).}} בכך גדול כוחו של עולה ויורד מכוחו של אתנחתא.

&quot;עולה ויורד ( ֫א֥), כנראה, נקרא כן על שם ניגונו העולה והיורד; ניגון זה בא לידי ביטוי גם בצורת הטעם.&quot;{{הערה|ברויאר, טעמי המקרא, ט.9א, עמ' 217.}} כלומר: נראה שטעם זה מסומן בשני סימנים בגלל שניגונו מתבצע בשני חלקים. יש בו הקדמה מוזיקלית כלשהי המסומנת על ידי ה&quot;עולה&quot;, וביצוע מוזיקלי עיקרי המסומן על ידי ה&quot;יורד&quot;.{{הערה|אמנם אין זו דעתו של ייבין, מט.1, עמ' 331. &quot;מסימונו של ה&quot;עולה&quot; בדוגמות הנזכרות בהברה הראויה לגעיה קלה אין להסיק שהוא בא במקום געיה, שכן געיה כבדה וגעית־שוא באות בתיבות אלו לפני ה&quot;עולה&quot;, ולא היתה הטעמה כזו באפשר אילו כוח ה&quot;עולה&quot; היה ככוח געיה. סימון ה&quot;עולה&quot; בהברה הראויה לגעיה אין סיבתו כנראה אלא גראפית.&quot;}}

ה&quot;עולה&quot; מסומן קודם ל&quot;יורד&quot; מעל אחת האותיות בתיבה, או אפילו בסוף התיבה שלפניה, וה&quot;יורד&quot; מסומן אחריו מתחת לאות בהברה המוטעמת. מקומו המדויק של ה&quot;עולה&quot; משתנה לפי הנסיבות: &quot;בכתר העולה הוא על פי רוב בהברה הראויה לגעיה קלה; כגון: לְֽת֫וֹכַחְתִּ֥י ([[משלי א/טעמים#א כג|מש' א, כג]]); ורק אם אין בתיבה הברה הראויה לגעיה קלה, הרי העולה הוא בהברה שלפני הטעם.&quot;{{הערה|ברויאר, שם, ט.8א, עמ' 217 הערה 4. שאר ההסבר להלן על &quot;עולה ויורד&quot; מבוסס על ייבין, מט.1, עמ' 330-331; ועל דברי ברויאר שם בגוף הטקסט בעמ' 217. הבאנו לרוב את הדוגמאות של ברויאר, אך רובן נבחרו מתוך הפניותיו של ייבין.}} סימון ה&quot;עולה&quot; בהברה הראויה לגעיה קלה הוא &quot;כאילו היה טעם־משנה&quot;.{{הערה|ייבין שם, עמ' 331; אמנם לדעתו אין זה באמת &quot;טעם־משנה&quot; (ראו לעיל). יצויין שב-6 מקומות בכתר כתב המסרן געיה באות של ה&quot;עולה&quot;: [[תהלים ב/טעמים#ב ז|ב,ז]]; [[תהלים לז/טעמים#לז ז|לז,ז]]; [[תהלים עח/טעמים#עח לח|עח,לח]]; [[תהלים פ/טעמים#פ טו|פ,טו]]; [[משלי ח/טעמים#ח לד|משלי ח,לד]]; [[איוב יד/טעמים#יד יד|איוב יד,יד]].}} ואילו בדפוסים מסומן ה&quot;עולה&quot; בקביעות בהברה שלפני הטעם, כגון: לְֽתוֹכַ֫חְתִּ֥י.{{הערה|כך בדפוסים כגון לטריס, קורן (לְֽתֽוֹכַ֫חְתִּ֥י בגעיה בהברה הראויה לכך). וכך מסומן ה&quot;עולה&quot; אפילו במהדורות מסוימות המבוססות באופן מלא או חלקי על כתר ארם צובה, כגון ברויאר ו&quot;סימנים&quot;.}} כאמור, אם אין בתיבה הברה הראויה לגעיה קלה, אז גם בכתבי־היד מסומן ה&quot;עולה&quot; בהברה שלפני הטעם כגון: רְשָׁ֫עִ֥ים ([[תהלים א/טעמים#א א|א,א]]), לְנַ֫פְשִׁ֥י ([[תהלים ג/טעמים#ג ג|שם ג,ג]]). כך המצב בדרך כלל. אך אם הברת ה&quot;יורד&quot; באה אחרי שוא נע (בתחילת התיבה או אחרי מקף), אז מסומן ה&quot;עולה&quot; מעל האות המנוקדת בשווא, כגון: מְ֫צֹ֥א ([[תהלים לב/טעמים#לב ו|לב,ו]]), שְׁ֫מ֥וֹ ([[תהלים סח/טעמים#סח ה|סח,ה]]), אֶת־שְׁ֫מֶ֥ךָ ([[תהלים קמב/טעמים#קמב ח|קמב,ח]]).{{הערה|ייבין וברויאר ציינו חריג יחיד לכלל הזה בכתר ארם צובה: כִּֽי־דַלּ֢וֹתִ֫י מְאֹ֥ד ([[תהלים קמב/טעמים#קמב ו|קמב,ו]]).}} עוד יוצא מן הכלל הוא שם הוי&quot;ה, שבו הכתר רגיל לסמן את ה&quot;עולה&quot; באות יו&quot;ד (ובמקום אחד אף בוצע תיקון לשם כך), אך בשני מקומות סימנוֹ על אות ה&quot;א הראשונה.{{הערה|כתבי־היד הקרובים רגילים לסמן את ה&quot;עולה&quot; באות ה&quot;א בשם הוי&quot;ה (ויש תופעה דומה לגבי סימון מהפך מצונר בתיבה זו; ראו ייבין מט.3, עמ' 332; נג.1; ו[[#צינורית|להלן במבוא]]). שם הוי&quot;ה מוטעם ב&quot;עולה ויורד&quot; במקומות הבאים בכתר ארם צובה: [[תהלים כז/טעמים#כז כד|תהלים כז,יד]]; [[תהלים פד/טעמים#פד ג|תהלים פד,ג]]; *[[תהלים פה/טעמים#פה ט|תהלים פה,ט]] (&quot;עולה&quot; מסומן באות ה&quot;א); [[תהלים קד/טעמים#קד א|תהלים קד,א]] (באות יו&quot;ד לאחר תיקון); [[תהלים קל/טעמים#קל ז|תהלים קל,ז]]; [[תהלים קמב/טעמים#קמב ו|תהלים קמב,ו]]; *[[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]] (באות ה&quot;א).}}

לעתים מסומן ה&quot;עולה&quot; בהברה שלפני ה&quot;יורד&quot; כשהיא בתיבה המוקפת אל תיבת ה&quot;יורד&quot;, כגון: לֹ֫א־לָ֥נוּ ([[תהלים קטו/טעמים#קטו א|קטו,א]]), כֶּ֫ן־ה֥וּא ([[משלי כג/טעמים#כג ז|משלי כג,ז]]). ולפעמים מסומן ה&quot;עולה&quot; בסוף תיבה המחוברת אל תיבת ה&quot;יורד&quot; בטעם מחבר, כגון: מִֽי־יַרְאֵ֢נוּ֫ ט֥וֹב ([[תהלים ד/טעמים#ד ז|ד,ז]]), סָפַ֢רְתָּ֫ה אָ֥תָּה ([[תהלים נו/טעמים#נו ט|שם נו,ט]]). (הטעם המחבר בשתי הדוגמאות האחרונות הוא &quot;אתנח הפוך&quot;, אחד מהמשרתים הנפוצים של &quot;עולה ויורד&quot;).{{הערה|על שמו וצורתו של אתנח הפוך ראו ייבין, מט.6, עמ' 333-334. (השם ניתן לו ע&quot;י ייבין על יסוד צורתו ועל התיאור שלו בקטע מסורה קדום: &quot;הטעם '''אשר דומה לאתנח ההפוך''' מתנגן שני ניגונים ומשתפל&quot;.) על אתנח הפוך כמשרת ראו ברויאר, טעמי המקרא, יא.57, עמ' 293-294.}} תופעה זו קיימת אך ורק אם ההברה בסוף התיבה שלפני ה&quot;יורד&quot; היא בלתי מוטעמת, כמו בדוגמאות הללו.

אבל אם ההברה בסוף התיבה שלפני ה&quot;יורד&quot; מוטעמת, או אם יש בתיבה טעם מפסיק, אז כתבי־היד מסמנים '''רק''' את ה&quot;יורד&quot; ומשמיטים את ה&quot;עולה&quot; לגמרי. כגון: לְאֵ֢ל חָ֥י ([[תהלים מב/טעמים#מב ג|תהלים מב,ג]]), וְאֵשֵׁ֢ב רֹ֥אשׁ ([[איוב כט/טעמים#כט כה|איוב כט,כה]]), קֶ֗דֶם סֶ֥לָה ([[תהלים נה/טעמים#נה כ|תהלים נה,כ]] בטעם מפסיק של רביע).{{הערה|בכתר ארם צובה יש השמטה שיטתית ועקבית כזאת של ה&quot;עולה&quot; ב-11 פסוקי אמ&quot;ת; ראו פירוט [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#עולה ויורד|בפרק החמישי של המבוא למהדורה]].}} ואילו בדפוסים מקפידים לסמן את ה&quot;עולה&quot; למעלה באות של ה&quot;יורד&quot;: לְאֵ֢ל חָ֥֫י, וְאֵשֵׁ֢ב רֹ֥֫אשׁ, קֶ֗דֶם סֶ֥֫לָה. ייתכן שסיבת ההשמטה בכתבי־היד מהותית: בתיבות כגון אלו לא נשאר מקום לבצע את ההקדמה המוזיקלית של ה&quot;עולה&quot;. ואילו הדפוסים (המאוחרים יחסית) משקפים מצב שבו הקדמה מוזיקלית זו כבר איננה מוכרת ואינה מתבצעת כלל, ושני הסימנים של &quot;עולה ויורד&quot; נתפסים אצלם ביחד בתור ביצוע אחיד לטעם אחד בלבד. ולכן הם מסמנים את ה&quot;עולה&quot; בקביעות כחלק מהטעם, ואולי גם כדי למנוע שיבושים בקריאה.{{הערה|אכן במקום אחד, [[איוב ט/טעמים#ט כב|איוב ט,כב]] (אַחַ֗ת הִ֥יא), גרמה השמטת ה&quot;עולה&quot; בכתבי־היד לשיבושים מגוונים בדפוסים. במקום לנקד אַחַ֗ת הִ֥֫יא הם ניקדו: אַֽחַת־הִ֭יא (!) או אַחַת־הִ֭יא (!) או אַחַ֗ת הִ֭יא (קורן!), בגלל שהמדפיסים לא הבינו שמדובר על &quot;עולה ויורד&quot;. דוגמה זו מבהירה את חשיבותו של סימון ה&quot;עולה&quot; בשביל הקורא והלומד.}}

בכל המקומות שה&quot;עולה&quot; מסומן בתיבה שלפני תיבת ה&quot;יורד&quot;, ואין טעם עצמאי בתיבת ה&quot;העולה&quot;, שתי התיבות ראויות לצירוף על־ידי מקף.{{הערה|עולה ויורד מוטעם בשתי תיבות ב-55 פסוקים, שהם כ-13% מתוך 421 פסוקים המוטעמים ע&quot;י עולה ויורד.}} אך בכתבי־היד השמיטו את המקף בדרך כלל, כנראה כדבר המובן מאליו שאין חובה לסמן אותו. ואילו בדפוסים הנהיגו עקביות גמורה: הם הקפידו להשמיט את המקף '''תמיד''', אפילו בתיבות מוקפות שאין בהן טעם כלל. כגון: לֹ֫א לָ֥נוּ (במקום לֹ֫א־לָ֥נוּ בכתר), כֶּ֫ן ה֥וּא (במקום כֶּ֫ן־ה֥וּא בכתר). גם כתר ארם צובה השמיט את המקפים בדרך כלל (אך לא תמיד), כגון: עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם ([[תהלים א/טעמים#א ג|א,ג]]) במקום עַֽל־פַּלְגֵ֫י־מָ֥יִם, אֶֽ֫ל חֹ֥ק ([[תהלים ב/טעמים#ב ז|ב,ז]]) במקום אֶֽ֫ל־חֹ֥ק (בדומה לדפוסים).{{הערה|המקף בין שתי תיבות של עולה ויורד מסומן בכתר ארם צובה בששה פסוקים (מתוך 55): [[תהלים ע/טעמים#ע ו|תהלים ע,ו]] (ח֫וּשָׁה־לִּ֥י); [[תהלים קטו/טעמים#קטו א|קטו,א]] (לֹ֫א־לָ֥נוּ); [[משלי ה/טעמים#ה יט|משלי ה,יט]] (וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן); [[משלי כג/טעמים#כג ז|כג,ז]] (כֶּ֫ן־ה֥וּא); [[משלי ל/טעמים#ל יז|ל,יז]] (לִֽיקְּהַ֫ת־אֵ֥ם); [[משלי ל/טעמים#ל יט|ל,יט]] (עֲלֵ֫י־צ֥וּר). הקפה בין תיבת ה&quot;עולה&quot; לתיבת היורד נמצאת לפעמים גם בכתבי־היד הקרובים לכתר, כגון [[תהלים עג/טעמים#עג כח|עג,כח]] (לִ֫י־ט֥וֹב) ו[[תהלים קמד/טעמים#קמד יג|קמד,יג]] (אֶ֫ל־זַ֥ן) בכתי&quot;ל; לתיאורים של כתבי־יד נוספים ראו ייבין, מט.1 עמ' 330.}} למרות שהמקף מושמט בדרך כלל, העובדה ששתי התיבות ראויות לצירוף על־ידי מקף משפיעה על עצם ניקודן, כגון: [[תהלים מ/טעמים#מ יח|תהלים מ,יח]] (א=יַֽחֲשָׁ֫ב לִ֥י); [[תהלים קמה/טעמים#קמה כא|קמה,כא]] (א=יְֽדַבֶּ֫ר פִּ֥י); [[איוב ז/טעמים#ז יא|איוב ז,יא]] (א=אֶחֱשָׂ֫ךְ פִּ֥י).

{{קו תחתי|'''במהדורתנו, המיועדת להיות תיקון קוראים, נעצב את הטעם המפסיק החשוב &quot;עולה ויורד&quot; בדרכים הבאות:'''}}

'''א. &quot;עולה&quot; ו&quot;יורד&quot; באות אחת:''' הצורה המלאה של הטעם (כלומר &quot;עולה&quot; ו&quot;יורד&quot; ביחד) הייתה מקובלת במשך מאות שנים בדפוסים, ועדיין נמצאת ברוב המהדורות בימינו. העקביות בה חשובה ביותר ואף קריטית בשביל קריאה נכונה של הפסוק, כי חסרונה עלול להטעות את הקורא ולגרום לשיבושים בולטים בקריאתו.{{הערה|לכן מפתיע שבמהדורת סימנים, שהיא &quot;תיקון קוראים&quot; מובהק ויש בה תוספת סימנים לרוב כדי להדריך את הקורא, לא מצאו לנכון לסמן את ה&quot;עולה&quot; במקומות האלה. וכך גם אצל ברויאר ומכון ממרא.}} לכן גם במהדורתנו נסמן בעקביות את שני מרכיבי &quot;עולה ויורד&quot;, אף בפסוקים שבהם ה&quot;עולה&quot; מושמט בכתבי־היד.{{הערה|לרשימה מפורטת של כל הפסוקים ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#עולה ויורד|בפרק החמישי של המבוא למהדורה]].}} החלטה זו היא בהתאם למטרתנו הכללית להיות &quot;תיקון קוראים&quot;.{{הערה|הפתרון האופטימלי, לדעתנו, היה לסמן את ה&quot;עולה&quot; ב'''{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}}''' בפסוקים האלה, בדומה למקפים בין תיבות ה&quot;עולה&quot; וה&quot;יורד&quot; (ראו &quot;ב.&quot; בהמשך.). אך אפשרות זאת לא קיימת היום מבחינה טכנית, כי הדפדפנים מכריחים את סימני הניקוד והטעמים להופיע תמיד בצבע של האות.}}

'''ב. מקף בין שתי תיבות של &quot;עולה&quot; ו&quot;יורד&quot;:''' שני סימנים &quot;עולה&quot; ו&quot;יורד&quot; הם בסופו של דבר טעם אחד שכוחו גדול במיוחד. כשהטעם הזה מסומן בשתי תיבות סמוכות, ואין טעם עצמאי בתיבה הראשונה, מוסכם לפי כל הדעות שמדובר על שתי תיבות הראויות לצירוף על־ידי מקף, ועובדה זו אף משפיעה על הגייתן ועל עצם ניקודן (למרות שכתבי־היד משמיטים את המקף בדרך כלל כדבר המובן מאליו). לקורא בימינו חשוב אם כן שהמקפים ביניהן יסומנו. לכן במהדורתנו סימנו אותם כדי שהקורא יבין שיש לצרף את שתי התיבות, אמנם ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}} כדי שגם ידע שהמקף לא מופיע בכתב־היד.{{הערה|בששת המקומות שהמקף מסומן בכתר ארם צובה, המקף במהדורתנו יופיע בצבע רגיל. לרשימה מפורטת של כל הפסוקים ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#עולה ויורד|בפרק החמישי של המבוא למהדורה]].}}

'''ג. מקום סימון ה&quot;עולה&quot; בתוך התיבה:''' אם ההברה השנייה שלפני ה&quot;יורד&quot; פתוחה וראויה לגעיה קלה, נסמן בה את ה&quot;עולה&quot;.{{הערה|הרב ברויאר במהדורותיו סימן את ה&quot;עולה&quot; תמיד בהברה שלפני ה&quot;יורד&quot;, ואילו במג&quot;ה מסמנים אותו תמיד כהופעתו בכתר. אם כן מהדורתנו קרובה יותר למג&quot;ה בנושא הזה.}} יש בהחלטה זו מחיר קטן בעקביות, כי ה&quot;עולה&quot; לא יופיע '''תמיד''' בהברה שלפני ה&quot;יורד&quot; (מקומו הרגיל ברוב התיבות, שאין בהן הברה הראויה לגעיה קלה). אבל יש בה יתרון של הדגשת ההברה הראויה לגעיה קלה (&quot;כאילו היה טעם משנה&quot;) ע&quot;י סימן שייתכן שיש בו משמעות מוזיקלית מובהקת. מה גם שבכתר ארם צובה נעשה מאמץ מיוחד לתקן את ה&quot;עולה&quot; ברוב המקומות האלה.{{הערה|ייבין, מט.1-2 עמ' 331. אמנם בתיבות אחדות שבהן ה&quot;עולה&quot; אינו במקומו הקבוע אלא בהברה אחרת שאיננה ראויה לגעיה, ולא בוצע תיקון בכתר, ה&quot;עולה&quot; יופיע במהדורתנו במקומו הקבוע ע&quot;פ הכללים ונעיר על המיקום החריג בהערות הנוסח. והם: [[תהלים נב/טעמים#נב ט|תהלים נב,ט]] (מָע֫וּזּ֥וֹ); [[תהלים סח/טעמים#סח כא|סח,כא]] (לְֽמוֹשָׁ֫ע֥וֹת); [[תהלים קלז/טעמים#קלז ז|קלז,ז]] (יְֽרוּשָׁ֫לָ֥͏ִם); [[תהלים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (לָרָ֫שָׁ֥ע). אמנם אם בוצע תיקון בכתר אז הבאנו תמיד את הנוסח המתוקן: [[תהלים קלז/טעמים#קלז ו|תהלים קלז,ו]]; [[תהלים קמד/טעמים#קמד ז|תהלים קמד,ז]]; [[משלי ה/טעמים#ה יט|משלי ה,יט]] (ראו ייבין מט.3 עמ' 332). והשוו עוד [[תהלים נ/טעמים#נ כג|נ,כג]] (יְֽכַ֫בְּ֫דָ֥נְנִי!); ראו ייבין שם, עמ' 331.}} ולגבי שם הוי&quot;ה, נסמן בו את ה&quot;עולה&quot; באופן עקבי באות יו&quot;ד (ראו לעיל).

'''לרשימות מלאות של כל המקומות שבהם בצענו את המדיניות לגבי &quot;עולה ויורד&quot;, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#עולה ויורד|פרק החמישי של המבוא למהדורה]]'''.

===צינורית===

הצינורית היא טעם משני, שאינו מסמן את ההברה המוטעמת. לכן היא בדרך כלל נכתבת ביחד עם טעם אחר באותה תיבה, הבא אחריה כדי לסמן את ההברה המוטעמת. לדוגמה: '''ק֘וּמָ֤ה''' יְהֹוָ֨ה{{מ:לגרמיה}}'''הוֹשִׁ֘יעֵ֤נִי''' אֱלֹהַ֗י ([[תהלים ג/טעמים#ג ח|תהלים ג,ח]]).

אך לעתים הצינורית נכתבת לבד בתיבה הקודמת (בדומה ל&quot;עולה&quot;), ובאותם מקרים [[#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|התיבה ראויה להיות מוקפת]] כי אין בה טעם עצמאי. במהדורתנו הוספנו מקף אפור אחרי תיבות מהסוג הזה, כדי לציין שהטעם הכתוב בתיבה הוא רק משני, והטעם העיקרי נמצא בתיבה שלאחריה. לדוגמה: &quot;כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}ה֤וּא&quot; ([[תהלים צה/טעמים#צה ז|תהלים צה,ז]]).

בכתר ארם צובה, מקום סימונה הרגיל של צינורית בתוך התיבה דומה למקום סימונו של [[#עולה ויורד|&quot;עולה&quot;]]: בדרך כלל מסמנים אותה בהברה שלפני הטעם (כמו ה&quot;עולה&quot;). בשם הוי&quot;ה מסמנים אותה באות יו&quot;ד (גם כן כמו ה&quot;עולה&quot;); נוהג זה הוא בניגוד לדפוסים, שבהם מסומנת הצינורית באות ה&quot;א הראשונה (וכך גם במהדורות ברויאר). במהדורתנו הצינורית מסומנת בעקביות באות יו&quot;ד של שם הוי&quot;ה כמו בכתר.{{הערה|ראו ייבין מט.3, עמ' 332; נג.1, עמ' 350.}}

'''לרשימות מלאות של כל המקומות שבהם בצענו את המדיניות לגבי צינורית, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#צינורית|פרק החמישי של המבוא למהדורה]]'''.

===הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל===

בכתר ובכתבי־היד העתיקים, משרת הפזר הוא ה&quot;גלגל&quot;, והוא זהה בצורתו למשרת הפזר הגדול בכ&quot;א הספרים (&quot;ירח בן יומו&quot; המשרת ל&quot;קרני פרה&quot;). מספרו ב[http://www.unicode.org/charts/PDF/U0590.pdf יוניקוד] הוא 05AA (&quot;֪&quot;).

משרת ה&quot;עולה ויורד&quot; הוא טעם אחר, צורתו כ&quot;אתנח הפוך&quot; בקירוב (וכך כינה אותו ישראל ייבין), ובכתר אין שום טעם כצורתו בכ&quot;א הספרים. אך בכללים המקובלים לטעמי אמ&quot;ת בספרות '''המאוחרת''' קבעו שמשרת ה&quot;עולה ויורד&quot; הוא ה&quot;גלגל&quot; דווקא, המשמש '''גם''' משרת הפזר.{{הערה|ראו ייבין, מט.5, עמ' 333.}} מספרו ב[http://www.unicode.org/charts/PDF/U0590.pdf יוניקוד] הוא 05A2 (&quot;֢&quot;).

במהדורתנו נשמור כמובן על ההבחנה בין שני הטעמים השונים בדיוק כמו שנעשה בכתר ובכתבי־היד העתיקים. האבחנה ביניהם תעשה על ידי תבנית שמציגה את התָו המתאים ביוניקוד. אמנם הפונטים הקיימים לא מבחינים היטב בין שני הטעמים בצורתם, אך התבנית עצמה מציינת באופן ברור על איזה טעם מדובר.

שלושת התבניות שנשתמש בהן:
#[[תבנית:ירח בן יומו]] (בשביל [[#הטעמים הנדירים בכ&quot;א הספרים|הטעם הנדיר בכ&quot;א הספרים]], הזהה בצורתו ל&quot;גלגל&quot; בספרי אמ&quot;ת שהוא המשרת של הפזר); מספרו במערכת היוניקוד: 05AA.
#[[תבנית:גלגל]] (בשביל המשרת של הפזר בספרי אמ&quot;ת, הזהה ל&quot;ירח בן יומו&quot; בכ&quot;א הספרים); מספרו במערכת היוניקוד: 05AA.
#[[תבנית:אתנח הפוך]] (בשביל המשרת של &quot;עולה ויורד&quot; בספרי אמ&quot;ת, שיש בו דמיון מסוים לצורתם של &quot;ירח בן יומו&quot; ו&quot;גלגל&quot; אך אינו זהה להם בצורתו); מספרו במערכת היוניקוד: 05A2.

על ידי השימוש בתבניות הללו, יוצא לנו גם תיוג אוטומטי מלא לשלושת הטעמים. בדף של כל תבנית, בצד ימין, יש קישור ל&quot;דפים המקושרים לכאן&quot;; על ידי לחיצה מקבלים בין השאר רשימה מלאה של כל הפסוקים במקרא שבהם מופיע הטעם.

===רביע מוגרש===

'''&quot;רביע מוגרש&quot;:''' במהדורתנו נסמן את נקודת ה&quot;רביע&quot; בטעם &quot;רביע מוגרש&quot; בעקביות לנוחותו של הקורא, כולל בתיבה שטעמה בראשה, למרות שהסימן הזה חסר בכתר בדרך כלל בתיבות כאלו. ואמנם במקומות אחדים שבהם הוא מופיע אף בכתר, נציין את העובדה הזאת בתיעוד הנוסח.{{הערה|ע&quot;פ ייבין, מה.1, עמ' 310. הנקודה מסומנת 5-6 פעמים; ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#רביע מוגרש|כאן]]''' לרשימה מפורטת.}}

'''לרשימות מלאות של כל המקומות שבהם בצענו את המדיניות לגבי &quot;רביע מוגרש&quot;, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#רביע מוגרש|פרק החמישי של המבוא למהדורה]]'''.

===טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת===

בתיבות רבות בספרי אמ&quot;ת חסר טעם מובהק. יש בהן סימן כלשהו של טעם, אך מדובר על סימן שלא בא לציין את ההברה המוטעמת. לעתים הוא אף נכתב בהברה שאינה יכולה מוטעמת לפי כל הכללים של המסורה והדקדוק. כל התיבות הללו ראויות להיות מוקפות, ולעתים הן אף מנוקדות כאילו היה בהן מקף. ולפעמים אנחנו מוצאים שנכתב מקף אחרי תיבות אחדות מהסוג הזה בכתבי־היד. אבל ברוב המכריע של המקומות אין מקף, למרות שהתיבה ראויה להיות מוקפת.

מציאות זו מקשה על כל מי שקורא בספרי אמ&quot;ת ורוצה לבטא את הפסוקים כתיקונם. לכן הוספנו מקף אפור אחרי תיבות מהסוג הזה במהדורתנו.

להלן הסבר מפורט של התופעה ושל הביצוע.

====א. תיבה הראויה להיות מוקפת: הסבר התופעה====

הרב מרדכי ברויאר דן באריכות באחד מהממצאים של ישראל ייבין בספרו המונומנטלי '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו'''.{{הערה|ראו [https://www.jstor.org/stable/24366508 &quot;נוסח הטעמים ב'כתר' לאור ספרו של ישראל ייבין (סיום)&quot;], [https://www.jstor.org/stable/i24360790 '''לשוננו''' ניסן-תמוז תשל&quot;א], עמ' 175-191.}} ייבין הצליח, על־ידי תיאור מדוקדק של הנתונים בכתר ארם צובה, להבחין היטב בין שני סימנים קרובים: קו של געיה וקו של מרכא. וכך עלה בידו גם לקבוע את נוכחותה המלאה של המרכא בין הטעמים המשרתים האחרים.{{הערה|לפני ספרו של ייבין, היה נדמה לחוקרים שבמקומות רבים מאוד, טעם המרכא במקרא הוא בעצם געיה, בעקבות נוסח הדפוסים; ראו ברויאר, שם, עמ' 175-176.}} בנוסף, ברויאר טען שעל־פי ממצאיו של ייבין ניתן לגלות גילוי נוסף על עצם טיבו של טעם המרכא בספרי אמ&quot;ת:{{הערה|הציטוט מתוך ברויאר, שם, עמ' 176-177; הבאנו את הדוגמאות מהמקרא בניקוד מלא, וההדגשות הן משלנו.}}

:...יש להבדיל, לדוגמה, בין המשרתים השונים, המצויים בתיבת לגרמיה של אמ&quot;ת. אתה מוצא שם מהפך ועילוי וגם מרכא. אך לא הרי אלו כהרי זה: מהפך ועילוי מצויים רק בהברה האחרונה הראויה לגעיה קלה; והם שכיחים מאוד גם כמשרתים עיקריים בתיבתם; והשוה: וְלָ֤רָשָׁ֨ע׀ – נָשְׂא֤וּ נְהָר֨וֹת׀; וַהֲדָ֬רְךָ֨׀ – תְּחַדֵּ֬שׁ עֵדֶ֨יךָ׀. כנגד זה מרכא מצויה גם בהברה שאינה ראויה לשום געיה: תַּ֥הְפֻּכ֨וֹת׀; ולעולם אין היא מצויה כטעם עיקרי בתיבתה.

:'''שתי תכונות אלה הופכות את המרכות הללו למשרתים מסוג מיוחד. ספק, אם אפשר לקרוא להן משרתים כלל. מכל מקום, אין כוחן ככוח שאר המשרתים.''' והדבר ניכר בשתיים:

:א) בדרך כלל משרת ומקף מוציאים זה את זה; ואם תיבה מוקפת ראויה גם למשרת, מיד היא חדלה להיות מוקפת; כגון: וַיַּ֣עֲשׂוּ כֵ֔ן – במקום: וַיַּ֣עֲשׂוּ־כֵ֔ן. כנגד זה מרכא מצויה גם בתיבה מוקפת: וּ֥תְהִי־ע֨וֹד׀ ([[איוב ו/טעמים#ו י|איוב ו, י]]), מַ֥עֲדֶה־בֶּ֨גֶד׀ ([[משלי כה/טעמים#כה כ|משלי כה, כ]]).{{הערה| ברויאר מעיר כאן שהדבר נכון גם למרכא המשרת לרביע גדול, כגון כְּמ֥וֹ־עֵ֗שֶׂב ([[תהלים צב/טעמים#צב ח|תהלים צב,ח]]). וראו עוד דוגמות שכתוב בהן מקף בכתר ארם צובה ולא נשמטה ההקפה: לַ֥עֲשׂוֹת־רְצוֹנְךָ֣ אֱלֹהַ֣י חָפָ֑צְתִּי ([[תהלים מ/טעמים#מ ט|תהלים מ,ט]]); מַ֥עַלְלֵי־אֵ֑ל ([[תהלים עח/טעמים#עח ז|תהלים עח,ז]]).}}

:ב) לפעמים גם מרכא מבטלת את המקף שלאחריה; כך תמיד בתיבה זעירה: פֶּ֥ן אֶשְׂבַּ֨ע׀ ([[משלי ל/טעמים#ל ט|מש' ל, ט]]), אִ֥ם חֲרוּצִ֨ים׀ ([[איוב יד/טעמים#יד ה|איוב יד, ה]]); וכך תמיד בתיבת הַ֥לְלוּ יָ֨הּ׀. '''אולם ביטול זה של המקף אינו אלא למראית עין: התיבה &quot;נמלטה מן ההקפה&quot; – ועדיין דינה כדין תיבה מוקפת.''' משום כך תיבות &quot;את&quot;, &quot;כל&quot;, מנוקדות כגון תיבות מוקפות; אֶ֥ת גְּא֨וֹן ([[תהלים מז/טעמים#מז ה|תה' מז, ה]]),{{הערה|לדיון נוסף על תיבה זו ראו בהמשך דבריו של ברויאר שם, עמ' 180.}} כׇּ‍֥ל עַצְמוֹתַ֨י׀ ([[תהלים לה/טעמים#לה י|שם לה, י]]).

:ניקוד זה של תיבות &quot;את&quot;, &quot;כל&quot; היה תמיד חידה למדקדקים. המסורת הספרדית, הקוראת &quot;כל&quot; זה כקמץ רחב רק מעידה על הערבוביה שבאה בעקבותיו. דומה, שגילויו של ייבין נותן פתרון נאה: המרכא שבתיבות אלה היא מרכא משנית – שאינה יכולה לשמש כטעם עיקרי בתיבתה. הרי היא דומה לשאר מרכות מסוג זה, שכולן מצויות רק כטעמים משניים. '''משום כך עדיין תיבות אלה נחשבות כמוקפות – ומנוקדות בהתאם לכך.'''{{הערה|ראו גם את דבריו של ייבין עצמו (נא.3.ה, עמ' 346) לגבי התיבה &quot;כָּל&quot; בתהלים ([[תהלים לה/טעמים#לה י|לה,י]]) ובמשלי ([[משלי יט/טעמים#יט ז|יט,ז]]), שהקמץ הוא תנועה '''קטנה''' דווקא. ייבין מצביע שם על תופעה שקיימת בתיבות שבהן המשרת של לגרמיה אינו מהפך אלא מרכא כאשר מדובר בהברה סגורה אחת מנוקדת בתנועה קטנה, ובניגוד לדעתם של חוקרים אחרים שהציעו שתיבת &quot;כָּל&quot; נמלטה מן ההקפה. בפירוש דעת מקרא על תהלים ([[תהלים לה/טעמים#לה י|לה,י]]; עמ' קצד הערה 4) הסביר המפרש את התופעה: &quot;'כל' שבפסוק זה בלי מקף ובמרכא, ואף על פי כן בקמץ ולא בחולם. והוא משום שהמרכא היא טעם חלש ביותר, והיה בכחה לבטל את המקף – אבל לא היה בכחה להפוך את הקמץ לחולם. ולפי שיקול דעת זה יש לחשוב את הקמץ לקטון. ולפי ההגיה המקורית של בעלי הניקוד, שהיא דומה להברה האשכנזית (או התימנית) בימינו, אין כאן בעיה. אולם לפי ההברה הספרדית יש כאן בעיה: כלום יתכן להגות קמץ קטן בהברה מוטעמת? והבעיה הזאת היא מעין הבעיה שבהגיית הקמצים שבתבות 'שמרני' שב[[תהלים טז/טעמים#טז א|מזמור טז]] ו'מירדי' (קרי) שב[[תהלים ל/טעמים#ל ד|מזמור ל]]. וכמו בתבות ההן אף כאן מסורת העדות המחזיקות בהברה הספרדית להגות 'כל' שבפסוק זה בקמץ גדול. וביחוד כשאומרים את הפסוק הזה ב'נשמת כל חי' מקפידים להשמיע את הקמץ הגדול. ואף על פי שהמדקדקים שבימינו אין דעתם נוחה מכך, מצינו שרבים מן המדקדקים הקדמונים סברו כך, וראוי לסמוך על דעתם ולא לשנות ממסורת אבות.&quot;}}

ברויאר חזר לדון בנושא של טעמים משניים בהרחבה ובאופן מסודר בספרו '''טעמי המקרא'''. בפרק ט על &quot;סדר פיסוק הטעמים&quot; בספרי אמ&quot;ת, הוא הקדיש חטיבה שלמה לתיבות הרבות שיש בהן יותר מטעם אחד: משרת בתיבתו של מפסיק (ט.20, עמ' 225), ושני משרתים הבאים זה אחר זה בתיבה אחת (ט.21 , עמ' 225-226). ואז, כהמשך לדיון בשני טעמים בתוך תיבה אחת, הוא בחן באריכות את התיבות שיש בהן טעם משני, והן ראויות להיות מוקפות לתיבה שלאחריהן בנסיבות רבות ושונות, כאילו היו תיבה אחת. לעתים תיבות מהסוג הזה מוקפות בפועל בכתבי־היד (ט.22-28, עמ' 226-237).{{הערה|וראו עוד שם יא.1-10, עמ' 263-268.}}

התופעה די דומה לשתי תיבות של &quot;עולה&quot; ו&quot;יורד&quot;: כבר דנו בכך '''[[#עולה ויורד|לעיל]]''', וראינו שתיבת ה&quot;עולה&quot; מנוקדת לעתים כאילו הייתה מוקפת, ולעתים היא אף מוקפת בפועל בכתבי־היד. ואילו בשאר המקרים השמיטו כתבי־היד את המקף כדבר המובן מאליו. לכן במהדורתנו הוספנו מקף בצבע אפור בין שתי תיבות של &quot;עולה&quot; ו&quot;יורד&quot;, כדי שהקורא ידע לקרוא את אותן כתיבות מוקפות.

====ב. תיבה הראויה להיות מוקפת: הסוגים השונים====

'''סה&quot;כ מדובר על מספר סוגים של תיבות הראויות להיות מוקפות, שאותן סימנו במהדורתנו במקף אפור:'''
#כאמור, תיבת ה&quot;עולה&quot; כשאין בה טעם עצמאי (ראו [[#עולה ויורד|לעיל]]);
#צינורית שאין בתיבתה טעם עצמאי (ראו [[#צינורית|לעיל]]);{{הערה|ברויאר, ט.22 (עמ' 226).}}
#מהפך ומרכא כטעמים משניים בתיבות זעירות שאין בהן טעם עצמאי, ולעתים אף מנוקדות כאילו היו מוקפות, כגון: &quot;מִ֤י&quot;, &quot;אֶ֥ת&quot;, &quot;פֶּ֥ן&quot;, &quot;כׇּ‍֥ל&quot; וכו';{{הערה|ברויאר, ט.23-27 (עמ' 227-231). יש סה&quot;כ 6 תיבות זעירות המנוקדות כאילו היו מוקפות. &quot;אֶ֥ת&quot; במקומות הבאים (3): [[תהלים מז/טעמים#מז ה|תהלים מז,ה]]; [[תהלים ס/טעמים#ס ב|תהלים ס,ב]]; [[משלי ג/טעמים#ג יב|משלי ג,יב]]. &quot;פֶּ֥ן&quot; במקום אחד: [[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]]. &quot;כׇּ‍֥ל&quot; במקומות הבאים (2): [[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]].}}
#מרכא כטעם משני בתיבות שלפי השערת הרב ברויאר נשמטה מהן הטעם העיקרי, והן מוטעמות בטעם משני שנסוג לראש התיבה בניגוד לכל כללי נסיגת הטעם, כגון &quot;אַ֥שְֽׁרֵי הָאִ֗ישׁ&quot;,{{הערה|בכתי&quot;ל התיבות מוקפות בפועל (&quot;אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ&quot;). הנוסחים המופיעים בדפוסים התמודדו עם הבעיה בדרכים אחרות. בחלקם יש מרכא באות רי&quot;ש (&quot;אַֽשְׁרֵ֥י הָאִ֗ישׁ&quot; או &quot;אַֽשְֽׁרֵ֥י הָאִ֗ישׁ&quot;), ובחלקם התיבות מוקפות בפועל בלי מרכא (&quot;אַֽשְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ&quot;). והשוו גם את הדוגמה &quot;מַ֥עֲדֶה־בֶּ֨גֶד׀&quot; ([[משלי כה/טעמים#כה כ|משלי כה, כ]]) שכבר הובאה לעיל (והיא מוקפת בפועל).}} &quot;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&quot;{{הערה|שם=הללויה במקף|1=במהדורתנו &quot;הַ֥לְﬞלוּ{{מ:מקף אפור}}יָ֨הּ{{מ:לגרמיה-2}}&quot; במקף אפור במקומות הבאים (9): [[תהלים קו/טעמים#קו א|תהלים קו,א]]; [[תהלים קיא/טעמים#קיא א|קיא,א]]; [[תהלים קיב/טעמים#קיב א|קיב,א]]; [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]]; [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]]; [[תהלים קמז/טעמים#קמז א|קמז,א]]; [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]]; [[תהלים קמט/טעמים#קמט א|קמט,א]]; [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ{{מ:לגרמיה-2}} בכולם). לגבי &quot;הַלְלוּ־יָהּ&quot; כתב ברויאר (ט.27, עמ' 230): &quot;המהפך או המרכא בא תמיד בתיבה זעירה הנוחה להיות מוקפת: מִי, אֶת, אִם, כׇּל, עַל, פֶּן; או הוא בא בתיבות הַלְלוּ יָהּ, המוקפות בכל מקום; כגון: הַלְלוּ־יָ֡הּ ([[תהלים קמו/טעמים#קמו א|קמו, א]]), הַלְלוּ־יָ֭הּ ([[תהלים קלה/טעמים#קלה ג|קלה, ג]]); והמקף מושמט רק במקום שהן מוטעמות באזלא לגרמיה, שיש מרכא משני לפניו: הַ֥לְלוּ יָ֨הּ׀… השמטת המקף… איננה משנה את אופי התיבה… והדבר ניכר גם בהטעמת הַ֥לְלוּ יָ֨הּ׀… תיבה זו מוטעמת באזלא לגרמיה, שהוא תמורת עולה ויורד; אולם אין אזלה לגרמיה יכול לשמש בתפקיד זה, אלא אם כן הוא שולט רק על תיבתו בלבד… ומכאן, שתיבת הַ֥לְלוּ יָ֨הּ׀ נחשבת כתיבה אחת, גם אחרי השמטת המקף שבה.&quot;{{ש}}'''הדפסת תיבת &quot;הַלְלוּ־יָהּ&quot; בסידורי התפילה:''' חוסר העקביות בתיבה זו יכול לבלבל את ציבור המתפללים. לכן בקטעי התפילה המבוססים על ספר תהלים, מומלץ להדפיס אותה בסידורים כשתי תיבות מוקפות בהתאם לכתיב של המסורה: &quot;הַ֥לְלוּ־יָ֨הּ׀&quot; בטעמי המקרא, או &quot;הַלְלוּ־יָהּ&quot; בסידורים שאין בהם טעמי המקרא. לא ראוי להדפיס אותה כתיבה אחת בניגוד לכתיב של המסורה (&quot;הַלְלוּיָהּ&quot;) או כשתי תיבות בלי מקף (&quot;הַלְלוּ יָהּ&quot;). ובוודאי שאין להדפיס אותה לעתים מוקפת ולעתים בלי מקף, באופן המבוסס לכאורה על הכתר, כי התיבה ראויה להיות מוקפת אפילו כשהמקף אינו כתוב בכתב־היד! הטעמתה בראש התיבה (&quot;הַ֥לְלוּ&quot;) הוא בניגוד לכללי הדקדוק, ואי אפשר לקרוא אותה כהוגן בלי מקף.}} וכו';{{הערה|ברויאר, ט.28-34 (עמ' 231-235). והשוו ייבין, מא.4 ב. (&quot;נסיגת טעם לראש תיבה&quot;); ו-ג. (&quot;הקפה&quot;), עמ' 284.}}
#לעתים רחוקות, תיבה זעירה בסדרת משרתים הראויה להיות מוקפת ונמלטה מן ההקפה;{{הערה|ברויאר, ט.18 (עמ' 224), וגם יא.4 (עמ' 265). ראו [[תהלים צו/טעמים#צו ד|תהלים צו,ד]]; [[תהלים קיז/טעמים#קיז ב|תהלים קיז,ב]]; [[תהלים קמג/טעמים#קמג ג|תהלים קמג,ג]]; [[איוב לד/טעמים#לד לז|איוב לד,לז]]. וראו עוד ברויאר, שם יא.56 (עמ' 293) לגבי [[איוב מ/טעמים#מ י|איוב מ,י]]. אך לא הוספנו מקף אפור ב&quot;וְהִנֵּ֨ה עָ֘לָ֤ה כֻלּ֨וֹ{{מ:לגרמיה-2}}&quot; ([[משלי כד/טעמים#כד לא|משלי כד,לא]]) כי הוא חריג לגמרי. לדברי ברויאר מסתבר ש&quot;וְהִנֵּ֨ה&quot; נמלטה מן ההקפה, כי הטעם אזלא לגרמיה מקבל משרת אחד בלבד בשאר המקומות, או לכל היותר משרת אחד וטעם משני (יא.1-4, עמ' 263-265). אבל הטעם אזלא אינו משמש כטעם משני במקומות אחרים. אדרבה הטעם אזלא מצוי כטעם מובהק הנושא את הטעם מרכא כטעם משני (כגון אֶ֥חֱסֶ֨ה ב[[תהלים סא/טעמים#סא ה|תהלים סא,ה]], הֶ֥עֱטִ֨יתָ ב[[תהלים פט/טעמים#פט מו|תהלים פט,מו]], וַיִּ֥שְׁפְּכ֨וּ ב[[תהלים קו/טעמים#קו לח|תהלים קו,לח]], רֵ֥עֲךָ֨ ב[[משלי כז/טעמים#כז י|משלי כז,י]], ובשתי תיבות שנמלטה מביניהן ההקפה אֶ֥ת גְּא֨וֹן ב[[תהלים מז/טעמים#מז ה|תהלים מז,ה]]). והוא כתוב כאן כמו בכל מקום אחר בהברה המוטעמת. ייתכן בכל זאת שהצדק עם ברויאר מהנימוק שהביא, אבל אין לנו פסוק מקביל המורה באופן מפורש על הטעם אזלא כטעם משני.}}
#לעתים רחוקות, משרתים הבאים כטעמים משניים בהברה הראויה לגעיה קלה לפני תיבת אתנחתא או סילוק, אבל אין בהם טעם בהברה המוטעמת, בעיקר טרחא ומרכא;{{הערה|ברויאר, ט.35-36 (עמ' 235-236). ראו [[תהלים סט/טעמים#סט טו|תהלים סט,טו]], [[תהלים קד/טעמים#קד ו|תהלים קד,ו]], [[איוב יב/טעמים#יב טו|איוב יב,טו]] בטרחא; [[תהלים עח/טעמים#עח ז|תהלים סט,ז]] במרכא ויש מקף בכתר.}}
#לעתים רחוקות, תיבה המוטעמת במרכא אחרי רביע קטן ולפני עולה ויורד.{{הערה|ראו ייבין מט.4, עמ' 332: &quot;חמש דוגמות מוטעמות ברביע אף על פי שלפני העו&quot;י בא משרת (מרכא)&quot;. בדומה לכך ציין ברויאר שהמשרת לעולה ויורד הוא רביע קטן אם נותרה לשמאלו רק תיבה אחת, אמנם הוא גם העיר ש&quot;לכלל זה יש חריגים אחדים. בחמשה מקומות יש רביע קטן במקום צינור…&quot; (י.6, עמ' 246-247, ושם הערה 5). אך מתברר שבכל חמשת המקומות מדובר על תיבות זעירות (במקום אחד על שתי תיבות זעירות מוקפות): [[תהלים טו/טעמים#טו ה|תהלים טו,ה]]; [[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[תהלים מב/טעמים#מב ה|תהלים מב,ה]]; [[תהלים עד/טעמים#עד ט|תהלים עד,ט]]; [[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]]. לכן לא נראה שהם '''חריגים''' מהכלל שאין משרת בין רביע קטן לעולה ויורד, אלא שהם דווקא '''מתאימים''' לכלל הזה: אף ברויאר עצמו ציין שתי דוגמאות '''השייכות''' לכלל שבהן יש תיבה מוקפת לפני תיבת העולה ויורד ולפניה רביע קטן ([[תהלים כה/טעמים#כה ז|תהלים כה,ז]]; [[תהלים מ/טעמים#מ יז|תהלים מ,יז]]). נראה אם כן שמדובר בתיבות הראויות להקפה לתיבת העולה ויורד, ולכן הן מתאימות לכלל של רביע קטן הבא לפני עולה ויורד.}}
#לעתים רחוקות, תיבה המוטעמת בטרחא לפני תיבת הסילוק.{{הערה|יש טרחא כטעם משני בהברה הראויה לגעיה קלה, בתוך תיבה המוטעמת בסילוק, בשני מקומות בכתר: [[תהלים לח/טעמים#לח טו|תהלים לח,יט]] (מֵ֖חַטָּאתִֽי), [[תהלים פא/טעמים#פא יג|תהלים פא,יג]] (בְּֽמוֹעֲצ֖וֹתֵיהֶֽם); ראו ברויאר, טעמי המקרא, ט.35 (עמ 235) וגם יא.80 (עמ' 308-309). ויש טרחא בתיבה הראויה להיות מוקפת לתיבת הסילוק בשלושה מקומות בכתר: [[תהלים סט/טעמים#סט טו|תהלים סט,טו]] (וּמִמַּ֖עֲמַקֵּי{{מ:מקף אפור}}מָֽיִם), [[תהלים קד/טעמים#קד ו|תהלים קד,ו]] (יַ֖עַמְדוּ{{מ:מקף אפור}}מָֽיִם), [[איוב יב/טעמים#יב טו|איוב יב,טו]] (וְיַ֖הַפְכוּ{{מ:מקף אפור}}אָֽרֶץ); ראו ברויאר, שם, ט.36 (עמ' 235-236). על רשימה זו ראוי להוסיף כספק את [[תהלים יח/טעמים#יח מו|תהלים יח,מו]] (ל=מִֽמִּסְגְּרֽוֹתֵיהֶֽם), במקום שכתר ארם צובה אינו קיים בו, ובכתי&quot;ל נראה שיש בה שתי געיות: געיה כבדה באות מ&quot;ם הראשונה, וגעיה קלה באות רי&quot;ש. אך לדעת מג&quot;ה הקו השני באות רי&quot;ש הוא טרחא משנית. לפרטים נוספים ראו שם בהערת הנוסח.}}

הסוג השלישי והסוג הרביעי הם הנפוצים והבולטים ביותר, אך גם המסובכים ביותר.

====ג. תיבה הראויה להיות מוקפת: טעמים משניים בתיבות זעירות====

'''לגבי הסוג השלישי (טעמים משניים בתיבות זעירות):''' נדרש הסבר כדי להמחיש את הקביעה שהתיבות &quot;ראויות להיות מוקפות&quot; (ולעתים אף מנוקדות בתנועה קטנה כאילו היו מוקפות), למרות שההקפה נשמטה מהן. הטבלה הבאה מסקפת הסבר:{{הערה|מבוסס על ברויאר, ט.27 עמ' 230 עם שינויים קלים וקצת תוספת.}}
{{מ:טעמי המקרא|14}}
{| width=100% border=1 cellpadding=2 align=center
|- 
|align=center colspan=60|'''מרכא או מהפך המשמשים כטעמים משניים: השמטת המקף'''
|-
|align=center colspan=15 width=25%|'''הסוג'''
|align=center colspan=15 width=25%|'''הפסוק'''
|align=center colspan=15 width=25%|'''המקף שנשמט'''
|align=center colspan=15 width=25%|'''כדוגמת:'''
|-
|align=center colspan=15 width=25%|מהפך משרת צינור
|align=center colspan=15 width=25%|מִ֤י ה֣וּא זֶה֮ ([[תהלים כד/טעמים#כד י|כד,י]])
|align=center colspan=15 width=25%|= מִ֤י־ה֣וּא זֶה֮
|align=center colspan=15 width=25%|בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֮ ([[תהלים סח/טעמים#סח כ|סח,כ]])
|-
|align=center colspan=15 width=25%|מרכא משרת צינור
|align=center colspan=15 width=25%|מִ֥י יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮ ([[תהלים יד/טעמים#יד ז|יד,ז]]; [[תהלים נג/טעמים#נג ז|נג,ז]])
|align=center colspan=15 width=25%|= מִ֥י־יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮
|align=center colspan=15 width=25%|אִ֥מְﬞר֣וֹת יְהֹוָה֮ ([[תהלים יב/טעמים#יב ז|יב,ז]])
|-
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|align=center colspan=15 width=25%|אֶ֥ת אֲרַ֣ם נַהֲרַיִם֮ ([[תהלים ס/טעמים#ס ב|ס,ב]])
|align=center colspan=15 width=25%|= אֶ֥ת־אֲרַ֣ם נַהֲרַיִם֮
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|-
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|align=center colspan=15 width=25%|אִ֥ם תִּטֶּ֣ה אַשֻּׁרִי֮ ([[איוב לא/טעמים#לא ז|איוב לא,ז]])
|align=center colspan=15 width=25%|= אִ֥ם־תִּטֶּ֣ה אַשֻּׁרִי֮
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|-
|align=center colspan=15 width=25%|מרכא משרת רביע קטן
|align=center colspan=15 width=25%|[כִּ֤י] אִ֥ם בְּתוֹרַ֥ת יְהֹוָ֗ה ([[תהלים א/טעמים#א ב|א,ב]])
|align=center colspan=15 width=25%|= [כִּ֤י] אִ֥ם־בְּתוֹרַ֥ת יְהֹוָ֗ה
|align=center colspan=15 width=25%|תִּ֥מְﬞחַ֥ץ רַגְלְךָ֗ ([[תהלים סח/טעמים#סח כד|סח,כד]])
|-
|align=center colspan=15 width=25%|מרכא משרת [אזלא] לגרמיה
|align=center colspan=15 width=25%|כׇּ‍֥ל עַצְמוֹתַ֨י{{מ:לגרמיה}} ([[תהלים לה/טעמים#לה י|לה,י]])
|align=center colspan=15 width=25%|= כׇּ‍֥ל־עַצְמוֹתַ֨י{{מ:לגרמיה}}
|align=center colspan=15 width=25%|וְלִ֥שְׁכֵנַ֨י{{מ:לגרמיה}} ([[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]])
|-
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|align=center colspan=15 width=25%|כׇּ‍֥ל אֲחֵי־רָ֨שׁ{{מ:לגרמיה}} ([[משלי יט/טעמים#יט ז|יט,ז]])
|align=center colspan=15 width=25%|= כׇּ‍֥ל־אֲחֵי־רָ֨שׁ{{מ:לגרמיה}}
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|-
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|align=center colspan=15 width=25%|עַ֥ל נַהֲר֨וֹת{{מ:לגרמיה}} ([[תהלים קלז/טעמים#קלז א|קלז,א]])
|align=center colspan=15 width=25%|= עַ֥ל־נַהֲר֨וֹת{{מ:לגרמיה}}
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|-
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|align=center colspan=15 width=25%|אִ֥ם חֲרוּצִ֨ים{{מ:לגרמיה}} ([[איוב יד/טעמים#יד ה|איוב יד,ה]])
|align=center colspan=15 width=25%|= אִ֥ם־חֲרוּצִ֨ים{{מ:לגרמיה}}
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|-
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|align=center colspan=15 width=25%|אִ֥ם תִּכְתּֽוֹשׁ־אֶת־הָאֱוִ֨יל{{מ:לגרמיה}} ([[משלי כז/טעמים#כז כב|משלי כז,כב]])
|align=center colspan=15 width=25%|= אִ֥ם־תִּכְתּֽוֹשׁ־אֶת־הָאֱוִ֨יל{{מ:לגרמיה}}
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|-
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|align=center colspan=15 width=25%|פֶּ֥ן אֶשְׂבַּ֨ע{{מ:לגרמיה}} ([[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]])
|align=center colspan=15 width=25%|= פֶּ֥ן־אֶשְׂבַּ֨ע{{מ:לגרמיה}}
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|-
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|align=center colspan=15 width=25%|הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ{{מ:לגרמיה}} ([[תהלים קו/טעמים#קו א|תהלים קו,א]] ועוד){{הערה|שם=הללויה במקף}}
|align=center colspan=15 width=25%|= הַ֥לֲלוּ־יָ֨הּ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}{{הערה|שם=הללויה במקף}}
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|-
|align=center colspan=15 width=25%|מרכא בתיבת אחד ממשרתי סילוק
|align=center colspan=15 width=25%|אֶ֥ת גְּא֨וֹן יַעֲקֹ֖ב אֲשֶׁר־אָהֵ֣ב סֶֽלָה׃ ([[תהלים מז/טעמים#מז ה|מז,ה]])
|align=center colspan=15 width=25%|= אֶ֥ת־גְּא֨וֹן יַעֲקֹ֖ב אֲשֶׁר־אָהֵ֣ב סֶֽלָה׃
|align=center colspan=15 width=25%|אֶ֥חֱסֶ֨ה בְסֵ֖תֶר כְּנָפֶ֣יךָ סֶּֽלָה׃ ([[תהלים סא/טעמים#סא ה|סא,ה]])
|-
|align=center colspan=15 width=25%|מרכא בתיבת אחד ממשרתי אתנחתא
|align=center colspan=15 width=25%|עֲדֵ֥ה נָ֣א גָא֣וֹן וָגֹ֑בַהּ ([[איוב מ/טעמים#מ י|משלי מ,י]])
|align=center colspan=15 width=25%|= עֲדֵ֥ה־נָ֣א גָא֣וֹן וָגֹ֑בַהּ
|align=center colspan=15 width=25%|מְקִ֥ימִ֣י מֵעָפָ֣ר דָּ֑ל ([[תהלים קיג/טעמים#קיג ז|תהלים קיג,ז]]){{הערה|ראו ברויאר, טעמי המקרא, יא.56 (עמ' 293).}}
|-
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|align=center colspan=15 width=25%|[כִּ֤י] אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְהֹוָ֣ה יוֹכִ֑יחַ ([[משלי ג/טעמים#ג יב|משלי ג,יב]])
|align=center colspan=15 width=25%|= [כִּ֤י] אֶ֥ת־אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְהֹוָ֣ה יוֹכִ֑יחַ
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

====ד. תיבה הראויה להיות מוקפת: טעם בראש התיבה בהברה בלתי־מוטעמת====

'''לגבי הסוג הרביעי (טעם בראש התיבה בהברה בלתי־מוטעמת):''' להלן רשימות מלאות של מרכא או מהפך בראש התיבה בהברה בלתי־מוטעמת. הרשימות ממחישות את קביעתו של הרב ברויאר לגבי התיבות הללו ש&quot;נשמטה מהן הטעם העיקרי, והן מוטעמות בטעם משני שנסוג לראש התיבה בניגוד לכל כללי נסיגת הטעם.&quot;{{הערה|ברואיר, טעמי אמ&quot;ת ט.28 (עמ' 231).}}

{{עוגן|געיה בהברה המוטעמת או בשווא}}'''1. געיה בהברה המוטעמת או בשווא (מקף אפור במהדורתנו):'''
#[[תהלים א/טעמים#א א|תהלים א,א]] (א='''אַ֥שְֽׁרֵי''' הָאִ֗ישׁ) ל=אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ (מקף);
#[[תהלים לב/טעמים#לב ב|תהלים לב,ב]] (א='''אַ֥שְֽׁרֵי''' אָדָ֗ם) =ל;
#[[תהלים לו/טעמים#לו ז|תהלים לו,ז]] (א='''אָ֤דָֽם''' וּבְהֵמָ֖ה) ל=אָ֤דָֽם־וּבְהֵמָ֖ה (מקף);
#[[תהלים לט/טעמים#לט יג|תהלים לט,יג]] (א='''שִׁ֥מֳעָֽה''' תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=שִׁ֥מְעָֽה־תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (מקף);
#[[תהלים מ/טעמים#מ ה|תהלים מ,ה]] (א='''אַ֥שְֽׁרֵי''' הַגֶּ֗בֶר) =ל;
#[[תהלים מו/טעמים#מו ד|תהלים מו,ד]] (א='''יִ֥רְעֲשֽׁוּ''' הָרִ֖ים) ל=יִֽרְעֲשֽׁוּ־הָרִ֖ים (מקף);
#[[תהלים סד/טעמים#סד ז|תהלים סד,ז]] (א='''יַ֥חְפְּֽשׂוּ''' עוֹלֹ֗ת) ל=יַֽחְפְּֽשׂוּ־עוֹלֹ֗ת (מקף);
#[[תהלים סה/טעמים#סה ט|תהלים סה,ט]] (א='''מ֤וֹצָֽאֵי''' בֹ֖קֶר) ל=מ֤וֹצָֽאֵי־בֹ֖קֶר (מקף);
#[[תהלים סה/טעמים#סה י|תהלים סה,י]] (א='''פָּ֤קַֽדְתָּ''' הָאָ֨רֶץ) =ל;
#[[תהלים סו/טעמים#סו טו|תהלים סו,טו]] (א='''אֶ֥עֱשֶֽׂה''' בָקָ֖ר) =ל;
#[[תהלים סז/טעמים#סז ב|תהלים סז,ב]] (א='''יָ֤אֵֽר''' פָּנָ֖יו) =ל;
#[[תהלים סח/טעמים#סח יא|תהלים סח,יא]] (א='''תָּ֤כִֽין''' בְּטוֹבָתְךָ֖) =ל;
#[[תהלים פג/טעמים#פג ט|תהלים פג,ט]] (א='''הָ֤יֽוּ''' זְר֖וֹעַ) =ל;
#[[תהלים צח/טעמים#צח ט|תהלים צח,ט]] (א='''לִ֥פְֽנֵי''' יְהוָ֗ה) ל=לִֽפְֽנֵי־יְהוָ֗ה (מקף);
#[[תהלים קו/טעמים#קו מח|תהלים קו,מח]] (א='''בָּ֤רֽוּךְ''' יְהוָ֨ה) ל=בָּ֤רֽוּךְ־יְהוָ֨ה (מקף);
#[[תהלים קמא/טעמים#קמא ה|תהלים קמא,ה]] (א='''יֶ֥הֶלְמֵֽנִי''' צַדִּ֨יק{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=יֶֽהֶלְמֵֽנִי־צַדִּ֨יק{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (מקף);
#[[משלי ח/טעמים#ח לד|משלי ח,לד]] (א='''אַ֥שְֽׁרֵי''' אָדָם֮) =ל;
#[[משלי כח/טעמים#כח כב|משלי כח,כב]] (א='''נִ֥בֳהָֽל''' לַה֗וֹן) ~ל?!=נִֽבֳהָֽל;
#[[איוב יד/טעמים#יד יג|איוב יד,יג]] (א='''תָּ֤שִֽׁית''' לִ֖י חֹ֣ק וְתִזְכְּרֵֽנִי׃) =ל;
#[[איוב כד/טעמים#כד טו|איוב כד,טו]] (א=וְעֵ֤ין נֹאֵ֨ף ׀ '''שָׁ֤מְרָֽה''' נֶ֣שֶׁף לֵ֭אמֹר) =ל.

'''2. חטף אחרי טעם משני כדי להניע את השווא (מקף אפור במהדורתנו):'''
#[[תהלים לט/טעמים#לט יג|תהלים לט,יג]] (א='''שִׁ֥מֳעָֽה''' תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=שִׁ֥מְעָֽה־תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (מקף);
#[[תהלים קו/טעמים#קו א|תהלים קו,א]] ועוד (א='''הַ֥לֲלוּ''' יָ֨הּ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}){{הערה|שם=הללויה במקף}} ~ל;{{הערה|1=ל=הַ֥לְלוּ יָ֨הּ (בשווא ובלי מקף) ברוב המקומות. אך בחלק מהמקומות ייתכן שיש תיבה אחת (קו,א; קמט,א; קנ,א) או אולי שתי תיבות מוקפות (קו,א). בחלק מהמקומות הקו האנכי נראה יותר כמו געיה מאשר מרכא.}}
#[[משלי כח/טעמים#כח כב|משלי כח,כב]] (א='''נִ֥בֳהָֽל''' לַה֗וֹן) ~ל?!=נִֽבֳהָֽל;

'''3. בלי געיה או חטף (מקף אפור במהדורתנו):'''{{הערה|על שלושת הדוגמאות במהפך ראו ייבין, מב.16.4 (עמ' 293).}}
#[[תהלים מג/טעמים#מג א|תהלים מג,א]] (א='''מֵ֤אִישׁ''' מִרְמָ֖ה) ל=מֵ֤אִישׁ־מִרְמָ֖ה (מקף);{{הערה|וכך בקורן=מֵ֤אִישׁ־מִרְמָ֖ה (מקף).}}
#[[תהלים נד/טעמים#נד ח|תהלים נד,ח]] (א='''א֤וֹדֶה''' שִּׁמְךָ֖) =ל;{{הערה|לפי ייבין, שם, א,ל,ש1=א֤וֹדֶה שִּׁמְךָ֖ (אין מקף); אמנם ל13,ת=א֤וֹדֶה־שִּׁמְךָ֖ (מקף). קורן=א֘וֹדֶ֤ה. סימנים!={{ג|א֤וֹ}}דֶה מלעיל.}}
#[[משלי כג/טעמים#כג ה|משלי כג,ה]] (א={{כו&quot;ק|התעוף|'''הֲתָ֤עִיף'''}} עֵינֶ֥יךָ בּ֗וֹ) =ל;{{הערה|כדוגמת: יָ֤גֵ֥ל ([[תהלים יג/טעמים#יג ו|תהלים יג,ו]]); ה֤וֹרֵ֥נִי ([[תהלים כז/טעמים#כז יא|תהלים כז,יא]]); יָ֤בֹ֥א ([[תהלים נ/טעמים#נ ג|תהלים נ,ג]]); וְיֹ֤שֵׁ֥ב ([[תהלים נה/טעמים#נה כ|תהלים נה,כ]]); נ֤וֹרָ֥א ([[תהלים סח/טעמים#סח לו|תהלים סח,לו]]); נ֤וֹדֶ֥ה ([[תהלים עט/טעמים#עט יג|תהלים עט,יג]]); ה֤וֹלֵ֥ךְ ([[משלי ז/טעמים#ז כב|משלי ז,כב]]).}}
#[[משלי כט/טעמים#כט יג|משלי כט,יג]] (א='''מֵ֤אִיר''' עֵינֵ֖י שְׁנֵיהֶ֣ם יְהוָֽה׃) ל=מֵ֤אִיר־עֵינֵ֖י (מקף).{{הערה|קורן=מֵ֤אִֽיר־עֵינֵ֖י (געיה בהברה המוטעמת ומקף).}}

'''4. המקומות שבהם התיבה מוקפת בפועל (מקף במהדורתנו):'''{{הערה|יש עוד מקום בכתר שבו תיבת מרכא מוקפת בפועל (כְּמ֥וֹ־עֵ֗שֶׂב ב[[תהלים צב/טעמים#צב ח|תהלים צב,ח]]), אך הדוגמה לא שייכת לכאן כי הטעם לא בראש התיבה. על מקף זה ראה ברויאר, טעמי המקרא, יא.32 (עמ' 280) ושם בהערה 17: &quot;ומקף זה איננו מובן.&quot;}}
#[[תהלים יט/טעמים#יט טו|תהלים יט,טו]] (א='''יִ֥הְיֽוּ־'''לְרָצ֨וֹן{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) =ל;{{הערה|אין כאן חציצה בין מרכא משני לבין הטעם; ראו ברויאר, טעמי המקרא, ט.23 הערה 22 (עמ' 228). לגבי נוסח הכתר וכתבי־היד הקרובים לו, ראו בהערת הנוסח לפסוק הזה.}}
#[[תהלים ז/טעמים#ז ו|תהלים ז,ו]] (א='''יִ֥רַדֹּֽף־'''אוֹיֵ֨ב{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=יִ֥רַדֹּֽף אוֹיֵ֨ב{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (אין מקף);
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|תהלים יז,יד]] (ש1,ק13='''מִ֥מֲתִֽים־'''יָדְךָ֨{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=&quot;מִֽמְתִ֥ים יָדְךָ֨{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}&quot; או &quot;מִֽמְתִֽים יָדְךָ֨{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}&quot; (אין מרכא ברור בראש התיבה ואין מקף);
#[[תהלים מ/טעמים#מ ט|תהלים מ,ט]] (א='''לַ֥עֲשׂוֹת־'''רְצוֹנְךָ֣ אֱלֹהַ֣י חָפָ֑צְתִּי) =ל;
#[[תהלים עח/טעמים#עח ז|תהלים עח,ז]] (א='''מַ֥עַלְלֵי־'''אֵ֑ל) ל=מַ֥עַלְלֵי אֵ֑ל (אין מקף);{{הערה|כדוגמת: נ֥וֹעֲד֑וּ ([[תהלים מח/טעמים#מח ה|תהלים מח,ה]]); בְּמַ֥עַלְלֵיהֶ֑ם ([[תהלים קו/טעמים#קו כט|תהלים קו,כט]]); עַד־תְּב֥וּנֹֽתֵיכֶ֑ם ([[איוב לב/טעמים#לב יא|איוב לב,יא]]).}}
#[[תהלים קמ/טעמים#קמ ו|תהלים קמ,ו]] (א='''טָ֥מְנֽוּ־'''גֵאִ֨ים) =ל;
#[[משלי כה/טעמים#כה כ|משלי כה, כ]] (א='''מַ֥עֲדֶה־'''בֶּ֨גֶד{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=מַ֥עֲדֶה בֶּ֨גֶד{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (אין מקף);
#[[איוב ו/טעמים#ו י|איוב ו, י]] (א='''וּ֥תְהִי־'''ע֨וֹד{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=וּ֥תְהִי ע֨וֹד{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (אין מקף).

'''5. תופעות אחרות של טעם בראש תיבה:'''

לשם השוואה, הנה רשימת המקומות שנראה שיש בהם נסוג אחור (מרכא או מהפך): [[תהלים יח/טעמים#יח כ|'''תהלים''' יח,כ]] (ל=כִּ֘י '''חָ֥פֵֽץ''' בִּֽי׃);{{הערה|שם=כי חפץ בי או בו}} [[תהלים כב/טעמים#כב ט|תהלים כב,ט]] (ל=כִּ֘י '''חָ֥פֵֽץ''' בּֽוֹ׃);{{הערה|שם=כי חפץ בי או בו}} [[תהלים מד/טעמים#מד ד|מד,ד]] ('''יָ֥רְשׁוּ''' אָ֗רֶץ); [[תהלים נג/טעמים#נג ו|נג,ו]] ('''פָּ֥חֲדוּ''' פַחַד֮='''פָּ֥חֲדוּ''' פַ֮חַד֮); [[תהלים סו/טעמים#סו ו|סו,ו]] ('''הָ֤פַךְ''' יָ֨ם{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}); [[תהלים עג/טעמים#עג יט|עג,יט]] ('''סָ֥פוּ''' תַ֗֝מּוּ); [[תהלים עה/טעמים#עה ט|עה,ט]] ('''מָ֥לֵא''' מֶסֶךְ֮='''מָ֥לֵא''' מֶ֮סֶךְ֮); [[תהלים עו/טעמים#עו ח|עו,ח]] ('''נ֥וֹרָא''' אַ֗תָּה); [[תהלים עז/טעמים#עז ט|עז,ט]] ('''גָּ֥מַר''' אֹ֗֝מֶר); [[תהלים עז/טעמים#עז יח|תהלים עז,יח]] ('''זֹ֤רְמוּ''' מַ֨יִם{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}); [[תהלים פג/טעמים#פג יא|פג,יא]] ('''הָ֥יוּ''' דֹ֗֝מֶן); [[תהלים פח/טעמים#פח ו|פח,ו]] ('''שֹׁ֥כְבֵי''' קֶ֗בֶר); [[תהלים קי/טעמים#קי ו|קי,ו]] ('''מָ֥חַץ''' רֹ֗֝אשׁ); [[איוב יד/טעמים#יד יט|'''איוב''' יד,יט]] ('''שָׁ֥חֲקוּ''' מַ֗יִם); [[איוב לא/טעמים#לא מ|לא,מ]] ('''יֵ֥צֵא''' ח֗וֹחַ).

בניגוד לנסוג אחור, טעם משני מלעיל בהברה המוטעמת (מקף אפור במהדורתנו):
#[[תהלים יח/טעמים#יח יב|תהלים יח,יב]] (ל='''יָ֤שֶׁת''' חֹ֨שֶׁךְ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) =ל;
#[[איוב כב/טעמים#כב כח|איוב כב,כח]] ('''וְיָ֣קׇם''' לָ֑ךְ) =ל.

תופעה אחרת של טעם בראש תיבה:
#[[תהלים נז/טעמים#נז ט|תהלים נז,ט]] ('''ע֤וּרָה''' כְבוֹדִ֗י ע֭וּרָֽה הַנֵּ֥בֶל וְכִנּ֗וֹר); =ל.{{הערה|&quot;ע֤וּרָה&quot; מלעיל, אמנם אם היא מגיעה לפני אחת מאותיות אהחע&quot;ר היא מלרע (&quot;ע֭וּרָֽה הַנֵּ֥בֶל&quot;). השוו: &quot;ח֥וּשָׁה לְעֶזְרָתִ֑י&quot; ([[תהלים לח/טעמים#לח כג|תהלים לח,כג]]).}}

====ה. מרכא משני מניע את השווא הבא אחריו====

'''1. למרכא משני יש כוח להניע את השווא הבא אחריו, גם אם אותו השווא ראוי להיחשב שווא נח.'''{{הערה|יחידה זו מבוססת על ברויאר, טעמי המקרא, ט.23-24 (עמ' 227-228) ובהערות שם (19-23). אולם העקרונות נכתבים כאן מחדש ובסדר אחר כדי להתמקד בהנעת השווא ולהסביר אותה באופן בהיר. אצל ברויאר מוזכרת הנעת השווא תוך כדי דיון ארוך ומסובך על הטעמים המשניים בספרי אמ&quot;ת ובהערות. לכוחו של מרכא משני להניע את השווא הבא אחריו והסבר אפשרי לתופעה, ועוד עניינים הקשורים לכאן, ראו גם יוסף בר&quot;ח הכהן, [https://www.jstor.org/stable/24370977 &quot;ביאורים לענייני דקדוק ומסורה (חלקים א-ב)&quot;], '''לשוננו''' י&quot;ב (אלול תש&quot;ג), עמ' 127-133; [https://www.jstor.org/stable/24370973 חלקים ג-ד], '''לשוננו''' י&quot;ב (שבט תש&quot;ד), עמ' 264-267; [https://www.jstor.org/stable/24370989 חלקים ה-ז], '''לשוננו''' י&quot;ג (תש&quot;ה), עמ' 203-210.}} הנעת השוואים מסומנת בכתר ארם צובה ברוב המקומות על־ידי חטף, ולעתים בגעיה (בתיבה שחסר בה טעם מובהק והיא ראויה להיות מוקפת).
*'''חטף הבא אחרי מרכא כטעם משני (25 מקומות), כגון:''' &quot;קִ֥רֲבַ֥ת&quot; ([[תהלים עג/טעמים#עג כח|תהלים עג,כח]]) במקום &quot;קִרְבַת&quot;, &quot;נִ֥דֲר֣וּ&quot; ([[תהלים עו/טעמים#עו יב|תהלים עו,יב]]) במקום &quot;נִדְרוּ&quot;, &quot;תִּ֥לֲעַ֣ג&quot; ([[משלי ל/טעמים#ל יז|משלי ל,יז]]) במקום &quot;תִּלְעַג&quot;. היינו מצפים לשווא פשוט, אך בא לפניו מרכא בטעם משני המניע אותו, והקפיד מסרן הכתר לכתוב חטף ברוב מוחלט של המקומות כדי להורות לקורא באופן מפורש על התנעת השווא. כל המקומות: א=אִ֥מֲר֣וֹת ([[תהלים יב/טעמים#יב ז|תהלים יב,ז]]); ש1,ק13,ל-א=מִ֥מֲתִֽים־יָדְךָ֨{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים יז/טעמים#יז יד|תהלים יז,יד]]); ל,ל-א=אֶ֥קֲרָ֣א ([[תהלים יח/טעמים#יח ז|תהלים יח,ז]]); א=שִׁ֥מֳעָֽה{{מ:מקף אפור}}תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים לט/טעמים#לט יג|תהלים לט,יג]]); א=תִּ֥בֲחַ֣ר ([[תהלים סה/טעמים#סה ה|תהלים סה,ה]]); א=תִּ֥מֲחַ֥ץ ([[תהלים סח/טעמים#סח כד|תהלים סח,כד]]); א=קִ֥רֲבַ֥ת ([[תהלים עג/טעמים#עג כח|תהלים עג,כח]]); א=נִ֥דֲר֣וּ ([[תהלים עו/טעמים#עו יב|תהלים עו,יב]]); א=וּ֥לֲצִיּ֨וֹן{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים פז/טעמים#פז ה|תהלים פז,ה]]); א=הַ֥מֲקָרֶ֥ה ([[תהלים קד/טעמים#קד ג|תהלים קד,ג]]); א=הַ֥לֲלוּ{{מ:מקף אפור}}יָ֨הּ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים קו/טעמים#קו א|תהלים קו,א]]) ובעוד 8 מקומות המפורטים [[#ב. תיבה הראויה להיות מוקפת: הסוגים השונים|לעיל]] בהערה; א=שָׁ֥נֲנ֣וּ ([[תהלים קמ/טעמים#קמ ד|תהלים קמ,ד]]); א=נִ֥בֳהָֽל{{מ:מקף אפור}}לַה֗וֹן ([[משלי כח/טעמים#כח כב|משלי כח,כב]]); א=תִּ֥לֲעַ֣ג ([[משלי ל/טעמים#ל יז|משלי ל,יז]]); א=לְשֹׁ֥דֲדִ֗ים ([[איוב יב/טעמים#יב ו|איוב יב,ו]]); א=אֶ֥בֲחַ֣ר ([[איוב כט/טעמים#כט כה|איוב כט,כה]]); א=אַ֥נֲשֵׁ֥י ([[איוב לד/טעמים#לד י|איוב לד,י]]).
*'''געיה בשווא הבא אחרי מרכא בטעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת (5 מקומות):''' א=אַ֥שְֽׁרֵי{{מ:מקף אפור}}הָאִ֗ישׁ ([[תהלים א/טעמים#א א|תהלים א,א]]); א=אַ֥שְֽׁרֵי{{מ:מקף אפור}}אָדָ֗ם ([[תהלים לב/טעמים#לב ב|תהלים לב,ב]]); א=אַ֥שְֽׁרֵי{{מ:מקף אפור}}הַגֶּ֗בֶר ([[תהלים מ/טעמים#מ ה|תהלים מ,ה]]); א=לִ֥פְֽנֵי{{מ:מקף אפור}}יְהוָ֗ה ([[תהלים צח/טעמים#צח ט|תהלים צח,ט]]); א=אַ֥שְֽׁרֵי{{מ:מקף אפור}}אָדָם֮ ([[משלי ח/טעמים#ח לד|משלי ח,לד]]).{{הערה|השוו לעיל [[#געיה בהברה המוטעמת או בשווא|&quot;1. געיה בהברה המוטעמת או בשווא&quot;]].}}

בדוגמאות הללו, הנעת השווא נחוצה כדי שתהיה חציצה של הברה אחת לפחות בין מרכא משני לבין טעמה העיקרי של התיבה.{{הערה|שני מקומות יוצאים לכאורה מן הכלל הזה: יִ֥הְיֽוּ־לְרָצ֨וֹן{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים יט/טעמים#יט טו|תהלים יט,טו]]); אָ֥נָּ֣ה ([[תהלים קטז/טעמים#קטז טז|תהלים קטז,טז]] בחלק מכתבי־היד, לעומת א=אָנָּ֣ה; ל=אָֽנָּ֣ה). להסבר ראו ברויאר, טעמי המקרא, ט.23 הערה 22 (עמ' 228).}} אם הטעם העיקרי הוא משרת, אז מספיק שתהיה חציצה של שווא בלבד. מרכא משני בא בדרך כלל בראש התיבה (עוד לפני הטעם העיקרי), אך הוא יכול להימצא בכל הברה אחרת כל עוד יש חציצה לפני הטעם.

'''2. אמנם למרות כוחו זה של המרכא להניע את השווא הבא לאחריו, אין בכוחו לרפות דגש קל באות בג&quot;ד כפ&quot;ת הבא אחריו. כמו כן, אם אחרי מרכא משני באים שני שוואים, הראשון נח ורק השני נע כמקובל.''' כך יוצא שכל שווא הבא אחרי מרכא משני יקבל התנעה, חוץ משני מקרים:
*שווא ראשון הבא לפני שווא שני או לפני חטף (7 מקומות): אֶ֥שְׁמְרָ֣ה ([[תהלים לט/טעמים#לט ב|תהלים לט,ב]]); נִ֥פְלְאֹתֶ֥יךָ ([[תהלים מ/טעמים#מ ו|תהלים מ,ו]]); יִ֥רְעֲשֽׁוּ־הָרִ֖ים ([[תהלים מו/טעמים#מו ד|תהלים מו,ד]]); יַ֥חְפְּֽשׂוּ־עוֹלֹ֗ת ([[תהלים סד/טעמים#סד ז|תהלים סד,ז]]); יִ֥שְׂמְח֥וּ ([[תהלים סז/טעמים#סז ה|תהלים סז,ה]]); אֶ֥זְכְּרָ֥ה ([[תהלים עז/טעמים#עז ז|תהלים עז,ז]]); וַיִּ֥שְׁפְּכ֨וּ ([[תהלים קו/טעמים#קו לח|תהלים קו,לח]]).
*שווא הבא לפני בג&quot;ד כפ&quot;ת דגושה, כגון &quot;תַּ֥הְפֻּכ֨וֹת{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}&quot; ([[משלי ו/טעמים#ו יד|משלי ו,יד]]).{{הערה|לגבי שווא הבא לפני בג&quot;ד כפ&quot;ת דגושה, ראו עוד את ההסבר שמציע ברויאר (טעמי המקרא, ט.23, עמ' 227 הערה 21) לניקוד של &quot;יִ֥רַדֹּֽף־אוֹיֵ֨ב{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}&quot; ב[[תהלים ז/טעמים#ז ו|תהלים ז,ו]].}} בשלושה מקומות מתקיים התנאי הזה ביחד עם התנאי הראשון: &quot;יַ֥חְפְּֽשׂוּ{{מ:מקף אפור}}עוֹלֹ֗ת&quot; ([[תהלים סד/טעמים#סד ז|תהלים סד,ז]]); אֶ֥זְכְּרָ֥ה ([[תהלים עז/טעמים#עז ז|תהלים עז,ז]]); וַיִּ֥שְׁפְּכ֨וּ ([[תהלים קו/טעמים#קו לח|תהלים קו,לח]]).

כוחו של מרכא משני להניע את השווא הבא אחריו הוא, אם כן, כוח מוגבל. יש לו כוח להניע ברוב המקומות, אך לא בסוגים שנמנו כאן. יוצא מכך שלא מדובר על שווא נע מובהק, אלא בצורה בינונית. הנעת השווא קיימת בכך ששומעים אותה, אך לא בהפיכת אות בג&quot;ד כפ&quot;ת שלאחר השווא לאות רפה. בדוגמה כמו &quot;תַּ֥הְפֻּכ֨וֹת{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}&quot; ([[משלי ו/טעמים#ו יד|משלי ו,יד]]) ההברה הראשונה נשארת סגורה למרות הטעם המשני. וניתן לומר שאף בדוגמאות שראינו לעיל עם חטפים, כגון קִ֥רֲבַ֥ת ([[תהלים עג/טעמים#עג כח|תהלים עג,כח]]), ההברה הראשונה עדיין ראויה להיות סגורה (&quot;קִרְבַת&quot;) על אף התנעת השווא. בכך מתבטא השווא כבינוני.

'''3. קיים מיעוט ניכר של מקומות שבהם לא הקפיד מסרן הכתר לכתוב חטף כדי להורות לקורא על הנעת השווא.''' אך גם במקומות האלה דרושה חציצה בין המרכא המשני לבין הטעם העיקרי, והמרכא מניע את השווא הבא אחריו (11 מקומות):{{הערה|טעם המרכא בתיבת בֵּ֝רַ֥כְנוּכֶ֗ם ([[תהלים קיח/טעמים#ב כו|תהלים קיח,כו]]) איננו טעם משני ואינו שייך לכאן. אין לנו דוגמאות במקומות אחרים של מרכא משני לפני רביע מוגרש. להיפך: מרכא הוא משרת רגיל של רביע מוגרש, לרוב כטעם עיקרי בתיבתו ולעתים באותה תיבה. אמנם במקומות אחרים הוא נכתב באותה תיבה רק בהברה הראויה לגעיה, אבל יותר מסתבר שיש כאן חריגה מן הכלל הזה מאשר הטעם המשני היחיד בכל המקרא לפני רביע מוגרש. ניתן להסביר את כתיבת המרכא כאן בהברה שאיננה ראויה לגעיה על פי הצעתו של ברויאר, טעמי המקרא, יא.41 (עמ' 284).}} יִ֥תְיַצְּב֨וּ׀ ([[תהלים ב/טעמים#ב ב|תהלים ב,ב]]); סַ֥לְעִ֥י ([[תהלים יח/טעמים#יח ג|תהלים יח,ג]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23|לגבי תיבה זו ראו ברויאר, טעמי המקרא, ט.24, עמ' 228 הערה 23. ולגבי שׇׁ֥מְרָ֣ה ([[תהלים פו/טעמים#פו ב|תהלים פו,ב]]) ראו עוד יוסף בר&quot;ח הכהן, [https://www.jstor.org/stable/24370977 &quot;ביאורים לענייני דקדוק ומסורה&quot; חלק א], עמ' 131-132.}} וְלִ֥שְׁכֵנַ֨י׀ ([[תהלים לא/טעמים#לא יב|תהלים לא,יב]]); פָּ֥תְח֣וּ ([[תהלים לז/טעמים#לז יד|תהלים לז,יד]]); לִ֥שְׁא֣וֹל ([[תהלים מט/טעמים#מט טו|תהלים מט,טו]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23}} זִ֥בְחֵ֣י ([[תהלים נא/טעמים#נא יט|תהלים נא,יט]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23}} שָׁ֥בְרָ֥ה ([[תהלים סט/טעמים#סט כא|תהלים סט,כא]]); שׇׁ֥מְרָ֣ה ([[תהלים פו/טעמים#פו ב|תהלים פו,ב]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23}} טָ֥מְנֽוּ־גֵאִ֨ים׀ ([[תהלים קמ/טעמים#קמ ו|תהלים קמ,ו]]); יִ֥רְאַ֣ת ([[משלי ח/טעמים#ח יג|משלי ח,יג]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23}} וּ֥תְהִי־ע֨וֹד׀ ([[איוב ו/טעמים#ו י|איוב ו,י]]).

בכל המקומות האלה מניע המרכא את השווא הבא אחריו, למרות שהברת המרכא ראויה להיות הברה סגורה. השווא הוא שווא נע בכך ששומעים אותו, אך ההברה עדיין ראויה להיות סגורה, ולכן יש להגדיר את השווא כשווא בינוני. כך יוצא שקוראים יִ֥רְאַ֣ת ([[משלי ח/טעמים#ח יג|משלי ח,יג]]) בהנעת השווא, בדיוק כמו שקוראים קִ֥רֲבַ֥ת ([[תהלים עג/טעמים#עג כח|תהלים עג,כח]]) בהנעת השווא. הן באותו משקל (&quot;יִרְאַת&quot;, &quot;קִרְבַת&quot;), אבל בתיבת קִ֥רֲבַ֥ת נכתב חטף כדי להורות במפורש על הנעת השווא.

וכך יוצא שאפילו קוראים שׇׁ֥מְרָ֣ה ([[תהלים פו/טעמים#פו ב|תהלים פו,ב]]) בהנעת השווא אחרי קמץ קטן (!), קריאה שהיא לכאורה בניגוד לכל כללי הדקדוק המקובלים. למרות הנעת השווא הוא עדיין שווא בינוני בלבד, והברת הקמץ והמרכא עדיין ראויה להיות סגורה. אמנם זה לפי שיטתם של בעלי המסורה הטברנית. ואילו לפי המדקדקים הספרדים, שלדעתם כל קמץ שיש בו מרכא או געיה הוא בהכרח קמץ גדול (בהגייה של פתח ארוך), קוראים שׇׁ֥מְרָ֣ה בשלוש הברות פתוחות: הראשונה בקמץ רחב, השנייה בשווא נע, והשלישית מוטעמת בטעם העיקרי (מונח). במהדורתנו אנחנו מתעדים את ההגייה לפי שתי השיטות.{{הערה|השוו [[#קמץ קטן|לעיל לגבי שתי השיטות באופן כללי]], ו[[#ג. תיבה הראויה להיות מוקפת: טעמים משניים בתיבות זעירות|בטבלה של הטעמים המשניים]] לגבי מרכא משני אצל קמץ קטן (&quot;כׇּ‍֥ל עַצְמוֹתַ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}&quot;, &quot;כׇּ‍֥ל אֲחֵי־רָ֨שׁ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}&quot;).}}

==עיצוב חדש לחלוקת הפרשות==

לסימון הפרשות (הפתוחות והסתומות) אנחנו משתמשים בתבניות נסיוניות שיאפשרו שינויים אוטומטיים, והאמורות להציג את הטקסט המקראי בצורה המיטבית עבור סביבת האינטרנט:
*[[תבנית:פפ]] מציגה &quot;פרשה פתוחה&quot; בתור פיסקה חדשה לאחר שורה ריקה (כמו שראוי ע&quot;פ הלכה לדעת הרמב&quot;ם, וכמו שמופיע עד היום בספרי תורה תימניים). שיטה זו מתאימה במיוחד לתצוגה ולקריאה במסך המחשב.
*[[תבנית:סס]] מציגה &quot;פרשה סתומה&quot; בתור רווח רחב וברור בתחילת שורה חדשה. שיטה זו מתאימה למה שנהוג בכתבי־היד הטברניים (והיא גם ראויה ע&quot;פ הלכה לדעת הרמב&quot;ם ומופיעה כך בספרי תורה תימניים), והיא גם המתאימה ביותר לתצוגה ולקריאה במסך המחשב.{{הערה|עוד אפשרות שנסינו בעבר הייתה לשים רווח באמצע השורה ובתוכו הסימן {ס}. הסימן היה נחוץ בגלל שהרווחים יכלו ליפול גם בתחילת שורה או בסוף שורה, ולא רק באמצעה כמו שצריך. אולם שיטה זו פחות בהירה והרבה פחות אסתטית בסביבת האינטרנט, למרות שהיא מקובלת ברוב המהדורות המודפסות על נייר וגם ברוב ספרי התורה.}}

שיטה פשוטה זו לעיצוב פרשות פתוחות וסתומות דומה לְמה שנעשה במהדורות &quot;כתר ירושלים&quot;, אולם המדיה החדשה של דף דיגיטלי באינטרנט מכתיב גם הבדלים בביצוע. לגבי שיטת העיצוב ב&quot;כתר ירושלים&quot; כתב הרב ברויאר:

:פרשה פתוחה ניכרת במהדורה זו על ידי שורה ריקה הבאה לפניה, ופרשה סתומה מתחילה בדרך כלל לאחר זיח הבא בראש השורה. צורה זו של הפרשות הפתוחות והסתומות נוהגת (במקצת הפרשות) בכתבי היד, והיא מתאימה לפסק הרמב&quot;ם (הלכות ספר תורה פ&quot;ח הלכות א-ב). עיצוב הפרשות בדרך זו התחייב מעיצובה של המהדורה בשלושה טורים ככמנהג הכתר. אולם אין במהדורה סימנים מיוחדים למילוי השורה וליישורה (כמנהג כתבי היד), ועל כן אין השורות מסתיימות בקו ישר. רווח קטן שנותר בסוף השורה  אינו נחשב אפוא לרווח של פרשה.

לעומת הטורים הצרים ב&quot;כתר ירושלים&quot; (בדומה לכתבי־היד), במהדורה דיגיטלית באינטרנט השורות ממלאות את כל הרוחב של המסך או את רובו, ויש להן יישור אוטומטי בסוף השורה או רווחים קצרים יחסית לרוחב השורה המלאה (תלוי בברירת המחדל של המשתמש). השורות יכולות להכיל מלים רבות (בפונט קטן) או מעטות (בפונט גדול במיוחד).

לכן אי אפשר להקפיד במהדורה דיגיטלית גמישה (על בסיס של טקסט פשוט) לגבי הכלל של הרמב&quot;ם של רווח &quot;כשיעור תשע אותיות&quot;. פרשה פתוחה תתחיל במהדורתנו לאחר רווח של שורה ריקה גם אם יש רק תיבה אחת בשורה האחרונה של הפרשה הקודמת, ופרשה סתומה תתחיל לאחר זיח בשורה חדשה גם אם נשאר מספיק מקום להתחיל אותה לאחר רווח באמצע השורה הקודמת. כך במהדורת &quot;כתר ירושלים&quot; וכך במהדורתנו, ונראה שזוהי הדרך המתאימה למהדורה דיגיטלית המיעודת לקורא וללומד, שאינה מבוססת על כתיבתו הרצופה של הסופר המחשב את הרווחים בסופי השורות בכתיבת ספר תורה (או במילואם בסימנים מיוחדים בכתב־יד של המסורה).

אמנם יש כמובן גם ערך רב לתת אפשרות להצגת הטקסט לפי שיטות הסופרים וספרי התורה, בהקפדה על הרווחים &quot;כשיעור תשע אותיות&quot; בסופי השורות, ואף על צורות הפרשות המקובלות בספרי התורה בימינו (בלי שורות ריקות לפרשה פתוחה, ופרשה סתומה אך ורק באמצע שורה). מי שברצונו להכין מהדורה כזו על בסיס מהדורתנו, כתוספת לפרויקט הזה או כיצירה נגזרת, יבורך.

'''פסקא באמצע פסוק:''' כאשר יש רווח של פרשה באמצע פסוק, אנחנו מתייגים את התופעה ע&quot;י [[תבנית:פסקא באמצע פסוק]],{{הערה|יש במקרא מספר רשימות בעלות פריטים רבים שבהן יש &quot;מעין צורת השיר&quot; על ידי השימוש בפרשות סתומות רבות באמצע פסוק כדי להבחין בין פריט לפריט (הדוגמאות הכי מוכרות לתופעה זו הן שירת העתים במגילת קֹהלת ורשימת עשרת בני המן במגילת אסתר). ברשימות הללו לא תייגנו את כל הפרשות ב[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] (אמנם ייתכן שבעתיד גם הם יתוייגו). למידע נוסף על התופעה ראו ב[[#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|סעיף הבא]].}} ובעתיד יש כוונה להכניס את כל הפסוקים הללו לתוך [[:קטגוריה:פסקא באמצע פסוק]]. לגבי עיצוב הפרשה, לא נשתמש כרגיל בפרשה פתוחה הבאה לאחר שורה ריקה בלבד, או בפרשה סתומה שמתחילה בשורה חדשה לאחר רווח בלבד. במקום זה, יהיה במהדורתנו נסיון לשמור על אופי הפרשה המסויימת (הבאה באמצע פסוק) כפי שהיא מופיעה בכתר (ו/או בכתבי היד הקרובים לו) וגם לעצב את המקרא לפי הסגנון המקומי, כולל השימוש בפרשה פתוחה המתחילה מיד בשורה הבאה ובפרשה סתומה באמצע השורה.{{הערה|ב&quot;פסקא באמצע פסוק&quot; של פרשה פתוחה, צורת הפרשה בכתר במקומות רבים היא שורה חדשה ללא רווח של שורה ריקה, כך שאין הפסקה ויזואלית מוחלטת בין שני חלקי הפסוק. וכך היא תופיע במהדורתנו במקומות המתאימים. הדבר בולט במיוחד ב[[שופטים ב/טעמים#ב א|שופטים ב,א]], שם יש פרשה פתוחה בולטת של שורה ריקה לפני פסוק א', ובאמצע הפסוק פרשה פתוחה כאשר הטקסט ממשיך בתחילת השורה הבאה ללא שורה ריקה. (יוצא מן הכלל ב[[עזרא ב/טעמים#ב לו|עזרא ב,לו]], שם ציין יהושע קמחי באופן מיוחד רווח של שורה ריקה באמצע הפסוק.) יצויין שבמהדורת &quot;כתר ירושלים&quot; סימנו פרשה פתוחה ברווח של שורה ריקה תמיד, אפילו במקום של &quot;פסקא באמצע פסוק&quot; ששם אין שורה ריקה בכתר, כך שב[[שופטים ב/טעמים#ב א|שופטים ב,א]] יש רווח גדול זהה לפני החצי הראשון של הפסוק וגם לאחריו; בכך הלכה לאיבוד צורת הפרשה שבכתר, שאינה מפרידה לגמרי בין שני חלקי הפסוק. צורת הפרשה המיוחדת תוצג על ידי השימוש ב[[תבנית:פפפ]] (במקום [[תבנית:פפ]] הרגיל) או ב[[תבנית:ססס]] (במקום [[תבנית:סס]] הרגיל). יצויין ש[[תבנית:פפפ]] תהיה צמודה תמיד לתיבה האחרונה שלפני הפרשה, כדי לצמיד לה מספר רווחים גדולים ולוודא שהיא לא תופיעה בסוף שורתה ממש (כך שלא תהיה הפסקה של פרשה כלל) אלא בראש השורה הבאה.}}

'''עיצוב הפרשות בספרים מסויימים מיוחדת:'''
*'''ספרי אמ&quot;ת (תהלים, משלי, איוב):''' בשלושת הספרים יש עיצוב מיוחד המתאים לצורת השיר. להסבר מפורט [[#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|ראו להלן בפרק הזה]].
*'''מגילת אסתר:''' מגילה זו תופיע בשתי מהדורות מקבילות, ב[[מגילת אסתר (פרשות בכתר)/טעמים|ראשונה]] החלוקה לפרשות תהיה ע&quot;פ כתבי־היד, וב[[מגילת אסתר (פרשות סתומות)/טעמים|שנייה]] החלוקה תהיה לפרשות סתומות בלבד כמו שנהוג במגילות אשכנז ע&quot;פ הספר &quot;קסת הסופר&quot;. הטקסט בשתי המהדורות מבוססת על אותם [[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|דפי פרקים]], כדי למנוע את הצורך בהגהה כפולה.
*'''שירת העִתים במגילת קֹהלת ועשרת בני המן במגילת אסתר:''' בשני המקומות האלה יש בכתבי־היד &quot;מעין צורת השיר&quot; בביצוע מלא ע&quot;י השימוש בפרשות סתומות. במהדורתנו נעצב אותם בנספחים מיוחדים כמו השירים המובהקים בתנ&quot;ך; להסבר מפורט ראו [[#צורת השיר המובהקת|להלן על צורת השיר המובהקת]].
*'''מגילת איכה:''' במגילה זו יש פרשות סתומות רבות: באותן קינות שיש בהן כ&quot;ב פסוקים ארוכים על פי סדר הא&quot;ב (כלומר בקינה הראשונה, השנייה והרביעית) יש פרשה סתומה בין כל פסוק ופסוק. ואילו בקינה השלישית, שיש בה שלושה פסוקים קצרים לכל אות בא&quot;ב, בכתי&quot;ל יש פרשה סתומה בין כל קבוצה של שלושה פסוקים שמתחילים באותה אות, ואילו בכתר ארם צובה הייתה פרשה סתומה בין כל פסוק ופסוק. כאן נעצב את חלוקת הפרשות במגילת איכה בדרך מיוחדת, ששומרת עקרונית על החלוקה שהייתה בכתר ארם צובה, אבל גם שומרת בו בזמן הן על ההיגיון שבחלוקת כתי&quot;ל והן על עיצוב יפה שמתאים לסביבת האינטרנט. לגבי הקינה הראשונה, השנייה והרביעית, כל פסוק יפתח בפרשה סתומה רגילה ([[תבנית:סס]]) דהיינו לאחר רווח ניכר בתחילת שורה חדשה. ואילו בקינה השלישית כל קבוצה של שלושה פסוקים באותה אות תתחיל כמו כן בשורה חדשה לאחר רווח ע&quot;י אותה תבנית ([[תבנית:סס]]), ואילו הפסוק השני והשלישי באותה קבוצה יתחיל לאחר רווח קצר באמצע השורה ע&quot;י תבנית מיוחדת ([[תבנית:ססס]]).
*'''שמואל, מלכים, עזרא, דברי הימים:''' בספרים האלה קיים &quot;מעין צורת השיר&quot; במספר פרקים, דהיינו שימוש בפרשות סתומות רבות כדי ליצור אפקט של צורת השיר. השימוש הנפוץ ביותר הוא כדי לבודד פריטים בתוך רשימות שונות. במהדורתנו נעצב את &quot;מעין צורת השיר&quot; ע&quot;י שימוש משולב של תבנית העיצוב הנוספת ([[תבנית:ססס]]) בדומה למה שנעשה בקינה השלישית במגילת איכה. להסבר מפורט של &quot;מעין צורת השיר&quot; ראו [[#מעין צורת השיר|להלן]].

למידע על קביעת '''נוסח''' הפרשות במהדורתנו, ראו בפרקים הבאים:
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#חלוקת הפרשות בתורה|חלוקת הפרשות בתורה]]
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים|חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים]]

==צורת השיר בכ&quot;א הספרים==

===מבוא לצורת השיר בכ&quot;א הספרים===

בכ&quot;א הספרים (כלומר בכל ספרי המקרא מלבד תהלים ומשלי ואיוב), אפשר להבחין בין '''שני''' סוגים בולטים של כתיבה שירית בכתר ארם צובה ובכתבי־היד הטברנים הקרובים אליו:

'''א. צורת השיר המובהקת:''' לשירים בולטים יש דרך כתיבה מיוחדת בכתבי־היד המודגשת לעין, דהיינו להפסיק לגמרי את הכתיבה הרגילה של שלושה טורים צרים בכל עמוד, ובמקומה לפרוס את השיר ברוחב של שלושה טורים מלאים בכל העמוד (כך נכתבות בכתר שירת הים ושירת האזינו בתורה, ובנביאים רוב שירת דבורה ושירת דוד), או לפחות ברוחב של שני טורים מלאים (כך נכתבות בכתר רשימת מלכי כנען ותחילת שירת דבורה בנביאים, ושיר של תמיד בספר דברי הימים).

'''צורת השיר המובהקת נעשית לפי שתי שיטות טכניות שונות, שגם הן בולטות לעין.''' הראשונה מהווה פיתוח מחושב בכתבי־היד של [[#עיצוב חדש לחלוקת הפרשות|חלוקת הפרשות הסתומות]] ברווחים בתוך השורה בכ&quot;א הספרים, והשנייה מהווה פיתוח פחות קפדני של [[#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|הכתיבה השירית בספרי אמ&quot;ת]]. הבחנה זו מבוססת על עבודתו של הרב מרדכי ברויאר.{{הערה|ההסבר הזה בנוי על ניתוחו המפורט של הרב מרדכי ברויאר לצורת השיר בכתבי־היד המקבילים; ראו בפרק החמישי בספרו '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא''' (מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז), עמ' 149-189.}}
#'''אריח על גבי לבינה, ולבינה על גבי אריח:''' צורה זו של כתב המופיע מעל רווח, ורווח המופיע מעל הכתב לסירוגין, נחשבת לחובה ב[[שירת הים/טעמים|שירת הים]] בתורה ו[[שירת דבורה/טעמים|בשירת דבורה]] בספר שופטים. הרווחים בכתיבה השירית הזאת מהווים, כפי שהדגים הרב ברויאר,{{הערה|ברויאר, שם, עמ' 165-171.}} '''פרשות סתומות''' שבאות לחלק את היחידות בתוך השיר באופן מלא, וכל הרווחים והתחלת השורות מחושבות מראש בקפדנות.
#'''אריח על גבי אריח, ולבינה על גבי לבינה:''' צורה זו של כתב המופיע מעל כתב בתחילת השורה ובסופו, ורווח המופיע מעל רווח באמצע כל שורה, מהווה פיתוח של שיטת כתיבה אחרת לגמרי, והיא כאמור '''[[#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|צורת השיר בספרי אמ&quot;ת]]'''.{{הערה|ברויאר, שם, עמ' 171-183.}} באופן זה כתובים [[שירת האזינו/טעמים|שירת האזינו]] בתורה, רשימת [[מלכי כנען/טעמים|מלכי כנען]] בספר יהושע ו[[שירת דוד/טעמים|שירת דוד]] בספר שמואל, ו[[שירת אסף/טעמים|שירת אסף]] (או &quot;שיר של תמיד&quot;) בספר דברי הימים. בצורה זו, כפי הדגים הרב ברויאר, עיקר תפקידו של הרווח הוא לחלק את '''השורה''' מתי שאפשר (בשביל היופי), ופחות כדי לחלק את יחידות השיר (ולכן לא בכל שורה יש רווח, ולא כל רווח נמצא במקום ה&quot;נכון&quot; בשורה מבחינת התחביר של הפסוק). בצורה זו יש גם מגמה ניכרת לסיים פסוק, או יחידה בתוך פסוק, '''בסוף''' השורה עד כמה שאפשר. מגמה זאת עומדת בניגוד מובהק לכתיבה הרגילה בכ&quot;א הספרים, הנמשכת ברציפות טבעית מסוף השורה לתחילת השורה הבאה, ורק על ידי הרווחים של הפרשות מציינים סוף עניין. אמנם '''בכתיבה השירית המובהקת''' יש פיתוח בולט לצורת אמ&quot;ת על ידי הכתיבה '''בשורות רחבות'''. הכתיבה הרחבה מאפשרת לרווחים באמצע השורות להתבצע באופן מובהק ושלם לגמרי, ובנוסף היא גם מאפשרת את חלוקת השורה לפי יחידות בעלות משמעות לפי התחביר, ובמקום ה&quot;נכון&quot;, ברוב המכריע של השורות.{{הערה|תיאור זה של הפיכת צורת השיר בספרי אמ&quot;ת ל&quot;מובהקת&quot; בכ&quot;א הספרים הוא בניגוד לניסוחו של ברויאר, שלגבי שירת דוד כתב שהדמיון לשירת אמ&quot;ת בכתר &quot;טושטש במידה מסויימת&quot; לעומת כתי&quot;ק (עמ' 177). וכך היא &quot;נראית כשירה לכל דבר&quot;, אמנם &quot;אף על פי כן ניכר גם ב'''א''', שאין זו שירה כשאר כל השירות…&quot; אלא &quot;שגם השירה שב'''א''' כתובה על פי המנהג של שירת אמ&quot;ת; אין ביניהן אלא רוחב השורות&quot; (עמ' 178). במקום להשתמש בלשון המעטה (&quot;אין ביניהן אלא רוחב השורות&quot;) נראה לנו לתאר את השינוי הכל כך בולט של הסופר, כלומר לעבור באמצע כ&quot;א הספרים מכתיבה בשורות צרות לכתיבה בשורות רחבות, ואת התוצאה של השינוי הבולט הזה, בתור '''צורת השיר המובהקת'''. יש בה פונציאל להגיע לרמה כזו לגמרי מבחינה אסתטית (לדוגמה בכתיבת שירת &quot;האזינו&quot; ב-70 שורות), והיא גם מעלה את החלוקה העניינית לרמת הביצוע האפשרית הגבוהה ביותר. כלומר, היא לא רק &quot;נראית כשירה לכל דבר&quot;, אלא מצליחה בפועל להיות כתיבה שירית לכל דבר. אמנם ברמת העיקרון אנחנו מקבלים את דעתו של הרב ברויאר שצורה זו מבוססת על צורת הכתיבה בספרי אמ&quot;ת.}} 

'''ב. מעין צורת השיר:''' יש גם שירים ורשימות שבהם הסופר המשיך את כתיבתו הרגילה בשלושה טורים צרים לכל עמוד, אמנם גם עשה מאמץ מסוים (לפעמים מאמץ מלא ולפעמים פחות מזה) להשתמש ברווחים של פרשות (ובמיוחד ברווחים של פרשות סתומות באמצע השורה) כדי לסדר מלים מקבילות באופן בולט. הדוגמאות המוכרות ביותר לתופעה זו הן רשימת [[עשרת בני המן/טעמים|עשרת בני המן]] במגילת אסתר ו[[שירת העתים/טעמים|שירת העִתים]] במגילת קֹהלת, שלגביהן יש הלכה מחייבת (עשרת בני המן) ומנהג קבוע אצל הסופרים (שירת העִתים). בשתי הדוגמאות הללו שבמגילות, רמת הביצוע לצורת השיר היא מלאה בכתבי־היד, למרות התלוּת בטורים הצרים שבהם המשיך הסופר לכתוב ברציפות (ולא עבר לטורים רחבים).{{הערה|לניתוח מלא של כל התופעה שקראנו לו &quot;מעין צורת השיר&quot; ראו ברויאר, שם, עמ' 149-165.}}

===צורת השיר במהדורתנו===

במהדורתנו, כמו שלגבי הטעמים הכפולים בעשרת הדברות הקדשנו נספחים מיוחדים לנוחותו של הקורא (מעבר לרצף הטקסט של המקרא בפרשותיו ובפרקיו), כך נעשה גם במקומות שבהם מופיעה &quot;צורת השיר&quot; המובהקת בעיצוב מיוחד על פי המסורה, וכן לגבי שני ביצועים מלאים של &quot;מעין צורת השיר&quot; שהתקבלו כחובה בהלכה או כמנהג קבוע אצל הסופרים (עשרת בני המן במגילת אסתר ושירת העִתים במגילת קֹהלת). וזה משתי סיבות:
*לגבי &quot;צורת השיר&quot; המיוחדת במסורת הסופרים לתורה, יש שינויים קלים בין כתבי־היד וספרי התורה השונים, ואין מנהג אחד משותף לכולם. נספח בדף מיוחד המוקדש כולו ל&quot;צורת השיר&quot; בתורה מאפשר לנו את הגמישות להציע לקורא את כל המנהגים החשובים במקביל, ומאפשר לקורא לבחור ביניהם כרצונו.
*למרות שהיא יפה וחשובה, צורת השיר המובהקת אינה יעילה תמיד בשביל הקורא והלומד, שלפעמים ברצונו לקרוא את הטקסט ברצף או בעיצוב אחֵר או בחלוקה אחרת; העיצוב המיוחד גם מפריע לו להעתיק את הטקסט באופן פשוט לצרכי לימוד.

לכן הקדשנו נספחים במקומות הללו.{{הערה|הבדל טכני בין הדפים לשני השירים בתורה (שירת הים ו&quot;האזינו&quot;) לבין השירים בנביאים וכתובים: לשני השירים בתורה הטקסט הוקלד רק פעם אחת (בדף הראשי בתוך הרצף של פרשת השבוע) ובנספחים הוא מופיע ע&quot;י הכללות. אבל בצורת השיר בספרי הנביאים והכתובים הטקסט הוקלד פעם נוספת (או פעמים נוספות) בתוך הנספחים בסוף אותו דף.}} כל נספח מציג את השיר במגוון צורות חשובות ושימושיות לפי האופי המיוחד של אותו שיר (וכולל כתיבה פשוטה בלי עיצוב מיוחד לצורת השיר). צורת השיר שמופיעה ברצף של המקרא היא תמיד הצורה שמופיעה בכתר ארם צובה (או שהופיעה בו ע&quot;פ עדויות מובהקים), והצורות הנוספות באות בנספחים. להלן טבלה של כל הדפים שבהם מופיעים צורת השיר והנספחים לה:

===רשימת הדפים לצורת השיר===

{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ דפי &quot;צורת השיר&quot; במקרא על פי המסורה
|- align=center
! שם השיר&lt;br&gt;וקישור למידע עליו
! הדף הראשי של השיר{{ש}}(כל הצורות)
! דף בסיס טכני לצורת השיר
! דף בסיס טכני לצורות כתיבה נוספות (נספחים)
! דפי מקרא: צורת השיר
! דפי מקרא: צורות כתיבה נוספות (נספחים)
|- align=center
! [[:W:שירת הים|שירת הים]]
| '''[[שירת הים/טעמים]]'''
| [[שירת הים/צורת השיר]]
| [[שירת הים/צורות נוספות]]
| [[ספר שמות/טעמים#שירת הים חזרה|ספר שמות]]{{ש}}[[פרשת בשלח/טעמים#שירת הים חזרה|פרשת בשלח]]{{ש}}[[שמות טו/טעמים#שירת הים חזרה|שמות פרק ט&quot;ו]]
| [[ספר שמות/טעמים#שירת הים בצורות כתיבה נוספות|ספר שמות]]{{ש}}[[פרשת בשלח/טעמים#שירת הים בצורות כתיבה נוספות|פרשת בשלח]]{{ש}}[[שמות טו/טעמים#שירת הים בצורות כתיבה נוספות|שמות פרק ט&quot;ו]]
|- align=center
! [[:W:שירת האזינו|שירת האזינו]]
| '''[[שירת האזינו/טעמים]]'''
| [[שירת האזינו/צורת השיר]]
| [[שירת האזינו/צורות נוספות]]
| [[ספר דברים/טעמים#שירת האזינו חזרה|ספר דברים]]{{ש}}[[פרשת האזינו/טעמים#שירת האזינו חזרה|פרשת האזינו]]{{ש}}[[דברים לב/טעמים#שירת האזינו חזרה|דברים פרק ל&quot;ב]]
| [[ספר דברים/טעמים#שירת האזינו בצורות כתיבה נוספות|ספר דברים]]{{ש}}[[פרשת האזינו/טעמים#שירת האזינו בצורות כתיבה נוספות|פרשת האזינו]]{{ש}}[[דברים לב/טעמים#שירת האזינו בצורות כתיבה נוספות|דברים פרק ל&quot;ב]]
|- align=center
! [[:W:ספר יהושע|מלכי כנען]]
| '''[[מלכי כנען/טעמים]]'''
| [[מלכי כנען/צורת השיר]]
| [[מלכי כנען/צורות נוספות]]
| [[ספר יהושע/טעמים#מלכי כנען בצורות כתיבה נוספות|ספר יהושע]]{{ש}}[[יהושע יב/טעמים#מלכי כנען בצורות כתיבה נוספות|יהושע פרק י&quot;ב]]
| [[ספר יהושע/טעמים#מלכי כנען בצורות כתיבה נוספות|ספר יהושע]]{{ש}}[[יהושע יב/טעמים#מלכי כנען בצורות כתיבה נוספות|יהושע פרק י&quot;ב]]
|- align=center
! [[:W:שירת דבורה|שירת דבורה]]
| '''[[שירת דבורה/טעמים]]'''
| [[שירת דבורה/צורת השיר]]
| [[שירת דבורה/צורות נוספות]]
| [[ספר שופטים/טעמים#שירת דבורה חזרה|ספר שופטים]]{{ש}}[[שופטים ה/טעמים#שירת דבורה חזרה|שופטים פרק ה']]
| [[ספר שופטים/טעמים#שירת דבורה בצורות כתיבה נוספות|ספר שופטים]]{{ש}}[[שופטים ה/טעמים#שירת דבורה בצורות כתיבה נוספות|שופטים פרק ה']]
|- align=center
! [[:W:שירת דוד|שירת דוד]]
| '''[[שירת דוד/טעמים]]'''
| [[שירת דוד/צורת השיר]]
| [[שירת דוד/צורות נוספות]]
| [[ספר שמואל/טעמים#שירת דוד חזרה|ספר שמואל]]{{ש}}[[שמואל ב כב/טעמים#שירת דוד חזרה|שמ&quot;ב פרק כ&quot;ב]]
| [[ספר שמואל/טעמים#שירת דוד בצורות כתיבה נוספות|ספר שמואל]]{{ש}}[[שמואל ב כב/טעמים#שירת דוד בצורות כתיבה נוספות|שמ&quot;ב פרק כ&quot;ב]]
|- align=center
! [[:W:מגילת קהלת|שירת העִתים]]
| '''[[שירת העתים/טעמים]]'''
| [[שירת העתים/צורת השיר]]
| [[שירת העתים/צורות נוספות]]
| [[מגילת קהלת/טעמים#שירת העתים חזרה|מגילת קֹהלת]]{{ש}}[[קהלת ג/טעמים#שירת העתים חזרה|קהלת פרק ג']]
| [[מגילת קהלת/טעמים#שירת העתים בצורות כתיבה נוספות|מגילת קֹהלת]]{{ש}}[[קהלת ג/טעמים#שירת העתים בצורות כתיבה נוספות|קהלת פרק ג']]
|- align=center
! [[:W:עשרת בני המן|עשרת בני המן]]
| '''[[עשרת בני המן/טעמים]]'''
| [[עשרת בני המן/צורת השיר]]
| [[עשרת בני המן/צורות נוספות]]
| [[מגילת אסתר (פרשות בכתר)/טעמים#עשרת בני המן חזרה|מגילת אסתר (פרשות בכתר)]]{{ש}}[[מגילת אסתר (פרשות סתומות)/טעמים#עשרת בני המן חזרה|מגילת אסתר (פרשות סתומות)]]{{ש}}[[אסתר ט/טעמים#עשרת בני המן חזרה|אסתר פרק ט']]
| [[מגילת אסתר (פרשות בכתר)/טעמים#עשרת בני המן בצורות כתיבה נוספות|מגילת אסתר (פרשות בכתר)]]{{ש}}[[מגילת אסתר (פרשות סתומות)/טעמים#עשרת בני המן בצורות כתיבה נוספות|מגילת אסתר (פרשות סתומות)]]{{ש}}[[אסתר ט/טעמים#עשרת בני המן בצורות כתיבה נוספות|אסתר פרק ט']]
|- align=center
! [[:W:דברי הימים|שירת אסף]]
| '''[[שירת אסף/טעמים]]'''
| [[שירת אסף/צורת השיר]]
| [[שירת אסף/צורות נוספות]]
| [[ספר דברי הימים/טעמים#שירת אסף חזרה|ספר דברי הימים]]{{ש}}[[דברי הימים א טז/טעמים#שירת אסף חזרה|דה&quot;א פרק ט&quot;ז]]
| [[ספר דברי הימים/טעמים#שירת אסף בצורות כתיבה נוספות|ספר דברי הימים]]{{ש}}[[דברי הימים א טז/טעמים#שירת אסף בצורות כתיבה נוספות|דה&quot;א פרק ט&quot;ז]]
|}

===מעין צורת השיר (לא מובהק)===

במקומות הבאים מופיעה בכתבי־היד מעין צורת השיר (אבל לא באופן מובהק בטור רחב ולא תמיד בביצוע מלא), בדרך כלל כדי לבודד את הפריטים השונים בתוך רשימות:
*'''ספר שמואל:''' [[שמואל א ו/טעמים#ו יז|שמ&quot;א ו,יז]]; [[שמואל א ל/טעמים#ל כו|ל,כו-לא]]; [[שמואל ב כג/טעמים#כג כד|שמ&quot;ב כג,כד-לט]].
*'''ספר מלכים:''' [[מלכים א ד/טעמים#ד ב|מל&quot;א ד,ב-יט]].
*'''ספר עזרא:''' [[עזרא ב/טעמים#ב א|עזרא ב,א-סא]]; [[עזרא י/טעמים#י יח|י,יח-מד]]; [[נחמיה ג/טעמים#ג א|נחמיה ג,א-לב]]; [[נחמיה ז/טעמים#ז ו|ז,ו-סב]].
*'''ספר דברי־הימים:''' [[דברי הימים א יא/טעמים#יא כו|דה&quot;א י&quot;א,כו-מז]]; [[דברי הימים א כד/טעמים#כד ז|כ&quot;ד,ז-לא]]; [[דברי הימים א כה/טעמים#כה ט|כ&quot;ה,ט-לא]];{{הערה|יצויין שברשימה זו, שכל פריט בו מהווה פסוק אחד מלא אך קצר, קיים ביצוע מלא בכתר ע&quot;י השימוש בפרשות סתומות באמצע השורה. אמנם ביצוע זה שבכתב־היד אינו בא לידי ביטוי כלל במהדורת &quot;כתר ירושלים&quot;; שם כל פריט/פסוק מתחיל בשורה חדשה לאחר רווח על פי שיטתם. במהדורתנו השתמשנו ברווחים באמצע השורות בשביל רשימה זו, כדי להזכיר ולו במעט את האופי העיצוב שבכתב־היד, ואמנם בעיקר לשמור על עיצוב ברור ושימושי עבור הקריאה במסך.}} [[דברי הימים א כז/טעמים#כז ב|כ&quot;ז,ב-לד]].{{הערה|יש גם רשימות שחלוקת פריטיהן בפסוקים מלאים (וראש כל פסוק הוא גם פרשה סתומה): [[דברים כו/טעמים#|דברים כו,טו-כו]] (רשימת הארורים שבה יש פרשה אף בפסוק כ' ברוב כתבי־היד, וראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]] לפרשת כי תבוא); [[דברי הימים א א|דה&quot;א א]], [[דברי הימים א יב|י&quot;ב]], [[דברי הימים א טו|ט&quot;ו]], [[דברי הימים א כג|כ&quot;ג]], [[דברי הימים א כה|כ&quot;ה]] (ראו בהערה הקודמת), [[דברי הימים א כז|כ&quot;ז]].}}

צורת השיר במקומות האלה בכתבי־היד נוצרת בדרך כלל על ידי השימוש בפרשות סתומות, כאשר רווח באמצע כל שורה מבדיל בין שני טורים צרים מימין ומשמאל. אבל הביצוע אינו תמיד מושלם ומובהק אפילו בכתר (ופחות ממנו בכתבי־היד הקרובים לו, והשוו לדוגמה את צורת השיר בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו בשמ&quot;ב כ&quot;ג), וגם לא בדפוסים בימינו המבוססים עליו (כגון ברויאר ומקראות גדולות הכתר). ואין להתפלא מזה, כי הטורים הצרים ממילא שבכתבי־היד (שלושה טורים בעמוד) מאפשרים ביצוע מלא של תוכנית כזו רק כל עוד שהביטויים בפסוקים חוזרים על אותו מבנה בלי לחרוג (ובדרך כלל יש חריגות). במהדורתנו נעצב את הרשימות בצורה יחסית פשוטה וקלה לקריאה והבנה ע&quot;י שימוש מחושב בשני הסוגים השונים של הפרשה הסתומה (רווח בתחילת שורה חדשה ורווח באמצע השורה), ע&quot;י שתי תבניות שונות: [[תבנית:סס]] ו[[תבנית:ססס]].

לדוגמה: ב[[עזרא ב/טעמים#ב א|עזרא ב']] רשימת העולים שמתחילה ב&quot;בני פרעֹש&quot; פותחת בכתר (ע&quot;פ עדותו של קמחי) לאחר רווח בשורה חדשה ([[תבנית:סס]]), ושאר הפריטים לאחר רווח באותה שורה ([[תבנית:ססס]]); עיצוב זה לא רק מיקל על הקורא, אלא גם דומה מאוד לצורת הכתיבה בכתי&quot;ל (בפסוקים הראשונים שברשימה זו החל מ&quot;בני פרעֹש&quot; בפסוק ג'). גם את רשימת הלויים (החל מפסוק מ') ורשימת הנתינים (החל מפסוק מ&quot;ג ועד המספר הכולל בפסוק נ&quot;ח) התחלנו בשורה חדשה לאחר רווח של פרשה סתומה, ואת שאר הפריטים לאחר רווח בתוך השורה. במקרה של רשימת הנתינים מצאנו גם תנא דמסייע בכתי&quot;ל, שבו מתחיל הרשימה הזו בפרשה פתוחה (שורה חדשה). וכן נעשה לגבי שאר הרשימות: כל הפרשות הפתוחות והסתומות הפורמליות יהיו כמובן על פי הכתר (לפי קמחי), אבל נשנה את '''צורת''' הפרשות (במיוחד הסתומות) לפי המבנה של הטקסט ע&quot;י התבניות השונות, וניקח בחשבון לגבי העיצוב הזה גם את צורת חלוקת הפרשות בכתי&quot;ל.

===יישור משני הצדדים===

כדי לעצב נכון את השירים בכ&quot;א הספרים, יש לפעמים צורך ליישר את הטקסט '''גם''' מימין ו'''גם''' משמאל (כלומר שהכתובה תמלא את כל השורה מימין לשמאל בלי רווח לפניה או לאחריה). תכונה זאת מחוייבת בשני מקומות:
*'''[[שירת הים/טעמים#טו א|בשורה הראשונה של שירת הים]]''';{{הערה|לא עשינו עיצוב כזה בשורות ש'''לפני''' שירת הים ושירת האזינו, למרות ההקפדה על כך בספרי התורה, כי ממילא אנחנו משתמשים ברווח של שורה ריקה לפרשות פתוחות גם אם הכתיבה שלפניהן אינה מגיעה עד סוף השורה.}}
*'''[[אסתר ט/טעמים#ט ו|בשורה שלפני עשרת בני המן במגילת אסתר]]''' (כדי שהתיבה &quot;מאות&quot; תהיה בסוף השורה).

התכונה הטכנית הזאת קיימת ב-CSS, והיא נקראת &quot;forced justification&quot; בהגדרה של &quot;distribution&quot; (כלומר יישור של &quot;פיזור&quot; במקום סוף פסקה ביישור לימין כרגיל). אנחנו מיישמים אותו ע&quot;י השימוש ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] בתחילת השורה או הפסקה, וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]] מיד לאחרי הפסקה או השורה.{{הערה|בהתלחת הפרויקט הפונקציה הזאת עוד לא היתה נתמכת בדפדפנים, ולא הצלחנו ליישם אותו כראוי ב&quot;מקרא על פי המסורה&quot;. לכן בגירסה הישנה נשארה [[תבנית:בעבודה]] בראש [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/בשלח|פרשת בשלח]] וב[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת אסתר/ט|מגילת אסתר]], כדי לציין שעיצוב הטקסט עדיין אינו גמור. למידע טכני נוסף ראו בדיון בארכיון של המזנון [[ויקיטקסט:מזנון/ארכיון נובמבר 2011#מישהו יודע איך להשתמש ב-CSS בתוך מדיה-ויקי?|כאן]] וב[[שיחת משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/בשלח|דף השיחה לפרשת בשלח]].}}

==צורת השיר בספרי אמ&quot;ת==

===מנהג הסופרים מול מנהג הדפוסים===

'''מנהג הסופרים בכתבי־היד:''' צורת הכתיבה הייתה שונה בספרי אמ&quot;ת (תהלים, משלי, איוב) משאר כ&quot;א ספרי המקרא בעידן כתבי־היד הטברנים. בכ&quot;א הספרים הכתיבה הייתה רצופה: כשלא נשאר לו מספיק רווח בשביל המילה הבאה, המשיך הסופר את כתיבתו בשורה הבאה. השורות באו בתוך טורים צרים (שלושה טורים בכל עמוד) ולכן היו קצרות, כך שגם לעינו של הקורא היה נוח לעבור מסוף שורה אחת לתחילת השורה הבאה. כתיבה רצופה זו נקטעה בכ&quot;א הספרים רק בשביל הרווחים של חלוקת הפרשות (ומבקומות מיוחדים בשביל שירים מובהקים, כגון שירת הים או שירת האזינו).

הטורים בספרי אמ&quot;ת רחבים יותר (שניים לעמוד). והכתיבה בהם אינה רצופה לגמרי, כי בדרך כלל יש רווח בתוך רוב השורות, כך שבמבט ראשון נראה כאילו כל טור מחולק בתוכו לטור פנימי ימני ולטור פנימי שמאלי.

אמנם עיצוב הרווחים בספרי אמ&quot;ת אינו ממש מתוכנן להיות באמצע כל שורה (כמו שהוא בשירים המובהקים בכ&quot;א הספרים כגון שירת האזינו או שירת דוד) אלא מהווה חלק מכתיבתו הרצופה של הסופר. אם בתוך השורה מתחילה מחשבה חדשה הראויה להפסקה קלה (כגון תחילת פסוק או יחידה מובהקת בתוך הפסוק, שהאחרונה באה בדרך כלל אחרי הטעמים המפסיקים מדרגה ראשונה: &quot;עולה ויורד&quot; ו&quot;אתנח&quot;), אז ייתכן מאוד שהסופר ישאיר לפניו רווח. אבל אין מאמץ מצדו של הסופר להתאים את מיקומו של הרווח, כדי שהוא יופיע במקביל לרווחים בשורות למעלה ממנו או מתחתיו. וכך הרווחים עצמם הופכים לחלק מכתיבתו הרצופה של הסופר, המשאיר רווחים תוך כדי הילוכו בלי לכוון את מיקומם מראש.

לעתים קרובות ניכרת מגמה של הסופר להשאיר רווח כדי לסיים את הפסוק (או יחידה בתוך הפסוק) בסוף השורה, וכך יתחיל הפסוק הבא (או היחידה הבאה) בראש השורה הבאה. אבל גם זה קורה רק כאשר הכתיבה הרצופה מאפשרת אותו בלי מאמץ מיוחד. ופעמים רבות זה לא קורה בכלל: אין רווח במקום בולט שראוי להפסקה בתוך השורה, או שאין מאמץ כלל לסיים את הפסוק (או את היחידה) בסוף השורה, וכתיבתו נמשכת בתחילת השורה הבאה. ולפעמים יש רווח דווקא במקום שאין בו תחילת יחידה חדשה מובהקת, והוא אינו בא לאחר טעם מפסיק מהדרגה הראשונה; ולעתים יש רווח במקום שאולי יכול להיחשב כיחידה חדשה אבל בניגוד לדעתם של בעלי הטעמים.{{הערה|יש להטיל ספק בעצם ההנחה המקובלת שהרווחים בספרי אמ&quot;ת מתואמים באופן מודע לפי הטעמים המפסיקים. כי הכתיבה בספרי אמ&quot;ת (כולל הנחת הרווחים) הוא מעשהו של הסופר שכותב את נוסח אותיות, ולא מעשהו של המסרן והנקדן שמוסיף אח&quot;כ את סימני הניקוד והטעמים. זאת אומרת שהסופר מניח את התשתית בהעברת מסורת הכתיב, ואילו המסרן מוסיף אח&quot;כ את מסורת הקוראים. ברור שסופר המניח רווחים בפסוקי אמ&quot;ת בדרך כלל ישים אותם במקומות שראויים להפסקה, ובאותם במקומות יהיו בדרך כלל טעמים מפסיקים מדרגה ראשונה. אמנם הסופר אינו משועבד למסורת הקוראים המדויקת, ולכן הדבר תלוי גם בפרשנות אישית ובאילוצי כתיבה מקומיים. כך ייתכן שהסופר לא יבצע את חלוקת הפסוק לפי השיטה הקפדנית של בעלי הטעמים, שהרי הטעמים האלה אינם מוצגים לפניו בעת כתיבתו.}}

לכן ברור לגמרי שמדובר על מנהג של רשות, והסופר הוא שהחליט להשאיר רווחים במקומות שנראו לו מתאימים בעת כתיבתו.

'''ספרי אמ&quot;ת בדפוסים:''' צורת כתיבה זו של ספרי אמ&quot;ת נהגה בתקופת כתבי־היד, בכתר ארם צובה ובשאר כתבי־היד הטברנים, וגם בכתבי־היד בספרד. צורת הכתיבה לא נחשבה לחובה בכל פרטיה, אלא כמנהג סופרים ברמה הכללית: בשלב הביצוע הניח כל סופר את הרווחים לפי בחירתו. אמנם התמונה הכללית השתנתה בעידן הדפוס, כאשר כמעט כל המהדורות של ספרי אמ&quot;ת שיצאו לאור, מהראשונים שבהן ועד הדור האחרון, הזניחו לגמרי את מנהג הסופרים לעיצוב השירי של ספרי אמ&quot;ת. במקום זה נדפסו הפסוקים בספרי אמ&quot;ת ברציפות פשוטה כמו בשאר כ&quot;א ספרי המקרא. ב&quot;מנחת שי&quot; אנחנו מוצאים נימוק מפורש לזניחת מנהג הסופרים על ידי המדפיסים (סוף דברי הפתיחה לספר תהלים):

:אמרו במסכת סופרים שאף על פי שלא נתנו חכמים שיעור לשירת דוד בשמואל ותהלים, מכל מקום לבלר מובהק מרצפן באותיות{{הערה|אולי צריך לומר: &quot;בפתיחות&quot;.}} בראש וסוף, וכן תהלים כולו ואיוב ומשלי. וכך היו נוהגים הקדמונים. וכן כתב ר&quot;י ב&quot;השותפים&quot; דמשום הכי כתבו איוב בהדי תהלים ומשלי, לפי שהוא מעניין אחד: כתבום מעין שירה, ומקראות קצרים, וניגון אחר. ולפי שאין בזה הידור מצוה כלל, שאין כל הפסוקים שווים, ופעמים רבות נכנס אחד מהם בגבול חברו ומבלבל הקריאה לקורא בהם, ותכבד המלאכה על המדפיסים – על כן בחרתי למשוך ידי מזה, ושלא לעשות הפרש בין אלו ובין שאר כתבי הקודש. כי הכל הולך אחר כוונת הלב, ורחמנא ליבא בעי. בריך רחמנא דסייען מריש ועד כאן, והוא יסייע יתן על מה דאשתאר.

הנימוק בדברי &quot;מנחת שי&quot; הוא כפול: קודם כל אין הידור אמתי במנהגי הכתיבה של הסופרים, כי שיטה זו לא הצליחה לעצב את ספרי אמ&quot;ת בדרך שמבליטה את מבנה הפסוקים באופן אסתטי וברור לטובתו של הקורא. ובנוסף: המאמץ הזה (לשווא!) מקשה מאוד על המדפיסים. תיאור זה של בעל ה&quot;מנחת שי&quot;, שנמנע מלהדפיס את ספרי אמ&quot;ת ברווחים, נכון באופן כללי לגבי רוב עידן הדפוס. רק בדור האחרון התחילה מגמה זו להשתנות, כאשר יצאו לאור כמה מהדורות חשובות של המקרא, מדויקות לפי כתבי־היד הקדומים, שבהן קיבלו ספרי אמ&quot;ת עיצוב שירי מובהק מתוך ניסיון להחזיר עטרה ליושנה.

===מהדורות שיצאו בדור האחרון===

'''מהדורתו הראשונה של הרב ברויאר:''' הראשונה הייתה מהדורתו הראשונה של הרב מרדכי ברויאר (כרך כתובים יצא לאור ע&quot;י מוסד הרב קוק, תשמ&quot;ב). במהדורה זו כל פסוק באורך רגיל של שתי יחידות ממוצעות מהווה שורה אחת, ובין שתי היחידות יש רווח לאחר הטעם המפסיק (לרוב אתנח). ואילו פסוקים ארוכים יותר ו/או מורכבים יותר מחולקים לשתי שורות (כאשר החלוקה באה לאחר הטעם המפסיק הגדול ביותר בכוחו), וכל אחת משתי השורות מתחלקת אף היא לשניים על ידי רווח הבא לאחר הטעם המפסיק הגדול שבשורה. אין במהדורה זו מאמץ לארגן את הטקסט לטור ימני מול טור שמאלי (דבר שהוא כרוך במאמץ רב של המהדיר), אלא כל פסוק (או חצי פסוק) מתחיל בתחילת השורה ומסתיים בלי יישור בצד השמאלי. במהדורה הדיגיטלית של מכון ממרא (שיצא לאור בשנת תשנ&quot;ח) העיצוב של פסוקי אמ&quot;ת זהה כמעט לגמרי למהדורתו הראשונה של ברויאר.

מבחינת הרווח—הבא בתוך רצף הקלדת הטקסט בלי לחשב את מיקומו המדויק—דומה מהדורתו של הרב ברויאר לדמותם של כתבי־היד. אמנם בכך מסתיים הדמיון, כי בכתבי־היד יש יישור בצד שמאל (וכך נוצרה מראית עין של שני טורים פנימיים בימין ובשמאל), ולא כל פסוק מתחיל בראש שורה. בנוסף לכך, העקביות הגמורה בסימון הרווחים לאחר הטעם המפסיק הגדול שבכל שורה, מה שמחלק כל פסוק בהכרח לשתי יחידות או לארבעה יחידות —חסרה בכתבי־היד. יושם לב שהרוב המכריע של הפסוקים בספרי אמ&quot;ת מתחלקים בטבעיות (ע&quot;פ הטעמים ולפי העניין) לשתיים או לשלוש יחידות מובהקות, אבל לא לארבע! ומפני זה נאלץ הרב ברויאר ע&quot;פ שיטתו לחלק את אחת מהשורות שבפסוקים הארוכים לשתי תת-יחידות, ולשים ביניהן רווח במקום שלא היינו מצפים למצוא רווח בכתבי־היד.

'''מהדורות &quot;כתר ירושלים&quot; ו&quot;מקראות גדולות הכתר&quot;:''' בשנת תש&quot;ס יצאה לאור מהדורתו השלישית של הרב ברויאר (&quot;כתר ירושלים&quot;), ובו חידוש מרשים בהדפסת פסוקי אמ&quot;ת: השורות שבמהדורה זו פרוסות לכל אורך הדף, והטקסט מיושר בצד ימין ובצד שמאל עם רווח באמצע, כדי ליצור שתי טורים פנימיים מובהקים. מעט אחר כך בשנת תשס&quot;ג יצאו לאור שני כרכי &quot;תהלים&quot; בסדרת &quot;מקראות גדולות הכתר&quot;, ובהם צורת ההדפסה של פסוקי אמ&quot;ת זהה כמעט לגמרי לזו של &quot;כתר ירושלים&quot;. דברי המבוא הקצרים שכתב העורך לכרך תהלים במג&quot;ה יפים כדי לתאר הן את צורת השירה הזו והן את הנימוקים שלה:

:בכתבי היד המקראיים של ימי הביניים נכתבים מזמורי תהלים (וכן הספרים משלי ואיוב) באופן שיהא ניכר בצורתם כי שירה הם. הצורה המקובלת היא שורות עם רווח באמצען. אין כתבי היד מעידים על מסורת סופרים מחייבת כלשהי באשר למיקום המדויק של הרווח... [הסופר] החליט דרך הילוכו, בהתאם ליחס שבין רוחב השורה לצפיפות הטקסט. ואף על פי שכללים מחייבים אין כאן, ניכרת השתדלות למקם את הרווח בכל שורה באופן שיקל על הקריאה ככל האפשר, דהיינו: לפי דירוג ההפסק שבין הטעמים; ברם בשל רוחבן המוגבל של השורות לא תמיד עולה הדבר בידי הסופר.

:רוח השורות במהדורתנו מאפשר לנו לבצע את כוונתו של סופר ה'כתר' בצורה טובה יותר, ולמקם את הרווח בכל שורה במקום שנוח ביותר מבחינתו של הקורא. ברובם המכריע של הפסוקים קיימת במהדורתנו זהות בין השורה לפסוק: סוף השורה גם סוף הפסוק, והרווח ממוקם לאחר המפסיק החזק ביותר שבתוך הפסוק (בדרך כלל 'עולה ויורד' או 'אתנח'). רק כאשר אורך הפסוק גדול מאורך השורה, מתבצעת חלוקה נוספת לפי המפסיקים המתאימים.

מבחינת עצם הרווח הבא בתוך השורה לפני יחידה חדשה, דומות מהדורות &quot;כתר ירושלים&quot; ו&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; לדמותם של כתבי־היד. אמנם בכך מסתיים הדמיון, כי בכתבי־היד הרווח הוא הרבה יותר קטן. ואילו בשתי המהדורות הללו הוא יכול להיות גדול מאוד: בפסוקים יחסית קצרים, בגלל הרוחב המוגזם של השורות, הוא יכול להיות ארוך אף יותר מהפסוק עצמו! לעומת זאת, הרווחים שבכתבי־היד אינם מקשים על עינו של הקורא מלקרוא ברציפות מתיבה לתיבה ומשורה לשורה. ייתכן שלא רק סיבות כלכליות מנעו מהסופרים לכתוב את פסוקי אמ&quot;ת לאורך כל הדף בשביל כל פסוק, אלא גם אי-הנעימות לכתוב ולקרוא את הפסוקים בדרך זו. בנוסף לכך, העקביות הגמורה בסימון רווח אחד לאחר הטעם המפסיק הגדול ביותר בכל פסוק – חסרה כאמור בכתבי־היד. ובגלל שיש רווח אחד בלבד בתוך הרוחב הגדול של השורה – חסרים רווחים רבים, וכך נוצרים גושים ארוכים של טקסט בתוך השורה הרחבה. זה לא נוח לקורא, וגם אין בזה דמיון הכרחי לכתבי־היד.

'''תהלים מהדורת &quot;סימנים&quot;:''' הניסיון היחיד לחקות ממש את עיצוב השורות כפי שהם מופיעים בכתר ארם צובה, לפחות באופן כללי, היה בספר תהלים מיוחד בעיצובו שיצא במהדורת &quot;סימנים&quot; (פלדהיים, תשס&quot;ב). לפי המבוא בראש המהדורה המתארת את מעלותיה, היא מנסה להציג את &quot;העימוד המקורי&quot;:

:ראש וראשונה למעלות החשובות שהוספנו במהדורה, היא צורת העימוד בשני טורים כמו שמוזכר ב[[מסכת סופרים (דפוס אמסטרדם ת&quot;ד)/יג|מסכת סופרים ריש פרק י&quot;ג]]: '''&quot;אבל בשירות דוד שבשמואל [ו]בתילים לא נתנו חכמים שיעור, אבל לבלר מובהק מרצפון בפתיחות באתנחייתא וסופי פסוקי; וכן תילים כולו, ואיוב ומשלי&quot;.''' דהיינו, לבד מציון מפרשיות פתוחות וסתומות שנמסרו בתחילת כל מזמור ובסופו, לא נתנו חכמים דרך לחלוקת שני הטורים, אלא שכל סופר מובהק מרצפן [מלשון רצף] ומסדר הטורים לפי הענין כלומר לפי פיסוק טעמים במזמור, כמו: באתנחת֑א ובסוף־פסֽוק׃ ועוד, כמו שמצינו בכתבי יד עתיקים ובתנ&quot;ך כתר &quot;ארם צובה&quot; התואמים להפליא את המסורות המדויקות.

:'''ניצול הרווח בין שני הטורים:''' לבד מהדר יְפִי צורת העימוד, הנה מצאנו בצורה זו של שני הטורים '''&quot;כלי&quot;''' רב תכליתי לעריכת ספר התהלים ב'''&quot;פיסוק הטעמים&quot;''' – להבנת המזמורים, מה שלא השיגה ידינו זולתו. הכלל בעבודת העימוד היה – '''לנצל את הרוחים''' בין טור לחברו או בין שורה לשורה שאחריה, לפיסוק להבנה הנכונה, או להפריד בין שתי מלות שאינן נקשרות בענין אחד. וכן לרמוז על אופן קריאה במקצב שירתי בין שני חלקי הפסוק.

:ברם, היו הרבה מקומות שאולצנו לשנות מצורת העימוד הנמצאת בתנ&quot;ך &quot;ארם צובה&quot; למטרת הפיסוק הנכון...

במהדורה זו סוף שורה אינו בהכרח סוף פסוק, או אפילו סוף יחידה בתוך הפסוק, כי לעתים קרובות נמשכת רציפות הכתיבה מסוף השורה אל תוך השורה הבאה. יש בה שימוש ברווח כמעט בכל שורה כאמצעי מתוחכם להבהרת תחביר הפסוק, אבל לצורך זה יש בשורות רבות רווח שאינו בא לאחר אתנח או &quot;עולה ויורד&quot; דווקא. בנוסף היא משתמשת בדפים רחבים במיוחד, כך שהרווחים בשורותיה גדולים בדרך כלל מהרווחים בכתר.

מהדורה זו היא הקרובה ביותר בצורתה הכללית לצורת הכתיבה בכתר, ובהרבה מקומות היא ממש מעתיקה את עיצוב השורות בדיוק כמו שהן בכתר. אולם אף בה לא נעשה ניסיון שלם להעתיק בכל מקום את עיצוב השורות וחלוקתן מהכתר.

'''תנ&quot;ך מהדורת &quot;סימנים&quot;:''' גם בתנ&quot;ך השלם שיצא לאור אחר כך ע&quot;י אותו מכון סימנים (פלדהיים, תשס&quot;ד) יש עיצוב מיוחד לפסוקי אמ&quot;ת, אמנם הוא שונה מהעיצוב שהיה בכרך תהלים שיצא לאור קודם לכן. כמו במהדורות &quot;כתר ירושלים&quot; ו&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; ו&quot;תהלים סימנים&quot;, גם בתנ&quot;ך הזה נדפסו ספרי אמ&quot;ת בשני טורים לימין ולשמאל לאורך כל הדף. אבל בשונה מהמהדורות הקודמות, רוחב הדף במהדורת סימנים הוא רגיל, וגם כמות הטקסט בטורים מימין ומשמאל בינונית (כ-4 מלים בממוצע). ולכן גם הרווח באמצע שורה ממוצעת ניכר מאוד, אמנם בדרך כלל הוא אינו גדול באופן קיצוני ביחס לטקסט שבאותה שורה. רוחב הדף הבינוני (והתוצאות היוצאות ממנה) גורמות למהדורה זו להיות דומה במקצת לטורים שבכתבי־היד.

פסוק אמ&quot;ת טיפוסי שיש בו שתי יחידות מובהקות, וכל אחת מהן באורך ממוצע, יופיע במהדורה זו בשורה אחת (בדרך כלל יחידה לימין ויחידה לשמאל). אבל במהדורה זו לקחו בחשבון, בניגוד למהדורות &quot;כתר ירושלים&quot; ו&quot;מקראות גדולות הכתר&quot;, את העובדה הפשוטה שפסוקים רבים בספרי אמ&quot;ת נחלקים לא לשתי יחידות מובהקות אלא למספר אי-זוגי של יחידות (בדרך כלל שלוש). במקרה כזה הפסוק יכול להתחיל בטור הימני ליחידה הראשונה, להמשיך בטור השמאלי ליחידה השנייה, ולהסתיים שוב בטור הימני ליחידה השלישית, ואז הפסוק הבא יתחיל אם כן בצד שמאל דווקא. אפשרות כזו נמנעה בשיטתיות ב&quot;כתר ירושלים&quot; ומג&quot;ה, שבהם אפשרו לפסוק להתחלק אך ורק למספר זוגי של יחידות (כמעט תמיד שתיים), גם כאשר חלוקה זוגית כזו מלאכותית לגמרי ובניגוד לפיסוק הטבעי של הטעמים (כגון פסוקים רבים שיש בהם &quot;עולה ויורד&quot; וגם אתנח). בכך נאמנה מהדורת סימנים למנהג כתבי־היד, שבהם יכול להיות רווח לאחר כל יחידה מובהקת, ואין הרווחים מוגבלים ע&quot;פ קביעה מלאכותית של מספרים זוגיים.

מהדורת סימנים מתחשבת גם באורך היחידה שבפסוקי אמ&quot;ת, ואם היחידה ארוכה מאוד (בדרך כלל כ-6 תיבות או יותר) אז היא מתחלקת לשניים אף במקומות שאין בהם טעם מפסיק מדרגה ראשונה (וגם בזה דומה מהדורה זו לכתבי־היד). יצוין בנוסף שבסוף מזמור או בסוף פרשה יש בדרך כלל ניסיון במהדורה זו לסיים בטור השמאלי וכך למלא את השורה האחרונה; אבל זה לא תמיד קורה, ולפעמים הפרשה מסתיימת דווקא בטור הימני. ואף בזה דומה מהדורה זו למציאות הנשקפת בכתבי־היד ולמנהג הסופרים.

לסיכום: אפשר לומר שמכל הניסיונות להציג את ספרי אמ&quot;ת בשני טורים, מהדורת סימנים היא המוצלחת ביותר לגבי ההתחשבות במבנה האמתי של הפסוק ובפיסוק הטעמים, והיא גם הקרובה ביותר לצורת הכתיבה שבכתבי־היד ולמנהגי הסופרים. שיטת עיצוב השורות לפסוקי אמ&quot;ת שבמהדורה זו הופכת אותה ליפה מאוד מבחינה אסתטית, וגם לנוחה בדרך כלל לשימוש עבור הקורא.

אך גם בה יש חסרונות מסוימים למי שמשתמש בה: לפעמים הפסוקים שמתחילים בצד שמאל, והיחידות היחסית קצרות שמתחלקות לשניים, יכולים להסיח את דעתו של הקורא וגם למנוע ממנו לראות במבט מהיר את המבנה של הפסוק השלם. כלומר: גם במהדורה יפה זו לא מצאו פתרון מלא לאותה בעיה שכבר צוינה ב&quot;מנחת שי&quot; לפני מאות שנים: &quot;אין בזה הידור מצוה כלל, שאין כל הפסוקים שווים, ופעמים רבות נכנס אחד מהם בגבול חברו ומבלבל הקריאה לקורא בהם...&quot;. ובאופן עקרוני צריך גם להדגיש שעצם החישוב המדויק מראש במהדורה זו כמו בכל המהדורות החדשות, ועצם ההקפדה בכולן על '''שיטתיות גמורה''' – כל אלה זרים הם למציאות המשתקפת בכתבי־היד, ולמנהג הסופרים להשאיר את הרווחים תוך כדי הילוכם, כענין של רשות ולא של חובה.

===עיצוב פסוקי אמ&quot;ת במהדורתנו: הנימוקים===

התיאור בסעיף הקודם של המהדורות השונות מיועד להראות שאי אפשר לקחת מנהג של כתיבה שהתבצע באופן אקראי, ובתנאי כתיבה מסוימים מאוד, ואז לנסות ליישם אותו בשיטתיות גמורה בתוך סביבה של הקלדה דיגיטלית ובתנאים שונים לגמרי של גודל הדף, ועוד לטעון בנוסף שיש בכך יישום מקסימלי למגמתם של הסופרים בכתבי־היד. לכל היותר ניתן לטעון שיש בכך יישום מלא של מרכיבים '''מסוימים''' בתוך מגמתם של הסופרים (ותמיד על חשבונם של מרכיבים אחרים). כי אף יישום מודרני לא יהיה – וגם לא מסוגל להיות – זהה למגמתם של כתבי־היד באופן שלם.

לכן מי שרוצה לפעול בשיטתיות גמורה בעיצוב השורות של ספרי אמ&quot;ת, חייב לבחור בין שתי אופציות:
#הדרך הראשונה היא לוותר לגמרי על עיצוב מיוחד של השורות בספרי אמ&quot;ת, ולהדפיס את הטקסט ברצף הטבעי משורה לשורה בלי שום חישובים מיוחדים של מקום ורווחים, בדיוק כמו שמדפיסים את הספרים בשאר ספרי התנ&quot;ך. בדרך זו הלכו בפועל רוב רובם של הדפוסים עד ימינו.{{הערה|כך החליט גם הרב ברויאר לעשות במהדורתו השנייה (חורב, תשנ&quot;ז). במהדורה זו נדפסו פסוקי אמ&quot;ת ככלל ברציפות פשוטה, ויוצאים מן הכלל רק רווחי הפרשות לאחר הכותרות במזמורי תהלים (פרשות אלו נחשבות לחובה), והכותרות הממורכזים בספרים איוב ומשלי. על שתי התופעות הללו ראו [[#כותרות באמצע השורה במשלי ואיוב|להלן]].}}
#הדרך השנייה היא להגדיר שיטת עיצוב עקבית שמתאימה לאופי המיוחד של פסוקי אמ&quot;ת, וכך לבנות מהדורה המיועדת לקורא וללומד, כדי להקל עליו בתפיסת המבנה בפסוקי אמ&quot;ת. אבל מהדורה כזאת חייבת להודיע שהשיטה '''שונה''' מהמנהג הנמצא בכתבי־היד.

במהדורתנו בחרנו באפשרות השנייה, כי היא המתאימה למגמתנו להיות &quot;תיקון קוראים&quot;. שהרי פסוקי אמ&quot;ת שונים במהותם מפסוקי רוב המקרא, ולכן הם זכו לקבל מהסופרים צורה ייחודית, כי מצד אופיים וסגנונם הם באמת דורשים עיצוב מיוחד: צורה כתיבה המבודדת הן את הפסוק השלם, והן ואת היחידות המובהקות בתוך הפסוק.

אם כן, מצד אחד אי אפשר לוותר על עיצוב מיוחד בשביל פסוקי אמ&quot;ת מצד אחד. אבל מצד שני כל שיטה המיוסדת על הבחנה זוגית בין טור ימין לטור שמאל אינה יכולה להיות מספקת, בין אם מדובר על צורת הכתיבה של הסופרים בימי הביניים, ובין אם מדובר על המהדורות החדשות המשתדלות – כל אחת בדרכה, ובמידת הצלחה מסוימת – ליישם את השיטה העתיקה בכלים מודרניים. כל השיטות חסרות ובלתי-מספקות מסיבה אחת פשוטה: העיצוב '''הזוגי''' אינו מסוגל באופן עקרוני לתת מענה סביר עבור אותם פסוקים (רבים) ש'''אינם מתחלקים לשתי יחידות מובהקות וממוצעות באורכן'''. את המציאות הזו בדיוק תיאר ה&quot;מנחת שי&quot;: &quot;שאין כל הפסוקים שווים, ופעמים רבות נכנס אחד מהם בגבול חברו...&quot;.

בדברי הפתיחה שלו לכרך תהלים, טען העורך של &quot;מקראות גדולות הכתר&quot; שהדבר שמנע מהסופרים לבצע את תוכניתם באופן מלא היה רוחב הדף, וגם הרב ברויאר כתב דברים דומים. אבל צריך לקחת בחשבון שהאפשרות לפרוס את הפסוקים לאורך '''כל''' הדף (במקום לחלק את הדף לשני טורים) הייתה קיימת עקרונית גם עבור הסופרים בימי הביניים. לכן במקום להאשים את רוחב הדף, ניתן להציע לתאר את המצב באופן אחר: מה שהגביל את הסופרים מלתת הבלטה מספקת לפסוקי אמ&quot;ת, וליחידות בתוך הפסוקים, היה דווקא הצורך '''למלא את רוב השורה'''. אילו כל פסוק (או כל יחידה מובהקת בתוך הפסוק) היה יכול לבוא בתחילת שורה חדשה, אפילו אם היה נשאר רווח גדול באמצע השורה הקודמת, אז כל הבעיה העקרונית הייתה מגיעה באופן פשוט אל פתרונה המלא. אבל ברור לגמרי שכתיבה מרווחת כזו (שהיה גורם לספרי אמ&quot;ת להתפרס על מספר גדול פי כמה של דפים!) פשוט לא הייתה כדאית: מעבר לעלות הכלכלית של הדפים, כתיבה כזאת אינה נוחה בשביל הסופר וגם לא בשביל הקורא. כלומר: רווחים גדולים מאוד הם לא רק בזבוז של כסף על חומרים (דפים של קלף), אלא גם פוגעים הן במלאכתו של הסופר והן בהנאתו של הקורא.

נראה אם כן ש&quot;יישום מלא&quot; בשביל אחת מהמגמות החשובות ביותר של הסופרים – דהיינו לבודד עד כמה שאפשר את היחידות הסמנטיות בתוך הפסוק – יכול להתבצע דווקא בכתיבה לפי שורות. כלומר: לכתוב כל יחידה פשוטה בשורה קצרה אחת, ואת היחידה הבאה בשורה הקצרה הבאה. שהרי לגבי החלוקה לשורות בספרי אמ&quot;ת &quot;לא נתנו חכמים שיעור&quot;, ובעיקרן הן יכולות להיות שורות קצרות. וגם הנוהג של &quot;לבלר מוהבק&quot; שהוא &quot;מרצף&quot; את ספרי אמ&quot;ת ב&quot;פתיחות&quot; לאחר אתנחתא וסוף פסוק{{הערה|יש בלשון הברייתא רמז למרחק המעשי בין שיטת הסופרים בימי הביניים לבין המהדורות החדשות &quot;כתר ירושלים&quot; של ברויאר ומג&quot;ה: &quot;אבל לבלר מובהק מרצפון בפתיחות באתנחייתא '''וסופי פסוקי'''&quot;. אבל במהדורות החדשות הללו אין אף פעם רווח אחרי סוף פסוק! אמנם ייתכן ש&quot;פתיחות&quot; אינן רק מקומות פתוחים של רווחים, אלא גם במשמעות של &quot;לפתוח מחדש&quot; לא רק לאחר רווח אלא גם בתחילת שורה. אבל אפילו לפי זה עדיין קצת קשה מבחינת הלשון, שיהיו &quot;פתיחות באתנחייתא&quot; במובן של רווח שבא מיד לאחר הטעם, ובאותה נשימה שאותן ה&quot;פתיחות&quot; יהיו גם ב&quot;סופי פסוקי&quot; למרות שתחילת הפסוק לא יבוא אחר כך מיד אלא בשורה הבאה.}} הוא לגמרי עניין של רשות: מותר לו להניח רווחים, ומשתמע מלשון הברייתא שגם ראוי לו לעשות כך לפי כשרונו. אבל אין חובה עליו שיניח רווחים, ועל אחת כמה וכמה שאין חובה לעשות כן למי שאינו &quot;לבלר מובהק&quot;. ואם כן אין שום חובה שתהיה מראית עין של שני טורים פנימיים מימין ומשמאל (כתוצאה מאותם רווחים). וכאמור כמעט כל הדפוסים במשך הדורות הדפיסו את ספרי אמ&quot;ת לפי הרצף הפשוט בלי רווחים.

בנוסף, יש בשיטה זו פתרון מלא לבעיה שהציג ה&quot;מנחת שי&quot;: &quot;אין בזה הידור מצוה כלל, שאין כל הפסוקים שווים, ופעמים רבות נכנס אחד מהם בגבול חברו ומבלבל הקריאה לקורא בהם...&quot;. דווקא שיטת הכתיבה לפי שורות מסוגלת להתמודד בהצלחה בפסוקים שווים ושאינם שווים, ולכן במקום לבלבל את הקורא היא מצליחה להבליט היטב את הפסוק הבודד כיחידה שלמה, וגם את המבנה הפנימי של הפסוק לפי התת-יחידות שבתוכו. התוצאה מהווה גם &quot;הידור מצוָה&quot; של ממש, וגם כלי יעיל בשביל הקורא והלומד. מכיוון שמהדורתנו מיועדת להיות &quot;תיקון קוראים&quot;, לכן שיטת הכתיבה לפי שורות מתאימה לנו ביותר מכל הבחינות.

לסיכום, האם הכתיבה לפי שורות תואמת את מנהג הסופרים? אפשר לטעון שהיא כן מתאימה מבחינה עקרונית ופורמלית. אבל אין ספק שמבחינה ויזואלית מדובר על חידוש שאין כדוגמתו בכתבי־היד הטברנים, והרושם הכללי הוא של עיצוב שונה לגמרי בסגנונו וביופיו, לעומת כל יישום המיוסד על רווחים בין טורים מקבילים. לכן לא ראוי להציג אותה כהמשך של המסורת הסופרים, אלא בתור פיתוח יעיל לטובתו של הקורא והלומד, והמיועד ליישום ב&quot;תיקון קוראים&quot; בלבד.

רק דפוסים מעטים בעבר עיצבו את פסוקי אמ&quot;ת בחלוקה לשורות עבור כל יחידה מובהקת בפסוק. ביניהם ראוי להזכיר את מהדורת גינצבורג ואת '''תנ&quot;ך לעם'''. מהדורת גינצבורג [https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/n744/mode/2up?view=theater יצאה לאור לראשונה בשנת 1894] ובספרי אמ&quot;ת יש בה חלוקה פשוטה לשורות (בלי הזחה) כגון [http://archive.org/stream/massoreticocriti00gins#page/1347/mode/2up בדוגמה הזאת]. במהדורה השנייה יש הזחה, ולרוב היא קבועה בכל שורה שנייה; ראו לדוגמה [https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n1235/mode/2up?view=theater בתחילת ספר תהלים].{{הערה|מהדורתו השנייה של גינצבורג היא המופיעה בתנ&quot;ך שיצא לאור בהוצאת מאגנס (תשט&quot;ו) &quot;מוהגים לפי המסורה עפ&quot;י בן־אשר בידי משה דוד קאסוטו&quot;. בדברי הפתיחה שם כתוב: &quot;פרי עבודתו [של קאסוטו] שובץ ביד־אמנים לתוך אחת ההוצאות הקיימות, שנראתה בעיניו מתאימה לשמש יסוד להתקנת ההוצאה שלו עפ&quot;י כה&quot;י של בן אשר...&quot;. ב&quot;אחת ההוצאות הקיימות&quot; הכוונה למהדורתו השנייה של גינצבורג שהתנ&quot;ך הזה הוא העתק ממנו.}} במהדורות גינצבורג השורות נחלקו בקפדנות יחסית לפי פיסוק הטעמים. ב'''תנ&quot;ך לעם''' (תשל&quot;ד) אין טעמים ואין הזחה, אך בכל שורה קצרה יש יחידה סמנטית אחת.

השימוש בהזחה בתחילת כל שורה שנייה היטיב מבחינת היופי במהדורת גינצבורג, אמנם בגלל שהיא בדרך כלל בשתי רמות בלבד (בלי הזחה ועם הזחה), לכן אין בה התאמה מלאה לצרכים של פיסוק הטעמים (כמו שחסרה התאמה מלאה בחלוקה לשני טורים פנימיים ומאותה סיבה בדיוק). במהדורתו יש פסוקים שמתחילים בלי הזחה ויש פסוקים שמתחילים לאחר הזחה (במיוחד לאחר פסוק שהיו בו שלוש יחידות מובהקות). התוצאה יפה, אבל היא לא מיטיבה לקורא לגמרי, כי היא עדיין לא מראה לו את המבנה הכללי של הפסוק באופן אינטואיטיבי.

ב[https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins/page/1/mode/1up עמוד הראשון בספר תהלים], העיר גינצבורג שיש שתי צורות עיקריות של כתיבה בספרי אמ&quot;ת בכתבי־היד. הוא ציין שם 13 כתבי־יד שבהם כותבים את הפסוקים &quot;בעמוד אחד ובצורה זו (=כמו במהדורתו)&quot;, כלומר: הפסוקים נכתבים ברצף (בלי רווחים) בשורות קצרות בעמוד אחד, תוך כדי הזחה קטנה בכל שורה שנייה. רוב כתבי־היד מהסוג הזה הם כתבי־יד אשכנזיים. אחר כך ציין 7 כתבי־יד שנכתבו &quot;בשני עמודים ובצורה זו (=כמו בדוגמה הבאה)&quot;, ומיד נתן דוגמה של כתיבה מימין ומשמאל עם רווח באמצע השורה.

אין ספק שיש דמיון ויזואלי בין צורת הכתיבה בכתבי־היד האשכנזים שציין גינצבורג, לבין צורת ההדפסה במהדורתו. לשתי דוגמאות יפות ראו '''[http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=add_ms_9402_f003r כאן]''' ו'''[http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=add_ms_9398_f205v כאן]'''. אבל יש גם הבדל עצום ביניהם: בכתבי־היד האשכנזים, אין שום קשר הכרחי בין '''שורה''' לבין יחידה סמנטית בתוך הפסוק. הסופרים כתבו ברצף, ואם יחידה סמנטית מובהקת מתחילה בתחילת שורה או מסתיימת בסוף שורה, זה רק בגלל שהפסוק המסוים התאים לשורה באורכו.

ביחד עם זה, כתבי־היד האשכנזים עדיין מהווים תקדים לכתיבת פסוקי אמ&quot;ת בשורות קצרות ועם הזחות, והם גם מראים שצורה זו של כתיבה יכולה להיות אסתטית ביותר. בוודאי שאין זה מנהגם של כתבי־היד הטברנים, אבל הוא מנהג יפה של סופרים מובהקים בכתבי־יד מהודרים של המסורה, והוא גם יעיל ומיטיב לקורא.

גינצבורג החליט ליישם את השיטה הזאת תוך כדי חלוקת הפסוק ליחידות סמנטיות, אך בו בזמן הקפיד על הזחה בכל שורה שנייה. אף במהדורתנו תהיה הזחה בכל שורה שנייה רוב הזמן, כי הרוב מכריע של פסוקי אמ&quot;ת (כ-90% או יותר) הם בעלי שתי יחידות פשוטות בלבד. אבל בפסוקים מורכבים נאפשר יותר גמישות מגינצבורג, ומכתבי־היד האשכנזים, על ידי שימוש בשתי רמות של הזחה. כך תהיה אפשרות לחלק פסוקים לא רק לשתי יחידות מובהקות אלא אף ליותר, ובו בזמן להתחיל כל פסוק חדש בתחילת השורה בלי הזחה.

===עיצוב פסוקי אמ&quot;ת במהדורתנו: היישום בפועל===

במהדורתנו השתמשנו ב'''שלוש''' רמות של הבחנה:
#בלי הזחה,
#הזחה,
#והזחה כפולה.
ע&quot;י השיטה הפשוטה הזו אפשר לתת מענה אסתטי ועקבי לכל האפשרויות בפסוקי אמ&quot;ת. עכשיו נסביר את העקרונות ונביא דוגמאות טיפוסיות של היישום.

'''1. פסוקים בעלי שתי יחידות:''' ברוב המכריע של הפסוקים בספרי אמ&quot;ת (כ-90% או יותר) יש שתי יחידות מובהקות, כל אחת מהן בעלת אורך ממוצע (בדרך כלל כ-3 עד 6 תיבות), והפסוק מחולק באמצע בטעם המפסיק &quot;אתנח&quot;.{{הערה|לדוגמאות וכללים ראו ברויאר, עמ' 241-242.}} פסוקים מהסוג הזה מחולקים במהדורתנו לשתי שורות, בשתי דרגות של הזחה: הראשונה בלי הזחה (דרגה ראשונה), השנייה לאחר הזחה רגילה (דרגה שנייה).{{הערה|במקום שנמצא בדיוק בין היחידה הראשונה והשנייה שבפסוק השתמשנו ב[[תבנית:ר1]]. תבנית זו מעבירה את הטקסט לאחריה אל השורה הבאה לאחר הזחה רגילה.}} כגון ([[משלי לא/טעמים#לא י|משלי לא,י]]):

{{מ:טעמי המקרא}}
אֵֽשֶׁת־חַ֭יִל מִ֣י יִמְצָ֑א{{ר1}}וְרָחֹ֖ק מִפְּנִינִ֣ים מִכְרָֽהּ׃
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

או כגון ([[משלי ל/טעמים#ל ה|משלי ל,ה]]):

{{מ:טעמי המקרא}}
כׇּל־אִמְרַ֣ת אֱל֣וֹהַּ צְרוּפָ֑ה{{ר1}}מָגֵ֥ן {{נוסח|ה֗֝וּא|א=ה֝וּא}} לַחֹסִ֥ים בּֽוֹ׃
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

פסוקים קצרים הנחלקים לשתי יחידות, ולאחר מקום החלוקה נשארו רק שתי תיבות קצרות או תיבה אחת ארוכה, נחלקים ע&quot;י &quot;רביע&quot; במקום &quot;אתנח&quot;.{{הערה|ראו ברויאר, טעמי המקרא, עמ' 241-243.}} גם פסוקים כגון אלה מחולקים במהדורתנו לשתי שורות, בשתי דרגות של הזחה. כגון ([[תהלים קיט/טעמים#קיט ב|תהלים קיט,ב]]):

{{מ:טעמי המקרא}}
אַ֭שְׁרֵי נֹצְרֵ֥י עֵדֹתָ֗יו{{ר1}}בְּכׇל־לֵ֥ב יִדְרְשֽׁוּהוּ׃
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

ולפעמים מקום החלוקה ב&quot;אתנח&quot; שולט על תיבה אחת בלבד (במקרים רבים הראשונה בפסוק), וטעם האתנח מתחלף בתמורתו &quot;פזר&quot;. כגון ([[משלי א/טעמים#א י|משלי א,י]]):

{{מ:טעמי המקרא}}
בְּנִ֡י{{ר1}}אִם־יְפַתּ֥וּךָ חַ֝טָּאִ֗ים אַל־תֹּבֵֽא׃
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

'''2. פסוקים בעלי שלוש יחידות:''' פסוקים רבים בספרי אמ&quot;ת מתחלקים לשלוש יחידות מובהקות, כאשר הפיסוק החזק ביותר מוטעם ב&quot;עולה ויורד&quot;, ולשמאלו נותרים עוד שתי יחידות המחולקות ב&quot;אתנח&quot;. ברבים אחרים נחלק הפסוק לשלוש יחידות על ידי &quot;רביע גדול&quot; ו&quot;אתנח&quot; (כאשר החלוקה העיקרית נמצאת ב&quot;אתנח&quot;).{{הערה|לדוגמאות וכללים של &quot;עולה ויורד&quot; ראו ברויאר, עמ' 243-246. לדוגמאות של תחום &quot;אתנח&quot; המתחלק על ידי &quot;רביע גדול&quot; ראו שם, עמ' 249-250. על האפשרות לקבוע כללים לחלוקת הפסוק לשלושה חלקים כתב שם ברויאר (עמ' 246): &quot;אין בידינו כללים ברורים הקובעים את דרך חלוקתו של הפסוק: אימתי הוא מתחלק על ידי עולה יורד, ואימתי הוא מתחלק על ידי אתנחתא או רביע. אך נקוט כלל זה בידך: הפסוק מתחלק תמיד עד ידי עולה ויורד, אם חלקו השני של הפסוק כולל שש תיבות או יותר; וכן הדבר בדרך כלל – אך לא תמיד – אם חלקו השני של הפסוק כולל חמש תיבות. כנגד זה הפסוק מתחלק על ידי עולה ויורד רק לעתים רחוקות, אם חלקו השני של הפסוק כולל רק ארבע תיבות. ולעולם אין הפסוק מתחלק על ידי עולה ויורד, אם חלקו השני של הפסוק כולל רק שלוש תיבות או פחות.&quot;}} פסוקים בעלי שלוש יחידות מובהקות, בנוסף לפסוקים הרגילים בעלי שתיים, מהווים ביחד כ-98% (בהערכה גסה) מסך כל הפסוקים בספרי אמ&quot;ת. פסוקים מהסוג הזה מחולקים במהדורתנו לשלוש שורות בשלוש דרגות של הזחה: הראשונה בלי הזחה (דרגה ראשונה), השנייה לאחר הזחה רגילה (דרגה שנייה), והשלישית לאחר הזחה כפולה (דרגה שלישית).{{הערה|בדף העריכה, במקום שנמצא בדיוק בין היחידה הראשונה והשנייה שבפסוק, השתמשנו ב[[תבנית:ר1]], ובין היחידה השנייה לשלישית השתמשנו ב[[תבנית:ר2]]. [[תבנית:ר1]] מעבירה כאמור את הטקסט לאחריה אל השורה הבאה לאחר הזחה רגילה, ו[[תבנית:ר2]] מעבירה את הטקסט לאחריה אל השורה הבאה לאחר הזחה כפולה.}} כגון ([[משלי ל/טעמים#ל טז|משלי ל,טז]] ב&quot;עולה ויורד&quot; ו&quot;אתנח&quot;, כאשר החלוקה העיקרית נמצאת ב&quot;עולה ויורד&quot;):

{{מ:טעמי המקרא}}
שְׁאוֹל֮ וְעֹ{{אתנח הפוך}}צֶ֫ר רָ֥חַם{{ר1}}אֶ֭רֶץ לֹא־שָׂ֣בְעָה מַּ֑יִם{{ר2}}וְ֝אֵ֗שׁ לֹא־אָ֥מְרָה הֽוֹן׃
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

או כגון ([[משלי ל/טעמים#ל ח|משלי ל,ח]] ב&quot;רביע גדול&quot; ו&quot;אתנח&quot;, כאשר החלוקה העיקרית נמצאת ב&quot;אתנח&quot;):

{{מ:טעמי המקרא}}
שָׁ֤וְא{{מ:לגרמיה}}וּֽדְבַר־כָּזָ֡ב הַרְחֵ֬ק מִמֶּ֗נִּי{{ר1}}רֵ֣אשׁ וָ֭עֹשֶׁר אַל־תִּֽתֶּן־לִ֑י{{ר2}}הַ֝טְרִיפֵ֗נִי{{ר0}}לֶ֣חֶם חֻקִּֽי׃
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

לפעמים היחידה השנייה או השלישית אינה מובהקת, כגון שהיא קצרה או אינה מביעה רעיון שלם. בפסוקים מהסוג הזה נשתמש פעמיים בהזחה רגילה (דרגה שתיים).{{הערה|במקרים מהסוג הזה השתמשנו בתבנית הרגילה ([[תבנית:ר1]]) בשביל היחידה השנייה בפסוק וגם בשביל השלישית.}} כגון ([[משלי לא/טעמים#לא טו|משלי לא,טו]]):

{{מ:טעמי המקרא}}
וַתָּ֤קׇם{{מ:לגרמיה}}בְּע֬וֹד לַ֗יְלָה{{ר1}}וַתִּתֵּ֣ן טֶ֣רֶף לְבֵיתָ֑הּ{{ר1}}וְ֝חֹ֗ק לְנַעֲרֹתֶֽיהָ׃
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

'''3. פסוקים בעלי ארבע יחידות או יותר:''' לעתים יחסית רחוקות יש פסוקים עוד יותר מורכבים, בעלי ארבע יחידות מובהקות או יותר. פסוק בעל ארבע יחידות (במבנה של &quot;א-א-ב-ב&quot; או &quot;א-ב-א-ב&quot;) יוצג בארבע שורות: הראשונה בלי הזחה, השנייה לאחר הזחה רגילה, השלישית שוב בלי הזחה, והרביעית שוב לאחר הזחה רגילה.{{הערה|בין היחידה הראשונה והשנייה שבפסוק השתמשנו ב[[תבנית:ר1]] כרגיל, וכן בין היחידה השלישית והרביעית. אבל בין היחידה השנייה והשלישית (באמצע הפסוק) השתמשנו ב[[תבנית:ר3]]. תבנית זו מעבירה את הטקסט לאחריה אל תחילת השורה הבאה בלי הזחה, והיא מתייגת את כל הפסוקים הארוכים שבהם יש יחידה באמצע פסוק שמתחילה מחדש בראש שורה.}} כגון ([[משלי ל/טעמים#ל יט|משלי ל,יט]]):

{{מ:טעמי המקרא}}
דֶּ֤רֶךְ הַנֶּ֨שֶׁר{{מ:לגרמיה}}בַּשָּׁמַיִם֮{{ר1}}דֶּ֥רֶךְ נָחָ֗שׁ {{נוסח|עֲלֵ֫י צ֥וּר|א=עֲלֵ֫י־צ֥וּר (במקף)}}{{ר3}}דֶּֽרֶךְ־אֳנִיָּ֥ה בְלֶב־יָ֑ם{{ר1}}וְדֶ֖רֶךְ גֶּ֣בֶר בְּעַלְמָֽה׃
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

יש עוד סוגים של חלוקה לארבע יחידות ע&quot;פ פיסוק הטעמים, כגון דוגמה שבה שתי היחידות האחרונות קשורות אחת לשנייה (מבנה של א-ב-ג-ג), ובמיוחד כאשר אחת מהן קצרה מאוד או אינה מובהקת ([[איוב יא/טעמים#יא ו|איוב יא,ו]] בפזר תמורת אתנח):

{{מ:טעמי המקרא}}
וְיַגֶּד־לְךָ֨{{מ:לגרמיה}}תַּ֥עֲלֻמ֣וֹת חׇכְמָה֮{{ר1}}כִּֽי־כִפְלַ{{אתנח הפוך}}יִם {{נוסח|לְֽת֫וּשִׁיָּ֥ה|=א (מקום העולה באות הראויה לגעיה)|דפוסים=לְֽתוּשִׁ֫יָּ֥ה}}{{ר2}}וְדַ֡ע{{ר2}}כִּֽי־יַשֶּׁ֥ה לְךָ֥ אֱ֝ל֗וֹהַּ מֵעֲוֺנֶֽךָ׃
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

או דוגמה שבה שתי היחידות האמצעיות קשורות אחת לשנייה (מבנה של א-ב-ב-ג), ובמיוחד אם אחת מהן יחסית קצרה ([[תהלים א/טעמים#א ג|תהלים א,ג]]):

{{מ:טעמי המקרא}}
וְֽהָיָ֗ה כְּעֵץ֮ שָׁת{{אתנח הפוך}}וּל עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם{{ר1}}אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ{{מ:לגרמיה}}יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ{{ר1}}וְעָלֵ֥הוּ לֹֽא־יִבּ֑וֹל{{ר2}}וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ׃
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

במקרים עוד יותר ארוכים ומורכבים ניתן להשתמש בשלושת הדרגות של ההזחה כדי להבליט את המבנה הכללי של הפסוק.  לדוגמה ([[משלי ל/טעמים#ל ד|משלי ל,ד]]):

{{מ:טעמי המקרא}}
מִ֤י עָלָֽה־שָׁמַ֨יִם{{מ:לגרמיה}}וַיֵּרַ֡ד{{ר1}}מִ֤י אָֽסַף־ר֨וּחַ{{מ:לגרמיה}}בְּחׇפְנָ֡יו{{ר2}}מִ֤י צָֽרַר־מַ֨יִם{{מ:לגרמיה}}בַּשִּׂמְלָ֗ה{{ר3}}מִ֭י הֵקִ֣ים כׇּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ{{ר1}}מַה־שְּׁמ֥וֹ וּמַֽה־שֶּׁם־בְּ֝נ֗וֹ{{ר1}}כִּ֣י תֵדָֽע׃
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

מטרתה של חלוקת הפסוק לשורות היא להבליט כל אחת מהיחידות המובהקות בפסוק, ומטרתה של עיצוב ההזחות היא להבליט את המבנה הכללי של הפסוק. ברוב המכריע של הפסוקים הנחלקים לשתי יחידות מובהקות או לשלוש, נעשית החלוקה בצורה אובייקטיבית לגמרי לפי הטעמים המפסיקים הראשיים (הנקראים &quot;מלכים&quot; לפי ברויאר): עולה ויורד (ואזלא לגרמיה הבא כתמורתו ליחידה של תיבה אחת), אתנח (ופזר הבא כתמורתו ליחידה של תיבה אחת), ורביע. אמנם יש גם פסוקים ארוכים, בעלי יחידות פשוטות ומובהקות רבות, ובהם צורת העיצוב תהיה תלוייה באופן חלקי בפרשנות ובשיקול הדעת האסתטי (כגון בדוגמאות האחרונות לעיל). ויש גם פסוקים וחלקי פסוקים קצרים (כגון בכותרות וסיומות למזמורים), שגם בהם צורת העיצוב תהיה תלוייה בשיקולים אחרים ולא לגמרי בחלוקה הפורמלית של הטעמים.

בנוסף יש גם פסוקים לא-מעטים שבהם נמצאות יחידות קצרות או בלתי מובהקות, או אפילו תיבה בודדת בתוך יחידה אחת פשוטה, והשאלה האם להבליט כל אחת מהן בשורה עצמאית תהיה תלויה אף היא בשיקול הדעת, והיא תיקח בחשבון את מספר התיבות ואת מורכבותן ומשמעותן. במקרים מהסוג הזה אי-אפשר להסתמך לגמרי על חלוקת הטעמים הפורמלית של המפסיקים המשנים (רביע גדול, צינור, רביע קטן, דחי, מהפך לגרמיה), בגלל התופעה השכיחה של &quot;מפסיקים במקום משרתים&quot;: &quot;יחידה פשוטה המתחלקת על ידי מפסיק שכיחה גם בטעמי אמ&quot;ת; והיא מצויה בתחום שלטונם של רוב המפסיקים, השולטים על שתי תיבות ויותר.&quot;{{הערה|בראויר, טעמי המקרא, עמ' 310. לתיאור התופעה ראו את כל הפרק הקצר המוקדש לה (עמ' 310-314); ובמיוחד את סעיפים יב. 4-5 על עולה ויורד, וסעיף 6 על אתנחתא ורביע.}} בכל מקרה ברור שמרכיב קצר בתוך יחידה אחת פשוטה, כאשר ברור שאותו מרכיב אינו מהווה יחידה בפני עצמה, לא יקבל הבלטה בשורה נפרדת רק בגלל טעם המפסיק שחל בו.

===אופן הביצוע הטכני של העיצוב בספרי אמ&quot;ת===

כל הדרגות של ההזחה במהדורתנו מתבצעות ע&quot;י ארבע תבניות אוטומטיות ופשוטות:
*[[תבנית:ר1]] (הזחה רגילה),
*[[תבנית:ר2]] (הזחה כפולה),
*[[תבנית:ר3]] (חזרה לראש השורה בלי הזחה באמצע הפסוק),
*ו[[תבנית:ר4]] (חזרה לראש השורה בלי הזחה בתחילת פסוק חדש).{{הערה|1=בתחילת העבודה על ספרי אמ&quot;ת לא השתמשנו בתבנית זו בתחילת כל פסוק חדש, אלא בתגיות &lt;nowiki&gt;&lt;poem&gt;[...]&lt;/poem&gt;&lt;/nowiki&gt; כדי שכל שורה חדשה בדף העריכה תופיע כך גם במסך (ולא בהמשך השורה הקודמת שורה כרגיל בתוכנת מדיה-ויקי). זהו הפתרון העדיף מבחינת העיצוב האסתטי של דף העריכה, אמנם ויתרנו עליו בגלל [https://bugzilla.wikimedia.org/show_bug.cgi?id=37256 באג קשה] שאינו מאפשר &quot;ציטוט&quot; של טקסט מתוך התגיות, וגם גורם לשיבושים קלים בתצוגה. כל הפרקים הקיימים בספרי אמ&quot;ת כבר עברו מהשיטה הקודמת לשיטה הנוכחית.}}

פרטי השימוש בתבניות הללו כבר תוארו בהערות לפסקאות הקודמות. אמנם יש גם תבנית נוספת שהיא שקופה לגמרי ואינה משפיעה כלל על העיצוב: [[תבנית:ר0]]. תבנית זו מיושמת בעיקר בפסוקים בעלי שלוש יחידות מובהקות, והיא מסמנת את המקום הכי מתאים בתוך הפסוק בשביל עוד חלוקה נוספת, כדי להגיע אל מספר זוגי של חלקים. כלומר: ע&quot;י השימוש בתבנית זו מכילה מהדורתנו את כל המידע הדרוש בשביל הצגת הטקסט בשני טורים מקבילים, כאשר כל פסוק תמיד יתחיל בצד ימין, וכמות המלים בשני הצדדים תהיה ממוצעת (יחידה אחת מובהקת) עד קטנה (חצי יחידה).{{הערה|אבל לא ארוכה מאוד כמו בפסוקים רבים במהדורות &quot;כתר ירושלים&quot; ומג&quot;ה.}} כך יש בתוך מהדורתנו פוטנציאל, על ידי פיתוח טכני נוסף, להפוך לכלי יעיל שיכול להציג את ספרי אמ&quot;ת בשלל של צורות ברוכות לפי בחירת המשתמש:
#חלוקת היחידות בתוך כל פסוק לפי שורות עם הזחות (הצורה המיושמת כעת בפועל). זוהי הצורה היעילה ביותר בשביל קריאה ולימוד.
#חלוקת כל פסוק בתוך שני טורים פנימיים מימין ומשמאל, כאשר כל טור פנימי יהיה בגודל של יחידה אחת ממוצעת. לא כל פסוק יתחיל בטור הפנימי הימני (ראש השורה). זוהי הצורה הקרובה ביותר למנהג כתבי־היד (ודומה למהדורת &quot;סימנים&quot;), והיא טובה אך לא מצוינת בשביל קריאה ולימוד.
#חלוקת כל פסוק בתוך שני טורים פנימיים מימין ומשמאל, כאשר כל טור פנימי יהיה בגודל של יחידה אחת ממוצעת. כל פסוק יתחיל תמיד בטור הפנימי הימני (ראש השורה) כתוצאה מחלוקת יחידות מסוימות לחצאי-יחידות. צורה זו עדיין דומה (אך ממש לא זהה) למנהג כתבי־היד, והיא קצת יותר יעילה לקריאה ולימוד מהצורה הקודמת.
#כל פסוק שלם בשורה בפני עצמו (ביחד עם רווחים בתוך השורה או בלעדיהם).
#הצגת כל הטקסט ברצף פשוט (בלי טורים ורווחים) כמו ברוב הדפוסים הקיימים.

===כותרות באמצע השורה במשלי ואיוב===

בספרים משלי ואיוב יש 26 כותרות הכתובות באמצע השורה (כותרות ממורכזות) בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו. צורת הכתיבה המיוחדת הזו לא קיימת כלל בשאר ספרי המקרא. מדובר על כותרת אחת בספר משלי ([[משלי י/טעמים#י א|י,א]]; &quot;מִשְׁלֵ֗י שְׁלֹ֫מֹ֥ה&quot;) ועל הכותרות לרוב המענות בספר איוב.{{הערה|יש כותרות ממורכזות בראש מענות בפסוקים הבאים: [[איוב ג/טעמים#ג ב|ג,ב]]; [[איוב ד/טעמים#ד א|ד,א]]; [[איוב ו/טעמים#ו א|ו,א]]; [[איוב ח/טעמים#ח א|ח,א]]; [[איוב ט/טעמים#ט א|ט,א]]; [[איוב יא/טעמים#יא א|יא,א]]; [[איוב יב/טעמים#יב א|יב,א]]; [[איוב טו/טעמים#טו א|טו,א]]; [[איוב טז/טעמים#טז א|טז,א]]; [[איוב יח/טעמים#יח א|יח,א]]; [[איוב יט/טעמים#יט א|יט,א]]; [[איוב כ/טעמים#כ א|כ,א]]; [[איוב כא/טעמים#כא א|כא,א]]; [[איוב כב/טעמים#כב א|כב,א]]; [[איוב כג/טעמים#כג א|כג,א]]; [[איוב כה/טעמים#כה א|כה,א]]; [[איוב כו/טעמים#כו א|כו,א]]; [[איוב כז/טעמים#כז א|כז,א]]; [[איוב כט/טעמים#כט א|כט,א]]; [[איוב לד/טעמים#לד א|לד,א]]; [[איוב לה/טעמים#לה א|לה,א]]; [[איוב לו/טעמים#לו א|לו,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ א|מ,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ג|מ,ג]]; [[איוב מב/טעמים#מב א|מב,א.]]}} בדרך כלל באה הכותרת בשורה הראשונה לאחר הפרשה הקודמת (בלי רווח של שורה ריקה ביניהן), והיא ממוקמת באמצע השורה בערך (עם רווח לפניה ולאחריה). אבל שתי הכותרות הממורכזות האחרונות שבספר איוב ([[איוב מ/טעמים#מ ג|מ,ג]]; [[איוב מב/טעמים#מב א|מב,א]]) באות אחרי רווח של שורה ריקה.

יש גם 3 כותרות של מענות בחלק האחרון של ספר איוב שהן יחסית ארוכות, ולכן הן אינן ממורכזות אלא ממלאות את כל שורתן מתחילתה ועד סופה (כולל רווח קטן אפשרי באמצע כנהוג בספרי אמ&quot;ת): [[איוב לב/טעמים#לב ו|לב,ו]] (הכותרת הארוכה ממלאת את שורתה, והיא באה לאחר שורה קצרה שהסתיימה קרוב לתחילתה); [[איוב לח/טעמים#לח א|לח,א]] (הכותרת הארוכה ממלאת את שורתה לאחר שורה ריקה); [[איוב מ/טעמים#מ ו|מ,ו]] (הכותרת הארוכה ממלאת את שורתה הבאה לאחר שורה ריקה [בתחילת הטור הראשון שבדף]).

תופעת הכותרות הממורכזות אופיינית לשאר בכתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר. הכותרות נכתבות באמצע גם בכתי&quot;ל, אמנם יש בו פחות הקפדה אסתטית לסיים את הפרשה הקודמת בסוף שורה, ולפעמים נשאר רווח גדול בסופה. יש בו גם כמה מקומות נוספים שבהם יש רווח של שורה ריקה לפני הכותרת הממורכזת. בכתי&quot;ש1 הכתיבה רשלנית יחסית, ויש בו מקומות חריגים שהכותרת אינה ממורכזת כלל, אלא נכתבת מתחילת השורה ברצף פשוט עם הטקסט לאחריה.

מבחינה פורמלית נראה לכאורה שצורת הכותרת הממורכזת מהווה פרשה סתומה לפניה ופרשה פתוחה לאחריה: שהרי הכותרת נכתבת בשורה חדשה לאחר רווח (פרשה סתומה), והטקסט ממשיך לאחריה בתחילת השורה הבאה (פרשה פתוחה). וכך אכן סומנו הכותרות במהדורה הדיגיטלית החדשה של &quot;מקראות גדולות הכתר&quot; בספרים משלי ואיוב (פרשה סתומה לפניהן ובפרשה פתוחה לאחריהן).

אמנם יש כמה קשיים בהגדרה זו:
#אם נשאר רווח גדול בסוף הפרשה הקודמת שהיה מאפשר רווח של פרשה סתומה בתוך השורה, כמו שנמצא מספר פעמים בכתי&quot;ל, הדבר אינו נעשה בפועל (בניגוד לכללי הכתיבה), והכותרת הממורכזת תמיד תהיה בשורה משלה.
#בנוסף יש להזכיר את הכותרות הממורכזות שבאות לאחר שורה ריקה בכתר ([[איוב מ/טעמים#מ ג|מ,ג]]; [[איוב מב/טעמים#מב א|מב,א]]; ובכתי&quot;ל בעוד מקומות) אמנם אינן מתחילות בתחילת שורתן.{{הערה|משני המקומות בכתר, והמקומות הנוספים בכתבי־יד אחרים, נראה שלא הניחו הסופרים רווח של שורה ריקה לפני הכותרות בדרך כלל רק כדי לחסוך במקום (כי הכותרת הממורכזת בשורה בפני עצמה כבר מבהירה בלאו הכי שיש כאן עניין חדש), ולא בגלל שאסור כלשהו להניח רווח כזה.}} אי אפשר לכנותן &quot;פרשה סתומה&quot; וגם לא &quot;פרשה פתוחה&quot;!{{הערה|במהדורה הדיגיטלית של מקראות גדולות הכתר סימנו, בשני המקומות, פרשה פתוחה לפני הכותרת ואחרי הכותרת. הסימון לפני הכותרת היא כמובן בגלל השורה הריקה, אבל אין מקום אחר בכל המקרא שבו פרשה פתוחה פותחת דווקא לאחר רווח ולא בתחילת שורתה!}}
#וגם קשה מאוד לומר שסימן החלוקה הקלה יחסית (פרשה סתומה) תבוא דווקא בין הפרשה הקודמת לבין הכותרת של הפרשה הבאה, ואילו סימן החלוקה הכבדה יחסית (פרשה פתוחה) תבוא דווקא בין הכותרת לבין הפרשה שהיא מתייחסת אליה.

נראה אם כן שמדובר על תופעה ייחודית בספרים משלי ואיוב שאינה דומה בהכרח לחלוקה הרגילה בכ&quot;א הספרים לפרשות פתוחות וסתומות. לכן במהדורתנו הקדשנו לה תבנית מיוחדת ([[תבנית:פרשה-מרכז]]) שמציגה את הכותרת בהזחה מיוחדת ובולטת כדי שתופיע באמצע הטקסט המחולק לשורות (בערך), והכותרת תבוא תמיד לאחר שורה ריקה כדי להבליט את היחס הנכון שלה כלפי הפרשה הקודמת והפרשה הבאה.{{הערה|בשני המקומות בכתר שבהם באה שורה ריקה לפני הכותרת הממורכזת ציינו את העובדה בהערות הנוסח. בשאר המקומות אין שורה ריקה בכתר.}} תיוג התופעה ע&quot;י התבנית גם מאפשרת בעתיד (לאחר פיתוח טכני נוסף) את הצגת הכותרת שתהא ממורכזת בתוך הטקסט בשני טורים (בדומה למה שמופיע בכתבי־היד).

===כותרות במזמורי תהלים===

כל מה שנאמר בסעיפים הקודמים, לגבי חלוקת הפסוקים בספרי אמ&quot;ת ע&quot;פ פיסוק הטעמים – נכון הוא ככלל, אבל הוא לא נכון לגבי כותרות המזמורים בספר תהלים. כותרות אלו יוצאות מן הכלל בגלל שיש הוראות מסורה מובהקים לגבי הרווחים הבאים אחריהן: לפעמים רווח באמצע השורה לאחר הכותרת (פרשה סתומה), לפעמים רווח עד סוף השורה לאחר הכותרת (פרשה פתוחה), ולפעמים אין רווח כלל לאחר הכותרת. לעומת שאר הרווחים בספרי אמ&quot;ת שהם עניין של רשות, הרווחים הבאים אחרי כותרת נחשבו לחובה, ויש להם ביצוע נאמן בתוך כתר ארם צובה.{{הערה|ראו על כך במאמרו של ישראל ייבין, The Division into Sections in the Book of Psalms, ''Textus'' VII (1969), עמ' 78-102.}}

במהדורתו השנייה של הרב ברויאר (חורב תשנ&quot;ח) אין עיצוב מיוחד לפסוקי אמ&quot;ת, אבל ברווחים הבאים אחרי הכותרות יש ביצוע מלא, ולכן הם ברורים ואפילו בולטים.

גם ב&quot;כתר ירושלים&quot; ו&quot;במקראות גדולות הכתר&quot; (כרך תהלים) יש ביצוע מלא של הכללים; אבל בגלל שכל שאר הפסוקים מעוצבים אף הם ברווחים באמצע, אם כן אין הבחנה ויזואלית בין פרשה סתומה אחרי כותרת (שהיא חובה) לבין רווח רגיל בפסוקי אמ&quot;ת (שהוא רשות).

גם במהדורתנו [[#עיצוב פסוקי אמ&quot;ת במהדורתנו|עיצבנו את פסוקי אמ&quot;ת]] ע&quot;י חלוקה ליחידות לפי פיסוק הטעמים (אמנם בדרך שונה משתי המהדורות הללו). פרשה פתוחה אחרי כותרת המזמור תמיד תגרום לכך שהמשך המזמור יתחיל מחדש בראש השורה הבאה ע&quot;י השימוש ב[[תבנית:ר3]] (וגם בתיעוד הנוסח נציין שיש כאן פרשה פתוחה). לעומת זאת, פרשה סתומה אחרי הכותרת תמיד תגרום לכך שהמשך המזמור יתחיל בשורה הבאה לאחר הזחה ע&quot;י השימוש ב[[תבנית:ר1]]; ובתיעוד הנוסח נציין באופן ברור שהזחה זו מציינת פרשה סתומה. כמובן שבמקום שאין רווח אחרי הכותרת לפי המסורה, גם במהדורתנו ימשיך רצף הטקסט בלי כל הפרעה.

==סדרם של ספרי המקרא==

סדר הספרים במהדורתנו יהיה לפי המנהג המקובל בדפוסים במשך מאות שנים. לגבי התורה וספרי הנביאים הראשונים אין שום צורך להסביר את סדר הספרים במהדורתנו, כי הוא זהה לסדר המופיע בכתבי־היד שעליהם מבוססת המהדורה, ואין מסורת יהודית אחרת לגבי סדרם.

אמנם ראוי להקדיש קצת דברי מבוא לסדר הספרים בנביאים אחרונים ובכתובים, וכן לאופן הצגת סדר הספרים במהדורתנו.

===ספרי נביאים אחרונים===

לגבי ספרי הנביאים האחרונים יש עדות על הבדל אחד בסדר הספרים: בברייתא המובאת במסכת בבא בתרא ([[בבא בתרא יד ב|י&quot;ד ע&quot;ב]]) יש סדר שהוא קצת שונה מהמקובל (המובאת שם בברייתא), ובו מופיע ספר ישעיהו לאחר ירמיהו ויחזקאל. לשון הברייתא:

:&quot;סדרן של נביאים יהושע ושופטים, שמואל ומלכים, '''ירמיה ויחזקאל, ישעיה ושנים עשר'''&quot;.

סדר זה של הספרים בברייתא, והדיון עליו בגמרא, משקפים את הניסיון למצוא איזון בין שלושה שיקולים שונים: סדר כרונולגי, תוכן הספרים (פורענות מול נחמה), וגודל הספרים. יש לציין כי מיקום כזה של ספר ישעיהו לאחר ירמיהו ויחזקאל (ע&quot;פ השיקול התכני שיש לסיים בדברי נחמה, במקום להעדיף את הסדר הכרונולוגי בשביל בספרי הנבואה הגדולים) אכן בא לידי ביטוי בכתבי־יד אשכנזיים מרובים מימי הביניים, וכן בכתבי־יד תימנים. אבל הוא לא בא לידי ביטוי כלל בכתבי־היד של המסורה הטברנית, ולא בכתבי־היד בספרד ואיטליה, וגם לא בעידן הדפוס.{{הערה|ישראל ייבין, '''המסורה למקרא''' (ירושלים: האקדמיה ללשון העברית, תשס&quot;ג), עמ' 37.}} לכן לא נתנו לו משקל בהצגת סדר הספרים במהדורתנו.

===ספרי כתובים===

'''סדר הספרים בתלמוד הבבלי:''' במקורות מצאנו כמה דרכים שונות כיצד לסדר את ספרי הכתובים. באותה ברייתא מפורסמת המובאת במסכת בבא בתרא ([[בבא בתרא יד ב|י&quot;ד ע&quot;ב]]) הם מובאים לפי סדר שאינו מוכר לנו מדפוסי התנ&quot;ך:

:'''סידרן של כתובים: רות, וספר תהלים, ואיוב, ומשלי, קֹהלת, שיר השירים, וקינות, דניאל, ומגילת אסתר, עזרא, ודברי הימים.'''

סדר זה של הספרים משקף את מנהג בבל, וכך מופיע בכתבי־היד התימנים.{{הערה|הסדר הזה מתועד גם בספר החילופים, עמ' מא. ראו שוב ישראל ייבין, '''המסורה למקרא''' (ירושלים: האקדמיה ללשון העברית, תשס&quot;ג), עמ' 37.}}

ברור שהשיקול הכרונולוגי הכריע ברשימת הברייתא, כאשר הספרים מובאים בקדימה זמנית לפי המאורעות המובאים בהם או לפי זמני מחבריהם ע&quot;פ חז&quot;ל. בסדר זה ניכרת גם הצמדתם של שלושה ספרים: תהלים ואיוב ומשלי (כמקובל אצלנו אמנם בסדר שונה).

'''סדר הספרים בכתבי־היד הטברנים:''' סדר אחר של ספרי הכתובים מופיע בכתבי־היד הטברנים (וביניהם בכתר ארם צובה), ובעקבותיהם הלכו רוב כתבי־היד החשובים שנכתבו במזרח ובספרד בימי הביניים. סדר זה קרוב הרבה יותר לסדר המוכר אצלנו מאשר הסדר המובא בתלמוד, אמנם גם בו יש כמה הבדלים ניכרים:
#ספר דברי הימים בא בתחילת הכתובים ולא בסופם.
#הסדר הפנימי של ספרי אמ&quot;ת שונה: תהלים, איוב, משלי (במקום תהלים, משלי, איוב).
#הסדר הפנימי של חמש מגילות הוא כרונולוגי במקום ליטורגי (אצלנו הם מסודרים לפי המועדים שבהם הן נקראות בציבור).

{{קו תחתי|'''טבלה זו מסכמת את עיקר ההבדלים בין שלוש השיטות לסדר הכתובים:'''}}

{|
|-
|
|'''הברייתא המובאת במסכת בבא בתרא וכתבי־היד התימנים'''
|'''כתבי־היד הטברנים והספרדים'''
|'''כתבי־היד האשכנזים ומנהג הדפוסים'''
|-
|'''מקום דברי הימים'''
|בסוף
|בהתחלה
|בסוף
|-
|'''הסדר הפנימי בספרי אמ&quot;ת'''
|תהלים, איוב, משלי
|תהלים, איוב, משלי
|תהלים, משלי, איוב
|-
|'''הסדר הפנימי בחמש מגילות'''
|המגילות אינן צמודות&lt;br&gt;(אמנם הסדר כרונולוגי)
|רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר&lt;br&gt;(סדר כרונולוגי)
|שיר השירים, רות, איכה, קֹהלת, אסתר&lt;br&gt;(סדר ליטורגי)
|}

מהדורות המקרא בעידן הדפוס הביאו את ספרי הכתובים לפי השיטה השלישית בטבלה. אמנם בדורות האחרונים התחילו חוקרי המקרא באומות העולם להוציא מהדורות המבוססות על כתבי־יד קדומים, וזה השפיע לעיתים גם על סדר הספרים בכתובים.{{הערה|ב-BHS יש פשרה מסויימת בסדר הספרים בכתובים: אמנם דברי הימים מופיע בסוף ספרי הכתובים ולא בתחילתם, אבל כל שאר הספרים באים לפי הסדר בכתבי־היד.}} אבל מבין חכמי המסורה היהודים בתקופתנו רק אחד בלבד הוציא לאור את התנ&quot;ך ע&quot;פ כתבי־היד הטברנים והעתיק מתוכם גם את סדר הספרים: מדובר על מהדורתו הראשונה הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ&quot;ב).{{הערה|וכן ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm ממשק של המהדורה הדיגיטלית של מכון ממרא]. התנ&quot;ך של מכון ממרא דומה להפליא למהדורות ברויאר בכלל, ולמהדורה הראשונה שלו בפרט.}} אמנם אף הרב ברויאר ויתר על סדר זה בשתי מהדורותיו הנוספות (מהדורת חורב תשנ&quot;ח, כתר ירושלים תש&quot;ס), והביא בהן את ספרי הכתובים לפי הסדר המקובל. גם שאר המהדירים היהודים בדורות האחרונים שהכירו את כתבי־היד וביססו עליהם את מהדורותיהם באופן חלקי או לגמרי, תמיד הביאו בכל זאת את ספרי הכתובים לפי הסדר המקובל. ביניהם ראויים לציון: שתי מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי ו-''Biblia Hebraica Leningradensia''), ומקראות גדולות הכתר.{{הערה|בכרך &quot;חמש מגילות&quot; של מקראות גדולות הכתר מובאות המגילות בסדר הליטורגי המקובל, והממשק ב[http://mgketer.org/ גירסה הדיגיטלית] מביא את כל ספרי המקרא בסדר הרגיל.}}

===הצגת סדר הספרים במהדורתנו===

'''[[מקרא על פי המסורה#ראש|בשער הראשי למהדורתנו]]''' ארגנו את ספרי המקרא באופן שמדגיש היטב את מספרם של עשרים וארבעה ספרי המקרא ואת הארגון הפנימי בתוכם (לפי הסדר המקובל). בשערים המיוחדים '''[[מקרא על פי המסורה/נביאים|לספרי הנביאים]]''' ול'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים|ספרי הכתובים]]''' הצגנו את הספרים בטבלה המבליטה את הארגון הפנימי של הספרים. בטבלה זו מודגשת ההבחנה בין נביאים ראשונים לנביאים אחרונים,{{הערה|על הבחנה זו ועל עצם הביטויים &quot;נביאים ראשונים&quot; ו&quot;נביאים אחרונים&quot; ראו במאמרו של מיכאל אביעוז, [http://www.biu.ac.il/js/JSIJ/8-2009/Avioz.pdf &quot;על מקור הכינוי נביאים ראשונים&quot;], JSIJ כרך 8 (2009).}} ונקבעה בה מקום מיוחד לספרי אמ&quot;ת, לחמש מגילות, ול&quot;כתובים אחרונים&quot;.{{הערה|הכינוי &quot;כתובים אחרונים&quot; לקוח מהכרך האחרון של תנ&quot;ך לעם, והוא מתאים לעניין. ראוי לבדוק מבחינה היסטורית עד כמה קיימת התייחסות כללית לשלושת הספרים דניאל, עזרא, ודברי הימים, ואם היה כינוי בשביל שלושתם.}}

==ניווט בתוך ספרי המקרא לפי פרקים ופסוקים ונושאים==

'''א.''' במהדורתנו יש מערכת סימני ניווט בשוליים של הטקסט (בצדדים), כמו שמקובל במהדורות רבות בעבר ובהווה. בצד ימין מופיעים המספרים לפסוקים ולפרקים (באותיות עבריות), ובצד שמאל מספרים לתחילת הסדרים. בתורה מופיעה בנוסף בצד שמאל החלוקה של פרשת השבוע לעולים לתורה.

'''ב.''' חלוקת הפרקים ומספרי הפסוקים צוינו במהדורתנו כמו במהדורותיהם של דותן וברויאר. חלוקה זו תואמת בדרך כלל את דפוס קורן, חוץ מעשרת הדברות ועוד מקומות בודדים.

'''ג.''' בעתיד יש כוונה להוסיף ניווט '''ענייני''' בתוך ספרי המקרא, כדי לאפשר את הצגת המקרא בדפים המכילים '''נושא שלם''' או '''סיפור שלם''' (ולא רק בדפי פרקים).

===ניווט לפי הפרקים ומספרי פסוקים===

חלוקתם של ספרי המקרא לפסוקים היא מסורת עתיקה.{{הערה|לפרטים ראו במאמרו של יצחק פנקובר, [http://www.jstor.org/stable/1585296 &quot;חלוקת הפסוקים במקרא&quot; (אנגלית)]. ''Vetus Testamentum'' 50:3, שנת 2000.}} אמנם חלוקתם של הספרים לפרקים היא כידוע זרה לנוסח המסורה, וכמו כן המספור של הפסוקים לפי אותם פרקים.{{הערה|על כניסתה של חלוקת הפרקים לכתבי־יד ודפוסים של התנ&quot;ך בעברית, ראו את מאמרו של יצחק פנקובר, [http://www.jstor.org/stable/1585238 &quot;חלוקת הפרקים במקראות גדולות רפ&quot;ה&quot; (אנגלית)]. ''Vetus Testamentum'' 48:3, שנת 1998.}} בגלל שהשימוש במספרי הפרקים והפסוקים הפך להיות ברירת המחדל עבור הפניות למקומות ספציפיים במקרא, קיים צורך הכרחי ומובהק להכיל את המספרים האלה בכל מהדורה של המקרא. במהדורתנו הצגנו אותם בשוליים, באופן שמפריע כמה שפחות לרצף הטקסט. אך כוונתנו בעתיד לאפשר את הסתרתם לגמרי, וכמו כן את האפשרות לבחור במערכות ניווט אלטרנטיביות בתוך ספרי המקרא (ראו [[#ניווט לפי חלוקה עניינית של ספרי המקרא (לפי נושאים)|להלן]]).

מבחינה טכנית, השתמשנו ב'''[[תבנית:מ:פסוק]]''' כדי ליצור את מערכת סימני הניווט בשוליים בצידי העמודים.{{הערה|מסיבות טכניות היה צורך להשתמש בתבנית אחרת ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|צורת השיר בכ&quot;א הספרים]]: '''[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]'''. כל המערכת של סימני הניווט עוצבה ע&quot;י [[משתמש:Inkbug]], וגם הביצוע שלה בפועל הוא תרומתו. הדוגמה הנסיונית הראשונה לסימון מספרי פסוקים בצדדים עדיין נמצאת [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ניווט בצדדים|כאן]].}} בשנים 2015–2026 תועדו רכיבי הניווט גם ב[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit גיליון הנתונים]: בעמודות A–B צוינו מספרי הפרקים והפסוקים, ובעמודה D נמצאה '''[[תבנית:מ:פסוק]]''' עם כל מרכיבי הניווט שהופיעו במהדורה — שם הספר, מספר הפרק, מספר הפסוק, מספר הסדר (אם היה) והעלייה (אם הייתה). הגיליון הוקפא ב־12 בספטמבר 2026; מאז הניווט מתוחזק ישירות בתבניות ובדפי הפרקים של ויקיטקסט העברי.

יש עדיין שני באגים קטנים בהצגת מערכת סימני הניווט:
#אם פסוק מתחיל בראש שורה, האות למספר הפסוק מופיעה בשורה הקודמת, כנראה בגלל שהתוכנה מפרידה בין הקוד של מספר הפסוק לתחילת הטקסט, כאילו יש רווח ביניהם (במקום להדביק אותם כראוי).
#בשורה שמתחילים בה שני פסוקים, האות של הפסוק הראשון יהיה ממוקם באמצע הגובה של השורה, ואילו האות של הפסוק השני מתחתיו. היישום המתבקש: האות הראשונה קצת למעלה, והאות השנייה קצת למטה.

===הבדלים בין הדפוסים בחלוקת הפרקים ומספרי הפסוקים===

יש הבדלים בין הדפוסים השונים לגבי מקום התחלתם המדויק של פרקים מסוימים בתנ&quot;ך, ובעקבות זה במספרי הפסוקים. חלק מהזמן ניתן להצביע על שוני בין דפוסים נוכריים (בדרך כלל של תנ&quot;ך שלם) לבין דפוסים יהודיים מובהקים (כגון דפוסי המקראות הגדולות).{{הערה|למידע על חדירתה של חלוקת הפרקים לכתבי־יד ודפוסים של התנ&quot;ך בעברית, ועל ההבדלים בין דפוסים שונים, ראו את מאמרו של יעקב פנקובר, [http://www.jstor.org/stable/1585238 &quot;חלוקת הפרקים במקראות גדולות רפ&quot;ה&quot; (אנגלית)]. ''Vetus Testamentum'' 48:3, שנת 1998.}} במקומות אחרים יש הבדלים במספרי הפסוקים מסיבות אחרות לגמרי (כגון בעשרת הדברות או במקום שיש תוספת פסוקים).

בפועל, חלוקת הפרקים ומספרי הפסוקים במהדותרנו '''זהים בכל מקום''' למהדורותיהם של דותן וברויאר. הם גם דומים בדרך כלל לדפוס קורן, חוץ מעשרת הדברות ומקום אחד בספר בראשית. להלן טבלה שמסכמת את ההבדלים הרלוונטיים בין מהדורות אחרות למהדורתנו:

{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ חלוקת הפרקים ומספרי הפסוקים: הבדלים בין המהדורות
|- align=center
!width=20%| הפרק והנושא
!width=20%| [[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]
!width=20%| במהדורות אחרות
!width=20%| המהדורות האחרות
!width=20%| המהדורות הדומות למהדורתנו
|- align=center
! [[בראשית לב/טעמים|ספר בראשית, פרק ל&quot;ב]]{{ש}}הפרק מתחיל בפסוק הבא בדפוסים אחרים
| בראשית '''לב,א'''{{ש}}בראשית לב,'''ב-לג'''
| בראשית '''לא,נה'''{{ש}}בראשית לב,'''א-לב'''
| היידנהיים, קורן
| בער, ליסר, בה&quot;ל, לטריס, גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג&quot;ה, על התורה, ספריא
|- align=center
!rowspan=2| [[שמות כ/טעמים|ספר שמות, פרק כ']]{{ש}}חלוקת הפסוקים בעשרת הדברות{{ש}}[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות|(מידע מפורט)]]
|rowspan=2| שמות כ,א{{ש}}'''שמות כ,ב-יג (12 פסוקים)'''{{ש}}שמות כ,'''יד-כב'''
| שמות כ,א{{ש}}'''שמות כ,ב-יד (13 פסוקים)'''{{ש}}שמות כ,'''טו-כג'''
| היידנהיים, ליסר (חומש), בה&quot;ל, גינצבורג, קורן, '''מג&quot;ה''', '''ספריא'''
|rowspan=2| דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, על התורה
|- align=center
| שמות כ,א{{ש}}'''שמות כ,ב-יז (16 פסוקים)'''{{ש}}שמות כ,'''יח-כו'''
| ליסר (מקרא), לטריס, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC.
|
|- align=center
! [[במדבר כה/טעמים|ספר במדבר, פרק כ&quot;ה]]{{ש}}בדפוסים אחרים הפרק ממשיך עד הפסקא באמצע פסוק
| במדבר כה,יח{{ש}}במדבר כו,'''א''' (1){{ש}}'''{פ}''' במדבר כו,א (2)
| במדבר כה,יח{{ש}}במדבר כה,'''יט'''{{ש}}'''{פ}''' במדבר כו,א
| ליסר (מקרא), לטריס, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC.
| היידנהיים, ליסר (חומש), בה&quot;ל, גינצבורג, קורן, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג&quot;ה, על התורה, ספריא
|- align=center
!rowspan=2| [[דברים ה/טעמים|ספר דברים, פרק ה']]{{ש}}חלוקת הפסוקים בעשרת הדברות{{ש}}[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות|(מידע מפורט)]]
|rowspan=2| דברים ה,א-ה{{ש}}'''דברים ה,ו-יז (12 פסוקים)'''{{ש}}דברים ה,'''יח-כט'''
| דברים ה,א-ה{{ש}}'''דברים ה,ו-יח (13 פסוקים)'''{{ש}}דברים ה,'''יט-ל'''
| היידנהיים, ליסר (חומש), בה&quot;ל, גינצבורג, קורן, '''מג&quot;ה''', '''ספריא'''
|rowspan=2| דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, על התורה
|- align=center
| דברים ה,א-ה{{ש}}'''דברים ה,ו-כא (16 פסוקים)'''{{ש}}דברים ה,'''כב-לג'''
| ליסר (מקרא), לטריס, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC.
|
|- align=center
! [[יהושע כא/טעמים|ספר יהושע, פרק כ&quot;א]]{{ש}}תוספת של שני פסוקים{{ש}}[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#תוספת פסוקים בכתבי־היד ובדפוסים|(מידע מפורט)]]
| יהושע כא,א-לה{{ש}}'''אין!'''{{ש}}יהושע כא,'''לו-מג'''
| יהושע כא,א-לה{{ש}}'''יהושע כא,לו-לז!'''{{ש}}יהושע כא,'''לח-מה'''
| גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, '''ספריא'''{{הערה|ב-BHS התוספת נדפסה ברצף הטקסט כפסוקים ממוספרים, אך באותיות קטנות. בהקלדות WLC ו-UXLC היא מופיעה באות אפורה ומסומנת ב&quot;X&quot;. באתר ספריא יש מספרים לשני הפסוקים של התוספת, אבל הם ריקים מתוכן!}}
| בער, ליסר, בה&quot;ל, לטריס, דותן (עדי), קורן, ברויאר, מכון ממרא, מג&quot;ה, על התורה{{הערה|התוספת נמצאת בשוליים התחתיים של העמוד בדפוסים של בער, לטריס, קורן, ודותן (עדי). אך בכל המהדורות הללו שני הפסוקים אינם ממוספרים, ויש סה&quot;כ 43 פסוקים ביהושע פרק כ&quot;א. במהדורת ליסר יש הערה בתחתית העמוד, ובה כתוב שלהוסיף את שני הפסוקים &quot;טעות הוא ואינם ראויים להיות&quot;. ב&quot;על התורה&quot; התוספת מובאת בסוגריים מרובעים עם הערה.}}
|- align=center
! [[שמואל א כד/טעמים|ספר שמואל, שמ&quot;א פרק כ&quot;ד]]{{ש}}הפרק מתחיל פסוק אחד קודם בדפוסים אחרים
| '''שמ&quot;א כג,כט'''{{ש}}שמ&quot;א כד,א-'''כב'''
| '''שמ&quot;א כד,א'''{{ש}}שמ&quot;א כד,ב-'''כג'''
| ליסר,{{הערה|חסר המספר 23 לפסוק האחרון בפרק כ&quot;ד!}}, בה&quot;ל, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, '''ספריא''' 
| בער, ליסר, בה&quot;ל, לטריס, גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, קורן, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג&quot;ה, על התורה
|- align=center
! [[ירמיהו לא/טעמים|ספר ירמיהו, פרק ל&quot;א]]{{ש}}הפרק מתחיל פסוק אחד קודם בדפוסים אחרים
| '''ירמיהו ל,כה'''{{ש}}ירמיהו לא,א-'''לט'''
| '''ירמיהו לא,א'''{{ש}}ירמיהו לא,ב-'''מ'''
| בער, ליסר, גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, '''ספריא'''
| בה&quot;ל, לטריס, קורן, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג&quot;ה, על התורה
|- align=center
! [[נחמיה ז/טעמים|נחמיה פרק ז']]{{ש}}תוספת של פסוק אחד{{ש}}[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#תוספת פסוקים בכתבי־היד ובדפוסים|(מידע מפורט)]]
| נחמיה ז,א-סז{{ש}}'''אין!'''{{ש}}נחמיה ז,סח-'''עב'''
| נחמיה ז,א-סז{{ש}}'''נחמיה ז,סח!'''{{ש}}נחמיה ז,סח-'''עג'''
| ליסֶר, בה&quot;ל, לטריס{{הערה|התוספת מובאת בשוליים או בהערה (בלי מספר עצמאי של פסוק) במהדורות בֶּר, גינצבורג, BHS (הפניה לעזרא ב,סו), קורן, דותן (עדי).}}
| בער, גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, קורן, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג&quot;ה, על התורה, ספריא.
|}

===ניווט לפי חלוקה עניינית של ספרי המקרא (לפי נושאים)===

בנוסף למערכת הניווט הבסיסית, הבנויה על חלוקות טכניות של ספרי המקרא (חלוקת הפרקים ומספרי פסוקים, החלוקה לעולים בתורה ולסדרים בנ&quot;ך), יש מקום וכוונה להוסיף בעתיד ניווט '''ענייני''' לספרי המקרא, המבוסס על חלוקה פנימית של הספרים לפי נושאים המוגדרים בעזרת סימנים ספרותיים מובהקים. מערכת זו תאפשר את הצגת המקרא בדפים המכילים '''נושא שלם''' או '''סיפור שלם''', ולא רק בדפי פרקים.

'''הצעה לחלוקה עניינית של חמישה חומשי תורה:'''
*[[מקרא על פי המסורה/מבנה ותוכן בחמישה חומשי תורה|מבנה ותוכן בחמישה חומשי תורה]] (חלוקה עניינית של הספרים)
*[[מקרא על פי המסורה/נקודות תוכן בפרשת השבוע|נקודות תוכן בפרשת השבוע]] (אותה חלוקה עניינית בתוך פרשות השבוע)

'''הצעה לחלוקה עניינית של ספרי הנביאים והכתובים:''' ניתן להשתמש בפרויקט '''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. יש בו מעין &quot;מפה&quot; פנימית לכל אחד מספרי המקרא, ביחד עם הצעה למחזור שנתי של קריאה יומית. ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים|&quot;שער נביאים&quot;]] וב[[מקרא על פי המסורה/כתובים|&quot;שער כתובים&quot;]], הדף הרלוונטי מופיע ליד כל ספר, לדוגמה: [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שמואל|ספר שמואל]], [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|ספר איוב]]. את הפרויקט כולו ניתן להוריד בגרסתו העדכנית '''[https://www.dropbox.com/s/h780svz6j65nwrh/madrikh-nakh-he.pdf?dl=0 בקישור הזה]'''; הוא נמצא כאן ב'''[[:COMMONS:File:Madrikh-Nakh-he.pdf|וויקישיתוף]]'''.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Chapter 2]]</text>
      <sha1>8qp1m3hia1io3jdmmfwedwd01f6j45c</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087892</id>
      <parentid>3087773</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T08:33:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו */</comment>
      <origin>3087892</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="418013" sha1="eoqr6hs7yo7gr9rd4c8cj4cd9ptt4hm" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ב. עיצוב המקרא בשביל הקורא}}

==הסבר קצר על עיצוב המקרא במהדורתנו==

'''מהדורה זו של המקרא מעוצבת להיות [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#&quot;תיקון קוראים&quot; במובן הרחב|&quot;תיקון קוראים&quot;]], לנוחותו של הקורא לפי הניקוד וטעמי המקרא.'''

לתיאור מפורט של שיטת העיצוב במהדורתנו ראו בסעיפים הבאים.

==בין כתר לתיקון קוראים==

'''א. האם מהדורת מקרא &quot;על־פי הנוסח של כתר ארם צובה&quot; חייבת להיצמד אליו בכל פרט?'''

'''ב. האם מהדורת מקרא המיועדת לקריאה ולימוד, השונה מן הכתר בעניינים מסוימים של ניקוד וטעמים, עדיין יכולה להיחשב &quot;על־פי הנוסח של כתר ארם צובה&quot;?'''

בסעיף זה נדון בשתי השאלות הללו, על־ידי ניתוח מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר.

===שני ערכים מנוגדים בתוך מהדורת ברויאר===

במבוא ל&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; נמתחה ביקורת על שיטתו של הרב ברויאר במהדורותיו. ביקורת זו טוענת שיש חוסר עקביות ביחסו של הרב ברויאר לשיטות הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה: הכרעות נגד שיטת הכתר בעניינים מסויימים, מול קבלת שיטת הכתר בעניינים אחרים.{{הערה|כרך יהושע-שֹפטים, עמ' 62*-69* (הדיון מורחב במיוחד בנוגע לחטפים באותיות לא גרוניות ולגעיות, וראו על כך בהמשך).}}

יש מידה של אמת בביקורת זו. אמנם נראה שבהכרעותיו של הרב ברויאר במהדורותיו, בהן הוא מביא את נוסח הכתר ברוב ענייני הניקוד והטעמים אך משנה את הנוסח הזה בנסיבות מסוימות, רובן ככולן נובעות מהמתח הטבעי הקיים בין רצונו להעביר את נוסח הכתר במדויק, לבין רצונו להנגיש לציבור תנ&quot;ך בסגנון מוכר ועקבי שיהיה נוח לשימוש עבור הקורא. מתח זה אכן יצר אי-עקביות מסויימת בגישתו. אפשר להמחיש את הקביעה הזאת לגבי החלטותיו של הרב ברויאר על ידי כמה דוגמאות:
*'''א. שיטתו של הרב ברויאר לגבי &quot;קרי וכתיב&quot;:''' בניגוד לדפוס קורן (וכפי שנראה [[#ניקוד ה&quot;כתיב&quot; וה&quot;קרי&quot; במהדורתנו|להלן]]), החליט הרב ברויאר לנקד את ה&quot;כתיב&quot; בנוסף ל&quot;קרי&quot; בניגוד לשיטת קורן. בחירה זו נועדה כדי להציג את שיטת בעלי המסורה בנאמנות (אף שהיא נוחה פחות לקורא), וכמו שכתב הרב ברויאר במפורש. וזה למרות שאף בניקוד ה&quot;קרי&quot; יש סטייה משיטת המסורה.
*'''ב. שיטתו של הרב ברויאר לגבי סימון כפול של טעמים:''' בניגוד לדפוס קורן (וכפי שנראה [[#טעם כפול בהברה המוטעמת|להלן]]), נמנע הרב ברויאר מלסמן טעם כפול בהברה המוטעמת עבור טעמי המקרא המסוימים שאין מקומם בהברה המוטעמת דווקא, אלא הם נכתבים תמיד בראש התיבה (=המילה) או בסופה. בכתר ארם צובה ובכתבי־היד הקרובים אליו יש סימון כפול כזה לטעם ה&quot;פשטא&quot; בדרך כלל, אבל לא לתלישא גדולה, תלישא קטנה, זרקא וסגול.{{הערה|למידע נוסף על הטעמה כפולה בכתבי־היד ובדפוסים ראו [[#טעם כפול בהברה המוטעמת|להלן]] בהערות.}} לעומת זאת סימנו במהדורת קורן את כל הטעמים הרלוונטיים פעמיים בכל המקומות המתאימים, כדי להקל על הקורא לזהות מיד את ההברה המוטעמת תוך כדי קריאתו (ובכך גם למנוע בלבול וטעויות בקריאה). את השיטה הזו של דפוס קורן זנח הרב ברויאר גם בעניין הזה (החשוב במיוחד לקורא), והחליט לאמצו לטעם ה&quot;פשטא&quot; בלבד בדומה לשאר כתבי־היד אך בניגוד חלקי לשיטת הכתר.{{הערה|הרב ברויאר לא נצמד לשיטת הכתר אף לגבי סימון הפשטא. שיטתו לסמן טעם כפול רק בפשטא ולא בשאר הטעמים אמנם הרבה יותר קרובה לשיטת הכתר מאשר שיטת קורן. אבל היא לא זהה לגמרי, בגלל שהרב ברויאר החליט לסמן פשטא נוסף בעקביות בכל תיבה במקרא שטעמה מלעיל. זוהי אמנם השיטה המקובלת ברוב כתבי־היד הקרובים לכתר (כולל כתי&quot;ל) וכן בדפוסים, אבל היא לא בדיוק שיטת הכתר עצמו. בכתר נהוג שאם האות המוטעמת באה מיד לפני סוף התיבה, ואין אות אחרת חוצצת ביניהם, אז מסומן רק פשטא אחד בסוף התיבה (להרחבה ודוגמאות רבים ראו ייבין, כתר, כג.2-3, עמ' 212-214). נראה שגם בעניין זה רצה הרב ברויאר למצוא את האיזון הנכון לדעתו בין ייצוג מובהק של שיטת הכתר לבין טובתו של הקורא, ולכן בחר בשיטה משולבת: הסימון הכפול בא בשיטתו רק בטעם הפשטא (ובכך שיטתו דומה לשיטת הכתר), אבל בו בזמן סימן את הפשטא בעקביות בכל תיבה רלוונטית (כמו שמקובל בדפוסים), כנראה כדי למנוע מהקורא בלבול או טעות. וראוי להוסיף כאן עוד נקודה חשובה להבנת שיטתו של הרב ברויאר: ייבין הראה שם בספרו ששיטה זו של הכתר &quot;אינה אפוא פוניטית אלא כנראה גראפית־אסתיטית&quot;. נראה אם כן שלפי הרב ברויאר (בעקבות ייבין) מדובר על מנהג מובהק בכתר אבל לא בחוק, על דבר שהוא רשות ולא חובה. כדי לחזק את הטענה שהרב ברויאר קיבל את עמדתו של ייבין בנושא הזה ואף קבע לפיה את השיטה במהדורותיו, יש לציין עוד שני מאפיינים בולטים במהדורותיו שיש בהם סטייה מובהקת ממנהג הכתר, דווקא בנושאים שלפי ייבין היו מנהגי רשות בעיניהם של בעלי המסורה: חטפים באותיות לא-גרוניות וסימון הגעיות (וראו על כך בהמשך).}}
*'''ג. דברים שבהם דבק הרב ברויאר בשיטת הכתר:''' במבוא ל&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; נרשמו כמה נושאים שבהם דבק הרב ברויאר בשיטת הכתר בניגוד לדפוסים המקובלים. ביניהם: [[#הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל|הבחנה בין &quot;אתנח&quot; הפוך ל&quot;גלגל&quot;]] בטעמי אמ&quot;ת, [[#עולה ויורד|השמטת סימון ה&quot;עולה&quot; בטעם ה&quot;עולה ויורד&quot;]] בטעמי אמ&quot;ת בהקשר מסויים,{{הערה|בתיבה שטעמה בראשה כשהיא באה לאחר תיבה שטעמה בסופה.}} [[#ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|לסמן רק געיה כבדה בתיבה הראויה גם לגעיה קלה]], וכמו כן בשורה של גרסאות מקומיות יוצאות דופן בניקוד ובטעמים בכתר ארם צובה (שבהם מביא הרב ברויאר תמיד את נוסח הכתר ולא את הנוסח המקובל בדפוסים).

שתי הנקודות הראשונות מהוות עדות ברורה על רצונו של הרב ברויאר להישאר נאמן לשיטתם של בעלי מסורה אף בעניינים שאינם נוחים לגמרי בשביל הקוראים. ואפילו לגבי הנקודה השלישית ניתן לומר שבכל רשימת הנושאים בענייני ניקוד וטעמים, אין אף דוגמה שבאמת מסיחה את דעתו של הקורא או שעלול לגרום לו לטעות בקריאתו, חוץ מהדוגמה של טעם ה&quot;עולה ויורד&quot; בספרי אמ&quot;ת.

'''&quot;עולה ויורד&quot; מול &quot;רביע מוגרש&quot;:''' לגבי הטעם &quot;עולה ויורד&quot;, חוסר העקביות הכרוך באי-הצגתם של שני המרכיבים בטעם אחד יכול בהחלט לבלבל את הקורא. ולכן נראה לכאורה שצודקים דברי המבוא ב&quot;מקראות גדולות הכתר&quot;: כדי להיות עקבי, היה על הרב ברויאר לסמן את שני המרכיבים שבטעם זה (בניגוד למנהגו של הכתר), בדיוק כמו שהוא בעצמו עשה לגבי הטעם &quot;רביע מוגרש&quot;. כי גם בו יש שני מרכיבים, אבל הכתר נוהג להשמיט את סימן ה&quot;רביע&quot; בתיבה שטעמה בראשה, ואילו הרב ברויאר החליט לסמן אותו תמיד בעקביות כדי שלא לבלבל את הקורא.

אמנם ייתכן שגם בעניין זה היה הרב ברויאר נאמן לשיטתו. כי מצד אחד לגבי &quot;רביע מוגרש&quot; יש חוסר עקביות מסוימת בכתר: &quot;בתיבה שטעמה בראשה מסומן ב''א'' רק הגרש, והרביע אינו מסומן. נוהג דומה גם בסימון העו&quot;י (מט.1). רק לעתים רחוקות, בחינת שכחת־סופר, מסומן ב''א'' גם הרביע... בדוגמה אחת, להיפך, מסומן רק גרש בתיבה שאין טעמה בראשה...&quot; (ייבין, מה.1 עמ' 310). כלומר שבכתר אין עקביות גמורה. אבל מצד שני לגבי &quot;עולה ויורד&quot; לא דיווח ייבין על יוצאים מן הכלל, ואף הביא כלל מסורה מובהק המציין ש&quot;בקצת המקומות אינו זקוק לו [ל&quot;עולה&quot;], והוא אם אין בין מלך זה [העו&quot;י] ובין משרתו נקודות...&quot; (ייבין, מט.1 עמ' 330).

אם כן, ייתכן שהחלטתו של הרב ברויאר לא הייתה שרירותית אף בעניין זה. לגבי &quot;רביע מוגרש&quot; ייתכן שראה בו נוהג שאינו מובהק בכתר, ולכן מצא לעצמו היתר לסמן את הרביע בעקביות לנוחותו של הקורא. אבל לגבי &quot;עולה ויורד&quot; ייתכן שמצא בו נוהג מובהק המגובה לכלל מנוסח של המסורה, ולכן לא ראה לעצמו היתר לסמן את ה&quot;עולה&quot; בעקביות.{{הערה|מהדורתנו מיועדת באופן מובהק להיות &quot;תיקון קוראים&quot;, ולכן נסמן בעקביות את ה&quot;עולה&quot; לנוחותו של הקורא (בניגוד לרב ברויאר ולמג&quot;ה ביחד). אפשר להציע גם שלפי כללי המסורה &quot;אינו זקוק לו&quot;, אמנם איסור של ממש לא התקבל אף בכתבי־היד הטברנים המובהקים, והוא כאמור מסומן באופן קבוע בדפוסים. לסיכום המדיניות במהדורתנו לגבי טעמי אמ&quot;ת ראו בסוף [[#פרטים בטעמי אמ&quot;ת|להלן]].}}

{{עוגן|דוגמת מתיגת הזקף}}'''מתיגת הזקף:''' יש עוד נקודת ביקורת במבוא שהיא קצת בעייתית, דהיינו שהכתר נוהג בעקביות בתנאים מסוימים [[#מתיגת הזקף|לציין מתיגה לטעם &quot;זקף קטון&quot; וגם להשׂיג אותה אחורה]].{{הערה|ראו בהרחבה ייבין, כב.21-28, עמ' 207-212. יש לציין שרשימותיו של הרב ברויאר מהוות מקור מידע אובייקטיבי ומלא לכל המקומות במקרא שבהם אין מתיגת הזקף מסומנת לפי שיטת הכתר בכתבי־היד הקרובים לכתר (ובתוכם כתי&quot;ל שמהדורתנו מבוססת עליו בחלקים החסרים בכתר); את הנטיות הכלליות בעניין זה בכתבי־היד הקרובים לכתר כבר תיאר ייבין, ורשימותיו של ברויאר משלימות את תיאורו.}} נראה שעקביות כזו היא דווקא לטובתו של הקורא, ולכן אימץ אותה הרב ברויאר במהדורותיו. אבל כותבי המבוא ציינו שהמנהג הזה של הכתר הוא &quot;בניגוד לנהוג היום בדפוסים&quot;, כלומר שאם הרב ברויאר אכן מתחשב בנוסח הדפוסים המוכר לקוראים, אז היה עליו להזניח את השיטה הזו. ביקורת זו אינה ברורה מהסיבה הפשוטה שהסתכלות קלה בדפוסים החל מהמאה ה-19 ועד דפוס קורן מראה שמתיגת הזקף הקטון ונסיגתה אחורה מוכרות היטב! אמנם אין עקביות גמורה, אבל הדפוסים הנפוצים קרובים לכתר בנושא הזה עוד יותר מכתבי־יד! התופעה בהחלט קיימת ואף נפוצה, והיא בוודאי מוכרת היטב לקוראים. ולכן אימץ הרב ברויאר את שיטת הכתר בעניין זה בלי שום נקיפות מצפון, ועל ידי זה אף העמיק את העקביות של התופעה לטובתו של הקורא, ובו בזמן נשאר נאמן לגמרי לשיטת הכתר.

'''דוגמאות הפוכות:''' במבוא ל&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; יש גם רשימה של דוגמאות הפוכות, כלומר המקומות שבהם הכריע הרב ברויאר נגד שיטת הכתר. לעומת הדוגמאות שנידונו עד עכשיו, ניתן לומר שבכל הדוגמאות האלו בוצע השינוי על ידי הרב ברויאר כדי לשרת את הקורא (אף על פי שיש בו סטייה מסוימת משיטת המסורה). בנוסף לכך חשוב להדגיש שאין שום פגיעה בהעברת נוסח הכתר במדויק באף אחת מהדוגמאות האלו, משום שהרב ברויאר תיעד אותן במלואן במהדורותיו. ביניהן: [[#חטפים באותיות לא גרוניות|שווא במקום חטף באותיות לא גרוניות]]; הוספת געיה קלה בכל תיבה הראויה לכך על־ידי סימונו בקו קצר, כדי להבחין בינו לבין געיה שמקורו בכתבי־היד (ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|בפרק הבא]]); [[#שם הוי&quot;ה|ניקוד חולם בשם הוי&quot;ה]]; [[#סימן הרפה|השמטת סימן ה&quot;רפה&quot;]]; השמטת [[#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|הנקודה בוי&quot;ו עיצורית שלאחריה שורוק]]; [[#עקביות במקפים|השמטת מקף לאחר תיבה המוטעמת במשרת]]; וכאמור לעיל גם [[#רביע מוגרש|הוספת סימן ה&quot;רביע&quot; בטעם ה&quot;רביע מוגרש&quot;]] (בתיבה שטעמה בראשה). ברור שכל הדוגמאות הללו באות להקל על הקורא, למנוע ממנו טעויות, ושלא להסיח את דעתו בקריאתו.

===מסקנה: שיטת העיצוב הראוי ל&quot;תיקון קוראים&quot;===

מתוך שלל כל הדוגמאות רואים היטב שהרב ברויאר אכן ניסה למצוא את שביל הזהב בין שני עקרונות מנוגדים כפי שהוא הבין אותם: נאמנות מלאה לשיטת הכתר מול נוחותו של הקורא. ועוד רואים שמאמץ זה אכן גרם לחוסר עקביות מסוימת בשיטתו. לנו נראה שהרצון להיות נאמן לגמרי לשיטת הכתר ראוי דווקא בכתר מובהק (כתב־יד המיועד לשמור על שיטת המסורה במלואה) או במהדורה קלאסית של המקראות הגדולות (שבה מציגים את שיטת המסורה במלואה). אבל במהדורה מודפסת או מקוונת של התנ&quot;ך שאינה כוללת את מערכת המסורה השלֵמה, והמיועדת לקריאה ולימוד, השיטה הנכונה היא דווקא לעצב את המהדורה להיות סוג של &quot;תיקון קוראים&quot; ([[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#&quot;תיקון קוראים&quot; במובן הרחב|במובן הרחב]]). הדיוק במהדורה כזו חייב להתבטא בנאמנות מלאה ל'''נוסח''' המסורה, אבל היא לא חייבת להציג את '''שיטת''' המסורה במלואה, כי האחרונה אינה מיועדת לקורא הרגיל. במקום לתת ביטוי מלא לשיטתם של בעלי המסורה בתוך רצף הפסוקים, אפילו באופן המכביד על הקורא או גורם לו לטעות בקריאתו, ניתן לתעד את מקור הנוסח במבוא והערות, כדי שהקורא יוכל לוודא אותו תמיד. כך ניתן לשמור בו בזמן על נאמנות מוחלטת לנוסח המסורה ושיטתה ביחד עם הנגשה מרבית לקוראים.

'''מכיוון שמהדורתנו מבוססת על כתר ארם צובא, היא קרובה מאוד למהדורות ברויאר מצד אחד ולמקראות גדולות הכתר מצד שני. אבל מכיוון שהיא ערוכה במתכוון כמהדורת קריאה ולימוד, היא שונה מעט יותר מכל אחת מהן מאשר הן זו מזו. שאר הפרק הזה מכיל תיאור מעמיק ומפורט של האופן שבו ערכנו את המהדורה שלנו עבור הקוראים, והסיבות להחלטות העריכה שלנו בתחום זה.'''

==קרי וכתיב ושם הוי&quot;ה==

===ניקוד ה&quot;כתיב&quot; וה&quot;קרי&quot; במהדורתנו===

'''בכתבי־היד הטברנים ובדפוסים של המקראות הגדולות, מנוקד ה&quot;כתיב&quot; בתוך רצף הפסוקים בניקודו ובטעמיו של ה&quot;קרי&quot;; ואילו אותיות ה&quot;קרי&quot; נמצאות בשוליים בצד, בלתי מנוקדות, בין הערות המסורה.''' שיטה זו מתאימה לשיטתם של בעלי המסורה, שהקדימו להוסיף ניקוד וטעמים בתוך אותיות הכתיב, ורק אחר כך הוסיפו את הערות המסורה. הצורך לעבוד לפי הסדר הזה היה בגלל שאך ורק על פי הניקוד ניתן לקבוע על איזו תיבה באמת מדובר, כדי לכתוב עליה הערת מסורה; כי בלי ניקוד ניתן לקרוא כל צירוף של אותיות בכמה דרכים.{{הערה|בנושא הזה מומלץ לקרוא את תחילת מאמרו של הרב מרדכי ברויאר, &quot;מסורת הכתיב ומסורת הקריאה&quot;, '''עיוני מקרא ופרשנות''' ז (תשסה), עמ' 25-32. וראו גם את מאמרו &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;, '''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה (1994), שבו החלק השני מוקדש לאופן התצוגה של &quot;קרי וכתיב&quot; למעשה במהדורותיו (עמ' 289-292). מסקנתו: &quot;נמצא שגם הספק המתעורר בסוגיה זו הוא בבחינת ספק שאין לו הכרע, שהרי אפשר להכריע כאן רק בין טוב פחות ובין טוב יותר.&quot;}} לכן הוסיפו ניקוד וטעמים ברצף בתוך אותיות הכתיב של המקרא, ואפילו בתיבות שכתיבן לא התאים לקריאתן. שיטה זו שמרה גם על רצף הטעמים בפסוק, שהיה נשבר אילו נכתבו הניקוד והטעמים ב&quot;קרי&quot; בשוליים.

על פי הגיון זה נדפסו מהדורות רבות של המקרא עם המסורה (במיוחד בדפוסי &quot;מקראות גדולות&quot;). וכך נדפסו בדור האחרון גם מהדורות המקרא של הרב מרדכי ברויאר, שבהן ניקד כנהוג את ה&quot;כתיב&quot; בפנים הטקסט בניקודו של ה&quot;קרי&quot;. בכך דחה הרב ברויאר את השיטה המוכרת של דפוס קורן, שבו נמנעו מלנקד את &quot;כתיב&quot; (וניקדו רק את ה&quot;קרי&quot; בשוליים). מטרתה העיקרית של שיטת קורן הייתה להקל על הקורא ולמנוע ממנו טעויות, כלומר: למנוע ממנו לקרוא בטעות את ה&quot;כתיב&quot; המנוקד. ויש יתרון נוסף לשיטה זו: היא אינטואטיבית בשביל הקורא הנפוץ, שסבור בצדק שהניקוד בא בשביל הקריאה, ואם כן למה יש לנקד את מה שלא קוראים? ולמה לא לנקד את מה שכן קוראים?

לדעתו של הרב ברויאר, שיטת קורן מהווה סטייה משיטת המסורה, ומבחינה עקרונית הוא צודק. ואמנם גם לנקד את ה&quot;קרי&quot; בשוליים מהווה סטייה משיטת בעלי המסורה, ואפילו הרב ברויאר לא נמנע מלעשות כך. יותר מזה: אף ב'''מקראות גדולות הכתר''', שבה הביאו את מערכת המסורה בשלמותה כולל הערות ה&quot;קרי&quot; הבלתי־מנוקדות, בכל זאת הוסיפו פעם נוספת את ה&quot;קרי&quot; בשוליים בצד השני בניקודו ובטעמו לנוחותו של הקורא. ויש עוד נושאים שבהם '''מקראות גדולות הכתר''' עצמו אינו מייצד לגמרי לכתר ארם צובה, כגון: מדיניות כללית להשמיט את סימן ה&quot;רפה&quot;; וגם מקומות מטושטשים או דו-משמעיים בכתב־היד שניתן לקרוא אותם ביותר מדרך אחת, אמנם העורכים בחרו להציג קריאה אחת בלבד בלי לציין את הספק עבור הקוראים.

בסופו של דבר, אף מהדורה איננה יכולה להיות נציג מושלם עבור כתב־יד, ולהעביר באופן מלא את כל המידע הטמון בו. בכל מהדורה יש שיקולי עריכה, ואי אפשר להימנע מכך. ולגבי מהדורת ברויאר: עצם הרעיון להדפיס מהדורה של המקרא שאינו מכיל את המערכת השלמה של המסורה כולל הערותיה – אף הוא סטייה מדרכם ומשיטתם של בעלי המסורה! אלא ששיטת בעלי המסורה לנקד את ה&quot;כתיב&quot; ולא את ה&quot;קרי&quot; הגיונית רק בתוך מהדורה המביאה את מערכת המסורה במלואה. ואילו במהדורה המיועדת לקורא – לא ראוי לעשות כך.

לכן שיטת קורן בענייני &quot;קרי וכתיב&quot; היא לדעתנו שיטה נכונה עבור מהדורת תנ&quot;ך מנוקדת ומוטעמת (הכוונה למהדורה פשוטה של הנוסח בלי הערות המסורה), המיועדת בראש ובראשונה לקורא: במהדורה כזו עדיף להשאיר את ה&quot;כתיב&quot; שלא קוראים אותו בלי סימני ההגיה (הניקוד והטעמים), ורק ב&quot;קרי&quot; יהיו ניקוד וטעם.{{הערה|במהדורת קורן אמנם סימנו את ה'''טעם''' ב&quot;כתיב&quot;, במטרה לשמור על רצף שירת הטעמים בפסוק; כי במהדורת קורן ה&quot;קרי&quot; נמצא רק בשוליים, ולכן אם היו מסמנים את הטעם רק ב&quot;קרי&quot; אז הרציפות של הטעמים בפסוק הייתה נשברת. אמנם במהדורתנו יבוא ה&quot;קרי&quot; אחרי ה&quot;כתיב&quot; מיד ברציפות, ולכן אין סיבה לסמן שום סימן של הגיה בתוך ה&quot;כתיב&quot;: לא את הניקוד ולא את הטעמים. יצוין שאהרן דותן נהג במהדורותיו המדויקות על־פי כתי&quot;ל לפי שיטת קורן בדיוק (ניקוד וטעמים ב&quot;קרי&quot; בשוליים, וטעמים בלבד בתוך אותיות ה&quot;כתיב&quot;), אע&quot;פ שבכתי&quot;ל מנוקד כמובן ה&quot;כתיב&quot; ולא ה&quot;קרי&quot;, ולמרות זאת לא נמנעו מהדירי '''מקראות גדולות הכתר''' לשבח אותו על נאמנותו לכתב־היד. ואילו הקלדת וסטמינסטר המדעית (WLC) על־פי כתי&quot;ל פעלה לפי השיטה שנקטנו במהדורתנו: ה&quot;כתיב&quot; וה&quot;קרי&quot; כתובים ברצף אחד אחרי השני, ה&quot;כתיב&quot; באותיותיו בלבד וה&quot;קרי&quot; בניקוד וטעמים. וכך עשו גם במהדורת מכון ממרא.}}

===סדר הופעתם של ה&quot;כתיב&quot; וה&quot;קרי&quot; במהדורתנו===

'''מבחינתו של הקורא והלומד, יש יתרון רב לראות את ה&quot;כתיב&quot; ואת ה&quot;קרי&quot; ברצף (בלי להסתכל בשוליים), כדי להבחין ולהשוות ביניהם בקלות תוך כדי קריאה. ולכן גם ה&quot;קרי&quot; וגם ה&quot;כתיב&quot; נשארים בתוך רצף הפסוקים במהדורתנו: ה&quot;כתיב&quot; באותיותיו בלבד, ואחר כך ה&quot;קרי&quot; בניקוד וטעמים.{{הערה|היתה לכך גם סיבה טכנית במקור: זה לא פשוט לציין הערות בשוליים הצדדיים, וכל ניסיון לציין אותן בצדדים בדף אינטרנט עלול לגרום לבעיות בלתי צפויות בתצוגה על המסך. וראו עוד ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#ניווט וסימני ניווט|נספח על &quot;ניווט וסימני ניווט&quot;]].}} כדי להבחין עוד בין ה&quot;כתיב&quot; ל&quot;קרי&quot; מופיע ה&quot;כתיב&quot; ב'''{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}}'''; זוהי שיטה אסתטית שגם מונעת טעויות.'''

'''אך במקרה שתיבת ה&quot;קרי&quot; מחוברת לתיבה שלפניה ע&quot;י מקף, אז הכתיב בא מיד אחריו.'''

שיטה זו להצגתם של ה&quot;כתיב&quot; וה&quot;קרי&quot; בפנים הטקסט, בתוך רצף הפסוקים, ובלי להשתמש כלל בשוליים, מיושמת כאן בהשראתו של התנ&quot;ך היפה שיצא לאור בשיטת &quot;סימנים&quot; (מהדורת פלדהיים), אבל עם שלושה הבדלים חשובים:
#לא הקטנו את תיבת ה&quot;קרי&quot; (כך עשו במהדורת &quot;סימנים&quot;).
#הוספנו סוגריים במקרה של &quot;כתיב ולא קרי&quot; או &quot;קרי ולא כתיב&quot; ובעוד מקומות חריגים (לפרטים ראו ב[[#&quot;קרי ולא כתיב&quot; ו&quot;כתיב ולא קרי&quot;|המשך]]).
#במספר מקומות יש &quot;קרי וכתיב&quot; בשתי תיבות רצופות, כגון בכתיב של &quot;היהודיים עתודים&quot; ב[[אסתר ח/טעמים#ח יג|מגילת אסתר]].{{הערה|יש רצף כזה של &quot;קרי וכתיב&quot; ב-15 פסוקים במקרא: [[יהושע יח/טעמים#יח יט|יהושע יח,יט]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (תיבה אחת ועוד שתי תיבות מיד לאחריה); [[מלכים ב ד/טעמים#ד כג|מל&quot;ב ד,כג]]; [[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מל&quot;ב יז,לא]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא לד|ירמיהו נא,לד]]; [[יחזקאל כג/טעמים#כג מג|יחזקאל כג,מג]]; [[איוב י/טעמים#י כ|איוב י,כ]]; [[איכה ה/טעמים#ה ז|איכה ה,ז]]; [[אסתר ח/טעמים#ח יג|אסתר ח,יג]]; [[דניאל ד/טעמים#ד כד|דניאל ד,כד]]; [[דניאל ה/טעמים#ה כג|דניאל ה,כג]] (שלוש פעמים ברצף); [[דניאל ט/טעמים#ט כד|דניאל ט,כד]]; [[עזרא ד/טעמים#ד יב|עזרא ד,יב]]; [[נחמיה יג/טעמים#יג כג|נחמיה יג,כג]]; [[דברי הימים א ז/טעמים#ז לד|דה&quot;א ז,לד]]. וראו תופעה דומה בהערה הבאה.}} במהדורת &quot;סימנים&quot; הביאו את שתי התיבות של ה&quot;כתיב&quot;, ואחר כך את שתי התיבות של ה&quot;קרי&quot;, כנראה במטרה להקל על הקורא. אבל בכתבי־היד יש הערת מסורה עצמאית לכל אחת מהן (ולא אחת לשתיהן ביחד), וגם לא נראה לנו שהחיבור ביניהן נוח יותר לקורא. לכן במהדורתנו ציינו אותן אחת אחת, ולא נראה לנו שזה מפריע לרצף הקריאה. אמנם כשיש הערת המסורה אחת המציינת שתי תיבות צמודות, אז הבאנו אותן ביחד במהדורתנו.{{הערה|ב-9 מקומות בכתר ארם צובה יש הערת &quot;קרי&quot; '''אחת''' בשביל '''שתי''' תיבות רצופות (לא היו דוגמאות מהסוג הזה בחלקים המבוססים על כתי&quot;ל): [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ&quot;א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (מיד אחרי קרי וכתיב של תיבה אחת); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. במקומות האלה הבאנו את שתי התיבות של ה&quot;כתיב&quot; ביחד, ואחר כך את שתי התיבות של ה&quot;קרי&quot; ביחד בהתאם להערות, והשתמשנו לשם כך ב[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת]] כדי לתייג אותם.}}

===שתי התבניות העיקריות ל&quot;קרי וכתיב&quot;===

'''מבחינה טכנית אנחנו משתמשים בשתי תבניות עיקריות כדי לסמן &quot;קרי וכתיב&quot;. שתיהן עושות אותו דבר בדיוק, למעט הסדר שבו מופיעים ה&quot;כתיב&quot; וה&quot;קרי&quot;:'''
#'''בשביל הרוב המכריע של המקומות במקרא שיש בהם &quot;קרי וכתיב&quot;, הכתיב יופיע מיד לפני הקרי. במקומות אלה אנחנו משתמשים ב[[תבנית:כו&quot;ק]] (=&quot;כתיב וקרי&quot;).''' תבנית זו מציגה את ה&quot;כתיב&quot; בצבע אפור מיד לפני ה&quot;קרי&quot; המנוקד.
#'''במקומות שה&quot;קרי&quot; בא מיד לאחר מקף, שמרנו על רצף הקריאה. במקומות אלה אנחנו משתשמים ב[[תבנית:קו&quot;כ]] (=&quot;קרי וכתיב&quot;).''' תבנית זו זהה לתבנית הראשונה חוץ מדבר אחד: היא מציגה את ה&quot;קרי&quot; תחילה מיד אחרי המקף, ואחר כך את ה&quot;כתיב&quot;. השימוש בה נחוץ כי שבירת רצף הקריאה אחרי המקף יכולה להסיח את דעתו של הקורא.

'''דוגמה לשימוש בשתי התבניות:''' ראו לדוגמה את [[איכה א/טעמים|הקינה הראשונה במגילת &quot;איכה&quot;]], שבה יש שלושה מקרים של &quot;קרי וכתיב&quot; כאשר השלישית (בפסוק של האות צ') באה לאחר מקף, ושם מופיע ה&quot;קרי&quot; '''לפני''' ה&quot;כתיב&quot; במהדורתנו.

'''&quot;קרי וכתיב&quot; בין שני מקפים:''' במקום אחד במקרא ([[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]) יש תיבה של &quot;קרי וכתיב&quot; המוקפת משני הצדדים, לפניה ולאחריה. במקום הזה השתמשנו ב'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק בין שני מקפים|תבנית מיוחדת]]'''.

'''תיוג אוטומטי:''' השימוש בתבניות מאפשרת את תיוגם האוטומטי של כל המקומות במקרא שבהם קיימת תופעה של &quot;קרי וכתיב&quot;, ועוד מאפשרת שינוי אוטומטי באופן עיצובם והצגתם. כאמור לעיל, אנחנו רוצים לאפשר יצירות נגזרות מהמהדורה הזו בעתיד, והתיוג של &quot;קרי וכתיב&quot; בתוך תבניות אוטומטיות (שניתן לשנות את הגדרתן בקלות) יאפשר עיצוב אחר לתופעת &quot;קרי וכתיב&quot; במהדורה נגזרת למי שירצה בכך.

===&quot;קרי ולא כתיב&quot; ו&quot;כתיב ולא קרי&quot;===

'''במספר מקומות במקרא יש תופעות של &quot;קרי ולא כתיב&quot; או &quot;כתיב ולא קרי&quot;. במקומות הללו לא הסתפקנו בסימון ה&quot;כתיב&quot; על ידי האותיות הבלתי מנוקדות והצבע האפור, ואת ה&quot;קרי&quot; על ידי הניקוד הרגיל מיד לאחריו, אלא גם הוספנו להם סוגריים מיוחדים:'''
*'''[[תבנית:כתיב ולא קרי|&quot;כתיב ולא קרי&quot;]] מופיע בלתי מנוקד בצבע אפור כרגיל, אך גם בתוך סוגריים עגולים (8 תיבות במקרא).'''{{הערה|והם: [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ&quot;ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ&quot;ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]].}} כך יהיה ברור לקורא שצריך לדלג על קריאתו לגמרי (בלי לקרוא מילה אחרת במקומו). יתרון נוסף להוספת הסוגריים: אם הטקסט יהיה מועתק באופן שיוריד ממנו את {{צבע גופן|אפור|הצבע האפור}}, עדיין יהיה ברור שיש כאן &quot;כתיב ולא קרי&quot; בגלל הסוגריים העגולים.{{הערה|במקום אחד מיוחד מופיע &quot;כתיב ולא קרי&quot; בין שתי תיבות מוקפות [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|(מל&quot;ב ה,יח)]]; גם במקום הזה השימוש בתבנית והתצוגה יעיל.}}
*'''[[תבנית:קרי ולא כתיב|&quot;קרי ולא כתיב&quot;]] מופיע מנוקד בצבע שחור כרגיל, אך גם בתוך סוגריים מרובעים (10 תיבות במקרא).'''{{הערה|והם: [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל&quot;ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל&quot;ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]].}} כך יהיה ברור לקורא שקוראים את התיבה למרות שהיא לא קיימת כלל בנוסח הכתיב. כי אחרת (בלי הסוגריים המרובעים) אין דרך לזהות אותה במיוחד.

'''דוגמה לשימוש בשתי התבניות:''' יש כמה דוגמאות להצגתן האסתטית של תופעות &quot;כתיב ולא קרי&quot; ו&quot;קרי ולא כתיב&quot; ב[[רות ג/טעמים|מגילת רות (ג')]].

===&quot;כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין&quot;===

ב-15 פסוקים במקרא יש הערת מסורה מיוחדת על &quot;כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין&quot;, כלומר: &quot;כתיב&quot; שהוא מילה אחת אבל ה&quot;קרי&quot; שלו שתי מילים. מדובר על מילה אחת שצריך '''לחלק''' אותה לשתיים, כלומר: ה&quot;קרי&quot; בעצם זהה ל&quot;כתיב&quot;, רק שצריך לבטא אותו כשתי מילים נפרדות; עיגול המסורה כתוב בין שתי האותיות במקום שצריך לחלק את ה&quot;כתיב&quot; לשניים. בהערת המסורה הגדולה על הכתיב &quot;בָּ֣גָ֑ד&quot; ([[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; &quot;בָּ֣א גָ֑ד&quot; קרי), שהוא הדוגמה הראשונה במקרא לתופעה, יש רשימה מלאה של כל המקרים מהסוג הזה.

במהדורתנו השתמשנו בשלוש תבניות כדי לתייג ולעצב את התופעה הזאת באופן ברור. מכיוון שאין יחס פשוט של תיבה &quot;כתיב&quot; אחת מול תיבת &quot;קרי&quot; אחת, הצגנו את ה&quot;קרי&quot; בסוגריים מרובעים (בדומה ל&quot;קרי ולא כתיב&quot; לעיל).
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה&quot;א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]].
#'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה, תיבה הבאה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]].
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה, תיבה המוקפת לפניה ולאחריה):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]].

===&quot;כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה&quot;===

ב-8 פסוקים במקרא יש הערת מסורה מיוחדת על &quot;כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה&quot;, כלומר: &quot;כתיב&quot; שהוא שתי מילים אבל ה&quot;קרי&quot; שלו מילה אחת. מדובר על התופעה ההפוכה מ&quot;כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין&quot; שדנו בו בסעיף הקודם, ואכן הערת המסורה הגדולה על [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]] רושמת גם את הפריטים של התופעה ההפוכה (&quot;וחלופיהון&quot;), וכן בהערת המסורה על [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]] (&quot;מִן בַּת־&quot; כתיב בתיבה אחת, &quot;מִבַּת־&quot; קרי בשתי תיבות).

במהדורתנו השתמשנו בתבנית מיוחדת כדי לתייג ולעצב את התופעה הזאת באופן ברור. מכיוון שאין יחס פשוט של תיבה &quot;כתיב&quot; אחת מול תיבת &quot;קרי&quot; אחת, הצגנו את ה&quot;קרי&quot; בסוגריים מרובעים (בדומה ל&quot;קרי ולא כתיב&quot; לעיל).
*'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ&quot;א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ&quot;א כד,ח]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה&quot;ב לד,ו]].

===קרי שונה מהכתיב בשתי מילים===

בשלושה פסוקים במקרא יש הערת &quot;קרי&quot; המייחסת שתי מילים של &quot;קרי&quot; למילה אחת של &quot;כתיב&quot;. לא מדובר על &quot;כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין&quot; (ראו [[#&quot;כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין&quot;|לעיל]]), כי במקום '''לחלק''' את ה&quot;כתיב&quot; לשתי המילים של ה&quot;קרי&quot; אנחנו מוצאים שהקרי '''שונה''' מהכתיב, במיוחד בתיבה הראשונה שבה. זה מתבטא בכך שהניקוד לתיבת ה&quot;קרי&quot; הראשונה נכתבת '''מחוץ''' לתיבת &quot;כתיב&quot; לגמרי (בדומה ל[[#&quot;קרי ולא כתיב&quot; ו&quot;כתיב ולא קרי&quot;|קרי ולא כתיב]]) אם יש מספיק מקום, או שהוא דחוס בתחילת תיבת ה&quot;כתיב&quot; ונכנס בה רק באופן חלקי (אם אין מספיק מקום).

במהדורתנו השתמשנו בשתי תבניות מיוחדות כדי לתייג ולעצב את התופעה הזאת באופן ברור. מכיוון שאין יחס פשוט של תיבה &quot;כתיב&quot; אחת מול תיבת &quot;קרי&quot; אחת, הצגנו את ה&quot;קרי&quot; בסוגריים מרובעים (בדומה ל[[#&quot;קרי ולא כתיב&quot; ו&quot;כתיב ולא קרי&quot;|&quot;קרי ולא כתיב&quot;]] לעיל).
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (פריט 1 מתוך 3 הערות מסורה):''' [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר כתיב, כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר קרי).
#'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 3 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]]; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישיעהו לו,יב]] (שניהם/שיניהם כתיב, מֵימֵ֥י רַגְלֵיהֶ֖ם קרי)

===&quot;קרי וכתיב&quot; של אֵם קריאה===

במהדורת וסטמינסטר סימנו &quot;קרי וכתיב&quot; על פי כתב־יד לנינגרד בנאמנות, בכל המקומות שהוא מופיע, כולל במקומות שמדובר רק בחסרונה של אֵם קריאה (כגון &quot;בריחָו/בריחָיו&quot; ב[[שמות לט/טעמים#לט לג|פרשת פקודי]]), או בחילוף בין אִמות הקריאה (כגון &quot;בעירוֹ/בעירֹה&quot; בתחילת [[שמות כב/טעמים#כב ד|פרשת משפטים]]). וכך עשו גם ב&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; בכל המקומות שמופיע ציון של &quot;קרי וכתיב&quot; בכתר ארם צובה.

אבל ברוב המהדורות היפות בזמננו (החל מדפוס קורן) לא מסמנים כלל &quot;קרי וכתיב&quot; במקומות הללו, אלא מנקדים את הכתיב על פי האותיות הקיימות בו. שיטה זו באה כדי להקל על הקורא בכך שתהיינה פחות תופעות של &quot;קרי וכתיב&quot; שאין בהן שום משמעות ווֹקָלִית, אבל הן עדיין יכולות להסיח את דעתו בקריאתו. לכן כך נעשה במהדורתנו המיועדת להיות [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#&quot;תיקון קוראים&quot; במובן הרחב|תיקון קוראים]].{{הערה|יצוין שכך נהג גם הרב ברויאר במהדורתו, כנראה בעקבות שיטת קורן, ולמרות שלכאורה יש בשיטה זו סטייה מדרכם של בעלי המסורה הטברנים והכתר, שלפעמים ציינו &quot;קרי וכתיב&quot; בתיבות הללו, אבל לא בעקביות. הרב ברויאר העדיף כנראה את העקביות.}} ואמנם בתיעוד הנוסח הבלתי-נראה שבדף העריכה נציין לדוגמה: &quot;ל-קרי=בְּרִיחָ֖יו&quot;. שיטה זו של תיעוד מוסתר בדף העריכה מאפשרת לנו לתעד בנאמנות את נוסח כתב־היד, ובו בזמן להקל על הקורא.

אמנם כשיש אפשרות כלשהי להבדל במשמעות ע&quot;י החילוף בין שתי אִמות קריאה (כגון &quot;אשר לא/לוֹ יעדה&quot; ב[[שמות כא/טעמים#כא ח|פרשת משפטים]]), אז כן נהוג לסמן אותם אף במהדורות דורנו כגון קורן וברויאר, וכך נעשה במהדורתנו. בעניין זה נהיה שמרניים יותר ממהדורות קורן וברויאר, בכך שנמנע מלציין &quot;קרי וכתיב&quot; אך ורק במקומות שיש ב&quot;קרי&quot; חסרון של אֵם קריאה '''אחת''' בלבד, ואת ההגיה ניתן לקבוע לגמרי לפי הניקוד באותיות הקיימות ב&quot;כתיב&quot;, ואין שום שינוי נוסף בתיבה עצמה או בתיבות הסמוכות לה. אבל במקומות שיש בהם תופעות נוספות שהן אולי בעלות משמעות כלשהי, כגון החלפת מיקומה של אֵם קריאה ממקום אל מקום (ואז ה&quot;כתיב&quot; רומז אולי על הגיה אחרת), או כל הבדל אחר בין ה&quot;קרי&quot; ל&quot;כתיב&quot; מלבד אֵם קריאה אחת, נציין אותם במלואם (בניגוד לקורן וברויאר).{{הערה|לכן נציין &quot;קרי וכתיב&quot; ב'''תוספת''' של אֵם קריאה, כגון ב[[עזרא ו/טעמים#ו יד|ספר עזרא (ו,יד)]]: בכתי&quot;ל כתיב &quot;נְבִיָּ֔אה&quot; וקרי &quot;נְבִיָּ֔א&quot;. במהדורת קורן ציינו כאן &quot;קרי וכתיב&quot;, ואילו ברויאר הלך לפי העיקרון שלא לסמן כלל עניינים של אִמות קריאה, ולכן רק רשם &quot;נְבִיָּ֔אה&quot; בפנים. במהדורתנו ציינו &quot;קרי וכתיב&quot; במקום זה בדומה למהדורת קורן, כי התוספת של אֵם קריאה אכן מורגשת היטב לקורא. כמו כן יש מקומות שבהם מופיע כתיב מלא וי&quot;ו לאחר ניקוד של קמץ (קטן או חטוף). מדובר על אות וי&quot;ו שבאה בכתיב '''בנוסף''' לניקוד הקמץ, בתור אֵם קריאה של חולם. לעתים קרובות צוין &quot;קרי וכתיב&quot; או &quot;יתיר&quot; במקומות הללו בכתבי־היד הקרובים לכתר (וכמו כן בדפוסים), ולעתים רחוקות אף בכתר עצמו (ראו במ&quot;ק על [[הושע ח/טעמים#ח ב|הושע ח,ב]] בכתר). במהדורתנו נסמן &quot;קרי וכתיב&quot; במקומות הללו בעקביות, ובכל מקום נתעד לא רק את נוסח הכתר אלא גם את הערת המסורה שבו. ראו בתיעוד הנוסח במקומות הבאים: [[דברים לב/טעמים#לב יג|דברים לב,יג]]; [[ישעיהו יח/טעמים#יח ד|ישעיהו יח,ד]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד יז|מד,יז]]; [[ישעיהו נח/טעמים#נח יד|נח,יד]]; [[יחזקאל כא/טעמים#כא כח|יחזקאל כא,כח]]; [[יחזקאל מד/טעמים#מד ג|מד,ג]]; [[הושע ח/טעמים#ח ב|הושע ח,ב]]; [[נחום א/טעמים#א ג|נחום א,ג]]; [[נחום ב/טעמים#ב א|ב,א]]; [[תהלים פט/טעמים#פט כט|תהלים פט,כט]]; [[משלי כב/טעמים#כב ח|משלי כב,ח]]; [[משלי כב/טעמים#כב יא|כב,יא]]; [[משלי כב/טעמים#כב יד|כב,יד]]; [[דברי הימים א יח/טעמים#יח י|דה&quot;א יח,י]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד כב|דה&quot;ב לד,כב]]. יש יוצא מן הכלל אחד בלבד: &quot;עַד־יַעֲבׇור־זָֽעַם&quot; ([[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]), שם בחרנו לשמור על רציפות המקפים במקום לשבור אותה על פי הכרח השיטה (ובניגוד למה שעשו במהדורת סימנים), כי במקרה הספציפי הזה הרציפות נחוצה יותר לטובת הקורא מאשר ציון ה&quot;קרי&quot;.}}

'''כתיב &quot;הִוא&quot; וקרי &quot;הִיא&quot;:''' לא ציינו כתיב וקרי של &quot;הִוא&quot; ו&quot;הִיא&quot; בפסוקי התורה, כי התופעה נפוצה והקריאה ברורה לפי נקודת החיריק. אין עקביות בכתבי־היד ובדפוסים לגבי ציון מפורש של &quot;קרי&quot; בתופעה הזאת, ורבים ממהדורות דורנו השמיטו את ה&quot;קרי&quot; לגמרי (קורן, דותן, ברויאר, מג&quot;ה, סימנים).{{הערה|כתי&quot;ל מציין קרי מפורש במקום אחד בלבד ([[דברים יג/טעמים#יג טז|דברים יג,טז]]); תעדנו את נוסח הכתיב והקרי במקום הזה, אבל הוא לא מופיע בפסוק (כמו בשאר המקומות ובשאר המהדורות).}} אבל התופעה נדירה בספרי נ&quot;ך, והיא באה שם בהקשרים מורכבים, ולכן ציינו כתיב של &quot;הִוא&quot; וקרי מפורש של &quot;הִיא&quot; בשלושה פסוקים בנ&quot;ך ע&quot;פ כתר ארם צובה: [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ישעיהו ל/טעמים#ל לג|ישעיהו ל,לג]]; [[איוב לא/טעמים#לא יא|איוב לא,יא]].

'''האותיות בתוך ה&quot;קרי&quot;:''' במקומות ש&quot;קרי וכתיב&quot; מופיע במהדורתנו, והערת ה&quot;קרי&quot; שבכתב־היד כתוב בכתיב מלא, נציין את ה&quot;קרי&quot; לפי הכתיב המלא כמו שהוא מופיע בהערה אף שמדובר על אֵם קריאה בלבד ונוסח הכתיב בפנים המקרא חסר. לדוגמה:
#קרי &quot;וְשׁ֥וּבוּ&quot; ([[איוב ו/טעמים#ו כט|איוב ו,כט]]), ולא &quot;וְשֻׁ֥בוּ&quot;&quot; כמו שנדפס במהדורות קורן וברויאר;
#קרי &quot;שָׁלִישִׁ֑ים&quot; ([[משלי כב/טעמים#כב כ|משלי כב,כ]]), ולא &quot;שָׁלִשִׁ֑ים&quot; כמו שנדפס במהדורות ברויאר.
יוצא מן הכלל מקום שבו הניקוד לא מתאים לכתיב המלא, לדוגמה: קרי &quot;וּגְדֻלָּתְךָ֥&quot; ([[תהלים קמה/טעמים#קמה ו|תהלים קמה,ו]]), ולא &quot;וּגְדוּלָּתְךָ֥&quot; כמו שנמצא בקורן וב-[https://hcanat.us/Tanach.xml?Ps145:6-145:6 UXLC]  וב[https://www.mgketer.org/mikra/27/145/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].

===יתיר===

השתמשנו בתבניות של &quot;קרי וכתיב&quot; גם במקומות שצויין &quot;יתיר&quot; (ו' או י') בכתבי־היד. אף המקרים האלה מתועדים בדף העריכה בעזרת [[תבנית:נוסח]], כגון: &quot;ל=יתיר ו'.&quot;

===קרי וכתיב בשני כתבי־היד השונים שהם היסוד למהדורה===

מהדורתנו מבוססת על שני כתבי־יד שונים: על כתר ארם צובה (כתי&quot;א), ובמקומות שהכתר לא קיים על כתב־יד לנינגרד (כתי&quot;ל). שני כתבי־היד לא תמיד מציינים קרי וכתיב באותם מקומות ובאותה צורה. בדרך כלל אפשר לומר שכתי&quot;ל נדיב יותר בציוני קרי וכתיב.

'''בכמעט כל מקום במהדורתנו, קרי וכתיב צויין לפי כתב־היד (כתי&quot;א או כתי&quot;ל) שהוא היסוד של אותו פסוק.''' אך יש יוצאים מן הכלל, במיוחד אם אותה תופעה של קרי וכתיב קיימת בכמה מקומות, חלקם במקומות שהכתר קיים וחלקם במקומות המבוססים על כתי&quot;ל. אז ציינו &quot;קרי&quot; לפי הנטייה הנדיבה יותר של כתי&quot;ל, לשם העקביות וכדי להקל על הקורא. שתי תופעות רלוונטיות הן:
#כתיב &quot;צביים&quot; וקרי &quot;צְבוֹיִם&quot; ([[בראשית יד/טעמים#יד ב|בראשית יד,ב]]; [[בראשית יד/טעמים#יד ח|יד,ח]]; [[דברים כט/טעמים#כט כב|דברים כט,כב]]); והשוו את הכתיב &quot;בגיים&quot; והקרי &quot;בַּגּוֹיִם&quot; בכתר ארם צובה ([[תהלים עט/טעמים#עט י|תהלים עט,י]]).
#כתיב &quot;לך&quot; וקרי &quot;לְכָה&quot; ([[במדבר כג/טעמים#כג יג|במדבר כג,יג]]; [[דברי הימים ב כה/טעמים#כה יז|דה&quot;ב כה,יז]]).
לתיעוד מלא, ראו בהערות הנוסח במקומות האלה.

===תיעוד ניקודו של הכתיב===

דרכם של בעלי המסורה להוסיף את הניקוד של ה&quot;קרי&quot; בתוך האותיות של ה&quot;כתיב&quot; יוצרת מילה מלאכותית. מכיוון שלא מדובר על מילה אמיתית המיועדת לקריאה, קיימות שיטות שונות בכתבי־היד ובדפוסים כיצד יש להתאים את סימני הניקוד לאותיות ה&quot;כתיב&quot;. דרכו של כתי&quot;ל דומה לשיטת הדפוסים, שבהם סימני הניקוד מופיעים בתוך ה&quot;כתיב&quot; לפי הסדר שהם צריכים לבוא במילת ה&quot;קרי&quot;. אבל בכתר ארם צובה השיטה שונה: &quot;בדרך כלל הניקוד בתיבת הכתיב צמוד לאות שאליה הוא שייך בתיבת הקרי יותר מן המקובל בספרינו&quot;.{{הערה|ייבין, ח.1 (עמ' 76). ראו ח.1-5 לדיון על פרטי השיטה בכתר ולדוגמאות רבות, ולהשוואת השיטה לכתבי־היד הקרובים.}}

מכיוון שמהדורתנו מיועדת להיות &quot;תיקון קוראים&quot;, לא ניקדנו את תיבת ה&quot;כתיב&quot;.{{הערה|ובכך הלכנו בדרכן של מהדורת דותן והקלדת וסטמינסטר; וכבר הסברנו את השיטה לעיל.}} אבל במקומות מסוימים יש עניין לתעד את שיטת הניקוד המיוחדת שבכתר (ולפעמים אף בכתבי־יד אחרים). עד כה נעשה תיעוד כזה באופן ספורדי בלבד במקומות שיש בהם עניין מיוחד, אבל היד נטויה להוסיף בעתיד תיעוד מלא ועקבי לכל התופעות של ניקוד ה&quot;כתיב&quot; בכתר ארם צובה.

===שם הוי&quot;ה===

שם הוי&quot;ה הוא ה&quot;קרי וכתיב&quot; הנפוץ ביותר במקרא. לכן נהוג בכמעט כל הדפוסים לנקד את ה&quot;כתיב&quot; הזה בתוך הפסוק (בניקוד של &quot;לְעוֹלָם&quot; בשביל הקרי &quot;אֲ־דֹנָי&quot;), אבל לא לציין את ה&quot;קרי&quot; שלו בשוליים.

כך המצב גם בכתבי־היד הטברניים בהבדל אחד קטן: נקודת החולם חסר לרוב והם מנקדים &quot;יְה־וָה&quot; (יושם לב שאין ניקוד כלל באות ה&quot;א הראשונה). ראוי לציין שאף בכתבי־היד הטברניים שם הוי&quot;ה מנוקד לעתים רחוקות גם בחולם (ראו לדוגמה בכתי&quot;ל בתחילת מזמור ט&quot;ו בתהלים), כלומר שלא מדובר על הקפדה אלא על מנהג סופרים לוותר על ניקוד זה שטעמו אינו ידוע לנו.{{הערה|ראו ייבין (ו.9, עמ' 71-72) לתיעוד מנהגי כתבי־היד בניקוד שם הוי&quot;ה ושם אדנו&quot;ת, ולהוכחות שאכן בוטאו תנועת o בשם הוי&quot;ה. לדעתו של ייבין מדובר על &quot;נוהג, שסיבתו אינה ברורה&quot;. ניתן אמנם להציע את ההסבר הפשוט הזה: ייתכן שבכתר ארם צובה ויתר המסרן על ניקוד החולם בשם הוי&quot;ה בניקוד לְעוֹלָם כדי להבליט את ההבדל בינו לבין שם הוי&quot;ה בניקוד אֱלֹהִים. אחרת היה נשאר רק ניקוד אחד, דהיינו קמץ (קו ונקודה) בוי&quot;ו מול חיריק (נקודה) בלבד להבחין ביניהם (יְה־וָה מול יְה־וִה). אמנם אם כותבים את החולם רק בניקוד אֱלֹהִים אז ההבחנה בולטת יותר: יְה־וָה מול יְהֹ־וִה. חשוב לציין שיש עוד סימנים נפוצים שהסופרים ויתרו בהם לעתים קרובות, כגון נקודותיים בסוף פסוק (ראו ייבין כא.4, עמ' 198-199). בכתי&quot;א מדובר על סימון שהוא מעשהו של הסופר ולא של המסרן, והסופר סימן את סוף הפסוק רק בכשליש עד מחצית הפסוקים בכ&quot;א הספרים (ורק בכעשירית מהם בספרי אמ&quot;ת). ואילו המסרן סמך על ה&quot;סילוק&quot; ולא הקפיד להשלים נקודותיים בסופי הפסוקים. בכתי&quot;ל סוף הפסוק מסומן לעתים בנקודה אחת בלבד או בלי שום סימן בכלל (חוץ מהסילוק). בדרך כלל לא נהוג לציין תופעות כאלו שאין בהם משמעות אף במהדורות המתועדות ע&quot;פ כתבי היד (כגון דותן וברויאר ומג&quot;ה), וגם במהדורתנו לא נציין אותם בתיעוד. אבל בהקלדת וסטמינטסר אכן יש הערה מיוחדת ל&quot;סוף פסוק&quot; חסר בכתי&quot;ל.}} לכן באותן מהדורות הבאות בעיקר לתעד את מנהג כתבי־היד (כגון מהדורת דותן והקלדת וסטמינסטר לגבי כתי&quot;ל, ו&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; לגבי כתי&quot;א (ובעניין הספציפי הזה גם במהדורת &quot;מכון ממרא&quot;), מנקדים את שֵׁם הוי&quot;ה אמנם בלי נקודת חולם.{{הערה|יצויין שגם שם אדנו&quot;ת בא בדרך כלל בלי חולם בכתי&quot;א (&quot;אֲדנָי&quot;) חוץ ממקומות בודדים (ראו בייבין). לכן ניתן להצביע על חוסר עקביות במהדורת מכון ממרא, שבה מנקדים שם אדנו&quot;ת בנקודת חולם (&quot;אֲדֹנָי&quot;) למרות ש'''אין''' נקודה בכתי&quot;א, לעומת שם הוי&quot;ה שבו בחרו לא לנקד נקודת חולם במהדורתם (בהתאם לכתבי־היד).}}

לדעתנו יש הגיון רב בשיטת קורן לגבי תיבה זו: כדי להקל על הקורא ולמנוע טעויות, וגם כדי להיות עקבי בנושא של &quot;קרי וכתיב&quot;, הם לא ניקדו כלל את שם הוי&quot;ה כשהוא בא בניקוד של &quot;לְעוֹלָם&quot;.{{הערה|אמנם השאירו בה את סימן הטעם כדי לאפשר את רצף הקריאה, כי בדפוס קורן ה&quot;קרי&quot; מובא בשוליים ולא ברצף הטקסט.}} אבל קודם כל היה קושי טכני, כי הרבה יותר קל להשאיר את הניקוד הקיים בהקלדת וסטמינסטר, ורק להוסיף עליו את נקודת החולם באופן ידני או אוטומטי, מאשר להוריד את כל הניקוד בכל הופעה של שם הוי&quot;ה ובו בזמן להשאיר את האותיות ואת הטעמים.

מעבר לכך היה לנו גם רצון לשמור על המנהג העקבי בכתבי־היד ובדפוסים לנקד את שם הוי&quot;ה, כי מנהג זה מהווה איפיון בולט ומרכזי של נוסח המסורה. אמנם אם כבר מנקדים את שם הוי&quot;ה, ברור שעדיף בהרבה מבחינתו של הקורא שיראה בפניו את הניקוד המלא של &quot;לְעוֹלָם&quot; (כולל נקודת החולם) כמו שהוא בכל הדפסוים, בשביל לקרוא כראוי &quot;אֲ־דֹנָי&quot;. לכן החלטנו לנקד את שם הוי&quot;ה באופן מלא, ויש בכך גם כבוד כלפי מנהג כמעט כל הדפוסים לנקד את השם בעקביות בנקודת חולם.

בסופו של דבר יש יתרונות וחסרונות בכל אחת מהשיטות, ובהחלט מדובר בעניין של טעם, ולכן נקווה שבעתיד יימצא הפתרון הטכני כדי להעניק לקורא את האפשרות לבחור את השיטה המתאימה לו ביותר באופן אישי.{{הערה|חשוב להעניק בעתיד גם את האפשרות להעתיק את הטקסט המקראי בכינוי (כגון ה') במקום להעתיק את שם הוי&quot;ה ככתבו, בשביל משתמשים שאינם רוצים להדפיס אותו כצורתו. לגבי כתיבת שם הוי&quot;ה בספרים שאינם מהדורה מובהקת של המקרא (כגון בתוך סידורי תפילה או ספרי לימוד), ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;|נספח על מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;]].}}

'''שם הוי&quot;ה בניקוד &quot;אֱ־לֹהִים&quot;:''' במקומות הרבים שבהם מנקדים את שם הוי&quot;ה בניקוד של &quot;אֱ־לֹהִים&quot; (בביטוי &quot;אֲ־דֹנָי יה־וה&quot;), נהוג בכמעט כל הדפוסים לנקד &quot;יֱהֹ־וִה&quot; בחטף סגול, וניקוד זה הוא כמובן יעיל כדי להדגיש לקורא המצוי שיש לבטא כאן חטף־סגול ולקרוא &quot;אֱ־לֹהִים&quot;. אמנם בכתבי־היד נהוג לנקד &quot;יְהֹ־וִה&quot; (בשווא) וההיגיון בכך ברור (שווא ביו&quot;ד הלא-גרונית בדיוק כמו בניקוד של &quot;יְה־וָה&quot;), אבל הניקוד בדפוסים מעוצב באופן הרבה יותר יעיל בשביל הקורא בימינו.{{הערה|במהדורת מכון ממרא השיטה היא לנקד &quot;יְה־וִה&quot; במקומות האלה בלי חולם (!). קשה להבין את השיטה הזאת, כי בכתר ארם צובה התיבה דווקא מנוקדת בחולם, ולכן היא מנוקדת כך (&quot;יְהֹ־וִה&quot;) גם במקראות גדולות הכתר.}}

==עיצוב הניקוד והטעמים במהדורתנו==

בסעיפים הבאים תבוא רשימה של עוד איפיונים מיוחדים בעיצוב הניקוד והטעמים מהדורתנו, המיועדת להיות '''תיקון קוראים'''. מטרת כולם להקל על הקריאה לנוחותו של הקורא, ולמנוע טעויות נפוצות בקריאתו.

===טעם כפול בהברה המוטעמת===

לגבי טעמי המקרא הנכתבים רק בסוף התיבה או בראשה, ולא תמיד בהברה המוטעמת (בניגוד לרוב הטעמים), נסמן אותם פעם נוספת בעקביות בהברה המוטעמת (באות הראשונה שבה). שיטה זו של סימון נוסף של הטעם בהברה המוטעמת באופן עקבי באה לידי ביטוי במעט כתבי־יד; ואילו בכתר ארם צובה וברוב כתבי־היד והדפוסים, הסימון הכפול נוהג רק בפשטא. אמנם לעתים רחוקות גם בכתר ובכתבי־היד הקרובים אליו כתבו טעם מוכפל במקום שעלול להתעורר ספק בזיהויה של ההברה המוטעמת.{{הערה|ראו ייבין, כתר, כג.2-3 (עמ' 212-214) לגבי סימון כפול של הפשטא; כח.5 (עמ' 233-234) לגבי סימון כפול בשאר הטעמים, ורשימה מלאה של המקומות בכתר ארם צובה ובכתבי־היד הקרובים אליו.}} בעידן המודרני זכתה שיטת הסימון הכפול ליישום מלא בחומשים של היידנהיים, ובעקבותיו בספרי המקרא שהוציא יצחק בער.{{הערה|ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|כאן]]''' עבור קישורים לסריקות מלאות של חומשי היידנהיים וספרי המקרא של בער. וכך הביא היידנהיים ב'''משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים תקס&quot;ח), [[עמוד:משפטי הטעמים רעדעלהיים תקס&quot;ח.pdf/33|ט&quot;ו ע&quot;א]]: &quot;הרבה מן הסופרים הקדמונים העמידו שני זרקות באותן התיבות שניגונם מלעיל, אחד בסוף ואחד באות הראוי להנגן, וכן עשו בתלישא, וכמו שעשו בפשטא.&quot; וראו עוד במאמרו של ישראל מאיר לוינגר, &quot;ר' וולף היידענהיים, חייו ומפעלו: תקי&quot;ז-תקצ&quot;ב&quot;, '''המעין''' כו, א (תשמ&quot;ו), 16-27; ב (תשמ&quot;ו), 35-42 (שהצביע שם בעמ' 24 על שיטה זו בחומשים של היידנהיים).}} על פי המודל שלהם יישמו את השיטה מאוחר יותר גם במהדורת קורן (ירושלים תשכ&quot;ד).

להלן דוגמאות טיפוסיות לטעם כפול במהדורתנו:
*'''פשטא''' (פרשת בראשית, [[בראשית א/טעמים#א ב|בראשית א,ב]]):{{הערה|גם במהדורת מכון ממרא סימנו פשטא נוספת בהברה מלעיל בכל תיבה שמתאימה לכך (כמו במהדורתיו של הרב ברויאר ובדפוסים המקובלים ובניגוד לשיטת הכתר). אבל לפשטא הנוספת מלעיל השתמשו ברוב המקומות בתו הדומה של הקדמא (אולי כדי שהטעם מלעיל יופיע באמצע האות ולא בסופה). בניגוד לכך, במהדורות ברויאר ובמקראות גדולות הכתר הקפידו להשתמש דווקא בתו של פשטא על שתי האותיות, וכך נעשה גם במהדורתנו.}} תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ; ואף בתיבות כגון מִזְבֵּ֙חַ֙ ([[ישעיהו יט/טעמים#יט יט|ישעיהו יט,יט]]), נֹ֙חַ֙ ([[ישעיהו נד/טעמים#נד ט|ישעיהו נד,ט]]), נֹפֵ֙חַ֙ ([[ישעיהו נד/טעמים#נד טז|ישעיהו נד,טז]]), וְאֶת־הַפִּסֵּ֙חַ֙ ([[מלאכי א/טעמים#א יג|מלאכי א,יג]]).{{הערה|שיטתם של רוב כתבי־היד וגם של הדפוסים היא לסמן פשטא נוסף בהברה המוטעמת ב'''כל''' תיבה שמוטעמת מלעיל, וכך נהגנו במהדורתנו. אך כבר הערנו [[#שני ערכים מנוגדים בתוך מהדורת ברויאר|לעיל (ב.)]] שבכתר ארם צובה '''אין סימון של פשטא באות שלפני האחרונה''' אף אם ההברה המוטעמת נמצאת באות ההיא. ראו על כך בייבין כג.2 (עמ' 212).}}
*'''זרקא וסגול''' (פרשת צו, [[ויקרא ח/טעמים#ח כה|ויקרא ח,כה]]):{{הערה|בטעם כפול של זרקא, כדי לסמן את הטעם בהברה מלעיל '''בתוך''' התיבה, השתמשנו בתו היוניקוד U+0598 (&quot;זרקא&quot;); שימוש זה גורם לטעם לשבת מעל האות בתצוגה. ואילו באות '''האחרונה''' השתמשנו בתו היוניקוד U+05AE (&quot;צנור&quot;), כדי שהטעם יופיע בצד שמאל של האות. בהגדרות של היוניקוד [https://www.unicode.org/notes/tn27/#Appendix_A יש טעות (!)] בהבחנה בין שני התווים. השימוש שעשינו בהם במהדורתנו נובע מהמיקום שלהם בתצוגה. והשוו את תצוגתו של טעם הסגול בתוך התיבה ובסוף התיבה כראוי בפונטים שהשתמשנו בהם, למרות שמדובר על תו אחד בלבד ביוניקוד. לסיכום: לא רצינו להשתמש פעמיים בתו המוגדר &quot;צנור&quot; משתי סיבות: בגלל התצוגה, וגם כי אז לא יופיע שום &quot;זרקא&quot; בטקסט במקומות האלה.}} וְאֶֽת־כׇּל־הַחֵ֘לֶב֮ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַקֶּ֒רֶב֒.{{הערה|ראו דוגמה זו בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n429/mode/1up?view=theater חומש היידנהיים]: הזרקא והסגול העיקריים בסוף התיבה מופיעים משמאל לאות האחרונה (כמו שמקובל בכתבי־היד ובדפוסים). ואילו הטעם הנוסף '''בתוך''' התיבה, הבא רק כדי לציין את ההברה המוטעמת, יושב מעל האות באמצע. תצוגה זו מתאפשרת במהדורתנו ע&quot;י השימוש בתווי היוניקוד ל&quot;זרקא&quot; (בסוף התיבה) ו&quot;צנור&quot; (בתוך התיבה), כמו שכתבנו בהערה הקודמת. והשוו מהדורת בער, שבה סימנו המהדירים טעם כפול בהברה המוטעמת, אך לא הקפידו כלל שזרקא וסגול יופיעו משמאל לאות האחרונה (וגם לא תלישא גדולה ואין עקביות אפילו לגבי פשטא). ראו שם לדוגמה [https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full/page/n156/mode/1up?view=theater יהושע כב,כט].}}
*'''תלישא גדולה ותלישא קטנה''' (פרשת פקודי, [[שמות לט/טעמים#לט יד|שמות לט,יד]]; [[שמות לח/טעמים#לח כה|לח,כה]]): וְ֠הָאֲבָנִ֠ים, וְאֶ֩לֶף֩.

'''תלישא גדולה וגרש או גרשיים בתיבה אחת:''' גם לגבי תופעה זו יש יישום מלא ועקבי במהדורתנו של שיטת הסימון הכפול בהברה המוטעמת (לעומת מהדורת קורן). לפרטים ראו [[#גרש או גרשיים ותלישא גדולה בתיבה אחת|להלן]].

'''לגבי טעם כפול בהברה המוטעמת בספרי אמ&quot;ת, ראו [[#טעם כפול בהברה המוטעמת בספרי אמ&quot;ת|להלן]].'''

===קמץ קטן===

בעידן כתבי־היד בימי הביניים כבר הבחינו בין תנועת &quot;קמץ גדול&quot; לבין תנועת &quot;קמץ חטוף&quot;:

:&quot;הקמץ משמש ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים, בדומה לשימושו המקובל היום, הן לסימון &quot;קמץ גדול&quot;, היינו תנועת ā̊, הן לסימון &quot;קמץ חטוף&quot;, היינו תנועת å. אבל מצויות 4 דוגמאות ב''א'' שבהן תנועת קמץ חטוף מסומנת בחטף קמץ, והן בעיקר תיבות שאפשר לטעות בהן, אם הכוונה לעבר או שמא לציווּי או למקור, וכיוצא באלו... בדוגמות אחרות, מנוקדות בקמץ בלבד, נראית מחיקה לימינו, ואפשר שתוקן חטף־קמץ לקמץ... חטף־קמץ לסימון קמץ חטוף בא לעתים רחוקות גם בכתבי־היד הקרובים... שימוש קבוע בחטף־קמץ לסימון קמץ חטוף (å) נהוג בכתבי־יד בניקוד טברני &quot;מורחב&quot; וכן בכתבי־יד אשכנזיים מרובים, ומסתבר שהם מייצגים מבחינה זו את מלוא התפתחותה של השיטה, שניצניה ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים&quot; (ייבין, ב.5 עמ' 19-20).{{הערה|אמנם השוו לדבריו של ויינברג, [https://www.jstor.org/stable/3263345 &quot;המבנים של הקמץ הקטן&quot;] (1.1 עמ' 151), שנכתבו לפני שיצא ספרו של ייבין לאור: &quot;אם ישאל השואל מדוע קבעו חכמי המסורה הטברנים סימן אחד בשביל קמץ גדול וקמץ קטן, התשובה חייבת להיות שהאבחנה ביניהם לא היה ידוע להם: סימן הקמץ שלהם סימן תנועה אחת.&quot; ואילו לפי ייבין מדובר על טווח מצומצם של תנועה שאף בו ציינו לעתים הבדלים בקריאתם ע&quot;י סימנים נוספים: &quot;בהערות המסורה... נקראת צורה שבה חטף־קמץ: &quot;חטף&quot;, ואילו צורה שבה געיה: &quot;געי&quot; או &quot;גרש&quot;... &quot;געי&quot; פירושו שהתנועה נקראת בגְעִייה או בשהייה מסוימת, &quot;חטף&quot; פירושו שהיא נקראת בלי געייה והשהיה זו. הוראתם של מונחים אלה קרובה מאוד להוראת אורך וקוצר, אך אינה בהכרח זהה עמה; יש להניח ש&quot;חטף&quot;, ומסומן בחטף־קמץ, הוראתו תנועה קצרה, כשם שחטף־פתח  קצר מפתח וחטף־סגול קצר מסגול, והוא אפוא מוראה על קוצר; &quot;געי&quot; מורה על השהיה בקריאה, אך לא[ו] דווקא על אורך התנועה ממש. &quot;גרש&quot;, המורה פעמים על געיה פעמים על טעם (יא.1), נרדף כאן ל&quot;געי&quot;.&quot; והשוו לדבריו של ויינברג (המובאים להלן בסעיף זה בהערה) על המתג בקמץ הבא לפני שווא, שאין לו תפקיד אחד מוגדר וברור מאליו.}}

אם בעידן כתבי־היד נעשתה הבחנה ע&quot;י השימוש בחטף־קמץ, בדור האחרון התפשטה שיטה אחרת: בתיקוני קוראים אחדים (ובכמה סידורי תפילה), במקום להוסיף חטפים על דעת עצמם, חידשו העורכים תו מיוחד של קמץ קטן השונה בצורתו מקמץ רגיל. התו הזה קצת קצר מלמעלה בעביו מאשר הקמץ הרחב (הרגיל), ובנוסף האריכו אותו מלמטה כדי להבליט את השוני. התו המיוחד הזה כבר נכנס למערכת היוניקוד. בגלל שמהדורתנו מיועדת להיות &quot;תיקון קוראים&quot;, לכן נסמן קמץ קטן בכל תיבה שראויה לכך על ידי התו המיוחד לו ביוניקוד.

אמנם יש שיטות שונות לגבי התיבות הראויות לקמץ הקטן: יש תיבות שעל פי כללי הדקדוק ראויות לקמץ קטן,{{הערה|בדרך כלל תנועה שזהה לתנועת החטף שאחריה היא תנועה קטנה, כגון נַעֲרוֹ או נֶאֱמָן. דוגמה בולטת לכך באותיות היחס בכ&quot;ל: אם התיבה מתחילה באות גרונית המנוקדת בחטף אז באותיות בכ&quot;ל תהיה התנועה הקטנה המקבילה, כגון: חֲלוֹם-בַּחֲלוֹם-לַחֲלוֹם-כַּחֲלוֹם, אֱמֶת-בֶּאֱמֶת-לֶאֱמֶת-כֶּאֱמֶת, ולכן גם אֳנִיָּה-בָּאֳנִיָּה (בקמץ קטן שהיא התנועה הקטנה המקבילה). אך כאשר אות היחס באה במקום ה&quot;א הידיעה, אז קוראים את הניקוד של ה&quot;א הידיעה בלי שינוי.}} אבל לפי מסורת הקריאה הספרדית הן נקראות בקמץ רחב. וכך כתב הרב ברויאר ב&quot;הנחיות לקורא&quot; בחומש חורב:
:אם הקמץ בא לפני חטף קמץ{{הערה|הערת הרב ברויאר: כולל חטף קמץ שהפך לקמץ בהשפעת השווא שלאחריו, כגון: פָּעׇלְךָ, תָעׇבְדֵם, שהם במקום פָּעֳלְךָ, תָעֳבְדֵם.}} – שלא לְשֵׁם יידוע – או שהוא בא במקום חטף קמץ באות לא גרונית, כגון: קָדָשִׁים (במקום קֳדָשִׁים),{{הערה|כתר ארם צובה מרבה לסמן חטף קמץ בתיבה זו (בעיקר בצורות כגון  קֳדָשָׁיו, הַקֳּדָשִׁים), כנראה כדי למנוע טעות מהקורא, שידע לקרוא בהגיית קמץ חטוף; אותה תופעה קיימת גם בכתי&quot;ל. מכך נראה שהגייתם של בעלי המסורה הטברנים מתאימה יותר לשיטת המדקדקים בימינו מאשר למדקדקים הספרדים. לגבי התיבה &quot;קדשים&quot; והצורות הדומות לה בקמץ (לעתים עם געיה) ובחטף קמץ, ראו יוסף בר&quot;ח הכהן, [https://www.jstor.org/stable/24370977 &quot;ביאורים לענייני דקדוק ומסורה&quot;], '''לשוננו''' י&quot;ב (אלול תש&quot;ג), עמ' 129. את החטף קמץ במקרים כאלה לא נחליף בשווא, למרות שהאות אינה גרונית (ראו להלן [[#חטפים באותיות לא גרוניות|חטפים באותיות לא גרוניות]]).}} שָׁרָשִׁים (במקום שֳׁרָשִׁים), הרי הדעות חלוקות. לפי המסורת הספרדית הרי זה קמץ גדול; ויש אומרים שזה קמץ קטן, כגון: בַּצָּהֳרַיִם, נָעֳמִי, יָעֳמַד, וָחֳלָיִים, כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר, בָּאֳנִיּוֹת ([[דברים כח/טעמים#כח סח|דברים כח סח]]) – במקום בְּאֳנִיּוֹת.{{הערה|לדיון בסיסי על שתי השיטות מאת האקדמיה ללשון העברית, ראו [http://www.srugim.co.il/32446-%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%96-%D7%95%D7%A0%D7%A2%D7%9E%D7%99-%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%96%D7%94-%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%9F כאן]. ראוי לציין שיש תיבות לא מעטות במקרא שבהן מופיע אֵם קריאה של וי&quot;ו לאחר קמץ (קטן); בהרבה מכתבי־היד גם רשום &quot;קרי&quot; בתיבות אלו בכתיב חסר וי&quot;ו (אבל בדרך כלל אין ציון של &quot;קרי&quot; בכתר עצמו). באחת הדוגמאות ([[יחזקאל כג/טעמים#כג מב|יחזקאל כג,מב]]) מופיע הכתיב &quot;סָובָאִ֖ים&quot; (סָבָאִ֖ים קרי אפילו בכתר), דהיינו שאֵם הקריאה בכתיב מציינת הגייה של קמץ שבא במקום חטף קמץ באות לא גרונית.}}

ובהערה שם לגבי שיטת ה&quot;יש אומרים&quot; ציין הרב ברויאר: &quot;זו דעת החוקרים, והיא מתאימה לכללי הדקדוק והלשון. ואפשר, שמי שקורא בתורה לפני מתפללים בהברה ספרדית שאין בידם מסורת אבות של ספרדים, רשאי לסמוך על השיטה הזאת.&quot; עיקר כוונתו של הרב ברויאר לישראלים ממוצא אשכנזי הקוראים בתורה בהברה הישראלית – הבנויה בהגיית הניקוד שבה על בסיס ההגייה הספרדית (להבדיל מן ההברה האשכנזית) אבל איננה זהה לה – שמבחינה בין קמץ גדול לקמץ קטן במקומות האלה לעומת המסורת הספרדית. לדוגמה: בהברה הישראלית אומרים &quot;בַּצָּהֳרַיִם&quot; בקמץ קטן בשתי האותיות – ולא רק בשנייה – ורבים מהקוראים בתורה בבתי הכנסת בישראל ואף בחו&quot;ל נוהגים כך בקריאתם.{{הערה|ביטוי נוסף של המחלוקת קיים בתיבות בבניין הפעל, כגון &quot;יָֽעֳמַד־&quot; ([[ויקרא טז/טעמים#טז י|ויקרא טז,י]]); &quot;מָעֳמָ֛ד&quot; ([[מלכים א כב/טעמים#כב לה|מל&quot;א כב,לה]]); &quot;מָעֳמָ֑ד&quot; ([[תהלים סט/טעמים#סט ג|תהלים סט,ג]]). לגבי התיבה &quot;כָּל&quot; בספרי אמ&quot;ת, הנכתבת פעמיים בלתי־מוקפת בטעם מרכא ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]] ו[[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]), ראו להלן: '''[[#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת]]'''.}}

אבל למרות שבעלי קריאה רבים בישראל ובתפוצות אימצו את ההברה הישראלית, והם כבר קוראים לפי השיטה הזאת במשך כמה דורות, עדיין לא יצאה לאור אף מהדורה של החומש או התנ&quot;ך שבה מסומן הקמץ הקטן כשיטתם.{{הערה|יוצא מן הכלל הוא הסידור החדש של קורן (אשכנז וספרד), שבו לדוגמה מנקדים צָהֳרַיִם בקמץ קטן בצד&quot;י; אמנם בתנ&quot;ך קורן הוותיק אין סימון כלל לקמץ קטן. להסבר מלא ומפורט על שיטת הניקוד המיוחד שבסידור קורן, שיש לה משמעות רבה גם למהדורת התנ&quot;ך שלנו, ראו את [https://www.korenpub.com/media/productattachments/files/f/i/file_11.pdf מאמרו של חנן אריאל, &quot;על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן&quot;, באתר הוצאת קורן].}} אמנם בשנים האחרונות נדפסו חומשים רבים המציינים קמץ קטן בפונט מיוחד, אבל כולם לפי מנהג הספרדים, וזה כולל גם את ה&quot;תיקון קוראים&quot; מבית הוצאת חורב, הבנוי על שיטתו של הרב ברויאר.{{הערה|יצוין שב&quot;תיקון קוראים&quot; הזה מציינים מצד אחד את הקמץ הקטן לפי המסורת הספרדית ולא לפי השיטה האחרת ע&quot;פ כללי הדקדוק. אבל מצד שני, בעניין אחר השנוי במחלוקת דומה, הם '''לא''' מציינים שווא נע במלים כגון &quot;שְׁתֵּי&quot; ו&quot;שְׁתַּיִם&quot; אלא שווא נח, בניגוד למסורת ההגייה הספרדית ובהתאם לכללי הדקדוק (ולטעם היתיב שיכול לבוא בהן). למידע נוסף על הגיית תיבה זו ראו ב[https://www.korenpub.com/media/productattachments/files/f/i/file_11.pdf מאמרו של חנן אריאל], עמ' 6 ובמיוחד בהערה 48. במהדורתנו איננו מבחינים כעת בין שווא נע לשווא נח מסיבה טכנית: עדיין אין שני תווים שונים בשבילם ביוניקוד. אבל ברמת העיקרון נראה שיש לבצע גם בנושא זה את התיעוד הכפול, שיכיל את שיטת המדקדקים החדשים והעברית המדוברת ביחד עם מסורת הקריאה הספרדית, והקורא יבחר.}}

'''במהדורתנו בצענו סימון מלא לשתי השיטות ביחד בתוך תיעוד הנוסח:'''
#'''מצד אחד בצענו סימון מלא לקמץ הקטן לפי המדקדקים האחרונים וכללי הדקדוק הנהוגים בימינו.''' כגון: קמץ קטן לפני חטף קמץ (שלא לְשֵׁם יידוע), וקמץ קטן במקום חטף קמץ באות לא גרונית. קביעת הסימון בשיטה זו נעשתה לפי כל המבנים של הקמץ הקטן המפורטים במאמרו של ורנר ויינברג, [https://www.jstor.org/stable/3263345 &quot;המבנים של הקמץ הקטן&quot;] (אנגלית).{{הערה|התחשבנו גם בדעתו של דודזון במילונו, כגון: [https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n875/mode/1up תׇעׇבְדֵם] ([[שמות כ/טעמים#כ ד|שמות כ,ד]]; [[שמות כג/טעמים#כג כד|כג,כד]]; [[דברים ה/טעמים#ה ח|דברים ה,ח]]; וכן לגבי וְנׇֽעׇבְדֵם ב[[דברים יג/טעמים#יג ג|דברים יג,ג]]); השוו ויינברג הנוטה גם הוא לדעה שהפעלים האלה בבניין הׇפעל (3.5.5b [עמ' 162] ושם בהערה 42 ולעיל בהערה 35 [עמ' 160]). במקומות אחדים שבהם נשאר ויינברג בספק גמור, הקביעה אם יש קמץ קטן בתיבה נעשתה לפי מסורת הקריאה הספרדית, כגון: אָֽרָה־לִּ֜י / קָֽבָה־לִּי֙ ([[במדבר כב/טעמים#כב ו|במדבר כב,ו]], [[במדבר כב/טעמים#כב יא|יא]]); קׇֽבׇל־עָ֖ם ([[מלכים ב טו/טעמים#טו י|מל&quot;ב טו,י]]); יׇפְיָפִ֡יתָ ([[תהלים מה/טעמים#מה ג|תהלים מה,ג]]). לעתים ציינו בנוסף את קריאתו בקול (אודיו) של [http://www.yutorah.org/Rabbi_Jeremy_Wieder הרב ירמיהו וידר] מישיבה אוניברסיטה בניו יורק, קריאה מדויקת על פי כללי הדקדוק מפיו של תלמיד חכם מובהק ובעל קורא מומחה, בקיא בתנ&quot;ך ובלשון המקרא, שנמצא [http://www.yutorah.org/Laining כאן] ו[http://www.judaicapress.com/Leining-Master-Holiday-and-Megillah-Downloads-Sephardic.html כאן].}} בכך נציע חידוש מבורך ומתבקש בשביל אותם קוראים רבים שאין בשבילם אף מהדורה אחרת שמסמנת קמץ קטן לפי שיטתם.
#'''מצד שני בצענו סימון מלא לקמץ הקטן לפי המדקדקים הספרדים ומסורת הקריאה הספרדית.''' כגון: קמץ רחב לפני חטף קמץ (שלא לְשֵׁם יידוע); קמץ רחב אף במקום חטף קמץ באות לא גרונית; וקמץ רחב בכל מקום שיש געיה בכתב־היד.{{הערה|לדוגמה: תיבת כׇּֽל־ מוקפת שיש בה געיה בכתר, ותיבת קָֽדָשִׁים (תיבה זו מנוקדת כאמור פעמים רבות &quot;קֳדָשִׁים&quot; בחטף קמץ בכתר כדי למנוע טעות). בכך תיווצר בהכרח אי-עקביות, כי לגעיות בכתר ובכתבי־היד הקדומים יש תפקידים נוספים מלבד הנעת השווא; כדבריו של ויינברג, [https://www.jstor.org/stable/3263345 &quot;המבנים של הקמץ הקטן&quot;] (2.1.2.1d עמ' 154): &quot;תפקידו של המתג מגוון, מורכב, ולעתים קרובות לא ברור—אי אפשר לקבל כדבר המובן מאליו שיש לו פונקציה באופן מכני &quot;לפתוח את ההברה&quot;, כלומר לזהות את השווא הבא לאחריה כשווא נע (מה שהופך את הקמץ לקמץ רחב)&quot;; והשוו את [https://www.korenpub.com/media/productattachments/files/f/i/file_11.pdf מאמרו של חנן אריאל], עמ' 3-4. ויינברג הוסיף שם (e) ש&quot;ציונו של המתג נעשה באופנים שונים במהדורות שונות של המקרא&quot; (כוונתו כנראה גם לכתבי־היד). גם בתנ&quot;ך מהדורת &quot;סימנים&quot; (פלדהיים) נתקלו באותה בעיה, כי מסמנים בה קמץ קטן בעקביות לפי השיטה הספרדית בלבד, אך בו בזמן מהדורתם הושפעה מכתבי־היד הטברנים לגבי סימון הגעיה. לכן יש מקומות במהדורתם שהדפיסו את התיבה &quot;כל&quot; בקמץ קטן ביחד עם סימן של &quot;מאריך&quot; (געיה): &quot;כׇּֽל&quot;, למרות שהתופעה הזאת לא מתיישבת לכאורה עם השיטה הספרדית. בדומה לכך, אם באים לסמן קמץ רחב בתיבות &quot;קָדָשִׁים&quot;, &quot;שָׁרָשִׁים&quot; ונגזריהם הרלוונטיים אז תיווצר תוצאה הכרחית של חוסר עקביות בשילובה של המסורת הספרדית עם נוסח הכתר, כי פעמים רבות נכתבים בכתר &quot;קֳדָשִׁים&quot; ו&quot;שֳׁרָשִׁים&quot; בקמץ חטוף. לכן אי-סימון של הקמץ הקטן כשאין חטף, ביחד עם הגייה של החטף כקמץ קטן כשהוא קיים, יוצרים מצב מטעה שגורם לקורא לחשוב שמדובר על הגייה שונה למרות שבאמת מדובר על אותה תיבה בדיוק. גם אי-העקביות הזאת מופיעה בתנ&quot;ך סימנים, שבו מבליטים את הקמץ החטוף כדי שייראה כמו קמץ קטן, ובאותה תיבה מסמנים קמץ רחב כשאין חטף.}}

'''השיטה הטכנית:''' תיעוד שתי השיטות באופן מלא יתבצע ע&quot;י השימוש ב'''[[תבנית:מ:קמץ]]'''. בתבנית זו יש שני משתנים עיקריים: האות &quot;ד&quot; (=לפי כללי ה'''ד'''קדוק) והאות &quot;ס&quot; (=לפי השיטה ה'''ס'''פרדית). כגון: &lt;nowiki&gt;{{מ:קמץ|ד=קׇדָשִׁים|ס=קָדָשִׁים}}&lt;/nowiki&gt; או &lt;nowiki&gt;{{מ:קמץ|ד=וְאׇהֳלִיאָ֜ב|ס=וְאָהֳלִיאָ֜ב}}&lt;/nowiki&gt;. רצוננו שהתיוג הקפדני הזה לכל המנהגים יאפשר בעתיד לכל קורא לבחור באופן אוטומטי את השיטה המועדפת עליו.{{הערה|יש כ-350 תיבות במקרא שבהן יש מחלוקת בין שתי שיטות ההגייה לגבי קמץ גדול וקמץ קטן (לפי מספר הפעמים ש[[תבנית:מ:קמץ]] מופיעה במהדורתנו). כוונתנו בעתיד שהקורא יוכל לבחור את שיטת הקריאה המועדפת עליו לכל המבנים הדקדוקיים.}}

'''חטף קמץ:''' בגלל שחטף קמץ הוא תמיד קמץ קטן, סימנו לא ישתנה במהדורתנו. אבל נקווה שבעתיד יהיו פונטים לשימוש חופשי שבהם החטף־קמץ יהיה ארוך כמו קמץ קטן.

===חולם בוי&quot;ו עיצורית===

נקודת חולם בוי&quot;ו עיצורית בשמאלה את האות (כגון מִצְוֺת) היא סימן מובהק ועקבי בכתבי־היד. יש בשימוש בה כדי להקל על הקורא ולמנוע ממנו טעויות בקריאתו.

סימן מיוחד (משמאל לאות וי&quot;ו מלמעלה) בשביל תיבות כגון &quot;מִצְוֺתֶיךָ&quot;. הסימן המיוחד והחשוב הזה הכניסו להקלדת וסטמינסטר בגירסה 4.12, וחובה לציין ש[http://tanach.us/Supplements/Differences-410-412.xml רשימת השינויים בין גירסאות 4.10 ל-4.12] מהווה רשימת מידע אובייקטיבית ומלאה לכל התיבות במקרא שבהן קיימת תופעה זו.{{הערה|יצויין שבמהדורת מכון ממרא אין שימוש בסימן זה אלא בנקודת חולם רגילה, דבר שגורם לפעמים לשיבושים בתצוגה בפונטים חדשים.}} דבר זה כבר בוצע באופן מלא בכל הספרים הקיימים במהדורתנו.

===פסק ולגרמיה===

'''א. פסק ולגרמיה:''' קו מאונך בסוף תיבה בא כדי להפריד אותה קצת מהתיבה שלאחריה.{{הערה|על צורתו של הקו ראו ייבין, המסורה למקרא, פרק תשיעי 305 (עמ' 178): &quot;הקו שאחר התיבה המוטעמת לגרמיה הוא קו מאונך. בכתבי־היד מידתו כחצי גובה אות, והוא בא על פי רוב בגובה חלקן העליון של האותיות, אך לעתים גם בגובה אמצען או בגובה חלקן התחתון. בדפוסים אורכו כגובה אות.&quot; ולגבי הפסק ראו שם 311 (עמ' 180): &quot;פָּסֵק, פְּסִיק, הוא קו מאונך הבא אחרי התיבה, ברווח שבינה לבין זו שאחריה.&quot;}} אם בתיבה הראשונה יש טעם מחבר, אז הקו בא כדי להורות לקורא שיש להפסיק במעט בין שתי התיבות '''למרות''' הטעם המחבר ביניהן. במקומות האלה הקו האנכי נקרא &quot;פָּסֵק&quot;. קו של פָּסֵק אינו חלק מהמערכת המוזיקלית של הטעמים אלא תוספת לה.{{הערה|1=ראו ייבין, שם, שהפסק &quot;מסומן אחר תיבה המוטעמת בטעם מחבר, ומורה שיש להפסיק בקריאתה הפסקה כלשהי, אך לא עד כדי הפיכת הטעם המחבר לטעם מפסיק. הפָּסֵק הותקן כנראה לאחר התקנת מערכת הטעמים, המחברים והמפסיקים, ובא להשלימה במקומות שבהם מערכת זו לא הספיקה. התקנתו המאוחרת ביחס עשויה להסביר את חוסר השיטתיות שבסימונו.&quot; וראו גם את דבריו של ברויאר, טעמי המקרא ו.1 (עמ' 128): &quot;המסורה מכירה רק סימן אחד, המורה על הפסקה בלבד – בלא כל משמעות מוסיקלית – והוא הפָּסֵק. צורת הפסק הוא קו מאונך, המפריד בין שתי תיבות. עצם מקומו של הפסק מעיד עליו, שהוא סימן להפסקה, ולא סימן נגינה; שהרי אין הוא מסומן מתחת לתיבה על מעליה – ככל טעמי המקרא – אלא הוא מסומן אחרי התיבה. ומכאן, שהפסק מורה על הפסקת הקריאה הבאה '''אחרי''' המלה; ואילו המפסיק והמשרת מורים על הנגינה, המלוה את המלה עצמה.&quot; והעיר שם ברויאר על חוסר הנגינה: משום כך אמרו על פסק ש&quot;לא נמנה עם הטעמים (=המפסיקים) ולא עם המשרתים&quot; ([[עמוד:משפטי הטעמים רעדעלהיים תקס&quot;ח.pdf/19|משפטי הטעמים ח' ע&quot;א]]).}}

אבל אם הקו בא לאחר הטעם &quot;מונח&quot; בכ&quot;א הספרים, אז במקומות רבים הוא הופך אותו ל&quot;מֻנָּח לְגַרְמֵיהּ&quot;, כלומר: מונח שהוא טעם מפסיק (למרות שֶׁמֻּנָּח הוא בדרך כלל טעם מחבר). בשונה מִפָּסֵק, במונח לגרמיה הקו המאונך אינו מורה שיש להפסיק מעט '''למרות''' הטעם המחבר. אלא הוא מורה ש'''הטעם עצמו הוא טעם מפסיק'''. מונח לגרמיה הוא חלק מובהק מהמערכת המוזיקלית של הטעמים: יש לו נגינה וטעמים משרתים משלו.{{הערה|משרתו של מונח לגרמיה הוא בדרך כלל מרכא, ורק לעתים רחוקות יש לו שני משרתים (מונח ומרכא, מרכא ומרכא, אזלא ומרכא). על משרתיו של הטעם &quot;מונח לגרמיה&quot; ראו ברויאר, טעמי המקרא, ג.1 (עמ' 83); ייבין, המסורה למקרא, פרק תשיעי 309-310 (עמ' 180).}}

יוצא שבכל מקום שבו יש קו מאונך לאחר תיבה, הקורא חייב לדעת תוך כדי קריאתו אם מדובר על פסק או על לגרמיה. במיוחד אם הקו המאונך בא לאחר תיבה המוטעמת במונח, לא תמיד ברור מאליו אם מדובר על מונח לגרמיה או על מונח רגיל (=טעם מחבר) שלאחריו פסק. אמנם ברוב המכריע של המקומות מדובר על מונח לגרמיה, כי אם המונח והקו באים לפני עוד מונח ואחר כך בא טעם הרביע – וכך הוא ברוב הפסוקים שיש בהם מונח וקו – אז המונח הראשון עם הקו הוא תמיד מונח לגרמיה. אבל אפילו במקרים נפוצים וברורים כאלה רצוי לתת יד לקורא ולציין לו במפורש שמדובר על לגרמיה, ועל אחת כמה וכמה במקרים אחרים שאינם ברורים מאליהם. מהסיבה הזאת כתבו חכמי המסורה הראשונים והאחרונים כללים ורשימות של &quot;לגרמיה&quot; לסוגיו (בתוך חיבורי המסורה ובהערות המסורה), רשימות מלאות של &quot;פסק&quot; בכל ספרי המקרא (בתוך קונטרסי המסורה), ובחלק מכתבי־היד אף ציינו &quot;לג[רמיה]&quot; ו&quot;פס[ק]&quot; בשוליים של הטקסט (הציונים משולבים בתוך ההערות של המסורה הקטנה).{{הערה|ראו ייבין, המסורה למקרא, 308 (עמ' 179): &quot;ויש כתבי־יד, בייחוד אלו שבניקוד מורחב, המעירים בגיליון על כל קו מאונך אם הוא פסק (פס֗, פ֗) או לגרמיה (לגר֗, לג֗). גם בכתבי־יד שאינם מעירים דרך שיטה, יש הערות במקומות שעשויים לטעוֹת בהם. כך, למשל, במס&quot;ק '''ל''' מעירים &quot;ל֗ג֗ר֗&quot; בשני המקומות שבהם טעם זה בא לפני פזר (עיין למעלה), וביש' מב, ה, מעירים &quot;פ֗ס֗ק֗.&quot;}}

'''ב. את נוסח הקווים של לגרמיה ופסק (כלומר מתי יש ומתי אין קו מאונך) קבענו במהדורתנו לפי כתר ארם צובה, ובמקומות שהכתר לא קיים קבענו אותו לפי כתי&quot;ל.''' הנוסח זהה בדרך כלל בשני כתבי־היד.{{הערה|לעתים רחוקות הנוסח שונה, ואז הכרענו לפי כתר ארם צובה. לדוגמה: ב[[יהושע טו/טעמים#טו יח|יהושע טו,יח]] יש קו מאונך של מונח לגרמיה בכתר ארם צובה ובמקראות גדולות דפוס ונציה (רפ&quot;ו), אבל הוא חסר בפסוק המקביל ב[[שופטים א/טעמים#א יד|שופטים א,יד]]. בכתבי־יד אחרים (כתי&quot;ל וכתי&quot;ק וכתי&quot;ש1) הקו חסר בשני המקומות. הפסוק ביהושע מובא ב[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n634/mode/1up?view=theater רשימת הלגרמיה של גינצבורג] (ראו [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/437/mode/1up?view=theater כאן] למקורותיה), אבל ב[https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/129/mode/1up?view=theater רשימת ויקס] השמיט אותו בכוונה (ראו שם דיון בהערה 27); וראו עוד ברשימת ברויאר, טעמי המקרא, ו.11 (עמ' 137-140), ושם בהערה 9 (עמ' 138).}}

'''ג. את ההבחנה בין &quot;לגרמיה&quot; ל&quot;פסק&quot; בכ&quot;א הספרים קבענו לפי ספרות המסורה.'''{{הערה|לעתים יש אי-התאמות בין רשימות הפסק השונות, ואז בדרך כלל נתנו עדיפות לרשימות הפסק בתוך כתי&quot;ל (בסוף התורה, בסוף הנביאים, ובסוף הכתובים); התחשבנו בפריטים המובאים בהן ובפריטים הנעדרים מהן, ובמיוחד כאשר הנתונים שבהן תואמים לקביעות אחרות של המסורה. אבל כל מקרה נדון לגופו.}} להלן הכללים העיקריים העולים מתוך ספרות המסורה, כדי להבחין בין &quot;לגרמיה&quot; ל&quot;פסק&quot;:
#'''&quot;מונח לגרמיה&quot; בא בדרך כלל לפני מונח ורביע.''' כך סיכם ייבין: &quot;לגרמיה משמש בעיקר כמפסיק פחוּת בתחום רביע, ועל פי רוב בינו ובין הרביע המשרת מונח, כגון: וְהִנֵּ֣ה ׀ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֗ים ([[בראשית מא/טעמים#מא ה|בר' מא, ה]]), מִכֹּ֣ל ׀ הַבְּהֵמָ֣ה הַטְּהוֹרָ֗ה ([[בראשית ז/טעמים#ז ב|בר' ז, ב]]). עתים מפרידים ביניהם שני משרתי הרביע, כגון: אֶ֣מֶשׁ ׀ אָמַ֧ר אֵלַ֣י לֵאמֹ֗ר ([[בראשית לא/טעמים#לא כט|בר' לא, כט]])... הלגרמיה עשוי להתרדף, כגון: וַיִּ֜מַח אֶֽת־כׇּל־הַיְק֣וּם ׀ אֲשֶׁ֣ר ׀ עַל־פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֗ה ([[בראשית ז/טעמים#ז כג|בר' ז, כג]]).&quot;{{הערה|המסורה למקרא, פרק תשיעי 306 (עמ' 178). וראו גם את [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n632/mode/1up?view=theater רשימת גינצבורג] של כל לגרמיה במקרא, על סמך הערות &quot;לגרמיה&quot; בשוליים בכתבי־היד.}}
#'''מונח וקו מאונך הסמוכים לרביע הם תמיד מונח לגרמיה, ואף פָּסֵק הראוי לבוא מיד לפני רביע מתחלף בלגרמיה; חוץ ממקום אחד בלבד בכל המקרא.''' המקום היחיד הוא [[ישעיהו מב/טעמים#מב ה|ישעיהו מב,ה]] (&quot;הָאֵ֣ל ׀ יְהֹוָ֗ה&quot;). העדות המפורשת של המסורה קובעת: &quot;ולעולם לא תמצא פסק לפני רביע כי אם במקום אחד, והוא כֹּה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל ׀ יְהֹוָ֗ה בּוֹרֵ֤א [הַ]שָּׁמַ֙יִם֙&quot; ([[עמוד:משפטי הטעמים רעדעלהיים תקס&quot;ח.pdf/18|משפטי הטעמים ז' ע&quot;ב]]). הַפָּסֵק בַּפָּסוּק בישעיהו מודגש במסורה במקומות נוספים,{{הערה|ב[https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F236A.jpg כתי&quot;ל] יש עליו ציון מפורש &quot;פ֗ס֗ק֗&quot;; ובכתר ארם צובה יש בו הערת מסורה &quot;ב֗&quot; שמשווה אותו לַפָּסֵק הברור בביטוי הזהה ב[[תהלים פה/טעמים#פה ט|תהלים פה,ט]] (וגם שם אותה הערה). לגבי רשימת הפסק בכתי&quot;ל, שבה הפסוק הזה נעדר, ראו את רשימת הַפָּסֵק של ויקס [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/128/mode/1up עמ' 128 הערה 20]; רשימת הַפָּסֵק בכתי&quot;ל לישעיהו משובשת היא, וברשימות אחרות הפסוק מופיע.}} ובפסוקים האחרים שיש בהם מונח וקו מאונך הסמוכים לרביע יש ציונים של &quot;לגרמיה&quot;.{{הערה|ראו את [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/129/mode/1up רשימת ויקס של לגרמיה הסמוך לרביע], שהיא &quot;רשימה מוסמכת למדי&quot; לדעתו של ייבין, המסורה למקרא, 308 (עמ' 179). גם ברויאר ערך רשימה כזו, שבה הוא מקטלג את כל המקומות לפי סוגים (טעמי המקרא, ו.11 (עמ' 137-140). וגם [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n632/mode/1up?view=theater רשימת גינצבורג] של כל לגרמיה במקרא כוללת את הלגרמיה הסמוך לרביע. להלן רשימה של לגרמיה הסמוך לרביע, המבוססת בעיקר על רשימתו של ויקס: '''בראשית''' [[בראשית ג/טעמים#ג טו|ג,טו]]; [[בראשית יז/טעמים#יז יד|יז,יד]]; [[בראשית כג/טעמים#כג ו|כג,ו]]; [[בראשית כט/טעמים#כט ט|כט,ט2]]; [[בראשית מה/טעמים#מה ה|מה,ה]]; '''שמות''' [[שמות ל/טעמים#ל יג|ל,יג]]; '''במדבר''' [[במדבר ז/טעמים#ז יג|ז,יג2]] ,[[במדבר ז/טעמים#ז יט|יט2]], וכו'; [[במדבר כ/טעמים#י כט|י,כט]]; [[במדבר כ/טעמים#י לה|י,לה2]]; [[במדבר כ/טעמים#כ כא|כ,כא]]; '''דברים''' [[דברים א/טעמים#א לג|א,לג2]]; [[דברים ה/טעמים#ה ד|ה,ד]]; [[דברים ה/טעמים#ה כא|ה,כא2]] (אצל ויקס רשום בטעות כב2); [[דברים לב/טעמים#לב לט|לב,לט]]; '''יהושע''' [[יהושע ה/טעמים#ה יד|ה,יד]]; [[יהושע ט/טעמים#ט יב|ט,יב]]; [[יהושע טו/טעמים#טו יח|טו,יח]] (ויקס השמיט את הפסוק הזה לאור הפסוק המקביל ב[[שופטים א/טעמים#א יד|שופטים א,יד]] אבל הקו נמצא בכתר ארם צובה); '''שופטים''' [[שופטים יא/טעמים#יא מ|יא,מ]]; [[שופטים טז/טעמים#טז ב|טז,ב]]; [[שופטים יח/טעמים#יח ז|יח,ז2]]; [[שופטים כ/טעמים#כ כח|כ,כח]]; '''שמואל''' {{קו תחתי|שמ&quot;א}} [[שמואל א יא/טעמים#יא ט|יא,ט]]; [[שמואל א יא/טעמים#יא יב|יא,יב2]]; [[שמואל א טז/טעמים#טז ה|טז,ה]]; [[שמואל א טז/טעמים#טז ז|טז,ז2]]; [[שמואל א כ/טעמים#כ כה|כ,כה]]; [[שמואל א כו/טעמים#כו טז|כו,טז2]]; {{קו תחתי|שמ&quot;ב}} [[שמואל ב יב/טעמים#יב כג|יב,כג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כ|טו,כ]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו ב|טו,ל]]; '''מלכים''' {{קו תחתי|מל&quot;א}} [[מלכים א ו/טעמים#ו כט|ו,כט]]; [[מלכים א ז/טעמים#ז כג|ז,כג2]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט ד|יט,ד2]]; {{קו תחתי|מל&quot;ב}} [[מלכים ב ב/טעמים#ב יב|ב,יב]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה כב|ה,כב]]; [[מלכים ב כה/טעמים#כה טז|כה,טז]]; '''ישעיהו''' [[ישעיהו ט/טעמים#ט טז|ט,טז]]; [[ישעיהו יט/טעמים#יט טז|יט,טז2]]; [[ישעיהו כא/טעמים#כא ח|כא,ח2]]; [[ישעיהו כב/טעמים#כב ב|כב,ב]]; [[ישעיהו כב/טעמים#כב יא|כב,יא]]; [[ישעיהו מט/טעמים#מט כא|מט,כא2]]; '''ירמיהו''' [[ירמיהו נ/טעמים#נ לד|נ,לד]]; [[ירמיהו נב/טעמים#נב כ|נב,כ]]; '''יחזקאל''' [[יחזקאל כד/טעמים#כד יז|כד,יז]]; [[יחזקאל לה/טעמים#לה יב|לה,יב]]; '''זכריה''' [[זכריה א/טעמים#א ח|א,ח]]; [[זכריה ו/טעמים#ו טו|ו,טו]]; [[זכריה י/טעמים#י יב|י,יב2]]; '''שיר השירים''' [[שיר השירים ד/טעמים#ד יד|ד,יד]]; [[שיר השירים ח/טעמים#ח יד|ח,יד]]; '''רות''' [[רות א/טעמים#א יג|א,יג]]; [[שיר השירים ג/טעמים#ג ג|ג,ג]]; [[שיר השירים ג/טעמים#ג יג|ג,יג]]; '''קהלת''' [[קהלת ט/טעמים#ט ג|ט,ג]]; '''דניאל''' [[דניאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו2]]; '''נחמיה''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יב|ב,יב]]; '''דברי הימים''' {{קו תחתי|דה&quot;א}} [[דברי הימים א ג/טעמים#ג א|ג,א2]]; [[דברי הימים א יח/טעמים#יח י|יח,י]]; {{קו תחתי|דה&quot;ב}} [[דברי הימים ב ד/טעמים#ד ב|ד,ב2]]; [[דברי הימים ב כא/טעמים#כא יט|כא,יט]]. בשני מקומות ברשימתו של ויקס אין קו של לגרמיה בכתבי־היד (כתי&quot;א וכתי&quot;ל), אבל יש לגרמיה בחלק מהדפוסים: [[מלכים ב יז/טעמים#יז לו|מל&quot;ב יז,לו]] (ליסר, לטריס, בער, קורן); [[ירמיהו כ/טעמים#כ ד|ירמיהו כ,ד]] (ליסר, לטריס). בנוסף השמיט ויקס מרשימתו את שלושת הפסוקים הבאים (ראו שם הערה 27): [[ישעיהו ז/טעמים#ז כה|ישעיהו ז,כה]] (בער); [[דניאל יא/טעמים#יא ו|דניאל יא,ו]] (כתבי־יד שונים); [[דברי הימים ב יח/טעמים#יח ג|דה&quot;ב יח,ג]] (כתבי־יד שונים).}}
#'''לעתים רחוקות בא מונח לגרמיה לפני טעמים מפסיקים אחרים (חוץ מרביע).''' כל המקומות האלה מפורשים בספרות המסורה:
##'''מונח לגרמיה הסמוך לפזר (בתוך יחידה פשוטה בת שתי מילים).''' מדובר על שני מקומות בלבד המצוינים במסורה, אבל בשאר כל המקומות קו מאונך לפני פזר הוא פסק; קביעה זאת של המסורה מוזכרת פעמיים בספר משפטי הטעמים. הפזר מוזכר שם כטעם מפסיק שלגרמיה יכול לבוא לפניו ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n62/mode/1up ל&quot;ד ע&quot;א]): &quot;'''הלגרמיה''' יתכן להיות אחריו '''רביע'''... '''ופזר''', כגון: לְמִכְנַ֣שׁ ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א ([[דניאל ג/טעמים#ג ב|דניאל ג,ב]], וראו [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F439B.jpg הערת לגרמיה בכתי&quot;ל]); וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין ([[נחמיה ח/טעמים#ח ז|נחמיה ח,ז]], וראו [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F458B.jpg הערת לגרמיה בכתי&quot;ל]).&quot; ועוד לפני כן כבר נזכר הפזר כטעם שלגרמיה יכול לבוא אחריו, וצויינו שם אותן שתי דוגמאות ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n60/mode/1up ל&quot;ג ע&quot;א]): &quot;'''הפזר''' יתכן להיות אחריו '''התלישא'''... ויתכן אחריו '''לגרמיה''': שְׁלַ֡ח לְמִכְנַ֣שׁ ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א ([[דניאל ג/טעמים#ג ב|דניאל ג,ב]]); וְיֵשׁ֡וּעַ וּבָנִ֡י וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין ([[נחמיה ח/טעמים#ח ז|נחמיה ח,ז]]).&quot;
##'''מונח לגרמיה בתחום שלטונו של גרש''' (11 מקומות): &quot;'''הלגרמיה''' יתכן להיות אחריו '''רביע'''... '''וטרס''' (=גרש) לא יהיה (אחר לגרמיה) אלא אזיל ואתי (=קדמא ואזלא), והוא בי&quot;א מקומות במקרא, והם...&quot; ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n62/mode/1up משפטי הטעמים ל&quot;ד ע&quot;א-ע&quot;ב]). הפריטים ברשימה של המסורה: [[בראשית כח/טעמים#כח ט|בראשית כח,ט]]; [[שמואל א יד/טעמים#יד ג|שמ&quot;א יד, ג]]; [[שמואל א יד/טעמים#יד מז|שמ&quot;א יד,מז]]; [[שמואל ב יג/טעמים#יג לב|שמ&quot;ב יג,לב]]; [[מלכים ב יח/טעמים#יח יז|מל&quot;ב יח,יז]]; [[ירמיהו ד/טעמים#ד יט|ירמיהו ד,יט]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח יא|ירמיהו לח,יא]]; [[ירמיהו מ/טעמים#מ יא|ירמיהו מ,יא]]; [[יחזקאל ט/טעמים#ט ב|יחזקאל ט,ב]]; [[חגי ב/טעמים#ב יב|חגי ב,יב]]; [[דברי הימים ב כו/טעמים#כו טו|דה&quot;ב כו,טו]].{{הערה|ראו [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/118/mode/1up ויקס, עמ' 118], המבוסס על הערות מסורה.}}
##'''מונח לגרמיה בתחום שלטונו של פשטא''' (3 מקומות): &quot;'''הלגרמיה''' יתכן להיות אחריו '''רביע'''... ויתכן להיות אחר לגרמיה '''פשטא''' בג' מקומות, והם...&quot; ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n63/mode/1up משפטי הטעמים ל&quot;ד ע&quot;ב]).{{הערה|ראו [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/120/mode/1up ויקס, עמ' 120], המבוסס על הערות מסורה.}} הפריטים ברשימה של המסורה: [[ויקרא י/טעמים#י ו|ויקרא י,ו]]; [[ויקרא כא/טעמים#כא י|ויקרא כא,י]]; [[רות א/טעמים#א ב|רות א,ב]].
##'''מונח לגרמיה לפני תביר''', שהוא תחליפו של גרש ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n63/mode/1up משפטי הטעמים ל&quot;ד ע&quot;ב]): &quot;ויתכן אחריו '''תביר''' במקום אחד, והוא: וַיִּשְׁלַ֥ח מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֣וּר ׀ אֶת־רַבְשָׁקֵ֨ה מִלָּכִ֧ישׁ יְרוּשָׁלַ֛͏ְמָה ([[ישעיהו לו/טעמים#לו ב|ישעיהו לו,ב]]), ולא יהיה לו שכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר.&quot;

לגרמיה הסמוך לפזר (3.1) שונה באופן עקרוני משלושת הסוגים הבאים אחריו (3.2-4), כי אצלם '''כל''' המקרים בסוג הם לגרמיה, ואילו לגבי לגרמיה הסמוך לפזר '''רק בשני המקומות האלה''' מדובר על לגרמיה ובכל שאר המקומות הוא פסיק. אפילו [[נחמיה ח/טעמים#ח ז|בפסוק בנחמיה]] שבו יש לגרמיה לפני פזר, בהמשך יש פָּסֵק באותן נסיבות בדיוק (כלומר מונח לגרמיה הסמוך לפזר בתוך יחידה פשוטה בת שתי מילים, כדי להפריד בין שני פריטים בתוך רשימה של שמות): &quot;וְיֵשׁ֡וּעַ וּבָנִ֡י וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין עַקּ֡וּב '''שַׁבְּתַ֣י ׀ הֽוֹדִיָּ֡ה'''&quot; (הקו המאונך האחרון הוא פסק דווקא). וכבר תהה ברויאר: &quot;הלגרמיה של וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין דומה לפסק של שַׁבְּתַ֣י ׀ הֽוֹדִיָּ֡ה שבאותו פסוק... אין אנחנו יודעים, על שום מה נשתנו שני השמות הסמוכים לפזר; שהאחד מוטעם בלגרמיה וחברו במונח לפני פסק.&quot;{{הערה|טעמי המקרא, ו.12 (עמ' 141).}} למרות התמיהה יש סימן מובהק שב&quot;וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין&quot; מדובר על מונח לגרמיה, והוא טעם המרכא בתיבה &quot;&quot;וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀&quot;; מרכא הוא משרתו של לגרמיה דווקא (ולא משרתו של המונח). אפילו אהרן דותן, שדחה לחלוטין את האפשרות שלגרמיה יבוא בתחום פזר באף מקום, ועל עדות המסורה לשני המקומות כתב &quot;ודאי שיבוש הוא&quot;,{{הערה|דותן קיבל את דעתו של ויקס בנושא הזה ([https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/120/mode/1up עמ' 120 הערה 6]).}} נימק את עמדתו כך: &quot;ואף ממשרתיו של מונח לגרמיה מוכרע הדבר. בידוע שמשרתו מירכא, אך לפני מונח ופסק שאינם לגרמיה לא יימצא מירכא לעולם.&quot;{{הערה|ספר דקדוק הטעמים לר' אהרן בן משה בן אשר, חלק ב: הפירוש והניתוח, שער ט&quot;ז, עמ' 246.}} אך הקו תחת האות רי&quot;ש בתיבה &quot;וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀&quot; נוטה במקצת לצד שמאל בכתי&quot;ל וב[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File%3ATanakh-Sassoon1053-24-Ezra.pdf&amp;page=19 כתי&quot;ש1], כדין מרכא, וכך הכריע דותן בעצמו במהדורות של המקרא שהוציא לאור.{{הערה|לשתי מהדורותיו של דותן ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|ביבליוגרפיה]]; וראו עוד ייבין, כז.2 (עמ' 231) על פסוק זה: &quot;ושמא הכוונה בדוגמה זו להטעמת מרכא עם הלגרמיה בתיבתו.&quot;}} לגבי [[דניאל ג/טעמים#ג ב|הפסוק בדניאל]] שבו יש לגרמיה לפני פזר, ברויאר הראה שעל פי הפסוקים המקבילים שיש בהם טעם מפסיק ([[דניאל ג/טעמים#ג ג|דניאל ג,ג]] &quot;מִֽתְכַּנְּשִׁ֡ין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א&quot;; [[דניאל ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] &quot;וּ֠מִֽתְכַּנְּשִׁ֠ין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֞א&quot;), הלגרמיה רומז לפזר שהיה ראוי לבוא במקום המונח.{{הערה|טעמי המקרא, ו.12 (עמ' 141).}} בנוסף, יש לזכור שבשני הפסוקים יש ציון מפורש של &quot;לגרמיה&quot; בכתי&quot;ל, ושניהם נעדרים מרשימת הפסק שבו.

ייתכן שבמקור לא היה הבדל מובהק בין לגרמיה ופסק, שהרי שניהם באים להורות על הפסקה כלשהי ויש סימן אחד לשניהם (הקו המאונך). היידנהיים כבר הציע שלגרמיה נחשב סוג של פסק בעיני חכמי המסורה ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n57/mode/1up משפטי הטעמים ל&quot;א ע&quot;ב]): &quot;בעבור שהלגרמיה הוא המפסיק בין המונח והטעם שאחריו, לכן לא נמנע החכם להכניסו בביאור הפסק.&quot; דותן דחה את דעתו, אך בכל זאת הציע דבר דומה. על הדברים ב&quot;ביאור הפסק&quot;, המציעים מטרה '''משותפת''' לדוגמאות של לגרמיה ופסק כאחד, דהיינו &quot;להפריד בין הטעמים שיהיו מופרדים איש מאחיו ולא נצמדים&quot;, כתב:

:אכן זהו תפקידו של הפָסק בין שהוא בא אחרי מונח בתחום הרביע והופך אותו לטעם מפסיק – מונח לגרמיה, ובין שהוא בא אחרי מונח בתחום פזר וגורם להפסקה שכוחה ככוח טעם מפסיק; וממונח בתחום פזר רשאים אנו ללמוד גזרה שווה אף על פסק שאחרי כל משרת אחר ובכל תחום...

:בכל זאת יש מקום לפשפש בניצניה של תפיסה זו, שאי אפשר היה לה שתצמח על קרקעה של מערכת המושגים המקובלת (שהיא גם היחידה הידועה לנו), שבה מונח לגרמיה ופסק הם עניינים רחוקים זה מזה תכלית ריחוק – פסק אינו שייך כלל למערכת הטעמים – ודבר אין להם זה עם זה מלבד שיתוף הסימן. וסימן הפָסק '''לבדו''' בוודאי אינו סימן טעם, סימן מוסיקאלי, אלא סימן פיסוק בלבד. עצם העובדה, ששניהם נכרכו כאן ביחד, ושמונח לגרמיה הוכלל בקטגוריה של פסק, מניחה מקום לסברה שלכתחילה לא היה הבדל מהותי בין השניים, ושלא תמיד היה מונח לגרמיה נחשב טעם עצמאי במערכת הטעמים. רישומיה של אותה תקופת בראשית בהתהוות מערכת הטעמים עדיין ניכרים…

ברויאר הדגיש את הדמיון הרב בין פסק לבין לגרמיה הבא ביחידה פשוטה בת שתי תיבות:{{הערה|טעמי המקרא, ד.20 (עמ' 119). וראו גם ייבין, המסורה למקרא, פרק תשיעי 307 (עמ' 179).}}

:ברוב המקומות, שיש בהם לגרמיה סמוך לרביע, פזר או קדמא, הרי זה מסתבר, שהלגרמיה איננו אלא תחליף של משרת ופסק. ולפיכך בכל המקומות שלגרמיה סמוך בהם לרביע או לפזר, היה זה מתקבל על הדעת לומר, שאין זה לגרמיה כלל, אלא זהו מונח שלפני פסק; שהרי מונח משמש כמשרתם הרגיל של רביע ופזר. אולם המסורה תפסה את כל המונחים האלה כלגרמיה, ולפיכך לא מנתה אותם ברשימת הפסקים. וכן מסרו הקדמונים (משפה&quot;ט ז, ע&quot;ב): ולעולם לא תמצא פסק לפני רביע, כי אם במקום אחד במקרא והוא כֹּה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל ׀ ה֗' בּוֹרֵ֤א הַשָּׁמַ֙יִם֙ ([[ישעיהו מב/טעמים#מב ה|יש' מב, ה]]). ומכאן, שכל התופעה שנידונה לעיל, 17,{{הערה|שם קובע ברויאר ש&quot;יחידה פשוטה המסתיימת ברביע מתחלקת לעתים קרובותת על ידי לגרמיה – אפילו שתי תיבותיה קצרות.&quot;}} נשענת רק על עדות המסורה, ולא על נוסח הטעמים שבמקרא גופו.{{הערה|בסוף סעיף ד.20 (עמ' 119) מציע ברויאר שגם מנוסח הטעמים באמ&quot;ת ניתן להוכיח שהטעם ביחידה פשוטה הוא לגרמיה ולא פסק.}}

יוצא לנו שהמסורה מעידה במפורש על לגרמיה בפסוקים רבים שנראה שיש בהם פסק. אבל ייתכן שמלכתחילה לא היה הבדל מהותי ביניהם, ולמעשה הרבה מקרים של לגרמיה הם בעצם תחליף של משרת ופסק.

'''ד. דרך הסימון של &quot;פָּסֵק&quot; ושל &quot;לְגַרְמֵיהּ&quot; במהדורתנו:''' יש רק תו אחד ביוניקוד בשביל &quot;פָּסֵק&quot; ובשביל &quot;לְגַרְמֵיהּ&quot; כאחד, למרות שמשמעותם שונה. אבל בגלל המנהג המקובל (בכל הדפוסים והמהדורות) לסמן את הקו המאונך רק לאחר רווח בסוף התיבה, ניתן בקלות ובלי סרבול מיותר לעשות הבחנה בעיצובם על ידי השימוש באחת משתי תבניות שונות בסוף כל תיבה מתאימה:
#'''[[תבנית:מ:לגרמיה]]:''' תבנית זו יוצרת קו מודגש של &quot;לגרמיה&quot; לאחר רווח מיוחד קצר (&lt;code&gt;&amp;amp;thinsp;&lt;/code&gt;),{{הערה|למידע טכני על התו של רווח מיוחד זה, ושל רווחים אחרים ביוניקוד, ראו [[W:EN:Space_(punctuation)#Space_characters_and_digital_typography|כאן]].}} ולאחר הקו רווח רגיל (&amp;thinsp;'''׀''' ). קו הלגרמיה מהווה חלק מטעם מפסיק של תיבה, ואינו קשור לתיבה הבאה. הוא בא לציין שאין כאן מונח רגיל (טעם מחבר) אלא מונח שהוא טעם מפסיק (&quot;לגרמיה&quot;).
#'''[[תבנית:מ:פסק]]:''' תבנית זו יוצרת קו מוקטן של פסק בצבע אפור בתוך שני רווחים מיוחדים וקצרים (&lt;code&gt;&amp;amp;thinsp;&lt;/code&gt;) לפניו ולאחריו (&amp;thinsp;{{קק|{{צבע גופן|אפור|׀}}}}&amp;thinsp;). קו פסק בא להבחין הבחנה קלה בלבד בין שתי תיבות המחוברות בטעם מחבר כדי להזכיר לקורא להבחין ביניהם, ואינו אמור להפריע לרצף של הטעמים בקריאה. הפסק כשלעצמו אינו טעם, והוא בא בדרך כלל בין שתי תיבות דומות או מסיבות אחרות.

'''ה. פסק ולגרמיה בספרי אמ&quot;ת:''' בספרי אמ&quot;ת יש שני טעמים של לגרמיה: &quot;אָזְלָא לְגַרְמֵיהּ&quot; ו&quot;מַהְפָּךְ לְגַרְמֵיהּ&quot;.{{הערה|לסיכום של הכללים לשתי הצורות של לגרמיה בספרי אמ&quot;ת ראו ייבין, המסורה למקרא, 333 (עמ' 197).}} הקו המאונך הבא אחרי הטעמים אזלא ומהפך כדי לציין לגרמיה, הוא לעתים תחליפו של משרת שיש לאחריו פסק, ויש בו דמיון ללגרמיה בכ&quot;א הספרים הבא בסמיכות לרביע.{{הערה|על לגרמיה מהסוג הזה בספרי אמ&quot;ת ראו ברויאר, טעמי המקרא, יד.2 (עמ' 321).}}

ההבחנה בין &quot;פסק&quot; ו&quot;לגרמיה&quot; בספרי אמ&quot;ת נבדקה מול [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n641/mode/1up?view=theater רשימת הלגרמיה] של גינצבורג{{הערה|למקורותיה של רשימת הלגרמיה של גינצבורג בספרי אמ&quot;ת ראו [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/438/mode/1up?view=theater כאן].}} ובעיקר מול [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n654/mode/1up?view=theater רשימת הפסק] שלו, המבוססת לא רק על הערות בכתבי־יד אלא גם על רשימות מסורה מובהקות.{{הערה|למקורותיה של רשימת הפסק של גינצבורג בספרי אמ&quot;ת ראו [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/445/mode/1up?view=theater כאן].}} אך יש מספר פריטים של מהפך לגרמיה ואזלא לגרמיה הנמצאים ברשימת הפסק שלו, ואותם סימנו כלגרמיה; רובם נמצאים גם כן ברשימת הלגרמיה.{{הערה|מהפך לגרמיה ואזלא לגרמיה נמצאים ברשימת הפסק במקומות הבאים: '''תהלים''' ט,יז; יח,נ (כנראה שהכוונה לא הייתה ל&quot;עַל־כֵּ֤ן ׀ אוֹדְךָ֖&quot; אלא ל&quot;בַגּוֹיִ֥ם ׀ יְהֹוָ֑ה&quot;); לז,ז; נ,א; נה,כ (שְׁמַ֤ע ׀ אֵ֨ל ׀ וְֽיַעֲנֵם֮ - השני נמצא ברשימת הלגרמיה); סח,לו; עב,יט; פד,ד; קי,ד; קיז,ב; קיח,כז; '''איוב''' ז,כ.}} ובמקומות אחרים יש קו מאונך של פסק בכתר ארם צובה שאינו מובא ברשימת הפסק, רובם אחרי התיבה &quot;לַמְנַצֵּ֬חַ ׀&quot; בכותרות של מזמורים.{{הערה|על הקו המאונך של תיבת &quot;לַמְנַצֵּ֬חַ ׀&quot; בטעם עילוי ראו ברויאר, טעמי המקרא, יד.3, סוף עמ' 321. קו מאונך של פסק בכתר שאינו מובא ברשימת הפסק של גינצבורג נמצא במקומות הבאים: '''תהלים''' לו,א; מד,א; מז,א; מט,א; נה,כד; סא,א; סט,א; פא,א; פה,א; צב,י. רק בשני מקומות חסר קו מאונך של פסק בכתר לעומת רשימתו של גינצבורג: '''תהלים''' פו,א; '''משלי''' ד,ז.}}

'''ו. הקו המאונך אחרי שלשלת:''' גם את הקו המאונך של הטעם המפסיק &quot;שלשלת&quot; (בכ&quot;א הספרים) ומקבילו &quot;שלשלת גדולה&quot; (בספרי אמ&quot;ת) עיצבנו בעיצוב של לגרמיה. על הקו הזה כתב ברויאר: &quot;אחרי תיבת שלשלת יש תמיד קו דמוי פָּסֵק, כגון: וַיֹּאמַ֓ר ׀ (בר' כד, יב). קו זה בא להבדיל בין שלשלת גדולה המפסיק לבין שלשלת קטנה המשרת. שני הטעמים האלה מצויים באמ&quot;ת, והם שוים בצורתם; משום כך היה צורך להבדיל ביניהם באמ&quot;ת. משם הועבר הקו גם אל כ&quot;א ספרים, אף על פי ששלשלת מצויה בהם רק כטעם מפסיק.&quot;{{הערה|טעמי המקרא, א.26.ב (עמ' 18-19). במקום אחד רשם גינצבורג את הקו של שלשלת גדולה כפסק (תהלים פט,ג).}}

===הניקוד בתיבת &quot;ירושלם&quot;===

בתיבת &quot;ירושלם&quot; (חסרת-יו&quot;ד) במהדורתנו השתמשנו בתבנית מיוחדת: '''[[תבנית:מ:ירושלם|מ:ירושלם]]'''. תבנית זו מכניסה את התָו המיוחד [https://en.wikipedia.org/wiki/Combining_grapheme_joiner CGJ] לתוך התיבה באופן אוטומטי, כדי שהניקוד והטעמים יופיעו כראוי בתצוגה. בתיבת &quot;ירושלם&quot; יש צורך להציג את הניקוד ואת הטעם של האות למ&quot;ד, ביחד עם החיריק של אות יו&quot;ד החסרה, אך הם מתנגשים בתצוגה. השימוש בתָו המיוחד CGJ (לפני החיריק של היו&quot;ד החסרה) מונע את ההתנגשות הזאת.

'''לדוגמה:''' [[ישעיהו מד/טעמים#מד כו|ישעיהו מד,כו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כח|כח]].

בצורה החריגה והנדירה &quot;יְרוּשָׁלַ֛[יְ]מָה&quot; השתמשנו בתבנית דומה: '''[[תבנית:מ:ירושלמה|מ:ירושלמה]]''' ([[מלכים א י/טעמים#י ב|מל&quot;א י,ב]]; [[מלכים ב ט/טעמים#ט כח|מל&quot;ב ט,כח]]; [[ישעיהו לו/טעמים#לו ב|ישעיהו לו,ב]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ג|יחזקאל ח,ג]]).

===חטפים באותיות לא גרוניות===

בחלק מכתבי־היד והדפוסים, אנחנו מוצאים לעתים קרובות חטף באות לא גרונית, הבא במקום שווא פשוט, ואילו החטף נכתב כדי להורות על הנעת השווא בלבד. החטפים האלה לא נכתבו בעקביות, אלא הם סימן של רשות עבור המסרן. הרב ברויאר הכריע בנושא זה לפי שיטת ה&quot;מנחת שי&quot;,{{הערה|ראו מנחת שי על בראשית (יב, ג) שהרב ברויאר ציטט אותו פעמים רבות בהקדמות למהדורותיו: &quot;ואנכי לא ידעתי איזה יכשר הזה או זה, או אם שניהם טובים. ואני בתומי אלך בדרך הספרים שהם כולם בשוא לבד; והמדקדק לקרותן כהוגן תבוא עליו ברכה.&quot; דברי המנחת שי אינם מבטלים את האפשרות שיש בסימון החטפים משמעות מובהקת במסורה, אלא להפך: &quot;המדקדק לקרותן כהוגן תבוא עליו ברכה&quot;. אבל דבריו רומזים אל בעיה עמוקה יותר, דהיינו שחוסר הבהירות והעקביות בעניין זה בכתבי־היד ובדפוסים, עד כדי כך שאי אפשר להכריע לטובתה של אף גירסה אלא יש לכתוב &quot;כולם בשוא&quot; בתמימות, נובע מהעובדה הפשוטה שאין לסימון החטפים באותיות לא גרוניות משמעות מובנת לפי שיטת ההגיה של הסופרים והמהדירים.}} והפך את החטפים האלה שבכתבי־היד לשוואים פשוטים.{{הערה|ברוב מכריע של המקומות מדובר על חטף פתח באות לא גרונית, שהרב ברויאר הפך אותו לשווא במהדורותיו. לעתים מדובר על שווא במקום חטף קמץ (שלאחריה אות גרונית); ראו על כך בהערה בסוף תת-הסעיף הזה. לעתים רחוקות מדובר על תופעה ייחודית בכתר שאין כמעט כדוגמתה בכתבי־היד האחרים, דהיינו שווא שיבוא במקום חטף חיריק (!) בחמישה מקומות בכתר ([[מלכים א יז/טעמים#יז יא|מל&quot;א יז,יא]]; [[תהלים יד/טעמים#יד א|תהלים יד,א]] (פעמיים); [[תהלים נג/טעמים#נג ב|תהלים נג,ב]] (פעמיים); עליהן נציין במקומן בתיעוד הנוסח, ולהסבר של התופעה ראו ייבין, ב.6 (עמ' 21). בנוסף חשוב לציין שכלל התיבות שיש בהן חטף באות לא גרונית הן הרוב המכריע של התיבות המובאות ברשימות &quot;נוסח כתב היד&quot; שבסוף כל אחת ממהדורות ברויאר. רשימות אלו מהוות תיעוד אובייקטיבי וכמעט מלא לתופעה זו בכל המקרא. אבל הן לא מושלמות, ולפעמים נשמטה תיבה אף מעינו הבוחנת של הרב ברויאר; לדוגמה ראו את התיבה &quot;וִיבֹקֲק֖וּ&quot; ([[ירמיהו נא/טעמים#נא ב|ירמיהו נא,ב]]).}} הוא עשה זאת, לדבריו, כיוון שסימון החטפים הוא רק מנהג ולא חובה, ועוד כדי להסיר תופעה שעלולה להסיח את דעתו של הקורא, ואף להכשיל אותו בקריאתו, בעקבות ההגיה המקובלת ברוב העדות היום (חוץ מהתימנים) שיש בה הבחנה ברורה ובולטת בין &quot;חטף&quot; לבין &quot;שווא&quot;.

על ההחלטה הזו של הרב ברויאר מתחו ביקורת מפורטת במבוא ל&quot;מקראות גדולות הכתר&quot;, בה טענו שסימון החטפים באותיות לא גרוניות היא שיטה מובהקת בכתר ע&quot;פ כללי מסורה ברורים, ושיש לה אף אחיזה בחלק מהדפוסים החשובים. ברור שהמדיניות במהדורתם לפי מגמתם המוצהרת חייבת להיות סימון מלא של החטפים בעקביות, בדיוק כפי שהם מופיעים בכתר, ושיחזור מלא לפי שיטת הכתר במקומות שהוא לא קיים.{{הערה|אמנם אין במקראות גדולות הכתר ביצוע מלא ועקבי למדיניות זו, כי יש לא מעט מקומות שבהם מוצאים בכתר חטף באות לא גרונית, ואילו במהדורתם מופיע שוא. בדרך כלל ציינו את המקומות האלה בתיעוד הנוסח במהדורתנו. ראו לדוגמה: &quot;וּֽתֲבֻקְשִׁ֗י&quot; ([[יחזקאל כו/טעמים#כו כא|יחזקאל כו,כא]], במג&quot;ה &quot;וּֽתְבֻקְשִׁ֗י&quot;); &quot;כָּלֲל֖וּ&quot; ([[יחזקאל כז/טעמים#כז ג|שם כז,ג]], במג&quot;ה &quot;כָּלְל֖וּ&quot;); ויש עוד כמה דוגמאות שם בפרק כ&quot;ז. בדוגמה האחרונה ייתכן שמדובר על טעות בהקלדה בעקבות הביטוי המקביל המופיע אח&quot;כ בשוא: &quot;כָּלֲל֖וּ יָפְיֵֽךְ&quot; בפסוק ג' בחטף, לעומת &quot;כָּלְל֥וּ יָפְיֵֽךְ&quot; בשוא בפסוק י&quot;א. דוגמה זו מדגימה גם תופעה אחרת, דהיינו שבכתר יש כמה דוגמאות מרשימות של תיבות וביטויים החוזרים על עצמם כמה פעמים, לפעמים בחטף ולפעמים בשוא, כך שהרושם הנוצר הוא לא של שיטה עקבית או מובהקת (ויש דוגמאות עוד יותר מרשימות לתופעה זו).}}

לאור ביקורת זו ראוי להביא כאן את דבריו של ישראל ייבין, שבעקבותיו הלך הרב ברויאר בטענתו שלא מדובר על &quot;חובה&quot; במסגרת המסורה:

:בקשר לניקוד חטפים אלה נראית לי בכללה סברת דותן, שעיקר כוונת בעלי המסורה ומחברי הכללים שבדקדוקי הטעמים בעניין &quot;פתיחת&quot; אות לא גרונית היתה שיש לבטא אות זו בתנועת a חטופה (וכיוצא בזה בשאר התנועות), ולא התכוונו לומר שמן החובה גם לנקדהּ בחטף. וזה בעיקר משום שגם ב-''א'' גופו, שאין כמותו בין כתבי־היד העתיקים המרבה בניקוד חטפים, אין שיטת ניקוד זו עקיבה לחלוטין, וכן משום שכתבי־היד הקרובים ל-''א'', שבעניינים אחרים של ניקוד וטעמים אינם שונים ממנו הרבה, בעניין זה של ניקוד חטף באותיות לא גרוניות אין כמעט אחד בהם ששיטתו ממש כשיטת ''א''. נראה לי אפוא, שאף על פי שהכללים המקובלים הורו רק באילו מקרים יש לבטא שואים מסוימים כשואים נעים (בתנועות חטופות), מנקד ''א'', שנטייתו לפרט בניקוד, סימן באותם מקומות חטף ממש, כדי למנוע טעות וצורך לחזור מידי פעם אצל הכללים.{{הערה|ייבין, כתר, סיכום.3 עמ' 377).}}

אם כן, קיבל הרב ברויאר את דעתו של ייבין שסימון החטף באות לא גרונית הוא לא חובה אלא מנהג של רשות. כבר ראינו [[#שני ערכים מנוגדים בתוך מהדורת ברויאר|למעלה]] שקרה דבר דומה גם לגבי הסימון הכפול לפשטא, ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#סימון הגעיה (המתג)|בפרק הבא]] נראה שזה נכון אף לגבי סימון הגעיות (עוד נושא שבמבוא ל&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; כתבו לגביו על הרב ברויאר ביקורת מפורטת). בכל התופעות הללו ובדומיהן אין עקביות גמורה בתוך הכתר עצמו (לעומת השיטתיות הגמורה והדיוק המרבי לגבי תופעות אחרות), וקיים גם מגוון של רמות יישום בכתבי־היד הקרובים לו (לעומת שאר שיטת הניקוד והטעמים שבו כולם כמעט זהים לכתר).

מה שחשוב לענייננו הוא שבכל הנושאים שבהם טען הרב ברויאר בעקבות ייבין שמדובר על עניין של רשות, הוא בחר תמיד באותה שיטה שנראתה בעיניו מתאימה ביותר לקורא. אבל הוא לא הרשה לעצמו להחליט כך בנושאים אחרים שנראו לו כסטייה מנוסח המסורה (כגון בהצגת &quot;קרי וכתיב&quot; או סימון כפול של טעמים). המתח בין רצונו של הרב ברויאר להציע לקוראיו את שיטת המסורה מצד אחד, ובו בזמן להציע להם שיטה נוחה ועקבית לגבי הניקוד והטעמים מצד שני, גרם לו לחפש איזון עדין בין שני הקצוות, איזון שמעצם טבעו אינו עונה לגמרי על אף אחת מהדרישות. וזוהי נקודת העומק בביקורת עליו במבוא ל&quot;מקראות גדולות הכתר&quot;.{{הערה|טענו שם גם טענה עקרונית נוספת: &quot;אין גם מקום לטענתו של הרב ברויאר בדבר זרות ההגיה של החטפים האלה בתקופתנו... קביעתו של נוסח מסוים לפרטי פרטיו נועדה ליצור אחידות בתוך מציאות מגוונת ומשתנה. כל סימני הניקוד של המסורה הטברנית משקפים לאמיתו של דבר מנהג הגיה מסוים בתקופה שהיו קיימים גם מנהגים אחרים. מנהג זה נבחר על־ידי בעליי המסורה הטברנים כראוי לקיבוע ולהנצחה ולדחות מפניו שאר מנהגים, ומרגע שנתקבלו סימניו כסימני המסורה המוסמכים, הם היו אמורים להתקיים כ'נוסח המסורה' בכל מסגרת הגיה, בין שהיא תואמת את הסימנים ובין שאינה תואמת אותם...&quot; (עמ' 66*). כלומר: על ההגיה להתאים את עצמה לגמרי אל נוסח המסורה הכתוב, ואין להתאים כלל את סימני ההגיה הכתובים לצורכי ההגיה בפועל. תיאור זה נכון לרוב לגבי התפשטותו של נוסח המסורה ברחבי התפוצות, אמנם נראה שיש בהקצנתו קביעה אידאולוגית יותר מאשר טענה היסטורית. כי התיאור המוקצן מתעלם מכמה תופעות: (א) הגיוון שבכתבי־היד בנושא הזה, גיוון שבולט לעין, ואי־אפשר להסביר אותו רק על ידי ההנחה שלא היה לסופרים מקור אמין להסתמך עליו (בניגוד ברור לשאר כללי הניקוד והטעמים); (ב) מגמות של &quot;הרחבה&quot; ו&quot;שכלול&quot; המוזכרות אצל ייבין, שבהן ניסו אף כתבי־היד הקרובים לכתר, ובוודאי המאוחרים מהם, ליצור עקביות והתאמה בתחום הניקוד והטעמים; (ג) מגמת ההתאמה לצורכי הקורא בדפוסים, ובמיוחד בדורות האחרונים מאז דפוס קורן.}}

'''השיטה בפועל במהדורתנו:''' בניגוד לרב ברויאר ול&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; כאחד, מהדורתנו מיועדת באופן מובהק להיות &quot;תיקון קוראים&quot; (במובן הרחב של הביטוי). הנוסח שבה יהיה מבוסס באופן קפדני על התוצאה המעשית של שיטת המסורה בכתר ארם צובה ביחד עם תיעוד מלא של הנוסח המקורי. אבל נוסח הפנים שבה לא יציג תמיד את נוסח הכתר באופן מכני, כי הוא לא מיועד למומחים בתחום המסורה אלא לקוראים בימינו (המבחינים בין שווא נע לחטף). שיטת העיצוב שבה תשקף אם כן את המגמה הזו בתיעודם המלא, אבל באי-סימונם של החטפים באותיות לא גרוניות בתור חטפים.

יוצא מן הכלל חטף קמץ בכתר שתפקידו מורפולוגי, כגון חטף קמץ הבא להורות על תנועת &quot;o&quot; קצרה בדומה לקמץ קטן (חטוף), בצורות כגון קֳדָשִׁים הבאה בכתר לעתים קרובות במקום קָדָשִׁים (שתי הצורות מופיעות בכמה מקומות בכתר) ובאופן דומה &quot;שׇׁרָשָׁיו&quot;, וכמו כן בשם &quot;מׇרְדֳּכַי&quot; במגילת אסתר.{{הערה|1=אמנם השוו את הניקוד בתיבות שבהן לאחר החטף קמץ באה אות גרונית, כגון קֳהָת (תיבה זו ונגזרותיה באות במקומות רבים בכתר בחטף קמץ, אמנם לפעמים גם בשווא פשוט), שבא במהדורתנו קְהָת בשוא (כמו בהמהדורות ברויאר). על תופעת חטף קמץ לסימון קמץ חטוף (כדי למנוע טעות), ראו ייבין ב.5 (עמ' 19-20). על שווא נע שלפני אות גרונית שנהגה מעין תנועתה (של הגרונית), ראו במאמרו של [http://www.korenpub.com/HE/static/grammar חנן אריאל], עמ' 6.}}

לכן במקום חטף באות לא-גרונית, הבא בכתבי־היד כדי להורות על הנעת השווא, מופיע במהדותרנו שווא פשוט. אמנם גם הוספנו סימן עדין מעל האות, כדי שהקורא ידע שמדובר על שווא נע, וכי בעלי המסורה סימנו את האות הזאת באופן מיוחד כדי למנוע טעות. הנה דוגמה ויזואלית אחת של השיטה (מתוך [[ישעיהו נא/טעמים#נא ב|ישעיהו נא,ב]]):

{{מ:טעמי המקרא}}וַאֲבָרְﬞכֵ֖הוּ{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
מעל האות &quot;ר&quot; בדוגמה הזאת רואים סימן דיאקריטי הנקרא &quot;וריקה&quot; (Varika), תו גראפי מעל האות שנעזרים בו בכתיבת שפת הספרדית-היהודית ([[:W:לאדינו|לאדינו]]).{{הערה|בתור סימן אורתוגרפי (גליף מעל האות) במערכת היוניקוד, סימן הווריקה (U+FB1E) הוא גרסה אחרת של סימן הרפה (U+05BF). במהדורות שונות של סידורי תפילה בעבר, יש שסימנו שווא נא על ידי השימוש בסימן קו הרפה, או בסימן עיגול המסורה, או בטעם הסגול (כולם מעל האות). אך לכל הסימנים האלה יש משמעויות אחרות, ולעתים נחוץ להשתמש בהם למטרותיהן המקוריות בתוך מהדורת מקרא או בפסוקים המובאים בתוך הסידור. לכן עדיף להשתמש בסימן אחר לגמרי, שאינו מתחום המקרא, כדי לסמן שווא נע. סימן הווריקה יכול להיות פתרון טוב בינתיים, עד שמערכת היוניקוד תתמוך בסימן מיוחד עבור &quot;שווא נע&quot;.}} יש רשימות מלאות של כל התיבות מהסוג הזה ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|תורה]]''' וב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: חטפים באותיות לא גרוניות|ספרי הנביאים והכתובים]]'''.

===מתיגת הזקף===

מתיגת הזקף הקטון תהיה לגמרי על פי שיטת הכתר (ראו [[#דוגמת מתיגת הזקף|לעיל]]) אף במקומות שהכתר לא קיים. במקומות האלה נציין בתיעוד הנוסח את &quot;שיטת-א&quot; כמקור, הואיל ומדובר על שיטה מובהקת ועקבית, ונציין בצידו את כתבי־היד שיש בהם מתיגה כמו שיטת הכתר במקום ההוא (ואת הדפוסים הסטנדרטיים אם יש בהם מתיגה דומה), וכמו כן את כתבי־היד שיש בהם מתיגה במקום אחר או שאין בהם מתיגה.{{הערה|יצוין שברוב המקומות יש כתבי־יד כאלה, והדפוסים הנפוצים קרובים לכתר בנושא הזה עוד יותר מכתבי־יד (בניגוד למה שכתבו במבוא ל&quot;מקראות גדולות הכתר&quot;); וראו על כך [[#דוגמת מתיגת הזקף|לעיל]].}} במקומות שהכתר קיים בהם, נביא את מתיגת הזקף כמו שהיא מופיעה בו ללא סטייה ובלי הערת נוסח.

===נקודה בוי&quot;ו עיצורית===

בכתר ובחלק מכתבי־היד הקרובים לו, אנחנו מוצאים לעתים נקודה בוי&quot;ו עיצורית שלאחריה שורוק, כגון: &quot;וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ&quot; ([[דברים כט/טעמים#כט כה|דברים כט,כה]]). נקודה כזו נכתבת ללא עקביות במיעוט של המקומות (ואף נמחקה באחדים מהם בכתי&quot;ל), והיא לא נמצאת בדפוסים. נקודה זו איננה דגש: &quot;כאשר באה ו עיצורית ואחריה תנועת u (היינו: wu), מסומנת לפעמים נקודה בו', כעין שורק. סימון זה תכליתו, כנראה, להורות שבמקרה זה הו' מבוטאת כתנועה ממש (היינו: uu); שהרי העיצור ו נֶהגה בדרך כלל כחצי תנועה, וכשבאה אחריו תנועת u, שהיא מסוגו, מתקרבת הגייתו להגיית תנועה ממש.&quot;{{הערה|על הנושא ועל הנתונים של התופעה בכתבי־היד ראו ייבין, ה.8-12, עמ' 64-66; הציטוט שם בעמ' 64.}} במהדורתנו נשמיט את הנקודה הזו, שיש בה כדי לבלבל את הקורא ולהסיח את דעתו. אבל נביא את גירסת כתב־היד (כתי&quot;א או כתי&quot;ל) בתיעוד הנוסח.

יצויין שלא רק הרב ברויאר אלא גם אהרן דותן הוריד את הנקודה הזו במהדורותיו ע&quot;פ כתי&quot;ל, ולמרות החלטה זו שיבחו אותו מהדירי &quot;מקראות גדולות הכתר&quot; על כך שהוא היה נאמן לכתי&quot;ל.

===מרכא בתיבת תביר===

במהדורתנו נסמן מרכא בתיבת תביר בעקביות לפי כללי המסורה ובהתאם לשיטת הכתר.{{הערה|ראו ייבין, כד.2-4, עמ' 217-218. בהקלדת וסטמינסטר היו במקור סימנים של מרכא בתיבת תביר לרוב. אבל החל מגירסה 4.14 הפכו אותם לגעיות כי כך יש לקרוא את כתי&quot;ל לדעתם. ולכן רשימת השינויים בהקלדת וסטמינסטר [http://tanach.us/Supplements/Differences-412-414.xml בין גירסה 4.12 ל-4.14] מהווה רשימה טובה (אבל לא מושלמת) לתופעה זו במקרא. על פי רשימה זו כבר נעשו תיקונים במהדורתנו בכל החלקים של המקרא החסרים בכתר והמבוססים על הקלדת כתי&quot;ל. אולם עדיין ייתכן שיש מקומות חריגים שעדיין דורשים תיקון. (יצויין שבדיקה זו הכילה בפועל את בדיקת כל השינויים מגירסה 4.10 והלאה; עיון בגירסאות הקודמות לגירסה 4.10 מראה שאין בהן שינויים רלוונטיים למהדורתנו.)}}

'''שיר השירים:''' גם בשלושת המקומות המקבילים בשיר השירים שיש בהם אולי מרכא בתיבת תביר למרות משרת הדרגא שלפניו ([[שיר השירים ב/טעמים#ב ז|ב,ז]]; [[שיר השירים ג/טעמים#ג ה|ג,ה]]; [[שיר השירים ח/טעמים#ח ד|ח,ד]]), נסמן מרכא בעקביות בהתאם לחריגים המצויינים בספרות המסורה. וזה למרות שכתי&quot;א ובכתי&quot;ל לא ברור כלל שבכל המקומות האלה כוונת הסופר באמת למרכא ולא לגעיה.{{הערה|לפרטים ראו ייבין, כד.4, עמ' 218, ובתיעוד הנוסח על [[שיר השירים ב/טעמים#ב ז|שה&quot;ש ב,ז]].}} להשוואה של הנתונים בכתבי־היד בשלושת המקומות ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מגילת שיר השירים עד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; (ג,יא)|כאן]].

===עקביות במקפים===

&quot;המקף מורה, כידוע, על כך, שהתיבה שהוא מסומן אחריה אין בה טעם עצמי והיא נקראת בטעמה של התיבה שאחריה.&quot;{{הערה|ייבין, כט.2 עמ' 235. המידע בנושא זה כאן מבוסס על מה שמובא שם, וגם ב-כט.3 עמ' 235-236.}} אבל מצויים כ-50 מקומות בכתר ארם צובה (מתוך אלפים רבים) שבהם '''לא נכתב''' מקף לאחר תיבה הראויה לכך (כנראה לא מתוך טעות אלא בגלל שסבר הסופר שאין מקום לטעות, מכיוון שאין סימן של טעם בתיבה ולכן ברור לקורא שהיא מוקפת). כמו כן יש סוגים של צירופי תיבות, ובעיקר אלו שבהם יש בתיבה הראשונה געיה אחר הטעם, שבהם '''נכתב''' לפעמים מקף אחרי תיבה המוטעמת במשרת.{{הערה|אין בזה עקביות גמורה בכתר. ראו לדוגמה את הצירוף &quot;וְנֹ֥גַֽהּ־ל֖וֹ&quot; ב[[יחזקאל א/טעמים#א ד|יחזקאל א,ד]], והשוו שם לפסוק כ&quot;ז.}}

במהדורתנו המיועדת להיות &quot;תיקון קוראים&quot; נסמן את המקף בעקביות בכל תיבה הראויה לכך, ואת המקף החסר בכתר נציין בהערות הנוסח.

לגבי מקף בתיבת משרת הנמצא בכתר, יש מקומות שהקריאה בהם פשוטה; בתיבות אלו נשמיט את המקף כדי לא להסיח את דעתו של הקורא (ואת המקף שבכתר נציין בהערת נוסח). לדוגמה: בסוף הפסוק [[דברי הימים א יח/טעמים#יח יז|דה&quot;א יח,יז]] יופיע &quot;לְיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ&quot; במקום &quot;לְיַ֥ד־הַמֶּֽלֶךְ&quot; ([[דברי הימים א יח/טעמים#יח יז|דה&quot;א יח,יז]]).{{הערה|כך מקובל בדפוסים, שבהם אין מקף בתיבת משרת; וכך גם עשה הרב ברויאר בכל מקום שמצא מקף בתיבת משרת בכתבי־היד, ובעקבותיו במהדורות &quot;סימנים&quot; ומכון ממרא.}} רשימת המקומות שבהם השמטנו מקף בתיבת משרת בכ&quot;א הספרים: [[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|ישעיהו נט,יט]] (א?=ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה); [[ירמיהו מב/טעמים#מב ב|ירמיהו מב,ב]] (א?=כִּֽי־נִשְׁאַ֤רְנֽוּ־מְעַט֙);{{הערה|למרות שדוגמה זו דומה לרשימה הבאה, במקרה הזה המקף השני לא קיים בוודאות, ואולי ייתכן שנמחק.}} [[מיכה ה/טעמים#ה ב|מיכה ה,ב]] (א=עַל־בְּנֵ֥י־יִשְׂרָאֵֽל); [[זכריה ח/טעמים#ח ג|זכריה ח,ג]] (ל=עִ֣יר־הָֽאֱמֶ֔ת); [[דברי הימים א טז/טעמים#טז ט|דה&quot;א טז,ט]] (א?=שִׁ֤ירוּ־לוֹ֙); [[דברי הימים א יח/טעמים#יח יז|דה&quot;א יח,יז]] (א=לְיַ֥ד־הַמֶּֽלֶךְ); [[דברי הימים ב יא/טעמים#יא כג|דה&quot;ב יא,כג]] (א?=הֲמ֥וֹן־נָשִֽׁים). ובספרי אמ&quot;ת: [[איוב כג/טעמים#כג ה|איוב כג,ה]] (א?=מַה־יֹּ֥אמַר־לִֽי); [[איוב מא/טעמים#מא כב|איוב מא,כב]] (א?=חַדּ֣וּדֵי־חָ֑רֶשׂ).

אך יש תיבות שהקריאה בהן יותר מורכבת: יש בהן געיה לתיקון הקריאה, ולעתים הן מוקפות בכתר.{{הערה|ראו ייבין, כתר, יט.15-18 (עמ' 186-187).}} במקומות האלה ייתכן שהמקף המסומן בכתר יעזור לקורא, לדוגמה: &quot;וָ֥אֶתֵּֽן־נֶ֙זֶם֙&quot; ([[יחזקאל טז/טעמים#טז יב|יחזקאל טז,יב]]). להלן רשימה של כל המקומות בכ&quot;א הספרים שבהם מופיע מקף בתיבת משרת בכתר ובמהדורתנו: [[שופטים ח/טעמים#ח י|שופטים ח,י]] (א=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב); [[שופטים כ/טעמים#כ ב|שופטים כ,ב]] (א=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב); [[שופטים כ/טעמים#כ לה|שופטים כ,לה]] (א=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב); [[שמואל ב ז/טעמים#ז ט|שמ&quot;ב ז,ט]] (א=וְעָשִׂ֤תִֽי־לְךָ֙); [[ישעיהו מ/טעמים#מ ז|ישעיהו מ,ז]] (א=נָ֣בֵֽל־צִ֔יץ); [[ישעיהו נט/טעמים#נט טז|ישעיהו נט,טז]] (א=וַתּ֤וֹשַֽׁע־לוֹ֙); [[ישעיהו סג/טעמים#סג ה|ישעיהו סג,ה]] (א=וַתּ֤וֹשַֽׁע־לִי֙); [[ישעיהו סו/טעמים#סו ח|ישעיהו סו,ח]] (א=אִם־יִוָּ֥לֵֽד־גּ֖וֹי); [[יחזקאל א/טעמים#א ד|יחזקאל א,ד]] (א=וְנֹ֥גַֽהּ־ל֖וֹ); [[יחזקאל טז/טעמים#טז יב|יחזקאל טז,יב]] (א=וָ֥אֶתֵּֽן־נֶ֙זֶם֙); [[דברי הימים א כא/טעמים#כא ה|דה&quot;א כא,ה]] (א=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב); [[דברי הימים ב ח/טעמים#ח יא|דה&quot;ב ח,יא]] (א=אֲשֶׁר־בָּ֥אָֽה־אֲלֵיהֶ֖ם); [[דברי הימים ב יד/טעמים#יד ו|דה&quot;ב יד,ו]] (א=וַיָּ֥נַֽח־לָ֖נוּ). ובספרי אמ&quot;ת: [[תהלים יב/טעמים#יב ו|תהלים יב,ו]] (א=יָפִ֥יחַֽ־לֽוֹ); (ק13,גסטר1=כִּ֘י חָ֥פֵֽץ־בִּֽי׃) [[תהלים יח/טעמים#יח כ|תהלים יח,כ]];{{הערה|שם=כי חפץ בי או בו|יש כאן תופעה נדירה בשני מקומות בלבד: &quot;כִּ֘י '''חָ֥פֵֽץ''' בִּֽי&quot; ([[תהלים יח/טעמים#יח כ|תהלים יח,כ]]) ו&quot;כִּ֘י '''חָ֥פֵֽץ''' בּֽוֹ&quot; ([[תהלים כב/טעמים#כב ט|כב,ט]]). בשני המקומות נמסרה הסכמה שגם לפי בן־אשר יש צינורית בתיבת &quot;כִּי&quot; הבאה לפני תיבה שטעמה בראשה והיא משרתת לסילוק (ולכן התיבה &quot;כִּי&quot; ראויה להקפה כי [[#צינורית|צינורית היא טעם משני]], אך המקף נשמט ממנה בפועל ולא נכתב). בשאר כל המקומות תיבת &quot;כִּי&quot; מוקפת לפי בן־אשר (ואין בה שום טעם), ואילו לפי בן־נפתלי היא מוטעמת תמיד בצינורית. וראו ייבין מב.2 (עמ' 285-286). בנוסף לכך, למרות הגעיה בתיבה &quot;חָ֥פֵֽץ&quot;, לא נראה שמדובר על [[#ד. תיבה הראויה להיות מוקפת: טעם בראש התיבה בהברה בלתי־מוטעמת|מרכא משני ובתיבה שהטעם העיקרי נשמט ממנה והגעיה נכתבה במקומו]], כי מרכא היא טעם משרת רגיל לפני סילוק. נראה אם כן שנכתבה הגעיה לתיקון הקריאה, ואם כן גם &quot;חָ֥פֵֽץ&quot; ראויה להקפה. לפרטים נוספים ראו ייבין: בחלק מכתבי־היד התיבה &quot;כִּ֘י&quot; או התיבה &quot;חָ֥פֵֽץ&quot; מוקפת בפועל, או שתיהן כאחת, לפי הנתונים המובאים שם. ויש להוסיף על הנתונים שהביא שגם בכתי&quot;ק13 ובכתב־יד גסטר הראשונה [https://ihbmr.com/manuscripts/?pageId=3963&amp;manuscript=G&amp;panX=0.277050760812639&amp;panY=0.5551366584378234&amp;zoom=3.4314471375443367&amp;fullscreen=true כאן] ו[https://ihbmr.com/manuscripts/?pageId=3967&amp;manuscript=G&amp;panX=0.6999221067291568&amp;panY=0.644316116311837&amp;zoom=4.933285037306152&amp;fullscreen=true כאן] התיבה &quot;חָ֥פֵֽץ&quot; מוקפת במקום השני. כתר ארם צובה לא שרד בשני המקומות, וחבל על דאבדין.}} [[תהלים כב/טעמים#כב ט|תהלים כב,ט]] (ק13,גסטר1=כִּ֘י חָ֥פֵֽץ־בּֽוֹ׃);{{הערה|שם=כי חפץ בי או בו}} [[תהלים סו/טעמים#סו יב|תהלים סו,יב]] (א=הִרְכַּ֥בְתָּֽ); [[תהלים פט/טעמים#פט כ|תהלים פט,כ]] (א=דִּבַּ֥רְתָּֽ־בְחָז֡וֹן); [[תהלים קיט/טעמים#קיט צ|תהלים קיט,צ]] (א=כּוֹנַ֥נְתָּֽ).{{הערה|בדוגמאות אלו מדובר על טעם מובהק של מרכא בהברה המוטעמת ביחד עם געיה לתיקון הקריאה, כמו בכ&quot;א הספרים. אך בספרי אמ&quot;ת בהרבה מקומות אחרים, השארנו מקפים רבים במקומות שיש לכאורה תיבת משרת, ואף הוספנו מקפים. במקומות אלה לא מדובר בטעם משרת מובהק אלא בטעם משני, ו[[#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|התיבה ראויה להיות מוקפת]].}}

===גרש או גרשיים ותלישא גדולה בתיבה אחת===

בחמש תיבות במקרא יש הטעמה כפולה של תלישא גדולה ושל גרש או גרשיים:{{הערה|ברשימה זו מובא הנוסח המופיע במהדורתנו; לתיעוד המלא של מקורות הנוסח בחמשת הדוגמאות ראו בדף העריכה של הפרק לכל דוגמה. מבחינה טכנית אנחנו משתמשים במקומות האלה בשתי תבניות: [[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]] ו[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]].}}
#בראשית, בראשית [[בראשית ה/טעמים#ה כט|(ה,כט)]]: [זֶ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}ה]*
#ויקרא, שמיני [[ויקרא י/טעמים#י ד|(י,ד)]]: [קִ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}רְב{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}וּ]*
#מלכים [[מלכים ב יז/טעמים#יז יג|(מל&quot;ב יז,יג)]]: [שֻׁ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}בוּ]*
#יחזקאל [[יחזקאל מח/טעמים#מח י|(מח,י)]]: [וּ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לְאֵ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לֶּה]*
#צפניה [[צפניה ב/טעמים#ב טו|(ב,טו)]]: [זֹ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}את]*

תלישא גדולה וגרש או גרשיים מתאימים להיות מפסיקים בתחום שלטונם של פשטא או זרקא (וכך הוא בחמשת הדוגמאות הללו). לפי ברויאר, ההסבר להטעמה הכפולה היא בכך שהיו מסורות חלוקות: &quot;היו שהטעימו גרש, ואחרים הטעימו תלישא גדולה; ומסתבר, שהכריעו להטעים את שניהם כאחד&quot;.{{הערה|ראו ברויאר, טעמי המקרא, ב.53 (עמ' 64). למידע נוסף על התופעה ראו ייבין, כח.2, עמ' 232.}}

שיטות הסימון בכתבי־היד ובמהדורות שבדפוס אף הן חלוקות. הכתר השתמר בשתי הדוגמאות האחרונות (מיחזקאל וצפניה) ומתברר שבו הגרש או הגרשיים בא בעקביות '''באות הראשונה לפני תלישא גדולה''', כנראה כדי להורות על הקדמתו בסדר הקריאה.{{הערה|לפי ברויאר (שם, הערה 39): &quot;הקורא מקדים את הגרש לתלישא הגדולה; שהרי ברוב המקרים הגרש הוא השליש האחרון; ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם.&quot;}} ואילו מיד לאחריו באותה אות באה תלישא גדולה, שהרי אות זו היא המקום הראוי לה. וכך נוצר מצב שמסומן גרש או גרשיים '''שלא''' בהברה הראויה לטעם. בכתי&quot;ל השיטה זהה אם המקום הראוי לטעם הוא באות הראשונה (1, 3, 5). אבל אם המקום הראוי לטעם באות אחרת (2, 4), אז תלישא גדולה נכתבת במקום הראוי לה באות הראשונה, ואילו גרש או גרשיים בהברה המוטעמת כראוי לו. אמנם באחד משני המקומות מהסוג האחרון (יחזקאל מח,י) יש גרש כפול באות הראשונה ובאות המתאימה להברה הראויה לטעם (וּ{{שני טעמים באות אחת|֝|֠}}לְאֵ֜לֶּה).

במהדורות הדפוס, ובעקבותיהם במהדורות קורן וברויאר, יש הקדמה עקבית של תלישא גדולה בתחילת האות הראשונה, שהרי זה המקום הראוי לה.{{הערה|תופעה זו קיימת אף בכתבי־היד; וראו בכתי&quot;ק מל&quot;ב יז,יג &lt;שֻׁ{{שני טעמים באות אחת|֠|֜}}בוּ&gt;.}} אם המקום הראוי לגרש או גרשיים גם הוא באות הראשונה, אז הוא בא שם באותה אות מיד לאחר תלישא גדולה. ואילו אם מקומו הראוי של גרש או גרשיים באות אחרת, אז כותבים אותו שם (בדומה לכתי&quot;ל).{{הערה|יש לציין שאפילו ב'''מקראות גדולות הכתר''' לא שמרו על שיטת הכתר בשני המקומות מהסוג הזה ([[ויקרא י/טעמים#י ד|ויקרא י,ד]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח י|יחזקאל מח,י]]), ובמקום זה ציינו את הטעמים לפי מנהג הדפוסים. ובנוסף לכך ב[[צפניה ב/טעמים#ב טו|צפניה ב,טו]] בא הגרשיים '''לאחר''' תלישא גדולה באות הראשונה (!).}}

במהדורתנו שמרנו על שיטת הכתר לגבי הסימון הכפול באות הראשונה: גרש או גרשיים '''לפני''' תלישא גדולה כדי להורות כי הוא הקודם לקריאה. אמנם בנוסף לכך יש במהדורתנו יישום מלא ל[[#ב. טעם כפול בהברה המוטעמת|שיטת הסימון הכפול של הטעם בהברה המוטעמת]], בהתאם למטרתנו להיות &quot;תיקון קוראים&quot;. לכן בשתי התיבות שבהן המקום הראוי לטעם אינה באות הראשונה ([[ויקרא י/טעמים#י ד|ויקרא י,ד]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח י|יחזקאל מח,י]]) הוספנו טעמים כפולים גם בהברה המוטעמת.

===סימן הרפה===

בכתבי־היד הטברנים החשובים כגון כתר ארם צובה וכתי&quot;ל, מסמנים אותיות ש'''אין''' בהן נקודה של דגש קל (באותיות בג&quot;ד כפ&quot;ת) או אין בהן נקודה של מפיק (באות ה&quot;א) על ידי קו קצר מעל האות הרפויה (סימן ה&quot;רפה&quot;). סימון זה נראה מיותר ברוב המקומות (שהרי נקודת הדגש או נקודת המפיק חסרה באות ממילא). לכן ברוב מהדורות הדפוס שיצאו לאור במשך הדורות, וכמו כן ברוב המהדורות המודרניות המודפסות והדיגיטליות, כולל מהדורות מדויקות המבוססות על כתבי־היד, משמיטים את סימן הרפה באופן קבוע, חוץ מתיבות בודדות שיש מקום לטעות בהן.{{הערה|יוצאת מן הכלל [https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up מהדורתו הראשונה גינצבורג (לונדון, 1894)], המציינת בעקביות את סימן הרפה בעשרות אלפי תיבות. ב[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up מהדורתו השניה (לונדון, 1926)] הוא ויתר על הסימון.}} בין המהדורות המודרניות המשמיטות לגמרי, או כמעט תמיד, או לרוב את סימן הרפה: קורן, [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC] (בעקבות BHS), דותן, ברויאר, מקראות גדולות הכתר,{{הערה|יש בהחלטה זו חוסר עקביות, והיא פוגעת במגמתו המוצהרת של '''מקראות גדולות הכתר''' להציג את שיטת הכתר במלואה.}} מכון ממרא, סימנים.{{הערה|אמנם במהדורת &quot;סימנים&quot; החליטו להדפיס את סימן הרפה בהרבה יותר מקומות מאשר במהדורות האחרות, בעצם בכל מקום שלדעתו של המהדיר יש קוראים הנוטים לטעות.}}

אף במהדורתנו לא נציין את סימן הרפה בדרך כלל. אבל יש מקומות שבהם יש תועלת מובהקת לקוראים בסימונו:
#'''במערכת הטעמים הכפולה של עשרת הדברות:''' חייבים לסמן את הרפה במקומות מסוימים בעשרת הדברות, כדי להבחין בין הניקוד של הטעם העליון לניקוד של טעם התחתון. כגון: [[שמות כ/טעמים#כ ז|שמות כ,ז]]: &quot;כׇּֿל־מְלַאכְתֶּֽךָ֒&quot; (דגש ורפה באותה אות כדי לציין שהכ&quot;ף [[שמות כ/טעמים#הטעם התחתון מול הטעם העליון (לפי המסורה הטברנית)|רפויה בטעם העליון ודגושה בטעם התחתון]]). וכך גם &quot;לֹ֥֖א תִּֿרְצָ֖͏ֽח&quot; ([[שמות כ/טעמים#כ יב|כ,יב]], כדי לציין שהתי&quot;ו רפויה בטעם התחתון ודגושה בטעם העליון), וכן &quot;לֹ֣֖א תִּֿנְאָ֑͏ֽף&quot; ו&quot;לֹ֣֖א תִּֿגְנֹֽ֔ב&quot;.
#'''במקומות שצפוי מפיק באות ה&quot;א ואיננו.''' כגון: [[במדבר לב/טעמים#לב מב|במדבר לב,מב]]: &quot;וַיִּקְרָ֧א לָ֦הֿ&quot;; [[ירמיהו כ/טעמים#כ יז|ירמיהו כ,יז]]: &quot;וְרַחְמָ֖הֿ&quot;; [[ירמיהו מד/טעמים#מד יט|ירמיהו מד,יט]]: &quot;לְהַ֣עֲצִבָ֔הֿ&quot;.
#'''במקומות שהאות אל&quot;ף נחה ואינה נשמעת במבטא כלל.''' כגון: [[יהושע כד/טעמים#כד יד|יהושע כד,יד]]: &quot;יְר֧אֿוּ&quot;; [[שמואל א יב/טעמים#יב כד|שמ&quot;א יב,כד]]: &quot;יְר֣אֿוּ&quot;; [[שמואל ב יא/טעמים#יא כד|שמ&quot;ב יא,כד]]: &quot;וַיֹּר֨אֿוּ&quot;; [[יחזקאל מז/טעמים#מז ח|יחזקאל מז,ח]]: &quot;וְנִרְפּ֥אֿוּ&quot;; [[תהלים לד/טעמים#לד י|תהלים לד,י]]: &quot;יְר֣אֿוּ&quot;; [[איוב יט/טעמים#יט ב|איוב יט,ב]]: &quot;וּֽתְדַכּאֿוּנַ֥נִי&quot;; [[איוב לא/טעמים#לא ז|איוב לא,ז]]: &quot;מֽאֿוּם&quot;; [[דניאל א/טעמים#א ד|דניאל א,ד]]: &quot;מאֿוּם֩&quot; (לגבי שני האחרונים השוו &quot;מ֔וּם&quot;, [[ויקרא כא/טעמים#כא יז|ויקרא כא,יז]] ובעוד מקומות). וכמו כן לתיבות &quot;הָראֿוּבֵנִי/לָראֿוּבֵנִי&quot; בכל מקום.{{הערה|התיבות (וְ)הָראֿוּבֵנִי, (וְ)לָראֿוּבֵנִי באות במקומות הבאים (18 פריטים): [[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]]; [[במדבר לד/טעמים#לד יד|במדבר לד,יד]]; [[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]]; [[דברים ג/טעמים#ג טז|דברים ג,טז]]; [[דברים ד/טעמים#ד מג|דברים ד,מג]]; [[דברים כט/טעמים#כט ז|דברים כט,ז]]; [[יהושע א/טעמים#א יב|יהושע א,יב]]; [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יהושע יב,ו]]; [[יהושע יג/טעמים#יג ח|יהושע יג,ח]]; [[יהושע כב/טעמים#כב א|יהושע כב,א]]; [[מלכים ב י/טעמים#י לג|מל&quot;ב י,לג]]; [[דברי הימים א ה/טעמים#ה ו|דה&quot;א ה,ו]]; [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כו|דה&quot;א ה,כו]]; [[דברי הימים א יא/טעמים#יא מב|דה&quot;א יא,מב]] (2); [[דברי הימים א יב/טעמים#יב לח|דה&quot;א יב,לח]]; [[דברי הימים א כו/טעמים#כו לב|דה&quot;א כו,לב]]; [[דברי הימים א כז/טעמים#כז טז|דה&quot;א כז,טז]]. וראו עוד בהערות הנוסח בחלק מהמקומות.}} ברוב המוחלט של המקומות מדובר על אל&quot;ף הכתובה באמצע הברת שורוק, אך ראו גם בחיריק את [[שמואל ב יא/טעמים#יא כד|שמ&quot;ב יא,כד]]: &quot;הַמּוֹרִ֤אֿים&quot;; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ט|ירמיהו נא,ט]]: &quot;רִפִּ֤אֿנוּ&quot;; [[תהלים פט/טעמים#פט יא|תהלים פט,יא]]: &quot;דִכִּ֣אֿתָ&quot; (השוו &quot;דִּכִּֽיתָ&quot;, [[תהלים נא/טעמים#נא י|תהלים נא,י]]; ו&quot;וּֽתְדַכּאֿוּנַ֥נִי&quot; [[איוב יט/טעמים#יט ב|איוב יט,ב]] לעיל). בחלק מהמקומות האלה יש בכתבי־היד הערת מסורה קטנה המצביעה על כתיב חריג ו/או הערת &quot;קרי&quot; מפורשת.
#'''במקומות שאותיות בג&quot;ד כפ&quot;ת צפויות להיות דגושות אך הן רפות.''' כגון: [[ישעיהו לד/טעמים#לד יא|ישעיהו לד,יא]] &quot;קַֽו־תֹֿ֖הוּ&quot;; [[יחזקאל כג/טעמים#כג מב|יחזקאל כג,מב]]: &quot;שָׁלֵ֣ו בָֿהּ֒&quot;; [[תהלים סח/טעמים#סח יח|תהלים סח,יח]] &quot;אֲדֹנָ֥י בָֿ֝֗ם&quot;.{{הערה|שלושת התיבות הללו מפורטות ב[https://mg.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Yeshayahu/34.11#m7e0n6 הערת מנחת שי לישעיהו לד,יא]. בכל אחת מהן יש סימן רפה ברור בכתר ארם צובה ובכתי&quot;ל.}}

יש כמה עשרות מילים משלושת הסוגים האחרונים ביחד, ובכולן השתדלנו לשמור על סימן הרפה הכתוב בכתבי־היד. החלטה זו מתאימה למגמת מהדורתנו להיות &quot;תיקון קוראים&quot;. להלן רשימה של כל המקומות הידועים לנו:{{הערה|1=אנחנו מודים לבעלי האתר &quot;מקראות גדולות על התורה&quot; שהוסיפו על מהדורתנו את סימן הרפה בעשרות מקומות, ובאדיבותם שיתפו אותנו בתוצאות. ניתן לראות את המקומות המסומנים ב&quot;רפה&quot; שם על ידי [https://library.alhatorah.org/Search?mode=basic&amp;p=1&amp;c=0&amp;s=0&amp;t=%D7%94%D7%B4%D7%90%20%D7%A8%D7%A4%D7%94&amp;inorder=1&amp;en=0&amp;notes=0&amp;tree=shallow החיפוש הזה]. הרשימה הבאה מיוסדת על החיפוש הזה אבל גם הוספנו עליו.}}
*'''תורה:''' [[שמות ב/טעמים#ב ג|שמות ב,ג &quot;וַתַּחְמְרָ֥הֿ&quot;]]; [[שמות ט/טעמים#ט יח|שמות ט,יח &quot;הִוָּסְדָ֖הֿ&quot;]]; [[ויקרא ו/טעמים#ו ב|ויקרא ו,ב &quot;מוֹקְדָ֨הֿ&quot;]]; [[ויקרא יב/טעמים#יב ד|ויקרא יב,ד &quot;טׇהֳרָ֑הֿ&quot;]]; [[ויקרא יב/טעמים#יב ה|ויקרא יב,ה &quot;טׇהֳרָֽהֿ&quot;]]; [[ויקרא יב/טעמים#יב ז|ויקרא יב,ז &quot;וְטָהֲרָ֖הֿ&quot;]]; [[ויקרא יג/טעמים#יג ד|ויקרא יג,ד &quot;וּשְׂעָרָ֖הֿ&quot;]]; [[ויקרא יג/טעמים#יג כא|ויקרא יג,כא &quot;וּשְׁפָלָ֥הֿ&quot;]]; [[ויקרא יג/טעמים#יג כו|ויקרא יג,כו &quot;וּשְׁפָלָ֥הֿ&quot;]]; [[ויקרא יט/טעמים#יט כ|ויקרא יט,כ &quot;חֻפְשָׁ֖הֿ&quot;]]; [[ויקרא כ/טעמים#כ טז|ויקרא כ,טז &quot;לְרִבְעָ֣הֿ&quot;]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד &quot;הׇשַּׁמָּ֔הֿ&quot;]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה &quot;הׇשַּׁמָּ֖הֿ&quot;]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו מג|ויקרא כו,מג &quot;בׇּהְשַׁמָּהֿ֙&quot;]]; [[במדבר טו/טעמים#טו כח|במדבר טו,כח &quot;בְּחֶטְאָ֥הֿ&quot;]]; [[במדבר טו/טעמים#טו לא|במדבר טו,לא &quot;עֲוֺנָ֥הֿ&quot;]]; [[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז &quot;הָראֿוּבֵנִ֑י&quot;]]; ;[[במדבר לב/טעמים#לב מב|במדבר לב,מב &quot;לָ֦הֿ&quot;]]; [[במדבר לד/טעמים#לד יד|במדבר לד,יד &quot;הָראֿוּבֵנִי֙&quot;]]; [[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב &quot;לָרֽאֿוּבֵנִ֖י&quot;]]; [[דברים ג/טעמים#ג טז|דברים ג,טז &quot;וְלָראֿוּבֵנִ֨י&quot;]]; [[דברים ד/טעמים#ד מג|דברים ד,מג &quot;לָרֽאֿוּבֵנִ֑י&quot;]]; [[דברים כט/טעמים#כט ז|דברים כט,ז &quot;לָראֿוּבֵנִ֖י&quot;]]; [[דברים לג/טעמים#לג כז|דברים לג,כז &quot;מְעֹנָהֿ֙&quot;]].
*'''נביאים ראשונים:''' [[יהושע א/טעמים#א יב|יהושע א,יב &quot;וְלָרֽאֿוּבֵנִי֙&quot;]]; [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יהושע יב,ו &quot;לָרֽאֿוּבֵנִי֙&quot;]]; [[יהושע יג/טעמים#יג ח|יהושע יג,ח &quot;הָרֽאֿוּבֵנִי֙&quot;]]; [[יהושע כב/טעמים#כב א|יהושע כב,א &quot;לָראֿוּבֵנִ֖י&quot;]]; [[יהושע כד/טעמים#כד יד|יהושע כד,יד &quot;יְר֧אֿוּ&quot;]]; [[שמואל א א/טעמים#א ט|שמ&quot;א א,ט &quot;אׇכְלָ֥הֿ&quot;]]; [[שמואל א יב/טעמים#יב כד|שמ&quot;א יב,כד &quot;יְר֣אֿוּ&quot;]]; [[שמואל א כ/טעמים#כ כ|שמ&quot;א כ,כ &quot;צִדָּ֣הֿ&quot;]]; [[שמואל ב יא/טעמים#יא כד|שמ&quot;ב יא,כד &quot;וַיֹּר֨אֿוּ הַמּוֹרִ֤אֿים&quot;]] (פעמיים); [[מלכים א יד/טעמים#יד יב|מל&quot;א יד,יב &quot;בְּבֹאָ֥הֿ&quot;]]; [[מלכים ב ח/טעמים#ח ו|מל&quot;ב ח,ו &quot;עָזְבָ֥הֿ&quot;]]; [[מלכים ב י/טעמים#י לג|מל&quot;ב י,לג &quot;וְהָראֿוּבֵנִ֖י&quot;]].
*'''נביאים אחרונים:''' [[ישעיהו יח/טעמים#יח ה|ישעיהו יח,ה &quot;נִצָּ֑הֿ&quot;]]; [[ישעיהו כא/טעמים#כא ב|ישעיהו כא,ב &quot;כׇּל־אַנְחָתָ֖הֿ&quot;]]; [[ישעיהו כג/טעמים#כג יז|ישעיהו כג,יז &quot;לְאֶתְנַנָּ֑הֿ&quot;]]; [[ישעיהו ל/טעמים#ל כז|ישעיהו ל,כז &quot;מַשָּׂאָ֑הֿ&quot;]]; [[ישעיהו ל/טעמים#ל לב|ישעיהו ל,לב &quot;מֽוּסָדָ֔הֿ&quot;]]; [[ישעיהו לד/טעמים#לד יא|ישעיהו לד,יא &quot;קַֽו־תֹֿ֖הוּ&quot;]]; [[ישעיהו מה/טעמים#מה ו|ישעיהו מה,ו &quot;וּמִמַּ֣עֲרָבָ֔הֿ&quot;]]; [[ישעיהו סה/טעמים#סה יח|ישעיהו סה,יח &quot;גִּילָ֖הֿ&quot;]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו ו|ירמיהו ו,ו &quot;עֵצָ֔הֿ&quot;]]; [[ירמיהו כ/טעמים#כ יז|ירמיהו כ,יז &quot;וְרַחְמָ֖הֿ&quot;]]; [[ירמיהו מד/טעמים#מד יט|ירמיהו מד,יט &quot;לְהַ֣עֲצִבָ֔הֿ&quot;]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ט|ירמיהו נא,ט &quot;רִפִּ֤אֿנוּ&quot;]]; [[יחזקאל טז/טעמים#טז מד|יחזקאל טז,מד &quot;כְּאִמָּ֖הֿ&quot;]]; [[יחזקאל כא/טעמים#כא טז|יחזקאל כא,טז &quot;לְמׇרְטָ֖הֿ&quot;]]; [[יחזקאל כג/טעמים#כג מב|יחזקאל כג,מב &quot;שָׁלֵ֣ו בָֿהּ֒&quot;]]; [[יחזקאל כד/טעמים#כד ו|יחזקאל כד,ו &quot;חֶלְאָתָ֣הֿ&quot;]]; [[יחזקאל כז/טעמים#כז כ|יחזקאל כז,כ &quot;לְרִכְבָּֽהֿ׃&quot;]]; [[יחזקאל לט/טעמים#לט טז|יחזקאל לט,טז &quot;הֲמוֹנָ֖הֿ&quot;]]; [[יחזקאל מז/טעמים#מז ח|יחזקאל מז,ח &quot;וְנִרְפּ֥אֿוּ&quot;]]; [[יחזקאל מז/טעמים#מז י|יחזקאל מז,י &quot;לְמִינָהֿ֙&quot;]]; [[הושע ט/טעמים#ט י|הושע ט,י &quot;כְּבִכּוּרָ֤הֿ&quot;]]; [[עמוס א/טעמים#א יא|עמוס א,יא &quot;שְׁמָ֥רָהֿ&quot;]]; [[צפניה ב/טעמים#ב יד|צפניה ב,יד &quot;אַרְזָ֖הֿ&quot;]]; [[זכריה ד/טעמים#ד ז|זכריה ד,ז &quot;הָרֹאשָׁ֔הֿ&quot;]]; [[זכריה ה/טעמים#ה יא|זכריה ה,יא &quot;לִבְנֽוֹת־לָ֥הֿ&quot;]].
*'''ספרי אמ&quot;ת:'''  [[תהלים לד/טעמים#לד י|תהלים לד,י &quot;יְר֣אֿוּ&quot;]]; [[תהלים מח/טעמים#מח יד|תהלים מח,יד &quot;לְֽחֵילָ֗הֿ&quot;]]; [[תהלים סח/טעמים#סח יח|תהלים סח,יח &quot;אֲדֹנָ֥י בָֿ֝֗ם&quot;]]; [[תהלים פט/טעמים#פט יא|תהלים פט,יא &quot;דִכִּ֣אֿתָ&quot;]]; [[משלי יב/טעמים#יב כח|משלי יב,כח &quot;נְתִיבָ֣הֿ&quot;]]; [[משלי כא/טעמים#כא כב|משלי כא,כב &quot;מִבְטֶחָֽהֿ׃&quot;]]; [[איוב יט/טעמים#יט ב|איוב יט,ב &quot;וּֽתְדַכּאֿוּנַ֥נִי&quot;]]; [[איוב לא/טעמים#לא ז|איוב לא,ז &quot;מֽאֿוּם&quot;]]; [[איוב לא/טעמים#לא כב|איוב לא,כב &quot;מִקָּנָ֥הֿ&quot;]]; [[איוב לא/טעמים#לא כב|איוב לא,כב &quot;מִשִּׁכְמָ֣הֿ&quot;]]; [[איוב לג/טעמים#לג ה|איוב לג,ה &quot;עֶרְכָ֥הֿ&quot;]].
*'''חמש מגילות:''' [[רות ב/טעמים#ב יד|רות ב,יד &quot;וַיֹּ֩אמֶר֩ לָ֨הֿ&quot;]].
*'''כתובים אחרונים:''' [[דניאל א/טעמים#א ד|דניאל א,ד &quot;מאֿוּם֩&quot;]]; [[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב &quot;דִּכְרוֹנָֽהֿ׃&quot;]]; [[דברי הימים א ה/טעמים#ה ו|דה&quot;א ה,ו &quot;לָרֽאֿוּבֵנִֽי&quot;]]; [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כו|דה&quot;א ה,כו &quot;לָראֿוּבֵנִ֣י&quot;]]; [[דברי הימים א יא/טעמים#יא מב|דה&quot;א יא,מב &quot;הָראֿוּבֵנִ֗י&quot;, &quot;לָראֿוּבֵנִ֖י&quot;]]; [[דברי הימים א יב/טעמים#יב לח|דה&quot;א יב,לח &quot;מִן־הָראֿוּבֵנִ֨י&quot;]]; [[דברי הימים א כו/טעמים#כו לב|דה&quot;א כו,לב &quot;עַל־הָראֿוּבֵנִ֤י&quot;]]; [[דברי הימים א כז/טעמים#כז טז|דה&quot;א כז,טז &quot;לָראֿוּבֵנִ֣י&quot;]].

===הטעמים הנדירים בכ&quot;א הספרים===

רוב רובם של טעמי המקרא בכ&quot;א הספרים שכיחים פחות או יותר: יש טעמים שנמצאים בכל פסוק או בכמעט כל פסוק, יש טעמים שמופיעים לעתים קרובות (לפחות פעם אחת בכמה פסוקים בממוצע), ויש טעמים שמוצאים אותם לעתים קצת יותר רחוקות (בדרך כלל פעמים אחדות בכל פרשה בממוצע). אמנם יש גם טעמים נדירים ביותר, שמופיעים פחות פעמים מאשר מספר הספרים במקרא, ובחלק מהספרים הם אינם נמצאים כלל:
#'''שלשלת (תמורתו של הסגול) מופיעה ב-7 פסוקים במקרא בלבד:'''{{הערה|על השלשלת ראו ברויאר ה.1, עמ' 120.}} [[בראשית יט/טעמים#יט טז|בראשית יט,טז]]; [[בראשית כד/טעמים#כד יב|כד,יב]]; [[בראשית לט/טעמים#לט ח|לט,ח]]; [[ויקרא ח/טעמים#ח כג|ויקרא ח,כג]]; [[ישעיהו יג/טעמים#יג ח|ישעיהו יג,ח]]; [[עמוס א/טעמים#א ב|עמוס א,ב]]; [[עזרא ה/טעמים#ה טו|עזרא ה,טו]].
#'''&quot;מרכא כפולה&quot; או &quot;תרי טעמי&quot; או &quot;תרין חוטרין&quot; (משרת שני לטפחא אחרי דרגא) מופיע ב-14 פסוקים במקרא:'''{{הערה|על טעם זה ועל ניגונו ראו ברויאר ג.27, עמ' 99-100.}} [[בראשית כז/טעמים#כז כה|בראשית כז,כה]]; [[שמות ה/טעמים#ה טו|שמות ה,טו]]; [[ויקרא י/טעמים#י א|ויקרא י,א]]; [[במדבר יד/טעמים#יד ג|במדבר יד,ג]]; [[במדבר לב/טעמים#לב מב|לב,מב]]; [[מלכים א י/טעמים#י ג|מל&quot;א י,ג]]; [[מלכים א כ/טעמים#כ כט|כ,כט]];{{הערה|על הנוסח המדויק של דוגמה זו בכתר ארם צובה ראו ייבין כח.3 עמ' 232-233.}} [[יחזקאל יד/טעמים#יד ד|יחזקאל יד,ד]]; [[חבקוק א/טעמים#א ג|חבקוק א,ג]]; [[זכריה ג/טעמים#ג ב|זכריה ג,ב]]; [[עזרא ז/טעמים#ז כה|עזרא ז,כה]]; [[נחמיה ג/טעמים#ג לח|נחמיה ג,לח]]; [[דברי הימים ב ט/טעמים#ט ב|דה&quot;ב ט,ב]]; [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ ל|כ,ל]].
#'''&quot;קרני פרה&quot; או &quot;פזר גדול&quot; (תמורתו של פזר קטן) ומשרתו שלפניו &quot;ירח בן יומו&quot; או &quot;גלגל&quot; מופיעים ב-16 פסוקים במקרא:'''{{הערה|ראו ברויאר ה.10, עמ' 127. על צורתם של שני הטעמים בכתבי היד ראו ייבין כא.3, עמ' 198: &quot;פזר גדול ('קרני פרה') הוא זווית בלבד: ˇ, בלי עיגולים בקצותיה (כבדפוסים). אין זו אפוא הרכבה של שתי התלישות (כך כבר ויקס, 21). משרתו, הגלגל, צורתו כשל משרת הפזר בטעמי אמ&quot;ת: עיגול שהושאר בו פתח מלמעלה (מט.5).&quot; טעם המשרת (ירח בן יומו) אינו מוקלד במהדורתנו, אלא מובא מתוך [[תבנית:ירח בן יומו]]. השימוש בתבנית זו מיועד להבחין בינו לבין &quot;גלגל&quot; בטעמי אמ&quot;ת (הזהה לו) ולבין &quot;אתנח הפוך&quot; בטעמי אמ&quot;ת (שצורתו דומה לו בפונטים המקובלים). יוצא שכל הפסוקים שבהם מופיע &quot;ירח בן יומו&quot; מתויגים ע&quot;י התבנית שלו. למידע נוסף על הטעמים הדומים לו בספרי אמ&quot;ת ראו '''[[#הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל|להלן]]'''.}} [[במדבר לה/טעמים#לה ה|במדבר לה,ה]]; [[יהושע יט/טעמים#יט נא|יהושע יט,נא]]; [[שמואל ב ד/טעמים#ד ב|שמ&quot;ב ד,ב]]; [[מלכים ב י/טעמים#י ה|מל&quot;ב י,ה]]; [[ירמיהו יג/טעמים#יג יג|ירמיהו יג,יג]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח כה|לח,כה]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח כא|יחזקאל מח,כא]]; [[אסתר ז/טעמים#ז ט|אסתר ז,ט]]; [[עזרא ו/טעמים#ו ט|עזרא ו,ט]]; [[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה א,ו]]; [[נחמיה ה/טעמים#ה יג|ה,יג]]; [[נחמיה יג/טעמים#יג ה|יג,ה]]; [[נחמיה יג/טעמים#יג טו|יג,טו]]; [[דברי הימים א כח/טעמים#כח א|דה&quot;א כח,א]]; [[דברי הימים ב כד/טעמים#כד ה|דה&quot;ב כד,ה]]; [[דברי הימים ב לה/טעמים#לה ז|לה,ז]].

לגבי ניגונה של &quot;מרכא כפולה&quot; כתב ברויאר:{{הערה|ג.27, עמ' 100.}} &quot;בכל המקומות האלה המרכא היא תחליפו של התביר, שהיה ראוי לשמש כמשנה אחרון לפני הטפחא... ומסתבר, שגם ניגונה של המרכא הכפולה היה דומה לניגון התביר.&quot; ברויאר התכוון לניגונה בפיהם של בעלי המסורה, שניגנו את הטעם בדומה לטעם תביר כמו שהם מסרו בעצמם את תפקידו ואת צורתו בדומה לתביר.

אמנם יכול להיות שהמצב היה שונה לגבי ניגונם של הטעמים הנדירים בתפוצות ישראל לאחר תקופתם של בעלי המסורה. סביר שמנגינת הטעמים הנדירים לא הייתה שגורה בפיהם של חלק מהקוראים, והם נאלצו לתת פירוש מוזיקלי ע&quot;פ צורתו הכתובה של הטעם או ע&quot;פ תפקידו בפיסוק. המנהג אצל חלק מהקוראים במסורת אשכנז לקרוא &quot;קרני פרה&quot; בתור הרכבה של שתי תלישות (בדומה לצורתו בדפוסים) אולי מהווה דוגמה לכך.

===תווים עתידיים===

אנחנו מקווים שבעתיד יוסיפו עוד תווים חיוניים בעברית ביוניקוד לטובתה של לשון המקרא, כגון: שווא נע, דגש חזק, פתח גנוב, מפיק, ועוד. אם וכאשר זה יקרה, יהיה מקום להוסיף גם אותם בתוך מהדורתנו או בכל מהדורה נגזרת ממנה.

==עשרת הדברות: תצוגת מערכת הטעמים הכפולה==

במהדורתנו הוספנו טבלאות לעשרת הדברות בספר שמות ובספר דברים, המופיעות כנספחים בסוף כל הדפים הרלוונטיים (דפי הפרק והפרשה והספר המלא), כדי לקרוא את &quot;הטעם התחתון&quot; ואת &quot;הטעם העליון&quot; ולהשוות ביניהם.{{הערה|יש [[עשרת הדברות בסיס/טעמים#פסוק מעשה ראובן|טבלה דומה]] גם לפסוק מעשה ראובן בספר בראשית, וגם היא מופיעה בדף של הפרק והפרשה והספר המלא. כל הטבלאות מבוססות על דף הבסיס הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים|כאן]]'''.}} להלן טבלה עם קישורים ישירים לכל הדפים השייכים לעשרת הדברות. למידע מפורט על מערכות הטעמים הכפולות בתורה, ועל הטיפול שעשינו בהן במהדורתנו, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: עשרת הדברות|בפרק הבא על קביעת הנוסח בתורה]]'''.
&lt;קטע התחלה=טבלה לדפים של עשרת הדברות/&gt;
{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ דפי [[:W:עשרת הדברות|עשרת הדברות]] ב&quot;מקרא על פי המסורה&quot;
|- align=center
| 
! הדף הראשי של עשרת הדברות
! הדף הראשי של עשרת הדברות באנגלית
! דף בסיס טכני לעשרת הדברות
! דפי מקרא: עשרת הדברות בטעמים כפולים
! דפי מקרא: הטעם התחתון והטעם העליון
|- align=center
! עשרת הדברות בספר שמות
| '''[[עשרת הדברות/טעמים|עשרת הדברות]]'''
| '''[[Decalogue]]'''
| [[עשרת הדברות בסיס/טעמים|עשרת הדברות בסיס]]
| [[ספר שמות/טעמים#עשרת הדברות חזרה|ספר שמות]]{{ש}}[[פרשת יתרו/טעמים#עשרת הדברות חזרה|פרשת יתרו]]{{ש}}[[שמות כ/טעמים#עשרת הדברות חזרה|שמות פרק כ']]
| [[ספר שמות/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|ספר שמות]]{{ש}}[[פרשת יתרו/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|פרשת יתרו]]{{ש}}[[שמות כ/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|שמות פרק כ']]
|- align=center
! עשרת הדברות בספר דברים
| '''[[עשרת הדברות/טעמים|עשרת הדברות]]'''
| '''[[Decalogue]]'''
| [[עשרת הדברות בסיס/טעמים|עשרת הדברות בסיס]]
| [[ספר דברים/טעמים#עשרת הדברות חזרה|ספר דברים]]{{ש}}[[פרשת ואתחנן/טעמים#עשרת הדברות חזרה|פרשת ואתחנן]]{{ש}}[[דברים ה/טעמים#עשרת הדברות חזרה|דברים פרק ה']]
| [[ספר דברים/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|ספר דברים]]{{ש}}[[פרשת ואתחנן/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|פרשת ואתחנן]]{{ש}}[[דברים ה/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|דברים פרק ה']]
|}&lt;קטע סוף=טבלה לדפים של עשרת הדברות/&gt;

'''עשרת הדברות בספר שמות ובספר דברים (מהדורת לימוד מנוקדת):''' '''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות ובספר דברים (מהדורת לימוד מנוקדת)|בתוך הדף הראשי של עשרת הדברות]]''' (וכן [[Decalogue#The Decalogue in Exodus and Deuteronomy (Study Edition with Vowels)|בתוך הדף של עשרת הדברות באנגלית]]) מופיעה בנוסף מהדורת לימוד מנוקדת, בלי טעמי המקרא. מהדורה מנקודת זו מבוססת על '''[[עשרת הדברות/ניקוד|הדף הזה]]'''.

==עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו==

===טעם כפול בהברה המוטעמת בספרי אמ&quot;ת===

'''הצורך:''' בטעמי אמ&quot;ת יש טעם מפסיק אחד שנכתב תמיד בתחילת התיבה מימין לאות הראשונה (טעם ה'''דחי'''), וטעם מפסיק אחד שנכתב תמיד בסופה משמאל לאות האחרונה (טעם ה'''צינור''').{{הערה|יש להבדיל בין טעם ה'''צינור''' שהוא טעם מפסיק, לבין טעם ה'''צינורית''' שהוא טעם מחבר ומשני. הצינור נכתב תמיד בסוף התיבה משמאל לאות האחרונה, ואילו הצינורית נכתבת תמיד על גבי אות אחת בתחילת התיבה או באמצעה (והיא יושבת על גבי האות שלה באמצעה). בתור טעם משני, הצינורית תמיד נכתבת ביחד עם עוד טעם, שהוא הטעם העיקרי באותה תיבה או בתיבות מוקפות. ראו לדוגמה [[משלי ל/טעמים#ל לג|משלי ל,לג]] (&quot;י֘וֹצִ֤יא&quot;). וראו עוד להלן, [[#צינורית|&quot;צינורית&quot;]].}} אין ספק שסימון נוסף של הדחי והצינור בהברה המוטעמת יועיל לקורא בספרי אמ&quot;ת, [[#טעם כפול בהברה המוטעמת|בדיוק כמו בכ&quot;א הספרים]]. ואכן בקצת מהפסוקים בכתר שיש בהם טעם הדחי, בתיבות מסוימות שעשוי להתעורר בהן ספק באיתור הטעם בתיבה, יש סימון בכתר של ההברה המוטעמת ע&quot;י קו קטן שנראה כמו געיה או מרכא;{{הערה|לדעתו של ייבין, מדובר על קווים הדומים למרכא בכתר ובכתבי־היד הקרובים, וכך הדפיס אותם ברויאר במהדורותיו האחרונות (כגון ע֭וּרָ֥ה ב[[תהלים נז/טעמים#נז ט|נז,ט]]). אך דותן ומג&quot;ה הכריעו שקו כזה הוא געיה, וכך הדפיס אותם אף ברויאר במהדורתו הראשונה (כגון ע֭וּרָֽה). וכך נראה גם לנו באופן כללי, ולכן הבאנו את הקווים האלה במהדורתנו כגעיות. ייבין הביא את דבריו של חיבור מסורה קדום: &quot;אלא שקצת הסופרים מביאים תחת אות הטעם במקומות הקשים את מקלו בצורת המרכא '''ואינו מרכא''', אל כדי שייוודע שהוא האות המוטעמת...&quot; (ההדגשה אינה במקור). ייבין הציע שם גם סיבה שלא כתבו סימן מאונך כגעיה אלא נטוי לצד שמאל כמרכא: כדי שהקורא לא יחשוב שמדובר בהטעמה מלעיל ומדובר בגעיה לאחר הטעם (המצויה לעתים בכתר). מציאות זו לגבי הקווים הנדירים ממילא בהברה המוטעמת מחלישה את הטיעון שבגלל התקדים לכאורה בכתבי־היד, יש לסמן אותה בקו של געיה דווקא, ולא על ידי הכפלת הטעם (ראו על כך להלן).}} מדובר על 9 מקומות בלבד בכתר, מתוך 2685 פסוקי אמ&quot;ת המוטעמים בטעם הדחי.{{הערה|תשעת המקומות בכתר הם: ק֭וּמָֽה (תהלים [[תהלים מד/טעמים#מד כז|מד,כז]]), ע֭וּרָֽה ([[תהלים נז/טעמים#נז ט|נז,ט]]; [[תהלים קח/טעמים#קח ג|קח,ג]]), יִ֭מָּחֽוּ ([[תהלים סט/טעמים#סט כט|סט,כט]]), צָ֭רָתִֽי ([[תהלים פו/טעמים#פו ז|פו,ז]]), קָ֭רָֽאתִי ([[תהלים קלח/טעמים#קלח ג|קלח,ג]]), אָ֭נָֽה ([[תהלים קלט/טעמים#קלט ז|קלט,ז]]), אֹ֭כֵֽל ([[משלי יג/טעמים#יג כה|משלי יג,כה]]), אָ֭נֹכִֽי ([[איוב כט/טעמים#כט טז|איוב כט,טז]]). רוב הדוגמאות שבכתבי־היד הקרובים הם באותם פסוקים; ראו ייבין, מד.1, עמ' 301-302.}} בכתבי־היד הקרובים לכתר קיימת תופעה דומה באותם פסוקים או בקצת פסוקים אחרים. ובדומה לכך לגבי צינור: בכתבי־היד הקרובים לכתר עשוי לבוא טעם כפול בהברה המוטעמת כדי להורות על מקום הטעם במקום שאפשר לטעות בו,{{הערה|ראו ייבין, המסורה למקרא, 328 (עמ' 195). לגבי צינור הכפילו בכתבי־היד את הטעם עצמו, ולא כתבו געיה במקומו.}} כגון: שַׁ֮תּוּ֮ ([[תהלים מט/טעמים#מט טו|תהלים מט,טו]]).{{הערה|הטעם הכפול מצוי בתיבה זו בשני כתבי־יד הקרובים לכתר ארם צובה: '''ק13''' ו'''ת'''. כפילת הטעם צינור באה בעקביות בכתבי־יד שנכתבו בניקוד טברני מורחב, כגון בחלק מכתבי־יד האשכנזים והאיטלקים. ראו לדוגמה את [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2/0687 כת&quot;י וטיקן Urb.ebr.2] ואת [https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n681/mode/1up?view=theater כת&quot;י ארפורט 3], בהם נכתב טעם כפול של צינור בתיבה שַׁ֮תּוּ֮ (אמנם בשני השי&quot;ן קמוצה והתי&quot;ו דגושה!). באותם עמודים בשני כתבי־היד ניתן לראות כמה דוגמאות של הטעם דחי, שנכתבו בצורת '''תביר''' בהברה המוטעמת (אם ההברה המוטעמת אינה בראש התיבה); ראו על כך ייבין, המסורה למקרא, 327 (עמ' 195). לדוגמה נוספת של סימון צינור ודחי באותם שני כתבי־יד, ראו [[תהלים יח/טעמים#יח מד|תהלים יח,מד-מט]]: [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2/0676 כאן] ו[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n669/mode/1up?view=theater כאן]. }}

לכאורה, הצורך לסמן טעם כפול בהברה המוטעמת בספרי אמ&quot;ת זהה לכ&quot;א הספרים.

'''תקדימים:''' בדפוסים הישנים של התנ&quot;ך לא מצאנו תקדים לסימון טעמים כפולים בספרי אמ&quot;ת. אפילו [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full/page/n1173/mode/2up?view=theater בֶער], שסימנו טעם כפול בעקביות במהדורותיהם בכ&quot;א הספרים, לא סימנו טעם כפול בטעמי אמ&quot;ת, וגם לא דפוס קורן. ואילו בתנ&quot;ך מהדורת &quot;סימנים&quot; (פלדהיים תש&quot;ע), שבה יש סימון כפול בכ&quot;א הספרים ועוד סימני עזר נוספים, בתיבות של דחי סימנו בעקביות את ההברה המוטעמת ע&quot;י קו של געיה.{{הערה|לגבי הצינור, אין בתנ&quot;ך סימנים ציון של מקום הטעם (ראו שם לדוגמה [[תהלים יג/טעמים#יג ו|תהלים יג,ו]] (&quot;בָטַחְתִּי֮&quot; ולא &quot;בָטַֽחְתִּי֮&quot;). בנוסף לכך, טעם הצינור בתנ&quot;ך סימנים נדפס על גבי האות האחרונה באמצעה (לא לשמאלה), וזה מגביר את הקושי להבחין בינו לבין &quot;צינורית&quot;.}} מלבד תנ&quot;ך סימנים, מאז שנת תש&quot;ס (2000) בערך יצאו לאור כמה מהדורות עממיות של ספר תהלים עם טעמי אמ&quot;ת, שבהן ציינו את מקום הטעם בעקביות, הן לדחי והן לצינור, על ידי געיה.{{הערה|ביניהם: '''ספר תהלים &quot;סימנים&quot;''' מסודר בסדר חדש באותיות מאירות עיניים בשילוב ניקוד מיוחד לקריאה נוחה ומדוייקת (ירושלים: פלדהיים, תשס&quot;ב); '''תהלים המפואר אור החיים''' מדוייק מנוקד בשוא נע וקמץ קטן עם מנחה וערבית תפילות והוספות רבות מסודר באותיות מאירות עיניים בפאר והדר (ירושלים: אור החיים, תשס&quot;ו); '''תהלים עבודה שבלב''' מדוייק ומהודר ביופיו עם פיסוק לכל משפט והדגשת שוא נע וקמץ רחב כולל הקדמה לכל פרק ופרק לעורר ההבנה והכוונה (הוצאת אייל, תשע&quot;ב), מהודרה חדשה ומתוקנת; '''ספר תהילים שעריו בתודה''' עם תפילות נחוצות, שיר השירים, פרקי שירה ונשמת כל חי (מכון שירה חדשה, אין תאריך). ראו דוגמאות מתוך ספרי התהלים האלה [https://u.pcloud.link/publink/show?code=XZuqyX5ZJBkWs9vvX70yRtU4T8xfCBkXzx3k בקישור הזה]. לגבי הפריט הראשון, דהיינו '''ספר תהלים &quot;סימנים&quot;''', יש לשים לב שצבעו בו את שני הטעמים (דחי וצינור) בצבע אפור בכל מקום שהם לא נכתבים במקום הטעם, כאילו היו טעמים מחברים. עיצוב זה מקשה על קריאת הפסוק לפי חלוקת הטעמים. עוד יותר מוזר שלגבי צינור, הוסיפו קו של געיה '''בכל''' תיבה של צינור, כולל ברוב רובן של התיבות הנקראות מלרע (בניגוד גמור לסימון הטעם הכפול לדחי ולשאר הטעמים הכפולים בכ&quot;א הספרים).}} יש גם כמה סידורים פופולריים בנוסח הספרדים ועדות המזרח שהקפידו להדפיס בהם את הפסוקים עם טעמים, ובפסוקי אמ&quot;ת (בעיקר במזמורים רבים מתהלים) הקפידו עוד לסמן את מקום הטעם בעקביות על ידי קו של געיה, הן לדחי והן לצינור.{{הערה|ראו: '''סידור מהולל שם א-ד-נ-י / הסידור המושלם''' (כרמיאל: הוצאה פרטית של אזולאי שלמה, תשע&quot;ב); '''סידור המפורש כוונת הלב השלם''' (ירושלים: שירה חדשה, תשע&quot;ד); '''סידור עבודה שבלב השלם''' (מכון שירה חדשה / הוצאת היכלות, אין תאריך); '''סידור פאר ישראל''' (אשקלון: הוצאת פאר הקודש, תשע&quot;ד). ראו דוגמאות מתוך הסידורים האלה [https://u.pcloud.link/publink/show?code=XZNHyX5Z3y4dOXe6A3VP1a7oLznYO4OCO3V7 בקישור הזה].}}

'''שאלת הסימון בגעיה:''' האופן שבו נכון לסמן את ההברה המוטעמת בתיבות של דחי וצינור תלוי בשיקול הדעת. בכתבי־היד, כאמור, לא הרבו לסמן אותה על ידי געיה, ועשו זאת רק בתיבות בודדות של דחי לעיתים רחוקות. אבל אם מסמנים את ההברה המוטעמת על ידי געיה באופן מלא ובעקביות, כמו שעשו בתנ&quot;ך סימנים בתיבות של דחי, אז מתעוררת בעיה: ריבוי געיות בתוך תיבה שיש בה געיה ממילא. ריבוי געיות בתיבה אחת זר לשיטת הכתר, וגם יחסית נדיר בשאר כתבי־היד הטברנים. הוא גם מקשה על הקריאה, כי הקורא נתקל בתיבה שהטעם נכתב בה בהברה בלתי-מוטעמת, וזה כבר מבלבל, ועוד יותר מבלבל שהגעיה אינה מסמנת באופן ברור וחד-משמעי את מקום הטעם כי יש יותר מגעיה אחת, והקורא חייב להכריע ביניהן תוך כדי קריאה. ראו לדוגמה במזמור ט&quot;ז, איך נראית געיה בהברה המוטעמת בנוסף על געיה נוספת הקיימת ממילא בכתב־היד: &quot;לַֽ֭יהֹוָֽה&quot; (דחי ב[[תהלים טז/טעמים#טז ב|פסוק ב]]), &quot;תּֽוֹדִיעֵֽנִי֮&quot; (צינור ב[[תהלים טז/טעמים#טז יא|פסוק יא]]). יש גם תיבות של דחי שנכתב בתוכן טעם משני, או טעם משני וגעיה, כגון: &quot;פֶּן־תֹּ֣֭אמְרוּ&quot; ([[איוב לב/טעמים#לב יג|איוב לב,יג]]), &quot;הֲֽ֭מִבִּינָ֣תְךָ&quot; ([[איוב לט/טעמים#לט כו|שם לט,כו]]), ובתוספת געיה היינו מקבלים &quot;פֶּן־תֹּ֣֭אמְרֽוּ&quot;, &quot;הֲֽ֭מִבִּינָ֣תְךָֽ&quot;. ובכלל, בכל התיבות של דחי וצינור, שיטה זו איננה נוחה בגלל שהיא אנטי-אינטואיטיבית לקורא, החייב '''להטעים געיה''' במקום '''להטעים טעם'''.

באחד מסידורי התפילה שבו השתמשו בקו של געיה כדי להורות על קריאה מדוייקת, ציינו במבוא למהדורה ש&quot;לסימן המעמיד (המתג) הנמצא מתחת לתיבה ישנם מספר תפקידים&quot;, ומנו שם חמישה תפקידים שונים. התפקיד החמישי הוא:

:ה) כיון שישנם מילים שלא ברורה היכן ההטעמה בהם, לכן בסדור זה, במקומות שיש חשש שתגרם טעות כזו, הוצב סימן מתג (געיה) מתחת למקום ההטעמה. אולם כדי להבדילו מהמתג הרגיל ולציין שההטעמה צריכה להיות באות שהוא מופיע בה הוארך מתג זה יותר מהמתג הרגיל, לדוגמה: וַ֭אֲנִֽי; בְּ֭יָדֽוֹ; הָלַֽךְ֮. כמו כן, לעיתים הוארך גם הטעם 'סוף פסוק', במקומות שתיתכן טעות בהטעמת המלה, לדוגמה במלה 'כְּֽמַעֲשֵֽׂהוּ' הוארך הטעם {{נוסח|תחת השי&quot;ן|במקור נכתב בטעות: תחת העי&quot;ן.}} כדי להבדילו מהמתג תחת הכ&quot;ף שאינו מציין הטעמה אלא רק הארכה מועטת, וכן במלה יְשָֽׁרְתֵֽנִי. במלה 'יִצְפֹּֽנוּ' הוארך המתג כדי להדגיש שהטעם הוא מלעיל.{{הערה|'''סידור כוונת הלב השלם''' (מכון שירה חדשה תשע&quot;ד), מבוא, עמ' 10-11.}}

אין כמו ההסבר הזה, ולצדו הצורך לעצב סוגים שונים של קווי געיה כדי להבחין בין תפקידיהם השונים, כדי ללמד על הקושי להשתמש בגעיה בתור סימן להברה המוטעמת בפסוקי אמ&quot;ת. בהתאם לכך יש לשים לב שבכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, במקומות הנדירים שבהם סימנו את ההברה המוטעמת בתיבה של דחי על ידי געיה, לא עשו כך באף תיבה שיש בה געיה אחרת. ועוד ייתכן שכתבו את הקו הקטן בנטייה לצד שמאל בדומה למרכא, במקום לכתוב אותו מאונך, כדי להבדילו מן הגעיה. אמנם בסופו של דבר אין בו משמעות של געיה ולא של מרכא.

'''שאלת הטעם הכפול לדחי:''' ייתכן שיש קושי מיוחד לגבי טעם הדחי, בגלל שהוא דומה לטעם אחר, הטרחא, בצורתו. הקורא עלול להתבלבל ביניהם אם הוא ייתקל בדחי בתוך התיבה.

אבל שני הטעמים, דחי וטרחא, שונים מאוד במיקומם מתחת לאות: בשונה מהדחי, טעם הטרחא נכתב '''אחרי''' הניקוד באמצע האות או בצדה השמאלי. בנוסף לכך, בגלל שהדחי נכתב תמיד בתחילת התיבה לימינה של האות הראשונה, באופן די בולט שקשה לפספס, החשש הזה פחות בעייתי. ייחודו של טעם הדחי עוד יותר בולט בטעם כפול, כשרואים שני טעמים מקבילים של דחי אחד אחרי השני לפני תחילת התיבה ובתוך אותה תיבה. כלומר: ניתן לטעון בצדק שב'''כל''' דחי יש דמיון לטרחא בצורתו, אבל הדמיון הזה קיים ממילא גם בלי להוסיף טעם כפול. אם מוסיפים את הטעם הכפול, אז הדמיון בין דחי לטרחא דווקא יורד.

בשאלה הזאת יש הרבה משקל לפונט: אם הפונט עושה הבחנה ברורה וחדה בין דחי לבין טרחא, אז הקושי הזה יהיה פחות מורגש. וכך נראה בפונט שאנחנו משתמשים בו ב&quot;מקרא על פי המסורה&quot;. ראו לדוגמה את הסימון של טעם כפול לדחי בפסוקים רבים בדף הנסיוני [[משתמש:Dovi/טעמי אמ&quot;ת כפולים|משלי ל']] (א, ז, ח, כ, כא, כג, כה, כו, כח), והשוו לפסוקים אחרים שבהם הדחי נכתב פעם אחת בתיבה שטעמה לעיל (כגון י, יא, יב, יג). ואז השוו את הדחי הכפול ב[[משתמש:Dovi/טעמי אמ&quot;ת כפולים#ל א|פסוק א]] (&quot;הַגֶּבֶר&quot;) אל טעם הטרחא באותו פסוק (&quot;לְאִ֖יתִיאֵ֣ל&quot;): ההבדל ביניהם בולט הן בגלל המיקום השונה מתחת לאות, והן בגלל כפילות הטעם לדחי. וראו שם עוד פסוקים שבהם טעם הצינור כפול (ט, יט) לעומת פסוקים שבהם הוא נכתב פעם אחת בתיבה שטעמה מלרע (יד, טו, טז, יז); והשוו ל[[משתמש:Dovi/טעמי אמ&quot;ת כפולים#ל לג|פסוק לג]] שיש בו צינורית.

'''טעם כפול לצינור:''' הצינור פחות נפוץ מהדחי. הוא מופיע רק בפסוקים המתחלקים ליותר משני חלקים עיקריים, כאשר החלק הראשון של הפסוק נמצא בתחומו של &quot;עולה ויורד&quot; והצינור יכול לחלק את תחומו. בנוסף לכך, הצינור נכתב כאמור בסוף התיבה, ובגלל שהרוב המכריע של המילים מוטעמות מלרע, בהברה האחרונה, יוצא שמספר המילים המוטעמות מלעיל ושבהן יש צורך להוסיף טעם כפול הוא יחסית קטן.

מכיוון שהצינור גם דומה ל&quot;זרקא&quot; בכ&quot;א הספרים בצורתו ובמיקומו בתיבה, והקורא בכ&quot;א הספרים כבר רגיל למשמעותו ולמשמעות הטעם הכפול שלו, אין כל בעיה לסמן אותו במקומות המעטים שיש צורך בכך.

'''צינור – התו לטעם הכפול:''' לגבי הצינור, חייבים לסמן את הטעם הכפול שלו בהברה המוטעמת על ידי עוד תו של '''צינור''' דווקא. אסור להשתמש ב'''צינורית''' לשם כך, כי הצינורית היא טעם אחר בספרי אמ&quot;ת, וחייבים להפריד ביניהם. המיקום שלהם שונה מעל האות, באופן בולט. בכך שונה טעם הצינור בספרי אמ&quot;ת מטעם הזרקא בכ&quot;א הספרים. כי לגבי זרקא הייתה אפשרות לסמן את הטעם הכפול בתו שיושב מעל גבי האות באמצעה, אבל לגבי הצינור אי אפשר לעשות את זה.

'''מסקנה:''' רצוי לסמן את ההברה המוטעמת בתיבות של דחי וצינור היא בדיוק כמו בכ&quot;א הספרים: על ידי הוספת טעם כפול בהברה המוטעמת. קוראים הרגילים לזה בשאר ספרי התנ&quot;ך יתרגלו בקלות לשיטה דומה בספרי אמ&quot;ת.

'''המצב הנוכחי:''' בתשרי תשפ&quot;ה (2024) הסתיים ביצוע מלא של סימון כפול ל&quot;דחי&quot; ו&quot;צינור&quot; בפסוקי אמ&quot;ת. אין שינוי בפועל בתצוגת רוב הפסוקים, שיש בהם טעם דחי, אך ניתן לראות סימון להברה המוטעמת ב'''[https://bdenckla.github.io/phonetic-hbo/ תנ&quot;ך הפונטי]''' ובדפי העריכה  בתוך [[תבנית:מ:דחי]]. לגבי טעם הצינור, שאין בו קושי, הטעם הכפול כבר מופיע במהודרתנו (ע&quot;י השימוש ב[[תבנית:מ:צינור]]).

===עולה ויורד===

'''עולה ויורד''' הוא טעם המחלק את התחום השלם של הפסוק, בתוך פסוקים ארוכים או מורכבים בספרי אמ&quot;ת. אמנם רוב פסוקי אמ&quot;ת נחלקים ע&quot;י אתנחתא, כמו בכ&quot;א הספרים. אך אם החלק השני של הפסוק ארוך, אז הפסוק השלם יתחלק בדרך כלל על ידי עולה ויורד, ולשמאלו יתחלק שוב בחלוקה משנית על ידי אתנחתא.{{הערה|מתוך 4465 פסוקי אמ&quot;ת, רק 421 מתחלקים בחלוקה ראשית ע&quot;י עולה ויורד (כ-9.4%).}} בכך גדול כוחו של עולה ויורד מכוחו של אתנחתא.

&quot;עולה ויורד ( ֫א֥), כנראה, נקרא כן על שם ניגונו העולה והיורד; ניגון זה בא לידי ביטוי גם בצורת הטעם.&quot;{{הערה|ברויאר, טעמי המקרא, ט.9א, עמ' 217.}} כלומר: נראה שטעם זה מסומן בשני סימנים בגלל שניגונו מתבצע בשני חלקים. יש בו הקדמה מוזיקלית כלשהי המסומנת על ידי ה&quot;עולה&quot;, וביצוע מוזיקלי עיקרי המסומן על ידי ה&quot;יורד&quot;.{{הערה|אמנם אין זו דעתו של ייבין, מט.1, עמ' 331. &quot;מסימונו של ה&quot;עולה&quot; בדוגמות הנזכרות בהברה הראויה לגעיה קלה אין להסיק שהוא בא במקום געיה, שכן געיה כבדה וגעית־שוא באות בתיבות אלו לפני ה&quot;עולה&quot;, ולא היתה הטעמה כזו באפשר אילו כוח ה&quot;עולה&quot; היה ככוח געיה. סימון ה&quot;עולה&quot; בהברה הראויה לגעיה אין סיבתו כנראה אלא גראפית.&quot;}}

ה&quot;עולה&quot; מסומן קודם ל&quot;יורד&quot; מעל אחת האותיות בתיבה, או אפילו בסוף התיבה שלפניה, וה&quot;יורד&quot; מסומן אחריו מתחת לאות בהברה המוטעמת. מקומו המדויק של ה&quot;עולה&quot; משתנה לפי הנסיבות: &quot;בכתר העולה הוא על פי רוב בהברה הראויה לגעיה קלה; כגון: לְֽת֫וֹכַחְתִּ֥י ([[משלי א/טעמים#א כג|מש' א, כג]]); ורק אם אין בתיבה הברה הראויה לגעיה קלה, הרי העולה הוא בהברה שלפני הטעם.&quot;{{הערה|ברויאר, שם, ט.8א, עמ' 217 הערה 4. שאר ההסבר להלן על &quot;עולה ויורד&quot; מבוסס על ייבין, מט.1, עמ' 330-331; ועל דברי ברויאר שם בגוף הטקסט בעמ' 217. הבאנו לרוב את הדוגמאות של ברויאר, אך רובן נבחרו מתוך הפניותיו של ייבין.}} סימון ה&quot;עולה&quot; בהברה הראויה לגעיה קלה הוא &quot;כאילו היה טעם־משנה&quot;.{{הערה|ייבין שם, עמ' 331; אמנם לדעתו אין זה באמת &quot;טעם־משנה&quot; (ראו לעיל). יצויין שב-6 מקומות בכתר כתב המסרן געיה באות של ה&quot;עולה&quot;: [[תהלים ב/טעמים#ב ז|ב,ז]]; [[תהלים לז/טעמים#לז ז|לז,ז]]; [[תהלים עח/טעמים#עח לח|עח,לח]]; [[תהלים פ/טעמים#פ טו|פ,טו]]; [[משלי ח/טעמים#ח לד|משלי ח,לד]]; [[איוב יד/טעמים#יד יד|איוב יד,יד]].}} ואילו בדפוסים מסומן ה&quot;עולה&quot; בקביעות בהברה שלפני הטעם, כגון: לְֽתוֹכַ֫חְתִּ֥י.{{הערה|כך בדפוסים כגון לטריס, קורן (לְֽתֽוֹכַ֫חְתִּ֥י בגעיה בהברה הראויה לכך). וכך מסומן ה&quot;עולה&quot; אפילו במהדורות מסוימות המבוססות באופן מלא או חלקי על כתר ארם צובה, כגון ברויאר ו&quot;סימנים&quot;.}} כאמור, אם אין בתיבה הברה הראויה לגעיה קלה, אז גם בכתבי־היד מסומן ה&quot;עולה&quot; בהברה שלפני הטעם כגון: רְשָׁ֫עִ֥ים ([[תהלים א/טעמים#א א|א,א]]), לְנַ֫פְשִׁ֥י ([[תהלים ג/טעמים#ג ג|שם ג,ג]]). כך המצב בדרך כלל. אך אם הברת ה&quot;יורד&quot; באה אחרי שוא נע (בתחילת התיבה או אחרי מקף), אז מסומן ה&quot;עולה&quot; מעל האות המנוקדת בשווא, כגון: מְ֫צֹ֥א ([[תהלים לב/טעמים#לב ו|לב,ו]]), שְׁ֫מ֥וֹ ([[תהלים סח/טעמים#סח ה|סח,ה]]), אֶת־שְׁ֫מֶ֥ךָ ([[תהלים קמב/טעמים#קמב ח|קמב,ח]]).{{הערה|ייבין וברויאר ציינו חריג יחיד לכלל הזה בכתר ארם צובה: כִּֽי־דַלּ֢וֹתִ֫י מְאֹ֥ד ([[תהלים קמב/טעמים#קמב ו|קמב,ו]]).}} עוד יוצא מן הכלל הוא שם הוי&quot;ה, שבו הכתר רגיל לסמן את ה&quot;עולה&quot; באות יו&quot;ד (ובמקום אחד אף בוצע תיקון לשם כך), אך בשני מקומות סימנוֹ על אות ה&quot;א הראשונה.{{הערה|כתבי־היד הקרובים רגילים לסמן את ה&quot;עולה&quot; באות ה&quot;א בשם הוי&quot;ה (ויש תופעה דומה לגבי סימון מהפך מצונר בתיבה זו; ראו ייבין מט.3, עמ' 332; נג.1; ו[[#צינורית|להלן במבוא]]). שם הוי&quot;ה מוטעם ב&quot;עולה ויורד&quot; במקומות הבאים בכתר ארם צובה: [[תהלים כז/טעמים#כז כד|תהלים כז,יד]]; [[תהלים פד/טעמים#פד ג|תהלים פד,ג]]; *[[תהלים פה/טעמים#פה ט|תהלים פה,ט]] (&quot;עולה&quot; מסומן באות ה&quot;א); [[תהלים קד/טעמים#קד א|תהלים קד,א]] (באות יו&quot;ד לאחר תיקון); [[תהלים קל/טעמים#קל ז|תהלים קל,ז]]; [[תהלים קמב/טעמים#קמב ו|תהלים קמב,ו]]; *[[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]] (באות ה&quot;א).}}

לעתים מסומן ה&quot;עולה&quot; בהברה שלפני ה&quot;יורד&quot; כשהיא בתיבה המוקפת אל תיבת ה&quot;יורד&quot;, כגון: לֹ֫א־לָ֥נוּ ([[תהלים קטו/טעמים#קטו א|קטו,א]]), כֶּ֫ן־ה֥וּא ([[משלי כג/טעמים#כג ז|משלי כג,ז]]). ולפעמים מסומן ה&quot;עולה&quot; בסוף תיבה המחוברת אל תיבת ה&quot;יורד&quot; בטעם מחבר, כגון: מִֽי־יַרְאֵ֢נוּ֫ ט֥וֹב ([[תהלים ד/טעמים#ד ז|ד,ז]]), סָפַ֢רְתָּ֫ה אָ֥תָּה ([[תהלים נו/טעמים#נו ט|שם נו,ט]]). (הטעם המחבר בשתי הדוגמאות האחרונות הוא &quot;אתנח הפוך&quot;, אחד מהמשרתים הנפוצים של &quot;עולה ויורד&quot;).{{הערה|על שמו וצורתו של אתנח הפוך ראו ייבין, מט.6, עמ' 333-334. (השם ניתן לו ע&quot;י ייבין על יסוד צורתו ועל התיאור שלו בקטע מסורה קדום: &quot;הטעם '''אשר דומה לאתנח ההפוך''' מתנגן שני ניגונים ומשתפל&quot;.) על אתנח הפוך כמשרת ראו ברויאר, טעמי המקרא, יא.57, עמ' 293-294.}} תופעה זו קיימת אך ורק אם ההברה בסוף התיבה שלפני ה&quot;יורד&quot; היא בלתי מוטעמת, כמו בדוגמאות הללו.

אבל אם ההברה בסוף התיבה שלפני ה&quot;יורד&quot; מוטעמת, או אם יש בתיבה טעם מפסיק, אז כתבי־היד מסמנים '''רק''' את ה&quot;יורד&quot; ומשמיטים את ה&quot;עולה&quot; לגמרי. כגון: לְאֵ֢ל חָ֥י ([[תהלים מב/טעמים#מב ג|תהלים מב,ג]]), וְאֵשֵׁ֢ב רֹ֥אשׁ ([[איוב כט/טעמים#כט כה|איוב כט,כה]]), קֶ֗דֶם סֶ֥לָה ([[תהלים נה/טעמים#נה כ|תהלים נה,כ]] בטעם מפסיק של רביע).{{הערה|בכתר ארם צובה יש השמטה שיטתית ועקבית כזאת של ה&quot;עולה&quot; ב-11 פסוקי אמ&quot;ת; ראו פירוט [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#עולה ויורד|בפרק החמישי של המבוא למהדורה]].}} ואילו בדפוסים מקפידים לסמן את ה&quot;עולה&quot; למעלה באות של ה&quot;יורד&quot;: לְאֵ֢ל חָ֥֫י, וְאֵשֵׁ֢ב רֹ֥֫אשׁ, קֶ֗דֶם סֶ֥֫לָה. ייתכן שסיבת ההשמטה בכתבי־היד מהותית: בתיבות כגון אלו לא נשאר מקום לבצע את ההקדמה המוזיקלית של ה&quot;עולה&quot;. ואילו הדפוסים (המאוחרים יחסית) משקפים מצב שבו הקדמה מוזיקלית זו כבר איננה מוכרת ואינה מתבצעת כלל, ושני הסימנים של &quot;עולה ויורד&quot; נתפסים אצלם ביחד בתור ביצוע אחיד לטעם אחד בלבד. ולכן הם מסמנים את ה&quot;עולה&quot; בקביעות כחלק מהטעם, ואולי גם כדי למנוע שיבושים בקריאה.{{הערה|אכן במקום אחד, [[איוב ט/טעמים#ט כב|איוב ט,כב]] (אַחַ֗ת הִ֥יא), גרמה השמטת ה&quot;עולה&quot; בכתבי־היד לשיבושים מגוונים בדפוסים. במקום לנקד אַחַ֗ת הִ֥֫יא הם ניקדו: אַֽחַת־הִ֭יא (!) או אַחַת־הִ֭יא (!) או אַחַ֗ת הִ֭יא (קורן!), בגלל שהמדפיסים לא הבינו שמדובר על &quot;עולה ויורד&quot;. דוגמה זו מבהירה את חשיבותו של סימון ה&quot;עולה&quot; בשביל הקורא והלומד.}}

בכל המקומות שה&quot;עולה&quot; מסומן בתיבה שלפני תיבת ה&quot;יורד&quot;, ואין טעם עצמאי בתיבת ה&quot;העולה&quot;, שתי התיבות ראויות לצירוף על־ידי מקף.{{הערה|עולה ויורד מוטעם בשתי תיבות ב-55 פסוקים, שהם כ-13% מתוך 421 פסוקים המוטעמים ע&quot;י עולה ויורד.}} אך בכתבי־היד השמיטו את המקף בדרך כלל, כנראה כדבר המובן מאליו שאין חובה לסמן אותו. ואילו בדפוסים הנהיגו עקביות גמורה: הם הקפידו להשמיט את המקף '''תמיד''', אפילו בתיבות מוקפות שאין בהן טעם כלל. כגון: לֹ֫א לָ֥נוּ (במקום לֹ֫א־לָ֥נוּ בכתר), כֶּ֫ן ה֥וּא (במקום כֶּ֫ן־ה֥וּא בכתר). גם כתר ארם צובה השמיט את המקפים בדרך כלל (אך לא תמיד), כגון: עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם ([[תהלים א/טעמים#א ג|א,ג]]) במקום עַֽל־פַּלְגֵ֫י־מָ֥יִם, אֶֽ֫ל חֹ֥ק ([[תהלים ב/טעמים#ב ז|ב,ז]]) במקום אֶֽ֫ל־חֹ֥ק (בדומה לדפוסים).{{הערה|המקף בין שתי תיבות של עולה ויורד מסומן בכתר ארם צובה בששה פסוקים (מתוך 55): [[תהלים ע/טעמים#ע ו|תהלים ע,ו]] (ח֫וּשָׁה־לִּ֥י); [[תהלים קטו/טעמים#קטו א|קטו,א]] (לֹ֫א־לָ֥נוּ); [[משלי ה/טעמים#ה יט|משלי ה,יט]] (וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן); [[משלי כג/טעמים#כג ז|כג,ז]] (כֶּ֫ן־ה֥וּא); [[משלי ל/טעמים#ל יז|ל,יז]] (לִֽיקְּהַ֫ת־אֵ֥ם); [[משלי ל/טעמים#ל יט|ל,יט]] (עֲלֵ֫י־צ֥וּר). הקפה בין תיבת ה&quot;עולה&quot; לתיבת היורד נמצאת לפעמים גם בכתבי־היד הקרובים לכתר, כגון [[תהלים עג/טעמים#עג כח|עג,כח]] (לִ֫י־ט֥וֹב) ו[[תהלים קמד/טעמים#קמד יג|קמד,יג]] (אֶ֫ל־זַ֥ן) בכתי&quot;ל; לתיאורים של כתבי־יד נוספים ראו ייבין, מט.1 עמ' 330.}} למרות שהמקף מושמט בדרך כלל, העובדה ששתי התיבות ראויות לצירוף על־ידי מקף משפיעה על עצם ניקודן, כגון: [[תהלים מ/טעמים#מ יח|תהלים מ,יח]] (א=יַֽחֲשָׁ֫ב לִ֥י); [[תהלים קמה/טעמים#קמה כא|קמה,כא]] (א=יְֽדַבֶּ֫ר פִּ֥י); [[איוב ז/טעמים#ז יא|איוב ז,יא]] (א=אֶחֱשָׂ֫ךְ פִּ֥י).

{{קו תחתי|'''במהדורתנו, המיועדת להיות תיקון קוראים, נעצב את הטעם המפסיק החשוב &quot;עולה ויורד&quot; בדרכים הבאות:'''}}

'''א. &quot;עולה&quot; ו&quot;יורד&quot; באות אחת:''' הצורה המלאה של הטעם (כלומר &quot;עולה&quot; ו&quot;יורד&quot; ביחד) הייתה מקובלת במשך מאות שנים בדפוסים, ועדיין נמצאת ברוב המהדורות בימינו. העקביות בה חשובה ביותר ואף קריטית בשביל קריאה נכונה של הפסוק, כי חסרונה עלול להטעות את הקורא ולגרום לשיבושים בולטים בקריאתו.{{הערה|לכן מפתיע שבמהדורת סימנים, שהיא &quot;תיקון קוראים&quot; מובהק ויש בה תוספת סימנים לרוב כדי להדריך את הקורא, לא מצאו לנכון לסמן את ה&quot;עולה&quot; במקומות האלה. וכך גם אצל ברויאר ומכון ממרא.}} לכן גם במהדורתנו נסמן בעקביות את שני מרכיבי &quot;עולה ויורד&quot;, אף בפסוקים שבהם ה&quot;עולה&quot; מושמט בכתבי־היד.{{הערה|לרשימה מפורטת של כל הפסוקים ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#עולה ויורד|בפרק החמישי של המבוא למהדורה]].}} החלטה זו היא בהתאם למטרתנו הכללית להיות &quot;תיקון קוראים&quot;.{{הערה|הפתרון האופטימלי, לדעתנו, היה לסמן את ה&quot;עולה&quot; ב'''{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}}''' בפסוקים האלה, בדומה למקפים בין תיבות ה&quot;עולה&quot; וה&quot;יורד&quot; (ראו &quot;ב.&quot; בהמשך.). אך אפשרות זאת לא קיימת היום מבחינה טכנית, כי הדפדפנים מכריחים את סימני הניקוד והטעמים להופיע תמיד בצבע של האות.}}

'''ב. מקף בין שתי תיבות של &quot;עולה&quot; ו&quot;יורד&quot;:''' שני סימנים &quot;עולה&quot; ו&quot;יורד&quot; הם בסופו של דבר טעם אחד שכוחו גדול במיוחד. כשהטעם הזה מסומן בשתי תיבות סמוכות, ואין טעם עצמאי בתיבה הראשונה, מוסכם לפי כל הדעות שמדובר על שתי תיבות הראויות לצירוף על־ידי מקף, ועובדה זו אף משפיעה על הגייתן ועל עצם ניקודן (למרות שכתבי־היד משמיטים את המקף בדרך כלל כדבר המובן מאליו). לקורא בימינו חשוב אם כן שהמקפים ביניהן יסומנו. לכן במהדורתנו סימנו אותם כדי שהקורא יבין שיש לצרף את שתי התיבות, אמנם ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}} כדי שגם ידע שהמקף לא מופיע בכתב־היד.{{הערה|בששת המקומות שהמקף מסומן בכתר ארם צובה, המקף במהדורתנו יופיע בצבע רגיל. לרשימה מפורטת של כל הפסוקים ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#עולה ויורד|בפרק החמישי של המבוא למהדורה]].}}

'''ג. מקום סימון ה&quot;עולה&quot; בתוך התיבה:''' אם ההברה השנייה שלפני ה&quot;יורד&quot; פתוחה וראויה לגעיה קלה, נסמן בה את ה&quot;עולה&quot;.{{הערה|הרב ברויאר במהדורותיו סימן את ה&quot;עולה&quot; תמיד בהברה שלפני ה&quot;יורד&quot;, ואילו במג&quot;ה מסמנים אותו תמיד כהופעתו בכתר. אם כן מהדורתנו קרובה יותר למג&quot;ה בנושא הזה.}} יש בהחלטה זו מחיר קטן בעקביות, כי ה&quot;עולה&quot; לא יופיע '''תמיד''' בהברה שלפני ה&quot;יורד&quot; (מקומו הרגיל ברוב התיבות, שאין בהן הברה הראויה לגעיה קלה). אבל יש בה יתרון של הדגשת ההברה הראויה לגעיה קלה (&quot;כאילו היה טעם משנה&quot;) ע&quot;י סימן שייתכן שיש בו משמעות מוזיקלית מובהקת. מה גם שבכתר ארם צובה נעשה מאמץ מיוחד לתקן את ה&quot;עולה&quot; ברוב המקומות האלה.{{הערה|ייבין, מט.1-2 עמ' 331. אמנם בתיבות אחדות שבהן ה&quot;עולה&quot; אינו במקומו הקבוע אלא בהברה אחרת שאיננה ראויה לגעיה, ולא בוצע תיקון בכתר, ה&quot;עולה&quot; יופיע במהדורתנו במקומו הקבוע ע&quot;פ הכללים ונעיר על המיקום החריג בהערות הנוסח. והם: [[תהלים נב/טעמים#נב ט|תהלים נב,ט]] (מָע֫וּזּ֥וֹ); [[תהלים סח/טעמים#סח כא|סח,כא]] (לְֽמוֹשָׁ֫ע֥וֹת); [[תהלים קלז/טעמים#קלז ז|קלז,ז]] (יְֽרוּשָׁ֫לָ֥͏ִם); [[תהלים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (לָרָ֫שָׁ֥ע). אמנם אם בוצע תיקון בכתר אז הבאנו תמיד את הנוסח המתוקן: [[תהלים קלז/טעמים#קלז ו|תהלים קלז,ו]]; [[תהלים קמד/טעמים#קמד ז|תהלים קמד,ז]]; [[משלי ה/טעמים#ה יט|משלי ה,יט]] (ראו ייבין מט.3 עמ' 332). והשוו עוד [[תהלים נ/טעמים#נ כג|נ,כג]] (יְֽכַ֫בְּ֫דָ֥נְנִי!); ראו ייבין שם, עמ' 331.}} ולגבי שם הוי&quot;ה, נסמן בו את ה&quot;עולה&quot; באופן עקבי באות יו&quot;ד (ראו לעיל).

'''לרשימות מלאות של כל המקומות שבהם בצענו את המדיניות לגבי &quot;עולה ויורד&quot;, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#עולה ויורד|פרק החמישי של המבוא למהדורה]]'''.

===צינורית===

הצינורית היא טעם משני, שאינו מסמן את ההברה המוטעמת. לכן היא בדרך כלל נכתבת ביחד עם טעם אחר באותה תיבה, הבא אחריה כדי לסמן את ההברה המוטעמת. לדוגמה: '''ק֘וּמָ֤ה''' יְהֹוָ֨ה{{מ:לגרמיה}}'''הוֹשִׁ֘יעֵ֤נִי''' אֱלֹהַ֗י ([[תהלים ג/טעמים#ג ח|תהלים ג,ח]]).

אך לעתים הצינורית נכתבת לבד בתיבה הקודמת (בדומה ל&quot;עולה&quot;), ובאותם מקרים [[#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|התיבה ראויה להיות מוקפת]] כי אין בה טעם עצמאי. במהדורתנו הוספנו מקף אפור אחרי תיבות מהסוג הזה, כדי לציין שהטעם הכתוב בתיבה הוא רק משני, והטעם העיקרי נמצא בתיבה שלאחריה. לדוגמה: &quot;כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}ה֤וּא&quot; ([[תהלים צה/טעמים#צה ז|תהלים צה,ז]]).

בכתר ארם צובה, מקום סימונה הרגיל של צינורית בתוך התיבה דומה למקום סימונו של [[#עולה ויורד|&quot;עולה&quot;]]: בדרך כלל מסמנים אותה בהברה שלפני הטעם (כמו ה&quot;עולה&quot;). בשם הוי&quot;ה מסמנים אותה באות יו&quot;ד (גם כן כמו ה&quot;עולה&quot;); נוהג זה הוא בניגוד לדפוסים, שבהם מסומנת הצינורית באות ה&quot;א הראשונה (וכך גם במהדורות ברויאר). במהדורתנו הצינורית מסומנת בעקביות באות יו&quot;ד של שם הוי&quot;ה כמו בכתר.{{הערה|ראו ייבין מט.3, עמ' 332; נג.1, עמ' 350.}}

'''לרשימות מלאות של כל המקומות שבהם בצענו את המדיניות לגבי צינורית, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#צינורית|פרק החמישי של המבוא למהדורה]]'''.

===הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל===

בכתר ובכתבי־היד העתיקים, משרת הפזר הוא ה&quot;גלגל&quot;, והוא זהה בצורתו למשרת הפזר הגדול בכ&quot;א הספרים (&quot;ירח בן יומו&quot; המשרת ל&quot;קרני פרה&quot;). מספרו ב[http://www.unicode.org/charts/PDF/U0590.pdf יוניקוד] הוא 05AA (&quot;֪&quot;).

משרת ה&quot;עולה ויורד&quot; הוא טעם אחר, צורתו כ&quot;אתנח הפוך&quot; בקירוב (וכך כינה אותו ישראל ייבין), ובכתר אין שום טעם כצורתו בכ&quot;א הספרים. אך בכללים המקובלים לטעמי אמ&quot;ת בספרות '''המאוחרת''' קבעו שמשרת ה&quot;עולה ויורד&quot; הוא ה&quot;גלגל&quot; דווקא, המשמש '''גם''' משרת הפזר.{{הערה|ראו ייבין, מט.5, עמ' 333.}} מספרו ב[http://www.unicode.org/charts/PDF/U0590.pdf יוניקוד] הוא 05A2 (&quot;֢&quot;).

במהדורתנו נשמור כמובן על ההבחנה בין שני הטעמים השונים בדיוק כמו שנעשה בכתר ובכתבי־היד העתיקים. האבחנה ביניהם תעשה על ידי תבנית שמציגה את התָו המתאים ביוניקוד. אמנם הפונטים הקיימים לא מבחינים היטב בין שני הטעמים בצורתם, אך התבנית עצמה מציינת באופן ברור על איזה טעם מדובר.

שלושת התבניות שנשתמש בהן:
#[[תבנית:ירח בן יומו]] (בשביל [[#הטעמים הנדירים בכ&quot;א הספרים|הטעם הנדיר בכ&quot;א הספרים]], הזהה בצורתו ל&quot;גלגל&quot; בספרי אמ&quot;ת שהוא המשרת של הפזר); מספרו במערכת היוניקוד: 05AA.
#[[תבנית:גלגל]] (בשביל המשרת של הפזר בספרי אמ&quot;ת, הזהה ל&quot;ירח בן יומו&quot; בכ&quot;א הספרים); מספרו במערכת היוניקוד: 05AA.
#[[תבנית:אתנח הפוך]] (בשביל המשרת של &quot;עולה ויורד&quot; בספרי אמ&quot;ת, שיש בו דמיון מסוים לצורתם של &quot;ירח בן יומו&quot; ו&quot;גלגל&quot; אך אינו זהה להם בצורתו); מספרו במערכת היוניקוד: 05A2.

על ידי השימוש בתבניות הללו, יוצא לנו גם תיוג אוטומטי מלא לשלושת הטעמים. בדף של כל תבנית, בצד ימין, יש קישור ל&quot;דפים המקושרים לכאן&quot;; על ידי לחיצה מקבלים בין השאר רשימה מלאה של כל הפסוקים במקרא שבהם מופיע הטעם.

===רביע מוגרש===

'''&quot;רביע מוגרש&quot;:''' במהדורתנו נסמן את נקודת ה&quot;רביע&quot; בטעם &quot;רביע מוגרש&quot; בעקביות לנוחותו של הקורא, כולל בתיבה שטעמה בראשה, למרות שהסימן הזה חסר בכתר בדרך כלל בתיבות כאלו. ואמנם במקומות אחדים שבהם הוא מופיע אף בכתר, נציין את העובדה הזאת בתיעוד הנוסח.{{הערה|ע&quot;פ ייבין, מה.1, עמ' 310. הנקודה מסומנת 5-6 פעמים; ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#רביע מוגרש|כאן]]''' לרשימה מפורטת.}}

'''לרשימות מלאות של כל המקומות שבהם בצענו את המדיניות לגבי &quot;רביע מוגרש&quot;, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#רביע מוגרש|פרק החמישי של המבוא למהדורה]]'''.

===טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת===

בתיבות רבות בספרי אמ&quot;ת חסר טעם מובהק. יש בהן סימן כלשהו של טעם, אך מדובר על סימן שלא בא לציין את ההברה המוטעמת. לעתים הוא אף נכתב בהברה שאינה יכולה מוטעמת לפי כל הכללים של המסורה והדקדוק. כל התיבות הללו ראויות להיות מוקפות, ולעתים הן אף מנוקדות כאילו היה בהן מקף. ולפעמים אנחנו מוצאים שנכתב מקף אחרי תיבות אחדות מהסוג הזה בכתבי־היד. אבל ברוב המכריע של המקומות אין מקף, למרות שהתיבה ראויה להיות מוקפת.

מציאות זו מקשה על כל מי שקורא בספרי אמ&quot;ת ורוצה לבטא את הפסוקים כתיקונם. לכן הוספנו מקף אפור אחרי תיבות מהסוג הזה במהדורתנו.

להלן הסבר מפורט של התופעה ושל הביצוע.

====א. תיבה הראויה להיות מוקפת: הסבר התופעה====

הרב מרדכי ברויאר דן באריכות באחד מהממצאים של ישראל ייבין בספרו המונומנטלי '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו'''.{{הערה|ראו [https://www.jstor.org/stable/24366508 &quot;נוסח הטעמים ב'כתר' לאור ספרו של ישראל ייבין (סיום)&quot;], [https://www.jstor.org/stable/i24360790 '''לשוננו''' ניסן-תמוז תשל&quot;א], עמ' 175-191.}} ייבין הצליח, על־ידי תיאור מדוקדק של הנתונים בכתר ארם צובה, להבחין היטב בין שני סימנים קרובים: קו של געיה וקו של מרכא. וכך עלה בידו גם לקבוע את נוכחותה המלאה של המרכא בין הטעמים המשרתים האחרים.{{הערה|לפני ספרו של ייבין, היה נדמה לחוקרים שבמקומות רבים מאוד, טעם המרכא במקרא הוא בעצם געיה, בעקבות נוסח הדפוסים; ראו ברויאר, שם, עמ' 175-176.}} בנוסף, ברויאר טען שעל־פי ממצאיו של ייבין ניתן לגלות גילוי נוסף על עצם טיבו של טעם המרכא בספרי אמ&quot;ת:{{הערה|הציטוט מתוך ברויאר, שם, עמ' 176-177; הבאנו את הדוגמאות מהמקרא בניקוד מלא, וההדגשות הן משלנו.}}

:...יש להבדיל, לדוגמה, בין המשרתים השונים, המצויים בתיבת לגרמיה של אמ&quot;ת. אתה מוצא שם מהפך ועילוי וגם מרכא. אך לא הרי אלו כהרי זה: מהפך ועילוי מצויים רק בהברה האחרונה הראויה לגעיה קלה; והם שכיחים מאוד גם כמשרתים עיקריים בתיבתם; והשוה: וְלָ֤רָשָׁ֨ע׀ – נָשְׂא֤וּ נְהָר֨וֹת׀; וַהֲדָ֬רְךָ֨׀ – תְּחַדֵּ֬שׁ עֵדֶ֨יךָ׀. כנגד זה מרכא מצויה גם בהברה שאינה ראויה לשום געיה: תַּ֥הְפֻּכ֨וֹת׀; ולעולם אין היא מצויה כטעם עיקרי בתיבתה.

:'''שתי תכונות אלה הופכות את המרכות הללו למשרתים מסוג מיוחד. ספק, אם אפשר לקרוא להן משרתים כלל. מכל מקום, אין כוחן ככוח שאר המשרתים.''' והדבר ניכר בשתיים:

:א) בדרך כלל משרת ומקף מוציאים זה את זה; ואם תיבה מוקפת ראויה גם למשרת, מיד היא חדלה להיות מוקפת; כגון: וַיַּ֣עֲשׂוּ כֵ֔ן – במקום: וַיַּ֣עֲשׂוּ־כֵ֔ן. כנגד זה מרכא מצויה גם בתיבה מוקפת: וּ֥תְהִי־ע֨וֹד׀ ([[איוב ו/טעמים#ו י|איוב ו, י]]), מַ֥עֲדֶה־בֶּ֨גֶד׀ ([[משלי כה/טעמים#כה כ|משלי כה, כ]]).{{הערה| ברויאר מעיר כאן שהדבר נכון גם למרכא המשרת לרביע גדול, כגון כְּמ֥וֹ־עֵ֗שֶׂב ([[תהלים צב/טעמים#צב ח|תהלים צב,ח]]). וראו עוד דוגמות שכתוב בהן מקף בכתר ארם צובה ולא נשמטה ההקפה: לַ֥עֲשׂוֹת־רְצוֹנְךָ֣ אֱלֹהַ֣י חָפָ֑צְתִּי ([[תהלים מ/טעמים#מ ט|תהלים מ,ט]]); מַ֥עַלְלֵי־אֵ֑ל ([[תהלים עח/טעמים#עח ז|תהלים עח,ז]]).}}

:ב) לפעמים גם מרכא מבטלת את המקף שלאחריה; כך תמיד בתיבה זעירה: פֶּ֥ן אֶשְׂבַּ֨ע׀ ([[משלי ל/טעמים#ל ט|מש' ל, ט]]), אִ֥ם חֲרוּצִ֨ים׀ ([[איוב יד/טעמים#יד ה|איוב יד, ה]]); וכך תמיד בתיבת הַ֥לְלוּ יָ֨הּ׀. '''אולם ביטול זה של המקף אינו אלא למראית עין: התיבה &quot;נמלטה מן ההקפה&quot; – ועדיין דינה כדין תיבה מוקפת.''' משום כך תיבות &quot;את&quot;, &quot;כל&quot;, מנוקדות כגון תיבות מוקפות; אֶ֥ת גְּא֨וֹן ([[תהלים מז/טעמים#מז ה|תה' מז, ה]]),{{הערה|לדיון נוסף על תיבה זו ראו בהמשך דבריו של ברויאר שם, עמ' 180.}} כׇּ‍֥ל עַצְמוֹתַ֨י׀ ([[תהלים לה/טעמים#לה י|שם לה, י]]).

:ניקוד זה של תיבות &quot;את&quot;, &quot;כל&quot; היה תמיד חידה למדקדקים. המסורת הספרדית, הקוראת &quot;כל&quot; זה כקמץ רחב רק מעידה על הערבוביה שבאה בעקבותיו. דומה, שגילויו של ייבין נותן פתרון נאה: המרכא שבתיבות אלה היא מרכא משנית – שאינה יכולה לשמש כטעם עיקרי בתיבתה. הרי היא דומה לשאר מרכות מסוג זה, שכולן מצויות רק כטעמים משניים. '''משום כך עדיין תיבות אלה נחשבות כמוקפות – ומנוקדות בהתאם לכך.'''{{הערה|ראו גם את דבריו של ייבין עצמו (נא.3.ה, עמ' 346) לגבי התיבה &quot;כָּל&quot; בתהלים ([[תהלים לה/טעמים#לה י|לה,י]]) ובמשלי ([[משלי יט/טעמים#יט ז|יט,ז]]), שהקמץ הוא תנועה '''קטנה''' דווקא. ייבין מצביע שם על תופעה שקיימת בתיבות שבהן המשרת של לגרמיה אינו מהפך אלא מרכא כאשר מדובר בהברה סגורה אחת מנוקדת בתנועה קטנה, ובניגוד לדעתם של חוקרים אחרים שהציעו שתיבת &quot;כָּל&quot; נמלטה מן ההקפה. בפירוש דעת מקרא על תהלים ([[תהלים לה/טעמים#לה י|לה,י]]; עמ' קצד הערה 4) הסביר המפרש את התופעה: &quot;'כל' שבפסוק זה בלי מקף ובמרכא, ואף על פי כן בקמץ ולא בחולם. והוא משום שהמרכא היא טעם חלש ביותר, והיה בכחה לבטל את המקף – אבל לא היה בכחה להפוך את הקמץ לחולם. ולפי שיקול דעת זה יש לחשוב את הקמץ לקטון. ולפי ההגיה המקורית של בעלי הניקוד, שהיא דומה להברה האשכנזית (או התימנית) בימינו, אין כאן בעיה. אולם לפי ההברה הספרדית יש כאן בעיה: כלום יתכן להגות קמץ קטן בהברה מוטעמת? והבעיה הזאת היא מעין הבעיה שבהגיית הקמצים שבתבות 'שמרני' שב[[תהלים טז/טעמים#טז א|מזמור טז]] ו'מירדי' (קרי) שב[[תהלים ל/טעמים#ל ד|מזמור ל]]. וכמו בתבות ההן אף כאן מסורת העדות המחזיקות בהברה הספרדית להגות 'כל' שבפסוק זה בקמץ גדול. וביחוד כשאומרים את הפסוק הזה ב'נשמת כל חי' מקפידים להשמיע את הקמץ הגדול. ואף על פי שהמדקדקים שבימינו אין דעתם נוחה מכך, מצינו שרבים מן המדקדקים הקדמונים סברו כך, וראוי לסמוך על דעתם ולא לשנות ממסורת אבות.&quot;}}

ברויאר חזר לדון בנושא של טעמים משניים בהרחבה ובאופן מסודר בספרו '''טעמי המקרא'''. בפרק ט על &quot;סדר פיסוק הטעמים&quot; בספרי אמ&quot;ת, הוא הקדיש חטיבה שלמה לתיבות הרבות שיש בהן יותר מטעם אחד: משרת בתיבתו של מפסיק (ט.20, עמ' 225), ושני משרתים הבאים זה אחר זה בתיבה אחת (ט.21 , עמ' 225-226). ואז, כהמשך לדיון בשני טעמים בתוך תיבה אחת, הוא בחן באריכות את התיבות שיש בהן טעם משני, והן ראויות להיות מוקפות לתיבה שלאחריהן בנסיבות רבות ושונות, כאילו היו תיבה אחת. לעתים תיבות מהסוג הזה מוקפות בפועל בכתבי־היד (ט.22-28, עמ' 226-237).{{הערה|וראו עוד שם יא.1-10, עמ' 263-268.}}

התופעה די דומה לשתי תיבות של &quot;עולה&quot; ו&quot;יורד&quot;: כבר דנו בכך '''[[#עולה ויורד|לעיל]]''', וראינו שתיבת ה&quot;עולה&quot; מנוקדת לעתים כאילו הייתה מוקפת, ולעתים היא אף מוקפת בפועל בכתבי־היד. ואילו בשאר המקרים השמיטו כתבי־היד את המקף כדבר המובן מאליו. לכן במהדורתנו הוספנו מקף בצבע אפור בין שתי תיבות של &quot;עולה&quot; ו&quot;יורד&quot;, כדי שהקורא ידע לקרוא את אותן כתיבות מוקפות.

====ב. תיבה הראויה להיות מוקפת: הסוגים השונים====

'''סה&quot;כ מדובר על מספר סוגים של תיבות הראויות להיות מוקפות, שאותן סימנו במהדורתנו במקף אפור:'''
#כאמור, תיבת ה&quot;עולה&quot; כשאין בה טעם עצמאי (ראו [[#עולה ויורד|לעיל]]);
#צינורית שאין בתיבתה טעם עצמאי (ראו [[#צינורית|לעיל]]);{{הערה|ברויאר, ט.22 (עמ' 226).}}
#מהפך ומרכא כטעמים משניים בתיבות זעירות שאין בהן טעם עצמאי, ולעתים אף מנוקדות כאילו היו מוקפות, כגון: &quot;מִ֤י&quot;, &quot;אֶ֥ת&quot;, &quot;פֶּ֥ן&quot;, &quot;כׇּ‍֥ל&quot; וכו';{{הערה|ברויאר, ט.23-27 (עמ' 227-231). יש סה&quot;כ 6 תיבות זעירות המנוקדות כאילו היו מוקפות. &quot;אֶ֥ת&quot; במקומות הבאים (3): [[תהלים מז/טעמים#מז ה|תהלים מז,ה]]; [[תהלים ס/טעמים#ס ב|תהלים ס,ב]]; [[משלי ג/טעמים#ג יב|משלי ג,יב]]. &quot;פֶּ֥ן&quot; במקום אחד: [[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]]. &quot;כׇּ‍֥ל&quot; במקומות הבאים (2): [[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]].}}
#מרכא כטעם משני בתיבות שלפי השערת הרב ברויאר נשמטה מהן הטעם העיקרי, והן מוטעמות בטעם משני שנסוג לראש התיבה בניגוד לכל כללי נסיגת הטעם, כגון &quot;אַ֥שְֽׁרֵי הָאִ֗ישׁ&quot;,{{הערה|בכתי&quot;ל התיבות מוקפות בפועל (&quot;אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ&quot;). הנוסחים המופיעים בדפוסים התמודדו עם הבעיה בדרכים אחרות. בחלקם יש מרכא באות רי&quot;ש (&quot;אַֽשְׁרֵ֥י הָאִ֗ישׁ&quot; או &quot;אַֽשְֽׁרֵ֥י הָאִ֗ישׁ&quot;), ובחלקם התיבות מוקפות בפועל בלי מרכא (&quot;אַֽשְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ&quot;). והשוו גם את הדוגמה &quot;מַ֥עֲדֶה־בֶּ֨גֶד׀&quot; ([[משלי כה/טעמים#כה כ|משלי כה, כ]]) שכבר הובאה לעיל (והיא מוקפת בפועל).}} &quot;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&quot;{{הערה|שם=הללויה במקף|1=במהדורתנו &quot;הַ֥לְﬞלוּ{{מ:מקף אפור}}יָ֨הּ{{מ:לגרמיה-2}}&quot; במקף אפור במקומות הבאים (9): [[תהלים קו/טעמים#קו א|תהלים קו,א]]; [[תהלים קיא/טעמים#קיא א|קיא,א]]; [[תהלים קיב/טעמים#קיב א|קיב,א]]; [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]]; [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]]; [[תהלים קמז/טעמים#קמז א|קמז,א]]; [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]]; [[תהלים קמט/טעמים#קמט א|קמט,א]]; [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ{{מ:לגרמיה-2}} בכולם). לגבי &quot;הַלְלוּ־יָהּ&quot; כתב ברויאר (ט.27, עמ' 230): &quot;המהפך או המרכא בא תמיד בתיבה זעירה הנוחה להיות מוקפת: מִי, אֶת, אִם, כׇּל, עַל, פֶּן; או הוא בא בתיבות הַלְלוּ יָהּ, המוקפות בכל מקום; כגון: הַלְלוּ־יָ֡הּ ([[תהלים קמו/טעמים#קמו א|קמו, א]]), הַלְלוּ־יָ֭הּ ([[תהלים קלה/טעמים#קלה ג|קלה, ג]]); והמקף מושמט רק במקום שהן מוטעמות באזלא לגרמיה, שיש מרכא משני לפניו: הַ֥לְלוּ יָ֨הּ׀… השמטת המקף… איננה משנה את אופי התיבה… והדבר ניכר גם בהטעמת הַ֥לְלוּ יָ֨הּ׀… תיבה זו מוטעמת באזלא לגרמיה, שהוא תמורת עולה ויורד; אולם אין אזלה לגרמיה יכול לשמש בתפקיד זה, אלא אם כן הוא שולט רק על תיבתו בלבד… ומכאן, שתיבת הַ֥לְלוּ יָ֨הּ׀ נחשבת כתיבה אחת, גם אחרי השמטת המקף שבה.&quot;{{ש}}'''הדפסת תיבת &quot;הַלְלוּ־יָהּ&quot; בסידורי התפילה:''' חוסר העקביות בתיבה זו יכול לבלבל את ציבור המתפללים. לכן בקטעי התפילה המבוססים על ספר תהלים, מומלץ להדפיס אותה בסידורים כשתי תיבות מוקפות בהתאם לכתיב של המסורה: &quot;הַ֥לְלוּ־יָ֨הּ׀&quot; בטעמי המקרא, או &quot;הַלְלוּ־יָהּ&quot; בסידורים שאין בהם טעמי המקרא. לא ראוי להדפיס אותה כתיבה אחת בניגוד לכתיב של המסורה (&quot;הַלְלוּיָהּ&quot;) או כשתי תיבות בלי מקף (&quot;הַלְלוּ יָהּ&quot;). ובוודאי שאין להדפיס אותה לעתים מוקפת ולעתים בלי מקף, באופן המבוסס לכאורה על הכתר, כי התיבה ראויה להיות מוקפת אפילו כשהמקף אינו כתוב בכתב־היד! הטעמתה בראש התיבה (&quot;הַ֥לְלוּ&quot;) הוא בניגוד לכללי הדקדוק, ואי אפשר לקרוא אותה כהוגן בלי מקף.}} וכו';{{הערה|ברויאר, ט.28-34 (עמ' 231-235). והשוו ייבין, מא.4 ב. (&quot;נסיגת טעם לראש תיבה&quot;); ו-ג. (&quot;הקפה&quot;), עמ' 284.}}
#לעתים רחוקות, תיבה זעירה בסדרת משרתים הראויה להיות מוקפת ונמלטה מן ההקפה;{{הערה|ברויאר, ט.18 (עמ' 224), וגם יא.4 (עמ' 265). ראו [[תהלים צו/טעמים#צו ד|תהלים צו,ד]]; [[תהלים קיז/טעמים#קיז ב|תהלים קיז,ב]]; [[תהלים קמג/טעמים#קמג ג|תהלים קמג,ג]]; [[איוב לד/טעמים#לד לז|איוב לד,לז]]. וראו עוד ברויאר, שם יא.56 (עמ' 293) לגבי [[איוב מ/טעמים#מ י|איוב מ,י]]. אך לא הוספנו מקף אפור ב&quot;וְהִנֵּ֨ה עָ֘לָ֤ה כֻלּ֨וֹ{{מ:לגרמיה-2}}&quot; ([[משלי כד/טעמים#כד לא|משלי כד,לא]]) כי הוא חריג לגמרי. לדברי ברויאר מסתבר ש&quot;וְהִנֵּ֨ה&quot; נמלטה מן ההקפה, כי הטעם אזלא לגרמיה מקבל משרת אחד בלבד בשאר המקומות, או לכל היותר משרת אחד וטעם משני (יא.1-4, עמ' 263-265). אבל הטעם אזלא אינו משמש כטעם משני במקומות אחרים. אדרבה הטעם אזלא מצוי כטעם מובהק הנושא את הטעם מרכא כטעם משני (כגון אֶ֥חֱסֶ֨ה ב[[תהלים סא/טעמים#סא ה|תהלים סא,ה]], הֶ֥עֱטִ֨יתָ ב[[תהלים פט/טעמים#פט מו|תהלים פט,מו]], וַיִּ֥שְׁפְּכ֨וּ ב[[תהלים קו/טעמים#קו לח|תהלים קו,לח]], רֵ֥עֲךָ֨ ב[[משלי כז/טעמים#כז י|משלי כז,י]], ובשתי תיבות שנמלטה מביניהן ההקפה אֶ֥ת גְּא֨וֹן ב[[תהלים מז/טעמים#מז ה|תהלים מז,ה]]). והוא כתוב כאן כמו בכל מקום אחר בהברה המוטעמת. ייתכן בכל זאת שהצדק עם ברויאר מהנימוק שהביא, אבל אין לנו פסוק מקביל המורה באופן מפורש על הטעם אזלא כטעם משני.}}
#לעתים רחוקות, משרתים הבאים כטעמים משניים בהברה הראויה לגעיה קלה לפני תיבת אתנחתא או סילוק, אבל אין בהם טעם בהברה המוטעמת, בעיקר טרחא ומרכא;{{הערה|ברויאר, ט.35-36 (עמ' 235-236). ראו [[תהלים סט/טעמים#סט טו|תהלים סט,טו]], [[תהלים קד/טעמים#קד ו|תהלים קד,ו]], [[איוב יב/טעמים#יב טו|איוב יב,טו]] בטרחא; [[תהלים עח/טעמים#עח ז|תהלים סט,ז]] במרכא ויש מקף בכתר.}}
#לעתים רחוקות, תיבה המוטעמת במרכא אחרי רביע קטן ולפני עולה ויורד.{{הערה|ראו ייבין מט.4, עמ' 332: &quot;חמש דוגמות מוטעמות ברביע אף על פי שלפני העו&quot;י בא משרת (מרכא)&quot;. בדומה לכך ציין ברויאר שהמשרת לעולה ויורד הוא רביע קטן אם נותרה לשמאלו רק תיבה אחת, אמנם הוא גם העיר ש&quot;לכלל זה יש חריגים אחדים. בחמשה מקומות יש רביע קטן במקום צינור…&quot; (י.6, עמ' 246-247, ושם הערה 5). אך מתברר שבכל חמשת המקומות מדובר על תיבות זעירות (במקום אחד על שתי תיבות זעירות מוקפות): [[תהלים טו/טעמים#טו ה|תהלים טו,ה]]; [[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[תהלים מב/טעמים#מב ה|תהלים מב,ה]]; [[תהלים עד/טעמים#עד ט|תהלים עד,ט]]; [[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]]. לכן לא נראה שהם '''חריגים''' מהכלל שאין משרת בין רביע קטן לעולה ויורד, אלא שהם דווקא '''מתאימים''' לכלל הזה: אף ברויאר עצמו ציין שתי דוגמאות '''השייכות''' לכלל שבהן יש תיבה מוקפת לפני תיבת העולה ויורד ולפניה רביע קטן ([[תהלים כה/טעמים#כה ז|תהלים כה,ז]]; [[תהלים מ/טעמים#מ יז|תהלים מ,יז]]). נראה אם כן שמדובר בתיבות הראויות להקפה לתיבת העולה ויורד, ולכן הן מתאימות לכלל של רביע קטן הבא לפני עולה ויורד.}}
#לעתים רחוקות, תיבה המוטעמת בטרחא לפני תיבת הסילוק.{{הערה|יש טרחא כטעם משני בהברה הראויה לגעיה קלה, בתוך תיבה המוטעמת בסילוק, בשני מקומות בכתר: [[תהלים לח/טעמים#לח טו|תהלים לח,יט]] (מֵ֖חַטָּאתִֽי), [[תהלים פא/טעמים#פא יג|תהלים פא,יג]] (בְּֽמוֹעֲצ֖וֹתֵיהֶֽם); ראו ברויאר, טעמי המקרא, ט.35 (עמ 235) וגם יא.80 (עמ' 308-309). ויש טרחא בתיבה הראויה להיות מוקפת לתיבת הסילוק בשלושה מקומות בכתר: [[תהלים סט/טעמים#סט טו|תהלים סט,טו]] (וּמִמַּ֖עֲמַקֵּי{{מ:מקף אפור}}מָֽיִם), [[תהלים קד/טעמים#קד ו|תהלים קד,ו]] (יַ֖עַמְדוּ{{מ:מקף אפור}}מָֽיִם), [[איוב יב/טעמים#יב טו|איוב יב,טו]] (וְיַ֖הַפְכוּ{{מ:מקף אפור}}אָֽרֶץ); ראו ברויאר, שם, ט.36 (עמ' 235-236). על רשימה זו ראוי להוסיף כספק את [[תהלים יח/טעמים#יח מו|תהלים יח,מו]] (ל=מִֽמִּסְגְּרֽוֹתֵיהֶֽם), במקום שכתר ארם צובה אינו קיים בו, ובכתי&quot;ל נראה שיש בה שתי געיות: געיה כבדה באות מ&quot;ם הראשונה, וגעיה קלה באות רי&quot;ש. אך לדעת מג&quot;ה הקו השני באות רי&quot;ש הוא טרחא משנית. לפרטים נוספים ראו שם בהערת הנוסח.}}

הסוג השלישי והסוג הרביעי הם הנפוצים והבולטים ביותר, אך גם המסובכים ביותר.

====ג. תיבה הראויה להיות מוקפת: טעמים משניים בתיבות זעירות====

'''לגבי הסוג השלישי (טעמים משניים בתיבות זעירות):''' נדרש הסבר כדי להמחיש את הקביעה שהתיבות &quot;ראויות להיות מוקפות&quot; (ולעתים אף מנוקדות בתנועה קטנה כאילו היו מוקפות), למרות שההקפה נשמטה מהן. הטבלה הבאה מסקפת הסבר:{{הערה|מבוסס על ברויאר, ט.27 עמ' 230 עם שינויים קלים וקצת תוספת.}}
{{מ:טעמי המקרא|14}}
{| width=100% border=1 cellpadding=2 align=center
|- 
|align=center colspan=60|'''מרכא או מהפך המשמשים כטעמים משניים: השמטת המקף'''
|-
|align=center colspan=15 width=25%|'''הסוג'''
|align=center colspan=15 width=25%|'''הפסוק'''
|align=center colspan=15 width=25%|'''המקף שנשמט'''
|align=center colspan=15 width=25%|'''כדוגמת:'''
|-
|align=center colspan=15 width=25%|מהפך משרת צינור
|align=center colspan=15 width=25%|מִ֤י ה֣וּא זֶה֮ ([[תהלים כד/טעמים#כד י|כד,י]])
|align=center colspan=15 width=25%|= מִ֤י־ה֣וּא זֶה֮
|align=center colspan=15 width=25%|בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֮ ([[תהלים סח/טעמים#סח כ|סח,כ]])
|-
|align=center colspan=15 width=25%|מרכא משרת צינור
|align=center colspan=15 width=25%|מִ֥י יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮ ([[תהלים יד/טעמים#יד ז|יד,ז]]; [[תהלים נג/טעמים#נג ז|נג,ז]])
|align=center colspan=15 width=25%|= מִ֥י־יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮
|align=center colspan=15 width=25%|אִ֥מְﬞר֣וֹת יְהֹוָה֮ ([[תהלים יב/טעמים#יב ז|יב,ז]])
|-
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|align=center colspan=15 width=25%|אֶ֥ת אֲרַ֣ם נַהֲרַיִם֮ ([[תהלים ס/טעמים#ס ב|ס,ב]])
|align=center colspan=15 width=25%|= אֶ֥ת־אֲרַ֣ם נַהֲרַיִם֮
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|-
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|align=center colspan=15 width=25%|אִ֥ם תִּטֶּ֣ה אַשֻּׁרִי֮ ([[איוב לא/טעמים#לא ז|איוב לא,ז]])
|align=center colspan=15 width=25%|= אִ֥ם־תִּטֶּ֣ה אַשֻּׁרִי֮
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|-
|align=center colspan=15 width=25%|מרכא משרת רביע קטן
|align=center colspan=15 width=25%|[כִּ֤י] אִ֥ם בְּתוֹרַ֥ת יְהֹוָ֗ה ([[תהלים א/טעמים#א ב|א,ב]])
|align=center colspan=15 width=25%|= [כִּ֤י] אִ֥ם־בְּתוֹרַ֥ת יְהֹוָ֗ה
|align=center colspan=15 width=25%|תִּ֥מְﬞחַ֥ץ רַגְלְךָ֗ ([[תהלים סח/טעמים#סח כד|סח,כד]])
|-
|align=center colspan=15 width=25%|מרכא משרת [אזלא] לגרמיה
|align=center colspan=15 width=25%|כׇּ‍֥ל עַצְמוֹתַ֨י{{מ:לגרמיה}} ([[תהלים לה/טעמים#לה י|לה,י]])
|align=center colspan=15 width=25%|= כׇּ‍֥ל־עַצְמוֹתַ֨י{{מ:לגרמיה}}
|align=center colspan=15 width=25%|וְלִ֥שְׁכֵנַ֨י{{מ:לגרמיה}} ([[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]])
|-
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|align=center colspan=15 width=25%|כׇּ‍֥ל אֲחֵי־רָ֨שׁ{{מ:לגרמיה}} ([[משלי יט/טעמים#יט ז|יט,ז]])
|align=center colspan=15 width=25%|= כׇּ‍֥ל־אֲחֵי־רָ֨שׁ{{מ:לגרמיה}}
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|-
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|align=center colspan=15 width=25%|עַ֥ל נַהֲר֨וֹת{{מ:לגרמיה}} ([[תהלים קלז/טעמים#קלז א|קלז,א]])
|align=center colspan=15 width=25%|= עַ֥ל־נַהֲר֨וֹת{{מ:לגרמיה}}
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|-
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|align=center colspan=15 width=25%|אִ֥ם חֲרוּצִ֨ים{{מ:לגרמיה}} ([[איוב יד/טעמים#יד ה|איוב יד,ה]])
|align=center colspan=15 width=25%|= אִ֥ם־חֲרוּצִ֨ים{{מ:לגרמיה}}
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|-
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|align=center colspan=15 width=25%|אִ֥ם תִּכְתּֽוֹשׁ־אֶת־הָאֱוִ֨יל{{מ:לגרמיה}} ([[משלי כז/טעמים#כז כב|משלי כז,כב]])
|align=center colspan=15 width=25%|= אִ֥ם־תִּכְתּֽוֹשׁ־אֶת־הָאֱוִ֨יל{{מ:לגרמיה}}
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|-
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|align=center colspan=15 width=25%|פֶּ֥ן אֶשְׂבַּ֨ע{{מ:לגרמיה}} ([[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]])
|align=center colspan=15 width=25%|= פֶּ֥ן־אֶשְׂבַּ֨ע{{מ:לגרמיה}}
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|-
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|align=center colspan=15 width=25%|הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ{{מ:לגרמיה}} ([[תהלים קו/טעמים#קו א|תהלים קו,א]] ועוד){{הערה|שם=הללויה במקף}}
|align=center colspan=15 width=25%|= הַ֥לֲלוּ־יָ֨הּ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}{{הערה|שם=הללויה במקף}}
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|-
|align=center colspan=15 width=25%|מרכא בתיבת אחד ממשרתי סילוק
|align=center colspan=15 width=25%|אֶ֥ת גְּא֨וֹן יַעֲקֹ֖ב אֲשֶׁר־אָהֵ֣ב סֶֽלָה׃ ([[תהלים מז/טעמים#מז ה|מז,ה]])
|align=center colspan=15 width=25%|= אֶ֥ת־גְּא֨וֹן יַעֲקֹ֖ב אֲשֶׁר־אָהֵ֣ב סֶֽלָה׃
|align=center colspan=15 width=25%|אֶ֥חֱסֶ֨ה בְסֵ֖תֶר כְּנָפֶ֣יךָ סֶּֽלָה׃ ([[תהלים סא/טעמים#סא ה|סא,ה]])
|-
|align=center colspan=15 width=25%|מרכא בתיבת אחד ממשרתי אתנחתא
|align=center colspan=15 width=25%|עֲדֵ֥ה נָ֣א גָא֣וֹן וָגֹ֑בַהּ ([[איוב מ/טעמים#מ י|משלי מ,י]])
|align=center colspan=15 width=25%|= עֲדֵ֥ה־נָ֣א גָא֣וֹן וָגֹ֑בַהּ
|align=center colspan=15 width=25%|מְקִ֥ימִ֣י מֵעָפָ֣ר דָּ֑ל ([[תהלים קיג/טעמים#קיג ז|תהלים קיג,ז]]){{הערה|ראו ברויאר, טעמי המקרא, יא.56 (עמ' 293).}}
|-
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|align=center colspan=15 width=25%|[כִּ֤י] אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְהֹוָ֣ה יוֹכִ֑יחַ ([[משלי ג/טעמים#ג יב|משלי ג,יב]])
|align=center colspan=15 width=25%|= [כִּ֤י] אֶ֥ת־אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְהֹוָ֣ה יוֹכִ֑יחַ
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

====ד. תיבה הראויה להיות מוקפת: טעם בראש התיבה בהברה בלתי־מוטעמת====

'''לגבי הסוג הרביעי (טעם בראש התיבה בהברה בלתי־מוטעמת):''' להלן רשימות מלאות של מרכא או מהפך בראש התיבה בהברה בלתי־מוטעמת. הרשימות ממחישות את קביעתו של הרב ברויאר לגבי התיבות הללו ש&quot;נשמטה מהן הטעם העיקרי, והן מוטעמות בטעם משני שנסוג לראש התיבה בניגוד לכל כללי נסיגת הטעם.&quot;{{הערה|ברואיר, טעמי אמ&quot;ת ט.28 (עמ' 231).}}

{{עוגן|געיה בהברה המוטעמת או בשווא}}'''1. געיה בהברה המוטעמת או בשווא (מקף אפור במהדורתנו):'''
#[[תהלים א/טעמים#א א|תהלים א,א]] (א='''אַ֥שְֽׁרֵי''' הָאִ֗ישׁ) ל=אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ (מקף);
#[[תהלים לב/טעמים#לב ב|תהלים לב,ב]] (א='''אַ֥שְֽׁרֵי''' אָדָ֗ם) =ל;
#[[תהלים לו/טעמים#לו ז|תהלים לו,ז]] (א='''אָ֤דָֽם''' וּבְהֵמָ֖ה) ל=אָ֤דָֽם־וּבְהֵמָ֖ה (מקף);
#[[תהלים לט/טעמים#לט יג|תהלים לט,יג]] (א='''שִׁ֥מֳעָֽה''' תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=שִׁ֥מְעָֽה־תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (מקף);
#[[תהלים מ/טעמים#מ ה|תהלים מ,ה]] (א='''אַ֥שְֽׁרֵי''' הַגֶּ֗בֶר) =ל;
#[[תהלים מו/טעמים#מו ד|תהלים מו,ד]] (א='''יִ֥רְעֲשֽׁוּ''' הָרִ֖ים) ל=יִֽרְעֲשֽׁוּ־הָרִ֖ים (מקף);
#[[תהלים סד/טעמים#סד ז|תהלים סד,ז]] (א='''יַ֥חְפְּֽשׂוּ''' עוֹלֹ֗ת) ל=יַֽחְפְּֽשׂוּ־עוֹלֹ֗ת (מקף);
#[[תהלים סה/טעמים#סה ט|תהלים סה,ט]] (א='''מ֤וֹצָֽאֵי''' בֹ֖קֶר) ל=מ֤וֹצָֽאֵי־בֹ֖קֶר (מקף);
#[[תהלים סה/טעמים#סה י|תהלים סה,י]] (א='''פָּ֤קַֽדְתָּ''' הָאָ֨רֶץ) =ל;
#[[תהלים סו/טעמים#סו טו|תהלים סו,טו]] (א='''אֶ֥עֱשֶֽׂה''' בָקָ֖ר) =ל;
#[[תהלים סז/טעמים#סז ב|תהלים סז,ב]] (א='''יָ֤אֵֽר''' פָּנָ֖יו) =ל;
#[[תהלים סח/טעמים#סח יא|תהלים סח,יא]] (א='''תָּ֤כִֽין''' בְּטוֹבָתְךָ֖) =ל;
#[[תהלים פג/טעמים#פג ט|תהלים פג,ט]] (א='''הָ֤יֽוּ''' זְר֖וֹעַ) =ל;
#[[תהלים צח/טעמים#צח ט|תהלים צח,ט]] (א='''לִ֥פְֽנֵי''' יְהוָ֗ה) ל=לִֽפְֽנֵי־יְהוָ֗ה (מקף);
#[[תהלים קו/טעמים#קו מח|תהלים קו,מח]] (א='''בָּ֤רֽוּךְ''' יְהוָ֨ה) ל=בָּ֤רֽוּךְ־יְהוָ֨ה (מקף);
#[[תהלים קמא/טעמים#קמא ה|תהלים קמא,ה]] (א='''יֶ֥הֶלְמֵֽנִי''' צַדִּ֨יק{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=יֶֽהֶלְמֵֽנִי־צַדִּ֨יק{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (מקף);
#[[משלי ח/טעמים#ח לד|משלי ח,לד]] (א='''אַ֥שְֽׁרֵי''' אָדָם֮) =ל;
#[[משלי כח/טעמים#כח כב|משלי כח,כב]] (א='''נִ֥בֳהָֽל''' לַה֗וֹן) ~ל?!=נִֽבֳהָֽל;
#[[איוב יד/טעמים#יד יג|איוב יד,יג]] (א='''תָּ֤שִֽׁית''' לִ֖י חֹ֣ק וְתִזְכְּרֵֽנִי׃) =ל;
#[[איוב כד/טעמים#כד טו|איוב כד,טו]] (א=וְעֵ֤ין נֹאֵ֨ף ׀ '''שָׁ֤מְרָֽה''' נֶ֣שֶׁף לֵ֭אמֹר) =ל.

'''2. חטף אחרי טעם משני כדי להניע את השווא (מקף אפור במהדורתנו):'''
#[[תהלים לט/טעמים#לט יג|תהלים לט,יג]] (א='''שִׁ֥מֳעָֽה''' תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=שִׁ֥מְעָֽה־תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (מקף);
#[[תהלים קו/טעמים#קו א|תהלים קו,א]] ועוד (א='''הַ֥לֲלוּ''' יָ֨הּ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}){{הערה|שם=הללויה במקף}} ~ל;{{הערה|1=ל=הַ֥לְלוּ יָ֨הּ (בשווא ובלי מקף) ברוב המקומות. אך בחלק מהמקומות ייתכן שיש תיבה אחת (קו,א; קמט,א; קנ,א) או אולי שתי תיבות מוקפות (קו,א). בחלק מהמקומות הקו האנכי נראה יותר כמו געיה מאשר מרכא.}}
#[[משלי כח/טעמים#כח כב|משלי כח,כב]] (א='''נִ֥בֳהָֽל''' לַה֗וֹן) ~ל?!=נִֽבֳהָֽל;

'''3. בלי געיה או חטף (מקף אפור במהדורתנו):'''{{הערה|על שלושת הדוגמאות במהפך ראו ייבין, מב.16.4 (עמ' 293).}}
#[[תהלים מג/טעמים#מג א|תהלים מג,א]] (א='''מֵ֤אִישׁ''' מִרְמָ֖ה) ל=מֵ֤אִישׁ־מִרְמָ֖ה (מקף);{{הערה|וכך בקורן=מֵ֤אִישׁ־מִרְמָ֖ה (מקף).}}
#[[תהלים נד/טעמים#נד ח|תהלים נד,ח]] (א='''א֤וֹדֶה''' שִּׁמְךָ֖) =ל;{{הערה|לפי ייבין, שם, א,ל,ש1=א֤וֹדֶה שִּׁמְךָ֖ (אין מקף); אמנם ל13,ת=א֤וֹדֶה־שִּׁמְךָ֖ (מקף). קורן=א֘וֹדֶ֤ה. סימנים!={{ג|א֤וֹ}}דֶה מלעיל.}}
#[[משלי כג/טעמים#כג ה|משלי כג,ה]] (א={{כו&quot;ק|התעוף|'''הֲתָ֤עִיף'''}} עֵינֶ֥יךָ בּ֗וֹ) =ל;{{הערה|כדוגמת: יָ֤גֵ֥ל ([[תהלים יג/טעמים#יג ו|תהלים יג,ו]]); ה֤וֹרֵ֥נִי ([[תהלים כז/טעמים#כז יא|תהלים כז,יא]]); יָ֤בֹ֥א ([[תהלים נ/טעמים#נ ג|תהלים נ,ג]]); וְיֹ֤שֵׁ֥ב ([[תהלים נה/טעמים#נה כ|תהלים נה,כ]]); נ֤וֹרָ֥א ([[תהלים סח/טעמים#סח לו|תהלים סח,לו]]); נ֤וֹדֶ֥ה ([[תהלים עט/טעמים#עט יג|תהלים עט,יג]]); ה֤וֹלֵ֥ךְ ([[משלי ז/טעמים#ז כב|משלי ז,כב]]).}}
#[[משלי כט/טעמים#כט יג|משלי כט,יג]] (א='''מֵ֤אִיר''' עֵינֵ֖י שְׁנֵיהֶ֣ם יְהוָֽה׃) ל=מֵ֤אִיר־עֵינֵ֖י (מקף).{{הערה|קורן=מֵ֤אִֽיר־עֵינֵ֖י (געיה בהברה המוטעמת ומקף).}}

'''4. המקומות שבהם התיבה מוקפת בפועל (מקף במהדורתנו):'''{{הערה|יש עוד מקום בכתר שבו תיבת מרכא מוקפת בפועל (כְּמ֥וֹ־עֵ֗שֶׂב ב[[תהלים צב/טעמים#צב ח|תהלים צב,ח]]), אך הדוגמה לא שייכת לכאן כי הטעם לא בראש התיבה. על מקף זה ראה ברויאר, טעמי המקרא, יא.32 (עמ' 280) ושם בהערה 17: &quot;ומקף זה איננו מובן.&quot;}}
#[[תהלים יט/טעמים#יט טו|תהלים יט,טו]] (א='''יִ֥הְיֽוּ־'''לְרָצ֨וֹן{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) =ל;{{הערה|אין כאן חציצה בין מרכא משני לבין הטעם; ראו ברויאר, טעמי המקרא, ט.23 הערה 22 (עמ' 228). לגבי נוסח הכתר וכתבי־היד הקרובים לו, ראו בהערת הנוסח לפסוק הזה.}}
#[[תהלים ז/טעמים#ז ו|תהלים ז,ו]] (א='''יִ֥רַדֹּֽף־'''אוֹיֵ֨ב{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=יִ֥רַדֹּֽף אוֹיֵ֨ב{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (אין מקף);
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|תהלים יז,יד]] (ש1,ק13='''מִ֥מֲתִֽים־'''יָדְךָ֨{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=&quot;מִֽמְתִ֥ים יָדְךָ֨{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}&quot; או &quot;מִֽמְתִֽים יָדְךָ֨{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}&quot; (אין מרכא ברור בראש התיבה ואין מקף);
#[[תהלים מ/טעמים#מ ט|תהלים מ,ט]] (א='''לַ֥עֲשׂוֹת־'''רְצוֹנְךָ֣ אֱלֹהַ֣י חָפָ֑צְתִּי) =ל;
#[[תהלים עח/טעמים#עח ז|תהלים עח,ז]] (א='''מַ֥עַלְלֵי־'''אֵ֑ל) ל=מַ֥עַלְלֵי אֵ֑ל (אין מקף);{{הערה|כדוגמת: נ֥וֹעֲד֑וּ ([[תהלים מח/טעמים#מח ה|תהלים מח,ה]]); בְּמַ֥עַלְלֵיהֶ֑ם ([[תהלים קו/טעמים#קו כט|תהלים קו,כט]]); עַד־תְּב֥וּנֹֽתֵיכֶ֑ם ([[איוב לב/טעמים#לב יא|איוב לב,יא]]).}}
#[[תהלים קמ/טעמים#קמ ו|תהלים קמ,ו]] (א='''טָ֥מְנֽוּ־'''גֵאִ֨ים) =ל;
#[[משלי כה/טעמים#כה כ|משלי כה, כ]] (א='''מַ֥עֲדֶה־'''בֶּ֨גֶד{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=מַ֥עֲדֶה בֶּ֨גֶד{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (אין מקף);
#[[איוב ו/טעמים#ו י|איוב ו, י]] (א='''וּ֥תְהִי־'''ע֨וֹד{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=וּ֥תְהִי ע֨וֹד{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (אין מקף).

'''5. תופעות אחרות של טעם בראש תיבה:'''

לשם השוואה, הנה רשימת המקומות שנראה שיש בהם נסוג אחור (מרכא או מהפך): [[תהלים יח/טעמים#יח כ|'''תהלים''' יח,כ]] (ל=כִּ֘י '''חָ֥פֵֽץ''' בִּֽי׃);{{הערה|שם=כי חפץ בי או בו}} [[תהלים כב/טעמים#כב ט|תהלים כב,ט]] (ל=כִּ֘י '''חָ֥פֵֽץ''' בּֽוֹ׃);{{הערה|שם=כי חפץ בי או בו}} [[תהלים מד/טעמים#מד ד|מד,ד]] ('''יָ֥רְשׁוּ''' אָ֗רֶץ); [[תהלים נג/טעמים#נג ו|נג,ו]] ('''פָּ֥חֲדוּ''' פַחַד֮='''פָּ֥חֲדוּ''' פַ֮חַד֮); [[תהלים סו/טעמים#סו ו|סו,ו]] ('''הָ֤פַךְ''' יָ֨ם{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}); [[תהלים עג/טעמים#עג יט|עג,יט]] ('''סָ֥פוּ''' תַ֗֝מּוּ); [[תהלים עה/טעמים#עה ט|עה,ט]] ('''מָ֥לֵא''' מֶסֶךְ֮='''מָ֥לֵא''' מֶ֮סֶךְ֮); [[תהלים עו/טעמים#עו ח|עו,ח]] ('''נ֥וֹרָא''' אַ֗תָּה); [[תהלים עז/טעמים#עז ט|עז,ט]] ('''גָּ֥מַר''' אֹ֗֝מֶר); [[תהלים עז/טעמים#עז יח|תהלים עז,יח]] ('''זֹ֤רְמוּ''' מַ֨יִם{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}); [[תהלים פג/טעמים#פג יא|פג,יא]] ('''הָ֥יוּ''' דֹ֗֝מֶן); [[תהלים פח/טעמים#פח ו|פח,ו]] ('''שֹׁ֥כְבֵי''' קֶ֗בֶר); [[תהלים קי/טעמים#קי ו|קי,ו]] ('''מָ֥חַץ''' רֹ֗֝אשׁ); [[איוב יד/טעמים#יד יט|'''איוב''' יד,יט]] ('''שָׁ֥חֲקוּ''' מַ֗יִם); [[איוב לא/טעמים#לא מ|לא,מ]] ('''יֵ֥צֵא''' ח֗וֹחַ).

בניגוד לנסוג אחור, טעם משני מלעיל בהברה המוטעמת (מקף אפור במהדורתנו):
#[[תהלים יח/טעמים#יח יב|תהלים יח,יב]] (ל='''יָ֤שֶׁת''' חֹ֨שֶׁךְ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) =ל;
#[[איוב כב/טעמים#כב כח|איוב כב,כח]] ('''וְיָ֣קׇם''' לָ֑ךְ) =ל.

תופעה אחרת של טעם בראש תיבה:
#[[תהלים נז/טעמים#נז ט|תהלים נז,ט]] ('''ע֤וּרָה''' כְבוֹדִ֗י ע֭וּרָֽה הַנֵּ֥בֶל וְכִנּ֗וֹר); =ל.{{הערה|&quot;ע֤וּרָה&quot; מלעיל, אמנם אם היא מגיעה לפני אחת מאותיות אהחע&quot;ר היא מלרע (&quot;ע֭וּרָֽה הַנֵּ֥בֶל&quot;). השוו: &quot;ח֥וּשָׁה לְעֶזְרָתִ֑י&quot; ([[תהלים לח/טעמים#לח כג|תהלים לח,כג]]).}}

====ה. מרכא משני מניע את השווא הבא אחריו====

'''1. למרכא משני יש כוח להניע את השווא הבא אחריו, גם אם אותו השווא ראוי להיחשב שווא נח.'''{{הערה|יחידה זו מבוססת על ברויאר, טעמי המקרא, ט.23-24 (עמ' 227-228) ובהערות שם (19-23). אולם העקרונות נכתבים כאן מחדש ובסדר אחר כדי להתמקד בהנעת השווא ולהסביר אותה באופן בהיר. אצל ברויאר מוזכרת הנעת השווא תוך כדי דיון ארוך ומסובך על הטעמים המשניים בספרי אמ&quot;ת ובהערות. לכוחו של מרכא משני להניע את השווא הבא אחריו והסבר אפשרי לתופעה, ועוד עניינים הקשורים לכאן, ראו גם יוסף בר&quot;ח הכהן, [https://www.jstor.org/stable/24370977 &quot;ביאורים לענייני דקדוק ומסורה (חלקים א-ב)&quot;], '''לשוננו''' י&quot;ב (אלול תש&quot;ג), עמ' 127-133; [https://www.jstor.org/stable/24370973 חלקים ג-ד], '''לשוננו''' י&quot;ב (שבט תש&quot;ד), עמ' 264-267; [https://www.jstor.org/stable/24370989 חלקים ה-ז], '''לשוננו''' י&quot;ג (תש&quot;ה), עמ' 203-210.}} הנעת השוואים מסומנת בכתר ארם צובה ברוב המקומות על־ידי חטף, ולעתים בגעיה (בתיבה שחסר בה טעם מובהק והיא ראויה להיות מוקפת).
*'''חטף הבא אחרי מרכא כטעם משני (25 מקומות), כגון:''' &quot;קִ֥רֲבַ֥ת&quot; ([[תהלים עג/טעמים#עג כח|תהלים עג,כח]]) במקום &quot;קִרְבַת&quot;, &quot;נִ֥דֲר֣וּ&quot; ([[תהלים עו/טעמים#עו יב|תהלים עו,יב]]) במקום &quot;נִדְרוּ&quot;, &quot;תִּ֥לֲעַ֣ג&quot; ([[משלי ל/טעמים#ל יז|משלי ל,יז]]) במקום &quot;תִּלְעַג&quot;. היינו מצפים לשווא פשוט, אך בא לפניו מרכא בטעם משני המניע אותו, והקפיד מסרן הכתר לכתוב חטף ברוב מוחלט של המקומות כדי להורות לקורא באופן מפורש על התנעת השווא. כל המקומות: א=אִ֥מֲר֣וֹת ([[תהלים יב/טעמים#יב ז|תהלים יב,ז]]); ש1,ק13,ל-א=מִ֥מֲתִֽים־יָדְךָ֨{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים יז/טעמים#יז יד|תהלים יז,יד]]); ל,ל-א=אֶ֥קֲרָ֣א ([[תהלים יח/טעמים#יח ז|תהלים יח,ז]]); א=שִׁ֥מֳעָֽה{{מ:מקף אפור}}תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים לט/טעמים#לט יג|תהלים לט,יג]]); א=תִּ֥בֲחַ֣ר ([[תהלים סה/טעמים#סה ה|תהלים סה,ה]]); א=תִּ֥מֲחַ֥ץ ([[תהלים סח/טעמים#סח כד|תהלים סח,כד]]); א=קִ֥רֲבַ֥ת ([[תהלים עג/טעמים#עג כח|תהלים עג,כח]]); א=נִ֥דֲר֣וּ ([[תהלים עו/טעמים#עו יב|תהלים עו,יב]]); א=וּ֥לֲצִיּ֨וֹן{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים פז/טעמים#פז ה|תהלים פז,ה]]); א=הַ֥מֲקָרֶ֥ה ([[תהלים קד/טעמים#קד ג|תהלים קד,ג]]); א=הַ֥לֲלוּ{{מ:מקף אפור}}יָ֨הּ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים קו/טעמים#קו א|תהלים קו,א]]) ובעוד 8 מקומות המפורטים [[#ב. תיבה הראויה להיות מוקפת: הסוגים השונים|לעיל]] בהערה; א=שָׁ֥נֲנ֣וּ ([[תהלים קמ/טעמים#קמ ד|תהלים קמ,ד]]); א=נִ֥בֳהָֽל{{מ:מקף אפור}}לַה֗וֹן ([[משלי כח/טעמים#כח כב|משלי כח,כב]]); א=תִּ֥לֲעַ֣ג ([[משלי ל/טעמים#ל יז|משלי ל,יז]]); א=לְשֹׁ֥דֲדִ֗ים ([[איוב יב/טעמים#יב ו|איוב יב,ו]]); א=אֶ֥בֲחַ֣ר ([[איוב כט/טעמים#כט כה|איוב כט,כה]]); א=אַ֥נֲשֵׁ֥י ([[איוב לד/טעמים#לד י|איוב לד,י]]).
*'''געיה בשווא הבא אחרי מרכא בטעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת (5 מקומות):''' א=אַ֥שְֽׁרֵי{{מ:מקף אפור}}הָאִ֗ישׁ ([[תהלים א/טעמים#א א|תהלים א,א]]); א=אַ֥שְֽׁרֵי{{מ:מקף אפור}}אָדָ֗ם ([[תהלים לב/טעמים#לב ב|תהלים לב,ב]]); א=אַ֥שְֽׁרֵי{{מ:מקף אפור}}הַגֶּ֗בֶר ([[תהלים מ/טעמים#מ ה|תהלים מ,ה]]); א=לִ֥פְֽנֵי{{מ:מקף אפור}}יְהוָ֗ה ([[תהלים צח/טעמים#צח ט|תהלים צח,ט]]); א=אַ֥שְֽׁרֵי{{מ:מקף אפור}}אָדָם֮ ([[משלי ח/טעמים#ח לד|משלי ח,לד]]).{{הערה|השוו לעיל [[#געיה בהברה המוטעמת או בשווא|&quot;1. געיה בהברה המוטעמת או בשווא&quot;]].}}

בדוגמאות הללו, הנעת השווא נחוצה כדי שתהיה חציצה של הברה אחת לפחות בין מרכא משני לבין טעמה העיקרי של התיבה.{{הערה|שני מקומות יוצאים לכאורה מן הכלל הזה: יִ֥הְיֽוּ־לְרָצ֨וֹן{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים יט/טעמים#יט טו|תהלים יט,טו]]); אָ֥נָּ֣ה ([[תהלים קטז/טעמים#קטז טז|תהלים קטז,טז]] בחלק מכתבי־היד, לעומת א=אָנָּ֣ה; ל=אָֽנָּ֣ה). להסבר ראו ברויאר, טעמי המקרא, ט.23 הערה 22 (עמ' 228).}} אם הטעם העיקרי הוא משרת, אז מספיק שתהיה חציצה של שווא בלבד. מרכא משני בא בדרך כלל בראש התיבה (עוד לפני הטעם העיקרי), אך הוא יכול להימצא בכל הברה אחרת כל עוד יש חציצה לפני הטעם.

'''2. אמנם למרות כוחו זה של המרכא להניע את השווא הבא לאחריו, אין בכוחו לרפות דגש קל באות בג&quot;ד כפ&quot;ת הבא אחריו. כמו כן, אם אחרי מרכא משני באים שני שוואים, הראשון נח ורק השני נע כמקובל.''' כך יוצא שכל שווא הבא אחרי מרכא משני יקבל התנעה, חוץ משני מקרים:
*שווא ראשון הבא לפני שווא שני או לפני חטף (7 מקומות): אֶ֥שְׁמְרָ֣ה ([[תהלים לט/טעמים#לט ב|תהלים לט,ב]]); נִ֥פְלְאֹתֶ֥יךָ ([[תהלים מ/טעמים#מ ו|תהלים מ,ו]]); יִ֥רְעֲשֽׁוּ־הָרִ֖ים ([[תהלים מו/טעמים#מו ד|תהלים מו,ד]]); יַ֥חְפְּֽשׂוּ־עוֹלֹ֗ת ([[תהלים סד/טעמים#סד ז|תהלים סד,ז]]); יִ֥שְׂמְח֥וּ ([[תהלים סז/טעמים#סז ה|תהלים סז,ה]]); אֶ֥זְכְּרָ֥ה ([[תהלים עז/טעמים#עז ז|תהלים עז,ז]]); וַיִּ֥שְׁפְּכ֨וּ ([[תהלים קו/טעמים#קו לח|תהלים קו,לח]]).
*שווא הבא לפני בג&quot;ד כפ&quot;ת דגושה, כגון &quot;תַּ֥הְפֻּכ֨וֹת{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}&quot; ([[משלי ו/טעמים#ו יד|משלי ו,יד]]).{{הערה|לגבי שווא הבא לפני בג&quot;ד כפ&quot;ת דגושה, ראו עוד את ההסבר שמציע ברויאר (טעמי המקרא, ט.23, עמ' 227 הערה 21) לניקוד של &quot;יִ֥רַדֹּֽף־אוֹיֵ֨ב{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}&quot; ב[[תהלים ז/טעמים#ז ו|תהלים ז,ו]].}} בשלושה מקומות מתקיים התנאי הזה ביחד עם התנאי הראשון: &quot;יַ֥חְפְּֽשׂוּ{{מ:מקף אפור}}עוֹלֹ֗ת&quot; ([[תהלים סד/טעמים#סד ז|תהלים סד,ז]]); אֶ֥זְכְּרָ֥ה ([[תהלים עז/טעמים#עז ז|תהלים עז,ז]]); וַיִּ֥שְׁפְּכ֨וּ ([[תהלים קו/טעמים#קו לח|תהלים קו,לח]]).

כוחו של מרכא משני להניע את השווא הבא אחריו הוא, אם כן, כוח מוגבל. יש לו כוח להניע ברוב המקומות, אך לא בסוגים שנמנו כאן. יוצא מכך שלא מדובר על שווא נע מובהק, אלא בצורה בינונית. הנעת השווא קיימת בכך ששומעים אותה, אך לא בהפיכת אות בג&quot;ד כפ&quot;ת שלאחר השווא לאות רפה. בדוגמה כמו &quot;תַּ֥הְפֻּכ֨וֹת{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}&quot; ([[משלי ו/טעמים#ו יד|משלי ו,יד]]) ההברה הראשונה נשארת סגורה למרות הטעם המשני. וניתן לומר שאף בדוגמאות שראינו לעיל עם חטפים, כגון קִ֥רֲבַ֥ת ([[תהלים עג/טעמים#עג כח|תהלים עג,כח]]), ההברה הראשונה עדיין ראויה להיות סגורה (&quot;קִרְבַת&quot;) על אף התנעת השווא. בכך מתבטא השווא כבינוני.

'''3. קיים מיעוט ניכר של מקומות שבהם לא הקפיד מסרן הכתר לכתוב חטף כדי להורות לקורא על הנעת השווא.''' אך גם במקומות האלה דרושה חציצה בין המרכא המשני לבין הטעם העיקרי, והמרכא מניע את השווא הבא אחריו (11 מקומות):{{הערה|טעם המרכא בתיבת בֵּ֝רַ֥כְנוּכֶ֗ם ([[תהלים קיח/טעמים#ב כו|תהלים קיח,כו]]) איננו טעם משני ואינו שייך לכאן. אין לנו דוגמאות במקומות אחרים של מרכא משני לפני רביע מוגרש. להיפך: מרכא הוא משרת רגיל של רביע מוגרש, לרוב כטעם עיקרי בתיבתו ולעתים באותה תיבה. אמנם במקומות אחרים הוא נכתב באותה תיבה רק בהברה הראויה לגעיה, אבל יותר מסתבר שיש כאן חריגה מן הכלל הזה מאשר הטעם המשני היחיד בכל המקרא לפני רביע מוגרש. ניתן להסביר את כתיבת המרכא כאן בהברה שאיננה ראויה לגעיה על פי הצעתו של ברויאר, טעמי המקרא, יא.41 (עמ' 284).}} יִ֥תְיַצְּב֨וּ׀ ([[תהלים ב/טעמים#ב ב|תהלים ב,ב]]); סַ֥לְעִ֥י ([[תהלים יח/טעמים#יח ג|תהלים יח,ג]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23|לגבי תיבה זו ראו ברויאר, טעמי המקרא, ט.24, עמ' 228 הערה 23. ולגבי שׇׁ֥מְרָ֣ה ([[תהלים פו/טעמים#פו ב|תהלים פו,ב]]) ראו עוד יוסף בר&quot;ח הכהן, [https://www.jstor.org/stable/24370977 &quot;ביאורים לענייני דקדוק ומסורה&quot; חלק א], עמ' 131-132.}} וְלִ֥שְׁכֵנַ֨י׀ ([[תהלים לא/טעמים#לא יב|תהלים לא,יב]]); פָּ֥תְח֣וּ ([[תהלים לז/טעמים#לז יד|תהלים לז,יד]]); לִ֥שְׁא֣וֹל ([[תהלים מט/טעמים#מט טו|תהלים מט,טו]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23}} זִ֥בְחֵ֣י ([[תהלים נא/טעמים#נא יט|תהלים נא,יט]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23}} שָׁ֥בְרָ֥ה ([[תהלים סט/טעמים#סט כא|תהלים סט,כא]]); שׇׁ֥מְרָ֣ה ([[תהלים פו/טעמים#פו ב|תהלים פו,ב]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23}} טָ֥מְנֽוּ־גֵאִ֨ים׀ ([[תהלים קמ/טעמים#קמ ו|תהלים קמ,ו]]); יִ֥רְאַ֣ת ([[משלי ח/טעמים#ח יג|משלי ח,יג]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23}} וּ֥תְהִי־ע֨וֹד׀ ([[איוב ו/טעמים#ו י|איוב ו,י]]).

בכל המקומות האלה מניע המרכא את השווא הבא אחריו, למרות שהברת המרכא ראויה להיות הברה סגורה. השווא הוא שווא נע בכך ששומעים אותו, אך ההברה עדיין ראויה להיות סגורה, ולכן יש להגדיר את השווא כשווא בינוני. כך יוצא שקוראים יִ֥רְאַ֣ת ([[משלי ח/טעמים#ח יג|משלי ח,יג]]) בהנעת השווא, בדיוק כמו שקוראים קִ֥רֲבַ֥ת ([[תהלים עג/טעמים#עג כח|תהלים עג,כח]]) בהנעת השווא. הן באותו משקל (&quot;יִרְאַת&quot;, &quot;קִרְבַת&quot;), אבל בתיבת קִ֥רֲבַ֥ת נכתב חטף כדי להורות במפורש על הנעת השווא.

וכך יוצא שאפילו קוראים שׇׁ֥מְרָ֣ה ([[תהלים פו/טעמים#פו ב|תהלים פו,ב]]) בהנעת השווא אחרי קמץ קטן (!), קריאה שהיא לכאורה בניגוד לכל כללי הדקדוק המקובלים. למרות הנעת השווא הוא עדיין שווא בינוני בלבד, והברת הקמץ והמרכא עדיין ראויה להיות סגורה. אמנם זה לפי שיטתם של בעלי המסורה הטברנית. ואילו לפי המדקדקים הספרדים, שלדעתם כל קמץ שיש בו מרכא או געיה הוא בהכרח קמץ גדול (בהגייה של פתח ארוך), קוראים שׇׁ֥מְרָ֣ה בשלוש הברות פתוחות: הראשונה בקמץ רחב, השנייה בשווא נע, והשלישית מוטעמת בטעם העיקרי (מונח). במהדורתנו אנחנו מתעדים את ההגייה לפי שתי השיטות.{{הערה|השוו [[#קמץ קטן|לעיל לגבי שתי השיטות באופן כללי]], ו[[#ג. תיבה הראויה להיות מוקפת: טעמים משניים בתיבות זעירות|בטבלה של הטעמים המשניים]] לגבי מרכא משני אצל קמץ קטן (&quot;כׇּ‍֥ל עַצְמוֹתַ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}&quot;, &quot;כׇּ‍֥ל אֲחֵי־רָ֨שׁ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}&quot;).}}

==עיצוב חדש לחלוקת הפרשות==

לסימון הפרשות (הפתוחות והסתומות) אנחנו משתמשים בתבניות נסיוניות שיאפשרו שינויים אוטומטיים, והאמורות להציג את הטקסט המקראי בצורה המיטבית עבור סביבת האינטרנט:
*[[תבנית:פפ]] מציגה &quot;פרשה פתוחה&quot; בתור פיסקה חדשה לאחר שורה ריקה (כמו שראוי ע&quot;פ הלכה לדעת הרמב&quot;ם, וכמו שמופיע עד היום בספרי תורה תימניים). שיטה זו מתאימה במיוחד לתצוגה ולקריאה במסך המחשב.
*[[תבנית:סס]] מציגה &quot;פרשה סתומה&quot; בתור רווח רחב וברור בתחילת שורה חדשה. שיטה זו מתאימה למה שנהוג בכתבי־היד הטברניים (והיא גם ראויה ע&quot;פ הלכה לדעת הרמב&quot;ם ומופיעה כך בספרי תורה תימניים), והיא גם המתאימה ביותר לתצוגה ולקריאה במסך המחשב.{{הערה|עוד אפשרות שנסינו בעבר הייתה לשים רווח באמצע השורה ובתוכו הסימן {ס}. הסימן היה נחוץ בגלל שהרווחים יכלו ליפול גם בתחילת שורה או בסוף שורה, ולא רק באמצעה כמו שצריך. אולם שיטה זו פחות בהירה והרבה פחות אסתטית בסביבת האינטרנט, למרות שהיא מקובלת ברוב המהדורות המודפסות על נייר וגם ברוב ספרי התורה.}}

שיטה פשוטה זו לעיצוב פרשות פתוחות וסתומות דומה לְמה שנעשה במהדורות &quot;כתר ירושלים&quot;, אולם המדיה החדשה של דף דיגיטלי באינטרנט מכתיב גם הבדלים בביצוע. לגבי שיטת העיצוב ב&quot;כתר ירושלים&quot; כתב הרב ברויאר:

:פרשה פתוחה ניכרת במהדורה זו על ידי שורה ריקה הבאה לפניה, ופרשה סתומה מתחילה בדרך כלל לאחר זיח הבא בראש השורה. צורה זו של הפרשות הפתוחות והסתומות נוהגת (במקצת הפרשות) בכתבי היד, והיא מתאימה לפסק הרמב&quot;ם (הלכות ספר תורה פ&quot;ח הלכות א-ב). עיצוב הפרשות בדרך זו התחייב מעיצובה של המהדורה בשלושה טורים ככמנהג הכתר. אולם אין במהדורה סימנים מיוחדים למילוי השורה וליישורה (כמנהג כתבי היד), ועל כן אין השורות מסתיימות בקו ישר. רווח קטן שנותר בסוף השורה  אינו נחשב אפוא לרווח של פרשה.

לעומת הטורים הצרים ב&quot;כתר ירושלים&quot; (בדומה לכתבי־היד), במהדורה דיגיטלית באינטרנט השורות ממלאות את כל הרוחב של המסך או את רובו, ויש להן יישור אוטומטי בסוף השורה או רווחים קצרים יחסית לרוחב השורה המלאה (תלוי בברירת המחדל של המשתמש). השורות יכולות להכיל מלים רבות (בפונט קטן) או מעטות (בפונט גדול במיוחד).

לכן אי אפשר להקפיד במהדורה דיגיטלית גמישה (על בסיס של טקסט פשוט) לגבי הכלל של הרמב&quot;ם של רווח &quot;כשיעור תשע אותיות&quot;. פרשה פתוחה תתחיל במהדורתנו לאחר רווח של שורה ריקה גם אם יש רק תיבה אחת בשורה האחרונה של הפרשה הקודמת, ופרשה סתומה תתחיל לאחר זיח בשורה חדשה גם אם נשאר מספיק מקום להתחיל אותה לאחר רווח באמצע השורה הקודמת. כך במהדורת &quot;כתר ירושלים&quot; וכך במהדורתנו, ונראה שזוהי הדרך המתאימה למהדורה דיגיטלית המיעודת לקורא וללומד, שאינה מבוססת על כתיבתו הרצופה של הסופר המחשב את הרווחים בסופי השורות בכתיבת ספר תורה (או במילואם בסימנים מיוחדים בכתב־יד של המסורה).

אמנם יש כמובן גם ערך רב לתת אפשרות להצגת הטקסט לפי שיטות הסופרים וספרי התורה, בהקפדה על הרווחים &quot;כשיעור תשע אותיות&quot; בסופי השורות, ואף על צורות הפרשות המקובלות בספרי התורה בימינו (בלי שורות ריקות לפרשה פתוחה, ופרשה סתומה אך ורק באמצע שורה). מי שברצונו להכין מהדורה כזו על בסיס מהדורתנו, כתוספת לפרויקט הזה או כיצירה נגזרת, יבורך.

'''פסקא באמצע פסוק:''' כאשר יש רווח של פרשה באמצע פסוק, אנחנו מתייגים את התופעה ע&quot;י [[תבנית:פסקא באמצע פסוק]],{{הערה|יש במקרא מספר רשימות בעלות פריטים רבים שבהן יש &quot;מעין צורת השיר&quot; על ידי השימוש בפרשות סתומות רבות באמצע פסוק כדי להבחין בין פריט לפריט (הדוגמאות הכי מוכרות לתופעה זו הן שירת העתים במגילת קֹהלת ורשימת עשרת בני המן במגילת אסתר). ברשימות הללו לא תייגנו את כל הפרשות ב[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] (אמנם ייתכן שבעתיד גם הם יתוייגו). למידע נוסף על התופעה ראו ב[[#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|סעיף הבא]].}} ובעתיד יש כוונה להכניס את כל הפסוקים הללו לתוך [[:קטגוריה:פסקא באמצע פסוק]]. לגבי עיצוב הפרשה, לא נשתמש כרגיל בפרשה פתוחה הבאה לאחר שורה ריקה בלבד, או בפרשה סתומה שמתחילה בשורה חדשה לאחר רווח בלבד. במקום זה, יהיה במהדורתנו נסיון לשמור על אופי הפרשה המסויימת (הבאה באמצע פסוק) כפי שהיא מופיעה בכתר (ו/או בכתבי היד הקרובים לו) וגם לעצב את המקרא לפי הסגנון המקומי, כולל השימוש בפרשה פתוחה המתחילה מיד בשורה הבאה ובפרשה סתומה באמצע השורה.{{הערה|ב&quot;פסקא באמצע פסוק&quot; של פרשה פתוחה, צורת הפרשה בכתר במקומות רבים היא שורה חדשה ללא רווח של שורה ריקה, כך שאין הפסקה ויזואלית מוחלטת בין שני חלקי הפסוק. וכך היא תופיע במהדורתנו במקומות המתאימים. הדבר בולט במיוחד ב[[שופטים ב/טעמים#ב א|שופטים ב,א]], שם יש פרשה פתוחה בולטת של שורה ריקה לפני פסוק א', ובאמצע הפסוק פרשה פתוחה כאשר הטקסט ממשיך בתחילת השורה הבאה ללא שורה ריקה. (יוצא מן הכלל ב[[עזרא ב/טעמים#ב לו|עזרא ב,לו]], שם ציין יהושע קמחי באופן מיוחד רווח של שורה ריקה באמצע הפסוק.) יצויין שבמהדורת &quot;כתר ירושלים&quot; סימנו פרשה פתוחה ברווח של שורה ריקה תמיד, אפילו במקום של &quot;פסקא באמצע פסוק&quot; ששם אין שורה ריקה בכתר, כך שב[[שופטים ב/טעמים#ב א|שופטים ב,א]] יש רווח גדול זהה לפני החצי הראשון של הפסוק וגם לאחריו; בכך הלכה לאיבוד צורת הפרשה שבכתר, שאינה מפרידה לגמרי בין שני חלקי הפסוק. צורת הפרשה המיוחדת תוצג על ידי השימוש ב[[תבנית:פפפ]] (במקום [[תבנית:פפ]] הרגיל) או ב[[תבנית:ססס]] (במקום [[תבנית:סס]] הרגיל). יצויין ש[[תבנית:פפפ]] תהיה צמודה תמיד לתיבה האחרונה שלפני הפרשה, כדי לצמיד לה מספר רווחים גדולים ולוודא שהיא לא תופיעה בסוף שורתה ממש (כך שלא תהיה הפסקה של פרשה כלל) אלא בראש השורה הבאה.}}

'''עיצוב הפרשות בספרים מסויימים מיוחדת:'''
*'''ספרי אמ&quot;ת (תהלים, משלי, איוב):''' בשלושת הספרים יש עיצוב מיוחד המתאים לצורת השיר. להסבר מפורט [[#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|ראו להלן בפרק הזה]].
*'''מגילת אסתר:''' מגילה זו תופיע בשתי מהדורות מקבילות, ב[[מגילת אסתר (פרשות בכתר)/טעמים|ראשונה]] החלוקה לפרשות תהיה ע&quot;פ כתבי־היד, וב[[מגילת אסתר (פרשות סתומות)/טעמים|שנייה]] החלוקה תהיה לפרשות סתומות בלבד כמו שנהוג במגילות אשכנז ע&quot;פ הספר &quot;קסת הסופר&quot;. הטקסט בשתי המהדורות מבוססת על אותם [[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|דפי פרקים]], כדי למנוע את הצורך בהגהה כפולה.
*'''שירת העִתים במגילת קֹהלת ועשרת בני המן במגילת אסתר:''' בשני המקומות האלה יש בכתבי־היד &quot;מעין צורת השיר&quot; בביצוע מלא ע&quot;י השימוש בפרשות סתומות. במהדורתנו נעצב אותם בנספחים מיוחדים כמו השירים המובהקים בתנ&quot;ך; להסבר מפורט ראו [[#צורת השיר המובהקת|להלן על צורת השיר המובהקת]].
*'''מגילת איכה:''' במגילה זו יש פרשות סתומות רבות: באותן קינות שיש בהן כ&quot;ב פסוקים ארוכים על פי סדר הא&quot;ב (כלומר בקינה הראשונה, השנייה והרביעית) יש פרשה סתומה בין כל פסוק ופסוק. ואילו בקינה השלישית, שיש בה שלושה פסוקים קצרים לכל אות בא&quot;ב, בכתי&quot;ל יש פרשה סתומה בין כל קבוצה של שלושה פסוקים שמתחילים באותה אות, ואילו בכתר ארם צובה הייתה פרשה סתומה בין כל פסוק ופסוק. כאן נעצב את חלוקת הפרשות במגילת איכה בדרך מיוחדת, ששומרת עקרונית על החלוקה שהייתה בכתר ארם צובה, אבל גם שומרת בו בזמן הן על ההיגיון שבחלוקת כתי&quot;ל והן על עיצוב יפה שמתאים לסביבת האינטרנט. לגבי הקינה הראשונה, השנייה והרביעית, כל פסוק יפתח בפרשה סתומה רגילה ([[תבנית:סס]]) דהיינו לאחר רווח ניכר בתחילת שורה חדשה. ואילו בקינה השלישית כל קבוצה של שלושה פסוקים באותה אות תתחיל כמו כן בשורה חדשה לאחר רווח ע&quot;י אותה תבנית ([[תבנית:סס]]), ואילו הפסוק השני והשלישי באותה קבוצה יתחיל לאחר רווח קצר באמצע השורה ע&quot;י תבנית מיוחדת ([[תבנית:ססס]]).
*'''שמואל, מלכים, עזרא, דברי הימים:''' בספרים האלה קיים &quot;מעין צורת השיר&quot; במספר פרקים, דהיינו שימוש בפרשות סתומות רבות כדי ליצור אפקט של צורת השיר. השימוש הנפוץ ביותר הוא כדי לבודד פריטים בתוך רשימות שונות. במהדורתנו נעצב את &quot;מעין צורת השיר&quot; ע&quot;י שימוש משולב של תבנית העיצוב הנוספת ([[תבנית:ססס]]) בדומה למה שנעשה בקינה השלישית במגילת איכה. להסבר מפורט של &quot;מעין צורת השיר&quot; ראו [[#מעין צורת השיר|להלן]].

למידע על קביעת '''נוסח''' הפרשות במהדורתנו, ראו בפרקים הבאים:
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#חלוקת הפרשות בתורה|חלוקת הפרשות בתורה]]
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים|חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים]]

==צורת השיר בכ&quot;א הספרים==

===מבוא לצורת השיר בכ&quot;א הספרים===

בכ&quot;א הספרים (כלומר בכל ספרי המקרא מלבד תהלים ומשלי ואיוב), אפשר להבחין בין '''שני''' סוגים בולטים של כתיבה שירית בכתר ארם צובה ובכתבי־היד הטברנים הקרובים אליו:

'''א. צורת השיר המובהקת:''' לשירים בולטים יש דרך כתיבה מיוחדת בכתבי־היד המודגשת לעין, דהיינו להפסיק לגמרי את הכתיבה הרגילה של שלושה טורים צרים בכל עמוד, ובמקומה לפרוס את השיר ברוחב של שלושה טורים מלאים בכל העמוד (כך נכתבות בכתר שירת הים ושירת האזינו בתורה, ובנביאים רוב שירת דבורה ושירת דוד), או לפחות ברוחב של שני טורים מלאים (כך נכתבות בכתר רשימת מלכי כנען ותחילת שירת דבורה בנביאים, ושיר של תמיד בספר דברי הימים).

'''צורת השיר המובהקת נעשית לפי שתי שיטות טכניות שונות, שגם הן בולטות לעין.''' הראשונה מהווה פיתוח מחושב בכתבי־היד של [[#עיצוב חדש לחלוקת הפרשות|חלוקת הפרשות הסתומות]] ברווחים בתוך השורה בכ&quot;א הספרים, והשנייה מהווה פיתוח פחות קפדני של [[#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|הכתיבה השירית בספרי אמ&quot;ת]]. הבחנה זו מבוססת על עבודתו של הרב מרדכי ברויאר.{{הערה|ההסבר הזה בנוי על ניתוחו המפורט של הרב מרדכי ברויאר לצורת השיר בכתבי־היד המקבילים; ראו בפרק החמישי בספרו '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא''' (מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז), עמ' 149-189.}}
#'''אריח על גבי לבינה, ולבינה על גבי אריח:''' צורה זו של כתב המופיע מעל רווח, ורווח המופיע מעל הכתב לסירוגין, נחשבת לחובה ב[[שירת הים/טעמים|שירת הים]] בתורה ו[[שירת דבורה/טעמים|בשירת דבורה]] בספר שופטים. הרווחים בכתיבה השירית הזאת מהווים, כפי שהדגים הרב ברויאר,{{הערה|ברויאר, שם, עמ' 165-171.}} '''פרשות סתומות''' שבאות לחלק את היחידות בתוך השיר באופן מלא, וכל הרווחים והתחלת השורות מחושבות מראש בקפדנות.
#'''אריח על גבי אריח, ולבינה על גבי לבינה:''' צורה זו של כתב המופיע מעל כתב בתחילת השורה ובסופו, ורווח המופיע מעל רווח באמצע כל שורה, מהווה פיתוח של שיטת כתיבה אחרת לגמרי, והיא כאמור '''[[#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|צורת השיר בספרי אמ&quot;ת]]'''.{{הערה|ברויאר, שם, עמ' 171-183.}} באופן זה כתובים [[שירת האזינו/טעמים|שירת האזינו]] בתורה, רשימת [[מלכי כנען/טעמים|מלכי כנען]] בספר יהושע ו[[שירת דוד/טעמים|שירת דוד]] בספר שמואל, ו[[שירת אסף/טעמים|שירת אסף]] (או &quot;שיר של תמיד&quot;) בספר דברי הימים. בצורה זו, כפי הדגים הרב ברויאר, עיקר תפקידו של הרווח הוא לחלק את '''השורה''' מתי שאפשר (בשביל היופי), ופחות כדי לחלק את יחידות השיר (ולכן לא בכל שורה יש רווח, ולא כל רווח נמצא במקום ה&quot;נכון&quot; בשורה מבחינת התחביר של הפסוק). בצורה זו יש גם מגמה ניכרת לסיים פסוק, או יחידה בתוך פסוק, '''בסוף''' השורה עד כמה שאפשר. מגמה זאת עומדת בניגוד מובהק לכתיבה הרגילה בכ&quot;א הספרים, הנמשכת ברציפות טבעית מסוף השורה לתחילת השורה הבאה, ורק על ידי הרווחים של הפרשות מציינים סוף עניין. אמנם '''בכתיבה השירית המובהקת''' יש פיתוח בולט לצורת אמ&quot;ת על ידי הכתיבה '''בשורות רחבות'''. הכתיבה הרחבה מאפשרת לרווחים באמצע השורות להתבצע באופן מובהק ושלם לגמרי, ובנוסף היא גם מאפשרת את חלוקת השורה לפי יחידות בעלות משמעות לפי התחביר, ובמקום ה&quot;נכון&quot;, ברוב המכריע של השורות.{{הערה|תיאור זה של הפיכת צורת השיר בספרי אמ&quot;ת ל&quot;מובהקת&quot; בכ&quot;א הספרים הוא בניגוד לניסוחו של ברויאר, שלגבי שירת דוד כתב שהדמיון לשירת אמ&quot;ת בכתר &quot;טושטש במידה מסויימת&quot; לעומת כתי&quot;ק (עמ' 177). וכך היא &quot;נראית כשירה לכל דבר&quot;, אמנם &quot;אף על פי כן ניכר גם ב'''א''', שאין זו שירה כשאר כל השירות…&quot; אלא &quot;שגם השירה שב'''א''' כתובה על פי המנהג של שירת אמ&quot;ת; אין ביניהן אלא רוחב השורות&quot; (עמ' 178). במקום להשתמש בלשון המעטה (&quot;אין ביניהן אלא רוחב השורות&quot;) נראה לנו לתאר את השינוי הכל כך בולט של הסופר, כלומר לעבור באמצע כ&quot;א הספרים מכתיבה בשורות צרות לכתיבה בשורות רחבות, ואת התוצאה של השינוי הבולט הזה, בתור '''צורת השיר המובהקת'''. יש בה פונציאל להגיע לרמה כזו לגמרי מבחינה אסתטית (לדוגמה בכתיבת שירת &quot;האזינו&quot; ב-70 שורות), והיא גם מעלה את החלוקה העניינית לרמת הביצוע האפשרית הגבוהה ביותר. כלומר, היא לא רק &quot;נראית כשירה לכל דבר&quot;, אלא מצליחה בפועל להיות כתיבה שירית לכל דבר. אמנם ברמת העיקרון אנחנו מקבלים את דעתו של הרב ברויאר שצורה זו מבוססת על צורת הכתיבה בספרי אמ&quot;ת.}} 

'''ב. מעין צורת השיר:''' יש גם שירים ורשימות שבהם הסופר המשיך את כתיבתו הרגילה בשלושה טורים צרים לכל עמוד, אמנם גם עשה מאמץ מסוים (לפעמים מאמץ מלא ולפעמים פחות מזה) להשתמש ברווחים של פרשות (ובמיוחד ברווחים של פרשות סתומות באמצע השורה) כדי לסדר מלים מקבילות באופן בולט. הדוגמאות המוכרות ביותר לתופעה זו הן רשימת [[עשרת בני המן/טעמים|עשרת בני המן]] במגילת אסתר ו[[שירת העתים/טעמים|שירת העִתים]] במגילת קֹהלת, שלגביהן יש הלכה מחייבת (עשרת בני המן) ומנהג קבוע אצל הסופרים (שירת העִתים). בשתי הדוגמאות הללו שבמגילות, רמת הביצוע לצורת השיר היא מלאה בכתבי־היד, למרות התלוּת בטורים הצרים שבהם המשיך הסופר לכתוב ברציפות (ולא עבר לטורים רחבים).{{הערה|לניתוח מלא של כל התופעה שקראנו לו &quot;מעין צורת השיר&quot; ראו ברויאר, שם, עמ' 149-165.}}

===צורת השיר במהדורתנו===

במהדורתנו, כמו שלגבי הטעמים הכפולים בעשרת הדברות הקדשנו נספחים מיוחדים לנוחותו של הקורא (מעבר לרצף הטקסט של המקרא בפרשותיו ובפרקיו), כך נעשה גם במקומות שבהם מופיעה &quot;צורת השיר&quot; המובהקת בעיצוב מיוחד על פי המסורה, וכן לגבי שני ביצועים מלאים של &quot;מעין צורת השיר&quot; שהתקבלו כחובה בהלכה או כמנהג קבוע אצל הסופרים (עשרת בני המן במגילת אסתר ושירת העִתים במגילת קֹהלת). וזה משתי סיבות:
*לגבי &quot;צורת השיר&quot; המיוחדת במסורת הסופרים לתורה, יש שינויים קלים בין כתבי־היד וספרי התורה השונים, ואין מנהג אחד משותף לכולם. נספח בדף מיוחד המוקדש כולו ל&quot;צורת השיר&quot; בתורה מאפשר לנו את הגמישות להציע לקורא את כל המנהגים החשובים במקביל, ומאפשר לקורא לבחור ביניהם כרצונו.
*למרות שהיא יפה וחשובה, צורת השיר המובהקת אינה יעילה תמיד בשביל הקורא והלומד, שלפעמים ברצונו לקרוא את הטקסט ברצף או בעיצוב אחֵר או בחלוקה אחרת; העיצוב המיוחד גם מפריע לו להעתיק את הטקסט באופן פשוט לצרכי לימוד.

לכן הקדשנו נספחים במקומות הללו.{{הערה|הבדל טכני בין הדפים לשני השירים בתורה (שירת הים ו&quot;האזינו&quot;) לבין השירים בנביאים וכתובים: לשני השירים בתורה הטקסט הוקלד רק פעם אחת (בדף הראשי בתוך הרצף של פרשת השבוע) ובנספחים הוא מופיע ע&quot;י הכללות. אבל בצורת השיר בספרי הנביאים והכתובים הטקסט הוקלד פעם נוספת (או פעמים נוספות) בתוך הנספחים בסוף אותו דף.}} כל נספח מציג את השיר במגוון צורות חשובות ושימושיות לפי האופי המיוחד של אותו שיר (וכולל כתיבה פשוטה בלי עיצוב מיוחד לצורת השיר). צורת השיר שמופיעה ברצף של המקרא היא תמיד הצורה שמופיעה בכתר ארם צובה (או שהופיעה בו ע&quot;פ עדויות מובהקים), והצורות הנוספות באות בנספחים. להלן טבלה של כל הדפים שבהם מופיעים צורת השיר והנספחים לה:

===רשימת הדפים לצורת השיר===

{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ דפי &quot;צורת השיר&quot; במקרא על פי המסורה
|- align=center
! שם השיר&lt;br&gt;וקישור למידע עליו
! הדף הראשי של השיר{{ש}}(כל הצורות)
! דף בסיס טכני לצורת השיר
! דף בסיס טכני לצורות כתיבה נוספות (נספחים)
! דפי מקרא: צורת השיר
! דפי מקרא: צורות כתיבה נוספות (נספחים)
|- align=center
! [[:W:שירת הים|שירת הים]]
| '''[[שירת הים/טעמים]]'''
| [[שירת הים/צורת השיר]]
| [[שירת הים/צורות נוספות]]
| [[ספר שמות/טעמים#שירת הים חזרה|ספר שמות]]{{ש}}[[פרשת בשלח/טעמים#שירת הים חזרה|פרשת בשלח]]{{ש}}[[שמות טו/טעמים#שירת הים חזרה|שמות פרק ט&quot;ו]]
| [[ספר שמות/טעמים#שירת הים בצורות כתיבה נוספות|ספר שמות]]{{ש}}[[פרשת בשלח/טעמים#שירת הים בצורות כתיבה נוספות|פרשת בשלח]]{{ש}}[[שמות טו/טעמים#שירת הים בצורות כתיבה נוספות|שמות פרק ט&quot;ו]]
|- align=center
! [[:W:שירת האזינו|שירת האזינו]]
| '''[[שירת האזינו/טעמים]]'''
| [[שירת האזינו/צורת השיר]]
| [[שירת האזינו/צורות נוספות]]
| [[ספר דברים/טעמים#שירת האזינו חזרה|ספר דברים]]{{ש}}[[פרשת האזינו/טעמים#שירת האזינו חזרה|פרשת האזינו]]{{ש}}[[דברים לב/טעמים#שירת האזינו חזרה|דברים פרק ל&quot;ב]]
| [[ספר דברים/טעמים#שירת האזינו בצורות כתיבה נוספות|ספר דברים]]{{ש}}[[פרשת האזינו/טעמים#שירת האזינו בצורות כתיבה נוספות|פרשת האזינו]]{{ש}}[[דברים לב/טעמים#שירת האזינו בצורות כתיבה נוספות|דברים פרק ל&quot;ב]]
|- align=center
! [[:W:ספר יהושע|מלכי כנען]]
| '''[[מלכי כנען/טעמים]]'''
| [[מלכי כנען/צורת השיר]]
| [[מלכי כנען/צורות נוספות]]
| [[ספר יהושע/טעמים#מלכי כנען בצורות כתיבה נוספות|ספר יהושע]]{{ש}}[[יהושע יב/טעמים#מלכי כנען בצורות כתיבה נוספות|יהושע פרק י&quot;ב]]
| [[ספר יהושע/טעמים#מלכי כנען בצורות כתיבה נוספות|ספר יהושע]]{{ש}}[[יהושע יב/טעמים#מלכי כנען בצורות כתיבה נוספות|יהושע פרק י&quot;ב]]
|- align=center
! [[:W:שירת דבורה|שירת דבורה]]
| '''[[שירת דבורה/טעמים]]'''
| [[שירת דבורה/צורת השיר]]
| [[שירת דבורה/צורות נוספות]]
| [[ספר שופטים/טעמים#שירת דבורה חזרה|ספר שופטים]]{{ש}}[[שופטים ה/טעמים#שירת דבורה חזרה|שופטים פרק ה']]
| [[ספר שופטים/טעמים#שירת דבורה בצורות כתיבה נוספות|ספר שופטים]]{{ש}}[[שופטים ה/טעמים#שירת דבורה בצורות כתיבה נוספות|שופטים פרק ה']]
|- align=center
! [[:W:שירת דוד|שירת דוד]]
| '''[[שירת דוד/טעמים]]'''
| [[שירת דוד/צורת השיר]]
| [[שירת דוד/צורות נוספות]]
| [[ספר שמואל/טעמים#שירת דוד חזרה|ספר שמואל]]{{ש}}[[שמואל ב כב/טעמים#שירת דוד חזרה|שמ&quot;ב פרק כ&quot;ב]]
| [[ספר שמואל/טעמים#שירת דוד בצורות כתיבה נוספות|ספר שמואל]]{{ש}}[[שמואל ב כב/טעמים#שירת דוד בצורות כתיבה נוספות|שמ&quot;ב פרק כ&quot;ב]]
|- align=center
! [[:W:מגילת קהלת|שירת העִתים]]
| '''[[שירת העתים/טעמים]]'''
| [[שירת העתים/צורת השיר]]
| [[שירת העתים/צורות נוספות]]
| [[מגילת קהלת/טעמים#שירת העתים חזרה|מגילת קֹהלת]]{{ש}}[[קהלת ג/טעמים#שירת העתים חזרה|קהלת פרק ג']]
| [[מגילת קהלת/טעמים#שירת העתים בצורות כתיבה נוספות|מגילת קֹהלת]]{{ש}}[[קהלת ג/טעמים#שירת העתים בצורות כתיבה נוספות|קהלת פרק ג']]
|- align=center
! [[:W:עשרת בני המן|עשרת בני המן]]
| '''[[עשרת בני המן/טעמים]]'''
| [[עשרת בני המן/צורת השיר]]
| [[עשרת בני המן/צורות נוספות]]
| [[מגילת אסתר (פרשות בכתר)/טעמים#עשרת בני המן חזרה|מגילת אסתר (פרשות בכתר)]]{{ש}}[[מגילת אסתר (פרשות סתומות)/טעמים#עשרת בני המן חזרה|מגילת אסתר (פרשות סתומות)]]{{ש}}[[אסתר ט/טעמים#עשרת בני המן חזרה|אסתר פרק ט']]
| [[מגילת אסתר (פרשות בכתר)/טעמים#עשרת בני המן בצורות כתיבה נוספות|מגילת אסתר (פרשות בכתר)]]{{ש}}[[מגילת אסתר (פרשות סתומות)/טעמים#עשרת בני המן בצורות כתיבה נוספות|מגילת אסתר (פרשות סתומות)]]{{ש}}[[אסתר ט/טעמים#עשרת בני המן בצורות כתיבה נוספות|אסתר פרק ט']]
|- align=center
! [[:W:דברי הימים|שירת אסף]]
| '''[[שירת אסף/טעמים]]'''
| [[שירת אסף/צורת השיר]]
| [[שירת אסף/צורות נוספות]]
| [[ספר דברי הימים/טעמים#שירת אסף חזרה|ספר דברי הימים]]{{ש}}[[דברי הימים א טז/טעמים#שירת אסף חזרה|דה&quot;א פרק ט&quot;ז]]
| [[ספר דברי הימים/טעמים#שירת אסף בצורות כתיבה נוספות|ספר דברי הימים]]{{ש}}[[דברי הימים א טז/טעמים#שירת אסף בצורות כתיבה נוספות|דה&quot;א פרק ט&quot;ז]]
|}

===מעין צורת השיר (לא מובהק)===

במקומות הבאים מופיעה בכתבי־היד מעין צורת השיר (אבל לא באופן מובהק בטור רחב ולא תמיד בביצוע מלא), בדרך כלל כדי לבודד את הפריטים השונים בתוך רשימות:
*'''ספר שמואל:''' [[שמואל א ו/טעמים#ו יז|שמ&quot;א ו,יז]]; [[שמואל א ל/טעמים#ל כו|ל,כו-לא]]; [[שמואל ב כג/טעמים#כג כד|שמ&quot;ב כג,כד-לט]].
*'''ספר מלכים:''' [[מלכים א ד/טעמים#ד ב|מל&quot;א ד,ב-יט]].
*'''ספר עזרא:''' [[עזרא ב/טעמים#ב א|עזרא ב,א-סא]]; [[עזרא י/טעמים#י יח|י,יח-מד]]; [[נחמיה ג/טעמים#ג א|נחמיה ג,א-לב]]; [[נחמיה ז/טעמים#ז ו|ז,ו-סב]].
*'''ספר דברי־הימים:''' [[דברי הימים א יא/טעמים#יא כו|דה&quot;א י&quot;א,כו-מז]]; [[דברי הימים א כד/טעמים#כד ז|כ&quot;ד,ז-לא]]; [[דברי הימים א כה/טעמים#כה ט|כ&quot;ה,ט-לא]];{{הערה|יצויין שברשימה זו, שכל פריט בו מהווה פסוק אחד מלא אך קצר, קיים ביצוע מלא בכתר ע&quot;י השימוש בפרשות סתומות באמצע השורה. אמנם ביצוע זה שבכתב־היד אינו בא לידי ביטוי כלל במהדורת &quot;כתר ירושלים&quot;; שם כל פריט/פסוק מתחיל בשורה חדשה לאחר רווח על פי שיטתם. במהדורתנו השתמשנו ברווחים באמצע השורות בשביל רשימה זו, כדי להזכיר ולו במעט את האופי העיצוב שבכתב־היד, ואמנם בעיקר לשמור על עיצוב ברור ושימושי עבור הקריאה במסך.}} [[דברי הימים א כז/טעמים#כז ב|כ&quot;ז,ב-לד]].{{הערה|יש גם רשימות שחלוקת פריטיהן בפסוקים מלאים (וראש כל פסוק הוא גם פרשה סתומה): [[דברים כו/טעמים#|דברים כו,טו-כו]] (רשימת הארורים שבה יש פרשה אף בפסוק כ' ברוב כתבי־היד, וראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]] לפרשת כי תבוא); [[דברי הימים א א|דה&quot;א א]], [[דברי הימים א יב|י&quot;ב]], [[דברי הימים א טו|ט&quot;ו]], [[דברי הימים א כג|כ&quot;ג]], [[דברי הימים א כה|כ&quot;ה]] (ראו בהערה הקודמת), [[דברי הימים א כז|כ&quot;ז]].}}

צורת השיר במקומות האלה בכתבי־היד נוצרת בדרך כלל על ידי השימוש בפרשות סתומות, כאשר רווח באמצע כל שורה מבדיל בין שני טורים צרים מימין ומשמאל. אבל הביצוע אינו תמיד מושלם ומובהק אפילו בכתר (ופחות ממנו בכתבי־היד הקרובים לו, והשוו לדוגמה את צורת השיר בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו בשמ&quot;ב כ&quot;ג), וגם לא בדפוסים בימינו המבוססים עליו (כגון ברויאר ומקראות גדולות הכתר). ואין להתפלא מזה, כי הטורים הצרים ממילא שבכתבי־היד (שלושה טורים בעמוד) מאפשרים ביצוע מלא של תוכנית כזו רק כל עוד שהביטויים בפסוקים חוזרים על אותו מבנה בלי לחרוג (ובדרך כלל יש חריגות). במהדורתנו נעצב את הרשימות בצורה יחסית פשוטה וקלה לקריאה והבנה ע&quot;י שימוש מחושב בשני הסוגים השונים של הפרשה הסתומה (רווח בתחילת שורה חדשה ורווח באמצע השורה), ע&quot;י שתי תבניות שונות: [[תבנית:סס]] ו[[תבנית:ססס]].

לדוגמה: ב[[עזרא ב/טעמים#ב א|עזרא ב']] רשימת העולים שמתחילה ב&quot;בני פרעֹש&quot; פותחת בכתר (ע&quot;פ עדותו של קמחי) לאחר רווח בשורה חדשה ([[תבנית:סס]]), ושאר הפריטים לאחר רווח באותה שורה ([[תבנית:ססס]]); עיצוב זה לא רק מיקל על הקורא, אלא גם דומה מאוד לצורת הכתיבה בכתי&quot;ל (בפסוקים הראשונים שברשימה זו החל מ&quot;בני פרעֹש&quot; בפסוק ג'). גם את רשימת הלויים (החל מפסוק מ') ורשימת הנתינים (החל מפסוק מ&quot;ג ועד המספר הכולל בפסוק נ&quot;ח) התחלנו בשורה חדשה לאחר רווח של פרשה סתומה, ואת שאר הפריטים לאחר רווח בתוך השורה. במקרה של רשימת הנתינים מצאנו גם תנא דמסייע בכתי&quot;ל, שבו מתחיל הרשימה הזו בפרשה פתוחה (שורה חדשה). וכן נעשה לגבי שאר הרשימות: כל הפרשות הפתוחות והסתומות הפורמליות יהיו כמובן על פי הכתר (לפי קמחי), אבל נשנה את '''צורת''' הפרשות (במיוחד הסתומות) לפי המבנה של הטקסט ע&quot;י התבניות השונות, וניקח בחשבון לגבי העיצוב הזה גם את צורת חלוקת הפרשות בכתי&quot;ל.

===יישור משני הצדדים===

כדי לעצב נכון את השירים בכ&quot;א הספרים, יש לפעמים צורך ליישר את הטקסט '''גם''' מימין ו'''גם''' משמאל (כלומר שהכתובה תמלא את כל השורה מימין לשמאל בלי רווח לפניה או לאחריה). תכונה זאת מחוייבת בשני מקומות:
*'''[[שירת הים/טעמים#טו א|בשורה הראשונה של שירת הים]]''';{{הערה|לא עשינו עיצוב כזה בשורות ש'''לפני''' שירת הים ושירת האזינו, למרות ההקפדה על כך בספרי התורה, כי ממילא אנחנו משתמשים ברווח של שורה ריקה לפרשות פתוחות גם אם הכתיבה שלפניהן אינה מגיעה עד סוף השורה.}}
*'''[[אסתר ט/טעמים#ט ו|בשורה שלפני עשרת בני המן במגילת אסתר]]''' (כדי שהתיבה &quot;מאות&quot; תהיה בסוף השורה).

התכונה הטכנית הזאת קיימת ב-CSS, והיא נקראת &quot;forced justification&quot; בהגדרה של &quot;distribution&quot; (כלומר יישור של &quot;פיזור&quot; במקום סוף פסקה ביישור לימין כרגיל). אנחנו מיישמים אותו ע&quot;י השימוש ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] בתחילת השורה או הפסקה, וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]] מיד לאחרי הפסקה או השורה.{{הערה|בהתלחת הפרויקט הפונקציה הזאת עוד לא היתה נתמכת בדפדפנים, ולא הצלחנו ליישם אותו כראוי ב&quot;מקרא על פי המסורה&quot;. לכן בגירסה הישנה נשארה [[תבנית:בעבודה]] בראש [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/בשלח|פרשת בשלח]] וב[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת אסתר/ט|מגילת אסתר]], כדי לציין שעיצוב הטקסט עדיין אינו גמור. למידע טכני נוסף ראו בדיון בארכיון של המזנון [[ויקיטקסט:מזנון/ארכיון נובמבר 2011#מישהו יודע איך להשתמש ב-CSS בתוך מדיה-ויקי?|כאן]] וב[[שיחת משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/בשלח|דף השיחה לפרשת בשלח]].}}

==צורת השיר בספרי אמ&quot;ת==

===מנהג הסופרים מול מנהג הדפוסים===

'''מנהג הסופרים בכתבי־היד:''' צורת הכתיבה הייתה שונה בספרי אמ&quot;ת (תהלים, משלי, איוב) משאר כ&quot;א ספרי המקרא בעידן כתבי־היד הטברנים. בכ&quot;א הספרים הכתיבה הייתה רצופה: כשלא נשאר לו מספיק רווח בשביל המילה הבאה, המשיך הסופר את כתיבתו בשורה הבאה. השורות באו בתוך טורים צרים (שלושה טורים בכל עמוד) ולכן היו קצרות, כך שגם לעינו של הקורא היה נוח לעבור מסוף שורה אחת לתחילת השורה הבאה. כתיבה רצופה זו נקטעה בכ&quot;א הספרים רק בשביל הרווחים של חלוקת הפרשות (ומבקומות מיוחדים בשביל שירים מובהקים, כגון שירת הים או שירת האזינו).

הטורים בספרי אמ&quot;ת רחבים יותר (שניים לעמוד). והכתיבה בהם אינה רצופה לגמרי, כי בדרך כלל יש רווח בתוך רוב השורות, כך שבמבט ראשון נראה כאילו כל טור מחולק בתוכו לטור פנימי ימני ולטור פנימי שמאלי.

אמנם עיצוב הרווחים בספרי אמ&quot;ת אינו ממש מתוכנן להיות באמצע כל שורה (כמו שהוא בשירים המובהקים בכ&quot;א הספרים כגון שירת האזינו או שירת דוד) אלא מהווה חלק מכתיבתו הרצופה של הסופר. אם בתוך השורה מתחילה מחשבה חדשה הראויה להפסקה קלה (כגון תחילת פסוק או יחידה מובהקת בתוך הפסוק, שהאחרונה באה בדרך כלל אחרי הטעמים המפסיקים מדרגה ראשונה: &quot;עולה ויורד&quot; ו&quot;אתנח&quot;), אז ייתכן מאוד שהסופר ישאיר לפניו רווח. אבל אין מאמץ מצדו של הסופר להתאים את מיקומו של הרווח, כדי שהוא יופיע במקביל לרווחים בשורות למעלה ממנו או מתחתיו. וכך הרווחים עצמם הופכים לחלק מכתיבתו הרצופה של הסופר, המשאיר רווחים תוך כדי הילוכו בלי לכוון את מיקומם מראש.

לעתים קרובות ניכרת מגמה של הסופר להשאיר רווח כדי לסיים את הפסוק (או יחידה בתוך הפסוק) בסוף השורה, וכך יתחיל הפסוק הבא (או היחידה הבאה) בראש השורה הבאה. אבל גם זה קורה רק כאשר הכתיבה הרצופה מאפשרת אותו בלי מאמץ מיוחד. ופעמים רבות זה לא קורה בכלל: אין רווח במקום בולט שראוי להפסקה בתוך השורה, או שאין מאמץ כלל לסיים את הפסוק (או את היחידה) בסוף השורה, וכתיבתו נמשכת בתחילת השורה הבאה. ולפעמים יש רווח דווקא במקום שאין בו תחילת יחידה חדשה מובהקת, והוא אינו בא לאחר טעם מפסיק מהדרגה הראשונה; ולעתים יש רווח במקום שאולי יכול להיחשב כיחידה חדשה אבל בניגוד לדעתם של בעלי הטעמים.{{הערה|יש להטיל ספק בעצם ההנחה המקובלת שהרווחים בספרי אמ&quot;ת מתואמים באופן מודע לפי הטעמים המפסיקים. כי הכתיבה בספרי אמ&quot;ת (כולל הנחת הרווחים) הוא מעשהו של הסופר שכותב את נוסח אותיות, ולא מעשהו של המסרן והנקדן שמוסיף אח&quot;כ את סימני הניקוד והטעמים. זאת אומרת שהסופר מניח את התשתית בהעברת מסורת הכתיב, ואילו המסרן מוסיף אח&quot;כ את מסורת הקוראים. ברור שסופר המניח רווחים בפסוקי אמ&quot;ת בדרך כלל ישים אותם במקומות שראויים להפסקה, ובאותם במקומות יהיו בדרך כלל טעמים מפסיקים מדרגה ראשונה. אמנם הסופר אינו משועבד למסורת הקוראים המדויקת, ולכן הדבר תלוי גם בפרשנות אישית ובאילוצי כתיבה מקומיים. כך ייתכן שהסופר לא יבצע את חלוקת הפסוק לפי השיטה הקפדנית של בעלי הטעמים, שהרי הטעמים האלה אינם מוצגים לפניו בעת כתיבתו.}}

לכן ברור לגמרי שמדובר על מנהג של רשות, והסופר הוא שהחליט להשאיר רווחים במקומות שנראו לו מתאימים בעת כתיבתו.

'''ספרי אמ&quot;ת בדפוסים:''' צורת כתיבה זו של ספרי אמ&quot;ת נהגה בתקופת כתבי־היד, בכתר ארם צובה ובשאר כתבי־היד הטברנים, וגם בכתבי־היד בספרד. צורת הכתיבה לא נחשבה לחובה בכל פרטיה, אלא כמנהג סופרים ברמה הכללית: בשלב הביצוע הניח כל סופר את הרווחים לפי בחירתו. אמנם התמונה הכללית השתנתה בעידן הדפוס, כאשר כמעט כל המהדורות של ספרי אמ&quot;ת שיצאו לאור, מהראשונים שבהן ועד הדור האחרון, הזניחו לגמרי את מנהג הסופרים לעיצוב השירי של ספרי אמ&quot;ת. במקום זה נדפסו הפסוקים בספרי אמ&quot;ת ברציפות פשוטה כמו בשאר כ&quot;א ספרי המקרא. ב&quot;מנחת שי&quot; אנחנו מוצאים נימוק מפורש לזניחת מנהג הסופרים על ידי המדפיסים (סוף דברי הפתיחה לספר תהלים):

:אמרו במסכת סופרים שאף על פי שלא נתנו חכמים שיעור לשירת דוד בשמואל ותהלים, מכל מקום לבלר מובהק מרצפן באותיות{{הערה|אולי צריך לומר: &quot;בפתיחות&quot;.}} בראש וסוף, וכן תהלים כולו ואיוב ומשלי. וכך היו נוהגים הקדמונים. וכן כתב ר&quot;י ב&quot;השותפים&quot; דמשום הכי כתבו איוב בהדי תהלים ומשלי, לפי שהוא מעניין אחד: כתבום מעין שירה, ומקראות קצרים, וניגון אחר. ולפי שאין בזה הידור מצוה כלל, שאין כל הפסוקים שווים, ופעמים רבות נכנס אחד מהם בגבול חברו ומבלבל הקריאה לקורא בהם, ותכבד המלאכה על המדפיסים – על כן בחרתי למשוך ידי מזה, ושלא לעשות הפרש בין אלו ובין שאר כתבי הקודש. כי הכל הולך אחר כוונת הלב, ורחמנא ליבא בעי. בריך רחמנא דסייען מריש ועד כאן, והוא יסייע יתן על מה דאשתאר.

הנימוק בדברי &quot;מנחת שי&quot; הוא כפול: קודם כל אין הידור אמתי במנהגי הכתיבה של הסופרים, כי שיטה זו לא הצליחה לעצב את ספרי אמ&quot;ת בדרך שמבליטה את מבנה הפסוקים באופן אסתטי וברור לטובתו של הקורא. ובנוסף: המאמץ הזה (לשווא!) מקשה מאוד על המדפיסים. תיאור זה של בעל ה&quot;מנחת שי&quot;, שנמנע מלהדפיס את ספרי אמ&quot;ת ברווחים, נכון באופן כללי לגבי רוב עידן הדפוס. רק בדור האחרון התחילה מגמה זו להשתנות, כאשר יצאו לאור כמה מהדורות חשובות של המקרא, מדויקות לפי כתבי־היד הקדומים, שבהן קיבלו ספרי אמ&quot;ת עיצוב שירי מובהק מתוך ניסיון להחזיר עטרה ליושנה.

===מהדורות שיצאו בדור האחרון===

'''מהדורתו הראשונה של הרב ברויאר:''' הראשונה הייתה מהדורתו הראשונה של הרב מרדכי ברויאר (כרך כתובים יצא לאור ע&quot;י מוסד הרב קוק, תשמ&quot;ב). במהדורה זו כל פסוק באורך רגיל של שתי יחידות ממוצעות מהווה שורה אחת, ובין שתי היחידות יש רווח לאחר הטעם המפסיק (לרוב אתנח). ואילו פסוקים ארוכים יותר ו/או מורכבים יותר מחולקים לשתי שורות (כאשר החלוקה באה לאחר הטעם המפסיק הגדול ביותר בכוחו), וכל אחת משתי השורות מתחלקת אף היא לשניים על ידי רווח הבא לאחר הטעם המפסיק הגדול שבשורה. אין במהדורה זו מאמץ לארגן את הטקסט לטור ימני מול טור שמאלי (דבר שהוא כרוך במאמץ רב של המהדיר), אלא כל פסוק (או חצי פסוק) מתחיל בתחילת השורה ומסתיים בלי יישור בצד השמאלי. במהדורה הדיגיטלית של מכון ממרא (שיצא לאור בשנת תשנ&quot;ח) העיצוב של פסוקי אמ&quot;ת זהה כמעט לגמרי למהדורתו הראשונה של ברויאר.

מבחינת הרווח—הבא בתוך רצף הקלדת הטקסט בלי לחשב את מיקומו המדויק—דומה מהדורתו של הרב ברויאר לדמותם של כתבי־היד. אמנם בכך מסתיים הדמיון, כי בכתבי־היד יש יישור בצד שמאל (וכך נוצרה מראית עין של שני טורים פנימיים בימין ובשמאל), ולא כל פסוק מתחיל בראש שורה. בנוסף לכך, העקביות הגמורה בסימון הרווחים לאחר הטעם המפסיק הגדול שבכל שורה, מה שמחלק כל פסוק בהכרח לשתי יחידות או לארבעה יחידות —חסרה בכתבי־היד. יושם לב שהרוב המכריע של הפסוקים בספרי אמ&quot;ת מתחלקים בטבעיות (ע&quot;פ הטעמים ולפי העניין) לשתיים או לשלוש יחידות מובהקות, אבל לא לארבע! ומפני זה נאלץ הרב ברויאר ע&quot;פ שיטתו לחלק את אחת מהשורות שבפסוקים הארוכים לשתי תת-יחידות, ולשים ביניהן רווח במקום שלא היינו מצפים למצוא רווח בכתבי־היד.

'''מהדורות &quot;כתר ירושלים&quot; ו&quot;מקראות גדולות הכתר&quot;:''' בשנת תש&quot;ס יצאה לאור מהדורתו השלישית של הרב ברויאר (&quot;כתר ירושלים&quot;), ובו חידוש מרשים בהדפסת פסוקי אמ&quot;ת: השורות שבמהדורה זו פרוסות לכל אורך הדף, והטקסט מיושר בצד ימין ובצד שמאל עם רווח באמצע, כדי ליצור שתי טורים פנימיים מובהקים. מעט אחר כך בשנת תשס&quot;ג יצאו לאור שני כרכי &quot;תהלים&quot; בסדרת &quot;מקראות גדולות הכתר&quot;, ובהם צורת ההדפסה של פסוקי אמ&quot;ת זהה כמעט לגמרי לזו של &quot;כתר ירושלים&quot;. דברי המבוא הקצרים שכתב העורך לכרך תהלים במג&quot;ה יפים כדי לתאר הן את צורת השירה הזו והן את הנימוקים שלה:

:בכתבי היד המקראיים של ימי הביניים נכתבים מזמורי תהלים (וכן הספרים משלי ואיוב) באופן שיהא ניכר בצורתם כי שירה הם. הצורה המקובלת היא שורות עם רווח באמצען. אין כתבי היד מעידים על מסורת סופרים מחייבת כלשהי באשר למיקום המדויק של הרווח... [הסופר] החליט דרך הילוכו, בהתאם ליחס שבין רוחב השורה לצפיפות הטקסט. ואף על פי שכללים מחייבים אין כאן, ניכרת השתדלות למקם את הרווח בכל שורה באופן שיקל על הקריאה ככל האפשר, דהיינו: לפי דירוג ההפסק שבין הטעמים; ברם בשל רוחבן המוגבל של השורות לא תמיד עולה הדבר בידי הסופר.

:רוח השורות במהדורתנו מאפשר לנו לבצע את כוונתו של סופר ה'כתר' בצורה טובה יותר, ולמקם את הרווח בכל שורה במקום שנוח ביותר מבחינתו של הקורא. ברובם המכריע של הפסוקים קיימת במהדורתנו זהות בין השורה לפסוק: סוף השורה גם סוף הפסוק, והרווח ממוקם לאחר המפסיק החזק ביותר שבתוך הפסוק (בדרך כלל 'עולה ויורד' או 'אתנח'). רק כאשר אורך הפסוק גדול מאורך השורה, מתבצעת חלוקה נוספת לפי המפסיקים המתאימים.

מבחינת עצם הרווח הבא בתוך השורה לפני יחידה חדשה, דומות מהדורות &quot;כתר ירושלים&quot; ו&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; לדמותם של כתבי־היד. אמנם בכך מסתיים הדמיון, כי בכתבי־היד הרווח הוא הרבה יותר קטן. ואילו בשתי המהדורות הללו הוא יכול להיות גדול מאוד: בפסוקים יחסית קצרים, בגלל הרוחב המוגזם של השורות, הוא יכול להיות ארוך אף יותר מהפסוק עצמו! לעומת זאת, הרווחים שבכתבי־היד אינם מקשים על עינו של הקורא מלקרוא ברציפות מתיבה לתיבה ומשורה לשורה. ייתכן שלא רק סיבות כלכליות מנעו מהסופרים לכתוב את פסוקי אמ&quot;ת לאורך כל הדף בשביל כל פסוק, אלא גם אי-הנעימות לכתוב ולקרוא את הפסוקים בדרך זו. בנוסף לכך, העקביות הגמורה בסימון רווח אחד לאחר הטעם המפסיק הגדול ביותר בכל פסוק – חסרה כאמור בכתבי־היד. ובגלל שיש רווח אחד בלבד בתוך הרוחב הגדול של השורה – חסרים רווחים רבים, וכך נוצרים גושים ארוכים של טקסט בתוך השורה הרחבה. זה לא נוח לקורא, וגם אין בזה דמיון הכרחי לכתבי־היד.

'''תהלים מהדורת &quot;סימנים&quot;:''' הניסיון היחיד לחקות ממש את עיצוב השורות כפי שהם מופיעים בכתר ארם צובה, לפחות באופן כללי, היה בספר תהלים מיוחד בעיצובו שיצא במהדורת &quot;סימנים&quot; (פלדהיים, תשס&quot;ב). לפי המבוא בראש המהדורה המתארת את מעלותיה, היא מנסה להציג את &quot;העימוד המקורי&quot;:

:ראש וראשונה למעלות החשובות שהוספנו במהדורה, היא צורת העימוד בשני טורים כמו שמוזכר ב[[מסכת סופרים (דפוס אמסטרדם ת&quot;ד)/יג|מסכת סופרים ריש פרק י&quot;ג]]: '''&quot;אבל בשירות דוד שבשמואל [ו]בתילים לא נתנו חכמים שיעור, אבל לבלר מובהק מרצפון בפתיחות באתנחייתא וסופי פסוקי; וכן תילים כולו, ואיוב ומשלי&quot;.''' דהיינו, לבד מציון מפרשיות פתוחות וסתומות שנמסרו בתחילת כל מזמור ובסופו, לא נתנו חכמים דרך לחלוקת שני הטורים, אלא שכל סופר מובהק מרצפן [מלשון רצף] ומסדר הטורים לפי הענין כלומר לפי פיסוק טעמים במזמור, כמו: באתנחת֑א ובסוף־פסֽוק׃ ועוד, כמו שמצינו בכתבי יד עתיקים ובתנ&quot;ך כתר &quot;ארם צובה&quot; התואמים להפליא את המסורות המדויקות.

:'''ניצול הרווח בין שני הטורים:''' לבד מהדר יְפִי צורת העימוד, הנה מצאנו בצורה זו של שני הטורים '''&quot;כלי&quot;''' רב תכליתי לעריכת ספר התהלים ב'''&quot;פיסוק הטעמים&quot;''' – להבנת המזמורים, מה שלא השיגה ידינו זולתו. הכלל בעבודת העימוד היה – '''לנצל את הרוחים''' בין טור לחברו או בין שורה לשורה שאחריה, לפיסוק להבנה הנכונה, או להפריד בין שתי מלות שאינן נקשרות בענין אחד. וכן לרמוז על אופן קריאה במקצב שירתי בין שני חלקי הפסוק.

:ברם, היו הרבה מקומות שאולצנו לשנות מצורת העימוד הנמצאת בתנ&quot;ך &quot;ארם צובה&quot; למטרת הפיסוק הנכון...

במהדורה זו סוף שורה אינו בהכרח סוף פסוק, או אפילו סוף יחידה בתוך הפסוק, כי לעתים קרובות נמשכת רציפות הכתיבה מסוף השורה אל תוך השורה הבאה. יש בה שימוש ברווח כמעט בכל שורה כאמצעי מתוחכם להבהרת תחביר הפסוק, אבל לצורך זה יש בשורות רבות רווח שאינו בא לאחר אתנח או &quot;עולה ויורד&quot; דווקא. בנוסף היא משתמשת בדפים רחבים במיוחד, כך שהרווחים בשורותיה גדולים בדרך כלל מהרווחים בכתר.

מהדורה זו היא הקרובה ביותר בצורתה הכללית לצורת הכתיבה בכתר, ובהרבה מקומות היא ממש מעתיקה את עיצוב השורות בדיוק כמו שהן בכתר. אולם אף בה לא נעשה ניסיון שלם להעתיק בכל מקום את עיצוב השורות וחלוקתן מהכתר.

'''תנ&quot;ך מהדורת &quot;סימנים&quot;:''' גם בתנ&quot;ך השלם שיצא לאור אחר כך ע&quot;י אותו מכון סימנים (פלדהיים, תשס&quot;ד) יש עיצוב מיוחד לפסוקי אמ&quot;ת, אמנם הוא שונה מהעיצוב שהיה בכרך תהלים שיצא לאור קודם לכן. כמו במהדורות &quot;כתר ירושלים&quot; ו&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; ו&quot;תהלים סימנים&quot;, גם בתנ&quot;ך הזה נדפסו ספרי אמ&quot;ת בשני טורים לימין ולשמאל לאורך כל הדף. אבל בשונה מהמהדורות הקודמות, רוחב הדף במהדורת סימנים הוא רגיל, וגם כמות הטקסט בטורים מימין ומשמאל בינונית (כ-4 מלים בממוצע). ולכן גם הרווח באמצע שורה ממוצעת ניכר מאוד, אמנם בדרך כלל הוא אינו גדול באופן קיצוני ביחס לטקסט שבאותה שורה. רוחב הדף הבינוני (והתוצאות היוצאות ממנה) גורמות למהדורה זו להיות דומה במקצת לטורים שבכתבי־היד.

פסוק אמ&quot;ת טיפוסי שיש בו שתי יחידות מובהקות, וכל אחת מהן באורך ממוצע, יופיע במהדורה זו בשורה אחת (בדרך כלל יחידה לימין ויחידה לשמאל). אבל במהדורה זו לקחו בחשבון, בניגוד למהדורות &quot;כתר ירושלים&quot; ו&quot;מקראות גדולות הכתר&quot;, את העובדה הפשוטה שפסוקים רבים בספרי אמ&quot;ת נחלקים לא לשתי יחידות מובהקות אלא למספר אי-זוגי של יחידות (בדרך כלל שלוש). במקרה כזה הפסוק יכול להתחיל בטור הימני ליחידה הראשונה, להמשיך בטור השמאלי ליחידה השנייה, ולהסתיים שוב בטור הימני ליחידה השלישית, ואז הפסוק הבא יתחיל אם כן בצד שמאל דווקא. אפשרות כזו נמנעה בשיטתיות ב&quot;כתר ירושלים&quot; ומג&quot;ה, שבהם אפשרו לפסוק להתחלק אך ורק למספר זוגי של יחידות (כמעט תמיד שתיים), גם כאשר חלוקה זוגית כזו מלאכותית לגמרי ובניגוד לפיסוק הטבעי של הטעמים (כגון פסוקים רבים שיש בהם &quot;עולה ויורד&quot; וגם אתנח). בכך נאמנה מהדורת סימנים למנהג כתבי־היד, שבהם יכול להיות רווח לאחר כל יחידה מובהקת, ואין הרווחים מוגבלים ע&quot;פ קביעה מלאכותית של מספרים זוגיים.

מהדורת סימנים מתחשבת גם באורך היחידה שבפסוקי אמ&quot;ת, ואם היחידה ארוכה מאוד (בדרך כלל כ-6 תיבות או יותר) אז היא מתחלקת לשניים אף במקומות שאין בהם טעם מפסיק מדרגה ראשונה (וגם בזה דומה מהדורה זו לכתבי־היד). יצוין בנוסף שבסוף מזמור או בסוף פרשה יש בדרך כלל ניסיון במהדורה זו לסיים בטור השמאלי וכך למלא את השורה האחרונה; אבל זה לא תמיד קורה, ולפעמים הפרשה מסתיימת דווקא בטור הימני. ואף בזה דומה מהדורה זו למציאות הנשקפת בכתבי־היד ולמנהג הסופרים.

לסיכום: אפשר לומר שמכל הניסיונות להציג את ספרי אמ&quot;ת בשני טורים, מהדורת סימנים היא המוצלחת ביותר לגבי ההתחשבות במבנה האמתי של הפסוק ובפיסוק הטעמים, והיא גם הקרובה ביותר לצורת הכתיבה שבכתבי־היד ולמנהגי הסופרים. שיטת עיצוב השורות לפסוקי אמ&quot;ת שבמהדורה זו הופכת אותה ליפה מאוד מבחינה אסתטית, וגם לנוחה בדרך כלל לשימוש עבור הקורא.

אך גם בה יש חסרונות מסוימים למי שמשתמש בה: לפעמים הפסוקים שמתחילים בצד שמאל, והיחידות היחסית קצרות שמתחלקות לשניים, יכולים להסיח את דעתו של הקורא וגם למנוע ממנו לראות במבט מהיר את המבנה של הפסוק השלם. כלומר: גם במהדורה יפה זו לא מצאו פתרון מלא לאותה בעיה שכבר צוינה ב&quot;מנחת שי&quot; לפני מאות שנים: &quot;אין בזה הידור מצוה כלל, שאין כל הפסוקים שווים, ופעמים רבות נכנס אחד מהם בגבול חברו ומבלבל הקריאה לקורא בהם...&quot;. ובאופן עקרוני צריך גם להדגיש שעצם החישוב המדויק מראש במהדורה זו כמו בכל המהדורות החדשות, ועצם ההקפדה בכולן על '''שיטתיות גמורה''' – כל אלה זרים הם למציאות המשתקפת בכתבי־היד, ולמנהג הסופרים להשאיר את הרווחים תוך כדי הילוכם, כענין של רשות ולא של חובה.

===עיצוב פסוקי אמ&quot;ת במהדורתנו: הנימוקים===

התיאור בסעיף הקודם של המהדורות השונות מיועד להראות שאי אפשר לקחת מנהג של כתיבה שהתבצע באופן אקראי, ובתנאי כתיבה מסוימים מאוד, ואז לנסות ליישם אותו בשיטתיות גמורה בתוך סביבה של הקלדה דיגיטלית ובתנאים שונים לגמרי של גודל הדף, ועוד לטעון בנוסף שיש בכך יישום מקסימלי למגמתם של הסופרים בכתבי־היד. לכל היותר ניתן לטעון שיש בכך יישום מלא של מרכיבים '''מסוימים''' בתוך מגמתם של הסופרים (ותמיד על חשבונם של מרכיבים אחרים). כי אף יישום מודרני לא יהיה – וגם לא מסוגל להיות – זהה למגמתם של כתבי־היד באופן שלם.

לכן מי שרוצה לפעול בשיטתיות גמורה בעיצוב השורות של ספרי אמ&quot;ת, חייב לבחור בין שתי אופציות:
#הדרך הראשונה היא לוותר לגמרי על עיצוב מיוחד של השורות בספרי אמ&quot;ת, ולהדפיס את הטקסט ברצף הטבעי משורה לשורה בלי שום חישובים מיוחדים של מקום ורווחים, בדיוק כמו שמדפיסים את הספרים בשאר ספרי התנ&quot;ך. בדרך זו הלכו בפועל רוב רובם של הדפוסים עד ימינו.{{הערה|כך החליט גם הרב ברויאר לעשות במהדורתו השנייה (חורב, תשנ&quot;ז). במהדורה זו נדפסו פסוקי אמ&quot;ת ככלל ברציפות פשוטה, ויוצאים מן הכלל רק רווחי הפרשות לאחר הכותרות במזמורי תהלים (פרשות אלו נחשבות לחובה), והכותרות הממורכזים בספרים איוב ומשלי. על שתי התופעות הללו ראו [[#כותרות באמצע השורה במשלי ואיוב|להלן]].}}
#הדרך השנייה היא להגדיר שיטת עיצוב עקבית שמתאימה לאופי המיוחד של פסוקי אמ&quot;ת, וכך לבנות מהדורה המיועדת לקורא וללומד, כדי להקל עליו בתפיסת המבנה בפסוקי אמ&quot;ת. אבל מהדורה כזאת חייבת להודיע שהשיטה '''שונה''' מהמנהג הנמצא בכתבי־היד.

במהדורתנו בחרנו באפשרות השנייה, כי היא המתאימה למגמתנו להיות &quot;תיקון קוראים&quot;. שהרי פסוקי אמ&quot;ת שונים במהותם מפסוקי רוב המקרא, ולכן הם זכו לקבל מהסופרים צורה ייחודית, כי מצד אופיים וסגנונם הם באמת דורשים עיצוב מיוחד: צורה כתיבה המבודדת הן את הפסוק השלם, והן ואת היחידות המובהקות בתוך הפסוק.

אם כן, מצד אחד אי אפשר לוותר על עיצוב מיוחד בשביל פסוקי אמ&quot;ת מצד אחד. אבל מצד שני כל שיטה המיוסדת על הבחנה זוגית בין טור ימין לטור שמאל אינה יכולה להיות מספקת, בין אם מדובר על צורת הכתיבה של הסופרים בימי הביניים, ובין אם מדובר על המהדורות החדשות המשתדלות – כל אחת בדרכה, ובמידת הצלחה מסוימת – ליישם את השיטה העתיקה בכלים מודרניים. כל השיטות חסרות ובלתי-מספקות מסיבה אחת פשוטה: העיצוב '''הזוגי''' אינו מסוגל באופן עקרוני לתת מענה סביר עבור אותם פסוקים (רבים) ש'''אינם מתחלקים לשתי יחידות מובהקות וממוצעות באורכן'''. את המציאות הזו בדיוק תיאר ה&quot;מנחת שי&quot;: &quot;שאין כל הפסוקים שווים, ופעמים רבות נכנס אחד מהם בגבול חברו...&quot;.

בדברי הפתיחה שלו לכרך תהלים, טען העורך של &quot;מקראות גדולות הכתר&quot; שהדבר שמנע מהסופרים לבצע את תוכניתם באופן מלא היה רוחב הדף, וגם הרב ברויאר כתב דברים דומים. אבל צריך לקחת בחשבון שהאפשרות לפרוס את הפסוקים לאורך '''כל''' הדף (במקום לחלק את הדף לשני טורים) הייתה קיימת עקרונית גם עבור הסופרים בימי הביניים. לכן במקום להאשים את רוחב הדף, ניתן להציע לתאר את המצב באופן אחר: מה שהגביל את הסופרים מלתת הבלטה מספקת לפסוקי אמ&quot;ת, וליחידות בתוך הפסוקים, היה דווקא הצורך '''למלא את רוב השורה'''. אילו כל פסוק (או כל יחידה מובהקת בתוך הפסוק) היה יכול לבוא בתחילת שורה חדשה, אפילו אם היה נשאר רווח גדול באמצע השורה הקודמת, אז כל הבעיה העקרונית הייתה מגיעה באופן פשוט אל פתרונה המלא. אבל ברור לגמרי שכתיבה מרווחת כזו (שהיה גורם לספרי אמ&quot;ת להתפרס על מספר גדול פי כמה של דפים!) פשוט לא הייתה כדאית: מעבר לעלות הכלכלית של הדפים, כתיבה כזאת אינה נוחה בשביל הסופר וגם לא בשביל הקורא. כלומר: רווחים גדולים מאוד הם לא רק בזבוז של כסף על חומרים (דפים של קלף), אלא גם פוגעים הן במלאכתו של הסופר והן בהנאתו של הקורא.

נראה אם כן ש&quot;יישום מלא&quot; בשביל אחת מהמגמות החשובות ביותר של הסופרים – דהיינו לבודד עד כמה שאפשר את היחידות הסמנטיות בתוך הפסוק – יכול להתבצע דווקא בכתיבה לפי שורות. כלומר: לכתוב כל יחידה פשוטה בשורה קצרה אחת, ואת היחידה הבאה בשורה הקצרה הבאה. שהרי לגבי החלוקה לשורות בספרי אמ&quot;ת &quot;לא נתנו חכמים שיעור&quot;, ובעיקרן הן יכולות להיות שורות קצרות. וגם הנוהג של &quot;לבלר מוהבק&quot; שהוא &quot;מרצף&quot; את ספרי אמ&quot;ת ב&quot;פתיחות&quot; לאחר אתנחתא וסוף פסוק{{הערה|יש בלשון הברייתא רמז למרחק המעשי בין שיטת הסופרים בימי הביניים לבין המהדורות החדשות &quot;כתר ירושלים&quot; של ברויאר ומג&quot;ה: &quot;אבל לבלר מובהק מרצפון בפתיחות באתנחייתא '''וסופי פסוקי'''&quot;. אבל במהדורות החדשות הללו אין אף פעם רווח אחרי סוף פסוק! אמנם ייתכן ש&quot;פתיחות&quot; אינן רק מקומות פתוחים של רווחים, אלא גם במשמעות של &quot;לפתוח מחדש&quot; לא רק לאחר רווח אלא גם בתחילת שורה. אבל אפילו לפי זה עדיין קצת קשה מבחינת הלשון, שיהיו &quot;פתיחות באתנחייתא&quot; במובן של רווח שבא מיד לאחר הטעם, ובאותה נשימה שאותן ה&quot;פתיחות&quot; יהיו גם ב&quot;סופי פסוקי&quot; למרות שתחילת הפסוק לא יבוא אחר כך מיד אלא בשורה הבאה.}} הוא לגמרי עניין של רשות: מותר לו להניח רווחים, ומשתמע מלשון הברייתא שגם ראוי לו לעשות כך לפי כשרונו. אבל אין חובה עליו שיניח רווחים, ועל אחת כמה וכמה שאין חובה לעשות כן למי שאינו &quot;לבלר מובהק&quot;. ואם כן אין שום חובה שתהיה מראית עין של שני טורים פנימיים מימין ומשמאל (כתוצאה מאותם רווחים). וכאמור כמעט כל הדפוסים במשך הדורות הדפיסו את ספרי אמ&quot;ת לפי הרצף הפשוט בלי רווחים.

בנוסף, יש בשיטה זו פתרון מלא לבעיה שהציג ה&quot;מנחת שי&quot;: &quot;אין בזה הידור מצוה כלל, שאין כל הפסוקים שווים, ופעמים רבות נכנס אחד מהם בגבול חברו ומבלבל הקריאה לקורא בהם...&quot;. דווקא שיטת הכתיבה לפי שורות מסוגלת להתמודד בהצלחה בפסוקים שווים ושאינם שווים, ולכן במקום לבלבל את הקורא היא מצליחה להבליט היטב את הפסוק הבודד כיחידה שלמה, וגם את המבנה הפנימי של הפסוק לפי התת-יחידות שבתוכו. התוצאה מהווה גם &quot;הידור מצוָה&quot; של ממש, וגם כלי יעיל בשביל הקורא והלומד. מכיוון שמהדורתנו מיועדת להיות &quot;תיקון קוראים&quot;, לכן שיטת הכתיבה לפי שורות מתאימה לנו ביותר מכל הבחינות.

לסיכום, האם הכתיבה לפי שורות תואמת את מנהג הסופרים? אפשר לטעון שהיא כן מתאימה מבחינה עקרונית ופורמלית. אבל אין ספק שמבחינה ויזואלית מדובר על חידוש שאין כדוגמתו בכתבי־היד הטברנים, והרושם הכללי הוא של עיצוב שונה לגמרי בסגנונו וביופיו, לעומת כל יישום המיוסד על רווחים בין טורים מקבילים. לכן לא ראוי להציג אותה כהמשך של המסורת הסופרים, אלא בתור פיתוח יעיל לטובתו של הקורא והלומד, והמיועד ליישום ב&quot;תיקון קוראים&quot; בלבד.

רק דפוסים מעטים בעבר עיצבו את פסוקי אמ&quot;ת בחלוקה לשורות עבור כל יחידה מובהקת בפסוק. ביניהם ראוי להזכיר את מהדורת גינצבורג ואת '''תנ&quot;ך לעם'''. מהדורת גינצבורג [https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/n744/mode/2up?view=theater יצאה לאור לראשונה בשנת 1894] ובספרי אמ&quot;ת יש בה חלוקה פשוטה לשורות (בלי הזחה) כגון [http://archive.org/stream/massoreticocriti00gins#page/1347/mode/2up בדוגמה הזאת]. במהדורה השנייה יש הזחה, ולרוב היא קבועה בכל שורה שנייה; ראו לדוגמה [https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n1235/mode/2up?view=theater בתחילת ספר תהלים].{{הערה|מהדורתו השנייה של גינצבורג היא המופיעה בתנ&quot;ך שיצא לאור בהוצאת מאגנס (תשט&quot;ו) &quot;מוהגים לפי המסורה עפ&quot;י בן־אשר בידי משה דוד קאסוטו&quot;. בדברי הפתיחה שם כתוב: &quot;פרי עבודתו [של קאסוטו] שובץ ביד־אמנים לתוך אחת ההוצאות הקיימות, שנראתה בעיניו מתאימה לשמש יסוד להתקנת ההוצאה שלו עפ&quot;י כה&quot;י של בן אשר...&quot;. ב&quot;אחת ההוצאות הקיימות&quot; הכוונה למהדורתו השנייה של גינצבורג שהתנ&quot;ך הזה הוא העתק ממנו.}} במהדורות גינצבורג השורות נחלקו בקפדנות יחסית לפי פיסוק הטעמים. ב'''תנ&quot;ך לעם''' (תשל&quot;ד) אין טעמים ואין הזחה, אך בכל שורה קצרה יש יחידה סמנטית אחת.

השימוש בהזחה בתחילת כל שורה שנייה היטיב מבחינת היופי במהדורת גינצבורג, אמנם בגלל שהיא בדרך כלל בשתי רמות בלבד (בלי הזחה ועם הזחה), לכן אין בה התאמה מלאה לצרכים של פיסוק הטעמים (כמו שחסרה התאמה מלאה בחלוקה לשני טורים פנימיים ומאותה סיבה בדיוק). במהדורתו יש פסוקים שמתחילים בלי הזחה ויש פסוקים שמתחילים לאחר הזחה (במיוחד לאחר פסוק שהיו בו שלוש יחידות מובהקות). התוצאה יפה, אבל היא לא מיטיבה לקורא לגמרי, כי היא עדיין לא מראה לו את המבנה הכללי של הפסוק באופן אינטואיטיבי.

ב[https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins/page/1/mode/1up עמוד הראשון בספר תהלים], העיר גינצבורג שיש שתי צורות עיקריות של כתיבה בספרי אמ&quot;ת בכתבי־היד. הוא ציין שם 13 כתבי־יד שבהם כותבים את הפסוקים &quot;בעמוד אחד ובצורה זו (=כמו במהדורתו)&quot;, כלומר: הפסוקים נכתבים ברצף (בלי רווחים) בשורות קצרות בעמוד אחד, תוך כדי הזחה קטנה בכל שורה שנייה. רוב כתבי־היד מהסוג הזה הם כתבי־יד אשכנזיים. אחר כך ציין 7 כתבי־יד שנכתבו &quot;בשני עמודים ובצורה זו (=כמו בדוגמה הבאה)&quot;, ומיד נתן דוגמה של כתיבה מימין ומשמאל עם רווח באמצע השורה.

אין ספק שיש דמיון ויזואלי בין צורת הכתיבה בכתבי־היד האשכנזים שציין גינצבורג, לבין צורת ההדפסה במהדורתו. לשתי דוגמאות יפות ראו '''[http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=add_ms_9402_f003r כאן]''' ו'''[http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=add_ms_9398_f205v כאן]'''. אבל יש גם הבדל עצום ביניהם: בכתבי־היד האשכנזים, אין שום קשר הכרחי בין '''שורה''' לבין יחידה סמנטית בתוך הפסוק. הסופרים כתבו ברצף, ואם יחידה סמנטית מובהקת מתחילה בתחילת שורה או מסתיימת בסוף שורה, זה רק בגלל שהפסוק המסוים התאים לשורה באורכו.

ביחד עם זה, כתבי־היד האשכנזים עדיין מהווים תקדים לכתיבת פסוקי אמ&quot;ת בשורות קצרות ועם הזחות, והם גם מראים שצורה זו של כתיבה יכולה להיות אסתטית ביותר. בוודאי שאין זה מנהגם של כתבי־היד הטברנים, אבל הוא מנהג יפה של סופרים מובהקים בכתבי־יד מהודרים של המסורה, והוא גם יעיל ומיטיב לקורא.

גינצבורג החליט ליישם את השיטה הזאת תוך כדי חלוקת הפסוק ליחידות סמנטיות, אך בו בזמן הקפיד על הזחה בכל שורה שנייה. אף במהדורתנו תהיה הזחה בכל שורה שנייה רוב הזמן, כי הרוב מכריע של פסוקי אמ&quot;ת (כ-90% או יותר) הם בעלי שתי יחידות פשוטות בלבד. אבל בפסוקים מורכבים נאפשר יותר גמישות מגינצבורג, ומכתבי־היד האשכנזים, על ידי שימוש בשתי רמות של הזחה. כך תהיה אפשרות לחלק פסוקים לא רק לשתי יחידות מובהקות אלא אף ליותר, ובו בזמן להתחיל כל פסוק חדש בתחילת השורה בלי הזחה.

===עיצוב פסוקי אמ&quot;ת במהדורתנו: היישום בפועל===

במהדורתנו השתמשנו ב'''שלוש''' רמות של הבחנה:
#בלי הזחה,
#הזחה,
#והזחה כפולה.
ע&quot;י השיטה הפשוטה הזו אפשר לתת מענה אסתטי ועקבי לכל האפשרויות בפסוקי אמ&quot;ת. עכשיו נסביר את העקרונות ונביא דוגמאות טיפוסיות של היישום.

'''1. פסוקים בעלי שתי יחידות:''' ברוב המכריע של הפסוקים בספרי אמ&quot;ת (כ-90% או יותר) יש שתי יחידות מובהקות, כל אחת מהן בעלת אורך ממוצע (בדרך כלל כ-3 עד 6 תיבות), והפסוק מחולק באמצע בטעם המפסיק &quot;אתנח&quot;.{{הערה|לדוגמאות וכללים ראו ברויאר, עמ' 241-242.}} פסוקים מהסוג הזה מחולקים במהדורתנו לשתי שורות, בשתי דרגות של הזחה: הראשונה בלי הזחה (דרגה ראשונה), השנייה לאחר הזחה רגילה (דרגה שנייה).{{הערה|במקום שנמצא בדיוק בין היחידה הראשונה והשנייה שבפסוק השתמשנו ב[[תבנית:ר1]]. תבנית זו מעבירה את הטקסט לאחריה אל השורה הבאה לאחר הזחה רגילה.}} כגון ([[משלי לא/טעמים#לא י|משלי לא,י]]):

{{מ:טעמי המקרא}}
אֵֽשֶׁת־חַ֭יִל מִ֣י יִמְצָ֑א{{ר1}}וְרָחֹ֖ק מִפְּנִינִ֣ים מִכְרָֽהּ׃
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

או כגון ([[משלי ל/טעמים#ל ה|משלי ל,ה]]):

{{מ:טעמי המקרא}}
כׇּל־אִמְרַ֣ת אֱל֣וֹהַּ צְרוּפָ֑ה{{ר1}}מָגֵ֥ן {{נוסח|ה֗֝וּא|א=ה֝וּא}} לַחֹסִ֥ים בּֽוֹ׃
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

פסוקים קצרים הנחלקים לשתי יחידות, ולאחר מקום החלוקה נשארו רק שתי תיבות קצרות או תיבה אחת ארוכה, נחלקים ע&quot;י &quot;רביע&quot; במקום &quot;אתנח&quot;.{{הערה|ראו ברויאר, טעמי המקרא, עמ' 241-243.}} גם פסוקים כגון אלה מחולקים במהדורתנו לשתי שורות, בשתי דרגות של הזחה. כגון ([[תהלים קיט/טעמים#קיט ב|תהלים קיט,ב]]):

{{מ:טעמי המקרא}}
אַ֭שְׁרֵי נֹצְרֵ֥י עֵדֹתָ֗יו{{ר1}}בְּכׇל־לֵ֥ב יִדְרְשֽׁוּהוּ׃
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

ולפעמים מקום החלוקה ב&quot;אתנח&quot; שולט על תיבה אחת בלבד (במקרים רבים הראשונה בפסוק), וטעם האתנח מתחלף בתמורתו &quot;פזר&quot;. כגון ([[משלי א/טעמים#א י|משלי א,י]]):

{{מ:טעמי המקרא}}
בְּנִ֡י{{ר1}}אִם־יְפַתּ֥וּךָ חַ֝טָּאִ֗ים אַל־תֹּבֵֽא׃
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

'''2. פסוקים בעלי שלוש יחידות:''' פסוקים רבים בספרי אמ&quot;ת מתחלקים לשלוש יחידות מובהקות, כאשר הפיסוק החזק ביותר מוטעם ב&quot;עולה ויורד&quot;, ולשמאלו נותרים עוד שתי יחידות המחולקות ב&quot;אתנח&quot;. ברבים אחרים נחלק הפסוק לשלוש יחידות על ידי &quot;רביע גדול&quot; ו&quot;אתנח&quot; (כאשר החלוקה העיקרית נמצאת ב&quot;אתנח&quot;).{{הערה|לדוגמאות וכללים של &quot;עולה ויורד&quot; ראו ברויאר, עמ' 243-246. לדוגמאות של תחום &quot;אתנח&quot; המתחלק על ידי &quot;רביע גדול&quot; ראו שם, עמ' 249-250. על האפשרות לקבוע כללים לחלוקת הפסוק לשלושה חלקים כתב שם ברויאר (עמ' 246): &quot;אין בידינו כללים ברורים הקובעים את דרך חלוקתו של הפסוק: אימתי הוא מתחלק על ידי עולה יורד, ואימתי הוא מתחלק על ידי אתנחתא או רביע. אך נקוט כלל זה בידך: הפסוק מתחלק תמיד עד ידי עולה ויורד, אם חלקו השני של הפסוק כולל שש תיבות או יותר; וכן הדבר בדרך כלל – אך לא תמיד – אם חלקו השני של הפסוק כולל חמש תיבות. כנגד זה הפסוק מתחלק על ידי עולה ויורד רק לעתים רחוקות, אם חלקו השני של הפסוק כולל רק ארבע תיבות. ולעולם אין הפסוק מתחלק על ידי עולה ויורד, אם חלקו השני של הפסוק כולל רק שלוש תיבות או פחות.&quot;}} פסוקים בעלי שלוש יחידות מובהקות, בנוסף לפסוקים הרגילים בעלי שתיים, מהווים ביחד כ-98% (בהערכה גסה) מסך כל הפסוקים בספרי אמ&quot;ת. פסוקים מהסוג הזה מחולקים במהדורתנו לשלוש שורות בשלוש דרגות של הזחה: הראשונה בלי הזחה (דרגה ראשונה), השנייה לאחר הזחה רגילה (דרגה שנייה), והשלישית לאחר הזחה כפולה (דרגה שלישית).{{הערה|בדף העריכה, במקום שנמצא בדיוק בין היחידה הראשונה והשנייה שבפסוק, השתמשנו ב[[תבנית:ר1]], ובין היחידה השנייה לשלישית השתמשנו ב[[תבנית:ר2]]. [[תבנית:ר1]] מעבירה כאמור את הטקסט לאחריה אל השורה הבאה לאחר הזחה רגילה, ו[[תבנית:ר2]] מעבירה את הטקסט לאחריה אל השורה הבאה לאחר הזחה כפולה.}} כגון ([[משלי ל/טעמים#ל טז|משלי ל,טז]] ב&quot;עולה ויורד&quot; ו&quot;אתנח&quot;, כאשר החלוקה העיקרית נמצאת ב&quot;עולה ויורד&quot;):

{{מ:טעמי המקרא}}
שְׁאוֹל֮ וְעֹ{{אתנח הפוך}}צֶ֫ר רָ֥חַם{{ר1}}אֶ֭רֶץ לֹא־שָׂ֣בְעָה מַּ֑יִם{{ר2}}וְ֝אֵ֗שׁ לֹא־אָ֥מְרָה הֽוֹן׃
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

או כגון ([[משלי ל/טעמים#ל ח|משלי ל,ח]] ב&quot;רביע גדול&quot; ו&quot;אתנח&quot;, כאשר החלוקה העיקרית נמצאת ב&quot;אתנח&quot;):

{{מ:טעמי המקרא}}
שָׁ֤וְא{{מ:לגרמיה}}וּֽדְבַר־כָּזָ֡ב הַרְחֵ֬ק מִמֶּ֗נִּי{{ר1}}רֵ֣אשׁ וָ֭עֹשֶׁר אַל־תִּֽתֶּן־לִ֑י{{ר2}}הַ֝טְרִיפֵ֗נִי{{ר0}}לֶ֣חֶם חֻקִּֽי׃
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

לפעמים היחידה השנייה או השלישית אינה מובהקת, כגון שהיא קצרה או אינה מביעה רעיון שלם. בפסוקים מהסוג הזה נשתמש פעמיים בהזחה רגילה (דרגה שתיים).{{הערה|במקרים מהסוג הזה השתמשנו בתבנית הרגילה ([[תבנית:ר1]]) בשביל היחידה השנייה בפסוק וגם בשביל השלישית.}} כגון ([[משלי לא/טעמים#לא טו|משלי לא,טו]]):

{{מ:טעמי המקרא}}
וַתָּ֤קׇם{{מ:לגרמיה}}בְּע֬וֹד לַ֗יְלָה{{ר1}}וַתִּתֵּ֣ן טֶ֣רֶף לְבֵיתָ֑הּ{{ר1}}וְ֝חֹ֗ק לְנַעֲרֹתֶֽיהָ׃
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

'''3. פסוקים בעלי ארבע יחידות או יותר:''' לעתים יחסית רחוקות יש פסוקים עוד יותר מורכבים, בעלי ארבע יחידות מובהקות או יותר. פסוק בעל ארבע יחידות (במבנה של &quot;א-א-ב-ב&quot; או &quot;א-ב-א-ב&quot;) יוצג בארבע שורות: הראשונה בלי הזחה, השנייה לאחר הזחה רגילה, השלישית שוב בלי הזחה, והרביעית שוב לאחר הזחה רגילה.{{הערה|בין היחידה הראשונה והשנייה שבפסוק השתמשנו ב[[תבנית:ר1]] כרגיל, וכן בין היחידה השלישית והרביעית. אבל בין היחידה השנייה והשלישית (באמצע הפסוק) השתמשנו ב[[תבנית:ר3]]. תבנית זו מעבירה את הטקסט לאחריה אל תחילת השורה הבאה בלי הזחה, והיא מתייגת את כל הפסוקים הארוכים שבהם יש יחידה באמצע פסוק שמתחילה מחדש בראש שורה.}} כגון ([[משלי ל/טעמים#ל יט|משלי ל,יט]]):

{{מ:טעמי המקרא}}
דֶּ֤רֶךְ הַנֶּ֨שֶׁר{{מ:לגרמיה}}בַּשָּׁמַיִם֮{{ר1}}דֶּ֥רֶךְ נָחָ֗שׁ {{נוסח|עֲלֵ֫י צ֥וּר|א=עֲלֵ֫י־צ֥וּר (במקף)}}{{ר3}}דֶּֽרֶךְ־אֳנִיָּ֥ה בְלֶב־יָ֑ם{{ר1}}וְדֶ֖רֶךְ גֶּ֣בֶר בְּעַלְמָֽה׃
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

יש עוד סוגים של חלוקה לארבע יחידות ע&quot;פ פיסוק הטעמים, כגון דוגמה שבה שתי היחידות האחרונות קשורות אחת לשנייה (מבנה של א-ב-ג-ג), ובמיוחד כאשר אחת מהן קצרה מאוד או אינה מובהקת ([[איוב יא/טעמים#יא ו|איוב יא,ו]] בפזר תמורת אתנח):

{{מ:טעמי המקרא}}
וְיַגֶּד־לְךָ֨{{מ:לגרמיה}}תַּ֥עֲלֻמ֣וֹת חׇכְמָה֮{{ר1}}כִּֽי־כִפְלַ{{אתנח הפוך}}יִם {{נוסח|לְֽת֫וּשִׁיָּ֥ה|=א (מקום העולה באות הראויה לגעיה)|דפוסים=לְֽתוּשִׁ֫יָּ֥ה}}{{ר2}}וְדַ֡ע{{ר2}}כִּֽי־יַשֶּׁ֥ה לְךָ֥ אֱ֝ל֗וֹהַּ מֵעֲוֺנֶֽךָ׃
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

או דוגמה שבה שתי היחידות האמצעיות קשורות אחת לשנייה (מבנה של א-ב-ב-ג), ובמיוחד אם אחת מהן יחסית קצרה ([[תהלים א/טעמים#א ג|תהלים א,ג]]):

{{מ:טעמי המקרא}}
וְֽהָיָ֗ה כְּעֵץ֮ שָׁת{{אתנח הפוך}}וּל עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם{{ר1}}אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ{{מ:לגרמיה}}יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ{{ר1}}וְעָלֵ֥הוּ לֹֽא־יִבּ֑וֹל{{ר2}}וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ׃
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

במקרים עוד יותר ארוכים ומורכבים ניתן להשתמש בשלושת הדרגות של ההזחה כדי להבליט את המבנה הכללי של הפסוק.  לדוגמה ([[משלי ל/טעמים#ל ד|משלי ל,ד]]):

{{מ:טעמי המקרא}}
מִ֤י עָלָֽה־שָׁמַ֨יִם{{מ:לגרמיה}}וַיֵּרַ֡ד{{ר1}}מִ֤י אָֽסַף־ר֨וּחַ{{מ:לגרמיה}}בְּחׇפְנָ֡יו{{ר2}}מִ֤י צָֽרַר־מַ֨יִם{{מ:לגרמיה}}בַּשִּׂמְלָ֗ה{{ר3}}מִ֭י הֵקִ֣ים כׇּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ{{ר1}}מַה־שְּׁמ֥וֹ וּמַֽה־שֶּׁם־בְּ֝נ֗וֹ{{ר1}}כִּ֣י תֵדָֽע׃
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

מטרתה של חלוקת הפסוק לשורות היא להבליט כל אחת מהיחידות המובהקות בפסוק, ומטרתה של עיצוב ההזחות היא להבליט את המבנה הכללי של הפסוק. ברוב המכריע של הפסוקים הנחלקים לשתי יחידות מובהקות או לשלוש, נעשית החלוקה בצורה אובייקטיבית לגמרי לפי הטעמים המפסיקים הראשיים (הנקראים &quot;מלכים&quot; לפי ברויאר): עולה ויורד (ואזלא לגרמיה הבא כתמורתו ליחידה של תיבה אחת), אתנח (ופזר הבא כתמורתו ליחידה של תיבה אחת), ורביע. אמנם יש גם פסוקים ארוכים, בעלי יחידות פשוטות ומובהקות רבות, ובהם צורת העיצוב תהיה תלוייה באופן חלקי בפרשנות ובשיקול הדעת האסתטי (כגון בדוגמאות האחרונות לעיל). ויש גם פסוקים וחלקי פסוקים קצרים (כגון בכותרות וסיומות למזמורים), שגם בהם צורת העיצוב תהיה תלוייה בשיקולים אחרים ולא לגמרי בחלוקה הפורמלית של הטעמים.

בנוסף יש גם פסוקים לא-מעטים שבהם נמצאות יחידות קצרות או בלתי מובהקות, או אפילו תיבה בודדת בתוך יחידה אחת פשוטה, והשאלה האם להבליט כל אחת מהן בשורה עצמאית תהיה תלויה אף היא בשיקול הדעת, והיא תיקח בחשבון את מספר התיבות ואת מורכבותן ומשמעותן. במקרים מהסוג הזה אי-אפשר להסתמך לגמרי על חלוקת הטעמים הפורמלית של המפסיקים המשנים (רביע גדול, צינור, רביע קטן, דחי, מהפך לגרמיה), בגלל התופעה השכיחה של &quot;מפסיקים במקום משרתים&quot;: &quot;יחידה פשוטה המתחלקת על ידי מפסיק שכיחה גם בטעמי אמ&quot;ת; והיא מצויה בתחום שלטונם של רוב המפסיקים, השולטים על שתי תיבות ויותר.&quot;{{הערה|בראויר, טעמי המקרא, עמ' 310. לתיאור התופעה ראו את כל הפרק הקצר המוקדש לה (עמ' 310-314); ובמיוחד את סעיפים יב. 4-5 על עולה ויורד, וסעיף 6 על אתנחתא ורביע.}} בכל מקרה ברור שמרכיב קצר בתוך יחידה אחת פשוטה, כאשר ברור שאותו מרכיב אינו מהווה יחידה בפני עצמה, לא יקבל הבלטה בשורה נפרדת רק בגלל טעם המפסיק שחל בו.

===אופן הביצוע הטכני של העיצוב בספרי אמ&quot;ת===

כל הדרגות של ההזחה במהדורתנו מתבצעות ע&quot;י ארבע תבניות אוטומטיות ופשוטות:
*[[תבנית:ר1]] (הזחה רגילה),
*[[תבנית:ר2]] (הזחה כפולה),
*[[תבנית:ר3]] (חזרה לראש השורה בלי הזחה באמצע הפסוק),
*ו[[תבנית:ר4]] (חזרה לראש השורה בלי הזחה בתחילת פסוק חדש).{{הערה|1=בתחילת העבודה על ספרי אמ&quot;ת לא השתמשנו בתבנית זו בתחילת כל פסוק חדש, אלא בתגיות &lt;nowiki&gt;&lt;poem&gt;[...]&lt;/poem&gt;&lt;/nowiki&gt; כדי שכל שורה חדשה בדף העריכה תופיע כך גם במסך (ולא בהמשך השורה הקודמת שורה כרגיל בתוכנת מדיה-ויקי). זהו הפתרון העדיף מבחינת העיצוב האסתטי של דף העריכה, אמנם ויתרנו עליו בגלל [https://bugzilla.wikimedia.org/show_bug.cgi?id=37256 באג קשה] שאינו מאפשר &quot;ציטוט&quot; של טקסט מתוך התגיות, וגם גורם לשיבושים קלים בתצוגה. כל הפרקים הקיימים בספרי אמ&quot;ת כבר עברו מהשיטה הקודמת לשיטה הנוכחית.}}

פרטי השימוש בתבניות הללו כבר תוארו בהערות לפסקאות הקודמות. אמנם יש גם תבנית נוספת שהיא שקופה לגמרי ואינה משפיעה כלל על העיצוב: [[תבנית:ר0]]. תבנית זו מיושמת בעיקר בפסוקים בעלי שלוש יחידות מובהקות, והיא מסמנת את המקום הכי מתאים בתוך הפסוק בשביל עוד חלוקה נוספת, כדי להגיע אל מספר זוגי של חלקים. כלומר: ע&quot;י השימוש בתבנית זו מכילה מהדורתנו את כל המידע הדרוש בשביל הצגת הטקסט בשני טורים מקבילים, כאשר כל פסוק תמיד יתחיל בצד ימין, וכמות המלים בשני הצדדים תהיה ממוצעת (יחידה אחת מובהקת) עד קטנה (חצי יחידה).{{הערה|אבל לא ארוכה מאוד כמו בפסוקים רבים במהדורות &quot;כתר ירושלים&quot; ומג&quot;ה.}} כך יש בתוך מהדורתנו פוטנציאל, על ידי פיתוח טכני נוסף, להפוך לכלי יעיל שיכול להציג את ספרי אמ&quot;ת בשלל של צורות ברוכות לפי בחירת המשתמש:
#חלוקת היחידות בתוך כל פסוק לפי שורות עם הזחות (הצורה המיושמת כעת בפועל). זוהי הצורה היעילה ביותר בשביל קריאה ולימוד.
#חלוקת כל פסוק בתוך שני טורים פנימיים מימין ומשמאל, כאשר כל טור פנימי יהיה בגודל של יחידה אחת ממוצעת. לא כל פסוק יתחיל בטור הפנימי הימני (ראש השורה). זוהי הצורה הקרובה ביותר למנהג כתבי־היד (ודומה למהדורת &quot;סימנים&quot;), והיא טובה אך לא מצוינת בשביל קריאה ולימוד.
#חלוקת כל פסוק בתוך שני טורים פנימיים מימין ומשמאל, כאשר כל טור פנימי יהיה בגודל של יחידה אחת ממוצעת. כל פסוק יתחיל תמיד בטור הפנימי הימני (ראש השורה) כתוצאה מחלוקת יחידות מסוימות לחצאי-יחידות. צורה זו עדיין דומה (אך ממש לא זהה) למנהג כתבי־היד, והיא קצת יותר יעילה לקריאה ולימוד מהצורה הקודמת.
#כל פסוק שלם בשורה בפני עצמו (ביחד עם רווחים בתוך השורה או בלעדיהם).
#הצגת כל הטקסט ברצף פשוט (בלי טורים ורווחים) כמו ברוב הדפוסים הקיימים.

===כותרות באמצע השורה במשלי ואיוב===

בספרים משלי ואיוב יש 26 כותרות הכתובות באמצע השורה (כותרות ממורכזות) בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו. צורת הכתיבה המיוחדת הזו לא קיימת כלל בשאר ספרי המקרא. מדובר על כותרת אחת בספר משלי ([[משלי י/טעמים#י א|י,א]]; &quot;מִשְׁלֵ֗י שְׁלֹ֫מֹ֥ה&quot;) ועל הכותרות לרוב המענות בספר איוב.{{הערה|יש כותרות ממורכזות בראש מענות בפסוקים הבאים: [[איוב ג/טעמים#ג ב|ג,ב]]; [[איוב ד/טעמים#ד א|ד,א]]; [[איוב ו/טעמים#ו א|ו,א]]; [[איוב ח/טעמים#ח א|ח,א]]; [[איוב ט/טעמים#ט א|ט,א]]; [[איוב יא/טעמים#יא א|יא,א]]; [[איוב יב/טעמים#יב א|יב,א]]; [[איוב טו/טעמים#טו א|טו,א]]; [[איוב טז/טעמים#טז א|טז,א]]; [[איוב יח/טעמים#יח א|יח,א]]; [[איוב יט/טעמים#יט א|יט,א]]; [[איוב כ/טעמים#כ א|כ,א]]; [[איוב כא/טעמים#כא א|כא,א]]; [[איוב כב/טעמים#כב א|כב,א]]; [[איוב כג/טעמים#כג א|כג,א]]; [[איוב כה/טעמים#כה א|כה,א]]; [[איוב כו/טעמים#כו א|כו,א]]; [[איוב כז/טעמים#כז א|כז,א]]; [[איוב כט/טעמים#כט א|כט,א]]; [[איוב לד/טעמים#לד א|לד,א]]; [[איוב לה/טעמים#לה א|לה,א]]; [[איוב לו/טעמים#לו א|לו,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ א|מ,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ג|מ,ג]]; [[איוב מב/טעמים#מב א|מב,א.]]}} בדרך כלל באה הכותרת בשורה הראשונה לאחר הפרשה הקודמת (בלי רווח של שורה ריקה ביניהן), והיא ממוקמת באמצע השורה בערך (עם רווח לפניה ולאחריה). אבל שתי הכותרות הממורכזות האחרונות שבספר איוב ([[איוב מ/טעמים#מ ג|מ,ג]]; [[איוב מב/טעמים#מב א|מב,א]]) באות אחרי רווח של שורה ריקה.

יש גם 3 כותרות של מענות בחלק האחרון של ספר איוב שהן יחסית ארוכות, ולכן הן אינן ממורכזות אלא ממלאות את כל שורתן מתחילתה ועד סופה (כולל רווח קטן אפשרי באמצע כנהוג בספרי אמ&quot;ת): [[איוב לב/טעמים#לב ו|לב,ו]] (הכותרת הארוכה ממלאת את שורתה, והיא באה לאחר שורה קצרה שהסתיימה קרוב לתחילתה); [[איוב לח/טעמים#לח א|לח,א]] (הכותרת הארוכה ממלאת את שורתה לאחר שורה ריקה); [[איוב מ/טעמים#מ ו|מ,ו]] (הכותרת הארוכה ממלאת את שורתה הבאה לאחר שורה ריקה [בתחילת הטור הראשון שבדף]).

תופעת הכותרות הממורכזות אופיינית לשאר בכתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר. הכותרות נכתבות באמצע גם בכתי&quot;ל, אמנם יש בו פחות הקפדה אסתטית לסיים את הפרשה הקודמת בסוף שורה, ולפעמים נשאר רווח גדול בסופה. יש בו גם כמה מקומות נוספים שבהם יש רווח של שורה ריקה לפני הכותרת הממורכזת. בכתי&quot;ש1 הכתיבה רשלנית יחסית, ויש בו מקומות חריגים שהכותרת אינה ממורכזת כלל, אלא נכתבת מתחילת השורה ברצף פשוט עם הטקסט לאחריה.

מבחינה פורמלית נראה לכאורה שצורת הכותרת הממורכזת מהווה פרשה סתומה לפניה ופרשה פתוחה לאחריה: שהרי הכותרת נכתבת בשורה חדשה לאחר רווח (פרשה סתומה), והטקסט ממשיך לאחריה בתחילת השורה הבאה (פרשה פתוחה). וכך אכן סומנו הכותרות במהדורה הדיגיטלית החדשה של &quot;מקראות גדולות הכתר&quot; בספרים משלי ואיוב (פרשה סתומה לפניהן ובפרשה פתוחה לאחריהן).

אמנם יש כמה קשיים בהגדרה זו:
#אם נשאר רווח גדול בסוף הפרשה הקודמת שהיה מאפשר רווח של פרשה סתומה בתוך השורה, כמו שנמצא מספר פעמים בכתי&quot;ל, הדבר אינו נעשה בפועל (בניגוד לכללי הכתיבה), והכותרת הממורכזת תמיד תהיה בשורה משלה.
#בנוסף יש להזכיר את הכותרות הממורכזות שבאות לאחר שורה ריקה בכתר ([[איוב מ/טעמים#מ ג|מ,ג]]; [[איוב מב/טעמים#מב א|מב,א]]; ובכתי&quot;ל בעוד מקומות) אמנם אינן מתחילות בתחילת שורתן.{{הערה|משני המקומות בכתר, והמקומות הנוספים בכתבי־יד אחרים, נראה שלא הניחו הסופרים רווח של שורה ריקה לפני הכותרות בדרך כלל רק כדי לחסוך במקום (כי הכותרת הממורכזת בשורה בפני עצמה כבר מבהירה בלאו הכי שיש כאן עניין חדש), ולא בגלל שאסור כלשהו להניח רווח כזה.}} אי אפשר לכנותן &quot;פרשה סתומה&quot; וגם לא &quot;פרשה פתוחה&quot;!{{הערה|במהדורה הדיגיטלית של מקראות גדולות הכתר סימנו, בשני המקומות, פרשה פתוחה לפני הכותרת ואחרי הכותרת. הסימון לפני הכותרת היא כמובן בגלל השורה הריקה, אבל אין מקום אחר בכל המקרא שבו פרשה פתוחה פותחת דווקא לאחר רווח ולא בתחילת שורתה!}}
#וגם קשה מאוד לומר שסימן החלוקה הקלה יחסית (פרשה סתומה) תבוא דווקא בין הפרשה הקודמת לבין הכותרת של הפרשה הבאה, ואילו סימן החלוקה הכבדה יחסית (פרשה פתוחה) תבוא דווקא בין הכותרת לבין הפרשה שהיא מתייחסת אליה.

נראה אם כן שמדובר על תופעה ייחודית בספרים משלי ואיוב שאינה דומה בהכרח לחלוקה הרגילה בכ&quot;א הספרים לפרשות פתוחות וסתומות. לכן במהדורתנו הקדשנו לה תבנית מיוחדת ([[תבנית:פרשה-מרכז]]) שמציגה את הכותרת בהזחה מיוחדת ובולטת כדי שתופיע באמצע הטקסט המחולק לשורות (בערך), והכותרת תבוא תמיד לאחר שורה ריקה כדי להבליט את היחס הנכון שלה כלפי הפרשה הקודמת והפרשה הבאה.{{הערה|בשני המקומות בכתר שבהם באה שורה ריקה לפני הכותרת הממורכזת ציינו את העובדה בהערות הנוסח. בשאר המקומות אין שורה ריקה בכתר.}} תיוג התופעה ע&quot;י התבנית גם מאפשרת בעתיד (לאחר פיתוח טכני נוסף) את הצגת הכותרת שתהא ממורכזת בתוך הטקסט בשני טורים (בדומה למה שמופיע בכתבי־היד).

===כותרות במזמורי תהלים===

כל מה שנאמר בסעיפים הקודמים, לגבי חלוקת הפסוקים בספרי אמ&quot;ת ע&quot;פ פיסוק הטעמים – נכון הוא ככלל, אבל הוא לא נכון לגבי כותרות המזמורים בספר תהלים. כותרות אלו יוצאות מן הכלל בגלל שיש הוראות מסורה מובהקים לגבי הרווחים הבאים אחריהן: לפעמים רווח באמצע השורה לאחר הכותרת (פרשה סתומה), לפעמים רווח עד סוף השורה לאחר הכותרת (פרשה פתוחה), ולפעמים אין רווח כלל לאחר הכותרת. לעומת שאר הרווחים בספרי אמ&quot;ת שהם עניין של רשות, הרווחים הבאים אחרי כותרת נחשבו לחובה, ויש להם ביצוע נאמן בתוך כתר ארם צובה.{{הערה|ראו על כך במאמרו של ישראל ייבין, The Division into Sections in the Book of Psalms, ''Textus'' VII (1969), עמ' 78-102.}}

במהדורתו השנייה של הרב ברויאר (חורב תשנ&quot;ח) אין עיצוב מיוחד לפסוקי אמ&quot;ת, אבל ברווחים הבאים אחרי הכותרות יש ביצוע מלא, ולכן הם ברורים ואפילו בולטים.

גם ב&quot;כתר ירושלים&quot; ו&quot;במקראות גדולות הכתר&quot; (כרך תהלים) יש ביצוע מלא של הכללים; אבל בגלל שכל שאר הפסוקים מעוצבים אף הם ברווחים באמצע, אם כן אין הבחנה ויזואלית בין פרשה סתומה אחרי כותרת (שהיא חובה) לבין רווח רגיל בפסוקי אמ&quot;ת (שהוא רשות).

גם במהדורתנו [[#עיצוב פסוקי אמ&quot;ת במהדורתנו|עיצבנו את פסוקי אמ&quot;ת]] ע&quot;י חלוקה ליחידות לפי פיסוק הטעמים (אמנם בדרך שונה משתי המהדורות הללו). פרשה פתוחה אחרי כותרת המזמור תמיד תגרום לכך שהמשך המזמור יתחיל מחדש בראש השורה הבאה ע&quot;י השימוש ב[[תבנית:ר3]] (וגם בתיעוד הנוסח נציין שיש כאן פרשה פתוחה). לעומת זאת, פרשה סתומה אחרי הכותרת תמיד תגרום לכך שהמשך המזמור יתחיל בשורה הבאה לאחר הזחה ע&quot;י השימוש ב[[תבנית:ר1]]; ובתיעוד הנוסח נציין באופן ברור שהזחה זו מציינת פרשה סתומה. כמובן שבמקום שאין רווח אחרי הכותרת לפי המסורה, גם במהדורתנו ימשיך רצף הטקסט בלי כל הפרעה.

==סדרם של ספרי המקרא==

סדר הספרים במהדורתנו יהיה לפי המנהג המקובל בדפוסים במשך מאות שנים. לגבי התורה וספרי הנביאים הראשונים אין שום צורך להסביר את סדר הספרים במהדורתנו, כי הוא זהה לסדר המופיע בכתבי־היד שעליהם מבוססת המהדורה, ואין מסורת יהודית אחרת לגבי סדרם.

אמנם ראוי להקדיש קצת דברי מבוא לסדר הספרים בנביאים אחרונים ובכתובים, וכן לאופן הצגת סדר הספרים במהדורתנו.

===ספרי נביאים אחרונים===

לגבי ספרי הנביאים האחרונים יש עדות על הבדל אחד בסדר הספרים: בברייתא המובאת במסכת בבא בתרא ([[בבא בתרא יד ב|י&quot;ד ע&quot;ב]]) יש סדר שהוא קצת שונה מהמקובל (המובאת שם בברייתא), ובו מופיע ספר ישעיהו לאחר ירמיהו ויחזקאל. לשון הברייתא:

:&quot;סדרן של נביאים יהושע ושופטים, שמואל ומלכים, '''ירמיה ויחזקאל, ישעיה ושנים עשר'''&quot;.

סדר זה של הספרים בברייתא, והדיון עליו בגמרא, משקפים את הניסיון למצוא איזון בין שלושה שיקולים שונים: סדר כרונולגי, תוכן הספרים (פורענות מול נחמה), וגודל הספרים. יש לציין כי מיקום כזה של ספר ישעיהו לאחר ירמיהו ויחזקאל (ע&quot;פ השיקול התכני שיש לסיים בדברי נחמה, במקום להעדיף את הסדר הכרונולוגי בשביל בספרי הנבואה הגדולים) אכן בא לידי ביטוי בכתבי־יד אשכנזיים מרובים מימי הביניים, וכן בכתבי־יד תימנים. אבל הוא לא בא לידי ביטוי כלל בכתבי־היד של המסורה הטברנית, ולא בכתבי־היד בספרד ואיטליה, וגם לא בעידן הדפוס.{{הערה|ישראל ייבין, '''המסורה למקרא''' (ירושלים: האקדמיה ללשון העברית, תשס&quot;ג), עמ' 37.}} לכן לא נתנו לו משקל בהצגת סדר הספרים במהדורתנו.

===ספרי כתובים===

'''סדר הספרים בתלמוד הבבלי:''' במקורות מצאנו כמה דרכים שונות כיצד לסדר את ספרי הכתובים. באותה ברייתא מפורסמת המובאת במסכת בבא בתרא ([[בבא בתרא יד ב|י&quot;ד ע&quot;ב]]) הם מובאים לפי סדר שאינו מוכר לנו מדפוסי התנ&quot;ך:

:'''סידרן של כתובים: רות, וספר תהלים, ואיוב, ומשלי, קֹהלת, שיר השירים, וקינות, דניאל, ומגילת אסתר, עזרא, ודברי הימים.'''

סדר זה של הספרים משקף את מנהג בבל, וכך מופיע בכתבי־היד התימנים.{{הערה|הסדר הזה מתועד גם בספר החילופים, עמ' מא. ראו שוב ישראל ייבין, '''המסורה למקרא''' (ירושלים: האקדמיה ללשון העברית, תשס&quot;ג), עמ' 37.}}

ברור שהשיקול הכרונולוגי הכריע ברשימת הברייתא, כאשר הספרים מובאים בקדימה זמנית לפי המאורעות המובאים בהם או לפי זמני מחבריהם ע&quot;פ חז&quot;ל. בסדר זה ניכרת גם הצמדתם של שלושה ספרים: תהלים ואיוב ומשלי (כמקובל אצלנו אמנם בסדר שונה).

'''סדר הספרים בכתבי־היד הטברנים:''' סדר אחר של ספרי הכתובים מופיע בכתבי־היד הטברנים (וביניהם בכתר ארם צובה), ובעקבותיהם הלכו רוב כתבי־היד החשובים שנכתבו במזרח ובספרד בימי הביניים. סדר זה קרוב הרבה יותר לסדר המוכר אצלנו מאשר הסדר המובא בתלמוד, אמנם גם בו יש כמה הבדלים ניכרים:
#ספר דברי הימים בא בתחילת הכתובים ולא בסופם.
#הסדר הפנימי של ספרי אמ&quot;ת שונה: תהלים, איוב, משלי (במקום תהלים, משלי, איוב).
#הסדר הפנימי של חמש מגילות הוא כרונולוגי במקום ליטורגי (אצלנו הם מסודרים לפי המועדים שבהם הן נקראות בציבור).

{{קו תחתי|'''טבלה זו מסכמת את עיקר ההבדלים בין שלוש השיטות לסדר הכתובים:'''}}

{|
|-
|
|'''הברייתא המובאת במסכת בבא בתרא וכתבי־היד התימנים'''
|'''כתבי־היד הטברנים והספרדים'''
|'''כתבי־היד האשכנזים ומנהג הדפוסים'''
|-
|'''מקום דברי הימים'''
|בסוף
|בהתחלה
|בסוף
|-
|'''הסדר הפנימי בספרי אמ&quot;ת'''
|תהלים, איוב, משלי
|תהלים, איוב, משלי
|תהלים, משלי, איוב
|-
|'''הסדר הפנימי בחמש מגילות'''
|המגילות אינן צמודות&lt;br&gt;(אמנם הסדר כרונולוגי)
|רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר&lt;br&gt;(סדר כרונולוגי)
|שיר השירים, רות, איכה, קֹהלת, אסתר&lt;br&gt;(סדר ליטורגי)
|}

מהדורות המקרא בעידן הדפוס הביאו את ספרי הכתובים לפי השיטה השלישית בטבלה. אמנם בדורות האחרונים התחילו חוקרי המקרא באומות העולם להוציא מהדורות המבוססות על כתבי־יד קדומים, וזה השפיע לעיתים גם על סדר הספרים בכתובים.{{הערה|ב-BHS יש פשרה מסויימת בסדר הספרים בכתובים: אמנם דברי הימים מופיע בסוף ספרי הכתובים ולא בתחילתם, אבל כל שאר הספרים באים לפי הסדר בכתבי־היד.}} אבל מבין חכמי המסורה היהודים בתקופתנו רק אחד בלבד הוציא לאור את התנ&quot;ך ע&quot;פ כתבי־היד הטברנים והעתיק מתוכם גם את סדר הספרים: מדובר על מהדורתו הראשונה הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ&quot;ב).{{הערה|וכן ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm ממשק של המהדורה הדיגיטלית של מכון ממרא]. התנ&quot;ך של מכון ממרא דומה להפליא למהדורות ברויאר בכלל, ולמהדורה הראשונה שלו בפרט.}} אמנם אף הרב ברויאר ויתר על סדר זה בשתי מהדורותיו הנוספות (מהדורת חורב תשנ&quot;ח, כתר ירושלים תש&quot;ס), והביא בהן את ספרי הכתובים לפי הסדר המקובל. גם שאר המהדירים היהודים בדורות האחרונים שהכירו את כתבי־היד וביססו עליהם את מהדורותיהם באופן חלקי או לגמרי, תמיד הביאו בכל זאת את ספרי הכתובים לפי הסדר המקובל. ביניהם ראויים לציון: שתי מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי ו-''Biblia Hebraica Leningradensia''), ומקראות גדולות הכתר.{{הערה|בכרך &quot;חמש מגילות&quot; של מקראות גדולות הכתר מובאות המגילות בסדר הליטורגי המקובל, והממשק ב[http://mgketer.org/ גירסה הדיגיטלית] מביא את כל ספרי המקרא בסדר הרגיל.}}

===הצגת סדר הספרים במהדורתנו===

'''[[מקרא על פי המסורה#ראש|בשער הראשי למהדורתנו]]''' ארגנו את ספרי המקרא באופן שמדגיש היטב את מספרם של עשרים וארבעה ספרי המקרא ואת הארגון הפנימי בתוכם (לפי הסדר המקובל). בשערים המיוחדים '''[[מקרא על פי המסורה/נביאים|לספרי הנביאים]]''' ול'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים|ספרי הכתובים]]''' הצגנו את הספרים בטבלה המבליטה את הארגון הפנימי של הספרים. בטבלה זו מודגשת ההבחנה בין נביאים ראשונים לנביאים אחרונים,{{הערה|על הבחנה זו ועל עצם הביטויים &quot;נביאים ראשונים&quot; ו&quot;נביאים אחרונים&quot; ראו במאמרו של מיכאל אביעוז, [http://www.biu.ac.il/js/JSIJ/8-2009/Avioz.pdf &quot;על מקור הכינוי נביאים ראשונים&quot;], JSIJ כרך 8 (2009).}} ונקבעה בה מקום מיוחד לספרי אמ&quot;ת, לחמש מגילות, ול&quot;כתובים אחרונים&quot;.{{הערה|הכינוי &quot;כתובים אחרונים&quot; לקוח מהכרך האחרון של תנ&quot;ך לעם, והוא מתאים לעניין. ראוי לבדוק מבחינה היסטורית עד כמה קיימת התייחסות כללית לשלושת הספרים דניאל, עזרא, ודברי הימים, ואם היה כינוי בשביל שלושתם.}}

==ניווט בתוך ספרי המקרא לפי פרקים ופסוקים ונושאים==

'''א.''' במהדורתנו יש מערכת סימני ניווט בשוליים של הטקסט (בצדדים), כמו שמקובל במהדורות רבות בעבר ובהווה. בצד ימין מופיעים המספרים לפסוקים ולפרקים (באותיות עבריות), ובצד שמאל מספרים לתחילת הסדרים. בתורה מופיעה בנוסף בצד שמאל החלוקה של פרשת השבוע לעולים לתורה.

'''ב.''' חלוקת הפרקים ומספרי הפסוקים צוינו במהדורתנו כמו במהדורותיהם של דותן וברויאר. חלוקה זו תואמת בדרך כלל את דפוס קורן, חוץ מעשרת הדברות ועוד מקומות בודדים.

'''ג.''' בעתיד יש כוונה להוסיף ניווט '''ענייני''' בתוך ספרי המקרא, כדי לאפשר את הצגת המקרא בדפים המכילים '''נושא שלם''' או '''סיפור שלם''' (ולא רק בדפי פרקים).

===ניווט לפי הפרקים ומספרי פסוקים===

חלוקתם של ספרי המקרא לפסוקים היא מסורת עתיקה.{{הערה|לפרטים ראו במאמרו של יצחק פנקובר, [http://www.jstor.org/stable/1585296 &quot;חלוקת הפסוקים במקרא&quot; (אנגלית)]. ''Vetus Testamentum'' 50:3, שנת 2000.}} אמנם חלוקתם של הספרים לפרקים היא כידוע זרה לנוסח המסורה, וכמו כן המספור של הפסוקים לפי אותם פרקים.{{הערה|על כניסתה של חלוקת הפרקים לכתבי־יד ודפוסים של התנ&quot;ך בעברית, ראו את מאמרו של יצחק פנקובר, [http://www.jstor.org/stable/1585238 &quot;חלוקת הפרקים במקראות גדולות רפ&quot;ה&quot; (אנגלית)]. ''Vetus Testamentum'' 48:3, שנת 1998.}} בגלל שהשימוש במספרי הפרקים והפסוקים הפך להיות ברירת המחדל עבור הפניות למקומות ספציפיים במקרא, קיים צורך הכרחי ומובהק להכיל את המספרים האלה בכל מהדורה של המקרא. במהדורתנו הצגנו אותם בשוליים, באופן שמפריע כמה שפחות לרצף הטקסט. אך כוונתנו בעתיד לאפשר את הסתרתם לגמרי, וכמו כן את האפשרות לבחור במערכות ניווט אלטרנטיביות בתוך ספרי המקרא (ראו [[#ניווט לפי חלוקה עניינית של ספרי המקרא (לפי נושאים)|להלן]]).

מבחינה טכנית, השתמשנו ב'''[[תבנית:מ:פסוק]]''' כדי ליצור את מערכת סימני הניווט בשוליים בצידי העמודים.{{הערה|מסיבות טכניות היה צורך להשתמש בתבנית אחרת ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|צורת השיר בכ&quot;א הספרים]]: '''[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]'''. כל המערכת של סימני הניווט עוצבה ע&quot;י [[משתמש:Inkbug]], וגם הביצוע שלה בפועל הוא תרומתו. הדוגמה הנסיונית הראשונה לסימון מספרי פסוקים בצדדים עדיין נמצאת [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ניווט בצדדים|כאן]].}} בשנים 2015–2026 תועדו רכיבי הניווט גם ב[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit גיליון הנתונים]: בעמודות A–B צוינו מספרי הפרקים והפסוקים, ובעמודה D נמצאה '''[[תבנית:מ:פסוק]]''' עם כל מרכיבי הניווט שהופיעו במהדורה — שם הספר, מספר הפרק, מספר הפסוק, מספר הסדר (אם היה) והעלייה (אם הייתה). הגיליון הוקפא ב־12 בספטמבר 2026; מאז הניווט מתוחזק ישירות בתבניות ובדפי הפרקים של ויקיטקסט העברי.

יש עדיין שני באגים קטנים בהצגת מערכת סימני הניווט:
#אם פסוק מתחיל בראש שורה, האות למספר הפסוק מופיעה בשורה הקודמת, כנראה בגלל שהתוכנה מפרידה בין הקוד של מספר הפסוק לתחילת הטקסט, כאילו יש רווח ביניהם (במקום להדביק אותם כראוי).
#בשורה שמתחילים בה שני פסוקים, האות של הפסוק הראשון יהיה ממוקם באמצע הגובה של השורה, ואילו האות של הפסוק השני מתחתיו. היישום המתבקש: האות הראשונה קצת למעלה, והאות השנייה קצת למטה.

===הבדלים בין הדפוסים בחלוקת הפרקים ומספרי הפסוקים===

יש הבדלים בין הדפוסים השונים לגבי מקום התחלתם המדויק של פרקים מסוימים בתנ&quot;ך, ובעקבות זה במספרי הפסוקים. חלק מהזמן ניתן להצביע על שוני בין דפוסים נוכריים (בדרך כלל של תנ&quot;ך שלם) לבין דפוסים יהודיים מובהקים (כגון דפוסי המקראות הגדולות).{{הערה|למידע על חדירתה של חלוקת הפרקים לכתבי־יד ודפוסים של התנ&quot;ך בעברית, ועל ההבדלים בין דפוסים שונים, ראו את מאמרו של יעקב פנקובר, [http://www.jstor.org/stable/1585238 &quot;חלוקת הפרקים במקראות גדולות רפ&quot;ה&quot; (אנגלית)]. ''Vetus Testamentum'' 48:3, שנת 1998.}} במקומות אחרים יש הבדלים במספרי הפסוקים מסיבות אחרות לגמרי (כגון בעשרת הדברות או במקום שיש תוספת פסוקים).

בפועל, חלוקת הפרקים ומספרי הפסוקים במהדותרנו '''זהים בכל מקום''' למהדורותיהם של דותן וברויאר. הם גם דומים בדרך כלל לדפוס קורן, חוץ מעשרת הדברות ומקום אחד בספר בראשית. להלן טבלה שמסכמת את ההבדלים הרלוונטיים בין מהדורות אחרות למהדורתנו:

{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ חלוקת הפרקים ומספרי הפסוקים: הבדלים בין המהדורות
|- align=center
!width=20%| הפרק והנושא
!width=20%| [[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]
!width=20%| במהדורות אחרות
!width=20%| המהדורות האחרות
!width=20%| המהדורות הדומות למהדורתנו
|- align=center
! [[בראשית לב/טעמים|ספר בראשית, פרק ל&quot;ב]]{{ש}}הפרק מתחיל בפסוק הבא בדפוסים אחרים
| בראשית '''לב,א'''{{ש}}בראשית לב,'''ב-לג'''
| בראשית '''לא,נה'''{{ש}}בראשית לב,'''א-לב'''
| היידנהיים, קורן
| בער, ליסר, בה&quot;ל, לטריס, גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג&quot;ה, על התורה, ספריא
|- align=center
!rowspan=2| [[שמות כ/טעמים|ספר שמות, פרק כ']]{{ש}}חלוקת הפסוקים בעשרת הדברות{{ש}}[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות|(מידע מפורט)]]
|rowspan=2| שמות כ,א{{ש}}'''שמות כ,ב-יג (12 פסוקים)'''{{ש}}שמות כ,'''יד-כב'''
| שמות כ,א{{ש}}'''שמות כ,ב-יד (13 פסוקים)'''{{ש}}שמות כ,'''טו-כג'''
| היידנהיים, ליסר (חומש), בה&quot;ל, גינצבורג, קורן, '''מג&quot;ה''', '''ספריא'''
|rowspan=2| דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, על התורה
|- align=center
| שמות כ,א{{ש}}'''שמות כ,ב-יז (16 פסוקים)'''{{ש}}שמות כ,'''יח-כו'''
| ליסר (מקרא), לטריס, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC.
|
|- align=center
! [[במדבר כה/טעמים|ספר במדבר, פרק כ&quot;ה]]{{ש}}בדפוסים אחרים הפרק ממשיך עד הפסקא באמצע פסוק
| במדבר כה,יח{{ש}}במדבר כו,'''א''' (1){{ש}}'''{פ}''' במדבר כו,א (2)
| במדבר כה,יח{{ש}}במדבר כה,'''יט'''{{ש}}'''{פ}''' במדבר כו,א
| ליסר (מקרא), לטריס, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC.
| היידנהיים, ליסר (חומש), בה&quot;ל, גינצבורג, קורן, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג&quot;ה, על התורה, ספריא
|- align=center
!rowspan=2| [[דברים ה/טעמים|ספר דברים, פרק ה']]{{ש}}חלוקת הפסוקים בעשרת הדברות{{ש}}[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות|(מידע מפורט)]]
|rowspan=2| דברים ה,א-ה{{ש}}'''דברים ה,ו-יז (12 פסוקים)'''{{ש}}דברים ה,'''יח-כט'''
| דברים ה,א-ה{{ש}}'''דברים ה,ו-יח (13 פסוקים)'''{{ש}}דברים ה,'''יט-ל'''
| היידנהיים, ליסר (חומש), בה&quot;ל, גינצבורג, קורן, '''מג&quot;ה''', '''ספריא'''
|rowspan=2| דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, על התורה
|- align=center
| דברים ה,א-ה{{ש}}'''דברים ה,ו-כא (16 פסוקים)'''{{ש}}דברים ה,'''כב-לג'''
| ליסר (מקרא), לטריס, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC.
|
|- align=center
! [[יהושע כא/טעמים|ספר יהושע, פרק כ&quot;א]]{{ש}}תוספת של שני פסוקים{{ש}}[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#תוספת פסוקים בכתבי־היד ובדפוסים|(מידע מפורט)]]
| יהושע כא,א-לה{{ש}}'''אין!'''{{ש}}יהושע כא,'''לו-מג'''
| יהושע כא,א-לה{{ש}}'''יהושע כא,לו-לז!'''{{ש}}יהושע כא,'''לח-מה'''
| גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, '''ספריא'''{{הערה|ב-BHS התוספת נדפסה ברצף הטקסט כפסוקים ממוספרים, אך באותיות קטנות. בהקלדות WLC ו-UXLC היא מופיעה באות אפורה ומסומנת ב&quot;X&quot;. באתר ספריא יש מספרים לשני הפסוקים של התוספת, אבל הם ריקים מתוכן!}}
| בער, ליסר, בה&quot;ל, לטריס, דותן (עדי), קורן, ברויאר, מכון ממרא, מג&quot;ה, על התורה{{הערה|התוספת נמצאת בשוליים התחתיים של העמוד בדפוסים של בער, לטריס, קורן, ודותן (עדי). אך בכל המהדורות הללו שני הפסוקים אינם ממוספרים, ויש סה&quot;כ 43 פסוקים ביהושע פרק כ&quot;א. במהדורת ליסר יש הערה בתחתית העמוד, ובה כתוב שלהוסיף את שני הפסוקים &quot;טעות הוא ואינם ראויים להיות&quot;. ב&quot;על התורה&quot; התוספת מובאת בסוגריים מרובעים עם הערה.}}
|- align=center
! [[שמואל א כד/טעמים|ספר שמואל, שמ&quot;א פרק כ&quot;ד]]{{ש}}הפרק מתחיל פסוק אחד קודם בדפוסים אחרים
| '''שמ&quot;א כג,כט'''{{ש}}שמ&quot;א כד,א-'''כב'''
| '''שמ&quot;א כד,א'''{{ש}}שמ&quot;א כד,ב-'''כג'''
| ליסר,{{הערה|חסר המספר 23 לפסוק האחרון בפרק כ&quot;ד!}}, בה&quot;ל, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, '''ספריא''' 
| בער, ליסר, בה&quot;ל, לטריס, גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, קורן, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג&quot;ה, על התורה
|- align=center
! [[ירמיהו לא/טעמים|ספר ירמיהו, פרק ל&quot;א]]{{ש}}הפרק מתחיל פסוק אחד קודם בדפוסים אחרים
| '''ירמיהו ל,כה'''{{ש}}ירמיהו לא,א-'''לט'''
| '''ירמיהו לא,א'''{{ש}}ירמיהו לא,ב-'''מ'''
| בער, ליסר, גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, '''ספריא'''
| בה&quot;ל, לטריס, קורן, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג&quot;ה, על התורה
|- align=center
! [[נחמיה ז/טעמים|נחמיה פרק ז']]{{ש}}תוספת של פסוק אחד{{ש}}[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#תוספת פסוקים בכתבי־היד ובדפוסים|(מידע מפורט)]]
| נחמיה ז,א-סז{{ש}}'''אין!'''{{ש}}נחמיה ז,סח-'''עב'''
| נחמיה ז,א-סז{{ש}}'''נחמיה ז,סח!'''{{ש}}נחמיה ז,סח-'''עג'''
| ליסֶר, בה&quot;ל, לטריס{{הערה|התוספת מובאת בשוליים או בהערה (בלי מספר עצמאי של פסוק) במהדורות בֶּר, גינצבורג, BHS (הפניה לעזרא ב,סו), קורן, דותן (עדי).}}
| בער, גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, קורן, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג&quot;ה, על התורה, ספריא.
|}

===ניווט לפי חלוקה עניינית של ספרי המקרא (לפי נושאים)===

בנוסף למערכת הניווט הבסיסית, הבנויה על חלוקות טכניות של ספרי המקרא (חלוקת הפרקים ומספרי פסוקים, החלוקה לעולים בתורה ולסדרים בנ&quot;ך), יש מקום וכוונה להוסיף בעתיד ניווט '''ענייני''' לספרי המקרא, המבוסס על חלוקה פנימית של הספרים לפי נושאים המוגדרים בעזרת סימנים ספרותיים מובהקים. מערכת זו תאפשר את הצגת המקרא בדפים המכילים '''נושא שלם''' או '''סיפור שלם''', ולא רק בדפי פרקים.

'''הצעה לחלוקה עניינית של חמישה חומשי תורה:'''
*[[מקרא על פי המסורה/מבנה ותוכן בחמישה חומשי תורה|מבנה ותוכן בחמישה חומשי תורה]] (חלוקה עניינית של הספרים)
*[[מקרא על פי המסורה/נקודות תוכן בפרשת השבוע|נקודות תוכן בפרשת השבוע]] (אותה חלוקה עניינית בתוך פרשות השבוע)

'''הצעה לחלוקה עניינית של ספרי הנביאים והכתובים:''' ניתן להשתמש בפרויקט '''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. יש בו מעין &quot;מפה&quot; פנימית לכל אחד מספרי המקרא, ביחד עם הצעה למחזור שנתי של קריאה יומית. ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים|&quot;שער נביאים&quot;]] וב[[מקרא על פי המסורה/כתובים|&quot;שער כתובים&quot;]], הדף הרלוונטי מופיע ליד כל ספר, לדוגמה: [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שמואל|ספר שמואל]], [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|ספר איוב]]. את הפרויקט כולו ניתן להוריד בגרסתו העדכנית '''[https://www.dropbox.com/s/h780svz6j65nwrh/madrikh-nakh-he.pdf?dl=0 בקישור הזה]'''; הוא נמצא כאן ב'''[[:COMMONS:File:Madrikh-Nakh-he.pdf|וויקישיתוף]]'''.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Chapter 2]]</text>
      <sha1>eoqr6hs7yo7gr9rd4c8cj4cd9ptt4hm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087893</id>
      <parentid>3087892</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T08:33:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* טעם כפול בהברה המוטעמת בספרי אמ&quot;ת */</comment>
      <origin>3087893</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="418015" sha1="4x4e4uer1o0d7q1i7af1inu4ra32nlx" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ב. עיצוב המקרא בשביל הקורא}}

==הסבר קצר על עיצוב המקרא במהדורתנו==

'''מהדורה זו של המקרא מעוצבת להיות [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#&quot;תיקון קוראים&quot; במובן הרחב|&quot;תיקון קוראים&quot;]], לנוחותו של הקורא לפי הניקוד וטעמי המקרא.'''

לתיאור מפורט של שיטת העיצוב במהדורתנו ראו בסעיפים הבאים.

==בין כתר לתיקון קוראים==

'''א. האם מהדורת מקרא &quot;על־פי הנוסח של כתר ארם צובה&quot; חייבת להיצמד אליו בכל פרט?'''

'''ב. האם מהדורת מקרא המיועדת לקריאה ולימוד, השונה מן הכתר בעניינים מסוימים של ניקוד וטעמים, עדיין יכולה להיחשב &quot;על־פי הנוסח של כתר ארם צובה&quot;?'''

בסעיף זה נדון בשתי השאלות הללו, על־ידי ניתוח מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר.

===שני ערכים מנוגדים בתוך מהדורת ברויאר===

במבוא ל&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; נמתחה ביקורת על שיטתו של הרב ברויאר במהדורותיו. ביקורת זו טוענת שיש חוסר עקביות ביחסו של הרב ברויאר לשיטות הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה: הכרעות נגד שיטת הכתר בעניינים מסויימים, מול קבלת שיטת הכתר בעניינים אחרים.{{הערה|כרך יהושע-שֹפטים, עמ' 62*-69* (הדיון מורחב במיוחד בנוגע לחטפים באותיות לא גרוניות ולגעיות, וראו על כך בהמשך).}}

יש מידה של אמת בביקורת זו. אמנם נראה שבהכרעותיו של הרב ברויאר במהדורותיו, בהן הוא מביא את נוסח הכתר ברוב ענייני הניקוד והטעמים אך משנה את הנוסח הזה בנסיבות מסוימות, רובן ככולן נובעות מהמתח הטבעי הקיים בין רצונו להעביר את נוסח הכתר במדויק, לבין רצונו להנגיש לציבור תנ&quot;ך בסגנון מוכר ועקבי שיהיה נוח לשימוש עבור הקורא. מתח זה אכן יצר אי-עקביות מסויימת בגישתו. אפשר להמחיש את הקביעה הזאת לגבי החלטותיו של הרב ברויאר על ידי כמה דוגמאות:
*'''א. שיטתו של הרב ברויאר לגבי &quot;קרי וכתיב&quot;:''' בניגוד לדפוס קורן (וכפי שנראה [[#ניקוד ה&quot;כתיב&quot; וה&quot;קרי&quot; במהדורתנו|להלן]]), החליט הרב ברויאר לנקד את ה&quot;כתיב&quot; בנוסף ל&quot;קרי&quot; בניגוד לשיטת קורן. בחירה זו נועדה כדי להציג את שיטת בעלי המסורה בנאמנות (אף שהיא נוחה פחות לקורא), וכמו שכתב הרב ברויאר במפורש. וזה למרות שאף בניקוד ה&quot;קרי&quot; יש סטייה משיטת המסורה.
*'''ב. שיטתו של הרב ברויאר לגבי סימון כפול של טעמים:''' בניגוד לדפוס קורן (וכפי שנראה [[#טעם כפול בהברה המוטעמת|להלן]]), נמנע הרב ברויאר מלסמן טעם כפול בהברה המוטעמת עבור טעמי המקרא המסוימים שאין מקומם בהברה המוטעמת דווקא, אלא הם נכתבים תמיד בראש התיבה (=המילה) או בסופה. בכתר ארם צובה ובכתבי־היד הקרובים אליו יש סימון כפול כזה לטעם ה&quot;פשטא&quot; בדרך כלל, אבל לא לתלישא גדולה, תלישא קטנה, זרקא וסגול.{{הערה|למידע נוסף על הטעמה כפולה בכתבי־היד ובדפוסים ראו [[#טעם כפול בהברה המוטעמת|להלן]] בהערות.}} לעומת זאת סימנו במהדורת קורן את כל הטעמים הרלוונטיים פעמיים בכל המקומות המתאימים, כדי להקל על הקורא לזהות מיד את ההברה המוטעמת תוך כדי קריאתו (ובכך גם למנוע בלבול וטעויות בקריאה). את השיטה הזו של דפוס קורן זנח הרב ברויאר גם בעניין הזה (החשוב במיוחד לקורא), והחליט לאמצו לטעם ה&quot;פשטא&quot; בלבד בדומה לשאר כתבי־היד אך בניגוד חלקי לשיטת הכתר.{{הערה|הרב ברויאר לא נצמד לשיטת הכתר אף לגבי סימון הפשטא. שיטתו לסמן טעם כפול רק בפשטא ולא בשאר הטעמים אמנם הרבה יותר קרובה לשיטת הכתר מאשר שיטת קורן. אבל היא לא זהה לגמרי, בגלל שהרב ברויאר החליט לסמן פשטא נוסף בעקביות בכל תיבה במקרא שטעמה מלעיל. זוהי אמנם השיטה המקובלת ברוב כתבי־היד הקרובים לכתר (כולל כתי&quot;ל) וכן בדפוסים, אבל היא לא בדיוק שיטת הכתר עצמו. בכתר נהוג שאם האות המוטעמת באה מיד לפני סוף התיבה, ואין אות אחרת חוצצת ביניהם, אז מסומן רק פשטא אחד בסוף התיבה (להרחבה ודוגמאות רבים ראו ייבין, כתר, כג.2-3, עמ' 212-214). נראה שגם בעניין זה רצה הרב ברויאר למצוא את האיזון הנכון לדעתו בין ייצוג מובהק של שיטת הכתר לבין טובתו של הקורא, ולכן בחר בשיטה משולבת: הסימון הכפול בא בשיטתו רק בטעם הפשטא (ובכך שיטתו דומה לשיטת הכתר), אבל בו בזמן סימן את הפשטא בעקביות בכל תיבה רלוונטית (כמו שמקובל בדפוסים), כנראה כדי למנוע מהקורא בלבול או טעות. וראוי להוסיף כאן עוד נקודה חשובה להבנת שיטתו של הרב ברויאר: ייבין הראה שם בספרו ששיטה זו של הכתר &quot;אינה אפוא פוניטית אלא כנראה גראפית־אסתיטית&quot;. נראה אם כן שלפי הרב ברויאר (בעקבות ייבין) מדובר על מנהג מובהק בכתר אבל לא בחוק, על דבר שהוא רשות ולא חובה. כדי לחזק את הטענה שהרב ברויאר קיבל את עמדתו של ייבין בנושא הזה ואף קבע לפיה את השיטה במהדורותיו, יש לציין עוד שני מאפיינים בולטים במהדורותיו שיש בהם סטייה מובהקת ממנהג הכתר, דווקא בנושאים שלפי ייבין היו מנהגי רשות בעיניהם של בעלי המסורה: חטפים באותיות לא-גרוניות וסימון הגעיות (וראו על כך בהמשך).}}
*'''ג. דברים שבהם דבק הרב ברויאר בשיטת הכתר:''' במבוא ל&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; נרשמו כמה נושאים שבהם דבק הרב ברויאר בשיטת הכתר בניגוד לדפוסים המקובלים. ביניהם: [[#הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל|הבחנה בין &quot;אתנח&quot; הפוך ל&quot;גלגל&quot;]] בטעמי אמ&quot;ת, [[#עולה ויורד|השמטת סימון ה&quot;עולה&quot; בטעם ה&quot;עולה ויורד&quot;]] בטעמי אמ&quot;ת בהקשר מסויים,{{הערה|בתיבה שטעמה בראשה כשהיא באה לאחר תיבה שטעמה בסופה.}} [[#ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|לסמן רק געיה כבדה בתיבה הראויה גם לגעיה קלה]], וכמו כן בשורה של גרסאות מקומיות יוצאות דופן בניקוד ובטעמים בכתר ארם צובה (שבהם מביא הרב ברויאר תמיד את נוסח הכתר ולא את הנוסח המקובל בדפוסים).

שתי הנקודות הראשונות מהוות עדות ברורה על רצונו של הרב ברויאר להישאר נאמן לשיטתם של בעלי מסורה אף בעניינים שאינם נוחים לגמרי בשביל הקוראים. ואפילו לגבי הנקודה השלישית ניתן לומר שבכל רשימת הנושאים בענייני ניקוד וטעמים, אין אף דוגמה שבאמת מסיחה את דעתו של הקורא או שעלול לגרום לו לטעות בקריאתו, חוץ מהדוגמה של טעם ה&quot;עולה ויורד&quot; בספרי אמ&quot;ת.

'''&quot;עולה ויורד&quot; מול &quot;רביע מוגרש&quot;:''' לגבי הטעם &quot;עולה ויורד&quot;, חוסר העקביות הכרוך באי-הצגתם של שני המרכיבים בטעם אחד יכול בהחלט לבלבל את הקורא. ולכן נראה לכאורה שצודקים דברי המבוא ב&quot;מקראות גדולות הכתר&quot;: כדי להיות עקבי, היה על הרב ברויאר לסמן את שני המרכיבים שבטעם זה (בניגוד למנהגו של הכתר), בדיוק כמו שהוא בעצמו עשה לגבי הטעם &quot;רביע מוגרש&quot;. כי גם בו יש שני מרכיבים, אבל הכתר נוהג להשמיט את סימן ה&quot;רביע&quot; בתיבה שטעמה בראשה, ואילו הרב ברויאר החליט לסמן אותו תמיד בעקביות כדי שלא לבלבל את הקורא.

אמנם ייתכן שגם בעניין זה היה הרב ברויאר נאמן לשיטתו. כי מצד אחד לגבי &quot;רביע מוגרש&quot; יש חוסר עקביות מסוימת בכתר: &quot;בתיבה שטעמה בראשה מסומן ב''א'' רק הגרש, והרביע אינו מסומן. נוהג דומה גם בסימון העו&quot;י (מט.1). רק לעתים רחוקות, בחינת שכחת־סופר, מסומן ב''א'' גם הרביע... בדוגמה אחת, להיפך, מסומן רק גרש בתיבה שאין טעמה בראשה...&quot; (ייבין, מה.1 עמ' 310). כלומר שבכתר אין עקביות גמורה. אבל מצד שני לגבי &quot;עולה ויורד&quot; לא דיווח ייבין על יוצאים מן הכלל, ואף הביא כלל מסורה מובהק המציין ש&quot;בקצת המקומות אינו זקוק לו [ל&quot;עולה&quot;], והוא אם אין בין מלך זה [העו&quot;י] ובין משרתו נקודות...&quot; (ייבין, מט.1 עמ' 330).

אם כן, ייתכן שהחלטתו של הרב ברויאר לא הייתה שרירותית אף בעניין זה. לגבי &quot;רביע מוגרש&quot; ייתכן שראה בו נוהג שאינו מובהק בכתר, ולכן מצא לעצמו היתר לסמן את הרביע בעקביות לנוחותו של הקורא. אבל לגבי &quot;עולה ויורד&quot; ייתכן שמצא בו נוהג מובהק המגובה לכלל מנוסח של המסורה, ולכן לא ראה לעצמו היתר לסמן את ה&quot;עולה&quot; בעקביות.{{הערה|מהדורתנו מיועדת באופן מובהק להיות &quot;תיקון קוראים&quot;, ולכן נסמן בעקביות את ה&quot;עולה&quot; לנוחותו של הקורא (בניגוד לרב ברויאר ולמג&quot;ה ביחד). אפשר להציע גם שלפי כללי המסורה &quot;אינו זקוק לו&quot;, אמנם איסור של ממש לא התקבל אף בכתבי־היד הטברנים המובהקים, והוא כאמור מסומן באופן קבוע בדפוסים. לסיכום המדיניות במהדורתנו לגבי טעמי אמ&quot;ת ראו בסוף [[#פרטים בטעמי אמ&quot;ת|להלן]].}}

{{עוגן|דוגמת מתיגת הזקף}}'''מתיגת הזקף:''' יש עוד נקודת ביקורת במבוא שהיא קצת בעייתית, דהיינו שהכתר נוהג בעקביות בתנאים מסוימים [[#מתיגת הזקף|לציין מתיגה לטעם &quot;זקף קטון&quot; וגם להשׂיג אותה אחורה]].{{הערה|ראו בהרחבה ייבין, כב.21-28, עמ' 207-212. יש לציין שרשימותיו של הרב ברויאר מהוות מקור מידע אובייקטיבי ומלא לכל המקומות במקרא שבהם אין מתיגת הזקף מסומנת לפי שיטת הכתר בכתבי־היד הקרובים לכתר (ובתוכם כתי&quot;ל שמהדורתנו מבוססת עליו בחלקים החסרים בכתר); את הנטיות הכלליות בעניין זה בכתבי־היד הקרובים לכתר כבר תיאר ייבין, ורשימותיו של ברויאר משלימות את תיאורו.}} נראה שעקביות כזו היא דווקא לטובתו של הקורא, ולכן אימץ אותה הרב ברויאר במהדורותיו. אבל כותבי המבוא ציינו שהמנהג הזה של הכתר הוא &quot;בניגוד לנהוג היום בדפוסים&quot;, כלומר שאם הרב ברויאר אכן מתחשב בנוסח הדפוסים המוכר לקוראים, אז היה עליו להזניח את השיטה הזו. ביקורת זו אינה ברורה מהסיבה הפשוטה שהסתכלות קלה בדפוסים החל מהמאה ה-19 ועד דפוס קורן מראה שמתיגת הזקף הקטון ונסיגתה אחורה מוכרות היטב! אמנם אין עקביות גמורה, אבל הדפוסים הנפוצים קרובים לכתר בנושא הזה עוד יותר מכתבי־יד! התופעה בהחלט קיימת ואף נפוצה, והיא בוודאי מוכרת היטב לקוראים. ולכן אימץ הרב ברויאר את שיטת הכתר בעניין זה בלי שום נקיפות מצפון, ועל ידי זה אף העמיק את העקביות של התופעה לטובתו של הקורא, ובו בזמן נשאר נאמן לגמרי לשיטת הכתר.

'''דוגמאות הפוכות:''' במבוא ל&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; יש גם רשימה של דוגמאות הפוכות, כלומר המקומות שבהם הכריע הרב ברויאר נגד שיטת הכתר. לעומת הדוגמאות שנידונו עד עכשיו, ניתן לומר שבכל הדוגמאות האלו בוצע השינוי על ידי הרב ברויאר כדי לשרת את הקורא (אף על פי שיש בו סטייה מסוימת משיטת המסורה). בנוסף לכך חשוב להדגיש שאין שום פגיעה בהעברת נוסח הכתר במדויק באף אחת מהדוגמאות האלו, משום שהרב ברויאר תיעד אותן במלואן במהדורותיו. ביניהן: [[#חטפים באותיות לא גרוניות|שווא במקום חטף באותיות לא גרוניות]]; הוספת געיה קלה בכל תיבה הראויה לכך על־ידי סימונו בקו קצר, כדי להבחין בינו לבין געיה שמקורו בכתבי־היד (ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|בפרק הבא]]); [[#שם הוי&quot;ה|ניקוד חולם בשם הוי&quot;ה]]; [[#סימן הרפה|השמטת סימן ה&quot;רפה&quot;]]; השמטת [[#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|הנקודה בוי&quot;ו עיצורית שלאחריה שורוק]]; [[#עקביות במקפים|השמטת מקף לאחר תיבה המוטעמת במשרת]]; וכאמור לעיל גם [[#רביע מוגרש|הוספת סימן ה&quot;רביע&quot; בטעם ה&quot;רביע מוגרש&quot;]] (בתיבה שטעמה בראשה). ברור שכל הדוגמאות הללו באות להקל על הקורא, למנוע ממנו טעויות, ושלא להסיח את דעתו בקריאתו.

===מסקנה: שיטת העיצוב הראוי ל&quot;תיקון קוראים&quot;===

מתוך שלל כל הדוגמאות רואים היטב שהרב ברויאר אכן ניסה למצוא את שביל הזהב בין שני עקרונות מנוגדים כפי שהוא הבין אותם: נאמנות מלאה לשיטת הכתר מול נוחותו של הקורא. ועוד רואים שמאמץ זה אכן גרם לחוסר עקביות מסוימת בשיטתו. לנו נראה שהרצון להיות נאמן לגמרי לשיטת הכתר ראוי דווקא בכתר מובהק (כתב־יד המיועד לשמור על שיטת המסורה במלואה) או במהדורה קלאסית של המקראות הגדולות (שבה מציגים את שיטת המסורה במלואה). אבל במהדורה מודפסת או מקוונת של התנ&quot;ך שאינה כוללת את מערכת המסורה השלֵמה, והמיועדת לקריאה ולימוד, השיטה הנכונה היא דווקא לעצב את המהדורה להיות סוג של &quot;תיקון קוראים&quot; ([[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#&quot;תיקון קוראים&quot; במובן הרחב|במובן הרחב]]). הדיוק במהדורה כזו חייב להתבטא בנאמנות מלאה ל'''נוסח''' המסורה, אבל היא לא חייבת להציג את '''שיטת''' המסורה במלואה, כי האחרונה אינה מיועדת לקורא הרגיל. במקום לתת ביטוי מלא לשיטתם של בעלי המסורה בתוך רצף הפסוקים, אפילו באופן המכביד על הקורא או גורם לו לטעות בקריאתו, ניתן לתעד את מקור הנוסח במבוא והערות, כדי שהקורא יוכל לוודא אותו תמיד. כך ניתן לשמור בו בזמן על נאמנות מוחלטת לנוסח המסורה ושיטתה ביחד עם הנגשה מרבית לקוראים.

'''מכיוון שמהדורתנו מבוססת על כתר ארם צובא, היא קרובה מאוד למהדורות ברויאר מצד אחד ולמקראות גדולות הכתר מצד שני. אבל מכיוון שהיא ערוכה במתכוון כמהדורת קריאה ולימוד, היא שונה מעט יותר מכל אחת מהן מאשר הן זו מזו. שאר הפרק הזה מכיל תיאור מעמיק ומפורט של האופן שבו ערכנו את המהדורה שלנו עבור הקוראים, והסיבות להחלטות העריכה שלנו בתחום זה.'''

==קרי וכתיב ושם הוי&quot;ה==

===ניקוד ה&quot;כתיב&quot; וה&quot;קרי&quot; במהדורתנו===

'''בכתבי־היד הטברנים ובדפוסים של המקראות הגדולות, מנוקד ה&quot;כתיב&quot; בתוך רצף הפסוקים בניקודו ובטעמיו של ה&quot;קרי&quot;; ואילו אותיות ה&quot;קרי&quot; נמצאות בשוליים בצד, בלתי מנוקדות, בין הערות המסורה.''' שיטה זו מתאימה לשיטתם של בעלי המסורה, שהקדימו להוסיף ניקוד וטעמים בתוך אותיות הכתיב, ורק אחר כך הוסיפו את הערות המסורה. הצורך לעבוד לפי הסדר הזה היה בגלל שאך ורק על פי הניקוד ניתן לקבוע על איזו תיבה באמת מדובר, כדי לכתוב עליה הערת מסורה; כי בלי ניקוד ניתן לקרוא כל צירוף של אותיות בכמה דרכים.{{הערה|בנושא הזה מומלץ לקרוא את תחילת מאמרו של הרב מרדכי ברויאר, &quot;מסורת הכתיב ומסורת הקריאה&quot;, '''עיוני מקרא ופרשנות''' ז (תשסה), עמ' 25-32. וראו גם את מאמרו &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;, '''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה (1994), שבו החלק השני מוקדש לאופן התצוגה של &quot;קרי וכתיב&quot; למעשה במהדורותיו (עמ' 289-292). מסקנתו: &quot;נמצא שגם הספק המתעורר בסוגיה זו הוא בבחינת ספק שאין לו הכרע, שהרי אפשר להכריע כאן רק בין טוב פחות ובין טוב יותר.&quot;}} לכן הוסיפו ניקוד וטעמים ברצף בתוך אותיות הכתיב של המקרא, ואפילו בתיבות שכתיבן לא התאים לקריאתן. שיטה זו שמרה גם על רצף הטעמים בפסוק, שהיה נשבר אילו נכתבו הניקוד והטעמים ב&quot;קרי&quot; בשוליים.

על פי הגיון זה נדפסו מהדורות רבות של המקרא עם המסורה (במיוחד בדפוסי &quot;מקראות גדולות&quot;). וכך נדפסו בדור האחרון גם מהדורות המקרא של הרב מרדכי ברויאר, שבהן ניקד כנהוג את ה&quot;כתיב&quot; בפנים הטקסט בניקודו של ה&quot;קרי&quot;. בכך דחה הרב ברויאר את השיטה המוכרת של דפוס קורן, שבו נמנעו מלנקד את &quot;כתיב&quot; (וניקדו רק את ה&quot;קרי&quot; בשוליים). מטרתה העיקרית של שיטת קורן הייתה להקל על הקורא ולמנוע ממנו טעויות, כלומר: למנוע ממנו לקרוא בטעות את ה&quot;כתיב&quot; המנוקד. ויש יתרון נוסף לשיטה זו: היא אינטואטיבית בשביל הקורא הנפוץ, שסבור בצדק שהניקוד בא בשביל הקריאה, ואם כן למה יש לנקד את מה שלא קוראים? ולמה לא לנקד את מה שכן קוראים?

לדעתו של הרב ברויאר, שיטת קורן מהווה סטייה משיטת המסורה, ומבחינה עקרונית הוא צודק. ואמנם גם לנקד את ה&quot;קרי&quot; בשוליים מהווה סטייה משיטת בעלי המסורה, ואפילו הרב ברויאר לא נמנע מלעשות כך. יותר מזה: אף ב'''מקראות גדולות הכתר''', שבה הביאו את מערכת המסורה בשלמותה כולל הערות ה&quot;קרי&quot; הבלתי־מנוקדות, בכל זאת הוסיפו פעם נוספת את ה&quot;קרי&quot; בשוליים בצד השני בניקודו ובטעמו לנוחותו של הקורא. ויש עוד נושאים שבהם '''מקראות גדולות הכתר''' עצמו אינו מייצד לגמרי לכתר ארם צובה, כגון: מדיניות כללית להשמיט את סימן ה&quot;רפה&quot;; וגם מקומות מטושטשים או דו-משמעיים בכתב־היד שניתן לקרוא אותם ביותר מדרך אחת, אמנם העורכים בחרו להציג קריאה אחת בלבד בלי לציין את הספק עבור הקוראים.

בסופו של דבר, אף מהדורה איננה יכולה להיות נציג מושלם עבור כתב־יד, ולהעביר באופן מלא את כל המידע הטמון בו. בכל מהדורה יש שיקולי עריכה, ואי אפשר להימנע מכך. ולגבי מהדורת ברויאר: עצם הרעיון להדפיס מהדורה של המקרא שאינו מכיל את המערכת השלמה של המסורה כולל הערותיה – אף הוא סטייה מדרכם ומשיטתם של בעלי המסורה! אלא ששיטת בעלי המסורה לנקד את ה&quot;כתיב&quot; ולא את ה&quot;קרי&quot; הגיונית רק בתוך מהדורה המביאה את מערכת המסורה במלואה. ואילו במהדורה המיועדת לקורא – לא ראוי לעשות כך.

לכן שיטת קורן בענייני &quot;קרי וכתיב&quot; היא לדעתנו שיטה נכונה עבור מהדורת תנ&quot;ך מנוקדת ומוטעמת (הכוונה למהדורה פשוטה של הנוסח בלי הערות המסורה), המיועדת בראש ובראשונה לקורא: במהדורה כזו עדיף להשאיר את ה&quot;כתיב&quot; שלא קוראים אותו בלי סימני ההגיה (הניקוד והטעמים), ורק ב&quot;קרי&quot; יהיו ניקוד וטעם.{{הערה|במהדורת קורן אמנם סימנו את ה'''טעם''' ב&quot;כתיב&quot;, במטרה לשמור על רצף שירת הטעמים בפסוק; כי במהדורת קורן ה&quot;קרי&quot; נמצא רק בשוליים, ולכן אם היו מסמנים את הטעם רק ב&quot;קרי&quot; אז הרציפות של הטעמים בפסוק הייתה נשברת. אמנם במהדורתנו יבוא ה&quot;קרי&quot; אחרי ה&quot;כתיב&quot; מיד ברציפות, ולכן אין סיבה לסמן שום סימן של הגיה בתוך ה&quot;כתיב&quot;: לא את הניקוד ולא את הטעמים. יצוין שאהרן דותן נהג במהדורותיו המדויקות על־פי כתי&quot;ל לפי שיטת קורן בדיוק (ניקוד וטעמים ב&quot;קרי&quot; בשוליים, וטעמים בלבד בתוך אותיות ה&quot;כתיב&quot;), אע&quot;פ שבכתי&quot;ל מנוקד כמובן ה&quot;כתיב&quot; ולא ה&quot;קרי&quot;, ולמרות זאת לא נמנעו מהדירי '''מקראות גדולות הכתר''' לשבח אותו על נאמנותו לכתב־היד. ואילו הקלדת וסטמינסטר המדעית (WLC) על־פי כתי&quot;ל פעלה לפי השיטה שנקטנו במהדורתנו: ה&quot;כתיב&quot; וה&quot;קרי&quot; כתובים ברצף אחד אחרי השני, ה&quot;כתיב&quot; באותיותיו בלבד וה&quot;קרי&quot; בניקוד וטעמים. וכך עשו גם במהדורת מכון ממרא.}}

===סדר הופעתם של ה&quot;כתיב&quot; וה&quot;קרי&quot; במהדורתנו===

'''מבחינתו של הקורא והלומד, יש יתרון רב לראות את ה&quot;כתיב&quot; ואת ה&quot;קרי&quot; ברצף (בלי להסתכל בשוליים), כדי להבחין ולהשוות ביניהם בקלות תוך כדי קריאה. ולכן גם ה&quot;קרי&quot; וגם ה&quot;כתיב&quot; נשארים בתוך רצף הפסוקים במהדורתנו: ה&quot;כתיב&quot; באותיותיו בלבד, ואחר כך ה&quot;קרי&quot; בניקוד וטעמים.{{הערה|היתה לכך גם סיבה טכנית במקור: זה לא פשוט לציין הערות בשוליים הצדדיים, וכל ניסיון לציין אותן בצדדים בדף אינטרנט עלול לגרום לבעיות בלתי צפויות בתצוגה על המסך. וראו עוד ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#ניווט וסימני ניווט|נספח על &quot;ניווט וסימני ניווט&quot;]].}} כדי להבחין עוד בין ה&quot;כתיב&quot; ל&quot;קרי&quot; מופיע ה&quot;כתיב&quot; ב'''{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}}'''; זוהי שיטה אסתטית שגם מונעת טעויות.'''

'''אך במקרה שתיבת ה&quot;קרי&quot; מחוברת לתיבה שלפניה ע&quot;י מקף, אז הכתיב בא מיד אחריו.'''

שיטה זו להצגתם של ה&quot;כתיב&quot; וה&quot;קרי&quot; בפנים הטקסט, בתוך רצף הפסוקים, ובלי להשתמש כלל בשוליים, מיושמת כאן בהשראתו של התנ&quot;ך היפה שיצא לאור בשיטת &quot;סימנים&quot; (מהדורת פלדהיים), אבל עם שלושה הבדלים חשובים:
#לא הקטנו את תיבת ה&quot;קרי&quot; (כך עשו במהדורת &quot;סימנים&quot;).
#הוספנו סוגריים במקרה של &quot;כתיב ולא קרי&quot; או &quot;קרי ולא כתיב&quot; ובעוד מקומות חריגים (לפרטים ראו ב[[#&quot;קרי ולא כתיב&quot; ו&quot;כתיב ולא קרי&quot;|המשך]]).
#במספר מקומות יש &quot;קרי וכתיב&quot; בשתי תיבות רצופות, כגון בכתיב של &quot;היהודיים עתודים&quot; ב[[אסתר ח/טעמים#ח יג|מגילת אסתר]].{{הערה|יש רצף כזה של &quot;קרי וכתיב&quot; ב-15 פסוקים במקרא: [[יהושע יח/טעמים#יח יט|יהושע יח,יט]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (תיבה אחת ועוד שתי תיבות מיד לאחריה); [[מלכים ב ד/טעמים#ד כג|מל&quot;ב ד,כג]]; [[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מל&quot;ב יז,לא]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא לד|ירמיהו נא,לד]]; [[יחזקאל כג/טעמים#כג מג|יחזקאל כג,מג]]; [[איוב י/טעמים#י כ|איוב י,כ]]; [[איכה ה/טעמים#ה ז|איכה ה,ז]]; [[אסתר ח/טעמים#ח יג|אסתר ח,יג]]; [[דניאל ד/טעמים#ד כד|דניאל ד,כד]]; [[דניאל ה/טעמים#ה כג|דניאל ה,כג]] (שלוש פעמים ברצף); [[דניאל ט/טעמים#ט כד|דניאל ט,כד]]; [[עזרא ד/טעמים#ד יב|עזרא ד,יב]]; [[נחמיה יג/טעמים#יג כג|נחמיה יג,כג]]; [[דברי הימים א ז/טעמים#ז לד|דה&quot;א ז,לד]]. וראו תופעה דומה בהערה הבאה.}} במהדורת &quot;סימנים&quot; הביאו את שתי התיבות של ה&quot;כתיב&quot;, ואחר כך את שתי התיבות של ה&quot;קרי&quot;, כנראה במטרה להקל על הקורא. אבל בכתבי־היד יש הערת מסורה עצמאית לכל אחת מהן (ולא אחת לשתיהן ביחד), וגם לא נראה לנו שהחיבור ביניהן נוח יותר לקורא. לכן במהדורתנו ציינו אותן אחת אחת, ולא נראה לנו שזה מפריע לרצף הקריאה. אמנם כשיש הערת המסורה אחת המציינת שתי תיבות צמודות, אז הבאנו אותן ביחד במהדורתנו.{{הערה|ב-9 מקומות בכתר ארם צובה יש הערת &quot;קרי&quot; '''אחת''' בשביל '''שתי''' תיבות רצופות (לא היו דוגמאות מהסוג הזה בחלקים המבוססים על כתי&quot;ל): [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ&quot;א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (מיד אחרי קרי וכתיב של תיבה אחת); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. במקומות האלה הבאנו את שתי התיבות של ה&quot;כתיב&quot; ביחד, ואחר כך את שתי התיבות של ה&quot;קרי&quot; ביחד בהתאם להערות, והשתמשנו לשם כך ב[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת]] כדי לתייג אותם.}}

===שתי התבניות העיקריות ל&quot;קרי וכתיב&quot;===

'''מבחינה טכנית אנחנו משתמשים בשתי תבניות עיקריות כדי לסמן &quot;קרי וכתיב&quot;. שתיהן עושות אותו דבר בדיוק, למעט הסדר שבו מופיעים ה&quot;כתיב&quot; וה&quot;קרי&quot;:'''
#'''בשביל הרוב המכריע של המקומות במקרא שיש בהם &quot;קרי וכתיב&quot;, הכתיב יופיע מיד לפני הקרי. במקומות אלה אנחנו משתמשים ב[[תבנית:כו&quot;ק]] (=&quot;כתיב וקרי&quot;).''' תבנית זו מציגה את ה&quot;כתיב&quot; בצבע אפור מיד לפני ה&quot;קרי&quot; המנוקד.
#'''במקומות שה&quot;קרי&quot; בא מיד לאחר מקף, שמרנו על רצף הקריאה. במקומות אלה אנחנו משתשמים ב[[תבנית:קו&quot;כ]] (=&quot;קרי וכתיב&quot;).''' תבנית זו זהה לתבנית הראשונה חוץ מדבר אחד: היא מציגה את ה&quot;קרי&quot; תחילה מיד אחרי המקף, ואחר כך את ה&quot;כתיב&quot;. השימוש בה נחוץ כי שבירת רצף הקריאה אחרי המקף יכולה להסיח את דעתו של הקורא.

'''דוגמה לשימוש בשתי התבניות:''' ראו לדוגמה את [[איכה א/טעמים|הקינה הראשונה במגילת &quot;איכה&quot;]], שבה יש שלושה מקרים של &quot;קרי וכתיב&quot; כאשר השלישית (בפסוק של האות צ') באה לאחר מקף, ושם מופיע ה&quot;קרי&quot; '''לפני''' ה&quot;כתיב&quot; במהדורתנו.

'''&quot;קרי וכתיב&quot; בין שני מקפים:''' במקום אחד במקרא ([[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]) יש תיבה של &quot;קרי וכתיב&quot; המוקפת משני הצדדים, לפניה ולאחריה. במקום הזה השתמשנו ב'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק בין שני מקפים|תבנית מיוחדת]]'''.

'''תיוג אוטומטי:''' השימוש בתבניות מאפשרת את תיוגם האוטומטי של כל המקומות במקרא שבהם קיימת תופעה של &quot;קרי וכתיב&quot;, ועוד מאפשרת שינוי אוטומטי באופן עיצובם והצגתם. כאמור לעיל, אנחנו רוצים לאפשר יצירות נגזרות מהמהדורה הזו בעתיד, והתיוג של &quot;קרי וכתיב&quot; בתוך תבניות אוטומטיות (שניתן לשנות את הגדרתן בקלות) יאפשר עיצוב אחר לתופעת &quot;קרי וכתיב&quot; במהדורה נגזרת למי שירצה בכך.

===&quot;קרי ולא כתיב&quot; ו&quot;כתיב ולא קרי&quot;===

'''במספר מקומות במקרא יש תופעות של &quot;קרי ולא כתיב&quot; או &quot;כתיב ולא קרי&quot;. במקומות הללו לא הסתפקנו בסימון ה&quot;כתיב&quot; על ידי האותיות הבלתי מנוקדות והצבע האפור, ואת ה&quot;קרי&quot; על ידי הניקוד הרגיל מיד לאחריו, אלא גם הוספנו להם סוגריים מיוחדים:'''
*'''[[תבנית:כתיב ולא קרי|&quot;כתיב ולא קרי&quot;]] מופיע בלתי מנוקד בצבע אפור כרגיל, אך גם בתוך סוגריים עגולים (8 תיבות במקרא).'''{{הערה|והם: [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ&quot;ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ&quot;ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]].}} כך יהיה ברור לקורא שצריך לדלג על קריאתו לגמרי (בלי לקרוא מילה אחרת במקומו). יתרון נוסף להוספת הסוגריים: אם הטקסט יהיה מועתק באופן שיוריד ממנו את {{צבע גופן|אפור|הצבע האפור}}, עדיין יהיה ברור שיש כאן &quot;כתיב ולא קרי&quot; בגלל הסוגריים העגולים.{{הערה|במקום אחד מיוחד מופיע &quot;כתיב ולא קרי&quot; בין שתי תיבות מוקפות [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|(מל&quot;ב ה,יח)]]; גם במקום הזה השימוש בתבנית והתצוגה יעיל.}}
*'''[[תבנית:קרי ולא כתיב|&quot;קרי ולא כתיב&quot;]] מופיע מנוקד בצבע שחור כרגיל, אך גם בתוך סוגריים מרובעים (10 תיבות במקרא).'''{{הערה|והם: [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל&quot;ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל&quot;ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]].}} כך יהיה ברור לקורא שקוראים את התיבה למרות שהיא לא קיימת כלל בנוסח הכתיב. כי אחרת (בלי הסוגריים המרובעים) אין דרך לזהות אותה במיוחד.

'''דוגמה לשימוש בשתי התבניות:''' יש כמה דוגמאות להצגתן האסתטית של תופעות &quot;כתיב ולא קרי&quot; ו&quot;קרי ולא כתיב&quot; ב[[רות ג/טעמים|מגילת רות (ג')]].

===&quot;כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין&quot;===

ב-15 פסוקים במקרא יש הערת מסורה מיוחדת על &quot;כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין&quot;, כלומר: &quot;כתיב&quot; שהוא מילה אחת אבל ה&quot;קרי&quot; שלו שתי מילים. מדובר על מילה אחת שצריך '''לחלק''' אותה לשתיים, כלומר: ה&quot;קרי&quot; בעצם זהה ל&quot;כתיב&quot;, רק שצריך לבטא אותו כשתי מילים נפרדות; עיגול המסורה כתוב בין שתי האותיות במקום שצריך לחלק את ה&quot;כתיב&quot; לשניים. בהערת המסורה הגדולה על הכתיב &quot;בָּ֣גָ֑ד&quot; ([[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; &quot;בָּ֣א גָ֑ד&quot; קרי), שהוא הדוגמה הראשונה במקרא לתופעה, יש רשימה מלאה של כל המקרים מהסוג הזה.

במהדורתנו השתמשנו בשלוש תבניות כדי לתייג ולעצב את התופעה הזאת באופן ברור. מכיוון שאין יחס פשוט של תיבה &quot;כתיב&quot; אחת מול תיבת &quot;קרי&quot; אחת, הצגנו את ה&quot;קרי&quot; בסוגריים מרובעים (בדומה ל&quot;קרי ולא כתיב&quot; לעיל).
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה&quot;א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]].
#'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה, תיבה הבאה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]].
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה, תיבה המוקפת לפניה ולאחריה):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]].

===&quot;כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה&quot;===

ב-8 פסוקים במקרא יש הערת מסורה מיוחדת על &quot;כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה&quot;, כלומר: &quot;כתיב&quot; שהוא שתי מילים אבל ה&quot;קרי&quot; שלו מילה אחת. מדובר על התופעה ההפוכה מ&quot;כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין&quot; שדנו בו בסעיף הקודם, ואכן הערת המסורה הגדולה על [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]] רושמת גם את הפריטים של התופעה ההפוכה (&quot;וחלופיהון&quot;), וכן בהערת המסורה על [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]] (&quot;מִן בַּת־&quot; כתיב בתיבה אחת, &quot;מִבַּת־&quot; קרי בשתי תיבות).

במהדורתנו השתמשנו בתבנית מיוחדת כדי לתייג ולעצב את התופעה הזאת באופן ברור. מכיוון שאין יחס פשוט של תיבה &quot;כתיב&quot; אחת מול תיבת &quot;קרי&quot; אחת, הצגנו את ה&quot;קרי&quot; בסוגריים מרובעים (בדומה ל&quot;קרי ולא כתיב&quot; לעיל).
*'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ&quot;א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ&quot;א כד,ח]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה&quot;ב לד,ו]].

===קרי שונה מהכתיב בשתי מילים===

בשלושה פסוקים במקרא יש הערת &quot;קרי&quot; המייחסת שתי מילים של &quot;קרי&quot; למילה אחת של &quot;כתיב&quot;. לא מדובר על &quot;כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין&quot; (ראו [[#&quot;כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין&quot;|לעיל]]), כי במקום '''לחלק''' את ה&quot;כתיב&quot; לשתי המילים של ה&quot;קרי&quot; אנחנו מוצאים שהקרי '''שונה''' מהכתיב, במיוחד בתיבה הראשונה שבה. זה מתבטא בכך שהניקוד לתיבת ה&quot;קרי&quot; הראשונה נכתבת '''מחוץ''' לתיבת &quot;כתיב&quot; לגמרי (בדומה ל[[#&quot;קרי ולא כתיב&quot; ו&quot;כתיב ולא קרי&quot;|קרי ולא כתיב]]) אם יש מספיק מקום, או שהוא דחוס בתחילת תיבת ה&quot;כתיב&quot; ונכנס בה רק באופן חלקי (אם אין מספיק מקום).

במהדורתנו השתמשנו בשתי תבניות מיוחדות כדי לתייג ולעצב את התופעה הזאת באופן ברור. מכיוון שאין יחס פשוט של תיבה &quot;כתיב&quot; אחת מול תיבת &quot;קרי&quot; אחת, הצגנו את ה&quot;קרי&quot; בסוגריים מרובעים (בדומה ל[[#&quot;קרי ולא כתיב&quot; ו&quot;כתיב ולא קרי&quot;|&quot;קרי ולא כתיב&quot;]] לעיל).
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (פריט 1 מתוך 3 הערות מסורה):''' [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר כתיב, כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר קרי).
#'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 3 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]]; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישיעהו לו,יב]] (שניהם/שיניהם כתיב, מֵימֵ֥י רַגְלֵיהֶ֖ם קרי)

===&quot;קרי וכתיב&quot; של אֵם קריאה===

במהדורת וסטמינסטר סימנו &quot;קרי וכתיב&quot; על פי כתב־יד לנינגרד בנאמנות, בכל המקומות שהוא מופיע, כולל במקומות שמדובר רק בחסרונה של אֵם קריאה (כגון &quot;בריחָו/בריחָיו&quot; ב[[שמות לט/טעמים#לט לג|פרשת פקודי]]), או בחילוף בין אִמות הקריאה (כגון &quot;בעירוֹ/בעירֹה&quot; בתחילת [[שמות כב/טעמים#כב ד|פרשת משפטים]]). וכך עשו גם ב&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; בכל המקומות שמופיע ציון של &quot;קרי וכתיב&quot; בכתר ארם צובה.

אבל ברוב המהדורות היפות בזמננו (החל מדפוס קורן) לא מסמנים כלל &quot;קרי וכתיב&quot; במקומות הללו, אלא מנקדים את הכתיב על פי האותיות הקיימות בו. שיטה זו באה כדי להקל על הקורא בכך שתהיינה פחות תופעות של &quot;קרי וכתיב&quot; שאין בהן שום משמעות ווֹקָלִית, אבל הן עדיין יכולות להסיח את דעתו בקריאתו. לכן כך נעשה במהדורתנו המיועדת להיות [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#&quot;תיקון קוראים&quot; במובן הרחב|תיקון קוראים]].{{הערה|יצוין שכך נהג גם הרב ברויאר במהדורתו, כנראה בעקבות שיטת קורן, ולמרות שלכאורה יש בשיטה זו סטייה מדרכם של בעלי המסורה הטברנים והכתר, שלפעמים ציינו &quot;קרי וכתיב&quot; בתיבות הללו, אבל לא בעקביות. הרב ברויאר העדיף כנראה את העקביות.}} ואמנם בתיעוד הנוסח הבלתי-נראה שבדף העריכה נציין לדוגמה: &quot;ל-קרי=בְּרִיחָ֖יו&quot;. שיטה זו של תיעוד מוסתר בדף העריכה מאפשרת לנו לתעד בנאמנות את נוסח כתב־היד, ובו בזמן להקל על הקורא.

אמנם כשיש אפשרות כלשהי להבדל במשמעות ע&quot;י החילוף בין שתי אִמות קריאה (כגון &quot;אשר לא/לוֹ יעדה&quot; ב[[שמות כא/טעמים#כא ח|פרשת משפטים]]), אז כן נהוג לסמן אותם אף במהדורות דורנו כגון קורן וברויאר, וכך נעשה במהדורתנו. בעניין זה נהיה שמרניים יותר ממהדורות קורן וברויאר, בכך שנמנע מלציין &quot;קרי וכתיב&quot; אך ורק במקומות שיש ב&quot;קרי&quot; חסרון של אֵם קריאה '''אחת''' בלבד, ואת ההגיה ניתן לקבוע לגמרי לפי הניקוד באותיות הקיימות ב&quot;כתיב&quot;, ואין שום שינוי נוסף בתיבה עצמה או בתיבות הסמוכות לה. אבל במקומות שיש בהם תופעות נוספות שהן אולי בעלות משמעות כלשהי, כגון החלפת מיקומה של אֵם קריאה ממקום אל מקום (ואז ה&quot;כתיב&quot; רומז אולי על הגיה אחרת), או כל הבדל אחר בין ה&quot;קרי&quot; ל&quot;כתיב&quot; מלבד אֵם קריאה אחת, נציין אותם במלואם (בניגוד לקורן וברויאר).{{הערה|לכן נציין &quot;קרי וכתיב&quot; ב'''תוספת''' של אֵם קריאה, כגון ב[[עזרא ו/טעמים#ו יד|ספר עזרא (ו,יד)]]: בכתי&quot;ל כתיב &quot;נְבִיָּ֔אה&quot; וקרי &quot;נְבִיָּ֔א&quot;. במהדורת קורן ציינו כאן &quot;קרי וכתיב&quot;, ואילו ברויאר הלך לפי העיקרון שלא לסמן כלל עניינים של אִמות קריאה, ולכן רק רשם &quot;נְבִיָּ֔אה&quot; בפנים. במהדורתנו ציינו &quot;קרי וכתיב&quot; במקום זה בדומה למהדורת קורן, כי התוספת של אֵם קריאה אכן מורגשת היטב לקורא. כמו כן יש מקומות שבהם מופיע כתיב מלא וי&quot;ו לאחר ניקוד של קמץ (קטן או חטוף). מדובר על אות וי&quot;ו שבאה בכתיב '''בנוסף''' לניקוד הקמץ, בתור אֵם קריאה של חולם. לעתים קרובות צוין &quot;קרי וכתיב&quot; או &quot;יתיר&quot; במקומות הללו בכתבי־היד הקרובים לכתר (וכמו כן בדפוסים), ולעתים רחוקות אף בכתר עצמו (ראו במ&quot;ק על [[הושע ח/טעמים#ח ב|הושע ח,ב]] בכתר). במהדורתנו נסמן &quot;קרי וכתיב&quot; במקומות הללו בעקביות, ובכל מקום נתעד לא רק את נוסח הכתר אלא גם את הערת המסורה שבו. ראו בתיעוד הנוסח במקומות הבאים: [[דברים לב/טעמים#לב יג|דברים לב,יג]]; [[ישעיהו יח/טעמים#יח ד|ישעיהו יח,ד]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד יז|מד,יז]]; [[ישעיהו נח/טעמים#נח יד|נח,יד]]; [[יחזקאל כא/טעמים#כא כח|יחזקאל כא,כח]]; [[יחזקאל מד/טעמים#מד ג|מד,ג]]; [[הושע ח/טעמים#ח ב|הושע ח,ב]]; [[נחום א/טעמים#א ג|נחום א,ג]]; [[נחום ב/טעמים#ב א|ב,א]]; [[תהלים פט/טעמים#פט כט|תהלים פט,כט]]; [[משלי כב/טעמים#כב ח|משלי כב,ח]]; [[משלי כב/טעמים#כב יא|כב,יא]]; [[משלי כב/טעמים#כב יד|כב,יד]]; [[דברי הימים א יח/טעמים#יח י|דה&quot;א יח,י]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד כב|דה&quot;ב לד,כב]]. יש יוצא מן הכלל אחד בלבד: &quot;עַד־יַעֲבׇור־זָֽעַם&quot; ([[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]), שם בחרנו לשמור על רציפות המקפים במקום לשבור אותה על פי הכרח השיטה (ובניגוד למה שעשו במהדורת סימנים), כי במקרה הספציפי הזה הרציפות נחוצה יותר לטובת הקורא מאשר ציון ה&quot;קרי&quot;.}}

'''כתיב &quot;הִוא&quot; וקרי &quot;הִיא&quot;:''' לא ציינו כתיב וקרי של &quot;הִוא&quot; ו&quot;הִיא&quot; בפסוקי התורה, כי התופעה נפוצה והקריאה ברורה לפי נקודת החיריק. אין עקביות בכתבי־היד ובדפוסים לגבי ציון מפורש של &quot;קרי&quot; בתופעה הזאת, ורבים ממהדורות דורנו השמיטו את ה&quot;קרי&quot; לגמרי (קורן, דותן, ברויאר, מג&quot;ה, סימנים).{{הערה|כתי&quot;ל מציין קרי מפורש במקום אחד בלבד ([[דברים יג/טעמים#יג טז|דברים יג,טז]]); תעדנו את נוסח הכתיב והקרי במקום הזה, אבל הוא לא מופיע בפסוק (כמו בשאר המקומות ובשאר המהדורות).}} אבל התופעה נדירה בספרי נ&quot;ך, והיא באה שם בהקשרים מורכבים, ולכן ציינו כתיב של &quot;הִוא&quot; וקרי מפורש של &quot;הִיא&quot; בשלושה פסוקים בנ&quot;ך ע&quot;פ כתר ארם צובה: [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ישעיהו ל/טעמים#ל לג|ישעיהו ל,לג]]; [[איוב לא/טעמים#לא יא|איוב לא,יא]].

'''האותיות בתוך ה&quot;קרי&quot;:''' במקומות ש&quot;קרי וכתיב&quot; מופיע במהדורתנו, והערת ה&quot;קרי&quot; שבכתב־היד כתוב בכתיב מלא, נציין את ה&quot;קרי&quot; לפי הכתיב המלא כמו שהוא מופיע בהערה אף שמדובר על אֵם קריאה בלבד ונוסח הכתיב בפנים המקרא חסר. לדוגמה:
#קרי &quot;וְשׁ֥וּבוּ&quot; ([[איוב ו/טעמים#ו כט|איוב ו,כט]]), ולא &quot;וְשֻׁ֥בוּ&quot;&quot; כמו שנדפס במהדורות קורן וברויאר;
#קרי &quot;שָׁלִישִׁ֑ים&quot; ([[משלי כב/טעמים#כב כ|משלי כב,כ]]), ולא &quot;שָׁלִשִׁ֑ים&quot; כמו שנדפס במהדורות ברויאר.
יוצא מן הכלל מקום שבו הניקוד לא מתאים לכתיב המלא, לדוגמה: קרי &quot;וּגְדֻלָּתְךָ֥&quot; ([[תהלים קמה/טעמים#קמה ו|תהלים קמה,ו]]), ולא &quot;וּגְדוּלָּתְךָ֥&quot; כמו שנמצא בקורן וב-[https://hcanat.us/Tanach.xml?Ps145:6-145:6 UXLC]  וב[https://www.mgketer.org/mikra/27/145/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].

===יתיר===

השתמשנו בתבניות של &quot;קרי וכתיב&quot; גם במקומות שצויין &quot;יתיר&quot; (ו' או י') בכתבי־היד. אף המקרים האלה מתועדים בדף העריכה בעזרת [[תבנית:נוסח]], כגון: &quot;ל=יתיר ו'.&quot;

===קרי וכתיב בשני כתבי־היד השונים שהם היסוד למהדורה===

מהדורתנו מבוססת על שני כתבי־יד שונים: על כתר ארם צובה (כתי&quot;א), ובמקומות שהכתר לא קיים על כתב־יד לנינגרד (כתי&quot;ל). שני כתבי־היד לא תמיד מציינים קרי וכתיב באותם מקומות ובאותה צורה. בדרך כלל אפשר לומר שכתי&quot;ל נדיב יותר בציוני קרי וכתיב.

'''בכמעט כל מקום במהדורתנו, קרי וכתיב צויין לפי כתב־היד (כתי&quot;א או כתי&quot;ל) שהוא היסוד של אותו פסוק.''' אך יש יוצאים מן הכלל, במיוחד אם אותה תופעה של קרי וכתיב קיימת בכמה מקומות, חלקם במקומות שהכתר קיים וחלקם במקומות המבוססים על כתי&quot;ל. אז ציינו &quot;קרי&quot; לפי הנטייה הנדיבה יותר של כתי&quot;ל, לשם העקביות וכדי להקל על הקורא. שתי תופעות רלוונטיות הן:
#כתיב &quot;צביים&quot; וקרי &quot;צְבוֹיִם&quot; ([[בראשית יד/טעמים#יד ב|בראשית יד,ב]]; [[בראשית יד/טעמים#יד ח|יד,ח]]; [[דברים כט/טעמים#כט כב|דברים כט,כב]]); והשוו את הכתיב &quot;בגיים&quot; והקרי &quot;בַּגּוֹיִם&quot; בכתר ארם צובה ([[תהלים עט/טעמים#עט י|תהלים עט,י]]).
#כתיב &quot;לך&quot; וקרי &quot;לְכָה&quot; ([[במדבר כג/טעמים#כג יג|במדבר כג,יג]]; [[דברי הימים ב כה/טעמים#כה יז|דה&quot;ב כה,יז]]).
לתיעוד מלא, ראו בהערות הנוסח במקומות האלה.

===תיעוד ניקודו של הכתיב===

דרכם של בעלי המסורה להוסיף את הניקוד של ה&quot;קרי&quot; בתוך האותיות של ה&quot;כתיב&quot; יוצרת מילה מלאכותית. מכיוון שלא מדובר על מילה אמיתית המיועדת לקריאה, קיימות שיטות שונות בכתבי־היד ובדפוסים כיצד יש להתאים את סימני הניקוד לאותיות ה&quot;כתיב&quot;. דרכו של כתי&quot;ל דומה לשיטת הדפוסים, שבהם סימני הניקוד מופיעים בתוך ה&quot;כתיב&quot; לפי הסדר שהם צריכים לבוא במילת ה&quot;קרי&quot;. אבל בכתר ארם צובה השיטה שונה: &quot;בדרך כלל הניקוד בתיבת הכתיב צמוד לאות שאליה הוא שייך בתיבת הקרי יותר מן המקובל בספרינו&quot;.{{הערה|ייבין, ח.1 (עמ' 76). ראו ח.1-5 לדיון על פרטי השיטה בכתר ולדוגמאות רבות, ולהשוואת השיטה לכתבי־היד הקרובים.}}

מכיוון שמהדורתנו מיועדת להיות &quot;תיקון קוראים&quot;, לא ניקדנו את תיבת ה&quot;כתיב&quot;.{{הערה|ובכך הלכנו בדרכן של מהדורת דותן והקלדת וסטמינסטר; וכבר הסברנו את השיטה לעיל.}} אבל במקומות מסוימים יש עניין לתעד את שיטת הניקוד המיוחדת שבכתר (ולפעמים אף בכתבי־יד אחרים). עד כה נעשה תיעוד כזה באופן ספורדי בלבד במקומות שיש בהם עניין מיוחד, אבל היד נטויה להוסיף בעתיד תיעוד מלא ועקבי לכל התופעות של ניקוד ה&quot;כתיב&quot; בכתר ארם צובה.

===שם הוי&quot;ה===

שם הוי&quot;ה הוא ה&quot;קרי וכתיב&quot; הנפוץ ביותר במקרא. לכן נהוג בכמעט כל הדפוסים לנקד את ה&quot;כתיב&quot; הזה בתוך הפסוק (בניקוד של &quot;לְעוֹלָם&quot; בשביל הקרי &quot;אֲ־דֹנָי&quot;), אבל לא לציין את ה&quot;קרי&quot; שלו בשוליים.

כך המצב גם בכתבי־היד הטברניים בהבדל אחד קטן: נקודת החולם חסר לרוב והם מנקדים &quot;יְה־וָה&quot; (יושם לב שאין ניקוד כלל באות ה&quot;א הראשונה). ראוי לציין שאף בכתבי־היד הטברניים שם הוי&quot;ה מנוקד לעתים רחוקות גם בחולם (ראו לדוגמה בכתי&quot;ל בתחילת מזמור ט&quot;ו בתהלים), כלומר שלא מדובר על הקפדה אלא על מנהג סופרים לוותר על ניקוד זה שטעמו אינו ידוע לנו.{{הערה|ראו ייבין (ו.9, עמ' 71-72) לתיעוד מנהגי כתבי־היד בניקוד שם הוי&quot;ה ושם אדנו&quot;ת, ולהוכחות שאכן בוטאו תנועת o בשם הוי&quot;ה. לדעתו של ייבין מדובר על &quot;נוהג, שסיבתו אינה ברורה&quot;. ניתן אמנם להציע את ההסבר הפשוט הזה: ייתכן שבכתר ארם צובה ויתר המסרן על ניקוד החולם בשם הוי&quot;ה בניקוד לְעוֹלָם כדי להבליט את ההבדל בינו לבין שם הוי&quot;ה בניקוד אֱלֹהִים. אחרת היה נשאר רק ניקוד אחד, דהיינו קמץ (קו ונקודה) בוי&quot;ו מול חיריק (נקודה) בלבד להבחין ביניהם (יְה־וָה מול יְה־וִה). אמנם אם כותבים את החולם רק בניקוד אֱלֹהִים אז ההבחנה בולטת יותר: יְה־וָה מול יְהֹ־וִה. חשוב לציין שיש עוד סימנים נפוצים שהסופרים ויתרו בהם לעתים קרובות, כגון נקודותיים בסוף פסוק (ראו ייבין כא.4, עמ' 198-199). בכתי&quot;א מדובר על סימון שהוא מעשהו של הסופר ולא של המסרן, והסופר סימן את סוף הפסוק רק בכשליש עד מחצית הפסוקים בכ&quot;א הספרים (ורק בכעשירית מהם בספרי אמ&quot;ת). ואילו המסרן סמך על ה&quot;סילוק&quot; ולא הקפיד להשלים נקודותיים בסופי הפסוקים. בכתי&quot;ל סוף הפסוק מסומן לעתים בנקודה אחת בלבד או בלי שום סימן בכלל (חוץ מהסילוק). בדרך כלל לא נהוג לציין תופעות כאלו שאין בהם משמעות אף במהדורות המתועדות ע&quot;פ כתבי היד (כגון דותן וברויאר ומג&quot;ה), וגם במהדורתנו לא נציין אותם בתיעוד. אבל בהקלדת וסטמינטסר אכן יש הערה מיוחדת ל&quot;סוף פסוק&quot; חסר בכתי&quot;ל.}} לכן באותן מהדורות הבאות בעיקר לתעד את מנהג כתבי־היד (כגון מהדורת דותן והקלדת וסטמינסטר לגבי כתי&quot;ל, ו&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; לגבי כתי&quot;א (ובעניין הספציפי הזה גם במהדורת &quot;מכון ממרא&quot;), מנקדים את שֵׁם הוי&quot;ה אמנם בלי נקודת חולם.{{הערה|יצויין שגם שם אדנו&quot;ת בא בדרך כלל בלי חולם בכתי&quot;א (&quot;אֲדנָי&quot;) חוץ ממקומות בודדים (ראו בייבין). לכן ניתן להצביע על חוסר עקביות במהדורת מכון ממרא, שבה מנקדים שם אדנו&quot;ת בנקודת חולם (&quot;אֲדֹנָי&quot;) למרות ש'''אין''' נקודה בכתי&quot;א, לעומת שם הוי&quot;ה שבו בחרו לא לנקד נקודת חולם במהדורתם (בהתאם לכתבי־היד).}}

לדעתנו יש הגיון רב בשיטת קורן לגבי תיבה זו: כדי להקל על הקורא ולמנוע טעויות, וגם כדי להיות עקבי בנושא של &quot;קרי וכתיב&quot;, הם לא ניקדו כלל את שם הוי&quot;ה כשהוא בא בניקוד של &quot;לְעוֹלָם&quot;.{{הערה|אמנם השאירו בה את סימן הטעם כדי לאפשר את רצף הקריאה, כי בדפוס קורן ה&quot;קרי&quot; מובא בשוליים ולא ברצף הטקסט.}} אבל קודם כל היה קושי טכני, כי הרבה יותר קל להשאיר את הניקוד הקיים בהקלדת וסטמינסטר, ורק להוסיף עליו את נקודת החולם באופן ידני או אוטומטי, מאשר להוריד את כל הניקוד בכל הופעה של שם הוי&quot;ה ובו בזמן להשאיר את האותיות ואת הטעמים.

מעבר לכך היה לנו גם רצון לשמור על המנהג העקבי בכתבי־היד ובדפוסים לנקד את שם הוי&quot;ה, כי מנהג זה מהווה איפיון בולט ומרכזי של נוסח המסורה. אמנם אם כבר מנקדים את שם הוי&quot;ה, ברור שעדיף בהרבה מבחינתו של הקורא שיראה בפניו את הניקוד המלא של &quot;לְעוֹלָם&quot; (כולל נקודת החולם) כמו שהוא בכל הדפסוים, בשביל לקרוא כראוי &quot;אֲ־דֹנָי&quot;. לכן החלטנו לנקד את שם הוי&quot;ה באופן מלא, ויש בכך גם כבוד כלפי מנהג כמעט כל הדפוסים לנקד את השם בעקביות בנקודת חולם.

בסופו של דבר יש יתרונות וחסרונות בכל אחת מהשיטות, ובהחלט מדובר בעניין של טעם, ולכן נקווה שבעתיד יימצא הפתרון הטכני כדי להעניק לקורא את האפשרות לבחור את השיטה המתאימה לו ביותר באופן אישי.{{הערה|חשוב להעניק בעתיד גם את האפשרות להעתיק את הטקסט המקראי בכינוי (כגון ה') במקום להעתיק את שם הוי&quot;ה ככתבו, בשביל משתמשים שאינם רוצים להדפיס אותו כצורתו. לגבי כתיבת שם הוי&quot;ה בספרים שאינם מהדורה מובהקת של המקרא (כגון בתוך סידורי תפילה או ספרי לימוד), ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;|נספח על מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;]].}}

'''שם הוי&quot;ה בניקוד &quot;אֱ־לֹהִים&quot;:''' במקומות הרבים שבהם מנקדים את שם הוי&quot;ה בניקוד של &quot;אֱ־לֹהִים&quot; (בביטוי &quot;אֲ־דֹנָי יה־וה&quot;), נהוג בכמעט כל הדפוסים לנקד &quot;יֱהֹ־וִה&quot; בחטף סגול, וניקוד זה הוא כמובן יעיל כדי להדגיש לקורא המצוי שיש לבטא כאן חטף־סגול ולקרוא &quot;אֱ־לֹהִים&quot;. אמנם בכתבי־היד נהוג לנקד &quot;יְהֹ־וִה&quot; (בשווא) וההיגיון בכך ברור (שווא ביו&quot;ד הלא-גרונית בדיוק כמו בניקוד של &quot;יְה־וָה&quot;), אבל הניקוד בדפוסים מעוצב באופן הרבה יותר יעיל בשביל הקורא בימינו.{{הערה|במהדורת מכון ממרא השיטה היא לנקד &quot;יְה־וִה&quot; במקומות האלה בלי חולם (!). קשה להבין את השיטה הזאת, כי בכתר ארם צובה התיבה דווקא מנוקדת בחולם, ולכן היא מנוקדת כך (&quot;יְהֹ־וִה&quot;) גם במקראות גדולות הכתר.}}

==עיצוב הניקוד והטעמים במהדורתנו==

בסעיפים הבאים תבוא רשימה של עוד איפיונים מיוחדים בעיצוב הניקוד והטעמים מהדורתנו, המיועדת להיות '''תיקון קוראים'''. מטרת כולם להקל על הקריאה לנוחותו של הקורא, ולמנוע טעויות נפוצות בקריאתו.

===טעם כפול בהברה המוטעמת===

לגבי טעמי המקרא הנכתבים רק בסוף התיבה או בראשה, ולא תמיד בהברה המוטעמת (בניגוד לרוב הטעמים), נסמן אותם פעם נוספת בעקביות בהברה המוטעמת (באות הראשונה שבה). שיטה זו של סימון נוסף של הטעם בהברה המוטעמת באופן עקבי באה לידי ביטוי במעט כתבי־יד; ואילו בכתר ארם צובה וברוב כתבי־היד והדפוסים, הסימון הכפול נוהג רק בפשטא. אמנם לעתים רחוקות גם בכתר ובכתבי־היד הקרובים אליו כתבו טעם מוכפל במקום שעלול להתעורר ספק בזיהויה של ההברה המוטעמת.{{הערה|ראו ייבין, כתר, כג.2-3 (עמ' 212-214) לגבי סימון כפול של הפשטא; כח.5 (עמ' 233-234) לגבי סימון כפול בשאר הטעמים, ורשימה מלאה של המקומות בכתר ארם צובה ובכתבי־היד הקרובים אליו.}} בעידן המודרני זכתה שיטת הסימון הכפול ליישום מלא בחומשים של היידנהיים, ובעקבותיו בספרי המקרא שהוציא יצחק בער.{{הערה|ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|כאן]]''' עבור קישורים לסריקות מלאות של חומשי היידנהיים וספרי המקרא של בער. וכך הביא היידנהיים ב'''משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים תקס&quot;ח), [[עמוד:משפטי הטעמים רעדעלהיים תקס&quot;ח.pdf/33|ט&quot;ו ע&quot;א]]: &quot;הרבה מן הסופרים הקדמונים העמידו שני זרקות באותן התיבות שניגונם מלעיל, אחד בסוף ואחד באות הראוי להנגן, וכן עשו בתלישא, וכמו שעשו בפשטא.&quot; וראו עוד במאמרו של ישראל מאיר לוינגר, &quot;ר' וולף היידענהיים, חייו ומפעלו: תקי&quot;ז-תקצ&quot;ב&quot;, '''המעין''' כו, א (תשמ&quot;ו), 16-27; ב (תשמ&quot;ו), 35-42 (שהצביע שם בעמ' 24 על שיטה זו בחומשים של היידנהיים).}} על פי המודל שלהם יישמו את השיטה מאוחר יותר גם במהדורת קורן (ירושלים תשכ&quot;ד).

להלן דוגמאות טיפוסיות לטעם כפול במהדורתנו:
*'''פשטא''' (פרשת בראשית, [[בראשית א/טעמים#א ב|בראשית א,ב]]):{{הערה|גם במהדורת מכון ממרא סימנו פשטא נוספת בהברה מלעיל בכל תיבה שמתאימה לכך (כמו במהדורתיו של הרב ברויאר ובדפוסים המקובלים ובניגוד לשיטת הכתר). אבל לפשטא הנוספת מלעיל השתמשו ברוב המקומות בתו הדומה של הקדמא (אולי כדי שהטעם מלעיל יופיע באמצע האות ולא בסופה). בניגוד לכך, במהדורות ברויאר ובמקראות גדולות הכתר הקפידו להשתמש דווקא בתו של פשטא על שתי האותיות, וכך נעשה גם במהדורתנו.}} תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ; ואף בתיבות כגון מִזְבֵּ֙חַ֙ ([[ישעיהו יט/טעמים#יט יט|ישעיהו יט,יט]]), נֹ֙חַ֙ ([[ישעיהו נד/טעמים#נד ט|ישעיהו נד,ט]]), נֹפֵ֙חַ֙ ([[ישעיהו נד/טעמים#נד טז|ישעיהו נד,טז]]), וְאֶת־הַפִּסֵּ֙חַ֙ ([[מלאכי א/טעמים#א יג|מלאכי א,יג]]).{{הערה|שיטתם של רוב כתבי־היד וגם של הדפוסים היא לסמן פשטא נוסף בהברה המוטעמת ב'''כל''' תיבה שמוטעמת מלעיל, וכך נהגנו במהדורתנו. אך כבר הערנו [[#שני ערכים מנוגדים בתוך מהדורת ברויאר|לעיל (ב.)]] שבכתר ארם צובה '''אין סימון של פשטא באות שלפני האחרונה''' אף אם ההברה המוטעמת נמצאת באות ההיא. ראו על כך בייבין כג.2 (עמ' 212).}}
*'''זרקא וסגול''' (פרשת צו, [[ויקרא ח/טעמים#ח כה|ויקרא ח,כה]]):{{הערה|בטעם כפול של זרקא, כדי לסמן את הטעם בהברה מלעיל '''בתוך''' התיבה, השתמשנו בתו היוניקוד U+0598 (&quot;זרקא&quot;); שימוש זה גורם לטעם לשבת מעל האות בתצוגה. ואילו באות '''האחרונה''' השתמשנו בתו היוניקוד U+05AE (&quot;צנור&quot;), כדי שהטעם יופיע בצד שמאל של האות. בהגדרות של היוניקוד [https://www.unicode.org/notes/tn27/#Appendix_A יש טעות (!)] בהבחנה בין שני התווים. השימוש שעשינו בהם במהדורתנו נובע מהמיקום שלהם בתצוגה. והשוו את תצוגתו של טעם הסגול בתוך התיבה ובסוף התיבה כראוי בפונטים שהשתמשנו בהם, למרות שמדובר על תו אחד בלבד ביוניקוד. לסיכום: לא רצינו להשתמש פעמיים בתו המוגדר &quot;צנור&quot; משתי סיבות: בגלל התצוגה, וגם כי אז לא יופיע שום &quot;זרקא&quot; בטקסט במקומות האלה.}} וְאֶֽת־כׇּל־הַחֵ֘לֶב֮ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַקֶּ֒רֶב֒.{{הערה|ראו דוגמה זו בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n429/mode/1up?view=theater חומש היידנהיים]: הזרקא והסגול העיקריים בסוף התיבה מופיעים משמאל לאות האחרונה (כמו שמקובל בכתבי־היד ובדפוסים). ואילו הטעם הנוסף '''בתוך''' התיבה, הבא רק כדי לציין את ההברה המוטעמת, יושב מעל האות באמצע. תצוגה זו מתאפשרת במהדורתנו ע&quot;י השימוש בתווי היוניקוד ל&quot;זרקא&quot; (בסוף התיבה) ו&quot;צנור&quot; (בתוך התיבה), כמו שכתבנו בהערה הקודמת. והשוו מהדורת בער, שבה סימנו המהדירים טעם כפול בהברה המוטעמת, אך לא הקפידו כלל שזרקא וסגול יופיעו משמאל לאות האחרונה (וגם לא תלישא גדולה ואין עקביות אפילו לגבי פשטא). ראו שם לדוגמה [https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full/page/n156/mode/1up?view=theater יהושע כב,כט].}}
*'''תלישא גדולה ותלישא קטנה''' (פרשת פקודי, [[שמות לט/טעמים#לט יד|שמות לט,יד]]; [[שמות לח/טעמים#לח כה|לח,כה]]): וְ֠הָאֲבָנִ֠ים, וְאֶ֩לֶף֩.

'''תלישא גדולה וגרש או גרשיים בתיבה אחת:''' גם לגבי תופעה זו יש יישום מלא ועקבי במהדורתנו של שיטת הסימון הכפול בהברה המוטעמת (לעומת מהדורת קורן). לפרטים ראו [[#גרש או גרשיים ותלישא גדולה בתיבה אחת|להלן]].

'''לגבי טעם כפול בהברה המוטעמת בספרי אמ&quot;ת, ראו [[#טעם כפול בהברה המוטעמת בספרי אמ&quot;ת|להלן]].'''

===קמץ קטן===

בעידן כתבי־היד בימי הביניים כבר הבחינו בין תנועת &quot;קמץ גדול&quot; לבין תנועת &quot;קמץ חטוף&quot;:

:&quot;הקמץ משמש ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים, בדומה לשימושו המקובל היום, הן לסימון &quot;קמץ גדול&quot;, היינו תנועת ā̊, הן לסימון &quot;קמץ חטוף&quot;, היינו תנועת å. אבל מצויות 4 דוגמאות ב''א'' שבהן תנועת קמץ חטוף מסומנת בחטף קמץ, והן בעיקר תיבות שאפשר לטעות בהן, אם הכוונה לעבר או שמא לציווּי או למקור, וכיוצא באלו... בדוגמות אחרות, מנוקדות בקמץ בלבד, נראית מחיקה לימינו, ואפשר שתוקן חטף־קמץ לקמץ... חטף־קמץ לסימון קמץ חטוף בא לעתים רחוקות גם בכתבי־היד הקרובים... שימוש קבוע בחטף־קמץ לסימון קמץ חטוף (å) נהוג בכתבי־יד בניקוד טברני &quot;מורחב&quot; וכן בכתבי־יד אשכנזיים מרובים, ומסתבר שהם מייצגים מבחינה זו את מלוא התפתחותה של השיטה, שניצניה ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים&quot; (ייבין, ב.5 עמ' 19-20).{{הערה|אמנם השוו לדבריו של ויינברג, [https://www.jstor.org/stable/3263345 &quot;המבנים של הקמץ הקטן&quot;] (1.1 עמ' 151), שנכתבו לפני שיצא ספרו של ייבין לאור: &quot;אם ישאל השואל מדוע קבעו חכמי המסורה הטברנים סימן אחד בשביל קמץ גדול וקמץ קטן, התשובה חייבת להיות שהאבחנה ביניהם לא היה ידוע להם: סימן הקמץ שלהם סימן תנועה אחת.&quot; ואילו לפי ייבין מדובר על טווח מצומצם של תנועה שאף בו ציינו לעתים הבדלים בקריאתם ע&quot;י סימנים נוספים: &quot;בהערות המסורה... נקראת צורה שבה חטף־קמץ: &quot;חטף&quot;, ואילו צורה שבה געיה: &quot;געי&quot; או &quot;גרש&quot;... &quot;געי&quot; פירושו שהתנועה נקראת בגְעִייה או בשהייה מסוימת, &quot;חטף&quot; פירושו שהיא נקראת בלי געייה והשהיה זו. הוראתם של מונחים אלה קרובה מאוד להוראת אורך וקוצר, אך אינה בהכרח זהה עמה; יש להניח ש&quot;חטף&quot;, ומסומן בחטף־קמץ, הוראתו תנועה קצרה, כשם שחטף־פתח  קצר מפתח וחטף־סגול קצר מסגול, והוא אפוא מוראה על קוצר; &quot;געי&quot; מורה על השהיה בקריאה, אך לא[ו] דווקא על אורך התנועה ממש. &quot;גרש&quot;, המורה פעמים על געיה פעמים על טעם (יא.1), נרדף כאן ל&quot;געי&quot;.&quot; והשוו לדבריו של ויינברג (המובאים להלן בסעיף זה בהערה) על המתג בקמץ הבא לפני שווא, שאין לו תפקיד אחד מוגדר וברור מאליו.}}

אם בעידן כתבי־היד נעשתה הבחנה ע&quot;י השימוש בחטף־קמץ, בדור האחרון התפשטה שיטה אחרת: בתיקוני קוראים אחדים (ובכמה סידורי תפילה), במקום להוסיף חטפים על דעת עצמם, חידשו העורכים תו מיוחד של קמץ קטן השונה בצורתו מקמץ רגיל. התו הזה קצת קצר מלמעלה בעביו מאשר הקמץ הרחב (הרגיל), ובנוסף האריכו אותו מלמטה כדי להבליט את השוני. התו המיוחד הזה כבר נכנס למערכת היוניקוד. בגלל שמהדורתנו מיועדת להיות &quot;תיקון קוראים&quot;, לכן נסמן קמץ קטן בכל תיבה שראויה לכך על ידי התו המיוחד לו ביוניקוד.

אמנם יש שיטות שונות לגבי התיבות הראויות לקמץ הקטן: יש תיבות שעל פי כללי הדקדוק ראויות לקמץ קטן,{{הערה|בדרך כלל תנועה שזהה לתנועת החטף שאחריה היא תנועה קטנה, כגון נַעֲרוֹ או נֶאֱמָן. דוגמה בולטת לכך באותיות היחס בכ&quot;ל: אם התיבה מתחילה באות גרונית המנוקדת בחטף אז באותיות בכ&quot;ל תהיה התנועה הקטנה המקבילה, כגון: חֲלוֹם-בַּחֲלוֹם-לַחֲלוֹם-כַּחֲלוֹם, אֱמֶת-בֶּאֱמֶת-לֶאֱמֶת-כֶּאֱמֶת, ולכן גם אֳנִיָּה-בָּאֳנִיָּה (בקמץ קטן שהיא התנועה הקטנה המקבילה). אך כאשר אות היחס באה במקום ה&quot;א הידיעה, אז קוראים את הניקוד של ה&quot;א הידיעה בלי שינוי.}} אבל לפי מסורת הקריאה הספרדית הן נקראות בקמץ רחב. וכך כתב הרב ברויאר ב&quot;הנחיות לקורא&quot; בחומש חורב:
:אם הקמץ בא לפני חטף קמץ{{הערה|הערת הרב ברויאר: כולל חטף קמץ שהפך לקמץ בהשפעת השווא שלאחריו, כגון: פָּעׇלְךָ, תָעׇבְדֵם, שהם במקום פָּעֳלְךָ, תָעֳבְדֵם.}} – שלא לְשֵׁם יידוע – או שהוא בא במקום חטף קמץ באות לא גרונית, כגון: קָדָשִׁים (במקום קֳדָשִׁים),{{הערה|כתר ארם צובה מרבה לסמן חטף קמץ בתיבה זו (בעיקר בצורות כגון  קֳדָשָׁיו, הַקֳּדָשִׁים), כנראה כדי למנוע טעות מהקורא, שידע לקרוא בהגיית קמץ חטוף; אותה תופעה קיימת גם בכתי&quot;ל. מכך נראה שהגייתם של בעלי המסורה הטברנים מתאימה יותר לשיטת המדקדקים בימינו מאשר למדקדקים הספרדים. לגבי התיבה &quot;קדשים&quot; והצורות הדומות לה בקמץ (לעתים עם געיה) ובחטף קמץ, ראו יוסף בר&quot;ח הכהן, [https://www.jstor.org/stable/24370977 &quot;ביאורים לענייני דקדוק ומסורה&quot;], '''לשוננו''' י&quot;ב (אלול תש&quot;ג), עמ' 129. את החטף קמץ במקרים כאלה לא נחליף בשווא, למרות שהאות אינה גרונית (ראו להלן [[#חטפים באותיות לא גרוניות|חטפים באותיות לא גרוניות]]).}} שָׁרָשִׁים (במקום שֳׁרָשִׁים), הרי הדעות חלוקות. לפי המסורת הספרדית הרי זה קמץ גדול; ויש אומרים שזה קמץ קטן, כגון: בַּצָּהֳרַיִם, נָעֳמִי, יָעֳמַד, וָחֳלָיִים, כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר, בָּאֳנִיּוֹת ([[דברים כח/טעמים#כח סח|דברים כח סח]]) – במקום בְּאֳנִיּוֹת.{{הערה|לדיון בסיסי על שתי השיטות מאת האקדמיה ללשון העברית, ראו [http://www.srugim.co.il/32446-%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%96-%D7%95%D7%A0%D7%A2%D7%9E%D7%99-%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%96%D7%94-%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%9F כאן]. ראוי לציין שיש תיבות לא מעטות במקרא שבהן מופיע אֵם קריאה של וי&quot;ו לאחר קמץ (קטן); בהרבה מכתבי־היד גם רשום &quot;קרי&quot; בתיבות אלו בכתיב חסר וי&quot;ו (אבל בדרך כלל אין ציון של &quot;קרי&quot; בכתר עצמו). באחת הדוגמאות ([[יחזקאל כג/טעמים#כג מב|יחזקאל כג,מב]]) מופיע הכתיב &quot;סָובָאִ֖ים&quot; (סָבָאִ֖ים קרי אפילו בכתר), דהיינו שאֵם הקריאה בכתיב מציינת הגייה של קמץ שבא במקום חטף קמץ באות לא גרונית.}}

ובהערה שם לגבי שיטת ה&quot;יש אומרים&quot; ציין הרב ברויאר: &quot;זו דעת החוקרים, והיא מתאימה לכללי הדקדוק והלשון. ואפשר, שמי שקורא בתורה לפני מתפללים בהברה ספרדית שאין בידם מסורת אבות של ספרדים, רשאי לסמוך על השיטה הזאת.&quot; עיקר כוונתו של הרב ברויאר לישראלים ממוצא אשכנזי הקוראים בתורה בהברה הישראלית – הבנויה בהגיית הניקוד שבה על בסיס ההגייה הספרדית (להבדיל מן ההברה האשכנזית) אבל איננה זהה לה – שמבחינה בין קמץ גדול לקמץ קטן במקומות האלה לעומת המסורת הספרדית. לדוגמה: בהברה הישראלית אומרים &quot;בַּצָּהֳרַיִם&quot; בקמץ קטן בשתי האותיות – ולא רק בשנייה – ורבים מהקוראים בתורה בבתי הכנסת בישראל ואף בחו&quot;ל נוהגים כך בקריאתם.{{הערה|ביטוי נוסף של המחלוקת קיים בתיבות בבניין הפעל, כגון &quot;יָֽעֳמַד־&quot; ([[ויקרא טז/טעמים#טז י|ויקרא טז,י]]); &quot;מָעֳמָ֛ד&quot; ([[מלכים א כב/טעמים#כב לה|מל&quot;א כב,לה]]); &quot;מָעֳמָ֑ד&quot; ([[תהלים סט/טעמים#סט ג|תהלים סט,ג]]). לגבי התיבה &quot;כָּל&quot; בספרי אמ&quot;ת, הנכתבת פעמיים בלתי־מוקפת בטעם מרכא ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]] ו[[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]), ראו להלן: '''[[#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת]]'''.}}

אבל למרות שבעלי קריאה רבים בישראל ובתפוצות אימצו את ההברה הישראלית, והם כבר קוראים לפי השיטה הזאת במשך כמה דורות, עדיין לא יצאה לאור אף מהדורה של החומש או התנ&quot;ך שבה מסומן הקמץ הקטן כשיטתם.{{הערה|יוצא מן הכלל הוא הסידור החדש של קורן (אשכנז וספרד), שבו לדוגמה מנקדים צָהֳרַיִם בקמץ קטן בצד&quot;י; אמנם בתנ&quot;ך קורן הוותיק אין סימון כלל לקמץ קטן. להסבר מלא ומפורט על שיטת הניקוד המיוחד שבסידור קורן, שיש לה משמעות רבה גם למהדורת התנ&quot;ך שלנו, ראו את [https://www.korenpub.com/media/productattachments/files/f/i/file_11.pdf מאמרו של חנן אריאל, &quot;על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן&quot;, באתר הוצאת קורן].}} אמנם בשנים האחרונות נדפסו חומשים רבים המציינים קמץ קטן בפונט מיוחד, אבל כולם לפי מנהג הספרדים, וזה כולל גם את ה&quot;תיקון קוראים&quot; מבית הוצאת חורב, הבנוי על שיטתו של הרב ברויאר.{{הערה|יצוין שב&quot;תיקון קוראים&quot; הזה מציינים מצד אחד את הקמץ הקטן לפי המסורת הספרדית ולא לפי השיטה האחרת ע&quot;פ כללי הדקדוק. אבל מצד שני, בעניין אחר השנוי במחלוקת דומה, הם '''לא''' מציינים שווא נע במלים כגון &quot;שְׁתֵּי&quot; ו&quot;שְׁתַּיִם&quot; אלא שווא נח, בניגוד למסורת ההגייה הספרדית ובהתאם לכללי הדקדוק (ולטעם היתיב שיכול לבוא בהן). למידע נוסף על הגיית תיבה זו ראו ב[https://www.korenpub.com/media/productattachments/files/f/i/file_11.pdf מאמרו של חנן אריאל], עמ' 6 ובמיוחד בהערה 48. במהדורתנו איננו מבחינים כעת בין שווא נע לשווא נח מסיבה טכנית: עדיין אין שני תווים שונים בשבילם ביוניקוד. אבל ברמת העיקרון נראה שיש לבצע גם בנושא זה את התיעוד הכפול, שיכיל את שיטת המדקדקים החדשים והעברית המדוברת ביחד עם מסורת הקריאה הספרדית, והקורא יבחר.}}

'''במהדורתנו בצענו סימון מלא לשתי השיטות ביחד בתוך תיעוד הנוסח:'''
#'''מצד אחד בצענו סימון מלא לקמץ הקטן לפי המדקדקים האחרונים וכללי הדקדוק הנהוגים בימינו.''' כגון: קמץ קטן לפני חטף קמץ (שלא לְשֵׁם יידוע), וקמץ קטן במקום חטף קמץ באות לא גרונית. קביעת הסימון בשיטה זו נעשתה לפי כל המבנים של הקמץ הקטן המפורטים במאמרו של ורנר ויינברג, [https://www.jstor.org/stable/3263345 &quot;המבנים של הקמץ הקטן&quot;] (אנגלית).{{הערה|התחשבנו גם בדעתו של דודזון במילונו, כגון: [https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n875/mode/1up תׇעׇבְדֵם] ([[שמות כ/טעמים#כ ד|שמות כ,ד]]; [[שמות כג/טעמים#כג כד|כג,כד]]; [[דברים ה/טעמים#ה ח|דברים ה,ח]]; וכן לגבי וְנׇֽעׇבְדֵם ב[[דברים יג/טעמים#יג ג|דברים יג,ג]]); השוו ויינברג הנוטה גם הוא לדעה שהפעלים האלה בבניין הׇפעל (3.5.5b [עמ' 162] ושם בהערה 42 ולעיל בהערה 35 [עמ' 160]). במקומות אחדים שבהם נשאר ויינברג בספק גמור, הקביעה אם יש קמץ קטן בתיבה נעשתה לפי מסורת הקריאה הספרדית, כגון: אָֽרָה־לִּ֜י / קָֽבָה־לִּי֙ ([[במדבר כב/טעמים#כב ו|במדבר כב,ו]], [[במדבר כב/טעמים#כב יא|יא]]); קׇֽבׇל־עָ֖ם ([[מלכים ב טו/טעמים#טו י|מל&quot;ב טו,י]]); יׇפְיָפִ֡יתָ ([[תהלים מה/טעמים#מה ג|תהלים מה,ג]]). לעתים ציינו בנוסף את קריאתו בקול (אודיו) של [http://www.yutorah.org/Rabbi_Jeremy_Wieder הרב ירמיהו וידר] מישיבה אוניברסיטה בניו יורק, קריאה מדויקת על פי כללי הדקדוק מפיו של תלמיד חכם מובהק ובעל קורא מומחה, בקיא בתנ&quot;ך ובלשון המקרא, שנמצא [http://www.yutorah.org/Laining כאן] ו[http://www.judaicapress.com/Leining-Master-Holiday-and-Megillah-Downloads-Sephardic.html כאן].}} בכך נציע חידוש מבורך ומתבקש בשביל אותם קוראים רבים שאין בשבילם אף מהדורה אחרת שמסמנת קמץ קטן לפי שיטתם.
#'''מצד שני בצענו סימון מלא לקמץ הקטן לפי המדקדקים הספרדים ומסורת הקריאה הספרדית.''' כגון: קמץ רחב לפני חטף קמץ (שלא לְשֵׁם יידוע); קמץ רחב אף במקום חטף קמץ באות לא גרונית; וקמץ רחב בכל מקום שיש געיה בכתב־היד.{{הערה|לדוגמה: תיבת כׇּֽל־ מוקפת שיש בה געיה בכתר, ותיבת קָֽדָשִׁים (תיבה זו מנוקדת כאמור פעמים רבות &quot;קֳדָשִׁים&quot; בחטף קמץ בכתר כדי למנוע טעות). בכך תיווצר בהכרח אי-עקביות, כי לגעיות בכתר ובכתבי־היד הקדומים יש תפקידים נוספים מלבד הנעת השווא; כדבריו של ויינברג, [https://www.jstor.org/stable/3263345 &quot;המבנים של הקמץ הקטן&quot;] (2.1.2.1d עמ' 154): &quot;תפקידו של המתג מגוון, מורכב, ולעתים קרובות לא ברור—אי אפשר לקבל כדבר המובן מאליו שיש לו פונקציה באופן מכני &quot;לפתוח את ההברה&quot;, כלומר לזהות את השווא הבא לאחריה כשווא נע (מה שהופך את הקמץ לקמץ רחב)&quot;; והשוו את [https://www.korenpub.com/media/productattachments/files/f/i/file_11.pdf מאמרו של חנן אריאל], עמ' 3-4. ויינברג הוסיף שם (e) ש&quot;ציונו של המתג נעשה באופנים שונים במהדורות שונות של המקרא&quot; (כוונתו כנראה גם לכתבי־היד). גם בתנ&quot;ך מהדורת &quot;סימנים&quot; (פלדהיים) נתקלו באותה בעיה, כי מסמנים בה קמץ קטן בעקביות לפי השיטה הספרדית בלבד, אך בו בזמן מהדורתם הושפעה מכתבי־היד הטברנים לגבי סימון הגעיה. לכן יש מקומות במהדורתם שהדפיסו את התיבה &quot;כל&quot; בקמץ קטן ביחד עם סימן של &quot;מאריך&quot; (געיה): &quot;כׇּֽל&quot;, למרות שהתופעה הזאת לא מתיישבת לכאורה עם השיטה הספרדית. בדומה לכך, אם באים לסמן קמץ רחב בתיבות &quot;קָדָשִׁים&quot;, &quot;שָׁרָשִׁים&quot; ונגזריהם הרלוונטיים אז תיווצר תוצאה הכרחית של חוסר עקביות בשילובה של המסורת הספרדית עם נוסח הכתר, כי פעמים רבות נכתבים בכתר &quot;קֳדָשִׁים&quot; ו&quot;שֳׁרָשִׁים&quot; בקמץ חטוף. לכן אי-סימון של הקמץ הקטן כשאין חטף, ביחד עם הגייה של החטף כקמץ קטן כשהוא קיים, יוצרים מצב מטעה שגורם לקורא לחשוב שמדובר על הגייה שונה למרות שבאמת מדובר על אותה תיבה בדיוק. גם אי-העקביות הזאת מופיעה בתנ&quot;ך סימנים, שבו מבליטים את הקמץ החטוף כדי שייראה כמו קמץ קטן, ובאותה תיבה מסמנים קמץ רחב כשאין חטף.}}

'''השיטה הטכנית:''' תיעוד שתי השיטות באופן מלא יתבצע ע&quot;י השימוש ב'''[[תבנית:מ:קמץ]]'''. בתבנית זו יש שני משתנים עיקריים: האות &quot;ד&quot; (=לפי כללי ה'''ד'''קדוק) והאות &quot;ס&quot; (=לפי השיטה ה'''ס'''פרדית). כגון: &lt;nowiki&gt;{{מ:קמץ|ד=קׇדָשִׁים|ס=קָדָשִׁים}}&lt;/nowiki&gt; או &lt;nowiki&gt;{{מ:קמץ|ד=וְאׇהֳלִיאָ֜ב|ס=וְאָהֳלִיאָ֜ב}}&lt;/nowiki&gt;. רצוננו שהתיוג הקפדני הזה לכל המנהגים יאפשר בעתיד לכל קורא לבחור באופן אוטומטי את השיטה המועדפת עליו.{{הערה|יש כ-350 תיבות במקרא שבהן יש מחלוקת בין שתי שיטות ההגייה לגבי קמץ גדול וקמץ קטן (לפי מספר הפעמים ש[[תבנית:מ:קמץ]] מופיעה במהדורתנו). כוונתנו בעתיד שהקורא יוכל לבחור את שיטת הקריאה המועדפת עליו לכל המבנים הדקדוקיים.}}

'''חטף קמץ:''' בגלל שחטף קמץ הוא תמיד קמץ קטן, סימנו לא ישתנה במהדורתנו. אבל נקווה שבעתיד יהיו פונטים לשימוש חופשי שבהם החטף־קמץ יהיה ארוך כמו קמץ קטן.

===חולם בוי&quot;ו עיצורית===

נקודת חולם בוי&quot;ו עיצורית בשמאלה את האות (כגון מִצְוֺת) היא סימן מובהק ועקבי בכתבי־היד. יש בשימוש בה כדי להקל על הקורא ולמנוע ממנו טעויות בקריאתו.

סימן מיוחד (משמאל לאות וי&quot;ו מלמעלה) בשביל תיבות כגון &quot;מִצְוֺתֶיךָ&quot;. הסימן המיוחד והחשוב הזה הכניסו להקלדת וסטמינסטר בגירסה 4.12, וחובה לציין ש[http://tanach.us/Supplements/Differences-410-412.xml רשימת השינויים בין גירסאות 4.10 ל-4.12] מהווה רשימת מידע אובייקטיבית ומלאה לכל התיבות במקרא שבהן קיימת תופעה זו.{{הערה|יצויין שבמהדורת מכון ממרא אין שימוש בסימן זה אלא בנקודת חולם רגילה, דבר שגורם לפעמים לשיבושים בתצוגה בפונטים חדשים.}} דבר זה כבר בוצע באופן מלא בכל הספרים הקיימים במהדורתנו.

===פסק ולגרמיה===

'''א. פסק ולגרמיה:''' קו מאונך בסוף תיבה בא כדי להפריד אותה קצת מהתיבה שלאחריה.{{הערה|על צורתו של הקו ראו ייבין, המסורה למקרא, פרק תשיעי 305 (עמ' 178): &quot;הקו שאחר התיבה המוטעמת לגרמיה הוא קו מאונך. בכתבי־היד מידתו כחצי גובה אות, והוא בא על פי רוב בגובה חלקן העליון של האותיות, אך לעתים גם בגובה אמצען או בגובה חלקן התחתון. בדפוסים אורכו כגובה אות.&quot; ולגבי הפסק ראו שם 311 (עמ' 180): &quot;פָּסֵק, פְּסִיק, הוא קו מאונך הבא אחרי התיבה, ברווח שבינה לבין זו שאחריה.&quot;}} אם בתיבה הראשונה יש טעם מחבר, אז הקו בא כדי להורות לקורא שיש להפסיק במעט בין שתי התיבות '''למרות''' הטעם המחבר ביניהן. במקומות האלה הקו האנכי נקרא &quot;פָּסֵק&quot;. קו של פָּסֵק אינו חלק מהמערכת המוזיקלית של הטעמים אלא תוספת לה.{{הערה|1=ראו ייבין, שם, שהפסק &quot;מסומן אחר תיבה המוטעמת בטעם מחבר, ומורה שיש להפסיק בקריאתה הפסקה כלשהי, אך לא עד כדי הפיכת הטעם המחבר לטעם מפסיק. הפָּסֵק הותקן כנראה לאחר התקנת מערכת הטעמים, המחברים והמפסיקים, ובא להשלימה במקומות שבהם מערכת זו לא הספיקה. התקנתו המאוחרת ביחס עשויה להסביר את חוסר השיטתיות שבסימונו.&quot; וראו גם את דבריו של ברויאר, טעמי המקרא ו.1 (עמ' 128): &quot;המסורה מכירה רק סימן אחד, המורה על הפסקה בלבד – בלא כל משמעות מוסיקלית – והוא הפָּסֵק. צורת הפסק הוא קו מאונך, המפריד בין שתי תיבות. עצם מקומו של הפסק מעיד עליו, שהוא סימן להפסקה, ולא סימן נגינה; שהרי אין הוא מסומן מתחת לתיבה על מעליה – ככל טעמי המקרא – אלא הוא מסומן אחרי התיבה. ומכאן, שהפסק מורה על הפסקת הקריאה הבאה '''אחרי''' המלה; ואילו המפסיק והמשרת מורים על הנגינה, המלוה את המלה עצמה.&quot; והעיר שם ברויאר על חוסר הנגינה: משום כך אמרו על פסק ש&quot;לא נמנה עם הטעמים (=המפסיקים) ולא עם המשרתים&quot; ([[עמוד:משפטי הטעמים רעדעלהיים תקס&quot;ח.pdf/19|משפטי הטעמים ח' ע&quot;א]]).}}

אבל אם הקו בא לאחר הטעם &quot;מונח&quot; בכ&quot;א הספרים, אז במקומות רבים הוא הופך אותו ל&quot;מֻנָּח לְגַרְמֵיהּ&quot;, כלומר: מונח שהוא טעם מפסיק (למרות שֶׁמֻּנָּח הוא בדרך כלל טעם מחבר). בשונה מִפָּסֵק, במונח לגרמיה הקו המאונך אינו מורה שיש להפסיק מעט '''למרות''' הטעם המחבר. אלא הוא מורה ש'''הטעם עצמו הוא טעם מפסיק'''. מונח לגרמיה הוא חלק מובהק מהמערכת המוזיקלית של הטעמים: יש לו נגינה וטעמים משרתים משלו.{{הערה|משרתו של מונח לגרמיה הוא בדרך כלל מרכא, ורק לעתים רחוקות יש לו שני משרתים (מונח ומרכא, מרכא ומרכא, אזלא ומרכא). על משרתיו של הטעם &quot;מונח לגרמיה&quot; ראו ברויאר, טעמי המקרא, ג.1 (עמ' 83); ייבין, המסורה למקרא, פרק תשיעי 309-310 (עמ' 180).}}

יוצא שבכל מקום שבו יש קו מאונך לאחר תיבה, הקורא חייב לדעת תוך כדי קריאתו אם מדובר על פסק או על לגרמיה. במיוחד אם הקו המאונך בא לאחר תיבה המוטעמת במונח, לא תמיד ברור מאליו אם מדובר על מונח לגרמיה או על מונח רגיל (=טעם מחבר) שלאחריו פסק. אמנם ברוב המכריע של המקומות מדובר על מונח לגרמיה, כי אם המונח והקו באים לפני עוד מונח ואחר כך בא טעם הרביע – וכך הוא ברוב הפסוקים שיש בהם מונח וקו – אז המונח הראשון עם הקו הוא תמיד מונח לגרמיה. אבל אפילו במקרים נפוצים וברורים כאלה רצוי לתת יד לקורא ולציין לו במפורש שמדובר על לגרמיה, ועל אחת כמה וכמה במקרים אחרים שאינם ברורים מאליהם. מהסיבה הזאת כתבו חכמי המסורה הראשונים והאחרונים כללים ורשימות של &quot;לגרמיה&quot; לסוגיו (בתוך חיבורי המסורה ובהערות המסורה), רשימות מלאות של &quot;פסק&quot; בכל ספרי המקרא (בתוך קונטרסי המסורה), ובחלק מכתבי־היד אף ציינו &quot;לג[רמיה]&quot; ו&quot;פס[ק]&quot; בשוליים של הטקסט (הציונים משולבים בתוך ההערות של המסורה הקטנה).{{הערה|ראו ייבין, המסורה למקרא, 308 (עמ' 179): &quot;ויש כתבי־יד, בייחוד אלו שבניקוד מורחב, המעירים בגיליון על כל קו מאונך אם הוא פסק (פס֗, פ֗) או לגרמיה (לגר֗, לג֗). גם בכתבי־יד שאינם מעירים דרך שיטה, יש הערות במקומות שעשויים לטעוֹת בהם. כך, למשל, במס&quot;ק '''ל''' מעירים &quot;ל֗ג֗ר֗&quot; בשני המקומות שבהם טעם זה בא לפני פזר (עיין למעלה), וביש' מב, ה, מעירים &quot;פ֗ס֗ק֗.&quot;}}

'''ב. את נוסח הקווים של לגרמיה ופסק (כלומר מתי יש ומתי אין קו מאונך) קבענו במהדורתנו לפי כתר ארם צובה, ובמקומות שהכתר לא קיים קבענו אותו לפי כתי&quot;ל.''' הנוסח זהה בדרך כלל בשני כתבי־היד.{{הערה|לעתים רחוקות הנוסח שונה, ואז הכרענו לפי כתר ארם צובה. לדוגמה: ב[[יהושע טו/טעמים#טו יח|יהושע טו,יח]] יש קו מאונך של מונח לגרמיה בכתר ארם צובה ובמקראות גדולות דפוס ונציה (רפ&quot;ו), אבל הוא חסר בפסוק המקביל ב[[שופטים א/טעמים#א יד|שופטים א,יד]]. בכתבי־יד אחרים (כתי&quot;ל וכתי&quot;ק וכתי&quot;ש1) הקו חסר בשני המקומות. הפסוק ביהושע מובא ב[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n634/mode/1up?view=theater רשימת הלגרמיה של גינצבורג] (ראו [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/437/mode/1up?view=theater כאן] למקורותיה), אבל ב[https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/129/mode/1up?view=theater רשימת ויקס] השמיט אותו בכוונה (ראו שם דיון בהערה 27); וראו עוד ברשימת ברויאר, טעמי המקרא, ו.11 (עמ' 137-140), ושם בהערה 9 (עמ' 138).}}

'''ג. את ההבחנה בין &quot;לגרמיה&quot; ל&quot;פסק&quot; בכ&quot;א הספרים קבענו לפי ספרות המסורה.'''{{הערה|לעתים יש אי-התאמות בין רשימות הפסק השונות, ואז בדרך כלל נתנו עדיפות לרשימות הפסק בתוך כתי&quot;ל (בסוף התורה, בסוף הנביאים, ובסוף הכתובים); התחשבנו בפריטים המובאים בהן ובפריטים הנעדרים מהן, ובמיוחד כאשר הנתונים שבהן תואמים לקביעות אחרות של המסורה. אבל כל מקרה נדון לגופו.}} להלן הכללים העיקריים העולים מתוך ספרות המסורה, כדי להבחין בין &quot;לגרמיה&quot; ל&quot;פסק&quot;:
#'''&quot;מונח לגרמיה&quot; בא בדרך כלל לפני מונח ורביע.''' כך סיכם ייבין: &quot;לגרמיה משמש בעיקר כמפסיק פחוּת בתחום רביע, ועל פי רוב בינו ובין הרביע המשרת מונח, כגון: וְהִנֵּ֣ה ׀ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֗ים ([[בראשית מא/טעמים#מא ה|בר' מא, ה]]), מִכֹּ֣ל ׀ הַבְּהֵמָ֣ה הַטְּהוֹרָ֗ה ([[בראשית ז/טעמים#ז ב|בר' ז, ב]]). עתים מפרידים ביניהם שני משרתי הרביע, כגון: אֶ֣מֶשׁ ׀ אָמַ֧ר אֵלַ֣י לֵאמֹ֗ר ([[בראשית לא/טעמים#לא כט|בר' לא, כט]])... הלגרמיה עשוי להתרדף, כגון: וַיִּ֜מַח אֶֽת־כׇּל־הַיְק֣וּם ׀ אֲשֶׁ֣ר ׀ עַל־פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֗ה ([[בראשית ז/טעמים#ז כג|בר' ז, כג]]).&quot;{{הערה|המסורה למקרא, פרק תשיעי 306 (עמ' 178). וראו גם את [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n632/mode/1up?view=theater רשימת גינצבורג] של כל לגרמיה במקרא, על סמך הערות &quot;לגרמיה&quot; בשוליים בכתבי־היד.}}
#'''מונח וקו מאונך הסמוכים לרביע הם תמיד מונח לגרמיה, ואף פָּסֵק הראוי לבוא מיד לפני רביע מתחלף בלגרמיה; חוץ ממקום אחד בלבד בכל המקרא.''' המקום היחיד הוא [[ישעיהו מב/טעמים#מב ה|ישעיהו מב,ה]] (&quot;הָאֵ֣ל ׀ יְהֹוָ֗ה&quot;). העדות המפורשת של המסורה קובעת: &quot;ולעולם לא תמצא פסק לפני רביע כי אם במקום אחד, והוא כֹּה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל ׀ יְהֹוָ֗ה בּוֹרֵ֤א [הַ]שָּׁמַ֙יִם֙&quot; ([[עמוד:משפטי הטעמים רעדעלהיים תקס&quot;ח.pdf/18|משפטי הטעמים ז' ע&quot;ב]]). הַפָּסֵק בַּפָּסוּק בישעיהו מודגש במסורה במקומות נוספים,{{הערה|ב[https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F236A.jpg כתי&quot;ל] יש עליו ציון מפורש &quot;פ֗ס֗ק֗&quot;; ובכתר ארם צובה יש בו הערת מסורה &quot;ב֗&quot; שמשווה אותו לַפָּסֵק הברור בביטוי הזהה ב[[תהלים פה/טעמים#פה ט|תהלים פה,ט]] (וגם שם אותה הערה). לגבי רשימת הפסק בכתי&quot;ל, שבה הפסוק הזה נעדר, ראו את רשימת הַפָּסֵק של ויקס [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/128/mode/1up עמ' 128 הערה 20]; רשימת הַפָּסֵק בכתי&quot;ל לישעיהו משובשת היא, וברשימות אחרות הפסוק מופיע.}} ובפסוקים האחרים שיש בהם מונח וקו מאונך הסמוכים לרביע יש ציונים של &quot;לגרמיה&quot;.{{הערה|ראו את [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/129/mode/1up רשימת ויקס של לגרמיה הסמוך לרביע], שהיא &quot;רשימה מוסמכת למדי&quot; לדעתו של ייבין, המסורה למקרא, 308 (עמ' 179). גם ברויאר ערך רשימה כזו, שבה הוא מקטלג את כל המקומות לפי סוגים (טעמי המקרא, ו.11 (עמ' 137-140). וגם [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n632/mode/1up?view=theater רשימת גינצבורג] של כל לגרמיה במקרא כוללת את הלגרמיה הסמוך לרביע. להלן רשימה של לגרמיה הסמוך לרביע, המבוססת בעיקר על רשימתו של ויקס: '''בראשית''' [[בראשית ג/טעמים#ג טו|ג,טו]]; [[בראשית יז/טעמים#יז יד|יז,יד]]; [[בראשית כג/טעמים#כג ו|כג,ו]]; [[בראשית כט/טעמים#כט ט|כט,ט2]]; [[בראשית מה/טעמים#מה ה|מה,ה]]; '''שמות''' [[שמות ל/טעמים#ל יג|ל,יג]]; '''במדבר''' [[במדבר ז/טעמים#ז יג|ז,יג2]] ,[[במדבר ז/טעמים#ז יט|יט2]], וכו'; [[במדבר כ/טעמים#י כט|י,כט]]; [[במדבר כ/טעמים#י לה|י,לה2]]; [[במדבר כ/טעמים#כ כא|כ,כא]]; '''דברים''' [[דברים א/טעמים#א לג|א,לג2]]; [[דברים ה/טעמים#ה ד|ה,ד]]; [[דברים ה/טעמים#ה כא|ה,כא2]] (אצל ויקס רשום בטעות כב2); [[דברים לב/טעמים#לב לט|לב,לט]]; '''יהושע''' [[יהושע ה/טעמים#ה יד|ה,יד]]; [[יהושע ט/טעמים#ט יב|ט,יב]]; [[יהושע טו/טעמים#טו יח|טו,יח]] (ויקס השמיט את הפסוק הזה לאור הפסוק המקביל ב[[שופטים א/טעמים#א יד|שופטים א,יד]] אבל הקו נמצא בכתר ארם צובה); '''שופטים''' [[שופטים יא/טעמים#יא מ|יא,מ]]; [[שופטים טז/טעמים#טז ב|טז,ב]]; [[שופטים יח/טעמים#יח ז|יח,ז2]]; [[שופטים כ/טעמים#כ כח|כ,כח]]; '''שמואל''' {{קו תחתי|שמ&quot;א}} [[שמואל א יא/טעמים#יא ט|יא,ט]]; [[שמואל א יא/טעמים#יא יב|יא,יב2]]; [[שמואל א טז/טעמים#טז ה|טז,ה]]; [[שמואל א טז/טעמים#טז ז|טז,ז2]]; [[שמואל א כ/טעמים#כ כה|כ,כה]]; [[שמואל א כו/טעמים#כו טז|כו,טז2]]; {{קו תחתי|שמ&quot;ב}} [[שמואל ב יב/טעמים#יב כג|יב,כג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כ|טו,כ]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו ב|טו,ל]]; '''מלכים''' {{קו תחתי|מל&quot;א}} [[מלכים א ו/טעמים#ו כט|ו,כט]]; [[מלכים א ז/טעמים#ז כג|ז,כג2]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט ד|יט,ד2]]; {{קו תחתי|מל&quot;ב}} [[מלכים ב ב/טעמים#ב יב|ב,יב]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה כב|ה,כב]]; [[מלכים ב כה/טעמים#כה טז|כה,טז]]; '''ישעיהו''' [[ישעיהו ט/טעמים#ט טז|ט,טז]]; [[ישעיהו יט/טעמים#יט טז|יט,טז2]]; [[ישעיהו כא/טעמים#כא ח|כא,ח2]]; [[ישעיהו כב/טעמים#כב ב|כב,ב]]; [[ישעיהו כב/טעמים#כב יא|כב,יא]]; [[ישעיהו מט/טעמים#מט כא|מט,כא2]]; '''ירמיהו''' [[ירמיהו נ/טעמים#נ לד|נ,לד]]; [[ירמיהו נב/טעמים#נב כ|נב,כ]]; '''יחזקאל''' [[יחזקאל כד/טעמים#כד יז|כד,יז]]; [[יחזקאל לה/טעמים#לה יב|לה,יב]]; '''זכריה''' [[זכריה א/טעמים#א ח|א,ח]]; [[זכריה ו/טעמים#ו טו|ו,טו]]; [[זכריה י/טעמים#י יב|י,יב2]]; '''שיר השירים''' [[שיר השירים ד/טעמים#ד יד|ד,יד]]; [[שיר השירים ח/טעמים#ח יד|ח,יד]]; '''רות''' [[רות א/טעמים#א יג|א,יג]]; [[שיר השירים ג/טעמים#ג ג|ג,ג]]; [[שיר השירים ג/טעמים#ג יג|ג,יג]]; '''קהלת''' [[קהלת ט/טעמים#ט ג|ט,ג]]; '''דניאל''' [[דניאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו2]]; '''נחמיה''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יב|ב,יב]]; '''דברי הימים''' {{קו תחתי|דה&quot;א}} [[דברי הימים א ג/טעמים#ג א|ג,א2]]; [[דברי הימים א יח/טעמים#יח י|יח,י]]; {{קו תחתי|דה&quot;ב}} [[דברי הימים ב ד/טעמים#ד ב|ד,ב2]]; [[דברי הימים ב כא/טעמים#כא יט|כא,יט]]. בשני מקומות ברשימתו של ויקס אין קו של לגרמיה בכתבי־היד (כתי&quot;א וכתי&quot;ל), אבל יש לגרמיה בחלק מהדפוסים: [[מלכים ב יז/טעמים#יז לו|מל&quot;ב יז,לו]] (ליסר, לטריס, בער, קורן); [[ירמיהו כ/טעמים#כ ד|ירמיהו כ,ד]] (ליסר, לטריס). בנוסף השמיט ויקס מרשימתו את שלושת הפסוקים הבאים (ראו שם הערה 27): [[ישעיהו ז/טעמים#ז כה|ישעיהו ז,כה]] (בער); [[דניאל יא/טעמים#יא ו|דניאל יא,ו]] (כתבי־יד שונים); [[דברי הימים ב יח/טעמים#יח ג|דה&quot;ב יח,ג]] (כתבי־יד שונים).}}
#'''לעתים רחוקות בא מונח לגרמיה לפני טעמים מפסיקים אחרים (חוץ מרביע).''' כל המקומות האלה מפורשים בספרות המסורה:
##'''מונח לגרמיה הסמוך לפזר (בתוך יחידה פשוטה בת שתי מילים).''' מדובר על שני מקומות בלבד המצוינים במסורה, אבל בשאר כל המקומות קו מאונך לפני פזר הוא פסק; קביעה זאת של המסורה מוזכרת פעמיים בספר משפטי הטעמים. הפזר מוזכר שם כטעם מפסיק שלגרמיה יכול לבוא לפניו ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n62/mode/1up ל&quot;ד ע&quot;א]): &quot;'''הלגרמיה''' יתכן להיות אחריו '''רביע'''... '''ופזר''', כגון: לְמִכְנַ֣שׁ ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א ([[דניאל ג/טעמים#ג ב|דניאל ג,ב]], וראו [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F439B.jpg הערת לגרמיה בכתי&quot;ל]); וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין ([[נחמיה ח/טעמים#ח ז|נחמיה ח,ז]], וראו [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F458B.jpg הערת לגרמיה בכתי&quot;ל]).&quot; ועוד לפני כן כבר נזכר הפזר כטעם שלגרמיה יכול לבוא אחריו, וצויינו שם אותן שתי דוגמאות ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n60/mode/1up ל&quot;ג ע&quot;א]): &quot;'''הפזר''' יתכן להיות אחריו '''התלישא'''... ויתכן אחריו '''לגרמיה''': שְׁלַ֡ח לְמִכְנַ֣שׁ ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א ([[דניאל ג/טעמים#ג ב|דניאל ג,ב]]); וְיֵשׁ֡וּעַ וּבָנִ֡י וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין ([[נחמיה ח/טעמים#ח ז|נחמיה ח,ז]]).&quot;
##'''מונח לגרמיה בתחום שלטונו של גרש''' (11 מקומות): &quot;'''הלגרמיה''' יתכן להיות אחריו '''רביע'''... '''וטרס''' (=גרש) לא יהיה (אחר לגרמיה) אלא אזיל ואתי (=קדמא ואזלא), והוא בי&quot;א מקומות במקרא, והם...&quot; ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n62/mode/1up משפטי הטעמים ל&quot;ד ע&quot;א-ע&quot;ב]). הפריטים ברשימה של המסורה: [[בראשית כח/טעמים#כח ט|בראשית כח,ט]]; [[שמואל א יד/טעמים#יד ג|שמ&quot;א יד, ג]]; [[שמואל א יד/טעמים#יד מז|שמ&quot;א יד,מז]]; [[שמואל ב יג/טעמים#יג לב|שמ&quot;ב יג,לב]]; [[מלכים ב יח/טעמים#יח יז|מל&quot;ב יח,יז]]; [[ירמיהו ד/טעמים#ד יט|ירמיהו ד,יט]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח יא|ירמיהו לח,יא]]; [[ירמיהו מ/טעמים#מ יא|ירמיהו מ,יא]]; [[יחזקאל ט/טעמים#ט ב|יחזקאל ט,ב]]; [[חגי ב/טעמים#ב יב|חגי ב,יב]]; [[דברי הימים ב כו/טעמים#כו טו|דה&quot;ב כו,טו]].{{הערה|ראו [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/118/mode/1up ויקס, עמ' 118], המבוסס על הערות מסורה.}}
##'''מונח לגרמיה בתחום שלטונו של פשטא''' (3 מקומות): &quot;'''הלגרמיה''' יתכן להיות אחריו '''רביע'''... ויתכן להיות אחר לגרמיה '''פשטא''' בג' מקומות, והם...&quot; ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n63/mode/1up משפטי הטעמים ל&quot;ד ע&quot;ב]).{{הערה|ראו [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/120/mode/1up ויקס, עמ' 120], המבוסס על הערות מסורה.}} הפריטים ברשימה של המסורה: [[ויקרא י/טעמים#י ו|ויקרא י,ו]]; [[ויקרא כא/טעמים#כא י|ויקרא כא,י]]; [[רות א/טעמים#א ב|רות א,ב]].
##'''מונח לגרמיה לפני תביר''', שהוא תחליפו של גרש ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n63/mode/1up משפטי הטעמים ל&quot;ד ע&quot;ב]): &quot;ויתכן אחריו '''תביר''' במקום אחד, והוא: וַיִּשְׁלַ֥ח מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֣וּר ׀ אֶת־רַבְשָׁקֵ֨ה מִלָּכִ֧ישׁ יְרוּשָׁלַ֛͏ְמָה ([[ישעיהו לו/טעמים#לו ב|ישעיהו לו,ב]]), ולא יהיה לו שכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר.&quot;

לגרמיה הסמוך לפזר (3.1) שונה באופן עקרוני משלושת הסוגים הבאים אחריו (3.2-4), כי אצלם '''כל''' המקרים בסוג הם לגרמיה, ואילו לגבי לגרמיה הסמוך לפזר '''רק בשני המקומות האלה''' מדובר על לגרמיה ובכל שאר המקומות הוא פסיק. אפילו [[נחמיה ח/טעמים#ח ז|בפסוק בנחמיה]] שבו יש לגרמיה לפני פזר, בהמשך יש פָּסֵק באותן נסיבות בדיוק (כלומר מונח לגרמיה הסמוך לפזר בתוך יחידה פשוטה בת שתי מילים, כדי להפריד בין שני פריטים בתוך רשימה של שמות): &quot;וְיֵשׁ֡וּעַ וּבָנִ֡י וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין עַקּ֡וּב '''שַׁבְּתַ֣י ׀ הֽוֹדִיָּ֡ה'''&quot; (הקו המאונך האחרון הוא פסק דווקא). וכבר תהה ברויאר: &quot;הלגרמיה של וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין דומה לפסק של שַׁבְּתַ֣י ׀ הֽוֹדִיָּ֡ה שבאותו פסוק... אין אנחנו יודעים, על שום מה נשתנו שני השמות הסמוכים לפזר; שהאחד מוטעם בלגרמיה וחברו במונח לפני פסק.&quot;{{הערה|טעמי המקרא, ו.12 (עמ' 141).}} למרות התמיהה יש סימן מובהק שב&quot;וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין&quot; מדובר על מונח לגרמיה, והוא טעם המרכא בתיבה &quot;&quot;וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀&quot;; מרכא הוא משרתו של לגרמיה דווקא (ולא משרתו של המונח). אפילו אהרן דותן, שדחה לחלוטין את האפשרות שלגרמיה יבוא בתחום פזר באף מקום, ועל עדות המסורה לשני המקומות כתב &quot;ודאי שיבוש הוא&quot;,{{הערה|דותן קיבל את דעתו של ויקס בנושא הזה ([https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/120/mode/1up עמ' 120 הערה 6]).}} נימק את עמדתו כך: &quot;ואף ממשרתיו של מונח לגרמיה מוכרע הדבר. בידוע שמשרתו מירכא, אך לפני מונח ופסק שאינם לגרמיה לא יימצא מירכא לעולם.&quot;{{הערה|ספר דקדוק הטעמים לר' אהרן בן משה בן אשר, חלק ב: הפירוש והניתוח, שער ט&quot;ז, עמ' 246.}} אך הקו תחת האות רי&quot;ש בתיבה &quot;וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀&quot; נוטה במקצת לצד שמאל בכתי&quot;ל וב[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File%3ATanakh-Sassoon1053-24-Ezra.pdf&amp;page=19 כתי&quot;ש1], כדין מרכא, וכך הכריע דותן בעצמו במהדורות של המקרא שהוציא לאור.{{הערה|לשתי מהדורותיו של דותן ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|ביבליוגרפיה]]; וראו עוד ייבין, כז.2 (עמ' 231) על פסוק זה: &quot;ושמא הכוונה בדוגמה זו להטעמת מרכא עם הלגרמיה בתיבתו.&quot;}} לגבי [[דניאל ג/טעמים#ג ב|הפסוק בדניאל]] שבו יש לגרמיה לפני פזר, ברויאר הראה שעל פי הפסוקים המקבילים שיש בהם טעם מפסיק ([[דניאל ג/טעמים#ג ג|דניאל ג,ג]] &quot;מִֽתְכַּנְּשִׁ֡ין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א&quot;; [[דניאל ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] &quot;וּ֠מִֽתְכַּנְּשִׁ֠ין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֞א&quot;), הלגרמיה רומז לפזר שהיה ראוי לבוא במקום המונח.{{הערה|טעמי המקרא, ו.12 (עמ' 141).}} בנוסף, יש לזכור שבשני הפסוקים יש ציון מפורש של &quot;לגרמיה&quot; בכתי&quot;ל, ושניהם נעדרים מרשימת הפסק שבו.

ייתכן שבמקור לא היה הבדל מובהק בין לגרמיה ופסק, שהרי שניהם באים להורות על הפסקה כלשהי ויש סימן אחד לשניהם (הקו המאונך). היידנהיים כבר הציע שלגרמיה נחשב סוג של פסק בעיני חכמי המסורה ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n57/mode/1up משפטי הטעמים ל&quot;א ע&quot;ב]): &quot;בעבור שהלגרמיה הוא המפסיק בין המונח והטעם שאחריו, לכן לא נמנע החכם להכניסו בביאור הפסק.&quot; דותן דחה את דעתו, אך בכל זאת הציע דבר דומה. על הדברים ב&quot;ביאור הפסק&quot;, המציעים מטרה '''משותפת''' לדוגמאות של לגרמיה ופסק כאחד, דהיינו &quot;להפריד בין הטעמים שיהיו מופרדים איש מאחיו ולא נצמדים&quot;, כתב:

:אכן זהו תפקידו של הפָסק בין שהוא בא אחרי מונח בתחום הרביע והופך אותו לטעם מפסיק – מונח לגרמיה, ובין שהוא בא אחרי מונח בתחום פזר וגורם להפסקה שכוחה ככוח טעם מפסיק; וממונח בתחום פזר רשאים אנו ללמוד גזרה שווה אף על פסק שאחרי כל משרת אחר ובכל תחום...

:בכל זאת יש מקום לפשפש בניצניה של תפיסה זו, שאי אפשר היה לה שתצמח על קרקעה של מערכת המושגים המקובלת (שהיא גם היחידה הידועה לנו), שבה מונח לגרמיה ופסק הם עניינים רחוקים זה מזה תכלית ריחוק – פסק אינו שייך כלל למערכת הטעמים – ודבר אין להם זה עם זה מלבד שיתוף הסימן. וסימן הפָסק '''לבדו''' בוודאי אינו סימן טעם, סימן מוסיקאלי, אלא סימן פיסוק בלבד. עצם העובדה, ששניהם נכרכו כאן ביחד, ושמונח לגרמיה הוכלל בקטגוריה של פסק, מניחה מקום לסברה שלכתחילה לא היה הבדל מהותי בין השניים, ושלא תמיד היה מונח לגרמיה נחשב טעם עצמאי במערכת הטעמים. רישומיה של אותה תקופת בראשית בהתהוות מערכת הטעמים עדיין ניכרים…

ברויאר הדגיש את הדמיון הרב בין פסק לבין לגרמיה הבא ביחידה פשוטה בת שתי תיבות:{{הערה|טעמי המקרא, ד.20 (עמ' 119). וראו גם ייבין, המסורה למקרא, פרק תשיעי 307 (עמ' 179).}}

:ברוב המקומות, שיש בהם לגרמיה סמוך לרביע, פזר או קדמא, הרי זה מסתבר, שהלגרמיה איננו אלא תחליף של משרת ופסק. ולפיכך בכל המקומות שלגרמיה סמוך בהם לרביע או לפזר, היה זה מתקבל על הדעת לומר, שאין זה לגרמיה כלל, אלא זהו מונח שלפני פסק; שהרי מונח משמש כמשרתם הרגיל של רביע ופזר. אולם המסורה תפסה את כל המונחים האלה כלגרמיה, ולפיכך לא מנתה אותם ברשימת הפסקים. וכן מסרו הקדמונים (משפה&quot;ט ז, ע&quot;ב): ולעולם לא תמצא פסק לפני רביע, כי אם במקום אחד במקרא והוא כֹּה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל ׀ ה֗' בּוֹרֵ֤א הַשָּׁמַ֙יִם֙ ([[ישעיהו מב/טעמים#מב ה|יש' מב, ה]]). ומכאן, שכל התופעה שנידונה לעיל, 17,{{הערה|שם קובע ברויאר ש&quot;יחידה פשוטה המסתיימת ברביע מתחלקת לעתים קרובותת על ידי לגרמיה – אפילו שתי תיבותיה קצרות.&quot;}} נשענת רק על עדות המסורה, ולא על נוסח הטעמים שבמקרא גופו.{{הערה|בסוף סעיף ד.20 (עמ' 119) מציע ברויאר שגם מנוסח הטעמים באמ&quot;ת ניתן להוכיח שהטעם ביחידה פשוטה הוא לגרמיה ולא פסק.}}

יוצא לנו שהמסורה מעידה במפורש על לגרמיה בפסוקים רבים שנראה שיש בהם פסק. אבל ייתכן שמלכתחילה לא היה הבדל מהותי ביניהם, ולמעשה הרבה מקרים של לגרמיה הם בעצם תחליף של משרת ופסק.

'''ד. דרך הסימון של &quot;פָּסֵק&quot; ושל &quot;לְגַרְמֵיהּ&quot; במהדורתנו:''' יש רק תו אחד ביוניקוד בשביל &quot;פָּסֵק&quot; ובשביל &quot;לְגַרְמֵיהּ&quot; כאחד, למרות שמשמעותם שונה. אבל בגלל המנהג המקובל (בכל הדפוסים והמהדורות) לסמן את הקו המאונך רק לאחר רווח בסוף התיבה, ניתן בקלות ובלי סרבול מיותר לעשות הבחנה בעיצובם על ידי השימוש באחת משתי תבניות שונות בסוף כל תיבה מתאימה:
#'''[[תבנית:מ:לגרמיה]]:''' תבנית זו יוצרת קו מודגש של &quot;לגרמיה&quot; לאחר רווח מיוחד קצר (&lt;code&gt;&amp;amp;thinsp;&lt;/code&gt;),{{הערה|למידע טכני על התו של רווח מיוחד זה, ושל רווחים אחרים ביוניקוד, ראו [[W:EN:Space_(punctuation)#Space_characters_and_digital_typography|כאן]].}} ולאחר הקו רווח רגיל (&amp;thinsp;'''׀''' ). קו הלגרמיה מהווה חלק מטעם מפסיק של תיבה, ואינו קשור לתיבה הבאה. הוא בא לציין שאין כאן מונח רגיל (טעם מחבר) אלא מונח שהוא טעם מפסיק (&quot;לגרמיה&quot;).
#'''[[תבנית:מ:פסק]]:''' תבנית זו יוצרת קו מוקטן של פסק בצבע אפור בתוך שני רווחים מיוחדים וקצרים (&lt;code&gt;&amp;amp;thinsp;&lt;/code&gt;) לפניו ולאחריו (&amp;thinsp;{{קק|{{צבע גופן|אפור|׀}}}}&amp;thinsp;). קו פסק בא להבחין הבחנה קלה בלבד בין שתי תיבות המחוברות בטעם מחבר כדי להזכיר לקורא להבחין ביניהם, ואינו אמור להפריע לרצף של הטעמים בקריאה. הפסק כשלעצמו אינו טעם, והוא בא בדרך כלל בין שתי תיבות דומות או מסיבות אחרות.

'''ה. פסק ולגרמיה בספרי אמ&quot;ת:''' בספרי אמ&quot;ת יש שני טעמים של לגרמיה: &quot;אָזְלָא לְגַרְמֵיהּ&quot; ו&quot;מַהְפָּךְ לְגַרְמֵיהּ&quot;.{{הערה|לסיכום של הכללים לשתי הצורות של לגרמיה בספרי אמ&quot;ת ראו ייבין, המסורה למקרא, 333 (עמ' 197).}} הקו המאונך הבא אחרי הטעמים אזלא ומהפך כדי לציין לגרמיה, הוא לעתים תחליפו של משרת שיש לאחריו פסק, ויש בו דמיון ללגרמיה בכ&quot;א הספרים הבא בסמיכות לרביע.{{הערה|על לגרמיה מהסוג הזה בספרי אמ&quot;ת ראו ברויאר, טעמי המקרא, יד.2 (עמ' 321).}}

ההבחנה בין &quot;פסק&quot; ו&quot;לגרמיה&quot; בספרי אמ&quot;ת נבדקה מול [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n641/mode/1up?view=theater רשימת הלגרמיה] של גינצבורג{{הערה|למקורותיה של רשימת הלגרמיה של גינצבורג בספרי אמ&quot;ת ראו [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/438/mode/1up?view=theater כאן].}} ובעיקר מול [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n654/mode/1up?view=theater רשימת הפסק] שלו, המבוססת לא רק על הערות בכתבי־יד אלא גם על רשימות מסורה מובהקות.{{הערה|למקורותיה של רשימת הפסק של גינצבורג בספרי אמ&quot;ת ראו [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/445/mode/1up?view=theater כאן].}} אך יש מספר פריטים של מהפך לגרמיה ואזלא לגרמיה הנמצאים ברשימת הפסק שלו, ואותם סימנו כלגרמיה; רובם נמצאים גם כן ברשימת הלגרמיה.{{הערה|מהפך לגרמיה ואזלא לגרמיה נמצאים ברשימת הפסק במקומות הבאים: '''תהלים''' ט,יז; יח,נ (כנראה שהכוונה לא הייתה ל&quot;עַל־כֵּ֤ן ׀ אוֹדְךָ֖&quot; אלא ל&quot;בַגּוֹיִ֥ם ׀ יְהֹוָ֑ה&quot;); לז,ז; נ,א; נה,כ (שְׁמַ֤ע ׀ אֵ֨ל ׀ וְֽיַעֲנֵם֮ - השני נמצא ברשימת הלגרמיה); סח,לו; עב,יט; פד,ד; קי,ד; קיז,ב; קיח,כז; '''איוב''' ז,כ.}} ובמקומות אחרים יש קו מאונך של פסק בכתר ארם צובה שאינו מובא ברשימת הפסק, רובם אחרי התיבה &quot;לַמְנַצֵּ֬חַ ׀&quot; בכותרות של מזמורים.{{הערה|על הקו המאונך של תיבת &quot;לַמְנַצֵּ֬חַ ׀&quot; בטעם עילוי ראו ברויאר, טעמי המקרא, יד.3, סוף עמ' 321. קו מאונך של פסק בכתר שאינו מובא ברשימת הפסק של גינצבורג נמצא במקומות הבאים: '''תהלים''' לו,א; מד,א; מז,א; מט,א; נה,כד; סא,א; סט,א; פא,א; פה,א; צב,י. רק בשני מקומות חסר קו מאונך של פסק בכתר לעומת רשימתו של גינצבורג: '''תהלים''' פו,א; '''משלי''' ד,ז.}}

'''ו. הקו המאונך אחרי שלשלת:''' גם את הקו המאונך של הטעם המפסיק &quot;שלשלת&quot; (בכ&quot;א הספרים) ומקבילו &quot;שלשלת גדולה&quot; (בספרי אמ&quot;ת) עיצבנו בעיצוב של לגרמיה. על הקו הזה כתב ברויאר: &quot;אחרי תיבת שלשלת יש תמיד קו דמוי פָּסֵק, כגון: וַיֹּאמַ֓ר ׀ (בר' כד, יב). קו זה בא להבדיל בין שלשלת גדולה המפסיק לבין שלשלת קטנה המשרת. שני הטעמים האלה מצויים באמ&quot;ת, והם שוים בצורתם; משום כך היה צורך להבדיל ביניהם באמ&quot;ת. משם הועבר הקו גם אל כ&quot;א ספרים, אף על פי ששלשלת מצויה בהם רק כטעם מפסיק.&quot;{{הערה|טעמי המקרא, א.26.ב (עמ' 18-19). במקום אחד רשם גינצבורג את הקו של שלשלת גדולה כפסק (תהלים פט,ג).}}

===הניקוד בתיבת &quot;ירושלם&quot;===

בתיבת &quot;ירושלם&quot; (חסרת-יו&quot;ד) במהדורתנו השתמשנו בתבנית מיוחדת: '''[[תבנית:מ:ירושלם|מ:ירושלם]]'''. תבנית זו מכניסה את התָו המיוחד [https://en.wikipedia.org/wiki/Combining_grapheme_joiner CGJ] לתוך התיבה באופן אוטומטי, כדי שהניקוד והטעמים יופיעו כראוי בתצוגה. בתיבת &quot;ירושלם&quot; יש צורך להציג את הניקוד ואת הטעם של האות למ&quot;ד, ביחד עם החיריק של אות יו&quot;ד החסרה, אך הם מתנגשים בתצוגה. השימוש בתָו המיוחד CGJ (לפני החיריק של היו&quot;ד החסרה) מונע את ההתנגשות הזאת.

'''לדוגמה:''' [[ישעיהו מד/טעמים#מד כו|ישעיהו מד,כו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כח|כח]].

בצורה החריגה והנדירה &quot;יְרוּשָׁלַ֛[יְ]מָה&quot; השתמשנו בתבנית דומה: '''[[תבנית:מ:ירושלמה|מ:ירושלמה]]''' ([[מלכים א י/טעמים#י ב|מל&quot;א י,ב]]; [[מלכים ב ט/טעמים#ט כח|מל&quot;ב ט,כח]]; [[ישעיהו לו/טעמים#לו ב|ישעיהו לו,ב]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ג|יחזקאל ח,ג]]).

===חטפים באותיות לא גרוניות===

בחלק מכתבי־היד והדפוסים, אנחנו מוצאים לעתים קרובות חטף באות לא גרונית, הבא במקום שווא פשוט, ואילו החטף נכתב כדי להורות על הנעת השווא בלבד. החטפים האלה לא נכתבו בעקביות, אלא הם סימן של רשות עבור המסרן. הרב ברויאר הכריע בנושא זה לפי שיטת ה&quot;מנחת שי&quot;,{{הערה|ראו מנחת שי על בראשית (יב, ג) שהרב ברויאר ציטט אותו פעמים רבות בהקדמות למהדורותיו: &quot;ואנכי לא ידעתי איזה יכשר הזה או זה, או אם שניהם טובים. ואני בתומי אלך בדרך הספרים שהם כולם בשוא לבד; והמדקדק לקרותן כהוגן תבוא עליו ברכה.&quot; דברי המנחת שי אינם מבטלים את האפשרות שיש בסימון החטפים משמעות מובהקת במסורה, אלא להפך: &quot;המדקדק לקרותן כהוגן תבוא עליו ברכה&quot;. אבל דבריו רומזים אל בעיה עמוקה יותר, דהיינו שחוסר הבהירות והעקביות בעניין זה בכתבי־היד ובדפוסים, עד כדי כך שאי אפשר להכריע לטובתה של אף גירסה אלא יש לכתוב &quot;כולם בשוא&quot; בתמימות, נובע מהעובדה הפשוטה שאין לסימון החטפים באותיות לא גרוניות משמעות מובנת לפי שיטת ההגיה של הסופרים והמהדירים.}} והפך את החטפים האלה שבכתבי־היד לשוואים פשוטים.{{הערה|ברוב מכריע של המקומות מדובר על חטף פתח באות לא גרונית, שהרב ברויאר הפך אותו לשווא במהדורותיו. לעתים מדובר על שווא במקום חטף קמץ (שלאחריה אות גרונית); ראו על כך בהערה בסוף תת-הסעיף הזה. לעתים רחוקות מדובר על תופעה ייחודית בכתר שאין כמעט כדוגמתה בכתבי־היד האחרים, דהיינו שווא שיבוא במקום חטף חיריק (!) בחמישה מקומות בכתר ([[מלכים א יז/טעמים#יז יא|מל&quot;א יז,יא]]; [[תהלים יד/טעמים#יד א|תהלים יד,א]] (פעמיים); [[תהלים נג/טעמים#נג ב|תהלים נג,ב]] (פעמיים); עליהן נציין במקומן בתיעוד הנוסח, ולהסבר של התופעה ראו ייבין, ב.6 (עמ' 21). בנוסף חשוב לציין שכלל התיבות שיש בהן חטף באות לא גרונית הן הרוב המכריע של התיבות המובאות ברשימות &quot;נוסח כתב היד&quot; שבסוף כל אחת ממהדורות ברויאר. רשימות אלו מהוות תיעוד אובייקטיבי וכמעט מלא לתופעה זו בכל המקרא. אבל הן לא מושלמות, ולפעמים נשמטה תיבה אף מעינו הבוחנת של הרב ברויאר; לדוגמה ראו את התיבה &quot;וִיבֹקֲק֖וּ&quot; ([[ירמיהו נא/טעמים#נא ב|ירמיהו נא,ב]]).}} הוא עשה זאת, לדבריו, כיוון שסימון החטפים הוא רק מנהג ולא חובה, ועוד כדי להסיר תופעה שעלולה להסיח את דעתו של הקורא, ואף להכשיל אותו בקריאתו, בעקבות ההגיה המקובלת ברוב העדות היום (חוץ מהתימנים) שיש בה הבחנה ברורה ובולטת בין &quot;חטף&quot; לבין &quot;שווא&quot;.

על ההחלטה הזו של הרב ברויאר מתחו ביקורת מפורטת במבוא ל&quot;מקראות גדולות הכתר&quot;, בה טענו שסימון החטפים באותיות לא גרוניות היא שיטה מובהקת בכתר ע&quot;פ כללי מסורה ברורים, ושיש לה אף אחיזה בחלק מהדפוסים החשובים. ברור שהמדיניות במהדורתם לפי מגמתם המוצהרת חייבת להיות סימון מלא של החטפים בעקביות, בדיוק כפי שהם מופיעים בכתר, ושיחזור מלא לפי שיטת הכתר במקומות שהוא לא קיים.{{הערה|אמנם אין במקראות גדולות הכתר ביצוע מלא ועקבי למדיניות זו, כי יש לא מעט מקומות שבהם מוצאים בכתר חטף באות לא גרונית, ואילו במהדורתם מופיע שוא. בדרך כלל ציינו את המקומות האלה בתיעוד הנוסח במהדורתנו. ראו לדוגמה: &quot;וּֽתֲבֻקְשִׁ֗י&quot; ([[יחזקאל כו/טעמים#כו כא|יחזקאל כו,כא]], במג&quot;ה &quot;וּֽתְבֻקְשִׁ֗י&quot;); &quot;כָּלֲל֖וּ&quot; ([[יחזקאל כז/טעמים#כז ג|שם כז,ג]], במג&quot;ה &quot;כָּלְל֖וּ&quot;); ויש עוד כמה דוגמאות שם בפרק כ&quot;ז. בדוגמה האחרונה ייתכן שמדובר על טעות בהקלדה בעקבות הביטוי המקביל המופיע אח&quot;כ בשוא: &quot;כָּלֲל֖וּ יָפְיֵֽךְ&quot; בפסוק ג' בחטף, לעומת &quot;כָּלְל֥וּ יָפְיֵֽךְ&quot; בשוא בפסוק י&quot;א. דוגמה זו מדגימה גם תופעה אחרת, דהיינו שבכתר יש כמה דוגמאות מרשימות של תיבות וביטויים החוזרים על עצמם כמה פעמים, לפעמים בחטף ולפעמים בשוא, כך שהרושם הנוצר הוא לא של שיטה עקבית או מובהקת (ויש דוגמאות עוד יותר מרשימות לתופעה זו).}}

לאור ביקורת זו ראוי להביא כאן את דבריו של ישראל ייבין, שבעקבותיו הלך הרב ברויאר בטענתו שלא מדובר על &quot;חובה&quot; במסגרת המסורה:

:בקשר לניקוד חטפים אלה נראית לי בכללה סברת דותן, שעיקר כוונת בעלי המסורה ומחברי הכללים שבדקדוקי הטעמים בעניין &quot;פתיחת&quot; אות לא גרונית היתה שיש לבטא אות זו בתנועת a חטופה (וכיוצא בזה בשאר התנועות), ולא התכוונו לומר שמן החובה גם לנקדהּ בחטף. וזה בעיקר משום שגם ב-''א'' גופו, שאין כמותו בין כתבי־היד העתיקים המרבה בניקוד חטפים, אין שיטת ניקוד זו עקיבה לחלוטין, וכן משום שכתבי־היד הקרובים ל-''א'', שבעניינים אחרים של ניקוד וטעמים אינם שונים ממנו הרבה, בעניין זה של ניקוד חטף באותיות לא גרוניות אין כמעט אחד בהם ששיטתו ממש כשיטת ''א''. נראה לי אפוא, שאף על פי שהכללים המקובלים הורו רק באילו מקרים יש לבטא שואים מסוימים כשואים נעים (בתנועות חטופות), מנקד ''א'', שנטייתו לפרט בניקוד, סימן באותם מקומות חטף ממש, כדי למנוע טעות וצורך לחזור מידי פעם אצל הכללים.{{הערה|ייבין, כתר, סיכום.3 עמ' 377).}}

אם כן, קיבל הרב ברויאר את דעתו של ייבין שסימון החטף באות לא גרונית הוא לא חובה אלא מנהג של רשות. כבר ראינו [[#שני ערכים מנוגדים בתוך מהדורת ברויאר|למעלה]] שקרה דבר דומה גם לגבי הסימון הכפול לפשטא, ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#סימון הגעיה (המתג)|בפרק הבא]] נראה שזה נכון אף לגבי סימון הגעיות (עוד נושא שבמבוא ל&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; כתבו לגביו על הרב ברויאר ביקורת מפורטת). בכל התופעות הללו ובדומיהן אין עקביות גמורה בתוך הכתר עצמו (לעומת השיטתיות הגמורה והדיוק המרבי לגבי תופעות אחרות), וקיים גם מגוון של רמות יישום בכתבי־היד הקרובים לו (לעומת שאר שיטת הניקוד והטעמים שבו כולם כמעט זהים לכתר).

מה שחשוב לענייננו הוא שבכל הנושאים שבהם טען הרב ברויאר בעקבות ייבין שמדובר על עניין של רשות, הוא בחר תמיד באותה שיטה שנראתה בעיניו מתאימה ביותר לקורא. אבל הוא לא הרשה לעצמו להחליט כך בנושאים אחרים שנראו לו כסטייה מנוסח המסורה (כגון בהצגת &quot;קרי וכתיב&quot; או סימון כפול של טעמים). המתח בין רצונו של הרב ברויאר להציע לקוראיו את שיטת המסורה מצד אחד, ובו בזמן להציע להם שיטה נוחה ועקבית לגבי הניקוד והטעמים מצד שני, גרם לו לחפש איזון עדין בין שני הקצוות, איזון שמעצם טבעו אינו עונה לגמרי על אף אחת מהדרישות. וזוהי נקודת העומק בביקורת עליו במבוא ל&quot;מקראות גדולות הכתר&quot;.{{הערה|טענו שם גם טענה עקרונית נוספת: &quot;אין גם מקום לטענתו של הרב ברויאר בדבר זרות ההגיה של החטפים האלה בתקופתנו... קביעתו של נוסח מסוים לפרטי פרטיו נועדה ליצור אחידות בתוך מציאות מגוונת ומשתנה. כל סימני הניקוד של המסורה הטברנית משקפים לאמיתו של דבר מנהג הגיה מסוים בתקופה שהיו קיימים גם מנהגים אחרים. מנהג זה נבחר על־ידי בעליי המסורה הטברנים כראוי לקיבוע ולהנצחה ולדחות מפניו שאר מנהגים, ומרגע שנתקבלו סימניו כסימני המסורה המוסמכים, הם היו אמורים להתקיים כ'נוסח המסורה' בכל מסגרת הגיה, בין שהיא תואמת את הסימנים ובין שאינה תואמת אותם...&quot; (עמ' 66*). כלומר: על ההגיה להתאים את עצמה לגמרי אל נוסח המסורה הכתוב, ואין להתאים כלל את סימני ההגיה הכתובים לצורכי ההגיה בפועל. תיאור זה נכון לרוב לגבי התפשטותו של נוסח המסורה ברחבי התפוצות, אמנם נראה שיש בהקצנתו קביעה אידאולוגית יותר מאשר טענה היסטורית. כי התיאור המוקצן מתעלם מכמה תופעות: (א) הגיוון שבכתבי־היד בנושא הזה, גיוון שבולט לעין, ואי־אפשר להסביר אותו רק על ידי ההנחה שלא היה לסופרים מקור אמין להסתמך עליו (בניגוד ברור לשאר כללי הניקוד והטעמים); (ב) מגמות של &quot;הרחבה&quot; ו&quot;שכלול&quot; המוזכרות אצל ייבין, שבהן ניסו אף כתבי־היד הקרובים לכתר, ובוודאי המאוחרים מהם, ליצור עקביות והתאמה בתחום הניקוד והטעמים; (ג) מגמת ההתאמה לצורכי הקורא בדפוסים, ובמיוחד בדורות האחרונים מאז דפוס קורן.}}

'''השיטה בפועל במהדורתנו:''' בניגוד לרב ברויאר ול&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; כאחד, מהדורתנו מיועדת באופן מובהק להיות &quot;תיקון קוראים&quot; (במובן הרחב של הביטוי). הנוסח שבה יהיה מבוסס באופן קפדני על התוצאה המעשית של שיטת המסורה בכתר ארם צובה ביחד עם תיעוד מלא של הנוסח המקורי. אבל נוסח הפנים שבה לא יציג תמיד את נוסח הכתר באופן מכני, כי הוא לא מיועד למומחים בתחום המסורה אלא לקוראים בימינו (המבחינים בין שווא נע לחטף). שיטת העיצוב שבה תשקף אם כן את המגמה הזו בתיעודם המלא, אבל באי-סימונם של החטפים באותיות לא גרוניות בתור חטפים.

יוצא מן הכלל חטף קמץ בכתר שתפקידו מורפולוגי, כגון חטף קמץ הבא להורות על תנועת &quot;o&quot; קצרה בדומה לקמץ קטן (חטוף), בצורות כגון קֳדָשִׁים הבאה בכתר לעתים קרובות במקום קָדָשִׁים (שתי הצורות מופיעות בכמה מקומות בכתר) ובאופן דומה &quot;שׇׁרָשָׁיו&quot;, וכמו כן בשם &quot;מׇרְדֳּכַי&quot; במגילת אסתר.{{הערה|1=אמנם השוו את הניקוד בתיבות שבהן לאחר החטף קמץ באה אות גרונית, כגון קֳהָת (תיבה זו ונגזרותיה באות במקומות רבים בכתר בחטף קמץ, אמנם לפעמים גם בשווא פשוט), שבא במהדורתנו קְהָת בשוא (כמו בהמהדורות ברויאר). על תופעת חטף קמץ לסימון קמץ חטוף (כדי למנוע טעות), ראו ייבין ב.5 (עמ' 19-20). על שווא נע שלפני אות גרונית שנהגה מעין תנועתה (של הגרונית), ראו במאמרו של [http://www.korenpub.com/HE/static/grammar חנן אריאל], עמ' 6.}}

לכן במקום חטף באות לא-גרונית, הבא בכתבי־היד כדי להורות על הנעת השווא, מופיע במהדותרנו שווא פשוט. אמנם גם הוספנו סימן עדין מעל האות, כדי שהקורא ידע שמדובר על שווא נע, וכי בעלי המסורה סימנו את האות הזאת באופן מיוחד כדי למנוע טעות. הנה דוגמה ויזואלית אחת של השיטה (מתוך [[ישעיהו נא/טעמים#נא ב|ישעיהו נא,ב]]):

{{מ:טעמי המקרא}}וַאֲבָרְﬞכֵ֖הוּ{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
מעל האות &quot;ר&quot; בדוגמה הזאת רואים סימן דיאקריטי הנקרא &quot;וריקה&quot; (Varika), תו גראפי מעל האות שנעזרים בו בכתיבת שפת הספרדית-היהודית ([[:W:לאדינו|לאדינו]]).{{הערה|בתור סימן אורתוגרפי (גליף מעל האות) במערכת היוניקוד, סימן הווריקה (U+FB1E) הוא גרסה אחרת של סימן הרפה (U+05BF). במהדורות שונות של סידורי תפילה בעבר, יש שסימנו שווא נא על ידי השימוש בסימן קו הרפה, או בסימן עיגול המסורה, או בטעם הסגול (כולם מעל האות). אך לכל הסימנים האלה יש משמעויות אחרות, ולעתים נחוץ להשתמש בהם למטרותיהן המקוריות בתוך מהדורת מקרא או בפסוקים המובאים בתוך הסידור. לכן עדיף להשתמש בסימן אחר לגמרי, שאינו מתחום המקרא, כדי לסמן שווא נע. סימן הווריקה יכול להיות פתרון טוב בינתיים, עד שמערכת היוניקוד תתמוך בסימן מיוחד עבור &quot;שווא נע&quot;.}} יש רשימות מלאות של כל התיבות מהסוג הזה ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|תורה]]''' וב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: חטפים באותיות לא גרוניות|ספרי הנביאים והכתובים]]'''.

===מתיגת הזקף===

מתיגת הזקף הקטון תהיה לגמרי על פי שיטת הכתר (ראו [[#דוגמת מתיגת הזקף|לעיל]]) אף במקומות שהכתר לא קיים. במקומות האלה נציין בתיעוד הנוסח את &quot;שיטת-א&quot; כמקור, הואיל ומדובר על שיטה מובהקת ועקבית, ונציין בצידו את כתבי־היד שיש בהם מתיגה כמו שיטת הכתר במקום ההוא (ואת הדפוסים הסטנדרטיים אם יש בהם מתיגה דומה), וכמו כן את כתבי־היד שיש בהם מתיגה במקום אחר או שאין בהם מתיגה.{{הערה|יצוין שברוב המקומות יש כתבי־יד כאלה, והדפוסים הנפוצים קרובים לכתר בנושא הזה עוד יותר מכתבי־יד (בניגוד למה שכתבו במבוא ל&quot;מקראות גדולות הכתר&quot;); וראו על כך [[#דוגמת מתיגת הזקף|לעיל]].}} במקומות שהכתר קיים בהם, נביא את מתיגת הזקף כמו שהיא מופיעה בו ללא סטייה ובלי הערת נוסח.

===נקודה בוי&quot;ו עיצורית===

בכתר ובחלק מכתבי־היד הקרובים לו, אנחנו מוצאים לעתים נקודה בוי&quot;ו עיצורית שלאחריה שורוק, כגון: &quot;וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ&quot; ([[דברים כט/טעמים#כט כה|דברים כט,כה]]). נקודה כזו נכתבת ללא עקביות במיעוט של המקומות (ואף נמחקה באחדים מהם בכתי&quot;ל), והיא לא נמצאת בדפוסים. נקודה זו איננה דגש: &quot;כאשר באה ו עיצורית ואחריה תנועת u (היינו: wu), מסומנת לפעמים נקודה בו', כעין שורק. סימון זה תכליתו, כנראה, להורות שבמקרה זה הו' מבוטאת כתנועה ממש (היינו: uu); שהרי העיצור ו נֶהגה בדרך כלל כחצי תנועה, וכשבאה אחריו תנועת u, שהיא מסוגו, מתקרבת הגייתו להגיית תנועה ממש.&quot;{{הערה|על הנושא ועל הנתונים של התופעה בכתבי־היד ראו ייבין, ה.8-12, עמ' 64-66; הציטוט שם בעמ' 64.}} במהדורתנו נשמיט את הנקודה הזו, שיש בה כדי לבלבל את הקורא ולהסיח את דעתו. אבל נביא את גירסת כתב־היד (כתי&quot;א או כתי&quot;ל) בתיעוד הנוסח.

יצויין שלא רק הרב ברויאר אלא גם אהרן דותן הוריד את הנקודה הזו במהדורותיו ע&quot;פ כתי&quot;ל, ולמרות החלטה זו שיבחו אותו מהדירי &quot;מקראות גדולות הכתר&quot; על כך שהוא היה נאמן לכתי&quot;ל.

===מרכא בתיבת תביר===

במהדורתנו נסמן מרכא בתיבת תביר בעקביות לפי כללי המסורה ובהתאם לשיטת הכתר.{{הערה|ראו ייבין, כד.2-4, עמ' 217-218. בהקלדת וסטמינסטר היו במקור סימנים של מרכא בתיבת תביר לרוב. אבל החל מגירסה 4.14 הפכו אותם לגעיות כי כך יש לקרוא את כתי&quot;ל לדעתם. ולכן רשימת השינויים בהקלדת וסטמינסטר [http://tanach.us/Supplements/Differences-412-414.xml בין גירסה 4.12 ל-4.14] מהווה רשימה טובה (אבל לא מושלמת) לתופעה זו במקרא. על פי רשימה זו כבר נעשו תיקונים במהדורתנו בכל החלקים של המקרא החסרים בכתר והמבוססים על הקלדת כתי&quot;ל. אולם עדיין ייתכן שיש מקומות חריגים שעדיין דורשים תיקון. (יצויין שבדיקה זו הכילה בפועל את בדיקת כל השינויים מגירסה 4.10 והלאה; עיון בגירסאות הקודמות לגירסה 4.10 מראה שאין בהן שינויים רלוונטיים למהדורתנו.)}}

'''שיר השירים:''' גם בשלושת המקומות המקבילים בשיר השירים שיש בהם אולי מרכא בתיבת תביר למרות משרת הדרגא שלפניו ([[שיר השירים ב/טעמים#ב ז|ב,ז]]; [[שיר השירים ג/טעמים#ג ה|ג,ה]]; [[שיר השירים ח/טעמים#ח ד|ח,ד]]), נסמן מרכא בעקביות בהתאם לחריגים המצויינים בספרות המסורה. וזה למרות שכתי&quot;א ובכתי&quot;ל לא ברור כלל שבכל המקומות האלה כוונת הסופר באמת למרכא ולא לגעיה.{{הערה|לפרטים ראו ייבין, כד.4, עמ' 218, ובתיעוד הנוסח על [[שיר השירים ב/טעמים#ב ז|שה&quot;ש ב,ז]].}} להשוואה של הנתונים בכתבי־היד בשלושת המקומות ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מגילת שיר השירים עד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; (ג,יא)|כאן]].

===עקביות במקפים===

&quot;המקף מורה, כידוע, על כך, שהתיבה שהוא מסומן אחריה אין בה טעם עצמי והיא נקראת בטעמה של התיבה שאחריה.&quot;{{הערה|ייבין, כט.2 עמ' 235. המידע בנושא זה כאן מבוסס על מה שמובא שם, וגם ב-כט.3 עמ' 235-236.}} אבל מצויים כ-50 מקומות בכתר ארם צובה (מתוך אלפים רבים) שבהם '''לא נכתב''' מקף לאחר תיבה הראויה לכך (כנראה לא מתוך טעות אלא בגלל שסבר הסופר שאין מקום לטעות, מכיוון שאין סימן של טעם בתיבה ולכן ברור לקורא שהיא מוקפת). כמו כן יש סוגים של צירופי תיבות, ובעיקר אלו שבהם יש בתיבה הראשונה געיה אחר הטעם, שבהם '''נכתב''' לפעמים מקף אחרי תיבה המוטעמת במשרת.{{הערה|אין בזה עקביות גמורה בכתר. ראו לדוגמה את הצירוף &quot;וְנֹ֥גַֽהּ־ל֖וֹ&quot; ב[[יחזקאל א/טעמים#א ד|יחזקאל א,ד]], והשוו שם לפסוק כ&quot;ז.}}

במהדורתנו המיועדת להיות &quot;תיקון קוראים&quot; נסמן את המקף בעקביות בכל תיבה הראויה לכך, ואת המקף החסר בכתר נציין בהערות הנוסח.

לגבי מקף בתיבת משרת הנמצא בכתר, יש מקומות שהקריאה בהם פשוטה; בתיבות אלו נשמיט את המקף כדי לא להסיח את דעתו של הקורא (ואת המקף שבכתר נציין בהערת נוסח). לדוגמה: בסוף הפסוק [[דברי הימים א יח/טעמים#יח יז|דה&quot;א יח,יז]] יופיע &quot;לְיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ&quot; במקום &quot;לְיַ֥ד־הַמֶּֽלֶךְ&quot; ([[דברי הימים א יח/טעמים#יח יז|דה&quot;א יח,יז]]).{{הערה|כך מקובל בדפוסים, שבהם אין מקף בתיבת משרת; וכך גם עשה הרב ברויאר בכל מקום שמצא מקף בתיבת משרת בכתבי־היד, ובעקבותיו במהדורות &quot;סימנים&quot; ומכון ממרא.}} רשימת המקומות שבהם השמטנו מקף בתיבת משרת בכ&quot;א הספרים: [[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|ישעיהו נט,יט]] (א?=ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה); [[ירמיהו מב/טעמים#מב ב|ירמיהו מב,ב]] (א?=כִּֽי־נִשְׁאַ֤רְנֽוּ־מְעַט֙);{{הערה|למרות שדוגמה זו דומה לרשימה הבאה, במקרה הזה המקף השני לא קיים בוודאות, ואולי ייתכן שנמחק.}} [[מיכה ה/טעמים#ה ב|מיכה ה,ב]] (א=עַל־בְּנֵ֥י־יִשְׂרָאֵֽל); [[זכריה ח/טעמים#ח ג|זכריה ח,ג]] (ל=עִ֣יר־הָֽאֱמֶ֔ת); [[דברי הימים א טז/טעמים#טז ט|דה&quot;א טז,ט]] (א?=שִׁ֤ירוּ־לוֹ֙); [[דברי הימים א יח/טעמים#יח יז|דה&quot;א יח,יז]] (א=לְיַ֥ד־הַמֶּֽלֶךְ); [[דברי הימים ב יא/טעמים#יא כג|דה&quot;ב יא,כג]] (א?=הֲמ֥וֹן־נָשִֽׁים). ובספרי אמ&quot;ת: [[איוב כג/טעמים#כג ה|איוב כג,ה]] (א?=מַה־יֹּ֥אמַר־לִֽי); [[איוב מא/טעמים#מא כב|איוב מא,כב]] (א?=חַדּ֣וּדֵי־חָ֑רֶשׂ).

אך יש תיבות שהקריאה בהן יותר מורכבת: יש בהן געיה לתיקון הקריאה, ולעתים הן מוקפות בכתר.{{הערה|ראו ייבין, כתר, יט.15-18 (עמ' 186-187).}} במקומות האלה ייתכן שהמקף המסומן בכתר יעזור לקורא, לדוגמה: &quot;וָ֥אֶתֵּֽן־נֶ֙זֶם֙&quot; ([[יחזקאל טז/טעמים#טז יב|יחזקאל טז,יב]]). להלן רשימה של כל המקומות בכ&quot;א הספרים שבהם מופיע מקף בתיבת משרת בכתר ובמהדורתנו: [[שופטים ח/טעמים#ח י|שופטים ח,י]] (א=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב); [[שופטים כ/טעמים#כ ב|שופטים כ,ב]] (א=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב); [[שופטים כ/טעמים#כ לה|שופטים כ,לה]] (א=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב); [[שמואל ב ז/טעמים#ז ט|שמ&quot;ב ז,ט]] (א=וְעָשִׂ֤תִֽי־לְךָ֙); [[ישעיהו מ/טעמים#מ ז|ישעיהו מ,ז]] (א=נָ֣בֵֽל־צִ֔יץ); [[ישעיהו נט/טעמים#נט טז|ישעיהו נט,טז]] (א=וַתּ֤וֹשַֽׁע־לוֹ֙); [[ישעיהו סג/טעמים#סג ה|ישעיהו סג,ה]] (א=וַתּ֤וֹשַֽׁע־לִי֙); [[ישעיהו סו/טעמים#סו ח|ישעיהו סו,ח]] (א=אִם־יִוָּ֥לֵֽד־גּ֖וֹי); [[יחזקאל א/טעמים#א ד|יחזקאל א,ד]] (א=וְנֹ֥גַֽהּ־ל֖וֹ); [[יחזקאל טז/טעמים#טז יב|יחזקאל טז,יב]] (א=וָ֥אֶתֵּֽן־נֶ֙זֶם֙); [[דברי הימים א כא/טעמים#כא ה|דה&quot;א כא,ה]] (א=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב); [[דברי הימים ב ח/טעמים#ח יא|דה&quot;ב ח,יא]] (א=אֲשֶׁר־בָּ֥אָֽה־אֲלֵיהֶ֖ם); [[דברי הימים ב יד/טעמים#יד ו|דה&quot;ב יד,ו]] (א=וַיָּ֥נַֽח־לָ֖נוּ). ובספרי אמ&quot;ת: [[תהלים יב/טעמים#יב ו|תהלים יב,ו]] (א=יָפִ֥יחַֽ־לֽוֹ); (ק13,גסטר1=כִּ֘י חָ֥פֵֽץ־בִּֽי׃) [[תהלים יח/טעמים#יח כ|תהלים יח,כ]];{{הערה|שם=כי חפץ בי או בו|יש כאן תופעה נדירה בשני מקומות בלבד: &quot;כִּ֘י '''חָ֥פֵֽץ''' בִּֽי&quot; ([[תהלים יח/טעמים#יח כ|תהלים יח,כ]]) ו&quot;כִּ֘י '''חָ֥פֵֽץ''' בּֽוֹ&quot; ([[תהלים כב/טעמים#כב ט|כב,ט]]). בשני המקומות נמסרה הסכמה שגם לפי בן־אשר יש צינורית בתיבת &quot;כִּי&quot; הבאה לפני תיבה שטעמה בראשה והיא משרתת לסילוק (ולכן התיבה &quot;כִּי&quot; ראויה להקפה כי [[#צינורית|צינורית היא טעם משני]], אך המקף נשמט ממנה בפועל ולא נכתב). בשאר כל המקומות תיבת &quot;כִּי&quot; מוקפת לפי בן־אשר (ואין בה שום טעם), ואילו לפי בן־נפתלי היא מוטעמת תמיד בצינורית. וראו ייבין מב.2 (עמ' 285-286). בנוסף לכך, למרות הגעיה בתיבה &quot;חָ֥פֵֽץ&quot;, לא נראה שמדובר על [[#ד. תיבה הראויה להיות מוקפת: טעם בראש התיבה בהברה בלתי־מוטעמת|מרכא משני ובתיבה שהטעם העיקרי נשמט ממנה והגעיה נכתבה במקומו]], כי מרכא היא טעם משרת רגיל לפני סילוק. נראה אם כן שנכתבה הגעיה לתיקון הקריאה, ואם כן גם &quot;חָ֥פֵֽץ&quot; ראויה להקפה. לפרטים נוספים ראו ייבין: בחלק מכתבי־היד התיבה &quot;כִּ֘י&quot; או התיבה &quot;חָ֥פֵֽץ&quot; מוקפת בפועל, או שתיהן כאחת, לפי הנתונים המובאים שם. ויש להוסיף על הנתונים שהביא שגם בכתי&quot;ק13 ובכתב־יד גסטר הראשונה [https://ihbmr.com/manuscripts/?pageId=3963&amp;manuscript=G&amp;panX=0.277050760812639&amp;panY=0.5551366584378234&amp;zoom=3.4314471375443367&amp;fullscreen=true כאן] ו[https://ihbmr.com/manuscripts/?pageId=3967&amp;manuscript=G&amp;panX=0.6999221067291568&amp;panY=0.644316116311837&amp;zoom=4.933285037306152&amp;fullscreen=true כאן] התיבה &quot;חָ֥פֵֽץ&quot; מוקפת במקום השני. כתר ארם צובה לא שרד בשני המקומות, וחבל על דאבדין.}} [[תהלים כב/טעמים#כב ט|תהלים כב,ט]] (ק13,גסטר1=כִּ֘י חָ֥פֵֽץ־בּֽוֹ׃);{{הערה|שם=כי חפץ בי או בו}} [[תהלים סו/טעמים#סו יב|תהלים סו,יב]] (א=הִרְכַּ֥בְתָּֽ); [[תהלים פט/טעמים#פט כ|תהלים פט,כ]] (א=דִּבַּ֥רְתָּֽ־בְחָז֡וֹן); [[תהלים קיט/טעמים#קיט צ|תהלים קיט,צ]] (א=כּוֹנַ֥נְתָּֽ).{{הערה|בדוגמאות אלו מדובר על טעם מובהק של מרכא בהברה המוטעמת ביחד עם געיה לתיקון הקריאה, כמו בכ&quot;א הספרים. אך בספרי אמ&quot;ת בהרבה מקומות אחרים, השארנו מקפים רבים במקומות שיש לכאורה תיבת משרת, ואף הוספנו מקפים. במקומות אלה לא מדובר בטעם משרת מובהק אלא בטעם משני, ו[[#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|התיבה ראויה להיות מוקפת]].}}

===גרש או גרשיים ותלישא גדולה בתיבה אחת===

בחמש תיבות במקרא יש הטעמה כפולה של תלישא גדולה ושל גרש או גרשיים:{{הערה|ברשימה זו מובא הנוסח המופיע במהדורתנו; לתיעוד המלא של מקורות הנוסח בחמשת הדוגמאות ראו בדף העריכה של הפרק לכל דוגמה. מבחינה טכנית אנחנו משתמשים במקומות האלה בשתי תבניות: [[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]] ו[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]].}}
#בראשית, בראשית [[בראשית ה/טעמים#ה כט|(ה,כט)]]: [זֶ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}ה]*
#ויקרא, שמיני [[ויקרא י/טעמים#י ד|(י,ד)]]: [קִ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}רְב{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}וּ]*
#מלכים [[מלכים ב יז/טעמים#יז יג|(מל&quot;ב יז,יג)]]: [שֻׁ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}בוּ]*
#יחזקאל [[יחזקאל מח/טעמים#מח י|(מח,י)]]: [וּ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לְאֵ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לֶּה]*
#צפניה [[צפניה ב/טעמים#ב טו|(ב,טו)]]: [זֹ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}את]*

תלישא גדולה וגרש או גרשיים מתאימים להיות מפסיקים בתחום שלטונם של פשטא או זרקא (וכך הוא בחמשת הדוגמאות הללו). לפי ברויאר, ההסבר להטעמה הכפולה היא בכך שהיו מסורות חלוקות: &quot;היו שהטעימו גרש, ואחרים הטעימו תלישא גדולה; ומסתבר, שהכריעו להטעים את שניהם כאחד&quot;.{{הערה|ראו ברויאר, טעמי המקרא, ב.53 (עמ' 64). למידע נוסף על התופעה ראו ייבין, כח.2, עמ' 232.}}

שיטות הסימון בכתבי־היד ובמהדורות שבדפוס אף הן חלוקות. הכתר השתמר בשתי הדוגמאות האחרונות (מיחזקאל וצפניה) ומתברר שבו הגרש או הגרשיים בא בעקביות '''באות הראשונה לפני תלישא גדולה''', כנראה כדי להורות על הקדמתו בסדר הקריאה.{{הערה|לפי ברויאר (שם, הערה 39): &quot;הקורא מקדים את הגרש לתלישא הגדולה; שהרי ברוב המקרים הגרש הוא השליש האחרון; ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם.&quot;}} ואילו מיד לאחריו באותה אות באה תלישא גדולה, שהרי אות זו היא המקום הראוי לה. וכך נוצר מצב שמסומן גרש או גרשיים '''שלא''' בהברה הראויה לטעם. בכתי&quot;ל השיטה זהה אם המקום הראוי לטעם הוא באות הראשונה (1, 3, 5). אבל אם המקום הראוי לטעם באות אחרת (2, 4), אז תלישא גדולה נכתבת במקום הראוי לה באות הראשונה, ואילו גרש או גרשיים בהברה המוטעמת כראוי לו. אמנם באחד משני המקומות מהסוג האחרון (יחזקאל מח,י) יש גרש כפול באות הראשונה ובאות המתאימה להברה הראויה לטעם (וּ{{שני טעמים באות אחת|֝|֠}}לְאֵ֜לֶּה).

במהדורות הדפוס, ובעקבותיהם במהדורות קורן וברויאר, יש הקדמה עקבית של תלישא גדולה בתחילת האות הראשונה, שהרי זה המקום הראוי לה.{{הערה|תופעה זו קיימת אף בכתבי־היד; וראו בכתי&quot;ק מל&quot;ב יז,יג &lt;שֻׁ{{שני טעמים באות אחת|֠|֜}}בוּ&gt;.}} אם המקום הראוי לגרש או גרשיים גם הוא באות הראשונה, אז הוא בא שם באותה אות מיד לאחר תלישא גדולה. ואילו אם מקומו הראוי של גרש או גרשיים באות אחרת, אז כותבים אותו שם (בדומה לכתי&quot;ל).{{הערה|יש לציין שאפילו ב'''מקראות גדולות הכתר''' לא שמרו על שיטת הכתר בשני המקומות מהסוג הזה ([[ויקרא י/טעמים#י ד|ויקרא י,ד]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח י|יחזקאל מח,י]]), ובמקום זה ציינו את הטעמים לפי מנהג הדפוסים. ובנוסף לכך ב[[צפניה ב/טעמים#ב טו|צפניה ב,טו]] בא הגרשיים '''לאחר''' תלישא גדולה באות הראשונה (!).}}

במהדורתנו שמרנו על שיטת הכתר לגבי הסימון הכפול באות הראשונה: גרש או גרשיים '''לפני''' תלישא גדולה כדי להורות כי הוא הקודם לקריאה. אמנם בנוסף לכך יש במהדורתנו יישום מלא ל[[#ב. טעם כפול בהברה המוטעמת|שיטת הסימון הכפול של הטעם בהברה המוטעמת]], בהתאם למטרתנו להיות &quot;תיקון קוראים&quot;. לכן בשתי התיבות שבהן המקום הראוי לטעם אינה באות הראשונה ([[ויקרא י/טעמים#י ד|ויקרא י,ד]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח י|יחזקאל מח,י]]) הוספנו טעמים כפולים גם בהברה המוטעמת.

===סימן הרפה===

בכתבי־היד הטברנים החשובים כגון כתר ארם צובה וכתי&quot;ל, מסמנים אותיות ש'''אין''' בהן נקודה של דגש קל (באותיות בג&quot;ד כפ&quot;ת) או אין בהן נקודה של מפיק (באות ה&quot;א) על ידי קו קצר מעל האות הרפויה (סימן ה&quot;רפה&quot;). סימון זה נראה מיותר ברוב המקומות (שהרי נקודת הדגש או נקודת המפיק חסרה באות ממילא). לכן ברוב מהדורות הדפוס שיצאו לאור במשך הדורות, וכמו כן ברוב המהדורות המודרניות המודפסות והדיגיטליות, כולל מהדורות מדויקות המבוססות על כתבי־היד, משמיטים את סימן הרפה באופן קבוע, חוץ מתיבות בודדות שיש מקום לטעות בהן.{{הערה|יוצאת מן הכלל [https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up מהדורתו הראשונה גינצבורג (לונדון, 1894)], המציינת בעקביות את סימן הרפה בעשרות אלפי תיבות. ב[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up מהדורתו השניה (לונדון, 1926)] הוא ויתר על הסימון.}} בין המהדורות המודרניות המשמיטות לגמרי, או כמעט תמיד, או לרוב את סימן הרפה: קורן, [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC] (בעקבות BHS), דותן, ברויאר, מקראות גדולות הכתר,{{הערה|יש בהחלטה זו חוסר עקביות, והיא פוגעת במגמתו המוצהרת של '''מקראות גדולות הכתר''' להציג את שיטת הכתר במלואה.}} מכון ממרא, סימנים.{{הערה|אמנם במהדורת &quot;סימנים&quot; החליטו להדפיס את סימן הרפה בהרבה יותר מקומות מאשר במהדורות האחרות, בעצם בכל מקום שלדעתו של המהדיר יש קוראים הנוטים לטעות.}}

אף במהדורתנו לא נציין את סימן הרפה בדרך כלל. אבל יש מקומות שבהם יש תועלת מובהקת לקוראים בסימונו:
#'''במערכת הטעמים הכפולה של עשרת הדברות:''' חייבים לסמן את הרפה במקומות מסוימים בעשרת הדברות, כדי להבחין בין הניקוד של הטעם העליון לניקוד של טעם התחתון. כגון: [[שמות כ/טעמים#כ ז|שמות כ,ז]]: &quot;כׇּֿל־מְלַאכְתֶּֽךָ֒&quot; (דגש ורפה באותה אות כדי לציין שהכ&quot;ף [[שמות כ/טעמים#הטעם התחתון מול הטעם העליון (לפי המסורה הטברנית)|רפויה בטעם העליון ודגושה בטעם התחתון]]). וכך גם &quot;לֹ֥֖א תִּֿרְצָ֖͏ֽח&quot; ([[שמות כ/טעמים#כ יב|כ,יב]], כדי לציין שהתי&quot;ו רפויה בטעם התחתון ודגושה בטעם העליון), וכן &quot;לֹ֣֖א תִּֿנְאָ֑͏ֽף&quot; ו&quot;לֹ֣֖א תִּֿגְנֹֽ֔ב&quot;.
#'''במקומות שצפוי מפיק באות ה&quot;א ואיננו.''' כגון: [[במדבר לב/טעמים#לב מב|במדבר לב,מב]]: &quot;וַיִּקְרָ֧א לָ֦הֿ&quot;; [[ירמיהו כ/טעמים#כ יז|ירמיהו כ,יז]]: &quot;וְרַחְמָ֖הֿ&quot;; [[ירמיהו מד/טעמים#מד יט|ירמיהו מד,יט]]: &quot;לְהַ֣עֲצִבָ֔הֿ&quot;.
#'''במקומות שהאות אל&quot;ף נחה ואינה נשמעת במבטא כלל.''' כגון: [[יהושע כד/טעמים#כד יד|יהושע כד,יד]]: &quot;יְר֧אֿוּ&quot;; [[שמואל א יב/טעמים#יב כד|שמ&quot;א יב,כד]]: &quot;יְר֣אֿוּ&quot;; [[שמואל ב יא/טעמים#יא כד|שמ&quot;ב יא,כד]]: &quot;וַיֹּר֨אֿוּ&quot;; [[יחזקאל מז/טעמים#מז ח|יחזקאל מז,ח]]: &quot;וְנִרְפּ֥אֿוּ&quot;; [[תהלים לד/טעמים#לד י|תהלים לד,י]]: &quot;יְר֣אֿוּ&quot;; [[איוב יט/טעמים#יט ב|איוב יט,ב]]: &quot;וּֽתְדַכּאֿוּנַ֥נִי&quot;; [[איוב לא/טעמים#לא ז|איוב לא,ז]]: &quot;מֽאֿוּם&quot;; [[דניאל א/טעמים#א ד|דניאל א,ד]]: &quot;מאֿוּם֩&quot; (לגבי שני האחרונים השוו &quot;מ֔וּם&quot;, [[ויקרא כא/טעמים#כא יז|ויקרא כא,יז]] ובעוד מקומות). וכמו כן לתיבות &quot;הָראֿוּבֵנִי/לָראֿוּבֵנִי&quot; בכל מקום.{{הערה|התיבות (וְ)הָראֿוּבֵנִי, (וְ)לָראֿוּבֵנִי באות במקומות הבאים (18 פריטים): [[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]]; [[במדבר לד/טעמים#לד יד|במדבר לד,יד]]; [[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]]; [[דברים ג/טעמים#ג טז|דברים ג,טז]]; [[דברים ד/טעמים#ד מג|דברים ד,מג]]; [[דברים כט/טעמים#כט ז|דברים כט,ז]]; [[יהושע א/טעמים#א יב|יהושע א,יב]]; [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יהושע יב,ו]]; [[יהושע יג/טעמים#יג ח|יהושע יג,ח]]; [[יהושע כב/טעמים#כב א|יהושע כב,א]]; [[מלכים ב י/טעמים#י לג|מל&quot;ב י,לג]]; [[דברי הימים א ה/טעמים#ה ו|דה&quot;א ה,ו]]; [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כו|דה&quot;א ה,כו]]; [[דברי הימים א יא/טעמים#יא מב|דה&quot;א יא,מב]] (2); [[דברי הימים א יב/טעמים#יב לח|דה&quot;א יב,לח]]; [[דברי הימים א כו/טעמים#כו לב|דה&quot;א כו,לב]]; [[דברי הימים א כז/טעמים#כז טז|דה&quot;א כז,טז]]. וראו עוד בהערות הנוסח בחלק מהמקומות.}} ברוב המוחלט של המקומות מדובר על אל&quot;ף הכתובה באמצע הברת שורוק, אך ראו גם בחיריק את [[שמואל ב יא/טעמים#יא כד|שמ&quot;ב יא,כד]]: &quot;הַמּוֹרִ֤אֿים&quot;; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ט|ירמיהו נא,ט]]: &quot;רִפִּ֤אֿנוּ&quot;; [[תהלים פט/טעמים#פט יא|תהלים פט,יא]]: &quot;דִכִּ֣אֿתָ&quot; (השוו &quot;דִּכִּֽיתָ&quot;, [[תהלים נא/טעמים#נא י|תהלים נא,י]]; ו&quot;וּֽתְדַכּאֿוּנַ֥נִי&quot; [[איוב יט/טעמים#יט ב|איוב יט,ב]] לעיל). בחלק מהמקומות האלה יש בכתבי־היד הערת מסורה קטנה המצביעה על כתיב חריג ו/או הערת &quot;קרי&quot; מפורשת.
#'''במקומות שאותיות בג&quot;ד כפ&quot;ת צפויות להיות דגושות אך הן רפות.''' כגון: [[ישעיהו לד/טעמים#לד יא|ישעיהו לד,יא]] &quot;קַֽו־תֹֿ֖הוּ&quot;; [[יחזקאל כג/טעמים#כג מב|יחזקאל כג,מב]]: &quot;שָׁלֵ֣ו בָֿהּ֒&quot;; [[תהלים סח/טעמים#סח יח|תהלים סח,יח]] &quot;אֲדֹנָ֥י בָֿ֝֗ם&quot;.{{הערה|שלושת התיבות הללו מפורטות ב[https://mg.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Yeshayahu/34.11#m7e0n6 הערת מנחת שי לישעיהו לד,יא]. בכל אחת מהן יש סימן רפה ברור בכתר ארם צובה ובכתי&quot;ל.}}

יש כמה עשרות מילים משלושת הסוגים האחרונים ביחד, ובכולן השתדלנו לשמור על סימן הרפה הכתוב בכתבי־היד. החלטה זו מתאימה למגמת מהדורתנו להיות &quot;תיקון קוראים&quot;. להלן רשימה של כל המקומות הידועים לנו:{{הערה|1=אנחנו מודים לבעלי האתר &quot;מקראות גדולות על התורה&quot; שהוסיפו על מהדורתנו את סימן הרפה בעשרות מקומות, ובאדיבותם שיתפו אותנו בתוצאות. ניתן לראות את המקומות המסומנים ב&quot;רפה&quot; שם על ידי [https://library.alhatorah.org/Search?mode=basic&amp;p=1&amp;c=0&amp;s=0&amp;t=%D7%94%D7%B4%D7%90%20%D7%A8%D7%A4%D7%94&amp;inorder=1&amp;en=0&amp;notes=0&amp;tree=shallow החיפוש הזה]. הרשימה הבאה מיוסדת על החיפוש הזה אבל גם הוספנו עליו.}}
*'''תורה:''' [[שמות ב/טעמים#ב ג|שמות ב,ג &quot;וַתַּחְמְרָ֥הֿ&quot;]]; [[שמות ט/טעמים#ט יח|שמות ט,יח &quot;הִוָּסְדָ֖הֿ&quot;]]; [[ויקרא ו/טעמים#ו ב|ויקרא ו,ב &quot;מוֹקְדָ֨הֿ&quot;]]; [[ויקרא יב/טעמים#יב ד|ויקרא יב,ד &quot;טׇהֳרָ֑הֿ&quot;]]; [[ויקרא יב/טעמים#יב ה|ויקרא יב,ה &quot;טׇהֳרָֽהֿ&quot;]]; [[ויקרא יב/טעמים#יב ז|ויקרא יב,ז &quot;וְטָהֲרָ֖הֿ&quot;]]; [[ויקרא יג/טעמים#יג ד|ויקרא יג,ד &quot;וּשְׂעָרָ֖הֿ&quot;]]; [[ויקרא יג/טעמים#יג כא|ויקרא יג,כא &quot;וּשְׁפָלָ֥הֿ&quot;]]; [[ויקרא יג/טעמים#יג כו|ויקרא יג,כו &quot;וּשְׁפָלָ֥הֿ&quot;]]; [[ויקרא יט/טעמים#יט כ|ויקרא יט,כ &quot;חֻפְשָׁ֖הֿ&quot;]]; [[ויקרא כ/טעמים#כ טז|ויקרא כ,טז &quot;לְרִבְעָ֣הֿ&quot;]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד &quot;הׇשַּׁמָּ֔הֿ&quot;]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה &quot;הׇשַּׁמָּ֖הֿ&quot;]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו מג|ויקרא כו,מג &quot;בׇּהְשַׁמָּהֿ֙&quot;]]; [[במדבר טו/טעמים#טו כח|במדבר טו,כח &quot;בְּחֶטְאָ֥הֿ&quot;]]; [[במדבר טו/טעמים#טו לא|במדבר טו,לא &quot;עֲוֺנָ֥הֿ&quot;]]; [[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז &quot;הָראֿוּבֵנִ֑י&quot;]]; ;[[במדבר לב/טעמים#לב מב|במדבר לב,מב &quot;לָ֦הֿ&quot;]]; [[במדבר לד/טעמים#לד יד|במדבר לד,יד &quot;הָראֿוּבֵנִי֙&quot;]]; [[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב &quot;לָרֽאֿוּבֵנִ֖י&quot;]]; [[דברים ג/טעמים#ג טז|דברים ג,טז &quot;וְלָראֿוּבֵנִ֨י&quot;]]; [[דברים ד/טעמים#ד מג|דברים ד,מג &quot;לָרֽאֿוּבֵנִ֑י&quot;]]; [[דברים כט/טעמים#כט ז|דברים כט,ז &quot;לָראֿוּבֵנִ֖י&quot;]]; [[דברים לג/טעמים#לג כז|דברים לג,כז &quot;מְעֹנָהֿ֙&quot;]].
*'''נביאים ראשונים:''' [[יהושע א/טעמים#א יב|יהושע א,יב &quot;וְלָרֽאֿוּבֵנִי֙&quot;]]; [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יהושע יב,ו &quot;לָרֽאֿוּבֵנִי֙&quot;]]; [[יהושע יג/טעמים#יג ח|יהושע יג,ח &quot;הָרֽאֿוּבֵנִי֙&quot;]]; [[יהושע כב/טעמים#כב א|יהושע כב,א &quot;לָראֿוּבֵנִ֖י&quot;]]; [[יהושע כד/טעמים#כד יד|יהושע כד,יד &quot;יְר֧אֿוּ&quot;]]; [[שמואל א א/טעמים#א ט|שמ&quot;א א,ט &quot;אׇכְלָ֥הֿ&quot;]]; [[שמואל א יב/טעמים#יב כד|שמ&quot;א יב,כד &quot;יְר֣אֿוּ&quot;]]; [[שמואל א כ/טעמים#כ כ|שמ&quot;א כ,כ &quot;צִדָּ֣הֿ&quot;]]; [[שמואל ב יא/טעמים#יא כד|שמ&quot;ב יא,כד &quot;וַיֹּר֨אֿוּ הַמּוֹרִ֤אֿים&quot;]] (פעמיים); [[מלכים א יד/טעמים#יד יב|מל&quot;א יד,יב &quot;בְּבֹאָ֥הֿ&quot;]]; [[מלכים ב ח/טעמים#ח ו|מל&quot;ב ח,ו &quot;עָזְבָ֥הֿ&quot;]]; [[מלכים ב י/טעמים#י לג|מל&quot;ב י,לג &quot;וְהָראֿוּבֵנִ֖י&quot;]].
*'''נביאים אחרונים:''' [[ישעיהו יח/טעמים#יח ה|ישעיהו יח,ה &quot;נִצָּ֑הֿ&quot;]]; [[ישעיהו כא/טעמים#כא ב|ישעיהו כא,ב &quot;כׇּל־אַנְחָתָ֖הֿ&quot;]]; [[ישעיהו כג/טעמים#כג יז|ישעיהו כג,יז &quot;לְאֶתְנַנָּ֑הֿ&quot;]]; [[ישעיהו ל/טעמים#ל כז|ישעיהו ל,כז &quot;מַשָּׂאָ֑הֿ&quot;]]; [[ישעיהו ל/טעמים#ל לב|ישעיהו ל,לב &quot;מֽוּסָדָ֔הֿ&quot;]]; [[ישעיהו לד/טעמים#לד יא|ישעיהו לד,יא &quot;קַֽו־תֹֿ֖הוּ&quot;]]; [[ישעיהו מה/טעמים#מה ו|ישעיהו מה,ו &quot;וּמִמַּ֣עֲרָבָ֔הֿ&quot;]]; [[ישעיהו סה/טעמים#סה יח|ישעיהו סה,יח &quot;גִּילָ֖הֿ&quot;]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו ו|ירמיהו ו,ו &quot;עֵצָ֔הֿ&quot;]]; [[ירמיהו כ/טעמים#כ יז|ירמיהו כ,יז &quot;וְרַחְמָ֖הֿ&quot;]]; [[ירמיהו מד/טעמים#מד יט|ירמיהו מד,יט &quot;לְהַ֣עֲצִבָ֔הֿ&quot;]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ט|ירמיהו נא,ט &quot;רִפִּ֤אֿנוּ&quot;]]; [[יחזקאל טז/טעמים#טז מד|יחזקאל טז,מד &quot;כְּאִמָּ֖הֿ&quot;]]; [[יחזקאל כא/טעמים#כא טז|יחזקאל כא,טז &quot;לְמׇרְטָ֖הֿ&quot;]]; [[יחזקאל כג/טעמים#כג מב|יחזקאל כג,מב &quot;שָׁלֵ֣ו בָֿהּ֒&quot;]]; [[יחזקאל כד/טעמים#כד ו|יחזקאל כד,ו &quot;חֶלְאָתָ֣הֿ&quot;]]; [[יחזקאל כז/טעמים#כז כ|יחזקאל כז,כ &quot;לְרִכְבָּֽהֿ׃&quot;]]; [[יחזקאל לט/טעמים#לט טז|יחזקאל לט,טז &quot;הֲמוֹנָ֖הֿ&quot;]]; [[יחזקאל מז/טעמים#מז ח|יחזקאל מז,ח &quot;וְנִרְפּ֥אֿוּ&quot;]]; [[יחזקאל מז/טעמים#מז י|יחזקאל מז,י &quot;לְמִינָהֿ֙&quot;]]; [[הושע ט/טעמים#ט י|הושע ט,י &quot;כְּבִכּוּרָ֤הֿ&quot;]]; [[עמוס א/טעמים#א יא|עמוס א,יא &quot;שְׁמָ֥רָהֿ&quot;]]; [[צפניה ב/טעמים#ב יד|צפניה ב,יד &quot;אַרְזָ֖הֿ&quot;]]; [[זכריה ד/טעמים#ד ז|זכריה ד,ז &quot;הָרֹאשָׁ֔הֿ&quot;]]; [[זכריה ה/טעמים#ה יא|זכריה ה,יא &quot;לִבְנֽוֹת־לָ֥הֿ&quot;]].
*'''ספרי אמ&quot;ת:'''  [[תהלים לד/טעמים#לד י|תהלים לד,י &quot;יְר֣אֿוּ&quot;]]; [[תהלים מח/טעמים#מח יד|תהלים מח,יד &quot;לְֽחֵילָ֗הֿ&quot;]]; [[תהלים סח/טעמים#סח יח|תהלים סח,יח &quot;אֲדֹנָ֥י בָֿ֝֗ם&quot;]]; [[תהלים פט/טעמים#פט יא|תהלים פט,יא &quot;דִכִּ֣אֿתָ&quot;]]; [[משלי יב/טעמים#יב כח|משלי יב,כח &quot;נְתִיבָ֣הֿ&quot;]]; [[משלי כא/טעמים#כא כב|משלי כא,כב &quot;מִבְטֶחָֽהֿ׃&quot;]]; [[איוב יט/טעמים#יט ב|איוב יט,ב &quot;וּֽתְדַכּאֿוּנַ֥נִי&quot;]]; [[איוב לא/טעמים#לא ז|איוב לא,ז &quot;מֽאֿוּם&quot;]]; [[איוב לא/טעמים#לא כב|איוב לא,כב &quot;מִקָּנָ֥הֿ&quot;]]; [[איוב לא/טעמים#לא כב|איוב לא,כב &quot;מִשִּׁכְמָ֣הֿ&quot;]]; [[איוב לג/טעמים#לג ה|איוב לג,ה &quot;עֶרְכָ֥הֿ&quot;]].
*'''חמש מגילות:''' [[רות ב/טעמים#ב יד|רות ב,יד &quot;וַיֹּ֩אמֶר֩ לָ֨הֿ&quot;]].
*'''כתובים אחרונים:''' [[דניאל א/טעמים#א ד|דניאל א,ד &quot;מאֿוּם֩&quot;]]; [[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב &quot;דִּכְרוֹנָֽהֿ׃&quot;]]; [[דברי הימים א ה/טעמים#ה ו|דה&quot;א ה,ו &quot;לָרֽאֿוּבֵנִֽי&quot;]]; [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כו|דה&quot;א ה,כו &quot;לָראֿוּבֵנִ֣י&quot;]]; [[דברי הימים א יא/טעמים#יא מב|דה&quot;א יא,מב &quot;הָראֿוּבֵנִ֗י&quot;, &quot;לָראֿוּבֵנִ֖י&quot;]]; [[דברי הימים א יב/טעמים#יב לח|דה&quot;א יב,לח &quot;מִן־הָראֿוּבֵנִ֨י&quot;]]; [[דברי הימים א כו/טעמים#כו לב|דה&quot;א כו,לב &quot;עַל־הָראֿוּבֵנִ֤י&quot;]]; [[דברי הימים א כז/טעמים#כז טז|דה&quot;א כז,טז &quot;לָראֿוּבֵנִ֣י&quot;]].

===הטעמים הנדירים בכ&quot;א הספרים===

רוב רובם של טעמי המקרא בכ&quot;א הספרים שכיחים פחות או יותר: יש טעמים שנמצאים בכל פסוק או בכמעט כל פסוק, יש טעמים שמופיעים לעתים קרובות (לפחות פעם אחת בכמה פסוקים בממוצע), ויש טעמים שמוצאים אותם לעתים קצת יותר רחוקות (בדרך כלל פעמים אחדות בכל פרשה בממוצע). אמנם יש גם טעמים נדירים ביותר, שמופיעים פחות פעמים מאשר מספר הספרים במקרא, ובחלק מהספרים הם אינם נמצאים כלל:
#'''שלשלת (תמורתו של הסגול) מופיעה ב-7 פסוקים במקרא בלבד:'''{{הערה|על השלשלת ראו ברויאר ה.1, עמ' 120.}} [[בראשית יט/טעמים#יט טז|בראשית יט,טז]]; [[בראשית כד/טעמים#כד יב|כד,יב]]; [[בראשית לט/טעמים#לט ח|לט,ח]]; [[ויקרא ח/טעמים#ח כג|ויקרא ח,כג]]; [[ישעיהו יג/טעמים#יג ח|ישעיהו יג,ח]]; [[עמוס א/טעמים#א ב|עמוס א,ב]]; [[עזרא ה/טעמים#ה טו|עזרא ה,טו]].
#'''&quot;מרכא כפולה&quot; או &quot;תרי טעמי&quot; או &quot;תרין חוטרין&quot; (משרת שני לטפחא אחרי דרגא) מופיע ב-14 פסוקים במקרא:'''{{הערה|על טעם זה ועל ניגונו ראו ברויאר ג.27, עמ' 99-100.}} [[בראשית כז/טעמים#כז כה|בראשית כז,כה]]; [[שמות ה/טעמים#ה טו|שמות ה,טו]]; [[ויקרא י/טעמים#י א|ויקרא י,א]]; [[במדבר יד/טעמים#יד ג|במדבר יד,ג]]; [[במדבר לב/טעמים#לב מב|לב,מב]]; [[מלכים א י/טעמים#י ג|מל&quot;א י,ג]]; [[מלכים א כ/טעמים#כ כט|כ,כט]];{{הערה|על הנוסח המדויק של דוגמה זו בכתר ארם צובה ראו ייבין כח.3 עמ' 232-233.}} [[יחזקאל יד/טעמים#יד ד|יחזקאל יד,ד]]; [[חבקוק א/טעמים#א ג|חבקוק א,ג]]; [[זכריה ג/טעמים#ג ב|זכריה ג,ב]]; [[עזרא ז/טעמים#ז כה|עזרא ז,כה]]; [[נחמיה ג/טעמים#ג לח|נחמיה ג,לח]]; [[דברי הימים ב ט/טעמים#ט ב|דה&quot;ב ט,ב]]; [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ ל|כ,ל]].
#'''&quot;קרני פרה&quot; או &quot;פזר גדול&quot; (תמורתו של פזר קטן) ומשרתו שלפניו &quot;ירח בן יומו&quot; או &quot;גלגל&quot; מופיעים ב-16 פסוקים במקרא:'''{{הערה|ראו ברויאר ה.10, עמ' 127. על צורתם של שני הטעמים בכתבי היד ראו ייבין כא.3, עמ' 198: &quot;פזר גדול ('קרני פרה') הוא זווית בלבד: ˇ, בלי עיגולים בקצותיה (כבדפוסים). אין זו אפוא הרכבה של שתי התלישות (כך כבר ויקס, 21). משרתו, הגלגל, צורתו כשל משרת הפזר בטעמי אמ&quot;ת: עיגול שהושאר בו פתח מלמעלה (מט.5).&quot; טעם המשרת (ירח בן יומו) אינו מוקלד במהדורתנו, אלא מובא מתוך [[תבנית:ירח בן יומו]]. השימוש בתבנית זו מיועד להבחין בינו לבין &quot;גלגל&quot; בטעמי אמ&quot;ת (הזהה לו) ולבין &quot;אתנח הפוך&quot; בטעמי אמ&quot;ת (שצורתו דומה לו בפונטים המקובלים). יוצא שכל הפסוקים שבהם מופיע &quot;ירח בן יומו&quot; מתויגים ע&quot;י התבנית שלו. למידע נוסף על הטעמים הדומים לו בספרי אמ&quot;ת ראו '''[[#הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל|להלן]]'''.}} [[במדבר לה/טעמים#לה ה|במדבר לה,ה]]; [[יהושע יט/טעמים#יט נא|יהושע יט,נא]]; [[שמואל ב ד/טעמים#ד ב|שמ&quot;ב ד,ב]]; [[מלכים ב י/טעמים#י ה|מל&quot;ב י,ה]]; [[ירמיהו יג/טעמים#יג יג|ירמיהו יג,יג]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח כה|לח,כה]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח כא|יחזקאל מח,כא]]; [[אסתר ז/טעמים#ז ט|אסתר ז,ט]]; [[עזרא ו/טעמים#ו ט|עזרא ו,ט]]; [[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה א,ו]]; [[נחמיה ה/טעמים#ה יג|ה,יג]]; [[נחמיה יג/טעמים#יג ה|יג,ה]]; [[נחמיה יג/טעמים#יג טו|יג,טו]]; [[דברי הימים א כח/טעמים#כח א|דה&quot;א כח,א]]; [[דברי הימים ב כד/טעמים#כד ה|דה&quot;ב כד,ה]]; [[דברי הימים ב לה/טעמים#לה ז|לה,ז]].

לגבי ניגונה של &quot;מרכא כפולה&quot; כתב ברויאר:{{הערה|ג.27, עמ' 100.}} &quot;בכל המקומות האלה המרכא היא תחליפו של התביר, שהיה ראוי לשמש כמשנה אחרון לפני הטפחא... ומסתבר, שגם ניגונה של המרכא הכפולה היה דומה לניגון התביר.&quot; ברויאר התכוון לניגונה בפיהם של בעלי המסורה, שניגנו את הטעם בדומה לטעם תביר כמו שהם מסרו בעצמם את תפקידו ואת צורתו בדומה לתביר.

אמנם יכול להיות שהמצב היה שונה לגבי ניגונם של הטעמים הנדירים בתפוצות ישראל לאחר תקופתם של בעלי המסורה. סביר שמנגינת הטעמים הנדירים לא הייתה שגורה בפיהם של חלק מהקוראים, והם נאלצו לתת פירוש מוזיקלי ע&quot;פ צורתו הכתובה של הטעם או ע&quot;פ תפקידו בפיסוק. המנהג אצל חלק מהקוראים במסורת אשכנז לקרוא &quot;קרני פרה&quot; בתור הרכבה של שתי תלישות (בדומה לצורתו בדפוסים) אולי מהווה דוגמה לכך.

===תווים עתידיים===

אנחנו מקווים שבעתיד יוסיפו עוד תווים חיוניים בעברית ביוניקוד לטובתה של לשון המקרא, כגון: שווא נע, דגש חזק, פתח גנוב, מפיק, ועוד. אם וכאשר זה יקרה, יהיה מקום להוסיף גם אותם בתוך מהדורתנו או בכל מהדורה נגזרת ממנה.

==עשרת הדברות: תצוגת מערכת הטעמים הכפולה==

במהדורתנו הוספנו טבלאות לעשרת הדברות בספר שמות ובספר דברים, המופיעות כנספחים בסוף כל הדפים הרלוונטיים (דפי הפרק והפרשה והספר המלא), כדי לקרוא את &quot;הטעם התחתון&quot; ואת &quot;הטעם העליון&quot; ולהשוות ביניהם.{{הערה|יש [[עשרת הדברות בסיס/טעמים#פסוק מעשה ראובן|טבלה דומה]] גם לפסוק מעשה ראובן בספר בראשית, וגם היא מופיעה בדף של הפרק והפרשה והספר המלא. כל הטבלאות מבוססות על דף הבסיס הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים|כאן]]'''.}} להלן טבלה עם קישורים ישירים לכל הדפים השייכים לעשרת הדברות. למידע מפורט על מערכות הטעמים הכפולות בתורה, ועל הטיפול שעשינו בהן במהדורתנו, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: עשרת הדברות|בפרק הבא על קביעת הנוסח בתורה]]'''.
&lt;קטע התחלה=טבלה לדפים של עשרת הדברות/&gt;
{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ דפי [[:W:עשרת הדברות|עשרת הדברות]] ב&quot;מקרא על פי המסורה&quot;
|- align=center
| 
! הדף הראשי של עשרת הדברות
! הדף הראשי של עשרת הדברות באנגלית
! דף בסיס טכני לעשרת הדברות
! דפי מקרא: עשרת הדברות בטעמים כפולים
! דפי מקרא: הטעם התחתון והטעם העליון
|- align=center
! עשרת הדברות בספר שמות
| '''[[עשרת הדברות/טעמים|עשרת הדברות]]'''
| '''[[Decalogue]]'''
| [[עשרת הדברות בסיס/טעמים|עשרת הדברות בסיס]]
| [[ספר שמות/טעמים#עשרת הדברות חזרה|ספר שמות]]{{ש}}[[פרשת יתרו/טעמים#עשרת הדברות חזרה|פרשת יתרו]]{{ש}}[[שמות כ/טעמים#עשרת הדברות חזרה|שמות פרק כ']]
| [[ספר שמות/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|ספר שמות]]{{ש}}[[פרשת יתרו/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|פרשת יתרו]]{{ש}}[[שמות כ/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|שמות פרק כ']]
|- align=center
! עשרת הדברות בספר דברים
| '''[[עשרת הדברות/טעמים|עשרת הדברות]]'''
| '''[[Decalogue]]'''
| [[עשרת הדברות בסיס/טעמים|עשרת הדברות בסיס]]
| [[ספר דברים/טעמים#עשרת הדברות חזרה|ספר דברים]]{{ש}}[[פרשת ואתחנן/טעמים#עשרת הדברות חזרה|פרשת ואתחנן]]{{ש}}[[דברים ה/טעמים#עשרת הדברות חזרה|דברים פרק ה']]
| [[ספר דברים/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|ספר דברים]]{{ש}}[[פרשת ואתחנן/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|פרשת ואתחנן]]{{ש}}[[דברים ה/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|דברים פרק ה']]
|}&lt;קטע סוף=טבלה לדפים של עשרת הדברות/&gt;

'''עשרת הדברות בספר שמות ובספר דברים (מהדורת לימוד מנוקדת):''' '''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות ובספר דברים (מהדורת לימוד מנוקדת)|בתוך הדף הראשי של עשרת הדברות]]''' (וכן [[Decalogue#The Decalogue in Exodus and Deuteronomy (Study Edition with Vowels)|בתוך הדף של עשרת הדברות באנגלית]]) מופיעה בנוסף מהדורת לימוד מנוקדת, בלי טעמי המקרא. מהדורה מנקודת זו מבוססת על '''[[עשרת הדברות/ניקוד|הדף הזה]]'''.

==עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו==

===טעם כפול בהברה המוטעמת בספרי אמ&quot;ת===

'''הצורך:''' בטעמי אמ&quot;ת יש טעם מפסיק אחד שנכתב תמיד בתחילת התיבה מימין לאות הראשונה (טעם ה'''דחי'''), וטעם מפסיק אחד שנכתב תמיד בסופה משמאל לאות האחרונה (טעם ה'''צינור''').{{הערה|יש להבדיל בין טעם ה'''צינור''' שהוא טעם מפסיק, לבין טעם ה'''צינורית''' שהוא טעם מחבר ומשני. הצינור נכתב תמיד בסוף התיבה משמאל לאות האחרונה, ואילו הצינורית נכתבת תמיד על גבי אות אחת בתחילת התיבה או באמצעה (והיא יושבת על גבי האות שלה באמצעה). בתור טעם משני, הצינורית תמיד נכתבת ביחד עם עוד טעם, שהוא הטעם העיקרי באותה תיבה או בתיבות מוקפות. ראו לדוגמה [[משלי ל/טעמים#ל לג|משלי ל,לג]] (&quot;י֘וֹצִ֤יא&quot;). וראו עוד להלן, [[#צינורית|&quot;צינורית&quot;]].}} אין ספק שסימון נוסף של הדחי והצינור בהברה המוטעמת יועיל לקורא בספרי אמ&quot;ת, [[#טעם כפול בהברה המוטעמת|בדיוק כמו בכ&quot;א הספרים]]. ואכן בקצת מהפסוקים בכתר שיש בהם טעם הדחי, בתיבות מסוימות שעשוי להתעורר בהן ספק באיתור הטעם בתיבה, יש סימון בכתר של ההברה המוטעמת ע&quot;י קו קטן שנראה כמו געיה או מרכא;{{הערה|לדעתו של ייבין, מדובר על קווים הדומים למרכא בכתר ובכתבי־היד הקרובים, וכך הדפיס אותם ברויאר במהדורותיו האחרונות (כגון ע֭וּרָ֥ה ב[[תהלים נז/טעמים#נז ט|נז,ט]]). אך דותן ומג&quot;ה הכריעו שקו כזה הוא געיה, וכך הדפיס אותם אף ברויאר במהדורתו הראשונה (כגון ע֭וּרָֽה). וכך נראה גם לנו באופן כללי, ולכן הבאנו את הקווים האלה במהדורתנו כגעיות. ייבין הביא את דבריו של חיבור מסורה קדום: &quot;אלא שקצת הסופרים מביאים תחת אות הטעם במקומות הקשים את מקלו בצורת המרכא '''ואינו מרכא''', אל כדי שייוודע שהוא האות המוטעמת...&quot; (ההדגשה אינה במקור). ייבין הציע שם גם סיבה שלא כתבו סימן מאונך כגעיה אלא נטוי לצד שמאל כמרכא: כדי שהקורא לא יחשוב שמדובר בהטעמה מלעיל ומדובר בגעיה לאחר הטעם (המצויה לעתים בכתר). מציאות זו לגבי הקווים הנדירים ממילא בהברה המוטעמת מחלישה את הטיעון שבגלל התקדים לכאורה בכתבי־היד, יש לסמן אותה בקו של געיה דווקא, ולא על ידי הכפלת הטעם (ראו על כך להלן).}} מדובר על 9 מקומות בלבד בכתר, מתוך 2685 פסוקי אמ&quot;ת המוטעמים בטעם הדחי.{{הערה|תשעת המקומות בכתר הם: ק֭וּמָֽה (תהלים [[תהלים מד/טעמים#מד כז|מד,כז]]), ע֭וּרָֽה ([[תהלים נז/טעמים#נז ט|נז,ט]]; [[תהלים קח/טעמים#קח ג|קח,ג]]), יִ֭מָּחֽוּ ([[תהלים סט/טעמים#סט כט|סט,כט]]), צָ֭רָתִֽי ([[תהלים פו/טעמים#פו ז|פו,ז]]), קָ֭רָֽאתִי ([[תהלים קלח/טעמים#קלח ג|קלח,ג]]), אָ֭נָֽה ([[תהלים קלט/טעמים#קלט ז|קלט,ז]]), אֹ֭כֵֽל ([[משלי יג/טעמים#יג כה|משלי יג,כה]]), אָ֭נֹכִֽי ([[איוב כט/טעמים#כט טז|איוב כט,טז]]). רוב הדוגמאות שבכתבי־היד הקרובים הם באותם פסוקים; ראו ייבין, מד.1, עמ' 301-302.}} בכתבי־היד הקרובים לכתר קיימת תופעה דומה באותם פסוקים או בקצת פסוקים אחרים. ובדומה לכך לגבי צינור: בכתבי־היד הקרובים לכתר עשוי לבוא טעם כפול בהברה המוטעמת כדי להורות על מקום הטעם במקום שאפשר לטעות בו,{{הערה|ראו ייבין, המסורה למקרא, 328 (עמ' 195). לגבי צינור הכפילו בכתבי־היד את הטעם עצמו, ולא כתבו געיה במקומו.}} כגון: שַׁ֮תּוּ֮ ([[תהלים מט/טעמים#מט טו|תהלים מט,טו]]).{{הערה|הטעם הכפול מצוי בתיבה זו בשני כתבי־יד הקרובים לכתר ארם צובה: '''ק13''' ו'''ת'''. כפילת הטעם צינור באה בעקביות בכתבי־יד שנכתבו בניקוד טברני מורחב, כגון בחלק מכתבי־יד האשכנזים והאיטלקים. ראו לדוגמה את [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2/0687 כת&quot;י וטיקן Urb.ebr.2] ואת [https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n681/mode/1up?view=theater כת&quot;י ארפורט 3], בהם נכתב טעם כפול של צינור בתיבה שַׁ֮תּוּ֮ (אמנם בשני השי&quot;ן קמוצה והתי&quot;ו דגושה!). באותם עמודים בשני כתבי־היד ניתן לראות כמה דוגמאות של הטעם דחי, שנכתבו בצורת '''תביר''' בהברה המוטעמת (אם ההברה המוטעמת אינה בראש התיבה); ראו על כך ייבין, המסורה למקרא, 327 (עמ' 195). לדוגמה נוספת של סימון צינור ודחי באותם שני כתבי־יד, ראו [[תהלים יח/טעמים#יח מד|תהלים יח,מד-מט]]: [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2/0676 כאן] ו[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n669/mode/1up?view=theater כאן]. }}

לכאורה, הצורך לסמן טעם כפול בהברה המוטעמת בספרי אמ&quot;ת זהה לכ&quot;א הספרים.

'''תקדימים:''' בדפוסים הישנים של התנ&quot;ך לא מצאנו תקדים לסימון טעמים כפולים בספרי אמ&quot;ת. אפילו [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full/page/n1173/mode/2up?view=theater בֶער], שסימנו טעם כפול בעקביות במהדורותיהם בכ&quot;א הספרים, לא סימנו טעם כפול בטעמי אמ&quot;ת, וגם לא דפוס קורן. ואילו בתנ&quot;ך מהדורת &quot;סימנים&quot; (פלדהיים תש&quot;ע), שבה יש סימון כפול בכ&quot;א הספרים ועוד סימני עזר נוספים, בתיבות של דחי סימנו בעקביות את ההברה המוטעמת ע&quot;י קו של געיה.{{הערה|לגבי הצינור, אין בתנ&quot;ך סימנים ציון של מקום הטעם (ראו שם לדוגמה [[תהלים יג/טעמים#יג ו|תהלים יג,ו]] (&quot;בָטַחְתִּי֮&quot; ולא &quot;בָטַֽחְתִּי֮&quot;). בנוסף לכך, טעם הצינור בתנ&quot;ך סימנים נדפס על גבי האות האחרונה באמצעה (לא לשמאלה), וזה מגביר את הקושי להבחין בינו לבין &quot;צינורית&quot;.}} מלבד תנ&quot;ך סימנים, מאז שנת תש&quot;ס (2000) בערך יצאו לאור כמה מהדורות עממיות של ספר תהלים עם טעמי אמ&quot;ת, שבהן ציינו את מקום הטעם בעקביות, הן לדחי והן לצינור, על ידי געיה.{{הערה|ביניהם: '''ספר תהלים &quot;סימנים&quot;''' מסודר בסדר חדש באותיות מאירות עיניים בשילוב ניקוד מיוחד לקריאה נוחה ומדוייקת (ירושלים: פלדהיים, תשס&quot;ב); '''תהלים המפואר אור החיים''' מדוייק מנוקד בשוא נע וקמץ קטן עם מנחה וערבית תפילות והוספות רבות מסודר באותיות מאירות עיניים בפאר והדר (ירושלים: אור החיים, תשס&quot;ו); '''תהלים עבודה שבלב''' מדוייק ומהודר ביופיו עם פיסוק לכל משפט והדגשת שוא נע וקמץ רחב כולל הקדמה לכל פרק ופרק לעורר ההבנה והכוונה (הוצאת אייל, תשע&quot;ב), מהודרה חדשה ומתוקנת; '''ספר תהילים שעריו בתודה''' עם תפילות נחוצות, שיר השירים, פרקי שירה ונשמת כל חי (מכון שירה חדשה, אין תאריך). ראו דוגמאות מתוך ספרי התהלים האלה [https://u.pcloud.link/publink/show?code=XZuqyX5ZJBkWs9vvX70yRtU4T8xfCBkXzx3k בקישור הזה]. לגבי הפריט הראשון, דהיינו '''ספר תהלים &quot;סימנים&quot;''', יש לשים לב שצבעו בו את שני הטעמים (דחי וצינור) בצבע אפור בכל מקום שהם לא נכתבים במקום הטעם, כאילו היו טעמים מחברים. עיצוב זה מקשה על קריאת הפסוק לפי חלוקת הטעמים. עוד יותר מוזר שלגבי צינור, הוסיפו קו של געיה '''בכל''' תיבה של צינור, כולל ברוב רובן של התיבות הנקראות מלרע (בניגוד גמור לסימון הטעם הכפול לדחי ולשאר הטעמים הכפולים בכ&quot;א הספרים).}} יש גם כמה סידורים פופולריים בנוסח הספרדים ועדות המזרח שהקפידו להדפיס בהם את הפסוקים עם טעמים, ובפסוקי אמ&quot;ת (בעיקר במזמורים רבים מתהלים) הקפידו עוד לסמן את מקום הטעם בעקביות על ידי קו של געיה, הן לדחי והן לצינור.{{הערה|ראו: '''סידור מהולל שם א-ד-נ-י / הסידור המושלם''' (כרמיאל: הוצאה פרטית של אזולאי שלמה, תשע&quot;ב); '''סידור המפורש כוונת הלב השלם''' (ירושלים: שירה חדשה, תשע&quot;ד); '''סידור עבודה שבלב השלם''' (מכון שירה חדשה / הוצאת היכלות, אין תאריך); '''סידור פאר ישראל''' (אשקלון: הוצאת פאר הקודש, תשע&quot;ד). ראו דוגמאות מתוך הסידורים האלה [https://u.pcloud.link/publink/show?code=XZNHyX5Z3y4dOXe6A3VP1a7oLznYO4OCO3V7 בקישור הזה].}}

'''שאלת הסימון בגעיה:''' האופן שבו נכון לסמן את ההברה המוטעמת בתיבות של דחי וצינור תלוי בשיקול הדעת. בכתבי־היד, כאמור, לא הרבו לסמן אותה על ידי געיה, ועשו זאת רק בתיבות בודדות של דחי לעיתים רחוקות. אבל אם מסמנים את ההברה המוטעמת על ידי געיה באופן מלא ובעקביות, כמו שעשו בתנ&quot;ך סימנים בתיבות של דחי, אז מתעוררת בעיה: ריבוי געיות בתוך תיבה שיש בה געיה ממילא. ריבוי געיות בתיבה אחת זר לשיטת הכתר, וגם יחסית נדיר בשאר כתבי־היד הטברנים. הוא גם מקשה על הקריאה, כי הקורא נתקל בתיבה שהטעם נכתב בה בהברה בלתי-מוטעמת, וזה כבר מבלבל, ועוד יותר מבלבל שהגעיה אינה מסמנת באופן ברור וחד-משמעי את מקום הטעם כי יש יותר מגעיה אחת, והקורא חייב להכריע ביניהן תוך כדי קריאה. ראו לדוגמה במזמור ט&quot;ז, איך נראית געיה בהברה המוטעמת בנוסף על געיה נוספת הקיימת ממילא בכתב־היד: &quot;לַֽ֭יהֹוָֽה&quot; (דחי ב[[תהלים טז/טעמים#טז ב|פסוק ב]]), &quot;תּֽוֹדִיעֵֽנִי֮&quot; (צינור ב[[תהלים טז/טעמים#טז יא|פסוק יא]]). יש גם תיבות של דחי שנכתב בתוכן טעם משני, או טעם משני וגעיה, כגון: &quot;פֶּן־תֹּ֣֭אמְרוּ&quot; ([[איוב לב/טעמים#לב יג|איוב לב,יג]]), &quot;הֲֽ֭מִבִּינָ֣תְךָ&quot; ([[איוב לט/טעמים#לט כו|שם לט,כו]]), ובתוספת געיה היינו מקבלים &quot;פֶּן־תֹּ֣֭אמְרֽוּ&quot;, &quot;הֲֽ֭מִבִּינָ֣תְךָֽ&quot;. ובכלל, בכל התיבות של דחי וצינור, שיטה זו איננה נוחה בגלל שהיא אנטי-אינטואיטיבית לקורא, החייב '''להטעים געיה''' במקום '''להטעים טעם'''.

באחד מסידורי התפילה שבו השתמשו בקו של געיה כדי להורות על קריאה מדוייקת, ציינו במבוא למהדורה ש&quot;לסימן המעמיד (המתג) הנמצא מתחת לתיבה ישנם מספר תפקידים&quot;, ומנו שם חמישה תפקידים שונים. התפקיד החמישי הוא:

:ה) כיון שישנם מילים שלא ברורה היכן ההטעמה בהם, לכן בסדור זה, במקומות שיש חשש שתגרם טעות כזו, הוצב סימן מתג (געיה) מתחת למקום ההטעמה. אולם כדי להבדילו מהמתג הרגיל ולציין שההטעמה צריכה להיות באות שהוא מופיע בה הוארך מתג זה יותר מהמתג הרגיל, לדוגמה: וַ֭אֲנִֽי; בְּ֭יָדֽוֹ; הָלַֽךְ֮. כמו כן, לעיתים הוארך גם הטעם 'סוף פסוק', במקומות שתיתכן טעות בהטעמת המלה, לדוגמה במלה 'כְּֽמַעֲשֵֽׂהוּ' הוארך הטעם {{נוסח|תחת השי&quot;ן|במקור נכתב בטעות: תחת העי&quot;ן.}} כדי להבדילו מהמתג תחת הכ&quot;ף שאינו מציין הטעמה אלא רק הארכה מועטת, וכן במלה יְשָֽׁרְתֵֽנִי. במלה 'יִצְפֹּֽנוּ' הוארך המתג כדי להדגיש שהטעם הוא מלעיל.{{הערה|'''סידור כוונת הלב השלם''' (מכון שירה חדשה תשע&quot;ד), מבוא, עמ' 10-11.}}

אין כמו ההסבר הזה, ולצדו הצורך לעצב סוגים שונים של קווי געיה כדי להבחין בין תפקידיהם השונים, כדי ללמד על הקושי להשתמש בגעיה בתור סימן להברה המוטעמת בפסוקי אמ&quot;ת. בהתאם לכך יש לשים לב שבכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, במקומות הנדירים שבהם סימנו את ההברה המוטעמת בתיבה של דחי על ידי געיה, לא עשו כך באף תיבה שיש בה געיה אחרת. ועוד ייתכן שכתבו את הקו הקטן בנטייה לצד שמאל בדומה למרכא, במקום לכתוב אותו מאונך, כדי להבדילו מן הגעיה. אמנם בסופו של דבר אין בו משמעות של געיה ולא של מרכא.

'''שאלת הטעם הכפול לדחי:''' ייתכן שיש קושי מיוחד לגבי טעם הדחי, בגלל שהוא דומה לטעם אחר, הטרחא, בצורתו. הקורא עלול להתבלבל ביניהם אם הוא ייתקל בדחי בתוך התיבה.

אבל שני הטעמים, דחי וטרחא, שונים מאוד במיקומם מתחת לאות: בשונה מהדחי, טעם הטרחא נכתב '''אחרי''' הניקוד באמצע האות או בצדה השמאלי. בנוסף לכך, בגלל שהדחי נכתב תמיד בתחילת התיבה לימינה של האות הראשונה, באופן די בולט שקשה לפספס, החשש הזה פחות בעייתי. ייחודו של טעם הדחי עוד יותר בולט בטעם כפול, כשרואים שני טעמים מקבילים של דחי אחד אחרי השני לפני תחילת התיבה ובתוך אותה תיבה. כלומר: ניתן לטעון בצדק שב'''כל''' דחי יש דמיון לטרחא בצורתו, אבל הדמיון הזה קיים ממילא גם בלי להוסיף טעם כפול. אם מוסיפים את הטעם הכפול, אז הדמיון בין דחי לטרחא דווקא יורד.

בשאלה הזאת יש הרבה משקל לפונט: אם הפונט עושה הבחנה ברורה וחדה בין דחי לבין טרחא, אז הקושי הזה יהיה פחות מורגש. וכך נראה בפונט שאנחנו משתמשים בו ב&quot;מקרא על פי המסורה&quot;. ראו לדוגמה את הסימון של טעם כפול לדחי בפסוקים רבים בדף הנסיוני [[משתמש:Dovi/טעמי אמ&quot;ת כפולים|משלי ל']] (א, ז, ח, כ, כא, כג, כה, כו, כח), והשוו לפסוקים אחרים שבהם הדחי נכתב פעם אחת בתיבה שטעמה לעיל (כגון י, יא, יב, יג). ואז השוו את הדחי הכפול ב[[משתמש:Dovi/טעמי אמ&quot;ת כפולים#ל א|פסוק א]] (&quot;הַגֶּבֶר&quot;) אל טעם הטרחא באותו פסוק (&quot;לְאִ֖יתִיאֵ֣ל&quot;): ההבדל ביניהם בולט הן בגלל המיקום השונה מתחת לאות, והן בגלל כפילות הטעם לדחי. וראו שם עוד פסוקים שבהם טעם הצינור כפול (ט, יט) לעומת פסוקים שבהם הוא נכתב פעם אחת בתיבה שטעמה מלרע (יד, טו, טז, יז); והשוו ל[[משתמש:Dovi/טעמי אמ&quot;ת כפולים#ל לג|פסוק לג]] שיש בו צינורית.

'''טעם כפול לצינור:''' הצינור פחות נפוץ מהדחי. הוא מופיע רק בפסוקים המתחלקים ליותר משני חלקים עיקריים, כאשר החלק הראשון של הפסוק נמצא בתחומו של &quot;עולה ויורד&quot; והצינור יכול לחלק את תחומו. בנוסף לכך, הצינור נכתב כאמור בסוף התיבה, ובגלל שהרוב המכריע של המילים מוטעמות מלרע, בהברה האחרונה, יוצא שמספר המילים המוטעמות מלעיל ושבהן יש צורך להוסיף טעם כפול הוא יחסית קטן.

מכיוון שהצינור גם דומה ל&quot;זרקא&quot; בכ&quot;א הספרים בצורתו ובמיקומו בתיבה, והקורא בכ&quot;א הספרים כבר רגיל למשמעותו ולמשמעות הטעם הכפול שלו, אין כל בעיה לסמן אותו במקומות המעטים שיש צורך בכך.

'''צינור – התו לטעם הכפול:''' לגבי הצינור, חייבים לסמן את הטעם הכפול שלו בהברה המוטעמת על ידי עוד תו של '''צינור''' דווקא. אסור להשתמש ב'''צינורית''' לשם כך, כי הצינורית היא טעם אחר בספרי אמ&quot;ת, וחייבים להפריד ביניהם. המיקום שלהם שונה מעל האות, באופן בולט. בכך שונה טעם הצינור בספרי אמ&quot;ת מטעם הזרקא בכ&quot;א הספרים. כי לגבי זרקא הייתה אפשרות לסמן את הטעם הכפול בתו שיושב מעל גבי האות באמצעה, אבל לגבי הצינור אי אפשר לעשות את זה.

'''מסקנה:''' רצוי לסמן את ההברה המוטעמת בתיבות של דחי וצינור היא בדיוק כמו בכ&quot;א הספרים: על ידי הוספת טעם כפול בהברה המוטעמת. קוראים הרגילים לזה בשאר ספרי התנ&quot;ך יתרגלו בקלות לשיטה דומה בספרי אמ&quot;ת.

'''המצב הנוכחי:''' בתשרי תשפ&quot;ה (2024) הסתיים ביצוע מלא של סימון כפול ל&quot;דחי&quot; ו&quot;צינור&quot; בפסוקי אמ&quot;ת. אין שינוי בפועל בתצוגת רוב הפסוקים, שיש בהם טעם דחי, אך ניתן לראות סימון להברה המוטעמת ב'''[https://bdenckla.github.io/phonetic-hbo/ תנ&quot;ך הפונטי]''' ובדפי העריכה  (בתוך [[תבנית:מ:דחי]]). לגבי טעם הצינור, שאין בו קושי, הטעם הכפול כבר מופיע במהודרתנו (ע&quot;י השימוש ב[[תבנית:מ:צינור]]).

===עולה ויורד===

'''עולה ויורד''' הוא טעם המחלק את התחום השלם של הפסוק, בתוך פסוקים ארוכים או מורכבים בספרי אמ&quot;ת. אמנם רוב פסוקי אמ&quot;ת נחלקים ע&quot;י אתנחתא, כמו בכ&quot;א הספרים. אך אם החלק השני של הפסוק ארוך, אז הפסוק השלם יתחלק בדרך כלל על ידי עולה ויורד, ולשמאלו יתחלק שוב בחלוקה משנית על ידי אתנחתא.{{הערה|מתוך 4465 פסוקי אמ&quot;ת, רק 421 מתחלקים בחלוקה ראשית ע&quot;י עולה ויורד (כ-9.4%).}} בכך גדול כוחו של עולה ויורד מכוחו של אתנחתא.

&quot;עולה ויורד ( ֫א֥), כנראה, נקרא כן על שם ניגונו העולה והיורד; ניגון זה בא לידי ביטוי גם בצורת הטעם.&quot;{{הערה|ברויאר, טעמי המקרא, ט.9א, עמ' 217.}} כלומר: נראה שטעם זה מסומן בשני סימנים בגלל שניגונו מתבצע בשני חלקים. יש בו הקדמה מוזיקלית כלשהי המסומנת על ידי ה&quot;עולה&quot;, וביצוע מוזיקלי עיקרי המסומן על ידי ה&quot;יורד&quot;.{{הערה|אמנם אין זו דעתו של ייבין, מט.1, עמ' 331. &quot;מסימונו של ה&quot;עולה&quot; בדוגמות הנזכרות בהברה הראויה לגעיה קלה אין להסיק שהוא בא במקום געיה, שכן געיה כבדה וגעית־שוא באות בתיבות אלו לפני ה&quot;עולה&quot;, ולא היתה הטעמה כזו באפשר אילו כוח ה&quot;עולה&quot; היה ככוח געיה. סימון ה&quot;עולה&quot; בהברה הראויה לגעיה אין סיבתו כנראה אלא גראפית.&quot;}}

ה&quot;עולה&quot; מסומן קודם ל&quot;יורד&quot; מעל אחת האותיות בתיבה, או אפילו בסוף התיבה שלפניה, וה&quot;יורד&quot; מסומן אחריו מתחת לאות בהברה המוטעמת. מקומו המדויק של ה&quot;עולה&quot; משתנה לפי הנסיבות: &quot;בכתר העולה הוא על פי רוב בהברה הראויה לגעיה קלה; כגון: לְֽת֫וֹכַחְתִּ֥י ([[משלי א/טעמים#א כג|מש' א, כג]]); ורק אם אין בתיבה הברה הראויה לגעיה קלה, הרי העולה הוא בהברה שלפני הטעם.&quot;{{הערה|ברויאר, שם, ט.8א, עמ' 217 הערה 4. שאר ההסבר להלן על &quot;עולה ויורד&quot; מבוסס על ייבין, מט.1, עמ' 330-331; ועל דברי ברויאר שם בגוף הטקסט בעמ' 217. הבאנו לרוב את הדוגמאות של ברויאר, אך רובן נבחרו מתוך הפניותיו של ייבין.}} סימון ה&quot;עולה&quot; בהברה הראויה לגעיה קלה הוא &quot;כאילו היה טעם־משנה&quot;.{{הערה|ייבין שם, עמ' 331; אמנם לדעתו אין זה באמת &quot;טעם־משנה&quot; (ראו לעיל). יצויין שב-6 מקומות בכתר כתב המסרן געיה באות של ה&quot;עולה&quot;: [[תהלים ב/טעמים#ב ז|ב,ז]]; [[תהלים לז/טעמים#לז ז|לז,ז]]; [[תהלים עח/טעמים#עח לח|עח,לח]]; [[תהלים פ/טעמים#פ טו|פ,טו]]; [[משלי ח/טעמים#ח לד|משלי ח,לד]]; [[איוב יד/טעמים#יד יד|איוב יד,יד]].}} ואילו בדפוסים מסומן ה&quot;עולה&quot; בקביעות בהברה שלפני הטעם, כגון: לְֽתוֹכַ֫חְתִּ֥י.{{הערה|כך בדפוסים כגון לטריס, קורן (לְֽתֽוֹכַ֫חְתִּ֥י בגעיה בהברה הראויה לכך). וכך מסומן ה&quot;עולה&quot; אפילו במהדורות מסוימות המבוססות באופן מלא או חלקי על כתר ארם צובה, כגון ברויאר ו&quot;סימנים&quot;.}} כאמור, אם אין בתיבה הברה הראויה לגעיה קלה, אז גם בכתבי־היד מסומן ה&quot;עולה&quot; בהברה שלפני הטעם כגון: רְשָׁ֫עִ֥ים ([[תהלים א/טעמים#א א|א,א]]), לְנַ֫פְשִׁ֥י ([[תהלים ג/טעמים#ג ג|שם ג,ג]]). כך המצב בדרך כלל. אך אם הברת ה&quot;יורד&quot; באה אחרי שוא נע (בתחילת התיבה או אחרי מקף), אז מסומן ה&quot;עולה&quot; מעל האות המנוקדת בשווא, כגון: מְ֫צֹ֥א ([[תהלים לב/טעמים#לב ו|לב,ו]]), שְׁ֫מ֥וֹ ([[תהלים סח/טעמים#סח ה|סח,ה]]), אֶת־שְׁ֫מֶ֥ךָ ([[תהלים קמב/טעמים#קמב ח|קמב,ח]]).{{הערה|ייבין וברויאר ציינו חריג יחיד לכלל הזה בכתר ארם צובה: כִּֽי־דַלּ֢וֹתִ֫י מְאֹ֥ד ([[תהלים קמב/טעמים#קמב ו|קמב,ו]]).}} עוד יוצא מן הכלל הוא שם הוי&quot;ה, שבו הכתר רגיל לסמן את ה&quot;עולה&quot; באות יו&quot;ד (ובמקום אחד אף בוצע תיקון לשם כך), אך בשני מקומות סימנוֹ על אות ה&quot;א הראשונה.{{הערה|כתבי־היד הקרובים רגילים לסמן את ה&quot;עולה&quot; באות ה&quot;א בשם הוי&quot;ה (ויש תופעה דומה לגבי סימון מהפך מצונר בתיבה זו; ראו ייבין מט.3, עמ' 332; נג.1; ו[[#צינורית|להלן במבוא]]). שם הוי&quot;ה מוטעם ב&quot;עולה ויורד&quot; במקומות הבאים בכתר ארם צובה: [[תהלים כז/טעמים#כז כד|תהלים כז,יד]]; [[תהלים פד/טעמים#פד ג|תהלים פד,ג]]; *[[תהלים פה/טעמים#פה ט|תהלים פה,ט]] (&quot;עולה&quot; מסומן באות ה&quot;א); [[תהלים קד/טעמים#קד א|תהלים קד,א]] (באות יו&quot;ד לאחר תיקון); [[תהלים קל/טעמים#קל ז|תהלים קל,ז]]; [[תהלים קמב/טעמים#קמב ו|תהלים קמב,ו]]; *[[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]] (באות ה&quot;א).}}

לעתים מסומן ה&quot;עולה&quot; בהברה שלפני ה&quot;יורד&quot; כשהיא בתיבה המוקפת אל תיבת ה&quot;יורד&quot;, כגון: לֹ֫א־לָ֥נוּ ([[תהלים קטו/טעמים#קטו א|קטו,א]]), כֶּ֫ן־ה֥וּא ([[משלי כג/טעמים#כג ז|משלי כג,ז]]). ולפעמים מסומן ה&quot;עולה&quot; בסוף תיבה המחוברת אל תיבת ה&quot;יורד&quot; בטעם מחבר, כגון: מִֽי־יַרְאֵ֢נוּ֫ ט֥וֹב ([[תהלים ד/טעמים#ד ז|ד,ז]]), סָפַ֢רְתָּ֫ה אָ֥תָּה ([[תהלים נו/טעמים#נו ט|שם נו,ט]]). (הטעם המחבר בשתי הדוגמאות האחרונות הוא &quot;אתנח הפוך&quot;, אחד מהמשרתים הנפוצים של &quot;עולה ויורד&quot;).{{הערה|על שמו וצורתו של אתנח הפוך ראו ייבין, מט.6, עמ' 333-334. (השם ניתן לו ע&quot;י ייבין על יסוד צורתו ועל התיאור שלו בקטע מסורה קדום: &quot;הטעם '''אשר דומה לאתנח ההפוך''' מתנגן שני ניגונים ומשתפל&quot;.) על אתנח הפוך כמשרת ראו ברויאר, טעמי המקרא, יא.57, עמ' 293-294.}} תופעה זו קיימת אך ורק אם ההברה בסוף התיבה שלפני ה&quot;יורד&quot; היא בלתי מוטעמת, כמו בדוגמאות הללו.

אבל אם ההברה בסוף התיבה שלפני ה&quot;יורד&quot; מוטעמת, או אם יש בתיבה טעם מפסיק, אז כתבי־היד מסמנים '''רק''' את ה&quot;יורד&quot; ומשמיטים את ה&quot;עולה&quot; לגמרי. כגון: לְאֵ֢ל חָ֥י ([[תהלים מב/טעמים#מב ג|תהלים מב,ג]]), וְאֵשֵׁ֢ב רֹ֥אשׁ ([[איוב כט/טעמים#כט כה|איוב כט,כה]]), קֶ֗דֶם סֶ֥לָה ([[תהלים נה/טעמים#נה כ|תהלים נה,כ]] בטעם מפסיק של רביע).{{הערה|בכתר ארם צובה יש השמטה שיטתית ועקבית כזאת של ה&quot;עולה&quot; ב-11 פסוקי אמ&quot;ת; ראו פירוט [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#עולה ויורד|בפרק החמישי של המבוא למהדורה]].}} ואילו בדפוסים מקפידים לסמן את ה&quot;עולה&quot; למעלה באות של ה&quot;יורד&quot;: לְאֵ֢ל חָ֥֫י, וְאֵשֵׁ֢ב רֹ֥֫אשׁ, קֶ֗דֶם סֶ֥֫לָה. ייתכן שסיבת ההשמטה בכתבי־היד מהותית: בתיבות כגון אלו לא נשאר מקום לבצע את ההקדמה המוזיקלית של ה&quot;עולה&quot;. ואילו הדפוסים (המאוחרים יחסית) משקפים מצב שבו הקדמה מוזיקלית זו כבר איננה מוכרת ואינה מתבצעת כלל, ושני הסימנים של &quot;עולה ויורד&quot; נתפסים אצלם ביחד בתור ביצוע אחיד לטעם אחד בלבד. ולכן הם מסמנים את ה&quot;עולה&quot; בקביעות כחלק מהטעם, ואולי גם כדי למנוע שיבושים בקריאה.{{הערה|אכן במקום אחד, [[איוב ט/טעמים#ט כב|איוב ט,כב]] (אַחַ֗ת הִ֥יא), גרמה השמטת ה&quot;עולה&quot; בכתבי־היד לשיבושים מגוונים בדפוסים. במקום לנקד אַחַ֗ת הִ֥֫יא הם ניקדו: אַֽחַת־הִ֭יא (!) או אַחַת־הִ֭יא (!) או אַחַ֗ת הִ֭יא (קורן!), בגלל שהמדפיסים לא הבינו שמדובר על &quot;עולה ויורד&quot;. דוגמה זו מבהירה את חשיבותו של סימון ה&quot;עולה&quot; בשביל הקורא והלומד.}}

בכל המקומות שה&quot;עולה&quot; מסומן בתיבה שלפני תיבת ה&quot;יורד&quot;, ואין טעם עצמאי בתיבת ה&quot;העולה&quot;, שתי התיבות ראויות לצירוף על־ידי מקף.{{הערה|עולה ויורד מוטעם בשתי תיבות ב-55 פסוקים, שהם כ-13% מתוך 421 פסוקים המוטעמים ע&quot;י עולה ויורד.}} אך בכתבי־היד השמיטו את המקף בדרך כלל, כנראה כדבר המובן מאליו שאין חובה לסמן אותו. ואילו בדפוסים הנהיגו עקביות גמורה: הם הקפידו להשמיט את המקף '''תמיד''', אפילו בתיבות מוקפות שאין בהן טעם כלל. כגון: לֹ֫א לָ֥נוּ (במקום לֹ֫א־לָ֥נוּ בכתר), כֶּ֫ן ה֥וּא (במקום כֶּ֫ן־ה֥וּא בכתר). גם כתר ארם צובה השמיט את המקפים בדרך כלל (אך לא תמיד), כגון: עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם ([[תהלים א/טעמים#א ג|א,ג]]) במקום עַֽל־פַּלְגֵ֫י־מָ֥יִם, אֶֽ֫ל חֹ֥ק ([[תהלים ב/טעמים#ב ז|ב,ז]]) במקום אֶֽ֫ל־חֹ֥ק (בדומה לדפוסים).{{הערה|המקף בין שתי תיבות של עולה ויורד מסומן בכתר ארם צובה בששה פסוקים (מתוך 55): [[תהלים ע/טעמים#ע ו|תהלים ע,ו]] (ח֫וּשָׁה־לִּ֥י); [[תהלים קטו/טעמים#קטו א|קטו,א]] (לֹ֫א־לָ֥נוּ); [[משלי ה/טעמים#ה יט|משלי ה,יט]] (וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן); [[משלי כג/טעמים#כג ז|כג,ז]] (כֶּ֫ן־ה֥וּא); [[משלי ל/טעמים#ל יז|ל,יז]] (לִֽיקְּהַ֫ת־אֵ֥ם); [[משלי ל/טעמים#ל יט|ל,יט]] (עֲלֵ֫י־צ֥וּר). הקפה בין תיבת ה&quot;עולה&quot; לתיבת היורד נמצאת לפעמים גם בכתבי־היד הקרובים לכתר, כגון [[תהלים עג/טעמים#עג כח|עג,כח]] (לִ֫י־ט֥וֹב) ו[[תהלים קמד/טעמים#קמד יג|קמד,יג]] (אֶ֫ל־זַ֥ן) בכתי&quot;ל; לתיאורים של כתבי־יד נוספים ראו ייבין, מט.1 עמ' 330.}} למרות שהמקף מושמט בדרך כלל, העובדה ששתי התיבות ראויות לצירוף על־ידי מקף משפיעה על עצם ניקודן, כגון: [[תהלים מ/טעמים#מ יח|תהלים מ,יח]] (א=יַֽחֲשָׁ֫ב לִ֥י); [[תהלים קמה/טעמים#קמה כא|קמה,כא]] (א=יְֽדַבֶּ֫ר פִּ֥י); [[איוב ז/טעמים#ז יא|איוב ז,יא]] (א=אֶחֱשָׂ֫ךְ פִּ֥י).

{{קו תחתי|'''במהדורתנו, המיועדת להיות תיקון קוראים, נעצב את הטעם המפסיק החשוב &quot;עולה ויורד&quot; בדרכים הבאות:'''}}

'''א. &quot;עולה&quot; ו&quot;יורד&quot; באות אחת:''' הצורה המלאה של הטעם (כלומר &quot;עולה&quot; ו&quot;יורד&quot; ביחד) הייתה מקובלת במשך מאות שנים בדפוסים, ועדיין נמצאת ברוב המהדורות בימינו. העקביות בה חשובה ביותר ואף קריטית בשביל קריאה נכונה של הפסוק, כי חסרונה עלול להטעות את הקורא ולגרום לשיבושים בולטים בקריאתו.{{הערה|לכן מפתיע שבמהדורת סימנים, שהיא &quot;תיקון קוראים&quot; מובהק ויש בה תוספת סימנים לרוב כדי להדריך את הקורא, לא מצאו לנכון לסמן את ה&quot;עולה&quot; במקומות האלה. וכך גם אצל ברויאר ומכון ממרא.}} לכן גם במהדורתנו נסמן בעקביות את שני מרכיבי &quot;עולה ויורד&quot;, אף בפסוקים שבהם ה&quot;עולה&quot; מושמט בכתבי־היד.{{הערה|לרשימה מפורטת של כל הפסוקים ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#עולה ויורד|בפרק החמישי של המבוא למהדורה]].}} החלטה זו היא בהתאם למטרתנו הכללית להיות &quot;תיקון קוראים&quot;.{{הערה|הפתרון האופטימלי, לדעתנו, היה לסמן את ה&quot;עולה&quot; ב'''{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}}''' בפסוקים האלה, בדומה למקפים בין תיבות ה&quot;עולה&quot; וה&quot;יורד&quot; (ראו &quot;ב.&quot; בהמשך.). אך אפשרות זאת לא קיימת היום מבחינה טכנית, כי הדפדפנים מכריחים את סימני הניקוד והטעמים להופיע תמיד בצבע של האות.}}

'''ב. מקף בין שתי תיבות של &quot;עולה&quot; ו&quot;יורד&quot;:''' שני סימנים &quot;עולה&quot; ו&quot;יורד&quot; הם בסופו של דבר טעם אחד שכוחו גדול במיוחד. כשהטעם הזה מסומן בשתי תיבות סמוכות, ואין טעם עצמאי בתיבה הראשונה, מוסכם לפי כל הדעות שמדובר על שתי תיבות הראויות לצירוף על־ידי מקף, ועובדה זו אף משפיעה על הגייתן ועל עצם ניקודן (למרות שכתבי־היד משמיטים את המקף בדרך כלל כדבר המובן מאליו). לקורא בימינו חשוב אם כן שהמקפים ביניהן יסומנו. לכן במהדורתנו סימנו אותם כדי שהקורא יבין שיש לצרף את שתי התיבות, אמנם ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}} כדי שגם ידע שהמקף לא מופיע בכתב־היד.{{הערה|בששת המקומות שהמקף מסומן בכתר ארם צובה, המקף במהדורתנו יופיע בצבע רגיל. לרשימה מפורטת של כל הפסוקים ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#עולה ויורד|בפרק החמישי של המבוא למהדורה]].}}

'''ג. מקום סימון ה&quot;עולה&quot; בתוך התיבה:''' אם ההברה השנייה שלפני ה&quot;יורד&quot; פתוחה וראויה לגעיה קלה, נסמן בה את ה&quot;עולה&quot;.{{הערה|הרב ברויאר במהדורותיו סימן את ה&quot;עולה&quot; תמיד בהברה שלפני ה&quot;יורד&quot;, ואילו במג&quot;ה מסמנים אותו תמיד כהופעתו בכתר. אם כן מהדורתנו קרובה יותר למג&quot;ה בנושא הזה.}} יש בהחלטה זו מחיר קטן בעקביות, כי ה&quot;עולה&quot; לא יופיע '''תמיד''' בהברה שלפני ה&quot;יורד&quot; (מקומו הרגיל ברוב התיבות, שאין בהן הברה הראויה לגעיה קלה). אבל יש בה יתרון של הדגשת ההברה הראויה לגעיה קלה (&quot;כאילו היה טעם משנה&quot;) ע&quot;י סימן שייתכן שיש בו משמעות מוזיקלית מובהקת. מה גם שבכתר ארם צובה נעשה מאמץ מיוחד לתקן את ה&quot;עולה&quot; ברוב המקומות האלה.{{הערה|ייבין, מט.1-2 עמ' 331. אמנם בתיבות אחדות שבהן ה&quot;עולה&quot; אינו במקומו הקבוע אלא בהברה אחרת שאיננה ראויה לגעיה, ולא בוצע תיקון בכתר, ה&quot;עולה&quot; יופיע במהדורתנו במקומו הקבוע ע&quot;פ הכללים ונעיר על המיקום החריג בהערות הנוסח. והם: [[תהלים נב/טעמים#נב ט|תהלים נב,ט]] (מָע֫וּזּ֥וֹ); [[תהלים סח/טעמים#סח כא|סח,כא]] (לְֽמוֹשָׁ֫ע֥וֹת); [[תהלים קלז/טעמים#קלז ז|קלז,ז]] (יְֽרוּשָׁ֫לָ֥͏ִם); [[תהלים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (לָרָ֫שָׁ֥ע). אמנם אם בוצע תיקון בכתר אז הבאנו תמיד את הנוסח המתוקן: [[תהלים קלז/טעמים#קלז ו|תהלים קלז,ו]]; [[תהלים קמד/טעמים#קמד ז|תהלים קמד,ז]]; [[משלי ה/טעמים#ה יט|משלי ה,יט]] (ראו ייבין מט.3 עמ' 332). והשוו עוד [[תהלים נ/טעמים#נ כג|נ,כג]] (יְֽכַ֫בְּ֫דָ֥נְנִי!); ראו ייבין שם, עמ' 331.}} ולגבי שם הוי&quot;ה, נסמן בו את ה&quot;עולה&quot; באופן עקבי באות יו&quot;ד (ראו לעיל).

'''לרשימות מלאות של כל המקומות שבהם בצענו את המדיניות לגבי &quot;עולה ויורד&quot;, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#עולה ויורד|פרק החמישי של המבוא למהדורה]]'''.

===צינורית===

הצינורית היא טעם משני, שאינו מסמן את ההברה המוטעמת. לכן היא בדרך כלל נכתבת ביחד עם טעם אחר באותה תיבה, הבא אחריה כדי לסמן את ההברה המוטעמת. לדוגמה: '''ק֘וּמָ֤ה''' יְהֹוָ֨ה{{מ:לגרמיה}}'''הוֹשִׁ֘יעֵ֤נִי''' אֱלֹהַ֗י ([[תהלים ג/טעמים#ג ח|תהלים ג,ח]]).

אך לעתים הצינורית נכתבת לבד בתיבה הקודמת (בדומה ל&quot;עולה&quot;), ובאותם מקרים [[#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|התיבה ראויה להיות מוקפת]] כי אין בה טעם עצמאי. במהדורתנו הוספנו מקף אפור אחרי תיבות מהסוג הזה, כדי לציין שהטעם הכתוב בתיבה הוא רק משני, והטעם העיקרי נמצא בתיבה שלאחריה. לדוגמה: &quot;כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}ה֤וּא&quot; ([[תהלים צה/טעמים#צה ז|תהלים צה,ז]]).

בכתר ארם צובה, מקום סימונה הרגיל של צינורית בתוך התיבה דומה למקום סימונו של [[#עולה ויורד|&quot;עולה&quot;]]: בדרך כלל מסמנים אותה בהברה שלפני הטעם (כמו ה&quot;עולה&quot;). בשם הוי&quot;ה מסמנים אותה באות יו&quot;ד (גם כן כמו ה&quot;עולה&quot;); נוהג זה הוא בניגוד לדפוסים, שבהם מסומנת הצינורית באות ה&quot;א הראשונה (וכך גם במהדורות ברויאר). במהדורתנו הצינורית מסומנת בעקביות באות יו&quot;ד של שם הוי&quot;ה כמו בכתר.{{הערה|ראו ייבין מט.3, עמ' 332; נג.1, עמ' 350.}}

'''לרשימות מלאות של כל המקומות שבהם בצענו את המדיניות לגבי צינורית, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#צינורית|פרק החמישי של המבוא למהדורה]]'''.

===הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל===

בכתר ובכתבי־היד העתיקים, משרת הפזר הוא ה&quot;גלגל&quot;, והוא זהה בצורתו למשרת הפזר הגדול בכ&quot;א הספרים (&quot;ירח בן יומו&quot; המשרת ל&quot;קרני פרה&quot;). מספרו ב[http://www.unicode.org/charts/PDF/U0590.pdf יוניקוד] הוא 05AA (&quot;֪&quot;).

משרת ה&quot;עולה ויורד&quot; הוא טעם אחר, צורתו כ&quot;אתנח הפוך&quot; בקירוב (וכך כינה אותו ישראל ייבין), ובכתר אין שום טעם כצורתו בכ&quot;א הספרים. אך בכללים המקובלים לטעמי אמ&quot;ת בספרות '''המאוחרת''' קבעו שמשרת ה&quot;עולה ויורד&quot; הוא ה&quot;גלגל&quot; דווקא, המשמש '''גם''' משרת הפזר.{{הערה|ראו ייבין, מט.5, עמ' 333.}} מספרו ב[http://www.unicode.org/charts/PDF/U0590.pdf יוניקוד] הוא 05A2 (&quot;֢&quot;).

במהדורתנו נשמור כמובן על ההבחנה בין שני הטעמים השונים בדיוק כמו שנעשה בכתר ובכתבי־היד העתיקים. האבחנה ביניהם תעשה על ידי תבנית שמציגה את התָו המתאים ביוניקוד. אמנם הפונטים הקיימים לא מבחינים היטב בין שני הטעמים בצורתם, אך התבנית עצמה מציינת באופן ברור על איזה טעם מדובר.

שלושת התבניות שנשתמש בהן:
#[[תבנית:ירח בן יומו]] (בשביל [[#הטעמים הנדירים בכ&quot;א הספרים|הטעם הנדיר בכ&quot;א הספרים]], הזהה בצורתו ל&quot;גלגל&quot; בספרי אמ&quot;ת שהוא המשרת של הפזר); מספרו במערכת היוניקוד: 05AA.
#[[תבנית:גלגל]] (בשביל המשרת של הפזר בספרי אמ&quot;ת, הזהה ל&quot;ירח בן יומו&quot; בכ&quot;א הספרים); מספרו במערכת היוניקוד: 05AA.
#[[תבנית:אתנח הפוך]] (בשביל המשרת של &quot;עולה ויורד&quot; בספרי אמ&quot;ת, שיש בו דמיון מסוים לצורתם של &quot;ירח בן יומו&quot; ו&quot;גלגל&quot; אך אינו זהה להם בצורתו); מספרו במערכת היוניקוד: 05A2.

על ידי השימוש בתבניות הללו, יוצא לנו גם תיוג אוטומטי מלא לשלושת הטעמים. בדף של כל תבנית, בצד ימין, יש קישור ל&quot;דפים המקושרים לכאן&quot;; על ידי לחיצה מקבלים בין השאר רשימה מלאה של כל הפסוקים במקרא שבהם מופיע הטעם.

===רביע מוגרש===

'''&quot;רביע מוגרש&quot;:''' במהדורתנו נסמן את נקודת ה&quot;רביע&quot; בטעם &quot;רביע מוגרש&quot; בעקביות לנוחותו של הקורא, כולל בתיבה שטעמה בראשה, למרות שהסימן הזה חסר בכתר בדרך כלל בתיבות כאלו. ואמנם במקומות אחדים שבהם הוא מופיע אף בכתר, נציין את העובדה הזאת בתיעוד הנוסח.{{הערה|ע&quot;פ ייבין, מה.1, עמ' 310. הנקודה מסומנת 5-6 פעמים; ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#רביע מוגרש|כאן]]''' לרשימה מפורטת.}}

'''לרשימות מלאות של כל המקומות שבהם בצענו את המדיניות לגבי &quot;רביע מוגרש&quot;, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#רביע מוגרש|פרק החמישי של המבוא למהדורה]]'''.

===טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת===

בתיבות רבות בספרי אמ&quot;ת חסר טעם מובהק. יש בהן סימן כלשהו של טעם, אך מדובר על סימן שלא בא לציין את ההברה המוטעמת. לעתים הוא אף נכתב בהברה שאינה יכולה מוטעמת לפי כל הכללים של המסורה והדקדוק. כל התיבות הללו ראויות להיות מוקפות, ולעתים הן אף מנוקדות כאילו היה בהן מקף. ולפעמים אנחנו מוצאים שנכתב מקף אחרי תיבות אחדות מהסוג הזה בכתבי־היד. אבל ברוב המכריע של המקומות אין מקף, למרות שהתיבה ראויה להיות מוקפת.

מציאות זו מקשה על כל מי שקורא בספרי אמ&quot;ת ורוצה לבטא את הפסוקים כתיקונם. לכן הוספנו מקף אפור אחרי תיבות מהסוג הזה במהדורתנו.

להלן הסבר מפורט של התופעה ושל הביצוע.

====א. תיבה הראויה להיות מוקפת: הסבר התופעה====

הרב מרדכי ברויאר דן באריכות באחד מהממצאים של ישראל ייבין בספרו המונומנטלי '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו'''.{{הערה|ראו [https://www.jstor.org/stable/24366508 &quot;נוסח הטעמים ב'כתר' לאור ספרו של ישראל ייבין (סיום)&quot;], [https://www.jstor.org/stable/i24360790 '''לשוננו''' ניסן-תמוז תשל&quot;א], עמ' 175-191.}} ייבין הצליח, על־ידי תיאור מדוקדק של הנתונים בכתר ארם צובה, להבחין היטב בין שני סימנים קרובים: קו של געיה וקו של מרכא. וכך עלה בידו גם לקבוע את נוכחותה המלאה של המרכא בין הטעמים המשרתים האחרים.{{הערה|לפני ספרו של ייבין, היה נדמה לחוקרים שבמקומות רבים מאוד, טעם המרכא במקרא הוא בעצם געיה, בעקבות נוסח הדפוסים; ראו ברויאר, שם, עמ' 175-176.}} בנוסף, ברויאר טען שעל־פי ממצאיו של ייבין ניתן לגלות גילוי נוסף על עצם טיבו של טעם המרכא בספרי אמ&quot;ת:{{הערה|הציטוט מתוך ברויאר, שם, עמ' 176-177; הבאנו את הדוגמאות מהמקרא בניקוד מלא, וההדגשות הן משלנו.}}

:...יש להבדיל, לדוגמה, בין המשרתים השונים, המצויים בתיבת לגרמיה של אמ&quot;ת. אתה מוצא שם מהפך ועילוי וגם מרכא. אך לא הרי אלו כהרי זה: מהפך ועילוי מצויים רק בהברה האחרונה הראויה לגעיה קלה; והם שכיחים מאוד גם כמשרתים עיקריים בתיבתם; והשוה: וְלָ֤רָשָׁ֨ע׀ – נָשְׂא֤וּ נְהָר֨וֹת׀; וַהֲדָ֬רְךָ֨׀ – תְּחַדֵּ֬שׁ עֵדֶ֨יךָ׀. כנגד זה מרכא מצויה גם בהברה שאינה ראויה לשום געיה: תַּ֥הְפֻּכ֨וֹת׀; ולעולם אין היא מצויה כטעם עיקרי בתיבתה.

:'''שתי תכונות אלה הופכות את המרכות הללו למשרתים מסוג מיוחד. ספק, אם אפשר לקרוא להן משרתים כלל. מכל מקום, אין כוחן ככוח שאר המשרתים.''' והדבר ניכר בשתיים:

:א) בדרך כלל משרת ומקף מוציאים זה את זה; ואם תיבה מוקפת ראויה גם למשרת, מיד היא חדלה להיות מוקפת; כגון: וַיַּ֣עֲשׂוּ כֵ֔ן – במקום: וַיַּ֣עֲשׂוּ־כֵ֔ן. כנגד זה מרכא מצויה גם בתיבה מוקפת: וּ֥תְהִי־ע֨וֹד׀ ([[איוב ו/טעמים#ו י|איוב ו, י]]), מַ֥עֲדֶה־בֶּ֨גֶד׀ ([[משלי כה/טעמים#כה כ|משלי כה, כ]]).{{הערה| ברויאר מעיר כאן שהדבר נכון גם למרכא המשרת לרביע גדול, כגון כְּמ֥וֹ־עֵ֗שֶׂב ([[תהלים צב/טעמים#צב ח|תהלים צב,ח]]). וראו עוד דוגמות שכתוב בהן מקף בכתר ארם צובה ולא נשמטה ההקפה: לַ֥עֲשׂוֹת־רְצוֹנְךָ֣ אֱלֹהַ֣י חָפָ֑צְתִּי ([[תהלים מ/טעמים#מ ט|תהלים מ,ט]]); מַ֥עַלְלֵי־אֵ֑ל ([[תהלים עח/טעמים#עח ז|תהלים עח,ז]]).}}

:ב) לפעמים גם מרכא מבטלת את המקף שלאחריה; כך תמיד בתיבה זעירה: פֶּ֥ן אֶשְׂבַּ֨ע׀ ([[משלי ל/טעמים#ל ט|מש' ל, ט]]), אִ֥ם חֲרוּצִ֨ים׀ ([[איוב יד/טעמים#יד ה|איוב יד, ה]]); וכך תמיד בתיבת הַ֥לְלוּ יָ֨הּ׀. '''אולם ביטול זה של המקף אינו אלא למראית עין: התיבה &quot;נמלטה מן ההקפה&quot; – ועדיין דינה כדין תיבה מוקפת.''' משום כך תיבות &quot;את&quot;, &quot;כל&quot;, מנוקדות כגון תיבות מוקפות; אֶ֥ת גְּא֨וֹן ([[תהלים מז/טעמים#מז ה|תה' מז, ה]]),{{הערה|לדיון נוסף על תיבה זו ראו בהמשך דבריו של ברויאר שם, עמ' 180.}} כׇּ‍֥ל עַצְמוֹתַ֨י׀ ([[תהלים לה/טעמים#לה י|שם לה, י]]).

:ניקוד זה של תיבות &quot;את&quot;, &quot;כל&quot; היה תמיד חידה למדקדקים. המסורת הספרדית, הקוראת &quot;כל&quot; זה כקמץ רחב רק מעידה על הערבוביה שבאה בעקבותיו. דומה, שגילויו של ייבין נותן פתרון נאה: המרכא שבתיבות אלה היא מרכא משנית – שאינה יכולה לשמש כטעם עיקרי בתיבתה. הרי היא דומה לשאר מרכות מסוג זה, שכולן מצויות רק כטעמים משניים. '''משום כך עדיין תיבות אלה נחשבות כמוקפות – ומנוקדות בהתאם לכך.'''{{הערה|ראו גם את דבריו של ייבין עצמו (נא.3.ה, עמ' 346) לגבי התיבה &quot;כָּל&quot; בתהלים ([[תהלים לה/טעמים#לה י|לה,י]]) ובמשלי ([[משלי יט/טעמים#יט ז|יט,ז]]), שהקמץ הוא תנועה '''קטנה''' דווקא. ייבין מצביע שם על תופעה שקיימת בתיבות שבהן המשרת של לגרמיה אינו מהפך אלא מרכא כאשר מדובר בהברה סגורה אחת מנוקדת בתנועה קטנה, ובניגוד לדעתם של חוקרים אחרים שהציעו שתיבת &quot;כָּל&quot; נמלטה מן ההקפה. בפירוש דעת מקרא על תהלים ([[תהלים לה/טעמים#לה י|לה,י]]; עמ' קצד הערה 4) הסביר המפרש את התופעה: &quot;'כל' שבפסוק זה בלי מקף ובמרכא, ואף על פי כן בקמץ ולא בחולם. והוא משום שהמרכא היא טעם חלש ביותר, והיה בכחה לבטל את המקף – אבל לא היה בכחה להפוך את הקמץ לחולם. ולפי שיקול דעת זה יש לחשוב את הקמץ לקטון. ולפי ההגיה המקורית של בעלי הניקוד, שהיא דומה להברה האשכנזית (או התימנית) בימינו, אין כאן בעיה. אולם לפי ההברה הספרדית יש כאן בעיה: כלום יתכן להגות קמץ קטן בהברה מוטעמת? והבעיה הזאת היא מעין הבעיה שבהגיית הקמצים שבתבות 'שמרני' שב[[תהלים טז/טעמים#טז א|מזמור טז]] ו'מירדי' (קרי) שב[[תהלים ל/טעמים#ל ד|מזמור ל]]. וכמו בתבות ההן אף כאן מסורת העדות המחזיקות בהברה הספרדית להגות 'כל' שבפסוק זה בקמץ גדול. וביחוד כשאומרים את הפסוק הזה ב'נשמת כל חי' מקפידים להשמיע את הקמץ הגדול. ואף על פי שהמדקדקים שבימינו אין דעתם נוחה מכך, מצינו שרבים מן המדקדקים הקדמונים סברו כך, וראוי לסמוך על דעתם ולא לשנות ממסורת אבות.&quot;}}

ברויאר חזר לדון בנושא של טעמים משניים בהרחבה ובאופן מסודר בספרו '''טעמי המקרא'''. בפרק ט על &quot;סדר פיסוק הטעמים&quot; בספרי אמ&quot;ת, הוא הקדיש חטיבה שלמה לתיבות הרבות שיש בהן יותר מטעם אחד: משרת בתיבתו של מפסיק (ט.20, עמ' 225), ושני משרתים הבאים זה אחר זה בתיבה אחת (ט.21 , עמ' 225-226). ואז, כהמשך לדיון בשני טעמים בתוך תיבה אחת, הוא בחן באריכות את התיבות שיש בהן טעם משני, והן ראויות להיות מוקפות לתיבה שלאחריהן בנסיבות רבות ושונות, כאילו היו תיבה אחת. לעתים תיבות מהסוג הזה מוקפות בפועל בכתבי־היד (ט.22-28, עמ' 226-237).{{הערה|וראו עוד שם יא.1-10, עמ' 263-268.}}

התופעה די דומה לשתי תיבות של &quot;עולה&quot; ו&quot;יורד&quot;: כבר דנו בכך '''[[#עולה ויורד|לעיל]]''', וראינו שתיבת ה&quot;עולה&quot; מנוקדת לעתים כאילו הייתה מוקפת, ולעתים היא אף מוקפת בפועל בכתבי־היד. ואילו בשאר המקרים השמיטו כתבי־היד את המקף כדבר המובן מאליו. לכן במהדורתנו הוספנו מקף בצבע אפור בין שתי תיבות של &quot;עולה&quot; ו&quot;יורד&quot;, כדי שהקורא ידע לקרוא את אותן כתיבות מוקפות.

====ב. תיבה הראויה להיות מוקפת: הסוגים השונים====

'''סה&quot;כ מדובר על מספר סוגים של תיבות הראויות להיות מוקפות, שאותן סימנו במהדורתנו במקף אפור:'''
#כאמור, תיבת ה&quot;עולה&quot; כשאין בה טעם עצמאי (ראו [[#עולה ויורד|לעיל]]);
#צינורית שאין בתיבתה טעם עצמאי (ראו [[#צינורית|לעיל]]);{{הערה|ברויאר, ט.22 (עמ' 226).}}
#מהפך ומרכא כטעמים משניים בתיבות זעירות שאין בהן טעם עצמאי, ולעתים אף מנוקדות כאילו היו מוקפות, כגון: &quot;מִ֤י&quot;, &quot;אֶ֥ת&quot;, &quot;פֶּ֥ן&quot;, &quot;כׇּ‍֥ל&quot; וכו';{{הערה|ברויאר, ט.23-27 (עמ' 227-231). יש סה&quot;כ 6 תיבות זעירות המנוקדות כאילו היו מוקפות. &quot;אֶ֥ת&quot; במקומות הבאים (3): [[תהלים מז/טעמים#מז ה|תהלים מז,ה]]; [[תהלים ס/טעמים#ס ב|תהלים ס,ב]]; [[משלי ג/טעמים#ג יב|משלי ג,יב]]. &quot;פֶּ֥ן&quot; במקום אחד: [[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]]. &quot;כׇּ‍֥ל&quot; במקומות הבאים (2): [[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]].}}
#מרכא כטעם משני בתיבות שלפי השערת הרב ברויאר נשמטה מהן הטעם העיקרי, והן מוטעמות בטעם משני שנסוג לראש התיבה בניגוד לכל כללי נסיגת הטעם, כגון &quot;אַ֥שְֽׁרֵי הָאִ֗ישׁ&quot;,{{הערה|בכתי&quot;ל התיבות מוקפות בפועל (&quot;אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ&quot;). הנוסחים המופיעים בדפוסים התמודדו עם הבעיה בדרכים אחרות. בחלקם יש מרכא באות רי&quot;ש (&quot;אַֽשְׁרֵ֥י הָאִ֗ישׁ&quot; או &quot;אַֽשְֽׁרֵ֥י הָאִ֗ישׁ&quot;), ובחלקם התיבות מוקפות בפועל בלי מרכא (&quot;אַֽשְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ&quot;). והשוו גם את הדוגמה &quot;מַ֥עֲדֶה־בֶּ֨גֶד׀&quot; ([[משלי כה/טעמים#כה כ|משלי כה, כ]]) שכבר הובאה לעיל (והיא מוקפת בפועל).}} &quot;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&quot;{{הערה|שם=הללויה במקף|1=במהדורתנו &quot;הַ֥לְﬞלוּ{{מ:מקף אפור}}יָ֨הּ{{מ:לגרמיה-2}}&quot; במקף אפור במקומות הבאים (9): [[תהלים קו/טעמים#קו א|תהלים קו,א]]; [[תהלים קיא/טעמים#קיא א|קיא,א]]; [[תהלים קיב/טעמים#קיב א|קיב,א]]; [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]]; [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]]; [[תהלים קמז/טעמים#קמז א|קמז,א]]; [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]]; [[תהלים קמט/טעמים#קמט א|קמט,א]]; [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ{{מ:לגרמיה-2}} בכולם). לגבי &quot;הַלְלוּ־יָהּ&quot; כתב ברויאר (ט.27, עמ' 230): &quot;המהפך או המרכא בא תמיד בתיבה זעירה הנוחה להיות מוקפת: מִי, אֶת, אִם, כׇּל, עַל, פֶּן; או הוא בא בתיבות הַלְלוּ יָהּ, המוקפות בכל מקום; כגון: הַלְלוּ־יָ֡הּ ([[תהלים קמו/טעמים#קמו א|קמו, א]]), הַלְלוּ־יָ֭הּ ([[תהלים קלה/טעמים#קלה ג|קלה, ג]]); והמקף מושמט רק במקום שהן מוטעמות באזלא לגרמיה, שיש מרכא משני לפניו: הַ֥לְלוּ יָ֨הּ׀… השמטת המקף… איננה משנה את אופי התיבה… והדבר ניכר גם בהטעמת הַ֥לְלוּ יָ֨הּ׀… תיבה זו מוטעמת באזלא לגרמיה, שהוא תמורת עולה ויורד; אולם אין אזלה לגרמיה יכול לשמש בתפקיד זה, אלא אם כן הוא שולט רק על תיבתו בלבד… ומכאן, שתיבת הַ֥לְלוּ יָ֨הּ׀ נחשבת כתיבה אחת, גם אחרי השמטת המקף שבה.&quot;{{ש}}'''הדפסת תיבת &quot;הַלְלוּ־יָהּ&quot; בסידורי התפילה:''' חוסר העקביות בתיבה זו יכול לבלבל את ציבור המתפללים. לכן בקטעי התפילה המבוססים על ספר תהלים, מומלץ להדפיס אותה בסידורים כשתי תיבות מוקפות בהתאם לכתיב של המסורה: &quot;הַ֥לְלוּ־יָ֨הּ׀&quot; בטעמי המקרא, או &quot;הַלְלוּ־יָהּ&quot; בסידורים שאין בהם טעמי המקרא. לא ראוי להדפיס אותה כתיבה אחת בניגוד לכתיב של המסורה (&quot;הַלְלוּיָהּ&quot;) או כשתי תיבות בלי מקף (&quot;הַלְלוּ יָהּ&quot;). ובוודאי שאין להדפיס אותה לעתים מוקפת ולעתים בלי מקף, באופן המבוסס לכאורה על הכתר, כי התיבה ראויה להיות מוקפת אפילו כשהמקף אינו כתוב בכתב־היד! הטעמתה בראש התיבה (&quot;הַ֥לְלוּ&quot;) הוא בניגוד לכללי הדקדוק, ואי אפשר לקרוא אותה כהוגן בלי מקף.}} וכו';{{הערה|ברויאר, ט.28-34 (עמ' 231-235). והשוו ייבין, מא.4 ב. (&quot;נסיגת טעם לראש תיבה&quot;); ו-ג. (&quot;הקפה&quot;), עמ' 284.}}
#לעתים רחוקות, תיבה זעירה בסדרת משרתים הראויה להיות מוקפת ונמלטה מן ההקפה;{{הערה|ברויאר, ט.18 (עמ' 224), וגם יא.4 (עמ' 265). ראו [[תהלים צו/טעמים#צו ד|תהלים צו,ד]]; [[תהלים קיז/טעמים#קיז ב|תהלים קיז,ב]]; [[תהלים קמג/טעמים#קמג ג|תהלים קמג,ג]]; [[איוב לד/טעמים#לד לז|איוב לד,לז]]. וראו עוד ברויאר, שם יא.56 (עמ' 293) לגבי [[איוב מ/טעמים#מ י|איוב מ,י]]. אך לא הוספנו מקף אפור ב&quot;וְהִנֵּ֨ה עָ֘לָ֤ה כֻלּ֨וֹ{{מ:לגרמיה-2}}&quot; ([[משלי כד/טעמים#כד לא|משלי כד,לא]]) כי הוא חריג לגמרי. לדברי ברויאר מסתבר ש&quot;וְהִנֵּ֨ה&quot; נמלטה מן ההקפה, כי הטעם אזלא לגרמיה מקבל משרת אחד בלבד בשאר המקומות, או לכל היותר משרת אחד וטעם משני (יא.1-4, עמ' 263-265). אבל הטעם אזלא אינו משמש כטעם משני במקומות אחרים. אדרבה הטעם אזלא מצוי כטעם מובהק הנושא את הטעם מרכא כטעם משני (כגון אֶ֥חֱסֶ֨ה ב[[תהלים סא/טעמים#סא ה|תהלים סא,ה]], הֶ֥עֱטִ֨יתָ ב[[תהלים פט/טעמים#פט מו|תהלים פט,מו]], וַיִּ֥שְׁפְּכ֨וּ ב[[תהלים קו/טעמים#קו לח|תהלים קו,לח]], רֵ֥עֲךָ֨ ב[[משלי כז/טעמים#כז י|משלי כז,י]], ובשתי תיבות שנמלטה מביניהן ההקפה אֶ֥ת גְּא֨וֹן ב[[תהלים מז/טעמים#מז ה|תהלים מז,ה]]). והוא כתוב כאן כמו בכל מקום אחר בהברה המוטעמת. ייתכן בכל זאת שהצדק עם ברויאר מהנימוק שהביא, אבל אין לנו פסוק מקביל המורה באופן מפורש על הטעם אזלא כטעם משני.}}
#לעתים רחוקות, משרתים הבאים כטעמים משניים בהברה הראויה לגעיה קלה לפני תיבת אתנחתא או סילוק, אבל אין בהם טעם בהברה המוטעמת, בעיקר טרחא ומרכא;{{הערה|ברויאר, ט.35-36 (עמ' 235-236). ראו [[תהלים סט/טעמים#סט טו|תהלים סט,טו]], [[תהלים קד/טעמים#קד ו|תהלים קד,ו]], [[איוב יב/טעמים#יב טו|איוב יב,טו]] בטרחא; [[תהלים עח/טעמים#עח ז|תהלים סט,ז]] במרכא ויש מקף בכתר.}}
#לעתים רחוקות, תיבה המוטעמת במרכא אחרי רביע קטן ולפני עולה ויורד.{{הערה|ראו ייבין מט.4, עמ' 332: &quot;חמש דוגמות מוטעמות ברביע אף על פי שלפני העו&quot;י בא משרת (מרכא)&quot;. בדומה לכך ציין ברויאר שהמשרת לעולה ויורד הוא רביע קטן אם נותרה לשמאלו רק תיבה אחת, אמנם הוא גם העיר ש&quot;לכלל זה יש חריגים אחדים. בחמשה מקומות יש רביע קטן במקום צינור…&quot; (י.6, עמ' 246-247, ושם הערה 5). אך מתברר שבכל חמשת המקומות מדובר על תיבות זעירות (במקום אחד על שתי תיבות זעירות מוקפות): [[תהלים טו/טעמים#טו ה|תהלים טו,ה]]; [[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[תהלים מב/טעמים#מב ה|תהלים מב,ה]]; [[תהלים עד/טעמים#עד ט|תהלים עד,ט]]; [[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]]. לכן לא נראה שהם '''חריגים''' מהכלל שאין משרת בין רביע קטן לעולה ויורד, אלא שהם דווקא '''מתאימים''' לכלל הזה: אף ברויאר עצמו ציין שתי דוגמאות '''השייכות''' לכלל שבהן יש תיבה מוקפת לפני תיבת העולה ויורד ולפניה רביע קטן ([[תהלים כה/טעמים#כה ז|תהלים כה,ז]]; [[תהלים מ/טעמים#מ יז|תהלים מ,יז]]). נראה אם כן שמדובר בתיבות הראויות להקפה לתיבת העולה ויורד, ולכן הן מתאימות לכלל של רביע קטן הבא לפני עולה ויורד.}}
#לעתים רחוקות, תיבה המוטעמת בטרחא לפני תיבת הסילוק.{{הערה|יש טרחא כטעם משני בהברה הראויה לגעיה קלה, בתוך תיבה המוטעמת בסילוק, בשני מקומות בכתר: [[תהלים לח/טעמים#לח טו|תהלים לח,יט]] (מֵ֖חַטָּאתִֽי), [[תהלים פא/טעמים#פא יג|תהלים פא,יג]] (בְּֽמוֹעֲצ֖וֹתֵיהֶֽם); ראו ברויאר, טעמי המקרא, ט.35 (עמ 235) וגם יא.80 (עמ' 308-309). ויש טרחא בתיבה הראויה להיות מוקפת לתיבת הסילוק בשלושה מקומות בכתר: [[תהלים סט/טעמים#סט טו|תהלים סט,טו]] (וּמִמַּ֖עֲמַקֵּי{{מ:מקף אפור}}מָֽיִם), [[תהלים קד/טעמים#קד ו|תהלים קד,ו]] (יַ֖עַמְדוּ{{מ:מקף אפור}}מָֽיִם), [[איוב יב/טעמים#יב טו|איוב יב,טו]] (וְיַ֖הַפְכוּ{{מ:מקף אפור}}אָֽרֶץ); ראו ברויאר, שם, ט.36 (עמ' 235-236). על רשימה זו ראוי להוסיף כספק את [[תהלים יח/טעמים#יח מו|תהלים יח,מו]] (ל=מִֽמִּסְגְּרֽוֹתֵיהֶֽם), במקום שכתר ארם צובה אינו קיים בו, ובכתי&quot;ל נראה שיש בה שתי געיות: געיה כבדה באות מ&quot;ם הראשונה, וגעיה קלה באות רי&quot;ש. אך לדעת מג&quot;ה הקו השני באות רי&quot;ש הוא טרחא משנית. לפרטים נוספים ראו שם בהערת הנוסח.}}

הסוג השלישי והסוג הרביעי הם הנפוצים והבולטים ביותר, אך גם המסובכים ביותר.

====ג. תיבה הראויה להיות מוקפת: טעמים משניים בתיבות זעירות====

'''לגבי הסוג השלישי (טעמים משניים בתיבות זעירות):''' נדרש הסבר כדי להמחיש את הקביעה שהתיבות &quot;ראויות להיות מוקפות&quot; (ולעתים אף מנוקדות בתנועה קטנה כאילו היו מוקפות), למרות שההקפה נשמטה מהן. הטבלה הבאה מסקפת הסבר:{{הערה|מבוסס על ברויאר, ט.27 עמ' 230 עם שינויים קלים וקצת תוספת.}}
{{מ:טעמי המקרא|14}}
{| width=100% border=1 cellpadding=2 align=center
|- 
|align=center colspan=60|'''מרכא או מהפך המשמשים כטעמים משניים: השמטת המקף'''
|-
|align=center colspan=15 width=25%|'''הסוג'''
|align=center colspan=15 width=25%|'''הפסוק'''
|align=center colspan=15 width=25%|'''המקף שנשמט'''
|align=center colspan=15 width=25%|'''כדוגמת:'''
|-
|align=center colspan=15 width=25%|מהפך משרת צינור
|align=center colspan=15 width=25%|מִ֤י ה֣וּא זֶה֮ ([[תהלים כד/טעמים#כד י|כד,י]])
|align=center colspan=15 width=25%|= מִ֤י־ה֣וּא זֶה֮
|align=center colspan=15 width=25%|בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֮ ([[תהלים סח/טעמים#סח כ|סח,כ]])
|-
|align=center colspan=15 width=25%|מרכא משרת צינור
|align=center colspan=15 width=25%|מִ֥י יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮ ([[תהלים יד/טעמים#יד ז|יד,ז]]; [[תהלים נג/טעמים#נג ז|נג,ז]])
|align=center colspan=15 width=25%|= מִ֥י־יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮
|align=center colspan=15 width=25%|אִ֥מְﬞר֣וֹת יְהֹוָה֮ ([[תהלים יב/טעמים#יב ז|יב,ז]])
|-
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|align=center colspan=15 width=25%|אֶ֥ת אֲרַ֣ם נַהֲרַיִם֮ ([[תהלים ס/טעמים#ס ב|ס,ב]])
|align=center colspan=15 width=25%|= אֶ֥ת־אֲרַ֣ם נַהֲרַיִם֮
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|-
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|align=center colspan=15 width=25%|אִ֥ם תִּטֶּ֣ה אַשֻּׁרִי֮ ([[איוב לא/טעמים#לא ז|איוב לא,ז]])
|align=center colspan=15 width=25%|= אִ֥ם־תִּטֶּ֣ה אַשֻּׁרִי֮
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|-
|align=center colspan=15 width=25%|מרכא משרת רביע קטן
|align=center colspan=15 width=25%|[כִּ֤י] אִ֥ם בְּתוֹרַ֥ת יְהֹוָ֗ה ([[תהלים א/טעמים#א ב|א,ב]])
|align=center colspan=15 width=25%|= [כִּ֤י] אִ֥ם־בְּתוֹרַ֥ת יְהֹוָ֗ה
|align=center colspan=15 width=25%|תִּ֥מְﬞחַ֥ץ רַגְלְךָ֗ ([[תהלים סח/טעמים#סח כד|סח,כד]])
|-
|align=center colspan=15 width=25%|מרכא משרת [אזלא] לגרמיה
|align=center colspan=15 width=25%|כׇּ‍֥ל עַצְמוֹתַ֨י{{מ:לגרמיה}} ([[תהלים לה/טעמים#לה י|לה,י]])
|align=center colspan=15 width=25%|= כׇּ‍֥ל־עַצְמוֹתַ֨י{{מ:לגרמיה}}
|align=center colspan=15 width=25%|וְלִ֥שְׁכֵנַ֨י{{מ:לגרמיה}} ([[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]])
|-
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|align=center colspan=15 width=25%|כׇּ‍֥ל אֲחֵי־רָ֨שׁ{{מ:לגרמיה}} ([[משלי יט/טעמים#יט ז|יט,ז]])
|align=center colspan=15 width=25%|= כׇּ‍֥ל־אֲחֵי־רָ֨שׁ{{מ:לגרמיה}}
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|-
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|align=center colspan=15 width=25%|עַ֥ל נַהֲר֨וֹת{{מ:לגרמיה}} ([[תהלים קלז/טעמים#קלז א|קלז,א]])
|align=center colspan=15 width=25%|= עַ֥ל־נַהֲר֨וֹת{{מ:לגרמיה}}
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|-
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|align=center colspan=15 width=25%|אִ֥ם חֲרוּצִ֨ים{{מ:לגרמיה}} ([[איוב יד/טעמים#יד ה|איוב יד,ה]])
|align=center colspan=15 width=25%|= אִ֥ם־חֲרוּצִ֨ים{{מ:לגרמיה}}
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|-
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|align=center colspan=15 width=25%|אִ֥ם תִּכְתּֽוֹשׁ־אֶת־הָאֱוִ֨יל{{מ:לגרמיה}} ([[משלי כז/טעמים#כז כב|משלי כז,כב]])
|align=center colspan=15 width=25%|= אִ֥ם־תִּכְתּֽוֹשׁ־אֶת־הָאֱוִ֨יל{{מ:לגרמיה}}
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|-
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|align=center colspan=15 width=25%|פֶּ֥ן אֶשְׂבַּ֨ע{{מ:לגרמיה}} ([[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]])
|align=center colspan=15 width=25%|= פֶּ֥ן־אֶשְׂבַּ֨ע{{מ:לגרמיה}}
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|-
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|align=center colspan=15 width=25%|הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ{{מ:לגרמיה}} ([[תהלים קו/טעמים#קו א|תהלים קו,א]] ועוד){{הערה|שם=הללויה במקף}}
|align=center colspan=15 width=25%|= הַ֥לֲלוּ־יָ֨הּ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}{{הערה|שם=הללויה במקף}}
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|-
|align=center colspan=15 width=25%|מרכא בתיבת אחד ממשרתי סילוק
|align=center colspan=15 width=25%|אֶ֥ת גְּא֨וֹן יַעֲקֹ֖ב אֲשֶׁר־אָהֵ֣ב סֶֽלָה׃ ([[תהלים מז/טעמים#מז ה|מז,ה]])
|align=center colspan=15 width=25%|= אֶ֥ת־גְּא֨וֹן יַעֲקֹ֖ב אֲשֶׁר־אָהֵ֣ב סֶֽלָה׃
|align=center colspan=15 width=25%|אֶ֥חֱסֶ֨ה בְסֵ֖תֶר כְּנָפֶ֣יךָ סֶּֽלָה׃ ([[תהלים סא/טעמים#סא ה|סא,ה]])
|-
|align=center colspan=15 width=25%|מרכא בתיבת אחד ממשרתי אתנחתא
|align=center colspan=15 width=25%|עֲדֵ֥ה נָ֣א גָא֣וֹן וָגֹ֑בַהּ ([[איוב מ/טעמים#מ י|משלי מ,י]])
|align=center colspan=15 width=25%|= עֲדֵ֥ה־נָ֣א גָא֣וֹן וָגֹ֑בַהּ
|align=center colspan=15 width=25%|מְקִ֥ימִ֣י מֵעָפָ֣ר דָּ֑ל ([[תהלים קיג/טעמים#קיג ז|תהלים קיג,ז]]){{הערה|ראו ברויאר, טעמי המקרא, יא.56 (עמ' 293).}}
|-
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|align=center colspan=15 width=25%|[כִּ֤י] אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְהֹוָ֣ה יוֹכִ֑יחַ ([[משלי ג/טעמים#ג יב|משלי ג,יב]])
|align=center colspan=15 width=25%|= [כִּ֤י] אֶ֥ת־אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְהֹוָ֣ה יוֹכִ֑יחַ
|align=center colspan=15 width=25%|&quot;
|}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

====ד. תיבה הראויה להיות מוקפת: טעם בראש התיבה בהברה בלתי־מוטעמת====

'''לגבי הסוג הרביעי (טעם בראש התיבה בהברה בלתי־מוטעמת):''' להלן רשימות מלאות של מרכא או מהפך בראש התיבה בהברה בלתי־מוטעמת. הרשימות ממחישות את קביעתו של הרב ברויאר לגבי התיבות הללו ש&quot;נשמטה מהן הטעם העיקרי, והן מוטעמות בטעם משני שנסוג לראש התיבה בניגוד לכל כללי נסיגת הטעם.&quot;{{הערה|ברואיר, טעמי אמ&quot;ת ט.28 (עמ' 231).}}

{{עוגן|געיה בהברה המוטעמת או בשווא}}'''1. געיה בהברה המוטעמת או בשווא (מקף אפור במהדורתנו):'''
#[[תהלים א/טעמים#א א|תהלים א,א]] (א='''אַ֥שְֽׁרֵי''' הָאִ֗ישׁ) ל=אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ (מקף);
#[[תהלים לב/טעמים#לב ב|תהלים לב,ב]] (א='''אַ֥שְֽׁרֵי''' אָדָ֗ם) =ל;
#[[תהלים לו/טעמים#לו ז|תהלים לו,ז]] (א='''אָ֤דָֽם''' וּבְהֵמָ֖ה) ל=אָ֤דָֽם־וּבְהֵמָ֖ה (מקף);
#[[תהלים לט/טעמים#לט יג|תהלים לט,יג]] (א='''שִׁ֥מֳעָֽה''' תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=שִׁ֥מְעָֽה־תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (מקף);
#[[תהלים מ/טעמים#מ ה|תהלים מ,ה]] (א='''אַ֥שְֽׁרֵי''' הַגֶּ֗בֶר) =ל;
#[[תהלים מו/טעמים#מו ד|תהלים מו,ד]] (א='''יִ֥רְעֲשֽׁוּ''' הָרִ֖ים) ל=יִֽרְעֲשֽׁוּ־הָרִ֖ים (מקף);
#[[תהלים סד/טעמים#סד ז|תהלים סד,ז]] (א='''יַ֥חְפְּֽשׂוּ''' עוֹלֹ֗ת) ל=יַֽחְפְּֽשׂוּ־עוֹלֹ֗ת (מקף);
#[[תהלים סה/טעמים#סה ט|תהלים סה,ט]] (א='''מ֤וֹצָֽאֵי''' בֹ֖קֶר) ל=מ֤וֹצָֽאֵי־בֹ֖קֶר (מקף);
#[[תהלים סה/טעמים#סה י|תהלים סה,י]] (א='''פָּ֤קַֽדְתָּ''' הָאָ֨רֶץ) =ל;
#[[תהלים סו/טעמים#סו טו|תהלים סו,טו]] (א='''אֶ֥עֱשֶֽׂה''' בָקָ֖ר) =ל;
#[[תהלים סז/טעמים#סז ב|תהלים סז,ב]] (א='''יָ֤אֵֽר''' פָּנָ֖יו) =ל;
#[[תהלים סח/טעמים#סח יא|תהלים סח,יא]] (א='''תָּ֤כִֽין''' בְּטוֹבָתְךָ֖) =ל;
#[[תהלים פג/טעמים#פג ט|תהלים פג,ט]] (א='''הָ֤יֽוּ''' זְר֖וֹעַ) =ל;
#[[תהלים צח/טעמים#צח ט|תהלים צח,ט]] (א='''לִ֥פְֽנֵי''' יְהוָ֗ה) ל=לִֽפְֽנֵי־יְהוָ֗ה (מקף);
#[[תהלים קו/טעמים#קו מח|תהלים קו,מח]] (א='''בָּ֤רֽוּךְ''' יְהוָ֨ה) ל=בָּ֤רֽוּךְ־יְהוָ֨ה (מקף);
#[[תהלים קמא/טעמים#קמא ה|תהלים קמא,ה]] (א='''יֶ֥הֶלְמֵֽנִי''' צַדִּ֨יק{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=יֶֽהֶלְמֵֽנִי־צַדִּ֨יק{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (מקף);
#[[משלי ח/טעמים#ח לד|משלי ח,לד]] (א='''אַ֥שְֽׁרֵי''' אָדָם֮) =ל;
#[[משלי כח/טעמים#כח כב|משלי כח,כב]] (א='''נִ֥בֳהָֽל''' לַה֗וֹן) ~ל?!=נִֽבֳהָֽל;
#[[איוב יד/טעמים#יד יג|איוב יד,יג]] (א='''תָּ֤שִֽׁית''' לִ֖י חֹ֣ק וְתִזְכְּרֵֽנִי׃) =ל;
#[[איוב כד/טעמים#כד טו|איוב כד,טו]] (א=וְעֵ֤ין נֹאֵ֨ף ׀ '''שָׁ֤מְרָֽה''' נֶ֣שֶׁף לֵ֭אמֹר) =ל.

'''2. חטף אחרי טעם משני כדי להניע את השווא (מקף אפור במהדורתנו):'''
#[[תהלים לט/טעמים#לט יג|תהלים לט,יג]] (א='''שִׁ֥מֳעָֽה''' תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=שִׁ֥מְעָֽה־תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (מקף);
#[[תהלים קו/טעמים#קו א|תהלים קו,א]] ועוד (א='''הַ֥לֲלוּ''' יָ֨הּ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}){{הערה|שם=הללויה במקף}} ~ל;{{הערה|1=ל=הַ֥לְלוּ יָ֨הּ (בשווא ובלי מקף) ברוב המקומות. אך בחלק מהמקומות ייתכן שיש תיבה אחת (קו,א; קמט,א; קנ,א) או אולי שתי תיבות מוקפות (קו,א). בחלק מהמקומות הקו האנכי נראה יותר כמו געיה מאשר מרכא.}}
#[[משלי כח/טעמים#כח כב|משלי כח,כב]] (א='''נִ֥בֳהָֽל''' לַה֗וֹן) ~ל?!=נִֽבֳהָֽל;

'''3. בלי געיה או חטף (מקף אפור במהדורתנו):'''{{הערה|על שלושת הדוגמאות במהפך ראו ייבין, מב.16.4 (עמ' 293).}}
#[[תהלים מג/טעמים#מג א|תהלים מג,א]] (א='''מֵ֤אִישׁ''' מִרְמָ֖ה) ל=מֵ֤אִישׁ־מִרְמָ֖ה (מקף);{{הערה|וכך בקורן=מֵ֤אִישׁ־מִרְמָ֖ה (מקף).}}
#[[תהלים נד/טעמים#נד ח|תהלים נד,ח]] (א='''א֤וֹדֶה''' שִּׁמְךָ֖) =ל;{{הערה|לפי ייבין, שם, א,ל,ש1=א֤וֹדֶה שִּׁמְךָ֖ (אין מקף); אמנם ל13,ת=א֤וֹדֶה־שִּׁמְךָ֖ (מקף). קורן=א֘וֹדֶ֤ה. סימנים!={{ג|א֤וֹ}}דֶה מלעיל.}}
#[[משלי כג/טעמים#כג ה|משלי כג,ה]] (א={{כו&quot;ק|התעוף|'''הֲתָ֤עִיף'''}} עֵינֶ֥יךָ בּ֗וֹ) =ל;{{הערה|כדוגמת: יָ֤גֵ֥ל ([[תהלים יג/טעמים#יג ו|תהלים יג,ו]]); ה֤וֹרֵ֥נִי ([[תהלים כז/טעמים#כז יא|תהלים כז,יא]]); יָ֤בֹ֥א ([[תהלים נ/טעמים#נ ג|תהלים נ,ג]]); וְיֹ֤שֵׁ֥ב ([[תהלים נה/טעמים#נה כ|תהלים נה,כ]]); נ֤וֹרָ֥א ([[תהלים סח/טעמים#סח לו|תהלים סח,לו]]); נ֤וֹדֶ֥ה ([[תהלים עט/טעמים#עט יג|תהלים עט,יג]]); ה֤וֹלֵ֥ךְ ([[משלי ז/טעמים#ז כב|משלי ז,כב]]).}}
#[[משלי כט/טעמים#כט יג|משלי כט,יג]] (א='''מֵ֤אִיר''' עֵינֵ֖י שְׁנֵיהֶ֣ם יְהוָֽה׃) ל=מֵ֤אִיר־עֵינֵ֖י (מקף).{{הערה|קורן=מֵ֤אִֽיר־עֵינֵ֖י (געיה בהברה המוטעמת ומקף).}}

'''4. המקומות שבהם התיבה מוקפת בפועל (מקף במהדורתנו):'''{{הערה|יש עוד מקום בכתר שבו תיבת מרכא מוקפת בפועל (כְּמ֥וֹ־עֵ֗שֶׂב ב[[תהלים צב/טעמים#צב ח|תהלים צב,ח]]), אך הדוגמה לא שייכת לכאן כי הטעם לא בראש התיבה. על מקף זה ראה ברויאר, טעמי המקרא, יא.32 (עמ' 280) ושם בהערה 17: &quot;ומקף זה איננו מובן.&quot;}}
#[[תהלים יט/טעמים#יט טו|תהלים יט,טו]] (א='''יִ֥הְיֽוּ־'''לְרָצ֨וֹן{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) =ל;{{הערה|אין כאן חציצה בין מרכא משני לבין הטעם; ראו ברויאר, טעמי המקרא, ט.23 הערה 22 (עמ' 228). לגבי נוסח הכתר וכתבי־היד הקרובים לו, ראו בהערת הנוסח לפסוק הזה.}}
#[[תהלים ז/טעמים#ז ו|תהלים ז,ו]] (א='''יִ֥רַדֹּֽף־'''אוֹיֵ֨ב{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=יִ֥רַדֹּֽף אוֹיֵ֨ב{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (אין מקף);
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|תהלים יז,יד]] (ש1,ק13='''מִ֥מֲתִֽים־'''יָדְךָ֨{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=&quot;מִֽמְתִ֥ים יָדְךָ֨{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}&quot; או &quot;מִֽמְתִֽים יָדְךָ֨{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}&quot; (אין מרכא ברור בראש התיבה ואין מקף);
#[[תהלים מ/טעמים#מ ט|תהלים מ,ט]] (א='''לַ֥עֲשׂוֹת־'''רְצוֹנְךָ֣ אֱלֹהַ֣י חָפָ֑צְתִּי) =ל;
#[[תהלים עח/טעמים#עח ז|תהלים עח,ז]] (א='''מַ֥עַלְלֵי־'''אֵ֑ל) ל=מַ֥עַלְלֵי אֵ֑ל (אין מקף);{{הערה|כדוגמת: נ֥וֹעֲד֑וּ ([[תהלים מח/טעמים#מח ה|תהלים מח,ה]]); בְּמַ֥עַלְלֵיהֶ֑ם ([[תהלים קו/טעמים#קו כט|תהלים קו,כט]]); עַד־תְּב֥וּנֹֽתֵיכֶ֑ם ([[איוב לב/טעמים#לב יא|איוב לב,יא]]).}}
#[[תהלים קמ/טעמים#קמ ו|תהלים קמ,ו]] (א='''טָ֥מְנֽוּ־'''גֵאִ֨ים) =ל;
#[[משלי כה/טעמים#כה כ|משלי כה, כ]] (א='''מַ֥עֲדֶה־'''בֶּ֨גֶד{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=מַ֥עֲדֶה בֶּ֨גֶד{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (אין מקף);
#[[איוב ו/טעמים#ו י|איוב ו, י]] (א='''וּ֥תְהִי־'''ע֨וֹד{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=וּ֥תְהִי ע֨וֹד{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (אין מקף).

'''5. תופעות אחרות של טעם בראש תיבה:'''

לשם השוואה, הנה רשימת המקומות שנראה שיש בהם נסוג אחור (מרכא או מהפך): [[תהלים יח/טעמים#יח כ|'''תהלים''' יח,כ]] (ל=כִּ֘י '''חָ֥פֵֽץ''' בִּֽי׃);{{הערה|שם=כי חפץ בי או בו}} [[תהלים כב/טעמים#כב ט|תהלים כב,ט]] (ל=כִּ֘י '''חָ֥פֵֽץ''' בּֽוֹ׃);{{הערה|שם=כי חפץ בי או בו}} [[תהלים מד/טעמים#מד ד|מד,ד]] ('''יָ֥רְשׁוּ''' אָ֗רֶץ); [[תהלים נג/טעמים#נג ו|נג,ו]] ('''פָּ֥חֲדוּ''' פַחַד֮='''פָּ֥חֲדוּ''' פַ֮חַד֮); [[תהלים סו/טעמים#סו ו|סו,ו]] ('''הָ֤פַךְ''' יָ֨ם{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}); [[תהלים עג/טעמים#עג יט|עג,יט]] ('''סָ֥פוּ''' תַ֗֝מּוּ); [[תהלים עה/טעמים#עה ט|עה,ט]] ('''מָ֥לֵא''' מֶסֶךְ֮='''מָ֥לֵא''' מֶ֮סֶךְ֮); [[תהלים עו/טעמים#עו ח|עו,ח]] ('''נ֥וֹרָא''' אַ֗תָּה); [[תהלים עז/טעמים#עז ט|עז,ט]] ('''גָּ֥מַר''' אֹ֗֝מֶר); [[תהלים עז/טעמים#עז יח|תהלים עז,יח]] ('''זֹ֤רְמוּ''' מַ֨יִם{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}); [[תהלים פג/טעמים#פג יא|פג,יא]] ('''הָ֥יוּ''' דֹ֗֝מֶן); [[תהלים פח/טעמים#פח ו|פח,ו]] ('''שֹׁ֥כְבֵי''' קֶ֗בֶר); [[תהלים קי/טעמים#קי ו|קי,ו]] ('''מָ֥חַץ''' רֹ֗֝אשׁ); [[איוב יד/טעמים#יד יט|'''איוב''' יד,יט]] ('''שָׁ֥חֲקוּ''' מַ֗יִם); [[איוב לא/טעמים#לא מ|לא,מ]] ('''יֵ֥צֵא''' ח֗וֹחַ).

בניגוד לנסוג אחור, טעם משני מלעיל בהברה המוטעמת (מקף אפור במהדורתנו):
#[[תהלים יח/טעמים#יח יב|תהלים יח,יב]] (ל='''יָ֤שֶׁת''' חֹ֨שֶׁךְ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) =ל;
#[[איוב כב/טעמים#כב כח|איוב כב,כח]] ('''וְיָ֣קׇם''' לָ֑ךְ) =ל.

תופעה אחרת של טעם בראש תיבה:
#[[תהלים נז/טעמים#נז ט|תהלים נז,ט]] ('''ע֤וּרָה''' כְבוֹדִ֗י ע֭וּרָֽה הַנֵּ֥בֶל וְכִנּ֗וֹר); =ל.{{הערה|&quot;ע֤וּרָה&quot; מלעיל, אמנם אם היא מגיעה לפני אחת מאותיות אהחע&quot;ר היא מלרע (&quot;ע֭וּרָֽה הַנֵּ֥בֶל&quot;). השוו: &quot;ח֥וּשָׁה לְעֶזְרָתִ֑י&quot; ([[תהלים לח/טעמים#לח כג|תהלים לח,כג]]).}}

====ה. מרכא משני מניע את השווא הבא אחריו====

'''1. למרכא משני יש כוח להניע את השווא הבא אחריו, גם אם אותו השווא ראוי להיחשב שווא נח.'''{{הערה|יחידה זו מבוססת על ברויאר, טעמי המקרא, ט.23-24 (עמ' 227-228) ובהערות שם (19-23). אולם העקרונות נכתבים כאן מחדש ובסדר אחר כדי להתמקד בהנעת השווא ולהסביר אותה באופן בהיר. אצל ברויאר מוזכרת הנעת השווא תוך כדי דיון ארוך ומסובך על הטעמים המשניים בספרי אמ&quot;ת ובהערות. לכוחו של מרכא משני להניע את השווא הבא אחריו והסבר אפשרי לתופעה, ועוד עניינים הקשורים לכאן, ראו גם יוסף בר&quot;ח הכהן, [https://www.jstor.org/stable/24370977 &quot;ביאורים לענייני דקדוק ומסורה (חלקים א-ב)&quot;], '''לשוננו''' י&quot;ב (אלול תש&quot;ג), עמ' 127-133; [https://www.jstor.org/stable/24370973 חלקים ג-ד], '''לשוננו''' י&quot;ב (שבט תש&quot;ד), עמ' 264-267; [https://www.jstor.org/stable/24370989 חלקים ה-ז], '''לשוננו''' י&quot;ג (תש&quot;ה), עמ' 203-210.}} הנעת השוואים מסומנת בכתר ארם צובה ברוב המקומות על־ידי חטף, ולעתים בגעיה (בתיבה שחסר בה טעם מובהק והיא ראויה להיות מוקפת).
*'''חטף הבא אחרי מרכא כטעם משני (25 מקומות), כגון:''' &quot;קִ֥רֲבַ֥ת&quot; ([[תהלים עג/טעמים#עג כח|תהלים עג,כח]]) במקום &quot;קִרְבַת&quot;, &quot;נִ֥דֲר֣וּ&quot; ([[תהלים עו/טעמים#עו יב|תהלים עו,יב]]) במקום &quot;נִדְרוּ&quot;, &quot;תִּ֥לֲעַ֣ג&quot; ([[משלי ל/טעמים#ל יז|משלי ל,יז]]) במקום &quot;תִּלְעַג&quot;. היינו מצפים לשווא פשוט, אך בא לפניו מרכא בטעם משני המניע אותו, והקפיד מסרן הכתר לכתוב חטף ברוב מוחלט של המקומות כדי להורות לקורא באופן מפורש על התנעת השווא. כל המקומות: א=אִ֥מֲר֣וֹת ([[תהלים יב/טעמים#יב ז|תהלים יב,ז]]); ש1,ק13,ל-א=מִ֥מֲתִֽים־יָדְךָ֨{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים יז/טעמים#יז יד|תהלים יז,יד]]); ל,ל-א=אֶ֥קֲרָ֣א ([[תהלים יח/טעמים#יח ז|תהלים יח,ז]]); א=שִׁ֥מֳעָֽה{{מ:מקף אפור}}תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים לט/טעמים#לט יג|תהלים לט,יג]]); א=תִּ֥בֲחַ֣ר ([[תהלים סה/טעמים#סה ה|תהלים סה,ה]]); א=תִּ֥מֲחַ֥ץ ([[תהלים סח/טעמים#סח כד|תהלים סח,כד]]); א=קִ֥רֲבַ֥ת ([[תהלים עג/טעמים#עג כח|תהלים עג,כח]]); א=נִ֥דֲר֣וּ ([[תהלים עו/טעמים#עו יב|תהלים עו,יב]]); א=וּ֥לֲצִיּ֨וֹן{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים פז/טעמים#פז ה|תהלים פז,ה]]); א=הַ֥מֲקָרֶ֥ה ([[תהלים קד/טעמים#קד ג|תהלים קד,ג]]); א=הַ֥לֲלוּ{{מ:מקף אפור}}יָ֨הּ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים קו/טעמים#קו א|תהלים קו,א]]) ובעוד 8 מקומות המפורטים [[#ב. תיבה הראויה להיות מוקפת: הסוגים השונים|לעיל]] בהערה; א=שָׁ֥נֲנ֣וּ ([[תהלים קמ/טעמים#קמ ד|תהלים קמ,ד]]); א=נִ֥בֳהָֽל{{מ:מקף אפור}}לַה֗וֹן ([[משלי כח/טעמים#כח כב|משלי כח,כב]]); א=תִּ֥לֲעַ֣ג ([[משלי ל/טעמים#ל יז|משלי ל,יז]]); א=לְשֹׁ֥דֲדִ֗ים ([[איוב יב/טעמים#יב ו|איוב יב,ו]]); א=אֶ֥בֲחַ֣ר ([[איוב כט/טעמים#כט כה|איוב כט,כה]]); א=אַ֥נֲשֵׁ֥י ([[איוב לד/טעמים#לד י|איוב לד,י]]).
*'''געיה בשווא הבא אחרי מרכא בטעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת (5 מקומות):''' א=אַ֥שְֽׁרֵי{{מ:מקף אפור}}הָאִ֗ישׁ ([[תהלים א/טעמים#א א|תהלים א,א]]); א=אַ֥שְֽׁרֵי{{מ:מקף אפור}}אָדָ֗ם ([[תהלים לב/טעמים#לב ב|תהלים לב,ב]]); א=אַ֥שְֽׁרֵי{{מ:מקף אפור}}הַגֶּ֗בֶר ([[תהלים מ/טעמים#מ ה|תהלים מ,ה]]); א=לִ֥פְֽנֵי{{מ:מקף אפור}}יְהוָ֗ה ([[תהלים צח/טעמים#צח ט|תהלים צח,ט]]); א=אַ֥שְֽׁרֵי{{מ:מקף אפור}}אָדָם֮ ([[משלי ח/טעמים#ח לד|משלי ח,לד]]).{{הערה|השוו לעיל [[#געיה בהברה המוטעמת או בשווא|&quot;1. געיה בהברה המוטעמת או בשווא&quot;]].}}

בדוגמאות הללו, הנעת השווא נחוצה כדי שתהיה חציצה של הברה אחת לפחות בין מרכא משני לבין טעמה העיקרי של התיבה.{{הערה|שני מקומות יוצאים לכאורה מן הכלל הזה: יִ֥הְיֽוּ־לְרָצ֨וֹן{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים יט/טעמים#יט טו|תהלים יט,טו]]); אָ֥נָּ֣ה ([[תהלים קטז/טעמים#קטז טז|תהלים קטז,טז]] בחלק מכתבי־היד, לעומת א=אָנָּ֣ה; ל=אָֽנָּ֣ה). להסבר ראו ברויאר, טעמי המקרא, ט.23 הערה 22 (עמ' 228).}} אם הטעם העיקרי הוא משרת, אז מספיק שתהיה חציצה של שווא בלבד. מרכא משני בא בדרך כלל בראש התיבה (עוד לפני הטעם העיקרי), אך הוא יכול להימצא בכל הברה אחרת כל עוד יש חציצה לפני הטעם.

'''2. אמנם למרות כוחו זה של המרכא להניע את השווא הבא לאחריו, אין בכוחו לרפות דגש קל באות בג&quot;ד כפ&quot;ת הבא אחריו. כמו כן, אם אחרי מרכא משני באים שני שוואים, הראשון נח ורק השני נע כמקובל.''' כך יוצא שכל שווא הבא אחרי מרכא משני יקבל התנעה, חוץ משני מקרים:
*שווא ראשון הבא לפני שווא שני או לפני חטף (7 מקומות): אֶ֥שְׁמְרָ֣ה ([[תהלים לט/טעמים#לט ב|תהלים לט,ב]]); נִ֥פְלְאֹתֶ֥יךָ ([[תהלים מ/טעמים#מ ו|תהלים מ,ו]]); יִ֥רְעֲשֽׁוּ־הָרִ֖ים ([[תהלים מו/טעמים#מו ד|תהלים מו,ד]]); יַ֥חְפְּֽשׂוּ־עוֹלֹ֗ת ([[תהלים סד/טעמים#סד ז|תהלים סד,ז]]); יִ֥שְׂמְח֥וּ ([[תהלים סז/טעמים#סז ה|תהלים סז,ה]]); אֶ֥זְכְּרָ֥ה ([[תהלים עז/טעמים#עז ז|תהלים עז,ז]]); וַיִּ֥שְׁפְּכ֨וּ ([[תהלים קו/טעמים#קו לח|תהלים קו,לח]]).
*שווא הבא לפני בג&quot;ד כפ&quot;ת דגושה, כגון &quot;תַּ֥הְפֻּכ֨וֹת{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}&quot; ([[משלי ו/טעמים#ו יד|משלי ו,יד]]).{{הערה|לגבי שווא הבא לפני בג&quot;ד כפ&quot;ת דגושה, ראו עוד את ההסבר שמציע ברויאר (טעמי המקרא, ט.23, עמ' 227 הערה 21) לניקוד של &quot;יִ֥רַדֹּֽף־אוֹיֵ֨ב{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}&quot; ב[[תהלים ז/טעמים#ז ו|תהלים ז,ו]].}} בשלושה מקומות מתקיים התנאי הזה ביחד עם התנאי הראשון: &quot;יַ֥חְפְּֽשׂוּ{{מ:מקף אפור}}עוֹלֹ֗ת&quot; ([[תהלים סד/טעמים#סד ז|תהלים סד,ז]]); אֶ֥זְכְּרָ֥ה ([[תהלים עז/טעמים#עז ז|תהלים עז,ז]]); וַיִּ֥שְׁפְּכ֨וּ ([[תהלים קו/טעמים#קו לח|תהלים קו,לח]]).

כוחו של מרכא משני להניע את השווא הבא אחריו הוא, אם כן, כוח מוגבל. יש לו כוח להניע ברוב המקומות, אך לא בסוגים שנמנו כאן. יוצא מכך שלא מדובר על שווא נע מובהק, אלא בצורה בינונית. הנעת השווא קיימת בכך ששומעים אותה, אך לא בהפיכת אות בג&quot;ד כפ&quot;ת שלאחר השווא לאות רפה. בדוגמה כמו &quot;תַּ֥הְפֻּכ֨וֹת{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}&quot; ([[משלי ו/טעמים#ו יד|משלי ו,יד]]) ההברה הראשונה נשארת סגורה למרות הטעם המשני. וניתן לומר שאף בדוגמאות שראינו לעיל עם חטפים, כגון קִ֥רֲבַ֥ת ([[תהלים עג/טעמים#עג כח|תהלים עג,כח]]), ההברה הראשונה עדיין ראויה להיות סגורה (&quot;קִרְבַת&quot;) על אף התנעת השווא. בכך מתבטא השווא כבינוני.

'''3. קיים מיעוט ניכר של מקומות שבהם לא הקפיד מסרן הכתר לכתוב חטף כדי להורות לקורא על הנעת השווא.''' אך גם במקומות האלה דרושה חציצה בין המרכא המשני לבין הטעם העיקרי, והמרכא מניע את השווא הבא אחריו (11 מקומות):{{הערה|טעם המרכא בתיבת בֵּ֝רַ֥כְנוּכֶ֗ם ([[תהלים קיח/טעמים#ב כו|תהלים קיח,כו]]) איננו טעם משני ואינו שייך לכאן. אין לנו דוגמאות במקומות אחרים של מרכא משני לפני רביע מוגרש. להיפך: מרכא הוא משרת רגיל של רביע מוגרש, לרוב כטעם עיקרי בתיבתו ולעתים באותה תיבה. אמנם במקומות אחרים הוא נכתב באותה תיבה רק בהברה הראויה לגעיה, אבל יותר מסתבר שיש כאן חריגה מן הכלל הזה מאשר הטעם המשני היחיד בכל המקרא לפני רביע מוגרש. ניתן להסביר את כתיבת המרכא כאן בהברה שאיננה ראויה לגעיה על פי הצעתו של ברויאר, טעמי המקרא, יא.41 (עמ' 284).}} יִ֥תְיַצְּב֨וּ׀ ([[תהלים ב/טעמים#ב ב|תהלים ב,ב]]); סַ֥לְעִ֥י ([[תהלים יח/טעמים#יח ג|תהלים יח,ג]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23|לגבי תיבה זו ראו ברויאר, טעמי המקרא, ט.24, עמ' 228 הערה 23. ולגבי שׇׁ֥מְרָ֣ה ([[תהלים פו/טעמים#פו ב|תהלים פו,ב]]) ראו עוד יוסף בר&quot;ח הכהן, [https://www.jstor.org/stable/24370977 &quot;ביאורים לענייני דקדוק ומסורה&quot; חלק א], עמ' 131-132.}} וְלִ֥שְׁכֵנַ֨י׀ ([[תהלים לא/טעמים#לא יב|תהלים לא,יב]]); פָּ֥תְח֣וּ ([[תהלים לז/טעמים#לז יד|תהלים לז,יד]]); לִ֥שְׁא֣וֹל ([[תהלים מט/טעמים#מט טו|תהלים מט,טו]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23}} זִ֥בְחֵ֣י ([[תהלים נא/טעמים#נא יט|תהלים נא,יט]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23}} שָׁ֥בְרָ֥ה ([[תהלים סט/טעמים#סט כא|תהלים סט,כא]]); שׇׁ֥מְרָ֣ה ([[תהלים פו/טעמים#פו ב|תהלים פו,ב]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23}} טָ֥מְנֽוּ־גֵאִ֨ים׀ ([[תהלים קמ/טעמים#קמ ו|תהלים קמ,ו]]); יִ֥רְאַ֣ת ([[משלי ח/טעמים#ח יג|משלי ח,יג]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23}} וּ֥תְהִי־ע֨וֹד׀ ([[איוב ו/טעמים#ו י|איוב ו,י]]).

בכל המקומות האלה מניע המרכא את השווא הבא אחריו, למרות שהברת המרכא ראויה להיות הברה סגורה. השווא הוא שווא נע בכך ששומעים אותו, אך ההברה עדיין ראויה להיות סגורה, ולכן יש להגדיר את השווא כשווא בינוני. כך יוצא שקוראים יִ֥רְאַ֣ת ([[משלי ח/טעמים#ח יג|משלי ח,יג]]) בהנעת השווא, בדיוק כמו שקוראים קִ֥רֲבַ֥ת ([[תהלים עג/טעמים#עג כח|תהלים עג,כח]]) בהנעת השווא. הן באותו משקל (&quot;יִרְאַת&quot;, &quot;קִרְבַת&quot;), אבל בתיבת קִ֥רֲבַ֥ת נכתב חטף כדי להורות במפורש על הנעת השווא.

וכך יוצא שאפילו קוראים שׇׁ֥מְרָ֣ה ([[תהלים פו/טעמים#פו ב|תהלים פו,ב]]) בהנעת השווא אחרי קמץ קטן (!), קריאה שהיא לכאורה בניגוד לכל כללי הדקדוק המקובלים. למרות הנעת השווא הוא עדיין שווא בינוני בלבד, והברת הקמץ והמרכא עדיין ראויה להיות סגורה. אמנם זה לפי שיטתם של בעלי המסורה הטברנית. ואילו לפי המדקדקים הספרדים, שלדעתם כל קמץ שיש בו מרכא או געיה הוא בהכרח קמץ גדול (בהגייה של פתח ארוך), קוראים שׇׁ֥מְרָ֣ה בשלוש הברות פתוחות: הראשונה בקמץ רחב, השנייה בשווא נע, והשלישית מוטעמת בטעם העיקרי (מונח). במהדורתנו אנחנו מתעדים את ההגייה לפי שתי השיטות.{{הערה|השוו [[#קמץ קטן|לעיל לגבי שתי השיטות באופן כללי]], ו[[#ג. תיבה הראויה להיות מוקפת: טעמים משניים בתיבות זעירות|בטבלה של הטעמים המשניים]] לגבי מרכא משני אצל קמץ קטן (&quot;כׇּ‍֥ל עַצְמוֹתַ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}&quot;, &quot;כׇּ‍֥ל אֲחֵי־רָ֨שׁ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}&quot;).}}

==עיצוב חדש לחלוקת הפרשות==

לסימון הפרשות (הפתוחות והסתומות) אנחנו משתמשים בתבניות נסיוניות שיאפשרו שינויים אוטומטיים, והאמורות להציג את הטקסט המקראי בצורה המיטבית עבור סביבת האינטרנט:
*[[תבנית:פפ]] מציגה &quot;פרשה פתוחה&quot; בתור פיסקה חדשה לאחר שורה ריקה (כמו שראוי ע&quot;פ הלכה לדעת הרמב&quot;ם, וכמו שמופיע עד היום בספרי תורה תימניים). שיטה זו מתאימה במיוחד לתצוגה ולקריאה במסך המחשב.
*[[תבנית:סס]] מציגה &quot;פרשה סתומה&quot; בתור רווח רחב וברור בתחילת שורה חדשה. שיטה זו מתאימה למה שנהוג בכתבי־היד הטברניים (והיא גם ראויה ע&quot;פ הלכה לדעת הרמב&quot;ם ומופיעה כך בספרי תורה תימניים), והיא גם המתאימה ביותר לתצוגה ולקריאה במסך המחשב.{{הערה|עוד אפשרות שנסינו בעבר הייתה לשים רווח באמצע השורה ובתוכו הסימן {ס}. הסימן היה נחוץ בגלל שהרווחים יכלו ליפול גם בתחילת שורה או בסוף שורה, ולא רק באמצעה כמו שצריך. אולם שיטה זו פחות בהירה והרבה פחות אסתטית בסביבת האינטרנט, למרות שהיא מקובלת ברוב המהדורות המודפסות על נייר וגם ברוב ספרי התורה.}}

שיטה פשוטה זו לעיצוב פרשות פתוחות וסתומות דומה לְמה שנעשה במהדורות &quot;כתר ירושלים&quot;, אולם המדיה החדשה של דף דיגיטלי באינטרנט מכתיב גם הבדלים בביצוע. לגבי שיטת העיצוב ב&quot;כתר ירושלים&quot; כתב הרב ברויאר:

:פרשה פתוחה ניכרת במהדורה זו על ידי שורה ריקה הבאה לפניה, ופרשה סתומה מתחילה בדרך כלל לאחר זיח הבא בראש השורה. צורה זו של הפרשות הפתוחות והסתומות נוהגת (במקצת הפרשות) בכתבי היד, והיא מתאימה לפסק הרמב&quot;ם (הלכות ספר תורה פ&quot;ח הלכות א-ב). עיצוב הפרשות בדרך זו התחייב מעיצובה של המהדורה בשלושה טורים ככמנהג הכתר. אולם אין במהדורה סימנים מיוחדים למילוי השורה וליישורה (כמנהג כתבי היד), ועל כן אין השורות מסתיימות בקו ישר. רווח קטן שנותר בסוף השורה  אינו נחשב אפוא לרווח של פרשה.

לעומת הטורים הצרים ב&quot;כתר ירושלים&quot; (בדומה לכתבי־היד), במהדורה דיגיטלית באינטרנט השורות ממלאות את כל הרוחב של המסך או את רובו, ויש להן יישור אוטומטי בסוף השורה או רווחים קצרים יחסית לרוחב השורה המלאה (תלוי בברירת המחדל של המשתמש). השורות יכולות להכיל מלים רבות (בפונט קטן) או מעטות (בפונט גדול במיוחד).

לכן אי אפשר להקפיד במהדורה דיגיטלית גמישה (על בסיס של טקסט פשוט) לגבי הכלל של הרמב&quot;ם של רווח &quot;כשיעור תשע אותיות&quot;. פרשה פתוחה תתחיל במהדורתנו לאחר רווח של שורה ריקה גם אם יש רק תיבה אחת בשורה האחרונה של הפרשה הקודמת, ופרשה סתומה תתחיל לאחר זיח בשורה חדשה גם אם נשאר מספיק מקום להתחיל אותה לאחר רווח באמצע השורה הקודמת. כך במהדורת &quot;כתר ירושלים&quot; וכך במהדורתנו, ונראה שזוהי הדרך המתאימה למהדורה דיגיטלית המיעודת לקורא וללומד, שאינה מבוססת על כתיבתו הרצופה של הסופר המחשב את הרווחים בסופי השורות בכתיבת ספר תורה (או במילואם בסימנים מיוחדים בכתב־יד של המסורה).

אמנם יש כמובן גם ערך רב לתת אפשרות להצגת הטקסט לפי שיטות הסופרים וספרי התורה, בהקפדה על הרווחים &quot;כשיעור תשע אותיות&quot; בסופי השורות, ואף על צורות הפרשות המקובלות בספרי התורה בימינו (בלי שורות ריקות לפרשה פתוחה, ופרשה סתומה אך ורק באמצע שורה). מי שברצונו להכין מהדורה כזו על בסיס מהדורתנו, כתוספת לפרויקט הזה או כיצירה נגזרת, יבורך.

'''פסקא באמצע פסוק:''' כאשר יש רווח של פרשה באמצע פסוק, אנחנו מתייגים את התופעה ע&quot;י [[תבנית:פסקא באמצע פסוק]],{{הערה|יש במקרא מספר רשימות בעלות פריטים רבים שבהן יש &quot;מעין צורת השיר&quot; על ידי השימוש בפרשות סתומות רבות באמצע פסוק כדי להבחין בין פריט לפריט (הדוגמאות הכי מוכרות לתופעה זו הן שירת העתים במגילת קֹהלת ורשימת עשרת בני המן במגילת אסתר). ברשימות הללו לא תייגנו את כל הפרשות ב[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] (אמנם ייתכן שבעתיד גם הם יתוייגו). למידע נוסף על התופעה ראו ב[[#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|סעיף הבא]].}} ובעתיד יש כוונה להכניס את כל הפסוקים הללו לתוך [[:קטגוריה:פסקא באמצע פסוק]]. לגבי עיצוב הפרשה, לא נשתמש כרגיל בפרשה פתוחה הבאה לאחר שורה ריקה בלבד, או בפרשה סתומה שמתחילה בשורה חדשה לאחר רווח בלבד. במקום זה, יהיה במהדורתנו נסיון לשמור על אופי הפרשה המסויימת (הבאה באמצע פסוק) כפי שהיא מופיעה בכתר (ו/או בכתבי היד הקרובים לו) וגם לעצב את המקרא לפי הסגנון המקומי, כולל השימוש בפרשה פתוחה המתחילה מיד בשורה הבאה ובפרשה סתומה באמצע השורה.{{הערה|ב&quot;פסקא באמצע פסוק&quot; של פרשה פתוחה, צורת הפרשה בכתר במקומות רבים היא שורה חדשה ללא רווח של שורה ריקה, כך שאין הפסקה ויזואלית מוחלטת בין שני חלקי הפסוק. וכך היא תופיע במהדורתנו במקומות המתאימים. הדבר בולט במיוחד ב[[שופטים ב/טעמים#ב א|שופטים ב,א]], שם יש פרשה פתוחה בולטת של שורה ריקה לפני פסוק א', ובאמצע הפסוק פרשה פתוחה כאשר הטקסט ממשיך בתחילת השורה הבאה ללא שורה ריקה. (יוצא מן הכלל ב[[עזרא ב/טעמים#ב לו|עזרא ב,לו]], שם ציין יהושע קמחי באופן מיוחד רווח של שורה ריקה באמצע הפסוק.) יצויין שבמהדורת &quot;כתר ירושלים&quot; סימנו פרשה פתוחה ברווח של שורה ריקה תמיד, אפילו במקום של &quot;פסקא באמצע פסוק&quot; ששם אין שורה ריקה בכתר, כך שב[[שופטים ב/טעמים#ב א|שופטים ב,א]] יש רווח גדול זהה לפני החצי הראשון של הפסוק וגם לאחריו; בכך הלכה לאיבוד צורת הפרשה שבכתר, שאינה מפרידה לגמרי בין שני חלקי הפסוק. צורת הפרשה המיוחדת תוצג על ידי השימוש ב[[תבנית:פפפ]] (במקום [[תבנית:פפ]] הרגיל) או ב[[תבנית:ססס]] (במקום [[תבנית:סס]] הרגיל). יצויין ש[[תבנית:פפפ]] תהיה צמודה תמיד לתיבה האחרונה שלפני הפרשה, כדי לצמיד לה מספר רווחים גדולים ולוודא שהיא לא תופיעה בסוף שורתה ממש (כך שלא תהיה הפסקה של פרשה כלל) אלא בראש השורה הבאה.}}

'''עיצוב הפרשות בספרים מסויימים מיוחדת:'''
*'''ספרי אמ&quot;ת (תהלים, משלי, איוב):''' בשלושת הספרים יש עיצוב מיוחד המתאים לצורת השיר. להסבר מפורט [[#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|ראו להלן בפרק הזה]].
*'''מגילת אסתר:''' מגילה זו תופיע בשתי מהדורות מקבילות, ב[[מגילת אסתר (פרשות בכתר)/טעמים|ראשונה]] החלוקה לפרשות תהיה ע&quot;פ כתבי־היד, וב[[מגילת אסתר (פרשות סתומות)/טעמים|שנייה]] החלוקה תהיה לפרשות סתומות בלבד כמו שנהוג במגילות אשכנז ע&quot;פ הספר &quot;קסת הסופר&quot;. הטקסט בשתי המהדורות מבוססת על אותם [[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|דפי פרקים]], כדי למנוע את הצורך בהגהה כפולה.
*'''שירת העִתים במגילת קֹהלת ועשרת בני המן במגילת אסתר:''' בשני המקומות האלה יש בכתבי־היד &quot;מעין צורת השיר&quot; בביצוע מלא ע&quot;י השימוש בפרשות סתומות. במהדורתנו נעצב אותם בנספחים מיוחדים כמו השירים המובהקים בתנ&quot;ך; להסבר מפורט ראו [[#צורת השיר המובהקת|להלן על צורת השיר המובהקת]].
*'''מגילת איכה:''' במגילה זו יש פרשות סתומות רבות: באותן קינות שיש בהן כ&quot;ב פסוקים ארוכים על פי סדר הא&quot;ב (כלומר בקינה הראשונה, השנייה והרביעית) יש פרשה סתומה בין כל פסוק ופסוק. ואילו בקינה השלישית, שיש בה שלושה פסוקים קצרים לכל אות בא&quot;ב, בכתי&quot;ל יש פרשה סתומה בין כל קבוצה של שלושה פסוקים שמתחילים באותה אות, ואילו בכתר ארם צובה הייתה פרשה סתומה בין כל פסוק ופסוק. כאן נעצב את חלוקת הפרשות במגילת איכה בדרך מיוחדת, ששומרת עקרונית על החלוקה שהייתה בכתר ארם צובה, אבל גם שומרת בו בזמן הן על ההיגיון שבחלוקת כתי&quot;ל והן על עיצוב יפה שמתאים לסביבת האינטרנט. לגבי הקינה הראשונה, השנייה והרביעית, כל פסוק יפתח בפרשה סתומה רגילה ([[תבנית:סס]]) דהיינו לאחר רווח ניכר בתחילת שורה חדשה. ואילו בקינה השלישית כל קבוצה של שלושה פסוקים באותה אות תתחיל כמו כן בשורה חדשה לאחר רווח ע&quot;י אותה תבנית ([[תבנית:סס]]), ואילו הפסוק השני והשלישי באותה קבוצה יתחיל לאחר רווח קצר באמצע השורה ע&quot;י תבנית מיוחדת ([[תבנית:ססס]]).
*'''שמואל, מלכים, עזרא, דברי הימים:''' בספרים האלה קיים &quot;מעין צורת השיר&quot; במספר פרקים, דהיינו שימוש בפרשות סתומות רבות כדי ליצור אפקט של צורת השיר. השימוש הנפוץ ביותר הוא כדי לבודד פריטים בתוך רשימות שונות. במהדורתנו נעצב את &quot;מעין צורת השיר&quot; ע&quot;י שימוש משולב של תבנית העיצוב הנוספת ([[תבנית:ססס]]) בדומה למה שנעשה בקינה השלישית במגילת איכה. להסבר מפורט של &quot;מעין צורת השיר&quot; ראו [[#מעין צורת השיר|להלן]].

למידע על קביעת '''נוסח''' הפרשות במהדורתנו, ראו בפרקים הבאים:
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#חלוקת הפרשות בתורה|חלוקת הפרשות בתורה]]
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים|חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים]]

==צורת השיר בכ&quot;א הספרים==

===מבוא לצורת השיר בכ&quot;א הספרים===

בכ&quot;א הספרים (כלומר בכל ספרי המקרא מלבד תהלים ומשלי ואיוב), אפשר להבחין בין '''שני''' סוגים בולטים של כתיבה שירית בכתר ארם צובה ובכתבי־היד הטברנים הקרובים אליו:

'''א. צורת השיר המובהקת:''' לשירים בולטים יש דרך כתיבה מיוחדת בכתבי־היד המודגשת לעין, דהיינו להפסיק לגמרי את הכתיבה הרגילה של שלושה טורים צרים בכל עמוד, ובמקומה לפרוס את השיר ברוחב של שלושה טורים מלאים בכל העמוד (כך נכתבות בכתר שירת הים ושירת האזינו בתורה, ובנביאים רוב שירת דבורה ושירת דוד), או לפחות ברוחב של שני טורים מלאים (כך נכתבות בכתר רשימת מלכי כנען ותחילת שירת דבורה בנביאים, ושיר של תמיד בספר דברי הימים).

'''צורת השיר המובהקת נעשית לפי שתי שיטות טכניות שונות, שגם הן בולטות לעין.''' הראשונה מהווה פיתוח מחושב בכתבי־היד של [[#עיצוב חדש לחלוקת הפרשות|חלוקת הפרשות הסתומות]] ברווחים בתוך השורה בכ&quot;א הספרים, והשנייה מהווה פיתוח פחות קפדני של [[#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|הכתיבה השירית בספרי אמ&quot;ת]]. הבחנה זו מבוססת על עבודתו של הרב מרדכי ברויאר.{{הערה|ההסבר הזה בנוי על ניתוחו המפורט של הרב מרדכי ברויאר לצורת השיר בכתבי־היד המקבילים; ראו בפרק החמישי בספרו '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא''' (מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז), עמ' 149-189.}}
#'''אריח על גבי לבינה, ולבינה על גבי אריח:''' צורה זו של כתב המופיע מעל רווח, ורווח המופיע מעל הכתב לסירוגין, נחשבת לחובה ב[[שירת הים/טעמים|שירת הים]] בתורה ו[[שירת דבורה/טעמים|בשירת דבורה]] בספר שופטים. הרווחים בכתיבה השירית הזאת מהווים, כפי שהדגים הרב ברויאר,{{הערה|ברויאר, שם, עמ' 165-171.}} '''פרשות סתומות''' שבאות לחלק את היחידות בתוך השיר באופן מלא, וכל הרווחים והתחלת השורות מחושבות מראש בקפדנות.
#'''אריח על גבי אריח, ולבינה על גבי לבינה:''' צורה זו של כתב המופיע מעל כתב בתחילת השורה ובסופו, ורווח המופיע מעל רווח באמצע כל שורה, מהווה פיתוח של שיטת כתיבה אחרת לגמרי, והיא כאמור '''[[#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|צורת השיר בספרי אמ&quot;ת]]'''.{{הערה|ברויאר, שם, עמ' 171-183.}} באופן זה כתובים [[שירת האזינו/טעמים|שירת האזינו]] בתורה, רשימת [[מלכי כנען/טעמים|מלכי כנען]] בספר יהושע ו[[שירת דוד/טעמים|שירת דוד]] בספר שמואל, ו[[שירת אסף/טעמים|שירת אסף]] (או &quot;שיר של תמיד&quot;) בספר דברי הימים. בצורה זו, כפי הדגים הרב ברויאר, עיקר תפקידו של הרווח הוא לחלק את '''השורה''' מתי שאפשר (בשביל היופי), ופחות כדי לחלק את יחידות השיר (ולכן לא בכל שורה יש רווח, ולא כל רווח נמצא במקום ה&quot;נכון&quot; בשורה מבחינת התחביר של הפסוק). בצורה זו יש גם מגמה ניכרת לסיים פסוק, או יחידה בתוך פסוק, '''בסוף''' השורה עד כמה שאפשר. מגמה זאת עומדת בניגוד מובהק לכתיבה הרגילה בכ&quot;א הספרים, הנמשכת ברציפות טבעית מסוף השורה לתחילת השורה הבאה, ורק על ידי הרווחים של הפרשות מציינים סוף עניין. אמנם '''בכתיבה השירית המובהקת''' יש פיתוח בולט לצורת אמ&quot;ת על ידי הכתיבה '''בשורות רחבות'''. הכתיבה הרחבה מאפשרת לרווחים באמצע השורות להתבצע באופן מובהק ושלם לגמרי, ובנוסף היא גם מאפשרת את חלוקת השורה לפי יחידות בעלות משמעות לפי התחביר, ובמקום ה&quot;נכון&quot;, ברוב המכריע של השורות.{{הערה|תיאור זה של הפיכת צורת השיר בספרי אמ&quot;ת ל&quot;מובהקת&quot; בכ&quot;א הספרים הוא בניגוד לניסוחו של ברויאר, שלגבי שירת דוד כתב שהדמיון לשירת אמ&quot;ת בכתר &quot;טושטש במידה מסויימת&quot; לעומת כתי&quot;ק (עמ' 177). וכך היא &quot;נראית כשירה לכל דבר&quot;, אמנם &quot;אף על פי כן ניכר גם ב'''א''', שאין זו שירה כשאר כל השירות…&quot; אלא &quot;שגם השירה שב'''א''' כתובה על פי המנהג של שירת אמ&quot;ת; אין ביניהן אלא רוחב השורות&quot; (עמ' 178). במקום להשתמש בלשון המעטה (&quot;אין ביניהן אלא רוחב השורות&quot;) נראה לנו לתאר את השינוי הכל כך בולט של הסופר, כלומר לעבור באמצע כ&quot;א הספרים מכתיבה בשורות צרות לכתיבה בשורות רחבות, ואת התוצאה של השינוי הבולט הזה, בתור '''צורת השיר המובהקת'''. יש בה פונציאל להגיע לרמה כזו לגמרי מבחינה אסתטית (לדוגמה בכתיבת שירת &quot;האזינו&quot; ב-70 שורות), והיא גם מעלה את החלוקה העניינית לרמת הביצוע האפשרית הגבוהה ביותר. כלומר, היא לא רק &quot;נראית כשירה לכל דבר&quot;, אלא מצליחה בפועל להיות כתיבה שירית לכל דבר. אמנם ברמת העיקרון אנחנו מקבלים את דעתו של הרב ברויאר שצורה זו מבוססת על צורת הכתיבה בספרי אמ&quot;ת.}} 

'''ב. מעין צורת השיר:''' יש גם שירים ורשימות שבהם הסופר המשיך את כתיבתו הרגילה בשלושה טורים צרים לכל עמוד, אמנם גם עשה מאמץ מסוים (לפעמים מאמץ מלא ולפעמים פחות מזה) להשתמש ברווחים של פרשות (ובמיוחד ברווחים של פרשות סתומות באמצע השורה) כדי לסדר מלים מקבילות באופן בולט. הדוגמאות המוכרות ביותר לתופעה זו הן רשימת [[עשרת בני המן/טעמים|עשרת בני המן]] במגילת אסתר ו[[שירת העתים/טעמים|שירת העִתים]] במגילת קֹהלת, שלגביהן יש הלכה מחייבת (עשרת בני המן) ומנהג קבוע אצל הסופרים (שירת העִתים). בשתי הדוגמאות הללו שבמגילות, רמת הביצוע לצורת השיר היא מלאה בכתבי־היד, למרות התלוּת בטורים הצרים שבהם המשיך הסופר לכתוב ברציפות (ולא עבר לטורים רחבים).{{הערה|לניתוח מלא של כל התופעה שקראנו לו &quot;מעין צורת השיר&quot; ראו ברויאר, שם, עמ' 149-165.}}

===צורת השיר במהדורתנו===

במהדורתנו, כמו שלגבי הטעמים הכפולים בעשרת הדברות הקדשנו נספחים מיוחדים לנוחותו של הקורא (מעבר לרצף הטקסט של המקרא בפרשותיו ובפרקיו), כך נעשה גם במקומות שבהם מופיעה &quot;צורת השיר&quot; המובהקת בעיצוב מיוחד על פי המסורה, וכן לגבי שני ביצועים מלאים של &quot;מעין צורת השיר&quot; שהתקבלו כחובה בהלכה או כמנהג קבוע אצל הסופרים (עשרת בני המן במגילת אסתר ושירת העִתים במגילת קֹהלת). וזה משתי סיבות:
*לגבי &quot;צורת השיר&quot; המיוחדת במסורת הסופרים לתורה, יש שינויים קלים בין כתבי־היד וספרי התורה השונים, ואין מנהג אחד משותף לכולם. נספח בדף מיוחד המוקדש כולו ל&quot;צורת השיר&quot; בתורה מאפשר לנו את הגמישות להציע לקורא את כל המנהגים החשובים במקביל, ומאפשר לקורא לבחור ביניהם כרצונו.
*למרות שהיא יפה וחשובה, צורת השיר המובהקת אינה יעילה תמיד בשביל הקורא והלומד, שלפעמים ברצונו לקרוא את הטקסט ברצף או בעיצוב אחֵר או בחלוקה אחרת; העיצוב המיוחד גם מפריע לו להעתיק את הטקסט באופן פשוט לצרכי לימוד.

לכן הקדשנו נספחים במקומות הללו.{{הערה|הבדל טכני בין הדפים לשני השירים בתורה (שירת הים ו&quot;האזינו&quot;) לבין השירים בנביאים וכתובים: לשני השירים בתורה הטקסט הוקלד רק פעם אחת (בדף הראשי בתוך הרצף של פרשת השבוע) ובנספחים הוא מופיע ע&quot;י הכללות. אבל בצורת השיר בספרי הנביאים והכתובים הטקסט הוקלד פעם נוספת (או פעמים נוספות) בתוך הנספחים בסוף אותו דף.}} כל נספח מציג את השיר במגוון צורות חשובות ושימושיות לפי האופי המיוחד של אותו שיר (וכולל כתיבה פשוטה בלי עיצוב מיוחד לצורת השיר). צורת השיר שמופיעה ברצף של המקרא היא תמיד הצורה שמופיעה בכתר ארם צובה (או שהופיעה בו ע&quot;פ עדויות מובהקים), והצורות הנוספות באות בנספחים. להלן טבלה של כל הדפים שבהם מופיעים צורת השיר והנספחים לה:

===רשימת הדפים לצורת השיר===

{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ דפי &quot;צורת השיר&quot; במקרא על פי המסורה
|- align=center
! שם השיר&lt;br&gt;וקישור למידע עליו
! הדף הראשי של השיר{{ש}}(כל הצורות)
! דף בסיס טכני לצורת השיר
! דף בסיס טכני לצורות כתיבה נוספות (נספחים)
! דפי מקרא: צורת השיר
! דפי מקרא: צורות כתיבה נוספות (נספחים)
|- align=center
! [[:W:שירת הים|שירת הים]]
| '''[[שירת הים/טעמים]]'''
| [[שירת הים/צורת השיר]]
| [[שירת הים/צורות נוספות]]
| [[ספר שמות/טעמים#שירת הים חזרה|ספר שמות]]{{ש}}[[פרשת בשלח/טעמים#שירת הים חזרה|פרשת בשלח]]{{ש}}[[שמות טו/טעמים#שירת הים חזרה|שמות פרק ט&quot;ו]]
| [[ספר שמות/טעמים#שירת הים בצורות כתיבה נוספות|ספר שמות]]{{ש}}[[פרשת בשלח/טעמים#שירת הים בצורות כתיבה נוספות|פרשת בשלח]]{{ש}}[[שמות טו/טעמים#שירת הים בצורות כתיבה נוספות|שמות פרק ט&quot;ו]]
|- align=center
! [[:W:שירת האזינו|שירת האזינו]]
| '''[[שירת האזינו/טעמים]]'''
| [[שירת האזינו/צורת השיר]]
| [[שירת האזינו/צורות נוספות]]
| [[ספר דברים/טעמים#שירת האזינו חזרה|ספר דברים]]{{ש}}[[פרשת האזינו/טעמים#שירת האזינו חזרה|פרשת האזינו]]{{ש}}[[דברים לב/טעמים#שירת האזינו חזרה|דברים פרק ל&quot;ב]]
| [[ספר דברים/טעמים#שירת האזינו בצורות כתיבה נוספות|ספר דברים]]{{ש}}[[פרשת האזינו/טעמים#שירת האזינו בצורות כתיבה נוספות|פרשת האזינו]]{{ש}}[[דברים לב/טעמים#שירת האזינו בצורות כתיבה נוספות|דברים פרק ל&quot;ב]]
|- align=center
! [[:W:ספר יהושע|מלכי כנען]]
| '''[[מלכי כנען/טעמים]]'''
| [[מלכי כנען/צורת השיר]]
| [[מלכי כנען/צורות נוספות]]
| [[ספר יהושע/טעמים#מלכי כנען בצורות כתיבה נוספות|ספר יהושע]]{{ש}}[[יהושע יב/טעמים#מלכי כנען בצורות כתיבה נוספות|יהושע פרק י&quot;ב]]
| [[ספר יהושע/טעמים#מלכי כנען בצורות כתיבה נוספות|ספר יהושע]]{{ש}}[[יהושע יב/טעמים#מלכי כנען בצורות כתיבה נוספות|יהושע פרק י&quot;ב]]
|- align=center
! [[:W:שירת דבורה|שירת דבורה]]
| '''[[שירת דבורה/טעמים]]'''
| [[שירת דבורה/צורת השיר]]
| [[שירת דבורה/צורות נוספות]]
| [[ספר שופטים/טעמים#שירת דבורה חזרה|ספר שופטים]]{{ש}}[[שופטים ה/טעמים#שירת דבורה חזרה|שופטים פרק ה']]
| [[ספר שופטים/טעמים#שירת דבורה בצורות כתיבה נוספות|ספר שופטים]]{{ש}}[[שופטים ה/טעמים#שירת דבורה בצורות כתיבה נוספות|שופטים פרק ה']]
|- align=center
! [[:W:שירת דוד|שירת דוד]]
| '''[[שירת דוד/טעמים]]'''
| [[שירת דוד/צורת השיר]]
| [[שירת דוד/צורות נוספות]]
| [[ספר שמואל/טעמים#שירת דוד חזרה|ספר שמואל]]{{ש}}[[שמואל ב כב/טעמים#שירת דוד חזרה|שמ&quot;ב פרק כ&quot;ב]]
| [[ספר שמואל/טעמים#שירת דוד בצורות כתיבה נוספות|ספר שמואל]]{{ש}}[[שמואל ב כב/טעמים#שירת דוד בצורות כתיבה נוספות|שמ&quot;ב פרק כ&quot;ב]]
|- align=center
! [[:W:מגילת קהלת|שירת העִתים]]
| '''[[שירת העתים/טעמים]]'''
| [[שירת העתים/צורת השיר]]
| [[שירת העתים/צורות נוספות]]
| [[מגילת קהלת/טעמים#שירת העתים חזרה|מגילת קֹהלת]]{{ש}}[[קהלת ג/טעמים#שירת העתים חזרה|קהלת פרק ג']]
| [[מגילת קהלת/טעמים#שירת העתים בצורות כתיבה נוספות|מגילת קֹהלת]]{{ש}}[[קהלת ג/טעמים#שירת העתים בצורות כתיבה נוספות|קהלת פרק ג']]
|- align=center
! [[:W:עשרת בני המן|עשרת בני המן]]
| '''[[עשרת בני המן/טעמים]]'''
| [[עשרת בני המן/צורת השיר]]
| [[עשרת בני המן/צורות נוספות]]
| [[מגילת אסתר (פרשות בכתר)/טעמים#עשרת בני המן חזרה|מגילת אסתר (פרשות בכתר)]]{{ש}}[[מגילת אסתר (פרשות סתומות)/טעמים#עשרת בני המן חזרה|מגילת אסתר (פרשות סתומות)]]{{ש}}[[אסתר ט/טעמים#עשרת בני המן חזרה|אסתר פרק ט']]
| [[מגילת אסתר (פרשות בכתר)/טעמים#עשרת בני המן בצורות כתיבה נוספות|מגילת אסתר (פרשות בכתר)]]{{ש}}[[מגילת אסתר (פרשות סתומות)/טעמים#עשרת בני המן בצורות כתיבה נוספות|מגילת אסתר (פרשות סתומות)]]{{ש}}[[אסתר ט/טעמים#עשרת בני המן בצורות כתיבה נוספות|אסתר פרק ט']]
|- align=center
! [[:W:דברי הימים|שירת אסף]]
| '''[[שירת אסף/טעמים]]'''
| [[שירת אסף/צורת השיר]]
| [[שירת אסף/צורות נוספות]]
| [[ספר דברי הימים/טעמים#שירת אסף חזרה|ספר דברי הימים]]{{ש}}[[דברי הימים א טז/טעמים#שירת אסף חזרה|דה&quot;א פרק ט&quot;ז]]
| [[ספר דברי הימים/טעמים#שירת אסף בצורות כתיבה נוספות|ספר דברי הימים]]{{ש}}[[דברי הימים א טז/טעמים#שירת אסף בצורות כתיבה נוספות|דה&quot;א פרק ט&quot;ז]]
|}

===מעין צורת השיר (לא מובהק)===

במקומות הבאים מופיעה בכתבי־היד מעין צורת השיר (אבל לא באופן מובהק בטור רחב ולא תמיד בביצוע מלא), בדרך כלל כדי לבודד את הפריטים השונים בתוך רשימות:
*'''ספר שמואל:''' [[שמואל א ו/טעמים#ו יז|שמ&quot;א ו,יז]]; [[שמואל א ל/טעמים#ל כו|ל,כו-לא]]; [[שמואל ב כג/טעמים#כג כד|שמ&quot;ב כג,כד-לט]].
*'''ספר מלכים:''' [[מלכים א ד/טעמים#ד ב|מל&quot;א ד,ב-יט]].
*'''ספר עזרא:''' [[עזרא ב/טעמים#ב א|עזרא ב,א-סא]]; [[עזרא י/טעמים#י יח|י,יח-מד]]; [[נחמיה ג/טעמים#ג א|נחמיה ג,א-לב]]; [[נחמיה ז/טעמים#ז ו|ז,ו-סב]].
*'''ספר דברי־הימים:''' [[דברי הימים א יא/טעמים#יא כו|דה&quot;א י&quot;א,כו-מז]]; [[דברי הימים א כד/טעמים#כד ז|כ&quot;ד,ז-לא]]; [[דברי הימים א כה/טעמים#כה ט|כ&quot;ה,ט-לא]];{{הערה|יצויין שברשימה זו, שכל פריט בו מהווה פסוק אחד מלא אך קצר, קיים ביצוע מלא בכתר ע&quot;י השימוש בפרשות סתומות באמצע השורה. אמנם ביצוע זה שבכתב־היד אינו בא לידי ביטוי כלל במהדורת &quot;כתר ירושלים&quot;; שם כל פריט/פסוק מתחיל בשורה חדשה לאחר רווח על פי שיטתם. במהדורתנו השתמשנו ברווחים באמצע השורות בשביל רשימה זו, כדי להזכיר ולו במעט את האופי העיצוב שבכתב־היד, ואמנם בעיקר לשמור על עיצוב ברור ושימושי עבור הקריאה במסך.}} [[דברי הימים א כז/טעמים#כז ב|כ&quot;ז,ב-לד]].{{הערה|יש גם רשימות שחלוקת פריטיהן בפסוקים מלאים (וראש כל פסוק הוא גם פרשה סתומה): [[דברים כו/טעמים#|דברים כו,טו-כו]] (רשימת הארורים שבה יש פרשה אף בפסוק כ' ברוב כתבי־היד, וראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]] לפרשת כי תבוא); [[דברי הימים א א|דה&quot;א א]], [[דברי הימים א יב|י&quot;ב]], [[דברי הימים א טו|ט&quot;ו]], [[דברי הימים א כג|כ&quot;ג]], [[דברי הימים א כה|כ&quot;ה]] (ראו בהערה הקודמת), [[דברי הימים א כז|כ&quot;ז]].}}

צורת השיר במקומות האלה בכתבי־היד נוצרת בדרך כלל על ידי השימוש בפרשות סתומות, כאשר רווח באמצע כל שורה מבדיל בין שני טורים צרים מימין ומשמאל. אבל הביצוע אינו תמיד מושלם ומובהק אפילו בכתר (ופחות ממנו בכתבי־היד הקרובים לו, והשוו לדוגמה את צורת השיר בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו בשמ&quot;ב כ&quot;ג), וגם לא בדפוסים בימינו המבוססים עליו (כגון ברויאר ומקראות גדולות הכתר). ואין להתפלא מזה, כי הטורים הצרים ממילא שבכתבי־היד (שלושה טורים בעמוד) מאפשרים ביצוע מלא של תוכנית כזו רק כל עוד שהביטויים בפסוקים חוזרים על אותו מבנה בלי לחרוג (ובדרך כלל יש חריגות). במהדורתנו נעצב את הרשימות בצורה יחסית פשוטה וקלה לקריאה והבנה ע&quot;י שימוש מחושב בשני הסוגים השונים של הפרשה הסתומה (רווח בתחילת שורה חדשה ורווח באמצע השורה), ע&quot;י שתי תבניות שונות: [[תבנית:סס]] ו[[תבנית:ססס]].

לדוגמה: ב[[עזרא ב/טעמים#ב א|עזרא ב']] רשימת העולים שמתחילה ב&quot;בני פרעֹש&quot; פותחת בכתר (ע&quot;פ עדותו של קמחי) לאחר רווח בשורה חדשה ([[תבנית:סס]]), ושאר הפריטים לאחר רווח באותה שורה ([[תבנית:ססס]]); עיצוב זה לא רק מיקל על הקורא, אלא גם דומה מאוד לצורת הכתיבה בכתי&quot;ל (בפסוקים הראשונים שברשימה זו החל מ&quot;בני פרעֹש&quot; בפסוק ג'). גם את רשימת הלויים (החל מפסוק מ') ורשימת הנתינים (החל מפסוק מ&quot;ג ועד המספר הכולל בפסוק נ&quot;ח) התחלנו בשורה חדשה לאחר רווח של פרשה סתומה, ואת שאר הפריטים לאחר רווח בתוך השורה. במקרה של רשימת הנתינים מצאנו גם תנא דמסייע בכתי&quot;ל, שבו מתחיל הרשימה הזו בפרשה פתוחה (שורה חדשה). וכן נעשה לגבי שאר הרשימות: כל הפרשות הפתוחות והסתומות הפורמליות יהיו כמובן על פי הכתר (לפי קמחי), אבל נשנה את '''צורת''' הפרשות (במיוחד הסתומות) לפי המבנה של הטקסט ע&quot;י התבניות השונות, וניקח בחשבון לגבי העיצוב הזה גם את צורת חלוקת הפרשות בכתי&quot;ל.

===יישור משני הצדדים===

כדי לעצב נכון את השירים בכ&quot;א הספרים, יש לפעמים צורך ליישר את הטקסט '''גם''' מימין ו'''גם''' משמאל (כלומר שהכתובה תמלא את כל השורה מימין לשמאל בלי רווח לפניה או לאחריה). תכונה זאת מחוייבת בשני מקומות:
*'''[[שירת הים/טעמים#טו א|בשורה הראשונה של שירת הים]]''';{{הערה|לא עשינו עיצוב כזה בשורות ש'''לפני''' שירת הים ושירת האזינו, למרות ההקפדה על כך בספרי התורה, כי ממילא אנחנו משתמשים ברווח של שורה ריקה לפרשות פתוחות גם אם הכתיבה שלפניהן אינה מגיעה עד סוף השורה.}}
*'''[[אסתר ט/טעמים#ט ו|בשורה שלפני עשרת בני המן במגילת אסתר]]''' (כדי שהתיבה &quot;מאות&quot; תהיה בסוף השורה).

התכונה הטכנית הזאת קיימת ב-CSS, והיא נקראת &quot;forced justification&quot; בהגדרה של &quot;distribution&quot; (כלומר יישור של &quot;פיזור&quot; במקום סוף פסקה ביישור לימין כרגיל). אנחנו מיישמים אותו ע&quot;י השימוש ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] בתחילת השורה או הפסקה, וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]] מיד לאחרי הפסקה או השורה.{{הערה|בהתלחת הפרויקט הפונקציה הזאת עוד לא היתה נתמכת בדפדפנים, ולא הצלחנו ליישם אותו כראוי ב&quot;מקרא על פי המסורה&quot;. לכן בגירסה הישנה נשארה [[תבנית:בעבודה]] בראש [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/בשלח|פרשת בשלח]] וב[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת אסתר/ט|מגילת אסתר]], כדי לציין שעיצוב הטקסט עדיין אינו גמור. למידע טכני נוסף ראו בדיון בארכיון של המזנון [[ויקיטקסט:מזנון/ארכיון נובמבר 2011#מישהו יודע איך להשתמש ב-CSS בתוך מדיה-ויקי?|כאן]] וב[[שיחת משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/בשלח|דף השיחה לפרשת בשלח]].}}

==צורת השיר בספרי אמ&quot;ת==

===מנהג הסופרים מול מנהג הדפוסים===

'''מנהג הסופרים בכתבי־היד:''' צורת הכתיבה הייתה שונה בספרי אמ&quot;ת (תהלים, משלי, איוב) משאר כ&quot;א ספרי המקרא בעידן כתבי־היד הטברנים. בכ&quot;א הספרים הכתיבה הייתה רצופה: כשלא נשאר לו מספיק רווח בשביל המילה הבאה, המשיך הסופר את כתיבתו בשורה הבאה. השורות באו בתוך טורים צרים (שלושה טורים בכל עמוד) ולכן היו קצרות, כך שגם לעינו של הקורא היה נוח לעבור מסוף שורה אחת לתחילת השורה הבאה. כתיבה רצופה זו נקטעה בכ&quot;א הספרים רק בשביל הרווחים של חלוקת הפרשות (ומבקומות מיוחדים בשביל שירים מובהקים, כגון שירת הים או שירת האזינו).

הטורים בספרי אמ&quot;ת רחבים יותר (שניים לעמוד). והכתיבה בהם אינה רצופה לגמרי, כי בדרך כלל יש רווח בתוך רוב השורות, כך שבמבט ראשון נראה כאילו כל טור מחולק בתוכו לטור פנימי ימני ולטור פנימי שמאלי.

אמנם עיצוב הרווחים בספרי אמ&quot;ת אינו ממש מתוכנן להיות באמצע כל שורה (כמו שהוא בשירים המובהקים בכ&quot;א הספרים כגון שירת האזינו או שירת דוד) אלא מהווה חלק מכתיבתו הרצופה של הסופר. אם בתוך השורה מתחילה מחשבה חדשה הראויה להפסקה קלה (כגון תחילת פסוק או יחידה מובהקת בתוך הפסוק, שהאחרונה באה בדרך כלל אחרי הטעמים המפסיקים מדרגה ראשונה: &quot;עולה ויורד&quot; ו&quot;אתנח&quot;), אז ייתכן מאוד שהסופר ישאיר לפניו רווח. אבל אין מאמץ מצדו של הסופר להתאים את מיקומו של הרווח, כדי שהוא יופיע במקביל לרווחים בשורות למעלה ממנו או מתחתיו. וכך הרווחים עצמם הופכים לחלק מכתיבתו הרצופה של הסופר, המשאיר רווחים תוך כדי הילוכו בלי לכוון את מיקומם מראש.

לעתים קרובות ניכרת מגמה של הסופר להשאיר רווח כדי לסיים את הפסוק (או יחידה בתוך הפסוק) בסוף השורה, וכך יתחיל הפסוק הבא (או היחידה הבאה) בראש השורה הבאה. אבל גם זה קורה רק כאשר הכתיבה הרצופה מאפשרת אותו בלי מאמץ מיוחד. ופעמים רבות זה לא קורה בכלל: אין רווח במקום בולט שראוי להפסקה בתוך השורה, או שאין מאמץ כלל לסיים את הפסוק (או את היחידה) בסוף השורה, וכתיבתו נמשכת בתחילת השורה הבאה. ולפעמים יש רווח דווקא במקום שאין בו תחילת יחידה חדשה מובהקת, והוא אינו בא לאחר טעם מפסיק מהדרגה הראשונה; ולעתים יש רווח במקום שאולי יכול להיחשב כיחידה חדשה אבל בניגוד לדעתם של בעלי הטעמים.{{הערה|יש להטיל ספק בעצם ההנחה המקובלת שהרווחים בספרי אמ&quot;ת מתואמים באופן מודע לפי הטעמים המפסיקים. כי הכתיבה בספרי אמ&quot;ת (כולל הנחת הרווחים) הוא מעשהו של הסופר שכותב את נוסח אותיות, ולא מעשהו של המסרן והנקדן שמוסיף אח&quot;כ את סימני הניקוד והטעמים. זאת אומרת שהסופר מניח את התשתית בהעברת מסורת הכתיב, ואילו המסרן מוסיף אח&quot;כ את מסורת הקוראים. ברור שסופר המניח רווחים בפסוקי אמ&quot;ת בדרך כלל ישים אותם במקומות שראויים להפסקה, ובאותם במקומות יהיו בדרך כלל טעמים מפסיקים מדרגה ראשונה. אמנם הסופר אינו משועבד למסורת הקוראים המדויקת, ולכן הדבר תלוי גם בפרשנות אישית ובאילוצי כתיבה מקומיים. כך ייתכן שהסופר לא יבצע את חלוקת הפסוק לפי השיטה הקפדנית של בעלי הטעמים, שהרי הטעמים האלה אינם מוצגים לפניו בעת כתיבתו.}}

לכן ברור לגמרי שמדובר על מנהג של רשות, והסופר הוא שהחליט להשאיר רווחים במקומות שנראו לו מתאימים בעת כתיבתו.

'''ספרי אמ&quot;ת בדפוסים:''' צורת כתיבה זו של ספרי אמ&quot;ת נהגה בתקופת כתבי־היד, בכתר ארם צובה ובשאר כתבי־היד הטברנים, וגם בכתבי־היד בספרד. צורת הכתיבה לא נחשבה לחובה בכל פרטיה, אלא כמנהג סופרים ברמה הכללית: בשלב הביצוע הניח כל סופר את הרווחים לפי בחירתו. אמנם התמונה הכללית השתנתה בעידן הדפוס, כאשר כמעט כל המהדורות של ספרי אמ&quot;ת שיצאו לאור, מהראשונים שבהן ועד הדור האחרון, הזניחו לגמרי את מנהג הסופרים לעיצוב השירי של ספרי אמ&quot;ת. במקום זה נדפסו הפסוקים בספרי אמ&quot;ת ברציפות פשוטה כמו בשאר כ&quot;א ספרי המקרא. ב&quot;מנחת שי&quot; אנחנו מוצאים נימוק מפורש לזניחת מנהג הסופרים על ידי המדפיסים (סוף דברי הפתיחה לספר תהלים):

:אמרו במסכת סופרים שאף על פי שלא נתנו חכמים שיעור לשירת דוד בשמואל ותהלים, מכל מקום לבלר מובהק מרצפן באותיות{{הערה|אולי צריך לומר: &quot;בפתיחות&quot;.}} בראש וסוף, וכן תהלים כולו ואיוב ומשלי. וכך היו נוהגים הקדמונים. וכן כתב ר&quot;י ב&quot;השותפים&quot; דמשום הכי כתבו איוב בהדי תהלים ומשלי, לפי שהוא מעניין אחד: כתבום מעין שירה, ומקראות קצרים, וניגון אחר. ולפי שאין בזה הידור מצוה כלל, שאין כל הפסוקים שווים, ופעמים רבות נכנס אחד מהם בגבול חברו ומבלבל הקריאה לקורא בהם, ותכבד המלאכה על המדפיסים – על כן בחרתי למשוך ידי מזה, ושלא לעשות הפרש בין אלו ובין שאר כתבי הקודש. כי הכל הולך אחר כוונת הלב, ורחמנא ליבא בעי. בריך רחמנא דסייען מריש ועד כאן, והוא יסייע יתן על מה דאשתאר.

הנימוק בדברי &quot;מנחת שי&quot; הוא כפול: קודם כל אין הידור אמתי במנהגי הכתיבה של הסופרים, כי שיטה זו לא הצליחה לעצב את ספרי אמ&quot;ת בדרך שמבליטה את מבנה הפסוקים באופן אסתטי וברור לטובתו של הקורא. ובנוסף: המאמץ הזה (לשווא!) מקשה מאוד על המדפיסים. תיאור זה של בעל ה&quot;מנחת שי&quot;, שנמנע מלהדפיס את ספרי אמ&quot;ת ברווחים, נכון באופן כללי לגבי רוב עידן הדפוס. רק בדור האחרון התחילה מגמה זו להשתנות, כאשר יצאו לאור כמה מהדורות חשובות של המקרא, מדויקות לפי כתבי־היד הקדומים, שבהן קיבלו ספרי אמ&quot;ת עיצוב שירי מובהק מתוך ניסיון להחזיר עטרה ליושנה.

===מהדורות שיצאו בדור האחרון===

'''מהדורתו הראשונה של הרב ברויאר:''' הראשונה הייתה מהדורתו הראשונה של הרב מרדכי ברויאר (כרך כתובים יצא לאור ע&quot;י מוסד הרב קוק, תשמ&quot;ב). במהדורה זו כל פסוק באורך רגיל של שתי יחידות ממוצעות מהווה שורה אחת, ובין שתי היחידות יש רווח לאחר הטעם המפסיק (לרוב אתנח). ואילו פסוקים ארוכים יותר ו/או מורכבים יותר מחולקים לשתי שורות (כאשר החלוקה באה לאחר הטעם המפסיק הגדול ביותר בכוחו), וכל אחת משתי השורות מתחלקת אף היא לשניים על ידי רווח הבא לאחר הטעם המפסיק הגדול שבשורה. אין במהדורה זו מאמץ לארגן את הטקסט לטור ימני מול טור שמאלי (דבר שהוא כרוך במאמץ רב של המהדיר), אלא כל פסוק (או חצי פסוק) מתחיל בתחילת השורה ומסתיים בלי יישור בצד השמאלי. במהדורה הדיגיטלית של מכון ממרא (שיצא לאור בשנת תשנ&quot;ח) העיצוב של פסוקי אמ&quot;ת זהה כמעט לגמרי למהדורתו הראשונה של ברויאר.

מבחינת הרווח—הבא בתוך רצף הקלדת הטקסט בלי לחשב את מיקומו המדויק—דומה מהדורתו של הרב ברויאר לדמותם של כתבי־היד. אמנם בכך מסתיים הדמיון, כי בכתבי־היד יש יישור בצד שמאל (וכך נוצרה מראית עין של שני טורים פנימיים בימין ובשמאל), ולא כל פסוק מתחיל בראש שורה. בנוסף לכך, העקביות הגמורה בסימון הרווחים לאחר הטעם המפסיק הגדול שבכל שורה, מה שמחלק כל פסוק בהכרח לשתי יחידות או לארבעה יחידות —חסרה בכתבי־היד. יושם לב שהרוב המכריע של הפסוקים בספרי אמ&quot;ת מתחלקים בטבעיות (ע&quot;פ הטעמים ולפי העניין) לשתיים או לשלוש יחידות מובהקות, אבל לא לארבע! ומפני זה נאלץ הרב ברויאר ע&quot;פ שיטתו לחלק את אחת מהשורות שבפסוקים הארוכים לשתי תת-יחידות, ולשים ביניהן רווח במקום שלא היינו מצפים למצוא רווח בכתבי־היד.

'''מהדורות &quot;כתר ירושלים&quot; ו&quot;מקראות גדולות הכתר&quot;:''' בשנת תש&quot;ס יצאה לאור מהדורתו השלישית של הרב ברויאר (&quot;כתר ירושלים&quot;), ובו חידוש מרשים בהדפסת פסוקי אמ&quot;ת: השורות שבמהדורה זו פרוסות לכל אורך הדף, והטקסט מיושר בצד ימין ובצד שמאל עם רווח באמצע, כדי ליצור שתי טורים פנימיים מובהקים. מעט אחר כך בשנת תשס&quot;ג יצאו לאור שני כרכי &quot;תהלים&quot; בסדרת &quot;מקראות גדולות הכתר&quot;, ובהם צורת ההדפסה של פסוקי אמ&quot;ת זהה כמעט לגמרי לזו של &quot;כתר ירושלים&quot;. דברי המבוא הקצרים שכתב העורך לכרך תהלים במג&quot;ה יפים כדי לתאר הן את צורת השירה הזו והן את הנימוקים שלה:

:בכתבי היד המקראיים של ימי הביניים נכתבים מזמורי תהלים (וכן הספרים משלי ואיוב) באופן שיהא ניכר בצורתם כי שירה הם. הצורה המקובלת היא שורות עם רווח באמצען. אין כתבי היד מעידים על מסורת סופרים מחייבת כלשהי באשר למיקום המדויק של הרווח... [הסופר] החליט דרך הילוכו, בהתאם ליחס שבין רוחב השורה לצפיפות הטקסט. ואף על פי שכללים מחייבים אין כאן, ניכרת השתדלות למקם את הרווח בכל שורה באופן שיקל על הקריאה ככל האפשר, דהיינו: לפי דירוג ההפסק שבין הטעמים; ברם בשל רוחבן המוגבל של השורות לא תמיד עולה הדבר בידי הסופר.

:רוח השורות במהדורתנו מאפשר לנו לבצע את כוונתו של סופר ה'כתר' בצורה טובה יותר, ולמקם את הרווח בכל שורה במקום שנוח ביותר מבחינתו של הקורא. ברובם המכריע של הפסוקים קיימת במהדורתנו זהות בין השורה לפסוק: סוף השורה גם סוף הפסוק, והרווח ממוקם לאחר המפסיק החזק ביותר שבתוך הפסוק (בדרך כלל 'עולה ויורד' או 'אתנח'). רק כאשר אורך הפסוק גדול מאורך השורה, מתבצעת חלוקה נוספת לפי המפסיקים המתאימים.

מבחינת עצם הרווח הבא בתוך השורה לפני יחידה חדשה, דומות מהדורות &quot;כתר ירושלים&quot; ו&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; לדמותם של כתבי־היד. אמנם בכך מסתיים הדמיון, כי בכתבי־היד הרווח הוא הרבה יותר קטן. ואילו בשתי המהדורות הללו הוא יכול להיות גדול מאוד: בפסוקים יחסית קצרים, בגלל הרוחב המוגזם של השורות, הוא יכול להיות ארוך אף יותר מהפסוק עצמו! לעומת זאת, הרווחים שבכתבי־היד אינם מקשים על עינו של הקורא מלקרוא ברציפות מתיבה לתיבה ומשורה לשורה. ייתכן שלא רק סיבות כלכליות מנעו מהסופרים לכתוב את פסוקי אמ&quot;ת לאורך כל הדף בשביל כל פסוק, אלא גם אי-הנעימות לכתוב ולקרוא את הפסוקים בדרך זו. בנוסף לכך, העקביות הגמורה בסימון רווח אחד לאחר הטעם המפסיק הגדול ביותר בכל פסוק – חסרה כאמור בכתבי־היד. ובגלל שיש רווח אחד בלבד בתוך הרוחב הגדול של השורה – חסרים רווחים רבים, וכך נוצרים גושים ארוכים של טקסט בתוך השורה הרחבה. זה לא נוח לקורא, וגם אין בזה דמיון הכרחי לכתבי־היד.

'''תהלים מהדורת &quot;סימנים&quot;:''' הניסיון היחיד לחקות ממש את עיצוב השורות כפי שהם מופיעים בכתר ארם צובה, לפחות באופן כללי, היה בספר תהלים מיוחד בעיצובו שיצא במהדורת &quot;סימנים&quot; (פלדהיים, תשס&quot;ב). לפי המבוא בראש המהדורה המתארת את מעלותיה, היא מנסה להציג את &quot;העימוד המקורי&quot;:

:ראש וראשונה למעלות החשובות שהוספנו במהדורה, היא צורת העימוד בשני טורים כמו שמוזכר ב[[מסכת סופרים (דפוס אמסטרדם ת&quot;ד)/יג|מסכת סופרים ריש פרק י&quot;ג]]: '''&quot;אבל בשירות דוד שבשמואל [ו]בתילים לא נתנו חכמים שיעור, אבל לבלר מובהק מרצפון בפתיחות באתנחייתא וסופי פסוקי; וכן תילים כולו, ואיוב ומשלי&quot;.''' דהיינו, לבד מציון מפרשיות פתוחות וסתומות שנמסרו בתחילת כל מזמור ובסופו, לא נתנו חכמים דרך לחלוקת שני הטורים, אלא שכל סופר מובהק מרצפן [מלשון רצף] ומסדר הטורים לפי הענין כלומר לפי פיסוק טעמים במזמור, כמו: באתנחת֑א ובסוף־פסֽוק׃ ועוד, כמו שמצינו בכתבי יד עתיקים ובתנ&quot;ך כתר &quot;ארם צובה&quot; התואמים להפליא את המסורות המדויקות.

:'''ניצול הרווח בין שני הטורים:''' לבד מהדר יְפִי צורת העימוד, הנה מצאנו בצורה זו של שני הטורים '''&quot;כלי&quot;''' רב תכליתי לעריכת ספר התהלים ב'''&quot;פיסוק הטעמים&quot;''' – להבנת המזמורים, מה שלא השיגה ידינו זולתו. הכלל בעבודת העימוד היה – '''לנצל את הרוחים''' בין טור לחברו או בין שורה לשורה שאחריה, לפיסוק להבנה הנכונה, או להפריד בין שתי מלות שאינן נקשרות בענין אחד. וכן לרמוז על אופן קריאה במקצב שירתי בין שני חלקי הפסוק.

:ברם, היו הרבה מקומות שאולצנו לשנות מצורת העימוד הנמצאת בתנ&quot;ך &quot;ארם צובה&quot; למטרת הפיסוק הנכון...

במהדורה זו סוף שורה אינו בהכרח סוף פסוק, או אפילו סוף יחידה בתוך הפסוק, כי לעתים קרובות נמשכת רציפות הכתיבה מסוף השורה אל תוך השורה הבאה. יש בה שימוש ברווח כמעט בכל שורה כאמצעי מתוחכם להבהרת תחביר הפסוק, אבל לצורך זה יש בשורות רבות רווח שאינו בא לאחר אתנח או &quot;עולה ויורד&quot; דווקא. בנוסף היא משתמשת בדפים רחבים במיוחד, כך שהרווחים בשורותיה גדולים בדרך כלל מהרווחים בכתר.

מהדורה זו היא הקרובה ביותר בצורתה הכללית לצורת הכתיבה בכתר, ובהרבה מקומות היא ממש מעתיקה את עיצוב השורות בדיוק כמו שהן בכתר. אולם אף בה לא נעשה ניסיון שלם להעתיק בכל מקום את עיצוב השורות וחלוקתן מהכתר.

'''תנ&quot;ך מהדורת &quot;סימנים&quot;:''' גם בתנ&quot;ך השלם שיצא לאור אחר כך ע&quot;י אותו מכון סימנים (פלדהיים, תשס&quot;ד) יש עיצוב מיוחד לפסוקי אמ&quot;ת, אמנם הוא שונה מהעיצוב שהיה בכרך תהלים שיצא לאור קודם לכן. כמו במהדורות &quot;כתר ירושלים&quot; ו&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; ו&quot;תהלים סימנים&quot;, גם בתנ&quot;ך הזה נדפסו ספרי אמ&quot;ת בשני טורים לימין ולשמאל לאורך כל הדף. אבל בשונה מהמהדורות הקודמות, רוחב הדף במהדורת סימנים הוא רגיל, וגם כמות הטקסט בטורים מימין ומשמאל בינונית (כ-4 מלים בממוצע). ולכן גם הרווח באמצע שורה ממוצעת ניכר מאוד, אמנם בדרך כלל הוא אינו גדול באופן קיצוני ביחס לטקסט שבאותה שורה. רוחב הדף הבינוני (והתוצאות היוצאות ממנה) גורמות למהדורה זו להיות דומה במקצת לטורים שבכתבי־היד.

פסוק אמ&quot;ת טיפוסי שיש בו שתי יחידות מובהקות, וכל אחת מהן באורך ממוצע, יופיע במהדורה זו בשורה אחת (בדרך כלל יחידה לימין ויחידה לשמאל). אבל במהדורה זו לקחו בחשבון, בניגוד למהדורות &quot;כתר ירושלים&quot; ו&quot;מקראות גדולות הכתר&quot;, את העובדה הפשוטה שפסוקים רבים בספרי אמ&quot;ת נחלקים לא לשתי יחידות מובהקות אלא למספר אי-זוגי של יחידות (בדרך כלל שלוש). במקרה כזה הפסוק יכול להתחיל בטור הימני ליחידה הראשונה, להמשיך בטור השמאלי ליחידה השנייה, ולהסתיים שוב בטור הימני ליחידה השלישית, ואז הפסוק הבא יתחיל אם כן בצד שמאל דווקא. אפשרות כזו נמנעה בשיטתיות ב&quot;כתר ירושלים&quot; ומג&quot;ה, שבהם אפשרו לפסוק להתחלק אך ורק למספר זוגי של יחידות (כמעט תמיד שתיים), גם כאשר חלוקה זוגית כזו מלאכותית לגמרי ובניגוד לפיסוק הטבעי של הטעמים (כגון פסוקים רבים שיש בהם &quot;עולה ויורד&quot; וגם אתנח). בכך נאמנה מהדורת סימנים למנהג כתבי־היד, שבהם יכול להיות רווח לאחר כל יחידה מובהקת, ואין הרווחים מוגבלים ע&quot;פ קביעה מלאכותית של מספרים זוגיים.

מהדורת סימנים מתחשבת גם באורך היחידה שבפסוקי אמ&quot;ת, ואם היחידה ארוכה מאוד (בדרך כלל כ-6 תיבות או יותר) אז היא מתחלקת לשניים אף במקומות שאין בהם טעם מפסיק מדרגה ראשונה (וגם בזה דומה מהדורה זו לכתבי־היד). יצוין בנוסף שבסוף מזמור או בסוף פרשה יש בדרך כלל ניסיון במהדורה זו לסיים בטור השמאלי וכך למלא את השורה האחרונה; אבל זה לא תמיד קורה, ולפעמים הפרשה מסתיימת דווקא בטור הימני. ואף בזה דומה מהדורה זו למציאות הנשקפת בכתבי־היד ולמנהג הסופרים.

לסיכום: אפשר לומר שמכל הניסיונות להציג את ספרי אמ&quot;ת בשני טורים, מהדורת סימנים היא המוצלחת ביותר לגבי ההתחשבות במבנה האמתי של הפסוק ובפיסוק הטעמים, והיא גם הקרובה ביותר לצורת הכתיבה שבכתבי־היד ולמנהגי הסופרים. שיטת עיצוב השורות לפסוקי אמ&quot;ת שבמהדורה זו הופכת אותה ליפה מאוד מבחינה אסתטית, וגם לנוחה בדרך כלל לשימוש עבור הקורא.

אך גם בה יש חסרונות מסוימים למי שמשתמש בה: לפעמים הפסוקים שמתחילים בצד שמאל, והיחידות היחסית קצרות שמתחלקות לשניים, יכולים להסיח את דעתו של הקורא וגם למנוע ממנו לראות במבט מהיר את המבנה של הפסוק השלם. כלומר: גם במהדורה יפה זו לא מצאו פתרון מלא לאותה בעיה שכבר צוינה ב&quot;מנחת שי&quot; לפני מאות שנים: &quot;אין בזה הידור מצוה כלל, שאין כל הפסוקים שווים, ופעמים רבות נכנס אחד מהם בגבול חברו ומבלבל הקריאה לקורא בהם...&quot;. ובאופן עקרוני צריך גם להדגיש שעצם החישוב המדויק מראש במהדורה זו כמו בכל המהדורות החדשות, ועצם ההקפדה בכולן על '''שיטתיות גמורה''' – כל אלה זרים הם למציאות המשתקפת בכתבי־היד, ולמנהג הסופרים להשאיר את הרווחים תוך כדי הילוכם, כענין של רשות ולא של חובה.

===עיצוב פסוקי אמ&quot;ת במהדורתנו: הנימוקים===

התיאור בסעיף הקודם של המהדורות השונות מיועד להראות שאי אפשר לקחת מנהג של כתיבה שהתבצע באופן אקראי, ובתנאי כתיבה מסוימים מאוד, ואז לנסות ליישם אותו בשיטתיות גמורה בתוך סביבה של הקלדה דיגיטלית ובתנאים שונים לגמרי של גודל הדף, ועוד לטעון בנוסף שיש בכך יישום מקסימלי למגמתם של הסופרים בכתבי־היד. לכל היותר ניתן לטעון שיש בכך יישום מלא של מרכיבים '''מסוימים''' בתוך מגמתם של הסופרים (ותמיד על חשבונם של מרכיבים אחרים). כי אף יישום מודרני לא יהיה – וגם לא מסוגל להיות – זהה למגמתם של כתבי־היד באופן שלם.

לכן מי שרוצה לפעול בשיטתיות גמורה בעיצוב השורות של ספרי אמ&quot;ת, חייב לבחור בין שתי אופציות:
#הדרך הראשונה היא לוותר לגמרי על עיצוב מיוחד של השורות בספרי אמ&quot;ת, ולהדפיס את הטקסט ברצף הטבעי משורה לשורה בלי שום חישובים מיוחדים של מקום ורווחים, בדיוק כמו שמדפיסים את הספרים בשאר ספרי התנ&quot;ך. בדרך זו הלכו בפועל רוב רובם של הדפוסים עד ימינו.{{הערה|כך החליט גם הרב ברויאר לעשות במהדורתו השנייה (חורב, תשנ&quot;ז). במהדורה זו נדפסו פסוקי אמ&quot;ת ככלל ברציפות פשוטה, ויוצאים מן הכלל רק רווחי הפרשות לאחר הכותרות במזמורי תהלים (פרשות אלו נחשבות לחובה), והכותרות הממורכזים בספרים איוב ומשלי. על שתי התופעות הללו ראו [[#כותרות באמצע השורה במשלי ואיוב|להלן]].}}
#הדרך השנייה היא להגדיר שיטת עיצוב עקבית שמתאימה לאופי המיוחד של פסוקי אמ&quot;ת, וכך לבנות מהדורה המיועדת לקורא וללומד, כדי להקל עליו בתפיסת המבנה בפסוקי אמ&quot;ת. אבל מהדורה כזאת חייבת להודיע שהשיטה '''שונה''' מהמנהג הנמצא בכתבי־היד.

במהדורתנו בחרנו באפשרות השנייה, כי היא המתאימה למגמתנו להיות &quot;תיקון קוראים&quot;. שהרי פסוקי אמ&quot;ת שונים במהותם מפסוקי רוב המקרא, ולכן הם זכו לקבל מהסופרים צורה ייחודית, כי מצד אופיים וסגנונם הם באמת דורשים עיצוב מיוחד: צורה כתיבה המבודדת הן את הפסוק השלם, והן ואת היחידות המובהקות בתוך הפסוק.

אם כן, מצד אחד אי אפשר לוותר על עיצוב מיוחד בשביל פסוקי אמ&quot;ת מצד אחד. אבל מצד שני כל שיטה המיוסדת על הבחנה זוגית בין טור ימין לטור שמאל אינה יכולה להיות מספקת, בין אם מדובר על צורת הכתיבה של הסופרים בימי הביניים, ובין אם מדובר על המהדורות החדשות המשתדלות – כל אחת בדרכה, ובמידת הצלחה מסוימת – ליישם את השיטה העתיקה בכלים מודרניים. כל השיטות חסרות ובלתי-מספקות מסיבה אחת פשוטה: העיצוב '''הזוגי''' אינו מסוגל באופן עקרוני לתת מענה סביר עבור אותם פסוקים (רבים) ש'''אינם מתחלקים לשתי יחידות מובהקות וממוצעות באורכן'''. את המציאות הזו בדיוק תיאר ה&quot;מנחת שי&quot;: &quot;שאין כל הפסוקים שווים, ופעמים רבות נכנס אחד מהם בגבול חברו...&quot;.

בדברי הפתיחה שלו לכרך תהלים, טען העורך של &quot;מקראות גדולות הכתר&quot; שהדבר שמנע מהסופרים לבצע את תוכניתם באופן מלא היה רוחב הדף, וגם הרב ברויאר כתב דברים דומים. אבל צריך לקחת בחשבון שהאפשרות לפרוס את הפסוקים לאורך '''כל''' הדף (במקום לחלק את הדף לשני טורים) הייתה קיימת עקרונית גם עבור הסופרים בימי הביניים. לכן במקום להאשים את רוחב הדף, ניתן להציע לתאר את המצב באופן אחר: מה שהגביל את הסופרים מלתת הבלטה מספקת לפסוקי אמ&quot;ת, וליחידות בתוך הפסוקים, היה דווקא הצורך '''למלא את רוב השורה'''. אילו כל פסוק (או כל יחידה מובהקת בתוך הפסוק) היה יכול לבוא בתחילת שורה חדשה, אפילו אם היה נשאר רווח גדול באמצע השורה הקודמת, אז כל הבעיה העקרונית הייתה מגיעה באופן פשוט אל פתרונה המלא. אבל ברור לגמרי שכתיבה מרווחת כזו (שהיה גורם לספרי אמ&quot;ת להתפרס על מספר גדול פי כמה של דפים!) פשוט לא הייתה כדאית: מעבר לעלות הכלכלית של הדפים, כתיבה כזאת אינה נוחה בשביל הסופר וגם לא בשביל הקורא. כלומר: רווחים גדולים מאוד הם לא רק בזבוז של כסף על חומרים (דפים של קלף), אלא גם פוגעים הן במלאכתו של הסופר והן בהנאתו של הקורא.

נראה אם כן ש&quot;יישום מלא&quot; בשביל אחת מהמגמות החשובות ביותר של הסופרים – דהיינו לבודד עד כמה שאפשר את היחידות הסמנטיות בתוך הפסוק – יכול להתבצע דווקא בכתיבה לפי שורות. כלומר: לכתוב כל יחידה פשוטה בשורה קצרה אחת, ואת היחידה הבאה בשורה הקצרה הבאה. שהרי לגבי החלוקה לשורות בספרי אמ&quot;ת &quot;לא נתנו חכמים שיעור&quot;, ובעיקרן הן יכולות להיות שורות קצרות. וגם הנוהג של &quot;לבלר מוהבק&quot; שהוא &quot;מרצף&quot; את ספרי אמ&quot;ת ב&quot;פתיחות&quot; לאחר אתנחתא וסוף פסוק{{הערה|יש בלשון הברייתא רמז למרחק המעשי בין שיטת הסופרים בימי הביניים לבין המהדורות החדשות &quot;כתר ירושלים&quot; של ברויאר ומג&quot;ה: &quot;אבל לבלר מובהק מרצפון בפתיחות באתנחייתא '''וסופי פסוקי'''&quot;. אבל במהדורות החדשות הללו אין אף פעם רווח אחרי סוף פסוק! אמנם ייתכן ש&quot;פתיחות&quot; אינן רק מקומות פתוחים של רווחים, אלא גם במשמעות של &quot;לפתוח מחדש&quot; לא רק לאחר רווח אלא גם בתחילת שורה. אבל אפילו לפי זה עדיין קצת קשה מבחינת הלשון, שיהיו &quot;פתיחות באתנחייתא&quot; במובן של רווח שבא מיד לאחר הטעם, ובאותה נשימה שאותן ה&quot;פתיחות&quot; יהיו גם ב&quot;סופי פסוקי&quot; למרות שתחילת הפסוק לא יבוא אחר כך מיד אלא בשורה הבאה.}} הוא לגמרי עניין של רשות: מותר לו להניח רווחים, ומשתמע מלשון הברייתא שגם ראוי לו לעשות כך לפי כשרונו. אבל אין חובה עליו שיניח רווחים, ועל אחת כמה וכמה שאין חובה לעשות כן למי שאינו &quot;לבלר מובהק&quot;. ואם כן אין שום חובה שתהיה מראית עין של שני טורים פנימיים מימין ומשמאל (כתוצאה מאותם רווחים). וכאמור כמעט כל הדפוסים במשך הדורות הדפיסו את ספרי אמ&quot;ת לפי הרצף הפשוט בלי רווחים.

בנוסף, יש בשיטה זו פתרון מלא לבעיה שהציג ה&quot;מנחת שי&quot;: &quot;אין בזה הידור מצוה כלל, שאין כל הפסוקים שווים, ופעמים רבות נכנס אחד מהם בגבול חברו ומבלבל הקריאה לקורא בהם...&quot;. דווקא שיטת הכתיבה לפי שורות מסוגלת להתמודד בהצלחה בפסוקים שווים ושאינם שווים, ולכן במקום לבלבל את הקורא היא מצליחה להבליט היטב את הפסוק הבודד כיחידה שלמה, וגם את המבנה הפנימי של הפסוק לפי התת-יחידות שבתוכו. התוצאה מהווה גם &quot;הידור מצוָה&quot; של ממש, וגם כלי יעיל בשביל הקורא והלומד. מכיוון שמהדורתנו מיועדת להיות &quot;תיקון קוראים&quot;, לכן שיטת הכתיבה לפי שורות מתאימה לנו ביותר מכל הבחינות.

לסיכום, האם הכתיבה לפי שורות תואמת את מנהג הסופרים? אפשר לטעון שהיא כן מתאימה מבחינה עקרונית ופורמלית. אבל אין ספק שמבחינה ויזואלית מדובר על חידוש שאין כדוגמתו בכתבי־היד הטברנים, והרושם הכללי הוא של עיצוב שונה לגמרי בסגנונו וביופיו, לעומת כל יישום המיוסד על רווחים בין טורים מקבילים. לכן לא ראוי להציג אותה כהמשך של המסורת הסופרים, אלא בתור פיתוח יעיל לטובתו של הקורא והלומד, והמיועד ליישום ב&quot;תיקון קוראים&quot; בלבד.

רק דפוסים מעטים בעבר עיצבו את פסוקי אמ&quot;ת בחלוקה לשורות עבור כל יחידה מובהקת בפסוק. ביניהם ראוי להזכיר את מהדורת גינצבורג ואת '''תנ&quot;ך לעם'''. מהדורת גינצבורג [https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/n744/mode/2up?view=theater יצאה לאור לראשונה בשנת 1894] ובספרי אמ&quot;ת יש בה חלוקה פשוטה לשורות (בלי הזחה) כגון [http://archive.org/stream/massoreticocriti00gins#page/1347/mode/2up בדוגמה הזאת]. במהדורה השנייה יש הזחה, ולרוב היא קבועה בכל שורה שנייה; ראו לדוגמה [https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n1235/mode/2up?view=theater בתחילת ספר תהלים].{{הערה|מהדורתו השנייה של גינצבורג היא המופיעה בתנ&quot;ך שיצא לאור בהוצאת מאגנס (תשט&quot;ו) &quot;מוהגים לפי המסורה עפ&quot;י בן־אשר בידי משה דוד קאסוטו&quot;. בדברי הפתיחה שם כתוב: &quot;פרי עבודתו [של קאסוטו] שובץ ביד־אמנים לתוך אחת ההוצאות הקיימות, שנראתה בעיניו מתאימה לשמש יסוד להתקנת ההוצאה שלו עפ&quot;י כה&quot;י של בן אשר...&quot;. ב&quot;אחת ההוצאות הקיימות&quot; הכוונה למהדורתו השנייה של גינצבורג שהתנ&quot;ך הזה הוא העתק ממנו.}} במהדורות גינצבורג השורות נחלקו בקפדנות יחסית לפי פיסוק הטעמים. ב'''תנ&quot;ך לעם''' (תשל&quot;ד) אין טעמים ואין הזחה, אך בכל שורה קצרה יש יחידה סמנטית אחת.

השימוש בהזחה בתחילת כל שורה שנייה היטיב מבחינת היופי במהדורת גינצבורג, אמנם בגלל שהיא בדרך כלל בשתי רמות בלבד (בלי הזחה ועם הזחה), לכן אין בה התאמה מלאה לצרכים של פיסוק הטעמים (כמו שחסרה התאמה מלאה בחלוקה לשני טורים פנימיים ומאותה סיבה בדיוק). במהדורתו יש פסוקים שמתחילים בלי הזחה ויש פסוקים שמתחילים לאחר הזחה (במיוחד לאחר פסוק שהיו בו שלוש יחידות מובהקות). התוצאה יפה, אבל היא לא מיטיבה לקורא לגמרי, כי היא עדיין לא מראה לו את המבנה הכללי של הפסוק באופן אינטואיטיבי.

ב[https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins/page/1/mode/1up עמוד הראשון בספר תהלים], העיר גינצבורג שיש שתי צורות עיקריות של כתיבה בספרי אמ&quot;ת בכתבי־היד. הוא ציין שם 13 כתבי־יד שבהם כותבים את הפסוקים &quot;בעמוד אחד ובצורה זו (=כמו במהדורתו)&quot;, כלומר: הפסוקים נכתבים ברצף (בלי רווחים) בשורות קצרות בעמוד אחד, תוך כדי הזחה קטנה בכל שורה שנייה. רוב כתבי־היד מהסוג הזה הם כתבי־יד אשכנזיים. אחר כך ציין 7 כתבי־יד שנכתבו &quot;בשני עמודים ובצורה זו (=כמו בדוגמה הבאה)&quot;, ומיד נתן דוגמה של כתיבה מימין ומשמאל עם רווח באמצע השורה.

אין ספק שיש דמיון ויזואלי בין צורת הכתיבה בכתבי־היד האשכנזים שציין גינצבורג, לבין צורת ההדפסה במהדורתו. לשתי דוגמאות יפות ראו '''[http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=add_ms_9402_f003r כאן]''' ו'''[http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=add_ms_9398_f205v כאן]'''. אבל יש גם הבדל עצום ביניהם: בכתבי־היד האשכנזים, אין שום קשר הכרחי בין '''שורה''' לבין יחידה סמנטית בתוך הפסוק. הסופרים כתבו ברצף, ואם יחידה סמנטית מובהקת מתחילה בתחילת שורה או מסתיימת בסוף שורה, זה רק בגלל שהפסוק המסוים התאים לשורה באורכו.

ביחד עם זה, כתבי־היד האשכנזים עדיין מהווים תקדים לכתיבת פסוקי אמ&quot;ת בשורות קצרות ועם הזחות, והם גם מראים שצורה זו של כתיבה יכולה להיות אסתטית ביותר. בוודאי שאין זה מנהגם של כתבי־היד הטברנים, אבל הוא מנהג יפה של סופרים מובהקים בכתבי־יד מהודרים של המסורה, והוא גם יעיל ומיטיב לקורא.

גינצבורג החליט ליישם את השיטה הזאת תוך כדי חלוקת הפסוק ליחידות סמנטיות, אך בו בזמן הקפיד על הזחה בכל שורה שנייה. אף במהדורתנו תהיה הזחה בכל שורה שנייה רוב הזמן, כי הרוב מכריע של פסוקי אמ&quot;ת (כ-90% או יותר) הם בעלי שתי יחידות פשוטות בלבד. אבל בפסוקים מורכבים נאפשר יותר גמישות מגינצבורג, ומכתבי־היד האשכנזים, על ידי שימוש בשתי רמות של הזחה. כך תהיה אפשרות לחלק פסוקים לא רק לשתי יחידות מובהקות אלא אף ליותר, ובו בזמן להתחיל כל פסוק חדש בתחילת השורה בלי הזחה.

===עיצוב פסוקי אמ&quot;ת במהדורתנו: היישום בפועל===

במהדורתנו השתמשנו ב'''שלוש''' רמות של הבחנה:
#בלי הזחה,
#הזחה,
#והזחה כפולה.
ע&quot;י השיטה הפשוטה הזו אפשר לתת מענה אסתטי ועקבי לכל האפשרויות בפסוקי אמ&quot;ת. עכשיו נסביר את העקרונות ונביא דוגמאות טיפוסיות של היישום.

'''1. פסוקים בעלי שתי יחידות:''' ברוב המכריע של הפסוקים בספרי אמ&quot;ת (כ-90% או יותר) יש שתי יחידות מובהקות, כל אחת מהן בעלת אורך ממוצע (בדרך כלל כ-3 עד 6 תיבות), והפסוק מחולק באמצע בטעם המפסיק &quot;אתנח&quot;.{{הערה|לדוגמאות וכללים ראו ברויאר, עמ' 241-242.}} פסוקים מהסוג הזה מחולקים במהדורתנו לשתי שורות, בשתי דרגות של הזחה: הראשונה בלי הזחה (דרגה ראשונה), השנייה לאחר הזחה רגילה (דרגה שנייה).{{הערה|במקום שנמצא בדיוק בין היחידה הראשונה והשנייה שבפסוק השתמשנו ב[[תבנית:ר1]]. תבנית זו מעבירה את הטקסט לאחריה אל השורה הבאה לאחר הזחה רגילה.}} כגון ([[משלי לא/טעמים#לא י|משלי לא,י]]):

{{מ:טעמי המקרא}}
אֵֽשֶׁת־חַ֭יִל מִ֣י יִמְצָ֑א{{ר1}}וְרָחֹ֖ק מִפְּנִינִ֣ים מִכְרָֽהּ׃
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

או כגון ([[משלי ל/טעמים#ל ה|משלי ל,ה]]):

{{מ:טעמי המקרא}}
כׇּל־אִמְרַ֣ת אֱל֣וֹהַּ צְרוּפָ֑ה{{ר1}}מָגֵ֥ן {{נוסח|ה֗֝וּא|א=ה֝וּא}} לַחֹסִ֥ים בּֽוֹ׃
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

פסוקים קצרים הנחלקים לשתי יחידות, ולאחר מקום החלוקה נשארו רק שתי תיבות קצרות או תיבה אחת ארוכה, נחלקים ע&quot;י &quot;רביע&quot; במקום &quot;אתנח&quot;.{{הערה|ראו ברויאר, טעמי המקרא, עמ' 241-243.}} גם פסוקים כגון אלה מחולקים במהדורתנו לשתי שורות, בשתי דרגות של הזחה. כגון ([[תהלים קיט/טעמים#קיט ב|תהלים קיט,ב]]):

{{מ:טעמי המקרא}}
אַ֭שְׁרֵי נֹצְרֵ֥י עֵדֹתָ֗יו{{ר1}}בְּכׇל־לֵ֥ב יִדְרְשֽׁוּהוּ׃
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

ולפעמים מקום החלוקה ב&quot;אתנח&quot; שולט על תיבה אחת בלבד (במקרים רבים הראשונה בפסוק), וטעם האתנח מתחלף בתמורתו &quot;פזר&quot;. כגון ([[משלי א/טעמים#א י|משלי א,י]]):

{{מ:טעמי המקרא}}
בְּנִ֡י{{ר1}}אִם־יְפַתּ֥וּךָ חַ֝טָּאִ֗ים אַל־תֹּבֵֽא׃
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

'''2. פסוקים בעלי שלוש יחידות:''' פסוקים רבים בספרי אמ&quot;ת מתחלקים לשלוש יחידות מובהקות, כאשר הפיסוק החזק ביותר מוטעם ב&quot;עולה ויורד&quot;, ולשמאלו נותרים עוד שתי יחידות המחולקות ב&quot;אתנח&quot;. ברבים אחרים נחלק הפסוק לשלוש יחידות על ידי &quot;רביע גדול&quot; ו&quot;אתנח&quot; (כאשר החלוקה העיקרית נמצאת ב&quot;אתנח&quot;).{{הערה|לדוגמאות וכללים של &quot;עולה ויורד&quot; ראו ברויאר, עמ' 243-246. לדוגמאות של תחום &quot;אתנח&quot; המתחלק על ידי &quot;רביע גדול&quot; ראו שם, עמ' 249-250. על האפשרות לקבוע כללים לחלוקת הפסוק לשלושה חלקים כתב שם ברויאר (עמ' 246): &quot;אין בידינו כללים ברורים הקובעים את דרך חלוקתו של הפסוק: אימתי הוא מתחלק על ידי עולה יורד, ואימתי הוא מתחלק על ידי אתנחתא או רביע. אך נקוט כלל זה בידך: הפסוק מתחלק תמיד עד ידי עולה ויורד, אם חלקו השני של הפסוק כולל שש תיבות או יותר; וכן הדבר בדרך כלל – אך לא תמיד – אם חלקו השני של הפסוק כולל חמש תיבות. כנגד זה הפסוק מתחלק על ידי עולה ויורד רק לעתים רחוקות, אם חלקו השני של הפסוק כולל רק ארבע תיבות. ולעולם אין הפסוק מתחלק על ידי עולה ויורד, אם חלקו השני של הפסוק כולל רק שלוש תיבות או פחות.&quot;}} פסוקים בעלי שלוש יחידות מובהקות, בנוסף לפסוקים הרגילים בעלי שתיים, מהווים ביחד כ-98% (בהערכה גסה) מסך כל הפסוקים בספרי אמ&quot;ת. פסוקים מהסוג הזה מחולקים במהדורתנו לשלוש שורות בשלוש דרגות של הזחה: הראשונה בלי הזחה (דרגה ראשונה), השנייה לאחר הזחה רגילה (דרגה שנייה), והשלישית לאחר הזחה כפולה (דרגה שלישית).{{הערה|בדף העריכה, במקום שנמצא בדיוק בין היחידה הראשונה והשנייה שבפסוק, השתמשנו ב[[תבנית:ר1]], ובין היחידה השנייה לשלישית השתמשנו ב[[תבנית:ר2]]. [[תבנית:ר1]] מעבירה כאמור את הטקסט לאחריה אל השורה הבאה לאחר הזחה רגילה, ו[[תבנית:ר2]] מעבירה את הטקסט לאחריה אל השורה הבאה לאחר הזחה כפולה.}} כגון ([[משלי ל/טעמים#ל טז|משלי ל,טז]] ב&quot;עולה ויורד&quot; ו&quot;אתנח&quot;, כאשר החלוקה העיקרית נמצאת ב&quot;עולה ויורד&quot;):

{{מ:טעמי המקרא}}
שְׁאוֹל֮ וְעֹ{{אתנח הפוך}}צֶ֫ר רָ֥חַם{{ר1}}אֶ֭רֶץ לֹא־שָׂ֣בְעָה מַּ֑יִם{{ר2}}וְ֝אֵ֗שׁ לֹא־אָ֥מְרָה הֽוֹן׃
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

או כגון ([[משלי ל/טעמים#ל ח|משלי ל,ח]] ב&quot;רביע גדול&quot; ו&quot;אתנח&quot;, כאשר החלוקה העיקרית נמצאת ב&quot;אתנח&quot;):

{{מ:טעמי המקרא}}
שָׁ֤וְא{{מ:לגרמיה}}וּֽדְבַר־כָּזָ֡ב הַרְחֵ֬ק מִמֶּ֗נִּי{{ר1}}רֵ֣אשׁ וָ֭עֹשֶׁר אַל־תִּֽתֶּן־לִ֑י{{ר2}}הַ֝טְרִיפֵ֗נִי{{ר0}}לֶ֣חֶם חֻקִּֽי׃
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

לפעמים היחידה השנייה או השלישית אינה מובהקת, כגון שהיא קצרה או אינה מביעה רעיון שלם. בפסוקים מהסוג הזה נשתמש פעמיים בהזחה רגילה (דרגה שתיים).{{הערה|במקרים מהסוג הזה השתמשנו בתבנית הרגילה ([[תבנית:ר1]]) בשביל היחידה השנייה בפסוק וגם בשביל השלישית.}} כגון ([[משלי לא/טעמים#לא טו|משלי לא,טו]]):

{{מ:טעמי המקרא}}
וַתָּ֤קׇם{{מ:לגרמיה}}בְּע֬וֹד לַ֗יְלָה{{ר1}}וַתִּתֵּ֣ן טֶ֣רֶף לְבֵיתָ֑הּ{{ר1}}וְ֝חֹ֗ק לְנַעֲרֹתֶֽיהָ׃
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

'''3. פסוקים בעלי ארבע יחידות או יותר:''' לעתים יחסית רחוקות יש פסוקים עוד יותר מורכבים, בעלי ארבע יחידות מובהקות או יותר. פסוק בעל ארבע יחידות (במבנה של &quot;א-א-ב-ב&quot; או &quot;א-ב-א-ב&quot;) יוצג בארבע שורות: הראשונה בלי הזחה, השנייה לאחר הזחה רגילה, השלישית שוב בלי הזחה, והרביעית שוב לאחר הזחה רגילה.{{הערה|בין היחידה הראשונה והשנייה שבפסוק השתמשנו ב[[תבנית:ר1]] כרגיל, וכן בין היחידה השלישית והרביעית. אבל בין היחידה השנייה והשלישית (באמצע הפסוק) השתמשנו ב[[תבנית:ר3]]. תבנית זו מעבירה את הטקסט לאחריה אל תחילת השורה הבאה בלי הזחה, והיא מתייגת את כל הפסוקים הארוכים שבהם יש יחידה באמצע פסוק שמתחילה מחדש בראש שורה.}} כגון ([[משלי ל/טעמים#ל יט|משלי ל,יט]]):

{{מ:טעמי המקרא}}
דֶּ֤רֶךְ הַנֶּ֨שֶׁר{{מ:לגרמיה}}בַּשָּׁמַיִם֮{{ר1}}דֶּ֥רֶךְ נָחָ֗שׁ {{נוסח|עֲלֵ֫י צ֥וּר|א=עֲלֵ֫י־צ֥וּר (במקף)}}{{ר3}}דֶּֽרֶךְ־אֳנִיָּ֥ה בְלֶב־יָ֑ם{{ר1}}וְדֶ֖רֶךְ גֶּ֣בֶר בְּעַלְמָֽה׃
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

יש עוד סוגים של חלוקה לארבע יחידות ע&quot;פ פיסוק הטעמים, כגון דוגמה שבה שתי היחידות האחרונות קשורות אחת לשנייה (מבנה של א-ב-ג-ג), ובמיוחד כאשר אחת מהן קצרה מאוד או אינה מובהקת ([[איוב יא/טעמים#יא ו|איוב יא,ו]] בפזר תמורת אתנח):

{{מ:טעמי המקרא}}
וְיַגֶּד־לְךָ֨{{מ:לגרמיה}}תַּ֥עֲלֻמ֣וֹת חׇכְמָה֮{{ר1}}כִּֽי־כִפְלַ{{אתנח הפוך}}יִם {{נוסח|לְֽת֫וּשִׁיָּ֥ה|=א (מקום העולה באות הראויה לגעיה)|דפוסים=לְֽתוּשִׁ֫יָּ֥ה}}{{ר2}}וְדַ֡ע{{ר2}}כִּֽי־יַשֶּׁ֥ה לְךָ֥ אֱ֝ל֗וֹהַּ מֵעֲוֺנֶֽךָ׃
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

או דוגמה שבה שתי היחידות האמצעיות קשורות אחת לשנייה (מבנה של א-ב-ב-ג), ובמיוחד אם אחת מהן יחסית קצרה ([[תהלים א/טעמים#א ג|תהלים א,ג]]):

{{מ:טעמי המקרא}}
וְֽהָיָ֗ה כְּעֵץ֮ שָׁת{{אתנח הפוך}}וּל עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם{{ר1}}אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ{{מ:לגרמיה}}יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ{{ר1}}וְעָלֵ֥הוּ לֹֽא־יִבּ֑וֹל{{ר2}}וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ׃
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

במקרים עוד יותר ארוכים ומורכבים ניתן להשתמש בשלושת הדרגות של ההזחה כדי להבליט את המבנה הכללי של הפסוק.  לדוגמה ([[משלי ל/טעמים#ל ד|משלי ל,ד]]):

{{מ:טעמי המקרא}}
מִ֤י עָלָֽה־שָׁמַ֨יִם{{מ:לגרמיה}}וַיֵּרַ֡ד{{ר1}}מִ֤י אָֽסַף־ר֨וּחַ{{מ:לגרמיה}}בְּחׇפְנָ֡יו{{ר2}}מִ֤י צָֽרַר־מַ֨יִם{{מ:לגרמיה}}בַּשִּׂמְלָ֗ה{{ר3}}מִ֭י הֵקִ֣ים כׇּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ{{ר1}}מַה־שְּׁמ֥וֹ וּמַֽה־שֶּׁם־בְּ֝נ֗וֹ{{ר1}}כִּ֣י תֵדָֽע׃
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

מטרתה של חלוקת הפסוק לשורות היא להבליט כל אחת מהיחידות המובהקות בפסוק, ומטרתה של עיצוב ההזחות היא להבליט את המבנה הכללי של הפסוק. ברוב המכריע של הפסוקים הנחלקים לשתי יחידות מובהקות או לשלוש, נעשית החלוקה בצורה אובייקטיבית לגמרי לפי הטעמים המפסיקים הראשיים (הנקראים &quot;מלכים&quot; לפי ברויאר): עולה ויורד (ואזלא לגרמיה הבא כתמורתו ליחידה של תיבה אחת), אתנח (ופזר הבא כתמורתו ליחידה של תיבה אחת), ורביע. אמנם יש גם פסוקים ארוכים, בעלי יחידות פשוטות ומובהקות רבות, ובהם צורת העיצוב תהיה תלוייה באופן חלקי בפרשנות ובשיקול הדעת האסתטי (כגון בדוגמאות האחרונות לעיל). ויש גם פסוקים וחלקי פסוקים קצרים (כגון בכותרות וסיומות למזמורים), שגם בהם צורת העיצוב תהיה תלוייה בשיקולים אחרים ולא לגמרי בחלוקה הפורמלית של הטעמים.

בנוסף יש גם פסוקים לא-מעטים שבהם נמצאות יחידות קצרות או בלתי מובהקות, או אפילו תיבה בודדת בתוך יחידה אחת פשוטה, והשאלה האם להבליט כל אחת מהן בשורה עצמאית תהיה תלויה אף היא בשיקול הדעת, והיא תיקח בחשבון את מספר התיבות ואת מורכבותן ומשמעותן. במקרים מהסוג הזה אי-אפשר להסתמך לגמרי על חלוקת הטעמים הפורמלית של המפסיקים המשנים (רביע גדול, צינור, רביע קטן, דחי, מהפך לגרמיה), בגלל התופעה השכיחה של &quot;מפסיקים במקום משרתים&quot;: &quot;יחידה פשוטה המתחלקת על ידי מפסיק שכיחה גם בטעמי אמ&quot;ת; והיא מצויה בתחום שלטונם של רוב המפסיקים, השולטים על שתי תיבות ויותר.&quot;{{הערה|בראויר, טעמי המקרא, עמ' 310. לתיאור התופעה ראו את כל הפרק הקצר המוקדש לה (עמ' 310-314); ובמיוחד את סעיפים יב. 4-5 על עולה ויורד, וסעיף 6 על אתנחתא ורביע.}} בכל מקרה ברור שמרכיב קצר בתוך יחידה אחת פשוטה, כאשר ברור שאותו מרכיב אינו מהווה יחידה בפני עצמה, לא יקבל הבלטה בשורה נפרדת רק בגלל טעם המפסיק שחל בו.

===אופן הביצוע הטכני של העיצוב בספרי אמ&quot;ת===

כל הדרגות של ההזחה במהדורתנו מתבצעות ע&quot;י ארבע תבניות אוטומטיות ופשוטות:
*[[תבנית:ר1]] (הזחה רגילה),
*[[תבנית:ר2]] (הזחה כפולה),
*[[תבנית:ר3]] (חזרה לראש השורה בלי הזחה באמצע הפסוק),
*ו[[תבנית:ר4]] (חזרה לראש השורה בלי הזחה בתחילת פסוק חדש).{{הערה|1=בתחילת העבודה על ספרי אמ&quot;ת לא השתמשנו בתבנית זו בתחילת כל פסוק חדש, אלא בתגיות &lt;nowiki&gt;&lt;poem&gt;[...]&lt;/poem&gt;&lt;/nowiki&gt; כדי שכל שורה חדשה בדף העריכה תופיע כך גם במסך (ולא בהמשך השורה הקודמת שורה כרגיל בתוכנת מדיה-ויקי). זהו הפתרון העדיף מבחינת העיצוב האסתטי של דף העריכה, אמנם ויתרנו עליו בגלל [https://bugzilla.wikimedia.org/show_bug.cgi?id=37256 באג קשה] שאינו מאפשר &quot;ציטוט&quot; של טקסט מתוך התגיות, וגם גורם לשיבושים קלים בתצוגה. כל הפרקים הקיימים בספרי אמ&quot;ת כבר עברו מהשיטה הקודמת לשיטה הנוכחית.}}

פרטי השימוש בתבניות הללו כבר תוארו בהערות לפסקאות הקודמות. אמנם יש גם תבנית נוספת שהיא שקופה לגמרי ואינה משפיעה כלל על העיצוב: [[תבנית:ר0]]. תבנית זו מיושמת בעיקר בפסוקים בעלי שלוש יחידות מובהקות, והיא מסמנת את המקום הכי מתאים בתוך הפסוק בשביל עוד חלוקה נוספת, כדי להגיע אל מספר זוגי של חלקים. כלומר: ע&quot;י השימוש בתבנית זו מכילה מהדורתנו את כל המידע הדרוש בשביל הצגת הטקסט בשני טורים מקבילים, כאשר כל פסוק תמיד יתחיל בצד ימין, וכמות המלים בשני הצדדים תהיה ממוצעת (יחידה אחת מובהקת) עד קטנה (חצי יחידה).{{הערה|אבל לא ארוכה מאוד כמו בפסוקים רבים במהדורות &quot;כתר ירושלים&quot; ומג&quot;ה.}} כך יש בתוך מהדורתנו פוטנציאל, על ידי פיתוח טכני נוסף, להפוך לכלי יעיל שיכול להציג את ספרי אמ&quot;ת בשלל של צורות ברוכות לפי בחירת המשתמש:
#חלוקת היחידות בתוך כל פסוק לפי שורות עם הזחות (הצורה המיושמת כעת בפועל). זוהי הצורה היעילה ביותר בשביל קריאה ולימוד.
#חלוקת כל פסוק בתוך שני טורים פנימיים מימין ומשמאל, כאשר כל טור פנימי יהיה בגודל של יחידה אחת ממוצעת. לא כל פסוק יתחיל בטור הפנימי הימני (ראש השורה). זוהי הצורה הקרובה ביותר למנהג כתבי־היד (ודומה למהדורת &quot;סימנים&quot;), והיא טובה אך לא מצוינת בשביל קריאה ולימוד.
#חלוקת כל פסוק בתוך שני טורים פנימיים מימין ומשמאל, כאשר כל טור פנימי יהיה בגודל של יחידה אחת ממוצעת. כל פסוק יתחיל תמיד בטור הפנימי הימני (ראש השורה) כתוצאה מחלוקת יחידות מסוימות לחצאי-יחידות. צורה זו עדיין דומה (אך ממש לא זהה) למנהג כתבי־היד, והיא קצת יותר יעילה לקריאה ולימוד מהצורה הקודמת.
#כל פסוק שלם בשורה בפני עצמו (ביחד עם רווחים בתוך השורה או בלעדיהם).
#הצגת כל הטקסט ברצף פשוט (בלי טורים ורווחים) כמו ברוב הדפוסים הקיימים.

===כותרות באמצע השורה במשלי ואיוב===

בספרים משלי ואיוב יש 26 כותרות הכתובות באמצע השורה (כותרות ממורכזות) בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו. צורת הכתיבה המיוחדת הזו לא קיימת כלל בשאר ספרי המקרא. מדובר על כותרת אחת בספר משלי ([[משלי י/טעמים#י א|י,א]]; &quot;מִשְׁלֵ֗י שְׁלֹ֫מֹ֥ה&quot;) ועל הכותרות לרוב המענות בספר איוב.{{הערה|יש כותרות ממורכזות בראש מענות בפסוקים הבאים: [[איוב ג/טעמים#ג ב|ג,ב]]; [[איוב ד/טעמים#ד א|ד,א]]; [[איוב ו/טעמים#ו א|ו,א]]; [[איוב ח/טעמים#ח א|ח,א]]; [[איוב ט/טעמים#ט א|ט,א]]; [[איוב יא/טעמים#יא א|יא,א]]; [[איוב יב/טעמים#יב א|יב,א]]; [[איוב טו/טעמים#טו א|טו,א]]; [[איוב טז/טעמים#טז א|טז,א]]; [[איוב יח/טעמים#יח א|יח,א]]; [[איוב יט/טעמים#יט א|יט,א]]; [[איוב כ/טעמים#כ א|כ,א]]; [[איוב כא/טעמים#כא א|כא,א]]; [[איוב כב/טעמים#כב א|כב,א]]; [[איוב כג/טעמים#כג א|כג,א]]; [[איוב כה/טעמים#כה א|כה,א]]; [[איוב כו/טעמים#כו א|כו,א]]; [[איוב כז/טעמים#כז א|כז,א]]; [[איוב כט/טעמים#כט א|כט,א]]; [[איוב לד/טעמים#לד א|לד,א]]; [[איוב לה/טעמים#לה א|לה,א]]; [[איוב לו/טעמים#לו א|לו,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ א|מ,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ג|מ,ג]]; [[איוב מב/טעמים#מב א|מב,א.]]}} בדרך כלל באה הכותרת בשורה הראשונה לאחר הפרשה הקודמת (בלי רווח של שורה ריקה ביניהן), והיא ממוקמת באמצע השורה בערך (עם רווח לפניה ולאחריה). אבל שתי הכותרות הממורכזות האחרונות שבספר איוב ([[איוב מ/טעמים#מ ג|מ,ג]]; [[איוב מב/טעמים#מב א|מב,א]]) באות אחרי רווח של שורה ריקה.

יש גם 3 כותרות של מענות בחלק האחרון של ספר איוב שהן יחסית ארוכות, ולכן הן אינן ממורכזות אלא ממלאות את כל שורתן מתחילתה ועד סופה (כולל רווח קטן אפשרי באמצע כנהוג בספרי אמ&quot;ת): [[איוב לב/טעמים#לב ו|לב,ו]] (הכותרת הארוכה ממלאת את שורתה, והיא באה לאחר שורה קצרה שהסתיימה קרוב לתחילתה); [[איוב לח/טעמים#לח א|לח,א]] (הכותרת הארוכה ממלאת את שורתה לאחר שורה ריקה); [[איוב מ/טעמים#מ ו|מ,ו]] (הכותרת הארוכה ממלאת את שורתה הבאה לאחר שורה ריקה [בתחילת הטור הראשון שבדף]).

תופעת הכותרות הממורכזות אופיינית לשאר בכתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר. הכותרות נכתבות באמצע גם בכתי&quot;ל, אמנם יש בו פחות הקפדה אסתטית לסיים את הפרשה הקודמת בסוף שורה, ולפעמים נשאר רווח גדול בסופה. יש בו גם כמה מקומות נוספים שבהם יש רווח של שורה ריקה לפני הכותרת הממורכזת. בכתי&quot;ש1 הכתיבה רשלנית יחסית, ויש בו מקומות חריגים שהכותרת אינה ממורכזת כלל, אלא נכתבת מתחילת השורה ברצף פשוט עם הטקסט לאחריה.

מבחינה פורמלית נראה לכאורה שצורת הכותרת הממורכזת מהווה פרשה סתומה לפניה ופרשה פתוחה לאחריה: שהרי הכותרת נכתבת בשורה חדשה לאחר רווח (פרשה סתומה), והטקסט ממשיך לאחריה בתחילת השורה הבאה (פרשה פתוחה). וכך אכן סומנו הכותרות במהדורה הדיגיטלית החדשה של &quot;מקראות גדולות הכתר&quot; בספרים משלי ואיוב (פרשה סתומה לפניהן ובפרשה פתוחה לאחריהן).

אמנם יש כמה קשיים בהגדרה זו:
#אם נשאר רווח גדול בסוף הפרשה הקודמת שהיה מאפשר רווח של פרשה סתומה בתוך השורה, כמו שנמצא מספר פעמים בכתי&quot;ל, הדבר אינו נעשה בפועל (בניגוד לכללי הכתיבה), והכותרת הממורכזת תמיד תהיה בשורה משלה.
#בנוסף יש להזכיר את הכותרות הממורכזות שבאות לאחר שורה ריקה בכתר ([[איוב מ/טעמים#מ ג|מ,ג]]; [[איוב מב/טעמים#מב א|מב,א]]; ובכתי&quot;ל בעוד מקומות) אמנם אינן מתחילות בתחילת שורתן.{{הערה|משני המקומות בכתר, והמקומות הנוספים בכתבי־יד אחרים, נראה שלא הניחו הסופרים רווח של שורה ריקה לפני הכותרות בדרך כלל רק כדי לחסוך במקום (כי הכותרת הממורכזת בשורה בפני עצמה כבר מבהירה בלאו הכי שיש כאן עניין חדש), ולא בגלל שאסור כלשהו להניח רווח כזה.}} אי אפשר לכנותן &quot;פרשה סתומה&quot; וגם לא &quot;פרשה פתוחה&quot;!{{הערה|במהדורה הדיגיטלית של מקראות גדולות הכתר סימנו, בשני המקומות, פרשה פתוחה לפני הכותרת ואחרי הכותרת. הסימון לפני הכותרת היא כמובן בגלל השורה הריקה, אבל אין מקום אחר בכל המקרא שבו פרשה פתוחה פותחת דווקא לאחר רווח ולא בתחילת שורתה!}}
#וגם קשה מאוד לומר שסימן החלוקה הקלה יחסית (פרשה סתומה) תבוא דווקא בין הפרשה הקודמת לבין הכותרת של הפרשה הבאה, ואילו סימן החלוקה הכבדה יחסית (פרשה פתוחה) תבוא דווקא בין הכותרת לבין הפרשה שהיא מתייחסת אליה.

נראה אם כן שמדובר על תופעה ייחודית בספרים משלי ואיוב שאינה דומה בהכרח לחלוקה הרגילה בכ&quot;א הספרים לפרשות פתוחות וסתומות. לכן במהדורתנו הקדשנו לה תבנית מיוחדת ([[תבנית:פרשה-מרכז]]) שמציגה את הכותרת בהזחה מיוחדת ובולטת כדי שתופיע באמצע הטקסט המחולק לשורות (בערך), והכותרת תבוא תמיד לאחר שורה ריקה כדי להבליט את היחס הנכון שלה כלפי הפרשה הקודמת והפרשה הבאה.{{הערה|בשני המקומות בכתר שבהם באה שורה ריקה לפני הכותרת הממורכזת ציינו את העובדה בהערות הנוסח. בשאר המקומות אין שורה ריקה בכתר.}} תיוג התופעה ע&quot;י התבנית גם מאפשרת בעתיד (לאחר פיתוח טכני נוסף) את הצגת הכותרת שתהא ממורכזת בתוך הטקסט בשני טורים (בדומה למה שמופיע בכתבי־היד).

===כותרות במזמורי תהלים===

כל מה שנאמר בסעיפים הקודמים, לגבי חלוקת הפסוקים בספרי אמ&quot;ת ע&quot;פ פיסוק הטעמים – נכון הוא ככלל, אבל הוא לא נכון לגבי כותרות המזמורים בספר תהלים. כותרות אלו יוצאות מן הכלל בגלל שיש הוראות מסורה מובהקים לגבי הרווחים הבאים אחריהן: לפעמים רווח באמצע השורה לאחר הכותרת (פרשה סתומה), לפעמים רווח עד סוף השורה לאחר הכותרת (פרשה פתוחה), ולפעמים אין רווח כלל לאחר הכותרת. לעומת שאר הרווחים בספרי אמ&quot;ת שהם עניין של רשות, הרווחים הבאים אחרי כותרת נחשבו לחובה, ויש להם ביצוע נאמן בתוך כתר ארם צובה.{{הערה|ראו על כך במאמרו של ישראל ייבין, The Division into Sections in the Book of Psalms, ''Textus'' VII (1969), עמ' 78-102.}}

במהדורתו השנייה של הרב ברויאר (חורב תשנ&quot;ח) אין עיצוב מיוחד לפסוקי אמ&quot;ת, אבל ברווחים הבאים אחרי הכותרות יש ביצוע מלא, ולכן הם ברורים ואפילו בולטים.

גם ב&quot;כתר ירושלים&quot; ו&quot;במקראות גדולות הכתר&quot; (כרך תהלים) יש ביצוע מלא של הכללים; אבל בגלל שכל שאר הפסוקים מעוצבים אף הם ברווחים באמצע, אם כן אין הבחנה ויזואלית בין פרשה סתומה אחרי כותרת (שהיא חובה) לבין רווח רגיל בפסוקי אמ&quot;ת (שהוא רשות).

גם במהדורתנו [[#עיצוב פסוקי אמ&quot;ת במהדורתנו|עיצבנו את פסוקי אמ&quot;ת]] ע&quot;י חלוקה ליחידות לפי פיסוק הטעמים (אמנם בדרך שונה משתי המהדורות הללו). פרשה פתוחה אחרי כותרת המזמור תמיד תגרום לכך שהמשך המזמור יתחיל מחדש בראש השורה הבאה ע&quot;י השימוש ב[[תבנית:ר3]] (וגם בתיעוד הנוסח נציין שיש כאן פרשה פתוחה). לעומת זאת, פרשה סתומה אחרי הכותרת תמיד תגרום לכך שהמשך המזמור יתחיל בשורה הבאה לאחר הזחה ע&quot;י השימוש ב[[תבנית:ר1]]; ובתיעוד הנוסח נציין באופן ברור שהזחה זו מציינת פרשה סתומה. כמובן שבמקום שאין רווח אחרי הכותרת לפי המסורה, גם במהדורתנו ימשיך רצף הטקסט בלי כל הפרעה.

==סדרם של ספרי המקרא==

סדר הספרים במהדורתנו יהיה לפי המנהג המקובל בדפוסים במשך מאות שנים. לגבי התורה וספרי הנביאים הראשונים אין שום צורך להסביר את סדר הספרים במהדורתנו, כי הוא זהה לסדר המופיע בכתבי־היד שעליהם מבוססת המהדורה, ואין מסורת יהודית אחרת לגבי סדרם.

אמנם ראוי להקדיש קצת דברי מבוא לסדר הספרים בנביאים אחרונים ובכתובים, וכן לאופן הצגת סדר הספרים במהדורתנו.

===ספרי נביאים אחרונים===

לגבי ספרי הנביאים האחרונים יש עדות על הבדל אחד בסדר הספרים: בברייתא המובאת במסכת בבא בתרא ([[בבא בתרא יד ב|י&quot;ד ע&quot;ב]]) יש סדר שהוא קצת שונה מהמקובל (המובאת שם בברייתא), ובו מופיע ספר ישעיהו לאחר ירמיהו ויחזקאל. לשון הברייתא:

:&quot;סדרן של נביאים יהושע ושופטים, שמואל ומלכים, '''ירמיה ויחזקאל, ישעיה ושנים עשר'''&quot;.

סדר זה של הספרים בברייתא, והדיון עליו בגמרא, משקפים את הניסיון למצוא איזון בין שלושה שיקולים שונים: סדר כרונולגי, תוכן הספרים (פורענות מול נחמה), וגודל הספרים. יש לציין כי מיקום כזה של ספר ישעיהו לאחר ירמיהו ויחזקאל (ע&quot;פ השיקול התכני שיש לסיים בדברי נחמה, במקום להעדיף את הסדר הכרונולוגי בשביל בספרי הנבואה הגדולים) אכן בא לידי ביטוי בכתבי־יד אשכנזיים מרובים מימי הביניים, וכן בכתבי־יד תימנים. אבל הוא לא בא לידי ביטוי כלל בכתבי־היד של המסורה הטברנית, ולא בכתבי־היד בספרד ואיטליה, וגם לא בעידן הדפוס.{{הערה|ישראל ייבין, '''המסורה למקרא''' (ירושלים: האקדמיה ללשון העברית, תשס&quot;ג), עמ' 37.}} לכן לא נתנו לו משקל בהצגת סדר הספרים במהדורתנו.

===ספרי כתובים===

'''סדר הספרים בתלמוד הבבלי:''' במקורות מצאנו כמה דרכים שונות כיצד לסדר את ספרי הכתובים. באותה ברייתא מפורסמת המובאת במסכת בבא בתרא ([[בבא בתרא יד ב|י&quot;ד ע&quot;ב]]) הם מובאים לפי סדר שאינו מוכר לנו מדפוסי התנ&quot;ך:

:'''סידרן של כתובים: רות, וספר תהלים, ואיוב, ומשלי, קֹהלת, שיר השירים, וקינות, דניאל, ומגילת אסתר, עזרא, ודברי הימים.'''

סדר זה של הספרים משקף את מנהג בבל, וכך מופיע בכתבי־היד התימנים.{{הערה|הסדר הזה מתועד גם בספר החילופים, עמ' מא. ראו שוב ישראל ייבין, '''המסורה למקרא''' (ירושלים: האקדמיה ללשון העברית, תשס&quot;ג), עמ' 37.}}

ברור שהשיקול הכרונולוגי הכריע ברשימת הברייתא, כאשר הספרים מובאים בקדימה זמנית לפי המאורעות המובאים בהם או לפי זמני מחבריהם ע&quot;פ חז&quot;ל. בסדר זה ניכרת גם הצמדתם של שלושה ספרים: תהלים ואיוב ומשלי (כמקובל אצלנו אמנם בסדר שונה).

'''סדר הספרים בכתבי־היד הטברנים:''' סדר אחר של ספרי הכתובים מופיע בכתבי־היד הטברנים (וביניהם בכתר ארם צובה), ובעקבותיהם הלכו רוב כתבי־היד החשובים שנכתבו במזרח ובספרד בימי הביניים. סדר זה קרוב הרבה יותר לסדר המוכר אצלנו מאשר הסדר המובא בתלמוד, אמנם גם בו יש כמה הבדלים ניכרים:
#ספר דברי הימים בא בתחילת הכתובים ולא בסופם.
#הסדר הפנימי של ספרי אמ&quot;ת שונה: תהלים, איוב, משלי (במקום תהלים, משלי, איוב).
#הסדר הפנימי של חמש מגילות הוא כרונולוגי במקום ליטורגי (אצלנו הם מסודרים לפי המועדים שבהם הן נקראות בציבור).

{{קו תחתי|'''טבלה זו מסכמת את עיקר ההבדלים בין שלוש השיטות לסדר הכתובים:'''}}

{|
|-
|
|'''הברייתא המובאת במסכת בבא בתרא וכתבי־היד התימנים'''
|'''כתבי־היד הטברנים והספרדים'''
|'''כתבי־היד האשכנזים ומנהג הדפוסים'''
|-
|'''מקום דברי הימים'''
|בסוף
|בהתחלה
|בסוף
|-
|'''הסדר הפנימי בספרי אמ&quot;ת'''
|תהלים, איוב, משלי
|תהלים, איוב, משלי
|תהלים, משלי, איוב
|-
|'''הסדר הפנימי בחמש מגילות'''
|המגילות אינן צמודות&lt;br&gt;(אמנם הסדר כרונולוגי)
|רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר&lt;br&gt;(סדר כרונולוגי)
|שיר השירים, רות, איכה, קֹהלת, אסתר&lt;br&gt;(סדר ליטורגי)
|}

מהדורות המקרא בעידן הדפוס הביאו את ספרי הכתובים לפי השיטה השלישית בטבלה. אמנם בדורות האחרונים התחילו חוקרי המקרא באומות העולם להוציא מהדורות המבוססות על כתבי־יד קדומים, וזה השפיע לעיתים גם על סדר הספרים בכתובים.{{הערה|ב-BHS יש פשרה מסויימת בסדר הספרים בכתובים: אמנם דברי הימים מופיע בסוף ספרי הכתובים ולא בתחילתם, אבל כל שאר הספרים באים לפי הסדר בכתבי־היד.}} אבל מבין חכמי המסורה היהודים בתקופתנו רק אחד בלבד הוציא לאור את התנ&quot;ך ע&quot;פ כתבי־היד הטברנים והעתיק מתוכם גם את סדר הספרים: מדובר על מהדורתו הראשונה הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ&quot;ב).{{הערה|וכן ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm ממשק של המהדורה הדיגיטלית של מכון ממרא]. התנ&quot;ך של מכון ממרא דומה להפליא למהדורות ברויאר בכלל, ולמהדורה הראשונה שלו בפרט.}} אמנם אף הרב ברויאר ויתר על סדר זה בשתי מהדורותיו הנוספות (מהדורת חורב תשנ&quot;ח, כתר ירושלים תש&quot;ס), והביא בהן את ספרי הכתובים לפי הסדר המקובל. גם שאר המהדירים היהודים בדורות האחרונים שהכירו את כתבי־היד וביססו עליהם את מהדורותיהם באופן חלקי או לגמרי, תמיד הביאו בכל זאת את ספרי הכתובים לפי הסדר המקובל. ביניהם ראויים לציון: שתי מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי ו-''Biblia Hebraica Leningradensia''), ומקראות גדולות הכתר.{{הערה|בכרך &quot;חמש מגילות&quot; של מקראות גדולות הכתר מובאות המגילות בסדר הליטורגי המקובל, והממשק ב[http://mgketer.org/ גירסה הדיגיטלית] מביא את כל ספרי המקרא בסדר הרגיל.}}

===הצגת סדר הספרים במהדורתנו===

'''[[מקרא על פי המסורה#ראש|בשער הראשי למהדורתנו]]''' ארגנו את ספרי המקרא באופן שמדגיש היטב את מספרם של עשרים וארבעה ספרי המקרא ואת הארגון הפנימי בתוכם (לפי הסדר המקובל). בשערים המיוחדים '''[[מקרא על פי המסורה/נביאים|לספרי הנביאים]]''' ול'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים|ספרי הכתובים]]''' הצגנו את הספרים בטבלה המבליטה את הארגון הפנימי של הספרים. בטבלה זו מודגשת ההבחנה בין נביאים ראשונים לנביאים אחרונים,{{הערה|על הבחנה זו ועל עצם הביטויים &quot;נביאים ראשונים&quot; ו&quot;נביאים אחרונים&quot; ראו במאמרו של מיכאל אביעוז, [http://www.biu.ac.il/js/JSIJ/8-2009/Avioz.pdf &quot;על מקור הכינוי נביאים ראשונים&quot;], JSIJ כרך 8 (2009).}} ונקבעה בה מקום מיוחד לספרי אמ&quot;ת, לחמש מגילות, ול&quot;כתובים אחרונים&quot;.{{הערה|הכינוי &quot;כתובים אחרונים&quot; לקוח מהכרך האחרון של תנ&quot;ך לעם, והוא מתאים לעניין. ראוי לבדוק מבחינה היסטורית עד כמה קיימת התייחסות כללית לשלושת הספרים דניאל, עזרא, ודברי הימים, ואם היה כינוי בשביל שלושתם.}}

==ניווט בתוך ספרי המקרא לפי פרקים ופסוקים ונושאים==

'''א.''' במהדורתנו יש מערכת סימני ניווט בשוליים של הטקסט (בצדדים), כמו שמקובל במהדורות רבות בעבר ובהווה. בצד ימין מופיעים המספרים לפסוקים ולפרקים (באותיות עבריות), ובצד שמאל מספרים לתחילת הסדרים. בתורה מופיעה בנוסף בצד שמאל החלוקה של פרשת השבוע לעולים לתורה.

'''ב.''' חלוקת הפרקים ומספרי הפסוקים צוינו במהדורתנו כמו במהדורותיהם של דותן וברויאר. חלוקה זו תואמת בדרך כלל את דפוס קורן, חוץ מעשרת הדברות ועוד מקומות בודדים.

'''ג.''' בעתיד יש כוונה להוסיף ניווט '''ענייני''' בתוך ספרי המקרא, כדי לאפשר את הצגת המקרא בדפים המכילים '''נושא שלם''' או '''סיפור שלם''' (ולא רק בדפי פרקים).

===ניווט לפי הפרקים ומספרי פסוקים===

חלוקתם של ספרי המקרא לפסוקים היא מסורת עתיקה.{{הערה|לפרטים ראו במאמרו של יצחק פנקובר, [http://www.jstor.org/stable/1585296 &quot;חלוקת הפסוקים במקרא&quot; (אנגלית)]. ''Vetus Testamentum'' 50:3, שנת 2000.}} אמנם חלוקתם של הספרים לפרקים היא כידוע זרה לנוסח המסורה, וכמו כן המספור של הפסוקים לפי אותם פרקים.{{הערה|על כניסתה של חלוקת הפרקים לכתבי־יד ודפוסים של התנ&quot;ך בעברית, ראו את מאמרו של יצחק פנקובר, [http://www.jstor.org/stable/1585238 &quot;חלוקת הפרקים במקראות גדולות רפ&quot;ה&quot; (אנגלית)]. ''Vetus Testamentum'' 48:3, שנת 1998.}} בגלל שהשימוש במספרי הפרקים והפסוקים הפך להיות ברירת המחדל עבור הפניות למקומות ספציפיים במקרא, קיים צורך הכרחי ומובהק להכיל את המספרים האלה בכל מהדורה של המקרא. במהדורתנו הצגנו אותם בשוליים, באופן שמפריע כמה שפחות לרצף הטקסט. אך כוונתנו בעתיד לאפשר את הסתרתם לגמרי, וכמו כן את האפשרות לבחור במערכות ניווט אלטרנטיביות בתוך ספרי המקרא (ראו [[#ניווט לפי חלוקה עניינית של ספרי המקרא (לפי נושאים)|להלן]]).

מבחינה טכנית, השתמשנו ב'''[[תבנית:מ:פסוק]]''' כדי ליצור את מערכת סימני הניווט בשוליים בצידי העמודים.{{הערה|מסיבות טכניות היה צורך להשתמש בתבנית אחרת ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|צורת השיר בכ&quot;א הספרים]]: '''[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]'''. כל המערכת של סימני הניווט עוצבה ע&quot;י [[משתמש:Inkbug]], וגם הביצוע שלה בפועל הוא תרומתו. הדוגמה הנסיונית הראשונה לסימון מספרי פסוקים בצדדים עדיין נמצאת [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ניווט בצדדים|כאן]].}} בשנים 2015–2026 תועדו רכיבי הניווט גם ב[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit גיליון הנתונים]: בעמודות A–B צוינו מספרי הפרקים והפסוקים, ובעמודה D נמצאה '''[[תבנית:מ:פסוק]]''' עם כל מרכיבי הניווט שהופיעו במהדורה — שם הספר, מספר הפרק, מספר הפסוק, מספר הסדר (אם היה) והעלייה (אם הייתה). הגיליון הוקפא ב־12 בספטמבר 2026; מאז הניווט מתוחזק ישירות בתבניות ובדפי הפרקים של ויקיטקסט העברי.

יש עדיין שני באגים קטנים בהצגת מערכת סימני הניווט:
#אם פסוק מתחיל בראש שורה, האות למספר הפסוק מופיעה בשורה הקודמת, כנראה בגלל שהתוכנה מפרידה בין הקוד של מספר הפסוק לתחילת הטקסט, כאילו יש רווח ביניהם (במקום להדביק אותם כראוי).
#בשורה שמתחילים בה שני פסוקים, האות של הפסוק הראשון יהיה ממוקם באמצע הגובה של השורה, ואילו האות של הפסוק השני מתחתיו. היישום המתבקש: האות הראשונה קצת למעלה, והאות השנייה קצת למטה.

===הבדלים בין הדפוסים בחלוקת הפרקים ומספרי הפסוקים===

יש הבדלים בין הדפוסים השונים לגבי מקום התחלתם המדויק של פרקים מסוימים בתנ&quot;ך, ובעקבות זה במספרי הפסוקים. חלק מהזמן ניתן להצביע על שוני בין דפוסים נוכריים (בדרך כלל של תנ&quot;ך שלם) לבין דפוסים יהודיים מובהקים (כגון דפוסי המקראות הגדולות).{{הערה|למידע על חדירתה של חלוקת הפרקים לכתבי־יד ודפוסים של התנ&quot;ך בעברית, ועל ההבדלים בין דפוסים שונים, ראו את מאמרו של יעקב פנקובר, [http://www.jstor.org/stable/1585238 &quot;חלוקת הפרקים במקראות גדולות רפ&quot;ה&quot; (אנגלית)]. ''Vetus Testamentum'' 48:3, שנת 1998.}} במקומות אחרים יש הבדלים במספרי הפסוקים מסיבות אחרות לגמרי (כגון בעשרת הדברות או במקום שיש תוספת פסוקים).

בפועל, חלוקת הפרקים ומספרי הפסוקים במהדותרנו '''זהים בכל מקום''' למהדורותיהם של דותן וברויאר. הם גם דומים בדרך כלל לדפוס קורן, חוץ מעשרת הדברות ומקום אחד בספר בראשית. להלן טבלה שמסכמת את ההבדלים הרלוונטיים בין מהדורות אחרות למהדורתנו:

{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ חלוקת הפרקים ומספרי הפסוקים: הבדלים בין המהדורות
|- align=center
!width=20%| הפרק והנושא
!width=20%| [[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]
!width=20%| במהדורות אחרות
!width=20%| המהדורות האחרות
!width=20%| המהדורות הדומות למהדורתנו
|- align=center
! [[בראשית לב/טעמים|ספר בראשית, פרק ל&quot;ב]]{{ש}}הפרק מתחיל בפסוק הבא בדפוסים אחרים
| בראשית '''לב,א'''{{ש}}בראשית לב,'''ב-לג'''
| בראשית '''לא,נה'''{{ש}}בראשית לב,'''א-לב'''
| היידנהיים, קורן
| בער, ליסר, בה&quot;ל, לטריס, גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג&quot;ה, על התורה, ספריא
|- align=center
!rowspan=2| [[שמות כ/טעמים|ספר שמות, פרק כ']]{{ש}}חלוקת הפסוקים בעשרת הדברות{{ש}}[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות|(מידע מפורט)]]
|rowspan=2| שמות כ,א{{ש}}'''שמות כ,ב-יג (12 פסוקים)'''{{ש}}שמות כ,'''יד-כב'''
| שמות כ,א{{ש}}'''שמות כ,ב-יד (13 פסוקים)'''{{ש}}שמות כ,'''טו-כג'''
| היידנהיים, ליסר (חומש), בה&quot;ל, גינצבורג, קורן, '''מג&quot;ה''', '''ספריא'''
|rowspan=2| דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, על התורה
|- align=center
| שמות כ,א{{ש}}'''שמות כ,ב-יז (16 פסוקים)'''{{ש}}שמות כ,'''יח-כו'''
| ליסר (מקרא), לטריס, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC.
|
|- align=center
! [[במדבר כה/טעמים|ספר במדבר, פרק כ&quot;ה]]{{ש}}בדפוסים אחרים הפרק ממשיך עד הפסקא באמצע פסוק
| במדבר כה,יח{{ש}}במדבר כו,'''א''' (1){{ש}}'''{פ}''' במדבר כו,א (2)
| במדבר כה,יח{{ש}}במדבר כה,'''יט'''{{ש}}'''{פ}''' במדבר כו,א
| ליסר (מקרא), לטריס, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC.
| היידנהיים, ליסר (חומש), בה&quot;ל, גינצבורג, קורן, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג&quot;ה, על התורה, ספריא
|- align=center
!rowspan=2| [[דברים ה/טעמים|ספר דברים, פרק ה']]{{ש}}חלוקת הפסוקים בעשרת הדברות{{ש}}[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות|(מידע מפורט)]]
|rowspan=2| דברים ה,א-ה{{ש}}'''דברים ה,ו-יז (12 פסוקים)'''{{ש}}דברים ה,'''יח-כט'''
| דברים ה,א-ה{{ש}}'''דברים ה,ו-יח (13 פסוקים)'''{{ש}}דברים ה,'''יט-ל'''
| היידנהיים, ליסר (חומש), בה&quot;ל, גינצבורג, קורן, '''מג&quot;ה''', '''ספריא'''
|rowspan=2| דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, על התורה
|- align=center
| דברים ה,א-ה{{ש}}'''דברים ה,ו-כא (16 פסוקים)'''{{ש}}דברים ה,'''כב-לג'''
| ליסר (מקרא), לטריס, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC.
|
|- align=center
! [[יהושע כא/טעמים|ספר יהושע, פרק כ&quot;א]]{{ש}}תוספת של שני פסוקים{{ש}}[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#תוספת פסוקים בכתבי־היד ובדפוסים|(מידע מפורט)]]
| יהושע כא,א-לה{{ש}}'''אין!'''{{ש}}יהושע כא,'''לו-מג'''
| יהושע כא,א-לה{{ש}}'''יהושע כא,לו-לז!'''{{ש}}יהושע כא,'''לח-מה'''
| גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, '''ספריא'''{{הערה|ב-BHS התוספת נדפסה ברצף הטקסט כפסוקים ממוספרים, אך באותיות קטנות. בהקלדות WLC ו-UXLC היא מופיעה באות אפורה ומסומנת ב&quot;X&quot;. באתר ספריא יש מספרים לשני הפסוקים של התוספת, אבל הם ריקים מתוכן!}}
| בער, ליסר, בה&quot;ל, לטריס, דותן (עדי), קורן, ברויאר, מכון ממרא, מג&quot;ה, על התורה{{הערה|התוספת נמצאת בשוליים התחתיים של העמוד בדפוסים של בער, לטריס, קורן, ודותן (עדי). אך בכל המהדורות הללו שני הפסוקים אינם ממוספרים, ויש סה&quot;כ 43 פסוקים ביהושע פרק כ&quot;א. במהדורת ליסר יש הערה בתחתית העמוד, ובה כתוב שלהוסיף את שני הפסוקים &quot;טעות הוא ואינם ראויים להיות&quot;. ב&quot;על התורה&quot; התוספת מובאת בסוגריים מרובעים עם הערה.}}
|- align=center
! [[שמואל א כד/טעמים|ספר שמואל, שמ&quot;א פרק כ&quot;ד]]{{ש}}הפרק מתחיל פסוק אחד קודם בדפוסים אחרים
| '''שמ&quot;א כג,כט'''{{ש}}שמ&quot;א כד,א-'''כב'''
| '''שמ&quot;א כד,א'''{{ש}}שמ&quot;א כד,ב-'''כג'''
| ליסר,{{הערה|חסר המספר 23 לפסוק האחרון בפרק כ&quot;ד!}}, בה&quot;ל, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, '''ספריא''' 
| בער, ליסר, בה&quot;ל, לטריס, גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, קורן, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג&quot;ה, על התורה
|- align=center
! [[ירמיהו לא/טעמים|ספר ירמיהו, פרק ל&quot;א]]{{ש}}הפרק מתחיל פסוק אחד קודם בדפוסים אחרים
| '''ירמיהו ל,כה'''{{ש}}ירמיהו לא,א-'''לט'''
| '''ירמיהו לא,א'''{{ש}}ירמיהו לא,ב-'''מ'''
| בער, ליסר, גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, '''ספריא'''
| בה&quot;ל, לטריס, קורן, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג&quot;ה, על התורה
|- align=center
! [[נחמיה ז/טעמים|נחמיה פרק ז']]{{ש}}תוספת של פסוק אחד{{ש}}[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#תוספת פסוקים בכתבי־היד ובדפוסים|(מידע מפורט)]]
| נחמיה ז,א-סז{{ש}}'''אין!'''{{ש}}נחמיה ז,סח-'''עב'''
| נחמיה ז,א-סז{{ש}}'''נחמיה ז,סח!'''{{ש}}נחמיה ז,סח-'''עג'''
| ליסֶר, בה&quot;ל, לטריס{{הערה|התוספת מובאת בשוליים או בהערה (בלי מספר עצמאי של פסוק) במהדורות בֶּר, גינצבורג, BHS (הפניה לעזרא ב,סו), קורן, דותן (עדי).}}
| בער, גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, קורן, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג&quot;ה, על התורה, ספריא.
|}

===ניווט לפי חלוקה עניינית של ספרי המקרא (לפי נושאים)===

בנוסף למערכת הניווט הבסיסית, הבנויה על חלוקות טכניות של ספרי המקרא (חלוקת הפרקים ומספרי פסוקים, החלוקה לעולים בתורה ולסדרים בנ&quot;ך), יש מקום וכוונה להוסיף בעתיד ניווט '''ענייני''' לספרי המקרא, המבוסס על חלוקה פנימית של הספרים לפי נושאים המוגדרים בעזרת סימנים ספרותיים מובהקים. מערכת זו תאפשר את הצגת המקרא בדפים המכילים '''נושא שלם''' או '''סיפור שלם''', ולא רק בדפי פרקים.

'''הצעה לחלוקה עניינית של חמישה חומשי תורה:'''
*[[מקרא על פי המסורה/מבנה ותוכן בחמישה חומשי תורה|מבנה ותוכן בחמישה חומשי תורה]] (חלוקה עניינית של הספרים)
*[[מקרא על פי המסורה/נקודות תוכן בפרשת השבוע|נקודות תוכן בפרשת השבוע]] (אותה חלוקה עניינית בתוך פרשות השבוע)

'''הצעה לחלוקה עניינית של ספרי הנביאים והכתובים:''' ניתן להשתמש בפרויקט '''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. יש בו מעין &quot;מפה&quot; פנימית לכל אחד מספרי המקרא, ביחד עם הצעה למחזור שנתי של קריאה יומית. ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים|&quot;שער נביאים&quot;]] וב[[מקרא על פי המסורה/כתובים|&quot;שער כתובים&quot;]], הדף הרלוונטי מופיע ליד כל ספר, לדוגמה: [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שמואל|ספר שמואל]], [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|ספר איוב]]. את הפרויקט כולו ניתן להוריד בגרסתו העדכנית '''[https://www.dropbox.com/s/h780svz6j65nwrh/madrikh-nakh-he.pdf?dl=0 בקישור הזה]'''; הוא נמצא כאן ב'''[[:COMMONS:File:Madrikh-Nakh-he.pdf|וויקישיתוף]]'''.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Chapter 2]]</text>
      <sha1>4x4e4uer1o0d7q1i7af1inu4ra32nlx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג</title>
    <ns>4</ns>
    <id>265101</id>
    <revision>
      <id>3087744</id>
      <parentid>3087571</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T17:47:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* נוסח האותיות בכתי&quot;ל בתורה (רשימה מלאה) */</comment>
      <origin>3087744</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="319442" sha1="i4gfwe6odjyk29ugwdx11948ydkrt79" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ג. קביעת הנוסח בתורה}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח בתורה==

'''נוסח האותיות וחלוקת הפרשות במהדורה זו נקבעו לפי ספרי התורה. נוסח הכתיב הוא לפי ספרי תימן. הבדלים בין ספרי התורה של העדות השונות, ובין ספרי התורה לבין מה שידוע לנו על כתר ארם צובה (מתוך עדויות), מובאים ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].'''

'''הבסיס לנוסח הניקוד והטעמים והגעיות הוא כתי&quot;ל, ועל גבי הבסיס הזה נעשו תיקונים ושינויים, כדי להתאים את המקומות החריגים שבו לנוסח המסורה לפי שיטתו של כתר ארם צובה. במקומות שהכתר קיים בהם או שיש עדויות לגביו, הנוסח מיוסד עליו. לאחר קביעת הנוסח בוצעו עוד התאמות קלות בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על השיטה לקביעת הנוסח בתורה ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|בפרק הבא]]''' לגבי המקומות החסרים בכתר, ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|בפרק החמישי]]''' לגבי המקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.

==יסודות הנוסח==

'''כתר ארם צובה:''' כתר ארם צובה נשאר לנו בסוף התורה (החל מהתיבה &quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; ב[[דברים כח/טעמים#כח יז|דברים כח,יז]]). בנוסף יש שני צילומים של דפים שאבדו ממנו, ועדויות רבות וחשובות על נוסח התורה שהיה בו. הנוסח במקומות האלה מיוסד על הכתר.

'''כתי&quot;ל וקבוצת כתבי־היד העיקרית:''' בשאר כל התורה הנוסח מיוסד על כתי&quot;ל, אבל רק בתור נקודת התחלה. בכל מקום שלא הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל, או שיש ספק או תמיהה לגביו, או נקודה בו הראויה לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), השתדלנו לבדוק את הנוסח המקביל בעוד 6 כתבי־יד מזרחיים של התורה הקרובים לכתר ארם צובה, ולתעד את הממצאים במלואם. כך יוצא שהנוסח ברוב התורה מיוסד על '''7 כתבי־יד הקרובים לכתר ארם צובה''', והם: '''ל, ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו''';  למידע נוסף על שבעת כתבי־היד וקישורים אליהם ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לתורה|כאן]]'''.

'''כתבי־יד נוספים:''' לא כל כתבי־היד שבקבוצה העיקרית שלמים. חלקים משמעותיים של ספר בראשית (במיוחד מתחילתו) חסרים או פגומים ברובם (ל1,{{הערה|חוץ מהדפים החסרים בתחילת ספר בראשית, ראשי הדפים פגומים בכתי&quot;ל1 בכל התורה; הנזק יותר חמור בתחילת התורה ובסופה.}} ב, ש, ש1, ו), וכמו כן באחדים מהם בסוף ספר במדבר (ו) ובספר דברים (ל1, ב) ובעוד מקומות.{{הערה|כתי&quot;ו המקורי חסר בסוף ספר במדבר (כו,סג-לה,ו). הוא גם חסר בסוף ספר דברים (נכרכו עמו דפים כדי להשלים את הטקסט החסר), אבל רק במקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.}} בספר בראשית השתמשנו בעת הצורך במבחר של כתבי־היד נוספים (מזרחים, תימנים וספרדים). בשאר התורה (בעיקר בסוף ספר במדבר מפרק כ&quot;ז ובספר דברים, אך גם בעוד קצת מקומות שחסר בהם כתב־יד אחד או יותר) הסתפקנו בשני כתבי־יד מזרחים הקרובים לכתר: ב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10] ('''ל3'''); וב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571690205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20EVR%20II%20B%2059 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59] ('''ל9'''). בשלב מאוחר יותר, לאחר שהערות הנוסח כבר נכתבו לפי כתבי־היד שהזכרנו עד כה, התחלנו להוסיף תיעוד נוסף לעתים גם מתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לתורה|עוד כתבי־יד]] בעת הצורך, ובמיוחד מתוך [https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כתב־יד טביליסי 3] (&quot;כתר לאילאשי&quot; או '''ט3''').

'''הכרעת הכתיב, הניקוד והטעמים:''' הקבוצה העיקרית של 7 כתבי־יד טברנים, הקרובים לכתר ארם צובה, מאפשרת הכרעה ברורה ומובהקת בענייני הכתיב, הניקוד והטעמים בתורה בכמעט כל מקום.{{הערה|היוצאים מן הכלל הזה נדירים ביותר. הדוגמה היחידה לגבי '''נוסח הכתיב''' שמצאנו עד כה היא התיבה &quot;בָּמוֹתָ֖ם&quot; ([[במדבר לג/טעמים#לג נב|במדבר לג,נב]]), הנכתבת מלא וי&quot;ו בספרי התורה של כל העדות. אך כתבי־היד הטברנים חלוקים לגבי כתיבתו; אין בהם רוב מובהק לכתיב מלא או חסר, ואין הערת מסורה התומכת באחת משתי האפשרויות. תיבה זו נמצאת בין 6 המקומות המוטלים בספק לפי שיטת ברויאר (כתר, עמ' 84 [פרק ג סעיף 1.ד]). אך שאר המקומות שהיו מוטלים בספק אצלו מקבלים מענה ע&quot;י קבוצת 7 כתבי־היד שלנו, וכבר אינם מוטלים בספק; רק המקום הזה נשאר. בכל אופן הכתיב במהדורתנו נקבע כאן, כמו בכל התורה, ע&quot;פ ספרי התורה. גם לגבי '''נוסח הניקוד והטעמים''' מצאנו דוגמה אחת בלבד: ב[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|כו,מג]] התיבה &quot;בׇּהְשַׁמָּהֿ֙&quot; מנוקדת בלי מפיק באות ה&quot;א הראשונה בארבעה כתבי־יד (ל1,ב,ש1,ק3), לעומת שלושה כתבי־יד (ל,ש,ו) שבהם יש מפיק (&quot;בָּהְּשַׁמָּהֿ֙&quot;), כך שאין רוב מובהק ויש צורך לבדוק מקורות נוספים (ראו שם בתיעוד הנוסח). וראו גם [[דברים טז/טעמים#טז ב|דברים טז,ב]], שם אין רוב מובהק לגבי התיבה &quot;אֲשֶׁר&quot; אם היא מוקפת או בטעם מונח, אך יכולנו להכריע לפי שיטת בן־אשר בספר החילופים.}}

'''עניינים משניים במערכות הניקוד והטעמים:''' לגבי ניואנסים שהיו רשות ולא חובה אצל בעלי המסורה הטברנים, והם לא סומנו בעקביות בכל כתב־יד, קבוצת כתבי־היד מספקת לנו תמונה מייצגת של הגיוון שהיה קיים אצל בעלי המסורה וגבולותיו. מדובר על נושאים משניים כגון חטפים באותיות לא גרוניות ([[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|הסבר כללי]], [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|רשימה בתורה]]), געיות חריגות ([[#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|הסבר כללי]], [[#נוסח הגעיות במהדורתנו|רשימה בתורה]]), [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מרכא בתיבת תביר|מרכא בתיבת תביר]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|נקודה בוי&quot;ו עיצורית]], ועוד. לא הכרענו בנושאים אלה לפי רוב מובהק של כתבי־היד (רוב שבדרך כלל לא קיים), אלא לפי מדיניות העיצוב במהדורתנו (לגבי חטפים באותיות לא-גרונית) או לפי דרכו העקבית של כתר ארם צובה (לגבי מתיגת הזקף, מרכא בתיבת תביר, ולגבי געיות בכתי&quot;ל שחורגות באופן ברור מדרכו). בעזרת תיעוד הנוסח אפשר לראות את האופן שבו הכרעת הנוסח משתלבת עם הנתונים הנמצאים בכתבי־היד, וגם לזהות את כתבי־יד הקרובים יותר לשיטת הכתר לגבי כל תופעה ספציפית.

==תיעוד הנוסח==

כל הנתונים לגבי הנוסח ב[[#יסודות הנוסח|קבוצת כתבי־היד]], בכל מקום שנוסח כתי&quot;ל ראוי לדיון, נמצאים בדפי העריכה של '''[[מקרא על פי המסורה/תורה#חמישה חומשי תורה|דפי הפרקים בתורה]]'''. אי אפשר לראות את הנתונים בדף של הפרק עצמו, המציג רק את נוסח המקרא לפי הקביעה הסופית. כדי לקרוא את הערות הנוסח בפרק מסוים, יש ללחוץ על '''&quot;הצג הערות נוסח&quot;''' בתחילת הדף של הפרק בצד ימין, מתחת לסרגל הניווט. לחלופין, הן גם מופיעות באתר מיוחד שנקרא '''[https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ &quot;מקרא על פי המסורה עם הערות הנוסח&quot;]''', שם ניתן לקרוא אותן ברציפות ולעיין בהן בנחת.

כאמור, הנתונים בהערות הנוסח כתובים בפועל בדף העריכה של הפרק. כדי לראותם שם יש ללחוץ הלשונית &quot;'''עריכה'''&quot;, שנמצאת בראש הדף של הפרק (באמצע בין הלשוניות &quot;קריאה&quot; ו&quot;גרסאות קודמות&quot;). אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; יופיע חלון עריכה, שבו נמצא הטקסט המקודד של הפרק. בחלק מהפסוקים, בתוך הטקסט המקודד, אפשר לראות מילים בתוך תבניות &quot;נוסח&quot;. לדוגמה, ב'''[[שמות יד/טעמים|דף הפרק של שמות י&quot;ד]]''', אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; רואים שבתוך חלון העריכה, בפסוק ה', התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נמצאת בתוך תבנית נוסח. הקוד נראה כך:

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|וַיֹּֽאמְרוּ֙|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙ (חסר שווא באות מ&quot;ם){{ש}}הערת המקליד}}&lt;/nowiki&gt;

&quot;נוסח&quot; הוא השם של [[תבנית:נוסח|התבנית]] בתוך הסוגריים המתולתלים; תקפידהּ של תבנית זו לרכז נתונים לגבי נוסח המקרא. אחר כך רואים את התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; כמו שהיא מופיעה לפי קביעת הנוסח במהדורתנו, ולאחריה את רשימת המקורות התומכים בקביעה זו (אחרי &quot;2==&quot; שהוא קוד טכני). במקרה הזה מתברר שזהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצת הביקורת חוץ מכתי&quot;ל, וגם של הדפוסים הנפוצים של המקרא. אבל אחרי קוד לשבירה (&quot;&lt;nowiki&gt;{{ש}}&lt;/nowiki&gt;&quot;), כדי לחלק את ההערה לחלקים שונים, רואים שבכתי&quot;ל יש טעות מובהקת: בתיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; חסרות שתי הנקודות של שווא מתחת לאות מ&quot;ם (&quot;וַיֹּֽא'''מ'''רוּ֙&quot;)! בסוף כתוב &quot;הערת המקליד&quot;, כלומר: [https://hcanat.us/Tanach.xml?Ex14:5-14:5 בהקלדה הדיגיטלית UXLC], שהיא תִּעֲתוּק של כתי&quot;ל שהיה נקודת ההתחלה למהדורתנו, כבר עמדו על הטעות הזאת והעירו לגביה.

לדוגמה נוספת, הפעם בעניין של כתיב (נוסח האותיות), ראו בדף העריכה של '''[[שמות יד/טעמים|אותו פרק]]''' בפסוק י&quot;ג (&quot;תֹסִ֛פוּ&quot;):

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|תֹסִ֛פוּ|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורת-ל וטברניות ורמ&quot;ה (כתיב חסר יו&quot;ד){{ש}}ל!=תֹסִ֛יפוּ (כתיב מלא יו&quot;ד){{ש}}הערת ברויאר}}&lt;/nowiki&gt;

אחרי &quot;נוסח&quot; (שמהּ של התבנית), רואים שהתיבה &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; מופיעה במהדורתנו בכתיב חסר יו&quot;ד (כלומר &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; ולא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot;). זהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצת הביקורת חוץ מכתי&quot;ל, וכך קובעות גם הערות מסורה, כולל הערת מסורה בתוך כתי&quot;ל עצמו; וכך קבע הרמ&quot;ה להלכה (בעקבותיו כותבים &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; חסר יו&quot;ד בספרי תורה ספרדים ואשכנזים).{{הערה|ראו ב[[:COMMONS:File:Masoret-Seyag-Ramah-1750-HB7152.pdf|מסורת סייג לתורה]], עמ' 70.}} אבל אחר כך רואים בהערה שהנוסח הכתוב בכתי&quot;ל הוא דווקא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot; (כתיב מלא יו&quot;ד). כתיב זה סותר את הערת המסורה בתוך אותו כתב־יד. בסוף  התבנית כתוב &quot;הערת ברויאר&quot;, כלומר: הרב מרדכי ברויאר כבר עמד על הכתיב החריג כאן בכתי&quot;ל במהדורות המקרא שלו.

שימו לב שנוסח הכתיב במהדורתנו נקבע לפי ספרי התורה של עדת תימן, ולא לפי רוב כתבי־היד שבקבוצה. הדוגמה האחרונה מראה שרוב מובהק של כתבי־היד הקרובים לכתר תומך כאן בכתיב של ספרי תימן.

==מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות==

===נוסח האותיות בתורה===

'''נוסח האותיות בעידן המסורה:''' נוסח האותיות לפי המסורה משתקף היטב בתור '''אידאל מדויק''' מתוך הערות המסורה. אבל האידיאל הזה לא התגשם בביצוע מושלם באף אחד מכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה. כתבי־היד האלה עברו תהליכים של הגהה ותיקונים בכיוון זה, אמנם בכל אחד מהם נשארו טעויות בנוסח הכתיב. טעויות מהסוג הזה מתגלות ברוב המקומות בכתב־יד אחד חריג, כאשר הכתיב שבו שונה בתיבה מסוימת משאר חבריו, ובדרך כלל יש גם הערת מסורה שתומכת בגרסת הרוב. מתוך כך אפשר לקבוע את הכתיב של נוסח המסורה בכמעט כל מקום על פי '''הערות המסורה''' או על פי הנוסח של '''רוב כתבי־היד''', או על פי '''שניהם ביחד'''. וזה מפליא שהכתיב האקלקטי מתוך רוב כתבי־היד זהה לכתיב המתועד בהערות המסורה כמעט לגמרי. את כל זה הוכיח הרב מרדכי ברויאר לראשונה בספרו החשוב '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''.{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז; עמ' 68-86.}}

'''לאחר תקופת המסורה בספרד ואשכנז:''' ברויאר עוד הוכיח שאותו נוסח העולה מתוך השילוב של הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות בכתבי־היד הקרובים לכתר מתאים בכמעט כל המקומות לנוסח ספרי התורה שנקבע בספרד ובאשכנז. נוסח הכתיב בספרי התורה (מחוץ לתימן) נקבע לאחר תקופת בעלי המסורה הטברנים ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#ספרות המסורה וחומר נוסף|חיבוריהם של חכמי מסורה מאוחרים]]: בספרים &quot;מסורת סייג לתורה&quot; ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]]), &quot;אור תורה&quot; (ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]]), ו&quot;מנחת שי&quot; (ל[[:W:ידידיה שלמה רפאל נורצי|ר' ידידיה שלמה רפאל נורצי]]). חכמי המסורה בדורות הללו פעלו לפי '''שיטה אקלקטית מובהקת''', והשתמשו כמיטב יכולתם באותן הערות מסורה שהיו בידיהם, ובאותם כתבי־יד שנראו מדויקים בעיניהם.{{הערה|ספר מוגדר כ&quot;מדויק&quot; לפי מידת התאמתו לכתיב בספרים מקבילים ולהערות המסורה. חשוב לציין ששיטת הפעילות בתחום זה ע&quot;י בעלי ההלכה הייתה לדבוק בכללי המסורה הטברנית ובשיטה האקלקטית אפילו בניגוד לחז&quot;ל בתלמוד ובמדרשים (במקומות שדרשו את הכתיב). חכמי התלמוד מעידים על עצמם שלא היו בקיאים בחסרות וביתרות {{מקור|קידושין ל א|קידושין דף ל' ע&quot;א}}, ובעיניהם של בעלי ההלכה שעסקו בכתיב התורה, נמשך המצב הזה עד זמנם ממש. ולכן החליטו בסופו של דבר (לאחר לבטים רציניים) לקבל את הערות המסורה ועדותם של רוב כתבי־היד המדויקים, במקום הכתיב המובא בתלמוד, ואפילו במקומות שלומדים הלכה מן הכתיב! (ראו את הדוגמאות המובאות בגליון הש&quot;ס לר' עקיבא איגר על [[שבת נה ב|שבת דף נ&quot;ה ע&quot;ב]] לתוספות ד&quot;ה מעבירם כתיב.) לגבי ההתלבטות בנושא זה ראו בברויאר, ג.6 (עמ' 88) והערות 2, 3 שם.}} מתברר שעבודתם עלתה כל כך יפה עד שהיא כמעט מושלמת, וכמעט זהה לנוסח תימן.

'''לאחר תקופת המסורה בתימן:''' בנוסף לכך, הציע ברויאר שנוסח תימן אינו מבוסס על שיטה אקלקטית אלא על '''עבודת העתקה מושלמת''' של כתר ארם צובה.{{הערה|ראו ברויאר, שם, עמ' 87-89.}} ואם כן יוצא שבנוסח תימן יש לנו עדות מובהקת ומדויקת לנוסח הכתיב בתורה שהיה בכתר.{{הערה|ברויאר הביא מספר ראיות לכך שם, עמ' 90. ביניהם: עדותם של סופרי תימן שספריהם נכתבו &quot;על תיקון הספר הידוע במצרים&quot;; נוסח הכתיב המתאים לגמרי למסורה (ולנוסח תימן) בסוף התורה בכתר; נוסח הכתר בנביאים וכתובים (המדויק להפליא לעומת כל שאר כתבי־היד). על ראיות אלו של ברויאר אפשר להוסיף את הכתיב לפרשות התפילין שקבע הרמב&quot;ם ב'''משנה תורה''' ([[רמב&quot;ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ב#הלכה ג|הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק שני, ג-ז]]; וראו עוד בהרחבה אצל יצחק ש' פנקובר, '''נוסח התורה בכתר ארם צובה: עדות חדשה''', [רמת־גן, הוצאת אונ' בר־אילן, תשנ&quot;ג], עמ' 53-55), וכמו כן את שאר העדויות הקיימות על נוסח הכתיב שהיה בכתר (כגון רפי זר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 &quot;מאורות נתן לר' יעקב ספיר&quot;], '''לשוננו''' ל&quot;ה, תשמ&quot;ו, עמ' 151-213).}} ועוד יוצא לנו שכתר ארם צובה עצמו מהווה '''ביצוע מושלם''' יחיד במינו של נוסח האותיות בתורה לפי המסורה (בניגוד לשאר כתבי־היד הקרובים לו). קביעה זו מתבררת גם מתוך נוסח האותיות המדויק בו בספרי הנביאים והכתובים, שיש בו דיוק מפליא שאינו דומה לאף כתב־היד אחר.{{הערה|ראו על כך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה|בפרק חמישי]] של המבוא.}}

אמנם יש גם עדויות שב-2 מקומות (ואולי 3), חרג הכתיב בכתר מהנוסח העולה מהערות המסורה ומשאר כתבי־היד, וכמו כן מספרי ספרי התורה של כל העדות כולל תימן:
#שמות, שמות [[שמות א/טעמים#א יט|(א,יט)]]:  [אֲלֵהֶ֛ן]* (=כל ספרי התורה) / א=[אֲלֵיהֶ֛ן];{{הערה|את הכתיב הזה אולי ניתן להצדיק ע&quot;פ הערת מסורה בכתר; וראו עוד בהערת הנוסח על [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]].}}
#ויקרא, קדֹשים [[ויקרא יט/טעמים#יט טז|(יט,טז)]] [רֵעֶ֑ךָ]* (=כל ספרי התורה) / א=[רֵעֶ֑יךָ].
ויש עוד עדות שהנוסח המקורי בכתר בפרשת &quot;בהר סיני&quot; ([[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]]) היה &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''י'''א֙&quot; (כתיב יו&quot;ד נגד המסורה), ואחר כך נראה שהיה ניסיון תיקון ל&quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''ו'''א֙&quot; (כתיב וי&quot;ו לפי המסורה). במקום הזה ייתכן שהתיקון לא צלח לגמרי או שברבות השנים נתקלקל הדיו של התיקון.{{הערה|ראו על כך באריכות בהערת הנוסח על [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]].}}

על סמך הכתיבים הבודדים האלה נראה שנוסח האותיות בספרי תימן מייצג את נוסח המסורה באופן קצת יותר מדויק מהכתיב שהיה בכתר עצמו (!).{{הערה|לגבי 3 המקומות האלה כתב יוסף עופר שיש בהם &quot;ערעור מהותי על האפשרות שנוסח התימנים מיוסד על הכתר. אם נבקש להטיל שלום בין הכתוב בכתבי־היד התימנים לבין ממצאינו נוכל רק להציע שהכתר היה '''אחד מהמקורות''' לנוסח התימנים.&quot; ראו במאמרו [http://www.daat.ac.il/daat/vl/yosefofer/yosefofer03.pdf &quot;כתר ארם צובה לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;], '''ספונות''', סדרה חדשה, ספר רביעי (יט) תשמ&quot;ט, עמ' 339 (ההדגשה שלנו); וראו שם עוד עמ' 309-313. ברוח זו ניתן להציע שאמנם נוסח הכתיב בספרי תימן '''נוסד''' על פי הכתר, אך אחר כך בוצעו תיקונים בספרי תימן במקומות נדירים שבהם עצם הנוסח שהועתק מהכתר עמד בסתירה ב-2 או 3 מקומות להערות המסורה שהיו בכתבי־היד. כך שהכתר הוא לא רק &quot;אחד מהמקורות&quot; אלא '''המקור העיקרי''' לנוסח הכתיב בספרי תימן, אך '''לא המקור היחיד'''. בדיקת כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים והכתובים מניבה תוצאות דומות: יש כתבי־יד שהם קרובים להפליא לנוסח הכתיב בכתר, אך לא זהים לו; אמנם במקומות שהכתיב שונה מהכתר יש כמעט תמיד הערת מסורה צמודה המורה על הנוסח בכתב־היד. גם יצחק ש' פנקובר הציע אפשרות דומה בניסיון שלו להתמודד עם נתונים סותרים לגבי נוסח הכתר: &quot;לפי האפשרות הראשונה יוצא שיש שניים (או שלושה) מקרים חריגים בכתר, בהם חולק הכתר על כל כתבי־היד הטברניים המדוייקים והמסורה. כמו־כן היה יוצא עקב מקרים אלו שדווקא כתבי־היד התימניים הם המדויקים בתורה, מדויקים אפילו מן הכתר.&quot; והוסיף בהערה: &quot;אפילו נניח את האפשרות הראשונה, אין היא מחייבת את המסקנה שהתימנים לא סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר... בענייני נוסח יהיו בסך הכל שניים (או שלושה) שינויים בין התימנים והכתר; קירבה כה גדולה, שאין כדוגמתה אפילו בין כתבי־היד הטברניים המדויקים, מוסברת בכך שהתימנים סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר ותיקנו.&quot; ראו '''נוסח התורה בכתר ארם־צובה: עדות חדשה''' (רמת־גן: הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, תשנ&quot;ג), עמ' 90, ושם בהערה 267.}}

'''ספרי תימן לעומת ספרי ספרד ואשכנז:''' עבודתם של חכמי ספרד ואשכנז בתחום המסורה, ביחד עם עבודתם של חכמי תימן בתחום המסורה ובהעתקה מדויקת על סמך כתבי־היד המהימנים ביותר, הביאה לזהות כמעט מוחלטת לגבי נוסח הכתיב שבספרי־התורה בכל העדות. בכל התורה כולה נשארו 9 הבדלים ביניהם בלבד:
#בראשית, בראשית [[בראשית ד/טעמים#ד יג|(ד, יג)]]: [מִנְּשֹֽׂא]* (=ספרי תימן) / [מִנְּשֽׂוֹא] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#בראשית, נֹח [[בראשית ז/טעמים#ז יא|(ז, יא)]]: [מַעְיְנֹת֙]* (=ספרי תימן) / [מַעְיְנוֹת֙] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#בראשית, נֹח [[בראשית ט/טעמים#ו כט|(ט, כט)]]: [וַיִּֽהְיוּ֙]* (=ספרי תימן) / [וַֽיְהִי֙] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#שמות, תרומה [[שמות כה/טעמים#כה לא|(כה, לא)]]: [תֵּעָשֶׂ֤ה]* (=ספרי תימן) / [תֵּיעָשֶׂ֤ה] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#שמות, תצוה [[שמות כח/טעמים#כח כו|(כח, כו)]]: [הָאֵפֹ֖ד]* (=ספרי תימן) / [הָאֵפ֖וֹד] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יז|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / [בְּשֵׁמֽוֹת] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י י|(י,י)]]: [חׇדְשֵׁיכֶם֒]* (=ספרי תימן) / [חָדְשֵׁכֶם֒] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]* (=ספרי תימן) / [בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#דברים, כי תצא [[דברים כג/טעמים#כג ב|(כג, ב)]]: [דַּכָּ֛א]* (=ספרי תימן) / [דַּכָּ֛ה] (=ספרי ספרד ורוב ספרי אשכנז)

'''מסקנה:''' אין למצוא עדות מובהקת לנוסח האותיות בתורה לפי המסורה באף אחד מכתבי־היד הקרובים לכתר, ואין ראוי להעמיד את הכתיב במהדורת מקרא על אף כתב־יד כזה.{{הערה|1=לפי החישוב של ברויאר (שם, עמ 86), כתב־היד הכי מדויק לגבי נוסח האותיות בתורה הוא כתי&quot;ש1 (שונה מכתיב המסורה ב-20 מקומות), ואח&quot;כ כתי&quot;ש (25 מקומות), ואח&quot;כ [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי&quot;ב] (65 מקומות) וכתי&quot;ל (כ-120 מקומות); לגבי כתי&quot;ל ראו ליתר דיוק ופירוט ברשימה הבאה.}} אמנם ב'''שילוב''' של הערות המסורה ביחד עם הנוסח האקלקטי העולה מתוך רוב כתבי־היד המזרחים, או לחלופין על פי נוסח תימן, ניתן להגיע לנוסח מדויק של האותיות בתורה. הכתיב במהדורתנו מבוסס אם כן על נוסח תימן, ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|תוספת הערות לעתים רחוקות]] במקומות שנוסח זה שונה משאר ספרי התורה או מהנוסח שהיה בכתר ע&quot;פ עדויות.

===האותיות החריגות בתורה בכתי&quot;ל===

'''רמת הדיוק בכתי&quot;ל:''' מהדורתנו מבוססת כאמור על הקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל. הדיוק בנוסח האותיות בכתי&quot;ל מספיק טוב כדי שייחשב לעדות אחת חשובה בין שאר העדויות, אבל רמת דיוקו פחותה משאר כתבי־היד הקרובים לכתר. לפי הערכתו של ייבין: &quot;נוסח האותיות שונה לפרקים מ''א'' במלא וחסר. המסורה של ''ל''... סותרת לעתים את הפְנים.&quot;{{הערה|ייבין, נו.2 עמ' 358.}} ולפי ברויאר יש בו סטייה מנוסח המסורה &quot;בקרוב ל-120 מקומות בתורה&quot;.{{הערה|ברויאר, עמ' 86. לתוצאה מדויקת יותר ראו [[#סיכום התוצאות|להלן]].}} ולכן נוסח האותיות בתורה במהדורתנו יתוקן כאמור על פי ספרי תימן, ולא יישאר לפי כתי&quot;ל (שהוא הבסיס להקלדה).

'''להלן רשימת כל המקומות שבהם הכתיב בכתי&quot;ל (הבסיס להקלדה במהדורתנו) שונה מהכתיב בספרי תימן.''' רשימה זו נחוצה כדי לאפשר הגהה יסודית לנוסח הכתיב במהדורתנו, מול הקלדת וסטמינסטר מצד אחד, ומול נוסח ספרי התורה מצד שני. הפריט הראשון בכל שורה ברשימה הוא הכתיב המופיע בספרי תימן והמתאים למסורה ואחריו כוכבית (*). הפריט השני הוא נוסח כתי&quot;ל, ואחריו סימן קריאה (!) במקרים שבהם הכתיב בכתי&quot;ל סותר את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו.{{הערה|בנוסף לרשימה זו, אפשר תמיד לבצע בדיקה יסודית על ידי מחשב, בהשוואת נוסח האותיות בהקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל מול נוסח האותיות במהדורתנו ונוסח האותיות במהדורת מכון ממרא. התיעוד המלא של הנוסח נמצא בכל מקרה ספציפי בדפי העריכה של דפי הפרקים המקושרים.}}

'''ספר בראשית''' (סה&quot;כ כ-20 תיבות בכתיב חריג, אחת מהן רק בספק):
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטְּהֹרָ֗ה]* / ל=[הַטְּהוֹרָ֗ה]!
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטָּה֔וֹר]* / ל=[הַטָּהֹ֔ר]!
#לך־לך [[בראשית יג/טעמים#יג ח|(יג,ח)]]: [וּבֵינֶ֔ךָ]* ל=[וּבֵינֶ֔יךָ]
#לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [הֲרִמֹ֨תִי]* / ל=[הֲרִימֹ֨תִי]
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט טז|(יט,טז)]]: [וַיַּחֲזִ֨יקוּ]* / ל=[וַיַּחֲזִ֨קוּ]!
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט כ|(יט,כ)]]: [וְהִ֣וא]* / ל=[וְהִ֣יא]!
#חיי שרה [[בראשית כה/טעמים#כה ג|(כה,ג)]]: [וּלְטוּשִׁ֖ם]* / ל=[וּלְטוּשִׁ֖ים]
#תולדֹת [[בראשית כו/טעמים#כו ז|(כו,ז2)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז לא|(כז,לא)]]: [בַּעֲבֻ֖ר]* / ל=[בַּעֲב֖וּר]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה ה|(לה,ה)]]: [סְבִיב֣וֹתֵיהֶ֔ם]* / ל=[סְבִיבֹ֣תֵיהֶ֔ם]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה כג|(לה,כג)]]: [וּזְבֻלֽוּן]*/ ל=[וּזְבוּלֻֽן]!
#וישב [[בראשית מ/טעמים#מ י|(מ,י)]]: [וְהִ֤וא]* / ל=[וְהִ֤יא]!
#מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא לה|(מא,לה)]]: [הַטֹּב֔וֹת]* / ל=[הַטֹּבֹ֔ת]!
#ויגש [[בראשית מה/טעמים#מה טו|(מה,טו)]]: [עֲלֵהֶ֑ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֑ם]!
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו ט|(מו,ט)]]: [וְחֶצְרֹ֥ן]* / ל=[וְחֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יג|(מו,יג)]]: [וְשִׁמְרֹֽן]* / ל=[וְשִׁמְרֽוֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יד|(מו,יד)]]: [זְבֻל֑וּן]* / ל=[זְבוּלֻ֑ן]!
#ויגש [[בראשית מז/טעמים#מז כד|(מז,כד)]]: [חֲמִישִׁ֖ית]* / ל?=[חֲמִישִׁ֖ת]?!
#ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יג|(מט,יג)]]: [אֳנִיֹּ֔ת]* / ל=[אֳנִיּ֔וֹת]!

'''ספר שמות''' (סה&quot;כ 26 תיבות בכתיב חריג, אחת מהן רק בספק):
#שמות [[שמות א/טעמים#א טז|(א,טז)]]: [הִ֖וא]* / ל=[הִ֖יא]!
#שמות [[שמות ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [וַיַּשְׁלִכֵ֥הוּ]* / ל=[וַיַּשְׁלִיכֵ֥הוּ] (=מ&quot;ק-ל [!] מול רוב המסורות וכתבי־היד)
#וארא [[שמות ו/טעמים#ו יד|(ו,יד)]]: [חֶצְרֹ֣ן]* / ל=[חֶצְר֣וֹן]
#וארא [[שמות ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]: [הַֽחַרְטֻמִּם֙]* / ל=[הַֽחַרְטֻמִּים֙]!
#בֹא [[שמות י/טעמים#י כה|(י,כה)]]: [וְעֹלֹ֑ת] / ל=[וְעֹל֑וֹת]!
#בֹא [[שמות יב/טעמים#יב ד|(יב,ד)]]: [מִהְי֣וֹת]* / ל=[מִהְיֹ֣ת]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(יד,יג)]]: [תֹסִ֛פוּ]* / ל=[תֹסִ֛יפוּ]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יד|(יד,יד)]]: [תַּחֲרִשֽׁוּן]* / ל=[תַּחֲרִישֽׁוּן]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* / ל=[חֹמָ֔ה]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יא|(יט,יא2)]]: [הַשְּׁלִשִׁ֗י]* / ל=[הַשְּׁלִישִׁ֗י]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יט|(יט,יט)]]: [הַשֹּׁפָ֔ר]* / ל=[הַשּׁוֹפָ֔ר]!
#משפטים [[שמות כג/טעמים#כג כב|(כג,כב)]]: [שָׁמ֤וֹעַ]* / ל=[שָׁמֹ֤עַ]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב המסורות וכתבי־היד)
#תרומה [[שמות כה/טעמים#כה כב|(כה,כב)]]: [אֲר֣וֹן]* / ל=[אֲרֹ֣ן]!
#תרומה [[שמות כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [תֹֽאֲמִם֮]* / ל=[תֹֽאֲמִים֮]
#תצוה [[שמות כח/טעמים#כח כח|(כח,כח1)]]: [הָאֵפוֹד֙]* / [הָאֵפֹד֙]!
#תצוה [[שמות כט/טעמים#כט כב|(כט,כב)]]: [עֲלֵיהֶ֔ן]* / ל=[עֲלֵהֶ֔ן]!
#תצוה [[שמות מ/טעמים#כט מ|(כט,מ)]]: [רְבִיעִ֥ת]* / [רְבִעִ֥ית]
#כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [עֲלֵהֶ֖ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֖ם]!
#כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד כד|(לד,כד)]]: [גְּבֻלֶ֑ךָ]* / ל=[גְּבוּלֶ֑ךָ]!
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יג|(לו,יג)]]: [הַיְרִיעֹ֜ת]* / ל=[הַיְרִעֹ֜ת]
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יט|(לו,יט)]]: [אֵילִ֖ם]* / ל=[אֵלִ֖ים]!
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו כא|(לו,כא)]]: [אַמֹּ֖ת]* / ל?=[אַמּ֖וֹת]?!
#ויקהל [[שמות לז/טעמים#לז ג|(לז,ג3)]]: [טַבָּעֹ֔ת]* / ל=[טַבָּע֔וֹת]
#ויקהל [[שמות לח/טעמים#לח י|(לח,י)]]: [הָעַמּוּדִ֛ים]* / ל=[הָעַמֻּדִ֛ים]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט יג|(לט,יג)]]: [מִשְׁבְּצֹ֥ת]* / ל=[מִשְׁבְּצ֥וֹת]!
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט לה|(לט,לה)]]: [אֲר֥וֹן]* / ל=[אֲרֹ֥ן]!

'''ספר ויקרא''' (סה&quot;כ 14 תיבות בכתיב חריג):
#ויקרא [[ויקרא ה/טעמים#ה יא|(ה,יא)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י א|(י,א)]]: [וַיַּקְרִ֜יבוּ]* / ל=[וַיַּקְרִ֜בוּ]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י יג|(י,יג)]]: [קָד֔וֹשׁ]* / ל=[קָדֹ֔שׁ]!
#שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ד|(יא,ד)]]: [וּמִמַּפְרִסֵ֖י]* / ל=[וּמִמַּפְרִיסֵ֖י]
#תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג ו|(יג,ו)]]: [הִ֔וא]* / ל=[הִ֔יא]!
#מצֹרע [[ויקרא יד/טעמים#יד י|(יד,י)]]: [תְּמִימִ֔ם]* / ל=[תְּמִימִ֔ים]
#אחרי מות [[ויקרא טז/טעמים#טז ח|(טז,ח)]]: [גֹּרָל֑וֹת]* / ל=[גּוֹרָל֑וֹת]!
#אחרי מות [[ויקרא יח/טעמים#יח כט|(יח,כט)]]: [הַתּוֹעֵבֹ֖ת]* / ל=[הַתּוֹעֵב֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא יט/טעמים#יט ד|(יט,ד)]]: [הָ֣אֱלִילִ֔ם]* / ל=[הָ֣אֱלִילִ֔ים]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ ו|(כ,ו)]]: [לִזְנֹ֖ת]* / ל=[לִזְנ֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ יח|(כ,יח)]]: [וְהִ֕וא]* / ל=[וְהִ֕יא]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג כ|(כג,כ)]]: [הַבִּכֻּרִ֤ים]* / ל=[הַבִּכּוּרִ֤ים]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג לח|(כג,לח)]]: [נִדְבֹ֣תֵיכֶ֔ם]* / ל=[נִדְב֣וֹתֵיכֶ֔ם]!
#בחֻקֹתי [[ויקרא כו/טעמים#כו מה|(כו,מה)]]: [לִהְי֥וֹת]* / ל=[לִהְיֹ֥ת]!

'''ספר במדבר''' (סה&quot;כ 30 תיבות בכתיב חריג):
#במדבר [[במדבר א/טעמים#|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג ב|(ג,ב)]]: [הַבְּכֹ֣ר]* / ל=[הַבְּכ֣וֹר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מב|(ג,מב)]]: [בְּכ֖וֹר]* / ל=[בְּכֹ֖ר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מג|(ג,מג)]]: [שֵׁמֹ֛ת]* / ל=[שֵׁמ֛וֹת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ז|(ז,ז)]]: [הָעֲגָל֗וֹת]* / ל=[הָעֲגָלֹ֗ת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז כג|(ז,כג)]]: [עַתֻּדִ֣ים]* / ל=[עַתּוּדִ֣ים]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ג|(ט,ג)]]: [בְּמֹעֲד֑וֹ]* / ל=[בְּמוֹעֲד֑וֹ]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ז|(ט,ז)]]: [הַקְרִ֜יב]* / ל=[הַקְרִ֜ב]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט יז|(ט,יז)]]: [הֵעָל֤וֹת]* / ל=הֵעָלֹ֤ת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י ט|(י,ט)]]: [בַּחֲצֹצְרֹ֑ת]* / ל=[בַּחֲצֹצְר֑וֹת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י טז|(י,טז)]]: [חֵלֹֽן]* / ל=[חֵלֽוֹן]
#בהעלֹתך [[במדבר יא/טעמים#יא כו|(יא,כו)]]: [עֲלֵהֶ֣ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֣ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כו|(יג,כו)]]: [אֹתָ֤ם]* / ל=[אוֹתָ֤ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כט|(יג,כט3)]]: [יוֹשֵׁ֣ב]* / ל=[יֹשֵׁ֣ב]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג לב|(יג,לב)]]: [וַיֹּצִ֜יאוּ]* / ל=[וַיּוֹצִ֜יאוּ]!
#שלח [[במדבר טו/טעמים#טו לט|(טו,לט)]]: [תָת֜וּרוּ]* / [תָתֻ֜רוּ]
#חֻקת [[במדבר יט/טעמים#יט ז|(יט,ז)]]: [יָבֹ֣א]* / ל=[יָב֣וֹא]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#חֻקת [[במדבר כ/טעמים#כ יז|(כ,יז)]]: [גְּבֻלֶֽךָ]* / ל=[גְּבוּלֶֽךָ]!
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא יג|(כא,יג)]]: [מִגְּבֻ֣ל]* / ל=[מִגְּב֣וּל]
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [דִּיבֹ֑ן]* / ל=[דִּיב֑וֹן]!
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]*  (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב לח|(כב,לח)]]: [הֲיָכֹ֥ל]* / ל=[הֲיָכ֥וֹל]!
#בלק [[במדבר כג/טעמים#כג כט|(כג,כט)]]: [אֵילִֽם]* / ל=[אֵילִֽים]!
#פינחס [[במדבר כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [הַיָּשֻׁבִ֑י]* / ל=[הַיָּשׁוּבִ֑י]!
#מטות [[במדבר לב/טעמים#לב כב|(לב,כב)]]: [נְקִיִּ֛ם]* / ל=[נְקִיִּ֛ים]!
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לה|(לג,לה)]]: [בְּעֶצְיֹ֥ן]* / ל=[בְּעֶצְי֥וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לו|(לג,לו)]]: [מֵעֶצְיֹ֣ן]* / ל=[מֵעֶצְי֣וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* (=ספרי התורה של כל העדות) / ל=[בָּמֹתָ֖ם] (כתבי־היד חלוקים ואין הערת מסורה)
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לד יא|(לד,יא2)]]: [הַגְּבֻ֔ל]* / ל=[הַגְּב֔וּל]
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לה יט|(לה,יט)]]: [יְמִתֶֽנּוּ]* / ל=[יְמִיתֶֽנּוּ]!

'''ספר דברים''' (סה&quot;כ 38 תיבות בכתיב חריג):
#דברים [[דברים א/טעמים#א טו|(א,טו)]]: [אוֹתָ֛ם]* / ל=[אֹתָ֛ם]!
#דברים [[דברים ב/טעמים#ב כג|(ב,כג)]]: [מִכַּפְתֹּ֔ר]* / ל=[מִכַּפְתּ֔וֹר]
#דברים [[דברים ג/טעמים#ג ה|(ג,ה)]]: [בְּצֻרֹ֛ת]* / ל=[בְּצֻר֛וֹת]!
#ואתחנן [[דברים ג/טעמים#ג כה|(ג,כה):]] [וְהַלְּבָנֹֽן]* / ל=[וְהַלְּבָנֽוֹן]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [הָֽרֹא֔וֹת]* / ל=[הָֽרֹאֹ֔ת]
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [מִתְּמֹ֣ל]* / ל=[מִתְּמ֣וֹל]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [שִׁלְשֹׁ֑ם]* / ל=[שִׁלְשׁ֑וֹם]!
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ט|(ו,ט)]]: [מְזֻז֥וֹת]* / ל=[מְזוּזֹ֥ת]
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו כא|(ו,כא)]]: [וַיֹּצִיאֵ֧נוּ]* / ל=[וַיּוֹצִיאֵ֧נוּ]!
#עקב [[דברים ז/טעמים#ז טז|(ז,טז)]]: [תָח֥וֹס]* / ל=[תָחֹ֥ס]!
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ב|(ח,ב)]]: [הוֹלִֽיכְךָ֜]* / ל=[הֹלִֽיכֲךָ֜]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ג|(ח,ג)]]: [הוֹדִֽיעֲךָ֗]* / ל=[הוֹדִֽעֲךָ֗]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח יב|(ח,יב)]]: [טֹבִ֛ים]* / ל=[טוֹבִ֛ים]!
#עקב [[דברים ט/טעמים#ט טו|(ט,טו)]]: [לוּחֹ֣ת]* / ל=[לֻחֹ֣ת]
#עקב [[דברים י/טעמים#י יא|(י,יא)]]: [וְיִֽירְשׁ֣וּ]* / ל=[וְיִֽרְשׁ֣וּ]!
#ראה [[דברים יב/טעמים#יב כ|(יב,כ)]]: [גְּבֻֽלְךָ֮]* / ל=[גְּבֽוּלְךָ֮]!
#שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח כב|(יח,כב)]]: [יָבֹ֔א]* / ל=[יָב֔וֹא]!
#שֹפטים [[דברים כ/טעמים#כ א|(כ,א)]]: [אֹיְבֶ֗ךָ]* / ל=אֹיְבֶ֗יךָ]!
#כי־תצא [[דברים כא/טעמים#כא טו|(כא,טו)]]: [הַבְּכֹ֖ר]* / ל=[הַבְּכ֖וֹר]!
#כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב יד|(כב,יד)]]: [וְהוֹצִ֥א]* / ל=[וְהוֹצִ֥יא]!
#כי־תצא [[דברים כד/טעמים#כד יג|(כד,יג)]]: [כְּב֣וֹא]* / ל=[כְּבֹ֣א]!
#כי־תצא [[דברים כה/טעמים#כה ז|(כה,ז)]]: [מֵאֵ֨ן]* / ל=[מֵאֵ֨ין]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח יח|(כח,יח)]]: [וְעַשְׁתְּרֹ֥ת]* / ל=[וְעַשְׁתְּר֥וֹת]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח מט|(כח,מט)]]: [מֵרָחֹק֙]* / ל=[מֵרָחוֹק֙]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נב|(כח,נב)]]: [הַגְּבֹהֹ֣ת]* / ל=[הַגְּבֹה֣וֹת]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נח|(כח,נח)]]: [הַכְּתֻבִ֖ים]* / ל=[הַכְּתוּבִ֖ים]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נט|(כח,נט)]]: [גְּדֹלֹת֙]* / ל=[גְּדֹלוֹת֙]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל ט|(ל,ט)]]: [לְטֹבָ֑ה]* / ל=[לְטוֹבָ֑ה]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יח|(ל,יח)]]: [לָב֥וֹא]* / ל=[לָבֹ֥א]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יט|(ל,יט)]]: [הַעִדֹ֨תִי]* / ל=[הַעִידֹ֨תִי]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ז|(לב,ז)]]: [דֹּר־וָדֹ֑ר]* / ל=[דּוֹר־וָד֑וֹר]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כד|(לב,כד)]]: [בְּהֵמֹת֙]* / ל=[בְּהֵמוֹת֙]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כז|(לב,כז)]]: [יָדֵ֣נוּ]* / ל=[יָדֵ֣ינוּ]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [חָת֖וּם]* / ל=[חָתֻ֖ם]!
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יב|(לג,יב)]]: [כְּתֵפָ֖יו]* / ל=[כְּתֵיפָ֖יו]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יט|(לג,יט)]]: [וּשְׂפֻנֵ֖י]* / ל=[וּשְׂפוּנֵ֖י]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג כה|(לג,כה)]]: [מִנְעָלֶ֑ךָ]* / ל=[מִנְעָלֶ֑יךָ]
#וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [הָ֨אֹתֹ֜ת]* / ל=[הָ֨אֹת֜וֹת]!

===סיכום התוצאות===

'''נוסח הפנים בכתי&quot;ל מול המסורות והמסירות:''' יש כ-128 מקומות בתורה (שניים מהם בספק) שבהם הכתיב בכתי&quot;ל מנוגד לספרי תימן (המשקפים באותיותיהם את הערות המסורה ואת רוב המסירות). ברוב המכריע של המקומות, סותר הכתיב בפנים כתי&quot;ל אף את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו (כל הפריטים שיש בהם סימן קריאה [!]). ב-4 מקומות יש תמיכה בנוסח הכתיב החריג של כתי&quot;ל מתוך המסורה הקטנה שבו, כאשר ב-3 מהם יש סתירה פנימית בתוך כתי&quot;ל עצמו בין המסורה הקטנה לבין המסורה הגדולה. מתברר שמעבר לטעויות הרבות בנוסח האותיות של כתי&quot;ל, יש גם טעויות אחדות אף במסורה הקטנה שבו. אמנם ככלל מהווה מערכת המסורה בכתי&quot;ל (הגדולה והקטנה כאחת) עדות חשובה ביותר לנוסח המסורה, והיא הרבה יותר מדויקת לרוב מאשר נוסח הפנים שבאותו כתב־יד.

'''כתי&quot;ל מול ספרי ספרד ואשכנז ומול ספרי תימן:''' ב-2 מקומות מתוך 9 ([[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א,יז]]; [[במדבר כב/טעמים#כב ה|כב,ה]]) מסכים נוסח הפנים של כתי&quot;ל עם ספרי התורה של ספרד ואשכנז, לעומת נוסח תימן. ואילו ב-7 מקומות מתוך 9 ([[בראשית ד/טעמים#ד יג|בראשית ד, יג]]; [[בראשית ז/טעמים#ז יא|ז, יא]]; [[בראשית ט/טעמים#ו כט|ט, כט]]; [[שמות כה/טעמים#כה לא|שמות כה, לא]]; [[שמות כח/טעמים#כח כו|כח, כו]]; [[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י, י]]; [[דברים כג/טעמים#כג ב|דברים כג, ב]]) מסכים נוסח הפנים של כתי&quot;ל עם ספרי התורה של תימן, לעומת נוסח ספרד ואשכנז.

'''כתי&quot;ל במקומות אחדים המוטלים בספק:''' לפי שיטת ברויאר בספרו (שיטת הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות), נשארו רק שש אותיות בכל התורה שבהן השיטה הכללית אינה יכולה להכריע, וכתיב המסורה מוטל בספק (אם לא לוקחים בחשבון את ספרי תימן):{{הערה|ברויאר, שם, עמ' 84 (פרק ג סעיף 1.ד). הנתונים נכונים לעת כתיבת ספרו, אמנם מאז נבדקו כתבי־יד נוספים, ובמיוחד נתגלו עדויות חדשות על נוסחו של כתר ארם צובה בתורה, ועל פיהם כבר ניתן לקבוע בוודאות את הנוסח בחלק מהמקומות, כך שהם כבר לא מהווים ספקות.}}
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#שמות, בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֹמָ֔ה]!
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יז|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י י|(י,י)]]: [חָדְשֵׁכֶם֒] (=ספרי ספרד ואשכנז) / ל=[חׇדְשֵׁיכֶם֒]* (=ספרי תימן)
#במדבר, בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* (=ספרי כל העדות) / ל=[בָּמֹתָ֖ם] (כתבי־היד חלוקים ואין הערת מסורה)

לפי זה יוצא ש-3 משינויי הכתיב בין ספרי התורה (#3, #4, #5), הם גם ברשימת המקומות המוטלים בספק על פי שיטת ברויאר (בששת שינויי הכתיב הנשארים יש יתרון מוחלט לנוסח תימן).{{הערה|ברויאר, עמ' 87.}} בשנים משלושת המקומות הללו (#3, #5) מביא כתי&quot;ל את הנוסח שנמצא בספרי אשכנז וספרד, ואילו במקום אחד (#4) נתמך הנוסח בכתי&quot;ל על ידי נוסח תימן. נראה שב-3 התיבות הללו, ואף בכל ששת המקומות המוטלים בספק, לא מדובר בסתם טעות סופר מתוך חוסר תשומת לב, אלא בתיבות שבהן הסופרים התקשו להחליט באופן מודע. כלומר: אין כאן מחלוקת בין מסירות אלא במחלוקת בין מסורות.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ' 86 (ג.2).}}

===תיבות מחוברות בתורה===

'''ברשימה הבאה ציינו את כל התיבות המחוברות בתורה (סה&quot;כ 11 תיבות), שלגבי כתיבתן יש הבדלים במקורות הבאים: ספרי ספרד ואשכנז, ספרי תימן, כתר ארם צובה (או עדויות לגביו), כתי&quot;ל.'''
#בראשית, לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד יז|(יד,יז)]]: [כְּדׇרְלָעֹ֔מֶר]* / ל=[כְּדָר־לָעֹ֔מֶר]
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא מה|(מא,מה)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֛רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֛רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא נ|(מא,נ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו כ|(מו,כ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#שמות, בשלח [[שמות יז/טעמים#יז טז|(יז,טז)]]: [כֵּ֣ס יָ֔הּ]*=ל (=ספרי תימן וספרד ואשכנז) / [כֵּ֣סְיָ֔הּ] (=א(ס); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א י|(א,י)]]: [פְּדָהצֽוּר]*=ל? / ל=[פְּדָה צֽוּר]?
#במדבר, במדבר [[במדבר ב/טעמים#ב יב|(ב,יב)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]* / ל=[צוּרִֽי־שַׁדָּֽי]
#במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז נד|(ז,נד)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י יט|(י,יט)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]*=ל? / ל=[צוּרִֽי שַׁדָּֽי]?
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י כג|(י,כג)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ו|(לב,ו)]]: [{{מ:אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* / א=[{{מ:אות-ג|הַ}} לְיְהוָה֙] / ל=[הֲ־לַיהוָה֙] / ספרי תימן=[{{מ:אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (וראו גם ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]] וב[[#ה לה'|רשימת האותיות הגדולות]])

משתי התיבות &quot;כס[ ]יה&quot; ו&quot;ה[ ]ליהוה&quot; מתברר שאין בספרי תימן עדות מוחלטת לגבי נוסח הכתר בתחום המסוים של התיבות המחוברות. נראה אם כן שאותו דבר נכון גם לגבי תיבת &quot;פוטי[ ]פרע&quot; (ב-3 מקומות). בכל המקומות הללו הבאנו את הנוסח המקובל בספרי ספרד ואשכנז בפנים של המהדורה, ואילו את הנוסח בספרי תימן (&quot;פוטיפרע&quot; ו&quot;{{מ:אות-ג|ה}}ליהוה&quot;), או של כתר ארם צובה מול ספרי התורה בכל העדות (&quot;כסיה&quot;), ציינו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].

בשאר כל המקומות, שבהם שונה הנוסח בכתי&quot;ל מספרי התורה בכל העדות ומכתר ארם צובה (ואפילו בספק), תיעדנו את הנתונים לגבי אותה תיבה בתוך הערות הנוסח שבדפי העריכה.

==מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות==

הרווחים של חלוקת הפרשות בולטים בנוסח המסורה, וחלוקה זו מהווה מרכיב מהותי ממנו. אמנם לא כל רווח הבא לציין את תחילתה של פרשה חדשה מופיע באופן אחיד בכל כתבי־היד הטברנים, ונראה שלא הייתה קביעה סמכותית בעניין זה.{{הערה|יש להשוות את המציאות הזאת המשתקפת במסורה הטברנית אל המצב השורר במסורה הבבלית: באחרונה אנחנו מוצאים רשימות של פרשות.}} האפיון המשותף הוא רק בקווים כלליים: רוב הזמן יש רווח של פרשה באותם מקומות בכתבי־היד השונים ובאותה צורה, אמנם יש עשרות רבות של שינויים בחלוקת הפרשות בתורה בין כתבי־היד הקרובים לכתר ובכתי&quot;ל בפרט.{{הערה|המחקר בתחום זה מועט באופן יחסי, ולא קיים אפילו רשימת תיעוד מלא להבדלים בחלוקת הפרשות בין כתבי־היד. תיעוד לחלק מהספרים (או לחלק מכתבי־היד) ניתן למצוא בכרכים שכבר יצאו לאור משתי סדרות: מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית (יחזקאל ותרי-עשר), ו-Biblia Hebraica Quinta. מספר חוקרים נגעו מעט במשמעותה הפרשנית של חלוקת הפרשות. אולם נראה שהדבר החשוב ביותר ברווחים של חלוקת הפרשות הוא לא בהיסטוריה של מסירתם, וגם לא בפרשנות המקומית הגלומה בהם, אלא במשמעותם החווייתית בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|הקריאה בתנ&quot;ך]], וכדברי המדרש בתחילת תורת כהנים: &quot;‫וכי מה היו הפסקות משמשות?‬ ‫ליתן רווח למשה להתבונן‬ ‫בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין עניין לעניין‪.‬‬ ‫והרי דברים קל וחומר‪:‬‬ ‫ומה אם אדם שהוא שומע‬ ‫מפי הקדוש ברוך הוא‬ ‫ומדבר ברוח הקודש‬ ‫צריך להתבונן בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין ענין לענין‪,‬‬ על אחת כמה וכמה‬ ‫הדיוט שהוא שומע מן הדיוט&quot; (‬מתוך הפתיחה ל&quot;תורת כהנים&quot; ב&quot;דבורא דנדבה&quot;).}}

המצב מאז סוף ימי הביניים שונה לחלוטין: שוררת מאז ועד היום אחידות כמעט-מוחלטת בחלוקת הפרשות בספרי התורה מכל העדות. אחדות זו היא תוצאה ישירה של מפעל הפסיקה לרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ח|הלכות ספר תורה (פרק ח')]]. בגלל שהרמב&quot;ם קבע את חלוקת הפרשות ע&quot;פ כתר ארם צובה, הביאה פסיקתו לקרבתם של כמעט כל ספרי התורה לכתר בחלוקה זו.{{הערה|לסיכום של הנושא ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''' (עמ' *50-*52), שם ציינו שבתקופת בעלי המסורה עדיין לא נקבע נוסח מחייב לפרשות הפתוחות והסתומות, וכך הייתה המציאות עד שבעלי ההלכה החלו לעסוק בעניין זה באינטנסיביות (ובראשם הרמב&quot;ם שקבע את הפרשות לפי כתר ארם צובה). יש להשוות את התופעה ל[[#מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות|אותיות הגדולות והקטנות]], שלגביהן לא היה יישום לרוב בכתבי־היד הטברנים, אבל בעקבות העיסוק הרב בעניין הזה על ידי חכמי המסורה המאוחרים הן הפכו להיות מרכיב בולט של נוסח המסורה.}}

חלוקת הפרשות ב[http://tanach.us/ODTFiles/ הקלדת וסטמינסטר] היא על פי כתב־יד לנינגרד, וכאמור שונה חלוקה זו בעשרות מקומות ממה שמקובל בספרי התורה, וממה שנפסק להלכה ברמב&quot;ם ע&quot;פ כתר ארם צובה. לכן חלוקת הפרשות בכתי&quot;ל עברה הגהה קפדנית במהדורתנו כדי שתתאים לחלוקה מקובלת בספרי התורה, ורשמנו את כל השינויים בתיעוד הנוסח.

בנוסף, יש פרשה אחת שבספרי התורה מסמנים אותה בשני מקומות שונים (תימנים ב[[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז,כב]] וספרדים ואשכנזים ב[[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ז,כח]]), ובכתר ארם צובה היה כנראה רווח בשניהם לפי עדויות ומקבילות. ובמקום אחד חריג יש פרשה פתוחה בספרי התורה, אך נראה על־פי עדויות שבכתר הפרשה היתה סתומה ([[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]]). ויש שני מקומות חריגים שבהם אין פרשה בספרי התורה, אך נראה על־פי עדויות ו/או מקבילות שבכתר היתה פרשה ([[שמות כו/טעמים#כו ז|שמות כו,ז]]; [[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז,כ]]). בכל אחד מהמקומות האלה תהיה הערה מיוחדת במהדורתנו, והם:
#בספר שמות, פרשת תרומה [[שמות כו/טעמים#כו ז|(כו,ז)]], בפסוק &quot;וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה פתוחה בכתר ארם צובה&quot; (אין כאן פרשה ברשימת הרמב&quot;ם ובעקבותיה בספרי התורה).
#בספר שמות, פרשת כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד א|(לד,א)]], בפסוק &quot;וַיֹּ֤אמֶר... פְּסׇל־לְךָ֛&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (בספרי התורה יש פרשה פתוחה לפי רשימת הרמב&quot;ם).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כב|(ז,כב)]], בפסוק &quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... כׇּל־חֵ֜לֶב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז&quot; (בספרי תימן יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, וכנראה שבכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כח|(ז,כח)]], בפסוק &quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... הַמַּקְרִ֞יב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי תימן&quot; (בספרי אשכנז וספרד יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, ובכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר דברים, פרשת כי תבוא [[דברים כז/טעמים#כז כ|(כז,כ)]], בפסוק &quot;אָר֗וּר שֹׁכֵב֙ עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (אין כאן פרשה ברשימת הרמב&quot;ם ובעקבותיה בספרי התורה).

למידע נוסף על החלוקה לפרשות בכל המקרא ראו [[:w:en:Parashah|כאן]] (באנגלית); מידע זה ישמש בסיס למהדורתנו.

למידע על חלוקת הפרשות במהדורתנו בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים|כאן]]''' (למקומות החסרים בכתר) ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כאן]]''' (למקומות הקיימים בכתר).

==מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות==
{{תצוגת כתי&quot;ל|רשימת האותיות הגדולות והקטנות במסורה הסופית (מ&quot;ס-ל)|File:Leningrad-codex-25-mesorah.pdf|5}}
[[קובץ:Ochlah-W'ochlah-1864-HB36175.pdf|thumb|רשימת האותיות הגדולות והקטנות בספר &quot;אכלה ואכלה&quot;, מהדורת פרנסדורף (הנובר, תרכ&quot;ד).|page=90]]
[[קובץ:MG1525D.djvu|thumb|רשימת האותיות הגדולות במסורה הגדולה על תחילת ספר דברי הימים שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=401]]

===אותיות גדולות וקטנות===

תופעת האותיות הגדולות והקטנות נפוצה יותר בחמישה חומשי תורה מאשר [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#אותיות גדולות וקטנות|בספרי הנביאים והכתובים]].{{הערה|לפי המקובל בפועל בספרי התורה בימינו (שאינו מכיל את כל האותיות הגדולות והקטנות שיש לגביהן עדויות במנהגים שונים), יש כ-23 אותיות גדולות וקטנות בכל המנהגים השונים ביחד, לעומת כ-36 אותיות (ב-34 תיבות) בכל ספרי הנביאים והכתובים (בספירה מקסימלית), כאשר ספרי הנביאים והכתובים הם גדולים יותר מפי ארבע בתוכנם (!) מאשר התורה. ולפי מנהגים נוספים, יש למעלה מ-20 אותיות נוספות בתורה בלבד (ולא בנביאים וכתובים).}} אבל רוב האותיות הגדולות בתורה ובשאר המקרא, וגם חלק ניכר מהקטנות – אינן באות לידי ביטוי כלל בנוסח המקרא שבכתבי־היד הטברנים, ורק חלקם מצוינים ברשימות המסורה הקדומים. וזה למרות שבדורות האחרונים נחשב סימונם הכללי למרכיב בולט של &quot;נוסח המסורה&quot; (אף אם היו מנהגים שונים לגבי איזו אות נחשבת לגדולה או קטנה). בכך דומה עצם '''כתיבתם''' הקפדנית של האותיות הגדולות והקטנות ל'''קביעתם''' הקפדנית והאחידה של [[#מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות|רווחי הפרשות]]: הביצוע המוחלט של שתי התופעות הוא תוצאה לפעילותם של חכמי מסורה ופוסקי הלכה שחיו לאחר תקופת המסורה הטברנית.{{הערה|ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''', כרך יהושע-שפטים, עמ' 47*-49*, ובמיוחד המסקנה שם: &quot;השתרשרותן של האותיות הגדולות והקטנות כסימן מובהק של 'נוסח המסורה' היא מאוחרת לתקופת המסורה... ועד אז היתה כתיבת אותיות כאלה נתונה למעשה לרשותם של סופרים בהתאם למסורת הכתיבה המקובלת עליהם, ולא בהתאם לרשימה מוסכמת כלשהי... יש אפוא צד שווה לסוגיית הפרשיות ולסוגיית האותיות, ששתיהן נעשו סימן מובהק לנוסח המסורה (הטברני) רק לאחר תקופתם של בעלי המסורה. אלא שבעוד שבתחום האותיות המיוחדות היה כוון ההתפתחות מנוגד למנהגו של בן־אשר, כהשתקפותו ב'כתר', הרי בתחום הפרשיות נעשה הכתר דווקא דוגמה ומופת לסופרים הדווקנים של 'נוסח המסורה' בדורות הבאים.&quot; יצויין שב'''מקראות גדולות הכתר''' לא הבליטו לרוב את האותיות המיוחדות (כמו שהן נעדרות לרוב בכתר).}}

במהדורתנו – המיועדת להיות &quot;תיקון קוראים&quot;, ונכון אם כן שהיא תציג את מסורת הסופרים הנהוגה בימינו – נציין את האותיות הגדולות והקטנות לפי המנהג המרבי המקובל ברוב ספרי התורה ובדפוסים של המקרא (והוא בדרך כלל ע&quot;פ מנחת שי). במקרים של ספק נכריע ע&quot;פ דפוס קורן, המשקף כמעט תמיד את המנהג המקובל בדפוסים. בתיעוד הנוסח נציין את המקורות התומכים בסימון האות המיוחדת.

בחמישה חומשי תורה עוד נוסיף הערות לגבי הבדלים הקיימים בין ספרי התורה בימינו (ע&quot;פ מנהגי ספרד ואשכנז ותימן) ונוסח הכתר (ע&quot;פ עדויות) לגבי האותיות הגדולות והקטנות. לרשימת ההערות בנושא זה '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ראו כאן (בצבע ירוק)]]'''.

'''להלן רשימה של כל האותיות הגדולות והקטנות שמופיעים בגוף הטקסט במהדורתנו (או ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]]):
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית א/טעמים#א א|(א,א)]]: [{{אות-ג|בְּ}}רֵאשִׁ֖ית]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּרֵאשִׁ֖ית]
#'''(ק)''' בראשית, בראשית [[בראשית ב/טעמים#ב ד|(ב,ד)]]: [בְּ{{אות-ק|הִ}}בָּֽרְאָ֑ם]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּהִבָּֽרְאָ֑ם]
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית ה/טעמים#ה א|(ה,א)]]: [סֵ֔פֶר]*=ל / [{{אות-ג|סֵ֔}}פֶר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#'''(ק)''' בראשית, חיי שרה [[בראשית כג/טעמים#כג ב|(כג,ב)]]: [וְלִבְ{{אות-ק|כֹּ}}תָֽהּ]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְלִבְכֹּתָֽהּ]
#'''(ק)''' בראשית, תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז מו|(כז,מו)]]: [{{אות-ק|קַ֣}}צְתִּי]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[קַ֣צְתִּי]
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד ז|(לד,ז)]]: [{{אות-ג|נֹ}}צֵ֥ר]* / ל=[נֹצֵ֥ר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יד|(לד,יד)]]: [אַחֵ֑{{אות-ג|ר}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[אַחֵ֑ר]
#'''(ק)''' ויקרא, ויקרא [[ויקרא א/טעמים#א א|(א,א)]]: [וַיִּקְרָ֖{{ק|א}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וַיִּקְרָ֖א]
#'''(ק)''' ויקרא, צו [[ויקרא ו/טעמים#ו ב|(ו,ב)]]: [{{אות-ק|מ}}וֹקְדָ֨ה]* / ל=[מוֹקְדָ֨ה] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא מב|(יא,מב)]]: [עַל־גָּח֜{{אות-ג|וֹ}}ן]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' ויקרא, תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג לג|(יג,לג)]]: [וְהִ֨תְ{{אות-ג|גַּ}}לָּ֔ח]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְהִ֨תְגַּלָּ֔ח]
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יד/טעמים#יד עז|(יד,יז)]]: [{{אות-ג|יִ}}גְדַּל]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[יִגְדַּל]
#'''(ק)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יא|(כה,יא)]]: [פִּֽינְחָ֨ס]*=ל / [פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס] (מנהג שהתקבל בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק או וי&quot;ו קטיעא)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יב|(כה,יב)]]: [שָׁלֽוֹם]*=ל / [שָׁלֽ{{אות-ק|וֹ}}ם] (וי&quot;ו קטנה, או קטיעא בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' במדבר, פינחס [[במדבר כז/טעמים#כז ה|(כז,ה)]]: [מִשְׁפָּטָ֖{{אות-ג|ן|}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [שְׁמַ֖{{אות-ג|ע}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [אֶחָֽ{{אות-ג|ד}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, עקב [[דברים יא/טעמים#יא כא|(יא,כא)]]: [עַל־הָאָֽרֶץ]*=ל / [עַל־הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}}] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב ו|(כב,ו)]]: [קַן־צִפּ֣וֹר]*=ל / [{{אות-ג|קַ}}ן־צִפּ֣וֹר] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' דברים, נִצבים [[דברים כט/טעמים#כט כז|(כט,כז)]]: [וַיַּשְׁ{{אות-ג|לִ}}כֵ֛ם]* (=מ&quot;ס-ל) / א,ל=[וַיַּשְׁלִכֵ֛ם]
#'''(ג)''' {{עוגן בשורה|ה לה'}}דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ו|(לב,ו)]]: [{{אות-ג|הַ}} לְיְהוָה֙]* (=א,ק3[מ&quot;ק-ק3]) / ל=[הֲ־לַיהוָה֙]; ספרי תימן=[{{אות-ג|הַֽ}}לְיהוָה֙] (=מ&quot;ס-ל, אין רווח אחרי אות ה&quot;א ברשימה; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, האזינו [[דברים לג/טעמים#לג יח|(לב,יח)]]: [תֶּ֑שִׁ{{אות-ק|י}}]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[תֶּ֑שִׁי]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג כט|(לג,כט)]]: [אַשְׁרֶ֨יךָ]*=אל / [{{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])

'''להלן רשימה של אותיות מיוחדות נוספות בתורה:'''{{הערה|רשימת האותיות הנוספות מבוססת בעיקרה על על הטבלה המופיעה [http://www.jewishencyclopedia.com/articles/13809-small-and-large-letters באנציקלופדיה היהודית], ובנוסף על הרשימות [http://www.sofer.co.uk/html/large_letters.html כאן] ו[http://www.win.tue.nl/~aeb/natlang/hebrew/hebrew_bible.html כאן].}}
#'''(ג)''' בראשית, ויצא [[בראשית ל/טעמים#ל מב|(ל, מב)]]: [וּבְהַעֲטִ֥י{{מ:אות-ג|ף}}]
#'''(ג)''' בראשית, וישלח [[בראשית לד/טעמים#לד לא|(לד,לא)]]: [הַכְ{{מ:אות-ג|ז}}וֹנָ֕ה]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יב|(מט,יב)]]: [{{מ:אות-ג|חַ}}כְלִילִ֥י]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית נ/טעמים#נ כג|(נ,כג)]]: [שִׁלֵּשִׁ֑י{{מ:אות-ג|ם}}]
#'''(ג)''' שמות, שמות [[שמות ב/טעמים#ב ב|(ב,ב)]]: [כִּי־{{מ:אות-ג|ט֣}}וֹב]
#'''(ג)''' שמות, בֹא [[שמות יא/טעמים#יא ח|(יא,ח)]]: [{{מ:אות-ג|צֵ֤}}א]
#'''(ג)''' שמות, תצוה [[שמות כח/טעמים#כח לו|(כח,לו)]]: [צִּ֖י{{מ:אות-ג|ץ}}]
#'''(ק או קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 1}}שמות, כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב כה|(לב,כה)]] [בְּ{{מ:אות-ק|קָ}}מֵיהֶֽם] (בקו&quot;ף קטנה או דבוקה; וראו להלן ב[[#קו&quot;ף דבוקה 2|פרשת נשֹא]] [במדבר ז,ב])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [{{מ:אות-ג|שְׁ}}מׇ֨ר־לְךָ֔]
#'''(ג)''' ויקרא, צו (ח,טו '''או''' ח,כג):
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֗}}ט] [[ויקרא ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֗ט}}] (כל האותיות)
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֓}}ט{{מ:לגרמיה}}] [[ויקרא ח/טעמים#ח כג|(ח,כג)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֓ט{{מ:לגרמיה}}}}] (כל האותיות)
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ל|(יא,ל)]]: [וְהַ{{מ:אות-ג|לְּ}}טָאָ֑ה]
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יח|(א,יח)]]: [לְ{{מ:אות-ג|גֻ}}לְגְּלֹתָֽם] (=ל?מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג טז|(ג,טז)]]: [עַל־{{מ:אות-ג|פִּ֣}}י]
#'''(קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 2}}במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ב|(ז,ב)]]: [עַל־הַפְּקֻדִֽים׃] (קו&quot;ף דבוקה, וראו לעיל [[#קו&quot;ף דבוקה 1|בפרשת כי תשא]] [לב,כה])
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יג/טעמים#יג ל|(יג,ל)]]: [וַיַּ֧הַ{{מ:אות-ג|ס}}]
#'''(ג)''' במדבר, בלק [[במדבר כד/טעמים#כד ה|(כד,ה)]]: [{{מ:אות-ג|מַ}}ה־טֹּ֥בוּ]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ב/טעמים#ב לג|(ב,לג)]]: [וַנַּ֥{{מ:אות-ג|ךְ}}]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ג/טעמים#ג יא|(ג,יא)]]: [עֶ֣רֶ{{מ:אות-ג|שׂ}}]
#'''(ק)''' דברים, עקב [[דברים ט/טעמים#ט כד|(ט,כד)]]: [{{מ:אות-ק|מַ}}מְרִ֥ים]
#'''(ג)''' דברים, שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח יג|(יח,יג)]]: [{{מ:אות-ג|תָּ}}מִ֣ים]
#'''(ג)''' דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח סח|(כח,סח)]]: [וְהִתְמַ{{מ:אות-ג|כַּ}}רְתֶּ֨ם]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ד|(לב,ד)]]: [הַ{{מ:אות-ג|צּ}}וּר֙]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ה|(לב,ה)]]: [וּ{{מ:אות-ג|פְ}}תַלְתֹּֽל׃]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יב|(לד,יב)]]: [כׇּל־יִשְׂרָאֵֽ{{מ:אות-ג|ל}}׃]

===אותיות מנוקדות===
[[קובץ:MG1525A.djvu|thumb|רשימת האותיות המנוקדות במסורה הגדולה על פרשת במדבר (ג, לט &quot;וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ&quot;) שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=313]]

בניגוד ל[[#אותיות גדולות וקטנות|אותיות הגדולות והקטנות]], לסימון האותיות המנוקדות יש ביצוע עקבי בכתבי־היד בהתאם לרשימות המסורה. אמנם יש בכל זאת אי הסכמה לגבי פרטים מסויימים. להלן רשימה של האותיות המנוקדות בתורה במהדורתנו ובכתבי־היד העיקריים:
#בראשית, לך־לך [[בראשית טז/טעמים#טז ה|(טז,ה)]]: [וּבֵינֶֽיׄךָ]*=ל
#בראשית, וירא [[בראשית יח/טעמים#יח ט|(יח,ט)]]: [אֵׄלָ֔יׄוׄ]* / ל=[אֵׄלָׄ֔יׄוׄ] (=מ&quot;ס-ל &lt;ד' [נקודות]&gt;)
#בראשית, וירא [[בראשית יט/טעמים#יט לג|(יט,לג)]]: [וּבְקוּׄמָֽהּ]*=ל
#בראשית, וישלח [[בראשית לג/טעמים#לג ד|(לג,ד)]]: [וַׄיִּׄשָּׁׄקֵ֑ׄהׄוּׄ]*=ל
#בראשית, וישב [[בראשית לז/טעמים#לז יב|(לז,יב)]]: [אֶׄתׄ־צֹ֥אן]*=ל
#במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג לט|(ג,לט)]]: [וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ]*=ל
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט י|(ט,י)]]: [רְחֹקָ֜הׄ]*=ל
#במדבר, חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [אֲשֶׁ֖רׄ]*=ל
#במדבר, פינחס [[במדבר כט/טעמים#כט טו|(כט,טו)]]: [וְעִשָּׂרוֹׄן֙]* / ל=[וְעִשָּׂרׄוֹן֙] (הנקודה ברי&quot;ש!)
#דברים, נִצבים [[דברים כט/טעמים#כט כח|(כט,כח)]]: [לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַׄד־עוֹלָ֔ם]*=א / ל=[לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַד־עוֹלָ֔ם] (=מ&quot;ס-ל)

===נו&quot;ן הפוכה===

תופעת הנו&quot;ן ההפוכה או המנוזרת (׆) נמצאת סביב פרשה אחת בתורה (בהתחלה ובסוף סה&quot;כ פעמיים), ואילו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נו&quot;ן הפוכה|בנביאים כתובים]] היא נמצאת 7 פעמים ב[[תהלים קז/טעמים#קז כג|מזמור ק&quot;ז]] (כ&quot;ג-כ&quot;ח, מ) בתהלים. מקומן וצורתן בתורה נקבעה במהדורתנו לפי מה שידוע לנו על התופעה בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו.{{הערה|לתיעוד מלא של נתונים ראו בתיעוד הנוסח בדף העריכה.}}

'''תצוגת נו&quot;ן הפוכה במהדורתנו ובמקורות הנוסח:'''
#'''[[במדבר י/טעמים#י לה|במהדורתנו: במדבר, בהעלֹתך (י,לה-לו)]]'''
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Leningrad-codex-04-numbers.pdf&amp;page=17 בכתי&quot;ל] ([http://tanach.us/Tanach.xml?Num10:1-10:36 הקלדת וסטמינסטר])
#בכתי&quot;ש: [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=33 עמוד ראשון] | [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=34 עמוד שני]
#[http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=or_4445_f115r בכתי&quot;ב] (ראו שם דף 129 ע&quot;א וע&quot;ב)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Tanakh-Sassoon1053-04-Numbers.pdf&amp;page=12 בכתי&quot;ש1]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:MG1525A.djvu&amp;page=332 במ&quot;ג דפוס ונציה] (&quot;ב׆סע&quot;, &quot;כמתא׆נים&quot;!)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Sefer-Torah-Elihu-Shannon-2.djvu&amp;page=165 בספר תורה טיפוסי הכתוב על קלף]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:David-kokhav-sefer-torah.pdf&amp;page=155 בספר תורה מיוחד הכתוב על קלף]

==מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות==

מהדורתנו מיועדת כאמור להציג את מסורת הסופרים בתורה על־פי המסורה הטברנית ולפי ספרי התורה בימינו. ניתן להגיע אל נוסח האותיות בתורה שהיה בכתר ארם צובה על ידי שחזור אמין (לפי שיטת ברויאר ועל פי עדויות מובהקות), ומתברר שהוא זהה לחלוטין לנוסח האותיות בספרי התורה התימנים (המייצגים לגמרי את שיטת המסורה). אבל לעתים רחוקות (8-9 אותיות בלבד בכל התורה) יש הבדלים בין ספרי תימן מצד אחד, לבין ספרי אשכנז וספרד מצד שני, בנוסח הכתיב המובהק. וב-2 מקומות יש הבדל בין הכתיב אצלנו בספרי התורה למה שהיה כתוב בכתר (על־פי עדויות). במהדורתנו תבוא הערה מיוחדת בכל המקומות האלה.{{הערה|נוסח ההערה הקצרה יציין קודם כל את ספרי &quot;ספרד&quot; לפני &quot;אשכנז&quot; (&quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;), כי במקומות המעטים שיש בהם שינויים מהסוג הזה (סה&quot;כ 8-9 מקומות בכל התורה כולה), המקור לכולם הוא בפסקי הרמ&quot;ה על־פי &quot;ספרי ספרד המדויקים&quot;. בתקופה יותר מאוחרת הושלם היישום של פסקי הרמ&quot;ה גם בספרי התורה האשכנזים. היום גם רוב ספרי אשכנז כמעט זהים לספרי ספרד (חוץ מאות אחת בתיבת דַּכָּ֛א/דַּכָּ֛ה), ושניהם יחד שונים מספרי תימן באותם 8 מקומות (ספרד) או 9 מקומות (אשכנז), כאשר רק ספרי תימן מתאימים לגמרי למסורה. אבל יש מקומות שבמשך שנים רבות עדיין ציינו בדפוסים הישנים את הנוסח המתאים למסורה בתור &quot;נוסח אשכנז&quot;, ובמיוחד ב[[דברים כג ב]] ציינו &quot;דכא&quot; באל&quot;ף במקום &quot;דכה&quot; בה&quot;א (הראשון בתור נוסח אשכנז והשני על פי ספרי ספרד בעקבות קביעת הרמ&quot;ה למרות שאין היישום כך היום בספרי תורה ספרדים). ועד עצם היום הזה עדיין כותבים &quot;דכא&quot; באל&quot;ף בספרי התורה של חב&quot;ד. לכן נוסח ההערה ב[[דברים כג ב]] יהיה: &quot;ברוב ספרי אשכנז...&quot;, ואילו בשאר המקומות: &quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;. לפרטים נוספים על נוסח אשכנז הישן והתאמתו למסורה, ראו את מאמרו של מרדכי גלצר, [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_92.7(1).pdf &quot;המסורה בין המזרח למערב&quot;].}}

חוץ מנוסח הכתיב המובהק, דהיינו נוסח האותיות, תבוא הערה מיוחדת בכל מקרה של אי־הסכמה לגבי '''תיבות מחוברות''' ועל '''אותיות מיוחדות''' (כגון אותיות גדולות וקטנות וקטועות), וכמו כן על כל הבדל ב'''חלוקת הפרשות'''. גם במקומות הללו, אפוא שיש הבדל בין ספרי התורה, או בין ספרי התורה לכתר, נציין את השינוי באופן ניכר על־ידי הערה בגוף הטקסט (ולא רק בתיעוד הנוסח הבלתי־נראה שבדף העריכה).{{הערה|1=כאמור, בביטוי &quot;ספרי ספרד ואשכנז&quot; הכוונה בעיקר לספרים הנפוצים בימינו, שכל ענייני הכתיב שבהם כבר הותאמו להכרעתם של הרמ&quot;ה ו/או אור תורה ומנחת שי. למקור זמין ברשת כדי לאשר תופעות מיוחדות בספרי תורה תימניים, ראו '''[http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=583 כאן]'''.}}

'''בטבלה הבאה מובאים כל המקומות שבהם מופיעה הערה מיוחדת בתורה במהדורתנו.{{הערה|לגבי מגילת אסתר ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הסופרים במגילת אסתר: הערות מיוחדות|פרק הבא של המבוא]].}} סוגי השינויים מובלטים על ידי צבעים:'''
*{{צבע גופן|אדום|אדום}}=שינויים מובהקים בנוסח האותיות (11 מקומות בתורה; 9 הבדלים בין ספרי התורה, ו-2 הבדלים בין ספרי התורה לכתר ארם צובה ע&quot;פ עדויות)
*{{צבע גופן|כתום|כתום}}=תיבות מחוברות (3 תופעות בתורה, אחת מהן ב-3 מקומות){{הערה|שם=ה ליי|ההערה המיוחדת על &quot;{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙&quot; ([[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב,ו]]) מופיעה בכתום בטבלה. היא מתייחסת רק לשאלת הרווח אחרי האות ה&quot;א, ולא לנושא של האות הגדולה (המשותף לספרי התורה ולכתר).}}
*{{צבע גופן|צהוב|צהוב}}=שינויים בחלוקת הפרשות: סוג הפרשה (פתוחה או סתומה) או העדר פרשה (5 מקומות בתורה)
*{{צבע גופן|ירוק|ירוק}}=אותיות מיוחדות: גדולות או קטנות או קטועות (8 מקומות בתורה){{הערה|לגבי האותיות המיוחדות, הערנו על הבדלים בין ספרי התורה של העדות. אך לא הערנו על הביצוע (או חוסר הביצוע) של אותיות מיוחדות בכתר ארם צובה, בגלל שברוב המקומות ממילא אין ביצוע בכתר.}}

יש 27 שינויים מכל הסוגים האלה בתורה (נוסח האותיות המובהק, תיבות מחוברות, אותיות מובהקות, חלוקת הפרשות). שינוי אחד (&quot;פוטי[ ]פרע&quot;) נמצא ב-3 מקומות, ובכל מקום יש הערה, ולכן יש סה&quot;כ 29 הערות בנוסח התורה. אפשר לראות את כל ההערות במקום אחד, ביחד עם קישורים ישירים לתוך גוף הטקסט, בדף המציג את [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב#הערות|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

{| width=100% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=8 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''הערות מיוחדות בנוסח התורה'''}}}}&lt;br&gt;ציון ההבדלים בין ספרי התורה במסורת תימן, ספרד ואשכנז, ובין ספרי התורה לכתר ארם צובה
|- align=center
!פסוק
!פרשת השבוע
!מילה או הקשר
!כתר ארם צובה{{הערה|לפי עדויות או מקבילות במקומות שהוא לא קיים.}}
!ספרי תימן
!ספרי ספרד ואשכנז
!נוסח הפנים&lt;br&gt;במהדורתנו
!הערה במהדורתנו
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ד/טעמים#ד יג|בראשית ד, יג]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ד יג|בראשית]]
|מִנְּשֽׂ(וֹ)א
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֽׂוֹא
|מִנְּשֹֽׂא‏
|בספרי ספרד ואשכנז מִנְּשֽׂוֹא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[בראשית ה/טעמים#ה א|בראשית ה, א]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ה א|בראשית]]
|סמ&quot;ך של סֵ֔פֶר
|
|סמ&quot;ך גדולה
|סמ&quot;ך רגילה
|סמ&quot;ך רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|סֵ֔}}פֶר בסמ&quot;ך גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ז/טעמים#ז יא|בראשית ז, יא]]
|[[פרשת נח/טעמים#ז יא|נֹח]]
|מַעְיְנ(וֹ)ת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנוֹת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|בספרי ספרד ואשכנז מַעְיְנוֹת֙
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ט/טעמים#ט כט|בראשית ט, כט]]
|[[פרשת נח/טעמים#ט כט|נֹח]]
|וַיִּֽהְיוּ֙ / וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|בספרי ספרד ואשכנז וַֽיְהִי֙
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[בראשית מא/טעמים#מא מה|בר' מא, מה]];&lt;br&gt;[[בראשית מא/טעמים#מא נ|מא, נ]];&lt;br&gt;[[בראשית מו/טעמים#מו כ|מו, כ]].
|[[פרשת מקץ/טעמים#מא מה|מקץ (1)]]&lt;br&gt;[[פרשת מקץ/טעמים#מא נ|מקץ (2)]]&lt;br&gt;[[פרשת ויגש/טעמים#מו כ|ויגש (3)]]
|פוטי[ ]פרע
|פוטי פרע
|פוטיפרע&lt;br&gt;(תיבה אחת)
|פוטי פרע&lt;br&gt;(שתי תיבות)
|פוטי פרע
|בספרי תימן&lt;br&gt;פּֽוֹטִיפֶ֛רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע&lt;br&gt;בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות א/טעמים#א יט|שמות א, יט]]
|[[פרשת שמות/טעמים#א יט|שמות]]
|אֲלֵ(י)הֶ֛ן
|אֲלֵיהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|בכתר ארם צובה היה כתוב אֲלֵיהֶ֛ן
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[שמות יז/טעמים#יז טז|שמות יז, טז]]
|[[פרשת בשלח/טעמים#יז טז|בשלח]]
|כֵּ֣ס[ ]יָ֔הּ
|כֵּ֣סְיָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|בכתר ארם צובה היה כתוב כֵּ֣סְיָ֔הּ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כה/טעמים#כה לא|שמות כה, לא]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כה לא|תרומה]]
|תֵּ(י)עָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּיעָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|בספרי ספרד ואשכנז תֵּיעָשֶׂ֤ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות כו/טעמים#כו ז|שמות כו, ז]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כו ז|תרומה]]
|וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים
|פרשה פתוחה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה פתוחה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כח/טעמים#כח כו|שמות כח, כו]]
|[[פרשת תצוה/טעמים#כח כו|תצוה]]
|הָאֵפ֖(וֹ)ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפ֖וֹד
|הָאֵפֹ֖ד‏
|בספרי ספרד ואשכנז הָאֵפ֖וֹד
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד, א]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד א|כי תשא]]
|וַיֹּ֤אמֶר...&lt;br&gt;פְּסָל־לְךָ֛
|פרשה סתומה?
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד ז|שמות לד, ז]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד ז|כי תשא]]
|נו&quot;ן של נֹצֵ֥ר‏
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן גדולה
|נו&quot;ן גדולה
|בספרי תימן נֹצֵ֥ר בנו&quot;ן רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[ויקרא ו/טעמים#ו ב|ויקרא ו, ב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ו ב|צו]]
|מ&quot;ם של מוֹקְדָ֨הֿ
|
|מ&quot;ם רגילה
|מ&quot;ם קטנה
|מ&quot;ם קטנה
|בספרי תימן מוֹקְדָ֨הֿ במ&quot;ם רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז, כב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כב|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;כָּל־חֵ֜לֶב
|פרשה פתוחה&lt;br&gt;(כנראה)
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ויקרא ז כח]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כח|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר...דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;הַמַּקְרִ֞יב
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי תימן
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט, טז]]
|[[פרשת קדושים/טעמים#יט טז|קְדֹשִׁים]]
|רֵעֶ֑(י)ךָ
|רֵעֶ֑יךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|בכתר ארם צובה היה כתוב רֵעֶ֑יךָ
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א, יז]]
|[[פרשת במדבר/טעמים#א יז|במדבר]]
|בְּשֵׁמֽ(וֹ)ת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֽוֹת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בספרי ספרד ואשכנז בְּשֵׁמֽוֹת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י, י]]
|[[פרשת בהעלותך/טעמים#י י|בהעלֹתך]]
|חָדְשֵׁ[י]כֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|בספרי ספרד ואשכנז חָדְשֵׁכֶם֒
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר כב/טעמים#כב ה|במדבר כב, ה]]
|[[פרשת בלק/טעמים#כב ה|בלק]]
|בְּע֗(וֹ)ר
|בְּעֹ֗ר?{{הערה|1=יש כאן עדויות חולקות, ואולם נראה שעדיפה העדות המפורשת המגובה בעדות המושלמת (בכל מקום אחר) של ספרי תימן=בְּעֹ֗ר, לעומת העדות שבשתיקה של א(ס)=בְּע֗וֹר. למידע מלא והפניות, ראו בהערת הנוסח על [[במדבר כב/הערות נוסח#כב ה|במדבר כב,ה]].}}
|בְּעֹ֗ר
|בְּע֗וֹר
|בְּעֹ֗ר
|בספרי ספרד ואשכנז בְּע֗וֹר
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה, י]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה י|פינחס]]
|יו&quot;ד של פִּֽינְחָ֨ס
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|נהוג לכתוב ביו&quot;ד זעירא&lt;ref&gt;מקור המנהג בספר הזוהר, ואין לו שום תימוכין בספרות המסורה. חכמי המסורה האחרונים הזכירו אותו אבל לא קיבלו אותו, כגון המנחת שי שכתב: '''פינחס.''' פרשה פתוחה. אמרו בזוהר כאן וגם בפרשת &quot;אחרי מות&quot; כי &quot;פינחס&quot; זה ביו&quot;ד זעירא, ושהיא מאלפ&quot;א בית&quot;א דאתוון זעירן. אך בכל הספרים והמסרות ובאלפ&quot;א בית&quot;א שלנו מאותיות זעירות, לא נמצא רק י' ד&quot;צור ילדך תשי&quot;. עוד משמע מהזוהר כי פה בלבד פינחס מלא יו&quot;ד. והרמ&quot;ה ז&quot;ל כתב: &quot;ותלד לו את פינחס&quot; מלא יו&quot;ד, וכל אוריתא דכותיה מלא. עד כאן לשונו. וכן נמצא בכל הספרים והמסרות. ובעל אור תורה האריך לבאר הזוהר שלא יהיה נגד ספרינו. ואנכי לא ידעתי בנסתרות ממני. '''עד כאן לשון המנחת שי.''' אבל היו&quot;ד הזעירא נמצאת בפועל ברוב ספרי התורה הנפוצים בימינו, וברבים מהחומשים המודפסים אף מציינים שהיו&quot;ד הזעירא היא &quot;על פי המסורה&quot;. וראו עוד גם בהערה 45 [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=18503 במאמר זה] מאת פרופ' ישעיהו מאורי.&lt;/ref&gt;
|פִּֽינְחָ֨ס (אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז נהוג לכתוב פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס ביו&quot;ד זעירא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה יב|במדבר כה, יב]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה יב|פינחס]]
|וי&quot;ו של שָׁלֽוֹם
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|וי&quot;ו קטיעא
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז וי&quot;ו קטיעא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים יא/טעמים#יא כא|דברים יא, כא]]
|[[פרשת עקב/טעמים#יא כא|עקב]]
|צד&quot;י של הָאָֽרֶץ
|
|צד&quot;י גדולה
|צד&quot;י רגילה
|צד&quot;י רגילה
|בספרי תימן הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}} בצד&quot;י גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים כב/טעמים#כב ו|דברים כב, ו]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כב ו|כי תצא]]
|קו&quot;ף של קַן־צִפּ֣וֹר
|
|קו&quot;ף גדולה
|קו&quot;ף רגילה
|קו&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|קַ}}ן בקו&quot;ף גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[דברים כג/טעמים#כג ב|דברים כג, ב]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כג ב|כי תצא]]
|דַּכָּ֛א / דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|בספרי ספרד ורוב ספרי אשכנז דַּכָּ֛ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז, כ]]
|[[פרשת כי תבוא/טעמים#כז כ|כי תבוא]]
|אָר֗וּר שֹׁכֵב֙&lt;br&gt;עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו
|פרשה סתומה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב, ו]]
|[[פרשת האזינו/טעמים#לב ו|האזינו]]
|{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהוָה֙
|{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|בספרי תימן {{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙ בתיבה אחת{{הערה|שם=ה ליי}}
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים לג/טעמים#לג כט|דברים לג, כט]]
|[[פרשת וזאת הברכה/טעמים#לג כט|וזאת הברכה]]
|אל&quot;ף של אַשְׁרֶ֨יךָ
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף גדולה
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ באל&quot;ף גדולה
|}

==מסורת הסופרים בתורה: מהדורת כתיב (אותיות בלבד)==

ראו: [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

==מסורת הסופרים בתורה לעומת מסורת הקוראים: ההבדל ברמת הדיוק==

יש הבדל עקרוני בין מסורת '''הכתיבה''' המשתקפת בכתבי־היד לבין מסורת '''הקריאה''' (דהיינו ההגייה והנגינה) הנמצאת בהם: נוסח '''האותיות''' בכתבי־היד איננו אחיד כלל, אבל '''ניקוד התיבות והטעמתן''' אחיד בכמעט כל מקום. ממצאיו של ברויאר מראים שנוסח הטעמים היוצא מכתבי־היד יציב להפליא, ואף בנוסח המקובל שבדפוסים איננו מוצאים שינויים רבים בעלי חשיבות; נוסח הדפוסים עולה בדיוקו אפילו על חלק מכתבי־היד בטעמיו. ודבר דומה נכון גם לגבי הניקוד: הנוסח בכתבי־היד יציב ואחיד, ואין בו מחלוקות עקרוניות; ואילו בנוסח המקובל שבדפוסים מספר השינויים אמנם ניכר, אבל הוא לא גדול במיוחד.

כך תיאר והסביר הרב ברויאר את ההתפתחות ההיסטורית שיוצאת מתוך השוואה בין שני התחומים השונים (האותיות מול הניקוד והטעמים), בסיכום הנפלא (והמהפכני בשעתו) שכתב ע&quot;פ ממצאיו:{{הערה|'''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא''', עמ' 91-94. הבאנו את דברי ברויאר בהרחבה בגלל חשיבותם החינוכית הרבה, ותרומתם הגדולה להבנת הנושא. אמנם מאותה סיבה קיצרנו אותם באופן חלקי, הוספנו בהם הדגשים, בצענו בהם שינויים קלים ליתר בהירות (בעיקר בפיסוק), וגם השמטנו חלק מהערותיו של ברויאר. לגבי שינוי התפיסה המהפכני שבדבריו הבאים של ברויאר, השוו את דעתו אל הגישה שהייתה מקובלת עד זמנו בין חוקרי המסורה. הללו חשבו אז ש&quot;נוסח המסורה&quot; לא היה ולא נברא בתור נוסח אחד ואחיד בכל פרטיו. גישה זו מתבטאת באריכות ובחריפות ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up הקדמתו של אורלינסקי להוצאה מחדש של מהדורת גינצבורג] (עמ' xvi-xxxvii); הקדמה זו נדפסה שוב בתוך: ''The Canon and Masorah of the Hebrew Bible: An Introductory Reader'', ed. Sid Z. Leiman (New York: Ktav, 1974).}}

:נמצא, שכך יש לתאר את נוסח התורה בתקופה שלפני המסורה. קריאת התיבות היתה ברורה ונהירה לכל. ואילו טקסט האותיות – מבחינת חסירות ויתירות – היה עדיין בבחינת בקעה פרוצה. חכמי המסורה מצאו בקעה זו וגדרו בה גדר. וזה היה איפוא תפקידם ביחס לכתיב האותיות וקריאתן: הם לא פסקו איך '''לקרוא''' את האותיות המקובלות – אלא היפוכו של דבר: הם פסקו איך '''לכתוב''' את הקריאה המקובלת.

:'''מבחינה זו קדמה איפוא תורה שבעל פה לתורה שבכתב. חכמי המסורה קיבלו מקודמיהם את הקריאה כתורה שבעל פה – וקבעו לה סימני ניקוד וטעמים. לטקסט זה של התורה שבעל פה קבעו אחר כך את הנוסח הסופי של התורה שבכתב.'''

:משום כך אתה מוצא, שהרוב המכריע של קביעות המסורה מתייחס למלים הגויות – ולא לתיבות כתובות.{{הערה|הערת ברויאר: דבר זה בא לידי ביטוי בין השאר בהתייחסות לתיבה, שיש בה קרי וכתיב: לעולם התיבה נידונה במסורה על פי הקרי, ולא על פי הכתיב.}} '''אין המסורה מתייחסת לצירוף מסויים של אותיות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של קריאתן; אלא היא מתייחסת לצירוף של הגאים ותנועות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של כתיבתם.''' שכן המלים ההגויות של המקרא הן היסוד שקדם לאנשי המסורה; ליסוד זה נתנו את התיבות הכתובות וקבעו את נוסחן הסופי.{{הערה|הערת ברויאר: אין צריך לומר, שחכמי המסורה לא בדו את הנוסח מלבם, אלא קבעוהו על יסוד הספרים שלפניהם. אולם בדורות שלפני המסורה היה כל סופר מעתיק מן הספר שלפניו, ולא היתה כל הכרעה בין הנוסחות; ואילו חכמי המסורה פסקו הלכה סופית באותה סוגיה.}}

:אין זה איפוא אלא טבעי, שהניקוד הוא אחיד בכתבי היד, ואילו כתיב התיבות שנוי במחלוקת. שתי התופעות האלה אינן אלא המשך למצב שקדם למסורה. עדיין לא נשתכחה התורה שבעל פה המקובלת; ואילו ההורה שבכתב &quot;המחודשת&quot;{{הערה|הערת ברויאר: השוה את לשון השואל בשו&quot;ת הרשב&quot;א סי' רלב: ואין אנחנו חוששין לספרי התלמוד לתקן הספרים לשנותם... ואיך נחוש לספרי המסורה '''חדשים מקרוב באו'''.}} עדיין לא פשטה בכל ישראל. וגם בתקופה הסמוכה לאנשי המסורה עדיין לא היו בקיאים בחסירות וביתירות – ממש כבתקופת התלמוד.{{הערה|הערת ברויאר: ספרים אחדים היוצאים מכלל זה – כגון 'הספר הידוע במצרים' – אינם משנים את התמונה הכללית. הללו לא היד אלא בבחינת מיעוט, והשפעתם לא היתה ניכרת ברוב ישראל. עדים לכך הם דברי רמ&quot;ה בהקדמה לספרו. וראה עוד בהמשך כאן.}}

:על רקע זה יש להעריך את המפעל ההיסטורי של הרמ&quot;ה. מצב הספרים שבימיו מתואר בבהירות בהקדמה לספרו... אך כאן יש להבליט בייחוד את ההשוואה לחכמי התלמוד. וכך הוא טוען: חכמי התלמוד לא היו בקיאים בחסרות ויתרות; &quot;וכל שכן שנתקיים בנו בעונותינו: 'לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא, ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר'...&quot; (מהקדמת הרמ&quot;ה לספר מסורת סייג לתורה).

:אכן עד שלא בא הרמ&quot;ה היה כתיב המסורה בבחינת הלכה ואין עושין כן. '''הסופרים''' המשיכו להעתיק מן הספרים שלפניהם – כדרך שעשו בתקופה שלפני המסורה; נמצא, שעדיין לא היו &quot;בקיאין בחסירות וביתירות&quot;. ואילו '''המסרנים''' רשמו את המסורות – על פי הנוסח שנקבע בידי חכמי המסורה. אך אלה לא נגעו במלאכתם של אלה אלא במקרים נדירים בלבד; כביכול, &quot;אנן בדידן ואינהו בדידהו&quot;.

:'''זו היתה איפוא חשיבות מפעלו של הרמ&quot;ה. הוא קבע את נוסח התורה על פי המסורה – לא כהלכה עיונית – אלא בהוראה מעשית. באותה שעה הוא השלים, לאמיתו של דבר, את מפעל המסורה. בבית מדרשו של הרמ&quot;ה יצא נוסח המסורה מן הכח אל הפעל – ומשם הוא פשט בכל ישראל.'''

:וכך יפה כוחם של הדורות האחרונים אפילו מכוח חכמי התלמוד; שכן &quot;בזמן הזה אנן בקיאין בחסירות ויתירות, אף שבזמן הש&quot;ס לא היו בקיאים, שכבר ישב על מדוכה זו הרמ&quot;ה ז&quot;ל ובירר הכל כשמלה&quot; (אבני נזר, יורה דעה, סימן שנו, סעיף ה). תיאור זה, המובא כאן בשם אחד מגדולי חכמי ההלכה, הוא ציור מדויק של התהליך ההיסטורי. נוסח הכתיב של התורה עדיין לא היה קבוע סופית בתקופת התלמוד. הוא נקבע במשנה עיונית רק על ידי חכמי המסורה. והוא נתקבל למעשה בכל ישראל רק בכוח ההוראה של הרמ&quot;ה.

:'''תהליך הפוך עבר באותו זמן על נוסח הקריאה. נוסח זה היה בתחילה בבחינת תורה שבעל פה, וזו עלולה להשתכח מן הלב. שבטי ישראל התרחקו זה מזה ונדדו מגולה לגולה. הריחוק המקומי הביא בעקבותיו פילוג לשוני. הבדלי המבטאים שבין הארצות השונות הן אות לפילוג הזה.'''

:נדודי ישראל בגלויות אינן הסיבה היחידה להשכחת נוסח הקריאה. שכן ככלי ההתפתחות של כל הלשונות חלים גם על לשון הקודש. וקריאה הנמסרת רק כתורה שבעל פה עלולה להשתנות במרוצת הדורות.{{הערה|הערת ברויאר: המסורות השונות של קריאת המשנה והתלמוד יכולות לשמש דוגמה לכל זה.}}

:'''צדקה עשה הקב&quot;ה עם ישראל, שהעמיד את חכמי הניקוד על אֵם הדרך של היציאה לגלות. הללו הפכו את תורת הקריאה שבעל פה לתורת הניקוד שבכתב. ודרכו של נוסח כתוב לשמור על טהרתו המקורית – יותר מקריאה הנמסרת בעל פה.'''

:'''בהמשך הדורות נתהפך איפוא היחס שבין קריאה לניקוד. חכמי המסורה היו מנקדים על פי הקריאה שבעל פה; הדורות המאוחרים היו קוראים על פי הניקוד שבכתב.'''

:אולם גם הניקוד הכתוב לא היה מובטח מפני תהפוכות ושינויים. שכן דרכי הניקוד – בניגוד לדרכי הכתיב – תלויות בכללי הדקדוק. והללו פועלים לעתים קרובות בכיוון להשכחת מסורת הקריאה. זאת ועוד: סימנים הדומים זה לזה מבחינה גרפית עלולים להתחלף זה בזה; ויש להביא בחשבון גם את האפשרות של טעויות סופר גרידא. אף זו: יש להניח, שגם בתקופות מאוחרות לא נשתכח טיבם המקורי של הנקדנים – המנקדים על פי מסורת הקריאה שבעל פה. וכך נוצרה זיקת גומלין בין קריאה לניקוד: משהתפתחה והשתנתה מסורת הקריאה, נשתנו גם סימני הניקוד; והשינויים שחלו בניקוד הביאו לידי שינויים בדרכי הקריאה.

:עבודתם השקודה של חכמי האחרונים – מאו&quot;ת ומ&quot;ש ועד רש&quot;ד ורוו&quot;ה – עצרה בסופו של דבר גם את התהליך הזה. נקבעו נוסחות של ניקוד, כדרך שנקבע בשעתו נוסח הכתיב. נוסחות אלה אינן זהות בכל מקום עם הנוסח המקורי של המסורה. מהן לומד הקורא את תורת הקריאה.

:'''וכך נתהפך עתה היחס שבין מקרא למסורת. לשעבר היו המלים ההגויות בחזקת נתון קבוע; על פיהן ניקד הנקדן, והמסרן קבע להן את כתיב המסורה; אלא שכתיב זה עדין לא פשט בכל ישראל. עתה כבר נתהפכה הקערה על פיה. כתיב המסורה הוא בחזקת נתון קבוע, והוא פשט בכל ישראל; לכתיב זה מוסיף הנקדן את הניקוד על פי מסורת הניקוד שנקבעה לאחרונה; והתיבות המנוקדות הופכות בפי הקורא למלים הגויות. אך הללו אינן זהות בכל מקום עם מסורת הקריאה המקורית.'''

:זו משמעות התופעות, שעמדנו עליהן כאן. ויש לכך לא רק חשיבות עיונית, – אלא גם תוצאה מעשית. שכן בדורנו נעשים ניסיונות שונים להחזיר למקרא את נוסח המסורה – על יסוד כתבי היד שנתגלו לאחרונה; זאת מתוך הנחה, שנוסח המקרא התפתח ונשתנה מאז תקופת המסורה. אולם בעניין זה יש להסיק שתי מסקנות מן הדברים שנתבארו כאן.

:בנוסח הניקוד חלו באמת שינויים מסוימים; הללו טעונים הגהה – אם מבקשים לחזור אל הנוסח המקורי על פי המסורה. אולם שינויים אלה הם מועטים יחסית...

:גם בנוסח הכתיב חלו שינויים – בהשוואה אל כתבי היד. אך הללו אינם טעונים הגהה, אם מבקשים לחזור אל הנוסח על פי המסורה. שכן הנוסח המקובל בישראל – נוסח רמ&quot;ה-או&quot;ת ובייחוד נוסח יהודי תימן – הוא הוא הנוסח המקורי על פי המסורה. כל חזרה אל נוסח אחד מכתבי היד יש בה משום נסיגה, המתעלמת מן ההישגים שהושגו על ידי חכמי ישראל. דבר אין לה ולהחזרת כתיב המסורה לקדמתו.

נראה אם כן ש'''מסורת הקריאה''' של בעלי המסורה הטברנים, המתועדת במערכות הניקוד והטעמים שבכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, הייתה ידועה וקבועה להם כבר מראש, עוד לפני שרשמו את סימני הניקוד והטעמים. בעלי המסורה לא ניקדו והטעימו על פי טופס מקרא שלפניהם, אלא על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה על פיהם. הנקדנים היו בקיאים בהגיית המלים ובנגינתן, ועל פיהן ניקדו והטעימו את התיבות שלפניהם. משום כך אין כמעט מחלוקות משמעותיות וקשות להכרעה ביניהם ביחס לטעמים ולעיקרי הניקוד.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ’ 67. קביעה זאת מתבררת לא רק מתוך האחידות הכללית השוררת בין כתבי היד בנוגע לניקוד ולטעמים, אלא אף מהסוגים המסוימים של הטעויות בכתבי־היד הפחות מדויקים. ממצאיו של ברויאר מראים שהסטיות בהטעמתם של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש כמעט ולא קיימות בתורה, לעומת כתי&quot;ב וכתי&quot;ש1, שבהם הן יחסית מרובות: &quot;ב'''ב''' מרובים המקרים שבהם הנקדן החליף בהם טעמיהם של פסוקים דומים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות ב'''ש1'''. כנגד זה ב'''ש1''' יש מקרים לא מועטים, שהנקדן נמשך בהם אחרי שיגרת נגינת הטעמים – או צירף טעמים בניגוד לכללי היסוד של סמיכות הטעמים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות מאוד ב'''ב'''&quot; (ברויאר, שם). נראים הדברים אם כן שגם דיוקם הרבה של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש בתחום הנגינה מצד אחד, וגם סוג הסטיות בטעמים בכתי&quot;ב ובכתי&quot;ש1 מצד שני, מעידים כאחד שנקדני כתבי־היד ניקדו על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה בפיהם. אותו דבר מתברר היטב גם בתחום של הניקוד, שבו ארבעת כתבי־היד '''ל, ב, ש, ש1''' אחידים כמעט בכל מקום (ראו בסיכום שם, עמ' 45).}}

לכן מהדורת מקרא המבוססת על הכתר וכתבי־היד הקרובים לו תהיה נציגה נאמנה למסורת הקוראים הטברנית, בכללה ופרטיה.

==מסורת הקוראים בתורה: השימוש בכתי&quot;ל כבסיס לניקוד ולטעמים==

בספרו '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' השווה פרופ’ ישראל ייבין את הניקוד והטעמים שבכתר אל כתבי־היד הקרובים לו והרחוקים ממנו (ואף למנהגי הדפוסים). בסוף ספרו סיכם:

:מכל זה מסתבר, שיש להעדיף את '''ל''' מכל כתבי־היד האחרים הקרובים ל'''א''', הן במקום ש'''א''' חסר, הן במקום שרצויה עדות מסייעת, הן להשוואת שיטתו לשיטת '''א'''.{{הערה|ייבין, נו.3 עמ' 358.}}

גם הרב ברויאר, בעקבות ייבין, הגיע לאותה מסקנה בממצאיו, דהיינו שלהעתיק את הניקוד והטעמים מתוך כתי&quot;ל זה כמעט כמו להעתיק את הניקוד והטעמים מתוך הכתר עצמו. ואף מהדירי '''מקראות גדולות הכתר''' אימצו את מסקנותיהם הקודמות של ייבין וברויאר, ובחרו בכתי&quot;ל בתור הכלי הראשון במעלה לשחזור נוסח הניקוד והטעמים בכתר בחלקיו החסרים: &quot;...כ&quot;י '''ל''', שנוסח הניקוד והטעמים שלו במקרא כולו הוא הקרוב ביותר לנוסח ה'כתר' מכל כתבי היד הידועים לנו&quot;.{{הערה|עמ' 69*.}} ואף העירו ש&quot;בדיקותינו בקטגוריות שונות של ניקוד וטעמים בעשרות כתבי יד של ימי הביניים חוזרות ומאשרות מסקנה זו.&quot;{{הערה|הערה 227 (עמ' 97*). אמנם חובה לציין כאן שמסקנה זו תקפה לגבי מערכת הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל באופן כללי, אבל לא לגבי שני פרטים ספציפיים שיוצאים מן הכלל, ולא הגיעו לידי קביעה עקבית וסופית בכתבי־היד הקרובים לכתר ואף לא בתוך הכתר עצמו: חטפים באותיות לא גרוניות (במערכת הניקוד) ונוסח הגעיות (במערכת הטעמים). למדיניות במהדורתנו לגבי חטפים באותיות לא גרוניות ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|בפרק השני של המבוא]], ולגבי נוסח הגעיות במהדורתנו ראו [[#סימון הגעיה (המתג)|להלן בפרק זה]].}}

כתי&quot;ל יהיה אם כן הבסיס העיקרי במהדורתנו לניקוד ולטעמים בתורה (ובשאר החלקים החסרים בכתר), ע&quot;פ שיטת ייבין שכבר בוצעה למעשה במהדורות ברויאר{{הערה|ועל פיהן גם במהדורה הדיגיטלית של &quot;מכון ממרא&quot;.}} וב'''מקראות גדולות הכתר'''. אמנם גם יש בכל זאת תופעות חריגות בניקוד ובטעמים שבכתי&quot;ל שיש לתקן אותן על ידי מקורות נוספים או לעצב אותן לפי שיטת מהדורתנו, ואלה יפורטו בשני תתי-הסעיפים הבאים.

===הערכת הדיוק בנוסח הניקוד בכתי&quot;ל===

לפי ייבין, שיטת הניקוד בכתי&quot;ל דומה להפליא לניקוד שבכתר, ואולם רמת דיוקו פחות מושלמת: &quot;'''ל''' נכתב בקפדנות והוא מדויק למדי, אך נופל קצת מבחינה זו מ'''אק'''. יש בו טעויות־סופר קצת יותר מאשר ב'''א'''... בניקוד הוא דומה ברוב ענייניו ל'''א''', אלא שמעטים בו חטפים באותיות לא־גרוניות וכן שונה דרכו בניקוד כתיב וקרי...&quot;.{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}} על פי זה קבע שיש להעדיף את כתי&quot;ל לשחזור הניקוד והטעמים שבכתר. ובכל זאת יש לעמוד על המיעוט הקטן של שינויים מובהקים בניקוד, שבהם שונה שונה כתי&quot;ל מהכתר ושאר כתבי־היד הקרובים לו, וכן על טעויות הסופר בו שהם &quot;קצת יותר מאשר ב'''א'''&quot;.

'''שינויים מובהקים בניקוד:''' מתוך מאות האלפים של סימני הניקוד בתורה,{{הערה|לפי נתוני [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#CharacterTypes הסטטיסטיקה במהדורת וסטמינסטר] יש 257,838 סימני ניקוד בתורה, ו-1,000,912 בכל התנ&quot;ך. כשמדובר בכמות כזאת, מתברר שהדוגמאות של השינויים המובהקים שנביא כאן, ואפילו כמה מאות של טעויות סופר, אינן גורעות כלל מהתיאור של כתי&quot;ל ככתב־יד מדויק מאוד. ובכל זאת רמת דיוקו אינה מגיעה לדיוק הכמעט מושלם שבכתר ארם צובה.}} בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר יש הבדלים מובהקים, המבטאים עדות לקריאה שונה, במקומות אחדים בלבד בתורה. ובכמעט כל מקום (חוץ מאחד), שונה גרסתו של כתב־יד חריג אחד מחבריו. ברויאר הביא את הדוגמאות הבאות:{{הערה|א.1-3 (עמ' 35). במשך עבודת ההגהה על התורה מצאנו מעט דוגמאות נוספים, וציינו אותן בתיעוד הנוסח. במשך הזמן כשנעבור על התיעוד, נוסיף אותן לרשימה זו.}}
*בשני מקומות ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]; [[דברים לא/טעמים#לא כא|דברים לא,כא]]) יש מחלוקת בין כתבי־היד לגבי קמץ ופתח, ושתיהן תלויות במחלוקת בן־אשר ובן־נפתלי. במקרה הראשון ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]) מביא כתי&quot;ל את נוסח בן־אשר בדומה לרוב כתבי־היד (מלבד ש). במקרה השני ([[דברים לא/טעמים#לא נ|דברים לא,כא]]) תומכים שני כתבי־היד (ל, ש1) בנוסח בן־נפתלי, ושני כתבי־יד (א, ש) בנוסח בן־אשר. בשני המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*יש בכתי&quot;ל ניקוד חריג, באופן מודע וכנראה לפי מסורת הגייה מיוחדת (ולא טעות סופר), בעוד שלוש תיבות בתורה, בניגוד לשאר כתבי־היד: [[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]]; [[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]]. בשלושת המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*בנוסף לכך ציין ברויאר מספר תופעות לגבי דגשים בכתי&quot;ל ו/או בכתי&quot;ש, שנראה שיש בהן עניין של נטייה או שיטה.{{הערה|שם, א.4-9 (עמ' 35-37).}} הערנו עליהן במקומן בתיעוד הנוסח, וראוי להזכיר אחת מהן: סימון כפול של קובוץ ושורוק בתיבה שיש בה א' נחה (הרֻאוּבני/לרֻאוּבני/ולרֻאוּבני). תופעה זאת נמצאת בחמש מקומות בכתי&quot;ל בתורה ובספר יהושע ([[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]]; [[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]]; [[דברים ג/טעמים#ג טו|ג,טו]]; [[דברים ד/טעמים#ד מג|ד,מג]]; [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יהושע יב,ו]]), ולכן ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר, אבל גם אין בה שיטה גמורה כי במקומות אחרים (כגון [[במדבר לד/טעמים#לד יד|במדבר לד,יד]]) הניקוד כמקובל בשורוק בלבד (הראוּבני).

'''ניקוד חריג וטעויות סופר:''' חוץ מעניינים של נטייה או של שיטה, שיש בהם ביטוי של מסורת הגייה מובהקת או של מנהג סופרים מודע, יש גם דוגמאות רבות של ניקוד חריג בכתי&quot;ל שמקורן בטעות סופר גרידא, או שיש בהן כנראה שריד של ניקוד לפי מסורת הגייה שונה (שלא השתרשה לגמרי תוך כדי מלאכת ההגהה בכתב־היד). לפי ייבין, רמת דיוקו הכללית של כתי&quot;ל &quot;נופלת קצת&quot; מזו של כתר ארם צובה, למרות הדמיון המובהק ביניהם בשיטת הניקוד. אבל נראה שהיא נופלת יותר מ&quot;קצת&quot;, למרות שעדיין מדובר על כתב־יד מדויק מאוד. שהרי בכתי&quot;ל יש מאות רבות של טעויות, למרות שהוא עדיין מדויק מאוד; ואילו כתר ארם צובה מהווה יצירה כמעט־מושלמת.
*פתח וסגול (שריד של מסורת ההגייה הבבלית)
*דוגמאות רבות של השמטת דגשים (גם כאן טען דותן שמדובר על שריד של מסורת ההגייה הבבלית) ולפעמים הוספתם, וכך גם לגבי מפיק.{{הערה|במיוחד יש לציין את התופעה של דגש בלתי-צפוי באותיות גרוניות, כגון וְנָהָרּ֙ ([[בראשית א/טעמים#א י|בראשית א,י]]), רַּבִּֽים ([[קהלת ז/טעמים#ז כט|קהלת ז,כט]]), הַהּֽוּא ([[קהלת ט/טעמים#ט טו|קהלת ט,טו]]), רַּבָּ֣תִי ([[איכה א/טעמים#א א|איכה א,א]]).}}
*השמטתן של נקודות חטף או הוספתן (לעתים).
*טעויות סופר מובהקות אחרות (רבות). בדוגמאות מהסוג הזה בדרך כלל הוספנו סימן קריאה (!) בתיעוד הנוסח לאחר שהבאנו את נוסח כתי&quot;ל. לעומת זאת אין סימן קריאה בסוגים טיפוסיים של ניקוד חריג בכתי&quot;ל (כגון השמטת דגש).

רשימות שונות של חריגות הניקוד בכתי&quot;ל חוברו במשך הזמן על ידי דותן,{{הערה|במהדורת &quot;עדי&quot; וב-BHL.}} ברויאר,{{הערה|במבואות לכרכי &quot;דעת מקרא&quot; ובנספחים לשלושת מהדורותיו.}} וברשימת ההערות שבתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].{{הערה|אפשר למצוא תיעוד חלקי נוסף באפרט שינויי הנוסחאות במהדורות BHS ועוד יותר ב-BHQ.}} רשימות אלו משלימות אחת את השנייה,{{הערה|חובה להדגיש שאוסף הנתונים המלא והמדויק ביותר נמצא דווקא ברשימותיו של ברויאר, וכל השאר בעצם משלימים אותו. אמנם גם ברשימותיו של ברויאר חסרות דוגמאות שנעלמו מעינו הבוחנת.}} ואיסוף של הנתונים מכולן ביחד מראה באופן ברור שכתי&quot;ל מייצג שיטת ניקוד מובהקת וברורה, אבל הביצוע שלה למעשה אינו מושלם כלל. מבט קל על ההערות במבחר פרקים מתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר] מראה שיש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב הפרקים בתנ&quot;ך, ובפרקים רבים יש כמה.{{הערה|כדי לתאר את גודל התופעה אפשר להסתמך בגסות על [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#Chapters הנתונים הסטטיסטיים] של מהדורת וסטמינסר: בתורה יש בה 262 הערות מיוחדות, ורובן מציינות ניקוד חריג בכתי&quot;ל. בתנ&quot;ך כולו יש 1078 הערות מהסוג הזה. ויש לקחת בחשבון שבמהדורת וסטמינסטר דיווחו רק על חלק מהדוגמאות.}}

כמעט בכל המקומות מדובר על ניקוד חריג בכתי&quot;ל בלבד מול שאר כל חבריו, ולכן אין כל בעיה לזהות בכתי&quot;ל את הטעות המובהקת, או את השריד שנשאר בו מתוך מסורת הגייה אחרת. וכך אפשר לקבוע את הנוסח לפי שאר כתבי־היד (ואף להתחשב לעת הצורך בניקוד שבדפוסים המאוחרים שהוא פחות מדויק מכתבי־היד רק במעט),{{הערה|על מידת הדיוק בניקוד המקובל שבדפוסים, ראו ברויאר, א.10-16 (עמ' 37-42). על השיבושים שנגרמו בנוסח המקובל על ידי המדקדקים מתוך שימוש מוטעה במסורה, ראו שם א.18-21 (עמ' 42-45).}} וכך להגיע אל שחזור מהימן לניקוד שהיה בכתר ארם צובה.

במהדורתנו תיעדנו ניקוד חריג בכתי&quot;ל במאות מקומות בעקבות הרשימות הקיימות. בדקנו את הנתונים מחדש בכל מקום על ידי עיון בצילום כתב־היד, ולפעמים הגענו למסקנה שונה. ואף הוספנו על הנתונים הקיימים ברשימות דוגמאות חדשות אחדות. כל הנתונים לגבי ניקוד חריג בכתי&quot;ל מובאים במלואם בתוך תיעוד הנוסח.

'''הנוסח המקובל בדפוסים:''' הנוסח המוכר בדפוסים הרבים של התנ&quot;ך (עד דפוס קורן ועד בכלל) מבוסס בעיקר על מקראות גדולות דפוס ונציה, ובנוסף על התיקונים שנעשו בנוסח זה בחיבורים &quot;אור תורה&quot; ו&quot;מנחת שי&quot; וגם על ידי מדקדקים מאוחרים יותר. נוסח זה משקף היטב את נוסח המסורה ברוב המכריע של התורה, אמנם יש בו כמה עשרות הבדלים משמעותיים מהנוסח המשותף של כתבי־היד הטברנים. רובם הגדול הם עניינים של פתח וקמץ או של צירה וסגול.{{הערה|לרשימה מלאה והסברים מפורטים לסיבת השינויים, ראו ברויאר, א.10-21 (עמ' 37-45).}}

בגלל שהתורה נקראת בציבור במחזור שנתי, וכל שינוי קטן מהנוסח המקובל בולט למי שמכיר היטב את הקריאה, לכן ציינו את השינויים בניקוד המקובל בתוך תיעוד הנוסח.{{הערה|בתוך הערות הנוסח ציינו את הנוסח המקובל בכינוי &quot;דפוסים&quot;.}}

===הערכת הדיוק בנוסח הטעמים בכתי&quot;ל===

קפדנותו ודיוקו של כתי&quot;ל באים לידי ביטוי מובהק בתחום הטעמים עוד יותר מאשר בתחום הניקוד. לגבי הניקוד, כאמור, יש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב פרקי התנ&quot;ך ולעתים קרובות אף יותר, ואילו בתחום הטעמים איננו מוצאים טעויות או הטעמה חריגה בפרקים רבים. ורוב הטעויות בטעמים (המעטות ממילא) הן בסימון מקום הטעם או בטעם חסר, כך שניתן לזהות אותן בקלות ולתקנן לפי שיטת הכתר וכתבי־היד הקרובים לו. כך תיאר ייבין את מערכת הטעמים בכתי&quot;ל:{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}}

:בטעמי כ&quot;א הספרים דומה הוא ל'''א''' כמעט בכל, הן בהטעמה בכללותה הן בפרטי כלליה. שינויים מ'''א''' בהטעמה בכללותה נדירים מאוד. מצאתי, למשל: ואמרת֣י אליכ֔ם ('''ל''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג כח|שמ&quot;ב יג,כח]]; '''אקש1''' בקדמא ואזלא).

:הטעמת המשרתים בטעמי אמ&quot;ת כמעט תמיד כב'''א''' וכנמסר בשם ב&quot;א בחילופים. לפעמים מצויים תיקונים בהטעמת המשרתים, בייחוד מנוסח ב&quot;נ לנוסח ב&quot;א, כגון במשרתי הפזר (נ.6) ועוד.

:המרכא מסומן ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א'''; משום כך נסיגת טעם לראש תיבה או הטעמת שני משרתים, שהראשון בהם מרכא, בתיבה אחת – מסומנת ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א''', ולעתים קרובות הברה שבה מרכא ברור ב'''א''', הסימן שבה ב'''ל''' נראה כגעיה ברורה. לפעמים נמחקה ב'''ל''' געיה ונכתב מרכא – מה שמסייע בזיהוי הטעמים. הקפה מן הסוג המתואר מא.6 אינה מצויה ב'''ל''' יותר משב'''א'''.{{הערה|הכוונה לנסיגת טעם לראש תיבה בטעמי אמ&quot;ת, כאשר בחלק מהמקרים מוקפת התיבה לתיבה שאחריה.}}

דיוקם של כל כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בראשם – כל כך גדול, עד שבכל החריגות המעטות ממילא יש רק כתב־יד אחד חריג השונה מכל שאר חבריו (וכמעט תמיד שונה גם מהנוסח המקובל בדפוסים). ברויאר מצא רק יוצא מן הכלל אחד בכל התורה, שבו יש מחלוקת בין שני כתבי־יד לשנים אחרים:
*במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ח/טעמים#ח יח|(ח,יח)]]: [וָאֶקַּ֖ח אֶת־הַלְוִיִּ֑ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃] (ל, ב).
גם בבדיקה שלנו של כתי&quot;ל והקלדת וסטמינסטר מול כתבי־יד ומהדורות אחרות, לא מצאנו דוגמה נוספת לכך. ברויאר גם מצא שלושה מקומות בלבד בכל התורה של חריגות בעלות משמעות בכתי&quot;ל, כאשר הוא ניצב לבדו מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר:
#בראשית, וירא [[בראשית כ/טעמים#כ ז|(כ,ז)]]: [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֔יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֗יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃] (ל). הטעמת כתי&quot;ל אפשרית, אבל גם ייתכן שמדובר על החלפת זקף קטן ברביע (נקודה אחת במקום שתיים). חשוב לציין שההבדל הכי נפוץ והמשמעותי ביותר בין חריגות ההטעמה המעטות בכתי&quot;ל בתנ&quot;ך, ובתוך מסורת כתבי־היד בכלל (שהיא בדרך כלל אחידה), הוא דווקא השינוי בין נקודה אחת לשתיים, לרביע או לזקף קטן (ראו לדוגמה בהערת הנוסח על [[יהושע א/טעמים#א ז|יהושע א,ז]]).
#בראשית, ויגש [[בראשית מד/טעמים#מד כ|(מד,כ)]]: וְאָחִ֣יו מֵ֔ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃]* (ב, ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאָחִ֨יו מֵ֜ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃] (ל). הטעמה זו מוזרה, ונראה שיש כאן טעות בכתי&quot;ל בהשפעת הטעמים בפסוק אחר הדומה לו [[בראשית מב/טעמים#מב לח|(מב,לח)]].
#דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים|(כח,נט)]]: [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וׇחֳלָיִ֖ם רָעִ֥ים וְנֶאֱמָנִֽים׃]* (א, ש, ש1) / [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וָחֳלָיִ֥ם רָעִ֖ים וְנֶאֱמָנִֽים׃] (ל ובדפוסים). מכיוון שהמסורת המשתקפת בדפוסים תומכת בגירסת כתי&quot;ל, ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר אלא על שיטה תחבירית אחרת.

בנוסף לשלוש הדוגמאות הללו מצאנו עוד אחדות במשך ההגהה של כתי&quot;ל בתורה ובשאר המקומות בתנ&quot;ך החסרים בכתר, וכולם מצויינים במקומם בתיעוד הנוסח. בכוונתנו להוסיף אותם לרשימה זו תוך כדי בדיקה מחדש של תבניות הנוסח.

'''כתי&quot;ש:''' ברויאר מצא שגם כתי&quot;ש מדוייק להפליא בנוסח הטעמים בתורה, כמו כתי&quot;ל או אף יותר, וגם בו אין כמעט חריגות בכלל מול המסורת המשותפת הבאה לידי ביטוי בשאר כתבי־היד. במקום אחד בלבד יש טעות סופר ברורה:{{הערה|1=ראו ברויאר, כתר, ב.3 (עמ' 46). ברויאר כתב שם שיש עוד חריג אחד בכתי&quot;ש בפרשת בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(שמות יד,יג)]], ולפי מה שכתב כתי&quot;ש=הִֽתְיַצְּב֔וּ בשתי נקודות לזקף קטן (במקום נקודה אחת לרביע בשאר כתבי־היד ובדפוסים). אבל מעיון בצילום כתי&quot;ש ברור לגמרי שיש רק נקודה אחת לרביע. וגם ברויאר עצמו לא ציין את השינוי המשמעותי הזה ברשימתו בדעת מקרא (כרך שמות).}}
*במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א כח|(א,כח)]]: [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה]* (ל, ש1 ובדפוסים) / [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָ֤ה וָמַ֙עְלָה֙] (ש)

'''הסכמת כתי&quot;ל וכתי&quot;ש:''' דוגמה יחידה זו יוצאת מן הכלל, והיא מוכיחה את הכלל: נוסח כתי&quot;ל וכתי&quot;ש מדוייקים להפליא לגבי נוסח הטעמים בתורה, וכמעט שאין ביניהם שום הבדלים בעלי משמעות בכל התורה כולה. לכן ניתן לקבוע את נוסח הטעמים בתורה בביטחון מלא ע&quot;פ הסכמת שניהם.

כמו שכבר הסברנו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|בפרק השני של המבוא]], רכיבים מסויימים בשיטת הטעמים בכתי&quot;ל שונים מנוסח הכתר ו/או ממדיניות העיצוב במהדורתנו; לא מדובר על ספק לגבי עצם קביעת הנוסח אלא על שיטות ידועות מראש. כל שינוי מנוסח כתי&quot;ל בגלל הרכיבים האלה יקבל תיעוד מלא בדפי העריכה של המהדורה. ביניהם:
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]] (מקומה של המתיגה או עצם קיומה של המתיגה)
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עקביות במקפים|מקף בתיבת משרת]]
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#ב. טעם כפול בהברה המוטעמת|פשטא מלעיל וטעם כפול בהברה המוטעמת]]

==מסורת הקוראים בתורה: מקומות חריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל==

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים}} שבכתב־היד, ומקומות נוספים הראויים לציון, לפי סדר ספרי התורה.{{הערה|לגבי נוסח הגעיות בתורה, ראו להלן [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נוסח הגעיות במהדורתנו|&quot;נוסח הגעיות במהדורתנו&quot;]].}}

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים}} לסוג אחד נפוץ יש רשימה עצמאית: [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|החטפים באותיות לא גרוניות בתורה]].

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים}}

ו. לרשימות דומות על ספרי הנביאים והכתובים, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|פרק הרביעי]]''' וב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה|פרק החמישי]]''' של המבוא למהדורה.

===ספר בראשית===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[בראשית ב/טעמים#ב ו|בראשית ב,ו]] (ל=אֶֽת־כָּל־פְּנֵֽי־הָֽאֲדָמָֽה): &quot;פני&quot; מוקפת ובגעיה, במקום מרכא
#[[בראשית ב/טעמים#ב יח|בראשית ב,יח]] (ל!=אֶֽעֱשֶׂהּ־לּ֥וֹ): נקודה באות ה&quot;א
#[[בראשית ד/טעמים#ד יח|בראשית ד,יח]] (ל!=וּמְחִיּיָאֵ֗ל): מקום הקמץ
#[[בראשית ה/טעמים#ה כט|בראשית ה,כט]] (ל*=זֶ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}ה): גרשיים ותלישא גדולה בראש התיבה כשיטת הכתר
#[[בראשית ו/טעמים#ו טז|בראשית ו,טז]] (ל?!=תְּכַלֶ֣נָּה): חסר דגש באות למ&quot;ד?
#[[בראשית ז/טעמים#ז כג|בראשית ז,כג]] (ל!=וַיִשָּׁ֧אֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית ט/טעמים#ט כד|בראשית ט,כד]] (ל=אֲשֶׁר־עָֽשָׂה־ל֖וֹ): &quot;עשה&quot; בגעיה ומוקפת, במקום טעם מרכא
#[[בראשית יד/טעמים#יד י|בראשית יד,י]] (ל!=הַשִׂדִּ֗ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית יד/טעמים#יד יז|בראשית יד,יז]] (ל!=אַחַרֵ֣י): חסרות נקודות החטף בחי&quot;ת
#[[בראשית טו/טעמים#טו ב|בראשית טו,ב]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶּר): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית טו/טעמים#טו י|בראשית טו,י]] (ל!=וְאֶת־הַצִפֹּ֖ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית יח/טעמים#יח יח|בראשית יח,יח]] (ל!=וְנִ֨בְרְכוּ ב֔וֹ): חסר מקף
#[[בראשית יח/טעמים#יח כא|בראשית יח,כא]] (ל!=כַצַדִּ֖יק): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית כ/טעמים#כ ז|בראשית כ,ז]] (ל=מֵשִׁ֗יב): נקודה אחת לרביע, במקום שתי נקודות לזקף קטן
#[[בראשית כב/טעמים#כב ג|בראשית כב,ג]] (ל?!=וַֽיַחֲבֹשׁ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד?
#[[בראשית כב/טעמים#כב יב|בראשית כב,יב]] (ל!=מְא֑וּמָּה): אות מ&quot;ם השניה דגושה
#[[בראשית כג/טעמים#כג ט|בראשית כג,ט]] (ל=יִתְּנֶ֥נָּה לִ֛י): אין דגש באות למ&quot;ד
#[[בראשית כד/טעמים#כד לו|בראשית כד,לו]] (ל=וַיִּתֶּן־לּ֖וֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית כד/טעמים#כד נג|בראשית כד,נג]] (ל!=וַיִתֵּ֖ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ה|בראשית כה,ה]] (ל!=וַיִתֵּ֧ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ו|בראשית כה,ו]] (ל!=בּנוֹ֙): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[בראשית כו/טעמים#כו א|בראשית כו,א]] (ל!=אֶל־אֲבִימֶּ֥לֶךְ): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית כו/טעמים#כו טז|בראשית כו,טז]] (ל?=כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ או כִּֽי־עָצַֽמְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ): מקף בתיבת משרת (במקום כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ מִמֶּ֖נּוּ) או ששתי התיבות &quot;כי עצמת&quot; מוקפות ובגעיות?
#[[בראשית כז/טעמים#כז כט|בראשית כז,כט]] (ל=וְיִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית ל/טעמים#ל יח|בראשית ל,יח]] (ל?!=יִשָׂשּכָֽר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה? דגש באות שי&quot;ן השניה?
#[[בראשית ל/טעמים#ל יט|בראשית ל,יט]] (ל!=לְּיַעֲקֹֽב): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית ל/טעמים#ל לז|בראשית ל,לז]] (ל!=וְעֶרְמ֑וֹן): סגול במקום פתח באות עי&quot;ן
#[[בראשית לא/טעמים#לא נא|בראשית לא,נא]] (ל!=הַמַצֵּבָ֔ה): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=יִֽפְגָּֿשְׁךָ֞): דגש וסימן רפה באות גימ&quot;ל, במקום גימ&quot;ל רפה
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=וִשְׁאֵֽלְךָ֙): נקודה אחת של חיריק באות וי&quot;ו
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל!=אֶת־אֲשֶׁר־לוֹ): חסר סילוק באות למ&quot;ד
#[[בראשית לד/טעמים#לד יא|בראשית לד,יא]] (ל!=אֶל־אָבִ֣יה): חסר קמץ באות ה&quot;א
#[[בראשית לד/טעמים#לד כח|בראשית לד,כח]] (ל?!=וְאֶת־חֲמֹרֵיהֶּ֑ם): ה&quot;א מנוקדת?
#[[בראשית לה/טעמים#לה כב|בראשית לה,כב]] (ל!=רְאוּבֵ֔֗ן): זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים
#[[בראשית לו/טעמים#לו יג|בראשית לו,יג]] (ל!=אֵ֣לֶּ֣ה): טעם מרכא פעמיים באותיות אל&quot;ף ולמ&quot;ד
#[[בראשית לח/טעמים#לח יא|בראשית לח,יא]] (ל!=בְנְ֔י): שתי נקודות של שווא באות נו&quot;ן
#[[בראשית לח/טעמים#לח טז|בראשית לח,טז]] (ל=מַה־תִּתֶּן־לִּ֔י): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=אֶתֶּן־לָּךְ֒): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=וַיִּתֶּן־לָּ֛הּ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח כו|בראשית לח,כו]] (ל!=לְדַעְתָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[בראשית לט/טעמים#לט יט|בראשית לט,יט]] (ל?!=עָ֥שָׂהּ): נקודת מפיק בה&quot;א?
#[[בראשית לט/טעמים#לט כג|בראשית לט,כג]] (ל!=בֵּית־הַסֹּהַ֗ר): מקום הטעם
#[[בראשית מ/טעמים#מ ג|בראשית מ,ג]] (ל!=הַטַבָּחִ֖ים): חסר דגש באות טי&quot;ת
#[[בראשית מ/טעמים#מ יז|בראשית מ,יז]] (ל=הָֽעֶלְי֔וֹן): שתי נקודות לטעם זקף קטן, במקום נקודה אחת לרביע
#[[בראשית מא/טעמים#מא ז|בראשית מא,ז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל!=הָשִׁבֳּלִ֣ים): קמץ באות ה&quot;א וחסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל?=הַֽשִׁבֳּלִ֖ים): חסר דגש באות שי&quot;ן?
#[[בראשית מא/טעמים#מא כז|בראשית מא,כז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִים֙): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא מו|בראשית מא,מו]] (ל!=וַֽיַּעְבֹ֖ר): שווא במקום חטף באות עי&quot;ן
#[[בראשית מב/טעמים#מב ו|בראשית מב,ו]] (ל?=וַיִּשְׁתַּֽחֲוּוּ־ל֥וֹ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית?
#[[בראשית מב/טעמים#מב לו|בראשית מב,לו]] (ל!=אֵינֶּ֙נּוּ֙): אות נו&quot;ן הראשונה דגושה
#[[בראשית מג/טעמים#מג ז|בראשית מג,ז]] (ל!=וַנַ֨גֶּד־ל֔וֹ): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם להלן, רשימה ג.}}
#[[בראשית מד/טעמים#מד כ|בראשית מד,כ]] (ל!=וְאָחִ֨יו מֵ֜ת): בטעמים קדמא ואזלא, במקום מונח זקף קטן
#[[בראשית מה/טעמים#מה ו|בראשית מה,ו]] (ל!=וְקָצִּֽיר): אות צד&quot;י דגושה
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): אין דגש
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=וּפֻוָּ֖ה): וי&quot;ו דגושה
#[[בראשית מט/טעמים#מט ח|בראשית מט,ח]] (ל=יִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית מט/טעמים#מט כו|בראשית מט,כו]] (ל!=תִּֽהְיֶ֙ין֙): חסר קמץ באות נו&quot;ן סופית
#[[בראשית נ/טעמים#נ א|בראשית נ,א]] (ל!=וַיִפֹּ֥ל): חסר דגש באות יו&quot;ד

ב. מתיגת הזקף
#[[בראשית ז/טעמים#ז ח|בראשית ז,ח]] (ל=וּמִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית יג/טעמים#יג ה|בראשית יג,ה]] (ל=וְגַם־לְל֔וֹט): אין מתיגה
#[[בראשית יט/טעמים#יט כז|בראשית יט,כז]] (ל=אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם): מקום המתיגה
#[[בראשית כב/טעמים#כב ב|בראשית כב,ב]] (ל=וְלֶךְ־לְךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית כז/טעמים#כז מא|בראשית כז,מא]] (ל=עַל־הַ֨בְּרָכָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל=וַיִּקָּחֵ֔ם): אין מתיגה
#[[בראשית לה/טעמים#לה א|בראשית לה,א]] (ל=בְּבָרְחֲךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית מא/טעמים#מא יב|בראשית מא,יב]] (ל=וַנְּ֨סַפֶּר־ל֔וֹ): מקום המתיגה
#[[בראשית מה/טעמים#מה יד|בראשית מה,יד]] (ל=וּבִנְיָמִ֔ן): אין מתיגה
#[[בראשית מט/טעמים#מט כט|בראשית מט,כט]] (ל=אֶל־הַ֨מְּעָרָ֔ה): מקום המתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[בראשית יד/טעמים#יד ב|בראשית יד,ב]] (ל-כתיב=צְבֹיִי֔ם): מקום הטעם
#[[בראשית יד/טעמים#יד ח|בראשית יד,ח]] (ל-כתיב=צְבֹייִ֔ם): מקום החיריק והטעם
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם לעיל, רשימה א.}}

===ספר שמות===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[שמות א/טעמים#א ג|שמות א,ג]] (ל!=וּבְנְיָמִֽן): בי&quot;ת שווּאה
#[[שמות א/טעמים#א טו|שמות א,טו]] (ל!=מֶ֣לֶך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[שמות ב/טעמים#ב י|שמות ב,י]] (ל!=וַיִגְדַּ֣ל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות ד/טעמים#ד י|שמות ד,י]] (ל!=דַּבֶּרְךָ): חסר טעם הטפחא
#[[שמות ד/טעמים#ד לא|שמות ד,לא]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות ה/טעמים#ה יח|שמות ה,יח]] (ל!=תִּתֵּֽנּוּ): נו&quot;ן דגושה
#[[שמות ו/טעמים#ו כז|שמות ו,כז]] (ל!=מֶֽלֶך־מִצְרַ֔יִם): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות ז/טעמים#ז ד|שמות ז,ד]] (ל?!=וְנָתַתִּ֛י): בנקודת תביר?
#[[שמות ז/טעמים#ז י|שמות ז,י]] (ל!=&lt;וַיַּ֣עַשׂוּ כֵ֔ן&gt;): חסרות נקודות החטף בעי&quot;ן
#[[שמות ז/טעמים#ז כ|שמות ז,כ]] (ל?=וַיֵּהָֽפְכ֛וּ): געיה ומרכא במקום מרכא בתיבת תביר?
#[[שמות ח/טעמים#ח ג|שמות ח,ג]] (ל!=הַֽחֲרְטֻמִּ֖ים): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ח/טעמים#ח ה|שמות ח,ה]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶר): בטעם מונח במקום קדמא
#[[שמות ט/טעמים#ט יא|שמות ט,יא]] (ל!=בַּֽחֲרְטֻמִּ֖ם): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ט/טעמים#ט כב|שמות ט,כב]] (ל!=אֶל־מֹשֶׁה): חסרה נקודת הרביע
#[[שמות י/טעמים#י כד|שמות י,כד]] (ל!=יֵלֵ֥ך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות י/טעמים#י כח|שמות י,כח]] (ל=אֶל־תֹּ֙סֶף֙): אל&quot;ף בסגול
#[[שמות יא/טעמים#יא ו|שמות יא,ו]] (ל=וְהָֽיְתָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יא/טעמים#יא ח|שמות יא,ח]] (ל=וְהִשְׁתַּֽחֲוּוּ־לִ֣י): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יא/טעמים#יא י|שמות יא,י]] (ל=וַיְּחַזֵּ֤ק): יו&quot;ד דגושה
#[[שמות יב/טעמים#יב ז|שמות יב,ז]] (ל,ו=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב כז|שמות יב,כז]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יב/טעמים#יב מא|שמות יב,מא]] (ל=יָֽצְא֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב מה|שמות יב,מה]] (ל=לֹא־יֹ֥אכַל־בּֽוֹ): המקף השני בתיבת משרת
#[[שמות יד/טעמים#יד ה|שמות יד,ה]] (ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙): חסר שווא באות מ&quot;ם
#[[שמות יד/טעמים#יד ט|שמות יד,ט]] (ל!=וַיַּשִׂ֤יגוּ): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יד/טעמים#יד יא|שמות יד,יא]] (ל!=הַֽמִבְּלִ֤י): חסרות נקודות החטף בה&quot;א הַתֵּמַהּ
#[[שמות יד/טעמים#יד יג|שמות יד,יג]] (ל!=הִֽתְיַצְב֗וּ): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[שמות טז/טעמים#טז ט|שמות טז,ט]] (ל!=וַיֹ֤אמֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות טז/טעמים#טז כט|שמות טז,כט]] (ל!=הַשַׁבָּת֒): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יח/טעמים#יח כה|שמות יח,כה]] (ל!=וַיִתֵּ֥ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות כ/טעמים#כ ב|שמות כ,ב]] (ל!=לֹֽ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון, ויש קו אחד בלבד באות יו&quot;ד השניה הנוטה כמרכא; אך סביר שהקו באות יו&quot;ד מתפקד בתור מרכא של הטעם התחתון וגעיה של הטעם העליון כאחד.
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=&lt;לֹֽ֣א תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וְכׇל־תְּמוּנָ֡֔ה): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=מִמַּ֡֔עַל): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וַאֲשֶׁ֥֣ר): מרכא ומונח באות שי&quot;ן, למרות שיש מרכא בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד
#[[שמות כ/טעמים#כ ד|שמות כ,ד]] (ל!=לֹֽא־תִשְׁתַּחְוֶ֥֣ה): אות חי&quot;ת שווּאה במקום חטף פתח
#[[שמות כ/טעמים#כ ז|שמות כ,ז]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֜ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=אֱלֹהֶ֑֑֗יךָ): טעם האתנח נכתב פעמיים מתחת לאות ה&quot;א, לפני הסגול ולאחריו (!)
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=כָל־מְלָאכָ֡֜ה): פזר לטעם העליון לפני אזלא לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=וּבִנְךָֽ֣־וּ֠בִתֶּ֗ךָ): געיה לטעם העליון לפני מונח לטעם התחתון (באות כ&quot;ף סופית)
#[[שמות כ/טעמים#כ י|שמות כ,י]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כא/טעמים#כא ט|שמות כא,ט]] (ל!=יַעֲשֶׂה־לָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל!=לָ֑ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כב/טעמים#כב כא|שמות כב,כא]] (ל?=לֹּ֥א תְעַנּֽוּן): למ&quot;ד דגושה?
#[[שמות כב/טעמים#כב כח|שמות כב,כח]] (ל=תִּתֶּן־לִּֽי): למ&quot;ד דגושה
#[[שמות כו/טעמים#כו ג|שמות כו,ג]] (ל?!=תִּֽהְיֶ֙יּןָ֙): יו&quot;ד דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז ה|שמות כז,ה]] (ל?!=כַּרְכֹּ֥בּ): בי&quot;ת דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז טו|שמות כז,טו]] (ל!=חְמֵ֥שׁ): שווא באות חי&quot;ת
#[[שמות כח/טעמים#כח א|שמות כח,א]] (ל?=אִתּ֔וֹ): שתי נקודות לטעם זקן קטן?
#[[שמות כח/טעמים#כח י|שמות כח,י]] (ל!=הַשִׁשָּׁ֧ה): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[שמות כח/טעמים#כח כז|שמות כח,כז]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם
#[[שמות כט/טעמים#כט כב|שמות כט,כב]] (ל!=וְאֶת־הֲחֵ֙לֶב֙): חטף פתח באות ה&quot;א
#[[שמות כט/טעמים#כט כג|שמות כט,כג]] (ל!=וַֽחַלַּ֨ת): פתח באות וי&quot;ו
#[[שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל,ח]] (ל!=הָעֲרְבַּ֖יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[שמות ל/טעמים#ל לו|שמות ל,לו]] (ל?=מִמֶ֜נָּה [2]): חסר דגש באות מ&quot;ם השניה?
#[[שמות לא/טעמים#לא טו|שמות לא,טו]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לב/טעמים#לב יז|שמות לב,יז]] (ל!=בַּֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[שמות לב/טעמים#לב יט|שמות לב,יט]] (ל!=וַיְּשַׁבֵּ֥ר): דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות לג/טעמים#לג י|שמות לג,י]] (ל=וְהִֽשְׁתַּחֲוּ֔וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לג/טעמים#לג טז|שמות לג,טז]] (ל!=וְנִפְלֵ֙ינוּ֙): צירה באות למ&quot;ד (במקום חיריק)
#[[שמות לד/טעמים#לד יט|שמות לד,יט]] (ל!=וָשֶֽׁה): נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[שמות לה/טעמים#לה ג|שמות לה,ג]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לה/טעמים#לה ז|שמות לה,ז]] (ל!=שִׂטִּֽים): נקודת שי&quot;ן שמאלית
#[[שמות לה/טעמים#לה כ|שמות לה,כ]] (ל=וַיֵּֽצְא֛וּ):  געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=טָוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לה/טעמים#לה לב|שמות לה,לב]] (ל!=מַֽחַשָׁבֹ֑ת): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[שמות לח/טעמים#לח יב|שמות לח,יב]] (ל?!=עַמּוּדֵיהֶ֥ם): בקו של טעם מרכא במקום מונח?{{הערה|ייתכן שרק נשמט הקו התחתון של טעם המונח.}}
#[[שמות לח/טעמים#לח כ|שמות לח,כ]] (ל!=וְֽכׇל הַיְתֵדֹ֞ת): חסר מקף
#[[שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח,כא]] (ל=הַלְוִּיִּ֔ם): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מִלְמַ֙טָּה֙): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[שמות לז/טעמים#לז כה|שמות לז,כה]] (ל=רֳחְבּ֜וֹ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. מתיגת הזקף
#[[שמות ח/טעמים#ח א|שמות ח,א]] (ל=עַל־הַ֨נְּהָרֹ֔ת): מקום המתיגה
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל=וְאִם־שְׁלָ֨שׁ־אֵ֔לֶּה): מקום המתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה כ|שמות כה,כ]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה לד|שמות כה,לד]] (ל=מְשֻׁקָּדִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות כו/טעמים#כו יז|שמות כו,יז]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות ל/טעמים#ל לב|שמות ל,לב]] (ל=וּבְמַ֨תְכֻּנְתּ֔וֹ): מקום המתיגה
#[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה יא|שמות לה,יא]] (ל=אֶת־הַ֨מִּשְׁכָּ֔ן): מקום המתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=וְכׇל־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[שמות לו/טעמים#לו כב|שמות לו,כב]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז ט|שמות לז,ט]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז טז|שמות לז,טז]] (ל=וְאֶת־הַקְּשָׂוֺ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לט/טעמים#לט י|שמות לט,י]] (ל=וַיְמַלְאוּ־ב֔וֹ): אין מתיגה

===ספר ויקרא===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ויקרא ד/טעמים#ד לה|ויקרא ד,לה]] (ל!=וְאֶת־כׇּל־חֶלְבָּ֣ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ה/טעמים#ה ז|ויקרא ה,ז]] (ל!=תַגִּ֣יע): חסר פתח גנוב באות עי&quot;ן
#[[ויקרא ה/טעמים#ה יב|ויקרא ה,יב]] (ל!=אֶת־אַזְכָּרָתָה֙): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ג|ויקרא ו,ג]] (ל!=אֶת־הַדֶּ֗שׁן): חסר סגול באות שי&quot;ן
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ו|ויקרא ו,ו]] (ל!=תִכְבֶֽה): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ז/טעמים#ז יב|ויקרא ז,יב]] (ל!=בַשָּֽׁמֶן): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ח/טעמים#ח טז|ויקרא ח,טז]] (ל!=&lt;וְאֶֽת חֶלְבְּהֶ֑ן&gt;): חסר מקף
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כד|ויקרא ח,כד]] (ל!=וַיִתֵּ֨ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כח|ויקרא ח,כח]] (ל!=וַיִקַּ֨ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כט|ויקרא ח,כט]] (ל!=וַיִקַּ֤ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י א|ויקרא י,א]] (ל!=וַיִתְּנ֤וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י ד|ויקרא י,ד]] (ל=קִ֠רְב֞וּ): תלישא וגרשיים כשיטת רוב כתבי־היד, כל טעם באות הראויה לו.{{הערה|במהדורתנו &quot;קִ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}רְב{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}וּ&quot;, לפי שיטת הכתר באות הראשונה (גרשיים ואחר כך תלישא גדולה), ובתוספת טעם כפול בהברה המוטעמת.}}
#[[ויקרא יג/טעמים#יג ג|ויקרא יג,ג]] (ל!=הַנֶּ֙גֶע֙): סגול באות גימ&quot;ל
#[[ויקרא יג/טעמים#יג כו|ויקרא יג,כו]] (ל!=אֵֽין־בַּבֶּהֶ֙רֶת֙): סגול באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יג/טעמים#יג נ|ויקרא יג,נ]] (ל!=אֶת־הַנָ֑גַע): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כא|ויקרא יד,כא]] (ל!=בָּ֥לוּל): טעם המרכא באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כה|ויקרא יד,כה]] (ל!=אֹֽזֶן־הַמִטַּהֵ֖ר): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[ויקרא יד/טעמים#יד נג|ויקרא יד,נג]] (ל!=אֶת־הַצִפֹּ֧ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[ויקרא טו/טעמים#טו ח|ויקרא טו,ח]] (ל!=וְכִֽי־יָרֹ֛ק): בנקודת תביר (במקום מרכא)
#[[ויקרא טז/טעמים#טז כא|ויקרא טז,כא]] (ל=עַ֨ל): קדמא במקום מונח
#[[ויקרא כד/טעמים#כד י|ויקרא כד,י]] (ל!=הַיִּשְׁרְאֵלִ֔ית): בנקודת שי”ן ימנית
#[[ויקרא כה/טעמים#כה כ|ויקרא כה,כ]] (ל?!=מַה־נֹּאכַ֤֖ל): מהפך וטפחא ביחד באות כ&quot;ף?
#[[ויקרא כה/טעמים#כה מו|ויקרא כה,מו]] (ל!=וְהִתְנַחֲלְתֶּ֨ם): חטף פתח באות חי&quot;ת
#[[ויקרא כו/טעמים#כו כח|ויקרא כו,כח]] (ל!=עַל־חַטֹּאתֵיכֶם): חסר סילוק
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): חטף קמץ באות ה&quot;א הראשונה, ואין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]] (ל=הָשַׁמָּ֖ה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|ויקרא כו,מג]] (ל=בָּהְּשַׁמָּה֙): מפיק באות ה&quot;א הראשונה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז לג|ויקרא כז,לג]] (ל=יִֽהְיֶה־קֹ֖דֶשׁ): חסר דגש באות קו&quot;ף לעומת הפסוק הקודם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): קמץ קטן במהדורתנו (וראו גם לעיל א. 26, 27, 28 ונוסח הכתר ב[[דברי הימים ב לו/טעמים#לו כא|דה&quot;ב לו,כא]])

ג. מתיגת הזקף:
#[[ויקרא ז/טעמים#ז כה|ויקרא ז,כה]] (ל=מִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כ|ויקרא ח,כ]] (ל=וְאֶת־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא ט/טעמים#ט יט|ויקרא ט,יט]] (ל=וּמִן־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא יד|ויקרא יא,יד]] (ל=וְאֶת־הַ֨דָּאָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא לג|ויקרא יא,לג]] (ל=וְכָל־כְּלִי־חֶ֔רֶשׂ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו יב|ויקרא טו,יב]] (ל=וְכָל־כְּלִי־עֵ֔ץ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו כב|ויקרא טו,כב]] (ל=וְכָל־הַנֹּגֵ֔עַ): אין מתיגה
#[[ויקרא כ/טעמים#כ יז|ויקרא כ,יז]] (ל=וְנִכְרְת֔וּ): אין מתיגה
#[[ויקרא כא/טעמים#כא ח|ויקרא כא,ח]] (ל=וְקִדַּשְׁתּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[ויקרא כב/טעמים#כב יב|ויקרא כב,יב]] (ל=וּבַת־כֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[ויקרא כה/טעמים#כה יב|ויקרא כה,יב]] (ל=מִן־הַ֨שָּׂדֶ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז ט|ויקרא כז,ט]] (ל=וְאִם־בְּהֵמָ֔ה): אין מתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז כה|ויקרא כז,כה]] (ל=וְכָל־עֶרְכְּךָ֔): אין מתיגה

===ספר במדבר===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[במדבר ב/טעמים#ב יד|במדבר ב,יד]] (ל!=וְמַטֵּ֖ה): שווא באות וי&quot;ו
#[[במדבר ב/טעמים#ב טו|במדבר ב,טו]] (ל!=חֲמִשָׁ֤ה): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[במדבר ג/טעמים#ג ל|במדבר ג,ל]] (ל!=אֶלִיצָפָ֖ן): נקודות החטף חסרות באות אל&quot;ף
#[[במדבר ד/טעמים#ד מט|במדבר ד,מט]] (ל!=בְּיַד מֹשֶׁ֔ה): חסר מקף
#[[במדבר ז/טעמים#ז יח|במדבר ז,יח]]: מכאן ואילך אין ניקוד ברוב התיבות בכתי&quot;ל (וכך הוא בעוד כתבי־יד ובחלק מהדפוסים), עד סוף היום השנים עשר ([[במדבר ז/טעמים#ז פג|פסוק פ&quot;ג]]); הטעמים והגעיות מסומנים.
#[[במדבר ז/טעמים#ז ס|במדבר ז,ס]] (ל!=בִנְיָמ֑͏ִן): האתנח מימין החיריק באות מ&quot;ם
#[[במדבר ז/טעמים#ז עב|במדבר ז,עב]] (ל!=בָּן־עׇכְרָֽן): קמץ באות בי&quot;ת
#[[במדבר ח/טעמים#ח יח|במדבר ח,יח]] (ל=וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם): פשטא וזקף קטן במקום טפחא ואתנח
#[[במדבר ט/טעמים#ט ג|במדבר ט,ג]] (ל!=הָֽעֲרְבַּ֛יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[במדבר י/טעמים#י ט|במדבר י,ט]] (ל!=וֲנִזְכַּרְתֶּ֗ם): חטף פתח באות וי&quot;ו
#[[במדבר י/טעמים#י טו|במדבר י,טו]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר יא/טעמים#יא כו|במדבר יא,כו]] (ל!=וַיִשָּׁאֲר֣וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר יב/טעמים#יב ט|במדבר יב,ט]] (ל!=וַיִּֽחַרְאַ֧ף): שתי התיבות חוברו ללא רווח ביניהן (במקום מקף), ואף נכתב שווא באות רי&quot;ש!
#[[במדבר טו/טעמים#טו לח|במדבר טו,לח]] (ל?=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר טז/טעמים#טז כא|במדבר טז,כא]] (ל!=וַאַכַלֶּ֥ה): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[במדבר טז/טעמים#טז כז|במדבר טז,כז]] (ל!=מִשְׁכַּן־קֹ֛רֶח): סגול באות קו&quot;ף
#[[במדבר יז/טעמים#יז יב|במדבר יז,יב]] (ל!=אֶל־תּ֣וֹך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[במדבר יז/טעמים#יז כז|במדבר יז,כז]] (ל?!=אָבָֽדְנּוּ): נקודת דגש באות נו&quot;ן?
#[[במדבר יט/טעמים#יט כא|במדבר יט,כא]] (ל?!=לָּהֶ֖ם): למ&quot;ד דגושה?
#[[במדבר כא/טעמים#כא א|במדבר כא,א]] (ל?=הָאֳתָרִ֑ים): קמץ חטוף באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב ט|במדבר כב,ט]] (ל?!=הָאֶ֖לֶּה): סגול באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב כג|במדבר כב,כג]] (ל!=מִן־הַדֶ֔רֶךְ): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[במדבר כד/טעמים#כד יג|במדבר כד,יג]] (ל!=מִלִבִּ֑י): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[במדבר כה/טעמים#כה ב|במדבר כה,ב]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]] (ל=הָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[במדבר כו/טעמים#כו ס|במדבר כו,ס]] (ל!=וַיִוָּלֵ֣ד): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר כז/טעמים#כז ט|במדבר כז,ט]] (ל!=לְאֶחָיו): חסר סילוק
#[[במדבר לא/טעמים#לא לב|במדבר לא,לב]] (ל?=וַחֲמֵֽשֶׁת־אֲלָפִֽים או וַחֲמֵ֥שֶׁת־אֲלָפִֽים): &quot;וחמשת&quot; מוקפת ובגעיה, או מקף בתיבת משרת (במקום &quot;וַחֲמֵ֥שֶׁת אֲלָפִֽים&quot;)?
#[[במדבר לב/טעמים#לב כ|במדבר לב,כ]] (ל?=אִם־תֵּחָֽלְצ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר לג/טעמים#לג יד|במדבר לג יד]] (ל?!=וַיַֽחֲנוּ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד, וספק געיה ימנית באותה אות יו&quot;ד (במקום באות וי&quot;ו)
#[[במדבר לד/טעמים#לד כו|במדבר לד,כו]] (ל=בְנֵֽי־יִשָׂשכָ֖ר): אין דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר לד/טעמים#לד כח|במדבר לד,כח]] (ל?=פְּדַהְּאֵ֖ל): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[במדבר לה/טעמים#לה כ|במדבר לה,כ]] (ל!=יֶהְדָּפֶ֑נּוּ): חסרות נקודות החטף קמץ באות דל&quot;ת
#[[במדבר לו/טעמים#לו א|במדבר לו,א]] (ל?=וַֽיִקְרְב֞וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד?

ב. מתיגת הזקף: 
#[[במדבר ג/טעמים#ג לו|במדבר ג,לו]] (ל=וְכָל־כֵּלָ֔יו): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד כז|במדבר ד,כז]] (ל=לְכָל־מַשָּׂאָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד לב|במדבר ד,לב]] (ל=לְכָל־כְּלֵיהֶ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ו/טעמים#ו י|במדבר ו,י]] (ל=אֶל־הַכֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[במדבר ח/טעמים#ח ח|במדבר ח,ח]] (ל=וּמִנְחָת֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יד|במדבר י,יד]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יח|במדבר י,יח]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כב|במדבר י,כב]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כה|במדבר י,כה]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כו|במדבר י,כו]] (ל=וְעַל־צְבָ֔א): אין מתיגה
#[[במדבר יח/טעמים#יח כט|במדבר יח,כט]] (ל=מִכָּל־חֶלְבּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר כח/טעמים#כח כח|במדבר כח,כח]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ג|במדבר כט,ג]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ט|במדבר כט,ט]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט יד|במדבר כט,יד]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר לא/טעמים#לא לה|במדבר לא,לה]] (ל=מִן־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[במדבר לב/טעמים#לב לג|במדבר לב,לג]] (ל=וְאֶת־מַמְלֶ֔כֶת): אין מתיגה
#[[במדבר לה/טעמים#לה ל|במדבר לה,ל]] (ל=כָּל־מַ֨כֵּה־נֶ֔פֶשׁ): מקום המתיגה

===ספר דברים===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דברים א/טעמים#א לא|דברים א,לא]] (ל?!=יִשָׂא־אִ֖ישׁ): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה?
#[[דברים א/טעמים#א לח|דברים א,לח]] (ל=בִּן נוּן֙): חסר מקף
#[[דברים א/טעמים#א לט|דברים א,לט]] (ל?!=יִירָשֽׁוּהָּ): נקודת מפיק מיותרת באות ה&quot;א?
#[[דברים ב/טעמים#ב ט|דברים ב,ט]] (ל!=אֶל־תָּ֙צַר֙): &quot;אל&quot; בסגול
#[[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֖י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג טז|דברים ג,טז]] (ל=וְלָרֻאוּבֵנִ֨י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג כב|דברים ג,כב]] (ל?!=תְִּירָא֑וּם): חטף-חיריק באות תי&quot;ו?
#[[דברים ג/טעמים#ג כד|דברים ג,כד]] (ל=יְהֹוִ֗ה): נקודת חולם בשם הוי&quot;ה בתוך כתב־היד?
#[[דברים ד/טעמים#ד ז|דברים ד,ז]] (ל?!=בְּכָּל־קׇרְאֵ֖נוּ): דגש מיותר באות כ&quot;ף?
#[[דברים ד/טעמים#ד כא|דברים ד,כא]] (ל!=הִתְאַנֶּף־בִּ֖י): סגול באות נו&quot;ן
#[[דברים ד/טעמים#ד לה|דברים ד,לה]] (ל!=מִלְבַדּֽוֹ): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[דברים ד/טעמים#ד מג|דברים ד,מג]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ד/טעמים#ד מ|דברים ד,מ]] (ל!=עַל־הַ֣אֲדָמָ֔ה): פתח (במקום קמץ) באות ה&quot;א הראשונה
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&gt;): חסרים המרכא ב&quot;אנכי&quot; והאתנח ב&quot;אלהיך&quot; לטעם העליון
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;לֹ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה ז|דברים ה,ז]] (ל!=לֹֽ֣א־תַעֲשֶֽׂה־לְךָ֥֣): חסר קדמא באות שי&quot;ן לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יא|דברים ה,יא]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֨ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=שֵׁ֣֤שֶׁת): מונח לטעם העליון לפני מהפך לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=יָמִ֣ים): חסר פשטא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יג|דברים ה,יג]] ל!=(לַיהֹוָ֣֥ה): מונח לטעם העליון לפני מרכא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יד|דברים ה,יד]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל=תִּֿרְצָֽח): חסר טפחא לטעם התחתון{{הערה|ברויאר הציע שהקו המאונך תחת האות צד&quot;י משמש בכתי&quot;ל כטפחא וסילוק כאחד.}}
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל!=תִּֿנְאָֽ֑ף): סילוק לטעם העליון לפני אתנח לטעם התחתון
#[[דברים ו/טעמים#ו ג|דברים ו,ג]] (ל!=אֲבֹ֙תֶיךָ֙): הפשטא מלעיל נכתבה באות בי&quot;ת (במקום באות תי&quot;ו)
#[[דברים ז/טעמים#ז ח|דברים ז,ח]] (ל!=וּמִשָּׁמְר֤וּ): נקודת שורוק באות וי&quot;ו האחרונה (במקום חולם)
#[[דברים ח/טעמים#ח ג|דברים ח,ג]] (ל!=אֶת הַמָּן֙): חסר מקף
#[[דברים ט/טעמים#ט ג|דברים ט,ג]] (ל!=וְהַֽאַבַדְתָּם֙): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[דברים י/טעמים#י א|דברים י,א]] (ל!=שְׁנֵֽי־לֻוחֹ֤ת): בנקודות שורוק למרות הכתיב המלא וי”ו
#[[דברים י/טעמים#י ו|דברים י,ו]] (ל=נָֽסְע֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים י/טעמים#י טו|דברים י,טו]] (ל!=הַזֶּה): חסר סילוק
#[[דברים י/טעמים#י כב|דברים י,כב]] (ל!=מִצְרָ֑יְמָהּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[דברים יב/טעמים#יב ב|דברים יב,ב]] (ל!=רַעֲנָן): חסר סילוק
#[[דברים יב/טעמים#יב ג|דברים יב,ג]] (ל!=אֶת־מִזְבּחֹתָ֗ם): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[דברים יב/טעמים#יב ה|דברים יב,ה]] (ל=שָֽׁמָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים יב/טעמים#יב ל|דברים יב,ל]] (ל?=לֵאמֹ֗ר* או לֵאמֹ֨ר): טעם רביע או טעם קדמא?{{הערה|נראה שנקודת החולם התחברה לאות מ&quot;ם ולכן נראית כמו קדמא.}}
#[[דברים יב/טעמים#יב לא|דברים יב,לא]] (ל?!=כָּל־תּוֹעֲבַ֨ת): כ&quot;ף דגושה?
#[[דברים יג/טעמים#יג י|דברים יג,י]] (ל?=יָֽדְךָ֛): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים יג/טעמים#יג טו|דברים יג,טו]] (ל!=וְדָרַשְׁתָּ֧ וְחָקַרְתָּ֧): &quot;וְחָקַרְתָּ֧&quot; בטעם דרגה (במקום תביר)!
#[[דברים יג/טעמים#יג טז|דברים יג,טז]] (ל?=אֶת־יֹֽשְׁבֵ֛י): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים טו/טעמים#טו ט|דברים טו,ט]] (ל!=עִם לְבָבְךָ֨): חסר מקף
#[[דברים טז/טעמים#טז ג|דברים טז,ג]] (ל?=תִּזְכֹּר֔): בטעם זקף קטן (במקום רביע)?
#[[דברים יז/טעמים#יז ז|דברים יז,ז]] (ל!=מִּקִּרְבֶּֽךָ): מ&quot;ם דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח ד|דברים יח,ד]] (ל=תִּתֶּן־לּֽוֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח יד|דברים יח,יד]] (ל?!=נָ֛תַן): בנקודת תביר (במקום מרכא)?
#[[דברים כ/טעמים#כ יב|דברים כ,יב]] (ל?!=עָלֶֽיהָּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א?
#[[דברים כא/טעמים#כא יא|דברים כא,יא]] (ל!=וְרָאִיתָ֙): חסר פשטא מלעיל
#[[דברים כא/טעמים#כא יג|דברים כא,יג]] (ל=וְהֵסִ֩ירָה֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[דברים כא/טעמים#כא יח|דברים כא,יח]] (ל!=וְיסְּר֣וּ): חסר חיריק באות יו&quot;ד
#[[דברים כב/טעמים#כב יח|דברים כב,יח]] (ל=וְלָֽקְח֛וּ): געיה ובתיר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים כב/טעמים#כב יט|דברים כב,יט]] (ל!=לְשַּׁלְּחָ֖הּ): שי&quot;ן דגושה
#[[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]] (ל!=שַׁלְּחָ֖הֿ): סימן רפה באות ה&quot;א (במקום מפיק)
#[[דברים כג/טעמים#כג יב|דברים כג,יב]] (ל!=הַֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[דברים כג/טעמים#כג יג|דברים כג,יג]] (ל=שָׁ֖מָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים כג/טעמים#כג יח|דברים כג,יח]] (ל!=יִשְׂרָאֵל): חסר סילוק
#[[דברים כד/טעמים#כד י|דברים כד,י]] (ל!=בְרֵֽעֲךָ): חסר טעם הטפחא
#[[דברים כד/טעמים#כד טז|דברים כד,טז]] (ל!=אִ֥יש): חסרה נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[דברים כה/טעמים#כה יח|דברים כה,יח]] (ל!=אַֽחַרֶ֔יךָ): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[דברים כה/טעמים#כה יא|דברים כה,יא]] (ל?!=וִקָֽרְבָה֙): חסרה נקודה שנייה לשווא באות וי&quot;ו?
#[[דברים כז/טעמים#כז יד|דברים כז,יד]] (ל?=וְאָֽמְר֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים כח/טעמים#כח א|דברים כח,א]] (ל?!=תִּשְׁמַּע֙): מ&quot;ם דגושה?
#[[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל!=בְהַמְתְּךָ֖): פתח באות ה&quot;א
#[[דברים כט/טעמים#כט כה|דברים כט,כה]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית

ב. מתיגת הזקף
#[[דברים י/טעמים#י ב|דברים י,ב]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יב/טעמים#יב א|דברים יב,א]] (ל=כָּל־הַיָּמִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יג/טעמים#יג יב|דברים יג,יב]] (ל=וְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ח|דברים יז,ח]] (ל=אֶל־הַמָּק֔וֹם): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ט|דברים יז,ט]] (ל=וְאֶל־הַשֹּׁפֵ֔ט): אין מתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[דברים כב/טעמים#כב טז|דברים כב,טז]] (ל-כתיב!=הַֽנַּעַרָ֖): חסרות נקודות החטף באות עי&quot;ן
#[[דברים כח/טעמים#כח כז|דברים כח,כז]] (א-כתיב!=וּבַעְפֹלִ֔ים): אין דגש באות עי&quot;ן, כך שחסר דגש באות טי&quot;ת בקרי &quot;וּבַטְחֹרִ֔ים&quot;
#[[דברים כח/טעמים#כח ל|דברים כח,ל]] (א-כתיב!=יִשְׁגָלֶ֔נָּה): אין דגש באות גימ&quot;ל, כך שחסר דגש באות כ&quot;ף בקרי &quot;יִשְׁכָבֶ֔נָּה&quot;
#[[דברים כט/טעמים#כט כב|דברים כט,כב]] (א=וּצְבֹיִי֔ם): מקום החיריק לעומת הטעם (אין הערת כתיב)

==מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות==

להלן רשימה של '''חטפים באותיות לא גרוניות בתורה''' בכתי&quot;ל או בכתר ארם צובה. חטפים אלה באים להורות על '''הנעת השווא''', ובמקומם הוספנו במהדורתנו סימן מיוחד מעל האות השווּאה (להסבר מפורט ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו). לרשימה של החטפים בספרי הנביאים וכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.

{{מ:טעמי המקרא|12}}
{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבראשית}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (33 פריטים): [[בראשית א/טעמים#א יח|א,יח]] (א[ס],ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל); [[בראשית ב/טעמים#ב יב|א,יב]] (א[ס],ל=וּֽזֲהַ֛ב); [[בראשית ב/טעמים#ב כג|א,כג]] (ל=לֻֽקֳחָה־זֹּֽאת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (א[ס],ל=תֹּֽאכֲלֶ֔נָּה); [[בראשית י/טעמים#י ג|י,ג]] (ל=אַשְׁכֲּנַ֥ז); [[בראשית יב/טעמים#יב ג|יב,ג]] (ל=וַאֲבָֽרֲכָה֙); [[בראשית יח/טעמים#יח כא|יח,כא]] (א[ס],ל=אֵֽרֲדָה־נָּ֣א); [[בראשית כב/טעמים#כב יח|כב,יח]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כד/טעמים#כד ס|כד,ס]] (ל=וַיְבָרֲכ֤וּ); [[בראשית כה/טעמים#כה כב|כה,כב]] (ל=וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו ד|כו,ד]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז יט|כז,יט]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כז/טעמים#כז כט|כז,כט]] (ל=וּֽמְבָרֲכֶ֖יךָ); [[בראשית כז/טעמים#כז לא|כז,לא]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז לג|כז,לג]] (ל=וָאֲבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז לד|כז,לד]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (א[ס]=הַֽבֲרָכָ֨ה); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז מא|כז,מא]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח ו|כח,ו]] (א[ס],ל=בְּבָרֲכ֣וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח יד|כח,יד]] (ל=וְנִבְרֲכ֥וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ג|כט,ג]] (א[ס],ל=וְגָלֲל֤וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ח|כט,ח]] (ל=וְגָֽלֲלוּ֙); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (ל=בָּרֳהָטִ֖ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (א[ס],ל=בְּשִֽׁקֲת֣וֹת); [[בראשית ל/טעמים#ל מא|ל,מא]] (ל=בָּרֳהָטִ֑ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית לח/טעמים#לח יב|לח,יב]] (ל=עַל־גֹּֽזֲזֵ֤י); [[בראשית מח/טעמים#מח ט|מח,ט]] (ל=וַאֲבָרֲכֵֽם); [[בראשית מח/טעמים#מח כ|מח,כ]] (ל=וַיְבָ֨רֲכֵ֜ם); [[בראשית מט/טעמים#מט כג|מט,כג]] (ל=וַֽיְמָרֲרֻ֖הוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשמות}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (16 פריטים): [[שמות ג/טעמים#ג יח|ג,יח]] (ל=נֵֽלֲכָה־נָּ֞א); [[שמות ד/טעמים#ד יח|ד,יח]] (ל=אֵ֣לֲכָה); [[שמות ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=נֵ֣לֲכָה); [[שמות ז/טעמים#ז כז|ז,כז]] (א[ס]=בַּֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ז/טעמים#ז כט|ז,כט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ח/טעמים#ח א|ח,א]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ד|ח,ד]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ה|ח,ה]] (א[ס],ל=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֗ים); [[שמות ח/טעמים#ח ח|ח,ח]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ט|ח,ט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (א[ס]=הָֽרֲוָחָ֔ה); [[שמות טו/טעמים#טו י|טו,י]] (ל=צָֽלֲלוּ֙); [[שמות כג/טעמים#כג כט|כג,כט]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֛נּוּ); [[שמות כג/טעמים#כג ל|כג,ל]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֖נּוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בויקרא}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (4 פריטים): [[ויקרא ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל=יֹֽאכֲלֶ֔נָּה); [[ויקרא ו/טעמים#ו יט|ו,יט]] (ל=יֹאכֲלֶ֑נָּה); [[ויקרא ט/טעמים#ט כג|ט,כג]] (ל=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[ויקרא י/טעמים#י י|י,י]] (ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבמדבר}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (18 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (א[ס]=הַקֳּהָתִֽי [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א[ס]=אֶת־הַקֳּעָרֹ֤ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ה/טעמים#ה יח|ה,יח]] (ל=הַמְאָֽרֲרִֽים); [[במדבר ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַמְאָֽרֲרִ֑ים [1]); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים [2]); [[במדבר ה/טעמים#ה כז|ה,כז]] (ל=הַמְאָֽרֲרִים֙); [[במדבר ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (ל=תְבָרֲכ֖וּ); [[במדבר ו/טעמים#ו כז|ו,כז]] (ל=אֲבָרֲכֵֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לב|טז,לב]] (ל=כׇּל־הָרֲכֽוּשׁ); [[במדבר יח/טעמים#יח י|יח,י]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[במדבר יח/טעמים#יח יג|יח,יג]] (ל=יֹאכֲלֶֽנּוּ); [[במדבר כג/טעמים#כג יח|כג,יח]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[במדבר כג/טעמים#כג כה|כג,כה]] (ל=תְבָרֲכֶֽנּוּ); [[במדבר כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (ל=מְבָרֲכֶ֣יךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה יח|כה,יח]] (א[ס]=כִּ֣י צֹרֲרִ֥ים); [[במדבר לב/טעמים#לב לה|לב,לה]] (ל=וְיָגְבֳּהָֽה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר לג/טעמים#לג נה|לג,נה]] (ל=וְצָרֲר֣וּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדברים}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (9 פריטים): [[דברים ה/טעמים#ה כג|ה,כג]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[דברים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=הֹלִֽיכֲךָ֜); [[דברים ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (ל=הַמּוֹלִ֨יכֲךָ֜); [[דברים טו/טעמים#טו כ|טו,כ]] (ל=תֹאכֲלֶ֙נּוּ֙); [[דברים טו/טעמים#טו כב|טו,כב]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[דברים כד/טעמים#כד יג|כד,יג]] (ל=וּבֵֽרֲכֶ֑ךָּ); [[דברים כח/טעמים#כח לט|כח,לט]] (א=תֹאכֲלֶ֖נּוּ); [[דברים כט/טעמים#כט ז|כט,ז]] (א=הַֽמֲנַשִּֽׁי); [[דברים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=יְסֹבֲבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנֲנֵ֔הוּ); [[דברים לב/טעמים#לב יח|לב,יח]] (א=מְחֹלֲלֶֽךָ); [[דברים לב/טעמים#לב לו|לב,לו]] (א=כִּֽי־אָ֣זֲלַת).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)==

===הגדרות יסוד ושיטת ברויאר===

הַגַּעְיָה (שנקרא גם &quot;מאריך&quot; או &quot;מעמיד&quot; או &quot;מתג&quot;), קו מאונך קטן מתחת לאות, הנכתב בדרך כלל בשמאלו של הניקוד – הוא הסימן היחיד שאי-אפשר לשחזר אותו בוודאות כמעט-מוחלטת בכל מקום בחלקים החסרים בכתר ארם צובה. קושי זה שייך בעיקר בגעיה הקלה,{{הערה|המצב שונה בסוגים אחרים של געיות, כגון הגעיות הכבדות בהברות סגורות, שבשבילן יש כללי מסורה מובהקים וסימונן בכתבי־היד הטברנים כמעט זהה. לגבי סימון הגעיות בכתי&quot;ל סיכם ייבין: &quot;בגעיות דומה הוא ל'''א''' בכעט בשלמות בכל סוגי הגעיה הכבדה וגעית־שוא, ועל פי רוב גם בגעיה לתיקון הקריאה, אך מרבה הוא מ'''א''' בסימון הגעיות הקלות לסוגיהן&quot; (נו.3, עמ' 358).}} שלפי הכללים מנוקדת בתנועה פתוחה גדולה או קטנה שאינה סמוכה לטעם.{{הערה|ראו ייבין, טו.1 עמ' 138; כהן, פרקי מבוא מלכים, הערה 7.}}

על פי שיטת הרב ברויאר, הגעיה באה &quot;לציין נחץ משני הנוסף על ההטעמה העיקרית. נחץ הוא הטעמה שאיננה מבוצעת על ידי נגינה, להבדיל מן ההטעמה המסומנת בטעמים, המבוצעת על ידי נגינה... בעל הקריאה צריך להטעים את ההברה הזו בהטעמה משנית, וההטעמה העיקרית במילה היא בהברה המוטעמת.&quot;{{הערה|מתוך &quot;הנחיות לקורא&quot; בראש תיקון קוראים חורב בשיטת ברויאר, עמ' יז; הדברים מבוססים על מה שכתב ברויאר ב'''טעמי המקרא''', עמ' 173.}} ואולם ישראל ייבין הציע תיאור רחב ועשיר יותר לתפקידן של כלל הגעיות, והדגיש את מקומן במערכת הנגינה של הטעמים:

:בדרך כלל מציאותה של געיה מן הגעיות בתיבה קשורה בשני סוגי גורמים: א. התנאים '''המוסיקליים''' של התיבה, היינו: באיזה טעם התיבה מוטעמת, מן המשרתים או מן המפסיקים, מה הם הטעמים שלפניה ושלאחריה; ב. התנאים '''הפונטיים''' של התיבה, היינו: אם יש בה עיצורים חלשים מאיזו בחינה שהיא, כגון עיצורים גרוניים, עיצורים דומים, וכיוצא באלו, וכן אם יש תנאים פוניטיים כאלה, בגללם יש לחשוש שעיצור כלשהוא עלול לא ליהגות כראוי. פעולתם של שני גורמים אלה מותנים במבנה התיבה להברותיה, אם הן פתוחות או סגורות, ומה מרחקן מן ההברה המוטעמת.

:לפי זה נוכל לקבוע: אם תיבה באה בתנאים מוסיקליים מסוימים והיא בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''מוסיקלי''', וכך הן רוב הגעיות.

:ואם תיבה יש בה עיצורים מסויימים ויש חשש שלא ייהגו כראוי, והתיבה בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''פוניטי''', והן מיעוט הגעיות.

:יש כמה סוגים, שבהם אין לנו ודאוּת בטיב הגעיה אם פוניטית היא אם מוסיקלית... אמנם, ידיעתה או אי־ידיעתה של מהות הגעיה פירושה אך ורק ידיעה או אי־ידיעה של סיבת הגעיה, אם הוטעמה געיה זו מסיבה מוסיקלית או פוניטית. אין פירושה, כמובן, ידיעה של מהות הגעיה גופה; שכן אין לנו כל יסוד להניח שגעיה מוסיקלית וגעיה פוניטית שונות זו מזו במהותן או בדרך השמעתן. ההבחנה בין הגעיות משמעותה אך ורק בהחנה במקורן ובסיבתן.{{הערה|ייבין, יא.5, עמ' 92-93.}}

הרב ברויאר לא מצא צורך לשחזר את הגעיות הקלות בכתר, כי אין לדעתו שיטה אחת מובהקת לסימון געיות קלות שאותה חייבים לבצע במלואה ע&quot;פ המסורה: אין חובה לסמן געיה קלה בכל תיבה שראויה לכך, וגם אם נטייתו של הסופר היא לסמן אותן בתיבות בעלות מבנה מסויים – תמיד יהיו גם חריגים, בגלל שלא מדובר על חובה אלא על נטייה. ואלה דבריו בהרחבה מתוך מאמר שנכתב בעקבות הוצאתו של הכרך הראשון למקראות גדולות הכתר:

:לאמיתו של דבר, אין כל מחלוקת בין המהדירים של שתי המהדורות האלה, אלא מר אמר חדא ומר אחר חדא ולא פליגי. פרופ' כהן ביקש למסור לציבור את נוסח המקרא על פי הכתר, ואין איש יכול לשלול את הערך למסור ואת החשיבות של מפעל כגון זה, ואילו אני בקישתי למסור לציבור את נוסח המקרא, כפי שהוא ראוי להיות נכתב ונקרא – הלכה למעשה; וגם זו היא משימה שאי אפשר לשלול את חשיבותה. אולם הבדל זה שבין מגמות שתי המהדורות גורר אחריו הבדל של מהות. פרופ' כהן העתיק את נוסח בן-אשר, משום שבן-אשר היה גדול המסרנים והנקדנים והמגיהים, שלא קם כמוהו לפניו ולאחריו. משום כך היה רשאי להעתיק את נוסח הכתר כמות שהוא. ואילו אני העתקתי את נוסח בן-אשר, משום שרק הנוסח הזה ראוי להיות נכתב ונקרא הלכה למעשה; שהרי כל ישראל כבר קיבלו על עצמם את נוסח הנמקרא על פי שיטת בן-אשר. משום כך יכולתי להעתיק את נוסח הכתר רק בתחום הכתיב וכן גם ברוב העניינים הנוגעים לניקוד ולטעמים. כנגד זה לא יכולתי להעתיק מן הכתר את נוסח הגעיות הקלות וגעיות 'היה', 'חיה'. שכן בתחום זה לא היתה לבן אשר שיטה עקיבה וחד משמעית, אלא 'נטיות' בלבד... אכן יש בכתר רבבות תיבות, שנוסח הגעיות הקלות שבהן איננו מביע את דעתו המחייבת של בן אשר; ובן אשר עצמו היה מודה, שמי שסוטה ממנהגו באותן תיבות אינו משתבש, ולא עוד, אלא הוא עצמו היה משנה ממנהגו בתיבות אלה, אילו ניקד טופס נוסף של המקרא. משום כך &quot;שיטה&quot; זו של בן-אשר – שלאמיתו של דבר איננה בגדר שיטה כלל – איננה כדאי לדחות מפניה את השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר. לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר; שכן ישראל קיבלו על עצמם את שיטת בן-אשר במקום שההן שלו הן, והלאו שלו לאו – ולא במקום שהן ולאו רפיא בידיה, ושניהם כאחד טובים.

:וראוי לציין כאן עוד: הכתר לא הגיע לידינו בשלמות, אלא חסרים בו ספרים אחדים, ביניהם כמעט כל התורה. בספרים אלה אין המהדיר יכול להעתיק את נוסח בן-אשר מן הכתר, אלא הוא חייב לשחזר את הנוסח הזה, כפי שהוא עולה מאליו מתוך המסורה ומתוך כתבי היד הקרובים לכתר. אולם דבר זה הוא אפשרי רק באותם התחומים, שבהם היתה לבן-אשר דעה ברורה ומחייבת – לכאן או לכאן. כנגד זה אי אפשר לשחזר את נוסח בן-אשר בתחום הגעיות הקלות; שהרי בן-אשר בעצמו לא היה מסוגל לשחזר את הנוסח שלו בתחום זה – אילו אבד מידיו הכתר, כדרך שהוא אבד מידינו. משום כך זו תהיה דרכו של המהדיר שלנו בספרים, שהכתר לא נשתמר בה: הוא יעתיק את נוסח הגעיות הקלות מתוך כתב-יד לנינגרד, אך יבצע בו שינויים אחדים כדי להתאימו במידת האפשר לשיטת בן-אשר. אולם נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר. ודבר זה לא ישתנה בהרבה גם אחרי שייעשו בו השינויים המוצעים. ואילו קבלתי גם אני את הנוסח הזה, הייתי מורה בזה לכל 'בעלי הקריאה' בבתי כנסיות ובבתי מדרשות: עליהם לקרוא בציבור את נוסח הגעיות הקלות, כפי שעלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד – שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות... ורק הנוסח הזה, שלאמיתו של דבר איננו אלא נוסח כלאיים של סופר קדמון וחוקר בן זמננו – רק הוא הנוסח הנכון, המתאים למסורה. וכדאי הוא הנוסח הזה לדחות מפניו את הנוסח הברור והיציב, שכל ישראל כבר קבלו על עצמם זה דורות רבים. אני לא הייתי מסוגל להורות כך לציבור, וספק בעיניי אם פרופ' כהן עצמו היה מסוגל לכך.{{הערה|מרדכי ברויאר, &quot;מהדורה חדשה של מקראות גדולות&quot;, '''עמודים''' מא,ב (תשנ&quot;ג), עמ' 72-77. המובאה כאן מתוך עמ' 74-75, בדיוק באותו היקף שכבר צוטט ע&quot;י מנחם כהן בראש פרקי המבוא למלכים (עמ' *1-*2). לאחר הציטוט העיר כהן: &quot;עד כאן לשונו של הרב ברויאר, והיא אמנם משקפת בצורה תמציתית את עיקרי תפישתו בנושא שלפנינו, כפי שהביעה במקומות שונים.&quot;}}

לכן העתיק הרב ברויאר את הגעיות בכתר כפי שהן (ובמקומות שהכתר חסר העתיק מכתי&quot;ל), ואחר כך הוסיף עליהן געיות קלות נוספות בעקביוּת בכל תיבה שראויה לכך (וכמו שמקובל בדפוסים). את התוספות ציין על ידי קו קצר במיוחד, כדי להבחין בינן לבין הגעיות שמקורן בכתבי־היד עצמם. מטרתה של הוספת הגעיות בכל תיבה הראויה לכך בידי הרב ברויאר הייתה כמובן לעזור לקורא לבצע &quot;נחץ משני&quot; כראוי ובעקביות.

===הביקורת על שיטת ברויאר===

ב&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; מתחו ביקורת מפורטת על שיטתו של הרב ברויאר בעניין הגעיות. בפרקי המבוא שהקדיש לנושא זה בסוף כרך מלכים, ביקש מנחם כהן להוכיח חמש נקודות חשובות המכוונות מול יסודות שיטתו של הרב ברויאר, וכך סיכם אותן:

:א. שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו.
:ב. שלא זו בלבד שאין ריבוי הגעיות דהאידנא הולם את שיטתו של בן-אשר, אלא שהוא זר גם למעגל המסירה של 'נוסח המסורה' בכללותו, כפי שעולה מכתבי היד שנכתבו במעגל זה במשך מאות שנות מסירה בימי הביניים.
:ג. ששיטת ריבוי הגעיות נולדה ונתקיימה במשך מאות שנים במרחב מחיה של נוסחים הרחוקים מ'נוסח המסורה' גם מבחינות אחרות: בנוסח האותיות ובנוסח הניקוד והטעמים.
:ד. שהרכבת שיטת ריבוי הגעיות על 'נוסח המסורה' היא הרכבה מלאכותית, שנעשתה לראשונה בעידן הדפוס ע&quot;י יעקב בן חיים, מהדיר מהדורת היסוד הראשונה של 'מקראות גדולות', מתוך אי-הכרה מספקת של הנושא.
:ה. שבעידן הדפוסים עברה השיטה שינויים בעניינים מהותיים ע&quot;י מהדירים בעלי השפעה בתקופות שונות, ואין כל הצדקה להגדיר את סימון הגעיות שבדפוסים &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה עידן ועידנים&quot; כלשונו של הרב ברויאר.

הניתוח המרשים שעשה כהן אח&quot;כ (על בסיס דגם של ממצאי הגעיות בחלק מספר מלכים בכתר) מאושש את חמשת הטיעונים שלו, ולגבי ההוכחות שלו לנקודות ב'-ד' אין מה להוסיף, כי ברור שמדובר על עובדות היסטוריות. אמנם הנקודות הרלוונטיות ביותר בשביל מהדורת מקרא הן דווקא הראשונה והחמישית. ולמרות שכהן אכן הצליח להוכיח את נקודות א' וה' כפי שהוא ניסחן, אין בניסוחן כדי לעשות צדק מלא בנושא שלנו, וניתן להסתייג בכל אחת מהן במידה ניכרת.

בנקודה הראשונה כתב כהן: &quot;שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו&quot;. לגבי החלק האחרון של המשפט ברור לגמרי שכהן צודק: בן-אשר עצמו לא היה מסמן געיות כמו דפוסי ימינו. ולגבי החלק הראשון של המשפט, הביא כהן ממצאים מרשימים על סימון הגעיות בכתר כדי להוכיח שבן-אשר אכן פעל לפי שיטה.

אמנם לגבי &quot;השיטה&quot; שלפיה פעל בן-אשר לפי כהן, כדי לגלות את נקודת התורפה שבקביעה זו יש להצביע קודם כל על העובדה שביקורתו של כהן התמקדה על שיטת הרב ברויאר באופן ישיר, ואילו רק בהערה אחת הזכיר כהן שגם ישראל ייבין אחז באותה עמדה זו בדיוק: &quot;הרב ברויאר איננו בודד בהנחה זו. למרבה הפליאה נוקט בה גם פרופ' ישראל ייבין (ראה ייבין, כא&quot;צ, ע' 139). ייבין עצמו בדק את כל הממצא ב'כתר' (ראה שם, ע' 140) וספר בכל המקרא רק כ-35 תיבות המסומנות בגעיה קלה בטעמים מחברים, מתוך אלפי תיבות בטעמים כאלה במבנה של געיה קלה. תמוה הדבר, כיצד אפשר ליישב ממצא כזה עם ההנחה בדבר חוסר שיטתיות&quot;.{{הערה|כהן, שם, הערה 8.}}

כל &quot;פליאה&quot; ו&quot;תמיהה&quot; אומרת דרשני, ובמיוחד כשמדובר בספר כמו זה של ייבין, שבו הקדיש שני חלקים מלאים ומפורטים (מתוך חמישה חלקים בספר כולו) הכוללים ניתוח קפדני של אלפי נתונים לגבי תופעת הגעיות בכתר (חלק שני על הגעיה בכ&quot;א הספרים, וחלק רביעי על הגעיה בספרי אמ&quot;ת). ולכן ראוי להביא את דברי ההסבר הכלליים של ייבין לשיטתו, שנכתבו מיד לאחר שהתייחס אל כללי הגעיה הקלה שנוסחו בדורות האחרונים (ובמיוחד ע&quot;י יצחק בער):

:מכל זה מסתבר, שאין להניח קיום שיטה מיוחדת של ב&quot;א בהטעמת הגעיה הקלה. רק זה בלבד נכון: בעוד שבער דורש לסמן את הגעיה הקלה בכל מקום לפי כללים מסוימים, כתבי־היד העתיקים, ו''א'' והקרובים לו בכללם, מסמנים אותה אמנם לפי אותם כללים, אבל לא בכל מקום, אלא לפרקים בלבד, ומידת סימונה שונה בכתבי־היד השונים.

:אם נבדוק את שיטת הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' נראה, מצד אחד, חוסר כל עקיבות, כלומר: נוכל למצוא עשרות דוגמות זהות במבנן ובהטעמתן, שבאחת מהן יש געיה ובחברתה אין. מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה; אך כנראה שבשום מקום לא היתה ארוכה עד כדי כך, שיראו המנקדים '''חובה''' לעצמם לסמנה (כמו בסוגי הגעיות הכבדות), ומשום כך היה סימונה ענין של '''רשות'''...

:ההבדל בין שיטת סימון הגעיות הקלות בכתבי־היד העיתיקים ו''א'' בכללם ובין שיטתו של בער אינו אפוא הבדל בעקרון אלא הבדל בדרגה, ושיטת בער אינה אלא התפתחות וסימון מלא של השיטה הנוהגת בכתבי־היד העתיקים.

:אך הדברים אמורים בכללים: בתיבות ובסוגי ההברות הראויות לגעיה קלה; בפרטים יש דברים בשיטת בער שאינם נוהגים ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים. בייחוד כך הדבר בתיבות ראויות לשתי געיות. ב''א'' והקרובים לו נוהגת בדרך כלל שיטת ההעדפה של געיה אחת מן השתיים, ואילו בער קובע שיש לסמן את שתיהן.{{הערה|ייבין, טו.5,7, עמ' 140-141.}}

אם כן, ייבין כבר התייחס כבר מזמן לאותה תופעה בדיוק שהציג כהן בבהירות רבה בפרקי המבוא שכתב על הגעיות, דהיינו לתלוּת הסטטיסטית החזקה הקיימת בין סימון הגעיה לבין מבנֶה התיבה וטעמה. אכן יש צירופים של צורות וטעמים שבהם הנטייה לסימון געיה או לאי-סימונה חזקה מאוד, ולפעמים אפילו מתקרבת או מגיעה לעקביות גמורה. ולגבי הטעמים, ברור שהסביבה המוסיקלית משפיעה מאוד על נטייתו של הסופר, ולכן ההבדל הבולט לעין בין סימון הגעיה בטעמים מפסיקים ואי-סימונה בטעמים מחברים.

אבל בסופו של דבר, ניתן תמיד להגדיר קטגוריות של מלים במבנה מסוים ובטעמים מסוימים ולקבוע להם כלל, ואז לחפש מכנה משותף לחריגים וליוצאים מן הכלל כדי לקבוע חוק מיוחד גם בשבילם, עד שרק נשארים חריגים בודדים ומעטים. השאלה האמתית היא לא לגבי הנתונים עצמם אלא עניין של הגדרה: האם לראות במציאות זו &quot;נטיות&quot; או &quot;שיטה&quot;? זוהי המחלוקת האמתית בין ייבין וברויאר מצד אחד, לבין כהן בצד השני.

אור נוסף על מחלוקת זו באה משלושה כיוונים שנידונו בפרקי המבוא של כהן: הסביבה המוסיקלית, דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל, ואחוזי הדיוק האפשריים בשחזור החלקים החסרים בכתר.

===הסביבה המוסיקלית===

לגבי הסביבה המוסיקלית, כהן טרח לדחות את עמדתו של ברויאר לגבי העדר ביצוע המוסיקלי של הגעיה:

:הסימון, התלוי בסוג הטעם, מלמד על הגורמים העומדים באחרי השיטה: הסימון משקף ביצוע מוסיקלי. ומשמעות הדברים היא: בן-אשר סימן רק את אותם המקומות שמסורת ההגייה והנגינה, שאותה הוא בא להנציח, הצדיקה סימון מוסיקלי. הביצוע המוסיקלי במקומות אלו לא עמד בפני עצמו, אלא תלוי היה בטעם העיקרי, ושימש לו מעין הוכחה או קישוט. הרב ברויאר בספרו 'טעמי המקרא', קובע, כי &quot;הגעיה מורה על נחץ משני שאינו מבוצע על ידי ניגון&quot;. קביעה זו אמנם נכונה היא לשיטת סימון הגעיות המבוצעת במהדורת ברויאר, שאין בה שום הבחנה בין טעמים... אבל בשום פנים אין לומר את הדברים על שיטה כשיטתו של בן אשר, שתלותו של הסימון בסוג הטעמים היא קו יסוד שבה.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *8.}}

ביקורת זו אמנם נכונה, אבל דווקא בנושא הביצוע המוסיקלי חרג ברויאר משיטתו של ייבין, חריגה שגם התאים לאופי המהדורה שלו (כמו שכתב כהן ובצדק). נביא שוב את דבריו של ייבין (אבל הפעם נתמקד רק בהסבר אחד מסויים):

:מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה...

לסיכום, כהן כרך ביחד את דחיית התפקיד המוסיקלי של הגעיה, ואת הטענה שסימונן של געיות במקומות מסויימים היה עניין של נטייה ורשות, ולא חובה. את שני הטיעונים שקשר ביחד גם דחה ביחד, ובמקומם טען שלגעיה יש תפקיד מוסיקלי ולכן סימונה בגדר חובה תמיד. אמנם אין ההגיון מחייב שתפקיד מוסיקלי פירושו גם חובת ציון מוחלט, כי ככל שהביצוע המוסיקלי קצר יותר ופחות מובהק, גם הנטייה לסמנו תהיה פחות. וזוהי בדיוק עמדתו של ייבין. כל עוד שתי העמדות מצליחות להסביר את הנתונים – אין דרך להכריע ביניהן, וכל הכרעה תהיה בעצמה בגדר &quot;נטייה&quot;.

===דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל===

לגבי דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות, ברויאר טען ש&quot;נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר&quot;. הוא אף הוסיף וטען על נקדנו של כתי&quot;ל ש&quot;נוסח הגעיות הקלות... עלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד, שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות&quot;. לעומתו הוכיח כהן באופן מאלף שכל נטיותיו של הכתר בסימונן של געיות בטעמים מסויימים – משותפות הן לכתי&quot;ל, רק במידה שונה: בטעמים המפסיקים, יש בכתי&quot;ל בדרך כלל יותר מלים מכל סוג עם געיה, ופחות מלים מכל סוג בלי געיה. בטעמים המחברים שני כתבי־היד הם בעצם זהים לגמרי: אין בהם כמעט געיות בכלל. וכך מסביר כהן את הדמיון הרב הזה:

:סופרו נקדנו של כ&quot;י '''ל'''... פעל בסביבת ספרי מקרא הקרובים לנוסח בן-אשר, ויש לראותו כאחת החוליות הראשונות בשלשלת המעתיקים, שפעלו במעגל המסירה של נוסח המסורה הטברני לאחר תקופת בעלי המסורה. מעתיקים אלו הם שהעבירו לדורות הבאים את דמות דיוקנו של 'נוסח המסורה', ולפיכך מן הראוי שנשים לב לתוצאות עבודתם.

:אשר למעתיקו-נקדנו של כ&quot;י '''ל''', הרי הרב ברויאר עצמו מודה, שתוצאות עבודתו של נקדן זה בתחום הניקוד והטעמים הן טובות עד כדי כך, שהיה ראוי לשמש מקור מרכזי בשיחזור נוסח ה'כתר' במקומות החסרים. להלן נראה, שיש להתיחס ביתר רצינות גם לנוסח הגעיות שלו, העומד, בעיקרו של דבר, על אותו בסיס שיטתי כנוסח ה'כתר', ובשום פנים אין לומר שמקורו בסימונים שרירותיים של נקדנו. כבר הזכרנו במבואנו למהדורת הכתר, שניקודו של כ&quot;י '''ל''' נעשה בשני שלבים, שלב ההעתקה ושלב ההגהות, ורק בשלב השני היה לפניו ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו. לפי ספר זה הגיה את הניקוד והטעמים, ובעיקר את הגעיות. עצם ההגהה של הגעיות מלמדת, שהנקדן ייחס חשיבות לנוסח הגעיות, וקבעוֹ סופית לפי ספר שסמך עליו, ולא לפי שרירות לב. ואף שיש להניח, כי תהליכי תיקון, שאינם נעשים ע&quot;י מומחה, עלולים להותיר רישומן על התוצאה הסופית, אין הדבר נובע משרירות ליבו של המתקן, אלא משגגתו, והתמונה הכוללת תשקף בדרך כלל את מצע הטקסט שלפיו נעשו התיקונים.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *9-*10.}}

ביקורת זו על הרב ברויאר צודקת לגמרי, כפי שהנתונים שהביא כהן מכתי&quot;ל מוכיחים היטב. אמנם אינו דומה המגיה של כתי&quot;ל לבעלי המסורה בכבודם ובעצמם לגבי &quot;נטיות&quot; מול &quot;שיטה&quot;: תפקידו של מגיה הוא להשוות ולתקן, ולא לכתוב נוסח משלו. וגם אין בדמיון בין כתי&quot;ל לכתר חידוש גמור לגבי הנטיות או השיטות המשותפות לשני כתבי־היד, שהרי ישראל ייבין כבר נקט בעמדה דומה לגבי כלל כתבי־היד הקרובים לכתר:

:כל סוגי הגעיה הקלה, בכל סוגי ההברות ובתיבות מוטעמות בכל הטעמים (או כמעט כולם), מצויים ב''א'' (ובכתבי־היד הקרובים). אמנם אין הגעיות הללו מסומנות תמיד; בטעמים מסויימים כמעט שאינן מסומנות כלל ובטעמים אחרים הן אמנם מסומנות הרבה, אך לא בכל מקום...

:שנית, קשה לומר שב''א'' (או בכתבי־היד הקרובים) מצויה '''שיטה''' בהטעמת הגעיה הקלה. אמנם יוצאים הן הכלל יש גם בסוגים אחרים של געיות, אבל הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' חורגת עד כדי כך מכל כלל, שאין לתארהּ אלא תיאור סטאטיסטי.{{הערה|ייבין, טו.4, עמ' 139. יצויין שאף אמירתו של הרב ברויאר על בן-אשר, שאילו כתב טופס נוסף של המקרא לא היה מסמן תמיד את אותן הגעיות באותן המקומות, מבוססת לגמרי על הערה מפורשת של ייבין (חלק ב הערה 3, עמ' 140-141.}}

כלומר: אפשר בהחלט להצביע על הנטיות הדומות בסימון הגעיה בין כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בתוכם, בלי לקבוע שיש בכתר או בכתבי־היד האחרים שיטה מובהקת של סימון געיות כחובה מוחלטת.

===רמת הדיוק האפשרי בשחזור הגעיות===

לגבי אחוזי הדיוק האפשריים בשחזור הכתר, כהן הביא נתון כללי: &quot;ניסויי שיחזור מבוקרים שערכתי בחלקים השלמים לימדו אותי, שניתן להגיע לדיוק ממוצע של כ-95% בשיחזור נוסח הגעיות ב'כתר', הכל לפי אופי הטקסט המשוחזר. שיעור דיוק שכזה מצדיק הצדקה שאין למעלה ממנה את מעשה השיחזור כפתרון המדעי הנכון ביותר שראוי לנקוט בעניין זה.&quot;{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *21.}} בקטע שבחר כהן כדגם מספר מלכים, הייתה מלכתחילה זהות של כ-94% בין כתי&quot;א לכתי&quot;ל בגעיות הקלות והכבדות, ולאחר שנעשו תיקונים בנוסח כתי&quot;ל ע&quot;פ שיטת הכתר, עלה הדיוק לכדי 98%.

אין ספק אם כן שכתי&quot;ל מייצג היטב את אופי סימון הגעיות הכללי של כתבי־היד העתיקים, ושניתן להשתמש בו כבסיס לשחזור הגעיות בחלקים החסרים של הכתר ברמת דיוק גבוהה. וגם אין ספק שיש הצדקה מוחלטת למעשה שחזור כזה במהדורת מקרא ע&quot;פ הכתר, וכל מהדורה כזו (כגון &quot;מקראות גדולות הכתר&quot;) תהיה לברכה.

אבל בו בזמן צריך לקחת בחשבון את הפער המשמעותי בין רמת הדיוק בשחזור הגעיות לבין רמת הדיוק בשחזור הניקוד והטעמים ע&quot;פ כתי&quot;ל. כי אפילו אם תגיע רמת הדיוק בשחזור הגעיות בכתר ל-98%, עדיין מדובר על טעות סטטיסטית של לא פחות מגעיה אחת בכל 50 (וברמה של 95% על טעות של געיה אחת מכל 20). השחזור כשלעצמו מוצדק וחשוב, אבל הוא עדיין ברמה נמוכה בהרבה מרמת השחזור בניקוד ובטעמים. כל מי שבודק את הסטיות בניקוד ובטעמים בכתי&quot;ל מול החלקים הקיימים בכתר מתרשם מיד שמדובר על ניקוד או טעם אחד בלבד מתוך מאות ואלפים! ואת רובן של הסטיות (המעטות ממילא) בניקוד ובטעמים ניתן להסביר לפי מנהגים אופייניים לכתי&quot;ל.

הפער הגדול הזה בין תחום הניקוד והטעמים מצד אחד, לבין תחום הגעיות הקלות מצד שני, בולט כל כך, עד שקשה לדבר על שיטה מובהקת של חובה המשותפת לשני כתבי־היד. קשה להבין איך, אם בשלב ההגהות בכתי&quot;ל היה לפני המגיה &quot;ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו&quot;, שהוא הצליח לתקן את הניקוד והטעמים עד כדי כך שהם זהים לכתר כמעט לגמרי, ואילו לגבי הגעיות אחת מכל 10-20 תהיה שונה. סביר יותר להניח שסימון הגעיות בכתר עצמו, וכן בספר שהיה מונח לפני המגיה של כתי&quot;ל, הוא עניין של נטיות חזקות ומובהקות ע&quot;פ מסורת מוסיקלית שבעל פה ולא שיטה פורמלית של חובה.

על הקושי לתאר את שיטת בן-אשר באופן מדוייק עמד כהן בעצמו, כאשר כתב במסקנתו שאי-אפשר לשחזר את הגעיות באופן מושלם: &quot;לכל כלל יש יוצאים, ולכל רוב יש מיעוט, ובסעיפים מסוימים הכוחות שקולים, ולא תמיד יכולים אנו לעמוד על גורמי התופעות.&quot;{{הערה|שם, *24.}}

כדי להמחיש עוד יותר את הנקודה הזו, נביא שתי דוגמאות (אחת בטעם פשטא ואחת בזקף קטן). אין בדוגמאות אלו כל משמעות חדשה לגבי הנתונים הסטטיסטיים היבשים של כהן, שהם נכונים כשלעצמם ואין בהם כל דופי. אולם הן ממחישות עד כמה חוסר העקביות בסימון הגעיות בולט לעין עבור כל מי שקורא את כתבי־היד ושם לב לסימון הגעיות. הדוגמאות נלקטו תוך כדי עבודת ההגהה של ספר יחזקאל, אמנם שמנו לב גם בספרים קודמים לעשרות דוגמאות דומות ואף יותר מרשימות (אולם עד העבודה על יחזקאל לא רשמנו אותן וחבל):
*ז,ד: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֛י עָלַ֖יִךְ וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּ֣י דְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּֽהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֖ם כִּי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
*ז,ט: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֖י וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּדְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֕ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מַכֶּֽה׃
*יח,ו: '''אֶל־הֶֽהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְאֶת־אֵ֤שֶׁת רֵעֵ֙הוּ֙ לֹ֣א טִמֵּ֔א וְאֶל־אִשָּׁ֥ה נִדָּ֖ה לֹ֥א יִקְרָֽב׃
*יח,יא: וְה֕וּא אֶת־כׇּל־אֵ֖לֶּה לֹ֣א עָשָׂ֑ה כִּ֣י גַ֤ם '''אֶל־הֶהָרִים֙''' אָכַ֔ל וְאֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ טִמֵּֽא׃
*יח,טו: '''עַל־הֶהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל אֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ לֹ֥א טִמֵּֽא׃

הביטויים המקבילים בפסוקים המקבילים בולטים לעין הקורא. מדובר בהם על תיבות זהות במבנן ובטעמן, אמנם לפעמים בגעיה ולפעמים בלי געיה. וכמו שהם בולטים לעין הקורא, כך סביר שגם המסרן היה מודע לעובדת חוסר העקביות במקומות דומים ואף זהים. אין בכך כדי לגרוע כלל מהסטטיסטיקות של כהן; אבל יש בכך כדי להמחיש ש'''בנסיון להבחין בין {{קו תחתי|נטייה}} לבין {{קו תחתי|שיטה}}, ייתכן שחוויית הקריאה חשובה יותר מהסטטיסטיקות היבשות.''' תחושת הבטן של הקורא הרגיל בגעיות שבכתר היא שבנסיבות מסויימות יש (או אין) סבירות גבוהה למצוא געיה, אולם תמיד תיתכן הפתעה.

===סימון הגעיות בדפוסים===

עכשיו נעבור לנקודה החמישית והאחרונה שביקש כהן להוכיח, דהיינו מצב סימון הגעיות בעידן הדפוס, מאז מקראות גדולות דפוס ונציה. כהן היטיב להציג את השיטות המגוונות והמנוגדות שבדפוסים, שלפעמים אף באו ביחד בערבוביה בתוך אותו דפוס. את המציאות המבולבלת הזאת הִשווה כהן לְמה שכתב ברויאר על &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר&quot;. ביקורת זו מוצדקת, ותיאורו של ברויאר איננו נכון באופן כללי.

אמנם כדי לעשות צדק מלא בנושא זה, יש גם להצביע על מרכיב אחד חשוב ויציב, שעובר כחוט השני בכל הדפוסים מאז מקראות גדולות דפוס ונציה, דהיינו סימון הגעיה הקלה בעקביות, בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ. סימון עקבי זה משותף לכל השיטות שבאו לידי ביצוע בדפוסים השונים (כגון מצד אחד געיות קלות ולא כבדות ורק אחת בתיבה, או מצד שני געיות קלות וכבדות כאחד וייתכנו שתי געיות בתיבה אחת), וזה בדיוק המרכיב שהוסיף ברויאר במהדורתו.{{הערה|במג&quot;ה הוסיפו על חוסר השיטתיות שבדפוסים ביקורת נוספת על שיטת ברויאר בכך ש&quot;היא מצרפת, מחד, סימון שיטתי של געיות כבדות עם סימון שיטתי של געיות קלות כהיידנהיים, אבל מאידך איננה מקבלת סימון של שתי געיות בתיבה אחת, ובזה צועדת בדרכו של רש&quot;ד. נמצא, שמהדורת ברויאר לא זו בלבד שהיא מצרפת לנוסח בן אשר שיטת געיות זרה לו, אלא שהיא גם מציעה דמות כוללת של נוסח געיות, שלא היתה קיימת מעולם, לא בספר מספרי הדפוס ולא בכתבי היד...&quot; (כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *15). ביקורת זו נראית מוגזמת קודם כל בגלל שאי־סימון שתי געיות בתיבה אחת הוא סימן מובהק של המסורה: &quot;תיבה אפשר שתהיה ראויה לשתי געיות, בין מסוגים שונים... ובין מסוג אחד... כשבתיבה שתי הברות רצופות הראויות לגעיות מאותו סוג... באה געה אחת בלבד, בין ב''א'' בין במהדורות המקרא המקובלות. אבל אם הברות רצופות ראויות לגעיות מסוגים שונים... ''א'' והקרובים לו נוהגים גם כאן בשיטת ההעדפה ומטעימים געיה אחת בלבד... רק לעתים רחוקות ובסוגים מעטים של תיבות מטעימים הם שתי געיות בתיבה אחת... מצויות כמה דוגמות נדירות, בחינת יוצאות מן הכלל, שבהן שתי געיות בתיבה אחת... פרט לדוגמות המעטות שנזכרו, שבהן מוטעמות ב''א'' שתי געיות בתיבה אחת, בשאר התיבות, והן רוב המקרא, שלטת שיטת ההעדפה ורק געיה אחת מוטעמת...&quot; (ייבין, כ.1-4, עמ' 192-193). שנית, שיטת ברויאר היא לסמן את הגעיות שבכתר ובכתי&quot;ל במתגים רגילים, ולהוסיף את הגעיות הקלות בשיטתיות רק במתג קצר ושונה (כדי להבחין בינם לבין אלה שסימונם בא מכתבי־היד). בכך הבחין ברויאר כבר מלכתחילה הבחנה ברורה בין שיטת הדפוסים לבין שיטת כתבי־היד. ורק אז, לאחר שכבר הוסיף את הגעיות הקלות בעקביות בסימן שונה כדי להבחינן, עוד מיעט לסמנן פעמיים בתיבה אחת ע&quot;פ שיטת המסורה המשתקפת בכתבי־היד. נראה שאם יש כאן חידוש, אז מדובר על חידוש שמבחין היטב בין השיטות השונות, וגם חידוש שמקפיד לשמור על מנהגי הכתר ע&quot;י הבחנתם הברורה ממרכיבים אחרים.}} המקור לסימון העקבי בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, בלי להתחשב כלל בטעמהּ, הוא כתבי־היד באשכנז, שם לא התייחסה המסורת המוזיקלית המקומית לגעיות, ואם כן נשאר בשבילן תפקיד פונטי בלבד. במציאות כזו היה נכון לסמן געיה בעקביות בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, כדי לכוון את הקורא שיבטא היטב את כל מרכיבי המילה ולא יטעה.

ואמנם המציאות הזאת היא לא רק של אז, אלא משתקפת בדפוסים כבר במשך 500 שנה, והיא מתאימה גם היום בקרב הרוב המכריע של קהילות ישראל. אמנם לא צדק הרב ברויאר לגמרי לגבי בן-אשר עצמו, שבוודאי היו לו נטיות חזקות בסימון הגעיות הקלות, ולא עשה את מלאכתו בשרירות אפילו בתחום הזה; ואילו היה כותב טופס נוסף של המקרא ברור לגמרי שלא היה מסמן געיות בעבקיות בכל תיבה ראויה, ולא היה מרבה בהן בטעמים המחברים. אבל גם אם זה לא נכון לגמרי ש&quot;הן ולאו רפיא בידיה&quot; בתחום הזה, עדיין צודק הרב ברויאר ש&quot;לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר&quot;. המסורת המוסיקלית החיה בקרב הקוראים בטעמי המקרא בישראל קיבלה על עצמה בפועל את הסימון העקבי של הגעיות הקלות.

לסיכום, נראה שהחלטת הרב ברויאר בעניין הגעיות דומה להחלטותיו בנושאים אחרים, ובמיוחד לגבי [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|סימון החטפים באותיות לא גרוניות]]. בשני הנושאים מדובר על נטייה מובהקת בכתר שאמנם לא באה לידי ביטוי מלא אף בתוך הכתר עצמו, וגם לא מבוצעת באותה רמה סטטיסטית בכתבי־היד הקרובים לכתר (למרות שהנטיות הכלליות דומות). לכן הסיק הרב ברויאר, בעקבות ממצאיו של ייבין, שמדובר בסופו של דבר על עניין של רשות בכל געיה ספציפית, למרות שניתן להצביע באופן ברור על נטיות חזקות ומובהקות של מסרן הכתר בסוגים מסוימים של געיות קלות, ואף על ביצוע מוחלט באחדים מהם. ואם כן החליט לסמן געיות באופן המתאים ביותר לקורא בימינו, שהוא הסימון העקבי והמלא.

===נוסח הגעיות במהדורתנו===

'''נוסח הגעיות לפי כתי&quot;ל:''' אין במהדורתנו שיחזור של כל הגעיות במקומות החסרים בכתר (בניגוד למקראות גדולות הכתר), ואין בה הוספת געיה בכל תיבה הראויה לכך (בניגוד לסימון הגעיות '''הקצרות''' במהדורות ברויאר). אלא העתקנו את הגעיות כמות שהן בכתר (במקומות שהוא קיים){{הערה|סימנו געיות שהיו בכתר במקומות החסרים בו, והם ידועים לנו מתוך צילומים של אחדים מהדפים החסרים, או מתוך עדויות שנכתבו בזמן שכתב־היד עדיין היה שלם.}} ובכתי&quot;ל (ברוב התורה שהכתר חסר). כתוצאה מכך, סימון הגעיות במהדורתנו מקביל בדרך כלל לסימון הגעיות '''הארוכות''' בתוך מהדורות ברויאר (כך הוא סימן את הגעיות הכתובות בכתבי־‏היד כדי לעשות הבחנה).

'''היוצאים מן הכלל:''' יש מקומות בתורה שבהם נכתבה געיה בכתי&quot;ל, אך היא בלתי צפויה או מופיעה בניגוד לכללים, או שהיא נכתבה באות הלא-נכונה לפי הכללים, או שיש שתי געיות בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות); לחלופין יש מקומות שבהם נדרשת געית חובה והיא איננה, או שהגעיה צפויה ברמת סבירות גבוהה בהתאם למקבילות (כגון געית פשטא) והיא איננה. הרב ברויאר כבר רשם את הגעיות החריגות הללו בתורה בכ-40 מקומות,{{הערה|ראו במאמרו &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;, '''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה (1994), עמ' 283-296; וברשימת &quot;נוסח כתב היד&quot; ב'''כתר ירושלים'''.}} ואת חלקם תיקן במהדורותיו האחרונות (חורב ו&quot;כתר ירושלים&quot;), כל עוד מצא לכך תימוכין בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}.{{הערה|מדובר על כתב־יד שנכתב על ידי הסופר שמואל בן יעקב, הסופר שכתב את נוסח האותיות בכתי&quot;ל. כתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}} קרוב לשיטתם של כתי&quot;א וכתי&quot;ל בסימון סוגים שונים של געיות, אך בחלק ניכר מהמקומות שטעה בהם בכתי&quot;ל, הוא כתב את הגעיות כהלכתן בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}; ראו ברויאר, שם (הערה הקודמת).}}. במהדורתנו בצענו תיקון '''בכל''' הגעיות החריגות שרשם ברויאר בתורה, אפילו במיעוט המקומות שבהם הנוסח החריג נמצא גם בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}, ובעוד עשרות מקומות שאותם לא ציין ברויאר. בכל מקום כזה ציינו את גרסתו של כתי&quot;ל בתיעוד הנוסח, ועוד השתדלנו לתעד את נוסח הגעיות בכתבי־היד טברנים מובהקים נוספים (ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו).

'''רשימה של היוצאים מן הכלל:''' להלן רשימה של המקומות בתורה שבהם '''לא''' קיבלנו את נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בתורה. למידע נוסף לגבי כל פריט, כולל מידע על הנוסח בכתבי־יד טברנים נוספים, ראו בתיעוד הנוסח (בדפי העריכה של הפרקים).{{הערה|מידע על געיות חריגות בכתי&quot;ל בנביאים וכתובים, במקומות החסרים בכתר, משולב בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|רשימת החריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל]].}}

{{מ:טעמי המקרא|12}}
'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (37 פריטים): [[בראשית ב/טעמים#ב ז|ב,ז]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה י|ה,י]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה טו|ה,טו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה כו|ה,כו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ו/טעמים#ו טז|ו,טז]] (ל?=תַּֽעֲשֶׂ֣ה); [[בראשית ז/טעמים#ז י|ז,י]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית ז/טעמים#ז יב|ז,יב]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ח/טעמים#ח ו|ח,ו]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית ח/טעמים#ח יג|ח,יג]] (ל=וַֽ֠יְהִי); [[בראשית י/טעמים#י יט|י,יט]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית י/טעמים#י ל|י,ל]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא א|יא,א]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית יח/טעמים#יח טו|יח,טו]] (ל=וַיֹּ֥אמֶר{{מ:פסק}}לֹ֖א); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית כה/טעמים#כה לא|כה,לא]] (ל=אֶת־בְּכֹֽרָתְךָ֖); [[בראשית כז/טעמים#כז א|כז,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לא/טעמים#לא מג|לא,מג]] (ל=מָֽה־אֶֽעֱשֶׂ֤ה); [[בראשית לא/טעמים#לא נב|לא,נב]] (ל?=לֹֽא־אֶֽעֱבֹ֤ר); [[בראשית לב/טעמים#לב כו|לב,כו]] (ל=בְּהֵֽאָבְק֖וֹ); [[בראשית לה/טעמים#לה ג|לה,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לו/טעמים#לו יח|לו,יח]] (ל=אָֽהֳלִיבָמָ֛ה [2]); [[בראשית לז/טעמים#לז כג|לז,כג]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית לח/טעמים#לח יח|לח,יח]] (ל=הָֽעֵרָבוֹן֮); [[בראשית לח/טעמים#לח כד|לח,כד]] (ל=לֵֽאמֹר֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יא|לט,יא]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מג/טעמים#מג כא|מג,כא]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית מד/טעמים#מד כד|מד,כד]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מה/טעמים#מה יד|מה,יד]] (ל?=בִנְיָמִֽן־אָחִ֖יו); [[בראשית מו/טעמים#מו יט|מו,יט]] (ל?=יַֽעֲקֹ֔ב); [[בראשית מט/טעמים#מט יח|מט,יח]] (ל=לִֽישׁוּעָתְךָ֖).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (14 פריטים): [[שמות א/טעמים#א כא|א,כא]] (ל=כִּֽי־יָֽרְא֥וּ); [[שמות ה/טעמים#ה ד|ה,ד]] (ל=מִמַּֽעֲשָׂ֑יו); [[שמות ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וַיֶּחֱזַק֙); [[שמות ח/טעמים#ח כא|ח,כא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶ֖ם); [[שמות ט/טעמים#ט לה|ט,לה]] (ל=וַֽיֶּחֱזַק֙); [[שמות יג/טעמים#יג ה|יג,ה]] (ל=כִֽי־יְבִֽיאֲךָ֣); [[שמות יג/טעמים#יג יא|יג,יא]] (ל=כִּֽי־יְבִֽאֲךָ֤); [[שמות טו/טעמים#טו כו|טו,כו]] (ל=כָּֽל־הַמַּֽחֲלָ֞ה); [[שמות כ/טעמים#כ ג|כ,ג]] (ל=תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣); [[שמות כא/טעמים#כא יד|כא,יד]] (ל?=וְכִי־יָזִ֥ד); [[שמות כד/טעמים#כד יא|כד,יא]] (ל=וַֽיֶּחֱזוּ֙); [[שמות ל/טעמים#ל י|ל,י]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קָֽדָשִׁ֥ים); [[שמות לב/טעמים#לב ל|לב,ל]] (ל=וַיְהִי֙); [[שמות לו/טעמים#לו יג|לו,יג]] (ל=וַֽיְהִ֥י).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (10 פריטים): [[ויקרא א/טעמים#א ה|א,ה]] (ל=הַֽכֹּֽהֲנִים֙); [[ויקרא ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶ֑ם); [[ויקרא ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (ל=עַֽל־הַמִּזְבֵּ֖חַ); [[ויקרא ט/טעמים#ט א|ט,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[ויקרא כ/טעמים#כ כז|כ,כז]] (ל?=כִּֽי־יִהְיֶ֨ה); [[ויקרא כג/טעמים#כג ג|כג,ג]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג לא|כג,לא]] (ל=מֹֽשְׁבֹֽתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג מד|כג,מד]] (ל=אֶת־מֹעֲדֵ֖י); [[ויקרא כה/טעמים#כה כח|כה,כח]] (ל=לֹֽא־מָֽצְאָ֜ה); [[ויקרא כז/טעמים#כז כח|כז,כח]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קׇֽדָשִׁ֥ים).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (19 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל=וְהַֽעֲמַדְתָּ֣ או וְֽהַעֲמַדְתָּ֣);{{הערה|יש געיה בכתי&quot;ל אך לא ברור אם היא שייכת לאות וי&quot;ו או לאות ה&quot;א, והשמטנו אותה ע&quot;פ הרוב המכריע של כתבי־היד הקרובים לכתר.}} [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (ל=הָֽעָזִּיאֵלִ֑י); [[במדבר ד/טעמים#ד לב|ד,לב]] (ל=וִֽיתֵדֹתָם֙); [[במדבר ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] (ל=אֶֽת־הָֽאִשָּׁה֮); [[במדבר י/טעמים#י ח|י,ח]] (ל=בַּֽחֲצֹצְר֑וֹת); [[במדבר יא/טעמים#יא כד|יא,כד]] (ל=וַֽיַּעֲמֵ֥ד); [[במדבר יד/טעמים#יד כה|יד,כה]] (ל=וְהָֽעֲמָלֵקִ֥י וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י); [[במדבר יד/טעמים#יד לח|יד,לח]] (ל=הַֽהֹלְכִ֖ים); [[במדבר טו/טעמים#טו יד|טו,יד]] (ל=אֲשֶֽׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙); [[במדבר טו/טעמים#טו מ|טו,מ]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז יח|טז,יח]] (ל?=וַֽיַּעַמְד֗וּ); [[במדבר טז/טעמים#טז לא|טז,לא]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר יז/טעמים#יז כא|יז,כא]] (ל=כָּֽל־נְשִֽׂיאֵיהֶ֡ם); [[במדבר יח/טעמים#יח ב|יח,ב]] (ל=וִֽישָׁרְת֑וּךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה ב|כה,ב]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽן); [[במדבר כו/טעמים#כו לא|כו,לא]] (ל=הָֽאַשְׂרִֽאֵלִ֑י); [[במדבר לא/טעמים#לא לב|לא,לב]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר לג/טעמים#לג ג|לג,ג]] (ל?=הָֽרִאשׁ֔וֹן); [[במדבר לה/טעמים#לה לג|לה,לג]] (ל?=וְלֹא־תַחֲנִ֣יפוּ).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (18 פריטים): [[דברים א/טעמים#א ג|א,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[דברים א/טעמים#א כט|א,כט]] (ל=לֹא־תַֽעַרְצ֥וּן וְֽלֹא־תִֽירְא֖וּן); [[דברים א/טעמים#א לג|א,לג]] (ל=לַֽחֲנֹֽתְכֶ֑ם); [[דברים ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (ל=מֵֽאַהֲבַ֨ת); [[דברים ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (ל=וַיַּֽאֲכִֽלְךָ֤); [[דברים ח/טעמים#ח טז|ח,טז]] (ל=הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥); [[דברים יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֖); [[דברים יא/טעמים#יא כד|יא,כד]] (ל=הָֽאַחֲר֔וֹן); [[דברים יא/טעמים#יא כה|יא,כה]] (ל=וּמֽוֹרַאֲכֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב יז|יב,יז]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יב/טעמים#יב כ|יב,כ]] (ל=אֶֽת־גְּבֽוּלְךָ֮); [[דברים יב/טעמים#יב ל|יב,ל]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב לא|יב,לא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽם); [[דברים יד/טעמים#יד כג|יד,כג]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יח/טעמים#יח ד|יח,ד]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים כ/טעמים#כ יח|כ,יח]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֑ם); [[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל?=וְהוֹתִֽרְךָ֤).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

למרות כל היוצאים מן הכלל (98 פריטים ברשימה), השארנו את נוסח הגעיות שבכתי&quot;ל ברוב המכריע של התורה ובשאר המקומות החסרים בכתר, ולא ניסינו לקרב אותו יותר אל נוסח הגעיות שהיה בכתר (ע&quot;י שחזור מלא לפי כל נטיותיו של כתר בכתיבת הגעיות). יש שתי סיבות מעשיות להחלטתנו להביא רק את הגעיות הרשומות בכתבי־היד (חוץ מהמקומות החריגים):
#שחזור הגעיות ו/או הוספתן בכל תיבה הראויה לכך במקרא דורשת עבודה רבה, וזה כרגע מעבר ליכולתנו מבחינת התורמים לפרויקט. ואולם תמיד יהיה ניתן לשדרג את מהדורתנו בעתיד באחת מהדרכים הללו או לבצע אותן במהדורות נגזרות.
#הוספת הגעיות באופן מלא ועקבי בדומה למהדורת ברויאר איננה אפשרית כעת גם מסיבה טכנית, כי אין היום תווים מיוחדים ביוניקוד בשביל געיות שונות (ארוכות וקצרות) כדי לתעד איזו געיה מקורה בכתב־היד שהוא היסוד למהדורה ואיזו נוספה על ידינו.

לכן מסומנות הגעיות במהדורתנו לפי שני כתבי־‏היד העיקריים (הכתר וכתי&quot;ל). אמנם בעתיד היד נטויה לסימון געיות ע&quot;פ שיטות נוספות. על ידי השימוש בתבניות אוטומטיות המיועדות לכך, יתאפשר למשתמש לבחור את השיטה המועדפת עליו. בין השיטות שראוי לבצע אותן ולאפשר את בחירתן על ידי המשתמש:
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד העיקריים (הכתר וכתי&quot;ל), אמנם בתיקונים קלים לגבי געיות חריגות בכתי&quot;ל. זוהי השיטה המתבצעת כעת בספרי התורה.
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד העיקריים (הכתר וכתי&quot;ל), עם תיקונים לעתים רחוקות בלבד. זוהי השיטה המבוצעת כעת בספרי הנביאים והכתובים. בשיטה זו יש כבר ערך רב (כמו שקבע כהן בבהירות רבה), כי היא מייצגת באופן נאמן את המסורת הכללית המשתקפת בכתבי־היד העתיקים, והוא גם יכול להיות בסיס מצוין עבור פיתוח נוסף או יצירה נגזרת בעתיד (כגון בשיטות הבאות ברשימה זו).
#סימון געיות ע&quot;פ הכתר, וע&quot;פ שחזור הכתר במקומות החסרים בו.{{הערה|לשיטה משוכללת לשחזור הגעיות בכתר, מעבר לשיטת כהן שכבר בא לידי ביצוע מלא ב'''מקראות גדולות הכתר''', ראו את מאמרו של רפאל זר על שחזור הגעיות בכרך תרי עשר במפעל המקרא של האונ' עברית: Rafael Isaac (Singer) Zer, &quot;The Preparation of the Base Text of the Hebrew University Bible Where It Is Missing in the Aleppo Codex&quot;, ''Textus'' 25 (2010), pp. 49-71.}}
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, שמקורה במנהג אשכנז והייתה מקובלת לרוב בדפוסים. שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot;, שהרי ברוב העדות היום אין כבר ביצוע מוזיקלי לגעיה ונשאר לה רק תפקיד פונטי, ולכן ראוי לסמן אותה בכל תיבה הראויה לכך. אפשר לבסס סימון כזה (באופן כללי ובזהירות) על מהדורות [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up?view=theater היידנהיים] (תורה) ו[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full/page/n117/mode/2up?view=theater בֶּר] (נ&quot;ך), תוך כדי ניסוח כללים מתאימים שאינם בהכרח זהים לגמרי למדיניות שלהם.
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, אמנם בדרך מתונה: אין לסמן יותר מגעיה אחת בלבד בתיבה אחת (בדומה למנהג כתבי־היד הטברנים). יישום זה יהיה דומה לשיטת ברויאר, אמנם יהיה צורך לבצע אותה מחדש. גם שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot; מאותה סיבה בדיוק כמו השיטה הקודמת.

===אחרית דבר===

בעת כתיבתה של חטיבה זו בנושא הגעיות נעלם ממנו מאמרו של הרב ברויאר &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;.{{הערה|'''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה  (1994), עמ' 283-296.}} בחלקו הראשון של אותו מאמר{{הערה|עמ' 283-288.}} יש תגובה לדבריו של מנחם כהן (בנספח שכתב על הגעיות בסוף כרך מלכים של מקראות גדולות הכתר). ברוך שכיוונו, כי גם בלי לראות את מאמרו של ברויאר הגענו לאותה מסקנה: דרכו של הכתר בסימון הגעיות ראוי יותר להיקרא &quot;נטייה&quot; (בלשונו של ייבין) ולא &quot;שיטה&quot; (בלשונו של כהן), כי הוא לא הגיע מעולם לאותה רמה של שיטתיות גמורה שיש במערכת הניקוד והטעמים. ובלשונו של ברויאר: &quot;כהן... לא עמד או לא העמיד על ההבדל העקרוני שבין שיטת בן אשר בסימון הגעיות הקלות ובין שיטתו בסימון שאר כל פריטי הניקוד והטעמים. הבדל זה הוא המציב בפני המהדיר בעיה שאין לה, לדעתי, כל פתרון משביע רצון... רוב סימני הניקוד והטעמים המצויים בכתר נקבעו שם על פי מסורת ברורה, שהיה נקדן חייב לתת לה ביטוי... אולם דברים אלו אינם אמורים בסוגיית הגעיות הקלות: יש בכתר אלפי תיבות שבן אשר שם בהן או השמיט בהן געיה קלה בלא דין ולא דיין, בלא כלל ובלא מסורת...&quot;. כלומר: רמת העקביות החסרה בולטת בתוך הכתר עצמו (בתיבות מקבילות הזהות במבנן ובטעמן שלפעמים מקבלות געיה ולפעמים לא), ועל אחת כמה וכמה בכתבי־היד הקרובים לו.

בנוסף לכך כתב ברויאר ששיטתו משקפת יסוד קבוע בסימון הגעיות בדפוסים, ואילו אנחנו ציינו אותה עובדה בדיוק. בלשונו של ברויאר: &quot;כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה יותר ממאה שנה (לפחות) נוהגות לסמן געיה קלה בכל תיבה הראויה לכך מצד מבניה – בלא כל התחשבות בטעמה, וכל קורא ותיק הבקי בקריאתו מקפיד להטעים את המקרא על פי הנוסח הזה.&quot;{{הערה|עמ' 286.}} וגם העיר: &quot;כהן מסביר באריכות מהיכן הגיע המנהג הזה אל המהדורות שלנו. דבריו בעניין זה מעניינים ומאלפים מאוד, אך אין הם סותרים את דבריי, שהרי גם אני מודה שהשיטה הזאת – בכללותה – מנוגדת לשיטת בן אשר. השאלה איך נתקבלה במהדורות שלנו לא מעלה ולא מורידה בדיון הזה.&quot;{{הערה|שם.}}

בהערה בסוף הדיון על הגעיות במאמרו התייחס ברויאר גם לשאלת תפקידם המוזיקלי: &quot;בספרי על הטעמים כתבתי שהגעיה מורה על נחץ משני, שאיננו מבוצע בניגון. כהן טוען שהגדרה זו אמורה רק בשיטת המהדורה שלי, שהגעיה הקלה בה איננה תלויה בניגון כלל. אך דומני שזו טעות, שהרי גם במהדורה שלי יש געיות רבות התלויות בניגון דווקא – געיות כבדות וגעיות שווא – ואף על פי כן כתבתי את ההגדרה הזאת, שכן היה נראה לי שתלות הגעיה בניגון עדיין איננה מוכיחה שהיא גם מבוצעת בניגון; שהרי אפשר שרק ניגון מסויים דורש הטעמה משנית לפניו. גם אפשר שניגונו של הטעם מתחיל תמיד כבר בנחץ המשני של הגעיה – גם במקרה שלכל הדעות, הגעיה איננה תלויה בטעם, כדוגמת הגעיה של וְיִֽצְק֥וּ. לפי זה צריכים לשנות במקצת את הגדרת הגעיה: היא מורה על נחץ משני ולא על ניגון.&quot;{{הערה|הערה 12 עמ' 288-289.}} אמנם נראים יותר דבריהם של ייבין וכהן בעניין זה.

לגבי סימון הגעיות ע&quot;י שמואל בן יעקב, נקדנו של כתי&quot;ל, כתב כהן שיש בו בכללותו השתקפות נאמנה למנהגם של כתבי־היד הטברנים ודמיון רב לכתר. ואילו ברויאר הדגיש את הגעיות בכתי&quot;ל שלעיתים חורגות לגמרי מהכללים: &quot;בן אשר היה משנה את הניקוד רק באותם העניינים שלא הייתה לו בהם כל מסורת ושכללי הדקדוק לא קבעו בהם מסמרות, ואילו שמואל בן יעקב החליף את שיטתו בעניינים שחוקי ההטעמה ומסורת הקריאה קבעו בהם נוסח מחייב שאין לשום נקדן רשות לסטות מהם&quot;.{{הערה|שם, עמ' 288.}} למעשה, לפי ברויאר קיימים כ-10 חריגים בלבד בכתר ארם צובה בכל המקרא (געיות שלא לפי הכללים), ואילו בכתי&quot;ל יש כ-45 בתורה בלבד (!).{{הערה|ברויאר רשם אותם שם, עמ' 287. אחרי שהביא 5 סתירות פנימיות בכתי&quot;ל, שבהן נכתבו געיות כהלכה בתיבה אחת, ובמקום אחר נכתבו געיות שלא כהלכה באותן תיבות (בראשית לו,יח [&quot;אהליבמה&quot; פעמיים באותו פסוק]; ויקרא ג,יז ו-כג,ג ו-כג,לא מול כג,יד [&quot;משבתיכם&quot;]; במדבר י,ח מול י,י [בחצצרות/בחצצרת]), ברויאר כתב: &quot;על אלה יש להוסיף עוד כארבעים תיבות בתורה שהגעיה מסומנת בהן שלא כדין: געיה קלה בצד געיה אחרת – וכן געיה בראשונה מבין שתי הברות הראויות לגעיה קלה. נמצא שהטעמות תמוהות אלו מצויות בכ&quot;י לנינגרד ביותר מארבעים וחמישה מקומות '''בתורה בלבד''', ואילו בכתר הן מצויות '''בכל המקרא''' רק בקרוב לעשרה מקומות.&quot; ושם בהערה (8) על &quot;בתורה בלבד&quot; כתב: &quot;אלה המקומות שמצאתי: בר' יט,יג; כה,לא; לא,מג; לב,כו; לו,יח; לח,יח; מט,יח; שמ' א,כא; '''ח,כא'''; '''יג,ה''',יא; טו,כו; '''ל,י'''; וי' א,ה; ג,יז; כג,ג,לא; כה,כח; '''כז,כח'''; במ' ג,כז; ד,לב; ה,כא; י,ח; '''יד,כה,לח'''; טו,יד,מ; '''יז,כא'''; יח,ב; כה,ב; כו,לא; דב' '''א,כט''',לג; ז,ח,'''יג'''; ח,ג; '''יא,יד''',כד,'''כה'''; יב,יז,כ,ל,לא; '''יד,כג; יח,ד; כ,יח'''. במקומות המודגשים ההדגשה התמוהה מצויה גם ב'''ל{{כתב עילי|מ}}'''.&quot; תיקון לפי רשימה זו בוצע במהדורתנו עד חשון תש&quot;פ: בתיבות שיש בהן געיה בכתי&quot;ל, אבל הגעיה לא במקום הנכון בתיבה לפי הכללים, סימנו אותו במקום הנכון במהדורתנו ופירטנו את הנתונים בתיעוד הנוסח (ברוב המקרים נבדקו גם כתבי יד ומהדורות אחרות). וכמו כן בכל מקום שיש שתי געיות או יותר בכתי&quot;ל בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות), סימנו במהדורתנו רק געיה אחת במקום המתאים לה לפי הכללים (יש יוצא מן הכלל אחד ב[[במדבר טו/טעמים|במדבר טו,יד]] [אֲשֶׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙], שם יש שתי געיות בכתי&quot;ל, אך קיימת עדות מובהקת שבנוסח בן אשר אין געיה כבדה בשי&quot;ן ולכן השארנו את הגעיה הקלה בתי&quot;ו; וראו שם בהערת הנוסח). רשימה מלאה של התיקונים נמצאת [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#געיות (מתגים) בתורה|כאן]].}} אמנם בכל זאת נראה שאין מחלוקת אמיתית בין ברויאר לכהן בנושא זה (למרות דבריו של ברויאר &quot;אולם כהן חולק עליי גם בעניין זה&quot;), אלא שכל אחד מדגיש צד אחר המשתקף בנתונים: כהן מדבר על המצב הכללי למרות החריגים לעתים בכתי&quot;ל, ואילו ברויאר מדגיש את הסטיות הלא-מעטות. קצת מפתיעה מסקנתו של ברויאר בעניין זה: &quot;אם נעתיק את נוסח הגעיות של כ&quot;י לנינגרד בכל מקום שלא נשתמר בו הכתר, נסטה מנוסח הכתר ביותר מאלפיים תיבות. די היה בכך להרתיע אותי מללכת בדרך הזאת&quot;.{{הערה|שם.}} אמנם זו בדיוק הדרך שבחר ברויאר ללכת בה בסימון הגעיות הארוכות בכל מהדורותיו! וכך גם במהדורתנו מסומנות הגעיות כעת בעקביות ע&quot;פ כתי&quot;ל בלי תיקונים, אבל כאמור התקווה היא [[#סימון הגעיות במהדורתנו|לבצע בעתיד תיעוד ותצוגה של כמה שיטות במקביל, ולאפשר למשתמש לבחור ביניהם כרצונו]]. בינתיים נחכה לגואלים שיהיו מוכנים לבצע את השיטות השונות לטובת הכלל.{{הערה|לתיעוד מלא של נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בכל המקרא בתוך מהדורה דיגיטלית שימושית, ראו ב[http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].}}

{{קו תחתי|'''התלבטות קשה של המהדיר אבל לא של הקורא:'''}} לסיום חשוב להדגיש שכל ההתלבטות הרבה בעניין הגעיות היא בעיקר התלבטות מצדו של המהדיר, והרבה פחות מצדו של הקורא והלומד. ברויאר ציין בצדק במאמר זה שיש '''אלפי''' תיבות בתוך הכתר עצמו שבהן אין געיה, למרות שלפי הכללים והנטיות החזקות של כתב־היד הייתה אמורה להיות בהן געיה; וכן להיפך. ואותו דבר נכון על אחת כמה וכמה בכתבי־יד אחרים. עובדה זו מעלה שאלה קשה בשביל המהדיר, אבל לא בשביל הקורא. שהרי המהדיר חייב לפעול באופן עקבי ומתוך שקיפות, ו'''אסור''' לו לקבל החלטה שרירותית או בלתי-מתועדת באף תיבה. ואילו לקורא זה הרבה פחות חשוב אם הגעיה קיימת או חסרה בתיבה מסוימת, כי זו דרכן של געיות (אלא אם כן נשען הקורא לחלוטין על שיטת ריבוי הגעיות שבדפוסים). לכן הקורא יכול לבחור לעצמו כל מהדורה מדויקת של המקרא, ולהשתמש בה בביטחון ללא קשר לשיטת הגעיות שבה, ואף אם השיטה אינה מושלמת (כי אין שיטה מושלמת). רוב ההתלבטות שמדובר עליה בחטיבה זו על נושא הגעיות שמורה אם כן למהדיר ולא לקורא.

===געיה ימנית===

בעשרות מקומות בכתי&quot;ל נכתבת הגעיה בצד הימני של הסימן הניקוד במקום לשמאלו{{הערה|על מיקומה של כתיבת הגעיה ראו ייבין, יא.3, עמ' 90-91.}} (התופעה נפוצה במיוחד בחלק הראשון של ספר בראשית). אין בתופעה זו כל משמעות, אבל בהקלדת וסטמינסטר הקפידו בכל זאת להקליד געיה ימנית לפי כתי&quot;ל, בהתאם למטרתם להציג את נוסח כתב־היד בדיוק מלא. מובן מאליו שבמהדורתנו תופיע הגעיה בשמאלו של סימן הניקוד.{{הערה|ראוי לציין את העובדה הטכנית שגם אם לא היינו עושים שום דבר, תוכנת מדיה-ויקי מזיזה את הגעיה לצד שמאל בכל מקרה באופן אוטומטי. תופעה זו קשורה כנראה ליישום מדוייק של הגדרות ביוניקוד. באופן דומה, תוכנת מדיה-ויקי תמיד מזיזה את הנקודות של דגש, או של שי&quot;ן ימנית או שמאלית, '''לאחר''' הניקוד של האות, למרות שלפי ההגיון נקודות אלו צריכות לבוא לפני הניקוד. כתוצאה מכך, אם שמים את סמן העכבר לאחר האות ולוחצים על &quot;backspace&quot;, הנקודה תימחק ראשונה ורק לאחריה יימחק הניקוד שבאות. אמנם תו של הטעם יבוא אחרון (גם לאחר הנקודה).}} אבל בגלל שמגמתנו לתעד כמה שיותר במהדורתנו את השינויים שנעשו מהקלדת וסטמינסטר (במקומות שכתי&quot;א חסר), רשמנו בכל זאת בתיעוד הנוסח שהתיבה נכתבה &quot;בגעיה ימנית&quot; בכתי&quot;ל.

==מסורת הקוראים בתורה: עשרת הדברות==

===הטעם התחתון והטעם העליון===
[[File:Aleppo Codex, The Ten Commandments in Deuteronomy.tif|thumb|left||250px|צילום של שני עמודים מפרשת &quot;ואתחנן&quot;, כולל עשרת הדברות, מהחלק החסר בכתר ארם צובה. בצילום אפשר לראות את הפסוקים החל מ&quot;גְּדֹלִ֧ים וַעֲצֻמִ֛ים מִמְּךָ֖ מִפָּנֶ֑יךָ&quot; ([[דברים ד לח]]) ועד &quot;אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וַאֲשֶׁ֥[ר]&quot; ([[דברים ו ג]]).]]
בעשרת הדברות שבספר שמות ([[פרשת יתרו/טעמים|פרשת יתרו]]) ובספר דברים ([[פרשת ואתחנן/טעמים|פרשת ואתחנן]]) אנחנו מוצאים שתי מערכות טעמים הכתובות ביחד בתוך רצף הפסוקים. כך מופיע בכתבי־היד בכל התקופות מאז בעלי המסורה, וכך היה מקובל גם בדפוסים עד הדור האחרון. את שתי המערכות כבר נהוג לכנות בשמות &quot;הטעם התחתון&quot; ו&quot;הטעם העליון&quot;:
*'''הטעם התחתון''' מבוסס על חלוקה של עשרת הדברות לפי מתכונת של פסוקים באורך רגיל, ובו יש לפעמים כמה פסוקים בתוך דיבר אחד ארוך, או לחלופין כמה דברות קצרים בתוך פסוק אחד. גם הטעמתם של הפסוקים היא בהתאם למתכונת זו של פסוקים באורך רגיל. בטעם התחתון שבכתבי־היד יש סה&quot;כ 12 פסוקים.
*'''הטעם העליון''' מבוסס על חלוקה לעשרה דברות, כאשר כל דיבר הוא &quot;פסוק&quot; אחד בדיוק, ולכן אנחנו מוצאים שבטעם העליון בכתבי־היד יש עשרה פסוקים בדיוק כמספר הדברות. אמנם חלק מה&quot;פסוקים&quot; האלה ארוכים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הארוכים), וחלק מהם קצרים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הקצרים). ואף הטעמתם של ה&quot;פסוקים&quot; החריגים היא בהתאם לאורכם החריג.

בהטעמה הכפולה שבכתבי־היד יש ניסיון כללי להקפיד על כך שאם וכאשר יש שני טעמים שונים הבאים זה אחר זה באות אחת (אחד לטעם התחתון ואחד לטעם העליון), שהטעם התחתון יהיה כתוב ראשון והטעם העליון אחריו.{{הערה|בכתי&quot;ש מכונה הטעם התחתון &quot;טעמא קדמא&quot;, ובו יש ציון מיוחד ועקבי בהערות המסורה הקטנה ל&quot;טעמא קדמא&quot; בראש כל פסוק בחמשת הדיברות הראשונים (כי רק בהם יש יותר מפסוק אחד בתוך &quot;דיבר&quot; אחד ולא בחמשת האחרונים), הן בשמות והן בדברים. ראו ברויאר, כתר, ב.10 (עמ' 59).}} הכלל הזה ברור ומובהק למרות מעידות אחדות של כתב־יד אחד מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר.{{הערה|אותן מעידות מתועדות בדפי העריכה של הפרקים הרלוונטיים ([[שמות כ/טעמים|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים|דברים ה']]). להצגה בהירה של הנתונים המלאים והסקת המסקנה מהם, ראו ברויאר, כתר, ב.18 (עמ' 58-59).}}

הטעם הראשון שהוא &quot;הטעם התחתון&quot;, המחלק כאמור את המקרא לפי מתכונת של פסוקים רגילים אף בעשרת הדברות, משקף את מסורת קריאתם בהטעמה של חכמי המקרא בטבריה. ואילו הטעם השני שהוא &quot;הטעם העליון&quot;, משקף את מסורת הקריאה הבבלית, המגדירה את עשרת הדברות לפי '''המסורת המדרשית שהייתה בידם'''. על דרשתו של רבי שמלאי המובאת בגמרא {{מקור|מכות כד א|מכות כ&quot;ד ע&quot;א}} נאמר בתלמוד הבבלי:
:'''&quot;אנכי&quot; ו&quot;לא יהיה לך&quot; מפי הגבורה שמענום.'''
לפי מסורת זו יוצא שהדיבר הראשון מתחיל ב&quot;אנכי&quot; ואילו הדיבר השני מתחיל ב&quot;לא יהיה לך&quot;, ואכן כך הוא בטעם העליון שבכתבי־היד. ולכן '''הדיבר הראשון''' בטעם העליון (שאינו &quot;פסוק&quot; במתכונת הרגילה) הוא באמירה הישירה והחיובית: &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;. ואילו '''הדיבר השני''' כולל את כל האמירות של &quot;לאו&quot; ביחד: &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י, לֹ֣א תַֽעֲשֶׂה־לְךָ֣ פֶ֣סֶל ׀ וְכׇל־תְּמוּנָ֡ה... לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֣ה לָהֶם֮ וְלֹ֣א תָעׇבְדֵם֒...לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;. ברור שגם דיבר ארוך זה אינו &quot;פסוק&quot; אחד לפי המתכונת הרגילה.

יש לשים לב שמסורת זו לחלוקתם של שני הדברות הראשונים לא הייתה נחלתם של חכמי בבל בלבד, כי היא עולה באופן ברור גם מהתרגום הירושלמי המדרשי (&quot;יונתן&quot;), המגדיר במפורש את גבולותיהם של שני הדברות הראשונים: &quot;אנכי ה' אלהיך&quot; הוא &quot;דבירא קדמאה&quot;, ואילו &quot;לא תעשה לך&quot; הוא &quot;דבירא תנינא&quot;.{{הערה|גם בחלוקת הפסוקים המשתקפת בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, נקראים עשרת הדברות כך: מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון דווקא.}} מסורת זו של קריאה הייתה קיימת אם כן לא רק בבבל אלא גם גם בארץ ישראל. לכן בכתיבת &quot;הטעם העליון&quot;, נתנו חכמי המסורה ביטוי למסורת שהייתה גם במקומם אע&quot;פ שלא זו הייתה מסורת הקריאה וההטעמה המקובלת בידיהם.

בניגוד לחלוקה זו, בטעם התחתון הפסוק הראשון הוא כך: &quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot;, כאשר שני חלקי הפסוק הם בדרך הניגוד במישור של הנאמנות האישית כלפי ה'. ואילו שאר העניין מבטא את האיסורים המעשיים ואת האזהרות הנובעים מתוך אותה נאמנות (והם מהווים שלושה פסוקים נוספים במתכונת הרגילה). חלוקה זו של הפסוקים קרובה יותר לפשוטו של מקרא.

חכמי המקרא הטברנים שילבו, אם כן, את מסורת הקריאה המקומית שלהם ביחד עם מסורת קריאה נוספת, כל אחת לפי הטעמתה, וכך נוצרה על ידם מערכת ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. שילוב מיוחד זה מתבטא גם ברשימות סכומי הפסוקים בכתבי־היד הטברנים: סכומי הפסוקים לפרשות השבוע בספרים שמות ודברים הם לפי הטעם העליון ומסורת הקריאה הבבלית (החלוקה לפרשות השבוע היא כידוע מנהג בבלי במקורה). ואילו סכומי הפסוקים לספרים שמות ודברים בשלמותם הם לפי הטעם התחתון ומסורת הקריאה של ארץ ישראל.{{הערה|לכן סכום הפסוקים הכולל בספרים שמות ודברים קטן (בשני פסוקים) מאשר הסכום הכולל של הפסוקים בפרשות השבוע. ראו ברויאר, כתר, ב.20 (עמ' 60).}}

===השיבוש שחל בדפוסים===

בדפוסים המוכרים עד לדור האחרון, האמירה &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;, שהוא ה'''דיבר''' הראשון בטעם ה'''עליון''' שבכתבי־היד, הפך להיות ה'''פסוק''' הראשון בטעם התחתון, וכן האמירה &quot;לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot; מהווה פסוק '''שני''' בטעם התחתון. ואילו בטעם העליון כל הפרשה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&quot; ועד &quot;לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;) נקראת כפסוק '''אחד''' ולא שניים! יוצא אם כן שבטעם התחתון שבדפוסים יש סה&quot;כ '''13''' פסוקים ולא רק '''12''' (בגלל חלוקת הפסוק &quot;אנכי... על פני&quot; לשניים). ואילו בטעם העליון שבדפוסים יש רק '''9''' &quot;פסוקים&quot; לעשרת הדברות!

הרב מרדכי ברויאר כבר דן באריכות ובאופן משכנע בהשתלשלות הנוסחים בעשרת הדברות מכתבי־היד ועד לדפוסים האחרונים. פרטי ההסבר שלו אינם מענייננו כאן, והרוצה לדעתם יראה בספרו.{{הערה|ראו ברויאר, כתר, ב.15-22 (עמ' 56-66).}} כדאי להזכיר רק את '''משמעות''' הדברים בטעם העליון שבדפוסים לפי הצעתו: קריאת הפרשה הראשונה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ...&quot; עד &quot;...וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;), כאילו שהיא מהווה &quot;פסוק&quot; או &quot;דיבר&quot; אחד, באה ללמדנו שהדברות שנאמרו &quot;מפי הגבורה&quot; נחשבים ל&quot;דיבור אחד&quot;.{{הערה|ראו שם עמ' 63 הערה 1 פסוק על דברי החזקוני.}}

===עשרת הדברות במהדורתנו===

'''נספחים של טבלאות להשוואה:''' במהדורתנו הבאנו ברצף הפסוקים את שתי מערכות הטעמים המשולבות ביחד, כנהוג בכתבי־היד ובדפוסים מדורי דורות. אמנם בסוף כל הדפים השייכים לעשרת הדברות (דף הפרק, דף הפרשה, ודף הספר המלא) מופיע נספח מיוחד שיש בו הבחנה בהירה בין הטעם התחתון והטעם העליון ע&quot;י הצגתם זה מול זה בתוך טבלה.{{הערה|מבחינה טכנית, הבסיס לטבלאות המופיעות בנספחים שבכל הדפים הרלוונטיים נמצא בדף '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים]]'''. בגליון הנתונים בגוגל-דוקס, שעליו מבוסס כל הטקסט של המקרא, הנספחים הללו נמצאים בשורה אחת נוספת לאחר הספרים שמות ודברים.}} באותם נספחים יש גם השוואה נוספת בין עשרת הדברות שבספר שמות לבין עשרת הדברות שבספר דברים, כלומר: טבלה אחת להשוואת הטעם התחתון בשני הספרים, וטבלה שנייה להשוואת הטעם העליון בשני הספרים. הקישור בין רצף הפסוקים (שבהם שתי המערכות משולבות ביחד) לבין הנספחים (שבהם מבחינים בין שתי המערכות בעזרת טבלה) מתבצע ע&quot;י לחיצה על הסימן הזה: &quot;'''↓↑'''&quot; (שמופיע מיד בתחילת העשרת הדברות בתוך רצף הפסוקים). לחיצה זו מביאה את הקורא אל הטבלאות הבאות:{{הערה|כל הטבלאות מבוססות על המקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים|כאן]]'''.}}
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|עשרת הדברות בספר שמות]]'''
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|עשרת הדברות בספר דברים]]'''

'''גירסת כתבי־היד מול הדפוסים:''' לגבי [[#השיבוש שחל בדפוסים|ההבדל בין נוסח כתבי־היד לנוסח הדפוסים]], הגירסה העיקרית במהדורתנו תהיה כמובן נוסח כתבי־היד. נוסח זה בלבד יופיע בתוך רצף הפסוקים (בהטעמה הכפולה). אמנם בנספחים, לאחר טבלאות השוואה המבוססות על נוסח כתבי־היד, יופיעו לתועלת הקורא גם טבלאות המבוססות על נוסח הדפוסים. תהיה שם אף השוואה ישירה בין נוסח כתבי־היד לבין נוסח הדפוסים כדי להבהיר את ההבדלים החשובים ביניהם.

===רשימת הדפים לעשרת הדברות===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|טבלה לדפים של עשרת הדברות}}

===ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות===

יש מבוכה רבה בדפוסים של התנ&quot;ך לגבי ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות. האם לציין מספר פסוק עבור כל פסוק בטעם התחתון? או בטעם העליון? או אולי עבור כל התחלה של פסוק חדש בשניהם כאחד? והמבוכה רבה עוד יותר בגלל [[#השיבוש שחל בדפוסים|השיבוש שחל בדפוסים]]: בכתבי־היד הטברנים יש רק 12 פסוקים בטעם התחתון, ואילו בדפוסים המקובלים יש 13.

ברוב הדפוסים מדפיסים, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], מערכת טעמים כפולה בעשרת הדברות, כלומר הטעם התחתון והטעם העליון ביחד. אבל מספרי הפסוקים שבהם רשומים לפי הפסוקים של הטעם התחתון דווקא, וכך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''13''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות פרק כ',2-14; דברים פרק ה',6-18). כך מופיע גם בדפוס קורן, שבו הדפיסו בפנים ברצף הטקסט את הטעמים של הטעם התחתון בלבד, והמספרים שבו הם בהתאם לכך (שמות כ,ב-יד; דברים ה,ו-יח).

יש גם דפוסים (כגון לטריס ו-BHS) שבהם נותנים מספר של פסוק חדש לאחר '''כל''' סימן של סוף פסוק, בין אם הוא שייך לטעם התחתון ובין אם הוא שייך לטעם העליון. כלומר: יש בהם מספר עצמאי ל&quot;לא יהיה לך&quot;, וכן מספר עצמאי ל&quot;לא תנאף&quot; ו&quot;לא תגנב&quot; ו&quot;לא תענה&quot;. כך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''16''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות כ,2-17; דברים ה,6-21).

אבל בנוסח כתבי־היד יש, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], 12 פסוקים בלבד בטעם התחתון, כי המלים &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; הן סופו של הפסוק הראשון. לכן ברוב המהדורות החדשות יחסית כגון דותן וברויאר ומג&quot;ה, המבוססות באופן ישיר על נוסח כתבי־היד הטברנים, יש מספרים ל-'''12''' פסוקים בלבד בעשרת הדברות (שמות כ,ב-יג; דברים ה,ו-יז). אמנם במקראות גדולות הכתר, שאף הוא מבוסס לגמרי על נוסח כתבי־היד, יש מספרים ל-13 פסוקים בעשרת הדברות (כי גם &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; מקבל בו מספר של פסוק). נראה שבמקראות גדולות הכתר ויתרו קצת על העקביות (מספר לכל פסוק בטעם התחתון בלבד) כדי לשמור על המספרים מהדפוסים הישנים וכך למנוע בלבול.

המהדורות הדיגיטליות האחרות באינטרנט מבוססות אף הן על נוסח כתבי־היד. במהדורת ממון ממרא יש [http://mechon-mamre.org/c/ct/c0220.htm מספרים ל-12 פסוקים בעשרת הדברות], בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד ובעקבות מהדורת ברויאר. ואילו ב-WLC יש [http://tanach.us/Tanach.xml?Ex20:1-20:26 מספרים ל-16 פסוקים], כלומר מספר עצמאי לאחר כל סימן של סוף פסוק בכתבי־היד, בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד.

מספרי הפסוקים במהודרתנו יהיו בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד, בדומה למהדורות דותן, ברויאר, וממכון ממרא. לכן בשני הפרקים שבהם נמצאים עשרת הדברות ([[שמות כ/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|דברים ה']]), המספרים יהיו שונים מדפוס קורן ומכל הדפוסים הישנים.

===פסוק מעשה ראובן===

[[קובץ:Damascus Codex (Torah) 1Genesis.djvu|thumb|פסוק מעשה ראובן בכתי&quot;ש (ובו ציון ל&quot;טעמא קדמא&quot;)|page=61]]

חוץ מעשרת הדברות, יש עוד פסוק אחד במקרא שבו אנחנו מוצאים מערכת טעמים כפולה. מדובר על הפסוק של מעשה ראובן ב[[פרשת וישלח/טעמים|פרשת וישלח]] ([[בראשית לה כב|בראשית לה,כב]]):{{הערה|סעיף זה מבוסס על ברויאר, כתר, נספח ב: שתי ההטעמות של מעשה ראובן (עמ' 289-292).}}
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ {{נוסח|רְאוּבֵ{{שני טעמים באות אחת|֗|֔}}ן|=ש ומ&quot;ש (רביע וזקף קטן)|ל=רְאוּבֵ{{שנין טעמים באות אחת|֔|֗}}ן (זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים)|ברויאר היה בספק אם הרביע קיים בכתי&quot;ל, אבל מעיון בכתב־היד מתברר שכן (וכך קבע גם דותן).}} וַיִּשְׁכַּ֕ב֙ אֶת־בִּלְהָ֖ה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ{{שני טעמים באות אחת|֑|ֽ}}ל{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

(א) לפי מערכת הטעמים הנכתבת שנייה בכתבי־היד, המסתיימת בסילוק (סוף פסוק), יחידה זו היא פסוק עצמאי, ואין לו קשר ישיר לפסוק הבא (שמופיע לאחר רווח של פרשה פתוחה):
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֔ן וַיִּשְׁכַּ֕ב אֶת־בִּלְהָ֖ה פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
(ב) ואילו לפי מערכת הטעמים הנכתבת ראשונה בכתבי־היד, ומסתיימת באתנחתא, הפסוק של מעשה ראובן ממשיך אף לאחר הרווח של הפרשה הפתוחה:
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֗ן וַיִּשְׁכַּב֙ אֶת־בִּלְהָה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

השיטה האחרונה מחברת את שני הפסוקים מלפני הרווח של הפרשה ולאחריה בעקבות האמירה המדרשית שכל בני יעקב &quot;שקולים כאחד&quot;, כולל ראובן ולמרות מעשהו ([[שבת נה ב|שבת נ&quot;ה ע&quot;ב]]):

:אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה, שנאמר: &quot;ויהיו בני יעקב שנים עשר&quot; – מלמד שכולן שקולים כאחת. אלא מה אני מקיים &quot;וישכב את בלהה פילגש אביו&quot;? מלמד שבלבל מצעו של אביו, ומעלה עליו הכתוב כאילו שכב עמה.

ברור שהשיטה הראשונה (א) היא זו שמחלקת את עניין לפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם התחתון&quot; בעשרת הדברות. ואילו בשיטה השנייה (ב) יש הטעמה לפסוק אחד שכולל בתוכו שני פסוקים לפי המתכונת הרגילה, ובניגוד לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם העליון&quot; בעשרת הדברות. אמנם יש ייחוד בהטעמה הכפולה בפסוק מעשה ראובן, כי בו ההטעמה המדרשית (ב) נכתבת '''ראשונה''' וההטעמה ה&quot;רגילה&quot; (א) נכתבת '''שנייה'''. וזה ההיפך מעשרת הדברות, שבהם &quot;הטעם התחתון&quot; נכתב ראשון ו&quot;הטעם העליון&quot; לאחריו.

יש עדות נאמנה ומובהקת שהשיטה הראשונה (א) היא אכן המקבילה לטעם התחתון בעשרת הדברות, למרות שהיא כתובה אחרונה בפסוק מעשה ראובן. מדובר על הערת מסורה מיוחדת במסורה הקטנה בכתי&quot;ש: 
:{{מ:טעמי המקרא|16}}&quot;זה הפסוק יש לו שני טעמים טעמ' קדמ{{צבע גופן|אפור|' וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ ראו}}ב֔{{צבע גופן|אפור|ן}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}כַ֕{{צבע גופן|אפור|ב}} {{צבע גופן|אפור|את־בל}}הָ֖ה {{צבע גופן|אפור|פי}}לֶ֣{{צבע גופן|אפור|גש}} {{צבע גופן|אפור|א}}בִ֑{{צבע גופן|אפור|יו}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}מ֖{{צבע גופן|אפור|ע}} {{צבע גופן|אפור|ישר}}אֵֽל׃&quot;{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

כלומר, המסורה בכתי&quot;ש מקפידה לציין במפורש את הטעמים השייכים לשיטה הראשונה (א) בשם &quot;טעמא קדמא&quot;. ובעשרת הדברות בכתי&quot;ש היא עושה בדיוק אותו הדבר '''לטעם התחתון דווקא'''. הרי לנו עדות מפורשת ששתיהן שייכות לאותה מסורת של הטעמה (וגם ההגיון מורה כך), למרות ששתי השיטות כתובות בסדר הפוך בפסוק שלנו.

לגבי עשרת הדברות [[#הטעם התחתון והטעם העליון|ראינו]] שסכומי הפסוקים '''לפרשות''' הם לפי קריאת הטעם העליון שהייתה נהוגה בבבל (10 פסוקים בעשרת הדברות), ואילו סכומי הפסוקים '''לספרים''' המלאים הם לפי קריאת הטעם התחתון שהייתה נהוגה בארץ ישראל (12 פסוקים בעשרת הדברות), כולל אצל בעלי המסורה הטברנים. אבל לגבי סכומי הפסוקים בפרשת וישלח ולספר בראשית כולו הסכומים זהים, כלומר אין בהם הפרש של פסוק אחד בגלל החיבור או אי-החיבור של פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו. אצל שניהם מדובר על שני פסוקים, ועובדה זו דורשת הסבר.

הרב מרדכי ברויאר הציע שסכומי הפסוקים לפרשות ולספרים אכן מציגים את מנהגי הקריאה הקדומים של בבל וארץ ישראל, כאשר שניהם כאחד נהגו שלא לחבר את פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו, אלא לקרוא במתכונת של פסוקים רגילים בהתאם לפשוטו של מקרא (כלומר בשיטה המקבילה לטעם התחתון). &quot;טעמא קדמא&quot; הוא אם כן מנהג הקריאה מקדמת דנא. אבל נראה שבעלי המסורה הטברנים עצמם לא נהגו כמנהג ארץ ישראל הקדום, אלא דווקא נהגו לחבר את שני הפסוקים בקריאתם ולחבר אותם לפסוק אחד בהטעמה, באופן שמביע את כבודו של ראובן בהתאם למדרש ולתרגומי ארץ ישראל.{{הערה|'''בתרגום הירושלמי (&quot;יונתן&quot;):''' &quot;והוה כד שרא ישראל בארעא ההוא, ואזל ראובן ובלבל ית מצעא דבלהה פלקתיה דאבוי, דהוה מסדרא כל קביל מצעא דלאה אמי, '''ואתחשיב עילוי כאלו שימש עמה'''. ושמע ישראל ובאיש ליה, ואמר: ווי דלמא נפק מיני פיסולא, היכמא דנפק מן אברהם ישמעאל, ומן אבא נפק עשו? מתיבא רוחא דקודשא, וכן אמר ליה: '''לא תדחל דכלהון צדיקין ולית בהון פיסולא, דמבתר דאתיליד בנימין הוו בני יעקב תריסר'''.&quot; הפרשנות המדרשית הזאת משתקפת לא רק בתרגומים הירושלמים אלא אף בחלוקת הפסוקים בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, שבהם לא רק עשרת הדברות נקראים מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון, אלא גם פסוק מעשה ראובן נקרא כך (אמנם כך הוא החלוקה של מקרא ותרגום בכתבי־היד, אבל בפועל לא מתרגמים כלל את מעשה ראובן בציבור אלא רק את המלים &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot; בלבד, בהתאם ל[[משנה מגילה ד י|דברי המשנה]] ש&quot;מעשה ראובן נקרא ולא מיתרגם&quot;.).&lt;br&gt;דברי המדרש מסוכמים יפה בפירוש רש&quot;י: '''ויהיו בני יעקב שנים עשר''' – מתחיל לעניין ראשון, משנולד בנימן נשלמה המיטה, ומעתה ראויין להימנות ומנאן. '''ורבותינו דרשו ללמדנו בא שכולם שוים, וכולן צדיקים, שלא חטא ראובן.'''}} ולכן הקדימו הנקדנים/מסרנים את טעמי &quot;הטעם העליון&quot; בפסוק מעשה ראובן, כי זה היה מנהג קריאתם בפועל, אבל הם גם שמרו על המנהג המשותף למנהג ארץ ישראל הקדום ולמנהג בבל (המשתקף כאמור בסכומי הפסוקים) וכתבו את &quot;הטעם התחתון&quot; לאחריו.

לפי הרב מרדכי ברויאר, יוצא מזה שמנהג ארץ ישראל הקדום היה לקרוא את פסוק מעשה ראובן לפי מתכונת רגילה של פסוקים, בדומה לטעם התחתון בעשרת הדברות, וכך היה גם מנהג בבל לגבי פסוק מעשה ראובן. ואילו בעשרת הדברות לא היה להם מנהג משותף, כי בארץ ישראל קראו בטעם התחתון ובבבל קראו בטעם העליון.

יוצא גם שמנהג הקריאה המשתקף בתרגומים של ארץ ישראל שייך תמיד לטעם העליון, כלומר שלפי התרגומים לא מחלקים את הפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, אלא מחלקים אותם לפסוקים ארוכים מאוד וקצרים מאוד בהתאם להבנה מדרשית. דבר זה נכון הן לגבי פסוק מעשה ראובן בבראשית, והן לגבי עשרת הדברות בשמות ובדברים. לפי זה מייצגים התרגומים של ארץ ישראל מסורת קריאה שונה מזו של בעלי המסורה הטברנים בעשרת הדברות: לפי התרגומים קוראים את עשרת הדברות בטעם העליון, ולפי בעלי המסורה קוראים אותם בטעם התחתון. אבל לגבי פסוק מעשה ראובן המנהג משותף: קוראים אותו בטעם העליון, הן לפי התרגומים והן לפי בעלי המסורה הטברנים.

ואולי ייתכן שניתן להציע הסבר נוסף לזה של הרב ברויאר. אמנם נראה ברור לגמרי שבעשרת הדברות, הקדימו בעלי המסורה הטברנים בכוונה את הטעמים של מסורת הקריאה שלהם עצמם לטעמים של המסורת האחרת. אבל בפסוק מעשה ראובן מדובר על אותיות מעטות שנכתבים בהן שני טעמים זה אחר זה, כאשר הכי בולטת והחשובה ביותר היא האות אל&quot;ף בתיבה &quot;ישראל&quot;, שבה נכתבים אתנחתא וסילוק ביחד. טעם האתנחתא הזה עומד מיד לפני רווח של פרשה פתוחה כדי לחבר בין שני הפסוקים (למרות הרווח ובניגוד לפשוטו של מקרא), ושאר הטעמים המתאימיםם לו באים רק בעקבותיו. בניגוד לטעם העליון בעשרת הדברות, שבא כדי '''להבליט''' את כל אחד מהדברות וכך לפארו, ההטעמה המקבילה בפסוק מעשה ראובן קיימת אך ורק כדי '''להצניע''' את המעשה ע&quot;י חיבורו לפסוק הבא.

ואם כן אולי היה ראוי במקרה כזה להקדים את האתנחתא לסילוק, כי כך ניתן להדגיש דווקא את האתנחתא, ואת החיבור בין הפסוקים למרות הרווח, וכך להצניע את מעשה ראובן. כלומר: אולי גם במעשה ראובן ייצג הטעם התחתון את מסורת קריאתם של בעלי המסורה הטברנים, אבל מתוך כבוד לעצם העניין המובע במסורת האחרת הקדימו לכתוב אותה ראשונה (ולא בגלל שהיא הייתה מנהגם בפועל). הערות המסורה המפורטות בכתי&quot;ש לגבי &quot;טעמא קדמא&quot; באות אם כן למנוע טעויות, ע&quot;י ציון מדויק למנהגו של המסרן עצמו, כדי שהקורא לא יטעה בגלל '''הסדר''' של הטעמים בפסוק מעשה ראובן או בגלל '''המורכבות''' של ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות.

'''במהדורתנו:''' מכיוון שמדובר בסך הכל על פסוק אחד בלבד, ועוד שמערכת הטעמים הכפולה במעשה ראובן נובעת דווקא מהרצון להצניע את העניין, לכן לא נקדיש לו נספח מיוחד בדף עצמאי. במקום זה נסתפק בטבלה קצרה בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]'''.{{הערה|הטבלה המובאת בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]''' מועתקת מהמקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים#פסוק מעשה ראובן|כאן]]'''.}} הנוסח של ההטעמה הכפולה יישאר בתוך הרצף של הפרשה יחד עם הקישור הישיר בסימן המיוחד ('''&quot;↓↑&quot;''').

'''מספרי הפסוקים:''' כבר ראינו [[#ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות|לעיל]] שיש חוסר עקביות בין הדפוסים השונים לגבי ציון מספרי הפסוקים בשמות פרק כ' ובדברים פרק ה' בגלל ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. אך בעיה זו אינה קיימת לגבי מעשה ראובן, כי משום מה '''בכל''' הדפוסים מציינים את הכל (כולל &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot;) במספר של פסוק אחד (דהיינו פרק ל&quot;ה פסוק כ&quot;ב). ולכן כך נעשה גם במהדורתנו.

==סדרי הקריאה בתורה==

===חלוקת הסדרים בתורה===

חלוקת הסדרים בתורה היא חלוקה עניינית לרוב, המשקפת את מחזור הקריאה התלת־שנתי שהיה נהוגה בארץ ישראל. במהדורתנו שילבנו את חלוקת הסדרים לפי שתי שיטות מקבילות:
*סימנו את חלוקתה של התורה ל-154 סדרים המקובלת בדפוסים והמוכרת, כולל המרכיב של המספר הרצוף לכל סדר וסדר  מתחילת כל ספר (המספרים מצויינים באותיות עבריות כמו שמוכר היטב מדפוס קורן).{{הערה|למספרים הרצופים באותיות עבריות (בנוסף לציון האות &quot;ס&quot; בשוליים) יש בסיס כבר בכתבי־היד הקרובים לכתר והמאוחרים יותר, אמנם אין בהם ביצוע מלא תמיד.}}
*סימנו את חלוקת הסדרים על פי שני מקורות עתיקים המתעדים את נוסח המסורה הטברנית: רשימת הסדרים ב'''ספר החילופים''' למישאל בן עוזיאל{{הערה|1=מהדורת אליעזר ליפשיץ (ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ה; טקסט מלא ב-PDF ניתן להוריד [http://www.hum.huji.ac.il/units.php?cat=5040&amp;incat=4972 באתר האוניברסיטה העברית]). הרב ברויאר כבר סימן את הסדרים במהדורותיו על פי רשימה זו. ספר החילופים מתעד רשימה של הבדלים (זעירים) בנוסח המקרא בין שיטת בן אשר לבין שיטת בן נפתלי (וגם מספר הסכמות בין שתי השיטות). כך מאפשרות רשימת החילופים וההסכמות קיטלוג של כתבי־יד לפי קרבתם לשיטת בן-אשר, וזהו עיקר חשיבותן במחקר בימינו: ספר החילופים מאשר את חשיבותו של כתר ארם צובה כמייצג נאמן ומדוייק לשיטת בן-אשר, וגם מאפשר את שחזור נוסחו של בן-אשר במקומות מסויימים החסרים בכתר. אמנם בנוסף לרשימת החילופים עצמה, יש בספר החילופים גם תיעוד קפדני לראשי הסדרים במקרא (בתחילת הדיון על כל פרשה בתורה וכל ספר בנביאים וכתובים).}} ו[https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n243/mode/1up רשימת הסדרים בכתי&quot;ל] (בנוסף לסימון ראשי הסדרים שבגוף התורה עצמה באותו כתב־יד). שני המקורות העתיקים האלה כמעט זהים אחד לשני בחלוקת הסדרים,{{הערה|יצוין שספר החילופים וכתי&quot;ל גם זהים לסימון הסדרים הקיים בסוף ספר דברים בכתר ארם צובה. שלושת המקורות ביחד עוד זהים בכך שפרשת &quot;נִצבים&quot; כוללת בתוכה גם את פרשת &quot;וילך&quot; (והן נחשבות לפרשה אחת ביחד).}} והם מדווחים על כ-167 סדרים בתורה.{{הערה|בשני המקורות העתיקים מדווח על סך של קס&quot;ז (167) סדרים בדיוק בחמישה חומשי תורה. אמנם רק ברשימה שבכתי&quot;ל יש באמת קס&quot;ז סדרים, ואילו בספר החילופים, למרות המספר המובא בסוף, נזכרים 168 ראשי סדרים. הסדר הנוסף מתחיל לקראת סוף פרשת וירא (&quot;וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר&quot;, [[בראשית כב כ]]); סדר זה חסר לגמרי בכתי&quot;ל בסימון הפנימי וברשימה (וגם בחלוקה המקובלת), וזה ההבדל היחיד בין ראשי הסדרים שבשני המקורות.}}

לגבי השיטות השונות בסימון הסדרים (ובמיוחד בין החלוקה המקובלת לבין החלוקה ל-167 סדרים), יש אומרים שאין כאן מחלוקת אלא שהסדרים הנוספים בתורה שבספר החילופים ובכתי&quot;ל משקפים תת־חלוקה אפשרית בתוך הסדרים המקובלים. ויש אומרים שחלוקת הקריאה למחזור התלת־שנתי לא הגיעה לידי שיטה מובהקת של חובה, והיו מנהגים שונים כיצד לחלק את הקריאה בדרכים שונות.

ציונם של ראשי הסדרים הנוספים בספר החילופים ובכתי&quot;ל ישולב בתוך המספרים הרצופים של החלוקה המקובלת. לדוגמה: יש סדר שמתחיל בתחילת פרשת &quot;וָאֶתְחַנַּן&quot; (דברים ג כג), והוא הסדר הרביעי בספר (&quot;ד&quot; במספרים הרצופים) לפי החלוקה המקובלת של 154 סדרים בתורה. מאוחר יותר יש ציון של תחילת סדר במקורות העתיקים  בפסוק &quot;כִּי־תוֹלִיד בָּנִים&quot; (ד כה), וסדר זה אינו קיים בחלוקה המקובלת. הוא יסומן אם כן לפי המספר הרצוף &quot;ד*&quot;. להלן רשימה של כל הפרשות שבהן יש סדר נוסף על החלוקה המקובלת (קנ&quot;ד סדרים):
*בספר בראשית (בנוסף על מ&quot;ג סדרים): וירא=(יט*),{{הערה|אין כאן סדר בכתי&quot;ל (ברשימה ובגוף התורה) אבל יש סדר בספר החילופים, ובגלל הסדר הנוסף מגיע מספר הסדרים בספר החילופים ל-46 בספר בראשית ול-168 בתורה כולה (למרות הסך המובא בסוף של קס&quot;ז סדרים). יצויין שסדר זה קיים גם בתוך המספרים הרצופים שבכתי&quot;ש (כ'), אמנם שם הוא מתחיל בתחילת פרשת &quot;חיי שרה&quot; ולא בבראשית כב,ב; ובכלל יש הבדלים רבים בין סימון הסדרים בכתי&quot;ש לבין המסורת של קס&quot;ז סדרים בתורה (בכתי&quot;ש לדוגמה יש מ&quot;ב סדרים סה&quot;כ בספר בראשית).}} וישב=לה*, ויחי=מג*.
*בספר שמות (בנוסף על כ&quot;ט סדרים): שמות=א*,{{הערה|כאן חסר סימון הסדר בגוף כתי&quot;ל, אבל הוא קיים ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל (וגם דותן השלים אותו ע&quot;פ הרשימה).}} משפטים=יז*, כי-תשא=כה*, ויקהל=כו*.
*בספר ויקרא (בנוסף על כ&quot;ג סדרים): ויקרא=ב*, אמֹר=יט*.
*בספר במדבר (בנוסף על ל&quot;ב סדרים): נשֹא=ה*.
*בספר דברים (בנוסף על כ&quot;ז סדרים): ואתחנן=ד*, ראה=יא*, שֹפטים=טו*,{{הערה|יש לסמן עוד מקום בפרשת שֹפטים בכתי&quot;ל, דהיינו [[דברים כ א]], בו מסומן סדר נוסף בכתב היד (לכאורה &quot;טו**&quot;). אבל סימון זה כנראה בטעות הוא, שהרי אינו מובא ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל עצמו וגם לא בספר החילופים (דותן ציין אותו כטעות {ס}). במהדורתנו לא תייגנו אותו ב[[תבנית:מ:סדר]] אבל הערנו עליו בהערת נוסח.}} כי־תצא=טז*.

יש גם שני מקומות שבהם תחילת הסדר שונה במקצת בחלוקה המקובלת ובמקורות העתיקים:
*בפרשת אמֹר מתחיל סדר [יט] בויקרא כג,ט (&quot;כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ&quot;) במקורות העתיקים, אבל בחלוקה המקובלת מתחיל הסדר (יט) בויקרא כג,טו (&quot;וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙&quot;), הפרש קל של 6 פסוקים שהם פרשה אחת.
*בסוף פרשת קֹרח מתחיל סדר (יז) בבמדבר יח,כה (&quot;וְאֶל־הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר&quot;), אבל במקורות העתיקים מתחיל הסדר [יז] בתחילת פרשת &quot;זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה&quot; (במדבר יט,א), הפרש קל של 8 פסוקים שהם פרשה אחת.

למידע על חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים|כאן]]'''.

===החלוקה לפרשות השבוע===

[[מקרא על פי המסורה/תורה|התורה מחולקת במהדורתנו]] לפי יחידות של &quot;פרשת השבוע&quot;. חלוקה זו משקפת את המנהג המקובל כבר אלף שנה של מחזור לקריאת התורה בשנה אחת (מקור המנהג הוא [[:W:פרשת השבוע#מקור המנהג בעדות ישראל|בבלי]]). בתחילת כל יחידה של &quot;פרשת השבוע&quot; יש גם תמונות וקישורים לעמודים המתאימים לדף הראשון של אותה פרשה (צילומים של כתבי־היד החשובים ושל ספרי תורה הכתובים על קלף).

ראוי לציין שבכתבי־היד הטברנים וברשימות המסורה שבהן (וכן ב&quot;ספר החילופים&quot;) אין פרשה חדשה שמתחילה בפסוק [[פרשת וילך/טעמים#פרשת וילך (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|&quot;וַיֵּ֖לֶךְ מֹשֶׁ֑ה&quot; (דברים לא,א)]], ויחידה זו הייתה נחשבת אם כן לחלק האחרון של [[פרשת ניצבים/טעמים#פרשת ניצבים (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|פרשת &quot;נִצבים&quot;]] (שהיו בה 70 פסוקים סה&quot;כ).{{הערה|עניין זה צויין גם בתיעוד הנוסח (בדף העריכה בתחילת פרשת &quot;וילך&quot; ([[דברים לא/טעמים|פרק ל&quot;א]]).}}

===החלוקה לעולים בתורה===

פרשות השבוע מחולקות במהדורתנו בהתאם לקריאה עבור שבעה עולים לתורה בשבת (ומפטיר). חלוקה זו יציבה לרוב בדפוסים מאז המאה הי&quot;ח.{{הערה|למידע היסטורי על החלוקה לעולים בתורה, ראו את [https://jewish-faculty.biu.ac.il/files/jewish-faculty/shared/JSIJ4/stulberg.pdf מאמרו] של אפרים סטולברג, &quot;תורה שבעל פה האחרונה: חלוקת התורה לעליות&quot; ב-JSIJ גליון 8 (2009).}} היא נעשתה כאן לפי החלוקה המקובלת בדפוסים הנפוצים של המקראות הגדולות (השתמשנו במקראות גדולות לתורה ב[[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|מהדורתו של שלמה נעטטער]] [ווין תרי&quot;ט]), והמשתקפת היטב בדפוס קורן.{{הערה|במקרים של אי־התאמה הכרענו לפי [https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf תיקון הקוראים הזה]. בעתיד ראוי שיהיה סימון לפי שיטות נוספות של חלוקת הפרשה לעולים, ובמיוחד מנהג תימן, וכן להוסיף אפשרות למשתמש לבחור את שיטת הסימון הרצויה לו.}} לשבתות שקוראים בהן שתי פרשות מחוברות, הקריאה לכל אחד משבעת העולים צוין כנהוג בתוך סוגריים לאחר החלוקה לעולים של הפרשה היחידה, כגון: &quot;חמישי (שלישי)&quot;.

החלוקה במהדורתנו לשלושה עולים במשך השבוע (מנחה בשבת, שני וחמישי) מבוססת על '''סדר עבודת ישראל''' לר' יצחק (זליגמן) בער, רעדעלהיים תרכ&quot;ח, מתוך מהדורת צילום של הוצאת שוקן תרצ&quot;ז.{{הערה|ראו שם עמ' 451-494, &quot;סדר הפרשיות למנחה בשבת ולשני וחמישי לתעניות ולחה&quot;מ וחנוכה ופורים&quot;. חטיבת הקריאה הזאת צולמה בתוך '''סדור רנת ישראל''', מהדורה שניה (הוצאת מורשת: ירושלים תשל&quot;ד), עמ' 447-485. מהדורת צילום אחר של &quot;סדר עבודת ישראל&quot; לזליגמן בער נמצאת '''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-1.pdf|כאן]]''' ו'''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-2.pdf|כאן]]'''.}} הציון לתחילת הקריאה ל&quot;לוי&quot; ול&quot;ישראל&quot; מופיע בסוגריים מרובעים, וסוף הקריאה ל&quot;ישראל&quot; הוא בדרך כלל לפני עליית &quot;שני&quot; בשבת.{{הערה|במקומות חריגים שבהם עליית &quot;ראשון&quot; ארוכה ולא נהוג שישראל ביום חול יקרא עד סופה (בפרשות &quot;בראשית&quot;, &quot;כי תשא&quot;, &quot;נשא&quot;), צוין &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; בסוף הקריאה לעולה השלישי. וכן במקומות שנהוג להמשיך לקרוא אחרי סוף עליית &quot;שני&quot;, צוין בסוף העלייה השלישית &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; (בפרשות &quot;בחקתי&quot;, &quot;דברים&quot;, &quot;ואתחנן&quot;', &quot;כי תבוא&quot;, &quot;נצבים&quot;, &quot;וילך&quot;, &quot;האזינו&quot;, &quot;וזאת הברכה&quot;).}}

לא הוספנו סימון לקריאת התורה במועדים בתוך מהדורת המקרא בוויקיטקסט. סימון כזה יוצר מעמסה כבדה בשוליים של הטקסט, ולא נהוג לסמן אותו &quot;בפנים&quot; במהדורות של המקרא, אלא רק בנספחים. במקום זה יצרנו מדור מיוחד בשם '''[[מקראי מועד|&quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot;]]''', שם מופיעה קריאת התורה לכל המועדים לפי החלוקה הנפוצה במחזורים (וגם הפטרות). תוכן הקריאות במדור &quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot; מבוסס על &quot;מקרא על פי המסורה&quot;.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Chapter 3]]</text>
      <sha1>i4gfwe6odjyk29ugwdx11948ydkrt79</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד</title>
    <ns>4</ns>
    <id>265102</id>
    <revision>
      <id>3087741</id>
      <parentid>3087574</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T17:45:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* שחזור מסורת הסופרים בנביאים וכתובים על יסוד כתב־יד לנינגרד (כתי&quot;ל) */</comment>
      <origin>3087741</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="101201" sha1="s9sakn4rw1811almwxbpyfsnqvaow2o" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים: המקומות החסרים בכתר}}

{{בעבודה}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח במקומות בנ&quot;ך החסרים בכתר==

'''נוסח הנביאים והכתובים במהדורתנו, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, מבוסס על כתי&quot;ל. על גבי הבסיס הזה נעשו תיקונים ושינויים, כדי להתאים את המקומות החריגים שבו (בחלוקת הפרשות, בכתיב, בניקוד ובטעמים) לנוסח המסורה לפי שיטת הכתר, בדומה למה שנעשה ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|תורה]]. לאחר קביעת הנוסח בוצעו עוד התאמות קלות בנוסח הניקוד והטעמים בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על השיטה לקביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר) ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים במקומות שכתר ארם צובה קיים בהם, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|בפרק הבא]]'''.

==יסודות הנוסח ותיעודו==

נוסח הכתיב והניקוד והטעמים בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, נקבע ותועד באופן דומה לתורה (ראו בפרק הקודם, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#יסודות הנוסח|&quot;יסודות הנוסח&quot;]] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#תיעוד הנוסח|&quot;תיעוד הנוסח&quot;]]).

כמו בתורה, הנוסח בנביאים וכתובים מיוסד על כתי&quot;ל, אבל רק בתור נקודת התחלה. בכל מקום שלא הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל, או שיש ספק או תמיהה לגביו, או נקודה בו הראויה לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), השתדלנו לבדוק את הנוסח המקביל בכתבי־יד נוספים ולתעד את הנתונים. כמו לתורה, יש קבוצה של כתבי־יד נבחרים לספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לנביאים|נביאים]]''' ולספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לכתובים|כתובים]]'''.

שימו לב: קביעת נוסח הכתיב בנ&quot;ך, במקומות החסרים בכתר, מיוסדת על קבוצת כתבי־היד ועל הערות המסורה, בשונה מהתורה (שם הכתיב נקבע ישירות לפי ספרי תימן, וקבוצת כתבי־היד באה רק כדי לתמוך בקביעה זו).

==המקומות החסרים בכתר בנביאים וכתובים==

'''חמישה מספרי הנביאים והכתובים אבדו בחלקם בכתר ארם צובה, ועוד חמישה ספרים (בסוף הכתובים) אבדו במלואם:'''

1. מלכים (קטע חסר): &lt;קטע התחלה=חלק חסר במלכים/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר מלכים|ספר מלכים]] חסרים שלושה דפים בכתר ארם צובה.''' החלק החסר מתחיל במילים &quot;אֶת־עֲזַרְיָ֔ה וְה֕וּא בֶּן־שֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה...&quot; ([[מלכים ב יד/טעמים#יד כא|מל&quot;ב יד,כא]]) ומסתיים במילים &quot;...וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה&quot; ([[מלכים ב יח/טעמים#יח יג|מל&quot;ב יח,יג]]).&lt;קטע סוף=חלק חסר במלכים/&gt;

2. ירמיהו (קטע חסר): &lt;קטע התחלה=חלק חסר בירמיהו/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ירמיהו|ספר ירמיהו]] חסרים שני דפים בכתר ארם צובה, והדף השלישי קרוע בחלקו.''' החלק החסר לגמרי (שני הדפים האבודים) מתחיל במילה &quot;יְהֹוָֽה׃...&quot; (סוף [[ירמיהו כט/טעמים#כט ט|כט,ט]]) ומסתיים במילים &quot;...כֹּ֣ה{{מ:לגרמיה}}אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה נֹתֵ֥ן&quot; ([[ירמיהו לא/טעמים#לא לד|לא,לד]]). החלק החסר באופן חלקי (הדף הקרוע) מתחיל במילה &quot;לִנְבֽוּכַדְרֶאצַּֽר׃...&quot; (סוף [[ירמיהו לב/טעמים#לב א|לב,א]]) ומסתיים במילים &quot;...וְאַתָּ֞ה אָמַ֤רְתָּ אֵלַי֙ אֲדֹנָ֣י&quot; ([[ירמיהו לב/טעמים#לב כה|לב,כה]]), והפסוקים החסרים בחלקם או במלואם הם: לב,א-ד; ט-יא; יד-יט; כא-כה.&lt;קטע סוף=חלק חסר בירמיהו/&gt;

3. תרי עשר (שני קטעים חסרים): &lt;קטע התחלה=חלק חסר בתרי עשר/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]] חסרים דפים {{קו תחתי|בשני מקומות}} בכתר ארם צובה:
*{{קו תחתי|במקום הראשון}} חסרים שלושה דפים; החלק החסר מתחיל במילים &quot;בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא תִּ֠תְעַלַּ֠פְנָה...&quot; ([[עמוס ח/טעמים#ח יג|עמוס ח,יג]]), [[מקרא על פי המסורה/נביאים#עֹבדיה|עֹבדיה]] ו[[מקרא על פי המסורה/נביאים#יונה|יונה]] חסרים בו לגמרי, והוא מסתיים במילים &quot;...וּמוֹצָאֹתָ֥יו מִקֶּ֖דֶם&quot; ([[מיכה ה/טעמים#ה א|מיכה ה,א]]).
*{{קו תחתי|במקום השני}} חסרים ארבעה דפים; החלק החסר מתחיל במילים &quot;הָאָ֔רֶץ בְּשׁוּבִ֧י אֶת־שְׁבוּתֵיכֶ֛ם...&quot; ([[צפניה ג/טעמים#ג כ|צפניה ג,כ]]), [[מקרא על פי המסורה/נביאים#חגי|חגי]] חסר בו לגמרי, והוא מסתיים במילים &quot;...וּמַה־יׇּפְי֑וֹ דָּגָן֙&quot; ([[זכריה ט/טעמים#ט יז|זכריה ט,יז]]).&lt;קטע סוף=חלק חסר בתרי עשר/&gt;

4. תהלים (קטע חסר): &lt;קטע התחלה=חלק חסר בתהלים/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]] חסרים שני דפים בכתר ארם צובה, שהיו בהם כ-10 מזמורים.''' החלק החסר מתחיל במילים &quot;מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד מִי־יָג֣וּר בְּאָהֳלֶ֑ךָ...&quot; ([[תהלים טו/טעמים#טו א|טו,א]]) ומסתיים במילים &quot;...לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝הֹוָ֗ה נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא׃&quot; ([[תהלים כה/טעמים#כה א|כה,א]]).&lt;קטע סוף=חלק חסר בתהלים/&gt;

5. שיר השירים אחרי &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot;: &lt;קטע התחלה=חלק חסר בשיר השירים/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת שיר השירים|מגילת שיר השירים]] קיימת בכתר ארם צובה עד המילים &quot;בְּנ֥וֹת צִיּ֖וֹן&quot; ([[שיר השירים ג/טעמים#ג יא|ג,יא]]), וחסרה בהמשך מהמילים &quot;בַּמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֑ה&quot;; זוהי תחילת ספרי סוף הכתובים שאבדו לגמרי מהכתר.'''&lt;קטע סוף=חלק חסר בשיר השירים/&gt;

6. קֹהלת (הכל): '''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''

7. איכה (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר באיכה/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר באיכה/&gt;

8. אסתר (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר באסתר/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר באסתר/&gt;

9. דניאל (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר בדניאל/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]] חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר בדניאל/&gt;

10. עזרא (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר בעזרא/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]] חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר בעזרא/&gt;

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה==

===דיוקם היחסי של כתבי־היד בנוסח הכתיב===
{{בעבודה}}

השיטה לקביעת נוסח הכתיב בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, מהווה המשך ישיר ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות|אותה שיטה שהשתמשנו בה בתורה]]: קביעה ע&quot;פ המסורה וע&quot;פ רוב כתבי־היד הטברנים.{{הערה|הגהתם של ספרי הנביאים והכתובים במהדורתנו, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, התחילה בתור המשך ישיר להכנת נוסח התורה. הצעד הראשון נבע מתוך הרצון להציע נוסח מדויק וחופשי ל'''חמש מגילות''' בנוסף לחמישה חומשי תורה, אמנם המגילות חסרות ברובן בכתר ארם צובה בדומה לתורה עצמה. לאחר מכן התרחבה המגמה להציע גם את '''שאר כל הטקסט החסר בכתר ארם צובה''': את הדפים הבודדים החסרים בספרים מלכים, ירמיהו, תרי עשר ותהלים; ואת שני הספרים החסרים במלואם בסוף כתובים (בנוסף למגילות), דהיינו דניאל ועזרא. בגרסה המקורית והמיושנת, כל הטקסט ל'''ספר אחד''' הוצג כולו ב'''דף אחד''', בין אם היה מדובר על דפים בודדים החסרים בכתר שהכילו כמה פרקים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים), ובין אם היה מדובר על ספר שחסר במלואו (קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא). הכותרת של לגרסה המקורית היתה '''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|תורה על פי המסורה]]'''. לאחר מכן נחלק כל החומר ל'''פרקים בודדים''' והועתק לתוך הגרסה השניה, תחת הכותרת '''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|נביאים וכתובים על פי המסורה]]'''. העתקת הפרקים לגרסה השניה הסתיימה ביום ב' חשון תשע&quot;ג. הדפים המקוריים והמיושנים ב'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|תורה על פי המסורה]]''' וב'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|נביאים וכתובים על פי המסורה]]''' עדיין קיימים אבל אינם מתעדכנים, ושמרנו עליהם כדי שיהיה תיעוד מלא להתפתחות הפרויקט. כל פיתוח נוסף יימצא '''אך רק''' בדפים העדכניים, שנמצאים כעת בתוך '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]'''.}} גם שיטת התיעוד המקומי (בדפי העריכה של הפרקים) היא כמו בתורה.{{הערה|אמנם יש לשים לב לפרט טכני לגבי התיעוד בספרי הנביאים והכתובים: בספרים החסרים רק '''בחלקם''', תמיד נעשתה הגהה ל'''פרקים שלמים'''. לדוגמה: בספר מלכים חסרים שלושה דפים שהכילו כ-5 פרקים בחלקם או במלואם, דהיינו מל&quot;ב פרקים י&quot;ד-י&quot;ח, כאשר החלק החסר מתחיל באמצע פרק י&quot;ד ומסתיים באמצע י&quot;ח, כלומר שתחילת פרק י&quot;ד וסוף פרק י&quot;ח עדיין קיימים בכתר ארם צובה. במקרה הזה והדומים לו יש במהדורתנו '''תיעוד כפול מלא''' של כתי&quot;א וכתי&quot;ל ביחד, לפני החלק החסר ולאחריו. בתיעוד הכפול מצוינים כל ההבדלים בין שני כתבי־היד (כולל געיות). תיעוד הנוסח מציין במדויק גם את המקומות שבהם כתר ארם צובה חסר ואת המקומות שבהם הוא קיים (ע&quot;י תיוג של התיבה הראשונה החסרה ושל התיבה הראשונה הקיימת לאחר החלק החסר). יש תיעוד כפול גם בתחילת חמש מגילות עד המקום שבו כתר ארם צובה חסר (כלומר במגילת רות כולה ובתחילת שיר השירים). אותו דבר נכון גם לגבי סוף התורה, שם קיים כתר ארם צובה מאמצע פרשת &quot;כי תבוא&quot; והלאה.}}

אמנם יש הבדל אחד חשוב ביניהן: בתורה הוכיח הרב ברויאר את זהותו המוחלט של נוסח תימן עם נוסח המסורה. כלומר היתה אפשרות לעשות קביעה סופית לכל אות בתורה, כולל לאותיות שיש עליהן עדויות סותרות או מחלוקות מסורה, ע&quot;פ נוסח תימן. אפשרות זו לא קיימת בספרי הנביאים והכתובים, ולכן נשארו אותיות בודדות שבהן היה צורך להפעיל שיקול דעת ללא ראיה מוחלטת.

בנוסף לכך, רמת דיוקם של כתבי־היד בנ&quot;ך נמוכה מאשר בתורה. כתר ארם צובה עדיין מצטיין בדיוקו הנפלא והכמעט מושלם, אבל אי־אפשר לסמוך עליו במקומות שהוא חסר בהם. הטבלה הבאה מדגימה את הדברים:

{| width=60% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=3 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''רמת הדיוק בכתיב של התורה והנביאים'''}}}}&lt;br&gt;השוואת מספר המקומות שבהם שונה נוסח כתב־היד או דפוס מנוסח המסורה{{הערה|טבלה זו מבוססת על ברויאר, כתר, עמ' 139, אמנם בצענו בו כמה שינויים חשובים: עדכנו חלק מהנתונים, הוספנו נתונים חדשים, ועשינו שינוי בסדר הדברים. מקורות הנוסח בטבלה מובאים גם בסדר יורד לפי רמת הדקדוק בספרי הנביאים, ואח&quot;כ בתורה, ובסוף מ&quot;ג דפוס ונציה.}}
|- align=center
!כתב־היד או הדפוס
!מספר שינויי הכתיב בתורה
!מספר שינויי הכתיב בנביאים
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|'''כתי&quot;א'''
|[0-3]{{הערה|לגבי נוסח האותיות של התורה שהיה בכתר ארם צובה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נוסח האותיות בתורה|בפרק הקודם]].}}
|פחות מ-10 (חלקם רק בגדר ספק)
|- align=center
|'''כתי&quot;ק''' (נביאים)
|–
|כ-150
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|'''כתי&quot;ל'''
|כ-127{{הערה|רשימה מפורטת למספר זה נמצאת ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#סיכום התוצאות|פרק ג'.]]}}
|כ-280
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|'''כתי&quot;ש1'''
|כ-20
|כ-500
|- align=center
|'''כתי&quot;ש''' (תורה)
|כ-25
|–
|- align=center
|'''כתי&quot;ב''' (תורה)
|כ-65
|–
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|'''מ&quot;ג דפוס ונציה'''
| 7 ודאי&lt;br&gt;ו-2 מוטלים בספק
|מאות רבות מאוד&lt;br&gt;וכנראה אלפים{{הערה|הרב ברויאר בדק את ספר יהושע בתור דוגמה, ומצא בספר קצר זה בלבד כבר 84 שינויים מובהקים מנוסח המסורה, ועוד מקום אחד שבו נוסח מ&quot;ג מתאים למסורה אמנם הכתיב שונה ע&quot;י מ&quot;ש. ראו ברויאר, כתר, עמ' 141-145. בדפוסים המאוחרים יותר חל שיפור ברמת הדיוק, אבל היא רחוקה מלהיות מושלמת, כי לגבי כל 85 הסטיות ביהושע &quot;אפשר להוכיח בנקל, שנוסח '''ד''' הוא מנוגד למסורה; ואף על פי כן כ-40 מהן לא תוקנו ע&quot;י מ&quot;ש; 36 מהן לא תוקנו במהדורת לטריס; 30 מהן לא תוקנו במהדורת קורן&quot; (שם, עמ' 145).}}
|}

לכן יש במהדורתנו הערות רבות על הנוסח, בכל מקום שיש ספק כלשהו לגבי הכתיב בכתי&quot;ל. ברוב המכריע של המקומות אפשר להחליט באופן ברור וחד־משמעי לפי רוב המסורות ורוב המסירות, כמו בתורה. אך יש מקומות אחדים שבהם ההכרעה אינה ברורה לגמרי, ועל כך ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|להלן]].

===נוסח האותיות בכתי&quot;ל בנ&quot;ך (רשימה מלאה)===
{{בעבודה}}

'''נוסח הכתיב בכתי&quot;ל:''' מובאות כאן התיבות בכתי&quot;ל שהכתיב שלהן ראוי לציון. הפריט הראשון בכל שורה ברשימה הוא נוסח הכתיב המתאים למסורה והמופיע במהדורתנו ואחריו כוכבית (*). הפריט השני הוא נוסח אחר של הכתיב שנדחה במהדורתנו – בדרך כלל זה נוסחו של כתי&quot;ל – ואחריו סימן קריאה (!) במקרים שבהם הכתיב בכתי&quot;ל סותר את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו.

רשימה זו כוללת את כל המקומות שבהם שונה הכתיב בכתי&quot;ל ממהדורתנו, וגם את כל התיבות שהכרעת הכתיב לגביהן בהתאים למסורה איננה חד-משמעית (אף אם בסופו של דבר קיבלנו את נוסח כתי&quot;ל). הפריטים מהסוג האחרון &lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;צויינו בצבע רקע של כתום&lt;/span&gt;, ולאחריהן הפניה אל '''[[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|רשימת הספקות בנוסח האותיות והתיבות]]'''.

{{עוגן|ספר מלכים כתיב}}'''ספר מלכים (קטע חסר):'''
#[[מלכים ב טו/טעמים#|מל&quot;ב טו,טו:]] [כְּתוּבִ֗ים]* / ל=[כְּתֻבִ֗ים]!
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו כה|מל&quot;ב טו,כה:]] [וַיְמִתֵ֖הוּ]* / ל=[וַיְמִיתֵ֖הוּ]!{{הערה|מ&quot;ק-ל תומכת בגירסת המסורה הברורה, אמנם במ&quot;ג-ל יש הערה משובשת התומכת בגירסת כתי&quot;ל.}}
#[[מלכים ב טז/טעמים#טז יז|מל&quot;ב טז,יז:]] [הַמְּכוֹנֹ֗ת]* / ל=[הַמְּכֹנ֗וֹת]!
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז ו|מל&quot;ב יז,ו:]] [הַתְּשִׁעִ֜ית]* / ל=[הַתְּשִׁיעִ֜ית]!
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז ו|מל&quot;ב יז,ו:]] [אוֹתָ֜ם]* / ל=[אֹתָ֜ם]!
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מל&quot;ב יז,לא:]] ל?=[נִבְחַ֖{{מ:אות-ג|ז}}]*{{הערה|יש עדות ברורה שהאות בכתר לא הייתה הייתה נו&quot;ן אלא זי&quot;ן (רגילה ולא גדולה); ראו עופר, ילין, עמ' 340. דעתנו שאי-אפשר לקבוע את זהות האות בכתי&quot;ל; ראו בהערת הנוסח בהרחבה, וכדאי גם לעיין במקום בהגדלה [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F214A.jpg בצילום כתי&quot;ל] (4 שורות לפני הסוף). הערה זו מתייחסת לעצם האות ולא לגודלה; וראו עוד [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#אותיות גדולות וקטנות|ברשימת האותיות הגדולות והקטנות]].}} / ל?=[נִבְחַ֖ן]

'''ספר ירמיהו (קטע חסר):'''
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא יז|ירמיהו לא,יז:]] [הֲשִׁבֵ֣נִי]* / ל=[הֲשִׁיבֵ֣נִי]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[ירמיהו לא/טעמים#לא כז|ירמיהו לא,כז:]] [וְלִנְטֹ֖עַ]*=מ&quot;ק-א / [וְלִנְט֖וֹעַ]=ל&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])

'''ספר תרי עשר (שני קטעים חסרים):'''
#[[מיכה ב/טעמים#ב ז|מיכה ב,ז:]] [הֹלֵֽךְ]* / ל=[הוֹלֵֽךְ]!
#[[זכריה א/טעמים#א יז|זכריה א,יז:]] [תְּפוּצֶ֥נָה]* / ל=[תְּפוּצֶ֥ינָה]!
#[[זכריה ה/טעמים#ה ח|זכריה ה,ח:]] [הָעוֹפֶ֖רֶת]* / ל=[הָעֹפֶ֖רֶת]!
#[[זכריה ו/טעמים#ו ה|זכריה ו,ה:]] [רוּח֣וֹת]* / ל=[רֻח֣וֹת]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[זכריה ז/טעמים#ז ב|זכריה ז,ב (תיבה מורכבת):]] [שַׂרְאֶ֕צֶר]* / ל=[שַׂר־אֶ֕צֶר]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[זכריה ח/טעמים#ו כא|זכריה ח,כא:]] [יוֹשְׁבֵי֩]* / ל=[יֹשְׁבֵי֩]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[זכריה ט/טעמים#ט טו|זכריה ט,טו:]] ל=[כְּזָוִיּ֖וֹת]* / [כְּזָוִיֹּ֖ת]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])

'''ספר תהלים (קטע חסר):'''
#[[תהלים יז/טעמים#יז יב|יז,יב:]] [לִטְרֹ֑ף]* / ל=[לִטְר֑וֹף]
#[[תהלים כב/טעמים#כב ג|כב,ג:]] [דֻֽמִיָּ֥ה]* / ל=[דֽוּמִיָּ֥ה]

'''מגילת שיר השירים (חסר אחרי &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; [ג,יא]):'''
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|ד,ג]]: [שִׂפְתוֹתַ֔יִךְ]* / ל=[שִׂפְתֹתַ֔יִךְ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|ד,ג]]: [וּמִדְבָּרֵ֖ךְ]* / ל=[וּמִדְבָּרֵ֖יךְ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[שיר השירים ד/טעמים#ד ד|ד,ד]]: [הַגִּבֹּרִֽים]* / ל=[הַגִּבּוֹרִֽים]!
#[[שיר השירים ד/טעמים#ד ט|ד,ט2]]: [לִבַּבְתִּ֙נִי֙]* / ל=[לִבַּבְתִּ֙ינִי֙]!
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו ב|ו,ב]]: [לַעֲרֻג֖וֹת]* / ל=[לַעֲרוּג֖וֹת]
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח א|ח,א]]: [יָבֻ֥זוּ]* / ל=[יָב֥וּזוּ]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|ח,יג]]: [הַשְׁמִיעִֽנִי]* / ל=[הַשְׁמִיעִֽינִי]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])

'''מגילת קֹהלת (חסר לגמרי):'''
#[[קהלת א/טעמים#א יז|א,יז]]: [הוֹלֵלֹ֖ת]* / ל=[הוֹלֵל֖וֹת]!{{הערה|נוסח כתי&quot;ל לתיבה הובא ברשימות ברויאר כזהה לרוב כתבי־היד, כנראה בטעות. וראו בתיעוד הנוסח על תיבה זו.}} / דפוסים=[הֹֽלֵל֖וֹת]
#[[קהלת ב/טעמים#ב ח|ב,ח]]: [וְתַעֲנֻג֛וֹת]* / ל=[וְתַעֲנוּגֹ֛ת]!
#[[קהלת ב/טעמים#ב טו|ב,טו]]: [יֹתֵ֑ר]* / ל=[יוֹתֵ֑ר]!
#[[קהלת ב/טעמים#ב כו|ב,כו]]: [לֶאֱסֹ֣ף] / ל=[לֶאֱס֣וֹף]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[קהלת ו/טעמים#ו י|ו,י]]: ל=[כתיב=שהתקיף, קרי=שֶׁתַּקִּ֖יף]* / [כתיב=שֶׁתַּקִּ֖יף, אין קרי]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[קהלת ז/טעמים#ז ג|ז,ג]]: [מִשְּׂח֑וֹק]* / ל=[מִשְּׂחֹ֑ק]!
#[[קהלת ח/טעמים#ח ב|ח,ב]]: [שְׁמֹ֔ר]* / ל=[שְׁמ֔וֹר]
#[[קהלת ח/טעמים#ח טו|ח,טו]]: [לֶאֱכֹ֥ל]* / ל=[לֶאֱכ֥וֹל]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[קהלת ט/טעמים#ט יא|ט,יא]]: [לַגִּבּוֹרִ֣ים]* [לַגִּבֹּרִ֣ים]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[קהלת יא/טעמים#יא ט|יא,ט]]: [בְחוּרוֹתֶ֔יךָ]* / ל=[בְחוּרוֹתֶ֔ךָ]!
#[[קהלת יב/טעמים#יב ה|יב,ה]]: [הַסּוֹפְדִֽים]* / ל=[הַסֹּפְדִֽים]
#[[קהלת יב/טעמים#יב ו|יב,ו]]: [וְתָר֖וּץ]* / ל=[וְתָרֻ֖ץ]

'''מגילת איכה (חסר לגמרי):'''
#[[איכה א/טעמים#א כא|א,כא]]: [כָמֹֽנִי]* / ל=[כָמֽוֹנִי]!
#[[איכה ב/טעמים#ב ו|ב,ו]]: [מֹעֲד֑וֹ]* / ל=[מוֹעֲד֑וֹ]!
#[[איכה ב/טעמים#ב טז|ב,טז]]: [אֹ֣יְבַ֔יִךְ]* / ל=[א֣וֹיְבַ֔יִךְ]
#[[איכה ג/טעמים#ג יג|ג,יג]]: [בְּכִלְיֹתָ֔י]* / ל=[בְּכִלְיוֹתָ֔י]!
#[[איכה ג/טעמים#ג לב|ג,לב]]: [חֲסָדָֽיו׃]* / ל=[חֲסָדָֽו׃ כתיב, חֲסָדָֽיו׃ קרי]!
#[[איכה ג/טעמים#ג מג|ג,מג]]: [סַכּ֤וֹתָה]* / ל=[סַכֹּ֤תָה]!
#[[איכה ד/טעמים#ד ט|ד,ט]]: [יָזֻ֙בוּ֙]* / ל=[יָז֙וּבוּ֙]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יא|ד,יא]]: [יְסֹדֹתֶֽיהָ] / ל=[יְסוֹדֹתֶֽיהָ]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יג|ד,יג]]: [מֵֽחַטֹּ֣אות]* / ל=[מֵֽחַטֹּ֣את]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יג|ד,יג]]: [עֲוֺנֹ֖ת]* / ל=[עֲוֺנ֖וֹת]!
#[[איכה ד/טעמים#ד טו|ד,טו]]: [יוֹסִ֖פוּ]* / ל=[יוֹסִ֖יפוּ]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יח|ד,יח1]]: [קִצֵּ֛נוּ]* / ל=[קִצֵּ֛ינוּ]
#[[איכה ד/טעמים#ד יח|ד,יח2]]: [קִצֵּֽנוּ]* / ל=[קִצֵּֽינוּ]
#[[איכה ה/טעמים#ה יט|ה,יט]]: [לְד֥וֹר וָדֽוֹר]* / ל=[לְדֹ֥ר וָדֽוֹר]!

'''מגילת אסתר (חסר לגמרי):'''
#[[אסתר ב/טעמים#ב ג|ב,ג]]: [תַּמְרֻקֵיהֶֽן]* / ל=[תַּמְרוּקֵיהֶֽן]!
#[[אסתר ב/טעמים#ב ו|ב,ו]]: [נְבוּכַדְנֶצַּ֖ר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶאצַּ֖ר]
#[[אסתר ב/טעמים#ב יז|ב,יז]]: [הַבְּתוּל֑וֹת]* / ל=[הַבְּתוּלֹ֑ת]!
#[[אסתר ב/טעמים#ב כא|ב,כא]]: [יוֹשֵׁ֣ב]* / ל=[יֹשֵׁ֣ב]!
#[[אסתר ד/טעמים#ד א|ד,א]]: [גְדוֹלָ֖ה]* / ל=[גְדֹלָ֖ה]!
#[[אסתר ד/טעמים#ד יא|ד,יא]]: [יֹֽדְעִ֗ים]* / ל=[יֽוֹדְעִ֗ים]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[אסתר ט/טעמים#ט ט|ט,ט]]: ל=[אֲרִדַ֖י]* / [אֲרִידַ֖י] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[אסתר ט/טעמים#ט טז|ט,טז]]: [וְהָרוֹג֙]* / ל=[וְהָרֹג֙] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[אסתר ט/טעמים#ט יז|ט,יז]]: [שְׁלוֹשָׁ֥ה]* / [שְׁלֹשָׁ֥ה]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט יח|ט,יח]]: [בִּשְׁלוֹשָׁ֤ה]* / ל=[בִּשְׁלֹשָׁ֤ה]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט יח|ט,יט]]: [וּמִשְׁלֹ֥חַ]* / ל=[וּמִשְׁל֥וֹחַ]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [מֵאֹ֣יְבֵיהֶ֔ם]* / ל=[מֵא֣וֹיְבֵיהֶ֔ם]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [וּמִשְׁלֹ֤חַ]* / ל=[וּמִשְׁל֤וֹחַ]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [לָֽאֶבְיֹנִֽים] / ל=[לָֽאֶבְיוֹנִֽים]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כד|ט,כד]]: [וְהִפִּ֥ל]* / ל=[וְהִפִּ֥יל]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כט|ט,כט]]: [הַפֻּרִ֛ים]* / ל=[הַפּוּרִ֛ים]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט לא|ט,לא]]: [הַצּוֹמ֖וֹת]* / ל=[הַצֹּמ֖וֹת]

'''ספר דניאל (חסר לגמרי):'''
#[[דניאל א/טעמים#א ד|א,ד]] [וּמַשְׂכִּלִ֣ים]* / ל=[וּמַשְׂכִּילִ֣ים]
#[[דניאל ב/טעמים#ב ה|ב,ה]] [מִלְּתָ֖ה]* / ל=[מִלְּתָ֖א] 
#[[דניאל ב/טעמים#ב יח|ב,יח]] [רָזָ֖א]* / ל=[רָזָ֖ה]
#[[דניאל ב/טעמים#ב יח|ב,יח]] [יְהֽוֹבְדוּן֙]* / ל=[יְהֹֽבְדוּן֙]
#[[דניאל ב/טעמים#ב יט|ב,יט]] [רָזָ֣א]* / ל=[רָזָ֣ה]
#[[דניאל ב/טעמים#ב כז|ב,כז]] [רָזָא֙]* / ל=[רָזָה֙]
#[[דניאל ב/טעמים#ב לה|ב,לה]] [וּמְלָ֥את]* / ל=[וּמְלָ֥ת]!
#[[דניאל ב/טעמים#ב מ|ב,מ]] [אִלֵּ֖ן]* / [ל=[אִלֵּ֖ין]
#[[דניאל ב/טעמים#ב מב|ב,מב2]] ([תֶּהֱוֵ֥א]* / ל=[תֶּהֱוֵ֥ה]!
#[[דניאל ב/טעמים#ב מז|ב,מז]] [רָזָ֥א]* / ל=[רָזָ֥ה]
#[[דניאל ג/טעמים#ג ג|ג,ג2]] [נְבֻכַדְנֶצַּֽר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶצַּֽר]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [קַיתְרֹ֨ס כתיב, קַתְר֨וֹס קרי]* / ל=[קַיתְר֨וֹס כתיב, קַתְר֨וֹס קרי]{{הערה|1=הכתיב כאן מלא וי&quot;ו בכתי&quot;ל, לעומת הכתיב החסר וי&quot;ו בשלושת הפסוקים המקבילים הבאים: ג,ו ל=[קַיתְרֹ֤ס כתיב, קַתְרֹ֤ס קרי]*; ג,י ל=[קַיתְרֹ֨ס כתיב, קַתְרֹ֨ס קרי]*; ג,טו ל=[קַיתְרֹ֣ס כתיב, קַתְרֹ֣ס קרי]*}} (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [שַׂבְּכָ֤א]* / ל=[סַבְּכָ֤א]
#[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [סוּמְפֹּ֣נְיָ֔א]* / ל=[סוּמְפֹּ֣נְיָ֔ה]!
#[[דניאל ג/טעמים#ג יג|ג,יג]] [וַחֲמָ֔א]* / ל=[וַחֲמָ֔ה]
#[[דניאל ג/טעמים#ג יד|ג,יד]] [נְבֽוּכַדְנֶצַּר֙]* / ל=[נְבֻֽכַדְנֶצַּר֙]
#[[דניאל ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] [שַׁעֲתָ֣א]* / ל=[שַׁעֲתָ֣ה]!
#[[דניאל ג/טעמים#ג טז|ג,טז]] [אֲנַ֧חְנָא]* / ל=[אֲנַ֧חְנָה]!
#[[דניאל ג/טעמים#ג כב|ג,כב]] [יַתִּ֑ירָה]* / ל=[יַתִּ֑ירָא]
#[[דניאל ג/טעמים#ג כד|ג,כד]] [תְּלָתָ֜ה]* / ל=[תְּלָתָ֜א]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ג/טעמים#ג כה|ג,כה]] ל=[בְּגֽוֹא־]* / [בְּגֽוֹ־] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] ל=[בְּג֥וֹא]* / [בְּג֥וֹ] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] [לְהוֹדָ֣עוּתַ֔נִי]* / ל=[לְהוֹדָ֣עֻתַ֔נִי]!
#[[דניאל ד/טעמים#ד כג|ד,כג]] [קַיָּמָ֑א]* / ל=[קַיָּמָ֑ה]
#[[דניאל ד/טעמים#ד כד|ד,כד]] [תֶּהֱוֵ֥ה]* / ל=[תֶּהֱוֵ֥א]!
#[[דניאל ד/טעמים#ד כח|ד,כח]] [מַלְכוּתָ֖א]* / ל=[מַלְכוּתָ֖ה]
#[[דניאל ד/טעמים#ד לא|ד,לא]] [יֽוֹמַיָּא֩]* / ל=[יֽוֹמַיָּה֩]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ד/טעמים#ד לג|ד,לג]] [וְזִיוִי֙]* / ל=[וְזִוִי֙] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ד/טעמים#ד לד|ד,לד]] [נְבֻכַדְנֶצַּ֗ר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶצַּ֗ר]
#[[דניאל ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] [יְדָ֖א]* / ל=[יְדָ֖ה]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] [וְהַֽמְנִוכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]* / ל=[וְהַֽמְונִיכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] [לְהוֹדָ֣עוּתַ֔נִי]* / ל=[לְהוֹדָ֣עֻתַ֔נִי]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] ל=[וְהַֽמְונִכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]* (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ה/טעמים#ה יח|ה,יח]] [וְהַדְרָ֔א]* / ל=[וְהַדְרָ֔ה]
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט1]] [־הֲוָ֨א]* / ל=[־הֲוָ֨ה]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט2]] [הֲוָ֣ה]* / ל=[הֲוָ֣א]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט7]] [הֲוָ֥א]* / ל=[הֲוָ֥ה]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט8]] [הֲוָ֥א]* / ל=[הֲוָ֥ה]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] [מַשְׁפִּֽל]* / ל=[מַשְׁפִּֽיל]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] [מְדֹרֵ֔הּ]* / ל=[מְדוֹרֵ֔הּ]
#[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] [יִצְבֵּ֖א]* / ל=[יִצְבֵּ֖ה]
#[[דניאל ה/טעמים#ה כז|ה,כז]] [תְּקִ֥ילְתָּ]* / ל=[תְּקִ֥ילְתָּה]
#[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַלְבִּ֤שׁוּ]* / ל=[וְהַלְבִּ֤ישׁוּ]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַלְבִּ֤שׁוּ]* / ל=[וְהַלְבִּ֤ישׁוּ]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַֽמְנִוכָ֥א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֥א קרי]* / ל=[וְהַֽמְונִכָ֥א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֥א קרי]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] [תְּלָתָ֔ה]* / ל=[תְּלָתָ֔א]
#[[דניאל ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] [־עִלָּ֑ה]* / ל=[־עִלָּ֑א]
#[[דניאל ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] [הַשְׁכַּ֥חְנָֽא]* / ל=[הַשְׁכַּ֥חְנָֽה]
#[[דניאל ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] [־יִבְעֵ֣א]* / ל=[־יִבְעֵ֣ה]
#[[דניאל ו/טעמים#ו יב|ו,יב]] [בָּעֵ֥ה]* / ל=[בָּעֵ֥א]!
#[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] [קְרִ֨בוּ]* / ל=[קְרִ֨יבוּ]!
#[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] [יִבְעֵא֩]* / ל=[יִבְעֵה֩]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ו/טעמים#ו כה|ו,כה]] [וּלְג֤וֹב]* / ל=[וּלְגֹ֤ב]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ו/טעמים#ו כח|ו,כח]] [שֵׁיזִ֣ב]* / ל=[שֵׁיזִ֣יב] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] [יַתִּ֗ירָה]* / ל=[יַתִּ֗ירָא]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ז/טעמים#ז ט|ז,ט]] [שְׁבִבִ֣ין]* / ל=[שְׁבִיבִ֣ין] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] [הֲוָ֑א]* / ל=[הֲוָ֑ה]!
#[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] [יְהִ֤ב]* / ל=[יְהִ֤יב]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ז/טעמים#ז טו|ז,טו]] ל=[בְּג֣וֹא]* / [בְּג֣וֹ] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ז/טעמים#ז כא|ז,כא]] ל=[עָבְדָ֥ה]* / [עָבְדָ֥א] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ז/טעמים#ז כא|ז,כא]] [לְהֹֽן]* / ל=[לְהֽוֹן]!
#[[דניאל ז/טעמים#ז כג|ז,כג]] [רְבִיעָיָה֙ כתיב, רְבִיעָאָה֙ קרי]* / ל=[רְבִיעָיאָ֙ כתיב, רְבִיעָאָה֙ קרי]
#[[דניאל ז/טעמים#ז כד|ז,כד]] [מַלְכוּתָ֔א]* / ל=[מַלְכוּתָ֔ה]
#[[דניאל ז/טעמים#ז כד|ז,כד]] [אַחֲרֵיהֹ֗ן]* / ל=[אַחֲרֵיה֗וֹן]
#[[דניאל ז/טעמים#ז כז|ז,כז]] [וּמַלְכוּתָ֨א]* / ל=[וּמַלְכוּתָ֨ה]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ח/טעמים#ח ח|ח,ח]] [הַגְּדֹלָ֔ה]* / ל=[הַגְּדוֹלָ֔ה]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ט/טעמים#ט ז|ט,ז]] [וּלְיֹשְׁבֵ֣י]* / ל=[וּלְיוֹשְׁבֵ֣י]!
#[[דניאל י/טעמים#י א|י,א]] [בֵּלְטְאשַׁצַּ֑ר]* / ל=[בֵּלְטְשַׁאצַּ֑ר]
#[[דניאל י/טעמים#י יט|י,יט]] [וּֽ'''כְ'''דַבְּר֤וֹ]* / ל=[וּֽ'''בְ'''דַבְּר֤וֹ]!
#[[דניאל יא/טעמים#יא כט|יא,כט]] [וְכָאַחֲרוֹנָֽה]* / ל=[וְכָאַחֲרֹנָֽה]!
#[[דניאל יא/טעמים#יא לא|יא,לא]] [מְשֹׁמֵֽם]* / ל=[מְשׁוֹמֵֽם]!
#[[דניאל יא/טעמים#יא לו|יא,לו]] [כִרְצֹנ֜וֹ]* / ל=[כִרְצוֹנ֜וֹ]!

'''ספר עזרא (חסר לגמרי):'''
#[[עזרא ב/טעמים#ב מב|עזרא ב,מב]]: [טַלְמֹ֣ן]* / ל=[טַלְמ֣וֹן]?!
#[[עזרא ב/טעמים#ב נ|עזרא ב,נ]]: [מְעוּנִ֖ים]* / ל=[כתיב: מְעיּנִ֖ים, קרי: מְעוּנִ֖ים]
#[[עזרא ד/טעמים#ד יג|עזרא ד,יג]]: [וְשׁוּרַיָּ֖א]* / ל=[וְשׁוּרַיָּ֖ה]
#[[עזרא ה/טעמים#ה ג|עזרא ה,ג]]: [אֲתָ֨ה]* / ל=[אֲתָ֨א]!
#[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]]: [מְדִינְתָּ֖א]* / ל=[מְדִינְתָּ֖ה]
#[[עזרא ז/טעמים#ז י|עזרא ז,י]] [לִדְרֹ֛שׁ]* / ל=[לִדְר֛וֹשׁ]!
#[[עזרא ז/טעמים#ז יג|עזרא ז,יג]] [עַמָּ֨א]* / ל=[עַמָּ֨ה]!
#[[עזרא ז/טעמים#ז יד|עזרא ז,יד]] [לְבַקָּרָ֥ה]* / ל=[לְבַקָּרָ֥א]
#[[עזרא ז/טעמים#ז כא|עזרא ז,כא]] [כָהֲנָ֜א]* / [כָהֲנָ֜ה]
#[[עזרא ז/טעמים#ז כב|עזרא ז,כב]] [כּוֹרִ֣ין]* / ל=[כֹּרִ֣ין]
#[[עזרא ז/טעמים#ז כה|עזרא ז,כה]] [עַמָּא֙]* / ל[=עַמָּה֙]!
#[[עזרא ז/טעמים#ז כז|עזרא ז,כז]] [אֲבֹתֵ֑ינוּ]* / ל=[אֲבוֹתֵ֑ינוּ]!
#[[עזרא ט/טעמים#ט א|עזרא ט,א]] [כְּ֠תֹעֲבֹֽתֵיהֶ֠ם]* / ל=[כְּ֠תוֹעֲבֹֽתֵיהֶם]
#[[עזרא י/טעמים#י לה|עזרא י,לה]] [כְּלֽוּהיּ כתיב, כְּלֽוּהוּ קרי]* / ל=[כְּלֻֽהיּ כתיב, כְּלֽוּהוּ קרי]
#[[עזרא י/טעמים#י מד|עזרא י,מד]] [נָשְׂא֖יּ כתיב, נָשְׂא֖וּ קרי]* / ל?=[נָשְׂא֖וּ]{{הערה|בכתי&quot;ל יש כאן ניסיון לבצע תיקון, אולי ע&quot;י יד מאוחרת.}}
#[[נחמיה ה/טעמים#ה יד|נחמיה ה,יד]] [אוֹתִ֗י]* / ל=[אֹתִ֗י]!
#[[נחמיה ו/טעמים#ו יא|נחמיה ו,יא]] [יָבֹ֥א]* / ל=[יָב֥וֹא]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז ד|נחמיה ז,ד]] [וּגְדֹלָ֔ה]* / ל=[וּגְדוֹלָ֔ה]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז לז|נחמיה ז,לז]] [וְאֹנ֔וֹ]* / ל=[וְאוֹנ֔וֹ]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז מה|נחמיה ז,מה]] [שַׁלֻּ֤ם]* / ל=[שַׁלּ֤וּם]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז מח|נחמיה ז,מח]] [חֲגָבָ֖א]* / ל=[חֲגָבָ֖ה]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[נחמיה ז/טעמים#ז נז|נחמיה ז,נז]] [סֹפֶ֖רֶת]* / ל=[סוֹפֶ֖רֶת]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[נחמיה ז/טעמים#ז סא|נחמיה ז,סא]] [אֲבֹתָם֙]* / ל=[אֲבוֹתָם֙]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז סה|נחמיה ז,סה]] [וְתֻמִּֽים]* / ל=[וְתוּמִּֽים]
#[[נחמיה ז/טעמים#ז עא|נחמיה ז,עא]] [דַּרְכְּמֹנִים֙]* / ל=[דַּרְכְּמוֹנִים֙]!
#[[נחמיה ח/טעמים#ח ו|נחמיה ח,ו]] [וַיִּֽשְׁתַּחֲו֛וּ]* / ל=[וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּ֛]{{הערה|אות וי&quot;ו האחרונה הושמטה בכתב־היד, בלי שום הערה.}}
#[[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] [כְּבֹדֶ֔ךָ]* / ל=[כְּבוֹדֶ֔ךָ]!
#[[נחמיה ט/טעמים#ט כה|נחמיה ט,כה]] [בְּצוּרֹת֮]* / ל=[בְּצֻרוֹת֮]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[נחמיה ט/טעמים#ט לב|נחמיה ט,לב]] [וְלִנְבִיאֵ֥ינוּ]* / ל=[וְלִנְבִיאֵ֥נוּ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]] ל=[גְּ֠וִיֹּתֵינוּ]* / [גְּ֠וִיָּתֵנוּ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]] [גְדֹלָ֖ה]* / ל=[גְדוֹלָ֖ה]!
#[[נחמיה י/טעמים#י יג|נחמיה י,יג]] ל?=[שְׁ'''בַ'''נְיָֽה]* / ל?=[שְׁ'''כַ'''נְיָֽה]
#[[נחמיה י/טעמים#י לג|נחמיה י,לג]] [שְׁלִישִׁ֥ית]* / ל=[שְׁלִשִׁ֥ית]!
#[[נחמיה י/טעמים#י לז|נחמיה י,לז]] [וּבְהֶמְתֵּ֔נוּ]* / ל=[וּבְהֶמְתֵּ֔ינוּ]
#[[נחמיה יא/טעמים#יא יב|נחמיה יא,יב]] [[עֹשֵׂ֤ה]* / ל=[עֹשֵׂ֤י]!
#[[נחמיה יא/טעמים#יא יד|נחמיה יא,יד]] [גִּבֹּ֣רֵי]* / ל=[גִּבּ֣וֹרֵי]
#[[נחמיה יא/טעמים#יא יז|נחמיה יא,יז]] [מִ֠יכָ֠א]* / ל=[מִ֠יכָה]
#[[נחמיה יא/טעמים#יא כו|נחמיה יא,כו]] [וּבְמֹלָדָ֖ה]* / ל=[וּבְמוֹלָדָ֖ה]
#[[נחמיה יג/טעמים#יג א|נחמיה יג,א]] [וּמוֹאָבִ֛י]* / ל=[וּמֹאָבִ֛י]
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,ה]] [וְהַשּׁוֹעֲרִ֑ים]* / ל=[וְהַשֹּׁעֲרִ֑ים]!
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,טז]] [וּמוֹכְרִ֧ים]* / ל=[וּמֹכְרִ֧ים]

===ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות===

{{בעבודה}}

'''בסעיף זה הבאנו רשימה של המקומות שבהם קביעת נוסח הכתיב בספרי הנביאים והכתובים לא הייתה חד-משמעית ע&quot;פ הנתונים הבסיסיים {{קו תחתי|בלבד}}:
*אם יש כתיב חריג בכתב־יד אחד, העומד מול שאר כל כתבי־היד, לא הבאנו אותו ברשימה.
*אם יש כתיב חריג בשני כתבי־יד, אך יש הכרעה ברורה וחד-משמעית לפי הערות המסורה, לא הבאנו אותו ברשימה.
*אם יש כתיב חריג בשני כתבי־יד,{{הערה|שם=כתיב חריג שונה|אפילו אם יש ביניהם כתיב חריג שונה.}} אך '''אין''' הכרעה ברורה וחד-משמעית לפי הערות המסורה, אז הבאנו אותו ברשימה.
*אם יש כתיב חריג שנמצא בשלושה כתבי־יד או יותר,{{הערה|שם=כתיב חריג שונה}} אז הבאנו אותו ברשימה אפילו אם יש הכרעה חד-משמעית לפי הערות המסורה.

'''ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות:'''
#'''[[ירמיהו לא/טעמים#לא כז|ירמיהו לא,כז:]]''' ל=[וְלִנְט֖וֹעַ] / [וְלִנְטֹ֖עַ]*
#'''[[זכריה ז/טעמים#ז ב|זכריה ז,ב:]]''' ל=[שַׂר־אֶ֕צֶר] / [שַׂרְאֶ֕צֶר]* (תיבה מורכבת)
#'''[[זכריה ט/טעמים#ט טו|זכריה ט,טו:]]''' ל=[כְּזָוִיּ֖וֹת]* / [כְּזָוִיֹּ֖ת]
#'''[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|שיר השירים ד,ג:]]''' ל=[שִׂפְתֹתַ֔יִךְ] / [שִׂפְתוֹתַ֔יִךְ]*
#'''[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|שיר השירים ד,ג:]]''' ל=[וּמִדְבָּרֵ֖יךְ] / [וּמִדְבָּרֵ֖ךְ]*
#'''[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|שיר השירים ח,יג:]]''' ל=[הַשְׁמִיעִֽינִי] / [הַשְׁמִיעִֽנִי]*
#'''[[קהלת ו/טעמים#ו י|קהלת ו,י:]]''' ל=[כתיב=שהתקיף, קרי=שֶׁתַּקִּ֖יף]* / [כתיב=שֶׁתַּקִּ֖יף, אין קרי] '''(מחלוקת מסורה!)'''
#'''[[קהלת ט/טעמים#ט יא|קהלת ט,יא:]]''' ל=[לַגִּבּוֹרִ֣ים]* / [לַגִּבֹּרִ֣ים]
#'''[[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר ט,ט:]]''' ל=[אֲרִדַ֖י]* / [אֲרִידַ֖י]
#'''[[אסתר ט/טעמים#ט טז|אסתר ט,טז:]]''' ל=[וְהָרֹג֙] / [וְהָרוֹג֙]*
#'''מחלוקת מסורה בספר דניאל:'''{{הערה|אחרי שהחלטנו מזמן לקבוע את הנוסח לפי המסורה בכתי&quot;ל (ונגד דעתו של הרב ברויאר), מצאנו שבמהדורה הדיגיטלית של מקראות גדולות הכתר גם הכריעו באותו כיוון. לפרטים מלאים ראו בהערת הנוסח על [[דניאל ג/טעמים#ג כה|דניאל ג,כה]].}}
##'''[[דניאל ג/טעמים#כ כה|דניאל ג,כה:]]''' ל=[בְּגֽוֹא]* / [בְּגֽוֹ]
##'''[[דניאל ד/טעמים#ד ז|דניאל ד,ז:]]''' ל=[בְּג֥וֹא]* / [בְּג֥וֹ]
##'''[[דניאל ז/טעמים#ז טו|דניאל ז,טו:]]''' ל=[בְּג֣וֹא]* / [בְּג֥וֹ]
#'''[[דניאל ז/טעמים#ז ט|דניאל ז,ט:]]''' ל=[שְׁבִיבִ֣ין]* / [שְׁבִבִ֣ין]
#'''[[נחמיה ז/טעמים#ז נז|נחמיה ז,נז]]''' ל=[סוֹפֶ֖רֶת] / [סֹפֶ֖רֶת]*
#'''[[נחמיה ט/טעמים#ט לב|נחמיה ט,לב:]]''' ל=[וְלִנְבִיאֵ֥נוּ] / [וְלִנְבִיאֵ֥ינוּ]*
#'''[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]]''' ל=[גְּ֠וִיֹּתֵינוּ]* / [גְּ֠וִיָּתֵנוּ]{{הערה|כאן יש ניקוד שונה, והכתיב השונה בהתאם לניקוד.}}

===קונטרסי המסורה של כתר ארם צובה===

בכתר ארם צובה היו, מלבד נוסח המקרא והערות המסורה עליו, גם קונטרסי מסורה שנכרכו עמו בתחילתו ובסופו. שבעה דפי מסורה באו לפני התורה, ועשרים דפים בסוף ספרי הכתובים (אחרי דניאל ועזרא). בדפי המסורה גם הוסיפו לכתוב הקדשות חשובות. בדפים האחרונים היו איורים בצבעים ובזהב. יש עדויות לכך שהקונטרסים היו חלק מהכתר מאז המאה ה-11 לכל המאוחר. אבל למרבה הצער הלכו כל דפי המסורה של הכתר לאיבוד ביחד עם רוב התורה בתחילת הכתר, וביחד עם ספרי סוף הכתובים שהיו בחלקו האחרון.

רוב המידע שנמצא בידינו על קונטרסי המסורה שנכרכו ביחד עם כתר ארם צובה פורסם במאמרים שונים ע&quot;י יוסף עופר.{{הערה|1=יש תיאור מפורט של קונטרסי המסורה בתוך [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובה – לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;], '''ספונות''', סדרה חדשה ספר רביעי (יט) תשמ&quot;ט, עמ' 277-344. יש העתק וניתוח מלא של שני סיעיפים מבוך קונטרסי המסורה, בנוסף למידע רב על ההעתקים הקיימים בתוכם, בשני מאמרים: &quot;A Masoretic Note in the Aleppo Codex Concerning the Composite Words&quot;, 
''Textus'' 21, עמ' 209-233 (על כתיב השמות המורכבים במקרא בתיבה אחת או שתיים); &quot;קונטרסי המסורה של כתר ארם צובה על פי העתק בארכיונו של יצחק זליגמן בר&quot;, '''עיוני מקרא ופרשות''' ז (בר-אילן תשס&quot;ה), עמ' 137-162 (על כתיב המלים בארמית המקראית באל&quot;ף או בה&quot;א בסופם).}} במשך הדורות נכתבו ממנו העתקים ותיאורים מפורטים, ועופר זכה לגלות את העתקתו המלאה של זליגמן בער (יצחק בֵּר).{{הערה|ארכיונו של בֵּר נמצא בתוך אוסף גינצבורג במוסקבה (כ&quot;י מוסקבה 1550). צילומו במכון לתצלומי כתבי יד עבריים שבספרייה הלאומית בירושלים 
נמצא ב[{{NNL|000146980}} סרט מספר F 48538].}} על פיו ועל פי שאר העדויות אפשר לשחזר את התוכן בדפי המסורה כמעט בשלמותו. אמנם לפי מחקריו של עופר יש מקום להטיל ספק בכך שחומר המסורה שהיה בקונטרסים אכן נכתב ע&quot;י אהרן בן אשר, הן בגלל פרטים מסוימים בתוכנם שאינם משקפים את נוסח הכתר, והן בגלל סימנים חיצוניים (כגון עדויות לגבי אופן הכריכה). אמנם בכל זאת ברור שהקונטרסים מהווים יצירה של בעלי המסורה הטברנים, והם קרובים מאוד במקום ובזמן לכתר עצמו, ואף היוו חלק מהותי ממנו במשך אלף שנה בערך.

ברשימות המסורה שבקונטרסים יש גם מידע שיכול להאיר על ספקות מסוימים בנוסח הכתר בחלקיו החסרים. עופר ניתח מידע מהסוג הזה בסעיף הדן בכתיב של מלים בארמית המקראית, והוא רלוונטי לגבי קביעת הנוסח בספרים דניאל ועזרא (שהיו בסוף הכתר והיום חסרים). להלן שלושת המקומות שבהם יש עדות מסורה המסייעת לקביעת הנוסח בתוך קונטרסי המסורה שהיו בכתר (למידע שלם על שלל הנתונים בכל מקום ראו בתיעוד הנוסח שבדפי העריכה):{{הערה|ע&quot;פ מסקנותיו של עופר, קונטרסי המסורה, עמ' 160.}}
*[[דניאל ו/טעמים#ו ו|דניאל ו ו:]] ל=[עִלָּ֑א] / [עִלָּ֑ה]*
*[[דניאל ו/טעמים#ו ח|דניאל ו ח:]] ל=[יִבְעֵ֣ה] / [יִבְעֵ֣א]*
*[[דניאל ז/טעמים#ז כא|דניאל ז כא:]] ל=[עָבְדָ֥ה]* / [עָבְדָ֥א]

מלבד קביעת הנוסח במקומות מסוימים, יש גם ערך היסטורי ותרבותי רב בקונטרסי המסורה שהיו חלק בלתי-נפרד מהכתר במשך כמעט כל תקופת קיומו. מפעל המסורה של חכמי טבריה הוא מאוצרות הרוח של עם ישראל, על אחת כמה וכמה קונטרסי מסורה בני אלף שנה שהיו חלק מכתר ארם צובה, ואף היו מיוחסים במשך הזמן לאהרן בן אשר בכבודו ובעצמו. עופר מראה במאמריו שעכשיו, ע&quot;פ העדויות הקיימות ולמרות ליקויים מסוימים, כבר &quot;נחשף... בשלמותו נוסחם של קונטרסי המסורה שצורפו אל כתב היד החשוב ביותר של המקרא מבית מדרשם של בעלי המסורה.&quot;{{הערה|עופר, קונטרסי המסורה, עמ' 161.}} הוא גם מזכיר העקתה שלמה ממקור ראשון שנכתב בשביל אברהם פירקוביץ' (העתק בער הוא רק העתק ממנו), שאולי קיים עדיין באוסף פירקוביץ'.{{הערה|אוסף פירקוביץ' נמצא היום בספרייה הלאומית של רוסיה בעיר סנקט פטרבורג. עופר העיר: &quot;ייתכן שההעתק המקורי (העתק חלב) יימצא באוסף פירקוביץ' ויפתור כמה מן הספקות המוצגים בדברינו. אולם איתור כתב היד באוספי פירקוביץ' – וכל שכן קביעה ודאית שאינו נמצא שם – אינם משימות קלות&quot; (עופר, שם, עמ' 141 הערה 13).}} חשוב לעשות את המאמצים כדי לאתר אותו אם הוא בכלל קיים, ואח&quot;כ להוציא לאור מהדורה מבוארת של הקונטרסים במלואם ע&quot;פ כל העדויות הקיימות, כמו שהיה רצונו של פירקוביץ' עצמו בדיוק:

:ואף שבכל השתדלותו לא הצליח לראות התנ&quot;ך הזה בעיניו, אבל בפיזור כסף והתאמצות העתיקו לו את כל הכתוב מלפניו ומאחריו. וראיתי הכל בית ידידי החכם הזה, והם מר' אהרן בן אשר, והוא ברוב טובו אל הכלל ישתדל להדפיסם ולהפיצם בישראל עם פירוש מספיק כיד ה' הטובה עליו. כי הדברים האלה הם קשה הבנה כדרך הראשונים {{נוסח|אשר|במקור אתר וצ&quot;ל אשר}} הסתירו בחידות והטמינו ברמז.{{הערה|מדברי יעקב ספיר, '''אבן ספיר''', ח&quot;א (ליק 1866) דף י&quot;ב ע&quot;ב הערה 1; מובאים בעופר, קונטרסי המסורה, עמ' 140.}}

במאמץ כזה יש לראות הידור מצווה כחלק מהשלמת החסר בכתר, וגם כן דרך לפתוח את אוצרות המסורה לקהל.

===שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים===

{{בעבודה}}

במסורה הטברנית לא הייתה קביעה מדויקת וסמכותית לגבי הרווחים של הפרשות הפתוחות והסתומות, כמו שראינו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות|בפרק הקודם]]'''. בסופו של דבר קבע הרמב&quot;ם את הפרשות בתורה ע&quot;פ כתר ארם צובה, ומאז הביאה פסיקתו לאחידות כמעט-מושלמת בחלוקת הפרשות בתוך ספרי התורה. אך במשך הדורות לא הייתה שום קביעה כזו לגבי חלוקת הפרשות בספרי הנביאים והכתובים (למעט נסיונות של פסיקה לגבי מגילת אסתר שלא התקבלו על ידי כל העדות בישראל). רק במאה ה-19 היה ניסיון לקבוע את כל רווחי הפרשות בנ&quot;ך לפי כתר ארם צובה, וניסיון זה השפיע על כתיבתן של ספרי הנביאים והכתובים בתוך מגילות של קלף בכמה בתי כנסת (לשימוש בקריאת ההפטרה וחמש מגילות בציבור). בימינו יצאו כמה מהדורות של התנ&quot;ך המבוססות על חלוקה זו של הפרשות, ביניהן: מהדורות ברויאר (החל מדפוס חורב), מקראות גדולות הכתר (בדפוס וב[https://www.mgketer.org/ מהדורה המקוונת]), מהדורת &quot;סימנים&quot; (מבית פלדהיים), והמהדורה הדיגיטלית של [https://mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מכון ממרא].

הפרשות הפתוחות והסתומות בנביאים וכתובים במהדורתנו, אף במקומות החסרים בכתר ארם צובה, הן לפי נוסח הכתר ע&quot;פ עדותו של יהושע קמחי. קמחי נסע לארם צובה במאה ה-19, בשליחותם של רבני ירושלים, כדי לבדוק פרטים רבים בכתר ובמיוחד את כל רווחי הפרשות שבו. הוא תיעד את הפרשות הפתוחות והסתומות בכתר ע&quot;י הערות שרשם בתוך [https://archive.org/details/YellinTanakh/mode/1up התנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין]. לנתונים המלאים וניתוח מפורט של עדות זו ראו יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין&quot;].{{הערה|ראו גם את סיכום המידע על חלוקת הפרשות הפתוחות והסתומות בכתר ארם צובה שנמצא [[:w:en:Parashah|כאן]] (באנגלית).}}

רשימתו של קמחי אינה נקייה לגמרי מטעויות, כמו שניתן להיווכח מהשוואה לכתר במקומות הקיימים בו,{{הערה|לפרטים ראו במאמרו של עופר, עמ' 311-312; 329-331.}} ולכן יש מעט מקומות שבהם חייב המהדיר להפעיל את שיקול דעתו. ברשימה הבאה הובאו כל המקומות שיש בהם ספק כלשהו לגבי חלוקת הפרשות שהייתה בכתר ארם צובה. לעתים רחוקות ציינו גם תופעות בעלות משמעות בחלוקת הפרשות בכתי&quot;ל.

'''ספר מלכים:'''
#בפסוק &quot;אָ֣ז יַכֶּֽה־מְ֠נַחֵ֠ם...&quot; ([[מלכים ב טו/טעמים#טו טז|מל&quot;ב טו,טז]]) אין פרשה במהדורתנו.
#בפסוק &quot;וַיִּשְׁלַ֨ח אָחָ֜ז מַלְאָכִ֗ים...&quot; ([[מלכים ב טז/טעמים#טז ז|מל&quot;ב טז,ז]]) אין פרשה במהדורתנו.

'''מגילת שיר השירים:'''
'''חלוקת הפרשות:''' בשלושה מקומות בשיר השירים יש במהדורתנו רווח של פרשה ע&quot;פ כתי&quot;ל, למרות שלא סומן כלל פרשה בכתר ברשימת קמחי. ראו בהערות הנוסח למידע מלא על כל אחד מהמקומות.
#בפסוק &quot;יָפָ֨ה אַ֤תְּ רַעְיָתִי֙ כְּתִרְצָ֔ה&quot; ([[שיר השירים ו/טעמים#ו,ד|ו,ד]]) יש פרשה סתומה במהדורתנו.
#בפסוק &quot;מִ֣י זֹ֗את עֹלָה֙ מִן־הַמִּדְבָּ֔ר&quot; ([[שיר השירים ח/טעמים#ח ה|ח,ה]]) יש פרשה סתומה במהדורתנו.
#בפסוק &quot;כֶּ֣רֶם הָיָ֤ה לִשְׁלֹמֹה֙ בְּבַ֣עַל הָמ֔וֹן&quot; ([[שיר השירים ח/טעמים#ח יא|ח,יא]]) יש פרשה פתוחה במהדורתנו.

===מסורת הסופרים במגילת אסתר: הערות מיוחדות===
{{בעבודה}}
{| width=100% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=8 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''הערות מיוחדות במגילת אסתר'''}}}}&lt;br&gt;ציון ההבדלים בין המגילות במסורת תימן, ספרד ואשכנז, ובין המגילות לכתר ארם צובה
|- align=center
!פסוק
!מילה או הקשר
!כתר ארם צובה{{הערה|לפי עדויות או מקבילות.}}
!מגילות תימן
!מגילות ספרד
!מגילות אשכנז
!נוסח הפנים&lt;br&gt;במהדורתנו
!הערה במהדורתנו
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[אסתר ח/טעמים#ח יא|אסתר ח, יא]]
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|
|לַהֲרֹ֨ג
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|במגילות אשכנז כתוב לַהֲרֹ֨ג
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[אסתר ט/טעמים#ט ג|אסתר ט, ג]]
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|
|'''בִּ'''פְנֵיהֶ֔ם
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|במגילות אשכנז כתוב בִּפְנֵיהֶ֔ם
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר ט, ט]]
|אֲרִ(י)דַ֖י‏
|אֲרִדַ֖י‏ (כנראה)
|אֲרִדַ֖י‏ (?)
|
|אֲרִ'''י'''דַ֖י‏
|אֲרִדַ֖י‏
|בספרים אחרים אֲרִידַ֖י וכך כתוב במגילות רבות
|}

==שחזור מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: נוסח הניקוד והטעמים==

קביעת הניקוד והטעמים בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, תהיה לפי אותם עקרונות כמו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: נוסח הניקוד והטעמים|בתורה]]'''. הבסיס של השחזור הוא כתי&quot;ל, שברוב המקומות מהווה העתק מדויק לכתר ארם צובה. אך לגבי המקומות החריגים בניקוד ובטעמים בכתי&quot;ל וספקות שעולים לעתים מתוך השוואה למקורות אחרים, וגם לגבי השיקולים המקומיים שעל פיהם הכרענו בכל מקום כזה, יש לעיין בתיעוד הנוסח שבדף העריכה לכל פרק.

לגבי נוסח הגעיות בנ&quot;ך (במקומות החסרים בכתר), הן מופיעות כמעט תמיד לפי כתי&quot;ל, ויש בהן תיקונים רק לעתים רחוקות.{{הערה|1=היוצאים מן הכלל הם: [[מלכים ב יח/טעמים#יח ט|מל&quot;ב יח,ט]] (ל=וַֽיְהִ֞י), ו[[דניאל ח/טעמים#ח ב|דניאל ח,ב]] (ל=וַיְהִי֙).}} להסבר מלא ומידע נוסף על הגעיות במהדורתנו ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|כאן]]'''.

==מסורת הקוראים בנ&quot;ך: מקומות חריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל==

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא לרשימת הניקוד והטעמים}}

ו. לרשימות דומות על הספרים וקטעי הספרים '''הקיימים בכתר ארם צובה''', ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה|פרק החמישי של המבוא]]'''.

===ספר מלכים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר במלכים}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר מלכים (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}{{הערה|1=ב[[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מל&quot;ב יז,לא]] ציין ברויאר &quot;וְהַסְפַרְוִ֗ים (ל)&quot;, אבל לא ברור מדוע ציין תיבה זו.}}
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו י|מל&quot;ב טו,י]] (ל!=קָֽבָלְ־עָ֖ם): למ&quot;ד שווּאה ומוקפת
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו יג|מל&quot;ב טו,יג]] (ל=לְעֻזִיָּ֖ה): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו ל|מל&quot;ב טו,ל]] (ל=בֶּן־עֻזִיָּֽה): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו לב|מל&quot;ב טו,לב]] (ל=בֶּן־עֻזִיָּ֖הוּ): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו לד|מל&quot;ב טו,לד]] (ל=עֻזִיָּ֥הוּ): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טז/טעמים#טז ו|מל&quot;ב טז,ו]] (ל=אֶת־הַיְהוּדִ֖ים): חסר דגש ביו&quot;ד{{הערה|ברשימת ברויאר בכתר ירושלים צוין מספר הפסוק בטעות &quot;טו,ו&quot;.}}
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז יג|מל&quot;ב יז,יג]] (ל*=שֻׁ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}בוּ): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה כשיטת הכתר
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז טו|מל&quot;ב יז,טו]] (ל?!=וַיֵּ֨לְכוּ): (חסר טעם האזלא [גרש] באות כ&quot;ף?){{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז כא|מל&quot;ב יז,כא]] (ל!=וְהֶחֱטֵיאָ֖ם): טי&quot;ת בצירה
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז כד|מל&quot;ב יז,כד]] (ל*=וּ֠מִכּ֠וּתָה): טעם כפול בכתב־היד
#[[מלכים ב יח/טעמים#יח ט|מל&quot;ב יח,ט]] (ל=וַֽיְהִ֞י): בגעיה

ב. מתיגת הזקף
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז ל|מל&quot;ב יז,ל]] (ל=וְאַנְשֵׁי־כ֔וּת): אין מתיגה

===ספר ירמיהו (הקטע החסר בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בירמיהו}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר ירמיהו (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט כא|כט,כא]] (ל!=הַֽנִבְּאִ֥ים): חסר דגש בנו&quot;ן
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט כז|כט,כז]] (ל!=הָֽעֲנְּתֹתִ֑י): חטף פתח בעי&quot;ן במקום פתח
#[[ירמיהו ל/טעמים#ל י|ל,י:]] (ל*=נְאֻם־יְהֹוָה֙): נקודת חולם בשם הוי&quot;ה בתוך כתב־היד
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא ג|לא,ג]] (ל!=וְֽנִבְנֵי֔ת): מקום הטעם{{הערה|הערת דותן; הפריט חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא לג|לא,לג]] (ל!=לְמִקְטַנָּ֤ם): חסר דגש בקו&quot;ף

ב. מתיגת הזקף:
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט יד|כט,יד]] (ל=אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם): מקום המתיגה
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט טז|כט,טז]] (ל=וְאֶל־כָּל־הָעָ֔ם): אין מתיגה
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט כ|כט,כ]] (ל=כָּל־הַ֨גּוֹלָ֔ה): מקום המתיגה

===ספר תרי עשר (הקטעים החסרים בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתרי עשר}}
למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר תרי עשר (חוץ מהקטעים החסרים בכתר)|כאן]].'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[עמוס ט/טעמים#ט ד|עמוס ט,ד]] (ל!=אֹֽיבֵיהֶ֔ם): חסר שווא ביו&quot;ד{{הערה|שם=חסר ברויאר|פריט זה חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[עובדיה א/טעמים#א א|עֹבדיה א,א]] (ל!=עָלֶיהָ): חסר טעם המרכא{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[עובדיה א/טעמים#א ג|עֹבדיה א,ג]] (ל?=בְחַגְוֵי־סֶּ֖לַע): סמ&quot;ך דגושה?
#[[עובדיה א/טעמים#א ח|עֹבדיה א,ח]] (ל?=נְאֻם יְהֹוָ֑ה): חסר מקף?{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[עובדיה א/טעמים#א יב|עֹבדיה א,יב]] (ל!=לִבְנֵֽי יְהוּדָ֖ה): חסר מקף{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[עובדיה א/טעמים#א טז|עֹבדיה א,טז]] (ל!=הָֽיוּ): מקום הסילוק
#[[עובדיה א/טעמים#א יז|עֹבדיה א,יז]] (ל!=מוֹרָֽשֵׁיהֶם): חסר סילוק{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[יונה א/טעמים#א ג|יונה א,ג]] (ל!=אָנִיָּ֣ה{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}): חסרות הנקודות של חטף קמץ באל&quot;ף
#[[יונה ג/טעמים#ג ב|יונה ג,ב]] (ל?!=וִּקְרָ֤א): נקודת חיריק מתחת לאות וי&quot;ו?
#[[יונה ג/טעמים#ג ג|יונה ג,ג]] (ל!=אֶל־נִֽינְוֶ֖ה): סגול בוי&quot;ו במקום צירה
#[[יונה ג/טעמים#ג ו|יונה ג,ו]] (ל!=אֶל־מֶ֣לֶך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[יונה ג/טעמים#ג י|יונה ג,י]] (ל?!=אֶֽת־מַ֣עֲשֵׂיהֶ֔ם): געיה באות אל&quot;ף?{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[מיכה א/טעמים#א יד|מיכה א,יד]] (ל=לְמַלְכֵ֥י): בטעם מרכא במקום טפחא
#[[מיכה א/טעמים#א טו|מיכה א,טו]] (ל!=עַד־עֲדֻּֿלָּ֥ם): דל&quot;ת דגושה למרות סימן הרפה{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[מיכה ג/טעמים#ג ג|מיכה ג,ג]] (ל=וּפָרְשׂוּ֙): אין געיה קלה בתיבת פשטא
#[[מיכה ג/טעמים#ג ה|מיכה ג,ה]] (ל=וַאֲשֶׁר֙): אין געיה קלה בתיבת פשטא
#[[זכריה א/טעמים#א ד|זכריה א,ד]] (ל-כתיב!=וּמַֽעֲלְילֵיכֶ֖ם): נקודות של חטף פתח בעי&quot;ן
#[[זכריה א/טעמים#א י|זכריה א,י]] (ל!=בֵּין־הַהַדַסִּ֖ים): חסרות נקודות לחטף פתח בה&quot;א השנייה
#[[זכריה ב/טעמים#ב ב|זכריה ב,ב]] (ל!=וִירוּשָׁלָֽם): חסרה נקודת החיריק בלמ&quot;ד
#[[זכריה ד/טעמים#ד יא|זכריה ד,יא]] (ל!=הָאֵ֔לֶה): חסר דגש בלמ&quot;ד
#[[זכריה ה/טעמים#ה יא|זכריה ה,יא]] (ל*=לִבְנֽוֹת־לָ֥הֿ): במהדורתנו השארנו כאן את סימן הרפה
#[[זכריה ו/טעמים#ו ז|זכריה ו,ז]] (ל!=לְהִתְהַלֵּ֣ך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[זכריה ו/טעמים#ו יב|זכריה ו,יב]] (ל!=יְהֹוָֽהּ): נקודה באות ה&quot;א השנייה של שם הוי&quot;ה
#[[זכריה ח/טעמים#ח ג|זכריה ח,ג]] (ל=עִ֣יר־הָֽאֱמֶ֔ת): מקף בתיבת משרת
#[[זכריה ח/טעמים#ח יד|זכריה ח,יד]] (ל!=זָמַמְ֜תִּי): מקום הטעם
#[[זכריה ט/טעמים#ט יז|זכריה ט,יז]] (ל=וּמַה־יָפְי֑וֹ): אין דגש ביו&quot;ד

ב. מתיגת הזקף:
#[[זכריה ה/טעמים#ה ג|זכריה ה,ג]] (ל=וְכָל־הַנִּ֨שְׁבָּ֔ע): מקום המתיגה
#[[זכריה ו/טעמים#ו ו|זכריה ו,ו]] (ל=וְהַלְּבָנִ֔ים): אין מתיגה

ג. קרי וכתיב של אֵם קריאה:
#[[עמוס ט/טעמים#ט ו|עמוס ט,ו]] (ל-קרי=מַעֲלוֹתָ֔יו): אין ציון במהדורתנו
#[[עובדיה א/טעמים#א יא|עֹבדיה א,יא]] (ל-קרי=שְׁעָרָ֗יו): אין ציון במהדורתנו

===ספר תהלים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתהלים}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר תהלים (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].'''

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[תהלים טו/טעמים#טו א|טו,א]] (ל!=י֭הֹוָה): חסר שווא באות יו&quot;ד, ונכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה.
#[[תהלים טו/טעמים#טו ב|טו,ב]] (ל!=בִּלְבָֽבוֹ): מקום הסילוק
#[[תהלים טו/טעמים#טו ג|טו,ג]] (ל!=עַל־קְרֹֽבוֹ): מקום הסילוק
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל?=&lt;מִ֥מְתִֽים־יָדְךָ֨ ׀&gt;* או &lt;מִֽמְתִ֥ים־יָדְךָ֨ ׀&gt; או &lt;מִֽמְתִֽים־יָדְךָ֨ ׀&gt;): מרכא וגעיה ומקף בתיבת משרת*, או געיה ומרכא ומקף בתיבת משרת, או שתי געיות בתיבה המוקפת?
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל!=יִשְׂבּ֥עוּ): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל!=לְעוֹלְלֵֽיהֶם): מקום הסילוק
#[[תהלים יח/טעמים#יח ג|יח,ג]] (ל?=סַ֥לְעִ֥י* או סַֽלְעִ֥י): מרכא ומרכא* או געיה ומרכא?
#[[תהלים יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (ל?=אֶ֥קֲרָ֣א* או אֶֽקֲרָ֣א): מרכא ומונח* או געיה ומונח?
#[[תהלים יח/טעמים#יח,כ|יח,כ]] (ל?=כִ֘י): חסר דגש בכ&quot;ף?
#[[תהלים יח/טעמים#יח,לח|יח,לח]] (ל!=וְלֹֽא־אָ֝שׁוּב): חסרה נקודת הרביע בשי&quot;ן
#[[תהלים יט/טעמים#יט ז|יט,ז]] (ל!=מֵֽחַמָּתוֹ): מקום הסילוק, או געיה וחסר סילוק לאחריה
#[[תהלים יט/טעמים#יט טו|יט,טו]] (ל?=&lt;יִ֥הְיֽוּ־לְרָצ֨וֹן ׀&gt;*  או &lt;יִֽהְי֥וּ־לְרָצ֨וֹן ׀&gt; או &lt;יִֽהְיֽוּ־לְרָצ֨וֹן ׀&gt;): מרכא וגעיה ומקף בתיבת משרת*, או געיה ומרכא ומקף בתיבת משרת, או שתי געיות בתיבה המוקפת?
#[[תהלים כא/טעמים#כא ו|כא,ו]] (ל!=וְ֝הָדָר): חסרה נקודת הרביע באות דל&quot;ת
#[[תהלים כא/טעמים#כא ט|כא,ט]] (ל!=יְ֝מִֽינְךָ): חסרה נקודת הרביע באות כ&quot;ף סופית
#[[תהלים כא/טעמים#כא יד|כא,יד]] (ל!=וּֽ֝נְזַמְּרָה): חסרה נקודת הרביע באות רי&quot;ש
#[[תהלים כב/טעמים#כב ל|כב,ל]] (ל=&lt;וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֨וּ ׀&gt;): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[תהלים כג/טעמים#כג ה|כג,ה]] (ל=דִּשַּׁ֖נְתָּ): בטעם טפחא לעומת מרכא
#[[תהלים כד/טעמים#כד ג|כד,ג]] (ל!=וּמִי־יָ֝קוּם): חסרה נקודת הרביע באות קו&quot;ף
#[[תהלים כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (ל!=וְ֝יָבֹא): חסרה נקודת הרביע באות בי&quot;ת

===מגילת שיר השירים החל מ&quot;בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה&quot; (ג,יא)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בשיר השירים}} למידע על תחילת הספר, הקיימת בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מגילת שיר השירים עד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; (ג,יא)|כאן]].'''

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|תעוררו}}
#[[שיר השירים ד/טעמים#ד טז|שיר השירים ד,טז]] (ל=יִזְל֣וּ): אין דגש בלמד
#[[שיר השירים ה/טעמים#ה ב|שיר השירים ה,ב]] (ל!=קְוֻּצּוֹתַ֖י): נקודת שורוק בנוסף לקובוץ בוי&quot;ו
#[[שיר השירים ה/טעמים#ה יא|שיר השירים ה,יא]] (ל!=קְוּצּוֹתָיו֙): נקודת שורוק במקום קובוץ בוי&quot;ו
#[[שיר השירים ה/טעמים#ה טז|שיר השירים ה,טז]] (ל?!=מַחֲּמַדִּ֑ים): חי&quot;ת דגושה?!
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו ג|שיר השירים ו,ג]] (ל!=בַּשׁוֹשַׁנִּֽים): חסר דגש בשי&quot;ן הראשונה
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו ח|שיר השירים ו,ח]] (ל!=מְּלָכ֔וֹת): מ&quot;ם דגושה
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו יב|שיר השירים ו,יב]] (ל=עַמִּי־נָדִֽיב): &quot;עמי&quot; מוקפת במקום טעם עצמאי של מרכא
#[[שיר השירים ז/טעמים#ז יג|שיר השירים ז,יג]] (ל?=אִם פָּֽרְחָ֤ה): חסר מקף?
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח א|שיר השירים ח,א]] (ל!=אֶשָׁ֣קְךָ֔): חסר דגש בשי&quot;ן
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח יב|שיר השירים ח,יב]] (ל?!=כָּרְמִ֥י): קמץ בכ&quot;ף במקום פתח?
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|שיר השירים ח,יג]] (ל!=הַיוֹשֶׁ֣בֶת): חסר דגש ביו&quot;ד

===מגילת קֹהלת===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[קהלת א/טעמים#א ט|א,ט]] (ל=וּמַה־שֶׁנַּֽעֲשָׂ֔ה): אין דגש בשי&quot;ן
#[[קהלת ב/טעמים#ב א|ב,א]] (ל?=&lt;לְכָה־נָּ֛א אֲנַסְּכָ֛ה&gt;): נקודת תביר גם בתיבה השנייה (תביר ותביר)?
#[[קהלת ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל?=וְסַבּ֥וֹתִֽי־אֲנִ֖י): מקף בתיבת משרת?
#[[קהלת ב/טעמים#ב כב|ב,כב]] (ל?!=לִבּ֑ו): חסרה נקודת החולם?
#[[קהלת ג/טעמים#ג י|ג,י]] (ל?!=אֶת־הָֽעִנְיַ֗ן): קו של פתח וחסרה נקודת הקמץ?
#[[קהלת ד/טעמים#ד ח|ד,ח]] (ל?=&lt;גַּם־זֶ֛ה הֶ֛בֶל&gt;): נקודת תביר בתיבה הראשונה (תביר ותביר)?
#[[קהלת ד/טעמים#ד י|ד,י]] (ל!=שֶׁיִפּ֔וֹל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[קהלת ה/טעמים#ה א|ה,א]] (ל?=עַֽל־כֵּ֛ן או עַ֥ל־כֵּ֛ן או עַל־כֵּ֛ן*): געיה ותביר, מרכא בתיבת תביר, או תביר בלבד?
#[[קהלת ה/טעמים#ה ד|ה,ד]] (ל!=מִשֶׁתִּדּ֖וֹר): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[קהלת ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] (ל!=גָּבֹ֙הַ֙): חסר מפיק באות ה&quot;א
#[[קהלת ד/טעמים#ד ז|ה,יז]] (ל!=לֶֽאֶכוֹל־וְ֠לִשְׁתּ֠וֹת): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[קהלת ו/טעמים#ו ב|ו,ב]] (ל*=זֶ֥ה הֶ֛בֶל): מרכא ותביר (במקום תביר ותביר)
#[[קהלת ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (ל=מַה־יוֹתֵ֥ר): אין דגש באות יו&quot;ד
#[[קהלת ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (ל?!=הַחַיִֽים): חסר דגש באות יו&quot;ד הראשונה
#[[קהלת ז/טעמים#ז כט|ז,כט]] (ל!=רַּבִּֽים): רי&quot;ש דגושה
#[[קהלת ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (ל=מַה־שֶׁיִּֽהְיֶ֑ה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[קהלת ח/טעמים#ח יד|ח,יד]] (ל!=הַצַדִּיקִ֑ים): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[קהלת ח/טעמים#ח טז|ח,טז]] (ל?!=אֵינֶ֥נוּ): חסר דגש באות נו&quot;ן השניה?
#[[קהלת ט/טעמים#ט טו|ט,טו]] (ל!=הַהּֽוּא): ה&quot;א מנוקדת
#[[קהלת ט/טעמים#ט יח|ט,יח]] (ל!=יְאַבֵּ֥ד טוֹבָ֖ה): מרכא וטפחא (במקום טפחא ומרכא)
#[[קהלת י/טעמים#י יד|י,יד]] (ל=מַה־שֶׁיִּֽהְיֶ֔ה): אין דגש בשי&quot;ן
#[[קהלת יא/טעמים#יא ג|יא,ג]] (ל!=שֶׁיִפּ֥וֹל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[קהלת יא/טעמים#יא ו|יא,ו]] (ל!=יוֹדֵ֜ע): חסר פתח גנוב
#[[קהלת יא/טעמים#יא ט|יא,ט]] (ל?!=וִֽיטִּֽיבְךָ֤): טי&quot;ת דגושה?
#[[קהלת יב/טעמים#יב ה|יב,ה]] (ל!=בָשּׁ֖וּק): נקודת קמץ תחת הקו באות בי&quot;ת (במקום פתח)

ב. מתיגת הזקף
#[[קהלת א/טעמים#א ג|א,ג]] (ל=בְּכָל־עֲמָל֔וֹ): אין מתיגה
#[[קהלת ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל=וְלַזֹּבֵ֔חַ): אין מתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[קהלת ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל-כתיב!=זְקֵנִ֖ים): חסרות שלושת הנקודות של שורוק לפני האות זי&quot;ן (&lt; ֻזְקֵנִ֖ים&gt; בשביל הקרי '''וּ'''זְקֵנִ֖ים)
#[[קהלת ט/טעמים#ט ד|ט,ד]] (ל-כתיב?!=יְבֻחָ֔ר): קמץ באות חי&quot;ת?

===מגילת איכה===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[איכה א/טעמים#א א|א,א]] (ל!=רַּבָּ֣תִי): רי&quot;ש דגושה
#[[איכה א/טעמים#א ד|א,ד]] (ל?=נּוּג֖וֹת): נו&quot;ן דגושה?
#[[איכה א/טעמים#א יא|א,יא]] (ל?=מְבַקְּשִׁ֣ים): קו&quot;ף דגושה?
#[[איכה א/טעמים#א יב|א,יב]] (ל?=וּרְא֔וּ* או וּרְא֗וּ): בשתי נקודות של זקף קטן או בנקודה אחת של רביע?
#[[איכה א/טעמים#א יד|א,יד]] (ל=יִשְׂתָּֽרְג֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[איכה ב/טעמים#ב ג|ב,ג]] (ל!=בָּֽחֳרִי אַ֗ף): חסר מקף
#[[איכה ב/טעמים#ב כא|ב,כא]] (ל!=הָרַגְ֙תָּ֙): הפשטא מלעיל נכתב באות גימ&quot;ל במקום באות רי&quot;ש
#[[איכה ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל?!=בְּמַחְשַׁכִּ֥ים): חי&quot;ת שווּאה במקום חטף פתח?
#[[איכה ג/טעמים#ג יב|ג,יב]] (ל!=קַשְׁתוֹ֙): חסר דגש באות תי&quot;ו
#[[איכה ג/טעמים#ג לג|ג,לג]] (ל!=מִלִבּ֔וֹ): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[איכה ג/טעמים#ג לג|ג,לג]] (ל!=בְנֵי־אִֽישׁ): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[איכה ד/טעמים#ד ד|ד,ד]] (ל?!=אֶל־חכּ֖וֹ): חסר חיריק?
#[[איכה ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (ל?!=מִשֶּׁ֔לֶג): קמץ באות שי&quot;ן
#[[איכה ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (ל=&lt;הֽוּנַֽח לָֽנוּ&gt;): חסר מקף

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[איכה ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל-כתיב!=זְקֵנִ֖ים): חסרות שלושת הנקודות של שורוק לפני האות זי&quot;ן (&lt; ֻזְקֵנִ֖ים&gt; בשביל הקרי '''וּ'''זְקֵנִ֖ים)

===מגילת אסתר===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[אסתר ב/טעמים#ב יד|ב,יד]] (ל!=שַֽׁעֲשְׁגַ֛ז): בנקודות של חטף פתח בעי&quot;ן
#[[אסתר ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל!=לִשְׁלֹ֤ח): חסר פתח גנוב באות חי&quot;ת{{הערה|שם=ייבין|פריט זה מובא אצל ייבין וחסר ברשימת ברויאר.}}
#[[אסתר ד/טעמים#ד יא|ד,יא]] (ל!=נִקְרֵ֙אתי֙): חסר חיריק באות תי&quot;ו
#[[אסתר ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (ל!=&lt;אֶל הַמִּשְׁתֶּ֖ה&gt;): חסר מקף
#[[אסתר ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] (ל=מַה־לַעֲשׂ֕וֹת): אין דגש באות למ&quot;ד
#[[אסתר ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל!=וַיִקַּ֤ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[אסתר ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] (ל=וַיֹּ֩אמְרוּ֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[אסתר ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (ל=וַתֹּ֣אמֶר־אֶסְתֵּ֔ר): מקף בתיבת משרת
#[[אסתר ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (ל?=נֹפֵ֗ל* או נֹפֵ֔ל): בנקודת רביע או בשתי נקודות של זקף קטן?
#[[אסתר ח/טעמים#ח ט|ח,ט]] (ל!=וַיִקָּרְא֣וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[אסתר ח/טעמים#ח יד|ח,יד]] (ל=יָֽצְא֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[אסתר ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל?!=אֳחַשְׁוֵר֔וֹשׁ): חטף קמץ באות אל&quot;ף?

===ספר דניאל===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]]''' חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דניאל א/טעמים#א ח|א,ח]] (ל=בְּפַתְבַּ֥ג): תיבה אחת
#[[דניאל א/טעמים#א יג|א,יג]] (ל=פַּתְבַּ֣ג): 
#[[דניאל א/טעמים#א טו|א,טו]] (ל=פַּתְבַּ֥ג): 
#[[דניאל א/טעמים#א טז|א,טז]] (ל=-פַּתְבָּגָ֔ם): 
#[[דניאל ב/טעמים#ב,ט|ב,ט]] (ל?=וְֽאֶנְדַּ֕ע): סגול באות אל&quot;ף (במקום חיריק)?
#[[דניאל ב/טעמים#ב י|ב,י]] (ל=ל=אֲנָשׁ֙): אל&quot;ף בחטף פתח (במקום חטף סגול)
#[[דניאל ב/טעמים#ב י|ב,י]] (ל!=לְכָל־חַרְטֹּ֖ם): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ב/טעמים#ב טז|ב,טז]] (ל=יִנְתֵּן־לֵ֔הּ): צירה באות תי&quot;ו (במקום חיריק)
#[[דניאל ב/טעמים#ב יז|ב,יז]] (ל!=דָּֽנִיֵ֖אל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[דניאל ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל!=דִּֽי־אֱלָּהָא֙): למ&quot;ד דגושה
#[[דניאל ב/טעמים#ב כז|ב,כז]] (ל?!=חַרְטֻּמִּין֙): טי&quot;ת דגושה?
#[[דניאל ב/טעמים#ב מא|ב,מא]] (ל?!=&lt;דִֽי פַרְזְלָ֖א&gt; או &lt;דִ֥י פַרְזְלָ֖א&gt;): חסר מקף או מרכא וטפחא (במקום דִֽי־פַרְזְלָ֖א*)?
#[[דניאל ב/טעמים#ב מה|ב,מה]] (ל?=וְ֠הַדֶּקֶת): סגול באות דל&quot;ת (במקום צירה)?
#[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (ל!=פְּסַנְתֵּרִין֙): פ&quot;א דגושה
#[[דניאל ג/טעמים#ג ז|ג,ז]] (ל!=אֻמַיָּ֣א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] (ל!=דֵּ֥י): דל&quot;ת בצירה (במקום חיריק)
#[[דניאל ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (ל!=וְסָרְבָּלֵיה֖וֹן): קמץ באות סמ&quot;ך
#[[דניאל ג/טעמים#ג כט|ג,כט]] (ל?!=אֱלָ֣ה): (חסר מפיק באות ה&quot;א?)
#[[דניאל ג/טעמים#ג לא|ג,לא]] (ל!=אֻמַיָּ֧א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ד/טעמים#ד ד|ד,ד]] (ל!=חַרְטֻמַיָּא֙): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ד/טעמים#ד ה|ד,ה]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּר֙): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ד/טעמים#ד ו|ד,ו]] (ל!=חַרְטֻמַיָּא֒): חסר דגש במ&quot;ם
#[[דניאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּ֜ר): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּר֙ [2]): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל!=וּפְשְׁרֵא֙): פ&quot;א שווּאה
#[[דניאל ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל?=מִן־הֵֽיכְלָ֛א): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דניאל ה/טעמים#ה ו|ה,ו]] (ל!=וְרַעיֹנֹ֖הִי): חסר שווא באות עי&quot;ן
#[[דניאל ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] (ל!=יְחַוִנַּ֔נִי): חסר דגש באות וי&quot;ו
#[[דניאל ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (ל!=וַֽאַֽחֲוָיַ֨ת): וי&quot;ו פתוחה במקום שווא
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] (ל!=אֻמַיָּא֙): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ה/טעמים#ה כ|ה,כ]] (ל?!=הֶעְדִּ֥יוּ): בנקודת שורוק בוי&quot;ו?
#[[דניאל ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל!=שְׁלִ֖יַחַ): פתח באות יו&quot;ד
#[[דניאל ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל!=דְּנָֽהּ): נקודה (מפיק?) באות ה&quot;א
#[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] (ל!=אַרְיָותָ֑א): חסר קמץ באות וי&quot;ו
#[[דניאל ו/טעמים#ו כב|ו,כב]] (ל?!=דָּנִיֶּ֔אל): היו&quot;ד בסגול?
#[[דניאל ו/טעמים#ו כו|ו,כו]] (ל!=אֻמַיָּ֧א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ו/טעמים#ו כז|ו,כז]] (ל?!=תִתְחַבֵּ֔ל): בי&quot;ת צרויה?
#[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] (ל!=וְלֵ֨ה): חסרה נקודת מפיק בה&quot;א
#[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] (ל!=אֻמַיָּ֛א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ז/טעמים#ז יח|ז,יח]] (ל!=עַֽד־עָ֣לְמָ֔א): געיה חריגה ב&quot;עַֽד־&quot;
#[[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל=לְיַצָּבָ֔א): שתי נקודות לטעם זקף קטן (במקום רביע)
#[[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל!=&lt;דִּֽי פַרְזֶל֙&gt;): חסר מקף
#[[דניאל ז/טעמים#ז כ|ז,כ]] (ל!=וְפֻם֙): וי&quot;ו שווּאה במקום נקודת שורוק
#[[דניאל ז/טעמים#ז כה|ז,כה]] (ל!=עֶלְיוֹנִּ֖ין): נו&quot;ן דגושה
#[[דניאל ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=וַיְהִי֙): אין געיה
#[[דניאל ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (ל!=הָאַ֗יְל [1]): יו&quot;ד שווּאה (במקום חיריק)
#[[דניאל ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל!=אֶל־יִרְמִיָ֣ה): מ&quot;ם בחיריק (במקום שווא)
#[[דניאל ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (ל!=לְמַֽעֲנְךָ֣): חטף פתח בעי&quot;ן
#[[דניאל י/טעמים#י ח|י,ח]] (ל!=כֹּ֑ח [1]): חסר פתח גנוב
#[[דניאל יא/טעמים#יא יב|יא,יב]] (ל=וְהִפִּ֛יל): בנקודת תביר (במקום מרכא)
#[[דניאל יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (ל?=וּבְנֵ֣י): חסר קו הלגרמיה?
#[[דניאל יא/טעמים#יא מה|יא,מה]] (ל!=אָהֳלֶ֣י): סגול באות למ&quot;ד
#[[דניאל יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (ל?=מִיֲּשֵׁנֵ֥י): בחטף פתח?

ב. מתיגת הזקף
#[[דניאל א/טעמים#א טו|א,טו]] (ל=מִן־כָּל־הַיְלָדִ֔ים): אין מתיגה
#[[דניאל ב/טעמים#ב לח|ב,לח]] (ל-קרי=אַנְתְּ־ה֔וּא): אין מתיגה
#[[דניאל ב/טעמים#ב מח|ב,מח]] (ל=וְרַב־סִגְנִ֔ין): אין מתיגה
#[[דניאל ו/טעמים#ו כ|ו,כ]] (ל=וּבְהִ֨תְבְּהָלָ֔ה): מקום המתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[דניאל א/טעמים#א ד|א,ד]] (ל-כתיב=מֻאֿוּם֩)
#[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] (ל-כתיב!=שַׁוִּ֗יְ): אות יו&quot;ד שווּאה

===ספר עזרא===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]]''' חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[עזרא ג/טעמים#ג ה|עזרא ג,ה]] (ל!=וְאַחֲרֵיכֵ֞ן): אין רווח בין התיבות ובלי מקף
#[[עזרא ג/טעמים#ג יא|עזרא ג,יא]] (ל=תְרוּעָ֨ה): הטעם נראה כמו פשטא
#[[עזרא ד/טעמים#ד ב|עזרא ד,ב]] (ל?=לָהֵם֙): חסרה הנקודה השלישית לסגול באות ה&quot;א?
#[[עזרא ד/טעמים#ד ד|עזרא ד,ד]] (ל*=וַיְהִי֙): אין געיה
#[[עזרא ד/טעמים#ד יד|עזרא ד,יד]] (ל=&lt;אֲֽרִֽיךְ לַ֖נָא&gt;): חסר מקף
#[[עזרא ה/טעמים#ה יב|עזרא ה,יב]] (ל=אֲבָהֳתַ֙נָא֙): נקודות של חטף קמץ באות ה&quot;א
#[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]] (ל=בְּבִֽירְתָ֛א): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]] (ל!=וְּכֵן־כְּתִ֥יב): האות וי&quot;ו מנוקדת בנוסף לשווא
#[[עזרא ו/טעמים#ו ט|עזרא ו,ט]] (ל?=&lt;י֥וֹם בְּי֖וֹם&gt;): חסר קו של פסק?
#[[עזרא ז/טעמים#ז יח|עזרא ז,יח]] (ל?=יִיטַ֗ב): בחיריק (במקום צירה)?
#[[עזרא ז/טעמים#ז כ|עזרא ז,כ]] (ל?=יִפָּל־לָ֖ךְ או יִפֵּל־לָ֖ךְ או יִפֶּל־לָ֖ךְ*): פ&quot;א בקמץ או בצירה או בסגול*?
#[[עזרא ח/טעמים#ח יח|עזרא ח,יח]] (ל?=וְשֵׁרֵֽבְיָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[עזרא ח/טעמים#ח כו|עזרא ח,כו]] (ל!=וַחֲמִשִׁ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[עזרא ח/טעמים#ח לא|עזרא ח,לא]] (ל?!=וַֽנִּסְעָ֞ה): חסר דגש באות סמ&quot;ך?
#[[עזרא ח/טעמים#ח לו|עזרא ח,לו]] (ל?=וְאֶת־בֵּֽית־הָאֱלֹהִֽים): געיה בתיבה המוקפת &quot;בית&quot; (במקום מרכא בתיבה בלתי-מוקפת)
#[[עזרא ט/טעמים#ט ב|עזרא ט,ב]] (ל?=הָֽיְתָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[עזרא ט/טעמים#ט ט|עזרא ט,ט]] (ל!=וּבְעַבְדֻ֔תֵנוּ): מקום הטעם באות דל&quot;ת במקום תי&quot;ו (וראו להלן לגבי המתיגה)
#[[עזרא י/טעמים#י יב|עזרא י,יב]] (ל!=וַיַּֽעְנ֧וּ): חסר קו של פתח בעי&quot;ן
#[[עזרא י/טעמים#י יד|עזרא י,יד]] (ל!=יַֽעֲמְדוּ־נָ֣א): עי&quot;ן בשתי נקודות של חטף
#[[עזרא י/טעמים#י כא|עזרא י,כא]] (ל=וְעֻזִיָּֽה): אין דגש באות זי&quot;ן
#[[עזרא י/טעמים#י כד|עזרא י,כד]] (ל?!=וּמִן־הַשֹׁ֣עֲרִ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן?
#[[עזרא י/טעמים#י לב|עזרא י,לב]] (ל!=בְּנְיָמִ֥ן): בי&quot;ת בשתי נקודות של שווא
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה א,ו]] (ל!=פְתֻוּח֟וֹת): קובוץ ושורוק
#[[נחמיה ב/טעמים#ב ה|נחמיה ב,ה]] (ל!=&lt;וְאִם יִיטַ֥ב&gt;): חסר מקף
#[[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]] (ל!=בְשַֽׁעַר־הַגַּ֜יא): חסר שווא באות יו&quot;ד
#[[נחמיה ו/טעמים#ו יט|נחמיה ו,יט]] (ל?=לְיָֽרֲאֵֽנִי);  פתח באות רי&quot;ש?
#[[נחמיה ז/טעמים#ז מג|נחמיה ז,מג]] (ל!=בְּנֵֽי־יֵשׁ֧וּע): חסר פתח גנוב באות עי&quot;ן
#[[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] (ל!=הוֹדַ֣עַתָּ): עי&quot;ן פתוחה במקום שווּאה
#[[נחמיה יא/טעמים#יא כד|נחמיה יא,כד]] (ל!=וּפְתַֽחְיָ֨ה בֶּן־מְשֵֽׁיזַבְאֵ֜ל): בי&quot;ת דגושה
#[[נחמיה יא/טעמים#יא ל|נחמיה יא,ל]] (ל=עַד־גֵּֽיא־הִנֹּֽם): תיבת &quot;גיא&quot; בגעיה ומוקפת (במקום מרכא ובלתי-מוקפת)
#[[נחמיה יב/טעמים#יב ל|נחמיה יב,ל]] (ל?=וְאֶֽת־הַחוֹמָֽה): געיה באות אל&quot;ף?
#[[נחמיה יב/טעמים#יב מז|נחמיה יב,מז]] (ל?=נֹֽתְנִ֛ים): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[נחמיה יג/טעמים#יג ג|נחמיה יג,ג]] (ל!=מִיּשְׂרָאֵֽל): חסר חיריק באות יו&quot;ד
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יז|נחמיה יג,יז]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יט|נחמיה יג,יט]] (ל!=הַשַׁבָּ֗ת [1]): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יט|נחמיה יג,יט]] (ל!=הַשַׁבָּֽת [3]): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג כא|נחמיה יג,כא]] (ל!=בַּשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג כב|נחמיה יג,כב]] (ל!=הַשַׁבָּ֑ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג כז|נחמיה יג,כז]] (ל!=הזֹּ֔את): חסר פתח באות ה&quot;א

ב. מתיגת הזקף
#[[עזרא א/טעמים#א ד|עזרא א,ד]] (ל=עִם־הַ֨נְּדָבָ֔ה): מקום המתיגה
#[[עזרא ו/טעמים#ו ו|עזרא ו,ו]] (ל=אֲפַרְסְכָיֵ֔א): אין מתיגה
#[[עזרא ח/טעמים#ח יט|עזרא ח,יט]] (ל=וְאֶת־חֲשַׁבְיָ֔ה): אין מתיגה
#[[עזרא ט/טעמים#ט ט|עזרא ט,ט]] (ל=וּבְעַבְדֻ֔תֵנוּ): אין מתיגה (וראו לעיל לגבי מקום הטעם)
#[[עזרא י/טעמים#י א|עזרא י,א]] (ל=וּכְ֨הִתְוַדֹּת֔וֹ): מתיגה אחרי פשטא ובאות שווּאה
#[[נחמיה ג/טעמים#ג כ|נחמיה ג,כ]] (ל=מִן־הַ֨מִּקְצ֔וֹעַ): מקום המתיגה
#[[נחמיה ה/טעמים#ה טז|נחמיה ה,טז]] (ל=וְכָל־נְעָרַ֔י): אין מתיגה
#[[נחמיה א/טעמים#ז ס|נחמיה ז,ס]] (ל=כָּל־הַ֨נְּתִינִ֔ים): מקום המתיגה
#[[נחמיה א/טעמים#יא לו|נחמיה יא,לו]] (ל=וּמִן־הַלְוִיִּ֔ם): אין מתיגה
#[[נחמיה יב/טעמים#יב מז|נחמיה יב,מז]] (ל=וְהַלְוִיִּ֔ם): אין מתיגה
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,יא]] (ל?!=וָֽאֶ֨קְבְּצֵ֔ם): געיה ומתיגה?{{הערה|ייתכן שיש ניסיון לבצע תיקון בכתי&quot;ל, וראו עוד בהערת הנוסח.}}
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יג|נחמיה יג,יג]] (ל=וְעַל־יָדָ֔ם): אין מתיגה

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>s9sakn4rw1811almwxbpyfsnqvaow2o</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087742</id>
      <parentid>3087741</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T17:45:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה */</comment>
      <origin>3087742</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="101188" sha1="qndp5ggbmhg1qwm7pvxkjuapg4i3pn8" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים: המקומות החסרים בכתר}}

{{בעבודה}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח במקומות בנ&quot;ך החסרים בכתר==

'''נוסח הנביאים והכתובים במהדורתנו, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, מבוסס על כתי&quot;ל. על גבי הבסיס הזה נעשו תיקונים ושינויים, כדי להתאים את המקומות החריגים שבו (בחלוקת הפרשות, בכתיב, בניקוד ובטעמים) לנוסח המסורה לפי שיטת הכתר, בדומה למה שנעשה ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|תורה]]. לאחר קביעת הנוסח בוצעו עוד התאמות קלות בנוסח הניקוד והטעמים בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על השיטה לקביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר) ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים במקומות שכתר ארם צובה קיים בהם, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|בפרק הבא]]'''.

==יסודות הנוסח ותיעודו==

נוסח הכתיב והניקוד והטעמים בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, נקבע ותועד באופן דומה לתורה (ראו בפרק הקודם, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#יסודות הנוסח|&quot;יסודות הנוסח&quot;]] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#תיעוד הנוסח|&quot;תיעוד הנוסח&quot;]]).

כמו בתורה, הנוסח בנביאים וכתובים מיוסד על כתי&quot;ל, אבל רק בתור נקודת התחלה. בכל מקום שלא הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל, או שיש ספק או תמיהה לגביו, או נקודה בו הראויה לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), השתדלנו לבדוק את הנוסח המקביל בכתבי־יד נוספים ולתעד את הנתונים. כמו לתורה, יש קבוצה של כתבי־יד נבחרים לספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לנביאים|נביאים]]''' ולספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לכתובים|כתובים]]'''.

שימו לב: קביעת נוסח הכתיב בנ&quot;ך, במקומות החסרים בכתר, מיוסדת על קבוצת כתבי־היד ועל הערות המסורה, בשונה מהתורה (שם הכתיב נקבע ישירות לפי ספרי תימן, וקבוצת כתבי־היד באה רק כדי לתמוך בקביעה זו).

==המקומות החסרים בכתר בנביאים וכתובים==

'''חמישה מספרי הנביאים והכתובים אבדו בחלקם בכתר ארם צובה, ועוד חמישה ספרים (בסוף הכתובים) אבדו במלואם:'''

1. מלכים (קטע חסר): &lt;קטע התחלה=חלק חסר במלכים/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר מלכים|ספר מלכים]] חסרים שלושה דפים בכתר ארם צובה.''' החלק החסר מתחיל במילים &quot;אֶת־עֲזַרְיָ֔ה וְה֕וּא בֶּן־שֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה...&quot; ([[מלכים ב יד/טעמים#יד כא|מל&quot;ב יד,כא]]) ומסתיים במילים &quot;...וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה&quot; ([[מלכים ב יח/טעמים#יח יג|מל&quot;ב יח,יג]]).&lt;קטע סוף=חלק חסר במלכים/&gt;

2. ירמיהו (קטע חסר): &lt;קטע התחלה=חלק חסר בירמיהו/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ירמיהו|ספר ירמיהו]] חסרים שני דפים בכתר ארם צובה, והדף השלישי קרוע בחלקו.''' החלק החסר לגמרי (שני הדפים האבודים) מתחיל במילה &quot;יְהֹוָֽה׃...&quot; (סוף [[ירמיהו כט/טעמים#כט ט|כט,ט]]) ומסתיים במילים &quot;...כֹּ֣ה{{מ:לגרמיה}}אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה נֹתֵ֥ן&quot; ([[ירמיהו לא/טעמים#לא לד|לא,לד]]). החלק החסר באופן חלקי (הדף הקרוע) מתחיל במילה &quot;לִנְבֽוּכַדְרֶאצַּֽר׃...&quot; (סוף [[ירמיהו לב/טעמים#לב א|לב,א]]) ומסתיים במילים &quot;...וְאַתָּ֞ה אָמַ֤רְתָּ אֵלַי֙ אֲדֹנָ֣י&quot; ([[ירמיהו לב/טעמים#לב כה|לב,כה]]), והפסוקים החסרים בחלקם או במלואם הם: לב,א-ד; ט-יא; יד-יט; כא-כה.&lt;קטע סוף=חלק חסר בירמיהו/&gt;

3. תרי עשר (שני קטעים חסרים): &lt;קטע התחלה=חלק חסר בתרי עשר/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]] חסרים דפים {{קו תחתי|בשני מקומות}} בכתר ארם צובה:
*{{קו תחתי|במקום הראשון}} חסרים שלושה דפים; החלק החסר מתחיל במילים &quot;בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא תִּ֠תְעַלַּ֠פְנָה...&quot; ([[עמוס ח/טעמים#ח יג|עמוס ח,יג]]), [[מקרא על פי המסורה/נביאים#עֹבדיה|עֹבדיה]] ו[[מקרא על פי המסורה/נביאים#יונה|יונה]] חסרים בו לגמרי, והוא מסתיים במילים &quot;...וּמוֹצָאֹתָ֥יו מִקֶּ֖דֶם&quot; ([[מיכה ה/טעמים#ה א|מיכה ה,א]]).
*{{קו תחתי|במקום השני}} חסרים ארבעה דפים; החלק החסר מתחיל במילים &quot;הָאָ֔רֶץ בְּשׁוּבִ֧י אֶת־שְׁבוּתֵיכֶ֛ם...&quot; ([[צפניה ג/טעמים#ג כ|צפניה ג,כ]]), [[מקרא על פי המסורה/נביאים#חגי|חגי]] חסר בו לגמרי, והוא מסתיים במילים &quot;...וּמַה־יׇּפְי֑וֹ דָּגָן֙&quot; ([[זכריה ט/טעמים#ט יז|זכריה ט,יז]]).&lt;קטע סוף=חלק חסר בתרי עשר/&gt;

4. תהלים (קטע חסר): &lt;קטע התחלה=חלק חסר בתהלים/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]] חסרים שני דפים בכתר ארם צובה, שהיו בהם כ-10 מזמורים.''' החלק החסר מתחיל במילים &quot;מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד מִי־יָג֣וּר בְּאָהֳלֶ֑ךָ...&quot; ([[תהלים טו/טעמים#טו א|טו,א]]) ומסתיים במילים &quot;...לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝הֹוָ֗ה נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא׃&quot; ([[תהלים כה/טעמים#כה א|כה,א]]).&lt;קטע סוף=חלק חסר בתהלים/&gt;

5. שיר השירים אחרי &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot;: &lt;קטע התחלה=חלק חסר בשיר השירים/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת שיר השירים|מגילת שיר השירים]] קיימת בכתר ארם צובה עד המילים &quot;בְּנ֥וֹת צִיּ֖וֹן&quot; ([[שיר השירים ג/טעמים#ג יא|ג,יא]]), וחסרה בהמשך מהמילים &quot;בַּמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֑ה&quot;; זוהי תחילת ספרי סוף הכתובים שאבדו לגמרי מהכתר.'''&lt;קטע סוף=חלק חסר בשיר השירים/&gt;

6. קֹהלת (הכל): '''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''

7. איכה (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר באיכה/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר באיכה/&gt;

8. אסתר (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר באסתר/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר באסתר/&gt;

9. דניאל (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר בדניאל/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]] חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר בדניאל/&gt;

10. עזרא (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר בעזרא/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]] חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר בעזרא/&gt;

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: נוסח האותיות והתיבות בכתי&quot;ל==

===דיוקם היחסי של כתבי־היד בנוסח הכתיב===
{{בעבודה}}

השיטה לקביעת נוסח הכתיב בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, מהווה המשך ישיר ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות|אותה שיטה שהשתמשנו בה בתורה]]: קביעה ע&quot;פ המסורה וע&quot;פ רוב כתבי־היד הטברנים.{{הערה|הגהתם של ספרי הנביאים והכתובים במהדורתנו, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, התחילה בתור המשך ישיר להכנת נוסח התורה. הצעד הראשון נבע מתוך הרצון להציע נוסח מדויק וחופשי ל'''חמש מגילות''' בנוסף לחמישה חומשי תורה, אמנם המגילות חסרות ברובן בכתר ארם צובה בדומה לתורה עצמה. לאחר מכן התרחבה המגמה להציע גם את '''שאר כל הטקסט החסר בכתר ארם צובה''': את הדפים הבודדים החסרים בספרים מלכים, ירמיהו, תרי עשר ותהלים; ואת שני הספרים החסרים במלואם בסוף כתובים (בנוסף למגילות), דהיינו דניאל ועזרא. בגרסה המקורית והמיושנת, כל הטקסט ל'''ספר אחד''' הוצג כולו ב'''דף אחד''', בין אם היה מדובר על דפים בודדים החסרים בכתר שהכילו כמה פרקים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים), ובין אם היה מדובר על ספר שחסר במלואו (קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא). הכותרת של לגרסה המקורית היתה '''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|תורה על פי המסורה]]'''. לאחר מכן נחלק כל החומר ל'''פרקים בודדים''' והועתק לתוך הגרסה השניה, תחת הכותרת '''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|נביאים וכתובים על פי המסורה]]'''. העתקת הפרקים לגרסה השניה הסתיימה ביום ב' חשון תשע&quot;ג. הדפים המקוריים והמיושנים ב'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|תורה על פי המסורה]]''' וב'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|נביאים וכתובים על פי המסורה]]''' עדיין קיימים אבל אינם מתעדכנים, ושמרנו עליהם כדי שיהיה תיעוד מלא להתפתחות הפרויקט. כל פיתוח נוסף יימצא '''אך רק''' בדפים העדכניים, שנמצאים כעת בתוך '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]'''.}} גם שיטת התיעוד המקומי (בדפי העריכה של הפרקים) היא כמו בתורה.{{הערה|אמנם יש לשים לב לפרט טכני לגבי התיעוד בספרי הנביאים והכתובים: בספרים החסרים רק '''בחלקם''', תמיד נעשתה הגהה ל'''פרקים שלמים'''. לדוגמה: בספר מלכים חסרים שלושה דפים שהכילו כ-5 פרקים בחלקם או במלואם, דהיינו מל&quot;ב פרקים י&quot;ד-י&quot;ח, כאשר החלק החסר מתחיל באמצע פרק י&quot;ד ומסתיים באמצע י&quot;ח, כלומר שתחילת פרק י&quot;ד וסוף פרק י&quot;ח עדיין קיימים בכתר ארם צובה. במקרה הזה והדומים לו יש במהדורתנו '''תיעוד כפול מלא''' של כתי&quot;א וכתי&quot;ל ביחד, לפני החלק החסר ולאחריו. בתיעוד הכפול מצוינים כל ההבדלים בין שני כתבי־היד (כולל געיות). תיעוד הנוסח מציין במדויק גם את המקומות שבהם כתר ארם צובה חסר ואת המקומות שבהם הוא קיים (ע&quot;י תיוג של התיבה הראשונה החסרה ושל התיבה הראשונה הקיימת לאחר החלק החסר). יש תיעוד כפול גם בתחילת חמש מגילות עד המקום שבו כתר ארם צובה חסר (כלומר במגילת רות כולה ובתחילת שיר השירים). אותו דבר נכון גם לגבי סוף התורה, שם קיים כתר ארם צובה מאמצע פרשת &quot;כי תבוא&quot; והלאה.}}

אמנם יש הבדל אחד חשוב ביניהן: בתורה הוכיח הרב ברויאר את זהותו המוחלט של נוסח תימן עם נוסח המסורה. כלומר היתה אפשרות לעשות קביעה סופית לכל אות בתורה, כולל לאותיות שיש עליהן עדויות סותרות או מחלוקות מסורה, ע&quot;פ נוסח תימן. אפשרות זו לא קיימת בספרי הנביאים והכתובים, ולכן נשארו אותיות בודדות שבהן היה צורך להפעיל שיקול דעת ללא ראיה מוחלטת.

בנוסף לכך, רמת דיוקם של כתבי־היד בנ&quot;ך נמוכה מאשר בתורה. כתר ארם צובה עדיין מצטיין בדיוקו הנפלא והכמעט מושלם, אבל אי־אפשר לסמוך עליו במקומות שהוא חסר בהם. הטבלה הבאה מדגימה את הדברים:

{| width=60% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=3 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''רמת הדיוק בכתיב של התורה והנביאים'''}}}}&lt;br&gt;השוואת מספר המקומות שבהם שונה נוסח כתב־היד או דפוס מנוסח המסורה{{הערה|טבלה זו מבוססת על ברויאר, כתר, עמ' 139, אמנם בצענו בו כמה שינויים חשובים: עדכנו חלק מהנתונים, הוספנו נתונים חדשים, ועשינו שינוי בסדר הדברים. מקורות הנוסח בטבלה מובאים גם בסדר יורד לפי רמת הדקדוק בספרי הנביאים, ואח&quot;כ בתורה, ובסוף מ&quot;ג דפוס ונציה.}}
|- align=center
!כתב־היד או הדפוס
!מספר שינויי הכתיב בתורה
!מספר שינויי הכתיב בנביאים
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|'''כתי&quot;א'''
|[0-3]{{הערה|לגבי נוסח האותיות של התורה שהיה בכתר ארם צובה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נוסח האותיות בתורה|בפרק הקודם]].}}
|פחות מ-10 (חלקם רק בגדר ספק)
|- align=center
|'''כתי&quot;ק''' (נביאים)
|–
|כ-150
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|'''כתי&quot;ל'''
|כ-127{{הערה|רשימה מפורטת למספר זה נמצאת ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#סיכום התוצאות|פרק ג'.]]}}
|כ-280
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|'''כתי&quot;ש1'''
|כ-20
|כ-500
|- align=center
|'''כתי&quot;ש''' (תורה)
|כ-25
|–
|- align=center
|'''כתי&quot;ב''' (תורה)
|כ-65
|–
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|'''מ&quot;ג דפוס ונציה'''
| 7 ודאי&lt;br&gt;ו-2 מוטלים בספק
|מאות רבות מאוד&lt;br&gt;וכנראה אלפים{{הערה|הרב ברויאר בדק את ספר יהושע בתור דוגמה, ומצא בספר קצר זה בלבד כבר 84 שינויים מובהקים מנוסח המסורה, ועוד מקום אחד שבו נוסח מ&quot;ג מתאים למסורה אמנם הכתיב שונה ע&quot;י מ&quot;ש. ראו ברויאר, כתר, עמ' 141-145. בדפוסים המאוחרים יותר חל שיפור ברמת הדיוק, אבל היא רחוקה מלהיות מושלמת, כי לגבי כל 85 הסטיות ביהושע &quot;אפשר להוכיח בנקל, שנוסח '''ד''' הוא מנוגד למסורה; ואף על פי כן כ-40 מהן לא תוקנו ע&quot;י מ&quot;ש; 36 מהן לא תוקנו במהדורת לטריס; 30 מהן לא תוקנו במהדורת קורן&quot; (שם, עמ' 145).}}
|}

לכן יש במהדורתנו הערות רבות על הנוסח, בכל מקום שיש ספק כלשהו לגבי הכתיב בכתי&quot;ל. ברוב המכריע של המקומות אפשר להחליט באופן ברור וחד־משמעי לפי רוב המסורות ורוב המסירות, כמו בתורה. אך יש מקומות אחדים שבהם ההכרעה אינה ברורה לגמרי, ועל כך ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|להלן]].

===נוסח האותיות בכתי&quot;ל בנ&quot;ך (רשימה מלאה)===
{{בעבודה}}

'''נוסח הכתיב בכתי&quot;ל:''' מובאות כאן התיבות בכתי&quot;ל שהכתיב שלהן ראוי לציון. הפריט הראשון בכל שורה ברשימה הוא נוסח הכתיב המתאים למסורה והמופיע במהדורתנו ואחריו כוכבית (*). הפריט השני הוא נוסח אחר של הכתיב שנדחה במהדורתנו – בדרך כלל זה נוסחו של כתי&quot;ל – ואחריו סימן קריאה (!) במקרים שבהם הכתיב בכתי&quot;ל סותר את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו.

רשימה זו כוללת את כל המקומות שבהם שונה הכתיב בכתי&quot;ל ממהדורתנו, וגם את כל התיבות שהכרעת הכתיב לגביהן בהתאים למסורה איננה חד-משמעית (אף אם בסופו של דבר קיבלנו את נוסח כתי&quot;ל). הפריטים מהסוג האחרון &lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;צויינו בצבע רקע של כתום&lt;/span&gt;, ולאחריהן הפניה אל '''[[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|רשימת הספקות בנוסח האותיות והתיבות]]'''.

{{עוגן|ספר מלכים כתיב}}'''ספר מלכים (קטע חסר):'''
#[[מלכים ב טו/טעמים#|מל&quot;ב טו,טו:]] [כְּתוּבִ֗ים]* / ל=[כְּתֻבִ֗ים]!
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו כה|מל&quot;ב טו,כה:]] [וַיְמִתֵ֖הוּ]* / ל=[וַיְמִיתֵ֖הוּ]!{{הערה|מ&quot;ק-ל תומכת בגירסת המסורה הברורה, אמנם במ&quot;ג-ל יש הערה משובשת התומכת בגירסת כתי&quot;ל.}}
#[[מלכים ב טז/טעמים#טז יז|מל&quot;ב טז,יז:]] [הַמְּכוֹנֹ֗ת]* / ל=[הַמְּכֹנ֗וֹת]!
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז ו|מל&quot;ב יז,ו:]] [הַתְּשִׁעִ֜ית]* / ל=[הַתְּשִׁיעִ֜ית]!
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז ו|מל&quot;ב יז,ו:]] [אוֹתָ֜ם]* / ל=[אֹתָ֜ם]!
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מל&quot;ב יז,לא:]] ל?=[נִבְחַ֖{{מ:אות-ג|ז}}]*{{הערה|יש עדות ברורה שהאות בכתר לא הייתה הייתה נו&quot;ן אלא זי&quot;ן (רגילה ולא גדולה); ראו עופר, ילין, עמ' 340. דעתנו שאי-אפשר לקבוע את זהות האות בכתי&quot;ל; ראו בהערת הנוסח בהרחבה, וכדאי גם לעיין במקום בהגדלה [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F214A.jpg בצילום כתי&quot;ל] (4 שורות לפני הסוף). הערה זו מתייחסת לעצם האות ולא לגודלה; וראו עוד [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#אותיות גדולות וקטנות|ברשימת האותיות הגדולות והקטנות]].}} / ל?=[נִבְחַ֖ן]

'''ספר ירמיהו (קטע חסר):'''
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא יז|ירמיהו לא,יז:]] [הֲשִׁבֵ֣נִי]* / ל=[הֲשִׁיבֵ֣נִי]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[ירמיהו לא/טעמים#לא כז|ירמיהו לא,כז:]] [וְלִנְטֹ֖עַ]*=מ&quot;ק-א / [וְלִנְט֖וֹעַ]=ל&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])

'''ספר תרי עשר (שני קטעים חסרים):'''
#[[מיכה ב/טעמים#ב ז|מיכה ב,ז:]] [הֹלֵֽךְ]* / ל=[הוֹלֵֽךְ]!
#[[זכריה א/טעמים#א יז|זכריה א,יז:]] [תְּפוּצֶ֥נָה]* / ל=[תְּפוּצֶ֥ינָה]!
#[[זכריה ה/טעמים#ה ח|זכריה ה,ח:]] [הָעוֹפֶ֖רֶת]* / ל=[הָעֹפֶ֖רֶת]!
#[[זכריה ו/טעמים#ו ה|זכריה ו,ה:]] [רוּח֣וֹת]* / ל=[רֻח֣וֹת]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[זכריה ז/טעמים#ז ב|זכריה ז,ב (תיבה מורכבת):]] [שַׂרְאֶ֕צֶר]* / ל=[שַׂר־אֶ֕צֶר]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[זכריה ח/טעמים#ו כא|זכריה ח,כא:]] [יוֹשְׁבֵי֩]* / ל=[יֹשְׁבֵי֩]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[זכריה ט/טעמים#ט טו|זכריה ט,טו:]] ל=[כְּזָוִיּ֖וֹת]* / [כְּזָוִיֹּ֖ת]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])

'''ספר תהלים (קטע חסר):'''
#[[תהלים יז/טעמים#יז יב|יז,יב:]] [לִטְרֹ֑ף]* / ל=[לִטְר֑וֹף]
#[[תהלים כב/טעמים#כב ג|כב,ג:]] [דֻֽמִיָּ֥ה]* / ל=[דֽוּמִיָּ֥ה]

'''מגילת שיר השירים (חסר אחרי &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; [ג,יא]):'''
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|ד,ג]]: [שִׂפְתוֹתַ֔יִךְ]* / ל=[שִׂפְתֹתַ֔יִךְ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|ד,ג]]: [וּמִדְבָּרֵ֖ךְ]* / ל=[וּמִדְבָּרֵ֖יךְ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[שיר השירים ד/טעמים#ד ד|ד,ד]]: [הַגִּבֹּרִֽים]* / ל=[הַגִּבּוֹרִֽים]!
#[[שיר השירים ד/טעמים#ד ט|ד,ט2]]: [לִבַּבְתִּ֙נִי֙]* / ל=[לִבַּבְתִּ֙ינִי֙]!
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו ב|ו,ב]]: [לַעֲרֻג֖וֹת]* / ל=[לַעֲרוּג֖וֹת]
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח א|ח,א]]: [יָבֻ֥זוּ]* / ל=[יָב֥וּזוּ]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|ח,יג]]: [הַשְׁמִיעִֽנִי]* / ל=[הַשְׁמִיעִֽינִי]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])

'''מגילת קֹהלת (חסר לגמרי):'''
#[[קהלת א/טעמים#א יז|א,יז]]: [הוֹלֵלֹ֖ת]* / ל=[הוֹלֵל֖וֹת]!{{הערה|נוסח כתי&quot;ל לתיבה הובא ברשימות ברויאר כזהה לרוב כתבי־היד, כנראה בטעות. וראו בתיעוד הנוסח על תיבה זו.}} / דפוסים=[הֹֽלֵל֖וֹת]
#[[קהלת ב/טעמים#ב ח|ב,ח]]: [וְתַעֲנֻג֛וֹת]* / ל=[וְתַעֲנוּגֹ֛ת]!
#[[קהלת ב/טעמים#ב טו|ב,טו]]: [יֹתֵ֑ר]* / ל=[יוֹתֵ֑ר]!
#[[קהלת ב/טעמים#ב כו|ב,כו]]: [לֶאֱסֹ֣ף] / ל=[לֶאֱס֣וֹף]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[קהלת ו/טעמים#ו י|ו,י]]: ל=[כתיב=שהתקיף, קרי=שֶׁתַּקִּ֖יף]* / [כתיב=שֶׁתַּקִּ֖יף, אין קרי]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[קהלת ז/טעמים#ז ג|ז,ג]]: [מִשְּׂח֑וֹק]* / ל=[מִשְּׂחֹ֑ק]!
#[[קהלת ח/טעמים#ח ב|ח,ב]]: [שְׁמֹ֔ר]* / ל=[שְׁמ֔וֹר]
#[[קהלת ח/טעמים#ח טו|ח,טו]]: [לֶאֱכֹ֥ל]* / ל=[לֶאֱכ֥וֹל]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[קהלת ט/טעמים#ט יא|ט,יא]]: [לַגִּבּוֹרִ֣ים]* [לַגִּבֹּרִ֣ים]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[קהלת יא/טעמים#יא ט|יא,ט]]: [בְחוּרוֹתֶ֔יךָ]* / ל=[בְחוּרוֹתֶ֔ךָ]!
#[[קהלת יב/טעמים#יב ה|יב,ה]]: [הַסּוֹפְדִֽים]* / ל=[הַסֹּפְדִֽים]
#[[קהלת יב/טעמים#יב ו|יב,ו]]: [וְתָר֖וּץ]* / ל=[וְתָרֻ֖ץ]

'''מגילת איכה (חסר לגמרי):'''
#[[איכה א/טעמים#א כא|א,כא]]: [כָמֹֽנִי]* / ל=[כָמֽוֹנִי]!
#[[איכה ב/טעמים#ב ו|ב,ו]]: [מֹעֲד֑וֹ]* / ל=[מוֹעֲד֑וֹ]!
#[[איכה ב/טעמים#ב טז|ב,טז]]: [אֹ֣יְבַ֔יִךְ]* / ל=[א֣וֹיְבַ֔יִךְ]
#[[איכה ג/טעמים#ג יג|ג,יג]]: [בְּכִלְיֹתָ֔י]* / ל=[בְּכִלְיוֹתָ֔י]!
#[[איכה ג/טעמים#ג לב|ג,לב]]: [חֲסָדָֽיו׃]* / ל=[חֲסָדָֽו׃ כתיב, חֲסָדָֽיו׃ קרי]!
#[[איכה ג/טעמים#ג מג|ג,מג]]: [סַכּ֤וֹתָה]* / ל=[סַכֹּ֤תָה]!
#[[איכה ד/טעמים#ד ט|ד,ט]]: [יָזֻ֙בוּ֙]* / ל=[יָז֙וּבוּ֙]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יא|ד,יא]]: [יְסֹדֹתֶֽיהָ] / ל=[יְסוֹדֹתֶֽיהָ]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יג|ד,יג]]: [מֵֽחַטֹּ֣אות]* / ל=[מֵֽחַטֹּ֣את]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יג|ד,יג]]: [עֲוֺנֹ֖ת]* / ל=[עֲוֺנ֖וֹת]!
#[[איכה ד/טעמים#ד טו|ד,טו]]: [יוֹסִ֖פוּ]* / ל=[יוֹסִ֖יפוּ]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יח|ד,יח1]]: [קִצֵּ֛נוּ]* / ל=[קִצֵּ֛ינוּ]
#[[איכה ד/טעמים#ד יח|ד,יח2]]: [קִצֵּֽנוּ]* / ל=[קִצֵּֽינוּ]
#[[איכה ה/טעמים#ה יט|ה,יט]]: [לְד֥וֹר וָדֽוֹר]* / ל=[לְדֹ֥ר וָדֽוֹר]!

'''מגילת אסתר (חסר לגמרי):'''
#[[אסתר ב/טעמים#ב ג|ב,ג]]: [תַּמְרֻקֵיהֶֽן]* / ל=[תַּמְרוּקֵיהֶֽן]!
#[[אסתר ב/טעמים#ב ו|ב,ו]]: [נְבוּכַדְנֶצַּ֖ר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶאצַּ֖ר]
#[[אסתר ב/טעמים#ב יז|ב,יז]]: [הַבְּתוּל֑וֹת]* / ל=[הַבְּתוּלֹ֑ת]!
#[[אסתר ב/טעמים#ב כא|ב,כא]]: [יוֹשֵׁ֣ב]* / ל=[יֹשֵׁ֣ב]!
#[[אסתר ד/טעמים#ד א|ד,א]]: [גְדוֹלָ֖ה]* / ל=[גְדֹלָ֖ה]!
#[[אסתר ד/טעמים#ד יא|ד,יא]]: [יֹֽדְעִ֗ים]* / ל=[יֽוֹדְעִ֗ים]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[אסתר ט/טעמים#ט ט|ט,ט]]: ל=[אֲרִדַ֖י]* / [אֲרִידַ֖י] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[אסתר ט/טעמים#ט טז|ט,טז]]: [וְהָרוֹג֙]* / ל=[וְהָרֹג֙] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[אסתר ט/טעמים#ט יז|ט,יז]]: [שְׁלוֹשָׁ֥ה]* / [שְׁלֹשָׁ֥ה]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט יח|ט,יח]]: [בִּשְׁלוֹשָׁ֤ה]* / ל=[בִּשְׁלֹשָׁ֤ה]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט יח|ט,יט]]: [וּמִשְׁלֹ֥חַ]* / ל=[וּמִשְׁל֥וֹחַ]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [מֵאֹ֣יְבֵיהֶ֔ם]* / ל=[מֵא֣וֹיְבֵיהֶ֔ם]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [וּמִשְׁלֹ֤חַ]* / ל=[וּמִשְׁל֤וֹחַ]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [לָֽאֶבְיֹנִֽים] / ל=[לָֽאֶבְיוֹנִֽים]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כד|ט,כד]]: [וְהִפִּ֥ל]* / ל=[וְהִפִּ֥יל]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כט|ט,כט]]: [הַפֻּרִ֛ים]* / ל=[הַפּוּרִ֛ים]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט לא|ט,לא]]: [הַצּוֹמ֖וֹת]* / ל=[הַצֹּמ֖וֹת]

'''ספר דניאל (חסר לגמרי):'''
#[[דניאל א/טעמים#א ד|א,ד]] [וּמַשְׂכִּלִ֣ים]* / ל=[וּמַשְׂכִּילִ֣ים]
#[[דניאל ב/טעמים#ב ה|ב,ה]] [מִלְּתָ֖ה]* / ל=[מִלְּתָ֖א] 
#[[דניאל ב/טעמים#ב יח|ב,יח]] [רָזָ֖א]* / ל=[רָזָ֖ה]
#[[דניאל ב/טעמים#ב יח|ב,יח]] [יְהֽוֹבְדוּן֙]* / ל=[יְהֹֽבְדוּן֙]
#[[דניאל ב/טעמים#ב יט|ב,יט]] [רָזָ֣א]* / ל=[רָזָ֣ה]
#[[דניאל ב/טעמים#ב כז|ב,כז]] [רָזָא֙]* / ל=[רָזָה֙]
#[[דניאל ב/טעמים#ב לה|ב,לה]] [וּמְלָ֥את]* / ל=[וּמְלָ֥ת]!
#[[דניאל ב/טעמים#ב מ|ב,מ]] [אִלֵּ֖ן]* / [ל=[אִלֵּ֖ין]
#[[דניאל ב/טעמים#ב מב|ב,מב2]] ([תֶּהֱוֵ֥א]* / ל=[תֶּהֱוֵ֥ה]!
#[[דניאל ב/טעמים#ב מז|ב,מז]] [רָזָ֥א]* / ל=[רָזָ֥ה]
#[[דניאל ג/טעמים#ג ג|ג,ג2]] [נְבֻכַדְנֶצַּֽר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶצַּֽר]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [קַיתְרֹ֨ס כתיב, קַתְר֨וֹס קרי]* / ל=[קַיתְר֨וֹס כתיב, קַתְר֨וֹס קרי]{{הערה|1=הכתיב כאן מלא וי&quot;ו בכתי&quot;ל, לעומת הכתיב החסר וי&quot;ו בשלושת הפסוקים המקבילים הבאים: ג,ו ל=[קַיתְרֹ֤ס כתיב, קַתְרֹ֤ס קרי]*; ג,י ל=[קַיתְרֹ֨ס כתיב, קַתְרֹ֨ס קרי]*; ג,טו ל=[קַיתְרֹ֣ס כתיב, קַתְרֹ֣ס קרי]*}} (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [שַׂבְּכָ֤א]* / ל=[סַבְּכָ֤א]
#[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [סוּמְפֹּ֣נְיָ֔א]* / ל=[סוּמְפֹּ֣נְיָ֔ה]!
#[[דניאל ג/טעמים#ג יג|ג,יג]] [וַחֲמָ֔א]* / ל=[וַחֲמָ֔ה]
#[[דניאל ג/טעמים#ג יד|ג,יד]] [נְבֽוּכַדְנֶצַּר֙]* / ל=[נְבֻֽכַדְנֶצַּר֙]
#[[דניאל ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] [שַׁעֲתָ֣א]* / ל=[שַׁעֲתָ֣ה]!
#[[דניאל ג/טעמים#ג טז|ג,טז]] [אֲנַ֧חְנָא]* / ל=[אֲנַ֧חְנָה]!
#[[דניאל ג/טעמים#ג כב|ג,כב]] [יַתִּ֑ירָה]* / ל=[יַתִּ֑ירָא]
#[[דניאל ג/טעמים#ג כד|ג,כד]] [תְּלָתָ֜ה]* / ל=[תְּלָתָ֜א]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ג/טעמים#ג כה|ג,כה]] ל=[בְּגֽוֹא־]* / [בְּגֽוֹ־] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] ל=[בְּג֥וֹא]* / [בְּג֥וֹ] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] [לְהוֹדָ֣עוּתַ֔נִי]* / ל=[לְהוֹדָ֣עֻתַ֔נִי]!
#[[דניאל ד/טעמים#ד כג|ד,כג]] [קַיָּמָ֑א]* / ל=[קַיָּמָ֑ה]
#[[דניאל ד/טעמים#ד כד|ד,כד]] [תֶּהֱוֵ֥ה]* / ל=[תֶּהֱוֵ֥א]!
#[[דניאל ד/טעמים#ד כח|ד,כח]] [מַלְכוּתָ֖א]* / ל=[מַלְכוּתָ֖ה]
#[[דניאל ד/טעמים#ד לא|ד,לא]] [יֽוֹמַיָּא֩]* / ל=[יֽוֹמַיָּה֩]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ד/טעמים#ד לג|ד,לג]] [וְזִיוִי֙]* / ל=[וְזִוִי֙] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ד/טעמים#ד לד|ד,לד]] [נְבֻכַדְנֶצַּ֗ר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶצַּ֗ר]
#[[דניאל ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] [יְדָ֖א]* / ל=[יְדָ֖ה]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] [וְהַֽמְנִוכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]* / ל=[וְהַֽמְונִיכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] [לְהוֹדָ֣עוּתַ֔נִי]* / ל=[לְהוֹדָ֣עֻתַ֔נִי]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] ל=[וְהַֽמְונִכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]* (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ה/טעמים#ה יח|ה,יח]] [וְהַדְרָ֔א]* / ל=[וְהַדְרָ֔ה]
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט1]] [־הֲוָ֨א]* / ל=[־הֲוָ֨ה]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט2]] [הֲוָ֣ה]* / ל=[הֲוָ֣א]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט7]] [הֲוָ֥א]* / ל=[הֲוָ֥ה]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט8]] [הֲוָ֥א]* / ל=[הֲוָ֥ה]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] [מַשְׁפִּֽל]* / ל=[מַשְׁפִּֽיל]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] [מְדֹרֵ֔הּ]* / ל=[מְדוֹרֵ֔הּ]
#[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] [יִצְבֵּ֖א]* / ל=[יִצְבֵּ֖ה]
#[[דניאל ה/טעמים#ה כז|ה,כז]] [תְּקִ֥ילְתָּ]* / ל=[תְּקִ֥ילְתָּה]
#[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַלְבִּ֤שׁוּ]* / ל=[וְהַלְבִּ֤ישׁוּ]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַלְבִּ֤שׁוּ]* / ל=[וְהַלְבִּ֤ישׁוּ]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַֽמְנִוכָ֥א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֥א קרי]* / ל=[וְהַֽמְונִכָ֥א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֥א קרי]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] [תְּלָתָ֔ה]* / ל=[תְּלָתָ֔א]
#[[דניאל ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] [־עִלָּ֑ה]* / ל=[־עִלָּ֑א]
#[[דניאל ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] [הַשְׁכַּ֥חְנָֽא]* / ל=[הַשְׁכַּ֥חְנָֽה]
#[[דניאל ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] [־יִבְעֵ֣א]* / ל=[־יִבְעֵ֣ה]
#[[דניאל ו/טעמים#ו יב|ו,יב]] [בָּעֵ֥ה]* / ל=[בָּעֵ֥א]!
#[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] [קְרִ֨בוּ]* / ל=[קְרִ֨יבוּ]!
#[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] [יִבְעֵא֩]* / ל=[יִבְעֵה֩]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ו/טעמים#ו כה|ו,כה]] [וּלְג֤וֹב]* / ל=[וּלְגֹ֤ב]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ו/טעמים#ו כח|ו,כח]] [שֵׁיזִ֣ב]* / ל=[שֵׁיזִ֣יב] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] [יַתִּ֗ירָה]* / ל=[יַתִּ֗ירָא]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ז/טעמים#ז ט|ז,ט]] [שְׁבִבִ֣ין]* / ל=[שְׁבִיבִ֣ין] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] [הֲוָ֑א]* / ל=[הֲוָ֑ה]!
#[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] [יְהִ֤ב]* / ל=[יְהִ֤יב]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ז/טעמים#ז טו|ז,טו]] ל=[בְּג֣וֹא]* / [בְּג֣וֹ] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ז/טעמים#ז כא|ז,כא]] ל=[עָבְדָ֥ה]* / [עָבְדָ֥א] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ז/טעמים#ז כא|ז,כא]] [לְהֹֽן]* / ל=[לְהֽוֹן]!
#[[דניאל ז/טעמים#ז כג|ז,כג]] [רְבִיעָיָה֙ כתיב, רְבִיעָאָה֙ קרי]* / ל=[רְבִיעָיאָ֙ כתיב, רְבִיעָאָה֙ קרי]
#[[דניאל ז/טעמים#ז כד|ז,כד]] [מַלְכוּתָ֔א]* / ל=[מַלְכוּתָ֔ה]
#[[דניאל ז/טעמים#ז כד|ז,כד]] [אַחֲרֵיהֹ֗ן]* / ל=[אַחֲרֵיה֗וֹן]
#[[דניאל ז/טעמים#ז כז|ז,כז]] [וּמַלְכוּתָ֨א]* / ל=[וּמַלְכוּתָ֨ה]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ח/טעמים#ח ח|ח,ח]] [הַגְּדֹלָ֔ה]* / ל=[הַגְּדוֹלָ֔ה]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ט/טעמים#ט ז|ט,ז]] [וּלְיֹשְׁבֵ֣י]* / ל=[וּלְיוֹשְׁבֵ֣י]!
#[[דניאל י/טעמים#י א|י,א]] [בֵּלְטְאשַׁצַּ֑ר]* / ל=[בֵּלְטְשַׁאצַּ֑ר]
#[[דניאל י/טעמים#י יט|י,יט]] [וּֽ'''כְ'''דַבְּר֤וֹ]* / ל=[וּֽ'''בְ'''דַבְּר֤וֹ]!
#[[דניאל יא/טעמים#יא כט|יא,כט]] [וְכָאַחֲרוֹנָֽה]* / ל=[וְכָאַחֲרֹנָֽה]!
#[[דניאל יא/טעמים#יא לא|יא,לא]] [מְשֹׁמֵֽם]* / ל=[מְשׁוֹמֵֽם]!
#[[דניאל יא/טעמים#יא לו|יא,לו]] [כִרְצֹנ֜וֹ]* / ל=[כִרְצוֹנ֜וֹ]!

'''ספר עזרא (חסר לגמרי):'''
#[[עזרא ב/טעמים#ב מב|עזרא ב,מב]]: [טַלְמֹ֣ן]* / ל=[טַלְמ֣וֹן]?!
#[[עזרא ב/טעמים#ב נ|עזרא ב,נ]]: [מְעוּנִ֖ים]* / ל=[כתיב: מְעיּנִ֖ים, קרי: מְעוּנִ֖ים]
#[[עזרא ד/טעמים#ד יג|עזרא ד,יג]]: [וְשׁוּרַיָּ֖א]* / ל=[וְשׁוּרַיָּ֖ה]
#[[עזרא ה/טעמים#ה ג|עזרא ה,ג]]: [אֲתָ֨ה]* / ל=[אֲתָ֨א]!
#[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]]: [מְדִינְתָּ֖א]* / ל=[מְדִינְתָּ֖ה]
#[[עזרא ז/טעמים#ז י|עזרא ז,י]] [לִדְרֹ֛שׁ]* / ל=[לִדְר֛וֹשׁ]!
#[[עזרא ז/טעמים#ז יג|עזרא ז,יג]] [עַמָּ֨א]* / ל=[עַמָּ֨ה]!
#[[עזרא ז/טעמים#ז יד|עזרא ז,יד]] [לְבַקָּרָ֥ה]* / ל=[לְבַקָּרָ֥א]
#[[עזרא ז/טעמים#ז כא|עזרא ז,כא]] [כָהֲנָ֜א]* / [כָהֲנָ֜ה]
#[[עזרא ז/טעמים#ז כב|עזרא ז,כב]] [כּוֹרִ֣ין]* / ל=[כֹּרִ֣ין]
#[[עזרא ז/טעמים#ז כה|עזרא ז,כה]] [עַמָּא֙]* / ל[=עַמָּה֙]!
#[[עזרא ז/טעמים#ז כז|עזרא ז,כז]] [אֲבֹתֵ֑ינוּ]* / ל=[אֲבוֹתֵ֑ינוּ]!
#[[עזרא ט/טעמים#ט א|עזרא ט,א]] [כְּ֠תֹעֲבֹֽתֵיהֶ֠ם]* / ל=[כְּ֠תוֹעֲבֹֽתֵיהֶם]
#[[עזרא י/טעמים#י לה|עזרא י,לה]] [כְּלֽוּהיּ כתיב, כְּלֽוּהוּ קרי]* / ל=[כְּלֻֽהיּ כתיב, כְּלֽוּהוּ קרי]
#[[עזרא י/טעמים#י מד|עזרא י,מד]] [נָשְׂא֖יּ כתיב, נָשְׂא֖וּ קרי]* / ל?=[נָשְׂא֖וּ]{{הערה|בכתי&quot;ל יש כאן ניסיון לבצע תיקון, אולי ע&quot;י יד מאוחרת.}}
#[[נחמיה ה/טעמים#ה יד|נחמיה ה,יד]] [אוֹתִ֗י]* / ל=[אֹתִ֗י]!
#[[נחמיה ו/טעמים#ו יא|נחמיה ו,יא]] [יָבֹ֥א]* / ל=[יָב֥וֹא]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז ד|נחמיה ז,ד]] [וּגְדֹלָ֔ה]* / ל=[וּגְדוֹלָ֔ה]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז לז|נחמיה ז,לז]] [וְאֹנ֔וֹ]* / ל=[וְאוֹנ֔וֹ]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז מה|נחמיה ז,מה]] [שַׁלֻּ֤ם]* / ל=[שַׁלּ֤וּם]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז מח|נחמיה ז,מח]] [חֲגָבָ֖א]* / ל=[חֲגָבָ֖ה]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[נחמיה ז/טעמים#ז נז|נחמיה ז,נז]] [סֹפֶ֖רֶת]* / ל=[סוֹפֶ֖רֶת]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[נחמיה ז/טעמים#ז סא|נחמיה ז,סא]] [אֲבֹתָם֙]* / ל=[אֲבוֹתָם֙]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז סה|נחמיה ז,סה]] [וְתֻמִּֽים]* / ל=[וְתוּמִּֽים]
#[[נחמיה ז/טעמים#ז עא|נחמיה ז,עא]] [דַּרְכְּמֹנִים֙]* / ל=[דַּרְכְּמוֹנִים֙]!
#[[נחמיה ח/טעמים#ח ו|נחמיה ח,ו]] [וַיִּֽשְׁתַּחֲו֛וּ]* / ל=[וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּ֛]{{הערה|אות וי&quot;ו האחרונה הושמטה בכתב־היד, בלי שום הערה.}}
#[[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] [כְּבֹדֶ֔ךָ]* / ל=[כְּבוֹדֶ֔ךָ]!
#[[נחמיה ט/טעמים#ט כה|נחמיה ט,כה]] [בְּצוּרֹת֮]* / ל=[בְּצֻרוֹת֮]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[נחמיה ט/טעמים#ט לב|נחמיה ט,לב]] [וְלִנְבִיאֵ֥ינוּ]* / ל=[וְלִנְבִיאֵ֥נוּ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]] ל=[גְּ֠וִיֹּתֵינוּ]* / [גְּ֠וִיָּתֵנוּ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]] [גְדֹלָ֖ה]* / ל=[גְדוֹלָ֖ה]!
#[[נחמיה י/טעמים#י יג|נחמיה י,יג]] ל?=[שְׁ'''בַ'''נְיָֽה]* / ל?=[שְׁ'''כַ'''נְיָֽה]
#[[נחמיה י/טעמים#י לג|נחמיה י,לג]] [שְׁלִישִׁ֥ית]* / ל=[שְׁלִשִׁ֥ית]!
#[[נחמיה י/טעמים#י לז|נחמיה י,לז]] [וּבְהֶמְתֵּ֔נוּ]* / ל=[וּבְהֶמְתֵּ֔ינוּ]
#[[נחמיה יא/טעמים#יא יב|נחמיה יא,יב]] [[עֹשֵׂ֤ה]* / ל=[עֹשֵׂ֤י]!
#[[נחמיה יא/טעמים#יא יד|נחמיה יא,יד]] [גִּבֹּ֣רֵי]* / ל=[גִּבּ֣וֹרֵי]
#[[נחמיה יא/טעמים#יא יז|נחמיה יא,יז]] [מִ֠יכָ֠א]* / ל=[מִ֠יכָה]
#[[נחמיה יא/טעמים#יא כו|נחמיה יא,כו]] [וּבְמֹלָדָ֖ה]* / ל=[וּבְמוֹלָדָ֖ה]
#[[נחמיה יג/טעמים#יג א|נחמיה יג,א]] [וּמוֹאָבִ֛י]* / ל=[וּמֹאָבִ֛י]
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,ה]] [וְהַשּׁוֹעֲרִ֑ים]* / ל=[וְהַשֹּׁעֲרִ֑ים]!
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,טז]] [וּמוֹכְרִ֧ים]* / ל=[וּמֹכְרִ֧ים]

===ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות===

{{בעבודה}}

'''בסעיף זה הבאנו רשימה של המקומות שבהם קביעת נוסח הכתיב בספרי הנביאים והכתובים לא הייתה חד-משמעית ע&quot;פ הנתונים הבסיסיים {{קו תחתי|בלבד}}:
*אם יש כתיב חריג בכתב־יד אחד, העומד מול שאר כל כתבי־היד, לא הבאנו אותו ברשימה.
*אם יש כתיב חריג בשני כתבי־יד, אך יש הכרעה ברורה וחד-משמעית לפי הערות המסורה, לא הבאנו אותו ברשימה.
*אם יש כתיב חריג בשני כתבי־יד,{{הערה|שם=כתיב חריג שונה|אפילו אם יש ביניהם כתיב חריג שונה.}} אך '''אין''' הכרעה ברורה וחד-משמעית לפי הערות המסורה, אז הבאנו אותו ברשימה.
*אם יש כתיב חריג שנמצא בשלושה כתבי־יד או יותר,{{הערה|שם=כתיב חריג שונה}} אז הבאנו אותו ברשימה אפילו אם יש הכרעה חד-משמעית לפי הערות המסורה.

'''ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות:'''
#'''[[ירמיהו לא/טעמים#לא כז|ירמיהו לא,כז:]]''' ל=[וְלִנְט֖וֹעַ] / [וְלִנְטֹ֖עַ]*
#'''[[זכריה ז/טעמים#ז ב|זכריה ז,ב:]]''' ל=[שַׂר־אֶ֕צֶר] / [שַׂרְאֶ֕צֶר]* (תיבה מורכבת)
#'''[[זכריה ט/טעמים#ט טו|זכריה ט,טו:]]''' ל=[כְּזָוִיּ֖וֹת]* / [כְּזָוִיֹּ֖ת]
#'''[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|שיר השירים ד,ג:]]''' ל=[שִׂפְתֹתַ֔יִךְ] / [שִׂפְתוֹתַ֔יִךְ]*
#'''[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|שיר השירים ד,ג:]]''' ל=[וּמִדְבָּרֵ֖יךְ] / [וּמִדְבָּרֵ֖ךְ]*
#'''[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|שיר השירים ח,יג:]]''' ל=[הַשְׁמִיעִֽינִי] / [הַשְׁמִיעִֽנִי]*
#'''[[קהלת ו/טעמים#ו י|קהלת ו,י:]]''' ל=[כתיב=שהתקיף, קרי=שֶׁתַּקִּ֖יף]* / [כתיב=שֶׁתַּקִּ֖יף, אין קרי] '''(מחלוקת מסורה!)'''
#'''[[קהלת ט/טעמים#ט יא|קהלת ט,יא:]]''' ל=[לַגִּבּוֹרִ֣ים]* / [לַגִּבֹּרִ֣ים]
#'''[[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר ט,ט:]]''' ל=[אֲרִדַ֖י]* / [אֲרִידַ֖י]
#'''[[אסתר ט/טעמים#ט טז|אסתר ט,טז:]]''' ל=[וְהָרֹג֙] / [וְהָרוֹג֙]*
#'''מחלוקת מסורה בספר דניאל:'''{{הערה|אחרי שהחלטנו מזמן לקבוע את הנוסח לפי המסורה בכתי&quot;ל (ונגד דעתו של הרב ברויאר), מצאנו שבמהדורה הדיגיטלית של מקראות גדולות הכתר גם הכריעו באותו כיוון. לפרטים מלאים ראו בהערת הנוסח על [[דניאל ג/טעמים#ג כה|דניאל ג,כה]].}}
##'''[[דניאל ג/טעמים#כ כה|דניאל ג,כה:]]''' ל=[בְּגֽוֹא]* / [בְּגֽוֹ]
##'''[[דניאל ד/טעמים#ד ז|דניאל ד,ז:]]''' ל=[בְּג֥וֹא]* / [בְּג֥וֹ]
##'''[[דניאל ז/טעמים#ז טו|דניאל ז,טו:]]''' ל=[בְּג֣וֹא]* / [בְּג֥וֹ]
#'''[[דניאל ז/טעמים#ז ט|דניאל ז,ט:]]''' ל=[שְׁבִיבִ֣ין]* / [שְׁבִבִ֣ין]
#'''[[נחמיה ז/טעמים#ז נז|נחמיה ז,נז]]''' ל=[סוֹפֶ֖רֶת] / [סֹפֶ֖רֶת]*
#'''[[נחמיה ט/טעמים#ט לב|נחמיה ט,לב:]]''' ל=[וְלִנְבִיאֵ֥נוּ] / [וְלִנְבִיאֵ֥ינוּ]*
#'''[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]]''' ל=[גְּ֠וִיֹּתֵינוּ]* / [גְּ֠וִיָּתֵנוּ]{{הערה|כאן יש ניקוד שונה, והכתיב השונה בהתאם לניקוד.}}

===קונטרסי המסורה של כתר ארם צובה===

בכתר ארם צובה היו, מלבד נוסח המקרא והערות המסורה עליו, גם קונטרסי מסורה שנכרכו עמו בתחילתו ובסופו. שבעה דפי מסורה באו לפני התורה, ועשרים דפים בסוף ספרי הכתובים (אחרי דניאל ועזרא). בדפי המסורה גם הוסיפו לכתוב הקדשות חשובות. בדפים האחרונים היו איורים בצבעים ובזהב. יש עדויות לכך שהקונטרסים היו חלק מהכתר מאז המאה ה-11 לכל המאוחר. אבל למרבה הצער הלכו כל דפי המסורה של הכתר לאיבוד ביחד עם רוב התורה בתחילת הכתר, וביחד עם ספרי סוף הכתובים שהיו בחלקו האחרון.

רוב המידע שנמצא בידינו על קונטרסי המסורה שנכרכו ביחד עם כתר ארם צובה פורסם במאמרים שונים ע&quot;י יוסף עופר.{{הערה|1=יש תיאור מפורט של קונטרסי המסורה בתוך [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובה – לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;], '''ספונות''', סדרה חדשה ספר רביעי (יט) תשמ&quot;ט, עמ' 277-344. יש העתק וניתוח מלא של שני סיעיפים מבוך קונטרסי המסורה, בנוסף למידע רב על ההעתקים הקיימים בתוכם, בשני מאמרים: &quot;A Masoretic Note in the Aleppo Codex Concerning the Composite Words&quot;, 
''Textus'' 21, עמ' 209-233 (על כתיב השמות המורכבים במקרא בתיבה אחת או שתיים); &quot;קונטרסי המסורה של כתר ארם צובה על פי העתק בארכיונו של יצחק זליגמן בר&quot;, '''עיוני מקרא ופרשות''' ז (בר-אילן תשס&quot;ה), עמ' 137-162 (על כתיב המלים בארמית המקראית באל&quot;ף או בה&quot;א בסופם).}} במשך הדורות נכתבו ממנו העתקים ותיאורים מפורטים, ועופר זכה לגלות את העתקתו המלאה של זליגמן בער (יצחק בֵּר).{{הערה|ארכיונו של בֵּר נמצא בתוך אוסף גינצבורג במוסקבה (כ&quot;י מוסקבה 1550). צילומו במכון לתצלומי כתבי יד עבריים שבספרייה הלאומית בירושלים 
נמצא ב[{{NNL|000146980}} סרט מספר F 48538].}} על פיו ועל פי שאר העדויות אפשר לשחזר את התוכן בדפי המסורה כמעט בשלמותו. אמנם לפי מחקריו של עופר יש מקום להטיל ספק בכך שחומר המסורה שהיה בקונטרסים אכן נכתב ע&quot;י אהרן בן אשר, הן בגלל פרטים מסוימים בתוכנם שאינם משקפים את נוסח הכתר, והן בגלל סימנים חיצוניים (כגון עדויות לגבי אופן הכריכה). אמנם בכל זאת ברור שהקונטרסים מהווים יצירה של בעלי המסורה הטברנים, והם קרובים מאוד במקום ובזמן לכתר עצמו, ואף היוו חלק מהותי ממנו במשך אלף שנה בערך.

ברשימות המסורה שבקונטרסים יש גם מידע שיכול להאיר על ספקות מסוימים בנוסח הכתר בחלקיו החסרים. עופר ניתח מידע מהסוג הזה בסעיף הדן בכתיב של מלים בארמית המקראית, והוא רלוונטי לגבי קביעת הנוסח בספרים דניאל ועזרא (שהיו בסוף הכתר והיום חסרים). להלן שלושת המקומות שבהם יש עדות מסורה המסייעת לקביעת הנוסח בתוך קונטרסי המסורה שהיו בכתר (למידע שלם על שלל הנתונים בכל מקום ראו בתיעוד הנוסח שבדפי העריכה):{{הערה|ע&quot;פ מסקנותיו של עופר, קונטרסי המסורה, עמ' 160.}}
*[[דניאל ו/טעמים#ו ו|דניאל ו ו:]] ל=[עִלָּ֑א] / [עִלָּ֑ה]*
*[[דניאל ו/טעמים#ו ח|דניאל ו ח:]] ל=[יִבְעֵ֣ה] / [יִבְעֵ֣א]*
*[[דניאל ז/טעמים#ז כא|דניאל ז כא:]] ל=[עָבְדָ֥ה]* / [עָבְדָ֥א]

מלבד קביעת הנוסח במקומות מסוימים, יש גם ערך היסטורי ותרבותי רב בקונטרסי המסורה שהיו חלק בלתי-נפרד מהכתר במשך כמעט כל תקופת קיומו. מפעל המסורה של חכמי טבריה הוא מאוצרות הרוח של עם ישראל, על אחת כמה וכמה קונטרסי מסורה בני אלף שנה שהיו חלק מכתר ארם צובה, ואף היו מיוחסים במשך הזמן לאהרן בן אשר בכבודו ובעצמו. עופר מראה במאמריו שעכשיו, ע&quot;פ העדויות הקיימות ולמרות ליקויים מסוימים, כבר &quot;נחשף... בשלמותו נוסחם של קונטרסי המסורה שצורפו אל כתב היד החשוב ביותר של המקרא מבית מדרשם של בעלי המסורה.&quot;{{הערה|עופר, קונטרסי המסורה, עמ' 161.}} הוא גם מזכיר העקתה שלמה ממקור ראשון שנכתב בשביל אברהם פירקוביץ' (העתק בער הוא רק העתק ממנו), שאולי קיים עדיין באוסף פירקוביץ'.{{הערה|אוסף פירקוביץ' נמצא היום בספרייה הלאומית של רוסיה בעיר סנקט פטרבורג. עופר העיר: &quot;ייתכן שההעתק המקורי (העתק חלב) יימצא באוסף פירקוביץ' ויפתור כמה מן הספקות המוצגים בדברינו. אולם איתור כתב היד באוספי פירקוביץ' – וכל שכן קביעה ודאית שאינו נמצא שם – אינם משימות קלות&quot; (עופר, שם, עמ' 141 הערה 13).}} חשוב לעשות את המאמצים כדי לאתר אותו אם הוא בכלל קיים, ואח&quot;כ להוציא לאור מהדורה מבוארת של הקונטרסים במלואם ע&quot;פ כל העדויות הקיימות, כמו שהיה רצונו של פירקוביץ' עצמו בדיוק:

:ואף שבכל השתדלותו לא הצליח לראות התנ&quot;ך הזה בעיניו, אבל בפיזור כסף והתאמצות העתיקו לו את כל הכתוב מלפניו ומאחריו. וראיתי הכל בית ידידי החכם הזה, והם מר' אהרן בן אשר, והוא ברוב טובו אל הכלל ישתדל להדפיסם ולהפיצם בישראל עם פירוש מספיק כיד ה' הטובה עליו. כי הדברים האלה הם קשה הבנה כדרך הראשונים {{נוסח|אשר|במקור אתר וצ&quot;ל אשר}} הסתירו בחידות והטמינו ברמז.{{הערה|מדברי יעקב ספיר, '''אבן ספיר''', ח&quot;א (ליק 1866) דף י&quot;ב ע&quot;ב הערה 1; מובאים בעופר, קונטרסי המסורה, עמ' 140.}}

במאמץ כזה יש לראות הידור מצווה כחלק מהשלמת החסר בכתר, וגם כן דרך לפתוח את אוצרות המסורה לקהל.

===שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים===

{{בעבודה}}

במסורה הטברנית לא הייתה קביעה מדויקת וסמכותית לגבי הרווחים של הפרשות הפתוחות והסתומות, כמו שראינו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות|בפרק הקודם]]'''. בסופו של דבר קבע הרמב&quot;ם את הפרשות בתורה ע&quot;פ כתר ארם צובה, ומאז הביאה פסיקתו לאחידות כמעט-מושלמת בחלוקת הפרשות בתוך ספרי התורה. אך במשך הדורות לא הייתה שום קביעה כזו לגבי חלוקת הפרשות בספרי הנביאים והכתובים (למעט נסיונות של פסיקה לגבי מגילת אסתר שלא התקבלו על ידי כל העדות בישראל). רק במאה ה-19 היה ניסיון לקבוע את כל רווחי הפרשות בנ&quot;ך לפי כתר ארם צובה, וניסיון זה השפיע על כתיבתן של ספרי הנביאים והכתובים בתוך מגילות של קלף בכמה בתי כנסת (לשימוש בקריאת ההפטרה וחמש מגילות בציבור). בימינו יצאו כמה מהדורות של התנ&quot;ך המבוססות על חלוקה זו של הפרשות, ביניהן: מהדורות ברויאר (החל מדפוס חורב), מקראות גדולות הכתר (בדפוס וב[https://www.mgketer.org/ מהדורה המקוונת]), מהדורת &quot;סימנים&quot; (מבית פלדהיים), והמהדורה הדיגיטלית של [https://mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מכון ממרא].

הפרשות הפתוחות והסתומות בנביאים וכתובים במהדורתנו, אף במקומות החסרים בכתר ארם צובה, הן לפי נוסח הכתר ע&quot;פ עדותו של יהושע קמחי. קמחי נסע לארם צובה במאה ה-19, בשליחותם של רבני ירושלים, כדי לבדוק פרטים רבים בכתר ובמיוחד את כל רווחי הפרשות שבו. הוא תיעד את הפרשות הפתוחות והסתומות בכתר ע&quot;י הערות שרשם בתוך [https://archive.org/details/YellinTanakh/mode/1up התנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין]. לנתונים המלאים וניתוח מפורט של עדות זו ראו יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין&quot;].{{הערה|ראו גם את סיכום המידע על חלוקת הפרשות הפתוחות והסתומות בכתר ארם צובה שנמצא [[:w:en:Parashah|כאן]] (באנגלית).}}

רשימתו של קמחי אינה נקייה לגמרי מטעויות, כמו שניתן להיווכח מהשוואה לכתר במקומות הקיימים בו,{{הערה|לפרטים ראו במאמרו של עופר, עמ' 311-312; 329-331.}} ולכן יש מעט מקומות שבהם חייב המהדיר להפעיל את שיקול דעתו. ברשימה הבאה הובאו כל המקומות שיש בהם ספק כלשהו לגבי חלוקת הפרשות שהייתה בכתר ארם צובה. לעתים רחוקות ציינו גם תופעות בעלות משמעות בחלוקת הפרשות בכתי&quot;ל.

'''ספר מלכים:'''
#בפסוק &quot;אָ֣ז יַכֶּֽה־מְ֠נַחֵ֠ם...&quot; ([[מלכים ב טו/טעמים#טו טז|מל&quot;ב טו,טז]]) אין פרשה במהדורתנו.
#בפסוק &quot;וַיִּשְׁלַ֨ח אָחָ֜ז מַלְאָכִ֗ים...&quot; ([[מלכים ב טז/טעמים#טז ז|מל&quot;ב טז,ז]]) אין פרשה במהדורתנו.

'''מגילת שיר השירים:'''
'''חלוקת הפרשות:''' בשלושה מקומות בשיר השירים יש במהדורתנו רווח של פרשה ע&quot;פ כתי&quot;ל, למרות שלא סומן כלל פרשה בכתר ברשימת קמחי. ראו בהערות הנוסח למידע מלא על כל אחד מהמקומות.
#בפסוק &quot;יָפָ֨ה אַ֤תְּ רַעְיָתִי֙ כְּתִרְצָ֔ה&quot; ([[שיר השירים ו/טעמים#ו,ד|ו,ד]]) יש פרשה סתומה במהדורתנו.
#בפסוק &quot;מִ֣י זֹ֗את עֹלָה֙ מִן־הַמִּדְבָּ֔ר&quot; ([[שיר השירים ח/טעמים#ח ה|ח,ה]]) יש פרשה סתומה במהדורתנו.
#בפסוק &quot;כֶּ֣רֶם הָיָ֤ה לִשְׁלֹמֹה֙ בְּבַ֣עַל הָמ֔וֹן&quot; ([[שיר השירים ח/טעמים#ח יא|ח,יא]]) יש פרשה פתוחה במהדורתנו.

===מסורת הסופרים במגילת אסתר: הערות מיוחדות===
{{בעבודה}}
{| width=100% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=8 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''הערות מיוחדות במגילת אסתר'''}}}}&lt;br&gt;ציון ההבדלים בין המגילות במסורת תימן, ספרד ואשכנז, ובין המגילות לכתר ארם צובה
|- align=center
!פסוק
!מילה או הקשר
!כתר ארם צובה{{הערה|לפי עדויות או מקבילות.}}
!מגילות תימן
!מגילות ספרד
!מגילות אשכנז
!נוסח הפנים&lt;br&gt;במהדורתנו
!הערה במהדורתנו
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[אסתר ח/טעמים#ח יא|אסתר ח, יא]]
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|
|לַהֲרֹ֨ג
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|במגילות אשכנז כתוב לַהֲרֹ֨ג
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[אסתר ט/טעמים#ט ג|אסתר ט, ג]]
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|
|'''בִּ'''פְנֵיהֶ֔ם
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|במגילות אשכנז כתוב בִּפְנֵיהֶ֔ם
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר ט, ט]]
|אֲרִ(י)דַ֖י‏
|אֲרִדַ֖י‏ (כנראה)
|אֲרִדַ֖י‏ (?)
|
|אֲרִ'''י'''דַ֖י‏
|אֲרִדַ֖י‏
|בספרים אחרים אֲרִידַ֖י וכך כתוב במגילות רבות
|}

==שחזור מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: נוסח הניקוד והטעמים==

קביעת הניקוד והטעמים בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, תהיה לפי אותם עקרונות כמו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: נוסח הניקוד והטעמים|בתורה]]'''. הבסיס של השחזור הוא כתי&quot;ל, שברוב המקומות מהווה העתק מדויק לכתר ארם צובה. אך לגבי המקומות החריגים בניקוד ובטעמים בכתי&quot;ל וספקות שעולים לעתים מתוך השוואה למקורות אחרים, וגם לגבי השיקולים המקומיים שעל פיהם הכרענו בכל מקום כזה, יש לעיין בתיעוד הנוסח שבדף העריכה לכל פרק.

לגבי נוסח הגעיות בנ&quot;ך (במקומות החסרים בכתר), הן מופיעות כמעט תמיד לפי כתי&quot;ל, ויש בהן תיקונים רק לעתים רחוקות.{{הערה|1=היוצאים מן הכלל הם: [[מלכים ב יח/טעמים#יח ט|מל&quot;ב יח,ט]] (ל=וַֽיְהִ֞י), ו[[דניאל ח/טעמים#ח ב|דניאל ח,ב]] (ל=וַיְהִי֙).}} להסבר מלא ומידע נוסף על הגעיות במהדורתנו ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|כאן]]'''.

==מסורת הקוראים בנ&quot;ך: מקומות חריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל==

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא לרשימת הניקוד והטעמים}}

ו. לרשימות דומות על הספרים וקטעי הספרים '''הקיימים בכתר ארם צובה''', ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה|פרק החמישי של המבוא]]'''.

===ספר מלכים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר במלכים}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר מלכים (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}{{הערה|1=ב[[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מל&quot;ב יז,לא]] ציין ברויאר &quot;וְהַסְפַרְוִ֗ים (ל)&quot;, אבל לא ברור מדוע ציין תיבה זו.}}
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו י|מל&quot;ב טו,י]] (ל!=קָֽבָלְ־עָ֖ם): למ&quot;ד שווּאה ומוקפת
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו יג|מל&quot;ב טו,יג]] (ל=לְעֻזִיָּ֖ה): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו ל|מל&quot;ב טו,ל]] (ל=בֶּן־עֻזִיָּֽה): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו לב|מל&quot;ב טו,לב]] (ל=בֶּן־עֻזִיָּ֖הוּ): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו לד|מל&quot;ב טו,לד]] (ל=עֻזִיָּ֥הוּ): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טז/טעמים#טז ו|מל&quot;ב טז,ו]] (ל=אֶת־הַיְהוּדִ֖ים): חסר דגש ביו&quot;ד{{הערה|ברשימת ברויאר בכתר ירושלים צוין מספר הפסוק בטעות &quot;טו,ו&quot;.}}
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז יג|מל&quot;ב יז,יג]] (ל*=שֻׁ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}בוּ): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה כשיטת הכתר
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז טו|מל&quot;ב יז,טו]] (ל?!=וַיֵּ֨לְכוּ): (חסר טעם האזלא [גרש] באות כ&quot;ף?){{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז כא|מל&quot;ב יז,כא]] (ל!=וְהֶחֱטֵיאָ֖ם): טי&quot;ת בצירה
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז כד|מל&quot;ב יז,כד]] (ל*=וּ֠מִכּ֠וּתָה): טעם כפול בכתב־היד
#[[מלכים ב יח/טעמים#יח ט|מל&quot;ב יח,ט]] (ל=וַֽיְהִ֞י): בגעיה

ב. מתיגת הזקף
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז ל|מל&quot;ב יז,ל]] (ל=וְאַנְשֵׁי־כ֔וּת): אין מתיגה

===ספר ירמיהו (הקטע החסר בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בירמיהו}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר ירמיהו (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט כא|כט,כא]] (ל!=הַֽנִבְּאִ֥ים): חסר דגש בנו&quot;ן
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט כז|כט,כז]] (ל!=הָֽעֲנְּתֹתִ֑י): חטף פתח בעי&quot;ן במקום פתח
#[[ירמיהו ל/טעמים#ל י|ל,י:]] (ל*=נְאֻם־יְהֹוָה֙): נקודת חולם בשם הוי&quot;ה בתוך כתב־היד
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא ג|לא,ג]] (ל!=וְֽנִבְנֵי֔ת): מקום הטעם{{הערה|הערת דותן; הפריט חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא לג|לא,לג]] (ל!=לְמִקְטַנָּ֤ם): חסר דגש בקו&quot;ף

ב. מתיגת הזקף:
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט יד|כט,יד]] (ל=אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם): מקום המתיגה
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט טז|כט,טז]] (ל=וְאֶל־כָּל־הָעָ֔ם): אין מתיגה
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט כ|כט,כ]] (ל=כָּל־הַ֨גּוֹלָ֔ה): מקום המתיגה

===ספר תרי עשר (הקטעים החסרים בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתרי עשר}}
למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר תרי עשר (חוץ מהקטעים החסרים בכתר)|כאן]].'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[עמוס ט/טעמים#ט ד|עמוס ט,ד]] (ל!=אֹֽיבֵיהֶ֔ם): חסר שווא ביו&quot;ד{{הערה|שם=חסר ברויאר|פריט זה חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[עובדיה א/טעמים#א א|עֹבדיה א,א]] (ל!=עָלֶיהָ): חסר טעם המרכא{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[עובדיה א/טעמים#א ג|עֹבדיה א,ג]] (ל?=בְחַגְוֵי־סֶּ֖לַע): סמ&quot;ך דגושה?
#[[עובדיה א/טעמים#א ח|עֹבדיה א,ח]] (ל?=נְאֻם יְהֹוָ֑ה): חסר מקף?{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[עובדיה א/טעמים#א יב|עֹבדיה א,יב]] (ל!=לִבְנֵֽי יְהוּדָ֖ה): חסר מקף{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[עובדיה א/טעמים#א טז|עֹבדיה א,טז]] (ל!=הָֽיוּ): מקום הסילוק
#[[עובדיה א/טעמים#א יז|עֹבדיה א,יז]] (ל!=מוֹרָֽשֵׁיהֶם): חסר סילוק{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[יונה א/טעמים#א ג|יונה א,ג]] (ל!=אָנִיָּ֣ה{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}): חסרות הנקודות של חטף קמץ באל&quot;ף
#[[יונה ג/טעמים#ג ב|יונה ג,ב]] (ל?!=וִּקְרָ֤א): נקודת חיריק מתחת לאות וי&quot;ו?
#[[יונה ג/טעמים#ג ג|יונה ג,ג]] (ל!=אֶל־נִֽינְוֶ֖ה): סגול בוי&quot;ו במקום צירה
#[[יונה ג/טעמים#ג ו|יונה ג,ו]] (ל!=אֶל־מֶ֣לֶך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[יונה ג/טעמים#ג י|יונה ג,י]] (ל?!=אֶֽת־מַ֣עֲשֵׂיהֶ֔ם): געיה באות אל&quot;ף?{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[מיכה א/טעמים#א יד|מיכה א,יד]] (ל=לְמַלְכֵ֥י): בטעם מרכא במקום טפחא
#[[מיכה א/טעמים#א טו|מיכה א,טו]] (ל!=עַד־עֲדֻּֿלָּ֥ם): דל&quot;ת דגושה למרות סימן הרפה{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[מיכה ג/טעמים#ג ג|מיכה ג,ג]] (ל=וּפָרְשׂוּ֙): אין געיה קלה בתיבת פשטא
#[[מיכה ג/טעמים#ג ה|מיכה ג,ה]] (ל=וַאֲשֶׁר֙): אין געיה קלה בתיבת פשטא
#[[זכריה א/טעמים#א ד|זכריה א,ד]] (ל-כתיב!=וּמַֽעֲלְילֵיכֶ֖ם): נקודות של חטף פתח בעי&quot;ן
#[[זכריה א/טעמים#א י|זכריה א,י]] (ל!=בֵּין־הַהַדַסִּ֖ים): חסרות נקודות לחטף פתח בה&quot;א השנייה
#[[זכריה ב/טעמים#ב ב|זכריה ב,ב]] (ל!=וִירוּשָׁלָֽם): חסרה נקודת החיריק בלמ&quot;ד
#[[זכריה ד/טעמים#ד יא|זכריה ד,יא]] (ל!=הָאֵ֔לֶה): חסר דגש בלמ&quot;ד
#[[זכריה ה/טעמים#ה יא|זכריה ה,יא]] (ל*=לִבְנֽוֹת־לָ֥הֿ): במהדורתנו השארנו כאן את סימן הרפה
#[[זכריה ו/טעמים#ו ז|זכריה ו,ז]] (ל!=לְהִתְהַלֵּ֣ך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[זכריה ו/טעמים#ו יב|זכריה ו,יב]] (ל!=יְהֹוָֽהּ): נקודה באות ה&quot;א השנייה של שם הוי&quot;ה
#[[זכריה ח/טעמים#ח ג|זכריה ח,ג]] (ל=עִ֣יר־הָֽאֱמֶ֔ת): מקף בתיבת משרת
#[[זכריה ח/טעמים#ח יד|זכריה ח,יד]] (ל!=זָמַמְ֜תִּי): מקום הטעם
#[[זכריה ט/טעמים#ט יז|זכריה ט,יז]] (ל=וּמַה־יָפְי֑וֹ): אין דגש ביו&quot;ד

ב. מתיגת הזקף:
#[[זכריה ה/טעמים#ה ג|זכריה ה,ג]] (ל=וְכָל־הַנִּ֨שְׁבָּ֔ע): מקום המתיגה
#[[זכריה ו/טעמים#ו ו|זכריה ו,ו]] (ל=וְהַלְּבָנִ֔ים): אין מתיגה

ג. קרי וכתיב של אֵם קריאה:
#[[עמוס ט/טעמים#ט ו|עמוס ט,ו]] (ל-קרי=מַעֲלוֹתָ֔יו): אין ציון במהדורתנו
#[[עובדיה א/טעמים#א יא|עֹבדיה א,יא]] (ל-קרי=שְׁעָרָ֗יו): אין ציון במהדורתנו

===ספר תהלים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתהלים}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר תהלים (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].'''

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[תהלים טו/טעמים#טו א|טו,א]] (ל!=י֭הֹוָה): חסר שווא באות יו&quot;ד, ונכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה.
#[[תהלים טו/טעמים#טו ב|טו,ב]] (ל!=בִּלְבָֽבוֹ): מקום הסילוק
#[[תהלים טו/טעמים#טו ג|טו,ג]] (ל!=עַל־קְרֹֽבוֹ): מקום הסילוק
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל?=&lt;מִ֥מְתִֽים־יָדְךָ֨ ׀&gt;* או &lt;מִֽמְתִ֥ים־יָדְךָ֨ ׀&gt; או &lt;מִֽמְתִֽים־יָדְךָ֨ ׀&gt;): מרכא וגעיה ומקף בתיבת משרת*, או געיה ומרכא ומקף בתיבת משרת, או שתי געיות בתיבה המוקפת?
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל!=יִשְׂבּ֥עוּ): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל!=לְעוֹלְלֵֽיהֶם): מקום הסילוק
#[[תהלים יח/טעמים#יח ג|יח,ג]] (ל?=סַ֥לְעִ֥י* או סַֽלְעִ֥י): מרכא ומרכא* או געיה ומרכא?
#[[תהלים יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (ל?=אֶ֥קֲרָ֣א* או אֶֽקֲרָ֣א): מרכא ומונח* או געיה ומונח?
#[[תהלים יח/טעמים#יח,כ|יח,כ]] (ל?=כִ֘י): חסר דגש בכ&quot;ף?
#[[תהלים יח/טעמים#יח,לח|יח,לח]] (ל!=וְלֹֽא־אָ֝שׁוּב): חסרה נקודת הרביע בשי&quot;ן
#[[תהלים יט/טעמים#יט ז|יט,ז]] (ל!=מֵֽחַמָּתוֹ): מקום הסילוק, או געיה וחסר סילוק לאחריה
#[[תהלים יט/טעמים#יט טו|יט,טו]] (ל?=&lt;יִ֥הְיֽוּ־לְרָצ֨וֹן ׀&gt;*  או &lt;יִֽהְי֥וּ־לְרָצ֨וֹן ׀&gt; או &lt;יִֽהְיֽוּ־לְרָצ֨וֹן ׀&gt;): מרכא וגעיה ומקף בתיבת משרת*, או געיה ומרכא ומקף בתיבת משרת, או שתי געיות בתיבה המוקפת?
#[[תהלים כא/טעמים#כא ו|כא,ו]] (ל!=וְ֝הָדָר): חסרה נקודת הרביע באות דל&quot;ת
#[[תהלים כא/טעמים#כא ט|כא,ט]] (ל!=יְ֝מִֽינְךָ): חסרה נקודת הרביע באות כ&quot;ף סופית
#[[תהלים כא/טעמים#כא יד|כא,יד]] (ל!=וּֽ֝נְזַמְּרָה): חסרה נקודת הרביע באות רי&quot;ש
#[[תהלים כב/טעמים#כב ל|כב,ל]] (ל=&lt;וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֨וּ ׀&gt;): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[תהלים כג/טעמים#כג ה|כג,ה]] (ל=דִּשַּׁ֖נְתָּ): בטעם טפחא לעומת מרכא
#[[תהלים כד/טעמים#כד ג|כד,ג]] (ל!=וּמִי־יָ֝קוּם): חסרה נקודת הרביע באות קו&quot;ף
#[[תהלים כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (ל!=וְ֝יָבֹא): חסרה נקודת הרביע באות בי&quot;ת

===מגילת שיר השירים החל מ&quot;בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה&quot; (ג,יא)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בשיר השירים}} למידע על תחילת הספר, הקיימת בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מגילת שיר השירים עד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; (ג,יא)|כאן]].'''

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|תעוררו}}
#[[שיר השירים ד/טעמים#ד טז|שיר השירים ד,טז]] (ל=יִזְל֣וּ): אין דגש בלמד
#[[שיר השירים ה/טעמים#ה ב|שיר השירים ה,ב]] (ל!=קְוֻּצּוֹתַ֖י): נקודת שורוק בנוסף לקובוץ בוי&quot;ו
#[[שיר השירים ה/טעמים#ה יא|שיר השירים ה,יא]] (ל!=קְוּצּוֹתָיו֙): נקודת שורוק במקום קובוץ בוי&quot;ו
#[[שיר השירים ה/טעמים#ה טז|שיר השירים ה,טז]] (ל?!=מַחֲּמַדִּ֑ים): חי&quot;ת דגושה?!
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו ג|שיר השירים ו,ג]] (ל!=בַּשׁוֹשַׁנִּֽים): חסר דגש בשי&quot;ן הראשונה
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו ח|שיר השירים ו,ח]] (ל!=מְּלָכ֔וֹת): מ&quot;ם דגושה
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו יב|שיר השירים ו,יב]] (ל=עַמִּי־נָדִֽיב): &quot;עמי&quot; מוקפת במקום טעם עצמאי של מרכא
#[[שיר השירים ז/טעמים#ז יג|שיר השירים ז,יג]] (ל?=אִם פָּֽרְחָ֤ה): חסר מקף?
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח א|שיר השירים ח,א]] (ל!=אֶשָׁ֣קְךָ֔): חסר דגש בשי&quot;ן
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח יב|שיר השירים ח,יב]] (ל?!=כָּרְמִ֥י): קמץ בכ&quot;ף במקום פתח?
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|שיר השירים ח,יג]] (ל!=הַיוֹשֶׁ֣בֶת): חסר דגש ביו&quot;ד

===מגילת קֹהלת===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[קהלת א/טעמים#א ט|א,ט]] (ל=וּמַה־שֶׁנַּֽעֲשָׂ֔ה): אין דגש בשי&quot;ן
#[[קהלת ב/טעמים#ב א|ב,א]] (ל?=&lt;לְכָה־נָּ֛א אֲנַסְּכָ֛ה&gt;): נקודת תביר גם בתיבה השנייה (תביר ותביר)?
#[[קהלת ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל?=וְסַבּ֥וֹתִֽי־אֲנִ֖י): מקף בתיבת משרת?
#[[קהלת ב/טעמים#ב כב|ב,כב]] (ל?!=לִבּ֑ו): חסרה נקודת החולם?
#[[קהלת ג/טעמים#ג י|ג,י]] (ל?!=אֶת־הָֽעִנְיַ֗ן): קו של פתח וחסרה נקודת הקמץ?
#[[קהלת ד/טעמים#ד ח|ד,ח]] (ל?=&lt;גַּם־זֶ֛ה הֶ֛בֶל&gt;): נקודת תביר בתיבה הראשונה (תביר ותביר)?
#[[קהלת ד/טעמים#ד י|ד,י]] (ל!=שֶׁיִפּ֔וֹל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[קהלת ה/טעמים#ה א|ה,א]] (ל?=עַֽל־כֵּ֛ן או עַ֥ל־כֵּ֛ן או עַל־כֵּ֛ן*): געיה ותביר, מרכא בתיבת תביר, או תביר בלבד?
#[[קהלת ה/טעמים#ה ד|ה,ד]] (ל!=מִשֶׁתִּדּ֖וֹר): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[קהלת ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] (ל!=גָּבֹ֙הַ֙): חסר מפיק באות ה&quot;א
#[[קהלת ד/טעמים#ד ז|ה,יז]] (ל!=לֶֽאֶכוֹל־וְ֠לִשְׁתּ֠וֹת): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[קהלת ו/טעמים#ו ב|ו,ב]] (ל*=זֶ֥ה הֶ֛בֶל): מרכא ותביר (במקום תביר ותביר)
#[[קהלת ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (ל=מַה־יוֹתֵ֥ר): אין דגש באות יו&quot;ד
#[[קהלת ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (ל?!=הַחַיִֽים): חסר דגש באות יו&quot;ד הראשונה
#[[קהלת ז/טעמים#ז כט|ז,כט]] (ל!=רַּבִּֽים): רי&quot;ש דגושה
#[[קהלת ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (ל=מַה־שֶׁיִּֽהְיֶ֑ה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[קהלת ח/טעמים#ח יד|ח,יד]] (ל!=הַצַדִּיקִ֑ים): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[קהלת ח/טעמים#ח טז|ח,טז]] (ל?!=אֵינֶ֥נוּ): חסר דגש באות נו&quot;ן השניה?
#[[קהלת ט/טעמים#ט טו|ט,טו]] (ל!=הַהּֽוּא): ה&quot;א מנוקדת
#[[קהלת ט/טעמים#ט יח|ט,יח]] (ל!=יְאַבֵּ֥ד טוֹבָ֖ה): מרכא וטפחא (במקום טפחא ומרכא)
#[[קהלת י/טעמים#י יד|י,יד]] (ל=מַה־שֶׁיִּֽהְיֶ֔ה): אין דגש בשי&quot;ן
#[[קהלת יא/טעמים#יא ג|יא,ג]] (ל!=שֶׁיִפּ֥וֹל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[קהלת יא/טעמים#יא ו|יא,ו]] (ל!=יוֹדֵ֜ע): חסר פתח גנוב
#[[קהלת יא/טעמים#יא ט|יא,ט]] (ל?!=וִֽיטִּֽיבְךָ֤): טי&quot;ת דגושה?
#[[קהלת יב/טעמים#יב ה|יב,ה]] (ל!=בָשּׁ֖וּק): נקודת קמץ תחת הקו באות בי&quot;ת (במקום פתח)

ב. מתיגת הזקף
#[[קהלת א/טעמים#א ג|א,ג]] (ל=בְּכָל־עֲמָל֔וֹ): אין מתיגה
#[[קהלת ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל=וְלַזֹּבֵ֔חַ): אין מתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[קהלת ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל-כתיב!=זְקֵנִ֖ים): חסרות שלושת הנקודות של שורוק לפני האות זי&quot;ן (&lt; ֻזְקֵנִ֖ים&gt; בשביל הקרי '''וּ'''זְקֵנִ֖ים)
#[[קהלת ט/טעמים#ט ד|ט,ד]] (ל-כתיב?!=יְבֻחָ֔ר): קמץ באות חי&quot;ת?

===מגילת איכה===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[איכה א/טעמים#א א|א,א]] (ל!=רַּבָּ֣תִי): רי&quot;ש דגושה
#[[איכה א/טעמים#א ד|א,ד]] (ל?=נּוּג֖וֹת): נו&quot;ן דגושה?
#[[איכה א/טעמים#א יא|א,יא]] (ל?=מְבַקְּשִׁ֣ים): קו&quot;ף דגושה?
#[[איכה א/טעמים#א יב|א,יב]] (ל?=וּרְא֔וּ* או וּרְא֗וּ): בשתי נקודות של זקף קטן או בנקודה אחת של רביע?
#[[איכה א/טעמים#א יד|א,יד]] (ל=יִשְׂתָּֽרְג֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[איכה ב/טעמים#ב ג|ב,ג]] (ל!=בָּֽחֳרִי אַ֗ף): חסר מקף
#[[איכה ב/טעמים#ב כא|ב,כא]] (ל!=הָרַגְ֙תָּ֙): הפשטא מלעיל נכתב באות גימ&quot;ל במקום באות רי&quot;ש
#[[איכה ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל?!=בְּמַחְשַׁכִּ֥ים): חי&quot;ת שווּאה במקום חטף פתח?
#[[איכה ג/טעמים#ג יב|ג,יב]] (ל!=קַשְׁתוֹ֙): חסר דגש באות תי&quot;ו
#[[איכה ג/טעמים#ג לג|ג,לג]] (ל!=מִלִבּ֔וֹ): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[איכה ג/טעמים#ג לג|ג,לג]] (ל!=בְנֵי־אִֽישׁ): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[איכה ד/טעמים#ד ד|ד,ד]] (ל?!=אֶל־חכּ֖וֹ): חסר חיריק?
#[[איכה ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (ל?!=מִשֶּׁ֔לֶג): קמץ באות שי&quot;ן
#[[איכה ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (ל=&lt;הֽוּנַֽח לָֽנוּ&gt;): חסר מקף

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[איכה ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל-כתיב!=זְקֵנִ֖ים): חסרות שלושת הנקודות של שורוק לפני האות זי&quot;ן (&lt; ֻזְקֵנִ֖ים&gt; בשביל הקרי '''וּ'''זְקֵנִ֖ים)

===מגילת אסתר===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[אסתר ב/טעמים#ב יד|ב,יד]] (ל!=שַֽׁעֲשְׁגַ֛ז): בנקודות של חטף פתח בעי&quot;ן
#[[אסתר ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל!=לִשְׁלֹ֤ח): חסר פתח גנוב באות חי&quot;ת{{הערה|שם=ייבין|פריט זה מובא אצל ייבין וחסר ברשימת ברויאר.}}
#[[אסתר ד/טעמים#ד יא|ד,יא]] (ל!=נִקְרֵ֙אתי֙): חסר חיריק באות תי&quot;ו
#[[אסתר ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (ל!=&lt;אֶל הַמִּשְׁתֶּ֖ה&gt;): חסר מקף
#[[אסתר ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] (ל=מַה־לַעֲשׂ֕וֹת): אין דגש באות למ&quot;ד
#[[אסתר ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל!=וַיִקַּ֤ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[אסתר ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] (ל=וַיֹּ֩אמְרוּ֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[אסתר ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (ל=וַתֹּ֣אמֶר־אֶסְתֵּ֔ר): מקף בתיבת משרת
#[[אסתר ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (ל?=נֹפֵ֗ל* או נֹפֵ֔ל): בנקודת רביע או בשתי נקודות של זקף קטן?
#[[אסתר ח/טעמים#ח ט|ח,ט]] (ל!=וַיִקָּרְא֣וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[אסתר ח/טעמים#ח יד|ח,יד]] (ל=יָֽצְא֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[אסתר ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל?!=אֳחַשְׁוֵר֔וֹשׁ): חטף קמץ באות אל&quot;ף?

===ספר דניאל===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]]''' חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דניאל א/טעמים#א ח|א,ח]] (ל=בְּפַתְבַּ֥ג): תיבה אחת
#[[דניאל א/טעמים#א יג|א,יג]] (ל=פַּתְבַּ֣ג): 
#[[דניאל א/טעמים#א טו|א,טו]] (ל=פַּתְבַּ֥ג): 
#[[דניאל א/טעמים#א טז|א,טז]] (ל=-פַּתְבָּגָ֔ם): 
#[[דניאל ב/טעמים#ב,ט|ב,ט]] (ל?=וְֽאֶנְדַּ֕ע): סגול באות אל&quot;ף (במקום חיריק)?
#[[דניאל ב/טעמים#ב י|ב,י]] (ל=ל=אֲנָשׁ֙): אל&quot;ף בחטף פתח (במקום חטף סגול)
#[[דניאל ב/טעמים#ב י|ב,י]] (ל!=לְכָל־חַרְטֹּ֖ם): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ב/טעמים#ב טז|ב,טז]] (ל=יִנְתֵּן־לֵ֔הּ): צירה באות תי&quot;ו (במקום חיריק)
#[[דניאל ב/טעמים#ב יז|ב,יז]] (ל!=דָּֽנִיֵ֖אל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[דניאל ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל!=דִּֽי־אֱלָּהָא֙): למ&quot;ד דגושה
#[[דניאל ב/טעמים#ב כז|ב,כז]] (ל?!=חַרְטֻּמִּין֙): טי&quot;ת דגושה?
#[[דניאל ב/טעמים#ב מא|ב,מא]] (ל?!=&lt;דִֽי פַרְזְלָ֖א&gt; או &lt;דִ֥י פַרְזְלָ֖א&gt;): חסר מקף או מרכא וטפחא (במקום דִֽי־פַרְזְלָ֖א*)?
#[[דניאל ב/טעמים#ב מה|ב,מה]] (ל?=וְ֠הַדֶּקֶת): סגול באות דל&quot;ת (במקום צירה)?
#[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (ל!=פְּסַנְתֵּרִין֙): פ&quot;א דגושה
#[[דניאל ג/טעמים#ג ז|ג,ז]] (ל!=אֻמַיָּ֣א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] (ל!=דֵּ֥י): דל&quot;ת בצירה (במקום חיריק)
#[[דניאל ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (ל!=וְסָרְבָּלֵיה֖וֹן): קמץ באות סמ&quot;ך
#[[דניאל ג/טעמים#ג כט|ג,כט]] (ל?!=אֱלָ֣ה): (חסר מפיק באות ה&quot;א?)
#[[דניאל ג/טעמים#ג לא|ג,לא]] (ל!=אֻמַיָּ֧א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ד/טעמים#ד ד|ד,ד]] (ל!=חַרְטֻמַיָּא֙): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ד/טעמים#ד ה|ד,ה]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּר֙): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ד/טעמים#ד ו|ד,ו]] (ל!=חַרְטֻמַיָּא֒): חסר דגש במ&quot;ם
#[[דניאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּ֜ר): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּר֙ [2]): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל!=וּפְשְׁרֵא֙): פ&quot;א שווּאה
#[[דניאל ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל?=מִן־הֵֽיכְלָ֛א): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דניאל ה/טעמים#ה ו|ה,ו]] (ל!=וְרַעיֹנֹ֖הִי): חסר שווא באות עי&quot;ן
#[[דניאל ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] (ל!=יְחַוִנַּ֔נִי): חסר דגש באות וי&quot;ו
#[[דניאל ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (ל!=וַֽאַֽחֲוָיַ֨ת): וי&quot;ו פתוחה במקום שווא
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] (ל!=אֻמַיָּא֙): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ה/טעמים#ה כ|ה,כ]] (ל?!=הֶעְדִּ֥יוּ): בנקודת שורוק בוי&quot;ו?
#[[דניאל ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל!=שְׁלִ֖יַחַ): פתח באות יו&quot;ד
#[[דניאל ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל!=דְּנָֽהּ): נקודה (מפיק?) באות ה&quot;א
#[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] (ל!=אַרְיָותָ֑א): חסר קמץ באות וי&quot;ו
#[[דניאל ו/טעמים#ו כב|ו,כב]] (ל?!=דָּנִיֶּ֔אל): היו&quot;ד בסגול?
#[[דניאל ו/טעמים#ו כו|ו,כו]] (ל!=אֻמַיָּ֧א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ו/טעמים#ו כז|ו,כז]] (ל?!=תִתְחַבֵּ֔ל): בי&quot;ת צרויה?
#[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] (ל!=וְלֵ֨ה): חסרה נקודת מפיק בה&quot;א
#[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] (ל!=אֻמַיָּ֛א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ז/טעמים#ז יח|ז,יח]] (ל!=עַֽד־עָ֣לְמָ֔א): געיה חריגה ב&quot;עַֽד־&quot;
#[[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל=לְיַצָּבָ֔א): שתי נקודות לטעם זקף קטן (במקום רביע)
#[[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל!=&lt;דִּֽי פַרְזֶל֙&gt;): חסר מקף
#[[דניאל ז/טעמים#ז כ|ז,כ]] (ל!=וְפֻם֙): וי&quot;ו שווּאה במקום נקודת שורוק
#[[דניאל ז/טעמים#ז כה|ז,כה]] (ל!=עֶלְיוֹנִּ֖ין): נו&quot;ן דגושה
#[[דניאל ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=וַיְהִי֙): אין געיה
#[[דניאל ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (ל!=הָאַ֗יְל [1]): יו&quot;ד שווּאה (במקום חיריק)
#[[דניאל ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל!=אֶל־יִרְמִיָ֣ה): מ&quot;ם בחיריק (במקום שווא)
#[[דניאל ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (ל!=לְמַֽעֲנְךָ֣): חטף פתח בעי&quot;ן
#[[דניאל י/טעמים#י ח|י,ח]] (ל!=כֹּ֑ח [1]): חסר פתח גנוב
#[[דניאל יא/טעמים#יא יב|יא,יב]] (ל=וְהִפִּ֛יל): בנקודת תביר (במקום מרכא)
#[[דניאל יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (ל?=וּבְנֵ֣י): חסר קו הלגרמיה?
#[[דניאל יא/טעמים#יא מה|יא,מה]] (ל!=אָהֳלֶ֣י): סגול באות למ&quot;ד
#[[דניאל יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (ל?=מִיֲּשֵׁנֵ֥י): בחטף פתח?

ב. מתיגת הזקף
#[[דניאל א/טעמים#א טו|א,טו]] (ל=מִן־כָּל־הַיְלָדִ֔ים): אין מתיגה
#[[דניאל ב/טעמים#ב לח|ב,לח]] (ל-קרי=אַנְתְּ־ה֔וּא): אין מתיגה
#[[דניאל ב/טעמים#ב מח|ב,מח]] (ל=וְרַב־סִגְנִ֔ין): אין מתיגה
#[[דניאל ו/טעמים#ו כ|ו,כ]] (ל=וּבְהִ֨תְבְּהָלָ֔ה): מקום המתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[דניאל א/טעמים#א ד|א,ד]] (ל-כתיב=מֻאֿוּם֩)
#[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] (ל-כתיב!=שַׁוִּ֗יְ): אות יו&quot;ד שווּאה

===ספר עזרא===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]]''' חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[עזרא ג/טעמים#ג ה|עזרא ג,ה]] (ל!=וְאַחֲרֵיכֵ֞ן): אין רווח בין התיבות ובלי מקף
#[[עזרא ג/טעמים#ג יא|עזרא ג,יא]] (ל=תְרוּעָ֨ה): הטעם נראה כמו פשטא
#[[עזרא ד/טעמים#ד ב|עזרא ד,ב]] (ל?=לָהֵם֙): חסרה הנקודה השלישית לסגול באות ה&quot;א?
#[[עזרא ד/טעמים#ד ד|עזרא ד,ד]] (ל*=וַיְהִי֙): אין געיה
#[[עזרא ד/טעמים#ד יד|עזרא ד,יד]] (ל=&lt;אֲֽרִֽיךְ לַ֖נָא&gt;): חסר מקף
#[[עזרא ה/טעמים#ה יב|עזרא ה,יב]] (ל=אֲבָהֳתַ֙נָא֙): נקודות של חטף קמץ באות ה&quot;א
#[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]] (ל=בְּבִֽירְתָ֛א): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]] (ל!=וְּכֵן־כְּתִ֥יב): האות וי&quot;ו מנוקדת בנוסף לשווא
#[[עזרא ו/טעמים#ו ט|עזרא ו,ט]] (ל?=&lt;י֥וֹם בְּי֖וֹם&gt;): חסר קו של פסק?
#[[עזרא ז/טעמים#ז יח|עזרא ז,יח]] (ל?=יִיטַ֗ב): בחיריק (במקום צירה)?
#[[עזרא ז/טעמים#ז כ|עזרא ז,כ]] (ל?=יִפָּל־לָ֖ךְ או יִפֵּל־לָ֖ךְ או יִפֶּל־לָ֖ךְ*): פ&quot;א בקמץ או בצירה או בסגול*?
#[[עזרא ח/טעמים#ח יח|עזרא ח,יח]] (ל?=וְשֵׁרֵֽבְיָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[עזרא ח/טעמים#ח כו|עזרא ח,כו]] (ל!=וַחֲמִשִׁ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[עזרא ח/טעמים#ח לא|עזרא ח,לא]] (ל?!=וַֽנִּסְעָ֞ה): חסר דגש באות סמ&quot;ך?
#[[עזרא ח/טעמים#ח לו|עזרא ח,לו]] (ל?=וְאֶת־בֵּֽית־הָאֱלֹהִֽים): געיה בתיבה המוקפת &quot;בית&quot; (במקום מרכא בתיבה בלתי-מוקפת)
#[[עזרא ט/טעמים#ט ב|עזרא ט,ב]] (ל?=הָֽיְתָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[עזרא ט/טעמים#ט ט|עזרא ט,ט]] (ל!=וּבְעַבְדֻ֔תֵנוּ): מקום הטעם באות דל&quot;ת במקום תי&quot;ו (וראו להלן לגבי המתיגה)
#[[עזרא י/טעמים#י יב|עזרא י,יב]] (ל!=וַיַּֽעְנ֧וּ): חסר קו של פתח בעי&quot;ן
#[[עזרא י/טעמים#י יד|עזרא י,יד]] (ל!=יַֽעֲמְדוּ־נָ֣א): עי&quot;ן בשתי נקודות של חטף
#[[עזרא י/טעמים#י כא|עזרא י,כא]] (ל=וְעֻזִיָּֽה): אין דגש באות זי&quot;ן
#[[עזרא י/טעמים#י כד|עזרא י,כד]] (ל?!=וּמִן־הַשֹׁ֣עֲרִ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן?
#[[עזרא י/טעמים#י לב|עזרא י,לב]] (ל!=בְּנְיָמִ֥ן): בי&quot;ת בשתי נקודות של שווא
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה א,ו]] (ל!=פְתֻוּח֟וֹת): קובוץ ושורוק
#[[נחמיה ב/טעמים#ב ה|נחמיה ב,ה]] (ל!=&lt;וְאִם יִיטַ֥ב&gt;): חסר מקף
#[[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]] (ל!=בְשַֽׁעַר־הַגַּ֜יא): חסר שווא באות יו&quot;ד
#[[נחמיה ו/טעמים#ו יט|נחמיה ו,יט]] (ל?=לְיָֽרֲאֵֽנִי);  פתח באות רי&quot;ש?
#[[נחמיה ז/טעמים#ז מג|נחמיה ז,מג]] (ל!=בְּנֵֽי־יֵשׁ֧וּע): חסר פתח גנוב באות עי&quot;ן
#[[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] (ל!=הוֹדַ֣עַתָּ): עי&quot;ן פתוחה במקום שווּאה
#[[נחמיה יא/טעמים#יא כד|נחמיה יא,כד]] (ל!=וּפְתַֽחְיָ֨ה בֶּן־מְשֵֽׁיזַבְאֵ֜ל): בי&quot;ת דגושה
#[[נחמיה יא/טעמים#יא ל|נחמיה יא,ל]] (ל=עַד־גֵּֽיא־הִנֹּֽם): תיבת &quot;גיא&quot; בגעיה ומוקפת (במקום מרכא ובלתי-מוקפת)
#[[נחמיה יב/טעמים#יב ל|נחמיה יב,ל]] (ל?=וְאֶֽת־הַחוֹמָֽה): געיה באות אל&quot;ף?
#[[נחמיה יב/טעמים#יב מז|נחמיה יב,מז]] (ל?=נֹֽתְנִ֛ים): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[נחמיה יג/טעמים#יג ג|נחמיה יג,ג]] (ל!=מִיּשְׂרָאֵֽל): חסר חיריק באות יו&quot;ד
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יז|נחמיה יג,יז]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יט|נחמיה יג,יט]] (ל!=הַשַׁבָּ֗ת [1]): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יט|נחמיה יג,יט]] (ל!=הַשַׁבָּֽת [3]): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג כא|נחמיה יג,כא]] (ל!=בַּשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג כב|נחמיה יג,כב]] (ל!=הַשַׁבָּ֑ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג כז|נחמיה יג,כז]] (ל!=הזֹּ֔את): חסר פתח באות ה&quot;א

ב. מתיגת הזקף
#[[עזרא א/טעמים#א ד|עזרא א,ד]] (ל=עִם־הַ֨נְּדָבָ֔ה): מקום המתיגה
#[[עזרא ו/טעמים#ו ו|עזרא ו,ו]] (ל=אֲפַרְסְכָיֵ֔א): אין מתיגה
#[[עזרא ח/טעמים#ח יט|עזרא ח,יט]] (ל=וְאֶת־חֲשַׁבְיָ֔ה): אין מתיגה
#[[עזרא ט/טעמים#ט ט|עזרא ט,ט]] (ל=וּבְעַבְדֻ֔תֵנוּ): אין מתיגה (וראו לעיל לגבי מקום הטעם)
#[[עזרא י/טעמים#י א|עזרא י,א]] (ל=וּכְ֨הִתְוַדֹּת֔וֹ): מתיגה אחרי פשטא ובאות שווּאה
#[[נחמיה ג/טעמים#ג כ|נחמיה ג,כ]] (ל=מִן־הַ֨מִּקְצ֔וֹעַ): מקום המתיגה
#[[נחמיה ה/טעמים#ה טז|נחמיה ה,טז]] (ל=וְכָל־נְעָרַ֔י): אין מתיגה
#[[נחמיה א/טעמים#ז ס|נחמיה ז,ס]] (ל=כָּל־הַ֨נְּתִינִ֔ים): מקום המתיגה
#[[נחמיה א/טעמים#יא לו|נחמיה יא,לו]] (ל=וּמִן־הַלְוִיִּ֔ם): אין מתיגה
#[[נחמיה יב/טעמים#יב מז|נחמיה יב,מז]] (ל=וְהַלְוִיִּ֔ם): אין מתיגה
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,יא]] (ל?!=וָֽאֶ֨קְבְּצֵ֔ם): געיה ומתיגה?{{הערה|ייתכן שיש ניסיון לבצע תיקון בכתי&quot;ל, וראו עוד בהערת הנוסח.}}
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יג|נחמיה יג,יג]] (ל=וְעַל־יָדָ֔ם): אין מתיגה

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>qndp5ggbmhg1qwm7pvxkjuapg4i3pn8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087745</id>
      <parentid>3087742</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T17:48:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* נוסח האותיות בכתי&quot;ל בנ&quot;ך (רשימה מלאה) */</comment>
      <origin>3087745</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="101194" sha1="sy7q530kjztyy4ju0u8j7zh5xrqlpmf" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים: המקומות החסרים בכתר}}

{{בעבודה}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח במקומות בנ&quot;ך החסרים בכתר==

'''נוסח הנביאים והכתובים במהדורתנו, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, מבוסס על כתי&quot;ל. על גבי הבסיס הזה נעשו תיקונים ושינויים, כדי להתאים את המקומות החריגים שבו (בחלוקת הפרשות, בכתיב, בניקוד ובטעמים) לנוסח המסורה לפי שיטת הכתר, בדומה למה שנעשה ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|תורה]]. לאחר קביעת הנוסח בוצעו עוד התאמות קלות בנוסח הניקוד והטעמים בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על השיטה לקביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר) ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים במקומות שכתר ארם צובה קיים בהם, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|בפרק הבא]]'''.

==יסודות הנוסח ותיעודו==

נוסח הכתיב והניקוד והטעמים בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, נקבע ותועד באופן דומה לתורה (ראו בפרק הקודם, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#יסודות הנוסח|&quot;יסודות הנוסח&quot;]] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#תיעוד הנוסח|&quot;תיעוד הנוסח&quot;]]).

כמו בתורה, הנוסח בנביאים וכתובים מיוסד על כתי&quot;ל, אבל רק בתור נקודת התחלה. בכל מקום שלא הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל, או שיש ספק או תמיהה לגביו, או נקודה בו הראויה לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), השתדלנו לבדוק את הנוסח המקביל בכתבי־יד נוספים ולתעד את הנתונים. כמו לתורה, יש קבוצה של כתבי־יד נבחרים לספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לנביאים|נביאים]]''' ולספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לכתובים|כתובים]]'''.

שימו לב: קביעת נוסח הכתיב בנ&quot;ך, במקומות החסרים בכתר, מיוסדת על קבוצת כתבי־היד ועל הערות המסורה, בשונה מהתורה (שם הכתיב נקבע ישירות לפי ספרי תימן, וקבוצת כתבי־היד באה רק כדי לתמוך בקביעה זו).

==המקומות החסרים בכתר בנביאים וכתובים==

'''חמישה מספרי הנביאים והכתובים אבדו בחלקם בכתר ארם צובה, ועוד חמישה ספרים (בסוף הכתובים) אבדו במלואם:'''

1. מלכים (קטע חסר): &lt;קטע התחלה=חלק חסר במלכים/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר מלכים|ספר מלכים]] חסרים שלושה דפים בכתר ארם צובה.''' החלק החסר מתחיל במילים &quot;אֶת־עֲזַרְיָ֔ה וְה֕וּא בֶּן־שֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה...&quot; ([[מלכים ב יד/טעמים#יד כא|מל&quot;ב יד,כא]]) ומסתיים במילים &quot;...וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה&quot; ([[מלכים ב יח/טעמים#יח יג|מל&quot;ב יח,יג]]).&lt;קטע סוף=חלק חסר במלכים/&gt;

2. ירמיהו (קטע חסר): &lt;קטע התחלה=חלק חסר בירמיהו/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ירמיהו|ספר ירמיהו]] חסרים שני דפים בכתר ארם צובה, והדף השלישי קרוע בחלקו.''' החלק החסר לגמרי (שני הדפים האבודים) מתחיל במילה &quot;יְהֹוָֽה׃...&quot; (סוף [[ירמיהו כט/טעמים#כט ט|כט,ט]]) ומסתיים במילים &quot;...כֹּ֣ה{{מ:לגרמיה}}אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה נֹתֵ֥ן&quot; ([[ירמיהו לא/טעמים#לא לד|לא,לד]]). החלק החסר באופן חלקי (הדף הקרוע) מתחיל במילה &quot;לִנְבֽוּכַדְרֶאצַּֽר׃...&quot; (סוף [[ירמיהו לב/טעמים#לב א|לב,א]]) ומסתיים במילים &quot;...וְאַתָּ֞ה אָמַ֤רְתָּ אֵלַי֙ אֲדֹנָ֣י&quot; ([[ירמיהו לב/טעמים#לב כה|לב,כה]]), והפסוקים החסרים בחלקם או במלואם הם: לב,א-ד; ט-יא; יד-יט; כא-כה.&lt;קטע סוף=חלק חסר בירמיהו/&gt;

3. תרי עשר (שני קטעים חסרים): &lt;קטע התחלה=חלק חסר בתרי עשר/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]] חסרים דפים {{קו תחתי|בשני מקומות}} בכתר ארם צובה:
*{{קו תחתי|במקום הראשון}} חסרים שלושה דפים; החלק החסר מתחיל במילים &quot;בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא תִּ֠תְעַלַּ֠פְנָה...&quot; ([[עמוס ח/טעמים#ח יג|עמוס ח,יג]]), [[מקרא על פי המסורה/נביאים#עֹבדיה|עֹבדיה]] ו[[מקרא על פי המסורה/נביאים#יונה|יונה]] חסרים בו לגמרי, והוא מסתיים במילים &quot;...וּמוֹצָאֹתָ֥יו מִקֶּ֖דֶם&quot; ([[מיכה ה/טעמים#ה א|מיכה ה,א]]).
*{{קו תחתי|במקום השני}} חסרים ארבעה דפים; החלק החסר מתחיל במילים &quot;הָאָ֔רֶץ בְּשׁוּבִ֧י אֶת־שְׁבוּתֵיכֶ֛ם...&quot; ([[צפניה ג/טעמים#ג כ|צפניה ג,כ]]), [[מקרא על פי המסורה/נביאים#חגי|חגי]] חסר בו לגמרי, והוא מסתיים במילים &quot;...וּמַה־יׇּפְי֑וֹ דָּגָן֙&quot; ([[זכריה ט/טעמים#ט יז|זכריה ט,יז]]).&lt;קטע סוף=חלק חסר בתרי עשר/&gt;

4. תהלים (קטע חסר): &lt;קטע התחלה=חלק חסר בתהלים/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]] חסרים שני דפים בכתר ארם צובה, שהיו בהם כ-10 מזמורים.''' החלק החסר מתחיל במילים &quot;מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד מִי־יָג֣וּר בְּאָהֳלֶ֑ךָ...&quot; ([[תהלים טו/טעמים#טו א|טו,א]]) ומסתיים במילים &quot;...לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝הֹוָ֗ה נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא׃&quot; ([[תהלים כה/טעמים#כה א|כה,א]]).&lt;קטע סוף=חלק חסר בתהלים/&gt;

5. שיר השירים אחרי &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot;: &lt;קטע התחלה=חלק חסר בשיר השירים/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת שיר השירים|מגילת שיר השירים]] קיימת בכתר ארם צובה עד המילים &quot;בְּנ֥וֹת צִיּ֖וֹן&quot; ([[שיר השירים ג/טעמים#ג יא|ג,יא]]), וחסרה בהמשך מהמילים &quot;בַּמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֑ה&quot;; זוהי תחילת ספרי סוף הכתובים שאבדו לגמרי מהכתר.'''&lt;קטע סוף=חלק חסר בשיר השירים/&gt;

6. קֹהלת (הכל): '''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''

7. איכה (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר באיכה/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר באיכה/&gt;

8. אסתר (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר באסתר/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר באסתר/&gt;

9. דניאל (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר בדניאל/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]] חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר בדניאל/&gt;

10. עזרא (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר בעזרא/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]] חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר בעזרא/&gt;

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: נוסח האותיות והתיבות בכתי&quot;ל==

===דיוקם היחסי של כתבי־היד בנוסח הכתיב===
{{בעבודה}}

השיטה לקביעת נוסח הכתיב בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, מהווה המשך ישיר ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות|אותה שיטה שהשתמשנו בה בתורה]]: קביעה ע&quot;פ המסורה וע&quot;פ רוב כתבי־היד הטברנים.{{הערה|הגהתם של ספרי הנביאים והכתובים במהדורתנו, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, התחילה בתור המשך ישיר להכנת נוסח התורה. הצעד הראשון נבע מתוך הרצון להציע נוסח מדויק וחופשי ל'''חמש מגילות''' בנוסף לחמישה חומשי תורה, אמנם המגילות חסרות ברובן בכתר ארם צובה בדומה לתורה עצמה. לאחר מכן התרחבה המגמה להציע גם את '''שאר כל הטקסט החסר בכתר ארם צובה''': את הדפים הבודדים החסרים בספרים מלכים, ירמיהו, תרי עשר ותהלים; ואת שני הספרים החסרים במלואם בסוף כתובים (בנוסף למגילות), דהיינו דניאל ועזרא. בגרסה המקורית והמיושנת, כל הטקסט ל'''ספר אחד''' הוצג כולו ב'''דף אחד''', בין אם היה מדובר על דפים בודדים החסרים בכתר שהכילו כמה פרקים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים), ובין אם היה מדובר על ספר שחסר במלואו (קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא). הכותרת של לגרסה המקורית היתה '''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|תורה על פי המסורה]]'''. לאחר מכן נחלק כל החומר ל'''פרקים בודדים''' והועתק לתוך הגרסה השניה, תחת הכותרת '''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|נביאים וכתובים על פי המסורה]]'''. העתקת הפרקים לגרסה השניה הסתיימה ביום ב' חשון תשע&quot;ג. הדפים המקוריים והמיושנים ב'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|תורה על פי המסורה]]''' וב'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|נביאים וכתובים על פי המסורה]]''' עדיין קיימים אבל אינם מתעדכנים, ושמרנו עליהם כדי שיהיה תיעוד מלא להתפתחות הפרויקט. כל פיתוח נוסף יימצא '''אך רק''' בדפים העדכניים, שנמצאים כעת בתוך '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]'''.}} גם שיטת התיעוד המקומי (בדפי העריכה של הפרקים) היא כמו בתורה.{{הערה|אמנם יש לשים לב לפרט טכני לגבי התיעוד בספרי הנביאים והכתובים: בספרים החסרים רק '''בחלקם''', תמיד נעשתה הגהה ל'''פרקים שלמים'''. לדוגמה: בספר מלכים חסרים שלושה דפים שהכילו כ-5 פרקים בחלקם או במלואם, דהיינו מל&quot;ב פרקים י&quot;ד-י&quot;ח, כאשר החלק החסר מתחיל באמצע פרק י&quot;ד ומסתיים באמצע י&quot;ח, כלומר שתחילת פרק י&quot;ד וסוף פרק י&quot;ח עדיין קיימים בכתר ארם צובה. במקרה הזה והדומים לו יש במהדורתנו '''תיעוד כפול מלא''' של כתי&quot;א וכתי&quot;ל ביחד, לפני החלק החסר ולאחריו. בתיעוד הכפול מצוינים כל ההבדלים בין שני כתבי־היד (כולל געיות). תיעוד הנוסח מציין במדויק גם את המקומות שבהם כתר ארם צובה חסר ואת המקומות שבהם הוא קיים (ע&quot;י תיוג של התיבה הראשונה החסרה ושל התיבה הראשונה הקיימת לאחר החלק החסר). יש תיעוד כפול גם בתחילת חמש מגילות עד המקום שבו כתר ארם צובה חסר (כלומר במגילת רות כולה ובתחילת שיר השירים). אותו דבר נכון גם לגבי סוף התורה, שם קיים כתר ארם צובה מאמצע פרשת &quot;כי תבוא&quot; והלאה.}}

אמנם יש הבדל אחד חשוב ביניהן: בתורה הוכיח הרב ברויאר את זהותו המוחלט של נוסח תימן עם נוסח המסורה. כלומר היתה אפשרות לעשות קביעה סופית לכל אות בתורה, כולל לאותיות שיש עליהן עדויות סותרות או מחלוקות מסורה, ע&quot;פ נוסח תימן. אפשרות זו לא קיימת בספרי הנביאים והכתובים, ולכן נשארו אותיות בודדות שבהן היה צורך להפעיל שיקול דעת ללא ראיה מוחלטת.

בנוסף לכך, רמת דיוקם של כתבי־היד בנ&quot;ך נמוכה מאשר בתורה. כתר ארם צובה עדיין מצטיין בדיוקו הנפלא והכמעט מושלם, אבל אי־אפשר לסמוך עליו במקומות שהוא חסר בהם. הטבלה הבאה מדגימה את הדברים:

{| width=60% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=3 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''רמת הדיוק בכתיב של התורה והנביאים'''}}}}&lt;br&gt;השוואת מספר המקומות שבהם שונה נוסח כתב־היד או דפוס מנוסח המסורה{{הערה|טבלה זו מבוססת על ברויאר, כתר, עמ' 139, אמנם בצענו בו כמה שינויים חשובים: עדכנו חלק מהנתונים, הוספנו נתונים חדשים, ועשינו שינוי בסדר הדברים. מקורות הנוסח בטבלה מובאים גם בסדר יורד לפי רמת הדקדוק בספרי הנביאים, ואח&quot;כ בתורה, ובסוף מ&quot;ג דפוס ונציה.}}
|- align=center
!כתב־היד או הדפוס
!מספר שינויי הכתיב בתורה
!מספר שינויי הכתיב בנביאים
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|'''כתי&quot;א'''
|[0-3]{{הערה|לגבי נוסח האותיות של התורה שהיה בכתר ארם צובה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נוסח האותיות בתורה|בפרק הקודם]].}}
|פחות מ-10 (חלקם רק בגדר ספק)
|- align=center
|'''כתי&quot;ק''' (נביאים)
|–
|כ-150
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|'''כתי&quot;ל'''
|כ-127{{הערה|רשימה מפורטת למספר זה נמצאת ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#סיכום התוצאות|פרק ג'.]]}}
|כ-280
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|'''כתי&quot;ש1'''
|כ-20
|כ-500
|- align=center
|'''כתי&quot;ש''' (תורה)
|כ-25
|–
|- align=center
|'''כתי&quot;ב''' (תורה)
|כ-65
|–
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|'''מ&quot;ג דפוס ונציה'''
| 7 ודאי&lt;br&gt;ו-2 מוטלים בספק
|מאות רבות מאוד&lt;br&gt;וכנראה אלפים{{הערה|הרב ברויאר בדק את ספר יהושע בתור דוגמה, ומצא בספר קצר זה בלבד כבר 84 שינויים מובהקים מנוסח המסורה, ועוד מקום אחד שבו נוסח מ&quot;ג מתאים למסורה אמנם הכתיב שונה ע&quot;י מ&quot;ש. ראו ברויאר, כתר, עמ' 141-145. בדפוסים המאוחרים יותר חל שיפור ברמת הדיוק, אבל היא רחוקה מלהיות מושלמת, כי לגבי כל 85 הסטיות ביהושע &quot;אפשר להוכיח בנקל, שנוסח '''ד''' הוא מנוגד למסורה; ואף על פי כן כ-40 מהן לא תוקנו ע&quot;י מ&quot;ש; 36 מהן לא תוקנו במהדורת לטריס; 30 מהן לא תוקנו במהדורת קורן&quot; (שם, עמ' 145).}}
|}

לכן יש במהדורתנו הערות רבות על הנוסח, בכל מקום שיש ספק כלשהו לגבי הכתיב בכתי&quot;ל. ברוב המכריע של המקומות אפשר להחליט באופן ברור וחד־משמעי לפי רוב המסורות ורוב המסירות, כמו בתורה. אך יש מקומות אחדים שבהם ההכרעה אינה ברורה לגמרי, ועל כך ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|להלן]].

===האותיות החריגות בנביאים וכתובים בכתי&quot;ל===
{{בעבודה}}

'''נוסח הכתיב בכתי&quot;ל:''' מובאות כאן התיבות בכתי&quot;ל שהכתיב שלהן ראוי לציון. הפריט הראשון בכל שורה ברשימה הוא נוסח הכתיב המתאים למסורה והמופיע במהדורתנו ואחריו כוכבית (*). הפריט השני הוא נוסח אחר של הכתיב שנדחה במהדורתנו – בדרך כלל זה נוסחו של כתי&quot;ל – ואחריו סימן קריאה (!) במקרים שבהם הכתיב בכתי&quot;ל סותר את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו.

רשימה זו כוללת את כל המקומות שבהם שונה הכתיב בכתי&quot;ל ממהדורתנו, וגם את כל התיבות שהכרעת הכתיב לגביהן בהתאים למסורה איננה חד-משמעית (אף אם בסופו של דבר קיבלנו את נוסח כתי&quot;ל). הפריטים מהסוג האחרון &lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;צויינו בצבע רקע של כתום&lt;/span&gt;, ולאחריהן הפניה אל '''[[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|רשימת הספקות בנוסח האותיות והתיבות]]'''.

{{עוגן|ספר מלכים כתיב}}'''ספר מלכים (קטע חסר):'''
#[[מלכים ב טו/טעמים#|מל&quot;ב טו,טו:]] [כְּתוּבִ֗ים]* / ל=[כְּתֻבִ֗ים]!
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו כה|מל&quot;ב טו,כה:]] [וַיְמִתֵ֖הוּ]* / ל=[וַיְמִיתֵ֖הוּ]!{{הערה|מ&quot;ק-ל תומכת בגירסת המסורה הברורה, אמנם במ&quot;ג-ל יש הערה משובשת התומכת בגירסת כתי&quot;ל.}}
#[[מלכים ב טז/טעמים#טז יז|מל&quot;ב טז,יז:]] [הַמְּכוֹנֹ֗ת]* / ל=[הַמְּכֹנ֗וֹת]!
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז ו|מל&quot;ב יז,ו:]] [הַתְּשִׁעִ֜ית]* / ל=[הַתְּשִׁיעִ֜ית]!
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז ו|מל&quot;ב יז,ו:]] [אוֹתָ֜ם]* / ל=[אֹתָ֜ם]!
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מל&quot;ב יז,לא:]] ל?=[נִבְחַ֖{{מ:אות-ג|ז}}]*{{הערה|יש עדות ברורה שהאות בכתר לא הייתה הייתה נו&quot;ן אלא זי&quot;ן (רגילה ולא גדולה); ראו עופר, ילין, עמ' 340. דעתנו שאי-אפשר לקבוע את זהות האות בכתי&quot;ל; ראו בהערת הנוסח בהרחבה, וכדאי גם לעיין במקום בהגדלה [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F214A.jpg בצילום כתי&quot;ל] (4 שורות לפני הסוף). הערה זו מתייחסת לעצם האות ולא לגודלה; וראו עוד [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#אותיות גדולות וקטנות|ברשימת האותיות הגדולות והקטנות]].}} / ל?=[נִבְחַ֖ן]

'''ספר ירמיהו (קטע חסר):'''
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא יז|ירמיהו לא,יז:]] [הֲשִׁבֵ֣נִי]* / ל=[הֲשִׁיבֵ֣נִי]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[ירמיהו לא/טעמים#לא כז|ירמיהו לא,כז:]] [וְלִנְטֹ֖עַ]*=מ&quot;ק-א / [וְלִנְט֖וֹעַ]=ל&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])

'''ספר תרי עשר (שני קטעים חסרים):'''
#[[מיכה ב/טעמים#ב ז|מיכה ב,ז:]] [הֹלֵֽךְ]* / ל=[הוֹלֵֽךְ]!
#[[זכריה א/טעמים#א יז|זכריה א,יז:]] [תְּפוּצֶ֥נָה]* / ל=[תְּפוּצֶ֥ינָה]!
#[[זכריה ה/טעמים#ה ח|זכריה ה,ח:]] [הָעוֹפֶ֖רֶת]* / ל=[הָעֹפֶ֖רֶת]!
#[[זכריה ו/טעמים#ו ה|זכריה ו,ה:]] [רוּח֣וֹת]* / ל=[רֻח֣וֹת]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[זכריה ז/טעמים#ז ב|זכריה ז,ב (תיבה מורכבת):]] [שַׂרְאֶ֕צֶר]* / ל=[שַׂר־אֶ֕צֶר]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[זכריה ח/טעמים#ו כא|זכריה ח,כא:]] [יוֹשְׁבֵי֩]* / ל=[יֹשְׁבֵי֩]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[זכריה ט/טעמים#ט טו|זכריה ט,טו:]] ל=[כְּזָוִיּ֖וֹת]* / [כְּזָוִיֹּ֖ת]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])

'''ספר תהלים (קטע חסר):'''
#[[תהלים יז/טעמים#יז יב|יז,יב:]] [לִטְרֹ֑ף]* / ל=[לִטְר֑וֹף]
#[[תהלים כב/טעמים#כב ג|כב,ג:]] [דֻֽמִיָּ֥ה]* / ל=[דֽוּמִיָּ֥ה]

'''מגילת שיר השירים (חסר אחרי &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; [ג,יא]):'''
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|ד,ג]]: [שִׂפְתוֹתַ֔יִךְ]* / ל=[שִׂפְתֹתַ֔יִךְ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|ד,ג]]: [וּמִדְבָּרֵ֖ךְ]* / ל=[וּמִדְבָּרֵ֖יךְ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[שיר השירים ד/טעמים#ד ד|ד,ד]]: [הַגִּבֹּרִֽים]* / ל=[הַגִּבּוֹרִֽים]!
#[[שיר השירים ד/טעמים#ד ט|ד,ט2]]: [לִבַּבְתִּ֙נִי֙]* / ל=[לִבַּבְתִּ֙ינִי֙]!
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו ב|ו,ב]]: [לַעֲרֻג֖וֹת]* / ל=[לַעֲרוּג֖וֹת]
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח א|ח,א]]: [יָבֻ֥זוּ]* / ל=[יָב֥וּזוּ]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|ח,יג]]: [הַשְׁמִיעִֽנִי]* / ל=[הַשְׁמִיעִֽינִי]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])

'''מגילת קֹהלת (חסר לגמרי):'''
#[[קהלת א/טעמים#א יז|א,יז]]: [הוֹלֵלֹ֖ת]* / ל=[הוֹלֵל֖וֹת]!{{הערה|נוסח כתי&quot;ל לתיבה הובא ברשימות ברויאר כזהה לרוב כתבי־היד, כנראה בטעות. וראו בתיעוד הנוסח על תיבה זו.}} / דפוסים=[הֹֽלֵל֖וֹת]
#[[קהלת ב/טעמים#ב ח|ב,ח]]: [וְתַעֲנֻג֛וֹת]* / ל=[וְתַעֲנוּגֹ֛ת]!
#[[קהלת ב/טעמים#ב טו|ב,טו]]: [יֹתֵ֑ר]* / ל=[יוֹתֵ֑ר]!
#[[קהלת ב/טעמים#ב כו|ב,כו]]: [לֶאֱסֹ֣ף] / ל=[לֶאֱס֣וֹף]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[קהלת ו/טעמים#ו י|ו,י]]: ל=[כתיב=שהתקיף, קרי=שֶׁתַּקִּ֖יף]* / [כתיב=שֶׁתַּקִּ֖יף, אין קרי]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[קהלת ז/טעמים#ז ג|ז,ג]]: [מִשְּׂח֑וֹק]* / ל=[מִשְּׂחֹ֑ק]!
#[[קהלת ח/טעמים#ח ב|ח,ב]]: [שְׁמֹ֔ר]* / ל=[שְׁמ֔וֹר]
#[[קהלת ח/טעמים#ח טו|ח,טו]]: [לֶאֱכֹ֥ל]* / ל=[לֶאֱכ֥וֹל]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[קהלת ט/טעמים#ט יא|ט,יא]]: [לַגִּבּוֹרִ֣ים]* [לַגִּבֹּרִ֣ים]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[קהלת יא/טעמים#יא ט|יא,ט]]: [בְחוּרוֹתֶ֔יךָ]* / ל=[בְחוּרוֹתֶ֔ךָ]!
#[[קהלת יב/טעמים#יב ה|יב,ה]]: [הַסּוֹפְדִֽים]* / ל=[הַסֹּפְדִֽים]
#[[קהלת יב/טעמים#יב ו|יב,ו]]: [וְתָר֖וּץ]* / ל=[וְתָרֻ֖ץ]

'''מגילת איכה (חסר לגמרי):'''
#[[איכה א/טעמים#א כא|א,כא]]: [כָמֹֽנִי]* / ל=[כָמֽוֹנִי]!
#[[איכה ב/טעמים#ב ו|ב,ו]]: [מֹעֲד֑וֹ]* / ל=[מוֹעֲד֑וֹ]!
#[[איכה ב/טעמים#ב טז|ב,טז]]: [אֹ֣יְבַ֔יִךְ]* / ל=[א֣וֹיְבַ֔יִךְ]
#[[איכה ג/טעמים#ג יג|ג,יג]]: [בְּכִלְיֹתָ֔י]* / ל=[בְּכִלְיוֹתָ֔י]!
#[[איכה ג/טעמים#ג לב|ג,לב]]: [חֲסָדָֽיו׃]* / ל=[חֲסָדָֽו׃ כתיב, חֲסָדָֽיו׃ קרי]!
#[[איכה ג/טעמים#ג מג|ג,מג]]: [סַכּ֤וֹתָה]* / ל=[סַכֹּ֤תָה]!
#[[איכה ד/טעמים#ד ט|ד,ט]]: [יָזֻ֙בוּ֙]* / ל=[יָז֙וּבוּ֙]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יא|ד,יא]]: [יְסֹדֹתֶֽיהָ] / ל=[יְסוֹדֹתֶֽיהָ]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יג|ד,יג]]: [מֵֽחַטֹּ֣אות]* / ל=[מֵֽחַטֹּ֣את]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יג|ד,יג]]: [עֲוֺנֹ֖ת]* / ל=[עֲוֺנ֖וֹת]!
#[[איכה ד/טעמים#ד טו|ד,טו]]: [יוֹסִ֖פוּ]* / ל=[יוֹסִ֖יפוּ]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יח|ד,יח1]]: [קִצֵּ֛נוּ]* / ל=[קִצֵּ֛ינוּ]
#[[איכה ד/טעמים#ד יח|ד,יח2]]: [קִצֵּֽנוּ]* / ל=[קִצֵּֽינוּ]
#[[איכה ה/טעמים#ה יט|ה,יט]]: [לְד֥וֹר וָדֽוֹר]* / ל=[לְדֹ֥ר וָדֽוֹר]!

'''מגילת אסתר (חסר לגמרי):'''
#[[אסתר ב/טעמים#ב ג|ב,ג]]: [תַּמְרֻקֵיהֶֽן]* / ל=[תַּמְרוּקֵיהֶֽן]!
#[[אסתר ב/טעמים#ב ו|ב,ו]]: [נְבוּכַדְנֶצַּ֖ר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶאצַּ֖ר]
#[[אסתר ב/טעמים#ב יז|ב,יז]]: [הַבְּתוּל֑וֹת]* / ל=[הַבְּתוּלֹ֑ת]!
#[[אסתר ב/טעמים#ב כא|ב,כא]]: [יוֹשֵׁ֣ב]* / ל=[יֹשֵׁ֣ב]!
#[[אסתר ד/טעמים#ד א|ד,א]]: [גְדוֹלָ֖ה]* / ל=[גְדֹלָ֖ה]!
#[[אסתר ד/טעמים#ד יא|ד,יא]]: [יֹֽדְעִ֗ים]* / ל=[יֽוֹדְעִ֗ים]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[אסתר ט/טעמים#ט ט|ט,ט]]: ל=[אֲרִדַ֖י]* / [אֲרִידַ֖י] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[אסתר ט/טעמים#ט טז|ט,טז]]: [וְהָרוֹג֙]* / ל=[וְהָרֹג֙] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[אסתר ט/טעמים#ט יז|ט,יז]]: [שְׁלוֹשָׁ֥ה]* / [שְׁלֹשָׁ֥ה]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט יח|ט,יח]]: [בִּשְׁלוֹשָׁ֤ה]* / ל=[בִּשְׁלֹשָׁ֤ה]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט יח|ט,יט]]: [וּמִשְׁלֹ֥חַ]* / ל=[וּמִשְׁל֥וֹחַ]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [מֵאֹ֣יְבֵיהֶ֔ם]* / ל=[מֵא֣וֹיְבֵיהֶ֔ם]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [וּמִשְׁלֹ֤חַ]* / ל=[וּמִשְׁל֤וֹחַ]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [לָֽאֶבְיֹנִֽים] / ל=[לָֽאֶבְיוֹנִֽים]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כד|ט,כד]]: [וְהִפִּ֥ל]* / ל=[וְהִפִּ֥יל]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כט|ט,כט]]: [הַפֻּרִ֛ים]* / ל=[הַפּוּרִ֛ים]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט לא|ט,לא]]: [הַצּוֹמ֖וֹת]* / ל=[הַצֹּמ֖וֹת]

'''ספר דניאל (חסר לגמרי):'''
#[[דניאל א/טעמים#א ד|א,ד]] [וּמַשְׂכִּלִ֣ים]* / ל=[וּמַשְׂכִּילִ֣ים]
#[[דניאל ב/טעמים#ב ה|ב,ה]] [מִלְּתָ֖ה]* / ל=[מִלְּתָ֖א] 
#[[דניאל ב/טעמים#ב יח|ב,יח]] [רָזָ֖א]* / ל=[רָזָ֖ה]
#[[דניאל ב/טעמים#ב יח|ב,יח]] [יְהֽוֹבְדוּן֙]* / ל=[יְהֹֽבְדוּן֙]
#[[דניאל ב/טעמים#ב יט|ב,יט]] [רָזָ֣א]* / ל=[רָזָ֣ה]
#[[דניאל ב/טעמים#ב כז|ב,כז]] [רָזָא֙]* / ל=[רָזָה֙]
#[[דניאל ב/טעמים#ב לה|ב,לה]] [וּמְלָ֥את]* / ל=[וּמְלָ֥ת]!
#[[דניאל ב/טעמים#ב מ|ב,מ]] [אִלֵּ֖ן]* / [ל=[אִלֵּ֖ין]
#[[דניאל ב/טעמים#ב מב|ב,מב2]] ([תֶּהֱוֵ֥א]* / ל=[תֶּהֱוֵ֥ה]!
#[[דניאל ב/טעמים#ב מז|ב,מז]] [רָזָ֥א]* / ל=[רָזָ֥ה]
#[[דניאל ג/טעמים#ג ג|ג,ג2]] [נְבֻכַדְנֶצַּֽר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶצַּֽר]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [קַיתְרֹ֨ס כתיב, קַתְר֨וֹס קרי]* / ל=[קַיתְר֨וֹס כתיב, קַתְר֨וֹס קרי]{{הערה|1=הכתיב כאן מלא וי&quot;ו בכתי&quot;ל, לעומת הכתיב החסר וי&quot;ו בשלושת הפסוקים המקבילים הבאים: ג,ו ל=[קַיתְרֹ֤ס כתיב, קַתְרֹ֤ס קרי]*; ג,י ל=[קַיתְרֹ֨ס כתיב, קַתְרֹ֨ס קרי]*; ג,טו ל=[קַיתְרֹ֣ס כתיב, קַתְרֹ֣ס קרי]*}} (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [שַׂבְּכָ֤א]* / ל=[סַבְּכָ֤א]
#[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [סוּמְפֹּ֣נְיָ֔א]* / ל=[סוּמְפֹּ֣נְיָ֔ה]!
#[[דניאל ג/טעמים#ג יג|ג,יג]] [וַחֲמָ֔א]* / ל=[וַחֲמָ֔ה]
#[[דניאל ג/טעמים#ג יד|ג,יד]] [נְבֽוּכַדְנֶצַּר֙]* / ל=[נְבֻֽכַדְנֶצַּר֙]
#[[דניאל ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] [שַׁעֲתָ֣א]* / ל=[שַׁעֲתָ֣ה]!
#[[דניאל ג/טעמים#ג טז|ג,טז]] [אֲנַ֧חְנָא]* / ל=[אֲנַ֧חְנָה]!
#[[דניאל ג/טעמים#ג כב|ג,כב]] [יַתִּ֑ירָה]* / ל=[יַתִּ֑ירָא]
#[[דניאל ג/טעמים#ג כד|ג,כד]] [תְּלָתָ֜ה]* / ל=[תְּלָתָ֜א]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ג/טעמים#ג כה|ג,כה]] ל=[בְּגֽוֹא־]* / [בְּגֽוֹ־] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] ל=[בְּג֥וֹא]* / [בְּג֥וֹ] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] [לְהוֹדָ֣עוּתַ֔נִי]* / ל=[לְהוֹדָ֣עֻתַ֔נִי]!
#[[דניאל ד/טעמים#ד כג|ד,כג]] [קַיָּמָ֑א]* / ל=[קַיָּמָ֑ה]
#[[דניאל ד/טעמים#ד כד|ד,כד]] [תֶּהֱוֵ֥ה]* / ל=[תֶּהֱוֵ֥א]!
#[[דניאל ד/טעמים#ד כח|ד,כח]] [מַלְכוּתָ֖א]* / ל=[מַלְכוּתָ֖ה]
#[[דניאל ד/טעמים#ד לא|ד,לא]] [יֽוֹמַיָּא֩]* / ל=[יֽוֹמַיָּה֩]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ד/טעמים#ד לג|ד,לג]] [וְזִיוִי֙]* / ל=[וְזִוִי֙] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ד/טעמים#ד לד|ד,לד]] [נְבֻכַדְנֶצַּ֗ר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶצַּ֗ר]
#[[דניאל ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] [יְדָ֖א]* / ל=[יְדָ֖ה]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] [וְהַֽמְנִוכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]* / ל=[וְהַֽמְונִיכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] [לְהוֹדָ֣עוּתַ֔נִי]* / ל=[לְהוֹדָ֣עֻתַ֔נִי]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] ל=[וְהַֽמְונִכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]* (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ה/טעמים#ה יח|ה,יח]] [וְהַדְרָ֔א]* / ל=[וְהַדְרָ֔ה]
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט1]] [־הֲוָ֨א]* / ל=[־הֲוָ֨ה]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט2]] [הֲוָ֣ה]* / ל=[הֲוָ֣א]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט7]] [הֲוָ֥א]* / ל=[הֲוָ֥ה]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט8]] [הֲוָ֥א]* / ל=[הֲוָ֥ה]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] [מַשְׁפִּֽל]* / ל=[מַשְׁפִּֽיל]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] [מְדֹרֵ֔הּ]* / ל=[מְדוֹרֵ֔הּ]
#[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] [יִצְבֵּ֖א]* / ל=[יִצְבֵּ֖ה]
#[[דניאל ה/טעמים#ה כז|ה,כז]] [תְּקִ֥ילְתָּ]* / ל=[תְּקִ֥ילְתָּה]
#[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַלְבִּ֤שׁוּ]* / ל=[וְהַלְבִּ֤ישׁוּ]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַלְבִּ֤שׁוּ]* / ל=[וְהַלְבִּ֤ישׁוּ]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַֽמְנִוכָ֥א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֥א קרי]* / ל=[וְהַֽמְונִכָ֥א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֥א קרי]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] [תְּלָתָ֔ה]* / ל=[תְּלָתָ֔א]
#[[דניאל ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] [־עִלָּ֑ה]* / ל=[־עִלָּ֑א]
#[[דניאל ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] [הַשְׁכַּ֥חְנָֽא]* / ל=[הַשְׁכַּ֥חְנָֽה]
#[[דניאל ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] [־יִבְעֵ֣א]* / ל=[־יִבְעֵ֣ה]
#[[דניאל ו/טעמים#ו יב|ו,יב]] [בָּעֵ֥ה]* / ל=[בָּעֵ֥א]!
#[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] [קְרִ֨בוּ]* / ל=[קְרִ֨יבוּ]!
#[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] [יִבְעֵא֩]* / ל=[יִבְעֵה֩]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ו/טעמים#ו כה|ו,כה]] [וּלְג֤וֹב]* / ל=[וּלְגֹ֤ב]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ו/טעמים#ו כח|ו,כח]] [שֵׁיזִ֣ב]* / ל=[שֵׁיזִ֣יב] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] [יַתִּ֗ירָה]* / ל=[יַתִּ֗ירָא]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ז/טעמים#ז ט|ז,ט]] [שְׁבִבִ֣ין]* / ל=[שְׁבִיבִ֣ין] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] [הֲוָ֑א]* / ל=[הֲוָ֑ה]!
#[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] [יְהִ֤ב]* / ל=[יְהִ֤יב]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ז/טעמים#ז טו|ז,טו]] ל=[בְּג֣וֹא]* / [בְּג֣וֹ] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ז/טעמים#ז כא|ז,כא]] ל=[עָבְדָ֥ה]* / [עָבְדָ֥א] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ז/טעמים#ז כא|ז,כא]] [לְהֹֽן]* / ל=[לְהֽוֹן]!
#[[דניאל ז/טעמים#ז כג|ז,כג]] [רְבִיעָיָה֙ כתיב, רְבִיעָאָה֙ קרי]* / ל=[רְבִיעָיאָ֙ כתיב, רְבִיעָאָה֙ קרי]
#[[דניאל ז/טעמים#ז כד|ז,כד]] [מַלְכוּתָ֔א]* / ל=[מַלְכוּתָ֔ה]
#[[דניאל ז/טעמים#ז כד|ז,כד]] [אַחֲרֵיהֹ֗ן]* / ל=[אַחֲרֵיה֗וֹן]
#[[דניאל ז/טעמים#ז כז|ז,כז]] [וּמַלְכוּתָ֨א]* / ל=[וּמַלְכוּתָ֨ה]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ח/טעמים#ח ח|ח,ח]] [הַגְּדֹלָ֔ה]* / ל=[הַגְּדוֹלָ֔ה]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ט/טעמים#ט ז|ט,ז]] [וּלְיֹשְׁבֵ֣י]* / ל=[וּלְיוֹשְׁבֵ֣י]!
#[[דניאל י/טעמים#י א|י,א]] [בֵּלְטְאשַׁצַּ֑ר]* / ל=[בֵּלְטְשַׁאצַּ֑ר]
#[[דניאל י/טעמים#י יט|י,יט]] [וּֽ'''כְ'''דַבְּר֤וֹ]* / ל=[וּֽ'''בְ'''דַבְּר֤וֹ]!
#[[דניאל יא/טעמים#יא כט|יא,כט]] [וְכָאַחֲרוֹנָֽה]* / ל=[וְכָאַחֲרֹנָֽה]!
#[[דניאל יא/טעמים#יא לא|יא,לא]] [מְשֹׁמֵֽם]* / ל=[מְשׁוֹמֵֽם]!
#[[דניאל יא/טעמים#יא לו|יא,לו]] [כִרְצֹנ֜וֹ]* / ל=[כִרְצוֹנ֜וֹ]!

'''ספר עזרא (חסר לגמרי):'''
#[[עזרא ב/טעמים#ב מב|עזרא ב,מב]]: [טַלְמֹ֣ן]* / ל=[טַלְמ֣וֹן]?!
#[[עזרא ב/טעמים#ב נ|עזרא ב,נ]]: [מְעוּנִ֖ים]* / ל=[כתיב: מְעיּנִ֖ים, קרי: מְעוּנִ֖ים]
#[[עזרא ד/טעמים#ד יג|עזרא ד,יג]]: [וְשׁוּרַיָּ֖א]* / ל=[וְשׁוּרַיָּ֖ה]
#[[עזרא ה/טעמים#ה ג|עזרא ה,ג]]: [אֲתָ֨ה]* / ל=[אֲתָ֨א]!
#[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]]: [מְדִינְתָּ֖א]* / ל=[מְדִינְתָּ֖ה]
#[[עזרא ז/טעמים#ז י|עזרא ז,י]] [לִדְרֹ֛שׁ]* / ל=[לִדְר֛וֹשׁ]!
#[[עזרא ז/טעמים#ז יג|עזרא ז,יג]] [עַמָּ֨א]* / ל=[עַמָּ֨ה]!
#[[עזרא ז/טעמים#ז יד|עזרא ז,יד]] [לְבַקָּרָ֥ה]* / ל=[לְבַקָּרָ֥א]
#[[עזרא ז/טעמים#ז כא|עזרא ז,כא]] [כָהֲנָ֜א]* / [כָהֲנָ֜ה]
#[[עזרא ז/טעמים#ז כב|עזרא ז,כב]] [כּוֹרִ֣ין]* / ל=[כֹּרִ֣ין]
#[[עזרא ז/טעמים#ז כה|עזרא ז,כה]] [עַמָּא֙]* / ל[=עַמָּה֙]!
#[[עזרא ז/טעמים#ז כז|עזרא ז,כז]] [אֲבֹתֵ֑ינוּ]* / ל=[אֲבוֹתֵ֑ינוּ]!
#[[עזרא ט/טעמים#ט א|עזרא ט,א]] [כְּ֠תֹעֲבֹֽתֵיהֶ֠ם]* / ל=[כְּ֠תוֹעֲבֹֽתֵיהֶם]
#[[עזרא י/טעמים#י לה|עזרא י,לה]] [כְּלֽוּהיּ כתיב, כְּלֽוּהוּ קרי]* / ל=[כְּלֻֽהיּ כתיב, כְּלֽוּהוּ קרי]
#[[עזרא י/טעמים#י מד|עזרא י,מד]] [נָשְׂא֖יּ כתיב, נָשְׂא֖וּ קרי]* / ל?=[נָשְׂא֖וּ]{{הערה|בכתי&quot;ל יש כאן ניסיון לבצע תיקון, אולי ע&quot;י יד מאוחרת.}}
#[[נחמיה ה/טעמים#ה יד|נחמיה ה,יד]] [אוֹתִ֗י]* / ל=[אֹתִ֗י]!
#[[נחמיה ו/טעמים#ו יא|נחמיה ו,יא]] [יָבֹ֥א]* / ל=[יָב֥וֹא]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז ד|נחמיה ז,ד]] [וּגְדֹלָ֔ה]* / ל=[וּגְדוֹלָ֔ה]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז לז|נחמיה ז,לז]] [וְאֹנ֔וֹ]* / ל=[וְאוֹנ֔וֹ]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז מה|נחמיה ז,מה]] [שַׁלֻּ֤ם]* / ל=[שַׁלּ֤וּם]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז מח|נחמיה ז,מח]] [חֲגָבָ֖א]* / ל=[חֲגָבָ֖ה]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[נחמיה ז/טעמים#ז נז|נחמיה ז,נז]] [סֹפֶ֖רֶת]* / ל=[סוֹפֶ֖רֶת]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[נחמיה ז/טעמים#ז סא|נחמיה ז,סא]] [אֲבֹתָם֙]* / ל=[אֲבוֹתָם֙]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז סה|נחמיה ז,סה]] [וְתֻמִּֽים]* / ל=[וְתוּמִּֽים]
#[[נחמיה ז/טעמים#ז עא|נחמיה ז,עא]] [דַּרְכְּמֹנִים֙]* / ל=[דַּרְכְּמוֹנִים֙]!
#[[נחמיה ח/טעמים#ח ו|נחמיה ח,ו]] [וַיִּֽשְׁתַּחֲו֛וּ]* / ל=[וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּ֛]{{הערה|אות וי&quot;ו האחרונה הושמטה בכתב־היד, בלי שום הערה.}}
#[[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] [כְּבֹדֶ֔ךָ]* / ל=[כְּבוֹדֶ֔ךָ]!
#[[נחמיה ט/טעמים#ט כה|נחמיה ט,כה]] [בְּצוּרֹת֮]* / ל=[בְּצֻרוֹת֮]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[נחמיה ט/טעמים#ט לב|נחמיה ט,לב]] [וְלִנְבִיאֵ֥ינוּ]* / ל=[וְלִנְבִיאֵ֥נוּ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]] ל=[גְּ֠וִיֹּתֵינוּ]* / [גְּ֠וִיָּתֵנוּ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]] [גְדֹלָ֖ה]* / ל=[גְדוֹלָ֖ה]!
#[[נחמיה י/טעמים#י יג|נחמיה י,יג]] ל?=[שְׁ'''בַ'''נְיָֽה]* / ל?=[שְׁ'''כַ'''נְיָֽה]
#[[נחמיה י/טעמים#י לג|נחמיה י,לג]] [שְׁלִישִׁ֥ית]* / ל=[שְׁלִשִׁ֥ית]!
#[[נחמיה י/טעמים#י לז|נחמיה י,לז]] [וּבְהֶמְתֵּ֔נוּ]* / ל=[וּבְהֶמְתֵּ֔ינוּ]
#[[נחמיה יא/טעמים#יא יב|נחמיה יא,יב]] [[עֹשֵׂ֤ה]* / ל=[עֹשֵׂ֤י]!
#[[נחמיה יא/טעמים#יא יד|נחמיה יא,יד]] [גִּבֹּ֣רֵי]* / ל=[גִּבּ֣וֹרֵי]
#[[נחמיה יא/טעמים#יא יז|נחמיה יא,יז]] [מִ֠יכָ֠א]* / ל=[מִ֠יכָה]
#[[נחמיה יא/טעמים#יא כו|נחמיה יא,כו]] [וּבְמֹלָדָ֖ה]* / ל=[וּבְמוֹלָדָ֖ה]
#[[נחמיה יג/טעמים#יג א|נחמיה יג,א]] [וּמוֹאָבִ֛י]* / ל=[וּמֹאָבִ֛י]
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,ה]] [וְהַשּׁוֹעֲרִ֑ים]* / ל=[וְהַשֹּׁעֲרִ֑ים]!
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,טז]] [וּמוֹכְרִ֧ים]* / ל=[וּמֹכְרִ֧ים]

===ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות===

{{בעבודה}}

'''בסעיף זה הבאנו רשימה של המקומות שבהם קביעת נוסח הכתיב בספרי הנביאים והכתובים לא הייתה חד-משמעית ע&quot;פ הנתונים הבסיסיים {{קו תחתי|בלבד}}:
*אם יש כתיב חריג בכתב־יד אחד, העומד מול שאר כל כתבי־היד, לא הבאנו אותו ברשימה.
*אם יש כתיב חריג בשני כתבי־יד, אך יש הכרעה ברורה וחד-משמעית לפי הערות המסורה, לא הבאנו אותו ברשימה.
*אם יש כתיב חריג בשני כתבי־יד,{{הערה|שם=כתיב חריג שונה|אפילו אם יש ביניהם כתיב חריג שונה.}} אך '''אין''' הכרעה ברורה וחד-משמעית לפי הערות המסורה, אז הבאנו אותו ברשימה.
*אם יש כתיב חריג שנמצא בשלושה כתבי־יד או יותר,{{הערה|שם=כתיב חריג שונה}} אז הבאנו אותו ברשימה אפילו אם יש הכרעה חד-משמעית לפי הערות המסורה.

'''ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות:'''
#'''[[ירמיהו לא/טעמים#לא כז|ירמיהו לא,כז:]]''' ל=[וְלִנְט֖וֹעַ] / [וְלִנְטֹ֖עַ]*
#'''[[זכריה ז/טעמים#ז ב|זכריה ז,ב:]]''' ל=[שַׂר־אֶ֕צֶר] / [שַׂרְאֶ֕צֶר]* (תיבה מורכבת)
#'''[[זכריה ט/טעמים#ט טו|זכריה ט,טו:]]''' ל=[כְּזָוִיּ֖וֹת]* / [כְּזָוִיֹּ֖ת]
#'''[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|שיר השירים ד,ג:]]''' ל=[שִׂפְתֹתַ֔יִךְ] / [שִׂפְתוֹתַ֔יִךְ]*
#'''[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|שיר השירים ד,ג:]]''' ל=[וּמִדְבָּרֵ֖יךְ] / [וּמִדְבָּרֵ֖ךְ]*
#'''[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|שיר השירים ח,יג:]]''' ל=[הַשְׁמִיעִֽינִי] / [הַשְׁמִיעִֽנִי]*
#'''[[קהלת ו/טעמים#ו י|קהלת ו,י:]]''' ל=[כתיב=שהתקיף, קרי=שֶׁתַּקִּ֖יף]* / [כתיב=שֶׁתַּקִּ֖יף, אין קרי] '''(מחלוקת מסורה!)'''
#'''[[קהלת ט/טעמים#ט יא|קהלת ט,יא:]]''' ל=[לַגִּבּוֹרִ֣ים]* / [לַגִּבֹּרִ֣ים]
#'''[[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר ט,ט:]]''' ל=[אֲרִדַ֖י]* / [אֲרִידַ֖י]
#'''[[אסתר ט/טעמים#ט טז|אסתר ט,טז:]]''' ל=[וְהָרֹג֙] / [וְהָרוֹג֙]*
#'''מחלוקת מסורה בספר דניאל:'''{{הערה|אחרי שהחלטנו מזמן לקבוע את הנוסח לפי המסורה בכתי&quot;ל (ונגד דעתו של הרב ברויאר), מצאנו שבמהדורה הדיגיטלית של מקראות גדולות הכתר גם הכריעו באותו כיוון. לפרטים מלאים ראו בהערת הנוסח על [[דניאל ג/טעמים#ג כה|דניאל ג,כה]].}}
##'''[[דניאל ג/טעמים#כ כה|דניאל ג,כה:]]''' ל=[בְּגֽוֹא]* / [בְּגֽוֹ]
##'''[[דניאל ד/טעמים#ד ז|דניאל ד,ז:]]''' ל=[בְּג֥וֹא]* / [בְּג֥וֹ]
##'''[[דניאל ז/טעמים#ז טו|דניאל ז,טו:]]''' ל=[בְּג֣וֹא]* / [בְּג֥וֹ]
#'''[[דניאל ז/טעמים#ז ט|דניאל ז,ט:]]''' ל=[שְׁבִיבִ֣ין]* / [שְׁבִבִ֣ין]
#'''[[נחמיה ז/טעמים#ז נז|נחמיה ז,נז]]''' ל=[סוֹפֶ֖רֶת] / [סֹפֶ֖רֶת]*
#'''[[נחמיה ט/טעמים#ט לב|נחמיה ט,לב:]]''' ל=[וְלִנְבִיאֵ֥נוּ] / [וְלִנְבִיאֵ֥ינוּ]*
#'''[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]]''' ל=[גְּ֠וִיֹּתֵינוּ]* / [גְּ֠וִיָּתֵנוּ]{{הערה|כאן יש ניקוד שונה, והכתיב השונה בהתאם לניקוד.}}

===קונטרסי המסורה של כתר ארם צובה===

בכתר ארם צובה היו, מלבד נוסח המקרא והערות המסורה עליו, גם קונטרסי מסורה שנכרכו עמו בתחילתו ובסופו. שבעה דפי מסורה באו לפני התורה, ועשרים דפים בסוף ספרי הכתובים (אחרי דניאל ועזרא). בדפי המסורה גם הוסיפו לכתוב הקדשות חשובות. בדפים האחרונים היו איורים בצבעים ובזהב. יש עדויות לכך שהקונטרסים היו חלק מהכתר מאז המאה ה-11 לכל המאוחר. אבל למרבה הצער הלכו כל דפי המסורה של הכתר לאיבוד ביחד עם רוב התורה בתחילת הכתר, וביחד עם ספרי סוף הכתובים שהיו בחלקו האחרון.

רוב המידע שנמצא בידינו על קונטרסי המסורה שנכרכו ביחד עם כתר ארם צובה פורסם במאמרים שונים ע&quot;י יוסף עופר.{{הערה|1=יש תיאור מפורט של קונטרסי המסורה בתוך [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובה – לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;], '''ספונות''', סדרה חדשה ספר רביעי (יט) תשמ&quot;ט, עמ' 277-344. יש העתק וניתוח מלא של שני סיעיפים מבוך קונטרסי המסורה, בנוסף למידע רב על ההעתקים הקיימים בתוכם, בשני מאמרים: &quot;A Masoretic Note in the Aleppo Codex Concerning the Composite Words&quot;, 
''Textus'' 21, עמ' 209-233 (על כתיב השמות המורכבים במקרא בתיבה אחת או שתיים); &quot;קונטרסי המסורה של כתר ארם צובה על פי העתק בארכיונו של יצחק זליגמן בר&quot;, '''עיוני מקרא ופרשות''' ז (בר-אילן תשס&quot;ה), עמ' 137-162 (על כתיב המלים בארמית המקראית באל&quot;ף או בה&quot;א בסופם).}} במשך הדורות נכתבו ממנו העתקים ותיאורים מפורטים, ועופר זכה לגלות את העתקתו המלאה של זליגמן בער (יצחק בֵּר).{{הערה|ארכיונו של בֵּר נמצא בתוך אוסף גינצבורג במוסקבה (כ&quot;י מוסקבה 1550). צילומו במכון לתצלומי כתבי יד עבריים שבספרייה הלאומית בירושלים 
נמצא ב[{{NNL|000146980}} סרט מספר F 48538].}} על פיו ועל פי שאר העדויות אפשר לשחזר את התוכן בדפי המסורה כמעט בשלמותו. אמנם לפי מחקריו של עופר יש מקום להטיל ספק בכך שחומר המסורה שהיה בקונטרסים אכן נכתב ע&quot;י אהרן בן אשר, הן בגלל פרטים מסוימים בתוכנם שאינם משקפים את נוסח הכתר, והן בגלל סימנים חיצוניים (כגון עדויות לגבי אופן הכריכה). אמנם בכל זאת ברור שהקונטרסים מהווים יצירה של בעלי המסורה הטברנים, והם קרובים מאוד במקום ובזמן לכתר עצמו, ואף היוו חלק מהותי ממנו במשך אלף שנה בערך.

ברשימות המסורה שבקונטרסים יש גם מידע שיכול להאיר על ספקות מסוימים בנוסח הכתר בחלקיו החסרים. עופר ניתח מידע מהסוג הזה בסעיף הדן בכתיב של מלים בארמית המקראית, והוא רלוונטי לגבי קביעת הנוסח בספרים דניאל ועזרא (שהיו בסוף הכתר והיום חסרים). להלן שלושת המקומות שבהם יש עדות מסורה המסייעת לקביעת הנוסח בתוך קונטרסי המסורה שהיו בכתר (למידע שלם על שלל הנתונים בכל מקום ראו בתיעוד הנוסח שבדפי העריכה):{{הערה|ע&quot;פ מסקנותיו של עופר, קונטרסי המסורה, עמ' 160.}}
*[[דניאל ו/טעמים#ו ו|דניאל ו ו:]] ל=[עִלָּ֑א] / [עִלָּ֑ה]*
*[[דניאל ו/טעמים#ו ח|דניאל ו ח:]] ל=[יִבְעֵ֣ה] / [יִבְעֵ֣א]*
*[[דניאל ז/טעמים#ז כא|דניאל ז כא:]] ל=[עָבְדָ֥ה]* / [עָבְדָ֥א]

מלבד קביעת הנוסח במקומות מסוימים, יש גם ערך היסטורי ותרבותי רב בקונטרסי המסורה שהיו חלק בלתי-נפרד מהכתר במשך כמעט כל תקופת קיומו. מפעל המסורה של חכמי טבריה הוא מאוצרות הרוח של עם ישראל, על אחת כמה וכמה קונטרסי מסורה בני אלף שנה שהיו חלק מכתר ארם צובה, ואף היו מיוחסים במשך הזמן לאהרן בן אשר בכבודו ובעצמו. עופר מראה במאמריו שעכשיו, ע&quot;פ העדויות הקיימות ולמרות ליקויים מסוימים, כבר &quot;נחשף... בשלמותו נוסחם של קונטרסי המסורה שצורפו אל כתב היד החשוב ביותר של המקרא מבית מדרשם של בעלי המסורה.&quot;{{הערה|עופר, קונטרסי המסורה, עמ' 161.}} הוא גם מזכיר העקתה שלמה ממקור ראשון שנכתב בשביל אברהם פירקוביץ' (העתק בער הוא רק העתק ממנו), שאולי קיים עדיין באוסף פירקוביץ'.{{הערה|אוסף פירקוביץ' נמצא היום בספרייה הלאומית של רוסיה בעיר סנקט פטרבורג. עופר העיר: &quot;ייתכן שההעתק המקורי (העתק חלב) יימצא באוסף פירקוביץ' ויפתור כמה מן הספקות המוצגים בדברינו. אולם איתור כתב היד באוספי פירקוביץ' – וכל שכן קביעה ודאית שאינו נמצא שם – אינם משימות קלות&quot; (עופר, שם, עמ' 141 הערה 13).}} חשוב לעשות את המאמצים כדי לאתר אותו אם הוא בכלל קיים, ואח&quot;כ להוציא לאור מהדורה מבוארת של הקונטרסים במלואם ע&quot;פ כל העדויות הקיימות, כמו שהיה רצונו של פירקוביץ' עצמו בדיוק:

:ואף שבכל השתדלותו לא הצליח לראות התנ&quot;ך הזה בעיניו, אבל בפיזור כסף והתאמצות העתיקו לו את כל הכתוב מלפניו ומאחריו. וראיתי הכל בית ידידי החכם הזה, והם מר' אהרן בן אשר, והוא ברוב טובו אל הכלל ישתדל להדפיסם ולהפיצם בישראל עם פירוש מספיק כיד ה' הטובה עליו. כי הדברים האלה הם קשה הבנה כדרך הראשונים {{נוסח|אשר|במקור אתר וצ&quot;ל אשר}} הסתירו בחידות והטמינו ברמז.{{הערה|מדברי יעקב ספיר, '''אבן ספיר''', ח&quot;א (ליק 1866) דף י&quot;ב ע&quot;ב הערה 1; מובאים בעופר, קונטרסי המסורה, עמ' 140.}}

במאמץ כזה יש לראות הידור מצווה כחלק מהשלמת החסר בכתר, וגם כן דרך לפתוח את אוצרות המסורה לקהל.

===שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים===

{{בעבודה}}

במסורה הטברנית לא הייתה קביעה מדויקת וסמכותית לגבי הרווחים של הפרשות הפתוחות והסתומות, כמו שראינו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות|בפרק הקודם]]'''. בסופו של דבר קבע הרמב&quot;ם את הפרשות בתורה ע&quot;פ כתר ארם צובה, ומאז הביאה פסיקתו לאחידות כמעט-מושלמת בחלוקת הפרשות בתוך ספרי התורה. אך במשך הדורות לא הייתה שום קביעה כזו לגבי חלוקת הפרשות בספרי הנביאים והכתובים (למעט נסיונות של פסיקה לגבי מגילת אסתר שלא התקבלו על ידי כל העדות בישראל). רק במאה ה-19 היה ניסיון לקבוע את כל רווחי הפרשות בנ&quot;ך לפי כתר ארם צובה, וניסיון זה השפיע על כתיבתן של ספרי הנביאים והכתובים בתוך מגילות של קלף בכמה בתי כנסת (לשימוש בקריאת ההפטרה וחמש מגילות בציבור). בימינו יצאו כמה מהדורות של התנ&quot;ך המבוססות על חלוקה זו של הפרשות, ביניהן: מהדורות ברויאר (החל מדפוס חורב), מקראות גדולות הכתר (בדפוס וב[https://www.mgketer.org/ מהדורה המקוונת]), מהדורת &quot;סימנים&quot; (מבית פלדהיים), והמהדורה הדיגיטלית של [https://mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מכון ממרא].

הפרשות הפתוחות והסתומות בנביאים וכתובים במהדורתנו, אף במקומות החסרים בכתר ארם צובה, הן לפי נוסח הכתר ע&quot;פ עדותו של יהושע קמחי. קמחי נסע לארם צובה במאה ה-19, בשליחותם של רבני ירושלים, כדי לבדוק פרטים רבים בכתר ובמיוחד את כל רווחי הפרשות שבו. הוא תיעד את הפרשות הפתוחות והסתומות בכתר ע&quot;י הערות שרשם בתוך [https://archive.org/details/YellinTanakh/mode/1up התנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין]. לנתונים המלאים וניתוח מפורט של עדות זו ראו יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין&quot;].{{הערה|ראו גם את סיכום המידע על חלוקת הפרשות הפתוחות והסתומות בכתר ארם צובה שנמצא [[:w:en:Parashah|כאן]] (באנגלית).}}

רשימתו של קמחי אינה נקייה לגמרי מטעויות, כמו שניתן להיווכח מהשוואה לכתר במקומות הקיימים בו,{{הערה|לפרטים ראו במאמרו של עופר, עמ' 311-312; 329-331.}} ולכן יש מעט מקומות שבהם חייב המהדיר להפעיל את שיקול דעתו. ברשימה הבאה הובאו כל המקומות שיש בהם ספק כלשהו לגבי חלוקת הפרשות שהייתה בכתר ארם צובה. לעתים רחוקות ציינו גם תופעות בעלות משמעות בחלוקת הפרשות בכתי&quot;ל.

'''ספר מלכים:'''
#בפסוק &quot;אָ֣ז יַכֶּֽה־מְ֠נַחֵ֠ם...&quot; ([[מלכים ב טו/טעמים#טו טז|מל&quot;ב טו,טז]]) אין פרשה במהדורתנו.
#בפסוק &quot;וַיִּשְׁלַ֨ח אָחָ֜ז מַלְאָכִ֗ים...&quot; ([[מלכים ב טז/טעמים#טז ז|מל&quot;ב טז,ז]]) אין פרשה במהדורתנו.

'''מגילת שיר השירים:'''
'''חלוקת הפרשות:''' בשלושה מקומות בשיר השירים יש במהדורתנו רווח של פרשה ע&quot;פ כתי&quot;ל, למרות שלא סומן כלל פרשה בכתר ברשימת קמחי. ראו בהערות הנוסח למידע מלא על כל אחד מהמקומות.
#בפסוק &quot;יָפָ֨ה אַ֤תְּ רַעְיָתִי֙ כְּתִרְצָ֔ה&quot; ([[שיר השירים ו/טעמים#ו,ד|ו,ד]]) יש פרשה סתומה במהדורתנו.
#בפסוק &quot;מִ֣י זֹ֗את עֹלָה֙ מִן־הַמִּדְבָּ֔ר&quot; ([[שיר השירים ח/טעמים#ח ה|ח,ה]]) יש פרשה סתומה במהדורתנו.
#בפסוק &quot;כֶּ֣רֶם הָיָ֤ה לִשְׁלֹמֹה֙ בְּבַ֣עַל הָמ֔וֹן&quot; ([[שיר השירים ח/טעמים#ח יא|ח,יא]]) יש פרשה פתוחה במהדורתנו.

===מסורת הסופרים במגילת אסתר: הערות מיוחדות===
{{בעבודה}}
{| width=100% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=8 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''הערות מיוחדות במגילת אסתר'''}}}}&lt;br&gt;ציון ההבדלים בין המגילות במסורת תימן, ספרד ואשכנז, ובין המגילות לכתר ארם צובה
|- align=center
!פסוק
!מילה או הקשר
!כתר ארם צובה{{הערה|לפי עדויות או מקבילות.}}
!מגילות תימן
!מגילות ספרד
!מגילות אשכנז
!נוסח הפנים&lt;br&gt;במהדורתנו
!הערה במהדורתנו
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[אסתר ח/טעמים#ח יא|אסתר ח, יא]]
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|
|לַהֲרֹ֨ג
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|במגילות אשכנז כתוב לַהֲרֹ֨ג
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[אסתר ט/טעמים#ט ג|אסתר ט, ג]]
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|
|'''בִּ'''פְנֵיהֶ֔ם
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|במגילות אשכנז כתוב בִּפְנֵיהֶ֔ם
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר ט, ט]]
|אֲרִ(י)דַ֖י‏
|אֲרִדַ֖י‏ (כנראה)
|אֲרִדַ֖י‏ (?)
|
|אֲרִ'''י'''דַ֖י‏
|אֲרִדַ֖י‏
|בספרים אחרים אֲרִידַ֖י וכך כתוב במגילות רבות
|}

==שחזור מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: נוסח הניקוד והטעמים==

קביעת הניקוד והטעמים בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, תהיה לפי אותם עקרונות כמו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: נוסח הניקוד והטעמים|בתורה]]'''. הבסיס של השחזור הוא כתי&quot;ל, שברוב המקומות מהווה העתק מדויק לכתר ארם צובה. אך לגבי המקומות החריגים בניקוד ובטעמים בכתי&quot;ל וספקות שעולים לעתים מתוך השוואה למקורות אחרים, וגם לגבי השיקולים המקומיים שעל פיהם הכרענו בכל מקום כזה, יש לעיין בתיעוד הנוסח שבדף העריכה לכל פרק.

לגבי נוסח הגעיות בנ&quot;ך (במקומות החסרים בכתר), הן מופיעות כמעט תמיד לפי כתי&quot;ל, ויש בהן תיקונים רק לעתים רחוקות.{{הערה|1=היוצאים מן הכלל הם: [[מלכים ב יח/טעמים#יח ט|מל&quot;ב יח,ט]] (ל=וַֽיְהִ֞י), ו[[דניאל ח/טעמים#ח ב|דניאל ח,ב]] (ל=וַיְהִי֙).}} להסבר מלא ומידע נוסף על הגעיות במהדורתנו ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|כאן]]'''.

==מסורת הקוראים בנ&quot;ך: מקומות חריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל==

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא לרשימת הניקוד והטעמים}}

ו. לרשימות דומות על הספרים וקטעי הספרים '''הקיימים בכתר ארם צובה''', ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה|פרק החמישי של המבוא]]'''.

===ספר מלכים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר במלכים}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר מלכים (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}{{הערה|1=ב[[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מל&quot;ב יז,לא]] ציין ברויאר &quot;וְהַסְפַרְוִ֗ים (ל)&quot;, אבל לא ברור מדוע ציין תיבה זו.}}
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו י|מל&quot;ב טו,י]] (ל!=קָֽבָלְ־עָ֖ם): למ&quot;ד שווּאה ומוקפת
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו יג|מל&quot;ב טו,יג]] (ל=לְעֻזִיָּ֖ה): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו ל|מל&quot;ב טו,ל]] (ל=בֶּן־עֻזִיָּֽה): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו לב|מל&quot;ב טו,לב]] (ל=בֶּן־עֻזִיָּ֖הוּ): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו לד|מל&quot;ב טו,לד]] (ל=עֻזִיָּ֥הוּ): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טז/טעמים#טז ו|מל&quot;ב טז,ו]] (ל=אֶת־הַיְהוּדִ֖ים): חסר דגש ביו&quot;ד{{הערה|ברשימת ברויאר בכתר ירושלים צוין מספר הפסוק בטעות &quot;טו,ו&quot;.}}
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז יג|מל&quot;ב יז,יג]] (ל*=שֻׁ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}בוּ): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה כשיטת הכתר
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז טו|מל&quot;ב יז,טו]] (ל?!=וַיֵּ֨לְכוּ): (חסר טעם האזלא [גרש] באות כ&quot;ף?){{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז כא|מל&quot;ב יז,כא]] (ל!=וְהֶחֱטֵיאָ֖ם): טי&quot;ת בצירה
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז כד|מל&quot;ב יז,כד]] (ל*=וּ֠מִכּ֠וּתָה): טעם כפול בכתב־היד
#[[מלכים ב יח/טעמים#יח ט|מל&quot;ב יח,ט]] (ל=וַֽיְהִ֞י): בגעיה

ב. מתיגת הזקף
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז ל|מל&quot;ב יז,ל]] (ל=וְאַנְשֵׁי־כ֔וּת): אין מתיגה

===ספר ירמיהו (הקטע החסר בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בירמיהו}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר ירמיהו (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט כא|כט,כא]] (ל!=הַֽנִבְּאִ֥ים): חסר דגש בנו&quot;ן
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט כז|כט,כז]] (ל!=הָֽעֲנְּתֹתִ֑י): חטף פתח בעי&quot;ן במקום פתח
#[[ירמיהו ל/טעמים#ל י|ל,י:]] (ל*=נְאֻם־יְהֹוָה֙): נקודת חולם בשם הוי&quot;ה בתוך כתב־היד
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא ג|לא,ג]] (ל!=וְֽנִבְנֵי֔ת): מקום הטעם{{הערה|הערת דותן; הפריט חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא לג|לא,לג]] (ל!=לְמִקְטַנָּ֤ם): חסר דגש בקו&quot;ף

ב. מתיגת הזקף:
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט יד|כט,יד]] (ל=אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם): מקום המתיגה
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט טז|כט,טז]] (ל=וְאֶל־כָּל־הָעָ֔ם): אין מתיגה
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט כ|כט,כ]] (ל=כָּל־הַ֨גּוֹלָ֔ה): מקום המתיגה

===ספר תרי עשר (הקטעים החסרים בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתרי עשר}}
למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר תרי עשר (חוץ מהקטעים החסרים בכתר)|כאן]].'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[עמוס ט/טעמים#ט ד|עמוס ט,ד]] (ל!=אֹֽיבֵיהֶ֔ם): חסר שווא ביו&quot;ד{{הערה|שם=חסר ברויאר|פריט זה חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[עובדיה א/טעמים#א א|עֹבדיה א,א]] (ל!=עָלֶיהָ): חסר טעם המרכא{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[עובדיה א/טעמים#א ג|עֹבדיה א,ג]] (ל?=בְחַגְוֵי־סֶּ֖לַע): סמ&quot;ך דגושה?
#[[עובדיה א/טעמים#א ח|עֹבדיה א,ח]] (ל?=נְאֻם יְהֹוָ֑ה): חסר מקף?{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[עובדיה א/טעמים#א יב|עֹבדיה א,יב]] (ל!=לִבְנֵֽי יְהוּדָ֖ה): חסר מקף{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[עובדיה א/טעמים#א טז|עֹבדיה א,טז]] (ל!=הָֽיוּ): מקום הסילוק
#[[עובדיה א/טעמים#א יז|עֹבדיה א,יז]] (ל!=מוֹרָֽשֵׁיהֶם): חסר סילוק{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[יונה א/טעמים#א ג|יונה א,ג]] (ל!=אָנִיָּ֣ה{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}): חסרות הנקודות של חטף קמץ באל&quot;ף
#[[יונה ג/טעמים#ג ב|יונה ג,ב]] (ל?!=וִּקְרָ֤א): נקודת חיריק מתחת לאות וי&quot;ו?
#[[יונה ג/טעמים#ג ג|יונה ג,ג]] (ל!=אֶל־נִֽינְוֶ֖ה): סגול בוי&quot;ו במקום צירה
#[[יונה ג/טעמים#ג ו|יונה ג,ו]] (ל!=אֶל־מֶ֣לֶך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[יונה ג/טעמים#ג י|יונה ג,י]] (ל?!=אֶֽת־מַ֣עֲשֵׂיהֶ֔ם): געיה באות אל&quot;ף?{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[מיכה א/טעמים#א יד|מיכה א,יד]] (ל=לְמַלְכֵ֥י): בטעם מרכא במקום טפחא
#[[מיכה א/טעמים#א טו|מיכה א,טו]] (ל!=עַד־עֲדֻּֿלָּ֥ם): דל&quot;ת דגושה למרות סימן הרפה{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[מיכה ג/טעמים#ג ג|מיכה ג,ג]] (ל=וּפָרְשׂוּ֙): אין געיה קלה בתיבת פשטא
#[[מיכה ג/טעמים#ג ה|מיכה ג,ה]] (ל=וַאֲשֶׁר֙): אין געיה קלה בתיבת פשטא
#[[זכריה א/טעמים#א ד|זכריה א,ד]] (ל-כתיב!=וּמַֽעֲלְילֵיכֶ֖ם): נקודות של חטף פתח בעי&quot;ן
#[[זכריה א/טעמים#א י|זכריה א,י]] (ל!=בֵּין־הַהַדַסִּ֖ים): חסרות נקודות לחטף פתח בה&quot;א השנייה
#[[זכריה ב/טעמים#ב ב|זכריה ב,ב]] (ל!=וִירוּשָׁלָֽם): חסרה נקודת החיריק בלמ&quot;ד
#[[זכריה ד/טעמים#ד יא|זכריה ד,יא]] (ל!=הָאֵ֔לֶה): חסר דגש בלמ&quot;ד
#[[זכריה ה/טעמים#ה יא|זכריה ה,יא]] (ל*=לִבְנֽוֹת־לָ֥הֿ): במהדורתנו השארנו כאן את סימן הרפה
#[[זכריה ו/טעמים#ו ז|זכריה ו,ז]] (ל!=לְהִתְהַלֵּ֣ך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[זכריה ו/טעמים#ו יב|זכריה ו,יב]] (ל!=יְהֹוָֽהּ): נקודה באות ה&quot;א השנייה של שם הוי&quot;ה
#[[זכריה ח/טעמים#ח ג|זכריה ח,ג]] (ל=עִ֣יר־הָֽאֱמֶ֔ת): מקף בתיבת משרת
#[[זכריה ח/טעמים#ח יד|זכריה ח,יד]] (ל!=זָמַמְ֜תִּי): מקום הטעם
#[[זכריה ט/טעמים#ט יז|זכריה ט,יז]] (ל=וּמַה־יָפְי֑וֹ): אין דגש ביו&quot;ד

ב. מתיגת הזקף:
#[[זכריה ה/טעמים#ה ג|זכריה ה,ג]] (ל=וְכָל־הַנִּ֨שְׁבָּ֔ע): מקום המתיגה
#[[זכריה ו/טעמים#ו ו|זכריה ו,ו]] (ל=וְהַלְּבָנִ֔ים): אין מתיגה

ג. קרי וכתיב של אֵם קריאה:
#[[עמוס ט/טעמים#ט ו|עמוס ט,ו]] (ל-קרי=מַעֲלוֹתָ֔יו): אין ציון במהדורתנו
#[[עובדיה א/טעמים#א יא|עֹבדיה א,יא]] (ל-קרי=שְׁעָרָ֗יו): אין ציון במהדורתנו

===ספר תהלים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתהלים}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר תהלים (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].'''

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[תהלים טו/טעמים#טו א|טו,א]] (ל!=י֭הֹוָה): חסר שווא באות יו&quot;ד, ונכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה.
#[[תהלים טו/טעמים#טו ב|טו,ב]] (ל!=בִּלְבָֽבוֹ): מקום הסילוק
#[[תהלים טו/טעמים#טו ג|טו,ג]] (ל!=עַל־קְרֹֽבוֹ): מקום הסילוק
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל?=&lt;מִ֥מְתִֽים־יָדְךָ֨ ׀&gt;* או &lt;מִֽמְתִ֥ים־יָדְךָ֨ ׀&gt; או &lt;מִֽמְתִֽים־יָדְךָ֨ ׀&gt;): מרכא וגעיה ומקף בתיבת משרת*, או געיה ומרכא ומקף בתיבת משרת, או שתי געיות בתיבה המוקפת?
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל!=יִשְׂבּ֥עוּ): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל!=לְעוֹלְלֵֽיהֶם): מקום הסילוק
#[[תהלים יח/טעמים#יח ג|יח,ג]] (ל?=סַ֥לְעִ֥י* או סַֽלְעִ֥י): מרכא ומרכא* או געיה ומרכא?
#[[תהלים יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (ל?=אֶ֥קֲרָ֣א* או אֶֽקֲרָ֣א): מרכא ומונח* או געיה ומונח?
#[[תהלים יח/טעמים#יח,כ|יח,כ]] (ל?=כִ֘י): חסר דגש בכ&quot;ף?
#[[תהלים יח/טעמים#יח,לח|יח,לח]] (ל!=וְלֹֽא־אָ֝שׁוּב): חסרה נקודת הרביע בשי&quot;ן
#[[תהלים יט/טעמים#יט ז|יט,ז]] (ל!=מֵֽחַמָּתוֹ): מקום הסילוק, או געיה וחסר סילוק לאחריה
#[[תהלים יט/טעמים#יט טו|יט,טו]] (ל?=&lt;יִ֥הְיֽוּ־לְרָצ֨וֹן ׀&gt;*  או &lt;יִֽהְי֥וּ־לְרָצ֨וֹן ׀&gt; או &lt;יִֽהְיֽוּ־לְרָצ֨וֹן ׀&gt;): מרכא וגעיה ומקף בתיבת משרת*, או געיה ומרכא ומקף בתיבת משרת, או שתי געיות בתיבה המוקפת?
#[[תהלים כא/טעמים#כא ו|כא,ו]] (ל!=וְ֝הָדָר): חסרה נקודת הרביע באות דל&quot;ת
#[[תהלים כא/טעמים#כא ט|כא,ט]] (ל!=יְ֝מִֽינְךָ): חסרה נקודת הרביע באות כ&quot;ף סופית
#[[תהלים כא/טעמים#כא יד|כא,יד]] (ל!=וּֽ֝נְזַמְּרָה): חסרה נקודת הרביע באות רי&quot;ש
#[[תהלים כב/טעמים#כב ל|כב,ל]] (ל=&lt;וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֨וּ ׀&gt;): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[תהלים כג/טעמים#כג ה|כג,ה]] (ל=דִּשַּׁ֖נְתָּ): בטעם טפחא לעומת מרכא
#[[תהלים כד/טעמים#כד ג|כד,ג]] (ל!=וּמִי־יָ֝קוּם): חסרה נקודת הרביע באות קו&quot;ף
#[[תהלים כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (ל!=וְ֝יָבֹא): חסרה נקודת הרביע באות בי&quot;ת

===מגילת שיר השירים החל מ&quot;בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה&quot; (ג,יא)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בשיר השירים}} למידע על תחילת הספר, הקיימת בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מגילת שיר השירים עד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; (ג,יא)|כאן]].'''

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|תעוררו}}
#[[שיר השירים ד/טעמים#ד טז|שיר השירים ד,טז]] (ל=יִזְל֣וּ): אין דגש בלמד
#[[שיר השירים ה/טעמים#ה ב|שיר השירים ה,ב]] (ל!=קְוֻּצּוֹתַ֖י): נקודת שורוק בנוסף לקובוץ בוי&quot;ו
#[[שיר השירים ה/טעמים#ה יא|שיר השירים ה,יא]] (ל!=קְוּצּוֹתָיו֙): נקודת שורוק במקום קובוץ בוי&quot;ו
#[[שיר השירים ה/טעמים#ה טז|שיר השירים ה,טז]] (ל?!=מַחֲּמַדִּ֑ים): חי&quot;ת דגושה?!
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו ג|שיר השירים ו,ג]] (ל!=בַּשׁוֹשַׁנִּֽים): חסר דגש בשי&quot;ן הראשונה
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו ח|שיר השירים ו,ח]] (ל!=מְּלָכ֔וֹת): מ&quot;ם דגושה
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו יב|שיר השירים ו,יב]] (ל=עַמִּי־נָדִֽיב): &quot;עמי&quot; מוקפת במקום טעם עצמאי של מרכא
#[[שיר השירים ז/טעמים#ז יג|שיר השירים ז,יג]] (ל?=אִם פָּֽרְחָ֤ה): חסר מקף?
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח א|שיר השירים ח,א]] (ל!=אֶשָׁ֣קְךָ֔): חסר דגש בשי&quot;ן
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח יב|שיר השירים ח,יב]] (ל?!=כָּרְמִ֥י): קמץ בכ&quot;ף במקום פתח?
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|שיר השירים ח,יג]] (ל!=הַיוֹשֶׁ֣בֶת): חסר דגש ביו&quot;ד

===מגילת קֹהלת===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[קהלת א/טעמים#א ט|א,ט]] (ל=וּמַה־שֶׁנַּֽעֲשָׂ֔ה): אין דגש בשי&quot;ן
#[[קהלת ב/טעמים#ב א|ב,א]] (ל?=&lt;לְכָה־נָּ֛א אֲנַסְּכָ֛ה&gt;): נקודת תביר גם בתיבה השנייה (תביר ותביר)?
#[[קהלת ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל?=וְסַבּ֥וֹתִֽי־אֲנִ֖י): מקף בתיבת משרת?
#[[קהלת ב/טעמים#ב כב|ב,כב]] (ל?!=לִבּ֑ו): חסרה נקודת החולם?
#[[קהלת ג/טעמים#ג י|ג,י]] (ל?!=אֶת־הָֽעִנְיַ֗ן): קו של פתח וחסרה נקודת הקמץ?
#[[קהלת ד/טעמים#ד ח|ד,ח]] (ל?=&lt;גַּם־זֶ֛ה הֶ֛בֶל&gt;): נקודת תביר בתיבה הראשונה (תביר ותביר)?
#[[קהלת ד/טעמים#ד י|ד,י]] (ל!=שֶׁיִפּ֔וֹל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[קהלת ה/טעמים#ה א|ה,א]] (ל?=עַֽל־כֵּ֛ן או עַ֥ל־כֵּ֛ן או עַל־כֵּ֛ן*): געיה ותביר, מרכא בתיבת תביר, או תביר בלבד?
#[[קהלת ה/טעמים#ה ד|ה,ד]] (ל!=מִשֶׁתִּדּ֖וֹר): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[קהלת ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] (ל!=גָּבֹ֙הַ֙): חסר מפיק באות ה&quot;א
#[[קהלת ד/טעמים#ד ז|ה,יז]] (ל!=לֶֽאֶכוֹל־וְ֠לִשְׁתּ֠וֹת): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[קהלת ו/טעמים#ו ב|ו,ב]] (ל*=זֶ֥ה הֶ֛בֶל): מרכא ותביר (במקום תביר ותביר)
#[[קהלת ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (ל=מַה־יוֹתֵ֥ר): אין דגש באות יו&quot;ד
#[[קהלת ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (ל?!=הַחַיִֽים): חסר דגש באות יו&quot;ד הראשונה
#[[קהלת ז/טעמים#ז כט|ז,כט]] (ל!=רַּבִּֽים): רי&quot;ש דגושה
#[[קהלת ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (ל=מַה־שֶׁיִּֽהְיֶ֑ה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[קהלת ח/טעמים#ח יד|ח,יד]] (ל!=הַצַדִּיקִ֑ים): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[קהלת ח/טעמים#ח טז|ח,טז]] (ל?!=אֵינֶ֥נוּ): חסר דגש באות נו&quot;ן השניה?
#[[קהלת ט/טעמים#ט טו|ט,טו]] (ל!=הַהּֽוּא): ה&quot;א מנוקדת
#[[קהלת ט/טעמים#ט יח|ט,יח]] (ל!=יְאַבֵּ֥ד טוֹבָ֖ה): מרכא וטפחא (במקום טפחא ומרכא)
#[[קהלת י/טעמים#י יד|י,יד]] (ל=מַה־שֶׁיִּֽהְיֶ֔ה): אין דגש בשי&quot;ן
#[[קהלת יא/טעמים#יא ג|יא,ג]] (ל!=שֶׁיִפּ֥וֹל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[קהלת יא/טעמים#יא ו|יא,ו]] (ל!=יוֹדֵ֜ע): חסר פתח גנוב
#[[קהלת יא/טעמים#יא ט|יא,ט]] (ל?!=וִֽיטִּֽיבְךָ֤): טי&quot;ת דגושה?
#[[קהלת יב/טעמים#יב ה|יב,ה]] (ל!=בָשּׁ֖וּק): נקודת קמץ תחת הקו באות בי&quot;ת (במקום פתח)

ב. מתיגת הזקף
#[[קהלת א/טעמים#א ג|א,ג]] (ל=בְּכָל־עֲמָל֔וֹ): אין מתיגה
#[[קהלת ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל=וְלַזֹּבֵ֔חַ): אין מתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[קהלת ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל-כתיב!=זְקֵנִ֖ים): חסרות שלושת הנקודות של שורוק לפני האות זי&quot;ן (&lt; ֻזְקֵנִ֖ים&gt; בשביל הקרי '''וּ'''זְקֵנִ֖ים)
#[[קהלת ט/טעמים#ט ד|ט,ד]] (ל-כתיב?!=יְבֻחָ֔ר): קמץ באות חי&quot;ת?

===מגילת איכה===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[איכה א/טעמים#א א|א,א]] (ל!=רַּבָּ֣תִי): רי&quot;ש דגושה
#[[איכה א/טעמים#א ד|א,ד]] (ל?=נּוּג֖וֹת): נו&quot;ן דגושה?
#[[איכה א/טעמים#א יא|א,יא]] (ל?=מְבַקְּשִׁ֣ים): קו&quot;ף דגושה?
#[[איכה א/טעמים#א יב|א,יב]] (ל?=וּרְא֔וּ* או וּרְא֗וּ): בשתי נקודות של זקף קטן או בנקודה אחת של רביע?
#[[איכה א/טעמים#א יד|א,יד]] (ל=יִשְׂתָּֽרְג֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[איכה ב/טעמים#ב ג|ב,ג]] (ל!=בָּֽחֳרִי אַ֗ף): חסר מקף
#[[איכה ב/טעמים#ב כא|ב,כא]] (ל!=הָרַגְ֙תָּ֙): הפשטא מלעיל נכתב באות גימ&quot;ל במקום באות רי&quot;ש
#[[איכה ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל?!=בְּמַחְשַׁכִּ֥ים): חי&quot;ת שווּאה במקום חטף פתח?
#[[איכה ג/טעמים#ג יב|ג,יב]] (ל!=קַשְׁתוֹ֙): חסר דגש באות תי&quot;ו
#[[איכה ג/טעמים#ג לג|ג,לג]] (ל!=מִלִבּ֔וֹ): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[איכה ג/טעמים#ג לג|ג,לג]] (ל!=בְנֵי־אִֽישׁ): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[איכה ד/טעמים#ד ד|ד,ד]] (ל?!=אֶל־חכּ֖וֹ): חסר חיריק?
#[[איכה ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (ל?!=מִשֶּׁ֔לֶג): קמץ באות שי&quot;ן
#[[איכה ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (ל=&lt;הֽוּנַֽח לָֽנוּ&gt;): חסר מקף

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[איכה ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל-כתיב!=זְקֵנִ֖ים): חסרות שלושת הנקודות של שורוק לפני האות זי&quot;ן (&lt; ֻזְקֵנִ֖ים&gt; בשביל הקרי '''וּ'''זְקֵנִ֖ים)

===מגילת אסתר===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[אסתר ב/טעמים#ב יד|ב,יד]] (ל!=שַֽׁעֲשְׁגַ֛ז): בנקודות של חטף פתח בעי&quot;ן
#[[אסתר ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל!=לִשְׁלֹ֤ח): חסר פתח גנוב באות חי&quot;ת{{הערה|שם=ייבין|פריט זה מובא אצל ייבין וחסר ברשימת ברויאר.}}
#[[אסתר ד/טעמים#ד יא|ד,יא]] (ל!=נִקְרֵ֙אתי֙): חסר חיריק באות תי&quot;ו
#[[אסתר ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (ל!=&lt;אֶל הַמִּשְׁתֶּ֖ה&gt;): חסר מקף
#[[אסתר ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] (ל=מַה־לַעֲשׂ֕וֹת): אין דגש באות למ&quot;ד
#[[אסתר ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל!=וַיִקַּ֤ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[אסתר ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] (ל=וַיֹּ֩אמְרוּ֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[אסתר ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (ל=וַתֹּ֣אמֶר־אֶסְתֵּ֔ר): מקף בתיבת משרת
#[[אסתר ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (ל?=נֹפֵ֗ל* או נֹפֵ֔ל): בנקודת רביע או בשתי נקודות של זקף קטן?
#[[אסתר ח/טעמים#ח ט|ח,ט]] (ל!=וַיִקָּרְא֣וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[אסתר ח/טעמים#ח יד|ח,יד]] (ל=יָֽצְא֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[אסתר ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל?!=אֳחַשְׁוֵר֔וֹשׁ): חטף קמץ באות אל&quot;ף?

===ספר דניאל===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]]''' חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דניאל א/טעמים#א ח|א,ח]] (ל=בְּפַתְבַּ֥ג): תיבה אחת
#[[דניאל א/טעמים#א יג|א,יג]] (ל=פַּתְבַּ֣ג): 
#[[דניאל א/טעמים#א טו|א,טו]] (ל=פַּתְבַּ֥ג): 
#[[דניאל א/טעמים#א טז|א,טז]] (ל=-פַּתְבָּגָ֔ם): 
#[[דניאל ב/טעמים#ב,ט|ב,ט]] (ל?=וְֽאֶנְדַּ֕ע): סגול באות אל&quot;ף (במקום חיריק)?
#[[דניאל ב/טעמים#ב י|ב,י]] (ל=ל=אֲנָשׁ֙): אל&quot;ף בחטף פתח (במקום חטף סגול)
#[[דניאל ב/טעמים#ב י|ב,י]] (ל!=לְכָל־חַרְטֹּ֖ם): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ב/טעמים#ב טז|ב,טז]] (ל=יִנְתֵּן־לֵ֔הּ): צירה באות תי&quot;ו (במקום חיריק)
#[[דניאל ב/טעמים#ב יז|ב,יז]] (ל!=דָּֽנִיֵ֖אל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[דניאל ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל!=דִּֽי־אֱלָּהָא֙): למ&quot;ד דגושה
#[[דניאל ב/טעמים#ב כז|ב,כז]] (ל?!=חַרְטֻּמִּין֙): טי&quot;ת דגושה?
#[[דניאל ב/טעמים#ב מא|ב,מא]] (ל?!=&lt;דִֽי פַרְזְלָ֖א&gt; או &lt;דִ֥י פַרְזְלָ֖א&gt;): חסר מקף או מרכא וטפחא (במקום דִֽי־פַרְזְלָ֖א*)?
#[[דניאל ב/טעמים#ב מה|ב,מה]] (ל?=וְ֠הַדֶּקֶת): סגול באות דל&quot;ת (במקום צירה)?
#[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (ל!=פְּסַנְתֵּרִין֙): פ&quot;א דגושה
#[[דניאל ג/טעמים#ג ז|ג,ז]] (ל!=אֻמַיָּ֣א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] (ל!=דֵּ֥י): דל&quot;ת בצירה (במקום חיריק)
#[[דניאל ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (ל!=וְסָרְבָּלֵיה֖וֹן): קמץ באות סמ&quot;ך
#[[דניאל ג/טעמים#ג כט|ג,כט]] (ל?!=אֱלָ֣ה): (חסר מפיק באות ה&quot;א?)
#[[דניאל ג/טעמים#ג לא|ג,לא]] (ל!=אֻמַיָּ֧א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ד/טעמים#ד ד|ד,ד]] (ל!=חַרְטֻמַיָּא֙): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ד/טעמים#ד ה|ד,ה]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּר֙): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ד/טעמים#ד ו|ד,ו]] (ל!=חַרְטֻמַיָּא֒): חסר דגש במ&quot;ם
#[[דניאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּ֜ר): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּר֙ [2]): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל!=וּפְשְׁרֵא֙): פ&quot;א שווּאה
#[[דניאל ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל?=מִן־הֵֽיכְלָ֛א): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דניאל ה/טעמים#ה ו|ה,ו]] (ל!=וְרַעיֹנֹ֖הִי): חסר שווא באות עי&quot;ן
#[[דניאל ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] (ל!=יְחַוִנַּ֔נִי): חסר דגש באות וי&quot;ו
#[[דניאל ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (ל!=וַֽאַֽחֲוָיַ֨ת): וי&quot;ו פתוחה במקום שווא
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] (ל!=אֻמַיָּא֙): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ה/טעמים#ה כ|ה,כ]] (ל?!=הֶעְדִּ֥יוּ): בנקודת שורוק בוי&quot;ו?
#[[דניאל ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל!=שְׁלִ֖יַחַ): פתח באות יו&quot;ד
#[[דניאל ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל!=דְּנָֽהּ): נקודה (מפיק?) באות ה&quot;א
#[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] (ל!=אַרְיָותָ֑א): חסר קמץ באות וי&quot;ו
#[[דניאל ו/טעמים#ו כב|ו,כב]] (ל?!=דָּנִיֶּ֔אל): היו&quot;ד בסגול?
#[[דניאל ו/טעמים#ו כו|ו,כו]] (ל!=אֻמַיָּ֧א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ו/טעמים#ו כז|ו,כז]] (ל?!=תִתְחַבֵּ֔ל): בי&quot;ת צרויה?
#[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] (ל!=וְלֵ֨ה): חסרה נקודת מפיק בה&quot;א
#[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] (ל!=אֻמַיָּ֛א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ז/טעמים#ז יח|ז,יח]] (ל!=עַֽד־עָ֣לְמָ֔א): געיה חריגה ב&quot;עַֽד־&quot;
#[[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל=לְיַצָּבָ֔א): שתי נקודות לטעם זקף קטן (במקום רביע)
#[[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל!=&lt;דִּֽי פַרְזֶל֙&gt;): חסר מקף
#[[דניאל ז/טעמים#ז כ|ז,כ]] (ל!=וְפֻם֙): וי&quot;ו שווּאה במקום נקודת שורוק
#[[דניאל ז/טעמים#ז כה|ז,כה]] (ל!=עֶלְיוֹנִּ֖ין): נו&quot;ן דגושה
#[[דניאל ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=וַיְהִי֙): אין געיה
#[[דניאל ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (ל!=הָאַ֗יְל [1]): יו&quot;ד שווּאה (במקום חיריק)
#[[דניאל ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל!=אֶל־יִרְמִיָ֣ה): מ&quot;ם בחיריק (במקום שווא)
#[[דניאל ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (ל!=לְמַֽעֲנְךָ֣): חטף פתח בעי&quot;ן
#[[דניאל י/טעמים#י ח|י,ח]] (ל!=כֹּ֑ח [1]): חסר פתח גנוב
#[[דניאל יא/טעמים#יא יב|יא,יב]] (ל=וְהִפִּ֛יל): בנקודת תביר (במקום מרכא)
#[[דניאל יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (ל?=וּבְנֵ֣י): חסר קו הלגרמיה?
#[[דניאל יא/טעמים#יא מה|יא,מה]] (ל!=אָהֳלֶ֣י): סגול באות למ&quot;ד
#[[דניאל יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (ל?=מִיֲּשֵׁנֵ֥י): בחטף פתח?

ב. מתיגת הזקף
#[[דניאל א/טעמים#א טו|א,טו]] (ל=מִן־כָּל־הַיְלָדִ֔ים): אין מתיגה
#[[דניאל ב/טעמים#ב לח|ב,לח]] (ל-קרי=אַנְתְּ־ה֔וּא): אין מתיגה
#[[דניאל ב/טעמים#ב מח|ב,מח]] (ל=וְרַב־סִגְנִ֔ין): אין מתיגה
#[[דניאל ו/טעמים#ו כ|ו,כ]] (ל=וּבְהִ֨תְבְּהָלָ֔ה): מקום המתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[דניאל א/טעמים#א ד|א,ד]] (ל-כתיב=מֻאֿוּם֩)
#[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] (ל-כתיב!=שַׁוִּ֗יְ): אות יו&quot;ד שווּאה

===ספר עזרא===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]]''' חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[עזרא ג/טעמים#ג ה|עזרא ג,ה]] (ל!=וְאַחֲרֵיכֵ֞ן): אין רווח בין התיבות ובלי מקף
#[[עזרא ג/טעמים#ג יא|עזרא ג,יא]] (ל=תְרוּעָ֨ה): הטעם נראה כמו פשטא
#[[עזרא ד/טעמים#ד ב|עזרא ד,ב]] (ל?=לָהֵם֙): חסרה הנקודה השלישית לסגול באות ה&quot;א?
#[[עזרא ד/טעמים#ד ד|עזרא ד,ד]] (ל*=וַיְהִי֙): אין געיה
#[[עזרא ד/טעמים#ד יד|עזרא ד,יד]] (ל=&lt;אֲֽרִֽיךְ לַ֖נָא&gt;): חסר מקף
#[[עזרא ה/טעמים#ה יב|עזרא ה,יב]] (ל=אֲבָהֳתַ֙נָא֙): נקודות של חטף קמץ באות ה&quot;א
#[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]] (ל=בְּבִֽירְתָ֛א): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]] (ל!=וְּכֵן־כְּתִ֥יב): האות וי&quot;ו מנוקדת בנוסף לשווא
#[[עזרא ו/טעמים#ו ט|עזרא ו,ט]] (ל?=&lt;י֥וֹם בְּי֖וֹם&gt;): חסר קו של פסק?
#[[עזרא ז/טעמים#ז יח|עזרא ז,יח]] (ל?=יִיטַ֗ב): בחיריק (במקום צירה)?
#[[עזרא ז/טעמים#ז כ|עזרא ז,כ]] (ל?=יִפָּל־לָ֖ךְ או יִפֵּל־לָ֖ךְ או יִפֶּל־לָ֖ךְ*): פ&quot;א בקמץ או בצירה או בסגול*?
#[[עזרא ח/טעמים#ח יח|עזרא ח,יח]] (ל?=וְשֵׁרֵֽבְיָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[עזרא ח/טעמים#ח כו|עזרא ח,כו]] (ל!=וַחֲמִשִׁ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[עזרא ח/טעמים#ח לא|עזרא ח,לא]] (ל?!=וַֽנִּסְעָ֞ה): חסר דגש באות סמ&quot;ך?
#[[עזרא ח/טעמים#ח לו|עזרא ח,לו]] (ל?=וְאֶת־בֵּֽית־הָאֱלֹהִֽים): געיה בתיבה המוקפת &quot;בית&quot; (במקום מרכא בתיבה בלתי-מוקפת)
#[[עזרא ט/טעמים#ט ב|עזרא ט,ב]] (ל?=הָֽיְתָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[עזרא ט/טעמים#ט ט|עזרא ט,ט]] (ל!=וּבְעַבְדֻ֔תֵנוּ): מקום הטעם באות דל&quot;ת במקום תי&quot;ו (וראו להלן לגבי המתיגה)
#[[עזרא י/טעמים#י יב|עזרא י,יב]] (ל!=וַיַּֽעְנ֧וּ): חסר קו של פתח בעי&quot;ן
#[[עזרא י/טעמים#י יד|עזרא י,יד]] (ל!=יַֽעֲמְדוּ־נָ֣א): עי&quot;ן בשתי נקודות של חטף
#[[עזרא י/טעמים#י כא|עזרא י,כא]] (ל=וְעֻזִיָּֽה): אין דגש באות זי&quot;ן
#[[עזרא י/טעמים#י כד|עזרא י,כד]] (ל?!=וּמִן־הַשֹׁ֣עֲרִ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן?
#[[עזרא י/טעמים#י לב|עזרא י,לב]] (ל!=בְּנְיָמִ֥ן): בי&quot;ת בשתי נקודות של שווא
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה א,ו]] (ל!=פְתֻוּח֟וֹת): קובוץ ושורוק
#[[נחמיה ב/טעמים#ב ה|נחמיה ב,ה]] (ל!=&lt;וְאִם יִיטַ֥ב&gt;): חסר מקף
#[[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]] (ל!=בְשַֽׁעַר־הַגַּ֜יא): חסר שווא באות יו&quot;ד
#[[נחמיה ו/טעמים#ו יט|נחמיה ו,יט]] (ל?=לְיָֽרֲאֵֽנִי);  פתח באות רי&quot;ש?
#[[נחמיה ז/טעמים#ז מג|נחמיה ז,מג]] (ל!=בְּנֵֽי־יֵשׁ֧וּע): חסר פתח גנוב באות עי&quot;ן
#[[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] (ל!=הוֹדַ֣עַתָּ): עי&quot;ן פתוחה במקום שווּאה
#[[נחמיה יא/טעמים#יא כד|נחמיה יא,כד]] (ל!=וּפְתַֽחְיָ֨ה בֶּן־מְשֵֽׁיזַבְאֵ֜ל): בי&quot;ת דגושה
#[[נחמיה יא/טעמים#יא ל|נחמיה יא,ל]] (ל=עַד־גֵּֽיא־הִנֹּֽם): תיבת &quot;גיא&quot; בגעיה ומוקפת (במקום מרכא ובלתי-מוקפת)
#[[נחמיה יב/טעמים#יב ל|נחמיה יב,ל]] (ל?=וְאֶֽת־הַחוֹמָֽה): געיה באות אל&quot;ף?
#[[נחמיה יב/טעמים#יב מז|נחמיה יב,מז]] (ל?=נֹֽתְנִ֛ים): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[נחמיה יג/טעמים#יג ג|נחמיה יג,ג]] (ל!=מִיּשְׂרָאֵֽל): חסר חיריק באות יו&quot;ד
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יז|נחמיה יג,יז]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יט|נחמיה יג,יט]] (ל!=הַשַׁבָּ֗ת [1]): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יט|נחמיה יג,יט]] (ל!=הַשַׁבָּֽת [3]): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג כא|נחמיה יג,כא]] (ל!=בַּשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג כב|נחמיה יג,כב]] (ל!=הַשַׁבָּ֑ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג כז|נחמיה יג,כז]] (ל!=הזֹּ֔את): חסר פתח באות ה&quot;א

ב. מתיגת הזקף
#[[עזרא א/טעמים#א ד|עזרא א,ד]] (ל=עִם־הַ֨נְּדָבָ֔ה): מקום המתיגה
#[[עזרא ו/טעמים#ו ו|עזרא ו,ו]] (ל=אֲפַרְסְכָיֵ֔א): אין מתיגה
#[[עזרא ח/טעמים#ח יט|עזרא ח,יט]] (ל=וְאֶת־חֲשַׁבְיָ֔ה): אין מתיגה
#[[עזרא ט/טעמים#ט ט|עזרא ט,ט]] (ל=וּבְעַבְדֻ֔תֵנוּ): אין מתיגה (וראו לעיל לגבי מקום הטעם)
#[[עזרא י/טעמים#י א|עזרא י,א]] (ל=וּכְ֨הִתְוַדֹּת֔וֹ): מתיגה אחרי פשטא ובאות שווּאה
#[[נחמיה ג/טעמים#ג כ|נחמיה ג,כ]] (ל=מִן־הַ֨מִּקְצ֔וֹעַ): מקום המתיגה
#[[נחמיה ה/טעמים#ה טז|נחמיה ה,טז]] (ל=וְכָל־נְעָרַ֔י): אין מתיגה
#[[נחמיה א/טעמים#ז ס|נחמיה ז,ס]] (ל=כָּל־הַ֨נְּתִינִ֔ים): מקום המתיגה
#[[נחמיה א/טעמים#יא לו|נחמיה יא,לו]] (ל=וּמִן־הַלְוִיִּ֔ם): אין מתיגה
#[[נחמיה יב/טעמים#יב מז|נחמיה יב,מז]] (ל=וְהַלְוִיִּ֔ם): אין מתיגה
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,יא]] (ל?!=וָֽאֶ֨קְבְּצֵ֔ם): געיה ומתיגה?{{הערה|ייתכן שיש ניסיון לבצע תיקון בכתי&quot;ל, וראו עוד בהערת הנוסח.}}
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יג|נחמיה יג,יג]] (ל=וְעַל־יָדָ֔ם): אין מתיגה

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>sy7q530kjztyy4ju0u8j7zh5xrqlpmf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087748</id>
      <parentid>3087745</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T17:50:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: נוסח האותיות והתיבות בכתי&quot;ל */</comment>
      <origin>3087748</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="101182" sha1="d8kzwznzs88xm8a4n48wbqbku01fne5" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים: המקומות החסרים בכתר}}

{{בעבודה}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח במקומות בנ&quot;ך החסרים בכתר==

'''נוסח הנביאים והכתובים במהדורתנו, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, מבוסס על כתי&quot;ל. על גבי הבסיס הזה נעשו תיקונים ושינויים, כדי להתאים את המקומות החריגים שבו (בחלוקת הפרשות, בכתיב, בניקוד ובטעמים) לנוסח המסורה לפי שיטת הכתר, בדומה למה שנעשה ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|תורה]]. לאחר קביעת הנוסח בוצעו עוד התאמות קלות בנוסח הניקוד והטעמים בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על השיטה לקביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר) ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים במקומות שכתר ארם צובה קיים בהם, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|בפרק הבא]]'''.

==יסודות הנוסח ותיעודו==

נוסח הכתיב והניקוד והטעמים בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, נקבע ותועד באופן דומה לתורה (ראו בפרק הקודם, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#יסודות הנוסח|&quot;יסודות הנוסח&quot;]] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#תיעוד הנוסח|&quot;תיעוד הנוסח&quot;]]).

כמו בתורה, הנוסח בנביאים וכתובים מיוסד על כתי&quot;ל, אבל רק בתור נקודת התחלה. בכל מקום שלא הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל, או שיש ספק או תמיהה לגביו, או נקודה בו הראויה לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), השתדלנו לבדוק את הנוסח המקביל בכתבי־יד נוספים ולתעד את הנתונים. כמו לתורה, יש קבוצה של כתבי־יד נבחרים לספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לנביאים|נביאים]]''' ולספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לכתובים|כתובים]]'''.

שימו לב: קביעת נוסח הכתיב בנ&quot;ך, במקומות החסרים בכתר, מיוסדת על קבוצת כתבי־היד ועל הערות המסורה, בשונה מהתורה (שם הכתיב נקבע ישירות לפי ספרי תימן, וקבוצת כתבי־היד באה רק כדי לתמוך בקביעה זו).

==המקומות החסרים בכתר בנביאים וכתובים==

'''חמישה מספרי הנביאים והכתובים אבדו בחלקם בכתר ארם צובה, ועוד חמישה ספרים (בסוף הכתובים) אבדו במלואם:'''

1. מלכים (קטע חסר): &lt;קטע התחלה=חלק חסר במלכים/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר מלכים|ספר מלכים]] חסרים שלושה דפים בכתר ארם צובה.''' החלק החסר מתחיל במילים &quot;אֶת־עֲזַרְיָ֔ה וְה֕וּא בֶּן־שֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה...&quot; ([[מלכים ב יד/טעמים#יד כא|מל&quot;ב יד,כא]]) ומסתיים במילים &quot;...וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה&quot; ([[מלכים ב יח/טעמים#יח יג|מל&quot;ב יח,יג]]).&lt;קטע סוף=חלק חסר במלכים/&gt;

2. ירמיהו (קטע חסר): &lt;קטע התחלה=חלק חסר בירמיהו/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ירמיהו|ספר ירמיהו]] חסרים שני דפים בכתר ארם צובה, והדף השלישי קרוע בחלקו.''' החלק החסר לגמרי (שני הדפים האבודים) מתחיל במילה &quot;יְהֹוָֽה׃...&quot; (סוף [[ירמיהו כט/טעמים#כט ט|כט,ט]]) ומסתיים במילים &quot;...כֹּ֣ה{{מ:לגרמיה}}אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה נֹתֵ֥ן&quot; ([[ירמיהו לא/טעמים#לא לד|לא,לד]]). החלק החסר באופן חלקי (הדף הקרוע) מתחיל במילה &quot;לִנְבֽוּכַדְרֶאצַּֽר׃...&quot; (סוף [[ירמיהו לב/טעמים#לב א|לב,א]]) ומסתיים במילים &quot;...וְאַתָּ֞ה אָמַ֤רְתָּ אֵלַי֙ אֲדֹנָ֣י&quot; ([[ירמיהו לב/טעמים#לב כה|לב,כה]]), והפסוקים החסרים בחלקם או במלואם הם: לב,א-ד; ט-יא; יד-יט; כא-כה.&lt;קטע סוף=חלק חסר בירמיהו/&gt;

3. תרי עשר (שני קטעים חסרים): &lt;קטע התחלה=חלק חסר בתרי עשר/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]] חסרים דפים {{קו תחתי|בשני מקומות}} בכתר ארם צובה:
*{{קו תחתי|במקום הראשון}} חסרים שלושה דפים; החלק החסר מתחיל במילים &quot;בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא תִּ֠תְעַלַּ֠פְנָה...&quot; ([[עמוס ח/טעמים#ח יג|עמוס ח,יג]]), [[מקרא על פי המסורה/נביאים#עֹבדיה|עֹבדיה]] ו[[מקרא על פי המסורה/נביאים#יונה|יונה]] חסרים בו לגמרי, והוא מסתיים במילים &quot;...וּמוֹצָאֹתָ֥יו מִקֶּ֖דֶם&quot; ([[מיכה ה/טעמים#ה א|מיכה ה,א]]).
*{{קו תחתי|במקום השני}} חסרים ארבעה דפים; החלק החסר מתחיל במילים &quot;הָאָ֔רֶץ בְּשׁוּבִ֧י אֶת־שְׁבוּתֵיכֶ֛ם...&quot; ([[צפניה ג/טעמים#ג כ|צפניה ג,כ]]), [[מקרא על פי המסורה/נביאים#חגי|חגי]] חסר בו לגמרי, והוא מסתיים במילים &quot;...וּמַה־יׇּפְי֑וֹ דָּגָן֙&quot; ([[זכריה ט/טעמים#ט יז|זכריה ט,יז]]).&lt;קטע סוף=חלק חסר בתרי עשר/&gt;

4. תהלים (קטע חסר): &lt;קטע התחלה=חלק חסר בתהלים/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]] חסרים שני דפים בכתר ארם צובה, שהיו בהם כ-10 מזמורים.''' החלק החסר מתחיל במילים &quot;מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד מִי־יָג֣וּר בְּאָהֳלֶ֑ךָ...&quot; ([[תהלים טו/טעמים#טו א|טו,א]]) ומסתיים במילים &quot;...לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝הֹוָ֗ה נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא׃&quot; ([[תהלים כה/טעמים#כה א|כה,א]]).&lt;קטע סוף=חלק חסר בתהלים/&gt;

5. שיר השירים אחרי &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot;: &lt;קטע התחלה=חלק חסר בשיר השירים/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת שיר השירים|מגילת שיר השירים]] קיימת בכתר ארם צובה עד המילים &quot;בְּנ֥וֹת צִיּ֖וֹן&quot; ([[שיר השירים ג/טעמים#ג יא|ג,יא]]), וחסרה בהמשך מהמילים &quot;בַּמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֑ה&quot;; זוהי תחילת ספרי סוף הכתובים שאבדו לגמרי מהכתר.'''&lt;קטע סוף=חלק חסר בשיר השירים/&gt;

6. קֹהלת (הכל): '''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''

7. איכה (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר באיכה/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר באיכה/&gt;

8. אסתר (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר באסתר/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר באסתר/&gt;

9. דניאל (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר בדניאל/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]] חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר בדניאל/&gt;

10. עזרא (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר בעזרא/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]] חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר בעזרא/&gt;

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: נוסח האותיות והתיבות==

===דיוקם היחסי של כתבי־היד בנוסח הכתיב===
{{בעבודה}}

השיטה לקביעת נוסח הכתיב בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, מהווה המשך ישיר ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות|אותה שיטה שהשתמשנו בה בתורה]]: קביעה ע&quot;פ המסורה וע&quot;פ רוב כתבי־היד הטברנים.{{הערה|הגהתם של ספרי הנביאים והכתובים במהדורתנו, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, התחילה בתור המשך ישיר להכנת נוסח התורה. הצעד הראשון נבע מתוך הרצון להציע נוסח מדויק וחופשי ל'''חמש מגילות''' בנוסף לחמישה חומשי תורה, אמנם המגילות חסרות ברובן בכתר ארם צובה בדומה לתורה עצמה. לאחר מכן התרחבה המגמה להציע גם את '''שאר כל הטקסט החסר בכתר ארם צובה''': את הדפים הבודדים החסרים בספרים מלכים, ירמיהו, תרי עשר ותהלים; ואת שני הספרים החסרים במלואם בסוף כתובים (בנוסף למגילות), דהיינו דניאל ועזרא. בגרסה המקורית והמיושנת, כל הטקסט ל'''ספר אחד''' הוצג כולו ב'''דף אחד''', בין אם היה מדובר על דפים בודדים החסרים בכתר שהכילו כמה פרקים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים), ובין אם היה מדובר על ספר שחסר במלואו (קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא). הכותרת של לגרסה המקורית היתה '''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|תורה על פי המסורה]]'''. לאחר מכן נחלק כל החומר ל'''פרקים בודדים''' והועתק לתוך הגרסה השניה, תחת הכותרת '''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|נביאים וכתובים על פי המסורה]]'''. העתקת הפרקים לגרסה השניה הסתיימה ביום ב' חשון תשע&quot;ג. הדפים המקוריים והמיושנים ב'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|תורה על פי המסורה]]''' וב'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|נביאים וכתובים על פי המסורה]]''' עדיין קיימים אבל אינם מתעדכנים, ושמרנו עליהם כדי שיהיה תיעוד מלא להתפתחות הפרויקט. כל פיתוח נוסף יימצא '''אך רק''' בדפים העדכניים, שנמצאים כעת בתוך '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]'''.}} גם שיטת התיעוד המקומי (בדפי העריכה של הפרקים) היא כמו בתורה.{{הערה|אמנם יש לשים לב לפרט טכני לגבי התיעוד בספרי הנביאים והכתובים: בספרים החסרים רק '''בחלקם''', תמיד נעשתה הגהה ל'''פרקים שלמים'''. לדוגמה: בספר מלכים חסרים שלושה דפים שהכילו כ-5 פרקים בחלקם או במלואם, דהיינו מל&quot;ב פרקים י&quot;ד-י&quot;ח, כאשר החלק החסר מתחיל באמצע פרק י&quot;ד ומסתיים באמצע י&quot;ח, כלומר שתחילת פרק י&quot;ד וסוף פרק י&quot;ח עדיין קיימים בכתר ארם צובה. במקרה הזה והדומים לו יש במהדורתנו '''תיעוד כפול מלא''' של כתי&quot;א וכתי&quot;ל ביחד, לפני החלק החסר ולאחריו. בתיעוד הכפול מצוינים כל ההבדלים בין שני כתבי־היד (כולל געיות). תיעוד הנוסח מציין במדויק גם את המקומות שבהם כתר ארם צובה חסר ואת המקומות שבהם הוא קיים (ע&quot;י תיוג של התיבה הראשונה החסרה ושל התיבה הראשונה הקיימת לאחר החלק החסר). יש תיעוד כפול גם בתחילת חמש מגילות עד המקום שבו כתר ארם צובה חסר (כלומר במגילת רות כולה ובתחילת שיר השירים). אותו דבר נכון גם לגבי סוף התורה, שם קיים כתר ארם צובה מאמצע פרשת &quot;כי תבוא&quot; והלאה.}}

אמנם יש הבדל אחד חשוב ביניהן: בתורה הוכיח הרב ברויאר את זהותו המוחלט של נוסח תימן עם נוסח המסורה. כלומר היתה אפשרות לעשות קביעה סופית לכל אות בתורה, כולל לאותיות שיש עליהן עדויות סותרות או מחלוקות מסורה, ע&quot;פ נוסח תימן. אפשרות זו לא קיימת בספרי הנביאים והכתובים, ולכן נשארו אותיות בודדות שבהן היה צורך להפעיל שיקול דעת ללא ראיה מוחלטת.

בנוסף לכך, רמת דיוקם של כתבי־היד בנ&quot;ך נמוכה מאשר בתורה. כתר ארם צובה עדיין מצטיין בדיוקו הנפלא והכמעט מושלם, אבל אי־אפשר לסמוך עליו במקומות שהוא חסר בהם. הטבלה הבאה מדגימה את הדברים:

{| width=60% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=3 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''רמת הדיוק בכתיב של התורה והנביאים'''}}}}&lt;br&gt;השוואת מספר המקומות שבהם שונה נוסח כתב־היד או דפוס מנוסח המסורה{{הערה|טבלה זו מבוססת על ברויאר, כתר, עמ' 139, אמנם בצענו בו כמה שינויים חשובים: עדכנו חלק מהנתונים, הוספנו נתונים חדשים, ועשינו שינוי בסדר הדברים. מקורות הנוסח בטבלה מובאים גם בסדר יורד לפי רמת הדקדוק בספרי הנביאים, ואח&quot;כ בתורה, ובסוף מ&quot;ג דפוס ונציה.}}
|- align=center
!כתב־היד או הדפוס
!מספר שינויי הכתיב בתורה
!מספר שינויי הכתיב בנביאים
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|'''כתי&quot;א'''
|[0-3]{{הערה|לגבי נוסח האותיות של התורה שהיה בכתר ארם צובה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נוסח האותיות בתורה|בפרק הקודם]].}}
|פחות מ-10 (חלקם רק בגדר ספק)
|- align=center
|'''כתי&quot;ק''' (נביאים)
|–
|כ-150
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|'''כתי&quot;ל'''
|כ-127{{הערה|רשימה מפורטת למספר זה נמצאת ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#סיכום התוצאות|פרק ג'.]]}}
|כ-280
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|'''כתי&quot;ש1'''
|כ-20
|כ-500
|- align=center
|'''כתי&quot;ש''' (תורה)
|כ-25
|–
|- align=center
|'''כתי&quot;ב''' (תורה)
|כ-65
|–
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|'''מ&quot;ג דפוס ונציה'''
| 7 ודאי&lt;br&gt;ו-2 מוטלים בספק
|מאות רבות מאוד&lt;br&gt;וכנראה אלפים{{הערה|הרב ברויאר בדק את ספר יהושע בתור דוגמה, ומצא בספר קצר זה בלבד כבר 84 שינויים מובהקים מנוסח המסורה, ועוד מקום אחד שבו נוסח מ&quot;ג מתאים למסורה אמנם הכתיב שונה ע&quot;י מ&quot;ש. ראו ברויאר, כתר, עמ' 141-145. בדפוסים המאוחרים יותר חל שיפור ברמת הדיוק, אבל היא רחוקה מלהיות מושלמת, כי לגבי כל 85 הסטיות ביהושע &quot;אפשר להוכיח בנקל, שנוסח '''ד''' הוא מנוגד למסורה; ואף על פי כן כ-40 מהן לא תוקנו ע&quot;י מ&quot;ש; 36 מהן לא תוקנו במהדורת לטריס; 30 מהן לא תוקנו במהדורת קורן&quot; (שם, עמ' 145).}}
|}

לכן יש במהדורתנו הערות רבות על הנוסח, בכל מקום שיש ספק כלשהו לגבי הכתיב בכתי&quot;ל. ברוב המכריע של המקומות אפשר להחליט באופן ברור וחד־משמעי לפי רוב המסורות ורוב המסירות, כמו בתורה. אך יש מקומות אחדים שבהם ההכרעה אינה ברורה לגמרי, ועל כך ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|להלן]].

===האותיות החריגות בנביאים וכתובים בכתי&quot;ל===
{{בעבודה}}

'''נוסח הכתיב בכתי&quot;ל:''' מובאות כאן התיבות בכתי&quot;ל שהכתיב שלהן ראוי לציון. הפריט הראשון בכל שורה ברשימה הוא נוסח הכתיב המתאים למסורה והמופיע במהדורתנו ואחריו כוכבית (*). הפריט השני הוא נוסח אחר של הכתיב שנדחה במהדורתנו – בדרך כלל זה נוסחו של כתי&quot;ל – ואחריו סימן קריאה (!) במקרים שבהם הכתיב בכתי&quot;ל סותר את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו.

רשימה זו כוללת את כל המקומות שבהם שונה הכתיב בכתי&quot;ל ממהדורתנו, וגם את כל התיבות שהכרעת הכתיב לגביהן בהתאים למסורה איננה חד-משמעית (אף אם בסופו של דבר קיבלנו את נוסח כתי&quot;ל). הפריטים מהסוג האחרון &lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;צויינו בצבע רקע של כתום&lt;/span&gt;, ולאחריהן הפניה אל '''[[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|רשימת הספקות בנוסח האותיות והתיבות]]'''.

{{עוגן|ספר מלכים כתיב}}'''ספר מלכים (קטע חסר):'''
#[[מלכים ב טו/טעמים#|מל&quot;ב טו,טו:]] [כְּתוּבִ֗ים]* / ל=[כְּתֻבִ֗ים]!
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו כה|מל&quot;ב טו,כה:]] [וַיְמִתֵ֖הוּ]* / ל=[וַיְמִיתֵ֖הוּ]!{{הערה|מ&quot;ק-ל תומכת בגירסת המסורה הברורה, אמנם במ&quot;ג-ל יש הערה משובשת התומכת בגירסת כתי&quot;ל.}}
#[[מלכים ב טז/טעמים#טז יז|מל&quot;ב טז,יז:]] [הַמְּכוֹנֹ֗ת]* / ל=[הַמְּכֹנ֗וֹת]!
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז ו|מל&quot;ב יז,ו:]] [הַתְּשִׁעִ֜ית]* / ל=[הַתְּשִׁיעִ֜ית]!
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז ו|מל&quot;ב יז,ו:]] [אוֹתָ֜ם]* / ל=[אֹתָ֜ם]!
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מל&quot;ב יז,לא:]] ל?=[נִבְחַ֖{{מ:אות-ג|ז}}]*{{הערה|יש עדות ברורה שהאות בכתר לא הייתה הייתה נו&quot;ן אלא זי&quot;ן (רגילה ולא גדולה); ראו עופר, ילין, עמ' 340. דעתנו שאי-אפשר לקבוע את זהות האות בכתי&quot;ל; ראו בהערת הנוסח בהרחבה, וכדאי גם לעיין במקום בהגדלה [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F214A.jpg בצילום כתי&quot;ל] (4 שורות לפני הסוף). הערה זו מתייחסת לעצם האות ולא לגודלה; וראו עוד [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#אותיות גדולות וקטנות|ברשימת האותיות הגדולות והקטנות]].}} / ל?=[נִבְחַ֖ן]

'''ספר ירמיהו (קטע חסר):'''
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא יז|ירמיהו לא,יז:]] [הֲשִׁבֵ֣נִי]* / ל=[הֲשִׁיבֵ֣נִי]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[ירמיהו לא/טעמים#לא כז|ירמיהו לא,כז:]] [וְלִנְטֹ֖עַ]*=מ&quot;ק-א / [וְלִנְט֖וֹעַ]=ל&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])

'''ספר תרי עשר (שני קטעים חסרים):'''
#[[מיכה ב/טעמים#ב ז|מיכה ב,ז:]] [הֹלֵֽךְ]* / ל=[הוֹלֵֽךְ]!
#[[זכריה א/טעמים#א יז|זכריה א,יז:]] [תְּפוּצֶ֥נָה]* / ל=[תְּפוּצֶ֥ינָה]!
#[[זכריה ה/טעמים#ה ח|זכריה ה,ח:]] [הָעוֹפֶ֖רֶת]* / ל=[הָעֹפֶ֖רֶת]!
#[[זכריה ו/טעמים#ו ה|זכריה ו,ה:]] [רוּח֣וֹת]* / ל=[רֻח֣וֹת]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[זכריה ז/טעמים#ז ב|זכריה ז,ב (תיבה מורכבת):]] [שַׂרְאֶ֕צֶר]* / ל=[שַׂר־אֶ֕צֶר]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[זכריה ח/טעמים#ו כא|זכריה ח,כא:]] [יוֹשְׁבֵי֩]* / ל=[יֹשְׁבֵי֩]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[זכריה ט/טעמים#ט טו|זכריה ט,טו:]] ל=[כְּזָוִיּ֖וֹת]* / [כְּזָוִיֹּ֖ת]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])

'''ספר תהלים (קטע חסר):'''
#[[תהלים יז/טעמים#יז יב|יז,יב:]] [לִטְרֹ֑ף]* / ל=[לִטְר֑וֹף]
#[[תהלים כב/טעמים#כב ג|כב,ג:]] [דֻֽמִיָּ֥ה]* / ל=[דֽוּמִיָּ֥ה]

'''מגילת שיר השירים (חסר אחרי &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; [ג,יא]):'''
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|ד,ג]]: [שִׂפְתוֹתַ֔יִךְ]* / ל=[שִׂפְתֹתַ֔יִךְ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|ד,ג]]: [וּמִדְבָּרֵ֖ךְ]* / ל=[וּמִדְבָּרֵ֖יךְ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[שיר השירים ד/טעמים#ד ד|ד,ד]]: [הַגִּבֹּרִֽים]* / ל=[הַגִּבּוֹרִֽים]!
#[[שיר השירים ד/טעמים#ד ט|ד,ט2]]: [לִבַּבְתִּ֙נִי֙]* / ל=[לִבַּבְתִּ֙ינִי֙]!
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו ב|ו,ב]]: [לַעֲרֻג֖וֹת]* / ל=[לַעֲרוּג֖וֹת]
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח א|ח,א]]: [יָבֻ֥זוּ]* / ל=[יָב֥וּזוּ]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|ח,יג]]: [הַשְׁמִיעִֽנִי]* / ל=[הַשְׁמִיעִֽינִי]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])

'''מגילת קֹהלת (חסר לגמרי):'''
#[[קהלת א/טעמים#א יז|א,יז]]: [הוֹלֵלֹ֖ת]* / ל=[הוֹלֵל֖וֹת]!{{הערה|נוסח כתי&quot;ל לתיבה הובא ברשימות ברויאר כזהה לרוב כתבי־היד, כנראה בטעות. וראו בתיעוד הנוסח על תיבה זו.}} / דפוסים=[הֹֽלֵל֖וֹת]
#[[קהלת ב/טעמים#ב ח|ב,ח]]: [וְתַעֲנֻג֛וֹת]* / ל=[וְתַעֲנוּגֹ֛ת]!
#[[קהלת ב/טעמים#ב טו|ב,טו]]: [יֹתֵ֑ר]* / ל=[יוֹתֵ֑ר]!
#[[קהלת ב/טעמים#ב כו|ב,כו]]: [לֶאֱסֹ֣ף] / ל=[לֶאֱס֣וֹף]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[קהלת ו/טעמים#ו י|ו,י]]: ל=[כתיב=שהתקיף, קרי=שֶׁתַּקִּ֖יף]* / [כתיב=שֶׁתַּקִּ֖יף, אין קרי]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[קהלת ז/טעמים#ז ג|ז,ג]]: [מִשְּׂח֑וֹק]* / ל=[מִשְּׂחֹ֑ק]!
#[[קהלת ח/טעמים#ח ב|ח,ב]]: [שְׁמֹ֔ר]* / ל=[שְׁמ֔וֹר]
#[[קהלת ח/טעמים#ח טו|ח,טו]]: [לֶאֱכֹ֥ל]* / ל=[לֶאֱכ֥וֹל]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[קהלת ט/טעמים#ט יא|ט,יא]]: [לַגִּבּוֹרִ֣ים]* [לַגִּבֹּרִ֣ים]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[קהלת יא/טעמים#יא ט|יא,ט]]: [בְחוּרוֹתֶ֔יךָ]* / ל=[בְחוּרוֹתֶ֔ךָ]!
#[[קהלת יב/טעמים#יב ה|יב,ה]]: [הַסּוֹפְדִֽים]* / ל=[הַסֹּפְדִֽים]
#[[קהלת יב/טעמים#יב ו|יב,ו]]: [וְתָר֖וּץ]* / ל=[וְתָרֻ֖ץ]

'''מגילת איכה (חסר לגמרי):'''
#[[איכה א/טעמים#א כא|א,כא]]: [כָמֹֽנִי]* / ל=[כָמֽוֹנִי]!
#[[איכה ב/טעמים#ב ו|ב,ו]]: [מֹעֲד֑וֹ]* / ל=[מוֹעֲד֑וֹ]!
#[[איכה ב/טעמים#ב טז|ב,טז]]: [אֹ֣יְבַ֔יִךְ]* / ל=[א֣וֹיְבַ֔יִךְ]
#[[איכה ג/טעמים#ג יג|ג,יג]]: [בְּכִלְיֹתָ֔י]* / ל=[בְּכִלְיוֹתָ֔י]!
#[[איכה ג/טעמים#ג לב|ג,לב]]: [חֲסָדָֽיו׃]* / ל=[חֲסָדָֽו׃ כתיב, חֲסָדָֽיו׃ קרי]!
#[[איכה ג/טעמים#ג מג|ג,מג]]: [סַכּ֤וֹתָה]* / ל=[סַכֹּ֤תָה]!
#[[איכה ד/טעמים#ד ט|ד,ט]]: [יָזֻ֙בוּ֙]* / ל=[יָז֙וּבוּ֙]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יא|ד,יא]]: [יְסֹדֹתֶֽיהָ] / ל=[יְסוֹדֹתֶֽיהָ]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יג|ד,יג]]: [מֵֽחַטֹּ֣אות]* / ל=[מֵֽחַטֹּ֣את]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יג|ד,יג]]: [עֲוֺנֹ֖ת]* / ל=[עֲוֺנ֖וֹת]!
#[[איכה ד/טעמים#ד טו|ד,טו]]: [יוֹסִ֖פוּ]* / ל=[יוֹסִ֖יפוּ]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יח|ד,יח1]]: [קִצֵּ֛נוּ]* / ל=[קִצֵּ֛ינוּ]
#[[איכה ד/טעמים#ד יח|ד,יח2]]: [קִצֵּֽנוּ]* / ל=[קִצֵּֽינוּ]
#[[איכה ה/טעמים#ה יט|ה,יט]]: [לְד֥וֹר וָדֽוֹר]* / ל=[לְדֹ֥ר וָדֽוֹר]!

'''מגילת אסתר (חסר לגמרי):'''
#[[אסתר ב/טעמים#ב ג|ב,ג]]: [תַּמְרֻקֵיהֶֽן]* / ל=[תַּמְרוּקֵיהֶֽן]!
#[[אסתר ב/טעמים#ב ו|ב,ו]]: [נְבוּכַדְנֶצַּ֖ר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶאצַּ֖ר]
#[[אסתר ב/טעמים#ב יז|ב,יז]]: [הַבְּתוּל֑וֹת]* / ל=[הַבְּתוּלֹ֑ת]!
#[[אסתר ב/טעמים#ב כא|ב,כא]]: [יוֹשֵׁ֣ב]* / ל=[יֹשֵׁ֣ב]!
#[[אסתר ד/טעמים#ד א|ד,א]]: [גְדוֹלָ֖ה]* / ל=[גְדֹלָ֖ה]!
#[[אסתר ד/טעמים#ד יא|ד,יא]]: [יֹֽדְעִ֗ים]* / ל=[יֽוֹדְעִ֗ים]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[אסתר ט/טעמים#ט ט|ט,ט]]: ל=[אֲרִדַ֖י]* / [אֲרִידַ֖י] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[אסתר ט/טעמים#ט טז|ט,טז]]: [וְהָרוֹג֙]* / ל=[וְהָרֹג֙] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[אסתר ט/טעמים#ט יז|ט,יז]]: [שְׁלוֹשָׁ֥ה]* / [שְׁלֹשָׁ֥ה]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט יח|ט,יח]]: [בִּשְׁלוֹשָׁ֤ה]* / ל=[בִּשְׁלֹשָׁ֤ה]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט יח|ט,יט]]: [וּמִשְׁלֹ֥חַ]* / ל=[וּמִשְׁל֥וֹחַ]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [מֵאֹ֣יְבֵיהֶ֔ם]* / ל=[מֵא֣וֹיְבֵיהֶ֔ם]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [וּמִשְׁלֹ֤חַ]* / ל=[וּמִשְׁל֤וֹחַ]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [לָֽאֶבְיֹנִֽים] / ל=[לָֽאֶבְיוֹנִֽים]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כד|ט,כד]]: [וְהִפִּ֥ל]* / ל=[וְהִפִּ֥יל]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כט|ט,כט]]: [הַפֻּרִ֛ים]* / ל=[הַפּוּרִ֛ים]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט לא|ט,לא]]: [הַצּוֹמ֖וֹת]* / ל=[הַצֹּמ֖וֹת]

'''ספר דניאל (חסר לגמרי):'''
#[[דניאל א/טעמים#א ד|א,ד]] [וּמַשְׂכִּלִ֣ים]* / ל=[וּמַשְׂכִּילִ֣ים]
#[[דניאל ב/טעמים#ב ה|ב,ה]] [מִלְּתָ֖ה]* / ל=[מִלְּתָ֖א] 
#[[דניאל ב/טעמים#ב יח|ב,יח]] [רָזָ֖א]* / ל=[רָזָ֖ה]
#[[דניאל ב/טעמים#ב יח|ב,יח]] [יְהֽוֹבְדוּן֙]* / ל=[יְהֹֽבְדוּן֙]
#[[דניאל ב/טעמים#ב יט|ב,יט]] [רָזָ֣א]* / ל=[רָזָ֣ה]
#[[דניאל ב/טעמים#ב כז|ב,כז]] [רָזָא֙]* / ל=[רָזָה֙]
#[[דניאל ב/טעמים#ב לה|ב,לה]] [וּמְלָ֥את]* / ל=[וּמְלָ֥ת]!
#[[דניאל ב/טעמים#ב מ|ב,מ]] [אִלֵּ֖ן]* / [ל=[אִלֵּ֖ין]
#[[דניאל ב/טעמים#ב מב|ב,מב2]] ([תֶּהֱוֵ֥א]* / ל=[תֶּהֱוֵ֥ה]!
#[[דניאל ב/טעמים#ב מז|ב,מז]] [רָזָ֥א]* / ל=[רָזָ֥ה]
#[[דניאל ג/טעמים#ג ג|ג,ג2]] [נְבֻכַדְנֶצַּֽר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶצַּֽר]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [קַיתְרֹ֨ס כתיב, קַתְר֨וֹס קרי]* / ל=[קַיתְר֨וֹס כתיב, קַתְר֨וֹס קרי]{{הערה|1=הכתיב כאן מלא וי&quot;ו בכתי&quot;ל, לעומת הכתיב החסר וי&quot;ו בשלושת הפסוקים המקבילים הבאים: ג,ו ל=[קַיתְרֹ֤ס כתיב, קַתְרֹ֤ס קרי]*; ג,י ל=[קַיתְרֹ֨ס כתיב, קַתְרֹ֨ס קרי]*; ג,טו ל=[קַיתְרֹ֣ס כתיב, קַתְרֹ֣ס קרי]*}} (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [שַׂבְּכָ֤א]* / ל=[סַבְּכָ֤א]
#[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [סוּמְפֹּ֣נְיָ֔א]* / ל=[סוּמְפֹּ֣נְיָ֔ה]!
#[[דניאל ג/טעמים#ג יג|ג,יג]] [וַחֲמָ֔א]* / ל=[וַחֲמָ֔ה]
#[[דניאל ג/טעמים#ג יד|ג,יד]] [נְבֽוּכַדְנֶצַּר֙]* / ל=[נְבֻֽכַדְנֶצַּר֙]
#[[דניאל ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] [שַׁעֲתָ֣א]* / ל=[שַׁעֲתָ֣ה]!
#[[דניאל ג/טעמים#ג טז|ג,טז]] [אֲנַ֧חְנָא]* / ל=[אֲנַ֧חְנָה]!
#[[דניאל ג/טעמים#ג כב|ג,כב]] [יַתִּ֑ירָה]* / ל=[יַתִּ֑ירָא]
#[[דניאל ג/טעמים#ג כד|ג,כד]] [תְּלָתָ֜ה]* / ל=[תְּלָתָ֜א]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ג/טעמים#ג כה|ג,כה]] ל=[בְּגֽוֹא־]* / [בְּגֽוֹ־] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] ל=[בְּג֥וֹא]* / [בְּג֥וֹ] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] [לְהוֹדָ֣עוּתַ֔נִי]* / ל=[לְהוֹדָ֣עֻתַ֔נִי]!
#[[דניאל ד/טעמים#ד כג|ד,כג]] [קַיָּמָ֑א]* / ל=[קַיָּמָ֑ה]
#[[דניאל ד/טעמים#ד כד|ד,כד]] [תֶּהֱוֵ֥ה]* / ל=[תֶּהֱוֵ֥א]!
#[[דניאל ד/טעמים#ד כח|ד,כח]] [מַלְכוּתָ֖א]* / ל=[מַלְכוּתָ֖ה]
#[[דניאל ד/טעמים#ד לא|ד,לא]] [יֽוֹמַיָּא֩]* / ל=[יֽוֹמַיָּה֩]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ד/טעמים#ד לג|ד,לג]] [וְזִיוִי֙]* / ל=[וְזִוִי֙] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ד/טעמים#ד לד|ד,לד]] [נְבֻכַדְנֶצַּ֗ר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶצַּ֗ר]
#[[דניאל ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] [יְדָ֖א]* / ל=[יְדָ֖ה]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] [וְהַֽמְנִוכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]* / ל=[וְהַֽמְונִיכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] [לְהוֹדָ֣עוּתַ֔נִי]* / ל=[לְהוֹדָ֣עֻתַ֔נִי]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] ל=[וְהַֽמְונִכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]* (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ה/טעמים#ה יח|ה,יח]] [וְהַדְרָ֔א]* / ל=[וְהַדְרָ֔ה]
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט1]] [־הֲוָ֨א]* / ל=[־הֲוָ֨ה]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט2]] [הֲוָ֣ה]* / ל=[הֲוָ֣א]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט7]] [הֲוָ֥א]* / ל=[הֲוָ֥ה]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט8]] [הֲוָ֥א]* / ל=[הֲוָ֥ה]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] [מַשְׁפִּֽל]* / ל=[מַשְׁפִּֽיל]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] [מְדֹרֵ֔הּ]* / ל=[מְדוֹרֵ֔הּ]
#[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] [יִצְבֵּ֖א]* / ל=[יִצְבֵּ֖ה]
#[[דניאל ה/טעמים#ה כז|ה,כז]] [תְּקִ֥ילְתָּ]* / ל=[תְּקִ֥ילְתָּה]
#[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַלְבִּ֤שׁוּ]* / ל=[וְהַלְבִּ֤ישׁוּ]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַלְבִּ֤שׁוּ]* / ל=[וְהַלְבִּ֤ישׁוּ]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַֽמְנִוכָ֥א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֥א קרי]* / ל=[וְהַֽמְונִכָ֥א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֥א קרי]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] [תְּלָתָ֔ה]* / ל=[תְּלָתָ֔א]
#[[דניאל ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] [־עִלָּ֑ה]* / ל=[־עִלָּ֑א]
#[[דניאל ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] [הַשְׁכַּ֥חְנָֽא]* / ל=[הַשְׁכַּ֥חְנָֽה]
#[[דניאל ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] [־יִבְעֵ֣א]* / ל=[־יִבְעֵ֣ה]
#[[דניאל ו/טעמים#ו יב|ו,יב]] [בָּעֵ֥ה]* / ל=[בָּעֵ֥א]!
#[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] [קְרִ֨בוּ]* / ל=[קְרִ֨יבוּ]!
#[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] [יִבְעֵא֩]* / ל=[יִבְעֵה֩]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ו/טעמים#ו כה|ו,כה]] [וּלְג֤וֹב]* / ל=[וּלְגֹ֤ב]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ו/טעמים#ו כח|ו,כח]] [שֵׁיזִ֣ב]* / ל=[שֵׁיזִ֣יב] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] [יַתִּ֗ירָה]* / ל=[יַתִּ֗ירָא]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ז/טעמים#ז ט|ז,ט]] [שְׁבִבִ֣ין]* / ל=[שְׁבִיבִ֣ין] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] [הֲוָ֑א]* / ל=[הֲוָ֑ה]!
#[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] [יְהִ֤ב]* / ל=[יְהִ֤יב]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ז/טעמים#ז טו|ז,טו]] ל=[בְּג֣וֹא]* / [בְּג֣וֹ] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ז/טעמים#ז כא|ז,כא]] ל=[עָבְדָ֥ה]* / [עָבְדָ֥א] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ז/טעמים#ז כא|ז,כא]] [לְהֹֽן]* / ל=[לְהֽוֹן]!
#[[דניאל ז/טעמים#ז כג|ז,כג]] [רְבִיעָיָה֙ כתיב, רְבִיעָאָה֙ קרי]* / ל=[רְבִיעָיאָ֙ כתיב, רְבִיעָאָה֙ קרי]
#[[דניאל ז/טעמים#ז כד|ז,כד]] [מַלְכוּתָ֔א]* / ל=[מַלְכוּתָ֔ה]
#[[דניאל ז/טעמים#ז כד|ז,כד]] [אַחֲרֵיהֹ֗ן]* / ל=[אַחֲרֵיה֗וֹן]
#[[דניאל ז/טעמים#ז כז|ז,כז]] [וּמַלְכוּתָ֨א]* / ל=[וּמַלְכוּתָ֨ה]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ח/טעמים#ח ח|ח,ח]] [הַגְּדֹלָ֔ה]* / ל=[הַגְּדוֹלָ֔ה]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ט/טעמים#ט ז|ט,ז]] [וּלְיֹשְׁבֵ֣י]* / ל=[וּלְיוֹשְׁבֵ֣י]!
#[[דניאל י/טעמים#י א|י,א]] [בֵּלְטְאשַׁצַּ֑ר]* / ל=[בֵּלְטְשַׁאצַּ֑ר]
#[[דניאל י/טעמים#י יט|י,יט]] [וּֽ'''כְ'''דַבְּר֤וֹ]* / ל=[וּֽ'''בְ'''דַבְּר֤וֹ]!
#[[דניאל יא/טעמים#יא כט|יא,כט]] [וְכָאַחֲרוֹנָֽה]* / ל=[וְכָאַחֲרֹנָֽה]!
#[[דניאל יא/טעמים#יא לא|יא,לא]] [מְשֹׁמֵֽם]* / ל=[מְשׁוֹמֵֽם]!
#[[דניאל יא/טעמים#יא לו|יא,לו]] [כִרְצֹנ֜וֹ]* / ל=[כִרְצוֹנ֜וֹ]!

'''ספר עזרא (חסר לגמרי):'''
#[[עזרא ב/טעמים#ב מב|עזרא ב,מב]]: [טַלְמֹ֣ן]* / ל=[טַלְמ֣וֹן]?!
#[[עזרא ב/טעמים#ב נ|עזרא ב,נ]]: [מְעוּנִ֖ים]* / ל=[כתיב: מְעיּנִ֖ים, קרי: מְעוּנִ֖ים]
#[[עזרא ד/טעמים#ד יג|עזרא ד,יג]]: [וְשׁוּרַיָּ֖א]* / ל=[וְשׁוּרַיָּ֖ה]
#[[עזרא ה/טעמים#ה ג|עזרא ה,ג]]: [אֲתָ֨ה]* / ל=[אֲתָ֨א]!
#[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]]: [מְדִינְתָּ֖א]* / ל=[מְדִינְתָּ֖ה]
#[[עזרא ז/טעמים#ז י|עזרא ז,י]] [לִדְרֹ֛שׁ]* / ל=[לִדְר֛וֹשׁ]!
#[[עזרא ז/טעמים#ז יג|עזרא ז,יג]] [עַמָּ֨א]* / ל=[עַמָּ֨ה]!
#[[עזרא ז/טעמים#ז יד|עזרא ז,יד]] [לְבַקָּרָ֥ה]* / ל=[לְבַקָּרָ֥א]
#[[עזרא ז/טעמים#ז כא|עזרא ז,כא]] [כָהֲנָ֜א]* / [כָהֲנָ֜ה]
#[[עזרא ז/טעמים#ז כב|עזרא ז,כב]] [כּוֹרִ֣ין]* / ל=[כֹּרִ֣ין]
#[[עזרא ז/טעמים#ז כה|עזרא ז,כה]] [עַמָּא֙]* / ל[=עַמָּה֙]!
#[[עזרא ז/טעמים#ז כז|עזרא ז,כז]] [אֲבֹתֵ֑ינוּ]* / ל=[אֲבוֹתֵ֑ינוּ]!
#[[עזרא ט/טעמים#ט א|עזרא ט,א]] [כְּ֠תֹעֲבֹֽתֵיהֶ֠ם]* / ל=[כְּ֠תוֹעֲבֹֽתֵיהֶם]
#[[עזרא י/טעמים#י לה|עזרא י,לה]] [כְּלֽוּהיּ כתיב, כְּלֽוּהוּ קרי]* / ל=[כְּלֻֽהיּ כתיב, כְּלֽוּהוּ קרי]
#[[עזרא י/טעמים#י מד|עזרא י,מד]] [נָשְׂא֖יּ כתיב, נָשְׂא֖וּ קרי]* / ל?=[נָשְׂא֖וּ]{{הערה|בכתי&quot;ל יש כאן ניסיון לבצע תיקון, אולי ע&quot;י יד מאוחרת.}}
#[[נחמיה ה/טעמים#ה יד|נחמיה ה,יד]] [אוֹתִ֗י]* / ל=[אֹתִ֗י]!
#[[נחמיה ו/טעמים#ו יא|נחמיה ו,יא]] [יָבֹ֥א]* / ל=[יָב֥וֹא]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז ד|נחמיה ז,ד]] [וּגְדֹלָ֔ה]* / ל=[וּגְדוֹלָ֔ה]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז לז|נחמיה ז,לז]] [וְאֹנ֔וֹ]* / ל=[וְאוֹנ֔וֹ]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז מה|נחמיה ז,מה]] [שַׁלֻּ֤ם]* / ל=[שַׁלּ֤וּם]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז מח|נחמיה ז,מח]] [חֲגָבָ֖א]* / ל=[חֲגָבָ֖ה]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[נחמיה ז/טעמים#ז נז|נחמיה ז,נז]] [סֹפֶ֖רֶת]* / ל=[סוֹפֶ֖רֶת]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[נחמיה ז/טעמים#ז סא|נחמיה ז,סא]] [אֲבֹתָם֙]* / ל=[אֲבוֹתָם֙]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז סה|נחמיה ז,סה]] [וְתֻמִּֽים]* / ל=[וְתוּמִּֽים]
#[[נחמיה ז/טעמים#ז עא|נחמיה ז,עא]] [דַּרְכְּמֹנִים֙]* / ל=[דַּרְכְּמוֹנִים֙]!
#[[נחמיה ח/טעמים#ח ו|נחמיה ח,ו]] [וַיִּֽשְׁתַּחֲו֛וּ]* / ל=[וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּ֛]{{הערה|אות וי&quot;ו האחרונה הושמטה בכתב־היד, בלי שום הערה.}}
#[[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] [כְּבֹדֶ֔ךָ]* / ל=[כְּבוֹדֶ֔ךָ]!
#[[נחמיה ט/טעמים#ט כה|נחמיה ט,כה]] [בְּצוּרֹת֮]* / ל=[בְּצֻרוֹת֮]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[נחמיה ט/טעמים#ט לב|נחמיה ט,לב]] [וְלִנְבִיאֵ֥ינוּ]* / ל=[וְלִנְבִיאֵ֥נוּ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]] ל=[גְּ֠וִיֹּתֵינוּ]* / [גְּ֠וִיָּתֵנוּ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]] [גְדֹלָ֖ה]* / ל=[גְדוֹלָ֖ה]!
#[[נחמיה י/טעמים#י יג|נחמיה י,יג]] ל?=[שְׁ'''בַ'''נְיָֽה]* / ל?=[שְׁ'''כַ'''נְיָֽה]
#[[נחמיה י/טעמים#י לג|נחמיה י,לג]] [שְׁלִישִׁ֥ית]* / ל=[שְׁלִשִׁ֥ית]!
#[[נחמיה י/טעמים#י לז|נחמיה י,לז]] [וּבְהֶמְתֵּ֔נוּ]* / ל=[וּבְהֶמְתֵּ֔ינוּ]
#[[נחמיה יא/טעמים#יא יב|נחמיה יא,יב]] [[עֹשֵׂ֤ה]* / ל=[עֹשֵׂ֤י]!
#[[נחמיה יא/טעמים#יא יד|נחמיה יא,יד]] [גִּבֹּ֣רֵי]* / ל=[גִּבּ֣וֹרֵי]
#[[נחמיה יא/טעמים#יא יז|נחמיה יא,יז]] [מִ֠יכָ֠א]* / ל=[מִ֠יכָה]
#[[נחמיה יא/טעמים#יא כו|נחמיה יא,כו]] [וּבְמֹלָדָ֖ה]* / ל=[וּבְמוֹלָדָ֖ה]
#[[נחמיה יג/טעמים#יג א|נחמיה יג,א]] [וּמוֹאָבִ֛י]* / ל=[וּמֹאָבִ֛י]
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,ה]] [וְהַשּׁוֹעֲרִ֑ים]* / ל=[וְהַשֹּׁעֲרִ֑ים]!
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,טז]] [וּמוֹכְרִ֧ים]* / ל=[וּמֹכְרִ֧ים]

===ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות===

{{בעבודה}}

'''בסעיף זה הבאנו רשימה של המקומות שבהם קביעת נוסח הכתיב בספרי הנביאים והכתובים לא הייתה חד-משמעית ע&quot;פ הנתונים הבסיסיים {{קו תחתי|בלבד}}:
*אם יש כתיב חריג בכתב־יד אחד, העומד מול שאר כל כתבי־היד, לא הבאנו אותו ברשימה.
*אם יש כתיב חריג בשני כתבי־יד, אך יש הכרעה ברורה וחד-משמעית לפי הערות המסורה, לא הבאנו אותו ברשימה.
*אם יש כתיב חריג בשני כתבי־יד,{{הערה|שם=כתיב חריג שונה|אפילו אם יש ביניהם כתיב חריג שונה.}} אך '''אין''' הכרעה ברורה וחד-משמעית לפי הערות המסורה, אז הבאנו אותו ברשימה.
*אם יש כתיב חריג שנמצא בשלושה כתבי־יד או יותר,{{הערה|שם=כתיב חריג שונה}} אז הבאנו אותו ברשימה אפילו אם יש הכרעה חד-משמעית לפי הערות המסורה.

'''ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות:'''
#'''[[ירמיהו לא/טעמים#לא כז|ירמיהו לא,כז:]]''' ל=[וְלִנְט֖וֹעַ] / [וְלִנְטֹ֖עַ]*
#'''[[זכריה ז/טעמים#ז ב|זכריה ז,ב:]]''' ל=[שַׂר־אֶ֕צֶר] / [שַׂרְאֶ֕צֶר]* (תיבה מורכבת)
#'''[[זכריה ט/טעמים#ט טו|זכריה ט,טו:]]''' ל=[כְּזָוִיּ֖וֹת]* / [כְּזָוִיֹּ֖ת]
#'''[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|שיר השירים ד,ג:]]''' ל=[שִׂפְתֹתַ֔יִךְ] / [שִׂפְתוֹתַ֔יִךְ]*
#'''[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|שיר השירים ד,ג:]]''' ל=[וּמִדְבָּרֵ֖יךְ] / [וּמִדְבָּרֵ֖ךְ]*
#'''[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|שיר השירים ח,יג:]]''' ל=[הַשְׁמִיעִֽינִי] / [הַשְׁמִיעִֽנִי]*
#'''[[קהלת ו/טעמים#ו י|קהלת ו,י:]]''' ל=[כתיב=שהתקיף, קרי=שֶׁתַּקִּ֖יף]* / [כתיב=שֶׁתַּקִּ֖יף, אין קרי] '''(מחלוקת מסורה!)'''
#'''[[קהלת ט/טעמים#ט יא|קהלת ט,יא:]]''' ל=[לַגִּבּוֹרִ֣ים]* / [לַגִּבֹּרִ֣ים]
#'''[[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר ט,ט:]]''' ל=[אֲרִדַ֖י]* / [אֲרִידַ֖י]
#'''[[אסתר ט/טעמים#ט טז|אסתר ט,טז:]]''' ל=[וְהָרֹג֙] / [וְהָרוֹג֙]*
#'''מחלוקת מסורה בספר דניאל:'''{{הערה|אחרי שהחלטנו מזמן לקבוע את הנוסח לפי המסורה בכתי&quot;ל (ונגד דעתו של הרב ברויאר), מצאנו שבמהדורה הדיגיטלית של מקראות גדולות הכתר גם הכריעו באותו כיוון. לפרטים מלאים ראו בהערת הנוסח על [[דניאל ג/טעמים#ג כה|דניאל ג,כה]].}}
##'''[[דניאל ג/טעמים#כ כה|דניאל ג,כה:]]''' ל=[בְּגֽוֹא]* / [בְּגֽוֹ]
##'''[[דניאל ד/טעמים#ד ז|דניאל ד,ז:]]''' ל=[בְּג֥וֹא]* / [בְּג֥וֹ]
##'''[[דניאל ז/טעמים#ז טו|דניאל ז,טו:]]''' ל=[בְּג֣וֹא]* / [בְּג֥וֹ]
#'''[[דניאל ז/טעמים#ז ט|דניאל ז,ט:]]''' ל=[שְׁבִיבִ֣ין]* / [שְׁבִבִ֣ין]
#'''[[נחמיה ז/טעמים#ז נז|נחמיה ז,נז]]''' ל=[סוֹפֶ֖רֶת] / [סֹפֶ֖רֶת]*
#'''[[נחמיה ט/טעמים#ט לב|נחמיה ט,לב:]]''' ל=[וְלִנְבִיאֵ֥נוּ] / [וְלִנְבִיאֵ֥ינוּ]*
#'''[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]]''' ל=[גְּ֠וִיֹּתֵינוּ]* / [גְּ֠וִיָּתֵנוּ]{{הערה|כאן יש ניקוד שונה, והכתיב השונה בהתאם לניקוד.}}

===קונטרסי המסורה של כתר ארם צובה===

בכתר ארם צובה היו, מלבד נוסח המקרא והערות המסורה עליו, גם קונטרסי מסורה שנכרכו עמו בתחילתו ובסופו. שבעה דפי מסורה באו לפני התורה, ועשרים דפים בסוף ספרי הכתובים (אחרי דניאל ועזרא). בדפי המסורה גם הוסיפו לכתוב הקדשות חשובות. בדפים האחרונים היו איורים בצבעים ובזהב. יש עדויות לכך שהקונטרסים היו חלק מהכתר מאז המאה ה-11 לכל המאוחר. אבל למרבה הצער הלכו כל דפי המסורה של הכתר לאיבוד ביחד עם רוב התורה בתחילת הכתר, וביחד עם ספרי סוף הכתובים שהיו בחלקו האחרון.

רוב המידע שנמצא בידינו על קונטרסי המסורה שנכרכו ביחד עם כתר ארם צובה פורסם במאמרים שונים ע&quot;י יוסף עופר.{{הערה|1=יש תיאור מפורט של קונטרסי המסורה בתוך [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובה – לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;], '''ספונות''', סדרה חדשה ספר רביעי (יט) תשמ&quot;ט, עמ' 277-344. יש העתק וניתוח מלא של שני סיעיפים מבוך קונטרסי המסורה, בנוסף למידע רב על ההעתקים הקיימים בתוכם, בשני מאמרים: &quot;A Masoretic Note in the Aleppo Codex Concerning the Composite Words&quot;, 
''Textus'' 21, עמ' 209-233 (על כתיב השמות המורכבים במקרא בתיבה אחת או שתיים); &quot;קונטרסי המסורה של כתר ארם צובה על פי העתק בארכיונו של יצחק זליגמן בר&quot;, '''עיוני מקרא ופרשות''' ז (בר-אילן תשס&quot;ה), עמ' 137-162 (על כתיב המלים בארמית המקראית באל&quot;ף או בה&quot;א בסופם).}} במשך הדורות נכתבו ממנו העתקים ותיאורים מפורטים, ועופר זכה לגלות את העתקתו המלאה של זליגמן בער (יצחק בֵּר).{{הערה|ארכיונו של בֵּר נמצא בתוך אוסף גינצבורג במוסקבה (כ&quot;י מוסקבה 1550). צילומו במכון לתצלומי כתבי יד עבריים שבספרייה הלאומית בירושלים 
נמצא ב[{{NNL|000146980}} סרט מספר F 48538].}} על פיו ועל פי שאר העדויות אפשר לשחזר את התוכן בדפי המסורה כמעט בשלמותו. אמנם לפי מחקריו של עופר יש מקום להטיל ספק בכך שחומר המסורה שהיה בקונטרסים אכן נכתב ע&quot;י אהרן בן אשר, הן בגלל פרטים מסוימים בתוכנם שאינם משקפים את נוסח הכתר, והן בגלל סימנים חיצוניים (כגון עדויות לגבי אופן הכריכה). אמנם בכל זאת ברור שהקונטרסים מהווים יצירה של בעלי המסורה הטברנים, והם קרובים מאוד במקום ובזמן לכתר עצמו, ואף היוו חלק מהותי ממנו במשך אלף שנה בערך.

ברשימות המסורה שבקונטרסים יש גם מידע שיכול להאיר על ספקות מסוימים בנוסח הכתר בחלקיו החסרים. עופר ניתח מידע מהסוג הזה בסעיף הדן בכתיב של מלים בארמית המקראית, והוא רלוונטי לגבי קביעת הנוסח בספרים דניאל ועזרא (שהיו בסוף הכתר והיום חסרים). להלן שלושת המקומות שבהם יש עדות מסורה המסייעת לקביעת הנוסח בתוך קונטרסי המסורה שהיו בכתר (למידע שלם על שלל הנתונים בכל מקום ראו בתיעוד הנוסח שבדפי העריכה):{{הערה|ע&quot;פ מסקנותיו של עופר, קונטרסי המסורה, עמ' 160.}}
*[[דניאל ו/טעמים#ו ו|דניאל ו ו:]] ל=[עִלָּ֑א] / [עִלָּ֑ה]*
*[[דניאל ו/טעמים#ו ח|דניאל ו ח:]] ל=[יִבְעֵ֣ה] / [יִבְעֵ֣א]*
*[[דניאל ז/טעמים#ז כא|דניאל ז כא:]] ל=[עָבְדָ֥ה]* / [עָבְדָ֥א]

מלבד קביעת הנוסח במקומות מסוימים, יש גם ערך היסטורי ותרבותי רב בקונטרסי המסורה שהיו חלק בלתי-נפרד מהכתר במשך כמעט כל תקופת קיומו. מפעל המסורה של חכמי טבריה הוא מאוצרות הרוח של עם ישראל, על אחת כמה וכמה קונטרסי מסורה בני אלף שנה שהיו חלק מכתר ארם צובה, ואף היו מיוחסים במשך הזמן לאהרן בן אשר בכבודו ובעצמו. עופר מראה במאמריו שעכשיו, ע&quot;פ העדויות הקיימות ולמרות ליקויים מסוימים, כבר &quot;נחשף... בשלמותו נוסחם של קונטרסי המסורה שצורפו אל כתב היד החשוב ביותר של המקרא מבית מדרשם של בעלי המסורה.&quot;{{הערה|עופר, קונטרסי המסורה, עמ' 161.}} הוא גם מזכיר העקתה שלמה ממקור ראשון שנכתב בשביל אברהם פירקוביץ' (העתק בער הוא רק העתק ממנו), שאולי קיים עדיין באוסף פירקוביץ'.{{הערה|אוסף פירקוביץ' נמצא היום בספרייה הלאומית של רוסיה בעיר סנקט פטרבורג. עופר העיר: &quot;ייתכן שההעתק המקורי (העתק חלב) יימצא באוסף פירקוביץ' ויפתור כמה מן הספקות המוצגים בדברינו. אולם איתור כתב היד באוספי פירקוביץ' – וכל שכן קביעה ודאית שאינו נמצא שם – אינם משימות קלות&quot; (עופר, שם, עמ' 141 הערה 13).}} חשוב לעשות את המאמצים כדי לאתר אותו אם הוא בכלל קיים, ואח&quot;כ להוציא לאור מהדורה מבוארת של הקונטרסים במלואם ע&quot;פ כל העדויות הקיימות, כמו שהיה רצונו של פירקוביץ' עצמו בדיוק:

:ואף שבכל השתדלותו לא הצליח לראות התנ&quot;ך הזה בעיניו, אבל בפיזור כסף והתאמצות העתיקו לו את כל הכתוב מלפניו ומאחריו. וראיתי הכל בית ידידי החכם הזה, והם מר' אהרן בן אשר, והוא ברוב טובו אל הכלל ישתדל להדפיסם ולהפיצם בישראל עם פירוש מספיק כיד ה' הטובה עליו. כי הדברים האלה הם קשה הבנה כדרך הראשונים {{נוסח|אשר|במקור אתר וצ&quot;ל אשר}} הסתירו בחידות והטמינו ברמז.{{הערה|מדברי יעקב ספיר, '''אבן ספיר''', ח&quot;א (ליק 1866) דף י&quot;ב ע&quot;ב הערה 1; מובאים בעופר, קונטרסי המסורה, עמ' 140.}}

במאמץ כזה יש לראות הידור מצווה כחלק מהשלמת החסר בכתר, וגם כן דרך לפתוח את אוצרות המסורה לקהל.

===שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים===

{{בעבודה}}

במסורה הטברנית לא הייתה קביעה מדויקת וסמכותית לגבי הרווחים של הפרשות הפתוחות והסתומות, כמו שראינו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות|בפרק הקודם]]'''. בסופו של דבר קבע הרמב&quot;ם את הפרשות בתורה ע&quot;פ כתר ארם צובה, ומאז הביאה פסיקתו לאחידות כמעט-מושלמת בחלוקת הפרשות בתוך ספרי התורה. אך במשך הדורות לא הייתה שום קביעה כזו לגבי חלוקת הפרשות בספרי הנביאים והכתובים (למעט נסיונות של פסיקה לגבי מגילת אסתר שלא התקבלו על ידי כל העדות בישראל). רק במאה ה-19 היה ניסיון לקבוע את כל רווחי הפרשות בנ&quot;ך לפי כתר ארם צובה, וניסיון זה השפיע על כתיבתן של ספרי הנביאים והכתובים בתוך מגילות של קלף בכמה בתי כנסת (לשימוש בקריאת ההפטרה וחמש מגילות בציבור). בימינו יצאו כמה מהדורות של התנ&quot;ך המבוססות על חלוקה זו של הפרשות, ביניהן: מהדורות ברויאר (החל מדפוס חורב), מקראות גדולות הכתר (בדפוס וב[https://www.mgketer.org/ מהדורה המקוונת]), מהדורת &quot;סימנים&quot; (מבית פלדהיים), והמהדורה הדיגיטלית של [https://mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מכון ממרא].

הפרשות הפתוחות והסתומות בנביאים וכתובים במהדורתנו, אף במקומות החסרים בכתר ארם צובה, הן לפי נוסח הכתר ע&quot;פ עדותו של יהושע קמחי. קמחי נסע לארם צובה במאה ה-19, בשליחותם של רבני ירושלים, כדי לבדוק פרטים רבים בכתר ובמיוחד את כל רווחי הפרשות שבו. הוא תיעד את הפרשות הפתוחות והסתומות בכתר ע&quot;י הערות שרשם בתוך [https://archive.org/details/YellinTanakh/mode/1up התנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין]. לנתונים המלאים וניתוח מפורט של עדות זו ראו יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין&quot;].{{הערה|ראו גם את סיכום המידע על חלוקת הפרשות הפתוחות והסתומות בכתר ארם צובה שנמצא [[:w:en:Parashah|כאן]] (באנגלית).}}

רשימתו של קמחי אינה נקייה לגמרי מטעויות, כמו שניתן להיווכח מהשוואה לכתר במקומות הקיימים בו,{{הערה|לפרטים ראו במאמרו של עופר, עמ' 311-312; 329-331.}} ולכן יש מעט מקומות שבהם חייב המהדיר להפעיל את שיקול דעתו. ברשימה הבאה הובאו כל המקומות שיש בהם ספק כלשהו לגבי חלוקת הפרשות שהייתה בכתר ארם צובה. לעתים רחוקות ציינו גם תופעות בעלות משמעות בחלוקת הפרשות בכתי&quot;ל.

'''ספר מלכים:'''
#בפסוק &quot;אָ֣ז יַכֶּֽה־מְ֠נַחֵ֠ם...&quot; ([[מלכים ב טו/טעמים#טו טז|מל&quot;ב טו,טז]]) אין פרשה במהדורתנו.
#בפסוק &quot;וַיִּשְׁלַ֨ח אָחָ֜ז מַלְאָכִ֗ים...&quot; ([[מלכים ב טז/טעמים#טז ז|מל&quot;ב טז,ז]]) אין פרשה במהדורתנו.

'''מגילת שיר השירים:'''
'''חלוקת הפרשות:''' בשלושה מקומות בשיר השירים יש במהדורתנו רווח של פרשה ע&quot;פ כתי&quot;ל, למרות שלא סומן כלל פרשה בכתר ברשימת קמחי. ראו בהערות הנוסח למידע מלא על כל אחד מהמקומות.
#בפסוק &quot;יָפָ֨ה אַ֤תְּ רַעְיָתִי֙ כְּתִרְצָ֔ה&quot; ([[שיר השירים ו/טעמים#ו,ד|ו,ד]]) יש פרשה סתומה במהדורתנו.
#בפסוק &quot;מִ֣י זֹ֗את עֹלָה֙ מִן־הַמִּדְבָּ֔ר&quot; ([[שיר השירים ח/טעמים#ח ה|ח,ה]]) יש פרשה סתומה במהדורתנו.
#בפסוק &quot;כֶּ֣רֶם הָיָ֤ה לִשְׁלֹמֹה֙ בְּבַ֣עַל הָמ֔וֹן&quot; ([[שיר השירים ח/טעמים#ח יא|ח,יא]]) יש פרשה פתוחה במהדורתנו.

===מסורת הסופרים במגילת אסתר: הערות מיוחדות===
{{בעבודה}}
{| width=100% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=8 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''הערות מיוחדות במגילת אסתר'''}}}}&lt;br&gt;ציון ההבדלים בין המגילות במסורת תימן, ספרד ואשכנז, ובין המגילות לכתר ארם צובה
|- align=center
!פסוק
!מילה או הקשר
!כתר ארם צובה{{הערה|לפי עדויות או מקבילות.}}
!מגילות תימן
!מגילות ספרד
!מגילות אשכנז
!נוסח הפנים&lt;br&gt;במהדורתנו
!הערה במהדורתנו
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[אסתר ח/טעמים#ח יא|אסתר ח, יא]]
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|
|לַהֲרֹ֨ג
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|במגילות אשכנז כתוב לַהֲרֹ֨ג
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[אסתר ט/טעמים#ט ג|אסתר ט, ג]]
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|
|'''בִּ'''פְנֵיהֶ֔ם
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|במגילות אשכנז כתוב בִּפְנֵיהֶ֔ם
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר ט, ט]]
|אֲרִ(י)דַ֖י‏
|אֲרִדַ֖י‏ (כנראה)
|אֲרִדַ֖י‏ (?)
|
|אֲרִ'''י'''דַ֖י‏
|אֲרִדַ֖י‏
|בספרים אחרים אֲרִידַ֖י וכך כתוב במגילות רבות
|}

==שחזור מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: נוסח הניקוד והטעמים==

קביעת הניקוד והטעמים בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, תהיה לפי אותם עקרונות כמו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: נוסח הניקוד והטעמים|בתורה]]'''. הבסיס של השחזור הוא כתי&quot;ל, שברוב המקומות מהווה העתק מדויק לכתר ארם צובה. אך לגבי המקומות החריגים בניקוד ובטעמים בכתי&quot;ל וספקות שעולים לעתים מתוך השוואה למקורות אחרים, וגם לגבי השיקולים המקומיים שעל פיהם הכרענו בכל מקום כזה, יש לעיין בתיעוד הנוסח שבדף העריכה לכל פרק.

לגבי נוסח הגעיות בנ&quot;ך (במקומות החסרים בכתר), הן מופיעות כמעט תמיד לפי כתי&quot;ל, ויש בהן תיקונים רק לעתים רחוקות.{{הערה|1=היוצאים מן הכלל הם: [[מלכים ב יח/טעמים#יח ט|מל&quot;ב יח,ט]] (ל=וַֽיְהִ֞י), ו[[דניאל ח/טעמים#ח ב|דניאל ח,ב]] (ל=וַיְהִי֙).}} להסבר מלא ומידע נוסף על הגעיות במהדורתנו ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|כאן]]'''.

==מסורת הקוראים בנ&quot;ך: מקומות חריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל==

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא לרשימת הניקוד והטעמים}}

ו. לרשימות דומות על הספרים וקטעי הספרים '''הקיימים בכתר ארם צובה''', ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה|פרק החמישי של המבוא]]'''.

===ספר מלכים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר במלכים}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר מלכים (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}{{הערה|1=ב[[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מל&quot;ב יז,לא]] ציין ברויאר &quot;וְהַסְפַרְוִ֗ים (ל)&quot;, אבל לא ברור מדוע ציין תיבה זו.}}
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו י|מל&quot;ב טו,י]] (ל!=קָֽבָלְ־עָ֖ם): למ&quot;ד שווּאה ומוקפת
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו יג|מל&quot;ב טו,יג]] (ל=לְעֻזִיָּ֖ה): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו ל|מל&quot;ב טו,ל]] (ל=בֶּן־עֻזִיָּֽה): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו לב|מל&quot;ב טו,לב]] (ל=בֶּן־עֻזִיָּ֖הוּ): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו לד|מל&quot;ב טו,לד]] (ל=עֻזִיָּ֥הוּ): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טז/טעמים#טז ו|מל&quot;ב טז,ו]] (ל=אֶת־הַיְהוּדִ֖ים): חסר דגש ביו&quot;ד{{הערה|ברשימת ברויאר בכתר ירושלים צוין מספר הפסוק בטעות &quot;טו,ו&quot;.}}
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז יג|מל&quot;ב יז,יג]] (ל*=שֻׁ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}בוּ): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה כשיטת הכתר
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז טו|מל&quot;ב יז,טו]] (ל?!=וַיֵּ֨לְכוּ): (חסר טעם האזלא [גרש] באות כ&quot;ף?){{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז כא|מל&quot;ב יז,כא]] (ל!=וְהֶחֱטֵיאָ֖ם): טי&quot;ת בצירה
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז כד|מל&quot;ב יז,כד]] (ל*=וּ֠מִכּ֠וּתָה): טעם כפול בכתב־היד
#[[מלכים ב יח/טעמים#יח ט|מל&quot;ב יח,ט]] (ל=וַֽיְהִ֞י): בגעיה

ב. מתיגת הזקף
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז ל|מל&quot;ב יז,ל]] (ל=וְאַנְשֵׁי־כ֔וּת): אין מתיגה

===ספר ירמיהו (הקטע החסר בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בירמיהו}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר ירמיהו (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט כא|כט,כא]] (ל!=הַֽנִבְּאִ֥ים): חסר דגש בנו&quot;ן
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט כז|כט,כז]] (ל!=הָֽעֲנְּתֹתִ֑י): חטף פתח בעי&quot;ן במקום פתח
#[[ירמיהו ל/טעמים#ל י|ל,י:]] (ל*=נְאֻם־יְהֹוָה֙): נקודת חולם בשם הוי&quot;ה בתוך כתב־היד
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא ג|לא,ג]] (ל!=וְֽנִבְנֵי֔ת): מקום הטעם{{הערה|הערת דותן; הפריט חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא לג|לא,לג]] (ל!=לְמִקְטַנָּ֤ם): חסר דגש בקו&quot;ף

ב. מתיגת הזקף:
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט יד|כט,יד]] (ל=אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם): מקום המתיגה
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט טז|כט,טז]] (ל=וְאֶל־כָּל־הָעָ֔ם): אין מתיגה
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט כ|כט,כ]] (ל=כָּל־הַ֨גּוֹלָ֔ה): מקום המתיגה

===ספר תרי עשר (הקטעים החסרים בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתרי עשר}}
למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר תרי עשר (חוץ מהקטעים החסרים בכתר)|כאן]].'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[עמוס ט/טעמים#ט ד|עמוס ט,ד]] (ל!=אֹֽיבֵיהֶ֔ם): חסר שווא ביו&quot;ד{{הערה|שם=חסר ברויאר|פריט זה חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[עובדיה א/טעמים#א א|עֹבדיה א,א]] (ל!=עָלֶיהָ): חסר טעם המרכא{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[עובדיה א/טעמים#א ג|עֹבדיה א,ג]] (ל?=בְחַגְוֵי־סֶּ֖לַע): סמ&quot;ך דגושה?
#[[עובדיה א/טעמים#א ח|עֹבדיה א,ח]] (ל?=נְאֻם יְהֹוָ֑ה): חסר מקף?{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[עובדיה א/טעמים#א יב|עֹבדיה א,יב]] (ל!=לִבְנֵֽי יְהוּדָ֖ה): חסר מקף{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[עובדיה א/טעמים#א טז|עֹבדיה א,טז]] (ל!=הָֽיוּ): מקום הסילוק
#[[עובדיה א/טעמים#א יז|עֹבדיה א,יז]] (ל!=מוֹרָֽשֵׁיהֶם): חסר סילוק{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[יונה א/טעמים#א ג|יונה א,ג]] (ל!=אָנִיָּ֣ה{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}): חסרות הנקודות של חטף קמץ באל&quot;ף
#[[יונה ג/טעמים#ג ב|יונה ג,ב]] (ל?!=וִּקְרָ֤א): נקודת חיריק מתחת לאות וי&quot;ו?
#[[יונה ג/טעמים#ג ג|יונה ג,ג]] (ל!=אֶל־נִֽינְוֶ֖ה): סגול בוי&quot;ו במקום צירה
#[[יונה ג/טעמים#ג ו|יונה ג,ו]] (ל!=אֶל־מֶ֣לֶך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[יונה ג/טעמים#ג י|יונה ג,י]] (ל?!=אֶֽת־מַ֣עֲשֵׂיהֶ֔ם): געיה באות אל&quot;ף?{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[מיכה א/טעמים#א יד|מיכה א,יד]] (ל=לְמַלְכֵ֥י): בטעם מרכא במקום טפחא
#[[מיכה א/טעמים#א טו|מיכה א,טו]] (ל!=עַד־עֲדֻּֿלָּ֥ם): דל&quot;ת דגושה למרות סימן הרפה{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[מיכה ג/טעמים#ג ג|מיכה ג,ג]] (ל=וּפָרְשׂוּ֙): אין געיה קלה בתיבת פשטא
#[[מיכה ג/טעמים#ג ה|מיכה ג,ה]] (ל=וַאֲשֶׁר֙): אין געיה קלה בתיבת פשטא
#[[זכריה א/טעמים#א ד|זכריה א,ד]] (ל-כתיב!=וּמַֽעֲלְילֵיכֶ֖ם): נקודות של חטף פתח בעי&quot;ן
#[[זכריה א/טעמים#א י|זכריה א,י]] (ל!=בֵּין־הַהַדַסִּ֖ים): חסרות נקודות לחטף פתח בה&quot;א השנייה
#[[זכריה ב/טעמים#ב ב|זכריה ב,ב]] (ל!=וִירוּשָׁלָֽם): חסרה נקודת החיריק בלמ&quot;ד
#[[זכריה ד/טעמים#ד יא|זכריה ד,יא]] (ל!=הָאֵ֔לֶה): חסר דגש בלמ&quot;ד
#[[זכריה ה/טעמים#ה יא|זכריה ה,יא]] (ל*=לִבְנֽוֹת־לָ֥הֿ): במהדורתנו השארנו כאן את סימן הרפה
#[[זכריה ו/טעמים#ו ז|זכריה ו,ז]] (ל!=לְהִתְהַלֵּ֣ך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[זכריה ו/טעמים#ו יב|זכריה ו,יב]] (ל!=יְהֹוָֽהּ): נקודה באות ה&quot;א השנייה של שם הוי&quot;ה
#[[זכריה ח/טעמים#ח ג|זכריה ח,ג]] (ל=עִ֣יר־הָֽאֱמֶ֔ת): מקף בתיבת משרת
#[[זכריה ח/טעמים#ח יד|זכריה ח,יד]] (ל!=זָמַמְ֜תִּי): מקום הטעם
#[[זכריה ט/טעמים#ט יז|זכריה ט,יז]] (ל=וּמַה־יָפְי֑וֹ): אין דגש ביו&quot;ד

ב. מתיגת הזקף:
#[[זכריה ה/טעמים#ה ג|זכריה ה,ג]] (ל=וְכָל־הַנִּ֨שְׁבָּ֔ע): מקום המתיגה
#[[זכריה ו/טעמים#ו ו|זכריה ו,ו]] (ל=וְהַלְּבָנִ֔ים): אין מתיגה

ג. קרי וכתיב של אֵם קריאה:
#[[עמוס ט/טעמים#ט ו|עמוס ט,ו]] (ל-קרי=מַעֲלוֹתָ֔יו): אין ציון במהדורתנו
#[[עובדיה א/טעמים#א יא|עֹבדיה א,יא]] (ל-קרי=שְׁעָרָ֗יו): אין ציון במהדורתנו

===ספר תהלים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתהלים}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר תהלים (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].'''

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[תהלים טו/טעמים#טו א|טו,א]] (ל!=י֭הֹוָה): חסר שווא באות יו&quot;ד, ונכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה.
#[[תהלים טו/טעמים#טו ב|טו,ב]] (ל!=בִּלְבָֽבוֹ): מקום הסילוק
#[[תהלים טו/טעמים#טו ג|טו,ג]] (ל!=עַל־קְרֹֽבוֹ): מקום הסילוק
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל?=&lt;מִ֥מְתִֽים־יָדְךָ֨ ׀&gt;* או &lt;מִֽמְתִ֥ים־יָדְךָ֨ ׀&gt; או &lt;מִֽמְתִֽים־יָדְךָ֨ ׀&gt;): מרכא וגעיה ומקף בתיבת משרת*, או געיה ומרכא ומקף בתיבת משרת, או שתי געיות בתיבה המוקפת?
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל!=יִשְׂבּ֥עוּ): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל!=לְעוֹלְלֵֽיהֶם): מקום הסילוק
#[[תהלים יח/טעמים#יח ג|יח,ג]] (ל?=סַ֥לְעִ֥י* או סַֽלְעִ֥י): מרכא ומרכא* או געיה ומרכא?
#[[תהלים יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (ל?=אֶ֥קֲרָ֣א* או אֶֽקֲרָ֣א): מרכא ומונח* או געיה ומונח?
#[[תהלים יח/טעמים#יח,כ|יח,כ]] (ל?=כִ֘י): חסר דגש בכ&quot;ף?
#[[תהלים יח/טעמים#יח,לח|יח,לח]] (ל!=וְלֹֽא־אָ֝שׁוּב): חסרה נקודת הרביע בשי&quot;ן
#[[תהלים יט/טעמים#יט ז|יט,ז]] (ל!=מֵֽחַמָּתוֹ): מקום הסילוק, או געיה וחסר סילוק לאחריה
#[[תהלים יט/טעמים#יט טו|יט,טו]] (ל?=&lt;יִ֥הְיֽוּ־לְרָצ֨וֹן ׀&gt;*  או &lt;יִֽהְי֥וּ־לְרָצ֨וֹן ׀&gt; או &lt;יִֽהְיֽוּ־לְרָצ֨וֹן ׀&gt;): מרכא וגעיה ומקף בתיבת משרת*, או געיה ומרכא ומקף בתיבת משרת, או שתי געיות בתיבה המוקפת?
#[[תהלים כא/טעמים#כא ו|כא,ו]] (ל!=וְ֝הָדָר): חסרה נקודת הרביע באות דל&quot;ת
#[[תהלים כא/טעמים#כא ט|כא,ט]] (ל!=יְ֝מִֽינְךָ): חסרה נקודת הרביע באות כ&quot;ף סופית
#[[תהלים כא/טעמים#כא יד|כא,יד]] (ל!=וּֽ֝נְזַמְּרָה): חסרה נקודת הרביע באות רי&quot;ש
#[[תהלים כב/טעמים#כב ל|כב,ל]] (ל=&lt;וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֨וּ ׀&gt;): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[תהלים כג/טעמים#כג ה|כג,ה]] (ל=דִּשַּׁ֖נְתָּ): בטעם טפחא לעומת מרכא
#[[תהלים כד/טעמים#כד ג|כד,ג]] (ל!=וּמִי־יָ֝קוּם): חסרה נקודת הרביע באות קו&quot;ף
#[[תהלים כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (ל!=וְ֝יָבֹא): חסרה נקודת הרביע באות בי&quot;ת

===מגילת שיר השירים החל מ&quot;בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה&quot; (ג,יא)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בשיר השירים}} למידע על תחילת הספר, הקיימת בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מגילת שיר השירים עד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; (ג,יא)|כאן]].'''

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|תעוררו}}
#[[שיר השירים ד/טעמים#ד טז|שיר השירים ד,טז]] (ל=יִזְל֣וּ): אין דגש בלמד
#[[שיר השירים ה/טעמים#ה ב|שיר השירים ה,ב]] (ל!=קְוֻּצּוֹתַ֖י): נקודת שורוק בנוסף לקובוץ בוי&quot;ו
#[[שיר השירים ה/טעמים#ה יא|שיר השירים ה,יא]] (ל!=קְוּצּוֹתָיו֙): נקודת שורוק במקום קובוץ בוי&quot;ו
#[[שיר השירים ה/טעמים#ה טז|שיר השירים ה,טז]] (ל?!=מַחֲּמַדִּ֑ים): חי&quot;ת דגושה?!
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו ג|שיר השירים ו,ג]] (ל!=בַּשׁוֹשַׁנִּֽים): חסר דגש בשי&quot;ן הראשונה
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו ח|שיר השירים ו,ח]] (ל!=מְּלָכ֔וֹת): מ&quot;ם דגושה
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו יב|שיר השירים ו,יב]] (ל=עַמִּי־נָדִֽיב): &quot;עמי&quot; מוקפת במקום טעם עצמאי של מרכא
#[[שיר השירים ז/טעמים#ז יג|שיר השירים ז,יג]] (ל?=אִם פָּֽרְחָ֤ה): חסר מקף?
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח א|שיר השירים ח,א]] (ל!=אֶשָׁ֣קְךָ֔): חסר דגש בשי&quot;ן
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח יב|שיר השירים ח,יב]] (ל?!=כָּרְמִ֥י): קמץ בכ&quot;ף במקום פתח?
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|שיר השירים ח,יג]] (ל!=הַיוֹשֶׁ֣בֶת): חסר דגש ביו&quot;ד

===מגילת קֹהלת===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[קהלת א/טעמים#א ט|א,ט]] (ל=וּמַה־שֶׁנַּֽעֲשָׂ֔ה): אין דגש בשי&quot;ן
#[[קהלת ב/טעמים#ב א|ב,א]] (ל?=&lt;לְכָה־נָּ֛א אֲנַסְּכָ֛ה&gt;): נקודת תביר גם בתיבה השנייה (תביר ותביר)?
#[[קהלת ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל?=וְסַבּ֥וֹתִֽי־אֲנִ֖י): מקף בתיבת משרת?
#[[קהלת ב/טעמים#ב כב|ב,כב]] (ל?!=לִבּ֑ו): חסרה נקודת החולם?
#[[קהלת ג/טעמים#ג י|ג,י]] (ל?!=אֶת־הָֽעִנְיַ֗ן): קו של פתח וחסרה נקודת הקמץ?
#[[קהלת ד/טעמים#ד ח|ד,ח]] (ל?=&lt;גַּם־זֶ֛ה הֶ֛בֶל&gt;): נקודת תביר בתיבה הראשונה (תביר ותביר)?
#[[קהלת ד/טעמים#ד י|ד,י]] (ל!=שֶׁיִפּ֔וֹל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[קהלת ה/טעמים#ה א|ה,א]] (ל?=עַֽל־כֵּ֛ן או עַ֥ל־כֵּ֛ן או עַל־כֵּ֛ן*): געיה ותביר, מרכא בתיבת תביר, או תביר בלבד?
#[[קהלת ה/טעמים#ה ד|ה,ד]] (ל!=מִשֶׁתִּדּ֖וֹר): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[קהלת ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] (ל!=גָּבֹ֙הַ֙): חסר מפיק באות ה&quot;א
#[[קהלת ד/טעמים#ד ז|ה,יז]] (ל!=לֶֽאֶכוֹל־וְ֠לִשְׁתּ֠וֹת): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[קהלת ו/טעמים#ו ב|ו,ב]] (ל*=זֶ֥ה הֶ֛בֶל): מרכא ותביר (במקום תביר ותביר)
#[[קהלת ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (ל=מַה־יוֹתֵ֥ר): אין דגש באות יו&quot;ד
#[[קהלת ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (ל?!=הַחַיִֽים): חסר דגש באות יו&quot;ד הראשונה
#[[קהלת ז/טעמים#ז כט|ז,כט]] (ל!=רַּבִּֽים): רי&quot;ש דגושה
#[[קהלת ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (ל=מַה־שֶׁיִּֽהְיֶ֑ה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[קהלת ח/טעמים#ח יד|ח,יד]] (ל!=הַצַדִּיקִ֑ים): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[קהלת ח/טעמים#ח טז|ח,טז]] (ל?!=אֵינֶ֥נוּ): חסר דגש באות נו&quot;ן השניה?
#[[קהלת ט/טעמים#ט טו|ט,טו]] (ל!=הַהּֽוּא): ה&quot;א מנוקדת
#[[קהלת ט/טעמים#ט יח|ט,יח]] (ל!=יְאַבֵּ֥ד טוֹבָ֖ה): מרכא וטפחא (במקום טפחא ומרכא)
#[[קהלת י/טעמים#י יד|י,יד]] (ל=מַה־שֶׁיִּֽהְיֶ֔ה): אין דגש בשי&quot;ן
#[[קהלת יא/טעמים#יא ג|יא,ג]] (ל!=שֶׁיִפּ֥וֹל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[קהלת יא/טעמים#יא ו|יא,ו]] (ל!=יוֹדֵ֜ע): חסר פתח גנוב
#[[קהלת יא/טעמים#יא ט|יא,ט]] (ל?!=וִֽיטִּֽיבְךָ֤): טי&quot;ת דגושה?
#[[קהלת יב/טעמים#יב ה|יב,ה]] (ל!=בָשּׁ֖וּק): נקודת קמץ תחת הקו באות בי&quot;ת (במקום פתח)

ב. מתיגת הזקף
#[[קהלת א/טעמים#א ג|א,ג]] (ל=בְּכָל־עֲמָל֔וֹ): אין מתיגה
#[[קהלת ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל=וְלַזֹּבֵ֔חַ): אין מתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[קהלת ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל-כתיב!=זְקֵנִ֖ים): חסרות שלושת הנקודות של שורוק לפני האות זי&quot;ן (&lt; ֻזְקֵנִ֖ים&gt; בשביל הקרי '''וּ'''זְקֵנִ֖ים)
#[[קהלת ט/טעמים#ט ד|ט,ד]] (ל-כתיב?!=יְבֻחָ֔ר): קמץ באות חי&quot;ת?

===מגילת איכה===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[איכה א/טעמים#א א|א,א]] (ל!=רַּבָּ֣תִי): רי&quot;ש דגושה
#[[איכה א/טעמים#א ד|א,ד]] (ל?=נּוּג֖וֹת): נו&quot;ן דגושה?
#[[איכה א/טעמים#א יא|א,יא]] (ל?=מְבַקְּשִׁ֣ים): קו&quot;ף דגושה?
#[[איכה א/טעמים#א יב|א,יב]] (ל?=וּרְא֔וּ* או וּרְא֗וּ): בשתי נקודות של זקף קטן או בנקודה אחת של רביע?
#[[איכה א/טעמים#א יד|א,יד]] (ל=יִשְׂתָּֽרְג֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[איכה ב/טעמים#ב ג|ב,ג]] (ל!=בָּֽחֳרִי אַ֗ף): חסר מקף
#[[איכה ב/טעמים#ב כא|ב,כא]] (ל!=הָרַגְ֙תָּ֙): הפשטא מלעיל נכתב באות גימ&quot;ל במקום באות רי&quot;ש
#[[איכה ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל?!=בְּמַחְשַׁכִּ֥ים): חי&quot;ת שווּאה במקום חטף פתח?
#[[איכה ג/טעמים#ג יב|ג,יב]] (ל!=קַשְׁתוֹ֙): חסר דגש באות תי&quot;ו
#[[איכה ג/טעמים#ג לג|ג,לג]] (ל!=מִלִבּ֔וֹ): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[איכה ג/טעמים#ג לג|ג,לג]] (ל!=בְנֵי־אִֽישׁ): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[איכה ד/טעמים#ד ד|ד,ד]] (ל?!=אֶל־חכּ֖וֹ): חסר חיריק?
#[[איכה ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (ל?!=מִשֶּׁ֔לֶג): קמץ באות שי&quot;ן
#[[איכה ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (ל=&lt;הֽוּנַֽח לָֽנוּ&gt;): חסר מקף

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[איכה ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל-כתיב!=זְקֵנִ֖ים): חסרות שלושת הנקודות של שורוק לפני האות זי&quot;ן (&lt; ֻזְקֵנִ֖ים&gt; בשביל הקרי '''וּ'''זְקֵנִ֖ים)

===מגילת אסתר===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[אסתר ב/טעמים#ב יד|ב,יד]] (ל!=שַֽׁעֲשְׁגַ֛ז): בנקודות של חטף פתח בעי&quot;ן
#[[אסתר ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל!=לִשְׁלֹ֤ח): חסר פתח גנוב באות חי&quot;ת{{הערה|שם=ייבין|פריט זה מובא אצל ייבין וחסר ברשימת ברויאר.}}
#[[אסתר ד/טעמים#ד יא|ד,יא]] (ל!=נִקְרֵ֙אתי֙): חסר חיריק באות תי&quot;ו
#[[אסתר ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (ל!=&lt;אֶל הַמִּשְׁתֶּ֖ה&gt;): חסר מקף
#[[אסתר ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] (ל=מַה־לַעֲשׂ֕וֹת): אין דגש באות למ&quot;ד
#[[אסתר ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל!=וַיִקַּ֤ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[אסתר ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] (ל=וַיֹּ֩אמְרוּ֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[אסתר ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (ל=וַתֹּ֣אמֶר־אֶסְתֵּ֔ר): מקף בתיבת משרת
#[[אסתר ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (ל?=נֹפֵ֗ל* או נֹפֵ֔ל): בנקודת רביע או בשתי נקודות של זקף קטן?
#[[אסתר ח/טעמים#ח ט|ח,ט]] (ל!=וַיִקָּרְא֣וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[אסתר ח/טעמים#ח יד|ח,יד]] (ל=יָֽצְא֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[אסתר ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל?!=אֳחַשְׁוֵר֔וֹשׁ): חטף קמץ באות אל&quot;ף?

===ספר דניאל===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]]''' חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דניאל א/טעמים#א ח|א,ח]] (ל=בְּפַתְבַּ֥ג): תיבה אחת
#[[דניאל א/טעמים#א יג|א,יג]] (ל=פַּתְבַּ֣ג): 
#[[דניאל א/טעמים#א טו|א,טו]] (ל=פַּתְבַּ֥ג): 
#[[דניאל א/טעמים#א טז|א,טז]] (ל=-פַּתְבָּגָ֔ם): 
#[[דניאל ב/טעמים#ב,ט|ב,ט]] (ל?=וְֽאֶנְדַּ֕ע): סגול באות אל&quot;ף (במקום חיריק)?
#[[דניאל ב/טעמים#ב י|ב,י]] (ל=ל=אֲנָשׁ֙): אל&quot;ף בחטף פתח (במקום חטף סגול)
#[[דניאל ב/טעמים#ב י|ב,י]] (ל!=לְכָל־חַרְטֹּ֖ם): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ב/טעמים#ב טז|ב,טז]] (ל=יִנְתֵּן־לֵ֔הּ): צירה באות תי&quot;ו (במקום חיריק)
#[[דניאל ב/טעמים#ב יז|ב,יז]] (ל!=דָּֽנִיֵ֖אל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[דניאל ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל!=דִּֽי־אֱלָּהָא֙): למ&quot;ד דגושה
#[[דניאל ב/טעמים#ב כז|ב,כז]] (ל?!=חַרְטֻּמִּין֙): טי&quot;ת דגושה?
#[[דניאל ב/טעמים#ב מא|ב,מא]] (ל?!=&lt;דִֽי פַרְזְלָ֖א&gt; או &lt;דִ֥י פַרְזְלָ֖א&gt;): חסר מקף או מרכא וטפחא (במקום דִֽי־פַרְזְלָ֖א*)?
#[[דניאל ב/טעמים#ב מה|ב,מה]] (ל?=וְ֠הַדֶּקֶת): סגול באות דל&quot;ת (במקום צירה)?
#[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (ל!=פְּסַנְתֵּרִין֙): פ&quot;א דגושה
#[[דניאל ג/טעמים#ג ז|ג,ז]] (ל!=אֻמַיָּ֣א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] (ל!=דֵּ֥י): דל&quot;ת בצירה (במקום חיריק)
#[[דניאל ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (ל!=וְסָרְבָּלֵיה֖וֹן): קמץ באות סמ&quot;ך
#[[דניאל ג/טעמים#ג כט|ג,כט]] (ל?!=אֱלָ֣ה): (חסר מפיק באות ה&quot;א?)
#[[דניאל ג/טעמים#ג לא|ג,לא]] (ל!=אֻמַיָּ֧א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ד/טעמים#ד ד|ד,ד]] (ל!=חַרְטֻמַיָּא֙): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ד/טעמים#ד ה|ד,ה]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּר֙): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ד/טעמים#ד ו|ד,ו]] (ל!=חַרְטֻמַיָּא֒): חסר דגש במ&quot;ם
#[[דניאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּ֜ר): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּר֙ [2]): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל!=וּפְשְׁרֵא֙): פ&quot;א שווּאה
#[[דניאל ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל?=מִן־הֵֽיכְלָ֛א): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דניאל ה/טעמים#ה ו|ה,ו]] (ל!=וְרַעיֹנֹ֖הִי): חסר שווא באות עי&quot;ן
#[[דניאל ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] (ל!=יְחַוִנַּ֔נִי): חסר דגש באות וי&quot;ו
#[[דניאל ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (ל!=וַֽאַֽחֲוָיַ֨ת): וי&quot;ו פתוחה במקום שווא
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] (ל!=אֻמַיָּא֙): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ה/טעמים#ה כ|ה,כ]] (ל?!=הֶעְדִּ֥יוּ): בנקודת שורוק בוי&quot;ו?
#[[דניאל ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל!=שְׁלִ֖יַחַ): פתח באות יו&quot;ד
#[[דניאל ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל!=דְּנָֽהּ): נקודה (מפיק?) באות ה&quot;א
#[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] (ל!=אַרְיָותָ֑א): חסר קמץ באות וי&quot;ו
#[[דניאל ו/טעמים#ו כב|ו,כב]] (ל?!=דָּנִיֶּ֔אל): היו&quot;ד בסגול?
#[[דניאל ו/טעמים#ו כו|ו,כו]] (ל!=אֻמַיָּ֧א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ו/טעמים#ו כז|ו,כז]] (ל?!=תִתְחַבֵּ֔ל): בי&quot;ת צרויה?
#[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] (ל!=וְלֵ֨ה): חסרה נקודת מפיק בה&quot;א
#[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] (ל!=אֻמַיָּ֛א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ז/טעמים#ז יח|ז,יח]] (ל!=עַֽד־עָ֣לְמָ֔א): געיה חריגה ב&quot;עַֽד־&quot;
#[[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל=לְיַצָּבָ֔א): שתי נקודות לטעם זקף קטן (במקום רביע)
#[[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל!=&lt;דִּֽי פַרְזֶל֙&gt;): חסר מקף
#[[דניאל ז/טעמים#ז כ|ז,כ]] (ל!=וְפֻם֙): וי&quot;ו שווּאה במקום נקודת שורוק
#[[דניאל ז/טעמים#ז כה|ז,כה]] (ל!=עֶלְיוֹנִּ֖ין): נו&quot;ן דגושה
#[[דניאל ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=וַיְהִי֙): אין געיה
#[[דניאל ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (ל!=הָאַ֗יְל [1]): יו&quot;ד שווּאה (במקום חיריק)
#[[דניאל ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל!=אֶל־יִרְמִיָ֣ה): מ&quot;ם בחיריק (במקום שווא)
#[[דניאל ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (ל!=לְמַֽעֲנְךָ֣): חטף פתח בעי&quot;ן
#[[דניאל י/טעמים#י ח|י,ח]] (ל!=כֹּ֑ח [1]): חסר פתח גנוב
#[[דניאל יא/טעמים#יא יב|יא,יב]] (ל=וְהִפִּ֛יל): בנקודת תביר (במקום מרכא)
#[[דניאל יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (ל?=וּבְנֵ֣י): חסר קו הלגרמיה?
#[[דניאל יא/טעמים#יא מה|יא,מה]] (ל!=אָהֳלֶ֣י): סגול באות למ&quot;ד
#[[דניאל יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (ל?=מִיֲּשֵׁנֵ֥י): בחטף פתח?

ב. מתיגת הזקף
#[[דניאל א/טעמים#א טו|א,טו]] (ל=מִן־כָּל־הַיְלָדִ֔ים): אין מתיגה
#[[דניאל ב/טעמים#ב לח|ב,לח]] (ל-קרי=אַנְתְּ־ה֔וּא): אין מתיגה
#[[דניאל ב/טעמים#ב מח|ב,מח]] (ל=וְרַב־סִגְנִ֔ין): אין מתיגה
#[[דניאל ו/טעמים#ו כ|ו,כ]] (ל=וּבְהִ֨תְבְּהָלָ֔ה): מקום המתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[דניאל א/טעמים#א ד|א,ד]] (ל-כתיב=מֻאֿוּם֩)
#[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] (ל-כתיב!=שַׁוִּ֗יְ): אות יו&quot;ד שווּאה

===ספר עזרא===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]]''' חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[עזרא ג/טעמים#ג ה|עזרא ג,ה]] (ל!=וְאַחֲרֵיכֵ֞ן): אין רווח בין התיבות ובלי מקף
#[[עזרא ג/טעמים#ג יא|עזרא ג,יא]] (ל=תְרוּעָ֨ה): הטעם נראה כמו פשטא
#[[עזרא ד/טעמים#ד ב|עזרא ד,ב]] (ל?=לָהֵם֙): חסרה הנקודה השלישית לסגול באות ה&quot;א?
#[[עזרא ד/טעמים#ד ד|עזרא ד,ד]] (ל*=וַיְהִי֙): אין געיה
#[[עזרא ד/טעמים#ד יד|עזרא ד,יד]] (ל=&lt;אֲֽרִֽיךְ לַ֖נָא&gt;): חסר מקף
#[[עזרא ה/טעמים#ה יב|עזרא ה,יב]] (ל=אֲבָהֳתַ֙נָא֙): נקודות של חטף קמץ באות ה&quot;א
#[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]] (ל=בְּבִֽירְתָ֛א): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]] (ל!=וְּכֵן־כְּתִ֥יב): האות וי&quot;ו מנוקדת בנוסף לשווא
#[[עזרא ו/טעמים#ו ט|עזרא ו,ט]] (ל?=&lt;י֥וֹם בְּי֖וֹם&gt;): חסר קו של פסק?
#[[עזרא ז/טעמים#ז יח|עזרא ז,יח]] (ל?=יִיטַ֗ב): בחיריק (במקום צירה)?
#[[עזרא ז/טעמים#ז כ|עזרא ז,כ]] (ל?=יִפָּל־לָ֖ךְ או יִפֵּל־לָ֖ךְ או יִפֶּל־לָ֖ךְ*): פ&quot;א בקמץ או בצירה או בסגול*?
#[[עזרא ח/טעמים#ח יח|עזרא ח,יח]] (ל?=וְשֵׁרֵֽבְיָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[עזרא ח/טעמים#ח כו|עזרא ח,כו]] (ל!=וַחֲמִשִׁ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[עזרא ח/טעמים#ח לא|עזרא ח,לא]] (ל?!=וַֽנִּסְעָ֞ה): חסר דגש באות סמ&quot;ך?
#[[עזרא ח/טעמים#ח לו|עזרא ח,לו]] (ל?=וְאֶת־בֵּֽית־הָאֱלֹהִֽים): געיה בתיבה המוקפת &quot;בית&quot; (במקום מרכא בתיבה בלתי-מוקפת)
#[[עזרא ט/טעמים#ט ב|עזרא ט,ב]] (ל?=הָֽיְתָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[עזרא ט/טעמים#ט ט|עזרא ט,ט]] (ל!=וּבְעַבְדֻ֔תֵנוּ): מקום הטעם באות דל&quot;ת במקום תי&quot;ו (וראו להלן לגבי המתיגה)
#[[עזרא י/טעמים#י יב|עזרא י,יב]] (ל!=וַיַּֽעְנ֧וּ): חסר קו של פתח בעי&quot;ן
#[[עזרא י/טעמים#י יד|עזרא י,יד]] (ל!=יַֽעֲמְדוּ־נָ֣א): עי&quot;ן בשתי נקודות של חטף
#[[עזרא י/טעמים#י כא|עזרא י,כא]] (ל=וְעֻזִיָּֽה): אין דגש באות זי&quot;ן
#[[עזרא י/טעמים#י כד|עזרא י,כד]] (ל?!=וּמִן־הַשֹׁ֣עֲרִ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן?
#[[עזרא י/טעמים#י לב|עזרא י,לב]] (ל!=בְּנְיָמִ֥ן): בי&quot;ת בשתי נקודות של שווא
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה א,ו]] (ל!=פְתֻוּח֟וֹת): קובוץ ושורוק
#[[נחמיה ב/טעמים#ב ה|נחמיה ב,ה]] (ל!=&lt;וְאִם יִיטַ֥ב&gt;): חסר מקף
#[[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]] (ל!=בְשַֽׁעַר־הַגַּ֜יא): חסר שווא באות יו&quot;ד
#[[נחמיה ו/טעמים#ו יט|נחמיה ו,יט]] (ל?=לְיָֽרֲאֵֽנִי);  פתח באות רי&quot;ש?
#[[נחמיה ז/טעמים#ז מג|נחמיה ז,מג]] (ל!=בְּנֵֽי־יֵשׁ֧וּע): חסר פתח גנוב באות עי&quot;ן
#[[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] (ל!=הוֹדַ֣עַתָּ): עי&quot;ן פתוחה במקום שווּאה
#[[נחמיה יא/טעמים#יא כד|נחמיה יא,כד]] (ל!=וּפְתַֽחְיָ֨ה בֶּן־מְשֵֽׁיזַבְאֵ֜ל): בי&quot;ת דגושה
#[[נחמיה יא/טעמים#יא ל|נחמיה יא,ל]] (ל=עַד־גֵּֽיא־הִנֹּֽם): תיבת &quot;גיא&quot; בגעיה ומוקפת (במקום מרכא ובלתי-מוקפת)
#[[נחמיה יב/טעמים#יב ל|נחמיה יב,ל]] (ל?=וְאֶֽת־הַחוֹמָֽה): געיה באות אל&quot;ף?
#[[נחמיה יב/טעמים#יב מז|נחמיה יב,מז]] (ל?=נֹֽתְנִ֛ים): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[נחמיה יג/טעמים#יג ג|נחמיה יג,ג]] (ל!=מִיּשְׂרָאֵֽל): חסר חיריק באות יו&quot;ד
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יז|נחמיה יג,יז]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יט|נחמיה יג,יט]] (ל!=הַשַׁבָּ֗ת [1]): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יט|נחמיה יג,יט]] (ל!=הַשַׁבָּֽת [3]): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג כא|נחמיה יג,כא]] (ל!=בַּשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג כב|נחמיה יג,כב]] (ל!=הַשַׁבָּ֑ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג כז|נחמיה יג,כז]] (ל!=הזֹּ֔את): חסר פתח באות ה&quot;א

ב. מתיגת הזקף
#[[עזרא א/טעמים#א ד|עזרא א,ד]] (ל=עִם־הַ֨נְּדָבָ֔ה): מקום המתיגה
#[[עזרא ו/טעמים#ו ו|עזרא ו,ו]] (ל=אֲפַרְסְכָיֵ֔א): אין מתיגה
#[[עזרא ח/טעמים#ח יט|עזרא ח,יט]] (ל=וְאֶת־חֲשַׁבְיָ֔ה): אין מתיגה
#[[עזרא ט/טעמים#ט ט|עזרא ט,ט]] (ל=וּבְעַבְדֻ֔תֵנוּ): אין מתיגה (וראו לעיל לגבי מקום הטעם)
#[[עזרא י/טעמים#י א|עזרא י,א]] (ל=וּכְ֨הִתְוַדֹּת֔וֹ): מתיגה אחרי פשטא ובאות שווּאה
#[[נחמיה ג/טעמים#ג כ|נחמיה ג,כ]] (ל=מִן־הַ֨מִּקְצ֔וֹעַ): מקום המתיגה
#[[נחמיה ה/טעמים#ה טז|נחמיה ה,טז]] (ל=וְכָל־נְעָרַ֔י): אין מתיגה
#[[נחמיה א/טעמים#ז ס|נחמיה ז,ס]] (ל=כָּל־הַ֨נְּתִינִ֔ים): מקום המתיגה
#[[נחמיה א/טעמים#יא לו|נחמיה יא,לו]] (ל=וּמִן־הַלְוִיִּ֔ם): אין מתיגה
#[[נחמיה יב/טעמים#יב מז|נחמיה יב,מז]] (ל=וְהַלְוִיִּ֔ם): אין מתיגה
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,יא]] (ל?!=וָֽאֶ֨קְבְּצֵ֔ם): געיה ומתיגה?{{הערה|ייתכן שיש ניסיון לבצע תיקון בכתי&quot;ל, וראו עוד בהערת הנוסח.}}
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יג|נחמיה יג,יג]] (ל=וְעַל־יָדָ֔ם): אין מתיגה

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>d8kzwznzs88xm8a4n48wbqbku01fne5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087749</id>
      <parentid>3087748</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T17:51:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים */</comment>
      <origin>3087749</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="101197" sha1="hu9shf2k6aa4zwd74gm6kgkx4sa8eo0" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים: המקומות החסרים בכתר}}

{{בעבודה}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח במקומות בנ&quot;ך החסרים בכתר==

'''נוסח הנביאים והכתובים במהדורתנו, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, מבוסס על כתי&quot;ל. על גבי הבסיס הזה נעשו תיקונים ושינויים, כדי להתאים את המקומות החריגים שבו (בחלוקת הפרשות, בכתיב, בניקוד ובטעמים) לנוסח המסורה לפי שיטת הכתר, בדומה למה שנעשה ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|תורה]]. לאחר קביעת הנוסח בוצעו עוד התאמות קלות בנוסח הניקוד והטעמים בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על השיטה לקביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר) ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים במקומות שכתר ארם צובה קיים בהם, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|בפרק הבא]]'''.

==יסודות הנוסח ותיעודו==

נוסח הכתיב והניקוד והטעמים בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, נקבע ותועד באופן דומה לתורה (ראו בפרק הקודם, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#יסודות הנוסח|&quot;יסודות הנוסח&quot;]] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#תיעוד הנוסח|&quot;תיעוד הנוסח&quot;]]).

כמו בתורה, הנוסח בנביאים וכתובים מיוסד על כתי&quot;ל, אבל רק בתור נקודת התחלה. בכל מקום שלא הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל, או שיש ספק או תמיהה לגביו, או נקודה בו הראויה לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), השתדלנו לבדוק את הנוסח המקביל בכתבי־יד נוספים ולתעד את הנתונים. כמו לתורה, יש קבוצה של כתבי־יד נבחרים לספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לנביאים|נביאים]]''' ולספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לכתובים|כתובים]]'''.

שימו לב: קביעת נוסח הכתיב בנ&quot;ך, במקומות החסרים בכתר, מיוסדת על קבוצת כתבי־היד ועל הערות המסורה, בשונה מהתורה (שם הכתיב נקבע ישירות לפי ספרי תימן, וקבוצת כתבי־היד באה רק כדי לתמוך בקביעה זו).

==המקומות החסרים בכתר בנביאים וכתובים==

'''חמישה מספרי הנביאים והכתובים אבדו בחלקם בכתר ארם צובה, ועוד חמישה ספרים (בסוף הכתובים) אבדו במלואם:'''

1. מלכים (קטע חסר): &lt;קטע התחלה=חלק חסר במלכים/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר מלכים|ספר מלכים]] חסרים שלושה דפים בכתר ארם צובה.''' החלק החסר מתחיל במילים &quot;אֶת־עֲזַרְיָ֔ה וְה֕וּא בֶּן־שֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה...&quot; ([[מלכים ב יד/טעמים#יד כא|מל&quot;ב יד,כא]]) ומסתיים במילים &quot;...וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה&quot; ([[מלכים ב יח/טעמים#יח יג|מל&quot;ב יח,יג]]).&lt;קטע סוף=חלק חסר במלכים/&gt;

2. ירמיהו (קטע חסר): &lt;קטע התחלה=חלק חסר בירמיהו/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ירמיהו|ספר ירמיהו]] חסרים שני דפים בכתר ארם צובה, והדף השלישי קרוע בחלקו.''' החלק החסר לגמרי (שני הדפים האבודים) מתחיל במילה &quot;יְהֹוָֽה׃...&quot; (סוף [[ירמיהו כט/טעמים#כט ט|כט,ט]]) ומסתיים במילים &quot;...כֹּ֣ה{{מ:לגרמיה}}אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה נֹתֵ֥ן&quot; ([[ירמיהו לא/טעמים#לא לד|לא,לד]]). החלק החסר באופן חלקי (הדף הקרוע) מתחיל במילה &quot;לִנְבֽוּכַדְרֶאצַּֽר׃...&quot; (סוף [[ירמיהו לב/טעמים#לב א|לב,א]]) ומסתיים במילים &quot;...וְאַתָּ֞ה אָמַ֤רְתָּ אֵלַי֙ אֲדֹנָ֣י&quot; ([[ירמיהו לב/טעמים#לב כה|לב,כה]]), והפסוקים החסרים בחלקם או במלואם הם: לב,א-ד; ט-יא; יד-יט; כא-כה.&lt;קטע סוף=חלק חסר בירמיהו/&gt;

3. תרי עשר (שני קטעים חסרים): &lt;קטע התחלה=חלק חסר בתרי עשר/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]] חסרים דפים {{קו תחתי|בשני מקומות}} בכתר ארם צובה:
*{{קו תחתי|במקום הראשון}} חסרים שלושה דפים; החלק החסר מתחיל במילים &quot;בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא תִּ֠תְעַלַּ֠פְנָה...&quot; ([[עמוס ח/טעמים#ח יג|עמוס ח,יג]]), [[מקרא על פי המסורה/נביאים#עֹבדיה|עֹבדיה]] ו[[מקרא על פי המסורה/נביאים#יונה|יונה]] חסרים בו לגמרי, והוא מסתיים במילים &quot;...וּמוֹצָאֹתָ֥יו מִקֶּ֖דֶם&quot; ([[מיכה ה/טעמים#ה א|מיכה ה,א]]).
*{{קו תחתי|במקום השני}} חסרים ארבעה דפים; החלק החסר מתחיל במילים &quot;הָאָ֔רֶץ בְּשׁוּבִ֧י אֶת־שְׁבוּתֵיכֶ֛ם...&quot; ([[צפניה ג/טעמים#ג כ|צפניה ג,כ]]), [[מקרא על פי המסורה/נביאים#חגי|חגי]] חסר בו לגמרי, והוא מסתיים במילים &quot;...וּמַה־יׇּפְי֑וֹ דָּגָן֙&quot; ([[זכריה ט/טעמים#ט יז|זכריה ט,יז]]).&lt;קטע סוף=חלק חסר בתרי עשר/&gt;

4. תהלים (קטע חסר): &lt;קטע התחלה=חלק חסר בתהלים/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]] חסרים שני דפים בכתר ארם צובה, שהיו בהם כ-10 מזמורים.''' החלק החסר מתחיל במילים &quot;מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד מִי־יָג֣וּר בְּאָהֳלֶ֑ךָ...&quot; ([[תהלים טו/טעמים#טו א|טו,א]]) ומסתיים במילים &quot;...לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝הֹוָ֗ה נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא׃&quot; ([[תהלים כה/טעמים#כה א|כה,א]]).&lt;קטע סוף=חלק חסר בתהלים/&gt;

5. שיר השירים אחרי &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot;: &lt;קטע התחלה=חלק חסר בשיר השירים/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת שיר השירים|מגילת שיר השירים]] קיימת בכתר ארם צובה עד המילים &quot;בְּנ֥וֹת צִיּ֖וֹן&quot; ([[שיר השירים ג/טעמים#ג יא|ג,יא]]), וחסרה בהמשך מהמילים &quot;בַּמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֑ה&quot;; זוהי תחילת ספרי סוף הכתובים שאבדו לגמרי מהכתר.'''&lt;קטע סוף=חלק חסר בשיר השירים/&gt;

6. קֹהלת (הכל): '''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''

7. איכה (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר באיכה/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר באיכה/&gt;

8. אסתר (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר באסתר/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר באסתר/&gt;

9. דניאל (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר בדניאל/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]] חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר בדניאל/&gt;

10. עזרא (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר בעזרא/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]] חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר בעזרא/&gt;

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: נוסח האותיות והתיבות==

===דיוקם היחסי של כתבי־היד בנוסח הכתיב===
{{בעבודה}}

השיטה לקביעת נוסח הכתיב בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, מהווה המשך ישיר ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות|אותה שיטה שהשתמשנו בה בתורה]]: קביעה ע&quot;פ המסורה וע&quot;פ רוב כתבי־היד הטברנים.{{הערה|הגהתם של ספרי הנביאים והכתובים במהדורתנו, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, התחילה בתור המשך ישיר להכנת נוסח התורה. הצעד הראשון נבע מתוך הרצון להציע נוסח מדויק וחופשי ל'''חמש מגילות''' בנוסף לחמישה חומשי תורה, אמנם המגילות חסרות ברובן בכתר ארם צובה בדומה לתורה עצמה. לאחר מכן התרחבה המגמה להציע גם את '''שאר כל הטקסט החסר בכתר ארם צובה''': את הדפים הבודדים החסרים בספרים מלכים, ירמיהו, תרי עשר ותהלים; ואת שני הספרים החסרים במלואם בסוף כתובים (בנוסף למגילות), דהיינו דניאל ועזרא. בגרסה המקורית והמיושנת, כל הטקסט ל'''ספר אחד''' הוצג כולו ב'''דף אחד''', בין אם היה מדובר על דפים בודדים החסרים בכתר שהכילו כמה פרקים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים), ובין אם היה מדובר על ספר שחסר במלואו (קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא). הכותרת של לגרסה המקורית היתה '''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|תורה על פי המסורה]]'''. לאחר מכן נחלק כל החומר ל'''פרקים בודדים''' והועתק לתוך הגרסה השניה, תחת הכותרת '''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|נביאים וכתובים על פי המסורה]]'''. העתקת הפרקים לגרסה השניה הסתיימה ביום ב' חשון תשע&quot;ג. הדפים המקוריים והמיושנים ב'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|תורה על פי המסורה]]''' וב'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|נביאים וכתובים על פי המסורה]]''' עדיין קיימים אבל אינם מתעדכנים, ושמרנו עליהם כדי שיהיה תיעוד מלא להתפתחות הפרויקט. כל פיתוח נוסף יימצא '''אך רק''' בדפים העדכניים, שנמצאים כעת בתוך '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]'''.}} גם שיטת התיעוד המקומי (בדפי העריכה של הפרקים) היא כמו בתורה.{{הערה|אמנם יש לשים לב לפרט טכני לגבי התיעוד בספרי הנביאים והכתובים: בספרים החסרים רק '''בחלקם''', תמיד נעשתה הגהה ל'''פרקים שלמים'''. לדוגמה: בספר מלכים חסרים שלושה דפים שהכילו כ-5 פרקים בחלקם או במלואם, דהיינו מל&quot;ב פרקים י&quot;ד-י&quot;ח, כאשר החלק החסר מתחיל באמצע פרק י&quot;ד ומסתיים באמצע י&quot;ח, כלומר שתחילת פרק י&quot;ד וסוף פרק י&quot;ח עדיין קיימים בכתר ארם צובה. במקרה הזה והדומים לו יש במהדורתנו '''תיעוד כפול מלא''' של כתי&quot;א וכתי&quot;ל ביחד, לפני החלק החסר ולאחריו. בתיעוד הכפול מצוינים כל ההבדלים בין שני כתבי־היד (כולל געיות). תיעוד הנוסח מציין במדויק גם את המקומות שבהם כתר ארם צובה חסר ואת המקומות שבהם הוא קיים (ע&quot;י תיוג של התיבה הראשונה החסרה ושל התיבה הראשונה הקיימת לאחר החלק החסר). יש תיעוד כפול גם בתחילת חמש מגילות עד המקום שבו כתר ארם צובה חסר (כלומר במגילת רות כולה ובתחילת שיר השירים). אותו דבר נכון גם לגבי סוף התורה, שם קיים כתר ארם צובה מאמצע פרשת &quot;כי תבוא&quot; והלאה.}}

אמנם יש הבדל אחד חשוב ביניהן: בתורה הוכיח הרב ברויאר את זהותו המוחלט של נוסח תימן עם נוסח המסורה. כלומר היתה אפשרות לעשות קביעה סופית לכל אות בתורה, כולל לאותיות שיש עליהן עדויות סותרות או מחלוקות מסורה, ע&quot;פ נוסח תימן. אפשרות זו לא קיימת בספרי הנביאים והכתובים, ולכן נשארו אותיות בודדות שבהן היה צורך להפעיל שיקול דעת ללא ראיה מוחלטת.

בנוסף לכך, רמת דיוקם של כתבי־היד בנ&quot;ך נמוכה מאשר בתורה. כתר ארם צובה עדיין מצטיין בדיוקו הנפלא והכמעט מושלם, אבל אי־אפשר לסמוך עליו במקומות שהוא חסר בהם. הטבלה הבאה מדגימה את הדברים:

{| width=60% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=3 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''רמת הדיוק בכתיב של התורה והנביאים'''}}}}&lt;br&gt;השוואת מספר המקומות שבהם שונה נוסח כתב־היד או דפוס מנוסח המסורה{{הערה|טבלה זו מבוססת על ברויאר, כתר, עמ' 139, אמנם בצענו בו כמה שינויים חשובים: עדכנו חלק מהנתונים, הוספנו נתונים חדשים, ועשינו שינוי בסדר הדברים. מקורות הנוסח בטבלה מובאים גם בסדר יורד לפי רמת הדקדוק בספרי הנביאים, ואח&quot;כ בתורה, ובסוף מ&quot;ג דפוס ונציה.}}
|- align=center
!כתב־היד או הדפוס
!מספר שינויי הכתיב בתורה
!מספר שינויי הכתיב בנביאים
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|'''כתי&quot;א'''
|[0-3]{{הערה|לגבי נוסח האותיות של התורה שהיה בכתר ארם צובה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נוסח האותיות בתורה|בפרק הקודם]].}}
|פחות מ-10 (חלקם רק בגדר ספק)
|- align=center
|'''כתי&quot;ק''' (נביאים)
|–
|כ-150
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|'''כתי&quot;ל'''
|כ-127{{הערה|רשימה מפורטת למספר זה נמצאת ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#סיכום התוצאות|פרק ג'.]]}}
|כ-280
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|'''כתי&quot;ש1'''
|כ-20
|כ-500
|- align=center
|'''כתי&quot;ש''' (תורה)
|כ-25
|–
|- align=center
|'''כתי&quot;ב''' (תורה)
|כ-65
|–
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|'''מ&quot;ג דפוס ונציה'''
| 7 ודאי&lt;br&gt;ו-2 מוטלים בספק
|מאות רבות מאוד&lt;br&gt;וכנראה אלפים{{הערה|הרב ברויאר בדק את ספר יהושע בתור דוגמה, ומצא בספר קצר זה בלבד כבר 84 שינויים מובהקים מנוסח המסורה, ועוד מקום אחד שבו נוסח מ&quot;ג מתאים למסורה אמנם הכתיב שונה ע&quot;י מ&quot;ש. ראו ברויאר, כתר, עמ' 141-145. בדפוסים המאוחרים יותר חל שיפור ברמת הדיוק, אבל היא רחוקה מלהיות מושלמת, כי לגבי כל 85 הסטיות ביהושע &quot;אפשר להוכיח בנקל, שנוסח '''ד''' הוא מנוגד למסורה; ואף על פי כן כ-40 מהן לא תוקנו ע&quot;י מ&quot;ש; 36 מהן לא תוקנו במהדורת לטריס; 30 מהן לא תוקנו במהדורת קורן&quot; (שם, עמ' 145).}}
|}

לכן יש במהדורתנו הערות רבות על הנוסח, בכל מקום שיש ספק כלשהו לגבי הכתיב בכתי&quot;ל. ברוב המכריע של המקומות אפשר להחליט באופן ברור וחד־משמעי לפי רוב המסורות ורוב המסירות, כמו בתורה. אך יש מקומות אחדים שבהם ההכרעה אינה ברורה לגמרי, ועל כך ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|להלן]].

===האותיות החריגות בנביאים וכתובים בכתי&quot;ל===
{{בעבודה}}

'''נוסח הכתיב בכתי&quot;ל:''' מובאות כאן התיבות בכתי&quot;ל שהכתיב שלהן ראוי לציון. הפריט הראשון בכל שורה ברשימה הוא נוסח הכתיב המתאים למסורה והמופיע במהדורתנו ואחריו כוכבית (*). הפריט השני הוא נוסח אחר של הכתיב שנדחה במהדורתנו – בדרך כלל זה נוסחו של כתי&quot;ל – ואחריו סימן קריאה (!) במקרים שבהם הכתיב בכתי&quot;ל סותר את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו.

רשימה זו כוללת את כל המקומות שבהם שונה הכתיב בכתי&quot;ל ממהדורתנו, וגם את כל התיבות שהכרעת הכתיב לגביהן בהתאים למסורה איננה חד-משמעית (אף אם בסופו של דבר קיבלנו את נוסח כתי&quot;ל). הפריטים מהסוג האחרון &lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;צויינו בצבע רקע של כתום&lt;/span&gt;, ולאחריהן הפניה אל '''[[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|רשימת הספקות בנוסח האותיות והתיבות]]'''.

{{עוגן|ספר מלכים כתיב}}'''ספר מלכים (קטע חסר):'''
#[[מלכים ב טו/טעמים#|מל&quot;ב טו,טו:]] [כְּתוּבִ֗ים]* / ל=[כְּתֻבִ֗ים]!
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו כה|מל&quot;ב טו,כה:]] [וַיְמִתֵ֖הוּ]* / ל=[וַיְמִיתֵ֖הוּ]!{{הערה|מ&quot;ק-ל תומכת בגירסת המסורה הברורה, אמנם במ&quot;ג-ל יש הערה משובשת התומכת בגירסת כתי&quot;ל.}}
#[[מלכים ב טז/טעמים#טז יז|מל&quot;ב טז,יז:]] [הַמְּכוֹנֹ֗ת]* / ל=[הַמְּכֹנ֗וֹת]!
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז ו|מל&quot;ב יז,ו:]] [הַתְּשִׁעִ֜ית]* / ל=[הַתְּשִׁיעִ֜ית]!
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז ו|מל&quot;ב יז,ו:]] [אוֹתָ֜ם]* / ל=[אֹתָ֜ם]!
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מל&quot;ב יז,לא:]] ל?=[נִבְחַ֖{{מ:אות-ג|ז}}]*{{הערה|יש עדות ברורה שהאות בכתר לא הייתה הייתה נו&quot;ן אלא זי&quot;ן (רגילה ולא גדולה); ראו עופר, ילין, עמ' 340. דעתנו שאי-אפשר לקבוע את זהות האות בכתי&quot;ל; ראו בהערת הנוסח בהרחבה, וכדאי גם לעיין במקום בהגדלה [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F214A.jpg בצילום כתי&quot;ל] (4 שורות לפני הסוף). הערה זו מתייחסת לעצם האות ולא לגודלה; וראו עוד [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#אותיות גדולות וקטנות|ברשימת האותיות הגדולות והקטנות]].}} / ל?=[נִבְחַ֖ן]

'''ספר ירמיהו (קטע חסר):'''
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא יז|ירמיהו לא,יז:]] [הֲשִׁבֵ֣נִי]* / ל=[הֲשִׁיבֵ֣נִי]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[ירמיהו לא/טעמים#לא כז|ירמיהו לא,כז:]] [וְלִנְטֹ֖עַ]*=מ&quot;ק-א / [וְלִנְט֖וֹעַ]=ל&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])

'''ספר תרי עשר (שני קטעים חסרים):'''
#[[מיכה ב/טעמים#ב ז|מיכה ב,ז:]] [הֹלֵֽךְ]* / ל=[הוֹלֵֽךְ]!
#[[זכריה א/טעמים#א יז|זכריה א,יז:]] [תְּפוּצֶ֥נָה]* / ל=[תְּפוּצֶ֥ינָה]!
#[[זכריה ה/טעמים#ה ח|זכריה ה,ח:]] [הָעוֹפֶ֖רֶת]* / ל=[הָעֹפֶ֖רֶת]!
#[[זכריה ו/טעמים#ו ה|זכריה ו,ה:]] [רוּח֣וֹת]* / ל=[רֻח֣וֹת]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[זכריה ז/טעמים#ז ב|זכריה ז,ב (תיבה מורכבת):]] [שַׂרְאֶ֕צֶר]* / ל=[שַׂר־אֶ֕צֶר]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[זכריה ח/טעמים#ו כא|זכריה ח,כא:]] [יוֹשְׁבֵי֩]* / ל=[יֹשְׁבֵי֩]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[זכריה ט/טעמים#ט טו|זכריה ט,טו:]] ל=[כְּזָוִיּ֖וֹת]* / [כְּזָוִיֹּ֖ת]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])

'''ספר תהלים (קטע חסר):'''
#[[תהלים יז/טעמים#יז יב|יז,יב:]] [לִטְרֹ֑ף]* / ל=[לִטְר֑וֹף]
#[[תהלים כב/טעמים#כב ג|כב,ג:]] [דֻֽמִיָּ֥ה]* / ל=[דֽוּמִיָּ֥ה]

'''מגילת שיר השירים (חסר אחרי &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; [ג,יא]):'''
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|ד,ג]]: [שִׂפְתוֹתַ֔יִךְ]* / ל=[שִׂפְתֹתַ֔יִךְ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|ד,ג]]: [וּמִדְבָּרֵ֖ךְ]* / ל=[וּמִדְבָּרֵ֖יךְ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[שיר השירים ד/טעמים#ד ד|ד,ד]]: [הַגִּבֹּרִֽים]* / ל=[הַגִּבּוֹרִֽים]!
#[[שיר השירים ד/טעמים#ד ט|ד,ט2]]: [לִבַּבְתִּ֙נִי֙]* / ל=[לִבַּבְתִּ֙ינִי֙]!
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו ב|ו,ב]]: [לַעֲרֻג֖וֹת]* / ל=[לַעֲרוּג֖וֹת]
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח א|ח,א]]: [יָבֻ֥זוּ]* / ל=[יָב֥וּזוּ]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|ח,יג]]: [הַשְׁמִיעִֽנִי]* / ל=[הַשְׁמִיעִֽינִי]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])

'''מגילת קֹהלת (חסר לגמרי):'''
#[[קהלת א/טעמים#א יז|א,יז]]: [הוֹלֵלֹ֖ת]* / ל=[הוֹלֵל֖וֹת]!{{הערה|נוסח כתי&quot;ל לתיבה הובא ברשימות ברויאר כזהה לרוב כתבי־היד, כנראה בטעות. וראו בתיעוד הנוסח על תיבה זו.}} / דפוסים=[הֹֽלֵל֖וֹת]
#[[קהלת ב/טעמים#ב ח|ב,ח]]: [וְתַעֲנֻג֛וֹת]* / ל=[וְתַעֲנוּגֹ֛ת]!
#[[קהלת ב/טעמים#ב טו|ב,טו]]: [יֹתֵ֑ר]* / ל=[יוֹתֵ֑ר]!
#[[קהלת ב/טעמים#ב כו|ב,כו]]: [לֶאֱסֹ֣ף] / ל=[לֶאֱס֣וֹף]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[קהלת ו/טעמים#ו י|ו,י]]: ל=[כתיב=שהתקיף, קרי=שֶׁתַּקִּ֖יף]* / [כתיב=שֶׁתַּקִּ֖יף, אין קרי]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[קהלת ז/טעמים#ז ג|ז,ג]]: [מִשְּׂח֑וֹק]* / ל=[מִשְּׂחֹ֑ק]!
#[[קהלת ח/טעמים#ח ב|ח,ב]]: [שְׁמֹ֔ר]* / ל=[שְׁמ֔וֹר]
#[[קהלת ח/טעמים#ח טו|ח,טו]]: [לֶאֱכֹ֥ל]* / ל=[לֶאֱכ֥וֹל]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[קהלת ט/טעמים#ט יא|ט,יא]]: [לַגִּבּוֹרִ֣ים]* [לַגִּבֹּרִ֣ים]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[קהלת יא/טעמים#יא ט|יא,ט]]: [בְחוּרוֹתֶ֔יךָ]* / ל=[בְחוּרוֹתֶ֔ךָ]!
#[[קהלת יב/טעמים#יב ה|יב,ה]]: [הַסּוֹפְדִֽים]* / ל=[הַסֹּפְדִֽים]
#[[קהלת יב/טעמים#יב ו|יב,ו]]: [וְתָר֖וּץ]* / ל=[וְתָרֻ֖ץ]

'''מגילת איכה (חסר לגמרי):'''
#[[איכה א/טעמים#א כא|א,כא]]: [כָמֹֽנִי]* / ל=[כָמֽוֹנִי]!
#[[איכה ב/טעמים#ב ו|ב,ו]]: [מֹעֲד֑וֹ]* / ל=[מוֹעֲד֑וֹ]!
#[[איכה ב/טעמים#ב טז|ב,טז]]: [אֹ֣יְבַ֔יִךְ]* / ל=[א֣וֹיְבַ֔יִךְ]
#[[איכה ג/טעמים#ג יג|ג,יג]]: [בְּכִלְיֹתָ֔י]* / ל=[בְּכִלְיוֹתָ֔י]!
#[[איכה ג/טעמים#ג לב|ג,לב]]: [חֲסָדָֽיו׃]* / ל=[חֲסָדָֽו׃ כתיב, חֲסָדָֽיו׃ קרי]!
#[[איכה ג/טעמים#ג מג|ג,מג]]: [סַכּ֤וֹתָה]* / ל=[סַכֹּ֤תָה]!
#[[איכה ד/טעמים#ד ט|ד,ט]]: [יָזֻ֙בוּ֙]* / ל=[יָז֙וּבוּ֙]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יא|ד,יא]]: [יְסֹדֹתֶֽיהָ] / ל=[יְסוֹדֹתֶֽיהָ]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יג|ד,יג]]: [מֵֽחַטֹּ֣אות]* / ל=[מֵֽחַטֹּ֣את]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יג|ד,יג]]: [עֲוֺנֹ֖ת]* / ל=[עֲוֺנ֖וֹת]!
#[[איכה ד/טעמים#ד טו|ד,טו]]: [יוֹסִ֖פוּ]* / ל=[יוֹסִ֖יפוּ]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יח|ד,יח1]]: [קִצֵּ֛נוּ]* / ל=[קִצֵּ֛ינוּ]
#[[איכה ד/טעמים#ד יח|ד,יח2]]: [קִצֵּֽנוּ]* / ל=[קִצֵּֽינוּ]
#[[איכה ה/טעמים#ה יט|ה,יט]]: [לְד֥וֹר וָדֽוֹר]* / ל=[לְדֹ֥ר וָדֽוֹר]!

'''מגילת אסתר (חסר לגמרי):'''
#[[אסתר ב/טעמים#ב ג|ב,ג]]: [תַּמְרֻקֵיהֶֽן]* / ל=[תַּמְרוּקֵיהֶֽן]!
#[[אסתר ב/טעמים#ב ו|ב,ו]]: [נְבוּכַדְנֶצַּ֖ר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶאצַּ֖ר]
#[[אסתר ב/טעמים#ב יז|ב,יז]]: [הַבְּתוּל֑וֹת]* / ל=[הַבְּתוּלֹ֑ת]!
#[[אסתר ב/טעמים#ב כא|ב,כא]]: [יוֹשֵׁ֣ב]* / ל=[יֹשֵׁ֣ב]!
#[[אסתר ד/טעמים#ד א|ד,א]]: [גְדוֹלָ֖ה]* / ל=[גְדֹלָ֖ה]!
#[[אסתר ד/טעמים#ד יא|ד,יא]]: [יֹֽדְעִ֗ים]* / ל=[יֽוֹדְעִ֗ים]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[אסתר ט/טעמים#ט ט|ט,ט]]: ל=[אֲרִדַ֖י]* / [אֲרִידַ֖י] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[אסתר ט/טעמים#ט טז|ט,טז]]: [וְהָרוֹג֙]* / ל=[וְהָרֹג֙] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[אסתר ט/טעמים#ט יז|ט,יז]]: [שְׁלוֹשָׁ֥ה]* / [שְׁלֹשָׁ֥ה]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט יח|ט,יח]]: [בִּשְׁלוֹשָׁ֤ה]* / ל=[בִּשְׁלֹשָׁ֤ה]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט יח|ט,יט]]: [וּמִשְׁלֹ֥חַ]* / ל=[וּמִשְׁל֥וֹחַ]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [מֵאֹ֣יְבֵיהֶ֔ם]* / ל=[מֵא֣וֹיְבֵיהֶ֔ם]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [וּמִשְׁלֹ֤חַ]* / ל=[וּמִשְׁל֤וֹחַ]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [לָֽאֶבְיֹנִֽים] / ל=[לָֽאֶבְיוֹנִֽים]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כד|ט,כד]]: [וְהִפִּ֥ל]* / ל=[וְהִפִּ֥יל]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כט|ט,כט]]: [הַפֻּרִ֛ים]* / ל=[הַפּוּרִ֛ים]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט לא|ט,לא]]: [הַצּוֹמ֖וֹת]* / ל=[הַצֹּמ֖וֹת]

'''ספר דניאל (חסר לגמרי):'''
#[[דניאל א/טעמים#א ד|א,ד]] [וּמַשְׂכִּלִ֣ים]* / ל=[וּמַשְׂכִּילִ֣ים]
#[[דניאל ב/טעמים#ב ה|ב,ה]] [מִלְּתָ֖ה]* / ל=[מִלְּתָ֖א] 
#[[דניאל ב/טעמים#ב יח|ב,יח]] [רָזָ֖א]* / ל=[רָזָ֖ה]
#[[דניאל ב/טעמים#ב יח|ב,יח]] [יְהֽוֹבְדוּן֙]* / ל=[יְהֹֽבְדוּן֙]
#[[דניאל ב/טעמים#ב יט|ב,יט]] [רָזָ֣א]* / ל=[רָזָ֣ה]
#[[דניאל ב/טעמים#ב כז|ב,כז]] [רָזָא֙]* / ל=[רָזָה֙]
#[[דניאל ב/טעמים#ב לה|ב,לה]] [וּמְלָ֥את]* / ל=[וּמְלָ֥ת]!
#[[דניאל ב/טעמים#ב מ|ב,מ]] [אִלֵּ֖ן]* / [ל=[אִלֵּ֖ין]
#[[דניאל ב/טעמים#ב מב|ב,מב2]] ([תֶּהֱוֵ֥א]* / ל=[תֶּהֱוֵ֥ה]!
#[[דניאל ב/טעמים#ב מז|ב,מז]] [רָזָ֥א]* / ל=[רָזָ֥ה]
#[[דניאל ג/טעמים#ג ג|ג,ג2]] [נְבֻכַדְנֶצַּֽר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶצַּֽר]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [קַיתְרֹ֨ס כתיב, קַתְר֨וֹס קרי]* / ל=[קַיתְר֨וֹס כתיב, קַתְר֨וֹס קרי]{{הערה|1=הכתיב כאן מלא וי&quot;ו בכתי&quot;ל, לעומת הכתיב החסר וי&quot;ו בשלושת הפסוקים המקבילים הבאים: ג,ו ל=[קַיתְרֹ֤ס כתיב, קַתְרֹ֤ס קרי]*; ג,י ל=[קַיתְרֹ֨ס כתיב, קַתְרֹ֨ס קרי]*; ג,טו ל=[קַיתְרֹ֣ס כתיב, קַתְרֹ֣ס קרי]*}} (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [שַׂבְּכָ֤א]* / ל=[סַבְּכָ֤א]
#[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [סוּמְפֹּ֣נְיָ֔א]* / ל=[סוּמְפֹּ֣נְיָ֔ה]!
#[[דניאל ג/טעמים#ג יג|ג,יג]] [וַחֲמָ֔א]* / ל=[וַחֲמָ֔ה]
#[[דניאל ג/טעמים#ג יד|ג,יד]] [נְבֽוּכַדְנֶצַּר֙]* / ל=[נְבֻֽכַדְנֶצַּר֙]
#[[דניאל ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] [שַׁעֲתָ֣א]* / ל=[שַׁעֲתָ֣ה]!
#[[דניאל ג/טעמים#ג טז|ג,טז]] [אֲנַ֧חְנָא]* / ל=[אֲנַ֧חְנָה]!
#[[דניאל ג/טעמים#ג כב|ג,כב]] [יַתִּ֑ירָה]* / ל=[יַתִּ֑ירָא]
#[[דניאל ג/טעמים#ג כד|ג,כד]] [תְּלָתָ֜ה]* / ל=[תְּלָתָ֜א]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ג/טעמים#ג כה|ג,כה]] ל=[בְּגֽוֹא־]* / [בְּגֽוֹ־] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] ל=[בְּג֥וֹא]* / [בְּג֥וֹ] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] [לְהוֹדָ֣עוּתַ֔נִי]* / ל=[לְהוֹדָ֣עֻתַ֔נִי]!
#[[דניאל ד/טעמים#ד כג|ד,כג]] [קַיָּמָ֑א]* / ל=[קַיָּמָ֑ה]
#[[דניאל ד/טעמים#ד כד|ד,כד]] [תֶּהֱוֵ֥ה]* / ל=[תֶּהֱוֵ֥א]!
#[[דניאל ד/טעמים#ד כח|ד,כח]] [מַלְכוּתָ֖א]* / ל=[מַלְכוּתָ֖ה]
#[[דניאל ד/טעמים#ד לא|ד,לא]] [יֽוֹמַיָּא֩]* / ל=[יֽוֹמַיָּה֩]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ד/טעמים#ד לג|ד,לג]] [וְזִיוִי֙]* / ל=[וְזִוִי֙] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ד/טעמים#ד לד|ד,לד]] [נְבֻכַדְנֶצַּ֗ר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶצַּ֗ר]
#[[דניאל ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] [יְדָ֖א]* / ל=[יְדָ֖ה]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] [וְהַֽמְנִוכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]* / ל=[וְהַֽמְונִיכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] [לְהוֹדָ֣עוּתַ֔נִי]* / ל=[לְהוֹדָ֣עֻתַ֔נִי]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] ל=[וְהַֽמְונִכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]* (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ה/טעמים#ה יח|ה,יח]] [וְהַדְרָ֔א]* / ל=[וְהַדְרָ֔ה]
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט1]] [־הֲוָ֨א]* / ל=[־הֲוָ֨ה]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט2]] [הֲוָ֣ה]* / ל=[הֲוָ֣א]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט7]] [הֲוָ֥א]* / ל=[הֲוָ֥ה]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט8]] [הֲוָ֥א]* / ל=[הֲוָ֥ה]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] [מַשְׁפִּֽל]* / ל=[מַשְׁפִּֽיל]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] [מְדֹרֵ֔הּ]* / ל=[מְדוֹרֵ֔הּ]
#[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] [יִצְבֵּ֖א]* / ל=[יִצְבֵּ֖ה]
#[[דניאל ה/טעמים#ה כז|ה,כז]] [תְּקִ֥ילְתָּ]* / ל=[תְּקִ֥ילְתָּה]
#[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַלְבִּ֤שׁוּ]* / ל=[וְהַלְבִּ֤ישׁוּ]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַלְבִּ֤שׁוּ]* / ל=[וְהַלְבִּ֤ישׁוּ]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַֽמְנִוכָ֥א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֥א קרי]* / ל=[וְהַֽמְונִכָ֥א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֥א קרי]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] [תְּלָתָ֔ה]* / ל=[תְּלָתָ֔א]
#[[דניאל ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] [־עִלָּ֑ה]* / ל=[־עִלָּ֑א]
#[[דניאל ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] [הַשְׁכַּ֥חְנָֽא]* / ל=[הַשְׁכַּ֥חְנָֽה]
#[[דניאל ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] [־יִבְעֵ֣א]* / ל=[־יִבְעֵ֣ה]
#[[דניאל ו/טעמים#ו יב|ו,יב]] [בָּעֵ֥ה]* / ל=[בָּעֵ֥א]!
#[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] [קְרִ֨בוּ]* / ל=[קְרִ֨יבוּ]!
#[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] [יִבְעֵא֩]* / ל=[יִבְעֵה֩]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ו/טעמים#ו כה|ו,כה]] [וּלְג֤וֹב]* / ל=[וּלְגֹ֤ב]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ו/טעמים#ו כח|ו,כח]] [שֵׁיזִ֣ב]* / ל=[שֵׁיזִ֣יב] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] [יַתִּ֗ירָה]* / ל=[יַתִּ֗ירָא]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ז/טעמים#ז ט|ז,ט]] [שְׁבִבִ֣ין]* / ל=[שְׁבִיבִ֣ין] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] [הֲוָ֑א]* / ל=[הֲוָ֑ה]!
#[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] [יְהִ֤ב]* / ל=[יְהִ֤יב]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ז/טעמים#ז טו|ז,טו]] ל=[בְּג֣וֹא]* / [בְּג֣וֹ] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ז/טעמים#ז כא|ז,כא]] ל=[עָבְדָ֥ה]* / [עָבְדָ֥א] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ז/טעמים#ז כא|ז,כא]] [לְהֹֽן]* / ל=[לְהֽוֹן]!
#[[דניאל ז/טעמים#ז כג|ז,כג]] [רְבִיעָיָה֙ כתיב, רְבִיעָאָה֙ קרי]* / ל=[רְבִיעָיאָ֙ כתיב, רְבִיעָאָה֙ קרי]
#[[דניאל ז/טעמים#ז כד|ז,כד]] [מַלְכוּתָ֔א]* / ל=[מַלְכוּתָ֔ה]
#[[דניאל ז/טעמים#ז כד|ז,כד]] [אַחֲרֵיהֹ֗ן]* / ל=[אַחֲרֵיה֗וֹן]
#[[דניאל ז/טעמים#ז כז|ז,כז]] [וּמַלְכוּתָ֨א]* / ל=[וּמַלְכוּתָ֨ה]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ח/טעמים#ח ח|ח,ח]] [הַגְּדֹלָ֔ה]* / ל=[הַגְּדוֹלָ֔ה]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ט/טעמים#ט ז|ט,ז]] [וּלְיֹשְׁבֵ֣י]* / ל=[וּלְיוֹשְׁבֵ֣י]!
#[[דניאל י/טעמים#י א|י,א]] [בֵּלְטְאשַׁצַּ֑ר]* / ל=[בֵּלְטְשַׁאצַּ֑ר]
#[[דניאל י/טעמים#י יט|י,יט]] [וּֽ'''כְ'''דַבְּר֤וֹ]* / ל=[וּֽ'''בְ'''דַבְּר֤וֹ]!
#[[דניאל יא/טעמים#יא כט|יא,כט]] [וְכָאַחֲרוֹנָֽה]* / ל=[וְכָאַחֲרֹנָֽה]!
#[[דניאל יא/טעמים#יא לא|יא,לא]] [מְשֹׁמֵֽם]* / ל=[מְשׁוֹמֵֽם]!
#[[דניאל יא/טעמים#יא לו|יא,לו]] [כִרְצֹנ֜וֹ]* / ל=[כִרְצוֹנ֜וֹ]!

'''ספר עזרא (חסר לגמרי):'''
#[[עזרא ב/טעמים#ב מב|עזרא ב,מב]]: [טַלְמֹ֣ן]* / ל=[טַלְמ֣וֹן]?!
#[[עזרא ב/טעמים#ב נ|עזרא ב,נ]]: [מְעוּנִ֖ים]* / ל=[כתיב: מְעיּנִ֖ים, קרי: מְעוּנִ֖ים]
#[[עזרא ד/טעמים#ד יג|עזרא ד,יג]]: [וְשׁוּרַיָּ֖א]* / ל=[וְשׁוּרַיָּ֖ה]
#[[עזרא ה/טעמים#ה ג|עזרא ה,ג]]: [אֲתָ֨ה]* / ל=[אֲתָ֨א]!
#[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]]: [מְדִינְתָּ֖א]* / ל=[מְדִינְתָּ֖ה]
#[[עזרא ז/טעמים#ז י|עזרא ז,י]] [לִדְרֹ֛שׁ]* / ל=[לִדְר֛וֹשׁ]!
#[[עזרא ז/טעמים#ז יג|עזרא ז,יג]] [עַמָּ֨א]* / ל=[עַמָּ֨ה]!
#[[עזרא ז/טעמים#ז יד|עזרא ז,יד]] [לְבַקָּרָ֥ה]* / ל=[לְבַקָּרָ֥א]
#[[עזרא ז/טעמים#ז כא|עזרא ז,כא]] [כָהֲנָ֜א]* / [כָהֲנָ֜ה]
#[[עזרא ז/טעמים#ז כב|עזרא ז,כב]] [כּוֹרִ֣ין]* / ל=[כֹּרִ֣ין]
#[[עזרא ז/טעמים#ז כה|עזרא ז,כה]] [עַמָּא֙]* / ל[=עַמָּה֙]!
#[[עזרא ז/טעמים#ז כז|עזרא ז,כז]] [אֲבֹתֵ֑ינוּ]* / ל=[אֲבוֹתֵ֑ינוּ]!
#[[עזרא ט/טעמים#ט א|עזרא ט,א]] [כְּ֠תֹעֲבֹֽתֵיהֶ֠ם]* / ל=[כְּ֠תוֹעֲבֹֽתֵיהֶם]
#[[עזרא י/טעמים#י לה|עזרא י,לה]] [כְּלֽוּהיּ כתיב, כְּלֽוּהוּ קרי]* / ל=[כְּלֻֽהיּ כתיב, כְּלֽוּהוּ קרי]
#[[עזרא י/טעמים#י מד|עזרא י,מד]] [נָשְׂא֖יּ כתיב, נָשְׂא֖וּ קרי]* / ל?=[נָשְׂא֖וּ]{{הערה|בכתי&quot;ל יש כאן ניסיון לבצע תיקון, אולי ע&quot;י יד מאוחרת.}}
#[[נחמיה ה/טעמים#ה יד|נחמיה ה,יד]] [אוֹתִ֗י]* / ל=[אֹתִ֗י]!
#[[נחמיה ו/טעמים#ו יא|נחמיה ו,יא]] [יָבֹ֥א]* / ל=[יָב֥וֹא]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז ד|נחמיה ז,ד]] [וּגְדֹלָ֔ה]* / ל=[וּגְדוֹלָ֔ה]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז לז|נחמיה ז,לז]] [וְאֹנ֔וֹ]* / ל=[וְאוֹנ֔וֹ]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז מה|נחמיה ז,מה]] [שַׁלֻּ֤ם]* / ל=[שַׁלּ֤וּם]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז מח|נחמיה ז,מח]] [חֲגָבָ֖א]* / ל=[חֲגָבָ֖ה]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[נחמיה ז/טעמים#ז נז|נחמיה ז,נז]] [סֹפֶ֖רֶת]* / ל=[סוֹפֶ֖רֶת]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[נחמיה ז/טעמים#ז סא|נחמיה ז,סא]] [אֲבֹתָם֙]* / ל=[אֲבוֹתָם֙]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז סה|נחמיה ז,סה]] [וְתֻמִּֽים]* / ל=[וְתוּמִּֽים]
#[[נחמיה ז/טעמים#ז עא|נחמיה ז,עא]] [דַּרְכְּמֹנִים֙]* / ל=[דַּרְכְּמוֹנִים֙]!
#[[נחמיה ח/טעמים#ח ו|נחמיה ח,ו]] [וַיִּֽשְׁתַּחֲו֛וּ]* / ל=[וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּ֛]{{הערה|אות וי&quot;ו האחרונה הושמטה בכתב־היד, בלי שום הערה.}}
#[[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] [כְּבֹדֶ֔ךָ]* / ל=[כְּבוֹדֶ֔ךָ]!
#[[נחמיה ט/טעמים#ט כה|נחמיה ט,כה]] [בְּצוּרֹת֮]* / ל=[בְּצֻרוֹת֮]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[נחמיה ט/טעמים#ט לב|נחמיה ט,לב]] [וְלִנְבִיאֵ֥ינוּ]* / ל=[וְלִנְבִיאֵ֥נוּ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]] ל=[גְּ֠וִיֹּתֵינוּ]* / [גְּ֠וִיָּתֵנוּ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]] [גְדֹלָ֖ה]* / ל=[גְדוֹלָ֖ה]!
#[[נחמיה י/טעמים#י יג|נחמיה י,יג]] ל?=[שְׁ'''בַ'''נְיָֽה]* / ל?=[שְׁ'''כַ'''נְיָֽה]
#[[נחמיה י/טעמים#י לג|נחמיה י,לג]] [שְׁלִישִׁ֥ית]* / ל=[שְׁלִשִׁ֥ית]!
#[[נחמיה י/טעמים#י לז|נחמיה י,לז]] [וּבְהֶמְתֵּ֔נוּ]* / ל=[וּבְהֶמְתֵּ֔ינוּ]
#[[נחמיה יא/טעמים#יא יב|נחמיה יא,יב]] [[עֹשֵׂ֤ה]* / ל=[עֹשֵׂ֤י]!
#[[נחמיה יא/טעמים#יא יד|נחמיה יא,יד]] [גִּבֹּ֣רֵי]* / ל=[גִּבּ֣וֹרֵי]
#[[נחמיה יא/טעמים#יא יז|נחמיה יא,יז]] [מִ֠יכָ֠א]* / ל=[מִ֠יכָה]
#[[נחמיה יא/טעמים#יא כו|נחמיה יא,כו]] [וּבְמֹלָדָ֖ה]* / ל=[וּבְמוֹלָדָ֖ה]
#[[נחמיה יג/טעמים#יג א|נחמיה יג,א]] [וּמוֹאָבִ֛י]* / ל=[וּמֹאָבִ֛י]
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,ה]] [וְהַשּׁוֹעֲרִ֑ים]* / ל=[וְהַשֹּׁעֲרִ֑ים]!
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,טז]] [וּמוֹכְרִ֧ים]* / ל=[וּמֹכְרִ֧ים]

===ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות===

{{בעבודה}}

'''בסעיף זה הבאנו רשימה של המקומות שבהם קביעת נוסח הכתיב בספרי הנביאים והכתובים לא הייתה חד-משמעית ע&quot;פ הנתונים הבסיסיים {{קו תחתי|בלבד}}:
*אם יש כתיב חריג בכתב־יד אחד, העומד מול שאר כל כתבי־היד, לא הבאנו אותו ברשימה.
*אם יש כתיב חריג בשני כתבי־יד, אך יש הכרעה ברורה וחד-משמעית לפי הערות המסורה, לא הבאנו אותו ברשימה.
*אם יש כתיב חריג בשני כתבי־יד,{{הערה|שם=כתיב חריג שונה|אפילו אם יש ביניהם כתיב חריג שונה.}} אך '''אין''' הכרעה ברורה וחד-משמעית לפי הערות המסורה, אז הבאנו אותו ברשימה.
*אם יש כתיב חריג שנמצא בשלושה כתבי־יד או יותר,{{הערה|שם=כתיב חריג שונה}} אז הבאנו אותו ברשימה אפילו אם יש הכרעה חד-משמעית לפי הערות המסורה.

'''ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות:'''
#'''[[ירמיהו לא/טעמים#לא כז|ירמיהו לא,כז:]]''' ל=[וְלִנְט֖וֹעַ] / [וְלִנְטֹ֖עַ]*
#'''[[זכריה ז/טעמים#ז ב|זכריה ז,ב:]]''' ל=[שַׂר־אֶ֕צֶר] / [שַׂרְאֶ֕צֶר]* (תיבה מורכבת)
#'''[[זכריה ט/טעמים#ט טו|זכריה ט,טו:]]''' ל=[כְּזָוִיּ֖וֹת]* / [כְּזָוִיֹּ֖ת]
#'''[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|שיר השירים ד,ג:]]''' ל=[שִׂפְתֹתַ֔יִךְ] / [שִׂפְתוֹתַ֔יִךְ]*
#'''[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|שיר השירים ד,ג:]]''' ל=[וּמִדְבָּרֵ֖יךְ] / [וּמִדְבָּרֵ֖ךְ]*
#'''[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|שיר השירים ח,יג:]]''' ל=[הַשְׁמִיעִֽינִי] / [הַשְׁמִיעִֽנִי]*
#'''[[קהלת ו/טעמים#ו י|קהלת ו,י:]]''' ל=[כתיב=שהתקיף, קרי=שֶׁתַּקִּ֖יף]* / [כתיב=שֶׁתַּקִּ֖יף, אין קרי] '''(מחלוקת מסורה!)'''
#'''[[קהלת ט/טעמים#ט יא|קהלת ט,יא:]]''' ל=[לַגִּבּוֹרִ֣ים]* / [לַגִּבֹּרִ֣ים]
#'''[[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר ט,ט:]]''' ל=[אֲרִדַ֖י]* / [אֲרִידַ֖י]
#'''[[אסתר ט/טעמים#ט טז|אסתר ט,טז:]]''' ל=[וְהָרֹג֙] / [וְהָרוֹג֙]*
#'''מחלוקת מסורה בספר דניאל:'''{{הערה|אחרי שהחלטנו מזמן לקבוע את הנוסח לפי המסורה בכתי&quot;ל (ונגד דעתו של הרב ברויאר), מצאנו שבמהדורה הדיגיטלית של מקראות גדולות הכתר גם הכריעו באותו כיוון. לפרטים מלאים ראו בהערת הנוסח על [[דניאל ג/טעמים#ג כה|דניאל ג,כה]].}}
##'''[[דניאל ג/טעמים#כ כה|דניאל ג,כה:]]''' ל=[בְּגֽוֹא]* / [בְּגֽוֹ]
##'''[[דניאל ד/טעמים#ד ז|דניאל ד,ז:]]''' ל=[בְּג֥וֹא]* / [בְּג֥וֹ]
##'''[[דניאל ז/טעמים#ז טו|דניאל ז,טו:]]''' ל=[בְּג֣וֹא]* / [בְּג֥וֹ]
#'''[[דניאל ז/טעמים#ז ט|דניאל ז,ט:]]''' ל=[שְׁבִיבִ֣ין]* / [שְׁבִבִ֣ין]
#'''[[נחמיה ז/טעמים#ז נז|נחמיה ז,נז]]''' ל=[סוֹפֶ֖רֶת] / [סֹפֶ֖רֶת]*
#'''[[נחמיה ט/טעמים#ט לב|נחמיה ט,לב:]]''' ל=[וְלִנְבִיאֵ֥נוּ] / [וְלִנְבִיאֵ֥ינוּ]*
#'''[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]]''' ל=[גְּ֠וִיֹּתֵינוּ]* / [גְּ֠וִיָּתֵנוּ]{{הערה|כאן יש ניקוד שונה, והכתיב השונה בהתאם לניקוד.}}

===קונטרסי המסורה של כתר ארם צובה===

בכתר ארם צובה היו, מלבד נוסח המקרא והערות המסורה עליו, גם קונטרסי מסורה שנכרכו עמו בתחילתו ובסופו. שבעה דפי מסורה באו לפני התורה, ועשרים דפים בסוף ספרי הכתובים (אחרי דניאל ועזרא). בדפי המסורה גם הוסיפו לכתוב הקדשות חשובות. בדפים האחרונים היו איורים בצבעים ובזהב. יש עדויות לכך שהקונטרסים היו חלק מהכתר מאז המאה ה-11 לכל המאוחר. אבל למרבה הצער הלכו כל דפי המסורה של הכתר לאיבוד ביחד עם רוב התורה בתחילת הכתר, וביחד עם ספרי סוף הכתובים שהיו בחלקו האחרון.

רוב המידע שנמצא בידינו על קונטרסי המסורה שנכרכו ביחד עם כתר ארם צובה פורסם במאמרים שונים ע&quot;י יוסף עופר.{{הערה|1=יש תיאור מפורט של קונטרסי המסורה בתוך [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובה – לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;], '''ספונות''', סדרה חדשה ספר רביעי (יט) תשמ&quot;ט, עמ' 277-344. יש העתק וניתוח מלא של שני סיעיפים מבוך קונטרסי המסורה, בנוסף למידע רב על ההעתקים הקיימים בתוכם, בשני מאמרים: &quot;A Masoretic Note in the Aleppo Codex Concerning the Composite Words&quot;, 
''Textus'' 21, עמ' 209-233 (על כתיב השמות המורכבים במקרא בתיבה אחת או שתיים); &quot;קונטרסי המסורה של כתר ארם צובה על פי העתק בארכיונו של יצחק זליגמן בר&quot;, '''עיוני מקרא ופרשות''' ז (בר-אילן תשס&quot;ה), עמ' 137-162 (על כתיב המלים בארמית המקראית באל&quot;ף או בה&quot;א בסופם).}} במשך הדורות נכתבו ממנו העתקים ותיאורים מפורטים, ועופר זכה לגלות את העתקתו המלאה של זליגמן בער (יצחק בֵּר).{{הערה|ארכיונו של בֵּר נמצא בתוך אוסף גינצבורג במוסקבה (כ&quot;י מוסקבה 1550). צילומו במכון לתצלומי כתבי יד עבריים שבספרייה הלאומית בירושלים 
נמצא ב[{{NNL|000146980}} סרט מספר F 48538].}} על פיו ועל פי שאר העדויות אפשר לשחזר את התוכן בדפי המסורה כמעט בשלמותו. אמנם לפי מחקריו של עופר יש מקום להטיל ספק בכך שחומר המסורה שהיה בקונטרסים אכן נכתב ע&quot;י אהרן בן אשר, הן בגלל פרטים מסוימים בתוכנם שאינם משקפים את נוסח הכתר, והן בגלל סימנים חיצוניים (כגון עדויות לגבי אופן הכריכה). אמנם בכל זאת ברור שהקונטרסים מהווים יצירה של בעלי המסורה הטברנים, והם קרובים מאוד במקום ובזמן לכתר עצמו, ואף היוו חלק מהותי ממנו במשך אלף שנה בערך.

ברשימות המסורה שבקונטרסים יש גם מידע שיכול להאיר על ספקות מסוימים בנוסח הכתר בחלקיו החסרים. עופר ניתח מידע מהסוג הזה בסעיף הדן בכתיב של מלים בארמית המקראית, והוא רלוונטי לגבי קביעת הנוסח בספרים דניאל ועזרא (שהיו בסוף הכתר והיום חסרים). להלן שלושת המקומות שבהם יש עדות מסורה המסייעת לקביעת הנוסח בתוך קונטרסי המסורה שהיו בכתר (למידע שלם על שלל הנתונים בכל מקום ראו בתיעוד הנוסח שבדפי העריכה):{{הערה|ע&quot;פ מסקנותיו של עופר, קונטרסי המסורה, עמ' 160.}}
*[[דניאל ו/טעמים#ו ו|דניאל ו ו:]] ל=[עִלָּ֑א] / [עִלָּ֑ה]*
*[[דניאל ו/טעמים#ו ח|דניאל ו ח:]] ל=[יִבְעֵ֣ה] / [יִבְעֵ֣א]*
*[[דניאל ז/טעמים#ז כא|דניאל ז כא:]] ל=[עָבְדָ֥ה]* / [עָבְדָ֥א]

מלבד קביעת הנוסח במקומות מסוימים, יש גם ערך היסטורי ותרבותי רב בקונטרסי המסורה שהיו חלק בלתי-נפרד מהכתר במשך כמעט כל תקופת קיומו. מפעל המסורה של חכמי טבריה הוא מאוצרות הרוח של עם ישראל, על אחת כמה וכמה קונטרסי מסורה בני אלף שנה שהיו חלק מכתר ארם צובה, ואף היו מיוחסים במשך הזמן לאהרן בן אשר בכבודו ובעצמו. עופר מראה במאמריו שעכשיו, ע&quot;פ העדויות הקיימות ולמרות ליקויים מסוימים, כבר &quot;נחשף... בשלמותו נוסחם של קונטרסי המסורה שצורפו אל כתב היד החשוב ביותר של המקרא מבית מדרשם של בעלי המסורה.&quot;{{הערה|עופר, קונטרסי המסורה, עמ' 161.}} הוא גם מזכיר העקתה שלמה ממקור ראשון שנכתב בשביל אברהם פירקוביץ' (העתק בער הוא רק העתק ממנו), שאולי קיים עדיין באוסף פירקוביץ'.{{הערה|אוסף פירקוביץ' נמצא היום בספרייה הלאומית של רוסיה בעיר סנקט פטרבורג. עופר העיר: &quot;ייתכן שההעתק המקורי (העתק חלב) יימצא באוסף פירקוביץ' ויפתור כמה מן הספקות המוצגים בדברינו. אולם איתור כתב היד באוספי פירקוביץ' – וכל שכן קביעה ודאית שאינו נמצא שם – אינם משימות קלות&quot; (עופר, שם, עמ' 141 הערה 13).}} חשוב לעשות את המאמצים כדי לאתר אותו אם הוא בכלל קיים, ואח&quot;כ להוציא לאור מהדורה מבוארת של הקונטרסים במלואם ע&quot;פ כל העדויות הקיימות, כמו שהיה רצונו של פירקוביץ' עצמו בדיוק:

:ואף שבכל השתדלותו לא הצליח לראות התנ&quot;ך הזה בעיניו, אבל בפיזור כסף והתאמצות העתיקו לו את כל הכתוב מלפניו ומאחריו. וראיתי הכל בית ידידי החכם הזה, והם מר' אהרן בן אשר, והוא ברוב טובו אל הכלל ישתדל להדפיסם ולהפיצם בישראל עם פירוש מספיק כיד ה' הטובה עליו. כי הדברים האלה הם קשה הבנה כדרך הראשונים {{נוסח|אשר|במקור אתר וצ&quot;ל אשר}} הסתירו בחידות והטמינו ברמז.{{הערה|מדברי יעקב ספיר, '''אבן ספיר''', ח&quot;א (ליק 1866) דף י&quot;ב ע&quot;ב הערה 1; מובאים בעופר, קונטרסי המסורה, עמ' 140.}}

במאמץ כזה יש לראות הידור מצווה כחלק מהשלמת החסר בכתר, וגם כן דרך לפתוח את אוצרות המסורה לקהל.

===מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: חלוקת הפרשות===
{{בעבודה}}

במסורה הטברנית לא הייתה קביעה מדויקת וסמכותית לגבי הרווחים של הפרשות הפתוחות והסתומות, כמו שראינו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות|בפרק הקודם]]'''. בסופו של דבר קבע הרמב&quot;ם את הפרשות בתורה ע&quot;פ כתר ארם צובה, ומאז הביאה פסיקתו לאחידות כמעט-מושלמת בחלוקת הפרשות בתוך ספרי התורה. אך במשך הדורות לא הייתה שום קביעה כזו לגבי חלוקת הפרשות בספרי הנביאים והכתובים (למעט נסיונות של פסיקה לגבי מגילת אסתר שלא התקבלו על ידי כל העדות בישראל). רק במאה ה-19 היה ניסיון לקבוע את כל רווחי הפרשות בנ&quot;ך לפי כתר ארם צובה, וניסיון זה השפיע על כתיבתן של ספרי הנביאים והכתובים בתוך מגילות של קלף בכמה בתי כנסת (לשימוש בקריאת ההפטרה וחמש מגילות בציבור). בימינו יצאו כמה מהדורות של התנ&quot;ך המבוססות על חלוקה זו של הפרשות, ביניהן: מהדורות ברויאר (החל מדפוס חורב), מקראות גדולות הכתר (בדפוס וב[https://www.mgketer.org/ מהדורה המקוונת]), מהדורת &quot;סימנים&quot; (מבית פלדהיים), והמהדורה הדיגיטלית של [https://mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מכון ממרא].

הפרשות הפתוחות והסתומות בנביאים וכתובים במהדורתנו, אף במקומות החסרים בכתר ארם צובה, הן לפי נוסח הכתר ע&quot;פ עדותו של יהושע קמחי. קמחי נסע לארם צובה במאה ה-19, בשליחותם של רבני ירושלים, כדי לבדוק פרטים רבים בכתר ובמיוחד את כל רווחי הפרשות שבו. הוא תיעד את הפרשות הפתוחות והסתומות בכתר ע&quot;י הערות שרשם בתוך [https://archive.org/details/YellinTanakh/mode/1up התנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין]. לנתונים המלאים וניתוח מפורט של עדות זו ראו יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין&quot;].{{הערה|ראו גם את סיכום המידע על חלוקת הפרשות הפתוחות והסתומות בכתר ארם צובה שנמצא [[:w:en:Parashah|כאן]] (באנגלית).}}

רשימתו של קמחי אינה נקייה לגמרי מטעויות, כמו שניתן להיווכח מהשוואה לכתר במקומות הקיימים בו,{{הערה|לפרטים ראו במאמרו של עופר, עמ' 311-312; 329-331.}} ולכן יש מעט מקומות שבהם חייב המהדיר להפעיל את שיקול דעתו. ברשימה הבאה הובאו כל המקומות שיש בהם ספק כלשהו לגבי חלוקת הפרשות שהייתה בכתר ארם צובה. לעתים רחוקות ציינו גם תופעות בעלות משמעות בחלוקת הפרשות בכתי&quot;ל.

'''ספר מלכים:'''
#בפסוק &quot;אָ֣ז יַכֶּֽה־מְ֠נַחֵ֠ם...&quot; ([[מלכים ב טו/טעמים#טו טז|מל&quot;ב טו,טז]]) אין פרשה במהדורתנו.
#בפסוק &quot;וַיִּשְׁלַ֨ח אָחָ֜ז מַלְאָכִ֗ים...&quot; ([[מלכים ב טז/טעמים#טז ז|מל&quot;ב טז,ז]]) אין פרשה במהדורתנו.

'''מגילת שיר השירים:'''
'''חלוקת הפרשות:''' בשלושה מקומות בשיר השירים יש במהדורתנו רווח של פרשה ע&quot;פ כתי&quot;ל, למרות שלא סומן כלל פרשה בכתר ברשימת קמחי. ראו בהערות הנוסח למידע מלא על כל אחד מהמקומות.
#בפסוק &quot;יָפָ֨ה אַ֤תְּ רַעְיָתִי֙ כְּתִרְצָ֔ה&quot; ([[שיר השירים ו/טעמים#ו,ד|ו,ד]]) יש פרשה סתומה במהדורתנו.
#בפסוק &quot;מִ֣י זֹ֗את עֹלָה֙ מִן־הַמִּדְבָּ֔ר&quot; ([[שיר השירים ח/טעמים#ח ה|ח,ה]]) יש פרשה סתומה במהדורתנו.
#בפסוק &quot;כֶּ֣רֶם הָיָ֤ה לִשְׁלֹמֹה֙ בְּבַ֣עַל הָמ֔וֹן&quot; ([[שיר השירים ח/טעמים#ח יא|ח,יא]]) יש פרשה פתוחה במהדורתנו.

===מסורת הסופרים במגילת אסתר: הערות מיוחדות===
{{בעבודה}}
{| width=100% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=8 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''הערות מיוחדות במגילת אסתר'''}}}}&lt;br&gt;ציון ההבדלים בין המגילות במסורת תימן, ספרד ואשכנז, ובין המגילות לכתר ארם צובה
|- align=center
!פסוק
!מילה או הקשר
!כתר ארם צובה{{הערה|לפי עדויות או מקבילות.}}
!מגילות תימן
!מגילות ספרד
!מגילות אשכנז
!נוסח הפנים&lt;br&gt;במהדורתנו
!הערה במהדורתנו
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[אסתר ח/טעמים#ח יא|אסתר ח, יא]]
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|
|לַהֲרֹ֨ג
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|במגילות אשכנז כתוב לַהֲרֹ֨ג
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[אסתר ט/טעמים#ט ג|אסתר ט, ג]]
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|
|'''בִּ'''פְנֵיהֶ֔ם
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|במגילות אשכנז כתוב בִּפְנֵיהֶ֔ם
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר ט, ט]]
|אֲרִ(י)דַ֖י‏
|אֲרִדַ֖י‏ (כנראה)
|אֲרִדַ֖י‏ (?)
|
|אֲרִ'''י'''דַ֖י‏
|אֲרִדַ֖י‏
|בספרים אחרים אֲרִידַ֖י וכך כתוב במגילות רבות
|}

==שחזור מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: נוסח הניקוד והטעמים==

קביעת הניקוד והטעמים בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, תהיה לפי אותם עקרונות כמו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: נוסח הניקוד והטעמים|בתורה]]'''. הבסיס של השחזור הוא כתי&quot;ל, שברוב המקומות מהווה העתק מדויק לכתר ארם צובה. אך לגבי המקומות החריגים בניקוד ובטעמים בכתי&quot;ל וספקות שעולים לעתים מתוך השוואה למקורות אחרים, וגם לגבי השיקולים המקומיים שעל פיהם הכרענו בכל מקום כזה, יש לעיין בתיעוד הנוסח שבדף העריכה לכל פרק.

לגבי נוסח הגעיות בנ&quot;ך (במקומות החסרים בכתר), הן מופיעות כמעט תמיד לפי כתי&quot;ל, ויש בהן תיקונים רק לעתים רחוקות.{{הערה|1=היוצאים מן הכלל הם: [[מלכים ב יח/טעמים#יח ט|מל&quot;ב יח,ט]] (ל=וַֽיְהִ֞י), ו[[דניאל ח/טעמים#ח ב|דניאל ח,ב]] (ל=וַיְהִי֙).}} להסבר מלא ומידע נוסף על הגעיות במהדורתנו ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|כאן]]'''.

==מסורת הקוראים בנ&quot;ך: מקומות חריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל==

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא לרשימת הניקוד והטעמים}}

ו. לרשימות דומות על הספרים וקטעי הספרים '''הקיימים בכתר ארם צובה''', ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה|פרק החמישי של המבוא]]'''.

===ספר מלכים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר במלכים}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר מלכים (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}{{הערה|1=ב[[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מל&quot;ב יז,לא]] ציין ברויאר &quot;וְהַסְפַרְוִ֗ים (ל)&quot;, אבל לא ברור מדוע ציין תיבה זו.}}
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו י|מל&quot;ב טו,י]] (ל!=קָֽבָלְ־עָ֖ם): למ&quot;ד שווּאה ומוקפת
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו יג|מל&quot;ב טו,יג]] (ל=לְעֻזִיָּ֖ה): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו ל|מל&quot;ב טו,ל]] (ל=בֶּן־עֻזִיָּֽה): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו לב|מל&quot;ב טו,לב]] (ל=בֶּן־עֻזִיָּ֖הוּ): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו לד|מל&quot;ב טו,לד]] (ל=עֻזִיָּ֥הוּ): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טז/טעמים#טז ו|מל&quot;ב טז,ו]] (ל=אֶת־הַיְהוּדִ֖ים): חסר דגש ביו&quot;ד{{הערה|ברשימת ברויאר בכתר ירושלים צוין מספר הפסוק בטעות &quot;טו,ו&quot;.}}
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז יג|מל&quot;ב יז,יג]] (ל*=שֻׁ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}בוּ): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה כשיטת הכתר
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז טו|מל&quot;ב יז,טו]] (ל?!=וַיֵּ֨לְכוּ): (חסר טעם האזלא [גרש] באות כ&quot;ף?){{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז כא|מל&quot;ב יז,כא]] (ל!=וְהֶחֱטֵיאָ֖ם): טי&quot;ת בצירה
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז כד|מל&quot;ב יז,כד]] (ל*=וּ֠מִכּ֠וּתָה): טעם כפול בכתב־היד
#[[מלכים ב יח/טעמים#יח ט|מל&quot;ב יח,ט]] (ל=וַֽיְהִ֞י): בגעיה

ב. מתיגת הזקף
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז ל|מל&quot;ב יז,ל]] (ל=וְאַנְשֵׁי־כ֔וּת): אין מתיגה

===ספר ירמיהו (הקטע החסר בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בירמיהו}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר ירמיהו (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט כא|כט,כא]] (ל!=הַֽנִבְּאִ֥ים): חסר דגש בנו&quot;ן
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט כז|כט,כז]] (ל!=הָֽעֲנְּתֹתִ֑י): חטף פתח בעי&quot;ן במקום פתח
#[[ירמיהו ל/טעמים#ל י|ל,י:]] (ל*=נְאֻם־יְהֹוָה֙): נקודת חולם בשם הוי&quot;ה בתוך כתב־היד
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא ג|לא,ג]] (ל!=וְֽנִבְנֵי֔ת): מקום הטעם{{הערה|הערת דותן; הפריט חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא לג|לא,לג]] (ל!=לְמִקְטַנָּ֤ם): חסר דגש בקו&quot;ף

ב. מתיגת הזקף:
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט יד|כט,יד]] (ל=אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם): מקום המתיגה
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט טז|כט,טז]] (ל=וְאֶל־כָּל־הָעָ֔ם): אין מתיגה
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט כ|כט,כ]] (ל=כָּל־הַ֨גּוֹלָ֔ה): מקום המתיגה

===ספר תרי עשר (הקטעים החסרים בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתרי עשר}}
למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר תרי עשר (חוץ מהקטעים החסרים בכתר)|כאן]].'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[עמוס ט/טעמים#ט ד|עמוס ט,ד]] (ל!=אֹֽיבֵיהֶ֔ם): חסר שווא ביו&quot;ד{{הערה|שם=חסר ברויאר|פריט זה חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[עובדיה א/טעמים#א א|עֹבדיה א,א]] (ל!=עָלֶיהָ): חסר טעם המרכא{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[עובדיה א/טעמים#א ג|עֹבדיה א,ג]] (ל?=בְחַגְוֵי־סֶּ֖לַע): סמ&quot;ך דגושה?
#[[עובדיה א/טעמים#א ח|עֹבדיה א,ח]] (ל?=נְאֻם יְהֹוָ֑ה): חסר מקף?{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[עובדיה א/טעמים#א יב|עֹבדיה א,יב]] (ל!=לִבְנֵֽי יְהוּדָ֖ה): חסר מקף{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[עובדיה א/טעמים#א טז|עֹבדיה א,טז]] (ל!=הָֽיוּ): מקום הסילוק
#[[עובדיה א/טעמים#א יז|עֹבדיה א,יז]] (ל!=מוֹרָֽשֵׁיהֶם): חסר סילוק{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[יונה א/טעמים#א ג|יונה א,ג]] (ל!=אָנִיָּ֣ה{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}): חסרות הנקודות של חטף קמץ באל&quot;ף
#[[יונה ג/טעמים#ג ב|יונה ג,ב]] (ל?!=וִּקְרָ֤א): נקודת חיריק מתחת לאות וי&quot;ו?
#[[יונה ג/טעמים#ג ג|יונה ג,ג]] (ל!=אֶל־נִֽינְוֶ֖ה): סגול בוי&quot;ו במקום צירה
#[[יונה ג/טעמים#ג ו|יונה ג,ו]] (ל!=אֶל־מֶ֣לֶך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[יונה ג/טעמים#ג י|יונה ג,י]] (ל?!=אֶֽת־מַ֣עֲשֵׂיהֶ֔ם): געיה באות אל&quot;ף?{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[מיכה א/טעמים#א יד|מיכה א,יד]] (ל=לְמַלְכֵ֥י): בטעם מרכא במקום טפחא
#[[מיכה א/טעמים#א טו|מיכה א,טו]] (ל!=עַד־עֲדֻּֿלָּ֥ם): דל&quot;ת דגושה למרות סימן הרפה{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[מיכה ג/טעמים#ג ג|מיכה ג,ג]] (ל=וּפָרְשׂוּ֙): אין געיה קלה בתיבת פשטא
#[[מיכה ג/טעמים#ג ה|מיכה ג,ה]] (ל=וַאֲשֶׁר֙): אין געיה קלה בתיבת פשטא
#[[זכריה א/טעמים#א ד|זכריה א,ד]] (ל-כתיב!=וּמַֽעֲלְילֵיכֶ֖ם): נקודות של חטף פתח בעי&quot;ן
#[[זכריה א/טעמים#א י|זכריה א,י]] (ל!=בֵּין־הַהַדַסִּ֖ים): חסרות נקודות לחטף פתח בה&quot;א השנייה
#[[זכריה ב/טעמים#ב ב|זכריה ב,ב]] (ל!=וִירוּשָׁלָֽם): חסרה נקודת החיריק בלמ&quot;ד
#[[זכריה ד/טעמים#ד יא|זכריה ד,יא]] (ל!=הָאֵ֔לֶה): חסר דגש בלמ&quot;ד
#[[זכריה ה/טעמים#ה יא|זכריה ה,יא]] (ל*=לִבְנֽוֹת־לָ֥הֿ): במהדורתנו השארנו כאן את סימן הרפה
#[[זכריה ו/טעמים#ו ז|זכריה ו,ז]] (ל!=לְהִתְהַלֵּ֣ך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[זכריה ו/טעמים#ו יב|זכריה ו,יב]] (ל!=יְהֹוָֽהּ): נקודה באות ה&quot;א השנייה של שם הוי&quot;ה
#[[זכריה ח/טעמים#ח ג|זכריה ח,ג]] (ל=עִ֣יר־הָֽאֱמֶ֔ת): מקף בתיבת משרת
#[[זכריה ח/טעמים#ח יד|זכריה ח,יד]] (ל!=זָמַמְ֜תִּי): מקום הטעם
#[[זכריה ט/טעמים#ט יז|זכריה ט,יז]] (ל=וּמַה־יָפְי֑וֹ): אין דגש ביו&quot;ד

ב. מתיגת הזקף:
#[[זכריה ה/טעמים#ה ג|זכריה ה,ג]] (ל=וְכָל־הַנִּ֨שְׁבָּ֔ע): מקום המתיגה
#[[זכריה ו/טעמים#ו ו|זכריה ו,ו]] (ל=וְהַלְּבָנִ֔ים): אין מתיגה

ג. קרי וכתיב של אֵם קריאה:
#[[עמוס ט/טעמים#ט ו|עמוס ט,ו]] (ל-קרי=מַעֲלוֹתָ֔יו): אין ציון במהדורתנו
#[[עובדיה א/טעמים#א יא|עֹבדיה א,יא]] (ל-קרי=שְׁעָרָ֗יו): אין ציון במהדורתנו

===ספר תהלים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתהלים}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר תהלים (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].'''

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[תהלים טו/טעמים#טו א|טו,א]] (ל!=י֭הֹוָה): חסר שווא באות יו&quot;ד, ונכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה.
#[[תהלים טו/טעמים#טו ב|טו,ב]] (ל!=בִּלְבָֽבוֹ): מקום הסילוק
#[[תהלים טו/טעמים#טו ג|טו,ג]] (ל!=עַל־קְרֹֽבוֹ): מקום הסילוק
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל?=&lt;מִ֥מְתִֽים־יָדְךָ֨ ׀&gt;* או &lt;מִֽמְתִ֥ים־יָדְךָ֨ ׀&gt; או &lt;מִֽמְתִֽים־יָדְךָ֨ ׀&gt;): מרכא וגעיה ומקף בתיבת משרת*, או געיה ומרכא ומקף בתיבת משרת, או שתי געיות בתיבה המוקפת?
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל!=יִשְׂבּ֥עוּ): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל!=לְעוֹלְלֵֽיהֶם): מקום הסילוק
#[[תהלים יח/טעמים#יח ג|יח,ג]] (ל?=סַ֥לְעִ֥י* או סַֽלְעִ֥י): מרכא ומרכא* או געיה ומרכא?
#[[תהלים יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (ל?=אֶ֥קֲרָ֣א* או אֶֽקֲרָ֣א): מרכא ומונח* או געיה ומונח?
#[[תהלים יח/טעמים#יח,כ|יח,כ]] (ל?=כִ֘י): חסר דגש בכ&quot;ף?
#[[תהלים יח/טעמים#יח,לח|יח,לח]] (ל!=וְלֹֽא־אָ֝שׁוּב): חסרה נקודת הרביע בשי&quot;ן
#[[תהלים יט/טעמים#יט ז|יט,ז]] (ל!=מֵֽחַמָּתוֹ): מקום הסילוק, או געיה וחסר סילוק לאחריה
#[[תהלים יט/טעמים#יט טו|יט,טו]] (ל?=&lt;יִ֥הְיֽוּ־לְרָצ֨וֹן ׀&gt;*  או &lt;יִֽהְי֥וּ־לְרָצ֨וֹן ׀&gt; או &lt;יִֽהְיֽוּ־לְרָצ֨וֹן ׀&gt;): מרכא וגעיה ומקף בתיבת משרת*, או געיה ומרכא ומקף בתיבת משרת, או שתי געיות בתיבה המוקפת?
#[[תהלים כא/טעמים#כא ו|כא,ו]] (ל!=וְ֝הָדָר): חסרה נקודת הרביע באות דל&quot;ת
#[[תהלים כא/טעמים#כא ט|כא,ט]] (ל!=יְ֝מִֽינְךָ): חסרה נקודת הרביע באות כ&quot;ף סופית
#[[תהלים כא/טעמים#כא יד|כא,יד]] (ל!=וּֽ֝נְזַמְּרָה): חסרה נקודת הרביע באות רי&quot;ש
#[[תהלים כב/טעמים#כב ל|כב,ל]] (ל=&lt;וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֨וּ ׀&gt;): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[תהלים כג/טעמים#כג ה|כג,ה]] (ל=דִּשַּׁ֖נְתָּ): בטעם טפחא לעומת מרכא
#[[תהלים כד/טעמים#כד ג|כד,ג]] (ל!=וּמִי־יָ֝קוּם): חסרה נקודת הרביע באות קו&quot;ף
#[[תהלים כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (ל!=וְ֝יָבֹא): חסרה נקודת הרביע באות בי&quot;ת

===מגילת שיר השירים החל מ&quot;בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה&quot; (ג,יא)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בשיר השירים}} למידע על תחילת הספר, הקיימת בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מגילת שיר השירים עד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; (ג,יא)|כאן]].'''

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|תעוררו}}
#[[שיר השירים ד/טעמים#ד טז|שיר השירים ד,טז]] (ל=יִזְל֣וּ): אין דגש בלמד
#[[שיר השירים ה/טעמים#ה ב|שיר השירים ה,ב]] (ל!=קְוֻּצּוֹתַ֖י): נקודת שורוק בנוסף לקובוץ בוי&quot;ו
#[[שיר השירים ה/טעמים#ה יא|שיר השירים ה,יא]] (ל!=קְוּצּוֹתָיו֙): נקודת שורוק במקום קובוץ בוי&quot;ו
#[[שיר השירים ה/טעמים#ה טז|שיר השירים ה,טז]] (ל?!=מַחֲּמַדִּ֑ים): חי&quot;ת דגושה?!
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו ג|שיר השירים ו,ג]] (ל!=בַּשׁוֹשַׁנִּֽים): חסר דגש בשי&quot;ן הראשונה
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו ח|שיר השירים ו,ח]] (ל!=מְּלָכ֔וֹת): מ&quot;ם דגושה
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו יב|שיר השירים ו,יב]] (ל=עַמִּי־נָדִֽיב): &quot;עמי&quot; מוקפת במקום טעם עצמאי של מרכא
#[[שיר השירים ז/טעמים#ז יג|שיר השירים ז,יג]] (ל?=אִם פָּֽרְחָ֤ה): חסר מקף?
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח א|שיר השירים ח,א]] (ל!=אֶשָׁ֣קְךָ֔): חסר דגש בשי&quot;ן
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח יב|שיר השירים ח,יב]] (ל?!=כָּרְמִ֥י): קמץ בכ&quot;ף במקום פתח?
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|שיר השירים ח,יג]] (ל!=הַיוֹשֶׁ֣בֶת): חסר דגש ביו&quot;ד

===מגילת קֹהלת===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[קהלת א/טעמים#א ט|א,ט]] (ל=וּמַה־שֶׁנַּֽעֲשָׂ֔ה): אין דגש בשי&quot;ן
#[[קהלת ב/טעמים#ב א|ב,א]] (ל?=&lt;לְכָה־נָּ֛א אֲנַסְּכָ֛ה&gt;): נקודת תביר גם בתיבה השנייה (תביר ותביר)?
#[[קהלת ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל?=וְסַבּ֥וֹתִֽי־אֲנִ֖י): מקף בתיבת משרת?
#[[קהלת ב/טעמים#ב כב|ב,כב]] (ל?!=לִבּ֑ו): חסרה נקודת החולם?
#[[קהלת ג/טעמים#ג י|ג,י]] (ל?!=אֶת־הָֽעִנְיַ֗ן): קו של פתח וחסרה נקודת הקמץ?
#[[קהלת ד/טעמים#ד ח|ד,ח]] (ל?=&lt;גַּם־זֶ֛ה הֶ֛בֶל&gt;): נקודת תביר בתיבה הראשונה (תביר ותביר)?
#[[קהלת ד/טעמים#ד י|ד,י]] (ל!=שֶׁיִפּ֔וֹל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[קהלת ה/טעמים#ה א|ה,א]] (ל?=עַֽל־כֵּ֛ן או עַ֥ל־כֵּ֛ן או עַל־כֵּ֛ן*): געיה ותביר, מרכא בתיבת תביר, או תביר בלבד?
#[[קהלת ה/טעמים#ה ד|ה,ד]] (ל!=מִשֶׁתִּדּ֖וֹר): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[קהלת ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] (ל!=גָּבֹ֙הַ֙): חסר מפיק באות ה&quot;א
#[[קהלת ד/טעמים#ד ז|ה,יז]] (ל!=לֶֽאֶכוֹל־וְ֠לִשְׁתּ֠וֹת): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[קהלת ו/טעמים#ו ב|ו,ב]] (ל*=זֶ֥ה הֶ֛בֶל): מרכא ותביר (במקום תביר ותביר)
#[[קהלת ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (ל=מַה־יוֹתֵ֥ר): אין דגש באות יו&quot;ד
#[[קהלת ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (ל?!=הַחַיִֽים): חסר דגש באות יו&quot;ד הראשונה
#[[קהלת ז/טעמים#ז כט|ז,כט]] (ל!=רַּבִּֽים): רי&quot;ש דגושה
#[[קהלת ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (ל=מַה־שֶׁיִּֽהְיֶ֑ה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[קהלת ח/טעמים#ח יד|ח,יד]] (ל!=הַצַדִּיקִ֑ים): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[קהלת ח/טעמים#ח טז|ח,טז]] (ל?!=אֵינֶ֥נוּ): חסר דגש באות נו&quot;ן השניה?
#[[קהלת ט/טעמים#ט טו|ט,טו]] (ל!=הַהּֽוּא): ה&quot;א מנוקדת
#[[קהלת ט/טעמים#ט יח|ט,יח]] (ל!=יְאַבֵּ֥ד טוֹבָ֖ה): מרכא וטפחא (במקום טפחא ומרכא)
#[[קהלת י/טעמים#י יד|י,יד]] (ל=מַה־שֶׁיִּֽהְיֶ֔ה): אין דגש בשי&quot;ן
#[[קהלת יא/טעמים#יא ג|יא,ג]] (ל!=שֶׁיִפּ֥וֹל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[קהלת יא/טעמים#יא ו|יא,ו]] (ל!=יוֹדֵ֜ע): חסר פתח גנוב
#[[קהלת יא/טעמים#יא ט|יא,ט]] (ל?!=וִֽיטִּֽיבְךָ֤): טי&quot;ת דגושה?
#[[קהלת יב/טעמים#יב ה|יב,ה]] (ל!=בָשּׁ֖וּק): נקודת קמץ תחת הקו באות בי&quot;ת (במקום פתח)

ב. מתיגת הזקף
#[[קהלת א/טעמים#א ג|א,ג]] (ל=בְּכָל־עֲמָל֔וֹ): אין מתיגה
#[[קהלת ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל=וְלַזֹּבֵ֔חַ): אין מתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[קהלת ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל-כתיב!=זְקֵנִ֖ים): חסרות שלושת הנקודות של שורוק לפני האות זי&quot;ן (&lt; ֻזְקֵנִ֖ים&gt; בשביל הקרי '''וּ'''זְקֵנִ֖ים)
#[[קהלת ט/טעמים#ט ד|ט,ד]] (ל-כתיב?!=יְבֻחָ֔ר): קמץ באות חי&quot;ת?

===מגילת איכה===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[איכה א/טעמים#א א|א,א]] (ל!=רַּבָּ֣תִי): רי&quot;ש דגושה
#[[איכה א/טעמים#א ד|א,ד]] (ל?=נּוּג֖וֹת): נו&quot;ן דגושה?
#[[איכה א/טעמים#א יא|א,יא]] (ל?=מְבַקְּשִׁ֣ים): קו&quot;ף דגושה?
#[[איכה א/טעמים#א יב|א,יב]] (ל?=וּרְא֔וּ* או וּרְא֗וּ): בשתי נקודות של זקף קטן או בנקודה אחת של רביע?
#[[איכה א/טעמים#א יד|א,יד]] (ל=יִשְׂתָּֽרְג֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[איכה ב/טעמים#ב ג|ב,ג]] (ל!=בָּֽחֳרִי אַ֗ף): חסר מקף
#[[איכה ב/טעמים#ב כא|ב,כא]] (ל!=הָרַגְ֙תָּ֙): הפשטא מלעיל נכתב באות גימ&quot;ל במקום באות רי&quot;ש
#[[איכה ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל?!=בְּמַחְשַׁכִּ֥ים): חי&quot;ת שווּאה במקום חטף פתח?
#[[איכה ג/טעמים#ג יב|ג,יב]] (ל!=קַשְׁתוֹ֙): חסר דגש באות תי&quot;ו
#[[איכה ג/טעמים#ג לג|ג,לג]] (ל!=מִלִבּ֔וֹ): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[איכה ג/טעמים#ג לג|ג,לג]] (ל!=בְנֵי־אִֽישׁ): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[איכה ד/טעמים#ד ד|ד,ד]] (ל?!=אֶל־חכּ֖וֹ): חסר חיריק?
#[[איכה ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (ל?!=מִשֶּׁ֔לֶג): קמץ באות שי&quot;ן
#[[איכה ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (ל=&lt;הֽוּנַֽח לָֽנוּ&gt;): חסר מקף

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[איכה ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל-כתיב!=זְקֵנִ֖ים): חסרות שלושת הנקודות של שורוק לפני האות זי&quot;ן (&lt; ֻזְקֵנִ֖ים&gt; בשביל הקרי '''וּ'''זְקֵנִ֖ים)

===מגילת אסתר===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[אסתר ב/טעמים#ב יד|ב,יד]] (ל!=שַֽׁעֲשְׁגַ֛ז): בנקודות של חטף פתח בעי&quot;ן
#[[אסתר ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל!=לִשְׁלֹ֤ח): חסר פתח גנוב באות חי&quot;ת{{הערה|שם=ייבין|פריט זה מובא אצל ייבין וחסר ברשימת ברויאר.}}
#[[אסתר ד/טעמים#ד יא|ד,יא]] (ל!=נִקְרֵ֙אתי֙): חסר חיריק באות תי&quot;ו
#[[אסתר ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (ל!=&lt;אֶל הַמִּשְׁתֶּ֖ה&gt;): חסר מקף
#[[אסתר ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] (ל=מַה־לַעֲשׂ֕וֹת): אין דגש באות למ&quot;ד
#[[אסתר ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל!=וַיִקַּ֤ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[אסתר ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] (ל=וַיֹּ֩אמְרוּ֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[אסתר ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (ל=וַתֹּ֣אמֶר־אֶסְתֵּ֔ר): מקף בתיבת משרת
#[[אסתר ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (ל?=נֹפֵ֗ל* או נֹפֵ֔ל): בנקודת רביע או בשתי נקודות של זקף קטן?
#[[אסתר ח/טעמים#ח ט|ח,ט]] (ל!=וַיִקָּרְא֣וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[אסתר ח/טעמים#ח יד|ח,יד]] (ל=יָֽצְא֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[אסתר ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל?!=אֳחַשְׁוֵר֔וֹשׁ): חטף קמץ באות אל&quot;ף?

===ספר דניאל===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]]''' חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דניאל א/טעמים#א ח|א,ח]] (ל=בְּפַתְבַּ֥ג): תיבה אחת
#[[דניאל א/טעמים#א יג|א,יג]] (ל=פַּתְבַּ֣ג): 
#[[דניאל א/טעמים#א טו|א,טו]] (ל=פַּתְבַּ֥ג): 
#[[דניאל א/טעמים#א טז|א,טז]] (ל=-פַּתְבָּגָ֔ם): 
#[[דניאל ב/טעמים#ב,ט|ב,ט]] (ל?=וְֽאֶנְדַּ֕ע): סגול באות אל&quot;ף (במקום חיריק)?
#[[דניאל ב/טעמים#ב י|ב,י]] (ל=ל=אֲנָשׁ֙): אל&quot;ף בחטף פתח (במקום חטף סגול)
#[[דניאל ב/טעמים#ב י|ב,י]] (ל!=לְכָל־חַרְטֹּ֖ם): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ב/טעמים#ב טז|ב,טז]] (ל=יִנְתֵּן־לֵ֔הּ): צירה באות תי&quot;ו (במקום חיריק)
#[[דניאל ב/טעמים#ב יז|ב,יז]] (ל!=דָּֽנִיֵ֖אל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[דניאל ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל!=דִּֽי־אֱלָּהָא֙): למ&quot;ד דגושה
#[[דניאל ב/טעמים#ב כז|ב,כז]] (ל?!=חַרְטֻּמִּין֙): טי&quot;ת דגושה?
#[[דניאל ב/טעמים#ב מא|ב,מא]] (ל?!=&lt;דִֽי פַרְזְלָ֖א&gt; או &lt;דִ֥י פַרְזְלָ֖א&gt;): חסר מקף או מרכא וטפחא (במקום דִֽי־פַרְזְלָ֖א*)?
#[[דניאל ב/טעמים#ב מה|ב,מה]] (ל?=וְ֠הַדֶּקֶת): סגול באות דל&quot;ת (במקום צירה)?
#[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (ל!=פְּסַנְתֵּרִין֙): פ&quot;א דגושה
#[[דניאל ג/טעמים#ג ז|ג,ז]] (ל!=אֻמַיָּ֣א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] (ל!=דֵּ֥י): דל&quot;ת בצירה (במקום חיריק)
#[[דניאל ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (ל!=וְסָרְבָּלֵיה֖וֹן): קמץ באות סמ&quot;ך
#[[דניאל ג/טעמים#ג כט|ג,כט]] (ל?!=אֱלָ֣ה): (חסר מפיק באות ה&quot;א?)
#[[דניאל ג/טעמים#ג לא|ג,לא]] (ל!=אֻמַיָּ֧א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ד/טעמים#ד ד|ד,ד]] (ל!=חַרְטֻמַיָּא֙): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ד/טעמים#ד ה|ד,ה]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּר֙): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ד/טעמים#ד ו|ד,ו]] (ל!=חַרְטֻמַיָּא֒): חסר דגש במ&quot;ם
#[[דניאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּ֜ר): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּר֙ [2]): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל!=וּפְשְׁרֵא֙): פ&quot;א שווּאה
#[[דניאל ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל?=מִן־הֵֽיכְלָ֛א): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דניאל ה/טעמים#ה ו|ה,ו]] (ל!=וְרַעיֹנֹ֖הִי): חסר שווא באות עי&quot;ן
#[[דניאל ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] (ל!=יְחַוִנַּ֔נִי): חסר דגש באות וי&quot;ו
#[[דניאל ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (ל!=וַֽאַֽחֲוָיַ֨ת): וי&quot;ו פתוחה במקום שווא
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] (ל!=אֻמַיָּא֙): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ה/טעמים#ה כ|ה,כ]] (ל?!=הֶעְדִּ֥יוּ): בנקודת שורוק בוי&quot;ו?
#[[דניאל ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל!=שְׁלִ֖יַחַ): פתח באות יו&quot;ד
#[[דניאל ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל!=דְּנָֽהּ): נקודה (מפיק?) באות ה&quot;א
#[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] (ל!=אַרְיָותָ֑א): חסר קמץ באות וי&quot;ו
#[[דניאל ו/טעמים#ו כב|ו,כב]] (ל?!=דָּנִיֶּ֔אל): היו&quot;ד בסגול?
#[[דניאל ו/טעמים#ו כו|ו,כו]] (ל!=אֻמַיָּ֧א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ו/טעמים#ו כז|ו,כז]] (ל?!=תִתְחַבֵּ֔ל): בי&quot;ת צרויה?
#[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] (ל!=וְלֵ֨ה): חסרה נקודת מפיק בה&quot;א
#[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] (ל!=אֻמַיָּ֛א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ז/טעמים#ז יח|ז,יח]] (ל!=עַֽד־עָ֣לְמָ֔א): געיה חריגה ב&quot;עַֽד־&quot;
#[[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל=לְיַצָּבָ֔א): שתי נקודות לטעם זקף קטן (במקום רביע)
#[[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל!=&lt;דִּֽי פַרְזֶל֙&gt;): חסר מקף
#[[דניאל ז/טעמים#ז כ|ז,כ]] (ל!=וְפֻם֙): וי&quot;ו שווּאה במקום נקודת שורוק
#[[דניאל ז/טעמים#ז כה|ז,כה]] (ל!=עֶלְיוֹנִּ֖ין): נו&quot;ן דגושה
#[[דניאל ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=וַיְהִי֙): אין געיה
#[[דניאל ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (ל!=הָאַ֗יְל [1]): יו&quot;ד שווּאה (במקום חיריק)
#[[דניאל ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל!=אֶל־יִרְמִיָ֣ה): מ&quot;ם בחיריק (במקום שווא)
#[[דניאל ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (ל!=לְמַֽעֲנְךָ֣): חטף פתח בעי&quot;ן
#[[דניאל י/טעמים#י ח|י,ח]] (ל!=כֹּ֑ח [1]): חסר פתח גנוב
#[[דניאל יא/טעמים#יא יב|יא,יב]] (ל=וְהִפִּ֛יל): בנקודת תביר (במקום מרכא)
#[[דניאל יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (ל?=וּבְנֵ֣י): חסר קו הלגרמיה?
#[[דניאל יא/טעמים#יא מה|יא,מה]] (ל!=אָהֳלֶ֣י): סגול באות למ&quot;ד
#[[דניאל יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (ל?=מִיֲּשֵׁנֵ֥י): בחטף פתח?

ב. מתיגת הזקף
#[[דניאל א/טעמים#א טו|א,טו]] (ל=מִן־כָּל־הַיְלָדִ֔ים): אין מתיגה
#[[דניאל ב/טעמים#ב לח|ב,לח]] (ל-קרי=אַנְתְּ־ה֔וּא): אין מתיגה
#[[דניאל ב/טעמים#ב מח|ב,מח]] (ל=וְרַב־סִגְנִ֔ין): אין מתיגה
#[[דניאל ו/טעמים#ו כ|ו,כ]] (ל=וּבְהִ֨תְבְּהָלָ֔ה): מקום המתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[דניאל א/טעמים#א ד|א,ד]] (ל-כתיב=מֻאֿוּם֩)
#[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] (ל-כתיב!=שַׁוִּ֗יְ): אות יו&quot;ד שווּאה

===ספר עזרא===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]]''' חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[עזרא ג/טעמים#ג ה|עזרא ג,ה]] (ל!=וְאַחֲרֵיכֵ֞ן): אין רווח בין התיבות ובלי מקף
#[[עזרא ג/טעמים#ג יא|עזרא ג,יא]] (ל=תְרוּעָ֨ה): הטעם נראה כמו פשטא
#[[עזרא ד/טעמים#ד ב|עזרא ד,ב]] (ל?=לָהֵם֙): חסרה הנקודה השלישית לסגול באות ה&quot;א?
#[[עזרא ד/טעמים#ד ד|עזרא ד,ד]] (ל*=וַיְהִי֙): אין געיה
#[[עזרא ד/טעמים#ד יד|עזרא ד,יד]] (ל=&lt;אֲֽרִֽיךְ לַ֖נָא&gt;): חסר מקף
#[[עזרא ה/טעמים#ה יב|עזרא ה,יב]] (ל=אֲבָהֳתַ֙נָא֙): נקודות של חטף קמץ באות ה&quot;א
#[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]] (ל=בְּבִֽירְתָ֛א): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]] (ל!=וְּכֵן־כְּתִ֥יב): האות וי&quot;ו מנוקדת בנוסף לשווא
#[[עזרא ו/טעמים#ו ט|עזרא ו,ט]] (ל?=&lt;י֥וֹם בְּי֖וֹם&gt;): חסר קו של פסק?
#[[עזרא ז/טעמים#ז יח|עזרא ז,יח]] (ל?=יִיטַ֗ב): בחיריק (במקום צירה)?
#[[עזרא ז/טעמים#ז כ|עזרא ז,כ]] (ל?=יִפָּל־לָ֖ךְ או יִפֵּל־לָ֖ךְ או יִפֶּל־לָ֖ךְ*): פ&quot;א בקמץ או בצירה או בסגול*?
#[[עזרא ח/טעמים#ח יח|עזרא ח,יח]] (ל?=וְשֵׁרֵֽבְיָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[עזרא ח/טעמים#ח כו|עזרא ח,כו]] (ל!=וַחֲמִשִׁ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[עזרא ח/טעמים#ח לא|עזרא ח,לא]] (ל?!=וַֽנִּסְעָ֞ה): חסר דגש באות סמ&quot;ך?
#[[עזרא ח/טעמים#ח לו|עזרא ח,לו]] (ל?=וְאֶת־בֵּֽית־הָאֱלֹהִֽים): געיה בתיבה המוקפת &quot;בית&quot; (במקום מרכא בתיבה בלתי-מוקפת)
#[[עזרא ט/טעמים#ט ב|עזרא ט,ב]] (ל?=הָֽיְתָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[עזרא ט/טעמים#ט ט|עזרא ט,ט]] (ל!=וּבְעַבְדֻ֔תֵנוּ): מקום הטעם באות דל&quot;ת במקום תי&quot;ו (וראו להלן לגבי המתיגה)
#[[עזרא י/טעמים#י יב|עזרא י,יב]] (ל!=וַיַּֽעְנ֧וּ): חסר קו של פתח בעי&quot;ן
#[[עזרא י/טעמים#י יד|עזרא י,יד]] (ל!=יַֽעֲמְדוּ־נָ֣א): עי&quot;ן בשתי נקודות של חטף
#[[עזרא י/טעמים#י כא|עזרא י,כא]] (ל=וְעֻזִיָּֽה): אין דגש באות זי&quot;ן
#[[עזרא י/טעמים#י כד|עזרא י,כד]] (ל?!=וּמִן־הַשֹׁ֣עֲרִ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן?
#[[עזרא י/טעמים#י לב|עזרא י,לב]] (ל!=בְּנְיָמִ֥ן): בי&quot;ת בשתי נקודות של שווא
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה א,ו]] (ל!=פְתֻוּח֟וֹת): קובוץ ושורוק
#[[נחמיה ב/טעמים#ב ה|נחמיה ב,ה]] (ל!=&lt;וְאִם יִיטַ֥ב&gt;): חסר מקף
#[[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]] (ל!=בְשַֽׁעַר־הַגַּ֜יא): חסר שווא באות יו&quot;ד
#[[נחמיה ו/טעמים#ו יט|נחמיה ו,יט]] (ל?=לְיָֽרֲאֵֽנִי);  פתח באות רי&quot;ש?
#[[נחמיה ז/טעמים#ז מג|נחמיה ז,מג]] (ל!=בְּנֵֽי־יֵשׁ֧וּע): חסר פתח גנוב באות עי&quot;ן
#[[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] (ל!=הוֹדַ֣עַתָּ): עי&quot;ן פתוחה במקום שווּאה
#[[נחמיה יא/טעמים#יא כד|נחמיה יא,כד]] (ל!=וּפְתַֽחְיָ֨ה בֶּן־מְשֵֽׁיזַבְאֵ֜ל): בי&quot;ת דגושה
#[[נחמיה יא/טעמים#יא ל|נחמיה יא,ל]] (ל=עַד־גֵּֽיא־הִנֹּֽם): תיבת &quot;גיא&quot; בגעיה ומוקפת (במקום מרכא ובלתי-מוקפת)
#[[נחמיה יב/טעמים#יב ל|נחמיה יב,ל]] (ל?=וְאֶֽת־הַחוֹמָֽה): געיה באות אל&quot;ף?
#[[נחמיה יב/טעמים#יב מז|נחמיה יב,מז]] (ל?=נֹֽתְנִ֛ים): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[נחמיה יג/טעמים#יג ג|נחמיה יג,ג]] (ל!=מִיּשְׂרָאֵֽל): חסר חיריק באות יו&quot;ד
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יז|נחמיה יג,יז]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יט|נחמיה יג,יט]] (ל!=הַשַׁבָּ֗ת [1]): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יט|נחמיה יג,יט]] (ל!=הַשַׁבָּֽת [3]): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג כא|נחמיה יג,כא]] (ל!=בַּשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג כב|נחמיה יג,כב]] (ל!=הַשַׁבָּ֑ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג כז|נחמיה יג,כז]] (ל!=הזֹּ֔את): חסר פתח באות ה&quot;א

ב. מתיגת הזקף
#[[עזרא א/טעמים#א ד|עזרא א,ד]] (ל=עִם־הַ֨נְּדָבָ֔ה): מקום המתיגה
#[[עזרא ו/טעמים#ו ו|עזרא ו,ו]] (ל=אֲפַרְסְכָיֵ֔א): אין מתיגה
#[[עזרא ח/טעמים#ח יט|עזרא ח,יט]] (ל=וְאֶת־חֲשַׁבְיָ֔ה): אין מתיגה
#[[עזרא ט/טעמים#ט ט|עזרא ט,ט]] (ל=וּבְעַבְדֻ֔תֵנוּ): אין מתיגה (וראו לעיל לגבי מקום הטעם)
#[[עזרא י/טעמים#י א|עזרא י,א]] (ל=וּכְ֨הִתְוַדֹּת֔וֹ): מתיגה אחרי פשטא ובאות שווּאה
#[[נחמיה ג/טעמים#ג כ|נחמיה ג,כ]] (ל=מִן־הַ֨מִּקְצ֔וֹעַ): מקום המתיגה
#[[נחמיה ה/טעמים#ה טז|נחמיה ה,טז]] (ל=וְכָל־נְעָרַ֔י): אין מתיגה
#[[נחמיה א/טעמים#ז ס|נחמיה ז,ס]] (ל=כָּל־הַ֨נְּתִינִ֔ים): מקום המתיגה
#[[נחמיה א/טעמים#יא לו|נחמיה יא,לו]] (ל=וּמִן־הַלְוִיִּ֔ם): אין מתיגה
#[[נחמיה יב/טעמים#יב מז|נחמיה יב,מז]] (ל=וְהַלְוִיִּ֔ם): אין מתיגה
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,יא]] (ל?!=וָֽאֶ֨קְבְּצֵ֔ם): געיה ומתיגה?{{הערה|ייתכן שיש ניסיון לבצע תיקון בכתי&quot;ל, וראו עוד בהערת הנוסח.}}
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יג|נחמיה יג,יג]] (ל=וְעַל־יָדָ֔ם): אין מתיגה

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>hu9shf2k6aa4zwd74gm6kgkx4sa8eo0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087750</id>
      <parentid>3087749</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T17:58:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>/* שחזור מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: נוסח הניקוד והטעמים */</comment>
      <origin>3087750</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="101245" sha1="e866s0smaqtkus792wab5ezlc331cx2" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים: המקומות החסרים בכתר}}

{{בעבודה}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח במקומות בנ&quot;ך החסרים בכתר==

'''נוסח הנביאים והכתובים במהדורתנו, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, מבוסס על כתי&quot;ל. על גבי הבסיס הזה נעשו תיקונים ושינויים, כדי להתאים את המקומות החריגים שבו (בחלוקת הפרשות, בכתיב, בניקוד ובטעמים) לנוסח המסורה לפי שיטת הכתר, בדומה למה שנעשה ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|תורה]]. לאחר קביעת הנוסח בוצעו עוד התאמות קלות בנוסח הניקוד והטעמים בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על השיטה לקביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר) ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים במקומות שכתר ארם צובה קיים בהם, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|בפרק הבא]]'''.

==יסודות הנוסח ותיעודו==

נוסח הכתיב והניקוד והטעמים בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, נקבע ותועד באופן דומה לתורה (ראו בפרק הקודם, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#יסודות הנוסח|&quot;יסודות הנוסח&quot;]] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#תיעוד הנוסח|&quot;תיעוד הנוסח&quot;]]).

כמו בתורה, הנוסח בנביאים וכתובים מיוסד על כתי&quot;ל, אבל רק בתור נקודת התחלה. בכל מקום שלא הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל, או שיש ספק או תמיהה לגביו, או נקודה בו הראויה לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), השתדלנו לבדוק את הנוסח המקביל בכתבי־יד נוספים ולתעד את הנתונים. כמו לתורה, יש קבוצה של כתבי־יד נבחרים לספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לנביאים|נביאים]]''' ולספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לכתובים|כתובים]]'''.

שימו לב: קביעת נוסח הכתיב בנ&quot;ך, במקומות החסרים בכתר, מיוסדת על קבוצת כתבי־היד ועל הערות המסורה, בשונה מהתורה (שם הכתיב נקבע ישירות לפי ספרי תימן, וקבוצת כתבי־היד באה רק כדי לתמוך בקביעה זו).

==המקומות החסרים בכתר בנביאים וכתובים==

'''חמישה מספרי הנביאים והכתובים אבדו בחלקם בכתר ארם צובה, ועוד חמישה ספרים (בסוף הכתובים) אבדו במלואם:'''

1. מלכים (קטע חסר): &lt;קטע התחלה=חלק חסר במלכים/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר מלכים|ספר מלכים]] חסרים שלושה דפים בכתר ארם צובה.''' החלק החסר מתחיל במילים &quot;אֶת־עֲזַרְיָ֔ה וְה֕וּא בֶּן־שֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה...&quot; ([[מלכים ב יד/טעמים#יד כא|מל&quot;ב יד,כא]]) ומסתיים במילים &quot;...וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה&quot; ([[מלכים ב יח/טעמים#יח יג|מל&quot;ב יח,יג]]).&lt;קטע סוף=חלק חסר במלכים/&gt;

2. ירמיהו (קטע חסר): &lt;קטע התחלה=חלק חסר בירמיהו/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ירמיהו|ספר ירמיהו]] חסרים שני דפים בכתר ארם צובה, והדף השלישי קרוע בחלקו.''' החלק החסר לגמרי (שני הדפים האבודים) מתחיל במילה &quot;יְהֹוָֽה׃...&quot; (סוף [[ירמיהו כט/טעמים#כט ט|כט,ט]]) ומסתיים במילים &quot;...כֹּ֣ה{{מ:לגרמיה}}אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה נֹתֵ֥ן&quot; ([[ירמיהו לא/טעמים#לא לד|לא,לד]]). החלק החסר באופן חלקי (הדף הקרוע) מתחיל במילה &quot;לִנְבֽוּכַדְרֶאצַּֽר׃...&quot; (סוף [[ירמיהו לב/טעמים#לב א|לב,א]]) ומסתיים במילים &quot;...וְאַתָּ֞ה אָמַ֤רְתָּ אֵלַי֙ אֲדֹנָ֣י&quot; ([[ירמיהו לב/טעמים#לב כה|לב,כה]]), והפסוקים החסרים בחלקם או במלואם הם: לב,א-ד; ט-יא; יד-יט; כא-כה.&lt;קטע סוף=חלק חסר בירמיהו/&gt;

3. תרי עשר (שני קטעים חסרים): &lt;קטע התחלה=חלק חסר בתרי עשר/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]] חסרים דפים {{קו תחתי|בשני מקומות}} בכתר ארם צובה:
*{{קו תחתי|במקום הראשון}} חסרים שלושה דפים; החלק החסר מתחיל במילים &quot;בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא תִּ֠תְעַלַּ֠פְנָה...&quot; ([[עמוס ח/טעמים#ח יג|עמוס ח,יג]]), [[מקרא על פי המסורה/נביאים#עֹבדיה|עֹבדיה]] ו[[מקרא על פי המסורה/נביאים#יונה|יונה]] חסרים בו לגמרי, והוא מסתיים במילים &quot;...וּמוֹצָאֹתָ֥יו מִקֶּ֖דֶם&quot; ([[מיכה ה/טעמים#ה א|מיכה ה,א]]).
*{{קו תחתי|במקום השני}} חסרים ארבעה דפים; החלק החסר מתחיל במילים &quot;הָאָ֔רֶץ בְּשׁוּבִ֧י אֶת־שְׁבוּתֵיכֶ֛ם...&quot; ([[צפניה ג/טעמים#ג כ|צפניה ג,כ]]), [[מקרא על פי המסורה/נביאים#חגי|חגי]] חסר בו לגמרי, והוא מסתיים במילים &quot;...וּמַה־יׇּפְי֑וֹ דָּגָן֙&quot; ([[זכריה ט/טעמים#ט יז|זכריה ט,יז]]).&lt;קטע סוף=חלק חסר בתרי עשר/&gt;

4. תהלים (קטע חסר): &lt;קטע התחלה=חלק חסר בתהלים/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]] חסרים שני דפים בכתר ארם צובה, שהיו בהם כ-10 מזמורים.''' החלק החסר מתחיל במילים &quot;מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד מִי־יָג֣וּר בְּאָהֳלֶ֑ךָ...&quot; ([[תהלים טו/טעמים#טו א|טו,א]]) ומסתיים במילים &quot;...לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝הֹוָ֗ה נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא׃&quot; ([[תהלים כה/טעמים#כה א|כה,א]]).&lt;קטע סוף=חלק חסר בתהלים/&gt;

5. שיר השירים אחרי &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot;: &lt;קטע התחלה=חלק חסר בשיר השירים/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת שיר השירים|מגילת שיר השירים]] קיימת בכתר ארם צובה עד המילים &quot;בְּנ֥וֹת צִיּ֖וֹן&quot; ([[שיר השירים ג/טעמים#ג יא|ג,יא]]), וחסרה בהמשך מהמילים &quot;בַּמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֑ה&quot;; זוהי תחילת ספרי סוף הכתובים שאבדו לגמרי מהכתר.'''&lt;קטע סוף=חלק חסר בשיר השירים/&gt;

6. קֹהלת (הכל): '''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''

7. איכה (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר באיכה/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר באיכה/&gt;

8. אסתר (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר באסתר/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר באסתר/&gt;

9. דניאל (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר בדניאל/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]] חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר בדניאל/&gt;

10. עזרא (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר בעזרא/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]] חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר בעזרא/&gt;

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: נוסח האותיות והתיבות==

===דיוקם היחסי של כתבי־היד בנוסח הכתיב===
{{בעבודה}}

השיטה לקביעת נוסח הכתיב בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, מהווה המשך ישיר ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות|אותה שיטה שהשתמשנו בה בתורה]]: קביעה ע&quot;פ המסורה וע&quot;פ רוב כתבי־היד הטברנים.{{הערה|הגהתם של ספרי הנביאים והכתובים במהדורתנו, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, התחילה בתור המשך ישיר להכנת נוסח התורה. הצעד הראשון נבע מתוך הרצון להציע נוסח מדויק וחופשי ל'''חמש מגילות''' בנוסף לחמישה חומשי תורה, אמנם המגילות חסרות ברובן בכתר ארם צובה בדומה לתורה עצמה. לאחר מכן התרחבה המגמה להציע גם את '''שאר כל הטקסט החסר בכתר ארם צובה''': את הדפים הבודדים החסרים בספרים מלכים, ירמיהו, תרי עשר ותהלים; ואת שני הספרים החסרים במלואם בסוף כתובים (בנוסף למגילות), דהיינו דניאל ועזרא. בגרסה המקורית והמיושנת, כל הטקסט ל'''ספר אחד''' הוצג כולו ב'''דף אחד''', בין אם היה מדובר על דפים בודדים החסרים בכתר שהכילו כמה פרקים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים), ובין אם היה מדובר על ספר שחסר במלואו (קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא). הכותרת של לגרסה המקורית היתה '''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|תורה על פי המסורה]]'''. לאחר מכן נחלק כל החומר ל'''פרקים בודדים''' והועתק לתוך הגרסה השניה, תחת הכותרת '''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|נביאים וכתובים על פי המסורה]]'''. העתקת הפרקים לגרסה השניה הסתיימה ביום ב' חשון תשע&quot;ג. הדפים המקוריים והמיושנים ב'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|תורה על פי המסורה]]''' וב'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|נביאים וכתובים על פי המסורה]]''' עדיין קיימים אבל אינם מתעדכנים, ושמרנו עליהם כדי שיהיה תיעוד מלא להתפתחות הפרויקט. כל פיתוח נוסף יימצא '''אך רק''' בדפים העדכניים, שנמצאים כעת בתוך '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]'''.}} גם שיטת התיעוד המקומי (בדפי העריכה של הפרקים) היא כמו בתורה.{{הערה|אמנם יש לשים לב לפרט טכני לגבי התיעוד בספרי הנביאים והכתובים: בספרים החסרים רק '''בחלקם''', תמיד נעשתה הגהה ל'''פרקים שלמים'''. לדוגמה: בספר מלכים חסרים שלושה דפים שהכילו כ-5 פרקים בחלקם או במלואם, דהיינו מל&quot;ב פרקים י&quot;ד-י&quot;ח, כאשר החלק החסר מתחיל באמצע פרק י&quot;ד ומסתיים באמצע י&quot;ח, כלומר שתחילת פרק י&quot;ד וסוף פרק י&quot;ח עדיין קיימים בכתר ארם צובה. במקרה הזה והדומים לו יש במהדורתנו '''תיעוד כפול מלא''' של כתי&quot;א וכתי&quot;ל ביחד, לפני החלק החסר ולאחריו. בתיעוד הכפול מצוינים כל ההבדלים בין שני כתבי־היד (כולל געיות). תיעוד הנוסח מציין במדויק גם את המקומות שבהם כתר ארם צובה חסר ואת המקומות שבהם הוא קיים (ע&quot;י תיוג של התיבה הראשונה החסרה ושל התיבה הראשונה הקיימת לאחר החלק החסר). יש תיעוד כפול גם בתחילת חמש מגילות עד המקום שבו כתר ארם צובה חסר (כלומר במגילת רות כולה ובתחילת שיר השירים). אותו דבר נכון גם לגבי סוף התורה, שם קיים כתר ארם צובה מאמצע פרשת &quot;כי תבוא&quot; והלאה.}}

אמנם יש הבדל אחד חשוב ביניהן: בתורה הוכיח הרב ברויאר את זהותו המוחלט של נוסח תימן עם נוסח המסורה. כלומר היתה אפשרות לעשות קביעה סופית לכל אות בתורה, כולל לאותיות שיש עליהן עדויות סותרות או מחלוקות מסורה, ע&quot;פ נוסח תימן. אפשרות זו לא קיימת בספרי הנביאים והכתובים, ולכן נשארו אותיות בודדות שבהן היה צורך להפעיל שיקול דעת ללא ראיה מוחלטת.

בנוסף לכך, רמת דיוקם של כתבי־היד בנ&quot;ך נמוכה מאשר בתורה. כתר ארם צובה עדיין מצטיין בדיוקו הנפלא והכמעט מושלם, אבל אי־אפשר לסמוך עליו במקומות שהוא חסר בהם. הטבלה הבאה מדגימה את הדברים:

{| width=60% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=3 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''רמת הדיוק בכתיב של התורה והנביאים'''}}}}&lt;br&gt;השוואת מספר המקומות שבהם שונה נוסח כתב־היד או דפוס מנוסח המסורה{{הערה|טבלה זו מבוססת על ברויאר, כתר, עמ' 139, אמנם בצענו בו כמה שינויים חשובים: עדכנו חלק מהנתונים, הוספנו נתונים חדשים, ועשינו שינוי בסדר הדברים. מקורות הנוסח בטבלה מובאים גם בסדר יורד לפי רמת הדקדוק בספרי הנביאים, ואח&quot;כ בתורה, ובסוף מ&quot;ג דפוס ונציה.}}
|- align=center
!כתב־היד או הדפוס
!מספר שינויי הכתיב בתורה
!מספר שינויי הכתיב בנביאים
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|'''כתי&quot;א'''
|[0-3]{{הערה|לגבי נוסח האותיות של התורה שהיה בכתר ארם צובה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נוסח האותיות בתורה|בפרק הקודם]].}}
|פחות מ-10 (חלקם רק בגדר ספק)
|- align=center
|'''כתי&quot;ק''' (נביאים)
|–
|כ-150
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|'''כתי&quot;ל'''
|כ-127{{הערה|רשימה מפורטת למספר זה נמצאת ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#סיכום התוצאות|פרק ג'.]]}}
|כ-280
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|'''כתי&quot;ש1'''
|כ-20
|כ-500
|- align=center
|'''כתי&quot;ש''' (תורה)
|כ-25
|–
|- align=center
|'''כתי&quot;ב''' (תורה)
|כ-65
|–
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|'''מ&quot;ג דפוס ונציה'''
| 7 ודאי&lt;br&gt;ו-2 מוטלים בספק
|מאות רבות מאוד&lt;br&gt;וכנראה אלפים{{הערה|הרב ברויאר בדק את ספר יהושע בתור דוגמה, ומצא בספר קצר זה בלבד כבר 84 שינויים מובהקים מנוסח המסורה, ועוד מקום אחד שבו נוסח מ&quot;ג מתאים למסורה אמנם הכתיב שונה ע&quot;י מ&quot;ש. ראו ברויאר, כתר, עמ' 141-145. בדפוסים המאוחרים יותר חל שיפור ברמת הדיוק, אבל היא רחוקה מלהיות מושלמת, כי לגבי כל 85 הסטיות ביהושע &quot;אפשר להוכיח בנקל, שנוסח '''ד''' הוא מנוגד למסורה; ואף על פי כן כ-40 מהן לא תוקנו ע&quot;י מ&quot;ש; 36 מהן לא תוקנו במהדורת לטריס; 30 מהן לא תוקנו במהדורת קורן&quot; (שם, עמ' 145).}}
|}

לכן יש במהדורתנו הערות רבות על הנוסח, בכל מקום שיש ספק כלשהו לגבי הכתיב בכתי&quot;ל. ברוב המכריע של המקומות אפשר להחליט באופן ברור וחד־משמעי לפי רוב המסורות ורוב המסירות, כמו בתורה. אך יש מקומות אחדים שבהם ההכרעה אינה ברורה לגמרי, ועל כך ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|להלן]].

===האותיות החריגות בנביאים וכתובים בכתי&quot;ל===
{{בעבודה}}

'''נוסח הכתיב בכתי&quot;ל:''' מובאות כאן התיבות בכתי&quot;ל שהכתיב שלהן ראוי לציון. הפריט הראשון בכל שורה ברשימה הוא נוסח הכתיב המתאים למסורה והמופיע במהדורתנו ואחריו כוכבית (*). הפריט השני הוא נוסח אחר של הכתיב שנדחה במהדורתנו – בדרך כלל זה נוסחו של כתי&quot;ל – ואחריו סימן קריאה (!) במקרים שבהם הכתיב בכתי&quot;ל סותר את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו.

רשימה זו כוללת את כל המקומות שבהם שונה הכתיב בכתי&quot;ל ממהדורתנו, וגם את כל התיבות שהכרעת הכתיב לגביהן בהתאים למסורה איננה חד-משמעית (אף אם בסופו של דבר קיבלנו את נוסח כתי&quot;ל). הפריטים מהסוג האחרון &lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;צויינו בצבע רקע של כתום&lt;/span&gt;, ולאחריהן הפניה אל '''[[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|רשימת הספקות בנוסח האותיות והתיבות]]'''.

{{עוגן|ספר מלכים כתיב}}'''ספר מלכים (קטע חסר):'''
#[[מלכים ב טו/טעמים#|מל&quot;ב טו,טו:]] [כְּתוּבִ֗ים]* / ל=[כְּתֻבִ֗ים]!
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו כה|מל&quot;ב טו,כה:]] [וַיְמִתֵ֖הוּ]* / ל=[וַיְמִיתֵ֖הוּ]!{{הערה|מ&quot;ק-ל תומכת בגירסת המסורה הברורה, אמנם במ&quot;ג-ל יש הערה משובשת התומכת בגירסת כתי&quot;ל.}}
#[[מלכים ב טז/טעמים#טז יז|מל&quot;ב טז,יז:]] [הַמְּכוֹנֹ֗ת]* / ל=[הַמְּכֹנ֗וֹת]!
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז ו|מל&quot;ב יז,ו:]] [הַתְּשִׁעִ֜ית]* / ל=[הַתְּשִׁיעִ֜ית]!
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז ו|מל&quot;ב יז,ו:]] [אוֹתָ֜ם]* / ל=[אֹתָ֜ם]!
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מל&quot;ב יז,לא:]] ל?=[נִבְחַ֖{{מ:אות-ג|ז}}]*{{הערה|יש עדות ברורה שהאות בכתר לא הייתה הייתה נו&quot;ן אלא זי&quot;ן (רגילה ולא גדולה); ראו עופר, ילין, עמ' 340. דעתנו שאי-אפשר לקבוע את זהות האות בכתי&quot;ל; ראו בהערת הנוסח בהרחבה, וכדאי גם לעיין במקום בהגדלה [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F214A.jpg בצילום כתי&quot;ל] (4 שורות לפני הסוף). הערה זו מתייחסת לעצם האות ולא לגודלה; וראו עוד [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#אותיות גדולות וקטנות|ברשימת האותיות הגדולות והקטנות]].}} / ל?=[נִבְחַ֖ן]

'''ספר ירמיהו (קטע חסר):'''
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא יז|ירמיהו לא,יז:]] [הֲשִׁבֵ֣נִי]* / ל=[הֲשִׁיבֵ֣נִי]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[ירמיהו לא/טעמים#לא כז|ירמיהו לא,כז:]] [וְלִנְטֹ֖עַ]*=מ&quot;ק-א / [וְלִנְט֖וֹעַ]=ל&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])

'''ספר תרי עשר (שני קטעים חסרים):'''
#[[מיכה ב/טעמים#ב ז|מיכה ב,ז:]] [הֹלֵֽךְ]* / ל=[הוֹלֵֽךְ]!
#[[זכריה א/טעמים#א יז|זכריה א,יז:]] [תְּפוּצֶ֥נָה]* / ל=[תְּפוּצֶ֥ינָה]!
#[[זכריה ה/טעמים#ה ח|זכריה ה,ח:]] [הָעוֹפֶ֖רֶת]* / ל=[הָעֹפֶ֖רֶת]!
#[[זכריה ו/טעמים#ו ה|זכריה ו,ה:]] [רוּח֣וֹת]* / ל=[רֻח֣וֹת]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[זכריה ז/טעמים#ז ב|זכריה ז,ב (תיבה מורכבת):]] [שַׂרְאֶ֕צֶר]* / ל=[שַׂר־אֶ֕צֶר]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[זכריה ח/טעמים#ו כא|זכריה ח,כא:]] [יוֹשְׁבֵי֩]* / ל=[יֹשְׁבֵי֩]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[זכריה ט/טעמים#ט טו|זכריה ט,טו:]] ל=[כְּזָוִיּ֖וֹת]* / [כְּזָוִיֹּ֖ת]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])

'''ספר תהלים (קטע חסר):'''
#[[תהלים יז/טעמים#יז יב|יז,יב:]] [לִטְרֹ֑ף]* / ל=[לִטְר֑וֹף]
#[[תהלים כב/טעמים#כב ג|כב,ג:]] [דֻֽמִיָּ֥ה]* / ל=[דֽוּמִיָּ֥ה]

'''מגילת שיר השירים (חסר אחרי &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; [ג,יא]):'''
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|ד,ג]]: [שִׂפְתוֹתַ֔יִךְ]* / ל=[שִׂפְתֹתַ֔יִךְ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|ד,ג]]: [וּמִדְבָּרֵ֖ךְ]* / ל=[וּמִדְבָּרֵ֖יךְ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[שיר השירים ד/טעמים#ד ד|ד,ד]]: [הַגִּבֹּרִֽים]* / ל=[הַגִּבּוֹרִֽים]!
#[[שיר השירים ד/טעמים#ד ט|ד,ט2]]: [לִבַּבְתִּ֙נִי֙]* / ל=[לִבַּבְתִּ֙ינִי֙]!
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו ב|ו,ב]]: [לַעֲרֻג֖וֹת]* / ל=[לַעֲרוּג֖וֹת]
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח א|ח,א]]: [יָבֻ֥זוּ]* / ל=[יָב֥וּזוּ]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|ח,יג]]: [הַשְׁמִיעִֽנִי]* / ל=[הַשְׁמִיעִֽינִי]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])

'''מגילת קֹהלת (חסר לגמרי):'''
#[[קהלת א/טעמים#א יז|א,יז]]: [הוֹלֵלֹ֖ת]* / ל=[הוֹלֵל֖וֹת]!{{הערה|נוסח כתי&quot;ל לתיבה הובא ברשימות ברויאר כזהה לרוב כתבי־היד, כנראה בטעות. וראו בתיעוד הנוסח על תיבה זו.}} / דפוסים=[הֹֽלֵל֖וֹת]
#[[קהלת ב/טעמים#ב ח|ב,ח]]: [וְתַעֲנֻג֛וֹת]* / ל=[וְתַעֲנוּגֹ֛ת]!
#[[קהלת ב/טעמים#ב טו|ב,טו]]: [יֹתֵ֑ר]* / ל=[יוֹתֵ֑ר]!
#[[קהלת ב/טעמים#ב כו|ב,כו]]: [לֶאֱסֹ֣ף] / ל=[לֶאֱס֣וֹף]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[קהלת ו/טעמים#ו י|ו,י]]: ל=[כתיב=שהתקיף, קרי=שֶׁתַּקִּ֖יף]* / [כתיב=שֶׁתַּקִּ֖יף, אין קרי]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[קהלת ז/טעמים#ז ג|ז,ג]]: [מִשְּׂח֑וֹק]* / ל=[מִשְּׂחֹ֑ק]!
#[[קהלת ח/טעמים#ח ב|ח,ב]]: [שְׁמֹ֔ר]* / ל=[שְׁמ֔וֹר]
#[[קהלת ח/טעמים#ח טו|ח,טו]]: [לֶאֱכֹ֥ל]* / ל=[לֶאֱכ֥וֹל]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[קהלת ט/טעמים#ט יא|ט,יא]]: [לַגִּבּוֹרִ֣ים]* [לַגִּבֹּרִ֣ים]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[קהלת יא/טעמים#יא ט|יא,ט]]: [בְחוּרוֹתֶ֔יךָ]* / ל=[בְחוּרוֹתֶ֔ךָ]!
#[[קהלת יב/טעמים#יב ה|יב,ה]]: [הַסּוֹפְדִֽים]* / ל=[הַסֹּפְדִֽים]
#[[קהלת יב/טעמים#יב ו|יב,ו]]: [וְתָר֖וּץ]* / ל=[וְתָרֻ֖ץ]

'''מגילת איכה (חסר לגמרי):'''
#[[איכה א/טעמים#א כא|א,כא]]: [כָמֹֽנִי]* / ל=[כָמֽוֹנִי]!
#[[איכה ב/טעמים#ב ו|ב,ו]]: [מֹעֲד֑וֹ]* / ל=[מוֹעֲד֑וֹ]!
#[[איכה ב/טעמים#ב טז|ב,טז]]: [אֹ֣יְבַ֔יִךְ]* / ל=[א֣וֹיְבַ֔יִךְ]
#[[איכה ג/טעמים#ג יג|ג,יג]]: [בְּכִלְיֹתָ֔י]* / ל=[בְּכִלְיוֹתָ֔י]!
#[[איכה ג/טעמים#ג לב|ג,לב]]: [חֲסָדָֽיו׃]* / ל=[חֲסָדָֽו׃ כתיב, חֲסָדָֽיו׃ קרי]!
#[[איכה ג/טעמים#ג מג|ג,מג]]: [סַכּ֤וֹתָה]* / ל=[סַכֹּ֤תָה]!
#[[איכה ד/טעמים#ד ט|ד,ט]]: [יָזֻ֙בוּ֙]* / ל=[יָז֙וּבוּ֙]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יא|ד,יא]]: [יְסֹדֹתֶֽיהָ] / ל=[יְסוֹדֹתֶֽיהָ]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יג|ד,יג]]: [מֵֽחַטֹּ֣אות]* / ל=[מֵֽחַטֹּ֣את]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יג|ד,יג]]: [עֲוֺנֹ֖ת]* / ל=[עֲוֺנ֖וֹת]!
#[[איכה ד/טעמים#ד טו|ד,טו]]: [יוֹסִ֖פוּ]* / ל=[יוֹסִ֖יפוּ]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יח|ד,יח1]]: [קִצֵּ֛נוּ]* / ל=[קִצֵּ֛ינוּ]
#[[איכה ד/טעמים#ד יח|ד,יח2]]: [קִצֵּֽנוּ]* / ל=[קִצֵּֽינוּ]
#[[איכה ה/טעמים#ה יט|ה,יט]]: [לְד֥וֹר וָדֽוֹר]* / ל=[לְדֹ֥ר וָדֽוֹר]!

'''מגילת אסתר (חסר לגמרי):'''
#[[אסתר ב/טעמים#ב ג|ב,ג]]: [תַּמְרֻקֵיהֶֽן]* / ל=[תַּמְרוּקֵיהֶֽן]!
#[[אסתר ב/טעמים#ב ו|ב,ו]]: [נְבוּכַדְנֶצַּ֖ר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶאצַּ֖ר]
#[[אסתר ב/טעמים#ב יז|ב,יז]]: [הַבְּתוּל֑וֹת]* / ל=[הַבְּתוּלֹ֑ת]!
#[[אסתר ב/טעמים#ב כא|ב,כא]]: [יוֹשֵׁ֣ב]* / ל=[יֹשֵׁ֣ב]!
#[[אסתר ד/טעמים#ד א|ד,א]]: [גְדוֹלָ֖ה]* / ל=[גְדֹלָ֖ה]!
#[[אסתר ד/טעמים#ד יא|ד,יא]]: [יֹֽדְעִ֗ים]* / ל=[יֽוֹדְעִ֗ים]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[אסתר ט/טעמים#ט ט|ט,ט]]: ל=[אֲרִדַ֖י]* / [אֲרִידַ֖י] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[אסתר ט/טעמים#ט טז|ט,טז]]: [וְהָרוֹג֙]* / ל=[וְהָרֹג֙] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[אסתר ט/טעמים#ט יז|ט,יז]]: [שְׁלוֹשָׁ֥ה]* / [שְׁלֹשָׁ֥ה]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט יח|ט,יח]]: [בִּשְׁלוֹשָׁ֤ה]* / ל=[בִּשְׁלֹשָׁ֤ה]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט יח|ט,יט]]: [וּמִשְׁלֹ֥חַ]* / ל=[וּמִשְׁל֥וֹחַ]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [מֵאֹ֣יְבֵיהֶ֔ם]* / ל=[מֵא֣וֹיְבֵיהֶ֔ם]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [וּמִשְׁלֹ֤חַ]* / ל=[וּמִשְׁל֤וֹחַ]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [לָֽאֶבְיֹנִֽים] / ל=[לָֽאֶבְיוֹנִֽים]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כד|ט,כד]]: [וְהִפִּ֥ל]* / ל=[וְהִפִּ֥יל]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כט|ט,כט]]: [הַפֻּרִ֛ים]* / ל=[הַפּוּרִ֛ים]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט לא|ט,לא]]: [הַצּוֹמ֖וֹת]* / ל=[הַצֹּמ֖וֹת]

'''ספר דניאל (חסר לגמרי):'''
#[[דניאל א/טעמים#א ד|א,ד]] [וּמַשְׂכִּלִ֣ים]* / ל=[וּמַשְׂכִּילִ֣ים]
#[[דניאל ב/טעמים#ב ה|ב,ה]] [מִלְּתָ֖ה]* / ל=[מִלְּתָ֖א] 
#[[דניאל ב/טעמים#ב יח|ב,יח]] [רָזָ֖א]* / ל=[רָזָ֖ה]
#[[דניאל ב/טעמים#ב יח|ב,יח]] [יְהֽוֹבְדוּן֙]* / ל=[יְהֹֽבְדוּן֙]
#[[דניאל ב/טעמים#ב יט|ב,יט]] [רָזָ֣א]* / ל=[רָזָ֣ה]
#[[דניאל ב/טעמים#ב כז|ב,כז]] [רָזָא֙]* / ל=[רָזָה֙]
#[[דניאל ב/טעמים#ב לה|ב,לה]] [וּמְלָ֥את]* / ל=[וּמְלָ֥ת]!
#[[דניאל ב/טעמים#ב מ|ב,מ]] [אִלֵּ֖ן]* / [ל=[אִלֵּ֖ין]
#[[דניאל ב/טעמים#ב מב|ב,מב2]] ([תֶּהֱוֵ֥א]* / ל=[תֶּהֱוֵ֥ה]!
#[[דניאל ב/טעמים#ב מז|ב,מז]] [רָזָ֥א]* / ל=[רָזָ֥ה]
#[[דניאל ג/טעמים#ג ג|ג,ג2]] [נְבֻכַדְנֶצַּֽר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶצַּֽר]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [קַיתְרֹ֨ס כתיב, קַתְר֨וֹס קרי]* / ל=[קַיתְר֨וֹס כתיב, קַתְר֨וֹס קרי]{{הערה|1=הכתיב כאן מלא וי&quot;ו בכתי&quot;ל, לעומת הכתיב החסר וי&quot;ו בשלושת הפסוקים המקבילים הבאים: ג,ו ל=[קַיתְרֹ֤ס כתיב, קַתְרֹ֤ס קרי]*; ג,י ל=[קַיתְרֹ֨ס כתיב, קַתְרֹ֨ס קרי]*; ג,טו ל=[קַיתְרֹ֣ס כתיב, קַתְרֹ֣ס קרי]*}} (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [שַׂבְּכָ֤א]* / ל=[סַבְּכָ֤א]
#[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [סוּמְפֹּ֣נְיָ֔א]* / ל=[סוּמְפֹּ֣נְיָ֔ה]!
#[[דניאל ג/טעמים#ג יג|ג,יג]] [וַחֲמָ֔א]* / ל=[וַחֲמָ֔ה]
#[[דניאל ג/טעמים#ג יד|ג,יד]] [נְבֽוּכַדְנֶצַּר֙]* / ל=[נְבֻֽכַדְנֶצַּר֙]
#[[דניאל ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] [שַׁעֲתָ֣א]* / ל=[שַׁעֲתָ֣ה]!
#[[דניאל ג/טעמים#ג טז|ג,טז]] [אֲנַ֧חְנָא]* / ל=[אֲנַ֧חְנָה]!
#[[דניאל ג/טעמים#ג כב|ג,כב]] [יַתִּ֑ירָה]* / ל=[יַתִּ֑ירָא]
#[[דניאל ג/טעמים#ג כד|ג,כד]] [תְּלָתָ֜ה]* / ל=[תְּלָתָ֜א]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ג/טעמים#ג כה|ג,כה]] ל=[בְּגֽוֹא־]* / [בְּגֽוֹ־] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] ל=[בְּג֥וֹא]* / [בְּג֥וֹ] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] [לְהוֹדָ֣עוּתַ֔נִי]* / ל=[לְהוֹדָ֣עֻתַ֔נִי]!
#[[דניאל ד/טעמים#ד כג|ד,כג]] [קַיָּמָ֑א]* / ל=[קַיָּמָ֑ה]
#[[דניאל ד/טעמים#ד כד|ד,כד]] [תֶּהֱוֵ֥ה]* / ל=[תֶּהֱוֵ֥א]!
#[[דניאל ד/טעמים#ד כח|ד,כח]] [מַלְכוּתָ֖א]* / ל=[מַלְכוּתָ֖ה]
#[[דניאל ד/טעמים#ד לא|ד,לא]] [יֽוֹמַיָּא֩]* / ל=[יֽוֹמַיָּה֩]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ד/טעמים#ד לג|ד,לג]] [וְזִיוִי֙]* / ל=[וְזִוִי֙] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ד/טעמים#ד לד|ד,לד]] [נְבֻכַדְנֶצַּ֗ר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶצַּ֗ר]
#[[דניאל ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] [יְדָ֖א]* / ל=[יְדָ֖ה]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] [וְהַֽמְנִוכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]* / ל=[וְהַֽמְונִיכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] [לְהוֹדָ֣עוּתַ֔נִי]* / ל=[לְהוֹדָ֣עֻתַ֔נִי]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] ל=[וְהַֽמְונִכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]* (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ה/טעמים#ה יח|ה,יח]] [וְהַדְרָ֔א]* / ל=[וְהַדְרָ֔ה]
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט1]] [־הֲוָ֨א]* / ל=[־הֲוָ֨ה]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט2]] [הֲוָ֣ה]* / ל=[הֲוָ֣א]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט7]] [הֲוָ֥א]* / ל=[הֲוָ֥ה]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט8]] [הֲוָ֥א]* / ל=[הֲוָ֥ה]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] [מַשְׁפִּֽל]* / ל=[מַשְׁפִּֽיל]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] [מְדֹרֵ֔הּ]* / ל=[מְדוֹרֵ֔הּ]
#[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] [יִצְבֵּ֖א]* / ל=[יִצְבֵּ֖ה]
#[[דניאל ה/טעמים#ה כז|ה,כז]] [תְּקִ֥ילְתָּ]* / ל=[תְּקִ֥ילְתָּה]
#[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַלְבִּ֤שׁוּ]* / ל=[וְהַלְבִּ֤ישׁוּ]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַלְבִּ֤שׁוּ]* / ל=[וְהַלְבִּ֤ישׁוּ]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַֽמְנִוכָ֥א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֥א קרי]* / ל=[וְהַֽמְונִכָ֥א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֥א קרי]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] [תְּלָתָ֔ה]* / ל=[תְּלָתָ֔א]
#[[דניאל ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] [־עִלָּ֑ה]* / ל=[־עִלָּ֑א]
#[[דניאל ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] [הַשְׁכַּ֥חְנָֽא]* / ל=[הַשְׁכַּ֥חְנָֽה]
#[[דניאל ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] [־יִבְעֵ֣א]* / ל=[־יִבְעֵ֣ה]
#[[דניאל ו/טעמים#ו יב|ו,יב]] [בָּעֵ֥ה]* / ל=[בָּעֵ֥א]!
#[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] [קְרִ֨בוּ]* / ל=[קְרִ֨יבוּ]!
#[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] [יִבְעֵא֩]* / ל=[יִבְעֵה֩]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ו/טעמים#ו כה|ו,כה]] [וּלְג֤וֹב]* / ל=[וּלְגֹ֤ב]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ו/טעמים#ו כח|ו,כח]] [שֵׁיזִ֣ב]* / ל=[שֵׁיזִ֣יב] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] [יַתִּ֗ירָה]* / ל=[יַתִּ֗ירָא]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ז/טעמים#ז ט|ז,ט]] [שְׁבִבִ֣ין]* / ל=[שְׁבִיבִ֣ין] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] [הֲוָ֑א]* / ל=[הֲוָ֑ה]!
#[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] [יְהִ֤ב]* / ל=[יְהִ֤יב]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ז/טעמים#ז טו|ז,טו]] ל=[בְּג֣וֹא]* / [בְּג֣וֹ] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ז/טעמים#ז כא|ז,כא]] ל=[עָבְדָ֥ה]* / [עָבְדָ֥א] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ז/טעמים#ז כא|ז,כא]] [לְהֹֽן]* / ל=[לְהֽוֹן]!
#[[דניאל ז/טעמים#ז כג|ז,כג]] [רְבִיעָיָה֙ כתיב, רְבִיעָאָה֙ קרי]* / ל=[רְבִיעָיאָ֙ כתיב, רְבִיעָאָה֙ קרי]
#[[דניאל ז/טעמים#ז כד|ז,כד]] [מַלְכוּתָ֔א]* / ל=[מַלְכוּתָ֔ה]
#[[דניאל ז/טעמים#ז כד|ז,כד]] [אַחֲרֵיהֹ֗ן]* / ל=[אַחֲרֵיה֗וֹן]
#[[דניאל ז/טעמים#ז כז|ז,כז]] [וּמַלְכוּתָ֨א]* / ל=[וּמַלְכוּתָ֨ה]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ח/טעמים#ח ח|ח,ח]] [הַגְּדֹלָ֔ה]* / ל=[הַגְּדוֹלָ֔ה]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ט/טעמים#ט ז|ט,ז]] [וּלְיֹשְׁבֵ֣י]* / ל=[וּלְיוֹשְׁבֵ֣י]!
#[[דניאל י/טעמים#י א|י,א]] [בֵּלְטְאשַׁצַּ֑ר]* / ל=[בֵּלְטְשַׁאצַּ֑ר]
#[[דניאל י/טעמים#י יט|י,יט]] [וּֽ'''כְ'''דַבְּר֤וֹ]* / ל=[וּֽ'''בְ'''דַבְּר֤וֹ]!
#[[דניאל יא/טעמים#יא כט|יא,כט]] [וְכָאַחֲרוֹנָֽה]* / ל=[וְכָאַחֲרֹנָֽה]!
#[[דניאל יא/טעמים#יא לא|יא,לא]] [מְשֹׁמֵֽם]* / ל=[מְשׁוֹמֵֽם]!
#[[דניאל יא/טעמים#יא לו|יא,לו]] [כִרְצֹנ֜וֹ]* / ל=[כִרְצוֹנ֜וֹ]!

'''ספר עזרא (חסר לגמרי):'''
#[[עזרא ב/טעמים#ב מב|עזרא ב,מב]]: [טַלְמֹ֣ן]* / ל=[טַלְמ֣וֹן]?!
#[[עזרא ב/טעמים#ב נ|עזרא ב,נ]]: [מְעוּנִ֖ים]* / ל=[כתיב: מְעיּנִ֖ים, קרי: מְעוּנִ֖ים]
#[[עזרא ד/טעמים#ד יג|עזרא ד,יג]]: [וְשׁוּרַיָּ֖א]* / ל=[וְשׁוּרַיָּ֖ה]
#[[עזרא ה/טעמים#ה ג|עזרא ה,ג]]: [אֲתָ֨ה]* / ל=[אֲתָ֨א]!
#[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]]: [מְדִינְתָּ֖א]* / ל=[מְדִינְתָּ֖ה]
#[[עזרא ז/טעמים#ז י|עזרא ז,י]] [לִדְרֹ֛שׁ]* / ל=[לִדְר֛וֹשׁ]!
#[[עזרא ז/טעמים#ז יג|עזרא ז,יג]] [עַמָּ֨א]* / ל=[עַמָּ֨ה]!
#[[עזרא ז/טעמים#ז יד|עזרא ז,יד]] [לְבַקָּרָ֥ה]* / ל=[לְבַקָּרָ֥א]
#[[עזרא ז/טעמים#ז כא|עזרא ז,כא]] [כָהֲנָ֜א]* / [כָהֲנָ֜ה]
#[[עזרא ז/טעמים#ז כב|עזרא ז,כב]] [כּוֹרִ֣ין]* / ל=[כֹּרִ֣ין]
#[[עזרא ז/טעמים#ז כה|עזרא ז,כה]] [עַמָּא֙]* / ל[=עַמָּה֙]!
#[[עזרא ז/טעמים#ז כז|עזרא ז,כז]] [אֲבֹתֵ֑ינוּ]* / ל=[אֲבוֹתֵ֑ינוּ]!
#[[עזרא ט/טעמים#ט א|עזרא ט,א]] [כְּ֠תֹעֲבֹֽתֵיהֶ֠ם]* / ל=[כְּ֠תוֹעֲבֹֽתֵיהֶם]
#[[עזרא י/טעמים#י לה|עזרא י,לה]] [כְּלֽוּהיּ כתיב, כְּלֽוּהוּ קרי]* / ל=[כְּלֻֽהיּ כתיב, כְּלֽוּהוּ קרי]
#[[עזרא י/טעמים#י מד|עזרא י,מד]] [נָשְׂא֖יּ כתיב, נָשְׂא֖וּ קרי]* / ל?=[נָשְׂא֖וּ]{{הערה|בכתי&quot;ל יש כאן ניסיון לבצע תיקון, אולי ע&quot;י יד מאוחרת.}}
#[[נחמיה ה/טעמים#ה יד|נחמיה ה,יד]] [אוֹתִ֗י]* / ל=[אֹתִ֗י]!
#[[נחמיה ו/טעמים#ו יא|נחמיה ו,יא]] [יָבֹ֥א]* / ל=[יָב֥וֹא]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז ד|נחמיה ז,ד]] [וּגְדֹלָ֔ה]* / ל=[וּגְדוֹלָ֔ה]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז לז|נחמיה ז,לז]] [וְאֹנ֔וֹ]* / ל=[וְאוֹנ֔וֹ]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז מה|נחמיה ז,מה]] [שַׁלֻּ֤ם]* / ל=[שַׁלּ֤וּם]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז מח|נחמיה ז,מח]] [חֲגָבָ֖א]* / ל=[חֲגָבָ֖ה]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[נחמיה ז/טעמים#ז נז|נחמיה ז,נז]] [סֹפֶ֖רֶת]* / ל=[סוֹפֶ֖רֶת]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[נחמיה ז/טעמים#ז סא|נחמיה ז,סא]] [אֲבֹתָם֙]* / ל=[אֲבוֹתָם֙]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז סה|נחמיה ז,סה]] [וְתֻמִּֽים]* / ל=[וְתוּמִּֽים]
#[[נחמיה ז/טעמים#ז עא|נחמיה ז,עא]] [דַּרְכְּמֹנִים֙]* / ל=[דַּרְכְּמוֹנִים֙]!
#[[נחמיה ח/טעמים#ח ו|נחמיה ח,ו]] [וַיִּֽשְׁתַּחֲו֛וּ]* / ל=[וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּ֛]{{הערה|אות וי&quot;ו האחרונה הושמטה בכתב־היד, בלי שום הערה.}}
#[[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] [כְּבֹדֶ֔ךָ]* / ל=[כְּבוֹדֶ֔ךָ]!
#[[נחמיה ט/טעמים#ט כה|נחמיה ט,כה]] [בְּצוּרֹת֮]* / ל=[בְּצֻרוֹת֮]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[נחמיה ט/טעמים#ט לב|נחמיה ט,לב]] [וְלִנְבִיאֵ֥ינוּ]* / ל=[וְלִנְבִיאֵ֥נוּ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]] ל=[גְּ֠וִיֹּתֵינוּ]* / [גְּ֠וִיָּתֵנוּ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]] [גְדֹלָ֖ה]* / ל=[גְדוֹלָ֖ה]!
#[[נחמיה י/טעמים#י יג|נחמיה י,יג]] ל?=[שְׁ'''בַ'''נְיָֽה]* / ל?=[שְׁ'''כַ'''נְיָֽה]
#[[נחמיה י/טעמים#י לג|נחמיה י,לג]] [שְׁלִישִׁ֥ית]* / ל=[שְׁלִשִׁ֥ית]!
#[[נחמיה י/טעמים#י לז|נחמיה י,לז]] [וּבְהֶמְתֵּ֔נוּ]* / ל=[וּבְהֶמְתֵּ֔ינוּ]
#[[נחמיה יא/טעמים#יא יב|נחמיה יא,יב]] [[עֹשֵׂ֤ה]* / ל=[עֹשֵׂ֤י]!
#[[נחמיה יא/טעמים#יא יד|נחמיה יא,יד]] [גִּבֹּ֣רֵי]* / ל=[גִּבּ֣וֹרֵי]
#[[נחמיה יא/טעמים#יא יז|נחמיה יא,יז]] [מִ֠יכָ֠א]* / ל=[מִ֠יכָה]
#[[נחמיה יא/טעמים#יא כו|נחמיה יא,כו]] [וּבְמֹלָדָ֖ה]* / ל=[וּבְמוֹלָדָ֖ה]
#[[נחמיה יג/טעמים#יג א|נחמיה יג,א]] [וּמוֹאָבִ֛י]* / ל=[וּמֹאָבִ֛י]
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,ה]] [וְהַשּׁוֹעֲרִ֑ים]* / ל=[וְהַשֹּׁעֲרִ֑ים]!
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,טז]] [וּמוֹכְרִ֧ים]* / ל=[וּמֹכְרִ֧ים]

===ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות===

{{בעבודה}}

'''בסעיף זה הבאנו רשימה של המקומות שבהם קביעת נוסח הכתיב בספרי הנביאים והכתובים לא הייתה חד-משמעית ע&quot;פ הנתונים הבסיסיים {{קו תחתי|בלבד}}:
*אם יש כתיב חריג בכתב־יד אחד, העומד מול שאר כל כתבי־היד, לא הבאנו אותו ברשימה.
*אם יש כתיב חריג בשני כתבי־יד, אך יש הכרעה ברורה וחד-משמעית לפי הערות המסורה, לא הבאנו אותו ברשימה.
*אם יש כתיב חריג בשני כתבי־יד,{{הערה|שם=כתיב חריג שונה|אפילו אם יש ביניהם כתיב חריג שונה.}} אך '''אין''' הכרעה ברורה וחד-משמעית לפי הערות המסורה, אז הבאנו אותו ברשימה.
*אם יש כתיב חריג שנמצא בשלושה כתבי־יד או יותר,{{הערה|שם=כתיב חריג שונה}} אז הבאנו אותו ברשימה אפילו אם יש הכרעה חד-משמעית לפי הערות המסורה.

'''ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות:'''
#'''[[ירמיהו לא/טעמים#לא כז|ירמיהו לא,כז:]]''' ל=[וְלִנְט֖וֹעַ] / [וְלִנְטֹ֖עַ]*
#'''[[זכריה ז/טעמים#ז ב|זכריה ז,ב:]]''' ל=[שַׂר־אֶ֕צֶר] / [שַׂרְאֶ֕צֶר]* (תיבה מורכבת)
#'''[[זכריה ט/טעמים#ט טו|זכריה ט,טו:]]''' ל=[כְּזָוִיּ֖וֹת]* / [כְּזָוִיֹּ֖ת]
#'''[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|שיר השירים ד,ג:]]''' ל=[שִׂפְתֹתַ֔יִךְ] / [שִׂפְתוֹתַ֔יִךְ]*
#'''[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|שיר השירים ד,ג:]]''' ל=[וּמִדְבָּרֵ֖יךְ] / [וּמִדְבָּרֵ֖ךְ]*
#'''[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|שיר השירים ח,יג:]]''' ל=[הַשְׁמִיעִֽינִי] / [הַשְׁמִיעִֽנִי]*
#'''[[קהלת ו/טעמים#ו י|קהלת ו,י:]]''' ל=[כתיב=שהתקיף, קרי=שֶׁתַּקִּ֖יף]* / [כתיב=שֶׁתַּקִּ֖יף, אין קרי] '''(מחלוקת מסורה!)'''
#'''[[קהלת ט/טעמים#ט יא|קהלת ט,יא:]]''' ל=[לַגִּבּוֹרִ֣ים]* / [לַגִּבֹּרִ֣ים]
#'''[[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר ט,ט:]]''' ל=[אֲרִדַ֖י]* / [אֲרִידַ֖י]
#'''[[אסתר ט/טעמים#ט טז|אסתר ט,טז:]]''' ל=[וְהָרֹג֙] / [וְהָרוֹג֙]*
#'''מחלוקת מסורה בספר דניאל:'''{{הערה|אחרי שהחלטנו מזמן לקבוע את הנוסח לפי המסורה בכתי&quot;ל (ונגד דעתו של הרב ברויאר), מצאנו שבמהדורה הדיגיטלית של מקראות גדולות הכתר גם הכריעו באותו כיוון. לפרטים מלאים ראו בהערת הנוסח על [[דניאל ג/טעמים#ג כה|דניאל ג,כה]].}}
##'''[[דניאל ג/טעמים#כ כה|דניאל ג,כה:]]''' ל=[בְּגֽוֹא]* / [בְּגֽוֹ]
##'''[[דניאל ד/טעמים#ד ז|דניאל ד,ז:]]''' ל=[בְּג֥וֹא]* / [בְּג֥וֹ]
##'''[[דניאל ז/טעמים#ז טו|דניאל ז,טו:]]''' ל=[בְּג֣וֹא]* / [בְּג֥וֹ]
#'''[[דניאל ז/טעמים#ז ט|דניאל ז,ט:]]''' ל=[שְׁבִיבִ֣ין]* / [שְׁבִבִ֣ין]
#'''[[נחמיה ז/טעמים#ז נז|נחמיה ז,נז]]''' ל=[סוֹפֶ֖רֶת] / [סֹפֶ֖רֶת]*
#'''[[נחמיה ט/טעמים#ט לב|נחמיה ט,לב:]]''' ל=[וְלִנְבִיאֵ֥נוּ] / [וְלִנְבִיאֵ֥ינוּ]*
#'''[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]]''' ל=[גְּ֠וִיֹּתֵינוּ]* / [גְּ֠וִיָּתֵנוּ]{{הערה|כאן יש ניקוד שונה, והכתיב השונה בהתאם לניקוד.}}

===קונטרסי המסורה של כתר ארם צובה===

בכתר ארם צובה היו, מלבד נוסח המקרא והערות המסורה עליו, גם קונטרסי מסורה שנכרכו עמו בתחילתו ובסופו. שבעה דפי מסורה באו לפני התורה, ועשרים דפים בסוף ספרי הכתובים (אחרי דניאל ועזרא). בדפי המסורה גם הוסיפו לכתוב הקדשות חשובות. בדפים האחרונים היו איורים בצבעים ובזהב. יש עדויות לכך שהקונטרסים היו חלק מהכתר מאז המאה ה-11 לכל המאוחר. אבל למרבה הצער הלכו כל דפי המסורה של הכתר לאיבוד ביחד עם רוב התורה בתחילת הכתר, וביחד עם ספרי סוף הכתובים שהיו בחלקו האחרון.

רוב המידע שנמצא בידינו על קונטרסי המסורה שנכרכו ביחד עם כתר ארם צובה פורסם במאמרים שונים ע&quot;י יוסף עופר.{{הערה|1=יש תיאור מפורט של קונטרסי המסורה בתוך [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובה – לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;], '''ספונות''', סדרה חדשה ספר רביעי (יט) תשמ&quot;ט, עמ' 277-344. יש העתק וניתוח מלא של שני סיעיפים מבוך קונטרסי המסורה, בנוסף למידע רב על ההעתקים הקיימים בתוכם, בשני מאמרים: &quot;A Masoretic Note in the Aleppo Codex Concerning the Composite Words&quot;, 
''Textus'' 21, עמ' 209-233 (על כתיב השמות המורכבים במקרא בתיבה אחת או שתיים); &quot;קונטרסי המסורה של כתר ארם צובה על פי העתק בארכיונו של יצחק זליגמן בר&quot;, '''עיוני מקרא ופרשות''' ז (בר-אילן תשס&quot;ה), עמ' 137-162 (על כתיב המלים בארמית המקראית באל&quot;ף או בה&quot;א בסופם).}} במשך הדורות נכתבו ממנו העתקים ותיאורים מפורטים, ועופר זכה לגלות את העתקתו המלאה של זליגמן בער (יצחק בֵּר).{{הערה|ארכיונו של בֵּר נמצא בתוך אוסף גינצבורג במוסקבה (כ&quot;י מוסקבה 1550). צילומו במכון לתצלומי כתבי יד עבריים שבספרייה הלאומית בירושלים 
נמצא ב[{{NNL|000146980}} סרט מספר F 48538].}} על פיו ועל פי שאר העדויות אפשר לשחזר את התוכן בדפי המסורה כמעט בשלמותו. אמנם לפי מחקריו של עופר יש מקום להטיל ספק בכך שחומר המסורה שהיה בקונטרסים אכן נכתב ע&quot;י אהרן בן אשר, הן בגלל פרטים מסוימים בתוכנם שאינם משקפים את נוסח הכתר, והן בגלל סימנים חיצוניים (כגון עדויות לגבי אופן הכריכה). אמנם בכל זאת ברור שהקונטרסים מהווים יצירה של בעלי המסורה הטברנים, והם קרובים מאוד במקום ובזמן לכתר עצמו, ואף היוו חלק מהותי ממנו במשך אלף שנה בערך.

ברשימות המסורה שבקונטרסים יש גם מידע שיכול להאיר על ספקות מסוימים בנוסח הכתר בחלקיו החסרים. עופר ניתח מידע מהסוג הזה בסעיף הדן בכתיב של מלים בארמית המקראית, והוא רלוונטי לגבי קביעת הנוסח בספרים דניאל ועזרא (שהיו בסוף הכתר והיום חסרים). להלן שלושת המקומות שבהם יש עדות מסורה המסייעת לקביעת הנוסח בתוך קונטרסי המסורה שהיו בכתר (למידע שלם על שלל הנתונים בכל מקום ראו בתיעוד הנוסח שבדפי העריכה):{{הערה|ע&quot;פ מסקנותיו של עופר, קונטרסי המסורה, עמ' 160.}}
*[[דניאל ו/טעמים#ו ו|דניאל ו ו:]] ל=[עִלָּ֑א] / [עִלָּ֑ה]*
*[[דניאל ו/טעמים#ו ח|דניאל ו ח:]] ל=[יִבְעֵ֣ה] / [יִבְעֵ֣א]*
*[[דניאל ז/טעמים#ז כא|דניאל ז כא:]] ל=[עָבְדָ֥ה]* / [עָבְדָ֥א]

מלבד קביעת הנוסח במקומות מסוימים, יש גם ערך היסטורי ותרבותי רב בקונטרסי המסורה שהיו חלק בלתי-נפרד מהכתר במשך כמעט כל תקופת קיומו. מפעל המסורה של חכמי טבריה הוא מאוצרות הרוח של עם ישראל, על אחת כמה וכמה קונטרסי מסורה בני אלף שנה שהיו חלק מכתר ארם צובה, ואף היו מיוחסים במשך הזמן לאהרן בן אשר בכבודו ובעצמו. עופר מראה במאמריו שעכשיו, ע&quot;פ העדויות הקיימות ולמרות ליקויים מסוימים, כבר &quot;נחשף... בשלמותו נוסחם של קונטרסי המסורה שצורפו אל כתב היד החשוב ביותר של המקרא מבית מדרשם של בעלי המסורה.&quot;{{הערה|עופר, קונטרסי המסורה, עמ' 161.}} הוא גם מזכיר העקתה שלמה ממקור ראשון שנכתב בשביל אברהם פירקוביץ' (העתק בער הוא רק העתק ממנו), שאולי קיים עדיין באוסף פירקוביץ'.{{הערה|אוסף פירקוביץ' נמצא היום בספרייה הלאומית של רוסיה בעיר סנקט פטרבורג. עופר העיר: &quot;ייתכן שההעתק המקורי (העתק חלב) יימצא באוסף פירקוביץ' ויפתור כמה מן הספקות המוצגים בדברינו. אולם איתור כתב היד באוספי פירקוביץ' – וכל שכן קביעה ודאית שאינו נמצא שם – אינם משימות קלות&quot; (עופר, שם, עמ' 141 הערה 13).}} חשוב לעשות את המאמצים כדי לאתר אותו אם הוא בכלל קיים, ואח&quot;כ להוציא לאור מהדורה מבוארת של הקונטרסים במלואם ע&quot;פ כל העדויות הקיימות, כמו שהיה רצונו של פירקוביץ' עצמו בדיוק:

:ואף שבכל השתדלותו לא הצליח לראות התנ&quot;ך הזה בעיניו, אבל בפיזור כסף והתאמצות העתיקו לו את כל הכתוב מלפניו ומאחריו. וראיתי הכל בית ידידי החכם הזה, והם מר' אהרן בן אשר, והוא ברוב טובו אל הכלל ישתדל להדפיסם ולהפיצם בישראל עם פירוש מספיק כיד ה' הטובה עליו. כי הדברים האלה הם קשה הבנה כדרך הראשונים {{נוסח|אשר|במקור אתר וצ&quot;ל אשר}} הסתירו בחידות והטמינו ברמז.{{הערה|מדברי יעקב ספיר, '''אבן ספיר''', ח&quot;א (ליק 1866) דף י&quot;ב ע&quot;ב הערה 1; מובאים בעופר, קונטרסי המסורה, עמ' 140.}}

במאמץ כזה יש לראות הידור מצווה כחלק מהשלמת החסר בכתר, וגם כן דרך לפתוח את אוצרות המסורה לקהל.

===מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: חלוקת הפרשות===
{{בעבודה}}

במסורה הטברנית לא הייתה קביעה מדויקת וסמכותית לגבי הרווחים של הפרשות הפתוחות והסתומות, כמו שראינו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות|בפרק הקודם]]'''. בסופו של דבר קבע הרמב&quot;ם את הפרשות בתורה ע&quot;פ כתר ארם צובה, ומאז הביאה פסיקתו לאחידות כמעט-מושלמת בחלוקת הפרשות בתוך ספרי התורה. אך במשך הדורות לא הייתה שום קביעה כזו לגבי חלוקת הפרשות בספרי הנביאים והכתובים (למעט נסיונות של פסיקה לגבי מגילת אסתר שלא התקבלו על ידי כל העדות בישראל). רק במאה ה-19 היה ניסיון לקבוע את כל רווחי הפרשות בנ&quot;ך לפי כתר ארם צובה, וניסיון זה השפיע על כתיבתן של ספרי הנביאים והכתובים בתוך מגילות של קלף בכמה בתי כנסת (לשימוש בקריאת ההפטרה וחמש מגילות בציבור). בימינו יצאו כמה מהדורות של התנ&quot;ך המבוססות על חלוקה זו של הפרשות, ביניהן: מהדורות ברויאר (החל מדפוס חורב), מקראות גדולות הכתר (בדפוס וב[https://www.mgketer.org/ מהדורה המקוונת]), מהדורת &quot;סימנים&quot; (מבית פלדהיים), והמהדורה הדיגיטלית של [https://mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מכון ממרא].

הפרשות הפתוחות והסתומות בנביאים וכתובים במהדורתנו, אף במקומות החסרים בכתר ארם צובה, הן לפי נוסח הכתר ע&quot;פ עדותו של יהושע קמחי. קמחי נסע לארם צובה במאה ה-19, בשליחותם של רבני ירושלים, כדי לבדוק פרטים רבים בכתר ובמיוחד את כל רווחי הפרשות שבו. הוא תיעד את הפרשות הפתוחות והסתומות בכתר ע&quot;י הערות שרשם בתוך [https://archive.org/details/YellinTanakh/mode/1up התנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין]. לנתונים המלאים וניתוח מפורט של עדות זו ראו יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין&quot;].{{הערה|ראו גם את סיכום המידע על חלוקת הפרשות הפתוחות והסתומות בכתר ארם צובה שנמצא [[:w:en:Parashah|כאן]] (באנגלית).}}

רשימתו של קמחי אינה נקייה לגמרי מטעויות, כמו שניתן להיווכח מהשוואה לכתר במקומות הקיימים בו,{{הערה|לפרטים ראו במאמרו של עופר, עמ' 311-312; 329-331.}} ולכן יש מעט מקומות שבהם חייב המהדיר להפעיל את שיקול דעתו. ברשימה הבאה הובאו כל המקומות שיש בהם ספק כלשהו לגבי חלוקת הפרשות שהייתה בכתר ארם צובה. לעתים רחוקות ציינו גם תופעות בעלות משמעות בחלוקת הפרשות בכתי&quot;ל.

'''ספר מלכים:'''
#בפסוק &quot;אָ֣ז יַכֶּֽה־מְ֠נַחֵ֠ם...&quot; ([[מלכים ב טו/טעמים#טו טז|מל&quot;ב טו,טז]]) אין פרשה במהדורתנו.
#בפסוק &quot;וַיִּשְׁלַ֨ח אָחָ֜ז מַלְאָכִ֗ים...&quot; ([[מלכים ב טז/טעמים#טז ז|מל&quot;ב טז,ז]]) אין פרשה במהדורתנו.

'''מגילת שיר השירים:'''
'''חלוקת הפרשות:''' בשלושה מקומות בשיר השירים יש במהדורתנו רווח של פרשה ע&quot;פ כתי&quot;ל, למרות שלא סומן כלל פרשה בכתר ברשימת קמחי. ראו בהערות הנוסח למידע מלא על כל אחד מהמקומות.
#בפסוק &quot;יָפָ֨ה אַ֤תְּ רַעְיָתִי֙ כְּתִרְצָ֔ה&quot; ([[שיר השירים ו/טעמים#ו,ד|ו,ד]]) יש פרשה סתומה במהדורתנו.
#בפסוק &quot;מִ֣י זֹ֗את עֹלָה֙ מִן־הַמִּדְבָּ֔ר&quot; ([[שיר השירים ח/טעמים#ח ה|ח,ה]]) יש פרשה סתומה במהדורתנו.
#בפסוק &quot;כֶּ֣רֶם הָיָ֤ה לִשְׁלֹמֹה֙ בְּבַ֣עַל הָמ֔וֹן&quot; ([[שיר השירים ח/טעמים#ח יא|ח,יא]]) יש פרשה פתוחה במהדורתנו.

===מסורת הסופרים במגילת אסתר: הערות מיוחדות===
{{בעבודה}}
{| width=100% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=8 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''הערות מיוחדות במגילת אסתר'''}}}}&lt;br&gt;ציון ההבדלים בין המגילות במסורת תימן, ספרד ואשכנז, ובין המגילות לכתר ארם צובה
|- align=center
!פסוק
!מילה או הקשר
!כתר ארם צובה{{הערה|לפי עדויות או מקבילות.}}
!מגילות תימן
!מגילות ספרד
!מגילות אשכנז
!נוסח הפנים&lt;br&gt;במהדורתנו
!הערה במהדורתנו
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[אסתר ח/טעמים#ח יא|אסתר ח, יא]]
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|
|לַהֲרֹ֨ג
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|במגילות אשכנז כתוב לַהֲרֹ֨ג
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[אסתר ט/טעמים#ט ג|אסתר ט, ג]]
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|
|'''בִּ'''פְנֵיהֶ֔ם
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|במגילות אשכנז כתוב בִּפְנֵיהֶ֔ם
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר ט, ט]]
|אֲרִ(י)דַ֖י‏
|אֲרִדַ֖י‏ (כנראה)
|אֲרִדַ֖י‏ (?)
|
|אֲרִ'''י'''דַ֖י‏
|אֲרִדַ֖י‏
|בספרים אחרים אֲרִידַ֖י וכך כתוב במגילות רבות
|}

==שחזור מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: נוסח הניקוד והטעמים==

כמו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: השימוש בכתי&quot;ל כבסיס לניקוד ולטעמים|בתורה]]''', קביעת הניקוד והטעמים בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, תהיה ע&quot;י שחזור ולפי אותם עקרונות. הבסיס של השחזור הוא כתי&quot;ל, שברוב המקומות מהווה העתק מדויק לכתר ארם צובה. אך לגבי המקומות החריגים בניקוד ובטעמים בכתי&quot;ל, וספקות שעולים לעתים מתוך השוואה למקורות אחרים, וגם לגבי השיקולים המקומיים שעל פיהם הכרענו בכל מקום כזה, יש לעיין בתיעוד הנוסח שבדף העריכה לכל פרק.

לגבי נוסח הגעיות בנ&quot;ך (במקומות החסרים בכתר), הן מופיעות כמעט תמיד לפי כתי&quot;ל, ויש בהן תיקונים רק לעתים רחוקות.{{הערה|1=היוצאים מן הכלל הם: [[מלכים ב יח/טעמים#יח ט|מל&quot;ב יח,ט]] (ל=וַֽיְהִ֞י), ו[[דניאל ח/טעמים#ח ב|דניאל ח,ב]] (ל=וַיְהִי֙).}} להסבר מלא ומידע נוסף על הגעיות במהדורתנו ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|כאן]]'''.

==מסורת הקוראים בנ&quot;ך: מקומות חריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל==

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא לרשימת הניקוד והטעמים}}

ו. לרשימות דומות על הספרים וקטעי הספרים '''הקיימים בכתר ארם צובה''', ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה|פרק החמישי של המבוא]]'''.

===ספר מלכים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר במלכים}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר מלכים (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}{{הערה|1=ב[[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מל&quot;ב יז,לא]] ציין ברויאר &quot;וְהַסְפַרְוִ֗ים (ל)&quot;, אבל לא ברור מדוע ציין תיבה זו.}}
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו י|מל&quot;ב טו,י]] (ל!=קָֽבָלְ־עָ֖ם): למ&quot;ד שווּאה ומוקפת
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו יג|מל&quot;ב טו,יג]] (ל=לְעֻזִיָּ֖ה): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו ל|מל&quot;ב טו,ל]] (ל=בֶּן־עֻזִיָּֽה): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו לב|מל&quot;ב טו,לב]] (ל=בֶּן־עֻזִיָּ֖הוּ): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו לד|מל&quot;ב טו,לד]] (ל=עֻזִיָּ֥הוּ): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טז/טעמים#טז ו|מל&quot;ב טז,ו]] (ל=אֶת־הַיְהוּדִ֖ים): חסר דגש ביו&quot;ד{{הערה|ברשימת ברויאר בכתר ירושלים צוין מספר הפסוק בטעות &quot;טו,ו&quot;.}}
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז יג|מל&quot;ב יז,יג]] (ל*=שֻׁ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}בוּ): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה כשיטת הכתר
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז טו|מל&quot;ב יז,טו]] (ל?!=וַיֵּ֨לְכוּ): (חסר טעם האזלא [גרש] באות כ&quot;ף?){{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז כא|מל&quot;ב יז,כא]] (ל!=וְהֶחֱטֵיאָ֖ם): טי&quot;ת בצירה
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז כד|מל&quot;ב יז,כד]] (ל*=וּ֠מִכּ֠וּתָה): טעם כפול בכתב־היד
#[[מלכים ב יח/טעמים#יח ט|מל&quot;ב יח,ט]] (ל=וַֽיְהִ֞י): בגעיה

ב. מתיגת הזקף
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז ל|מל&quot;ב יז,ל]] (ל=וְאַנְשֵׁי־כ֔וּת): אין מתיגה

===ספר ירמיהו (הקטע החסר בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בירמיהו}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר ירמיהו (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט כא|כט,כא]] (ל!=הַֽנִבְּאִ֥ים): חסר דגש בנו&quot;ן
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט כז|כט,כז]] (ל!=הָֽעֲנְּתֹתִ֑י): חטף פתח בעי&quot;ן במקום פתח
#[[ירמיהו ל/טעמים#ל י|ל,י:]] (ל*=נְאֻם־יְהֹוָה֙): נקודת חולם בשם הוי&quot;ה בתוך כתב־היד
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא ג|לא,ג]] (ל!=וְֽנִבְנֵי֔ת): מקום הטעם{{הערה|הערת דותן; הפריט חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא לג|לא,לג]] (ל!=לְמִקְטַנָּ֤ם): חסר דגש בקו&quot;ף

ב. מתיגת הזקף:
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט יד|כט,יד]] (ל=אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם): מקום המתיגה
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט טז|כט,טז]] (ל=וְאֶל־כָּל־הָעָ֔ם): אין מתיגה
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט כ|כט,כ]] (ל=כָּל־הַ֨גּוֹלָ֔ה): מקום המתיגה

===ספר תרי עשר (הקטעים החסרים בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתרי עשר}}
למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר תרי עשר (חוץ מהקטעים החסרים בכתר)|כאן]].'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[עמוס ט/טעמים#ט ד|עמוס ט,ד]] (ל!=אֹֽיבֵיהֶ֔ם): חסר שווא ביו&quot;ד{{הערה|שם=חסר ברויאר|פריט זה חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[עובדיה א/טעמים#א א|עֹבדיה א,א]] (ל!=עָלֶיהָ): חסר טעם המרכא{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[עובדיה א/טעמים#א ג|עֹבדיה א,ג]] (ל?=בְחַגְוֵי־סֶּ֖לַע): סמ&quot;ך דגושה?
#[[עובדיה א/טעמים#א ח|עֹבדיה א,ח]] (ל?=נְאֻם יְהֹוָ֑ה): חסר מקף?{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[עובדיה א/טעמים#א יב|עֹבדיה א,יב]] (ל!=לִבְנֵֽי יְהוּדָ֖ה): חסר מקף{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[עובדיה א/טעמים#א טז|עֹבדיה א,טז]] (ל!=הָֽיוּ): מקום הסילוק
#[[עובדיה א/טעמים#א יז|עֹבדיה א,יז]] (ל!=מוֹרָֽשֵׁיהֶם): חסר סילוק{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[יונה א/טעמים#א ג|יונה א,ג]] (ל!=אָנִיָּ֣ה{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}): חסרות הנקודות של חטף קמץ באל&quot;ף
#[[יונה ג/טעמים#ג ב|יונה ג,ב]] (ל?!=וִּקְרָ֤א): נקודת חיריק מתחת לאות וי&quot;ו?
#[[יונה ג/טעמים#ג ג|יונה ג,ג]] (ל!=אֶל־נִֽינְוֶ֖ה): סגול בוי&quot;ו במקום צירה
#[[יונה ג/טעמים#ג ו|יונה ג,ו]] (ל!=אֶל־מֶ֣לֶך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[יונה ג/טעמים#ג י|יונה ג,י]] (ל?!=אֶֽת־מַ֣עֲשֵׂיהֶ֔ם): געיה באות אל&quot;ף?{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[מיכה א/טעמים#א יד|מיכה א,יד]] (ל=לְמַלְכֵ֥י): בטעם מרכא במקום טפחא
#[[מיכה א/טעמים#א טו|מיכה א,טו]] (ל!=עַד־עֲדֻּֿלָּ֥ם): דל&quot;ת דגושה למרות סימן הרפה{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[מיכה ג/טעמים#ג ג|מיכה ג,ג]] (ל=וּפָרְשׂוּ֙): אין געיה קלה בתיבת פשטא
#[[מיכה ג/טעמים#ג ה|מיכה ג,ה]] (ל=וַאֲשֶׁר֙): אין געיה קלה בתיבת פשטא
#[[זכריה א/טעמים#א ד|זכריה א,ד]] (ל-כתיב!=וּמַֽעֲלְילֵיכֶ֖ם): נקודות של חטף פתח בעי&quot;ן
#[[זכריה א/טעמים#א י|זכריה א,י]] (ל!=בֵּין־הַהַדַסִּ֖ים): חסרות נקודות לחטף פתח בה&quot;א השנייה
#[[זכריה ב/טעמים#ב ב|זכריה ב,ב]] (ל!=וִירוּשָׁלָֽם): חסרה נקודת החיריק בלמ&quot;ד
#[[זכריה ד/טעמים#ד יא|זכריה ד,יא]] (ל!=הָאֵ֔לֶה): חסר דגש בלמ&quot;ד
#[[זכריה ה/טעמים#ה יא|זכריה ה,יא]] (ל*=לִבְנֽוֹת־לָ֥הֿ): במהדורתנו השארנו כאן את סימן הרפה
#[[זכריה ו/טעמים#ו ז|זכריה ו,ז]] (ל!=לְהִתְהַלֵּ֣ך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[זכריה ו/טעמים#ו יב|זכריה ו,יב]] (ל!=יְהֹוָֽהּ): נקודה באות ה&quot;א השנייה של שם הוי&quot;ה
#[[זכריה ח/טעמים#ח ג|זכריה ח,ג]] (ל=עִ֣יר־הָֽאֱמֶ֔ת): מקף בתיבת משרת
#[[זכריה ח/טעמים#ח יד|זכריה ח,יד]] (ל!=זָמַמְ֜תִּי): מקום הטעם
#[[זכריה ט/טעמים#ט יז|זכריה ט,יז]] (ל=וּמַה־יָפְי֑וֹ): אין דגש ביו&quot;ד

ב. מתיגת הזקף:
#[[זכריה ה/טעמים#ה ג|זכריה ה,ג]] (ל=וְכָל־הַנִּ֨שְׁבָּ֔ע): מקום המתיגה
#[[זכריה ו/טעמים#ו ו|זכריה ו,ו]] (ל=וְהַלְּבָנִ֔ים): אין מתיגה

ג. קרי וכתיב של אֵם קריאה:
#[[עמוס ט/טעמים#ט ו|עמוס ט,ו]] (ל-קרי=מַעֲלוֹתָ֔יו): אין ציון במהדורתנו
#[[עובדיה א/טעמים#א יא|עֹבדיה א,יא]] (ל-קרי=שְׁעָרָ֗יו): אין ציון במהדורתנו

===ספר תהלים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתהלים}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר תהלים (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].'''

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[תהלים טו/טעמים#טו א|טו,א]] (ל!=י֭הֹוָה): חסר שווא באות יו&quot;ד, ונכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה.
#[[תהלים טו/טעמים#טו ב|טו,ב]] (ל!=בִּלְבָֽבוֹ): מקום הסילוק
#[[תהלים טו/טעמים#טו ג|טו,ג]] (ל!=עַל־קְרֹֽבוֹ): מקום הסילוק
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל?=&lt;מִ֥מְתִֽים־יָדְךָ֨ ׀&gt;* או &lt;מִֽמְתִ֥ים־יָדְךָ֨ ׀&gt; או &lt;מִֽמְתִֽים־יָדְךָ֨ ׀&gt;): מרכא וגעיה ומקף בתיבת משרת*, או געיה ומרכא ומקף בתיבת משרת, או שתי געיות בתיבה המוקפת?
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל!=יִשְׂבּ֥עוּ): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל!=לְעוֹלְלֵֽיהֶם): מקום הסילוק
#[[תהלים יח/טעמים#יח ג|יח,ג]] (ל?=סַ֥לְעִ֥י* או סַֽלְעִ֥י): מרכא ומרכא* או געיה ומרכא?
#[[תהלים יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (ל?=אֶ֥קֲרָ֣א* או אֶֽקֲרָ֣א): מרכא ומונח* או געיה ומונח?
#[[תהלים יח/טעמים#יח,כ|יח,כ]] (ל?=כִ֘י): חסר דגש בכ&quot;ף?
#[[תהלים יח/טעמים#יח,לח|יח,לח]] (ל!=וְלֹֽא־אָ֝שׁוּב): חסרה נקודת הרביע בשי&quot;ן
#[[תהלים יט/טעמים#יט ז|יט,ז]] (ל!=מֵֽחַמָּתוֹ): מקום הסילוק, או געיה וחסר סילוק לאחריה
#[[תהלים יט/טעמים#יט טו|יט,טו]] (ל?=&lt;יִ֥הְיֽוּ־לְרָצ֨וֹן ׀&gt;*  או &lt;יִֽהְי֥וּ־לְרָצ֨וֹן ׀&gt; או &lt;יִֽהְיֽוּ־לְרָצ֨וֹן ׀&gt;): מרכא וגעיה ומקף בתיבת משרת*, או געיה ומרכא ומקף בתיבת משרת, או שתי געיות בתיבה המוקפת?
#[[תהלים כא/טעמים#כא ו|כא,ו]] (ל!=וְ֝הָדָר): חסרה נקודת הרביע באות דל&quot;ת
#[[תהלים כא/טעמים#כא ט|כא,ט]] (ל!=יְ֝מִֽינְךָ): חסרה נקודת הרביע באות כ&quot;ף סופית
#[[תהלים כא/טעמים#כא יד|כא,יד]] (ל!=וּֽ֝נְזַמְּרָה): חסרה נקודת הרביע באות רי&quot;ש
#[[תהלים כב/טעמים#כב ל|כב,ל]] (ל=&lt;וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֨וּ ׀&gt;): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[תהלים כג/טעמים#כג ה|כג,ה]] (ל=דִּשַּׁ֖נְתָּ): בטעם טפחא לעומת מרכא
#[[תהלים כד/טעמים#כד ג|כד,ג]] (ל!=וּמִי־יָ֝קוּם): חסרה נקודת הרביע באות קו&quot;ף
#[[תהלים כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (ל!=וְ֝יָבֹא): חסרה נקודת הרביע באות בי&quot;ת

===מגילת שיר השירים החל מ&quot;בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה&quot; (ג,יא)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בשיר השירים}} למידע על תחילת הספר, הקיימת בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מגילת שיר השירים עד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; (ג,יא)|כאן]].'''

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|תעוררו}}
#[[שיר השירים ד/טעמים#ד טז|שיר השירים ד,טז]] (ל=יִזְל֣וּ): אין דגש בלמד
#[[שיר השירים ה/טעמים#ה ב|שיר השירים ה,ב]] (ל!=קְוֻּצּוֹתַ֖י): נקודת שורוק בנוסף לקובוץ בוי&quot;ו
#[[שיר השירים ה/טעמים#ה יא|שיר השירים ה,יא]] (ל!=קְוּצּוֹתָיו֙): נקודת שורוק במקום קובוץ בוי&quot;ו
#[[שיר השירים ה/טעמים#ה טז|שיר השירים ה,טז]] (ל?!=מַחֲּמַדִּ֑ים): חי&quot;ת דגושה?!
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו ג|שיר השירים ו,ג]] (ל!=בַּשׁוֹשַׁנִּֽים): חסר דגש בשי&quot;ן הראשונה
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו ח|שיר השירים ו,ח]] (ל!=מְּלָכ֔וֹת): מ&quot;ם דגושה
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו יב|שיר השירים ו,יב]] (ל=עַמִּי־נָדִֽיב): &quot;עמי&quot; מוקפת במקום טעם עצמאי של מרכא
#[[שיר השירים ז/טעמים#ז יג|שיר השירים ז,יג]] (ל?=אִם פָּֽרְחָ֤ה): חסר מקף?
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח א|שיר השירים ח,א]] (ל!=אֶשָׁ֣קְךָ֔): חסר דגש בשי&quot;ן
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח יב|שיר השירים ח,יב]] (ל?!=כָּרְמִ֥י): קמץ בכ&quot;ף במקום פתח?
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|שיר השירים ח,יג]] (ל!=הַיוֹשֶׁ֣בֶת): חסר דגש ביו&quot;ד

===מגילת קֹהלת===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[קהלת א/טעמים#א ט|א,ט]] (ל=וּמַה־שֶׁנַּֽעֲשָׂ֔ה): אין דגש בשי&quot;ן
#[[קהלת ב/טעמים#ב א|ב,א]] (ל?=&lt;לְכָה־נָּ֛א אֲנַסְּכָ֛ה&gt;): נקודת תביר גם בתיבה השנייה (תביר ותביר)?
#[[קהלת ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל?=וְסַבּ֥וֹתִֽי־אֲנִ֖י): מקף בתיבת משרת?
#[[קהלת ב/טעמים#ב כב|ב,כב]] (ל?!=לִבּ֑ו): חסרה נקודת החולם?
#[[קהלת ג/טעמים#ג י|ג,י]] (ל?!=אֶת־הָֽעִנְיַ֗ן): קו של פתח וחסרה נקודת הקמץ?
#[[קהלת ד/טעמים#ד ח|ד,ח]] (ל?=&lt;גַּם־זֶ֛ה הֶ֛בֶל&gt;): נקודת תביר בתיבה הראשונה (תביר ותביר)?
#[[קהלת ד/טעמים#ד י|ד,י]] (ל!=שֶׁיִפּ֔וֹל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[קהלת ה/טעמים#ה א|ה,א]] (ל?=עַֽל־כֵּ֛ן או עַ֥ל־כֵּ֛ן או עַל־כֵּ֛ן*): געיה ותביר, מרכא בתיבת תביר, או תביר בלבד?
#[[קהלת ה/טעמים#ה ד|ה,ד]] (ל!=מִשֶׁתִּדּ֖וֹר): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[קהלת ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] (ל!=גָּבֹ֙הַ֙): חסר מפיק באות ה&quot;א
#[[קהלת ד/טעמים#ד ז|ה,יז]] (ל!=לֶֽאֶכוֹל־וְ֠לִשְׁתּ֠וֹת): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[קהלת ו/טעמים#ו ב|ו,ב]] (ל*=זֶ֥ה הֶ֛בֶל): מרכא ותביר (במקום תביר ותביר)
#[[קהלת ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (ל=מַה־יוֹתֵ֥ר): אין דגש באות יו&quot;ד
#[[קהלת ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (ל?!=הַחַיִֽים): חסר דגש באות יו&quot;ד הראשונה
#[[קהלת ז/טעמים#ז כט|ז,כט]] (ל!=רַּבִּֽים): רי&quot;ש דגושה
#[[קהלת ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (ל=מַה־שֶׁיִּֽהְיֶ֑ה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[קהלת ח/טעמים#ח יד|ח,יד]] (ל!=הַצַדִּיקִ֑ים): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[קהלת ח/טעמים#ח טז|ח,טז]] (ל?!=אֵינֶ֥נוּ): חסר דגש באות נו&quot;ן השניה?
#[[קהלת ט/טעמים#ט טו|ט,טו]] (ל!=הַהּֽוּא): ה&quot;א מנוקדת
#[[קהלת ט/טעמים#ט יח|ט,יח]] (ל!=יְאַבֵּ֥ד טוֹבָ֖ה): מרכא וטפחא (במקום טפחא ומרכא)
#[[קהלת י/טעמים#י יד|י,יד]] (ל=מַה־שֶׁיִּֽהְיֶ֔ה): אין דגש בשי&quot;ן
#[[קהלת יא/טעמים#יא ג|יא,ג]] (ל!=שֶׁיִפּ֥וֹל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[קהלת יא/טעמים#יא ו|יא,ו]] (ל!=יוֹדֵ֜ע): חסר פתח גנוב
#[[קהלת יא/טעמים#יא ט|יא,ט]] (ל?!=וִֽיטִּֽיבְךָ֤): טי&quot;ת דגושה?
#[[קהלת יב/טעמים#יב ה|יב,ה]] (ל!=בָשּׁ֖וּק): נקודת קמץ תחת הקו באות בי&quot;ת (במקום פתח)

ב. מתיגת הזקף
#[[קהלת א/טעמים#א ג|א,ג]] (ל=בְּכָל־עֲמָל֔וֹ): אין מתיגה
#[[קהלת ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל=וְלַזֹּבֵ֔חַ): אין מתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[קהלת ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל-כתיב!=זְקֵנִ֖ים): חסרות שלושת הנקודות של שורוק לפני האות זי&quot;ן (&lt; ֻזְקֵנִ֖ים&gt; בשביל הקרי '''וּ'''זְקֵנִ֖ים)
#[[קהלת ט/טעמים#ט ד|ט,ד]] (ל-כתיב?!=יְבֻחָ֔ר): קמץ באות חי&quot;ת?

===מגילת איכה===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[איכה א/טעמים#א א|א,א]] (ל!=רַּבָּ֣תִי): רי&quot;ש דגושה
#[[איכה א/טעמים#א ד|א,ד]] (ל?=נּוּג֖וֹת): נו&quot;ן דגושה?
#[[איכה א/טעמים#א יא|א,יא]] (ל?=מְבַקְּשִׁ֣ים): קו&quot;ף דגושה?
#[[איכה א/טעמים#א יב|א,יב]] (ל?=וּרְא֔וּ* או וּרְא֗וּ): בשתי נקודות של זקף קטן או בנקודה אחת של רביע?
#[[איכה א/טעמים#א יד|א,יד]] (ל=יִשְׂתָּֽרְג֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[איכה ב/טעמים#ב ג|ב,ג]] (ל!=בָּֽחֳרִי אַ֗ף): חסר מקף
#[[איכה ב/טעמים#ב כא|ב,כא]] (ל!=הָרַגְ֙תָּ֙): הפשטא מלעיל נכתב באות גימ&quot;ל במקום באות רי&quot;ש
#[[איכה ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל?!=בְּמַחְשַׁכִּ֥ים): חי&quot;ת שווּאה במקום חטף פתח?
#[[איכה ג/טעמים#ג יב|ג,יב]] (ל!=קַשְׁתוֹ֙): חסר דגש באות תי&quot;ו
#[[איכה ג/טעמים#ג לג|ג,לג]] (ל!=מִלִבּ֔וֹ): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[איכה ג/טעמים#ג לג|ג,לג]] (ל!=בְנֵי־אִֽישׁ): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[איכה ד/טעמים#ד ד|ד,ד]] (ל?!=אֶל־חכּ֖וֹ): חסר חיריק?
#[[איכה ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (ל?!=מִשֶּׁ֔לֶג): קמץ באות שי&quot;ן
#[[איכה ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (ל=&lt;הֽוּנַֽח לָֽנוּ&gt;): חסר מקף

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[איכה ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל-כתיב!=זְקֵנִ֖ים): חסרות שלושת הנקודות של שורוק לפני האות זי&quot;ן (&lt; ֻזְקֵנִ֖ים&gt; בשביל הקרי '''וּ'''זְקֵנִ֖ים)

===מגילת אסתר===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[אסתר ב/טעמים#ב יד|ב,יד]] (ל!=שַֽׁעֲשְׁגַ֛ז): בנקודות של חטף פתח בעי&quot;ן
#[[אסתר ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל!=לִשְׁלֹ֤ח): חסר פתח גנוב באות חי&quot;ת{{הערה|שם=ייבין|פריט זה מובא אצל ייבין וחסר ברשימת ברויאר.}}
#[[אסתר ד/טעמים#ד יא|ד,יא]] (ל!=נִקְרֵ֙אתי֙): חסר חיריק באות תי&quot;ו
#[[אסתר ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (ל!=&lt;אֶל הַמִּשְׁתֶּ֖ה&gt;): חסר מקף
#[[אסתר ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] (ל=מַה־לַעֲשׂ֕וֹת): אין דגש באות למ&quot;ד
#[[אסתר ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל!=וַיִקַּ֤ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[אסתר ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] (ל=וַיֹּ֩אמְרוּ֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[אסתר ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (ל=וַתֹּ֣אמֶר־אֶסְתֵּ֔ר): מקף בתיבת משרת
#[[אסתר ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (ל?=נֹפֵ֗ל* או נֹפֵ֔ל): בנקודת רביע או בשתי נקודות של זקף קטן?
#[[אסתר ח/טעמים#ח ט|ח,ט]] (ל!=וַיִקָּרְא֣וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[אסתר ח/טעמים#ח יד|ח,יד]] (ל=יָֽצְא֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[אסתר ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל?!=אֳחַשְׁוֵר֔וֹשׁ): חטף קמץ באות אל&quot;ף?

===ספר דניאל===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]]''' חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דניאל א/טעמים#א ח|א,ח]] (ל=בְּפַתְבַּ֥ג): תיבה אחת
#[[דניאל א/טעמים#א יג|א,יג]] (ל=פַּתְבַּ֣ג): 
#[[דניאל א/טעמים#א טו|א,טו]] (ל=פַּתְבַּ֥ג): 
#[[דניאל א/טעמים#א טז|א,טז]] (ל=-פַּתְבָּגָ֔ם): 
#[[דניאל ב/טעמים#ב,ט|ב,ט]] (ל?=וְֽאֶנְדַּ֕ע): סגול באות אל&quot;ף (במקום חיריק)?
#[[דניאל ב/טעמים#ב י|ב,י]] (ל=ל=אֲנָשׁ֙): אל&quot;ף בחטף פתח (במקום חטף סגול)
#[[דניאל ב/טעמים#ב י|ב,י]] (ל!=לְכָל־חַרְטֹּ֖ם): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ב/טעמים#ב טז|ב,טז]] (ל=יִנְתֵּן־לֵ֔הּ): צירה באות תי&quot;ו (במקום חיריק)
#[[דניאל ב/טעמים#ב יז|ב,יז]] (ל!=דָּֽנִיֵ֖אל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[דניאל ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל!=דִּֽי־אֱלָּהָא֙): למ&quot;ד דגושה
#[[דניאל ב/טעמים#ב כז|ב,כז]] (ל?!=חַרְטֻּמִּין֙): טי&quot;ת דגושה?
#[[דניאל ב/טעמים#ב מא|ב,מא]] (ל?!=&lt;דִֽי פַרְזְלָ֖א&gt; או &lt;דִ֥י פַרְזְלָ֖א&gt;): חסר מקף או מרכא וטפחא (במקום דִֽי־פַרְזְלָ֖א*)?
#[[דניאל ב/טעמים#ב מה|ב,מה]] (ל?=וְ֠הַדֶּקֶת): סגול באות דל&quot;ת (במקום צירה)?
#[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (ל!=פְּסַנְתֵּרִין֙): פ&quot;א דגושה
#[[דניאל ג/טעמים#ג ז|ג,ז]] (ל!=אֻמַיָּ֣א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] (ל!=דֵּ֥י): דל&quot;ת בצירה (במקום חיריק)
#[[דניאל ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (ל!=וְסָרְבָּלֵיה֖וֹן): קמץ באות סמ&quot;ך
#[[דניאל ג/טעמים#ג כט|ג,כט]] (ל?!=אֱלָ֣ה): (חסר מפיק באות ה&quot;א?)
#[[דניאל ג/טעמים#ג לא|ג,לא]] (ל!=אֻמַיָּ֧א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ד/טעמים#ד ד|ד,ד]] (ל!=חַרְטֻמַיָּא֙): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ד/טעמים#ד ה|ד,ה]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּר֙): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ד/טעמים#ד ו|ד,ו]] (ל!=חַרְטֻמַיָּא֒): חסר דגש במ&quot;ם
#[[דניאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּ֜ר): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּר֙ [2]): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל!=וּפְשְׁרֵא֙): פ&quot;א שווּאה
#[[דניאל ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל?=מִן־הֵֽיכְלָ֛א): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דניאל ה/טעמים#ה ו|ה,ו]] (ל!=וְרַעיֹנֹ֖הִי): חסר שווא באות עי&quot;ן
#[[דניאל ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] (ל!=יְחַוִנַּ֔נִי): חסר דגש באות וי&quot;ו
#[[דניאל ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (ל!=וַֽאַֽחֲוָיַ֨ת): וי&quot;ו פתוחה במקום שווא
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] (ל!=אֻמַיָּא֙): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ה/טעמים#ה כ|ה,כ]] (ל?!=הֶעְדִּ֥יוּ): בנקודת שורוק בוי&quot;ו?
#[[דניאל ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל!=שְׁלִ֖יַחַ): פתח באות יו&quot;ד
#[[דניאל ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל!=דְּנָֽהּ): נקודה (מפיק?) באות ה&quot;א
#[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] (ל!=אַרְיָותָ֑א): חסר קמץ באות וי&quot;ו
#[[דניאל ו/טעמים#ו כב|ו,כב]] (ל?!=דָּנִיֶּ֔אל): היו&quot;ד בסגול?
#[[דניאל ו/טעמים#ו כו|ו,כו]] (ל!=אֻמַיָּ֧א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ו/טעמים#ו כז|ו,כז]] (ל?!=תִתְחַבֵּ֔ל): בי&quot;ת צרויה?
#[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] (ל!=וְלֵ֨ה): חסרה נקודת מפיק בה&quot;א
#[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] (ל!=אֻמַיָּ֛א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ז/טעמים#ז יח|ז,יח]] (ל!=עַֽד־עָ֣לְמָ֔א): געיה חריגה ב&quot;עַֽד־&quot;
#[[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל=לְיַצָּבָ֔א): שתי נקודות לטעם זקף קטן (במקום רביע)
#[[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל!=&lt;דִּֽי פַרְזֶל֙&gt;): חסר מקף
#[[דניאל ז/טעמים#ז כ|ז,כ]] (ל!=וְפֻם֙): וי&quot;ו שווּאה במקום נקודת שורוק
#[[דניאל ז/טעמים#ז כה|ז,כה]] (ל!=עֶלְיוֹנִּ֖ין): נו&quot;ן דגושה
#[[דניאל ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=וַיְהִי֙): אין געיה
#[[דניאל ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (ל!=הָאַ֗יְל [1]): יו&quot;ד שווּאה (במקום חיריק)
#[[דניאל ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל!=אֶל־יִרְמִיָ֣ה): מ&quot;ם בחיריק (במקום שווא)
#[[דניאל ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (ל!=לְמַֽעֲנְךָ֣): חטף פתח בעי&quot;ן
#[[דניאל י/טעמים#י ח|י,ח]] (ל!=כֹּ֑ח [1]): חסר פתח גנוב
#[[דניאל יא/טעמים#יא יב|יא,יב]] (ל=וְהִפִּ֛יל): בנקודת תביר (במקום מרכא)
#[[דניאל יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (ל?=וּבְנֵ֣י): חסר קו הלגרמיה?
#[[דניאל יא/טעמים#יא מה|יא,מה]] (ל!=אָהֳלֶ֣י): סגול באות למ&quot;ד
#[[דניאל יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (ל?=מִיֲּשֵׁנֵ֥י): בחטף פתח?

ב. מתיגת הזקף
#[[דניאל א/טעמים#א טו|א,טו]] (ל=מִן־כָּל־הַיְלָדִ֔ים): אין מתיגה
#[[דניאל ב/טעמים#ב לח|ב,לח]] (ל-קרי=אַנְתְּ־ה֔וּא): אין מתיגה
#[[דניאל ב/טעמים#ב מח|ב,מח]] (ל=וְרַב־סִגְנִ֔ין): אין מתיגה
#[[דניאל ו/טעמים#ו כ|ו,כ]] (ל=וּבְהִ֨תְבְּהָלָ֔ה): מקום המתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[דניאל א/טעמים#א ד|א,ד]] (ל-כתיב=מֻאֿוּם֩)
#[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] (ל-כתיב!=שַׁוִּ֗יְ): אות יו&quot;ד שווּאה

===ספר עזרא===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]]''' חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[עזרא ג/טעמים#ג ה|עזרא ג,ה]] (ל!=וְאַחֲרֵיכֵ֞ן): אין רווח בין התיבות ובלי מקף
#[[עזרא ג/טעמים#ג יא|עזרא ג,יא]] (ל=תְרוּעָ֨ה): הטעם נראה כמו פשטא
#[[עזרא ד/טעמים#ד ב|עזרא ד,ב]] (ל?=לָהֵם֙): חסרה הנקודה השלישית לסגול באות ה&quot;א?
#[[עזרא ד/טעמים#ד ד|עזרא ד,ד]] (ל*=וַיְהִי֙): אין געיה
#[[עזרא ד/טעמים#ד יד|עזרא ד,יד]] (ל=&lt;אֲֽרִֽיךְ לַ֖נָא&gt;): חסר מקף
#[[עזרא ה/טעמים#ה יב|עזרא ה,יב]] (ל=אֲבָהֳתַ֙נָא֙): נקודות של חטף קמץ באות ה&quot;א
#[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]] (ל=בְּבִֽירְתָ֛א): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]] (ל!=וְּכֵן־כְּתִ֥יב): האות וי&quot;ו מנוקדת בנוסף לשווא
#[[עזרא ו/טעמים#ו ט|עזרא ו,ט]] (ל?=&lt;י֥וֹם בְּי֖וֹם&gt;): חסר קו של פסק?
#[[עזרא ז/טעמים#ז יח|עזרא ז,יח]] (ל?=יִיטַ֗ב): בחיריק (במקום צירה)?
#[[עזרא ז/טעמים#ז כ|עזרא ז,כ]] (ל?=יִפָּל־לָ֖ךְ או יִפֵּל־לָ֖ךְ או יִפֶּל־לָ֖ךְ*): פ&quot;א בקמץ או בצירה או בסגול*?
#[[עזרא ח/טעמים#ח יח|עזרא ח,יח]] (ל?=וְשֵׁרֵֽבְיָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[עזרא ח/טעמים#ח כו|עזרא ח,כו]] (ל!=וַחֲמִשִׁ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[עזרא ח/טעמים#ח לא|עזרא ח,לא]] (ל?!=וַֽנִּסְעָ֞ה): חסר דגש באות סמ&quot;ך?
#[[עזרא ח/טעמים#ח לו|עזרא ח,לו]] (ל?=וְאֶת־בֵּֽית־הָאֱלֹהִֽים): געיה בתיבה המוקפת &quot;בית&quot; (במקום מרכא בתיבה בלתי-מוקפת)
#[[עזרא ט/טעמים#ט ב|עזרא ט,ב]] (ל?=הָֽיְתָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[עזרא ט/טעמים#ט ט|עזרא ט,ט]] (ל!=וּבְעַבְדֻ֔תֵנוּ): מקום הטעם באות דל&quot;ת במקום תי&quot;ו (וראו להלן לגבי המתיגה)
#[[עזרא י/טעמים#י יב|עזרא י,יב]] (ל!=וַיַּֽעְנ֧וּ): חסר קו של פתח בעי&quot;ן
#[[עזרא י/טעמים#י יד|עזרא י,יד]] (ל!=יַֽעֲמְדוּ־נָ֣א): עי&quot;ן בשתי נקודות של חטף
#[[עזרא י/טעמים#י כא|עזרא י,כא]] (ל=וְעֻזִיָּֽה): אין דגש באות זי&quot;ן
#[[עזרא י/טעמים#י כד|עזרא י,כד]] (ל?!=וּמִן־הַשֹׁ֣עֲרִ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן?
#[[עזרא י/טעמים#י לב|עזרא י,לב]] (ל!=בְּנְיָמִ֥ן): בי&quot;ת בשתי נקודות של שווא
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה א,ו]] (ל!=פְתֻוּח֟וֹת): קובוץ ושורוק
#[[נחמיה ב/טעמים#ב ה|נחמיה ב,ה]] (ל!=&lt;וְאִם יִיטַ֥ב&gt;): חסר מקף
#[[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]] (ל!=בְשַֽׁעַר־הַגַּ֜יא): חסר שווא באות יו&quot;ד
#[[נחמיה ו/טעמים#ו יט|נחמיה ו,יט]] (ל?=לְיָֽרֲאֵֽנִי);  פתח באות רי&quot;ש?
#[[נחמיה ז/טעמים#ז מג|נחמיה ז,מג]] (ל!=בְּנֵֽי־יֵשׁ֧וּע): חסר פתח גנוב באות עי&quot;ן
#[[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] (ל!=הוֹדַ֣עַתָּ): עי&quot;ן פתוחה במקום שווּאה
#[[נחמיה יא/טעמים#יא כד|נחמיה יא,כד]] (ל!=וּפְתַֽחְיָ֨ה בֶּן־מְשֵֽׁיזַבְאֵ֜ל): בי&quot;ת דגושה
#[[נחמיה יא/טעמים#יא ל|נחמיה יא,ל]] (ל=עַד־גֵּֽיא־הִנֹּֽם): תיבת &quot;גיא&quot; בגעיה ומוקפת (במקום מרכא ובלתי-מוקפת)
#[[נחמיה יב/טעמים#יב ל|נחמיה יב,ל]] (ל?=וְאֶֽת־הַחוֹמָֽה): געיה באות אל&quot;ף?
#[[נחמיה יב/טעמים#יב מז|נחמיה יב,מז]] (ל?=נֹֽתְנִ֛ים): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[נחמיה יג/טעמים#יג ג|נחמיה יג,ג]] (ל!=מִיּשְׂרָאֵֽל): חסר חיריק באות יו&quot;ד
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יז|נחמיה יג,יז]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יט|נחמיה יג,יט]] (ל!=הַשַׁבָּ֗ת [1]): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יט|נחמיה יג,יט]] (ל!=הַשַׁבָּֽת [3]): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג כא|נחמיה יג,כא]] (ל!=בַּשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג כב|נחמיה יג,כב]] (ל!=הַשַׁבָּ֑ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג כז|נחמיה יג,כז]] (ל!=הזֹּ֔את): חסר פתח באות ה&quot;א

ב. מתיגת הזקף
#[[עזרא א/טעמים#א ד|עזרא א,ד]] (ל=עִם־הַ֨נְּדָבָ֔ה): מקום המתיגה
#[[עזרא ו/טעמים#ו ו|עזרא ו,ו]] (ל=אֲפַרְסְכָיֵ֔א): אין מתיגה
#[[עזרא ח/טעמים#ח יט|עזרא ח,יט]] (ל=וְאֶת־חֲשַׁבְיָ֔ה): אין מתיגה
#[[עזרא ט/טעמים#ט ט|עזרא ט,ט]] (ל=וּבְעַבְדֻ֔תֵנוּ): אין מתיגה (וראו לעיל לגבי מקום הטעם)
#[[עזרא י/טעמים#י א|עזרא י,א]] (ל=וּכְ֨הִתְוַדֹּת֔וֹ): מתיגה אחרי פשטא ובאות שווּאה
#[[נחמיה ג/טעמים#ג כ|נחמיה ג,כ]] (ל=מִן־הַ֨מִּקְצ֔וֹעַ): מקום המתיגה
#[[נחמיה ה/טעמים#ה טז|נחמיה ה,טז]] (ל=וְכָל־נְעָרַ֔י): אין מתיגה
#[[נחמיה א/טעמים#ז ס|נחמיה ז,ס]] (ל=כָּל־הַ֨נְּתִינִ֔ים): מקום המתיגה
#[[נחמיה א/טעמים#יא לו|נחמיה יא,לו]] (ל=וּמִן־הַלְוִיִּ֔ם): אין מתיגה
#[[נחמיה יב/טעמים#יב מז|נחמיה יב,מז]] (ל=וְהַלְוִיִּ֔ם): אין מתיגה
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,יא]] (ל?!=וָֽאֶ֨קְבְּצֵ֔ם): געיה ומתיגה?{{הערה|ייתכן שיש ניסיון לבצע תיקון בכתי&quot;ל, וראו עוד בהערת הנוסח.}}
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יג|נחמיה יג,יג]] (ל=וְעַל־יָדָ֔ם): אין מתיגה

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>e866s0smaqtkus792wab5ezlc331cx2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087751</id>
      <parentid>3087750</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T17:58:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* מסורת הקוראים בנ&quot;ך: מקומות חריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל */</comment>
      <origin>3087751</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="101267" sha1="rhloo62aw2duv543j8a2teak254xtm3" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים: המקומות החסרים בכתר}}

{{בעבודה}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח במקומות בנ&quot;ך החסרים בכתר==

'''נוסח הנביאים והכתובים במהדורתנו, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, מבוסס על כתי&quot;ל. על גבי הבסיס הזה נעשו תיקונים ושינויים, כדי להתאים את המקומות החריגים שבו (בחלוקת הפרשות, בכתיב, בניקוד ובטעמים) לנוסח המסורה לפי שיטת הכתר, בדומה למה שנעשה ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|תורה]]. לאחר קביעת הנוסח בוצעו עוד התאמות קלות בנוסח הניקוד והטעמים בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על השיטה לקביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר) ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים במקומות שכתר ארם צובה קיים בהם, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|בפרק הבא]]'''.

==יסודות הנוסח ותיעודו==

נוסח הכתיב והניקוד והטעמים בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, נקבע ותועד באופן דומה לתורה (ראו בפרק הקודם, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#יסודות הנוסח|&quot;יסודות הנוסח&quot;]] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#תיעוד הנוסח|&quot;תיעוד הנוסח&quot;]]).

כמו בתורה, הנוסח בנביאים וכתובים מיוסד על כתי&quot;ל, אבל רק בתור נקודת התחלה. בכל מקום שלא הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל, או שיש ספק או תמיהה לגביו, או נקודה בו הראויה לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), השתדלנו לבדוק את הנוסח המקביל בכתבי־יד נוספים ולתעד את הנתונים. כמו לתורה, יש קבוצה של כתבי־יד נבחרים לספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לנביאים|נביאים]]''' ולספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לכתובים|כתובים]]'''.

שימו לב: קביעת נוסח הכתיב בנ&quot;ך, במקומות החסרים בכתר, מיוסדת על קבוצת כתבי־היד ועל הערות המסורה, בשונה מהתורה (שם הכתיב נקבע ישירות לפי ספרי תימן, וקבוצת כתבי־היד באה רק כדי לתמוך בקביעה זו).

==המקומות החסרים בכתר בנביאים וכתובים==

'''חמישה מספרי הנביאים והכתובים אבדו בחלקם בכתר ארם צובה, ועוד חמישה ספרים (בסוף הכתובים) אבדו במלואם:'''

1. מלכים (קטע חסר): &lt;קטע התחלה=חלק חסר במלכים/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר מלכים|ספר מלכים]] חסרים שלושה דפים בכתר ארם צובה.''' החלק החסר מתחיל במילים &quot;אֶת־עֲזַרְיָ֔ה וְה֕וּא בֶּן־שֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה...&quot; ([[מלכים ב יד/טעמים#יד כא|מל&quot;ב יד,כא]]) ומסתיים במילים &quot;...וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה&quot; ([[מלכים ב יח/טעמים#יח יג|מל&quot;ב יח,יג]]).&lt;קטע סוף=חלק חסר במלכים/&gt;

2. ירמיהו (קטע חסר): &lt;קטע התחלה=חלק חסר בירמיהו/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ירמיהו|ספר ירמיהו]] חסרים שני דפים בכתר ארם צובה, והדף השלישי קרוע בחלקו.''' החלק החסר לגמרי (שני הדפים האבודים) מתחיל במילה &quot;יְהֹוָֽה׃...&quot; (סוף [[ירמיהו כט/טעמים#כט ט|כט,ט]]) ומסתיים במילים &quot;...כֹּ֣ה{{מ:לגרמיה}}אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה נֹתֵ֥ן&quot; ([[ירמיהו לא/טעמים#לא לד|לא,לד]]). החלק החסר באופן חלקי (הדף הקרוע) מתחיל במילה &quot;לִנְבֽוּכַדְרֶאצַּֽר׃...&quot; (סוף [[ירמיהו לב/טעמים#לב א|לב,א]]) ומסתיים במילים &quot;...וְאַתָּ֞ה אָמַ֤רְתָּ אֵלַי֙ אֲדֹנָ֣י&quot; ([[ירמיהו לב/טעמים#לב כה|לב,כה]]), והפסוקים החסרים בחלקם או במלואם הם: לב,א-ד; ט-יא; יד-יט; כא-כה.&lt;קטע סוף=חלק חסר בירמיהו/&gt;

3. תרי עשר (שני קטעים חסרים): &lt;קטע התחלה=חלק חסר בתרי עשר/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]] חסרים דפים {{קו תחתי|בשני מקומות}} בכתר ארם צובה:
*{{קו תחתי|במקום הראשון}} חסרים שלושה דפים; החלק החסר מתחיל במילים &quot;בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא תִּ֠תְעַלַּ֠פְנָה...&quot; ([[עמוס ח/טעמים#ח יג|עמוס ח,יג]]), [[מקרא על פי המסורה/נביאים#עֹבדיה|עֹבדיה]] ו[[מקרא על פי המסורה/נביאים#יונה|יונה]] חסרים בו לגמרי, והוא מסתיים במילים &quot;...וּמוֹצָאֹתָ֥יו מִקֶּ֖דֶם&quot; ([[מיכה ה/טעמים#ה א|מיכה ה,א]]).
*{{קו תחתי|במקום השני}} חסרים ארבעה דפים; החלק החסר מתחיל במילים &quot;הָאָ֔רֶץ בְּשׁוּבִ֧י אֶת־שְׁבוּתֵיכֶ֛ם...&quot; ([[צפניה ג/טעמים#ג כ|צפניה ג,כ]]), [[מקרא על פי המסורה/נביאים#חגי|חגי]] חסר בו לגמרי, והוא מסתיים במילים &quot;...וּמַה־יׇּפְי֑וֹ דָּגָן֙&quot; ([[זכריה ט/טעמים#ט יז|זכריה ט,יז]]).&lt;קטע סוף=חלק חסר בתרי עשר/&gt;

4. תהלים (קטע חסר): &lt;קטע התחלה=חלק חסר בתהלים/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]] חסרים שני דפים בכתר ארם צובה, שהיו בהם כ-10 מזמורים.''' החלק החסר מתחיל במילים &quot;מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד מִי־יָג֣וּר בְּאָהֳלֶ֑ךָ...&quot; ([[תהלים טו/טעמים#טו א|טו,א]]) ומסתיים במילים &quot;...לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝הֹוָ֗ה נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא׃&quot; ([[תהלים כה/טעמים#כה א|כה,א]]).&lt;קטע סוף=חלק חסר בתהלים/&gt;

5. שיר השירים אחרי &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot;: &lt;קטע התחלה=חלק חסר בשיר השירים/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת שיר השירים|מגילת שיר השירים]] קיימת בכתר ארם צובה עד המילים &quot;בְּנ֥וֹת צִיּ֖וֹן&quot; ([[שיר השירים ג/טעמים#ג יא|ג,יא]]), וחסרה בהמשך מהמילים &quot;בַּמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֑ה&quot;; זוהי תחילת ספרי סוף הכתובים שאבדו לגמרי מהכתר.'''&lt;קטע סוף=חלק חסר בשיר השירים/&gt;

6. קֹהלת (הכל): '''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''

7. איכה (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר באיכה/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר באיכה/&gt;

8. אסתר (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר באסתר/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר באסתר/&gt;

9. דניאל (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר בדניאל/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]] חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר בדניאל/&gt;

10. עזרא (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר בעזרא/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]] חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר בעזרא/&gt;

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: נוסח האותיות והתיבות==

===דיוקם היחסי של כתבי־היד בנוסח הכתיב===
{{בעבודה}}

השיטה לקביעת נוסח הכתיב בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, מהווה המשך ישיר ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות|אותה שיטה שהשתמשנו בה בתורה]]: קביעה ע&quot;פ המסורה וע&quot;פ רוב כתבי־היד הטברנים.{{הערה|הגהתם של ספרי הנביאים והכתובים במהדורתנו, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, התחילה בתור המשך ישיר להכנת נוסח התורה. הצעד הראשון נבע מתוך הרצון להציע נוסח מדויק וחופשי ל'''חמש מגילות''' בנוסף לחמישה חומשי תורה, אמנם המגילות חסרות ברובן בכתר ארם צובה בדומה לתורה עצמה. לאחר מכן התרחבה המגמה להציע גם את '''שאר כל הטקסט החסר בכתר ארם צובה''': את הדפים הבודדים החסרים בספרים מלכים, ירמיהו, תרי עשר ותהלים; ואת שני הספרים החסרים במלואם בסוף כתובים (בנוסף למגילות), דהיינו דניאל ועזרא. בגרסה המקורית והמיושנת, כל הטקסט ל'''ספר אחד''' הוצג כולו ב'''דף אחד''', בין אם היה מדובר על דפים בודדים החסרים בכתר שהכילו כמה פרקים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים), ובין אם היה מדובר על ספר שחסר במלואו (קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא). הכותרת של לגרסה המקורית היתה '''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|תורה על פי המסורה]]'''. לאחר מכן נחלק כל החומר ל'''פרקים בודדים''' והועתק לתוך הגרסה השניה, תחת הכותרת '''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|נביאים וכתובים על פי המסורה]]'''. העתקת הפרקים לגרסה השניה הסתיימה ביום ב' חשון תשע&quot;ג. הדפים המקוריים והמיושנים ב'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|תורה על פי המסורה]]''' וב'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|נביאים וכתובים על פי המסורה]]''' עדיין קיימים אבל אינם מתעדכנים, ושמרנו עליהם כדי שיהיה תיעוד מלא להתפתחות הפרויקט. כל פיתוח נוסף יימצא '''אך רק''' בדפים העדכניים, שנמצאים כעת בתוך '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]'''.}} גם שיטת התיעוד המקומי (בדפי העריכה של הפרקים) היא כמו בתורה.{{הערה|אמנם יש לשים לב לפרט טכני לגבי התיעוד בספרי הנביאים והכתובים: בספרים החסרים רק '''בחלקם''', תמיד נעשתה הגהה ל'''פרקים שלמים'''. לדוגמה: בספר מלכים חסרים שלושה דפים שהכילו כ-5 פרקים בחלקם או במלואם, דהיינו מל&quot;ב פרקים י&quot;ד-י&quot;ח, כאשר החלק החסר מתחיל באמצע פרק י&quot;ד ומסתיים באמצע י&quot;ח, כלומר שתחילת פרק י&quot;ד וסוף פרק י&quot;ח עדיין קיימים בכתר ארם צובה. במקרה הזה והדומים לו יש במהדורתנו '''תיעוד כפול מלא''' של כתי&quot;א וכתי&quot;ל ביחד, לפני החלק החסר ולאחריו. בתיעוד הכפול מצוינים כל ההבדלים בין שני כתבי־היד (כולל געיות). תיעוד הנוסח מציין במדויק גם את המקומות שבהם כתר ארם צובה חסר ואת המקומות שבהם הוא קיים (ע&quot;י תיוג של התיבה הראשונה החסרה ושל התיבה הראשונה הקיימת לאחר החלק החסר). יש תיעוד כפול גם בתחילת חמש מגילות עד המקום שבו כתר ארם צובה חסר (כלומר במגילת רות כולה ובתחילת שיר השירים). אותו דבר נכון גם לגבי סוף התורה, שם קיים כתר ארם צובה מאמצע פרשת &quot;כי תבוא&quot; והלאה.}}

אמנם יש הבדל אחד חשוב ביניהן: בתורה הוכיח הרב ברויאר את זהותו המוחלט של נוסח תימן עם נוסח המסורה. כלומר היתה אפשרות לעשות קביעה סופית לכל אות בתורה, כולל לאותיות שיש עליהן עדויות סותרות או מחלוקות מסורה, ע&quot;פ נוסח תימן. אפשרות זו לא קיימת בספרי הנביאים והכתובים, ולכן נשארו אותיות בודדות שבהן היה צורך להפעיל שיקול דעת ללא ראיה מוחלטת.

בנוסף לכך, רמת דיוקם של כתבי־היד בנ&quot;ך נמוכה מאשר בתורה. כתר ארם צובה עדיין מצטיין בדיוקו הנפלא והכמעט מושלם, אבל אי־אפשר לסמוך עליו במקומות שהוא חסר בהם. הטבלה הבאה מדגימה את הדברים:

{| width=60% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=3 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''רמת הדיוק בכתיב של התורה והנביאים'''}}}}&lt;br&gt;השוואת מספר המקומות שבהם שונה נוסח כתב־היד או דפוס מנוסח המסורה{{הערה|טבלה זו מבוססת על ברויאר, כתר, עמ' 139, אמנם בצענו בו כמה שינויים חשובים: עדכנו חלק מהנתונים, הוספנו נתונים חדשים, ועשינו שינוי בסדר הדברים. מקורות הנוסח בטבלה מובאים גם בסדר יורד לפי רמת הדקדוק בספרי הנביאים, ואח&quot;כ בתורה, ובסוף מ&quot;ג דפוס ונציה.}}
|- align=center
!כתב־היד או הדפוס
!מספר שינויי הכתיב בתורה
!מספר שינויי הכתיב בנביאים
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|'''כתי&quot;א'''
|[0-3]{{הערה|לגבי נוסח האותיות של התורה שהיה בכתר ארם צובה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נוסח האותיות בתורה|בפרק הקודם]].}}
|פחות מ-10 (חלקם רק בגדר ספק)
|- align=center
|'''כתי&quot;ק''' (נביאים)
|–
|כ-150
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|'''כתי&quot;ל'''
|כ-127{{הערה|רשימה מפורטת למספר זה נמצאת ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#סיכום התוצאות|פרק ג'.]]}}
|כ-280
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|'''כתי&quot;ש1'''
|כ-20
|כ-500
|- align=center
|'''כתי&quot;ש''' (תורה)
|כ-25
|–
|- align=center
|'''כתי&quot;ב''' (תורה)
|כ-65
|–
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|'''מ&quot;ג דפוס ונציה'''
| 7 ודאי&lt;br&gt;ו-2 מוטלים בספק
|מאות רבות מאוד&lt;br&gt;וכנראה אלפים{{הערה|הרב ברויאר בדק את ספר יהושע בתור דוגמה, ומצא בספר קצר זה בלבד כבר 84 שינויים מובהקים מנוסח המסורה, ועוד מקום אחד שבו נוסח מ&quot;ג מתאים למסורה אמנם הכתיב שונה ע&quot;י מ&quot;ש. ראו ברויאר, כתר, עמ' 141-145. בדפוסים המאוחרים יותר חל שיפור ברמת הדיוק, אבל היא רחוקה מלהיות מושלמת, כי לגבי כל 85 הסטיות ביהושע &quot;אפשר להוכיח בנקל, שנוסח '''ד''' הוא מנוגד למסורה; ואף על פי כן כ-40 מהן לא תוקנו ע&quot;י מ&quot;ש; 36 מהן לא תוקנו במהדורת לטריס; 30 מהן לא תוקנו במהדורת קורן&quot; (שם, עמ' 145).}}
|}

לכן יש במהדורתנו הערות רבות על הנוסח, בכל מקום שיש ספק כלשהו לגבי הכתיב בכתי&quot;ל. ברוב המכריע של המקומות אפשר להחליט באופן ברור וחד־משמעי לפי רוב המסורות ורוב המסירות, כמו בתורה. אך יש מקומות אחדים שבהם ההכרעה אינה ברורה לגמרי, ועל כך ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|להלן]].

===האותיות החריגות בנביאים וכתובים בכתי&quot;ל===
{{בעבודה}}

'''נוסח הכתיב בכתי&quot;ל:''' מובאות כאן התיבות בכתי&quot;ל שהכתיב שלהן ראוי לציון. הפריט הראשון בכל שורה ברשימה הוא נוסח הכתיב המתאים למסורה והמופיע במהדורתנו ואחריו כוכבית (*). הפריט השני הוא נוסח אחר של הכתיב שנדחה במהדורתנו – בדרך כלל זה נוסחו של כתי&quot;ל – ואחריו סימן קריאה (!) במקרים שבהם הכתיב בכתי&quot;ל סותר את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו.

רשימה זו כוללת את כל המקומות שבהם שונה הכתיב בכתי&quot;ל ממהדורתנו, וגם את כל התיבות שהכרעת הכתיב לגביהן בהתאים למסורה איננה חד-משמעית (אף אם בסופו של דבר קיבלנו את נוסח כתי&quot;ל). הפריטים מהסוג האחרון &lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;צויינו בצבע רקע של כתום&lt;/span&gt;, ולאחריהן הפניה אל '''[[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|רשימת הספקות בנוסח האותיות והתיבות]]'''.

{{עוגן|ספר מלכים כתיב}}'''ספר מלכים (קטע חסר):'''
#[[מלכים ב טו/טעמים#|מל&quot;ב טו,טו:]] [כְּתוּבִ֗ים]* / ל=[כְּתֻבִ֗ים]!
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו כה|מל&quot;ב טו,כה:]] [וַיְמִתֵ֖הוּ]* / ל=[וַיְמִיתֵ֖הוּ]!{{הערה|מ&quot;ק-ל תומכת בגירסת המסורה הברורה, אמנם במ&quot;ג-ל יש הערה משובשת התומכת בגירסת כתי&quot;ל.}}
#[[מלכים ב טז/טעמים#טז יז|מל&quot;ב טז,יז:]] [הַמְּכוֹנֹ֗ת]* / ל=[הַמְּכֹנ֗וֹת]!
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז ו|מל&quot;ב יז,ו:]] [הַתְּשִׁעִ֜ית]* / ל=[הַתְּשִׁיעִ֜ית]!
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז ו|מל&quot;ב יז,ו:]] [אוֹתָ֜ם]* / ל=[אֹתָ֜ם]!
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מל&quot;ב יז,לא:]] ל?=[נִבְחַ֖{{מ:אות-ג|ז}}]*{{הערה|יש עדות ברורה שהאות בכתר לא הייתה הייתה נו&quot;ן אלא זי&quot;ן (רגילה ולא גדולה); ראו עופר, ילין, עמ' 340. דעתנו שאי-אפשר לקבוע את זהות האות בכתי&quot;ל; ראו בהערת הנוסח בהרחבה, וכדאי גם לעיין במקום בהגדלה [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F214A.jpg בצילום כתי&quot;ל] (4 שורות לפני הסוף). הערה זו מתייחסת לעצם האות ולא לגודלה; וראו עוד [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#אותיות גדולות וקטנות|ברשימת האותיות הגדולות והקטנות]].}} / ל?=[נִבְחַ֖ן]

'''ספר ירמיהו (קטע חסר):'''
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא יז|ירמיהו לא,יז:]] [הֲשִׁבֵ֣נִי]* / ל=[הֲשִׁיבֵ֣נִי]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[ירמיהו לא/טעמים#לא כז|ירמיהו לא,כז:]] [וְלִנְטֹ֖עַ]*=מ&quot;ק-א / [וְלִנְט֖וֹעַ]=ל&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])

'''ספר תרי עשר (שני קטעים חסרים):'''
#[[מיכה ב/טעמים#ב ז|מיכה ב,ז:]] [הֹלֵֽךְ]* / ל=[הוֹלֵֽךְ]!
#[[זכריה א/טעמים#א יז|זכריה א,יז:]] [תְּפוּצֶ֥נָה]* / ל=[תְּפוּצֶ֥ינָה]!
#[[זכריה ה/טעמים#ה ח|זכריה ה,ח:]] [הָעוֹפֶ֖רֶת]* / ל=[הָעֹפֶ֖רֶת]!
#[[זכריה ו/טעמים#ו ה|זכריה ו,ה:]] [רוּח֣וֹת]* / ל=[רֻח֣וֹת]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[זכריה ז/טעמים#ז ב|זכריה ז,ב (תיבה מורכבת):]] [שַׂרְאֶ֕צֶר]* / ל=[שַׂר־אֶ֕צֶר]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[זכריה ח/טעמים#ו כא|זכריה ח,כא:]] [יוֹשְׁבֵי֩]* / ל=[יֹשְׁבֵי֩]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[זכריה ט/טעמים#ט טו|זכריה ט,טו:]] ל=[כְּזָוִיּ֖וֹת]* / [כְּזָוִיֹּ֖ת]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])

'''ספר תהלים (קטע חסר):'''
#[[תהלים יז/טעמים#יז יב|יז,יב:]] [לִטְרֹ֑ף]* / ל=[לִטְר֑וֹף]
#[[תהלים כב/טעמים#כב ג|כב,ג:]] [דֻֽמִיָּ֥ה]* / ל=[דֽוּמִיָּ֥ה]

'''מגילת שיר השירים (חסר אחרי &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; [ג,יא]):'''
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|ד,ג]]: [שִׂפְתוֹתַ֔יִךְ]* / ל=[שִׂפְתֹתַ֔יִךְ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|ד,ג]]: [וּמִדְבָּרֵ֖ךְ]* / ל=[וּמִדְבָּרֵ֖יךְ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[שיר השירים ד/טעמים#ד ד|ד,ד]]: [הַגִּבֹּרִֽים]* / ל=[הַגִּבּוֹרִֽים]!
#[[שיר השירים ד/טעמים#ד ט|ד,ט2]]: [לִבַּבְתִּ֙נִי֙]* / ל=[לִבַּבְתִּ֙ינִי֙]!
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו ב|ו,ב]]: [לַעֲרֻג֖וֹת]* / ל=[לַעֲרוּג֖וֹת]
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח א|ח,א]]: [יָבֻ֥זוּ]* / ל=[יָב֥וּזוּ]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|ח,יג]]: [הַשְׁמִיעִֽנִי]* / ל=[הַשְׁמִיעִֽינִי]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])

'''מגילת קֹהלת (חסר לגמרי):'''
#[[קהלת א/טעמים#א יז|א,יז]]: [הוֹלֵלֹ֖ת]* / ל=[הוֹלֵל֖וֹת]!{{הערה|נוסח כתי&quot;ל לתיבה הובא ברשימות ברויאר כזהה לרוב כתבי־היד, כנראה בטעות. וראו בתיעוד הנוסח על תיבה זו.}} / דפוסים=[הֹֽלֵל֖וֹת]
#[[קהלת ב/טעמים#ב ח|ב,ח]]: [וְתַעֲנֻג֛וֹת]* / ל=[וְתַעֲנוּגֹ֛ת]!
#[[קהלת ב/טעמים#ב טו|ב,טו]]: [יֹתֵ֑ר]* / ל=[יוֹתֵ֑ר]!
#[[קהלת ב/טעמים#ב כו|ב,כו]]: [לֶאֱסֹ֣ף] / ל=[לֶאֱס֣וֹף]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[קהלת ו/טעמים#ו י|ו,י]]: ל=[כתיב=שהתקיף, קרי=שֶׁתַּקִּ֖יף]* / [כתיב=שֶׁתַּקִּ֖יף, אין קרי]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[קהלת ז/טעמים#ז ג|ז,ג]]: [מִשְּׂח֑וֹק]* / ל=[מִשְּׂחֹ֑ק]!
#[[קהלת ח/טעמים#ח ב|ח,ב]]: [שְׁמֹ֔ר]* / ל=[שְׁמ֔וֹר]
#[[קהלת ח/טעמים#ח טו|ח,טו]]: [לֶאֱכֹ֥ל]* / ל=[לֶאֱכ֥וֹל]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[קהלת ט/טעמים#ט יא|ט,יא]]: [לַגִּבּוֹרִ֣ים]* [לַגִּבֹּרִ֣ים]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[קהלת יא/טעמים#יא ט|יא,ט]]: [בְחוּרוֹתֶ֔יךָ]* / ל=[בְחוּרוֹתֶ֔ךָ]!
#[[קהלת יב/טעמים#יב ה|יב,ה]]: [הַסּוֹפְדִֽים]* / ל=[הַסֹּפְדִֽים]
#[[קהלת יב/טעמים#יב ו|יב,ו]]: [וְתָר֖וּץ]* / ל=[וְתָרֻ֖ץ]

'''מגילת איכה (חסר לגמרי):'''
#[[איכה א/טעמים#א כא|א,כא]]: [כָמֹֽנִי]* / ל=[כָמֽוֹנִי]!
#[[איכה ב/טעמים#ב ו|ב,ו]]: [מֹעֲד֑וֹ]* / ל=[מוֹעֲד֑וֹ]!
#[[איכה ב/טעמים#ב טז|ב,טז]]: [אֹ֣יְבַ֔יִךְ]* / ל=[א֣וֹיְבַ֔יִךְ]
#[[איכה ג/טעמים#ג יג|ג,יג]]: [בְּכִלְיֹתָ֔י]* / ל=[בְּכִלְיוֹתָ֔י]!
#[[איכה ג/טעמים#ג לב|ג,לב]]: [חֲסָדָֽיו׃]* / ל=[חֲסָדָֽו׃ כתיב, חֲסָדָֽיו׃ קרי]!
#[[איכה ג/טעמים#ג מג|ג,מג]]: [סַכּ֤וֹתָה]* / ל=[סַכֹּ֤תָה]!
#[[איכה ד/טעמים#ד ט|ד,ט]]: [יָזֻ֙בוּ֙]* / ל=[יָז֙וּבוּ֙]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יא|ד,יא]]: [יְסֹדֹתֶֽיהָ] / ל=[יְסוֹדֹתֶֽיהָ]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יג|ד,יג]]: [מֵֽחַטֹּ֣אות]* / ל=[מֵֽחַטֹּ֣את]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יג|ד,יג]]: [עֲוֺנֹ֖ת]* / ל=[עֲוֺנ֖וֹת]!
#[[איכה ד/טעמים#ד טו|ד,טו]]: [יוֹסִ֖פוּ]* / ל=[יוֹסִ֖יפוּ]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יח|ד,יח1]]: [קִצֵּ֛נוּ]* / ל=[קִצֵּ֛ינוּ]
#[[איכה ד/טעמים#ד יח|ד,יח2]]: [קִצֵּֽנוּ]* / ל=[קִצֵּֽינוּ]
#[[איכה ה/טעמים#ה יט|ה,יט]]: [לְד֥וֹר וָדֽוֹר]* / ל=[לְדֹ֥ר וָדֽוֹר]!

'''מגילת אסתר (חסר לגמרי):'''
#[[אסתר ב/טעמים#ב ג|ב,ג]]: [תַּמְרֻקֵיהֶֽן]* / ל=[תַּמְרוּקֵיהֶֽן]!
#[[אסתר ב/טעמים#ב ו|ב,ו]]: [נְבוּכַדְנֶצַּ֖ר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶאצַּ֖ר]
#[[אסתר ב/טעמים#ב יז|ב,יז]]: [הַבְּתוּל֑וֹת]* / ל=[הַבְּתוּלֹ֑ת]!
#[[אסתר ב/טעמים#ב כא|ב,כא]]: [יוֹשֵׁ֣ב]* / ל=[יֹשֵׁ֣ב]!
#[[אסתר ד/טעמים#ד א|ד,א]]: [גְדוֹלָ֖ה]* / ל=[גְדֹלָ֖ה]!
#[[אסתר ד/טעמים#ד יא|ד,יא]]: [יֹֽדְעִ֗ים]* / ל=[יֽוֹדְעִ֗ים]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[אסתר ט/טעמים#ט ט|ט,ט]]: ל=[אֲרִדַ֖י]* / [אֲרִידַ֖י] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[אסתר ט/טעמים#ט טז|ט,טז]]: [וְהָרוֹג֙]* / ל=[וְהָרֹג֙] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[אסתר ט/טעמים#ט יז|ט,יז]]: [שְׁלוֹשָׁ֥ה]* / [שְׁלֹשָׁ֥ה]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט יח|ט,יח]]: [בִּשְׁלוֹשָׁ֤ה]* / ל=[בִּשְׁלֹשָׁ֤ה]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט יח|ט,יט]]: [וּמִשְׁלֹ֥חַ]* / ל=[וּמִשְׁל֥וֹחַ]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [מֵאֹ֣יְבֵיהֶ֔ם]* / ל=[מֵא֣וֹיְבֵיהֶ֔ם]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [וּמִשְׁלֹ֤חַ]* / ל=[וּמִשְׁל֤וֹחַ]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [לָֽאֶבְיֹנִֽים] / ל=[לָֽאֶבְיוֹנִֽים]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כד|ט,כד]]: [וְהִפִּ֥ל]* / ל=[וְהִפִּ֥יל]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כט|ט,כט]]: [הַפֻּרִ֛ים]* / ל=[הַפּוּרִ֛ים]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט לא|ט,לא]]: [הַצּוֹמ֖וֹת]* / ל=[הַצֹּמ֖וֹת]

'''ספר דניאל (חסר לגמרי):'''
#[[דניאל א/טעמים#א ד|א,ד]] [וּמַשְׂכִּלִ֣ים]* / ל=[וּמַשְׂכִּילִ֣ים]
#[[דניאל ב/טעמים#ב ה|ב,ה]] [מִלְּתָ֖ה]* / ל=[מִלְּתָ֖א] 
#[[דניאל ב/טעמים#ב יח|ב,יח]] [רָזָ֖א]* / ל=[רָזָ֖ה]
#[[דניאל ב/טעמים#ב יח|ב,יח]] [יְהֽוֹבְדוּן֙]* / ל=[יְהֹֽבְדוּן֙]
#[[דניאל ב/טעמים#ב יט|ב,יט]] [רָזָ֣א]* / ל=[רָזָ֣ה]
#[[דניאל ב/טעמים#ב כז|ב,כז]] [רָזָא֙]* / ל=[רָזָה֙]
#[[דניאל ב/טעמים#ב לה|ב,לה]] [וּמְלָ֥את]* / ל=[וּמְלָ֥ת]!
#[[דניאל ב/טעמים#ב מ|ב,מ]] [אִלֵּ֖ן]* / [ל=[אִלֵּ֖ין]
#[[דניאל ב/טעמים#ב מב|ב,מב2]] ([תֶּהֱוֵ֥א]* / ל=[תֶּהֱוֵ֥ה]!
#[[דניאל ב/טעמים#ב מז|ב,מז]] [רָזָ֥א]* / ל=[רָזָ֥ה]
#[[דניאל ג/טעמים#ג ג|ג,ג2]] [נְבֻכַדְנֶצַּֽר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶצַּֽר]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [קַיתְרֹ֨ס כתיב, קַתְר֨וֹס קרי]* / ל=[קַיתְר֨וֹס כתיב, קַתְר֨וֹס קרי]{{הערה|1=הכתיב כאן מלא וי&quot;ו בכתי&quot;ל, לעומת הכתיב החסר וי&quot;ו בשלושת הפסוקים המקבילים הבאים: ג,ו ל=[קַיתְרֹ֤ס כתיב, קַתְרֹ֤ס קרי]*; ג,י ל=[קַיתְרֹ֨ס כתיב, קַתְרֹ֨ס קרי]*; ג,טו ל=[קַיתְרֹ֣ס כתיב, קַתְרֹ֣ס קרי]*}} (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [שַׂבְּכָ֤א]* / ל=[סַבְּכָ֤א]
#[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [סוּמְפֹּ֣נְיָ֔א]* / ל=[סוּמְפֹּ֣נְיָ֔ה]!
#[[דניאל ג/טעמים#ג יג|ג,יג]] [וַחֲמָ֔א]* / ל=[וַחֲמָ֔ה]
#[[דניאל ג/טעמים#ג יד|ג,יד]] [נְבֽוּכַדְנֶצַּר֙]* / ל=[נְבֻֽכַדְנֶצַּר֙]
#[[דניאל ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] [שַׁעֲתָ֣א]* / ל=[שַׁעֲתָ֣ה]!
#[[דניאל ג/טעמים#ג טז|ג,טז]] [אֲנַ֧חְנָא]* / ל=[אֲנַ֧חְנָה]!
#[[דניאל ג/טעמים#ג כב|ג,כב]] [יַתִּ֑ירָה]* / ל=[יַתִּ֑ירָא]
#[[דניאל ג/טעמים#ג כד|ג,כד]] [תְּלָתָ֜ה]* / ל=[תְּלָתָ֜א]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ג/טעמים#ג כה|ג,כה]] ל=[בְּגֽוֹא־]* / [בְּגֽוֹ־] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] ל=[בְּג֥וֹא]* / [בְּג֥וֹ] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] [לְהוֹדָ֣עוּתַ֔נִי]* / ל=[לְהוֹדָ֣עֻתַ֔נִי]!
#[[דניאל ד/טעמים#ד כג|ד,כג]] [קַיָּמָ֑א]* / ל=[קַיָּמָ֑ה]
#[[דניאל ד/טעמים#ד כד|ד,כד]] [תֶּהֱוֵ֥ה]* / ל=[תֶּהֱוֵ֥א]!
#[[דניאל ד/טעמים#ד כח|ד,כח]] [מַלְכוּתָ֖א]* / ל=[מַלְכוּתָ֖ה]
#[[דניאל ד/טעמים#ד לא|ד,לא]] [יֽוֹמַיָּא֩]* / ל=[יֽוֹמַיָּה֩]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ד/טעמים#ד לג|ד,לג]] [וְזִיוִי֙]* / ל=[וְזִוִי֙] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ד/טעמים#ד לד|ד,לד]] [נְבֻכַדְנֶצַּ֗ר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶצַּ֗ר]
#[[דניאל ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] [יְדָ֖א]* / ל=[יְדָ֖ה]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] [וְהַֽמְנִוכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]* / ל=[וְהַֽמְונִיכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] [לְהוֹדָ֣עוּתַ֔נִי]* / ל=[לְהוֹדָ֣עֻתַ֔נִי]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] ל=[וְהַֽמְונִכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]* (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ה/טעמים#ה יח|ה,יח]] [וְהַדְרָ֔א]* / ל=[וְהַדְרָ֔ה]
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט1]] [־הֲוָ֨א]* / ל=[־הֲוָ֨ה]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט2]] [הֲוָ֣ה]* / ל=[הֲוָ֣א]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט7]] [הֲוָ֥א]* / ל=[הֲוָ֥ה]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט8]] [הֲוָ֥א]* / ל=[הֲוָ֥ה]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] [מַשְׁפִּֽל]* / ל=[מַשְׁפִּֽיל]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] [מְדֹרֵ֔הּ]* / ל=[מְדוֹרֵ֔הּ]
#[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] [יִצְבֵּ֖א]* / ל=[יִצְבֵּ֖ה]
#[[דניאל ה/טעמים#ה כז|ה,כז]] [תְּקִ֥ילְתָּ]* / ל=[תְּקִ֥ילְתָּה]
#[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַלְבִּ֤שׁוּ]* / ל=[וְהַלְבִּ֤ישׁוּ]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַלְבִּ֤שׁוּ]* / ל=[וְהַלְבִּ֤ישׁוּ]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַֽמְנִוכָ֥א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֥א קרי]* / ל=[וְהַֽמְונִכָ֥א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֥א קרי]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] [תְּלָתָ֔ה]* / ל=[תְּלָתָ֔א]
#[[דניאל ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] [־עִלָּ֑ה]* / ל=[־עִלָּ֑א]
#[[דניאל ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] [הַשְׁכַּ֥חְנָֽא]* / ל=[הַשְׁכַּ֥חְנָֽה]
#[[דניאל ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] [־יִבְעֵ֣א]* / ל=[־יִבְעֵ֣ה]
#[[דניאל ו/טעמים#ו יב|ו,יב]] [בָּעֵ֥ה]* / ל=[בָּעֵ֥א]!
#[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] [קְרִ֨בוּ]* / ל=[קְרִ֨יבוּ]!
#[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] [יִבְעֵא֩]* / ל=[יִבְעֵה֩]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ו/טעמים#ו כה|ו,כה]] [וּלְג֤וֹב]* / ל=[וּלְגֹ֤ב]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ו/טעמים#ו כח|ו,כח]] [שֵׁיזִ֣ב]* / ל=[שֵׁיזִ֣יב] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] [יַתִּ֗ירָה]* / ל=[יַתִּ֗ירָא]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ז/טעמים#ז ט|ז,ט]] [שְׁבִבִ֣ין]* / ל=[שְׁבִיבִ֣ין] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] [הֲוָ֑א]* / ל=[הֲוָ֑ה]!
#[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] [יְהִ֤ב]* / ל=[יְהִ֤יב]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ז/טעמים#ז טו|ז,טו]] ל=[בְּג֣וֹא]* / [בְּג֣וֹ] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ז/טעמים#ז כא|ז,כא]] ל=[עָבְדָ֥ה]* / [עָבְדָ֥א] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ז/טעמים#ז כא|ז,כא]] [לְהֹֽן]* / ל=[לְהֽוֹן]!
#[[דניאל ז/טעמים#ז כג|ז,כג]] [רְבִיעָיָה֙ כתיב, רְבִיעָאָה֙ קרי]* / ל=[רְבִיעָיאָ֙ כתיב, רְבִיעָאָה֙ קרי]
#[[דניאל ז/טעמים#ז כד|ז,כד]] [מַלְכוּתָ֔א]* / ל=[מַלְכוּתָ֔ה]
#[[דניאל ז/טעמים#ז כד|ז,כד]] [אַחֲרֵיהֹ֗ן]* / ל=[אַחֲרֵיה֗וֹן]
#[[דניאל ז/טעמים#ז כז|ז,כז]] [וּמַלְכוּתָ֨א]* / ל=[וּמַלְכוּתָ֨ה]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ח/טעמים#ח ח|ח,ח]] [הַגְּדֹלָ֔ה]* / ל=[הַגְּדוֹלָ֔ה]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ט/טעמים#ט ז|ט,ז]] [וּלְיֹשְׁבֵ֣י]* / ל=[וּלְיוֹשְׁבֵ֣י]!
#[[דניאל י/טעמים#י א|י,א]] [בֵּלְטְאשַׁצַּ֑ר]* / ל=[בֵּלְטְשַׁאצַּ֑ר]
#[[דניאל י/טעמים#י יט|י,יט]] [וּֽ'''כְ'''דַבְּר֤וֹ]* / ל=[וּֽ'''בְ'''דַבְּר֤וֹ]!
#[[דניאל יא/טעמים#יא כט|יא,כט]] [וְכָאַחֲרוֹנָֽה]* / ל=[וְכָאַחֲרֹנָֽה]!
#[[דניאל יא/טעמים#יא לא|יא,לא]] [מְשֹׁמֵֽם]* / ל=[מְשׁוֹמֵֽם]!
#[[דניאל יא/טעמים#יא לו|יא,לו]] [כִרְצֹנ֜וֹ]* / ל=[כִרְצוֹנ֜וֹ]!

'''ספר עזרא (חסר לגמרי):'''
#[[עזרא ב/טעמים#ב מב|עזרא ב,מב]]: [טַלְמֹ֣ן]* / ל=[טַלְמ֣וֹן]?!
#[[עזרא ב/טעמים#ב נ|עזרא ב,נ]]: [מְעוּנִ֖ים]* / ל=[כתיב: מְעיּנִ֖ים, קרי: מְעוּנִ֖ים]
#[[עזרא ד/טעמים#ד יג|עזרא ד,יג]]: [וְשׁוּרַיָּ֖א]* / ל=[וְשׁוּרַיָּ֖ה]
#[[עזרא ה/טעמים#ה ג|עזרא ה,ג]]: [אֲתָ֨ה]* / ל=[אֲתָ֨א]!
#[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]]: [מְדִינְתָּ֖א]* / ל=[מְדִינְתָּ֖ה]
#[[עזרא ז/טעמים#ז י|עזרא ז,י]] [לִדְרֹ֛שׁ]* / ל=[לִדְר֛וֹשׁ]!
#[[עזרא ז/טעמים#ז יג|עזרא ז,יג]] [עַמָּ֨א]* / ל=[עַמָּ֨ה]!
#[[עזרא ז/טעמים#ז יד|עזרא ז,יד]] [לְבַקָּרָ֥ה]* / ל=[לְבַקָּרָ֥א]
#[[עזרא ז/טעמים#ז כא|עזרא ז,כא]] [כָהֲנָ֜א]* / [כָהֲנָ֜ה]
#[[עזרא ז/טעמים#ז כב|עזרא ז,כב]] [כּוֹרִ֣ין]* / ל=[כֹּרִ֣ין]
#[[עזרא ז/טעמים#ז כה|עזרא ז,כה]] [עַמָּא֙]* / ל[=עַמָּה֙]!
#[[עזרא ז/טעמים#ז כז|עזרא ז,כז]] [אֲבֹתֵ֑ינוּ]* / ל=[אֲבוֹתֵ֑ינוּ]!
#[[עזרא ט/טעמים#ט א|עזרא ט,א]] [כְּ֠תֹעֲבֹֽתֵיהֶ֠ם]* / ל=[כְּ֠תוֹעֲבֹֽתֵיהֶם]
#[[עזרא י/טעמים#י לה|עזרא י,לה]] [כְּלֽוּהיּ כתיב, כְּלֽוּהוּ קרי]* / ל=[כְּלֻֽהיּ כתיב, כְּלֽוּהוּ קרי]
#[[עזרא י/טעמים#י מד|עזרא י,מד]] [נָשְׂא֖יּ כתיב, נָשְׂא֖וּ קרי]* / ל?=[נָשְׂא֖וּ]{{הערה|בכתי&quot;ל יש כאן ניסיון לבצע תיקון, אולי ע&quot;י יד מאוחרת.}}
#[[נחמיה ה/טעמים#ה יד|נחמיה ה,יד]] [אוֹתִ֗י]* / ל=[אֹתִ֗י]!
#[[נחמיה ו/טעמים#ו יא|נחמיה ו,יא]] [יָבֹ֥א]* / ל=[יָב֥וֹא]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז ד|נחמיה ז,ד]] [וּגְדֹלָ֔ה]* / ל=[וּגְדוֹלָ֔ה]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז לז|נחמיה ז,לז]] [וְאֹנ֔וֹ]* / ל=[וְאוֹנ֔וֹ]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז מה|נחמיה ז,מה]] [שַׁלֻּ֤ם]* / ל=[שַׁלּ֤וּם]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז מח|נחמיה ז,מח]] [חֲגָבָ֖א]* / ל=[חֲגָבָ֖ה]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[נחמיה ז/טעמים#ז נז|נחמיה ז,נז]] [סֹפֶ֖רֶת]* / ל=[סוֹפֶ֖רֶת]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[נחמיה ז/טעמים#ז סא|נחמיה ז,סא]] [אֲבֹתָם֙]* / ל=[אֲבוֹתָם֙]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז סה|נחמיה ז,סה]] [וְתֻמִּֽים]* / ל=[וְתוּמִּֽים]
#[[נחמיה ז/טעמים#ז עא|נחמיה ז,עא]] [דַּרְכְּמֹנִים֙]* / ל=[דַּרְכְּמוֹנִים֙]!
#[[נחמיה ח/טעמים#ח ו|נחמיה ח,ו]] [וַיִּֽשְׁתַּחֲו֛וּ]* / ל=[וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּ֛]{{הערה|אות וי&quot;ו האחרונה הושמטה בכתב־היד, בלי שום הערה.}}
#[[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] [כְּבֹדֶ֔ךָ]* / ל=[כְּבוֹדֶ֔ךָ]!
#[[נחמיה ט/טעמים#ט כה|נחמיה ט,כה]] [בְּצוּרֹת֮]* / ל=[בְּצֻרוֹת֮]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[נחמיה ט/טעמים#ט לב|נחמיה ט,לב]] [וְלִנְבִיאֵ֥ינוּ]* / ל=[וְלִנְבִיאֵ֥נוּ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]] ל=[גְּ֠וִיֹּתֵינוּ]* / [גְּ֠וִיָּתֵנוּ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]] [גְדֹלָ֖ה]* / ל=[גְדוֹלָ֖ה]!
#[[נחמיה י/טעמים#י יג|נחמיה י,יג]] ל?=[שְׁ'''בַ'''נְיָֽה]* / ל?=[שְׁ'''כַ'''נְיָֽה]
#[[נחמיה י/טעמים#י לג|נחמיה י,לג]] [שְׁלִישִׁ֥ית]* / ל=[שְׁלִשִׁ֥ית]!
#[[נחמיה י/טעמים#י לז|נחמיה י,לז]] [וּבְהֶמְתֵּ֔נוּ]* / ל=[וּבְהֶמְתֵּ֔ינוּ]
#[[נחמיה יא/טעמים#יא יב|נחמיה יא,יב]] [[עֹשֵׂ֤ה]* / ל=[עֹשֵׂ֤י]!
#[[נחמיה יא/טעמים#יא יד|נחמיה יא,יד]] [גִּבֹּ֣רֵי]* / ל=[גִּבּ֣וֹרֵי]
#[[נחמיה יא/טעמים#יא יז|נחמיה יא,יז]] [מִ֠יכָ֠א]* / ל=[מִ֠יכָה]
#[[נחמיה יא/טעמים#יא כו|נחמיה יא,כו]] [וּבְמֹלָדָ֖ה]* / ל=[וּבְמוֹלָדָ֖ה]
#[[נחמיה יג/טעמים#יג א|נחמיה יג,א]] [וּמוֹאָבִ֛י]* / ל=[וּמֹאָבִ֛י]
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,ה]] [וְהַשּׁוֹעֲרִ֑ים]* / ל=[וְהַשֹּׁעֲרִ֑ים]!
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,טז]] [וּמוֹכְרִ֧ים]* / ל=[וּמֹכְרִ֧ים]

===ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות===

{{בעבודה}}

'''בסעיף זה הבאנו רשימה של המקומות שבהם קביעת נוסח הכתיב בספרי הנביאים והכתובים לא הייתה חד-משמעית ע&quot;פ הנתונים הבסיסיים {{קו תחתי|בלבד}}:
*אם יש כתיב חריג בכתב־יד אחד, העומד מול שאר כל כתבי־היד, לא הבאנו אותו ברשימה.
*אם יש כתיב חריג בשני כתבי־יד, אך יש הכרעה ברורה וחד-משמעית לפי הערות המסורה, לא הבאנו אותו ברשימה.
*אם יש כתיב חריג בשני כתבי־יד,{{הערה|שם=כתיב חריג שונה|אפילו אם יש ביניהם כתיב חריג שונה.}} אך '''אין''' הכרעה ברורה וחד-משמעית לפי הערות המסורה, אז הבאנו אותו ברשימה.
*אם יש כתיב חריג שנמצא בשלושה כתבי־יד או יותר,{{הערה|שם=כתיב חריג שונה}} אז הבאנו אותו ברשימה אפילו אם יש הכרעה חד-משמעית לפי הערות המסורה.

'''ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות:'''
#'''[[ירמיהו לא/טעמים#לא כז|ירמיהו לא,כז:]]''' ל=[וְלִנְט֖וֹעַ] / [וְלִנְטֹ֖עַ]*
#'''[[זכריה ז/טעמים#ז ב|זכריה ז,ב:]]''' ל=[שַׂר־אֶ֕צֶר] / [שַׂרְאֶ֕צֶר]* (תיבה מורכבת)
#'''[[זכריה ט/טעמים#ט טו|זכריה ט,טו:]]''' ל=[כְּזָוִיּ֖וֹת]* / [כְּזָוִיֹּ֖ת]
#'''[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|שיר השירים ד,ג:]]''' ל=[שִׂפְתֹתַ֔יִךְ] / [שִׂפְתוֹתַ֔יִךְ]*
#'''[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|שיר השירים ד,ג:]]''' ל=[וּמִדְבָּרֵ֖יךְ] / [וּמִדְבָּרֵ֖ךְ]*
#'''[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|שיר השירים ח,יג:]]''' ל=[הַשְׁמִיעִֽינִי] / [הַשְׁמִיעִֽנִי]*
#'''[[קהלת ו/טעמים#ו י|קהלת ו,י:]]''' ל=[כתיב=שהתקיף, קרי=שֶׁתַּקִּ֖יף]* / [כתיב=שֶׁתַּקִּ֖יף, אין קרי] '''(מחלוקת מסורה!)'''
#'''[[קהלת ט/טעמים#ט יא|קהלת ט,יא:]]''' ל=[לַגִּבּוֹרִ֣ים]* / [לַגִּבֹּרִ֣ים]
#'''[[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר ט,ט:]]''' ל=[אֲרִדַ֖י]* / [אֲרִידַ֖י]
#'''[[אסתר ט/טעמים#ט טז|אסתר ט,טז:]]''' ל=[וְהָרֹג֙] / [וְהָרוֹג֙]*
#'''מחלוקת מסורה בספר דניאל:'''{{הערה|אחרי שהחלטנו מזמן לקבוע את הנוסח לפי המסורה בכתי&quot;ל (ונגד דעתו של הרב ברויאר), מצאנו שבמהדורה הדיגיטלית של מקראות גדולות הכתר גם הכריעו באותו כיוון. לפרטים מלאים ראו בהערת הנוסח על [[דניאל ג/טעמים#ג כה|דניאל ג,כה]].}}
##'''[[דניאל ג/טעמים#כ כה|דניאל ג,כה:]]''' ל=[בְּגֽוֹא]* / [בְּגֽוֹ]
##'''[[דניאל ד/טעמים#ד ז|דניאל ד,ז:]]''' ל=[בְּג֥וֹא]* / [בְּג֥וֹ]
##'''[[דניאל ז/טעמים#ז טו|דניאל ז,טו:]]''' ל=[בְּג֣וֹא]* / [בְּג֥וֹ]
#'''[[דניאל ז/טעמים#ז ט|דניאל ז,ט:]]''' ל=[שְׁבִיבִ֣ין]* / [שְׁבִבִ֣ין]
#'''[[נחמיה ז/טעמים#ז נז|נחמיה ז,נז]]''' ל=[סוֹפֶ֖רֶת] / [סֹפֶ֖רֶת]*
#'''[[נחמיה ט/טעמים#ט לב|נחמיה ט,לב:]]''' ל=[וְלִנְבִיאֵ֥נוּ] / [וְלִנְבִיאֵ֥ינוּ]*
#'''[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]]''' ל=[גְּ֠וִיֹּתֵינוּ]* / [גְּ֠וִיָּתֵנוּ]{{הערה|כאן יש ניקוד שונה, והכתיב השונה בהתאם לניקוד.}}

===קונטרסי המסורה של כתר ארם צובה===

בכתר ארם צובה היו, מלבד נוסח המקרא והערות המסורה עליו, גם קונטרסי מסורה שנכרכו עמו בתחילתו ובסופו. שבעה דפי מסורה באו לפני התורה, ועשרים דפים בסוף ספרי הכתובים (אחרי דניאל ועזרא). בדפי המסורה גם הוסיפו לכתוב הקדשות חשובות. בדפים האחרונים היו איורים בצבעים ובזהב. יש עדויות לכך שהקונטרסים היו חלק מהכתר מאז המאה ה-11 לכל המאוחר. אבל למרבה הצער הלכו כל דפי המסורה של הכתר לאיבוד ביחד עם רוב התורה בתחילת הכתר, וביחד עם ספרי סוף הכתובים שהיו בחלקו האחרון.

רוב המידע שנמצא בידינו על קונטרסי המסורה שנכרכו ביחד עם כתר ארם צובה פורסם במאמרים שונים ע&quot;י יוסף עופר.{{הערה|1=יש תיאור מפורט של קונטרסי המסורה בתוך [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובה – לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;], '''ספונות''', סדרה חדשה ספר רביעי (יט) תשמ&quot;ט, עמ' 277-344. יש העתק וניתוח מלא של שני סיעיפים מבוך קונטרסי המסורה, בנוסף למידע רב על ההעתקים הקיימים בתוכם, בשני מאמרים: &quot;A Masoretic Note in the Aleppo Codex Concerning the Composite Words&quot;, 
''Textus'' 21, עמ' 209-233 (על כתיב השמות המורכבים במקרא בתיבה אחת או שתיים); &quot;קונטרסי המסורה של כתר ארם צובה על פי העתק בארכיונו של יצחק זליגמן בר&quot;, '''עיוני מקרא ופרשות''' ז (בר-אילן תשס&quot;ה), עמ' 137-162 (על כתיב המלים בארמית המקראית באל&quot;ף או בה&quot;א בסופם).}} במשך הדורות נכתבו ממנו העתקים ותיאורים מפורטים, ועופר זכה לגלות את העתקתו המלאה של זליגמן בער (יצחק בֵּר).{{הערה|ארכיונו של בֵּר נמצא בתוך אוסף גינצבורג במוסקבה (כ&quot;י מוסקבה 1550). צילומו במכון לתצלומי כתבי יד עבריים שבספרייה הלאומית בירושלים 
נמצא ב[{{NNL|000146980}} סרט מספר F 48538].}} על פיו ועל פי שאר העדויות אפשר לשחזר את התוכן בדפי המסורה כמעט בשלמותו. אמנם לפי מחקריו של עופר יש מקום להטיל ספק בכך שחומר המסורה שהיה בקונטרסים אכן נכתב ע&quot;י אהרן בן אשר, הן בגלל פרטים מסוימים בתוכנם שאינם משקפים את נוסח הכתר, והן בגלל סימנים חיצוניים (כגון עדויות לגבי אופן הכריכה). אמנם בכל זאת ברור שהקונטרסים מהווים יצירה של בעלי המסורה הטברנים, והם קרובים מאוד במקום ובזמן לכתר עצמו, ואף היוו חלק מהותי ממנו במשך אלף שנה בערך.

ברשימות המסורה שבקונטרסים יש גם מידע שיכול להאיר על ספקות מסוימים בנוסח הכתר בחלקיו החסרים. עופר ניתח מידע מהסוג הזה בסעיף הדן בכתיב של מלים בארמית המקראית, והוא רלוונטי לגבי קביעת הנוסח בספרים דניאל ועזרא (שהיו בסוף הכתר והיום חסרים). להלן שלושת המקומות שבהם יש עדות מסורה המסייעת לקביעת הנוסח בתוך קונטרסי המסורה שהיו בכתר (למידע שלם על שלל הנתונים בכל מקום ראו בתיעוד הנוסח שבדפי העריכה):{{הערה|ע&quot;פ מסקנותיו של עופר, קונטרסי המסורה, עמ' 160.}}
*[[דניאל ו/טעמים#ו ו|דניאל ו ו:]] ל=[עִלָּ֑א] / [עִלָּ֑ה]*
*[[דניאל ו/טעמים#ו ח|דניאל ו ח:]] ל=[יִבְעֵ֣ה] / [יִבְעֵ֣א]*
*[[דניאל ז/טעמים#ז כא|דניאל ז כא:]] ל=[עָבְדָ֥ה]* / [עָבְדָ֥א]

מלבד קביעת הנוסח במקומות מסוימים, יש גם ערך היסטורי ותרבותי רב בקונטרסי המסורה שהיו חלק בלתי-נפרד מהכתר במשך כמעט כל תקופת קיומו. מפעל המסורה של חכמי טבריה הוא מאוצרות הרוח של עם ישראל, על אחת כמה וכמה קונטרסי מסורה בני אלף שנה שהיו חלק מכתר ארם צובה, ואף היו מיוחסים במשך הזמן לאהרן בן אשר בכבודו ובעצמו. עופר מראה במאמריו שעכשיו, ע&quot;פ העדויות הקיימות ולמרות ליקויים מסוימים, כבר &quot;נחשף... בשלמותו נוסחם של קונטרסי המסורה שצורפו אל כתב היד החשוב ביותר של המקרא מבית מדרשם של בעלי המסורה.&quot;{{הערה|עופר, קונטרסי המסורה, עמ' 161.}} הוא גם מזכיר העקתה שלמה ממקור ראשון שנכתב בשביל אברהם פירקוביץ' (העתק בער הוא רק העתק ממנו), שאולי קיים עדיין באוסף פירקוביץ'.{{הערה|אוסף פירקוביץ' נמצא היום בספרייה הלאומית של רוסיה בעיר סנקט פטרבורג. עופר העיר: &quot;ייתכן שההעתק המקורי (העתק חלב) יימצא באוסף פירקוביץ' ויפתור כמה מן הספקות המוצגים בדברינו. אולם איתור כתב היד באוספי פירקוביץ' – וכל שכן קביעה ודאית שאינו נמצא שם – אינם משימות קלות&quot; (עופר, שם, עמ' 141 הערה 13).}} חשוב לעשות את המאמצים כדי לאתר אותו אם הוא בכלל קיים, ואח&quot;כ להוציא לאור מהדורה מבוארת של הקונטרסים במלואם ע&quot;פ כל העדויות הקיימות, כמו שהיה רצונו של פירקוביץ' עצמו בדיוק:

:ואף שבכל השתדלותו לא הצליח לראות התנ&quot;ך הזה בעיניו, אבל בפיזור כסף והתאמצות העתיקו לו את כל הכתוב מלפניו ומאחריו. וראיתי הכל בית ידידי החכם הזה, והם מר' אהרן בן אשר, והוא ברוב טובו אל הכלל ישתדל להדפיסם ולהפיצם בישראל עם פירוש מספיק כיד ה' הטובה עליו. כי הדברים האלה הם קשה הבנה כדרך הראשונים {{נוסח|אשר|במקור אתר וצ&quot;ל אשר}} הסתירו בחידות והטמינו ברמז.{{הערה|מדברי יעקב ספיר, '''אבן ספיר''', ח&quot;א (ליק 1866) דף י&quot;ב ע&quot;ב הערה 1; מובאים בעופר, קונטרסי המסורה, עמ' 140.}}

במאמץ כזה יש לראות הידור מצווה כחלק מהשלמת החסר בכתר, וגם כן דרך לפתוח את אוצרות המסורה לקהל.

===מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: חלוקת הפרשות===
{{בעבודה}}

במסורה הטברנית לא הייתה קביעה מדויקת וסמכותית לגבי הרווחים של הפרשות הפתוחות והסתומות, כמו שראינו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות|בפרק הקודם]]'''. בסופו של דבר קבע הרמב&quot;ם את הפרשות בתורה ע&quot;פ כתר ארם צובה, ומאז הביאה פסיקתו לאחידות כמעט-מושלמת בחלוקת הפרשות בתוך ספרי התורה. אך במשך הדורות לא הייתה שום קביעה כזו לגבי חלוקת הפרשות בספרי הנביאים והכתובים (למעט נסיונות של פסיקה לגבי מגילת אסתר שלא התקבלו על ידי כל העדות בישראל). רק במאה ה-19 היה ניסיון לקבוע את כל רווחי הפרשות בנ&quot;ך לפי כתר ארם צובה, וניסיון זה השפיע על כתיבתן של ספרי הנביאים והכתובים בתוך מגילות של קלף בכמה בתי כנסת (לשימוש בקריאת ההפטרה וחמש מגילות בציבור). בימינו יצאו כמה מהדורות של התנ&quot;ך המבוססות על חלוקה זו של הפרשות, ביניהן: מהדורות ברויאר (החל מדפוס חורב), מקראות גדולות הכתר (בדפוס וב[https://www.mgketer.org/ מהדורה המקוונת]), מהדורת &quot;סימנים&quot; (מבית פלדהיים), והמהדורה הדיגיטלית של [https://mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מכון ממרא].

הפרשות הפתוחות והסתומות בנביאים וכתובים במהדורתנו, אף במקומות החסרים בכתר ארם צובה, הן לפי נוסח הכתר ע&quot;פ עדותו של יהושע קמחי. קמחי נסע לארם צובה במאה ה-19, בשליחותם של רבני ירושלים, כדי לבדוק פרטים רבים בכתר ובמיוחד את כל רווחי הפרשות שבו. הוא תיעד את הפרשות הפתוחות והסתומות בכתר ע&quot;י הערות שרשם בתוך [https://archive.org/details/YellinTanakh/mode/1up התנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין]. לנתונים המלאים וניתוח מפורט של עדות זו ראו יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין&quot;].{{הערה|ראו גם את סיכום המידע על חלוקת הפרשות הפתוחות והסתומות בכתר ארם צובה שנמצא [[:w:en:Parashah|כאן]] (באנגלית).}}

רשימתו של קמחי אינה נקייה לגמרי מטעויות, כמו שניתן להיווכח מהשוואה לכתר במקומות הקיימים בו,{{הערה|לפרטים ראו במאמרו של עופר, עמ' 311-312; 329-331.}} ולכן יש מעט מקומות שבהם חייב המהדיר להפעיל את שיקול דעתו. ברשימה הבאה הובאו כל המקומות שיש בהם ספק כלשהו לגבי חלוקת הפרשות שהייתה בכתר ארם צובה. לעתים רחוקות ציינו גם תופעות בעלות משמעות בחלוקת הפרשות בכתי&quot;ל.

'''ספר מלכים:'''
#בפסוק &quot;אָ֣ז יַכֶּֽה־מְ֠נַחֵ֠ם...&quot; ([[מלכים ב טו/טעמים#טו טז|מל&quot;ב טו,טז]]) אין פרשה במהדורתנו.
#בפסוק &quot;וַיִּשְׁלַ֨ח אָחָ֜ז מַלְאָכִ֗ים...&quot; ([[מלכים ב טז/טעמים#טז ז|מל&quot;ב טז,ז]]) אין פרשה במהדורתנו.

'''מגילת שיר השירים:'''
'''חלוקת הפרשות:''' בשלושה מקומות בשיר השירים יש במהדורתנו רווח של פרשה ע&quot;פ כתי&quot;ל, למרות שלא סומן כלל פרשה בכתר ברשימת קמחי. ראו בהערות הנוסח למידע מלא על כל אחד מהמקומות.
#בפסוק &quot;יָפָ֨ה אַ֤תְּ רַעְיָתִי֙ כְּתִרְצָ֔ה&quot; ([[שיר השירים ו/טעמים#ו,ד|ו,ד]]) יש פרשה סתומה במהדורתנו.
#בפסוק &quot;מִ֣י זֹ֗את עֹלָה֙ מִן־הַמִּדְבָּ֔ר&quot; ([[שיר השירים ח/טעמים#ח ה|ח,ה]]) יש פרשה סתומה במהדורתנו.
#בפסוק &quot;כֶּ֣רֶם הָיָ֤ה לִשְׁלֹמֹה֙ בְּבַ֣עַל הָמ֔וֹן&quot; ([[שיר השירים ח/טעמים#ח יא|ח,יא]]) יש פרשה פתוחה במהדורתנו.

===מסורת הסופרים במגילת אסתר: הערות מיוחדות===
{{בעבודה}}
{| width=100% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=8 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''הערות מיוחדות במגילת אסתר'''}}}}&lt;br&gt;ציון ההבדלים בין המגילות במסורת תימן, ספרד ואשכנז, ובין המגילות לכתר ארם צובה
|- align=center
!פסוק
!מילה או הקשר
!כתר ארם צובה{{הערה|לפי עדויות או מקבילות.}}
!מגילות תימן
!מגילות ספרד
!מגילות אשכנז
!נוסח הפנים&lt;br&gt;במהדורתנו
!הערה במהדורתנו
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[אסתר ח/טעמים#ח יא|אסתר ח, יא]]
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|
|לַהֲרֹ֨ג
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|במגילות אשכנז כתוב לַהֲרֹ֨ג
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[אסתר ט/טעמים#ט ג|אסתר ט, ג]]
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|
|'''בִּ'''פְנֵיהֶ֔ם
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|במגילות אשכנז כתוב בִּפְנֵיהֶ֔ם
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר ט, ט]]
|אֲרִ(י)דַ֖י‏
|אֲרִדַ֖י‏ (כנראה)
|אֲרִדַ֖י‏ (?)
|
|אֲרִ'''י'''דַ֖י‏
|אֲרִדַ֖י‏
|בספרים אחרים אֲרִידַ֖י וכך כתוב במגילות רבות
|}

==שחזור מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: נוסח הניקוד והטעמים==

כמו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: השימוש בכתי&quot;ל כבסיס לניקוד ולטעמים|בתורה]]''', קביעת הניקוד והטעמים בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, תהיה ע&quot;י שחזור ולפי אותם עקרונות. הבסיס של השחזור הוא כתי&quot;ל, שברוב המקומות מהווה העתק מדויק לכתר ארם צובה. אך לגבי המקומות החריגים בניקוד ובטעמים בכתי&quot;ל, וספקות שעולים לעתים מתוך השוואה למקורות אחרים, וגם לגבי השיקולים המקומיים שעל פיהם הכרענו בכל מקום כזה, יש לעיין בתיעוד הנוסח שבדף העריכה לכל פרק.

לגבי נוסח הגעיות בנ&quot;ך (במקומות החסרים בכתר), הן מופיעות כמעט תמיד לפי כתי&quot;ל, ויש בהן תיקונים רק לעתים רחוקות.{{הערה|1=היוצאים מן הכלל הם: [[מלכים ב יח/טעמים#יח ט|מל&quot;ב יח,ט]] (ל=וַֽיְהִ֞י), ו[[דניאל ח/טעמים#ח ב|דניאל ח,ב]] (ל=וַיְהִי֙).}} להסבר מלא ומידע נוסף על הגעיות במהדורתנו ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|כאן]]'''.

==מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: מקומות חריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל==

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא לרשימת הניקוד והטעמים}}

ו. לרשימות דומות על הספרים וקטעי הספרים '''הקיימים בכתר ארם צובה''', ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה|פרק החמישי של המבוא]]'''.

===ספר מלכים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר במלכים}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר מלכים (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}{{הערה|1=ב[[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מל&quot;ב יז,לא]] ציין ברויאר &quot;וְהַסְפַרְוִ֗ים (ל)&quot;, אבל לא ברור מדוע ציין תיבה זו.}}
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו י|מל&quot;ב טו,י]] (ל!=קָֽבָלְ־עָ֖ם): למ&quot;ד שווּאה ומוקפת
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו יג|מל&quot;ב טו,יג]] (ל=לְעֻזִיָּ֖ה): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו ל|מל&quot;ב טו,ל]] (ל=בֶּן־עֻזִיָּֽה): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו לב|מל&quot;ב טו,לב]] (ל=בֶּן־עֻזִיָּ֖הוּ): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו לד|מל&quot;ב טו,לד]] (ל=עֻזִיָּ֥הוּ): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טז/טעמים#טז ו|מל&quot;ב טז,ו]] (ל=אֶת־הַיְהוּדִ֖ים): חסר דגש ביו&quot;ד{{הערה|ברשימת ברויאר בכתר ירושלים צוין מספר הפסוק בטעות &quot;טו,ו&quot;.}}
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז יג|מל&quot;ב יז,יג]] (ל*=שֻׁ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}בוּ): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה כשיטת הכתר
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז טו|מל&quot;ב יז,טו]] (ל?!=וַיֵּ֨לְכוּ): (חסר טעם האזלא [גרש] באות כ&quot;ף?){{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז כא|מל&quot;ב יז,כא]] (ל!=וְהֶחֱטֵיאָ֖ם): טי&quot;ת בצירה
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז כד|מל&quot;ב יז,כד]] (ל*=וּ֠מִכּ֠וּתָה): טעם כפול בכתב־היד
#[[מלכים ב יח/טעמים#יח ט|מל&quot;ב יח,ט]] (ל=וַֽיְהִ֞י): בגעיה

ב. מתיגת הזקף
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז ל|מל&quot;ב יז,ל]] (ל=וְאַנְשֵׁי־כ֔וּת): אין מתיגה

===ספר ירמיהו (הקטע החסר בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בירמיהו}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר ירמיהו (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט כא|כט,כא]] (ל!=הַֽנִבְּאִ֥ים): חסר דגש בנו&quot;ן
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט כז|כט,כז]] (ל!=הָֽעֲנְּתֹתִ֑י): חטף פתח בעי&quot;ן במקום פתח
#[[ירמיהו ל/טעמים#ל י|ל,י:]] (ל*=נְאֻם־יְהֹוָה֙): נקודת חולם בשם הוי&quot;ה בתוך כתב־היד
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא ג|לא,ג]] (ל!=וְֽנִבְנֵי֔ת): מקום הטעם{{הערה|הערת דותן; הפריט חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא לג|לא,לג]] (ל!=לְמִקְטַנָּ֤ם): חסר דגש בקו&quot;ף

ב. מתיגת הזקף:
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט יד|כט,יד]] (ל=אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם): מקום המתיגה
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט טז|כט,טז]] (ל=וְאֶל־כָּל־הָעָ֔ם): אין מתיגה
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט כ|כט,כ]] (ל=כָּל־הַ֨גּוֹלָ֔ה): מקום המתיגה

===ספר תרי עשר (הקטעים החסרים בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתרי עשר}}
למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר תרי עשר (חוץ מהקטעים החסרים בכתר)|כאן]].'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[עמוס ט/טעמים#ט ד|עמוס ט,ד]] (ל!=אֹֽיבֵיהֶ֔ם): חסר שווא ביו&quot;ד{{הערה|שם=חסר ברויאר|פריט זה חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[עובדיה א/טעמים#א א|עֹבדיה א,א]] (ל!=עָלֶיהָ): חסר טעם המרכא{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[עובדיה א/טעמים#א ג|עֹבדיה א,ג]] (ל?=בְחַגְוֵי־סֶּ֖לַע): סמ&quot;ך דגושה?
#[[עובדיה א/טעמים#א ח|עֹבדיה א,ח]] (ל?=נְאֻם יְהֹוָ֑ה): חסר מקף?{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[עובדיה א/טעמים#א יב|עֹבדיה א,יב]] (ל!=לִבְנֵֽי יְהוּדָ֖ה): חסר מקף{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[עובדיה א/טעמים#א טז|עֹבדיה א,טז]] (ל!=הָֽיוּ): מקום הסילוק
#[[עובדיה א/טעמים#א יז|עֹבדיה א,יז]] (ל!=מוֹרָֽשֵׁיהֶם): חסר סילוק{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[יונה א/טעמים#א ג|יונה א,ג]] (ל!=אָנִיָּ֣ה{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}): חסרות הנקודות של חטף קמץ באל&quot;ף
#[[יונה ג/טעמים#ג ב|יונה ג,ב]] (ל?!=וִּקְרָ֤א): נקודת חיריק מתחת לאות וי&quot;ו?
#[[יונה ג/טעמים#ג ג|יונה ג,ג]] (ל!=אֶל־נִֽינְוֶ֖ה): סגול בוי&quot;ו במקום צירה
#[[יונה ג/טעמים#ג ו|יונה ג,ו]] (ל!=אֶל־מֶ֣לֶך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[יונה ג/טעמים#ג י|יונה ג,י]] (ל?!=אֶֽת־מַ֣עֲשֵׂיהֶ֔ם): געיה באות אל&quot;ף?{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[מיכה א/טעמים#א יד|מיכה א,יד]] (ל=לְמַלְכֵ֥י): בטעם מרכא במקום טפחא
#[[מיכה א/טעמים#א טו|מיכה א,טו]] (ל!=עַד־עֲדֻּֿלָּ֥ם): דל&quot;ת דגושה למרות סימן הרפה{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[מיכה ג/טעמים#ג ג|מיכה ג,ג]] (ל=וּפָרְשׂוּ֙): אין געיה קלה בתיבת פשטא
#[[מיכה ג/טעמים#ג ה|מיכה ג,ה]] (ל=וַאֲשֶׁר֙): אין געיה קלה בתיבת פשטא
#[[זכריה א/טעמים#א ד|זכריה א,ד]] (ל-כתיב!=וּמַֽעֲלְילֵיכֶ֖ם): נקודות של חטף פתח בעי&quot;ן
#[[זכריה א/טעמים#א י|זכריה א,י]] (ל!=בֵּין־הַהַדַסִּ֖ים): חסרות נקודות לחטף פתח בה&quot;א השנייה
#[[זכריה ב/טעמים#ב ב|זכריה ב,ב]] (ל!=וִירוּשָׁלָֽם): חסרה נקודת החיריק בלמ&quot;ד
#[[זכריה ד/טעמים#ד יא|זכריה ד,יא]] (ל!=הָאֵ֔לֶה): חסר דגש בלמ&quot;ד
#[[זכריה ה/טעמים#ה יא|זכריה ה,יא]] (ל*=לִבְנֽוֹת־לָ֥הֿ): במהדורתנו השארנו כאן את סימן הרפה
#[[זכריה ו/טעמים#ו ז|זכריה ו,ז]] (ל!=לְהִתְהַלֵּ֣ך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[זכריה ו/טעמים#ו יב|זכריה ו,יב]] (ל!=יְהֹוָֽהּ): נקודה באות ה&quot;א השנייה של שם הוי&quot;ה
#[[זכריה ח/טעמים#ח ג|זכריה ח,ג]] (ל=עִ֣יר־הָֽאֱמֶ֔ת): מקף בתיבת משרת
#[[זכריה ח/טעמים#ח יד|זכריה ח,יד]] (ל!=זָמַמְ֜תִּי): מקום הטעם
#[[זכריה ט/טעמים#ט יז|זכריה ט,יז]] (ל=וּמַה־יָפְי֑וֹ): אין דגש ביו&quot;ד

ב. מתיגת הזקף:
#[[זכריה ה/טעמים#ה ג|זכריה ה,ג]] (ל=וְכָל־הַנִּ֨שְׁבָּ֔ע): מקום המתיגה
#[[זכריה ו/טעמים#ו ו|זכריה ו,ו]] (ל=וְהַלְּבָנִ֔ים): אין מתיגה

ג. קרי וכתיב של אֵם קריאה:
#[[עמוס ט/טעמים#ט ו|עמוס ט,ו]] (ל-קרי=מַעֲלוֹתָ֔יו): אין ציון במהדורתנו
#[[עובדיה א/טעמים#א יא|עֹבדיה א,יא]] (ל-קרי=שְׁעָרָ֗יו): אין ציון במהדורתנו

===ספר תהלים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתהלים}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר תהלים (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].'''

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[תהלים טו/טעמים#טו א|טו,א]] (ל!=י֭הֹוָה): חסר שווא באות יו&quot;ד, ונכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה.
#[[תהלים טו/טעמים#טו ב|טו,ב]] (ל!=בִּלְבָֽבוֹ): מקום הסילוק
#[[תהלים טו/טעמים#טו ג|טו,ג]] (ל!=עַל־קְרֹֽבוֹ): מקום הסילוק
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל?=&lt;מִ֥מְתִֽים־יָדְךָ֨ ׀&gt;* או &lt;מִֽמְתִ֥ים־יָדְךָ֨ ׀&gt; או &lt;מִֽמְתִֽים־יָדְךָ֨ ׀&gt;): מרכא וגעיה ומקף בתיבת משרת*, או געיה ומרכא ומקף בתיבת משרת, או שתי געיות בתיבה המוקפת?
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל!=יִשְׂבּ֥עוּ): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל!=לְעוֹלְלֵֽיהֶם): מקום הסילוק
#[[תהלים יח/טעמים#יח ג|יח,ג]] (ל?=סַ֥לְעִ֥י* או סַֽלְעִ֥י): מרכא ומרכא* או געיה ומרכא?
#[[תהלים יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (ל?=אֶ֥קֲרָ֣א* או אֶֽקֲרָ֣א): מרכא ומונח* או געיה ומונח?
#[[תהלים יח/טעמים#יח,כ|יח,כ]] (ל?=כִ֘י): חסר דגש בכ&quot;ף?
#[[תהלים יח/טעמים#יח,לח|יח,לח]] (ל!=וְלֹֽא־אָ֝שׁוּב): חסרה נקודת הרביע בשי&quot;ן
#[[תהלים יט/טעמים#יט ז|יט,ז]] (ל!=מֵֽחַמָּתוֹ): מקום הסילוק, או געיה וחסר סילוק לאחריה
#[[תהלים יט/טעמים#יט טו|יט,טו]] (ל?=&lt;יִ֥הְיֽוּ־לְרָצ֨וֹן ׀&gt;*  או &lt;יִֽהְי֥וּ־לְרָצ֨וֹן ׀&gt; או &lt;יִֽהְיֽוּ־לְרָצ֨וֹן ׀&gt;): מרכא וגעיה ומקף בתיבת משרת*, או געיה ומרכא ומקף בתיבת משרת, או שתי געיות בתיבה המוקפת?
#[[תהלים כא/טעמים#כא ו|כא,ו]] (ל!=וְ֝הָדָר): חסרה נקודת הרביע באות דל&quot;ת
#[[תהלים כא/טעמים#כא ט|כא,ט]] (ל!=יְ֝מִֽינְךָ): חסרה נקודת הרביע באות כ&quot;ף סופית
#[[תהלים כא/טעמים#כא יד|כא,יד]] (ל!=וּֽ֝נְזַמְּרָה): חסרה נקודת הרביע באות רי&quot;ש
#[[תהלים כב/טעמים#כב ל|כב,ל]] (ל=&lt;וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֨וּ ׀&gt;): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[תהלים כג/טעמים#כג ה|כג,ה]] (ל=דִּשַּׁ֖נְתָּ): בטעם טפחא לעומת מרכא
#[[תהלים כד/טעמים#כד ג|כד,ג]] (ל!=וּמִי־יָ֝קוּם): חסרה נקודת הרביע באות קו&quot;ף
#[[תהלים כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (ל!=וְ֝יָבֹא): חסרה נקודת הרביע באות בי&quot;ת

===מגילת שיר השירים החל מ&quot;בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה&quot; (ג,יא)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בשיר השירים}} למידע על תחילת הספר, הקיימת בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מגילת שיר השירים עד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; (ג,יא)|כאן]].'''

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|תעוררו}}
#[[שיר השירים ד/טעמים#ד טז|שיר השירים ד,טז]] (ל=יִזְל֣וּ): אין דגש בלמד
#[[שיר השירים ה/טעמים#ה ב|שיר השירים ה,ב]] (ל!=קְוֻּצּוֹתַ֖י): נקודת שורוק בנוסף לקובוץ בוי&quot;ו
#[[שיר השירים ה/טעמים#ה יא|שיר השירים ה,יא]] (ל!=קְוּצּוֹתָיו֙): נקודת שורוק במקום קובוץ בוי&quot;ו
#[[שיר השירים ה/טעמים#ה טז|שיר השירים ה,טז]] (ל?!=מַחֲּמַדִּ֑ים): חי&quot;ת דגושה?!
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו ג|שיר השירים ו,ג]] (ל!=בַּשׁוֹשַׁנִּֽים): חסר דגש בשי&quot;ן הראשונה
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו ח|שיר השירים ו,ח]] (ל!=מְּלָכ֔וֹת): מ&quot;ם דגושה
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו יב|שיר השירים ו,יב]] (ל=עַמִּי־נָדִֽיב): &quot;עמי&quot; מוקפת במקום טעם עצמאי של מרכא
#[[שיר השירים ז/טעמים#ז יג|שיר השירים ז,יג]] (ל?=אִם פָּֽרְחָ֤ה): חסר מקף?
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח א|שיר השירים ח,א]] (ל!=אֶשָׁ֣קְךָ֔): חסר דגש בשי&quot;ן
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח יב|שיר השירים ח,יב]] (ל?!=כָּרְמִ֥י): קמץ בכ&quot;ף במקום פתח?
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|שיר השירים ח,יג]] (ל!=הַיוֹשֶׁ֣בֶת): חסר דגש ביו&quot;ד

===מגילת קֹהלת===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[קהלת א/טעמים#א ט|א,ט]] (ל=וּמַה־שֶׁנַּֽעֲשָׂ֔ה): אין דגש בשי&quot;ן
#[[קהלת ב/טעמים#ב א|ב,א]] (ל?=&lt;לְכָה־נָּ֛א אֲנַסְּכָ֛ה&gt;): נקודת תביר גם בתיבה השנייה (תביר ותביר)?
#[[קהלת ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל?=וְסַבּ֥וֹתִֽי־אֲנִ֖י): מקף בתיבת משרת?
#[[קהלת ב/טעמים#ב כב|ב,כב]] (ל?!=לִבּ֑ו): חסרה נקודת החולם?
#[[קהלת ג/טעמים#ג י|ג,י]] (ל?!=אֶת־הָֽעִנְיַ֗ן): קו של פתח וחסרה נקודת הקמץ?
#[[קהלת ד/טעמים#ד ח|ד,ח]] (ל?=&lt;גַּם־זֶ֛ה הֶ֛בֶל&gt;): נקודת תביר בתיבה הראשונה (תביר ותביר)?
#[[קהלת ד/טעמים#ד י|ד,י]] (ל!=שֶׁיִפּ֔וֹל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[קהלת ה/טעמים#ה א|ה,א]] (ל?=עַֽל־כֵּ֛ן או עַ֥ל־כֵּ֛ן או עַל־כֵּ֛ן*): געיה ותביר, מרכא בתיבת תביר, או תביר בלבד?
#[[קהלת ה/טעמים#ה ד|ה,ד]] (ל!=מִשֶׁתִּדּ֖וֹר): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[קהלת ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] (ל!=גָּבֹ֙הַ֙): חסר מפיק באות ה&quot;א
#[[קהלת ד/טעמים#ד ז|ה,יז]] (ל!=לֶֽאֶכוֹל־וְ֠לִשְׁתּ֠וֹת): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[קהלת ו/טעמים#ו ב|ו,ב]] (ל*=זֶ֥ה הֶ֛בֶל): מרכא ותביר (במקום תביר ותביר)
#[[קהלת ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (ל=מַה־יוֹתֵ֥ר): אין דגש באות יו&quot;ד
#[[קהלת ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (ל?!=הַחַיִֽים): חסר דגש באות יו&quot;ד הראשונה
#[[קהלת ז/טעמים#ז כט|ז,כט]] (ל!=רַּבִּֽים): רי&quot;ש דגושה
#[[קהלת ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (ל=מַה־שֶׁיִּֽהְיֶ֑ה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[קהלת ח/טעמים#ח יד|ח,יד]] (ל!=הַצַדִּיקִ֑ים): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[קהלת ח/טעמים#ח טז|ח,טז]] (ל?!=אֵינֶ֥נוּ): חסר דגש באות נו&quot;ן השניה?
#[[קהלת ט/טעמים#ט טו|ט,טו]] (ל!=הַהּֽוּא): ה&quot;א מנוקדת
#[[קהלת ט/טעמים#ט יח|ט,יח]] (ל!=יְאַבֵּ֥ד טוֹבָ֖ה): מרכא וטפחא (במקום טפחא ומרכא)
#[[קהלת י/טעמים#י יד|י,יד]] (ל=מַה־שֶׁיִּֽהְיֶ֔ה): אין דגש בשי&quot;ן
#[[קהלת יא/טעמים#יא ג|יא,ג]] (ל!=שֶׁיִפּ֥וֹל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[קהלת יא/טעמים#יא ו|יא,ו]] (ל!=יוֹדֵ֜ע): חסר פתח גנוב
#[[קהלת יא/טעמים#יא ט|יא,ט]] (ל?!=וִֽיטִּֽיבְךָ֤): טי&quot;ת דגושה?
#[[קהלת יב/טעמים#יב ה|יב,ה]] (ל!=בָשּׁ֖וּק): נקודת קמץ תחת הקו באות בי&quot;ת (במקום פתח)

ב. מתיגת הזקף
#[[קהלת א/טעמים#א ג|א,ג]] (ל=בְּכָל־עֲמָל֔וֹ): אין מתיגה
#[[קהלת ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל=וְלַזֹּבֵ֔חַ): אין מתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[קהלת ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל-כתיב!=זְקֵנִ֖ים): חסרות שלושת הנקודות של שורוק לפני האות זי&quot;ן (&lt; ֻזְקֵנִ֖ים&gt; בשביל הקרי '''וּ'''זְקֵנִ֖ים)
#[[קהלת ט/טעמים#ט ד|ט,ד]] (ל-כתיב?!=יְבֻחָ֔ר): קמץ באות חי&quot;ת?

===מגילת איכה===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[איכה א/טעמים#א א|א,א]] (ל!=רַּבָּ֣תִי): רי&quot;ש דגושה
#[[איכה א/טעמים#א ד|א,ד]] (ל?=נּוּג֖וֹת): נו&quot;ן דגושה?
#[[איכה א/טעמים#א יא|א,יא]] (ל?=מְבַקְּשִׁ֣ים): קו&quot;ף דגושה?
#[[איכה א/טעמים#א יב|א,יב]] (ל?=וּרְא֔וּ* או וּרְא֗וּ): בשתי נקודות של זקף קטן או בנקודה אחת של רביע?
#[[איכה א/טעמים#א יד|א,יד]] (ל=יִשְׂתָּֽרְג֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[איכה ב/טעמים#ב ג|ב,ג]] (ל!=בָּֽחֳרִי אַ֗ף): חסר מקף
#[[איכה ב/טעמים#ב כא|ב,כא]] (ל!=הָרַגְ֙תָּ֙): הפשטא מלעיל נכתב באות גימ&quot;ל במקום באות רי&quot;ש
#[[איכה ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל?!=בְּמַחְשַׁכִּ֥ים): חי&quot;ת שווּאה במקום חטף פתח?
#[[איכה ג/טעמים#ג יב|ג,יב]] (ל!=קַשְׁתוֹ֙): חסר דגש באות תי&quot;ו
#[[איכה ג/טעמים#ג לג|ג,לג]] (ל!=מִלִבּ֔וֹ): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[איכה ג/טעמים#ג לג|ג,לג]] (ל!=בְנֵי־אִֽישׁ): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[איכה ד/טעמים#ד ד|ד,ד]] (ל?!=אֶל־חכּ֖וֹ): חסר חיריק?
#[[איכה ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (ל?!=מִשֶּׁ֔לֶג): קמץ באות שי&quot;ן
#[[איכה ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (ל=&lt;הֽוּנַֽח לָֽנוּ&gt;): חסר מקף

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[איכה ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל-כתיב!=זְקֵנִ֖ים): חסרות שלושת הנקודות של שורוק לפני האות זי&quot;ן (&lt; ֻזְקֵנִ֖ים&gt; בשביל הקרי '''וּ'''זְקֵנִ֖ים)

===מגילת אסתר===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[אסתר ב/טעמים#ב יד|ב,יד]] (ל!=שַֽׁעֲשְׁגַ֛ז): בנקודות של חטף פתח בעי&quot;ן
#[[אסתר ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל!=לִשְׁלֹ֤ח): חסר פתח גנוב באות חי&quot;ת{{הערה|שם=ייבין|פריט זה מובא אצל ייבין וחסר ברשימת ברויאר.}}
#[[אסתר ד/טעמים#ד יא|ד,יא]] (ל!=נִקְרֵ֙אתי֙): חסר חיריק באות תי&quot;ו
#[[אסתר ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (ל!=&lt;אֶל הַמִּשְׁתֶּ֖ה&gt;): חסר מקף
#[[אסתר ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] (ל=מַה־לַעֲשׂ֕וֹת): אין דגש באות למ&quot;ד
#[[אסתר ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל!=וַיִקַּ֤ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[אסתר ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] (ל=וַיֹּ֩אמְרוּ֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[אסתר ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (ל=וַתֹּ֣אמֶר־אֶסְתֵּ֔ר): מקף בתיבת משרת
#[[אסתר ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (ל?=נֹפֵ֗ל* או נֹפֵ֔ל): בנקודת רביע או בשתי נקודות של זקף קטן?
#[[אסתר ח/טעמים#ח ט|ח,ט]] (ל!=וַיִקָּרְא֣וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[אסתר ח/טעמים#ח יד|ח,יד]] (ל=יָֽצְא֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[אסתר ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל?!=אֳחַשְׁוֵר֔וֹשׁ): חטף קמץ באות אל&quot;ף?

===ספר דניאל===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]]''' חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דניאל א/טעמים#א ח|א,ח]] (ל=בְּפַתְבַּ֥ג): תיבה אחת
#[[דניאל א/טעמים#א יג|א,יג]] (ל=פַּתְבַּ֣ג): 
#[[דניאל א/טעמים#א טו|א,טו]] (ל=פַּתְבַּ֥ג): 
#[[דניאל א/טעמים#א טז|א,טז]] (ל=-פַּתְבָּגָ֔ם): 
#[[דניאל ב/טעמים#ב,ט|ב,ט]] (ל?=וְֽאֶנְדַּ֕ע): סגול באות אל&quot;ף (במקום חיריק)?
#[[דניאל ב/טעמים#ב י|ב,י]] (ל=ל=אֲנָשׁ֙): אל&quot;ף בחטף פתח (במקום חטף סגול)
#[[דניאל ב/טעמים#ב י|ב,י]] (ל!=לְכָל־חַרְטֹּ֖ם): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ב/טעמים#ב טז|ב,טז]] (ל=יִנְתֵּן־לֵ֔הּ): צירה באות תי&quot;ו (במקום חיריק)
#[[דניאל ב/טעמים#ב יז|ב,יז]] (ל!=דָּֽנִיֵ֖אל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[דניאל ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל!=דִּֽי־אֱלָּהָא֙): למ&quot;ד דגושה
#[[דניאל ב/טעמים#ב כז|ב,כז]] (ל?!=חַרְטֻּמִּין֙): טי&quot;ת דגושה?
#[[דניאל ב/טעמים#ב מא|ב,מא]] (ל?!=&lt;דִֽי פַרְזְלָ֖א&gt; או &lt;דִ֥י פַרְזְלָ֖א&gt;): חסר מקף או מרכא וטפחא (במקום דִֽי־פַרְזְלָ֖א*)?
#[[דניאל ב/טעמים#ב מה|ב,מה]] (ל?=וְ֠הַדֶּקֶת): סגול באות דל&quot;ת (במקום צירה)?
#[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (ל!=פְּסַנְתֵּרִין֙): פ&quot;א דגושה
#[[דניאל ג/טעמים#ג ז|ג,ז]] (ל!=אֻמַיָּ֣א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] (ל!=דֵּ֥י): דל&quot;ת בצירה (במקום חיריק)
#[[דניאל ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (ל!=וְסָרְבָּלֵיה֖וֹן): קמץ באות סמ&quot;ך
#[[דניאל ג/טעמים#ג כט|ג,כט]] (ל?!=אֱלָ֣ה): (חסר מפיק באות ה&quot;א?)
#[[דניאל ג/טעמים#ג לא|ג,לא]] (ל!=אֻמַיָּ֧א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ד/טעמים#ד ד|ד,ד]] (ל!=חַרְטֻמַיָּא֙): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ד/טעמים#ד ה|ד,ה]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּר֙): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ד/טעמים#ד ו|ד,ו]] (ל!=חַרְטֻמַיָּא֒): חסר דגש במ&quot;ם
#[[דניאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּ֜ר): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּר֙ [2]): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל!=וּפְשְׁרֵא֙): פ&quot;א שווּאה
#[[דניאל ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל?=מִן־הֵֽיכְלָ֛א): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דניאל ה/טעמים#ה ו|ה,ו]] (ל!=וְרַעיֹנֹ֖הִי): חסר שווא באות עי&quot;ן
#[[דניאל ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] (ל!=יְחַוִנַּ֔נִי): חסר דגש באות וי&quot;ו
#[[דניאל ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (ל!=וַֽאַֽחֲוָיַ֨ת): וי&quot;ו פתוחה במקום שווא
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] (ל!=אֻמַיָּא֙): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ה/טעמים#ה כ|ה,כ]] (ל?!=הֶעְדִּ֥יוּ): בנקודת שורוק בוי&quot;ו?
#[[דניאל ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל!=שְׁלִ֖יַחַ): פתח באות יו&quot;ד
#[[דניאל ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל!=דְּנָֽהּ): נקודה (מפיק?) באות ה&quot;א
#[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] (ל!=אַרְיָותָ֑א): חסר קמץ באות וי&quot;ו
#[[דניאל ו/טעמים#ו כב|ו,כב]] (ל?!=דָּנִיֶּ֔אל): היו&quot;ד בסגול?
#[[דניאל ו/טעמים#ו כו|ו,כו]] (ל!=אֻמַיָּ֧א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ו/טעמים#ו כז|ו,כז]] (ל?!=תִתְחַבֵּ֔ל): בי&quot;ת צרויה?
#[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] (ל!=וְלֵ֨ה): חסרה נקודת מפיק בה&quot;א
#[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] (ל!=אֻמַיָּ֛א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ז/טעמים#ז יח|ז,יח]] (ל!=עַֽד־עָ֣לְמָ֔א): געיה חריגה ב&quot;עַֽד־&quot;
#[[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל=לְיַצָּבָ֔א): שתי נקודות לטעם זקף קטן (במקום רביע)
#[[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל!=&lt;דִּֽי פַרְזֶל֙&gt;): חסר מקף
#[[דניאל ז/טעמים#ז כ|ז,כ]] (ל!=וְפֻם֙): וי&quot;ו שווּאה במקום נקודת שורוק
#[[דניאל ז/טעמים#ז כה|ז,כה]] (ל!=עֶלְיוֹנִּ֖ין): נו&quot;ן דגושה
#[[דניאל ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=וַיְהִי֙): אין געיה
#[[דניאל ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (ל!=הָאַ֗יְל [1]): יו&quot;ד שווּאה (במקום חיריק)
#[[דניאל ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל!=אֶל־יִרְמִיָ֣ה): מ&quot;ם בחיריק (במקום שווא)
#[[דניאל ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (ל!=לְמַֽעֲנְךָ֣): חטף פתח בעי&quot;ן
#[[דניאל י/טעמים#י ח|י,ח]] (ל!=כֹּ֑ח [1]): חסר פתח גנוב
#[[דניאל יא/טעמים#יא יב|יא,יב]] (ל=וְהִפִּ֛יל): בנקודת תביר (במקום מרכא)
#[[דניאל יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (ל?=וּבְנֵ֣י): חסר קו הלגרמיה?
#[[דניאל יא/טעמים#יא מה|יא,מה]] (ל!=אָהֳלֶ֣י): סגול באות למ&quot;ד
#[[דניאל יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (ל?=מִיֲּשֵׁנֵ֥י): בחטף פתח?

ב. מתיגת הזקף
#[[דניאל א/טעמים#א טו|א,טו]] (ל=מִן־כָּל־הַיְלָדִ֔ים): אין מתיגה
#[[דניאל ב/טעמים#ב לח|ב,לח]] (ל-קרי=אַנְתְּ־ה֔וּא): אין מתיגה
#[[דניאל ב/טעמים#ב מח|ב,מח]] (ל=וְרַב־סִגְנִ֔ין): אין מתיגה
#[[דניאל ו/טעמים#ו כ|ו,כ]] (ל=וּבְהִ֨תְבְּהָלָ֔ה): מקום המתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[דניאל א/טעמים#א ד|א,ד]] (ל-כתיב=מֻאֿוּם֩)
#[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] (ל-כתיב!=שַׁוִּ֗יְ): אות יו&quot;ד שווּאה

===ספר עזרא===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]]''' חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[עזרא ג/טעמים#ג ה|עזרא ג,ה]] (ל!=וְאַחֲרֵיכֵ֞ן): אין רווח בין התיבות ובלי מקף
#[[עזרא ג/טעמים#ג יא|עזרא ג,יא]] (ל=תְרוּעָ֨ה): הטעם נראה כמו פשטא
#[[עזרא ד/טעמים#ד ב|עזרא ד,ב]] (ל?=לָהֵם֙): חסרה הנקודה השלישית לסגול באות ה&quot;א?
#[[עזרא ד/טעמים#ד ד|עזרא ד,ד]] (ל*=וַיְהִי֙): אין געיה
#[[עזרא ד/טעמים#ד יד|עזרא ד,יד]] (ל=&lt;אֲֽרִֽיךְ לַ֖נָא&gt;): חסר מקף
#[[עזרא ה/טעמים#ה יב|עזרא ה,יב]] (ל=אֲבָהֳתַ֙נָא֙): נקודות של חטף קמץ באות ה&quot;א
#[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]] (ל=בְּבִֽירְתָ֛א): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]] (ל!=וְּכֵן־כְּתִ֥יב): האות וי&quot;ו מנוקדת בנוסף לשווא
#[[עזרא ו/טעמים#ו ט|עזרא ו,ט]] (ל?=&lt;י֥וֹם בְּי֖וֹם&gt;): חסר קו של פסק?
#[[עזרא ז/טעמים#ז יח|עזרא ז,יח]] (ל?=יִיטַ֗ב): בחיריק (במקום צירה)?
#[[עזרא ז/טעמים#ז כ|עזרא ז,כ]] (ל?=יִפָּל־לָ֖ךְ או יִפֵּל־לָ֖ךְ או יִפֶּל־לָ֖ךְ*): פ&quot;א בקמץ או בצירה או בסגול*?
#[[עזרא ח/טעמים#ח יח|עזרא ח,יח]] (ל?=וְשֵׁרֵֽבְיָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[עזרא ח/טעמים#ח כו|עזרא ח,כו]] (ל!=וַחֲמִשִׁ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[עזרא ח/טעמים#ח לא|עזרא ח,לא]] (ל?!=וַֽנִּסְעָ֞ה): חסר דגש באות סמ&quot;ך?
#[[עזרא ח/טעמים#ח לו|עזרא ח,לו]] (ל?=וְאֶת־בֵּֽית־הָאֱלֹהִֽים): געיה בתיבה המוקפת &quot;בית&quot; (במקום מרכא בתיבה בלתי-מוקפת)
#[[עזרא ט/טעמים#ט ב|עזרא ט,ב]] (ל?=הָֽיְתָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[עזרא ט/טעמים#ט ט|עזרא ט,ט]] (ל!=וּבְעַבְדֻ֔תֵנוּ): מקום הטעם באות דל&quot;ת במקום תי&quot;ו (וראו להלן לגבי המתיגה)
#[[עזרא י/טעמים#י יב|עזרא י,יב]] (ל!=וַיַּֽעְנ֧וּ): חסר קו של פתח בעי&quot;ן
#[[עזרא י/טעמים#י יד|עזרא י,יד]] (ל!=יַֽעֲמְדוּ־נָ֣א): עי&quot;ן בשתי נקודות של חטף
#[[עזרא י/טעמים#י כא|עזרא י,כא]] (ל=וְעֻזִיָּֽה): אין דגש באות זי&quot;ן
#[[עזרא י/טעמים#י כד|עזרא י,כד]] (ל?!=וּמִן־הַשֹׁ֣עֲרִ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן?
#[[עזרא י/טעמים#י לב|עזרא י,לב]] (ל!=בְּנְיָמִ֥ן): בי&quot;ת בשתי נקודות של שווא
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה א,ו]] (ל!=פְתֻוּח֟וֹת): קובוץ ושורוק
#[[נחמיה ב/טעמים#ב ה|נחמיה ב,ה]] (ל!=&lt;וְאִם יִיטַ֥ב&gt;): חסר מקף
#[[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]] (ל!=בְשַֽׁעַר־הַגַּ֜יא): חסר שווא באות יו&quot;ד
#[[נחמיה ו/טעמים#ו יט|נחמיה ו,יט]] (ל?=לְיָֽרֲאֵֽנִי);  פתח באות רי&quot;ש?
#[[נחמיה ז/טעמים#ז מג|נחמיה ז,מג]] (ל!=בְּנֵֽי־יֵשׁ֧וּע): חסר פתח גנוב באות עי&quot;ן
#[[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] (ל!=הוֹדַ֣עַתָּ): עי&quot;ן פתוחה במקום שווּאה
#[[נחמיה יא/טעמים#יא כד|נחמיה יא,כד]] (ל!=וּפְתַֽחְיָ֨ה בֶּן־מְשֵֽׁיזַבְאֵ֜ל): בי&quot;ת דגושה
#[[נחמיה יא/טעמים#יא ל|נחמיה יא,ל]] (ל=עַד־גֵּֽיא־הִנֹּֽם): תיבת &quot;גיא&quot; בגעיה ומוקפת (במקום מרכא ובלתי-מוקפת)
#[[נחמיה יב/טעמים#יב ל|נחמיה יב,ל]] (ל?=וְאֶֽת־הַחוֹמָֽה): געיה באות אל&quot;ף?
#[[נחמיה יב/טעמים#יב מז|נחמיה יב,מז]] (ל?=נֹֽתְנִ֛ים): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[נחמיה יג/טעמים#יג ג|נחמיה יג,ג]] (ל!=מִיּשְׂרָאֵֽל): חסר חיריק באות יו&quot;ד
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יז|נחמיה יג,יז]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יט|נחמיה יג,יט]] (ל!=הַשַׁבָּ֗ת [1]): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יט|נחמיה יג,יט]] (ל!=הַשַׁבָּֽת [3]): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג כא|נחמיה יג,כא]] (ל!=בַּשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג כב|נחמיה יג,כב]] (ל!=הַשַׁבָּ֑ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג כז|נחמיה יג,כז]] (ל!=הזֹּ֔את): חסר פתח באות ה&quot;א

ב. מתיגת הזקף
#[[עזרא א/טעמים#א ד|עזרא א,ד]] (ל=עִם־הַ֨נְּדָבָ֔ה): מקום המתיגה
#[[עזרא ו/טעמים#ו ו|עזרא ו,ו]] (ל=אֲפַרְסְכָיֵ֔א): אין מתיגה
#[[עזרא ח/טעמים#ח יט|עזרא ח,יט]] (ל=וְאֶת־חֲשַׁבְיָ֔ה): אין מתיגה
#[[עזרא ט/טעמים#ט ט|עזרא ט,ט]] (ל=וּבְעַבְדֻ֔תֵנוּ): אין מתיגה (וראו לעיל לגבי מקום הטעם)
#[[עזרא י/טעמים#י א|עזרא י,א]] (ל=וּכְ֨הִתְוַדֹּת֔וֹ): מתיגה אחרי פשטא ובאות שווּאה
#[[נחמיה ג/טעמים#ג כ|נחמיה ג,כ]] (ל=מִן־הַ֨מִּקְצ֔וֹעַ): מקום המתיגה
#[[נחמיה ה/טעמים#ה טז|נחמיה ה,טז]] (ל=וְכָל־נְעָרַ֔י): אין מתיגה
#[[נחמיה א/טעמים#ז ס|נחמיה ז,ס]] (ל=כָּל־הַ֨נְּתִינִ֔ים): מקום המתיגה
#[[נחמיה א/טעמים#יא לו|נחמיה יא,לו]] (ל=וּמִן־הַלְוִיִּ֔ם): אין מתיגה
#[[נחמיה יב/טעמים#יב מז|נחמיה יב,מז]] (ל=וְהַלְוִיִּ֔ם): אין מתיגה
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,יא]] (ל?!=וָֽאֶ֨קְבְּצֵ֔ם): געיה ומתיגה?{{הערה|ייתכן שיש ניסיון לבצע תיקון בכתי&quot;ל, וראו עוד בהערת הנוסח.}}
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יג|נחמיה יג,יג]] (ל=וְעַל־יָדָ֔ם): אין מתיגה

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>rhloo62aw2duv543j8a2teak254xtm3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087752</id>
      <parentid>3087751</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T18:01:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* שחזור מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: נוסח הניקוד והטעמים */</comment>
      <origin>3087752</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="101283" sha1="soeqs4iobj65axyje37v6d222g9nzux" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים: המקומות החסרים בכתר}}

{{בעבודה}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח במקומות בנ&quot;ך החסרים בכתר==

'''נוסח הנביאים והכתובים במהדורתנו, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, מבוסס על כתי&quot;ל. על גבי הבסיס הזה נעשו תיקונים ושינויים, כדי להתאים את המקומות החריגים שבו (בחלוקת הפרשות, בכתיב, בניקוד ובטעמים) לנוסח המסורה לפי שיטת הכתר, בדומה למה שנעשה ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|תורה]]. לאחר קביעת הנוסח בוצעו עוד התאמות קלות בנוסח הניקוד והטעמים בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על השיטה לקביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר) ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים במקומות שכתר ארם צובה קיים בהם, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|בפרק הבא]]'''.

==יסודות הנוסח ותיעודו==

נוסח הכתיב והניקוד והטעמים בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, נקבע ותועד באופן דומה לתורה (ראו בפרק הקודם, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#יסודות הנוסח|&quot;יסודות הנוסח&quot;]] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#תיעוד הנוסח|&quot;תיעוד הנוסח&quot;]]).

כמו בתורה, הנוסח בנביאים וכתובים מיוסד על כתי&quot;ל, אבל רק בתור נקודת התחלה. בכל מקום שלא הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל, או שיש ספק או תמיהה לגביו, או נקודה בו הראויה לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), השתדלנו לבדוק את הנוסח המקביל בכתבי־יד נוספים ולתעד את הנתונים. כמו לתורה, יש קבוצה של כתבי־יד נבחרים לספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לנביאים|נביאים]]''' ולספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לכתובים|כתובים]]'''.

שימו לב: קביעת נוסח הכתיב בנ&quot;ך, במקומות החסרים בכתר, מיוסדת על קבוצת כתבי־היד ועל הערות המסורה, בשונה מהתורה (שם הכתיב נקבע ישירות לפי ספרי תימן, וקבוצת כתבי־היד באה רק כדי לתמוך בקביעה זו).

==המקומות החסרים בכתר בנביאים וכתובים==

'''חמישה מספרי הנביאים והכתובים אבדו בחלקם בכתר ארם צובה, ועוד חמישה ספרים (בסוף הכתובים) אבדו במלואם:'''

1. מלכים (קטע חסר): &lt;קטע התחלה=חלק חסר במלכים/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר מלכים|ספר מלכים]] חסרים שלושה דפים בכתר ארם צובה.''' החלק החסר מתחיל במילים &quot;אֶת־עֲזַרְיָ֔ה וְה֕וּא בֶּן־שֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה...&quot; ([[מלכים ב יד/טעמים#יד כא|מל&quot;ב יד,כא]]) ומסתיים במילים &quot;...וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה&quot; ([[מלכים ב יח/טעמים#יח יג|מל&quot;ב יח,יג]]).&lt;קטע סוף=חלק חסר במלכים/&gt;

2. ירמיהו (קטע חסר): &lt;קטע התחלה=חלק חסר בירמיהו/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ירמיהו|ספר ירמיהו]] חסרים שני דפים בכתר ארם צובה, והדף השלישי קרוע בחלקו.''' החלק החסר לגמרי (שני הדפים האבודים) מתחיל במילה &quot;יְהֹוָֽה׃...&quot; (סוף [[ירמיהו כט/טעמים#כט ט|כט,ט]]) ומסתיים במילים &quot;...כֹּ֣ה{{מ:לגרמיה}}אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה נֹתֵ֥ן&quot; ([[ירמיהו לא/טעמים#לא לד|לא,לד]]). החלק החסר באופן חלקי (הדף הקרוע) מתחיל במילה &quot;לִנְבֽוּכַדְרֶאצַּֽר׃...&quot; (סוף [[ירמיהו לב/טעמים#לב א|לב,א]]) ומסתיים במילים &quot;...וְאַתָּ֞ה אָמַ֤רְתָּ אֵלַי֙ אֲדֹנָ֣י&quot; ([[ירמיהו לב/טעמים#לב כה|לב,כה]]), והפסוקים החסרים בחלקם או במלואם הם: לב,א-ד; ט-יא; יד-יט; כא-כה.&lt;קטע סוף=חלק חסר בירמיהו/&gt;

3. תרי עשר (שני קטעים חסרים): &lt;קטע התחלה=חלק חסר בתרי עשר/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]] חסרים דפים {{קו תחתי|בשני מקומות}} בכתר ארם צובה:
*{{קו תחתי|במקום הראשון}} חסרים שלושה דפים; החלק החסר מתחיל במילים &quot;בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא תִּ֠תְעַלַּ֠פְנָה...&quot; ([[עמוס ח/טעמים#ח יג|עמוס ח,יג]]), [[מקרא על פי המסורה/נביאים#עֹבדיה|עֹבדיה]] ו[[מקרא על פי המסורה/נביאים#יונה|יונה]] חסרים בו לגמרי, והוא מסתיים במילים &quot;...וּמוֹצָאֹתָ֥יו מִקֶּ֖דֶם&quot; ([[מיכה ה/טעמים#ה א|מיכה ה,א]]).
*{{קו תחתי|במקום השני}} חסרים ארבעה דפים; החלק החסר מתחיל במילים &quot;הָאָ֔רֶץ בְּשׁוּבִ֧י אֶת־שְׁבוּתֵיכֶ֛ם...&quot; ([[צפניה ג/טעמים#ג כ|צפניה ג,כ]]), [[מקרא על פי המסורה/נביאים#חגי|חגי]] חסר בו לגמרי, והוא מסתיים במילים &quot;...וּמַה־יׇּפְי֑וֹ דָּגָן֙&quot; ([[זכריה ט/טעמים#ט יז|זכריה ט,יז]]).&lt;קטע סוף=חלק חסר בתרי עשר/&gt;

4. תהלים (קטע חסר): &lt;קטע התחלה=חלק חסר בתהלים/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]] חסרים שני דפים בכתר ארם צובה, שהיו בהם כ-10 מזמורים.''' החלק החסר מתחיל במילים &quot;מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד מִי־יָג֣וּר בְּאָהֳלֶ֑ךָ...&quot; ([[תהלים טו/טעמים#טו א|טו,א]]) ומסתיים במילים &quot;...לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝הֹוָ֗ה נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא׃&quot; ([[תהלים כה/טעמים#כה א|כה,א]]).&lt;קטע סוף=חלק חסר בתהלים/&gt;

5. שיר השירים אחרי &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot;: &lt;קטע התחלה=חלק חסר בשיר השירים/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת שיר השירים|מגילת שיר השירים]] קיימת בכתר ארם צובה עד המילים &quot;בְּנ֥וֹת צִיּ֖וֹן&quot; ([[שיר השירים ג/טעמים#ג יא|ג,יא]]), וחסרה בהמשך מהמילים &quot;בַּמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֑ה&quot;; זוהי תחילת ספרי סוף הכתובים שאבדו לגמרי מהכתר.'''&lt;קטע סוף=חלק חסר בשיר השירים/&gt;

6. קֹהלת (הכל): '''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''

7. איכה (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר באיכה/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר באיכה/&gt;

8. אסתר (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר באסתר/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר באסתר/&gt;

9. דניאל (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר בדניאל/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]] חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר בדניאל/&gt;

10. עזרא (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר בעזרא/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]] חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר בעזרא/&gt;

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: נוסח האותיות והתיבות==

===דיוקם היחסי של כתבי־היד בנוסח הכתיב===
{{בעבודה}}

השיטה לקביעת נוסח הכתיב בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, מהווה המשך ישיר ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות|אותה שיטה שהשתמשנו בה בתורה]]: קביעה ע&quot;פ המסורה וע&quot;פ רוב כתבי־היד הטברנים.{{הערה|הגהתם של ספרי הנביאים והכתובים במהדורתנו, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, התחילה בתור המשך ישיר להכנת נוסח התורה. הצעד הראשון נבע מתוך הרצון להציע נוסח מדויק וחופשי ל'''חמש מגילות''' בנוסף לחמישה חומשי תורה, אמנם המגילות חסרות ברובן בכתר ארם צובה בדומה לתורה עצמה. לאחר מכן התרחבה המגמה להציע גם את '''שאר כל הטקסט החסר בכתר ארם צובה''': את הדפים הבודדים החסרים בספרים מלכים, ירמיהו, תרי עשר ותהלים; ואת שני הספרים החסרים במלואם בסוף כתובים (בנוסף למגילות), דהיינו דניאל ועזרא. בגרסה המקורית והמיושנת, כל הטקסט ל'''ספר אחד''' הוצג כולו ב'''דף אחד''', בין אם היה מדובר על דפים בודדים החסרים בכתר שהכילו כמה פרקים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים), ובין אם היה מדובר על ספר שחסר במלואו (קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא). הכותרת של לגרסה המקורית היתה '''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|תורה על פי המסורה]]'''. לאחר מכן נחלק כל החומר ל'''פרקים בודדים''' והועתק לתוך הגרסה השניה, תחת הכותרת '''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|נביאים וכתובים על פי המסורה]]'''. העתקת הפרקים לגרסה השניה הסתיימה ביום ב' חשון תשע&quot;ג. הדפים המקוריים והמיושנים ב'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|תורה על פי המסורה]]''' וב'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|נביאים וכתובים על פי המסורה]]''' עדיין קיימים אבל אינם מתעדכנים, ושמרנו עליהם כדי שיהיה תיעוד מלא להתפתחות הפרויקט. כל פיתוח נוסף יימצא '''אך רק''' בדפים העדכניים, שנמצאים כעת בתוך '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]'''.}} גם שיטת התיעוד המקומי (בדפי העריכה של הפרקים) היא כמו בתורה.{{הערה|אמנם יש לשים לב לפרט טכני לגבי התיעוד בספרי הנביאים והכתובים: בספרים החסרים רק '''בחלקם''', תמיד נעשתה הגהה ל'''פרקים שלמים'''. לדוגמה: בספר מלכים חסרים שלושה דפים שהכילו כ-5 פרקים בחלקם או במלואם, דהיינו מל&quot;ב פרקים י&quot;ד-י&quot;ח, כאשר החלק החסר מתחיל באמצע פרק י&quot;ד ומסתיים באמצע י&quot;ח, כלומר שתחילת פרק י&quot;ד וסוף פרק י&quot;ח עדיין קיימים בכתר ארם צובה. במקרה הזה והדומים לו יש במהדורתנו '''תיעוד כפול מלא''' של כתי&quot;א וכתי&quot;ל ביחד, לפני החלק החסר ולאחריו. בתיעוד הכפול מצוינים כל ההבדלים בין שני כתבי־היד (כולל געיות). תיעוד הנוסח מציין במדויק גם את המקומות שבהם כתר ארם צובה חסר ואת המקומות שבהם הוא קיים (ע&quot;י תיוג של התיבה הראשונה החסרה ושל התיבה הראשונה הקיימת לאחר החלק החסר). יש תיעוד כפול גם בתחילת חמש מגילות עד המקום שבו כתר ארם צובה חסר (כלומר במגילת רות כולה ובתחילת שיר השירים). אותו דבר נכון גם לגבי סוף התורה, שם קיים כתר ארם צובה מאמצע פרשת &quot;כי תבוא&quot; והלאה.}}

אמנם יש הבדל אחד חשוב ביניהן: בתורה הוכיח הרב ברויאר את זהותו המוחלט של נוסח תימן עם נוסח המסורה. כלומר היתה אפשרות לעשות קביעה סופית לכל אות בתורה, כולל לאותיות שיש עליהן עדויות סותרות או מחלוקות מסורה, ע&quot;פ נוסח תימן. אפשרות זו לא קיימת בספרי הנביאים והכתובים, ולכן נשארו אותיות בודדות שבהן היה צורך להפעיל שיקול דעת ללא ראיה מוחלטת.

בנוסף לכך, רמת דיוקם של כתבי־היד בנ&quot;ך נמוכה מאשר בתורה. כתר ארם צובה עדיין מצטיין בדיוקו הנפלא והכמעט מושלם, אבל אי־אפשר לסמוך עליו במקומות שהוא חסר בהם. הטבלה הבאה מדגימה את הדברים:

{| width=60% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=3 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''רמת הדיוק בכתיב של התורה והנביאים'''}}}}&lt;br&gt;השוואת מספר המקומות שבהם שונה נוסח כתב־היד או דפוס מנוסח המסורה{{הערה|טבלה זו מבוססת על ברויאר, כתר, עמ' 139, אמנם בצענו בו כמה שינויים חשובים: עדכנו חלק מהנתונים, הוספנו נתונים חדשים, ועשינו שינוי בסדר הדברים. מקורות הנוסח בטבלה מובאים גם בסדר יורד לפי רמת הדקדוק בספרי הנביאים, ואח&quot;כ בתורה, ובסוף מ&quot;ג דפוס ונציה.}}
|- align=center
!כתב־היד או הדפוס
!מספר שינויי הכתיב בתורה
!מספר שינויי הכתיב בנביאים
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|'''כתי&quot;א'''
|[0-3]{{הערה|לגבי נוסח האותיות של התורה שהיה בכתר ארם צובה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נוסח האותיות בתורה|בפרק הקודם]].}}
|פחות מ-10 (חלקם רק בגדר ספק)
|- align=center
|'''כתי&quot;ק''' (נביאים)
|–
|כ-150
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|'''כתי&quot;ל'''
|כ-127{{הערה|רשימה מפורטת למספר זה נמצאת ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#סיכום התוצאות|פרק ג'.]]}}
|כ-280
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|'''כתי&quot;ש1'''
|כ-20
|כ-500
|- align=center
|'''כתי&quot;ש''' (תורה)
|כ-25
|–
|- align=center
|'''כתי&quot;ב''' (תורה)
|כ-65
|–
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|'''מ&quot;ג דפוס ונציה'''
| 7 ודאי&lt;br&gt;ו-2 מוטלים בספק
|מאות רבות מאוד&lt;br&gt;וכנראה אלפים{{הערה|הרב ברויאר בדק את ספר יהושע בתור דוגמה, ומצא בספר קצר זה בלבד כבר 84 שינויים מובהקים מנוסח המסורה, ועוד מקום אחד שבו נוסח מ&quot;ג מתאים למסורה אמנם הכתיב שונה ע&quot;י מ&quot;ש. ראו ברויאר, כתר, עמ' 141-145. בדפוסים המאוחרים יותר חל שיפור ברמת הדיוק, אבל היא רחוקה מלהיות מושלמת, כי לגבי כל 85 הסטיות ביהושע &quot;אפשר להוכיח בנקל, שנוסח '''ד''' הוא מנוגד למסורה; ואף על פי כן כ-40 מהן לא תוקנו ע&quot;י מ&quot;ש; 36 מהן לא תוקנו במהדורת לטריס; 30 מהן לא תוקנו במהדורת קורן&quot; (שם, עמ' 145).}}
|}

לכן יש במהדורתנו הערות רבות על הנוסח, בכל מקום שיש ספק כלשהו לגבי הכתיב בכתי&quot;ל. ברוב המכריע של המקומות אפשר להחליט באופן ברור וחד־משמעי לפי רוב המסורות ורוב המסירות, כמו בתורה. אך יש מקומות אחדים שבהם ההכרעה אינה ברורה לגמרי, ועל כך ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|להלן]].

===האותיות החריגות בנביאים וכתובים בכתי&quot;ל===
{{בעבודה}}

'''נוסח הכתיב בכתי&quot;ל:''' מובאות כאן התיבות בכתי&quot;ל שהכתיב שלהן ראוי לציון. הפריט הראשון בכל שורה ברשימה הוא נוסח הכתיב המתאים למסורה והמופיע במהדורתנו ואחריו כוכבית (*). הפריט השני הוא נוסח אחר של הכתיב שנדחה במהדורתנו – בדרך כלל זה נוסחו של כתי&quot;ל – ואחריו סימן קריאה (!) במקרים שבהם הכתיב בכתי&quot;ל סותר את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו.

רשימה זו כוללת את כל המקומות שבהם שונה הכתיב בכתי&quot;ל ממהדורתנו, וגם את כל התיבות שהכרעת הכתיב לגביהן בהתאים למסורה איננה חד-משמעית (אף אם בסופו של דבר קיבלנו את נוסח כתי&quot;ל). הפריטים מהסוג האחרון &lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;צויינו בצבע רקע של כתום&lt;/span&gt;, ולאחריהן הפניה אל '''[[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|רשימת הספקות בנוסח האותיות והתיבות]]'''.

{{עוגן|ספר מלכים כתיב}}'''ספר מלכים (קטע חסר):'''
#[[מלכים ב טו/טעמים#|מל&quot;ב טו,טו:]] [כְּתוּבִ֗ים]* / ל=[כְּתֻבִ֗ים]!
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו כה|מל&quot;ב טו,כה:]] [וַיְמִתֵ֖הוּ]* / ל=[וַיְמִיתֵ֖הוּ]!{{הערה|מ&quot;ק-ל תומכת בגירסת המסורה הברורה, אמנם במ&quot;ג-ל יש הערה משובשת התומכת בגירסת כתי&quot;ל.}}
#[[מלכים ב טז/טעמים#טז יז|מל&quot;ב טז,יז:]] [הַמְּכוֹנֹ֗ת]* / ל=[הַמְּכֹנ֗וֹת]!
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז ו|מל&quot;ב יז,ו:]] [הַתְּשִׁעִ֜ית]* / ל=[הַתְּשִׁיעִ֜ית]!
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז ו|מל&quot;ב יז,ו:]] [אוֹתָ֜ם]* / ל=[אֹתָ֜ם]!
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מל&quot;ב יז,לא:]] ל?=[נִבְחַ֖{{מ:אות-ג|ז}}]*{{הערה|יש עדות ברורה שהאות בכתר לא הייתה הייתה נו&quot;ן אלא זי&quot;ן (רגילה ולא גדולה); ראו עופר, ילין, עמ' 340. דעתנו שאי-אפשר לקבוע את זהות האות בכתי&quot;ל; ראו בהערת הנוסח בהרחבה, וכדאי גם לעיין במקום בהגדלה [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F214A.jpg בצילום כתי&quot;ל] (4 שורות לפני הסוף). הערה זו מתייחסת לעצם האות ולא לגודלה; וראו עוד [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#אותיות גדולות וקטנות|ברשימת האותיות הגדולות והקטנות]].}} / ל?=[נִבְחַ֖ן]

'''ספר ירמיהו (קטע חסר):'''
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא יז|ירמיהו לא,יז:]] [הֲשִׁבֵ֣נִי]* / ל=[הֲשִׁיבֵ֣נִי]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[ירמיהו לא/טעמים#לא כז|ירמיהו לא,כז:]] [וְלִנְטֹ֖עַ]*=מ&quot;ק-א / [וְלִנְט֖וֹעַ]=ל&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])

'''ספר תרי עשר (שני קטעים חסרים):'''
#[[מיכה ב/טעמים#ב ז|מיכה ב,ז:]] [הֹלֵֽךְ]* / ל=[הוֹלֵֽךְ]!
#[[זכריה א/טעמים#א יז|זכריה א,יז:]] [תְּפוּצֶ֥נָה]* / ל=[תְּפוּצֶ֥ינָה]!
#[[זכריה ה/טעמים#ה ח|זכריה ה,ח:]] [הָעוֹפֶ֖רֶת]* / ל=[הָעֹפֶ֖רֶת]!
#[[זכריה ו/טעמים#ו ה|זכריה ו,ה:]] [רוּח֣וֹת]* / ל=[רֻח֣וֹת]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[זכריה ז/טעמים#ז ב|זכריה ז,ב (תיבה מורכבת):]] [שַׂרְאֶ֕צֶר]* / ל=[שַׂר־אֶ֕צֶר]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[זכריה ח/טעמים#ו כא|זכריה ח,כא:]] [יוֹשְׁבֵי֩]* / ל=[יֹשְׁבֵי֩]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[זכריה ט/טעמים#ט טו|זכריה ט,טו:]] ל=[כְּזָוִיּ֖וֹת]* / [כְּזָוִיֹּ֖ת]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])

'''ספר תהלים (קטע חסר):'''
#[[תהלים יז/טעמים#יז יב|יז,יב:]] [לִטְרֹ֑ף]* / ל=[לִטְר֑וֹף]
#[[תהלים כב/טעמים#כב ג|כב,ג:]] [דֻֽמִיָּ֥ה]* / ל=[דֽוּמִיָּ֥ה]

'''מגילת שיר השירים (חסר אחרי &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; [ג,יא]):'''
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|ד,ג]]: [שִׂפְתוֹתַ֔יִךְ]* / ל=[שִׂפְתֹתַ֔יִךְ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|ד,ג]]: [וּמִדְבָּרֵ֖ךְ]* / ל=[וּמִדְבָּרֵ֖יךְ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[שיר השירים ד/טעמים#ד ד|ד,ד]]: [הַגִּבֹּרִֽים]* / ל=[הַגִּבּוֹרִֽים]!
#[[שיר השירים ד/טעמים#ד ט|ד,ט2]]: [לִבַּבְתִּ֙נִי֙]* / ל=[לִבַּבְתִּ֙ינִי֙]!
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו ב|ו,ב]]: [לַעֲרֻג֖וֹת]* / ל=[לַעֲרוּג֖וֹת]
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח א|ח,א]]: [יָבֻ֥זוּ]* / ל=[יָב֥וּזוּ]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|ח,יג]]: [הַשְׁמִיעִֽנִי]* / ל=[הַשְׁמִיעִֽינִי]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])

'''מגילת קֹהלת (חסר לגמרי):'''
#[[קהלת א/טעמים#א יז|א,יז]]: [הוֹלֵלֹ֖ת]* / ל=[הוֹלֵל֖וֹת]!{{הערה|נוסח כתי&quot;ל לתיבה הובא ברשימות ברויאר כזהה לרוב כתבי־היד, כנראה בטעות. וראו בתיעוד הנוסח על תיבה זו.}} / דפוסים=[הֹֽלֵל֖וֹת]
#[[קהלת ב/טעמים#ב ח|ב,ח]]: [וְתַעֲנֻג֛וֹת]* / ל=[וְתַעֲנוּגֹ֛ת]!
#[[קהלת ב/טעמים#ב טו|ב,טו]]: [יֹתֵ֑ר]* / ל=[יוֹתֵ֑ר]!
#[[קהלת ב/טעמים#ב כו|ב,כו]]: [לֶאֱסֹ֣ף] / ל=[לֶאֱס֣וֹף]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[קהלת ו/טעמים#ו י|ו,י]]: ל=[כתיב=שהתקיף, קרי=שֶׁתַּקִּ֖יף]* / [כתיב=שֶׁתַּקִּ֖יף, אין קרי]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[קהלת ז/טעמים#ז ג|ז,ג]]: [מִשְּׂח֑וֹק]* / ל=[מִשְּׂחֹ֑ק]!
#[[קהלת ח/טעמים#ח ב|ח,ב]]: [שְׁמֹ֔ר]* / ל=[שְׁמ֔וֹר]
#[[קהלת ח/טעמים#ח טו|ח,טו]]: [לֶאֱכֹ֥ל]* / ל=[לֶאֱכ֥וֹל]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[קהלת ט/טעמים#ט יא|ט,יא]]: [לַגִּבּוֹרִ֣ים]* [לַגִּבֹּרִ֣ים]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[קהלת יא/טעמים#יא ט|יא,ט]]: [בְחוּרוֹתֶ֔יךָ]* / ל=[בְחוּרוֹתֶ֔ךָ]!
#[[קהלת יב/טעמים#יב ה|יב,ה]]: [הַסּוֹפְדִֽים]* / ל=[הַסֹּפְדִֽים]
#[[קהלת יב/טעמים#יב ו|יב,ו]]: [וְתָר֖וּץ]* / ל=[וְתָרֻ֖ץ]

'''מגילת איכה (חסר לגמרי):'''
#[[איכה א/טעמים#א כא|א,כא]]: [כָמֹֽנִי]* / ל=[כָמֽוֹנִי]!
#[[איכה ב/טעמים#ב ו|ב,ו]]: [מֹעֲד֑וֹ]* / ל=[מוֹעֲד֑וֹ]!
#[[איכה ב/טעמים#ב טז|ב,טז]]: [אֹ֣יְבַ֔יִךְ]* / ל=[א֣וֹיְבַ֔יִךְ]
#[[איכה ג/טעמים#ג יג|ג,יג]]: [בְּכִלְיֹתָ֔י]* / ל=[בְּכִלְיוֹתָ֔י]!
#[[איכה ג/טעמים#ג לב|ג,לב]]: [חֲסָדָֽיו׃]* / ל=[חֲסָדָֽו׃ כתיב, חֲסָדָֽיו׃ קרי]!
#[[איכה ג/טעמים#ג מג|ג,מג]]: [סַכּ֤וֹתָה]* / ל=[סַכֹּ֤תָה]!
#[[איכה ד/טעמים#ד ט|ד,ט]]: [יָזֻ֙בוּ֙]* / ל=[יָז֙וּבוּ֙]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יא|ד,יא]]: [יְסֹדֹתֶֽיהָ] / ל=[יְסוֹדֹתֶֽיהָ]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יג|ד,יג]]: [מֵֽחַטֹּ֣אות]* / ל=[מֵֽחַטֹּ֣את]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יג|ד,יג]]: [עֲוֺנֹ֖ת]* / ל=[עֲוֺנ֖וֹת]!
#[[איכה ד/טעמים#ד טו|ד,טו]]: [יוֹסִ֖פוּ]* / ל=[יוֹסִ֖יפוּ]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יח|ד,יח1]]: [קִצֵּ֛נוּ]* / ל=[קִצֵּ֛ינוּ]
#[[איכה ד/טעמים#ד יח|ד,יח2]]: [קִצֵּֽנוּ]* / ל=[קִצֵּֽינוּ]
#[[איכה ה/טעמים#ה יט|ה,יט]]: [לְד֥וֹר וָדֽוֹר]* / ל=[לְדֹ֥ר וָדֽוֹר]!

'''מגילת אסתר (חסר לגמרי):'''
#[[אסתר ב/טעמים#ב ג|ב,ג]]: [תַּמְרֻקֵיהֶֽן]* / ל=[תַּמְרוּקֵיהֶֽן]!
#[[אסתר ב/טעמים#ב ו|ב,ו]]: [נְבוּכַדְנֶצַּ֖ר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶאצַּ֖ר]
#[[אסתר ב/טעמים#ב יז|ב,יז]]: [הַבְּתוּל֑וֹת]* / ל=[הַבְּתוּלֹ֑ת]!
#[[אסתר ב/טעמים#ב כא|ב,כא]]: [יוֹשֵׁ֣ב]* / ל=[יֹשֵׁ֣ב]!
#[[אסתר ד/טעמים#ד א|ד,א]]: [גְדוֹלָ֖ה]* / ל=[גְדֹלָ֖ה]!
#[[אסתר ד/טעמים#ד יא|ד,יא]]: [יֹֽדְעִ֗ים]* / ל=[יֽוֹדְעִ֗ים]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[אסתר ט/טעמים#ט ט|ט,ט]]: ל=[אֲרִדַ֖י]* / [אֲרִידַ֖י] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[אסתר ט/טעמים#ט טז|ט,טז]]: [וְהָרוֹג֙]* / ל=[וְהָרֹג֙] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[אסתר ט/טעמים#ט יז|ט,יז]]: [שְׁלוֹשָׁ֥ה]* / [שְׁלֹשָׁ֥ה]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט יח|ט,יח]]: [בִּשְׁלוֹשָׁ֤ה]* / ל=[בִּשְׁלֹשָׁ֤ה]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט יח|ט,יט]]: [וּמִשְׁלֹ֥חַ]* / ל=[וּמִשְׁל֥וֹחַ]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [מֵאֹ֣יְבֵיהֶ֔ם]* / ל=[מֵא֣וֹיְבֵיהֶ֔ם]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [וּמִשְׁלֹ֤חַ]* / ל=[וּמִשְׁל֤וֹחַ]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [לָֽאֶבְיֹנִֽים] / ל=[לָֽאֶבְיוֹנִֽים]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כד|ט,כד]]: [וְהִפִּ֥ל]* / ל=[וְהִפִּ֥יל]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כט|ט,כט]]: [הַפֻּרִ֛ים]* / ל=[הַפּוּרִ֛ים]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט לא|ט,לא]]: [הַצּוֹמ֖וֹת]* / ל=[הַצֹּמ֖וֹת]

'''ספר דניאל (חסר לגמרי):'''
#[[דניאל א/טעמים#א ד|א,ד]] [וּמַשְׂכִּלִ֣ים]* / ל=[וּמַשְׂכִּילִ֣ים]
#[[דניאל ב/טעמים#ב ה|ב,ה]] [מִלְּתָ֖ה]* / ל=[מִלְּתָ֖א] 
#[[דניאל ב/טעמים#ב יח|ב,יח]] [רָזָ֖א]* / ל=[רָזָ֖ה]
#[[דניאל ב/טעמים#ב יח|ב,יח]] [יְהֽוֹבְדוּן֙]* / ל=[יְהֹֽבְדוּן֙]
#[[דניאל ב/טעמים#ב יט|ב,יט]] [רָזָ֣א]* / ל=[רָזָ֣ה]
#[[דניאל ב/טעמים#ב כז|ב,כז]] [רָזָא֙]* / ל=[רָזָה֙]
#[[דניאל ב/טעמים#ב לה|ב,לה]] [וּמְלָ֥את]* / ל=[וּמְלָ֥ת]!
#[[דניאל ב/טעמים#ב מ|ב,מ]] [אִלֵּ֖ן]* / [ל=[אִלֵּ֖ין]
#[[דניאל ב/טעמים#ב מב|ב,מב2]] ([תֶּהֱוֵ֥א]* / ל=[תֶּהֱוֵ֥ה]!
#[[דניאל ב/טעמים#ב מז|ב,מז]] [רָזָ֥א]* / ל=[רָזָ֥ה]
#[[דניאל ג/טעמים#ג ג|ג,ג2]] [נְבֻכַדְנֶצַּֽר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶצַּֽר]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [קַיתְרֹ֨ס כתיב, קַתְר֨וֹס קרי]* / ל=[קַיתְר֨וֹס כתיב, קַתְר֨וֹס קרי]{{הערה|1=הכתיב כאן מלא וי&quot;ו בכתי&quot;ל, לעומת הכתיב החסר וי&quot;ו בשלושת הפסוקים המקבילים הבאים: ג,ו ל=[קַיתְרֹ֤ס כתיב, קַתְרֹ֤ס קרי]*; ג,י ל=[קַיתְרֹ֨ס כתיב, קַתְרֹ֨ס קרי]*; ג,טו ל=[קַיתְרֹ֣ס כתיב, קַתְרֹ֣ס קרי]*}} (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [שַׂבְּכָ֤א]* / ל=[סַבְּכָ֤א]
#[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [סוּמְפֹּ֣נְיָ֔א]* / ל=[סוּמְפֹּ֣נְיָ֔ה]!
#[[דניאל ג/טעמים#ג יג|ג,יג]] [וַחֲמָ֔א]* / ל=[וַחֲמָ֔ה]
#[[דניאל ג/טעמים#ג יד|ג,יד]] [נְבֽוּכַדְנֶצַּר֙]* / ל=[נְבֻֽכַדְנֶצַּר֙]
#[[דניאל ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] [שַׁעֲתָ֣א]* / ל=[שַׁעֲתָ֣ה]!
#[[דניאל ג/טעמים#ג טז|ג,טז]] [אֲנַ֧חְנָא]* / ל=[אֲנַ֧חְנָה]!
#[[דניאל ג/טעמים#ג כב|ג,כב]] [יַתִּ֑ירָה]* / ל=[יַתִּ֑ירָא]
#[[דניאל ג/טעמים#ג כד|ג,כד]] [תְּלָתָ֜ה]* / ל=[תְּלָתָ֜א]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ג/טעמים#ג כה|ג,כה]] ל=[בְּגֽוֹא־]* / [בְּגֽוֹ־] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] ל=[בְּג֥וֹא]* / [בְּג֥וֹ] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] [לְהוֹדָ֣עוּתַ֔נִי]* / ל=[לְהוֹדָ֣עֻתַ֔נִי]!
#[[דניאל ד/טעמים#ד כג|ד,כג]] [קַיָּמָ֑א]* / ל=[קַיָּמָ֑ה]
#[[דניאל ד/טעמים#ד כד|ד,כד]] [תֶּהֱוֵ֥ה]* / ל=[תֶּהֱוֵ֥א]!
#[[דניאל ד/טעמים#ד כח|ד,כח]] [מַלְכוּתָ֖א]* / ל=[מַלְכוּתָ֖ה]
#[[דניאל ד/טעמים#ד לא|ד,לא]] [יֽוֹמַיָּא֩]* / ל=[יֽוֹמַיָּה֩]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ד/טעמים#ד לג|ד,לג]] [וְזִיוִי֙]* / ל=[וְזִוִי֙] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ד/טעמים#ד לד|ד,לד]] [נְבֻכַדְנֶצַּ֗ר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶצַּ֗ר]
#[[דניאל ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] [יְדָ֖א]* / ל=[יְדָ֖ה]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] [וְהַֽמְנִוכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]* / ל=[וְהַֽמְונִיכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] [לְהוֹדָ֣עוּתַ֔נִי]* / ל=[לְהוֹדָ֣עֻתַ֔נִי]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] ל=[וְהַֽמְונִכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]* (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ה/טעמים#ה יח|ה,יח]] [וְהַדְרָ֔א]* / ל=[וְהַדְרָ֔ה]
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט1]] [־הֲוָ֨א]* / ל=[־הֲוָ֨ה]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט2]] [הֲוָ֣ה]* / ל=[הֲוָ֣א]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט7]] [הֲוָ֥א]* / ל=[הֲוָ֥ה]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט8]] [הֲוָ֥א]* / ל=[הֲוָ֥ה]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] [מַשְׁפִּֽל]* / ל=[מַשְׁפִּֽיל]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] [מְדֹרֵ֔הּ]* / ל=[מְדוֹרֵ֔הּ]
#[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] [יִצְבֵּ֖א]* / ל=[יִצְבֵּ֖ה]
#[[דניאל ה/טעמים#ה כז|ה,כז]] [תְּקִ֥ילְתָּ]* / ל=[תְּקִ֥ילְתָּה]
#[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַלְבִּ֤שׁוּ]* / ל=[וְהַלְבִּ֤ישׁוּ]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַלְבִּ֤שׁוּ]* / ל=[וְהַלְבִּ֤ישׁוּ]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַֽמְנִוכָ֥א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֥א קרי]* / ל=[וְהַֽמְונִכָ֥א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֥א קרי]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] [תְּלָתָ֔ה]* / ל=[תְּלָתָ֔א]
#[[דניאל ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] [־עִלָּ֑ה]* / ל=[־עִלָּ֑א]
#[[דניאל ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] [הַשְׁכַּ֥חְנָֽא]* / ל=[הַשְׁכַּ֥חְנָֽה]
#[[דניאל ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] [־יִבְעֵ֣א]* / ל=[־יִבְעֵ֣ה]
#[[דניאל ו/טעמים#ו יב|ו,יב]] [בָּעֵ֥ה]* / ל=[בָּעֵ֥א]!
#[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] [קְרִ֨בוּ]* / ל=[קְרִ֨יבוּ]!
#[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] [יִבְעֵא֩]* / ל=[יִבְעֵה֩]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ו/טעמים#ו כה|ו,כה]] [וּלְג֤וֹב]* / ל=[וּלְגֹ֤ב]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ו/טעמים#ו כח|ו,כח]] [שֵׁיזִ֣ב]* / ל=[שֵׁיזִ֣יב] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] [יַתִּ֗ירָה]* / ל=[יַתִּ֗ירָא]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ז/טעמים#ז ט|ז,ט]] [שְׁבִבִ֣ין]* / ל=[שְׁבִיבִ֣ין] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] [הֲוָ֑א]* / ל=[הֲוָ֑ה]!
#[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] [יְהִ֤ב]* / ל=[יְהִ֤יב]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ז/טעמים#ז טו|ז,טו]] ל=[בְּג֣וֹא]* / [בְּג֣וֹ] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ז/טעמים#ז כא|ז,כא]] ל=[עָבְדָ֥ה]* / [עָבְדָ֥א] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ז/טעמים#ז כא|ז,כא]] [לְהֹֽן]* / ל=[לְהֽוֹן]!
#[[דניאל ז/טעמים#ז כג|ז,כג]] [רְבִיעָיָה֙ כתיב, רְבִיעָאָה֙ קרי]* / ל=[רְבִיעָיאָ֙ כתיב, רְבִיעָאָה֙ קרי]
#[[דניאל ז/טעמים#ז כד|ז,כד]] [מַלְכוּתָ֔א]* / ל=[מַלְכוּתָ֔ה]
#[[דניאל ז/טעמים#ז כד|ז,כד]] [אַחֲרֵיהֹ֗ן]* / ל=[אַחֲרֵיה֗וֹן]
#[[דניאל ז/טעמים#ז כז|ז,כז]] [וּמַלְכוּתָ֨א]* / ל=[וּמַלְכוּתָ֨ה]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ח/טעמים#ח ח|ח,ח]] [הַגְּדֹלָ֔ה]* / ל=[הַגְּדוֹלָ֔ה]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ט/טעמים#ט ז|ט,ז]] [וּלְיֹשְׁבֵ֣י]* / ל=[וּלְיוֹשְׁבֵ֣י]!
#[[דניאל י/טעמים#י א|י,א]] [בֵּלְטְאשַׁצַּ֑ר]* / ל=[בֵּלְטְשַׁאצַּ֑ר]
#[[דניאל י/טעמים#י יט|י,יט]] [וּֽ'''כְ'''דַבְּר֤וֹ]* / ל=[וּֽ'''בְ'''דַבְּר֤וֹ]!
#[[דניאל יא/טעמים#יא כט|יא,כט]] [וְכָאַחֲרוֹנָֽה]* / ל=[וְכָאַחֲרֹנָֽה]!
#[[דניאל יא/טעמים#יא לא|יא,לא]] [מְשֹׁמֵֽם]* / ל=[מְשׁוֹמֵֽם]!
#[[דניאל יא/טעמים#יא לו|יא,לו]] [כִרְצֹנ֜וֹ]* / ל=[כִרְצוֹנ֜וֹ]!

'''ספר עזרא (חסר לגמרי):'''
#[[עזרא ב/טעמים#ב מב|עזרא ב,מב]]: [טַלְמֹ֣ן]* / ל=[טַלְמ֣וֹן]?!
#[[עזרא ב/טעמים#ב נ|עזרא ב,נ]]: [מְעוּנִ֖ים]* / ל=[כתיב: מְעיּנִ֖ים, קרי: מְעוּנִ֖ים]
#[[עזרא ד/טעמים#ד יג|עזרא ד,יג]]: [וְשׁוּרַיָּ֖א]* / ל=[וְשׁוּרַיָּ֖ה]
#[[עזרא ה/טעמים#ה ג|עזרא ה,ג]]: [אֲתָ֨ה]* / ל=[אֲתָ֨א]!
#[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]]: [מְדִינְתָּ֖א]* / ל=[מְדִינְתָּ֖ה]
#[[עזרא ז/טעמים#ז י|עזרא ז,י]] [לִדְרֹ֛שׁ]* / ל=[לִדְר֛וֹשׁ]!
#[[עזרא ז/טעמים#ז יג|עזרא ז,יג]] [עַמָּ֨א]* / ל=[עַמָּ֨ה]!
#[[עזרא ז/טעמים#ז יד|עזרא ז,יד]] [לְבַקָּרָ֥ה]* / ל=[לְבַקָּרָ֥א]
#[[עזרא ז/טעמים#ז כא|עזרא ז,כא]] [כָהֲנָ֜א]* / [כָהֲנָ֜ה]
#[[עזרא ז/טעמים#ז כב|עזרא ז,כב]] [כּוֹרִ֣ין]* / ל=[כֹּרִ֣ין]
#[[עזרא ז/טעמים#ז כה|עזרא ז,כה]] [עַמָּא֙]* / ל[=עַמָּה֙]!
#[[עזרא ז/טעמים#ז כז|עזרא ז,כז]] [אֲבֹתֵ֑ינוּ]* / ל=[אֲבוֹתֵ֑ינוּ]!
#[[עזרא ט/טעמים#ט א|עזרא ט,א]] [כְּ֠תֹעֲבֹֽתֵיהֶ֠ם]* / ל=[כְּ֠תוֹעֲבֹֽתֵיהֶם]
#[[עזרא י/טעמים#י לה|עזרא י,לה]] [כְּלֽוּהיּ כתיב, כְּלֽוּהוּ קרי]* / ל=[כְּלֻֽהיּ כתיב, כְּלֽוּהוּ קרי]
#[[עזרא י/טעמים#י מד|עזרא י,מד]] [נָשְׂא֖יּ כתיב, נָשְׂא֖וּ קרי]* / ל?=[נָשְׂא֖וּ]{{הערה|בכתי&quot;ל יש כאן ניסיון לבצע תיקון, אולי ע&quot;י יד מאוחרת.}}
#[[נחמיה ה/טעמים#ה יד|נחמיה ה,יד]] [אוֹתִ֗י]* / ל=[אֹתִ֗י]!
#[[נחמיה ו/טעמים#ו יא|נחמיה ו,יא]] [יָבֹ֥א]* / ל=[יָב֥וֹא]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז ד|נחמיה ז,ד]] [וּגְדֹלָ֔ה]* / ל=[וּגְדוֹלָ֔ה]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז לז|נחמיה ז,לז]] [וְאֹנ֔וֹ]* / ל=[וְאוֹנ֔וֹ]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז מה|נחמיה ז,מה]] [שַׁלֻּ֤ם]* / ל=[שַׁלּ֤וּם]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז מח|נחמיה ז,מח]] [חֲגָבָ֖א]* / ל=[חֲגָבָ֖ה]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[נחמיה ז/טעמים#ז נז|נחמיה ז,נז]] [סֹפֶ֖רֶת]* / ל=[סוֹפֶ֖רֶת]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[נחמיה ז/טעמים#ז סא|נחמיה ז,סא]] [אֲבֹתָם֙]* / ל=[אֲבוֹתָם֙]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז סה|נחמיה ז,סה]] [וְתֻמִּֽים]* / ל=[וְתוּמִּֽים]
#[[נחמיה ז/טעמים#ז עא|נחמיה ז,עא]] [דַּרְכְּמֹנִים֙]* / ל=[דַּרְכְּמוֹנִים֙]!
#[[נחמיה ח/טעמים#ח ו|נחמיה ח,ו]] [וַיִּֽשְׁתַּחֲו֛וּ]* / ל=[וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּ֛]{{הערה|אות וי&quot;ו האחרונה הושמטה בכתב־היד, בלי שום הערה.}}
#[[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] [כְּבֹדֶ֔ךָ]* / ל=[כְּבוֹדֶ֔ךָ]!
#[[נחמיה ט/טעמים#ט כה|נחמיה ט,כה]] [בְּצוּרֹת֮]* / ל=[בְּצֻרוֹת֮]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[נחמיה ט/טעמים#ט לב|נחמיה ט,לב]] [וְלִנְבִיאֵ֥ינוּ]* / ל=[וְלִנְבִיאֵ֥נוּ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]] ל=[גְּ֠וִיֹּתֵינוּ]* / [גְּ֠וִיָּתֵנוּ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]] [גְדֹלָ֖ה]* / ל=[גְדוֹלָ֖ה]!
#[[נחמיה י/טעמים#י יג|נחמיה י,יג]] ל?=[שְׁ'''בַ'''נְיָֽה]* / ל?=[שְׁ'''כַ'''נְיָֽה]
#[[נחמיה י/טעמים#י לג|נחמיה י,לג]] [שְׁלִישִׁ֥ית]* / ל=[שְׁלִשִׁ֥ית]!
#[[נחמיה י/טעמים#י לז|נחמיה י,לז]] [וּבְהֶמְתֵּ֔נוּ]* / ל=[וּבְהֶמְתֵּ֔ינוּ]
#[[נחמיה יא/טעמים#יא יב|נחמיה יא,יב]] [[עֹשֵׂ֤ה]* / ל=[עֹשֵׂ֤י]!
#[[נחמיה יא/טעמים#יא יד|נחמיה יא,יד]] [גִּבֹּ֣רֵי]* / ל=[גִּבּ֣וֹרֵי]
#[[נחמיה יא/טעמים#יא יז|נחמיה יא,יז]] [מִ֠יכָ֠א]* / ל=[מִ֠יכָה]
#[[נחמיה יא/טעמים#יא כו|נחמיה יא,כו]] [וּבְמֹלָדָ֖ה]* / ל=[וּבְמוֹלָדָ֖ה]
#[[נחמיה יג/טעמים#יג א|נחמיה יג,א]] [וּמוֹאָבִ֛י]* / ל=[וּמֹאָבִ֛י]
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,ה]] [וְהַשּׁוֹעֲרִ֑ים]* / ל=[וְהַשֹּׁעֲרִ֑ים]!
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,טז]] [וּמוֹכְרִ֧ים]* / ל=[וּמֹכְרִ֧ים]

===ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות===

{{בעבודה}}

'''בסעיף זה הבאנו רשימה של המקומות שבהם קביעת נוסח הכתיב בספרי הנביאים והכתובים לא הייתה חד-משמעית ע&quot;פ הנתונים הבסיסיים {{קו תחתי|בלבד}}:
*אם יש כתיב חריג בכתב־יד אחד, העומד מול שאר כל כתבי־היד, לא הבאנו אותו ברשימה.
*אם יש כתיב חריג בשני כתבי־יד, אך יש הכרעה ברורה וחד-משמעית לפי הערות המסורה, לא הבאנו אותו ברשימה.
*אם יש כתיב חריג בשני כתבי־יד,{{הערה|שם=כתיב חריג שונה|אפילו אם יש ביניהם כתיב חריג שונה.}} אך '''אין''' הכרעה ברורה וחד-משמעית לפי הערות המסורה, אז הבאנו אותו ברשימה.
*אם יש כתיב חריג שנמצא בשלושה כתבי־יד או יותר,{{הערה|שם=כתיב חריג שונה}} אז הבאנו אותו ברשימה אפילו אם יש הכרעה חד-משמעית לפי הערות המסורה.

'''ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות:'''
#'''[[ירמיהו לא/טעמים#לא כז|ירמיהו לא,כז:]]''' ל=[וְלִנְט֖וֹעַ] / [וְלִנְטֹ֖עַ]*
#'''[[זכריה ז/טעמים#ז ב|זכריה ז,ב:]]''' ל=[שַׂר־אֶ֕צֶר] / [שַׂרְאֶ֕צֶר]* (תיבה מורכבת)
#'''[[זכריה ט/טעמים#ט טו|זכריה ט,טו:]]''' ל=[כְּזָוִיּ֖וֹת]* / [כְּזָוִיֹּ֖ת]
#'''[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|שיר השירים ד,ג:]]''' ל=[שִׂפְתֹתַ֔יִךְ] / [שִׂפְתוֹתַ֔יִךְ]*
#'''[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|שיר השירים ד,ג:]]''' ל=[וּמִדְבָּרֵ֖יךְ] / [וּמִדְבָּרֵ֖ךְ]*
#'''[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|שיר השירים ח,יג:]]''' ל=[הַשְׁמִיעִֽינִי] / [הַשְׁמִיעִֽנִי]*
#'''[[קהלת ו/טעמים#ו י|קהלת ו,י:]]''' ל=[כתיב=שהתקיף, קרי=שֶׁתַּקִּ֖יף]* / [כתיב=שֶׁתַּקִּ֖יף, אין קרי] '''(מחלוקת מסורה!)'''
#'''[[קהלת ט/טעמים#ט יא|קהלת ט,יא:]]''' ל=[לַגִּבּוֹרִ֣ים]* / [לַגִּבֹּרִ֣ים]
#'''[[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר ט,ט:]]''' ל=[אֲרִדַ֖י]* / [אֲרִידַ֖י]
#'''[[אסתר ט/טעמים#ט טז|אסתר ט,טז:]]''' ל=[וְהָרֹג֙] / [וְהָרוֹג֙]*
#'''מחלוקת מסורה בספר דניאל:'''{{הערה|אחרי שהחלטנו מזמן לקבוע את הנוסח לפי המסורה בכתי&quot;ל (ונגד דעתו של הרב ברויאר), מצאנו שבמהדורה הדיגיטלית של מקראות גדולות הכתר גם הכריעו באותו כיוון. לפרטים מלאים ראו בהערת הנוסח על [[דניאל ג/טעמים#ג כה|דניאל ג,כה]].}}
##'''[[דניאל ג/טעמים#כ כה|דניאל ג,כה:]]''' ל=[בְּגֽוֹא]* / [בְּגֽוֹ]
##'''[[דניאל ד/טעמים#ד ז|דניאל ד,ז:]]''' ל=[בְּג֥וֹא]* / [בְּג֥וֹ]
##'''[[דניאל ז/טעמים#ז טו|דניאל ז,טו:]]''' ל=[בְּג֣וֹא]* / [בְּג֥וֹ]
#'''[[דניאל ז/טעמים#ז ט|דניאל ז,ט:]]''' ל=[שְׁבִיבִ֣ין]* / [שְׁבִבִ֣ין]
#'''[[נחמיה ז/טעמים#ז נז|נחמיה ז,נז]]''' ל=[סוֹפֶ֖רֶת] / [סֹפֶ֖רֶת]*
#'''[[נחמיה ט/טעמים#ט לב|נחמיה ט,לב:]]''' ל=[וְלִנְבִיאֵ֥נוּ] / [וְלִנְבִיאֵ֥ינוּ]*
#'''[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]]''' ל=[גְּ֠וִיֹּתֵינוּ]* / [גְּ֠וִיָּתֵנוּ]{{הערה|כאן יש ניקוד שונה, והכתיב השונה בהתאם לניקוד.}}

===קונטרסי המסורה של כתר ארם צובה===

בכתר ארם צובה היו, מלבד נוסח המקרא והערות המסורה עליו, גם קונטרסי מסורה שנכרכו עמו בתחילתו ובסופו. שבעה דפי מסורה באו לפני התורה, ועשרים דפים בסוף ספרי הכתובים (אחרי דניאל ועזרא). בדפי המסורה גם הוסיפו לכתוב הקדשות חשובות. בדפים האחרונים היו איורים בצבעים ובזהב. יש עדויות לכך שהקונטרסים היו חלק מהכתר מאז המאה ה-11 לכל המאוחר. אבל למרבה הצער הלכו כל דפי המסורה של הכתר לאיבוד ביחד עם רוב התורה בתחילת הכתר, וביחד עם ספרי סוף הכתובים שהיו בחלקו האחרון.

רוב המידע שנמצא בידינו על קונטרסי המסורה שנכרכו ביחד עם כתר ארם צובה פורסם במאמרים שונים ע&quot;י יוסף עופר.{{הערה|1=יש תיאור מפורט של קונטרסי המסורה בתוך [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובה – לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;], '''ספונות''', סדרה חדשה ספר רביעי (יט) תשמ&quot;ט, עמ' 277-344. יש העתק וניתוח מלא של שני סיעיפים מבוך קונטרסי המסורה, בנוסף למידע רב על ההעתקים הקיימים בתוכם, בשני מאמרים: &quot;A Masoretic Note in the Aleppo Codex Concerning the Composite Words&quot;, 
''Textus'' 21, עמ' 209-233 (על כתיב השמות המורכבים במקרא בתיבה אחת או שתיים); &quot;קונטרסי המסורה של כתר ארם צובה על פי העתק בארכיונו של יצחק זליגמן בר&quot;, '''עיוני מקרא ופרשות''' ז (בר-אילן תשס&quot;ה), עמ' 137-162 (על כתיב המלים בארמית המקראית באל&quot;ף או בה&quot;א בסופם).}} במשך הדורות נכתבו ממנו העתקים ותיאורים מפורטים, ועופר זכה לגלות את העתקתו המלאה של זליגמן בער (יצחק בֵּר).{{הערה|ארכיונו של בֵּר נמצא בתוך אוסף גינצבורג במוסקבה (כ&quot;י מוסקבה 1550). צילומו במכון לתצלומי כתבי יד עבריים שבספרייה הלאומית בירושלים 
נמצא ב[{{NNL|000146980}} סרט מספר F 48538].}} על פיו ועל פי שאר העדויות אפשר לשחזר את התוכן בדפי המסורה כמעט בשלמותו. אמנם לפי מחקריו של עופר יש מקום להטיל ספק בכך שחומר המסורה שהיה בקונטרסים אכן נכתב ע&quot;י אהרן בן אשר, הן בגלל פרטים מסוימים בתוכנם שאינם משקפים את נוסח הכתר, והן בגלל סימנים חיצוניים (כגון עדויות לגבי אופן הכריכה). אמנם בכל זאת ברור שהקונטרסים מהווים יצירה של בעלי המסורה הטברנים, והם קרובים מאוד במקום ובזמן לכתר עצמו, ואף היוו חלק מהותי ממנו במשך אלף שנה בערך.

ברשימות המסורה שבקונטרסים יש גם מידע שיכול להאיר על ספקות מסוימים בנוסח הכתר בחלקיו החסרים. עופר ניתח מידע מהסוג הזה בסעיף הדן בכתיב של מלים בארמית המקראית, והוא רלוונטי לגבי קביעת הנוסח בספרים דניאל ועזרא (שהיו בסוף הכתר והיום חסרים). להלן שלושת המקומות שבהם יש עדות מסורה המסייעת לקביעת הנוסח בתוך קונטרסי המסורה שהיו בכתר (למידע שלם על שלל הנתונים בכל מקום ראו בתיעוד הנוסח שבדפי העריכה):{{הערה|ע&quot;פ מסקנותיו של עופר, קונטרסי המסורה, עמ' 160.}}
*[[דניאל ו/טעמים#ו ו|דניאל ו ו:]] ל=[עִלָּ֑א] / [עִלָּ֑ה]*
*[[דניאל ו/טעמים#ו ח|דניאל ו ח:]] ל=[יִבְעֵ֣ה] / [יִבְעֵ֣א]*
*[[דניאל ז/טעמים#ז כא|דניאל ז כא:]] ל=[עָבְדָ֥ה]* / [עָבְדָ֥א]

מלבד קביעת הנוסח במקומות מסוימים, יש גם ערך היסטורי ותרבותי רב בקונטרסי המסורה שהיו חלק בלתי-נפרד מהכתר במשך כמעט כל תקופת קיומו. מפעל המסורה של חכמי טבריה הוא מאוצרות הרוח של עם ישראל, על אחת כמה וכמה קונטרסי מסורה בני אלף שנה שהיו חלק מכתר ארם צובה, ואף היו מיוחסים במשך הזמן לאהרן בן אשר בכבודו ובעצמו. עופר מראה במאמריו שעכשיו, ע&quot;פ העדויות הקיימות ולמרות ליקויים מסוימים, כבר &quot;נחשף... בשלמותו נוסחם של קונטרסי המסורה שצורפו אל כתב היד החשוב ביותר של המקרא מבית מדרשם של בעלי המסורה.&quot;{{הערה|עופר, קונטרסי המסורה, עמ' 161.}} הוא גם מזכיר העקתה שלמה ממקור ראשון שנכתב בשביל אברהם פירקוביץ' (העתק בער הוא רק העתק ממנו), שאולי קיים עדיין באוסף פירקוביץ'.{{הערה|אוסף פירקוביץ' נמצא היום בספרייה הלאומית של רוסיה בעיר סנקט פטרבורג. עופר העיר: &quot;ייתכן שההעתק המקורי (העתק חלב) יימצא באוסף פירקוביץ' ויפתור כמה מן הספקות המוצגים בדברינו. אולם איתור כתב היד באוספי פירקוביץ' – וכל שכן קביעה ודאית שאינו נמצא שם – אינם משימות קלות&quot; (עופר, שם, עמ' 141 הערה 13).}} חשוב לעשות את המאמצים כדי לאתר אותו אם הוא בכלל קיים, ואח&quot;כ להוציא לאור מהדורה מבוארת של הקונטרסים במלואם ע&quot;פ כל העדויות הקיימות, כמו שהיה רצונו של פירקוביץ' עצמו בדיוק:

:ואף שבכל השתדלותו לא הצליח לראות התנ&quot;ך הזה בעיניו, אבל בפיזור כסף והתאמצות העתיקו לו את כל הכתוב מלפניו ומאחריו. וראיתי הכל בית ידידי החכם הזה, והם מר' אהרן בן אשר, והוא ברוב טובו אל הכלל ישתדל להדפיסם ולהפיצם בישראל עם פירוש מספיק כיד ה' הטובה עליו. כי הדברים האלה הם קשה הבנה כדרך הראשונים {{נוסח|אשר|במקור אתר וצ&quot;ל אשר}} הסתירו בחידות והטמינו ברמז.{{הערה|מדברי יעקב ספיר, '''אבן ספיר''', ח&quot;א (ליק 1866) דף י&quot;ב ע&quot;ב הערה 1; מובאים בעופר, קונטרסי המסורה, עמ' 140.}}

במאמץ כזה יש לראות הידור מצווה כחלק מהשלמת החסר בכתר, וגם כן דרך לפתוח את אוצרות המסורה לקהל.

===מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: חלוקת הפרשות===
{{בעבודה}}

במסורה הטברנית לא הייתה קביעה מדויקת וסמכותית לגבי הרווחים של הפרשות הפתוחות והסתומות, כמו שראינו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות|בפרק הקודם]]'''. בסופו של דבר קבע הרמב&quot;ם את הפרשות בתורה ע&quot;פ כתר ארם צובה, ומאז הביאה פסיקתו לאחידות כמעט-מושלמת בחלוקת הפרשות בתוך ספרי התורה. אך במשך הדורות לא הייתה שום קביעה כזו לגבי חלוקת הפרשות בספרי הנביאים והכתובים (למעט נסיונות של פסיקה לגבי מגילת אסתר שלא התקבלו על ידי כל העדות בישראל). רק במאה ה-19 היה ניסיון לקבוע את כל רווחי הפרשות בנ&quot;ך לפי כתר ארם צובה, וניסיון זה השפיע על כתיבתן של ספרי הנביאים והכתובים בתוך מגילות של קלף בכמה בתי כנסת (לשימוש בקריאת ההפטרה וחמש מגילות בציבור). בימינו יצאו כמה מהדורות של התנ&quot;ך המבוססות על חלוקה זו של הפרשות, ביניהן: מהדורות ברויאר (החל מדפוס חורב), מקראות גדולות הכתר (בדפוס וב[https://www.mgketer.org/ מהדורה המקוונת]), מהדורת &quot;סימנים&quot; (מבית פלדהיים), והמהדורה הדיגיטלית של [https://mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מכון ממרא].

הפרשות הפתוחות והסתומות בנביאים וכתובים במהדורתנו, אף במקומות החסרים בכתר ארם צובה, הן לפי נוסח הכתר ע&quot;פ עדותו של יהושע קמחי. קמחי נסע לארם צובה במאה ה-19, בשליחותם של רבני ירושלים, כדי לבדוק פרטים רבים בכתר ובמיוחד את כל רווחי הפרשות שבו. הוא תיעד את הפרשות הפתוחות והסתומות בכתר ע&quot;י הערות שרשם בתוך [https://archive.org/details/YellinTanakh/mode/1up התנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין]. לנתונים המלאים וניתוח מפורט של עדות זו ראו יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין&quot;].{{הערה|ראו גם את סיכום המידע על חלוקת הפרשות הפתוחות והסתומות בכתר ארם צובה שנמצא [[:w:en:Parashah|כאן]] (באנגלית).}}

רשימתו של קמחי אינה נקייה לגמרי מטעויות, כמו שניתן להיווכח מהשוואה לכתר במקומות הקיימים בו,{{הערה|לפרטים ראו במאמרו של עופר, עמ' 311-312; 329-331.}} ולכן יש מעט מקומות שבהם חייב המהדיר להפעיל את שיקול דעתו. ברשימה הבאה הובאו כל המקומות שיש בהם ספק כלשהו לגבי חלוקת הפרשות שהייתה בכתר ארם צובה. לעתים רחוקות ציינו גם תופעות בעלות משמעות בחלוקת הפרשות בכתי&quot;ל.

'''ספר מלכים:'''
#בפסוק &quot;אָ֣ז יַכֶּֽה־מְ֠נַחֵ֠ם...&quot; ([[מלכים ב טו/טעמים#טו טז|מל&quot;ב טו,טז]]) אין פרשה במהדורתנו.
#בפסוק &quot;וַיִּשְׁלַ֨ח אָחָ֜ז מַלְאָכִ֗ים...&quot; ([[מלכים ב טז/טעמים#טז ז|מל&quot;ב טז,ז]]) אין פרשה במהדורתנו.

'''מגילת שיר השירים:'''
'''חלוקת הפרשות:''' בשלושה מקומות בשיר השירים יש במהדורתנו רווח של פרשה ע&quot;פ כתי&quot;ל, למרות שלא סומן כלל פרשה בכתר ברשימת קמחי. ראו בהערות הנוסח למידע מלא על כל אחד מהמקומות.
#בפסוק &quot;יָפָ֨ה אַ֤תְּ רַעְיָתִי֙ כְּתִרְצָ֔ה&quot; ([[שיר השירים ו/טעמים#ו,ד|ו,ד]]) יש פרשה סתומה במהדורתנו.
#בפסוק &quot;מִ֣י זֹ֗את עֹלָה֙ מִן־הַמִּדְבָּ֔ר&quot; ([[שיר השירים ח/טעמים#ח ה|ח,ה]]) יש פרשה סתומה במהדורתנו.
#בפסוק &quot;כֶּ֣רֶם הָיָ֤ה לִשְׁלֹמֹה֙ בְּבַ֣עַל הָמ֔וֹן&quot; ([[שיר השירים ח/טעמים#ח יא|ח,יא]]) יש פרשה פתוחה במהדורתנו.

===מסורת הסופרים במגילת אסתר: הערות מיוחדות===
{{בעבודה}}
{| width=100% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=8 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''הערות מיוחדות במגילת אסתר'''}}}}&lt;br&gt;ציון ההבדלים בין המגילות במסורת תימן, ספרד ואשכנז, ובין המגילות לכתר ארם צובה
|- align=center
!פסוק
!מילה או הקשר
!כתר ארם צובה{{הערה|לפי עדויות או מקבילות.}}
!מגילות תימן
!מגילות ספרד
!מגילות אשכנז
!נוסח הפנים&lt;br&gt;במהדורתנו
!הערה במהדורתנו
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[אסתר ח/טעמים#ח יא|אסתר ח, יא]]
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|
|לַהֲרֹ֨ג
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|במגילות אשכנז כתוב לַהֲרֹ֨ג
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[אסתר ט/טעמים#ט ג|אסתר ט, ג]]
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|
|'''בִּ'''פְנֵיהֶ֔ם
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|במגילות אשכנז כתוב בִּפְנֵיהֶ֔ם
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר ט, ט]]
|אֲרִ(י)דַ֖י‏
|אֲרִדַ֖י‏ (כנראה)
|אֲרִדַ֖י‏ (?)
|
|אֲרִ'''י'''דַ֖י‏
|אֲרִדַ֖י‏
|בספרים אחרים אֲרִידַ֖י וכך כתוב במגילות רבות
|}

==מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: השימוש בכתי&quot;ל כבסיס לניקוד ולטעמים==

כמו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: השימוש בכתי&quot;ל כבסיס לניקוד ולטעמים|בתורה]]''', קביעת הניקוד והטעמים בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, תהיה ע&quot;י שחזור ולפי אותם עקרונות. הבסיס של השחזור הוא כתי&quot;ל, שברוב המקומות מהווה העתק מדויק לכתר ארם צובה. אך לגבי המקומות החריגים בניקוד ובטעמים בכתי&quot;ל, וספקות שעולים לעתים מתוך השוואה למקורות אחרים, וגם לגבי השיקולים המקומיים שעל פיהם הכרענו בכל מקום כזה, יש לעיין בתיעוד הנוסח שבדף העריכה לכל פרק.

לגבי נוסח הגעיות בנ&quot;ך (במקומות החסרים בכתר), הן מופיעות כמעט תמיד לפי כתי&quot;ל, ויש בהן תיקונים רק לעתים רחוקות.{{הערה|1=היוצאים מן הכלל הם: [[מלכים ב יח/טעמים#יח ט|מל&quot;ב יח,ט]] (ל=וַֽיְהִ֞י), ו[[דניאל ח/טעמים#ח ב|דניאל ח,ב]] (ל=וַיְהִי֙).}} להסבר מלא ומידע נוסף על הגעיות במהדורתנו ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|כאן]]'''.

==מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: מקומות חריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל==

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא לרשימת הניקוד והטעמים}}

ו. לרשימות דומות על הספרים וקטעי הספרים '''הקיימים בכתר ארם צובה''', ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה|פרק החמישי של המבוא]]'''.

===ספר מלכים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר במלכים}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר מלכים (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}{{הערה|1=ב[[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מל&quot;ב יז,לא]] ציין ברויאר &quot;וְהַסְפַרְוִ֗ים (ל)&quot;, אבל לא ברור מדוע ציין תיבה זו.}}
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו י|מל&quot;ב טו,י]] (ל!=קָֽבָלְ־עָ֖ם): למ&quot;ד שווּאה ומוקפת
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו יג|מל&quot;ב טו,יג]] (ל=לְעֻזִיָּ֖ה): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו ל|מל&quot;ב טו,ל]] (ל=בֶּן־עֻזִיָּֽה): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו לב|מל&quot;ב טו,לב]] (ל=בֶּן־עֻזִיָּ֖הוּ): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו לד|מל&quot;ב טו,לד]] (ל=עֻזִיָּ֥הוּ): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טז/טעמים#טז ו|מל&quot;ב טז,ו]] (ל=אֶת־הַיְהוּדִ֖ים): חסר דגש ביו&quot;ד{{הערה|ברשימת ברויאר בכתר ירושלים צוין מספר הפסוק בטעות &quot;טו,ו&quot;.}}
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז יג|מל&quot;ב יז,יג]] (ל*=שֻׁ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}בוּ): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה כשיטת הכתר
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז טו|מל&quot;ב יז,טו]] (ל?!=וַיֵּ֨לְכוּ): (חסר טעם האזלא [גרש] באות כ&quot;ף?){{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז כא|מל&quot;ב יז,כא]] (ל!=וְהֶחֱטֵיאָ֖ם): טי&quot;ת בצירה
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז כד|מל&quot;ב יז,כד]] (ל*=וּ֠מִכּ֠וּתָה): טעם כפול בכתב־היד
#[[מלכים ב יח/טעמים#יח ט|מל&quot;ב יח,ט]] (ל=וַֽיְהִ֞י): בגעיה

ב. מתיגת הזקף
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז ל|מל&quot;ב יז,ל]] (ל=וְאַנְשֵׁי־כ֔וּת): אין מתיגה

===ספר ירמיהו (הקטע החסר בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בירמיהו}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר ירמיהו (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט כא|כט,כא]] (ל!=הַֽנִבְּאִ֥ים): חסר דגש בנו&quot;ן
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט כז|כט,כז]] (ל!=הָֽעֲנְּתֹתִ֑י): חטף פתח בעי&quot;ן במקום פתח
#[[ירמיהו ל/טעמים#ל י|ל,י:]] (ל*=נְאֻם־יְהֹוָה֙): נקודת חולם בשם הוי&quot;ה בתוך כתב־היד
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא ג|לא,ג]] (ל!=וְֽנִבְנֵי֔ת): מקום הטעם{{הערה|הערת דותן; הפריט חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא לג|לא,לג]] (ל!=לְמִקְטַנָּ֤ם): חסר דגש בקו&quot;ף

ב. מתיגת הזקף:
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט יד|כט,יד]] (ל=אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם): מקום המתיגה
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט טז|כט,טז]] (ל=וְאֶל־כָּל־הָעָ֔ם): אין מתיגה
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט כ|כט,כ]] (ל=כָּל־הַ֨גּוֹלָ֔ה): מקום המתיגה

===ספר תרי עשר (הקטעים החסרים בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתרי עשר}}
למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר תרי עשר (חוץ מהקטעים החסרים בכתר)|כאן]].'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[עמוס ט/טעמים#ט ד|עמוס ט,ד]] (ל!=אֹֽיבֵיהֶ֔ם): חסר שווא ביו&quot;ד{{הערה|שם=חסר ברויאר|פריט זה חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[עובדיה א/טעמים#א א|עֹבדיה א,א]] (ל!=עָלֶיהָ): חסר טעם המרכא{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[עובדיה א/טעמים#א ג|עֹבדיה א,ג]] (ל?=בְחַגְוֵי־סֶּ֖לַע): סמ&quot;ך דגושה?
#[[עובדיה א/טעמים#א ח|עֹבדיה א,ח]] (ל?=נְאֻם יְהֹוָ֑ה): חסר מקף?{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[עובדיה א/טעמים#א יב|עֹבדיה א,יב]] (ל!=לִבְנֵֽי יְהוּדָ֖ה): חסר מקף{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[עובדיה א/טעמים#א טז|עֹבדיה א,טז]] (ל!=הָֽיוּ): מקום הסילוק
#[[עובדיה א/טעמים#א יז|עֹבדיה א,יז]] (ל!=מוֹרָֽשֵׁיהֶם): חסר סילוק{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[יונה א/טעמים#א ג|יונה א,ג]] (ל!=אָנִיָּ֣ה{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}): חסרות הנקודות של חטף קמץ באל&quot;ף
#[[יונה ג/טעמים#ג ב|יונה ג,ב]] (ל?!=וִּקְרָ֤א): נקודת חיריק מתחת לאות וי&quot;ו?
#[[יונה ג/טעמים#ג ג|יונה ג,ג]] (ל!=אֶל־נִֽינְוֶ֖ה): סגול בוי&quot;ו במקום צירה
#[[יונה ג/טעמים#ג ו|יונה ג,ו]] (ל!=אֶל־מֶ֣לֶך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[יונה ג/טעמים#ג י|יונה ג,י]] (ל?!=אֶֽת־מַ֣עֲשֵׂיהֶ֔ם): געיה באות אל&quot;ף?{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[מיכה א/טעמים#א יד|מיכה א,יד]] (ל=לְמַלְכֵ֥י): בטעם מרכא במקום טפחא
#[[מיכה א/טעמים#א טו|מיכה א,טו]] (ל!=עַד־עֲדֻּֿלָּ֥ם): דל&quot;ת דגושה למרות סימן הרפה{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[מיכה ג/טעמים#ג ג|מיכה ג,ג]] (ל=וּפָרְשׂוּ֙): אין געיה קלה בתיבת פשטא
#[[מיכה ג/טעמים#ג ה|מיכה ג,ה]] (ל=וַאֲשֶׁר֙): אין געיה קלה בתיבת פשטא
#[[זכריה א/טעמים#א ד|זכריה א,ד]] (ל-כתיב!=וּמַֽעֲלְילֵיכֶ֖ם): נקודות של חטף פתח בעי&quot;ן
#[[זכריה א/טעמים#א י|זכריה א,י]] (ל!=בֵּין־הַהַדַסִּ֖ים): חסרות נקודות לחטף פתח בה&quot;א השנייה
#[[זכריה ב/טעמים#ב ב|זכריה ב,ב]] (ל!=וִירוּשָׁלָֽם): חסרה נקודת החיריק בלמ&quot;ד
#[[זכריה ד/טעמים#ד יא|זכריה ד,יא]] (ל!=הָאֵ֔לֶה): חסר דגש בלמ&quot;ד
#[[זכריה ה/טעמים#ה יא|זכריה ה,יא]] (ל*=לִבְנֽוֹת־לָ֥הֿ): במהדורתנו השארנו כאן את סימן הרפה
#[[זכריה ו/טעמים#ו ז|זכריה ו,ז]] (ל!=לְהִתְהַלֵּ֣ך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[זכריה ו/טעמים#ו יב|זכריה ו,יב]] (ל!=יְהֹוָֽהּ): נקודה באות ה&quot;א השנייה של שם הוי&quot;ה
#[[זכריה ח/טעמים#ח ג|זכריה ח,ג]] (ל=עִ֣יר־הָֽאֱמֶ֔ת): מקף בתיבת משרת
#[[זכריה ח/טעמים#ח יד|זכריה ח,יד]] (ל!=זָמַמְ֜תִּי): מקום הטעם
#[[זכריה ט/טעמים#ט יז|זכריה ט,יז]] (ל=וּמַה־יָפְי֑וֹ): אין דגש ביו&quot;ד

ב. מתיגת הזקף:
#[[זכריה ה/טעמים#ה ג|זכריה ה,ג]] (ל=וְכָל־הַנִּ֨שְׁבָּ֔ע): מקום המתיגה
#[[זכריה ו/טעמים#ו ו|זכריה ו,ו]] (ל=וְהַלְּבָנִ֔ים): אין מתיגה

ג. קרי וכתיב של אֵם קריאה:
#[[עמוס ט/טעמים#ט ו|עמוס ט,ו]] (ל-קרי=מַעֲלוֹתָ֔יו): אין ציון במהדורתנו
#[[עובדיה א/טעמים#א יא|עֹבדיה א,יא]] (ל-קרי=שְׁעָרָ֗יו): אין ציון במהדורתנו

===ספר תהלים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתהלים}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר תהלים (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].'''

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[תהלים טו/טעמים#טו א|טו,א]] (ל!=י֭הֹוָה): חסר שווא באות יו&quot;ד, ונכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה.
#[[תהלים טו/טעמים#טו ב|טו,ב]] (ל!=בִּלְבָֽבוֹ): מקום הסילוק
#[[תהלים טו/טעמים#טו ג|טו,ג]] (ל!=עַל־קְרֹֽבוֹ): מקום הסילוק
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל?=&lt;מִ֥מְתִֽים־יָדְךָ֨ ׀&gt;* או &lt;מִֽמְתִ֥ים־יָדְךָ֨ ׀&gt; או &lt;מִֽמְתִֽים־יָדְךָ֨ ׀&gt;): מרכא וגעיה ומקף בתיבת משרת*, או געיה ומרכא ומקף בתיבת משרת, או שתי געיות בתיבה המוקפת?
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל!=יִשְׂבּ֥עוּ): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל!=לְעוֹלְלֵֽיהֶם): מקום הסילוק
#[[תהלים יח/טעמים#יח ג|יח,ג]] (ל?=סַ֥לְעִ֥י* או סַֽלְעִ֥י): מרכא ומרכא* או געיה ומרכא?
#[[תהלים יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (ל?=אֶ֥קֲרָ֣א* או אֶֽקֲרָ֣א): מרכא ומונח* או געיה ומונח?
#[[תהלים יח/טעמים#יח,כ|יח,כ]] (ל?=כִ֘י): חסר דגש בכ&quot;ף?
#[[תהלים יח/טעמים#יח,לח|יח,לח]] (ל!=וְלֹֽא־אָ֝שׁוּב): חסרה נקודת הרביע בשי&quot;ן
#[[תהלים יט/טעמים#יט ז|יט,ז]] (ל!=מֵֽחַמָּתוֹ): מקום הסילוק, או געיה וחסר סילוק לאחריה
#[[תהלים יט/טעמים#יט טו|יט,טו]] (ל?=&lt;יִ֥הְיֽוּ־לְרָצ֨וֹן ׀&gt;*  או &lt;יִֽהְי֥וּ־לְרָצ֨וֹן ׀&gt; או &lt;יִֽהְיֽוּ־לְרָצ֨וֹן ׀&gt;): מרכא וגעיה ומקף בתיבת משרת*, או געיה ומרכא ומקף בתיבת משרת, או שתי געיות בתיבה המוקפת?
#[[תהלים כא/טעמים#כא ו|כא,ו]] (ל!=וְ֝הָדָר): חסרה נקודת הרביע באות דל&quot;ת
#[[תהלים כא/טעמים#כא ט|כא,ט]] (ל!=יְ֝מִֽינְךָ): חסרה נקודת הרביע באות כ&quot;ף סופית
#[[תהלים כא/טעמים#כא יד|כא,יד]] (ל!=וּֽ֝נְזַמְּרָה): חסרה נקודת הרביע באות רי&quot;ש
#[[תהלים כב/טעמים#כב ל|כב,ל]] (ל=&lt;וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֨וּ ׀&gt;): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[תהלים כג/טעמים#כג ה|כג,ה]] (ל=דִּשַּׁ֖נְתָּ): בטעם טפחא לעומת מרכא
#[[תהלים כד/טעמים#כד ג|כד,ג]] (ל!=וּמִי־יָ֝קוּם): חסרה נקודת הרביע באות קו&quot;ף
#[[תהלים כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (ל!=וְ֝יָבֹא): חסרה נקודת הרביע באות בי&quot;ת

===מגילת שיר השירים החל מ&quot;בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה&quot; (ג,יא)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בשיר השירים}} למידע על תחילת הספר, הקיימת בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מגילת שיר השירים עד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; (ג,יא)|כאן]].'''

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|תעוררו}}
#[[שיר השירים ד/טעמים#ד טז|שיר השירים ד,טז]] (ל=יִזְל֣וּ): אין דגש בלמד
#[[שיר השירים ה/טעמים#ה ב|שיר השירים ה,ב]] (ל!=קְוֻּצּוֹתַ֖י): נקודת שורוק בנוסף לקובוץ בוי&quot;ו
#[[שיר השירים ה/טעמים#ה יא|שיר השירים ה,יא]] (ל!=קְוּצּוֹתָיו֙): נקודת שורוק במקום קובוץ בוי&quot;ו
#[[שיר השירים ה/טעמים#ה טז|שיר השירים ה,טז]] (ל?!=מַחֲּמַדִּ֑ים): חי&quot;ת דגושה?!
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו ג|שיר השירים ו,ג]] (ל!=בַּשׁוֹשַׁנִּֽים): חסר דגש בשי&quot;ן הראשונה
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו ח|שיר השירים ו,ח]] (ל!=מְּלָכ֔וֹת): מ&quot;ם דגושה
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו יב|שיר השירים ו,יב]] (ל=עַמִּי־נָדִֽיב): &quot;עמי&quot; מוקפת במקום טעם עצמאי של מרכא
#[[שיר השירים ז/טעמים#ז יג|שיר השירים ז,יג]] (ל?=אִם פָּֽרְחָ֤ה): חסר מקף?
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח א|שיר השירים ח,א]] (ל!=אֶשָׁ֣קְךָ֔): חסר דגש בשי&quot;ן
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח יב|שיר השירים ח,יב]] (ל?!=כָּרְמִ֥י): קמץ בכ&quot;ף במקום פתח?
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|שיר השירים ח,יג]] (ל!=הַיוֹשֶׁ֣בֶת): חסר דגש ביו&quot;ד

===מגילת קֹהלת===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[קהלת א/טעמים#א ט|א,ט]] (ל=וּמַה־שֶׁנַּֽעֲשָׂ֔ה): אין דגש בשי&quot;ן
#[[קהלת ב/טעמים#ב א|ב,א]] (ל?=&lt;לְכָה־נָּ֛א אֲנַסְּכָ֛ה&gt;): נקודת תביר גם בתיבה השנייה (תביר ותביר)?
#[[קהלת ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל?=וְסַבּ֥וֹתִֽי־אֲנִ֖י): מקף בתיבת משרת?
#[[קהלת ב/טעמים#ב כב|ב,כב]] (ל?!=לִבּ֑ו): חסרה נקודת החולם?
#[[קהלת ג/טעמים#ג י|ג,י]] (ל?!=אֶת־הָֽעִנְיַ֗ן): קו של פתח וחסרה נקודת הקמץ?
#[[קהלת ד/טעמים#ד ח|ד,ח]] (ל?=&lt;גַּם־זֶ֛ה הֶ֛בֶל&gt;): נקודת תביר בתיבה הראשונה (תביר ותביר)?
#[[קהלת ד/טעמים#ד י|ד,י]] (ל!=שֶׁיִפּ֔וֹל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[קהלת ה/טעמים#ה א|ה,א]] (ל?=עַֽל־כֵּ֛ן או עַ֥ל־כֵּ֛ן או עַל־כֵּ֛ן*): געיה ותביר, מרכא בתיבת תביר, או תביר בלבד?
#[[קהלת ה/טעמים#ה ד|ה,ד]] (ל!=מִשֶׁתִּדּ֖וֹר): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[קהלת ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] (ל!=גָּבֹ֙הַ֙): חסר מפיק באות ה&quot;א
#[[קהלת ד/טעמים#ד ז|ה,יז]] (ל!=לֶֽאֶכוֹל־וְ֠לִשְׁתּ֠וֹת): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[קהלת ו/טעמים#ו ב|ו,ב]] (ל*=זֶ֥ה הֶ֛בֶל): מרכא ותביר (במקום תביר ותביר)
#[[קהלת ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (ל=מַה־יוֹתֵ֥ר): אין דגש באות יו&quot;ד
#[[קהלת ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (ל?!=הַחַיִֽים): חסר דגש באות יו&quot;ד הראשונה
#[[קהלת ז/טעמים#ז כט|ז,כט]] (ל!=רַּבִּֽים): רי&quot;ש דגושה
#[[קהלת ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (ל=מַה־שֶׁיִּֽהְיֶ֑ה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[קהלת ח/טעמים#ח יד|ח,יד]] (ל!=הַצַדִּיקִ֑ים): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[קהלת ח/טעמים#ח טז|ח,טז]] (ל?!=אֵינֶ֥נוּ): חסר דגש באות נו&quot;ן השניה?
#[[קהלת ט/טעמים#ט טו|ט,טו]] (ל!=הַהּֽוּא): ה&quot;א מנוקדת
#[[קהלת ט/טעמים#ט יח|ט,יח]] (ל!=יְאַבֵּ֥ד טוֹבָ֖ה): מרכא וטפחא (במקום טפחא ומרכא)
#[[קהלת י/טעמים#י יד|י,יד]] (ל=מַה־שֶׁיִּֽהְיֶ֔ה): אין דגש בשי&quot;ן
#[[קהלת יא/טעמים#יא ג|יא,ג]] (ל!=שֶׁיִפּ֥וֹל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[קהלת יא/טעמים#יא ו|יא,ו]] (ל!=יוֹדֵ֜ע): חסר פתח גנוב
#[[קהלת יא/טעמים#יא ט|יא,ט]] (ל?!=וִֽיטִּֽיבְךָ֤): טי&quot;ת דגושה?
#[[קהלת יב/טעמים#יב ה|יב,ה]] (ל!=בָשּׁ֖וּק): נקודת קמץ תחת הקו באות בי&quot;ת (במקום פתח)

ב. מתיגת הזקף
#[[קהלת א/טעמים#א ג|א,ג]] (ל=בְּכָל־עֲמָל֔וֹ): אין מתיגה
#[[קהלת ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל=וְלַזֹּבֵ֔חַ): אין מתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[קהלת ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל-כתיב!=זְקֵנִ֖ים): חסרות שלושת הנקודות של שורוק לפני האות זי&quot;ן (&lt; ֻזְקֵנִ֖ים&gt; בשביל הקרי '''וּ'''זְקֵנִ֖ים)
#[[קהלת ט/טעמים#ט ד|ט,ד]] (ל-כתיב?!=יְבֻחָ֔ר): קמץ באות חי&quot;ת?

===מגילת איכה===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[איכה א/טעמים#א א|א,א]] (ל!=רַּבָּ֣תִי): רי&quot;ש דגושה
#[[איכה א/טעמים#א ד|א,ד]] (ל?=נּוּג֖וֹת): נו&quot;ן דגושה?
#[[איכה א/טעמים#א יא|א,יא]] (ל?=מְבַקְּשִׁ֣ים): קו&quot;ף דגושה?
#[[איכה א/טעמים#א יב|א,יב]] (ל?=וּרְא֔וּ* או וּרְא֗וּ): בשתי נקודות של זקף קטן או בנקודה אחת של רביע?
#[[איכה א/טעמים#א יד|א,יד]] (ל=יִשְׂתָּֽרְג֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[איכה ב/טעמים#ב ג|ב,ג]] (ל!=בָּֽחֳרִי אַ֗ף): חסר מקף
#[[איכה ב/טעמים#ב כא|ב,כא]] (ל!=הָרַגְ֙תָּ֙): הפשטא מלעיל נכתב באות גימ&quot;ל במקום באות רי&quot;ש
#[[איכה ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל?!=בְּמַחְשַׁכִּ֥ים): חי&quot;ת שווּאה במקום חטף פתח?
#[[איכה ג/טעמים#ג יב|ג,יב]] (ל!=קַשְׁתוֹ֙): חסר דגש באות תי&quot;ו
#[[איכה ג/טעמים#ג לג|ג,לג]] (ל!=מִלִבּ֔וֹ): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[איכה ג/טעמים#ג לג|ג,לג]] (ל!=בְנֵי־אִֽישׁ): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[איכה ד/טעמים#ד ד|ד,ד]] (ל?!=אֶל־חכּ֖וֹ): חסר חיריק?
#[[איכה ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (ל?!=מִשֶּׁ֔לֶג): קמץ באות שי&quot;ן
#[[איכה ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (ל=&lt;הֽוּנַֽח לָֽנוּ&gt;): חסר מקף

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[איכה ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל-כתיב!=זְקֵנִ֖ים): חסרות שלושת הנקודות של שורוק לפני האות זי&quot;ן (&lt; ֻזְקֵנִ֖ים&gt; בשביל הקרי '''וּ'''זְקֵנִ֖ים)

===מגילת אסתר===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[אסתר ב/טעמים#ב יד|ב,יד]] (ל!=שַֽׁעֲשְׁגַ֛ז): בנקודות של חטף פתח בעי&quot;ן
#[[אסתר ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל!=לִשְׁלֹ֤ח): חסר פתח גנוב באות חי&quot;ת{{הערה|שם=ייבין|פריט זה מובא אצל ייבין וחסר ברשימת ברויאר.}}
#[[אסתר ד/טעמים#ד יא|ד,יא]] (ל!=נִקְרֵ֙אתי֙): חסר חיריק באות תי&quot;ו
#[[אסתר ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (ל!=&lt;אֶל הַמִּשְׁתֶּ֖ה&gt;): חסר מקף
#[[אסתר ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] (ל=מַה־לַעֲשׂ֕וֹת): אין דגש באות למ&quot;ד
#[[אסתר ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל!=וַיִקַּ֤ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[אסתר ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] (ל=וַיֹּ֩אמְרוּ֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[אסתר ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (ל=וַתֹּ֣אמֶר־אֶסְתֵּ֔ר): מקף בתיבת משרת
#[[אסתר ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (ל?=נֹפֵ֗ל* או נֹפֵ֔ל): בנקודת רביע או בשתי נקודות של זקף קטן?
#[[אסתר ח/טעמים#ח ט|ח,ט]] (ל!=וַיִקָּרְא֣וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[אסתר ח/טעמים#ח יד|ח,יד]] (ל=יָֽצְא֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[אסתר ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל?!=אֳחַשְׁוֵר֔וֹשׁ): חטף קמץ באות אל&quot;ף?

===ספר דניאל===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]]''' חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דניאל א/טעמים#א ח|א,ח]] (ל=בְּפַתְבַּ֥ג): תיבה אחת
#[[דניאל א/טעמים#א יג|א,יג]] (ל=פַּתְבַּ֣ג): 
#[[דניאל א/טעמים#א טו|א,טו]] (ל=פַּתְבַּ֥ג): 
#[[דניאל א/טעמים#א טז|א,טז]] (ל=-פַּתְבָּגָ֔ם): 
#[[דניאל ב/טעמים#ב,ט|ב,ט]] (ל?=וְֽאֶנְדַּ֕ע): סגול באות אל&quot;ף (במקום חיריק)?
#[[דניאל ב/טעמים#ב י|ב,י]] (ל=ל=אֲנָשׁ֙): אל&quot;ף בחטף פתח (במקום חטף סגול)
#[[דניאל ב/טעמים#ב י|ב,י]] (ל!=לְכָל־חַרְטֹּ֖ם): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ב/טעמים#ב טז|ב,טז]] (ל=יִנְתֵּן־לֵ֔הּ): צירה באות תי&quot;ו (במקום חיריק)
#[[דניאל ב/טעמים#ב יז|ב,יז]] (ל!=דָּֽנִיֵ֖אל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[דניאל ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל!=דִּֽי־אֱלָּהָא֙): למ&quot;ד דגושה
#[[דניאל ב/טעמים#ב כז|ב,כז]] (ל?!=חַרְטֻּמִּין֙): טי&quot;ת דגושה?
#[[דניאל ב/טעמים#ב מא|ב,מא]] (ל?!=&lt;דִֽי פַרְזְלָ֖א&gt; או &lt;דִ֥י פַרְזְלָ֖א&gt;): חסר מקף או מרכא וטפחא (במקום דִֽי־פַרְזְלָ֖א*)?
#[[דניאל ב/טעמים#ב מה|ב,מה]] (ל?=וְ֠הַדֶּקֶת): סגול באות דל&quot;ת (במקום צירה)?
#[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (ל!=פְּסַנְתֵּרִין֙): פ&quot;א דגושה
#[[דניאל ג/טעמים#ג ז|ג,ז]] (ל!=אֻמַיָּ֣א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] (ל!=דֵּ֥י): דל&quot;ת בצירה (במקום חיריק)
#[[דניאל ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (ל!=וְסָרְבָּלֵיה֖וֹן): קמץ באות סמ&quot;ך
#[[דניאל ג/טעמים#ג כט|ג,כט]] (ל?!=אֱלָ֣ה): (חסר מפיק באות ה&quot;א?)
#[[דניאל ג/טעמים#ג לא|ג,לא]] (ל!=אֻמַיָּ֧א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ד/טעמים#ד ד|ד,ד]] (ל!=חַרְטֻמַיָּא֙): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ד/טעמים#ד ה|ד,ה]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּר֙): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ד/טעמים#ד ו|ד,ו]] (ל!=חַרְטֻמַיָּא֒): חסר דגש במ&quot;ם
#[[דניאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּ֜ר): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּר֙ [2]): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל!=וּפְשְׁרֵא֙): פ&quot;א שווּאה
#[[דניאל ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל?=מִן־הֵֽיכְלָ֛א): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דניאל ה/טעמים#ה ו|ה,ו]] (ל!=וְרַעיֹנֹ֖הִי): חסר שווא באות עי&quot;ן
#[[דניאל ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] (ל!=יְחַוִנַּ֔נִי): חסר דגש באות וי&quot;ו
#[[דניאל ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (ל!=וַֽאַֽחֲוָיַ֨ת): וי&quot;ו פתוחה במקום שווא
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] (ל!=אֻמַיָּא֙): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ה/טעמים#ה כ|ה,כ]] (ל?!=הֶעְדִּ֥יוּ): בנקודת שורוק בוי&quot;ו?
#[[דניאל ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל!=שְׁלִ֖יַחַ): פתח באות יו&quot;ד
#[[דניאל ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל!=דְּנָֽהּ): נקודה (מפיק?) באות ה&quot;א
#[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] (ל!=אַרְיָותָ֑א): חסר קמץ באות וי&quot;ו
#[[דניאל ו/טעמים#ו כב|ו,כב]] (ל?!=דָּנִיֶּ֔אל): היו&quot;ד בסגול?
#[[דניאל ו/טעמים#ו כו|ו,כו]] (ל!=אֻמַיָּ֧א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ו/טעמים#ו כז|ו,כז]] (ל?!=תִתְחַבֵּ֔ל): בי&quot;ת צרויה?
#[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] (ל!=וְלֵ֨ה): חסרה נקודת מפיק בה&quot;א
#[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] (ל!=אֻמַיָּ֛א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ז/טעמים#ז יח|ז,יח]] (ל!=עַֽד־עָ֣לְמָ֔א): געיה חריגה ב&quot;עַֽד־&quot;
#[[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל=לְיַצָּבָ֔א): שתי נקודות לטעם זקף קטן (במקום רביע)
#[[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל!=&lt;דִּֽי פַרְזֶל֙&gt;): חסר מקף
#[[דניאל ז/טעמים#ז כ|ז,כ]] (ל!=וְפֻם֙): וי&quot;ו שווּאה במקום נקודת שורוק
#[[דניאל ז/טעמים#ז כה|ז,כה]] (ל!=עֶלְיוֹנִּ֖ין): נו&quot;ן דגושה
#[[דניאל ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=וַיְהִי֙): אין געיה
#[[דניאל ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (ל!=הָאַ֗יְל [1]): יו&quot;ד שווּאה (במקום חיריק)
#[[דניאל ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל!=אֶל־יִרְמִיָ֣ה): מ&quot;ם בחיריק (במקום שווא)
#[[דניאל ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (ל!=לְמַֽעֲנְךָ֣): חטף פתח בעי&quot;ן
#[[דניאל י/טעמים#י ח|י,ח]] (ל!=כֹּ֑ח [1]): חסר פתח גנוב
#[[דניאל יא/טעמים#יא יב|יא,יב]] (ל=וְהִפִּ֛יל): בנקודת תביר (במקום מרכא)
#[[דניאל יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (ל?=וּבְנֵ֣י): חסר קו הלגרמיה?
#[[דניאל יא/טעמים#יא מה|יא,מה]] (ל!=אָהֳלֶ֣י): סגול באות למ&quot;ד
#[[דניאל יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (ל?=מִיֲּשֵׁנֵ֥י): בחטף פתח?

ב. מתיגת הזקף
#[[דניאל א/טעמים#א טו|א,טו]] (ל=מִן־כָּל־הַיְלָדִ֔ים): אין מתיגה
#[[דניאל ב/טעמים#ב לח|ב,לח]] (ל-קרי=אַנְתְּ־ה֔וּא): אין מתיגה
#[[דניאל ב/טעמים#ב מח|ב,מח]] (ל=וְרַב־סִגְנִ֔ין): אין מתיגה
#[[דניאל ו/טעמים#ו כ|ו,כ]] (ל=וּבְהִ֨תְבְּהָלָ֔ה): מקום המתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[דניאל א/טעמים#א ד|א,ד]] (ל-כתיב=מֻאֿוּם֩)
#[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] (ל-כתיב!=שַׁוִּ֗יְ): אות יו&quot;ד שווּאה

===ספר עזרא===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]]''' חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[עזרא ג/טעמים#ג ה|עזרא ג,ה]] (ל!=וְאַחֲרֵיכֵ֞ן): אין רווח בין התיבות ובלי מקף
#[[עזרא ג/טעמים#ג יא|עזרא ג,יא]] (ל=תְרוּעָ֨ה): הטעם נראה כמו פשטא
#[[עזרא ד/טעמים#ד ב|עזרא ד,ב]] (ל?=לָהֵם֙): חסרה הנקודה השלישית לסגול באות ה&quot;א?
#[[עזרא ד/טעמים#ד ד|עזרא ד,ד]] (ל*=וַיְהִי֙): אין געיה
#[[עזרא ד/טעמים#ד יד|עזרא ד,יד]] (ל=&lt;אֲֽרִֽיךְ לַ֖נָא&gt;): חסר מקף
#[[עזרא ה/טעמים#ה יב|עזרא ה,יב]] (ל=אֲבָהֳתַ֙נָא֙): נקודות של חטף קמץ באות ה&quot;א
#[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]] (ל=בְּבִֽירְתָ֛א): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]] (ל!=וְּכֵן־כְּתִ֥יב): האות וי&quot;ו מנוקדת בנוסף לשווא
#[[עזרא ו/טעמים#ו ט|עזרא ו,ט]] (ל?=&lt;י֥וֹם בְּי֖וֹם&gt;): חסר קו של פסק?
#[[עזרא ז/טעמים#ז יח|עזרא ז,יח]] (ל?=יִיטַ֗ב): בחיריק (במקום צירה)?
#[[עזרא ז/טעמים#ז כ|עזרא ז,כ]] (ל?=יִפָּל־לָ֖ךְ או יִפֵּל־לָ֖ךְ או יִפֶּל־לָ֖ךְ*): פ&quot;א בקמץ או בצירה או בסגול*?
#[[עזרא ח/טעמים#ח יח|עזרא ח,יח]] (ל?=וְשֵׁרֵֽבְיָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[עזרא ח/טעמים#ח כו|עזרא ח,כו]] (ל!=וַחֲמִשִׁ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[עזרא ח/טעמים#ח לא|עזרא ח,לא]] (ל?!=וַֽנִּסְעָ֞ה): חסר דגש באות סמ&quot;ך?
#[[עזרא ח/טעמים#ח לו|עזרא ח,לו]] (ל?=וְאֶת־בֵּֽית־הָאֱלֹהִֽים): געיה בתיבה המוקפת &quot;בית&quot; (במקום מרכא בתיבה בלתי-מוקפת)
#[[עזרא ט/טעמים#ט ב|עזרא ט,ב]] (ל?=הָֽיְתָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[עזרא ט/טעמים#ט ט|עזרא ט,ט]] (ל!=וּבְעַבְדֻ֔תֵנוּ): מקום הטעם באות דל&quot;ת במקום תי&quot;ו (וראו להלן לגבי המתיגה)
#[[עזרא י/טעמים#י יב|עזרא י,יב]] (ל!=וַיַּֽעְנ֧וּ): חסר קו של פתח בעי&quot;ן
#[[עזרא י/טעמים#י יד|עזרא י,יד]] (ל!=יַֽעֲמְדוּ־נָ֣א): עי&quot;ן בשתי נקודות של חטף
#[[עזרא י/טעמים#י כא|עזרא י,כא]] (ל=וְעֻזִיָּֽה): אין דגש באות זי&quot;ן
#[[עזרא י/טעמים#י כד|עזרא י,כד]] (ל?!=וּמִן־הַשֹׁ֣עֲרִ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן?
#[[עזרא י/טעמים#י לב|עזרא י,לב]] (ל!=בְּנְיָמִ֥ן): בי&quot;ת בשתי נקודות של שווא
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה א,ו]] (ל!=פְתֻוּח֟וֹת): קובוץ ושורוק
#[[נחמיה ב/טעמים#ב ה|נחמיה ב,ה]] (ל!=&lt;וְאִם יִיטַ֥ב&gt;): חסר מקף
#[[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]] (ל!=בְשַֽׁעַר־הַגַּ֜יא): חסר שווא באות יו&quot;ד
#[[נחמיה ו/טעמים#ו יט|נחמיה ו,יט]] (ל?=לְיָֽרֲאֵֽנִי);  פתח באות רי&quot;ש?
#[[נחמיה ז/טעמים#ז מג|נחמיה ז,מג]] (ל!=בְּנֵֽי־יֵשׁ֧וּע): חסר פתח גנוב באות עי&quot;ן
#[[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] (ל!=הוֹדַ֣עַתָּ): עי&quot;ן פתוחה במקום שווּאה
#[[נחמיה יא/טעמים#יא כד|נחמיה יא,כד]] (ל!=וּפְתַֽחְיָ֨ה בֶּן־מְשֵֽׁיזַבְאֵ֜ל): בי&quot;ת דגושה
#[[נחמיה יא/טעמים#יא ל|נחמיה יא,ל]] (ל=עַד־גֵּֽיא־הִנֹּֽם): תיבת &quot;גיא&quot; בגעיה ומוקפת (במקום מרכא ובלתי-מוקפת)
#[[נחמיה יב/טעמים#יב ל|נחמיה יב,ל]] (ל?=וְאֶֽת־הַחוֹמָֽה): געיה באות אל&quot;ף?
#[[נחמיה יב/טעמים#יב מז|נחמיה יב,מז]] (ל?=נֹֽתְנִ֛ים): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[נחמיה יג/טעמים#יג ג|נחמיה יג,ג]] (ל!=מִיּשְׂרָאֵֽל): חסר חיריק באות יו&quot;ד
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יז|נחמיה יג,יז]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יט|נחמיה יג,יט]] (ל!=הַשַׁבָּ֗ת [1]): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יט|נחמיה יג,יט]] (ל!=הַשַׁבָּֽת [3]): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג כא|נחמיה יג,כא]] (ל!=בַּשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג כב|נחמיה יג,כב]] (ל!=הַשַׁבָּ֑ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג כז|נחמיה יג,כז]] (ל!=הזֹּ֔את): חסר פתח באות ה&quot;א

ב. מתיגת הזקף
#[[עזרא א/טעמים#א ד|עזרא א,ד]] (ל=עִם־הַ֨נְּדָבָ֔ה): מקום המתיגה
#[[עזרא ו/טעמים#ו ו|עזרא ו,ו]] (ל=אֲפַרְסְכָיֵ֔א): אין מתיגה
#[[עזרא ח/טעמים#ח יט|עזרא ח,יט]] (ל=וְאֶת־חֲשַׁבְיָ֔ה): אין מתיגה
#[[עזרא ט/טעמים#ט ט|עזרא ט,ט]] (ל=וּבְעַבְדֻ֔תֵנוּ): אין מתיגה (וראו לעיל לגבי מקום הטעם)
#[[עזרא י/טעמים#י א|עזרא י,א]] (ל=וּכְ֨הִתְוַדֹּת֔וֹ): מתיגה אחרי פשטא ובאות שווּאה
#[[נחמיה ג/טעמים#ג כ|נחמיה ג,כ]] (ל=מִן־הַ֨מִּקְצ֔וֹעַ): מקום המתיגה
#[[נחמיה ה/טעמים#ה טז|נחמיה ה,טז]] (ל=וְכָל־נְעָרַ֔י): אין מתיגה
#[[נחמיה א/טעמים#ז ס|נחמיה ז,ס]] (ל=כָּל־הַ֨נְּתִינִ֔ים): מקום המתיגה
#[[נחמיה א/טעמים#יא לו|נחמיה יא,לו]] (ל=וּמִן־הַלְוִיִּ֔ם): אין מתיגה
#[[נחמיה יב/טעמים#יב מז|נחמיה יב,מז]] (ל=וְהַלְוִיִּ֔ם): אין מתיגה
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,יא]] (ל?!=וָֽאֶ֨קְבְּצֵ֔ם): געיה ומתיגה?{{הערה|ייתכן שיש ניסיון לבצע תיקון בכתי&quot;ל, וראו עוד בהערת הנוסח.}}
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יג|נחמיה יג,יג]] (ל=וְעַל־יָדָ֔ם): אין מתיגה

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>soeqs4iobj65axyje37v6d222g9nzux</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087754</id>
      <parentid>3087752</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T18:03:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: חלוקת הפרשות */</comment>
      <origin>3087754</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="101281" sha1="1527be82uyywb2wlrxwqfkq3udk15wy" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים: המקומות החסרים בכתר}}

{{בעבודה}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח במקומות בנ&quot;ך החסרים בכתר==

'''נוסח הנביאים והכתובים במהדורתנו, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, מבוסס על כתי&quot;ל. על גבי הבסיס הזה נעשו תיקונים ושינויים, כדי להתאים את המקומות החריגים שבו (בחלוקת הפרשות, בכתיב, בניקוד ובטעמים) לנוסח המסורה לפי שיטת הכתר, בדומה למה שנעשה ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|תורה]]. לאחר קביעת הנוסח בוצעו עוד התאמות קלות בנוסח הניקוד והטעמים בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על השיטה לקביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר) ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים במקומות שכתר ארם צובה קיים בהם, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|בפרק הבא]]'''.

==יסודות הנוסח ותיעודו==

נוסח הכתיב והניקוד והטעמים בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, נקבע ותועד באופן דומה לתורה (ראו בפרק הקודם, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#יסודות הנוסח|&quot;יסודות הנוסח&quot;]] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#תיעוד הנוסח|&quot;תיעוד הנוסח&quot;]]).

כמו בתורה, הנוסח בנביאים וכתובים מיוסד על כתי&quot;ל, אבל רק בתור נקודת התחלה. בכל מקום שלא הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל, או שיש ספק או תמיהה לגביו, או נקודה בו הראויה לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), השתדלנו לבדוק את הנוסח המקביל בכתבי־יד נוספים ולתעד את הנתונים. כמו לתורה, יש קבוצה של כתבי־יד נבחרים לספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לנביאים|נביאים]]''' ולספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לכתובים|כתובים]]'''.

שימו לב: קביעת נוסח הכתיב בנ&quot;ך, במקומות החסרים בכתר, מיוסדת על קבוצת כתבי־היד ועל הערות המסורה, בשונה מהתורה (שם הכתיב נקבע ישירות לפי ספרי תימן, וקבוצת כתבי־היד באה רק כדי לתמוך בקביעה זו).

==המקומות החסרים בכתר בנביאים וכתובים==

'''חמישה מספרי הנביאים והכתובים אבדו בחלקם בכתר ארם צובה, ועוד חמישה ספרים (בסוף הכתובים) אבדו במלואם:'''

1. מלכים (קטע חסר): &lt;קטע התחלה=חלק חסר במלכים/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר מלכים|ספר מלכים]] חסרים שלושה דפים בכתר ארם צובה.''' החלק החסר מתחיל במילים &quot;אֶת־עֲזַרְיָ֔ה וְה֕וּא בֶּן־שֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה...&quot; ([[מלכים ב יד/טעמים#יד כא|מל&quot;ב יד,כא]]) ומסתיים במילים &quot;...וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה&quot; ([[מלכים ב יח/טעמים#יח יג|מל&quot;ב יח,יג]]).&lt;קטע סוף=חלק חסר במלכים/&gt;

2. ירמיהו (קטע חסר): &lt;קטע התחלה=חלק חסר בירמיהו/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ירמיהו|ספר ירמיהו]] חסרים שני דפים בכתר ארם צובה, והדף השלישי קרוע בחלקו.''' החלק החסר לגמרי (שני הדפים האבודים) מתחיל במילה &quot;יְהֹוָֽה׃...&quot; (סוף [[ירמיהו כט/טעמים#כט ט|כט,ט]]) ומסתיים במילים &quot;...כֹּ֣ה{{מ:לגרמיה}}אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה נֹתֵ֥ן&quot; ([[ירמיהו לא/טעמים#לא לד|לא,לד]]). החלק החסר באופן חלקי (הדף הקרוע) מתחיל במילה &quot;לִנְבֽוּכַדְרֶאצַּֽר׃...&quot; (סוף [[ירמיהו לב/טעמים#לב א|לב,א]]) ומסתיים במילים &quot;...וְאַתָּ֞ה אָמַ֤רְתָּ אֵלַי֙ אֲדֹנָ֣י&quot; ([[ירמיהו לב/טעמים#לב כה|לב,כה]]), והפסוקים החסרים בחלקם או במלואם הם: לב,א-ד; ט-יא; יד-יט; כא-כה.&lt;קטע סוף=חלק חסר בירמיהו/&gt;

3. תרי עשר (שני קטעים חסרים): &lt;קטע התחלה=חלק חסר בתרי עשר/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]] חסרים דפים {{קו תחתי|בשני מקומות}} בכתר ארם צובה:
*{{קו תחתי|במקום הראשון}} חסרים שלושה דפים; החלק החסר מתחיל במילים &quot;בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא תִּ֠תְעַלַּ֠פְנָה...&quot; ([[עמוס ח/טעמים#ח יג|עמוס ח,יג]]), [[מקרא על פי המסורה/נביאים#עֹבדיה|עֹבדיה]] ו[[מקרא על פי המסורה/נביאים#יונה|יונה]] חסרים בו לגמרי, והוא מסתיים במילים &quot;...וּמוֹצָאֹתָ֥יו מִקֶּ֖דֶם&quot; ([[מיכה ה/טעמים#ה א|מיכה ה,א]]).
*{{קו תחתי|במקום השני}} חסרים ארבעה דפים; החלק החסר מתחיל במילים &quot;הָאָ֔רֶץ בְּשׁוּבִ֧י אֶת־שְׁבוּתֵיכֶ֛ם...&quot; ([[צפניה ג/טעמים#ג כ|צפניה ג,כ]]), [[מקרא על פי המסורה/נביאים#חגי|חגי]] חסר בו לגמרי, והוא מסתיים במילים &quot;...וּמַה־יׇּפְי֑וֹ דָּגָן֙&quot; ([[זכריה ט/טעמים#ט יז|זכריה ט,יז]]).&lt;קטע סוף=חלק חסר בתרי עשר/&gt;

4. תהלים (קטע חסר): &lt;קטע התחלה=חלק חסר בתהלים/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]] חסרים שני דפים בכתר ארם צובה, שהיו בהם כ-10 מזמורים.''' החלק החסר מתחיל במילים &quot;מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד מִי־יָג֣וּר בְּאָהֳלֶ֑ךָ...&quot; ([[תהלים טו/טעמים#טו א|טו,א]]) ומסתיים במילים &quot;...לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝הֹוָ֗ה נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא׃&quot; ([[תהלים כה/טעמים#כה א|כה,א]]).&lt;קטע סוף=חלק חסר בתהלים/&gt;

5. שיר השירים אחרי &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot;: &lt;קטע התחלה=חלק חסר בשיר השירים/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת שיר השירים|מגילת שיר השירים]] קיימת בכתר ארם צובה עד המילים &quot;בְּנ֥וֹת צִיּ֖וֹן&quot; ([[שיר השירים ג/טעמים#ג יא|ג,יא]]), וחסרה בהמשך מהמילים &quot;בַּמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֑ה&quot;; זוהי תחילת ספרי סוף הכתובים שאבדו לגמרי מהכתר.'''&lt;קטע סוף=חלק חסר בשיר השירים/&gt;

6. קֹהלת (הכל): '''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''

7. איכה (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר באיכה/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר באיכה/&gt;

8. אסתר (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר באסתר/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר באסתר/&gt;

9. דניאל (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר בדניאל/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]] חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר בדניאל/&gt;

10. עזרא (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר בעזרא/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]] חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר בעזרא/&gt;

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: נוסח האותיות והתיבות==

===דיוקם היחסי של כתבי־היד בנוסח הכתיב===
{{בעבודה}}

השיטה לקביעת נוסח הכתיב בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, מהווה המשך ישיר ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות|אותה שיטה שהשתמשנו בה בתורה]]: קביעה ע&quot;פ המסורה וע&quot;פ רוב כתבי־היד הטברנים.{{הערה|הגהתם של ספרי הנביאים והכתובים במהדורתנו, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, התחילה בתור המשך ישיר להכנת נוסח התורה. הצעד הראשון נבע מתוך הרצון להציע נוסח מדויק וחופשי ל'''חמש מגילות''' בנוסף לחמישה חומשי תורה, אמנם המגילות חסרות ברובן בכתר ארם צובה בדומה לתורה עצמה. לאחר מכן התרחבה המגמה להציע גם את '''שאר כל הטקסט החסר בכתר ארם צובה''': את הדפים הבודדים החסרים בספרים מלכים, ירמיהו, תרי עשר ותהלים; ואת שני הספרים החסרים במלואם בסוף כתובים (בנוסף למגילות), דהיינו דניאל ועזרא. בגרסה המקורית והמיושנת, כל הטקסט ל'''ספר אחד''' הוצג כולו ב'''דף אחד''', בין אם היה מדובר על דפים בודדים החסרים בכתר שהכילו כמה פרקים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים), ובין אם היה מדובר על ספר שחסר במלואו (קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא). הכותרת של לגרסה המקורית היתה '''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|תורה על פי המסורה]]'''. לאחר מכן נחלק כל החומר ל'''פרקים בודדים''' והועתק לתוך הגרסה השניה, תחת הכותרת '''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|נביאים וכתובים על פי המסורה]]'''. העתקת הפרקים לגרסה השניה הסתיימה ביום ב' חשון תשע&quot;ג. הדפים המקוריים והמיושנים ב'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|תורה על פי המסורה]]''' וב'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|נביאים וכתובים על פי המסורה]]''' עדיין קיימים אבל אינם מתעדכנים, ושמרנו עליהם כדי שיהיה תיעוד מלא להתפתחות הפרויקט. כל פיתוח נוסף יימצא '''אך רק''' בדפים העדכניים, שנמצאים כעת בתוך '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]'''.}} גם שיטת התיעוד המקומי (בדפי העריכה של הפרקים) היא כמו בתורה.{{הערה|אמנם יש לשים לב לפרט טכני לגבי התיעוד בספרי הנביאים והכתובים: בספרים החסרים רק '''בחלקם''', תמיד נעשתה הגהה ל'''פרקים שלמים'''. לדוגמה: בספר מלכים חסרים שלושה דפים שהכילו כ-5 פרקים בחלקם או במלואם, דהיינו מל&quot;ב פרקים י&quot;ד-י&quot;ח, כאשר החלק החסר מתחיל באמצע פרק י&quot;ד ומסתיים באמצע י&quot;ח, כלומר שתחילת פרק י&quot;ד וסוף פרק י&quot;ח עדיין קיימים בכתר ארם צובה. במקרה הזה והדומים לו יש במהדורתנו '''תיעוד כפול מלא''' של כתי&quot;א וכתי&quot;ל ביחד, לפני החלק החסר ולאחריו. בתיעוד הכפול מצוינים כל ההבדלים בין שני כתבי־היד (כולל געיות). תיעוד הנוסח מציין במדויק גם את המקומות שבהם כתר ארם צובה חסר ואת המקומות שבהם הוא קיים (ע&quot;י תיוג של התיבה הראשונה החסרה ושל התיבה הראשונה הקיימת לאחר החלק החסר). יש תיעוד כפול גם בתחילת חמש מגילות עד המקום שבו כתר ארם צובה חסר (כלומר במגילת רות כולה ובתחילת שיר השירים). אותו דבר נכון גם לגבי סוף התורה, שם קיים כתר ארם צובה מאמצע פרשת &quot;כי תבוא&quot; והלאה.}}

אמנם יש הבדל אחד חשוב ביניהן: בתורה הוכיח הרב ברויאר את זהותו המוחלט של נוסח תימן עם נוסח המסורה. כלומר היתה אפשרות לעשות קביעה סופית לכל אות בתורה, כולל לאותיות שיש עליהן עדויות סותרות או מחלוקות מסורה, ע&quot;פ נוסח תימן. אפשרות זו לא קיימת בספרי הנביאים והכתובים, ולכן נשארו אותיות בודדות שבהן היה צורך להפעיל שיקול דעת ללא ראיה מוחלטת.

בנוסף לכך, רמת דיוקם של כתבי־היד בנ&quot;ך נמוכה מאשר בתורה. כתר ארם צובה עדיין מצטיין בדיוקו הנפלא והכמעט מושלם, אבל אי־אפשר לסמוך עליו במקומות שהוא חסר בהם. הטבלה הבאה מדגימה את הדברים:

{| width=60% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=3 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''רמת הדיוק בכתיב של התורה והנביאים'''}}}}&lt;br&gt;השוואת מספר המקומות שבהם שונה נוסח כתב־היד או דפוס מנוסח המסורה{{הערה|טבלה זו מבוססת על ברויאר, כתר, עמ' 139, אמנם בצענו בו כמה שינויים חשובים: עדכנו חלק מהנתונים, הוספנו נתונים חדשים, ועשינו שינוי בסדר הדברים. מקורות הנוסח בטבלה מובאים גם בסדר יורד לפי רמת הדקדוק בספרי הנביאים, ואח&quot;כ בתורה, ובסוף מ&quot;ג דפוס ונציה.}}
|- align=center
!כתב־היד או הדפוס
!מספר שינויי הכתיב בתורה
!מספר שינויי הכתיב בנביאים
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|'''כתי&quot;א'''
|[0-3]{{הערה|לגבי נוסח האותיות של התורה שהיה בכתר ארם צובה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נוסח האותיות בתורה|בפרק הקודם]].}}
|פחות מ-10 (חלקם רק בגדר ספק)
|- align=center
|'''כתי&quot;ק''' (נביאים)
|–
|כ-150
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|'''כתי&quot;ל'''
|כ-127{{הערה|רשימה מפורטת למספר זה נמצאת ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#סיכום התוצאות|פרק ג'.]]}}
|כ-280
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|'''כתי&quot;ש1'''
|כ-20
|כ-500
|- align=center
|'''כתי&quot;ש''' (תורה)
|כ-25
|–
|- align=center
|'''כתי&quot;ב''' (תורה)
|כ-65
|–
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|'''מ&quot;ג דפוס ונציה'''
| 7 ודאי&lt;br&gt;ו-2 מוטלים בספק
|מאות רבות מאוד&lt;br&gt;וכנראה אלפים{{הערה|הרב ברויאר בדק את ספר יהושע בתור דוגמה, ומצא בספר קצר זה בלבד כבר 84 שינויים מובהקים מנוסח המסורה, ועוד מקום אחד שבו נוסח מ&quot;ג מתאים למסורה אמנם הכתיב שונה ע&quot;י מ&quot;ש. ראו ברויאר, כתר, עמ' 141-145. בדפוסים המאוחרים יותר חל שיפור ברמת הדיוק, אבל היא רחוקה מלהיות מושלמת, כי לגבי כל 85 הסטיות ביהושע &quot;אפשר להוכיח בנקל, שנוסח '''ד''' הוא מנוגד למסורה; ואף על פי כן כ-40 מהן לא תוקנו ע&quot;י מ&quot;ש; 36 מהן לא תוקנו במהדורת לטריס; 30 מהן לא תוקנו במהדורת קורן&quot; (שם, עמ' 145).}}
|}

לכן יש במהדורתנו הערות רבות על הנוסח, בכל מקום שיש ספק כלשהו לגבי הכתיב בכתי&quot;ל. ברוב המכריע של המקומות אפשר להחליט באופן ברור וחד־משמעי לפי רוב המסורות ורוב המסירות, כמו בתורה. אך יש מקומות אחדים שבהם ההכרעה אינה ברורה לגמרי, ועל כך ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|להלן]].

===האותיות החריגות בנביאים וכתובים בכתי&quot;ל===
{{בעבודה}}

'''נוסח הכתיב בכתי&quot;ל:''' מובאות כאן התיבות בכתי&quot;ל שהכתיב שלהן ראוי לציון. הפריט הראשון בכל שורה ברשימה הוא נוסח הכתיב המתאים למסורה והמופיע במהדורתנו ואחריו כוכבית (*). הפריט השני הוא נוסח אחר של הכתיב שנדחה במהדורתנו – בדרך כלל זה נוסחו של כתי&quot;ל – ואחריו סימן קריאה (!) במקרים שבהם הכתיב בכתי&quot;ל סותר את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו.

רשימה זו כוללת את כל המקומות שבהם שונה הכתיב בכתי&quot;ל ממהדורתנו, וגם את כל התיבות שהכרעת הכתיב לגביהן בהתאים למסורה איננה חד-משמעית (אף אם בסופו של דבר קיבלנו את נוסח כתי&quot;ל). הפריטים מהסוג האחרון &lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;צויינו בצבע רקע של כתום&lt;/span&gt;, ולאחריהן הפניה אל '''[[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|רשימת הספקות בנוסח האותיות והתיבות]]'''.

{{עוגן|ספר מלכים כתיב}}'''ספר מלכים (קטע חסר):'''
#[[מלכים ב טו/טעמים#|מל&quot;ב טו,טו:]] [כְּתוּבִ֗ים]* / ל=[כְּתֻבִ֗ים]!
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו כה|מל&quot;ב טו,כה:]] [וַיְמִתֵ֖הוּ]* / ל=[וַיְמִיתֵ֖הוּ]!{{הערה|מ&quot;ק-ל תומכת בגירסת המסורה הברורה, אמנם במ&quot;ג-ל יש הערה משובשת התומכת בגירסת כתי&quot;ל.}}
#[[מלכים ב טז/טעמים#טז יז|מל&quot;ב טז,יז:]] [הַמְּכוֹנֹ֗ת]* / ל=[הַמְּכֹנ֗וֹת]!
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז ו|מל&quot;ב יז,ו:]] [הַתְּשִׁעִ֜ית]* / ל=[הַתְּשִׁיעִ֜ית]!
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז ו|מל&quot;ב יז,ו:]] [אוֹתָ֜ם]* / ל=[אֹתָ֜ם]!
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מל&quot;ב יז,לא:]] ל?=[נִבְחַ֖{{מ:אות-ג|ז}}]*{{הערה|יש עדות ברורה שהאות בכתר לא הייתה הייתה נו&quot;ן אלא זי&quot;ן (רגילה ולא גדולה); ראו עופר, ילין, עמ' 340. דעתנו שאי-אפשר לקבוע את זהות האות בכתי&quot;ל; ראו בהערת הנוסח בהרחבה, וכדאי גם לעיין במקום בהגדלה [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F214A.jpg בצילום כתי&quot;ל] (4 שורות לפני הסוף). הערה זו מתייחסת לעצם האות ולא לגודלה; וראו עוד [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#אותיות גדולות וקטנות|ברשימת האותיות הגדולות והקטנות]].}} / ל?=[נִבְחַ֖ן]

'''ספר ירמיהו (קטע חסר):'''
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא יז|ירמיהו לא,יז:]] [הֲשִׁבֵ֣נִי]* / ל=[הֲשִׁיבֵ֣נִי]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[ירמיהו לא/טעמים#לא כז|ירמיהו לא,כז:]] [וְלִנְטֹ֖עַ]*=מ&quot;ק-א / [וְלִנְט֖וֹעַ]=ל&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])

'''ספר תרי עשר (שני קטעים חסרים):'''
#[[מיכה ב/טעמים#ב ז|מיכה ב,ז:]] [הֹלֵֽךְ]* / ל=[הוֹלֵֽךְ]!
#[[זכריה א/טעמים#א יז|זכריה א,יז:]] [תְּפוּצֶ֥נָה]* / ל=[תְּפוּצֶ֥ינָה]!
#[[זכריה ה/טעמים#ה ח|זכריה ה,ח:]] [הָעוֹפֶ֖רֶת]* / ל=[הָעֹפֶ֖רֶת]!
#[[זכריה ו/טעמים#ו ה|זכריה ו,ה:]] [רוּח֣וֹת]* / ל=[רֻח֣וֹת]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[זכריה ז/טעמים#ז ב|זכריה ז,ב (תיבה מורכבת):]] [שַׂרְאֶ֕צֶר]* / ל=[שַׂר־אֶ֕צֶר]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[זכריה ח/טעמים#ו כא|זכריה ח,כא:]] [יוֹשְׁבֵי֩]* / ל=[יֹשְׁבֵי֩]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[זכריה ט/טעמים#ט טו|זכריה ט,טו:]] ל=[כְּזָוִיּ֖וֹת]* / [כְּזָוִיֹּ֖ת]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])

'''ספר תהלים (קטע חסר):'''
#[[תהלים יז/טעמים#יז יב|יז,יב:]] [לִטְרֹ֑ף]* / ל=[לִטְר֑וֹף]
#[[תהלים כב/טעמים#כב ג|כב,ג:]] [דֻֽמִיָּ֥ה]* / ל=[דֽוּמִיָּ֥ה]

'''מגילת שיר השירים (חסר אחרי &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; [ג,יא]):'''
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|ד,ג]]: [שִׂפְתוֹתַ֔יִךְ]* / ל=[שִׂפְתֹתַ֔יִךְ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|ד,ג]]: [וּמִדְבָּרֵ֖ךְ]* / ל=[וּמִדְבָּרֵ֖יךְ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[שיר השירים ד/טעמים#ד ד|ד,ד]]: [הַגִּבֹּרִֽים]* / ל=[הַגִּבּוֹרִֽים]!
#[[שיר השירים ד/טעמים#ד ט|ד,ט2]]: [לִבַּבְתִּ֙נִי֙]* / ל=[לִבַּבְתִּ֙ינִי֙]!
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו ב|ו,ב]]: [לַעֲרֻג֖וֹת]* / ל=[לַעֲרוּג֖וֹת]
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח א|ח,א]]: [יָבֻ֥זוּ]* / ל=[יָב֥וּזוּ]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|ח,יג]]: [הַשְׁמִיעִֽנִי]* / ל=[הַשְׁמִיעִֽינִי]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])

'''מגילת קֹהלת (חסר לגמרי):'''
#[[קהלת א/טעמים#א יז|א,יז]]: [הוֹלֵלֹ֖ת]* / ל=[הוֹלֵל֖וֹת]!{{הערה|נוסח כתי&quot;ל לתיבה הובא ברשימות ברויאר כזהה לרוב כתבי־היד, כנראה בטעות. וראו בתיעוד הנוסח על תיבה זו.}} / דפוסים=[הֹֽלֵל֖וֹת]
#[[קהלת ב/טעמים#ב ח|ב,ח]]: [וְתַעֲנֻג֛וֹת]* / ל=[וְתַעֲנוּגֹ֛ת]!
#[[קהלת ב/טעמים#ב טו|ב,טו]]: [יֹתֵ֑ר]* / ל=[יוֹתֵ֑ר]!
#[[קהלת ב/טעמים#ב כו|ב,כו]]: [לֶאֱסֹ֣ף] / ל=[לֶאֱס֣וֹף]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[קהלת ו/טעמים#ו י|ו,י]]: ל=[כתיב=שהתקיף, קרי=שֶׁתַּקִּ֖יף]* / [כתיב=שֶׁתַּקִּ֖יף, אין קרי]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[קהלת ז/טעמים#ז ג|ז,ג]]: [מִשְּׂח֑וֹק]* / ל=[מִשְּׂחֹ֑ק]!
#[[קהלת ח/טעמים#ח ב|ח,ב]]: [שְׁמֹ֔ר]* / ל=[שְׁמ֔וֹר]
#[[קהלת ח/טעמים#ח טו|ח,טו]]: [לֶאֱכֹ֥ל]* / ל=[לֶאֱכ֥וֹל]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[קהלת ט/טעמים#ט יא|ט,יא]]: [לַגִּבּוֹרִ֣ים]* [לַגִּבֹּרִ֣ים]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[קהלת יא/טעמים#יא ט|יא,ט]]: [בְחוּרוֹתֶ֔יךָ]* / ל=[בְחוּרוֹתֶ֔ךָ]!
#[[קהלת יב/טעמים#יב ה|יב,ה]]: [הַסּוֹפְדִֽים]* / ל=[הַסֹּפְדִֽים]
#[[קהלת יב/טעמים#יב ו|יב,ו]]: [וְתָר֖וּץ]* / ל=[וְתָרֻ֖ץ]

'''מגילת איכה (חסר לגמרי):'''
#[[איכה א/טעמים#א כא|א,כא]]: [כָמֹֽנִי]* / ל=[כָמֽוֹנִי]!
#[[איכה ב/טעמים#ב ו|ב,ו]]: [מֹעֲד֑וֹ]* / ל=[מוֹעֲד֑וֹ]!
#[[איכה ב/טעמים#ב טז|ב,טז]]: [אֹ֣יְבַ֔יִךְ]* / ל=[א֣וֹיְבַ֔יִךְ]
#[[איכה ג/טעמים#ג יג|ג,יג]]: [בְּכִלְיֹתָ֔י]* / ל=[בְּכִלְיוֹתָ֔י]!
#[[איכה ג/טעמים#ג לב|ג,לב]]: [חֲסָדָֽיו׃]* / ל=[חֲסָדָֽו׃ כתיב, חֲסָדָֽיו׃ קרי]!
#[[איכה ג/טעמים#ג מג|ג,מג]]: [סַכּ֤וֹתָה]* / ל=[סַכֹּ֤תָה]!
#[[איכה ד/טעמים#ד ט|ד,ט]]: [יָזֻ֙בוּ֙]* / ל=[יָז֙וּבוּ֙]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יא|ד,יא]]: [יְסֹדֹתֶֽיהָ] / ל=[יְסוֹדֹתֶֽיהָ]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יג|ד,יג]]: [מֵֽחַטֹּ֣אות]* / ל=[מֵֽחַטֹּ֣את]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יג|ד,יג]]: [עֲוֺנֹ֖ת]* / ל=[עֲוֺנ֖וֹת]!
#[[איכה ד/טעמים#ד טו|ד,טו]]: [יוֹסִ֖פוּ]* / ל=[יוֹסִ֖יפוּ]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יח|ד,יח1]]: [קִצֵּ֛נוּ]* / ל=[קִצֵּ֛ינוּ]
#[[איכה ד/טעמים#ד יח|ד,יח2]]: [קִצֵּֽנוּ]* / ל=[קִצֵּֽינוּ]
#[[איכה ה/טעמים#ה יט|ה,יט]]: [לְד֥וֹר וָדֽוֹר]* / ל=[לְדֹ֥ר וָדֽוֹר]!

'''מגילת אסתר (חסר לגמרי):'''
#[[אסתר ב/טעמים#ב ג|ב,ג]]: [תַּמְרֻקֵיהֶֽן]* / ל=[תַּמְרוּקֵיהֶֽן]!
#[[אסתר ב/טעמים#ב ו|ב,ו]]: [נְבוּכַדְנֶצַּ֖ר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶאצַּ֖ר]
#[[אסתר ב/טעמים#ב יז|ב,יז]]: [הַבְּתוּל֑וֹת]* / ל=[הַבְּתוּלֹ֑ת]!
#[[אסתר ב/טעמים#ב כא|ב,כא]]: [יוֹשֵׁ֣ב]* / ל=[יֹשֵׁ֣ב]!
#[[אסתר ד/טעמים#ד א|ד,א]]: [גְדוֹלָ֖ה]* / ל=[גְדֹלָ֖ה]!
#[[אסתר ד/טעמים#ד יא|ד,יא]]: [יֹֽדְעִ֗ים]* / ל=[יֽוֹדְעִ֗ים]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[אסתר ט/טעמים#ט ט|ט,ט]]: ל=[אֲרִדַ֖י]* / [אֲרִידַ֖י] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[אסתר ט/טעמים#ט טז|ט,טז]]: [וְהָרוֹג֙]* / ל=[וְהָרֹג֙] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[אסתר ט/טעמים#ט יז|ט,יז]]: [שְׁלוֹשָׁ֥ה]* / [שְׁלֹשָׁ֥ה]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט יח|ט,יח]]: [בִּשְׁלוֹשָׁ֤ה]* / ל=[בִּשְׁלֹשָׁ֤ה]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט יח|ט,יט]]: [וּמִשְׁלֹ֥חַ]* / ל=[וּמִשְׁל֥וֹחַ]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [מֵאֹ֣יְבֵיהֶ֔ם]* / ל=[מֵא֣וֹיְבֵיהֶ֔ם]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [וּמִשְׁלֹ֤חַ]* / ל=[וּמִשְׁל֤וֹחַ]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [לָֽאֶבְיֹנִֽים] / ל=[לָֽאֶבְיוֹנִֽים]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כד|ט,כד]]: [וְהִפִּ֥ל]* / ל=[וְהִפִּ֥יל]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כט|ט,כט]]: [הַפֻּרִ֛ים]* / ל=[הַפּוּרִ֛ים]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט לא|ט,לא]]: [הַצּוֹמ֖וֹת]* / ל=[הַצֹּמ֖וֹת]

'''ספר דניאל (חסר לגמרי):'''
#[[דניאל א/טעמים#א ד|א,ד]] [וּמַשְׂכִּלִ֣ים]* / ל=[וּמַשְׂכִּילִ֣ים]
#[[דניאל ב/טעמים#ב ה|ב,ה]] [מִלְּתָ֖ה]* / ל=[מִלְּתָ֖א] 
#[[דניאל ב/טעמים#ב יח|ב,יח]] [רָזָ֖א]* / ל=[רָזָ֖ה]
#[[דניאל ב/טעמים#ב יח|ב,יח]] [יְהֽוֹבְדוּן֙]* / ל=[יְהֹֽבְדוּן֙]
#[[דניאל ב/טעמים#ב יט|ב,יט]] [רָזָ֣א]* / ל=[רָזָ֣ה]
#[[דניאל ב/טעמים#ב כז|ב,כז]] [רָזָא֙]* / ל=[רָזָה֙]
#[[דניאל ב/טעמים#ב לה|ב,לה]] [וּמְלָ֥את]* / ל=[וּמְלָ֥ת]!
#[[דניאל ב/טעמים#ב מ|ב,מ]] [אִלֵּ֖ן]* / [ל=[אִלֵּ֖ין]
#[[דניאל ב/טעמים#ב מב|ב,מב2]] ([תֶּהֱוֵ֥א]* / ל=[תֶּהֱוֵ֥ה]!
#[[דניאל ב/טעמים#ב מז|ב,מז]] [רָזָ֥א]* / ל=[רָזָ֥ה]
#[[דניאל ג/טעמים#ג ג|ג,ג2]] [נְבֻכַדְנֶצַּֽר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶצַּֽר]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [קַיתְרֹ֨ס כתיב, קַתְר֨וֹס קרי]* / ל=[קַיתְר֨וֹס כתיב, קַתְר֨וֹס קרי]{{הערה|1=הכתיב כאן מלא וי&quot;ו בכתי&quot;ל, לעומת הכתיב החסר וי&quot;ו בשלושת הפסוקים המקבילים הבאים: ג,ו ל=[קַיתְרֹ֤ס כתיב, קַתְרֹ֤ס קרי]*; ג,י ל=[קַיתְרֹ֨ס כתיב, קַתְרֹ֨ס קרי]*; ג,טו ל=[קַיתְרֹ֣ס כתיב, קַתְרֹ֣ס קרי]*}} (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [שַׂבְּכָ֤א]* / ל=[סַבְּכָ֤א]
#[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [סוּמְפֹּ֣נְיָ֔א]* / ל=[סוּמְפֹּ֣נְיָ֔ה]!
#[[דניאל ג/טעמים#ג יג|ג,יג]] [וַחֲמָ֔א]* / ל=[וַחֲמָ֔ה]
#[[דניאל ג/טעמים#ג יד|ג,יד]] [נְבֽוּכַדְנֶצַּר֙]* / ל=[נְבֻֽכַדְנֶצַּר֙]
#[[דניאל ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] [שַׁעֲתָ֣א]* / ל=[שַׁעֲתָ֣ה]!
#[[דניאל ג/טעמים#ג טז|ג,טז]] [אֲנַ֧חְנָא]* / ל=[אֲנַ֧חְנָה]!
#[[דניאל ג/טעמים#ג כב|ג,כב]] [יַתִּ֑ירָה]* / ל=[יַתִּ֑ירָא]
#[[דניאל ג/טעמים#ג כד|ג,כד]] [תְּלָתָ֜ה]* / ל=[תְּלָתָ֜א]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ג/טעמים#ג כה|ג,כה]] ל=[בְּגֽוֹא־]* / [בְּגֽוֹ־] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] ל=[בְּג֥וֹא]* / [בְּג֥וֹ] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] [לְהוֹדָ֣עוּתַ֔נִי]* / ל=[לְהוֹדָ֣עֻתַ֔נִי]!
#[[דניאל ד/טעמים#ד כג|ד,כג]] [קַיָּמָ֑א]* / ל=[קַיָּמָ֑ה]
#[[דניאל ד/טעמים#ד כד|ד,כד]] [תֶּהֱוֵ֥ה]* / ל=[תֶּהֱוֵ֥א]!
#[[דניאל ד/טעמים#ד כח|ד,כח]] [מַלְכוּתָ֖א]* / ל=[מַלְכוּתָ֖ה]
#[[דניאל ד/טעמים#ד לא|ד,לא]] [יֽוֹמַיָּא֩]* / ל=[יֽוֹמַיָּה֩]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ד/טעמים#ד לג|ד,לג]] [וְזִיוִי֙]* / ל=[וְזִוִי֙] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ד/טעמים#ד לד|ד,לד]] [נְבֻכַדְנֶצַּ֗ר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶצַּ֗ר]
#[[דניאל ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] [יְדָ֖א]* / ל=[יְדָ֖ה]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] [וְהַֽמְנִוכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]* / ל=[וְהַֽמְונִיכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] [לְהוֹדָ֣עוּתַ֔נִי]* / ל=[לְהוֹדָ֣עֻתַ֔נִי]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] ל=[וְהַֽמְונִכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]* (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ה/טעמים#ה יח|ה,יח]] [וְהַדְרָ֔א]* / ל=[וְהַדְרָ֔ה]
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט1]] [־הֲוָ֨א]* / ל=[־הֲוָ֨ה]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט2]] [הֲוָ֣ה]* / ל=[הֲוָ֣א]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט7]] [הֲוָ֥א]* / ל=[הֲוָ֥ה]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט8]] [הֲוָ֥א]* / ל=[הֲוָ֥ה]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] [מַשְׁפִּֽל]* / ל=[מַשְׁפִּֽיל]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] [מְדֹרֵ֔הּ]* / ל=[מְדוֹרֵ֔הּ]
#[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] [יִצְבֵּ֖א]* / ל=[יִצְבֵּ֖ה]
#[[דניאל ה/טעמים#ה כז|ה,כז]] [תְּקִ֥ילְתָּ]* / ל=[תְּקִ֥ילְתָּה]
#[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַלְבִּ֤שׁוּ]* / ל=[וְהַלְבִּ֤ישׁוּ]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַלְבִּ֤שׁוּ]* / ל=[וְהַלְבִּ֤ישׁוּ]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַֽמְנִוכָ֥א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֥א קרי]* / ל=[וְהַֽמְונִכָ֥א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֥א קרי]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] [תְּלָתָ֔ה]* / ל=[תְּלָתָ֔א]
#[[דניאל ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] [־עִלָּ֑ה]* / ל=[־עִלָּ֑א]
#[[דניאל ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] [הַשְׁכַּ֥חְנָֽא]* / ל=[הַשְׁכַּ֥חְנָֽה]
#[[דניאל ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] [־יִבְעֵ֣א]* / ל=[־יִבְעֵ֣ה]
#[[דניאל ו/טעמים#ו יב|ו,יב]] [בָּעֵ֥ה]* / ל=[בָּעֵ֥א]!
#[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] [קְרִ֨בוּ]* / ל=[קְרִ֨יבוּ]!
#[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] [יִבְעֵא֩]* / ל=[יִבְעֵה֩]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ו/טעמים#ו כה|ו,כה]] [וּלְג֤וֹב]* / ל=[וּלְגֹ֤ב]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ו/טעמים#ו כח|ו,כח]] [שֵׁיזִ֣ב]* / ל=[שֵׁיזִ֣יב] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] [יַתִּ֗ירָה]* / ל=[יַתִּ֗ירָא]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ז/טעמים#ז ט|ז,ט]] [שְׁבִבִ֣ין]* / ל=[שְׁבִיבִ֣ין] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] [הֲוָ֑א]* / ל=[הֲוָ֑ה]!
#[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] [יְהִ֤ב]* / ל=[יְהִ֤יב]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ז/טעמים#ז טו|ז,טו]] ל=[בְּג֣וֹא]* / [בְּג֣וֹ] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ז/טעמים#ז כא|ז,כא]] ל=[עָבְדָ֥ה]* / [עָבְדָ֥א] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ז/טעמים#ז כא|ז,כא]] [לְהֹֽן]* / ל=[לְהֽוֹן]!
#[[דניאל ז/טעמים#ז כג|ז,כג]] [רְבִיעָיָה֙ כתיב, רְבִיעָאָה֙ קרי]* / ל=[רְבִיעָיאָ֙ כתיב, רְבִיעָאָה֙ קרי]
#[[דניאל ז/טעמים#ז כד|ז,כד]] [מַלְכוּתָ֔א]* / ל=[מַלְכוּתָ֔ה]
#[[דניאל ז/טעמים#ז כד|ז,כד]] [אַחֲרֵיהֹ֗ן]* / ל=[אַחֲרֵיה֗וֹן]
#[[דניאל ז/טעמים#ז כז|ז,כז]] [וּמַלְכוּתָ֨א]* / ל=[וּמַלְכוּתָ֨ה]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ח/טעמים#ח ח|ח,ח]] [הַגְּדֹלָ֔ה]* / ל=[הַגְּדוֹלָ֔ה]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ט/טעמים#ט ז|ט,ז]] [וּלְיֹשְׁבֵ֣י]* / ל=[וּלְיוֹשְׁבֵ֣י]!
#[[דניאל י/טעמים#י א|י,א]] [בֵּלְטְאשַׁצַּ֑ר]* / ל=[בֵּלְטְשַׁאצַּ֑ר]
#[[דניאל י/טעמים#י יט|י,יט]] [וּֽ'''כְ'''דַבְּר֤וֹ]* / ל=[וּֽ'''בְ'''דַבְּר֤וֹ]!
#[[דניאל יא/טעמים#יא כט|יא,כט]] [וְכָאַחֲרוֹנָֽה]* / ל=[וְכָאַחֲרֹנָֽה]!
#[[דניאל יא/טעמים#יא לא|יא,לא]] [מְשֹׁמֵֽם]* / ל=[מְשׁוֹמֵֽם]!
#[[דניאל יא/טעמים#יא לו|יא,לו]] [כִרְצֹנ֜וֹ]* / ל=[כִרְצוֹנ֜וֹ]!

'''ספר עזרא (חסר לגמרי):'''
#[[עזרא ב/טעמים#ב מב|עזרא ב,מב]]: [טַלְמֹ֣ן]* / ל=[טַלְמ֣וֹן]?!
#[[עזרא ב/טעמים#ב נ|עזרא ב,נ]]: [מְעוּנִ֖ים]* / ל=[כתיב: מְעיּנִ֖ים, קרי: מְעוּנִ֖ים]
#[[עזרא ד/טעמים#ד יג|עזרא ד,יג]]: [וְשׁוּרַיָּ֖א]* / ל=[וְשׁוּרַיָּ֖ה]
#[[עזרא ה/טעמים#ה ג|עזרא ה,ג]]: [אֲתָ֨ה]* / ל=[אֲתָ֨א]!
#[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]]: [מְדִינְתָּ֖א]* / ל=[מְדִינְתָּ֖ה]
#[[עזרא ז/טעמים#ז י|עזרא ז,י]] [לִדְרֹ֛שׁ]* / ל=[לִדְר֛וֹשׁ]!
#[[עזרא ז/טעמים#ז יג|עזרא ז,יג]] [עַמָּ֨א]* / ל=[עַמָּ֨ה]!
#[[עזרא ז/טעמים#ז יד|עזרא ז,יד]] [לְבַקָּרָ֥ה]* / ל=[לְבַקָּרָ֥א]
#[[עזרא ז/טעמים#ז כא|עזרא ז,כא]] [כָהֲנָ֜א]* / [כָהֲנָ֜ה]
#[[עזרא ז/טעמים#ז כב|עזרא ז,כב]] [כּוֹרִ֣ין]* / ל=[כֹּרִ֣ין]
#[[עזרא ז/טעמים#ז כה|עזרא ז,כה]] [עַמָּא֙]* / ל[=עַמָּה֙]!
#[[עזרא ז/טעמים#ז כז|עזרא ז,כז]] [אֲבֹתֵ֑ינוּ]* / ל=[אֲבוֹתֵ֑ינוּ]!
#[[עזרא ט/טעמים#ט א|עזרא ט,א]] [כְּ֠תֹעֲבֹֽתֵיהֶ֠ם]* / ל=[כְּ֠תוֹעֲבֹֽתֵיהֶם]
#[[עזרא י/טעמים#י לה|עזרא י,לה]] [כְּלֽוּהיּ כתיב, כְּלֽוּהוּ קרי]* / ל=[כְּלֻֽהיּ כתיב, כְּלֽוּהוּ קרי]
#[[עזרא י/טעמים#י מד|עזרא י,מד]] [נָשְׂא֖יּ כתיב, נָשְׂא֖וּ קרי]* / ל?=[נָשְׂא֖וּ]{{הערה|בכתי&quot;ל יש כאן ניסיון לבצע תיקון, אולי ע&quot;י יד מאוחרת.}}
#[[נחמיה ה/טעמים#ה יד|נחמיה ה,יד]] [אוֹתִ֗י]* / ל=[אֹתִ֗י]!
#[[נחמיה ו/טעמים#ו יא|נחמיה ו,יא]] [יָבֹ֥א]* / ל=[יָב֥וֹא]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז ד|נחמיה ז,ד]] [וּגְדֹלָ֔ה]* / ל=[וּגְדוֹלָ֔ה]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז לז|נחמיה ז,לז]] [וְאֹנ֔וֹ]* / ל=[וְאוֹנ֔וֹ]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז מה|נחמיה ז,מה]] [שַׁלֻּ֤ם]* / ל=[שַׁלּ֤וּם]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז מח|נחמיה ז,מח]] [חֲגָבָ֖א]* / ל=[חֲגָבָ֖ה]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[נחמיה ז/טעמים#ז נז|נחמיה ז,נז]] [סֹפֶ֖רֶת]* / ל=[סוֹפֶ֖רֶת]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[נחמיה ז/טעמים#ז סא|נחמיה ז,סא]] [אֲבֹתָם֙]* / ל=[אֲבוֹתָם֙]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז סה|נחמיה ז,סה]] [וְתֻמִּֽים]* / ל=[וְתוּמִּֽים]
#[[נחמיה ז/טעמים#ז עא|נחמיה ז,עא]] [דַּרְכְּמֹנִים֙]* / ל=[דַּרְכְּמוֹנִים֙]!
#[[נחמיה ח/טעמים#ח ו|נחמיה ח,ו]] [וַיִּֽשְׁתַּחֲו֛וּ]* / ל=[וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּ֛]{{הערה|אות וי&quot;ו האחרונה הושמטה בכתב־היד, בלי שום הערה.}}
#[[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] [כְּבֹדֶ֔ךָ]* / ל=[כְּבוֹדֶ֔ךָ]!
#[[נחמיה ט/טעמים#ט כה|נחמיה ט,כה]] [בְּצוּרֹת֮]* / ל=[בְּצֻרוֹת֮]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[נחמיה ט/טעמים#ט לב|נחמיה ט,לב]] [וְלִנְבִיאֵ֥ינוּ]* / ל=[וְלִנְבִיאֵ֥נוּ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]] ל=[גְּ֠וִיֹּתֵינוּ]* / [גְּ֠וִיָּתֵנוּ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]] [גְדֹלָ֖ה]* / ל=[גְדוֹלָ֖ה]!
#[[נחמיה י/טעמים#י יג|נחמיה י,יג]] ל?=[שְׁ'''בַ'''נְיָֽה]* / ל?=[שְׁ'''כַ'''נְיָֽה]
#[[נחמיה י/טעמים#י לג|נחמיה י,לג]] [שְׁלִישִׁ֥ית]* / ל=[שְׁלִשִׁ֥ית]!
#[[נחמיה י/טעמים#י לז|נחמיה י,לז]] [וּבְהֶמְתֵּ֔נוּ]* / ל=[וּבְהֶמְתֵּ֔ינוּ]
#[[נחמיה יא/טעמים#יא יב|נחמיה יא,יב]] [[עֹשֵׂ֤ה]* / ל=[עֹשֵׂ֤י]!
#[[נחמיה יא/טעמים#יא יד|נחמיה יא,יד]] [גִּבֹּ֣רֵי]* / ל=[גִּבּ֣וֹרֵי]
#[[נחמיה יא/טעמים#יא יז|נחמיה יא,יז]] [מִ֠יכָ֠א]* / ל=[מִ֠יכָה]
#[[נחמיה יא/טעמים#יא כו|נחמיה יא,כו]] [וּבְמֹלָדָ֖ה]* / ל=[וּבְמוֹלָדָ֖ה]
#[[נחמיה יג/טעמים#יג א|נחמיה יג,א]] [וּמוֹאָבִ֛י]* / ל=[וּמֹאָבִ֛י]
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,ה]] [וְהַשּׁוֹעֲרִ֑ים]* / ל=[וְהַשֹּׁעֲרִ֑ים]!
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,טז]] [וּמוֹכְרִ֧ים]* / ל=[וּמֹכְרִ֧ים]

===ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות===

{{בעבודה}}

'''בסעיף זה הבאנו רשימה של המקומות שבהם קביעת נוסח הכתיב בספרי הנביאים והכתובים לא הייתה חד-משמעית ע&quot;פ הנתונים הבסיסיים {{קו תחתי|בלבד}}:
*אם יש כתיב חריג בכתב־יד אחד, העומד מול שאר כל כתבי־היד, לא הבאנו אותו ברשימה.
*אם יש כתיב חריג בשני כתבי־יד, אך יש הכרעה ברורה וחד-משמעית לפי הערות המסורה, לא הבאנו אותו ברשימה.
*אם יש כתיב חריג בשני כתבי־יד,{{הערה|שם=כתיב חריג שונה|אפילו אם יש ביניהם כתיב חריג שונה.}} אך '''אין''' הכרעה ברורה וחד-משמעית לפי הערות המסורה, אז הבאנו אותו ברשימה.
*אם יש כתיב חריג שנמצא בשלושה כתבי־יד או יותר,{{הערה|שם=כתיב חריג שונה}} אז הבאנו אותו ברשימה אפילו אם יש הכרעה חד-משמעית לפי הערות המסורה.

'''ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות:'''
#'''[[ירמיהו לא/טעמים#לא כז|ירמיהו לא,כז:]]''' ל=[וְלִנְט֖וֹעַ] / [וְלִנְטֹ֖עַ]*
#'''[[זכריה ז/טעמים#ז ב|זכריה ז,ב:]]''' ל=[שַׂר־אֶ֕צֶר] / [שַׂרְאֶ֕צֶר]* (תיבה מורכבת)
#'''[[זכריה ט/טעמים#ט טו|זכריה ט,טו:]]''' ל=[כְּזָוִיּ֖וֹת]* / [כְּזָוִיֹּ֖ת]
#'''[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|שיר השירים ד,ג:]]''' ל=[שִׂפְתֹתַ֔יִךְ] / [שִׂפְתוֹתַ֔יִךְ]*
#'''[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|שיר השירים ד,ג:]]''' ל=[וּמִדְבָּרֵ֖יךְ] / [וּמִדְבָּרֵ֖ךְ]*
#'''[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|שיר השירים ח,יג:]]''' ל=[הַשְׁמִיעִֽינִי] / [הַשְׁמִיעִֽנִי]*
#'''[[קהלת ו/טעמים#ו י|קהלת ו,י:]]''' ל=[כתיב=שהתקיף, קרי=שֶׁתַּקִּ֖יף]* / [כתיב=שֶׁתַּקִּ֖יף, אין קרי] '''(מחלוקת מסורה!)'''
#'''[[קהלת ט/טעמים#ט יא|קהלת ט,יא:]]''' ל=[לַגִּבּוֹרִ֣ים]* / [לַגִּבֹּרִ֣ים]
#'''[[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר ט,ט:]]''' ל=[אֲרִדַ֖י]* / [אֲרִידַ֖י]
#'''[[אסתר ט/טעמים#ט טז|אסתר ט,טז:]]''' ל=[וְהָרֹג֙] / [וְהָרוֹג֙]*
#'''מחלוקת מסורה בספר דניאל:'''{{הערה|אחרי שהחלטנו מזמן לקבוע את הנוסח לפי המסורה בכתי&quot;ל (ונגד דעתו של הרב ברויאר), מצאנו שבמהדורה הדיגיטלית של מקראות גדולות הכתר גם הכריעו באותו כיוון. לפרטים מלאים ראו בהערת הנוסח על [[דניאל ג/טעמים#ג כה|דניאל ג,כה]].}}
##'''[[דניאל ג/טעמים#כ כה|דניאל ג,כה:]]''' ל=[בְּגֽוֹא]* / [בְּגֽוֹ]
##'''[[דניאל ד/טעמים#ד ז|דניאל ד,ז:]]''' ל=[בְּג֥וֹא]* / [בְּג֥וֹ]
##'''[[דניאל ז/טעמים#ז טו|דניאל ז,טו:]]''' ל=[בְּג֣וֹא]* / [בְּג֥וֹ]
#'''[[דניאל ז/טעמים#ז ט|דניאל ז,ט:]]''' ל=[שְׁבִיבִ֣ין]* / [שְׁבִבִ֣ין]
#'''[[נחמיה ז/טעמים#ז נז|נחמיה ז,נז]]''' ל=[סוֹפֶ֖רֶת] / [סֹפֶ֖רֶת]*
#'''[[נחמיה ט/טעמים#ט לב|נחמיה ט,לב:]]''' ל=[וְלִנְבִיאֵ֥נוּ] / [וְלִנְבִיאֵ֥ינוּ]*
#'''[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]]''' ל=[גְּ֠וִיֹּתֵינוּ]* / [גְּ֠וִיָּתֵנוּ]{{הערה|כאן יש ניקוד שונה, והכתיב השונה בהתאם לניקוד.}}

===קונטרסי המסורה של כתר ארם צובה===

בכתר ארם צובה היו, מלבד נוסח המקרא והערות המסורה עליו, גם קונטרסי מסורה שנכרכו עמו בתחילתו ובסופו. שבעה דפי מסורה באו לפני התורה, ועשרים דפים בסוף ספרי הכתובים (אחרי דניאל ועזרא). בדפי המסורה גם הוסיפו לכתוב הקדשות חשובות. בדפים האחרונים היו איורים בצבעים ובזהב. יש עדויות לכך שהקונטרסים היו חלק מהכתר מאז המאה ה-11 לכל המאוחר. אבל למרבה הצער הלכו כל דפי המסורה של הכתר לאיבוד ביחד עם רוב התורה בתחילת הכתר, וביחד עם ספרי סוף הכתובים שהיו בחלקו האחרון.

רוב המידע שנמצא בידינו על קונטרסי המסורה שנכרכו ביחד עם כתר ארם צובה פורסם במאמרים שונים ע&quot;י יוסף עופר.{{הערה|1=יש תיאור מפורט של קונטרסי המסורה בתוך [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובה – לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;], '''ספונות''', סדרה חדשה ספר רביעי (יט) תשמ&quot;ט, עמ' 277-344. יש העתק וניתוח מלא של שני סיעיפים מבוך קונטרסי המסורה, בנוסף למידע רב על ההעתקים הקיימים בתוכם, בשני מאמרים: &quot;A Masoretic Note in the Aleppo Codex Concerning the Composite Words&quot;, 
''Textus'' 21, עמ' 209-233 (על כתיב השמות המורכבים במקרא בתיבה אחת או שתיים); &quot;קונטרסי המסורה של כתר ארם צובה על פי העתק בארכיונו של יצחק זליגמן בר&quot;, '''עיוני מקרא ופרשות''' ז (בר-אילן תשס&quot;ה), עמ' 137-162 (על כתיב המלים בארמית המקראית באל&quot;ף או בה&quot;א בסופם).}} במשך הדורות נכתבו ממנו העתקים ותיאורים מפורטים, ועופר זכה לגלות את העתקתו המלאה של זליגמן בער (יצחק בֵּר).{{הערה|ארכיונו של בֵּר נמצא בתוך אוסף גינצבורג במוסקבה (כ&quot;י מוסקבה 1550). צילומו במכון לתצלומי כתבי יד עבריים שבספרייה הלאומית בירושלים 
נמצא ב[{{NNL|000146980}} סרט מספר F 48538].}} על פיו ועל פי שאר העדויות אפשר לשחזר את התוכן בדפי המסורה כמעט בשלמותו. אמנם לפי מחקריו של עופר יש מקום להטיל ספק בכך שחומר המסורה שהיה בקונטרסים אכן נכתב ע&quot;י אהרן בן אשר, הן בגלל פרטים מסוימים בתוכנם שאינם משקפים את נוסח הכתר, והן בגלל סימנים חיצוניים (כגון עדויות לגבי אופן הכריכה). אמנם בכל זאת ברור שהקונטרסים מהווים יצירה של בעלי המסורה הטברנים, והם קרובים מאוד במקום ובזמן לכתר עצמו, ואף היוו חלק מהותי ממנו במשך אלף שנה בערך.

ברשימות המסורה שבקונטרסים יש גם מידע שיכול להאיר על ספקות מסוימים בנוסח הכתר בחלקיו החסרים. עופר ניתח מידע מהסוג הזה בסעיף הדן בכתיב של מלים בארמית המקראית, והוא רלוונטי לגבי קביעת הנוסח בספרים דניאל ועזרא (שהיו בסוף הכתר והיום חסרים). להלן שלושת המקומות שבהם יש עדות מסורה המסייעת לקביעת הנוסח בתוך קונטרסי המסורה שהיו בכתר (למידע שלם על שלל הנתונים בכל מקום ראו בתיעוד הנוסח שבדפי העריכה):{{הערה|ע&quot;פ מסקנותיו של עופר, קונטרסי המסורה, עמ' 160.}}
*[[דניאל ו/טעמים#ו ו|דניאל ו ו:]] ל=[עִלָּ֑א] / [עִלָּ֑ה]*
*[[דניאל ו/טעמים#ו ח|דניאל ו ח:]] ל=[יִבְעֵ֣ה] / [יִבְעֵ֣א]*
*[[דניאל ז/טעמים#ז כא|דניאל ז כא:]] ל=[עָבְדָ֥ה]* / [עָבְדָ֥א]

מלבד קביעת הנוסח במקומות מסוימים, יש גם ערך היסטורי ותרבותי רב בקונטרסי המסורה שהיו חלק בלתי-נפרד מהכתר במשך כמעט כל תקופת קיומו. מפעל המסורה של חכמי טבריה הוא מאוצרות הרוח של עם ישראל, על אחת כמה וכמה קונטרסי מסורה בני אלף שנה שהיו חלק מכתר ארם צובה, ואף היו מיוחסים במשך הזמן לאהרן בן אשר בכבודו ובעצמו. עופר מראה במאמריו שעכשיו, ע&quot;פ העדויות הקיימות ולמרות ליקויים מסוימים, כבר &quot;נחשף... בשלמותו נוסחם של קונטרסי המסורה שצורפו אל כתב היד החשוב ביותר של המקרא מבית מדרשם של בעלי המסורה.&quot;{{הערה|עופר, קונטרסי המסורה, עמ' 161.}} הוא גם מזכיר העקתה שלמה ממקור ראשון שנכתב בשביל אברהם פירקוביץ' (העתק בער הוא רק העתק ממנו), שאולי קיים עדיין באוסף פירקוביץ'.{{הערה|אוסף פירקוביץ' נמצא היום בספרייה הלאומית של רוסיה בעיר סנקט פטרבורג. עופר העיר: &quot;ייתכן שההעתק המקורי (העתק חלב) יימצא באוסף פירקוביץ' ויפתור כמה מן הספקות המוצגים בדברינו. אולם איתור כתב היד באוספי פירקוביץ' – וכל שכן קביעה ודאית שאינו נמצא שם – אינם משימות קלות&quot; (עופר, שם, עמ' 141 הערה 13).}} חשוב לעשות את המאמצים כדי לאתר אותו אם הוא בכלל קיים, ואח&quot;כ להוציא לאור מהדורה מבוארת של הקונטרסים במלואם ע&quot;פ כל העדויות הקיימות, כמו שהיה רצונו של פירקוביץ' עצמו בדיוק:

:ואף שבכל השתדלותו לא הצליח לראות התנ&quot;ך הזה בעיניו, אבל בפיזור כסף והתאמצות העתיקו לו את כל הכתוב מלפניו ומאחריו. וראיתי הכל בית ידידי החכם הזה, והם מר' אהרן בן אשר, והוא ברוב טובו אל הכלל ישתדל להדפיסם ולהפיצם בישראל עם פירוש מספיק כיד ה' הטובה עליו. כי הדברים האלה הם קשה הבנה כדרך הראשונים {{נוסח|אשר|במקור אתר וצ&quot;ל אשר}} הסתירו בחידות והטמינו ברמז.{{הערה|מדברי יעקב ספיר, '''אבן ספיר''', ח&quot;א (ליק 1866) דף י&quot;ב ע&quot;ב הערה 1; מובאים בעופר, קונטרסי המסורה, עמ' 140.}}

במאמץ כזה יש לראות הידור מצווה כחלק מהשלמת החסר בכתר, וגם כן דרך לפתוח את אוצרות המסורה לקהל.

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: חלוקת הפרשות==
{{בעבודה}}

במסורה הטברנית לא הייתה קביעה מדויקת וסמכותית לגבי הרווחים של הפרשות הפתוחות והסתומות, כמו שראינו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות|בפרק הקודם]]'''. בסופו של דבר קבע הרמב&quot;ם את הפרשות בתורה ע&quot;פ כתר ארם צובה, ומאז הביאה פסיקתו לאחידות כמעט-מושלמת בחלוקת הפרשות בתוך ספרי התורה. אך במשך הדורות לא הייתה שום קביעה כזו לגבי חלוקת הפרשות בספרי הנביאים והכתובים (למעט נסיונות של פסיקה לגבי מגילת אסתר שלא התקבלו על ידי כל העדות בישראל). רק במאה ה-19 היה ניסיון לקבוע את כל רווחי הפרשות בנ&quot;ך לפי כתר ארם צובה, וניסיון זה השפיע על כתיבתן של ספרי הנביאים והכתובים בתוך מגילות של קלף בכמה בתי כנסת (לשימוש בקריאת ההפטרה וחמש מגילות בציבור). בימינו יצאו כמה מהדורות של התנ&quot;ך המבוססות על חלוקה זו של הפרשות, ביניהן: מהדורות ברויאר (החל מדפוס חורב), מקראות גדולות הכתר (בדפוס וב[https://www.mgketer.org/ מהדורה המקוונת]), מהדורת &quot;סימנים&quot; (מבית פלדהיים), והמהדורה הדיגיטלית של [https://mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מכון ממרא].

הפרשות הפתוחות והסתומות בנביאים וכתובים במהדורתנו, אף במקומות החסרים בכתר ארם צובה, הן לפי נוסח הכתר ע&quot;פ עדותו של יהושע קמחי. קמחי נסע לארם צובה במאה ה-19, בשליחותם של רבני ירושלים, כדי לבדוק פרטים רבים בכתר ובמיוחד את כל רווחי הפרשות שבו. הוא תיעד את הפרשות הפתוחות והסתומות בכתר ע&quot;י הערות שרשם בתוך [https://archive.org/details/YellinTanakh/mode/1up התנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין]. לנתונים המלאים וניתוח מפורט של עדות זו ראו יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין&quot;].{{הערה|ראו גם את סיכום המידע על חלוקת הפרשות הפתוחות והסתומות בכתר ארם צובה שנמצא [[:w:en:Parashah|כאן]] (באנגלית).}}

רשימתו של קמחי אינה נקייה לגמרי מטעויות, כמו שניתן להיווכח מהשוואה לכתר במקומות הקיימים בו,{{הערה|לפרטים ראו במאמרו של עופר, עמ' 311-312; 329-331.}} ולכן יש מעט מקומות שבהם חייב המהדיר להפעיל את שיקול דעתו. ברשימה הבאה הובאו כל המקומות שיש בהם ספק כלשהו לגבי חלוקת הפרשות שהייתה בכתר ארם צובה. לעתים רחוקות ציינו גם תופעות בעלות משמעות בחלוקת הפרשות בכתי&quot;ל.

'''ספר מלכים:'''
#בפסוק &quot;אָ֣ז יַכֶּֽה־מְ֠נַחֵ֠ם...&quot; ([[מלכים ב טו/טעמים#טו טז|מל&quot;ב טו,טז]]) אין פרשה במהדורתנו.
#בפסוק &quot;וַיִּשְׁלַ֨ח אָחָ֜ז מַלְאָכִ֗ים...&quot; ([[מלכים ב טז/טעמים#טז ז|מל&quot;ב טז,ז]]) אין פרשה במהדורתנו.

'''מגילת שיר השירים:'''
'''חלוקת הפרשות:''' בשלושה מקומות בשיר השירים יש במהדורתנו רווח של פרשה ע&quot;פ כתי&quot;ל, למרות שלא סומן כלל פרשה בכתר ברשימת קמחי. ראו בהערות הנוסח למידע מלא על כל אחד מהמקומות.
#בפסוק &quot;יָפָ֨ה אַ֤תְּ רַעְיָתִי֙ כְּתִרְצָ֔ה&quot; ([[שיר השירים ו/טעמים#ו,ד|ו,ד]]) יש פרשה סתומה במהדורתנו.
#בפסוק &quot;מִ֣י זֹ֗את עֹלָה֙ מִן־הַמִּדְבָּ֔ר&quot; ([[שיר השירים ח/טעמים#ח ה|ח,ה]]) יש פרשה סתומה במהדורתנו.
#בפסוק &quot;כֶּ֣רֶם הָיָ֤ה לִשְׁלֹמֹה֙ בְּבַ֣עַל הָמ֔וֹן&quot; ([[שיר השירים ח/טעמים#ח יא|ח,יא]]) יש פרשה פתוחה במהדורתנו.

===מסורת הסופרים במגילת אסתר: הערות מיוחדות===
{{בעבודה}}
{| width=100% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=8 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''הערות מיוחדות במגילת אסתר'''}}}}&lt;br&gt;ציון ההבדלים בין המגילות במסורת תימן, ספרד ואשכנז, ובין המגילות לכתר ארם צובה
|- align=center
!פסוק
!מילה או הקשר
!כתר ארם צובה{{הערה|לפי עדויות או מקבילות.}}
!מגילות תימן
!מגילות ספרד
!מגילות אשכנז
!נוסח הפנים&lt;br&gt;במהדורתנו
!הערה במהדורתנו
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[אסתר ח/טעמים#ח יא|אסתר ח, יא]]
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|
|לַהֲרֹ֨ג
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|במגילות אשכנז כתוב לַהֲרֹ֨ג
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[אסתר ט/טעמים#ט ג|אסתר ט, ג]]
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|
|'''בִּ'''פְנֵיהֶ֔ם
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|במגילות אשכנז כתוב בִּפְנֵיהֶ֔ם
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר ט, ט]]
|אֲרִ(י)דַ֖י‏
|אֲרִדַ֖י‏ (כנראה)
|אֲרִדַ֖י‏ (?)
|
|אֲרִ'''י'''דַ֖י‏
|אֲרִדַ֖י‏
|בספרים אחרים אֲרִידַ֖י וכך כתוב במגילות רבות
|}

==מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: השימוש בכתי&quot;ל כבסיס לניקוד ולטעמים==

כמו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: השימוש בכתי&quot;ל כבסיס לניקוד ולטעמים|בתורה]]''', קביעת הניקוד והטעמים בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, תהיה ע&quot;י שחזור ולפי אותם עקרונות. הבסיס של השחזור הוא כתי&quot;ל, שברוב המקומות מהווה העתק מדויק לכתר ארם צובה. אך לגבי המקומות החריגים בניקוד ובטעמים בכתי&quot;ל, וספקות שעולים לעתים מתוך השוואה למקורות אחרים, וגם לגבי השיקולים המקומיים שעל פיהם הכרענו בכל מקום כזה, יש לעיין בתיעוד הנוסח שבדף העריכה לכל פרק.

לגבי נוסח הגעיות בנ&quot;ך (במקומות החסרים בכתר), הן מופיעות כמעט תמיד לפי כתי&quot;ל, ויש בהן תיקונים רק לעתים רחוקות.{{הערה|1=היוצאים מן הכלל הם: [[מלכים ב יח/טעמים#יח ט|מל&quot;ב יח,ט]] (ל=וַֽיְהִ֞י), ו[[דניאל ח/טעמים#ח ב|דניאל ח,ב]] (ל=וַיְהִי֙).}} להסבר מלא ומידע נוסף על הגעיות במהדורתנו ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|כאן]]'''.

==מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: מקומות חריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל==

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא לרשימת הניקוד והטעמים}}

ו. לרשימות דומות על הספרים וקטעי הספרים '''הקיימים בכתר ארם צובה''', ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה|פרק החמישי של המבוא]]'''.

===ספר מלכים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר במלכים}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר מלכים (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}{{הערה|1=ב[[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מל&quot;ב יז,לא]] ציין ברויאר &quot;וְהַסְפַרְוִ֗ים (ל)&quot;, אבל לא ברור מדוע ציין תיבה זו.}}
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו י|מל&quot;ב טו,י]] (ל!=קָֽבָלְ־עָ֖ם): למ&quot;ד שווּאה ומוקפת
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו יג|מל&quot;ב טו,יג]] (ל=לְעֻזִיָּ֖ה): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו ל|מל&quot;ב טו,ל]] (ל=בֶּן־עֻזִיָּֽה): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו לב|מל&quot;ב טו,לב]] (ל=בֶּן־עֻזִיָּ֖הוּ): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו לד|מל&quot;ב טו,לד]] (ל=עֻזִיָּ֥הוּ): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טז/טעמים#טז ו|מל&quot;ב טז,ו]] (ל=אֶת־הַיְהוּדִ֖ים): חסר דגש ביו&quot;ד{{הערה|ברשימת ברויאר בכתר ירושלים צוין מספר הפסוק בטעות &quot;טו,ו&quot;.}}
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז יג|מל&quot;ב יז,יג]] (ל*=שֻׁ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}בוּ): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה כשיטת הכתר
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז טו|מל&quot;ב יז,טו]] (ל?!=וַיֵּ֨לְכוּ): (חסר טעם האזלא [גרש] באות כ&quot;ף?){{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז כא|מל&quot;ב יז,כא]] (ל!=וְהֶחֱטֵיאָ֖ם): טי&quot;ת בצירה
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז כד|מל&quot;ב יז,כד]] (ל*=וּ֠מִכּ֠וּתָה): טעם כפול בכתב־היד
#[[מלכים ב יח/טעמים#יח ט|מל&quot;ב יח,ט]] (ל=וַֽיְהִ֞י): בגעיה

ב. מתיגת הזקף
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז ל|מל&quot;ב יז,ל]] (ל=וְאַנְשֵׁי־כ֔וּת): אין מתיגה

===ספר ירמיהו (הקטע החסר בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בירמיהו}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר ירמיהו (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט כא|כט,כא]] (ל!=הַֽנִבְּאִ֥ים): חסר דגש בנו&quot;ן
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט כז|כט,כז]] (ל!=הָֽעֲנְּתֹתִ֑י): חטף פתח בעי&quot;ן במקום פתח
#[[ירמיהו ל/טעמים#ל י|ל,י:]] (ל*=נְאֻם־יְהֹוָה֙): נקודת חולם בשם הוי&quot;ה בתוך כתב־היד
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא ג|לא,ג]] (ל!=וְֽנִבְנֵי֔ת): מקום הטעם{{הערה|הערת דותן; הפריט חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא לג|לא,לג]] (ל!=לְמִקְטַנָּ֤ם): חסר דגש בקו&quot;ף

ב. מתיגת הזקף:
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט יד|כט,יד]] (ל=אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם): מקום המתיגה
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט טז|כט,טז]] (ל=וְאֶל־כָּל־הָעָ֔ם): אין מתיגה
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט כ|כט,כ]] (ל=כָּל־הַ֨גּוֹלָ֔ה): מקום המתיגה

===ספר תרי עשר (הקטעים החסרים בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתרי עשר}}
למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר תרי עשר (חוץ מהקטעים החסרים בכתר)|כאן]].'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[עמוס ט/טעמים#ט ד|עמוס ט,ד]] (ל!=אֹֽיבֵיהֶ֔ם): חסר שווא ביו&quot;ד{{הערה|שם=חסר ברויאר|פריט זה חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[עובדיה א/טעמים#א א|עֹבדיה א,א]] (ל!=עָלֶיהָ): חסר טעם המרכא{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[עובדיה א/טעמים#א ג|עֹבדיה א,ג]] (ל?=בְחַגְוֵי־סֶּ֖לַע): סמ&quot;ך דגושה?
#[[עובדיה א/טעמים#א ח|עֹבדיה א,ח]] (ל?=נְאֻם יְהֹוָ֑ה): חסר מקף?{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[עובדיה א/טעמים#א יב|עֹבדיה א,יב]] (ל!=לִבְנֵֽי יְהוּדָ֖ה): חסר מקף{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[עובדיה א/טעמים#א טז|עֹבדיה א,טז]] (ל!=הָֽיוּ): מקום הסילוק
#[[עובדיה א/טעמים#א יז|עֹבדיה א,יז]] (ל!=מוֹרָֽשֵׁיהֶם): חסר סילוק{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[יונה א/טעמים#א ג|יונה א,ג]] (ל!=אָנִיָּ֣ה{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}): חסרות הנקודות של חטף קמץ באל&quot;ף
#[[יונה ג/טעמים#ג ב|יונה ג,ב]] (ל?!=וִּקְרָ֤א): נקודת חיריק מתחת לאות וי&quot;ו?
#[[יונה ג/טעמים#ג ג|יונה ג,ג]] (ל!=אֶל־נִֽינְוֶ֖ה): סגול בוי&quot;ו במקום צירה
#[[יונה ג/טעמים#ג ו|יונה ג,ו]] (ל!=אֶל־מֶ֣לֶך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[יונה ג/טעמים#ג י|יונה ג,י]] (ל?!=אֶֽת־מַ֣עֲשֵׂיהֶ֔ם): געיה באות אל&quot;ף?{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[מיכה א/טעמים#א יד|מיכה א,יד]] (ל=לְמַלְכֵ֥י): בטעם מרכא במקום טפחא
#[[מיכה א/טעמים#א טו|מיכה א,טו]] (ל!=עַד־עֲדֻּֿלָּ֥ם): דל&quot;ת דגושה למרות סימן הרפה{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[מיכה ג/טעמים#ג ג|מיכה ג,ג]] (ל=וּפָרְשׂוּ֙): אין געיה קלה בתיבת פשטא
#[[מיכה ג/טעמים#ג ה|מיכה ג,ה]] (ל=וַאֲשֶׁר֙): אין געיה קלה בתיבת פשטא
#[[זכריה א/טעמים#א ד|זכריה א,ד]] (ל-כתיב!=וּמַֽעֲלְילֵיכֶ֖ם): נקודות של חטף פתח בעי&quot;ן
#[[זכריה א/טעמים#א י|זכריה א,י]] (ל!=בֵּין־הַהַדַסִּ֖ים): חסרות נקודות לחטף פתח בה&quot;א השנייה
#[[זכריה ב/טעמים#ב ב|זכריה ב,ב]] (ל!=וִירוּשָׁלָֽם): חסרה נקודת החיריק בלמ&quot;ד
#[[זכריה ד/טעמים#ד יא|זכריה ד,יא]] (ל!=הָאֵ֔לֶה): חסר דגש בלמ&quot;ד
#[[זכריה ה/טעמים#ה יא|זכריה ה,יא]] (ל*=לִבְנֽוֹת־לָ֥הֿ): במהדורתנו השארנו כאן את סימן הרפה
#[[זכריה ו/טעמים#ו ז|זכריה ו,ז]] (ל!=לְהִתְהַלֵּ֣ך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[זכריה ו/טעמים#ו יב|זכריה ו,יב]] (ל!=יְהֹוָֽהּ): נקודה באות ה&quot;א השנייה של שם הוי&quot;ה
#[[זכריה ח/טעמים#ח ג|זכריה ח,ג]] (ל=עִ֣יר־הָֽאֱמֶ֔ת): מקף בתיבת משרת
#[[זכריה ח/טעמים#ח יד|זכריה ח,יד]] (ל!=זָמַמְ֜תִּי): מקום הטעם
#[[זכריה ט/טעמים#ט יז|זכריה ט,יז]] (ל=וּמַה־יָפְי֑וֹ): אין דגש ביו&quot;ד

ב. מתיגת הזקף:
#[[זכריה ה/טעמים#ה ג|זכריה ה,ג]] (ל=וְכָל־הַנִּ֨שְׁבָּ֔ע): מקום המתיגה
#[[זכריה ו/טעמים#ו ו|זכריה ו,ו]] (ל=וְהַלְּבָנִ֔ים): אין מתיגה

ג. קרי וכתיב של אֵם קריאה:
#[[עמוס ט/טעמים#ט ו|עמוס ט,ו]] (ל-קרי=מַעֲלוֹתָ֔יו): אין ציון במהדורתנו
#[[עובדיה א/טעמים#א יא|עֹבדיה א,יא]] (ל-קרי=שְׁעָרָ֗יו): אין ציון במהדורתנו

===ספר תהלים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתהלים}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר תהלים (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].'''

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[תהלים טו/טעמים#טו א|טו,א]] (ל!=י֭הֹוָה): חסר שווא באות יו&quot;ד, ונכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה.
#[[תהלים טו/טעמים#טו ב|טו,ב]] (ל!=בִּלְבָֽבוֹ): מקום הסילוק
#[[תהלים טו/טעמים#טו ג|טו,ג]] (ל!=עַל־קְרֹֽבוֹ): מקום הסילוק
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל?=&lt;מִ֥מְתִֽים־יָדְךָ֨ ׀&gt;* או &lt;מִֽמְתִ֥ים־יָדְךָ֨ ׀&gt; או &lt;מִֽמְתִֽים־יָדְךָ֨ ׀&gt;): מרכא וגעיה ומקף בתיבת משרת*, או געיה ומרכא ומקף בתיבת משרת, או שתי געיות בתיבה המוקפת?
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל!=יִשְׂבּ֥עוּ): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל!=לְעוֹלְלֵֽיהֶם): מקום הסילוק
#[[תהלים יח/טעמים#יח ג|יח,ג]] (ל?=סַ֥לְעִ֥י* או סַֽלְעִ֥י): מרכא ומרכא* או געיה ומרכא?
#[[תהלים יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (ל?=אֶ֥קֲרָ֣א* או אֶֽקֲרָ֣א): מרכא ומונח* או געיה ומונח?
#[[תהלים יח/טעמים#יח,כ|יח,כ]] (ל?=כִ֘י): חסר דגש בכ&quot;ף?
#[[תהלים יח/טעמים#יח,לח|יח,לח]] (ל!=וְלֹֽא־אָ֝שׁוּב): חסרה נקודת הרביע בשי&quot;ן
#[[תהלים יט/טעמים#יט ז|יט,ז]] (ל!=מֵֽחַמָּתוֹ): מקום הסילוק, או געיה וחסר סילוק לאחריה
#[[תהלים יט/טעמים#יט טו|יט,טו]] (ל?=&lt;יִ֥הְיֽוּ־לְרָצ֨וֹן ׀&gt;*  או &lt;יִֽהְי֥וּ־לְרָצ֨וֹן ׀&gt; או &lt;יִֽהְיֽוּ־לְרָצ֨וֹן ׀&gt;): מרכא וגעיה ומקף בתיבת משרת*, או געיה ומרכא ומקף בתיבת משרת, או שתי געיות בתיבה המוקפת?
#[[תהלים כא/טעמים#כא ו|כא,ו]] (ל!=וְ֝הָדָר): חסרה נקודת הרביע באות דל&quot;ת
#[[תהלים כא/טעמים#כא ט|כא,ט]] (ל!=יְ֝מִֽינְךָ): חסרה נקודת הרביע באות כ&quot;ף סופית
#[[תהלים כא/טעמים#כא יד|כא,יד]] (ל!=וּֽ֝נְזַמְּרָה): חסרה נקודת הרביע באות רי&quot;ש
#[[תהלים כב/טעמים#כב ל|כב,ל]] (ל=&lt;וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֨וּ ׀&gt;): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[תהלים כג/טעמים#כג ה|כג,ה]] (ל=דִּשַּׁ֖נְתָּ): בטעם טפחא לעומת מרכא
#[[תהלים כד/טעמים#כד ג|כד,ג]] (ל!=וּמִי־יָ֝קוּם): חסרה נקודת הרביע באות קו&quot;ף
#[[תהלים כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (ל!=וְ֝יָבֹא): חסרה נקודת הרביע באות בי&quot;ת

===מגילת שיר השירים החל מ&quot;בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה&quot; (ג,יא)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בשיר השירים}} למידע על תחילת הספר, הקיימת בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מגילת שיר השירים עד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; (ג,יא)|כאן]].'''

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|תעוררו}}
#[[שיר השירים ד/טעמים#ד טז|שיר השירים ד,טז]] (ל=יִזְל֣וּ): אין דגש בלמד
#[[שיר השירים ה/טעמים#ה ב|שיר השירים ה,ב]] (ל!=קְוֻּצּוֹתַ֖י): נקודת שורוק בנוסף לקובוץ בוי&quot;ו
#[[שיר השירים ה/טעמים#ה יא|שיר השירים ה,יא]] (ל!=קְוּצּוֹתָיו֙): נקודת שורוק במקום קובוץ בוי&quot;ו
#[[שיר השירים ה/טעמים#ה טז|שיר השירים ה,טז]] (ל?!=מַחֲּמַדִּ֑ים): חי&quot;ת דגושה?!
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו ג|שיר השירים ו,ג]] (ל!=בַּשׁוֹשַׁנִּֽים): חסר דגש בשי&quot;ן הראשונה
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו ח|שיר השירים ו,ח]] (ל!=מְּלָכ֔וֹת): מ&quot;ם דגושה
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו יב|שיר השירים ו,יב]] (ל=עַמִּי־נָדִֽיב): &quot;עמי&quot; מוקפת במקום טעם עצמאי של מרכא
#[[שיר השירים ז/טעמים#ז יג|שיר השירים ז,יג]] (ל?=אִם פָּֽרְחָ֤ה): חסר מקף?
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח א|שיר השירים ח,א]] (ל!=אֶשָׁ֣קְךָ֔): חסר דגש בשי&quot;ן
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח יב|שיר השירים ח,יב]] (ל?!=כָּרְמִ֥י): קמץ בכ&quot;ף במקום פתח?
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|שיר השירים ח,יג]] (ל!=הַיוֹשֶׁ֣בֶת): חסר דגש ביו&quot;ד

===מגילת קֹהלת===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[קהלת א/טעמים#א ט|א,ט]] (ל=וּמַה־שֶׁנַּֽעֲשָׂ֔ה): אין דגש בשי&quot;ן
#[[קהלת ב/טעמים#ב א|ב,א]] (ל?=&lt;לְכָה־נָּ֛א אֲנַסְּכָ֛ה&gt;): נקודת תביר גם בתיבה השנייה (תביר ותביר)?
#[[קהלת ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל?=וְסַבּ֥וֹתִֽי־אֲנִ֖י): מקף בתיבת משרת?
#[[קהלת ב/טעמים#ב כב|ב,כב]] (ל?!=לִבּ֑ו): חסרה נקודת החולם?
#[[קהלת ג/טעמים#ג י|ג,י]] (ל?!=אֶת־הָֽעִנְיַ֗ן): קו של פתח וחסרה נקודת הקמץ?
#[[קהלת ד/טעמים#ד ח|ד,ח]] (ל?=&lt;גַּם־זֶ֛ה הֶ֛בֶל&gt;): נקודת תביר בתיבה הראשונה (תביר ותביר)?
#[[קהלת ד/טעמים#ד י|ד,י]] (ל!=שֶׁיִפּ֔וֹל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[קהלת ה/טעמים#ה א|ה,א]] (ל?=עַֽל־כֵּ֛ן או עַ֥ל־כֵּ֛ן או עַל־כֵּ֛ן*): געיה ותביר, מרכא בתיבת תביר, או תביר בלבד?
#[[קהלת ה/טעמים#ה ד|ה,ד]] (ל!=מִשֶׁתִּדּ֖וֹר): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[קהלת ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] (ל!=גָּבֹ֙הַ֙): חסר מפיק באות ה&quot;א
#[[קהלת ד/טעמים#ד ז|ה,יז]] (ל!=לֶֽאֶכוֹל־וְ֠לִשְׁתּ֠וֹת): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[קהלת ו/טעמים#ו ב|ו,ב]] (ל*=זֶ֥ה הֶ֛בֶל): מרכא ותביר (במקום תביר ותביר)
#[[קהלת ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (ל=מַה־יוֹתֵ֥ר): אין דגש באות יו&quot;ד
#[[קהלת ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (ל?!=הַחַיִֽים): חסר דגש באות יו&quot;ד הראשונה
#[[קהלת ז/טעמים#ז כט|ז,כט]] (ל!=רַּבִּֽים): רי&quot;ש דגושה
#[[קהלת ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (ל=מַה־שֶׁיִּֽהְיֶ֑ה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[קהלת ח/טעמים#ח יד|ח,יד]] (ל!=הַצַדִּיקִ֑ים): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[קהלת ח/טעמים#ח טז|ח,טז]] (ל?!=אֵינֶ֥נוּ): חסר דגש באות נו&quot;ן השניה?
#[[קהלת ט/טעמים#ט טו|ט,טו]] (ל!=הַהּֽוּא): ה&quot;א מנוקדת
#[[קהלת ט/טעמים#ט יח|ט,יח]] (ל!=יְאַבֵּ֥ד טוֹבָ֖ה): מרכא וטפחא (במקום טפחא ומרכא)
#[[קהלת י/טעמים#י יד|י,יד]] (ל=מַה־שֶׁיִּֽהְיֶ֔ה): אין דגש בשי&quot;ן
#[[קהלת יא/טעמים#יא ג|יא,ג]] (ל!=שֶׁיִפּ֥וֹל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[קהלת יא/טעמים#יא ו|יא,ו]] (ל!=יוֹדֵ֜ע): חסר פתח גנוב
#[[קהלת יא/טעמים#יא ט|יא,ט]] (ל?!=וִֽיטִּֽיבְךָ֤): טי&quot;ת דגושה?
#[[קהלת יב/טעמים#יב ה|יב,ה]] (ל!=בָשּׁ֖וּק): נקודת קמץ תחת הקו באות בי&quot;ת (במקום פתח)

ב. מתיגת הזקף
#[[קהלת א/טעמים#א ג|א,ג]] (ל=בְּכָל־עֲמָל֔וֹ): אין מתיגה
#[[קהלת ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל=וְלַזֹּבֵ֔חַ): אין מתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[קהלת ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל-כתיב!=זְקֵנִ֖ים): חסרות שלושת הנקודות של שורוק לפני האות זי&quot;ן (&lt; ֻזְקֵנִ֖ים&gt; בשביל הקרי '''וּ'''זְקֵנִ֖ים)
#[[קהלת ט/טעמים#ט ד|ט,ד]] (ל-כתיב?!=יְבֻחָ֔ר): קמץ באות חי&quot;ת?

===מגילת איכה===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[איכה א/טעמים#א א|א,א]] (ל!=רַּבָּ֣תִי): רי&quot;ש דגושה
#[[איכה א/טעמים#א ד|א,ד]] (ל?=נּוּג֖וֹת): נו&quot;ן דגושה?
#[[איכה א/טעמים#א יא|א,יא]] (ל?=מְבַקְּשִׁ֣ים): קו&quot;ף דגושה?
#[[איכה א/טעמים#א יב|א,יב]] (ל?=וּרְא֔וּ* או וּרְא֗וּ): בשתי נקודות של זקף קטן או בנקודה אחת של רביע?
#[[איכה א/טעמים#א יד|א,יד]] (ל=יִשְׂתָּֽרְג֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[איכה ב/טעמים#ב ג|ב,ג]] (ל!=בָּֽחֳרִי אַ֗ף): חסר מקף
#[[איכה ב/טעמים#ב כא|ב,כא]] (ל!=הָרַגְ֙תָּ֙): הפשטא מלעיל נכתב באות גימ&quot;ל במקום באות רי&quot;ש
#[[איכה ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל?!=בְּמַחְשַׁכִּ֥ים): חי&quot;ת שווּאה במקום חטף פתח?
#[[איכה ג/טעמים#ג יב|ג,יב]] (ל!=קַשְׁתוֹ֙): חסר דגש באות תי&quot;ו
#[[איכה ג/טעמים#ג לג|ג,לג]] (ל!=מִלִבּ֔וֹ): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[איכה ג/טעמים#ג לג|ג,לג]] (ל!=בְנֵי־אִֽישׁ): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[איכה ד/טעמים#ד ד|ד,ד]] (ל?!=אֶל־חכּ֖וֹ): חסר חיריק?
#[[איכה ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (ל?!=מִשֶּׁ֔לֶג): קמץ באות שי&quot;ן
#[[איכה ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (ל=&lt;הֽוּנַֽח לָֽנוּ&gt;): חסר מקף

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[איכה ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל-כתיב!=זְקֵנִ֖ים): חסרות שלושת הנקודות של שורוק לפני האות זי&quot;ן (&lt; ֻזְקֵנִ֖ים&gt; בשביל הקרי '''וּ'''זְקֵנִ֖ים)

===מגילת אסתר===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[אסתר ב/טעמים#ב יד|ב,יד]] (ל!=שַֽׁעֲשְׁגַ֛ז): בנקודות של חטף פתח בעי&quot;ן
#[[אסתר ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל!=לִשְׁלֹ֤ח): חסר פתח גנוב באות חי&quot;ת{{הערה|שם=ייבין|פריט זה מובא אצל ייבין וחסר ברשימת ברויאר.}}
#[[אסתר ד/טעמים#ד יא|ד,יא]] (ל!=נִקְרֵ֙אתי֙): חסר חיריק באות תי&quot;ו
#[[אסתר ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (ל!=&lt;אֶל הַמִּשְׁתֶּ֖ה&gt;): חסר מקף
#[[אסתר ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] (ל=מַה־לַעֲשׂ֕וֹת): אין דגש באות למ&quot;ד
#[[אסתר ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל!=וַיִקַּ֤ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[אסתר ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] (ל=וַיֹּ֩אמְרוּ֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[אסתר ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (ל=וַתֹּ֣אמֶר־אֶסְתֵּ֔ר): מקף בתיבת משרת
#[[אסתר ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (ל?=נֹפֵ֗ל* או נֹפֵ֔ל): בנקודת רביע או בשתי נקודות של זקף קטן?
#[[אסתר ח/טעמים#ח ט|ח,ט]] (ל!=וַיִקָּרְא֣וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[אסתר ח/טעמים#ח יד|ח,יד]] (ל=יָֽצְא֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[אסתר ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל?!=אֳחַשְׁוֵר֔וֹשׁ): חטף קמץ באות אל&quot;ף?

===ספר דניאל===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]]''' חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דניאל א/טעמים#א ח|א,ח]] (ל=בְּפַתְבַּ֥ג): תיבה אחת
#[[דניאל א/טעמים#א יג|א,יג]] (ל=פַּתְבַּ֣ג): 
#[[דניאל א/טעמים#א טו|א,טו]] (ל=פַּתְבַּ֥ג): 
#[[דניאל א/טעמים#א טז|א,טז]] (ל=-פַּתְבָּגָ֔ם): 
#[[דניאל ב/טעמים#ב,ט|ב,ט]] (ל?=וְֽאֶנְדַּ֕ע): סגול באות אל&quot;ף (במקום חיריק)?
#[[דניאל ב/טעמים#ב י|ב,י]] (ל=ל=אֲנָשׁ֙): אל&quot;ף בחטף פתח (במקום חטף סגול)
#[[דניאל ב/טעמים#ב י|ב,י]] (ל!=לְכָל־חַרְטֹּ֖ם): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ב/טעמים#ב טז|ב,טז]] (ל=יִנְתֵּן־לֵ֔הּ): צירה באות תי&quot;ו (במקום חיריק)
#[[דניאל ב/טעמים#ב יז|ב,יז]] (ל!=דָּֽנִיֵ֖אל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[דניאל ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל!=דִּֽי־אֱלָּהָא֙): למ&quot;ד דגושה
#[[דניאל ב/טעמים#ב כז|ב,כז]] (ל?!=חַרְטֻּמִּין֙): טי&quot;ת דגושה?
#[[דניאל ב/טעמים#ב מא|ב,מא]] (ל?!=&lt;דִֽי פַרְזְלָ֖א&gt; או &lt;דִ֥י פַרְזְלָ֖א&gt;): חסר מקף או מרכא וטפחא (במקום דִֽי־פַרְזְלָ֖א*)?
#[[דניאל ב/טעמים#ב מה|ב,מה]] (ל?=וְ֠הַדֶּקֶת): סגול באות דל&quot;ת (במקום צירה)?
#[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (ל!=פְּסַנְתֵּרִין֙): פ&quot;א דגושה
#[[דניאל ג/טעמים#ג ז|ג,ז]] (ל!=אֻמַיָּ֣א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] (ל!=דֵּ֥י): דל&quot;ת בצירה (במקום חיריק)
#[[דניאל ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (ל!=וְסָרְבָּלֵיה֖וֹן): קמץ באות סמ&quot;ך
#[[דניאל ג/טעמים#ג כט|ג,כט]] (ל?!=אֱלָ֣ה): (חסר מפיק באות ה&quot;א?)
#[[דניאל ג/טעמים#ג לא|ג,לא]] (ל!=אֻמַיָּ֧א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ד/טעמים#ד ד|ד,ד]] (ל!=חַרְטֻמַיָּא֙): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ד/טעמים#ד ה|ד,ה]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּר֙): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ד/טעמים#ד ו|ד,ו]] (ל!=חַרְטֻמַיָּא֒): חסר דגש במ&quot;ם
#[[דניאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּ֜ר): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּר֙ [2]): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל!=וּפְשְׁרֵא֙): פ&quot;א שווּאה
#[[דניאל ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל?=מִן־הֵֽיכְלָ֛א): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דניאל ה/טעמים#ה ו|ה,ו]] (ל!=וְרַעיֹנֹ֖הִי): חסר שווא באות עי&quot;ן
#[[דניאל ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] (ל!=יְחַוִנַּ֔נִי): חסר דגש באות וי&quot;ו
#[[דניאל ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (ל!=וַֽאַֽחֲוָיַ֨ת): וי&quot;ו פתוחה במקום שווא
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] (ל!=אֻמַיָּא֙): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ה/טעמים#ה כ|ה,כ]] (ל?!=הֶעְדִּ֥יוּ): בנקודת שורוק בוי&quot;ו?
#[[דניאל ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל!=שְׁלִ֖יַחַ): פתח באות יו&quot;ד
#[[דניאל ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל!=דְּנָֽהּ): נקודה (מפיק?) באות ה&quot;א
#[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] (ל!=אַרְיָותָ֑א): חסר קמץ באות וי&quot;ו
#[[דניאל ו/טעמים#ו כב|ו,כב]] (ל?!=דָּנִיֶּ֔אל): היו&quot;ד בסגול?
#[[דניאל ו/טעמים#ו כו|ו,כו]] (ל!=אֻמַיָּ֧א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ו/טעמים#ו כז|ו,כז]] (ל?!=תִתְחַבֵּ֔ל): בי&quot;ת צרויה?
#[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] (ל!=וְלֵ֨ה): חסרה נקודת מפיק בה&quot;א
#[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] (ל!=אֻמַיָּ֛א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ז/טעמים#ז יח|ז,יח]] (ל!=עַֽד־עָ֣לְמָ֔א): געיה חריגה ב&quot;עַֽד־&quot;
#[[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל=לְיַצָּבָ֔א): שתי נקודות לטעם זקף קטן (במקום רביע)
#[[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל!=&lt;דִּֽי פַרְזֶל֙&gt;): חסר מקף
#[[דניאל ז/טעמים#ז כ|ז,כ]] (ל!=וְפֻם֙): וי&quot;ו שווּאה במקום נקודת שורוק
#[[דניאל ז/טעמים#ז כה|ז,כה]] (ל!=עֶלְיוֹנִּ֖ין): נו&quot;ן דגושה
#[[דניאל ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=וַיְהִי֙): אין געיה
#[[דניאל ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (ל!=הָאַ֗יְל [1]): יו&quot;ד שווּאה (במקום חיריק)
#[[דניאל ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל!=אֶל־יִרְמִיָ֣ה): מ&quot;ם בחיריק (במקום שווא)
#[[דניאל ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (ל!=לְמַֽעֲנְךָ֣): חטף פתח בעי&quot;ן
#[[דניאל י/טעמים#י ח|י,ח]] (ל!=כֹּ֑ח [1]): חסר פתח גנוב
#[[דניאל יא/טעמים#יא יב|יא,יב]] (ל=וְהִפִּ֛יל): בנקודת תביר (במקום מרכא)
#[[דניאל יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (ל?=וּבְנֵ֣י): חסר קו הלגרמיה?
#[[דניאל יא/טעמים#יא מה|יא,מה]] (ל!=אָהֳלֶ֣י): סגול באות למ&quot;ד
#[[דניאל יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (ל?=מִיֲּשֵׁנֵ֥י): בחטף פתח?

ב. מתיגת הזקף
#[[דניאל א/טעמים#א טו|א,טו]] (ל=מִן־כָּל־הַיְלָדִ֔ים): אין מתיגה
#[[דניאל ב/טעמים#ב לח|ב,לח]] (ל-קרי=אַנְתְּ־ה֔וּא): אין מתיגה
#[[דניאל ב/טעמים#ב מח|ב,מח]] (ל=וְרַב־סִגְנִ֔ין): אין מתיגה
#[[דניאל ו/טעמים#ו כ|ו,כ]] (ל=וּבְהִ֨תְבְּהָלָ֔ה): מקום המתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[דניאל א/טעמים#א ד|א,ד]] (ל-כתיב=מֻאֿוּם֩)
#[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] (ל-כתיב!=שַׁוִּ֗יְ): אות יו&quot;ד שווּאה

===ספר עזרא===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]]''' חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[עזרא ג/טעמים#ג ה|עזרא ג,ה]] (ל!=וְאַחֲרֵיכֵ֞ן): אין רווח בין התיבות ובלי מקף
#[[עזרא ג/טעמים#ג יא|עזרא ג,יא]] (ל=תְרוּעָ֨ה): הטעם נראה כמו פשטא
#[[עזרא ד/טעמים#ד ב|עזרא ד,ב]] (ל?=לָהֵם֙): חסרה הנקודה השלישית לסגול באות ה&quot;א?
#[[עזרא ד/טעמים#ד ד|עזרא ד,ד]] (ל*=וַיְהִי֙): אין געיה
#[[עזרא ד/טעמים#ד יד|עזרא ד,יד]] (ל=&lt;אֲֽרִֽיךְ לַ֖נָא&gt;): חסר מקף
#[[עזרא ה/טעמים#ה יב|עזרא ה,יב]] (ל=אֲבָהֳתַ֙נָא֙): נקודות של חטף קמץ באות ה&quot;א
#[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]] (ל=בְּבִֽירְתָ֛א): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]] (ל!=וְּכֵן־כְּתִ֥יב): האות וי&quot;ו מנוקדת בנוסף לשווא
#[[עזרא ו/טעמים#ו ט|עזרא ו,ט]] (ל?=&lt;י֥וֹם בְּי֖וֹם&gt;): חסר קו של פסק?
#[[עזרא ז/טעמים#ז יח|עזרא ז,יח]] (ל?=יִיטַ֗ב): בחיריק (במקום צירה)?
#[[עזרא ז/טעמים#ז כ|עזרא ז,כ]] (ל?=יִפָּל־לָ֖ךְ או יִפֵּל־לָ֖ךְ או יִפֶּל־לָ֖ךְ*): פ&quot;א בקמץ או בצירה או בסגול*?
#[[עזרא ח/טעמים#ח יח|עזרא ח,יח]] (ל?=וְשֵׁרֵֽבְיָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[עזרא ח/טעמים#ח כו|עזרא ח,כו]] (ל!=וַחֲמִשִׁ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[עזרא ח/טעמים#ח לא|עזרא ח,לא]] (ל?!=וַֽנִּסְעָ֞ה): חסר דגש באות סמ&quot;ך?
#[[עזרא ח/טעמים#ח לו|עזרא ח,לו]] (ל?=וְאֶת־בֵּֽית־הָאֱלֹהִֽים): געיה בתיבה המוקפת &quot;בית&quot; (במקום מרכא בתיבה בלתי-מוקפת)
#[[עזרא ט/טעמים#ט ב|עזרא ט,ב]] (ל?=הָֽיְתָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[עזרא ט/טעמים#ט ט|עזרא ט,ט]] (ל!=וּבְעַבְדֻ֔תֵנוּ): מקום הטעם באות דל&quot;ת במקום תי&quot;ו (וראו להלן לגבי המתיגה)
#[[עזרא י/טעמים#י יב|עזרא י,יב]] (ל!=וַיַּֽעְנ֧וּ): חסר קו של פתח בעי&quot;ן
#[[עזרא י/טעמים#י יד|עזרא י,יד]] (ל!=יַֽעֲמְדוּ־נָ֣א): עי&quot;ן בשתי נקודות של חטף
#[[עזרא י/טעמים#י כא|עזרא י,כא]] (ל=וְעֻזִיָּֽה): אין דגש באות זי&quot;ן
#[[עזרא י/טעמים#י כד|עזרא י,כד]] (ל?!=וּמִן־הַשֹׁ֣עֲרִ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן?
#[[עזרא י/טעמים#י לב|עזרא י,לב]] (ל!=בְּנְיָמִ֥ן): בי&quot;ת בשתי נקודות של שווא
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה א,ו]] (ל!=פְתֻוּח֟וֹת): קובוץ ושורוק
#[[נחמיה ב/טעמים#ב ה|נחמיה ב,ה]] (ל!=&lt;וְאִם יִיטַ֥ב&gt;): חסר מקף
#[[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]] (ל!=בְשַֽׁעַר־הַגַּ֜יא): חסר שווא באות יו&quot;ד
#[[נחמיה ו/טעמים#ו יט|נחמיה ו,יט]] (ל?=לְיָֽרֲאֵֽנִי);  פתח באות רי&quot;ש?
#[[נחמיה ז/טעמים#ז מג|נחמיה ז,מג]] (ל!=בְּנֵֽי־יֵשׁ֧וּע): חסר פתח גנוב באות עי&quot;ן
#[[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] (ל!=הוֹדַ֣עַתָּ): עי&quot;ן פתוחה במקום שווּאה
#[[נחמיה יא/טעמים#יא כד|נחמיה יא,כד]] (ל!=וּפְתַֽחְיָ֨ה בֶּן־מְשֵֽׁיזַבְאֵ֜ל): בי&quot;ת דגושה
#[[נחמיה יא/טעמים#יא ל|נחמיה יא,ל]] (ל=עַד־גֵּֽיא־הִנֹּֽם): תיבת &quot;גיא&quot; בגעיה ומוקפת (במקום מרכא ובלתי-מוקפת)
#[[נחמיה יב/טעמים#יב ל|נחמיה יב,ל]] (ל?=וְאֶֽת־הַחוֹמָֽה): געיה באות אל&quot;ף?
#[[נחמיה יב/טעמים#יב מז|נחמיה יב,מז]] (ל?=נֹֽתְנִ֛ים): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[נחמיה יג/טעמים#יג ג|נחמיה יג,ג]] (ל!=מִיּשְׂרָאֵֽל): חסר חיריק באות יו&quot;ד
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יז|נחמיה יג,יז]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יט|נחמיה יג,יט]] (ל!=הַשַׁבָּ֗ת [1]): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יט|נחמיה יג,יט]] (ל!=הַשַׁבָּֽת [3]): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג כא|נחמיה יג,כא]] (ל!=בַּשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג כב|נחמיה יג,כב]] (ל!=הַשַׁבָּ֑ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג כז|נחמיה יג,כז]] (ל!=הזֹּ֔את): חסר פתח באות ה&quot;א

ב. מתיגת הזקף
#[[עזרא א/טעמים#א ד|עזרא א,ד]] (ל=עִם־הַ֨נְּדָבָ֔ה): מקום המתיגה
#[[עזרא ו/טעמים#ו ו|עזרא ו,ו]] (ל=אֲפַרְסְכָיֵ֔א): אין מתיגה
#[[עזרא ח/טעמים#ח יט|עזרא ח,יט]] (ל=וְאֶת־חֲשַׁבְיָ֔ה): אין מתיגה
#[[עזרא ט/טעמים#ט ט|עזרא ט,ט]] (ל=וּבְעַבְדֻ֔תֵנוּ): אין מתיגה (וראו לעיל לגבי מקום הטעם)
#[[עזרא י/טעמים#י א|עזרא י,א]] (ל=וּכְ֨הִתְוַדֹּת֔וֹ): מתיגה אחרי פשטא ובאות שווּאה
#[[נחמיה ג/טעמים#ג כ|נחמיה ג,כ]] (ל=מִן־הַ֨מִּקְצ֔וֹעַ): מקום המתיגה
#[[נחמיה ה/טעמים#ה טז|נחמיה ה,טז]] (ל=וְכָל־נְעָרַ֔י): אין מתיגה
#[[נחמיה א/טעמים#ז ס|נחמיה ז,ס]] (ל=כָּל־הַ֨נְּתִינִ֔ים): מקום המתיגה
#[[נחמיה א/טעמים#יא לו|נחמיה יא,לו]] (ל=וּמִן־הַלְוִיִּ֔ם): אין מתיגה
#[[נחמיה יב/טעמים#יב מז|נחמיה יב,מז]] (ל=וְהַלְוִיִּ֔ם): אין מתיגה
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,יא]] (ל?!=וָֽאֶ֨קְבְּצֵ֔ם): געיה ומתיגה?{{הערה|ייתכן שיש ניסיון לבצע תיקון בכתי&quot;ל, וראו עוד בהערת הנוסח.}}
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יג|נחמיה יג,יג]] (ל=וְעַל־יָדָ֔ם): אין מתיגה

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>1527be82uyywb2wlrxwqfkq3udk15wy</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087755</id>
      <parentid>3087754</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T18:04:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* מסורת הסופרים במגילת אסתר: הערות מיוחדות */</comment>
      <origin>3087755</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="101279" sha1="nf4qz7scieuc197zddowhd2naibwb60" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים: המקומות החסרים בכתר}}

{{בעבודה}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח במקומות בנ&quot;ך החסרים בכתר==

'''נוסח הנביאים והכתובים במהדורתנו, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, מבוסס על כתי&quot;ל. על גבי הבסיס הזה נעשו תיקונים ושינויים, כדי להתאים את המקומות החריגים שבו (בחלוקת הפרשות, בכתיב, בניקוד ובטעמים) לנוסח המסורה לפי שיטת הכתר, בדומה למה שנעשה ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|תורה]]. לאחר קביעת הנוסח בוצעו עוד התאמות קלות בנוסח הניקוד והטעמים בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על השיטה לקביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר) ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים במקומות שכתר ארם צובה קיים בהם, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|בפרק הבא]]'''.

==יסודות הנוסח ותיעודו==

נוסח הכתיב והניקוד והטעמים בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, נקבע ותועד באופן דומה לתורה (ראו בפרק הקודם, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#יסודות הנוסח|&quot;יסודות הנוסח&quot;]] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#תיעוד הנוסח|&quot;תיעוד הנוסח&quot;]]).

כמו בתורה, הנוסח בנביאים וכתובים מיוסד על כתי&quot;ל, אבל רק בתור נקודת התחלה. בכל מקום שלא הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל, או שיש ספק או תמיהה לגביו, או נקודה בו הראויה לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), השתדלנו לבדוק את הנוסח המקביל בכתבי־יד נוספים ולתעד את הנתונים. כמו לתורה, יש קבוצה של כתבי־יד נבחרים לספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לנביאים|נביאים]]''' ולספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לכתובים|כתובים]]'''.

שימו לב: קביעת נוסח הכתיב בנ&quot;ך, במקומות החסרים בכתר, מיוסדת על קבוצת כתבי־היד ועל הערות המסורה, בשונה מהתורה (שם הכתיב נקבע ישירות לפי ספרי תימן, וקבוצת כתבי־היד באה רק כדי לתמוך בקביעה זו).

==המקומות החסרים בכתר בנביאים וכתובים==

'''חמישה מספרי הנביאים והכתובים אבדו בחלקם בכתר ארם צובה, ועוד חמישה ספרים (בסוף הכתובים) אבדו במלואם:'''

1. מלכים (קטע חסר): &lt;קטע התחלה=חלק חסר במלכים/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר מלכים|ספר מלכים]] חסרים שלושה דפים בכתר ארם צובה.''' החלק החסר מתחיל במילים &quot;אֶת־עֲזַרְיָ֔ה וְה֕וּא בֶּן־שֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה...&quot; ([[מלכים ב יד/טעמים#יד כא|מל&quot;ב יד,כא]]) ומסתיים במילים &quot;...וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה&quot; ([[מלכים ב יח/טעמים#יח יג|מל&quot;ב יח,יג]]).&lt;קטע סוף=חלק חסר במלכים/&gt;

2. ירמיהו (קטע חסר): &lt;קטע התחלה=חלק חסר בירמיהו/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ירמיהו|ספר ירמיהו]] חסרים שני דפים בכתר ארם צובה, והדף השלישי קרוע בחלקו.''' החלק החסר לגמרי (שני הדפים האבודים) מתחיל במילה &quot;יְהֹוָֽה׃...&quot; (סוף [[ירמיהו כט/טעמים#כט ט|כט,ט]]) ומסתיים במילים &quot;...כֹּ֣ה{{מ:לגרמיה}}אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה נֹתֵ֥ן&quot; ([[ירמיהו לא/טעמים#לא לד|לא,לד]]). החלק החסר באופן חלקי (הדף הקרוע) מתחיל במילה &quot;לִנְבֽוּכַדְרֶאצַּֽר׃...&quot; (סוף [[ירמיהו לב/טעמים#לב א|לב,א]]) ומסתיים במילים &quot;...וְאַתָּ֞ה אָמַ֤רְתָּ אֵלַי֙ אֲדֹנָ֣י&quot; ([[ירמיהו לב/טעמים#לב כה|לב,כה]]), והפסוקים החסרים בחלקם או במלואם הם: לב,א-ד; ט-יא; יד-יט; כא-כה.&lt;קטע סוף=חלק חסר בירמיהו/&gt;

3. תרי עשר (שני קטעים חסרים): &lt;קטע התחלה=חלק חסר בתרי עשר/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]] חסרים דפים {{קו תחתי|בשני מקומות}} בכתר ארם צובה:
*{{קו תחתי|במקום הראשון}} חסרים שלושה דפים; החלק החסר מתחיל במילים &quot;בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא תִּ֠תְעַלַּ֠פְנָה...&quot; ([[עמוס ח/טעמים#ח יג|עמוס ח,יג]]), [[מקרא על פי המסורה/נביאים#עֹבדיה|עֹבדיה]] ו[[מקרא על פי המסורה/נביאים#יונה|יונה]] חסרים בו לגמרי, והוא מסתיים במילים &quot;...וּמוֹצָאֹתָ֥יו מִקֶּ֖דֶם&quot; ([[מיכה ה/טעמים#ה א|מיכה ה,א]]).
*{{קו תחתי|במקום השני}} חסרים ארבעה דפים; החלק החסר מתחיל במילים &quot;הָאָ֔רֶץ בְּשׁוּבִ֧י אֶת־שְׁבוּתֵיכֶ֛ם...&quot; ([[צפניה ג/טעמים#ג כ|צפניה ג,כ]]), [[מקרא על פי המסורה/נביאים#חגי|חגי]] חסר בו לגמרי, והוא מסתיים במילים &quot;...וּמַה־יׇּפְי֑וֹ דָּגָן֙&quot; ([[זכריה ט/טעמים#ט יז|זכריה ט,יז]]).&lt;קטע סוף=חלק חסר בתרי עשר/&gt;

4. תהלים (קטע חסר): &lt;קטע התחלה=חלק חסר בתהלים/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]] חסרים שני דפים בכתר ארם צובה, שהיו בהם כ-10 מזמורים.''' החלק החסר מתחיל במילים &quot;מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד מִי־יָג֣וּר בְּאָהֳלֶ֑ךָ...&quot; ([[תהלים טו/טעמים#טו א|טו,א]]) ומסתיים במילים &quot;...לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝הֹוָ֗ה נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא׃&quot; ([[תהלים כה/טעמים#כה א|כה,א]]).&lt;קטע סוף=חלק חסר בתהלים/&gt;

5. שיר השירים אחרי &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot;: &lt;קטע התחלה=חלק חסר בשיר השירים/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת שיר השירים|מגילת שיר השירים]] קיימת בכתר ארם צובה עד המילים &quot;בְּנ֥וֹת צִיּ֖וֹן&quot; ([[שיר השירים ג/טעמים#ג יא|ג,יא]]), וחסרה בהמשך מהמילים &quot;בַּמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֑ה&quot;; זוהי תחילת ספרי סוף הכתובים שאבדו לגמרי מהכתר.'''&lt;קטע סוף=חלק חסר בשיר השירים/&gt;

6. קֹהלת (הכל): '''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''

7. איכה (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר באיכה/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר באיכה/&gt;

8. אסתר (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר באסתר/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר באסתר/&gt;

9. דניאל (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר בדניאל/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]] חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר בדניאל/&gt;

10. עזרא (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר בעזרא/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]] חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר בעזרא/&gt;

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: נוסח האותיות והתיבות==

===דיוקם היחסי של כתבי־היד בנוסח הכתיב===
{{בעבודה}}

השיטה לקביעת נוסח הכתיב בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, מהווה המשך ישיר ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות|אותה שיטה שהשתמשנו בה בתורה]]: קביעה ע&quot;פ המסורה וע&quot;פ רוב כתבי־היד הטברנים.{{הערה|הגהתם של ספרי הנביאים והכתובים במהדורתנו, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, התחילה בתור המשך ישיר להכנת נוסח התורה. הצעד הראשון נבע מתוך הרצון להציע נוסח מדויק וחופשי ל'''חמש מגילות''' בנוסף לחמישה חומשי תורה, אמנם המגילות חסרות ברובן בכתר ארם צובה בדומה לתורה עצמה. לאחר מכן התרחבה המגמה להציע גם את '''שאר כל הטקסט החסר בכתר ארם צובה''': את הדפים הבודדים החסרים בספרים מלכים, ירמיהו, תרי עשר ותהלים; ואת שני הספרים החסרים במלואם בסוף כתובים (בנוסף למגילות), דהיינו דניאל ועזרא. בגרסה המקורית והמיושנת, כל הטקסט ל'''ספר אחד''' הוצג כולו ב'''דף אחד''', בין אם היה מדובר על דפים בודדים החסרים בכתר שהכילו כמה פרקים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים), ובין אם היה מדובר על ספר שחסר במלואו (קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא). הכותרת של לגרסה המקורית היתה '''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|תורה על פי המסורה]]'''. לאחר מכן נחלק כל החומר ל'''פרקים בודדים''' והועתק לתוך הגרסה השניה, תחת הכותרת '''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|נביאים וכתובים על פי המסורה]]'''. העתקת הפרקים לגרסה השניה הסתיימה ביום ב' חשון תשע&quot;ג. הדפים המקוריים והמיושנים ב'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|תורה על פי המסורה]]''' וב'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|נביאים וכתובים על פי המסורה]]''' עדיין קיימים אבל אינם מתעדכנים, ושמרנו עליהם כדי שיהיה תיעוד מלא להתפתחות הפרויקט. כל פיתוח נוסף יימצא '''אך רק''' בדפים העדכניים, שנמצאים כעת בתוך '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]'''.}} גם שיטת התיעוד המקומי (בדפי העריכה של הפרקים) היא כמו בתורה.{{הערה|אמנם יש לשים לב לפרט טכני לגבי התיעוד בספרי הנביאים והכתובים: בספרים החסרים רק '''בחלקם''', תמיד נעשתה הגהה ל'''פרקים שלמים'''. לדוגמה: בספר מלכים חסרים שלושה דפים שהכילו כ-5 פרקים בחלקם או במלואם, דהיינו מל&quot;ב פרקים י&quot;ד-י&quot;ח, כאשר החלק החסר מתחיל באמצע פרק י&quot;ד ומסתיים באמצע י&quot;ח, כלומר שתחילת פרק י&quot;ד וסוף פרק י&quot;ח עדיין קיימים בכתר ארם צובה. במקרה הזה והדומים לו יש במהדורתנו '''תיעוד כפול מלא''' של כתי&quot;א וכתי&quot;ל ביחד, לפני החלק החסר ולאחריו. בתיעוד הכפול מצוינים כל ההבדלים בין שני כתבי־היד (כולל געיות). תיעוד הנוסח מציין במדויק גם את המקומות שבהם כתר ארם צובה חסר ואת המקומות שבהם הוא קיים (ע&quot;י תיוג של התיבה הראשונה החסרה ושל התיבה הראשונה הקיימת לאחר החלק החסר). יש תיעוד כפול גם בתחילת חמש מגילות עד המקום שבו כתר ארם צובה חסר (כלומר במגילת רות כולה ובתחילת שיר השירים). אותו דבר נכון גם לגבי סוף התורה, שם קיים כתר ארם צובה מאמצע פרשת &quot;כי תבוא&quot; והלאה.}}

אמנם יש הבדל אחד חשוב ביניהן: בתורה הוכיח הרב ברויאר את זהותו המוחלט של נוסח תימן עם נוסח המסורה. כלומר היתה אפשרות לעשות קביעה סופית לכל אות בתורה, כולל לאותיות שיש עליהן עדויות סותרות או מחלוקות מסורה, ע&quot;פ נוסח תימן. אפשרות זו לא קיימת בספרי הנביאים והכתובים, ולכן נשארו אותיות בודדות שבהן היה צורך להפעיל שיקול דעת ללא ראיה מוחלטת.

בנוסף לכך, רמת דיוקם של כתבי־היד בנ&quot;ך נמוכה מאשר בתורה. כתר ארם צובה עדיין מצטיין בדיוקו הנפלא והכמעט מושלם, אבל אי־אפשר לסמוך עליו במקומות שהוא חסר בהם. הטבלה הבאה מדגימה את הדברים:

{| width=60% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=3 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''רמת הדיוק בכתיב של התורה והנביאים'''}}}}&lt;br&gt;השוואת מספר המקומות שבהם שונה נוסח כתב־היד או דפוס מנוסח המסורה{{הערה|טבלה זו מבוססת על ברויאר, כתר, עמ' 139, אמנם בצענו בו כמה שינויים חשובים: עדכנו חלק מהנתונים, הוספנו נתונים חדשים, ועשינו שינוי בסדר הדברים. מקורות הנוסח בטבלה מובאים גם בסדר יורד לפי רמת הדקדוק בספרי הנביאים, ואח&quot;כ בתורה, ובסוף מ&quot;ג דפוס ונציה.}}
|- align=center
!כתב־היד או הדפוס
!מספר שינויי הכתיב בתורה
!מספר שינויי הכתיב בנביאים
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|'''כתי&quot;א'''
|[0-3]{{הערה|לגבי נוסח האותיות של התורה שהיה בכתר ארם צובה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נוסח האותיות בתורה|בפרק הקודם]].}}
|פחות מ-10 (חלקם רק בגדר ספק)
|- align=center
|'''כתי&quot;ק''' (נביאים)
|–
|כ-150
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|'''כתי&quot;ל'''
|כ-127{{הערה|רשימה מפורטת למספר זה נמצאת ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#סיכום התוצאות|פרק ג'.]]}}
|כ-280
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|'''כתי&quot;ש1'''
|כ-20
|כ-500
|- align=center
|'''כתי&quot;ש''' (תורה)
|כ-25
|–
|- align=center
|'''כתי&quot;ב''' (תורה)
|כ-65
|–
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|'''מ&quot;ג דפוס ונציה'''
| 7 ודאי&lt;br&gt;ו-2 מוטלים בספק
|מאות רבות מאוד&lt;br&gt;וכנראה אלפים{{הערה|הרב ברויאר בדק את ספר יהושע בתור דוגמה, ומצא בספר קצר זה בלבד כבר 84 שינויים מובהקים מנוסח המסורה, ועוד מקום אחד שבו נוסח מ&quot;ג מתאים למסורה אמנם הכתיב שונה ע&quot;י מ&quot;ש. ראו ברויאר, כתר, עמ' 141-145. בדפוסים המאוחרים יותר חל שיפור ברמת הדיוק, אבל היא רחוקה מלהיות מושלמת, כי לגבי כל 85 הסטיות ביהושע &quot;אפשר להוכיח בנקל, שנוסח '''ד''' הוא מנוגד למסורה; ואף על פי כן כ-40 מהן לא תוקנו ע&quot;י מ&quot;ש; 36 מהן לא תוקנו במהדורת לטריס; 30 מהן לא תוקנו במהדורת קורן&quot; (שם, עמ' 145).}}
|}

לכן יש במהדורתנו הערות רבות על הנוסח, בכל מקום שיש ספק כלשהו לגבי הכתיב בכתי&quot;ל. ברוב המכריע של המקומות אפשר להחליט באופן ברור וחד־משמעי לפי רוב המסורות ורוב המסירות, כמו בתורה. אך יש מקומות אחדים שבהם ההכרעה אינה ברורה לגמרי, ועל כך ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|להלן]].

===האותיות החריגות בנביאים וכתובים בכתי&quot;ל===
{{בעבודה}}

'''נוסח הכתיב בכתי&quot;ל:''' מובאות כאן התיבות בכתי&quot;ל שהכתיב שלהן ראוי לציון. הפריט הראשון בכל שורה ברשימה הוא נוסח הכתיב המתאים למסורה והמופיע במהדורתנו ואחריו כוכבית (*). הפריט השני הוא נוסח אחר של הכתיב שנדחה במהדורתנו – בדרך כלל זה נוסחו של כתי&quot;ל – ואחריו סימן קריאה (!) במקרים שבהם הכתיב בכתי&quot;ל סותר את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו.

רשימה זו כוללת את כל המקומות שבהם שונה הכתיב בכתי&quot;ל ממהדורתנו, וגם את כל התיבות שהכרעת הכתיב לגביהן בהתאים למסורה איננה חד-משמעית (אף אם בסופו של דבר קיבלנו את נוסח כתי&quot;ל). הפריטים מהסוג האחרון &lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;צויינו בצבע רקע של כתום&lt;/span&gt;, ולאחריהן הפניה אל '''[[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|רשימת הספקות בנוסח האותיות והתיבות]]'''.

{{עוגן|ספר מלכים כתיב}}'''ספר מלכים (קטע חסר):'''
#[[מלכים ב טו/טעמים#|מל&quot;ב טו,טו:]] [כְּתוּבִ֗ים]* / ל=[כְּתֻבִ֗ים]!
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו כה|מל&quot;ב טו,כה:]] [וַיְמִתֵ֖הוּ]* / ל=[וַיְמִיתֵ֖הוּ]!{{הערה|מ&quot;ק-ל תומכת בגירסת המסורה הברורה, אמנם במ&quot;ג-ל יש הערה משובשת התומכת בגירסת כתי&quot;ל.}}
#[[מלכים ב טז/טעמים#טז יז|מל&quot;ב טז,יז:]] [הַמְּכוֹנֹ֗ת]* / ל=[הַמְּכֹנ֗וֹת]!
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז ו|מל&quot;ב יז,ו:]] [הַתְּשִׁעִ֜ית]* / ל=[הַתְּשִׁיעִ֜ית]!
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז ו|מל&quot;ב יז,ו:]] [אוֹתָ֜ם]* / ל=[אֹתָ֜ם]!
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מל&quot;ב יז,לא:]] ל?=[נִבְחַ֖{{מ:אות-ג|ז}}]*{{הערה|יש עדות ברורה שהאות בכתר לא הייתה הייתה נו&quot;ן אלא זי&quot;ן (רגילה ולא גדולה); ראו עופר, ילין, עמ' 340. דעתנו שאי-אפשר לקבוע את זהות האות בכתי&quot;ל; ראו בהערת הנוסח בהרחבה, וכדאי גם לעיין במקום בהגדלה [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F214A.jpg בצילום כתי&quot;ל] (4 שורות לפני הסוף). הערה זו מתייחסת לעצם האות ולא לגודלה; וראו עוד [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#אותיות גדולות וקטנות|ברשימת האותיות הגדולות והקטנות]].}} / ל?=[נִבְחַ֖ן]

'''ספר ירמיהו (קטע חסר):'''
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא יז|ירמיהו לא,יז:]] [הֲשִׁבֵ֣נִי]* / ל=[הֲשִׁיבֵ֣נִי]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[ירמיהו לא/טעמים#לא כז|ירמיהו לא,כז:]] [וְלִנְטֹ֖עַ]*=מ&quot;ק-א / [וְלִנְט֖וֹעַ]=ל&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])

'''ספר תרי עשר (שני קטעים חסרים):'''
#[[מיכה ב/טעמים#ב ז|מיכה ב,ז:]] [הֹלֵֽךְ]* / ל=[הוֹלֵֽךְ]!
#[[זכריה א/טעמים#א יז|זכריה א,יז:]] [תְּפוּצֶ֥נָה]* / ל=[תְּפוּצֶ֥ינָה]!
#[[זכריה ה/טעמים#ה ח|זכריה ה,ח:]] [הָעוֹפֶ֖רֶת]* / ל=[הָעֹפֶ֖רֶת]!
#[[זכריה ו/טעמים#ו ה|זכריה ו,ה:]] [רוּח֣וֹת]* / ל=[רֻח֣וֹת]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[זכריה ז/טעמים#ז ב|זכריה ז,ב (תיבה מורכבת):]] [שַׂרְאֶ֕צֶר]* / ל=[שַׂר־אֶ֕צֶר]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[זכריה ח/טעמים#ו כא|זכריה ח,כא:]] [יוֹשְׁבֵי֩]* / ל=[יֹשְׁבֵי֩]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[זכריה ט/טעמים#ט טו|זכריה ט,טו:]] ל=[כְּזָוִיּ֖וֹת]* / [כְּזָוִיֹּ֖ת]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])

'''ספר תהלים (קטע חסר):'''
#[[תהלים יז/טעמים#יז יב|יז,יב:]] [לִטְרֹ֑ף]* / ל=[לִטְר֑וֹף]
#[[תהלים כב/טעמים#כב ג|כב,ג:]] [דֻֽמִיָּ֥ה]* / ל=[דֽוּמִיָּ֥ה]

'''מגילת שיר השירים (חסר אחרי &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; [ג,יא]):'''
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|ד,ג]]: [שִׂפְתוֹתַ֔יִךְ]* / ל=[שִׂפְתֹתַ֔יִךְ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|ד,ג]]: [וּמִדְבָּרֵ֖ךְ]* / ל=[וּמִדְבָּרֵ֖יךְ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[שיר השירים ד/טעמים#ד ד|ד,ד]]: [הַגִּבֹּרִֽים]* / ל=[הַגִּבּוֹרִֽים]!
#[[שיר השירים ד/טעמים#ד ט|ד,ט2]]: [לִבַּבְתִּ֙נִי֙]* / ל=[לִבַּבְתִּ֙ינִי֙]!
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו ב|ו,ב]]: [לַעֲרֻג֖וֹת]* / ל=[לַעֲרוּג֖וֹת]
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח א|ח,א]]: [יָבֻ֥זוּ]* / ל=[יָב֥וּזוּ]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|ח,יג]]: [הַשְׁמִיעִֽנִי]* / ל=[הַשְׁמִיעִֽינִי]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])

'''מגילת קֹהלת (חסר לגמרי):'''
#[[קהלת א/טעמים#א יז|א,יז]]: [הוֹלֵלֹ֖ת]* / ל=[הוֹלֵל֖וֹת]!{{הערה|נוסח כתי&quot;ל לתיבה הובא ברשימות ברויאר כזהה לרוב כתבי־היד, כנראה בטעות. וראו בתיעוד הנוסח על תיבה זו.}} / דפוסים=[הֹֽלֵל֖וֹת]
#[[קהלת ב/טעמים#ב ח|ב,ח]]: [וְתַעֲנֻג֛וֹת]* / ל=[וְתַעֲנוּגֹ֛ת]!
#[[קהלת ב/טעמים#ב טו|ב,טו]]: [יֹתֵ֑ר]* / ל=[יוֹתֵ֑ר]!
#[[קהלת ב/טעמים#ב כו|ב,כו]]: [לֶאֱסֹ֣ף] / ל=[לֶאֱס֣וֹף]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[קהלת ו/טעמים#ו י|ו,י]]: ל=[כתיב=שהתקיף, קרי=שֶׁתַּקִּ֖יף]* / [כתיב=שֶׁתַּקִּ֖יף, אין קרי]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[קהלת ז/טעמים#ז ג|ז,ג]]: [מִשְּׂח֑וֹק]* / ל=[מִשְּׂחֹ֑ק]!
#[[קהלת ח/טעמים#ח ב|ח,ב]]: [שְׁמֹ֔ר]* / ל=[שְׁמ֔וֹר]
#[[קהלת ח/טעמים#ח טו|ח,טו]]: [לֶאֱכֹ֥ל]* / ל=[לֶאֱכ֥וֹל]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[קהלת ט/טעמים#ט יא|ט,יא]]: [לַגִּבּוֹרִ֣ים]* [לַגִּבֹּרִ֣ים]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[קהלת יא/טעמים#יא ט|יא,ט]]: [בְחוּרוֹתֶ֔יךָ]* / ל=[בְחוּרוֹתֶ֔ךָ]!
#[[קהלת יב/טעמים#יב ה|יב,ה]]: [הַסּוֹפְדִֽים]* / ל=[הַסֹּפְדִֽים]
#[[קהלת יב/טעמים#יב ו|יב,ו]]: [וְתָר֖וּץ]* / ל=[וְתָרֻ֖ץ]

'''מגילת איכה (חסר לגמרי):'''
#[[איכה א/טעמים#א כא|א,כא]]: [כָמֹֽנִי]* / ל=[כָמֽוֹנִי]!
#[[איכה ב/טעמים#ב ו|ב,ו]]: [מֹעֲד֑וֹ]* / ל=[מוֹעֲד֑וֹ]!
#[[איכה ב/טעמים#ב טז|ב,טז]]: [אֹ֣יְבַ֔יִךְ]* / ל=[א֣וֹיְבַ֔יִךְ]
#[[איכה ג/טעמים#ג יג|ג,יג]]: [בְּכִלְיֹתָ֔י]* / ל=[בְּכִלְיוֹתָ֔י]!
#[[איכה ג/טעמים#ג לב|ג,לב]]: [חֲסָדָֽיו׃]* / ל=[חֲסָדָֽו׃ כתיב, חֲסָדָֽיו׃ קרי]!
#[[איכה ג/טעמים#ג מג|ג,מג]]: [סַכּ֤וֹתָה]* / ל=[סַכֹּ֤תָה]!
#[[איכה ד/טעמים#ד ט|ד,ט]]: [יָזֻ֙בוּ֙]* / ל=[יָז֙וּבוּ֙]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יא|ד,יא]]: [יְסֹדֹתֶֽיהָ] / ל=[יְסוֹדֹתֶֽיהָ]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יג|ד,יג]]: [מֵֽחַטֹּ֣אות]* / ל=[מֵֽחַטֹּ֣את]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יג|ד,יג]]: [עֲוֺנֹ֖ת]* / ל=[עֲוֺנ֖וֹת]!
#[[איכה ד/טעמים#ד טו|ד,טו]]: [יוֹסִ֖פוּ]* / ל=[יוֹסִ֖יפוּ]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יח|ד,יח1]]: [קִצֵּ֛נוּ]* / ל=[קִצֵּ֛ינוּ]
#[[איכה ד/טעמים#ד יח|ד,יח2]]: [קִצֵּֽנוּ]* / ל=[קִצֵּֽינוּ]
#[[איכה ה/טעמים#ה יט|ה,יט]]: [לְד֥וֹר וָדֽוֹר]* / ל=[לְדֹ֥ר וָדֽוֹר]!

'''מגילת אסתר (חסר לגמרי):'''
#[[אסתר ב/טעמים#ב ג|ב,ג]]: [תַּמְרֻקֵיהֶֽן]* / ל=[תַּמְרוּקֵיהֶֽן]!
#[[אסתר ב/טעמים#ב ו|ב,ו]]: [נְבוּכַדְנֶצַּ֖ר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶאצַּ֖ר]
#[[אסתר ב/טעמים#ב יז|ב,יז]]: [הַבְּתוּל֑וֹת]* / ל=[הַבְּתוּלֹ֑ת]!
#[[אסתר ב/טעמים#ב כא|ב,כא]]: [יוֹשֵׁ֣ב]* / ל=[יֹשֵׁ֣ב]!
#[[אסתר ד/טעמים#ד א|ד,א]]: [גְדוֹלָ֖ה]* / ל=[גְדֹלָ֖ה]!
#[[אסתר ד/טעמים#ד יא|ד,יא]]: [יֹֽדְעִ֗ים]* / ל=[יֽוֹדְעִ֗ים]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[אסתר ט/טעמים#ט ט|ט,ט]]: ל=[אֲרִדַ֖י]* / [אֲרִידַ֖י] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[אסתר ט/טעמים#ט טז|ט,טז]]: [וְהָרוֹג֙]* / ל=[וְהָרֹג֙] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[אסתר ט/טעמים#ט יז|ט,יז]]: [שְׁלוֹשָׁ֥ה]* / [שְׁלֹשָׁ֥ה]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט יח|ט,יח]]: [בִּשְׁלוֹשָׁ֤ה]* / ל=[בִּשְׁלֹשָׁ֤ה]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט יח|ט,יט]]: [וּמִשְׁלֹ֥חַ]* / ל=[וּמִשְׁל֥וֹחַ]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [מֵאֹ֣יְבֵיהֶ֔ם]* / ל=[מֵא֣וֹיְבֵיהֶ֔ם]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [וּמִשְׁלֹ֤חַ]* / ל=[וּמִשְׁל֤וֹחַ]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [לָֽאֶבְיֹנִֽים] / ל=[לָֽאֶבְיוֹנִֽים]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כד|ט,כד]]: [וְהִפִּ֥ל]* / ל=[וְהִפִּ֥יל]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כט|ט,כט]]: [הַפֻּרִ֛ים]* / ל=[הַפּוּרִ֛ים]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט לא|ט,לא]]: [הַצּוֹמ֖וֹת]* / ל=[הַצֹּמ֖וֹת]

'''ספר דניאל (חסר לגמרי):'''
#[[דניאל א/טעמים#א ד|א,ד]] [וּמַשְׂכִּלִ֣ים]* / ל=[וּמַשְׂכִּילִ֣ים]
#[[דניאל ב/טעמים#ב ה|ב,ה]] [מִלְּתָ֖ה]* / ל=[מִלְּתָ֖א] 
#[[דניאל ב/טעמים#ב יח|ב,יח]] [רָזָ֖א]* / ל=[רָזָ֖ה]
#[[דניאל ב/טעמים#ב יח|ב,יח]] [יְהֽוֹבְדוּן֙]* / ל=[יְהֹֽבְדוּן֙]
#[[דניאל ב/טעמים#ב יט|ב,יט]] [רָזָ֣א]* / ל=[רָזָ֣ה]
#[[דניאל ב/טעמים#ב כז|ב,כז]] [רָזָא֙]* / ל=[רָזָה֙]
#[[דניאל ב/טעמים#ב לה|ב,לה]] [וּמְלָ֥את]* / ל=[וּמְלָ֥ת]!
#[[דניאל ב/טעמים#ב מ|ב,מ]] [אִלֵּ֖ן]* / [ל=[אִלֵּ֖ין]
#[[דניאל ב/טעמים#ב מב|ב,מב2]] ([תֶּהֱוֵ֥א]* / ל=[תֶּהֱוֵ֥ה]!
#[[דניאל ב/טעמים#ב מז|ב,מז]] [רָזָ֥א]* / ל=[רָזָ֥ה]
#[[דניאל ג/טעמים#ג ג|ג,ג2]] [נְבֻכַדְנֶצַּֽר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶצַּֽר]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [קַיתְרֹ֨ס כתיב, קַתְר֨וֹס קרי]* / ל=[קַיתְר֨וֹס כתיב, קַתְר֨וֹס קרי]{{הערה|1=הכתיב כאן מלא וי&quot;ו בכתי&quot;ל, לעומת הכתיב החסר וי&quot;ו בשלושת הפסוקים המקבילים הבאים: ג,ו ל=[קַיתְרֹ֤ס כתיב, קַתְרֹ֤ס קרי]*; ג,י ל=[קַיתְרֹ֨ס כתיב, קַתְרֹ֨ס קרי]*; ג,טו ל=[קַיתְרֹ֣ס כתיב, קַתְרֹ֣ס קרי]*}} (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [שַׂבְּכָ֤א]* / ל=[סַבְּכָ֤א]
#[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [סוּמְפֹּ֣נְיָ֔א]* / ל=[סוּמְפֹּ֣נְיָ֔ה]!
#[[דניאל ג/טעמים#ג יג|ג,יג]] [וַחֲמָ֔א]* / ל=[וַחֲמָ֔ה]
#[[דניאל ג/טעמים#ג יד|ג,יד]] [נְבֽוּכַדְנֶצַּר֙]* / ל=[נְבֻֽכַדְנֶצַּר֙]
#[[דניאל ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] [שַׁעֲתָ֣א]* / ל=[שַׁעֲתָ֣ה]!
#[[דניאל ג/טעמים#ג טז|ג,טז]] [אֲנַ֧חְנָא]* / ל=[אֲנַ֧חְנָה]!
#[[דניאל ג/טעמים#ג כב|ג,כב]] [יַתִּ֑ירָה]* / ל=[יַתִּ֑ירָא]
#[[דניאל ג/טעמים#ג כד|ג,כד]] [תְּלָתָ֜ה]* / ל=[תְּלָתָ֜א]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ג/טעמים#ג כה|ג,כה]] ל=[בְּגֽוֹא־]* / [בְּגֽוֹ־] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] ל=[בְּג֥וֹא]* / [בְּג֥וֹ] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] [לְהוֹדָ֣עוּתַ֔נִי]* / ל=[לְהוֹדָ֣עֻתַ֔נִי]!
#[[דניאל ד/טעמים#ד כג|ד,כג]] [קַיָּמָ֑א]* / ל=[קַיָּמָ֑ה]
#[[דניאל ד/טעמים#ד כד|ד,כד]] [תֶּהֱוֵ֥ה]* / ל=[תֶּהֱוֵ֥א]!
#[[דניאל ד/טעמים#ד כח|ד,כח]] [מַלְכוּתָ֖א]* / ל=[מַלְכוּתָ֖ה]
#[[דניאל ד/טעמים#ד לא|ד,לא]] [יֽוֹמַיָּא֩]* / ל=[יֽוֹמַיָּה֩]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ד/טעמים#ד לג|ד,לג]] [וְזִיוִי֙]* / ל=[וְזִוִי֙] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ד/טעמים#ד לד|ד,לד]] [נְבֻכַדְנֶצַּ֗ר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶצַּ֗ר]
#[[דניאל ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] [יְדָ֖א]* / ל=[יְדָ֖ה]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] [וְהַֽמְנִוכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]* / ל=[וְהַֽמְונִיכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] [לְהוֹדָ֣עוּתַ֔נִי]* / ל=[לְהוֹדָ֣עֻתַ֔נִי]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] ל=[וְהַֽמְונִכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]* (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ה/טעמים#ה יח|ה,יח]] [וְהַדְרָ֔א]* / ל=[וְהַדְרָ֔ה]
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט1]] [־הֲוָ֨א]* / ל=[־הֲוָ֨ה]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט2]] [הֲוָ֣ה]* / ל=[הֲוָ֣א]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט7]] [הֲוָ֥א]* / ל=[הֲוָ֥ה]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט8]] [הֲוָ֥א]* / ל=[הֲוָ֥ה]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] [מַשְׁפִּֽל]* / ל=[מַשְׁפִּֽיל]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] [מְדֹרֵ֔הּ]* / ל=[מְדוֹרֵ֔הּ]
#[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] [יִצְבֵּ֖א]* / ל=[יִצְבֵּ֖ה]
#[[דניאל ה/טעמים#ה כז|ה,כז]] [תְּקִ֥ילְתָּ]* / ל=[תְּקִ֥ילְתָּה]
#[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַלְבִּ֤שׁוּ]* / ל=[וְהַלְבִּ֤ישׁוּ]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַלְבִּ֤שׁוּ]* / ל=[וְהַלְבִּ֤ישׁוּ]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַֽמְנִוכָ֥א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֥א קרי]* / ל=[וְהַֽמְונִכָ֥א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֥א קרי]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] [תְּלָתָ֔ה]* / ל=[תְּלָתָ֔א]
#[[דניאל ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] [־עִלָּ֑ה]* / ל=[־עִלָּ֑א]
#[[דניאל ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] [הַשְׁכַּ֥חְנָֽא]* / ל=[הַשְׁכַּ֥חְנָֽה]
#[[דניאל ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] [־יִבְעֵ֣א]* / ל=[־יִבְעֵ֣ה]
#[[דניאל ו/טעמים#ו יב|ו,יב]] [בָּעֵ֥ה]* / ל=[בָּעֵ֥א]!
#[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] [קְרִ֨בוּ]* / ל=[קְרִ֨יבוּ]!
#[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] [יִבְעֵא֩]* / ל=[יִבְעֵה֩]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ו/טעמים#ו כה|ו,כה]] [וּלְג֤וֹב]* / ל=[וּלְגֹ֤ב]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ו/טעמים#ו כח|ו,כח]] [שֵׁיזִ֣ב]* / ל=[שֵׁיזִ֣יב] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] [יַתִּ֗ירָה]* / ל=[יַתִּ֗ירָא]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ז/טעמים#ז ט|ז,ט]] [שְׁבִבִ֣ין]* / ל=[שְׁבִיבִ֣ין] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] [הֲוָ֑א]* / ל=[הֲוָ֑ה]!
#[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] [יְהִ֤ב]* / ל=[יְהִ֤יב]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ז/טעמים#ז טו|ז,טו]] ל=[בְּג֣וֹא]* / [בְּג֣וֹ] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ז/טעמים#ז כא|ז,כא]] ל=[עָבְדָ֥ה]* / [עָבְדָ֥א] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ז/טעמים#ז כא|ז,כא]] [לְהֹֽן]* / ל=[לְהֽוֹן]!
#[[דניאל ז/טעמים#ז כג|ז,כג]] [רְבִיעָיָה֙ כתיב, רְבִיעָאָה֙ קרי]* / ל=[רְבִיעָיאָ֙ כתיב, רְבִיעָאָה֙ קרי]
#[[דניאל ז/טעמים#ז כד|ז,כד]] [מַלְכוּתָ֔א]* / ל=[מַלְכוּתָ֔ה]
#[[דניאל ז/טעמים#ז כד|ז,כד]] [אַחֲרֵיהֹ֗ן]* / ל=[אַחֲרֵיה֗וֹן]
#[[דניאל ז/טעמים#ז כז|ז,כז]] [וּמַלְכוּתָ֨א]* / ל=[וּמַלְכוּתָ֨ה]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ח/טעמים#ח ח|ח,ח]] [הַגְּדֹלָ֔ה]* / ל=[הַגְּדוֹלָ֔ה]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ט/טעמים#ט ז|ט,ז]] [וּלְיֹשְׁבֵ֣י]* / ל=[וּלְיוֹשְׁבֵ֣י]!
#[[דניאל י/טעמים#י א|י,א]] [בֵּלְטְאשַׁצַּ֑ר]* / ל=[בֵּלְטְשַׁאצַּ֑ר]
#[[דניאל י/טעמים#י יט|י,יט]] [וּֽ'''כְ'''דַבְּר֤וֹ]* / ל=[וּֽ'''בְ'''דַבְּר֤וֹ]!
#[[דניאל יא/טעמים#יא כט|יא,כט]] [וְכָאַחֲרוֹנָֽה]* / ל=[וְכָאַחֲרֹנָֽה]!
#[[דניאל יא/טעמים#יא לא|יא,לא]] [מְשֹׁמֵֽם]* / ל=[מְשׁוֹמֵֽם]!
#[[דניאל יא/טעמים#יא לו|יא,לו]] [כִרְצֹנ֜וֹ]* / ל=[כִרְצוֹנ֜וֹ]!

'''ספר עזרא (חסר לגמרי):'''
#[[עזרא ב/טעמים#ב מב|עזרא ב,מב]]: [טַלְמֹ֣ן]* / ל=[טַלְמ֣וֹן]?!
#[[עזרא ב/טעמים#ב נ|עזרא ב,נ]]: [מְעוּנִ֖ים]* / ל=[כתיב: מְעיּנִ֖ים, קרי: מְעוּנִ֖ים]
#[[עזרא ד/טעמים#ד יג|עזרא ד,יג]]: [וְשׁוּרַיָּ֖א]* / ל=[וְשׁוּרַיָּ֖ה]
#[[עזרא ה/טעמים#ה ג|עזרא ה,ג]]: [אֲתָ֨ה]* / ל=[אֲתָ֨א]!
#[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]]: [מְדִינְתָּ֖א]* / ל=[מְדִינְתָּ֖ה]
#[[עזרא ז/טעמים#ז י|עזרא ז,י]] [לִדְרֹ֛שׁ]* / ל=[לִדְר֛וֹשׁ]!
#[[עזרא ז/טעמים#ז יג|עזרא ז,יג]] [עַמָּ֨א]* / ל=[עַמָּ֨ה]!
#[[עזרא ז/טעמים#ז יד|עזרא ז,יד]] [לְבַקָּרָ֥ה]* / ל=[לְבַקָּרָ֥א]
#[[עזרא ז/טעמים#ז כא|עזרא ז,כא]] [כָהֲנָ֜א]* / [כָהֲנָ֜ה]
#[[עזרא ז/טעמים#ז כב|עזרא ז,כב]] [כּוֹרִ֣ין]* / ל=[כֹּרִ֣ין]
#[[עזרא ז/טעמים#ז כה|עזרא ז,כה]] [עַמָּא֙]* / ל[=עַמָּה֙]!
#[[עזרא ז/טעמים#ז כז|עזרא ז,כז]] [אֲבֹתֵ֑ינוּ]* / ל=[אֲבוֹתֵ֑ינוּ]!
#[[עזרא ט/טעמים#ט א|עזרא ט,א]] [כְּ֠תֹעֲבֹֽתֵיהֶ֠ם]* / ל=[כְּ֠תוֹעֲבֹֽתֵיהֶם]
#[[עזרא י/טעמים#י לה|עזרא י,לה]] [כְּלֽוּהיּ כתיב, כְּלֽוּהוּ קרי]* / ל=[כְּלֻֽהיּ כתיב, כְּלֽוּהוּ קרי]
#[[עזרא י/טעמים#י מד|עזרא י,מד]] [נָשְׂא֖יּ כתיב, נָשְׂא֖וּ קרי]* / ל?=[נָשְׂא֖וּ]{{הערה|בכתי&quot;ל יש כאן ניסיון לבצע תיקון, אולי ע&quot;י יד מאוחרת.}}
#[[נחמיה ה/טעמים#ה יד|נחמיה ה,יד]] [אוֹתִ֗י]* / ל=[אֹתִ֗י]!
#[[נחמיה ו/טעמים#ו יא|נחמיה ו,יא]] [יָבֹ֥א]* / ל=[יָב֥וֹא]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז ד|נחמיה ז,ד]] [וּגְדֹלָ֔ה]* / ל=[וּגְדוֹלָ֔ה]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז לז|נחמיה ז,לז]] [וְאֹנ֔וֹ]* / ל=[וְאוֹנ֔וֹ]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז מה|נחמיה ז,מה]] [שַׁלֻּ֤ם]* / ל=[שַׁלּ֤וּם]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז מח|נחמיה ז,מח]] [חֲגָבָ֖א]* / ל=[חֲגָבָ֖ה]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[נחמיה ז/טעמים#ז נז|נחמיה ז,נז]] [סֹפֶ֖רֶת]* / ל=[סוֹפֶ֖רֶת]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[נחמיה ז/טעמים#ז סא|נחמיה ז,סא]] [אֲבֹתָם֙]* / ל=[אֲבוֹתָם֙]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז סה|נחמיה ז,סה]] [וְתֻמִּֽים]* / ל=[וְתוּמִּֽים]
#[[נחמיה ז/טעמים#ז עא|נחמיה ז,עא]] [דַּרְכְּמֹנִים֙]* / ל=[דַּרְכְּמוֹנִים֙]!
#[[נחמיה ח/טעמים#ח ו|נחמיה ח,ו]] [וַיִּֽשְׁתַּחֲו֛וּ]* / ל=[וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּ֛]{{הערה|אות וי&quot;ו האחרונה הושמטה בכתב־היד, בלי שום הערה.}}
#[[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] [כְּבֹדֶ֔ךָ]* / ל=[כְּבוֹדֶ֔ךָ]!
#[[נחמיה ט/טעמים#ט כה|נחמיה ט,כה]] [בְּצוּרֹת֮]* / ל=[בְּצֻרוֹת֮]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[נחמיה ט/טעמים#ט לב|נחמיה ט,לב]] [וְלִנְבִיאֵ֥ינוּ]* / ל=[וְלִנְבִיאֵ֥נוּ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]] ל=[גְּ֠וִיֹּתֵינוּ]* / [גְּ֠וִיָּתֵנוּ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]] [גְדֹלָ֖ה]* / ל=[גְדוֹלָ֖ה]!
#[[נחמיה י/טעמים#י יג|נחמיה י,יג]] ל?=[שְׁ'''בַ'''נְיָֽה]* / ל?=[שְׁ'''כַ'''נְיָֽה]
#[[נחמיה י/טעמים#י לג|נחמיה י,לג]] [שְׁלִישִׁ֥ית]* / ל=[שְׁלִשִׁ֥ית]!
#[[נחמיה י/טעמים#י לז|נחמיה י,לז]] [וּבְהֶמְתֵּ֔נוּ]* / ל=[וּבְהֶמְתֵּ֔ינוּ]
#[[נחמיה יא/טעמים#יא יב|נחמיה יא,יב]] [[עֹשֵׂ֤ה]* / ל=[עֹשֵׂ֤י]!
#[[נחמיה יא/טעמים#יא יד|נחמיה יא,יד]] [גִּבֹּ֣רֵי]* / ל=[גִּבּ֣וֹרֵי]
#[[נחמיה יא/טעמים#יא יז|נחמיה יא,יז]] [מִ֠יכָ֠א]* / ל=[מִ֠יכָה]
#[[נחמיה יא/טעמים#יא כו|נחמיה יא,כו]] [וּבְמֹלָדָ֖ה]* / ל=[וּבְמוֹלָדָ֖ה]
#[[נחמיה יג/טעמים#יג א|נחמיה יג,א]] [וּמוֹאָבִ֛י]* / ל=[וּמֹאָבִ֛י]
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,ה]] [וְהַשּׁוֹעֲרִ֑ים]* / ל=[וְהַשֹּׁעֲרִ֑ים]!
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,טז]] [וּמוֹכְרִ֧ים]* / ל=[וּמֹכְרִ֧ים]

===ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות===

{{בעבודה}}

'''בסעיף זה הבאנו רשימה של המקומות שבהם קביעת נוסח הכתיב בספרי הנביאים והכתובים לא הייתה חד-משמעית ע&quot;פ הנתונים הבסיסיים {{קו תחתי|בלבד}}:
*אם יש כתיב חריג בכתב־יד אחד, העומד מול שאר כל כתבי־היד, לא הבאנו אותו ברשימה.
*אם יש כתיב חריג בשני כתבי־יד, אך יש הכרעה ברורה וחד-משמעית לפי הערות המסורה, לא הבאנו אותו ברשימה.
*אם יש כתיב חריג בשני כתבי־יד,{{הערה|שם=כתיב חריג שונה|אפילו אם יש ביניהם כתיב חריג שונה.}} אך '''אין''' הכרעה ברורה וחד-משמעית לפי הערות המסורה, אז הבאנו אותו ברשימה.
*אם יש כתיב חריג שנמצא בשלושה כתבי־יד או יותר,{{הערה|שם=כתיב חריג שונה}} אז הבאנו אותו ברשימה אפילו אם יש הכרעה חד-משמעית לפי הערות המסורה.

'''ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות:'''
#'''[[ירמיהו לא/טעמים#לא כז|ירמיהו לא,כז:]]''' ל=[וְלִנְט֖וֹעַ] / [וְלִנְטֹ֖עַ]*
#'''[[זכריה ז/טעמים#ז ב|זכריה ז,ב:]]''' ל=[שַׂר־אֶ֕צֶר] / [שַׂרְאֶ֕צֶר]* (תיבה מורכבת)
#'''[[זכריה ט/טעמים#ט טו|זכריה ט,טו:]]''' ל=[כְּזָוִיּ֖וֹת]* / [כְּזָוִיֹּ֖ת]
#'''[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|שיר השירים ד,ג:]]''' ל=[שִׂפְתֹתַ֔יִךְ] / [שִׂפְתוֹתַ֔יִךְ]*
#'''[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|שיר השירים ד,ג:]]''' ל=[וּמִדְבָּרֵ֖יךְ] / [וּמִדְבָּרֵ֖ךְ]*
#'''[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|שיר השירים ח,יג:]]''' ל=[הַשְׁמִיעִֽינִי] / [הַשְׁמִיעִֽנִי]*
#'''[[קהלת ו/טעמים#ו י|קהלת ו,י:]]''' ל=[כתיב=שהתקיף, קרי=שֶׁתַּקִּ֖יף]* / [כתיב=שֶׁתַּקִּ֖יף, אין קרי] '''(מחלוקת מסורה!)'''
#'''[[קהלת ט/טעמים#ט יא|קהלת ט,יא:]]''' ל=[לַגִּבּוֹרִ֣ים]* / [לַגִּבֹּרִ֣ים]
#'''[[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר ט,ט:]]''' ל=[אֲרִדַ֖י]* / [אֲרִידַ֖י]
#'''[[אסתר ט/טעמים#ט טז|אסתר ט,טז:]]''' ל=[וְהָרֹג֙] / [וְהָרוֹג֙]*
#'''מחלוקת מסורה בספר דניאל:'''{{הערה|אחרי שהחלטנו מזמן לקבוע את הנוסח לפי המסורה בכתי&quot;ל (ונגד דעתו של הרב ברויאר), מצאנו שבמהדורה הדיגיטלית של מקראות גדולות הכתר גם הכריעו באותו כיוון. לפרטים מלאים ראו בהערת הנוסח על [[דניאל ג/טעמים#ג כה|דניאל ג,כה]].}}
##'''[[דניאל ג/טעמים#כ כה|דניאל ג,כה:]]''' ל=[בְּגֽוֹא]* / [בְּגֽוֹ]
##'''[[דניאל ד/טעמים#ד ז|דניאל ד,ז:]]''' ל=[בְּג֥וֹא]* / [בְּג֥וֹ]
##'''[[דניאל ז/טעמים#ז טו|דניאל ז,טו:]]''' ל=[בְּג֣וֹא]* / [בְּג֥וֹ]
#'''[[דניאל ז/טעמים#ז ט|דניאל ז,ט:]]''' ל=[שְׁבִיבִ֣ין]* / [שְׁבִבִ֣ין]
#'''[[נחמיה ז/טעמים#ז נז|נחמיה ז,נז]]''' ל=[סוֹפֶ֖רֶת] / [סֹפֶ֖רֶת]*
#'''[[נחמיה ט/טעמים#ט לב|נחמיה ט,לב:]]''' ל=[וְלִנְבִיאֵ֥נוּ] / [וְלִנְבִיאֵ֥ינוּ]*
#'''[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]]''' ל=[גְּ֠וִיֹּתֵינוּ]* / [גְּ֠וִיָּתֵנוּ]{{הערה|כאן יש ניקוד שונה, והכתיב השונה בהתאם לניקוד.}}

===קונטרסי המסורה של כתר ארם צובה===

בכתר ארם צובה היו, מלבד נוסח המקרא והערות המסורה עליו, גם קונטרסי מסורה שנכרכו עמו בתחילתו ובסופו. שבעה דפי מסורה באו לפני התורה, ועשרים דפים בסוף ספרי הכתובים (אחרי דניאל ועזרא). בדפי המסורה גם הוסיפו לכתוב הקדשות חשובות. בדפים האחרונים היו איורים בצבעים ובזהב. יש עדויות לכך שהקונטרסים היו חלק מהכתר מאז המאה ה-11 לכל המאוחר. אבל למרבה הצער הלכו כל דפי המסורה של הכתר לאיבוד ביחד עם רוב התורה בתחילת הכתר, וביחד עם ספרי סוף הכתובים שהיו בחלקו האחרון.

רוב המידע שנמצא בידינו על קונטרסי המסורה שנכרכו ביחד עם כתר ארם צובה פורסם במאמרים שונים ע&quot;י יוסף עופר.{{הערה|1=יש תיאור מפורט של קונטרסי המסורה בתוך [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובה – לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;], '''ספונות''', סדרה חדשה ספר רביעי (יט) תשמ&quot;ט, עמ' 277-344. יש העתק וניתוח מלא של שני סיעיפים מבוך קונטרסי המסורה, בנוסף למידע רב על ההעתקים הקיימים בתוכם, בשני מאמרים: &quot;A Masoretic Note in the Aleppo Codex Concerning the Composite Words&quot;, 
''Textus'' 21, עמ' 209-233 (על כתיב השמות המורכבים במקרא בתיבה אחת או שתיים); &quot;קונטרסי המסורה של כתר ארם צובה על פי העתק בארכיונו של יצחק זליגמן בר&quot;, '''עיוני מקרא ופרשות''' ז (בר-אילן תשס&quot;ה), עמ' 137-162 (על כתיב המלים בארמית המקראית באל&quot;ף או בה&quot;א בסופם).}} במשך הדורות נכתבו ממנו העתקים ותיאורים מפורטים, ועופר זכה לגלות את העתקתו המלאה של זליגמן בער (יצחק בֵּר).{{הערה|ארכיונו של בֵּר נמצא בתוך אוסף גינצבורג במוסקבה (כ&quot;י מוסקבה 1550). צילומו במכון לתצלומי כתבי יד עבריים שבספרייה הלאומית בירושלים 
נמצא ב[{{NNL|000146980}} סרט מספר F 48538].}} על פיו ועל פי שאר העדויות אפשר לשחזר את התוכן בדפי המסורה כמעט בשלמותו. אמנם לפי מחקריו של עופר יש מקום להטיל ספק בכך שחומר המסורה שהיה בקונטרסים אכן נכתב ע&quot;י אהרן בן אשר, הן בגלל פרטים מסוימים בתוכנם שאינם משקפים את נוסח הכתר, והן בגלל סימנים חיצוניים (כגון עדויות לגבי אופן הכריכה). אמנם בכל זאת ברור שהקונטרסים מהווים יצירה של בעלי המסורה הטברנים, והם קרובים מאוד במקום ובזמן לכתר עצמו, ואף היוו חלק מהותי ממנו במשך אלף שנה בערך.

ברשימות המסורה שבקונטרסים יש גם מידע שיכול להאיר על ספקות מסוימים בנוסח הכתר בחלקיו החסרים. עופר ניתח מידע מהסוג הזה בסעיף הדן בכתיב של מלים בארמית המקראית, והוא רלוונטי לגבי קביעת הנוסח בספרים דניאל ועזרא (שהיו בסוף הכתר והיום חסרים). להלן שלושת המקומות שבהם יש עדות מסורה המסייעת לקביעת הנוסח בתוך קונטרסי המסורה שהיו בכתר (למידע שלם על שלל הנתונים בכל מקום ראו בתיעוד הנוסח שבדפי העריכה):{{הערה|ע&quot;פ מסקנותיו של עופר, קונטרסי המסורה, עמ' 160.}}
*[[דניאל ו/טעמים#ו ו|דניאל ו ו:]] ל=[עִלָּ֑א] / [עִלָּ֑ה]*
*[[דניאל ו/טעמים#ו ח|דניאל ו ח:]] ל=[יִבְעֵ֣ה] / [יִבְעֵ֣א]*
*[[דניאל ז/טעמים#ז כא|דניאל ז כא:]] ל=[עָבְדָ֥ה]* / [עָבְדָ֥א]

מלבד קביעת הנוסח במקומות מסוימים, יש גם ערך היסטורי ותרבותי רב בקונטרסי המסורה שהיו חלק בלתי-נפרד מהכתר במשך כמעט כל תקופת קיומו. מפעל המסורה של חכמי טבריה הוא מאוצרות הרוח של עם ישראל, על אחת כמה וכמה קונטרסי מסורה בני אלף שנה שהיו חלק מכתר ארם צובה, ואף היו מיוחסים במשך הזמן לאהרן בן אשר בכבודו ובעצמו. עופר מראה במאמריו שעכשיו, ע&quot;פ העדויות הקיימות ולמרות ליקויים מסוימים, כבר &quot;נחשף... בשלמותו נוסחם של קונטרסי המסורה שצורפו אל כתב היד החשוב ביותר של המקרא מבית מדרשם של בעלי המסורה.&quot;{{הערה|עופר, קונטרסי המסורה, עמ' 161.}} הוא גם מזכיר העקתה שלמה ממקור ראשון שנכתב בשביל אברהם פירקוביץ' (העתק בער הוא רק העתק ממנו), שאולי קיים עדיין באוסף פירקוביץ'.{{הערה|אוסף פירקוביץ' נמצא היום בספרייה הלאומית של רוסיה בעיר סנקט פטרבורג. עופר העיר: &quot;ייתכן שההעתק המקורי (העתק חלב) יימצא באוסף פירקוביץ' ויפתור כמה מן הספקות המוצגים בדברינו. אולם איתור כתב היד באוספי פירקוביץ' – וכל שכן קביעה ודאית שאינו נמצא שם – אינם משימות קלות&quot; (עופר, שם, עמ' 141 הערה 13).}} חשוב לעשות את המאמצים כדי לאתר אותו אם הוא בכלל קיים, ואח&quot;כ להוציא לאור מהדורה מבוארת של הקונטרסים במלואם ע&quot;פ כל העדויות הקיימות, כמו שהיה רצונו של פירקוביץ' עצמו בדיוק:

:ואף שבכל השתדלותו לא הצליח לראות התנ&quot;ך הזה בעיניו, אבל בפיזור כסף והתאמצות העתיקו לו את כל הכתוב מלפניו ומאחריו. וראיתי הכל בית ידידי החכם הזה, והם מר' אהרן בן אשר, והוא ברוב טובו אל הכלל ישתדל להדפיסם ולהפיצם בישראל עם פירוש מספיק כיד ה' הטובה עליו. כי הדברים האלה הם קשה הבנה כדרך הראשונים {{נוסח|אשר|במקור אתר וצ&quot;ל אשר}} הסתירו בחידות והטמינו ברמז.{{הערה|מדברי יעקב ספיר, '''אבן ספיר''', ח&quot;א (ליק 1866) דף י&quot;ב ע&quot;ב הערה 1; מובאים בעופר, קונטרסי המסורה, עמ' 140.}}

במאמץ כזה יש לראות הידור מצווה כחלק מהשלמת החסר בכתר, וגם כן דרך לפתוח את אוצרות המסורה לקהל.

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: חלוקת הפרשות==
{{בעבודה}}

במסורה הטברנית לא הייתה קביעה מדויקת וסמכותית לגבי הרווחים של הפרשות הפתוחות והסתומות, כמו שראינו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות|בפרק הקודם]]'''. בסופו של דבר קבע הרמב&quot;ם את הפרשות בתורה ע&quot;פ כתר ארם צובה, ומאז הביאה פסיקתו לאחידות כמעט-מושלמת בחלוקת הפרשות בתוך ספרי התורה. אך במשך הדורות לא הייתה שום קביעה כזו לגבי חלוקת הפרשות בספרי הנביאים והכתובים (למעט נסיונות של פסיקה לגבי מגילת אסתר שלא התקבלו על ידי כל העדות בישראל). רק במאה ה-19 היה ניסיון לקבוע את כל רווחי הפרשות בנ&quot;ך לפי כתר ארם צובה, וניסיון זה השפיע על כתיבתן של ספרי הנביאים והכתובים בתוך מגילות של קלף בכמה בתי כנסת (לשימוש בקריאת ההפטרה וחמש מגילות בציבור). בימינו יצאו כמה מהדורות של התנ&quot;ך המבוססות על חלוקה זו של הפרשות, ביניהן: מהדורות ברויאר (החל מדפוס חורב), מקראות גדולות הכתר (בדפוס וב[https://www.mgketer.org/ מהדורה המקוונת]), מהדורת &quot;סימנים&quot; (מבית פלדהיים), והמהדורה הדיגיטלית של [https://mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מכון ממרא].

הפרשות הפתוחות והסתומות בנביאים וכתובים במהדורתנו, אף במקומות החסרים בכתר ארם צובה, הן לפי נוסח הכתר ע&quot;פ עדותו של יהושע קמחי. קמחי נסע לארם צובה במאה ה-19, בשליחותם של רבני ירושלים, כדי לבדוק פרטים רבים בכתר ובמיוחד את כל רווחי הפרשות שבו. הוא תיעד את הפרשות הפתוחות והסתומות בכתר ע&quot;י הערות שרשם בתוך [https://archive.org/details/YellinTanakh/mode/1up התנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין]. לנתונים המלאים וניתוח מפורט של עדות זו ראו יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין&quot;].{{הערה|ראו גם את סיכום המידע על חלוקת הפרשות הפתוחות והסתומות בכתר ארם צובה שנמצא [[:w:en:Parashah|כאן]] (באנגלית).}}

רשימתו של קמחי אינה נקייה לגמרי מטעויות, כמו שניתן להיווכח מהשוואה לכתר במקומות הקיימים בו,{{הערה|לפרטים ראו במאמרו של עופר, עמ' 311-312; 329-331.}} ולכן יש מעט מקומות שבהם חייב המהדיר להפעיל את שיקול דעתו. ברשימה הבאה הובאו כל המקומות שיש בהם ספק כלשהו לגבי חלוקת הפרשות שהייתה בכתר ארם צובה. לעתים רחוקות ציינו גם תופעות בעלות משמעות בחלוקת הפרשות בכתי&quot;ל.

'''ספר מלכים:'''
#בפסוק &quot;אָ֣ז יַכֶּֽה־מְ֠נַחֵ֠ם...&quot; ([[מלכים ב טו/טעמים#טו טז|מל&quot;ב טו,טז]]) אין פרשה במהדורתנו.
#בפסוק &quot;וַיִּשְׁלַ֨ח אָחָ֜ז מַלְאָכִ֗ים...&quot; ([[מלכים ב טז/טעמים#טז ז|מל&quot;ב טז,ז]]) אין פרשה במהדורתנו.

'''מגילת שיר השירים:'''
'''חלוקת הפרשות:''' בשלושה מקומות בשיר השירים יש במהדורתנו רווח של פרשה ע&quot;פ כתי&quot;ל, למרות שלא סומן כלל פרשה בכתר ברשימת קמחי. ראו בהערות הנוסח למידע מלא על כל אחד מהמקומות.
#בפסוק &quot;יָפָ֨ה אַ֤תְּ רַעְיָתִי֙ כְּתִרְצָ֔ה&quot; ([[שיר השירים ו/טעמים#ו,ד|ו,ד]]) יש פרשה סתומה במהדורתנו.
#בפסוק &quot;מִ֣י זֹ֗את עֹלָה֙ מִן־הַמִּדְבָּ֔ר&quot; ([[שיר השירים ח/טעמים#ח ה|ח,ה]]) יש פרשה סתומה במהדורתנו.
#בפסוק &quot;כֶּ֣רֶם הָיָ֤ה לִשְׁלֹמֹה֙ בְּבַ֣עַל הָמ֔וֹן&quot; ([[שיר השירים ח/טעמים#ח יא|ח,יא]]) יש פרשה פתוחה במהדורתנו.

==מסורת הסופרים במגילת אסתר: הערות מיוחדות==
{{בעבודה}}
{| width=100% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=8 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''הערות מיוחדות במגילת אסתר'''}}}}&lt;br&gt;ציון ההבדלים בין המגילות במסורת תימן, ספרד ואשכנז, ובין המגילות לכתר ארם צובה
|- align=center
!פסוק
!מילה או הקשר
!כתר ארם צובה{{הערה|לפי עדויות או מקבילות.}}
!מגילות תימן
!מגילות ספרד
!מגילות אשכנז
!נוסח הפנים&lt;br&gt;במהדורתנו
!הערה במהדורתנו
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[אסתר ח/טעמים#ח יא|אסתר ח, יא]]
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|
|לַהֲרֹ֨ג
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|במגילות אשכנז כתוב לַהֲרֹ֨ג
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[אסתר ט/טעמים#ט ג|אסתר ט, ג]]
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|
|'''בִּ'''פְנֵיהֶ֔ם
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|במגילות אשכנז כתוב בִּפְנֵיהֶ֔ם
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר ט, ט]]
|אֲרִ(י)דַ֖י‏
|אֲרִדַ֖י‏ (כנראה)
|אֲרִדַ֖י‏ (?)
|
|אֲרִ'''י'''דַ֖י‏
|אֲרִדַ֖י‏
|בספרים אחרים אֲרִידַ֖י וכך כתוב במגילות רבות
|}

==מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: השימוש בכתי&quot;ל כבסיס לניקוד ולטעמים==

כמו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: השימוש בכתי&quot;ל כבסיס לניקוד ולטעמים|בתורה]]''', קביעת הניקוד והטעמים בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, תהיה ע&quot;י שחזור ולפי אותם עקרונות. הבסיס של השחזור הוא כתי&quot;ל, שברוב המקומות מהווה העתק מדויק לכתר ארם צובה. אך לגבי המקומות החריגים בניקוד ובטעמים בכתי&quot;ל, וספקות שעולים לעתים מתוך השוואה למקורות אחרים, וגם לגבי השיקולים המקומיים שעל פיהם הכרענו בכל מקום כזה, יש לעיין בתיעוד הנוסח שבדף העריכה לכל פרק.

לגבי נוסח הגעיות בנ&quot;ך (במקומות החסרים בכתר), הן מופיעות כמעט תמיד לפי כתי&quot;ל, ויש בהן תיקונים רק לעתים רחוקות.{{הערה|1=היוצאים מן הכלל הם: [[מלכים ב יח/טעמים#יח ט|מל&quot;ב יח,ט]] (ל=וַֽיְהִ֞י), ו[[דניאל ח/טעמים#ח ב|דניאל ח,ב]] (ל=וַיְהִי֙).}} להסבר מלא ומידע נוסף על הגעיות במהדורתנו ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|כאן]]'''.

==מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: מקומות חריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל==

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא לרשימת הניקוד והטעמים}}

ו. לרשימות דומות על הספרים וקטעי הספרים '''הקיימים בכתר ארם צובה''', ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה|פרק החמישי של המבוא]]'''.

===ספר מלכים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר במלכים}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר מלכים (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}{{הערה|1=ב[[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מל&quot;ב יז,לא]] ציין ברויאר &quot;וְהַסְפַרְוִ֗ים (ל)&quot;, אבל לא ברור מדוע ציין תיבה זו.}}
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו י|מל&quot;ב טו,י]] (ל!=קָֽבָלְ־עָ֖ם): למ&quot;ד שווּאה ומוקפת
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו יג|מל&quot;ב טו,יג]] (ל=לְעֻזִיָּ֖ה): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו ל|מל&quot;ב טו,ל]] (ל=בֶּן־עֻזִיָּֽה): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו לב|מל&quot;ב טו,לב]] (ל=בֶּן־עֻזִיָּ֖הוּ): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו לד|מל&quot;ב טו,לד]] (ל=עֻזִיָּ֥הוּ): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טז/טעמים#טז ו|מל&quot;ב טז,ו]] (ל=אֶת־הַיְהוּדִ֖ים): חסר דגש ביו&quot;ד{{הערה|ברשימת ברויאר בכתר ירושלים צוין מספר הפסוק בטעות &quot;טו,ו&quot;.}}
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז יג|מל&quot;ב יז,יג]] (ל*=שֻׁ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}בוּ): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה כשיטת הכתר
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז טו|מל&quot;ב יז,טו]] (ל?!=וַיֵּ֨לְכוּ): (חסר טעם האזלא [גרש] באות כ&quot;ף?){{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז כא|מל&quot;ב יז,כא]] (ל!=וְהֶחֱטֵיאָ֖ם): טי&quot;ת בצירה
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז כד|מל&quot;ב יז,כד]] (ל*=וּ֠מִכּ֠וּתָה): טעם כפול בכתב־היד
#[[מלכים ב יח/טעמים#יח ט|מל&quot;ב יח,ט]] (ל=וַֽיְהִ֞י): בגעיה

ב. מתיגת הזקף
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז ל|מל&quot;ב יז,ל]] (ל=וְאַנְשֵׁי־כ֔וּת): אין מתיגה

===ספר ירמיהו (הקטע החסר בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בירמיהו}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר ירמיהו (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט כא|כט,כא]] (ל!=הַֽנִבְּאִ֥ים): חסר דגש בנו&quot;ן
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט כז|כט,כז]] (ל!=הָֽעֲנְּתֹתִ֑י): חטף פתח בעי&quot;ן במקום פתח
#[[ירמיהו ל/טעמים#ל י|ל,י:]] (ל*=נְאֻם־יְהֹוָה֙): נקודת חולם בשם הוי&quot;ה בתוך כתב־היד
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא ג|לא,ג]] (ל!=וְֽנִבְנֵי֔ת): מקום הטעם{{הערה|הערת דותן; הפריט חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא לג|לא,לג]] (ל!=לְמִקְטַנָּ֤ם): חסר דגש בקו&quot;ף

ב. מתיגת הזקף:
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט יד|כט,יד]] (ל=אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם): מקום המתיגה
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט טז|כט,טז]] (ל=וְאֶל־כָּל־הָעָ֔ם): אין מתיגה
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט כ|כט,כ]] (ל=כָּל־הַ֨גּוֹלָ֔ה): מקום המתיגה

===ספר תרי עשר (הקטעים החסרים בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתרי עשר}}
למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר תרי עשר (חוץ מהקטעים החסרים בכתר)|כאן]].'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[עמוס ט/טעמים#ט ד|עמוס ט,ד]] (ל!=אֹֽיבֵיהֶ֔ם): חסר שווא ביו&quot;ד{{הערה|שם=חסר ברויאר|פריט זה חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[עובדיה א/טעמים#א א|עֹבדיה א,א]] (ל!=עָלֶיהָ): חסר טעם המרכא{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[עובדיה א/טעמים#א ג|עֹבדיה א,ג]] (ל?=בְחַגְוֵי־סֶּ֖לַע): סמ&quot;ך דגושה?
#[[עובדיה א/טעמים#א ח|עֹבדיה א,ח]] (ל?=נְאֻם יְהֹוָ֑ה): חסר מקף?{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[עובדיה א/טעמים#א יב|עֹבדיה א,יב]] (ל!=לִבְנֵֽי יְהוּדָ֖ה): חסר מקף{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[עובדיה א/טעמים#א טז|עֹבדיה א,טז]] (ל!=הָֽיוּ): מקום הסילוק
#[[עובדיה א/טעמים#א יז|עֹבדיה א,יז]] (ל!=מוֹרָֽשֵׁיהֶם): חסר סילוק{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[יונה א/טעמים#א ג|יונה א,ג]] (ל!=אָנִיָּ֣ה{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}): חסרות הנקודות של חטף קמץ באל&quot;ף
#[[יונה ג/טעמים#ג ב|יונה ג,ב]] (ל?!=וִּקְרָ֤א): נקודת חיריק מתחת לאות וי&quot;ו?
#[[יונה ג/טעמים#ג ג|יונה ג,ג]] (ל!=אֶל־נִֽינְוֶ֖ה): סגול בוי&quot;ו במקום צירה
#[[יונה ג/טעמים#ג ו|יונה ג,ו]] (ל!=אֶל־מֶ֣לֶך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[יונה ג/טעמים#ג י|יונה ג,י]] (ל?!=אֶֽת־מַ֣עֲשֵׂיהֶ֔ם): געיה באות אל&quot;ף?{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[מיכה א/טעמים#א יד|מיכה א,יד]] (ל=לְמַלְכֵ֥י): בטעם מרכא במקום טפחא
#[[מיכה א/טעמים#א טו|מיכה א,טו]] (ל!=עַד־עֲדֻּֿלָּ֥ם): דל&quot;ת דגושה למרות סימן הרפה{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[מיכה ג/טעמים#ג ג|מיכה ג,ג]] (ל=וּפָרְשׂוּ֙): אין געיה קלה בתיבת פשטא
#[[מיכה ג/טעמים#ג ה|מיכה ג,ה]] (ל=וַאֲשֶׁר֙): אין געיה קלה בתיבת פשטא
#[[זכריה א/טעמים#א ד|זכריה א,ד]] (ל-כתיב!=וּמַֽעֲלְילֵיכֶ֖ם): נקודות של חטף פתח בעי&quot;ן
#[[זכריה א/טעמים#א י|זכריה א,י]] (ל!=בֵּין־הַהַדַסִּ֖ים): חסרות נקודות לחטף פתח בה&quot;א השנייה
#[[זכריה ב/טעמים#ב ב|זכריה ב,ב]] (ל!=וִירוּשָׁלָֽם): חסרה נקודת החיריק בלמ&quot;ד
#[[זכריה ד/טעמים#ד יא|זכריה ד,יא]] (ל!=הָאֵ֔לֶה): חסר דגש בלמ&quot;ד
#[[זכריה ה/טעמים#ה יא|זכריה ה,יא]] (ל*=לִבְנֽוֹת־לָ֥הֿ): במהדורתנו השארנו כאן את סימן הרפה
#[[זכריה ו/טעמים#ו ז|זכריה ו,ז]] (ל!=לְהִתְהַלֵּ֣ך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[זכריה ו/טעמים#ו יב|זכריה ו,יב]] (ל!=יְהֹוָֽהּ): נקודה באות ה&quot;א השנייה של שם הוי&quot;ה
#[[זכריה ח/טעמים#ח ג|זכריה ח,ג]] (ל=עִ֣יר־הָֽאֱמֶ֔ת): מקף בתיבת משרת
#[[זכריה ח/טעמים#ח יד|זכריה ח,יד]] (ל!=זָמַמְ֜תִּי): מקום הטעם
#[[זכריה ט/טעמים#ט יז|זכריה ט,יז]] (ל=וּמַה־יָפְי֑וֹ): אין דגש ביו&quot;ד

ב. מתיגת הזקף:
#[[זכריה ה/טעמים#ה ג|זכריה ה,ג]] (ל=וְכָל־הַנִּ֨שְׁבָּ֔ע): מקום המתיגה
#[[זכריה ו/טעמים#ו ו|זכריה ו,ו]] (ל=וְהַלְּבָנִ֔ים): אין מתיגה

ג. קרי וכתיב של אֵם קריאה:
#[[עמוס ט/טעמים#ט ו|עמוס ט,ו]] (ל-קרי=מַעֲלוֹתָ֔יו): אין ציון במהדורתנו
#[[עובדיה א/טעמים#א יא|עֹבדיה א,יא]] (ל-קרי=שְׁעָרָ֗יו): אין ציון במהדורתנו

===ספר תהלים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתהלים}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר תהלים (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].'''

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[תהלים טו/טעמים#טו א|טו,א]] (ל!=י֭הֹוָה): חסר שווא באות יו&quot;ד, ונכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה.
#[[תהלים טו/טעמים#טו ב|טו,ב]] (ל!=בִּלְבָֽבוֹ): מקום הסילוק
#[[תהלים טו/טעמים#טו ג|טו,ג]] (ל!=עַל־קְרֹֽבוֹ): מקום הסילוק
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל?=&lt;מִ֥מְתִֽים־יָדְךָ֨ ׀&gt;* או &lt;מִֽמְתִ֥ים־יָדְךָ֨ ׀&gt; או &lt;מִֽמְתִֽים־יָדְךָ֨ ׀&gt;): מרכא וגעיה ומקף בתיבת משרת*, או געיה ומרכא ומקף בתיבת משרת, או שתי געיות בתיבה המוקפת?
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל!=יִשְׂבּ֥עוּ): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל!=לְעוֹלְלֵֽיהֶם): מקום הסילוק
#[[תהלים יח/טעמים#יח ג|יח,ג]] (ל?=סַ֥לְעִ֥י* או סַֽלְעִ֥י): מרכא ומרכא* או געיה ומרכא?
#[[תהלים יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (ל?=אֶ֥קֲרָ֣א* או אֶֽקֲרָ֣א): מרכא ומונח* או געיה ומונח?
#[[תהלים יח/טעמים#יח,כ|יח,כ]] (ל?=כִ֘י): חסר דגש בכ&quot;ף?
#[[תהלים יח/טעמים#יח,לח|יח,לח]] (ל!=וְלֹֽא־אָ֝שׁוּב): חסרה נקודת הרביע בשי&quot;ן
#[[תהלים יט/טעמים#יט ז|יט,ז]] (ל!=מֵֽחַמָּתוֹ): מקום הסילוק, או געיה וחסר סילוק לאחריה
#[[תהלים יט/טעמים#יט טו|יט,טו]] (ל?=&lt;יִ֥הְיֽוּ־לְרָצ֨וֹן ׀&gt;*  או &lt;יִֽהְי֥וּ־לְרָצ֨וֹן ׀&gt; או &lt;יִֽהְיֽוּ־לְרָצ֨וֹן ׀&gt;): מרכא וגעיה ומקף בתיבת משרת*, או געיה ומרכא ומקף בתיבת משרת, או שתי געיות בתיבה המוקפת?
#[[תהלים כא/טעמים#כא ו|כא,ו]] (ל!=וְ֝הָדָר): חסרה נקודת הרביע באות דל&quot;ת
#[[תהלים כא/טעמים#כא ט|כא,ט]] (ל!=יְ֝מִֽינְךָ): חסרה נקודת הרביע באות כ&quot;ף סופית
#[[תהלים כא/טעמים#כא יד|כא,יד]] (ל!=וּֽ֝נְזַמְּרָה): חסרה נקודת הרביע באות רי&quot;ש
#[[תהלים כב/טעמים#כב ל|כב,ל]] (ל=&lt;וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֨וּ ׀&gt;): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[תהלים כג/טעמים#כג ה|כג,ה]] (ל=דִּשַּׁ֖נְתָּ): בטעם טפחא לעומת מרכא
#[[תהלים כד/טעמים#כד ג|כד,ג]] (ל!=וּמִי־יָ֝קוּם): חסרה נקודת הרביע באות קו&quot;ף
#[[תהלים כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (ל!=וְ֝יָבֹא): חסרה נקודת הרביע באות בי&quot;ת

===מגילת שיר השירים החל מ&quot;בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה&quot; (ג,יא)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בשיר השירים}} למידע על תחילת הספר, הקיימת בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מגילת שיר השירים עד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; (ג,יא)|כאן]].'''

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|תעוררו}}
#[[שיר השירים ד/טעמים#ד טז|שיר השירים ד,טז]] (ל=יִזְל֣וּ): אין דגש בלמד
#[[שיר השירים ה/טעמים#ה ב|שיר השירים ה,ב]] (ל!=קְוֻּצּוֹתַ֖י): נקודת שורוק בנוסף לקובוץ בוי&quot;ו
#[[שיר השירים ה/טעמים#ה יא|שיר השירים ה,יא]] (ל!=קְוּצּוֹתָיו֙): נקודת שורוק במקום קובוץ בוי&quot;ו
#[[שיר השירים ה/טעמים#ה טז|שיר השירים ה,טז]] (ל?!=מַחֲּמַדִּ֑ים): חי&quot;ת דגושה?!
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו ג|שיר השירים ו,ג]] (ל!=בַּשׁוֹשַׁנִּֽים): חסר דגש בשי&quot;ן הראשונה
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו ח|שיר השירים ו,ח]] (ל!=מְּלָכ֔וֹת): מ&quot;ם דגושה
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו יב|שיר השירים ו,יב]] (ל=עַמִּי־נָדִֽיב): &quot;עמי&quot; מוקפת במקום טעם עצמאי של מרכא
#[[שיר השירים ז/טעמים#ז יג|שיר השירים ז,יג]] (ל?=אִם פָּֽרְחָ֤ה): חסר מקף?
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח א|שיר השירים ח,א]] (ל!=אֶשָׁ֣קְךָ֔): חסר דגש בשי&quot;ן
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח יב|שיר השירים ח,יב]] (ל?!=כָּרְמִ֥י): קמץ בכ&quot;ף במקום פתח?
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|שיר השירים ח,יג]] (ל!=הַיוֹשֶׁ֣בֶת): חסר דגש ביו&quot;ד

===מגילת קֹהלת===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[קהלת א/טעמים#א ט|א,ט]] (ל=וּמַה־שֶׁנַּֽעֲשָׂ֔ה): אין דגש בשי&quot;ן
#[[קהלת ב/טעמים#ב א|ב,א]] (ל?=&lt;לְכָה־נָּ֛א אֲנַסְּכָ֛ה&gt;): נקודת תביר גם בתיבה השנייה (תביר ותביר)?
#[[קהלת ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל?=וְסַבּ֥וֹתִֽי־אֲנִ֖י): מקף בתיבת משרת?
#[[קהלת ב/טעמים#ב כב|ב,כב]] (ל?!=לִבּ֑ו): חסרה נקודת החולם?
#[[קהלת ג/טעמים#ג י|ג,י]] (ל?!=אֶת־הָֽעִנְיַ֗ן): קו של פתח וחסרה נקודת הקמץ?
#[[קהלת ד/טעמים#ד ח|ד,ח]] (ל?=&lt;גַּם־זֶ֛ה הֶ֛בֶל&gt;): נקודת תביר בתיבה הראשונה (תביר ותביר)?
#[[קהלת ד/טעמים#ד י|ד,י]] (ל!=שֶׁיִפּ֔וֹל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[קהלת ה/טעמים#ה א|ה,א]] (ל?=עַֽל־כֵּ֛ן או עַ֥ל־כֵּ֛ן או עַל־כֵּ֛ן*): געיה ותביר, מרכא בתיבת תביר, או תביר בלבד?
#[[קהלת ה/טעמים#ה ד|ה,ד]] (ל!=מִשֶׁתִּדּ֖וֹר): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[קהלת ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] (ל!=גָּבֹ֙הַ֙): חסר מפיק באות ה&quot;א
#[[קהלת ד/טעמים#ד ז|ה,יז]] (ל!=לֶֽאֶכוֹל־וְ֠לִשְׁתּ֠וֹת): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[קהלת ו/טעמים#ו ב|ו,ב]] (ל*=זֶ֥ה הֶ֛בֶל): מרכא ותביר (במקום תביר ותביר)
#[[קהלת ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (ל=מַה־יוֹתֵ֥ר): אין דגש באות יו&quot;ד
#[[קהלת ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (ל?!=הַחַיִֽים): חסר דגש באות יו&quot;ד הראשונה
#[[קהלת ז/טעמים#ז כט|ז,כט]] (ל!=רַּבִּֽים): רי&quot;ש דגושה
#[[קהלת ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (ל=מַה־שֶׁיִּֽהְיֶ֑ה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[קהלת ח/טעמים#ח יד|ח,יד]] (ל!=הַצַדִּיקִ֑ים): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[קהלת ח/טעמים#ח טז|ח,טז]] (ל?!=אֵינֶ֥נוּ): חסר דגש באות נו&quot;ן השניה?
#[[קהלת ט/טעמים#ט טו|ט,טו]] (ל!=הַהּֽוּא): ה&quot;א מנוקדת
#[[קהלת ט/טעמים#ט יח|ט,יח]] (ל!=יְאַבֵּ֥ד טוֹבָ֖ה): מרכא וטפחא (במקום טפחא ומרכא)
#[[קהלת י/טעמים#י יד|י,יד]] (ל=מַה־שֶׁיִּֽהְיֶ֔ה): אין דגש בשי&quot;ן
#[[קהלת יא/טעמים#יא ג|יא,ג]] (ל!=שֶׁיִפּ֥וֹל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[קהלת יא/טעמים#יא ו|יא,ו]] (ל!=יוֹדֵ֜ע): חסר פתח גנוב
#[[קהלת יא/טעמים#יא ט|יא,ט]] (ל?!=וִֽיטִּֽיבְךָ֤): טי&quot;ת דגושה?
#[[קהלת יב/טעמים#יב ה|יב,ה]] (ל!=בָשּׁ֖וּק): נקודת קמץ תחת הקו באות בי&quot;ת (במקום פתח)

ב. מתיגת הזקף
#[[קהלת א/טעמים#א ג|א,ג]] (ל=בְּכָל־עֲמָל֔וֹ): אין מתיגה
#[[קהלת ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל=וְלַזֹּבֵ֔חַ): אין מתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[קהלת ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל-כתיב!=זְקֵנִ֖ים): חסרות שלושת הנקודות של שורוק לפני האות זי&quot;ן (&lt; ֻזְקֵנִ֖ים&gt; בשביל הקרי '''וּ'''זְקֵנִ֖ים)
#[[קהלת ט/טעמים#ט ד|ט,ד]] (ל-כתיב?!=יְבֻחָ֔ר): קמץ באות חי&quot;ת?

===מגילת איכה===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[איכה א/טעמים#א א|א,א]] (ל!=רַּבָּ֣תִי): רי&quot;ש דגושה
#[[איכה א/טעמים#א ד|א,ד]] (ל?=נּוּג֖וֹת): נו&quot;ן דגושה?
#[[איכה א/טעמים#א יא|א,יא]] (ל?=מְבַקְּשִׁ֣ים): קו&quot;ף דגושה?
#[[איכה א/טעמים#א יב|א,יב]] (ל?=וּרְא֔וּ* או וּרְא֗וּ): בשתי נקודות של זקף קטן או בנקודה אחת של רביע?
#[[איכה א/טעמים#א יד|א,יד]] (ל=יִשְׂתָּֽרְג֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[איכה ב/טעמים#ב ג|ב,ג]] (ל!=בָּֽחֳרִי אַ֗ף): חסר מקף
#[[איכה ב/טעמים#ב כא|ב,כא]] (ל!=הָרַגְ֙תָּ֙): הפשטא מלעיל נכתב באות גימ&quot;ל במקום באות רי&quot;ש
#[[איכה ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל?!=בְּמַחְשַׁכִּ֥ים): חי&quot;ת שווּאה במקום חטף פתח?
#[[איכה ג/טעמים#ג יב|ג,יב]] (ל!=קַשְׁתוֹ֙): חסר דגש באות תי&quot;ו
#[[איכה ג/טעמים#ג לג|ג,לג]] (ל!=מִלִבּ֔וֹ): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[איכה ג/טעמים#ג לג|ג,לג]] (ל!=בְנֵי־אִֽישׁ): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[איכה ד/טעמים#ד ד|ד,ד]] (ל?!=אֶל־חכּ֖וֹ): חסר חיריק?
#[[איכה ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (ל?!=מִשֶּׁ֔לֶג): קמץ באות שי&quot;ן
#[[איכה ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (ל=&lt;הֽוּנַֽח לָֽנוּ&gt;): חסר מקף

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[איכה ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל-כתיב!=זְקֵנִ֖ים): חסרות שלושת הנקודות של שורוק לפני האות זי&quot;ן (&lt; ֻזְקֵנִ֖ים&gt; בשביל הקרי '''וּ'''זְקֵנִ֖ים)

===מגילת אסתר===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[אסתר ב/טעמים#ב יד|ב,יד]] (ל!=שַֽׁעֲשְׁגַ֛ז): בנקודות של חטף פתח בעי&quot;ן
#[[אסתר ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל!=לִשְׁלֹ֤ח): חסר פתח גנוב באות חי&quot;ת{{הערה|שם=ייבין|פריט זה מובא אצל ייבין וחסר ברשימת ברויאר.}}
#[[אסתר ד/טעמים#ד יא|ד,יא]] (ל!=נִקְרֵ֙אתי֙): חסר חיריק באות תי&quot;ו
#[[אסתר ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (ל!=&lt;אֶל הַמִּשְׁתֶּ֖ה&gt;): חסר מקף
#[[אסתר ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] (ל=מַה־לַעֲשׂ֕וֹת): אין דגש באות למ&quot;ד
#[[אסתר ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל!=וַיִקַּ֤ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[אסתר ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] (ל=וַיֹּ֩אמְרוּ֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[אסתר ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (ל=וַתֹּ֣אמֶר־אֶסְתֵּ֔ר): מקף בתיבת משרת
#[[אסתר ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (ל?=נֹפֵ֗ל* או נֹפֵ֔ל): בנקודת רביע או בשתי נקודות של זקף קטן?
#[[אסתר ח/טעמים#ח ט|ח,ט]] (ל!=וַיִקָּרְא֣וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[אסתר ח/טעמים#ח יד|ח,יד]] (ל=יָֽצְא֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[אסתר ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל?!=אֳחַשְׁוֵר֔וֹשׁ): חטף קמץ באות אל&quot;ף?

===ספר דניאל===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]]''' חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דניאל א/טעמים#א ח|א,ח]] (ל=בְּפַתְבַּ֥ג): תיבה אחת
#[[דניאל א/טעמים#א יג|א,יג]] (ל=פַּתְבַּ֣ג): 
#[[דניאל א/טעמים#א טו|א,טו]] (ל=פַּתְבַּ֥ג): 
#[[דניאל א/טעמים#א טז|א,טז]] (ל=-פַּתְבָּגָ֔ם): 
#[[דניאל ב/טעמים#ב,ט|ב,ט]] (ל?=וְֽאֶנְדַּ֕ע): סגול באות אל&quot;ף (במקום חיריק)?
#[[דניאל ב/טעמים#ב י|ב,י]] (ל=ל=אֲנָשׁ֙): אל&quot;ף בחטף פתח (במקום חטף סגול)
#[[דניאל ב/טעמים#ב י|ב,י]] (ל!=לְכָל־חַרְטֹּ֖ם): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ב/טעמים#ב טז|ב,טז]] (ל=יִנְתֵּן־לֵ֔הּ): צירה באות תי&quot;ו (במקום חיריק)
#[[דניאל ב/טעמים#ב יז|ב,יז]] (ל!=דָּֽנִיֵ֖אל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[דניאל ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל!=דִּֽי־אֱלָּהָא֙): למ&quot;ד דגושה
#[[דניאל ב/טעמים#ב כז|ב,כז]] (ל?!=חַרְטֻּמִּין֙): טי&quot;ת דגושה?
#[[דניאל ב/טעמים#ב מא|ב,מא]] (ל?!=&lt;דִֽי פַרְזְלָ֖א&gt; או &lt;דִ֥י פַרְזְלָ֖א&gt;): חסר מקף או מרכא וטפחא (במקום דִֽי־פַרְזְלָ֖א*)?
#[[דניאל ב/טעמים#ב מה|ב,מה]] (ל?=וְ֠הַדֶּקֶת): סגול באות דל&quot;ת (במקום צירה)?
#[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (ל!=פְּסַנְתֵּרִין֙): פ&quot;א דגושה
#[[דניאל ג/טעמים#ג ז|ג,ז]] (ל!=אֻמַיָּ֣א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] (ל!=דֵּ֥י): דל&quot;ת בצירה (במקום חיריק)
#[[דניאל ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (ל!=וְסָרְבָּלֵיה֖וֹן): קמץ באות סמ&quot;ך
#[[דניאל ג/טעמים#ג כט|ג,כט]] (ל?!=אֱלָ֣ה): (חסר מפיק באות ה&quot;א?)
#[[דניאל ג/טעמים#ג לא|ג,לא]] (ל!=אֻמַיָּ֧א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ד/טעמים#ד ד|ד,ד]] (ל!=חַרְטֻמַיָּא֙): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ד/טעמים#ד ה|ד,ה]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּר֙): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ד/טעמים#ד ו|ד,ו]] (ל!=חַרְטֻמַיָּא֒): חסר דגש במ&quot;ם
#[[דניאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּ֜ר): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּר֙ [2]): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל!=וּפְשְׁרֵא֙): פ&quot;א שווּאה
#[[דניאל ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל?=מִן־הֵֽיכְלָ֛א): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דניאל ה/טעמים#ה ו|ה,ו]] (ל!=וְרַעיֹנֹ֖הִי): חסר שווא באות עי&quot;ן
#[[דניאל ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] (ל!=יְחַוִנַּ֔נִי): חסר דגש באות וי&quot;ו
#[[דניאל ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (ל!=וַֽאַֽחֲוָיַ֨ת): וי&quot;ו פתוחה במקום שווא
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] (ל!=אֻמַיָּא֙): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ה/טעמים#ה כ|ה,כ]] (ל?!=הֶעְדִּ֥יוּ): בנקודת שורוק בוי&quot;ו?
#[[דניאל ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל!=שְׁלִ֖יַחַ): פתח באות יו&quot;ד
#[[דניאל ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל!=דְּנָֽהּ): נקודה (מפיק?) באות ה&quot;א
#[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] (ל!=אַרְיָותָ֑א): חסר קמץ באות וי&quot;ו
#[[דניאל ו/טעמים#ו כב|ו,כב]] (ל?!=דָּנִיֶּ֔אל): היו&quot;ד בסגול?
#[[דניאל ו/טעמים#ו כו|ו,כו]] (ל!=אֻמַיָּ֧א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ו/טעמים#ו כז|ו,כז]] (ל?!=תִתְחַבֵּ֔ל): בי&quot;ת צרויה?
#[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] (ל!=וְלֵ֨ה): חסרה נקודת מפיק בה&quot;א
#[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] (ל!=אֻמַיָּ֛א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ז/טעמים#ז יח|ז,יח]] (ל!=עַֽד־עָ֣לְמָ֔א): געיה חריגה ב&quot;עַֽד־&quot;
#[[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל=לְיַצָּבָ֔א): שתי נקודות לטעם זקף קטן (במקום רביע)
#[[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל!=&lt;דִּֽי פַרְזֶל֙&gt;): חסר מקף
#[[דניאל ז/טעמים#ז כ|ז,כ]] (ל!=וְפֻם֙): וי&quot;ו שווּאה במקום נקודת שורוק
#[[דניאל ז/טעמים#ז כה|ז,כה]] (ל!=עֶלְיוֹנִּ֖ין): נו&quot;ן דגושה
#[[דניאל ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=וַיְהִי֙): אין געיה
#[[דניאל ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (ל!=הָאַ֗יְל [1]): יו&quot;ד שווּאה (במקום חיריק)
#[[דניאל ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל!=אֶל־יִרְמִיָ֣ה): מ&quot;ם בחיריק (במקום שווא)
#[[דניאל ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (ל!=לְמַֽעֲנְךָ֣): חטף פתח בעי&quot;ן
#[[דניאל י/טעמים#י ח|י,ח]] (ל!=כֹּ֑ח [1]): חסר פתח גנוב
#[[דניאל יא/טעמים#יא יב|יא,יב]] (ל=וְהִפִּ֛יל): בנקודת תביר (במקום מרכא)
#[[דניאל יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (ל?=וּבְנֵ֣י): חסר קו הלגרמיה?
#[[דניאל יא/טעמים#יא מה|יא,מה]] (ל!=אָהֳלֶ֣י): סגול באות למ&quot;ד
#[[דניאל יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (ל?=מִיֲּשֵׁנֵ֥י): בחטף פתח?

ב. מתיגת הזקף
#[[דניאל א/טעמים#א טו|א,טו]] (ל=מִן־כָּל־הַיְלָדִ֔ים): אין מתיגה
#[[דניאל ב/טעמים#ב לח|ב,לח]] (ל-קרי=אַנְתְּ־ה֔וּא): אין מתיגה
#[[דניאל ב/טעמים#ב מח|ב,מח]] (ל=וְרַב־סִגְנִ֔ין): אין מתיגה
#[[דניאל ו/טעמים#ו כ|ו,כ]] (ל=וּבְהִ֨תְבְּהָלָ֔ה): מקום המתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[דניאל א/טעמים#א ד|א,ד]] (ל-כתיב=מֻאֿוּם֩)
#[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] (ל-כתיב!=שַׁוִּ֗יְ): אות יו&quot;ד שווּאה

===ספר עזרא===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]]''' חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[עזרא ג/טעמים#ג ה|עזרא ג,ה]] (ל!=וְאַחֲרֵיכֵ֞ן): אין רווח בין התיבות ובלי מקף
#[[עזרא ג/טעמים#ג יא|עזרא ג,יא]] (ל=תְרוּעָ֨ה): הטעם נראה כמו פשטא
#[[עזרא ד/טעמים#ד ב|עזרא ד,ב]] (ל?=לָהֵם֙): חסרה הנקודה השלישית לסגול באות ה&quot;א?
#[[עזרא ד/טעמים#ד ד|עזרא ד,ד]] (ל*=וַיְהִי֙): אין געיה
#[[עזרא ד/טעמים#ד יד|עזרא ד,יד]] (ל=&lt;אֲֽרִֽיךְ לַ֖נָא&gt;): חסר מקף
#[[עזרא ה/טעמים#ה יב|עזרא ה,יב]] (ל=אֲבָהֳתַ֙נָא֙): נקודות של חטף קמץ באות ה&quot;א
#[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]] (ל=בְּבִֽירְתָ֛א): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]] (ל!=וְּכֵן־כְּתִ֥יב): האות וי&quot;ו מנוקדת בנוסף לשווא
#[[עזרא ו/טעמים#ו ט|עזרא ו,ט]] (ל?=&lt;י֥וֹם בְּי֖וֹם&gt;): חסר קו של פסק?
#[[עזרא ז/טעמים#ז יח|עזרא ז,יח]] (ל?=יִיטַ֗ב): בחיריק (במקום צירה)?
#[[עזרא ז/טעמים#ז כ|עזרא ז,כ]] (ל?=יִפָּל־לָ֖ךְ או יִפֵּל־לָ֖ךְ או יִפֶּל־לָ֖ךְ*): פ&quot;א בקמץ או בצירה או בסגול*?
#[[עזרא ח/טעמים#ח יח|עזרא ח,יח]] (ל?=וְשֵׁרֵֽבְיָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[עזרא ח/טעמים#ח כו|עזרא ח,כו]] (ל!=וַחֲמִשִׁ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[עזרא ח/טעמים#ח לא|עזרא ח,לא]] (ל?!=וַֽנִּסְעָ֞ה): חסר דגש באות סמ&quot;ך?
#[[עזרא ח/טעמים#ח לו|עזרא ח,לו]] (ל?=וְאֶת־בֵּֽית־הָאֱלֹהִֽים): געיה בתיבה המוקפת &quot;בית&quot; (במקום מרכא בתיבה בלתי-מוקפת)
#[[עזרא ט/טעמים#ט ב|עזרא ט,ב]] (ל?=הָֽיְתָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[עזרא ט/טעמים#ט ט|עזרא ט,ט]] (ל!=וּבְעַבְדֻ֔תֵנוּ): מקום הטעם באות דל&quot;ת במקום תי&quot;ו (וראו להלן לגבי המתיגה)
#[[עזרא י/טעמים#י יב|עזרא י,יב]] (ל!=וַיַּֽעְנ֧וּ): חסר קו של פתח בעי&quot;ן
#[[עזרא י/טעמים#י יד|עזרא י,יד]] (ל!=יַֽעֲמְדוּ־נָ֣א): עי&quot;ן בשתי נקודות של חטף
#[[עזרא י/טעמים#י כא|עזרא י,כא]] (ל=וְעֻזִיָּֽה): אין דגש באות זי&quot;ן
#[[עזרא י/טעמים#י כד|עזרא י,כד]] (ל?!=וּמִן־הַשֹׁ֣עֲרִ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן?
#[[עזרא י/טעמים#י לב|עזרא י,לב]] (ל!=בְּנְיָמִ֥ן): בי&quot;ת בשתי נקודות של שווא
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה א,ו]] (ל!=פְתֻוּח֟וֹת): קובוץ ושורוק
#[[נחמיה ב/טעמים#ב ה|נחמיה ב,ה]] (ל!=&lt;וְאִם יִיטַ֥ב&gt;): חסר מקף
#[[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]] (ל!=בְשַֽׁעַר־הַגַּ֜יא): חסר שווא באות יו&quot;ד
#[[נחמיה ו/טעמים#ו יט|נחמיה ו,יט]] (ל?=לְיָֽרֲאֵֽנִי);  פתח באות רי&quot;ש?
#[[נחמיה ז/טעמים#ז מג|נחמיה ז,מג]] (ל!=בְּנֵֽי־יֵשׁ֧וּע): חסר פתח גנוב באות עי&quot;ן
#[[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] (ל!=הוֹדַ֣עַתָּ): עי&quot;ן פתוחה במקום שווּאה
#[[נחמיה יא/טעמים#יא כד|נחמיה יא,כד]] (ל!=וּפְתַֽחְיָ֨ה בֶּן־מְשֵֽׁיזַבְאֵ֜ל): בי&quot;ת דגושה
#[[נחמיה יא/טעמים#יא ל|נחמיה יא,ל]] (ל=עַד־גֵּֽיא־הִנֹּֽם): תיבת &quot;גיא&quot; בגעיה ומוקפת (במקום מרכא ובלתי-מוקפת)
#[[נחמיה יב/טעמים#יב ל|נחמיה יב,ל]] (ל?=וְאֶֽת־הַחוֹמָֽה): געיה באות אל&quot;ף?
#[[נחמיה יב/טעמים#יב מז|נחמיה יב,מז]] (ל?=נֹֽתְנִ֛ים): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[נחמיה יג/טעמים#יג ג|נחמיה יג,ג]] (ל!=מִיּשְׂרָאֵֽל): חסר חיריק באות יו&quot;ד
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יז|נחמיה יג,יז]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יט|נחמיה יג,יט]] (ל!=הַשַׁבָּ֗ת [1]): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יט|נחמיה יג,יט]] (ל!=הַשַׁבָּֽת [3]): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג כא|נחמיה יג,כא]] (ל!=בַּשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג כב|נחמיה יג,כב]] (ל!=הַשַׁבָּ֑ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג כז|נחמיה יג,כז]] (ל!=הזֹּ֔את): חסר פתח באות ה&quot;א

ב. מתיגת הזקף
#[[עזרא א/טעמים#א ד|עזרא א,ד]] (ל=עִם־הַ֨נְּדָבָ֔ה): מקום המתיגה
#[[עזרא ו/טעמים#ו ו|עזרא ו,ו]] (ל=אֲפַרְסְכָיֵ֔א): אין מתיגה
#[[עזרא ח/טעמים#ח יט|עזרא ח,יט]] (ל=וְאֶת־חֲשַׁבְיָ֔ה): אין מתיגה
#[[עזרא ט/טעמים#ט ט|עזרא ט,ט]] (ל=וּבְעַבְדֻ֔תֵנוּ): אין מתיגה (וראו לעיל לגבי מקום הטעם)
#[[עזרא י/טעמים#י א|עזרא י,א]] (ל=וּכְ֨הִתְוַדֹּת֔וֹ): מתיגה אחרי פשטא ובאות שווּאה
#[[נחמיה ג/טעמים#ג כ|נחמיה ג,כ]] (ל=מִן־הַ֨מִּקְצ֔וֹעַ): מקום המתיגה
#[[נחמיה ה/טעמים#ה טז|נחמיה ה,טז]] (ל=וְכָל־נְעָרַ֔י): אין מתיגה
#[[נחמיה א/טעמים#ז ס|נחמיה ז,ס]] (ל=כָּל־הַ֨נְּתִינִ֔ים): מקום המתיגה
#[[נחמיה א/טעמים#יא לו|נחמיה יא,לו]] (ל=וּמִן־הַלְוִיִּ֔ם): אין מתיגה
#[[נחמיה יב/טעמים#יב מז|נחמיה יב,מז]] (ל=וְהַלְוִיִּ֔ם): אין מתיגה
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,יא]] (ל?!=וָֽאֶ֨קְבְּצֵ֔ם): געיה ומתיגה?{{הערה|ייתכן שיש ניסיון לבצע תיקון בכתי&quot;ל, וראו עוד בהערת הנוסח.}}
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יג|נחמיה יג,יג]] (ל=וְעַל־יָדָ֔ם): אין מתיגה

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>nf4qz7scieuc197zddowhd2naibwb60</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087756</id>
      <parentid>3087755</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T18:06:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* מסורת הסופרים במגילת אסתר: הערות מיוחדות */</comment>
      <origin>3087756</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="101559" sha1="sr3dvb20ytyt7rz4uq1j00ycrzmer6r" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים: המקומות החסרים בכתר}}

{{בעבודה}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח במקומות בנ&quot;ך החסרים בכתר==

'''נוסח הנביאים והכתובים במהדורתנו, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, מבוסס על כתי&quot;ל. על גבי הבסיס הזה נעשו תיקונים ושינויים, כדי להתאים את המקומות החריגים שבו (בחלוקת הפרשות, בכתיב, בניקוד ובטעמים) לנוסח המסורה לפי שיטת הכתר, בדומה למה שנעשה ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|תורה]]. לאחר קביעת הנוסח בוצעו עוד התאמות קלות בנוסח הניקוד והטעמים בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על השיטה לקביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר) ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים במקומות שכתר ארם צובה קיים בהם, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|בפרק הבא]]'''.

==יסודות הנוסח ותיעודו==

נוסח הכתיב והניקוד והטעמים בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, נקבע ותועד באופן דומה לתורה (ראו בפרק הקודם, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#יסודות הנוסח|&quot;יסודות הנוסח&quot;]] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#תיעוד הנוסח|&quot;תיעוד הנוסח&quot;]]).

כמו בתורה, הנוסח בנביאים וכתובים מיוסד על כתי&quot;ל, אבל רק בתור נקודת התחלה. בכל מקום שלא הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל, או שיש ספק או תמיהה לגביו, או נקודה בו הראויה לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), השתדלנו לבדוק את הנוסח המקביל בכתבי־יד נוספים ולתעד את הנתונים. כמו לתורה, יש קבוצה של כתבי־יד נבחרים לספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לנביאים|נביאים]]''' ולספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לכתובים|כתובים]]'''.

שימו לב: קביעת נוסח הכתיב בנ&quot;ך, במקומות החסרים בכתר, מיוסדת על קבוצת כתבי־היד ועל הערות המסורה, בשונה מהתורה (שם הכתיב נקבע ישירות לפי ספרי תימן, וקבוצת כתבי־היד באה רק כדי לתמוך בקביעה זו).

==המקומות החסרים בכתר בנביאים וכתובים==

'''חמישה מספרי הנביאים והכתובים אבדו בחלקם בכתר ארם צובה, ועוד חמישה ספרים (בסוף הכתובים) אבדו במלואם:'''

1. מלכים (קטע חסר): &lt;קטע התחלה=חלק חסר במלכים/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר מלכים|ספר מלכים]] חסרים שלושה דפים בכתר ארם צובה.''' החלק החסר מתחיל במילים &quot;אֶת־עֲזַרְיָ֔ה וְה֕וּא בֶּן־שֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה...&quot; ([[מלכים ב יד/טעמים#יד כא|מל&quot;ב יד,כא]]) ומסתיים במילים &quot;...וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה&quot; ([[מלכים ב יח/טעמים#יח יג|מל&quot;ב יח,יג]]).&lt;קטע סוף=חלק חסר במלכים/&gt;

2. ירמיהו (קטע חסר): &lt;קטע התחלה=חלק חסר בירמיהו/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ירמיהו|ספר ירמיהו]] חסרים שני דפים בכתר ארם צובה, והדף השלישי קרוע בחלקו.''' החלק החסר לגמרי (שני הדפים האבודים) מתחיל במילה &quot;יְהֹוָֽה׃...&quot; (סוף [[ירמיהו כט/טעמים#כט ט|כט,ט]]) ומסתיים במילים &quot;...כֹּ֣ה{{מ:לגרמיה}}אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה נֹתֵ֥ן&quot; ([[ירמיהו לא/טעמים#לא לד|לא,לד]]). החלק החסר באופן חלקי (הדף הקרוע) מתחיל במילה &quot;לִנְבֽוּכַדְרֶאצַּֽר׃...&quot; (סוף [[ירמיהו לב/טעמים#לב א|לב,א]]) ומסתיים במילים &quot;...וְאַתָּ֞ה אָמַ֤רְתָּ אֵלַי֙ אֲדֹנָ֣י&quot; ([[ירמיהו לב/טעמים#לב כה|לב,כה]]), והפסוקים החסרים בחלקם או במלואם הם: לב,א-ד; ט-יא; יד-יט; כא-כה.&lt;קטע סוף=חלק חסר בירמיהו/&gt;

3. תרי עשר (שני קטעים חסרים): &lt;קטע התחלה=חלק חסר בתרי עשר/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]] חסרים דפים {{קו תחתי|בשני מקומות}} בכתר ארם צובה:
*{{קו תחתי|במקום הראשון}} חסרים שלושה דפים; החלק החסר מתחיל במילים &quot;בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא תִּ֠תְעַלַּ֠פְנָה...&quot; ([[עמוס ח/טעמים#ח יג|עמוס ח,יג]]), [[מקרא על פי המסורה/נביאים#עֹבדיה|עֹבדיה]] ו[[מקרא על פי המסורה/נביאים#יונה|יונה]] חסרים בו לגמרי, והוא מסתיים במילים &quot;...וּמוֹצָאֹתָ֥יו מִקֶּ֖דֶם&quot; ([[מיכה ה/טעמים#ה א|מיכה ה,א]]).
*{{קו תחתי|במקום השני}} חסרים ארבעה דפים; החלק החסר מתחיל במילים &quot;הָאָ֔רֶץ בְּשׁוּבִ֧י אֶת־שְׁבוּתֵיכֶ֛ם...&quot; ([[צפניה ג/טעמים#ג כ|צפניה ג,כ]]), [[מקרא על פי המסורה/נביאים#חגי|חגי]] חסר בו לגמרי, והוא מסתיים במילים &quot;...וּמַה־יׇּפְי֑וֹ דָּגָן֙&quot; ([[זכריה ט/טעמים#ט יז|זכריה ט,יז]]).&lt;קטע סוף=חלק חסר בתרי עשר/&gt;

4. תהלים (קטע חסר): &lt;קטע התחלה=חלק חסר בתהלים/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]] חסרים שני דפים בכתר ארם צובה, שהיו בהם כ-10 מזמורים.''' החלק החסר מתחיל במילים &quot;מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד מִי־יָג֣וּר בְּאָהֳלֶ֑ךָ...&quot; ([[תהלים טו/טעמים#טו א|טו,א]]) ומסתיים במילים &quot;...לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝הֹוָ֗ה נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא׃&quot; ([[תהלים כה/טעמים#כה א|כה,א]]).&lt;קטע סוף=חלק חסר בתהלים/&gt;

5. שיר השירים אחרי &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot;: &lt;קטע התחלה=חלק חסר בשיר השירים/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת שיר השירים|מגילת שיר השירים]] קיימת בכתר ארם צובה עד המילים &quot;בְּנ֥וֹת צִיּ֖וֹן&quot; ([[שיר השירים ג/טעמים#ג יא|ג,יא]]), וחסרה בהמשך מהמילים &quot;בַּמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֑ה&quot;; זוהי תחילת ספרי סוף הכתובים שאבדו לגמרי מהכתר.'''&lt;קטע סוף=חלק חסר בשיר השירים/&gt;

6. קֹהלת (הכל): '''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''

7. איכה (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר באיכה/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר באיכה/&gt;

8. אסתר (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר באסתר/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר באסתר/&gt;

9. דניאל (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר בדניאל/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]] חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר בדניאל/&gt;

10. עזרא (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר בעזרא/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]] חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר בעזרא/&gt;

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: נוסח האותיות והתיבות==

===דיוקם היחסי של כתבי־היד בנוסח הכתיב===
{{בעבודה}}

השיטה לקביעת נוסח הכתיב בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, מהווה המשך ישיר ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות|אותה שיטה שהשתמשנו בה בתורה]]: קביעה ע&quot;פ המסורה וע&quot;פ רוב כתבי־היד הטברנים.{{הערה|הגהתם של ספרי הנביאים והכתובים במהדורתנו, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, התחילה בתור המשך ישיר להכנת נוסח התורה. הצעד הראשון נבע מתוך הרצון להציע נוסח מדויק וחופשי ל'''חמש מגילות''' בנוסף לחמישה חומשי תורה, אמנם המגילות חסרות ברובן בכתר ארם צובה בדומה לתורה עצמה. לאחר מכן התרחבה המגמה להציע גם את '''שאר כל הטקסט החסר בכתר ארם צובה''': את הדפים הבודדים החסרים בספרים מלכים, ירמיהו, תרי עשר ותהלים; ואת שני הספרים החסרים במלואם בסוף כתובים (בנוסף למגילות), דהיינו דניאל ועזרא. בגרסה המקורית והמיושנת, כל הטקסט ל'''ספר אחד''' הוצג כולו ב'''דף אחד''', בין אם היה מדובר על דפים בודדים החסרים בכתר שהכילו כמה פרקים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים), ובין אם היה מדובר על ספר שחסר במלואו (קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא). הכותרת של לגרסה המקורית היתה '''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|תורה על פי המסורה]]'''. לאחר מכן נחלק כל החומר ל'''פרקים בודדים''' והועתק לתוך הגרסה השניה, תחת הכותרת '''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|נביאים וכתובים על פי המסורה]]'''. העתקת הפרקים לגרסה השניה הסתיימה ביום ב' חשון תשע&quot;ג. הדפים המקוריים והמיושנים ב'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|תורה על פי המסורה]]''' וב'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|נביאים וכתובים על פי המסורה]]''' עדיין קיימים אבל אינם מתעדכנים, ושמרנו עליהם כדי שיהיה תיעוד מלא להתפתחות הפרויקט. כל פיתוח נוסף יימצא '''אך רק''' בדפים העדכניים, שנמצאים כעת בתוך '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]'''.}} גם שיטת התיעוד המקומי (בדפי העריכה של הפרקים) היא כמו בתורה.{{הערה|אמנם יש לשים לב לפרט טכני לגבי התיעוד בספרי הנביאים והכתובים: בספרים החסרים רק '''בחלקם''', תמיד נעשתה הגהה ל'''פרקים שלמים'''. לדוגמה: בספר מלכים חסרים שלושה דפים שהכילו כ-5 פרקים בחלקם או במלואם, דהיינו מל&quot;ב פרקים י&quot;ד-י&quot;ח, כאשר החלק החסר מתחיל באמצע פרק י&quot;ד ומסתיים באמצע י&quot;ח, כלומר שתחילת פרק י&quot;ד וסוף פרק י&quot;ח עדיין קיימים בכתר ארם צובה. במקרה הזה והדומים לו יש במהדורתנו '''תיעוד כפול מלא''' של כתי&quot;א וכתי&quot;ל ביחד, לפני החלק החסר ולאחריו. בתיעוד הכפול מצוינים כל ההבדלים בין שני כתבי־היד (כולל געיות). תיעוד הנוסח מציין במדויק גם את המקומות שבהם כתר ארם צובה חסר ואת המקומות שבהם הוא קיים (ע&quot;י תיוג של התיבה הראשונה החסרה ושל התיבה הראשונה הקיימת לאחר החלק החסר). יש תיעוד כפול גם בתחילת חמש מגילות עד המקום שבו כתר ארם צובה חסר (כלומר במגילת רות כולה ובתחילת שיר השירים). אותו דבר נכון גם לגבי סוף התורה, שם קיים כתר ארם צובה מאמצע פרשת &quot;כי תבוא&quot; והלאה.}}

אמנם יש הבדל אחד חשוב ביניהן: בתורה הוכיח הרב ברויאר את זהותו המוחלט של נוסח תימן עם נוסח המסורה. כלומר היתה אפשרות לעשות קביעה סופית לכל אות בתורה, כולל לאותיות שיש עליהן עדויות סותרות או מחלוקות מסורה, ע&quot;פ נוסח תימן. אפשרות זו לא קיימת בספרי הנביאים והכתובים, ולכן נשארו אותיות בודדות שבהן היה צורך להפעיל שיקול דעת ללא ראיה מוחלטת.

בנוסף לכך, רמת דיוקם של כתבי־היד בנ&quot;ך נמוכה מאשר בתורה. כתר ארם צובה עדיין מצטיין בדיוקו הנפלא והכמעט מושלם, אבל אי־אפשר לסמוך עליו במקומות שהוא חסר בהם. הטבלה הבאה מדגימה את הדברים:

{| width=60% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=3 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''רמת הדיוק בכתיב של התורה והנביאים'''}}}}&lt;br&gt;השוואת מספר המקומות שבהם שונה נוסח כתב־היד או דפוס מנוסח המסורה{{הערה|טבלה זו מבוססת על ברויאר, כתר, עמ' 139, אמנם בצענו בו כמה שינויים חשובים: עדכנו חלק מהנתונים, הוספנו נתונים חדשים, ועשינו שינוי בסדר הדברים. מקורות הנוסח בטבלה מובאים גם בסדר יורד לפי רמת הדקדוק בספרי הנביאים, ואח&quot;כ בתורה, ובסוף מ&quot;ג דפוס ונציה.}}
|- align=center
!כתב־היד או הדפוס
!מספר שינויי הכתיב בתורה
!מספר שינויי הכתיב בנביאים
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|'''כתי&quot;א'''
|[0-3]{{הערה|לגבי נוסח האותיות של התורה שהיה בכתר ארם צובה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נוסח האותיות בתורה|בפרק הקודם]].}}
|פחות מ-10 (חלקם רק בגדר ספק)
|- align=center
|'''כתי&quot;ק''' (נביאים)
|–
|כ-150
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|'''כתי&quot;ל'''
|כ-127{{הערה|רשימה מפורטת למספר זה נמצאת ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#סיכום התוצאות|פרק ג'.]]}}
|כ-280
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|'''כתי&quot;ש1'''
|כ-20
|כ-500
|- align=center
|'''כתי&quot;ש''' (תורה)
|כ-25
|–
|- align=center
|'''כתי&quot;ב''' (תורה)
|כ-65
|–
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|'''מ&quot;ג דפוס ונציה'''
| 7 ודאי&lt;br&gt;ו-2 מוטלים בספק
|מאות רבות מאוד&lt;br&gt;וכנראה אלפים{{הערה|הרב ברויאר בדק את ספר יהושע בתור דוגמה, ומצא בספר קצר זה בלבד כבר 84 שינויים מובהקים מנוסח המסורה, ועוד מקום אחד שבו נוסח מ&quot;ג מתאים למסורה אמנם הכתיב שונה ע&quot;י מ&quot;ש. ראו ברויאר, כתר, עמ' 141-145. בדפוסים המאוחרים יותר חל שיפור ברמת הדיוק, אבל היא רחוקה מלהיות מושלמת, כי לגבי כל 85 הסטיות ביהושע &quot;אפשר להוכיח בנקל, שנוסח '''ד''' הוא מנוגד למסורה; ואף על פי כן כ-40 מהן לא תוקנו ע&quot;י מ&quot;ש; 36 מהן לא תוקנו במהדורת לטריס; 30 מהן לא תוקנו במהדורת קורן&quot; (שם, עמ' 145).}}
|}

לכן יש במהדורתנו הערות רבות על הנוסח, בכל מקום שיש ספק כלשהו לגבי הכתיב בכתי&quot;ל. ברוב המכריע של המקומות אפשר להחליט באופן ברור וחד־משמעי לפי רוב המסורות ורוב המסירות, כמו בתורה. אך יש מקומות אחדים שבהם ההכרעה אינה ברורה לגמרי, ועל כך ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|להלן]].

===האותיות החריגות בנביאים וכתובים בכתי&quot;ל===
{{בעבודה}}

'''נוסח הכתיב בכתי&quot;ל:''' מובאות כאן התיבות בכתי&quot;ל שהכתיב שלהן ראוי לציון. הפריט הראשון בכל שורה ברשימה הוא נוסח הכתיב המתאים למסורה והמופיע במהדורתנו ואחריו כוכבית (*). הפריט השני הוא נוסח אחר של הכתיב שנדחה במהדורתנו – בדרך כלל זה נוסחו של כתי&quot;ל – ואחריו סימן קריאה (!) במקרים שבהם הכתיב בכתי&quot;ל סותר את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו.

רשימה זו כוללת את כל המקומות שבהם שונה הכתיב בכתי&quot;ל ממהדורתנו, וגם את כל התיבות שהכרעת הכתיב לגביהן בהתאים למסורה איננה חד-משמעית (אף אם בסופו של דבר קיבלנו את נוסח כתי&quot;ל). הפריטים מהסוג האחרון &lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;צויינו בצבע רקע של כתום&lt;/span&gt;, ולאחריהן הפניה אל '''[[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|רשימת הספקות בנוסח האותיות והתיבות]]'''.

{{עוגן|ספר מלכים כתיב}}'''ספר מלכים (קטע חסר):'''
#[[מלכים ב טו/טעמים#|מל&quot;ב טו,טו:]] [כְּתוּבִ֗ים]* / ל=[כְּתֻבִ֗ים]!
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו כה|מל&quot;ב טו,כה:]] [וַיְמִתֵ֖הוּ]* / ל=[וַיְמִיתֵ֖הוּ]!{{הערה|מ&quot;ק-ל תומכת בגירסת המסורה הברורה, אמנם במ&quot;ג-ל יש הערה משובשת התומכת בגירסת כתי&quot;ל.}}
#[[מלכים ב טז/טעמים#טז יז|מל&quot;ב טז,יז:]] [הַמְּכוֹנֹ֗ת]* / ל=[הַמְּכֹנ֗וֹת]!
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז ו|מל&quot;ב יז,ו:]] [הַתְּשִׁעִ֜ית]* / ל=[הַתְּשִׁיעִ֜ית]!
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז ו|מל&quot;ב יז,ו:]] [אוֹתָ֜ם]* / ל=[אֹתָ֜ם]!
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מל&quot;ב יז,לא:]] ל?=[נִבְחַ֖{{מ:אות-ג|ז}}]*{{הערה|יש עדות ברורה שהאות בכתר לא הייתה הייתה נו&quot;ן אלא זי&quot;ן (רגילה ולא גדולה); ראו עופר, ילין, עמ' 340. דעתנו שאי-אפשר לקבוע את זהות האות בכתי&quot;ל; ראו בהערת הנוסח בהרחבה, וכדאי גם לעיין במקום בהגדלה [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F214A.jpg בצילום כתי&quot;ל] (4 שורות לפני הסוף). הערה זו מתייחסת לעצם האות ולא לגודלה; וראו עוד [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#אותיות גדולות וקטנות|ברשימת האותיות הגדולות והקטנות]].}} / ל?=[נִבְחַ֖ן]

'''ספר ירמיהו (קטע חסר):'''
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא יז|ירמיהו לא,יז:]] [הֲשִׁבֵ֣נִי]* / ל=[הֲשִׁיבֵ֣נִי]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[ירמיהו לא/טעמים#לא כז|ירמיהו לא,כז:]] [וְלִנְטֹ֖עַ]*=מ&quot;ק-א / [וְלִנְט֖וֹעַ]=ל&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])

'''ספר תרי עשר (שני קטעים חסרים):'''
#[[מיכה ב/טעמים#ב ז|מיכה ב,ז:]] [הֹלֵֽךְ]* / ל=[הוֹלֵֽךְ]!
#[[זכריה א/טעמים#א יז|זכריה א,יז:]] [תְּפוּצֶ֥נָה]* / ל=[תְּפוּצֶ֥ינָה]!
#[[זכריה ה/טעמים#ה ח|זכריה ה,ח:]] [הָעוֹפֶ֖רֶת]* / ל=[הָעֹפֶ֖רֶת]!
#[[זכריה ו/טעמים#ו ה|זכריה ו,ה:]] [רוּח֣וֹת]* / ל=[רֻח֣וֹת]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[זכריה ז/טעמים#ז ב|זכריה ז,ב (תיבה מורכבת):]] [שַׂרְאֶ֕צֶר]* / ל=[שַׂר־אֶ֕צֶר]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[זכריה ח/טעמים#ו כא|זכריה ח,כא:]] [יוֹשְׁבֵי֩]* / ל=[יֹשְׁבֵי֩]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[זכריה ט/טעמים#ט טו|זכריה ט,טו:]] ל=[כְּזָוִיּ֖וֹת]* / [כְּזָוִיֹּ֖ת]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])

'''ספר תהלים (קטע חסר):'''
#[[תהלים יז/טעמים#יז יב|יז,יב:]] [לִטְרֹ֑ף]* / ל=[לִטְר֑וֹף]
#[[תהלים כב/טעמים#כב ג|כב,ג:]] [דֻֽמִיָּ֥ה]* / ל=[דֽוּמִיָּ֥ה]

'''מגילת שיר השירים (חסר אחרי &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; [ג,יא]):'''
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|ד,ג]]: [שִׂפְתוֹתַ֔יִךְ]* / ל=[שִׂפְתֹתַ֔יִךְ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|ד,ג]]: [וּמִדְבָּרֵ֖ךְ]* / ל=[וּמִדְבָּרֵ֖יךְ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[שיר השירים ד/טעמים#ד ד|ד,ד]]: [הַגִּבֹּרִֽים]* / ל=[הַגִּבּוֹרִֽים]!
#[[שיר השירים ד/טעמים#ד ט|ד,ט2]]: [לִבַּבְתִּ֙נִי֙]* / ל=[לִבַּבְתִּ֙ינִי֙]!
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו ב|ו,ב]]: [לַעֲרֻג֖וֹת]* / ל=[לַעֲרוּג֖וֹת]
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח א|ח,א]]: [יָבֻ֥זוּ]* / ל=[יָב֥וּזוּ]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|ח,יג]]: [הַשְׁמִיעִֽנִי]* / ל=[הַשְׁמִיעִֽינִי]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])

'''מגילת קֹהלת (חסר לגמרי):'''
#[[קהלת א/טעמים#א יז|א,יז]]: [הוֹלֵלֹ֖ת]* / ל=[הוֹלֵל֖וֹת]!{{הערה|נוסח כתי&quot;ל לתיבה הובא ברשימות ברויאר כזהה לרוב כתבי־היד, כנראה בטעות. וראו בתיעוד הנוסח על תיבה זו.}} / דפוסים=[הֹֽלֵל֖וֹת]
#[[קהלת ב/טעמים#ב ח|ב,ח]]: [וְתַעֲנֻג֛וֹת]* / ל=[וְתַעֲנוּגֹ֛ת]!
#[[קהלת ב/טעמים#ב טו|ב,טו]]: [יֹתֵ֑ר]* / ל=[יוֹתֵ֑ר]!
#[[קהלת ב/טעמים#ב כו|ב,כו]]: [לֶאֱסֹ֣ף] / ל=[לֶאֱס֣וֹף]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[קהלת ו/טעמים#ו י|ו,י]]: ל=[כתיב=שהתקיף, קרי=שֶׁתַּקִּ֖יף]* / [כתיב=שֶׁתַּקִּ֖יף, אין קרי]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[קהלת ז/טעמים#ז ג|ז,ג]]: [מִשְּׂח֑וֹק]* / ל=[מִשְּׂחֹ֑ק]!
#[[קהלת ח/טעמים#ח ב|ח,ב]]: [שְׁמֹ֔ר]* / ל=[שְׁמ֔וֹר]
#[[קהלת ח/טעמים#ח טו|ח,טו]]: [לֶאֱכֹ֥ל]* / ל=[לֶאֱכ֥וֹל]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[קהלת ט/טעמים#ט יא|ט,יא]]: [לַגִּבּוֹרִ֣ים]* [לַגִּבֹּרִ֣ים]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[קהלת יא/טעמים#יא ט|יא,ט]]: [בְחוּרוֹתֶ֔יךָ]* / ל=[בְחוּרוֹתֶ֔ךָ]!
#[[קהלת יב/טעמים#יב ה|יב,ה]]: [הַסּוֹפְדִֽים]* / ל=[הַסֹּפְדִֽים]
#[[קהלת יב/טעמים#יב ו|יב,ו]]: [וְתָר֖וּץ]* / ל=[וְתָרֻ֖ץ]

'''מגילת איכה (חסר לגמרי):'''
#[[איכה א/טעמים#א כא|א,כא]]: [כָמֹֽנִי]* / ל=[כָמֽוֹנִי]!
#[[איכה ב/טעמים#ב ו|ב,ו]]: [מֹעֲד֑וֹ]* / ל=[מוֹעֲד֑וֹ]!
#[[איכה ב/טעמים#ב טז|ב,טז]]: [אֹ֣יְבַ֔יִךְ]* / ל=[א֣וֹיְבַ֔יִךְ]
#[[איכה ג/טעמים#ג יג|ג,יג]]: [בְּכִלְיֹתָ֔י]* / ל=[בְּכִלְיוֹתָ֔י]!
#[[איכה ג/טעמים#ג לב|ג,לב]]: [חֲסָדָֽיו׃]* / ל=[חֲסָדָֽו׃ כתיב, חֲסָדָֽיו׃ קרי]!
#[[איכה ג/טעמים#ג מג|ג,מג]]: [סַכּ֤וֹתָה]* / ל=[סַכֹּ֤תָה]!
#[[איכה ד/טעמים#ד ט|ד,ט]]: [יָזֻ֙בוּ֙]* / ל=[יָז֙וּבוּ֙]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יא|ד,יא]]: [יְסֹדֹתֶֽיהָ] / ל=[יְסוֹדֹתֶֽיהָ]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יג|ד,יג]]: [מֵֽחַטֹּ֣אות]* / ל=[מֵֽחַטֹּ֣את]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יג|ד,יג]]: [עֲוֺנֹ֖ת]* / ל=[עֲוֺנ֖וֹת]!
#[[איכה ד/טעמים#ד טו|ד,טו]]: [יוֹסִ֖פוּ]* / ל=[יוֹסִ֖יפוּ]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יח|ד,יח1]]: [קִצֵּ֛נוּ]* / ל=[קִצֵּ֛ינוּ]
#[[איכה ד/טעמים#ד יח|ד,יח2]]: [קִצֵּֽנוּ]* / ל=[קִצֵּֽינוּ]
#[[איכה ה/טעמים#ה יט|ה,יט]]: [לְד֥וֹר וָדֽוֹר]* / ל=[לְדֹ֥ר וָדֽוֹר]!

'''מגילת אסתר (חסר לגמרי):'''
#[[אסתר ב/טעמים#ב ג|ב,ג]]: [תַּמְרֻקֵיהֶֽן]* / ל=[תַּמְרוּקֵיהֶֽן]!
#[[אסתר ב/טעמים#ב ו|ב,ו]]: [נְבוּכַדְנֶצַּ֖ר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶאצַּ֖ר]
#[[אסתר ב/טעמים#ב יז|ב,יז]]: [הַבְּתוּל֑וֹת]* / ל=[הַבְּתוּלֹ֑ת]!
#[[אסתר ב/טעמים#ב כא|ב,כא]]: [יוֹשֵׁ֣ב]* / ל=[יֹשֵׁ֣ב]!
#[[אסתר ד/טעמים#ד א|ד,א]]: [גְדוֹלָ֖ה]* / ל=[גְדֹלָ֖ה]!
#[[אסתר ד/טעמים#ד יא|ד,יא]]: [יֹֽדְעִ֗ים]* / ל=[יֽוֹדְעִ֗ים]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[אסתר ט/טעמים#ט ט|ט,ט]]: ל=[אֲרִדַ֖י]* / [אֲרִידַ֖י] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[אסתר ט/טעמים#ט טז|ט,טז]]: [וְהָרוֹג֙]* / ל=[וְהָרֹג֙] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[אסתר ט/טעמים#ט יז|ט,יז]]: [שְׁלוֹשָׁ֥ה]* / [שְׁלֹשָׁ֥ה]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט יח|ט,יח]]: [בִּשְׁלוֹשָׁ֤ה]* / ל=[בִּשְׁלֹשָׁ֤ה]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט יח|ט,יט]]: [וּמִשְׁלֹ֥חַ]* / ל=[וּמִשְׁל֥וֹחַ]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [מֵאֹ֣יְבֵיהֶ֔ם]* / ל=[מֵא֣וֹיְבֵיהֶ֔ם]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [וּמִשְׁלֹ֤חַ]* / ל=[וּמִשְׁל֤וֹחַ]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [לָֽאֶבְיֹנִֽים] / ל=[לָֽאֶבְיוֹנִֽים]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כד|ט,כד]]: [וְהִפִּ֥ל]* / ל=[וְהִפִּ֥יל]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כט|ט,כט]]: [הַפֻּרִ֛ים]* / ל=[הַפּוּרִ֛ים]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט לא|ט,לא]]: [הַצּוֹמ֖וֹת]* / ל=[הַצֹּמ֖וֹת]

'''ספר דניאל (חסר לגמרי):'''
#[[דניאל א/טעמים#א ד|א,ד]] [וּמַשְׂכִּלִ֣ים]* / ל=[וּמַשְׂכִּילִ֣ים]
#[[דניאל ב/טעמים#ב ה|ב,ה]] [מִלְּתָ֖ה]* / ל=[מִלְּתָ֖א] 
#[[דניאל ב/טעמים#ב יח|ב,יח]] [רָזָ֖א]* / ל=[רָזָ֖ה]
#[[דניאל ב/טעמים#ב יח|ב,יח]] [יְהֽוֹבְדוּן֙]* / ל=[יְהֹֽבְדוּן֙]
#[[דניאל ב/טעמים#ב יט|ב,יט]] [רָזָ֣א]* / ל=[רָזָ֣ה]
#[[דניאל ב/טעמים#ב כז|ב,כז]] [רָזָא֙]* / ל=[רָזָה֙]
#[[דניאל ב/טעמים#ב לה|ב,לה]] [וּמְלָ֥את]* / ל=[וּמְלָ֥ת]!
#[[דניאל ב/טעמים#ב מ|ב,מ]] [אִלֵּ֖ן]* / [ל=[אִלֵּ֖ין]
#[[דניאל ב/טעמים#ב מב|ב,מב2]] ([תֶּהֱוֵ֥א]* / ל=[תֶּהֱוֵ֥ה]!
#[[דניאל ב/טעמים#ב מז|ב,מז]] [רָזָ֥א]* / ל=[רָזָ֥ה]
#[[דניאל ג/טעמים#ג ג|ג,ג2]] [נְבֻכַדְנֶצַּֽר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶצַּֽר]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [קַיתְרֹ֨ס כתיב, קַתְר֨וֹס קרי]* / ל=[קַיתְר֨וֹס כתיב, קַתְר֨וֹס קרי]{{הערה|1=הכתיב כאן מלא וי&quot;ו בכתי&quot;ל, לעומת הכתיב החסר וי&quot;ו בשלושת הפסוקים המקבילים הבאים: ג,ו ל=[קַיתְרֹ֤ס כתיב, קַתְרֹ֤ס קרי]*; ג,י ל=[קַיתְרֹ֨ס כתיב, קַתְרֹ֨ס קרי]*; ג,טו ל=[קַיתְרֹ֣ס כתיב, קַתְרֹ֣ס קרי]*}} (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [שַׂבְּכָ֤א]* / ל=[סַבְּכָ֤א]
#[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [סוּמְפֹּ֣נְיָ֔א]* / ל=[סוּמְפֹּ֣נְיָ֔ה]!
#[[דניאל ג/טעמים#ג יג|ג,יג]] [וַחֲמָ֔א]* / ל=[וַחֲמָ֔ה]
#[[דניאל ג/טעמים#ג יד|ג,יד]] [נְבֽוּכַדְנֶצַּר֙]* / ל=[נְבֻֽכַדְנֶצַּר֙]
#[[דניאל ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] [שַׁעֲתָ֣א]* / ל=[שַׁעֲתָ֣ה]!
#[[דניאל ג/טעמים#ג טז|ג,טז]] [אֲנַ֧חְנָא]* / ל=[אֲנַ֧חְנָה]!
#[[דניאל ג/טעמים#ג כב|ג,כב]] [יַתִּ֑ירָה]* / ל=[יַתִּ֑ירָא]
#[[דניאל ג/טעמים#ג כד|ג,כד]] [תְּלָתָ֜ה]* / ל=[תְּלָתָ֜א]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ג/טעמים#ג כה|ג,כה]] ל=[בְּגֽוֹא־]* / [בְּגֽוֹ־] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] ל=[בְּג֥וֹא]* / [בְּג֥וֹ] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] [לְהוֹדָ֣עוּתַ֔נִי]* / ל=[לְהוֹדָ֣עֻתַ֔נִי]!
#[[דניאל ד/טעמים#ד כג|ד,כג]] [קַיָּמָ֑א]* / ל=[קַיָּמָ֑ה]
#[[דניאל ד/טעמים#ד כד|ד,כד]] [תֶּהֱוֵ֥ה]* / ל=[תֶּהֱוֵ֥א]!
#[[דניאל ד/טעמים#ד כח|ד,כח]] [מַלְכוּתָ֖א]* / ל=[מַלְכוּתָ֖ה]
#[[דניאל ד/טעמים#ד לא|ד,לא]] [יֽוֹמַיָּא֩]* / ל=[יֽוֹמַיָּה֩]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ד/טעמים#ד לג|ד,לג]] [וְזִיוִי֙]* / ל=[וְזִוִי֙] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ד/טעמים#ד לד|ד,לד]] [נְבֻכַדְנֶצַּ֗ר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶצַּ֗ר]
#[[דניאל ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] [יְדָ֖א]* / ל=[יְדָ֖ה]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] [וְהַֽמְנִוכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]* / ל=[וְהַֽמְונִיכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] [לְהוֹדָ֣עוּתַ֔נִי]* / ל=[לְהוֹדָ֣עֻתַ֔נִי]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] ל=[וְהַֽמְונִכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]* (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ה/טעמים#ה יח|ה,יח]] [וְהַדְרָ֔א]* / ל=[וְהַדְרָ֔ה]
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט1]] [־הֲוָ֨א]* / ל=[־הֲוָ֨ה]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט2]] [הֲוָ֣ה]* / ל=[הֲוָ֣א]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט7]] [הֲוָ֥א]* / ל=[הֲוָ֥ה]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט8]] [הֲוָ֥א]* / ל=[הֲוָ֥ה]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] [מַשְׁפִּֽל]* / ל=[מַשְׁפִּֽיל]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] [מְדֹרֵ֔הּ]* / ל=[מְדוֹרֵ֔הּ]
#[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] [יִצְבֵּ֖א]* / ל=[יִצְבֵּ֖ה]
#[[דניאל ה/טעמים#ה כז|ה,כז]] [תְּקִ֥ילְתָּ]* / ל=[תְּקִ֥ילְתָּה]
#[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַלְבִּ֤שׁוּ]* / ל=[וְהַלְבִּ֤ישׁוּ]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַלְבִּ֤שׁוּ]* / ל=[וְהַלְבִּ֤ישׁוּ]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַֽמְנִוכָ֥א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֥א קרי]* / ל=[וְהַֽמְונִכָ֥א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֥א קרי]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] [תְּלָתָ֔ה]* / ל=[תְּלָתָ֔א]
#[[דניאל ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] [־עִלָּ֑ה]* / ל=[־עִלָּ֑א]
#[[דניאל ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] [הַשְׁכַּ֥חְנָֽא]* / ל=[הַשְׁכַּ֥חְנָֽה]
#[[דניאל ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] [־יִבְעֵ֣א]* / ל=[־יִבְעֵ֣ה]
#[[דניאל ו/טעמים#ו יב|ו,יב]] [בָּעֵ֥ה]* / ל=[בָּעֵ֥א]!
#[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] [קְרִ֨בוּ]* / ל=[קְרִ֨יבוּ]!
#[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] [יִבְעֵא֩]* / ל=[יִבְעֵה֩]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ו/טעמים#ו כה|ו,כה]] [וּלְג֤וֹב]* / ל=[וּלְגֹ֤ב]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ו/טעמים#ו כח|ו,כח]] [שֵׁיזִ֣ב]* / ל=[שֵׁיזִ֣יב] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] [יַתִּ֗ירָה]* / ל=[יַתִּ֗ירָא]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ז/טעמים#ז ט|ז,ט]] [שְׁבִבִ֣ין]* / ל=[שְׁבִיבִ֣ין] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] [הֲוָ֑א]* / ל=[הֲוָ֑ה]!
#[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] [יְהִ֤ב]* / ל=[יְהִ֤יב]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ז/טעמים#ז טו|ז,טו]] ל=[בְּג֣וֹא]* / [בְּג֣וֹ] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ז/טעמים#ז כא|ז,כא]] ל=[עָבְדָ֥ה]* / [עָבְדָ֥א] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ז/טעמים#ז כא|ז,כא]] [לְהֹֽן]* / ל=[לְהֽוֹן]!
#[[דניאל ז/טעמים#ז כג|ז,כג]] [רְבִיעָיָה֙ כתיב, רְבִיעָאָה֙ קרי]* / ל=[רְבִיעָיאָ֙ כתיב, רְבִיעָאָה֙ קרי]
#[[דניאל ז/טעמים#ז כד|ז,כד]] [מַלְכוּתָ֔א]* / ל=[מַלְכוּתָ֔ה]
#[[דניאל ז/טעמים#ז כד|ז,כד]] [אַחֲרֵיהֹ֗ן]* / ל=[אַחֲרֵיה֗וֹן]
#[[דניאל ז/טעמים#ז כז|ז,כז]] [וּמַלְכוּתָ֨א]* / ל=[וּמַלְכוּתָ֨ה]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ח/טעמים#ח ח|ח,ח]] [הַגְּדֹלָ֔ה]* / ל=[הַגְּדוֹלָ֔ה]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ט/טעמים#ט ז|ט,ז]] [וּלְיֹשְׁבֵ֣י]* / ל=[וּלְיוֹשְׁבֵ֣י]!
#[[דניאל י/טעמים#י א|י,א]] [בֵּלְטְאשַׁצַּ֑ר]* / ל=[בֵּלְטְשַׁאצַּ֑ר]
#[[דניאל י/טעמים#י יט|י,יט]] [וּֽ'''כְ'''דַבְּר֤וֹ]* / ל=[וּֽ'''בְ'''דַבְּר֤וֹ]!
#[[דניאל יא/טעמים#יא כט|יא,כט]] [וְכָאַחֲרוֹנָֽה]* / ל=[וְכָאַחֲרֹנָֽה]!
#[[דניאל יא/טעמים#יא לא|יא,לא]] [מְשֹׁמֵֽם]* / ל=[מְשׁוֹמֵֽם]!
#[[דניאל יא/טעמים#יא לו|יא,לו]] [כִרְצֹנ֜וֹ]* / ל=[כִרְצוֹנ֜וֹ]!

'''ספר עזרא (חסר לגמרי):'''
#[[עזרא ב/טעמים#ב מב|עזרא ב,מב]]: [טַלְמֹ֣ן]* / ל=[טַלְמ֣וֹן]?!
#[[עזרא ב/טעמים#ב נ|עזרא ב,נ]]: [מְעוּנִ֖ים]* / ל=[כתיב: מְעיּנִ֖ים, קרי: מְעוּנִ֖ים]
#[[עזרא ד/טעמים#ד יג|עזרא ד,יג]]: [וְשׁוּרַיָּ֖א]* / ל=[וְשׁוּרַיָּ֖ה]
#[[עזרא ה/טעמים#ה ג|עזרא ה,ג]]: [אֲתָ֨ה]* / ל=[אֲתָ֨א]!
#[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]]: [מְדִינְתָּ֖א]* / ל=[מְדִינְתָּ֖ה]
#[[עזרא ז/טעמים#ז י|עזרא ז,י]] [לִדְרֹ֛שׁ]* / ל=[לִדְר֛וֹשׁ]!
#[[עזרא ז/טעמים#ז יג|עזרא ז,יג]] [עַמָּ֨א]* / ל=[עַמָּ֨ה]!
#[[עזרא ז/טעמים#ז יד|עזרא ז,יד]] [לְבַקָּרָ֥ה]* / ל=[לְבַקָּרָ֥א]
#[[עזרא ז/טעמים#ז כא|עזרא ז,כא]] [כָהֲנָ֜א]* / [כָהֲנָ֜ה]
#[[עזרא ז/טעמים#ז כב|עזרא ז,כב]] [כּוֹרִ֣ין]* / ל=[כֹּרִ֣ין]
#[[עזרא ז/טעמים#ז כה|עזרא ז,כה]] [עַמָּא֙]* / ל[=עַמָּה֙]!
#[[עזרא ז/טעמים#ז כז|עזרא ז,כז]] [אֲבֹתֵ֑ינוּ]* / ל=[אֲבוֹתֵ֑ינוּ]!
#[[עזרא ט/טעמים#ט א|עזרא ט,א]] [כְּ֠תֹעֲבֹֽתֵיהֶ֠ם]* / ל=[כְּ֠תוֹעֲבֹֽתֵיהֶם]
#[[עזרא י/טעמים#י לה|עזרא י,לה]] [כְּלֽוּהיּ כתיב, כְּלֽוּהוּ קרי]* / ל=[כְּלֻֽהיּ כתיב, כְּלֽוּהוּ קרי]
#[[עזרא י/טעמים#י מד|עזרא י,מד]] [נָשְׂא֖יּ כתיב, נָשְׂא֖וּ קרי]* / ל?=[נָשְׂא֖וּ]{{הערה|בכתי&quot;ל יש כאן ניסיון לבצע תיקון, אולי ע&quot;י יד מאוחרת.}}
#[[נחמיה ה/טעמים#ה יד|נחמיה ה,יד]] [אוֹתִ֗י]* / ל=[אֹתִ֗י]!
#[[נחמיה ו/טעמים#ו יא|נחמיה ו,יא]] [יָבֹ֥א]* / ל=[יָב֥וֹא]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז ד|נחמיה ז,ד]] [וּגְדֹלָ֔ה]* / ל=[וּגְדוֹלָ֔ה]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז לז|נחמיה ז,לז]] [וְאֹנ֔וֹ]* / ל=[וְאוֹנ֔וֹ]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז מה|נחמיה ז,מה]] [שַׁלֻּ֤ם]* / ל=[שַׁלּ֤וּם]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז מח|נחמיה ז,מח]] [חֲגָבָ֖א]* / ל=[חֲגָבָ֖ה]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[נחמיה ז/טעמים#ז נז|נחמיה ז,נז]] [סֹפֶ֖רֶת]* / ל=[סוֹפֶ֖רֶת]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[נחמיה ז/טעמים#ז סא|נחמיה ז,סא]] [אֲבֹתָם֙]* / ל=[אֲבוֹתָם֙]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז סה|נחמיה ז,סה]] [וְתֻמִּֽים]* / ל=[וְתוּמִּֽים]
#[[נחמיה ז/טעמים#ז עא|נחמיה ז,עא]] [דַּרְכְּמֹנִים֙]* / ל=[דַּרְכְּמוֹנִים֙]!
#[[נחמיה ח/טעמים#ח ו|נחמיה ח,ו]] [וַיִּֽשְׁתַּחֲו֛וּ]* / ל=[וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּ֛]{{הערה|אות וי&quot;ו האחרונה הושמטה בכתב־היד, בלי שום הערה.}}
#[[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] [כְּבֹדֶ֔ךָ]* / ל=[כְּבוֹדֶ֔ךָ]!
#[[נחמיה ט/טעמים#ט כה|נחמיה ט,כה]] [בְּצוּרֹת֮]* / ל=[בְּצֻרוֹת֮]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[נחמיה ט/טעמים#ט לב|נחמיה ט,לב]] [וְלִנְבִיאֵ֥ינוּ]* / ל=[וְלִנְבִיאֵ֥נוּ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]] ל=[גְּ֠וִיֹּתֵינוּ]* / [גְּ֠וִיָּתֵנוּ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]] [גְדֹלָ֖ה]* / ל=[גְדוֹלָ֖ה]!
#[[נחמיה י/טעמים#י יג|נחמיה י,יג]] ל?=[שְׁ'''בַ'''נְיָֽה]* / ל?=[שְׁ'''כַ'''נְיָֽה]
#[[נחמיה י/טעמים#י לג|נחמיה י,לג]] [שְׁלִישִׁ֥ית]* / ל=[שְׁלִשִׁ֥ית]!
#[[נחמיה י/טעמים#י לז|נחמיה י,לז]] [וּבְהֶמְתֵּ֔נוּ]* / ל=[וּבְהֶמְתֵּ֔ינוּ]
#[[נחמיה יא/טעמים#יא יב|נחמיה יא,יב]] [[עֹשֵׂ֤ה]* / ל=[עֹשֵׂ֤י]!
#[[נחמיה יא/טעמים#יא יד|נחמיה יא,יד]] [גִּבֹּ֣רֵי]* / ל=[גִּבּ֣וֹרֵי]
#[[נחמיה יא/טעמים#יא יז|נחמיה יא,יז]] [מִ֠יכָ֠א]* / ל=[מִ֠יכָה]
#[[נחמיה יא/טעמים#יא כו|נחמיה יא,כו]] [וּבְמֹלָדָ֖ה]* / ל=[וּבְמוֹלָדָ֖ה]
#[[נחמיה יג/טעמים#יג א|נחמיה יג,א]] [וּמוֹאָבִ֛י]* / ל=[וּמֹאָבִ֛י]
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,ה]] [וְהַשּׁוֹעֲרִ֑ים]* / ל=[וְהַשֹּׁעֲרִ֑ים]!
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,טז]] [וּמוֹכְרִ֧ים]* / ל=[וּמֹכְרִ֧ים]

===ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות===

{{בעבודה}}

'''בסעיף זה הבאנו רשימה של המקומות שבהם קביעת נוסח הכתיב בספרי הנביאים והכתובים לא הייתה חד-משמעית ע&quot;פ הנתונים הבסיסיים {{קו תחתי|בלבד}}:
*אם יש כתיב חריג בכתב־יד אחד, העומד מול שאר כל כתבי־היד, לא הבאנו אותו ברשימה.
*אם יש כתיב חריג בשני כתבי־יד, אך יש הכרעה ברורה וחד-משמעית לפי הערות המסורה, לא הבאנו אותו ברשימה.
*אם יש כתיב חריג בשני כתבי־יד,{{הערה|שם=כתיב חריג שונה|אפילו אם יש ביניהם כתיב חריג שונה.}} אך '''אין''' הכרעה ברורה וחד-משמעית לפי הערות המסורה, אז הבאנו אותו ברשימה.
*אם יש כתיב חריג שנמצא בשלושה כתבי־יד או יותר,{{הערה|שם=כתיב חריג שונה}} אז הבאנו אותו ברשימה אפילו אם יש הכרעה חד-משמעית לפי הערות המסורה.

'''ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות:'''
#'''[[ירמיהו לא/טעמים#לא כז|ירמיהו לא,כז:]]''' ל=[וְלִנְט֖וֹעַ] / [וְלִנְטֹ֖עַ]*
#'''[[זכריה ז/טעמים#ז ב|זכריה ז,ב:]]''' ל=[שַׂר־אֶ֕צֶר] / [שַׂרְאֶ֕צֶר]* (תיבה מורכבת)
#'''[[זכריה ט/טעמים#ט טו|זכריה ט,טו:]]''' ל=[כְּזָוִיּ֖וֹת]* / [כְּזָוִיֹּ֖ת]
#'''[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|שיר השירים ד,ג:]]''' ל=[שִׂפְתֹתַ֔יִךְ] / [שִׂפְתוֹתַ֔יִךְ]*
#'''[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|שיר השירים ד,ג:]]''' ל=[וּמִדְבָּרֵ֖יךְ] / [וּמִדְבָּרֵ֖ךְ]*
#'''[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|שיר השירים ח,יג:]]''' ל=[הַשְׁמִיעִֽינִי] / [הַשְׁמִיעִֽנִי]*
#'''[[קהלת ו/טעמים#ו י|קהלת ו,י:]]''' ל=[כתיב=שהתקיף, קרי=שֶׁתַּקִּ֖יף]* / [כתיב=שֶׁתַּקִּ֖יף, אין קרי] '''(מחלוקת מסורה!)'''
#'''[[קהלת ט/טעמים#ט יא|קהלת ט,יא:]]''' ל=[לַגִּבּוֹרִ֣ים]* / [לַגִּבֹּרִ֣ים]
#'''[[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר ט,ט:]]''' ל=[אֲרִדַ֖י]* / [אֲרִידַ֖י]
#'''[[אסתר ט/טעמים#ט טז|אסתר ט,טז:]]''' ל=[וְהָרֹג֙] / [וְהָרוֹג֙]*
#'''מחלוקת מסורה בספר דניאל:'''{{הערה|אחרי שהחלטנו מזמן לקבוע את הנוסח לפי המסורה בכתי&quot;ל (ונגד דעתו של הרב ברויאר), מצאנו שבמהדורה הדיגיטלית של מקראות גדולות הכתר גם הכריעו באותו כיוון. לפרטים מלאים ראו בהערת הנוסח על [[דניאל ג/טעמים#ג כה|דניאל ג,כה]].}}
##'''[[דניאל ג/טעמים#כ כה|דניאל ג,כה:]]''' ל=[בְּגֽוֹא]* / [בְּגֽוֹ]
##'''[[דניאל ד/טעמים#ד ז|דניאל ד,ז:]]''' ל=[בְּג֥וֹא]* / [בְּג֥וֹ]
##'''[[דניאל ז/טעמים#ז טו|דניאל ז,טו:]]''' ל=[בְּג֣וֹא]* / [בְּג֥וֹ]
#'''[[דניאל ז/טעמים#ז ט|דניאל ז,ט:]]''' ל=[שְׁבִיבִ֣ין]* / [שְׁבִבִ֣ין]
#'''[[נחמיה ז/טעמים#ז נז|נחמיה ז,נז]]''' ל=[סוֹפֶ֖רֶת] / [סֹפֶ֖רֶת]*
#'''[[נחמיה ט/טעמים#ט לב|נחמיה ט,לב:]]''' ל=[וְלִנְבִיאֵ֥נוּ] / [וְלִנְבִיאֵ֥ינוּ]*
#'''[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]]''' ל=[גְּ֠וִיֹּתֵינוּ]* / [גְּ֠וִיָּתֵנוּ]{{הערה|כאן יש ניקוד שונה, והכתיב השונה בהתאם לניקוד.}}

===קונטרסי המסורה של כתר ארם צובה===

בכתר ארם צובה היו, מלבד נוסח המקרא והערות המסורה עליו, גם קונטרסי מסורה שנכרכו עמו בתחילתו ובסופו. שבעה דפי מסורה באו לפני התורה, ועשרים דפים בסוף ספרי הכתובים (אחרי דניאל ועזרא). בדפי המסורה גם הוסיפו לכתוב הקדשות חשובות. בדפים האחרונים היו איורים בצבעים ובזהב. יש עדויות לכך שהקונטרסים היו חלק מהכתר מאז המאה ה-11 לכל המאוחר. אבל למרבה הצער הלכו כל דפי המסורה של הכתר לאיבוד ביחד עם רוב התורה בתחילת הכתר, וביחד עם ספרי סוף הכתובים שהיו בחלקו האחרון.

רוב המידע שנמצא בידינו על קונטרסי המסורה שנכרכו ביחד עם כתר ארם צובה פורסם במאמרים שונים ע&quot;י יוסף עופר.{{הערה|1=יש תיאור מפורט של קונטרסי המסורה בתוך [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובה – לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;], '''ספונות''', סדרה חדשה ספר רביעי (יט) תשמ&quot;ט, עמ' 277-344. יש העתק וניתוח מלא של שני סיעיפים מבוך קונטרסי המסורה, בנוסף למידע רב על ההעתקים הקיימים בתוכם, בשני מאמרים: &quot;A Masoretic Note in the Aleppo Codex Concerning the Composite Words&quot;, 
''Textus'' 21, עמ' 209-233 (על כתיב השמות המורכבים במקרא בתיבה אחת או שתיים); &quot;קונטרסי המסורה של כתר ארם צובה על פי העתק בארכיונו של יצחק זליגמן בר&quot;, '''עיוני מקרא ופרשות''' ז (בר-אילן תשס&quot;ה), עמ' 137-162 (על כתיב המלים בארמית המקראית באל&quot;ף או בה&quot;א בסופם).}} במשך הדורות נכתבו ממנו העתקים ותיאורים מפורטים, ועופר זכה לגלות את העתקתו המלאה של זליגמן בער (יצחק בֵּר).{{הערה|ארכיונו של בֵּר נמצא בתוך אוסף גינצבורג במוסקבה (כ&quot;י מוסקבה 1550). צילומו במכון לתצלומי כתבי יד עבריים שבספרייה הלאומית בירושלים 
נמצא ב[{{NNL|000146980}} סרט מספר F 48538].}} על פיו ועל פי שאר העדויות אפשר לשחזר את התוכן בדפי המסורה כמעט בשלמותו. אמנם לפי מחקריו של עופר יש מקום להטיל ספק בכך שחומר המסורה שהיה בקונטרסים אכן נכתב ע&quot;י אהרן בן אשר, הן בגלל פרטים מסוימים בתוכנם שאינם משקפים את נוסח הכתר, והן בגלל סימנים חיצוניים (כגון עדויות לגבי אופן הכריכה). אמנם בכל זאת ברור שהקונטרסים מהווים יצירה של בעלי המסורה הטברנים, והם קרובים מאוד במקום ובזמן לכתר עצמו, ואף היוו חלק מהותי ממנו במשך אלף שנה בערך.

ברשימות המסורה שבקונטרסים יש גם מידע שיכול להאיר על ספקות מסוימים בנוסח הכתר בחלקיו החסרים. עופר ניתח מידע מהסוג הזה בסעיף הדן בכתיב של מלים בארמית המקראית, והוא רלוונטי לגבי קביעת הנוסח בספרים דניאל ועזרא (שהיו בסוף הכתר והיום חסרים). להלן שלושת המקומות שבהם יש עדות מסורה המסייעת לקביעת הנוסח בתוך קונטרסי המסורה שהיו בכתר (למידע שלם על שלל הנתונים בכל מקום ראו בתיעוד הנוסח שבדפי העריכה):{{הערה|ע&quot;פ מסקנותיו של עופר, קונטרסי המסורה, עמ' 160.}}
*[[דניאל ו/טעמים#ו ו|דניאל ו ו:]] ל=[עִלָּ֑א] / [עִלָּ֑ה]*
*[[דניאל ו/טעמים#ו ח|דניאל ו ח:]] ל=[יִבְעֵ֣ה] / [יִבְעֵ֣א]*
*[[דניאל ז/טעמים#ז כא|דניאל ז כא:]] ל=[עָבְדָ֥ה]* / [עָבְדָ֥א]

מלבד קביעת הנוסח במקומות מסוימים, יש גם ערך היסטורי ותרבותי רב בקונטרסי המסורה שהיו חלק בלתי-נפרד מהכתר במשך כמעט כל תקופת קיומו. מפעל המסורה של חכמי טבריה הוא מאוצרות הרוח של עם ישראל, על אחת כמה וכמה קונטרסי מסורה בני אלף שנה שהיו חלק מכתר ארם צובה, ואף היו מיוחסים במשך הזמן לאהרן בן אשר בכבודו ובעצמו. עופר מראה במאמריו שעכשיו, ע&quot;פ העדויות הקיימות ולמרות ליקויים מסוימים, כבר &quot;נחשף... בשלמותו נוסחם של קונטרסי המסורה שצורפו אל כתב היד החשוב ביותר של המקרא מבית מדרשם של בעלי המסורה.&quot;{{הערה|עופר, קונטרסי המסורה, עמ' 161.}} הוא גם מזכיר העקתה שלמה ממקור ראשון שנכתב בשביל אברהם פירקוביץ' (העתק בער הוא רק העתק ממנו), שאולי קיים עדיין באוסף פירקוביץ'.{{הערה|אוסף פירקוביץ' נמצא היום בספרייה הלאומית של רוסיה בעיר סנקט פטרבורג. עופר העיר: &quot;ייתכן שההעתק המקורי (העתק חלב) יימצא באוסף פירקוביץ' ויפתור כמה מן הספקות המוצגים בדברינו. אולם איתור כתב היד באוספי פירקוביץ' – וכל שכן קביעה ודאית שאינו נמצא שם – אינם משימות קלות&quot; (עופר, שם, עמ' 141 הערה 13).}} חשוב לעשות את המאמצים כדי לאתר אותו אם הוא בכלל קיים, ואח&quot;כ להוציא לאור מהדורה מבוארת של הקונטרסים במלואם ע&quot;פ כל העדויות הקיימות, כמו שהיה רצונו של פירקוביץ' עצמו בדיוק:

:ואף שבכל השתדלותו לא הצליח לראות התנ&quot;ך הזה בעיניו, אבל בפיזור כסף והתאמצות העתיקו לו את כל הכתוב מלפניו ומאחריו. וראיתי הכל בית ידידי החכם הזה, והם מר' אהרן בן אשר, והוא ברוב טובו אל הכלל ישתדל להדפיסם ולהפיצם בישראל עם פירוש מספיק כיד ה' הטובה עליו. כי הדברים האלה הם קשה הבנה כדרך הראשונים {{נוסח|אשר|במקור אתר וצ&quot;ל אשר}} הסתירו בחידות והטמינו ברמז.{{הערה|מדברי יעקב ספיר, '''אבן ספיר''', ח&quot;א (ליק 1866) דף י&quot;ב ע&quot;ב הערה 1; מובאים בעופר, קונטרסי המסורה, עמ' 140.}}

במאמץ כזה יש לראות הידור מצווה כחלק מהשלמת החסר בכתר, וגם כן דרך לפתוח את אוצרות המסורה לקהל.

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: חלוקת הפרשות==
{{בעבודה}}

במסורה הטברנית לא הייתה קביעה מדויקת וסמכותית לגבי הרווחים של הפרשות הפתוחות והסתומות, כמו שראינו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות|בפרק הקודם]]'''. בסופו של דבר קבע הרמב&quot;ם את הפרשות בתורה ע&quot;פ כתר ארם צובה, ומאז הביאה פסיקתו לאחידות כמעט-מושלמת בחלוקת הפרשות בתוך ספרי התורה. אך במשך הדורות לא הייתה שום קביעה כזו לגבי חלוקת הפרשות בספרי הנביאים והכתובים (למעט נסיונות של פסיקה לגבי מגילת אסתר שלא התקבלו על ידי כל העדות בישראל). רק במאה ה-19 היה ניסיון לקבוע את כל רווחי הפרשות בנ&quot;ך לפי כתר ארם צובה, וניסיון זה השפיע על כתיבתן של ספרי הנביאים והכתובים בתוך מגילות של קלף בכמה בתי כנסת (לשימוש בקריאת ההפטרה וחמש מגילות בציבור). בימינו יצאו כמה מהדורות של התנ&quot;ך המבוססות על חלוקה זו של הפרשות, ביניהן: מהדורות ברויאר (החל מדפוס חורב), מקראות גדולות הכתר (בדפוס וב[https://www.mgketer.org/ מהדורה המקוונת]), מהדורת &quot;סימנים&quot; (מבית פלדהיים), והמהדורה הדיגיטלית של [https://mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מכון ממרא].

הפרשות הפתוחות והסתומות בנביאים וכתובים במהדורתנו, אף במקומות החסרים בכתר ארם צובה, הן לפי נוסח הכתר ע&quot;פ עדותו של יהושע קמחי. קמחי נסע לארם צובה במאה ה-19, בשליחותם של רבני ירושלים, כדי לבדוק פרטים רבים בכתר ובמיוחד את כל רווחי הפרשות שבו. הוא תיעד את הפרשות הפתוחות והסתומות בכתר ע&quot;י הערות שרשם בתוך [https://archive.org/details/YellinTanakh/mode/1up התנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין]. לנתונים המלאים וניתוח מפורט של עדות זו ראו יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין&quot;].{{הערה|ראו גם את סיכום המידע על חלוקת הפרשות הפתוחות והסתומות בכתר ארם צובה שנמצא [[:w:en:Parashah|כאן]] (באנגלית).}}

רשימתו של קמחי אינה נקייה לגמרי מטעויות, כמו שניתן להיווכח מהשוואה לכתר במקומות הקיימים בו,{{הערה|לפרטים ראו במאמרו של עופר, עמ' 311-312; 329-331.}} ולכן יש מעט מקומות שבהם חייב המהדיר להפעיל את שיקול דעתו. ברשימה הבאה הובאו כל המקומות שיש בהם ספק כלשהו לגבי חלוקת הפרשות שהייתה בכתר ארם צובה. לעתים רחוקות ציינו גם תופעות בעלות משמעות בחלוקת הפרשות בכתי&quot;ל.

'''ספר מלכים:'''
#בפסוק &quot;אָ֣ז יַכֶּֽה־מְ֠נַחֵ֠ם...&quot; ([[מלכים ב טו/טעמים#טו טז|מל&quot;ב טו,טז]]) אין פרשה במהדורתנו.
#בפסוק &quot;וַיִּשְׁלַ֨ח אָחָ֜ז מַלְאָכִ֗ים...&quot; ([[מלכים ב טז/טעמים#טז ז|מל&quot;ב טז,ז]]) אין פרשה במהדורתנו.

'''מגילת שיר השירים:'''
'''חלוקת הפרשות:''' בשלושה מקומות בשיר השירים יש במהדורתנו רווח של פרשה ע&quot;פ כתי&quot;ל, למרות שלא סומן כלל פרשה בכתר ברשימת קמחי. ראו בהערות הנוסח למידע מלא על כל אחד מהמקומות.
#בפסוק &quot;יָפָ֨ה אַ֤תְּ רַעְיָתִי֙ כְּתִרְצָ֔ה&quot; ([[שיר השירים ו/טעמים#ו,ד|ו,ד]]) יש פרשה סתומה במהדורתנו.
#בפסוק &quot;מִ֣י זֹ֗את עֹלָה֙ מִן־הַמִּדְבָּ֔ר&quot; ([[שיר השירים ח/טעמים#ח ה|ח,ה]]) יש פרשה סתומה במהדורתנו.
#בפסוק &quot;כֶּ֣רֶם הָיָ֤ה לִשְׁלֹמֹה֙ בְּבַ֣עַל הָמ֔וֹן&quot; ([[שיר השירים ח/טעמים#ח יא|ח,יא]]) יש פרשה פתוחה במהדורתנו.

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: אותיות מיוחדות==

ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: אותיות מיוחדות|פרק הבא]]'''.

==מסורת הסופרים במגילת אסתר: הערות מיוחדות==
{{בעבודה}}
{| width=100% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=8 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''הערות מיוחדות במגילת אסתר'''}}}}&lt;br&gt;ציון ההבדלים בין המגילות במסורת תימן, ספרד ואשכנז, ובין המגילות לכתר ארם צובה
|- align=center
!פסוק
!מילה או הקשר
!כתר ארם צובה{{הערה|לפי עדויות או מקבילות.}}
!מגילות תימן
!מגילות ספרד
!מגילות אשכנז
!נוסח הפנים&lt;br&gt;במהדורתנו
!הערה במהדורתנו
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[אסתר ח/טעמים#ח יא|אסתר ח, יא]]
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|
|לַהֲרֹ֨ג
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|במגילות אשכנז כתוב לַהֲרֹ֨ג
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[אסתר ט/טעמים#ט ג|אסתר ט, ג]]
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|
|'''בִּ'''פְנֵיהֶ֔ם
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|במגילות אשכנז כתוב בִּפְנֵיהֶ֔ם
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר ט, ט]]
|אֲרִ(י)דַ֖י‏
|אֲרִדַ֖י‏ (כנראה)
|אֲרִדַ֖י‏ (?)
|
|אֲרִ'''י'''דַ֖י‏
|אֲרִדַ֖י‏
|בספרים אחרים אֲרִידַ֖י וכך כתוב במגילות רבות
|}

==מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: השימוש בכתי&quot;ל כבסיס לניקוד ולטעמים==

כמו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: השימוש בכתי&quot;ל כבסיס לניקוד ולטעמים|בתורה]]''', קביעת הניקוד והטעמים בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, תהיה ע&quot;י שחזור ולפי אותם עקרונות. הבסיס של השחזור הוא כתי&quot;ל, שברוב המקומות מהווה העתק מדויק לכתר ארם צובה. אך לגבי המקומות החריגים בניקוד ובטעמים בכתי&quot;ל, וספקות שעולים לעתים מתוך השוואה למקורות אחרים, וגם לגבי השיקולים המקומיים שעל פיהם הכרענו בכל מקום כזה, יש לעיין בתיעוד הנוסח שבדף העריכה לכל פרק.

לגבי נוסח הגעיות בנ&quot;ך (במקומות החסרים בכתר), הן מופיעות כמעט תמיד לפי כתי&quot;ל, ויש בהן תיקונים רק לעתים רחוקות.{{הערה|1=היוצאים מן הכלל הם: [[מלכים ב יח/טעמים#יח ט|מל&quot;ב יח,ט]] (ל=וַֽיְהִ֞י), ו[[דניאל ח/טעמים#ח ב|דניאל ח,ב]] (ל=וַיְהִי֙).}} להסבר מלא ומידע נוסף על הגעיות במהדורתנו ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|כאן]]'''.

==מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: מקומות חריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל==

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא לרשימת הניקוד והטעמים}}

ו. לרשימות דומות על הספרים וקטעי הספרים '''הקיימים בכתר ארם צובה''', ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה|פרק החמישי של המבוא]]'''.

===ספר מלכים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר במלכים}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר מלכים (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}{{הערה|1=ב[[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מל&quot;ב יז,לא]] ציין ברויאר &quot;וְהַסְפַרְוִ֗ים (ל)&quot;, אבל לא ברור מדוע ציין תיבה זו.}}
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו י|מל&quot;ב טו,י]] (ל!=קָֽבָלְ־עָ֖ם): למ&quot;ד שווּאה ומוקפת
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו יג|מל&quot;ב טו,יג]] (ל=לְעֻזִיָּ֖ה): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו ל|מל&quot;ב טו,ל]] (ל=בֶּן־עֻזִיָּֽה): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו לב|מל&quot;ב טו,לב]] (ל=בֶּן־עֻזִיָּ֖הוּ): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו לד|מל&quot;ב טו,לד]] (ל=עֻזִיָּ֥הוּ): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טז/טעמים#טז ו|מל&quot;ב טז,ו]] (ל=אֶת־הַיְהוּדִ֖ים): חסר דגש ביו&quot;ד{{הערה|ברשימת ברויאר בכתר ירושלים צוין מספר הפסוק בטעות &quot;טו,ו&quot;.}}
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז יג|מל&quot;ב יז,יג]] (ל*=שֻׁ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}בוּ): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה כשיטת הכתר
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז טו|מל&quot;ב יז,טו]] (ל?!=וַיֵּ֨לְכוּ): (חסר טעם האזלא [גרש] באות כ&quot;ף?){{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז כא|מל&quot;ב יז,כא]] (ל!=וְהֶחֱטֵיאָ֖ם): טי&quot;ת בצירה
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז כד|מל&quot;ב יז,כד]] (ל*=וּ֠מִכּ֠וּתָה): טעם כפול בכתב־היד
#[[מלכים ב יח/טעמים#יח ט|מל&quot;ב יח,ט]] (ל=וַֽיְהִ֞י): בגעיה

ב. מתיגת הזקף
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז ל|מל&quot;ב יז,ל]] (ל=וְאַנְשֵׁי־כ֔וּת): אין מתיגה

===ספר ירמיהו (הקטע החסר בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בירמיהו}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר ירמיהו (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט כא|כט,כא]] (ל!=הַֽנִבְּאִ֥ים): חסר דגש בנו&quot;ן
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט כז|כט,כז]] (ל!=הָֽעֲנְּתֹתִ֑י): חטף פתח בעי&quot;ן במקום פתח
#[[ירמיהו ל/טעמים#ל י|ל,י:]] (ל*=נְאֻם־יְהֹוָה֙): נקודת חולם בשם הוי&quot;ה בתוך כתב־היד
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא ג|לא,ג]] (ל!=וְֽנִבְנֵי֔ת): מקום הטעם{{הערה|הערת דותן; הפריט חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא לג|לא,לג]] (ל!=לְמִקְטַנָּ֤ם): חסר דגש בקו&quot;ף

ב. מתיגת הזקף:
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט יד|כט,יד]] (ל=אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם): מקום המתיגה
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט טז|כט,טז]] (ל=וְאֶל־כָּל־הָעָ֔ם): אין מתיגה
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט כ|כט,כ]] (ל=כָּל־הַ֨גּוֹלָ֔ה): מקום המתיגה

===ספר תרי עשר (הקטעים החסרים בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתרי עשר}}
למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר תרי עשר (חוץ מהקטעים החסרים בכתר)|כאן]].'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[עמוס ט/טעמים#ט ד|עמוס ט,ד]] (ל!=אֹֽיבֵיהֶ֔ם): חסר שווא ביו&quot;ד{{הערה|שם=חסר ברויאר|פריט זה חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[עובדיה א/טעמים#א א|עֹבדיה א,א]] (ל!=עָלֶיהָ): חסר טעם המרכא{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[עובדיה א/טעמים#א ג|עֹבדיה א,ג]] (ל?=בְחַגְוֵי־סֶּ֖לַע): סמ&quot;ך דגושה?
#[[עובדיה א/טעמים#א ח|עֹבדיה א,ח]] (ל?=נְאֻם יְהֹוָ֑ה): חסר מקף?{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[עובדיה א/טעמים#א יב|עֹבדיה א,יב]] (ל!=לִבְנֵֽי יְהוּדָ֖ה): חסר מקף{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[עובדיה א/טעמים#א טז|עֹבדיה א,טז]] (ל!=הָֽיוּ): מקום הסילוק
#[[עובדיה א/טעמים#א יז|עֹבדיה א,יז]] (ל!=מוֹרָֽשֵׁיהֶם): חסר סילוק{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[יונה א/טעמים#א ג|יונה א,ג]] (ל!=אָנִיָּ֣ה{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}): חסרות הנקודות של חטף קמץ באל&quot;ף
#[[יונה ג/טעמים#ג ב|יונה ג,ב]] (ל?!=וִּקְרָ֤א): נקודת חיריק מתחת לאות וי&quot;ו?
#[[יונה ג/טעמים#ג ג|יונה ג,ג]] (ל!=אֶל־נִֽינְוֶ֖ה): סגול בוי&quot;ו במקום צירה
#[[יונה ג/טעמים#ג ו|יונה ג,ו]] (ל!=אֶל־מֶ֣לֶך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[יונה ג/טעמים#ג י|יונה ג,י]] (ל?!=אֶֽת־מַ֣עֲשֵׂיהֶ֔ם): געיה באות אל&quot;ף?{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[מיכה א/טעמים#א יד|מיכה א,יד]] (ל=לְמַלְכֵ֥י): בטעם מרכא במקום טפחא
#[[מיכה א/טעמים#א טו|מיכה א,טו]] (ל!=עַד־עֲדֻּֿלָּ֥ם): דל&quot;ת דגושה למרות סימן הרפה{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[מיכה ג/טעמים#ג ג|מיכה ג,ג]] (ל=וּפָרְשׂוּ֙): אין געיה קלה בתיבת פשטא
#[[מיכה ג/טעמים#ג ה|מיכה ג,ה]] (ל=וַאֲשֶׁר֙): אין געיה קלה בתיבת פשטא
#[[זכריה א/טעמים#א ד|זכריה א,ד]] (ל-כתיב!=וּמַֽעֲלְילֵיכֶ֖ם): נקודות של חטף פתח בעי&quot;ן
#[[זכריה א/טעמים#א י|זכריה א,י]] (ל!=בֵּין־הַהַדַסִּ֖ים): חסרות נקודות לחטף פתח בה&quot;א השנייה
#[[זכריה ב/טעמים#ב ב|זכריה ב,ב]] (ל!=וִירוּשָׁלָֽם): חסרה נקודת החיריק בלמ&quot;ד
#[[זכריה ד/טעמים#ד יא|זכריה ד,יא]] (ל!=הָאֵ֔לֶה): חסר דגש בלמ&quot;ד
#[[זכריה ה/טעמים#ה יא|זכריה ה,יא]] (ל*=לִבְנֽוֹת־לָ֥הֿ): במהדורתנו השארנו כאן את סימן הרפה
#[[זכריה ו/טעמים#ו ז|זכריה ו,ז]] (ל!=לְהִתְהַלֵּ֣ך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[זכריה ו/טעמים#ו יב|זכריה ו,יב]] (ל!=יְהֹוָֽהּ): נקודה באות ה&quot;א השנייה של שם הוי&quot;ה
#[[זכריה ח/טעמים#ח ג|זכריה ח,ג]] (ל=עִ֣יר־הָֽאֱמֶ֔ת): מקף בתיבת משרת
#[[זכריה ח/טעמים#ח יד|זכריה ח,יד]] (ל!=זָמַמְ֜תִּי): מקום הטעם
#[[זכריה ט/טעמים#ט יז|זכריה ט,יז]] (ל=וּמַה־יָפְי֑וֹ): אין דגש ביו&quot;ד

ב. מתיגת הזקף:
#[[זכריה ה/טעמים#ה ג|זכריה ה,ג]] (ל=וְכָל־הַנִּ֨שְׁבָּ֔ע): מקום המתיגה
#[[זכריה ו/טעמים#ו ו|זכריה ו,ו]] (ל=וְהַלְּבָנִ֔ים): אין מתיגה

ג. קרי וכתיב של אֵם קריאה:
#[[עמוס ט/טעמים#ט ו|עמוס ט,ו]] (ל-קרי=מַעֲלוֹתָ֔יו): אין ציון במהדורתנו
#[[עובדיה א/טעמים#א יא|עֹבדיה א,יא]] (ל-קרי=שְׁעָרָ֗יו): אין ציון במהדורתנו

===ספר תהלים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתהלים}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר תהלים (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].'''

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[תהלים טו/טעמים#טו א|טו,א]] (ל!=י֭הֹוָה): חסר שווא באות יו&quot;ד, ונכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה.
#[[תהלים טו/טעמים#טו ב|טו,ב]] (ל!=בִּלְבָֽבוֹ): מקום הסילוק
#[[תהלים טו/טעמים#טו ג|טו,ג]] (ל!=עַל־קְרֹֽבוֹ): מקום הסילוק
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל?=&lt;מִ֥מְתִֽים־יָדְךָ֨ ׀&gt;* או &lt;מִֽמְתִ֥ים־יָדְךָ֨ ׀&gt; או &lt;מִֽמְתִֽים־יָדְךָ֨ ׀&gt;): מרכא וגעיה ומקף בתיבת משרת*, או געיה ומרכא ומקף בתיבת משרת, או שתי געיות בתיבה המוקפת?
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל!=יִשְׂבּ֥עוּ): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל!=לְעוֹלְלֵֽיהֶם): מקום הסילוק
#[[תהלים יח/טעמים#יח ג|יח,ג]] (ל?=סַ֥לְעִ֥י* או סַֽלְעִ֥י): מרכא ומרכא* או געיה ומרכא?
#[[תהלים יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (ל?=אֶ֥קֲרָ֣א* או אֶֽקֲרָ֣א): מרכא ומונח* או געיה ומונח?
#[[תהלים יח/טעמים#יח,כ|יח,כ]] (ל?=כִ֘י): חסר דגש בכ&quot;ף?
#[[תהלים יח/טעמים#יח,לח|יח,לח]] (ל!=וְלֹֽא־אָ֝שׁוּב): חסרה נקודת הרביע בשי&quot;ן
#[[תהלים יט/טעמים#יט ז|יט,ז]] (ל!=מֵֽחַמָּתוֹ): מקום הסילוק, או געיה וחסר סילוק לאחריה
#[[תהלים יט/טעמים#יט טו|יט,טו]] (ל?=&lt;יִ֥הְיֽוּ־לְרָצ֨וֹן ׀&gt;*  או &lt;יִֽהְי֥וּ־לְרָצ֨וֹן ׀&gt; או &lt;יִֽהְיֽוּ־לְרָצ֨וֹן ׀&gt;): מרכא וגעיה ומקף בתיבת משרת*, או געיה ומרכא ומקף בתיבת משרת, או שתי געיות בתיבה המוקפת?
#[[תהלים כא/טעמים#כא ו|כא,ו]] (ל!=וְ֝הָדָר): חסרה נקודת הרביע באות דל&quot;ת
#[[תהלים כא/טעמים#כא ט|כא,ט]] (ל!=יְ֝מִֽינְךָ): חסרה נקודת הרביע באות כ&quot;ף סופית
#[[תהלים כא/טעמים#כא יד|כא,יד]] (ל!=וּֽ֝נְזַמְּרָה): חסרה נקודת הרביע באות רי&quot;ש
#[[תהלים כב/טעמים#כב ל|כב,ל]] (ל=&lt;וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֨וּ ׀&gt;): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[תהלים כג/טעמים#כג ה|כג,ה]] (ל=דִּשַּׁ֖נְתָּ): בטעם טפחא לעומת מרכא
#[[תהלים כד/טעמים#כד ג|כד,ג]] (ל!=וּמִי־יָ֝קוּם): חסרה נקודת הרביע באות קו&quot;ף
#[[תהלים כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (ל!=וְ֝יָבֹא): חסרה נקודת הרביע באות בי&quot;ת

===מגילת שיר השירים החל מ&quot;בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה&quot; (ג,יא)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בשיר השירים}} למידע על תחילת הספר, הקיימת בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מגילת שיר השירים עד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; (ג,יא)|כאן]].'''

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|תעוררו}}
#[[שיר השירים ד/טעמים#ד טז|שיר השירים ד,טז]] (ל=יִזְל֣וּ): אין דגש בלמד
#[[שיר השירים ה/טעמים#ה ב|שיר השירים ה,ב]] (ל!=קְוֻּצּוֹתַ֖י): נקודת שורוק בנוסף לקובוץ בוי&quot;ו
#[[שיר השירים ה/טעמים#ה יא|שיר השירים ה,יא]] (ל!=קְוּצּוֹתָיו֙): נקודת שורוק במקום קובוץ בוי&quot;ו
#[[שיר השירים ה/טעמים#ה טז|שיר השירים ה,טז]] (ל?!=מַחֲּמַדִּ֑ים): חי&quot;ת דגושה?!
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו ג|שיר השירים ו,ג]] (ל!=בַּשׁוֹשַׁנִּֽים): חסר דגש בשי&quot;ן הראשונה
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו ח|שיר השירים ו,ח]] (ל!=מְּלָכ֔וֹת): מ&quot;ם דגושה
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו יב|שיר השירים ו,יב]] (ל=עַמִּי־נָדִֽיב): &quot;עמי&quot; מוקפת במקום טעם עצמאי של מרכא
#[[שיר השירים ז/טעמים#ז יג|שיר השירים ז,יג]] (ל?=אִם פָּֽרְחָ֤ה): חסר מקף?
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח א|שיר השירים ח,א]] (ל!=אֶשָׁ֣קְךָ֔): חסר דגש בשי&quot;ן
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח יב|שיר השירים ח,יב]] (ל?!=כָּרְמִ֥י): קמץ בכ&quot;ף במקום פתח?
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|שיר השירים ח,יג]] (ל!=הַיוֹשֶׁ֣בֶת): חסר דגש ביו&quot;ד

===מגילת קֹהלת===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[קהלת א/טעמים#א ט|א,ט]] (ל=וּמַה־שֶׁנַּֽעֲשָׂ֔ה): אין דגש בשי&quot;ן
#[[קהלת ב/טעמים#ב א|ב,א]] (ל?=&lt;לְכָה־נָּ֛א אֲנַסְּכָ֛ה&gt;): נקודת תביר גם בתיבה השנייה (תביר ותביר)?
#[[קהלת ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל?=וְסַבּ֥וֹתִֽי־אֲנִ֖י): מקף בתיבת משרת?
#[[קהלת ב/טעמים#ב כב|ב,כב]] (ל?!=לִבּ֑ו): חסרה נקודת החולם?
#[[קהלת ג/טעמים#ג י|ג,י]] (ל?!=אֶת־הָֽעִנְיַ֗ן): קו של פתח וחסרה נקודת הקמץ?
#[[קהלת ד/טעמים#ד ח|ד,ח]] (ל?=&lt;גַּם־זֶ֛ה הֶ֛בֶל&gt;): נקודת תביר בתיבה הראשונה (תביר ותביר)?
#[[קהלת ד/טעמים#ד י|ד,י]] (ל!=שֶׁיִפּ֔וֹל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[קהלת ה/טעמים#ה א|ה,א]] (ל?=עַֽל־כֵּ֛ן או עַ֥ל־כֵּ֛ן או עַל־כֵּ֛ן*): געיה ותביר, מרכא בתיבת תביר, או תביר בלבד?
#[[קהלת ה/טעמים#ה ד|ה,ד]] (ל!=מִשֶׁתִּדּ֖וֹר): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[קהלת ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] (ל!=גָּבֹ֙הַ֙): חסר מפיק באות ה&quot;א
#[[קהלת ד/טעמים#ד ז|ה,יז]] (ל!=לֶֽאֶכוֹל־וְ֠לִשְׁתּ֠וֹת): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[קהלת ו/טעמים#ו ב|ו,ב]] (ל*=זֶ֥ה הֶ֛בֶל): מרכא ותביר (במקום תביר ותביר)
#[[קהלת ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (ל=מַה־יוֹתֵ֥ר): אין דגש באות יו&quot;ד
#[[קהלת ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (ל?!=הַחַיִֽים): חסר דגש באות יו&quot;ד הראשונה
#[[קהלת ז/טעמים#ז כט|ז,כט]] (ל!=רַּבִּֽים): רי&quot;ש דגושה
#[[קהלת ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (ל=מַה־שֶׁיִּֽהְיֶ֑ה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[קהלת ח/טעמים#ח יד|ח,יד]] (ל!=הַצַדִּיקִ֑ים): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[קהלת ח/טעמים#ח טז|ח,טז]] (ל?!=אֵינֶ֥נוּ): חסר דגש באות נו&quot;ן השניה?
#[[קהלת ט/טעמים#ט טו|ט,טו]] (ל!=הַהּֽוּא): ה&quot;א מנוקדת
#[[קהלת ט/טעמים#ט יח|ט,יח]] (ל!=יְאַבֵּ֥ד טוֹבָ֖ה): מרכא וטפחא (במקום טפחא ומרכא)
#[[קהלת י/טעמים#י יד|י,יד]] (ל=מַה־שֶׁיִּֽהְיֶ֔ה): אין דגש בשי&quot;ן
#[[קהלת יא/טעמים#יא ג|יא,ג]] (ל!=שֶׁיִפּ֥וֹל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[קהלת יא/טעמים#יא ו|יא,ו]] (ל!=יוֹדֵ֜ע): חסר פתח גנוב
#[[קהלת יא/טעמים#יא ט|יא,ט]] (ל?!=וִֽיטִּֽיבְךָ֤): טי&quot;ת דגושה?
#[[קהלת יב/טעמים#יב ה|יב,ה]] (ל!=בָשּׁ֖וּק): נקודת קמץ תחת הקו באות בי&quot;ת (במקום פתח)

ב. מתיגת הזקף
#[[קהלת א/טעמים#א ג|א,ג]] (ל=בְּכָל־עֲמָל֔וֹ): אין מתיגה
#[[קהלת ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל=וְלַזֹּבֵ֔חַ): אין מתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[קהלת ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל-כתיב!=זְקֵנִ֖ים): חסרות שלושת הנקודות של שורוק לפני האות זי&quot;ן (&lt; ֻזְקֵנִ֖ים&gt; בשביל הקרי '''וּ'''זְקֵנִ֖ים)
#[[קהלת ט/טעמים#ט ד|ט,ד]] (ל-כתיב?!=יְבֻחָ֔ר): קמץ באות חי&quot;ת?

===מגילת איכה===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[איכה א/טעמים#א א|א,א]] (ל!=רַּבָּ֣תִי): רי&quot;ש דגושה
#[[איכה א/טעמים#א ד|א,ד]] (ל?=נּוּג֖וֹת): נו&quot;ן דגושה?
#[[איכה א/טעמים#א יא|א,יא]] (ל?=מְבַקְּשִׁ֣ים): קו&quot;ף דגושה?
#[[איכה א/טעמים#א יב|א,יב]] (ל?=וּרְא֔וּ* או וּרְא֗וּ): בשתי נקודות של זקף קטן או בנקודה אחת של רביע?
#[[איכה א/טעמים#א יד|א,יד]] (ל=יִשְׂתָּֽרְג֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[איכה ב/טעמים#ב ג|ב,ג]] (ל!=בָּֽחֳרִי אַ֗ף): חסר מקף
#[[איכה ב/טעמים#ב כא|ב,כא]] (ל!=הָרַגְ֙תָּ֙): הפשטא מלעיל נכתב באות גימ&quot;ל במקום באות רי&quot;ש
#[[איכה ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל?!=בְּמַחְשַׁכִּ֥ים): חי&quot;ת שווּאה במקום חטף פתח?
#[[איכה ג/טעמים#ג יב|ג,יב]] (ל!=קַשְׁתוֹ֙): חסר דגש באות תי&quot;ו
#[[איכה ג/טעמים#ג לג|ג,לג]] (ל!=מִלִבּ֔וֹ): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[איכה ג/טעמים#ג לג|ג,לג]] (ל!=בְנֵי־אִֽישׁ): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[איכה ד/טעמים#ד ד|ד,ד]] (ל?!=אֶל־חכּ֖וֹ): חסר חיריק?
#[[איכה ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (ל?!=מִשֶּׁ֔לֶג): קמץ באות שי&quot;ן
#[[איכה ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (ל=&lt;הֽוּנַֽח לָֽנוּ&gt;): חסר מקף

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[איכה ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל-כתיב!=זְקֵנִ֖ים): חסרות שלושת הנקודות של שורוק לפני האות זי&quot;ן (&lt; ֻזְקֵנִ֖ים&gt; בשביל הקרי '''וּ'''זְקֵנִ֖ים)

===מגילת אסתר===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[אסתר ב/טעמים#ב יד|ב,יד]] (ל!=שַֽׁעֲשְׁגַ֛ז): בנקודות של חטף פתח בעי&quot;ן
#[[אסתר ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל!=לִשְׁלֹ֤ח): חסר פתח גנוב באות חי&quot;ת{{הערה|שם=ייבין|פריט זה מובא אצל ייבין וחסר ברשימת ברויאר.}}
#[[אסתר ד/טעמים#ד יא|ד,יא]] (ל!=נִקְרֵ֙אתי֙): חסר חיריק באות תי&quot;ו
#[[אסתר ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (ל!=&lt;אֶל הַמִּשְׁתֶּ֖ה&gt;): חסר מקף
#[[אסתר ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] (ל=מַה־לַעֲשׂ֕וֹת): אין דגש באות למ&quot;ד
#[[אסתר ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל!=וַיִקַּ֤ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[אסתר ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] (ל=וַיֹּ֩אמְרוּ֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[אסתר ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (ל=וַתֹּ֣אמֶר־אֶסְתֵּ֔ר): מקף בתיבת משרת
#[[אסתר ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (ל?=נֹפֵ֗ל* או נֹפֵ֔ל): בנקודת רביע או בשתי נקודות של זקף קטן?
#[[אסתר ח/טעמים#ח ט|ח,ט]] (ל!=וַיִקָּרְא֣וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[אסתר ח/טעמים#ח יד|ח,יד]] (ל=יָֽצְא֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[אסתר ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל?!=אֳחַשְׁוֵר֔וֹשׁ): חטף קמץ באות אל&quot;ף?

===ספר דניאל===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]]''' חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דניאל א/טעמים#א ח|א,ח]] (ל=בְּפַתְבַּ֥ג): תיבה אחת
#[[דניאל א/טעמים#א יג|א,יג]] (ל=פַּתְבַּ֣ג): 
#[[דניאל א/טעמים#א טו|א,טו]] (ל=פַּתְבַּ֥ג): 
#[[דניאל א/טעמים#א טז|א,טז]] (ל=-פַּתְבָּגָ֔ם): 
#[[דניאל ב/טעמים#ב,ט|ב,ט]] (ל?=וְֽאֶנְדַּ֕ע): סגול באות אל&quot;ף (במקום חיריק)?
#[[דניאל ב/טעמים#ב י|ב,י]] (ל=ל=אֲנָשׁ֙): אל&quot;ף בחטף פתח (במקום חטף סגול)
#[[דניאל ב/טעמים#ב י|ב,י]] (ל!=לְכָל־חַרְטֹּ֖ם): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ב/טעמים#ב טז|ב,טז]] (ל=יִנְתֵּן־לֵ֔הּ): צירה באות תי&quot;ו (במקום חיריק)
#[[דניאל ב/טעמים#ב יז|ב,יז]] (ל!=דָּֽנִיֵ֖אל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[דניאל ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל!=דִּֽי־אֱלָּהָא֙): למ&quot;ד דגושה
#[[דניאל ב/טעמים#ב כז|ב,כז]] (ל?!=חַרְטֻּמִּין֙): טי&quot;ת דגושה?
#[[דניאל ב/טעמים#ב מא|ב,מא]] (ל?!=&lt;דִֽי פַרְזְלָ֖א&gt; או &lt;דִ֥י פַרְזְלָ֖א&gt;): חסר מקף או מרכא וטפחא (במקום דִֽי־פַרְזְלָ֖א*)?
#[[דניאל ב/טעמים#ב מה|ב,מה]] (ל?=וְ֠הַדֶּקֶת): סגול באות דל&quot;ת (במקום צירה)?
#[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (ל!=פְּסַנְתֵּרִין֙): פ&quot;א דגושה
#[[דניאל ג/טעמים#ג ז|ג,ז]] (ל!=אֻמַיָּ֣א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] (ל!=דֵּ֥י): דל&quot;ת בצירה (במקום חיריק)
#[[דניאל ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (ל!=וְסָרְבָּלֵיה֖וֹן): קמץ באות סמ&quot;ך
#[[דניאל ג/טעמים#ג כט|ג,כט]] (ל?!=אֱלָ֣ה): (חסר מפיק באות ה&quot;א?)
#[[דניאל ג/טעמים#ג לא|ג,לא]] (ל!=אֻמַיָּ֧א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ד/טעמים#ד ד|ד,ד]] (ל!=חַרְטֻמַיָּא֙): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ד/טעמים#ד ה|ד,ה]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּר֙): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ד/טעמים#ד ו|ד,ו]] (ל!=חַרְטֻמַיָּא֒): חסר דגש במ&quot;ם
#[[דניאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּ֜ר): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּר֙ [2]): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל!=וּפְשְׁרֵא֙): פ&quot;א שווּאה
#[[דניאל ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל?=מִן־הֵֽיכְלָ֛א): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דניאל ה/טעמים#ה ו|ה,ו]] (ל!=וְרַעיֹנֹ֖הִי): חסר שווא באות עי&quot;ן
#[[דניאל ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] (ל!=יְחַוִנַּ֔נִי): חסר דגש באות וי&quot;ו
#[[דניאל ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (ל!=וַֽאַֽחֲוָיַ֨ת): וי&quot;ו פתוחה במקום שווא
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] (ל!=אֻמַיָּא֙): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ה/טעמים#ה כ|ה,כ]] (ל?!=הֶעְדִּ֥יוּ): בנקודת שורוק בוי&quot;ו?
#[[דניאל ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל!=שְׁלִ֖יַחַ): פתח באות יו&quot;ד
#[[דניאל ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל!=דְּנָֽהּ): נקודה (מפיק?) באות ה&quot;א
#[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] (ל!=אַרְיָותָ֑א): חסר קמץ באות וי&quot;ו
#[[דניאל ו/טעמים#ו כב|ו,כב]] (ל?!=דָּנִיֶּ֔אל): היו&quot;ד בסגול?
#[[דניאל ו/טעמים#ו כו|ו,כו]] (ל!=אֻמַיָּ֧א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ו/טעמים#ו כז|ו,כז]] (ל?!=תִתְחַבֵּ֔ל): בי&quot;ת צרויה?
#[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] (ל!=וְלֵ֨ה): חסרה נקודת מפיק בה&quot;א
#[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] (ל!=אֻמַיָּ֛א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ז/טעמים#ז יח|ז,יח]] (ל!=עַֽד־עָ֣לְמָ֔א): געיה חריגה ב&quot;עַֽד־&quot;
#[[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל=לְיַצָּבָ֔א): שתי נקודות לטעם זקף קטן (במקום רביע)
#[[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל!=&lt;דִּֽי פַרְזֶל֙&gt;): חסר מקף
#[[דניאל ז/טעמים#ז כ|ז,כ]] (ל!=וְפֻם֙): וי&quot;ו שווּאה במקום נקודת שורוק
#[[דניאל ז/טעמים#ז כה|ז,כה]] (ל!=עֶלְיוֹנִּ֖ין): נו&quot;ן דגושה
#[[דניאל ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=וַיְהִי֙): אין געיה
#[[דניאל ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (ל!=הָאַ֗יְל [1]): יו&quot;ד שווּאה (במקום חיריק)
#[[דניאל ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל!=אֶל־יִרְמִיָ֣ה): מ&quot;ם בחיריק (במקום שווא)
#[[דניאל ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (ל!=לְמַֽעֲנְךָ֣): חטף פתח בעי&quot;ן
#[[דניאל י/טעמים#י ח|י,ח]] (ל!=כֹּ֑ח [1]): חסר פתח גנוב
#[[דניאל יא/טעמים#יא יב|יא,יב]] (ל=וְהִפִּ֛יל): בנקודת תביר (במקום מרכא)
#[[דניאל יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (ל?=וּבְנֵ֣י): חסר קו הלגרמיה?
#[[דניאל יא/טעמים#יא מה|יא,מה]] (ל!=אָהֳלֶ֣י): סגול באות למ&quot;ד
#[[דניאל יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (ל?=מִיֲּשֵׁנֵ֥י): בחטף פתח?

ב. מתיגת הזקף
#[[דניאל א/טעמים#א טו|א,טו]] (ל=מִן־כָּל־הַיְלָדִ֔ים): אין מתיגה
#[[דניאל ב/טעמים#ב לח|ב,לח]] (ל-קרי=אַנְתְּ־ה֔וּא): אין מתיגה
#[[דניאל ב/טעמים#ב מח|ב,מח]] (ל=וְרַב־סִגְנִ֔ין): אין מתיגה
#[[דניאל ו/טעמים#ו כ|ו,כ]] (ל=וּבְהִ֨תְבְּהָלָ֔ה): מקום המתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[דניאל א/טעמים#א ד|א,ד]] (ל-כתיב=מֻאֿוּם֩)
#[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] (ל-כתיב!=שַׁוִּ֗יְ): אות יו&quot;ד שווּאה

===ספר עזרא===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]]''' חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[עזרא ג/טעמים#ג ה|עזרא ג,ה]] (ל!=וְאַחֲרֵיכֵ֞ן): אין רווח בין התיבות ובלי מקף
#[[עזרא ג/טעמים#ג יא|עזרא ג,יא]] (ל=תְרוּעָ֨ה): הטעם נראה כמו פשטא
#[[עזרא ד/טעמים#ד ב|עזרא ד,ב]] (ל?=לָהֵם֙): חסרה הנקודה השלישית לסגול באות ה&quot;א?
#[[עזרא ד/טעמים#ד ד|עזרא ד,ד]] (ל*=וַיְהִי֙): אין געיה
#[[עזרא ד/טעמים#ד יד|עזרא ד,יד]] (ל=&lt;אֲֽרִֽיךְ לַ֖נָא&gt;): חסר מקף
#[[עזרא ה/טעמים#ה יב|עזרא ה,יב]] (ל=אֲבָהֳתַ֙נָא֙): נקודות של חטף קמץ באות ה&quot;א
#[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]] (ל=בְּבִֽירְתָ֛א): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]] (ל!=וְּכֵן־כְּתִ֥יב): האות וי&quot;ו מנוקדת בנוסף לשווא
#[[עזרא ו/טעמים#ו ט|עזרא ו,ט]] (ל?=&lt;י֥וֹם בְּי֖וֹם&gt;): חסר קו של פסק?
#[[עזרא ז/טעמים#ז יח|עזרא ז,יח]] (ל?=יִיטַ֗ב): בחיריק (במקום צירה)?
#[[עזרא ז/טעמים#ז כ|עזרא ז,כ]] (ל?=יִפָּל־לָ֖ךְ או יִפֵּל־לָ֖ךְ או יִפֶּל־לָ֖ךְ*): פ&quot;א בקמץ או בצירה או בסגול*?
#[[עזרא ח/טעמים#ח יח|עזרא ח,יח]] (ל?=וְשֵׁרֵֽבְיָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[עזרא ח/טעמים#ח כו|עזרא ח,כו]] (ל!=וַחֲמִשִׁ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[עזרא ח/טעמים#ח לא|עזרא ח,לא]] (ל?!=וַֽנִּסְעָ֞ה): חסר דגש באות סמ&quot;ך?
#[[עזרא ח/טעמים#ח לו|עזרא ח,לו]] (ל?=וְאֶת־בֵּֽית־הָאֱלֹהִֽים): געיה בתיבה המוקפת &quot;בית&quot; (במקום מרכא בתיבה בלתי-מוקפת)
#[[עזרא ט/טעמים#ט ב|עזרא ט,ב]] (ל?=הָֽיְתָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[עזרא ט/טעמים#ט ט|עזרא ט,ט]] (ל!=וּבְעַבְדֻ֔תֵנוּ): מקום הטעם באות דל&quot;ת במקום תי&quot;ו (וראו להלן לגבי המתיגה)
#[[עזרא י/טעמים#י יב|עזרא י,יב]] (ל!=וַיַּֽעְנ֧וּ): חסר קו של פתח בעי&quot;ן
#[[עזרא י/טעמים#י יד|עזרא י,יד]] (ל!=יַֽעֲמְדוּ־נָ֣א): עי&quot;ן בשתי נקודות של חטף
#[[עזרא י/טעמים#י כא|עזרא י,כא]] (ל=וְעֻזִיָּֽה): אין דגש באות זי&quot;ן
#[[עזרא י/טעמים#י כד|עזרא י,כד]] (ל?!=וּמִן־הַשֹׁ֣עֲרִ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן?
#[[עזרא י/טעמים#י לב|עזרא י,לב]] (ל!=בְּנְיָמִ֥ן): בי&quot;ת בשתי נקודות של שווא
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה א,ו]] (ל!=פְתֻוּח֟וֹת): קובוץ ושורוק
#[[נחמיה ב/טעמים#ב ה|נחמיה ב,ה]] (ל!=&lt;וְאִם יִיטַ֥ב&gt;): חסר מקף
#[[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]] (ל!=בְשַֽׁעַר־הַגַּ֜יא): חסר שווא באות יו&quot;ד
#[[נחמיה ו/טעמים#ו יט|נחמיה ו,יט]] (ל?=לְיָֽרֲאֵֽנִי);  פתח באות רי&quot;ש?
#[[נחמיה ז/טעמים#ז מג|נחמיה ז,מג]] (ל!=בְּנֵֽי־יֵשׁ֧וּע): חסר פתח גנוב באות עי&quot;ן
#[[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] (ל!=הוֹדַ֣עַתָּ): עי&quot;ן פתוחה במקום שווּאה
#[[נחמיה יא/טעמים#יא כד|נחמיה יא,כד]] (ל!=וּפְתַֽחְיָ֨ה בֶּן־מְשֵֽׁיזַבְאֵ֜ל): בי&quot;ת דגושה
#[[נחמיה יא/טעמים#יא ל|נחמיה יא,ל]] (ל=עַד־גֵּֽיא־הִנֹּֽם): תיבת &quot;גיא&quot; בגעיה ומוקפת (במקום מרכא ובלתי-מוקפת)
#[[נחמיה יב/טעמים#יב ל|נחמיה יב,ל]] (ל?=וְאֶֽת־הַחוֹמָֽה): געיה באות אל&quot;ף?
#[[נחמיה יב/טעמים#יב מז|נחמיה יב,מז]] (ל?=נֹֽתְנִ֛ים): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[נחמיה יג/טעמים#יג ג|נחמיה יג,ג]] (ל!=מִיּשְׂרָאֵֽל): חסר חיריק באות יו&quot;ד
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יז|נחמיה יג,יז]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יט|נחמיה יג,יט]] (ל!=הַשַׁבָּ֗ת [1]): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יט|נחמיה יג,יט]] (ל!=הַשַׁבָּֽת [3]): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג כא|נחמיה יג,כא]] (ל!=בַּשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג כב|נחמיה יג,כב]] (ל!=הַשַׁבָּ֑ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג כז|נחמיה יג,כז]] (ל!=הזֹּ֔את): חסר פתח באות ה&quot;א

ב. מתיגת הזקף
#[[עזרא א/טעמים#א ד|עזרא א,ד]] (ל=עִם־הַ֨נְּדָבָ֔ה): מקום המתיגה
#[[עזרא ו/טעמים#ו ו|עזרא ו,ו]] (ל=אֲפַרְסְכָיֵ֔א): אין מתיגה
#[[עזרא ח/טעמים#ח יט|עזרא ח,יט]] (ל=וְאֶת־חֲשַׁבְיָ֔ה): אין מתיגה
#[[עזרא ט/טעמים#ט ט|עזרא ט,ט]] (ל=וּבְעַבְדֻ֔תֵנוּ): אין מתיגה (וראו לעיל לגבי מקום הטעם)
#[[עזרא י/טעמים#י א|עזרא י,א]] (ל=וּכְ֨הִתְוַדֹּת֔וֹ): מתיגה אחרי פשטא ובאות שווּאה
#[[נחמיה ג/טעמים#ג כ|נחמיה ג,כ]] (ל=מִן־הַ֨מִּקְצ֔וֹעַ): מקום המתיגה
#[[נחמיה ה/טעמים#ה טז|נחמיה ה,טז]] (ל=וְכָל־נְעָרַ֔י): אין מתיגה
#[[נחמיה א/טעמים#ז ס|נחמיה ז,ס]] (ל=כָּל־הַ֨נְּתִינִ֔ים): מקום המתיגה
#[[נחמיה א/טעמים#יא לו|נחמיה יא,לו]] (ל=וּמִן־הַלְוִיִּ֔ם): אין מתיגה
#[[נחמיה יב/טעמים#יב מז|נחמיה יב,מז]] (ל=וְהַלְוִיִּ֔ם): אין מתיגה
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,יא]] (ל?!=וָֽאֶ֨קְבְּצֵ֔ם): געיה ומתיגה?{{הערה|ייתכן שיש ניסיון לבצע תיקון בכתי&quot;ל, וראו עוד בהערת הנוסח.}}
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יג|נחמיה יג,יג]] (ל=וְעַל־יָדָ֔ם): אין מתיגה

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>sr3dvb20ytyt7rz4uq1j00ycrzmer6r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה</title>
    <ns>4</ns>
    <id>265103</id>
    <revision>
      <id>3087729</id>
      <parentid>3087706</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T15:03:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* תוספת פסוקים בכתבי־היד ובדפוסים */</comment>
      <origin>3087729</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="202972" sha1="ocdzfk8iz9bflt1laclhqbywghx9rrh" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ה. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים: המקומות הקיימים בכתר}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח בנביאים וכתובים במקומות הקיימים בכתר==

'''נוסח הנביאים והכתובים במהדורה זו (חלוקת הפרשות וצורת השירות, האותיות והתיבות, הניקוד והטעמים והגעיות) מיוסד על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים. במקומות מעטים וחריגים שבהם נוסח הכתר אינו חד משמעי, או ייתכן שנפלה בו טעות, הבאנו את הנתונים בשלמותם בתיעוד הנוסח והכרענו ע&quot;פ שיקול הדעת. לאחר קביעת הנוסח נעשו התאמות קלות בנוסח הניקוד והטעמים בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על שיטת ההגהה והעריכה לנוסח הכתר (במקומות שהוא קיים) ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים במקומות שכתר ארם צובה אינו קיים בהם, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|בפרק הקודם]]'''.

==יסודות הנוסח ותיעודו==

במקומות שכתר אדם צובה קיים, נוסח המקרא במהדורתנו מיוסד ישירות עליו. מכיוון שמדובר על כתב־יד אחד בלבד, שהוא מדויק ובהיר ועקבי להפליא, יש הרבה פחות צורך לדון בנוסחו של הכתר ולהשוות אותו אל כתבי־יד מקבילים, מאשר במקומות המיוסדים על כתי&quot;ל. בכל זאת, לעתים יש בו אות, ניקוד, טעם או עניין אחר הראוי לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), וזה דורש תיעוד של הנתונים לגביו, ולפעמים אף דיון והשוואה אל מקורות מקבילים.{{הערה|ברוב פרקי הנביאים והכתובים, במקומות המיוסדים על הכתר, יש ממוצע של 1-2 הערות נוסח בלבד בפרק אחד, וברוב ההערות הללו יש רק תיעוד קצר של זוטות. בספרי אמ&quot;ת יש יותר הערות נוסח בממוצע, אך רובן עוסקות בפרטים הקטנים של טעמי אמ&quot;ת.}} במקומות האלה השתמשנו באותה שיטה טכנית לתיעוד הנוסח כמו במקומות החסרים בכתר; ראו בהסבר המפורט בתוך '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#תיעוד הנוסח|פרק המבוא לנוסח התורה]]'''.

במקרים המעטים יחסית שבהם היה צורך להשוות את הכתר לכתבי־יד אחרים, השתמשנו באותם כתבי־יד נבחרים שהוזכרו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#יסודות הנוסח ותיעודו|פרק הקודם]], לספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לנביאים|נביאים]]''' ולספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לכתובים|כתובים]]'''.

==הכנת מהדורת מקרא על־פי כתר ארם צובה==

===מהדורות מקרא קודמות על־פי כתר ארם צובה===

כתר ארם צובה הוא כתב־יד בהיר ומדויק ועקבי. מתוך '''למעלה ממליון''' אותיות וסימני ניקוד וטעמים וגעיות בספרי הנביאים והכתובים (במקומות שהכתר קיים), יש '''פחות ממאתיים''' מקומות בלבד (!) שצריך בכלל להעיר בהם מבחינת קביעת הנוסח של סימן אורתוגרפי מסוים. ורק בחלק מהמקומות האלה חייב העורך להפעיל את שיקול דעתו לגבי כוונתו של הסופר, וכיצד יש להציג את הממצאים במהדורה של המקרא.

עובדה מספרית פשוטה זו היא הסיבה לכך שכל המהדורות היפות של התנ&quot;ך שיצאו לאור עד היום ע&quot;פ כתר ארם צובה – כמעט זהות אחת לשנייה, אות באות ותָו בתָו (לגבי קביעת הנוסח, ולמעט עניינים התלויים בשיטות העיצוב של המהדירים). מדובר בעיקר על שלושת מהדורותיו של הרב ברויאר ומהדורת מכון ממרא, ועל מקראות גדולות הכתר.{{הערה|אפשר גם להוסיף את הכרכים הבודדים שיצאו לאור במסגרת &quot;מפעל המקרא&quot; של האוניברסיטה העברית (ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל). ועם קצת הסתייגות אפשר עוד להוסיף גם את מהדורת &quot;סימנים&quot; של פלדהיים.}} כל אחת מהמהדורות הללו זהה לכל חברותיה כמעט לגמרי לגבי קביעת הנוסח (אבל לא לגמרי מבחינת עיצוב הטקסט).

'''אך בכל אחת מהמהדורות היפות הנ&quot;ל יש שני מרכיבים מקוריים וחשובים:'''
#'''קביעת עצם הנוסח ע&quot;פ שיקול הדעת במקומות חריגים.''' יש מקומות שבהם משמעותו של כתב־היד אינה ברורה לגמרי, כגון: אות שאולי סותרת את כתיב המסורה (וייתכן שנפלה טעות נדירה); ניקוד או טעם חריג שסותר את דרכו של הכתר במקומות אחרים (וייתכן שמדובר על טעות); נקודה או קו קטן של ניקוד או טעם שכתוב באופן בהיר ובלי סימני מחיקה, אך ניתן לפרש אותו ביותר מדרך אחת; מקום מטושטש או שיש בו סימני מחיקה (ולכן לא ברור לגמרי מה הייתה כוונתו של המסרן). כל מהדיר חייב להפעיל את שיקול דעתו במקומות אלה. כאמור, מדובר על פחות מ-200 סימנים אורתוגראפיים בלבד (אותיות, ניקוד וטעמים) בכתב־היד כולו.
#'''עיצוב המהדורה בשביל הקורא.''' כלומר: עד כמה מעתיקים את כל איפיוני כתב־היד לפרטי פרטיהם, גם כשהם אולי לא מתאימים לצרכיו של הקורא? כמה דוגמאות: האם חובה להביא בפני הקורא את נוסח סימן ה&quot;רפה&quot; שבכתר או שניתן לוותר עליו? האם צריך למסור רק את קביעת '''סוג''' חלוקת הפרשות שבכתב־היד (פרשה פתוחה או סגורה), או אף את '''צורת''' חלוקתן לפי השורות והרווחים? בתיבה שטעמה מלעיל, האם חובה לסמן את טעם הפשטא הכפולה בדיוק לפי שיטת הכתר, או שניתן לסמן אותו בכל תיבה כזו בעקביות (כמו שנעשה במהדורות ברויאר)?

לגבי ה'''עיצוב''' במהדורתנו (2), הוא יהיה לפי השיטה המנומקת היטב לעיל ב'''[[../פרק ב|פרק השני של המבוא]]'''. שיטה עצמאית זו שונה במידה ניכרת משיטותיהן של שאר המהדורות, לפחות באותה מידה שגם הן בעצמן שונות אחת מהשנייה (ואף יותר).

אמנם לגבי '''קביעת הנוסח''' במהדורתנו, במקומות המועטים יחסית בכתר שצריך להפעיל בהם את שיקול הדעת, נבחן כל מקום מחדש ונגיע להחלטה עצמאית לאחר הבאת כל הנתונים. בין המקומות האלה:
#כ־25 אותיות וצירופי תיבות בכתיב של כתר ארם צובה, שיש ספק כלשהו לגבי קביעתם, וייתכן (אפילו בספק) שלפי קביעה מסוימת הכתיב יהיה מנוגד למסורה הטברנית.
#טעויות קלות נדירות יחסית בכתב־היד בענייני ניקוד וטעמים, מהסוגים שפירט ישראל ייבין בפרק הראשון של ספרו, ועוד כמה צורות חריגות שיש לדון בהן (גם אם אינן טעויות מובהקות).{{הערה|ייבין, א.5 עמ' 16 דווח על &quot;למעלה מ-50 טעויות סופר&quot;, אבל ראו גם בסוגים הנוספים שמנה ב-א.6.}}
#סימני ניקוד וטעמים וגעיות שניתן לפרש אותם ביותר מדרך אחת, ו/או שהם מטושטשים ו/או לא ברורים ו/או שיש בהם סימני מחיקה (נדירים יחסית).
#סימני ניקוד וטעמים וגעיות שלא ברור לגמרי עד כמה הם מסכימים בעקביוּת לשיטת המסורה והכתר עצמו (כגון מרכא בתיבת תביר).
#אותיות גדולות וקטנות המוזכרות בספרות המסורה הקדומה או המאוחרת, שבדרך כלל אינן באות לידי ביטוי בנוסח הפנים של הכתר (ואף לא בנוסח הפנים של כתבי־היד הקרובים לו). כאן מדובר על חלק משיטת העיצוב במהדורתנו, שהרי בעידן כתבי־היד לא היו אותיות אלו עניין של חובה.

'''למרות נדירותם, מוכרח כל מהדיר להפעיל את שיקול דעתו במקומות אלה.''' במהדורתנו נדון בכל אחד מהם במקומו (בתוך תיעוד הנוסח שבדף העריכה על ידי השימוש ב[[תבנית:נוסח]]). בגלל שהמקומות האלה מעטים יחסית, יהיו הרבה פחות הערות נוסח בדפי העריכה בספרים שהכתר קיים בהם, מאשר בספרים המבוססים על כתב־יד לנינגרד (כיוון שהכתר חסר בהם).

לסיום צריך להוסיף ולומר, שעצם העובדה הברוכה שקיימות כל כך הרבה מהדורות משובחות ומדויקות על פי כתר ארם צובה מאפשרת לנו את השוואתן אחת לשנייה, ואת כולן ביחד לצילום כתב־היד. ניתן ללמוד מהשוואה כזו המון על אופייה של כל אחת מהמהדורות האחרות, וגם להפיק ממנה תובנות חשובות על הכתר עצמו ובשביל מהדורתנו, וכך עשינו.

===ספר ישעיהו כדוגמה ליישום השיטה===

הספר הראשון בנביאים וכתובים שבוצעה בו עריכה מלאה במהדורתנו, כולל הגהה ע&quot;פ כתר ארם צובה ו[[../פרק ב|עיצוב לפי שיטתנו]], היה [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]]. ספר זה נבחר בגלל שהוא [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר ישעיהו|נשתמר בשלמותו בכתר ארם צובה]], ובגלל שהוא ספר גדול מבחינה כמותית (כך שהיו בו מספיק דוגמאות למקומות חריגים כדי להמחיש את השיטה, והוא היווה מקרה בוחן ראוי לשיטת העבודה). כדי לבצע את הגהת הנוסח באופן מיטבי השתמשנו בכמה מקורות ביחד: בצילום הכתר, במהדורותיו של הרב ברויאר, במהדורת מכון ממרא (שהיא כמעט זהה למהדורות ברויאר{{הערה|הבדל קטן בין קביעת הנוסח במהדורת מכון ממרא לבין מהדורות ברויאר נמצא בתחום הגעיות. בעבודתנו על עשרת הפרקים הראשונים בספר ישעיהו מצאנו שני מקומות שבהם חסרה געיה במכון ממרא שקיים בכתר (ועל פיו במהדורות ברויאר): &quot;מִֽי־בִקֵּ֥שׁ&quot; ([[ישעיהו א/טעמים#א ט|א ט]]), &quot;וּנְשֽׂוּא־פָנִ֖ים&quot; ([[ישעיהו ט/טעמים#ט יד|ט יד]]). לא ברור אם מדובר על טעות או על עניין שבשיטה. החל מפרק י&quot;א הפסקנו לתעד את הגעיות החסרות (למרות שמידי פעם מצאנו עוד), אבל מחשבון פשוט לפי התדירות בעשרת הפרקים הראשונים נראה שיש כתריסר געיות חסרות במהדורת מכון ממרא לספר ישעיהו. יש גם מקומות מעטים במהדורת מכון ממרא שהגעיה נמצאת באות אחרת מאשר בכתר, וגם במקומות האלה לא תיעדנו את התופעה אלא פשוט סימנו את הגעיה כמו שהיא בכתר.}}), ובמקראות גדולות הכתר. השימוש בצילום כתב־היד עצמו לצידן של כמה מהדורות מדויקות המבוססות עליו עזר לנו להעלות את דיוקה של ההקלדה, ואף תרם להבנתנו את שיטתה המיוחדת של כל אחת מהמהדורות האחרות.

כדי להמחיש את העבודה על קביעת הנוסח בספר ישעיהו צריך להביא סטיסטיקות של ממש, ונתחיל עם רשימת המילים החריגות של הרב ברויאר במהדורת '''כתר ירושלים''' (מתוך &quot;נוסח כתב היד&quot; בסוף הכרך). ברשימה זו הביא ברויאר את כל המקומות שבהם הוא נמנע מלהביא את נוסח הכתר במהדורתו, או שיש בהם ספק מסוים לגבי נוסח כתב־היד. כאשר מסתכלים על הפריטים ברשימתו לפי סוגיהם השונים, רואים קודם כל ש-[[#חטפים באותיות לא-גרוניות בישעיהו|53 מילים]] מתוך 68 בספר ישעיהו הן כולן מקרים של חטף באות לא גרונית (כ-78%).{{הערה|למרות שלעתים רחוקות מצאנו מקום שבו ברויאר לא ציין חטף באות לא גרונית, רשימותיו בדרך כלל מהווֹת תיעוד שלם ואובייקטיבי לתופעה זו בכל המקרא. להסבר כללי של התופעה ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.}} לגבי שאר המקומות החריגים (רק 15 במספר בספר ישעיהו), נמצא שהם מ-5 סוגים שונים:
#ספק קל לגבי קביעת אות אחת בכתר: &quot;מְרִימָ֔[י]ו&quot; ([[ישעיהו י/טעמים#י טו|י,טו]]).
#ספקות בקביעת הניקוד והטעמים והגעיות בכתר (3 מקומות, שאחד מהם ספק מקף בתיבת משרת [ראו סוג 5 דוגמה ג.]).
#מקומות חריגים בשיטת הניקוד בכתר (2 מקומות). ב[[ישעיהו יז/טעמים#יז ט|יז,ט]] א=&quot;מָעוּז֗וֹ&quot; (במקום ק=מָעוּזּ֗וֹ וכן בדפוסים [ל=מָעֻזּ֗וֹ]); ב[[ישעיהו כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] א=&quot;בְּמָעוּזִ֔י&quot; במקום ל,ק=בְּמָעוּזִּ֔י [דפוסים=בְּמָֽעֻזִּ֔י]). מצד אחד דגש חסר הוא אחד מהסוגים של הטעויות הקלות שנפלו בכתר לעתים רחוקות למרות דייקנותו{{הערה|ראו ייבין א.5, עמ' 16-17.}}, אבל חסרונו באותה תיבה פעמיים אולי רומז על עיקרון כלשהו. מצד שני גם אם הדבר נעשה בכוונה – עדיין אין עקביות בעניין זה בכתר. והשוו: &quot;מָעוּזִּ֖י&quot; ([[שמואל ב כב/טעמים#כב לג|שמ&quot;ב כב לג]]), &quot;מָעוּזִּֽי׃&quot; ([[תהלים לא/טעמים#לא ה|תהלים לא,ה]]), &quot;מָ֝עוּזָּ֗ם&quot; ([[תהלים לז/טעמים#לז לט|תהלים לז,לט]]), &quot;מָעוּזִּי֮&quot; ([[תהלים מג/טעמים#מג ב|תהלים מג,ב]]), &quot;מָע֫וּזּ֥וֹ&quot; ([[תהלים נב/טעמים#נב ט|תהלים נב,ט]]).
#חריגים בניקודו של ה&quot;כתיב&quot; (4 מקומות): &quot;עֲנִוִים֙&quot; (עֲנִיִּים֙ קרי; [[ישעיהו לב/טעמים#לב ז|לב,ז]]), &quot;חֹראָיהָ֗ם&quot; (צוֹאָתָ֗ם קרי; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|לו,יב]]), &quot;אֵאֵ֥ שַׁיְנֵיהֶ֖ם&quot; ([מֵימֵ֥י] רַגְלֵיהֶ֖ם קרי; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|לו,יב]]), &quot;מֵי־אִתִּֽי׃&quot; (מֵאִתִּֽי׃ קרי; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|מד,כד]]).
#מקף בתיבת משרת (4-5 מקומות): א. &quot;נָ֣בֵֽל־צִ֔יץ&quot; ([[ישעיהו מ/טעמים#מ ז|מ,ז]]); ב. &quot;וַתּ֤וֹשַֽׁע־לוֹ֙&quot; ([[ישעיהו נט/טעמים#נט טז|נט,טז]]); ג. &quot;ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה&quot;? ([[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] לפי ברויאר, וכך נראה יותר מעיון בכתב־היד, וכן הוא גם בכתבי־היד הקרובים לכתר [ל,ש1,ק,ל-א,ק25] ובדפוסים; אבל אולי צריך לקרוא רֽוּחַ־יְהוָ֖ה כמו שקבעו במקראות גדולות הכתר); ד. &quot;וַתּ֤וֹשַֽׁע־לִי֙&quot; ([[ישעיהו סג/טעמים#סג ה|סג,ה]]); ה. &quot;אִם־יִוָּ֥לֵֽד־גּ֖וֹי&quot; ([[ישעיהו סו/טעמים#סו ח|סו,ח]]).

לגבי שלושת הסוגים האחרונים (10-11 מקומות), נוסח הכתר ברור לגמרי בכמעט כולם (למעט &quot;ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה&quot; ב[[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] כספק מקף בתיבת משרת), ובכולם מדובר על נטייה רווחת בכתר (ולא בטעות סופר) או לפחות על חוסר עקביות בשיטת הניקוד. נטיות אלו אינן עניין של חובה (כי אף הכתר עצמו אינו עקבי לגמרי לגביהן). ולכן לגבי מקף בתיבת משרת ולגבי ניקודו של תיבת הכתיב, במהדורתנו נעצב את המקומות האלה לפי [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב הניקוד והטעמים במהדורתנו|שיטתנו]], ונציין את השינויים בתיעוד הנוסח. ולגבי שתי המילים &quot;מָעוּז֗וֹ&quot; (במקום מָעוּזּ֗וֹ) ו&quot;בְּמָעוּזִ֔י&quot; (במקום &quot;בְּמָעוּזִּ֔י&quot;), בשתיהן אות הזי&quot;ן תהיה דגושה, כמקובל לא רק בכתבי־היד הקרובים לכתר ובדפוסים, אלא גם בכתר עצמו במקומות אחרים, וכך נשמור על עקביות למען הקורא ובהתאם למטרת העיצוב במהדורתנו.{{הערה|גם הרב ברויאר במהדורותיו החליט כך, וכנראה מאותן סיבות. אך במקראות גדולות הכתר קבעו &quot;מָעוּז֗וֹ&quot; ו&quot;בְּמָעוּזִ֔י&quot; כדי להעביר את נוסח הכתר בדיוק למרות חריגותו וחוסר העקביות שבו.}}

אמנם לגבי שלושת הסוגים הראשונים (כלומר ארבעת המקומות בספר ישעיהו שבהם יש ספק כלשהו לגבי קריאת כתב־היד או לגבי כוונתו של המנקד, ואם כן יש קושי מסוים בקביעת עצם הנוסח), נצטרכנו להכריע בעצמנו על פי עיון חוזר בכתב־היד ועל פי שיקול הדעת. בארבעת המקומות האלה בספר ישעיהו החלטנו כך:
#ספק קל לגבי אות אחת: בתיבת &quot;מְרִימָ֔יו&quot; ([[ישעיהו י/טעמים#י טו|י,טו]]) נמחק החלק התחתון ביו&quot;ד הראשונה, אבל האות קיימת ברובה. גם בכתבי־יד אחרים הקרובים לכתר (ל,ק,ש1) נכתבה התיבה מלאה עם יו&quot;ד פעמיים. ייתכן שהמוחק ויתר על המחיקה באמצע, אבל לא שב כדי להשלים את החלק המחוק. ובכל מקרה האות קיימת בפועל בכתר כמו בכתבי־היד ובדפוסים (וכך גם במהדורות ברויאר, במקראות גדולות הכתר, ובמכון ממרא). לכן תופיעה במהדורתנו &quot;מְרִימָ֔יו&quot; בכתיב מלא בלי שום ציון; שאר המידע לגבי האות המסופקת יהיה בתיעוד הנוסח, והמילה תופיעה ב[[#נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה|רשימת המקומות החריגים בנוסח הכתיב בכתר]].
#ספק לגבי טעם ([[ישעיהו נה/טעמים#נה ה|נה,ה]]): &quot;וְלִקְד֛וֹשׁ&quot; או &quot;וְלִקְד֥וֹשׁ&quot;? הצורה השנייה מתאימה יותר לכללי הטעמים: &quot;לְמַ֙עַן֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְלִקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֥י פֵֽאֲרָֽךְ׃&quot;, וכך מופיע בכתבי־היד האחרים הקרובים לכתר (ל,ק) ובדפוסים; וכן הכריעו ברויאר ומג&quot;ה.{{הערה|כמעט שאין טעויות בכלל במערכת הטעמים בכתר; ראו על כך בייבין, כא.2 (עמ' 197), וייתכן שיש להוסיף את התיבה הזו בתור ספק לשני המקומות שכבר ציין (גם בהם מדובר על נקודת תביר בטעם שצפוי להיות מרכא). אך מהצבע והצורה של הנקודה ייתכן שיש כאן כתם דיו ולא נקודה שהסופר כתב אותה בכוונה, ואם כן מדובר על מרכא ואין טעות.}}
#טעמים לא ברורים ([[ישעיהו מה/טעמים#מה ו|מה,ו]]): &quot;אֲנִ֥י יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃&quot; או &quot;אֲנִֽי־יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃&quot;? במהדורתנו קיבלנו את הגרסה הראשונה לאחר עיון בכתב־היד (בדומה למקראות גדולות הכתר, ולפי זה אין צורך לתיקון בספק של ברויאר).
#ספק געיה ([[ישעיהו יד/טעמים#יד ב|יד,ב]]): &quot;בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֗ל&quot; או &quot;בֵּית־יִשְׂרָאֵ֗ל&quot;? הגעיה מטושטשת ואף ייתכן שהיא לא קיימת, אבל מעיון בצילום כתב־היד נראה לנו יותר שהסימן קיים; ולכן במהדורתנו באה הגעיה בהתאם לדעתו של ברויאר ובניגוד למקראות גדולות הכתר.

כל המקומות הנ&quot;ל מצויינים ברשימת השינויים של ברויאר. אבל יש עוד מספר מקומות בספר ישעיהו הדורשים הסבר או תיעוד (והם אינם מובאים כלל ברשימת ברויאר אלא תוקנו או שונו במהדורתו בלי שום הערה):
#טעויות סופר מובהקות בניקוד (ע&quot;פ ייבין):
##ב[[ישעיהו יד/טעמים#יד יא|יד,יא]] בתיבת &quot;וּמְכַסֶּ֖יךָ&quot; חסרה נקודת השורוק (א=ומְכַסֶּ֖יךָ).
##ב[[ישעיהו יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] בתיבת &quot;ר֧וּחַ&quot; (השנייה) חסרה פתח גנובה (א=ר֧וּח).
#תופעות של &quot;קרי וכתיב&quot; הקיימים בכתבי־היד הקרובים לכתר, וכן בדפוסים ובמהדורות ברויאר, אבל אינם מצוינים בכתר עצמו; ברובם מדובר על כתיב מלא בוי&quot;ו במקום שיש קמץ (קטן): &quot;אֶשְׁקֳוטָ֖ה&quot; ([[ישעיהו יח/טעמים#יח ד|יח,ד]]); &quot;עַד־יַֽעֲבָור־זָֽעַם׃&quot; ([[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|כו,כ]]); &quot;יִסְגָּוד־ל֤וֹ&quot; ([[ישעיהו מד/טעמים#מד יז|מד,יז]]). בשלושת המקומות האלה ציין ברויאר קרי וכתיב אע&quot;פ שאין ציון כזה בכתר, ולמרות שמדובר על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#&quot;קרי וכתיב&quot; של אֵם קריאה|קרי וכתיב של אֵם קריאה]] (ו'). והשוו גם: &quot;הֹבִ֔אישׁ&quot; ([[ישעיהו ל/טעמים#ל ה|ל,ה]]).
#אותיות גדולות וקטנות: &quot;אֹ֖רֶ{{אות-ק|ן}}&quot; בנו&quot;ן זעירא ([[ישעיהו מד/טעמים#מד יד|מד,יד]]), &quot;{{אות-ג|צֹ}}פָ֞ו&quot; בצד&quot;י גדולה ([[ישעיהו נו/טעמים#נו י|נו,י]]). במהדורתנו נביא את שתי האותיות המיוחדות בהתאם לשיטתנו ע&quot;פ המנהג.{{הערה|בניגוד למקראות גדולות הכתר, בו ויתרו על הצד&quot;י הגדולה ב&quot;צֹפָ֞ו&quot; ([[ישעיהו נו/טעמים#נו י|נו,י]]) שאין לה סימוכין במסורת הכתר.}}
#שם הוי&quot;ה: ב[[ישעיהו ל/טעמים#ל א|ישעיהו ל,א]] נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה (א*=נְאֻם־יְהֹוָ֔ה)

עוד נקודות טכניות לגבי התצוגה של ספר ישעיהו:
*לגבי תצוגת הניקוד בתיבת &quot;ירושלם&quot; (חסרת-יו&quot;ד), ולגבי צורות חריגות שלה כגון &quot;יְרוּשָׁלַ֛[יְ]מָה&quot; ([[ישעיהו לו/טעמים#לו ב|לו,ב]]), ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#הניקוד בתיבת &quot;ירושלם&quot;|כאן]]'''.
*יש מנהג יפה בדפוסים לסיים ספר במקרא בדבר טוב, על ידי חזרה על פסוק טוב שבא קצת לפני הפסוק האחרון (בסוף הספרים ישעיהו, מלאכי, איכה, קהלת). במהדורות ימינו המנהג קיים בדפוס קורן ואף במהדורת דותן (למרות שהמנהג אינו קיים בכתי&quot;ל). שמרנו על המנהג היפה הזה במהדורתנו, ואת הפסוק הנוסף הדפסנו כמקובל באותיותיו בלבד (בלי ניקוד וטעמים) כדי להמחיש שהוא לא חלק מנוסח המסורה. בתיעוד הנוסח שבדף המסורה ציינו שהמנהג אינו קיים בכתבי־היד.

'''תהליך העריכה של ספר ישעיהו, כמו שהוא מתואר כאן, שימש בתור מודל גם עבור עריכתם של שאר ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה==
{{בעבודה}}

נוסח האותיות בכתר ארם צובה מדויק להפליא. אך אפילו בו יש – לעתים רחוקות – כתיב מסוים שלא ברור לחלוטין אם הוא מתאים לנוסח המסורה. ברוב המקומות מדובר רק בספק, ואפילו בספק קלוש, לגבי זהותה של אות מסוימת בכתר. אבל יש גם מקומות אחדים ונדירים שבהם הכתיב בכתר חורג מהמסורה בסבירות גבוהה.

המבחן עבור &quot;התאמה למסורה&quot; נשען על השיטה שעסקנו בה '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות|בפרק השלישי]]''' של המבוא למהדורתנו (על נוסח הכתיב בתורה): אם לוקחים בחשבון את הערות המסורה מצד אחד, ואת הכתיב הנמצא ברוב כתבי־היד הקרובים לכתר מצד שני, אז ניתן להגיע אל נוסח מוסכם כמעט בכל האותיות בתנ&quot;ך. נוסח זה מסכים בפועל לנוסח האותיות בכתר ארם צובה (במקומות שהוא קיים) כמעט בכל מקום, והיוצאים מן הכלל נדירים ביותר.

להלן רשימה של כל המקומות האפשריים בכתר שיש בהם ספק, ואפילו ספק קל עד קלוש, לגבי התאמה למסורה. הטבלה מציגה שני סוגים שונים של ספקות בנוסח הכתיב:
#ספק לגבי אות אחת בכתר (24 מקומות);
#ספק לגבי צירוף בין שתי תיבות בכתר, כגון &quot;מַלְכִּישׁ֔וּעַ&quot; או &quot;מַלְכִּי'''־'''שׁ֔וּעַ&quot; (3 שמות ב-7 מקומות).

בעמודה הימנית בטבלה מצוין מספר הפסוק ביחד עם קישור לדף של הפרק. בעמודה האמצעית מופיע הנוסח הבעיתי בכתר (אפילו בספק), ובצד שמאל נוסח אחר שאולי מתאים יותר למסורה. הנוסח המופיע במהדורתנו לגבי כל פריט מסומן בכוכבית (*).{{הערה|למידע מלא לגבי כל פריט יש לראות את תיעוד הנוסח הנמצא בתוך דף העריכה של הפרק (יש קישור ישיר לפרק בעמודה הימנית של הטבלה). לא הבאנו ברשימה זו את [[#אותיות גדולות וקטנות|האותיות הגדולות והקטנות במהדורתנו]], השונות ברובן ממה שמופיע בכתר.}}

{| border=&quot;1&quot; align=center
|+ '''מקומות חריגים בנוסח הכתיב בכתר ארם צובה'''
|-
|colspan=3 align=center|'''נוסח האותיות'''
|-
!פסוק
!הנוסח בכתר
!נוסח אחר
|-
|[[יהושע ח/טעמים#ח ח|יהושע ח,ח]]
|'''בְּ'''תָפְשְׂכֶ֣ם?
|'''כְּ'''תׇפְשְׂכֶ֣ם*
|-
|[[יהושע י/טעמים#י יד|יהושע י,יד]]
|'''בַּ'''יּ֤וֹם?
|'''כַּ'''יּ֤וֹם*
|-
|[[יהושע טו/טעמים#טו סא|יהושע טו,סא]]
|וּסְ'''בָ'''כָֽה?
|וּסְ'''כָ'''כָֽה*
|-
|[[שופטים ז/טעמים#ז יז|שופטים ז,יז]]
|'''בַ'''אֲשֶׁר־אֶעֱשֶׂ֖ה?
|'''כַ'''אֲשֶׁר־אֶעֱשֶׂ֖ה*
|-
|[[שמואל א ח/טעמים#ח כ|שמ&quot;א ח,כ]]
|מַלְכֵּ֙'''י'''נוּ֙?
|מַלְכֵּ֙נוּ֙*
|-
|[[שמואל ב ז/טעמים#ז כב|שמ&quot;ב ז,כב]]
|'''כְּ'''כֹ֥ל?
|'''בְּ'''כֹ֥ל*
|-
|[[מלכים א ג/טעמים#ג כ|מל&quot;א ג,כ]]
|יְשֵׁ'''י'''נָ֔ה?
|יְשֵׁנָ֔ה*
|-
|[[מלכים א ו/טעמים#ו כט|מל&quot;א ו,כט]]
|וְתִמֹר֔'''וֹ'''ת!
|וְתִמֹרֹ֔ת*
|-
|[[ישעיהו י/טעמים#י טו|ישעיהו י,טו]]
|מְרִימָ֔ו?
|מְרִימָ֔'''י'''ו*
|-
|[[ירמיהו לג/טעמים#לג כו|ירמיהו לג,כו]]
|כתיב=אָשִׁ֥'''י'''ב?&lt;br&gt;(אין קרי)
|כתיב=אָשִׁ֥'''ו'''ב*&lt;br&gt;(קרי=אָשִׁ֥יב)*
|-
|[[ירמיהו מט/טעמים#מט ח|ירמיהו מט,ח]]
|הֶעְמִ֣'''י'''קוּ*
|הֶעְמִ֣קוּ
|-
|[[יחזקאל כד/טעמים#כד כד|יחזקאל כד,כד]]
|בְּב'''וֹ'''אָ֕הּ*
|בְּבֹאָ֕הּ
|-
|[[יחזקאל כט/טעמים#כט ז|יחזקאל כט,ז]]
|'''כְּ'''תָפְשָׂ֨ם?
|'''בְּ'''תׇפְשָׂ֨ם*
|-
|[[יחזקאל לא/טעמים#לא יא|יחזקאל לא,יא]]
|'''בְּ'''רִשְׁע֖וֹ?
|'''כְּ'''רִשְׁע֖וֹ*
|-
|[[יחזקאל לה/טעמים#לה ט|יחזקאל לה,ט]]
|כתיב=תָ'''ו'''שֹׁ֑בְנָה?
|כתיב=תָ'''י'''שֹׁ֑בְנָה*
|-
|[[יחזקאל לז/טעמים#לז י|יחזקאל לז,י]]
|וַיִּֽ'''הְ'''י֗וּ?
|וַיִּֽ'''חְ'''י֗וּ*
|-
|[[הושע ו/טעמים#ו יא|הושע ו,יא]]
|'''כְּ'''שׁוּבִ֖י?
|'''בְּ'''שׁוּבִ֖י*
|-
|[[עמוס ה/טעמים#ה כז|עמוס ה,כז]]
|וְהִגְלֵ'''י'''תִ֥י*
|וְהִגְלֵתִ֥י
|-
|[[מיכה ו/טעמים#ו ב|מיכה ו,ב]]
|מ֣'''וֹ'''סְדֵי*
|מֹ֣סְדֵי
|-
|[[נחום ג/טעמים#ג יז|נחום ג,יז]]
|וְנֹדַ֔ד
|וְנ'''וֹ'''דַ֔ד*
|-
|[[דברי הימים א ח/טעמים#ח ו|דה&quot;א ח,ו]]
|אֵ'''ה֑'''וּד?
|אֵ'''ח֑'''וּד*
|-
|[[דברי הימים א יז/טעמים#יז כ|דה&quot;א יז,כ]]
|'''כְּ'''כֹ֥ל?
|'''בְּ'''כֹ֥ל*
|-
|[[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]
|לַבֵּ֣נ'''י'''׀יְמִינִי כתיב (!)&lt;br&gt;(לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י קרי)*
|לַבֵּ֣נ׀יְמִינִי כתיב*&lt;br&gt;(לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י קרי)*
|-
|[[דברי הימים ב כח/טעמים#כח יח|דה&quot;ב כח,יח]]
|וְאֶת־גִּמְז֖וֹ (וְאֶת־)[וּ]בְּנֹתֶ֑יהָ (!)
|וְאֶת־גִּמְז֖וֹ וְאֶת־בְּנֹתֶ֑יהָ*
|-
|colspan=3 align=center|'''שמות מורכבים / תיבות מחוברות'''{{הערה|1=לגבי תיבות מורכבות במקרא, יש רשימה [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n119/mode/1up?view=theater במסורה הגדולה של כתי&quot;ש1 על במדבר א'], אותה העתיקו מתוך כתר ארם צובה: &quot;[מלין] דכתב' חדה וכן קורין '''ומצאנו אותם במעשה המלמד הגדול אהרן בן משה בן אשר במעשיו במחזור המכונה באלתאג''''...&quot;. קבענו את הנוסח לפי רשימה זו גם אם יש מקף בין שתי התיבות בכתר.}}
|-
|[[שמואל א יד/טעמים#יד מט|שמ&quot;א יד,מט]]&lt;br&gt;[[שמואל א לא/טעמים#לא ב|שמ&quot;א לא,ב]]&lt;br&gt;[[דברי הימים א ח/טעמים#ח לג|דה&quot;א ח,לג]]&lt;br&gt;[[דברי הימים א ט/טעמים#ט לט|דה&quot;א ט,לט]]&lt;br&gt;[[דברי הימים א י/טעמים#י ב|דה&quot;א י,ב]]
|וּמַלְכִּי'''־'''שׁ֑וּעַ&lt;br&gt;מַלְכִּי'''־'''שׁ֖וּעַ&lt;br&gt;{{=}}מַלְכִּישׁ֔וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּי'''־'''שׁ֔וּעַ&lt;br&gt;מַלְכִּי'''־'''שׁ֖וּעַ
|וּמַלְכִּישׁ֑וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּישׁ֖וּעַ*&lt;br&gt;{{=}}מַלְכִּישׁ֔וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּישׁ֔וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּישׁ֖וּעַ*
|-
|[[זכריה יב/טעמים#יב יא|זכריה יב,יא]]
|הֲדַד'''־'''רִמּ֖וֹן*
|הֲדַדְרִמּ֖וֹן
|-
|[[איוב יח/טעמים#יח טו|איוב יח,טו]]
|מִבְּלִי־ל֑וֹ
|מִבְּלִיל֑וֹ*
|}

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: אותיות מיוחדות==

{{עוגן|אותיות גדולות וקטנות}}'''א. אותיות גדולות וקטנות:''' [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#אותיות גדולות וקטנות|כמו בתורה]], לרוב אין ביצוע של אותיות גדולות וקטנות בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, אפילו במקומות שהאות המיוחדת מוזכרת במפורש ברשימות המסורה והערותיה. האזכורים בספרות המסורה והביצוע בכתבי־היד נראים קצת יותר מובהקים לגבי האותיות הקטנות מאשר לגבי האותיות הגדולות. כתיבת האותיות (הקטנות לפני הגדולות בדרך כלל כנראה) התקבלה באופן הדרגתי בכתבי־היד ובדפוסים, ובמשך הזמן הפכה להיות אחד מסימני ההיכר של &quot;נוסח המסורה&quot;, למרות שהיא לא הייתה כך בהתחלה.

הרשימה הבאה מכילה אוסף מקסימלי של האותיות הגדולות והקטנות בספרי הנביאים והכתובים.{{הערה|היא מבוססת בעיקר על הרשימה המובאת [http://www.jewishencyclopedia.com/articles/13809-small-and-large-letters באנציקלופדיה היהודית] (1906), וכוללת כמעט כל אות אפשרית.}} רוב האותיות ברשימה זו מופיעות גם בדפוס קורן, ולכן הן מופיעות בפועל גם במהדורתנו (ברשימה זו הן מסומנות בכוכבית).{{הערה|אותיות גדולות וקטנות שאין להן ביצוע בדפוס קורן, אבל מופיעות בכתבי־יד או בדפוסים אחרים, צוינו בתיעוד הנוסח בתור &quot;יש דפוסים&quot;.}} אותיות שבאות לידי ביטוי של ממש בתוך כתבי־היד מצוינות ברשימה.

#'''(ג)''' [[יהושע יד/טעמים#יד יא|יהושע (יד,יא)]]: [כְּכֹ֥חִי]* / [{{מ:אות-ג|כְּ}}כֹ֥חִי]
#'''(ק)''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יט|שמואל (שמ&quot;ב כא,יט)]]: [בֶּן־יַעְ{{מ:אות-ק|רֵ֨}}י]*
#'''(ג)''' [[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מלכים (מל&quot;ב יז,לא)]]: [נִבְחַ֖{{מ:אות-ג|ז}}]*=ל?,ש1{{הערה|ראו עוד בתיעוד הנוסח וב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר מלכים כתיב|הערות על נוסח האותיות בספר מלכים בכתי&quot;ל]].}}
#'''(ק)''' [[ישעיהו מד/טעמים#מד יד|ישעיהו (מד,יד)]]: [אֹ֖רֶ{{מ:אות-ק|ן}}]*=מ&quot;ק-א
#'''(ג)''' [[ישעיהו נו/טעמים#נו י|ישעיהו (נו,י)]]: [{{מ:אות-ג|צֹ}}פָ֞ו]*
#'''(ק)''' [[ירמיהו יד/טעמים#יד ב|ירמיהו (יד,ב)]]: [וְ{{מ:אות-ק|צִ}}וְחַ֥ת]*
#'''(ק)''' [[ירמיהו לט/טעמים#לט יג|ירמיהו (לט,יג)]]: [וּנְבֽוּשַׁזְבָּ{{מ:אות-ק|ן֙}}]*
#'''(ק)''' [[נחום א/טעמים#א ג|נחום (א,ג)]]: [בְּ{{מ:אות-ק|ס}}וּפָ֤ה]*
#'''(ג)''' [[מלאכי ג/טעמים#ג כב|מלאכי (ג,כב)]]: [{{מ:אות-ג|זִ}}כְר֕וּ]*
#'''(ק)''' [[תהלים כד/טעמים#כד ד|תהלים (כד,ד)]]: [לַשָּׁ֣וְא]* / [לַשָּׁ֣{{מ:אות-ק|וְ}}א]
#'''(ג)''' [[תהלים עז/טעמים#עז ח|תהלים (עז,ח)]]: [הַ֭לְעוֹלָמִים]* / [{{מ:אות-ג|הַ֭}}לְעוֹלָמִים]
#'''(ג)''' [[תהלים פ/טעמים#פ טז|תהלים (פ,טז)]]: [וְ֭{{מ:אות-ג|כַ}}נָּה]*
#'''(ג)''' [[תהלים פד/טעמים#פד ד|תהלים (פד,ד)]]: [{{מ:אות-ג|קֵ֥}}ן]*
#'''(ג)''' [[משלי א/טעמים#א א|משלי (א,א)]]: [{{מ:אות-ג|מִ֭}}שְׁלֵי]*
#'''(ק)''' [[משלי כח/טעמים#כח יז|משלי (כח,יז)]]: [אָ֭{{מ:אות-ק|דָ}}ם]*
#'''(ק)''' [[משלי ל/טעמים#ל טו|משלי (ל,טו)]]: [הַ֤{{מ:אות-ק|ב}}]*
#'''(ק)''' [[איוב ז/טעמים#ז ה|איוב (ז,ה)]]: [ו{{מ:אות-ק|ג}}יש (כתיב) וְג֣וּשׁ (קרי)]*
#'''(ג)''' [[איוב ט/טעמים#ט לד|איוב (ט,לד)]]: [שִׁבְ{{מ:אות-ג|ט֑}}וֹ]*
#'''(ק)''' [[איוב טז/טעמים#טז יד|איוב (טז,יד)]]: [עַל־פְּנֵי־פָ֑רֶ{{מ:אות-ק|ץ}}]* (פרץ [2])
#'''(ק)''' [[איוב לג/טעמים#לג ט|איוב (לג,ט)]]: [{{מ:אות-ק|חַ֥}}ף]*
#'''(ג)''' [[שיר השירים א/טעמים#א א|שיר השירים (א,א)]]: [{{מ:אות-ג|שִׁ֥}}יר]*
#'''(ג)''' [[רות ג/טעמים#ג יג|רות (ג,יג)]]: [לִ֣י{{מ:אות-ג|נִ}}י]*
#'''(ק)''' [[איכה א/טעמים#א יב|איכה (א,יב)]]: [{{מ:אות-ק|ל֣}}וֹא]*
#'''(ק)''' [[איכה ב/טעמים#ב ט|איכה (ב,ט)]]: [{{מ:אות-ק|טָ}}בְע֤וּ]*
#'''(ק)''' [[איכה ג/טעמים#ג לו|איכה (ג,לו)]]: [לְ{{מ:אות-ק|עַ}}וֵּ֤ת]*
#'''(ג)''' [[קהלת ז/טעמים#ז א|קהלת (ז,א)]]: [{{מ:אות-ג|ט֥}}וֹב]*
#'''(ג)''' [[קהלת יב/טעמים#יב יג|קהלת (יב,יג)]]: [{{מ:אות-ג|ס֥}}וֹף]*
#'''(ג)''' [[אסתר א/טעמים#א ו|אסתר (א,ו)]]: [{{מ:אות-ג|ח֣}}וּר]*
#'''(ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ז|אסתר (ט,ז)]]: [פַּרְשַׁנְדָּ֛{{מ:אות-ק|תָ}}א]*
#'''(ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר (ט,ט)]]: [פַּרְמַ֙{{מ:אות-ק|שְׁ}}תָּא֙]*
#'''(ג,ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר (ט,ט)]]: [{{מ:אות-ג|וַ}}יְ{{מ:אות-ק|זָֽ}}תָא]*
#'''(ג)''' [[אסתר ט/טעמים#ט כט|אסתר (ט,כט)]]: [וַ֠{{מ:אות-ג|תִּ}}כְתֹּ֠ב]*
#'''(ק,ג)''' [[דניאל ו/טעמים#ו כ|דניאל (ו,כ)]]: [בִּשְׁ{{מ:אות-ק|פַּ}}רְ{{מ:אות-ג|פָּ}}רָ֖א]*
#'''(ג)''' [[דברי הימים א א/טעמים#א א|דברי הימים (דה&quot;א א,א)]]: [{{מ:אות-ג|אָ}}דָ֥ם]*

{{עוגן|אותיות מנוקדות}}'''ב. אותיות מנוקדות:''' [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#אותיות מנוקדות|כמו בתורה]], יש ביצוע מובהק לאותיות המנוקדות בכתבי־היד בהתאם לרשימות המסורה והערותיה. מתוך 15 תיבות סה&quot;כ בתנ&quot;ך (שיש בהן אות מנוקדת אחת או כמה אותיות מנוקדות), 5 מהן נמצאות בספרי הנביאים והכתובים. לפעמים יש אי־הסכמה מודעת לגבי פרטים מסוימים בכתבי־היד העיקריים שעליהם מבוססת מהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל), והם מתועדים ברשימה זו.

#[[שמואל ב יט/טעמים#יט כ|שמואל (שמ&quot;ב יט,כ)]]: [יָׄצָ֥אׄ]*=א / ל=יָׄצָ֥ׄאׄ (=מ&quot;ס-ל)
#[[ישעיהו מד/טעמים#מד ט|ישעיהו (מד,ט)]]: [הֵ֗ׄמָּׄהׄ]*=א,ל
#[[יחזקאל מא/טעמים#מא כ|יחזקאל (מא,כ)]]: [הַׄהֵׄיׄכָֽׄלׄ]*=א,ל
#[[יחזקאל מו/טעמים#מו כב|יחזקאל (מו,כב)]]: [מְׄהֻׄקְׄצָׄעֽׄוֹׄתׄ]*=א,ל
#[[תהלים כז/טעמים#כז יג|תהלים (כז,יג)]]: [לׅׄוּׅׄלֵׅׄ֗אׅׄ]*=א / ל=[לׅׄוּלֵׅׄ֗אׅׄ] (=מ&quot;ק-ל) / מ&quot;ס-ל=[לׅׄוּׄלֵׅׄ֗אׅׄ]

{{עוגן|נו&quot;ן הפוכה}}'''ג. נו&quot;ן הפוכה:''' תופעת הנו&quot;ן ההפוכה או המנוזרת (׆) נמצאת בנביאים וכתובים ב[[תהלים קז/טעמים|מזמור ק&quot;ז שבספר תהלים]] (שבע פעמים), ואילו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נו&quot;ן הפוכה|בתורה]] היא נמצאת סביב [[במדבר י/טעמים#י לד|פרשה אחת]] (סה&quot;כ פעמיים בהתחלה ובסוף הפרשה). מקומן וצורתן בתהלים נקבעה במהדורתנו על בסיס כתר ארם צובה, בהתאמה קלה לעיצוב שבמהדורתנו.

תצוגת נו&quot;ן הפוכה במהדורתנו ובמקורות הנוסח:
#'''[[תהלים קז/טעמים#קז כג|במהדורתנו]] (מזמור ק&quot;ז, בשבעת הפסוקים הבאים: כג, כד, כה, כו, כז, כח; מ)'''
#'''[https://archive.org/details/Aleppo_Codex/page/n524/mode/1up בכתר ארם צובה]'''
#[https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F389A.jpg בכתי&quot;ל] [http://tanach.us/Tanach.xml?Ps107:1-107:43 (הקלדת וסטמינסטר)]
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n679/mode/1up בכתי&quot;ש1]
#[https://archive.org/details/BL_Or2375_02Psalms/page/n118/mode/1up בכתי&quot;ב1]
#במ&quot;ג דפוס ונציה: [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n1437/mode/1up עמוד ראשון] | [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n1438/mode/1up עמוד שני]

{{עוגן|אותיות תלויות}}'''ד. אותיות תלויות:''' תופעת האותיות התלויות נמצאת בארבעה מקומות בספרי הנביאים והכתובים, ואינה קיימת כלל בתורה.

#[[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים (יח,ל)]]: [בֶּן־מְ{{אות תלויה במקרא|נַ|שופטים יח ל}}שֶּׁ֜ה]*=א,ל
#[[תהלים פ/טעמים#פ יד|תהלים (פ,יד)]]: [מִיָּ֑{{מ:אות תלויה|עַ|תהלים פ יד}}ר]*=א,ל
#[[איוב לח/טעמים#לח יג|איוב (לח,יג)]]: [רְשָׁ{{מ:אות תלויה|עִ֣}}ים]*=א,ל
#[[איוב לח/טעמים#לח טו|איוב (לח,טו)]]: [מֵרְשָׁ{{אות תלויה במקרא|עִ֣|איוב לח טו}}ים]*=א,ל

==מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: מקומות חריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה==

&lt;קטע התחלה=מבוא לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;&lt;קטע התחלה=מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;'''להלן רשימות של המקומות שבהם חרגנו מנוסח הניקוד והטעמים&lt;קטע סוף=מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt; והגעיות שבכתב־היד, ומקומות נוספים הראויים לציון, לפי סדר ספרי הנביאים והכתובים שבו.'''

&lt;קטע התחלה=מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;א. בחלק מהמקומות מדובר על '''טעות ודאית''' בכתב־היד, ובחלק מדובר על '''ניקוד חריג'''{{הערה|ניקוד חריג יכול להיות שריד של שיטת ניקוד אחרת, ויש דוגמאות רבות לכך בכתי&quot;ל (לדוגמה חילופי סגול-פתח, או השמטת דגש באות יו&quot;ד אחרי וי&quot;ו ההיפוך). בכל זאת ניקוד כזה אינו מתאים לשיטת הניקוד שבוצעה ע&quot;י המסרן בעקביות ברוב המכריע של אותו כתב־היד, ולכן הוא נחשב לחריג.}} או ב'''הטעמה חריגה'''. ציינו פריטים כאלה בסימן קריאה ('''!''').

ב. בחלק מהמקומות החריגה בנוסח כתב־היד היא '''רק בספק''', בגלל שכתב־היד מטושטש, או בגלל שכוונתו של המסרן בסימון הניקוד או הטעם אינה חד-משמעית, או בגלל שבוצע תיקון בתוך כתב־היד (ע&quot;י המסרן עצמו או ע&quot;י יד מאוחרת). ציינו פריטים כאלה בסימן שאלה ('''?''').

ג. ברשימות הללו מובאות '''גם''' תופעות מיוחדות או ראויות לציון בנוסח הניקוד והטעמים בכתב־היד, אף אם '''לא''' חרגנו מנוסחו. אם הבאנו את נוסח כתב־היד במהדורתנו אז הפריט מסומן בכוכבית ('''*''').

ד. הרשימות '''אינן כוללות''' שינויים מנוסח כתב־היד בעקבות '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב הכללית במהדורתנו]]'''. &lt;קטע סוף=מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;יש רשימות עצמאיות לחלק מהשינויים האלה משני סוגים, שהם נפוצים במיוחד ונמצאים במאות מקומות בתנ&quot;ך: ראו את רשימת [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: חטפים באותיות לא גרוניות|החטפים באותיות לא גרוניות]], ואת הרשימה ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: עיצוב כללי לטעמי אמ&quot;ת|עיצוב טעמי אמ&quot;ת]].

&lt;קטע התחלה=מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;ה. בסוף כל פריט ציינו בקצרה את הסוג של הטעות או של התופעה המסוימת המופיעה בו, אך לא הבאנו את הנתונים המלאים לגביו. למידע מלא לגבי כל פריט המובא ברשימות, כולל השוואה לכתבי־יד נוספים, יש לעיין בהערת הנוסח הרלוונטית. הערות הנוסח ניתנות לצפייה '''[https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ בקישור הזה]''', או על־ידי לחיצה על &quot;הצג הערות נוסח&quot; (המופיע בפינה הימנית העליונה של כל דף פרק). לכל פריט ברשימה יש קישור ישיר אל הפסוק בהקשרו בתוך דף הפרק המלא, ובראש הדף אפשר למצוא &quot;הצג הערות נוסח&quot;.&lt;קטע סוף=מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;&lt;קטע סוף=מבוא לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;

ו. לרשימות דומות על הספרים וקטעי הספרים '''שאינם קיימים בכתר ארם צובה''', ראו '''ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|פרק הרביעי של המבוא]]'''.

===ספר יהושע===

'''[[ספר יהושע/טעמים|ספר יהושע]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

&lt;קטע התחלה=כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים/&gt;טעויות מובהקות וספקות בנוסח הניקוד והטעמים, ניקוד חריג או הטעמה חריגה, ועוד מקומות מיוחדים או ראויים לציון:&lt;קטע סוף=כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים/&gt;
#[[יהושע א/טעמים#א ז|א,ז]] (א?=כְּכׇל־הַתּוֹרָ֔ה): בשתי נקודות לטעם זקף קטן (במקום נקודה אחת לרביע)?
#[[יהושע ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (א?=קֻ֤ם): טעם מהפך במקום יתיב?
#[[יהושע ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (א?=וַיָּנֻס֖וּ): מקום הטעם באות סמ&quot;ך?
#[[יהושע יד/טעמים#יד ז|יד,ז]] (א*=עִם־לְֽבָבִֽי): געיה בלמ&quot;ד
#[[יהושע טו/טעמים#טו נד|טו,נד]] (א?=וְחֻמְטָּ֗ה): טי&quot;ת דגושה?
#[[יהושע כא/טעמים#כא ה|כא,ה]] (א!=וּֽמִּמַּטֵּה־דָ֞ן): דגש מיותר באות מ&quot;ם הראשונה
#[[יהושע כא/טעמים#כא כב|כא,כב]] (א!=עָר֖ים): חסרה נקודת החיריק באות רי&quot;ש{{הערה|שם=ייבין}}
#[[יהושע כג/טעמים#כג ז|כג,ז]] (א=תִֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית

===ספר שופטים===

'''[[ספר שופטים/טעמים|ספר שופטים]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[שופטים ב/טעמים#ב יב|ב,יב]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שופטים ב/טעמים#ב יז|ב,יז]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שופטים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א*=הַֽמֲלַֽקֲקִים֙): שתי געיות בתיבה אחת{{הערה|הגעיה הראשונה פונטית והשניה געיה קלה; השוו &quot;הַֽמְלַקֲקִ֤ים&quot; בפסוק הקודם. בתיבה זו יש גם שני חטפים להורות על התנעת השווא, וראו להלן ב[[#חטפים באותיות לא-גרוניות בשופטים|רשימת החטפים]].}}
#[[שופטים ח/טעמים#ח י|ח,י]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[שופטים ט/טעמים#ט מח|ט,מח]] (א!=אֶת־הַקַּרְּדֻּמּ֜וֹת): רי&quot;ש דגושה
#[[שופטים יח/טעמים#יח יט|יח,יט]] (א*=וַיֹּ֩אמְרוּ֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[שופטים יח/טעמים#יח כב|יח,כב]] (א!=הִרְחִ֖יקו): חסרה נקודת השורוק{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שופטים כ/טעמים#כ ב|כ,ב]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[שופטים כ/טעמים#כ לה|כ,לה]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[שופטים יט/טעמים#יט ג|יט,ג]] (א-כתיב=לַהֲשִׁיבָ֔ו [א-קרי=לַהֲשִׁיבָ֔הּ]): חסרה נקודה במקביל למפיק בה&quot;א

===ספר שמואל===

'''[[ספר שמואל/טעמים|ספר שמואל]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}{{הערה|1=רשימה זו לא כוללת את [[שמואל ב ז/טעמים#ז י|שמ&quot;ב ז,י]] (א=וְלֹֽא־יֹסִ֤יפוּ); ברויאר ציין שם ספק געיה ביו&quot;ד בכתר, אבל לא נראה כך כלל.}}
#[[שמואל א א/טעמים#א ג|שמ&quot;א א,ג]] (א?=מִיָּמִ֣ים יָמִ֔ימָה): חסר פסק?
#[[שמואל א ז/טעמים#ז יא|שמ&quot;א ז,יא]] (א?=וַיִּרְדְּפ֖וּ): אין געיה באות וי&quot;ו?
#[[שמואל א יא/טעמים#יא ג|שמ&quot;א יא,ג]] (א=יָמִ֗ים): נקודה אחת לטעם רביע, ולא שתי נקודות לטעם זקף קטן
#[[שמואל א יד/טעמים#יד נב|שמ&quot;א יד,נב]] (א?=וְרָאָ֨ה שָׁא֗וּל): הטעמה חריגה של קדמא ורביע (במקום קדמא ואזלא)?
#[[שמואל א טו/טעמים#טו א|שמ&quot;א טו,א]] (א*=יְהֹוָה֙ [1]): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[שמואל א טו/טעמים#טו יא|שמ&quot;א טו,יא]] (א!=כׇּל־הַלָּֽילָה): חסר שווא באות יו&quot;ד
#[[שמואל א יז/טעמים#יז לד|שמ&quot;א יז,לד]] (א!=לאָבִ֖יו): חסר שווא באות למ&quot;ד
#[[שמואל א יח/טעמים#יח ח|שמ&quot;א יח,ח]] (א!=נָ֤תְנוּ [1]): מקום הטעם באות נו&quot;ן הראשונה
#[[שמואל א יח/טעמים#יח יט|שמ&quot;א יח,יט]]: (א*=בְּעֵ֛ת תֵּ֛ת): תביר ותביר
#[[שמואל א יט/טעמים#יט יז|שמ&quot;א יט,יז]] (א!=שַׁלְּחֵ֖נִי): צירה באות חי&quot;ת במקום חיריק
#[[שמואל א כא/טעמים#כא ב|שמ&quot;א כא,ב]] (א!=נ֔בֶה): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שמואל א כג/טעמים#כג יז|שמ&quot;א כג,יז]] (א=אֶהְיֶה־לְּךָ֣): אין געיה
#[[שמואל א כה/טעמים#כה יא|שמ&quot;א כה,יא]] (א?=לְֽגֹזֲזָ֑י): געיה באות למ&quot;ד במקום גימ&quot;ל?
#[[שמואל א כט/טעמים#כט ו|שמ&quot;א כט,ו]] (א!=וַיֹּ֤אמֶר): בטעם מהפך
#[[שמואל ב א/טעמים#א יט|שמ&quot;ב א,יט]] (א!=גִּבּוֹרִֽים): גימ&quot;ל דגושה
#[[שמואל ב ג/טעמים#ג ז|שמ&quot;ב ג,ז]] (א?!=פִּלֶּ֔גֶשׁ): דגש באות למ&quot;ד?
#[[שמואל ב ז/טעמים#ז ט|שמ&quot;ב ז,ט]] (א=וְעָשִׂ֤תִֽי־לְךָ֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[שמואל ב ח/טעמים#ח טז|שמ&quot;ב ח,טז]] (א!=וְיהוֹשָׁפָ֥ט): שווא באות וי&quot;ו
#[[שמואל ב ח/טעמים#ח יח|שמ&quot;ב ח,יח]] (א?!=וְהַכְּרַתִ֖י): פתח באות רי&quot;ש?
#[[שמואל ב יא/טעמים#יא יא|שמ&quot;ב יא,יא]] (א!=וַאֲדֹנִ֨י): חטף פתח באות אל&quot;ף
#[[שמואל ב יא/טעמים#יא כה|שמ&quot;ב יא,כה]] (א=בְּעֵינֶיךָ֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[שמואל ב יא/טעמים#יא כו|שמ&quot;ב יא,כו]] (א!=ותִּסְפֹּ֖ד): חסר פתח באות וי&quot;ו{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שמואל ב יב/טעמים#יב א|שמ&quot;ב יב,א]] (א!=אֶל דָּוִ֑ד): חסר מקף
#[[שמואל ב יב/טעמים#יב יא|שמ&quot;ב יב,יא]] (א=לְּרֵעֶ֑יךָ): למ&quot;ד דגושה
#[[שמואל ב יט/טעמים#יט מב|שמ&quot;ב יט,מב]] (א!=וְאֵת־בֵּיתוֹ֙): אל&quot;ף בצירה
#[[שמואל ב כב/טעמים#כב ז|שמ&quot;ב כב,ז]] (א!=מֵהֵֽיכָלו֙): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שמואל ב כב/טעמים#כב מ|שמ&quot;ב כב,מ]] (א?=וַתַּזְּרֵ֥נִי): זי&quot;ן דגושה?
#[[שמואל ב כג/טעמים#כג יג|שמ&quot;ב כג,יג]] (א!=עַדֻלָּ֑ם): חסרות נקודות החטף בעי&quot;ן
#[[שמואל ב כג/טעמים#כג כד|שמ&quot;ב כג,כד]] (א!=אֶלְחָנָן): חסר טעם המרכא
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד ב|שמ&quot;ב כד,ב]] (א!=אַשֶׁר־אִתּ֗וֹ): חסרות נקודות החטף באל&quot;ף
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד ג|שמ&quot;ב כד,ג]] כד,ג (א!=המֶּ֔לֶךְ): חסר פתח בה&quot;א{{הערה|שם=ייבין}}

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[שמואל א ה/טעמים#ה ו|שמ&quot;א ה,ו]] (א-כתיב=בַּעְפֹלִ֔ים [א-קרי=בַּטְּחֹרִ֔ים]): חסרה נקודה במקביל לדגש בטי&quot;ת
#[[שמואל א ה/טעמים#ה יב|שמ&quot;א ה,יב]] (א-כתיב=בַּעְפֹלִ֑ים [א-קרי=בַּטְּחֹרִ֑ים]): חסרה נקודה במקביל לדגש בטי&quot;ת
#[[שמואל א י/טעמים#י ז|שמ&quot;א י,ז]] י,ז (א=תָבֹ֛אינָה): אין הערת קרי
#[[שמואל א יד/טעמים#יד כז|שמ&quot;א יד,כז]] (א-כתיב=וַתָּרְאֹ֖נָה)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט יח|שמ&quot;א יט,יח]] (א-כתיב=בְּנָויֹֽת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט יט|שמ&quot;א יט,יט]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֖ת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט כב|שמ&quot;א יט,כב]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֥ת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט כג|שמ&quot;א יט,כג]] (א-כתיב=אֶל־נָויֹ֖ת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט כג|שמ&quot;א יט,כג]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֥ת)
#[[שמואל א כז/טעמים#כז ח|שמ&quot;א כז,ח]] (א-כתיב=וְהַגִּרִ֖זְי)
#[[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]] (א-כתיב=הָיִ֛יתָהַ֯ מּ֯וֹצִ֥יא)
#[[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]] (א-כתיב=בִּֽנְהַר־֯ ): חסרים המקף לתיבה &quot;בנהר&quot;, והרווח והניקוד לתיבה &quot;פְּרָֽת&quot; הנקראת ואינה נכתבת.
#[[שמואל ב יב/טעמים#יב כד|שמ&quot;ב יב,כד]] (א-כתיב=וַיִקְרָ֤א [א-קרי=וַתִּקְרָ֤א]): חסר דגש במקביל לתי&quot;ו של הקרי
#[[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]] (א-כתיב=יִשְׁאַל־֯ ): יש רווח צר בלבד ואין ניקוד לתיבה &quot;אִ֖ישׁ&quot; הנקראת ולא נכתבת
#[[שמואל ב יח/טעמים#יח יב|שמ&quot;ב יח,יב]] (א-כתיב=וְלֻ֨א [א-קרי=וְל֨וּ])
#[[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]] (א-כתיב=כִּֽי־עַל־֯ ): אין רווח לתיבה &quot;כֵּ֥ן&quot; הנקראת ולא נכתבת, אבל נכתבו הניקוד והטעם בין התיבות למטה
#[[שמואל ב יט/טעמים#יט ז|שמ&quot;ב יט,ז]] (א-כתיב=לֻ֣א [א-קרי=ל֣וּ])
#[[שמואל ב כ/טעמים#כ יד|שמ&quot;ב כ,יד]] (א-כתיב=וַיִּקָּ֣ל֔הֲוּ)
#[[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (א-כתיב=תְּלָוֻ֥ם)
#[[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (א-כתיב=שָׁםָּ ה֙פְּלִשְׁתִּ֔ים): הערת קרי אחת לשתי התיבות
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד טז|שמ&quot;ב כד,טז]] (א-כתיב=הָאֲוְרֲ֥נָה)
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד יח|שמ&quot;ב כד,יח]] (א-כתיב=אֲרַ֥נֳיה)

===ספר מלכים (חוץ מהקטע החסר בכתר)===

'''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר במלכים}} למידע על החלק החסר בספר מלכים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר מלכים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[מלכים א ב/טעמים#ב כא|מל&quot;א ב,כא]] (א!=לַאֲדֹנִיָ֥הוּ): חסר דגש ביו&quot;ד
#[[מלכים א ב/טעמים#ב כח|מל&quot;א ב,כח]] (א?!=וַיָ֤נָס): כנראה חסר דגש ביו&quot;ד
#[[מלכים א ד/טעמים#ד ז|מל&quot;א ד,ז]] (א!=וְכִלְּכְּל֥וּ): למ&quot;ד דגושה
#[[מלכים א ו/טעמים#ו ח|מל&quot;א ו,ח]] (א=הַיְּמָנִ֑ית): יו&quot;ד דגושה
#[[מלכים א ז/טעמים#ז לג|מל&quot;א ז,לג]] (א!=וְחִשֻּׁקֵּיהֶ֛ם): קו&quot;ף דגושה
#[[מלכים א ז/טעמים#ז לז|מל&quot;א ז,לז]] (א=לְכֻלָּֽהְנָֽה): קווים לסילוק וגעיה
#[[מלכים א ח/טעמים#ח ז|מל&quot;א ח,ז]] (א=מִלְּמָֽעְלָה): למ&quot;ד דגושה
#[[מלכים א ח/טעמים#ח יא|מל&quot;א ח,יא]] (א*=כְבוֹד־יְהֹוָ֖ה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[מלכים א י/טעמים#י כד|מל&quot;א י,כד]] (א!=וְכָל־הָאָ֔רֶץ): אין מתיגה
#[[מלכים א יד/טעמים#יד ג|מל&quot;א יד,ג]] (א!=עֲשָׁרָ֨ה): נקודת שי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[מלכים א יז/טעמים#יז יב|מל&quot;א יז,יב]] (א=אִם־יֶשׁ־לִּ֣י): למ&quot;ד דגושה
#[[מלכים א יז/טעמים#יז יג|מל&quot;א יז,יג]] (א=עֲשִׂי־לִֽי־מִ֠שָּׁ֠ם): טעם כפול בכתב־היד
#[[מלכים א יח/טעמים#יח לג|מל&quot;א יח,לג]] (א=וַיְּנַתַּח֙): יו&quot;ד דגושה
#[[מלכים א יח/טעמים#יח מג|מל&quot;א יח,מג]] (א=שֻׁ֭ב): מקום הטעם לימין (כמו דחי בטעמי אמ&quot;ת)
#[[מלכים א כ/טעמים#כ כט|מל&quot;א כ,כט]] (א?=&lt;נֹֽכַח־אֵ֖לֶּה&gt;* או &lt;נֹ֥כַח אֵ֖לֶּה&gt;): &quot;נֹכַח&quot; מוקפת ובגעיה או בטעם מרכא?
#[[מלכים ב ה/טעמים#ה יב|מל&quot;ב ה,יב]] (א!=דַּמֶּ֗שֶׂקּ): נקודה באות קו&quot;ף
#[[מלכים ב ח/טעמים#ח ו|מל&quot;ב ח,ו]] (א=מִיּ֛וֹם עָזְבָ֛הֿ): תביר ותביר{{הערה|שם=תביר ותביר|לדעתו של ייבין יש כאן ובעוד מקום טעות נדירה ואף ייחודית בנוסח הטעמים בכתר (כתר, כא.2, עמ' 197) של נקודת תביר בטעם מרכא. אמנם יש להשוות את [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#תביר ומרכא|אותה התופעה בדיוק במגילת קֹהלת בכתי&quot;ש1]]. לכן ייתכן שיש כאן שיטה מודעת של הטעמה שאין כדוגמתה בכתבי־היד האחרים וגם לא בנוסח המקובל, ושיטה זו חריגה משיטת ההטעמה בשאר המקרא אף בכתר. אמנם יש עוד לשים לב ש'''אין''' פעמיים תביר בכתי&quot;ש1 בשני הפסוקים כאן בספר מלכים (כלומר גם אם הסופר של כתי&quot;ש1 בחר במודעות לאמץ את השיטה הזו ולא מדובר על טעות, אז הוא לא הצליח ליישם אותה במלואה). במהדורתנו בחרנו להטעים את התיבות במלכים ובקֹהלת בתביר ומרכא בעקביות, בהתאם למגמתה של המהדורה ובעקבות דרך ההטעמה המקובלת בשאר המקרא. כך עשה גם הרב ברויאר, בניגוד למג&quot;ה שבו הטעימו פעמיים תביר במלכים ואף בקֹהלת.}} (ובעניין נוסף: השארנו כאן את סימן הרפה במהדורתנו)
#[[מלכים ב י/טעמים#י י|מל&quot;ב י,י]] (א!=אֶלִיָּֽהוּ): אל&quot;ף בסגול
#[[מלכים ב יד/טעמים#יד ז|מל&quot;ב יד,ז]] (א-כתיב=המֶלַח֙ [א-קרי=מֶלַח֙]): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[מלכים ב יט/טעמים#יט טז|מל&quot;ב יט,טז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע)
#[[מלכים ב כ/טעמים#כ ט|מל&quot;ב כ,ט]] (א*=יְהֹוָ֔ה [1]): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[מלכים ב כ/טעמים#כ יא|מל&quot;ב כ,יא]] (א!=וַיִּקְרָ֛א יְשַׁעְיָ֛הוּ): תביר ותביר{{הערה|שם=תביר ותביר}}

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[מלכים א ז/טעמים#ז מה|מל&quot;א ז,מה]] (א-כתיב=הָאֵ֔הלֶּ)
#[[מלכים א ט/טעמים#ט ט|מל&quot;א ט,ט]] (א-כתיב=וַיִּשְׁתַּחֲוֻּ֥)
#[[מלכים ב ב/טעמים#ב טז|מל&quot;ב ב,טז]] (א-כתיב=הַגֵּיאָוֺ֑ת)
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ב|מל&quot;ב ד,ב]] (א-כתיב=לָ֖כי [א-קרי=לָ֖ךְ]): אין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ג|מל&quot;ב ד,ג]] (א-כתיב=שְׁכֵנָ֑כִי [א-קרי=שְׁכֵנָ֑יִךְ]): אין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ז|מל&quot;ב ד,ז]] (א-כתיב=נִשְׁיֵ֑כי [א-קרי=נִשְׁיֵ֑ךְ]): אין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ז|מל&quot;ב ד,ז]] (א-כתיב=בֻ͏ָנַ֔יִכי [א-קרי=וּבָנַ֔יִךְ]): נקודות הקובוץ עוד לפני האות בי&quot;ת מימין למטה, ואין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]] (א-כתיב=יִסְלַח־נא יְהוָ֥ה): &quot;נא&quot; כתיב ולא קרי, ו&quot;יִסְלַח־&quot; מוקפת בקריאתה אל ה'
#[[מלכים ב י/טעמים#י כז|מל&quot;ב י,כז]] (א-כתיב=לְמֹחָרא֖וֹת)
#[[מלכים ב יא/טעמים#יא ב|מל&quot;ב יא,ב]] (א-כתיב=הַמֻּ֣מָותִ֔תים)
#[[מלכים ב יד/טעמים#יד ז|מל&quot;ב יד,ז]] (א-כתיב=-המֶלַח֙ [א-קרי=מֶלַח֙]): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (א-כתיב=חֹרָיהָ֗ם [א-קרי=צוֹאָתָ֗ם]): השוו ישעיהו לו,יב
#[[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (א-כתיב=&lt;ֵשֵׁ֥נַיְֵהֶ֖ם&gt; [א-קרי=מֵימֵ֥י רַגְלֵיהֶ֖ם]): שתי נקודות הצֵרי הראשונות של &quot;קרי ולא כתיב&quot; דחוסות ברווח הצר בין התיבות; והשוו ישעיהו לו,יב
#[[מלכים ב כא/טעמים#כא כ|מל&quot;ב כא,יב]] (א-כתיב=שֹׁ֣מְעָ֔יו)

===ספר ישעיהו===

'''[[#ספר ישעיהו כדוגמה ליישום השיטה|ראו לעיל.]]'''

===ספר ירמיהו (חוץ מהקטע החסר בכתר)===

'''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בירמיהו}} למידע על הקטע החסר בספר ירמיהו ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר ירמיהו (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ירמיהו יב/טעמים#יב טז|יב,טז]] (א?=לְֽהִשָּׁבֵ֖עַ [2]): ספק געית שווא
#[[ירמיהו כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (א!=וְלִקְלָ֔לָה): מקום הטעם באות למ&quot;ד הראשונה
#[[ירמיהו מב/טעמים#מב ב|מב,ב]] (א?=כִּֽי־נִשְׁאַ֤רְנֽוּ־מְעַט֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה?
#[[ירמיהו מח/טעמים#מח כב|מח,כב]] (א?=דִּבְלָתָ֛יִם׃): קו ונקודת תביר במקום סילוק?
#[[ירמיהו נב/טעמים#נב כב|נב,כב]] (א!=נְחֹשֶׁת [1]): חסרה נקודת הטעם לרביע

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[ירמיהו ב/טעמים#ב יב|ב,יב]] (א=חֳרְב֥וּ): קמץ קטן במהדורתנו
#[[ירמיהו מט/טעמים#מט כח|מט,כח]] (א=וְשֳׁדְד֖וּ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[ירמיהו ב/טעמים#ב כד|ב,כד]] (א-כתיב=נַפְשָׁו֙): בלי נקודה מקבילה למפיק בה&quot;א בקרי &quot;נַפְשָׁהּ֙&quot;
#[[ירמיהו ג/טעמים#ג ב|ג,ב]] (א-כתיב=שֻׁגַ֔לְתְּ): בלי דגש בגימ&quot;ל במקביל לכ&quot;ף  בקרי &quot;שֻׁכַּ֔בְתְּ&quot;
#[[ירמיהו טו/טעמים#טו ד|טו,ד]] (א-כתיב=לְזַוָעֲ֔ה)
#[[ירמיהו כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (א-כתיב=לְזַוָ֣עֲה)
#[[ירמיהו לד/טעמים#לד יז|לד,יז]] (א-כתיב=לְזַוָ֔עֲה)
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא לז|לא,לז]] (א-כתיב=יָמִ֥ים [֯] נְאֻם־יְהוָ֑ה): חסר ניקוד ברווח המיועד ל&quot;בָּאִ֖ים&quot; (קרי ולא כתיב)
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|לא,לח]] (א!=קָ֤וְה): הכתיב מנוקד בשווא למרות שהקרי הוא &quot;קָ֤ו&quot;
#[[ירמיהו נ/טעמים#נ טו|נ,טו]] (א-כתיב=אָשְׁויֹתֶ֔יהָ)
#[[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|נ,כט]] (א-כתיב=אַל־יְהִי־[֯] פְּלֵיטָ֔ה): חסר ניקוד ברווח המיועד ל&quot;לָהּ֙&quot; (קרי ולא כתיב)

===ספר יחזקאל===

'''[[ספר יחזקאל/טעמים|ספר יחזקאל]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[יחזקאל א/טעמים#א ד|א,ד]] (א*=וְנֹ֥גַֽהּ־ל֖וֹ): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[יחזקאל ג/טעמים#ג יב|ג,יב]] (א*=כְּבוֹד־יְהֹוָ֖ה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[יחזקאל ה/טעמים#ה טו|ה,טו]] (א*=בַּעֲשׂ֩וֹתִי֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[יחזקאל י/טעמים#י יא|י,יא]] (א!=הָרֹ֙אשׁ֙): במעין טעם פשטא מלעיל
#[[יחזקאל יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (א?=לַעָ֛יִן): נקודה מטושטשת או מחוקה שנראית כמו נקודת קמץ
#[[יחזקאל טז/טעמים#טז יב|טז,יב]] (א*=וָ֥אֶתֵּֽן־נֶ֙זֶם֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[יחזקאל טז/טעמים#טז לג|טז,לג]] (א=וְאַ֨תְּ נָתַ֤תְּ אֶת־נְדָנַ֙יִךְ֙ לְ'''כׇ֨'''ל־מְאַֽהֲבַ֔יִךְ): מתיגה חריגה לאחר פשטא
#[[יחזקאל כ/טעמים#כ לא|כ,לא]] (א*=נִטְמְאִ֤֨ים): המקום היחיד בכל המקרא שיש בה שני טעמים מחברים בהברה אחת (הקדמא קודמת למהפך בקריאה)
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח יז|כח,יז]] (א!=גָּ֤בַהּ): מקום הטעם באות גימ&quot;ל{{הערה|ראו גם ייבין, כתר, עמ' 16.}}
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א!=אֲדֹנָ֣י יְהֹוָ֔ה): שם הוי&quot;ה בניקוד של שם אדנות בשווא וקמץ, במקום ניקוד של אֱלֹהִים בשווא וחיריק, ובתוספת של נקודת חולם באות ה&quot;א הראשונה בדומה לניקוד הרגיל של אֱלֹהִים בשם הוי&quot;ה בכתר
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א!=בַּעֲשׂ֥ותִי): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין|הערת ייבין; הפריט חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[יחזקאל לה/טעמים#לה טו|לה,טו]] (א!=וְכׇל־אֶד֣וֹם): חסרות שתי הנקודות של חטף סגול
#[[יחזקאל לט/טעמים#לט ה|לט,ה]] (א!=הַשָׂדֶ֖ה): חסר דגש בשׂי&quot;ן
#[[יחזקאל מו/טעמים#מו ח|מו,ח]] (א!=הַשַּ֙עַר֙): חסרה נקודת שׁי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[יחזקאל מו/טעמים#מו ט|מו,ט]] (א!=הַשַּ֙עַר֙): חסרה גם כאן נקודת שׁי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[יחזקאל מח/טעמים#מח י|מח,י]] (א=וּ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לְאֵלֶּה): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה בכתר כדרכו (הטעמה כפולה בהברה המוטעמת במהדורתנו)

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[יחזקאל טו/טעמים#טו ד|טו,ד]] (א?=לְאֳכְלָ֑ה): קמץ קטן במהדורתנו
#[[יחזקאל לב/טעמים#לב כ|לב,כ]] (א=מֳשְׁכ֥וּ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. הניקוד בתוך הכתיב: 
#[[יחזקאל ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א-כתיב=וְלַגֵּיאָ֗וֹת)
#[[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|ט,יא]] (א-כתיב=כְ֖אֲשֶׁ֥ר)
#[[יחזקאל יד/טעמים#יד יד|יד,יד]] (א-כתיב=דָּנִֵ֣אל)
#[[יחזקאל יד/טעמים#יד כ|יד,כ]] (א-כתיב=דָּנִֵ֣אל)
#[[יחזקאל כא/טעמים#כא כח|כא,כח]] (א-כתיב=כִּקְסׇום־שָׁוְא֙)
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח ג|כח,ג]] (א-כתיב=מִדָּֽנִֵּ֑אל)
#[[יחזקאל לו/טעמים#לו יד|לו,יד]] (א-כתיב=תְּכְּשַׁלִי־ע֑וֹד)
#[[יחזקאל מב/טעמים#מב טז|מב,טז]] (א-כתיב=חֲמֵשׁ־אֹ֥מֵות)

===ספר תרי עשר (חוץ מהקטעים החסרים בכתר)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתרי עשר}}
למידע על הקטעים החסרים בספר תרי עשר ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר תרי עשר (הקטעים החסרים בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[הושע ד/טעמים#ד יח|הושע ד,יח]] (א?!=הַזְנֵה): טעם המונח מטושטש בכתב־היד (אבל ניתן להבחין בו)
#[[יואל ב/טעמים#ב כה|הושע ב,כה]] (א!=אֶת הַשָּׁנִ֔ים): חסר מקף
#[[מיכה ה/טעמים#ה ב|מיכה ה,ב]] (א=עַל־בְּנֵ֥י־יִשְׂרָאֵֽל): המקף השני בתיבת משרת
#[[חבקוק ב/טעמים#ב ז|חבקוק ב,ז]] (א?=וְיִקְּצ֖וּ): קו&quot;ף דגושה?
#[[צפניה ב/טעמים#ב טו|צפניה ב,טו]] (א*=זֹ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}את): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה בכתר כדרכו (הטעמה כפולה בהברה המוטעמת במהדורתנו)
#[[זכריה יב/טעמים#יב יג|זכריה יב,יג2]] (א!=וּנְשֵׁיהֵ֖ם [2]): ה&quot;א בצירה במקום סגול
#[[מלאכי ב/טעמים#ב ז|מלאכי ב,ז]] (א!=יְהֹֽוָה־צְבָא֖וֹת): געיה באות ה&quot;א הראשונה של שם הוי&quot;ה

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[עמוס ח/טעמים#ח ח|עמוס ח,ח]] (א-כתיב=וְנִשְׁקֳהָ֖)
#[[נחום ב/טעמים#א ג|נחום א,ג]] (א=וּגְדׇול־כֹּ֔חַ): אין הערת קרי
#[[נחום ב/טעמים#ב א|נחום ב,א]] (א=לַעֲבׇור־בָּ֥ךְ): אין הערת קרי

===ספר דברי הימים===

'''[[ספר דברי הימים/טעמים|ספר דברי הימים]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דברי הימים א ד/טעמים#ד ח|דה&quot;א ד,ח]] (א?!=וַיָּ֣עַשׂ): קמץ באות יו&quot;ד?
#[[דברי הימים א ד/טעמים#ד ט|דה&quot;א ד,ט]] (א!=נִכְּבָֿ֖דֿ): כ&quot;ף דגושה במקום בי&quot;ת וגם סימן הרפה נכתב מעל שתי האותיות בי&quot;ת-דל&quot;ת באמצע
#[[דברי הימים א ה/טעמים#ה מא|דה&quot;א ה,מא]] (א!=נְבֻכַדְנֶאצַֽר): חסר דגש בצד&quot;י
#[[דברי הימים א ו/טעמים#ו מה|דה&quot;א ו,מה]] (א!=וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ֙ [1]): חסר פשטא מלעיל
#[[דברי הימים א טז/טעמים#טז ט|דה&quot;א טז,ט]] (א?=שִׁ֤ירוּ־לוֹ֙): מקף בתיבת משרת?
#[[דברי הימים א יז/טעמים#יז ו|דה&quot;א יז,ו]] (א!=צִוִ֛יתִי): חסר דגש באות וי&quot;ו
#[[דברי הימים א יח/טעמים#יח ד|דה&quot;א יח,ד]] (א?=וְעֶשְׂרִֽים־אֶ֖לֶף): &quot;וְעֶשְׂרִֽים־&quot; מוקפת ובגעיה (במקום טעם עצמאי של מרכא)?
#[[דברי הימים א יח/טעמים#יח יז|דה&quot;א יח,יז]] (א=לְיַ֥ד־הַמֶּֽלֶךְ): מקף בתיבת משרת
#[[דברי הימים א כא/טעמים#כא ה|דה&quot;א כא,ה]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב [2]): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[דברי הימים א כא/טעמים#כא יב|דה&quot;א כא,יב]] (א!=וְדֶבֶר֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[דברי הימים א כא/טעמים#כא כט|דה&quot;א כא,כט]] (א!=בַּבָּמָּ֖ה): מ&quot;ם דגושה
#[[דברי הימים א כב/טעמים#כב י|דה&quot;א כב,י]] (א!=וְהַכִ֨ינוֹתִ֜י): שווא באות וי&quot;ו ופתח באות ה&quot;א, ואולי ייתכן שהנקודות בוי&quot;ו נחשבות לחטף בה&quot;א וחסר כל ניקוד בוי&quot;ו.
#[[דברי הימים א כה/טעמים#כה לא|דה&quot;א כה,לא]] (א!=שְׂנֵ֥ים): בנקודת שי&quot;ן שמאלית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים א כח/טעמים#כח י|דה&quot;א כח,י]] (א!=לִבְנֽוֹת־בַּ֥ית): חסרה נקודת חיריק ביו&quot;ד{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים א כח/טעמים#כח יז|דה&quot;א כח,יז]] (א!=וְהַקְשָׂוֺ֖ת): חסר דגש בקו&quot;ף
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו טז|דה&quot;ב ו,טז]] (א!=לְעַבְדְּ֨ךָ): טעם הקדמא באות דל&quot;ת במקום בכ&quot;ף סופית
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כ|דה&quot;ב ו,כ]] (א!=לִשְׁמוֹעַ֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[דברי הימים ב ח/טעמים#ח יא|דה&quot;ב ח,יא]] (א*=אֲשֶׁר־בָּ֥אָֽה־אֲלֵיהֶ֖ם): המקף השני בתיבת משרת ונחוץ לקריאה
#[[דברי הימים ב ט/טעמים#ט כד|דה&quot;ב ט,כד]] (א!=וּבְשָׁמִ֔ים): בנקודת שי&quot;ן ימנית
#[[דברי הימים ב י/טעמים#י י|דה&quot;ב י,י]] (א!=אֵלֶ֜יךְ): שווא במקום קמץ בכ&quot;ף סופית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים ב יא/טעמים#יא כג|דה&quot;ב יא,כג]] (א?=הֲמ֥וֹן־נָשִֽׁים): מקף בתיבת משרת?
#[[דברי הימים ב יד/טעמים#יד ו|דה&quot;ב יד,ו]] (א*=וַיָּ֥נַֽח־לָ֖נוּ): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[דברי הימים ב כה/טעמים#כה א|דה&quot;ב כה,א]] (א!=מִירושָׁלָֽיִם): חסרה נקודת השורוק{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים ב ל/טעמים#ל כא|דה&quot;ב ל,כא]] (א!=הַלְוִיִ֧ם): חסר דגש ביו&quot;ד{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים ב לג/טעמים#לג כה|דה&quot;ב לג,כה]] (א!=תַֿחְתָּֽיו): תי&quot;ו רפויה בסימן רפה אחרי טעם מפסיק
#[[דברי הימים ב לה/טעמים#לה ט|דה&quot;ב לה,ט]] (א?=וּשְׁמַעְיָ֨הוּ): בלי געיה במ&quot;ם?
#[[דברי הימים ב לו/טעמים#לו כג|דה&quot;ב לו,כג]] (א!=כּֽה־אָמַ֞ר): חסרה נקודת החולם בכ&quot;ף{{הערה|שם=ייבין}}

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו ז|דה&quot;ב ו,מב]] (א=זֳכְרָ֕ה): קמץ קטן במהדורתנו

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[דברי הימים א א/טעמים#א מו|דה&quot;א א,מו]] (א-כתיב=עֲיוִֽת)
#[[דברי הימים א ג/טעמים#ג כד|דה&quot;א ג,כד]] (א-כתיב=הוֹדַיָ֡וְהוּ)
#[[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]] (א-כתיב=־בָּנִ֔ימִן־ [א-קרי=&lt;־בָּנִ֔י מִן־&gt;]): &quot;כתב מלה חדה וקר' תרת' מלין&quot; (בין שני מקפים)
#[[דברי הימים א כז/טעמים#כז כט|דה&quot;א כז,כט]] (א-כתיב=שִׁטַ֖רְי)
#[[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]] (א-כתיב?!=לַבֵּ֣ני{{מ:פסק}}יְמִינִי [א-קרי=&lt;לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י&gt;]): &quot;כתיב מלה חדה וקרי תרת' מילין&quot;{{הערה|ראו גם ב[[#מסורת הסופרים בנ&quot;ך: נוסח האותיות והתיבות|רשימת הכתיב בכתר]] לגבי אות יו&quot;ד הראשונה.}}
#[[דברי הימים ב כט/טעמים#כט ח|דה&quot;ב כט,ח]] (א-כתיב=לְזַוָעֲה֙)
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו ז|דה&quot;ב לד,כב]] (א-כתיב=בֶּן־תׇּוקְהַ֗ת): אין הערת קרי

===ספר תהלים (חוץ מהקטע החסר בכתר)===

'''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתהלים}} למידע על הקטע החסר בספר תהלים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר תהלים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[תהלים ה/טעמים#ה ב|ה,ב]] (א!=יְהוָ֑֗ה): רביע ואתנח ביחד באות וי&quot;ו
#[[תהלים ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א=אֻמְלָ֫ל): נקודת קמץ בלמ&quot;ד, במקום פתח
#[[תהלים ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (א*=יִ֥רַדֹּֽף־אוֹיֵ֨ב ׀): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים יא/טעמים#יא א|יא,א]] (א!=לְדָ֥֫וִד): טעם ה&quot;יורד&quot; נכתב לפני החיריק מתחת לאות דל&quot;ת ביחד עם ה&quot;עולה&quot;
#[[תהלים יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א*=יָפִ֥יחַֽ־לֽוֹ): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א*=יְהֹוָֽה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[תהלים כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] (א=יְרוֹמֲמֵֽנִּי): דגש מיותר באות נו&quot;ן
#[[תהלים לז/טעמים#לז יד|לז,יד]] (א?=פָּ֥תְח֣וּ* או פָּֽתְח֣וּ): מרכא ומונח או געיה ומונח?
#[[תהלים לז/טעמים#לז יז|לז,יז]] (א!=וְסוֹמֵ֖ך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[תהלים לט/טעמים#לט ו|לט,ו]] (א?=אַ֥ךְ* או אַ֖ךְ): בטעם מרכא או בטעם טרחא?
#[[תהלים מד/טעמים#מד ז|מד,ז]] (א?=וְחַרְבִּ֗י): חסר גרש בוי&quot;ו?
#[[תהלים מד/טעמים#מד כז|מד,כז]] (א?=ק֭וּמָֽה* או ק֭וּמָ֥ה) דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים נו/טעמים#נו ה|נו,ה]] (א!=דְּבָר֥֫וֹ): ה&quot;עולה&quot; מסומן באות רי&quot;ש במקום באות בי&quot;ת
#[[תהלים נו/טעמים#נו יב|נו,יב]] (א=לֹּ֣א): למ&quot;ד דגושה
#[[תהלים נז/טעמים#נז ה|נז,ה]] (א!=וּלְשׁוֹנָ֗ם): חסר גרש
#[[תהלים נז/טעמים#נז ט|נז,ט]] (א?=ע֭וּרָֽה* או ע֭וּרָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים ס/טעמים#ס יד|ס,יד]] (א*=בֵּאלֹהִ֥ים): בלי דחי{{הערה|ולא כספיקת ברויאר.}}
#[[תהלים סד/טעמים#סד ח|סד,ח]] (א!=אֱ֫לֹהִ֥ים): סימון ה&quot;עולה&quot; באות אל&quot;ף במקום באות למ&quot;ד
#[[תהלים סט/טעמים#סט,כט|סט,כט]] (א?=יִ֭מָּחֽוּ* או יִ֭מָּח֥וּ): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים עה/טעמים#עה ד|עה,ד]] (א!=נְֽמֹגִ֗ים־אֶ֥רֶץ): מקף בתיבת רביע
#[[תהלים עח/טעמים#עח ז|עח,ז]] (א*=מַ֥עַלְלֵי־אֵ֑ל): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים פו/טעמים#פו ז|פו,ז]] (א?=צָ֭רָתִֽי* או צָ֭רָתִ֥י): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים פט/טעמים#פט ו|פט,ו]] (א!=וְ֘יוֹד֤וּ): הצינורית מסומנת באות וי&quot;ו השווּאה
#[[תהלים פט/טעמים#פט כ|פט,כ]] (א*=דִּבַּ֥רְתָּֽ־בְחָז֡וֹן): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים צב/טעמים#צב ח|צב,ח]] (א*=כְּמ֥וֹ־עֵ֗שֶׂב): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים צד/טעמים#צד יב|צד,יב]] (א=יָ֑הּ): אין דגש באות יו&quot;ד
#[[תהלים צח/טעמים#צח ז|צח,ז]] (א!=וְיֹ֣שְׁבֵיּ): נקודה באות יו&quot;ד האחרונה{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[תהלים צח/טעמים#צח ח|צח,ח]] (א!=יְרַנֵּנֽוּ): מקום הסילוק
#[[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]] (א=וְֽ֭הִשְׁתַּחֲוּוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[תהלים קו/טעמים#קו יט|קו,יט]] (א=וַ֝יִּשְׁתַּחֲוּ֗וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[תהלים קו/טעמים#קו מג|קו,מג]] (א!=וַ֝יָּמֹכּוּ): חסרה נקודת הרביע
#[[תהלים קו/טעמים#קו מח|קו,מח]] (א!=&lt;מִן הָ֤עוֹלָ֨ם׀&gt;): חסר מקף
#[[תהלים קז/טעמים#קז ה|קז,ה]] (א!=תִתְעַטָּֽף): חסר דגש באות תי&quot;ו הראשונה, וסימן הרפה תלוי בין שתי אותיות התי&quot;ו.
#[[תהלים קז/טעמים#קז יז|קז,יז]] (א?!=יִתְעַנּֽו׃): חסרה נקודת השורוק באות וי&quot;ו?
#[[תהלים קז/טעמים#קז יח|קז,יח]] (א!=עַד שַׁ֥עֲרֵי): חסר מקף
#[[תהלים קח/טעמים#קח ג|קח,ג]] (א?=ע֭וּרָֽה* או ע֭וּרָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים קח/טעמים#קח ז|קח,ז]] (א!=וַעֲנֵֽניִ): יש הזזה שמאלה של נקודת החיריק באופן חריג, את שהיא ממוקמת מתחת לאות יו&quot;ד.
#[[תהלים קח/טעמים#קח יא|קח,יא]] (א?=יֹ֖בִלֵנִּי): נו&quot;ן דגושה?{{הערה|יש גם לציין הזזה שמאלה באופן חריג של נקודת החיריק תחת האות נו&quot;ן, אך זה נגרם בגלל הראש של הלמ&quot;ד מהשורה למטה.}}
#[[תהלים קי/טעמים#קי ה|קי,ה]] (א?=אֲדֹנָ֥י): נקודת חולם בכתב־היד?
#[[תהלים קיח/טעמים#קיח י|קיח,י]] (א!=בְּ֭שֵׁ֥ם): קו מיותר של דחי באות בי&quot;ת
#[[תהלים קיט/טעמים#קיט יד|קיט,יד]] (א?*=שַּׂ֗שְׂתִּי): שי&quot;ן דגושה?
#[[תהלים קיט/טעמים#קיט קלח|קיט,קלח]] (וֶֽאֱמוּנָ֥֗ה): נקודת רביע מיותרת באות נו&quot;ן בנוסף למרכא
#[[תהלים קכד/טעמים#קכד ו|קכד,ו]] (א?=שֶׁלֹּ֥א* או שֶׁלֹּ֖א): טעם מרכא או טעם טרחא?
#[[תהלים קכז/טעמים#קכז ב|קכז,ב]] (א*=לָכֶ֨ם): אין קו של לגרמיה
#[[תהלים קלח/טעמים#קלח ג|קלח,ג]] (א?=קָ֭רָֽאתִי* או קָ֭רָ֥אתִי): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים קלט/טעמים#קלט ז|קלט,ז]] (א?=אָ֭נָֽה* או אָ֭נָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים קמ/טעמים#קמ ו|קמ,ו]] (א*=טָ֥מְנֽוּ־גֵאִ֨ים): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים קמד/טעמים#קמד טו|קמד,טו]] (א*=שֱׁיְהֹוָ֥ה): חטף סגול באות שי&quot;ן ושווא באות יו&quot;ד

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[תהלים ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (א-כתיב=עֲ֝נִויִּ֗ם)
#[[תהלים עג/טעמים#עג ב|עג,ב]] (א-כתיב=נָטָ֣וּי)
#[[תהלים עט/טעמים#עט י|עט,י]] (א-כתיב=בַּגֹּייִ֣ם)
#[[תהלים פט/טעמים#פט כט|פט,כט]] (א-כתיב=אֶשְׁמָור־ל֣וֹ): אין הערת קרי
#[[תהלים קמה/טעמים#קמה ו|קמה,ו]] (א-כתיב=וּגְדֻלָּותְיךָ֥; א-קרי=וגדולתיך)

ג. קמץ קטן:{{הערה|במקומות רבים במקרא יש קמץ שהוא קמץ קטן (חטוף) לפי המדקדקים המודרנים, ואילו לפי המסורת הספרדית הוא קמץ רחב (רגיל). תיעדנו את המקומות האלה במהדורתנו ע&quot;י [[תבנית:מ:קמץ]]. אך בספר תהלים ב-3 מקומות יש מצב הפוך: לפי כללי הדקדוק מדובר לכאורה על קמץ רחב, או שיש ספק בכך, ואילו במסורת הספרדית מדובר על קמץ קטן.}}
#[[תהלים יח/טעמים#יח ב|יח,ב]] (א=אֶרְחָמְךָ֖): לכאורה קמץ רחב לפני כללי הדקדוק, אבל המדקדקים הספרדים ציינו מסורת שהקמץ חטוף
#[[תהלים מה/טעמים#מה ג|מה,ג]] (א=יָפְיָפִ֡יתָ): ספק לגבי קמץ קטן ביו&quot;ד הראשונה אצל המדקדקים המודרנים, והקמץ קטן לפי המסורת הספרדית
#[[תהלים פא/טעמים#פא ב|פא,ח]] (א=אֶבְחָנְךָ֨): לכאורה קמץ רחב לפני כללי הדקדוק, אבל המדקדקים הספרדים ציינו מסורת שהקמץ חטוף

===ספר איוב===

'''[[ספר איוב/טעמים|ספר איוב]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[איוב יב/טעמים#יב כד|יב,כד]] (א?!=וַ֝יַּתִעֵ֗ם): חסרה נקודה אחת של שווא באות תי&quot;ו?{{הערה|ברויאר ציין א=וַ֝יַּתְעֵם (חסרה נקודת הרביע באות עי&quot;ן), אך ניתן להבחין בנקודת הרביע בצילום למרות שהיא מטושטשת, וייתכן שנפלה טעות בהערתו.}}
#[[איוב טז/טעמים#טז ח|טז,ח]] (א?=וַיָּ֥קׇם* או וַיָּ֖קָם): בטעם מרכא* או טרחא?
#[[איוב יט/טעמים#יט טז|יט,טז]] (א!=בְּ֝מוֹ־פִ֗י): גרש בראש התיבה המוקפת שלא כדרכו
#[[איוב כא/טעמים#כא טו|כג,טו]] (א!=מַה שַּׁדַּ֥י): חסר מקף{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[איוב כג/טעמים#כג ה|כג,ה]] (א?=מַה־יֹּ֥אמַר־לִֽי* או מַה־יֹּֽאמַר־לִֽי): המקף השני בתיבת מרכא* או שהקו מתחת לאות יו&quot;ד געיה?
#[[איוב כט/טעמים#כט טז|כט,טז]] (א?=אָ֭נֹכִֽי* או אָ֭נֹכִ֥י): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[איוב לא/טעמים#לא ב|לא,ב]] (א*=וּמֶ֤ה): אין קו של לגרמיה
#[[איוב מא/טעמים#מא כב|מא,כב]] (א?=חַדּ֣וּדֵי־חָ֑רֶשׂ): מקף בתיבת משרת?

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[איוב לח/טעמים#לח יב|לח,יב]] (א-כתיב=יִדַּ֖עְתָּהַ שַּׁ֣חַר)

===ספר משלי===

'''[[ספר משלי/טעמים|ספר משלי]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[משלי ב/טעמים#ב יא|ב,יא]] (א!=תְּבוּּנָ֥ה): בכתר נכתבה נקודת השורוק באות וי&quot;ו פעמיים{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר|פריט זה חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[משלי ג/טעמים#ג ל|ג,ל]] (א!=אַל {{קו&quot;כ|תרוב|תָּרִ֣יב}}): חסר מקף{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א?!=בְכַף־רֵעֶֽיךָּֿ): אות כ&quot;ף סופית בסימן רפה ודגש וקמץ?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי ו/טעמים#ו כד|ו,כד]] (א?!=לֶָשׁ֥וֹן): קמץ וסגול באות למ&quot;ד?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (א?=בּ֖וֹ): בטעם טרחא (במקום דחי)?
#[[משלי ח/טעמים#ח לד|ח,לד]] (א?=שֹׁמֵ֢עַֽ֫ לִ֥י* או שֹׁמֵ֢֫עַֽ לִ֥י): סימן ה&quot;עולה&quot; תלוי בין האותיות מ&quot;ם ועי&quot;ן
#[[משלי י/טעמים#י יג|י,יג]] (א!=בְּשִׁפְתֵ֣י): נקודת שי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[משלי יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (א?!=הוֹלֵ֣ך): חסרות נקודות שווא באות כ&quot;ף סופית?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי יב/טעמים#יב כג|יב,כג]] (א!=כְּ֝סִילִים): חסרה נקודת הרביע באות למ&quot;ד
#[[משלי יג/טעמים#יג כה|יג,כה]] (א?=אֹ֭כֵֽל* או אֹ֭כֵ֥ל): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[משלי כא/טעמים#כא ל|כא,ל]] (א!=עֵ֝צָה): חסרה נקודת הרביע באות צד&quot;י
#[[משלי כ/טעמים#כ כה|כה,כ]] (א*=מַ֥עֲדֶה־בֶּ֨גֶד ׀): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[משלי כב/טעמים#כב ח|כב,ח]] (א=יִקְצׇור־אָ֑וֶן): אין הערת קרי
#[[משלי כב/טעמים#כב,יא|כב,יא]] (א=טְהׇור־לֵ֑ב): אין הערת קרי
#[[משלי כב/טעמים#כב יד|כב,יד]] (א=יִפׇּול־שָֽׁם): אין הערת קרי
#[[משלי כג/טעמים#כג כו|כג,כו]] (א-כתיב=תִּרְצֹּֽנָה)

===מגילת רות===

'''[[מגילת רות/טעמים|מגילת רות]] קיימת במלואה בכתר ארם צובה.'''

הניקוד בתוך הכתיב:
#[[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]] (א-קרי=אלי [קרי ולא כתיב]): יש רווח ניכר ובו עיגול מסורה להערה &quot;אלי קרי&quot;, אבל חסרים ניקוד וטעמים לתיבה הנקראת ולא נכתבת.
#[[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]] (א-קרי=אלי [קרי ולא כתיב]): יש רווח ניכר ובו עיגול מסורה להערה &quot;אלי קרי ולא כתב&quot;, אבל חסרים ניקוד וטעמים לתיבה הנקראת ולא נכתבת.

===מגילת שיר השירים עד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; (ג,יא)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בשיר השירים}} למידע על החלק האחרון של המגילה שאינו קיים בכתר ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מגילת שיר השירים החל מ&quot;בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה&quot; (ג,יא)|כאן]]'''.

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
&lt;קטע התחלה=תעוררו/&gt;#ספק מרכא בתיבת תביר (בשלושה מקומות מקבילים):{{הערה|שם=תעוררו|1=ההתייחסות כאן היא רק לעניין הטעם בתיבה האחרונה (מרכא בתיבת תביר או געיה) ולא לשאלת החטף (&quot;וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ&quot;, &quot;וּֽמַה־תְּעֹ֥רֲר֛וּ&quot;). למידע מלא על הניקוד והטעמים בשלושת המקומות המקבילים (ב,ז; ג,ה; ח,ד) ראו בהערת הנוסח על [[שיר השירים ב/טעמים#ב,ז|שה&quot;ש ב,ז]]. למידע נוסף על &quot;מרכא בתיבת תביר&quot; בכתר ומקורות נוספים ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מרכא בתיבת תביר|בהפניות כאן]].}}
##[[שיר השירים ב/טעמים|ב,ז]]: א?,ש1,ק13,ל-א?,ק-מ=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ]* / א?,ל=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ]
##[[שיר השירים ג/טעמים|ג,ה]]: א,ק13,ל-א?,ק-מ=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ]* / ל=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ]
##[[שיר השירים ח/טעמים|ח,ד]]: ק13,ל-א,ק-מ=[מַה־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וּֽמַה־תְּעֹ֥רְר֛וּ]* / ל?=[מַה־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וּֽמַה־תְּעֹֽרְר֛וּ]&lt;קטע סוף=תעוררו/&gt;
#[[שיר השירים ב/טעמים#ב יז|שיר השירים ב,יז]] (א!=דְּמֵה־לְךָ): חסר טעם הקדמא

==מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: חטפים באותיות לא גרוניות==

להלן רשימה של '''חטפים באותיות לא גרוניות בספרי הנביאים והכתובים''' בכתר ארם צובה או בכתי&quot;ל. חטפים אלה באים להורות על '''הנעת השווא''', ובמקומם הוספנו במהדורתנו סימן מיוחד מעל האות השווּאה  (להסבר מפורט ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו). לרשימה של החטפים בתורה ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.

{{מ:טעמי המקרא|12}}
{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ביהושע}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע|ספר יהושע]]''' (26 פריטים): [[יהושע א/טעמים#א יב|א,יב]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֑ה); [[יהושע ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁה֙); [[יהושע ו/טעמים#ו ט|ו,ט]] (א=וְהַֽמֲאַסֵּ֗ף); [[יהושע ו/טעמים#ו ט|ו,יג]] (א=וְהַֽמֲאַסֵּ֗ף); [[יהושע ו/טעמים#ו טו|ו,טו]] (א=סָבֲב֥וּ); [[יהושע ו/טעמים#ו כב|ו,כב]] (א=הַֽמֲרַגְּלִ֤ים); [[יהושע ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (א=הַֽמֲרַגְּלִ֗ים); [[יהושע ח/טעמים#ח כז|ח,כז]] (א=בָּֽזֲז֥וּ); [[יהושע יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (א=כִּֽנֲר֖וֹת); [[יהושע יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (א=בָּזֲז֥וּ); [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א=הַֽמֲנַשֶּֽׁה); [[יהושע יג/טעמים#יג ז|יג,ז]] (א=הַֽמֲנַשֶּֽׁה); [[יהושע יד/טעמים#יד יג|יד,יג]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[יהושע יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (א=בֵּרֲכַ֥נִי); [[יהושע יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֜ה); [[יהושע כא/טעמים#כא ד|כא,ד]] (א=הַקֳּהָתִ֑י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא ה|כא,ה]] (א=קֳהָ֜ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא י|כא,י]] (א=הַקֳּהָתִ֖י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כ|כא,כ]] (א=בְּנֵֽי־קֳהָת֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כ|כא,כ]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כו|כא,כו]] (א=בְּנֵי־קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא לד|כא,לד]] (א=אֶֽת־יָקְנֳעָ֖ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כב/טעמים#כב ו|כב,ו]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖ם); [[יהושע כב/טעמים#כב ז|כב,ז]] (א=וַֽיְבָרֲכֵֽם); [[יהושע כב/טעמים#כב כא|כב,כא]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֑ה); [[יהושע כב/טעמים#כב לג|כב,לג]] (א=וַיְבָרֲכ֥וּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשופטים}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שופטים|ספר שופטים]]''' (24 פריטים): [[שופטים ב/טעמים#ג כו|ג,כו]] (א=הִֽתְמַהְמֳהָ֑ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[שופטים ה/טעמים#ה ב|ה,ב]] (א=בָּֽרֲכ֖וּ); [[שופטים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=לְחוֹקֲקֵ֣י); [[שופטים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=בָּרֲכ֖וּ); [[שופטים ה/טעמים#ה יא|ה,יא]] (א=מְחַֽצֲצִ֗ים); [[שופטים ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (א=וּֽשֲׁבֵ֥ה); [[שופטים ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (א=מְחֹ֣קֲקִ֔ים); [[שופטים ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (א=הַֽמְלַקֲקִ֤ים); [[שופטים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א=הַֽמֲלַֽקֲקִים֙ [{{קו תחתי|שני חטפים}}]);{{הערה|השוו &quot;הַֽמְלַקֲקִ֤ים&quot; בפסוק הקודם; וראו לעיל ב[[#ספר שופטים|רשימת החריגים]] לגבי שתי הגעיות.}} [[שופטים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (א=עֹלֲל֥וֹת); [[שופטים ט/טעמים#ט יג|ט,יג]] (א=הַֽמֲשַׂמֵּ֥חַ); [[שופטים ט/טעמים#ט לז|ט,לז]] (א=מְעוֹנֲנִֽים); [[שופטים ט/טעמים#ט נד|ט,נד]] (א=וּמ֣וֹתֲתֵ֔נִי); [[שופטים ט/טעמים#ט נז|ט,נז]] (א=קִֽלֲלַ֖ת); [[שופטים י/טעמים#י ח|י,ח]] (א=וַיְרֹֽצֲצוּ֙); [[שופטים יג/טעמים#יג כד|יג,כד]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[שופטים טז/טעמים#טז טז|טז,טז]] (א=וַתְּאַֽלֲצֵ֑הוּ); [[שופטים טז/טעמים#טז כד|טז,כד]] (א=וַֽיְהַלֲל֖וּ); [[שופטים כ/טעמים#כ לא|כ,לא]] (א=בַּֽמֲסִלּוֹת֙); [[שופטים כ/טעמים#כ לב|כ,לב]] (א=אֶל־הַֽמֲסִלּֽוֹת); [[שופטים כ/טעמים#כ מה|כ,מה]] (א=וַיְעֹלֲלֻ֙הוּ֙); [[שופטים כ/טעמים#כ מה|כ,מה]] (א=בַּֽמֲסִלּ֔וֹת); [[שופטים כא/טעמים#כא כג|כא,כג]] (א=מִן־הַמְּחֹלֲל֖וֹת).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשמואל}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שמואל|ספר שמואל]]''' (30 פריטים): [[שמואל א ב/טעמים#ב כה|שמ&quot;א ב,כה]] (א=וּפִֽלֲל֣וֹ); [[שמואל א ג/טעמים#ג יג|שמ&quot;א ג,יג]] (א=כִּֽי־מְקַלֲלִ֤ים); [[שמואל א ד/טעמים#ד יז|שמ&quot;א ד,יז]] (א=הַֽמֲבַשֵּׂ֜ר); [[שמואל א ז/טעמים#ז ג|שמ&quot;א ז,ג]] (א=מִתּוֹכֲכֶ֖ם); [[שמואל א ט/טעמים#ט ו|שמ&quot;א ט,ו]] (א=נֵ֣לֲכָה); [[שמואל א יג/טעמים#יג י|שמ&quot;א יג,י]] (א=לְבָרֲכֽוֹ); [[שמואל א יז/טעמים#יז נא|שמ&quot;א יז,נא]] (א=וַיְמֹ֣תֲתֵ֔הוּ); [[שמואל א יז/טעמים#יז נב|שמ&quot;א יז,נב]] (א=חַֽלֲלֵ֤י); [[שמואל א יח/טעמים#יח כג|שמ&quot;א יח,כג]] (א=הַֽנֲקַלָּ֤ה); [[שמואל א כד/טעמים#כד י|שמ&quot;א כד,י]] (א=לַהֲרָגֲךָ֖); [[שמואל א כה/טעמים#כה ז|שמ&quot;א כה,ז]] (א=גֹזֲזִ֖ים); [[שמואל א כה/טעמים#כה יא|שמ&quot;א כה,יא]] (א=לְגֹזֲזָ֑י); [[שמואל א כה/טעמים#כה כו|שמ&quot;א כה,כו]] (א=וְהַֽמֲבַקְשִׁ֥ים); [[שמואל א כו/טעמים#כו יא|שמ&quot;א כו,יא]] (א=וְנֵלֲכָה־לָּֽנוּ); [[שמואל א ל/טעמים#ל טז|שמ&quot;א ל,טז]] (א=וְחֹ֣גֲגִ֔ים); [[שמואל ב א/טעמים#א ט|שמ&quot;ב א,ט]] (א=וּמֹ֣תֲתֵ֔נִי); [[שמואל ב י/טעמים#י ג|שמ&quot;ב י,ג]] (א=הַֽמֲכַבֵּ֨ד); [[שמואל ב יג/טעמים#יג כג|שמ&quot;ב יג,כג]] (א=גֹֽזֲזִים֙); [[שמואל ב יג/טעמים#יג כה|שמ&quot;ב יג,כה]] (א=וַֽיְבָרֲכֵֽהוּ); [[שמואל ב יד/טעמים#יד י|שמ&quot;ב יד,י]] (א=הַֽמֲדַבֵּ֤ר); [[שמואל ב טו/טעמים#טו ז|שמ&quot;ב טו,ז]] (א=אֵ֣לֲכָה); [[שמואל ב טו/טעמים#טו ז|שמ&quot;ב טז,ז]] (א=בְּקַֽלֲל֑וֹ); [[שמואל ב יט/טעמים#יט ו|שמ&quot;ב יט,ו]] (א=הַֽמֲמַלְּטִ֤ים); [[שמואל ב יט/טעמים#יט מ|שמ&quot;ב יט,מ]] (א=וַיְבָ֣רֲכֵ֔הוּ); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יב|שמ&quot;ב כ,יב]] (א=הַֽמֲסִלָּ֑ה); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יב|שמ&quot;ב כ,יב]] (א=מִן־הַֽמֲסִלָּ֤ה); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יג|שמ&quot;ב כ,יג]] (א=מִן־הַֽמֲסִלָּ֑ה);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[שמואל ב כ/טעמים#כ טו|שמ&quot;ב כ,טו]] (א=סֹֽלֲלָה֙); [[שמואל ב כא/טעמים#כא ג|שמ&quot;ב כא,ג]] (א=וּבָרֲכ֖וּ); [[שמואל ב כב/טעמים#כב יב|שמ&quot;ב כב,יב]] (א=חַֽשֲׁרַת־מַ֖יִם).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במלכים}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר מלכים|ספר מלכים]]''' (29 פריטים): [[מלכים א ד/טעמים#ד יב|מל&quot;א ד,יב]] (א=לְיָקְמֳעָֽם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים א ו/טעמים#ו לז|מל&quot;א ו,לז]] (א=הָרֲבִיעִ֔ית); [[מלכים א ז/טעמים#ז כד|מל&quot;א ז,כד]] (א=סֹבֲבִ֣ים); [[מלכים א ח/טעמים#ח לה|מל&quot;א ח,לה]] (א=וְהִֽתְפַּלֲל֞וּ); [[מלכים א ח/טעמים#ח מד|מל&quot;א ח,מד]] (א=וְהִתְפַּלֲל֣וּ); [[מלכים א ח/טעמים#ח מח|מל&quot;א ח,מח]] (א=וְהִתְפַּלֲל֣וּ);{{הערה|פריט זה נשמט מרשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[מלכים א ח/טעמים#ח סו|מל&quot;א ח,סו]] (א=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[מלכים א יג/טעמים#יג ז|מל&quot;א יג,ז]] (א=וּֽסֳעָ֑דָה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים א יד/טעמים#יד כא|מל&quot;א יד,כא]] (א=וּֽשֲׁבַ֨ע); [[מלכים א יז/טעמים#יז יא|מל&quot;א יז,יא]] (א=לִֽקְִחִי־נָ֥א [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[מלכים א יח/טעמים#יח כח|מל&quot;א יח,כח]] (א=וַיִּתְגֹּֽדֲדוּ֙); [[מלכים א כא/טעמים#כא יט|מל&quot;א כא,יט]] (א=לָקֲק֤וּ); [[מלכים א כא/טעמים#כא כ|מל&quot;א כא,כ]] (א=הַֽמֲצָאתַ֖נִי); [[מלכים ב ב/טעמים#ב א|מל&quot;ב ב,א]] (א=בַּֽסֳעָרָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים ב ב/טעמים#ב יא|מל&quot;ב ב,יא]] (א=בַּֽסֳעָרָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים ב ב/טעמים#ב כד|מל&quot;ב ב,כד]] (א=וַֽיְקַלֲלֵ֖ם); [[מלכים ב ג/טעמים#ג טו|מל&quot;ב ג,טו]] (א=הַֽמֲנַגֵּ֔ן); [[מלכים ב ד/טעמים#ד כט|מל&quot;ב ד,כט]] (א=תְבָרֲכֶ֔נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו ב|מל&quot;ב ו,ב]] (א=נֵלֲכָה־נָּ֣א); [[מלכים ב ו/טעמים#ו כח|מל&quot;ב ו,כח]] (א=וְנֹאכֲלֶ֣נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו כט|מל&quot;ב ו,כט]] (א=וְנֹ֣אכֲלֶ֔נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו לב|מל&quot;ב ו,לב]] (א=בֶּן־הַֽמֲרַצֵּ֤חַ); [[מלכים ב ז/טעמים#ז ח|מל&quot;ב ז,ח]] (א=הַֽמֲצֹרָעִ֨ים); [[מלכים ב ח/טעמים#ח יב|מל&quot;ב ח,יב]] (א=וְעֹלֲלֵיהֶ֣ם); [[מלכים ב ט/טעמים#ט יז|מל&quot;ב ט,יז]] (א=וּֽשֲׁלַ֥ח); [[מלכים ב י/טעמים#י טו|מל&quot;ב י,טו]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֗הוּ); [[מלכים ב י/טעמים#י לג|מל&quot;ב י,לג]] (א=וְהַֽמֲנַשִּׁ֑י); [[מלכים ב יב/טעמים#יב יב|מל&quot;ב יב,יב]] (א=הַֽמֲתֻכָּ֔ן); [[מלכים ב יט/טעמים#יט טז|מל&quot;ב יט,טז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בישעיהו}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]]''' (53 פריטים): [[ישעיהו א/טעמים#א כג|א,כג]] (א=סוֹרֲרִ֗ים); [[ישעיהו א/טעמים#א ל|א,ל]] (א=וּֽכֲגַנָּ֔ה); [[ישעיהו ב/טעמים#ב ו|ב,ו]] (א=וְעֹנֲנִ֖ים); [[ישעיהו י/טעמים#י א|י,א]] (א=הַחֹֽקֲקִ֖ים); [[ישעיהו י/טעמים#י לא|י,לא]] (א=נָֽדֲדָ֖ה); [[ישעיהו יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (א=וְצֹרֲרֵ֥י); [[ישעיהו יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (א=לְבֹזֲזֵֽינוּ); [[ישעיהו יט/טעמים#יט ו|יט,ו]] (א=דָּלֲל֥וּ); [[ישעיהו יט/טעמים#יט כה|יט,כה]] (א=בֵּרֲכ֛וֹ);{{הערה|בטעות &quot;יט,כו&quot; ברשימת ברויאר בסוף תנ&quot;ך כתר ירושלים.}} [[ישעיהו כא/טעמים#כא ו|כא,ו]] (א=הַֽמֲצַפֶּ֔ה); [[ישעיהו כב/טעמים#כב ג|כב,ג]] (א=נָֽדֲדוּ־יַ֖חַד); [[ישעיהו כב/טעמים#כב טז|כב,טז]] (א=חֹקֲקִ֥י); [[ישעיהו כג/טעמים#כג יג|כג,יג]] (א=עֽוֹרֲרוּ֙); [[ישעיהו כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=הִֽתְפּוֹרֲרָה֙); [[ישעיהו כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=הִֽתְמוֹטֲטָ֖ה); [[ישעיהו כד/טעמים#כד כ|כד,כ]] (א=וְהִֽתְנוֹדֲדָ֖ה); [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|כו,כ]] (א=וּֽסֲגֹ֥ר); [[ישעיהו כז/טעמים#כז ח|כז,ח]] (א=בְּסַאסֳּאָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ישעיהו ל/טעמים#ל א|ל,א]] (א=סֽוֹרֲרִים֙); [[ישעיהו לא/טעמים#לא ח|לא,ח]] (א=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג ג|לג,ג]] (א=נָדֲד֖וּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג כב|לג,כב]] (א=מְחֹקֲקֵ֑נוּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג כג|לג,כג]] (א=בָּ֥זֲזוּ); [[ישעיהו לד/טעמים#לד טז|לד,טז]] (א=וּֽקֲרָ֔אוּ); [[ישעיהו לז/טעמים#לז יז|לז,יז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[ישעיהו לז/טעמים#לז לג|לז,לג]] (א=סֹלֲלָֽה); [[ישעיהו לח/טעמים#לח יח|לח,יח]] (א=יְהַלֲלֶ֑ךָּ); [[ישעיהו מ/טעמים#מ ד|מ,ד]] (א=וְהָרֲכָסִ֖ים); [[ישעיהו מ/טעמים#מ כ|מ,כ]] (א=הַֽמֲסֻכָּ֣ן); [[ישעיהו מב/טעמים#מב כד|מב,כד]] (א=לְבֹזֲזִ֖ים); [[ישעיהו מה/טעמים#מה יד|מה,יד]] (א=וּֽסֲחַר־כּוּשׁ֮); [[ישעיהו מה/טעמים#מה יח|מה,יח]] (א=כֽוֹנֲנָ֔הּ); [[ישעיהו מה/טעמים#מה כ|מה,כ]] (א=וּמִֽתְפַּלֲלִ֔ים); [[ישעיהו מז/טעמים#מז י|מז,י]] (א=שׁוֹבֲבָ֑תֶךְ); [[ישעיהו מח/טעמים#מח יד|מח,יד]] (א=וּֽשֲׁמָ֔עוּ); [[ישעיהו מח/טעמים#מח יז|מח,יז]] (א=מַדְרִֽיכֲךָ֖); [[ישעיהו נא/טעמים#נא ב|נא,ב]] (א=וַאֲבָרֲכֵ֖הוּ); [[ישעיהו נא/טעמים#נא יז|נא,יז]] (א=הִתְעוֹרֲרִ֣י [1]); [[ישעיהו נא/טעמים#נא יז|נא,יז]] (א=הִֽתְעוֹרֲרִ֗י [2]); [[ישעיהו נא/טעמים#נא כ|נא,כ]] (א=הַֽמֲלֵאִ֥ים); [[ישעיהו נב/טעמים#נב ו|נב,ו]] (א=הַֽמֲדַבֵּ֖ר); [[ישעיהו נג/טעמים#נג ז|נג,ז]] (א=גֹזֲזֶ֖יהָ); [[ישעיהו נז/טעמים#נז ג|נז,ג]] (א=עֹנֲנָ֑ה); [[ישעיהו נז/טעמים#נז כ|נז,כ]] (א=וְהָרֲשָׁעִ֖ים); [[ישעיהו נח/טעמים#נח ט|נח,ט]] (א=מִתּֽוֹכֲךָ֙); [[ישעיהו נט/טעמים#נט י|נט,י]] (א=נְגַשֲׁשָׁ֤ה); [[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] (א=נֹ֥סֲסָה); [[ישעיהו סב/טעמים#סב ט|סב,ט]] (א=וְהִֽלֲל֖וּ); [[ישעיהו סב/טעמים#סב י|סב,י]] (א=הַֽמֲסִלָּה֙); [[ישעיהו סג/טעמים#סג יח|סג,יח]] (א=בּוֹסֲס֖וּ); [[ישעיהו סד/טעמים#סד י|סד,י]] (א=הִֽלֲל֙וּךָ֙); [[ישעיהו סה/טעמים#סה יא|סה,יא]] (א=וְהַֽמֲמַלְאִ֖ים); [[ישעיהו סו/טעמים#סו טז|סו,טז]] (א=חַֽלֲלֵ֥י).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בירמיהו}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ירמיהו|ספר ירמיהו]]''' (37 פריטים):{{הערה|1=רשימה זו אינה כוללת את הפריט [[ירמיהו מח/טעמים#מח לב|מח,לב]] (א=מִבֲּכִ֨י), המובא ברשימות ברויאר. נראה יותר שבכתר יש כאן שווא בלבד (&quot;מִבְּכִ֨י&quot;), או שהקו של הפתח נמחק; וכך הכריעו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/13/48/1/mg/106 מג&quot;ה].}} [[ירמיהו ג/טעמים#ג כה|ג,כה]] (א=וּֽתֲכַסֵּנוּ֮); [[ירמיהו ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א=מִֽסֻּבֲּכ֔וֹ); [[ירמיהו ה/טעמים#ה א|ה,א]] (א=שׁוֹטֲט֞וּ); [[ירמיהו ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (א=אֵֽלֲכָה־לִּ֤י); [[ירמיהו ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] (א=סֹֽלֲלָ֑ה); [[ירמיהו ו/טעמים#ו ט|ו,ט]] (א=יְעוֹלֲל֥וּ); [[ירמיהו ו/טעמים#ו כח|ו,כח]] (א=סוֹרֲרִ֔ים); [[ירמיהו ז/טעמים#ז יא|ז,יא]] (א=הַֽמֳעָרַ֣ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ירמיהו ח/טעמים#ח ה|ח,ה]] (א=שׁוֹבֲבָ֜ה); [[ירמיהו ח/טעמים#ח כג|ח,כג]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[ירמיהו ט/טעמים#ט ט|ט,ט]] (א=נָדֲד֖וּ); [[ירמיהו ט/טעמים#ט טז|ט,טז]] (א=לַמְקוֹנֲנ֖וֹת); [[ירמיהו יא/טעמים#יא טו|יא,טו]] (א=הַֽמֲזִמָּ֙תָה֙); [[ירמיהו יא/טעמים#יא כא|יא,כא]] (א=הַֽמֲבַקְשִׁ֥ים); [[ירמיהו יב/טעמים#יב י|יב,י]] (א=בֹּסֲס֖וּ); [[ירמיהו יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (א=שֹֽׁדֲדִ֔ים); [[ירמיהו כ/טעמים#כ יז|כ,יז]] (א=לֹא־מוֹתֲתַ֖נִי); [[ירמיהו כב/טעמים#כב טו|כב,טו]] (א=הֲתִֽמֲלֹ֔ךְ); [[ירמיהו כב/טעמים#כב כ|כב,כ]] (א=וּֽצֳעָ֔קִי [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ירמיהו כב/טעמים#כב כח|כב,כח]] (א=הֽוּטֲלוּ֙); [[ירמיהו כה/טעמים#כה לג|כה,לג]] (א=חַֽלֲלֵ֤י); [[ירמיהו כה/טעמים#כה לו|כה,לו]] (א=וִֽילֲלַ֖ת); [[ירמיהו לא/טעמים#לא לב|לא,לב]] (ל=אֶכְתֲּבֶ֑נָּה);{{הערה|1=בן־נפתלי,'''ל''',ב1=אֶכְתֲּבֶ֑נָּה (חטף פתח); בן־אשר,מ&quot;ש,דפוסים=אֶכְתֳּבֶ֑נָּה (חטף קמץ); ק=אֶכְתְּבֶ֑נָּה (שווא). הפריט אינו מופיע בספר החילופים מהדורת ליפשיץ; החילוף מוזכר ברד&quot;ק, ודבריו הובאו במ&quot;ש.}} [[ירמיהו לב/טעמים#לב ט|לב,ט]] (ל=וָֽאֶשְׁקֲלָה־לּוֹ֙); [[ירמיהו לג/טעמים#לג י|לג,י]] (א=הַֽנֲשַׁמּ֗וֹת); [[ירמיהו מ/טעמים#מ טו|מ,טו]] (א=אֵ֤לֲכָה); [[ירמיהו מא/טעמים#מא ה|מא,ה]] (א=וּמִתְגֹּֽדֲדִ֑ים); [[ירמיהו מד/טעמים#מד ט|מד,ט]] (א=הַֽשֲׁכַחְתֶּם֩); [[ירמיהו מו/טעמים#מו ט|מו,ט]] (א=וְהִתְהֹלֲל֣וּ); [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|מח,כ]] (א-קרי=וּֽזֳעָ֑קוּ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);  [[ירמיהו מט/טעמים#מט ד|מט,ד]] (א=מַה־תִּתְהַֽלֲלִי֙); [[ירמיהו נ/טעמים#נ ו|נ,ו]] (א-קרי=שׁוֹבֲב֑וּם); [[ירמיהו נ/טעמים#נ י|נ,י]] (א=כָּל־שֹׁלֲלֶ֥יהָ); [[ירמיהו נא/טעמים#נא ב|נא,ב]] (א=וִיבֹקֲק֖וּ);{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} [[ירמיהו נא/טעמים#נא ז|נא,ז]] (א=יִתְהֹלֲל֥וּ); [[ירמיהו נא/טעמים#נא מט|נא,מט2]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[ירמיהו נא/טעמים#נא נג|נא,נג]] (א=שֹׁדֲדִ֛ים).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ביחזקאל}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יחזקאל|ספר יחזקאל]]''' (55 פריטים): [[יחזקאל א/טעמים#א ז|א,ז]] (א=וְנֹ֣צֲצִ֔ים); [[יחזקאל ג/טעמים#ג יח|ג,יח]] (א=הָרֲשָׁעָ֖ה); [[יחזקאל ג/טעמים#ג יט|ג,יט]] (א=הָרֲשָׁעָ֑ה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ב|ד,ב]] (א=סֹלֲלָ֑ה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ט|ד,ט]] (א=תֹּאכֲלֶֽנּוּ); [[יחזקאל ד/טעמים#ד י|ד,י]] (א=תֹּאכֲלֶ֔נּוּ [1]); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ט|ד,י]] (א=תֹּאכֲלֶֽנּוּ [2]); [[יחזקאל ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=תֹּאכֲלֶ֑נָּה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=בְּגֶֽלֲלֵי֙); [[יחזקאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] (א=גֶּֽלֲלֵ֣י); [[יחזקאל ו/טעמים#ו ז|ו,ז]] (א=בְּתוֹכֲכֶ֑ם); [[יחזקאל ז/טעמים#ז טו|ז,טו]] (א=יֹאכֲלֶֽנּוּ); [[יחזקאל ט/טעמים#ט ח|ט,ח]] (א=וְנֵֽאשֲׁאַ֖ר); [[יחזקאל יג/טעמים#יג כ|יג,כ]] (א=מְצֹדֲד֨וֹת [1]); [[יחזקאל יג/טעמים#יג כ|יג,כ]] (א=מְצֹדֲד֥וֹת [2]); [[יחזקאל טז/טעמים#טז נא|טז,נא]] (וַתְּצַדֲּקִי֙); [[יחזקאל יז/טעמים#יז יז|יז,יז]] (ל=סֹלֲלָ֖ה); [[יחזקאל כא/טעמים#כא כז|כא,כז]] (א=סֹלֲלָ֖ה); [[יחזקאל כו/טעמים#כו ח|כו,ח]] (א=סֹֽלֲלָ֔ה); [[יחזקאל כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א=וְשָׁלֲל֣וּ); [[יחזקאל כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א=וּבָֽזֲזוּ֙); [[יחזקאל כו/טעמים#כו טז|כו,טז]] (א=וְשָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל כו/טעמים#כו כא|כו,כא]] (א=וּֽתֲבֻקְשִׁ֗י); [[יחזקאל כז/טעמים#כז ד|כז,ד]] (א=כָּלֲל֖וּ); [[יחזקאל כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (א=וּבְכׇל־קֳהָלֵךְ֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לב|כז,לב]] (א=וְקוֹנֲנ֖וּ); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לד|כז,לד]] (א=וְכׇל־קֳהָלֵ֖ךְ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לה|כז,לה]] (א=שָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל כח/טעמים#כח ט|כח,ט]] (א=מְחַלֲלֶֽיךָ); [[יחזקאל כח/טעמים#כח טז|כח,טז]] (א=תוֹכֲךָ֛); [[יחזקאל כח/טעמים#כח יח|כח,יח]] (א=מִתּֽוֹכֲךָ֙); [[יחזקאל כח/טעמים#כח יט|כח,יט]] (א=שָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל לא/טעמים#לא ד|לא,ד]] (א=רֹמֲמָ֑תְהוּ); [[יחזקאל לא/טעמים#לא ו|לא,ו]] (א=קִֽנֲנוּ֙); [[יחזקאל לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=בְּעוֹפֲפִ֥י); [[יחזקאל לב/טעמים#לב יב|לב,יב]] (א=וְשָֽׁדֲדוּ֙); [[יחזקאל לב/טעמים#לב טז|לב,טז]] (א=וְק֣וֹנֲנ֔וּהָ); [[יחזקאל לב/טעמים#לב כב|לב,כב]] (א=וְכָל־קֳהָלָ֔הּ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל לג/טעמים#לג כח|לג,כח]] (א=וְשָׁ֥מֲמ֛וּ); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ו|לה,ו]] (א=יִרְדֲּפֶ֑ךָ [1]); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ו|לה,ו]] (א=יִרְדֲּפֶֽךָ [2]); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ז|לה,ז]] (א=לְשִֽׁמֲמָ֖ה); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ט|לה,ט]] (א=שִֽׁמֲמ֤וֹת); [[יחזקאל לה/טעמים#לה יא|לה,יא]] (א=אֶשְׁפֲּטֶֽךָ); [[יחזקאל לו/טעמים#לו ד|לו,ד]] (א=הַשֹּֽׁמֲמוֹת֙); [[יחזקאל לו/טעמים#לו לה|לו,לה]] (א=וְהַֽנֲשַׁמּ֥וֹת); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=וְשָׁלֲל֣וּ); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=אֶת־שֹׁלֲלֵיהֶ֗ם); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=וּבָֽזֲזוּ֙); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=אֶת־בֹּ֣זֲזֵיהֶ֔ם); [[יחזקאל לט/טעמים#לט כז|לט,כז]] (א=בְּשׁוֹבֲבִ֤י); [[יחזקאל מ/טעמים#מ מג|מ,מג]] (א=וְהַֽשֲׁפַתַּ֗יִם); [[יחזקאל מג/טעמים#מג י|מג,י]] (א=וּמָדֲד֖וּ); [[יחזקאל מז/טעמים#מז כב|מז,כב]] (א=בְּתוֹכֲכֶ֔ם [1]); [[יחזקאל מח/טעמים#מח יא|מח,יא]] (א=הַֽמֲקֻדָּשׁ֙).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בתרי עשר}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]''' (25 פריטים): [[הושע ז/טעמים#ז ה|הושע ז,ה]] (א=אֶת־לֹצֲצִֽים); [[הושע ז/טעמים#ז יג|הושע ז,יג]] (א=כִּֽי־נָדֲד֣וּ); [[הושע ט/טעמים#ט טו|הושע ט,טו]] (א=סֹרֲרִֽים); [[הושע ט/טעמים#ט יז|הושע ט,יז]] (א=נֹדֲדִ֖ים); [[יואל ג/טעמים#ג ג|יואל ג,ג]] (א=וְתִֽימֲר֖וֹת); [[עמוס ב/טעמים#ב יג|עמוס ב,יג]] (א=הַֽמֲלֵאָ֥ה); [[עמוס ד/טעמים#ד א|עמוס ד,א]] (א=הָרֹצֲצ֖וֹת); [[עמוס ה/טעמים#ה יב|עמוס ה,יב]] (א=צֹרֲרֵ֤י); [[עמוס ו/טעמים#ו ג|עמוס ו,ג]] (א=הַֽמֲנַדִּ֖ים); [[עמוס ח/טעמים#ח ח|עמוס ח,ח]] (א-כתיב=וְנִשְׁקֳהָ֖ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מיכה ג/טעמים#ג ט|מיכה ג,ט]] (ל=הַֽמֲתַעֲבִ֣ים); [[מיכה ה/טעמים#ה יא|מיכה ה,יא]] (א=וּֽמְעוֹנֲנִ֖ים); [[מיכה ו/טעמים#ו ז|מיכה ו,ז]] (א=בְּרִֽבֲב֖וֹת); [[מיכה ז/טעמים#ז א|מיכה ז,א]] (א=אַ֣לֲלַי); [[מיכה ז/טעמים#ז א|מיכה ז,א]] (א=כְּעֹלֲלֹ֖ת); [[נחום ב/טעמים#ב ג|נחום ב,ג]] (א=בֹּֽקֲקִ֔ים); [[נחום ב/טעמים#ב ה|נחום ב,ה]] (א=יִתְהוֹלֲל֣וּ); [[נחום ב/טעמים#ב ח|נחום ב,ח]] (א=מְתֹפֲפֹ֖ת); [[חבקוק ג/טעמים#ג ו|חבקוק ג,ו]] (א=וַיִּתְפֹּֽצֲצוּ֙); [[חבקוק ג/טעמים#ג טז|חבקוק ג,טז]] (א=צָלֲל֣וּ); [[צפניה א/טעמים#א ט|צפניה א,ט]] (א=הַֽמֲמַלְאִ֛ים); [[צפניה ב/טעמים#ב א|צפניה ב,א]] (א=הִֽתְקוֹשֲׁשׁ֖וּ); [[צפניה ב/טעמים#ב יב|צפניה ב,יב]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[זכריה ד/טעמים#ד יב|זכריה ד,יב]] (ל=שִׁבֲּלֵ֣י); [[זכריה יא/טעמים#יא ג|זכריה יא,ג]] (א=יִֽלֲלַ֣ת).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במשלי}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]''' (171 פריטים): [[תהלים ה/טעמים#ה ו|ה,ו]] (א=ה֭וֹלֲלִים); [[תהלים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=שׁוֹרֲרָ֑י); [[תהלים ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (א=עָשֲׁשָׁ֣ה); [[תהלים ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (א=בְּכׇל־צוֹרֲרָֽי); [[תהלים ז/טעמים#ז ה|ז,ה]] (א=צֽוֹרֲרִ֣י); [[תהלים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א=צוֹרֲרָ֑י); [[תהלים ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (א=תְּסֽוֹבֲבֶ֑ךָּ); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א=עוֹלֲלִ֨ים ׀); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א=צוֹרֲרֶ֑יךָ); [[תהלים ט/טעמים#ט יד|ט,יד]] (א=חָֽנֲנֵ֬נִי); [[תהלים ט/טעמים#ט יד|ט,יד]] (א=מְ֝רוֹמֲמִ֗י); [[תהלים י/טעמים#י ה|י,ה]] (א=כׇּל־צ֝וֹרֲרָ֗יו); [[תהלים יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (א=כּוֹנֲנ֣וּ); [[תהלים יב/טעמים#יב ז|יב,ז]] (א=אִ֥מֲר֣וֹת); [[תהלים יד/טעמים#יד א|יד,א]] (א=הִֽשְִׁחִ֗יתוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים יד/טעמים#יד א|יד,א]] (א=הִֽתְִעִ֥יבוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ש1=מִ֥מֲתִֽים־יָדְךָ֨ ׀); [[תהלים יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (ל=אֶ֥קֲרָ֣א); [[תהלים כו/טעמים#כו ו|כו,ו]] (א=וַאֲסֹבֲבָ֖ה); [[תהלים כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] (א=יְרוֹמֲמֵֽנִּי); [[תהלים כז/טעמים#כז יא|כז,יא]] (א=שֽׁוֹרֲרָֽי); [[תהלים לא/טעמים#לא י|לא,י]] (א=עָשֲׁשָׁ֖ה); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=מִכׇּל־צֹרֲרַ֨י); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=וְלִ֥שֲׁכֵנַ֨י ׀); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=נָדֲד֥וּ); [[תהלים לב/טעמים#לב ז|לב,ז]] (א=תְּס֖וֹבֲבֵ֣נִי); [[תהלים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=יְסוֹבֲבֶֽנּוּ); [[תהלים לד/טעמים#לד א|לד,א]] (א=וַ֝יְגָרֲשֵׁ֗הוּ); [[תהלים לד/טעמים#לד ב|לד,ב]] (א=אֲבָרֲכָ֣ה); [[תהלים לד/טעמים#לד ד|לד,ד]] (א=וּנְרוֹמֲמָ֖ה); [[תהלים לה/טעמים#לה יח|לה,יח]] (א=אֲהַלֲלֶֽךָּ); [[תהלים לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (א?=&lt;שִׁ֥מֳעָֽה{{מ:מקף אפור}}תְפִלָּתִ֨י ׀&gt; [{{קו תחתי|חטף קמץ}}] או &lt;שִׁ֥מֲעָֽה{{מ:מקף אפור}}תְפִלָּתִ֨י ׀&gt; בחטף קמץ); [[תהלים מ/טעמים#מ יג|מ,יג]] (א=אָפֲפֽוּ־עָלַ֨י); [[תהלים מב/טעמים#מב יא|מב,יא]] (א=צוֹרֲרָ֑י);{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} [[תהלים נג/טעמים#נג,ב|נג,ב]] (א=הִֽ֝שְִׁחִ֗יתוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים נג/טעמים#נג,ב|נג,ב]] (א=וְהִֽתְִעִ֥יבוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים נה/טעמים#נה,יא|נה,יא]] (א=יְסוֹבֲבֻ֥הָ); [[תהלים נה/טעמים#נה,כב|נה,כב]] (א=וּֽקֲרָב־לִ֫בּ֥וֹ); [[תהלים נו/טעמים#נו ג|נו,ג]] (א=שׁ֭וֹרֲרַי); [[תהלים נט/טעמים#נט ז|נט,ז]] (א=וִיס֥וֹבֲבוּ); [[תהלים נט/טעמים#נט טו|נט,טו]] (א=וִיס֥וֹבֲבוּ); [[תהלים ס/טעמים#ס ט|ס,ט]] (א=מְחֹֽקֲקִֽי); [[תהלים סב/טעמים#סב ד|סב,ד]] (א=תְּה֥וֹתֲת֣וּ); [[תהלים סב/טעמים#סב ה|סב,ה]] (א=יְקַֽלֲלוּ־סֶֽלָה); [[תהלים סד/טעמים#סד ט|סד,ט]] (א=יִ֝תְנֹדֲד֗וּ); [[תהלים סד/טעמים#סד יא|סד,יא]] (א=וְ֝יִתְהַלֲל֗וּ); [[תהלים סה/טעמים#סה ה|סה,ה]] (א=תִּ֥בֲחַ֣ר); [[תהלים סה/טעמים#סה י|סה,י]] (א=וַתְּשֹׁ{{גלגל}}קֲקֶ֡הָ); [[תהלים סה/טעמים#סה יא|סה,יא]] (א=תְּ֝מֹגֲגֶ֗נָּה); [[תהלים סו/טעמים#סו ז|סו,ז]] (א=הַסּוֹרֲרִ֓ים ׀); [[תהלים סו/טעמים#סו ח|סו,ח]] (א=בָּרֲכ֖וּ); [[תהלים סו/טעמים#סו יב|סו,יב]] (א=לָרֲוָיָֽה); [[תהלים סז/טעמים#סז ב|סז,ב]] (א=וִיבָרֲכֵ֑נוּ); [[תהלים סז/טעמים#סז ז|סז,ז]] (א=יְ֝בָרֲכֵ֗נוּ); [[תהלים סז/טעמים#סז ח|סז,ח]] (א=יְבָרֲכֵ֥נוּ); [[תהלים סח/טעמים#סח ז|סח,ז]] (א=ס֝וֹרֲרִ֗ים); [[תהלים סח/טעמים#סח יט|סח,יט]] (א=ס֝וֹרֲרִ֗ים); [[תהלים סח/טעמים#סח כד|סח,כד]] (א=תִּ֥מֲחַ֥ץ); [[תהלים סח/טעמים#סח כז|סח,כז]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים סט/טעמים#סט כ|סט,כ]] (א=כׇּל־צוֹרֲרָֽי); [[תהלים סט/טעמים#סט לא|סט,לא]] (א=אֲהַלֲלָ֣ה); [[תהלים סט/טעמים#סט לה|סט,לה]] (א=יְֽ֭הַלֲלוּהוּ); [[תהלים עב/טעמים#עב טו|עב,טו]] (א=יְבָרֲכֶֽנְהוּ); [[תהלים עג/טעמים#עג ג|עג,ג]] (א=בַּהוֹלֲלִ֑ים); [[תהלים עג/טעמים#עג כח|עג,כח]] (א=קִ֥רֲבַ֥ת); [[תהלים עד/טעמים#עד ד|עד,ד]] (א=צֹ֭רֲרֶיךָ); [[תהלים עד/טעמים#עד ה|עד,ה]] (א=בִּסֲבָךְ־עֵ֝ץ); [[תהלים עד/טעמים#עד כא|עד,כא]] (א=יְֽהַלֲל֥וּ); [[תהלים עד/טעמים#עד כג|עד,כג]] (א=צֹרֲרֶ֑יךָ); [[תהלים עה/טעמים#עה ה|עה,ה]] (א=לַ֭הוֹלֲלִים); [[תהלים עו/טעמים#עו ו|עו,ו]] (א=אֶשְׁתּֽוֹלֲל֨וּ |);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר, אולי בגלל שהמקום מטושטש.}} [[תהלים עו/טעמים#עו יב|עו,יב]] (א=נִ֥דֲר֣וּ); [[תהלים פ/טעמים#פ ג|פ,ג]] (א=עוֹרֲרָ֥ה); [[תהלים פ/טעמים#פ יא|פ,יא]] (א=אַֽרֲזֵי); [[תהלים פג/טעמים#פג יג|פג,יג]] (נִ֣ירֲשָׁה); [[תהלים פד/טעמים#פד ה|פד,ה]] (יְֽהַלֲל֥וּךָ); [[תהלים פז/טעמים#פז ה|פז,ה]] (א=וּ֥לֲצִיּ֨וֹן ׀); [[תהלים פז/טעמים#פז ז|פז,ז]] (א=כְּחֹלֲלִ֑ים); [[תהלים צ/טעמים#צ יז|צ,יז]] (א=כּוֹנֲנָ֥ה); [[תהלים צ/טעמים#צ יז|צ,יז]] (א=כּוֹנֲנֵֽהוּ); [[תהלים צד/טעמים#צד י|צד,י]] (א=הַֽמֲלַמֵּ֖ד); [[תהלים צו/טעמים#צו ב|צו,ב]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים צז/טעמים#צז ז|צז,ז]] (א=הַמִּֽתְהַלֲלִ֥ים); [[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]] (א=רוֹמֲמ֡וּ); [[תהלים צט/טעמים#צט ט|צט,ט]] (א=רוֹמֲמ֡וּ); [[תהלים ק/טעמים#ק ד|ק,ד]] (א=בָּרֲכ֥וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג א|קג,א]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קג/טעמים#קג ב|קג,ב]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קג/טעמים#קג כ|קג,כ]] (א=בָּרֲכ֥וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כא|קג,כא]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כב|קג,כב]] (א=בָּרֲכ֤וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כב|קג,כב]] (א=בָּרֲכִ֥י); [[תהלים קד/טעמים#קד א|קד,א]] (א=בָּרֲכִ֥י); [[תהלים קד/טעמים#קד ג|קד,ג]] (א=הַ֥מֲקָרֶ֥ה); [[תהלים קד/טעמים#קד ג|קד,ג]] (א=הַֽ֝מֲהַלֵּ֗ךְ); [[תהלים קד/טעמים#קד י|קד,י]] (א=הַֽמֲשַׁלֵּ֣חַ); [[תהלים קד/טעמים#קד יח|קד,יח]] (א=לַֽשֲׁפַנִּֽים); [[תהלים קד/טעמים#קד לה|קד,לה]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קד/טעמים#קד לה|קד,לה]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קה/טעמים#קה ג|קה,ג]] (א=הִֽ֭תְהַלֲלוּ); [[תהלים קה/טעמים#קה מה|קה,מה]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קו/טעמים#קו א|קו,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קז/טעמים#קז לו|קז,לו]] (א=וַ֝יְכוֹנֲנ֗וּ); [[תהלים קז/טעמים#קז לח|קז,לח]] (א=וַיְבָרֲכֵ֣ם); [[תהלים קז/טעמים#קז מג|קז,מג]] (א=וְ֝יִתְבּוֹנֲנ֗וּ); [[תהלים קח/טעמים#קח ט|קח,ט]] (א=מְחֹקֲקִֽי); [[תהלים קט/טעמים#קט כח|קט,כח]] (א=יְקַֽלֲלוּ־הֵמָּה֮); [[תהלים קט/טעמים#קט ל|קט,ל]] (א=אֲהַלֲלֶֽנּוּ); [[תהלים קיא/טעמים#קיא א|קיא,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קיב/טעמים#קיב א|קיב,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=הַ֭לֲלוּ); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּ); [[תהלים קיג/טעמים#קיג ט|קיג,ט]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קטו/טעמים#קטו יח|קטו,יח]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קיח/טעמים#קיח כח|קיח,כח]] (א=אֲרוֹמֲמֶֽךָּ); [[תהלים קיט/טעמים#קיט קטו|קיט,קטו]] (א=וְ֝אֶצֲּרָ֗ה); [[תהלים קיט/טעמים#קיט קעה|קיט,קעה]] (א=וּֽתְהַלֲלֶ֑ךָּ); [[תהלים קלד/טעמים#קלד א|קלד,א]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים קלד/טעמים#קלד ב|קלד,ב]] (א=וּ֝בָרֲכ֗וּ); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=הַֽ֭לֲלוּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה ג|קלה,ג]] (א=הַֽלֲלוּ־יָ֭הּ); [[תהלים קלה/טעמים#קלה יט|קלה,יט]] (בָּרֲכ֣וּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה יט|קלה,יט]] (בָּרֲכ֥וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כ|קלה,כ]] (בָּרֲכ֣וּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כ|קלה,כ]] (בָּרֲכ֥וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כא|קלה,כא]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קלט/טעמים#קלט כא|קלט,כא]] (א=וּ֝בִתְקוֹמֲמֶ֗יךָ); [[תהלים קמ/טעמים#קמ ד|קמ,ד]] (א=שָׁ֥נֲנ֣וּ); [[תהלים קמג/טעמים#קמג יב|קמג,יב]] (א=כׇּל־צֹרֲרֵ֣י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד א|קמד,א]] (א=הַֽמֲלַמֵּ֣ד); [[תהלים קמה/טעמים#קמה א|קמה,א]] (א=וַאֲבָרֲכָ֥ה); [[תהלים קמה/טעמים#קמה ב|קמה,ב]] (א=אֲבָרֲכֶ֑ךָּ [1]); [[תהלים קמה/טעמים#קמה ב|קמה,ב]] (וַאֲהַלֲלָ֥ה [2]); [[תהלים קמה/טעמים#קמה י|קמה,י]] (א=יְבָרֲכֽוּכָה); [[תהלים קמו/טעמים#קמו א|קמו,א]] (א=הַֽלֲלוּ־יָ֡הּ); [[תהלים קמו/טעמים#קמו א|קמו,א]] (א=הַֽלֲלִ֥י); [[תהלים קמו/טעמים#קמו ב|קמו,ב]] (א=אֲהַלֲלָ֣ה); [[תהלים קמו/טעמים#קמו י|קמו,י]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמז/טעמים#קמז א|קמז,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קמז/טעמים#קמז ח|קמז,ח]] (א=הַֽמֲכַסֶּ֬ה); [[תהלים קמז/טעמים#קמז יב|קמז,יב]] (א=הַֽלֲלִ֖י); [[תהלים קמז/טעמים#קמז כ|קמז,כ]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=הַֽלֲל֣וּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ב|קמח,ב]] (א=הַֽלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ג|קמח,ג]] (א=הַֽ֭לֲלוּהוּ [1]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ג|קמח,ג]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ד|קמח,ד]] (א=הַֽ֭לֲלוּהוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ה|קמח,ה]] (א=יְֽ֭הַלֲלוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ז|קמח,ז]] (א=הַֽלֲל֣וּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח יג|קמח,יג]] (א=&lt;יְהַלֲל֤וּ ׀&gt;); [[תהלים קמח/טעמים#קמח יד|קמח,יד]] (הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמט/טעמים#קמט א|קמט,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ג|קמט,ג]] (א=יְהַלֲל֣וּ); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ו|קמט,ו]] (א=רוֹמֲמ֣וֹת); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ט|קמט,ט]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=הַֽלֲלוּ־אֵ֥ל); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ב|קנ,ב]] (א=הַלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ב|קנ,ב]] (א=הַ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ג|קנ,ג]] (א=הַ֭לְלוּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ג|קנ,ג]] (א=הַ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ד|קנ,ד]] (א=הַ֭לֲלוּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ד|קנ,ד]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ה|קנ,ה]] (א=הַלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ה|קנ,ה]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ו|קנ,ו]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במשלי}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|ספר משלי]]''' (12 פריטים): [[משלי ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (א=יְחֹ֣קֲקוּ); [[משלי כג/טעמים#כג כ|כג,כ]] (א=בְּזֹלֲלֵ֖י); [[משלי כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=בָּֽרֲשָׁעִֽים); [[משלי כו/טעמים#כו ב|כו,ב]] (א=קִֽלֲלַ֥ת); [[משלי כח/טעמים#כח ד|כח,ד]] (א=יְהַלֲל֣וּ); [[משלי כח/טעמים#כח ז|כח,ז]] (א=ז֝וֹלֲלִ֗ים); [[משלי כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א=נִ֥בֳהָֽל); [[משלי ל/טעמים#ל יז|ל,יז]] (א=תִּ֥לֲעַ֣ג); [[משלי לא/טעמים#לא ד|לא,ד]] (א=לַֽמֲלָכִ֣ים [2]); [[משלי לא/טעמים#לא טז|לא,טז]] (א=זָֽמֲמָ֣ה); [[משלי לא/טעמים#לא כח|לא,כח]] (א=וַֽיְהַלֲלָֽהּ); [[משלי לא/טעמים#לא לא|לא,לא]] (א=וִיהַלֲל֖וּהָ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באיוב}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|ספר איוב]]''' (28 פריטים): [[איוב א/טעמים#א ה|א,ה]] (א=וּבֵרֲכ֥וּ); [[איוב א/טעמים#א יא|א,יא]] (א=יְבָרֲכֶֽךָּ); [[איוב ב/טעמים#ב ה|ב,ה]] (א=יְבָרֲכֶֽךָּ); [[איוב ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (א=אֹֽרֲרֵי־י֑וֹם); [[איוב ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] (א=הַֽמֲמַלְאִ֖ים); [[איוב ג/טעמים#ג טז|ג,טז]] (א=כְּ֝עֹלֲלִ֗ים); [[איוב ג/טעמים#ג כא|ג,כא]] (א=הַֽמֲחַכִּ֣ים); [[איוב ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (א=יְֽמַשֲׁשׁ֥וּ); [[איוב י/טעמים#י יא|י,יא]] (א=תְּשֹׂכֲכֵֽנִי); [[איוב יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א=לְשֹׁ֥דֲדִ֗ים); [[איוב יב/טעמים#יב כה|יב,כה]] (א=יְמַֽשֲׁשׁוּ־חֹ֥שֶׁךְ); [[איוב יז/טעמים#יז ט|יז,ט]] (א=וּֽטֳהָר־יָ֝דַ֗יִם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[איוב כ/טעמים#כ ז|כ,ז]] (א=כְּֽ֭גֶלֲלוֹ); [[איוב כו/טעמים#כו יג|כו,יג]] (א=חֹלֲלָ֥ה); [[איוב כז/טעמים#כז ז|כז,ז]] (א=וּמִתְקוֹמֲמִ֥י); [[איוב כט/טעמים#כט כה|כט,כה]] (א=אֶ֥בֲחַ֣ר); [[איוב ל/טעמים#ל כב|ל,כב]] (א=וּ֝תְמֹגֲגֵ֗נִי); [[איוב לא/טעמים#לא כ|לא,כ]] (א=בֵרֲכ֣וּנִי); [[איוב לא/טעמים#לא לז|לא,לז]] (א=אֲקָֽרֲבֶֽנּוּ); [[איוב לג/טעמים#לג כב|לג,כב]] (א=לַֽמֲמִתִֽים); [[איוב לג/טעמים#לג כה|לג,כה]] (א=רֻֽטֲפַ֣שׁ); [[איוב לד/טעמים#לד י|לד,י]] (א=אַ֥נֲשֵׁ֥י); [[איוב לו/טעמים#לו כד|לו,כד]] (א=שֹׁרֲר֣וּ); [[איוב לח/טעמים#לח לא|לח,לא]] (א=הַֽ֭תֲקַשֵּׁר); [[איוב לח/טעמים#לח לה|לח,לה]] (א=הַֽתֲשַׁלַּ֣ח); [[איוב מ/טעמים#מ כב|מ,כב]] (א=צִֽלֲל֑וֹ); [[איוב מ/טעמים#מ לא|מ,לא]] (א=הַֽתֲמַלֵּ֣א); [[איוב מב/טעמים#מב י|מב,י]] (א=בְּהִֽתְפַּֽלֲל֖וֹ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשיר השירים}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת שיר השירים|מגילת שיר השירים]]''' (6 פריטים): [[שיר השירים ב/טעמים#ב ז|שיר השירים ב,ז]] (א=וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ או  וְֽאִם־תְּעֽוֹרֲר֛וּ);{{הערה|ראו אותו פריט ב[[#מגילת שיר השירים עד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; (ג,יא)|רשימת הניקוד והטעמים]].}} [[שיר השירים ג/טעמים#ג ב|ג,ב]] (א=וַאֲסוֹבֲבָ֣ה); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ג|ג,ג]] (א=הַסֹּבֲבִ֖ים); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (א=וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (א=כְּתִֽימֲר֖וֹת); [[שיר השירים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=אֶנְהָֽגֲךָ֗).{{הערה|וכמו כן לפי הסכמת בן־אשר ובן־נפתלי בספר החילופים.}}

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ברות}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת רות|מגילת רות]]''' (פריט אחד): [[רות ב/טעמים#ב ב|ב,ב]] (א=אֵֽלֲכָה־נָּ֤א).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באיכה}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]]''' (פריט אחד): [[איכה ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל=עֹלֲלֵ֣י).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בקהלת}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]]''' (2 פריטים): [[קהלת ה/טעמים#ה ה|ו,ב]] (ל=יֹֽאכֲלֶ֑נּוּ); [[קהלת ט/טעמים#ט ז|ט,ז]] (ל=וּֽשֲׁתֵ֥ה).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באסתר}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]]''' (אין פריטים).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדניאל}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]]''' (11 פריטים): [[דניאל א/טעמים#א ו|א,ח]] (ל=וּֽלֲלַמְּדָ֥ם); [[דניאל ב/טעמים#ב יט|ב,יט]] (ל=גֲלִ֑י); [[דניאל ב/טעמים#ב לה|ב,לה]] (ל=לָא־הִשְׁתֲּכַ֣ח); [[דניאל ד/טעמים#ד ט|ד,ט]] (ל=צִפֲּרֵ֣י); [[דניאל ד/טעמים#ד יח|ד,יח]] (ל=צִפֲּרֵ֥י); [[דניאל ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (ל=וּֽסֲגַ֛ר); [[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל=מַדֲּקָ֔ה); [[דניאל ט/טעמים#ט יח|ט,יח]] (ל=וּֽשֲׁמָע֒); [[דניאל ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (ל=הַֽקֲשִׁ֥יבָה); [[דניאל יא/טעמים#יא טו|יא,טו]] (ל=סֽוֹלֲלָ֔ה); [[דניאל יב/טעמים#יב י|יב,י]] (ל=יִ֠תְבָּֽרֲרוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בעזרא}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]]''' (11 פריטים): [[עזרא ח/טעמים#ח כו|עזרא ח,כו]] (ל=וָאֶשְׁקֲלָ֨ה); [[נחמיה ב/טעמים#ב ו|נחמיה ב,ו]] (ל=מַֽהֲלָכֲךָ֖); [[נחמיה ג/טעמים#ג יג|נחמיה ג,יג]] (ל=הָשֲׁפֽוֹת); [[נחמיה ז/טעמים#ז סז|נחמיה ז,סז]] (ל=מְשֹֽׁרֲרִים֙); [[נחמיה ז/טעמים#ז סז|נחמיה ז,סז]] (ל=וּמְשֹׁ֣רֲר֔וֹת); [[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] (ל=בָּרֲכוּ֙); [[נחמיה יא/טעמים#יא ב|נחמיה יא,ב]] (ל=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[נחמיה יב/טעמים#יב כט|נחמיה יב,כט]] (ל=הַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים); [[נחמיה יב/טעמים#יב לו|נחמיה יב,לו]] (ל=מִֽלֲלַ֡י); [[נחמיה יב/טעמים#יב לו|נחמיה יב,לו]] (ל=גִּֽלֲלַ֡י); [[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,יט]] (ל=צָֽלֲלוּ֩).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדברי הימים}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דברי הימים|ספר דברי הימים]]''' (61 פריטים): [[דברי הימים א ב/טעמים#ב מד|דה&quot;א ב,מד]] (א=יָרְקֳעָ֑ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ד/טעמים#ד י|דה&quot;א ד,י]] (א=תְּבָרֲכֵ֜נִי); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה טז|דה&quot;א ה,טז]] (א=וּבְכׇֽל־מִגְרֲשֵׁ֥י); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כז|דה&quot;א ה,כז]] (א=קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כח|דה&quot;א ה,כח]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו א|דה&quot;א ו,א]] (א=קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו ג|דה&quot;א ו,ג]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו ז|דה&quot;א ו,ז]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו יח|דה&quot;א ו,יח]] (א=הַקֳּהָתִ֔י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו כג|דה&quot;א ו,כג]] (א=בֶּן־קֳהָ֔ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א ו/טעמים#ו לט|דה&quot;א ו,לט]] (א=הַקֳּהָתִ֔י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א ו/טעמים#ו מו|דה&quot;א ו,מו]] (א=קֳהָ֜ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נא|דה&quot;א ו,נא]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נג|דה&quot;א ו,נג]] (א=וְאֶֽת־יָקְמֳעָם֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נה|דה&quot;א ו,נה]] (א=לִבְנֵֽי־קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ט/טעמים#ט לב|דה&quot;א ט,לב]] (א=הַקֳּהָתִ֛י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו ה|דה&quot;א טו,ה]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים. בכתר נכתב הקמץ מתחת לשווא, אך המשמעות ברורה.}} [[דברי הימים א טו/טעמים#טו יח|דה&quot;א טו,יח]] (א=וֶאֱלִ֨יפֲלֵ֜הוּ); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו יט|דה&quot;א טו,יט]] (א=וְהַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כא|דה&quot;א טו,כא]] (א=וֶאֱלִֽיפֲלֵ֗הוּ); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כז|דה&quot;א טו,כז]] (א=וְהַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כז|דה&quot;א טו,כז]] (א=הַמְשֹׁרֲרִ֑ים); [[דברי הימים א טז/טעמים#טז ה|דה&quot;א טז,ה]] (א=בַּֽמֲצִלְתַּ֥יִם); [[דברי הימים א טז/טעמים#טז י|דה&quot;א טז,י]] (א=הִֽתְהַלֲלוּ֙); [[דברי הימים א יח/טעמים#יח י|דה&quot;א יח,י]] (א=וּֽלְבָרֲכ֗וֹ); [[דברי הימים א יט/טעמים#יט ג|דה&quot;א יט,ג]] (א=הַֽמֲכַבֵּ֨ד); [[דברי הימים א כג/טעמים#כג ו|דה&quot;א כג,ו]] (א=קֳהָ֥ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א כג/טעמים#כג יב|דה&quot;א כג,יב]] (א=קֳהָ֗ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו ה|דה&quot;א כו,ה]] (א=בֵרֲכ֖וֹ); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו טז|דה&quot;א כו,טז]] (א=בַּֽמֲסִלָּ֖ה); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו יח|דה&quot;א כו,יח]] (א=לַֽמֲסִלָּ֔ה); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו לב|דה&quot;א כו,לב]] (א=הַֽמֲנַשִּׁ֔י); [[דברי הימים א כז/טעמים#כז כא|דה&quot;א כז,כא]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁה֙); [[דברי הימים א כז/טעמים#כז לא|דה&quot;א כז,לא]] (א=הָרֲכ֔וּשׁ); [[דברי הימים א כח/טעמים#כח יח|דה&quot;א כח,יח]] (א=וְסֹכֲכִ֖ים); [[דברי הימים א כט/טעמים#כט ב|דה&quot;א כט,ב]] (א=וּֽכֲכָל־כֹּחִ֞י); [[דברי הימים א כט/טעמים#כט כ|דה&quot;א כט,כ]] (א=וַיְבָרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב ה/טעמים#ה יב|דה&quot;ב ה,יב]] (א=הַמְשֹׁרֲרִ֣ים); [[דברי הימים ב ה/טעמים#ה יג|דה&quot;ב ה,יג]] (א=וְלַמְשֹׁרֲרִ֜ים); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כא|דה&quot;ב ו,כא]] (א=יִֽתְפַּלֲל֖וּ); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כד|דה&quot;ב ו,כד]] (א=וְהִתְפַּֽלֲל֧וּ); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו לח|דה&quot;ב ו,לח]] (א=וְהִֽתְפַּֽלֲל֗וּ); [[דברי הימים ב ז/טעמים#ז יד|דה&quot;ב ז,יד]] (א=וְיִֽתְפַּֽלֲלוּ֙); [[דברי הימים ב יב/טעמים#יב יג|דה&quot;ב יב,יג]] (א=וּֽשֲׁבַ֨ע); [[דברי הימים ב טז/טעמים#טז ט|דה&quot;ב טז,ט]] (א=מְשֹׁטֲט֤וֹת); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ יט|דה&quot;ב כ,יט]] (א=הַקֳּהָתִ֖ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כא|דה&quot;ב כ,כא]] (א=מְשֹֽׁרֲרִים֙); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כא|דה&quot;ב כ,כא]] (א=וּֽמְהַלֲלִ֖ים); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כה|דה&quot;ב כ,כה]] (א=בֹּזֲזִ֥ים); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כו|דה&quot;ב כ,כו]] (א=בֵּרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב כא/טעמים#כא יז|דה&quot;ב כא,יז]] (א=כׇּל־הָרֲכוּשׁ֙); [[דברי הימים ב כג/טעמים#כג יב|דה&quot;ב כג,יב]] (א=וְהַֽמְהַלֲלִ֖ים); [[דברי הימים ב כג/טעמים#כג יג|דה&quot;ב כג,יג]] (א=וְהַמְשֽׁוֹרֲרִים֙); [[דברי הימים ב כד/טעמים#כד יד|דה&quot;ב כד,יד]] (א=וּֽכֲכַלּוֹתָ֡ם); [[דברי הימים ב כט/טעמים#כט יב|דה&quot;ב כט,יב]] (א=הַקֳּהָתִי֒ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים ב כט/טעמים#כט ל|דה&quot;ב כט,ל]] (א=וַֽיְהַלֲלוּ֙); [[דברי הימים ב ל/טעמים#ל כז|דה&quot;ב ל,כז]] (א=וַיְבָרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב לא/טעמים#לא ח|דה&quot;ב לא,ח]] (א=וַֽיְבָרֲכוּ֙); [[דברי הימים ב לב/טעמים#לב לא|דה&quot;ב לב,לא]] (א=הַֽמֲשַׁלְּחִ֤ים); [[דברי הימים ב לג/טעמים#לג יח|דה&quot;ב לג,יח]] (א=הַֽמֲדַבְּרִ֣ים); [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד יב|דה&quot;ב לד,יב]] (א=הַקֳּהָתִ֖ים);{{הערה|פריט זה נשמט ברשימת ברויאר בכתר ירושלים, אך קיים ברשימה בדעת מקרא.}} [[דברי הימים ב לה/טעמים#לה ז|דה&quot;ב לה,ז]] (א=מֵרֲכ֥וּשׁ);{{הערה|פריט זה נשמט ברשימת ברויאר.}} [[דברי הימים ב לה/טעמים#לה טו|דה&quot;ב לה,טו]] (א=וְהַמְשֹׁרֲרִ֨ים).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: עיצוב טעמי אמ&quot;ת==

להסבר מפורט על המדיניות במהדורתנו לעיצוב טעמי אמ&quot;ת, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו. כאן נפרט את כל המקומות שבהם יושמה מדיניות זו.

===עולה ויורד===

להסבר מפורט על המדיניות כלפי הטעם &quot;עולה ויורד&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|פרק השני]]''' של המבוא.

'''א. &quot;עולה&quot; ו&quot;יורד&quot; באות אחת:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת (סה&quot;כ 13) שבהם סימנו &quot;עולה ויורד&quot; באופן מלא (=תו של &quot;עולה&quot; ותו של &quot;יורד&quot;) באות אחת, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ברשימה מובא נוסחו של התיבה הרלוונטית בכתר ארם צובה, שמשמיט בעקביות את ה&quot;עולה&quot; בתיבות הללו (ייתכן מסיבות הקשורות לנגינתן). בעתיד נסמן את ה&quot;עולה&quot; בתיבות אלו ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}} אם תהיה אפשרות טכנית לעשות כך.

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' [[תהלים ל/טעמים#ל יב|ל,יב]] (א=לְמָח֢וֹל לִ֥י); [[תהלים מב/טעמים#מב ג|מב,ג]] (א=לְאֵ֢ל חָ֥י); [[תהלים נה/טעמים#נה כ|נה,כ]] (א=קֶ֗דֶם סֶ֥לָה); [[תהלים סח/טעמים#סח כ|סח,כ]] (א=י֤וֹם{{מ:לגרמיה}}י֥וֹם); [[תהלים פו/טעמים#פו ב|פו,ב]] (א=כִּֽי־חָסִ֢יד אָ֥נִי); [[תהלים קט/טעמים#קט טז|קט,טז]] (א=עֲשׂ֢וֹת חָ֥סֶד); [[תהלים קכה/טעמים#קכה ב|קכה,ב]] (א=סָבִ֢יב לָ֥הּ).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' [[משלי כד/טעמים#כד כד|כד,כד]] (א=צַדִּ֢יק אָ֥תָּה); [[משלי ל/טעמים#ל טו|ל,טו]] (א=הַ֤ב{{מ:פסק}}הַ֥ב).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' [[איוב ח/טעמים#ח ו|ח,ו]] (א=וְיָשָׁ֗ר אָ֥תָּה); [[איוב ט/טעמים#ט כב|ט,כב]] (א=אַחַ֗ת הִ֥יא); [[איוב כט/טעמים#כט כה|כט,כה]] (א=וְאֵשֵׁ֢ב רֹ֥אשׁ);{{הערה|יושם לב שיש סימן למחיקה מעל האות רי&quot;ש, ושמא נמחק ה&quot;עולה&quot; (ראו ייבין, מט.1, עמ' 330).}} [[איוב לד/טעמים#לד כ|לד,כ]] (א=וַחֲצ֢וֹת לָ֥יְלָה).

'''ב. מקף בין שתי תיבות של &quot;עולה&quot; ו&quot;יורד&quot;:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת (סה&quot;כ 55) שבהם ה&quot;עולה&quot; וה&quot;יורד&quot; באות בשתי תיבות סמוכות. אם אין בתיבת ה&quot;עולה&quot; טעם עצמאי, אז סימנו מקף בין תיבת ה&quot;עולה&quot; לתיבת ה&quot;יורד&quot;, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ואם יש טעם עצמאי בתיבת ה&quot;עולה&quot;, והיא לא ראויה אם כן להיות מוקפת, אז מהדורתנו זהה לנוסח הכתר (בלי מקף) וסימנו את הדוגמה בכוכבית. ברשימה מובא נוסחו של כתר ארם צובה, שבדרך כלל משמיט את המקף;{{הערה| במקום אחד שבו הכתר לא קיים (תהלים יח,מד) הבאנו ברשימה את נוסחו של כתי&quot;ל, שגם בו המקף מושמט בדרך כלל.}} דוגמאות יוצאות מן הכלל שבהן המקף מסומן בכתר '''מודגשות''', והן מופיעות במהדורתנו כמקפים רגילים. ואילו בשאר המקומות (שבהם אין טעם עצמאי בתיבת ה&quot;עולה&quot; אך המקף מושמט בכתר ארם צובה) סימנו את המקף ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}} במהדורתנו.{{הערה|השתמשנו לשם כך ב[[תבנית:מ:מקף אפור]].}}

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' [[תהלים א/טעמים#א ג|א,ג]] (א{{=}}עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם); [[תהלים ב/טעמים#ב ז|ב,ז]] (א{{=}}אֶֽ֫ל חֹ֥ק); [[תהלים ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א*{{=}}מִֽי־יַרְאֵ֢נוּ֫ ט֥וֹב); [[תהלים ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א{{=}}אֻמְלַ֫ל אָ֥נִי); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א*{{=}}יִסַּ֢דְתָּ֫ עֹ֥ז); [[תהלים יד/טעמים#יד ד|יד,ד]] (א*{{=}}כׇּל־פֹּ֢עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים יח/טעמים#יח מד|יח,מד]] (ל*{{=}}מֵרִ֢יבֵ֫י עָ֥ם); [[תהלים כח/טעמים#כח ג|כח,ג]] (א*{{=}}וְעִם־פֹּ֢עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים ל/טעמים#ל ח|ל,ח]] (א{{=}}לְֽהַרְרִ֫י עֹ֥ז); [[תהלים ל/טעמים#ל י|ל,י]] (א{{=}}אֶ֫ל שָׁ֥חַת); [[תהלים לא/טעמים#לא י|לא,י]] (א{{=}}צַ֫ר לִ֥י); [[תהלים לא/טעמים#לא יט|לא,יט]] (א{{=}}שִׂפְתֵ֫י שָׁ֥קֶר); [[תהלים לא/טעמים#לא כא|לא,כא]] (א{{=}}מֵרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ); [[תהלים לז/טעמים#לז ז|לז,ז]] (א*{{=}}וְהִתְח֢וֹלֵֽ֫ל ל֥וֹ); [[תהלים מ/טעמים#מ יח|מ,יח]] (א{{=}}יַֽחֲשָׁ֫ב לִ֥י); [[תהלים מד/טעמים#מד ד|מד,ד]] (א*{{=}}לֹא־הוֹשִׁ֢יעָ֫ה לָּ֥מוֹ); [[תהלים מה/טעמים#מה ח|מה,ח]] (א{{=}}וַתִּשְׂנָ֫א רֶ֥שַׁע); [[תהלים נג/טעמים#נג ה|נג,ה]] (א*{{=}}פֹּ֤עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים נג/טעמים#נג ו|נג,ו]] (א*{{=}}לֹא־הָ֢יָה֫ פָ֥חַד); [[תהלים נו/טעמים#נו ט|נו,ט]] (א*{{=}}סָפַ֢רְתָּ֫ה אָ֥תָּה); [[תהלים סב/טעמים#סב י|סב,י]] (א{{=}}בְּנֵ֫י אִ֥ישׁ); [[תהלים ע/טעמים#ע ו|ע,ו]] ('''א{{=}}ח֫וּשָׁה־לִּ֥י'''); [[תהלים עג/טעמים#עג כח|עג,כח]] (א{{=}}לִ֫י ט֥וֹב); [[תהלים פ/טעמים#פ טו|פ,טו]] (א{{=}}שֽׁ֫וּב נָ֥א); [[תהלים פח/טעמים#פח א|פח,א]] (א{{=}}לִבְנֵ֫י קֹ֥רַח); [[תהלים פח/טעמים#פח י|פח,י]] (א{{=}}מִנִּ֫י עֹ֥נִי); [[תהלים צז/טעמים#צז י|צז,י]] (א{{=}}שִׂנְא֫וּ רָ֥ע); [[תהלים קב/טעמים#קב ג|קב,ג]] (א{{=}}צַ֫ר לִ֥י); [[תהלים קטו/טעמים#קטו א|קטו,א]] ('''א=לֹ֫א־לָ֥נוּ'''); [[תהלים קיח/טעמים#קיח כז|קיח,כז]] (א*{{=}}וַיָּ֢אֶ֫ר לָ֥נוּ); [[תהלים קמב/טעמים#קמב ז|קמב,ז]] (א*{{=}}כִּֽי־דַלּ֢וֹתִ֫י מְאֹ֥ד); [[תהלים קמד/טעמים#קמד ב|תהלים קמד,ב]] (א{{=}}וּֽמְפַלְטִ֫י לִ֥י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד יג|תהלים קמד,יג]] (א{{=}}אֶ֫ל זַ֥ן); [[תהלים קמה/טעמים#קמה כא|קמה,כא]] (א{{=}}יְֽדַבֶּ֫ר פִּ֥י).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' [[משלי א/טעמים#א כב|א,כב]] (א{{=}}תְּֽאֵהֲב֫וּ פֶ֥תִי); [[משלי ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] ('''א=וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן'''); [[משלי ו/טעמים#ו כו|ו,כו]] (א{{=}}עַֽד־כִּכַּ֫ר לָ֥חֶם); [[משלי ח/טעמים#ח יג|ח,יג]] (א{{=}}שְֽׂנֹ֫את רָ֥ע); [[משלי ח/טעמים#ח לד|ח,לד]] (א*{{=}}שֹׁמֵ֪עַֽ֫ לִ֥י); [[משלי כג/טעמים#כג ז|כג,ז]] ('''א=כֶּ֫ן־ה֥וּא'''); [[משלי כד/טעמים#כד יב|כד,יב]] (א*{{=}}לֹֽא־יָדַ֢עְנ֫וּ זֶ֥ה); [[משלי כה/טעמים#כה ז|כה,ז]] (א{{=}}עֲֽלֵ֫ה הֵ֥נָּה); [[משלי ל/טעמים#ל טז|ל,טז]] (א*{{=}}וְעֹ֢צֶ֫ר רָ֥חַם); [[משלי ל/טעמים#ל יז|ל,יז]] ('''א=לִֽיקְּהַ֫ת־אֵ֥ם'''); [[משלי ל/טעמים#ל יט|ל,יט]] ('''א=עֲלֵ֫י־צ֥וּר''').

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' [[איוב ג/טעמים#ג ד|ג,ד]] (א{{=}}יְֽהִ֫י חֹ֥שֶׁךְ); [[איוב ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (א*{{=}}יִקָּחֵ֢ה֫וּ אֹ֥פֶל); [[איוב ז/טעמים#ז יא|ז,יא]] (א{{=}}אֶחֱשָׂ֫ךְ פִּ֥י); [[איוב כא/טעמים#כא לג|כא,לג]] (א{{=}}רִגְבֵ֫י נָ֥חַל); [[איוב כד/טעמים#כד יג|כד,יג]] (א{{=}}בְּֽמֹרְדֵ֫י א֥וֹר); [[איוב לב/טעמים#לב ב|לב,ב]] (א*{{=}}מִמִּשְׁפַּ֢חַ֫ת רָ֥ם); [[איוב לג/טעמים#לג ט|לג,ט]] (א{{=}}בְּֽלִ֫י פָ֥שַׁע); [[איוב לד/טעמים#לד י|לד,י]] (א{{=}}שִׁמְע֫וּ לִ֥י); [[איוב לז/טעמים#לז ו|לז,ו]] (א{{=}}הֱוֵ֫א אָ֥רֶץ); [[איוב מב/טעמים#מב ג|מב,ג]] (א{{=}}בְּֽלִ֫י דָ֥עַת).

{{עוגן|מקום העולה}}'''ג. מקום כתיבת ה&quot;עולה&quot; בתוך התיבה:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת שיש בהם הברה הראויה לגעיה קלה בתוך תיבה של &quot;עולה ויורד&quot;, ועוד רשימה של הפסוקים שיש בהם &quot;עולה ויורד&quot; בשם הוי&quot;ה. דרכו של כתר ארם צובה על פי רוב לכתוב את ה&quot;עולה&quot; באות הראשונה של הברה הראויה לגעיה קלה (אם בתיבה יש הברה כזאת), ובאות יו&quot;ד של שם הוי&quot;ה (אותה שיטה בשם הוי&quot;ה נמצאת בכתר לגבי כתיבתו של הטעם המחבר צינורית,  וראו ב[[#צינורית|סעיף הבא]]). אך נוהג זה הוא בניגוד לדפוסים, שבהם מסומן ה&quot;עולה&quot; בקביעות בהברה שלפני הטעם, ובאות ה&quot;א הראשונה של שם הוי&quot;ה (וכמו כן במהדורות ברויאר). בהתאם למדיניות שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]], סימן ה&quot;עולה&quot; מופיע בה בעקביות בהברה הראויה לגעיה ובאות יו&quot;ד בשם הוי&quot;ה.

:'''הברה הראויה לגעיה קלה בתוך תיבה של &quot;עולה ויורד&quot;:''' [[תהלים כח/טעמים#כח ז|כח,ז]] (א*=וְֽנֶ֫עֱזָ֥רְתִּי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לב/טעמים#לב ז|לב,ז]] (א*=תִּ֫צְּרֵ֥נִי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לב/טעמים#לב י|תהלים לב,י]] (א!=לָרָ֫שָׁ֥ע); [[תהלים לז/טעמים#לז מ|לז,מ]] (א*=וַֽיְפַ֫לְּטֵ֥ם [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (א*=אַֽל־תֶּ֫חֱרַ֥שׁ [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים נ/טעמים#נ ג|נ,ג]] (א*=וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ); [[תהלים נ/טעמים#נ כג|תהלים נ,כג]] (א!=יְֽכַ֫בְּ֫דָ֥נְנִי [תיקון בכתב־היד שלא הושלם]); [[תהלים נב/טעמים#נב ט|תהלים נב,ט]] (א!=מָע֫וּזּ֥וֹ); [[תהלים נה/טעמים#נה כג|נה,כג]] (א*=יְכַ֫לְכְּלֶ֥ךָ [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים סב/טעמים#סב ד|סב,ד]] (א*=כֻ֫לְּכֶ֥ם [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים סח/טעמים#סח כא|תהלים סח,כא]] (א!=לְֽמוֹשָׁ֫ע֥וֹת); [[תהלים סח/טעמים#סח כב|סח,כב]] (א*=אֹ֫יְבָ֥יו); [[תהלים ע/טעמים#ע ו|תהלים ע,ו]] (א*=ח֫וּשָׁה־לִּ֥י); [[תהלים עא/טעמים#עא יח|תהלים עא,יח]] (א*=אַֽל־תַּ֫עַזְבֵ֥נִי); [[תהלים קכ/טעמים#קכ א|קכ,א]] (א*=הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת [לאחר תיקון בכתב־היד]);{{הערה|וכמו כן בכל מקום שתיבה זו מוטעמת ב&quot;עולה ויורד&quot;.}} [[תהלים קכד/טעמים#קכד ז|קכד,ז]] (א*=י֫וֹקְשִׁ֥ים); [[תהלים קלז/טעמים#קלז ו|קלז,ו]] (א*=אֶ֫זְכְּרֵ֥כִי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים קלז/טעמים#קלז ז|תהלים קלז,ז]] (א!=יְֽרוּשָׁ֫ל{{מ:ירושלם|ָ|֥}}ם); [[תהלים קלח/טעמים#קלח ח|תהלים קלח,ח]] (א*=בַּ֫עֲדִ֥י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד ז|קמד ז]] (א!=מִמָּ֫ר֥וֹם [לאחר תיקון הפוך בכתב־היד]); [[משלי א/טעמים#א כג|משלי א,כג]] (א*=לְֽת֫וֹכַחְתִּ֥י); [[משלי ג/טעמים#ג ג|משלי ג,ג]] (א*=אַֽל־יַ֫עַזְבֻ֥ךָ); [[משלי ה/טעמים#ה יט|משלי ה,יט]] (א!=וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן);{{הערה|יש התחלה של כתיבת ה&quot;עולה&quot; גם מעל האות עי&quot;ן; הסופר כנראה התחיל לסמן אותו שם, התחרט באמצע וסימנו מעל האות למ&quot;ד, ולא מחק את הראשון.}} [[איוב ז/טעמים#ז כ|ז,כ]] (א*=הָ֫אָדָ֥ם); [[איוב יא/טעמים#יא ו|יא,ו]] (א*=לְֽת֫וּשִׁיָּ֥ה).

:'''&quot;עולה ויורד&quot; בשם הוי&quot;ה:''' [[תהלים כז/טעמים#כז יד|תהלים כז,יד]] (א*=אֶל־יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים פד/טעמים#פד ג|תהלים פד,ג]] (א*=יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים פה/טעמים#פה ט|תהלים פה,ט]] (א!=הָאֵ{{אתנח הפוך}}ל{{מ:פסק}}יְה֫וָ֥ה); [[תהלים קד/טעמים#קד א|תהלים קד,א]] (א*=אֶת־יְ֫הוָ֥ה [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים קל/טעמים#קל ז|תהלים קל,ז]] (א*=אֶל־יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים קמב/טעמים#קמב ו|קמב,ו]] (א*=יְ֫הוָ֥ה); [[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]] (א!=יְה֫וָ֥ה).

===צינורית===

להסבר על המדיניות כלפי הטעם &quot;צינורית&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צינורית|פרק השני]]''' של המבוא.

'''א. מקף אפור אחרי צינורית שהיא לבד בתיבתה.''' להלן רשימה מלאה של התיבות שבהן הוספנו מקף אפור אחרי צינורית הנכתבת לבד בתיבתה (15 מקומות):

:[[תהלים ב/טעמים#ב ז|'''תהלים''' ב,ז]] (אָמַ֘ר{{מ:מקף אפור}}אֵלַ֥י); [[תהלים ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (כִּ֤י{{מ:לגרמיה}}לֹ֤א{{מ:מקף אפור}}אֵֽל־חָפֵ֘ץ{{מ:מקף אפור}}רֶ֥שַׁע{{מ:פסק}}אָ֑תָּה); [[תהלים יח/טעמים#יח א|יח,א]] (הִֽצִּיל־יְהֹוָ֘ה{{מ:מקף אפור}}אוֹת֥וֹ); [[תהלים יח/טעמים#יח כ|יח,כ]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}חָ֥פֵֽץ{{מ:מקף אפור}}בִּֽי); [[תהלים כב/טעמים#כב ט|כב,ט]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}חָ֥פֵֽץ{{מ:מקף אפור}}בּֽוֹ); [[תהלים לא/טעמים#לא כב|לא,כב]] (הִפְלִ֘יא{{מ:מקף אפור}}חַסְדּ֥וֹ); [[תהלים מט/טעמים#מט טו|מט,טו]] (וַיִּרְדּ֘וּ{{מ:מקף אפור}}בָ֤ם); [[תהלים סב/טעמים#סב ט|סב,ט]] (בִּטְח֘וּ{{מ:מקף אפור}}ב֤וֹ); [[תהלים סו/טעמים#סו כ|סו,כ]] (לֹֽא־הֵסִ֘יר{{מ:מקף אפור}}תְּפִלָּתִ֥י); [[תהלים צה/טעמים#צה ז|צה,ז]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}ה֤וּא); [[תהלים קמז/טעמים#קמז כ|קמז,כ]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}עָ֤שָׂה); [[משלי ו/טעמים#ו ג|'''משלי''' ו,ג]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}בָ֤אתָ); [[איוב יח/טעמים#יח יט|'''איוב''' יח,יט]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}נִ֤ין); [[איוב לב/טעמים#לב ה|לב,ה]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}אֵ֤ין); [[איוב לז/טעמים#לז כא|לז,כא]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}רָ֤אוּ).

'''ב. צינורית בשם הוי&quot;ה.''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת שיש בהם צינורית בשם הוי&quot;ה (א*=יְ֘הוָ֤ה ב-7 מקומות, ובניקוד אֱלֹהִים במקום האחרון [א*=יְ֘הֹוִ֤ה]):

:[[תהלים פ/טעמים#פ כ|'''תהלים''' פ,כ]]; [[תהלים פא/טעמים#פא יא|פא,יא]]; [[תהלים פד/טעמים#פד ט|פד,ט]]; [[תהלים צו/טעמים#צו י|צו,י]]; [[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]]; [[תהלים צט/טעמים#צט ט|צט,ט]]; [[תהלים קו/טעמים#קו מז|קו,מז]]; [[תהלים קט/טעמים#קט כא|קט,כא]].

'''ג. חריגים:''' יש תיקון אחד בכתר בתוך תיבה שמשקלה דומה לשם הוי&quot;ה: [[תהלים קלח/טעמים#קלח ב|קלח,ב]] (וְ֘אוֹדֶ֤ה [לפני תיקון], וְא֘וֹדֶ֤ה* [לאחר תיקון]). ובעוד תיבה שמשקלה דומה יש צינורית במקום חריג: [[תהלים פט/טעמים#פט ו|פט,ו]] (א!=וְ֘יוֹד֤וּ). במהדורתנו: וְא֘וֹדֶ֤ה, וְי֘וֹד֤וּ, כשיטתו העקבית של הכתר בשאר כל המקומות.

===הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל===

להסבר על ההבחנה בין הטעמים &quot;אתנח הפוך&quot; ל&quot;גלגל&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל|פרק השני]]''' של המבוא.

===רביע מוגרש===

להסבר על המדיניות כלפי הטעם &quot;רביע מוגרש&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#רביע מוגרש|פרק השני]]''' של המבוא.

להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת (סה&quot;כ 260) שבהם סימנו &quot;רביע מוגרש&quot; באופן מלא (=תו של &quot;גרש מוקדם&quot; ותו של &quot;רביע&quot;) באות אחת בעקביות, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#רביע מוגרש|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ברשימה מובא נוסחו של התיבה הרלוונטית בכתר ארם צובה, שבדרך כלל משמיט את נקודת הרביע. דוגמאות יוצאות מן הכלל שבהן נקודת הרביע מסומנת '''מודגשות'''. במקומות שהכתר לא קיים (תהלים טו,א-כה,א) הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}}; נקודת הרביע מסומנת בו בדרך כלל, והדגשנו דוגמה אחת יוצאת מן הכלל שבה היא מושמטת.

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' ז,א ('''א{{=}}עַל־דִּבְרֵי־כ֝֗וּשׁ'''); ח,ז (א{{=}}כֹּ֝ל); יא,א (א{{=}}נודו נ֝וּדִי); יא,ב (א{{=}}בְּמוֹ־אֹ֝פֶל); יד,ג (א{{=}}אֵ֝ין); {{צבע גופן|אפור|טז,א (ל{{=}}אֵ֝֗ל); יז,ו (ל{{=}}לִ֝֗י); יז,י (ל{{=}}פִּ֝֗ימוֹ); יח,יב (ל{{=}}חֶשְׁכַת־מַ֝֗יִם); יח,טו ('''ל{{=}}רָ֝ב'''); יח,לא (ל{{=}}ה֝֗וּא); יח,לב (ל{{=}}צ֝֗וּר); כ,ט (ל{{=}}קַּ֝֗מְנוּ); כב,כא (ל{{=}}מִיַּד־כֶּ֝֗לֶב); כג,ג (ל{{=}}בְמַעְגְּלֵי־צֶ֝֗דֶק);}} כה,כא ('''א{{=}}כִּ֝֗י'''); כז,יב ('''א{{=}}עֵדֵי־שֶׁ֝֗קֶר'''); לא,כ (א{{=}}נֶ֝גֶד); לא,כב (א{{=}}לִ֝י); לא,כד (א{{=}}עַל־יֶ֝תֶר); לב,ט (א{{=}}בַּ֝ל); לב,י (א{{=}}חֶ֝סֶד); לג,ו (א{{=}}פִּ֝יו); לה,יד ('''א{{=}}כַּאֲבֶל־אֵ֝֗ם'''); לו,ה (א{{=}}רָ֝ע); לז,ב (א{{=}}דֶּ֝שֶׁא); לז,ג (א{{=}}שְׁכׇן־אֶ֝רֶץ); לח,יא (א{{=}}גַּם־הֵ֝ם); מ,ח (א{{=}}בִּמְגִלַּת־סֵ֝פֶר); מ,טז (א{{=}}לִ֝י); מד,טו (א{{=}}מְנֽוֹד־רֹ֝אשׁ); מה,ט (א{{=}}שֵׁ֝ן); מח,ז (א{{=}}חִ֝יל); מח,יא (א{{=}}צֶ֝דֶק); מט,ג (א{{=}}יַ֝חַד); מט,כ (א{{=}}עַד־נֵ֝צַח); נ,א (א{{=}}מִמִּזְרַח־שֶׁ֝מֶשׁ); נא,ב (א{{=}}כַּאֲשֶׁר־בָּ֝א); נב,ג (א{{=}}אֵ֝ל); נב,יא (א{{=}}כִי־ט֝וֹב); נג,ב (א{{=}}עָ֝וֶל); נג,ד (א{{=}}אֵ֝ין); נה,ד (א{{=}}אָ֝וֶן); נה,ה (א{{=}}מָ֝וֶת); נז,ב (א{{=}}עַ֝ד); נח,ט (א{{=}}אֵ֝שֶׁת); סא,ד (א{{=}}מִגְדַּל־עֹ֝ז); סב,י (א{{=}}הֵ֝מָּה); סב,יב (א{{=}}עֹ֝ז); סג,ט (א{{=}}בִּ֝י); סד,ז (א{{=}}אִ֝ישׁ); סה,ו (א{{=}}כׇּל־קַצְוֵי־אֶ֝רֶץ); סו,ו (א{{=}}שָׁ֝ם); סו,יד (א{{=}}וְדִבֶּר־פִּ֝י); סח,יג (א{{=}}בַּ֝יִת); סח,יח (א{{=}}בָ֝ם); סח,כט (א{{=}}ז֝וּ); סט,ג (א{{=}}בְמַעֲמַקֵּי־מַ֝יִם); סט,יח (א{{=}}כִּי־צַר־לִ֝י); סט,לו (א{{=}}שָׁ֝ם); עא,יז (א{{=}}וְעַד־הֵ֝נָּה); עג,ו (א{{=}}יַעֲטָף־שִׁ֝ית); עג,יט (א{{=}}תַ֝מּוּ); עד,ה (א{{=}}בִּסְבׇךְ־עֵ֝ץ); עד,כ (א{{=}}מַחֲשַׁכֵּי־אֶ֝רֶץ); עה,ט (א{{=}}כֹּ֝ל); עו,יב (א{{=}}שַׁ֝י); עז,ט (א{{=}}אֹ֝מֶר); עז,יז ('''א{{=}}אַ֝֗ף'''); עח,כא (א{{=}}וְגַם־אַ֝ף); עח,ל (א{{=}}ע֝וֹד); עח,מב (א{{=}}י֝וֹם); עח,נד (א{{=}}הַר־זֶ֝ה); עח,ס (א{{=}}אֹ֝הֶל); עט,ה (א{{=}}כְּמוֹ־אֵ֝שׁ); פ,טז (א{{=}}וְעַל־בֵּ֝ן); פא,יא (א{{=}}הַרְחֶב־פִּ֝יךָ); פג,יא (א{{=}}דֹּ֝מֶן); פג,יג (א{{=}}אֵ֝ת); פד,ה (א{{=}}ע֝וֹד); פד,יב (א{{=}}יִמְנַע־ט֝וֹב); פה,ב (א{{=}}שַׁ֝בְתָּ); פו,ה (א{{=}}וְרַב־חֶ֝סֶד); פז,ד (א{{=}}זֶ֝ה); פט,מח (א{{=}}עַל־מַה־שָּׁ֝וְא); צ,י (א{{=}}חִ֝ישׁ); צד,ט (א{{=}}עַ֝יִן); צד,טז (א{{=}}לִ֝י); צו,ד (א{{=}}ה֝וּא); צז,ז (א{{=}}הִשְׁתַּחֲווּ־ל֝וֹ); צח,ג (א{{=}}אֵ֝ת); צח,ח (א{{=}}יַ֝חַד); צט,ב (א{{=}}ה֝וּא); ק,ד (א{{=}}הוֹדוּ־ל֝וֹ); קא,ד (א{{=}}רָ֝ע); קא,ו (א{{=}}ה֝וּא); קד,יד (א{{=}}לֶ֝חֶם); קד,יט (א{{=}}שֶׁ֝מֶשׁ); קה,ב ('''א{{=}}שִׂ֝֗יחוּ'''); קה,יא (א{{=}}חֶ֝בֶל); קו,יד (א{{=}}וַיְנַסּוּ־אֵ֝ל); קו,כ (א{{=}}שׁ֝וֹר); קו,כט (א{{=}}וַתִּפְרׇץ־בָּ֝ם); קז,לג (א{{=}}מַ֝יִם); קט,כ (א{{=}}רָ֝ע); קי,ו (א{{=}}רֹ֝אשׁ); קי,ז (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיג,ח (א{{=}}עִ֝ם); קטו,ב (א{{=}}אַיֵּה־נָ֝א); קטז,יד (א{{=}}נֶגְדָה־נָּ֝א); קטז,יח (א{{=}}נֶגְדָה־נָּ֝א); קיח,יד (א{{=}}וַֽיְהִי־לִ֝י); קיח,יט (א{{=}}אָבֹא־בָ֝ם); קיח,כא (א{{=}}וַתְּהִי־לִ֝י); קיט,יג (א{{=}}כֹּ֝ל); קיט,מט (א{{=}}עַ֝ל); קיט,סב (א{{=}}עַ֝ל); קיט,צ (א{{=}}אֶ֝רֶץ); קיט,צב (א{{=}}אָ֝ז); קיט,צג (א{{=}}בָ֝ם); קיט,קד (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיט,קיח (א{{=}}כִּי־שֶׁ֝קֶר); קיט,קכט (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיט,קלו (א{{=}}עַ֝ל); קיט,קסד (א{{=}}עַ֝ל); קכ,ד (א{{=}}עִ֝ם); קכ,ו (א{{=}}עִ֝ם); קכ,ז (א{{=}}הֵ֝מָּה); קכג,ב (א{{=}}עַ֝ד); קכג,ג (א{{=}}כִּי־רַ֝ב); קכד,א (א{{=}}יֹאמַר־נָ֝א); קכד,ד (א{{=}}נַ֝חְלָה); קכד,ו (א{{=}}טֶ֝רֶף); קכז,א (א{{=}}לֹא־יִשְׁמׇר־עִ֝יר); קכז,ד (א{{=}}כֵּ֝ן); קכח,ה (א{{=}}כֹּ֝ל); קכט,א (א{{=}}יֹאמַר־נָ֝א); קכט,ב (א{{=}}גַּ֝ם); קכט,ה (א{{=}}כֹּ֝ל); קלב,א (א{{=}}אֵ֝ת); קלב,יז (א{{=}}נֵ֝ר); קלה,ז (א{{=}}מֽוֹצֵא־ר֝וּחַ); קלה,יז (א{{=}}אַ֝ף); קלז,ג (א{{=}}לָ֝נוּ); קלז,ד (א{{=}}עַ֝ל); קלז,ו (א{{=}}עַ֝ל); קלז,ז (א{{=}}עַ֝ד); קמ,ג (א{{=}}כׇּל־י֝וֹם); קמג,יב (א{{=}}כִּ֝י); קמח,י (א{{=}}רֶ֝מֶשׂ).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' א,א (א{{=}}מֶ֝לֶךְ); ד,ה (א{{=}}וְאַל־תֵּ֝ט); ז,ט (א{{=}}לַ֝יְלָה); ז,כה (א{{=}}אַל־תֵּ֝תַע); ח,כז (א{{=}}ח֝וּג); ט,ב (א{{=}}אַ֝ף); ט,ד (א{{=}}חֲסַר־לֵ֝ב); ט,טז (א{{=}}וַחֲסַר־לֵ֝ב); יא,יג (א{{=}}וְנֶאֱמַן־ר֝וּחַ); יא,לא (א{{=}}אַ֝ף); יב,ח (א{{=}}וְנַעֲוֵה־לֵ֝ב); יד,כט (א{{=}}וּקְצַר־ר֝וּחַ); טו,א (א{{=}}וּדְבַר־עֶ֝צֶב); טו,ד (א{{=}}בָּ֝הּ); טו,יא (א{{=}}אַ֝ף); טו,יג (א{{=}}וּבְעַצְּבַת־לֵ֝ב); טו,טו (א{{=}}וְטֽוֹב־לֵ֝ב); טו,טז (א{{=}}רָ֝ב); טו,כד (א{{=}}ס֝וּר); יז,ז (א{{=}}אַ֝ף); יז,כז (א{{=}}וקר יְקַר־ר֝וּחַ); יח,ב (א{{=}}כִּ֝י); יח,ט (א{{=}}ה֝וּא); יח,יג (א{{=}}הִיא־ל֝וֹ); יט,י (א{{=}}אַ֝ף); יט,כב (א{{=}}וְטֽוֹב־רָ֝שׁ); יט,כד (א{{=}}גַּם־אֶל־פִּ֝יהוּ); יט,כו ('''א?{{=}}בֵּ֗֝ן'''); כ,א (א{{=}}בּ֝וֹ); כ,יד (א{{=}}ל֝וֹ); כא,ה (א{{=}}וְכׇל־אָ֝ץ); כא,כז (א{{=}}אַ֝ף); כד,ה (א{{=}}וְאִֽישׁ־דַּ֝עַת); כד,ח (א{{=}}ל֝וֹ); כד,ל (א{{=}}וְעַל־כֶּ֝רֶם); כה,כח (א{{=}}אִ֝ישׁ); כו,כז (א{{=}}אֶ֝בֶן); כז,ח (א{{=}}כֵּֽן־אִ֝ישׁ); כז,כד (א{{=}}וְאִם־נֵ֝זֶר); כח,טז (א{{=}}בֶ֝צַע); כח,כא (א{{=}}וְעַל־פַּת־לֶ֝חֶם); כח,כד (א{{=}}ה֝וּא); כט,ה (א{{=}}רֶ֝שֶׁת); כט,כג (א{{=}}וּשְׁפַל־ר֝וּחַ); ל,ה (א{{=}}ה֝וּא); לא,ח (א{{=}}אֶל־דִּ֝ין); לא,יב (א{{=}}כֹּ֝ל); לא,כו (א{{=}}חֶ֝סֶד).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' ה,ז (א{{=}}וּבְנֵי־רֶ֝שֶׁף); ה,י (א{{=}}מַ֝יִם); ו,ג (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); ו,ה (א{{=}}יִגְעֶה־שּׁ֝וֹר); ו,ו (א{{=}}אִם־יֶשׁ־טַ֝עַם); ו,ז (א{{=}}הֵ֝מָּה); ו,כט (א{{=}}ע֝וֹד); ז,טו (א{{=}}מָ֝וֶת); ח,טו (א{{=}}בּ֝וֹ); ח,יח (א{{=}}בּ֝וֹ); ט,כ (א{{=}}תׇּֽם־אָ֝נִי); ט,כט (א{{=}}לָמָּה־זֶּ֝ה); יא,יא (א{{=}}וַיַּרְא־אָ֝וֶן); יא,יב (א{{=}}פֶּ֝רֶא); יב,יג (א{{=}}ל֝וֹ); יב,יד (א{{=}}עַל־אִ֝ישׁ); יב,טז (א{{=}}ל֝וֹ); יג,יב (א{{=}}לְגַבֵּי־חֹ֝מֶר); יד,יד (א{{=}}עַד־בּ֝וֹא); טו,לא (א{{=}}כִּי־שָׁ֝וְא); טז,י (א{{=}}יַ֝חַד); טז,יב (א{{=}}ל֝וֹ); יז,ג (א{{=}}ה֝וּא); יז,ד (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); יז,יב (א{{=}}א֝וֹר); יח,ד (א{{=}}וְיֶעְתַּק־צ֝וּר); יח,יז (א{{=}}ל֝וֹ); יט,טז ('''א!{{=}}בְּ֝מוֹ־פִ֗י''');{{הערה|ראו גם ב[[#איוב|רשימת החריגים בספר איוב]].}} כ,ט (א{{=}}וְלֹֽא־ע֝וֹד); כ,כא (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); כא,ב (א{{=}}וּתְהִי־זֹ֝את); כב,ג (א{{=}}וְאִם־בֶּ֝צַע); כב,ה (א{{=}}וְאֵֽין־קֵ֝ץ); כג,ו (א{{=}}אַךְ־ה֝וּא); כד,ה (א{{=}}לֶ֝חֶם); כה,ג (א{{=}}וְעַל־מִ֝י); כו,ד (א{{=}}וְנִשְׁמַת־מִ֝י); כו,ה (א{{=}}מַ֝יִם); כו,ז (א{{=}}אֶ֝רֶץ); כז,יב (א{{=}}וְלָמָּה־זֶּ֝ה); כז,כ (א{{=}}לַ֝יְלָה); כח,יב (א{{=}}זֶ֝ה); כח,כ (א{{=}}זֶ֝ה); ל,ג (א{{=}}אֶ֝מֶשׁ); ל,ל (א{{=}}וְעַצְמִי־חָ֝רָה); לא,מ (א{{=}}תַּ֝מּוּ); לד,יא (א{{=}}אִ֝ישׁ); לד,יג (א{{=}}שָׂ֝ם); לד,כב (א{{=}}שָׁ֝ם); לד,כג (א{{=}}אֶל־אֵ֝ל); לד,כה (א{{=}}לַ֝יְלָה); לה,טז (א{{=}}בִּבְלִי־דַ֝עַת); לו,יח (א{{=}}וְרׇב־כֹּ֝פֶר); לו,כא (א{{=}}כִּֽי־עַל־זֶ֝ה); לז,יז (א{{=}}אֶ֝רֶץ); לז,כ (א{{=}}אִ֝ישׁ); לט,יז (א{{=}}לָ֝הּ); לט,כח (א{{=}}שֶׁן־סֶ֝לַע); מא,ב (א{{=}}ה֝וּא); מא,יא (א{{=}}אֵ֝שׁ); מא,כג (א{{=}}יָ֝ם); מא,כו (א{{=}}ה֝וּא).

===טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת===

למידע מפורט על התיבות הראויות להיות מוקפות בספרי אמ&quot;ת, והוספנו להן מקף אפור, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|פרק השני]]''' של המבוא.

==חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים==

בניגוד ל'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#חלוקת הסדרים בתורה|חלוקת הסדרים בתורה]]''', חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים איננה עניינית אלא בעיקר כמותית. הסדרים אינם מתחילים בתחילת עניין בדרך כלל, וגם לא מסתיימים בסוף עניין, אלא במקומות שיש בהם דברי ברכה או נחמה או שבח לה'. הסיבה לחלוקתם של ספרי הנביאים והכתובים לסדרים אינה ידועה לנו; אמנם לפי הסבר רווח, תפקידה לסמן יחידות בשביל קריאה יומית כדי לסיים את כל המקרא בשנה אחת, כי לפי חישוב פשוט יוצא שמספר הסדרים קרוב או זהה למספר ימי החול בשנה עברית רגילה (למעט שבתות ומועדים).{{הערה|הסבר זה לחלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים התפרסם במיוחד בדברי הפתיחה למהדורת קורן: &quot;על משמעותה של החלוקה לסדרים בספרי נביאים וכתובים אין לנו ידיעות ממקורותת קדמונים. הציון הבולט של הסדרים העסיק חכמים מחכמי ישראל בימינו, ובכללם ר' שאול קוסובסקי ז&quot;ל. הוא התעמק בבעיה זו והציע פתרון מסתבר. הוא חישב את כמות הסדרים של כל הספרים ביחד והגיע למספר 293; זהו מספרם של ימות החול בשנה רגילה. סיכומם של ימות החול (293) וימי שבת וחג (71) הוא 364, כלומר, מנין ימיה של שנת השמש חסר יום אחד, כנגד תשעה באב, שהוא יום אסור בתלמוד תורה (קוראים בו ספר &quot;איכה&quot;); ויום זה אף הוא נקרא &quot;מועד&quot;, ואין למנותו כאן בחשבון ימות החול. יוצא איפה שנקבע &quot;סדר&quot; קריאה מן התורה, הנביאים והכתובים, לכל יחיד ויחיד, לכל יום ויום מ-365 ימי השנה. וכך, כנראה, נהגו קדמונינו.&quot; לדיון מפורט בסדרים ראו פסח פינפער, '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס&quot;ו) עמ' 39-45.}}

חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים יציבה בדרך כלל במקורות (יותר מחלוקת הסדרים בתורה). בחלוקה המקובלת שבדפוסים מוצאים 293 סדרים סה&quot;כ, ויש רק כ-4 מקומות שבהם רשום סדר נוסף במקורות העתיקים:{{הערה|כל ארבעת הסדרים הנוספים מופיעים במהדורות ברויאר ע&quot;פ ספר החילופים, וגם במקראות גדולות הכתר. אמנם לא כולם מסומנים בתוך כתר ארם צובה, ולא ברור מהם הנימוקים לסימונם במקראות גדולות הכתר.}}
#&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת&quot; ([[יהושע ח/טעמים#ח א|יהושע ח א]]) = ד* (חסר בחלוקה המקובלת, אבל קיים בכתר ובגוף כתי&quot;ל וברשימת כתי&quot;ל ובספר החילופים).
#&quot;וּבָאוּ מֵעָרֵי יְהוּדָה&quot; ([[ירמיהו יז/טעמים#יז כו|ירמיהו יז כו]]) = (ט*) (חסר בכתר ובגוף כתי&quot;ל ובחלוקה המקובלת, אך קיים בספר החילופים ומחוק ברשימת כתי&quot;ל).
#&quot;אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר&quot; ([[שיר השירים ה/טעמים#ה ב|שיר השירים ה ב]]) = א* (חסר בחלוקה המקובלת, אבל קיים בגוף כתי&quot;ל וברשימת כתי&quot;ל ובספר החילופים; המקום של הפרשה חסר בכתר).
#&quot;יְשַׁלֵּם ה' פָּעֳלֵךְ&quot; ([[רות ב/טעמים#ב יב|רות ב יב]]) = [א*] (חסר בחלוקה המקובלת ובכתר ובגוף כתי&quot;ל, אבל קיים ברשימת כתי&quot;ל ובספר החילופים).

מספרי הסדרים בספרי הנביאים והכתובים כדלהלן (המספרים לפי החלוקה המקובלת, והכוכביות מציינות סדר נוסף ע&quot;פ המקורות העתיקים):
*יהושע 14* | ד*
*שופטים 14
*שמואל 34
*מלכים 35
*ישעיהו 26
*ירמיהו 31* | (ט*)
*יחזקאל 29
*תרי עשר 21
**סה&quot;כ נביאים 204 (206*)
*תהלים 19
*משלי 8
*איוב 8
*שיר השירים 1* | א*
*רות 1* | [א*]
*איכה 1
*קהלת 4
*אסתר 5
*דניאל 7
*עזרא 10
*דברי הימים 25
**סה&quot;כ כתובים 89 (91*)
**סה&quot;כ נביאים וכתובים 293 (297*)

'''תחילת ספר:''' ציינו תחילת סדר גם בראש כל אחד מכ&quot;ד ספרי המקרא (במספר הרצוף &quot;א&quot;), למרות שסימון כזה אינו מופיע בתחילת ספרי המקרא בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו. הסדר הראשון בתחילת כל אחד מכ&quot;ד ספרי מקרא צוין במפורש בספר החילופים וברשימות הסדרים בכתי&quot;ל ([https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n243/mode/1up תורה], [https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n655/mode/1up נביאים], [https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n930/mode/1up כתובים]).

'''התבנית:''' תחילת כל &quot;סדר&quot; מתוייגת בתיעוד הנוסח שבדפי העריכה בתוך '''[[תבנית:מ:פסוק]]''', ע&quot;י השימוש בפרמטר &quot;סדר=&quot;. תבנית זו נמצאת מיד לפני כל פסוק במקרא (בלי שום רווח ביניהם). כשיש בה פרמטר של &quot;סדר=&quot;, מופיע מספר הסדר כחלק מסימני הניווט בשוליים הצדדיים של התנ&quot;ך.

==תוספת פסוקים בכתבי־היד ובדפוסים==

לעתים רחוקות יש תוספת פסוקים בנ&quot;ך, בכתבי־היד המאוחרים (אך לא בכתבי־היד הטברנים והקרובים לכתר) ובדפוסים הנפוצים. יש בתוספות הללו מילוי של פרטים בקטסט לפי פסוקים מקבילים.

'''א.''' ב[[יהושע כא/טעמים|יהושע פרק כ&quot;א]] יש תוספת של שני פסוקים (אחרי פסוק ל&quot;ה) שנדפסה בדפוסים רבים. התוספת מבוססת על הפסוקים המקבילים בספר דברי הימים ([[דברי הימים א ו/טעמים#ו סג|דה&quot;א ו,סג2-סד]]), והיא נמצאת בחלק מכתבי־היד מימי הביניים.{{הערה|1=כך במספר כתבי־יד ספרדים, לדוגמה: [https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n247/mode/1up?view=theater כת&quot;י פריז Heb 25] ובהערה לצדו (&quot;אלו שני פסוקים לא נכתבו בספר הלל&quot;); ב[https://archive.org/details/cervera-bible-images/page/n267/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך סירבירה] ובהערה לצדו (&quot;אלו שנים פסוקים אינם בהללי ואין ראוי לכתבם&quot;); ב[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images/page/n254/mode/1up תנ&quot;ך קטלוניה] ובהערה לצדו (&quot;במקרא מדוייקת לא מצאנו אלו השני פסוקים וכן כתב גם הקמחי&quot;); ב[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n428/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך ליסבון] ובהערה לצדו (&quot;אלו שני הפסוקים אינם כתובי' בהללי&quot;). אמנם ב[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n103/mode/1up?view=theater כתר שם טוב] התוספת לא נכתבה, ובהערה צוין: &quot;ויש ספ'[רים] שכתו'[ב] כאן וממטה ראובן, ואת קדמות, הכתו'[בים] בד'[ברי] הי'[מים] ורבנו האיי גאון ז&quot;ל כ[ת]'[ב] שאין נכתבי'[ם] כאן וכן בהללי ובס'[פר] הבבלי ובש' שתי אחיות.&quot; בכתי&quot;ב1 מתימן [https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/page/n51/mode/1up?view=theater התוספת לא נמצאת], אך יד מאוחרת הוסיפה אותה בשוליים בשני תיגאן נוספים: [https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n58/mode/1up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n170/mode/1up?view=theater כאן]; ובעוד אחד הוא [https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n112/mode/1up?view=theater כתוב בסוגריים].}} אך היא לא נמצאת כלל בכתבי־יד טברניים מובהקים כגון א,ל,ק,ש1 (בהם הטקסט הזה נמצא בדברי הימים בלבד), והיא גם לא משתקפת בסכומי הפסוקים בספר יהושע; '''לכן התוספת לא מופיעה במהדורתנו''' (וראו עוד ב[https://mg.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Yehoshua/21.35#m6e0nf מנחת שי]).

ברוב הדפוסים שבהם מופיעה התוספת, יש קיצור לעומת הפסוקים בדברי הימים, ולעומת האזכורים האחרים של ערי המקלט ביהושע. אך יש גם נוסח מורחב יותר שכולל את המלים &quot;את עיר מקלט הרצח&quot; (כמו ביהושע) ו&quot;את בצר '''במדבר'''&quot; (כמו בדברי הימים). להלן הנוסח של התוספת (הנוסח המורחב מובא בסוגריים עגולים):

{{מ:טעמי המקרא}}
:&lt;קטע התחלה=תוספת של שני פסוקים/&gt;וּמִמַּטֵּ֣ה רְאוּבֵ֔ן (אֶת־עִיר֙ מִקְלַ֣ט הָרֹצֵ֔חַ) [אֶת־בֶּ֖צֶר / (אֶת־בֶּ֥צֶר בַּמִּדְבָּ֖ר)] וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ (וְ)אֶת־יַ֖הְצָה וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃ (וְ)אֶת־קְדֵמוֹת֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ (וְ)אֶת־מֵיפַ֖עַת וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃&lt;קטע סוף=תוספת של שני פסוקים/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

תוספת זו נדפסה בתחתית הדף מחוץ לרצף הפסוקים (בלי מספרים) במהדורותיהם של [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/33/mode/1up בֶּר], [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n394/mode/1up לטריס], דותן וקורן. בכולן נדפס הנוסח '''הקצר''', חוץ מבער שהדפיס '''שילוב בין שני הנוסחים''' (בדומה למה שעשינו למעלה). במהדורות גינצבורג התוספת הקצרה נדפסה בתוך רצף הפסוקים, ושני הפסוקים שבתוספת ממוספרים. בהערותיו ציין גינצבורג את כתבי־היד שבהם התוספת קיימת או לא קיימת, והצביע על הבדלים בין הנוסח הארוך לנוסח הקצר; ראו ב[https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/433/mode/2up מהדורתו הראשונה] וב[https://archive.org/details/prophetaepriores00gins/page/55/mode/1up מהדורתו השניה]. בדפוסים כגון [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/386/mode/1up ליסֶר], המיוסדים על דפוס ון דר הוט (אמסטרדם, 1705) לא נדפסה התוספת. הם מציינים בהערה:

:בקצת ספרים יש כאן ב' פסוקים וממטה ראובן וגומר וטעות הוא ואינם ראויים להיות עיין בפירוש הרד&quot;ק ובמסרה וכן נמצא בג' ספרים ישנים מדויקים כתיבת יד.

למרות שהתוספת לא קיימת בכתבי־היד הטברנים המובהקים, ובכתי&quot;ל בפרט, היא מובאת בדפוסים המבוססים ישירות על כתי&quot;ל. במהדורות דותן היא מובאת בתחתית העמוד. ב-BHS היא מובאת בפנים הטקסט (בתור פסוקים 36-37), אך באותיות קטנות, ויש הערה שמסבירה את המקורות של הטקסט. גם בהקלדה הדיגיטלית של כתי&quot;ל (UXCL) היא [https://tanach.us/Tanach.xml?Josh21:1-21:45 מובאת בפנים הטקסט] (בתור פסוקים 36-37), אך בגופן אפור, ויש הערת &quot;X&quot; אדומה לפני כל אחד משני הפסוקים המסביר שהטקסט אינו קיים בכתי&quot;ל. הנימוק להשאיר את התוספת בפנים הטקסט הוא כדי לשמור על המספור הקיים הפסוקים, וגם פרויקטים נוספים שנעשה בהם שימוש ב-UXLC מנסים לשמור על המספור הקיים (ביניהם [https://www.sefaria.org.il/Joshua.21.35?lang=he ספריא]). התוספת מובאת באתר &quot;[https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Yehoshua/21.35#m7e0n6 על התורה]&quot; אחרי פסוק ל&quot;ה בסוגריים מרובעים (&quot;במקצת נוסחאות&quot;).

'''ב.''' ב[[נחמיה ז/טעמים|נחמיה פרק ז']] יש תוספת של פסוק אחד (אחרי פסוק ס&quot;ז), הנמצאת בכתבי־יד מסוימים{{הערה|1=ראו לדוגמה בכתב יד פריס Heb 25, בו היא [https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n796/mode/1up?view=theater נכתבה ואח&quot;כ נמחקה], וכמו כן ב[https://archive.org/details/cervera-bible-images/page/n797/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך סירבירה].}} ובדפוסים רבים. יש דיון לגבי התוספת הזאת ב[https://mg.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Nechemyah/7.67#m7e0n6 מנחת שי], ולגבי דיוקם של כתבי־היד שבהם היא מופיעה. התוספת נמצאת בדפוסים רבים, לדוגמה: [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/1258/mode/1up?view=theater ליסֶר] (פסוק 68), [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n1265/mode/1up?view=theater לטריס] (פסוק 68), [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n90/mode/1up?view=theater בֶּר] (עיגול מסורה אחרי פסוק 67 מפנה אל התוספת המובאת בהערת שוליים בתחתית העמוד); במהדורות גינצבורג הפסוק הנוסף מובא רק בהערה המציינת כתבי־יד ודפוסים שבהם הוא נמצא ([https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/1659/mode/1up?view=theater מהדורה ראשונה], [https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/1659/mode/1up?view=theater מהדורה שנייה]).

מדובר על פריט מתוך רשימת העולים לציון, המופיע ב[[עזרא ב/טעמים|עזרא ב]] וב[[נחמיה ז/טעמים|נחמיה ז]] במקביל. הפסוק הנוסף ברשימה השנייה (נחמיה ז') לקוח מהרשימה הראשונה ('''[[עזרא ב/טעמים#ב סו|עזרא ב,סו]]'''):

{{מ:טעמי המקרא}}
:{{#קטע:עזרא ב/טעמים|סו}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

בחלק מהדפוסים אף מציינים גרסה אחרת של סוף הפסוק בתוספת האות ו':

{{מ:טעמי המקרא}}
:מָאתַ֖יִם (וְ)אַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

התוספת נמצאת גם במהדורות קורן ודותן (בתחתית הדף). לעומת התוספת בספר יהושע, היא לא נמצאת בגוף הטקסט ב-BHS (רק הערת נוסח מפנה אל עזרא ב,סו), ולא באתרים [https://hcanat.us/Tanach.xml?Neh7:1-7:72 UXLC], ב[https://www.sefaria.org.il/Nehemiah.7.67?lang=he ספריא], ו&quot;[https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Nechemyah/7.67#m7e0n6 על התורה]&quot;.

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>ocdzfk8iz9bflt1laclhqbywghx9rrh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087740</id>
      <parentid>3087729</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T17:34:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>/* מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: מקומות חריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה */</comment>
      <origin>3087740</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="203821" sha1="l67hgjhusev8vgrndzau7k19wideh3l" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ה. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים: המקומות הקיימים בכתר}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח בנביאים וכתובים במקומות הקיימים בכתר==

'''נוסח הנביאים והכתובים במהדורה זו (חלוקת הפרשות וצורת השירות, האותיות והתיבות, הניקוד והטעמים והגעיות) מיוסד על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים. במקומות מעטים וחריגים שבהם נוסח הכתר אינו חד משמעי, או ייתכן שנפלה בו טעות, הבאנו את הנתונים בשלמותם בתיעוד הנוסח והכרענו ע&quot;פ שיקול הדעת. לאחר קביעת הנוסח נעשו התאמות קלות בנוסח הניקוד והטעמים בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על שיטת ההגהה והעריכה לנוסח הכתר (במקומות שהוא קיים) ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים במקומות שכתר ארם צובה אינו קיים בהם, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|בפרק הקודם]]'''.

==יסודות הנוסח ותיעודו==

במקומות שכתר אדם צובה קיים, נוסח המקרא במהדורתנו מיוסד ישירות עליו. מכיוון שמדובר על כתב־יד אחד בלבד, שהוא מדויק ובהיר ועקבי להפליא, יש הרבה פחות צורך לדון בנוסחו של הכתר ולהשוות אותו אל כתבי־יד מקבילים, מאשר במקומות המיוסדים על כתי&quot;ל. בכל זאת, לעתים יש בו אות, ניקוד, טעם או עניין אחר הראוי לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), וזה דורש תיעוד של הנתונים לגביו, ולפעמים אף דיון והשוואה אל מקורות מקבילים.{{הערה|ברוב פרקי הנביאים והכתובים, במקומות המיוסדים על הכתר, יש ממוצע של 1-2 הערות נוסח בלבד בפרק אחד, וברוב ההערות הללו יש רק תיעוד קצר של זוטות. בספרי אמ&quot;ת יש יותר הערות נוסח בממוצע, אך רובן עוסקות בפרטים הקטנים של טעמי אמ&quot;ת.}} במקומות האלה השתמשנו באותה שיטה טכנית לתיעוד הנוסח כמו במקומות החסרים בכתר; ראו בהסבר המפורט בתוך '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#תיעוד הנוסח|פרק המבוא לנוסח התורה]]'''.

במקרים המעטים יחסית שבהם היה צורך להשוות את הכתר לכתבי־יד אחרים, השתמשנו באותם כתבי־יד נבחרים שהוזכרו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#יסודות הנוסח ותיעודו|פרק הקודם]], לספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לנביאים|נביאים]]''' ולספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לכתובים|כתובים]]'''.

==הכנת מהדורת מקרא על־פי כתר ארם צובה==

===מהדורות מקרא קודמות על־פי כתר ארם צובה===

כתר ארם צובה הוא כתב־יד בהיר ומדויק ועקבי. מתוך '''למעלה ממליון''' אותיות וסימני ניקוד וטעמים וגעיות בספרי הנביאים והכתובים (במקומות שהכתר קיים), יש '''פחות ממאתיים''' מקומות בלבד (!) שצריך בכלל להעיר בהם מבחינת קביעת הנוסח של סימן אורתוגרפי מסוים. ורק בחלק מהמקומות האלה חייב העורך להפעיל את שיקול דעתו לגבי כוונתו של הסופר, וכיצד יש להציג את הממצאים במהדורה של המקרא.

עובדה מספרית פשוטה זו היא הסיבה לכך שכל המהדורות היפות של התנ&quot;ך שיצאו לאור עד היום ע&quot;פ כתר ארם צובה – כמעט זהות אחת לשנייה, אות באות ותָו בתָו (לגבי קביעת הנוסח, ולמעט עניינים התלויים בשיטות העיצוב של המהדירים). מדובר בעיקר על שלושת מהדורותיו של הרב ברויאר ומהדורת מכון ממרא, ועל מקראות גדולות הכתר.{{הערה|אפשר גם להוסיף את הכרכים הבודדים שיצאו לאור במסגרת &quot;מפעל המקרא&quot; של האוניברסיטה העברית (ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל). ועם קצת הסתייגות אפשר עוד להוסיף גם את מהדורת &quot;סימנים&quot; של פלדהיים.}} כל אחת מהמהדורות הללו זהה לכל חברותיה כמעט לגמרי לגבי קביעת הנוסח (אבל לא לגמרי מבחינת עיצוב הטקסט).

'''אך בכל אחת מהמהדורות היפות הנ&quot;ל יש שני מרכיבים מקוריים וחשובים:'''
#'''קביעת עצם הנוסח ע&quot;פ שיקול הדעת במקומות חריגים.''' יש מקומות שבהם משמעותו של כתב־היד אינה ברורה לגמרי, כגון: אות שאולי סותרת את כתיב המסורה (וייתכן שנפלה טעות נדירה); ניקוד או טעם חריג שסותר את דרכו של הכתר במקומות אחרים (וייתכן שמדובר על טעות); נקודה או קו קטן של ניקוד או טעם שכתוב באופן בהיר ובלי סימני מחיקה, אך ניתן לפרש אותו ביותר מדרך אחת; מקום מטושטש או שיש בו סימני מחיקה (ולכן לא ברור לגמרי מה הייתה כוונתו של המסרן). כל מהדיר חייב להפעיל את שיקול דעתו במקומות אלה. כאמור, מדובר על פחות מ-200 סימנים אורתוגראפיים בלבד (אותיות, ניקוד וטעמים) בכתב־היד כולו.
#'''עיצוב המהדורה בשביל הקורא.''' כלומר: עד כמה מעתיקים את כל איפיוני כתב־היד לפרטי פרטיהם, גם כשהם אולי לא מתאימים לצרכיו של הקורא? כמה דוגמאות: האם חובה להביא בפני הקורא את נוסח סימן ה&quot;רפה&quot; שבכתר או שניתן לוותר עליו? האם צריך למסור רק את קביעת '''סוג''' חלוקת הפרשות שבכתב־היד (פרשה פתוחה או סגורה), או אף את '''צורת''' חלוקתן לפי השורות והרווחים? בתיבה שטעמה מלעיל, האם חובה לסמן את טעם הפשטא הכפולה בדיוק לפי שיטת הכתר, או שניתן לסמן אותו בכל תיבה כזו בעקביות (כמו שנעשה במהדורות ברויאר)?

לגבי ה'''עיצוב''' במהדורתנו (2), הוא יהיה לפי השיטה המנומקת היטב לעיל ב'''[[../פרק ב|פרק השני של המבוא]]'''. שיטה עצמאית זו שונה במידה ניכרת משיטותיהן של שאר המהדורות, לפחות באותה מידה שגם הן בעצמן שונות אחת מהשנייה (ואף יותר).

אמנם לגבי '''קביעת הנוסח''' במהדורתנו, במקומות המועטים יחסית בכתר שצריך להפעיל בהם את שיקול הדעת, נבחן כל מקום מחדש ונגיע להחלטה עצמאית לאחר הבאת כל הנתונים. בין המקומות האלה:
#כ־25 אותיות וצירופי תיבות בכתיב של כתר ארם צובה, שיש ספק כלשהו לגבי קביעתם, וייתכן (אפילו בספק) שלפי קביעה מסוימת הכתיב יהיה מנוגד למסורה הטברנית.
#טעויות קלות נדירות יחסית בכתב־היד בענייני ניקוד וטעמים, מהסוגים שפירט ישראל ייבין בפרק הראשון של ספרו, ועוד כמה צורות חריגות שיש לדון בהן (גם אם אינן טעויות מובהקות).{{הערה|ייבין, א.5 עמ' 16 דווח על &quot;למעלה מ-50 טעויות סופר&quot;, אבל ראו גם בסוגים הנוספים שמנה ב-א.6.}}
#סימני ניקוד וטעמים וגעיות שניתן לפרש אותם ביותר מדרך אחת, ו/או שהם מטושטשים ו/או לא ברורים ו/או שיש בהם סימני מחיקה (נדירים יחסית).
#סימני ניקוד וטעמים וגעיות שלא ברור לגמרי עד כמה הם מסכימים בעקביוּת לשיטת המסורה והכתר עצמו (כגון מרכא בתיבת תביר).
#אותיות גדולות וקטנות המוזכרות בספרות המסורה הקדומה או המאוחרת, שבדרך כלל אינן באות לידי ביטוי בנוסח הפנים של הכתר (ואף לא בנוסח הפנים של כתבי־היד הקרובים לו). כאן מדובר על חלק משיטת העיצוב במהדורתנו, שהרי בעידן כתבי־היד לא היו אותיות אלו עניין של חובה.

'''למרות נדירותם, מוכרח כל מהדיר להפעיל את שיקול דעתו במקומות אלה.''' במהדורתנו נדון בכל אחד מהם במקומו (בתוך תיעוד הנוסח שבדף העריכה על ידי השימוש ב[[תבנית:נוסח]]). בגלל שהמקומות האלה מעטים יחסית, יהיו הרבה פחות הערות נוסח בדפי העריכה בספרים שהכתר קיים בהם, מאשר בספרים המבוססים על כתב־יד לנינגרד (כיוון שהכתר חסר בהם).

לסיום צריך להוסיף ולומר, שעצם העובדה הברוכה שקיימות כל כך הרבה מהדורות משובחות ומדויקות על פי כתר ארם צובה מאפשרת לנו את השוואתן אחת לשנייה, ואת כולן ביחד לצילום כתב־היד. ניתן ללמוד מהשוואה כזו המון על אופייה של כל אחת מהמהדורות האחרות, וגם להפיק ממנה תובנות חשובות על הכתר עצמו ובשביל מהדורתנו, וכך עשינו.

===ספר ישעיהו כדוגמה ליישום השיטה===

הספר הראשון בנביאים וכתובים שבוצעה בו עריכה מלאה במהדורתנו, כולל הגהה ע&quot;פ כתר ארם צובה ו[[../פרק ב|עיצוב לפי שיטתנו]], היה [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]]. ספר זה נבחר בגלל שהוא [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר ישעיהו|נשתמר בשלמותו בכתר ארם צובה]], ובגלל שהוא ספר גדול מבחינה כמותית (כך שהיו בו מספיק דוגמאות למקומות חריגים כדי להמחיש את השיטה, והוא היווה מקרה בוחן ראוי לשיטת העבודה). כדי לבצע את הגהת הנוסח באופן מיטבי השתמשנו בכמה מקורות ביחד: בצילום הכתר, במהדורותיו של הרב ברויאר, במהדורת מכון ממרא (שהיא כמעט זהה למהדורות ברויאר{{הערה|הבדל קטן בין קביעת הנוסח במהדורת מכון ממרא לבין מהדורות ברויאר נמצא בתחום הגעיות. בעבודתנו על עשרת הפרקים הראשונים בספר ישעיהו מצאנו שני מקומות שבהם חסרה געיה במכון ממרא שקיים בכתר (ועל פיו במהדורות ברויאר): &quot;מִֽי־בִקֵּ֥שׁ&quot; ([[ישעיהו א/טעמים#א ט|א ט]]), &quot;וּנְשֽׂוּא־פָנִ֖ים&quot; ([[ישעיהו ט/טעמים#ט יד|ט יד]]). לא ברור אם מדובר על טעות או על עניין שבשיטה. החל מפרק י&quot;א הפסקנו לתעד את הגעיות החסרות (למרות שמידי פעם מצאנו עוד), אבל מחשבון פשוט לפי התדירות בעשרת הפרקים הראשונים נראה שיש כתריסר געיות חסרות במהדורת מכון ממרא לספר ישעיהו. יש גם מקומות מעטים במהדורת מכון ממרא שהגעיה נמצאת באות אחרת מאשר בכתר, וגם במקומות האלה לא תיעדנו את התופעה אלא פשוט סימנו את הגעיה כמו שהיא בכתר.}}), ובמקראות גדולות הכתר. השימוש בצילום כתב־היד עצמו לצידן של כמה מהדורות מדויקות המבוססות עליו עזר לנו להעלות את דיוקה של ההקלדה, ואף תרם להבנתנו את שיטתה המיוחדת של כל אחת מהמהדורות האחרות.

כדי להמחיש את העבודה על קביעת הנוסח בספר ישעיהו צריך להביא סטיסטיקות של ממש, ונתחיל עם רשימת המילים החריגות של הרב ברויאר במהדורת '''כתר ירושלים''' (מתוך &quot;נוסח כתב היד&quot; בסוף הכרך). ברשימה זו הביא ברויאר את כל המקומות שבהם הוא נמנע מלהביא את נוסח הכתר במהדורתו, או שיש בהם ספק מסוים לגבי נוסח כתב־היד. כאשר מסתכלים על הפריטים ברשימתו לפי סוגיהם השונים, רואים קודם כל ש-[[#חטפים באותיות לא-גרוניות בישעיהו|53 מילים]] מתוך 68 בספר ישעיהו הן כולן מקרים של חטף באות לא גרונית (כ-78%).{{הערה|למרות שלעתים רחוקות מצאנו מקום שבו ברויאר לא ציין חטף באות לא גרונית, רשימותיו בדרך כלל מהווֹת תיעוד שלם ואובייקטיבי לתופעה זו בכל המקרא. להסבר כללי של התופעה ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.}} לגבי שאר המקומות החריגים (רק 15 במספר בספר ישעיהו), נמצא שהם מ-5 סוגים שונים:
#ספק קל לגבי קביעת אות אחת בכתר: &quot;מְרִימָ֔[י]ו&quot; ([[ישעיהו י/טעמים#י טו|י,טו]]).
#ספקות בקביעת הניקוד והטעמים והגעיות בכתר (3 מקומות, שאחד מהם ספק מקף בתיבת משרת [ראו סוג 5 דוגמה ג.]).
#מקומות חריגים בשיטת הניקוד בכתר (2 מקומות). ב[[ישעיהו יז/טעמים#יז ט|יז,ט]] א=&quot;מָעוּז֗וֹ&quot; (במקום ק=מָעוּזּ֗וֹ וכן בדפוסים [ל=מָעֻזּ֗וֹ]); ב[[ישעיהו כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] א=&quot;בְּמָעוּזִ֔י&quot; במקום ל,ק=בְּמָעוּזִּ֔י [דפוסים=בְּמָֽעֻזִּ֔י]). מצד אחד דגש חסר הוא אחד מהסוגים של הטעויות הקלות שנפלו בכתר לעתים רחוקות למרות דייקנותו{{הערה|ראו ייבין א.5, עמ' 16-17.}}, אבל חסרונו באותה תיבה פעמיים אולי רומז על עיקרון כלשהו. מצד שני גם אם הדבר נעשה בכוונה – עדיין אין עקביות בעניין זה בכתר. והשוו: &quot;מָעוּזִּ֖י&quot; ([[שמואל ב כב/טעמים#כב לג|שמ&quot;ב כב לג]]), &quot;מָעוּזִּֽי׃&quot; ([[תהלים לא/טעמים#לא ה|תהלים לא,ה]]), &quot;מָ֝עוּזָּ֗ם&quot; ([[תהלים לז/טעמים#לז לט|תהלים לז,לט]]), &quot;מָעוּזִּי֮&quot; ([[תהלים מג/טעמים#מג ב|תהלים מג,ב]]), &quot;מָע֫וּזּ֥וֹ&quot; ([[תהלים נב/טעמים#נב ט|תהלים נב,ט]]).
#חריגים בניקודו של ה&quot;כתיב&quot; (4 מקומות): &quot;עֲנִוִים֙&quot; (עֲנִיִּים֙ קרי; [[ישעיהו לב/טעמים#לב ז|לב,ז]]), &quot;חֹראָיהָ֗ם&quot; (צוֹאָתָ֗ם קרי; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|לו,יב]]), &quot;אֵאֵ֥ שַׁיְנֵיהֶ֖ם&quot; ([מֵימֵ֥י] רַגְלֵיהֶ֖ם קרי; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|לו,יב]]), &quot;מֵי־אִתִּֽי׃&quot; (מֵאִתִּֽי׃ קרי; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|מד,כד]]).
#מקף בתיבת משרת (4-5 מקומות): א. &quot;נָ֣בֵֽל־צִ֔יץ&quot; ([[ישעיהו מ/טעמים#מ ז|מ,ז]]); ב. &quot;וַתּ֤וֹשַֽׁע־לוֹ֙&quot; ([[ישעיהו נט/טעמים#נט טז|נט,טז]]); ג. &quot;ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה&quot;? ([[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] לפי ברויאר, וכך נראה יותר מעיון בכתב־היד, וכן הוא גם בכתבי־היד הקרובים לכתר [ל,ש1,ק,ל-א,ק25] ובדפוסים; אבל אולי צריך לקרוא רֽוּחַ־יְהוָ֖ה כמו שקבעו במקראות גדולות הכתר); ד. &quot;וַתּ֤וֹשַֽׁע־לִי֙&quot; ([[ישעיהו סג/טעמים#סג ה|סג,ה]]); ה. &quot;אִם־יִוָּ֥לֵֽד־גּ֖וֹי&quot; ([[ישעיהו סו/טעמים#סו ח|סו,ח]]).

לגבי שלושת הסוגים האחרונים (10-11 מקומות), נוסח הכתר ברור לגמרי בכמעט כולם (למעט &quot;ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה&quot; ב[[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] כספק מקף בתיבת משרת), ובכולם מדובר על נטייה רווחת בכתר (ולא בטעות סופר) או לפחות על חוסר עקביות בשיטת הניקוד. נטיות אלו אינן עניין של חובה (כי אף הכתר עצמו אינו עקבי לגמרי לגביהן). ולכן לגבי מקף בתיבת משרת ולגבי ניקודו של תיבת הכתיב, במהדורתנו נעצב את המקומות האלה לפי [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב הניקוד והטעמים במהדורתנו|שיטתנו]], ונציין את השינויים בתיעוד הנוסח. ולגבי שתי המילים &quot;מָעוּז֗וֹ&quot; (במקום מָעוּזּ֗וֹ) ו&quot;בְּמָעוּזִ֔י&quot; (במקום &quot;בְּמָעוּזִּ֔י&quot;), בשתיהן אות הזי&quot;ן תהיה דגושה, כמקובל לא רק בכתבי־היד הקרובים לכתר ובדפוסים, אלא גם בכתר עצמו במקומות אחרים, וכך נשמור על עקביות למען הקורא ובהתאם למטרת העיצוב במהדורתנו.{{הערה|גם הרב ברויאר במהדורותיו החליט כך, וכנראה מאותן סיבות. אך במקראות גדולות הכתר קבעו &quot;מָעוּז֗וֹ&quot; ו&quot;בְּמָעוּזִ֔י&quot; כדי להעביר את נוסח הכתר בדיוק למרות חריגותו וחוסר העקביות שבו.}}

אמנם לגבי שלושת הסוגים הראשונים (כלומר ארבעת המקומות בספר ישעיהו שבהם יש ספק כלשהו לגבי קריאת כתב־היד או לגבי כוונתו של המנקד, ואם כן יש קושי מסוים בקביעת עצם הנוסח), נצטרכנו להכריע בעצמנו על פי עיון חוזר בכתב־היד ועל פי שיקול הדעת. בארבעת המקומות האלה בספר ישעיהו החלטנו כך:
#ספק קל לגבי אות אחת: בתיבת &quot;מְרִימָ֔יו&quot; ([[ישעיהו י/טעמים#י טו|י,טו]]) נמחק החלק התחתון ביו&quot;ד הראשונה, אבל האות קיימת ברובה. גם בכתבי־יד אחרים הקרובים לכתר (ל,ק,ש1) נכתבה התיבה מלאה עם יו&quot;ד פעמיים. ייתכן שהמוחק ויתר על המחיקה באמצע, אבל לא שב כדי להשלים את החלק המחוק. ובכל מקרה האות קיימת בפועל בכתר כמו בכתבי־היד ובדפוסים (וכך גם במהדורות ברויאר, במקראות גדולות הכתר, ובמכון ממרא). לכן תופיעה במהדורתנו &quot;מְרִימָ֔יו&quot; בכתיב מלא בלי שום ציון; שאר המידע לגבי האות המסופקת יהיה בתיעוד הנוסח, והמילה תופיעה ב[[#נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה|רשימת המקומות החריגים בנוסח הכתיב בכתר]].
#ספק לגבי טעם ([[ישעיהו נה/טעמים#נה ה|נה,ה]]): &quot;וְלִקְד֛וֹשׁ&quot; או &quot;וְלִקְד֥וֹשׁ&quot;? הצורה השנייה מתאימה יותר לכללי הטעמים: &quot;לְמַ֙עַן֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְלִקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֥י פֵֽאֲרָֽךְ׃&quot;, וכך מופיע בכתבי־היד האחרים הקרובים לכתר (ל,ק) ובדפוסים; וכן הכריעו ברויאר ומג&quot;ה.{{הערה|כמעט שאין טעויות בכלל במערכת הטעמים בכתר; ראו על כך בייבין, כא.2 (עמ' 197), וייתכן שיש להוסיף את התיבה הזו בתור ספק לשני המקומות שכבר ציין (גם בהם מדובר על נקודת תביר בטעם שצפוי להיות מרכא). אך מהצבע והצורה של הנקודה ייתכן שיש כאן כתם דיו ולא נקודה שהסופר כתב אותה בכוונה, ואם כן מדובר על מרכא ואין טעות.}}
#טעמים לא ברורים ([[ישעיהו מה/טעמים#מה ו|מה,ו]]): &quot;אֲנִ֥י יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃&quot; או &quot;אֲנִֽי־יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃&quot;? במהדורתנו קיבלנו את הגרסה הראשונה לאחר עיון בכתב־היד (בדומה למקראות גדולות הכתר, ולפי זה אין צורך לתיקון בספק של ברויאר).
#ספק געיה ([[ישעיהו יד/טעמים#יד ב|יד,ב]]): &quot;בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֗ל&quot; או &quot;בֵּית־יִשְׂרָאֵ֗ל&quot;? הגעיה מטושטשת ואף ייתכן שהיא לא קיימת, אבל מעיון בצילום כתב־היד נראה לנו יותר שהסימן קיים; ולכן במהדורתנו באה הגעיה בהתאם לדעתו של ברויאר ובניגוד למקראות גדולות הכתר.

כל המקומות הנ&quot;ל מצויינים ברשימת השינויים של ברויאר. אבל יש עוד מספר מקומות בספר ישעיהו הדורשים הסבר או תיעוד (והם אינם מובאים כלל ברשימת ברויאר אלא תוקנו או שונו במהדורתו בלי שום הערה):
#טעויות סופר מובהקות בניקוד (ע&quot;פ ייבין):
##ב[[ישעיהו יד/טעמים#יד יא|יד,יא]] בתיבת &quot;וּמְכַסֶּ֖יךָ&quot; חסרה נקודת השורוק (א=ומְכַסֶּ֖יךָ).
##ב[[ישעיהו יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] בתיבת &quot;ר֧וּחַ&quot; (השנייה) חסרה פתח גנובה (א=ר֧וּח).
#תופעות של &quot;קרי וכתיב&quot; הקיימים בכתבי־היד הקרובים לכתר, וכן בדפוסים ובמהדורות ברויאר, אבל אינם מצוינים בכתר עצמו; ברובם מדובר על כתיב מלא בוי&quot;ו במקום שיש קמץ (קטן): &quot;אֶשְׁקֳוטָ֖ה&quot; ([[ישעיהו יח/טעמים#יח ד|יח,ד]]); &quot;עַד־יַֽעֲבָור־זָֽעַם׃&quot; ([[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|כו,כ]]); &quot;יִסְגָּוד־ל֤וֹ&quot; ([[ישעיהו מד/טעמים#מד יז|מד,יז]]). בשלושת המקומות האלה ציין ברויאר קרי וכתיב אע&quot;פ שאין ציון כזה בכתר, ולמרות שמדובר על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#&quot;קרי וכתיב&quot; של אֵם קריאה|קרי וכתיב של אֵם קריאה]] (ו'). והשוו גם: &quot;הֹבִ֔אישׁ&quot; ([[ישעיהו ל/טעמים#ל ה|ל,ה]]).
#אותיות גדולות וקטנות: &quot;אֹ֖רֶ{{אות-ק|ן}}&quot; בנו&quot;ן זעירא ([[ישעיהו מד/טעמים#מד יד|מד,יד]]), &quot;{{אות-ג|צֹ}}פָ֞ו&quot; בצד&quot;י גדולה ([[ישעיהו נו/טעמים#נו י|נו,י]]). במהדורתנו נביא את שתי האותיות המיוחדות בהתאם לשיטתנו ע&quot;פ המנהג.{{הערה|בניגוד למקראות גדולות הכתר, בו ויתרו על הצד&quot;י הגדולה ב&quot;צֹפָ֞ו&quot; ([[ישעיהו נו/טעמים#נו י|נו,י]]) שאין לה סימוכין במסורת הכתר.}}
#שם הוי&quot;ה: ב[[ישעיהו ל/טעמים#ל א|ישעיהו ל,א]] נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה (א*=נְאֻם־יְהֹוָ֔ה)

עוד נקודות טכניות לגבי התצוגה של ספר ישעיהו:
*לגבי תצוגת הניקוד בתיבת &quot;ירושלם&quot; (חסרת-יו&quot;ד), ולגבי צורות חריגות שלה כגון &quot;יְרוּשָׁלַ֛[יְ]מָה&quot; ([[ישעיהו לו/טעמים#לו ב|לו,ב]]), ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#הניקוד בתיבת &quot;ירושלם&quot;|כאן]]'''.
*יש מנהג יפה בדפוסים לסיים ספר במקרא בדבר טוב, על ידי חזרה על פסוק טוב שבא קצת לפני הפסוק האחרון (בסוף הספרים ישעיהו, מלאכי, איכה, קהלת). במהדורות ימינו המנהג קיים בדפוס קורן ואף במהדורת דותן (למרות שהמנהג אינו קיים בכתי&quot;ל). שמרנו על המנהג היפה הזה במהדורתנו, ואת הפסוק הנוסף הדפסנו כמקובל באותיותיו בלבד (בלי ניקוד וטעמים) כדי להמחיש שהוא לא חלק מנוסח המסורה. בתיעוד הנוסח שבדף המסורה ציינו שהמנהג אינו קיים בכתבי־היד.

'''תהליך העריכה של ספר ישעיהו, כמו שהוא מתואר כאן, שימש בתור מודל גם עבור עריכתם של שאר ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה==
{{בעבודה}}

נוסח האותיות בכתר ארם צובה מדויק להפליא. אך אפילו בו יש – לעתים רחוקות – כתיב מסוים שלא ברור לחלוטין אם הוא מתאים לנוסח המסורה. ברוב המקומות מדובר רק בספק, ואפילו בספק קלוש, לגבי זהותה של אות מסוימת בכתר. אבל יש גם מקומות אחדים ונדירים שבהם הכתיב בכתר חורג מהמסורה בסבירות גבוהה.

המבחן עבור &quot;התאמה למסורה&quot; נשען על השיטה שעסקנו בה '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות|בפרק השלישי]]''' של המבוא למהדורתנו (על נוסח הכתיב בתורה): אם לוקחים בחשבון את הערות המסורה מצד אחד, ואת הכתיב הנמצא ברוב כתבי־היד הקרובים לכתר מצד שני, אז ניתן להגיע אל נוסח מוסכם כמעט בכל האותיות בתנ&quot;ך. נוסח זה מסכים בפועל לנוסח האותיות בכתר ארם צובה (במקומות שהוא קיים) כמעט בכל מקום, והיוצאים מן הכלל נדירים ביותר.

להלן רשימה של כל המקומות האפשריים בכתר שיש בהם ספק, ואפילו ספק קל עד קלוש, לגבי התאמה למסורה. הטבלה מציגה שני סוגים שונים של ספקות בנוסח הכתיב:
#ספק לגבי אות אחת בכתר (24 מקומות);
#ספק לגבי צירוף בין שתי תיבות בכתר, כגון &quot;מַלְכִּישׁ֔וּעַ&quot; או &quot;מַלְכִּי'''־'''שׁ֔וּעַ&quot; (3 שמות ב-7 מקומות).

בעמודה הימנית בטבלה מצוין מספר הפסוק ביחד עם קישור לדף של הפרק. בעמודה האמצעית מופיע הנוסח הבעיתי בכתר (אפילו בספק), ובצד שמאל נוסח אחר שאולי מתאים יותר למסורה. הנוסח המופיע במהדורתנו לגבי כל פריט מסומן בכוכבית (*).{{הערה|למידע מלא לגבי כל פריט יש לראות את תיעוד הנוסח הנמצא בתוך דף העריכה של הפרק (יש קישור ישיר לפרק בעמודה הימנית של הטבלה). לא הבאנו ברשימה זו את [[#אותיות גדולות וקטנות|האותיות הגדולות והקטנות במהדורתנו]], השונות ברובן ממה שמופיע בכתר.}}

{| border=&quot;1&quot; align=center
|+ '''מקומות חריגים בנוסח הכתיב בכתר ארם צובה'''
|-
|colspan=3 align=center|'''נוסח האותיות'''
|-
!פסוק
!הנוסח בכתר
!נוסח אחר
|-
|[[יהושע ח/טעמים#ח ח|יהושע ח,ח]]
|'''בְּ'''תָפְשְׂכֶ֣ם?
|'''כְּ'''תׇפְשְׂכֶ֣ם*
|-
|[[יהושע י/טעמים#י יד|יהושע י,יד]]
|'''בַּ'''יּ֤וֹם?
|'''כַּ'''יּ֤וֹם*
|-
|[[יהושע טו/טעמים#טו סא|יהושע טו,סא]]
|וּסְ'''בָ'''כָֽה?
|וּסְ'''כָ'''כָֽה*
|-
|[[שופטים ז/טעמים#ז יז|שופטים ז,יז]]
|'''בַ'''אֲשֶׁר־אֶעֱשֶׂ֖ה?
|'''כַ'''אֲשֶׁר־אֶעֱשֶׂ֖ה*
|-
|[[שמואל א ח/טעמים#ח כ|שמ&quot;א ח,כ]]
|מַלְכֵּ֙'''י'''נוּ֙?
|מַלְכֵּ֙נוּ֙*
|-
|[[שמואל ב ז/טעמים#ז כב|שמ&quot;ב ז,כב]]
|'''כְּ'''כֹ֥ל?
|'''בְּ'''כֹ֥ל*
|-
|[[מלכים א ג/טעמים#ג כ|מל&quot;א ג,כ]]
|יְשֵׁ'''י'''נָ֔ה?
|יְשֵׁנָ֔ה*
|-
|[[מלכים א ו/טעמים#ו כט|מל&quot;א ו,כט]]
|וְתִמֹר֔'''וֹ'''ת!
|וְתִמֹרֹ֔ת*
|-
|[[ישעיהו י/טעמים#י טו|ישעיהו י,טו]]
|מְרִימָ֔ו?
|מְרִימָ֔'''י'''ו*
|-
|[[ירמיהו לג/טעמים#לג כו|ירמיהו לג,כו]]
|כתיב=אָשִׁ֥'''י'''ב?&lt;br&gt;(אין קרי)
|כתיב=אָשִׁ֥'''ו'''ב*&lt;br&gt;(קרי=אָשִׁ֥יב)*
|-
|[[ירמיהו מט/טעמים#מט ח|ירמיהו מט,ח]]
|הֶעְמִ֣'''י'''קוּ*
|הֶעְמִ֣קוּ
|-
|[[יחזקאל כד/טעמים#כד כד|יחזקאל כד,כד]]
|בְּב'''וֹ'''אָ֕הּ*
|בְּבֹאָ֕הּ
|-
|[[יחזקאל כט/טעמים#כט ז|יחזקאל כט,ז]]
|'''כְּ'''תָפְשָׂ֨ם?
|'''בְּ'''תׇפְשָׂ֨ם*
|-
|[[יחזקאל לא/טעמים#לא יא|יחזקאל לא,יא]]
|'''בְּ'''רִשְׁע֖וֹ?
|'''כְּ'''רִשְׁע֖וֹ*
|-
|[[יחזקאל לה/טעמים#לה ט|יחזקאל לה,ט]]
|כתיב=תָ'''ו'''שֹׁ֑בְנָה?
|כתיב=תָ'''י'''שֹׁ֑בְנָה*
|-
|[[יחזקאל לז/טעמים#לז י|יחזקאל לז,י]]
|וַיִּֽ'''הְ'''י֗וּ?
|וַיִּֽ'''חְ'''י֗וּ*
|-
|[[הושע ו/טעמים#ו יא|הושע ו,יא]]
|'''כְּ'''שׁוּבִ֖י?
|'''בְּ'''שׁוּבִ֖י*
|-
|[[עמוס ה/טעמים#ה כז|עמוס ה,כז]]
|וְהִגְלֵ'''י'''תִ֥י*
|וְהִגְלֵתִ֥י
|-
|[[מיכה ו/טעמים#ו ב|מיכה ו,ב]]
|מ֣'''וֹ'''סְדֵי*
|מֹ֣סְדֵי
|-
|[[נחום ג/טעמים#ג יז|נחום ג,יז]]
|וְנֹדַ֔ד
|וְנ'''וֹ'''דַ֔ד*
|-
|[[דברי הימים א ח/טעמים#ח ו|דה&quot;א ח,ו]]
|אֵ'''ה֑'''וּד?
|אֵ'''ח֑'''וּד*
|-
|[[דברי הימים א יז/טעמים#יז כ|דה&quot;א יז,כ]]
|'''כְּ'''כֹ֥ל?
|'''בְּ'''כֹ֥ל*
|-
|[[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]
|לַבֵּ֣נ'''י'''׀יְמִינִי כתיב (!)&lt;br&gt;(לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י קרי)*
|לַבֵּ֣נ׀יְמִינִי כתיב*&lt;br&gt;(לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י קרי)*
|-
|[[דברי הימים ב כח/טעמים#כח יח|דה&quot;ב כח,יח]]
|וְאֶת־גִּמְז֖וֹ (וְאֶת־)[וּ]בְּנֹתֶ֑יהָ (!)
|וְאֶת־גִּמְז֖וֹ וְאֶת־בְּנֹתֶ֑יהָ*
|-
|colspan=3 align=center|'''שמות מורכבים / תיבות מחוברות'''{{הערה|1=לגבי תיבות מורכבות במקרא, יש רשימה [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n119/mode/1up?view=theater במסורה הגדולה של כתי&quot;ש1 על במדבר א'], אותה העתיקו מתוך כתר ארם צובה: &quot;[מלין] דכתב' חדה וכן קורין '''ומצאנו אותם במעשה המלמד הגדול אהרן בן משה בן אשר במעשיו במחזור המכונה באלתאג''''...&quot;. קבענו את הנוסח לפי רשימה זו גם אם יש מקף בין שתי התיבות בכתר.}}
|-
|[[שמואל א יד/טעמים#יד מט|שמ&quot;א יד,מט]]&lt;br&gt;[[שמואל א לא/טעמים#לא ב|שמ&quot;א לא,ב]]&lt;br&gt;[[דברי הימים א ח/טעמים#ח לג|דה&quot;א ח,לג]]&lt;br&gt;[[דברי הימים א ט/טעמים#ט לט|דה&quot;א ט,לט]]&lt;br&gt;[[דברי הימים א י/טעמים#י ב|דה&quot;א י,ב]]
|וּמַלְכִּי'''־'''שׁ֑וּעַ&lt;br&gt;מַלְכִּי'''־'''שׁ֖וּעַ&lt;br&gt;{{=}}מַלְכִּישׁ֔וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּי'''־'''שׁ֔וּעַ&lt;br&gt;מַלְכִּי'''־'''שׁ֖וּעַ
|וּמַלְכִּישׁ֑וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּישׁ֖וּעַ*&lt;br&gt;{{=}}מַלְכִּישׁ֔וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּישׁ֔וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּישׁ֖וּעַ*
|-
|[[זכריה יב/טעמים#יב יא|זכריה יב,יא]]
|הֲדַד'''־'''רִמּ֖וֹן*
|הֲדַדְרִמּ֖וֹן
|-
|[[איוב יח/טעמים#יח טו|איוב יח,טו]]
|מִבְּלִי־ל֑וֹ
|מִבְּלִיל֑וֹ*
|}

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: אותיות מיוחדות==

{{עוגן|אותיות גדולות וקטנות}}'''א. אותיות גדולות וקטנות:''' [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#אותיות גדולות וקטנות|כמו בתורה]], לרוב אין ביצוע של אותיות גדולות וקטנות בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, אפילו במקומות שהאות המיוחדת מוזכרת במפורש ברשימות המסורה והערותיה. האזכורים בספרות המסורה והביצוע בכתבי־היד נראים קצת יותר מובהקים לגבי האותיות הקטנות מאשר לגבי האותיות הגדולות. כתיבת האותיות (הקטנות לפני הגדולות בדרך כלל כנראה) התקבלה באופן הדרגתי בכתבי־היד ובדפוסים, ובמשך הזמן הפכה להיות אחד מסימני ההיכר של &quot;נוסח המסורה&quot;, למרות שהיא לא הייתה כך בהתחלה.

הרשימה הבאה מכילה אוסף מקסימלי של האותיות הגדולות והקטנות בספרי הנביאים והכתובים.{{הערה|היא מבוססת בעיקר על הרשימה המובאת [http://www.jewishencyclopedia.com/articles/13809-small-and-large-letters באנציקלופדיה היהודית] (1906), וכוללת כמעט כל אות אפשרית.}} רוב האותיות ברשימה זו מופיעות גם בדפוס קורן, ולכן הן מופיעות בפועל גם במהדורתנו (ברשימה זו הן מסומנות בכוכבית).{{הערה|אותיות גדולות וקטנות שאין להן ביצוע בדפוס קורן, אבל מופיעות בכתבי־יד או בדפוסים אחרים, צוינו בתיעוד הנוסח בתור &quot;יש דפוסים&quot;.}} אותיות שבאות לידי ביטוי של ממש בתוך כתבי־היד מצוינות ברשימה.

#'''(ג)''' [[יהושע יד/טעמים#יד יא|יהושע (יד,יא)]]: [כְּכֹ֥חִי]* / [{{מ:אות-ג|כְּ}}כֹ֥חִי]
#'''(ק)''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יט|שמואל (שמ&quot;ב כא,יט)]]: [בֶּן־יַעְ{{מ:אות-ק|רֵ֨}}י]*
#'''(ג)''' [[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מלכים (מל&quot;ב יז,לא)]]: [נִבְחַ֖{{מ:אות-ג|ז}}]*=ל?,ש1{{הערה|ראו עוד בתיעוד הנוסח וב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר מלכים כתיב|הערות על נוסח האותיות בספר מלכים בכתי&quot;ל]].}}
#'''(ק)''' [[ישעיהו מד/טעמים#מד יד|ישעיהו (מד,יד)]]: [אֹ֖רֶ{{מ:אות-ק|ן}}]*=מ&quot;ק-א
#'''(ג)''' [[ישעיהו נו/טעמים#נו י|ישעיהו (נו,י)]]: [{{מ:אות-ג|צֹ}}פָ֞ו]*
#'''(ק)''' [[ירמיהו יד/טעמים#יד ב|ירמיהו (יד,ב)]]: [וְ{{מ:אות-ק|צִ}}וְחַ֥ת]*
#'''(ק)''' [[ירמיהו לט/טעמים#לט יג|ירמיהו (לט,יג)]]: [וּנְבֽוּשַׁזְבָּ{{מ:אות-ק|ן֙}}]*
#'''(ק)''' [[נחום א/טעמים#א ג|נחום (א,ג)]]: [בְּ{{מ:אות-ק|ס}}וּפָ֤ה]*
#'''(ג)''' [[מלאכי ג/טעמים#ג כב|מלאכי (ג,כב)]]: [{{מ:אות-ג|זִ}}כְר֕וּ]*
#'''(ק)''' [[תהלים כד/טעמים#כד ד|תהלים (כד,ד)]]: [לַשָּׁ֣וְא]* / [לַשָּׁ֣{{מ:אות-ק|וְ}}א]
#'''(ג)''' [[תהלים עז/טעמים#עז ח|תהלים (עז,ח)]]: [הַ֭לְעוֹלָמִים]* / [{{מ:אות-ג|הַ֭}}לְעוֹלָמִים]
#'''(ג)''' [[תהלים פ/טעמים#פ טז|תהלים (פ,טז)]]: [וְ֭{{מ:אות-ג|כַ}}נָּה]*
#'''(ג)''' [[תהלים פד/טעמים#פד ד|תהלים (פד,ד)]]: [{{מ:אות-ג|קֵ֥}}ן]*
#'''(ג)''' [[משלי א/טעמים#א א|משלי (א,א)]]: [{{מ:אות-ג|מִ֭}}שְׁלֵי]*
#'''(ק)''' [[משלי כח/טעמים#כח יז|משלי (כח,יז)]]: [אָ֭{{מ:אות-ק|דָ}}ם]*
#'''(ק)''' [[משלי ל/טעמים#ל טו|משלי (ל,טו)]]: [הַ֤{{מ:אות-ק|ב}}]*
#'''(ק)''' [[איוב ז/טעמים#ז ה|איוב (ז,ה)]]: [ו{{מ:אות-ק|ג}}יש (כתיב) וְג֣וּשׁ (קרי)]*
#'''(ג)''' [[איוב ט/טעמים#ט לד|איוב (ט,לד)]]: [שִׁבְ{{מ:אות-ג|ט֑}}וֹ]*
#'''(ק)''' [[איוב טז/טעמים#טז יד|איוב (טז,יד)]]: [עַל־פְּנֵי־פָ֑רֶ{{מ:אות-ק|ץ}}]* (פרץ [2])
#'''(ק)''' [[איוב לג/טעמים#לג ט|איוב (לג,ט)]]: [{{מ:אות-ק|חַ֥}}ף]*
#'''(ג)''' [[שיר השירים א/טעמים#א א|שיר השירים (א,א)]]: [{{מ:אות-ג|שִׁ֥}}יר]*
#'''(ג)''' [[רות ג/טעמים#ג יג|רות (ג,יג)]]: [לִ֣י{{מ:אות-ג|נִ}}י]*
#'''(ק)''' [[איכה א/טעמים#א יב|איכה (א,יב)]]: [{{מ:אות-ק|ל֣}}וֹא]*
#'''(ק)''' [[איכה ב/טעמים#ב ט|איכה (ב,ט)]]: [{{מ:אות-ק|טָ}}בְע֤וּ]*
#'''(ק)''' [[איכה ג/טעמים#ג לו|איכה (ג,לו)]]: [לְ{{מ:אות-ק|עַ}}וֵּ֤ת]*
#'''(ג)''' [[קהלת ז/טעמים#ז א|קהלת (ז,א)]]: [{{מ:אות-ג|ט֥}}וֹב]*
#'''(ג)''' [[קהלת יב/טעמים#יב יג|קהלת (יב,יג)]]: [{{מ:אות-ג|ס֥}}וֹף]*
#'''(ג)''' [[אסתר א/טעמים#א ו|אסתר (א,ו)]]: [{{מ:אות-ג|ח֣}}וּר]*
#'''(ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ז|אסתר (ט,ז)]]: [פַּרְשַׁנְדָּ֛{{מ:אות-ק|תָ}}א]*
#'''(ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר (ט,ט)]]: [פַּרְמַ֙{{מ:אות-ק|שְׁ}}תָּא֙]*
#'''(ג,ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר (ט,ט)]]: [{{מ:אות-ג|וַ}}יְ{{מ:אות-ק|זָֽ}}תָא]*
#'''(ג)''' [[אסתר ט/טעמים#ט כט|אסתר (ט,כט)]]: [וַ֠{{מ:אות-ג|תִּ}}כְתֹּ֠ב]*
#'''(ק,ג)''' [[דניאל ו/טעמים#ו כ|דניאל (ו,כ)]]: [בִּשְׁ{{מ:אות-ק|פַּ}}רְ{{מ:אות-ג|פָּ}}רָ֖א]*
#'''(ג)''' [[דברי הימים א א/טעמים#א א|דברי הימים (דה&quot;א א,א)]]: [{{מ:אות-ג|אָ}}דָ֥ם]*

{{עוגן|אותיות מנוקדות}}'''ב. אותיות מנוקדות:''' [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#אותיות מנוקדות|כמו בתורה]], יש ביצוע מובהק לאותיות המנוקדות בכתבי־היד בהתאם לרשימות המסורה והערותיה. מתוך 15 תיבות סה&quot;כ בתנ&quot;ך (שיש בהן אות מנוקדת אחת או כמה אותיות מנוקדות), 5 מהן נמצאות בספרי הנביאים והכתובים. לפעמים יש אי־הסכמה מודעת לגבי פרטים מסוימים בכתבי־היד העיקריים שעליהם מבוססת מהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל), והם מתועדים ברשימה זו.

#[[שמואל ב יט/טעמים#יט כ|שמואל (שמ&quot;ב יט,כ)]]: [יָׄצָ֥אׄ]*=א / ל=יָׄצָ֥ׄאׄ (=מ&quot;ס-ל)
#[[ישעיהו מד/טעמים#מד ט|ישעיהו (מד,ט)]]: [הֵ֗ׄמָּׄהׄ]*=א,ל
#[[יחזקאל מא/טעמים#מא כ|יחזקאל (מא,כ)]]: [הַׄהֵׄיׄכָֽׄלׄ]*=א,ל
#[[יחזקאל מו/טעמים#מו כב|יחזקאל (מו,כב)]]: [מְׄהֻׄקְׄצָׄעֽׄוֹׄתׄ]*=א,ל
#[[תהלים כז/טעמים#כז יג|תהלים (כז,יג)]]: [לׅׄוּׅׄלֵׅׄ֗אׅׄ]*=א / ל=[לׅׄוּלֵׅׄ֗אׅׄ] (=מ&quot;ק-ל) / מ&quot;ס-ל=[לׅׄוּׄלֵׅׄ֗אׅׄ]

{{עוגן|נו&quot;ן הפוכה}}'''ג. נו&quot;ן הפוכה:''' תופעת הנו&quot;ן ההפוכה או המנוזרת (׆) נמצאת בנביאים וכתובים ב[[תהלים קז/טעמים|מזמור ק&quot;ז שבספר תהלים]] (שבע פעמים), ואילו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נו&quot;ן הפוכה|בתורה]] היא נמצאת סביב [[במדבר י/טעמים#י לד|פרשה אחת]] (סה&quot;כ פעמיים בהתחלה ובסוף הפרשה). מקומן וצורתן בתהלים נקבעה במהדורתנו על בסיס כתר ארם צובה, בהתאמה קלה לעיצוב שבמהדורתנו.

תצוגת נו&quot;ן הפוכה במהדורתנו ובמקורות הנוסח:
#'''[[תהלים קז/טעמים#קז כג|במהדורתנו]] (מזמור ק&quot;ז, בשבעת הפסוקים הבאים: כג, כד, כה, כו, כז, כח; מ)'''
#'''[https://archive.org/details/Aleppo_Codex/page/n524/mode/1up בכתר ארם צובה]'''
#[https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F389A.jpg בכתי&quot;ל] [http://tanach.us/Tanach.xml?Ps107:1-107:43 (הקלדת וסטמינסטר)]
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n679/mode/1up בכתי&quot;ש1]
#[https://archive.org/details/BL_Or2375_02Psalms/page/n118/mode/1up בכתי&quot;ב1]
#במ&quot;ג דפוס ונציה: [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n1437/mode/1up עמוד ראשון] | [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n1438/mode/1up עמוד שני]

{{עוגן|אותיות תלויות}}'''ד. אותיות תלויות:''' תופעת האותיות התלויות נמצאת בארבעה מקומות בספרי הנביאים והכתובים, ואינה קיימת כלל בתורה.

#[[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים (יח,ל)]]: [בֶּן־מְ{{אות תלויה במקרא|נַ|שופטים יח ל}}שֶּׁ֜ה]*=א,ל
#[[תהלים פ/טעמים#פ יד|תהלים (פ,יד)]]: [מִיָּ֑{{מ:אות תלויה|עַ|תהלים פ יד}}ר]*=א,ל
#[[איוב לח/טעמים#לח יג|איוב (לח,יג)]]: [רְשָׁ{{מ:אות תלויה|עִ֣}}ים]*=א,ל
#[[איוב לח/טעמים#לח טו|איוב (לח,טו)]]: [מֵרְשָׁ{{אות תלויה במקרא|עִ֣|איוב לח טו}}ים]*=א,ל

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: חלוקת הפרשות==

[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים|כאמור]], הרמב&quot;ם קבע את חלוקת הפרשות בספרי התורה ע&quot;פ כתר ארם צובה. אך לא הייתה קביעה כזו לגבי ספרי הנביאים והכתובים. רק במאה התשע-עשרה אנו מוצאים שנעשה מאמץ לתעד את חלוקת הפרשות בכתר בספרי הנביאים וכתובים, כדי שהתיעוד הזה ישמש בסיס לכתיבת ספרי הנביאים והכתובים במגילות על קלף.

במקומות שהכתר קיים בהם, חלוקת הפרשות בספרי הנביאים והכתובים הוא על פיו.

==מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: מקומות חריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה==

&lt;קטע התחלה=מבוא לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;&lt;קטע התחלה=מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;'''להלן רשימות של המקומות שבהם חרגנו מנוסח הניקוד והטעמים&lt;קטע סוף=מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt; והגעיות שבכתב־היד, ומקומות נוספים הראויים לציון, לפי סדר ספרי הנביאים והכתובים שבו.'''

&lt;קטע התחלה=מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;א. בחלק מהמקומות מדובר על '''טעות ודאית''' בכתב־היד, ובחלק מדובר על '''ניקוד חריג'''{{הערה|ניקוד חריג יכול להיות שריד של שיטת ניקוד אחרת, ויש דוגמאות רבות לכך בכתי&quot;ל (לדוגמה חילופי סגול-פתח, או השמטת דגש באות יו&quot;ד אחרי וי&quot;ו ההיפוך). בכל זאת ניקוד כזה אינו מתאים לשיטת הניקוד שבוצעה ע&quot;י המסרן בעקביות ברוב המכריע של אותו כתב־היד, ולכן הוא נחשב לחריג.}} או ב'''הטעמה חריגה'''. ציינו פריטים כאלה בסימן קריאה ('''!''').

ב. בחלק מהמקומות החריגה בנוסח כתב־היד היא '''רק בספק''', בגלל שכתב־היד מטושטש, או בגלל שכוונתו של המסרן בסימון הניקוד או הטעם אינה חד-משמעית, או בגלל שבוצע תיקון בתוך כתב־היד (ע&quot;י המסרן עצמו או ע&quot;י יד מאוחרת). ציינו פריטים כאלה בסימן שאלה ('''?''').

ג. ברשימות הללו מובאות '''גם''' תופעות מיוחדות או ראויות לציון בנוסח הניקוד והטעמים בכתב־היד, אף אם '''לא''' חרגנו מנוסחו. אם הבאנו את נוסח כתב־היד במהדורתנו אז הפריט מסומן בכוכבית ('''*''').

ד. הרשימות '''אינן כוללות''' שינויים מנוסח כתב־היד בעקבות '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב הכללית במהדורתנו]]'''. &lt;קטע סוף=מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;יש רשימות עצמאיות לחלק מהשינויים האלה משני סוגים, שהם נפוצים במיוחד ונמצאים במאות מקומות בתנ&quot;ך: ראו את רשימת [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: חטפים באותיות לא גרוניות|החטפים באותיות לא גרוניות]], ואת הרשימה ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: עיצוב כללי לטעמי אמ&quot;ת|עיצוב טעמי אמ&quot;ת]].

&lt;קטע התחלה=מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;ה. בסוף כל פריט ציינו בקצרה את הסוג של הטעות או של התופעה המסוימת המופיעה בו, אך לא הבאנו את הנתונים המלאים לגביו. למידע מלא לגבי כל פריט המובא ברשימות, כולל השוואה לכתבי־יד נוספים, יש לעיין בהערת הנוסח הרלוונטית. הערות הנוסח ניתנות לצפייה '''[https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ בקישור הזה]''', או על־ידי לחיצה על &quot;הצג הערות נוסח&quot; (המופיע בפינה הימנית העליונה של כל דף פרק). לכל פריט ברשימה יש קישור ישיר אל הפסוק בהקשרו בתוך דף הפרק המלא, ובראש הדף אפשר למצוא &quot;הצג הערות נוסח&quot;.&lt;קטע סוף=מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;&lt;קטע סוף=מבוא לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;

ו. לרשימות דומות על הספרים וקטעי הספרים '''שאינם קיימים בכתר ארם צובה''', ראו '''ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|פרק הרביעי של המבוא]]'''.

===ספר יהושע===

'''[[ספר יהושע/טעמים|ספר יהושע]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

&lt;קטע התחלה=כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים/&gt;טעויות מובהקות וספקות בנוסח הניקוד והטעמים, ניקוד חריג או הטעמה חריגה, ועוד מקומות מיוחדים או ראויים לציון:&lt;קטע סוף=כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים/&gt;
#[[יהושע א/טעמים#א ז|א,ז]] (א?=כְּכׇל־הַתּוֹרָ֔ה): בשתי נקודות לטעם זקף קטן (במקום נקודה אחת לרביע)?
#[[יהושע ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (א?=קֻ֤ם): טעם מהפך במקום יתיב?
#[[יהושע ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (א?=וַיָּנֻס֖וּ): מקום הטעם באות סמ&quot;ך?
#[[יהושע יד/טעמים#יד ז|יד,ז]] (א*=עִם־לְֽבָבִֽי): געיה בלמ&quot;ד
#[[יהושע טו/טעמים#טו נד|טו,נד]] (א?=וְחֻמְטָּ֗ה): טי&quot;ת דגושה?
#[[יהושע כא/טעמים#כא ה|כא,ה]] (א!=וּֽמִּמַּטֵּה־דָ֞ן): דגש מיותר באות מ&quot;ם הראשונה
#[[יהושע כא/טעמים#כא כב|כא,כב]] (א!=עָר֖ים): חסרה נקודת החיריק באות רי&quot;ש{{הערה|שם=ייבין}}
#[[יהושע כג/טעמים#כג ז|כג,ז]] (א=תִֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית

===ספר שופטים===

'''[[ספר שופטים/טעמים|ספר שופטים]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[שופטים ב/טעמים#ב יב|ב,יב]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שופטים ב/טעמים#ב יז|ב,יז]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שופטים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א*=הַֽמֲלַֽקֲקִים֙): שתי געיות בתיבה אחת{{הערה|הגעיה הראשונה פונטית והשניה געיה קלה; השוו &quot;הַֽמְלַקֲקִ֤ים&quot; בפסוק הקודם. בתיבה זו יש גם שני חטפים להורות על התנעת השווא, וראו להלן ב[[#חטפים באותיות לא-גרוניות בשופטים|רשימת החטפים]].}}
#[[שופטים ח/טעמים#ח י|ח,י]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[שופטים ט/טעמים#ט מח|ט,מח]] (א!=אֶת־הַקַּרְּדֻּמּ֜וֹת): רי&quot;ש דגושה
#[[שופטים יח/טעמים#יח יט|יח,יט]] (א*=וַיֹּ֩אמְרוּ֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[שופטים יח/טעמים#יח כב|יח,כב]] (א!=הִרְחִ֖יקו): חסרה נקודת השורוק{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שופטים כ/טעמים#כ ב|כ,ב]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[שופטים כ/טעמים#כ לה|כ,לה]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[שופטים יט/טעמים#יט ג|יט,ג]] (א-כתיב=לַהֲשִׁיבָ֔ו [א-קרי=לַהֲשִׁיבָ֔הּ]): חסרה נקודה במקביל למפיק בה&quot;א

===ספר שמואל===

'''[[ספר שמואל/טעמים|ספר שמואל]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}{{הערה|1=רשימה זו לא כוללת את [[שמואל ב ז/טעמים#ז י|שמ&quot;ב ז,י]] (א=וְלֹֽא־יֹסִ֤יפוּ); ברויאר ציין שם ספק געיה ביו&quot;ד בכתר, אבל לא נראה כך כלל.}}
#[[שמואל א א/טעמים#א ג|שמ&quot;א א,ג]] (א?=מִיָּמִ֣ים יָמִ֔ימָה): חסר פסק?
#[[שמואל א ז/טעמים#ז יא|שמ&quot;א ז,יא]] (א?=וַיִּרְדְּפ֖וּ): אין געיה באות וי&quot;ו?
#[[שמואל א יא/טעמים#יא ג|שמ&quot;א יא,ג]] (א=יָמִ֗ים): נקודה אחת לטעם רביע, ולא שתי נקודות לטעם זקף קטן
#[[שמואל א יד/טעמים#יד נב|שמ&quot;א יד,נב]] (א?=וְרָאָ֨ה שָׁא֗וּל): הטעמה חריגה של קדמא ורביע (במקום קדמא ואזלא)?
#[[שמואל א טו/טעמים#טו א|שמ&quot;א טו,א]] (א*=יְהֹוָה֙ [1]): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[שמואל א טו/טעמים#טו יא|שמ&quot;א טו,יא]] (א!=כׇּל־הַלָּֽילָה): חסר שווא באות יו&quot;ד
#[[שמואל א יז/טעמים#יז לד|שמ&quot;א יז,לד]] (א!=לאָבִ֖יו): חסר שווא באות למ&quot;ד
#[[שמואל א יח/טעמים#יח ח|שמ&quot;א יח,ח]] (א!=נָ֤תְנוּ [1]): מקום הטעם באות נו&quot;ן הראשונה
#[[שמואל א יח/טעמים#יח יט|שמ&quot;א יח,יט]]: (א*=בְּעֵ֛ת תֵּ֛ת): תביר ותביר
#[[שמואל א יט/טעמים#יט יז|שמ&quot;א יט,יז]] (א!=שַׁלְּחֵ֖נִי): צירה באות חי&quot;ת במקום חיריק
#[[שמואל א כא/טעמים#כא ב|שמ&quot;א כא,ב]] (א!=נ֔בֶה): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שמואל א כג/טעמים#כג יז|שמ&quot;א כג,יז]] (א=אֶהְיֶה־לְּךָ֣): אין געיה
#[[שמואל א כה/טעמים#כה יא|שמ&quot;א כה,יא]] (א?=לְֽגֹזֲזָ֑י): געיה באות למ&quot;ד במקום גימ&quot;ל?
#[[שמואל א כט/טעמים#כט ו|שמ&quot;א כט,ו]] (א!=וַיֹּ֤אמֶר): בטעם מהפך
#[[שמואל ב א/טעמים#א יט|שמ&quot;ב א,יט]] (א!=גִּבּוֹרִֽים): גימ&quot;ל דגושה
#[[שמואל ב ג/טעמים#ג ז|שמ&quot;ב ג,ז]] (א?!=פִּלֶּ֔גֶשׁ): דגש באות למ&quot;ד?
#[[שמואל ב ז/טעמים#ז ט|שמ&quot;ב ז,ט]] (א=וְעָשִׂ֤תִֽי־לְךָ֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[שמואל ב ח/טעמים#ח טז|שמ&quot;ב ח,טז]] (א!=וְיהוֹשָׁפָ֥ט): שווא באות וי&quot;ו
#[[שמואל ב ח/טעמים#ח יח|שמ&quot;ב ח,יח]] (א?!=וְהַכְּרַתִ֖י): פתח באות רי&quot;ש?
#[[שמואל ב יא/טעמים#יא יא|שמ&quot;ב יא,יא]] (א!=וַאֲדֹנִ֨י): חטף פתח באות אל&quot;ף
#[[שמואל ב יא/טעמים#יא כה|שמ&quot;ב יא,כה]] (א=בְּעֵינֶיךָ֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[שמואל ב יא/טעמים#יא כו|שמ&quot;ב יא,כו]] (א!=ותִּסְפֹּ֖ד): חסר פתח באות וי&quot;ו{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שמואל ב יב/טעמים#יב א|שמ&quot;ב יב,א]] (א!=אֶל דָּוִ֑ד): חסר מקף
#[[שמואל ב יב/טעמים#יב יא|שמ&quot;ב יב,יא]] (א=לְּרֵעֶ֑יךָ): למ&quot;ד דגושה
#[[שמואל ב יט/טעמים#יט מב|שמ&quot;ב יט,מב]] (א!=וְאֵת־בֵּיתוֹ֙): אל&quot;ף בצירה
#[[שמואל ב כב/טעמים#כב ז|שמ&quot;ב כב,ז]] (א!=מֵהֵֽיכָלו֙): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שמואל ב כב/טעמים#כב מ|שמ&quot;ב כב,מ]] (א?=וַתַּזְּרֵ֥נִי): זי&quot;ן דגושה?
#[[שמואל ב כג/טעמים#כג יג|שמ&quot;ב כג,יג]] (א!=עַדֻלָּ֑ם): חסרות נקודות החטף בעי&quot;ן
#[[שמואל ב כג/טעמים#כג כד|שמ&quot;ב כג,כד]] (א!=אֶלְחָנָן): חסר טעם המרכא
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד ב|שמ&quot;ב כד,ב]] (א!=אַשֶׁר־אִתּ֗וֹ): חסרות נקודות החטף באל&quot;ף
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד ג|שמ&quot;ב כד,ג]] כד,ג (א!=המֶּ֔לֶךְ): חסר פתח בה&quot;א{{הערה|שם=ייבין}}

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[שמואל א ה/טעמים#ה ו|שמ&quot;א ה,ו]] (א-כתיב=בַּעְפֹלִ֔ים [א-קרי=בַּטְּחֹרִ֔ים]): חסרה נקודה במקביל לדגש בטי&quot;ת
#[[שמואל א ה/טעמים#ה יב|שמ&quot;א ה,יב]] (א-כתיב=בַּעְפֹלִ֑ים [א-קרי=בַּטְּחֹרִ֑ים]): חסרה נקודה במקביל לדגש בטי&quot;ת
#[[שמואל א י/טעמים#י ז|שמ&quot;א י,ז]] י,ז (א=תָבֹ֛אינָה): אין הערת קרי
#[[שמואל א יד/טעמים#יד כז|שמ&quot;א יד,כז]] (א-כתיב=וַתָּרְאֹ֖נָה)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט יח|שמ&quot;א יט,יח]] (א-כתיב=בְּנָויֹֽת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט יט|שמ&quot;א יט,יט]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֖ת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט כב|שמ&quot;א יט,כב]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֥ת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט כג|שמ&quot;א יט,כג]] (א-כתיב=אֶל־נָויֹ֖ת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט כג|שמ&quot;א יט,כג]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֥ת)
#[[שמואל א כז/טעמים#כז ח|שמ&quot;א כז,ח]] (א-כתיב=וְהַגִּרִ֖זְי)
#[[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]] (א-כתיב=הָיִ֛יתָהַ֯ מּ֯וֹצִ֥יא)
#[[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]] (א-כתיב=בִּֽנְהַר־֯ ): חסרים המקף לתיבה &quot;בנהר&quot;, והרווח והניקוד לתיבה &quot;פְּרָֽת&quot; הנקראת ואינה נכתבת.
#[[שמואל ב יב/טעמים#יב כד|שמ&quot;ב יב,כד]] (א-כתיב=וַיִקְרָ֤א [א-קרי=וַתִּקְרָ֤א]): חסר דגש במקביל לתי&quot;ו של הקרי
#[[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]] (א-כתיב=יִשְׁאַל־֯ ): יש רווח צר בלבד ואין ניקוד לתיבה &quot;אִ֖ישׁ&quot; הנקראת ולא נכתבת
#[[שמואל ב יח/טעמים#יח יב|שמ&quot;ב יח,יב]] (א-כתיב=וְלֻ֨א [א-קרי=וְל֨וּ])
#[[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]] (א-כתיב=כִּֽי־עַל־֯ ): אין רווח לתיבה &quot;כֵּ֥ן&quot; הנקראת ולא נכתבת, אבל נכתבו הניקוד והטעם בין התיבות למטה
#[[שמואל ב יט/טעמים#יט ז|שמ&quot;ב יט,ז]] (א-כתיב=לֻ֣א [א-קרי=ל֣וּ])
#[[שמואל ב כ/טעמים#כ יד|שמ&quot;ב כ,יד]] (א-כתיב=וַיִּקָּ֣ל֔הֲוּ)
#[[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (א-כתיב=תְּלָוֻ֥ם)
#[[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (א-כתיב=שָׁםָּ ה֙פְּלִשְׁתִּ֔ים): הערת קרי אחת לשתי התיבות
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד טז|שמ&quot;ב כד,טז]] (א-כתיב=הָאֲוְרֲ֥נָה)
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד יח|שמ&quot;ב כד,יח]] (א-כתיב=אֲרַ֥נֳיה)

===ספר מלכים (חוץ מהקטע החסר בכתר)===

'''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר במלכים}} למידע על החלק החסר בספר מלכים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר מלכים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[מלכים א ב/טעמים#ב כא|מל&quot;א ב,כא]] (א!=לַאֲדֹנִיָ֥הוּ): חסר דגש ביו&quot;ד
#[[מלכים א ב/טעמים#ב כח|מל&quot;א ב,כח]] (א?!=וַיָ֤נָס): כנראה חסר דגש ביו&quot;ד
#[[מלכים א ד/טעמים#ד ז|מל&quot;א ד,ז]] (א!=וְכִלְּכְּל֥וּ): למ&quot;ד דגושה
#[[מלכים א ו/טעמים#ו ח|מל&quot;א ו,ח]] (א=הַיְּמָנִ֑ית): יו&quot;ד דגושה
#[[מלכים א ז/טעמים#ז לג|מל&quot;א ז,לג]] (א!=וְחִשֻּׁקֵּיהֶ֛ם): קו&quot;ף דגושה
#[[מלכים א ז/טעמים#ז לז|מל&quot;א ז,לז]] (א=לְכֻלָּֽהְנָֽה): קווים לסילוק וגעיה
#[[מלכים א ח/טעמים#ח ז|מל&quot;א ח,ז]] (א=מִלְּמָֽעְלָה): למ&quot;ד דגושה
#[[מלכים א ח/טעמים#ח יא|מל&quot;א ח,יא]] (א*=כְבוֹד־יְהֹוָ֖ה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[מלכים א י/טעמים#י כד|מל&quot;א י,כד]] (א!=וְכָל־הָאָ֔רֶץ): אין מתיגה
#[[מלכים א יד/טעמים#יד ג|מל&quot;א יד,ג]] (א!=עֲשָׁרָ֨ה): נקודת שי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[מלכים א יז/טעמים#יז יב|מל&quot;א יז,יב]] (א=אִם־יֶשׁ־לִּ֣י): למ&quot;ד דגושה
#[[מלכים א יז/טעמים#יז יג|מל&quot;א יז,יג]] (א=עֲשִׂי־לִֽי־מִ֠שָּׁ֠ם): טעם כפול בכתב־היד
#[[מלכים א יח/טעמים#יח לג|מל&quot;א יח,לג]] (א=וַיְּנַתַּח֙): יו&quot;ד דגושה
#[[מלכים א יח/טעמים#יח מג|מל&quot;א יח,מג]] (א=שֻׁ֭ב): מקום הטעם לימין (כמו דחי בטעמי אמ&quot;ת)
#[[מלכים א כ/טעמים#כ כט|מל&quot;א כ,כט]] (א?=&lt;נֹֽכַח־אֵ֖לֶּה&gt;* או &lt;נֹ֥כַח אֵ֖לֶּה&gt;): &quot;נֹכַח&quot; מוקפת ובגעיה או בטעם מרכא?
#[[מלכים ב ה/טעמים#ה יב|מל&quot;ב ה,יב]] (א!=דַּמֶּ֗שֶׂקּ): נקודה באות קו&quot;ף
#[[מלכים ב ח/טעמים#ח ו|מל&quot;ב ח,ו]] (א=מִיּ֛וֹם עָזְבָ֛הֿ): תביר ותביר{{הערה|שם=תביר ותביר|לדעתו של ייבין יש כאן ובעוד מקום טעות נדירה ואף ייחודית בנוסח הטעמים בכתר (כתר, כא.2, עמ' 197) של נקודת תביר בטעם מרכא. אמנם יש להשוות את [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#תביר ומרכא|אותה התופעה בדיוק במגילת קֹהלת בכתי&quot;ש1]]. לכן ייתכן שיש כאן שיטה מודעת של הטעמה שאין כדוגמתה בכתבי־היד האחרים וגם לא בנוסח המקובל, ושיטה זו חריגה משיטת ההטעמה בשאר המקרא אף בכתר. אמנם יש עוד לשים לב ש'''אין''' פעמיים תביר בכתי&quot;ש1 בשני הפסוקים כאן בספר מלכים (כלומר גם אם הסופר של כתי&quot;ש1 בחר במודעות לאמץ את השיטה הזו ולא מדובר על טעות, אז הוא לא הצליח ליישם אותה במלואה). במהדורתנו בחרנו להטעים את התיבות במלכים ובקֹהלת בתביר ומרכא בעקביות, בהתאם למגמתה של המהדורה ובעקבות דרך ההטעמה המקובלת בשאר המקרא. כך עשה גם הרב ברויאר, בניגוד למג&quot;ה שבו הטעימו פעמיים תביר במלכים ואף בקֹהלת.}} (ובעניין נוסף: השארנו כאן את סימן הרפה במהדורתנו)
#[[מלכים ב י/טעמים#י י|מל&quot;ב י,י]] (א!=אֶלִיָּֽהוּ): אל&quot;ף בסגול
#[[מלכים ב יד/טעמים#יד ז|מל&quot;ב יד,ז]] (א-כתיב=המֶלַח֙ [א-קרי=מֶלַח֙]): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[מלכים ב יט/טעמים#יט טז|מל&quot;ב יט,טז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע)
#[[מלכים ב כ/טעמים#כ ט|מל&quot;ב כ,ט]] (א*=יְהֹוָ֔ה [1]): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[מלכים ב כ/טעמים#כ יא|מל&quot;ב כ,יא]] (א!=וַיִּקְרָ֛א יְשַׁעְיָ֛הוּ): תביר ותביר{{הערה|שם=תביר ותביר}}

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[מלכים א ז/טעמים#ז מה|מל&quot;א ז,מה]] (א-כתיב=הָאֵ֔הלֶּ)
#[[מלכים א ט/טעמים#ט ט|מל&quot;א ט,ט]] (א-כתיב=וַיִּשְׁתַּחֲוֻּ֥)
#[[מלכים ב ב/טעמים#ב טז|מל&quot;ב ב,טז]] (א-כתיב=הַגֵּיאָוֺ֑ת)
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ב|מל&quot;ב ד,ב]] (א-כתיב=לָ֖כי [א-קרי=לָ֖ךְ]): אין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ג|מל&quot;ב ד,ג]] (א-כתיב=שְׁכֵנָ֑כִי [א-קרי=שְׁכֵנָ֑יִךְ]): אין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ז|מל&quot;ב ד,ז]] (א-כתיב=נִשְׁיֵ֑כי [א-קרי=נִשְׁיֵ֑ךְ]): אין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ז|מל&quot;ב ד,ז]] (א-כתיב=בֻ͏ָנַ֔יִכי [א-קרי=וּבָנַ֔יִךְ]): נקודות הקובוץ עוד לפני האות בי&quot;ת מימין למטה, ואין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]] (א-כתיב=יִסְלַח־נא יְהוָ֥ה): &quot;נא&quot; כתיב ולא קרי, ו&quot;יִסְלַח־&quot; מוקפת בקריאתה אל ה'
#[[מלכים ב י/טעמים#י כז|מל&quot;ב י,כז]] (א-כתיב=לְמֹחָרא֖וֹת)
#[[מלכים ב יא/טעמים#יא ב|מל&quot;ב יא,ב]] (א-כתיב=הַמֻּ֣מָותִ֔תים)
#[[מלכים ב יד/טעמים#יד ז|מל&quot;ב יד,ז]] (א-כתיב=-המֶלַח֙ [א-קרי=מֶלַח֙]): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (א-כתיב=חֹרָיהָ֗ם [א-קרי=צוֹאָתָ֗ם]): השוו ישעיהו לו,יב
#[[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (א-כתיב=&lt;ֵשֵׁ֥נַיְֵהֶ֖ם&gt; [א-קרי=מֵימֵ֥י רַגְלֵיהֶ֖ם]): שתי נקודות הצֵרי הראשונות של &quot;קרי ולא כתיב&quot; דחוסות ברווח הצר בין התיבות; והשוו ישעיהו לו,יב
#[[מלכים ב כא/טעמים#כא כ|מל&quot;ב כא,יב]] (א-כתיב=שֹׁ֣מְעָ֔יו)

===ספר ישעיהו===

'''[[#ספר ישעיהו כדוגמה ליישום השיטה|ראו לעיל.]]'''

===ספר ירמיהו (חוץ מהקטע החסר בכתר)===

'''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בירמיהו}} למידע על הקטע החסר בספר ירמיהו ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר ירמיהו (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ירמיהו יב/טעמים#יב טז|יב,טז]] (א?=לְֽהִשָּׁבֵ֖עַ [2]): ספק געית שווא
#[[ירמיהו כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (א!=וְלִקְלָ֔לָה): מקום הטעם באות למ&quot;ד הראשונה
#[[ירמיהו מב/טעמים#מב ב|מב,ב]] (א?=כִּֽי־נִשְׁאַ֤רְנֽוּ־מְעַט֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה?
#[[ירמיהו מח/טעמים#מח כב|מח,כב]] (א?=דִּבְלָתָ֛יִם׃): קו ונקודת תביר במקום סילוק?
#[[ירמיהו נב/טעמים#נב כב|נב,כב]] (א!=נְחֹשֶׁת [1]): חסרה נקודת הטעם לרביע

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[ירמיהו ב/טעמים#ב יב|ב,יב]] (א=חֳרְב֥וּ): קמץ קטן במהדורתנו
#[[ירמיהו מט/טעמים#מט כח|מט,כח]] (א=וְשֳׁדְד֖וּ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[ירמיהו ב/טעמים#ב כד|ב,כד]] (א-כתיב=נַפְשָׁו֙): בלי נקודה מקבילה למפיק בה&quot;א בקרי &quot;נַפְשָׁהּ֙&quot;
#[[ירמיהו ג/טעמים#ג ב|ג,ב]] (א-כתיב=שֻׁגַ֔לְתְּ): בלי דגש בגימ&quot;ל במקביל לכ&quot;ף  בקרי &quot;שֻׁכַּ֔בְתְּ&quot;
#[[ירמיהו טו/טעמים#טו ד|טו,ד]] (א-כתיב=לְזַוָעֲ֔ה)
#[[ירמיהו כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (א-כתיב=לְזַוָ֣עֲה)
#[[ירמיהו לד/טעמים#לד יז|לד,יז]] (א-כתיב=לְזַוָ֔עֲה)
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא לז|לא,לז]] (א-כתיב=יָמִ֥ים [֯] נְאֻם־יְהוָ֑ה): חסר ניקוד ברווח המיועד ל&quot;בָּאִ֖ים&quot; (קרי ולא כתיב)
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|לא,לח]] (א!=קָ֤וְה): הכתיב מנוקד בשווא למרות שהקרי הוא &quot;קָ֤ו&quot;
#[[ירמיהו נ/טעמים#נ טו|נ,טו]] (א-כתיב=אָשְׁויֹתֶ֔יהָ)
#[[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|נ,כט]] (א-כתיב=אַל־יְהִי־[֯] פְּלֵיטָ֔ה): חסר ניקוד ברווח המיועד ל&quot;לָהּ֙&quot; (קרי ולא כתיב)

===ספר יחזקאל===

'''[[ספר יחזקאל/טעמים|ספר יחזקאל]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[יחזקאל א/טעמים#א ד|א,ד]] (א*=וְנֹ֥גַֽהּ־ל֖וֹ): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[יחזקאל ג/טעמים#ג יב|ג,יב]] (א*=כְּבוֹד־יְהֹוָ֖ה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[יחזקאל ה/טעמים#ה טו|ה,טו]] (א*=בַּעֲשׂ֩וֹתִי֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[יחזקאל י/טעמים#י יא|י,יא]] (א!=הָרֹ֙אשׁ֙): במעין טעם פשטא מלעיל
#[[יחזקאל יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (א?=לַעָ֛יִן): נקודה מטושטשת או מחוקה שנראית כמו נקודת קמץ
#[[יחזקאל טז/טעמים#טז יב|טז,יב]] (א*=וָ֥אֶתֵּֽן־נֶ֙זֶם֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[יחזקאל טז/טעמים#טז לג|טז,לג]] (א=וְאַ֨תְּ נָתַ֤תְּ אֶת־נְדָנַ֙יִךְ֙ לְ'''כׇ֨'''ל־מְאַֽהֲבַ֔יִךְ): מתיגה חריגה לאחר פשטא
#[[יחזקאל כ/טעמים#כ לא|כ,לא]] (א*=נִטְמְאִ֤֨ים): המקום היחיד בכל המקרא שיש בה שני טעמים מחברים בהברה אחת (הקדמא קודמת למהפך בקריאה)
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח יז|כח,יז]] (א!=גָּ֤בַהּ): מקום הטעם באות גימ&quot;ל{{הערה|ראו גם ייבין, כתר, עמ' 16.}}
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א!=אֲדֹנָ֣י יְהֹוָ֔ה): שם הוי&quot;ה בניקוד של שם אדנות בשווא וקמץ, במקום ניקוד של אֱלֹהִים בשווא וחיריק, ובתוספת של נקודת חולם באות ה&quot;א הראשונה בדומה לניקוד הרגיל של אֱלֹהִים בשם הוי&quot;ה בכתר
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א!=בַּעֲשׂ֥ותִי): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין|הערת ייבין; הפריט חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[יחזקאל לה/טעמים#לה טו|לה,טו]] (א!=וְכׇל־אֶד֣וֹם): חסרות שתי הנקודות של חטף סגול
#[[יחזקאל לט/טעמים#לט ה|לט,ה]] (א!=הַשָׂדֶ֖ה): חסר דגש בשׂי&quot;ן
#[[יחזקאל מו/טעמים#מו ח|מו,ח]] (א!=הַשַּ֙עַר֙): חסרה נקודת שׁי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[יחזקאל מו/טעמים#מו ט|מו,ט]] (א!=הַשַּ֙עַר֙): חסרה גם כאן נקודת שׁי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[יחזקאל מח/טעמים#מח י|מח,י]] (א=וּ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לְאֵלֶּה): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה בכתר כדרכו (הטעמה כפולה בהברה המוטעמת במהדורתנו)

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[יחזקאל טו/טעמים#טו ד|טו,ד]] (א?=לְאֳכְלָ֑ה): קמץ קטן במהדורתנו
#[[יחזקאל לב/טעמים#לב כ|לב,כ]] (א=מֳשְׁכ֥וּ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. הניקוד בתוך הכתיב: 
#[[יחזקאל ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א-כתיב=וְלַגֵּיאָ֗וֹת)
#[[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|ט,יא]] (א-כתיב=כְ֖אֲשֶׁ֥ר)
#[[יחזקאל יד/טעמים#יד יד|יד,יד]] (א-כתיב=דָּנִֵ֣אל)
#[[יחזקאל יד/טעמים#יד כ|יד,כ]] (א-כתיב=דָּנִֵ֣אל)
#[[יחזקאל כא/טעמים#כא כח|כא,כח]] (א-כתיב=כִּקְסׇום־שָׁוְא֙)
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח ג|כח,ג]] (א-כתיב=מִדָּֽנִֵּ֑אל)
#[[יחזקאל לו/טעמים#לו יד|לו,יד]] (א-כתיב=תְּכְּשַׁלִי־ע֑וֹד)
#[[יחזקאל מב/טעמים#מב טז|מב,טז]] (א-כתיב=חֲמֵשׁ־אֹ֥מֵות)

===ספר תרי עשר (חוץ מהקטעים החסרים בכתר)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתרי עשר}}
למידע על הקטעים החסרים בספר תרי עשר ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר תרי עשר (הקטעים החסרים בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[הושע ד/טעמים#ד יח|הושע ד,יח]] (א?!=הַזְנֵה): טעם המונח מטושטש בכתב־היד (אבל ניתן להבחין בו)
#[[יואל ב/טעמים#ב כה|הושע ב,כה]] (א!=אֶת הַשָּׁנִ֔ים): חסר מקף
#[[מיכה ה/טעמים#ה ב|מיכה ה,ב]] (א=עַל־בְּנֵ֥י־יִשְׂרָאֵֽל): המקף השני בתיבת משרת
#[[חבקוק ב/טעמים#ב ז|חבקוק ב,ז]] (א?=וְיִקְּצ֖וּ): קו&quot;ף דגושה?
#[[צפניה ב/טעמים#ב טו|צפניה ב,טו]] (א*=זֹ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}את): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה בכתר כדרכו (הטעמה כפולה בהברה המוטעמת במהדורתנו)
#[[זכריה יב/טעמים#יב יג|זכריה יב,יג2]] (א!=וּנְשֵׁיהֵ֖ם [2]): ה&quot;א בצירה במקום סגול
#[[מלאכי ב/טעמים#ב ז|מלאכי ב,ז]] (א!=יְהֹֽוָה־צְבָא֖וֹת): געיה באות ה&quot;א הראשונה של שם הוי&quot;ה

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[עמוס ח/טעמים#ח ח|עמוס ח,ח]] (א-כתיב=וְנִשְׁקֳהָ֖)
#[[נחום ב/טעמים#א ג|נחום א,ג]] (א=וּגְדׇול־כֹּ֔חַ): אין הערת קרי
#[[נחום ב/טעמים#ב א|נחום ב,א]] (א=לַעֲבׇור־בָּ֥ךְ): אין הערת קרי

===ספר דברי הימים===

'''[[ספר דברי הימים/טעמים|ספר דברי הימים]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דברי הימים א ד/טעמים#ד ח|דה&quot;א ד,ח]] (א?!=וַיָּ֣עַשׂ): קמץ באות יו&quot;ד?
#[[דברי הימים א ד/טעמים#ד ט|דה&quot;א ד,ט]] (א!=נִכְּבָֿ֖דֿ): כ&quot;ף דגושה במקום בי&quot;ת וגם סימן הרפה נכתב מעל שתי האותיות בי&quot;ת-דל&quot;ת באמצע
#[[דברי הימים א ה/טעמים#ה מא|דה&quot;א ה,מא]] (א!=נְבֻכַדְנֶאצַֽר): חסר דגש בצד&quot;י
#[[דברי הימים א ו/טעמים#ו מה|דה&quot;א ו,מה]] (א!=וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ֙ [1]): חסר פשטא מלעיל
#[[דברי הימים א טז/טעמים#טז ט|דה&quot;א טז,ט]] (א?=שִׁ֤ירוּ־לוֹ֙): מקף בתיבת משרת?
#[[דברי הימים א יז/טעמים#יז ו|דה&quot;א יז,ו]] (א!=צִוִ֛יתִי): חסר דגש באות וי&quot;ו
#[[דברי הימים א יח/טעמים#יח ד|דה&quot;א יח,ד]] (א?=וְעֶשְׂרִֽים־אֶ֖לֶף): &quot;וְעֶשְׂרִֽים־&quot; מוקפת ובגעיה (במקום טעם עצמאי של מרכא)?
#[[דברי הימים א יח/טעמים#יח יז|דה&quot;א יח,יז]] (א=לְיַ֥ד־הַמֶּֽלֶךְ): מקף בתיבת משרת
#[[דברי הימים א כא/טעמים#כא ה|דה&quot;א כא,ה]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב [2]): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[דברי הימים א כא/טעמים#כא יב|דה&quot;א כא,יב]] (א!=וְדֶבֶר֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[דברי הימים א כא/טעמים#כא כט|דה&quot;א כא,כט]] (א!=בַּבָּמָּ֖ה): מ&quot;ם דגושה
#[[דברי הימים א כב/טעמים#כב י|דה&quot;א כב,י]] (א!=וְהַכִ֨ינוֹתִ֜י): שווא באות וי&quot;ו ופתח באות ה&quot;א, ואולי ייתכן שהנקודות בוי&quot;ו נחשבות לחטף בה&quot;א וחסר כל ניקוד בוי&quot;ו.
#[[דברי הימים א כה/טעמים#כה לא|דה&quot;א כה,לא]] (א!=שְׂנֵ֥ים): בנקודת שי&quot;ן שמאלית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים א כח/טעמים#כח י|דה&quot;א כח,י]] (א!=לִבְנֽוֹת־בַּ֥ית): חסרה נקודת חיריק ביו&quot;ד{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים א כח/טעמים#כח יז|דה&quot;א כח,יז]] (א!=וְהַקְשָׂוֺ֖ת): חסר דגש בקו&quot;ף
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו טז|דה&quot;ב ו,טז]] (א!=לְעַבְדְּ֨ךָ): טעם הקדמא באות דל&quot;ת במקום בכ&quot;ף סופית
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כ|דה&quot;ב ו,כ]] (א!=לִשְׁמוֹעַ֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[דברי הימים ב ח/טעמים#ח יא|דה&quot;ב ח,יא]] (א*=אֲשֶׁר־בָּ֥אָֽה־אֲלֵיהֶ֖ם): המקף השני בתיבת משרת ונחוץ לקריאה
#[[דברי הימים ב ט/טעמים#ט כד|דה&quot;ב ט,כד]] (א!=וּבְשָׁמִ֔ים): בנקודת שי&quot;ן ימנית
#[[דברי הימים ב י/טעמים#י י|דה&quot;ב י,י]] (א!=אֵלֶ֜יךְ): שווא במקום קמץ בכ&quot;ף סופית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים ב יא/טעמים#יא כג|דה&quot;ב יא,כג]] (א?=הֲמ֥וֹן־נָשִֽׁים): מקף בתיבת משרת?
#[[דברי הימים ב יד/טעמים#יד ו|דה&quot;ב יד,ו]] (א*=וַיָּ֥נַֽח־לָ֖נוּ): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[דברי הימים ב כה/טעמים#כה א|דה&quot;ב כה,א]] (א!=מִירושָׁלָֽיִם): חסרה נקודת השורוק{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים ב ל/טעמים#ל כא|דה&quot;ב ל,כא]] (א!=הַלְוִיִ֧ם): חסר דגש ביו&quot;ד{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים ב לג/טעמים#לג כה|דה&quot;ב לג,כה]] (א!=תַֿחְתָּֽיו): תי&quot;ו רפויה בסימן רפה אחרי טעם מפסיק
#[[דברי הימים ב לה/טעמים#לה ט|דה&quot;ב לה,ט]] (א?=וּשְׁמַעְיָ֨הוּ): בלי געיה במ&quot;ם?
#[[דברי הימים ב לו/טעמים#לו כג|דה&quot;ב לו,כג]] (א!=כּֽה־אָמַ֞ר): חסרה נקודת החולם בכ&quot;ף{{הערה|שם=ייבין}}

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו ז|דה&quot;ב ו,מב]] (א=זֳכְרָ֕ה): קמץ קטן במהדורתנו

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[דברי הימים א א/טעמים#א מו|דה&quot;א א,מו]] (א-כתיב=עֲיוִֽת)
#[[דברי הימים א ג/טעמים#ג כד|דה&quot;א ג,כד]] (א-כתיב=הוֹדַיָ֡וְהוּ)
#[[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]] (א-כתיב=־בָּנִ֔ימִן־ [א-קרי=&lt;־בָּנִ֔י מִן־&gt;]): &quot;כתב מלה חדה וקר' תרת' מלין&quot; (בין שני מקפים)
#[[דברי הימים א כז/טעמים#כז כט|דה&quot;א כז,כט]] (א-כתיב=שִׁטַ֖רְי)
#[[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]] (א-כתיב?!=לַבֵּ֣ני{{מ:פסק}}יְמִינִי [א-קרי=&lt;לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י&gt;]): &quot;כתיב מלה חדה וקרי תרת' מילין&quot;{{הערה|ראו גם ב[[#מסורת הסופרים בנ&quot;ך: נוסח האותיות והתיבות|רשימת הכתיב בכתר]] לגבי אות יו&quot;ד הראשונה.}}
#[[דברי הימים ב כט/טעמים#כט ח|דה&quot;ב כט,ח]] (א-כתיב=לְזַוָעֲה֙)
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו ז|דה&quot;ב לד,כב]] (א-כתיב=בֶּן־תׇּוקְהַ֗ת): אין הערת קרי

===ספר תהלים (חוץ מהקטע החסר בכתר)===

'''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתהלים}} למידע על הקטע החסר בספר תהלים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר תהלים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[תהלים ה/טעמים#ה ב|ה,ב]] (א!=יְהוָ֑֗ה): רביע ואתנח ביחד באות וי&quot;ו
#[[תהלים ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א=אֻמְלָ֫ל): נקודת קמץ בלמ&quot;ד, במקום פתח
#[[תהלים ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (א*=יִ֥רַדֹּֽף־אוֹיֵ֨ב ׀): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים יא/טעמים#יא א|יא,א]] (א!=לְדָ֥֫וִד): טעם ה&quot;יורד&quot; נכתב לפני החיריק מתחת לאות דל&quot;ת ביחד עם ה&quot;עולה&quot;
#[[תהלים יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א*=יָפִ֥יחַֽ־לֽוֹ): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א*=יְהֹוָֽה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[תהלים כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] (א=יְרוֹמֲמֵֽנִּי): דגש מיותר באות נו&quot;ן
#[[תהלים לז/טעמים#לז יד|לז,יד]] (א?=פָּ֥תְח֣וּ* או פָּֽתְח֣וּ): מרכא ומונח או געיה ומונח?
#[[תהלים לז/טעמים#לז יז|לז,יז]] (א!=וְסוֹמֵ֖ך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[תהלים לט/טעמים#לט ו|לט,ו]] (א?=אַ֥ךְ* או אַ֖ךְ): בטעם מרכא או בטעם טרחא?
#[[תהלים מד/טעמים#מד ז|מד,ז]] (א?=וְחַרְבִּ֗י): חסר גרש בוי&quot;ו?
#[[תהלים מד/טעמים#מד כז|מד,כז]] (א?=ק֭וּמָֽה* או ק֭וּמָ֥ה) דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים נו/טעמים#נו ה|נו,ה]] (א!=דְּבָר֥֫וֹ): ה&quot;עולה&quot; מסומן באות רי&quot;ש במקום באות בי&quot;ת
#[[תהלים נו/טעמים#נו יב|נו,יב]] (א=לֹּ֣א): למ&quot;ד דגושה
#[[תהלים נז/טעמים#נז ה|נז,ה]] (א!=וּלְשׁוֹנָ֗ם): חסר גרש
#[[תהלים נז/טעמים#נז ט|נז,ט]] (א?=ע֭וּרָֽה* או ע֭וּרָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים ס/טעמים#ס יד|ס,יד]] (א*=בֵּאלֹהִ֥ים): בלי דחי{{הערה|ולא כספיקת ברויאר.}}
#[[תהלים סד/טעמים#סד ח|סד,ח]] (א!=אֱ֫לֹהִ֥ים): סימון ה&quot;עולה&quot; באות אל&quot;ף במקום באות למ&quot;ד
#[[תהלים סט/טעמים#סט,כט|סט,כט]] (א?=יִ֭מָּחֽוּ* או יִ֭מָּח֥וּ): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים עה/טעמים#עה ד|עה,ד]] (א!=נְֽמֹגִ֗ים־אֶ֥רֶץ): מקף בתיבת רביע
#[[תהלים עח/טעמים#עח ז|עח,ז]] (א*=מַ֥עַלְלֵי־אֵ֑ל): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים פו/טעמים#פו ז|פו,ז]] (א?=צָ֭רָתִֽי* או צָ֭רָתִ֥י): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים פט/טעמים#פט ו|פט,ו]] (א!=וְ֘יוֹד֤וּ): הצינורית מסומנת באות וי&quot;ו השווּאה
#[[תהלים פט/טעמים#פט כ|פט,כ]] (א*=דִּבַּ֥רְתָּֽ־בְחָז֡וֹן): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים צב/טעמים#צב ח|צב,ח]] (א*=כְּמ֥וֹ־עֵ֗שֶׂב): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים צד/טעמים#צד יב|צד,יב]] (א=יָ֑הּ): אין דגש באות יו&quot;ד
#[[תהלים צח/טעמים#צח ז|צח,ז]] (א!=וְיֹ֣שְׁבֵיּ): נקודה באות יו&quot;ד האחרונה{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[תהלים צח/טעמים#צח ח|צח,ח]] (א!=יְרַנֵּנֽוּ): מקום הסילוק
#[[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]] (א=וְֽ֭הִשְׁתַּחֲוּוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[תהלים קו/טעמים#קו יט|קו,יט]] (א=וַ֝יִּשְׁתַּחֲוּ֗וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[תהלים קו/טעמים#קו מג|קו,מג]] (א!=וַ֝יָּמֹכּוּ): חסרה נקודת הרביע
#[[תהלים קו/טעמים#קו מח|קו,מח]] (א!=&lt;מִן הָ֤עוֹלָ֨ם׀&gt;): חסר מקף
#[[תהלים קז/טעמים#קז ה|קז,ה]] (א!=תִתְעַטָּֽף): חסר דגש באות תי&quot;ו הראשונה, וסימן הרפה תלוי בין שתי אותיות התי&quot;ו.
#[[תהלים קז/טעמים#קז יז|קז,יז]] (א?!=יִתְעַנּֽו׃): חסרה נקודת השורוק באות וי&quot;ו?
#[[תהלים קז/טעמים#קז יח|קז,יח]] (א!=עַד שַׁ֥עֲרֵי): חסר מקף
#[[תהלים קח/טעמים#קח ג|קח,ג]] (א?=ע֭וּרָֽה* או ע֭וּרָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים קח/טעמים#קח ז|קח,ז]] (א!=וַעֲנֵֽניִ): יש הזזה שמאלה של נקודת החיריק באופן חריג, את שהיא ממוקמת מתחת לאות יו&quot;ד.
#[[תהלים קח/טעמים#קח יא|קח,יא]] (א?=יֹ֖בִלֵנִּי): נו&quot;ן דגושה?{{הערה|יש גם לציין הזזה שמאלה באופן חריג של נקודת החיריק תחת האות נו&quot;ן, אך זה נגרם בגלל הראש של הלמ&quot;ד מהשורה למטה.}}
#[[תהלים קי/טעמים#קי ה|קי,ה]] (א?=אֲדֹנָ֥י): נקודת חולם בכתב־היד?
#[[תהלים קיח/טעמים#קיח י|קיח,י]] (א!=בְּ֭שֵׁ֥ם): קו מיותר של דחי באות בי&quot;ת
#[[תהלים קיט/טעמים#קיט יד|קיט,יד]] (א?*=שַּׂ֗שְׂתִּי): שי&quot;ן דגושה?
#[[תהלים קיט/טעמים#קיט קלח|קיט,קלח]] (וֶֽאֱמוּנָ֥֗ה): נקודת רביע מיותרת באות נו&quot;ן בנוסף למרכא
#[[תהלים קכד/טעמים#קכד ו|קכד,ו]] (א?=שֶׁלֹּ֥א* או שֶׁלֹּ֖א): טעם מרכא או טעם טרחא?
#[[תהלים קכז/טעמים#קכז ב|קכז,ב]] (א*=לָכֶ֨ם): אין קו של לגרמיה
#[[תהלים קלח/טעמים#קלח ג|קלח,ג]] (א?=קָ֭רָֽאתִי* או קָ֭רָ֥אתִי): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים קלט/טעמים#קלט ז|קלט,ז]] (א?=אָ֭נָֽה* או אָ֭נָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים קמ/טעמים#קמ ו|קמ,ו]] (א*=טָ֥מְנֽוּ־גֵאִ֨ים): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים קמד/טעמים#קמד טו|קמד,טו]] (א*=שֱׁיְהֹוָ֥ה): חטף סגול באות שי&quot;ן ושווא באות יו&quot;ד

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[תהלים ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (א-כתיב=עֲ֝נִויִּ֗ם)
#[[תהלים עג/טעמים#עג ב|עג,ב]] (א-כתיב=נָטָ֣וּי)
#[[תהלים עט/טעמים#עט י|עט,י]] (א-כתיב=בַּגֹּייִ֣ם)
#[[תהלים פט/טעמים#פט כט|פט,כט]] (א-כתיב=אֶשְׁמָור־ל֣וֹ): אין הערת קרי
#[[תהלים קמה/טעמים#קמה ו|קמה,ו]] (א-כתיב=וּגְדֻלָּותְיךָ֥; א-קרי=וגדולתיך)

ג. קמץ קטן:{{הערה|במקומות רבים במקרא יש קמץ שהוא קמץ קטן (חטוף) לפי המדקדקים המודרנים, ואילו לפי המסורת הספרדית הוא קמץ רחב (רגיל). תיעדנו את המקומות האלה במהדורתנו ע&quot;י [[תבנית:מ:קמץ]]. אך בספר תהלים ב-3 מקומות יש מצב הפוך: לפי כללי הדקדוק מדובר לכאורה על קמץ רחב, או שיש ספק בכך, ואילו במסורת הספרדית מדובר על קמץ קטן.}}
#[[תהלים יח/טעמים#יח ב|יח,ב]] (א=אֶרְחָמְךָ֖): לכאורה קמץ רחב לפני כללי הדקדוק, אבל המדקדקים הספרדים ציינו מסורת שהקמץ חטוף
#[[תהלים מה/טעמים#מה ג|מה,ג]] (א=יָפְיָפִ֡יתָ): ספק לגבי קמץ קטן ביו&quot;ד הראשונה אצל המדקדקים המודרנים, והקמץ קטן לפי המסורת הספרדית
#[[תהלים פא/טעמים#פא ב|פא,ח]] (א=אֶבְחָנְךָ֨): לכאורה קמץ רחב לפני כללי הדקדוק, אבל המדקדקים הספרדים ציינו מסורת שהקמץ חטוף

===ספר איוב===

'''[[ספר איוב/טעמים|ספר איוב]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[איוב יב/טעמים#יב כד|יב,כד]] (א?!=וַ֝יַּתִעֵ֗ם): חסרה נקודה אחת של שווא באות תי&quot;ו?{{הערה|ברויאר ציין א=וַ֝יַּתְעֵם (חסרה נקודת הרביע באות עי&quot;ן), אך ניתן להבחין בנקודת הרביע בצילום למרות שהיא מטושטשת, וייתכן שנפלה טעות בהערתו.}}
#[[איוב טז/טעמים#טז ח|טז,ח]] (א?=וַיָּ֥קׇם* או וַיָּ֖קָם): בטעם מרכא* או טרחא?
#[[איוב יט/טעמים#יט טז|יט,טז]] (א!=בְּ֝מוֹ־פִ֗י): גרש בראש התיבה המוקפת שלא כדרכו
#[[איוב כא/טעמים#כא טו|כג,טו]] (א!=מַה שַּׁדַּ֥י): חסר מקף{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[איוב כג/טעמים#כג ה|כג,ה]] (א?=מַה־יֹּ֥אמַר־לִֽי* או מַה־יֹּֽאמַר־לִֽי): המקף השני בתיבת מרכא* או שהקו מתחת לאות יו&quot;ד געיה?
#[[איוב כט/טעמים#כט טז|כט,טז]] (א?=אָ֭נֹכִֽי* או אָ֭נֹכִ֥י): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[איוב לא/טעמים#לא ב|לא,ב]] (א*=וּמֶ֤ה): אין קו של לגרמיה
#[[איוב מא/טעמים#מא כב|מא,כב]] (א?=חַדּ֣וּדֵי־חָ֑רֶשׂ): מקף בתיבת משרת?

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[איוב לח/טעמים#לח יב|לח,יב]] (א-כתיב=יִדַּ֖עְתָּהַ שַּׁ֣חַר)

===ספר משלי===

'''[[ספר משלי/טעמים|ספר משלי]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[משלי ב/טעמים#ב יא|ב,יא]] (א!=תְּבוּּנָ֥ה): בכתר נכתבה נקודת השורוק באות וי&quot;ו פעמיים{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר|פריט זה חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[משלי ג/טעמים#ג ל|ג,ל]] (א!=אַל {{קו&quot;כ|תרוב|תָּרִ֣יב}}): חסר מקף{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א?!=בְכַף־רֵעֶֽיךָּֿ): אות כ&quot;ף סופית בסימן רפה ודגש וקמץ?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי ו/טעמים#ו כד|ו,כד]] (א?!=לֶָשׁ֥וֹן): קמץ וסגול באות למ&quot;ד?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (א?=בּ֖וֹ): בטעם טרחא (במקום דחי)?
#[[משלי ח/טעמים#ח לד|ח,לד]] (א?=שֹׁמֵ֢עַֽ֫ לִ֥י* או שֹׁמֵ֢֫עַֽ לִ֥י): סימן ה&quot;עולה&quot; תלוי בין האותיות מ&quot;ם ועי&quot;ן
#[[משלי י/טעמים#י יג|י,יג]] (א!=בְּשִׁפְתֵ֣י): נקודת שי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[משלי יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (א?!=הוֹלֵ֣ך): חסרות נקודות שווא באות כ&quot;ף סופית?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי יב/טעמים#יב כג|יב,כג]] (א!=כְּ֝סִילִים): חסרה נקודת הרביע באות למ&quot;ד
#[[משלי יג/טעמים#יג כה|יג,כה]] (א?=אֹ֭כֵֽל* או אֹ֭כֵ֥ל): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[משלי כא/טעמים#כא ל|כא,ל]] (א!=עֵ֝צָה): חסרה נקודת הרביע באות צד&quot;י
#[[משלי כ/טעמים#כ כה|כה,כ]] (א*=מַ֥עֲדֶה־בֶּ֨גֶד ׀): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[משלי כב/טעמים#כב ח|כב,ח]] (א=יִקְצׇור־אָ֑וֶן): אין הערת קרי
#[[משלי כב/טעמים#כב,יא|כב,יא]] (א=טְהׇור־לֵ֑ב): אין הערת קרי
#[[משלי כב/טעמים#כב יד|כב,יד]] (א=יִפׇּול־שָֽׁם): אין הערת קרי
#[[משלי כג/טעמים#כג כו|כג,כו]] (א-כתיב=תִּרְצֹּֽנָה)

===מגילת רות===

'''[[מגילת רות/טעמים|מגילת רות]] קיימת במלואה בכתר ארם צובה.'''

הניקוד בתוך הכתיב:
#[[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]] (א-קרי=אלי [קרי ולא כתיב]): יש רווח ניכר ובו עיגול מסורה להערה &quot;אלי קרי&quot;, אבל חסרים ניקוד וטעמים לתיבה הנקראת ולא נכתבת.
#[[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]] (א-קרי=אלי [קרי ולא כתיב]): יש רווח ניכר ובו עיגול מסורה להערה &quot;אלי קרי ולא כתב&quot;, אבל חסרים ניקוד וטעמים לתיבה הנקראת ולא נכתבת.

===מגילת שיר השירים עד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; (ג,יא)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בשיר השירים}} למידע על החלק האחרון של המגילה שאינו קיים בכתר ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מגילת שיר השירים החל מ&quot;בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה&quot; (ג,יא)|כאן]]'''.

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
&lt;קטע התחלה=תעוררו/&gt;#ספק מרכא בתיבת תביר (בשלושה מקומות מקבילים):{{הערה|שם=תעוררו|1=ההתייחסות כאן היא רק לעניין הטעם בתיבה האחרונה (מרכא בתיבת תביר או געיה) ולא לשאלת החטף (&quot;וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ&quot;, &quot;וּֽמַה־תְּעֹ֥רֲר֛וּ&quot;). למידע מלא על הניקוד והטעמים בשלושת המקומות המקבילים (ב,ז; ג,ה; ח,ד) ראו בהערת הנוסח על [[שיר השירים ב/טעמים#ב,ז|שה&quot;ש ב,ז]]. למידע נוסף על &quot;מרכא בתיבת תביר&quot; בכתר ומקורות נוספים ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מרכא בתיבת תביר|בהפניות כאן]].}}
##[[שיר השירים ב/טעמים|ב,ז]]: א?,ש1,ק13,ל-א?,ק-מ=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ]* / א?,ל=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ]
##[[שיר השירים ג/טעמים|ג,ה]]: א,ק13,ל-א?,ק-מ=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ]* / ל=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ]
##[[שיר השירים ח/טעמים|ח,ד]]: ק13,ל-א,ק-מ=[מַה־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וּֽמַה־תְּעֹ֥רְר֛וּ]* / ל?=[מַה־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וּֽמַה־תְּעֹֽרְר֛וּ]&lt;קטע סוף=תעוררו/&gt;
#[[שיר השירים ב/טעמים#ב יז|שיר השירים ב,יז]] (א!=דְּמֵה־לְךָ): חסר טעם הקדמא

==מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: חטפים באותיות לא גרוניות==

להלן רשימה של '''חטפים באותיות לא גרוניות בספרי הנביאים והכתובים''' בכתר ארם צובה או בכתי&quot;ל. חטפים אלה באים להורות על '''הנעת השווא''', ובמקומם הוספנו במהדורתנו סימן מיוחד מעל האות השווּאה  (להסבר מפורט ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו). לרשימה של החטפים בתורה ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.

{{מ:טעמי המקרא|12}}
{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ביהושע}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע|ספר יהושע]]''' (26 פריטים): [[יהושע א/טעמים#א יב|א,יב]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֑ה); [[יהושע ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁה֙); [[יהושע ו/טעמים#ו ט|ו,ט]] (א=וְהַֽמֲאַסֵּ֗ף); [[יהושע ו/טעמים#ו ט|ו,יג]] (א=וְהַֽמֲאַסֵּ֗ף); [[יהושע ו/טעמים#ו טו|ו,טו]] (א=סָבֲב֥וּ); [[יהושע ו/טעמים#ו כב|ו,כב]] (א=הַֽמֲרַגְּלִ֤ים); [[יהושע ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (א=הַֽמֲרַגְּלִ֗ים); [[יהושע ח/טעמים#ח כז|ח,כז]] (א=בָּֽזֲז֥וּ); [[יהושע יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (א=כִּֽנֲר֖וֹת); [[יהושע יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (א=בָּזֲז֥וּ); [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א=הַֽמֲנַשֶּֽׁה); [[יהושע יג/טעמים#יג ז|יג,ז]] (א=הַֽמֲנַשֶּֽׁה); [[יהושע יד/טעמים#יד יג|יד,יג]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[יהושע יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (א=בֵּרֲכַ֥נִי); [[יהושע יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֜ה); [[יהושע כא/טעמים#כא ד|כא,ד]] (א=הַקֳּהָתִ֑י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא ה|כא,ה]] (א=קֳהָ֜ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא י|כא,י]] (א=הַקֳּהָתִ֖י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כ|כא,כ]] (א=בְּנֵֽי־קֳהָת֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כ|כא,כ]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כו|כא,כו]] (א=בְּנֵי־קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא לד|כא,לד]] (א=אֶֽת־יָקְנֳעָ֖ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כב/טעמים#כב ו|כב,ו]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖ם); [[יהושע כב/טעמים#כב ז|כב,ז]] (א=וַֽיְבָרֲכֵֽם); [[יהושע כב/טעמים#כב כא|כב,כא]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֑ה); [[יהושע כב/טעמים#כב לג|כב,לג]] (א=וַיְבָרֲכ֥וּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשופטים}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שופטים|ספר שופטים]]''' (24 פריטים): [[שופטים ב/טעמים#ג כו|ג,כו]] (א=הִֽתְמַהְמֳהָ֑ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[שופטים ה/טעמים#ה ב|ה,ב]] (א=בָּֽרֲכ֖וּ); [[שופטים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=לְחוֹקֲקֵ֣י); [[שופטים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=בָּרֲכ֖וּ); [[שופטים ה/טעמים#ה יא|ה,יא]] (א=מְחַֽצֲצִ֗ים); [[שופטים ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (א=וּֽשֲׁבֵ֥ה); [[שופטים ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (א=מְחֹ֣קֲקִ֔ים); [[שופטים ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (א=הַֽמְלַקֲקִ֤ים); [[שופטים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א=הַֽמֲלַֽקֲקִים֙ [{{קו תחתי|שני חטפים}}]);{{הערה|השוו &quot;הַֽמְלַקֲקִ֤ים&quot; בפסוק הקודם; וראו לעיל ב[[#ספר שופטים|רשימת החריגים]] לגבי שתי הגעיות.}} [[שופטים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (א=עֹלֲל֥וֹת); [[שופטים ט/טעמים#ט יג|ט,יג]] (א=הַֽמֲשַׂמֵּ֥חַ); [[שופטים ט/טעמים#ט לז|ט,לז]] (א=מְעוֹנֲנִֽים); [[שופטים ט/טעמים#ט נד|ט,נד]] (א=וּמ֣וֹתֲתֵ֔נִי); [[שופטים ט/טעמים#ט נז|ט,נז]] (א=קִֽלֲלַ֖ת); [[שופטים י/טעמים#י ח|י,ח]] (א=וַיְרֹֽצֲצוּ֙); [[שופטים יג/טעמים#יג כד|יג,כד]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[שופטים טז/טעמים#טז טז|טז,טז]] (א=וַתְּאַֽלֲצֵ֑הוּ); [[שופטים טז/טעמים#טז כד|טז,כד]] (א=וַֽיְהַלֲל֖וּ); [[שופטים כ/טעמים#כ לא|כ,לא]] (א=בַּֽמֲסִלּוֹת֙); [[שופטים כ/טעמים#כ לב|כ,לב]] (א=אֶל־הַֽמֲסִלּֽוֹת); [[שופטים כ/טעמים#כ מה|כ,מה]] (א=וַיְעֹלֲלֻ֙הוּ֙); [[שופטים כ/טעמים#כ מה|כ,מה]] (א=בַּֽמֲסִלּ֔וֹת); [[שופטים כא/טעמים#כא כג|כא,כג]] (א=מִן־הַמְּחֹלֲל֖וֹת).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשמואל}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שמואל|ספר שמואל]]''' (30 פריטים): [[שמואל א ב/טעמים#ב כה|שמ&quot;א ב,כה]] (א=וּפִֽלֲל֣וֹ); [[שמואל א ג/טעמים#ג יג|שמ&quot;א ג,יג]] (א=כִּֽי־מְקַלֲלִ֤ים); [[שמואל א ד/טעמים#ד יז|שמ&quot;א ד,יז]] (א=הַֽמֲבַשֵּׂ֜ר); [[שמואל א ז/טעמים#ז ג|שמ&quot;א ז,ג]] (א=מִתּוֹכֲכֶ֖ם); [[שמואל א ט/טעמים#ט ו|שמ&quot;א ט,ו]] (א=נֵ֣לֲכָה); [[שמואל א יג/טעמים#יג י|שמ&quot;א יג,י]] (א=לְבָרֲכֽוֹ); [[שמואל א יז/טעמים#יז נא|שמ&quot;א יז,נא]] (א=וַיְמֹ֣תֲתֵ֔הוּ); [[שמואל א יז/טעמים#יז נב|שמ&quot;א יז,נב]] (א=חַֽלֲלֵ֤י); [[שמואל א יח/טעמים#יח כג|שמ&quot;א יח,כג]] (א=הַֽנֲקַלָּ֤ה); [[שמואל א כד/טעמים#כד י|שמ&quot;א כד,י]] (א=לַהֲרָגֲךָ֖); [[שמואל א כה/טעמים#כה ז|שמ&quot;א כה,ז]] (א=גֹזֲזִ֖ים); [[שמואל א כה/טעמים#כה יא|שמ&quot;א כה,יא]] (א=לְגֹזֲזָ֑י); [[שמואל א כה/טעמים#כה כו|שמ&quot;א כה,כו]] (א=וְהַֽמֲבַקְשִׁ֥ים); [[שמואל א כו/טעמים#כו יא|שמ&quot;א כו,יא]] (א=וְנֵלֲכָה־לָּֽנוּ); [[שמואל א ל/טעמים#ל טז|שמ&quot;א ל,טז]] (א=וְחֹ֣גֲגִ֔ים); [[שמואל ב א/טעמים#א ט|שמ&quot;ב א,ט]] (א=וּמֹ֣תֲתֵ֔נִי); [[שמואל ב י/טעמים#י ג|שמ&quot;ב י,ג]] (א=הַֽמֲכַבֵּ֨ד); [[שמואל ב יג/טעמים#יג כג|שמ&quot;ב יג,כג]] (א=גֹֽזֲזִים֙); [[שמואל ב יג/טעמים#יג כה|שמ&quot;ב יג,כה]] (א=וַֽיְבָרֲכֵֽהוּ); [[שמואל ב יד/טעמים#יד י|שמ&quot;ב יד,י]] (א=הַֽמֲדַבֵּ֤ר); [[שמואל ב טו/טעמים#טו ז|שמ&quot;ב טו,ז]] (א=אֵ֣לֲכָה); [[שמואל ב טו/טעמים#טו ז|שמ&quot;ב טז,ז]] (א=בְּקַֽלֲל֑וֹ); [[שמואל ב יט/טעמים#יט ו|שמ&quot;ב יט,ו]] (א=הַֽמֲמַלְּטִ֤ים); [[שמואל ב יט/טעמים#יט מ|שמ&quot;ב יט,מ]] (א=וַיְבָ֣רֲכֵ֔הוּ); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יב|שמ&quot;ב כ,יב]] (א=הַֽמֲסִלָּ֑ה); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יב|שמ&quot;ב כ,יב]] (א=מִן־הַֽמֲסִלָּ֤ה); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יג|שמ&quot;ב כ,יג]] (א=מִן־הַֽמֲסִלָּ֑ה);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[שמואל ב כ/טעמים#כ טו|שמ&quot;ב כ,טו]] (א=סֹֽלֲלָה֙); [[שמואל ב כא/טעמים#כא ג|שמ&quot;ב כא,ג]] (א=וּבָרֲכ֖וּ); [[שמואל ב כב/טעמים#כב יב|שמ&quot;ב כב,יב]] (א=חַֽשֲׁרַת־מַ֖יִם).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במלכים}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר מלכים|ספר מלכים]]''' (29 פריטים): [[מלכים א ד/טעמים#ד יב|מל&quot;א ד,יב]] (א=לְיָקְמֳעָֽם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים א ו/טעמים#ו לז|מל&quot;א ו,לז]] (א=הָרֲבִיעִ֔ית); [[מלכים א ז/טעמים#ז כד|מל&quot;א ז,כד]] (א=סֹבֲבִ֣ים); [[מלכים א ח/טעמים#ח לה|מל&quot;א ח,לה]] (א=וְהִֽתְפַּלֲל֞וּ); [[מלכים א ח/טעמים#ח מד|מל&quot;א ח,מד]] (א=וְהִתְפַּלֲל֣וּ); [[מלכים א ח/טעמים#ח מח|מל&quot;א ח,מח]] (א=וְהִתְפַּלֲל֣וּ);{{הערה|פריט זה נשמט מרשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[מלכים א ח/טעמים#ח סו|מל&quot;א ח,סו]] (א=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[מלכים א יג/טעמים#יג ז|מל&quot;א יג,ז]] (א=וּֽסֳעָ֑דָה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים א יד/טעמים#יד כא|מל&quot;א יד,כא]] (א=וּֽשֲׁבַ֨ע); [[מלכים א יז/טעמים#יז יא|מל&quot;א יז,יא]] (א=לִֽקְִחִי־נָ֥א [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[מלכים א יח/טעמים#יח כח|מל&quot;א יח,כח]] (א=וַיִּתְגֹּֽדֲדוּ֙); [[מלכים א כא/טעמים#כא יט|מל&quot;א כא,יט]] (א=לָקֲק֤וּ); [[מלכים א כא/טעמים#כא כ|מל&quot;א כא,כ]] (א=הַֽמֲצָאתַ֖נִי); [[מלכים ב ב/טעמים#ב א|מל&quot;ב ב,א]] (א=בַּֽסֳעָרָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים ב ב/טעמים#ב יא|מל&quot;ב ב,יא]] (א=בַּֽסֳעָרָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים ב ב/טעמים#ב כד|מל&quot;ב ב,כד]] (א=וַֽיְקַלֲלֵ֖ם); [[מלכים ב ג/טעמים#ג טו|מל&quot;ב ג,טו]] (א=הַֽמֲנַגֵּ֔ן); [[מלכים ב ד/טעמים#ד כט|מל&quot;ב ד,כט]] (א=תְבָרֲכֶ֔נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו ב|מל&quot;ב ו,ב]] (א=נֵלֲכָה־נָּ֣א); [[מלכים ב ו/טעמים#ו כח|מל&quot;ב ו,כח]] (א=וְנֹאכֲלֶ֣נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו כט|מל&quot;ב ו,כט]] (א=וְנֹ֣אכֲלֶ֔נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו לב|מל&quot;ב ו,לב]] (א=בֶּן־הַֽמֲרַצֵּ֤חַ); [[מלכים ב ז/טעמים#ז ח|מל&quot;ב ז,ח]] (א=הַֽמֲצֹרָעִ֨ים); [[מלכים ב ח/טעמים#ח יב|מל&quot;ב ח,יב]] (א=וְעֹלֲלֵיהֶ֣ם); [[מלכים ב ט/טעמים#ט יז|מל&quot;ב ט,יז]] (א=וּֽשֲׁלַ֥ח); [[מלכים ב י/טעמים#י טו|מל&quot;ב י,טו]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֗הוּ); [[מלכים ב י/טעמים#י לג|מל&quot;ב י,לג]] (א=וְהַֽמֲנַשִּׁ֑י); [[מלכים ב יב/טעמים#יב יב|מל&quot;ב יב,יב]] (א=הַֽמֲתֻכָּ֔ן); [[מלכים ב יט/טעמים#יט טז|מל&quot;ב יט,טז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בישעיהו}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]]''' (53 פריטים): [[ישעיהו א/טעמים#א כג|א,כג]] (א=סוֹרֲרִ֗ים); [[ישעיהו א/טעמים#א ל|א,ל]] (א=וּֽכֲגַנָּ֔ה); [[ישעיהו ב/טעמים#ב ו|ב,ו]] (א=וְעֹנֲנִ֖ים); [[ישעיהו י/טעמים#י א|י,א]] (א=הַחֹֽקֲקִ֖ים); [[ישעיהו י/טעמים#י לא|י,לא]] (א=נָֽדֲדָ֖ה); [[ישעיהו יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (א=וְצֹרֲרֵ֥י); [[ישעיהו יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (א=לְבֹזֲזֵֽינוּ); [[ישעיהו יט/טעמים#יט ו|יט,ו]] (א=דָּלֲל֥וּ); [[ישעיהו יט/טעמים#יט כה|יט,כה]] (א=בֵּרֲכ֛וֹ);{{הערה|בטעות &quot;יט,כו&quot; ברשימת ברויאר בסוף תנ&quot;ך כתר ירושלים.}} [[ישעיהו כא/טעמים#כא ו|כא,ו]] (א=הַֽמֲצַפֶּ֔ה); [[ישעיהו כב/טעמים#כב ג|כב,ג]] (א=נָֽדֲדוּ־יַ֖חַד); [[ישעיהו כב/טעמים#כב טז|כב,טז]] (א=חֹקֲקִ֥י); [[ישעיהו כג/טעמים#כג יג|כג,יג]] (א=עֽוֹרֲרוּ֙); [[ישעיהו כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=הִֽתְפּוֹרֲרָה֙); [[ישעיהו כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=הִֽתְמוֹטֲטָ֖ה); [[ישעיהו כד/טעמים#כד כ|כד,כ]] (א=וְהִֽתְנוֹדֲדָ֖ה); [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|כו,כ]] (א=וּֽסֲגֹ֥ר); [[ישעיהו כז/טעמים#כז ח|כז,ח]] (א=בְּסַאסֳּאָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ישעיהו ל/טעמים#ל א|ל,א]] (א=סֽוֹרֲרִים֙); [[ישעיהו לא/טעמים#לא ח|לא,ח]] (א=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג ג|לג,ג]] (א=נָדֲד֖וּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג כב|לג,כב]] (א=מְחֹקֲקֵ֑נוּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג כג|לג,כג]] (א=בָּ֥זֲזוּ); [[ישעיהו לד/טעמים#לד טז|לד,טז]] (א=וּֽקֲרָ֔אוּ); [[ישעיהו לז/טעמים#לז יז|לז,יז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[ישעיהו לז/טעמים#לז לג|לז,לג]] (א=סֹלֲלָֽה); [[ישעיהו לח/טעמים#לח יח|לח,יח]] (א=יְהַלֲלֶ֑ךָּ); [[ישעיהו מ/טעמים#מ ד|מ,ד]] (א=וְהָרֲכָסִ֖ים); [[ישעיהו מ/טעמים#מ כ|מ,כ]] (א=הַֽמֲסֻכָּ֣ן); [[ישעיהו מב/טעמים#מב כד|מב,כד]] (א=לְבֹזֲזִ֖ים); [[ישעיהו מה/טעמים#מה יד|מה,יד]] (א=וּֽסֲחַר־כּוּשׁ֮); [[ישעיהו מה/טעמים#מה יח|מה,יח]] (א=כֽוֹנֲנָ֔הּ); [[ישעיהו מה/טעמים#מה כ|מה,כ]] (א=וּמִֽתְפַּלֲלִ֔ים); [[ישעיהו מז/טעמים#מז י|מז,י]] (א=שׁוֹבֲבָ֑תֶךְ); [[ישעיהו מח/טעמים#מח יד|מח,יד]] (א=וּֽשֲׁמָ֔עוּ); [[ישעיהו מח/טעמים#מח יז|מח,יז]] (א=מַדְרִֽיכֲךָ֖); [[ישעיהו נא/טעמים#נא ב|נא,ב]] (א=וַאֲבָרֲכֵ֖הוּ); [[ישעיהו נא/טעמים#נא יז|נא,יז]] (א=הִתְעוֹרֲרִ֣י [1]); [[ישעיהו נא/טעמים#נא יז|נא,יז]] (א=הִֽתְעוֹרֲרִ֗י [2]); [[ישעיהו נא/טעמים#נא כ|נא,כ]] (א=הַֽמֲלֵאִ֥ים); [[ישעיהו נב/טעמים#נב ו|נב,ו]] (א=הַֽמֲדַבֵּ֖ר); [[ישעיהו נג/טעמים#נג ז|נג,ז]] (א=גֹזֲזֶ֖יהָ); [[ישעיהו נז/טעמים#נז ג|נז,ג]] (א=עֹנֲנָ֑ה); [[ישעיהו נז/טעמים#נז כ|נז,כ]] (א=וְהָרֲשָׁעִ֖ים); [[ישעיהו נח/טעמים#נח ט|נח,ט]] (א=מִתּֽוֹכֲךָ֙); [[ישעיהו נט/טעמים#נט י|נט,י]] (א=נְגַשֲׁשָׁ֤ה); [[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] (א=נֹ֥סֲסָה); [[ישעיהו סב/טעמים#סב ט|סב,ט]] (א=וְהִֽלֲל֖וּ); [[ישעיהו סב/טעמים#סב י|סב,י]] (א=הַֽמֲסִלָּה֙); [[ישעיהו סג/טעמים#סג יח|סג,יח]] (א=בּוֹסֲס֖וּ); [[ישעיהו סד/טעמים#סד י|סד,י]] (א=הִֽלֲל֙וּךָ֙); [[ישעיהו סה/טעמים#סה יא|סה,יא]] (א=וְהַֽמֲמַלְאִ֖ים); [[ישעיהו סו/טעמים#סו טז|סו,טז]] (א=חַֽלֲלֵ֥י).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בירמיהו}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ירמיהו|ספר ירמיהו]]''' (37 פריטים):{{הערה|1=רשימה זו אינה כוללת את הפריט [[ירמיהו מח/טעמים#מח לב|מח,לב]] (א=מִבֲּכִ֨י), המובא ברשימות ברויאר. נראה יותר שבכתר יש כאן שווא בלבד (&quot;מִבְּכִ֨י&quot;), או שהקו של הפתח נמחק; וכך הכריעו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/13/48/1/mg/106 מג&quot;ה].}} [[ירמיהו ג/טעמים#ג כה|ג,כה]] (א=וּֽתֲכַסֵּנוּ֮); [[ירמיהו ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א=מִֽסֻּבֲּכ֔וֹ); [[ירמיהו ה/טעמים#ה א|ה,א]] (א=שׁוֹטֲט֞וּ); [[ירמיהו ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (א=אֵֽלֲכָה־לִּ֤י); [[ירמיהו ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] (א=סֹֽלֲלָ֑ה); [[ירמיהו ו/טעמים#ו ט|ו,ט]] (א=יְעוֹלֲל֥וּ); [[ירמיהו ו/טעמים#ו כח|ו,כח]] (א=סוֹרֲרִ֔ים); [[ירמיהו ז/טעמים#ז יא|ז,יא]] (א=הַֽמֳעָרַ֣ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ירמיהו ח/טעמים#ח ה|ח,ה]] (א=שׁוֹבֲבָ֜ה); [[ירמיהו ח/טעמים#ח כג|ח,כג]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[ירמיהו ט/טעמים#ט ט|ט,ט]] (א=נָדֲד֖וּ); [[ירמיהו ט/טעמים#ט טז|ט,טז]] (א=לַמְקוֹנֲנ֖וֹת); [[ירמיהו יא/טעמים#יא טו|יא,טו]] (א=הַֽמֲזִמָּ֙תָה֙); [[ירמיהו יא/טעמים#יא כא|יא,כא]] (א=הַֽמֲבַקְשִׁ֥ים); [[ירמיהו יב/טעמים#יב י|יב,י]] (א=בֹּסֲס֖וּ); [[ירמיהו יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (א=שֹֽׁדֲדִ֔ים); [[ירמיהו כ/טעמים#כ יז|כ,יז]] (א=לֹא־מוֹתֲתַ֖נִי); [[ירמיהו כב/טעמים#כב טו|כב,טו]] (א=הֲתִֽמֲלֹ֔ךְ); [[ירמיהו כב/טעמים#כב כ|כב,כ]] (א=וּֽצֳעָ֔קִי [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ירמיהו כב/טעמים#כב כח|כב,כח]] (א=הֽוּטֲלוּ֙); [[ירמיהו כה/טעמים#כה לג|כה,לג]] (א=חַֽלֲלֵ֤י); [[ירמיהו כה/טעמים#כה לו|כה,לו]] (א=וִֽילֲלַ֖ת); [[ירמיהו לא/טעמים#לא לב|לא,לב]] (ל=אֶכְתֲּבֶ֑נָּה);{{הערה|1=בן־נפתלי,'''ל''',ב1=אֶכְתֲּבֶ֑נָּה (חטף פתח); בן־אשר,מ&quot;ש,דפוסים=אֶכְתֳּבֶ֑נָּה (חטף קמץ); ק=אֶכְתְּבֶ֑נָּה (שווא). הפריט אינו מופיע בספר החילופים מהדורת ליפשיץ; החילוף מוזכר ברד&quot;ק, ודבריו הובאו במ&quot;ש.}} [[ירמיהו לב/טעמים#לב ט|לב,ט]] (ל=וָֽאֶשְׁקֲלָה־לּוֹ֙); [[ירמיהו לג/טעמים#לג י|לג,י]] (א=הַֽנֲשַׁמּ֗וֹת); [[ירמיהו מ/טעמים#מ טו|מ,טו]] (א=אֵ֤לֲכָה); [[ירמיהו מא/טעמים#מא ה|מא,ה]] (א=וּמִתְגֹּֽדֲדִ֑ים); [[ירמיהו מד/טעמים#מד ט|מד,ט]] (א=הַֽשֲׁכַחְתֶּם֩); [[ירמיהו מו/טעמים#מו ט|מו,ט]] (א=וְהִתְהֹלֲל֣וּ); [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|מח,כ]] (א-קרי=וּֽזֳעָ֑קוּ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);  [[ירמיהו מט/טעמים#מט ד|מט,ד]] (א=מַה־תִּתְהַֽלֲלִי֙); [[ירמיהו נ/טעמים#נ ו|נ,ו]] (א-קרי=שׁוֹבֲב֑וּם); [[ירמיהו נ/טעמים#נ י|נ,י]] (א=כָּל־שֹׁלֲלֶ֥יהָ); [[ירמיהו נא/טעמים#נא ב|נא,ב]] (א=וִיבֹקֲק֖וּ);{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} [[ירמיהו נא/טעמים#נא ז|נא,ז]] (א=יִתְהֹלֲל֥וּ); [[ירמיהו נא/טעמים#נא מט|נא,מט2]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[ירמיהו נא/טעמים#נא נג|נא,נג]] (א=שֹׁדֲדִ֛ים).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ביחזקאל}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יחזקאל|ספר יחזקאל]]''' (55 פריטים): [[יחזקאל א/טעמים#א ז|א,ז]] (א=וְנֹ֣צֲצִ֔ים); [[יחזקאל ג/טעמים#ג יח|ג,יח]] (א=הָרֲשָׁעָ֖ה); [[יחזקאל ג/טעמים#ג יט|ג,יט]] (א=הָרֲשָׁעָ֑ה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ב|ד,ב]] (א=סֹלֲלָ֑ה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ט|ד,ט]] (א=תֹּאכֲלֶֽנּוּ); [[יחזקאל ד/טעמים#ד י|ד,י]] (א=תֹּאכֲלֶ֔נּוּ [1]); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ט|ד,י]] (א=תֹּאכֲלֶֽנּוּ [2]); [[יחזקאל ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=תֹּאכֲלֶ֑נָּה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=בְּגֶֽלֲלֵי֙); [[יחזקאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] (א=גֶּֽלֲלֵ֣י); [[יחזקאל ו/טעמים#ו ז|ו,ז]] (א=בְּתוֹכֲכֶ֑ם); [[יחזקאל ז/טעמים#ז טו|ז,טו]] (א=יֹאכֲלֶֽנּוּ); [[יחזקאל ט/טעמים#ט ח|ט,ח]] (א=וְנֵֽאשֲׁאַ֖ר); [[יחזקאל יג/טעמים#יג כ|יג,כ]] (א=מְצֹדֲד֨וֹת [1]); [[יחזקאל יג/טעמים#יג כ|יג,כ]] (א=מְצֹדֲד֥וֹת [2]); [[יחזקאל טז/טעמים#טז נא|טז,נא]] (וַתְּצַדֲּקִי֙); [[יחזקאל יז/טעמים#יז יז|יז,יז]] (ל=סֹלֲלָ֖ה); [[יחזקאל כא/טעמים#כא כז|כא,כז]] (א=סֹלֲלָ֖ה); [[יחזקאל כו/טעמים#כו ח|כו,ח]] (א=סֹֽלֲלָ֔ה); [[יחזקאל כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א=וְשָׁלֲל֣וּ); [[יחזקאל כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א=וּבָֽזֲזוּ֙); [[יחזקאל כו/טעמים#כו טז|כו,טז]] (א=וְשָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל כו/טעמים#כו כא|כו,כא]] (א=וּֽתֲבֻקְשִׁ֗י); [[יחזקאל כז/טעמים#כז ד|כז,ד]] (א=כָּלֲל֖וּ); [[יחזקאל כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (א=וּבְכׇל־קֳהָלֵךְ֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לב|כז,לב]] (א=וְקוֹנֲנ֖וּ); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לד|כז,לד]] (א=וְכׇל־קֳהָלֵ֖ךְ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לה|כז,לה]] (א=שָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל כח/טעמים#כח ט|כח,ט]] (א=מְחַלֲלֶֽיךָ); [[יחזקאל כח/טעמים#כח טז|כח,טז]] (א=תוֹכֲךָ֛); [[יחזקאל כח/טעמים#כח יח|כח,יח]] (א=מִתּֽוֹכֲךָ֙); [[יחזקאל כח/טעמים#כח יט|כח,יט]] (א=שָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל לא/טעמים#לא ד|לא,ד]] (א=רֹמֲמָ֑תְהוּ); [[יחזקאל לא/טעמים#לא ו|לא,ו]] (א=קִֽנֲנוּ֙); [[יחזקאל לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=בְּעוֹפֲפִ֥י); [[יחזקאל לב/טעמים#לב יב|לב,יב]] (א=וְשָֽׁדֲדוּ֙); [[יחזקאל לב/טעמים#לב טז|לב,טז]] (א=וְק֣וֹנֲנ֔וּהָ); [[יחזקאל לב/טעמים#לב כב|לב,כב]] (א=וְכָל־קֳהָלָ֔הּ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל לג/טעמים#לג כח|לג,כח]] (א=וְשָׁ֥מֲמ֛וּ); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ו|לה,ו]] (א=יִרְדֲּפֶ֑ךָ [1]); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ו|לה,ו]] (א=יִרְדֲּפֶֽךָ [2]); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ז|לה,ז]] (א=לְשִֽׁמֲמָ֖ה); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ט|לה,ט]] (א=שִֽׁמֲמ֤וֹת); [[יחזקאל לה/טעמים#לה יא|לה,יא]] (א=אֶשְׁפֲּטֶֽךָ); [[יחזקאל לו/טעמים#לו ד|לו,ד]] (א=הַשֹּֽׁמֲמוֹת֙); [[יחזקאל לו/טעמים#לו לה|לו,לה]] (א=וְהַֽנֲשַׁמּ֥וֹת); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=וְשָׁלֲל֣וּ); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=אֶת־שֹׁלֲלֵיהֶ֗ם); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=וּבָֽזֲזוּ֙); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=אֶת־בֹּ֣זֲזֵיהֶ֔ם); [[יחזקאל לט/טעמים#לט כז|לט,כז]] (א=בְּשׁוֹבֲבִ֤י); [[יחזקאל מ/טעמים#מ מג|מ,מג]] (א=וְהַֽשֲׁפַתַּ֗יִם); [[יחזקאל מג/טעמים#מג י|מג,י]] (א=וּמָדֲד֖וּ); [[יחזקאל מז/טעמים#מז כב|מז,כב]] (א=בְּתוֹכֲכֶ֔ם [1]); [[יחזקאל מח/טעמים#מח יא|מח,יא]] (א=הַֽמֲקֻדָּשׁ֙).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בתרי עשר}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]''' (25 פריטים): [[הושע ז/טעמים#ז ה|הושע ז,ה]] (א=אֶת־לֹצֲצִֽים); [[הושע ז/טעמים#ז יג|הושע ז,יג]] (א=כִּֽי־נָדֲד֣וּ); [[הושע ט/טעמים#ט טו|הושע ט,טו]] (א=סֹרֲרִֽים); [[הושע ט/טעמים#ט יז|הושע ט,יז]] (א=נֹדֲדִ֖ים); [[יואל ג/טעמים#ג ג|יואל ג,ג]] (א=וְתִֽימֲר֖וֹת); [[עמוס ב/טעמים#ב יג|עמוס ב,יג]] (א=הַֽמֲלֵאָ֥ה); [[עמוס ד/טעמים#ד א|עמוס ד,א]] (א=הָרֹצֲצ֖וֹת); [[עמוס ה/טעמים#ה יב|עמוס ה,יב]] (א=צֹרֲרֵ֤י); [[עמוס ו/טעמים#ו ג|עמוס ו,ג]] (א=הַֽמֲנַדִּ֖ים); [[עמוס ח/טעמים#ח ח|עמוס ח,ח]] (א-כתיב=וְנִשְׁקֳהָ֖ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מיכה ג/טעמים#ג ט|מיכה ג,ט]] (ל=הַֽמֲתַעֲבִ֣ים); [[מיכה ה/טעמים#ה יא|מיכה ה,יא]] (א=וּֽמְעוֹנֲנִ֖ים); [[מיכה ו/טעמים#ו ז|מיכה ו,ז]] (א=בְּרִֽבֲב֖וֹת); [[מיכה ז/טעמים#ז א|מיכה ז,א]] (א=אַ֣לֲלַי); [[מיכה ז/טעמים#ז א|מיכה ז,א]] (א=כְּעֹלֲלֹ֖ת); [[נחום ב/טעמים#ב ג|נחום ב,ג]] (א=בֹּֽקֲקִ֔ים); [[נחום ב/טעמים#ב ה|נחום ב,ה]] (א=יִתְהוֹלֲל֣וּ); [[נחום ב/טעמים#ב ח|נחום ב,ח]] (א=מְתֹפֲפֹ֖ת); [[חבקוק ג/טעמים#ג ו|חבקוק ג,ו]] (א=וַיִּתְפֹּֽצֲצוּ֙); [[חבקוק ג/טעמים#ג טז|חבקוק ג,טז]] (א=צָלֲל֣וּ); [[צפניה א/טעמים#א ט|צפניה א,ט]] (א=הַֽמֲמַלְאִ֛ים); [[צפניה ב/טעמים#ב א|צפניה ב,א]] (א=הִֽתְקוֹשֲׁשׁ֖וּ); [[צפניה ב/טעמים#ב יב|צפניה ב,יב]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[זכריה ד/טעמים#ד יב|זכריה ד,יב]] (ל=שִׁבֲּלֵ֣י); [[זכריה יא/טעמים#יא ג|זכריה יא,ג]] (א=יִֽלֲלַ֣ת).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במשלי}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]''' (171 פריטים): [[תהלים ה/טעמים#ה ו|ה,ו]] (א=ה֭וֹלֲלִים); [[תהלים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=שׁוֹרֲרָ֑י); [[תהלים ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (א=עָשֲׁשָׁ֣ה); [[תהלים ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (א=בְּכׇל־צוֹרֲרָֽי); [[תהלים ז/טעמים#ז ה|ז,ה]] (א=צֽוֹרֲרִ֣י); [[תהלים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א=צוֹרֲרָ֑י); [[תהלים ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (א=תְּסֽוֹבֲבֶ֑ךָּ); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א=עוֹלֲלִ֨ים ׀); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א=צוֹרֲרֶ֑יךָ); [[תהלים ט/טעמים#ט יד|ט,יד]] (א=חָֽנֲנֵ֬נִי); [[תהלים ט/טעמים#ט יד|ט,יד]] (א=מְ֝רוֹמֲמִ֗י); [[תהלים י/טעמים#י ה|י,ה]] (א=כׇּל־צ֝וֹרֲרָ֗יו); [[תהלים יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (א=כּוֹנֲנ֣וּ); [[תהלים יב/טעמים#יב ז|יב,ז]] (א=אִ֥מֲר֣וֹת); [[תהלים יד/טעמים#יד א|יד,א]] (א=הִֽשְִׁחִ֗יתוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים יד/טעמים#יד א|יד,א]] (א=הִֽתְִעִ֥יבוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ש1=מִ֥מֲתִֽים־יָדְךָ֨ ׀); [[תהלים יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (ל=אֶ֥קֲרָ֣א); [[תהלים כו/טעמים#כו ו|כו,ו]] (א=וַאֲסֹבֲבָ֖ה); [[תהלים כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] (א=יְרוֹמֲמֵֽנִּי); [[תהלים כז/טעמים#כז יא|כז,יא]] (א=שֽׁוֹרֲרָֽי); [[תהלים לא/טעמים#לא י|לא,י]] (א=עָשֲׁשָׁ֖ה); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=מִכׇּל־צֹרֲרַ֨י); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=וְלִ֥שֲׁכֵנַ֨י ׀); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=נָדֲד֥וּ); [[תהלים לב/טעמים#לב ז|לב,ז]] (א=תְּס֖וֹבֲבֵ֣נִי); [[תהלים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=יְסוֹבֲבֶֽנּוּ); [[תהלים לד/טעמים#לד א|לד,א]] (א=וַ֝יְגָרֲשֵׁ֗הוּ); [[תהלים לד/טעמים#לד ב|לד,ב]] (א=אֲבָרֲכָ֣ה); [[תהלים לד/טעמים#לד ד|לד,ד]] (א=וּנְרוֹמֲמָ֖ה); [[תהלים לה/טעמים#לה יח|לה,יח]] (א=אֲהַלֲלֶֽךָּ); [[תהלים לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (א?=&lt;שִׁ֥מֳעָֽה{{מ:מקף אפור}}תְפִלָּתִ֨י ׀&gt; [{{קו תחתי|חטף קמץ}}] או &lt;שִׁ֥מֲעָֽה{{מ:מקף אפור}}תְפִלָּתִ֨י ׀&gt; בחטף קמץ); [[תהלים מ/טעמים#מ יג|מ,יג]] (א=אָפֲפֽוּ־עָלַ֨י); [[תהלים מב/טעמים#מב יא|מב,יא]] (א=צוֹרֲרָ֑י);{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} [[תהלים נג/טעמים#נג,ב|נג,ב]] (א=הִֽ֝שְִׁחִ֗יתוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים נג/טעמים#נג,ב|נג,ב]] (א=וְהִֽתְִעִ֥יבוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים נה/טעמים#נה,יא|נה,יא]] (א=יְסוֹבֲבֻ֥הָ); [[תהלים נה/טעמים#נה,כב|נה,כב]] (א=וּֽקֲרָב־לִ֫בּ֥וֹ); [[תהלים נו/טעמים#נו ג|נו,ג]] (א=שׁ֭וֹרֲרַי); [[תהלים נט/טעמים#נט ז|נט,ז]] (א=וִיס֥וֹבֲבוּ); [[תהלים נט/טעמים#נט טו|נט,טו]] (א=וִיס֥וֹבֲבוּ); [[תהלים ס/טעמים#ס ט|ס,ט]] (א=מְחֹֽקֲקִֽי); [[תהלים סב/טעמים#סב ד|סב,ד]] (א=תְּה֥וֹתֲת֣וּ); [[תהלים סב/טעמים#סב ה|סב,ה]] (א=יְקַֽלֲלוּ־סֶֽלָה); [[תהלים סד/טעמים#סד ט|סד,ט]] (א=יִ֝תְנֹדֲד֗וּ); [[תהלים סד/טעמים#סד יא|סד,יא]] (א=וְ֝יִתְהַלֲל֗וּ); [[תהלים סה/טעמים#סה ה|סה,ה]] (א=תִּ֥בֲחַ֣ר); [[תהלים סה/טעמים#סה י|סה,י]] (א=וַתְּשֹׁ{{גלגל}}קֲקֶ֡הָ); [[תהלים סה/טעמים#סה יא|סה,יא]] (א=תְּ֝מֹגֲגֶ֗נָּה); [[תהלים סו/טעמים#סו ז|סו,ז]] (א=הַסּוֹרֲרִ֓ים ׀); [[תהלים סו/טעמים#סו ח|סו,ח]] (א=בָּרֲכ֖וּ); [[תהלים סו/טעמים#סו יב|סו,יב]] (א=לָרֲוָיָֽה); [[תהלים סז/טעמים#סז ב|סז,ב]] (א=וִיבָרֲכֵ֑נוּ); [[תהלים סז/טעמים#סז ז|סז,ז]] (א=יְ֝בָרֲכֵ֗נוּ); [[תהלים סז/טעמים#סז ח|סז,ח]] (א=יְבָרֲכֵ֥נוּ); [[תהלים סח/טעמים#סח ז|סח,ז]] (א=ס֝וֹרֲרִ֗ים); [[תהלים סח/טעמים#סח יט|סח,יט]] (א=ס֝וֹרֲרִ֗ים); [[תהלים סח/טעמים#סח כד|סח,כד]] (א=תִּ֥מֲחַ֥ץ); [[תהלים סח/טעמים#סח כז|סח,כז]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים סט/טעמים#סט כ|סט,כ]] (א=כׇּל־צוֹרֲרָֽי); [[תהלים סט/טעמים#סט לא|סט,לא]] (א=אֲהַלֲלָ֣ה); [[תהלים סט/טעמים#סט לה|סט,לה]] (א=יְֽ֭הַלֲלוּהוּ); [[תהלים עב/טעמים#עב טו|עב,טו]] (א=יְבָרֲכֶֽנְהוּ); [[תהלים עג/טעמים#עג ג|עג,ג]] (א=בַּהוֹלֲלִ֑ים); [[תהלים עג/טעמים#עג כח|עג,כח]] (א=קִ֥רֲבַ֥ת); [[תהלים עד/טעמים#עד ד|עד,ד]] (א=צֹ֭רֲרֶיךָ); [[תהלים עד/טעמים#עד ה|עד,ה]] (א=בִּסֲבָךְ־עֵ֝ץ); [[תהלים עד/טעמים#עד כא|עד,כא]] (א=יְֽהַלֲל֥וּ); [[תהלים עד/טעמים#עד כג|עד,כג]] (א=צֹרֲרֶ֑יךָ); [[תהלים עה/טעמים#עה ה|עה,ה]] (א=לַ֭הוֹלֲלִים); [[תהלים עו/טעמים#עו ו|עו,ו]] (א=אֶשְׁתּֽוֹלֲל֨וּ |);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר, אולי בגלל שהמקום מטושטש.}} [[תהלים עו/טעמים#עו יב|עו,יב]] (א=נִ֥דֲר֣וּ); [[תהלים פ/טעמים#פ ג|פ,ג]] (א=עוֹרֲרָ֥ה); [[תהלים פ/טעמים#פ יא|פ,יא]] (א=אַֽרֲזֵי); [[תהלים פג/טעמים#פג יג|פג,יג]] (נִ֣ירֲשָׁה); [[תהלים פד/טעמים#פד ה|פד,ה]] (יְֽהַלֲל֥וּךָ); [[תהלים פז/טעמים#פז ה|פז,ה]] (א=וּ֥לֲצִיּ֨וֹן ׀); [[תהלים פז/טעמים#פז ז|פז,ז]] (א=כְּחֹלֲלִ֑ים); [[תהלים צ/טעמים#צ יז|צ,יז]] (א=כּוֹנֲנָ֥ה); [[תהלים צ/טעמים#צ יז|צ,יז]] (א=כּוֹנֲנֵֽהוּ); [[תהלים צד/טעמים#צד י|צד,י]] (א=הַֽמֲלַמֵּ֖ד); [[תהלים צו/טעמים#צו ב|צו,ב]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים צז/טעמים#צז ז|צז,ז]] (א=הַמִּֽתְהַלֲלִ֥ים); [[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]] (א=רוֹמֲמ֡וּ); [[תהלים צט/טעמים#צט ט|צט,ט]] (א=רוֹמֲמ֡וּ); [[תהלים ק/טעמים#ק ד|ק,ד]] (א=בָּרֲכ֥וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג א|קג,א]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קג/טעמים#קג ב|קג,ב]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קג/טעמים#קג כ|קג,כ]] (א=בָּרֲכ֥וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כא|קג,כא]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כב|קג,כב]] (א=בָּרֲכ֤וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כב|קג,כב]] (א=בָּרֲכִ֥י); [[תהלים קד/טעמים#קד א|קד,א]] (א=בָּרֲכִ֥י); [[תהלים קד/טעמים#קד ג|קד,ג]] (א=הַ֥מֲקָרֶ֥ה); [[תהלים קד/טעמים#קד ג|קד,ג]] (א=הַֽ֝מֲהַלֵּ֗ךְ); [[תהלים קד/טעמים#קד י|קד,י]] (א=הַֽמֲשַׁלֵּ֣חַ); [[תהלים קד/טעמים#קד יח|קד,יח]] (א=לַֽשֲׁפַנִּֽים); [[תהלים קד/טעמים#קד לה|קד,לה]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קד/טעמים#קד לה|קד,לה]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קה/טעמים#קה ג|קה,ג]] (א=הִֽ֭תְהַלֲלוּ); [[תהלים קה/טעמים#קה מה|קה,מה]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קו/טעמים#קו א|קו,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קז/טעמים#קז לו|קז,לו]] (א=וַ֝יְכוֹנֲנ֗וּ); [[תהלים קז/טעמים#קז לח|קז,לח]] (א=וַיְבָרֲכֵ֣ם); [[תהלים קז/טעמים#קז מג|קז,מג]] (א=וְ֝יִתְבּוֹנֲנ֗וּ); [[תהלים קח/טעמים#קח ט|קח,ט]] (א=מְחֹקֲקִֽי); [[תהלים קט/טעמים#קט כח|קט,כח]] (א=יְקַֽלֲלוּ־הֵמָּה֮); [[תהלים קט/טעמים#קט ל|קט,ל]] (א=אֲהַלֲלֶֽנּוּ); [[תהלים קיא/טעמים#קיא א|קיא,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קיב/טעמים#קיב א|קיב,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=הַ֭לֲלוּ); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּ); [[תהלים קיג/טעמים#קיג ט|קיג,ט]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קטו/טעמים#קטו יח|קטו,יח]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קיח/טעמים#קיח כח|קיח,כח]] (א=אֲרוֹמֲמֶֽךָּ); [[תהלים קיט/טעמים#קיט קטו|קיט,קטו]] (א=וְ֝אֶצֲּרָ֗ה); [[תהלים קיט/טעמים#קיט קעה|קיט,קעה]] (א=וּֽתְהַלֲלֶ֑ךָּ); [[תהלים קלד/טעמים#קלד א|קלד,א]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים קלד/טעמים#קלד ב|קלד,ב]] (א=וּ֝בָרֲכ֗וּ); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=הַֽ֭לֲלוּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה ג|קלה,ג]] (א=הַֽלֲלוּ־יָ֭הּ); [[תהלים קלה/טעמים#קלה יט|קלה,יט]] (בָּרֲכ֣וּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה יט|קלה,יט]] (בָּרֲכ֥וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כ|קלה,כ]] (בָּרֲכ֣וּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כ|קלה,כ]] (בָּרֲכ֥וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כא|קלה,כא]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קלט/טעמים#קלט כא|קלט,כא]] (א=וּ֝בִתְקוֹמֲמֶ֗יךָ); [[תהלים קמ/טעמים#קמ ד|קמ,ד]] (א=שָׁ֥נֲנ֣וּ); [[תהלים קמג/טעמים#קמג יב|קמג,יב]] (א=כׇּל־צֹרֲרֵ֣י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד א|קמד,א]] (א=הַֽמֲלַמֵּ֣ד); [[תהלים קמה/טעמים#קמה א|קמה,א]] (א=וַאֲבָרֲכָ֥ה); [[תהלים קמה/טעמים#קמה ב|קמה,ב]] (א=אֲבָרֲכֶ֑ךָּ [1]); [[תהלים קמה/טעמים#קמה ב|קמה,ב]] (וַאֲהַלֲלָ֥ה [2]); [[תהלים קמה/טעמים#קמה י|קמה,י]] (א=יְבָרֲכֽוּכָה); [[תהלים קמו/טעמים#קמו א|קמו,א]] (א=הַֽלֲלוּ־יָ֡הּ); [[תהלים קמו/טעמים#קמו א|קמו,א]] (א=הַֽלֲלִ֥י); [[תהלים קמו/טעמים#קמו ב|קמו,ב]] (א=אֲהַלֲלָ֣ה); [[תהלים קמו/טעמים#קמו י|קמו,י]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמז/טעמים#קמז א|קמז,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קמז/טעמים#קמז ח|קמז,ח]] (א=הַֽמֲכַסֶּ֬ה); [[תהלים קמז/טעמים#קמז יב|קמז,יב]] (א=הַֽלֲלִ֖י); [[תהלים קמז/טעמים#קמז כ|קמז,כ]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=הַֽלֲל֣וּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ב|קמח,ב]] (א=הַֽלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ג|קמח,ג]] (א=הַֽ֭לֲלוּהוּ [1]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ג|קמח,ג]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ד|קמח,ד]] (א=הַֽ֭לֲלוּהוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ה|קמח,ה]] (א=יְֽ֭הַלֲלוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ז|קמח,ז]] (א=הַֽלֲל֣וּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח יג|קמח,יג]] (א=&lt;יְהַלֲל֤וּ ׀&gt;); [[תהלים קמח/טעמים#קמח יד|קמח,יד]] (הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמט/טעמים#קמט א|קמט,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ג|קמט,ג]] (א=יְהַלֲל֣וּ); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ו|קמט,ו]] (א=רוֹמֲמ֣וֹת); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ט|קמט,ט]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=הַֽלֲלוּ־אֵ֥ל); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ב|קנ,ב]] (א=הַלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ב|קנ,ב]] (א=הַ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ג|קנ,ג]] (א=הַ֭לְלוּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ג|קנ,ג]] (א=הַ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ד|קנ,ד]] (א=הַ֭לֲלוּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ד|קנ,ד]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ה|קנ,ה]] (א=הַלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ה|קנ,ה]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ו|קנ,ו]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במשלי}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|ספר משלי]]''' (12 פריטים): [[משלי ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (א=יְחֹ֣קֲקוּ); [[משלי כג/טעמים#כג כ|כג,כ]] (א=בְּזֹלֲלֵ֖י); [[משלי כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=בָּֽרֲשָׁעִֽים); [[משלי כו/טעמים#כו ב|כו,ב]] (א=קִֽלֲלַ֥ת); [[משלי כח/טעמים#כח ד|כח,ד]] (א=יְהַלֲל֣וּ); [[משלי כח/טעמים#כח ז|כח,ז]] (א=ז֝וֹלֲלִ֗ים); [[משלי כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א=נִ֥בֳהָֽל); [[משלי ל/טעמים#ל יז|ל,יז]] (א=תִּ֥לֲעַ֣ג); [[משלי לא/טעמים#לא ד|לא,ד]] (א=לַֽמֲלָכִ֣ים [2]); [[משלי לא/טעמים#לא טז|לא,טז]] (א=זָֽמֲמָ֣ה); [[משלי לא/טעמים#לא כח|לא,כח]] (א=וַֽיְהַלֲלָֽהּ); [[משלי לא/טעמים#לא לא|לא,לא]] (א=וִיהַלֲל֖וּהָ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באיוב}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|ספר איוב]]''' (28 פריטים): [[איוב א/טעמים#א ה|א,ה]] (א=וּבֵרֲכ֥וּ); [[איוב א/טעמים#א יא|א,יא]] (א=יְבָרֲכֶֽךָּ); [[איוב ב/טעמים#ב ה|ב,ה]] (א=יְבָרֲכֶֽךָּ); [[איוב ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (א=אֹֽרֲרֵי־י֑וֹם); [[איוב ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] (א=הַֽמֲמַלְאִ֖ים); [[איוב ג/טעמים#ג טז|ג,טז]] (א=כְּ֝עֹלֲלִ֗ים); [[איוב ג/טעמים#ג כא|ג,כא]] (א=הַֽמֲחַכִּ֣ים); [[איוב ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (א=יְֽמַשֲׁשׁ֥וּ); [[איוב י/טעמים#י יא|י,יא]] (א=תְּשֹׂכֲכֵֽנִי); [[איוב יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א=לְשֹׁ֥דֲדִ֗ים); [[איוב יב/טעמים#יב כה|יב,כה]] (א=יְמַֽשֲׁשׁוּ־חֹ֥שֶׁךְ); [[איוב יז/טעמים#יז ט|יז,ט]] (א=וּֽטֳהָר־יָ֝דַ֗יִם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[איוב כ/טעמים#כ ז|כ,ז]] (א=כְּֽ֭גֶלֲלוֹ); [[איוב כו/טעמים#כו יג|כו,יג]] (א=חֹלֲלָ֥ה); [[איוב כז/טעמים#כז ז|כז,ז]] (א=וּמִתְקוֹמֲמִ֥י); [[איוב כט/טעמים#כט כה|כט,כה]] (א=אֶ֥בֲחַ֣ר); [[איוב ל/טעמים#ל כב|ל,כב]] (א=וּ֝תְמֹגֲגֵ֗נִי); [[איוב לא/טעמים#לא כ|לא,כ]] (א=בֵרֲכ֣וּנִי); [[איוב לא/טעמים#לא לז|לא,לז]] (א=אֲקָֽרֲבֶֽנּוּ); [[איוב לג/טעמים#לג כב|לג,כב]] (א=לַֽמֲמִתִֽים); [[איוב לג/טעמים#לג כה|לג,כה]] (א=רֻֽטֲפַ֣שׁ); [[איוב לד/טעמים#לד י|לד,י]] (א=אַ֥נֲשֵׁ֥י); [[איוב לו/טעמים#לו כד|לו,כד]] (א=שֹׁרֲר֣וּ); [[איוב לח/טעמים#לח לא|לח,לא]] (א=הַֽ֭תֲקַשֵּׁר); [[איוב לח/טעמים#לח לה|לח,לה]] (א=הַֽתֲשַׁלַּ֣ח); [[איוב מ/טעמים#מ כב|מ,כב]] (א=צִֽלֲל֑וֹ); [[איוב מ/טעמים#מ לא|מ,לא]] (א=הַֽתֲמַלֵּ֣א); [[איוב מב/טעמים#מב י|מב,י]] (א=בְּהִֽתְפַּֽלֲל֖וֹ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשיר השירים}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת שיר השירים|מגילת שיר השירים]]''' (6 פריטים): [[שיר השירים ב/טעמים#ב ז|שיר השירים ב,ז]] (א=וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ או  וְֽאִם־תְּעֽוֹרֲר֛וּ);{{הערה|ראו אותו פריט ב[[#מגילת שיר השירים עד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; (ג,יא)|רשימת הניקוד והטעמים]].}} [[שיר השירים ג/טעמים#ג ב|ג,ב]] (א=וַאֲסוֹבֲבָ֣ה); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ג|ג,ג]] (א=הַסֹּבֲבִ֖ים); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (א=וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (א=כְּתִֽימֲר֖וֹת); [[שיר השירים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=אֶנְהָֽגֲךָ֗).{{הערה|וכמו כן לפי הסכמת בן־אשר ובן־נפתלי בספר החילופים.}}

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ברות}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת רות|מגילת רות]]''' (פריט אחד): [[רות ב/טעמים#ב ב|ב,ב]] (א=אֵֽלֲכָה־נָּ֤א).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באיכה}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]]''' (פריט אחד): [[איכה ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל=עֹלֲלֵ֣י).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בקהלת}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]]''' (2 פריטים): [[קהלת ה/טעמים#ה ה|ו,ב]] (ל=יֹֽאכֲלֶ֑נּוּ); [[קהלת ט/טעמים#ט ז|ט,ז]] (ל=וּֽשֲׁתֵ֥ה).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באסתר}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]]''' (אין פריטים).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדניאל}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]]''' (11 פריטים): [[דניאל א/טעמים#א ו|א,ח]] (ל=וּֽלֲלַמְּדָ֥ם); [[דניאל ב/טעמים#ב יט|ב,יט]] (ל=גֲלִ֑י); [[דניאל ב/טעמים#ב לה|ב,לה]] (ל=לָא־הִשְׁתֲּכַ֣ח); [[דניאל ד/טעמים#ד ט|ד,ט]] (ל=צִפֲּרֵ֣י); [[דניאל ד/טעמים#ד יח|ד,יח]] (ל=צִפֲּרֵ֥י); [[דניאל ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (ל=וּֽסֲגַ֛ר); [[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל=מַדֲּקָ֔ה); [[דניאל ט/טעמים#ט יח|ט,יח]] (ל=וּֽשֲׁמָע֒); [[דניאל ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (ל=הַֽקֲשִׁ֥יבָה); [[דניאל יא/טעמים#יא טו|יא,טו]] (ל=סֽוֹלֲלָ֔ה); [[דניאל יב/טעמים#יב י|יב,י]] (ל=יִ֠תְבָּֽרֲרוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בעזרא}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]]''' (11 פריטים): [[עזרא ח/טעמים#ח כו|עזרא ח,כו]] (ל=וָאֶשְׁקֲלָ֨ה); [[נחמיה ב/טעמים#ב ו|נחמיה ב,ו]] (ל=מַֽהֲלָכֲךָ֖); [[נחמיה ג/טעמים#ג יג|נחמיה ג,יג]] (ל=הָשֲׁפֽוֹת); [[נחמיה ז/טעמים#ז סז|נחמיה ז,סז]] (ל=מְשֹֽׁרֲרִים֙); [[נחמיה ז/טעמים#ז סז|נחמיה ז,סז]] (ל=וּמְשֹׁ֣רֲר֔וֹת); [[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] (ל=בָּרֲכוּ֙); [[נחמיה יא/טעמים#יא ב|נחמיה יא,ב]] (ל=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[נחמיה יב/טעמים#יב כט|נחמיה יב,כט]] (ל=הַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים); [[נחמיה יב/טעמים#יב לו|נחמיה יב,לו]] (ל=מִֽלֲלַ֡י); [[נחמיה יב/טעמים#יב לו|נחמיה יב,לו]] (ל=גִּֽלֲלַ֡י); [[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,יט]] (ל=צָֽלֲלוּ֩).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדברי הימים}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דברי הימים|ספר דברי הימים]]''' (61 פריטים): [[דברי הימים א ב/טעמים#ב מד|דה&quot;א ב,מד]] (א=יָרְקֳעָ֑ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ד/טעמים#ד י|דה&quot;א ד,י]] (א=תְּבָרֲכֵ֜נִי); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה טז|דה&quot;א ה,טז]] (א=וּבְכׇֽל־מִגְרֲשֵׁ֥י); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כז|דה&quot;א ה,כז]] (א=קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כח|דה&quot;א ה,כח]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו א|דה&quot;א ו,א]] (א=קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו ג|דה&quot;א ו,ג]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו ז|דה&quot;א ו,ז]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו יח|דה&quot;א ו,יח]] (א=הַקֳּהָתִ֔י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו כג|דה&quot;א ו,כג]] (א=בֶּן־קֳהָ֔ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א ו/טעמים#ו לט|דה&quot;א ו,לט]] (א=הַקֳּהָתִ֔י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א ו/טעמים#ו מו|דה&quot;א ו,מו]] (א=קֳהָ֜ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נא|דה&quot;א ו,נא]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נג|דה&quot;א ו,נג]] (א=וְאֶֽת־יָקְמֳעָם֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נה|דה&quot;א ו,נה]] (א=לִבְנֵֽי־קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ט/טעמים#ט לב|דה&quot;א ט,לב]] (א=הַקֳּהָתִ֛י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו ה|דה&quot;א טו,ה]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים. בכתר נכתב הקמץ מתחת לשווא, אך המשמעות ברורה.}} [[דברי הימים א טו/טעמים#טו יח|דה&quot;א טו,יח]] (א=וֶאֱלִ֨יפֲלֵ֜הוּ); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו יט|דה&quot;א טו,יט]] (א=וְהַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כא|דה&quot;א טו,כא]] (א=וֶאֱלִֽיפֲלֵ֗הוּ); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כז|דה&quot;א טו,כז]] (א=וְהַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כז|דה&quot;א טו,כז]] (א=הַמְשֹׁרֲרִ֑ים); [[דברי הימים א טז/טעמים#טז ה|דה&quot;א טז,ה]] (א=בַּֽמֲצִלְתַּ֥יִם); [[דברי הימים א טז/טעמים#טז י|דה&quot;א טז,י]] (א=הִֽתְהַלֲלוּ֙); [[דברי הימים א יח/טעמים#יח י|דה&quot;א יח,י]] (א=וּֽלְבָרֲכ֗וֹ); [[דברי הימים א יט/טעמים#יט ג|דה&quot;א יט,ג]] (א=הַֽמֲכַבֵּ֨ד); [[דברי הימים א כג/טעמים#כג ו|דה&quot;א כג,ו]] (א=קֳהָ֥ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א כג/טעמים#כג יב|דה&quot;א כג,יב]] (א=קֳהָ֗ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו ה|דה&quot;א כו,ה]] (א=בֵרֲכ֖וֹ); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו טז|דה&quot;א כו,טז]] (א=בַּֽמֲסִלָּ֖ה); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו יח|דה&quot;א כו,יח]] (א=לַֽמֲסִלָּ֔ה); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו לב|דה&quot;א כו,לב]] (א=הַֽמֲנַשִּׁ֔י); [[דברי הימים א כז/טעמים#כז כא|דה&quot;א כז,כא]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁה֙); [[דברי הימים א כז/טעמים#כז לא|דה&quot;א כז,לא]] (א=הָרֲכ֔וּשׁ); [[דברי הימים א כח/טעמים#כח יח|דה&quot;א כח,יח]] (א=וְסֹכֲכִ֖ים); [[דברי הימים א כט/טעמים#כט ב|דה&quot;א כט,ב]] (א=וּֽכֲכָל־כֹּחִ֞י); [[דברי הימים א כט/טעמים#כט כ|דה&quot;א כט,כ]] (א=וַיְבָרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב ה/טעמים#ה יב|דה&quot;ב ה,יב]] (א=הַמְשֹׁרֲרִ֣ים); [[דברי הימים ב ה/טעמים#ה יג|דה&quot;ב ה,יג]] (א=וְלַמְשֹׁרֲרִ֜ים); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כא|דה&quot;ב ו,כא]] (א=יִֽתְפַּלֲל֖וּ); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כד|דה&quot;ב ו,כד]] (א=וְהִתְפַּֽלֲל֧וּ); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו לח|דה&quot;ב ו,לח]] (א=וְהִֽתְפַּֽלֲל֗וּ); [[דברי הימים ב ז/טעמים#ז יד|דה&quot;ב ז,יד]] (א=וְיִֽתְפַּֽלֲלוּ֙); [[דברי הימים ב יב/טעמים#יב יג|דה&quot;ב יב,יג]] (א=וּֽשֲׁבַ֨ע); [[דברי הימים ב טז/טעמים#טז ט|דה&quot;ב טז,ט]] (א=מְשֹׁטֲט֤וֹת); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ יט|דה&quot;ב כ,יט]] (א=הַקֳּהָתִ֖ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כא|דה&quot;ב כ,כא]] (א=מְשֹֽׁרֲרִים֙); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כא|דה&quot;ב כ,כא]] (א=וּֽמְהַלֲלִ֖ים); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כה|דה&quot;ב כ,כה]] (א=בֹּזֲזִ֥ים); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כו|דה&quot;ב כ,כו]] (א=בֵּרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב כא/טעמים#כא יז|דה&quot;ב כא,יז]] (א=כׇּל־הָרֲכוּשׁ֙); [[דברי הימים ב כג/טעמים#כג יב|דה&quot;ב כג,יב]] (א=וְהַֽמְהַלֲלִ֖ים); [[דברי הימים ב כג/טעמים#כג יג|דה&quot;ב כג,יג]] (א=וְהַמְשֽׁוֹרֲרִים֙); [[דברי הימים ב כד/טעמים#כד יד|דה&quot;ב כד,יד]] (א=וּֽכֲכַלּוֹתָ֡ם); [[דברי הימים ב כט/טעמים#כט יב|דה&quot;ב כט,יב]] (א=הַקֳּהָתִי֒ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים ב כט/טעמים#כט ל|דה&quot;ב כט,ל]] (א=וַֽיְהַלֲלוּ֙); [[דברי הימים ב ל/טעמים#ל כז|דה&quot;ב ל,כז]] (א=וַיְבָרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב לא/טעמים#לא ח|דה&quot;ב לא,ח]] (א=וַֽיְבָרֲכוּ֙); [[דברי הימים ב לב/טעמים#לב לא|דה&quot;ב לב,לא]] (א=הַֽמֲשַׁלְּחִ֤ים); [[דברי הימים ב לג/טעמים#לג יח|דה&quot;ב לג,יח]] (א=הַֽמֲדַבְּרִ֣ים); [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד יב|דה&quot;ב לד,יב]] (א=הַקֳּהָתִ֖ים);{{הערה|פריט זה נשמט ברשימת ברויאר בכתר ירושלים, אך קיים ברשימה בדעת מקרא.}} [[דברי הימים ב לה/טעמים#לה ז|דה&quot;ב לה,ז]] (א=מֵרֲכ֥וּשׁ);{{הערה|פריט זה נשמט ברשימת ברויאר.}} [[דברי הימים ב לה/טעמים#לה טו|דה&quot;ב לה,טו]] (א=וְהַמְשֹׁרֲרִ֨ים).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: עיצוב טעמי אמ&quot;ת==

להסבר מפורט על המדיניות במהדורתנו לעיצוב טעמי אמ&quot;ת, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו. כאן נפרט את כל המקומות שבהם יושמה מדיניות זו.

===עולה ויורד===

להסבר מפורט על המדיניות כלפי הטעם &quot;עולה ויורד&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|פרק השני]]''' של המבוא.

'''א. &quot;עולה&quot; ו&quot;יורד&quot; באות אחת:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת (סה&quot;כ 13) שבהם סימנו &quot;עולה ויורד&quot; באופן מלא (=תו של &quot;עולה&quot; ותו של &quot;יורד&quot;) באות אחת, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ברשימה מובא נוסחו של התיבה הרלוונטית בכתר ארם צובה, שמשמיט בעקביות את ה&quot;עולה&quot; בתיבות הללו (ייתכן מסיבות הקשורות לנגינתן). בעתיד נסמן את ה&quot;עולה&quot; בתיבות אלו ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}} אם תהיה אפשרות טכנית לעשות כך.

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' [[תהלים ל/טעמים#ל יב|ל,יב]] (א=לְמָח֢וֹל לִ֥י); [[תהלים מב/טעמים#מב ג|מב,ג]] (א=לְאֵ֢ל חָ֥י); [[תהלים נה/טעמים#נה כ|נה,כ]] (א=קֶ֗דֶם סֶ֥לָה); [[תהלים סח/טעמים#סח כ|סח,כ]] (א=י֤וֹם{{מ:לגרמיה}}י֥וֹם); [[תהלים פו/טעמים#פו ב|פו,ב]] (א=כִּֽי־חָסִ֢יד אָ֥נִי); [[תהלים קט/טעמים#קט טז|קט,טז]] (א=עֲשׂ֢וֹת חָ֥סֶד); [[תהלים קכה/טעמים#קכה ב|קכה,ב]] (א=סָבִ֢יב לָ֥הּ).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' [[משלי כד/טעמים#כד כד|כד,כד]] (א=צַדִּ֢יק אָ֥תָּה); [[משלי ל/טעמים#ל טו|ל,טו]] (א=הַ֤ב{{מ:פסק}}הַ֥ב).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' [[איוב ח/טעמים#ח ו|ח,ו]] (א=וְיָשָׁ֗ר אָ֥תָּה); [[איוב ט/טעמים#ט כב|ט,כב]] (א=אַחַ֗ת הִ֥יא); [[איוב כט/טעמים#כט כה|כט,כה]] (א=וְאֵשֵׁ֢ב רֹ֥אשׁ);{{הערה|יושם לב שיש סימן למחיקה מעל האות רי&quot;ש, ושמא נמחק ה&quot;עולה&quot; (ראו ייבין, מט.1, עמ' 330).}} [[איוב לד/טעמים#לד כ|לד,כ]] (א=וַחֲצ֢וֹת לָ֥יְלָה).

'''ב. מקף בין שתי תיבות של &quot;עולה&quot; ו&quot;יורד&quot;:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת (סה&quot;כ 55) שבהם ה&quot;עולה&quot; וה&quot;יורד&quot; באות בשתי תיבות סמוכות. אם אין בתיבת ה&quot;עולה&quot; טעם עצמאי, אז סימנו מקף בין תיבת ה&quot;עולה&quot; לתיבת ה&quot;יורד&quot;, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ואם יש טעם עצמאי בתיבת ה&quot;עולה&quot;, והיא לא ראויה אם כן להיות מוקפת, אז מהדורתנו זהה לנוסח הכתר (בלי מקף) וסימנו את הדוגמה בכוכבית. ברשימה מובא נוסחו של כתר ארם צובה, שבדרך כלל משמיט את המקף;{{הערה| במקום אחד שבו הכתר לא קיים (תהלים יח,מד) הבאנו ברשימה את נוסחו של כתי&quot;ל, שגם בו המקף מושמט בדרך כלל.}} דוגמאות יוצאות מן הכלל שבהן המקף מסומן בכתר '''מודגשות''', והן מופיעות במהדורתנו כמקפים רגילים. ואילו בשאר המקומות (שבהם אין טעם עצמאי בתיבת ה&quot;עולה&quot; אך המקף מושמט בכתר ארם צובה) סימנו את המקף ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}} במהדורתנו.{{הערה|השתמשנו לשם כך ב[[תבנית:מ:מקף אפור]].}}

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' [[תהלים א/טעמים#א ג|א,ג]] (א{{=}}עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם); [[תהלים ב/טעמים#ב ז|ב,ז]] (א{{=}}אֶֽ֫ל חֹ֥ק); [[תהלים ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א*{{=}}מִֽי־יַרְאֵ֢נוּ֫ ט֥וֹב); [[תהלים ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א{{=}}אֻמְלַ֫ל אָ֥נִי); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א*{{=}}יִסַּ֢דְתָּ֫ עֹ֥ז); [[תהלים יד/טעמים#יד ד|יד,ד]] (א*{{=}}כׇּל־פֹּ֢עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים יח/טעמים#יח מד|יח,מד]] (ל*{{=}}מֵרִ֢יבֵ֫י עָ֥ם); [[תהלים כח/טעמים#כח ג|כח,ג]] (א*{{=}}וְעִם־פֹּ֢עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים ל/טעמים#ל ח|ל,ח]] (א{{=}}לְֽהַרְרִ֫י עֹ֥ז); [[תהלים ל/טעמים#ל י|ל,י]] (א{{=}}אֶ֫ל שָׁ֥חַת); [[תהלים לא/טעמים#לא י|לא,י]] (א{{=}}צַ֫ר לִ֥י); [[תהלים לא/טעמים#לא יט|לא,יט]] (א{{=}}שִׂפְתֵ֫י שָׁ֥קֶר); [[תהלים לא/טעמים#לא כא|לא,כא]] (א{{=}}מֵרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ); [[תהלים לז/טעמים#לז ז|לז,ז]] (א*{{=}}וְהִתְח֢וֹלֵֽ֫ל ל֥וֹ); [[תהלים מ/טעמים#מ יח|מ,יח]] (א{{=}}יַֽחֲשָׁ֫ב לִ֥י); [[תהלים מד/טעמים#מד ד|מד,ד]] (א*{{=}}לֹא־הוֹשִׁ֢יעָ֫ה לָּ֥מוֹ); [[תהלים מה/טעמים#מה ח|מה,ח]] (א{{=}}וַתִּשְׂנָ֫א רֶ֥שַׁע); [[תהלים נג/טעמים#נג ה|נג,ה]] (א*{{=}}פֹּ֤עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים נג/טעמים#נג ו|נג,ו]] (א*{{=}}לֹא־הָ֢יָה֫ פָ֥חַד); [[תהלים נו/טעמים#נו ט|נו,ט]] (א*{{=}}סָפַ֢רְתָּ֫ה אָ֥תָּה); [[תהלים סב/טעמים#סב י|סב,י]] (א{{=}}בְּנֵ֫י אִ֥ישׁ); [[תהלים ע/טעמים#ע ו|ע,ו]] ('''א{{=}}ח֫וּשָׁה־לִּ֥י'''); [[תהלים עג/טעמים#עג כח|עג,כח]] (א{{=}}לִ֫י ט֥וֹב); [[תהלים פ/טעמים#פ טו|פ,טו]] (א{{=}}שֽׁ֫וּב נָ֥א); [[תהלים פח/טעמים#פח א|פח,א]] (א{{=}}לִבְנֵ֫י קֹ֥רַח); [[תהלים פח/טעמים#פח י|פח,י]] (א{{=}}מִנִּ֫י עֹ֥נִי); [[תהלים צז/טעמים#צז י|צז,י]] (א{{=}}שִׂנְא֫וּ רָ֥ע); [[תהלים קב/טעמים#קב ג|קב,ג]] (א{{=}}צַ֫ר לִ֥י); [[תהלים קטו/טעמים#קטו א|קטו,א]] ('''א=לֹ֫א־לָ֥נוּ'''); [[תהלים קיח/טעמים#קיח כז|קיח,כז]] (א*{{=}}וַיָּ֢אֶ֫ר לָ֥נוּ); [[תהלים קמב/טעמים#קמב ז|קמב,ז]] (א*{{=}}כִּֽי־דַלּ֢וֹתִ֫י מְאֹ֥ד); [[תהלים קמד/טעמים#קמד ב|תהלים קמד,ב]] (א{{=}}וּֽמְפַלְטִ֫י לִ֥י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד יג|תהלים קמד,יג]] (א{{=}}אֶ֫ל זַ֥ן); [[תהלים קמה/טעמים#קמה כא|קמה,כא]] (א{{=}}יְֽדַבֶּ֫ר פִּ֥י).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' [[משלי א/טעמים#א כב|א,כב]] (א{{=}}תְּֽאֵהֲב֫וּ פֶ֥תִי); [[משלי ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] ('''א=וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן'''); [[משלי ו/טעמים#ו כו|ו,כו]] (א{{=}}עַֽד־כִּכַּ֫ר לָ֥חֶם); [[משלי ח/טעמים#ח יג|ח,יג]] (א{{=}}שְֽׂנֹ֫את רָ֥ע); [[משלי ח/טעמים#ח לד|ח,לד]] (א*{{=}}שֹׁמֵ֪עַֽ֫ לִ֥י); [[משלי כג/טעמים#כג ז|כג,ז]] ('''א=כֶּ֫ן־ה֥וּא'''); [[משלי כד/טעמים#כד יב|כד,יב]] (א*{{=}}לֹֽא־יָדַ֢עְנ֫וּ זֶ֥ה); [[משלי כה/טעמים#כה ז|כה,ז]] (א{{=}}עֲֽלֵ֫ה הֵ֥נָּה); [[משלי ל/טעמים#ל טז|ל,טז]] (א*{{=}}וְעֹ֢צֶ֫ר רָ֥חַם); [[משלי ל/טעמים#ל יז|ל,יז]] ('''א=לִֽיקְּהַ֫ת־אֵ֥ם'''); [[משלי ל/טעמים#ל יט|ל,יט]] ('''א=עֲלֵ֫י־צ֥וּר''').

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' [[איוב ג/טעמים#ג ד|ג,ד]] (א{{=}}יְֽהִ֫י חֹ֥שֶׁךְ); [[איוב ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (א*{{=}}יִקָּחֵ֢ה֫וּ אֹ֥פֶל); [[איוב ז/טעמים#ז יא|ז,יא]] (א{{=}}אֶחֱשָׂ֫ךְ פִּ֥י); [[איוב כא/טעמים#כא לג|כא,לג]] (א{{=}}רִגְבֵ֫י נָ֥חַל); [[איוב כד/טעמים#כד יג|כד,יג]] (א{{=}}בְּֽמֹרְדֵ֫י א֥וֹר); [[איוב לב/טעמים#לב ב|לב,ב]] (א*{{=}}מִמִּשְׁפַּ֢חַ֫ת רָ֥ם); [[איוב לג/טעמים#לג ט|לג,ט]] (א{{=}}בְּֽלִ֫י פָ֥שַׁע); [[איוב לד/טעמים#לד י|לד,י]] (א{{=}}שִׁמְע֫וּ לִ֥י); [[איוב לז/טעמים#לז ו|לז,ו]] (א{{=}}הֱוֵ֫א אָ֥רֶץ); [[איוב מב/טעמים#מב ג|מב,ג]] (א{{=}}בְּֽלִ֫י דָ֥עַת).

{{עוגן|מקום העולה}}'''ג. מקום כתיבת ה&quot;עולה&quot; בתוך התיבה:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת שיש בהם הברה הראויה לגעיה קלה בתוך תיבה של &quot;עולה ויורד&quot;, ועוד רשימה של הפסוקים שיש בהם &quot;עולה ויורד&quot; בשם הוי&quot;ה. דרכו של כתר ארם צובה על פי רוב לכתוב את ה&quot;עולה&quot; באות הראשונה של הברה הראויה לגעיה קלה (אם בתיבה יש הברה כזאת), ובאות יו&quot;ד של שם הוי&quot;ה (אותה שיטה בשם הוי&quot;ה נמצאת בכתר לגבי כתיבתו של הטעם המחבר צינורית,  וראו ב[[#צינורית|סעיף הבא]]). אך נוהג זה הוא בניגוד לדפוסים, שבהם מסומן ה&quot;עולה&quot; בקביעות בהברה שלפני הטעם, ובאות ה&quot;א הראשונה של שם הוי&quot;ה (וכמו כן במהדורות ברויאר). בהתאם למדיניות שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]], סימן ה&quot;עולה&quot; מופיע בה בעקביות בהברה הראויה לגעיה ובאות יו&quot;ד בשם הוי&quot;ה.

:'''הברה הראויה לגעיה קלה בתוך תיבה של &quot;עולה ויורד&quot;:''' [[תהלים כח/טעמים#כח ז|כח,ז]] (א*=וְֽנֶ֫עֱזָ֥רְתִּי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לב/טעמים#לב ז|לב,ז]] (א*=תִּ֫צְּרֵ֥נִי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לב/טעמים#לב י|תהלים לב,י]] (א!=לָרָ֫שָׁ֥ע); [[תהלים לז/טעמים#לז מ|לז,מ]] (א*=וַֽיְפַ֫לְּטֵ֥ם [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (א*=אַֽל־תֶּ֫חֱרַ֥שׁ [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים נ/טעמים#נ ג|נ,ג]] (א*=וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ); [[תהלים נ/טעמים#נ כג|תהלים נ,כג]] (א!=יְֽכַ֫בְּ֫דָ֥נְנִי [תיקון בכתב־היד שלא הושלם]); [[תהלים נב/טעמים#נב ט|תהלים נב,ט]] (א!=מָע֫וּזּ֥וֹ); [[תהלים נה/טעמים#נה כג|נה,כג]] (א*=יְכַ֫לְכְּלֶ֥ךָ [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים סב/טעמים#סב ד|סב,ד]] (א*=כֻ֫לְּכֶ֥ם [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים סח/טעמים#סח כא|תהלים סח,כא]] (א!=לְֽמוֹשָׁ֫ע֥וֹת); [[תהלים סח/טעמים#סח כב|סח,כב]] (א*=אֹ֫יְבָ֥יו); [[תהלים ע/טעמים#ע ו|תהלים ע,ו]] (א*=ח֫וּשָׁה־לִּ֥י); [[תהלים עא/טעמים#עא יח|תהלים עא,יח]] (א*=אַֽל־תַּ֫עַזְבֵ֥נִי); [[תהלים קכ/טעמים#קכ א|קכ,א]] (א*=הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת [לאחר תיקון בכתב־היד]);{{הערה|וכמו כן בכל מקום שתיבה זו מוטעמת ב&quot;עולה ויורד&quot;.}} [[תהלים קכד/טעמים#קכד ז|קכד,ז]] (א*=י֫וֹקְשִׁ֥ים); [[תהלים קלז/טעמים#קלז ו|קלז,ו]] (א*=אֶ֫זְכְּרֵ֥כִי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים קלז/טעמים#קלז ז|תהלים קלז,ז]] (א!=יְֽרוּשָׁ֫ל{{מ:ירושלם|ָ|֥}}ם); [[תהלים קלח/טעמים#קלח ח|תהלים קלח,ח]] (א*=בַּ֫עֲדִ֥י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד ז|קמד ז]] (א!=מִמָּ֫ר֥וֹם [לאחר תיקון הפוך בכתב־היד]); [[משלי א/טעמים#א כג|משלי א,כג]] (א*=לְֽת֫וֹכַחְתִּ֥י); [[משלי ג/טעמים#ג ג|משלי ג,ג]] (א*=אַֽל־יַ֫עַזְבֻ֥ךָ); [[משלי ה/טעמים#ה יט|משלי ה,יט]] (א!=וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן);{{הערה|יש התחלה של כתיבת ה&quot;עולה&quot; גם מעל האות עי&quot;ן; הסופר כנראה התחיל לסמן אותו שם, התחרט באמצע וסימנו מעל האות למ&quot;ד, ולא מחק את הראשון.}} [[איוב ז/טעמים#ז כ|ז,כ]] (א*=הָ֫אָדָ֥ם); [[איוב יא/טעמים#יא ו|יא,ו]] (א*=לְֽת֫וּשִׁיָּ֥ה).

:'''&quot;עולה ויורד&quot; בשם הוי&quot;ה:''' [[תהלים כז/טעמים#כז יד|תהלים כז,יד]] (א*=אֶל־יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים פד/טעמים#פד ג|תהלים פד,ג]] (א*=יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים פה/טעמים#פה ט|תהלים פה,ט]] (א!=הָאֵ{{אתנח הפוך}}ל{{מ:פסק}}יְה֫וָ֥ה); [[תהלים קד/טעמים#קד א|תהלים קד,א]] (א*=אֶת־יְ֫הוָ֥ה [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים קל/טעמים#קל ז|תהלים קל,ז]] (א*=אֶל־יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים קמב/טעמים#קמב ו|קמב,ו]] (א*=יְ֫הוָ֥ה); [[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]] (א!=יְה֫וָ֥ה).

===צינורית===

להסבר על המדיניות כלפי הטעם &quot;צינורית&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צינורית|פרק השני]]''' של המבוא.

'''א. מקף אפור אחרי צינורית שהיא לבד בתיבתה.''' להלן רשימה מלאה של התיבות שבהן הוספנו מקף אפור אחרי צינורית הנכתבת לבד בתיבתה (15 מקומות):

:[[תהלים ב/טעמים#ב ז|'''תהלים''' ב,ז]] (אָמַ֘ר{{מ:מקף אפור}}אֵלַ֥י); [[תהלים ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (כִּ֤י{{מ:לגרמיה}}לֹ֤א{{מ:מקף אפור}}אֵֽל־חָפֵ֘ץ{{מ:מקף אפור}}רֶ֥שַׁע{{מ:פסק}}אָ֑תָּה); [[תהלים יח/טעמים#יח א|יח,א]] (הִֽצִּיל־יְהֹוָ֘ה{{מ:מקף אפור}}אוֹת֥וֹ); [[תהלים יח/טעמים#יח כ|יח,כ]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}חָ֥פֵֽץ{{מ:מקף אפור}}בִּֽי); [[תהלים כב/טעמים#כב ט|כב,ט]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}חָ֥פֵֽץ{{מ:מקף אפור}}בּֽוֹ); [[תהלים לא/טעמים#לא כב|לא,כב]] (הִפְלִ֘יא{{מ:מקף אפור}}חַסְדּ֥וֹ); [[תהלים מט/טעמים#מט טו|מט,טו]] (וַיִּרְדּ֘וּ{{מ:מקף אפור}}בָ֤ם); [[תהלים סב/טעמים#סב ט|סב,ט]] (בִּטְח֘וּ{{מ:מקף אפור}}ב֤וֹ); [[תהלים סו/טעמים#סו כ|סו,כ]] (לֹֽא־הֵסִ֘יר{{מ:מקף אפור}}תְּפִלָּתִ֥י); [[תהלים צה/טעמים#צה ז|צה,ז]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}ה֤וּא); [[תהלים קמז/טעמים#קמז כ|קמז,כ]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}עָ֤שָׂה); [[משלי ו/טעמים#ו ג|'''משלי''' ו,ג]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}בָ֤אתָ); [[איוב יח/טעמים#יח יט|'''איוב''' יח,יט]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}נִ֤ין); [[איוב לב/טעמים#לב ה|לב,ה]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}אֵ֤ין); [[איוב לז/טעמים#לז כא|לז,כא]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}רָ֤אוּ).

'''ב. צינורית בשם הוי&quot;ה.''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת שיש בהם צינורית בשם הוי&quot;ה (א*=יְ֘הוָ֤ה ב-7 מקומות, ובניקוד אֱלֹהִים במקום האחרון [א*=יְ֘הֹוִ֤ה]):

:[[תהלים פ/טעמים#פ כ|'''תהלים''' פ,כ]]; [[תהלים פא/טעמים#פא יא|פא,יא]]; [[תהלים פד/טעמים#פד ט|פד,ט]]; [[תהלים צו/טעמים#צו י|צו,י]]; [[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]]; [[תהלים צט/טעמים#צט ט|צט,ט]]; [[תהלים קו/טעמים#קו מז|קו,מז]]; [[תהלים קט/טעמים#קט כא|קט,כא]].

'''ג. חריגים:''' יש תיקון אחד בכתר בתוך תיבה שמשקלה דומה לשם הוי&quot;ה: [[תהלים קלח/טעמים#קלח ב|קלח,ב]] (וְ֘אוֹדֶ֤ה [לפני תיקון], וְא֘וֹדֶ֤ה* [לאחר תיקון]). ובעוד תיבה שמשקלה דומה יש צינורית במקום חריג: [[תהלים פט/טעמים#פט ו|פט,ו]] (א!=וְ֘יוֹד֤וּ). במהדורתנו: וְא֘וֹדֶ֤ה, וְי֘וֹד֤וּ, כשיטתו העקבית של הכתר בשאר כל המקומות.

===הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל===

להסבר על ההבחנה בין הטעמים &quot;אתנח הפוך&quot; ל&quot;גלגל&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל|פרק השני]]''' של המבוא.

===רביע מוגרש===

להסבר על המדיניות כלפי הטעם &quot;רביע מוגרש&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#רביע מוגרש|פרק השני]]''' של המבוא.

להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת (סה&quot;כ 260) שבהם סימנו &quot;רביע מוגרש&quot; באופן מלא (=תו של &quot;גרש מוקדם&quot; ותו של &quot;רביע&quot;) באות אחת בעקביות, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#רביע מוגרש|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ברשימה מובא נוסחו של התיבה הרלוונטית בכתר ארם צובה, שבדרך כלל משמיט את נקודת הרביע. דוגמאות יוצאות מן הכלל שבהן נקודת הרביע מסומנת '''מודגשות'''. במקומות שהכתר לא קיים (תהלים טו,א-כה,א) הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}}; נקודת הרביע מסומנת בו בדרך כלל, והדגשנו דוגמה אחת יוצאת מן הכלל שבה היא מושמטת.

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' ז,א ('''א{{=}}עַל־דִּבְרֵי־כ֝֗וּשׁ'''); ח,ז (א{{=}}כֹּ֝ל); יא,א (א{{=}}נודו נ֝וּדִי); יא,ב (א{{=}}בְּמוֹ־אֹ֝פֶל); יד,ג (א{{=}}אֵ֝ין); {{צבע גופן|אפור|טז,א (ל{{=}}אֵ֝֗ל); יז,ו (ל{{=}}לִ֝֗י); יז,י (ל{{=}}פִּ֝֗ימוֹ); יח,יב (ל{{=}}חֶשְׁכַת־מַ֝֗יִם); יח,טו ('''ל{{=}}רָ֝ב'''); יח,לא (ל{{=}}ה֝֗וּא); יח,לב (ל{{=}}צ֝֗וּר); כ,ט (ל{{=}}קַּ֝֗מְנוּ); כב,כא (ל{{=}}מִיַּד־כֶּ֝֗לֶב); כג,ג (ל{{=}}בְמַעְגְּלֵי־צֶ֝֗דֶק);}} כה,כא ('''א{{=}}כִּ֝֗י'''); כז,יב ('''א{{=}}עֵדֵי־שֶׁ֝֗קֶר'''); לא,כ (א{{=}}נֶ֝גֶד); לא,כב (א{{=}}לִ֝י); לא,כד (א{{=}}עַל־יֶ֝תֶר); לב,ט (א{{=}}בַּ֝ל); לב,י (א{{=}}חֶ֝סֶד); לג,ו (א{{=}}פִּ֝יו); לה,יד ('''א{{=}}כַּאֲבֶל־אֵ֝֗ם'''); לו,ה (א{{=}}רָ֝ע); לז,ב (א{{=}}דֶּ֝שֶׁא); לז,ג (א{{=}}שְׁכׇן־אֶ֝רֶץ); לח,יא (א{{=}}גַּם־הֵ֝ם); מ,ח (א{{=}}בִּמְגִלַּת־סֵ֝פֶר); מ,טז (א{{=}}לִ֝י); מד,טו (א{{=}}מְנֽוֹד־רֹ֝אשׁ); מה,ט (א{{=}}שֵׁ֝ן); מח,ז (א{{=}}חִ֝יל); מח,יא (א{{=}}צֶ֝דֶק); מט,ג (א{{=}}יַ֝חַד); מט,כ (א{{=}}עַד־נֵ֝צַח); נ,א (א{{=}}מִמִּזְרַח־שֶׁ֝מֶשׁ); נא,ב (א{{=}}כַּאֲשֶׁר־בָּ֝א); נב,ג (א{{=}}אֵ֝ל); נב,יא (א{{=}}כִי־ט֝וֹב); נג,ב (א{{=}}עָ֝וֶל); נג,ד (א{{=}}אֵ֝ין); נה,ד (א{{=}}אָ֝וֶן); נה,ה (א{{=}}מָ֝וֶת); נז,ב (א{{=}}עַ֝ד); נח,ט (א{{=}}אֵ֝שֶׁת); סא,ד (א{{=}}מִגְדַּל־עֹ֝ז); סב,י (א{{=}}הֵ֝מָּה); סב,יב (א{{=}}עֹ֝ז); סג,ט (א{{=}}בִּ֝י); סד,ז (א{{=}}אִ֝ישׁ); סה,ו (א{{=}}כׇּל־קַצְוֵי־אֶ֝רֶץ); סו,ו (א{{=}}שָׁ֝ם); סו,יד (א{{=}}וְדִבֶּר־פִּ֝י); סח,יג (א{{=}}בַּ֝יִת); סח,יח (א{{=}}בָ֝ם); סח,כט (א{{=}}ז֝וּ); סט,ג (א{{=}}בְמַעֲמַקֵּי־מַ֝יִם); סט,יח (א{{=}}כִּי־צַר־לִ֝י); סט,לו (א{{=}}שָׁ֝ם); עא,יז (א{{=}}וְעַד־הֵ֝נָּה); עג,ו (א{{=}}יַעֲטָף־שִׁ֝ית); עג,יט (א{{=}}תַ֝מּוּ); עד,ה (א{{=}}בִּסְבׇךְ־עֵ֝ץ); עד,כ (א{{=}}מַחֲשַׁכֵּי־אֶ֝רֶץ); עה,ט (א{{=}}כֹּ֝ל); עו,יב (א{{=}}שַׁ֝י); עז,ט (א{{=}}אֹ֝מֶר); עז,יז ('''א{{=}}אַ֝֗ף'''); עח,כא (א{{=}}וְגַם־אַ֝ף); עח,ל (א{{=}}ע֝וֹד); עח,מב (א{{=}}י֝וֹם); עח,נד (א{{=}}הַר־זֶ֝ה); עח,ס (א{{=}}אֹ֝הֶל); עט,ה (א{{=}}כְּמוֹ־אֵ֝שׁ); פ,טז (א{{=}}וְעַל־בֵּ֝ן); פא,יא (א{{=}}הַרְחֶב־פִּ֝יךָ); פג,יא (א{{=}}דֹּ֝מֶן); פג,יג (א{{=}}אֵ֝ת); פד,ה (א{{=}}ע֝וֹד); פד,יב (א{{=}}יִמְנַע־ט֝וֹב); פה,ב (א{{=}}שַׁ֝בְתָּ); פו,ה (א{{=}}וְרַב־חֶ֝סֶד); פז,ד (א{{=}}זֶ֝ה); פט,מח (א{{=}}עַל־מַה־שָּׁ֝וְא); צ,י (א{{=}}חִ֝ישׁ); צד,ט (א{{=}}עַ֝יִן); צד,טז (א{{=}}לִ֝י); צו,ד (א{{=}}ה֝וּא); צז,ז (א{{=}}הִשְׁתַּחֲווּ־ל֝וֹ); צח,ג (א{{=}}אֵ֝ת); צח,ח (א{{=}}יַ֝חַד); צט,ב (א{{=}}ה֝וּא); ק,ד (א{{=}}הוֹדוּ־ל֝וֹ); קא,ד (א{{=}}רָ֝ע); קא,ו (א{{=}}ה֝וּא); קד,יד (א{{=}}לֶ֝חֶם); קד,יט (א{{=}}שֶׁ֝מֶשׁ); קה,ב ('''א{{=}}שִׂ֝֗יחוּ'''); קה,יא (א{{=}}חֶ֝בֶל); קו,יד (א{{=}}וַיְנַסּוּ־אֵ֝ל); קו,כ (א{{=}}שׁ֝וֹר); קו,כט (א{{=}}וַתִּפְרׇץ־בָּ֝ם); קז,לג (א{{=}}מַ֝יִם); קט,כ (א{{=}}רָ֝ע); קי,ו (א{{=}}רֹ֝אשׁ); קי,ז (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיג,ח (א{{=}}עִ֝ם); קטו,ב (א{{=}}אַיֵּה־נָ֝א); קטז,יד (א{{=}}נֶגְדָה־נָּ֝א); קטז,יח (א{{=}}נֶגְדָה־נָּ֝א); קיח,יד (א{{=}}וַֽיְהִי־לִ֝י); קיח,יט (א{{=}}אָבֹא־בָ֝ם); קיח,כא (א{{=}}וַתְּהִי־לִ֝י); קיט,יג (א{{=}}כֹּ֝ל); קיט,מט (א{{=}}עַ֝ל); קיט,סב (א{{=}}עַ֝ל); קיט,צ (א{{=}}אֶ֝רֶץ); קיט,צב (א{{=}}אָ֝ז); קיט,צג (א{{=}}בָ֝ם); קיט,קד (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיט,קיח (א{{=}}כִּי־שֶׁ֝קֶר); קיט,קכט (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיט,קלו (א{{=}}עַ֝ל); קיט,קסד (א{{=}}עַ֝ל); קכ,ד (א{{=}}עִ֝ם); קכ,ו (א{{=}}עִ֝ם); קכ,ז (א{{=}}הֵ֝מָּה); קכג,ב (א{{=}}עַ֝ד); קכג,ג (א{{=}}כִּי־רַ֝ב); קכד,א (א{{=}}יֹאמַר־נָ֝א); קכד,ד (א{{=}}נַ֝חְלָה); קכד,ו (א{{=}}טֶ֝רֶף); קכז,א (א{{=}}לֹא־יִשְׁמׇר־עִ֝יר); קכז,ד (א{{=}}כֵּ֝ן); קכח,ה (א{{=}}כֹּ֝ל); קכט,א (א{{=}}יֹאמַר־נָ֝א); קכט,ב (א{{=}}גַּ֝ם); קכט,ה (א{{=}}כֹּ֝ל); קלב,א (א{{=}}אֵ֝ת); קלב,יז (א{{=}}נֵ֝ר); קלה,ז (א{{=}}מֽוֹצֵא־ר֝וּחַ); קלה,יז (א{{=}}אַ֝ף); קלז,ג (א{{=}}לָ֝נוּ); קלז,ד (א{{=}}עַ֝ל); קלז,ו (א{{=}}עַ֝ל); קלז,ז (א{{=}}עַ֝ד); קמ,ג (א{{=}}כׇּל־י֝וֹם); קמג,יב (א{{=}}כִּ֝י); קמח,י (א{{=}}רֶ֝מֶשׂ).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' א,א (א{{=}}מֶ֝לֶךְ); ד,ה (א{{=}}וְאַל־תֵּ֝ט); ז,ט (א{{=}}לַ֝יְלָה); ז,כה (א{{=}}אַל־תֵּ֝תַע); ח,כז (א{{=}}ח֝וּג); ט,ב (א{{=}}אַ֝ף); ט,ד (א{{=}}חֲסַר־לֵ֝ב); ט,טז (א{{=}}וַחֲסַר־לֵ֝ב); יא,יג (א{{=}}וְנֶאֱמַן־ר֝וּחַ); יא,לא (א{{=}}אַ֝ף); יב,ח (א{{=}}וְנַעֲוֵה־לֵ֝ב); יד,כט (א{{=}}וּקְצַר־ר֝וּחַ); טו,א (א{{=}}וּדְבַר־עֶ֝צֶב); טו,ד (א{{=}}בָּ֝הּ); טו,יא (א{{=}}אַ֝ף); טו,יג (א{{=}}וּבְעַצְּבַת־לֵ֝ב); טו,טו (א{{=}}וְטֽוֹב־לֵ֝ב); טו,טז (א{{=}}רָ֝ב); טו,כד (א{{=}}ס֝וּר); יז,ז (א{{=}}אַ֝ף); יז,כז (א{{=}}וקר יְקַר־ר֝וּחַ); יח,ב (א{{=}}כִּ֝י); יח,ט (א{{=}}ה֝וּא); יח,יג (א{{=}}הִיא־ל֝וֹ); יט,י (א{{=}}אַ֝ף); יט,כב (א{{=}}וְטֽוֹב־רָ֝שׁ); יט,כד (א{{=}}גַּם־אֶל־פִּ֝יהוּ); יט,כו ('''א?{{=}}בֵּ֗֝ן'''); כ,א (א{{=}}בּ֝וֹ); כ,יד (א{{=}}ל֝וֹ); כא,ה (א{{=}}וְכׇל־אָ֝ץ); כא,כז (א{{=}}אַ֝ף); כד,ה (א{{=}}וְאִֽישׁ־דַּ֝עַת); כד,ח (א{{=}}ל֝וֹ); כד,ל (א{{=}}וְעַל־כֶּ֝רֶם); כה,כח (א{{=}}אִ֝ישׁ); כו,כז (א{{=}}אֶ֝בֶן); כז,ח (א{{=}}כֵּֽן־אִ֝ישׁ); כז,כד (א{{=}}וְאִם־נֵ֝זֶר); כח,טז (א{{=}}בֶ֝צַע); כח,כא (א{{=}}וְעַל־פַּת־לֶ֝חֶם); כח,כד (א{{=}}ה֝וּא); כט,ה (א{{=}}רֶ֝שֶׁת); כט,כג (א{{=}}וּשְׁפַל־ר֝וּחַ); ל,ה (א{{=}}ה֝וּא); לא,ח (א{{=}}אֶל־דִּ֝ין); לא,יב (א{{=}}כֹּ֝ל); לא,כו (א{{=}}חֶ֝סֶד).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' ה,ז (א{{=}}וּבְנֵי־רֶ֝שֶׁף); ה,י (א{{=}}מַ֝יִם); ו,ג (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); ו,ה (א{{=}}יִגְעֶה־שּׁ֝וֹר); ו,ו (א{{=}}אִם־יֶשׁ־טַ֝עַם); ו,ז (א{{=}}הֵ֝מָּה); ו,כט (א{{=}}ע֝וֹד); ז,טו (א{{=}}מָ֝וֶת); ח,טו (א{{=}}בּ֝וֹ); ח,יח (א{{=}}בּ֝וֹ); ט,כ (א{{=}}תׇּֽם־אָ֝נִי); ט,כט (א{{=}}לָמָּה־זֶּ֝ה); יא,יא (א{{=}}וַיַּרְא־אָ֝וֶן); יא,יב (א{{=}}פֶּ֝רֶא); יב,יג (א{{=}}ל֝וֹ); יב,יד (א{{=}}עַל־אִ֝ישׁ); יב,טז (א{{=}}ל֝וֹ); יג,יב (א{{=}}לְגַבֵּי־חֹ֝מֶר); יד,יד (א{{=}}עַד־בּ֝וֹא); טו,לא (א{{=}}כִּי־שָׁ֝וְא); טז,י (א{{=}}יַ֝חַד); טז,יב (א{{=}}ל֝וֹ); יז,ג (א{{=}}ה֝וּא); יז,ד (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); יז,יב (א{{=}}א֝וֹר); יח,ד (א{{=}}וְיֶעְתַּק־צ֝וּר); יח,יז (א{{=}}ל֝וֹ); יט,טז ('''א!{{=}}בְּ֝מוֹ־פִ֗י''');{{הערה|ראו גם ב[[#איוב|רשימת החריגים בספר איוב]].}} כ,ט (א{{=}}וְלֹֽא־ע֝וֹד); כ,כא (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); כא,ב (א{{=}}וּתְהִי־זֹ֝את); כב,ג (א{{=}}וְאִם־בֶּ֝צַע); כב,ה (א{{=}}וְאֵֽין־קֵ֝ץ); כג,ו (א{{=}}אַךְ־ה֝וּא); כד,ה (א{{=}}לֶ֝חֶם); כה,ג (א{{=}}וְעַל־מִ֝י); כו,ד (א{{=}}וְנִשְׁמַת־מִ֝י); כו,ה (א{{=}}מַ֝יִם); כו,ז (א{{=}}אֶ֝רֶץ); כז,יב (א{{=}}וְלָמָּה־זֶּ֝ה); כז,כ (א{{=}}לַ֝יְלָה); כח,יב (א{{=}}זֶ֝ה); כח,כ (א{{=}}זֶ֝ה); ל,ג (א{{=}}אֶ֝מֶשׁ); ל,ל (א{{=}}וְעַצְמִי־חָ֝רָה); לא,מ (א{{=}}תַּ֝מּוּ); לד,יא (א{{=}}אִ֝ישׁ); לד,יג (א{{=}}שָׂ֝ם); לד,כב (א{{=}}שָׁ֝ם); לד,כג (א{{=}}אֶל־אֵ֝ל); לד,כה (א{{=}}לַ֝יְלָה); לה,טז (א{{=}}בִּבְלִי־דַ֝עַת); לו,יח (א{{=}}וְרׇב־כֹּ֝פֶר); לו,כא (א{{=}}כִּֽי־עַל־זֶ֝ה); לז,יז (א{{=}}אֶ֝רֶץ); לז,כ (א{{=}}אִ֝ישׁ); לט,יז (א{{=}}לָ֝הּ); לט,כח (א{{=}}שֶׁן־סֶ֝לַע); מא,ב (א{{=}}ה֝וּא); מא,יא (א{{=}}אֵ֝שׁ); מא,כג (א{{=}}יָ֝ם); מא,כו (א{{=}}ה֝וּא).

===טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת===

למידע מפורט על התיבות הראויות להיות מוקפות בספרי אמ&quot;ת, והוספנו להן מקף אפור, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|פרק השני]]''' של המבוא.

==חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים==

בניגוד ל'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#חלוקת הסדרים בתורה|חלוקת הסדרים בתורה]]''', חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים איננה עניינית אלא בעיקר כמותית. הסדרים אינם מתחילים בתחילת עניין בדרך כלל, וגם לא מסתיימים בסוף עניין, אלא במקומות שיש בהם דברי ברכה או נחמה או שבח לה'. הסיבה לחלוקתם של ספרי הנביאים והכתובים לסדרים אינה ידועה לנו; אמנם לפי הסבר רווח, תפקידה לסמן יחידות בשביל קריאה יומית כדי לסיים את כל המקרא בשנה אחת, כי לפי חישוב פשוט יוצא שמספר הסדרים קרוב או זהה למספר ימי החול בשנה עברית רגילה (למעט שבתות ומועדים).{{הערה|הסבר זה לחלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים התפרסם במיוחד בדברי הפתיחה למהדורת קורן: &quot;על משמעותה של החלוקה לסדרים בספרי נביאים וכתובים אין לנו ידיעות ממקורותת קדמונים. הציון הבולט של הסדרים העסיק חכמים מחכמי ישראל בימינו, ובכללם ר' שאול קוסובסקי ז&quot;ל. הוא התעמק בבעיה זו והציע פתרון מסתבר. הוא חישב את כמות הסדרים של כל הספרים ביחד והגיע למספר 293; זהו מספרם של ימות החול בשנה רגילה. סיכומם של ימות החול (293) וימי שבת וחג (71) הוא 364, כלומר, מנין ימיה של שנת השמש חסר יום אחד, כנגד תשעה באב, שהוא יום אסור בתלמוד תורה (קוראים בו ספר &quot;איכה&quot;); ויום זה אף הוא נקרא &quot;מועד&quot;, ואין למנותו כאן בחשבון ימות החול. יוצא איפה שנקבע &quot;סדר&quot; קריאה מן התורה, הנביאים והכתובים, לכל יחיד ויחיד, לכל יום ויום מ-365 ימי השנה. וכך, כנראה, נהגו קדמונינו.&quot; לדיון מפורט בסדרים ראו פסח פינפער, '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס&quot;ו) עמ' 39-45.}}

חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים יציבה בדרך כלל במקורות (יותר מחלוקת הסדרים בתורה). בחלוקה המקובלת שבדפוסים מוצאים 293 סדרים סה&quot;כ, ויש רק כ-4 מקומות שבהם רשום סדר נוסף במקורות העתיקים:{{הערה|כל ארבעת הסדרים הנוספים מופיעים במהדורות ברויאר ע&quot;פ ספר החילופים, וגם במקראות גדולות הכתר. אמנם לא כולם מסומנים בתוך כתר ארם צובה, ולא ברור מהם הנימוקים לסימונם במקראות גדולות הכתר.}}
#&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת&quot; ([[יהושע ח/טעמים#ח א|יהושע ח א]]) = ד* (חסר בחלוקה המקובלת, אבל קיים בכתר ובגוף כתי&quot;ל וברשימת כתי&quot;ל ובספר החילופים).
#&quot;וּבָאוּ מֵעָרֵי יְהוּדָה&quot; ([[ירמיהו יז/טעמים#יז כו|ירמיהו יז כו]]) = (ט*) (חסר בכתר ובגוף כתי&quot;ל ובחלוקה המקובלת, אך קיים בספר החילופים ומחוק ברשימת כתי&quot;ל).
#&quot;אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר&quot; ([[שיר השירים ה/טעמים#ה ב|שיר השירים ה ב]]) = א* (חסר בחלוקה המקובלת, אבל קיים בגוף כתי&quot;ל וברשימת כתי&quot;ל ובספר החילופים; המקום של הפרשה חסר בכתר).
#&quot;יְשַׁלֵּם ה' פָּעֳלֵךְ&quot; ([[רות ב/טעמים#ב יב|רות ב יב]]) = [א*] (חסר בחלוקה המקובלת ובכתר ובגוף כתי&quot;ל, אבל קיים ברשימת כתי&quot;ל ובספר החילופים).

מספרי הסדרים בספרי הנביאים והכתובים כדלהלן (המספרים לפי החלוקה המקובלת, והכוכביות מציינות סדר נוסף ע&quot;פ המקורות העתיקים):
*יהושע 14* | ד*
*שופטים 14
*שמואל 34
*מלכים 35
*ישעיהו 26
*ירמיהו 31* | (ט*)
*יחזקאל 29
*תרי עשר 21
**סה&quot;כ נביאים 204 (206*)
*תהלים 19
*משלי 8
*איוב 8
*שיר השירים 1* | א*
*רות 1* | [א*]
*איכה 1
*קהלת 4
*אסתר 5
*דניאל 7
*עזרא 10
*דברי הימים 25
**סה&quot;כ כתובים 89 (91*)
**סה&quot;כ נביאים וכתובים 293 (297*)

'''תחילת ספר:''' ציינו תחילת סדר גם בראש כל אחד מכ&quot;ד ספרי המקרא (במספר הרצוף &quot;א&quot;), למרות שסימון כזה אינו מופיע בתחילת ספרי המקרא בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו. הסדר הראשון בתחילת כל אחד מכ&quot;ד ספרי מקרא צוין במפורש בספר החילופים וברשימות הסדרים בכתי&quot;ל ([https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n243/mode/1up תורה], [https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n655/mode/1up נביאים], [https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n930/mode/1up כתובים]).

'''התבנית:''' תחילת כל &quot;סדר&quot; מתוייגת בתיעוד הנוסח שבדפי העריכה בתוך '''[[תבנית:מ:פסוק]]''', ע&quot;י השימוש בפרמטר &quot;סדר=&quot;. תבנית זו נמצאת מיד לפני כל פסוק במקרא (בלי שום רווח ביניהם). כשיש בה פרמטר של &quot;סדר=&quot;, מופיע מספר הסדר כחלק מסימני הניווט בשוליים הצדדיים של התנ&quot;ך.

==תוספת פסוקים בכתבי־היד ובדפוסים==

לעתים רחוקות יש תוספת פסוקים בנ&quot;ך, בכתבי־היד המאוחרים (אך לא בכתבי־היד הטברנים והקרובים לכתר) ובדפוסים הנפוצים. יש בתוספות הללו מילוי של פרטים בקטסט לפי פסוקים מקבילים.

'''א.''' ב[[יהושע כא/טעמים|יהושע פרק כ&quot;א]] יש תוספת של שני פסוקים (אחרי פסוק ל&quot;ה) שנדפסה בדפוסים רבים. התוספת מבוססת על הפסוקים המקבילים בספר דברי הימים ([[דברי הימים א ו/טעמים#ו סג|דה&quot;א ו,סג2-סד]]), והיא נמצאת בחלק מכתבי־היד מימי הביניים.{{הערה|1=כך במספר כתבי־יד ספרדים, לדוגמה: [https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n247/mode/1up?view=theater כת&quot;י פריז Heb 25] ובהערה לצדו (&quot;אלו שני פסוקים לא נכתבו בספר הלל&quot;); ב[https://archive.org/details/cervera-bible-images/page/n267/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך סירבירה] ובהערה לצדו (&quot;אלו שנים פסוקים אינם בהללי ואין ראוי לכתבם&quot;); ב[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images/page/n254/mode/1up תנ&quot;ך קטלוניה] ובהערה לצדו (&quot;במקרא מדוייקת לא מצאנו אלו השני פסוקים וכן כתב גם הקמחי&quot;); ב[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n428/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך ליסבון] ובהערה לצדו (&quot;אלו שני הפסוקים אינם כתובי' בהללי&quot;). אמנם ב[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n103/mode/1up?view=theater כתר שם טוב] התוספת לא נכתבה, ובהערה צוין: &quot;ויש ספ'[רים] שכתו'[ב] כאן וממטה ראובן, ואת קדמות, הכתו'[בים] בד'[ברי] הי'[מים] ורבנו האיי גאון ז&quot;ל כ[ת]'[ב] שאין נכתבי'[ם] כאן וכן בהללי ובס'[פר] הבבלי ובש' שתי אחיות.&quot; בכתי&quot;ב1 מתימן [https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/page/n51/mode/1up?view=theater התוספת לא נמצאת], אך יד מאוחרת הוסיפה אותה בשוליים בשני תיגאן נוספים: [https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n58/mode/1up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n170/mode/1up?view=theater כאן]; ובעוד אחד הוא [https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n112/mode/1up?view=theater כתוב בסוגריים].}} אך היא לא נמצאת כלל בכתבי־יד טברניים מובהקים כגון א,ל,ק,ש1 (בהם הטקסט הזה נמצא בדברי הימים בלבד), והיא גם לא משתקפת בסכומי הפסוקים בספר יהושע; '''לכן התוספת לא מופיעה במהדורתנו''' (וראו עוד ב[https://mg.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Yehoshua/21.35#m6e0nf מנחת שי]).

ברוב הדפוסים שבהם מופיעה התוספת, יש קיצור לעומת הפסוקים בדברי הימים, ולעומת האזכורים האחרים של ערי המקלט ביהושע. אך יש גם נוסח מורחב יותר שכולל את המלים &quot;את עיר מקלט הרצח&quot; (כמו ביהושע) ו&quot;את בצר '''במדבר'''&quot; (כמו בדברי הימים). להלן הנוסח של התוספת (הנוסח המורחב מובא בסוגריים עגולים):

{{מ:טעמי המקרא}}
:&lt;קטע התחלה=תוספת של שני פסוקים/&gt;וּמִמַּטֵּ֣ה רְאוּבֵ֔ן (אֶת־עִיר֙ מִקְלַ֣ט הָרֹצֵ֔חַ) [אֶת־בֶּ֖צֶר / (אֶת־בֶּ֥צֶר בַּמִּדְבָּ֖ר)] וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ (וְ)אֶת־יַ֖הְצָה וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃ (וְ)אֶת־קְדֵמוֹת֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ (וְ)אֶת־מֵיפַ֖עַת וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃&lt;קטע סוף=תוספת של שני פסוקים/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

תוספת זו נדפסה בתחתית הדף מחוץ לרצף הפסוקים (בלי מספרים) במהדורותיהם של [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/33/mode/1up בֶּר], [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n394/mode/1up לטריס], דותן וקורן. בכולן נדפס הנוסח '''הקצר''', חוץ מבער שהדפיס '''שילוב בין שני הנוסחים''' (בדומה למה שעשינו למעלה). במהדורות גינצבורג התוספת הקצרה נדפסה בתוך רצף הפסוקים, ושני הפסוקים שבתוספת ממוספרים. בהערותיו ציין גינצבורג את כתבי־היד שבהם התוספת קיימת או לא קיימת, והצביע על הבדלים בין הנוסח הארוך לנוסח הקצר; ראו ב[https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/433/mode/2up מהדורתו הראשונה] וב[https://archive.org/details/prophetaepriores00gins/page/55/mode/1up מהדורתו השניה]. בדפוסים כגון [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/386/mode/1up ליסֶר], המיוסדים על דפוס ון דר הוט (אמסטרדם, 1705) לא נדפסה התוספת. הם מציינים בהערה:

:בקצת ספרים יש כאן ב' פסוקים וממטה ראובן וגומר וטעות הוא ואינם ראויים להיות עיין בפירוש הרד&quot;ק ובמסרה וכן נמצא בג' ספרים ישנים מדויקים כתיבת יד.

למרות שהתוספת לא קיימת בכתבי־היד הטברנים המובהקים, ובכתי&quot;ל בפרט, היא מובאת בדפוסים המבוססים ישירות על כתי&quot;ל. במהדורות דותן היא מובאת בתחתית העמוד. ב-BHS היא מובאת בפנים הטקסט (בתור פסוקים 36-37), אך באותיות קטנות, ויש הערה שמסבירה את המקורות של הטקסט. גם בהקלדה הדיגיטלית של כתי&quot;ל (UXCL) היא [https://tanach.us/Tanach.xml?Josh21:1-21:45 מובאת בפנים הטקסט] (בתור פסוקים 36-37), אך בגופן אפור, ויש הערת &quot;X&quot; אדומה לפני כל אחד משני הפסוקים המסביר שהטקסט אינו קיים בכתי&quot;ל. הנימוק להשאיר את התוספת בפנים הטקסט הוא כדי לשמור על המספור הקיים הפסוקים, וגם פרויקטים נוספים שנעשה בהם שימוש ב-UXLC מנסים לשמור על המספור הקיים (ביניהם [https://www.sefaria.org.il/Joshua.21.35?lang=he ספריא]). התוספת מובאת באתר &quot;[https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Yehoshua/21.35#m7e0n6 על התורה]&quot; אחרי פסוק ל&quot;ה בסוגריים מרובעים (&quot;במקצת נוסחאות&quot;).

'''ב.''' ב[[נחמיה ז/טעמים|נחמיה פרק ז']] יש תוספת של פסוק אחד (אחרי פסוק ס&quot;ז), הנמצאת בכתבי־יד מסוימים{{הערה|1=ראו לדוגמה בכתב יד פריס Heb 25, בו היא [https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n796/mode/1up?view=theater נכתבה ואח&quot;כ נמחקה], וכמו כן ב[https://archive.org/details/cervera-bible-images/page/n797/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך סירבירה].}} ובדפוסים רבים. יש דיון לגבי התוספת הזאת ב[https://mg.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Nechemyah/7.67#m7e0n6 מנחת שי], ולגבי דיוקם של כתבי־היד שבהם היא מופיעה. התוספת נמצאת בדפוסים רבים, לדוגמה: [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/1258/mode/1up?view=theater ליסֶר] (פסוק 68), [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n1265/mode/1up?view=theater לטריס] (פסוק 68), [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n90/mode/1up?view=theater בֶּר] (עיגול מסורה אחרי פסוק 67 מפנה אל התוספת המובאת בהערת שוליים בתחתית העמוד); במהדורות גינצבורג הפסוק הנוסף מובא רק בהערה המציינת כתבי־יד ודפוסים שבהם הוא נמצא ([https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/1659/mode/1up?view=theater מהדורה ראשונה], [https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/1659/mode/1up?view=theater מהדורה שנייה]).

מדובר על פריט מתוך רשימת העולים לציון, המופיע ב[[עזרא ב/טעמים|עזרא ב]] וב[[נחמיה ז/טעמים|נחמיה ז]] במקביל. הפסוק הנוסף ברשימה השנייה (נחמיה ז') לקוח מהרשימה הראשונה ('''[[עזרא ב/טעמים#ב סו|עזרא ב,סו]]'''):

{{מ:טעמי המקרא}}
:{{#קטע:עזרא ב/טעמים|סו}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

בחלק מהדפוסים אף מציינים גרסה אחרת של סוף הפסוק בתוספת האות ו':

{{מ:טעמי המקרא}}
:מָאתַ֖יִם (וְ)אַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

התוספת נמצאת גם במהדורות קורן ודותן (בתחתית הדף). לעומת התוספת בספר יהושע, היא לא נמצאת בגוף הטקסט ב-BHS (רק הערת נוסח מפנה אל עזרא ב,סו), ולא באתרים [https://hcanat.us/Tanach.xml?Neh7:1-7:72 UXLC], ב[https://www.sefaria.org.il/Nehemiah.7.67?lang=he ספריא], ו&quot;[https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Nechemyah/7.67#m7e0n6 על התורה]&quot;.

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>l67hgjhusev8vgrndzau7k19wideh3l</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:בקשות לסמכות מפעיל מערכת/ארכיון ב</title>
    <ns>4</ns>
    <id>266604</id>
    <revision>
      <id>3087707</id>
      <parentid>2751130</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T12:10:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Neriah</username>
        <id>27210</id>
      </contributor>
      <comment>/* בקשת הרשאה - מו יו הו */ ארכוב מתוך [[ויקיטקסט:בקשות לסמכות מפעיל מערכת]] ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3087707</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="104423" sha1="c76bi8e6tn8h4yi10ina8gfotgpcscp" xml:space="preserve">{{ארכיון}}
==בקשות לסמכות ביורוקרט==

לאחר התייעצות עם [[משתמש:נחום|נחום]], הנני רוצה להעלות שני שמות להרשאת ביורוקרט. למרות שדעתי האישית שזה טוב לעתיד הפרויקט ככל שיש יותר אנשים אחראיים עם הרשאות, מובן בכל זאת שביורוקרט זה לא דבר שממנים בכל יום ויום. אולם בשתי ההצעות הבאות נראה שזה מוצדק מיוחד.

:'''הערה''' אני חושב שמינוי יותר מדי בירוקרטים אינו מומלץ. מה נותנת הרשאת בירוקרט שהרשאת מפעיל לא נותנת? ב[[w:ויקיפדיה:ביורוקרט|וויקיפדיה]] יש בסה&quot;כ שלושה בירוקרטים. מכיוון שזה לא נותן אפילו אפשרות לשימוש שונה בגישת ל-SQL, אני חושב שזה מיותר (למעט מתן סטטוס). &amp;ndash; &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&amp;ndash;&lt;/span&gt; 19:54, 18 בנובמבר 2008 (IST)

::חשבתי על העניין הזה זמן רב, בעצם שנים. למרות שוויקיפדיה העברית היא מיזם נפלא ביותר, יש דבר אחד שם שהוא ממש גרוע בעיני כבר לאורך שנים רצופות עד עצם היום הזה, וזה כמובן תרבות המפעילים. חוזרים שם כל הזמן על המנרטה ש&quot;זה לא עניין של סטטוס אלא סתם תפקיד טכני&quot;. אבל בפועל הדברים שם ממש הפוכים: הרשאת מפעיל בוויקיפדיה הוא ממש עניין של סטטוס בכל קנה-מידה של פעילות אמתית ויחסי אנוש, וכך זה מתבטא בהתנהגותם של האנשים, ועוד בצורה ממש מוגזמת.

::בוויקיפדיה עברית זה ממש &quot;דבר גדול&quot; לקבל הרשאת מפעיל, ועניין כמעט בלתי אפשרית להסיר הרשאתו של מפעיל במקרה ושיקול דעתו שנוי במחלוקת. (רק במקרה של משתמש לא-פעיל זה אפשרי.) בפועל המנוי למפעיל בוויקיפדיה (אם הצלחתו לזכות בו) הוא מינוי לנצח.

::כאן בוויקיטקסט אני מציע לחברים גישה הפוכה: כל מי שמוכיח יכולת תרומה איכותית ושיקול דעת נבון, שיקבל הרשאות נוספות בלי בעיה גדולה. אף לא צריך בשביל זה להיות &quot;ויקי סופרמן&quot; עם מאות ואלפים של עריכות בחודש. אלא רק לתרום בצורה איכותית ברציפות ולהראות שיקול דעת בוגר, גם אם הפעילות אינה מאד אינטנסיבית. ניתן בכיף לראות בזה עניין של סטטוס, כל עוד בעל-ההרשאה '''מתנהג''' כאחד האדם ונותן יחס שווה והגון לכל תורם אחר.

::יש כמובן גם את הצד השני של המטבע: אני מציע שכל המינויים בוויקיטקסט, לביורוקרט ולמפעיל מערכת, יהיו לשנה אחת בלבד, ולאחר מכן יחודשו רק על ידי אישורו של ציבור התורמים. בדיוק כמו שעושים בוויקיטקסט אנגלית (ראו בדף המקביל לדף הזה באנגלית). המטרה היא תרבותית/מוסרית: שכל אחד ידע שהמשך הרשאותיו שקיבל מהציבור תלויות בהמשך הסכמת ציבור התורמים, ושחידושן תלוי בהסכמת הציבור, ושבסוף כל שנה במידה והיו בעיות ניתן להעלות אותן אז לדיון. זה יוצר תרבות אחרת לחלוטין על פי הנסיון באנגלית, גם אם רוב הזמן כולם שמחים לתמוך בחידוש המנוי.

::לסיכום, לדעתי זה לא צריך להיות &quot;עניין גדול&quot; לקבל הרשאה, וגם לא &quot;עניין גדול&quot; להסיר הרשאה כאשר צריך, אלא תהליכים טבעיים שמעודדים אותם במשך הפעילות העשייה המשותפת באתר. כשהצעתי את זה בעבר, חלק מהתורמים הציעו לחכות עד שיהיו מספיק תורמים קבועים כדי שההצבעה על חידושי המנויים תראה רציני. אני מבין את הטענה הזאת, ולכן גנזתי את ההצעה בינתיים. אבל אינני רואה סיבה שלא לפעול גם כעת לפי הצד הראשון של המטבע, דהיינו להציע הרשאות לתורמים איכותיים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] 20:39, 18 בנובמבר 2008 (IST)

:::אתה מדבר על הרשאות מפעיל, שנותנות כלים נוספים לתורמים משמעותיים. הרשאת ביורוקרט היא מעט יותר מזה, ואני לא חושב שכדאי ש[[w:חוק פרקינסון|אינפלציה בכמות הביורוקרטים]] היא דבר חיובי. ‏&amp;ndash; &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏&amp;ndash; 21:02, 18 בנובמבר 2008 (IST)

::::אני מתכוון גם לביורוקרט, שגם בו יש קצת כלים (לדוגמה שאראל ואורי לא יצטרכו לבקש ממני ומנחום להפעיל כמה שיותר בוטים שהם רוצים בהרשאת מפעיל). ואם יש בזה גם קצת סטטוס אינני רואה שום בעיה בכך (כל עוד התורמים האחרים תומכים בפעילותם). מגיע להם. אגב, הקישור ל-Parkinson's Law הוא יפה! צריך לחשוב איך לנסח את זה בהתאם למיזם של מתנדבים... :-) [[משתמש:Dovi|Dovi]] 21:31, 18 בנובמבר 2008 (IST)

===[[משתמש:Erel Segal]]===

לאחר שקיבלתי רשות מאראל (ולאחר שלדבריו הוא קודם &quot;אזל אימליך בדביתהו&quot;), אני שמח להציע אותו להרשאת ביורוקרט. הנימוק: פעילות איכותית, רחבה ורצופה שמתמשכת כבר הרבה מאוד זמן, כולל ביצוע פרויקטים גדולים בוויקיטקסט.

בנוסף ניתן לציין שאראל מפעיל אתר משוכלל לניווט בתנ&quot;ך, מלא וגדוש בחומר טקסטואלי רב, וגם נבנה ע&quot;י עשייה משותפת של התורמים. לכבוד לנו שהוא מעביר לכאן את החומר משם, וכן הביא איתו את נסיונו הרב (כולל נסיון טכני).
#'''תומך.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] 19:09, 18 בנובמבר 2008 (IST)
#'''תומך.''' -- [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 19:31, 18 בנובמבר 2008 (IST)

:'''בוצע'''. בהצלחה! [[משתמש:Dovi|Dovi]] 22:49, 26 בנובמבר 2008 (IST)

===[[משתמש:Ori229]]===

כמו כן לאחר שקיבלתי רשות מאורי, אני שמח להציע אותו להרשאת ביורוקרט. הנימוק זהה: פעילות איכותית, רחבה ורצופה שמתמשכת כבר הרבה מאוד זמן, כולל ביצוע פרויקטים גדולים בוויקיטקסט.

אורי הגיע לכאן ביחד עם אראל, לאחר שעבדו ביחד על בניית אתר ויקי פרטי לספרים יהודיים ובמיוחד תנ&quot;ך. לכבוד לנו שהעבירו גם משם את החומר ואת העשייה לכאן, וכן הביא אורי כמו כן נסיון רב כולל בדברים טכניים. אורי לקח על עצמו במיוחד את העברת התנ&quot;ך לכאן, והוא בעיצומו של העבודה על ששה סדרי משנה. (עדות חשובה לגישתו החיובית: את הסבלנות הרבה שלו לכמה שאני מבלבל לו את המוח בפרטים הקשורים לכך. :-)
#'''תומך.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] 19:09, 18 בנובמבר 2008 (IST)
#'''תומך.''' -- [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 19:31, 18 בנובמבר 2008 (IST)

:'''בוצע'''. בהצלחה! [[משתמש:Dovi|Dovi]] 22:49, 26 בנובמבר 2008 (IST)

==[[משתמש:Pashute]]==

ברצוני להציע את [[משתמש:Pashute]] למפעיל מערכת. הנימוק: פעילות איכותית ויציבה שמתמשכת כבר זמן רב, ושיקול דעת נבון. תודה לו שהסכים להצעה.
#'''תומך.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] 19:09, 18 בנובמבר 2008 (IST)
#'''תומך.''' -- [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 19:31, 18 בנובמבר 2008 (IST)
#'''תומך.''' -- [[משתמש:Ori229|אוֹרי]] 19:49, 18 בנובמבר 2008 (IST)

#'''נמנע''' – היסטוריה טובה בוויקיטקסט, אבל בעייתית יותר בוויקיפדיה. משתמש בן פחות מחצי שנה. עדיף שיצבור וותק. &amp;ndash; &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&amp;ndash;&lt;/span&gt; 19:50, 18 בנובמבר 2008 (IST)
::&quot;פשוט&quot; נרשם עוד בשנת 2006 ותורם ברציפות מאז חודש יוני השנה. נראה לי שזה מספיק. (אגב לא הצעתי את ישראל בגלל שאין לו עדיין כמות סבירה של עריכות, אבל אצל &quot;פשוט&quot; זה נראה לי מספיק עריכות (כולל ביאורים יפים למשנה ולגמרא) וגם מספיק זמן. הסתכלתי אגב בוויקיפדיה, ונראה לי שהוא קצת נפל שם בפח שהצבעתי עליו למעלה: תורם תמים ויחסית חדש שנתקל בחלק מהדמויות הוותיקות בוויקיפדיה, וגם במדיניות המסובכת, אבל תמיד עשה מאמץ כן לתרום בצורה יפה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] 20:55, 18 בנובמבר 2008 (IST)
:::הוא תרם ערך אחד ב-2006, וחזר ביוני השנה. הפכתי את הצבעתי לנמנע, למרות שדעתי אינה נוחה. ‏&amp;ndash; &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏&amp;ndash; 21:33, 18 בנובמבר 2008 (IST)

'''בוצע'''. בהצלחה! [[משתמש:Dovi|Dovi]] 22:49, 26 בנובמבר 2008 (IST)
:תודה, שבת שלום וחודש טוב - לגבי נסיוני... ערכתי בויקיפדיה באנגלית הרבה לפני כן... [[משתמש:Pashute|Pashute]] 15:56, 28 בנובמבר 2008 (IST)

==Removal of inactive admins==
&lt;div dir=&quot;LTR&quot;&gt;
The Hebrew Wikisource community requests the removal of administrator rights from the following four users, all of whom have been inactive since 2006:

*[[משתמש:Amitayk]] (לא פעיל מאז שנת 2006 כנראה עקב גיוסו; ניתן בשמחה לחדש את המנוי כאשר יחזור) 
*[[משתמש:Felagund]] (לא פעיל מאז שנת 2006) 
*[[משתמש:עשהאל]] (לא פעיל מאז שנת 2006) 
*[[משתמש:Avichai]] (לא פעיל מאז שנת 2006)

כל מפעילי המערכת האלה אינם פעילים מאז שנת 2006. הצעתי לבטל את הרשאותיהם כעת.

#'''Support removal.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] 19:09, 18 בנובמבר 2008 (IST)
#'''Support removal.''' [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 19:31, 18 בנובמבר 2008 (IST)
#'''Support removal.''' &amp;ndash; &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&amp;ndash;&lt;/span&gt; 19:50, 18 בנובמבר 2008 (IST)

If possible, I'd recommend giving bureaucrats permission to demote admins similarly to their permission to promote admins. ‏&amp;ndash; &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏&amp;ndash; 21:36, 18 בנובמבר 2008 (IST)

&lt;/div&gt;

:למה זה מפריע לנו שהם  יישארו מפעילים? --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] 09:45, 20 בנובמבר 2008 (IST)
::נראה לי שזה עלול ליצור פירצת אבטחה. במקרה של מפעיל פעיל, הוא עצמו יכול לאתר פריצה לחשבונו, מה שאין כן אם איננו פעיל. [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 03:44, 30 בנובמבר 2008 (IST)

מה נסגר עם זה? -- [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 03:44, 30 בנובמבר 2008 (IST)

:זה גם לשם התקינות. עשכיו [[:M:Steward requests/Permissions|ביקשתי]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] 21:18, 30 בנובמבר 2008 (IST)

::לידיעתכם, הדבר [http://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Steward_requests/Permissions&amp;diff=1301569&amp;oldid=1301565 בוצע]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] 22:08, 6 בדצמבר 2008 (IST)

==[[משתמש:תולדות אדם|תולדות אדם]]==

מציע לתת סמכות מפעיל מערכת ל[[משתמש:תולדות אדם]], כדי שיוכל לערוך דפי מערכת כגון [[Mediawiki:Templateslist.js]] ועוד. מאז שהגיע לכאן, הוא למד במהירות מרשימה את שפת הויקי, ואני בטוח שיוכל לתרום יותר כמפעיל מערכת. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] 23:56, 23 בפברואר 2009 (IST)

#התרומות שלו מרשימות, והסיבה היחידה לא לעשות את זה עדיין בגלל שהוא רק נרשם בדצמבר. אבל אם יש סיבה מעשית כדי לתת לו עוד כלים לתרום שהם יעילים לו כבר עכשיו, כמובן שאני תומך. אגב, שאלת אותו קודם? :-) [[משתמש:Dovi|Dovi]] 08:34, 24 בפברואר 2009 (IST)

::גם אני בעד. לא רק שהוא משקיע המון, הוא גורם לנו להשקיע...  אגב, אראל התכתב איתו ב[[שיחה:מדרש רבה]]. [[משתמש:Ori229|אוֹרי]] 10:29, 24 בפברואר 2009 (IST)

* בוצע.

תודה אראל ובהצלחה רבה ל[[משתמש:תולדות אדם]]! [[משתמש:Dovi|Dovi]] 09:44, 5 במרץ 2009 (IST)

מדצמבר עבר זמן לא קטן...כמו&quot;כ משתמש זה הוא יחסית פעיל (מה שלי לא יוצא לאחרונה בכלל) וע&quot;כ עדיף שיהיה מפעיל מערכת שמבין, ואם הדבר אף יעזור לו בתרומות נוספות אז גם אני בעד. [[משתמש:יודא|יודא]] 15:44, 16 באוגוסט 2009 (IDT)

==[[משתמש:ELAD3|ELAD3]]==
מבקש להיות ויקיעורך. {{שכח לחתום|ELAD3}}
:אולי תכתוב קצת על עצמך ועל פעולותיך כאן בדף המשתמש שלך, כך שיהיה אפשר להכיר אותך טוב יותר? --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;ו באב ה'תשס&quot;ט 02:38, 16 באוגוסט 2009 (IDT)
:אם הבנתי נכון הבקשה היא לקבל הרשאה לסמן דפים כבדוקים. כמובן תומך, [[משתמש:Dovi|Dovi]] 08:42, 18 באוגוסט 2009 (IDT)
::מצטרף לדובי. ככל שיהיו יותר בודקי דפים, כך הסימון של דף בדוק יהיה שימושי יותר. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;ח באב ה'תשס&quot;ט 15:38, 18 באוגוסט 2009 (IDT)
:::עשיתי. [[משתמש:Dovi|Dovi]] 21:07, 18 באוגוסט 2009 (IDT)

==[[משתמש:Uziel302|Uziel302]]==
אשמח לקבל את האפשרות למחוק דפים. מחיקת ספרים שהעליתי לכאן מתורת אמת (והוסכם שאין זה מקומם) מתעכבת. [[משתמש:Uziel302|Uziel302]] 18:54, 14 בנובמבר 2010 (IST)

:{{בעד}} [[משתמש:Dovi|Dovi]] 18:37, 15 בנובמבר 2010 (IST)
:{{בעד}} [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] 08:04, 16 בנובמבר 2010 (IST)
:{{בעד}} --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ט' בכסלו ה'תשע&quot;א 11:27, 16 בנובמבר 2010 (IST)
:{{בעד}} --[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 19:18, 17 בנובמבר 2010 (IST)

::בוצע --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ד בכסלו ה'תשע&quot;א 15:42, 21 בנובמבר 2010 (IST)

==[[משתמש:Amire80|Amire80]]==
מציע את [[משתמש:Amire80|Amire80--אמיר א' אהרוני]] ע&quot;פ הסכמתתו ב[[ויקיטקסט:מזנון|מזנון]]. סליחה שלא היתה לי הזדמנות קודם. פעיל ביותר במובן הרחב בוויקימדיה, וגם עוסק בשפות ובספרות כאן ובוויקיטקסט אנגלית. יכול לתרום הרבה דברים מיוחדים בצד הטכני והצד הארגוני, וגם כמובן בתוכן של הטקסטים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] 16:27, 23 בנובמבר 2010 (IST)

:{{בעד}} [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] 19:03, 23 בנובמבר 2010 (IST)
:{{בעד}} --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ט&quot;ז בכסלו ה'תשע&quot;א 19:46, 23 בנובמבר 2010 (IST)
:{{בעד}}. -- [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 03:32, 25 בנובמבר 2010 (IST)

==[[משתמש:Amire80]]==

על פי בקשתו במזנון (בעצם חשבתי שכבר היו לו הרשאות מפעיל). אמיר מסוגל לקדם את וויקיטקסט בכל כך הרבה תחומים שקשה לפרט את כולם: תרגומים משפות זרות (עד כה רוסית-עברית), ידע רב בלשון העברית ובשפות אחרות (מכשרון כתיבה וסגנון ועד רזי הדקדוק והניקוד), ידע טכני בתוכנת מדיה-ויקי וביישומים שלו בעברית, וגם פעילות כללית רבה בקהילת ויקימדיה הרב-לשונית. [[משתמש:Dovi|Dovi]] 23:56, 15 בפברואר 2011 (IST)

* '''תומך.''' [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 18:52, 16 בפברואר 2011 (IST)
* '''תומך''' (גם אני חשבתי משום מה שכבר יש לו הרשאות מפעיל). --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ט&quot;ז באדר א' ה'תשע&quot;א 08:55, 20 בפברואר 2011 (IST)
**'''בוצע.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] 12:14, 20 בפברואר 2011 (IST)

==[[משתמש:Effib]]==

ברצוני להציע את [[משתמש:Effib]] למפעיל מערכת ע&quot;פ בקשתו [[ויקיטקסט:מזנון#בקשת הרשאות|במזנון]], שם כתב:

:הייתי רוצה לקבל הרשאות להיות משתמש מורשה או מפעיל מערכת. יש לי תרומות בויקיטקסט בהכנסת פרקים מנצח ישראל של המהר&quot;ל ובביאורים והגות לכתבים של הרב קוק וכן הגהות שונות. אני גם משתתף פעיל בויקיפדיה.

* '''תומך.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 19:00, 22 במאי 2012 (IDT)

* גם אני בעד. [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 19:36, 22 במאי 2012 (IDT)

* גם אני '''בעד'''. [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 00:41, 23 במאי 2012 (IDT)

'''בוצע.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:22, 30 במאי 2012 (IDT)

== [[משתמש:החבלן]] ==

אני מעוניין לקבל הרשאת עורך או סוקר לצורך ניטור, (בוויקיפדיה אני מחזיק מספר חודשים בהרשאת מנטר), תודה. ואולי כדאי בהזדמנות זו ליצור דף [[ויקיטקסט:בקשות ממפעילים]] במקום שהרשאות יחולקו במזנון ומחיקות וחסימות יתנהלו בדפי השיחה של המפעילים? [[משתמש:החבלן|החבלן]] ([[שיחת משתמש:החבלן|שיחה]]) 07:26, 2 ביולי 2012 (IDT)
*אני בעד ההרשאות לחבלן. [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 07:44, 2 ביולי 2012 (IDT)
*אני גם בעד. (אגב, יש לנו דף לזה אבל אני לא זוכר את שמו). [[משתמש:Ori229|-- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:33, 2 ביולי 2012 (IDT)
*{{v}} ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 21:16, 2 ביולי 2012 (IDT)
*{{v}} גם בעד. --[[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 00:05, 3 ביולי 2012 (IDT)
*{{v}} --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ג בתמוז ה'תשע&quot;ב 08:33, 3 ביולי 2012 (IDT)
'''בוצע''' --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ט בתמוז ה'תשע&quot;ב 10:26, 9 ביולי 2012 (IDT)

== [[משתמש:Dmokhtar]] ==

שלום, ברצוני להציע את [[משתמש:Dmokhtar]] בתור מפעיל מערכת. מדובר על תורם פעיל וקבוע במשך זמן רב שעושה עבודה איכותית. הוא גם פונה לא מעט לאלה שיש להם הרשאות מפעיל כדי שיבצעו פעולה נחוצה, ועדיף אם היו לו ההרשאות כדי לעשות את זה בעצמו :-)
*{{v}} [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:22, 12 בפברואר 2013 (IST)
*'''בעד''' [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 20:04, 12 בפברואר 2013 (IST)
*{{v}}  -- --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ב' באדר ה'תשע&quot;ג 21:08, 12 בפברואר 2013 (IST)
* {{v}} [[משתמש:החבלן|החבלן]] ([[שיחת משתמש:החבלן|שיחה]]) 08:05, 13 בפברואר 2013 (IST)
* {{v}} [[משתמש:Inkbug|Inkbug]] ([[שיחת משתמש:Inkbug|שיחה]]) 08:29, 13 בפברואר 2013 (IST)
* {{v}} ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 11:53, 13 בפברואר 2013 (IST)

'''בוצע.''' בהצלחה! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:27, 13 בפברואר 2013 (IST)

==[[משתמש:Inkbug]]==

ברצוני להציע את [[משתמש:Inkbug]] למפעיל מערכת, ע&quot;פ [[שיחת משתמש:Inkbug#דף ראשי חדש|הדיון בדף שיחתו]]. אמנם הוא כאן פחות מחודשיים, וייתכן שבדרך כלל זה היה לוקח יותר זמן, אמנם הוא מרבה להשתמש בידע הטכני שלו דווקא במקומות שדורשים הרשאות מיוחדות (כגון העמוד הראשי ודף ה-CSS). בנוסף לכך הוא גם תורם ברמה איכותית בדפי תוכן, וכולנו כבר מכירים את רמתו. אפילו היום, לאחר שהפעלתי את [[עמוד ראשי|העמוד הראשי החדש]] שעיצב הייתה תקלה, והוא אמנם טיפל בו מהר, אבל רק כי זה היה בדף אחר שמופיע בעמוד הראשי ולא בעמוד הראשי עצמו... לכן הצעתי שיקבל הרשאות כבר עכשיו (בדומה למה שעשינו בעבר לגבי [[משתמש:Rotemliss|רותם]]). [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:26, 6 במרץ 2013 (IST)

עדיין יהיה טוב לשמוע מעוד אחד או שניים...  [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:40, 8 במרץ 2013 (IST)

:'''בעד.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:40, 8 במרץ 2013 (IST)
:'''בעד.''' [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 21:06, 6 במרץ 2013 (IST)
:'''בעד''' [[משתמש:החבלן|החבלן]] ([[שיחת משתמש:החבלן|שיחה]]) 22:27, 13 במרץ 2013 (IST)
:'''בעד''' --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשע&quot;ג 21:32, 14 במרץ 2013 (IST)
::'''בוצע.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:30, 14 במרץ 2013 (IST)
:::תודה רבה לכולם על התמיכה! [[משתמש:Inkbug|Inkbug]] ([[שיחת משתמש:Inkbug|שיחה]]) 07:42, 15 במרץ 2013 (IST)

==[[משתמש:אור שפירא]]==
ברצוני להציע את [[משתמש:אור שפירא|משתמשת:אור שפירא]] למפעילת מערכת, ע&quot;פ בקשתה במזנון. היא תורמת ותיקה ופעילה באתר וההרשאות נחוצות לה לצורך עבודתה. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 15:25, 25 ביולי 2013 (IDT)

:'''בעד.''' [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 15:25, 25 ביולי 2013 (IDT)
:מצויין, אבל חשבתי שהיא כבר מפעילת מערכת... '''בעד.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 18:59, 25 ביולי 2013 (IDT)
:'''בעד'''. גם אני חשבתי שהיא כבר מפעילה... --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ט באב ה'תשע&quot;ג 10:28, 26 ביולי 2013 (IDT)
:'''בעד'''. -- ([[משתמש:pashute|משתמש:פשוט [משה]]] ♫ [[שיחת משתמש:pashute|שיחה]]) • כ&quot;ב באב ה'תשע&quot;ג •  20:55, 28 ביולי 2013 (IDT)

::'''בוצע.''' [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 05:27, 29 ביולי 2013 (IDT)

==[[משתמש:Guycn2|Guycn2]] ==
שלום לכולם,{{ש}}אני אשמח לעזור בעיקר בשיפור התשתית של ויקיטקסט. בניגוד לוויקיפדיה, אין כאן הרשאת &quot;עורך ממשק&quot;, ולכן הפתרון היחיד הוא שאהיה מפעיל מערכת. אשתמש בהרשאות בעיקר כדי לערוך דפים במרחב השם &quot;מדיה ויקי&quot;, אך כמובן שפה ושם גם אחסום משחיתים, אשחזר השחתות ואמחק ערכי הבל או ערכים שאינם מתאימים לוויקיטקסט.{{ש}}בברכה, [[משתמש:Guycn2|Guycn2]] ([[שיחת משתמש:Guycn2|שיחה]]) 06:04, 15 באוגוסט 2013 (IDT)

*'''בעד'''. עורך תורם ופעיל. [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 07:45, 16 באוגוסט 2013 (IDT)
*:תודה {{חיוך}} --[[משתמש:Guycn2|Guycn2]] ([[שיחת משתמש:Guycn2|שיחה]]) 07:49, 16 באוגוסט 2013 (IDT)

* {{בעד}} --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י' באלול ה'תשע&quot;ג 16:38, 16 באוגוסט 2013 (IDT)
* {{בעד}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 16:47, 16 באוגוסט 2013 (IDT)
תודה רבה לכם (: [[משתמש:Guycn2|Guycn2]] ([[שיחת משתמש:Guycn2|שיחה]]) 22:01, 16 באוגוסט 2013 (IDT)
::בוצע. [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 21:12, 17 באוגוסט 2013 (IDT)
:::תודה רבה על האמון, אני מבטיח לבצע את התפקיד כמו שצריך. בברכה, [[משתמש:Guycn2|Guycn2]] ([[שיחת משתמש:Guycn2|&lt;span style=&quot;color: Blue;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]) 21:25, 17 באוגוסט 2013 (IDT)

==[[משתמש:ציון הלוי|ציון הלוי]]==
שלום רציתי להציע את עצמי, אני מכיר את הכללים ותרמתי ([[משתמש:ציון הלוי/טקסטים|כאן]]). לדעתי הרשאה זו תסייע לי באתר ולאתר. אני פעיל כשנתיים וחצי בויקיפדיה (אם זה מעניין). בברכה {{הרשאות|ציון הלוי}} 16:00, 2 בינואר 2014 (IST)
:{{בעד}}. [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 02:31, 3 בינואר 2014 (IST)
:בעקרון אני בעד. 4 חדשים כשהוא לעצמו אינו הרבה זמן אבל ציון תוך כדי טווח זה תרם המון ובכן נחשב לדעתי כמשתמש הרבה יותר ותיק ממה שנראה רשמית.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 07:30, 3 בינואר 2014 (IST)
:{{בעד}} --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ב' בשבט ה'תשע&quot;ד 08:41, 3 בינואר 2014 (IST)
:{{בעד}} ברור. &amp;rlm;[[משתמש:Guycn2|Guycn2]] ([[שיחת משתמש:Guycn2|&lt;font color=&quot;#cccc00&quot;&gt;שיחה&lt;/font&gt;]]) 15:53, 5 בינואר 2014 (IST)

בוצע. [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 21:00, 5 בינואר 2014 (IST)
:תודה רבה [[משתמש:ציון הלוי|בן ציון]] ([[שיחת משתמש:ציון הלוי|שיחה]]) 23:35, 5 בינואר 2014 (IST)
::לא הספקתי להצביע אבל בעד. :-) בהצלחה, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:33, 6 בינואר 2014 (IST)

== הסרת הרשאות למשתמשים שאינם פעילים ==

שלום לכולם,{{ש}}
לאחרונה נתקלתי במשתמשים עם הרשאות, שאינם פעילים. זה חבל. בעיקר אם הם מפעילי מערכת - חבל שהם יופיעו ברשימה ומשתמשים עלולים לפנות אליהם לשווא. אני מציע להסיר את ההרשאות למשתמשים הללו, ואם הם יחזירו לוויקיטקסט, נחזיר להם אותן בשמחה. אלו המשתמשים:
*{{משתמש|Ori229}} - ביורוקרט, מפעיל מערכת - העריכה האחרונה הייתה ב-1 בינואר 2013.
*{{משתמש|עמרם}} - מפעיל מערכת - העריכה האחרונה הייתה ב-3 ביולי 2012.
*{{משתמש|נת- ה-}} - סוקר - העריכה האחרונה הייתה ב-5 בדצמבר 2012.
*{{משתמש|דניאל ב.}} - סוקר - העריכה האחרונה הייתה ב-2 ביוני 2009.
*{{משתמש|Melancholie}} - סוקר - העריכה האחרונה הייתה ב-2 בספטמבר 2009.
*{{משתמש|אורי מוסנזון}} - סוקר - העריכה האחרונה הייתה ב-10 בפברואר 2009.
*{{משתמש|ELAD3}} - סוקר - העריכה האחרונה הייתה ב-11 ביולי 2011.
*{{משתמש|אודלן}} - סוקר - העריכה האחרונה הייתה ב-15 בינואר 2013.
*{{משתמש|Colorido}} - עורך - העריכה האחרונה הייתה ב-27 בינואר 2013.
*{{משתמש|Israel.M}} - עורך - העריכה האחרונה הייתה ב-9 בינואר 2013.
*{{משתמש|אסףעזריה}} - עורך - העריכה האחרונה הייתה ב-30 באוגוסט 2011.
*{{משתמש|עוזיאל}} - עורך - העריכה האחרונה הייתה ב-10 בפברואר 2011.

בברכה, [[משתמש:Guycn2|Guycn2]] ([[שיחת משתמש:Guycn2|&lt;span style=&quot;color: Orange;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]) 22:53, 6 בספטמבר 2013 (IDT)

:אני תומך בהסרת ההרשאה מהמשתמשים הבאים:
*{{משתמש|עמרם}} - מפעיל מערכת - העריכה האחרונה הייתה ב-3 ביולי 2012.
*{{משתמש|נת- ה-}} - סוקר - העריכה האחרונה הייתה ב-5 בדצמבר 2012.
*{{משתמש|דניאל ב.}} - סוקר - העריכה האחרונה הייתה ב-2 ביוני 2009.
*{{משתמש|Melancholie}} - סוקר - העריכה האחרונה הייתה ב-2 בספטמבר 2009.
*{{משתמש|אורי מוסנזון}} - סוקר - העריכה האחרונה הייתה ב-10 בפברואר 2009.
*{{משתמש|ELAD3}} - סוקר - העריכה האחרונה הייתה ב-11 ביולי 2011.
*{{משתמש|אסףעזריה}} - עורך - העריכה האחרונה הייתה ב-30 באוגוסט 2011.
*{{משתמש|עוזיאל}} - עורך - העריכה האחרונה הייתה ב-10 בפברואר 2011.

:ומתנגד להסרתה משאר המשתמשים, שהיתה להם עריכה כלשהי בשנת 2013.
:בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 01:15, 8 בספטמבר 2013 (IDT)
:כמו נחום, אבל להשאיר הרשאות סוקר גם למשתמשים לא פעילים. עוזיאל ו-Uziel302 הם לא אותו המשתמש? ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 15:14, 11 בספטמבר 2013 (IDT)
::אכן לא מאוד משנה אם משתמשים לא פעילים יהיו סוקרים. אבל כשמדובר במפעילי מערכת ובביורוקרטים - זה משהו אחר. אי לכך אולי כדאי להסיר את הרשאות המפעיל לעמרם. לגבי Ori229 - אני באמת מצטער, ושוב, אשמח שיחזור להיות ביורוקרט אם יחזור לוויקיטקסט, אבל לדעתי ויקיעורך שלא ביצע עריכה כלשהיא במשך יותר מ-8 חודשים לא יכול להיות ביורוקרט. אולי אפשר להסיר את הרשאות הביורוקרט בלבד ולהשאיר את המפעיל שלו. בברכה, [[משתמש:Guycn2|Guycn2]] ([[שיחת משתמש:Guycn2|&lt;span style=&quot;color: Orange;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]) 15:21, 11 בספטמבר 2013 (IDT)
:::לגבי הרשאת ביורוקרט, אני תומך בעמדה של נחום, אבל אמתין לשמוע מה יש לדובי לומר בעניין. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 15:30, 11 בספטמבר 2013 (IDT)

:אולי כדאי לשלוח הודעה/התראה לפני שמסירים הרשאות?
:בכלל, לדעתי היה ראוי שהתהליך יהיה אוטומטי - כל מי שלא ביצע עריכה במשך 11 חודשים (למשל), יקבל הודעה בדואל, ואם לא יבצע עריכה במשך חודש נוסף, יאבד את ההרשאות המיוחדות. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ז' בתשרי ה'תשע&quot;ד 21:26, 11 בספטמבר 2013 (IDT)
::אשלח עכשיו דוא&quot;ל לעמרם ולאורי. בברכה, [[משתמש:Guycn2|Guycn2]] ([[שיחת משתמש:Guycn2|&lt;span style=&quot;color: Orange;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]) 21:44, 11 בספטמבר 2013 (IDT)
:::שלחתי מייל לאורי, אבל עמרם לא הגדיר כתובת דוא&quot;ל או שבחר שלא ניתן יהיה לשלוח לו מיילים מוויקיטקסט. אם מישהו יכול ליצור איתו קשר זה יהיה מצוין. בברכה, [[משתמש:Guycn2|Guycn2]] ([[שיחת משתמש:Guycn2|&lt;span style=&quot;color: Orange;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]) 21:48, 11 בספטמבר 2013 (IDT)

שלום, בינתיים שלחתי מייל לאורי בנושא אחר, ואולי יתברר מצבו מתוך זה. מקווה שיש לו עוד סיכוי לשוב בעתיד... :-) בכלל אין לי בעייה בהצעה, וחושב שהרעיון של אראל גם טוב. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:20, 11 בספטמבר 2013 (IDT)

:::מצביע כמו נחום וFUZZY. הסרת סטטוס מפעיל מערכת ממשתמשים לא פעילים בשנת 2013 אבל השארת סטטוס של &quot;סוקר&quot;.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 07:26, 3 בינואר 2014 (IST)

== [[משתמש:איתן96|איתן96]] ==
ברצוני להיות מפעיל מערכת על מנת שאוכל למחוק דפים ולחסוך את בקשות המחיקה ממפעילים אחרים. בנוסף לעיתים אני זקוק לייבוא דפים מאתרים אחרים, בעיקר ויקיפדיה. אמנם אין לי ותק גדול, אך אני פעיל למדי בתקופה בה אני כאן. אבין בהחלט אם יהיו מתנגדים על רקע ותק. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  ט&quot;ז באדר ב' ה'תשע&quot;ד • 20:59, 17 במרץ 2014 (IST)
: אני מציע שנוסיף לך הרשאת ייבוא בין-אתרי. לגביי בקשות מחיקה, אין צורך להוסיף בקשה ב&quot;[[ויקיטקסט:בקשות מבעלי הרשאות|בקשות מבעלי הרשאות]]&quot;. די להוסיף תבנית {{תב|מחק}} לדף, ומנהל ימחק את הדף אם ישתכנע שצריך לעשות כן. יש יתרון בהליך מחיקה דו-שלבי, ואני למשל, אם אני חושב שצריך למחוק דף אני משאיר לעתים למנהל אחר לבצע את המחיקה בפועל, כדי לאפשר בקרה על הליך המחיקה. ‏‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 01:29, 18 במרץ 2014 (IST)

* אני '''בעד''' למנות את איתן96 למפעיל מערכת. חצי שנה זה לדעתי מספיק ותק למשתמש פעיל באתר עם מעל 1800 עריכות. [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 02:37, 18 במרץ 2014 (IST)
*{{בעד}}. הוא עושה המון עבודה איכותית. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 05:31, 18 במרץ 2014 (IST)
*{{בעד}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:32, 18 במרץ 2014 (IST)
*{{בעד}} – לאחר סקירה מהירה של התרומות. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 21:56, 18 במרץ 2014 (IST)
*{{בעד}} מינוי למפעיל מערכת. [[משתמש:Inkbug|Inkbug]] ([[שיחת משתמש:Inkbug|שיחה]]) 12:19, 19 במרץ 2014 (IST)
*{{בעד}} פעיל ביותר עם ידע טכני [[משתמש:ציון הלוי|בן ציון]] ([[שיחת משתמש:ציון הלוי|שיחה]]) 23:19, 19 במרץ 2014 (IST)
*'''בוצע.''' בהצלחה!--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 05:58, 20 במרץ 2014 (IST)
**תודה רבה לכולם על האמון! [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  י&quot;ח באדר ב' ה'תשע&quot;ד • 08:58, 20 במרץ 2014 (IST)

== [[משתמש:יוחאי-שראל|יוחאי-שראל]] ==

שלום. אני רוצה להציע את עצמי למפעיל מערכת. תרמתי הרבה - בזמן האחרון השקעתי הרבה עבודה ב[[עין איה]], במיוחד בארבעת הפרקים הראשונים. (הקלדה, עריכה, הגהה). מוזמנים להסתכל שם ולראות את השם שלי מופיע הרבה פעמים. אני חושב שאם אהיה מפעיל מערכת אוכל לתרום יותר. בברכה [[משתמש:יוחאי-שראל|יוחאי]] ([[שיחת משתמש:יוחאי-שראל|שיחה]]) 16:27, 14 באוקטובר 2014 (IDT)
: אני חושב מבחינת האתר הכללי לא ראוי שיש יותר מפעילי מערכת מאשר עורכים רגילים אבל אם זה חשוב לך ואתה מרגיש שאתה מונע ביכולת שלך לתרום עקב המוגבלות של עורך רגיל אז אני מוכן לזרום אם אין התנגדות משאר הקהילה. יש פעילות ספציפית שאתה צריך בשבילו סמכויות מפעיל מערכת?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 16:48, 14 באוקטובר 2014 (IDT)
::מצד אחד אתה צודק. מצד שני אין כ&quot;כ הרבה מפעילי מערכת - לפי הדף [[ויקיטקסט:מפעיל מערכת/רשימת מפעילים|כאן]] יש רק 20. 
::לגבי מה שאמרת, אני צריך את ההרשאה הזאת בעיקר כדי למחוק דפים כפולים - יש לי כאלה והם ממש משגעים אותי... בנוסף אני רוצה לסמן דפים כבדוקים, יש מלא לא בדוקים וזה לא טוב.  [[משתמש:יוחאי-שראל|יוחאי]] ([[שיחת משתמש:יוחאי-שראל|שיחה]]) 11:16, 15 באוקטובר 2014 (IDT)
:::יש יותר מפעילי מערכת פעילים מאשר עורכים פעילים אבל לא משנה. שומע את הרצון לסמן דפים כבדוקים וגם את עניין של מחיקות. אני בעד אפשרות להסמיך עבור סמכויות אלו. ברושתך, אם אפשר, הייתי מעדיף למנוע את אפשרות של חסימת משתמשים כי לעיתים זה יכול לבוא -- שלא בכוונה -- לידי פגיעות במשתמשים אחרים ויוצר בלגן והרגשות לא נעימות.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 11:53, 15 באוקטובר 2014 (IDT)
:בדרך כלל מי שהוכיח אחריות ועשה תרומות איכותיות, במשך השנים איפשרנו לו גם את הכלים של מפעיל מערכת. חג שמח, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 11:57, 15 באוקטובר 2014 (IDT)

:בוויקיטקסט לא כ&quot;כ נהוג לסמן דפים כבדוקים, מאחר ואלמונים לעיתים מגיהים דפים כאלו ואז הם לא רואים את העריכה של עצמם כי הם רואים במקומה את הגרסה הבדוקה האחרונה וזה מתסכל אותם. אנחנו בעד עידוד הגהה של אלמונים כי אין כאן כמעט השחתות ויש להם עין של מתבונן מהצד. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 20:34, 16 באוקטובר 2014 (IDT)

* {{בעד}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:32, 15 באוקטובר 2014 (IDT)
* {{נגד}} – משתמש פעיל רק כשלושה חודשים. ביצע כמה עריכות ביולי, ופעיל בעיקר בחודש האחרון. אין מקום לתת הרשאות מפעיל. שיסמן דפים למחיקה ע&quot;י {{תב|מחק}}. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 20:43, 16 באוקטובר 2014 (IDT)
* {{נגד}} בינתיים מהסיבה שנתן fuzzy. '''בעד''' לפתוח הצבעה חדשה בעוד חודש-חודשיים לאחר שיוחאי יצבור ותק ונסיון ויוכיח פעילות מתמשכת. [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 02:17, 22 באוקטובר 2014 (IDT)
*דבריו של נחום סבירים. לא זכור לי שקבענו בעבר כמה זמן צריך להיות פעיל בשביל בקשת סמכות, אבל בדרך כלל פעלו אנשים תקופה משמעותית. 4-5 חודשים נשמע סביר, ואז נשמח אם תגיש שוב את הבקשה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:46, 22 באוקטובר 2014 (IDT)
*לצורך סימון דפים כבדוקים, נראה לי שאפשר לתת הרשאת [[ויקיטקסט:סוקר|סוקר]]. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;ט בתשרי ה'תשע&quot;ה 08:14, 23 באוקטובר 2014 (IDT)
== מושך בשבט ==

שלום, אני אשמח לקבל הרשאת מפעיל {{כתב מחוק|לצורך טיפול ב[[מיוחד:הפניות שבורות]] ועוד}}. ניתן לראות את [[מיוחד:תרומות/מושך בשבט|התרומות שלי]]. &lt;small&gt;(תיוג: {{א|roxette5}}, {{א|Shahar9261}}, {{א|dovi}}, {{א|Fuzzy}})&lt;/small&gt; &gt;תודה! [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 20:48, 10 בדצמבר 2020 (IST)
: אני נוטה להתנגד. מדוע אתה צריך הרשאת מפעיל מערכת כדי לטפל בהפניות שבורות? ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 21:48, 12 בדצמבר 2020 (IST)
:: לא רק בשביל זה. ראה את [https://sigma.toolforge.org/usersearch.py?name=%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%9A+%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%98&amp;page=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98%3A%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%91%D7%A2%D7%9C%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%AA&amp;server=hewikisource&amp;max= 171 עריכותי בדף הבקשות ממפעילים].  לדעתי הרשאה זו תסייע לי באתר ולאתר. ברצוני להיות מפעיל מערכת על מנת שאוכל למחוק דפים ולחסוך את בקשות המחיקה ממפעילים אחרים. [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 10:51, 13 בדצמבר 2020 (IST)
:::אני מבקש שכאשר מדובר בעריכות רבות גורפות שהדברים יוצעו לקהילה במזנון לפני תחילת הביצועים. כך למשל הארגון מחדש של דפי הספר ראש מילין — לכתחילה הייתי רוצה לדון בשינויים בדומה לאלו לפני ביצועם. אחרת אין לי התנגדות חוץ מלומר שיש יותר מדאי מפעילי מערכת ואלו שאינם פעילים ראוי להסיר מהם התפקיד לדעתי. בברכה — [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:36, 13 בדצמבר 2020 (IST)
:::: {{א|Roxette5}}, לגבי אלו שאינם פעילים, לענ&quot;ד כדאי להחליט על זמן מסוים (שנה?) שאחריו יוסרו ההרשאות. לגבי [[ראש מילין]], התכנון שלי היה לשחזר לגרסה הראשונה (לפני שפיצלתי), ואז בתחילת הדף יהיה אינדקס של הספר, ובע&quot;ה בלנ&quot;ד אני מקווה להוסיף תבניות ניווט וכו'. [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 23:13, 13 בדצמבר 2020 (IST)

:לא כל כך הבנתי. הטקסט יופיע בשני מקומות - גם בדף הראשי וגם בדפי המשנה? בכל אופן, לא רלוונטי עכשיו, מה שנעשה נעשה.  תודה על ההסבר בכל אופן ותודה על העשייה. -- [[משתמש:Roxette5]]
===הצבעה===
* {{בעד}} [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 20:35, 10 בדצמבר 2020 (IST)
* {{בעד}} [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:48, 10 בדצמבר 2020 (IST)
* {{בעד}} [[משתמש:Neriah|Neriah]] ([[שיחת משתמש:Neriah|שיחה]]) 11:43, 13 בדצמבר 2020 (IST)
* {{בעד}} --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;ז בכסלו ה'תשפ&quot;א 12:27, 13 בדצמבר 2020 (IST)
* {{נמנע}} ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 16:29, 13 בדצמבר 2020 (IST)
* {{בעד}} -- [[משתמש:Roxette5]]
בוצע. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:46, 14 בדצמבר 2020 (IST)
== Neriah ==
שלום וברכה, אני מציע את עצמי למפעיל מערכת בעיקר לצורך ייבוא ומחיקת דפים. כמובן שאשתמש בהרשאה בזהירות רבה. תודה רבה מראש! --'''[[משתמש:Neriah|&lt;font color=&quot;orange&quot;&gt;Neriah&lt;/font&gt;]]''' • '''[[שיחת משתמש:Neriah|&lt;font color=&quot;Blue&quot;&gt;לפניה בדף השיחה&lt;/font&gt;]]''' • '''[[מיוחד:שליחת דואר למשתמש/Neriah|&lt;font color=&quot;Red&quot;&gt;או במייל&lt;/font&gt;]]''' • כ&quot;ב בשבט ה'תשפ&quot;א • 18:27, 3 בפברואר 2021 (IST)
:תיוגים: {{א|‏Ilan Sendowski}}, {{א|nahum}}, {{א|Dovi}}, {{א|מושך בשבט}}, {{א|Roxette5}}. --'''[[משתמש:Neriah|&lt;font color=&quot;orange&quot;&gt;Neriah&lt;/font&gt;]]''' • '''[[שיחת משתמש:Neriah|&lt;font color=&quot;Blue&quot;&gt;לפניה בדף השיחה&lt;/font&gt;]]''' • '''[[מיוחד:שליחת דואר למשתמש/Neriah|&lt;font color=&quot;Red&quot;&gt;או במייל&lt;/font&gt;]]''' • כ&quot;ב בשבט ה'תשפ&quot;א • 18:32, 3 בפברואר 2021 (IST)

=== הצבעה ===
*{{בעד}}.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 20:20, 3 בפברואר 2021 (IST)
*{{בעד}}. בתנאי שנפעל למען ההצעה שהועלתה פה פעם שעברה להגביל את משך הזמן של מפעיל מערכת ולחדש בתום התקופה, או להסיר את ההרשאה למשתמשים שאינם פעילים כבר כמה שנים. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;ב בשבט ה'תשפ&quot;א • 03:31, 4 בפברואר 2021 (IST)
* {{בעד}} וכנ&quot;ל להערת שלום אורי. יש באתר חוסר ניהול של ההרשאות. (וכמובן שזה עקב חוסר פעילות כללי של המשתמשים הוויתיקים). לא הגיוני שיש כמה משתמשים כאן בהרשאות של ביורוקרטים/מפעילי מערכת שכמעט ואינם פעילים...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:59, 4 בפברואר 2021 (IST)
:::[[משתמש:shalomori123|שלום אורי]], אתה מוזמן להעלות את הנושא במזנון, אבל זה כבר נושא לדיון של יותר משבוע אחד, לדעתי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:06, 4 בפברואר 2021 (IST)
::::הצבעה תמיד צריכה להיות שבוע אחד, לפי הכללים שאני יודע. --[[מיוחד:תרומות/2A01:6500:A044:214B:2551:8745:46DC:B54B|2A01:6500:A044:214B:2551:8745:46DC:B54B]] 19:06, 4 בפברואר 2021 (IST)
* {{בעד}} [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:32, 4 בפברואר 2021 (IST)
* {{בעד}}. [[משתמש:עמד|עמד]] - [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] 18:54, 9 בפברואר 2021 (IST)
* [[משתמש:Nahum|Nahum]], תוכל לבצע? '''[[משתמש:Neriah|&lt;font color=&quot;orange&quot;&gt;Neriah&lt;/font&gt;]]''' • '''[[שיחת משתמש:Neriah|&lt;font color=&quot;Blue&quot;&gt;לפניה בדף השיחה&lt;/font&gt;]]''' • '''[[מיוחד:שליחת דואר למשתמש/Neriah|&lt;font color=&quot;Red&quot;&gt;או במייל&lt;/font&gt;]]''' • ב' באדר ה'תשפ&quot;א • 20:49, 13 בפברואר 2021 (IST)
::{{בוצע}}--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:17, 13 בפברואר 2021 (IST)

== בקשה לקבלת הרשאת בירוקרט ==
&lt;div class=&quot;cd-moveMark&quot;&gt;הועבר מהדף [[ויקיטקסט:מזנון#בקשה לקבלת הרשאת בירוקרט]].  &lt;b&gt;&lt;font color=&quot;669966&quot;&gt;[[User:מושך בשבט|&lt;big&gt;מושך בשבט&lt;/big&gt;]] &lt;/font&gt;&lt;/b&gt;&lt;big&gt;(&lt;/big&gt;&lt;font family=&quot;'GUTTMAN MANTOVA'&quot; size=&quot;2&quot;&gt;&lt;sup&gt;[[User talk:מושך בשבט|שיחה]]&lt;/sup&gt;&lt;big&gt;\&lt;/big&gt;&lt;sub&gt;[[מיוחד:Contributions/מושך בשבט|תרומות]]&lt;/sub&gt;&lt;/font&gt;&lt;big&gt;)&lt;/big&gt; 15:46, 26 בפברואר 2021 (IST)&quot;&lt;/div&gt;
שלום וברכה,&lt;br&gt;
כפי שבטח שמתם לב, אני מעלה באופן אוטומטי ספרים לויקיטקסט,ולצורך כך אני צריך חשבון בוט כדי לא להציף את השינויים אחרונים.&lt;br&gt;
יש לי חשבון עם דגל בוט, אבל הבעיה היא שזה לא נוח כל פעם לצאת מהחשבון הרגיל, לעבור לחשבון בוט, לחזור לרגיל וחוזר חלילה.&lt;br&gt;
עוד בעיה, כשאני מתנתק מהחשבון המחשב יוצא מהחשבון גם בויקיפדיה..&lt;br&gt;
אני רוצה לקבל את ההרשאה כדי לתת דגל בוט לחשבון שלי לזמן קצר כשאני רוצה להעלות ספר, כך גם התרומות שלי יהיו יותר מסודרות (מאותו חשבון)
{{טבלה מוסתרת|כותרת=ההרשאות המיוחדות לבירוקרטים, שאין למפעילים, הן:|תוכן=
* הוספת משתמשים לקבוצות: מייבאים, מייבאים בין־אתריים, יוצרי חשבונות, מפעילי מערכת, עורכי ממשק, בירוקרטים, בוטים, משתמשים מאומתים
* הסרת משתמשים מהקבוצות: מייבאים, מייבאים בין־אתריים, יוצרי חשבונות, בוטים, משתמשים מאומתים, עורכי ממשק}} &lt;b&gt;&lt;font color=&quot;669966&quot;&gt;[[User:מושך בשבט|&lt;big&gt;מושך בשבט&lt;/big&gt;]] &lt;/font&gt;&lt;/b&gt;&lt;big&gt;(&lt;/big&gt;&lt;font family=&quot;'GUTTMAN MANTOVA'&quot; size=&quot;2&quot;&gt;&lt;sup&gt;[[User talk:מושך בשבט|שיחה]]&lt;/sup&gt;&lt;big&gt;\&lt;/big&gt;&lt;sub&gt;[[מיוחד:Contributions/מושך בשבט|תרומות]]&lt;/sub&gt;&lt;/font&gt;&lt;big&gt;)&lt;/big&gt; 14:16, 26 בפברואר 2021 (IST)

=== דיון ===
: תיוג בירוקרטים: {{א|Erel Segal}}, {{א|nahum}}, {{א|Dovi}}. &lt;b&gt;&lt;font color=&quot;669966&quot;&gt;[[User:מושך בשבט|&lt;big&gt;מושך בשבט&lt;/big&gt;]] &lt;/font&gt;&lt;/b&gt;&lt;big&gt;(&lt;/big&gt;&lt;font family=&quot;'GUTTMAN MANTOVA'&quot; size=&quot;2&quot;&gt;&lt;sup&gt;[[User talk:מושך בשבט|שיחה]]&lt;/sup&gt;&lt;big&gt;\&lt;/big&gt;&lt;sub&gt;[[מיוחד:Contributions/מושך בשבט|תרומות]]&lt;/sub&gt;&lt;/font&gt;&lt;big&gt;)&lt;/big&gt; 14:24, 26 בפברואר 2021 (IST)
::נהוג כאן שגם משתמשים שאינם בירוקרטים משתתפים בדיון ובהצבעה. אני ממליץ להמתין עם פתיחת ההצבעה עד לאחרי פורים. שבת שלום, ופורים שמח!--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:15, 26 בפברואר 2021 (IST)
::: אני יודע, תייגתי רק את הבירוקרטים אבל כולם מוזמנים להשתתף. &lt;br&gt;בע&quot;ה ההצבעה תתחיל במוצ&quot;ש. שבת שלום ופורים שמח! &lt;b&gt;&lt;font color=&quot;669966&quot;&gt;[[User:מושך בשבט|&lt;big&gt;מושך בשבט&lt;/big&gt;]] &lt;/font&gt;&lt;/b&gt;&lt;big&gt;(&lt;/big&gt;&lt;font family=&quot;'GUTTMAN MANTOVA'&quot; size=&quot;2&quot;&gt;&lt;sup&gt;[[User talk:מושך בשבט|שיחה]]&lt;/sup&gt;&lt;big&gt;\&lt;/big&gt;&lt;sub&gt;[[מיוחד:Contributions/מושך בשבט|תרומות]]&lt;/sub&gt;&lt;/font&gt;&lt;big&gt;)&lt;/big&gt; 15:25, 26 בפברואר 2021 (IST)
:::: המקום המתאים לזה הוא לא [[ויקיטקסט:בקשות לסמכות מפעיל מערכת]]? '''[[משתמש:Neriah|&lt;font color=&quot;orange&quot;&gt;Neriah&lt;/font&gt;]]''' • '''[[שיחת משתמש:Neriah|&lt;font color=&quot;Blue&quot;&gt;לפניה בדף השיחה&lt;/font&gt;]]''' • '''[[מיוחד:שליחת דואר למשתמש/Neriah|&lt;font color=&quot;Red&quot;&gt;או במייל&lt;/font&gt;]]''' • י&quot;ד באדר ה'תשפ&quot;א • 15:37, 26 בפברואר 2021 (IST)
::::: לא יודע, אין דף מדיניות מסודר אז תחתי כאן. &lt;b&gt;&lt;font color=&quot;669966&quot;&gt;[[User:מושך בשבט|&lt;big&gt;מושך בשבט&lt;/big&gt;]] &lt;/font&gt;&lt;/b&gt;&lt;big&gt;(&lt;/big&gt;&lt;font family=&quot;'GUTTMAN MANTOVA'&quot; size=&quot;2&quot;&gt;&lt;sup&gt;[[User talk:מושך בשבט|שיחה]]&lt;/sup&gt;&lt;big&gt;\&lt;/big&gt;&lt;sub&gt;[[מיוחד:Contributions/מושך בשבט|תרומות]]&lt;/sub&gt;&lt;/font&gt;&lt;big&gt;)&lt;/big&gt; 15:38, 26 בפברואר 2021 (IST)
:::::: ההצבעה הקודמת לברוקרטים הייתה שם. '''[[משתמש:Neriah|&lt;font color=&quot;orange&quot;&gt;Neriah&lt;/font&gt;]]''' • '''[[שיחת משתמש:Neriah|&lt;font color=&quot;Blue&quot;&gt;לפניה בדף השיחה&lt;/font&gt;]]''' • '''[[מיוחד:שליחת דואר למשתמש/Neriah|&lt;font color=&quot;Red&quot;&gt;או במייל&lt;/font&gt;]]''' • י&quot;ד באדר ה'תשפ&quot;א • 15:42, 26 בפברואר 2021 (IST)

:::::::אני חוזר על בקשתי להמתין עם ההצבעה עד לאחר '''פורים.''' שבוע טוב ופורים שמח, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:40, 27 בפברואר 2021 (IST)
:אני נגד בינתיים. {{א|מושך בשבט}}, אם הסיבה היחידה לבקשה היא בעיה של תמרון בין שני החשבונות, אתה לא צריך בשביל זה הרשאת בירוקרט. אפשר להשתמש בשני דפדפנים שונים, ולהיות מחובר לכל משתמש מדפדפן אחר. אפשר גם להשתמש באותו דפדפן, אבל בחלון גלישה בסתר. ככה תוכל להיות מחובר לשני המשתמשים בו זמנית. בקשר לסדר בתרומותיך - ההיפך הוא הנכון. חלוקה לחשבון ראשי וחשבון בוט דווקא מסדרת את התרומות יותר, כך שאפשר לראות את התרומות הרגילות בדף אחד, ואת התרומות שמתבצעות מבוט ובאופן סיטונאי בדף אחר. ערמות של אלפי דפים חדשים בדף התרומות שלך רק יפריעו. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • י&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;א • 11:23, 1 במרץ 2021 (IST)
::ממה שהבנתי, למשתמש:מושך בשבט עדיין לא סידרנו את הבעייה הטכנית שעריכותיו דרך חשבון הבוט שלו מופיעות ברשימה של &quot;שינויים אחרונים&quot;. זאת לעומת משתמשים אחרים בעבר ובהווה שהצליחו לעשות כך בלי שום בעיה. אינני רואה טעם לתת סמכות של ביורוקרט עבור בעייה שמשתמשים אחרים הצליחו להתגבר עליו, וזאת אפילו ללא הסמכות של &quot;מפעיל מערכת&quot;... {{א|מושך בשבט}} מה דעתך?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:22, 1 במרץ 2021 (IST)
:::גם אני חושב שזו לא בעיה שמצדיקה לתת את ההרשאה הכי גבוהה שיש לנו. יש הרבה חשבונות בוטים בכל אתרי ויקי וכולם הסתדרו ומסתדרים, ואני לא חושב שזה מצדיק את ההרשאה. אגב, כן סידרו את הסקריפט כך שלא יופיע בשינויים האחרונים... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;א • 12:52, 1 במרץ 2021 (IST)
:::: @[[משתמש:עמד|עמד]], לוקח זמן להתחבר כל פעם מגלישה בסתר.
:::: @[[משתמש:Roxette5|Roxette5]], הצלחנו להתגבר על הבעיה...
:::: @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]], באיזה מובן זה &quot;ההרשאה הכי גבוהה&quot;, לעומת ןיקיפדיה שבה יש סמכויות לבירוקרטים, כאן לא ידוע לי על סמכויות מיודות וזה מוסיף רק אופציה טכנית לניהול הרשאות. &lt;b&gt;&lt;font color=&quot;669966&quot;&gt;[[User:מושך בשבט|&lt;big&gt;מושך בשבט&lt;/big&gt;]] &lt;/font&gt;&lt;/b&gt;&lt;big&gt;(&lt;/big&gt;&lt;font family=&quot;'GUTTMAN MANTOVA'&quot; size=&quot;2&quot;&gt;&lt;sup&gt;[[User talk:מושך בשבט|שיחה]]&lt;/sup&gt;&lt;big&gt;\&lt;/big&gt;&lt;sub&gt;[[מיוחד:Contributions/מושך בשבט|תרומות]]&lt;/sub&gt;&lt;/font&gt;&lt;big&gt;)&lt;/big&gt; 21:35, 13 במרץ 2021 (IST)
:::::{{א|nahum}}, הדיון נתקע... אף אחד לא הצביע נגד כבר כ-5 חודשים אז לדעתי אתה יכול להחליט בעצמך... [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 20:06, 19 ביולי 2021 (IDT)
::::::הדיון נתקע מכיוון שלא הובהר די הצורך מדוע ההרשאה נצרכת. כפי שכבר נאמר, מאז ומעולם היו באתר משתמשים שהחזיקו גם במשתמש עם דגל בוט, והצליחו לעמוד בזה בלי בעיה של תמרון בין החשבונות וכד'. מלבד זאת, עדיף לפצל בין החשבון של הבוט לחשבון הכללי, כדי שיהיה אפשר למצוא בקלות את תרומותיך הידניות בלי שאלפי התרומות האוטומטיות יפריעו בחיפוש (בלי להמעיט בערכן חלילה). בקשר לשאלתך האם הרשאת בירוקרט היא רק אופציה טכנית או הרשאה גבוהה עם סמכות נוספת כלשהי, אינני יודע לענות. אולי {{א|Nahum}} או {{א|Dovi}} יודעים אם יש הבדל מהותי בין הרשאת מפעיל מערכת להרשאת בירוקרט או שזה הבדל טכני בלבד. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • י&quot;א באב ה'תשפ&quot;א • 22:16, 19 ביולי 2021 (IDT)
:::::::כאמור, ההרשאה לא מוסיפה כמעט כלום חוץ מהאפשרות לנהל הרשאות, אז מה הבעיה? [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 23:51, 19 ביולי 2021 (IDT)
::::::::לכן תייגתי את נחום ודובי לשמוע מה דעתם. בינתיים אני מתנגד כי כל עוד לא הובהר הצורך - אני נגד לעשות פעולות חסרות תועלת. באותה מידה היה אפשר למנות את כל מפעילי המערכת לבירוקרטים, אבל לא עושים דברים מיותרים. ככל שיש יותר משתמשים שמחזיקים בהרשאות רגישות יש יותר אפשרות של פריצה. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • י&quot;א באב ה'תשפ&quot;א • 23:57, 19 ביולי 2021 (IDT)
=== הצבעה ===
:&lt;s&gt;מכיוון שאיש עד כה לא השמיע התנגדות: {{בעד}}--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:11, 1 במרץ 2021 (IST)&lt;/s&gt;
:מכיוון שהושמעו התנגדויות, אני מבטל את הצבעתי הקודמת.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:52, 1 במרץ 2021 (IST)
:{{נגד}}. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • י&quot;א באב ה'תשפ&quot;א • 22:16, 19 ביולי 2021 (IDT)
:{{נגד}} - אני מעדיף להשאיר את הדברים על כנן. אינני רואה הצדקה להרשאה. מחילה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:58, 19 ביולי 2021 (IDT)
:{{נמנע}}.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 08:17, 20 ביולי 2021 (IDT)

== [[משתמש:Shahar9261]] ==
אני מציע לתת לשחר הרשאות מפעיל כדי שיוכל להעביר דפים ולמחוק דפים. שחר מאוד פעיל במסגרת פרויקט ספר החוקים הפתוח ואלו הרשאות שחסרות לו. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 11:16, 15 במרץ 2022 (IST)

===דיון===
מצטרף להצעה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:40, 13 באפריל 2022 (IDT)

===הצבעה===
: {{בעד}}--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:40, 13 באפריל 2022 (IDT)
: {{בעד}} ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 20:55, 13 באפריל 2022 (IDT)
: {{בעד}}, משתתף פעיל ואמין. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ג בניסן ה'תשפ&quot;ב • 22:16, 13 באפריל 2022 (IDT)
: {{בעד}} [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:17, 13 באפריל 2022 (IDT)
: {{בעד}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 07:50, 14 באפריל 2022 (IDT)
::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] ניתן לבצע... [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  12:18, 24 באפריל 2022 (IDT)
:::{{א|Shahar9261}}, {{בוצע}}--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:56, 24 באפריל 2022 (IDT)

== [[משתמש:Shalomori123]] ==

בעקבות בקשת נחום במזנון, מציע את עצמי למפעיל מערכת. אני רוצה לנצל את הבמה כדי להעיר שעדיין כמות מפעילי המערכת הלא-פעילים גדולה, אם כי המצב פחות נורא מבעבר. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;ד בכסלו ה'תשפ&quot;ג • 20:02, 17 בדצמבר 2022 (IST)

===הצבעה===
*{{בעד}}--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 08:45, 18 בדצמבר 2022 (IST)
*{{בעד}} [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:43, 18 בדצמבר 2022 (IST)
*{{בעד חזק}} [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  19:09, 18 בדצמבר 2022 (IST)
*{{בעד}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:23, 18 בדצמבר 2022 (IST)
*:@[[משתמש:Nahum|Nahum]] ניתן לבצע... [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  14:08, 26 בדצמבר 2022 (IST)
*::בל&quot;נ הערב או מחר. יישר כח על התזכורת!--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:15, 26 בדצמבר 2022 (IST)

:{{א|Shalomori123}}, תתחדש.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 22:42, 26 בדצמבר 2022 (IST)
::תודה רבה לכל הלוקחים חלק, למצביעים ולמיישמים. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' בטבת ה'תשפ&quot;ג • 23:12, 26 בדצמבר 2022 (IST)

== [[משתמש:איתן טרנופולסקי|איתן טרנופולסקי]] ==

שלום, אני איתן טרנופולסקי, אני רוצה הרשאת מפעיל כדי למחוק דפי הבל, לחסום משחיתים וכו'. היכרות: אני איתן טרנופולסקי (זה גם שמי האמיתי), בן 10, מאזור השרון, חילוני (פרטים לא חשובים). אני גם כרגע לא תורם הרבה לויקיפדיה, האתר שבו נרשמתי בהתחלה, ולכן יש לי זמן פה. אני מרגיש שיש לי פונטיציאל רב פה, ומקווה  לעשות הכל בשביל ויקיטקסט. [[משתמש:איתן טרנופולסקי|איתן טרנופולסקי]] ([[שיחת משתמש:איתן טרנופולסקי|שיחה]]) 08:11, 21 באפריל 2023 (IDT)

:במחשבה שנייה, מבקש גם הרשאת בירוקרט, כדי שיהיה פה בירוקרטים חדשים ולא רק בירוקרטים שפה יותר מ-10 שנה. מקווה שגם @[[משתמש:Neriah|Neriah]], ירצה הרשאת בירוקרט. [[משתמש:איתן טרנופולסקי|איתן טרנופולסקי]] ([[שיחת משתמש:איתן טרנופולסקי|שיחה]]) 12:41, 21 באפריל 2023 (IDT)

תיוגים:@[[משתמש:Neriah|Neriah]]. [[משתמש:איתן טרנופולסקי|איתן טרנופולסקי]] ([[שיחת משתמש:איתן טרנופולסקי|שיחה]]) 09:01, 21 באפריל 2023 (IDT)

:{{נגד}} כמעט ואין צורך בחסימה ומחיקה, והכמות הקטנה לא דורשת עוד מפעיל. בנוסף, הייתי ממליץ להפסיק להתעסק בהרשאות, ובמקום זה להתחיל להעלות ולערוך טקסטים שחסרים ולא מוגהים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  14:41, 21 באפריל 2023 (IDT)
::@[[משתמש:Neriah|Neriah]], לארכב, או לאפשר לעוד משתמשים להביע את הדעה שלהם?. [[משתמש:איתן טרנופולסקי|איתן טרנופולסקי]] ([[שיחת משתמש:איתן טרנופולסקי|שיחה]]) 08:07, 22 באפריל 2023 (IDT)
::בוא נתייג עוד משתמשים שיביעו את הדעה שלהם:@[[משתמש:Fuzzy|Fuzzy]], @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]]. [[משתמש:איתן טרנופולסקי|איתן טרנופולסקי]] ([[שיחת משתמש:איתן טרנופולסקי|שיחה]]) 08:10, 22 באפריל 2023 (IDT)
:::{{א|איתן טרנופולסקי}}, מקובל להשאיר דיונים מסוג זה פתוחים כשבוע כדי לתת לאנשים הזדמנות להביע את דעתם. לגופו של עניין, אני נוטה להסכים עם דבריו של נריה, אם כי אני מאוד שמח לראות כאן מישהו כמוך שמפגין התלהבות, מרץ ונכונות לעזור ומאוד מעריך זאת.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:07, 22 באפריל 2023 (IDT)
::::לא ארכבתי את הדיון. [[משתמש:איתן טרנופולסקי|איתן טרנופולסקי]] ([[שיחת משתמש:איתן טרנופולסקי|שיחה]]) 14:47, 23 באפריל 2023 (IDT)
: {{נגד}} – משתמש חדש ללא תרומה משמעותית לוויקיטקסט. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 22:29, 22 באפריל 2023 (IDT)
::שמחים מאוד על הגעתך והנכונות שלך, אני מסכים עם החברים הקודמים שקודם כדאי שנקבל ממך תרומות רגילות כדי לראות מה אתה מתכוון לעשות. אני בטוח שאם תגיש את הבקשה בעוד כמה חודשים לאחר תרומה משמעותית התוצאות יהיו שונות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ב' באייר ה'תשפ&quot;ג • 23:35, 22 באפריל 2023 (IDT)

:::אני מצטרף לכל הנ&quot;ל. עם כי מדובר במשתמש יקר מאוד - אין מקום לתת הרשאות של מפעיל מערכת או ביורקרט למי שאין לו זמן ניכר כתורם באתר. גם בהינתן זאת - אינני בטוח שהאתר באמת דורש עוד מפעיל מערכת או ביורוקרט - אבל ייבחן לעתיד כאשר הדבר רלוונטי. בכבוד רב,--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:55, 22 באפריל 2023 (IDT)
::מקווה לתת תרומה משמעותית לויקיטקסט, אבל מכיוון שיש פה בעיקר ספרי קודש וכל הספרים פה פגו עליהן זכויות היוצרים ואת רובם יש פה אין לי מה לתרום לפה, במיוחד בליצור טקסטים חדשים. [[משתמש:איתן טרנופולסקי|איתן טרנופולסקי]] ([[שיחת משתמש:איתן טרנופולסקי|שיחה]]) 14:50, 23 באפריל 2023 (IDT)
:::{{א|איתן טרנופולסקי}}, יש פה גם ספרי חול, וחלקם זקוקים להגהה. אולי תרצה להגיה את [[חותם הארבעה]].--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:58, 23 באפריל 2023 (IDT)
::::הנקודה שלך מאוד נכונה. כיום רוב הספרים החופשיים בעברית הם ספרי קודש. אבל ככל שעוברות השנים נוספים הוגים שנפטרו לפני יותר מ70 שנה וכתביהם משתחררים. תוכל להסתכל בויקיפדיה בדפי השנים 1948-1952 ולראות המון סופרים ומשוררים שנפטרו בשנים אלה. אם תתרום לכאן אפילו ספר אחד מהם זה יהיה מדהים! [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' באייר ה'תשפ&quot;ג • 21:56, 23 באפריל 2023 (IDT)
:::::תודה, אבל יש ספרים שפופולרים היום וזכויות היוצרים עליהם יפוגו רק עוד הרבה זמן, במיוחד של אנשים שעדיין בין החיים. [[משתמש:איתן טרנופולסקי|איתן טרנופולסקי]] ([[שיחת משתמש:איתן טרנופולסקי|שיחה]]) 14:48, 24 באפריל 2023 (IDT)
::::::זה לא סותר.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 20:23, 24 באפריל 2023 (IDT)
:::::::תודה. אני מדבר על ספרים כמו &quot;מטרייה אחת&quot; (שכחתי את השם המדויק) שכותבים עדיין בין החיים הזכויות היוצרים עליהם יפוגו כשאהיה מבוגר, קרוב מאוד לתאריך מותי הצפוי, או אחרי מותי, בגלל שאני לא אוכל בריא (לא קשור). [[משתמש:איתן טרנופולסקי|איתן טרנופולסקי]] ([[שיחת משתמש:איתן טרנופולסקי|שיחה]]) 13:08, 25 באפריל 2023 (IDT)
::::::::אז את זה לא תוכל להעלות. תוכל אבל למצוא דברים אחרים שכן אפשר להעלות.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:17, 25 באפריל 2023 (IDT)
:::::::::אבל רובם כבר נמצאים פה. הוכחה: יש פה יותר מ-237 אלף יחידות טקסטים, מפרקים עד לטקסטים שלמים. מקווה שיש טקסט אחד לפחות שפגו עליו זכויות היוצרים וגם לא נמצא פה. [[משתמש:איתן טרנופולסקי|איתן טרנופולסקי]] ([[שיחת משתמש:איתן טרנופולסקי|שיחה]]) 13:19, 25 באפריל 2023 (IDT)
::::::::::ברור שיש. רוב הטקסטים שיש פה זה דברים עתיקים שנכתבו לפני מאות שנים. דברים שנכתבו בעשורים הראשונים של המאה שעברה, למשל, ומחברם נפטר לפני 1953, רובם טרם הועלה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:25, 25 באפריל 2023 (IDT)

==בקשת הרשאה - {{א|מו יו הו}}==

מבקש הרשאת מפעיל מערכת עבורי, לשם ייעול תרומתי לוויקיטקסט. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:28, 1 בספטמבר 2026 (IDT)

:שלום לכבודו. בבקשה לפרט מה בפועל יאפשר לך סמכות של מפעיל מערכת שאין ביכולתך לתרום כרגע? מבחינתי - מפעיל מערכת מאפשר &quot;פיקוח&quot; של האתר, חסימת משתמשים משחיתים ושחזור דפים שהושחתו. עד כה מהמעט שאני יודע כבודו מתעסק בעיקר בפרויקטים של הפיוטים.  לכן אני שואל למה הנך מבקש סמכויות אלו. תודה רבה וחזק וברוך על הכל. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:43, 1 בספטמבר 2026 (IDT)
::התרומה שלי בוויקיטקסט, כרגע, מתרכזת בעיקר ב-3 תחומים: 1. ספרי דקדוק לשון הקודש (רשימה מלאה בדף המשתמש שלי). 2. סידור התפילה, כרגע בעיקר [[סידור/נוסח אשכנז]], אבל הוספתי לא מעט גם לסידורים האחרים. 3. כפי שכתבת, מאגר הפיוטים בוויקיטקסט. מדובר בעריכה ואירגון של אלפי (!) דפים, עשרות רבות של דפי קטגוריות וכו'. אני עוסק רבות גם בהשקה שבין תחומים 2 ו-3 וייעול הדרך שבה הדבר נעשה. דוגמה טובה לתחום בו ההרשאה הזו יכולה לייעל את העבודה שלי היא במחיקת דפים מיותרים שהצטברו במשך שנים ארוכות ושכבות רבות של עריכה, למשל בסידור. בקשה ממפעילי מערכת אחרים לא תמיד יעילה, כי לעתים הם מתקשים 'להיכנס' לנושא שהם לא מתמצאים בו במידה הנדרשת. אולי כשאני מדבר על מחיקה אני מקפיץ אצל חלקכם 'נורה אדומה', אבל אני חושב שמי שעוקב אחר העבודה שלי בשנים האחרונות יוכל לתת בי אמון שאנקוט בזהירות הנדרשת, אנהל דיון במקרה שיש בו מקום לשיקול-דעת, ואוותר על ההליך אף אם יתקיים ספק קל שבקלים לגרימת נזק. כיוצא בזה: העברה של דפים, במקרה שבשם הדף יש טעות של ממש (למעשה מבחינת משמעות הפעולה היא די דומה למחיקה). אני חושב שפה ושם גם האפשרות להפעיל הגנה עשויה להועיל. כפי שאתה רומז, אני כנראה פחות חושב כרגע על פעילות של קונטרול, אבל אני משער שאם וכאשר ההרשאה תהיה בידי אני בהחלט אגיע גם לכך. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:16, 1 בספטמבר 2026 (IDT)
:::אני פחות פעיל באתר, אבל לא זכור לי על מקרים שבהם בקשת מחיקות של דפים (או שאולי פנית אל מפעילי מערכת בפרטי...).
:::האם נסית במקרים כאלה להציב תבנית {{תב|מחק}} בדף? האמת שפחות הסתכלתי בדפים העומדים למחיקה לאחרונה אבל חושב שהייתי יכול לבצע מחיקות אלו בקלות אם ידעתי שזה חשוב לך. 
:::אני אישית הייתי מעדיף שתציב את התבנית בדפים שונים שבהם בכוונה שלך למחוק בלי קשר לענין של סמכות מפעיל מערכת.
:::זכותו של נחום בעמדה שלו - אבל אני אישית רואה בתפקיד של מפעיל מערכת יותר תפקיד של ניטור וניהול של האתר, קרי חסימות משתמשים, שחזור דפים שהושחתו, וכולי. למה שאתן סמכות למישהו בעיקר למחוק דפים אם עד היום לא ראיתי דוגמאות של הדפים שלדעתו יש למחוק? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:42, 2 בספטמבר 2026 (IDT)
::::מציע לך לבדוק בהיסטוריה של [[ויקיטקסט:בקשות מבעלי הרשאות]] ולחפש שם את הבקשה שלי מה-17 במרץ, ולעקוב אחר הטיפול בה (שים לב לתאריכים!) עשה זאת בבקשה בתשומת לב הנדרשת, שים לב לטיעון הפשוט שהצגתי שם לטובת מחיקת הדפים (=הקטגוריה הראשית נמחקה, אז אין הגיון בכך שדפי המשנה שלה יוסיפו להתקיים), ולחוסר ההתייחסות אליה. אני ממש לא מאשים אף אחד, אבל שים לב שכאשר עורך נדרש להסביר למפעילי מערכת עניין מורכב שהוא עצמו עסוק בו למעלה מראשו אבל הם לא מכירים אותו בכלל, מה שבדרך כלל יקרה הוא: העורך יעדיף להשאיר זאת לפעם אחרת (שכנראה לא באמת תבוא) ולהתקדם עם מה שהוא יכול לעשות בעצמו. זה לפחות מה שקורה אצלי. אני יכול להמשיך ולכתוב ולהסביר בפרוטרוט את דעתי בנושא באופן שאולי יניח את דעתך, אבל אין לי את המוטיבציה הנדרשת. אולי במקום זאת תסביר ממה אתה חושש כל כך, מה התרחיש הכי גרוע שעשוי להיווצר כתוצאה מנתינת ההרשאה הזו. עיין נא בעבודות שעשיתי בעבר (קישורים בדף המשתמש), האם יש בהם משהו שעשוי להעיד על התנהגות פזיזה / לא-שקולה / חסרת-מחשבה או משהו קרוב לכך? מבחינתי סיימתי להציג את עמדתי כאן, לכן, לאחר שתכתוב את תשובתך אני מקווה שגם מפעילי המערכת האחרים (אלו מהם שפעילים) ימצאו זמן להביע את דעתם ולהכריע לכאן או לכאן. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:32, 2 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::מפתיח הדף אני מבין שהרשות להשתתף בדיון נתונה גם למי שאין בידיו הרשאות. אם יותר לי להביע את דעתי, הדוגמא שציין מו יו הו כעת ממחישה מצוין את הצורך בכך שתינתנה לו הרשאות מחיקה. הבקשה הפשוטה שלו, שהיא הגיונית ומתבקשת לכל מי שקצת מכיר את מצב דפי הסידור, לא נענתה במשך חודשים (!), ולבסוף לא בוצעה כלל בשל חוסר הבנה. בנוסף על כך, נדמה שיש יתרון גם בעצם העובדה שיהיו יותר מפעילים מבין העורכים הפעילים באתר כיום שיוכלו להגיב ולהשתמש בהרשאות במקרה הצורך, ואין ספק שמו יו הו הוא בין העורכים הפעילים ביותר. לשם השוואה, בין 15 מפעילי המערכת כרגע, שלושה לא ביצעו כל עריכה בחצי השנה האחרונה, ועוד אחד ביצע עריכה בודדת. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:49, 2 בספטמבר 2026 (IDT)
:: בנוסף לדבריו של מו יו הו, ארשה לעצמי לציין שבקשתו נעשתה בין השאר גם בעקבות פנייה שלי אליו ובקשה שישקול להגיש מועמדות לתפקיד. אני סבור שהתפקיד ייעל את עבודתו הנוכחית, ויאפשר לו גם, בנוסף, להשתמש בסמכויותיו לניטור. מטבע הדברים, כאשר יש צורך לבדוק עריכות וכיו&quot;ב שעלולות להיות השחתה או לנבוע מחוסר הבנה וידיעה, כשמדובר בפיוטים וספרים מהתחומים שמו יו הו עוסק בהם, יכולתו להגיב בזמן אמת יכולה לסייע רבות.&lt;br&gt; בנוסף על האמור לעיל, אני באופן כללי בעד קידום משתמשים ותיקים ואחראיים שהוכיחו שניתן לסמוך עליהם ועל שיקול דעתם (ובעיניי, מו יו הו הוא בהחלט כזה). כככל שיהיו לנו יותר מפעילים (ובירוקרטים) פעילים (ושניתן לסמוך עליהם) באתר, יותר טוב.&lt;br&gt; בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:42, 1 בספטמבר 2026 (IDT)

:::{{א|מו יו הו}} - המטרה שלי כאן הוא להבין ולהעביר את מה אני חושב בלבד. בסופו של דבר אני מאמין שהקהילה תערוך הצבעה בדבר ותמיד שמור אצלי אפשרות פשוט להיות &quot;נמנע&quot;. אני קצת מתקשה להבין את התגובה שלך - גם כאן וגם אז בדיון בחודש מרץ. קשה תמיד לתקשר בטקסט - אבל התחושה שלי היא שאתה תופס את השאלות שלי כסוג של &quot;העלבה&quot; או חוסר הכרה בעבודות שלך כאן. הריני להדגיש שאני מכיר ומעריך מאוד בכל מה שאתה פעיל ומוסיף באתר.  וזה כמובן העיקר מעל הכל.  עם זאת -  אם יש לי שאלות במשהו - זאת לא סיבה פשוט ש&quot;תזרוק את הכל&quot; ותצא מהדיון. אתה אומר שאין לך כוח לקיים דיונים אינסופיים - אבל בפועל אני רק שאלתי שאלה פעם אחת(!) - גם עכשיו וגם אז במרץ - ואתה מגיב באופן מהיר מדאי להרים ידים או לפרוש.  בבקשה תן לי זמן להבין - לא בגלל שאני לא סומך עליך או חושד בך - אלא פשוט אני מנסה להבין את הדברים.  
:::לטובת כולם אני שחזרתי את הבקשה שלך דאז - יחד עם ההערות של משתמש {{א|Neriah}} דאז (הוא כתב אותם בתוך ההערות של עריכת הדף. אולי לא ראית. אז אני כתבתי אותם כחלק של הטקסט של הדיון). אפשר לראות את הבקשות שלך שם. 
:::בכבוד רב, --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 02:04, 3 בספטמבר 2026 (IDT)

:::רק אוסיף את דעתי לענין הנושא של ההרשאה עצמה. אני כרגע לא רואה באמת את הצורך בהרשאה הזאת כפי מה שנטען (כמובן אני יכול פשוט שלא להבין דברים לעומקם) - אבל אם הנושא הזה עלול לגרום למשתמש {{א|מו יו הו}} להיות נעלב ולפרוש מעבודתו כאן - אז הייתי בעד לתת את ההרשאה, ולו בכדי שלא יפסיק את תרומותיו החשובות לאתר. כמובן שאני עדיין מצפה ממנו במקרים של מחיקות  משמעותיות - שהוא יביא את הדברים בפני הקהילה לפני שהוא עושה מחיקות גדולות.  --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 07:53, 3 בספטמבר 2026 (IDT)
::::אני מקבל את דבריך, כנראה שאכן ראוי שאפרט יותר, בפרט לאור זאת שהתגובות שלי התפרשו כעלבון, ואני מבין למה, אבל לא זו היתה כוונתי. בעזרת ה' אכתוב שוב הערב. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 08:27, 3 בספטמבר 2026 (IDT)
: היי [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]], תוכל להסביר את הצורך בהרשאה? מאז הרשמתך, ביקשת דבר אחד בדף הבקשות מבעלי הרשאות. אותו מקרה לא בוצע, אך זה פחות מטריד אותי - הובהר שהמקום להצעות שינוי מבנה הוא לא דף הבקשות מבעלי הרשאות אלא המזנון. השאלה מופנת לעתיד - במה מתבטא הצורך שלך בהרשאה? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  17:19, 3 בספטמבר 2026 (IDT)
::כפי שהבטחתי, אבהיר כעת את הדברים ביתר פירוט. מקודם קיצרתי בעיקר משום שחשבתי שמי שיקרא את דבריי בתשומת לב מספקת יקבל פחות או יותר את התשובות מתוך מה שכתבתי בקיצור כאן וב[[ויקיטקסט:בקשות מבעלי הרשאות]], וניסיתי להימנע מאי-הנוחות הכרוכה בהימצאות בעמדה שבה עליי לשכנע בערכי ובערך עבודתי. אולם השתכנעתי שאין זה הוגן לצפות מאחרים לנסות להבין הכול בעצמם כשאני יכול פשוט להסביר. בנוסף, אני מעונין לתקן את הרושם שיצרתי בטעות בתגובות הקודמות. 
::אקדים משהו שנוגע לדיון בכמה מובנים: בהתאם לאופי העריכה בוויקיטקסט, איננו עובדים עם תוכנית עבודה מסודרת, לוח זמנים, פיקוח הדוק על איכות העבודה והתקדמותה וכו'. כמובן שאין בכך משהו לא תקין, שהרי זה בדיוק הקטע של ויקיטקסט, אבל לא ניתן להכחיש שיש בכך גם חסרונות, ואת התוצאות ניתן לראות בשטח. הדבר הכי קל ומהנה עבור ויקיעורך הוא להתחיל פרוייקט חדש, ואילו העבודה הקשה ביותר היא להגיה ולשפר טקסט קיים. מכיון שאנחנו רק בני אדם, הרי שפעמים רבות כאשר עורך מוצא זמן עבור עריכה באתר וניגש לערוך, הוא מעדיף לבחור בעבודה הקלה. לפעמים הוא פשוט לא פנוי ליותר מזה, והוא עושה כמיטב יכולתו. כתוצאה מכך קיימות באתר אינספור עבודות שננטשו בשלב זה או אחר של העבודה. טקסטים רבים אחרים נכתבו באיכות ירודה ביותר אפילו ביחס לסטנדרטים המקלים יותר המקובלים באינטרנט. כמובן שלעתים גם העלאת עבודה חלקית מביאה תועלת, משום שהיא עשויה לדרבן עורכים אחרים לסיים אותה, אבל בל נשכח שפעמים רבות עורכים מעדיפים דווקא שלא 'להיכנס באמצע' ולהצטרף לעבודה שמישהו אחר התחיל, כך שלא נוכל לדעת בוודאות אם הנזק אינו מרובה על התועלת. כל זאת עוד לפני שדיברנו על הנזק התדמיתי לוויקיטקסט בעיני המשתמשים (לצערי אני נוכח בו פה ושם כאשר אני מתעניין אצל מישהו אם הוא מכיר את האתר ומשתמש בו). שיהיה ברור: אני ממש לא מתכוון לומר שהשיטה כולה לא נכונה. בשורה התחתונה ויקיטקסט הוא דבר טוב! יש באתר לא מעט עבודות שרק עבורן הכל היה שווה, בבחינת {{צ|אלף נכנסים למקרא…}} 
::מכל מקום, בעבודתי כאן אני מנסה לפעול אחרת, ומקפיד לא להתחיל בעבודה שאני לא רואה איך אני מסיים אותה, וכן מעדיף להתמקד יותר באיכות הטקסט מאשר בכמות שלו. באופן כללי אני יכול לומר שאני משתדל לא לזנוח אף טקסט שהעליתי, ומידי פעם חוזר ומשפר גם טקסטים בני כמה שנים. גם אני לא מושלם בזה, גם לי יש 'חובות' ישנים שאני מתקשה להשלים, אבל אני משתדל. העבודה על [[סידור/נוסח אשכנז]] היא משהו שהתחלתי כבר בימיי הראשונים כאן. המצב אז היה כך שלאחר שנים ארוכות של עבודה על הסידור, וכפי הנראה גם שעות רבות מאד של עבודה שהושקעה בו, היו בו כל כך הרבה ליקויים, עד שהוא היה כמעט בלתי שימושי (למעט דפים מסוימים שבהם הושקעה עבודה טובה באופן ספיציפי, כמו דפי היוצרות). את מצבו של הסידור כיום כל אחד יכול לראות, ונתוני הצפיות שלו מדברים בעד עצמם. 
::אתאר כמיטב זכרוני את מה שהיה אז, כשהעליתי את הבקשה אל [[ויקיטקסט:בקשות מבעלי הרשאות]]. אקדים שאני מסכים לגמרי עם נריה על כך שהאירוע ההוא שייך לעבר, והסיבה היחידה שאני שב אליו היא משום שאני כן חושב שזו דוגמה מצוינת ל'כיצד ההרשאה עשויה להועיל'. באותו יום חשבתי שלצד העבודה הרבה המושקעת באירגון הסידור עצמו, ראוי לתת את הדעת גם על אירגון עץ קטגוריות מסודר עבור הסידורים, קטעי התפילות וסדרי התפילה באתר באופן כללי (לא רק בסידור אשכנז). ואכן, התחלתי קצת בעבודה הזו, הוספתי קטגוריות שהיו חסרות לדעתי, הזזתי דפים בין הקטגוריות, איחדתי כפילויות וכו'. הקושי המרכזי שלי היה בכך שכבר '''היו קיימות''' קטגוריות רבות בנושא זה. היו כמה עורכים לפניי שהתחילו להכין עצי קטגוריות מסוגים שונים עבור דפי התפילות. אלא שכולם עזבו את העבודה באמצעה, והותירו אי-סדר: קטגוריות כפולות או כאלו שההבדל ביניהן לא מוגדר, המון קטגוריות שמכילות רק מעטים מהדפים שמתאימים אליהן, קטגוריות נדרשות היו חסרות ועוד ועוד. מבחינתי לא בא בחשבון להוסיף שכבה נוספת על כל הכאוס הקיים. אמנם ברור – כפי שכתבתי בזמנו בדף הבקשה – שתמיד קיימת האפשרות פשוט לרוקן את הקטגוריה מכל הדפים שבה ולהותירה כך, אבל איזו תועלת תצמח מכך? איזה ייתרון ניתן למצוא במצב שבו עשרות רבות של דפי-קטגוריות ריקים נמצאים באתר ללא שימוש על פני מצב שבו הם פשוט לא קיימים? לו היתה בידי אז ההרשאה המתאימה, הייתי יכול לנהל את הדיון בעניין זה בין העורכים שעוסקים בפועל בעריכת הסידור (כמו {{א|בן עדריאל}} ו-{{א|Yack67}}) ועשויים להבין בקלות את הצורך, ואז למחוק אותם בעצמי בכפוף לקבלת דעתם החיובית. אולם המצב הקיים אילץ אותי לפנות אל עורכים שאינם מצויים בעניין ואין להם מושג על מה מדובר. למרות זאת ניסיתי להתחיל ממשהו קל, ולהציע למחוק דפי-קטגוריות שעבור מחיקתם – כך חשבתי – אין צורך להסביר בפרוטרוט מדוע הם מיותרים, וזאת משום שהמפעילים יוכלו להתבסס על תקדים. מדובר בכמה קטגוריות שנועדו לארגן קטעים של הסידורים ונוצרה עבורן קטגוריה ראשית. יוצר הקטגוריות הנ&quot;ל לא הסתפק בעץ רגיל של קטגוריות (כלומר כמה קטגוריות המקושרות בעצמן לקטגוריה הראשית), אלא אף הבהיר את ההיררכיה ביניהן באמצעות השמות שנתן לדפים; היות ובניגוד לדפים אחרים באתר לא נהוג ליצור דפי-משנה לדפי-קטגוריה באמצעות קו נטוי (/) בשם הדף, הוא עשה זאת באמצעות הוספת שם קטגוריית-האם כתחילית אל שמות קטגוריות המשנה ואחריו מקף (-). אולם גם עבודת האירגון הזו נעצרה די בראשיתה, מה שגרם, כנראה, לכך שדף הקטגוריה הראשית נמחק על ידי אחד המפעילים, ובצדק, שהרי הוא לא מילא את ייעודו ורק הצטרף לרשימת נסיונות-הנפל של מיון התפילות בקטגוריות. אולם משום מה המפעיל לא סיים את העבודה, ואת קטגוריות-המשנה הוא לא מחק, וגם לא איחד אותן עם קטגוריות מקבילות. זו היתה הסיבה בשלה חשבתי שיהיה לי קל לשכנע את המפעילים למחוק את הדפים האלו – כאמור, לאור התקדים; שהרי מאחר שהדף הראשי נמחק, ברור שגם לדפי-המשנה שלו אין זכות קיום. אני מודה לך, דניאל, על כך שהגבת די מהר לפנייתי, אני מאד מאד מעריך את העובדה שאתה מפעיל-מערכת שעושה את עבודתו. אבל נסה גם להבין את התחושה שלי. לו היית כותב משהו כמו &quot;'''למרות התקדים''' אני רוצה שתפרט מדוע הדפים מיותרים&quot; הייתי לפחות מקבל את התחושה שדבריי הובנו. כאשר לא התייחסת כלל לטיעון הזה, התקבלה אצלי תחושה שהדברים שכתבתי לא ממש נקראו. אולם תגובתי בה סירבתי להסביר וכתבתי שאני מושך את הבקשה לא הגיעה ממקום של כעס ועלבון – פשוט התייאשתי. הבנתי שבקצב הזה אין שום סיכוי שאצליח לתקן את המצב הקיים, לאור זאת שאפילו הבקשה שהיתה נראית לי קלה-יחסית לא הובנה כהלכה. כשכתבתי על דיונים איסופיים '''ממש לא''' התכוונתי דווקא בנוגע לבקשה הספיציפית הזו; נניח שלאחר שהייתי מתאמץ ומסביר את עצמי היטב היא היתה מתקבלת והדף היה נמחק, היתה זו רק טיפה מן הים, רק ההתחלה. הייתי צריך לאחר מכן להגיש בקשה חדשה עבור הדף הבא שברצוני למחוק, לנהל דיון, לקוות שהבקשה תתקבל, להמשיך הלאה… אינוספי, לא? העניין הוא שכל מה שכתבתי כאן כבר נכתב על ידי שם בקצרה, אם היית מעיין היטב בתגובה שלי היית רואה זאת בעצמך. דיברתי שם מפורש על כאוס '''כללי''' בקטגוריות של התפילות ועל רצוני לעשות תיקון רוחבי. האמת שגם קיויתי שאולי בכל זאת מפעיל שאכפת לו, כאשר יקרא את דבריי על כאוס שקיים באתר ועל כך שברצוני לתקן אותו, יחשוב שזו מטרה טובה וירצה לעזור בכך. כמובן שלמרות זאת, לו היו המפעילים מסירים את הבקשה בנימוק שמשכתי אותה בעצמי, היה זה בסדר גמור מבחינתי. אולם מה שקרה הוא שהדיון נתקע למשך כמה חודשים, ובסופו של דבר הוסר על ידי נריה. '''ראיתי''' בזמנו את תקציר העריכה שלו. הוא לא הכיל התייחסות לטענות שהזכרתי. אגב, אתם שבים וטוענים שהאירוע ההוא היה חד-פעמי, אבל מפספסים את זה שיש סיבה לכך שהוא נותר '''חד-פעמי'''… 
::כמובן שקיימת תמיד האפשרות של פנייה ישירה. אבל כנראה שאני פשוט לא מרגיש בנוח לכפות את תחום העניין שלי על עורך אחר. בנוסף, כפי שכתבתי למעלה, בעת עריכה בוויקיטקסט, כאשר עבודה מסוימת נתקלת בקושי, הדרך הקלה היא תמיד פשוט לעבור למשהו אחר. תמיד יש בלי-סוף דברים שאני יכול לקדם, אז למה לי לעסוק במשהו שהעבודה עליו כל כך מסורבלת עבורי? מובן שלאור זאת חשבתי שהצעד ההגיוני ביותר הוא לבקש להיות בעצמי בעל הרשאה כזו (כבר רמזתי שם על המחשבה הזו). למרות זאת התמהמתי עם הגשת הבקשה עד השבוע, כאשר נחום דירבן אותי לעשות זאת. 
::אני מבין שהעניין הזה של מחיקת דפים נתפס אצל חלקכם כדבר נורא מסוכן. אבל אני באמת ובתמים רוצה שתחשבו שוב אם אין כאן הגזמה מסוימת. האם לא אמורה להיות התאמה מינימלית בין הקלות היתרה שבה כל גולש יכול ליצור דף חדש לבין יכולתם של משתמשים ותיקים, מנוסים ואחראיים (אני!) לעשות קצת סדר באתר? מדוע לא לסמוך על משתמש שהוכיח את עצמו בתחומים אחרים שידע לפעול בזהירות ובאחריות גם בנושא זה? כמובן שבלי קשר לדעתי האישית, וכפי שכבר כתבתי, אין לי שום כוונה לפעול עצמאית בעניין זה ולעבור על דעת חבריי, ואני גם ממש לא מתכנן מחיקה סיטונאית של כל מה שלא מוצא חן בעיניי כאן. אני לא חושב שמישהו יאשים אותי בכך שאי-פעם ניסיתי לכפות את דעתי או לפעול נגד דעת האחרים. 
::דניאל, צר לי על כך שלדעתך התועלת היחידה שוויקיטקסט עשוי להפיק מכך שאהיה מפעיל-מערכת היא מניעת פרישה שלי בשל היותי נעלב סידרתי (טוב… '''זה''' כבר באמת מעליב… ;) כבר כתבתי שלמרות שהסיבה העיקרית לרצוני בהרשאה היא בכדי לייעל את עבודתי הנוכחית, סביר להניח שאגיע בהמשך גם לפעילות של קונטרול. אני משתדל בדרך כלל לעשות כראוי את מה שאני עושה, ולו תהיה לי ההרשאה כנראה שאשתדל להשתמש גם בה כמיטב יכולתי. הסיבה שאני נמנע מלהתחייב על כך באופן מפורש היא רק משום שאיני יכול להתחייב על משהו שכרגע אין לי את הכלים לדעת בוודאות את כל ההשלכות שלו. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:10, 3 בספטמבר 2026 (IDT)
:::טוב. קראתי את הכל אבל לא יכול להתייחס אל הכל. אבל אציין ראשי פרקים.
:::* אני מצטער שלא שמתי לב עד כמה היית מושקע אז בפרויקט של הסידור. אני אודה כי הפרויקט של הסידור בעיניי הייתה תמיד קצת &quot;אבוד&quot;, ויש לך הרבה אומץ לדעתי לנסות לסדר את זה. אני משוכנע מתוך מה שכתבת שיש לך מספיק  לב ואכפתיות בעניין שאני מרגיש בנוח שתעשה דברים כמיטב יכולתך שסביר להניח תהיה יותר טוב משלי.
:::* לצערי אני פחות פנוי לויקיטקסט (ובמיוחד בנושאים שלא קשורים אל הפרויקטים שלי) - כך שלפעמים אני אפילו מגיב תוך כדי נסיעה באוטובוס וכדומה. ההקלדה הינה &quot;בקצרה&quot; כי זה בזבוז זמן להקליד בנייד. הבנתי אז שציינת כי קטגוריית-האם כבר נמחקה אבל עדיין רציתי להבין למה התתי קטגוריות הפריעו לך ואיזה נזק הם עושים. עכשיו אני מבין כי הכוונה שלך הייתה באמת &quot;לסדר את הכל&quot; באופן רוחבי ממה שחשבתי.
:::* המילים שלך למעלה נותנים לי יותר בטחון שאתה תנהל בצורה אחראית. מבחינתי לא ידעתי אם אתה בן 16 או בן 70, אבל עכשיו אני מרגיש יותר בטוח. 
:::* אני גם מסכים כי השיום של קטגוריות בסגנון של &quot;סידור - XXX&quot; אינו על הצד הטוב ביותר.
:::* העבודה שעשית בספר המכלול של הרד&quot;ק הייתה למופת. תודה רבה שוב!
:::[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:32, 3 בספטמבר 2026 (IDT)

===הצבעה===

{{בעד}}. המועמד אחראי, מקצועי, פעיל, חרוץ, ידען עצום, והעיקר: הוא תורם המון ספרות איכותית לאתר. הספריה כאן יותר עשירה באופן ניכר בגלל תרומותיו. למען עתידו של ויקיטקסט, חשוב שלכמה שיותר אנשים כמוהו יהיו הרשאות לעת הצורך. הדיון העקרוני כאן על מהות התפקיד מכובד וראוי; אני נוטה לדעתם של נחום ובן עדריאל, ולכן הצבעתי בעד. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:45, 3 בספטמבר 2026 (IDT)
: גם אני {{בעד}}. הסברתי את נימוקיי בדיון לעיל ואני גם מסכים לכל דברי Dovi.{{כ}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:00, 3 בספטמבר 2026 (IDT)
::{{בעד}} לאחר הבנת הרצינות והלב שהשקיע המשתמש באתר אני מרגיש יותר בטוח לסמוך על נתינת הרשאה של מפעיל מערכת. מרגיש שהוא אחראי &quot;ומבוגר&quot; מספיק. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:34, 3 בספטמבר 2026 (IDT)
: קיים קונצנזוס בעד. ההרשאות יינתנו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 01:34, 24 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>c76bi8e6tn8h4yi10ina8gfotgpcscp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מדיה ויקי:Gadgets-definition</title>
    <ns>8</ns>
    <id>268349</id>
    <revision>
      <id>3087713</id>
      <parentid>3081233</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T12:16:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Neriah</username>
        <id>27210</id>
      </contributor>
      <comment>לא רלוונטי: נכנס לתוכנת מדיה ויקי, לכל העיצובים.</comment>
      <origin>3087713</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3045" sha1="7srufoxzxvu97089iidl622btm0y9jt" xml:space="preserve">== עריכה ==
*Checkty[dependencies=jquery.ui]|Checkty.js||Checkty.css
*wikied|wikied.js
*wikEdDiff[dependencies=mediawiki.util]|wikEdDiff.js
*Summarieslist[default|dependencies=mediawiki.util]|Summarieslist.js
*Revert|Revert.js
*ReferencesWarn[dependencies=mediawiki.util]|ReferencesWarn.js
*SourceTab|SourceTab.js
*Summarieslist[dependencies=mediawiki.util|default]|Summarieslist.js
*autocomplete[dependencies=jquery.ui,jquery.textSelection]|autocomplete.js
*TemplateParamWizard[dependencies=jquery.ui,jquery.textSelection,mediawiki.util|default]|TemplateParamWizard.js|TemplateParamWizard.css

== ניווט ==
*CustomSideBarLinks[dependencies=mediawiki.util]|CustomSideBarLinks.js
*InterwikiOrder|InterwikiOrder.js
*ReferenceTooltips[default|type=general|dependencies=mediawiki.cookie,jquery.client]|ReferenceTooltips.js|ReferenceTooltips.css
* PageNumbers[dependencies=mediawiki.util,user,mediawiki.cookie]|PageNumbers.js|PageNumbers.css

== עיצוב ==
*moveVectorMenuToTabs[skins=vector]|moveVectorMenuToTabs.js
*FixedMenu[skins=vector]|FixedMenu.css|FixedMenu.js
*Editprotect|Editprotect.js
*ExternalLinkIcon|ExternalLinkIcon.css
*redirect|redirect.css
*OpenLawBook[hidden|default|categories=בוט חוקים]|OpenLawBook.js

== קטגוריות ==
*HotCat|HotCat.js
*Cat-a-lot[dependencies=mediawiki.util]|Cat-a-lot.js|Cat-a-lot.css
*removefromcategory|removefromcategory.js

== רשימת_המעקב ==
*watchlistMark[dependencies=mediawiki.util]|watchlistMark.js
*Watchlist[dependencies=mediawiki.util]|Watchlist.js
*watchlistWatcher[dependencies=mediawiki.util]|watchlistWatcher.js

== ניטור ==
*Warnings[dependencies=mediawiki.util]|Warnings.js
*DeleteRequest[dependencies=mediawiki.util]|DeleteRequest.js
*RestoreWarnings[dependencies=mediawiki.util,mediawiki.user]|RestoreWarnings.js
*rollBackSummary[rights=rollback|dependencies=mediawiki.util]|rollBackSummary.js
*rclast|rclast.js
*rcPatrol[dependencies=mediawiki.util]|rcPatrol.js
*patrolAlarm[rights=patrol|dependencies=mediawiki.util]|patrolAlarm.js
* QuickRCDiff[dependencies=jquery.spinner,jquery.ui,mediawiki.diff.styles,mediawiki.api|peers=QuickRCDiffStyle]|QuickRCDiff.js
* QuickRCDiffStyle[hidden]|QuickRCDiff.css
* RCDesign|RCDesign.css
* rollbackConfirm[dependencies=jquery.confirmable|rights=patrol]|rollbackConfirm.js

== שונות ==
* Censorbutton[default]|Censorbutton.js|Censorbutton.css
*microblog|microblog.js
*Revinfo[dependencies=mediawiki.util]|Revinfo.js
*Login-or-not-Login[dependencies=mediawiki.util]|Login-or-not-Login.js
*Vote[dependencies=mediawiki.util]|Vote.js
*MoveToCommons[dependencies=mediawiki.util]|MoveToCommons.js
*wikibugs[default|dependencies=mediawiki.util, mediawiki.user, jquery.ui]|wikibugs.js|wikibugs.css
* convenientDiscussions|convenientDiscussions.js
*WikidataTab|WikidataTab.js
*tasks[dependencies=mediawiki.util]|tasks.js
*GlobalWatchlist[rights=minoredit|dependencies=mediawiki.util]|GlobalWatchlist.js
*feedback[dependencies=mediawiki.util|type=general|hidden]|feedback.js|feedback.css
* linkscount|linkscount.js</text>
      <sha1>7srufoxzxvu97089iidl622btm0y9jt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מדיה ויקי:Gadget-moveVectorMenuToTabs</title>
    <ns>8</ns>
    <id>268363</id>
    <revision>
      <id>3087715</id>
      <parentid>519416</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T12:18:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Neriah</username>
        <id>27210</id>
      </contributor>
      <origin>3087715</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="198" sha1="440o8t1h887u33btwbu098y2kkvko7y" xml:space="preserve">העברת הקישורים מהתפריט הנסתר לשורת הלשוניות (מיועד לווקטור ישן בלבד) ([[{{ns:help}}:גאדג'טים/moveVectorMenuToTabs|מידע נוסף]])</text>
      <sha1>440o8t1h887u33btwbu098y2kkvko7y</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תיקון קוראים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>271093</id>
    <revision>
      <id>3087879</id>
      <parentid>3002211</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:38:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>/* ראו גם */</comment>
      <origin>3087879</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3716" sha1="owxxoc1z0sx88yo3zqojnzb5ib2x2dz" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;text-align:center&quot;&gt;
{| width=75% cellpadding=2 border=1 align=center
|- align=center
|[[תיקון קוראים - בראשית|בראשית]]
|[[תיקון קוראים - שמות|שמות]]
|[[תיקון קוראים - ויקרא|ויקרא]]
|[[תיקון קוראים - במדבר|במדבר]]
|[[תיקון קוראים - דברים|דברים]]
|- align=center
|[[תיקון קוראים - נח|נח]]
|[[תיקון קוראים - וארא|וארא]]
|[[תיקון קוראים - צו|צו]]
|[[תיקון קוראים - נשא|נשא]]
|[[תיקון קוראים - ואתחנן|ואתחנן]]
|- align=center
|[[תיקון קוראים - לך לך|לך לך]]
|[[תיקון קוראים - בא|בא]]
|[[תיקון קוראים - שמיני|שמיני]]
|[[תיקון קוראים - בהעלותך|בהעלותך]]
|[[תיקון קוראים - עקב|עקב]]
|- align=center
|[[תיקון קוראים - וירא|וירא]]
|[[תיקון קוראים - בשלח|בשלח]]
|[[תיקון קוראים - תזריע|תזריע]]
|[[תיקון קוראים - שלח|שלח]]
|[[תיקון קוראים - ראה|ראה]]
|- align=center
|[[תיקון קוראים - חיי שרה|חיי שרה]]
|[[תיקון קוראים - יתרו|יתרו]]
|[[תיקון קוראים - מצורע|מצורע]]
|[[תיקון קוראים - קורח|קורח]]
|[[תיקון קוראים - שופטים|שופטים]]
|- align=center
|[[תיקון קוראים - תולדות|תולדות]]
|[[תיקון קוראים - משפטים|משפטים]]
|[[תיקון קוראים - אחרי מות|אחרי מות]]
|[[תיקון קוראים - חוקת|חוקת]]
|[[תיקון קוראים - כי תצא|כי תצא]]
|- align=center
|[[תיקון קוראים - ויצא|ויצא]]
|[[תיקון קוראים - תרומה|תרומה]]
|[[תיקון קוראים - קדושים|קדושים]]
|[[תיקון קוראים - בלק|בלק]]
|[[תיקון קוראים - כי תבוא|כי תבוא]]
|- align=center
|[[תיקון קוראים - וישלח|וישלח]]
|[[תיקון קוראים - תצוה|תצוה]]
|[[תיקון קוראים - אמור|אמור]]
|[[תיקון קוראים - פינחס|פינחס]]
|[[תיקון קוראים - ניצבים|ניצבים]]
|- align=center
|[[תיקון קוראים - וישב|וישב]]
|[[תיקון קוראים - כי תשא|כי תשא]]
|[[תיקון קוראים - בהר|בהר]]
|[[תיקון קוראים - מטות|מטות]]
|[[תיקון קוראים - וילך|וילך]]
|- align=center
|[[תיקון קוראים - מקץ|מקץ]]
|[[תיקון קוראים - כי תשא|ויקהל]]
|[[תיקון קוראים - בחוקותי|בחוקותי]]
|[[תיקון קוראים - מסעי|מסעי]]
|[[תיקון קוראים - האזינו|האזינו]]
|- align=center
|[[תיקון קוראים - ויגש|ויגש]]
|[[תיקון קוראים - פקודי|פקודי]]
|
|
|[[תיקון קוראים - וזאת הברכה|וזאת הברכה]]
|- align=center
|[[תיקון קוראים - ויחי|ויחי]]
|bgcolor=#ddd colspan=4|'''חמש מגילות''': [[תיקון קוראים - שיר השירים|שיר השירים]] • [[תיקון קוראים - רות|רות]] • [[תיקון קוראים - איכה|איכה]] • [[תיקון קוראים - קהלת|קהלת]] • [[תיקון קוראים - אסתר|אסתר]]
|}
&lt;/div&gt;

== ראו גם ==
{{מיזמים|ויקיפדיה=תיקון קוראים|ויקישיתוף=Category:Tikkun|שם-ויקישיתוף=תיקון קוראים}}
{{היברובוקס|תקון קוראים||50656}}

[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]
[[קטגוריה:קריאת התורה]]</text>
      <sha1>owxxoc1z0sx88yo3zqojnzb5ib2x2dz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087880</id>
      <parentid>3087879</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:39:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* ראו גם */</comment>
      <origin>3087880</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3716" sha1="mdsakjacyp7mepekvm8jew8sbwld3r2" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;text-align:center&quot;&gt;
{| width=75% cellpadding=2 border=1 align=center
|- align=center
|[[תיקון קוראים - בראשית|בראשית]]
|[[תיקון קוראים - שמות|שמות]]
|[[תיקון קוראים - ויקרא|ויקרא]]
|[[תיקון קוראים - במדבר|במדבר]]
|[[תיקון קוראים - דברים|דברים]]
|- align=center
|[[תיקון קוראים - נח|נח]]
|[[תיקון קוראים - וארא|וארא]]
|[[תיקון קוראים - צו|צו]]
|[[תיקון קוראים - נשא|נשא]]
|[[תיקון קוראים - ואתחנן|ואתחנן]]
|- align=center
|[[תיקון קוראים - לך לך|לך לך]]
|[[תיקון קוראים - בא|בא]]
|[[תיקון קוראים - שמיני|שמיני]]
|[[תיקון קוראים - בהעלותך|בהעלותך]]
|[[תיקון קוראים - עקב|עקב]]
|- align=center
|[[תיקון קוראים - וירא|וירא]]
|[[תיקון קוראים - בשלח|בשלח]]
|[[תיקון קוראים - תזריע|תזריע]]
|[[תיקון קוראים - שלח|שלח]]
|[[תיקון קוראים - ראה|ראה]]
|- align=center
|[[תיקון קוראים - חיי שרה|חיי שרה]]
|[[תיקון קוראים - יתרו|יתרו]]
|[[תיקון קוראים - מצורע|מצורע]]
|[[תיקון קוראים - קורח|קורח]]
|[[תיקון קוראים - שופטים|שופטים]]
|- align=center
|[[תיקון קוראים - תולדות|תולדות]]
|[[תיקון קוראים - משפטים|משפטים]]
|[[תיקון קוראים - אחרי מות|אחרי מות]]
|[[תיקון קוראים - חוקת|חוקת]]
|[[תיקון קוראים - כי תצא|כי תצא]]
|- align=center
|[[תיקון קוראים - ויצא|ויצא]]
|[[תיקון קוראים - תרומה|תרומה]]
|[[תיקון קוראים - קדושים|קדושים]]
|[[תיקון קוראים - בלק|בלק]]
|[[תיקון קוראים - כי תבוא|כי תבוא]]
|- align=center
|[[תיקון קוראים - וישלח|וישלח]]
|[[תיקון קוראים - תצוה|תצוה]]
|[[תיקון קוראים - אמור|אמור]]
|[[תיקון קוראים - פינחס|פינחס]]
|[[תיקון קוראים - ניצבים|ניצבים]]
|- align=center
|[[תיקון קוראים - וישב|וישב]]
|[[תיקון קוראים - כי תשא|כי תשא]]
|[[תיקון קוראים - בהר|בהר]]
|[[תיקון קוראים - מטות|מטות]]
|[[תיקון קוראים - וילך|וילך]]
|- align=center
|[[תיקון קוראים - מקץ|מקץ]]
|[[תיקון קוראים - כי תשא|ויקהל]]
|[[תיקון קוראים - בחוקותי|בחוקותי]]
|[[תיקון קוראים - מסעי|מסעי]]
|[[תיקון קוראים - האזינו|האזינו]]
|- align=center
|[[תיקון קוראים - ויגש|ויגש]]
|[[תיקון קוראים - פקודי|פקודי]]
|
|
|[[תיקון קוראים - וזאת הברכה|וזאת הברכה]]
|- align=center
|[[תיקון קוראים - ויחי|ויחי]]
|bgcolor=#ddd colspan=4|'''חמש מגילות''': [[תיקון קוראים - שיר השירים|שיר השירים]] • [[תיקון קוראים - רות|רות]] • [[תיקון קוראים - איכה|איכה]] • [[תיקון קוראים - קהלת|קהלת]] • [[תיקון קוראים - אסתר|אסתר]]
|}
&lt;/div&gt;

== ראו גם ==
{{מיזמים|ויקיפדיה=תיקון קוראים|ויקישיתוף=Category:Tikkun|שם ויקישיתוף=תיקון קוראים}}
{{היברובוקס|תקון קוראים||50656}}

[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]
[[קטגוריה:קריאת התורה]]</text>
      <sha1>mdsakjacyp7mepekvm8jew8sbwld3r2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087885</id>
      <parentid>3087880</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T08:14:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3087885</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3752" sha1="4ckuco1mz2xjdnuvnvhjug4z8uudcxj" xml:space="preserve">{{מקרא על פי המסורה}}
&lt;div style=&quot;text-align:center&quot;&gt;
{| width=75% cellpadding=2 border=1 align=center
|- align=center
|[[תיקון קוראים - בראשית|בראשית]]
|[[תיקון קוראים - שמות|שמות]]
|[[תיקון קוראים - ויקרא|ויקרא]]
|[[תיקון קוראים - במדבר|במדבר]]
|[[תיקון קוראים - דברים|דברים]]
|- align=center
|[[תיקון קוראים - נח|נח]]
|[[תיקון קוראים - וארא|וארא]]
|[[תיקון קוראים - צו|צו]]
|[[תיקון קוראים - נשא|נשא]]
|[[תיקון קוראים - ואתחנן|ואתחנן]]
|- align=center
|[[תיקון קוראים - לך לך|לך לך]]
|[[תיקון קוראים - בא|בא]]
|[[תיקון קוראים - שמיני|שמיני]]
|[[תיקון קוראים - בהעלותך|בהעלותך]]
|[[תיקון קוראים - עקב|עקב]]
|- align=center
|[[תיקון קוראים - וירא|וירא]]
|[[תיקון קוראים - בשלח|בשלח]]
|[[תיקון קוראים - תזריע|תזריע]]
|[[תיקון קוראים - שלח|שלח]]
|[[תיקון קוראים - ראה|ראה]]
|- align=center
|[[תיקון קוראים - חיי שרה|חיי שרה]]
|[[תיקון קוראים - יתרו|יתרו]]
|[[תיקון קוראים - מצורע|מצורע]]
|[[תיקון קוראים - קורח|קורח]]
|[[תיקון קוראים - שופטים|שופטים]]
|- align=center
|[[תיקון קוראים - תולדות|תולדות]]
|[[תיקון קוראים - משפטים|משפטים]]
|[[תיקון קוראים - אחרי מות|אחרי מות]]
|[[תיקון קוראים - חוקת|חוקת]]
|[[תיקון קוראים - כי תצא|כי תצא]]
|- align=center
|[[תיקון קוראים - ויצא|ויצא]]
|[[תיקון קוראים - תרומה|תרומה]]
|[[תיקון קוראים - קדושים|קדושים]]
|[[תיקון קוראים - בלק|בלק]]
|[[תיקון קוראים - כי תבוא|כי תבוא]]
|- align=center
|[[תיקון קוראים - וישלח|וישלח]]
|[[תיקון קוראים - תצוה|תצוה]]
|[[תיקון קוראים - אמור|אמור]]
|[[תיקון קוראים - פינחס|פינחס]]
|[[תיקון קוראים - ניצבים|ניצבים]]
|- align=center
|[[תיקון קוראים - וישב|וישב]]
|[[תיקון קוראים - כי תשא|כי תשא]]
|[[תיקון קוראים - בהר|בהר]]
|[[תיקון קוראים - מטות|מטות]]
|[[תיקון קוראים - וילך|וילך]]
|- align=center
|[[תיקון קוראים - מקץ|מקץ]]
|[[תיקון קוראים - כי תשא|ויקהל]]
|[[תיקון קוראים - בחוקותי|בחוקותי]]
|[[תיקון קוראים - מסעי|מסעי]]
|[[תיקון קוראים - האזינו|האזינו]]
|- align=center
|[[תיקון קוראים - ויגש|ויגש]]
|[[תיקון קוראים - פקודי|פקודי]]
|
|
|[[תיקון קוראים - וזאת הברכה|וזאת הברכה]]
|- align=center
|[[תיקון קוראים - ויחי|ויחי]]
|bgcolor=#ddd colspan=4|'''חמש מגילות''': [[תיקון קוראים - שיר השירים|שיר השירים]] • [[תיקון קוראים - רות|רות]] • [[תיקון קוראים - איכה|איכה]] • [[תיקון קוראים - קהלת|קהלת]] • [[תיקון קוראים - אסתר|אסתר]]
|}
&lt;/div&gt;

== ראו גם ==
{{מיזמים|ויקיפדיה=תיקון קוראים|ויקישיתוף=Category:Tikkun|שם ויקישיתוף=תיקון קוראים}}
{{היברובוקס|תקון קוראים||50656}}

[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]
[[קטגוריה:קריאת התורה]]</text>
      <sha1>4ckuco1mz2xjdnuvnvhjug4z8uudcxj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/שבת/הבדלה ומלוה מלכה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>272921</id>
    <revision>
      <id>3087733</id>
      <parentid>3076439</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T16:19:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* ריבון העולמים */</comment>
      <origin>3087733</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19864" sha1="t9niinaevg4zyzg09thx0yqkhesjgm4" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
=סדר מוצאי שבת=
==הבדלה==
הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְיָ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה: וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה:{{ממס|ישעיהו יב#יב ב|ישעיהו יב ב-ג}}{{ש}}
לַייָ הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה׃{{ממס|תהלים ג ט}}{{ש}}
יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃{{ממס|תהלים מו ח}}{{ש}}
יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃{{ממס|תהלים פד יג}}{{ש}}
יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}}{{ש}}
לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר׃{{ממס|אסתר ח טז}} כֵּן תִּהְיֶה לָּנוּ.

כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא, וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא׃{{ממס|תהלים קטז יג}}

&lt;קטע התחלה=בית הכנסת/&gt;סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי.{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מִינֵי בְשָׂמִים.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל.&lt;קטע סוף=בית הכנסת/&gt;

{{רקע אפור|
{{הור|בחול המועד סוכות}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה.
}}
==המבדיל==
{{הור|סימן: '''יצחק הקטן'''}}

הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל{{ש}}
חַטֹּאתֵינוּ הוּא יִמְחֹל{{ש}}
זַרְעֵנוּ וְכַסְפֵּנוּ יַרְבֶּה כַּחוֹל
:וְכַכּוֹכָבִים בַּלָּיְלָה.
{{סי|י}}וֹם פָּנָה כְּצֵל תֹּמֶר{{ש}}
אֶקְרָא לָאֵל עָלַי גּוֹמֵר{{ש}}
אָמַר שׁוֹמֵר
:אָתָה בֹקֶר וְגַם לָיְלָה.{{ממס|ישעיהו כא יב}}
{{סי|צִ}}דְקָתְךָ כְּהַר תָּבוֹר{{ש}}
עַל חֲטָאַי עָבֹר תַּעֲבֹר{{ש}}
כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר
:וְאַשְׁמוּרָה בַּלָּיְלָה.{{ממס|תהלים צ ד}}
{{סי|חָ}}לְפָה עוֹנַת מִנְחָתִי{{ש}}
מִי יִתֵּן מְנוּחָתִי{{ש}}
יָגַעְתִּי בְאַנְחָתִי
:אַשְׂחֶה בְּכׇל לָיְלָה.{{ממס|תהלים ו ז}}
{{סי|ק}}וֹלִי בַּל יֻטַּל{{ש}}
פְּתַח לִי שַעַר הַמְנֻטָּל{{ש}}
שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל
:קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה.{{ממס|שה&quot;ש ה ב}}
{{סי|הֵ}}עָתֵר נוֹרָא וְאָיוֹם{{ש}}
אֲשַׁוֵּעַ תְּנָה פִדְיוֹם{{ש}}
בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם 
:בְּאִישׁוֹן לָיְלָה.{{ממס|משלי ז ט}}
{{סי|קְ}}רָאתִיךָ יָהּ הוֹשִׁיעֵנִי{{ש}}
אֹרַח חַיִּים תּוֹדִיעֵנִי{{ש}}
מִדַּלָּה תְּבַצְּעֵנִי 
:מִיּוֹם וְעַד לָיְלָה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו לח יב}}
{{סי|טַ}}הֵר טִנּוּף מַעֲשַׂי{{ש}}
פֶּן יֹאמְרוּ מַכְעִיסַי{{ש}}
אַיֵּה אֱלוֹהַּ עֹשָׂי 
:נֹתֵן זְמִרוֹת בַּלָּיְלָה.{{ממס|איוב לה י}}
{{סי|נַ}}חְנוּ בְיָדְךָ כַּחֹמֶר{{ש}}
סְלַח נָא עַל קַל וָחֹמֶר{{ש}}
יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר
:וְלַיְלָה לְלָיְלָה.{{ממס|תהלים יט ג}}

==זמירות למלוה מלכה==
===במוצאי יום מנוחה===
{{:במוצאי יום מנוחה}}

===חדש ששוני===
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

חַדֵשׁ שְׂשׂוֹנִי אֵל נָא וְהָבִיא / אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא

{{סי|אַ}}מֵּץ וְחַזֵּק רִפְיוֹן יָדִי{{ש}}
{{סי|בָּ}}רֵךְ מְלַאכְתִּי וְכָל מַעְבָּדִי{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹאֲלִי זְכוֹר עָנְיִי וּמְרוּדִי{{ש}}
{{סי|דְּ}}בָרְךָ הַטּוֹב הָקֵם לְעוֹדְדִי{{ש}}
:{{סי|הָ}}רֵץ וּשְׁלַח וְשַׂמַּח לְבָבִי / אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא
{{סי|וַ}}עֵד וְהָכֵן דֵּי סִפּוּקִי{{ש}}
{{סי|זַ}}מֵּן מְזוֹנִי וְלֶחֶם חֻקִּי{{ש}}
{{סי|חֲ}}לֵב חֵיל גּוֹיִם חִישׁ לְהָנִיקִי{{ש}}
{{סי|ט}}וּבְךָ תְּשַׂבַּע עוֹלְלִי וְיוֹנְקִי{{ש}}
:{{סי|יָ}}בֹא מְשִׁיחִי לְעִיר מוֹשָׁבִי / אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא
{{סי|כּ}}וֹנֵן לְעַם זוּ צֳרִי צִיר לַחֲבוֹשׁ{{ש}}
{{סי|לֶ}}חֶם לֶאֱכוֹל וּבֶגֶד לִלְבּוֹשׁ{{ש}}
{{סי|מְ}}שנְאִי יֶחֱזֶה יִרְאֶה וְיֵבוֹשׁ{{ש}}
{{סי|נְ}}וֵה הַר שֵׂעִיר בְּקָרוֹב תִּכְבּוֹשׁ{{ש}}
:{{סי|שְׂ}}שׂוֹנִי יִגְדַּל בִּרְאוֹת סְבִיבִי / אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא
{{סי|עַ}}מּוֹן וּמוֹאָב מְהֵרָה תְכַלֶּה{{ש}}
{{סי|פְּ}}דוּתְךָ לְעַמְּךָ בְּקָרוֹב תְּגַלֶּה{{ש}}
{{סי|צִ}}יּוֹן תְּמַלֵּא מֵעַם אֵלֶּה{{ש}}
{{סי|קִ}}רְיַת מֶלֶךְ {{סי|רָ}}ב אָז נַעֲלֶה{{ש}}
:{{סי|שַׁ}}כֵּן {{סי|תְּ}}שַׁכֵּן בְּתוֹךְ עַם צְבִי / אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא
===אגיל ואשמח===
{{הור|סימן: '''אלעזר'''}}

{{סי|אָ}}גִיל וְאֶשְׂמַח בִּלְבָבִי{{ש}}
בִּרְאוֹתִי כִּי מֵאוֹיְבִי{{ש}}
תָּרִיב רִיבִי{{ש}}
וּלְצִיּוֹן גוֹאֵל תָּבִיא
:אִישׁ צֶמַח תַּצְמִיחַ
{{רפרן|אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ}}
{{סי|לָ}}כֵן בָּעַמִּים יַחַד{{ש}}
תִּפּוֹל אֵימָה וָפַחַד{{ש}}
לִבָּם יִפְחָד{{ש}}
בְּעֵת יַעֲלֶה גּוֹי אֶחָד
:וְאֹרְחוֹתָיו יַצְלִיחַ
{{רפרן|אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ}}
{{סי|ע}}וֹד מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב{{ש}}
יֵעוֹר לַעֲשׂוֹת הֶרֶג רָב{{ש}}
בַּאֲרָם וַעֲרָב{{ש}}
לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה וּקְרָב
:עַל אוֹיְבָיו יַצְרִיחַ
{{רפרן|אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ}}
{{סי|זֵ}}דִים מַלְכֵי אֲדָמָה{{ש}}
יְטוּר נָפִישׁ וָקֵדְמָה{{ש}}
מִשְׁמָע וְדוּמָה{{ש}}
נוּסוּ נֶגְבָּה וְיָמָּה.
:אֲשֶׁר אֶתְכֶם יַבְרִיחַ
{{רפרן|אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ}}
{{סי|רָ}}נּוּ כָּל עֹבְרֵי אֹרַח{{ש}}
כִּי הִנֵּה רַעֲנָן אֶזְרַח{{ש}}
אוֹרוֹ זָרַח{{ש}}
קָנֶה כַּפְתּוֹר וָפֶרַח
:עַל הַר צִיּוֹן יַפְרִיחַ
{{רפרן|אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ}}
===אלהים יסעדנו===
{{הור|סימן: '''אברהם'''}}

{{סי|אֱ}}לֹהִים יִסְעָדֵנוּ{{ש}}בְּרָכָה בִּמְאֹדֵנוּ{{ש}}וְזֶבֶד טוֹב יִזְבְּדֵנוּ{{ש}}בְּכָל מִשְׁלַח יָדֵינוּ
{{רפרן|אֱלֹהִים יִסְעָדֵנוּ}}
{{סי|בְּ}}יוֹם רִאשׁוֹן לִמְלָאכָה{{ש}}יְצַו אִתָּנוּ בְּרָכָה{{ש}}וְיוֹם הַשֵּׁנִי כָּכָה{{ש}}יַמְתִּיק אֶת סוֹדֵנוּ.
{{רפרן|אֱלֹהִים יִסְעָדֵנוּ}}
{{סי|רַ}}בֵּה צְבָאֵי יִשְׁעִי{{ש}}בַּשְּׁלִישִׁי וּבָרְבִיעִי{{ש}}בַּחֲמִישִׁי אַךְ לֹא בְעִי{{ש}}יִשְׁלַח אֶת פּוֹדֵנוּ.
{{רפרן|אֱלֹהִים יִסְעָדֵנוּ}}
{{סי|הָ}}כֵן טְבוֹחַ טֶבַח{{ש}}בְּיוֹם הַשִּׁשִּׁי זֶבַח{{ש}}קוֹדֶשׁ הִלּוּל וָשֶׁבַח{{ש}}עַל כָּל מַחֲמַדֵּינוּ.
{{רפרן|אֱלֹהִים יִסְעָדֵנוּ}}
{{סי|מַ}}עֲדַנִּים לְנַפְשֵׁנוּ{{ש}}נִתַּן בְּיוֹם קָדְשֵׁנוּ{{ש}}וְרַעֲנָנָה עַרְשֵׂנוּ{{ש}}וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנוּ.
{{רפרן|אֱלֹהִים יִסְעָדֵנוּ}}
===אלי חיש גואלי===
{{הור|סימן: '''נחמן'''}}

'''אֵלִי חִישׁ גּוֹאֲלִי'''{{ש}}
'''עַבְדְּךָ יַשְׂכִּילִי'''{{ש}}
'''מְבַשֵּׂר טוֹב אֵלִי'''{{ש}}
'''אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא'''

{{סי|נָ}}אווּ עַל הֶהָרִים{{ש}}
שְׁלוּחֵי יוֹצֵר הָרִים{{ש}}
וְרַגְלֵי הַמְבַשְּׂרִים{{ש}}
בֶּאֱמֹר שׁוּבִי שׁוּבִי
{{רפרן|אֵלִי חִישׁ גּוֹאֲלִי / עַבְדְּךָ יַשְׂכִּילִי / מְבַשֵּׂר טוֹב אֵלִי / אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא}}
{{סי|חֲ}}בִי כִּמְעַט רֶגַע{{ש}}
כָּל מַחֲלָה וְכָל נֶגַע{{ש}}
אויְבַיִךְ אֶפְגַּע{{ש}}
יום נָקָם בְּלִבִּי
{{רפרן|אֵלִי חִישׁ גּוֹאֲלִי / עַבְדְּךָ יַשְׂכִּילִי / מְבַשֵּׂר טוֹב אֵלִי / אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא}}
{{סי|מַ}}לְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ{{ש}}
יָפָה אַתְּ כֻּלָּךָ{{ש}}
וְרַעְיָתִי לְמוּלָךְ{{ש}}
גִּלְעָדִי הַתִּשְׁבִּי
{{רפרן|אֵלִי חִישׁ גּוֹאֲלִי / עַבְדְּךָ יַשְׂכִּילִי / מְבַשֵּׂר טוֹב אֵלִי / אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא}}
{{סי|נֹ}}פֶת תִּטֹּפְנָה{{ש}}
שִׂפְתֵי בְּנֵי יוֹנָה{{ש}}
כִּי בָּא עֵת לְחֶנְנָהּ{{ש}}
צִיּוֹן נַחֲלַת צְבִי
{{רפרן|אֵלִי חִישׁ גּוֹאֲלִי / עַבְדְּךָ יַשְׂכִּילִי / מְבַשֵּׂר טוֹב אֵלִי / אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא}}
===אדיר איום ונורא===
{{:אדיר איום ונורא}}

===אמר ה' ליעקב===
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{|
|-
| {{סי|אָ}}מַר יְיָ לְיַעֲקֹב|| ||אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב{{ממס|ישעיהו מד ב}}
|-
| {{סי|בָּ}}חַר יְיָ בְּיַעֲקֹב|| ||אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב
|-
| {{סי|גָּ}}אַל יְיָ אֶת יַעֲקֹב|| ||אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב
|-
| {{סי|דָּ}}רַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב{{ממס|במדבר כד יז}}|| ||אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב
|-
| {{סי|הַ}}בָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב{{ממס|ישעיהו כז ו}}|| ||אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב
|-
| {{סי|וְ}}יֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב{{ממס|במדבר כד יט}}|| ||אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב
|-
| {{סי|זְ}}כֹר זֹאת לְיַעֲקֹב|| ||אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב
|-
| {{סי|חֶ}}דְוַת יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב|| ||אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב
|-
| {{סי|טֹ}}בוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב{{ממס|במדבר כד ה}}|| ||אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב
|-
| {{סי|י}}וֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב{{ממס|דברים לג י}}|| ||אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב
|-
| {{סי|כִּ}}י לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב{{ממס|במדבר כג כג}}|| ||אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב
|-
| {{סי|לֹ}}א הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב{{ממס|במדבר כג כא}}|| ||אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב
|-
| {{סי|מִ}}י מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב{{ממס|במדבר כג י}}|| ||אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב
|-
| {{סי|נִ}}שְׁבַּע יְיָ לְיַעֲקֹב|| ||אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב
|-
| {{סי|סְ}}לַח נָא לַעֲוֺן יַעֲקֹב{{ממס|לפני=ע&quot;פ|במדבר יד יט}}|| ||אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב
|-
| {{סי|עַ}}תָּה הָשֵׁב שְׁבוּת יַעֲקֹב{{ממס|לפני=ע&quot;פ|יחזקאל לט כה}}||{{ססס}}||אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב
|-
| {{סי|פָּ}}דָה יְיָ אֶת יַעֲקֹב{{ממס|ירמיהו לא י}}|| ||אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב
|-
| {{סי|צַ}}וֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב{{ממס|תהלים מד ה}}|| ||אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב
|-
| {{סי|ק}}וֹל קוֹל יַעֲקֹב{{ממס|לפני=ע&quot;פ|בראשית כז כב}}|| ||אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב
|-
| {{סי|רָ}}נּוּ שִׂמְחָה לְיַעֲקֹב{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו לא ו}}|| ||אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב
|-
| {{סי|שָׁ}}ב יְיָ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב{{ממס|נחום ב ג}}|| ||אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב
|-
| {{סי|תִּ}}תֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב{{ממס|מיכה ז כ}}|| ||אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב
|}

===איש חסיד היה===
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''ישי בר מרדכי חזק'''}}


{{סי|אִ}}ישׁ חָסִיד הָיָה / בְּלִי מָזוֹן וּמִחְיָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}בֵיתוֹ עָסַק מִלֵּבוֹשׁ / וְאֵין בֶּגֶד לִלְבּוֹשׁ{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹנֵן בַּחֲשׁוּבָה אִשָּׁה / וְגַם בְּבָנִים חֲמִשָּׁה{{ש}}
{{סי|דִּ}}בְּרָה לוֹ הָאִשָּׁה / יוֹתֵר אֵין לְהִתְיָאֲשָׁה{{ש}}
{{סי|הֲ}}מִבְּלִי לֶחֶם לֶאֱכוֹל / בְּעֵרֹם וּבְחֹסֶר כֹּל{{ש}}
{{סי|וְ}}תוֹרָה מָצָאתָ כִּי יָגַעְתָּ / מַה נֹּאכַל מֵעַתָּה{{ש}}
{{סי|זָ}}הִיר כְּבַר נָשׁוּק / הֲלֹא תֵצֵא לַשּׁוּק{{ש}}
{{סי|חַ}}נּוּן וְרַחוּם בִּמְרוֹמָיו / אוּלַי יִגְמְלֵנוּ בְּרַחֲמָיו{{ש}}
{{סי|ט}}וֹב לְקֹוָיו מַחֲסֶה / רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה{{ש}}
{{סי|יָ}}עַצְתְּ בְּדַעַת וּבְחָכְמָה / עֲצָתֵךְ בְּלִי לְהַסְכִּימָה{{ש}}
{{סי|כְּ}}צֵאתִי לְבשֶׁת וְלִכְלִמָּה / מִבְּלִי כְסוּת וְשַׂלְמָה{{ש}}
{{סי|לְ}}אֵין בְּיָדִי לְפוֹרְטָה / אֲפִילוּ שָׁוֶה פְרוּטָה{{ש}}
{{סי|מִ}}הֲרָה וְשָׁאֲלָה מִשְּׁכֵנִים / מַלְבּוּשִׁים נָאִים מְתֻקָּנִים{{ש}}
{{סי|נִ}}לְבַּשׁ וְהִשְׁלִיךְ יְהָבוֹ / עַל יְיָ אֲשֶׁר אֲהֵבוֹ{{ש}}
{{סי|סָ}}חוּ יְלָדָיו בְּפִלּוּלָם / אַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם{{ש}}
{{סי|עָ}}בַר בַּשּׁוּק בְּשִׂבְרָתוֹ / וְהִנֵּה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לִקְרָאתוֹ{{ש}}
{{סי|פָּ}}ץ לוֹ הַמְבַשֵּׂר / בֶּאֱמֶת הַיּוֹם תִּתְעַשֵּׁר{{ש}}
{{סי|צַ}}וֵּנִי בְּכָל כְּבוֹדֶךָ / כִּי הִנְנִי עַבְדֶּךָ{{ש}}
{{סי|קְ}}רָא לְמִי בְדַעְתּוֹ / קְנוֹת עֶבֶד אֵין כְּמוֹתוֹ{{ש}}
{{סי|רָ}}חַשׁ אֵיךְ יְשַׁנֶּה דִינוֹ / עֶבֶד לִמְכּוֹר אֶת אֲדֹנוֹ{{ש}}
{{סי|שָׁ}}ת לוֹ חָכְמָתוֹ בְּקִרְבּוֹ / וְהֶחֱזִיק בּוֹ כְּמוֹ רַבּוֹ{{ש}}
{{סי|תַּ}}גָּר קְנָאוֹ בַּאֲהָבִים / בִּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף זְהוּבִים{{ש}}
{{סי|תְּ}}בָעוֹ מַה מְּלַאכְתֶּךָ / אִם בְּבִנְיַן חָכְמָתֶךָ{{ש}}
{{סי|תַּ}}כְלִית טְרַקְלִין וּפַלְטְרִין / הֲרֵי אַתָּה בֶן חוֹרִין{{ש}}
{{סי|י}}וֹם רִאשׁוֹן בְּמִפְעָלִים / פָּעַל עִם פּוֹעֲלִים{{ש}}
{{סי|שִׁ}}וַּע בַּחֲצִי הַלַּיְלָה / עֲנֵנִי נוֹרָא עֲלִילָה{{ש}}
{{סי|יָ}}זַמְתִּי וְנִמְכַּרְתִּי לְהַעֲבִידִי / לִכְבוֹדְךָ וְלֹא לִכְבוֹדִי{{ש}}
{{סי|בּ}}וֹרֵא עוֹלָם בְּקִנְיָן / הַשְׁלֵם זֶה הַבִּנְיָן{{ש}}
{{סי|רַ}}חֲמֶיךָ יִכָּמְרוּ בַּחֲנִינָתִי / כִּי לְטוֹבָה כַּוָּנָתִי{{ש}}
{{סי|מַ}}לְאֲכֵי רַחֲמִים מִמְּעוֹנָתוֹ / אָז הֵחֵלּוּ לִבְנוֹתוֹ{{ש}}
{{סי|רַ}}בּוּ בְּנֵי הַמְּלוּכָה / וַתִּשְׁלַם כָּל הַמְּלָאכָה{{ש}}
{{סי|דָּ}}ץ הַסּוֹחֵר בִּרְאוֹתוֹ / כִּי נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ{{ש}}
{{סי|כְּ}}לוּלַת מִגְדָּלִים נָאִים / לְפִי עִנְיַן הַבַּנָּאִים{{ש}}
{{סי|יִ}}זָּכֵר לְךָ עַתָּה / אֶתְמוֹל אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ{{ש}}
{{סי|חָ}}פְשֵׁנִי בְּוַדַּאי וּבְבֵרוּר / כְּנַמְתָּ לְעִנְיַן שִׁחֲרוּר{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה {{סי|קִ}}יְּמוֹ בֶאֱמֶת / וּפָרַח לוֹ אִישׁ הָאֱמֶת
===אליהו הנביא===
{{:אליהו הנביא}}

==ריבון העולמים==
{{:רבון העולמים למוצאי שבת|נוסח=אשכנז}}

[[קטגוריה:מוצאי שבת]]</text>
      <sha1>t9niinaevg4zyzg09thx0yqkhesjgm4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סדר חנוכת הבית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>286248</id>
    <revision>
      <id>3087711</id>
      <parentid>3086377</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T12:13:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Neriah</username>
        <id>27210</id>
      </contributor>
      <comment>נדחו 2 שינוי הטקסט האחרונים (מאת [[מיוחד:תרומות/~2026-52966-99|~2026-52966-99]]) ושוחזרה גרסה 2996166 מאת מו יו הו: פוגע ברצף הניקוד</comment>
      <origin>3087711</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="155133" sha1="ezi9e9cmsgmc693jg76kbhv20eae5ov" xml:space="preserve">
בס&quot;ד
&lt;center&gt;&lt;div style=&quot;text-align:center;border:2px solid #3333ff;border-radius:18px;background-color:#eeffb3;padding:10px&quot;&gt;
&lt;b style=&quot;color:#0000ff;font-family:stam;font-size:27px;&quot;&gt;סדר חנוכת הבית&lt;/b&gt;&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#0033ff;font-size:15px;&quot;&gt;כפי שסידר הגאון ה{{קישור למחבר|חיד&quot;א}} בספרו הקדוש [[תורת השלמים]].&lt;/span&gt;&lt;p&gt;
&lt;div style=&quot;border-radius:13px;border:1px solid #6633ff;color:#8000d5;font-size:15px;padding:10px&quot;&gt;וכך הסדר: &lt;B&gt;ב&lt;/B&gt;רכות (ט' פרקים), &lt;B&gt;י&lt;/B&gt;ום-טוב (ה' פרקים), &lt;B&gt;ת&lt;/B&gt;מיד (ז' פרקים).
ויכוון שהם סה&quot;כ &lt;B&gt;כ&quot;א&lt;/B&gt; פרקים כמספר שם &lt;B&gt;אהי&quot;ה&lt;/B&gt;. וראשי תיבות המסכתות הם &lt;B&gt;בית&lt;/B&gt;. וטוב ונכון  שיקראו הקהל כולם כל העניין.&lt;br&gt;
וכבר נהגו לחלק הסדר בין הקרואים.
&lt;/div&gt;&lt;P&gt;


==קודם הלימוד==
&lt;div style=&quot;text-align:justify;color:#330066;font-family:dev;font-size:19px;&quot;&gt;&lt;br&gt;
&lt;center&gt;&lt;span style=&quot;color:#6a354e;font-size:16px;&quot;&gt;יעמוד בפתח הבית ויאמר סדר זה:&lt;/span&gt;&lt;/center&gt;&lt;br&gt;
&lt;B&gt;בָּרוּךְ&lt;/B&gt; אַתָּה בְּבֹאֶךָ.&lt;br&gt;
&lt;B&gt;וַיְהִי&lt;/B&gt; יְהֹוָה אֶת יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ.&lt;br&gt;
&lt;B&gt;וַיְהִי&lt;/B&gt; דָוִד לְכָל דְּרָכָיו מַשְׂכִּיל וַיְהֹוָה עִמּוֹ.&lt;br&gt;
&lt;B&gt;וִיהִי&lt;/B&gt; נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ.&lt;br&gt;


&lt;B&gt;אָנָּא&lt;/B&gt; בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה: &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(אב&quot;ג ית&quot;ץ)&lt;/span&gt;&lt;br&gt;
&lt;B&gt;קַבֵּל&lt;/B&gt; רִנַּת עַמְּךָ שַׂגְּבֵנוּ טַהֲרֵנוּ נוֹרָא: &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(קר&quot;ע שט&quot;ן)&lt;/span&gt;&lt;br&gt;
&lt;B&gt;נָא&lt;/B&gt; גִבּוֹר דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם: &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(נג&quot;ד יכ&quot;ש)&lt;/span&gt;&lt;br&gt;
&lt;B&gt;בָּרְכֵם&lt;/B&gt; טַהֲרֵם רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם: &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(בט&quot;ר צת&quot;ג)&lt;/span&gt;&lt;br&gt;
&lt;B&gt;חֲסִין&lt;/B&gt; קָדוֹשׁ בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ: &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(חק&quot;ב טנ&quot;ע)&lt;/span&gt;&lt;br&gt;
&lt;B&gt;יָחִיד&lt;/B&gt; גֵּאָה, לְעַמְּךְ פְּנֵה זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ: &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(יג&quot;ל פז&quot;ק)&lt;/span&gt;&lt;br&gt;
&lt;B&gt;שַׁוְעָתֵנוּ&lt;/B&gt; קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת: &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שק&quot;ו צי&quot;ת)&lt;/span&gt;&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;בלחש:&lt;/span&gt; בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:


וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה, וְהִנֵּה &lt;B&gt;קָמָה&lt;/B&gt; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(יְכַוֵּן בְּשֵׁם הק&quot;מ)&lt;/span&gt; אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה, וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי:


&lt;B style=&quot;color:#990066;font-size:22px;&quot;&gt;יְהִי רָצוֹן&lt;/B&gt; מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחוּם וְחַנּוּן שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלִינוּ, וּבְרֹב רַחֲמֶיךָ וּבִזְּכוּת שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַיּוֹצְאִים מִפְּסוּקִים אֵלּוּ, תַּצְלִיחֵנוֹ לָנוּ וּלְכָל זַרְעֵנוּ בְּבַיִת זֶה בִּכְּלָל וּבִפְרָט, וְנִהְיֶה כֻּלָּנוּ מֻצְלָחִים וּמְבֹרָכִים בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל, וְתַצִּילֵנוּ מֵעֵין הָרֵעַ, וּמִכָּל חֵטְא, וּמִכָּל חֹלִי, וּמִכָּל צָרָה, וְיִהְיוּ בָּתֵּינוּ בְּכָל מָקוֹם בָּתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב, מֻצְלָחִים וּמְבֹרָכִים לָנוּ וּזַרְעֵנוּ. אָמֵן נֶצַח סֶלָה וָעֶד. 
&lt;center&gt;&lt;B&gt;אָמֵן כֵן יְהִי רָצוֹן.&lt;/B&gt;&lt;/center&gt;


&lt;B&gt;יְהִי&lt;/B&gt; חַסְדְּךָ יְהֹוָה עָלֵינוּ. כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ.&lt;br&gt;
&lt;B&gt;הַרְאֵנוּ&lt;/B&gt; יְהֹוָה חַסְדֶּךָ. וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן לָנוּ.&lt;br&gt;
&lt;B&gt;וַאֲנִי&lt;/B&gt; בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ. אָשִׁירָה לַיְהֹוָה כִּי גָמַל עָלָי.&lt;br&gt;
&lt;B&gt;הִנֵּה&lt;/B&gt; אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד. כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְהֹוָה. וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה.&lt;br&gt;
&lt;br&gt;&lt;br&gt;
&lt;center&gt;&lt;B style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;ויתן צדקה, ויכוון שיהיה הבית מוצלח בכל.&lt;/B&gt;&lt;/center&gt;&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#6a354e;font-size:16px;&quot;&gt;[&lt;b&gt;נציין כי&lt;/b&gt; את הצדקה יש להעביר לעניים הגונים, ולכתחילה עדיף להעביר לעניים שיש אליהם קירבה משפחתית - מבחינת עניי ביתך קודמים, ובמידה וב&quot;ה אין כאלה, ניתן להעביר לעמותות הידועות כמסיעות לנזקקים.]&lt;/span&gt;&lt;br&gt;&lt;/div&gt;
°•°&lt;/div&gt;•°•&lt;br&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:justify;border:2px solid #3333ff;border-radius:18px;background-color:#eeffb3;color:#330066;font-family:dev;font-size:19px;padding:10px&quot;&gt;

==סדר הלימוד==
עבור אל: [[#0|חלק א']] | [[#1|חלק ב']] | [[#2|חלק ג']] | [[#3|חלק ד']] | [[#4|חלק ה']] | [[#5|חלק ו']] | [[#6|חלק ז']] | [[#7|חלק ח']] | [[#8|חלק ט']] | [[#9|חלק י']] | [[#בקשה שאחר הלימוד|בקשה שאחר הלימוד]]

---- {{עוגן בשורה|0}}&lt;center&gt;&lt;b style=&quot;color:#990066;font-size:22px;&quot;&gt;חלק א&lt;/b&gt;&lt;/center&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;ברכות. פרק א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּעַרְבִית? מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָתָן, עַד סוֹף הָאַשְׁמוּרָה הָרִאשׁוֹנָה, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד חֲצוֹת. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר. מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ בָנָיו מִבֵּית הַמִּשְׁתֶּה, אָמְרוּ לוֹ, לֹא קָרִינוּ אֶת שְׁמַע. אָמַר לָהֶם: אִם לֹא עָלָה עַמּוּד הַשָּׁחַר, חַיָּבִין אַתֶּם לִקְרוֹת. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמִים עַד חֲצוֹת, מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר. הֶקְטֵר חֲלָבִים וְאֵבָרִים, מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר. וְכָל הַנֶּאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר. אִם כֵּן, לָמָּה אָמְרוּ חֲכָמִים עַד חֲצוֹת? כְּדֵי לְהַרְחִיק אֶת הָאָדָם מִן הָעֲבֵירָה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּשַׁחֲרִית? מִשֶּׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, בֵּין תְּכֵלֶת לְכַרְתִי. &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(וְגוֹמְרָהּ)&lt;/span&gt; עַד הָנֵץ הַחַמָּה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, עַד שָׁלשׁ שָׁעוֹת, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי מְלָכִים לַעֲמוֹד בְּשָׁלשׁ שָׁעוֹת. הַקּוֹרֵא מִכָּאן וְאֵילָךְ לֹא הִפְסִיד, כְּאָדָם הַקּוֹרֵא בַתּוֹרָה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: בָּעֶרֶב כָּל אָדָם יַטוּ וְיִקְרְאוּ, וּבַבֹּקֶר יַעֲמְדוּ, שֶׁנֶּאֱמַר &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(דברים ו)&lt;/span&gt; וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: כָּל אָדָם קוֹרֵא כְּדַרְכּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שם)&lt;/span&gt; וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ. אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ? בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם שׁוֹכְבִים, וּבְשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם עוֹמְדִים. אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן: אֲנִי הָיִיתִי בָא בַדֶּרֶךְ, וְהִטֵיתִי לִקְרוֹת, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי, וְסִכַּנְתִּי בְעַצְמִי מִפְּנֵי הַלִּסְטִים. אָמְרוּ לוֹ: כְּדַי הָיִיתָ לָחוֹב בְּעַצְמְךָ, שֶׁעָבַרְתָּ עַל דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בַּשַּׁחַר מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וְאַחַת לְאַחֲרֶיהָ, וּבָעֶרֶב שְׁתַיִם לְפָנֶיהָ וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ. אַחַת אֲרֻכָּה וְאַחַת קְצָרָה. מְקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַאֲרִיךְ, אֵינוֹ רַשַּׁאי לְקַצֵּר. לְקַצֵּר, אֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַאֲרִיךְ. לַחְתֹּם, אֵינוֹ רַשַּׁאי שֶׁלֹּא לַחְתֹּם. וְשֶׁלֹּא לַחְתֹּם, אֵינוֹ רַשַּׁאי לַחְתֹּם: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מַזְכִּירִין יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: הֲרֵי אֲנִי כְּבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה, וְלֹא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת, עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָא, שֶׁנֶּאֱמַר &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(דברים טז)&lt;/span&gt; לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. יְמֵי חַיֶּיךָ, הַיָּמִים. כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, הַלֵּילוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יְמֵי חַיֶּיךָ, הָעוֹלָם הַזֶּה. כֹּל &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(יְמֵי חַיֶּיךָ)&lt;/span&gt;, לְהָבִיא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ: 

&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הָיָה קוֹרֵא בַתּוֹרָה, וְהִגִּיעַ זְמַן הַמִּקְרָא, אִם כִּוֵּן לִבּוֹ, יָצָא, וְאִם לָאו, לֹא יָצָא. בַּפְּרָקִים שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד וּמֵשִׁיב, וּבָאֶמְצַע שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וּמֵשִׁיב, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בָּאֶמְצַע שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה, וּמֵשִׁיב מִפְּנֵי הַכָּבוֹד; בַּפְּרָקִים שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד, וּמֵשִׁיב שָׁלוֹם לְכָל אָדָם: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אֵלּוּ הֵן בֵּין הַפְּרָקִים: בֵּין בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה לִשְׁנִיָּה, בֵּין שְׁנִיָּה לִשְׁמַע, וּבֵין שְׁמַע לִוְהָיָה אִם שָׁמֹעַ, בֵּין וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ לְוַיֹּאמֶר, בֵּין וַיֹּאמֶר לֶאֱמֶת וְיַצִּיב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בֵּין וַיֹּאמֶר לֶאֱמֶת וְיַצִּיב לֹא יַפְסִיק. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, לָמָּה קָדְמָה שְׁמַע לִוְהָיָה אִם שָׁמֹעַ? &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(אֶלָּא כְּדֵי)&lt;/span&gt; שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ יְקַבֵּל עָלָיו עֹל מִצְוֹת. וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ לְוַיֹּאמֶר, שֶׁוְהָיָה אִם שָׁמֹעַ נוֹהֵג בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וַיֹּאמֶר אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בַּיּוֹם &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(בִּלְבָד)&lt;/span&gt;: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְלֹא הִשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ, יָצָא. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לֹא יָצָא. קָרָא וְלֹא דִקְדֵּק בְּאוֹתִיּוֹתֶיהָ, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: יָצָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא יָצָא. הַקּוֹרֵא לְמַפְרֵעַ, לֹא יָצָא. קָרָא וְטָעָה, יַחֲזֹר לְמָּקוֹם שֶׁטָעָה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הָאֻמָּנִין קוֹרִין בְּרֹאשׁ הָאִילָן אוֹ בְרֹאשׁ הַנִּדְבָּךְ, מַה שֶּׁאֵינָן רַשָּׁאִין לַעֲשׂוֹת כֵּן בַתְּפִלָּה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;חָתָן פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת, אִם לֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה. מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁקָּרָא בְלַיְלָה הָרִאשׁוֹן שֶׁנָּשָׂא. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: לֹא לִמַּדְתָּנוּ, רַבֵּנוּ, שֶׁחָתָן פָטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן? אָמַר לָהֶם, אֵינִי שׁוֹמֵעַ לָכֶם לְבַטֵל מִמֶּנִּי מַלְכוּת שָׁמַיִם אְפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ו&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;רָחַץ לַיְלָה הָרִאשׁוֹן שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: לֹא לִמַּדְתָּנוּ, רַבֵּנוּ, שֶׁאָבֵל אָסוּר לִרְחֹץ? אָמַר לָהֶם: אֵינִי כִּשְׁאָר כָּל אָדָם, אִסְטְנִיס אָנִי: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ז&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;וּכְשֶׁמֵּת טָבִי עַבְדּוֹ, קִבֵּל עָלָיו תַּנְחוּמִין. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: לֹא לִמַּדְתָּנוּ, רַבֵּנוּ, שֶׁאֵין מְקַבְּלִין תַּנְחוּמִין עַל הָעֲבָדִים? אָמַר לָהֶם: אֵין טָבִי עַבְדִּי כִּשְׁאָר כָּל הָעֲבָדִים, כָּשֵׁר הָיָה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ח&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;חָתָן אִם רָצָה לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע לַיְלָה הָרִאשׁוֹן, קוֹרֵא. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, לֹא כָל הָרוֹצֶה לִטֹל אֶת הַשֵׁם יטֹל: 

&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מִי שֶׁמֵּתוֹ מוּטָל לְפָנָיו, פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(וּמִן הַתְּפִלָּה)&lt;/span&gt; וּמִן הַתְּפִלִּין. נוֹשְׂאֵי המִּטָה וְחִלוּפֵיהֶן וְחִלוּפֵי חִלּוּפֵיהֶן, אֶת שֶׁלִפְנֵי הַמִּטָה וְאֶת שֶׁלְאַחַר הַמִּטָה, אֶת שֶׁלַמִּטָה צֹרֶךְ בָּהֶן פְּטוּרִים, וְאֶת שֶׁאֵין לַמִּטָה צֹרֶךְ בָּהֶן חיָּבִין. אֵלוּ וָאֵלוּ פְּטוּרִין מִן הַתְּפִלָה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;קָבְרוּ אֶת הַמֵּת וְחָזְרוּ, אִם יְכוֹלִין לְהַתְחִיל וְלִגְמֹר עַד שֶׁלֹא יַגִּיעוּ לַשּׁוּרָה, יַתְחִילוּ, וְאִם לָאו, לֹא יתְחִילוּ. הָעוֹמְדִים בַּשּׁוּרָה, הַפְּנִימִים פְּטוּרִין, וְהַחִיצוֹנִים חַיָּבִין: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;נָשִׁים וַעְבָדִים וּקְטנִּים פְּטוּרִין מִקְּרִיאַת שְׁמַע וּמִן הַתְּפִלִּין, וְחַיָּבִין בַּתְּפִלָּה וּבַמְּזוּזָה וּבְבִרְכַּת הַמָּזוֹן: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בַּעַל קֶרִי מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ, וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ לֹא לְפָנֶיהָ וְלֹא לְאַחֲרֶיהָ. וְעַל הַמָּזוֹן מְבָרֵךְ לְאַחֲרָיו, וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ לְפָנָיו. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מְבָרֵךְ לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם: 
---- {{עוגן בשורה|1}}&lt;center&gt;
&lt;br&gt;&lt;b style=&quot;color:#990066;font-size:22px;&quot;&gt;חלק ב&lt;/b&gt;&lt;/center&gt;
&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הָיָה עוֹמֵד בַּתְּפִלָּה, וְנִזְכַּר שֶׁהוּא בַעַל קֶרִי, לֹא יַפְסִיק, אֶלָּא יְקַצֵּר. יָרַד לִטְבֹּל, אִם יָכוֹל לַעֲלוֹת וּלְהִתְכַּסּוֹת וְלִקְּרוֹת עַֹד שֶׁלֹּא תָנֵץ הַחַמָּה, יַעֲלֶה וְיִתְכַּסֶּה וְיִקְרָא. וְאִם לָאו, יִתְכַּסֶּה בַמַּיִם וְיִקְרָא. אֲבָל לֹא יִתְכַּסֶּה, לֹא בַמַּיִם הָרָעִים וְלֹא בְמֵי הַמִּשְׁרָה, עַד שֶׁיַּטִיל לְתוֹכָן מַיִם. וְכַמָּה יַרְחִיק מֵהֶם וּמִן הַצּוֹאָה? אַרְבַּע אַמּוֹת: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ו&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;זָב שֶׁרָאָה קֶרִי, וְנִדָּה שֶׁפָּלְטָה שִׁכְבַת זֶרַע, וְהַמְשַׁמֶּשֶׁת שֶׁרָאֲתָה נִדָּה, צְרִיכִין טְבִילָה, וְרַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר: 

&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;תְּפִלַּת הַשַּׁחַר, עַד חֲצוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד אַרְבַּע שָׁעוֹת. תְּפִלַּת הַמִּנְחָה עַד הָעֶרֶב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד פְּלַג הַמִּנְחָה. תְּפִלַּת הָעֶרֶב אֵין לָהּ קֶבַע, וְשֶׁל מוּסָפִין כָּל הַיּוֹם. &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עַד שֶׁבַע שָׁעוֹת)&lt;/span&gt;: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה הָיָה מִתְפַּלֵּל בִּכְנִיסָתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וּבִיצִיאָתוֹ תְּפִלָּה קְצָרָה. אָמְרוּ לוֹ: מַה מָּקוֹם לִתְפִלָּה זוֹ? אָמַר לָהֶם: בִּכְנִיסָתִי אֲנִי מִתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא תֶאֱרַע תַּקָלָה עַל יָדִי, וּבִיצִיאָתִי אֲנִי נוֹתֵן הוֹדָיָה עַל חֶלְקִי: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: בְּכָל יוֹם מִתְפַלֵּל אָדָם שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. רַבִי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אִם שְׁגוּרָה תְפִלָּתוֹ בְּפִיו, יִתְפַּלֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. וְאִם לָאו, מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הָעוֹשֶׂה תְפִלָּתוֹ קֶבַע, אֵין תְּפִלָּתוֹ תַּחֲנוּנִים. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: הַמְהַלֵּךְ בִּמְקוֹם סַכָּנָה, מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה; אוֹמֵר: הוֹשַׁע הַשֵּׁם אֶת עַמְּךָ אֶת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל, בְּכָל פָּרָשַׁת הָעִבּוּר יִהְיוּ צָרְכֵיהֶם לְפָנֶיךָ; בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הָיָה רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר, יֵרֵד. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לֵירֵד, יַחֲזִיר אֶת פָּנָיו, וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲזִיר אֶת פָּנָיו, יְכַוֵּן אֶת לִבּוֹ כְּנֶגֶד &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(בֵּית)&lt;/span&gt; קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ו&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הָיָה יוֹשֵׁב בִּסְּפִינָה אוֹ בְקָּרוֹן אוֹ בְאַסְדָּה, יְכַוֵּן אֶת לִבּוֹ כְּנֶגֶד בֵּית קֹדֶש הַקֳּדָשִׁים: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ז&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: אֵין תְּפִלַּת הַמּוּסָפִין אֶלָּא בְּחֶבֶר עִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בְּחֶבֶר עִיר וְשֶׁלֹּא בְחֶבֶר עִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חֶבֶר עִיר, הַיָּחִיד פָּטוּר מִתְּפִלַּת הַמּוּסָפִין: 

&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא מִתּוֹךְ כֹּבֶד רֹאשׁ. חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִים שָׁעָה אַחַת וּמִתְפַּלְּלִים, כְּדֵי שֶׁיְּכַוְּנוּ אֶת לִבָּם לַמָּקוֹם. אֲפִלּוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ, לֹא יְשִׁיבֶנּוּ, וַאֲפִלּוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ, לֹא יַפְסִיק: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים, וְשׁוֹאֲלִין הַגְּשָׁמִים בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים, וְהַבְדָּלָה בְחוֹנֵן הַדָּעַת. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אוֹמְרָהּ בְּרָכָה רְבִיעִית בִּפְנֵי עַצְמָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, בְּהוֹדָאָה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הָאוֹמֵר: עַל קַן צִפּוֹר יַגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ, וְעַל טוֹב יִזָּכֵר שְׁמֶךָ, מוֹדִים מוֹדִים, מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ. הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה וְטָעָה, יַעֲבֹר אַחֵר תַּחְתָּיו, וְלֹא יְהֵא סַרְבָן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. מִנַּיִן הוּא מַתְחִיל? מִתְּחִלַּת הַבְּרָכָה שֶׁטָעָה בָהּ: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה, לֹא יַעֲנֶה אַחַר הַכֹּהֲנִים אָמֵן, מִפְּנֵי הַטֵרוּף. וְאִם אֵין שָׁם כֹּהֵן אֶלָּא הוּא, לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו. וְאִם הַבְטָחָתוֹ שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו וְחוֹזֵר לִתְפִלָּתוֹ, רַשַּׁאי: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הַמִּתְפַּלֵּל וְטָעָה, סִימָן רַע לוֹ. וְאִם שְׁלִיחַ צִבּוּר הוּא, סִימָּן רַע לְשׁוֹלְחָיו, מִפְּנֵי שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ. אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא, שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל עַל הַחוֹלִים וְאוֹמֵר: זֶה חַי וְזֶה מֵת. אָמְרוּ לוֹ: מִנַּיִן אַתָּה יוֹדֵעַ? אָמַר לָהֶם: אִם שְׁגוּרָה תְפִלָּתִי בְּפִי, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְקֻבָּל; וְאִם לָאו, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְטֹרָף: 

&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ו&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;כֵּיצַד מְבָרְכִין עַל הַפֵּרוֹת? עַל פֵּרוֹת הָאִילָן אוֹמֵר: בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ, חוּץ מִן הַיַּיִן, שֶׁעַל הַיַּיִן אוֹמֵר: בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן. וְעַל פֵּרוֹת הָאָרֶץ אוֹמֵר: בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה, חוּץ מִן הַפַּת, שֶׁעַל הַפַּת הוּא אוֹמֵר: הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. וְעַל הַיְרָקוֹת אוֹמֵר: בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בּוֹרֵא מִינֵי דְשָׁאִים: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בֵּרַךְ עַל פֵּרוֹת הָאִילָן בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה, יָצָא. וְעַל פֵּרוֹת הָאָרֶץ בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ, לֹא יָצָא. עַל כֻּלָּם אִם אָמַר שֶׁהַכֹּל &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(נִהְיָה)&lt;/span&gt;, יָצָא: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;עַל דָּבָר שֶׁאֵין גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל. עַל הַחֹמֶץ וְעַל הַנּוֹבְלוֹת וְעַל הַגּוֹבַאי אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל. &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(עַל הֶחָלָב וְעַל הַגְּבִינָה וְעַל הַבֵּיצִים אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל)&lt;/span&gt;. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל שֶׁהוּא מִין קְלָלָה אֵין מְבָרְכִין עָלָיו: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הָיוּ לְפָנָיו מִינִים הַרְבֵּה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶם מִמִּין שִׁבְעָה, מְבָרֵךְ עָלָיו. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מְבָרֵךְ עַל אֵיזֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בֵּרַךְ עַל הַיַּיִן שֶׁלִּפְנֵי הַמָּזוֹן, פָּטַר אֶת הַיַּיִן שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן. בֵּרַךְ עַל הַפַּרְפֶּרֶת שֶׁלִּפְנֵי הַמָּזוֹן, פָּטַר אֶת הַפַּרְפֶּרֶת שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן. בֵּרַךְ עַל הַפַּת, פָּטַר אֶת הַפַּרְפֶּרֶת. עַל הַפַּרְפֶּרֶת, לֹא פָטַר אֶת הַפַּת. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אַף לֹא מַעֲשֵׂה קְדֵרָה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ו&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הָיוּ יוֹשְׁבִין &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(לֶאֱכֹל)&lt;/span&gt;, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ. הֵסֵבּוּ, אֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּן. בָּא לָהֶם יַיִן בְּתוֹךְ הַמָּזוֹן, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ. לְאַחַר הַמָּזוֹן, אֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּם. וְהוּא אוֹמֵר עַל הַמֻּגְמָר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְבִיאִין אֶת הַמֻּגְמָר אֶלָּא לְאַחַר הַסְּעֻדָּה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ז&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הֵבִיאוּ לְפָנָיו מָלִיחַ בַּתְּחִלָּה וּפַת עִמּוֹ, מְבָרֵךְ עַל הַמָּלִיחַ וּפוֹטֵר אֶת הַפַּת, שֶׁהַפַּת טְפֵלָה לוֹ. זֶה הַכְּלָל: כָּל שֶׁהוּא עִקָּר וְעִמּוֹ טְפֵלָה, מְבָרֵךְ עַל הָעִקָּר וּפוֹטֵר אֶת הַטְפֵלָה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ח&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אָכַל תְּאֵנִים עֲנָבִים וְרִמּוֹנִים, מְבָרֵךְ אַחֲרֵיהֶן שָׁלשׁ בְּרָכוֹת, דִּבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בְּרָכָה אַחַת &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(מֵעֵין שָׁלשׁ)&lt;/span&gt;. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֲפִלּוּ אָכַל שֶׁלֶק וְהוּא מְזוֹנוֹ, מְבָרֵךְ אַחֲרָיו שָׁלשׁ בְּרָכוֹת. הַשּׁוֹתֶה מַיִם לִצְמָאוֹ, אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת: 
---- {{עוגן בשורה|2}}&lt;center&gt;
&lt;br&gt;&lt;b style=&quot;color:#990066;font-size:22px;&quot;&gt;חלק ג&lt;/b&gt;&lt;/center&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ז&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְאֶחָד, חַיָּבִין לְזַמֵּן. אָכַל דְּמַאי, וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּטְלָה תְרוּמָתוֹ, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ, וְהַשַּׁמָּשׁ שֶׁאָכַל כַּזַּיִת, וְהַכּוּתִי, מְזַמְּנִין עֲלֵיהֶם. אֲבָל אָכַל טֶבֶל, וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִטְלָה תְרוּמָתוֹ, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹא נִפְדּוּ, וְהַשַּׁמָּשׁ שֶׁאָכַל פָּחוֹת מִכַּזַּיִת, וְהַנָּכְרִי, אֵין מְזַמְּנִין עֲלֵיהֶם: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים, אֵין מְזַמְּנִין עֲלֵיהֶם. עַד כַּמָּה מְזַמְּנִין? עַד כַּזַּיִת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד כַּבֵּיצָה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;כֵּיצַד מְזַמְּנִין? בִּשְׁלֹשָׁה אוֹמֵר: נְבָרֵךְ. בִּשְׁלֹשָׁה וָהוּא, אוֹמֵר בָּרְכוּ. בַּעֲשָׂרָה, אוֹמֵר נְבָרֵךְ לֵאלֹהֵינוּ. בַּעֲשָׂרָה וָהוּא, אוֹמֵר בָּרְכוּ. אֶחָד עֲשָׂרָה וְאֶחָד עֲשָׂרָה רִבּוֹא. בְּמֵאָה אוֹמֵר: נְבָרֵךְ לַייָ אֱלֹהֵינוּ. בְּמֵאָה וָהוּא, אוֹמֵר בָּרְכוּ. בְּאֶלֶף, אוֹמֵר: נְבָרֵךְ לַייָ אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. בְּאֶלֶף וָהוּא, אוֹמֵר בָּרְכוּ. בְּרִבּוֹא, אוֹמֵר: נְבָרֵךְ לַייָ אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים עַל הַמָּזוֹן שֶׁאָכַלְנוּ. בְּרִבּוֹא וָהוּא, אוֹמֵר בָּרְכוּ. כְּעִנְיָן שֶׁהוּא מְבָרֵךְ, כָּךְ עוֹנִין אַחֲרָיו: בָרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים עַל הַמָּזוֹן שֶׁאָכַלְנוּ. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: לְפִי רֹב הַקָּהָל הֵן מְבָרְכִין, שֶׁנֶּאֱמַר &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(תהלים סח)&lt;/span&gt; בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים, יְיָ מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: מַה מָּצִינוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, אֶחָד מְרֻבִּין וְאֶחָד מוּעָטִין אוֹמֵר, בָּרְכוּ אֶת יְיָ. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְאֶחָד, אֵינָן רַשָּׁאִין לֵחָלֵק, וְכֵן אַרְבָּעָה, וְכֵן חֲמִשָׁה. שִׁשָּׁה נֶחֱלָקִין, עַד עֲשָׂרָה. וַעֲשָׂרָה אֵינָן נֶחֱלָקִין, עַד שֵׁיִּהְיוּ עֶשְׂרִים: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;שְׁתֵּי חֲבוּרוֹת שֶׁהָיוּ אוֹכְלוֹת בְּבַיִת אֶחָד, בִּזְמַן שֶׁמִּקְצָתָן רוֹאִין אֵלּוּ אֶת אֵלּוּ, הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפִין לְזִּמּוּן. וְאִם לָאו, אֵלּוּ מְזַמְּנִין לְעַצְמָן, וְאֵלּוּ מְזַמְּנִין לְעַצְמָן. אֵין מְבָרְכִין עַל הַיַּיִן עַד שֶׁיִּתֵּן לְתוֹכוֹ מַיִם, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מְבָרְכִין: 

&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ח&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁבֵּין בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל בַּסְּעֻדָּה. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נוֹטְלִין לַיָּדַיִם, וְאַחַר כָּךְ מוֹזְגִין אֶת הַכּוֹס. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מוֹזְגִין אֶת הַכּוֹס וְאַחַר כָּךְ נוֹטְלִין לַיָּדָיִם: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְקַנֵּחַ יָדָיו בַּמַּפָה וּמַנִּיחָה עַל הַשֻּׁלְחָן. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: עַל הַכֶּסֶת: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְכַבְּדִין אֶת הַבַּיִת וְאַחַר כָּךְ נוֹטְלִין לַיָּדָיִם. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: נוֹטְלִין לַיָּדַיִם וְאַחַר כָּךְ מְכַבְּדִין אֶת הַבָּיִת: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נֵר וּמָזוֹן וּבְשָׂמִים וְהַבְדָּלָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: נֵר וּבְשָׂמִים וּמָזוֹן וְהַבְדָּלָה. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שֶׁבָּרָא מְאוֹר הָאֵשׁ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ו&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אֵין מְבָרְכִין לֹא עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל נָכְרִים, וְלֹא עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל מֵתִים, וְלֹא עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁלִּפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה. אֵין מְבָרְכִין עַל הַנֵּר עַד שֶׁיֵּאוֹתוּ לְאוֹרוֹ: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ז&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מִי שֶׁאָכַל וְשָׁכַח וְלֹא בֵרַךְ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: יַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ וִיבָרֵךְ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: יְבָרֵךְ בִּמְּקוֹם שֶׁנִּזְכָּר. עַד אֵימָתַי הוּא מְבָרֵךְ? עַד כְּדֵי שֶׁיִּתְעַכֵּל הַמָּזוֹן שֶׁבְּמֵעָיו: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ח&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בָּא לָהֶם יַיִן לְאַחַר הַמָּזוֹן וְאֵין שָׁם אֶלָּא אוֹתוֹ הַכּוֹס, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַמָּזוֹן. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְבָרֵךְ עַל הַמָּזוֹן וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיָּיִן. עוֹנִין אָמֵן אַחַר יִשְׂרָאֵל הַמְבָרֵךְ, וְאֵין עוֹנִין אָמֵן אַחַר הַכּוּתִי הַמְבָרֵךְ, עַד שֶׁיִּשְׁמַע כָּל הַבְּרָכָה: 

&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ט&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הָרוֹאֶה מָקוֹם שֶׁנַּעֲשׂוּ בוֹ נִסִּים לְיִשְׂרָאֵל, אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה. מָקוֹם שֶׁנֶּעֶקְרָה מִמֶּנּוּ עֲבוֹדָה זָרָה, אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁעָקַר עֲבוֹדָה זָרָה מֵאַרְצֵנוּ: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;עַל הַזִּיקִין, וְעַל הַזְּוָעוֹת, וְעַל הַבְּרָקִים, וְעַל הָרְעָמִים, וְעַל הָרוּחוֹת, אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁכֹּחוֹ מָלֵא עוֹלָם. עַל הֶהָרִים, וְעַל הַגְּבָעוֹת, וְעַל הַיַּמִּים, וְעַל הַנְּהָרוֹת, וְעַל הַמִּדְבָּרוֹת, אוֹמֵר: בָּרוּךְ עוֹשֵׂה מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הָרוֹאֶה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל, בִּזְמַן שֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ לִפְרָקִים. עַל הַגְּשָׁמִים וְעַל בְּשׂוֹרוֹת הַטוֹבוֹת אוֹמֵר: בָּרוּךְ הַטוֹב וְהַמֵּיטִיב, וְעַל שְׁמוּעוֹת רָעוֹת אוֹמֵר: בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בָּנָה בַיִת חָדָשׁ, וְקָנָה כֵלִים חֲדָשִׁים, אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ. מְבָרֵךְ עַל הָרָעָה מֵעֵין הַטוֹבָה, וְעַל הַטוֹבָה מֵעֵין הָרָעָה. הַצּוֹעֵק לְשֶׁעָבַר, הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא. כֵּיצַד? הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְעֻבֶּרֶת, וְאָמַר: יְהִי רָצוֹן שֶׁתֵּלֵד אִשְׁתִּי זָכָר, הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא. הָיָה בָא בַדֶּרֶךְ וְשָׁמַע קוֹל צְוָחָה בָּעִיר, וְאָמַר: יְהִי רָצוֹן שֵׁלֹּא יִהְיוּ אֵלּוּ בְּנֵי בֵיתִי, הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הַנִּכְנָס לַכְּרַךְ מִתְפַּלֵּל שְׁתַּיִם, אַחַת בִּכְנִיסָתוֹ וְאַחַת בִּיצִיאָתוֹ. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: אַרְבַּע, שְׁתַּיִם בִּכְנִיסָתוֹ וּשְׁתַּיִם בִּיצִיאָתוֹ, וְנוֹתֵן הוֹדָאָה לְשֶׁעָבַר, וְצוֹעֵק לֶעָתִיד לָבֹא: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁהוּא מְבָרֵךְ עַל הַטוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(דברים ו)&lt;/span&gt;: וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ. בְּכָל לְבָבְךָ, בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ, בְּיֵצֶר טוֹב וּבְיֵצֶר רָע. וּבְכָל נַפְשְׁךְ, אֲפִלּוּ הוּא נוֹטֵל אֶת נַפְשֶׁךָ. וּבְכָל מְאֹדֶךָ, בְּכָל מָמוֹנֶךָ. דָּבָר אַחֵר בְּכָל מְאֹדֶךָ, בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לְךָ הֱוֵי מוֹדֶה לוֹ בִּמְאֹד מְאֹד. לֹא יָקֵל אָדָם אֶת רֹאשׁוֹ כְּנֶגֶד שַׁעַר הַמִּזְרָח, שֶׁהוּא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים. לֹא יִכָּנֵס לְהַר הַבַּיִת בְּמַקְלוֹ, וּבְמִנְעָלוֹ, וּבְפֻנְדָּתוֹ, וּבְאָבָק שֶׁעַל רַגְלָיו, וְלֹא יַעֲשֶׂנּוּ קַפַּנְדַּרְיָא, וּרְקִיקָה מִקַּל וָחֹמֶר. כָּל חוֹתְמֵי בְרָכוֹת שֶׁהָיוּ בַמִּקְדָּשׁ, הָיוּ אוֹמְרִים מִן הָעוֹלָם. מִשֶּׁקִּלְקְלוּ הַמִּינִין וְאָמְרוּ: אֵין עוֹלָם אֶלָּא אֶחָד, הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ אוֹמְרִים: מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם. וְהִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא אָדָם שׁוֹאֵל אֶת שְׁלוֹם חֲבֵרוֹ בַּשֵּׁם, שֶׁנֶּאֱמַר &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(רות ב)&lt;/span&gt;: וְהִנֵּה בֹעַז בָּא מִבֵּית לֶחֶם, וַיֹּאמֶר לַקּוֹצְרִים יְיָ עִמָּכֶם, וַיֹּאמְרוּ לוֹ, יְבָרֶכְךָ יְיָ. וְאוֹמֵר &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שופטים ו)&lt;/span&gt;: יְיָ עִמְּךָ גִּבּוֹר הֶחָיִל. וְאוֹמֵר &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(משלי כג)&lt;/span&gt;: אַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ. וְאוֹמֵר &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(תהלים קיט)&lt;/span&gt;: עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ:
---- {{עוגן בשורה|3}}&lt;center&gt;
&lt;br&gt;&lt;b style=&quot;color:#990066;font-size:22px;&quot;&gt;חלק ד&lt;/b&gt;&lt;/center&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;יום-טוב &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(ביצה). &lt;/span&gt;פרק א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְּיוֹם טוֹב, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: תֵּאָכֵל, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: לֹא תֵּאָכֵל. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׂאוֹר בְּכַזַּיִת וְחָמֵץ בְּכַכּוֹתֶבֶת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: זֶה וָזֶה בְּכַזַּיִת: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הַשּׁוֹחֵט חַיָּה וָעוֹף בְּיוֹם טוֹב, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: יַחְפּוֹר בַּדֶּקֶר וִיכַסֶּה, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: לֹא יִשְׁחוֹט, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה לוֹ עָפָר מוּכָן מִבְּעוֹד יוֹם. וּמוֹדִים, שֶׁאִם שָׁחַט, שֶׁיַּחְפּוֹר בַּדֶּקֶר וִיכַסֶּה. שֶׁאֵפֶר כִּירָה מוּכָן הוּא: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין מוֹלִיכִין אֶת הַסֻּלָּם מִשּׁוֹבָךְ לְשׁוֹבָךְ, אֲבָל מַטֵּהוּ מֵחַלּוֹן לְחַלּוֹן; וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: לֹא יִטּוֹל, אֶלָּא אִם כֵּן נִעְנַע מִבְּעוֹד יוֹם. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, עוֹמֵד וְאוֹמֵר: זֶה וָזֶה אֲנִי נוֹטֵל: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;זִמֵּן שְׁחוֹרִים וּמָצָא לְבָנִים, לְבָנִים וּמָצָא שְׁחוֹרִים, שְׁנַיִם וּמָצָא שְׁלשָׁה, אֲסוּרִים. שְׁלשָׁה וּמָצָא שְׁנַיִם, מֻתָּרִים. בְּתוֹךְ הַקֵּן וּמָצָא לִפְנֵי הַקֵּן, אֲסוּרִים. וְאִם אֵין שָׁם אֶלָּא הִם, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִים: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין מְסַלְּקִין אֶת הַתְּרִיסִין בְּיוֹם טוֹב; וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין אַף לְהַחֲזִיר. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין נוֹטְלִין אֶת הָעֱלִי לְקַצֵּב עָלָיו בָּשָׂר; וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין נוֹתְנִין אֶת הָעוֹר לִפְנֵי הַדָּרְסָן, וְלֹא יַגְבִּיהֶנּוּ, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ עִמּוֹ כַּזַּיִת בָּשָׂר. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין מוֹצִיאִין לֹא אֶת הַקָּטָן וְלֹא אֶת הַלּוּלָב וְלֹא אֶת סֵפֶר תּוֹרָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים; וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ו&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין מוֹלִיכִין חַלָּה וּמַתָּנוֹת לַכֹּהֵן בְּיוֹם טוֹב, בֵּין שֶׁהוּרְמוּ מֵאֶמֶשׁ, בֵּין שֶׁהוּרְמוּ מֵהַיּוֹם; וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי: גְּזֵרָה שָׁוָה, חַלָּה וּמַתָּנוֹת מַתָּנָה לַכֹּהֵן, וּתְרוּמָה מַתָּנָה לַכֹּהֵן; כְּשֵׁם שֶׁאֵין מוֹלִיכִין אֶת הַתְּרוּמָה, כָּךְ אֵין מוֹלִיכִין אֶת הַמַּתָּנוֹת. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל: לֹא, אִם אֲמַרְתֶּם בַּתְּרוּמָה שֶׁאֵינוֹ זַכַּאי בַּהֲרָמָתָהּ, תֹּאמְרוּ בַּמַּתָּנוֹת שֶׁזַּכַּאי בַּהֲרָמָתָן?: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ז&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: תְּבָלִין נִדּוּכִין בְּמָדוֹךְ שֶׁל עֵץ, וְהַמֶּלַח בַּפַּךְ וּבְעֵץ הַפָּרוּר; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: תְּבָלִין נִדּוֹכִין כְּדַרְכָּן בְּמָדוֹךְ שֶׁל אֶבֶן, וְהַמֶּלַח בְּמָדוֹךְ שֶׁל עֵץ: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ח&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הַבּוֹרֵר קִטְנִית בְּיוֹם טוֹב, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: בּוֹרֵר אֹכֶל וְאוֹכֵל; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: בּוֹרֵר כְּדַרְכּוֹ בְּחֵיקוֹ בְּקָנוֹן וּבְתַמְחוּי, אֲבָל לֹא בְטַבְלָא וְלֹא בַנָּפָה וְלֹא בַכְּבָרָה. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אַף מֵדִיחַ וְשׁוֹלֶה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ט&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין מְשַׁלְּחִין בְּיוֹם טוֹב אֶלָּא מָנוֹת; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְשַׁלְּחִין בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף, בֵּין חַיִּין בֵּין שְׁחוּטִין. מְשַׁלְּחִין יֵינוֹת שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת וְקִטְנִיּוֹת, אֲבָל לֹא תְבוּאָה. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר בִּתְבוּאָה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה י&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מְשַׁלְּחִין כֵּלִים, בֵּין תְּפוּרִין בֵּין שֶׁאֵינָן תְּפוּרִין, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כִּלְאַיִם, וְהֵן לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד. אֲבָל לֹא סַנְדָּל הַמְסֻמָּר וְלֹא מִנְעָל שֶׁאֵינוֹ תָפוּר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף לֹא מִנְעָל לָבָן, מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ אֻמָּן. זֶה הַכְּלָל, כָּל שֶׁנֵּאוֹתִין בּוֹ בְיוֹם טוֹב, מְשַׁלְּחִין אוֹתוֹ: 

&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת, לֹא יְבַשֵּׁל אָדָם בַּתְּחִלָּה מִיּוֹם טוֹב לַשַּׁבָּת; אֲבָל מְבַשֵּׁל הוּא לְיוֹם טוֹב, וְאִם הוֹתִיר הוֹתִיר לַשַּׁבָּת. וְעוֹשֶׂה תַבְשִׁיל מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְסוֹמֵךְ עָלָיו לַשַּׁבָּת. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׁנֵי תַבְשִׁילִין; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: תַּבְשִׁיל אֶחָד. וְשָׁוִין בְּדָג וּבֵיצָה שֶׁעָלָיו שֶׁהֵן שְׁנֵי תַבְשִׁילִין. אֲכָלוֹ אוֹ שֶׁאָבַד, לֹא יְבַשֵּׁל עָלָיו בַּתְּחִלָּה. וְאִם שִׁיֵּר מִמֶּנּוּ כָל שֶׁהוּא, סוֹמֵךְ עָלָיו לַשַּׁבָּת: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;חָל לִהְיוֹת אַחַר הַשַּׁבָּת, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מַטְבִּילִין אֶת הַכֹּל מִלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: כֵּלִים מִלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת, וְאָדָם בַּשַּׁבָּת: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;וְשָׁוִין שֶׁמַּשִּׁיקִין אֶת הַמַּיִם בִּכְלִי אֶבֶן לְטַהֲרָן, אֲבָל לֹא מַטְבִּילִין. וּמַטְבִּילִין מִגַּב לְגַב וּמֵחֲבוּרָה לַחֲבוּרָה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְבִיאִין שְׁלָמִים וְאֵין סוֹמְכִין עֲלֵיהֶן, אֲבָל לֹא עוֹלוֹת; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְבִיאִין שְׁלָמִים וְעוֹלוֹת וְסוֹמְכִין עֲלֵיהֶם: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: לֹא יָחֵם אָדָם חַמִּין לְרַגְלָיו, אֶלָּא אִם כֵּן רְאוּיִין לִשְׁתִיָּה; וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. עוֹשֶׂה אָדָם מְדוּרָה וּמִתְחַמֵּם כְּנֶגְדָּהּ: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ו&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;שְׁלֹשָׁה דְבָרִים רַבָּן גַּמְלִיאֵל מַחְמִיר כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי: אֵין טוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין מִיּוֹם טוֹב לַשַּׁבָּת, וְאֵין זוֹקְפִין אֶת הַמְּנוֹרָה בְּיוֹם טוֹב, וְאֵין אוֹפִין פִּתִּין גְּרִיצִין אֶלָּא רְקִיקִין. אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: מִימֵיהֶן שֶׁל בֵּית אַבָּא לֹא הָיוּ אוֹפִין פִּתִּין גְּרִיצִין, אֶלָּא רְקִיקִין. אָמְרוּ לוֹ: מַה נַּעֲשֶׂה לְבֵית אָבִיךָ, שֶׁהָיוּ מַחְמִירִין עַל עַצְמָן וּמְקִלִּין לְכָל יִשְׂרָאֵל, לִהְיוֹת אוֹפִין פִּתִּין גְּרִיצִין וָחֹרִי: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ז&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אַף הוּא אָמַר שְׁלֹשָׁה דְבָרִים לְהָקֵל: מְכַבְּדִין בֵּין הַמִּטּוֹת, וּמַנִּיחִין אֶת הַמֻּגְמָר בְּיוֹם טוֹב, וְעוֹשִׂין גְּדִי מְקֻלָּס בְּלֵילֵי פְסָחִים. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ח&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;שְׁלֹשָׁה דְבָרִים רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מַתִּיר, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. פָּרָתוֹ יוֹצְאָה בִרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ, וּמְקָרְדִין אֶת הַבְּהֵמָה בְּיוֹם טוֹב, וְשׁוֹחֲקִין אֶת הַפִּלְפְּלִין בָּרֵחַיִם שֶׁלָּהֶם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין מְקָרְדִין אֶת הַבְּהֵמָה בְּיוֹם טוֹב, מִפְּנֵי שֶׁעוֹשֶׂה חַבּוּרָה, אֲבָל מְקַרְצְפִין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין מְקָרְדִין, אַף לֹא מְקַרְצְפִין: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ט&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הָרֵחַיִם שֶׁל פִּלְפְּלִין, טְמֵאָה מִשּׁוּם שְׁלשָׁה כֵלִים: מִשּׁוּם כְּלִי קִבּוּל, וּמִשּׁוּם כְּלִי מַתָּכוֹת, וּמִשּׁוּם כְּלִי כְבָרָה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה י&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;עֲגָלָה שֶׁל קָטָן טְמֵאָה מִדְרָס וְנִטֶּלֶת בַּשַּׁבָּת, וְאֵינָהּ נִגְרֶרֶת אֶלָּא עַל גַּבֵּי כֵלִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כָּל הַכֵּלִים אֵין נִגְרָרִין, חוּץ מִן הָעֲגָלָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כוֹבֶשֶׁת: 
---- {{עוגן בשורה|4}}&lt;center&gt;
&lt;br&gt;&lt;b style=&quot;color:#990066;font-size:22px;&quot;&gt;חלק ה&lt;/b&gt;&lt;/center&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אֵין צָדִין דָּגִים מִן הַבִּיבָרִין בְּיוֹם טוֹב, וְאֵין נוֹתְנִין לִפְנֵיהֶם מְזוֹנוֹת. אֲבָל צָדִין חַיָּה וָעוֹף מִן הַבִּיבָרִין, וְנוֹתְנִין לִפְנֵיהֶם מְזוֹנוֹת. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא כָל הַבִּיבָרִין שָׁוִין. זֶה הַכְּלָל: כָּל הַמְחֻסָּר צֵידָה אָסוּר, וְשֶׁאֵינוֹ מְחֻסָּר צֵידָה מֻתָּר: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מְצוֹדוֹת חַיָּה וָעוֹף וְדָגִים שֶׁעֲשָׂאָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, לֹא יִטּוֹל מֵהֶן בְּיוֹם טוֹב, אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדֵעַ שֶׁנִּצּוֹדוּ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. וּמַעֲשֶׂה בְנָכְרִי אֶחָד, שֶׁהֵבִיא דָגִים לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל, וְאָמַר: מֻתָּרִין הֵן, אֶלָּא שֶׁאֵין רְצוֹנִי לְקַבֵּל הֵימֶנּוּ: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בְּהֵמָה מְסֻכֶּנֶת לֹא יִשְׁחוֹט, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ שָׁהוּת בַּיּוֹם לֶאֱכֹל מִמֶּנָּה כַּזַּיִת צָלִי. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֲפִלּוּ כַזַּיִת חַי מִבֵּית טְבִיחָתָהּ. שְׁחָטָהּ בַּשָּׂדֶה, לֹא יְבִיאֶנָּה בַמּוֹט וּבַמּוֹטָה; אֲבָל מֵבִיא בְיָדוֹ אֵבָרִים אֵבָרִים: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בְּכוֹר שֶׁנָּפַל לַבּוֹר, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יֵרֵד מֻמְחֶה וְיִרְאֶה, אִם יֶשׁ בּוֹ מוּם, יַעֲלֶה וְיִשְׁחוֹט; וְאִם לָאו, לֹא יִשְׁחוֹט. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כָּל שֶׁאֵין מוּמוֹ נִכָּר מִבְּעוֹד יוֹם, אֵין זֶה מִן הַמּוּכָן: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בְּהֵמָה שֶׁמֵּתָה, לֹא יְזִיזֶנָּה מִמְּקוֹמָהּ. וּמַעֲשֶׂה וְשָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי טַרְפוֹן עָלֶיהָ וְעַל הַחַלָּה שֶׁנִּטְמָאָה, וְנִכְנַס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְשָׁאַל, וְאָמְרוּ לוֹ: לֹא יְזִיזֵם מִמְּקוֹמָם: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ו&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אֵין נִמְנִין עַל הַבְּהֵמָה לְכַתְּחִלָּה בְּיוֹם טוֹב; אֲבָל נִמְנִין עָלֶיהָ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, וְשׁוֹחֲטִין וּמְחַלְּקִין בֵּינֵיהֶן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שׁוֹקֵל אָדָם בָּשָׂר כְּנֶגֶד הַכְּלִי אוֹ כְּנֶגֶד הַקּוֹפִיץ; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין מַשְׁגִּיחִין בְּכַף מֹאזְנַיִם כָּל עִקָּר: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ז&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אֵין מַשְׁחִיזִין אֶת הַסַּכִּין בְּיוֹם טוֹב, אֲבָל מַשִּׂיאָהּ עַל גַּבֵּי חֲבֶרְתָּהּ. לֹא יֹאמַר אָדָם לַטַּבָּח: שְׁקוֹל לִי בְדִינָר בָּשָׂר, אֲבָל שׁוֹחֵט וּמְחַלְּקִים בֵּינֵיהֶן: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ח&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אוֹמֵר אָדָם לַחֲבֵרוֹ: מַלֵּא לִי כְּלִי זֶה, אֲבָל לֹא בַמִּדָּה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הָיָה כְלִי שֶׁל מִדָּה, לֹא יְמַלְאֶנּוּ. מַעֲשֶׂה בְאַבָּא שָׁאוּל בֶּן בָּטְנִית, שֶׁהָיָה מְמַלֵּא מִדּוֹתָיו מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְנוֹתְנָן לַלָּקוֹחוֹת בְּיוֹם טוֹב. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: אַף בַּמּוֹעֵד עוֹשֶׂה כֵן, &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(מִפְּנֵי בֵרוּרֵי הַמִּדּוֹת)&lt;/span&gt;. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אַף בַּחֹל עוֹשֶׂה כֵן, מִפְּנֵי מִצּוּי הַמִּדּוֹת. הוֹלֵךְ אָדָם אֵצֶל חֶנְוָנִי הָרָגִיל אֶצְלוֹ, וְאוֹמֵר לוֹ: תֶּן לִי בֵיצִים וֶאֱגוֹזִים בְּמִנְיָן, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בַּעַל הַבַּיִת לִהְיוֹת מוֹנֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ: 

&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הַמֵּבִיא כַדֵּי יַיִן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, לֹא יְבִיאֵם בַּסַּל וּבַקֻּפָּה, אֲבָל מֵבִיא הוּא עַל כְּתֵפוֹ אוֹ לְפָנָיו. וְכֵן הַמּוֹלִיךְ אֶת הַתֶּבֶן, לֹא יַפְשִׁיל אֶת הַקֻּפָּה לַאֲחוֹרָיו, אֲבָל מְבִיאָהּ הוּא בְיָדוֹ. וּמַתְחִילִין בַּעֲרֵמַת הַתֶּבֶן, אֲבָל לֹא בְעֵצִים שֶׁבַּמֻּקְצֶה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אֵין נוֹטְלִין עֵצִים מִן הַסֻּכָּה, אֶלָּא מִן הַסָּמוּךְ לָהּ. מְבִיאִין עֵצִים מִן הַשָּׂדֶה מִן הַמְכֻנָּס, וּמִן הַקַּרְפֵּף אֲפִלּוּ מִן הַמְפֻזָּר. אֵיזֶהוּ קַרְפֵּף? כָּל שֶׁסָּמוּךְ לָעִיר, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כָּל שֶׁנִּכְנָסִין לוֹ בַפּוֹתַחַת, וַאֲפִלּוּ בְתוֹךְ תְּחוּם שַׁבָּת: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אֵין מְבַקְּעִין עֵצִים, לֹא מִן הַקּוֹרוֹת, וְלֹא מִן הַקּוֹרָה שֶׁנִּשְׁבְּרָה בְיוֹם טוֹב. וְאֵין מְבַקְּעִין לֹא בַקַּרְדֹּם וְלֹא בַמְּגֵרָה וְלֹא בַמַּגָּל, אֶלָּא בַקּוֹפִיץ. בַּיִת שֶׁהוּא מָלֵא פֵרוֹת, סָתוּם וְנִפְחַת, נוֹטֵל מִמְּקוֹם הַפְּחָת. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף פּוֹחֵת לְכַתְּחִלָּה וְנוֹטֵל: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אֵין פּוֹחְתִין אֶת הַנֵּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כֶלִי. וְאֵין עוֹשִׂין פֶּחָמִין בְּיוֹם טוֹב, וְאֵין חוֹתְכִין אֶת הַפְּתִילָה לִשְׁנָיִם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חוֹתְכָהּ בָּאוּר לִשְׁתֵּי נֵרוֹת: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אֵין שׁוֹבְרִין אֶת הַחֶרֶס וְאֵין חוֹתְכִין אֶת הַנְּיָר לִצְלוֹת בּוֹ מָלִיחַ. וְאֵין גּוֹרְפִין תַּנּוּר וְכִירַיִם, אֲבָל מְכַבְּשִׁין. וְאֵין מַקִּיפִין שְׁתֵּי חָבִיּוֹת לִשְׁפֹּת עֲלֵיהֶן אֶת הַקְּדֵרָה, וְאֵין סוֹמְכִין אֶת הַקְּדֵרָה בַבַּקַּעַת, וְכֵן בַּדֶּלֶת. וְאֵין מַנְהִיגִין אֶת הַבְּהֵמָה בַמַּקֵּל בְּיוֹם טוֹב, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ו&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נוֹטֵל אָדָם קִיסָם &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(מִשֶּׁלְּפָנָיו)&lt;/span&gt; לַחֲצֹץ בּוֹ שִׁנָּיו, וּמְגַבֵּב מִן הֶחָצֵר וּמַדְלִיק, שֶׁכָּל מַה שֶּׁבֶּחָצֵר מוּכָן הוּא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מְגַבֵּב מִשֶּׁלְּפָנָיו וּמַדְלִיק: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ז&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אֵין מוֹצִיאִין אֶת הָאוּר, לֹא מִן הָעֵצִים וְלֹא מִן הָאֲבָנִים וְלֹא מִן הֶעָפָר וְלֹא מִן הַמַּיִם, וְאֵין מְלַבְּנִין אֶת הָרְעָפִים לִצְלוֹת בָּהֶן. וְעוֹד אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: עוֹמֵד אָדָם עַל הַמֻּקְצֶה עֶרֶב שַׁבָּת בַּשְּׁבִיעִית, וְאוֹמֵר: מִכָּאן אֲנִי אוֹכֵל לְמָחָר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד שֶׁיִּרְשׁוֹם וְיֹאמַר: מִכָּאן וְעַד כָּאן: 

&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מַשִּׁילִין פֵּרוֹת דֶּרֶךְ אֲרֻבָּה בְּיוֹם טוֹב, אֲבָל לֹא בַשַּׁבָּת. וּמְכַסִּים פֵּרוֹת בַּכֵּלִים מִפְּנֵי הַדֶּלֶף, וְכֵן כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן. וְנוֹתְנִין כְּלִי תַּחַת הַדֶּלֶף בַּשַּׁבָּת: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;כּל שֶׁחַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם שְׁבוּת, מִשּׁוּם רְשׁוּת, מִשּׁוּם מִצְוָה בַּשַּׁבָּת, חַיָּבִין עָלָיו בְּיוֹם טוֹב. וְאֵלּוּ הֵן מִשּׁוּם שְׁבוּת: לֹא עוֹלִין בָּאִילָן, וְלֹא רוֹכְבִין עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה, וְלֹא שָׁטִין עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְלֹא מְטַפְּחִין, וְלֹא מְסַפְּקִין, וְלֹא מְרַקְּדִין. וְאֵלּוּ הֵן מִשּׁוּם רְשׁוּת: לֹא דָנִין, וְלֹא מְקַדְּשִׁין, וְלֹא חוֹלְצִין, וְלֹא מְיַבְּמִין. וְאֵלּוּ הֵן מִשּׁוּם מִצְוָה: לֹא מַקְדִּישִׁין, וְלֹא מַעֲרִיכִין, וְלֹא מַחֲרִימִין, וְלֹא מַגְבִּיהִין תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת. כָּל אֵלּוּ בְּיוֹם טוֹב אָמְרוּ, קַל וָחֹמֶר בַּשַּׁבָּת. אֵין בֵּין יוֹם טוֹב לַשַּׁבָּת, אֶלָּא אֹכֶל נֶפֶשׁ בִּלְבָד: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הַבְּהֵמָה וְהַכֵּלִים כְּרַגְלֵי הַבְּעָלִים. הַמּוֹסֵר בְּהֶמְתּוֹ לִבְנוֹ אוֹ לָרוֹעֵה, הֲרֵי אֵלּוּ כְרַגְלֵי הַבְּעָלִים. כֵּלִים הַמְיֻחָדִין לְאֶחָד מִן הָאַחִין שֶׁבַּבַּיִת, הֲרֵי אֵלּוּ כְּרַגְלָיו. וְשֶׁאֵין מְיֻחָדִין, הֲרֵי אֵלּוּ כַּמָּקוֹם שֶׁהוֹלְכִין: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הַשּׁוֹאֵל כְּלִי מֵחֲבֵרוֹ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, כְּרַגְלֵי הַשּׁוֹאֵל. בְּיוֹם טוֹב, כְּרַגְלֵי הַמַּשְׁאִיל. הָאִשָּׁה שֶׁשָּׁאֲלָה מֵחֲבֶרְתָּהּ תַּבְלִין וּמַיִם וּמֶלַח לְעִסָּתָהּ, הֲרֵי אֵלּוּ כְרַגְלֵי שְׁתֵּיהֶן. רַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר בַּמַּיִם, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בָּהֶן מַמָּשׁ: 
---- {{עוגן בשורה|5}}&lt;center&gt;
&lt;br&gt;&lt;b style=&quot;color:#990066;font-size:22px;&quot;&gt;חלק ו&lt;/b&gt;&lt;/center&gt;
&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הַגַּחֶלֶת כְּרַגְלֵי הַבְּעָלִים, וְשַׁלְהֶבֶת בְּכָל מָקוֹם. גַּחֶלֶת שֶׁל הֶקְדֵּשׁ מוֹעֲלִין בָּהּ, וְשַׁלְהֶבֶת לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(הַמּוֹצִיא גַחֶלֶת לִרְשׁוּת הָרַבִּים, חַיָּב. וְשַׁלְהֶבֶת, פָּטוּר)&lt;/span&gt;. בּוֹר שֶׁל יָחִיד, כְּרַגְלֵי הַיָּחִיד. וְשֶׁל אַנְשֵׁי &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(אוֹתָהּ)&lt;/span&gt; הָעִיר, כְּרַגְלֵי אַנְשֵׁי אוֹתָהּ הָעִיר. וְשֶׁל עוֹלֵי בָבֶל, כְּרַגְלֵי הַמְמַלֵּא: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ו&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מִי שֶׁהָיוּ פֵרוֹתָיו בְּעִיר אַחֶרֶת, וְעֵרְבוּ בְנֵי אוֹתָהּ הָעִיר לְהָבִיא אֶצְלוֹ &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(מִפֵּרוֹתָיו)&lt;/span&gt;, לֹא יָבִיאוּ לוֹ. וְאִם עֵרֵב הוּא, פֵּרוֹתָיו כָּמוֹהוּ: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ז&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מִי שֶׁזִּמֵּן אֶצְלוֹ אוֹרְחִים, לֹא יוֹלִיכוּ בְיָדָם מָנוֹת, אֶלָּא אִם כֵּן זִכָּה לָהֶם מָנוֹתֵיהֶם מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. אֵין מַשְׁקִין וְשׁוֹחֲטִין אֶת הַמִּדְבָּרִיּוֹת, אֲבָל מַשְׁקִין וְשׁוֹחֲטִין אֶת הַבַּיְתוֹת. אֵלּוּ הֵן בַּיְתוֹת, הַלָּנוֹת בָּעִיר. מִדְבָּרִיּוֹת, הַלָּנוֹת בָּאֲפָר:
&lt;br&gt;&lt;hr&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;תמיד. פרק א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בִּשְׁלֹֹשָה מְקוֹמוֹת הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים בְּבֵית הַמּקְדָּשׁ: בְּבֵית אַבְטִינָס, בְּבֵית הַנִּיצוֹץ, וּבְבֵית הַמּוֹקֵד. בֵּית אַבְטִינָס וּבֵית הַנִּיצוֹץ הָיוּ עֲלִיּוֹת, וְהָרוֹבִים שׁוֹמְרִים שָׁם. בֵּית הַמּוֹקֵד, כִּפָּה, וּבַיִת גָּדוֹל הָיָה, מֻקָּף רוֹבְדִים שֶׁל אֶבֶן, וְזִקְנֵי בֵית אָב יְשֵׁנִים שָׁם, וּמַפְתְּחוֹת הָעֲזָרה בְּיָדָם; וּפִרְחֵי כְהֻנָּה אִישׁ כִּסְתּוֹ בָאָרֶץ. לֹא הָיוּ יְשֵׁנִים בְּבִגְדֵי קֹדֶשׁ, אֶלָּא פוֹשְׁטִין וּמְקַפְּלִין וּמַנִּיחִים אוֹתָן תַּחַת רָאשֵׁיהֶן, וּמִתְכַּסִּין בִּכְסוּת עַצְמָן. אֵרַע קֶרִי לְאֶחָד מֵהֶן, יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ בִּמְסִבָּה הַהוֹלֶכֶת תַּחַת הַבִּירָה, וְהַנֵּרוֹת דּוֹלְקִין מִכָּאן וּמִכָּאן, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְבֵית הַטְּבִילָה, וּמְדוּרָה הָיְתָה שָׁם, וּבֵית כִּסֵּא שֶׁל כָּבוֹד. וְזֶה הָיָה כְבוֹדוֹ, מְצָאוֹ נָעוּל, יוֹדֵעַ שֶׁיֶּשׁ שָׁם אָדָם. פָּתוּחַ, יוֹדֵעַ שֶׁאֵין שָׁם אָדָם. יָרַד וְטָבַל, עָלָה וְנִסְתַּפַּג, וְנִתְחַמַּם כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה, בָּא וְיָשַׁב לוֹ אֵצֶל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים עַד שֶׁהַשְּׁעָרִים נִפְתָּחִים, יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לִתְרוֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, מַשְׁכִּים וְטוֹבֵל עַד שֶׁלֹּא יָבוֹא הַמְּמֻּנֶּה. וְכִי בְאֵיזוֹ שָׁעָה הַמְּמֻנֶּה בָא? לֹא כָל הָעִתִּים שָׁווֹת, פְּעָמִים שֶׁהוּא בָא מִקְרִיאַת הַגֶּבֶר, אוֹ סָמוּךְ לוֹ מִלְּפָנָיו אוֹ מִלְּאַחֲרָיו. הַמְּמֻנֶּה בָא וְדוֹפֵק עֲלֵיהֶם, וְהֵם פָּתְחוּ לוֹ. אָמַר לָהֶן, מִי שֶׁטָּבַל יָבוֹא וְיָפִיס. הֵפִיסוּ, זָכָה מִי שֶׁזָּכָה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;נָטַל אֶת הַמַּפְתֵּחַ וּפָתַח אֶת הַפִּשְׁפָּשׁ, וְנִכְנַס מִבֵּית הַמּוֹקֵד לָעֲזָרָה, וְנִכְנְסוּ אַחֲרָיו וּשְׁתֵּי אֲבוּקוֹת שֶׁל אוּר בְּיָדָם. וְנֶחְלְקוּ לִשְׁתֵּי כִתּוֹת, אֵלּוּ הוֹלְכִים בָּאַכְסַדְרָא דֶּרֶךְ הַמִּזְרָח, וְאֵלּוּ הוֹלְכִים בָּאַכְסַדְרָא דֶּרֶךְ הַמַּעְרָב. הָיוּ בוֹדְקִין וְהוֹלְכִין עַד שֶׁמַּגִּיעִין לִמְקוֹם &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(בֵּית)&lt;/span&gt; עוֹשֵׂי חֲבִתִּים. הִגִּיעוֹּ אֵלּוּ וָאֵלּוּ, אָמְרוּ שָׁלוֹם, הַכֹּל שָׁלוֹם. הֶעֱמִידוּ עוֹשֵׂי חֲבִתִּים לַעֲשׂוֹת חֲבִתִּים: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מִי שֶׁזָּכָה לִתְרוֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, הוּא יִתְרוֹם &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(אֶת הַמִּזְבֵּחַ)&lt;/span&gt;, וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ: הִזָּהֵר שֶׁמָּא תִגַּע בַּכֶּלִי, עַד שֶׁתְּקַדֵּשׁ יָדֶיךָ וְרַגְלֶיךָ מִן הַכִּיּוֹר, וַהֲרֵי הַמַּחְתָּה נְתוּנָה בַמִּקְצוֹעַ בֵּין הַכֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ בְּמַעֲרָבוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ. אֵין אָדָם נִכְנָס עִמּוֹ, וְלֹא נֵר בְּיָדוֹ, אֶלָּא מְהַלֵּךְ לְאוֹר הַמַּעֲרָכָה. לֹא הָיוּ רוֹאִין אוֹתוֹ, וְלֹא שׁוֹמְעִין אֶת קוֹלוֹ, עַד שֶׁשּׁוֹמְעִין קוֹל הָעֵץ שֶׁעָשָׂה בֶן קָטִין מוּכְנִי לַכִּיּוֹר, וְהֵן אוֹמְרִים הִגִּיעַ עֵת. קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו מִן הַכִּיּוֹר, נָטַל מַחְתַּת הַכֶּסֶף וְעָלָה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, וּפִנָּה אֶת הַגֶּחָלִים הֵילָךְ וְהֵילָךְ וְחָתָה מִן הַמְאֻכָּלוֹת הַפְּנִימִיּוֹת, וְיָרַד. הִגִּיעַ לָרִצְפָּה, הָפַךְ פָּנָיו לַצָּפוֹן, הָלַךְ לְמִזְרָחוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ כְּעֶשֶׂר אַמּוֹת. צָבַר אֶת הַגֶּחָלִים עַל גַּבֵּי הָרִצְפָּה רָחוֹק מִן הַכֶּבֶשׁ שְׁלֹשָׁה טְפָּחִים, מְקוֹם שֶׁנּוֹתְנִין מֻרְאוֹת הָעוֹף וְדִּשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַמְּנוֹרָה: 

&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;רָאוּהוּ אֶחָיו שֶׁיָּרַד, וְהֵם רָצוּ וּבָאוּ, מִהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ יְדֵיהֶן וְרַגְלֵיהֶן מִן הַכִּיּוֹר, נָטְלוּ אֶת הַמַּגְרֵפוֹת וְאֶת הַצִּנּוֹרוֹת וְעָלוּ לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ. הָאֵבָרִין וְהַפְּדָרִין שֶׁלֹּא נִתְאַכְּלוּ מִבָּעֶרֶב, סוֹנְקִין אוֹתָם לִצְדָּדֵי הַמִּזְבֵּחַ. אִם אֵין הַצְּדָדִין מַחֲזִיקִין, סוֹדְרִין אוֹתָם בַּסּוֹבֵב עַל הַכֶּבֶשׁ: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הֵחֵלּוּ מַעֲלִין בָּאֵפֶר עַל גַּבֵּי הַתַּפּוּחַ. וְתַפּוּחַ הָיָה בְאֶמְצַע הַמִּזְבֵּחַ, פְּעָמִים עָלָיו כִּשְׁלשׁ מֵאוֹת כּוֹר. וּבָרְגָלִים לֹא הָיוּ מְדַשְּׁנִין אוֹתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נוֹי לַמִּזְבֵּחַ. מִיָּמָיו לֹא נִתְעַצֵּל הַכֹּהֵן מִלְּהוֹצִיא אֶת הַדָּשֶׁן: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הֵחֵלּוּ מַעֲלִין בַּגִּזְרִין לְסַדֵּר אֵשׁ הַמַּעֲרָכָה. וְכִי כָּל הָעֵצִים כְּשֵׁרִים לַמַעֲרָכָה? הֵין; כָּל הָעֵצִים כְּשֵׁרִין לַמַּעֲרָכָה, חוּץ מִשֶּׁל זַיִת וְשֶׁל גֶּפֶן. אֲבָל בְּאֵלּוּ רְגִילִין, בְּמֻרְבִּיּוֹת שֶׁל תְּאֵנָה וְשֶׁל אֱגוֹז וְשֶׁל עֵץ שָׁמֶן: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;סִדֵּר הַמַּעֲרָכָה גְדוֹלָה מִזְרָחָה, וַחֲזִיתָהּ מִזְרָחָה, וְרָאשֵׁי הַגִּזְרִין הַפְּנִימִים הָיוּ נוֹגְעִים בַּתַּפוּחַ. וְרֶוַח הָיָה בֵּין הַגִּזְרִים שֶׁהָיוּ מַצִּיתִים אֶת הָאֲלִיתָא מִשָּׁם: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בָּרְרוּ מִשָּׁם עֲצֵי תְאֵנָה יָפִין, לְסַדֵּר הַמַּעֲרָכָה שְׁנִיָּה לַקְּטֹרֶת מִכְּנֶגְד קֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, מָשׁוּךְ מִן הַקֶּרֶן כְּלַפֵּי צָפוֹן אַרְבַּע אַמּוֹת, בְּעֹמֶד חָמֵשׁ סְאִים גֶּחָלִים. וּבַשַּׁבָּת בְּעֹמֶד שְׁמוֹנַת סְאִין גֶּחָלִים, שֶׁשָּׁם הָיוּ נוֹתְנִין שְׁנֵי בְזִיכֵי לְבוֹנָה שֶׁל לֶחֶם הַפָּנִים. הָאֵבָרִים וְהַפְּדָרִים שֶׁלֹּא נִתְאַכְּלוּ מִבָּעֶרֶב, מַחֲזִירִין אוֹתָן לַמַּעֲרָכָה. הִצִּיתוּ שְׁתֵּי הַמַּעֲרָכוֹת בָּאֵשׁ, וְיָרְדוּ וּבָאוּ לָהֶם לְלִשְׁכַּת הַגָּזִית: 

&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אָמַר לָהֶם הַמְּמֻנֶּה: בּוֹאוּ וְהָפִיסוּ, מִי שׁוֹחֵט, מִי זוֹרֵק, מִי מְדַשֵּׁן מִזְבֵּחַ הַפְנִימִי, מִי מְדַשֵּׁן אֶת הַמְּנוֹרָה, מִי מַעֲלֶה אֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ, הָרֹאשׁ, וְהָרֶגֶל, וּשְׁתֵּי הַיָּדַיִם, הָעֹקֶץ, וְהָרֶגֶל, הֶחָזֶה, וְהַגֵּרָה, וּשְׁתֵּי דְפָנוֹת, הַקְּרָבַיִם, וְהַסֹּלֶת, וְהַחֲבִתִּים, וְהַיַּיִן. הֵפִיסוּ, זָכָה מִי שֶׁזָּכָה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אָמַר לָהֶם הַמְּמֻנֶּה: צְאוּ וּרְאוּ אִם הִגִּיעַ זְמַן הַשְּׁחִיטָה. אִם הִגִּיעַ, הָרוֹאֶה אוֹמֵר: בַרְקַאי. מַתְיָא בֶן שְׁמוּאֵל אוֹמֵר: הֵאִיר פְּנֵי כָל הַמִּזְרָח. עַד שֶׁהוּא בְחֶבְרוֹן? וְהוּא אוֹמֵר: הֵין: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אָמַר לָהֶם: צְאוּ וְהָבִיאוּ טָלֶה מִלִּשְׁכַּת הַטְּלָאִים. וַהֲרֵי לִשְׁכַּת הַטְּלָאִים הָיְתָה בְמִקְצוֹעַ צְפוֹנִית מַעֲרָבִית. וְאַרְבַּע לְשָׁכוֹת הָיוּ שָׁם, אַחַת לִשְׁכַּת הַטְּלָאִים, וְאַחַת לִשְׁכַּת הַחוֹתָמוֹת, וְאַחַת לִשְׁכַּת בֵּית הַמּוֹקֵד, וְאַחַת לִשְׁכָּה שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין בָּהּ לֶחֶם הַפָּנִים: 
---- {{עוגן בשורה|6}}&lt;center&gt;
&lt;br&gt;&lt;b style=&quot;color:#990066;font-size:22px;&quot;&gt;חלק ז&lt;/b&gt;&lt;/center&gt;
&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;נִכְנְסוּ לְלִשְׁכַּת הַכֵּלִים, וְהוֹצִיאוּ מִשָּׁם תִּשְׁעִים וּשְׁלֹשָׁה כְלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב. הִשְׁקוּ אֶת הַתָּמִיד בְּכוֹס שֶׁל זָהָב. אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְבֻקָּר מִבָּעֶרֶב, מְבַקְּרִין אוֹתוֹ לְאוֹר הָאֲבוּקוֹת: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מִי שֶׁזָּכָה בַתָּמִיד, מוֹשְׁכוֹ וְהוֹלֵךְ לְבֵית הַמִּטְבָּחַיִם, וּמִי שֶׁזָּכוּ בָאֵבָרִים הוֹלְכִין אַחֲרָיו. בֵית הַמִּטְבָּחַיִם הָיָה לְצְפוֹנוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ, וְעָלָיו שְׁמוֹנָה עַמּוּדִים נַנָּסִין, וּרְבִיעִית שֶׁל אֶרֶז עַל גַּבֵּיהֶן, וְאוּנְקְלָיוֹת שֶׁל בַּרְזֶל הָיוּ קְבוּעִין בָּהֶן, וּשְׁלשָׁה סְדָרִים הָיָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁבָּהֶן תּוֹלִין, וּמַפְשִׁיטִין עַל שֻׁלְחָנוֹת שֶׁל שַׁיִשׁ שֶׁבֵּין הָעַמּוּדִים: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ו&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מִי שֶׁזָּכָה בְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַמְּנוֹרָה הָיוּ מַקְדִּימִין, וְאַרְבָּעָה כֵלִים בְּיָדָם, הַטֶּנִי וְהַכּוּז וּשְׁתֵּי מַפְתְּחוֹת. הַטֶּנִי דוֹמֶה לְתַרְקָב גָּדוֹל שֶׁל זָהָב, מַחֲזִיק קַבַּיִן וָחֵצִי, וְהַכּוּז דּוֹמֶה לְקִתּוֹן גָּדוֹל שֶׁל זָהָב. וּשְׁתֵּי מַפְתְּחוֹת, אֶחָד יוֹרֵד לְאַמַּת הַשֶּׁחִי, וְאֶחָד פּוֹתֵחַ כֵּיוָן: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ז&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בָּא לוֹ לְפִשְׁפָּשׁ הַצְּפוֹנִי. וּשְׁנֵי פִשְׁפָּשִׁין הָיוּ לוֹ לְשַׁעַר הַגָּדוֹל, אֶחָד בַּצָּפוֹן וְאֶחָד בַּדָּרוֹם. שֶׁבַּדָּרוֹם לֹא נִכְנַס בּוֹ אָדָם מֵעוֹלָם, וְעָלָיו הוּא מְפוֹרָשׁ עַל יְדֵי יְחֶזְקֵאל &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(יחזקאל מד)&lt;/span&gt;, וַיֹּאמֶר אֵלַי יְיָ, הַשַּׁעַר הַזֶּה סָגוּר יִהְיֶה לֹא יִפָּתֵחַ וְאִישׁ לֹא יָבֹא בוֹ כִּי יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּא בוֹ וְהָיָה סָגוּר. נָטַל אֶת הַמַפְתֵּחַ וּפָתַח אֶת הַפִּשְׁפָּשׁ, נִכְנַס לַתָּא, וּמִן הַתָּא אֶל הַהֵיכָל, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְשַׁעַר הַגָּדוֹל. הִגִּיעַ לְשַׁעַר הַגָּדוֹל, הֶעֱבִיר אֶת הַנֶּגֶר וְאֶת הַפּוֹתְחוֹת וּפְתָחוֹ. לֹא הָיָה שׁוֹחֵט הַשּׁוֹחֵט, עַד שֶׁשּׁוֹמֵעַ קוֹל שַׁעַר הַגָּדוֹל שֶׁנִּפְתַּח: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ח&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל שַׁעַר הַגָּדוֹל שֶׁנִּפְתַּח. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הַמַּגְרֵפָה. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הָעֵץ שֶׁעָשָׂה בֶן קָטִין מוּכְנִי לַכִּיּוֹר. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל גְּבִינִי כָּרוֹז. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הֶחָלִיל. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הַצִּלְצָל. מִירִיחוֹ &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(הָיוּ)&lt;/span&gt; שׁוֹמְעִין קוֹל הַשִּׁיר. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִים קוֹל הַשּׁוֹפָר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף קוֹל שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. מִירִיחוֹ הָיוּ מְרִיחִים רֵיחַ פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן דִּגְלַאי: עִזִּים הָיוּ לְבֵית אַבָּא בְּהַר מִכְוָור, וְהָיוּ מִתְעַטְשׁוֹת מֵרֵיחַ פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ט&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מִי שֶׁזָּכָה בְדִּשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, נִכְנַס וְנָטַל הַטֶּנִי וְהִנִּיחוֹ לְפָנָיו, וְהָיָה חוֹפֵן וְנוֹתֵן לְתוֹכוֹ, וּבָאַחֲרוֹנָה כִּבֵּד אֶת הַשְּׁאָר לְתוֹכוֹ וְהִנִּיחוֹ וְיָצָא. מִי שֶׁזָּכָה בְדִּשּׁוּן הַמְּנוֹרָה, נִכְנַס וּמָצָא שְׁתֵּי נֵרוֹת מִזְרָחִיּוֹת דוֹלְקִים, מְדַשֵּׁן אֶת הַשְּׁאָר וּמַנִּיחַ אֶת אֵלּוּ דּוֹלְקִין בִּמְקוֹמָן. מְצָאָן שֶׁכָּבוּ, מְדַשְּׁנָן, וּמַדְלִיקָן מִן הַדּוֹלְקִים, וְאַחַר כָּךְ מְדַשֵּׁן אֶת הַשְּׁאָר. וְאֶבֶן הָיְתָה לִפְנֵי הַמְּנוֹרָה וּבָהּ שָׁלשׁ מַעֲלוֹת, שֶׁעָלֶיהָ הַכֹּהֵן עוֹמֵד וּמֵיטִיב אֶת הַנֵּרוֹת, וְהִנִּיחַ אֶת הַכּוּז עַל מַעֲלָה שְׁנִיָּה וְיָצָא: 

&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;לֹא הָיוּ כוֹפְתִין אֶת הַטָּלֶה, אֶלָּא מְעַקְּדִין אוֹתוֹ. מִי שֶׁזָּכוּ בָאֵבָרִים, אוֹחֲזִים בּוֹ. וְכָךְ הָיְתָה עֲקֵדָתוֹ, רֹאשׁוֹ לַדָּרוֹם וּפָנָיו לַמַּעֲרָב. הַשּׁוֹחֵט, עוֹמֵד בַּמִּזְרָח וּפָנָיו לַמַּעֲרָב. שֶׁל שַׁחַר הָיָה נִשְׁחָט עַל קֶרֶן צְפוֹנִית מַעֲרָבִית עַל טַבַּעַת שְׁנִיָּה. שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם הָיָה נִשְׁחָט עַל קֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית עַל טַבַּעַת שְׁנִיָּה. שָׁחַט הַשּׁוֹחֵט, וְקִבֵּל הַמְקַבֵּל. בָּא לוֹ לְקֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית, וְנוֹתֵן מִזְרָחָה צָפוֹנָה. מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, וְנוֹתֵן מַעֲרָבָה דָּרוֹמָה. שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד דְּרוֹמִית: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;לֹא הָיָה שׁוֹבֵּר בּוֹ אֶת הָרֶגֶל, אֶלָּא נוֹקְבוֹ מִתּוֹךְ עַרְכּוּבוֹ וְתוֹלֶה בוֹ. הָיָה מַפְשִׁיט וְיוֹרֵד עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לֶחָזֶה. הִגִּיעַ לֶחָזֶה, חָתַךְ אֶת הָרֹאשׁ וּנְתָנוֹ לְמִי שֶׁזָּכָה בוֹ. חָתַךְ אֶת הַכְּרָעַיִם וּנְתָנָן לְמִי שֶׁזָּכָה בָהֶן. מֵרַק אֶת הַהֶפְשֵׁט. קָרַע אֶת הַלֵּב וְהוֹצִיא אֶת דָּמוֹ. חָתַךְ אֶת הַיָּדַיִם וּנְתָנָן לְמִי שֶׁזָּכָה בָהֶן. עָלָה לְרֶגֶל הַיְמָנִית, חֲתָכָהּ וּנְתָנָהּ לְמִי שֶׁזָּכָה בָהּ, וּשְׁתֵּי בֵּיצִים עִמָּהּ. קְרָעוֹ, וְנִמְצָא כֻלּוֹ גָּלוּי לְפָנָיו. נָטַל אֶת הַפֶּדֶר וּנְתָנוֹ עַל בֵּית שְׁחִיטַת הָרֹאשׁ מִלְמַעְלָן. נָטַל אֶת הַקְּרָבַיִם וּנְתָנָן לְמִי שֶׁזָּכָה בָהֶם לְהָדִיחָן. וְהַכֶּרֶס מְדִיחִין אוֹתָהּ בְּבֵית מְדִיחִין כָּל צָרְכָּהּ. וְהַקְּרָבַיִם מְדִיחִין אוֹתָן שְׁלשָׁה פְעָמִים בְּמִעוּטָהּ, עַל שֻׁלְחָנוֹת שֶׁל שַׁיִשׁ שֶׁבֵּין הָעַמּוּדִים: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;נָטַל אֶת הַסַּכִּין וְהִפְרִישׁ אֶת הָרֵיאָה מִן הַכָּבֵד, וְאֶצְבַּע הַכָּבֵד מִן הַכָּבֵד, וְלֹא הָיָה מְזִיזָהּ מְמְּקוֹמָהּ. נָקַב אֶת הֶחָזֶה וּנְתָנוֹ לְמִי שֶׁזָּכָה בוֹ. עָלָה לְדֹפֶן הַיְמָנִית, הָיָה חוֹתֵךְ וְיוֹרֵד עַד הַשִּׁדְרָה, וְלֹא הָיָה נוֹגֵעַ בַּשִּׁדְרָה, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לִשְׁתֵּי צְלָעוֹת רַכּוֹת. חֲתָכָהּ וּנְתָנָהּ לְמִי שֶׁזָּכָה בָהּ, וְהַכָּבֵד תְּלוּיָה בָהּ. בָּא לוֹ לַגֵּרָה, וְהִנִּיחַ בָּהּ שְׁתֵּי צְלָעוֹת מִכָּאן וּשְׁתֵּי צְלָעוֹת מִכָּאן. חֲתָכָהּ וּנְתָנָהּ לְמִי שֶׁזָּכָה בָהּ, וְהַקָּנֶה וְהַלֵּב וְהָרֵיאָה תְּלוּיִים בָּהּ. בָּא לוֹ לְדֹפֶן הַשְּׂמָאלִית, וְהִנִּיחַ בָּהּ שְׁתֵּי צְלָעוֹת רַכּוֹת מִלְמַעְלָן וּשְׁתֵּי צְלָעוֹת רַכּוֹת מִלְּמַטָּן. וְכָךְ הָיָה מַנִּיחַ בַּחֲבֶרְתָּהּ. נִמְצָא מַנִּיחַ בִּשְׁתֵּיהֶן שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם מִלְמַעְלָן וּשְׁתַּיִם שְׁתַּיִם מִלְּמַטָּן. חֲתָכָהּ וּנְתָנָהּ לְמִי שֶׁזָּכָה בָהּ, וְהַשִּׁדְרָה עִמָּהּ, וְהַטְחוֹל תָּלוּי בָּהּ, וְהִיא הָיְתָה גְדוֹלָה, אֶלָּא שֶׁל יָמִין קוֹרִין גְּדוֹלָה, שֶׁהַכָּבֵד תְּלוּיָה בָהּ. בָּא לוֹ לָעֹקֶץ, חוֹתְכוֹ וּנְתָנוֹ לְמִי שֶׁזָּכָה בוֹ, וְאַלְיָה וְאֶצְבַּע הַכָּבֵד וּשְׁתֵּי כְלָיוֹת עִמּוֹ. נָטַל רֶגֶל הַשְּׂמָאלִית וּנְתָנָהּ לְמִי שֶׁזָּכָה בָהּ. נִמְצְאוּ כֻלָּן עוֹמְדִין בַּשּׁוּרָה וְהָאֵבָרִים בְּיָדָם. הָרִאשׁוֹן, בָּרֹאשׁ וּבָרֶגֶל. הָרֹאשׁ בִּימִינוֹ, וְחָטְמוֹ כְּלַפֵּי זְרוֹעוֹ, וְקַרְנָיו בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו, וּבֵית שְׁחִיטָתוֹ מִלְמַעְלָן, וְהַפֶּדֶר נָתוּן עָלֶיהָ. וְהָרֶגֶל שֶׁל יָמִין בִּשְׂמֹאלוֹ, וּבֵית עוֹרוֹ לַחוּץ. הַשֵּׁנִי, בִּשְׁתֵּי יָדַיִם. שֶׁל יָמִין בִּימִינוֹ, שֶׁל שְׂמֹאל בִּשְׂמֹאלוֹ, וּבֵית עוֹרָן לַחוּץ. הַשְּׁלִישִׁי, בָּעֹקֶץ וּבָרֶגֶל. הָעֹקֶץ בִּימִינוֹ, וְהָאַלְיָה מְדֻלְדֶּלֶת בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו, וְאֶצְבַּע הַכָּבֵד וּשְׁתֵּי הַכְּלָיוֹת עִמּוֹ, הָרֶגֶל שֶׁל שְׂמֹאל בִּשְׂמֹאלוֹ, וּבֵית עוֹרוֹ לַחוּץ. הָרְבִיעִי, בֶּחָזֶה וּבַגֵּרָה. הֶחָזֶה בִּימִינוֹ, וְהַגֵּרָה בִּשְׂמֹאלוֹ, וְצַלְעוֹתֶיהָ בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו. הַחֲמִישִׁי, בִּשְׁתֵּי דְפָנוֹת. שֶׁל יָמִין בִּימִינוֹ, וְשֶׁל שְׂמֹאל בִּשְׂמֹאלוֹ, וּבֵית עוֹרָן לַחוּץ. הַשִּׁשִּׁי, בַּקְּרָבַיִם הַנְּתוּנִין בְּבָזָךְ וּכְרָעַיִם עַל גַּבֵּיהֶם מִלְמָעְלָה. הַשְּׁבִיעי, בַּסֹּלֶת. הַשְּׁמִינִי, בַּחֲבִתִּין. הַתְּשִׁיעִי, בַּיָּיִן. הָלְכוּ וּנְתָנוּם מֵחֲצִי הַכֶּבֶשׁ וּלְמַטָּה בְּמַעֲרָבוֹ, וּמְלָחוּם. וְיָרְדוּ וּבָאוּ לָהֶם לְלִשְׁכַּת הַגָּזִית, לִקְרוֹת אֶת שְׁמַע: 
---- {{עוגן בשורה|7}}&lt;center&gt;
&lt;br&gt;&lt;b style=&quot;color:#990066;font-size:22px;&quot;&gt;חלק ח&lt;/b&gt;&lt;/center&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אָמַר לָהֶם הַמְּמֻנֶּה, בָּרְכוּ בְרָכָה אַחַת, וְהֵן בֵּרְכוּ. קָרְאוּ עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים, שְׁמַע, וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ, וַיֹּאמֶר. בֵּרְכוּ אֶת הָעָם שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת, אֱמֶת וְיַצִּיב, וַעֲבוֹדָה, וּבִרְכַּת כֹּהֲנִים. וּבַשַּׁבָּת מוֹסִיפִין בְּרָכָה אַחַת לְמשְׁמָר הַיּוֹצֵא: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אָמַר לָהֶם: חֲדָשִׁים לַקְּטֹרֶת בּוֹאוּ וְהָפִיסוּ. &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(הֵפִיסוּ)&lt;/span&gt;, זָכָה מִי שֶׁזָּכָה. &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(אָמַר לָהֶם:)&lt;/span&gt; חֲדָשִׁים עִם יְשָׁנִים בּוֹאוּ וְהָפִיסוּ, מִי מַעֲלֶה אֵבָרִים מִן הַכֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: הַמַּעֲלֶה אֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ, הוּא מַעֲלֶה אוֹתָן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מְסָרוּם לַחַזָּנִים. הָיוּ מַפְשִׁיטִין אוֹתָם אֶת בִּגְדֵיהֶם, וְלֹא הָיוּ מַנִּיחִים עֲלֵיהֶם אֶלָּא מִכְנְסַיִם בִּלְבָד. וְחַלּוֹנוֹת הָיוּ שָׁם, וְכָתוּב עֲלֵיהֶם תַּשְׁמִישֵׁי הַכֵּלִים: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מִי שֶׁזָּכָה בַקְּטֹרֶת, הָיָה נוֹטֵל אֶת הַכַּף. וְהַכַּף דּוֹמֶה לְתַרְקַב גָּדוֹל שֶׁל זָהָב, מַחֲזִיק שְׁלשֶׁת קַבִּים, וְהַבָּזָךְ הָיָה בְתוֹכוֹ, מָלֵא וְגָדוּשׁ קְטֹרֶת. וְכִסּוּי הָיָה לוֹ, וּכְמִין מְטוּטֶלֶת הָיָה עָלָיו מִלְמַעְלָן: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מִי שֶׁזָּכָה בַמַּחְתָּה, נָטַל מַחְתַּת הַכֶּסֶף, וְעָלָה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, וּפִנָּה אֶת הַגֶּחָלִים הֵילָךְ &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(וְהֵילָךְ)&lt;/span&gt; וְחָתָה. יָרַד וְעֵרָן לְתוֹךְ שֶׁל זָהָב. נִתְפַּזֵּר מִמֶּנָּה כְּקַב גֶּחָלִים, וְהָיָה מְכַבְּדָן לָאַמָּה. וּבַשַּׁבָּת הָיָה כוֹפֶה עֲלֵיהֶן פְסַכְתֵּר. וּפְסַכְתֵּר הָיְתָה כֶלִי גָדוֹל מַחֲזֶקֶת לֶתֶךְ, וּשְׁתֵּי שַׁרְשְׁרוֹת הָיוּ בָהּ, אַחַת שֶׁהוּא מוֹשֵׁךְ בָּהּ וְיוֹרֵד, וְאַחַת שֶׁהוּא אוֹחֵז בָּהּ מִלְמַעְלָן בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תִתְגַּלְגֵּל. וּשְׁלשָׁה דְבָרִים הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת, כּוֹפִין אוֹתָהּ עַל גַּב גֶּחָלִים וְעַל הַשֶּׁרֶץ בַּשַּׁבָּת, וּמוֹרִידִין בָּהּ אֶת הַדֶּשֶׁן מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ו&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הִגִּיעוּ בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, נָטַל אֶחָד אֶת הַמַּגְרֵפָה וְזוֹרְקָהּ בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ. אֵין אָדָם שׁוֹמֵעַ קוֹל חֲבֵרוֹ בִּירוּשָׁלַיִם מִקּוֹל הַמַּגְרֵפָה. וּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת, כֹּהֵן שֶׁשּׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלָהּ, יוֹדֵעַ שֶׁאֶחָיו הַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לְהִשְׁתַּחֲווֹת, וְהוּא רָץ וּבָא. וּבֶן לֵוִי שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלָהּ, יוֹדֵעַ שֶׁאֶחָיו הַלְוִיִּם נִכְנָסִים לְדַבֵּר בַּשִּׁיר, וְהוּא רָץ וּבָא. וְרֹאשׁ הַמַּעֲמָד הָיָה מַעֲמִיד אֶת הַטְמֵאִים בְּשַׁעַר הַמִּזְרָח: 

&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ו&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הֵחֵלּוּ עוֹלִים בְּמַעֲלוֹת הָאוּלָם. מִי שֶׁזָּכוּ בְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַמְּנוֹרָה הָיוּ מַקְדִּימִין לִפְנֵיהֶם. מִי שֶׁזָּכָה בְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, נִכְנַס וְנָטַל אֶת הַטֶּנִי וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא. מִי שֶׁזָּכָה בְדִשּׁוּן הַמְּנוֹרָה, נִכְנַס וּמָצָא שְׁתֵּי נֵרוֹת מִזְרָחִיִּים דּוֹלְקִין, מְדַשֵּׁן אֶת הַמִּזְרָחִי, וּמַנִּיחַ אֶת הַמַּעֲרָבִי דוֹלֵק, שֶׁמִּמֶּנּוּ הָיָה מַדְלִיק אֶת הַמְּנוֹרָה בֵּין הָעַרְבָּיִם. מְצָאוֹ שֶׁכָּבָה, מְדַשְּׁנוֹ וּמַדְלִיקוֹ מִמִּזְבַּח הָעוֹלָה. נָטַל אֶת הַכּוּז מִמַּעֲלָה שְׁנִיָּה, וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מִי שֶׁזָּכָה בַמַּחְתָּה, צָבַר אֶת הַגֶּחָלִים עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וּרְדָדָן בְּשׁוּלֵי הַמַּחְתָּה, וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מִי שֶׁזָּכָה בַקְּטֹרֶת, הָיָה נוֹטֵל אֶת הַבָּזָךְ מִתּוֹךְ הַכַּף וְנוֹתְנוֹ לְאוֹהֲבוֹ אוֹ לִקְרוֹבוֹ. נִתְפַּזֵּר מִמֶּנּוּ לְתוֹכוֹ, נוֹתְנוֹ לוֹ בְחָפְנָיו. וּמְלַמְּדִים אוֹתוֹ, הֱוֵי זָהִיר שֶׁמָּא תַתְחִיל לְפָנֶיךָ שֶׁלֹּא תִכָּוֶה. הִתְחִיל מְרַדֵּד וְיוֹצֵא. לֹא הָיָה הַמַּקְטִיר מַקְטִיר, עַד שֶׁהַמְּמֻנֶּה אוֹמֵר לוֹ הַקְּטֵר. אִם הָיָה כֹהֵן גָּדוֹל, הַמְּמֻנֶּה אוֹמֵר, אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל, הַקְטֵר. פָּרְשׁוּ הָעָם, וְהִקְטִיר וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא: 

&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ז&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בִּזְמַן שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל נִכְנָס לְהִשְׁתַּחֲווֹת, שְׁלֹשָׁה אוֹחֲזִין בּוֹ, אֶחָד בִּימִינוֹ, וְאֶחָד בִּשְׂמֹאלוֹ, וְאֶחָד בָּאֲבָנִים טוֹבוֹת. וְכֵיוָן שֶׁשָּׁמַע הַמְּמֻנֶּה קוֹל רַגְלָיו שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁהוּא יוֹצֵא, הִגְבִּיהַּ לוֹ אֶת הַפָּרֹכֶת, נִכְנַס וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא, וְנִכְנְסוּ אֶחָיו הַכֹּהֲנִים וְהִשְׁתַּחֲווּ וְיָצָאוּ: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בָּאוּ וְעָמְדוּ עַל מַעֲלוֹת הָאוּלָם. עָמְדוּ הָרִאשׁוֹנִים לִדְרוֹם אֲחֵיהֶם הַכֹּהֲנִים וַחֲמִשָּׁה כֵלִים בְּיָדָם, הַטֶּנִי בְיַד אֶחָד, וְהַכּוּז בְּיַד אֶחָד, וְהַמַּחְתָּה בְיַד אֶחָד, וְהַבָּזָךְ בְּיַד אֶחָד, וְכַף וְכִסּוּיָהּ בְּיַד אֶחָד. וּבֵרְכוּ אֶת הָעָם בְּרָכָה אַחַת, אֶלָא שֶׁבַּמְדִינָה אוֹמְרִים אוֹתָה שָׁלשׁ בְּרָכוֹת, וּבַמִּקְדָּשׁ בְּרָכָה אֶחָת. בַּמִּקְדָּשׁ הָיוּ אוֹמְרִים אֶת הַשֵּׁם כִּכְתָבוֹ, וּבַמְּדִינָה בְּכִנּוּיוֹ. בַּמְּדִינָה הַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאִים אֶת &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(כַּפֵּיהֶם)&lt;/span&gt; יְדֵיהֶם כְּנֶגֶד כִּתְפוֹתֵיהֶן, וּבַמִּקְדָּשׁ עַל גַּבֵּי רָאשֵׁיהֶן, חוּץ מִכֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁאֵין מַגְּבִּיהַּ אֶת יָדָיו לְמַעְלָה מִן הַצִּיץ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף כֹּהֵן גָּדוֹל מַגְבִּיהַּ אֶת יָדָיו לְמַעְלָה מִן הַצִּיץ, שֶׁנֶּאֱמַר &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(ויקרא ט)&lt;/span&gt;: וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בִּזְמַן שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל רוֹצֶה לְהַקְטִיר, הָיָה עוֹלֶה בַכֶּבֶשׁ וְהַסְּגָן בִּימִינוֹ. הִגִּיעַ לְמַחֲצִית הַכֶּבֶשׁ, אָחַז הַסְּגָן בִּימִינוֹ וְהֶעֱלָהוּ. הוֹשִׁיט לוֹ הָרִאשׁוֹן הָרֹאשׁ וְהָרֶגֶל, וְסָמַךְ עֲלֵיהֶן וּזְרָקָן. הוֹשִׁיט הַשֵּׁנִי לָרִאשׁוֹן שְׁתֵּי הַיָּדַיִם, נוֹתְנָן לְכֹהֵן גָּדוֹל, וְסָמַךְ עֲלֵיהֶן וּזְרָקָן. נִשְׁמַט הַשֵּׁנִי וְהָלַךְ לוֹ. וְכָךְ הָיוּ מוֹשִׁיטִין לוֹ שְׁאָר כָּל הָאֵבָרִין, וְהוּא סוֹמֵךְ עֲלֵיהֶן וְזוֹרְקָן. וּבִזְמַן שֶׁהוּא רוֹצֶה, הוּא סוֹמֵךְ וַאֲחֵרִים זוֹרְקִין. בָּא לוֹ לְהַקִּיף אֶת הַמִּזְבֵּחַ. מֵהֵיכָן הוּא מַתְחִיל? מִקֶּרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית, מִזְרָחִית צְפוֹנִית, צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית. נָתְנוּ לוֹ יַיִן לְנַסֵּךְ, הַסְּגָן עוֹמֵד עַל הַקֶּרֶן וְהַסּוּדָרִים בְּיָדוֹ, וּשְׁנֵי כֹהֲנִים עוֹמְדִים עַל שְׁלְחַן הַחֲלָבִים וּשְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(ֹשֶׁל כֶּסֶף)&lt;/span&gt; בְּיָדָם, תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ. בָּאוּ וְעָמְדוּ אֵצֶל בֶּן אַרְזָא, אֶחָד מִימִינוֹ וְאֶחָד מִשְּׂמֹאלוֹ. שָׁחָה לְנַסֵּךְ, וְהֵנִיף הַסְּגָן בַּסּוּדָרִין, וְהִקִּישׁ בֶּן אַרְזָא בַּצִּלְצָל, וְדִבְּרוּ הַלְוִיִּם בַּשִּׁיר. הִגִּיעוּ לַפֶּרֶק, תָּקְעוּ, וְהִשְׁתַּחֲווּ הָעָם. עַל כָּל פֶּרֶק, תְּקִיעָה, וְעַל כָּל תְּקִיעָה, הִשְׁתַּחֲוָיָה. זֶה הוּא סֵדֶר הַתָּמִיד לַעֲבוֹדַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ, יְהִי רָצוֹן שֶׁיִבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הַשִּׁיר שֶׁהָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בַּמִּקְדָּשׁ: בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן הָיוּ אוֹמְרִים &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(תהלים כד)&lt;/span&gt;, לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיוֹשְׁבֵי בָּהּ. בַּשֵּׁנִי הָיוּ אוֹמְרִים &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שם מח)&lt;/span&gt;, גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ. בַּשְּׁלִישִׁי הָיוּ אוֹמְרִים &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שם פב)&lt;/span&gt;, אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלהִים יִשְׁפֹּט. בָּרְבִיעִי הָיוּ אוֹמְרִים &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שם צד)&lt;/span&gt;, אֵל נְקָמוֹת יְיָ אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(וְגוֹ')&lt;/span&gt;. בַּחֲמִישִׁי הָיוּ אוֹמְרִים &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שם פא)&lt;/span&gt;, הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ, הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. בַּשִּׁשִּׁי הָיוּ אוֹמְרִים &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שם צג)&lt;/span&gt;, ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ וְגוֹ'. בַּשַּׁבָּת הָיוּ אוֹמְרִים &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שם צב)&lt;/span&gt;, מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת, מִזְמוֹר שִׁיר לֶעָתִיד לָבוֹא לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת מְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים: 
---- {{עוגן בשורה|8}}&lt;center&gt;
&lt;br&gt;&lt;b style=&quot;color:#990066;font-size:22px;&quot;&gt;חלק ט&lt;/b&gt;&lt;/center&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;זוהר ח&quot;ג דף נ.&lt;/span&gt;&lt;br&gt;
אֲבָל תָּא חֲזֵי, זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְּאִינּוּן מִתְדַּבְּקָן בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רָחִים לְהוּ, דִּכְתִּיב &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(מלאכי א)&lt;/span&gt;: אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְיָ'. וּמִגּוֹ רְחִימוּתָא דִּילֵיהּ, אָעִיל לְהוּ לְאַרְעָא קַדִּישָׁא, לְאַשְׁרָאָה שְׁכִינְתֵּיהּ בֵּינַיְיהוּ, וּלְמֶהֱוִי דִּיּוּרֵיהּ עִמְּהוֹן, וְיִשְׂרָאֵל דְּיִשְׁתַּכְּחוּן קַדִּישִׁין עַל כָּל בְּנֵי עָלְמָא. {{ש}}
תָּא חֲזֵי, כְּתִיב &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שמות לה)&lt;/span&gt; וְכָל הַנָּשִׁים אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן וְגוֹ'. בְּשַׁעֲתָא דַּהֲווֹ עַבְדִּין עֲבִידְתָּא, הֲווֹ אַמְרֵי, דָּא לְמַקְדְּשָׁא. דָּא לְמַשְׁכְּנָא. דָּא לְפָרוֹכְתָּא. וְכֵן כָּל אִינּוּן אוּמְנִין בְּגִין דְּיִשְׁרֵי קְדוּשָּׁה עַל יְדַיְיהוּ, וְאִתְקַדַּשׁ הַהוּא עֲבִידְתָּא. וְכַד סָלִיק לְאַתְרֵיהּ, בִּקְדוּשָּׁה סָלִיק. {{ש}}
כְּגַוְונָא דָּא מַאן דְּעָבִיד עֲבִידְתָּא לְעֲבוֹדָה זָרָה, אוֹ לְסִטְרָא אָחֳרָא, דְּלָא קַדִּישָׁא. כֵּיוָן דְּאִדְכַּר לֵיהּ עַל הַהוּא עֲבִידְתָּא, הָא רוּחַ מִסְאֲבָא שַׁרְיָא עֲלוֹי, וְכַד סָלִיק עֲבִידְתָּא, בִּמְסָאֲבָא סָלִיק. כְּנַעֲנִיִם פַּלְחֵי לְעֲבוֹדָה זָרָה אִינְהוּ, וּמִתְדַּבְּקָן כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא בְּרוּחַ מִסְאֲבָא בְּעֲבוֹדָה זָרָה, וַהֲווּ בִּנְיָין בָּנִין לְפַרְצוּפַיְיהוּ &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(ס&quot;א לטנופייהו)&lt;/span&gt; וּלְגִעוּלַיְיהוּ לִסְטַר מִסְאֲבָא לְעֲבוֹדָה זָרָה, וְכַד שָׁרָאן לְמִבְנֵי, הֲווֹ אַמְרֵי מִלָּה, וְכֵיוָן דְּאִתְדְּכָר בְּפוּמַיְיהוּ, סָלִיק עָלֵיהּ רוּחַ מִסְאֲבָא. כַּד אִסְתָּלִיק עֲבִידְתָּא, בְּרוּחַ מִסְאֲבָא אִסְתָּלִיק. {{ש}}
כֵּיוָן דְּעָאלוּ יִשְׂרָאֵל לְאַרְעָא, בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְדַכְּאָה לוֹן, וּלְקַדְּשָׁא לוֹן אַרְעָא, וּלְאַפְנָאָה אֲתַר לִשְׁכִינְתָּא דְּלָא תִּשְׁרֵי שְׁכִינְתָּא גּוֹ מִסְאֲבָא. וְעַל דָּא בְּהַהוּא נֶגַע צָרַעַת, הֲווֹ סָתְרִין בִּנְיָינִין דְּאָעִין וַאֲבָנִין דְּאִתְעָבֵידוּ בִּמְסָאֲבוּ. {{ש}}
תָּא חֲזֵי, אִי עוֹבָדָא דָּא הֲוָה לְאַשְׁכְּחָא מַטְמוֹנִין בִּלְחוֹדוֹי, יְהַדְרוּן אֲבָנִין לְבָתַר כְּמָה דְּאִינּוּן לְאַתְרַיְיהוּ, וְעַפְרָא לְאַתְרֵיהּ. אֲבָל קְרָא כְּתִיב, וְחִלְּצוּ אֶת הָאֲבָנִים. וּכְתִיב וְעָפָר אַחֵר יִקַּח. בְּגִין דְּיִתְעַבָּר רוּחַ מִסְאֲבָא, וְיִתְפְּנֵי וְיִתְקַדַּשׁ הַשְׁתָּא כְּמִלְּקַדְּמִין, וְיִשְׁתְּכָחוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדוּשָּׁה, וּבְדִיּוּרָא קַדִּישָׁא, לְמִשְׁרֵי בֵּינַיְיהוּ שְׁכִינְתָּא. {{ש}}
וְעַל דָּא מַאן דְּבָנֵי בִּנְיָן כַּד שָׁארֵי לְמִבְנֵי, בָּעֵי לְאַדְכְּרָא בְּפוּמֵיהּ, דְּהָא לְפוּלְחָנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הוּא בָּנֵי. בְּגִין דִּכְתִּיב &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(ירמיה כב)&lt;/span&gt;: הוֹי בּוֹנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא צֶדֶק וְגוֹ', וּכְדֵין סִיַּיעְתָּא דִּשְׁמַיָּא שָׁארֵי עֲלוֹי, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא זַמִּין עָלֵיהּ קְדוּשָׁתָא, וְקָארִי עָלֵיהּ שָׁלוֹם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(איוב ה)&lt;/span&gt;: וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ וְגוֹ'. מַהוּ &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(איוב ה)&lt;/span&gt; וּפָקַדְתָּ נָוְךָ? הָא אוּקְמוּהָ, אֲבָל וּפָקַדְתָּ, לְאַפְקְדָא מִלָּה בְּפוּמָא כַּד אִיהוּ בָּנֵי. וּכְדֵין וְלֹא תֶחֱטָא כְּתִיב.


&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;גמרא בבא מציעא&lt;br&gt;דף ק&quot;ז.&lt;/span&gt;&lt;br&gt;
אמר ליה רב יהודה לרבין בר רב נחמן: רבין אחי, לא תזבין ארעא דסמיכא למתא, דאמר ר' אבהו אמר רב הונא אמר רב: אסור לו לאדם שיעמוד על שדה חבירו בשעה שעומדת בקמותיה.&lt;br&gt;
איני ?! והא אשכחינהו רבי אבא לתלמידיה דרב, אמר להו: מאי אמר רב בהני קראי &quot;ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(דברים כח-ג)&lt;/span&gt; ? ואמרו ליה: הכי אמר רב &quot;ברוך אתה בעיר&quot; - שיהא ביתך סמוך לבית הכנסת, &quot;ברוך אתה בשדה&quot; - שיהו נכסיך קרובים לעיר, &quot;ברוך אתה בבואך&quot; - שלא תמצא אשתך ספק נדה בשעת ביאתך מן הדרך, &quot;ברוך אתה בצאתך&quot; - שיהו צאצאי מעיך כמותך.&lt;br&gt;
ואמר להו: ר' יוחנן לא אמר הכי, אלא &quot;ברוך אתה בעיר&quot; - שיהא בית הכסא סמוך לשולחנך. אבל בית הכנסת - לא. ורבי יוחנן לטעמיה - דאמר: שכר פסיעות יש.&lt;br&gt;
&quot;ברוך אתה בשדה&quot; - שיהו נכסיך משולשין, שליש בתבואה, שליש בזיתים, ושליש בגפנים, &quot;ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך&quot; - שתהא יציאתך מן העולם כביאתך לעולם, מה ביאתך לעולם בלא חטא - אף יציאתך מן העולם בלא חטא ! &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(דף קז:)&lt;/span&gt; לא קשיא, הא - דמהדר ליה שורא ורתקא, הא - דלא מהדר ליה שורא ורתקא. &quot;והסיר ה' ממך כל חולי&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(דברים ז-טו)&lt;/span&gt; - אמר רב: זו עין.


&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;רמב&quot;ם הלכות דעות&lt;br&gt;פרק ה'.&lt;/span&gt;&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;יא. &lt;/span&gt;דֶּרֶךְ בַּעֲלֵי דֵּעָה, שֶׁיִּקְבַּע לוֹ אָדָם מְלָאכָה הַמְּפַרְנֶסֶת אוֹתוֹ תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ יִקְנֶה בֵּית דִּירָה, וְאַחַר כָּךְ יִשָּׂא אִשָּׁה שֶׁנֶּאֱמָר &quot;מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם, וְלֹא חִלְּלוֹ וגו' אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וגו' אֲשֶׁר אֵרַשׂ אִשָּׁה&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(דברים כ,ה ז)&lt;/span&gt;. אֲבָל הַטִּפְּשִׁים, מַתְחִילִין לִשָּׂא אִשָּׁה, וְאַחַר כָּךְ אִם תִּמְצָא יָדוֹ יִקְנֶה בַּיִת, וְאַחַר כָּךְ בְּסוֹף יָמָיו יַחְזֹר לְבַקַּשׁ אֻמָּנוּת אוֹ יִתְפַּרְנַס מִן הַצְּדָקָה וְכֵן הוּא אוֹמֵר בַּקְּלָלוֹת, &quot;אִשָּׁה תְאָרֵשׂ וגו' בַּיִת תִּבְנֶה וגו' כֶּרֶם תִּטַּע&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(דברים כח,ל)&lt;/span&gt; כְּלוֹמַר יִהְיוּ מַעֲשֶׂיךָ הֲפוּכִין, כְּדֵי שֶׁלֹּא תַצְלִיחַ דְּרָכֶיךָ. וּבַבְּרָכָה מַה הוּא אוֹמֵר, &quot;וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָו, מַשְׂכִּיל וַה', עִמּוֹ&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שמואל א יח,יד)&lt;/span&gt;.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;יב. &lt;/span&gt;וְאָסוּר לָאָדָם לְהַפְקִיר אוֹ לְהַקְדִּישׁ כָּל נְכָסָיו, וְיַטְרִיחַ עַל הַבְּרִיּוֹת. וְלֹא יִמְכֹּר שָׂדֶה, וְיִקְנֶה בַּיִת וְלֹא בַּיִת, וְיִקְנֶה מִטַּלְטְלִין אוֹ יַעֲשֶׂה סְחוֹרָה בִּדְמֵי בֵּיתוֹ אֲבָל מוֹכֵר הוּא מִטַּלְטְלִין, וְקוֹנֶה שָׂדֶה. כְּלָלוֹ שֶׁלַּדָּבָר: יָשִׂים מְגַמָּתוֹ לְהַצְלִיחַ נְכָסָיו לֹא לְהִתְנָאוֹת מְעַט לְפִי שָׁעָה אוֹ לֵהָנוֹת מְעַט, וְיַפְסִיד הַרְבֵּה.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;יג. &lt;/span&gt;מַשָּׂאָן וּמַתָּנָן שֶׁלְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים, בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה: אוֹמֵר עַל לָאו לָאו, וְעַל הִין הִין. מְדַקְדֵּק עַל עַצְמוֹ, בְּחֶשְׁבּוֹן וְנוֹתֵן וּמְוַתֵּר לַאֲחֵרִים כְּשֶׁיִּקַּח מֵהֶן, וְלֹא יְדַקְדַּק עֲלֵיהֶן. וְנוֹתֵן דְּמֵי הַלֶּקַח לְאַלְתַּר. וְאֵינוּ נַעֲשֶׂה לֹא עַרָּב וְלֹא קַבְלָן, וְלֹא יָבוֹא בְּהַרְשָׁאָה. מְחַיֵּב עַצְמוֹ בְּדִבְרֵי מֶקָּח וּמִמְכָּר, בִּמְקוֹם שֶׁלֹּא חִיְּבָה אוֹתוֹ תּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁיַּעֲמֹד בְּדִבּוּרוֹ, וְלֹא יְשַׁנֵּהוּ. וְאִם נִתְחַיְּבוּ לוֹ אֲחֵרִים בַּדִּין, מַאֲרִיךְ לָהֶן וּמוֹחֵל לָהֶן וּמַלְוֶה, וְחוֹנֵן. וְלֹא יֵרֵד לְתוֹךְ אֻמָּנוּת חֲבֵרוֹ, וְלֹא יֵצַר לְאָדָם בָּעוֹלָם בְּחַיָּיו. כְּלָלוֹ שֶׁלַּדָּבָר יִהְיֶה מִן הַנִּרְדָּפִין, וְלֹא מִן הָרוֹדְפִין מִן הַנֶּעְלָבִין, וְלֹא מִן הָעוֹלְבִין. וְאָדָם שְׁהוּא עוֹשֶׂה כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלּוּ וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר &quot;וַיֹּאמֶר לִי, עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(ישעיהו מט,ג)&lt;/span&gt;. &lt;br&gt;
---- {{עוגן בשורה|9}}&lt;center&gt;
&lt;br&gt;&lt;b style=&quot;color:#990066;font-size:22px;&quot;&gt;חלק י&lt;/b&gt;&lt;/center&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;רמב&quot;ם הלכות בית הבחירה&lt;br&gt;פרק א'&lt;/span&gt;&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;א. &lt;/span&gt;מִצְוַת עֲשֵׂה לַעֲשׂוֹת בַּיִת לַה', מוּכָן לִהְיוֹת מַקְרִיבִים בּוֹ הַקָּרְבָּנוֹת, וְחוֹגְגִין אֵלָיו שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה שֶׁנֶּאֱמָר &quot;וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שמות כה,ח)&lt;/span&gt; וּכְבָר נִתְפָּרַשׁ בַּתּוֹרָה מִשְׁכָּן שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְהָיָה לְפִי שָׁעָה שֶׁנֶּאֱמָר &quot;כִּי לֹא בָאתֶם, עַד עָתָּה וגו'&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(דברים יב,ט)&lt;/span&gt;.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;ב. &lt;/span&gt;כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ, הִעְמִידוּ הַמִּשְׁכָּן בְּגִלְגָּל אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁחָלְקוּ. וּמִשָּׁם בָּאוּ לְשִׁילֹה, וּבָנוּ שָׁם בַּיִת שֶׁלַּאֲבָנִים וּפָרְסוּ יְרִיעוֹת הַמִּשְׁכָּן עָלָיו, וְלֹא הָיְתָה שָׁם תַּקְרָה. וּשְׁלוֹשׁ מֵאוֹת וְתֵשַׁע וְשִׁשִּׁים שָׁנָה, עָמַד מִקְדַּשׁ שִׁילֹה. וּכְשֶׁמֵּת עֵלִי, חָרַב וּבָאוּ לְנוֹב וּבָנוּ שָׁם מִקְדָּשׁ וּכְשֶׁמֵּת שְׁמוּאֵל, חָרַב וּבָאוּ לְגִבְעוֹן וּבָנוּ שָׁם מִקְדָּשׁ. וּמִגִּבְעוֹן בָּאוּ לְבֵית הָעוֹלָמִים. וִימֵי נוֹב וְגִבְעוֹן, שֶׁבַע וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;ג. &lt;/span&gt;כֵּיוָן שֶׁנִּבְנָה הַמִּקְדָּשׁ בִּירוּשָׁלַיִם נֶאְסְרוּ כָּל הַמְּקוֹמוֹת כֻּלָּן לִבְנוֹת בָּהֶן בַּיִת לַה', וּלְהַקְרִיב בָּהֶן קָרְבָּן וְאֵין שָׁם בַּיִת לְדוֹרֵי הַדּוֹרוֹת אֵלָא בִּירוּשָׁלַיִם בִּלְבָד, וּבְהַר הַמּוֹרִיָּה שֶׁבָּהּ שֶׁנֶּאֱמָר &quot;וַיֹּאמֶר דָּוִיד זֶה הוּא, בֵּית ה' הָאֱלֹהִים וְזֶה מִּזְבֵּחַ לְעֹלָה, לְיִשְׂרָאֵל&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(דברי הימים א כב,א)&lt;/span&gt;, וְאוֹמֵר &quot;זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(תהילים קלב,יד)&lt;/span&gt;.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;ד. &lt;/span&gt;בִּנְיָן שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה, כְּבָר מְפֹרָשׁ בִּמְלָכִים וְכֵן בִּנְיַן הָעֲתִיד לִבָּנוֹת אַף עַל פִּי שְׁהוּא כָּתוּב בִּיחֶזְקֵאל, אֵינוּ מְפֹרָשׁ וּמְבֹאָר. וְאַנְשֵׁי בַּיִת שֵׁנִי כְּשֶׁבָּנוּ בִּימֵי עֶזְרָא בָּנוּהוּ כְּבִנְיַן שְׁלֹמֹה, וּמֵעֵין דְּבָרִים הַמְּפֹרָשִׁים בִּיחֶזְקֵאל.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;ה. &lt;/span&gt;וְאֵלּוּ הֶן הַדְּבָרִים שְׁהֶן עִיקָר בְּבִנְיַן הַבַּיִת: עוֹשִׂין בּוֹ קֹדֶשׁ, וְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, וְיִהְיֶה לִפְנֵי הַקֹּדֶשׁ מָקוֹם אֶחָד וְהוּא הַנִּקְרָא אוּלָם וּשְׁלָשְׁתָּן נִקְרָאִין הֵיכָל. וְעוֹשִׂין מְחִצָּה אַחֶרֶת סָבִיב לַהֵיכָל, רְחוֹקָה מִמֶּנּוּ כְּעֵין קַלְעֵי הֶחָצֵר שֶׁהָיוּ בַּמִּדְבָּר וְכָל הַמֻּקָּף בִּמְחִצָּה זוֹ שְׁהוּא כְּעֵין חֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד, הוּא הַנִּקְרָא עֲזָרָה. וְהַכֹּל נִקְרָא מִקְדָּשׁ.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;ו. &lt;/span&gt;וְעוֹשִׂין בַּמִּקְדָּשׁ שִׁבְעָה כֵּלִים: מִזְבֵּחַ לְעוֹלָה וְלִשְׁאָר הַקָּרְבָּנוֹת וְכֶבֶשׁ שֶׁעוֹלִים בּוֹ לַמִּזְבֵּחַ, וּמְקוֹמוֹ לִפְנֵי הָאוּלָם מָשׁוּךְ לַדָּרוֹם וְכִיּוֹר וְכַנּוֹ, לְקַדַּשׁ מִמֶּנּוּ הַכּוֹהֲנִים יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם לָעֲבוֹדָה, וּמְקוֹמוֹ בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, מָשׁוּךְ לַדָּרוֹם שְׁהוּא שְׂמֹאל הַנִּכְנָס לַמִּקְדָּשׁ. וּמִזְבֵּחַ לַקְּטֹרֶת, וּמְנוֹרָה, וְשֻׁלְחָן וּשְׁלָשְׁתָּן בְּתוֹךְ הַקֹּדֶשׁ, לִפְנֵי קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. &lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;ז. &lt;/span&gt;הַמְּנוֹרָה בַּדָּרוֹם מִשְּׂמֹאל הַנִּכְנָס, וְשֻׁלְחָן מִיָּמִין שֶׁעָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים וּשְׁנֵיהֶם בְּצַד קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים מִבַּחוּץ. וּמִזְבַּח הַקְּטֹרֶת מָשׁוּךְ מִבֵּין שְׁנֵיהֶם, לַחוּץ. וְעוֹשִׁין בְּתוֹךְ הָעֲזָרָה גְּבוּלִין עַד כָּאן לְיִשְׂרָאֵל, עַד כָּאן לַכּוֹהֲנִים וּבוֹנִים בָּהּ בָּתִּים לִשְׁאָר צָרְכֵּי הַמִּקְדָּשׁ, כָּל בַּיִת מֵהֶם נִקְרָא לִשְׁכָּה.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;ח. &lt;/span&gt;כְּשֶׁבּוֹנִין הַהֵיכָל וְהָעֲזָרָה, בּוֹנִין בַּאֲבָנִים גְּדוֹלוֹת וְאִם לֹא מָצְאוּ אֲבָנִים, בּוֹנִין בִּלְבֵנִים. וְאֵין מְפַצְּלִין אֶת אַבְנֵי הַבִּנְיָן בְּהַר הַבַּיִת אֵלָא מְפַצְּלִין אוֹתָן וּמְסַתְּתִין אוֹתָן מִבַּחוּץ, וְאַחַר כָּךְ מַכְנִיסִין אוֹתָן לַבִּנְיָן: שֶׁנֶּאֱמָר &quot;אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אֲבָנִים יְקָרוֹת, לְיַסֵּד הַבָּיִת אַבְנֵי גָזִית&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(מלכים א ה,לא)&lt;/span&gt;, וְאוֹמֵר &quot;וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן כָּל כְּלִי בַרְזֶל, לֹא נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(מלכים א ו,ז)&lt;/span&gt;.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;ט. &lt;/span&gt;וְאֵין בּוֹנִין בּוֹ עֵץ בּוֹלֵט כְּלָל, אֵלָא אוֹ בָּאֲבָנִים אוֹ בִּלְבֵנִים וְסִיד וְאֵין עוֹשִׂין אַכְסַדְרוֹת שֶׁלְּעֵץ בְּכָל הָעֲזָרָה, אֵלָא שֶׁלַּאֲבָנִים אוֹ לְבֵנִים. &lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;י. &lt;/span&gt;וּמְרַצְּפִין כָּל הָעֲזָרָה בַּאֲבָנִים יְקָרוֹת. וְאִם נֶעְקְרָה אֶבֶן אַף עַל פִּי שְׁהִיא עוֹמֶדֶת בִּמְקוֹמָהּ הוֹאִיל וְנִתְקַלְקְלָה, פְּסוּלָה וְאָסוּר לַכּוֹהֵן הָעוֹבֵד לַעֲמֹד עָלֶיהָ בְּשָׁעַת הָעֲבוֹדָה, עַד שֶׁתִּקָּבַע בָּאָרֶץ.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;יא. &lt;/span&gt;וּמִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לְחַזַּק אֶת הַבִּנְיָן וּלְהַגְבִּיהוֹ כְּפִי כּוֹחַ הַצִּבּוּר, שֶׁנֶּאֱמָר &quot;וּלְרוֹמֵם אֶת בֵּית אֱלֹהֵינוּ&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(עזרא ט,ט)&lt;/span&gt;. וּמְפָאֲרִין אוֹתוֹ, וּמְיַפִּין כְּפִי כּוֹחָן: אִם יְכוּלִין לָטוּחַ אוֹתוֹ כֻּלּוֹ בְּזָהָב, וּלְהַגְדִּיל בְּמַעֲשָׂיו הֲרֵי זוֹ מִצְוָה.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;יב. &lt;/span&gt;אֵין בּוֹנִין אֶת הַמִּקְדָּשׁ בַּלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמָר &quot;וּבְיוֹם, הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(במדבר ט,טו)&lt;/span&gt; בַּיּוֹם מְקִימִין, לֹא בַּלַּיְלָה וְעוֹסְקִין בַּבִּנְיָן מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר, עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים. וְהַכֹּל חַיָּבִין לִבְנוֹת וּלְסַעַד בְּעַצְמָן וּבִמְמוֹנָם אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, כְּמִקְדַּשׁ הַמִּדְבָּר וְאֵין מְבַטְּלִין תִּינוֹקוֹת שֶׁלְּבֵית רִבָּן לַבִּנְיָן. וְאֵין בִּנְיַן מִקְדָּשׁ דּוֹחֶה יוֹם טוֹב.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;יג. &lt;/span&gt;הַמִּזְבֵּחַ, אֵין עוֹשִׂין אוֹתוֹ אֵלָא בִּנְיַן אֲבָנִים. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמָר בַּתּוֹרָה &quot;מִזְבַּח אֲדָמָה, תַּעֲשֶׂה לִּי&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שמות כ,כ)&lt;/span&gt;, שֶׁיִּהְיֶה מְחֻבָּר בָּאֲדָמָה שֶׁלֹּא יִבְנוּהוּ לֹא עַל גַּבֵּי כִּיפִין, וְלֹא עַל גַּבֵּי מְחִילוֹת וְזֶה שֶׁנֶּאֱמָר &quot;וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שמות כ,כא)&lt;/span&gt; מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שְׁאֵינוּ רְשׁוּת, אֵלָא חוֹבָה.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;יד. &lt;/span&gt;כָּל אֶבֶן שֶׁנִּפְגְמָה כְּדֵי שֶׁתַּחְגֹּר בָּהּ הַצִּפֹּרֶן, כְּסַכִּין שֶׁלִּשְׁחִיטָה הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה לַכֶּבֶשׁ וְלַמִּזְבֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמָר &quot;אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה, אֶת מִזְבַּח ה'&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(דברים כז,ו)&lt;/span&gt;. וּמֵהֵיכָן הָיוּ מְבִיאִין אַבְנֵי מִזְבֵּחַ, מִן בְּתוּלַת הַקַּרְקָע חוֹפְרִין עַד שֶׁמַּגִּיעִין לַמָּקוֹם הַנִּכָּר שְׁאֵינוּ מְקוֹם עֲבוֹדָה וּבִנְיָן וּמוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ הָאֲבָנִים, אוֹ מִן הַיָּם הַגָּדוֹל, וּבוֹנִין בָּהֶן. וְכֵן אַבְנֵי הַהֵיכָל וְהָעֲזָרוֹת, שְׁלֵמוֹת הָיוּ. &lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;טו. &lt;/span&gt;וְאַבְנֵי הֵיכָל וַעֲזָרוֹת שֶׁנִּפְגְמוּ, אוֹ שֶׁנִּגְמְמוּ פְּסוּלוֹת וְאֵין לָהֶן פִּדְיוֹן, אֵלָא נִגְנָזִים. כָּל אֶבֶן שֶׁנָּגַע בָּהּ הַבַּרְזֶל אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִפְגְמָה פְּסוּלָה לְבִנְיַן הַמִּזְבֵּחַ וּבִנְיַן הַכֶּבֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמָר &quot;כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ, וַתְּחַלְלֶהָ&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שמות כ,כא)&lt;/span&gt;. וְהַבּוֹנֶה אֶבֶן שֶׁנָּגַע בָּהּ בַּרְזֶל בַּמִּזְבֵּחַ אוֹ בַּכֶּבֶשׁ לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמָר &quot;לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שם)&lt;/span&gt; וְהַבּוֹנֶה אֶבֶן פָּגוּם, עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;טז. &lt;/span&gt;אֶבֶן שֶׁנִּפְגְמָה אוֹ שֶׁנָּגַע בָּהּ בַּרְזֶל, אַחַר שֶׁנִּבְנֵית בַּמִּזְבֵּחַ אוֹתָהּ הָאֶבֶן פְּסוּלָה, וְהַשְּׁאָר כְּשֵׁרוֹת. וּמְלַבְּנִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ פַּעֲמַיִם בַּשָּׁנָה, בַּפֶּסַח וּבֶחָג וּכְשֶׁמְּלַבְּנִין אוֹתוֹ, מְלַבְּנִין בְּמַפָּה, אֲבָל לֹא בְּכָפִיס שֶׁלְּבַרְזֶל, שֶׁמֶּא יִגַּע בָּאֶבֶן וְיִפְסֹל.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;יז. &lt;/span&gt;אֵין עוֹשִׂין מַדְרֵגוֹת לַמִּזְבֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמָר &quot;וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת, עַל מִזְבְּחִי&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שמות כ,כב)&lt;/span&gt;: אֵלָא בּוֹנִין כְּמוֹ תֵּל בִּדְרוֹמוֹ שֶׁלַּמִּזְבֵּחַ, מִתְמַעֵט וְיוֹרֵד מֵרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ עַד הָאָרֶץ וְהוּא הַנִּקְרָא כֶּבֶשׁ. וְהָעוֹלֶה בְּמַעֲלוֹת עַל הַמִּזְבֵּחַ, לוֹקֶה. וְכֵן הַנּוֹתֵץ אֶבֶן אַחַת מִן הַמִּזְבֵּחַ אוֹ מִכָּל הַהֵיכָל אוֹ מִבֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, דֶּרֶךְ הַשְׁחָתָה לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמָר &quot;וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם וגו' לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן, לַה' אֱלֹהֵיכֶם&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(דברים יב,ג ד)&lt;/span&gt;.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;יח. &lt;/span&gt;הַמְּנוֹרָה וְכֵלֶיהָ, וְהַשֻּׁלְחָן וְכֵלָיו, וּמִזְבַּח הַקְּטֹרֶת וְכָל כְּלֵי הַשָּׁרֵת אֵין עוֹשִׂין אוֹתָן אֵלָא מִן הַמַּתֶּכֶת בִּלְבָד וְאִם עָשׂוּ אוֹתָם שֶׁלְּעֵץ אוֹ עֶצֶם אוֹ אֶבֶן אוֹ שֶׁלִּזְכוֹכִית, פְּסוּלִין. &lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;יט. &lt;/span&gt;הָיוּ הַקָּהָל עֲנִיִּים, עוֹשִׂין אוֹתָן אַפִלּוּ שֶׁלִּבְדִיל וְאִם הִעְשִׁירוּ, עוֹשִׂין אוֹתָן שֶׁלְּזָהָב: אַפִלּוּ הַמִּזְרָקוֹת וְהַשְּׁפוּדִין וְהַמַּגְרֵפוֹת שֶׁלְּמִזְבַּח הָעוֹלָה, וְהַמִּדּוֹת אִם יֵשׁ כּוֹחַ בַּצִּבּוּר, עוֹשִׂין אוֹתָן שֶׁלְּזָהָב אַפִלּוּ שַׁעֲרֵי הָעֲזָרָה מְחַפִּין אוֹתָן זָהָב, אִם מָצְאָה יָדָם.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;כ. &lt;/span&gt;אֵין עוֹשִׂין כָּל הַכֵּלִים מִתְּחִלָּתָן, אֵלָא לְשֵׁם הַקֹּדֶשׁ וְאִם נַעֲשׂוּ מִתְּחִלָּתָן לְהִדְיוֹט, אֵין עוֹשִׂין אוֹתָן לְגָבוֹהַּ. וּכְלֵי גָּבוֹהַּ עַד שֶׁלֹּא נִשְׁתַּמַּשׁ בָּהֶן גָּבוֹהַּ, רַשָּׁאי לְהִשְׁתַּמַּשׁ בָּהֶן הִדְיוֹט וּמִשֶּׁנִּשְׁתַּמַּשׁ בָּהֶן גָּבוֹהַּ, אֲסוּרִין לְהִדְיוֹט. אֲבָנִים וְקוֹרוֹת שֶׁחֲצָבָן מִתְּחִלָּה לְבֵית הַכְּנֶסֶת, אֵין בּוֹנִין אוֹתָן בְּהַר הַבַּיִת.&lt;br&gt;

==בקשה שאחר הלימוד==
&lt;center&gt;&lt;span style=&quot;color:#6a354e;font-size:16px;&quot;&gt;מסיימים כולם בבקשה זו:&lt;/span&gt;&lt;/center&gt;
&lt;B style=&quot;color:#990066;font-size:22px;&quot;&gt;יְהִי רָצוֹן&lt;/B&gt; מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אָב הָרַחֲמִים, שֶׁיְּהֵא חָשׁוּב וּמְרֻצֶּה לְפָנֶיךָ הַלִמּוּד שֶׁלָמַדְנוּ בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה כְּרֵיחַ נִיחֹחַ. וּבְּרוֹב רַחֲמֶיךָ הַמְרוּבִּים תְּרַחֵם עַל בַּעַל הַבַּיִת - &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(פלוני בן פלונית)&lt;/span&gt; הַזֶה, אֲשֶׁר בִּתְחִלַּת בּוֹאוּ לִשְׁכֹּן בַּבַּיִת הַזֶּה, אִוְּתָה נָפְשׁוּ וַיַעַשׂ תְּחִלָּה וָרֹאשׁ, חֲנֻכַּת הַבַּיִת הַזֶּה בְּדִבְרֵי תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, לְיַסֵּד אֶת הַבַּיִת וּלְחָנְכוֹ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה.&lt;br&gt;
&lt;B&gt;וּבְכֵן&lt;/B&gt; בִּזְכוּת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תְּבָרֵךְ אֶת בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה אַשֵּׁר הִשְׁתַּדֵּל בְּלִמּוּד זֶה, לוֹ וּלְכָל בְּנִי בֵּיתוֹ בְּרַכוֹת לָעַד. וְיִהְיֶה לָהֶם הַבַּיִת הַזֶּה מֻצְלָח וּמְבֹרָךְ בְּכָל מִכָּל כָּל. וְיִשְׁמַע בְּבַיִת זֶה קוֹל שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, הַשְׁקֵט וַבֶטַח, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, וְנַסּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה.&lt;br&gt;
&lt;B&gt;אָנָּא בְּכֹחַ&lt;/B&gt; רֹב רַחֲמֶיךָ הֱיֵה עֲלֵיהֶם סִתְרָה, צִנָּה וְסֹחֵרָה. וּתְבַטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(יְכַוֵּן בְּשֵׁם קר&quot;ע שט&quot;ן)&lt;/span&gt;. וּבְהוּרְמָנָא דְמַלְכָּא עִלָּאָה, מִנִּי שִׂים טְעֵם  לְהַרְחִיק מִן הַבַּיִת הַזֶּה כָּל מִזִּיק וְכָל פַּחַד וְכָל בֶּהָלָה, בַּכֹּחַ שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַיּוֹצְאִים מִפְּסוּקִים  &quot;לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בִּפְנֵיכֶם פַּחְדְּכֶם וּמוֹרַאֲכֶם יִתֵּן יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּדְרְכוּ בָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם&quot;. וע&quot;ב אתון אַשֵּׁר בְּפָסוּק זֶה, יְשַׁמְּרוּ וְיִצְלוּ מִכָּל רֵעַ לְבַעַל הַבַּיִת הַזֶּה וּלְכָל בְּנִי בֵּיתוֹ, וְיַצְלִיחֵם בְּכָל מַעֲשֶׂה יְדֵיהֶם. וְתַצִּילֵם מִכָּל רַע, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ. &lt;B&gt;רַ&lt;/B&gt;חוּם &lt;B&gt;חַ&lt;/B&gt;נּוּן &lt;B&gt;שׁ&lt;/B&gt;וֹמֵר &lt;B&gt;תּ&lt;/B&gt;וֹמֵךְ &lt;B&gt;מַ&lt;/B&gt;צִּיל &lt;B&gt;יָ&lt;/B&gt;שָׁר &lt;B&gt;פּ&lt;/B&gt;וֹדֶה &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(יְכַוֵּן בְּשֵׁם רח&quot;ש תמי&quot;ף)&lt;/span&gt;,  בְּרוֹב רַחֲמֶיךָ תְּקַבֵּל תְּחִנָּתֵנוּ וְתַעֲנֶה עֲתִירָתֵנוּ, כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְפִלַּת כָּל פֶּה, עֲשֵה לְמַעַן שְׁמֶךְ, עֲשֵה לְמַעַן יְמִינֶךְ, עֲשֵה לְמַעַן תּוֹרָתֶךְ, עֲשֵה לְמַעַן קְדוּשָׁתֶךְ.

&lt;center&gt;&lt;b style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;&quot;יִהְיו לְרָצוֹן אִמְרֵי פִּי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגאֲלִי&quot;&lt;/b&gt;&lt;P&gt;
בָּרוּך יְהֹוָה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן: יִמלוֹך יְהֹוָה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן:&lt;p&gt;
&lt;B&gt;רִבִּי&lt;/B&gt; חֲנַניָא בֶּן עֲקַשׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשׂרָאֵל, לְפִי־כָּך הִרבָּה 
לָהֶם תּוֹרָה וּמִצוֹת. שֶׁנֶּאֱמָר, יְהֹוָה חָפֵץ לְמַעַן צִדקוֹ יַגדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר:&lt;p&gt;


&lt;span style='color:#336699;font-size:14px'&gt;(אומרים כאן קדיש &quot;על ישראל&quot;).{{ש}}(נוסח עדות מזרח)&lt;/span&gt;
{{ש}}
&lt;b&gt;יִתְגַּדַּל&lt;/b&gt; וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. &lt;span style='font-size:14px'&gt;[אָמֵן]&lt;/span&gt; בְּעָלְמָא דִּי בְרָא, כִּרְעוּתֵה, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵה, וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵה, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. &lt;span style='font-size:14px'&gt;[אָמֵן]&lt;/span&gt; בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן. &lt;span style='font-size:14px'&gt;[אָמֵן - יהא שמיה רבה ...]&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;b&gt;יְהֵא&lt;/b&gt; שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא. &lt;span style='font-size:14px'&gt;[אָמֵן]&lt;/span&gt; לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן. &lt;span style='font-size:14px'&gt;[אָמֵן]&lt;/span&gt; 
&lt;BR&gt;&lt;b&gt;עַל יִשְׂרָאֵל&lt;/b&gt; וְעַל רַבָּנָן, וְעַל תַּלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן, דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא קַדִּשְׁתָּא, דִּי בְאַתְרָא הָדֵין וְדִי בְכָל אֲתַר וַאֲתַר. יְהֵא לָנָא וּלְהוֹן וּלְכוֹן חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי מִן קֳדָם מָארֵי שְׁמַיָּא וְאַרְעָא, וְאִמְרוּ אָמֵן. &lt;span style='font-size:14px'&gt;[אָמֵן]&lt;/span&gt; 
&lt;BR&gt;&lt;b&gt;יְהֵא שְׁלָמָא&lt;/b&gt; רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, חַיִּים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאֻלָּה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֵיוַח וְהַצָּלָה, לָנוּ וּלְכָל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן. &lt;span style='font-size:14px'&gt;[אָמֵן]&lt;/span&gt; 
&lt;center&gt;&lt;span style='color:#336699; font-size:14px'&gt;(האומרים קדיש פוסעים שלוש פסיעות לאחור)&lt;/span&gt;&lt;br&gt;&lt;/center&gt;
&lt;b&gt;עוֹשֶׂה&lt;/b&gt; שָׁלוֹם בִמְרוֹמָיו, הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן. &lt;span style='font-size:14px'&gt;[אָמֵן]

&lt;span style='color:#336699;font-size:14px'&gt;(נוסח תימן שאמי.)
&lt;BR&gt;
&lt;/span&gt;
&lt;/center&gt;
&lt;b&gt;יִתְגַּדַּל&lt;/b&gt; וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. &lt;span style='font-size:14px'&gt;[אָמֵן]&lt;/span&gt; &lt;BR&gt;
בְּעָלְמָא דִּי בְרָא, כִּרְעוּתֵה, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵה, וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵה, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ וְיִפְרוֹק עַמֵּיהּ. בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן. &lt;span style='font-size:14px'&gt;[אָמֵן - יהא שמיה רבה ...]&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;b&gt;יְהֵא&lt;/b&gt; שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא. &lt;span style='font-size:14px'&gt;[אָמֵן]&lt;/span&gt;&gt; לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן. &lt;span style='font-size:14px'&gt;[אָמֵן]&lt;/span&gt; 
&lt;BR&gt;&lt;b&gt;עַל יִשְׂרָאֵל&lt;/b&gt; וְעַל רַבָּנָן, וְעַל תַּלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן, דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא קַדִּשְׁתָּא, דִּי בְאַתְרָא הָדֵין וְדִי בְכָל אֲתַר וַאֲתַר. יְהֵא לְהוֹן וּלָנָא חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי מִן קֳדָם מָארֵי שְׁמַיָּא וְאַרְעָא, וְאִמְרוּ אָמֵן. &lt;span style='font-size:14px'&gt;[אָמֵן]&lt;/span&gt; 
&lt;BR&gt;&lt;b&gt;יְהֵא שְׁלָמָא&lt;/b&gt; רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, חַיִּים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאֻלָּה וּמְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֵיוַח וְהַצָּלָה וְהַצְלָחָה, לָנוּ וּלְכָל עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן. &lt;span style='font-size:14px'&gt;[אָמֵן]&lt;/span&gt; 
&lt;center&gt;&lt;span style='color:#336699; font-size:14px'&gt;(האומר קדיש פוסע שלוש פסיעות לאחור)&lt;/span&gt;&lt;br&gt;&lt;/center&gt;
&lt;b&gt;עוֹשֶׂה&lt;/b&gt; שָׁלוֹם בִמְרוֹמָיו, הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וִינַחֲמֵנוּ בְצִיּוֹן וְיִבְנֶה בְרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלָיִם. בְּחַיֵינוּ וּבְיָמֵינוּ בְּקָרוֹב, אָמֵן וְאָמֵן:. &lt;span style='font-size:14px'&gt;[אָמֵן]&lt;/span&gt;

&lt;/div&gt;
&lt;/span&gt;&lt;/center&gt;
[[קטגוריה:סדרי לימוד]]
[[קטגוריה:תחינות ובקשות]]</text>
      <sha1>ezi9e9cmsgmc693jg76kbhv20eae5ov</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087712</id>
      <parentid>3087711</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T12:13:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Neriah</username>
        <id>27210</id>
      </contributor>
      <origin>3087712</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="155124" sha1="7wcswbg7h1s9gbqa260wobdhi1ntmjc" xml:space="preserve">&lt;center&gt;&lt;div style=&quot;text-align:center;border:2px solid #3333ff;border-radius:18px;background-color:#eeffb3;padding:10px&quot;&gt;
&lt;b style=&quot;color:#0000ff;font-family:stam;font-size:27px;&quot;&gt;סדר חנוכת הבית&lt;/b&gt;&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#0033ff;font-size:15px;&quot;&gt;כפי שסידר הגאון ה{{קישור למחבר|חיד&quot;א}} בספרו הקדוש [[תורת השלמים]].&lt;/span&gt;&lt;p&gt;
&lt;div style=&quot;border-radius:13px;border:1px solid #6633ff;color:#8000d5;font-size:15px;padding:10px&quot;&gt;וכך הסדר: &lt;B&gt;ב&lt;/B&gt;רכות (ט' פרקים), &lt;B&gt;י&lt;/B&gt;ום-טוב (ה' פרקים), &lt;B&gt;ת&lt;/B&gt;מיד (ז' פרקים).
ויכוון שהם סה&quot;כ &lt;B&gt;כ&quot;א&lt;/B&gt; פרקים כמספר שם &lt;B&gt;אהי&quot;ה&lt;/B&gt;. וראשי תיבות המסכתות הם &lt;B&gt;בית&lt;/B&gt;. וטוב ונכון  שיקראו הקהל כולם כל העניין.&lt;br&gt;
וכבר נהגו לחלק הסדר בין הקרואים.
&lt;/div&gt;&lt;P&gt;


==קודם הלימוד==
&lt;div style=&quot;text-align:justify;color:#330066;font-family:dev;font-size:19px;&quot;&gt;&lt;br&gt;
&lt;center&gt;&lt;span style=&quot;color:#6a354e;font-size:16px;&quot;&gt;יעמוד בפתח הבית ויאמר סדר זה:&lt;/span&gt;&lt;/center&gt;&lt;br&gt;
&lt;B&gt;בָּרוּךְ&lt;/B&gt; אַתָּה בְּבֹאֶךָ.&lt;br&gt;
&lt;B&gt;וַיְהִי&lt;/B&gt; יְהֹוָה אֶת יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ.&lt;br&gt;
&lt;B&gt;וַיְהִי&lt;/B&gt; דָוִד לְכָל דְּרָכָיו מַשְׂכִּיל וַיְהֹוָה עִמּוֹ.&lt;br&gt;
&lt;B&gt;וִיהִי&lt;/B&gt; נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ.&lt;br&gt;


&lt;B&gt;אָנָּא&lt;/B&gt; בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה: &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(אב&quot;ג ית&quot;ץ)&lt;/span&gt;&lt;br&gt;
&lt;B&gt;קַבֵּל&lt;/B&gt; רִנַּת עַמְּךָ שַׂגְּבֵנוּ טַהֲרֵנוּ נוֹרָא: &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(קר&quot;ע שט&quot;ן)&lt;/span&gt;&lt;br&gt;
&lt;B&gt;נָא&lt;/B&gt; גִבּוֹר דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם: &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(נג&quot;ד יכ&quot;ש)&lt;/span&gt;&lt;br&gt;
&lt;B&gt;בָּרְכֵם&lt;/B&gt; טַהֲרֵם רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם: &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(בט&quot;ר צת&quot;ג)&lt;/span&gt;&lt;br&gt;
&lt;B&gt;חֲסִין&lt;/B&gt; קָדוֹשׁ בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ: &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(חק&quot;ב טנ&quot;ע)&lt;/span&gt;&lt;br&gt;
&lt;B&gt;יָחִיד&lt;/B&gt; גֵּאָה, לְעַמְּךְ פְּנֵה זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ: &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(יג&quot;ל פז&quot;ק)&lt;/span&gt;&lt;br&gt;
&lt;B&gt;שַׁוְעָתֵנוּ&lt;/B&gt; קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת: &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שק&quot;ו צי&quot;ת)&lt;/span&gt;&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;בלחש:&lt;/span&gt; בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:


וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה, וְהִנֵּה &lt;B&gt;קָמָה&lt;/B&gt; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(יְכַוֵּן בְּשֵׁם הק&quot;מ)&lt;/span&gt; אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה, וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי:


&lt;B style=&quot;color:#990066;font-size:22px;&quot;&gt;יְהִי רָצוֹן&lt;/B&gt; מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחוּם וְחַנּוּן שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלִינוּ, וּבְרֹב רַחֲמֶיךָ וּבִזְּכוּת שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַיּוֹצְאִים מִפְּסוּקִים אֵלּוּ, תַּצְלִיחֵנוֹ לָנוּ וּלְכָל זַרְעֵנוּ בְּבַיִת זֶה בִּכְּלָל וּבִפְרָט, וְנִהְיֶה כֻּלָּנוּ מֻצְלָחִים וּמְבֹרָכִים בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל, וְתַצִּילֵנוּ מֵעֵין הָרֵעַ, וּמִכָּל חֵטְא, וּמִכָּל חֹלִי, וּמִכָּל צָרָה, וְיִהְיוּ בָּתֵּינוּ בְּכָל מָקוֹם בָּתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב, מֻצְלָחִים וּמְבֹרָכִים לָנוּ וּזַרְעֵנוּ. אָמֵן נֶצַח סֶלָה וָעֶד. 
&lt;center&gt;&lt;B&gt;אָמֵן כֵן יְהִי רָצוֹן.&lt;/B&gt;&lt;/center&gt;


&lt;B&gt;יְהִי&lt;/B&gt; חַסְדְּךָ יְהֹוָה עָלֵינוּ. כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ.&lt;br&gt;
&lt;B&gt;הַרְאֵנוּ&lt;/B&gt; יְהֹוָה חַסְדֶּךָ. וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן לָנוּ.&lt;br&gt;
&lt;B&gt;וַאֲנִי&lt;/B&gt; בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ. אָשִׁירָה לַיְהֹוָה כִּי גָמַל עָלָי.&lt;br&gt;
&lt;B&gt;הִנֵּה&lt;/B&gt; אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד. כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְהֹוָה. וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה.&lt;br&gt;
&lt;br&gt;&lt;br&gt;
&lt;center&gt;&lt;B style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;ויתן צדקה, ויכוון שיהיה הבית מוצלח בכל.&lt;/B&gt;&lt;/center&gt;&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#6a354e;font-size:16px;&quot;&gt;[&lt;b&gt;נציין כי&lt;/b&gt; את הצדקה יש להעביר לעניים הגונים, ולכתחילה עדיף להעביר לעניים שיש אליהם קירבה משפחתית - מבחינת עניי ביתך קודמים, ובמידה וב&quot;ה אין כאלה, ניתן להעביר לעמותות הידועות כמסיעות לנזקקים.]&lt;/span&gt;&lt;br&gt;&lt;/div&gt;
°•°&lt;/div&gt;•°•&lt;br&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:justify;border:2px solid #3333ff;border-radius:18px;background-color:#eeffb3;color:#330066;font-family:dev;font-size:19px;padding:10px&quot;&gt;

==סדר הלימוד==
עבור אל: [[#0|חלק א']] | [[#1|חלק ב']] | [[#2|חלק ג']] | [[#3|חלק ד']] | [[#4|חלק ה']] | [[#5|חלק ו']] | [[#6|חלק ז']] | [[#7|חלק ח']] | [[#8|חלק ט']] | [[#9|חלק י']] | [[#בקשה שאחר הלימוד|בקשה שאחר הלימוד]]

---- {{עוגן בשורה|0}}&lt;center&gt;&lt;b style=&quot;color:#990066;font-size:22px;&quot;&gt;חלק א&lt;/b&gt;&lt;/center&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;ברכות. פרק א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּעַרְבִית? מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָתָן, עַד סוֹף הָאַשְׁמוּרָה הָרִאשׁוֹנָה, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד חֲצוֹת. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר. מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ בָנָיו מִבֵּית הַמִּשְׁתֶּה, אָמְרוּ לוֹ, לֹא קָרִינוּ אֶת שְׁמַע. אָמַר לָהֶם: אִם לֹא עָלָה עַמּוּד הַשָּׁחַר, חַיָּבִין אַתֶּם לִקְרוֹת. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמִים עַד חֲצוֹת, מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר. הֶקְטֵר חֲלָבִים וְאֵבָרִים, מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר. וְכָל הַנֶּאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר. אִם כֵּן, לָמָּה אָמְרוּ חֲכָמִים עַד חֲצוֹת? כְּדֵי לְהַרְחִיק אֶת הָאָדָם מִן הָעֲבֵירָה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּשַׁחֲרִית? מִשֶּׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, בֵּין תְּכֵלֶת לְכַרְתִי. &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(וְגוֹמְרָהּ)&lt;/span&gt; עַד הָנֵץ הַחַמָּה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, עַד שָׁלשׁ שָׁעוֹת, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי מְלָכִים לַעֲמוֹד בְּשָׁלשׁ שָׁעוֹת. הַקּוֹרֵא מִכָּאן וְאֵילָךְ לֹא הִפְסִיד, כְּאָדָם הַקּוֹרֵא בַתּוֹרָה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: בָּעֶרֶב כָּל אָדָם יַטוּ וְיִקְרְאוּ, וּבַבֹּקֶר יַעֲמְדוּ, שֶׁנֶּאֱמַר &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(דברים ו)&lt;/span&gt; וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: כָּל אָדָם קוֹרֵא כְּדַרְכּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שם)&lt;/span&gt; וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ. אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ? בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם שׁוֹכְבִים, וּבְשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם עוֹמְדִים. אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן: אֲנִי הָיִיתִי בָא בַדֶּרֶךְ, וְהִטֵיתִי לִקְרוֹת, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי, וְסִכַּנְתִּי בְעַצְמִי מִפְּנֵי הַלִּסְטִים. אָמְרוּ לוֹ: כְּדַי הָיִיתָ לָחוֹב בְּעַצְמְךָ, שֶׁעָבַרְתָּ עַל דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בַּשַּׁחַר מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וְאַחַת לְאַחֲרֶיהָ, וּבָעֶרֶב שְׁתַיִם לְפָנֶיהָ וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ. אַחַת אֲרֻכָּה וְאַחַת קְצָרָה. מְקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַאֲרִיךְ, אֵינוֹ רַשַּׁאי לְקַצֵּר. לְקַצֵּר, אֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַאֲרִיךְ. לַחְתֹּם, אֵינוֹ רַשַּׁאי שֶׁלֹּא לַחְתֹּם. וְשֶׁלֹּא לַחְתֹּם, אֵינוֹ רַשַּׁאי לַחְתֹּם: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מַזְכִּירִין יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: הֲרֵי אֲנִי כְּבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה, וְלֹא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת, עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָא, שֶׁנֶּאֱמַר &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(דברים טז)&lt;/span&gt; לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. יְמֵי חַיֶּיךָ, הַיָּמִים. כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, הַלֵּילוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יְמֵי חַיֶּיךָ, הָעוֹלָם הַזֶּה. כֹּל &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(יְמֵי חַיֶּיךָ)&lt;/span&gt;, לְהָבִיא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ: 

&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הָיָה קוֹרֵא בַתּוֹרָה, וְהִגִּיעַ זְמַן הַמִּקְרָא, אִם כִּוֵּן לִבּוֹ, יָצָא, וְאִם לָאו, לֹא יָצָא. בַּפְּרָקִים שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד וּמֵשִׁיב, וּבָאֶמְצַע שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וּמֵשִׁיב, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בָּאֶמְצַע שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה, וּמֵשִׁיב מִפְּנֵי הַכָּבוֹד; בַּפְּרָקִים שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד, וּמֵשִׁיב שָׁלוֹם לְכָל אָדָם: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אֵלּוּ הֵן בֵּין הַפְּרָקִים: בֵּין בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה לִשְׁנִיָּה, בֵּין שְׁנִיָּה לִשְׁמַע, וּבֵין שְׁמַע לִוְהָיָה אִם שָׁמֹעַ, בֵּין וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ לְוַיֹּאמֶר, בֵּין וַיֹּאמֶר לֶאֱמֶת וְיַצִּיב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בֵּין וַיֹּאמֶר לֶאֱמֶת וְיַצִּיב לֹא יַפְסִיק. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, לָמָּה קָדְמָה שְׁמַע לִוְהָיָה אִם שָׁמֹעַ? &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(אֶלָּא כְּדֵי)&lt;/span&gt; שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ יְקַבֵּל עָלָיו עֹל מִצְוֹת. וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ לְוַיֹּאמֶר, שֶׁוְהָיָה אִם שָׁמֹעַ נוֹהֵג בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וַיֹּאמֶר אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בַּיּוֹם &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(בִּלְבָד)&lt;/span&gt;: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְלֹא הִשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ, יָצָא. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לֹא יָצָא. קָרָא וְלֹא דִקְדֵּק בְּאוֹתִיּוֹתֶיהָ, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: יָצָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא יָצָא. הַקּוֹרֵא לְמַפְרֵעַ, לֹא יָצָא. קָרָא וְטָעָה, יַחֲזֹר לְמָּקוֹם שֶׁטָעָה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הָאֻמָּנִין קוֹרִין בְּרֹאשׁ הָאִילָן אוֹ בְרֹאשׁ הַנִּדְבָּךְ, מַה שֶּׁאֵינָן רַשָּׁאִין לַעֲשׂוֹת כֵּן בַתְּפִלָּה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;חָתָן פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת, אִם לֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה. מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁקָּרָא בְלַיְלָה הָרִאשׁוֹן שֶׁנָּשָׂא. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: לֹא לִמַּדְתָּנוּ, רַבֵּנוּ, שֶׁחָתָן פָטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן? אָמַר לָהֶם, אֵינִי שׁוֹמֵעַ לָכֶם לְבַטֵל מִמֶּנִּי מַלְכוּת שָׁמַיִם אְפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ו&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;רָחַץ לַיְלָה הָרִאשׁוֹן שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: לֹא לִמַּדְתָּנוּ, רַבֵּנוּ, שֶׁאָבֵל אָסוּר לִרְחֹץ? אָמַר לָהֶם: אֵינִי כִּשְׁאָר כָּל אָדָם, אִסְטְנִיס אָנִי: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ז&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;וּכְשֶׁמֵּת טָבִי עַבְדּוֹ, קִבֵּל עָלָיו תַּנְחוּמִין. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: לֹא לִמַּדְתָּנוּ, רַבֵּנוּ, שֶׁאֵין מְקַבְּלִין תַּנְחוּמִין עַל הָעֲבָדִים? אָמַר לָהֶם: אֵין טָבִי עַבְדִּי כִּשְׁאָר כָּל הָעֲבָדִים, כָּשֵׁר הָיָה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ח&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;חָתָן אִם רָצָה לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע לַיְלָה הָרִאשׁוֹן, קוֹרֵא. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, לֹא כָל הָרוֹצֶה לִטֹל אֶת הַשֵׁם יטֹל: 

&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מִי שֶׁמֵּתוֹ מוּטָל לְפָנָיו, פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(וּמִן הַתְּפִלָּה)&lt;/span&gt; וּמִן הַתְּפִלִּין. נוֹשְׂאֵי המִּטָה וְחִלוּפֵיהֶן וְחִלוּפֵי חִלּוּפֵיהֶן, אֶת שֶׁלִפְנֵי הַמִּטָה וְאֶת שֶׁלְאַחַר הַמִּטָה, אֶת שֶׁלַמִּטָה צֹרֶךְ בָּהֶן פְּטוּרִים, וְאֶת שֶׁאֵין לַמִּטָה צֹרֶךְ בָּהֶן חיָּבִין. אֵלוּ וָאֵלוּ פְּטוּרִין מִן הַתְּפִלָה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;קָבְרוּ אֶת הַמֵּת וְחָזְרוּ, אִם יְכוֹלִין לְהַתְחִיל וְלִגְמֹר עַד שֶׁלֹא יַגִּיעוּ לַשּׁוּרָה, יַתְחִילוּ, וְאִם לָאו, לֹא יתְחִילוּ. הָעוֹמְדִים בַּשּׁוּרָה, הַפְּנִימִים פְּטוּרִין, וְהַחִיצוֹנִים חַיָּבִין: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;נָשִׁים וַעְבָדִים וּקְטנִּים פְּטוּרִין מִקְּרִיאַת שְׁמַע וּמִן הַתְּפִלִּין, וְחַיָּבִין בַּתְּפִלָּה וּבַמְּזוּזָה וּבְבִרְכַּת הַמָּזוֹן: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בַּעַל קֶרִי מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ, וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ לֹא לְפָנֶיהָ וְלֹא לְאַחֲרֶיהָ. וְעַל הַמָּזוֹן מְבָרֵךְ לְאַחֲרָיו, וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ לְפָנָיו. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מְבָרֵךְ לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם: 
---- {{עוגן בשורה|1}}&lt;center&gt;
&lt;br&gt;&lt;b style=&quot;color:#990066;font-size:22px;&quot;&gt;חלק ב&lt;/b&gt;&lt;/center&gt;
&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הָיָה עוֹמֵד בַּתְּפִלָּה, וְנִזְכַּר שֶׁהוּא בַעַל קֶרִי, לֹא יַפְסִיק, אֶלָּא יְקַצֵּר. יָרַד לִטְבֹּל, אִם יָכוֹל לַעֲלוֹת וּלְהִתְכַּסּוֹת וְלִקְּרוֹת עַֹד שֶׁלֹּא תָנֵץ הַחַמָּה, יַעֲלֶה וְיִתְכַּסֶּה וְיִקְרָא. וְאִם לָאו, יִתְכַּסֶּה בַמַּיִם וְיִקְרָא. אֲבָל לֹא יִתְכַּסֶּה, לֹא בַמַּיִם הָרָעִים וְלֹא בְמֵי הַמִּשְׁרָה, עַד שֶׁיַּטִיל לְתוֹכָן מַיִם. וְכַמָּה יַרְחִיק מֵהֶם וּמִן הַצּוֹאָה? אַרְבַּע אַמּוֹת: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ו&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;זָב שֶׁרָאָה קֶרִי, וְנִדָּה שֶׁפָּלְטָה שִׁכְבַת זֶרַע, וְהַמְשַׁמֶּשֶׁת שֶׁרָאֲתָה נִדָּה, צְרִיכִין טְבִילָה, וְרַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר: 

&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;תְּפִלַּת הַשַּׁחַר, עַד חֲצוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד אַרְבַּע שָׁעוֹת. תְּפִלַּת הַמִּנְחָה עַד הָעֶרֶב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד פְּלַג הַמִּנְחָה. תְּפִלַּת הָעֶרֶב אֵין לָהּ קֶבַע, וְשֶׁל מוּסָפִין כָּל הַיּוֹם. &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עַד שֶׁבַע שָׁעוֹת)&lt;/span&gt;: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה הָיָה מִתְפַּלֵּל בִּכְנִיסָתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וּבִיצִיאָתוֹ תְּפִלָּה קְצָרָה. אָמְרוּ לוֹ: מַה מָּקוֹם לִתְפִלָּה זוֹ? אָמַר לָהֶם: בִּכְנִיסָתִי אֲנִי מִתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא תֶאֱרַע תַּקָלָה עַל יָדִי, וּבִיצִיאָתִי אֲנִי נוֹתֵן הוֹדָיָה עַל חֶלְקִי: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: בְּכָל יוֹם מִתְפַלֵּל אָדָם שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. רַבִי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אִם שְׁגוּרָה תְפִלָּתוֹ בְּפִיו, יִתְפַּלֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. וְאִם לָאו, מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הָעוֹשֶׂה תְפִלָּתוֹ קֶבַע, אֵין תְּפִלָּתוֹ תַּחֲנוּנִים. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: הַמְהַלֵּךְ בִּמְקוֹם סַכָּנָה, מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה; אוֹמֵר: הוֹשַׁע הַשֵּׁם אֶת עַמְּךָ אֶת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל, בְּכָל פָּרָשַׁת הָעִבּוּר יִהְיוּ צָרְכֵיהֶם לְפָנֶיךָ; בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הָיָה רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר, יֵרֵד. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לֵירֵד, יַחֲזִיר אֶת פָּנָיו, וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲזִיר אֶת פָּנָיו, יְכַוֵּן אֶת לִבּוֹ כְּנֶגֶד &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(בֵּית)&lt;/span&gt; קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ו&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הָיָה יוֹשֵׁב בִּסְּפִינָה אוֹ בְקָּרוֹן אוֹ בְאַסְדָּה, יְכַוֵּן אֶת לִבּוֹ כְּנֶגֶד בֵּית קֹדֶש הַקֳּדָשִׁים: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ז&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: אֵין תְּפִלַּת הַמּוּסָפִין אֶלָּא בְּחֶבֶר עִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בְּחֶבֶר עִיר וְשֶׁלֹּא בְחֶבֶר עִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חֶבֶר עִיר, הַיָּחִיד פָּטוּר מִתְּפִלַּת הַמּוּסָפִין: 

&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא מִתּוֹךְ כֹּבֶד רֹאשׁ. חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִים שָׁעָה אַחַת וּמִתְפַּלְּלִים, כְּדֵי שֶׁיְּכַוְּנוּ אֶת לִבָּם לַמָּקוֹם. אֲפִלּוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ, לֹא יְשִׁיבֶנּוּ, וַאֲפִלּוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ, לֹא יַפְסִיק: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים, וְשׁוֹאֲלִין הַגְּשָׁמִים בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים, וְהַבְדָּלָה בְחוֹנֵן הַדָּעַת. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אוֹמְרָהּ בְּרָכָה רְבִיעִית בִּפְנֵי עַצְמָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, בְּהוֹדָאָה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הָאוֹמֵר: עַל קַן צִפּוֹר יַגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ, וְעַל טוֹב יִזָּכֵר שְׁמֶךָ, מוֹדִים מוֹדִים, מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ. הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה וְטָעָה, יַעֲבֹר אַחֵר תַּחְתָּיו, וְלֹא יְהֵא סַרְבָן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. מִנַּיִן הוּא מַתְחִיל? מִתְּחִלַּת הַבְּרָכָה שֶׁטָעָה בָהּ: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה, לֹא יַעֲנֶה אַחַר הַכֹּהֲנִים אָמֵן, מִפְּנֵי הַטֵרוּף. וְאִם אֵין שָׁם כֹּהֵן אֶלָּא הוּא, לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו. וְאִם הַבְטָחָתוֹ שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו וְחוֹזֵר לִתְפִלָּתוֹ, רַשַּׁאי: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הַמִּתְפַּלֵּל וְטָעָה, סִימָן רַע לוֹ. וְאִם שְׁלִיחַ צִבּוּר הוּא, סִימָּן רַע לְשׁוֹלְחָיו, מִפְּנֵי שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ. אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא, שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל עַל הַחוֹלִים וְאוֹמֵר: זֶה חַי וְזֶה מֵת. אָמְרוּ לוֹ: מִנַּיִן אַתָּה יוֹדֵעַ? אָמַר לָהֶם: אִם שְׁגוּרָה תְפִלָּתִי בְּפִי, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְקֻבָּל; וְאִם לָאו, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְטֹרָף: 

&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ו&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;כֵּיצַד מְבָרְכִין עַל הַפֵּרוֹת? עַל פֵּרוֹת הָאִילָן אוֹמֵר: בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ, חוּץ מִן הַיַּיִן, שֶׁעַל הַיַּיִן אוֹמֵר: בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן. וְעַל פֵּרוֹת הָאָרֶץ אוֹמֵר: בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה, חוּץ מִן הַפַּת, שֶׁעַל הַפַּת הוּא אוֹמֵר: הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. וְעַל הַיְרָקוֹת אוֹמֵר: בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בּוֹרֵא מִינֵי דְשָׁאִים: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בֵּרַךְ עַל פֵּרוֹת הָאִילָן בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה, יָצָא. וְעַל פֵּרוֹת הָאָרֶץ בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ, לֹא יָצָא. עַל כֻּלָּם אִם אָמַר שֶׁהַכֹּל &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(נִהְיָה)&lt;/span&gt;, יָצָא: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;עַל דָּבָר שֶׁאֵין גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל. עַל הַחֹמֶץ וְעַל הַנּוֹבְלוֹת וְעַל הַגּוֹבַאי אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל. &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(עַל הֶחָלָב וְעַל הַגְּבִינָה וְעַל הַבֵּיצִים אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל)&lt;/span&gt;. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל שֶׁהוּא מִין קְלָלָה אֵין מְבָרְכִין עָלָיו: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הָיוּ לְפָנָיו מִינִים הַרְבֵּה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶם מִמִּין שִׁבְעָה, מְבָרֵךְ עָלָיו. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מְבָרֵךְ עַל אֵיזֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בֵּרַךְ עַל הַיַּיִן שֶׁלִּפְנֵי הַמָּזוֹן, פָּטַר אֶת הַיַּיִן שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן. בֵּרַךְ עַל הַפַּרְפֶּרֶת שֶׁלִּפְנֵי הַמָּזוֹן, פָּטַר אֶת הַפַּרְפֶּרֶת שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן. בֵּרַךְ עַל הַפַּת, פָּטַר אֶת הַפַּרְפֶּרֶת. עַל הַפַּרְפֶּרֶת, לֹא פָטַר אֶת הַפַּת. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אַף לֹא מַעֲשֵׂה קְדֵרָה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ו&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הָיוּ יוֹשְׁבִין &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(לֶאֱכֹל)&lt;/span&gt;, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ. הֵסֵבּוּ, אֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּן. בָּא לָהֶם יַיִן בְּתוֹךְ הַמָּזוֹן, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ. לְאַחַר הַמָּזוֹן, אֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּם. וְהוּא אוֹמֵר עַל הַמֻּגְמָר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְבִיאִין אֶת הַמֻּגְמָר אֶלָּא לְאַחַר הַסְּעֻדָּה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ז&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הֵבִיאוּ לְפָנָיו מָלִיחַ בַּתְּחִלָּה וּפַת עִמּוֹ, מְבָרֵךְ עַל הַמָּלִיחַ וּפוֹטֵר אֶת הַפַּת, שֶׁהַפַּת טְפֵלָה לוֹ. זֶה הַכְּלָל: כָּל שֶׁהוּא עִקָּר וְעִמּוֹ טְפֵלָה, מְבָרֵךְ עַל הָעִקָּר וּפוֹטֵר אֶת הַטְפֵלָה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ח&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אָכַל תְּאֵנִים עֲנָבִים וְרִמּוֹנִים, מְבָרֵךְ אַחֲרֵיהֶן שָׁלשׁ בְּרָכוֹת, דִּבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בְּרָכָה אַחַת &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(מֵעֵין שָׁלשׁ)&lt;/span&gt;. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֲפִלּוּ אָכַל שֶׁלֶק וְהוּא מְזוֹנוֹ, מְבָרֵךְ אַחֲרָיו שָׁלשׁ בְּרָכוֹת. הַשּׁוֹתֶה מַיִם לִצְמָאוֹ, אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת: 
---- {{עוגן בשורה|2}}&lt;center&gt;
&lt;br&gt;&lt;b style=&quot;color:#990066;font-size:22px;&quot;&gt;חלק ג&lt;/b&gt;&lt;/center&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ז&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְאֶחָד, חַיָּבִין לְזַמֵּן. אָכַל דְּמַאי, וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּטְלָה תְרוּמָתוֹ, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ, וְהַשַּׁמָּשׁ שֶׁאָכַל כַּזַּיִת, וְהַכּוּתִי, מְזַמְּנִין עֲלֵיהֶם. אֲבָל אָכַל טֶבֶל, וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִטְלָה תְרוּמָתוֹ, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹא נִפְדּוּ, וְהַשַּׁמָּשׁ שֶׁאָכַל פָּחוֹת מִכַּזַּיִת, וְהַנָּכְרִי, אֵין מְזַמְּנִין עֲלֵיהֶם: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים, אֵין מְזַמְּנִין עֲלֵיהֶם. עַד כַּמָּה מְזַמְּנִין? עַד כַּזַּיִת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד כַּבֵּיצָה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;כֵּיצַד מְזַמְּנִין? בִּשְׁלֹשָׁה אוֹמֵר: נְבָרֵךְ. בִּשְׁלֹשָׁה וָהוּא, אוֹמֵר בָּרְכוּ. בַּעֲשָׂרָה, אוֹמֵר נְבָרֵךְ לֵאלֹהֵינוּ. בַּעֲשָׂרָה וָהוּא, אוֹמֵר בָּרְכוּ. אֶחָד עֲשָׂרָה וְאֶחָד עֲשָׂרָה רִבּוֹא. בְּמֵאָה אוֹמֵר: נְבָרֵךְ לַייָ אֱלֹהֵינוּ. בְּמֵאָה וָהוּא, אוֹמֵר בָּרְכוּ. בְּאֶלֶף, אוֹמֵר: נְבָרֵךְ לַייָ אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. בְּאֶלֶף וָהוּא, אוֹמֵר בָּרְכוּ. בְּרִבּוֹא, אוֹמֵר: נְבָרֵךְ לַייָ אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים עַל הַמָּזוֹן שֶׁאָכַלְנוּ. בְּרִבּוֹא וָהוּא, אוֹמֵר בָּרְכוּ. כְּעִנְיָן שֶׁהוּא מְבָרֵךְ, כָּךְ עוֹנִין אַחֲרָיו: בָרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים עַל הַמָּזוֹן שֶׁאָכַלְנוּ. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: לְפִי רֹב הַקָּהָל הֵן מְבָרְכִין, שֶׁנֶּאֱמַר &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(תהלים סח)&lt;/span&gt; בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים, יְיָ מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: מַה מָּצִינוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, אֶחָד מְרֻבִּין וְאֶחָד מוּעָטִין אוֹמֵר, בָּרְכוּ אֶת יְיָ. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְאֶחָד, אֵינָן רַשָּׁאִין לֵחָלֵק, וְכֵן אַרְבָּעָה, וְכֵן חֲמִשָׁה. שִׁשָּׁה נֶחֱלָקִין, עַד עֲשָׂרָה. וַעֲשָׂרָה אֵינָן נֶחֱלָקִין, עַד שֵׁיִּהְיוּ עֶשְׂרִים: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;שְׁתֵּי חֲבוּרוֹת שֶׁהָיוּ אוֹכְלוֹת בְּבַיִת אֶחָד, בִּזְמַן שֶׁמִּקְצָתָן רוֹאִין אֵלּוּ אֶת אֵלּוּ, הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפִין לְזִּמּוּן. וְאִם לָאו, אֵלּוּ מְזַמְּנִין לְעַצְמָן, וְאֵלּוּ מְזַמְּנִין לְעַצְמָן. אֵין מְבָרְכִין עַל הַיַּיִן עַד שֶׁיִּתֵּן לְתוֹכוֹ מַיִם, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מְבָרְכִין: 

&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ח&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁבֵּין בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל בַּסְּעֻדָּה. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נוֹטְלִין לַיָּדַיִם, וְאַחַר כָּךְ מוֹזְגִין אֶת הַכּוֹס. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מוֹזְגִין אֶת הַכּוֹס וְאַחַר כָּךְ נוֹטְלִין לַיָּדָיִם: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְקַנֵּחַ יָדָיו בַּמַּפָה וּמַנִּיחָה עַל הַשֻּׁלְחָן. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: עַל הַכֶּסֶת: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְכַבְּדִין אֶת הַבַּיִת וְאַחַר כָּךְ נוֹטְלִין לַיָּדָיִם. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: נוֹטְלִין לַיָּדַיִם וְאַחַר כָּךְ מְכַבְּדִין אֶת הַבָּיִת: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נֵר וּמָזוֹן וּבְשָׂמִים וְהַבְדָּלָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: נֵר וּבְשָׂמִים וּמָזוֹן וְהַבְדָּלָה. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שֶׁבָּרָא מְאוֹר הָאֵשׁ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ו&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אֵין מְבָרְכִין לֹא עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל נָכְרִים, וְלֹא עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל מֵתִים, וְלֹא עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁלִּפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה. אֵין מְבָרְכִין עַל הַנֵּר עַד שֶׁיֵּאוֹתוּ לְאוֹרוֹ: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ז&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מִי שֶׁאָכַל וְשָׁכַח וְלֹא בֵרַךְ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: יַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ וִיבָרֵךְ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: יְבָרֵךְ בִּמְּקוֹם שֶׁנִּזְכָּר. עַד אֵימָתַי הוּא מְבָרֵךְ? עַד כְּדֵי שֶׁיִּתְעַכֵּל הַמָּזוֹן שֶׁבְּמֵעָיו: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ח&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בָּא לָהֶם יַיִן לְאַחַר הַמָּזוֹן וְאֵין שָׁם אֶלָּא אוֹתוֹ הַכּוֹס, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַמָּזוֹן. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְבָרֵךְ עַל הַמָּזוֹן וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיָּיִן. עוֹנִין אָמֵן אַחַר יִשְׂרָאֵל הַמְבָרֵךְ, וְאֵין עוֹנִין אָמֵן אַחַר הַכּוּתִי הַמְבָרֵךְ, עַד שֶׁיִּשְׁמַע כָּל הַבְּרָכָה: 

&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ט&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הָרוֹאֶה מָקוֹם שֶׁנַּעֲשׂוּ בוֹ נִסִּים לְיִשְׂרָאֵל, אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה. מָקוֹם שֶׁנֶּעֶקְרָה מִמֶּנּוּ עֲבוֹדָה זָרָה, אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁעָקַר עֲבוֹדָה זָרָה מֵאַרְצֵנוּ: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;עַל הַזִּיקִין, וְעַל הַזְּוָעוֹת, וְעַל הַבְּרָקִים, וְעַל הָרְעָמִים, וְעַל הָרוּחוֹת, אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁכֹּחוֹ מָלֵא עוֹלָם. עַל הֶהָרִים, וְעַל הַגְּבָעוֹת, וְעַל הַיַּמִּים, וְעַל הַנְּהָרוֹת, וְעַל הַמִּדְבָּרוֹת, אוֹמֵר: בָּרוּךְ עוֹשֵׂה מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הָרוֹאֶה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל, בִּזְמַן שֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ לִפְרָקִים. עַל הַגְּשָׁמִים וְעַל בְּשׂוֹרוֹת הַטוֹבוֹת אוֹמֵר: בָּרוּךְ הַטוֹב וְהַמֵּיטִיב, וְעַל שְׁמוּעוֹת רָעוֹת אוֹמֵר: בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בָּנָה בַיִת חָדָשׁ, וְקָנָה כֵלִים חֲדָשִׁים, אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ. מְבָרֵךְ עַל הָרָעָה מֵעֵין הַטוֹבָה, וְעַל הַטוֹבָה מֵעֵין הָרָעָה. הַצּוֹעֵק לְשֶׁעָבַר, הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא. כֵּיצַד? הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְעֻבֶּרֶת, וְאָמַר: יְהִי רָצוֹן שֶׁתֵּלֵד אִשְׁתִּי זָכָר, הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא. הָיָה בָא בַדֶּרֶךְ וְשָׁמַע קוֹל צְוָחָה בָּעִיר, וְאָמַר: יְהִי רָצוֹן שֵׁלֹּא יִהְיוּ אֵלּוּ בְּנֵי בֵיתִי, הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הַנִּכְנָס לַכְּרַךְ מִתְפַּלֵּל שְׁתַּיִם, אַחַת בִּכְנִיסָתוֹ וְאַחַת בִּיצִיאָתוֹ. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: אַרְבַּע, שְׁתַּיִם בִּכְנִיסָתוֹ וּשְׁתַּיִם בִּיצִיאָתוֹ, וְנוֹתֵן הוֹדָאָה לְשֶׁעָבַר, וְצוֹעֵק לֶעָתִיד לָבֹא: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁהוּא מְבָרֵךְ עַל הַטוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(דברים ו)&lt;/span&gt;: וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ. בְּכָל לְבָבְךָ, בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ, בְּיֵצֶר טוֹב וּבְיֵצֶר רָע. וּבְכָל נַפְשְׁךְ, אֲפִלּוּ הוּא נוֹטֵל אֶת נַפְשֶׁךָ. וּבְכָל מְאֹדֶךָ, בְּכָל מָמוֹנֶךָ. דָּבָר אַחֵר בְּכָל מְאֹדֶךָ, בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לְךָ הֱוֵי מוֹדֶה לוֹ בִּמְאֹד מְאֹד. לֹא יָקֵל אָדָם אֶת רֹאשׁוֹ כְּנֶגֶד שַׁעַר הַמִּזְרָח, שֶׁהוּא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים. לֹא יִכָּנֵס לְהַר הַבַּיִת בְּמַקְלוֹ, וּבְמִנְעָלוֹ, וּבְפֻנְדָּתוֹ, וּבְאָבָק שֶׁעַל רַגְלָיו, וְלֹא יַעֲשֶׂנּוּ קַפַּנְדַּרְיָא, וּרְקִיקָה מִקַּל וָחֹמֶר. כָּל חוֹתְמֵי בְרָכוֹת שֶׁהָיוּ בַמִּקְדָּשׁ, הָיוּ אוֹמְרִים מִן הָעוֹלָם. מִשֶּׁקִּלְקְלוּ הַמִּינִין וְאָמְרוּ: אֵין עוֹלָם אֶלָּא אֶחָד, הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ אוֹמְרִים: מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם. וְהִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא אָדָם שׁוֹאֵל אֶת שְׁלוֹם חֲבֵרוֹ בַּשֵּׁם, שֶׁנֶּאֱמַר &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(רות ב)&lt;/span&gt;: וְהִנֵּה בֹעַז בָּא מִבֵּית לֶחֶם, וַיֹּאמֶר לַקּוֹצְרִים יְיָ עִמָּכֶם, וַיֹּאמְרוּ לוֹ, יְבָרֶכְךָ יְיָ. וְאוֹמֵר &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שופטים ו)&lt;/span&gt;: יְיָ עִמְּךָ גִּבּוֹר הֶחָיִל. וְאוֹמֵר &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(משלי כג)&lt;/span&gt;: אַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ. וְאוֹמֵר &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(תהלים קיט)&lt;/span&gt;: עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ:
---- {{עוגן בשורה|3}}&lt;center&gt;
&lt;br&gt;&lt;b style=&quot;color:#990066;font-size:22px;&quot;&gt;חלק ד&lt;/b&gt;&lt;/center&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;יום-טוב &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(ביצה). &lt;/span&gt;פרק א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְּיוֹם טוֹב, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: תֵּאָכֵל, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: לֹא תֵּאָכֵל. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׂאוֹר בְּכַזַּיִת וְחָמֵץ בְּכַכּוֹתֶבֶת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: זֶה וָזֶה בְּכַזַּיִת: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הַשּׁוֹחֵט חַיָּה וָעוֹף בְּיוֹם טוֹב, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: יַחְפּוֹר בַּדֶּקֶר וִיכַסֶּה, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: לֹא יִשְׁחוֹט, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה לוֹ עָפָר מוּכָן מִבְּעוֹד יוֹם. וּמוֹדִים, שֶׁאִם שָׁחַט, שֶׁיַּחְפּוֹר בַּדֶּקֶר וִיכַסֶּה. שֶׁאֵפֶר כִּירָה מוּכָן הוּא: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין מוֹלִיכִין אֶת הַסֻּלָּם מִשּׁוֹבָךְ לְשׁוֹבָךְ, אֲבָל מַטֵּהוּ מֵחַלּוֹן לְחַלּוֹן; וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: לֹא יִטּוֹל, אֶלָּא אִם כֵּן נִעְנַע מִבְּעוֹד יוֹם. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, עוֹמֵד וְאוֹמֵר: זֶה וָזֶה אֲנִי נוֹטֵל: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;זִמֵּן שְׁחוֹרִים וּמָצָא לְבָנִים, לְבָנִים וּמָצָא שְׁחוֹרִים, שְׁנַיִם וּמָצָא שְׁלשָׁה, אֲסוּרִים. שְׁלשָׁה וּמָצָא שְׁנַיִם, מֻתָּרִים. בְּתוֹךְ הַקֵּן וּמָצָא לִפְנֵי הַקֵּן, אֲסוּרִים. וְאִם אֵין שָׁם אֶלָּא הִם, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִים: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין מְסַלְּקִין אֶת הַתְּרִיסִין בְּיוֹם טוֹב; וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין אַף לְהַחֲזִיר. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין נוֹטְלִין אֶת הָעֱלִי לְקַצֵּב עָלָיו בָּשָׂר; וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין נוֹתְנִין אֶת הָעוֹר לִפְנֵי הַדָּרְסָן, וְלֹא יַגְבִּיהֶנּוּ, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ עִמּוֹ כַּזַּיִת בָּשָׂר. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין מוֹצִיאִין לֹא אֶת הַקָּטָן וְלֹא אֶת הַלּוּלָב וְלֹא אֶת סֵפֶר תּוֹרָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים; וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ו&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין מוֹלִיכִין חַלָּה וּמַתָּנוֹת לַכֹּהֵן בְּיוֹם טוֹב, בֵּין שֶׁהוּרְמוּ מֵאֶמֶשׁ, בֵּין שֶׁהוּרְמוּ מֵהַיּוֹם; וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי: גְּזֵרָה שָׁוָה, חַלָּה וּמַתָּנוֹת מַתָּנָה לַכֹּהֵן, וּתְרוּמָה מַתָּנָה לַכֹּהֵן; כְּשֵׁם שֶׁאֵין מוֹלִיכִין אֶת הַתְּרוּמָה, כָּךְ אֵין מוֹלִיכִין אֶת הַמַּתָּנוֹת. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל: לֹא, אִם אֲמַרְתֶּם בַּתְּרוּמָה שֶׁאֵינוֹ זַכַּאי בַּהֲרָמָתָהּ, תֹּאמְרוּ בַּמַּתָּנוֹת שֶׁזַּכַּאי בַּהֲרָמָתָן?: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ז&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: תְּבָלִין נִדּוּכִין בְּמָדוֹךְ שֶׁל עֵץ, וְהַמֶּלַח בַּפַּךְ וּבְעֵץ הַפָּרוּר; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: תְּבָלִין נִדּוֹכִין כְּדַרְכָּן בְּמָדוֹךְ שֶׁל אֶבֶן, וְהַמֶּלַח בְּמָדוֹךְ שֶׁל עֵץ: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ח&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הַבּוֹרֵר קִטְנִית בְּיוֹם טוֹב, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: בּוֹרֵר אֹכֶל וְאוֹכֵל; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: בּוֹרֵר כְּדַרְכּוֹ בְּחֵיקוֹ בְּקָנוֹן וּבְתַמְחוּי, אֲבָל לֹא בְטַבְלָא וְלֹא בַנָּפָה וְלֹא בַכְּבָרָה. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אַף מֵדִיחַ וְשׁוֹלֶה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ט&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין מְשַׁלְּחִין בְּיוֹם טוֹב אֶלָּא מָנוֹת; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְשַׁלְּחִין בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף, בֵּין חַיִּין בֵּין שְׁחוּטִין. מְשַׁלְּחִין יֵינוֹת שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת וְקִטְנִיּוֹת, אֲבָל לֹא תְבוּאָה. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר בִּתְבוּאָה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה י&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מְשַׁלְּחִין כֵּלִים, בֵּין תְּפוּרִין בֵּין שֶׁאֵינָן תְּפוּרִין, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כִּלְאַיִם, וְהֵן לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד. אֲבָל לֹא סַנְדָּל הַמְסֻמָּר וְלֹא מִנְעָל שֶׁאֵינוֹ תָפוּר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף לֹא מִנְעָל לָבָן, מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ אֻמָּן. זֶה הַכְּלָל, כָּל שֶׁנֵּאוֹתִין בּוֹ בְיוֹם טוֹב, מְשַׁלְּחִין אוֹתוֹ: 

&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת, לֹא יְבַשֵּׁל אָדָם בַּתְּחִלָּה מִיּוֹם טוֹב לַשַּׁבָּת; אֲבָל מְבַשֵּׁל הוּא לְיוֹם טוֹב, וְאִם הוֹתִיר הוֹתִיר לַשַּׁבָּת. וְעוֹשֶׂה תַבְשִׁיל מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְסוֹמֵךְ עָלָיו לַשַּׁבָּת. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׁנֵי תַבְשִׁילִין; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: תַּבְשִׁיל אֶחָד. וְשָׁוִין בְּדָג וּבֵיצָה שֶׁעָלָיו שֶׁהֵן שְׁנֵי תַבְשִׁילִין. אֲכָלוֹ אוֹ שֶׁאָבַד, לֹא יְבַשֵּׁל עָלָיו בַּתְּחִלָּה. וְאִם שִׁיֵּר מִמֶּנּוּ כָל שֶׁהוּא, סוֹמֵךְ עָלָיו לַשַּׁבָּת: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;חָל לִהְיוֹת אַחַר הַשַּׁבָּת, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מַטְבִּילִין אֶת הַכֹּל מִלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: כֵּלִים מִלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת, וְאָדָם בַּשַּׁבָּת: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;וְשָׁוִין שֶׁמַּשִּׁיקִין אֶת הַמַּיִם בִּכְלִי אֶבֶן לְטַהֲרָן, אֲבָל לֹא מַטְבִּילִין. וּמַטְבִּילִין מִגַּב לְגַב וּמֵחֲבוּרָה לַחֲבוּרָה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְבִיאִין שְׁלָמִים וְאֵין סוֹמְכִין עֲלֵיהֶן, אֲבָל לֹא עוֹלוֹת; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְבִיאִין שְׁלָמִים וְעוֹלוֹת וְסוֹמְכִין עֲלֵיהֶם: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: לֹא יָחֵם אָדָם חַמִּין לְרַגְלָיו, אֶלָּא אִם כֵּן רְאוּיִין לִשְׁתִיָּה; וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. עוֹשֶׂה אָדָם מְדוּרָה וּמִתְחַמֵּם כְּנֶגְדָּהּ: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ו&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;שְׁלֹשָׁה דְבָרִים רַבָּן גַּמְלִיאֵל מַחְמִיר כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי: אֵין טוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין מִיּוֹם טוֹב לַשַּׁבָּת, וְאֵין זוֹקְפִין אֶת הַמְּנוֹרָה בְּיוֹם טוֹב, וְאֵין אוֹפִין פִּתִּין גְּרִיצִין אֶלָּא רְקִיקִין. אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: מִימֵיהֶן שֶׁל בֵּית אַבָּא לֹא הָיוּ אוֹפִין פִּתִּין גְּרִיצִין, אֶלָּא רְקִיקִין. אָמְרוּ לוֹ: מַה נַּעֲשֶׂה לְבֵית אָבִיךָ, שֶׁהָיוּ מַחְמִירִין עַל עַצְמָן וּמְקִלִּין לְכָל יִשְׂרָאֵל, לִהְיוֹת אוֹפִין פִּתִּין גְּרִיצִין וָחֹרִי: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ז&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אַף הוּא אָמַר שְׁלֹשָׁה דְבָרִים לְהָקֵל: מְכַבְּדִין בֵּין הַמִּטּוֹת, וּמַנִּיחִין אֶת הַמֻּגְמָר בְּיוֹם טוֹב, וְעוֹשִׂין גְּדִי מְקֻלָּס בְּלֵילֵי פְסָחִים. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ח&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;שְׁלֹשָׁה דְבָרִים רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מַתִּיר, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. פָּרָתוֹ יוֹצְאָה בִרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ, וּמְקָרְדִין אֶת הַבְּהֵמָה בְּיוֹם טוֹב, וְשׁוֹחֲקִין אֶת הַפִּלְפְּלִין בָּרֵחַיִם שֶׁלָּהֶם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין מְקָרְדִין אֶת הַבְּהֵמָה בְּיוֹם טוֹב, מִפְּנֵי שֶׁעוֹשֶׂה חַבּוּרָה, אֲבָל מְקַרְצְפִין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין מְקָרְדִין, אַף לֹא מְקַרְצְפִין: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ט&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הָרֵחַיִם שֶׁל פִּלְפְּלִין, טְמֵאָה מִשּׁוּם שְׁלשָׁה כֵלִים: מִשּׁוּם כְּלִי קִבּוּל, וּמִשּׁוּם כְּלִי מַתָּכוֹת, וּמִשּׁוּם כְּלִי כְבָרָה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה י&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;עֲגָלָה שֶׁל קָטָן טְמֵאָה מִדְרָס וְנִטֶּלֶת בַּשַּׁבָּת, וְאֵינָהּ נִגְרֶרֶת אֶלָּא עַל גַּבֵּי כֵלִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כָּל הַכֵּלִים אֵין נִגְרָרִין, חוּץ מִן הָעֲגָלָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כוֹבֶשֶׁת: 
---- {{עוגן בשורה|4}}&lt;center&gt;
&lt;br&gt;&lt;b style=&quot;color:#990066;font-size:22px;&quot;&gt;חלק ה&lt;/b&gt;&lt;/center&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אֵין צָדִין דָּגִים מִן הַבִּיבָרִין בְּיוֹם טוֹב, וְאֵין נוֹתְנִין לִפְנֵיהֶם מְזוֹנוֹת. אֲבָל צָדִין חַיָּה וָעוֹף מִן הַבִּיבָרִין, וְנוֹתְנִין לִפְנֵיהֶם מְזוֹנוֹת. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא כָל הַבִּיבָרִין שָׁוִין. זֶה הַכְּלָל: כָּל הַמְחֻסָּר צֵידָה אָסוּר, וְשֶׁאֵינוֹ מְחֻסָּר צֵידָה מֻתָּר: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מְצוֹדוֹת חַיָּה וָעוֹף וְדָגִים שֶׁעֲשָׂאָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, לֹא יִטּוֹל מֵהֶן בְּיוֹם טוֹב, אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדֵעַ שֶׁנִּצּוֹדוּ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. וּמַעֲשֶׂה בְנָכְרִי אֶחָד, שֶׁהֵבִיא דָגִים לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל, וְאָמַר: מֻתָּרִין הֵן, אֶלָּא שֶׁאֵין רְצוֹנִי לְקַבֵּל הֵימֶנּוּ: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בְּהֵמָה מְסֻכֶּנֶת לֹא יִשְׁחוֹט, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ שָׁהוּת בַּיּוֹם לֶאֱכֹל מִמֶּנָּה כַּזַּיִת צָלִי. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֲפִלּוּ כַזַּיִת חַי מִבֵּית טְבִיחָתָהּ. שְׁחָטָהּ בַּשָּׂדֶה, לֹא יְבִיאֶנָּה בַמּוֹט וּבַמּוֹטָה; אֲבָל מֵבִיא בְיָדוֹ אֵבָרִים אֵבָרִים: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בְּכוֹר שֶׁנָּפַל לַבּוֹר, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יֵרֵד מֻמְחֶה וְיִרְאֶה, אִם יֶשׁ בּוֹ מוּם, יַעֲלֶה וְיִשְׁחוֹט; וְאִם לָאו, לֹא יִשְׁחוֹט. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כָּל שֶׁאֵין מוּמוֹ נִכָּר מִבְּעוֹד יוֹם, אֵין זֶה מִן הַמּוּכָן: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בְּהֵמָה שֶׁמֵּתָה, לֹא יְזִיזֶנָּה מִמְּקוֹמָהּ. וּמַעֲשֶׂה וְשָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי טַרְפוֹן עָלֶיהָ וְעַל הַחַלָּה שֶׁנִּטְמָאָה, וְנִכְנַס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְשָׁאַל, וְאָמְרוּ לוֹ: לֹא יְזִיזֵם מִמְּקוֹמָם: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ו&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אֵין נִמְנִין עַל הַבְּהֵמָה לְכַתְּחִלָּה בְּיוֹם טוֹב; אֲבָל נִמְנִין עָלֶיהָ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, וְשׁוֹחֲטִין וּמְחַלְּקִין בֵּינֵיהֶן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שׁוֹקֵל אָדָם בָּשָׂר כְּנֶגֶד הַכְּלִי אוֹ כְּנֶגֶד הַקּוֹפִיץ; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין מַשְׁגִּיחִין בְּכַף מֹאזְנַיִם כָּל עִקָּר: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ז&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אֵין מַשְׁחִיזִין אֶת הַסַּכִּין בְּיוֹם טוֹב, אֲבָל מַשִּׂיאָהּ עַל גַּבֵּי חֲבֶרְתָּהּ. לֹא יֹאמַר אָדָם לַטַּבָּח: שְׁקוֹל לִי בְדִינָר בָּשָׂר, אֲבָל שׁוֹחֵט וּמְחַלְּקִים בֵּינֵיהֶן: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ח&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אוֹמֵר אָדָם לַחֲבֵרוֹ: מַלֵּא לִי כְּלִי זֶה, אֲבָל לֹא בַמִּדָּה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הָיָה כְלִי שֶׁל מִדָּה, לֹא יְמַלְאֶנּוּ. מַעֲשֶׂה בְאַבָּא שָׁאוּל בֶּן בָּטְנִית, שֶׁהָיָה מְמַלֵּא מִדּוֹתָיו מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְנוֹתְנָן לַלָּקוֹחוֹת בְּיוֹם טוֹב. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: אַף בַּמּוֹעֵד עוֹשֶׂה כֵן, &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(מִפְּנֵי בֵרוּרֵי הַמִּדּוֹת)&lt;/span&gt;. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אַף בַּחֹל עוֹשֶׂה כֵן, מִפְּנֵי מִצּוּי הַמִּדּוֹת. הוֹלֵךְ אָדָם אֵצֶל חֶנְוָנִי הָרָגִיל אֶצְלוֹ, וְאוֹמֵר לוֹ: תֶּן לִי בֵיצִים וֶאֱגוֹזִים בְּמִנְיָן, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בַּעַל הַבַּיִת לִהְיוֹת מוֹנֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ: 

&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הַמֵּבִיא כַדֵּי יַיִן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, לֹא יְבִיאֵם בַּסַּל וּבַקֻּפָּה, אֲבָל מֵבִיא הוּא עַל כְּתֵפוֹ אוֹ לְפָנָיו. וְכֵן הַמּוֹלִיךְ אֶת הַתֶּבֶן, לֹא יַפְשִׁיל אֶת הַקֻּפָּה לַאֲחוֹרָיו, אֲבָל מְבִיאָהּ הוּא בְיָדוֹ. וּמַתְחִילִין בַּעֲרֵמַת הַתֶּבֶן, אֲבָל לֹא בְעֵצִים שֶׁבַּמֻּקְצֶה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אֵין נוֹטְלִין עֵצִים מִן הַסֻּכָּה, אֶלָּא מִן הַסָּמוּךְ לָהּ. מְבִיאִין עֵצִים מִן הַשָּׂדֶה מִן הַמְכֻנָּס, וּמִן הַקַּרְפֵּף אֲפִלּוּ מִן הַמְפֻזָּר. אֵיזֶהוּ קַרְפֵּף? כָּל שֶׁסָּמוּךְ לָעִיר, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כָּל שֶׁנִּכְנָסִין לוֹ בַפּוֹתַחַת, וַאֲפִלּוּ בְתוֹךְ תְּחוּם שַׁבָּת: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אֵין מְבַקְּעִין עֵצִים, לֹא מִן הַקּוֹרוֹת, וְלֹא מִן הַקּוֹרָה שֶׁנִּשְׁבְּרָה בְיוֹם טוֹב. וְאֵין מְבַקְּעִין לֹא בַקַּרְדֹּם וְלֹא בַמְּגֵרָה וְלֹא בַמַּגָּל, אֶלָּא בַקּוֹפִיץ. בַּיִת שֶׁהוּא מָלֵא פֵרוֹת, סָתוּם וְנִפְחַת, נוֹטֵל מִמְּקוֹם הַפְּחָת. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף פּוֹחֵת לְכַתְּחִלָּה וְנוֹטֵל: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אֵין פּוֹחְתִין אֶת הַנֵּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כֶלִי. וְאֵין עוֹשִׂין פֶּחָמִין בְּיוֹם טוֹב, וְאֵין חוֹתְכִין אֶת הַפְּתִילָה לִשְׁנָיִם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חוֹתְכָהּ בָּאוּר לִשְׁתֵּי נֵרוֹת: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אֵין שׁוֹבְרִין אֶת הַחֶרֶס וְאֵין חוֹתְכִין אֶת הַנְּיָר לִצְלוֹת בּוֹ מָלִיחַ. וְאֵין גּוֹרְפִין תַּנּוּר וְכִירַיִם, אֲבָל מְכַבְּשִׁין. וְאֵין מַקִּיפִין שְׁתֵּי חָבִיּוֹת לִשְׁפֹּת עֲלֵיהֶן אֶת הַקְּדֵרָה, וְאֵין סוֹמְכִין אֶת הַקְּדֵרָה בַבַּקַּעַת, וְכֵן בַּדֶּלֶת. וְאֵין מַנְהִיגִין אֶת הַבְּהֵמָה בַמַּקֵּל בְּיוֹם טוֹב, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ו&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נוֹטֵל אָדָם קִיסָם &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(מִשֶּׁלְּפָנָיו)&lt;/span&gt; לַחֲצֹץ בּוֹ שִׁנָּיו, וּמְגַבֵּב מִן הֶחָצֵר וּמַדְלִיק, שֶׁכָּל מַה שֶּׁבֶּחָצֵר מוּכָן הוּא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מְגַבֵּב מִשֶּׁלְּפָנָיו וּמַדְלִיק: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ז&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אֵין מוֹצִיאִין אֶת הָאוּר, לֹא מִן הָעֵצִים וְלֹא מִן הָאֲבָנִים וְלֹא מִן הֶעָפָר וְלֹא מִן הַמַּיִם, וְאֵין מְלַבְּנִין אֶת הָרְעָפִים לִצְלוֹת בָּהֶן. וְעוֹד אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: עוֹמֵד אָדָם עַל הַמֻּקְצֶה עֶרֶב שַׁבָּת בַּשְּׁבִיעִית, וְאוֹמֵר: מִכָּאן אֲנִי אוֹכֵל לְמָחָר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד שֶׁיִּרְשׁוֹם וְיֹאמַר: מִכָּאן וְעַד כָּאן: 

&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מַשִּׁילִין פֵּרוֹת דֶּרֶךְ אֲרֻבָּה בְּיוֹם טוֹב, אֲבָל לֹא בַשַּׁבָּת. וּמְכַסִּים פֵּרוֹת בַּכֵּלִים מִפְּנֵי הַדֶּלֶף, וְכֵן כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן. וְנוֹתְנִין כְּלִי תַּחַת הַדֶּלֶף בַּשַּׁבָּת: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;כּל שֶׁחַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם שְׁבוּת, מִשּׁוּם רְשׁוּת, מִשּׁוּם מִצְוָה בַּשַּׁבָּת, חַיָּבִין עָלָיו בְּיוֹם טוֹב. וְאֵלּוּ הֵן מִשּׁוּם שְׁבוּת: לֹא עוֹלִין בָּאִילָן, וְלֹא רוֹכְבִין עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה, וְלֹא שָׁטִין עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְלֹא מְטַפְּחִין, וְלֹא מְסַפְּקִין, וְלֹא מְרַקְּדִין. וְאֵלּוּ הֵן מִשּׁוּם רְשׁוּת: לֹא דָנִין, וְלֹא מְקַדְּשִׁין, וְלֹא חוֹלְצִין, וְלֹא מְיַבְּמִין. וְאֵלּוּ הֵן מִשּׁוּם מִצְוָה: לֹא מַקְדִּישִׁין, וְלֹא מַעֲרִיכִין, וְלֹא מַחֲרִימִין, וְלֹא מַגְבִּיהִין תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת. כָּל אֵלּוּ בְּיוֹם טוֹב אָמְרוּ, קַל וָחֹמֶר בַּשַּׁבָּת. אֵין בֵּין יוֹם טוֹב לַשַּׁבָּת, אֶלָּא אֹכֶל נֶפֶשׁ בִּלְבָד: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הַבְּהֵמָה וְהַכֵּלִים כְּרַגְלֵי הַבְּעָלִים. הַמּוֹסֵר בְּהֶמְתּוֹ לִבְנוֹ אוֹ לָרוֹעֵה, הֲרֵי אֵלּוּ כְרַגְלֵי הַבְּעָלִים. כֵּלִים הַמְיֻחָדִין לְאֶחָד מִן הָאַחִין שֶׁבַּבַּיִת, הֲרֵי אֵלּוּ כְּרַגְלָיו. וְשֶׁאֵין מְיֻחָדִין, הֲרֵי אֵלּוּ כַּמָּקוֹם שֶׁהוֹלְכִין: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הַשּׁוֹאֵל כְּלִי מֵחֲבֵרוֹ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, כְּרַגְלֵי הַשּׁוֹאֵל. בְּיוֹם טוֹב, כְּרַגְלֵי הַמַּשְׁאִיל. הָאִשָּׁה שֶׁשָּׁאֲלָה מֵחֲבֶרְתָּהּ תַּבְלִין וּמַיִם וּמֶלַח לְעִסָּתָהּ, הֲרֵי אֵלּוּ כְרַגְלֵי שְׁתֵּיהֶן. רַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר בַּמַּיִם, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בָּהֶן מַמָּשׁ: 
---- {{עוגן בשורה|5}}&lt;center&gt;
&lt;br&gt;&lt;b style=&quot;color:#990066;font-size:22px;&quot;&gt;חלק ו&lt;/b&gt;&lt;/center&gt;
&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הַגַּחֶלֶת כְּרַגְלֵי הַבְּעָלִים, וְשַׁלְהֶבֶת בְּכָל מָקוֹם. גַּחֶלֶת שֶׁל הֶקְדֵּשׁ מוֹעֲלִין בָּהּ, וְשַׁלְהֶבֶת לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(הַמּוֹצִיא גַחֶלֶת לִרְשׁוּת הָרַבִּים, חַיָּב. וְשַׁלְהֶבֶת, פָּטוּר)&lt;/span&gt;. בּוֹר שֶׁל יָחִיד, כְּרַגְלֵי הַיָּחִיד. וְשֶׁל אַנְשֵׁי &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(אוֹתָהּ)&lt;/span&gt; הָעִיר, כְּרַגְלֵי אַנְשֵׁי אוֹתָהּ הָעִיר. וְשֶׁל עוֹלֵי בָבֶל, כְּרַגְלֵי הַמְמַלֵּא: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ו&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מִי שֶׁהָיוּ פֵרוֹתָיו בְּעִיר אַחֶרֶת, וְעֵרְבוּ בְנֵי אוֹתָהּ הָעִיר לְהָבִיא אֶצְלוֹ &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(מִפֵּרוֹתָיו)&lt;/span&gt;, לֹא יָבִיאוּ לוֹ. וְאִם עֵרֵב הוּא, פֵּרוֹתָיו כָּמוֹהוּ: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ז&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מִי שֶׁזִּמֵּן אֶצְלוֹ אוֹרְחִים, לֹא יוֹלִיכוּ בְיָדָם מָנוֹת, אֶלָּא אִם כֵּן זִכָּה לָהֶם מָנוֹתֵיהֶם מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. אֵין מַשְׁקִין וְשׁוֹחֲטִין אֶת הַמִּדְבָּרִיּוֹת, אֲבָל מַשְׁקִין וְשׁוֹחֲטִין אֶת הַבַּיְתוֹת. אֵלּוּ הֵן בַּיְתוֹת, הַלָּנוֹת בָּעִיר. מִדְבָּרִיּוֹת, הַלָּנוֹת בָּאֲפָר:
&lt;br&gt;&lt;hr&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;תמיד. פרק א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בִּשְׁלֹֹשָה מְקוֹמוֹת הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים בְּבֵית הַמּקְדָּשׁ: בְּבֵית אַבְטִינָס, בְּבֵית הַנִּיצוֹץ, וּבְבֵית הַמּוֹקֵד. בֵּית אַבְטִינָס וּבֵית הַנִּיצוֹץ הָיוּ עֲלִיּוֹת, וְהָרוֹבִים שׁוֹמְרִים שָׁם. בֵּית הַמּוֹקֵד, כִּפָּה, וּבַיִת גָּדוֹל הָיָה, מֻקָּף רוֹבְדִים שֶׁל אֶבֶן, וְזִקְנֵי בֵית אָב יְשֵׁנִים שָׁם, וּמַפְתְּחוֹת הָעֲזָרה בְּיָדָם; וּפִרְחֵי כְהֻנָּה אִישׁ כִּסְתּוֹ בָאָרֶץ. לֹא הָיוּ יְשֵׁנִים בְּבִגְדֵי קֹדֶשׁ, אֶלָּא פוֹשְׁטִין וּמְקַפְּלִין וּמַנִּיחִים אוֹתָן תַּחַת רָאשֵׁיהֶן, וּמִתְכַּסִּין בִּכְסוּת עַצְמָן. אֵרַע קֶרִי לְאֶחָד מֵהֶן, יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ בִּמְסִבָּה הַהוֹלֶכֶת תַּחַת הַבִּירָה, וְהַנֵּרוֹת דּוֹלְקִין מִכָּאן וּמִכָּאן, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְבֵית הַטְּבִילָה, וּמְדוּרָה הָיְתָה שָׁם, וּבֵית כִּסֵּא שֶׁל כָּבוֹד. וְזֶה הָיָה כְבוֹדוֹ, מְצָאוֹ נָעוּל, יוֹדֵעַ שֶׁיֶּשׁ שָׁם אָדָם. פָּתוּחַ, יוֹדֵעַ שֶׁאֵין שָׁם אָדָם. יָרַד וְטָבַל, עָלָה וְנִסְתַּפַּג, וְנִתְחַמַּם כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה, בָּא וְיָשַׁב לוֹ אֵצֶל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים עַד שֶׁהַשְּׁעָרִים נִפְתָּחִים, יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לִתְרוֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, מַשְׁכִּים וְטוֹבֵל עַד שֶׁלֹּא יָבוֹא הַמְּמֻּנֶּה. וְכִי בְאֵיזוֹ שָׁעָה הַמְּמֻנֶּה בָא? לֹא כָל הָעִתִּים שָׁווֹת, פְּעָמִים שֶׁהוּא בָא מִקְרִיאַת הַגֶּבֶר, אוֹ סָמוּךְ לוֹ מִלְּפָנָיו אוֹ מִלְּאַחֲרָיו. הַמְּמֻנֶּה בָא וְדוֹפֵק עֲלֵיהֶם, וְהֵם פָּתְחוּ לוֹ. אָמַר לָהֶן, מִי שֶׁטָּבַל יָבוֹא וְיָפִיס. הֵפִיסוּ, זָכָה מִי שֶׁזָּכָה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;נָטַל אֶת הַמַּפְתֵּחַ וּפָתַח אֶת הַפִּשְׁפָּשׁ, וְנִכְנַס מִבֵּית הַמּוֹקֵד לָעֲזָרָה, וְנִכְנְסוּ אַחֲרָיו וּשְׁתֵּי אֲבוּקוֹת שֶׁל אוּר בְּיָדָם. וְנֶחְלְקוּ לִשְׁתֵּי כִתּוֹת, אֵלּוּ הוֹלְכִים בָּאַכְסַדְרָא דֶּרֶךְ הַמִּזְרָח, וְאֵלּוּ הוֹלְכִים בָּאַכְסַדְרָא דֶּרֶךְ הַמַּעְרָב. הָיוּ בוֹדְקִין וְהוֹלְכִין עַד שֶׁמַּגִּיעִין לִמְקוֹם &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(בֵּית)&lt;/span&gt; עוֹשֵׂי חֲבִתִּים. הִגִּיעוֹּ אֵלּוּ וָאֵלּוּ, אָמְרוּ שָׁלוֹם, הַכֹּל שָׁלוֹם. הֶעֱמִידוּ עוֹשֵׂי חֲבִתִּים לַעֲשׂוֹת חֲבִתִּים: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מִי שֶׁזָּכָה לִתְרוֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, הוּא יִתְרוֹם &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(אֶת הַמִּזְבֵּחַ)&lt;/span&gt;, וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ: הִזָּהֵר שֶׁמָּא תִגַּע בַּכֶּלִי, עַד שֶׁתְּקַדֵּשׁ יָדֶיךָ וְרַגְלֶיךָ מִן הַכִּיּוֹר, וַהֲרֵי הַמַּחְתָּה נְתוּנָה בַמִּקְצוֹעַ בֵּין הַכֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ בְּמַעֲרָבוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ. אֵין אָדָם נִכְנָס עִמּוֹ, וְלֹא נֵר בְּיָדוֹ, אֶלָּא מְהַלֵּךְ לְאוֹר הַמַּעֲרָכָה. לֹא הָיוּ רוֹאִין אוֹתוֹ, וְלֹא שׁוֹמְעִין אֶת קוֹלוֹ, עַד שֶׁשּׁוֹמְעִין קוֹל הָעֵץ שֶׁעָשָׂה בֶן קָטִין מוּכְנִי לַכִּיּוֹר, וְהֵן אוֹמְרִים הִגִּיעַ עֵת. קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו מִן הַכִּיּוֹר, נָטַל מַחְתַּת הַכֶּסֶף וְעָלָה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, וּפִנָּה אֶת הַגֶּחָלִים הֵילָךְ וְהֵילָךְ וְחָתָה מִן הַמְאֻכָּלוֹת הַפְּנִימִיּוֹת, וְיָרַד. הִגִּיעַ לָרִצְפָּה, הָפַךְ פָּנָיו לַצָּפוֹן, הָלַךְ לְמִזְרָחוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ כְּעֶשֶׂר אַמּוֹת. צָבַר אֶת הַגֶּחָלִים עַל גַּבֵּי הָרִצְפָּה רָחוֹק מִן הַכֶּבֶשׁ שְׁלֹשָׁה טְפָּחִים, מְקוֹם שֶׁנּוֹתְנִין מֻרְאוֹת הָעוֹף וְדִּשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַמְּנוֹרָה: 

&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;רָאוּהוּ אֶחָיו שֶׁיָּרַד, וְהֵם רָצוּ וּבָאוּ, מִהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ יְדֵיהֶן וְרַגְלֵיהֶן מִן הַכִּיּוֹר, נָטְלוּ אֶת הַמַּגְרֵפוֹת וְאֶת הַצִּנּוֹרוֹת וְעָלוּ לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ. הָאֵבָרִין וְהַפְּדָרִין שֶׁלֹּא נִתְאַכְּלוּ מִבָּעֶרֶב, סוֹנְקִין אוֹתָם לִצְדָּדֵי הַמִּזְבֵּחַ. אִם אֵין הַצְּדָדִין מַחֲזִיקִין, סוֹדְרִין אוֹתָם בַּסּוֹבֵב עַל הַכֶּבֶשׁ: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הֵחֵלּוּ מַעֲלִין בָּאֵפֶר עַל גַּבֵּי הַתַּפּוּחַ. וְתַפּוּחַ הָיָה בְאֶמְצַע הַמִּזְבֵּחַ, פְּעָמִים עָלָיו כִּשְׁלשׁ מֵאוֹת כּוֹר. וּבָרְגָלִים לֹא הָיוּ מְדַשְּׁנִין אוֹתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נוֹי לַמִּזְבֵּחַ. מִיָּמָיו לֹא נִתְעַצֵּל הַכֹּהֵן מִלְּהוֹצִיא אֶת הַדָּשֶׁן: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הֵחֵלּוּ מַעֲלִין בַּגִּזְרִין לְסַדֵּר אֵשׁ הַמַּעֲרָכָה. וְכִי כָּל הָעֵצִים כְּשֵׁרִים לַמַעֲרָכָה? הֵין; כָּל הָעֵצִים כְּשֵׁרִין לַמַּעֲרָכָה, חוּץ מִשֶּׁל זַיִת וְשֶׁל גֶּפֶן. אֲבָל בְּאֵלּוּ רְגִילִין, בְּמֻרְבִּיּוֹת שֶׁל תְּאֵנָה וְשֶׁל אֱגוֹז וְשֶׁל עֵץ שָׁמֶן: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;סִדֵּר הַמַּעֲרָכָה גְדוֹלָה מִזְרָחָה, וַחֲזִיתָהּ מִזְרָחָה, וְרָאשֵׁי הַגִּזְרִין הַפְּנִימִים הָיוּ נוֹגְעִים בַּתַּפוּחַ. וְרֶוַח הָיָה בֵּין הַגִּזְרִים שֶׁהָיוּ מַצִּיתִים אֶת הָאֲלִיתָא מִשָּׁם: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בָּרְרוּ מִשָּׁם עֲצֵי תְאֵנָה יָפִין, לְסַדֵּר הַמַּעֲרָכָה שְׁנִיָּה לַקְּטֹרֶת מִכְּנֶגְד קֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, מָשׁוּךְ מִן הַקֶּרֶן כְּלַפֵּי צָפוֹן אַרְבַּע אַמּוֹת, בְּעֹמֶד חָמֵשׁ סְאִים גֶּחָלִים. וּבַשַּׁבָּת בְּעֹמֶד שְׁמוֹנַת סְאִין גֶּחָלִים, שֶׁשָּׁם הָיוּ נוֹתְנִין שְׁנֵי בְזִיכֵי לְבוֹנָה שֶׁל לֶחֶם הַפָּנִים. הָאֵבָרִים וְהַפְּדָרִים שֶׁלֹּא נִתְאַכְּלוּ מִבָּעֶרֶב, מַחֲזִירִין אוֹתָן לַמַּעֲרָכָה. הִצִּיתוּ שְׁתֵּי הַמַּעֲרָכוֹת בָּאֵשׁ, וְיָרְדוּ וּבָאוּ לָהֶם לְלִשְׁכַּת הַגָּזִית: 

&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אָמַר לָהֶם הַמְּמֻנֶּה: בּוֹאוּ וְהָפִיסוּ, מִי שׁוֹחֵט, מִי זוֹרֵק, מִי מְדַשֵּׁן מִזְבֵּחַ הַפְנִימִי, מִי מְדַשֵּׁן אֶת הַמְּנוֹרָה, מִי מַעֲלֶה אֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ, הָרֹאשׁ, וְהָרֶגֶל, וּשְׁתֵּי הַיָּדַיִם, הָעֹקֶץ, וְהָרֶגֶל, הֶחָזֶה, וְהַגֵּרָה, וּשְׁתֵּי דְפָנוֹת, הַקְּרָבַיִם, וְהַסֹּלֶת, וְהַחֲבִתִּים, וְהַיַּיִן. הֵפִיסוּ, זָכָה מִי שֶׁזָּכָה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אָמַר לָהֶם הַמְּמֻנֶּה: צְאוּ וּרְאוּ אִם הִגִּיעַ זְמַן הַשְּׁחִיטָה. אִם הִגִּיעַ, הָרוֹאֶה אוֹמֵר: בַרְקַאי. מַתְיָא בֶן שְׁמוּאֵל אוֹמֵר: הֵאִיר פְּנֵי כָל הַמִּזְרָח. עַד שֶׁהוּא בְחֶבְרוֹן? וְהוּא אוֹמֵר: הֵין: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אָמַר לָהֶם: צְאוּ וְהָבִיאוּ טָלֶה מִלִּשְׁכַּת הַטְּלָאִים. וַהֲרֵי לִשְׁכַּת הַטְּלָאִים הָיְתָה בְמִקְצוֹעַ צְפוֹנִית מַעֲרָבִית. וְאַרְבַּע לְשָׁכוֹת הָיוּ שָׁם, אַחַת לִשְׁכַּת הַטְּלָאִים, וְאַחַת לִשְׁכַּת הַחוֹתָמוֹת, וְאַחַת לִשְׁכַּת בֵּית הַמּוֹקֵד, וְאַחַת לִשְׁכָּה שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין בָּהּ לֶחֶם הַפָּנִים: 
---- {{עוגן בשורה|6}}&lt;center&gt;
&lt;br&gt;&lt;b style=&quot;color:#990066;font-size:22px;&quot;&gt;חלק ז&lt;/b&gt;&lt;/center&gt;
&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;נִכְנְסוּ לְלִשְׁכַּת הַכֵּלִים, וְהוֹצִיאוּ מִשָּׁם תִּשְׁעִים וּשְׁלֹשָׁה כְלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב. הִשְׁקוּ אֶת הַתָּמִיד בְּכוֹס שֶׁל זָהָב. אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְבֻקָּר מִבָּעֶרֶב, מְבַקְּרִין אוֹתוֹ לְאוֹר הָאֲבוּקוֹת: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מִי שֶׁזָּכָה בַתָּמִיד, מוֹשְׁכוֹ וְהוֹלֵךְ לְבֵית הַמִּטְבָּחַיִם, וּמִי שֶׁזָּכוּ בָאֵבָרִים הוֹלְכִין אַחֲרָיו. בֵית הַמִּטְבָּחַיִם הָיָה לְצְפוֹנוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ, וְעָלָיו שְׁמוֹנָה עַמּוּדִים נַנָּסִין, וּרְבִיעִית שֶׁל אֶרֶז עַל גַּבֵּיהֶן, וְאוּנְקְלָיוֹת שֶׁל בַּרְזֶל הָיוּ קְבוּעִין בָּהֶן, וּשְׁלשָׁה סְדָרִים הָיָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁבָּהֶן תּוֹלִין, וּמַפְשִׁיטִין עַל שֻׁלְחָנוֹת שֶׁל שַׁיִשׁ שֶׁבֵּין הָעַמּוּדִים: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ו&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מִי שֶׁזָּכָה בְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַמְּנוֹרָה הָיוּ מַקְדִּימִין, וְאַרְבָּעָה כֵלִים בְּיָדָם, הַטֶּנִי וְהַכּוּז וּשְׁתֵּי מַפְתְּחוֹת. הַטֶּנִי דוֹמֶה לְתַרְקָב גָּדוֹל שֶׁל זָהָב, מַחֲזִיק קַבַּיִן וָחֵצִי, וְהַכּוּז דּוֹמֶה לְקִתּוֹן גָּדוֹל שֶׁל זָהָב. וּשְׁתֵּי מַפְתְּחוֹת, אֶחָד יוֹרֵד לְאַמַּת הַשֶּׁחִי, וְאֶחָד פּוֹתֵחַ כֵּיוָן: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ז&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בָּא לוֹ לְפִשְׁפָּשׁ הַצְּפוֹנִי. וּשְׁנֵי פִשְׁפָּשִׁין הָיוּ לוֹ לְשַׁעַר הַגָּדוֹל, אֶחָד בַּצָּפוֹן וְאֶחָד בַּדָּרוֹם. שֶׁבַּדָּרוֹם לֹא נִכְנַס בּוֹ אָדָם מֵעוֹלָם, וְעָלָיו הוּא מְפוֹרָשׁ עַל יְדֵי יְחֶזְקֵאל &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(יחזקאל מד)&lt;/span&gt;, וַיֹּאמֶר אֵלַי יְיָ, הַשַּׁעַר הַזֶּה סָגוּר יִהְיֶה לֹא יִפָּתֵחַ וְאִישׁ לֹא יָבֹא בוֹ כִּי יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּא בוֹ וְהָיָה סָגוּר. נָטַל אֶת הַמַפְתֵּחַ וּפָתַח אֶת הַפִּשְׁפָּשׁ, נִכְנַס לַתָּא, וּמִן הַתָּא אֶל הַהֵיכָל, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְשַׁעַר הַגָּדוֹל. הִגִּיעַ לְשַׁעַר הַגָּדוֹל, הֶעֱבִיר אֶת הַנֶּגֶר וְאֶת הַפּוֹתְחוֹת וּפְתָחוֹ. לֹא הָיָה שׁוֹחֵט הַשּׁוֹחֵט, עַד שֶׁשּׁוֹמֵעַ קוֹל שַׁעַר הַגָּדוֹל שֶׁנִּפְתַּח: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ח&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל שַׁעַר הַגָּדוֹל שֶׁנִּפְתַּח. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הַמַּגְרֵפָה. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הָעֵץ שֶׁעָשָׂה בֶן קָטִין מוּכְנִי לַכִּיּוֹר. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל גְּבִינִי כָּרוֹז. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הֶחָלִיל. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הַצִּלְצָל. מִירִיחוֹ &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(הָיוּ)&lt;/span&gt; שׁוֹמְעִין קוֹל הַשִּׁיר. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִים קוֹל הַשּׁוֹפָר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף קוֹל שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. מִירִיחוֹ הָיוּ מְרִיחִים רֵיחַ פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן דִּגְלַאי: עִזִּים הָיוּ לְבֵית אַבָּא בְּהַר מִכְוָור, וְהָיוּ מִתְעַטְשׁוֹת מֵרֵיחַ פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ט&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מִי שֶׁזָּכָה בְדִּשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, נִכְנַס וְנָטַל הַטֶּנִי וְהִנִּיחוֹ לְפָנָיו, וְהָיָה חוֹפֵן וְנוֹתֵן לְתוֹכוֹ, וּבָאַחֲרוֹנָה כִּבֵּד אֶת הַשְּׁאָר לְתוֹכוֹ וְהִנִּיחוֹ וְיָצָא. מִי שֶׁזָּכָה בְדִּשּׁוּן הַמְּנוֹרָה, נִכְנַס וּמָצָא שְׁתֵּי נֵרוֹת מִזְרָחִיּוֹת דוֹלְקִים, מְדַשֵּׁן אֶת הַשְּׁאָר וּמַנִּיחַ אֶת אֵלּוּ דּוֹלְקִין בִּמְקוֹמָן. מְצָאָן שֶׁכָּבוּ, מְדַשְּׁנָן, וּמַדְלִיקָן מִן הַדּוֹלְקִים, וְאַחַר כָּךְ מְדַשֵּׁן אֶת הַשְּׁאָר. וְאֶבֶן הָיְתָה לִפְנֵי הַמְּנוֹרָה וּבָהּ שָׁלשׁ מַעֲלוֹת, שֶׁעָלֶיהָ הַכֹּהֵן עוֹמֵד וּמֵיטִיב אֶת הַנֵּרוֹת, וְהִנִּיחַ אֶת הַכּוּז עַל מַעֲלָה שְׁנִיָּה וְיָצָא: 

&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;לֹא הָיוּ כוֹפְתִין אֶת הַטָּלֶה, אֶלָּא מְעַקְּדִין אוֹתוֹ. מִי שֶׁזָּכוּ בָאֵבָרִים, אוֹחֲזִים בּוֹ. וְכָךְ הָיְתָה עֲקֵדָתוֹ, רֹאשׁוֹ לַדָּרוֹם וּפָנָיו לַמַּעֲרָב. הַשּׁוֹחֵט, עוֹמֵד בַּמִּזְרָח וּפָנָיו לַמַּעֲרָב. שֶׁל שַׁחַר הָיָה נִשְׁחָט עַל קֶרֶן צְפוֹנִית מַעֲרָבִית עַל טַבַּעַת שְׁנִיָּה. שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם הָיָה נִשְׁחָט עַל קֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית עַל טַבַּעַת שְׁנִיָּה. שָׁחַט הַשּׁוֹחֵט, וְקִבֵּל הַמְקַבֵּל. בָּא לוֹ לְקֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית, וְנוֹתֵן מִזְרָחָה צָפוֹנָה. מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, וְנוֹתֵן מַעֲרָבָה דָּרוֹמָה. שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד דְּרוֹמִית: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;לֹא הָיָה שׁוֹבֵּר בּוֹ אֶת הָרֶגֶל, אֶלָּא נוֹקְבוֹ מִתּוֹךְ עַרְכּוּבוֹ וְתוֹלֶה בוֹ. הָיָה מַפְשִׁיט וְיוֹרֵד עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לֶחָזֶה. הִגִּיעַ לֶחָזֶה, חָתַךְ אֶת הָרֹאשׁ וּנְתָנוֹ לְמִי שֶׁזָּכָה בוֹ. חָתַךְ אֶת הַכְּרָעַיִם וּנְתָנָן לְמִי שֶׁזָּכָה בָהֶן. מֵרַק אֶת הַהֶפְשֵׁט. קָרַע אֶת הַלֵּב וְהוֹצִיא אֶת דָּמוֹ. חָתַךְ אֶת הַיָּדַיִם וּנְתָנָן לְמִי שֶׁזָּכָה בָהֶן. עָלָה לְרֶגֶל הַיְמָנִית, חֲתָכָהּ וּנְתָנָהּ לְמִי שֶׁזָּכָה בָהּ, וּשְׁתֵּי בֵּיצִים עִמָּהּ. קְרָעוֹ, וְנִמְצָא כֻלּוֹ גָּלוּי לְפָנָיו. נָטַל אֶת הַפֶּדֶר וּנְתָנוֹ עַל בֵּית שְׁחִיטַת הָרֹאשׁ מִלְמַעְלָן. נָטַל אֶת הַקְּרָבַיִם וּנְתָנָן לְמִי שֶׁזָּכָה בָהֶם לְהָדִיחָן. וְהַכֶּרֶס מְדִיחִין אוֹתָהּ בְּבֵית מְדִיחִין כָּל צָרְכָּהּ. וְהַקְּרָבַיִם מְדִיחִין אוֹתָן שְׁלשָׁה פְעָמִים בְּמִעוּטָהּ, עַל שֻׁלְחָנוֹת שֶׁל שַׁיִשׁ שֶׁבֵּין הָעַמּוּדִים: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;נָטַל אֶת הַסַּכִּין וְהִפְרִישׁ אֶת הָרֵיאָה מִן הַכָּבֵד, וְאֶצְבַּע הַכָּבֵד מִן הַכָּבֵד, וְלֹא הָיָה מְזִיזָהּ מְמְּקוֹמָהּ. נָקַב אֶת הֶחָזֶה וּנְתָנוֹ לְמִי שֶׁזָּכָה בוֹ. עָלָה לְדֹפֶן הַיְמָנִית, הָיָה חוֹתֵךְ וְיוֹרֵד עַד הַשִּׁדְרָה, וְלֹא הָיָה נוֹגֵעַ בַּשִּׁדְרָה, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לִשְׁתֵּי צְלָעוֹת רַכּוֹת. חֲתָכָהּ וּנְתָנָהּ לְמִי שֶׁזָּכָה בָהּ, וְהַכָּבֵד תְּלוּיָה בָהּ. בָּא לוֹ לַגֵּרָה, וְהִנִּיחַ בָּהּ שְׁתֵּי צְלָעוֹת מִכָּאן וּשְׁתֵּי צְלָעוֹת מִכָּאן. חֲתָכָהּ וּנְתָנָהּ לְמִי שֶׁזָּכָה בָהּ, וְהַקָּנֶה וְהַלֵּב וְהָרֵיאָה תְּלוּיִים בָּהּ. בָּא לוֹ לְדֹפֶן הַשְּׂמָאלִית, וְהִנִּיחַ בָּהּ שְׁתֵּי צְלָעוֹת רַכּוֹת מִלְמַעְלָן וּשְׁתֵּי צְלָעוֹת רַכּוֹת מִלְּמַטָּן. וְכָךְ הָיָה מַנִּיחַ בַּחֲבֶרְתָּהּ. נִמְצָא מַנִּיחַ בִּשְׁתֵּיהֶן שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם מִלְמַעְלָן וּשְׁתַּיִם שְׁתַּיִם מִלְּמַטָּן. חֲתָכָהּ וּנְתָנָהּ לְמִי שֶׁזָּכָה בָהּ, וְהַשִּׁדְרָה עִמָּהּ, וְהַטְחוֹל תָּלוּי בָּהּ, וְהִיא הָיְתָה גְדוֹלָה, אֶלָּא שֶׁל יָמִין קוֹרִין גְּדוֹלָה, שֶׁהַכָּבֵד תְּלוּיָה בָהּ. בָּא לוֹ לָעֹקֶץ, חוֹתְכוֹ וּנְתָנוֹ לְמִי שֶׁזָּכָה בוֹ, וְאַלְיָה וְאֶצְבַּע הַכָּבֵד וּשְׁתֵּי כְלָיוֹת עִמּוֹ. נָטַל רֶגֶל הַשְּׂמָאלִית וּנְתָנָהּ לְמִי שֶׁזָּכָה בָהּ. נִמְצְאוּ כֻלָּן עוֹמְדִין בַּשּׁוּרָה וְהָאֵבָרִים בְּיָדָם. הָרִאשׁוֹן, בָּרֹאשׁ וּבָרֶגֶל. הָרֹאשׁ בִּימִינוֹ, וְחָטְמוֹ כְּלַפֵּי זְרוֹעוֹ, וְקַרְנָיו בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו, וּבֵית שְׁחִיטָתוֹ מִלְמַעְלָן, וְהַפֶּדֶר נָתוּן עָלֶיהָ. וְהָרֶגֶל שֶׁל יָמִין בִּשְׂמֹאלוֹ, וּבֵית עוֹרוֹ לַחוּץ. הַשֵּׁנִי, בִּשְׁתֵּי יָדַיִם. שֶׁל יָמִין בִּימִינוֹ, שֶׁל שְׂמֹאל בִּשְׂמֹאלוֹ, וּבֵית עוֹרָן לַחוּץ. הַשְּׁלִישִׁי, בָּעֹקֶץ וּבָרֶגֶל. הָעֹקֶץ בִּימִינוֹ, וְהָאַלְיָה מְדֻלְדֶּלֶת בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו, וְאֶצְבַּע הַכָּבֵד וּשְׁתֵּי הַכְּלָיוֹת עִמּוֹ, הָרֶגֶל שֶׁל שְׂמֹאל בִּשְׂמֹאלוֹ, וּבֵית עוֹרוֹ לַחוּץ. הָרְבִיעִי, בֶּחָזֶה וּבַגֵּרָה. הֶחָזֶה בִּימִינוֹ, וְהַגֵּרָה בִּשְׂמֹאלוֹ, וְצַלְעוֹתֶיהָ בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו. הַחֲמִישִׁי, בִּשְׁתֵּי דְפָנוֹת. שֶׁל יָמִין בִּימִינוֹ, וְשֶׁל שְׂמֹאל בִּשְׂמֹאלוֹ, וּבֵית עוֹרָן לַחוּץ. הַשִּׁשִּׁי, בַּקְּרָבַיִם הַנְּתוּנִין בְּבָזָךְ וּכְרָעַיִם עַל גַּבֵּיהֶם מִלְמָעְלָה. הַשְּׁבִיעי, בַּסֹּלֶת. הַשְּׁמִינִי, בַּחֲבִתִּין. הַתְּשִׁיעִי, בַּיָּיִן. הָלְכוּ וּנְתָנוּם מֵחֲצִי הַכֶּבֶשׁ וּלְמַטָּה בְּמַעֲרָבוֹ, וּמְלָחוּם. וְיָרְדוּ וּבָאוּ לָהֶם לְלִשְׁכַּת הַגָּזִית, לִקְרוֹת אֶת שְׁמַע: 
---- {{עוגן בשורה|7}}&lt;center&gt;
&lt;br&gt;&lt;b style=&quot;color:#990066;font-size:22px;&quot;&gt;חלק ח&lt;/b&gt;&lt;/center&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אָמַר לָהֶם הַמְּמֻנֶּה, בָּרְכוּ בְרָכָה אַחַת, וְהֵן בֵּרְכוּ. קָרְאוּ עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים, שְׁמַע, וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ, וַיֹּאמֶר. בֵּרְכוּ אֶת הָעָם שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת, אֱמֶת וְיַצִּיב, וַעֲבוֹדָה, וּבִרְכַּת כֹּהֲנִים. וּבַשַּׁבָּת מוֹסִיפִין בְּרָכָה אַחַת לְמשְׁמָר הַיּוֹצֵא: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אָמַר לָהֶם: חֲדָשִׁים לַקְּטֹרֶת בּוֹאוּ וְהָפִיסוּ. &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(הֵפִיסוּ)&lt;/span&gt;, זָכָה מִי שֶׁזָּכָה. &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(אָמַר לָהֶם:)&lt;/span&gt; חֲדָשִׁים עִם יְשָׁנִים בּוֹאוּ וְהָפִיסוּ, מִי מַעֲלֶה אֵבָרִים מִן הַכֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: הַמַּעֲלֶה אֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ, הוּא מַעֲלֶה אוֹתָן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מְסָרוּם לַחַזָּנִים. הָיוּ מַפְשִׁיטִין אוֹתָם אֶת בִּגְדֵיהֶם, וְלֹא הָיוּ מַנִּיחִים עֲלֵיהֶם אֶלָּא מִכְנְסַיִם בִּלְבָד. וְחַלּוֹנוֹת הָיוּ שָׁם, וְכָתוּב עֲלֵיהֶם תַּשְׁמִישֵׁי הַכֵּלִים: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מִי שֶׁזָּכָה בַקְּטֹרֶת, הָיָה נוֹטֵל אֶת הַכַּף. וְהַכַּף דּוֹמֶה לְתַרְקַב גָּדוֹל שֶׁל זָהָב, מַחֲזִיק שְׁלשֶׁת קַבִּים, וְהַבָּזָךְ הָיָה בְתוֹכוֹ, מָלֵא וְגָדוּשׁ קְטֹרֶת. וְכִסּוּי הָיָה לוֹ, וּכְמִין מְטוּטֶלֶת הָיָה עָלָיו מִלְמַעְלָן: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מִי שֶׁזָּכָה בַמַּחְתָּה, נָטַל מַחְתַּת הַכֶּסֶף, וְעָלָה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, וּפִנָּה אֶת הַגֶּחָלִים הֵילָךְ &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(וְהֵילָךְ)&lt;/span&gt; וְחָתָה. יָרַד וְעֵרָן לְתוֹךְ שֶׁל זָהָב. נִתְפַּזֵּר מִמֶּנָּה כְּקַב גֶּחָלִים, וְהָיָה מְכַבְּדָן לָאַמָּה. וּבַשַּׁבָּת הָיָה כוֹפֶה עֲלֵיהֶן פְסַכְתֵּר. וּפְסַכְתֵּר הָיְתָה כֶלִי גָדוֹל מַחֲזֶקֶת לֶתֶךְ, וּשְׁתֵּי שַׁרְשְׁרוֹת הָיוּ בָהּ, אַחַת שֶׁהוּא מוֹשֵׁךְ בָּהּ וְיוֹרֵד, וְאַחַת שֶׁהוּא אוֹחֵז בָּהּ מִלְמַעְלָן בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תִתְגַּלְגֵּל. וּשְׁלשָׁה דְבָרִים הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת, כּוֹפִין אוֹתָהּ עַל גַּב גֶּחָלִים וְעַל הַשֶּׁרֶץ בַּשַּׁבָּת, וּמוֹרִידִין בָּהּ אֶת הַדֶּשֶׁן מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ו&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הִגִּיעוּ בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, נָטַל אֶחָד אֶת הַמַּגְרֵפָה וְזוֹרְקָהּ בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ. אֵין אָדָם שׁוֹמֵעַ קוֹל חֲבֵרוֹ בִּירוּשָׁלַיִם מִקּוֹל הַמַּגְרֵפָה. וּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת, כֹּהֵן שֶׁשּׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלָהּ, יוֹדֵעַ שֶׁאֶחָיו הַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לְהִשְׁתַּחֲווֹת, וְהוּא רָץ וּבָא. וּבֶן לֵוִי שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלָהּ, יוֹדֵעַ שֶׁאֶחָיו הַלְוִיִּם נִכְנָסִים לְדַבֵּר בַּשִּׁיר, וְהוּא רָץ וּבָא. וְרֹאשׁ הַמַּעֲמָד הָיָה מַעֲמִיד אֶת הַטְמֵאִים בְּשַׁעַר הַמִּזְרָח: 

&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ו&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הֵחֵלּוּ עוֹלִים בְּמַעֲלוֹת הָאוּלָם. מִי שֶׁזָּכוּ בְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַמְּנוֹרָה הָיוּ מַקְדִּימִין לִפְנֵיהֶם. מִי שֶׁזָּכָה בְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, נִכְנַס וְנָטַל אֶת הַטֶּנִי וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא. מִי שֶׁזָּכָה בְדִשּׁוּן הַמְּנוֹרָה, נִכְנַס וּמָצָא שְׁתֵּי נֵרוֹת מִזְרָחִיִּים דּוֹלְקִין, מְדַשֵּׁן אֶת הַמִּזְרָחִי, וּמַנִּיחַ אֶת הַמַּעֲרָבִי דוֹלֵק, שֶׁמִּמֶּנּוּ הָיָה מַדְלִיק אֶת הַמְּנוֹרָה בֵּין הָעַרְבָּיִם. מְצָאוֹ שֶׁכָּבָה, מְדַשְּׁנוֹ וּמַדְלִיקוֹ מִמִּזְבַּח הָעוֹלָה. נָטַל אֶת הַכּוּז מִמַּעֲלָה שְׁנִיָּה, וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מִי שֶׁזָּכָה בַמַּחְתָּה, צָבַר אֶת הַגֶּחָלִים עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וּרְדָדָן בְּשׁוּלֵי הַמַּחְתָּה, וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מִי שֶׁזָּכָה בַקְּטֹרֶת, הָיָה נוֹטֵל אֶת הַבָּזָךְ מִתּוֹךְ הַכַּף וְנוֹתְנוֹ לְאוֹהֲבוֹ אוֹ לִקְרוֹבוֹ. נִתְפַּזֵּר מִמֶּנּוּ לְתוֹכוֹ, נוֹתְנוֹ לוֹ בְחָפְנָיו. וּמְלַמְּדִים אוֹתוֹ, הֱוֵי זָהִיר שֶׁמָּא תַתְחִיל לְפָנֶיךָ שֶׁלֹּא תִכָּוֶה. הִתְחִיל מְרַדֵּד וְיוֹצֵא. לֹא הָיָה הַמַּקְטִיר מַקְטִיר, עַד שֶׁהַמְּמֻנֶּה אוֹמֵר לוֹ הַקְּטֵר. אִם הָיָה כֹהֵן גָּדוֹל, הַמְּמֻנֶּה אוֹמֵר, אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל, הַקְטֵר. פָּרְשׁוּ הָעָם, וְהִקְטִיר וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא: 

&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ז&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בִּזְמַן שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל נִכְנָס לְהִשְׁתַּחֲווֹת, שְׁלֹשָׁה אוֹחֲזִין בּוֹ, אֶחָד בִּימִינוֹ, וְאֶחָד בִּשְׂמֹאלוֹ, וְאֶחָד בָּאֲבָנִים טוֹבוֹת. וְכֵיוָן שֶׁשָּׁמַע הַמְּמֻנֶּה קוֹל רַגְלָיו שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁהוּא יוֹצֵא, הִגְבִּיהַּ לוֹ אֶת הַפָּרֹכֶת, נִכְנַס וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא, וְנִכְנְסוּ אֶחָיו הַכֹּהֲנִים וְהִשְׁתַּחֲווּ וְיָצָאוּ: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בָּאוּ וְעָמְדוּ עַל מַעֲלוֹת הָאוּלָם. עָמְדוּ הָרִאשׁוֹנִים לִדְרוֹם אֲחֵיהֶם הַכֹּהֲנִים וַחֲמִשָּׁה כֵלִים בְּיָדָם, הַטֶּנִי בְיַד אֶחָד, וְהַכּוּז בְּיַד אֶחָד, וְהַמַּחְתָּה בְיַד אֶחָד, וְהַבָּזָךְ בְּיַד אֶחָד, וְכַף וְכִסּוּיָהּ בְּיַד אֶחָד. וּבֵרְכוּ אֶת הָעָם בְּרָכָה אַחַת, אֶלָא שֶׁבַּמְדִינָה אוֹמְרִים אוֹתָה שָׁלשׁ בְּרָכוֹת, וּבַמִּקְדָּשׁ בְּרָכָה אֶחָת. בַּמִּקְדָּשׁ הָיוּ אוֹמְרִים אֶת הַשֵּׁם כִּכְתָבוֹ, וּבַמְּדִינָה בְּכִנּוּיוֹ. בַּמְּדִינָה הַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאִים אֶת &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(כַּפֵּיהֶם)&lt;/span&gt; יְדֵיהֶם כְּנֶגֶד כִּתְפוֹתֵיהֶן, וּבַמִּקְדָּשׁ עַל גַּבֵּי רָאשֵׁיהֶן, חוּץ מִכֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁאֵין מַגְּבִּיהַּ אֶת יָדָיו לְמַעְלָה מִן הַצִּיץ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף כֹּהֵן גָּדוֹל מַגְבִּיהַּ אֶת יָדָיו לְמַעְלָה מִן הַצִּיץ, שֶׁנֶּאֱמַר &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(ויקרא ט)&lt;/span&gt;: וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בִּזְמַן שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל רוֹצֶה לְהַקְטִיר, הָיָה עוֹלֶה בַכֶּבֶשׁ וְהַסְּגָן בִּימִינוֹ. הִגִּיעַ לְמַחֲצִית הַכֶּבֶשׁ, אָחַז הַסְּגָן בִּימִינוֹ וְהֶעֱלָהוּ. הוֹשִׁיט לוֹ הָרִאשׁוֹן הָרֹאשׁ וְהָרֶגֶל, וְסָמַךְ עֲלֵיהֶן וּזְרָקָן. הוֹשִׁיט הַשֵּׁנִי לָרִאשׁוֹן שְׁתֵּי הַיָּדַיִם, נוֹתְנָן לְכֹהֵן גָּדוֹל, וְסָמַךְ עֲלֵיהֶן וּזְרָקָן. נִשְׁמַט הַשֵּׁנִי וְהָלַךְ לוֹ. וְכָךְ הָיוּ מוֹשִׁיטִין לוֹ שְׁאָר כָּל הָאֵבָרִין, וְהוּא סוֹמֵךְ עֲלֵיהֶן וְזוֹרְקָן. וּבִזְמַן שֶׁהוּא רוֹצֶה, הוּא סוֹמֵךְ וַאֲחֵרִים זוֹרְקִין. בָּא לוֹ לְהַקִּיף אֶת הַמִּזְבֵּחַ. מֵהֵיכָן הוּא מַתְחִיל? מִקֶּרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית, מִזְרָחִית צְפוֹנִית, צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית. נָתְנוּ לוֹ יַיִן לְנַסֵּךְ, הַסְּגָן עוֹמֵד עַל הַקֶּרֶן וְהַסּוּדָרִים בְּיָדוֹ, וּשְׁנֵי כֹהֲנִים עוֹמְדִים עַל שְׁלְחַן הַחֲלָבִים וּשְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(ֹשֶׁל כֶּסֶף)&lt;/span&gt; בְּיָדָם, תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ. בָּאוּ וְעָמְדוּ אֵצֶל בֶּן אַרְזָא, אֶחָד מִימִינוֹ וְאֶחָד מִשְּׂמֹאלוֹ. שָׁחָה לְנַסֵּךְ, וְהֵנִיף הַסְּגָן בַּסּוּדָרִין, וְהִקִּישׁ בֶּן אַרְזָא בַּצִּלְצָל, וְדִבְּרוּ הַלְוִיִּם בַּשִּׁיר. הִגִּיעוּ לַפֶּרֶק, תָּקְעוּ, וְהִשְׁתַּחֲווּ הָעָם. עַל כָּל פֶּרֶק, תְּקִיעָה, וְעַל כָּל תְּקִיעָה, הִשְׁתַּחֲוָיָה. זֶה הוּא סֵדֶר הַתָּמִיד לַעֲבוֹדַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ, יְהִי רָצוֹן שֶׁיִבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הַשִּׁיר שֶׁהָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בַּמִּקְדָּשׁ: בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן הָיוּ אוֹמְרִים &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(תהלים כד)&lt;/span&gt;, לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיוֹשְׁבֵי בָּהּ. בַּשֵּׁנִי הָיוּ אוֹמְרִים &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שם מח)&lt;/span&gt;, גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ. בַּשְּׁלִישִׁי הָיוּ אוֹמְרִים &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שם פב)&lt;/span&gt;, אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלהִים יִשְׁפֹּט. בָּרְבִיעִי הָיוּ אוֹמְרִים &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שם צד)&lt;/span&gt;, אֵל נְקָמוֹת יְיָ אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(וְגוֹ')&lt;/span&gt;. בַּחֲמִישִׁי הָיוּ אוֹמְרִים &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שם פא)&lt;/span&gt;, הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ, הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. בַּשִּׁשִּׁי הָיוּ אוֹמְרִים &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שם צג)&lt;/span&gt;, ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ וְגוֹ'. בַּשַּׁבָּת הָיוּ אוֹמְרִים &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שם צב)&lt;/span&gt;, מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת, מִזְמוֹר שִׁיר לֶעָתִיד לָבוֹא לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת מְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים: 
---- {{עוגן בשורה|8}}&lt;center&gt;
&lt;br&gt;&lt;b style=&quot;color:#990066;font-size:22px;&quot;&gt;חלק ט&lt;/b&gt;&lt;/center&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;זוהר ח&quot;ג דף נ.&lt;/span&gt;&lt;br&gt;
אֲבָל תָּא חֲזֵי, זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְּאִינּוּן מִתְדַּבְּקָן בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רָחִים לְהוּ, דִּכְתִּיב &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(מלאכי א)&lt;/span&gt;: אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְיָ'. וּמִגּוֹ רְחִימוּתָא דִּילֵיהּ, אָעִיל לְהוּ לְאַרְעָא קַדִּישָׁא, לְאַשְׁרָאָה שְׁכִינְתֵּיהּ בֵּינַיְיהוּ, וּלְמֶהֱוִי דִּיּוּרֵיהּ עִמְּהוֹן, וְיִשְׂרָאֵל דְּיִשְׁתַּכְּחוּן קַדִּישִׁין עַל כָּל בְּנֵי עָלְמָא. {{ש}}
תָּא חֲזֵי, כְּתִיב &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שמות לה)&lt;/span&gt; וְכָל הַנָּשִׁים אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן וְגוֹ'. בְּשַׁעֲתָא דַּהֲווֹ עַבְדִּין עֲבִידְתָּא, הֲווֹ אַמְרֵי, דָּא לְמַקְדְּשָׁא. דָּא לְמַשְׁכְּנָא. דָּא לְפָרוֹכְתָּא. וְכֵן כָּל אִינּוּן אוּמְנִין בְּגִין דְּיִשְׁרֵי קְדוּשָּׁה עַל יְדַיְיהוּ, וְאִתְקַדַּשׁ הַהוּא עֲבִידְתָּא. וְכַד סָלִיק לְאַתְרֵיהּ, בִּקְדוּשָּׁה סָלִיק. {{ש}}
כְּגַוְונָא דָּא מַאן דְּעָבִיד עֲבִידְתָּא לְעֲבוֹדָה זָרָה, אוֹ לְסִטְרָא אָחֳרָא, דְּלָא קַדִּישָׁא. כֵּיוָן דְּאִדְכַּר לֵיהּ עַל הַהוּא עֲבִידְתָּא, הָא רוּחַ מִסְאֲבָא שַׁרְיָא עֲלוֹי, וְכַד סָלִיק עֲבִידְתָּא, בִּמְסָאֲבָא סָלִיק. כְּנַעֲנִיִם פַּלְחֵי לְעֲבוֹדָה זָרָה אִינְהוּ, וּמִתְדַּבְּקָן כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא בְּרוּחַ מִסְאֲבָא בְּעֲבוֹדָה זָרָה, וַהֲווּ בִּנְיָין בָּנִין לְפַרְצוּפַיְיהוּ &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(ס&quot;א לטנופייהו)&lt;/span&gt; וּלְגִעוּלַיְיהוּ לִסְטַר מִסְאֲבָא לְעֲבוֹדָה זָרָה, וְכַד שָׁרָאן לְמִבְנֵי, הֲווֹ אַמְרֵי מִלָּה, וְכֵיוָן דְּאִתְדְּכָר בְּפוּמַיְיהוּ, סָלִיק עָלֵיהּ רוּחַ מִסְאֲבָא. כַּד אִסְתָּלִיק עֲבִידְתָּא, בְּרוּחַ מִסְאֲבָא אִסְתָּלִיק. {{ש}}
כֵּיוָן דְּעָאלוּ יִשְׂרָאֵל לְאַרְעָא, בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְדַכְּאָה לוֹן, וּלְקַדְּשָׁא לוֹן אַרְעָא, וּלְאַפְנָאָה אֲתַר לִשְׁכִינְתָּא דְּלָא תִּשְׁרֵי שְׁכִינְתָּא גּוֹ מִסְאֲבָא. וְעַל דָּא בְּהַהוּא נֶגַע צָרַעַת, הֲווֹ סָתְרִין בִּנְיָינִין דְּאָעִין וַאֲבָנִין דְּאִתְעָבֵידוּ בִּמְסָאֲבוּ. {{ש}}
תָּא חֲזֵי, אִי עוֹבָדָא דָּא הֲוָה לְאַשְׁכְּחָא מַטְמוֹנִין בִּלְחוֹדוֹי, יְהַדְרוּן אֲבָנִין לְבָתַר כְּמָה דְּאִינּוּן לְאַתְרַיְיהוּ, וְעַפְרָא לְאַתְרֵיהּ. אֲבָל קְרָא כְּתִיב, וְחִלְּצוּ אֶת הָאֲבָנִים. וּכְתִיב וְעָפָר אַחֵר יִקַּח. בְּגִין דְּיִתְעַבָּר רוּחַ מִסְאֲבָא, וְיִתְפְּנֵי וְיִתְקַדַּשׁ הַשְׁתָּא כְּמִלְּקַדְּמִין, וְיִשְׁתְּכָחוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדוּשָּׁה, וּבְדִיּוּרָא קַדִּישָׁא, לְמִשְׁרֵי בֵּינַיְיהוּ שְׁכִינְתָּא. {{ש}}
וְעַל דָּא מַאן דְּבָנֵי בִּנְיָן כַּד שָׁארֵי לְמִבְנֵי, בָּעֵי לְאַדְכְּרָא בְּפוּמֵיהּ, דְּהָא לְפוּלְחָנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הוּא בָּנֵי. בְּגִין דִּכְתִּיב &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(ירמיה כב)&lt;/span&gt;: הוֹי בּוֹנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא צֶדֶק וְגוֹ', וּכְדֵין סִיַּיעְתָּא דִּשְׁמַיָּא שָׁארֵי עֲלוֹי, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא זַמִּין עָלֵיהּ קְדוּשָׁתָא, וְקָארִי עָלֵיהּ שָׁלוֹם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(איוב ה)&lt;/span&gt;: וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ וְגוֹ'. מַהוּ &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(איוב ה)&lt;/span&gt; וּפָקַדְתָּ נָוְךָ? הָא אוּקְמוּהָ, אֲבָל וּפָקַדְתָּ, לְאַפְקְדָא מִלָּה בְּפוּמָא כַּד אִיהוּ בָּנֵי. וּכְדֵין וְלֹא תֶחֱטָא כְּתִיב.


&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;גמרא בבא מציעא&lt;br&gt;דף ק&quot;ז.&lt;/span&gt;&lt;br&gt;
אמר ליה רב יהודה לרבין בר רב נחמן: רבין אחי, לא תזבין ארעא דסמיכא למתא, דאמר ר' אבהו אמר רב הונא אמר רב: אסור לו לאדם שיעמוד על שדה חבירו בשעה שעומדת בקמותיה.&lt;br&gt;
איני ?! והא אשכחינהו רבי אבא לתלמידיה דרב, אמר להו: מאי אמר רב בהני קראי &quot;ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(דברים כח-ג)&lt;/span&gt; ? ואמרו ליה: הכי אמר רב &quot;ברוך אתה בעיר&quot; - שיהא ביתך סמוך לבית הכנסת, &quot;ברוך אתה בשדה&quot; - שיהו נכסיך קרובים לעיר, &quot;ברוך אתה בבואך&quot; - שלא תמצא אשתך ספק נדה בשעת ביאתך מן הדרך, &quot;ברוך אתה בצאתך&quot; - שיהו צאצאי מעיך כמותך.&lt;br&gt;
ואמר להו: ר' יוחנן לא אמר הכי, אלא &quot;ברוך אתה בעיר&quot; - שיהא בית הכסא סמוך לשולחנך. אבל בית הכנסת - לא. ורבי יוחנן לטעמיה - דאמר: שכר פסיעות יש.&lt;br&gt;
&quot;ברוך אתה בשדה&quot; - שיהו נכסיך משולשין, שליש בתבואה, שליש בזיתים, ושליש בגפנים, &quot;ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך&quot; - שתהא יציאתך מן העולם כביאתך לעולם, מה ביאתך לעולם בלא חטא - אף יציאתך מן העולם בלא חטא ! &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(דף קז:)&lt;/span&gt; לא קשיא, הא - דמהדר ליה שורא ורתקא, הא - דלא מהדר ליה שורא ורתקא. &quot;והסיר ה' ממך כל חולי&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(דברים ז-טו)&lt;/span&gt; - אמר רב: זו עין.


&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;רמב&quot;ם הלכות דעות&lt;br&gt;פרק ה'.&lt;/span&gt;&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;יא. &lt;/span&gt;דֶּרֶךְ בַּעֲלֵי דֵּעָה, שֶׁיִּקְבַּע לוֹ אָדָם מְלָאכָה הַמְּפַרְנֶסֶת אוֹתוֹ תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ יִקְנֶה בֵּית דִּירָה, וְאַחַר כָּךְ יִשָּׂא אִשָּׁה שֶׁנֶּאֱמָר &quot;מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם, וְלֹא חִלְּלוֹ וגו' אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וגו' אֲשֶׁר אֵרַשׂ אִשָּׁה&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(דברים כ,ה ז)&lt;/span&gt;. אֲבָל הַטִּפְּשִׁים, מַתְחִילִין לִשָּׂא אִשָּׁה, וְאַחַר כָּךְ אִם תִּמְצָא יָדוֹ יִקְנֶה בַּיִת, וְאַחַר כָּךְ בְּסוֹף יָמָיו יַחְזֹר לְבַקַּשׁ אֻמָּנוּת אוֹ יִתְפַּרְנַס מִן הַצְּדָקָה וְכֵן הוּא אוֹמֵר בַּקְּלָלוֹת, &quot;אִשָּׁה תְאָרֵשׂ וגו' בַּיִת תִּבְנֶה וגו' כֶּרֶם תִּטַּע&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(דברים כח,ל)&lt;/span&gt; כְּלוֹמַר יִהְיוּ מַעֲשֶׂיךָ הֲפוּכִין, כְּדֵי שֶׁלֹּא תַצְלִיחַ דְּרָכֶיךָ. וּבַבְּרָכָה מַה הוּא אוֹמֵר, &quot;וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָו, מַשְׂכִּיל וַה', עִמּוֹ&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שמואל א יח,יד)&lt;/span&gt;.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;יב. &lt;/span&gt;וְאָסוּר לָאָדָם לְהַפְקִיר אוֹ לְהַקְדִּישׁ כָּל נְכָסָיו, וְיַטְרִיחַ עַל הַבְּרִיּוֹת. וְלֹא יִמְכֹּר שָׂדֶה, וְיִקְנֶה בַּיִת וְלֹא בַּיִת, וְיִקְנֶה מִטַּלְטְלִין אוֹ יַעֲשֶׂה סְחוֹרָה בִּדְמֵי בֵּיתוֹ אֲבָל מוֹכֵר הוּא מִטַּלְטְלִין, וְקוֹנֶה שָׂדֶה. כְּלָלוֹ שֶׁלַּדָּבָר: יָשִׂים מְגַמָּתוֹ לְהַצְלִיחַ נְכָסָיו לֹא לְהִתְנָאוֹת מְעַט לְפִי שָׁעָה אוֹ לֵהָנוֹת מְעַט, וְיַפְסִיד הַרְבֵּה.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;יג. &lt;/span&gt;מַשָּׂאָן וּמַתָּנָן שֶׁלְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים, בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה: אוֹמֵר עַל לָאו לָאו, וְעַל הִין הִין. מְדַקְדֵּק עַל עַצְמוֹ, בְּחֶשְׁבּוֹן וְנוֹתֵן וּמְוַתֵּר לַאֲחֵרִים כְּשֶׁיִּקַּח מֵהֶן, וְלֹא יְדַקְדַּק עֲלֵיהֶן. וְנוֹתֵן דְּמֵי הַלֶּקַח לְאַלְתַּר. וְאֵינוּ נַעֲשֶׂה לֹא עַרָּב וְלֹא קַבְלָן, וְלֹא יָבוֹא בְּהַרְשָׁאָה. מְחַיֵּב עַצְמוֹ בְּדִבְרֵי מֶקָּח וּמִמְכָּר, בִּמְקוֹם שֶׁלֹּא חִיְּבָה אוֹתוֹ תּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁיַּעֲמֹד בְּדִבּוּרוֹ, וְלֹא יְשַׁנֵּהוּ. וְאִם נִתְחַיְּבוּ לוֹ אֲחֵרִים בַּדִּין, מַאֲרִיךְ לָהֶן וּמוֹחֵל לָהֶן וּמַלְוֶה, וְחוֹנֵן. וְלֹא יֵרֵד לְתוֹךְ אֻמָּנוּת חֲבֵרוֹ, וְלֹא יֵצַר לְאָדָם בָּעוֹלָם בְּחַיָּיו. כְּלָלוֹ שֶׁלַּדָּבָר יִהְיֶה מִן הַנִּרְדָּפִין, וְלֹא מִן הָרוֹדְפִין מִן הַנֶּעְלָבִין, וְלֹא מִן הָעוֹלְבִין. וְאָדָם שְׁהוּא עוֹשֶׂה כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלּוּ וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר &quot;וַיֹּאמֶר לִי, עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(ישעיהו מט,ג)&lt;/span&gt;. &lt;br&gt;
---- {{עוגן בשורה|9}}&lt;center&gt;
&lt;br&gt;&lt;b style=&quot;color:#990066;font-size:22px;&quot;&gt;חלק י&lt;/b&gt;&lt;/center&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;רמב&quot;ם הלכות בית הבחירה&lt;br&gt;פרק א'&lt;/span&gt;&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;א. &lt;/span&gt;מִצְוַת עֲשֵׂה לַעֲשׂוֹת בַּיִת לַה', מוּכָן לִהְיוֹת מַקְרִיבִים בּוֹ הַקָּרְבָּנוֹת, וְחוֹגְגִין אֵלָיו שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה שֶׁנֶּאֱמָר &quot;וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שמות כה,ח)&lt;/span&gt; וּכְבָר נִתְפָּרַשׁ בַּתּוֹרָה מִשְׁכָּן שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְהָיָה לְפִי שָׁעָה שֶׁנֶּאֱמָר &quot;כִּי לֹא בָאתֶם, עַד עָתָּה וגו'&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(דברים יב,ט)&lt;/span&gt;.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;ב. &lt;/span&gt;כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ, הִעְמִידוּ הַמִּשְׁכָּן בְּגִלְגָּל אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁחָלְקוּ. וּמִשָּׁם בָּאוּ לְשִׁילֹה, וּבָנוּ שָׁם בַּיִת שֶׁלַּאֲבָנִים וּפָרְסוּ יְרִיעוֹת הַמִּשְׁכָּן עָלָיו, וְלֹא הָיְתָה שָׁם תַּקְרָה. וּשְׁלוֹשׁ מֵאוֹת וְתֵשַׁע וְשִׁשִּׁים שָׁנָה, עָמַד מִקְדַּשׁ שִׁילֹה. וּכְשֶׁמֵּת עֵלִי, חָרַב וּבָאוּ לְנוֹב וּבָנוּ שָׁם מִקְדָּשׁ וּכְשֶׁמֵּת שְׁמוּאֵל, חָרַב וּבָאוּ לְגִבְעוֹן וּבָנוּ שָׁם מִקְדָּשׁ. וּמִגִּבְעוֹן בָּאוּ לְבֵית הָעוֹלָמִים. וִימֵי נוֹב וְגִבְעוֹן, שֶׁבַע וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;ג. &lt;/span&gt;כֵּיוָן שֶׁנִּבְנָה הַמִּקְדָּשׁ בִּירוּשָׁלַיִם נֶאְסְרוּ כָּל הַמְּקוֹמוֹת כֻּלָּן לִבְנוֹת בָּהֶן בַּיִת לַה', וּלְהַקְרִיב בָּהֶן קָרְבָּן וְאֵין שָׁם בַּיִת לְדוֹרֵי הַדּוֹרוֹת אֵלָא בִּירוּשָׁלַיִם בִּלְבָד, וּבְהַר הַמּוֹרִיָּה שֶׁבָּהּ שֶׁנֶּאֱמָר &quot;וַיֹּאמֶר דָּוִיד זֶה הוּא, בֵּית ה' הָאֱלֹהִים וְזֶה מִּזְבֵּחַ לְעֹלָה, לְיִשְׂרָאֵל&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(דברי הימים א כב,א)&lt;/span&gt;, וְאוֹמֵר &quot;זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(תהילים קלב,יד)&lt;/span&gt;.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;ד. &lt;/span&gt;בִּנְיָן שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה, כְּבָר מְפֹרָשׁ בִּמְלָכִים וְכֵן בִּנְיַן הָעֲתִיד לִבָּנוֹת אַף עַל פִּי שְׁהוּא כָּתוּב בִּיחֶזְקֵאל, אֵינוּ מְפֹרָשׁ וּמְבֹאָר. וְאַנְשֵׁי בַּיִת שֵׁנִי כְּשֶׁבָּנוּ בִּימֵי עֶזְרָא בָּנוּהוּ כְּבִנְיַן שְׁלֹמֹה, וּמֵעֵין דְּבָרִים הַמְּפֹרָשִׁים בִּיחֶזְקֵאל.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;ה. &lt;/span&gt;וְאֵלּוּ הֶן הַדְּבָרִים שְׁהֶן עִיקָר בְּבִנְיַן הַבַּיִת: עוֹשִׂין בּוֹ קֹדֶשׁ, וְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, וְיִהְיֶה לִפְנֵי הַקֹּדֶשׁ מָקוֹם אֶחָד וְהוּא הַנִּקְרָא אוּלָם וּשְׁלָשְׁתָּן נִקְרָאִין הֵיכָל. וְעוֹשִׂין מְחִצָּה אַחֶרֶת סָבִיב לַהֵיכָל, רְחוֹקָה מִמֶּנּוּ כְּעֵין קַלְעֵי הֶחָצֵר שֶׁהָיוּ בַּמִּדְבָּר וְכָל הַמֻּקָּף בִּמְחִצָּה זוֹ שְׁהוּא כְּעֵין חֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד, הוּא הַנִּקְרָא עֲזָרָה. וְהַכֹּל נִקְרָא מִקְדָּשׁ.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;ו. &lt;/span&gt;וְעוֹשִׂין בַּמִּקְדָּשׁ שִׁבְעָה כֵּלִים: מִזְבֵּחַ לְעוֹלָה וְלִשְׁאָר הַקָּרְבָּנוֹת וְכֶבֶשׁ שֶׁעוֹלִים בּוֹ לַמִּזְבֵּחַ, וּמְקוֹמוֹ לִפְנֵי הָאוּלָם מָשׁוּךְ לַדָּרוֹם וְכִיּוֹר וְכַנּוֹ, לְקַדַּשׁ מִמֶּנּוּ הַכּוֹהֲנִים יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם לָעֲבוֹדָה, וּמְקוֹמוֹ בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, מָשׁוּךְ לַדָּרוֹם שְׁהוּא שְׂמֹאל הַנִּכְנָס לַמִּקְדָּשׁ. וּמִזְבֵּחַ לַקְּטֹרֶת, וּמְנוֹרָה, וְשֻׁלְחָן וּשְׁלָשְׁתָּן בְּתוֹךְ הַקֹּדֶשׁ, לִפְנֵי קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. &lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;ז. &lt;/span&gt;הַמְּנוֹרָה בַּדָּרוֹם מִשְּׂמֹאל הַנִּכְנָס, וְשֻׁלְחָן מִיָּמִין שֶׁעָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים וּשְׁנֵיהֶם בְּצַד קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים מִבַּחוּץ. וּמִזְבַּח הַקְּטֹרֶת מָשׁוּךְ מִבֵּין שְׁנֵיהֶם, לַחוּץ. וְעוֹשִׁין בְּתוֹךְ הָעֲזָרָה גְּבוּלִין עַד כָּאן לְיִשְׂרָאֵל, עַד כָּאן לַכּוֹהֲנִים וּבוֹנִים בָּהּ בָּתִּים לִשְׁאָר צָרְכֵּי הַמִּקְדָּשׁ, כָּל בַּיִת מֵהֶם נִקְרָא לִשְׁכָּה.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;ח. &lt;/span&gt;כְּשֶׁבּוֹנִין הַהֵיכָל וְהָעֲזָרָה, בּוֹנִין בַּאֲבָנִים גְּדוֹלוֹת וְאִם לֹא מָצְאוּ אֲבָנִים, בּוֹנִין בִּלְבֵנִים. וְאֵין מְפַצְּלִין אֶת אַבְנֵי הַבִּנְיָן בְּהַר הַבַּיִת אֵלָא מְפַצְּלִין אוֹתָן וּמְסַתְּתִין אוֹתָן מִבַּחוּץ, וְאַחַר כָּךְ מַכְנִיסִין אוֹתָן לַבִּנְיָן: שֶׁנֶּאֱמָר &quot;אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אֲבָנִים יְקָרוֹת, לְיַסֵּד הַבָּיִת אַבְנֵי גָזִית&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(מלכים א ה,לא)&lt;/span&gt;, וְאוֹמֵר &quot;וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן כָּל כְּלִי בַרְזֶל, לֹא נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(מלכים א ו,ז)&lt;/span&gt;.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;ט. &lt;/span&gt;וְאֵין בּוֹנִין בּוֹ עֵץ בּוֹלֵט כְּלָל, אֵלָא אוֹ בָּאֲבָנִים אוֹ בִּלְבֵנִים וְסִיד וְאֵין עוֹשִׂין אַכְסַדְרוֹת שֶׁלְּעֵץ בְּכָל הָעֲזָרָה, אֵלָא שֶׁלַּאֲבָנִים אוֹ לְבֵנִים. &lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;י. &lt;/span&gt;וּמְרַצְּפִין כָּל הָעֲזָרָה בַּאֲבָנִים יְקָרוֹת. וְאִם נֶעְקְרָה אֶבֶן אַף עַל פִּי שְׁהִיא עוֹמֶדֶת בִּמְקוֹמָהּ הוֹאִיל וְנִתְקַלְקְלָה, פְּסוּלָה וְאָסוּר לַכּוֹהֵן הָעוֹבֵד לַעֲמֹד עָלֶיהָ בְּשָׁעַת הָעֲבוֹדָה, עַד שֶׁתִּקָּבַע בָּאָרֶץ.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;יא. &lt;/span&gt;וּמִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לְחַזַּק אֶת הַבִּנְיָן וּלְהַגְבִּיהוֹ כְּפִי כּוֹחַ הַצִּבּוּר, שֶׁנֶּאֱמָר &quot;וּלְרוֹמֵם אֶת בֵּית אֱלֹהֵינוּ&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(עזרא ט,ט)&lt;/span&gt;. וּמְפָאֲרִין אוֹתוֹ, וּמְיַפִּין כְּפִי כּוֹחָן: אִם יְכוּלִין לָטוּחַ אוֹתוֹ כֻּלּוֹ בְּזָהָב, וּלְהַגְדִּיל בְּמַעֲשָׂיו הֲרֵי זוֹ מִצְוָה.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;יב. &lt;/span&gt;אֵין בּוֹנִין אֶת הַמִּקְדָּשׁ בַּלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמָר &quot;וּבְיוֹם, הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(במדבר ט,טו)&lt;/span&gt; בַּיּוֹם מְקִימִין, לֹא בַּלַּיְלָה וְעוֹסְקִין בַּבִּנְיָן מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר, עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים. וְהַכֹּל חַיָּבִין לִבְנוֹת וּלְסַעַד בְּעַצְמָן וּבִמְמוֹנָם אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, כְּמִקְדַּשׁ הַמִּדְבָּר וְאֵין מְבַטְּלִין תִּינוֹקוֹת שֶׁלְּבֵית רִבָּן לַבִּנְיָן. וְאֵין בִּנְיַן מִקְדָּשׁ דּוֹחֶה יוֹם טוֹב.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;יג. &lt;/span&gt;הַמִּזְבֵּחַ, אֵין עוֹשִׂין אוֹתוֹ אֵלָא בִּנְיַן אֲבָנִים. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמָר בַּתּוֹרָה &quot;מִזְבַּח אֲדָמָה, תַּעֲשֶׂה לִּי&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שמות כ,כ)&lt;/span&gt;, שֶׁיִּהְיֶה מְחֻבָּר בָּאֲדָמָה שֶׁלֹּא יִבְנוּהוּ לֹא עַל גַּבֵּי כִּיפִין, וְלֹא עַל גַּבֵּי מְחִילוֹת וְזֶה שֶׁנֶּאֱמָר &quot;וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שמות כ,כא)&lt;/span&gt; מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שְׁאֵינוּ רְשׁוּת, אֵלָא חוֹבָה.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;יד. &lt;/span&gt;כָּל אֶבֶן שֶׁנִּפְגְמָה כְּדֵי שֶׁתַּחְגֹּר בָּהּ הַצִּפֹּרֶן, כְּסַכִּין שֶׁלִּשְׁחִיטָה הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה לַכֶּבֶשׁ וְלַמִּזְבֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמָר &quot;אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה, אֶת מִזְבַּח ה'&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(דברים כז,ו)&lt;/span&gt;. וּמֵהֵיכָן הָיוּ מְבִיאִין אַבְנֵי מִזְבֵּחַ, מִן בְּתוּלַת הַקַּרְקָע חוֹפְרִין עַד שֶׁמַּגִּיעִין לַמָּקוֹם הַנִּכָּר שְׁאֵינוּ מְקוֹם עֲבוֹדָה וּבִנְיָן וּמוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ הָאֲבָנִים, אוֹ מִן הַיָּם הַגָּדוֹל, וּבוֹנִין בָּהֶן. וְכֵן אַבְנֵי הַהֵיכָל וְהָעֲזָרוֹת, שְׁלֵמוֹת הָיוּ. &lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;טו. &lt;/span&gt;וְאַבְנֵי הֵיכָל וַעֲזָרוֹת שֶׁנִּפְגְמוּ, אוֹ שֶׁנִּגְמְמוּ פְּסוּלוֹת וְאֵין לָהֶן פִּדְיוֹן, אֵלָא נִגְנָזִים. כָּל אֶבֶן שֶׁנָּגַע בָּהּ הַבַּרְזֶל אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִפְגְמָה פְּסוּלָה לְבִנְיַן הַמִּזְבֵּחַ וּבִנְיַן הַכֶּבֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמָר &quot;כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ, וַתְּחַלְלֶהָ&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שמות כ,כא)&lt;/span&gt;. וְהַבּוֹנֶה אֶבֶן שֶׁנָּגַע בָּהּ בַּרְזֶל בַּמִּזְבֵּחַ אוֹ בַּכֶּבֶשׁ לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמָר &quot;לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שם)&lt;/span&gt; וְהַבּוֹנֶה אֶבֶן פָּגוּם, עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;טז. &lt;/span&gt;אֶבֶן שֶׁנִּפְגְמָה אוֹ שֶׁנָּגַע בָּהּ בַּרְזֶל, אַחַר שֶׁנִּבְנֵית בַּמִּזְבֵּחַ אוֹתָהּ הָאֶבֶן פְּסוּלָה, וְהַשְּׁאָר כְּשֵׁרוֹת. וּמְלַבְּנִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ פַּעֲמַיִם בַּשָּׁנָה, בַּפֶּסַח וּבֶחָג וּכְשֶׁמְּלַבְּנִין אוֹתוֹ, מְלַבְּנִין בְּמַפָּה, אֲבָל לֹא בְּכָפִיס שֶׁלְּבַרְזֶל, שֶׁמֶּא יִגַּע בָּאֶבֶן וְיִפְסֹל.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;יז. &lt;/span&gt;אֵין עוֹשִׂין מַדְרֵגוֹת לַמִּזְבֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמָר &quot;וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת, עַל מִזְבְּחִי&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שמות כ,כב)&lt;/span&gt;: אֵלָא בּוֹנִין כְּמוֹ תֵּל בִּדְרוֹמוֹ שֶׁלַּמִּזְבֵּחַ, מִתְמַעֵט וְיוֹרֵד מֵרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ עַד הָאָרֶץ וְהוּא הַנִּקְרָא כֶּבֶשׁ. וְהָעוֹלֶה בְּמַעֲלוֹת עַל הַמִּזְבֵּחַ, לוֹקֶה. וְכֵן הַנּוֹתֵץ אֶבֶן אַחַת מִן הַמִּזְבֵּחַ אוֹ מִכָּל הַהֵיכָל אוֹ מִבֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, דֶּרֶךְ הַשְׁחָתָה לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמָר &quot;וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם וגו' לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן, לַה' אֱלֹהֵיכֶם&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(דברים יב,ג ד)&lt;/span&gt;.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;יח. &lt;/span&gt;הַמְּנוֹרָה וְכֵלֶיהָ, וְהַשֻּׁלְחָן וְכֵלָיו, וּמִזְבַּח הַקְּטֹרֶת וְכָל כְּלֵי הַשָּׁרֵת אֵין עוֹשִׂין אוֹתָן אֵלָא מִן הַמַּתֶּכֶת בִּלְבָד וְאִם עָשׂוּ אוֹתָם שֶׁלְּעֵץ אוֹ עֶצֶם אוֹ אֶבֶן אוֹ שֶׁלִּזְכוֹכִית, פְּסוּלִין. &lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;יט. &lt;/span&gt;הָיוּ הַקָּהָל עֲנִיִּים, עוֹשִׂין אוֹתָן אַפִלּוּ שֶׁלִּבְדִיל וְאִם הִעְשִׁירוּ, עוֹשִׂין אוֹתָן שֶׁלְּזָהָב: אַפִלּוּ הַמִּזְרָקוֹת וְהַשְּׁפוּדִין וְהַמַּגְרֵפוֹת שֶׁלְּמִזְבַּח הָעוֹלָה, וְהַמִּדּוֹת אִם יֵשׁ כּוֹחַ בַּצִּבּוּר, עוֹשִׂין אוֹתָן שֶׁלְּזָהָב אַפִלּוּ שַׁעֲרֵי הָעֲזָרָה מְחַפִּין אוֹתָן זָהָב, אִם מָצְאָה יָדָם.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;כ. &lt;/span&gt;אֵין עוֹשִׂין כָּל הַכֵּלִים מִתְּחִלָּתָן, אֵלָא לְשֵׁם הַקֹּדֶשׁ וְאִם נַעֲשׂוּ מִתְּחִלָּתָן לְהִדְיוֹט, אֵין עוֹשִׂין אוֹתָן לְגָבוֹהַּ. וּכְלֵי גָּבוֹהַּ עַד שֶׁלֹּא נִשְׁתַּמַּשׁ בָּהֶן גָּבוֹהַּ, רַשָּׁאי לְהִשְׁתַּמַּשׁ בָּהֶן הִדְיוֹט וּמִשֶּׁנִּשְׁתַּמַּשׁ בָּהֶן גָּבוֹהַּ, אֲסוּרִין לְהִדְיוֹט. אֲבָנִים וְקוֹרוֹת שֶׁחֲצָבָן מִתְּחִלָּה לְבֵית הַכְּנֶסֶת, אֵין בּוֹנִין אוֹתָן בְּהַר הַבַּיִת.&lt;br&gt;

==בקשה שאחר הלימוד==
&lt;center&gt;&lt;span style=&quot;color:#6a354e;font-size:16px;&quot;&gt;מסיימים כולם בבקשה זו:&lt;/span&gt;&lt;/center&gt;
&lt;B style=&quot;color:#990066;font-size:22px;&quot;&gt;יְהִי רָצוֹן&lt;/B&gt; מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אָב הָרַחֲמִים, שֶׁיְּהֵא חָשׁוּב וּמְרֻצֶּה לְפָנֶיךָ הַלִמּוּד שֶׁלָמַדְנוּ בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה כְּרֵיחַ נִיחֹחַ. וּבְּרוֹב רַחֲמֶיךָ הַמְרוּבִּים תְּרַחֵם עַל בַּעַל הַבַּיִת - &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(פלוני בן פלונית)&lt;/span&gt; הַזֶה, אֲשֶׁר בִּתְחִלַּת בּוֹאוּ לִשְׁכֹּן בַּבַּיִת הַזֶּה, אִוְּתָה נָפְשׁוּ וַיַעַשׂ תְּחִלָּה וָרֹאשׁ, חֲנֻכַּת הַבַּיִת הַזֶּה בְּדִבְרֵי תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, לְיַסֵּד אֶת הַבַּיִת וּלְחָנְכוֹ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה.&lt;br&gt;
&lt;B&gt;וּבְכֵן&lt;/B&gt; בִּזְכוּת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תְּבָרֵךְ אֶת בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה אַשֵּׁר הִשְׁתַּדֵּל בְּלִמּוּד זֶה, לוֹ וּלְכָל בְּנִי בֵּיתוֹ בְּרַכוֹת לָעַד. וְיִהְיֶה לָהֶם הַבַּיִת הַזֶּה מֻצְלָח וּמְבֹרָךְ בְּכָל מִכָּל כָּל. וְיִשְׁמַע בְּבַיִת זֶה קוֹל שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, הַשְׁקֵט וַבֶטַח, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, וְנַסּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה.&lt;br&gt;
&lt;B&gt;אָנָּא בְּכֹחַ&lt;/B&gt; רֹב רַחֲמֶיךָ הֱיֵה עֲלֵיהֶם סִתְרָה, צִנָּה וְסֹחֵרָה. וּתְבַטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(יְכַוֵּן בְּשֵׁם קר&quot;ע שט&quot;ן)&lt;/span&gt;. וּבְהוּרְמָנָא דְמַלְכָּא עִלָּאָה, מִנִּי שִׂים טְעֵם  לְהַרְחִיק מִן הַבַּיִת הַזֶּה כָּל מִזִּיק וְכָל פַּחַד וְכָל בֶּהָלָה, בַּכֹּחַ שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַיּוֹצְאִים מִפְּסוּקִים  &quot;לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בִּפְנֵיכֶם פַּחְדְּכֶם וּמוֹרַאֲכֶם יִתֵּן יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּדְרְכוּ בָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם&quot;. וע&quot;ב אתון אַשֵּׁר בְּפָסוּק זֶה, יְשַׁמְּרוּ וְיִצְלוּ מִכָּל רֵעַ לְבַעַל הַבַּיִת הַזֶּה וּלְכָל בְּנִי בֵּיתוֹ, וְיַצְלִיחֵם בְּכָל מַעֲשֶׂה יְדֵיהֶם. וְתַצִּילֵם מִכָּל רַע, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ. &lt;B&gt;רַ&lt;/B&gt;חוּם &lt;B&gt;חַ&lt;/B&gt;נּוּן &lt;B&gt;שׁ&lt;/B&gt;וֹמֵר &lt;B&gt;תּ&lt;/B&gt;וֹמֵךְ &lt;B&gt;מַ&lt;/B&gt;צִּיל &lt;B&gt;יָ&lt;/B&gt;שָׁר &lt;B&gt;פּ&lt;/B&gt;וֹדֶה &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(יְכַוֵּן בְּשֵׁם רח&quot;ש תמי&quot;ף)&lt;/span&gt;,  בְּרוֹב רַחֲמֶיךָ תְּקַבֵּל תְּחִנָּתֵנוּ וְתַעֲנֶה עֲתִירָתֵנוּ, כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְפִלַּת כָּל פֶּה, עֲשֵה לְמַעַן שְׁמֶךְ, עֲשֵה לְמַעַן יְמִינֶךְ, עֲשֵה לְמַעַן תּוֹרָתֶךְ, עֲשֵה לְמַעַן קְדוּשָׁתֶךְ.

&lt;center&gt;&lt;b style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;&quot;יִהְיו לְרָצוֹן אִמְרֵי פִּי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגאֲלִי&quot;&lt;/b&gt;&lt;P&gt;
בָּרוּך יְהֹוָה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן: יִמלוֹך יְהֹוָה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן:&lt;p&gt;
&lt;B&gt;רִבִּי&lt;/B&gt; חֲנַניָא בֶּן עֲקַשׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשׂרָאֵל, לְפִי־כָּך הִרבָּה 
לָהֶם תּוֹרָה וּמִצוֹת. שֶׁנֶּאֱמָר, יְהֹוָה חָפֵץ לְמַעַן צִדקוֹ יַגדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר:&lt;p&gt;


&lt;span style='color:#336699;font-size:14px'&gt;(אומרים כאן קדיש &quot;על ישראל&quot;).{{ש}}(נוסח עדות מזרח)&lt;/span&gt;
{{ש}}
&lt;b&gt;יִתְגַּדַּל&lt;/b&gt; וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. &lt;span style='font-size:14px'&gt;[אָמֵן]&lt;/span&gt; בְּעָלְמָא דִּי בְרָא, כִּרְעוּתֵה, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵה, וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵה, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. &lt;span style='font-size:14px'&gt;[אָמֵן]&lt;/span&gt; בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן. &lt;span style='font-size:14px'&gt;[אָמֵן - יהא שמיה רבה ...]&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;b&gt;יְהֵא&lt;/b&gt; שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא. &lt;span style='font-size:14px'&gt;[אָמֵן]&lt;/span&gt; לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן. &lt;span style='font-size:14px'&gt;[אָמֵן]&lt;/span&gt; 
&lt;BR&gt;&lt;b&gt;עַל יִשְׂרָאֵל&lt;/b&gt; וְעַל רַבָּנָן, וְעַל תַּלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן, דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא קַדִּשְׁתָּא, דִּי בְאַתְרָא הָדֵין וְדִי בְכָל אֲתַר וַאֲתַר. יְהֵא לָנָא וּלְהוֹן וּלְכוֹן חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי מִן קֳדָם מָארֵי שְׁמַיָּא וְאַרְעָא, וְאִמְרוּ אָמֵן. &lt;span style='font-size:14px'&gt;[אָמֵן]&lt;/span&gt; 
&lt;BR&gt;&lt;b&gt;יְהֵא שְׁלָמָא&lt;/b&gt; רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, חַיִּים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאֻלָּה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֵיוַח וְהַצָּלָה, לָנוּ וּלְכָל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן. &lt;span style='font-size:14px'&gt;[אָמֵן]&lt;/span&gt; 
&lt;center&gt;&lt;span style='color:#336699; font-size:14px'&gt;(האומרים קדיש פוסעים שלוש פסיעות לאחור)&lt;/span&gt;&lt;br&gt;&lt;/center&gt;
&lt;b&gt;עוֹשֶׂה&lt;/b&gt; שָׁלוֹם בִמְרוֹמָיו, הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן. &lt;span style='font-size:14px'&gt;[אָמֵן]

&lt;span style='color:#336699;font-size:14px'&gt;(נוסח תימן שאמי.)
&lt;BR&gt;
&lt;/span&gt;
&lt;/center&gt;
&lt;b&gt;יִתְגַּדַּל&lt;/b&gt; וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. &lt;span style='font-size:14px'&gt;[אָמֵן]&lt;/span&gt; &lt;BR&gt;
בְּעָלְמָא דִּי בְרָא, כִּרְעוּתֵה, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵה, וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵה, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ וְיִפְרוֹק עַמֵּיהּ. בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן. &lt;span style='font-size:14px'&gt;[אָמֵן - יהא שמיה רבה ...]&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;b&gt;יְהֵא&lt;/b&gt; שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא. &lt;span style='font-size:14px'&gt;[אָמֵן]&lt;/span&gt;&gt; לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן. &lt;span style='font-size:14px'&gt;[אָמֵן]&lt;/span&gt; 
&lt;BR&gt;&lt;b&gt;עַל יִשְׂרָאֵל&lt;/b&gt; וְעַל רַבָּנָן, וְעַל תַּלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן, דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא קַדִּשְׁתָּא, דִּי בְאַתְרָא הָדֵין וְדִי בְכָל אֲתַר וַאֲתַר. יְהֵא לְהוֹן וּלָנָא חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי מִן קֳדָם מָארֵי שְׁמַיָּא וְאַרְעָא, וְאִמְרוּ אָמֵן. &lt;span style='font-size:14px'&gt;[אָמֵן]&lt;/span&gt; 
&lt;BR&gt;&lt;b&gt;יְהֵא שְׁלָמָא&lt;/b&gt; רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, חַיִּים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאֻלָּה וּמְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֵיוַח וְהַצָּלָה וְהַצְלָחָה, לָנוּ וּלְכָל עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן. &lt;span style='font-size:14px'&gt;[אָמֵן]&lt;/span&gt; 
&lt;center&gt;&lt;span style='color:#336699; font-size:14px'&gt;(האומר קדיש פוסע שלוש פסיעות לאחור)&lt;/span&gt;&lt;br&gt;&lt;/center&gt;
&lt;b&gt;עוֹשֶׂה&lt;/b&gt; שָׁלוֹם בִמְרוֹמָיו, הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וִינַחֲמֵנוּ בְצִיּוֹן וְיִבְנֶה בְרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלָיִם. בְּחַיֵינוּ וּבְיָמֵינוּ בְּקָרוֹב, אָמֵן וְאָמֵן:. &lt;span style='font-size:14px'&gt;[אָמֵן]&lt;/span&gt;

&lt;/div&gt;
&lt;/span&gt;&lt;/center&gt;
[[קטגוריה:סדרי לימוד]]
[[קטגוריה:תחינות ובקשות]]</text>
      <sha1>7wcswbg7h1s9gbqa260wobdhi1ntmjc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087727</id>
      <parentid>3087712</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T14:43:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* בקשה שאחר הלימוד */</comment>
      <origin>3087727</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="155130" sha1="kfcf55a1m470ubk5tkgf0mv580stiqm" xml:space="preserve">&lt;center&gt;&lt;div style=&quot;text-align:center;border:2px solid #3333ff;border-radius:18px;background-color:#eeffb3;padding:10px&quot;&gt;
&lt;b style=&quot;color:#0000ff;font-family:stam;font-size:27px;&quot;&gt;סדר חנוכת הבית&lt;/b&gt;&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#0033ff;font-size:15px;&quot;&gt;כפי שסידר הגאון ה{{קישור למחבר|חיד&quot;א}} בספרו הקדוש [[תורת השלמים]].&lt;/span&gt;&lt;p&gt;
&lt;div style=&quot;border-radius:13px;border:1px solid #6633ff;color:#8000d5;font-size:15px;padding:10px&quot;&gt;וכך הסדר: &lt;B&gt;ב&lt;/B&gt;רכות (ט' פרקים), &lt;B&gt;י&lt;/B&gt;ום-טוב (ה' פרקים), &lt;B&gt;ת&lt;/B&gt;מיד (ז' פרקים).
ויכוון שהם סה&quot;כ &lt;B&gt;כ&quot;א&lt;/B&gt; פרקים כמספר שם &lt;B&gt;אהי&quot;ה&lt;/B&gt;. וראשי תיבות המסכתות הם &lt;B&gt;בית&lt;/B&gt;. וטוב ונכון  שיקראו הקהל כולם כל העניין.&lt;br&gt;
וכבר נהגו לחלק הסדר בין הקרואים.
&lt;/div&gt;&lt;P&gt;


==קודם הלימוד==
&lt;div style=&quot;text-align:justify;color:#330066;font-family:dev;font-size:19px;&quot;&gt;&lt;br&gt;
&lt;center&gt;&lt;span style=&quot;color:#6a354e;font-size:16px;&quot;&gt;יעמוד בפתח הבית ויאמר סדר זה:&lt;/span&gt;&lt;/center&gt;&lt;br&gt;
&lt;B&gt;בָּרוּךְ&lt;/B&gt; אַתָּה בְּבֹאֶךָ.&lt;br&gt;
&lt;B&gt;וַיְהִי&lt;/B&gt; יְהֹוָה אֶת יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ.&lt;br&gt;
&lt;B&gt;וַיְהִי&lt;/B&gt; דָוִד לְכָל דְּרָכָיו מַשְׂכִּיל וַיְהֹוָה עִמּוֹ.&lt;br&gt;
&lt;B&gt;וִיהִי&lt;/B&gt; נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ.&lt;br&gt;


&lt;B&gt;אָנָּא&lt;/B&gt; בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה: &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(אב&quot;ג ית&quot;ץ)&lt;/span&gt;&lt;br&gt;
&lt;B&gt;קַבֵּל&lt;/B&gt; רִנַּת עַמְּךָ שַׂגְּבֵנוּ טַהֲרֵנוּ נוֹרָא: &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(קר&quot;ע שט&quot;ן)&lt;/span&gt;&lt;br&gt;
&lt;B&gt;נָא&lt;/B&gt; גִבּוֹר דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם: &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(נג&quot;ד יכ&quot;ש)&lt;/span&gt;&lt;br&gt;
&lt;B&gt;בָּרְכֵם&lt;/B&gt; טַהֲרֵם רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם: &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(בט&quot;ר צת&quot;ג)&lt;/span&gt;&lt;br&gt;
&lt;B&gt;חֲסִין&lt;/B&gt; קָדוֹשׁ בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ: &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(חק&quot;ב טנ&quot;ע)&lt;/span&gt;&lt;br&gt;
&lt;B&gt;יָחִיד&lt;/B&gt; גֵּאָה, לְעַמְּךְ פְּנֵה זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ: &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(יג&quot;ל פז&quot;ק)&lt;/span&gt;&lt;br&gt;
&lt;B&gt;שַׁוְעָתֵנוּ&lt;/B&gt; קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת: &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שק&quot;ו צי&quot;ת)&lt;/span&gt;&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;בלחש:&lt;/span&gt; בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:


וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה, וְהִנֵּה &lt;B&gt;קָמָה&lt;/B&gt; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(יְכַוֵּן בְּשֵׁם הק&quot;מ)&lt;/span&gt; אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה, וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי:


&lt;B style=&quot;color:#990066;font-size:22px;&quot;&gt;יְהִי רָצוֹן&lt;/B&gt; מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחוּם וְחַנּוּן שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלִינוּ, וּבְרֹב רַחֲמֶיךָ וּבִזְּכוּת שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַיּוֹצְאִים מִפְּסוּקִים אֵלּוּ, תַּצְלִיחֵנוֹ לָנוּ וּלְכָל זַרְעֵנוּ בְּבַיִת זֶה בִּכְּלָל וּבִפְרָט, וְנִהְיֶה כֻּלָּנוּ מֻצְלָחִים וּמְבֹרָכִים בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל, וְתַצִּילֵנוּ מֵעֵין הָרֵעַ, וּמִכָּל חֵטְא, וּמִכָּל חֹלִי, וּמִכָּל צָרָה, וְיִהְיוּ בָּתֵּינוּ בְּכָל מָקוֹם בָּתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב, מֻצְלָחִים וּמְבֹרָכִים לָנוּ וּזַרְעֵנוּ. אָמֵן נֶצַח סֶלָה וָעֶד. 
&lt;center&gt;&lt;B&gt;אָמֵן כֵן יְהִי רָצוֹן.&lt;/B&gt;&lt;/center&gt;


&lt;B&gt;יְהִי&lt;/B&gt; חַסְדְּךָ יְהֹוָה עָלֵינוּ. כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ.&lt;br&gt;
&lt;B&gt;הַרְאֵנוּ&lt;/B&gt; יְהֹוָה חַסְדֶּךָ. וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן לָנוּ.&lt;br&gt;
&lt;B&gt;וַאֲנִי&lt;/B&gt; בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ. אָשִׁירָה לַיְהֹוָה כִּי גָמַל עָלָי.&lt;br&gt;
&lt;B&gt;הִנֵּה&lt;/B&gt; אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד. כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְהֹוָה. וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה.&lt;br&gt;
&lt;br&gt;&lt;br&gt;
&lt;center&gt;&lt;B style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;ויתן צדקה, ויכוון שיהיה הבית מוצלח בכל.&lt;/B&gt;&lt;/center&gt;&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#6a354e;font-size:16px;&quot;&gt;[&lt;b&gt;נציין כי&lt;/b&gt; את הצדקה יש להעביר לעניים הגונים, ולכתחילה עדיף להעביר לעניים שיש אליהם קירבה משפחתית - מבחינת עניי ביתך קודמים, ובמידה וב&quot;ה אין כאלה, ניתן להעביר לעמותות הידועות כמסיעות לנזקקים.]&lt;/span&gt;&lt;br&gt;&lt;/div&gt;
°•°&lt;/div&gt;•°•&lt;br&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:justify;border:2px solid #3333ff;border-radius:18px;background-color:#eeffb3;color:#330066;font-family:dev;font-size:19px;padding:10px&quot;&gt;

==סדר הלימוד==
עבור אל: [[#0|חלק א']] | [[#1|חלק ב']] | [[#2|חלק ג']] | [[#3|חלק ד']] | [[#4|חלק ה']] | [[#5|חלק ו']] | [[#6|חלק ז']] | [[#7|חלק ח']] | [[#8|חלק ט']] | [[#9|חלק י']] | [[#בקשה שאחר הלימוד|בקשה שאחר הלימוד]]

---- {{עוגן בשורה|0}}&lt;center&gt;&lt;b style=&quot;color:#990066;font-size:22px;&quot;&gt;חלק א&lt;/b&gt;&lt;/center&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;ברכות. פרק א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּעַרְבִית? מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָתָן, עַד סוֹף הָאַשְׁמוּרָה הָרִאשׁוֹנָה, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד חֲצוֹת. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר. מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ בָנָיו מִבֵּית הַמִּשְׁתֶּה, אָמְרוּ לוֹ, לֹא קָרִינוּ אֶת שְׁמַע. אָמַר לָהֶם: אִם לֹא עָלָה עַמּוּד הַשָּׁחַר, חַיָּבִין אַתֶּם לִקְרוֹת. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמִים עַד חֲצוֹת, מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר. הֶקְטֵר חֲלָבִים וְאֵבָרִים, מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר. וְכָל הַנֶּאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר. אִם כֵּן, לָמָּה אָמְרוּ חֲכָמִים עַד חֲצוֹת? כְּדֵי לְהַרְחִיק אֶת הָאָדָם מִן הָעֲבֵירָה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּשַׁחֲרִית? מִשֶּׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, בֵּין תְּכֵלֶת לְכַרְתִי. &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(וְגוֹמְרָהּ)&lt;/span&gt; עַד הָנֵץ הַחַמָּה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, עַד שָׁלשׁ שָׁעוֹת, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי מְלָכִים לַעֲמוֹד בְּשָׁלשׁ שָׁעוֹת. הַקּוֹרֵא מִכָּאן וְאֵילָךְ לֹא הִפְסִיד, כְּאָדָם הַקּוֹרֵא בַתּוֹרָה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: בָּעֶרֶב כָּל אָדָם יַטוּ וְיִקְרְאוּ, וּבַבֹּקֶר יַעֲמְדוּ, שֶׁנֶּאֱמַר &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(דברים ו)&lt;/span&gt; וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: כָּל אָדָם קוֹרֵא כְּדַרְכּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שם)&lt;/span&gt; וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ. אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ? בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם שׁוֹכְבִים, וּבְשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם עוֹמְדִים. אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן: אֲנִי הָיִיתִי בָא בַדֶּרֶךְ, וְהִטֵיתִי לִקְרוֹת, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי, וְסִכַּנְתִּי בְעַצְמִי מִפְּנֵי הַלִּסְטִים. אָמְרוּ לוֹ: כְּדַי הָיִיתָ לָחוֹב בְּעַצְמְךָ, שֶׁעָבַרְתָּ עַל דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בַּשַּׁחַר מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וְאַחַת לְאַחֲרֶיהָ, וּבָעֶרֶב שְׁתַיִם לְפָנֶיהָ וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ. אַחַת אֲרֻכָּה וְאַחַת קְצָרָה. מְקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַאֲרִיךְ, אֵינוֹ רַשַּׁאי לְקַצֵּר. לְקַצֵּר, אֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַאֲרִיךְ. לַחְתֹּם, אֵינוֹ רַשַּׁאי שֶׁלֹּא לַחְתֹּם. וְשֶׁלֹּא לַחְתֹּם, אֵינוֹ רַשַּׁאי לַחְתֹּם: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מַזְכִּירִין יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: הֲרֵי אֲנִי כְּבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה, וְלֹא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת, עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָא, שֶׁנֶּאֱמַר &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(דברים טז)&lt;/span&gt; לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. יְמֵי חַיֶּיךָ, הַיָּמִים. כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, הַלֵּילוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יְמֵי חַיֶּיךָ, הָעוֹלָם הַזֶּה. כֹּל &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(יְמֵי חַיֶּיךָ)&lt;/span&gt;, לְהָבִיא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ: 

&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הָיָה קוֹרֵא בַתּוֹרָה, וְהִגִּיעַ זְמַן הַמִּקְרָא, אִם כִּוֵּן לִבּוֹ, יָצָא, וְאִם לָאו, לֹא יָצָא. בַּפְּרָקִים שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד וּמֵשִׁיב, וּבָאֶמְצַע שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וּמֵשִׁיב, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בָּאֶמְצַע שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה, וּמֵשִׁיב מִפְּנֵי הַכָּבוֹד; בַּפְּרָקִים שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד, וּמֵשִׁיב שָׁלוֹם לְכָל אָדָם: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אֵלּוּ הֵן בֵּין הַפְּרָקִים: בֵּין בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה לִשְׁנִיָּה, בֵּין שְׁנִיָּה לִשְׁמַע, וּבֵין שְׁמַע לִוְהָיָה אִם שָׁמֹעַ, בֵּין וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ לְוַיֹּאמֶר, בֵּין וַיֹּאמֶר לֶאֱמֶת וְיַצִּיב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בֵּין וַיֹּאמֶר לֶאֱמֶת וְיַצִּיב לֹא יַפְסִיק. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, לָמָּה קָדְמָה שְׁמַע לִוְהָיָה אִם שָׁמֹעַ? &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(אֶלָּא כְּדֵי)&lt;/span&gt; שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ יְקַבֵּל עָלָיו עֹל מִצְוֹת. וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ לְוַיֹּאמֶר, שֶׁוְהָיָה אִם שָׁמֹעַ נוֹהֵג בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וַיֹּאמֶר אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בַּיּוֹם &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(בִּלְבָד)&lt;/span&gt;: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְלֹא הִשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ, יָצָא. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לֹא יָצָא. קָרָא וְלֹא דִקְדֵּק בְּאוֹתִיּוֹתֶיהָ, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: יָצָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא יָצָא. הַקּוֹרֵא לְמַפְרֵעַ, לֹא יָצָא. קָרָא וְטָעָה, יַחֲזֹר לְמָּקוֹם שֶׁטָעָה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הָאֻמָּנִין קוֹרִין בְּרֹאשׁ הָאִילָן אוֹ בְרֹאשׁ הַנִּדְבָּךְ, מַה שֶּׁאֵינָן רַשָּׁאִין לַעֲשׂוֹת כֵּן בַתְּפִלָּה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;חָתָן פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת, אִם לֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה. מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁקָּרָא בְלַיְלָה הָרִאשׁוֹן שֶׁנָּשָׂא. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: לֹא לִמַּדְתָּנוּ, רַבֵּנוּ, שֶׁחָתָן פָטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן? אָמַר לָהֶם, אֵינִי שׁוֹמֵעַ לָכֶם לְבַטֵל מִמֶּנִּי מַלְכוּת שָׁמַיִם אְפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ו&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;רָחַץ לַיְלָה הָרִאשׁוֹן שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: לֹא לִמַּדְתָּנוּ, רַבֵּנוּ, שֶׁאָבֵל אָסוּר לִרְחֹץ? אָמַר לָהֶם: אֵינִי כִּשְׁאָר כָּל אָדָם, אִסְטְנִיס אָנִי: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ז&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;וּכְשֶׁמֵּת טָבִי עַבְדּוֹ, קִבֵּל עָלָיו תַּנְחוּמִין. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: לֹא לִמַּדְתָּנוּ, רַבֵּנוּ, שֶׁאֵין מְקַבְּלִין תַּנְחוּמִין עַל הָעֲבָדִים? אָמַר לָהֶם: אֵין טָבִי עַבְדִּי כִּשְׁאָר כָּל הָעֲבָדִים, כָּשֵׁר הָיָה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ח&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;חָתָן אִם רָצָה לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע לַיְלָה הָרִאשׁוֹן, קוֹרֵא. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, לֹא כָל הָרוֹצֶה לִטֹל אֶת הַשֵׁם יטֹל: 

&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מִי שֶׁמֵּתוֹ מוּטָל לְפָנָיו, פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(וּמִן הַתְּפִלָּה)&lt;/span&gt; וּמִן הַתְּפִלִּין. נוֹשְׂאֵי המִּטָה וְחִלוּפֵיהֶן וְחִלוּפֵי חִלּוּפֵיהֶן, אֶת שֶׁלִפְנֵי הַמִּטָה וְאֶת שֶׁלְאַחַר הַמִּטָה, אֶת שֶׁלַמִּטָה צֹרֶךְ בָּהֶן פְּטוּרִים, וְאֶת שֶׁאֵין לַמִּטָה צֹרֶךְ בָּהֶן חיָּבִין. אֵלוּ וָאֵלוּ פְּטוּרִין מִן הַתְּפִלָה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;קָבְרוּ אֶת הַמֵּת וְחָזְרוּ, אִם יְכוֹלִין לְהַתְחִיל וְלִגְמֹר עַד שֶׁלֹא יַגִּיעוּ לַשּׁוּרָה, יַתְחִילוּ, וְאִם לָאו, לֹא יתְחִילוּ. הָעוֹמְדִים בַּשּׁוּרָה, הַפְּנִימִים פְּטוּרִין, וְהַחִיצוֹנִים חַיָּבִין: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;נָשִׁים וַעְבָדִים וּקְטנִּים פְּטוּרִין מִקְּרִיאַת שְׁמַע וּמִן הַתְּפִלִּין, וְחַיָּבִין בַּתְּפִלָּה וּבַמְּזוּזָה וּבְבִרְכַּת הַמָּזוֹן: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בַּעַל קֶרִי מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ, וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ לֹא לְפָנֶיהָ וְלֹא לְאַחֲרֶיהָ. וְעַל הַמָּזוֹן מְבָרֵךְ לְאַחֲרָיו, וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ לְפָנָיו. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מְבָרֵךְ לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם: 
---- {{עוגן בשורה|1}}&lt;center&gt;
&lt;br&gt;&lt;b style=&quot;color:#990066;font-size:22px;&quot;&gt;חלק ב&lt;/b&gt;&lt;/center&gt;
&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הָיָה עוֹמֵד בַּתְּפִלָּה, וְנִזְכַּר שֶׁהוּא בַעַל קֶרִי, לֹא יַפְסִיק, אֶלָּא יְקַצֵּר. יָרַד לִטְבֹּל, אִם יָכוֹל לַעֲלוֹת וּלְהִתְכַּסּוֹת וְלִקְּרוֹת עַֹד שֶׁלֹּא תָנֵץ הַחַמָּה, יַעֲלֶה וְיִתְכַּסֶּה וְיִקְרָא. וְאִם לָאו, יִתְכַּסֶּה בַמַּיִם וְיִקְרָא. אֲבָל לֹא יִתְכַּסֶּה, לֹא בַמַּיִם הָרָעִים וְלֹא בְמֵי הַמִּשְׁרָה, עַד שֶׁיַּטִיל לְתוֹכָן מַיִם. וְכַמָּה יַרְחִיק מֵהֶם וּמִן הַצּוֹאָה? אַרְבַּע אַמּוֹת: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ו&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;זָב שֶׁרָאָה קֶרִי, וְנִדָּה שֶׁפָּלְטָה שִׁכְבַת זֶרַע, וְהַמְשַׁמֶּשֶׁת שֶׁרָאֲתָה נִדָּה, צְרִיכִין טְבִילָה, וְרַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר: 

&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;תְּפִלַּת הַשַּׁחַר, עַד חֲצוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד אַרְבַּע שָׁעוֹת. תְּפִלַּת הַמִּנְחָה עַד הָעֶרֶב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד פְּלַג הַמִּנְחָה. תְּפִלַּת הָעֶרֶב אֵין לָהּ קֶבַע, וְשֶׁל מוּסָפִין כָּל הַיּוֹם. &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עַד שֶׁבַע שָׁעוֹת)&lt;/span&gt;: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה הָיָה מִתְפַּלֵּל בִּכְנִיסָתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וּבִיצִיאָתוֹ תְּפִלָּה קְצָרָה. אָמְרוּ לוֹ: מַה מָּקוֹם לִתְפִלָּה זוֹ? אָמַר לָהֶם: בִּכְנִיסָתִי אֲנִי מִתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא תֶאֱרַע תַּקָלָה עַל יָדִי, וּבִיצִיאָתִי אֲנִי נוֹתֵן הוֹדָיָה עַל חֶלְקִי: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: בְּכָל יוֹם מִתְפַלֵּל אָדָם שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. רַבִי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אִם שְׁגוּרָה תְפִלָּתוֹ בְּפִיו, יִתְפַּלֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. וְאִם לָאו, מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הָעוֹשֶׂה תְפִלָּתוֹ קֶבַע, אֵין תְּפִלָּתוֹ תַּחֲנוּנִים. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: הַמְהַלֵּךְ בִּמְקוֹם סַכָּנָה, מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה; אוֹמֵר: הוֹשַׁע הַשֵּׁם אֶת עַמְּךָ אֶת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל, בְּכָל פָּרָשַׁת הָעִבּוּר יִהְיוּ צָרְכֵיהֶם לְפָנֶיךָ; בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הָיָה רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר, יֵרֵד. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לֵירֵד, יַחֲזִיר אֶת פָּנָיו, וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲזִיר אֶת פָּנָיו, יְכַוֵּן אֶת לִבּוֹ כְּנֶגֶד &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(בֵּית)&lt;/span&gt; קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ו&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הָיָה יוֹשֵׁב בִּסְּפִינָה אוֹ בְקָּרוֹן אוֹ בְאַסְדָּה, יְכַוֵּן אֶת לִבּוֹ כְּנֶגֶד בֵּית קֹדֶש הַקֳּדָשִׁים: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ז&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: אֵין תְּפִלַּת הַמּוּסָפִין אֶלָּא בְּחֶבֶר עִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בְּחֶבֶר עִיר וְשֶׁלֹּא בְחֶבֶר עִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חֶבֶר עִיר, הַיָּחִיד פָּטוּר מִתְּפִלַּת הַמּוּסָפִין: 

&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא מִתּוֹךְ כֹּבֶד רֹאשׁ. חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִים שָׁעָה אַחַת וּמִתְפַּלְּלִים, כְּדֵי שֶׁיְּכַוְּנוּ אֶת לִבָּם לַמָּקוֹם. אֲפִלּוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ, לֹא יְשִׁיבֶנּוּ, וַאֲפִלּוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ, לֹא יַפְסִיק: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים, וְשׁוֹאֲלִין הַגְּשָׁמִים בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים, וְהַבְדָּלָה בְחוֹנֵן הַדָּעַת. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אוֹמְרָהּ בְּרָכָה רְבִיעִית בִּפְנֵי עַצְמָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, בְּהוֹדָאָה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הָאוֹמֵר: עַל קַן צִפּוֹר יַגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ, וְעַל טוֹב יִזָּכֵר שְׁמֶךָ, מוֹדִים מוֹדִים, מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ. הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה וְטָעָה, יַעֲבֹר אַחֵר תַּחְתָּיו, וְלֹא יְהֵא סַרְבָן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. מִנַּיִן הוּא מַתְחִיל? מִתְּחִלַּת הַבְּרָכָה שֶׁטָעָה בָהּ: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה, לֹא יַעֲנֶה אַחַר הַכֹּהֲנִים אָמֵן, מִפְּנֵי הַטֵרוּף. וְאִם אֵין שָׁם כֹּהֵן אֶלָּא הוּא, לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו. וְאִם הַבְטָחָתוֹ שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו וְחוֹזֵר לִתְפִלָּתוֹ, רַשַּׁאי: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הַמִּתְפַּלֵּל וְטָעָה, סִימָן רַע לוֹ. וְאִם שְׁלִיחַ צִבּוּר הוּא, סִימָּן רַע לְשׁוֹלְחָיו, מִפְּנֵי שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ. אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא, שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל עַל הַחוֹלִים וְאוֹמֵר: זֶה חַי וְזֶה מֵת. אָמְרוּ לוֹ: מִנַּיִן אַתָּה יוֹדֵעַ? אָמַר לָהֶם: אִם שְׁגוּרָה תְפִלָּתִי בְּפִי, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְקֻבָּל; וְאִם לָאו, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְטֹרָף: 

&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ו&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;כֵּיצַד מְבָרְכִין עַל הַפֵּרוֹת? עַל פֵּרוֹת הָאִילָן אוֹמֵר: בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ, חוּץ מִן הַיַּיִן, שֶׁעַל הַיַּיִן אוֹמֵר: בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן. וְעַל פֵּרוֹת הָאָרֶץ אוֹמֵר: בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה, חוּץ מִן הַפַּת, שֶׁעַל הַפַּת הוּא אוֹמֵר: הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. וְעַל הַיְרָקוֹת אוֹמֵר: בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בּוֹרֵא מִינֵי דְשָׁאִים: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בֵּרַךְ עַל פֵּרוֹת הָאִילָן בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה, יָצָא. וְעַל פֵּרוֹת הָאָרֶץ בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ, לֹא יָצָא. עַל כֻּלָּם אִם אָמַר שֶׁהַכֹּל &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(נִהְיָה)&lt;/span&gt;, יָצָא: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;עַל דָּבָר שֶׁאֵין גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל. עַל הַחֹמֶץ וְעַל הַנּוֹבְלוֹת וְעַל הַגּוֹבַאי אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל. &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(עַל הֶחָלָב וְעַל הַגְּבִינָה וְעַל הַבֵּיצִים אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל)&lt;/span&gt;. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל שֶׁהוּא מִין קְלָלָה אֵין מְבָרְכִין עָלָיו: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הָיוּ לְפָנָיו מִינִים הַרְבֵּה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶם מִמִּין שִׁבְעָה, מְבָרֵךְ עָלָיו. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מְבָרֵךְ עַל אֵיזֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בֵּרַךְ עַל הַיַּיִן שֶׁלִּפְנֵי הַמָּזוֹן, פָּטַר אֶת הַיַּיִן שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן. בֵּרַךְ עַל הַפַּרְפֶּרֶת שֶׁלִּפְנֵי הַמָּזוֹן, פָּטַר אֶת הַפַּרְפֶּרֶת שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן. בֵּרַךְ עַל הַפַּת, פָּטַר אֶת הַפַּרְפֶּרֶת. עַל הַפַּרְפֶּרֶת, לֹא פָטַר אֶת הַפַּת. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אַף לֹא מַעֲשֵׂה קְדֵרָה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ו&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הָיוּ יוֹשְׁבִין &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(לֶאֱכֹל)&lt;/span&gt;, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ. הֵסֵבּוּ, אֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּן. בָּא לָהֶם יַיִן בְּתוֹךְ הַמָּזוֹן, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ. לְאַחַר הַמָּזוֹן, אֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּם. וְהוּא אוֹמֵר עַל הַמֻּגְמָר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְבִיאִין אֶת הַמֻּגְמָר אֶלָּא לְאַחַר הַסְּעֻדָּה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ז&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הֵבִיאוּ לְפָנָיו מָלִיחַ בַּתְּחִלָּה וּפַת עִמּוֹ, מְבָרֵךְ עַל הַמָּלִיחַ וּפוֹטֵר אֶת הַפַּת, שֶׁהַפַּת טְפֵלָה לוֹ. זֶה הַכְּלָל: כָּל שֶׁהוּא עִקָּר וְעִמּוֹ טְפֵלָה, מְבָרֵךְ עַל הָעִקָּר וּפוֹטֵר אֶת הַטְפֵלָה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ח&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אָכַל תְּאֵנִים עֲנָבִים וְרִמּוֹנִים, מְבָרֵךְ אַחֲרֵיהֶן שָׁלשׁ בְּרָכוֹת, דִּבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בְּרָכָה אַחַת &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(מֵעֵין שָׁלשׁ)&lt;/span&gt;. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֲפִלּוּ אָכַל שֶׁלֶק וְהוּא מְזוֹנוֹ, מְבָרֵךְ אַחֲרָיו שָׁלשׁ בְּרָכוֹת. הַשּׁוֹתֶה מַיִם לִצְמָאוֹ, אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת: 
---- {{עוגן בשורה|2}}&lt;center&gt;
&lt;br&gt;&lt;b style=&quot;color:#990066;font-size:22px;&quot;&gt;חלק ג&lt;/b&gt;&lt;/center&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ז&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְאֶחָד, חַיָּבִין לְזַמֵּן. אָכַל דְּמַאי, וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּטְלָה תְרוּמָתוֹ, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ, וְהַשַּׁמָּשׁ שֶׁאָכַל כַּזַּיִת, וְהַכּוּתִי, מְזַמְּנִין עֲלֵיהֶם. אֲבָל אָכַל טֶבֶל, וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִטְלָה תְרוּמָתוֹ, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹא נִפְדּוּ, וְהַשַּׁמָּשׁ שֶׁאָכַל פָּחוֹת מִכַּזַּיִת, וְהַנָּכְרִי, אֵין מְזַמְּנִין עֲלֵיהֶם: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים, אֵין מְזַמְּנִין עֲלֵיהֶם. עַד כַּמָּה מְזַמְּנִין? עַד כַּזַּיִת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד כַּבֵּיצָה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;כֵּיצַד מְזַמְּנִין? בִּשְׁלֹשָׁה אוֹמֵר: נְבָרֵךְ. בִּשְׁלֹשָׁה וָהוּא, אוֹמֵר בָּרְכוּ. בַּעֲשָׂרָה, אוֹמֵר נְבָרֵךְ לֵאלֹהֵינוּ. בַּעֲשָׂרָה וָהוּא, אוֹמֵר בָּרְכוּ. אֶחָד עֲשָׂרָה וְאֶחָד עֲשָׂרָה רִבּוֹא. בְּמֵאָה אוֹמֵר: נְבָרֵךְ לַייָ אֱלֹהֵינוּ. בְּמֵאָה וָהוּא, אוֹמֵר בָּרְכוּ. בְּאֶלֶף, אוֹמֵר: נְבָרֵךְ לַייָ אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. בְּאֶלֶף וָהוּא, אוֹמֵר בָּרְכוּ. בְּרִבּוֹא, אוֹמֵר: נְבָרֵךְ לַייָ אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים עַל הַמָּזוֹן שֶׁאָכַלְנוּ. בְּרִבּוֹא וָהוּא, אוֹמֵר בָּרְכוּ. כְּעִנְיָן שֶׁהוּא מְבָרֵךְ, כָּךְ עוֹנִין אַחֲרָיו: בָרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים עַל הַמָּזוֹן שֶׁאָכַלְנוּ. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: לְפִי רֹב הַקָּהָל הֵן מְבָרְכִין, שֶׁנֶּאֱמַר &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(תהלים סח)&lt;/span&gt; בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים, יְיָ מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: מַה מָּצִינוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, אֶחָד מְרֻבִּין וְאֶחָד מוּעָטִין אוֹמֵר, בָּרְכוּ אֶת יְיָ. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְאֶחָד, אֵינָן רַשָּׁאִין לֵחָלֵק, וְכֵן אַרְבָּעָה, וְכֵן חֲמִשָׁה. שִׁשָּׁה נֶחֱלָקִין, עַד עֲשָׂרָה. וַעֲשָׂרָה אֵינָן נֶחֱלָקִין, עַד שֵׁיִּהְיוּ עֶשְׂרִים: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;שְׁתֵּי חֲבוּרוֹת שֶׁהָיוּ אוֹכְלוֹת בְּבַיִת אֶחָד, בִּזְמַן שֶׁמִּקְצָתָן רוֹאִין אֵלּוּ אֶת אֵלּוּ, הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפִין לְזִּמּוּן. וְאִם לָאו, אֵלּוּ מְזַמְּנִין לְעַצְמָן, וְאֵלּוּ מְזַמְּנִין לְעַצְמָן. אֵין מְבָרְכִין עַל הַיַּיִן עַד שֶׁיִּתֵּן לְתוֹכוֹ מַיִם, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מְבָרְכִין: 

&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ח&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁבֵּין בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל בַּסְּעֻדָּה. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נוֹטְלִין לַיָּדַיִם, וְאַחַר כָּךְ מוֹזְגִין אֶת הַכּוֹס. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מוֹזְגִין אֶת הַכּוֹס וְאַחַר כָּךְ נוֹטְלִין לַיָּדָיִם: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְקַנֵּחַ יָדָיו בַּמַּפָה וּמַנִּיחָה עַל הַשֻּׁלְחָן. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: עַל הַכֶּסֶת: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְכַבְּדִין אֶת הַבַּיִת וְאַחַר כָּךְ נוֹטְלִין לַיָּדָיִם. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: נוֹטְלִין לַיָּדַיִם וְאַחַר כָּךְ מְכַבְּדִין אֶת הַבָּיִת: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נֵר וּמָזוֹן וּבְשָׂמִים וְהַבְדָּלָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: נֵר וּבְשָׂמִים וּמָזוֹן וְהַבְדָּלָה. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שֶׁבָּרָא מְאוֹר הָאֵשׁ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ו&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אֵין מְבָרְכִין לֹא עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל נָכְרִים, וְלֹא עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל מֵתִים, וְלֹא עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁלִּפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה. אֵין מְבָרְכִין עַל הַנֵּר עַד שֶׁיֵּאוֹתוּ לְאוֹרוֹ: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ז&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מִי שֶׁאָכַל וְשָׁכַח וְלֹא בֵרַךְ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: יַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ וִיבָרֵךְ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: יְבָרֵךְ בִּמְּקוֹם שֶׁנִּזְכָּר. עַד אֵימָתַי הוּא מְבָרֵךְ? עַד כְּדֵי שֶׁיִּתְעַכֵּל הַמָּזוֹן שֶׁבְּמֵעָיו: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ח&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בָּא לָהֶם יַיִן לְאַחַר הַמָּזוֹן וְאֵין שָׁם אֶלָּא אוֹתוֹ הַכּוֹס, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַמָּזוֹן. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְבָרֵךְ עַל הַמָּזוֹן וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיָּיִן. עוֹנִין אָמֵן אַחַר יִשְׂרָאֵל הַמְבָרֵךְ, וְאֵין עוֹנִין אָמֵן אַחַר הַכּוּתִי הַמְבָרֵךְ, עַד שֶׁיִּשְׁמַע כָּל הַבְּרָכָה: 

&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ט&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הָרוֹאֶה מָקוֹם שֶׁנַּעֲשׂוּ בוֹ נִסִּים לְיִשְׂרָאֵל, אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה. מָקוֹם שֶׁנֶּעֶקְרָה מִמֶּנּוּ עֲבוֹדָה זָרָה, אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁעָקַר עֲבוֹדָה זָרָה מֵאַרְצֵנוּ: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;עַל הַזִּיקִין, וְעַל הַזְּוָעוֹת, וְעַל הַבְּרָקִים, וְעַל הָרְעָמִים, וְעַל הָרוּחוֹת, אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁכֹּחוֹ מָלֵא עוֹלָם. עַל הֶהָרִים, וְעַל הַגְּבָעוֹת, וְעַל הַיַּמִּים, וְעַל הַנְּהָרוֹת, וְעַל הַמִּדְבָּרוֹת, אוֹמֵר: בָּרוּךְ עוֹשֵׂה מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הָרוֹאֶה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל, בִּזְמַן שֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ לִפְרָקִים. עַל הַגְּשָׁמִים וְעַל בְּשׂוֹרוֹת הַטוֹבוֹת אוֹמֵר: בָּרוּךְ הַטוֹב וְהַמֵּיטִיב, וְעַל שְׁמוּעוֹת רָעוֹת אוֹמֵר: בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בָּנָה בַיִת חָדָשׁ, וְקָנָה כֵלִים חֲדָשִׁים, אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ. מְבָרֵךְ עַל הָרָעָה מֵעֵין הַטוֹבָה, וְעַל הַטוֹבָה מֵעֵין הָרָעָה. הַצּוֹעֵק לְשֶׁעָבַר, הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא. כֵּיצַד? הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְעֻבֶּרֶת, וְאָמַר: יְהִי רָצוֹן שֶׁתֵּלֵד אִשְׁתִּי זָכָר, הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא. הָיָה בָא בַדֶּרֶךְ וְשָׁמַע קוֹל צְוָחָה בָּעִיר, וְאָמַר: יְהִי רָצוֹן שֵׁלֹּא יִהְיוּ אֵלּוּ בְּנֵי בֵיתִי, הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הַנִּכְנָס לַכְּרַךְ מִתְפַּלֵּל שְׁתַּיִם, אַחַת בִּכְנִיסָתוֹ וְאַחַת בִּיצִיאָתוֹ. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: אַרְבַּע, שְׁתַּיִם בִּכְנִיסָתוֹ וּשְׁתַּיִם בִּיצִיאָתוֹ, וְנוֹתֵן הוֹדָאָה לְשֶׁעָבַר, וְצוֹעֵק לֶעָתִיד לָבֹא: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁהוּא מְבָרֵךְ עַל הַטוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(דברים ו)&lt;/span&gt;: וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ. בְּכָל לְבָבְךָ, בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ, בְּיֵצֶר טוֹב וּבְיֵצֶר רָע. וּבְכָל נַפְשְׁךְ, אֲפִלּוּ הוּא נוֹטֵל אֶת נַפְשֶׁךָ. וּבְכָל מְאֹדֶךָ, בְּכָל מָמוֹנֶךָ. דָּבָר אַחֵר בְּכָל מְאֹדֶךָ, בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לְךָ הֱוֵי מוֹדֶה לוֹ בִּמְאֹד מְאֹד. לֹא יָקֵל אָדָם אֶת רֹאשׁוֹ כְּנֶגֶד שַׁעַר הַמִּזְרָח, שֶׁהוּא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים. לֹא יִכָּנֵס לְהַר הַבַּיִת בְּמַקְלוֹ, וּבְמִנְעָלוֹ, וּבְפֻנְדָּתוֹ, וּבְאָבָק שֶׁעַל רַגְלָיו, וְלֹא יַעֲשֶׂנּוּ קַפַּנְדַּרְיָא, וּרְקִיקָה מִקַּל וָחֹמֶר. כָּל חוֹתְמֵי בְרָכוֹת שֶׁהָיוּ בַמִּקְדָּשׁ, הָיוּ אוֹמְרִים מִן הָעוֹלָם. מִשֶּׁקִּלְקְלוּ הַמִּינִין וְאָמְרוּ: אֵין עוֹלָם אֶלָּא אֶחָד, הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ אוֹמְרִים: מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם. וְהִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא אָדָם שׁוֹאֵל אֶת שְׁלוֹם חֲבֵרוֹ בַּשֵּׁם, שֶׁנֶּאֱמַר &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(רות ב)&lt;/span&gt;: וְהִנֵּה בֹעַז בָּא מִבֵּית לֶחֶם, וַיֹּאמֶר לַקּוֹצְרִים יְיָ עִמָּכֶם, וַיֹּאמְרוּ לוֹ, יְבָרֶכְךָ יְיָ. וְאוֹמֵר &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שופטים ו)&lt;/span&gt;: יְיָ עִמְּךָ גִּבּוֹר הֶחָיִל. וְאוֹמֵר &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(משלי כג)&lt;/span&gt;: אַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ. וְאוֹמֵר &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(תהלים קיט)&lt;/span&gt;: עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ:
---- {{עוגן בשורה|3}}&lt;center&gt;
&lt;br&gt;&lt;b style=&quot;color:#990066;font-size:22px;&quot;&gt;חלק ד&lt;/b&gt;&lt;/center&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;יום-טוב &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(ביצה). &lt;/span&gt;פרק א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְּיוֹם טוֹב, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: תֵּאָכֵל, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: לֹא תֵּאָכֵל. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׂאוֹר בְּכַזַּיִת וְחָמֵץ בְּכַכּוֹתֶבֶת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: זֶה וָזֶה בְּכַזַּיִת: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הַשּׁוֹחֵט חַיָּה וָעוֹף בְּיוֹם טוֹב, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: יַחְפּוֹר בַּדֶּקֶר וִיכַסֶּה, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: לֹא יִשְׁחוֹט, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה לוֹ עָפָר מוּכָן מִבְּעוֹד יוֹם. וּמוֹדִים, שֶׁאִם שָׁחַט, שֶׁיַּחְפּוֹר בַּדֶּקֶר וִיכַסֶּה. שֶׁאֵפֶר כִּירָה מוּכָן הוּא: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין מוֹלִיכִין אֶת הַסֻּלָּם מִשּׁוֹבָךְ לְשׁוֹבָךְ, אֲבָל מַטֵּהוּ מֵחַלּוֹן לְחַלּוֹן; וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: לֹא יִטּוֹל, אֶלָּא אִם כֵּן נִעְנַע מִבְּעוֹד יוֹם. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, עוֹמֵד וְאוֹמֵר: זֶה וָזֶה אֲנִי נוֹטֵל: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;זִמֵּן שְׁחוֹרִים וּמָצָא לְבָנִים, לְבָנִים וּמָצָא שְׁחוֹרִים, שְׁנַיִם וּמָצָא שְׁלשָׁה, אֲסוּרִים. שְׁלשָׁה וּמָצָא שְׁנַיִם, מֻתָּרִים. בְּתוֹךְ הַקֵּן וּמָצָא לִפְנֵי הַקֵּן, אֲסוּרִים. וְאִם אֵין שָׁם אֶלָּא הִם, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִים: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין מְסַלְּקִין אֶת הַתְּרִיסִין בְּיוֹם טוֹב; וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין אַף לְהַחֲזִיר. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין נוֹטְלִין אֶת הָעֱלִי לְקַצֵּב עָלָיו בָּשָׂר; וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין נוֹתְנִין אֶת הָעוֹר לִפְנֵי הַדָּרְסָן, וְלֹא יַגְבִּיהֶנּוּ, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ עִמּוֹ כַּזַּיִת בָּשָׂר. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין מוֹצִיאִין לֹא אֶת הַקָּטָן וְלֹא אֶת הַלּוּלָב וְלֹא אֶת סֵפֶר תּוֹרָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים; וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ו&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין מוֹלִיכִין חַלָּה וּמַתָּנוֹת לַכֹּהֵן בְּיוֹם טוֹב, בֵּין שֶׁהוּרְמוּ מֵאֶמֶשׁ, בֵּין שֶׁהוּרְמוּ מֵהַיּוֹם; וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי: גְּזֵרָה שָׁוָה, חַלָּה וּמַתָּנוֹת מַתָּנָה לַכֹּהֵן, וּתְרוּמָה מַתָּנָה לַכֹּהֵן; כְּשֵׁם שֶׁאֵין מוֹלִיכִין אֶת הַתְּרוּמָה, כָּךְ אֵין מוֹלִיכִין אֶת הַמַּתָּנוֹת. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל: לֹא, אִם אֲמַרְתֶּם בַּתְּרוּמָה שֶׁאֵינוֹ זַכַּאי בַּהֲרָמָתָהּ, תֹּאמְרוּ בַּמַּתָּנוֹת שֶׁזַּכַּאי בַּהֲרָמָתָן?: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ז&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: תְּבָלִין נִדּוּכִין בְּמָדוֹךְ שֶׁל עֵץ, וְהַמֶּלַח בַּפַּךְ וּבְעֵץ הַפָּרוּר; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: תְּבָלִין נִדּוֹכִין כְּדַרְכָּן בְּמָדוֹךְ שֶׁל אֶבֶן, וְהַמֶּלַח בְּמָדוֹךְ שֶׁל עֵץ: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ח&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הַבּוֹרֵר קִטְנִית בְּיוֹם טוֹב, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: בּוֹרֵר אֹכֶל וְאוֹכֵל; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: בּוֹרֵר כְּדַרְכּוֹ בְּחֵיקוֹ בְּקָנוֹן וּבְתַמְחוּי, אֲבָל לֹא בְטַבְלָא וְלֹא בַנָּפָה וְלֹא בַכְּבָרָה. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אַף מֵדִיחַ וְשׁוֹלֶה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ט&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין מְשַׁלְּחִין בְּיוֹם טוֹב אֶלָּא מָנוֹת; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְשַׁלְּחִין בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף, בֵּין חַיִּין בֵּין שְׁחוּטִין. מְשַׁלְּחִין יֵינוֹת שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת וְקִטְנִיּוֹת, אֲבָל לֹא תְבוּאָה. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר בִּתְבוּאָה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה י&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מְשַׁלְּחִין כֵּלִים, בֵּין תְּפוּרִין בֵּין שֶׁאֵינָן תְּפוּרִין, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כִּלְאַיִם, וְהֵן לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד. אֲבָל לֹא סַנְדָּל הַמְסֻמָּר וְלֹא מִנְעָל שֶׁאֵינוֹ תָפוּר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף לֹא מִנְעָל לָבָן, מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ אֻמָּן. זֶה הַכְּלָל, כָּל שֶׁנֵּאוֹתִין בּוֹ בְיוֹם טוֹב, מְשַׁלְּחִין אוֹתוֹ: 

&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת, לֹא יְבַשֵּׁל אָדָם בַּתְּחִלָּה מִיּוֹם טוֹב לַשַּׁבָּת; אֲבָל מְבַשֵּׁל הוּא לְיוֹם טוֹב, וְאִם הוֹתִיר הוֹתִיר לַשַּׁבָּת. וְעוֹשֶׂה תַבְשִׁיל מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְסוֹמֵךְ עָלָיו לַשַּׁבָּת. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׁנֵי תַבְשִׁילִין; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: תַּבְשִׁיל אֶחָד. וְשָׁוִין בְּדָג וּבֵיצָה שֶׁעָלָיו שֶׁהֵן שְׁנֵי תַבְשִׁילִין. אֲכָלוֹ אוֹ שֶׁאָבַד, לֹא יְבַשֵּׁל עָלָיו בַּתְּחִלָּה. וְאִם שִׁיֵּר מִמֶּנּוּ כָל שֶׁהוּא, סוֹמֵךְ עָלָיו לַשַּׁבָּת: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;חָל לִהְיוֹת אַחַר הַשַּׁבָּת, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מַטְבִּילִין אֶת הַכֹּל מִלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: כֵּלִים מִלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת, וְאָדָם בַּשַּׁבָּת: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;וְשָׁוִין שֶׁמַּשִּׁיקִין אֶת הַמַּיִם בִּכְלִי אֶבֶן לְטַהֲרָן, אֲבָל לֹא מַטְבִּילִין. וּמַטְבִּילִין מִגַּב לְגַב וּמֵחֲבוּרָה לַחֲבוּרָה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְבִיאִין שְׁלָמִים וְאֵין סוֹמְכִין עֲלֵיהֶן, אֲבָל לֹא עוֹלוֹת; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְבִיאִין שְׁלָמִים וְעוֹלוֹת וְסוֹמְכִין עֲלֵיהֶם: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: לֹא יָחֵם אָדָם חַמִּין לְרַגְלָיו, אֶלָּא אִם כֵּן רְאוּיִין לִשְׁתִיָּה; וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. עוֹשֶׂה אָדָם מְדוּרָה וּמִתְחַמֵּם כְּנֶגְדָּהּ: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ו&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;שְׁלֹשָׁה דְבָרִים רַבָּן גַּמְלִיאֵל מַחְמִיר כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי: אֵין טוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין מִיּוֹם טוֹב לַשַּׁבָּת, וְאֵין זוֹקְפִין אֶת הַמְּנוֹרָה בְּיוֹם טוֹב, וְאֵין אוֹפִין פִּתִּין גְּרִיצִין אֶלָּא רְקִיקִין. אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: מִימֵיהֶן שֶׁל בֵּית אַבָּא לֹא הָיוּ אוֹפִין פִּתִּין גְּרִיצִין, אֶלָּא רְקִיקִין. אָמְרוּ לוֹ: מַה נַּעֲשֶׂה לְבֵית אָבִיךָ, שֶׁהָיוּ מַחְמִירִין עַל עַצְמָן וּמְקִלִּין לְכָל יִשְׂרָאֵל, לִהְיוֹת אוֹפִין פִּתִּין גְּרִיצִין וָחֹרִי: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ז&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אַף הוּא אָמַר שְׁלֹשָׁה דְבָרִים לְהָקֵל: מְכַבְּדִין בֵּין הַמִּטּוֹת, וּמַנִּיחִין אֶת הַמֻּגְמָר בְּיוֹם טוֹב, וְעוֹשִׂין גְּדִי מְקֻלָּס בְּלֵילֵי פְסָחִים. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ח&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;שְׁלֹשָׁה דְבָרִים רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מַתִּיר, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. פָּרָתוֹ יוֹצְאָה בִרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ, וּמְקָרְדִין אֶת הַבְּהֵמָה בְּיוֹם טוֹב, וְשׁוֹחֲקִין אֶת הַפִּלְפְּלִין בָּרֵחַיִם שֶׁלָּהֶם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין מְקָרְדִין אֶת הַבְּהֵמָה בְּיוֹם טוֹב, מִפְּנֵי שֶׁעוֹשֶׂה חַבּוּרָה, אֲבָל מְקַרְצְפִין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין מְקָרְדִין, אַף לֹא מְקַרְצְפִין: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ט&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הָרֵחַיִם שֶׁל פִּלְפְּלִין, טְמֵאָה מִשּׁוּם שְׁלשָׁה כֵלִים: מִשּׁוּם כְּלִי קִבּוּל, וּמִשּׁוּם כְּלִי מַתָּכוֹת, וּמִשּׁוּם כְּלִי כְבָרָה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה י&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;עֲגָלָה שֶׁל קָטָן טְמֵאָה מִדְרָס וְנִטֶּלֶת בַּשַּׁבָּת, וְאֵינָהּ נִגְרֶרֶת אֶלָּא עַל גַּבֵּי כֵלִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כָּל הַכֵּלִים אֵין נִגְרָרִין, חוּץ מִן הָעֲגָלָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כוֹבֶשֶׁת: 
---- {{עוגן בשורה|4}}&lt;center&gt;
&lt;br&gt;&lt;b style=&quot;color:#990066;font-size:22px;&quot;&gt;חלק ה&lt;/b&gt;&lt;/center&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אֵין צָדִין דָּגִים מִן הַבִּיבָרִין בְּיוֹם טוֹב, וְאֵין נוֹתְנִין לִפְנֵיהֶם מְזוֹנוֹת. אֲבָל צָדִין חַיָּה וָעוֹף מִן הַבִּיבָרִין, וְנוֹתְנִין לִפְנֵיהֶם מְזוֹנוֹת. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא כָל הַבִּיבָרִין שָׁוִין. זֶה הַכְּלָל: כָּל הַמְחֻסָּר צֵידָה אָסוּר, וְשֶׁאֵינוֹ מְחֻסָּר צֵידָה מֻתָּר: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מְצוֹדוֹת חַיָּה וָעוֹף וְדָגִים שֶׁעֲשָׂאָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, לֹא יִטּוֹל מֵהֶן בְּיוֹם טוֹב, אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדֵעַ שֶׁנִּצּוֹדוּ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. וּמַעֲשֶׂה בְנָכְרִי אֶחָד, שֶׁהֵבִיא דָגִים לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל, וְאָמַר: מֻתָּרִין הֵן, אֶלָּא שֶׁאֵין רְצוֹנִי לְקַבֵּל הֵימֶנּוּ: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בְּהֵמָה מְסֻכֶּנֶת לֹא יִשְׁחוֹט, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ שָׁהוּת בַּיּוֹם לֶאֱכֹל מִמֶּנָּה כַּזַּיִת צָלִי. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֲפִלּוּ כַזַּיִת חַי מִבֵּית טְבִיחָתָהּ. שְׁחָטָהּ בַּשָּׂדֶה, לֹא יְבִיאֶנָּה בַמּוֹט וּבַמּוֹטָה; אֲבָל מֵבִיא בְיָדוֹ אֵבָרִים אֵבָרִים: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בְּכוֹר שֶׁנָּפַל לַבּוֹר, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יֵרֵד מֻמְחֶה וְיִרְאֶה, אִם יֶשׁ בּוֹ מוּם, יַעֲלֶה וְיִשְׁחוֹט; וְאִם לָאו, לֹא יִשְׁחוֹט. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כָּל שֶׁאֵין מוּמוֹ נִכָּר מִבְּעוֹד יוֹם, אֵין זֶה מִן הַמּוּכָן: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בְּהֵמָה שֶׁמֵּתָה, לֹא יְזִיזֶנָּה מִמְּקוֹמָהּ. וּמַעֲשֶׂה וְשָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי טַרְפוֹן עָלֶיהָ וְעַל הַחַלָּה שֶׁנִּטְמָאָה, וְנִכְנַס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְשָׁאַל, וְאָמְרוּ לוֹ: לֹא יְזִיזֵם מִמְּקוֹמָם: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ו&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אֵין נִמְנִין עַל הַבְּהֵמָה לְכַתְּחִלָּה בְּיוֹם טוֹב; אֲבָל נִמְנִין עָלֶיהָ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, וְשׁוֹחֲטִין וּמְחַלְּקִין בֵּינֵיהֶן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שׁוֹקֵל אָדָם בָּשָׂר כְּנֶגֶד הַכְּלִי אוֹ כְּנֶגֶד הַקּוֹפִיץ; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין מַשְׁגִּיחִין בְּכַף מֹאזְנַיִם כָּל עִקָּר: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ז&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אֵין מַשְׁחִיזִין אֶת הַסַּכִּין בְּיוֹם טוֹב, אֲבָל מַשִּׂיאָהּ עַל גַּבֵּי חֲבֶרְתָּהּ. לֹא יֹאמַר אָדָם לַטַּבָּח: שְׁקוֹל לִי בְדִינָר בָּשָׂר, אֲבָל שׁוֹחֵט וּמְחַלְּקִים בֵּינֵיהֶן: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ח&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אוֹמֵר אָדָם לַחֲבֵרוֹ: מַלֵּא לִי כְּלִי זֶה, אֲבָל לֹא בַמִּדָּה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הָיָה כְלִי שֶׁל מִדָּה, לֹא יְמַלְאֶנּוּ. מַעֲשֶׂה בְאַבָּא שָׁאוּל בֶּן בָּטְנִית, שֶׁהָיָה מְמַלֵּא מִדּוֹתָיו מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְנוֹתְנָן לַלָּקוֹחוֹת בְּיוֹם טוֹב. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: אַף בַּמּוֹעֵד עוֹשֶׂה כֵן, &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(מִפְּנֵי בֵרוּרֵי הַמִּדּוֹת)&lt;/span&gt;. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אַף בַּחֹל עוֹשֶׂה כֵן, מִפְּנֵי מִצּוּי הַמִּדּוֹת. הוֹלֵךְ אָדָם אֵצֶל חֶנְוָנִי הָרָגִיל אֶצְלוֹ, וְאוֹמֵר לוֹ: תֶּן לִי בֵיצִים וֶאֱגוֹזִים בְּמִנְיָן, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בַּעַל הַבַּיִת לִהְיוֹת מוֹנֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ: 

&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הַמֵּבִיא כַדֵּי יַיִן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, לֹא יְבִיאֵם בַּסַּל וּבַקֻּפָּה, אֲבָל מֵבִיא הוּא עַל כְּתֵפוֹ אוֹ לְפָנָיו. וְכֵן הַמּוֹלִיךְ אֶת הַתֶּבֶן, לֹא יַפְשִׁיל אֶת הַקֻּפָּה לַאֲחוֹרָיו, אֲבָל מְבִיאָהּ הוּא בְיָדוֹ. וּמַתְחִילִין בַּעֲרֵמַת הַתֶּבֶן, אֲבָל לֹא בְעֵצִים שֶׁבַּמֻּקְצֶה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אֵין נוֹטְלִין עֵצִים מִן הַסֻּכָּה, אֶלָּא מִן הַסָּמוּךְ לָהּ. מְבִיאִין עֵצִים מִן הַשָּׂדֶה מִן הַמְכֻנָּס, וּמִן הַקַּרְפֵּף אֲפִלּוּ מִן הַמְפֻזָּר. אֵיזֶהוּ קַרְפֵּף? כָּל שֶׁסָּמוּךְ לָעִיר, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כָּל שֶׁנִּכְנָסִין לוֹ בַפּוֹתַחַת, וַאֲפִלּוּ בְתוֹךְ תְּחוּם שַׁבָּת: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אֵין מְבַקְּעִין עֵצִים, לֹא מִן הַקּוֹרוֹת, וְלֹא מִן הַקּוֹרָה שֶׁנִּשְׁבְּרָה בְיוֹם טוֹב. וְאֵין מְבַקְּעִין לֹא בַקַּרְדֹּם וְלֹא בַמְּגֵרָה וְלֹא בַמַּגָּל, אֶלָּא בַקּוֹפִיץ. בַּיִת שֶׁהוּא מָלֵא פֵרוֹת, סָתוּם וְנִפְחַת, נוֹטֵל מִמְּקוֹם הַפְּחָת. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף פּוֹחֵת לְכַתְּחִלָּה וְנוֹטֵל: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אֵין פּוֹחְתִין אֶת הַנֵּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כֶלִי. וְאֵין עוֹשִׂין פֶּחָמִין בְּיוֹם טוֹב, וְאֵין חוֹתְכִין אֶת הַפְּתִילָה לִשְׁנָיִם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חוֹתְכָהּ בָּאוּר לִשְׁתֵּי נֵרוֹת: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אֵין שׁוֹבְרִין אֶת הַחֶרֶס וְאֵין חוֹתְכִין אֶת הַנְּיָר לִצְלוֹת בּוֹ מָלִיחַ. וְאֵין גּוֹרְפִין תַּנּוּר וְכִירַיִם, אֲבָל מְכַבְּשִׁין. וְאֵין מַקִּיפִין שְׁתֵּי חָבִיּוֹת לִשְׁפֹּת עֲלֵיהֶן אֶת הַקְּדֵרָה, וְאֵין סוֹמְכִין אֶת הַקְּדֵרָה בַבַּקַּעַת, וְכֵן בַּדֶּלֶת. וְאֵין מַנְהִיגִין אֶת הַבְּהֵמָה בַמַּקֵּל בְּיוֹם טוֹב, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ו&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נוֹטֵל אָדָם קִיסָם &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(מִשֶּׁלְּפָנָיו)&lt;/span&gt; לַחֲצֹץ בּוֹ שִׁנָּיו, וּמְגַבֵּב מִן הֶחָצֵר וּמַדְלִיק, שֶׁכָּל מַה שֶּׁבֶּחָצֵר מוּכָן הוּא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מְגַבֵּב מִשֶּׁלְּפָנָיו וּמַדְלִיק: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ז&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אֵין מוֹצִיאִין אֶת הָאוּר, לֹא מִן הָעֵצִים וְלֹא מִן הָאֲבָנִים וְלֹא מִן הֶעָפָר וְלֹא מִן הַמַּיִם, וְאֵין מְלַבְּנִין אֶת הָרְעָפִים לִצְלוֹת בָּהֶן. וְעוֹד אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: עוֹמֵד אָדָם עַל הַמֻּקְצֶה עֶרֶב שַׁבָּת בַּשְּׁבִיעִית, וְאוֹמֵר: מִכָּאן אֲנִי אוֹכֵל לְמָחָר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד שֶׁיִּרְשׁוֹם וְיֹאמַר: מִכָּאן וְעַד כָּאן: 

&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מַשִּׁילִין פֵּרוֹת דֶּרֶךְ אֲרֻבָּה בְּיוֹם טוֹב, אֲבָל לֹא בַשַּׁבָּת. וּמְכַסִּים פֵּרוֹת בַּכֵּלִים מִפְּנֵי הַדֶּלֶף, וְכֵן כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן. וְנוֹתְנִין כְּלִי תַּחַת הַדֶּלֶף בַּשַּׁבָּת: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;כּל שֶׁחַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם שְׁבוּת, מִשּׁוּם רְשׁוּת, מִשּׁוּם מִצְוָה בַּשַּׁבָּת, חַיָּבִין עָלָיו בְּיוֹם טוֹב. וְאֵלּוּ הֵן מִשּׁוּם שְׁבוּת: לֹא עוֹלִין בָּאִילָן, וְלֹא רוֹכְבִין עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה, וְלֹא שָׁטִין עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְלֹא מְטַפְּחִין, וְלֹא מְסַפְּקִין, וְלֹא מְרַקְּדִין. וְאֵלּוּ הֵן מִשּׁוּם רְשׁוּת: לֹא דָנִין, וְלֹא מְקַדְּשִׁין, וְלֹא חוֹלְצִין, וְלֹא מְיַבְּמִין. וְאֵלּוּ הֵן מִשּׁוּם מִצְוָה: לֹא מַקְדִּישִׁין, וְלֹא מַעֲרִיכִין, וְלֹא מַחֲרִימִין, וְלֹא מַגְבִּיהִין תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת. כָּל אֵלּוּ בְּיוֹם טוֹב אָמְרוּ, קַל וָחֹמֶר בַּשַּׁבָּת. אֵין בֵּין יוֹם טוֹב לַשַּׁבָּת, אֶלָּא אֹכֶל נֶפֶשׁ בִּלְבָד: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הַבְּהֵמָה וְהַכֵּלִים כְּרַגְלֵי הַבְּעָלִים. הַמּוֹסֵר בְּהֶמְתּוֹ לִבְנוֹ אוֹ לָרוֹעֵה, הֲרֵי אֵלּוּ כְרַגְלֵי הַבְּעָלִים. כֵּלִים הַמְיֻחָדִין לְאֶחָד מִן הָאַחִין שֶׁבַּבַּיִת, הֲרֵי אֵלּוּ כְּרַגְלָיו. וְשֶׁאֵין מְיֻחָדִין, הֲרֵי אֵלּוּ כַּמָּקוֹם שֶׁהוֹלְכִין: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הַשּׁוֹאֵל כְּלִי מֵחֲבֵרוֹ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, כְּרַגְלֵי הַשּׁוֹאֵל. בְּיוֹם טוֹב, כְּרַגְלֵי הַמַּשְׁאִיל. הָאִשָּׁה שֶׁשָּׁאֲלָה מֵחֲבֶרְתָּהּ תַּבְלִין וּמַיִם וּמֶלַח לְעִסָּתָהּ, הֲרֵי אֵלּוּ כְרַגְלֵי שְׁתֵּיהֶן. רַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר בַּמַּיִם, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בָּהֶן מַמָּשׁ: 
---- {{עוגן בשורה|5}}&lt;center&gt;
&lt;br&gt;&lt;b style=&quot;color:#990066;font-size:22px;&quot;&gt;חלק ו&lt;/b&gt;&lt;/center&gt;
&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הַגַּחֶלֶת כְּרַגְלֵי הַבְּעָלִים, וְשַׁלְהֶבֶת בְּכָל מָקוֹם. גַּחֶלֶת שֶׁל הֶקְדֵּשׁ מוֹעֲלִין בָּהּ, וְשַׁלְהֶבֶת לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(הַמּוֹצִיא גַחֶלֶת לִרְשׁוּת הָרַבִּים, חַיָּב. וְשַׁלְהֶבֶת, פָּטוּר)&lt;/span&gt;. בּוֹר שֶׁל יָחִיד, כְּרַגְלֵי הַיָּחִיד. וְשֶׁל אַנְשֵׁי &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(אוֹתָהּ)&lt;/span&gt; הָעִיר, כְּרַגְלֵי אַנְשֵׁי אוֹתָהּ הָעִיר. וְשֶׁל עוֹלֵי בָבֶל, כְּרַגְלֵי הַמְמַלֵּא: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ו&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מִי שֶׁהָיוּ פֵרוֹתָיו בְּעִיר אַחֶרֶת, וְעֵרְבוּ בְנֵי אוֹתָהּ הָעִיר לְהָבִיא אֶצְלוֹ &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(מִפֵּרוֹתָיו)&lt;/span&gt;, לֹא יָבִיאוּ לוֹ. וְאִם עֵרֵב הוּא, פֵּרוֹתָיו כָּמוֹהוּ: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ז&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מִי שֶׁזִּמֵּן אֶצְלוֹ אוֹרְחִים, לֹא יוֹלִיכוּ בְיָדָם מָנוֹת, אֶלָּא אִם כֵּן זִכָּה לָהֶם מָנוֹתֵיהֶם מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. אֵין מַשְׁקִין וְשׁוֹחֲטִין אֶת הַמִּדְבָּרִיּוֹת, אֲבָל מַשְׁקִין וְשׁוֹחֲטִין אֶת הַבַּיְתוֹת. אֵלּוּ הֵן בַּיְתוֹת, הַלָּנוֹת בָּעִיר. מִדְבָּרִיּוֹת, הַלָּנוֹת בָּאֲפָר:
&lt;br&gt;&lt;hr&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;תמיד. פרק א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בִּשְׁלֹֹשָה מְקוֹמוֹת הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים בְּבֵית הַמּקְדָּשׁ: בְּבֵית אַבְטִינָס, בְּבֵית הַנִּיצוֹץ, וּבְבֵית הַמּוֹקֵד. בֵּית אַבְטִינָס וּבֵית הַנִּיצוֹץ הָיוּ עֲלִיּוֹת, וְהָרוֹבִים שׁוֹמְרִים שָׁם. בֵּית הַמּוֹקֵד, כִּפָּה, וּבַיִת גָּדוֹל הָיָה, מֻקָּף רוֹבְדִים שֶׁל אֶבֶן, וְזִקְנֵי בֵית אָב יְשֵׁנִים שָׁם, וּמַפְתְּחוֹת הָעֲזָרה בְּיָדָם; וּפִרְחֵי כְהֻנָּה אִישׁ כִּסְתּוֹ בָאָרֶץ. לֹא הָיוּ יְשֵׁנִים בְּבִגְדֵי קֹדֶשׁ, אֶלָּא פוֹשְׁטִין וּמְקַפְּלִין וּמַנִּיחִים אוֹתָן תַּחַת רָאשֵׁיהֶן, וּמִתְכַּסִּין בִּכְסוּת עַצְמָן. אֵרַע קֶרִי לְאֶחָד מֵהֶן, יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ בִּמְסִבָּה הַהוֹלֶכֶת תַּחַת הַבִּירָה, וְהַנֵּרוֹת דּוֹלְקִין מִכָּאן וּמִכָּאן, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְבֵית הַטְּבִילָה, וּמְדוּרָה הָיְתָה שָׁם, וּבֵית כִּסֵּא שֶׁל כָּבוֹד. וְזֶה הָיָה כְבוֹדוֹ, מְצָאוֹ נָעוּל, יוֹדֵעַ שֶׁיֶּשׁ שָׁם אָדָם. פָּתוּחַ, יוֹדֵעַ שֶׁאֵין שָׁם אָדָם. יָרַד וְטָבַל, עָלָה וְנִסְתַּפַּג, וְנִתְחַמַּם כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה, בָּא וְיָשַׁב לוֹ אֵצֶל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים עַד שֶׁהַשְּׁעָרִים נִפְתָּחִים, יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לִתְרוֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, מַשְׁכִּים וְטוֹבֵל עַד שֶׁלֹּא יָבוֹא הַמְּמֻּנֶּה. וְכִי בְאֵיזוֹ שָׁעָה הַמְּמֻנֶּה בָא? לֹא כָל הָעִתִּים שָׁווֹת, פְּעָמִים שֶׁהוּא בָא מִקְרִיאַת הַגֶּבֶר, אוֹ סָמוּךְ לוֹ מִלְּפָנָיו אוֹ מִלְּאַחֲרָיו. הַמְּמֻנֶּה בָא וְדוֹפֵק עֲלֵיהֶם, וְהֵם פָּתְחוּ לוֹ. אָמַר לָהֶן, מִי שֶׁטָּבַל יָבוֹא וְיָפִיס. הֵפִיסוּ, זָכָה מִי שֶׁזָּכָה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;נָטַל אֶת הַמַּפְתֵּחַ וּפָתַח אֶת הַפִּשְׁפָּשׁ, וְנִכְנַס מִבֵּית הַמּוֹקֵד לָעֲזָרָה, וְנִכְנְסוּ אַחֲרָיו וּשְׁתֵּי אֲבוּקוֹת שֶׁל אוּר בְּיָדָם. וְנֶחְלְקוּ לִשְׁתֵּי כִתּוֹת, אֵלּוּ הוֹלְכִים בָּאַכְסַדְרָא דֶּרֶךְ הַמִּזְרָח, וְאֵלּוּ הוֹלְכִים בָּאַכְסַדְרָא דֶּרֶךְ הַמַּעְרָב. הָיוּ בוֹדְקִין וְהוֹלְכִין עַד שֶׁמַּגִּיעִין לִמְקוֹם &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(בֵּית)&lt;/span&gt; עוֹשֵׂי חֲבִתִּים. הִגִּיעוֹּ אֵלּוּ וָאֵלּוּ, אָמְרוּ שָׁלוֹם, הַכֹּל שָׁלוֹם. הֶעֱמִידוּ עוֹשֵׂי חֲבִתִּים לַעֲשׂוֹת חֲבִתִּים: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מִי שֶׁזָּכָה לִתְרוֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, הוּא יִתְרוֹם &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(אֶת הַמִּזְבֵּחַ)&lt;/span&gt;, וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ: הִזָּהֵר שֶׁמָּא תִגַּע בַּכֶּלִי, עַד שֶׁתְּקַדֵּשׁ יָדֶיךָ וְרַגְלֶיךָ מִן הַכִּיּוֹר, וַהֲרֵי הַמַּחְתָּה נְתוּנָה בַמִּקְצוֹעַ בֵּין הַכֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ בְּמַעֲרָבוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ. אֵין אָדָם נִכְנָס עִמּוֹ, וְלֹא נֵר בְּיָדוֹ, אֶלָּא מְהַלֵּךְ לְאוֹר הַמַּעֲרָכָה. לֹא הָיוּ רוֹאִין אוֹתוֹ, וְלֹא שׁוֹמְעִין אֶת קוֹלוֹ, עַד שֶׁשּׁוֹמְעִין קוֹל הָעֵץ שֶׁעָשָׂה בֶן קָטִין מוּכְנִי לַכִּיּוֹר, וְהֵן אוֹמְרִים הִגִּיעַ עֵת. קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו מִן הַכִּיּוֹר, נָטַל מַחְתַּת הַכֶּסֶף וְעָלָה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, וּפִנָּה אֶת הַגֶּחָלִים הֵילָךְ וְהֵילָךְ וְחָתָה מִן הַמְאֻכָּלוֹת הַפְּנִימִיּוֹת, וְיָרַד. הִגִּיעַ לָרִצְפָּה, הָפַךְ פָּנָיו לַצָּפוֹן, הָלַךְ לְמִזְרָחוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ כְּעֶשֶׂר אַמּוֹת. צָבַר אֶת הַגֶּחָלִים עַל גַּבֵּי הָרִצְפָּה רָחוֹק מִן הַכֶּבֶשׁ שְׁלֹשָׁה טְפָּחִים, מְקוֹם שֶׁנּוֹתְנִין מֻרְאוֹת הָעוֹף וְדִּשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַמְּנוֹרָה: 

&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;רָאוּהוּ אֶחָיו שֶׁיָּרַד, וְהֵם רָצוּ וּבָאוּ, מִהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ יְדֵיהֶן וְרַגְלֵיהֶן מִן הַכִּיּוֹר, נָטְלוּ אֶת הַמַּגְרֵפוֹת וְאֶת הַצִּנּוֹרוֹת וְעָלוּ לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ. הָאֵבָרִין וְהַפְּדָרִין שֶׁלֹּא נִתְאַכְּלוּ מִבָּעֶרֶב, סוֹנְקִין אוֹתָם לִצְדָּדֵי הַמִּזְבֵּחַ. אִם אֵין הַצְּדָדִין מַחֲזִיקִין, סוֹדְרִין אוֹתָם בַּסּוֹבֵב עַל הַכֶּבֶשׁ: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הֵחֵלּוּ מַעֲלִין בָּאֵפֶר עַל גַּבֵּי הַתַּפּוּחַ. וְתַפּוּחַ הָיָה בְאֶמְצַע הַמִּזְבֵּחַ, פְּעָמִים עָלָיו כִּשְׁלשׁ מֵאוֹת כּוֹר. וּבָרְגָלִים לֹא הָיוּ מְדַשְּׁנִין אוֹתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נוֹי לַמִּזְבֵּחַ. מִיָּמָיו לֹא נִתְעַצֵּל הַכֹּהֵן מִלְּהוֹצִיא אֶת הַדָּשֶׁן: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הֵחֵלּוּ מַעֲלִין בַּגִּזְרִין לְסַדֵּר אֵשׁ הַמַּעֲרָכָה. וְכִי כָּל הָעֵצִים כְּשֵׁרִים לַמַעֲרָכָה? הֵין; כָּל הָעֵצִים כְּשֵׁרִין לַמַּעֲרָכָה, חוּץ מִשֶּׁל זַיִת וְשֶׁל גֶּפֶן. אֲבָל בְּאֵלּוּ רְגִילִין, בְּמֻרְבִּיּוֹת שֶׁל תְּאֵנָה וְשֶׁל אֱגוֹז וְשֶׁל עֵץ שָׁמֶן: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;סִדֵּר הַמַּעֲרָכָה גְדוֹלָה מִזְרָחָה, וַחֲזִיתָהּ מִזְרָחָה, וְרָאשֵׁי הַגִּזְרִין הַפְּנִימִים הָיוּ נוֹגְעִים בַּתַּפוּחַ. וְרֶוַח הָיָה בֵּין הַגִּזְרִים שֶׁהָיוּ מַצִּיתִים אֶת הָאֲלִיתָא מִשָּׁם: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בָּרְרוּ מִשָּׁם עֲצֵי תְאֵנָה יָפִין, לְסַדֵּר הַמַּעֲרָכָה שְׁנִיָּה לַקְּטֹרֶת מִכְּנֶגְד קֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, מָשׁוּךְ מִן הַקֶּרֶן כְּלַפֵּי צָפוֹן אַרְבַּע אַמּוֹת, בְּעֹמֶד חָמֵשׁ סְאִים גֶּחָלִים. וּבַשַּׁבָּת בְּעֹמֶד שְׁמוֹנַת סְאִין גֶּחָלִים, שֶׁשָּׁם הָיוּ נוֹתְנִין שְׁנֵי בְזִיכֵי לְבוֹנָה שֶׁל לֶחֶם הַפָּנִים. הָאֵבָרִים וְהַפְּדָרִים שֶׁלֹּא נִתְאַכְּלוּ מִבָּעֶרֶב, מַחֲזִירִין אוֹתָן לַמַּעֲרָכָה. הִצִּיתוּ שְׁתֵּי הַמַּעֲרָכוֹת בָּאֵשׁ, וְיָרְדוּ וּבָאוּ לָהֶם לְלִשְׁכַּת הַגָּזִית: 

&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אָמַר לָהֶם הַמְּמֻנֶּה: בּוֹאוּ וְהָפִיסוּ, מִי שׁוֹחֵט, מִי זוֹרֵק, מִי מְדַשֵּׁן מִזְבֵּחַ הַפְנִימִי, מִי מְדַשֵּׁן אֶת הַמְּנוֹרָה, מִי מַעֲלֶה אֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ, הָרֹאשׁ, וְהָרֶגֶל, וּשְׁתֵּי הַיָּדַיִם, הָעֹקֶץ, וְהָרֶגֶל, הֶחָזֶה, וְהַגֵּרָה, וּשְׁתֵּי דְפָנוֹת, הַקְּרָבַיִם, וְהַסֹּלֶת, וְהַחֲבִתִּים, וְהַיַּיִן. הֵפִיסוּ, זָכָה מִי שֶׁזָּכָה: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אָמַר לָהֶם הַמְּמֻנֶּה: צְאוּ וּרְאוּ אִם הִגִּיעַ זְמַן הַשְּׁחִיטָה. אִם הִגִּיעַ, הָרוֹאֶה אוֹמֵר: בַרְקַאי. מַתְיָא בֶן שְׁמוּאֵל אוֹמֵר: הֵאִיר פְּנֵי כָל הַמִּזְרָח. עַד שֶׁהוּא בְחֶבְרוֹן? וְהוּא אוֹמֵר: הֵין: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אָמַר לָהֶם: צְאוּ וְהָבִיאוּ טָלֶה מִלִּשְׁכַּת הַטְּלָאִים. וַהֲרֵי לִשְׁכַּת הַטְּלָאִים הָיְתָה בְמִקְצוֹעַ צְפוֹנִית מַעֲרָבִית. וְאַרְבַּע לְשָׁכוֹת הָיוּ שָׁם, אַחַת לִשְׁכַּת הַטְּלָאִים, וְאַחַת לִשְׁכַּת הַחוֹתָמוֹת, וְאַחַת לִשְׁכַּת בֵּית הַמּוֹקֵד, וְאַחַת לִשְׁכָּה שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין בָּהּ לֶחֶם הַפָּנִים: 
---- {{עוגן בשורה|6}}&lt;center&gt;
&lt;br&gt;&lt;b style=&quot;color:#990066;font-size:22px;&quot;&gt;חלק ז&lt;/b&gt;&lt;/center&gt;
&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;נִכְנְסוּ לְלִשְׁכַּת הַכֵּלִים, וְהוֹצִיאוּ מִשָּׁם תִּשְׁעִים וּשְׁלֹשָׁה כְלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב. הִשְׁקוּ אֶת הַתָּמִיד בְּכוֹס שֶׁל זָהָב. אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְבֻקָּר מִבָּעֶרֶב, מְבַקְּרִין אוֹתוֹ לְאוֹר הָאֲבוּקוֹת: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מִי שֶׁזָּכָה בַתָּמִיד, מוֹשְׁכוֹ וְהוֹלֵךְ לְבֵית הַמִּטְבָּחַיִם, וּמִי שֶׁזָּכוּ בָאֵבָרִים הוֹלְכִין אַחֲרָיו. בֵית הַמִּטְבָּחַיִם הָיָה לְצְפוֹנוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ, וְעָלָיו שְׁמוֹנָה עַמּוּדִים נַנָּסִין, וּרְבִיעִית שֶׁל אֶרֶז עַל גַּבֵּיהֶן, וְאוּנְקְלָיוֹת שֶׁל בַּרְזֶל הָיוּ קְבוּעִין בָּהֶן, וּשְׁלשָׁה סְדָרִים הָיָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁבָּהֶן תּוֹלִין, וּמַפְשִׁיטִין עַל שֻׁלְחָנוֹת שֶׁל שַׁיִשׁ שֶׁבֵּין הָעַמּוּדִים: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ו&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מִי שֶׁזָּכָה בְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַמְּנוֹרָה הָיוּ מַקְדִּימִין, וְאַרְבָּעָה כֵלִים בְּיָדָם, הַטֶּנִי וְהַכּוּז וּשְׁתֵּי מַפְתְּחוֹת. הַטֶּנִי דוֹמֶה לְתַרְקָב גָּדוֹל שֶׁל זָהָב, מַחֲזִיק קַבַּיִן וָחֵצִי, וְהַכּוּז דּוֹמֶה לְקִתּוֹן גָּדוֹל שֶׁל זָהָב. וּשְׁתֵּי מַפְתְּחוֹת, אֶחָד יוֹרֵד לְאַמַּת הַשֶּׁחִי, וְאֶחָד פּוֹתֵחַ כֵּיוָן: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ז&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בָּא לוֹ לְפִשְׁפָּשׁ הַצְּפוֹנִי. וּשְׁנֵי פִשְׁפָּשִׁין הָיוּ לוֹ לְשַׁעַר הַגָּדוֹל, אֶחָד בַּצָּפוֹן וְאֶחָד בַּדָּרוֹם. שֶׁבַּדָּרוֹם לֹא נִכְנַס בּוֹ אָדָם מֵעוֹלָם, וְעָלָיו הוּא מְפוֹרָשׁ עַל יְדֵי יְחֶזְקֵאל &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(יחזקאל מד)&lt;/span&gt;, וַיֹּאמֶר אֵלַי יְיָ, הַשַּׁעַר הַזֶּה סָגוּר יִהְיֶה לֹא יִפָּתֵחַ וְאִישׁ לֹא יָבֹא בוֹ כִּי יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּא בוֹ וְהָיָה סָגוּר. נָטַל אֶת הַמַפְתֵּחַ וּפָתַח אֶת הַפִּשְׁפָּשׁ, נִכְנַס לַתָּא, וּמִן הַתָּא אֶל הַהֵיכָל, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְשַׁעַר הַגָּדוֹל. הִגִּיעַ לְשַׁעַר הַגָּדוֹל, הֶעֱבִיר אֶת הַנֶּגֶר וְאֶת הַפּוֹתְחוֹת וּפְתָחוֹ. לֹא הָיָה שׁוֹחֵט הַשּׁוֹחֵט, עַד שֶׁשּׁוֹמֵעַ קוֹל שַׁעַר הַגָּדוֹל שֶׁנִּפְתַּח: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ח&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל שַׁעַר הַגָּדוֹל שֶׁנִּפְתַּח. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הַמַּגְרֵפָה. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הָעֵץ שֶׁעָשָׂה בֶן קָטִין מוּכְנִי לַכִּיּוֹר. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל גְּבִינִי כָּרוֹז. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הֶחָלִיל. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הַצִּלְצָל. מִירִיחוֹ &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(הָיוּ)&lt;/span&gt; שׁוֹמְעִין קוֹל הַשִּׁיר. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִים קוֹל הַשּׁוֹפָר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף קוֹל שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. מִירִיחוֹ הָיוּ מְרִיחִים רֵיחַ פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן דִּגְלַאי: עִזִּים הָיוּ לְבֵית אַבָּא בְּהַר מִכְוָור, וְהָיוּ מִתְעַטְשׁוֹת מֵרֵיחַ פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ט&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מִי שֶׁזָּכָה בְדִּשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, נִכְנַס וְנָטַל הַטֶּנִי וְהִנִּיחוֹ לְפָנָיו, וְהָיָה חוֹפֵן וְנוֹתֵן לְתוֹכוֹ, וּבָאַחֲרוֹנָה כִּבֵּד אֶת הַשְּׁאָר לְתוֹכוֹ וְהִנִּיחוֹ וְיָצָא. מִי שֶׁזָּכָה בְדִּשּׁוּן הַמְּנוֹרָה, נִכְנַס וּמָצָא שְׁתֵּי נֵרוֹת מִזְרָחִיּוֹת דוֹלְקִים, מְדַשֵּׁן אֶת הַשְּׁאָר וּמַנִּיחַ אֶת אֵלּוּ דּוֹלְקִין בִּמְקוֹמָן. מְצָאָן שֶׁכָּבוּ, מְדַשְּׁנָן, וּמַדְלִיקָן מִן הַדּוֹלְקִים, וְאַחַר כָּךְ מְדַשֵּׁן אֶת הַשְּׁאָר. וְאֶבֶן הָיְתָה לִפְנֵי הַמְּנוֹרָה וּבָהּ שָׁלשׁ מַעֲלוֹת, שֶׁעָלֶיהָ הַכֹּהֵן עוֹמֵד וּמֵיטִיב אֶת הַנֵּרוֹת, וְהִנִּיחַ אֶת הַכּוּז עַל מַעֲלָה שְׁנִיָּה וְיָצָא: 

&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;לֹא הָיוּ כוֹפְתִין אֶת הַטָּלֶה, אֶלָּא מְעַקְּדִין אוֹתוֹ. מִי שֶׁזָּכוּ בָאֵבָרִים, אוֹחֲזִים בּוֹ. וְכָךְ הָיְתָה עֲקֵדָתוֹ, רֹאשׁוֹ לַדָּרוֹם וּפָנָיו לַמַּעֲרָב. הַשּׁוֹחֵט, עוֹמֵד בַּמִּזְרָח וּפָנָיו לַמַּעֲרָב. שֶׁל שַׁחַר הָיָה נִשְׁחָט עַל קֶרֶן צְפוֹנִית מַעֲרָבִית עַל טַבַּעַת שְׁנִיָּה. שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם הָיָה נִשְׁחָט עַל קֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית עַל טַבַּעַת שְׁנִיָּה. שָׁחַט הַשּׁוֹחֵט, וְקִבֵּל הַמְקַבֵּל. בָּא לוֹ לְקֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית, וְנוֹתֵן מִזְרָחָה צָפוֹנָה. מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, וְנוֹתֵן מַעֲרָבָה דָּרוֹמָה. שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד דְּרוֹמִית: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;לֹא הָיָה שׁוֹבֵּר בּוֹ אֶת הָרֶגֶל, אֶלָּא נוֹקְבוֹ מִתּוֹךְ עַרְכּוּבוֹ וְתוֹלֶה בוֹ. הָיָה מַפְשִׁיט וְיוֹרֵד עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לֶחָזֶה. הִגִּיעַ לֶחָזֶה, חָתַךְ אֶת הָרֹאשׁ וּנְתָנוֹ לְמִי שֶׁזָּכָה בוֹ. חָתַךְ אֶת הַכְּרָעַיִם וּנְתָנָן לְמִי שֶׁזָּכָה בָהֶן. מֵרַק אֶת הַהֶפְשֵׁט. קָרַע אֶת הַלֵּב וְהוֹצִיא אֶת דָּמוֹ. חָתַךְ אֶת הַיָּדַיִם וּנְתָנָן לְמִי שֶׁזָּכָה בָהֶן. עָלָה לְרֶגֶל הַיְמָנִית, חֲתָכָהּ וּנְתָנָהּ לְמִי שֶׁזָּכָה בָהּ, וּשְׁתֵּי בֵּיצִים עִמָּהּ. קְרָעוֹ, וְנִמְצָא כֻלּוֹ גָּלוּי לְפָנָיו. נָטַל אֶת הַפֶּדֶר וּנְתָנוֹ עַל בֵּית שְׁחִיטַת הָרֹאשׁ מִלְמַעְלָן. נָטַל אֶת הַקְּרָבַיִם וּנְתָנָן לְמִי שֶׁזָּכָה בָהֶם לְהָדִיחָן. וְהַכֶּרֶס מְדִיחִין אוֹתָהּ בְּבֵית מְדִיחִין כָּל צָרְכָּהּ. וְהַקְּרָבַיִם מְדִיחִין אוֹתָן שְׁלשָׁה פְעָמִים בְּמִעוּטָהּ, עַל שֻׁלְחָנוֹת שֶׁל שַׁיִשׁ שֶׁבֵּין הָעַמּוּדִים: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;נָטַל אֶת הַסַּכִּין וְהִפְרִישׁ אֶת הָרֵיאָה מִן הַכָּבֵד, וְאֶצְבַּע הַכָּבֵד מִן הַכָּבֵד, וְלֹא הָיָה מְזִיזָהּ מְמְּקוֹמָהּ. נָקַב אֶת הֶחָזֶה וּנְתָנוֹ לְמִי שֶׁזָּכָה בוֹ. עָלָה לְדֹפֶן הַיְמָנִית, הָיָה חוֹתֵךְ וְיוֹרֵד עַד הַשִּׁדְרָה, וְלֹא הָיָה נוֹגֵעַ בַּשִּׁדְרָה, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לִשְׁתֵּי צְלָעוֹת רַכּוֹת. חֲתָכָהּ וּנְתָנָהּ לְמִי שֶׁזָּכָה בָהּ, וְהַכָּבֵד תְּלוּיָה בָהּ. בָּא לוֹ לַגֵּרָה, וְהִנִּיחַ בָּהּ שְׁתֵּי צְלָעוֹת מִכָּאן וּשְׁתֵּי צְלָעוֹת מִכָּאן. חֲתָכָהּ וּנְתָנָהּ לְמִי שֶׁזָּכָה בָהּ, וְהַקָּנֶה וְהַלֵּב וְהָרֵיאָה תְּלוּיִים בָּהּ. בָּא לוֹ לְדֹפֶן הַשְּׂמָאלִית, וְהִנִּיחַ בָּהּ שְׁתֵּי צְלָעוֹת רַכּוֹת מִלְמַעְלָן וּשְׁתֵּי צְלָעוֹת רַכּוֹת מִלְּמַטָּן. וְכָךְ הָיָה מַנִּיחַ בַּחֲבֶרְתָּהּ. נִמְצָא מַנִּיחַ בִּשְׁתֵּיהֶן שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם מִלְמַעְלָן וּשְׁתַּיִם שְׁתַּיִם מִלְּמַטָּן. חֲתָכָהּ וּנְתָנָהּ לְמִי שֶׁזָּכָה בָהּ, וְהַשִּׁדְרָה עִמָּהּ, וְהַטְחוֹל תָּלוּי בָּהּ, וְהִיא הָיְתָה גְדוֹלָה, אֶלָּא שֶׁל יָמִין קוֹרִין גְּדוֹלָה, שֶׁהַכָּבֵד תְּלוּיָה בָהּ. בָּא לוֹ לָעֹקֶץ, חוֹתְכוֹ וּנְתָנוֹ לְמִי שֶׁזָּכָה בוֹ, וְאַלְיָה וְאֶצְבַּע הַכָּבֵד וּשְׁתֵּי כְלָיוֹת עִמּוֹ. נָטַל רֶגֶל הַשְּׂמָאלִית וּנְתָנָהּ לְמִי שֶׁזָּכָה בָהּ. נִמְצְאוּ כֻלָּן עוֹמְדִין בַּשּׁוּרָה וְהָאֵבָרִים בְּיָדָם. הָרִאשׁוֹן, בָּרֹאשׁ וּבָרֶגֶל. הָרֹאשׁ בִּימִינוֹ, וְחָטְמוֹ כְּלַפֵּי זְרוֹעוֹ, וְקַרְנָיו בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו, וּבֵית שְׁחִיטָתוֹ מִלְמַעְלָן, וְהַפֶּדֶר נָתוּן עָלֶיהָ. וְהָרֶגֶל שֶׁל יָמִין בִּשְׂמֹאלוֹ, וּבֵית עוֹרוֹ לַחוּץ. הַשֵּׁנִי, בִּשְׁתֵּי יָדַיִם. שֶׁל יָמִין בִּימִינוֹ, שֶׁל שְׂמֹאל בִּשְׂמֹאלוֹ, וּבֵית עוֹרָן לַחוּץ. הַשְּׁלִישִׁי, בָּעֹקֶץ וּבָרֶגֶל. הָעֹקֶץ בִּימִינוֹ, וְהָאַלְיָה מְדֻלְדֶּלֶת בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו, וְאֶצְבַּע הַכָּבֵד וּשְׁתֵּי הַכְּלָיוֹת עִמּוֹ, הָרֶגֶל שֶׁל שְׂמֹאל בִּשְׂמֹאלוֹ, וּבֵית עוֹרוֹ לַחוּץ. הָרְבִיעִי, בֶּחָזֶה וּבַגֵּרָה. הֶחָזֶה בִּימִינוֹ, וְהַגֵּרָה בִּשְׂמֹאלוֹ, וְצַלְעוֹתֶיהָ בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו. הַחֲמִישִׁי, בִּשְׁתֵּי דְפָנוֹת. שֶׁל יָמִין בִּימִינוֹ, וְשֶׁל שְׂמֹאל בִּשְׂמֹאלוֹ, וּבֵית עוֹרָן לַחוּץ. הַשִּׁשִּׁי, בַּקְּרָבַיִם הַנְּתוּנִין בְּבָזָךְ וּכְרָעַיִם עַל גַּבֵּיהֶם מִלְמָעְלָה. הַשְּׁבִיעי, בַּסֹּלֶת. הַשְּׁמִינִי, בַּחֲבִתִּין. הַתְּשִׁיעִי, בַּיָּיִן. הָלְכוּ וּנְתָנוּם מֵחֲצִי הַכֶּבֶשׁ וּלְמַטָּה בְּמַעֲרָבוֹ, וּמְלָחוּם. וְיָרְדוּ וּבָאוּ לָהֶם לְלִשְׁכַּת הַגָּזִית, לִקְרוֹת אֶת שְׁמַע: 
---- {{עוגן בשורה|7}}&lt;center&gt;
&lt;br&gt;&lt;b style=&quot;color:#990066;font-size:22px;&quot;&gt;חלק ח&lt;/b&gt;&lt;/center&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אָמַר לָהֶם הַמְּמֻנֶּה, בָּרְכוּ בְרָכָה אַחַת, וְהֵן בֵּרְכוּ. קָרְאוּ עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים, שְׁמַע, וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ, וַיֹּאמֶר. בֵּרְכוּ אֶת הָעָם שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת, אֱמֶת וְיַצִּיב, וַעֲבוֹדָה, וּבִרְכַּת כֹּהֲנִים. וּבַשַּׁבָּת מוֹסִיפִין בְּרָכָה אַחַת לְמשְׁמָר הַיּוֹצֵא: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;אָמַר לָהֶם: חֲדָשִׁים לַקְּטֹרֶת בּוֹאוּ וְהָפִיסוּ. &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(הֵפִיסוּ)&lt;/span&gt;, זָכָה מִי שֶׁזָּכָה. &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(אָמַר לָהֶם:)&lt;/span&gt; חֲדָשִׁים עִם יְשָׁנִים בּוֹאוּ וְהָפִיסוּ, מִי מַעֲלֶה אֵבָרִים מִן הַכֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: הַמַּעֲלֶה אֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ, הוּא מַעֲלֶה אוֹתָן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מְסָרוּם לַחַזָּנִים. הָיוּ מַפְשִׁיטִין אוֹתָם אֶת בִּגְדֵיהֶם, וְלֹא הָיוּ מַנִּיחִים עֲלֵיהֶם אֶלָּא מִכְנְסַיִם בִּלְבָד. וְחַלּוֹנוֹת הָיוּ שָׁם, וְכָתוּב עֲלֵיהֶם תַּשְׁמִישֵׁי הַכֵּלִים: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מִי שֶׁזָּכָה בַקְּטֹרֶת, הָיָה נוֹטֵל אֶת הַכַּף. וְהַכַּף דּוֹמֶה לְתַרְקַב גָּדוֹל שֶׁל זָהָב, מַחֲזִיק שְׁלשֶׁת קַבִּים, וְהַבָּזָךְ הָיָה בְתוֹכוֹ, מָלֵא וְגָדוּשׁ קְטֹרֶת. וְכִסּוּי הָיָה לוֹ, וּכְמִין מְטוּטֶלֶת הָיָה עָלָיו מִלְמַעְלָן: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ה&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מִי שֶׁזָּכָה בַמַּחְתָּה, נָטַל מַחְתַּת הַכֶּסֶף, וְעָלָה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, וּפִנָּה אֶת הַגֶּחָלִים הֵילָךְ &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(וְהֵילָךְ)&lt;/span&gt; וְחָתָה. יָרַד וְעֵרָן לְתוֹךְ שֶׁל זָהָב. נִתְפַּזֵּר מִמֶּנָּה כְּקַב גֶּחָלִים, וְהָיָה מְכַבְּדָן לָאַמָּה. וּבַשַּׁבָּת הָיָה כוֹפֶה עֲלֵיהֶן פְסַכְתֵּר. וּפְסַכְתֵּר הָיְתָה כֶלִי גָדוֹל מַחֲזֶקֶת לֶתֶךְ, וּשְׁתֵּי שַׁרְשְׁרוֹת הָיוּ בָהּ, אַחַת שֶׁהוּא מוֹשֵׁךְ בָּהּ וְיוֹרֵד, וְאַחַת שֶׁהוּא אוֹחֵז בָּהּ מִלְמַעְלָן בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תִתְגַּלְגֵּל. וּשְׁלשָׁה דְבָרִים הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת, כּוֹפִין אוֹתָהּ עַל גַּב גֶּחָלִים וְעַל הַשֶּׁרֶץ בַּשַּׁבָּת, וּמוֹרִידִין בָּהּ אֶת הַדֶּשֶׁן מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ו&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הִגִּיעוּ בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, נָטַל אֶחָד אֶת הַמַּגְרֵפָה וְזוֹרְקָהּ בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ. אֵין אָדָם שׁוֹמֵעַ קוֹל חֲבֵרוֹ בִּירוּשָׁלַיִם מִקּוֹל הַמַּגְרֵפָה. וּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת, כֹּהֵן שֶׁשּׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלָהּ, יוֹדֵעַ שֶׁאֶחָיו הַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לְהִשְׁתַּחֲווֹת, וְהוּא רָץ וּבָא. וּבֶן לֵוִי שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלָהּ, יוֹדֵעַ שֶׁאֶחָיו הַלְוִיִּם נִכְנָסִים לְדַבֵּר בַּשִּׁיר, וְהוּא רָץ וּבָא. וְרֹאשׁ הַמַּעֲמָד הָיָה מַעֲמִיד אֶת הַטְמֵאִים בְּשַׁעַר הַמִּזְרָח: 

&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ו&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הֵחֵלּוּ עוֹלִים בְּמַעֲלוֹת הָאוּלָם. מִי שֶׁזָּכוּ בְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַמְּנוֹרָה הָיוּ מַקְדִּימִין לִפְנֵיהֶם. מִי שֶׁזָּכָה בְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, נִכְנַס וְנָטַל אֶת הַטֶּנִי וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא. מִי שֶׁזָּכָה בְדִשּׁוּן הַמְּנוֹרָה, נִכְנַס וּמָצָא שְׁתֵּי נֵרוֹת מִזְרָחִיִּים דּוֹלְקִין, מְדַשֵּׁן אֶת הַמִּזְרָחִי, וּמַנִּיחַ אֶת הַמַּעֲרָבִי דוֹלֵק, שֶׁמִּמֶּנּוּ הָיָה מַדְלִיק אֶת הַמְּנוֹרָה בֵּין הָעַרְבָּיִם. מְצָאוֹ שֶׁכָּבָה, מְדַשְּׁנוֹ וּמַדְלִיקוֹ מִמִּזְבַּח הָעוֹלָה. נָטַל אֶת הַכּוּז מִמַּעֲלָה שְׁנִיָּה, וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מִי שֶׁזָּכָה בַמַּחְתָּה, צָבַר אֶת הַגֶּחָלִים עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וּרְדָדָן בְּשׁוּלֵי הַמַּחְתָּה, וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;מִי שֶׁזָּכָה בַקְּטֹרֶת, הָיָה נוֹטֵל אֶת הַבָּזָךְ מִתּוֹךְ הַכַּף וְנוֹתְנוֹ לְאוֹהֲבוֹ אוֹ לִקְרוֹבוֹ. נִתְפַּזֵּר מִמֶּנּוּ לְתוֹכוֹ, נוֹתְנוֹ לוֹ בְחָפְנָיו. וּמְלַמְּדִים אוֹתוֹ, הֱוֵי זָהִיר שֶׁמָּא תַתְחִיל לְפָנֶיךָ שֶׁלֹּא תִכָּוֶה. הִתְחִיל מְרַדֵּד וְיוֹצֵא. לֹא הָיָה הַמַּקְטִיר מַקְטִיר, עַד שֶׁהַמְּמֻנֶּה אוֹמֵר לוֹ הַקְּטֵר. אִם הָיָה כֹהֵן גָּדוֹל, הַמְּמֻנֶּה אוֹמֵר, אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל, הַקְטֵר. פָּרְשׁוּ הָעָם, וְהִקְטִיר וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא: 

&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;פרק ז&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה א&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בִּזְמַן שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל נִכְנָס לְהִשְׁתַּחֲווֹת, שְׁלֹשָׁה אוֹחֲזִין בּוֹ, אֶחָד בִּימִינוֹ, וְאֶחָד בִּשְׂמֹאלוֹ, וְאֶחָד בָּאֲבָנִים טוֹבוֹת. וְכֵיוָן שֶׁשָּׁמַע הַמְּמֻנֶּה קוֹל רַגְלָיו שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁהוּא יוֹצֵא, הִגְבִּיהַּ לוֹ אֶת הַפָּרֹכֶת, נִכְנַס וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא, וְנִכְנְסוּ אֶחָיו הַכֹּהֲנִים וְהִשְׁתַּחֲווּ וְיָצָאוּ: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ב&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בָּאוּ וְעָמְדוּ עַל מַעֲלוֹת הָאוּלָם. עָמְדוּ הָרִאשׁוֹנִים לִדְרוֹם אֲחֵיהֶם הַכֹּהֲנִים וַחֲמִשָּׁה כֵלִים בְּיָדָם, הַטֶּנִי בְיַד אֶחָד, וְהַכּוּז בְּיַד אֶחָד, וְהַמַּחְתָּה בְיַד אֶחָד, וְהַבָּזָךְ בְּיַד אֶחָד, וְכַף וְכִסּוּיָהּ בְּיַד אֶחָד. וּבֵרְכוּ אֶת הָעָם בְּרָכָה אַחַת, אֶלָא שֶׁבַּמְדִינָה אוֹמְרִים אוֹתָה שָׁלשׁ בְּרָכוֹת, וּבַמִּקְדָּשׁ בְּרָכָה אֶחָת. בַּמִּקְדָּשׁ הָיוּ אוֹמְרִים אֶת הַשֵּׁם כִּכְתָבוֹ, וּבַמְּדִינָה בְּכִנּוּיוֹ. בַּמְּדִינָה הַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאִים אֶת &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(כַּפֵּיהֶם)&lt;/span&gt; יְדֵיהֶם כְּנֶגֶד כִּתְפוֹתֵיהֶן, וּבַמִּקְדָּשׁ עַל גַּבֵּי רָאשֵׁיהֶן, חוּץ מִכֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁאֵין מַגְּבִּיהַּ אֶת יָדָיו לְמַעְלָה מִן הַצִּיץ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף כֹּהֵן גָּדוֹל מַגְבִּיהַּ אֶת יָדָיו לְמַעְלָה מִן הַצִּיץ, שֶׁנֶּאֱמַר &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(ויקרא ט)&lt;/span&gt;: וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ג&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;בִּזְמַן שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל רוֹצֶה לְהַקְטִיר, הָיָה עוֹלֶה בַכֶּבֶשׁ וְהַסְּגָן בִּימִינוֹ. הִגִּיעַ לְמַחֲצִית הַכֶּבֶשׁ, אָחַז הַסְּגָן בִּימִינוֹ וְהֶעֱלָהוּ. הוֹשִׁיט לוֹ הָרִאשׁוֹן הָרֹאשׁ וְהָרֶגֶל, וְסָמַךְ עֲלֵיהֶן וּזְרָקָן. הוֹשִׁיט הַשֵּׁנִי לָרִאשׁוֹן שְׁתֵּי הַיָּדַיִם, נוֹתְנָן לְכֹהֵן גָּדוֹל, וְסָמַךְ עֲלֵיהֶן וּזְרָקָן. נִשְׁמַט הַשֵּׁנִי וְהָלַךְ לוֹ. וְכָךְ הָיוּ מוֹשִׁיטִין לוֹ שְׁאָר כָּל הָאֵבָרִין, וְהוּא סוֹמֵךְ עֲלֵיהֶן וְזוֹרְקָן. וּבִזְמַן שֶׁהוּא רוֹצֶה, הוּא סוֹמֵךְ וַאֲחֵרִים זוֹרְקִין. בָּא לוֹ לְהַקִּיף אֶת הַמִּזְבֵּחַ. מֵהֵיכָן הוּא מַתְחִיל? מִקֶּרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית, מִזְרָחִית צְפוֹנִית, צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית. נָתְנוּ לוֹ יַיִן לְנַסֵּךְ, הַסְּגָן עוֹמֵד עַל הַקֶּרֶן וְהַסּוּדָרִים בְּיָדוֹ, וּשְׁנֵי כֹהֲנִים עוֹמְדִים עַל שְׁלְחַן הַחֲלָבִים וּשְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(ֹשֶׁל כֶּסֶף)&lt;/span&gt; בְּיָדָם, תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ. בָּאוּ וְעָמְדוּ אֵצֶל בֶּן אַרְזָא, אֶחָד מִימִינוֹ וְאֶחָד מִשְּׂמֹאלוֹ. שָׁחָה לְנַסֵּךְ, וְהֵנִיף הַסְּגָן בַּסּוּדָרִין, וְהִקִּישׁ בֶּן אַרְזָא בַּצִּלְצָל, וְדִבְּרוּ הַלְוִיִּם בַּשִּׁיר. הִגִּיעוּ לַפֶּרֶק, תָּקְעוּ, וְהִשְׁתַּחֲווּ הָעָם. עַל כָּל פֶּרֶק, תְּקִיעָה, וְעַל כָּל תְּקִיעָה, הִשְׁתַּחֲוָיָה. זֶה הוּא סֵדֶר הַתָּמִיד לַעֲבוֹדַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ, יְהִי רָצוֹן שֶׁיִבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן: 

&lt;span style=&quot;color:#993333;font-size:16px;text-decoration:underline&quot;&gt;משנה ד&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;הַשִּׁיר שֶׁהָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בַּמִּקְדָּשׁ: בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן הָיוּ אוֹמְרִים &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(תהלים כד)&lt;/span&gt;, לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיוֹשְׁבֵי בָּהּ. בַּשֵּׁנִי הָיוּ אוֹמְרִים &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שם מח)&lt;/span&gt;, גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ. בַּשְּׁלִישִׁי הָיוּ אוֹמְרִים &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שם פב)&lt;/span&gt;, אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלהִים יִשְׁפֹּט. בָּרְבִיעִי הָיוּ אוֹמְרִים &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שם צד)&lt;/span&gt;, אֵל נְקָמוֹת יְיָ אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(וְגוֹ')&lt;/span&gt;. בַּחֲמִישִׁי הָיוּ אוֹמְרִים &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שם פא)&lt;/span&gt;, הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ, הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. בַּשִּׁשִּׁי הָיוּ אוֹמְרִים &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שם צג)&lt;/span&gt;, ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ וְגוֹ'. בַּשַּׁבָּת הָיוּ אוֹמְרִים &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שם צב)&lt;/span&gt;, מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת, מִזְמוֹר שִׁיר לֶעָתִיד לָבוֹא לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת מְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים: 
---- {{עוגן בשורה|8}}&lt;center&gt;
&lt;br&gt;&lt;b style=&quot;color:#990066;font-size:22px;&quot;&gt;חלק ט&lt;/b&gt;&lt;/center&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;זוהר ח&quot;ג דף נ.&lt;/span&gt;&lt;br&gt;
אֲבָל תָּא חֲזֵי, זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְּאִינּוּן מִתְדַּבְּקָן בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רָחִים לְהוּ, דִּכְתִּיב &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(מלאכי א)&lt;/span&gt;: אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְיָ'. וּמִגּוֹ רְחִימוּתָא דִּילֵיהּ, אָעִיל לְהוּ לְאַרְעָא קַדִּישָׁא, לְאַשְׁרָאָה שְׁכִינְתֵּיהּ בֵּינַיְיהוּ, וּלְמֶהֱוִי דִּיּוּרֵיהּ עִמְּהוֹן, וְיִשְׂרָאֵל דְּיִשְׁתַּכְּחוּן קַדִּישִׁין עַל כָּל בְּנֵי עָלְמָא. {{ש}}
תָּא חֲזֵי, כְּתִיב &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שמות לה)&lt;/span&gt; וְכָל הַנָּשִׁים אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן וְגוֹ'. בְּשַׁעֲתָא דַּהֲווֹ עַבְדִּין עֲבִידְתָּא, הֲווֹ אַמְרֵי, דָּא לְמַקְדְּשָׁא. דָּא לְמַשְׁכְּנָא. דָּא לְפָרוֹכְתָּא. וְכֵן כָּל אִינּוּן אוּמְנִין בְּגִין דְּיִשְׁרֵי קְדוּשָּׁה עַל יְדַיְיהוּ, וְאִתְקַדַּשׁ הַהוּא עֲבִידְתָּא. וְכַד סָלִיק לְאַתְרֵיהּ, בִּקְדוּשָּׁה סָלִיק. {{ש}}
כְּגַוְונָא דָּא מַאן דְּעָבִיד עֲבִידְתָּא לְעֲבוֹדָה זָרָה, אוֹ לְסִטְרָא אָחֳרָא, דְּלָא קַדִּישָׁא. כֵּיוָן דְּאִדְכַּר לֵיהּ עַל הַהוּא עֲבִידְתָּא, הָא רוּחַ מִסְאֲבָא שַׁרְיָא עֲלוֹי, וְכַד סָלִיק עֲבִידְתָּא, בִּמְסָאֲבָא סָלִיק. כְּנַעֲנִיִם פַּלְחֵי לְעֲבוֹדָה זָרָה אִינְהוּ, וּמִתְדַּבְּקָן כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא בְּרוּחַ מִסְאֲבָא בְּעֲבוֹדָה זָרָה, וַהֲווּ בִּנְיָין בָּנִין לְפַרְצוּפַיְיהוּ &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(ס&quot;א לטנופייהו)&lt;/span&gt; וּלְגִעוּלַיְיהוּ לִסְטַר מִסְאֲבָא לְעֲבוֹדָה זָרָה, וְכַד שָׁרָאן לְמִבְנֵי, הֲווֹ אַמְרֵי מִלָּה, וְכֵיוָן דְּאִתְדְּכָר בְּפוּמַיְיהוּ, סָלִיק עָלֵיהּ רוּחַ מִסְאֲבָא. כַּד אִסְתָּלִיק עֲבִידְתָּא, בְּרוּחַ מִסְאֲבָא אִסְתָּלִיק. {{ש}}
כֵּיוָן דְּעָאלוּ יִשְׂרָאֵל לְאַרְעָא, בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְדַכְּאָה לוֹן, וּלְקַדְּשָׁא לוֹן אַרְעָא, וּלְאַפְנָאָה אֲתַר לִשְׁכִינְתָּא דְּלָא תִּשְׁרֵי שְׁכִינְתָּא גּוֹ מִסְאֲבָא. וְעַל דָּא בְּהַהוּא נֶגַע צָרַעַת, הֲווֹ סָתְרִין בִּנְיָינִין דְּאָעִין וַאֲבָנִין דְּאִתְעָבֵידוּ בִּמְסָאֲבוּ. {{ש}}
תָּא חֲזֵי, אִי עוֹבָדָא דָּא הֲוָה לְאַשְׁכְּחָא מַטְמוֹנִין בִּלְחוֹדוֹי, יְהַדְרוּן אֲבָנִין לְבָתַר כְּמָה דְּאִינּוּן לְאַתְרַיְיהוּ, וְעַפְרָא לְאַתְרֵיהּ. אֲבָל קְרָא כְּתִיב, וְחִלְּצוּ אֶת הָאֲבָנִים. וּכְתִיב וְעָפָר אַחֵר יִקַּח. בְּגִין דְּיִתְעַבָּר רוּחַ מִסְאֲבָא, וְיִתְפְּנֵי וְיִתְקַדַּשׁ הַשְׁתָּא כְּמִלְּקַדְּמִין, וְיִשְׁתְּכָחוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדוּשָּׁה, וּבְדִיּוּרָא קַדִּישָׁא, לְמִשְׁרֵי בֵּינַיְיהוּ שְׁכִינְתָּא. {{ש}}
וְעַל דָּא מַאן דְּבָנֵי בִּנְיָן כַּד שָׁארֵי לְמִבְנֵי, בָּעֵי לְאַדְכְּרָא בְּפוּמֵיהּ, דְּהָא לְפוּלְחָנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הוּא בָּנֵי. בְּגִין דִּכְתִּיב &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(ירמיה כב)&lt;/span&gt;: הוֹי בּוֹנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא צֶדֶק וְגוֹ', וּכְדֵין סִיַּיעְתָּא דִּשְׁמַיָּא שָׁארֵי עֲלוֹי, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא זַמִּין עָלֵיהּ קְדוּשָׁתָא, וְקָארִי עָלֵיהּ שָׁלוֹם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(איוב ה)&lt;/span&gt;: וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ וְגוֹ'. מַהוּ &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(איוב ה)&lt;/span&gt; וּפָקַדְתָּ נָוְךָ? הָא אוּקְמוּהָ, אֲבָל וּפָקַדְתָּ, לְאַפְקְדָא מִלָּה בְּפוּמָא כַּד אִיהוּ בָּנֵי. וּכְדֵין וְלֹא תֶחֱטָא כְּתִיב.


&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;גמרא בבא מציעא&lt;br&gt;דף ק&quot;ז.&lt;/span&gt;&lt;br&gt;
אמר ליה רב יהודה לרבין בר רב נחמן: רבין אחי, לא תזבין ארעא דסמיכא למתא, דאמר ר' אבהו אמר רב הונא אמר רב: אסור לו לאדם שיעמוד על שדה חבירו בשעה שעומדת בקמותיה.&lt;br&gt;
איני ?! והא אשכחינהו רבי אבא לתלמידיה דרב, אמר להו: מאי אמר רב בהני קראי &quot;ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(דברים כח-ג)&lt;/span&gt; ? ואמרו ליה: הכי אמר רב &quot;ברוך אתה בעיר&quot; - שיהא ביתך סמוך לבית הכנסת, &quot;ברוך אתה בשדה&quot; - שיהו נכסיך קרובים לעיר, &quot;ברוך אתה בבואך&quot; - שלא תמצא אשתך ספק נדה בשעת ביאתך מן הדרך, &quot;ברוך אתה בצאתך&quot; - שיהו צאצאי מעיך כמותך.&lt;br&gt;
ואמר להו: ר' יוחנן לא אמר הכי, אלא &quot;ברוך אתה בעיר&quot; - שיהא בית הכסא סמוך לשולחנך. אבל בית הכנסת - לא. ורבי יוחנן לטעמיה - דאמר: שכר פסיעות יש.&lt;br&gt;
&quot;ברוך אתה בשדה&quot; - שיהו נכסיך משולשין, שליש בתבואה, שליש בזיתים, ושליש בגפנים, &quot;ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך&quot; - שתהא יציאתך מן העולם כביאתך לעולם, מה ביאתך לעולם בלא חטא - אף יציאתך מן העולם בלא חטא ! &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(דף קז:)&lt;/span&gt; לא קשיא, הא - דמהדר ליה שורא ורתקא, הא - דלא מהדר ליה שורא ורתקא. &quot;והסיר ה' ממך כל חולי&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(דברים ז-טו)&lt;/span&gt; - אמר רב: זו עין.


&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;רמב&quot;ם הלכות דעות&lt;br&gt;פרק ה'.&lt;/span&gt;&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;יא. &lt;/span&gt;דֶּרֶךְ בַּעֲלֵי דֵּעָה, שֶׁיִּקְבַּע לוֹ אָדָם מְלָאכָה הַמְּפַרְנֶסֶת אוֹתוֹ תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ יִקְנֶה בֵּית דִּירָה, וְאַחַר כָּךְ יִשָּׂא אִשָּׁה שֶׁנֶּאֱמָר &quot;מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם, וְלֹא חִלְּלוֹ וגו' אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וגו' אֲשֶׁר אֵרַשׂ אִשָּׁה&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(דברים כ,ה ז)&lt;/span&gt;. אֲבָל הַטִּפְּשִׁים, מַתְחִילִין לִשָּׂא אִשָּׁה, וְאַחַר כָּךְ אִם תִּמְצָא יָדוֹ יִקְנֶה בַּיִת, וְאַחַר כָּךְ בְּסוֹף יָמָיו יַחְזֹר לְבַקַּשׁ אֻמָּנוּת אוֹ יִתְפַּרְנַס מִן הַצְּדָקָה וְכֵן הוּא אוֹמֵר בַּקְּלָלוֹת, &quot;אִשָּׁה תְאָרֵשׂ וגו' בַּיִת תִּבְנֶה וגו' כֶּרֶם תִּטַּע&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(דברים כח,ל)&lt;/span&gt; כְּלוֹמַר יִהְיוּ מַעֲשֶׂיךָ הֲפוּכִין, כְּדֵי שֶׁלֹּא תַצְלִיחַ דְּרָכֶיךָ. וּבַבְּרָכָה מַה הוּא אוֹמֵר, &quot;וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָו, מַשְׂכִּיל וַה', עִמּוֹ&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שמואל א יח,יד)&lt;/span&gt;.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;יב. &lt;/span&gt;וְאָסוּר לָאָדָם לְהַפְקִיר אוֹ לְהַקְדִּישׁ כָּל נְכָסָיו, וְיַטְרִיחַ עַל הַבְּרִיּוֹת. וְלֹא יִמְכֹּר שָׂדֶה, וְיִקְנֶה בַּיִת וְלֹא בַּיִת, וְיִקְנֶה מִטַּלְטְלִין אוֹ יַעֲשֶׂה סְחוֹרָה בִּדְמֵי בֵּיתוֹ אֲבָל מוֹכֵר הוּא מִטַּלְטְלִין, וְקוֹנֶה שָׂדֶה. כְּלָלוֹ שֶׁלַּדָּבָר: יָשִׂים מְגַמָּתוֹ לְהַצְלִיחַ נְכָסָיו לֹא לְהִתְנָאוֹת מְעַט לְפִי שָׁעָה אוֹ לֵהָנוֹת מְעַט, וְיַפְסִיד הַרְבֵּה.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;יג. &lt;/span&gt;מַשָּׂאָן וּמַתָּנָן שֶׁלְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים, בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה: אוֹמֵר עַל לָאו לָאו, וְעַל הִין הִין. מְדַקְדֵּק עַל עַצְמוֹ, בְּחֶשְׁבּוֹן וְנוֹתֵן וּמְוַתֵּר לַאֲחֵרִים כְּשֶׁיִּקַּח מֵהֶן, וְלֹא יְדַקְדַּק עֲלֵיהֶן. וְנוֹתֵן דְּמֵי הַלֶּקַח לְאַלְתַּר. וְאֵינוּ נַעֲשֶׂה לֹא עַרָּב וְלֹא קַבְלָן, וְלֹא יָבוֹא בְּהַרְשָׁאָה. מְחַיֵּב עַצְמוֹ בְּדִבְרֵי מֶקָּח וּמִמְכָּר, בִּמְקוֹם שֶׁלֹּא חִיְּבָה אוֹתוֹ תּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁיַּעֲמֹד בְּדִבּוּרוֹ, וְלֹא יְשַׁנֵּהוּ. וְאִם נִתְחַיְּבוּ לוֹ אֲחֵרִים בַּדִּין, מַאֲרִיךְ לָהֶן וּמוֹחֵל לָהֶן וּמַלְוֶה, וְחוֹנֵן. וְלֹא יֵרֵד לְתוֹךְ אֻמָּנוּת חֲבֵרוֹ, וְלֹא יֵצַר לְאָדָם בָּעוֹלָם בְּחַיָּיו. כְּלָלוֹ שֶׁלַּדָּבָר יִהְיֶה מִן הַנִּרְדָּפִין, וְלֹא מִן הָרוֹדְפִין מִן הַנֶּעְלָבִין, וְלֹא מִן הָעוֹלְבִין. וְאָדָם שְׁהוּא עוֹשֶׂה כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלּוּ וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר &quot;וַיֹּאמֶר לִי, עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(ישעיהו מט,ג)&lt;/span&gt;. &lt;br&gt;
---- {{עוגן בשורה|9}}&lt;center&gt;
&lt;br&gt;&lt;b style=&quot;color:#990066;font-size:22px;&quot;&gt;חלק י&lt;/b&gt;&lt;/center&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;רמב&quot;ם הלכות בית הבחירה&lt;br&gt;פרק א'&lt;/span&gt;&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;א. &lt;/span&gt;מִצְוַת עֲשֵׂה לַעֲשׂוֹת בַּיִת לַה', מוּכָן לִהְיוֹת מַקְרִיבִים בּוֹ הַקָּרְבָּנוֹת, וְחוֹגְגִין אֵלָיו שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה שֶׁנֶּאֱמָר &quot;וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שמות כה,ח)&lt;/span&gt; וּכְבָר נִתְפָּרַשׁ בַּתּוֹרָה מִשְׁכָּן שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְהָיָה לְפִי שָׁעָה שֶׁנֶּאֱמָר &quot;כִּי לֹא בָאתֶם, עַד עָתָּה וגו'&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(דברים יב,ט)&lt;/span&gt;.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;ב. &lt;/span&gt;כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ, הִעְמִידוּ הַמִּשְׁכָּן בְּגִלְגָּל אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁחָלְקוּ. וּמִשָּׁם בָּאוּ לְשִׁילֹה, וּבָנוּ שָׁם בַּיִת שֶׁלַּאֲבָנִים וּפָרְסוּ יְרִיעוֹת הַמִּשְׁכָּן עָלָיו, וְלֹא הָיְתָה שָׁם תַּקְרָה. וּשְׁלוֹשׁ מֵאוֹת וְתֵשַׁע וְשִׁשִּׁים שָׁנָה, עָמַד מִקְדַּשׁ שִׁילֹה. וּכְשֶׁמֵּת עֵלִי, חָרַב וּבָאוּ לְנוֹב וּבָנוּ שָׁם מִקְדָּשׁ וּכְשֶׁמֵּת שְׁמוּאֵל, חָרַב וּבָאוּ לְגִבְעוֹן וּבָנוּ שָׁם מִקְדָּשׁ. וּמִגִּבְעוֹן בָּאוּ לְבֵית הָעוֹלָמִים. וִימֵי נוֹב וְגִבְעוֹן, שֶׁבַע וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;ג. &lt;/span&gt;כֵּיוָן שֶׁנִּבְנָה הַמִּקְדָּשׁ בִּירוּשָׁלַיִם נֶאְסְרוּ כָּל הַמְּקוֹמוֹת כֻּלָּן לִבְנוֹת בָּהֶן בַּיִת לַה', וּלְהַקְרִיב בָּהֶן קָרְבָּן וְאֵין שָׁם בַּיִת לְדוֹרֵי הַדּוֹרוֹת אֵלָא בִּירוּשָׁלַיִם בִּלְבָד, וּבְהַר הַמּוֹרִיָּה שֶׁבָּהּ שֶׁנֶּאֱמָר &quot;וַיֹּאמֶר דָּוִיד זֶה הוּא, בֵּית ה' הָאֱלֹהִים וְזֶה מִּזְבֵּחַ לְעֹלָה, לְיִשְׂרָאֵל&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(דברי הימים א כב,א)&lt;/span&gt;, וְאוֹמֵר &quot;זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(תהילים קלב,יד)&lt;/span&gt;.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;ד. &lt;/span&gt;בִּנְיָן שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה, כְּבָר מְפֹרָשׁ בִּמְלָכִים וְכֵן בִּנְיַן הָעֲתִיד לִבָּנוֹת אַף עַל פִּי שְׁהוּא כָּתוּב בִּיחֶזְקֵאל, אֵינוּ מְפֹרָשׁ וּמְבֹאָר. וְאַנְשֵׁי בַּיִת שֵׁנִי כְּשֶׁבָּנוּ בִּימֵי עֶזְרָא בָּנוּהוּ כְּבִנְיַן שְׁלֹמֹה, וּמֵעֵין דְּבָרִים הַמְּפֹרָשִׁים בִּיחֶזְקֵאל.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;ה. &lt;/span&gt;וְאֵלּוּ הֶן הַדְּבָרִים שְׁהֶן עִיקָר בְּבִנְיַן הַבַּיִת: עוֹשִׂין בּוֹ קֹדֶשׁ, וְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, וְיִהְיֶה לִפְנֵי הַקֹּדֶשׁ מָקוֹם אֶחָד וְהוּא הַנִּקְרָא אוּלָם וּשְׁלָשְׁתָּן נִקְרָאִין הֵיכָל. וְעוֹשִׂין מְחִצָּה אַחֶרֶת סָבִיב לַהֵיכָל, רְחוֹקָה מִמֶּנּוּ כְּעֵין קַלְעֵי הֶחָצֵר שֶׁהָיוּ בַּמִּדְבָּר וְכָל הַמֻּקָּף בִּמְחִצָּה זוֹ שְׁהוּא כְּעֵין חֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד, הוּא הַנִּקְרָא עֲזָרָה. וְהַכֹּל נִקְרָא מִקְדָּשׁ.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;ו. &lt;/span&gt;וְעוֹשִׂין בַּמִּקְדָּשׁ שִׁבְעָה כֵּלִים: מִזְבֵּחַ לְעוֹלָה וְלִשְׁאָר הַקָּרְבָּנוֹת וְכֶבֶשׁ שֶׁעוֹלִים בּוֹ לַמִּזְבֵּחַ, וּמְקוֹמוֹ לִפְנֵי הָאוּלָם מָשׁוּךְ לַדָּרוֹם וְכִיּוֹר וְכַנּוֹ, לְקַדַּשׁ מִמֶּנּוּ הַכּוֹהֲנִים יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם לָעֲבוֹדָה, וּמְקוֹמוֹ בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, מָשׁוּךְ לַדָּרוֹם שְׁהוּא שְׂמֹאל הַנִּכְנָס לַמִּקְדָּשׁ. וּמִזְבֵּחַ לַקְּטֹרֶת, וּמְנוֹרָה, וְשֻׁלְחָן וּשְׁלָשְׁתָּן בְּתוֹךְ הַקֹּדֶשׁ, לִפְנֵי קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. &lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;ז. &lt;/span&gt;הַמְּנוֹרָה בַּדָּרוֹם מִשְּׂמֹאל הַנִּכְנָס, וְשֻׁלְחָן מִיָּמִין שֶׁעָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים וּשְׁנֵיהֶם בְּצַד קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים מִבַּחוּץ. וּמִזְבַּח הַקְּטֹרֶת מָשׁוּךְ מִבֵּין שְׁנֵיהֶם, לַחוּץ. וְעוֹשִׁין בְּתוֹךְ הָעֲזָרָה גְּבוּלִין עַד כָּאן לְיִשְׂרָאֵל, עַד כָּאן לַכּוֹהֲנִים וּבוֹנִים בָּהּ בָּתִּים לִשְׁאָר צָרְכֵּי הַמִּקְדָּשׁ, כָּל בַּיִת מֵהֶם נִקְרָא לִשְׁכָּה.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;ח. &lt;/span&gt;כְּשֶׁבּוֹנִין הַהֵיכָל וְהָעֲזָרָה, בּוֹנִין בַּאֲבָנִים גְּדוֹלוֹת וְאִם לֹא מָצְאוּ אֲבָנִים, בּוֹנִין בִּלְבֵנִים. וְאֵין מְפַצְּלִין אֶת אַבְנֵי הַבִּנְיָן בְּהַר הַבַּיִת אֵלָא מְפַצְּלִין אוֹתָן וּמְסַתְּתִין אוֹתָן מִבַּחוּץ, וְאַחַר כָּךְ מַכְנִיסִין אוֹתָן לַבִּנְיָן: שֶׁנֶּאֱמָר &quot;אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אֲבָנִים יְקָרוֹת, לְיַסֵּד הַבָּיִת אַבְנֵי גָזִית&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(מלכים א ה,לא)&lt;/span&gt;, וְאוֹמֵר &quot;וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן כָּל כְּלִי בַרְזֶל, לֹא נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(מלכים א ו,ז)&lt;/span&gt;.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;ט. &lt;/span&gt;וְאֵין בּוֹנִין בּוֹ עֵץ בּוֹלֵט כְּלָל, אֵלָא אוֹ בָּאֲבָנִים אוֹ בִּלְבֵנִים וְסִיד וְאֵין עוֹשִׂין אַכְסַדְרוֹת שֶׁלְּעֵץ בְּכָל הָעֲזָרָה, אֵלָא שֶׁלַּאֲבָנִים אוֹ לְבֵנִים. &lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;י. &lt;/span&gt;וּמְרַצְּפִין כָּל הָעֲזָרָה בַּאֲבָנִים יְקָרוֹת. וְאִם נֶעְקְרָה אֶבֶן אַף עַל פִּי שְׁהִיא עוֹמֶדֶת בִּמְקוֹמָהּ הוֹאִיל וְנִתְקַלְקְלָה, פְּסוּלָה וְאָסוּר לַכּוֹהֵן הָעוֹבֵד לַעֲמֹד עָלֶיהָ בְּשָׁעַת הָעֲבוֹדָה, עַד שֶׁתִּקָּבַע בָּאָרֶץ.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;יא. &lt;/span&gt;וּמִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לְחַזַּק אֶת הַבִּנְיָן וּלְהַגְבִּיהוֹ כְּפִי כּוֹחַ הַצִּבּוּר, שֶׁנֶּאֱמָר &quot;וּלְרוֹמֵם אֶת בֵּית אֱלֹהֵינוּ&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(עזרא ט,ט)&lt;/span&gt;. וּמְפָאֲרִין אוֹתוֹ, וּמְיַפִּין כְּפִי כּוֹחָן: אִם יְכוּלִין לָטוּחַ אוֹתוֹ כֻּלּוֹ בְּזָהָב, וּלְהַגְדִּיל בְּמַעֲשָׂיו הֲרֵי זוֹ מִצְוָה.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;יב. &lt;/span&gt;אֵין בּוֹנִין אֶת הַמִּקְדָּשׁ בַּלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמָר &quot;וּבְיוֹם, הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(במדבר ט,טו)&lt;/span&gt; בַּיּוֹם מְקִימִין, לֹא בַּלַּיְלָה וְעוֹסְקִין בַּבִּנְיָן מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר, עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים. וְהַכֹּל חַיָּבִין לִבְנוֹת וּלְסַעַד בְּעַצְמָן וּבִמְמוֹנָם אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, כְּמִקְדַּשׁ הַמִּדְבָּר וְאֵין מְבַטְּלִין תִּינוֹקוֹת שֶׁלְּבֵית רִבָּן לַבִּנְיָן. וְאֵין בִּנְיַן מִקְדָּשׁ דּוֹחֶה יוֹם טוֹב.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;יג. &lt;/span&gt;הַמִּזְבֵּחַ, אֵין עוֹשִׂין אוֹתוֹ אֵלָא בִּנְיַן אֲבָנִים. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמָר בַּתּוֹרָה &quot;מִזְבַּח אֲדָמָה, תַּעֲשֶׂה לִּי&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שמות כ,כ)&lt;/span&gt;, שֶׁיִּהְיֶה מְחֻבָּר בָּאֲדָמָה שֶׁלֹּא יִבְנוּהוּ לֹא עַל גַּבֵּי כִּיפִין, וְלֹא עַל גַּבֵּי מְחִילוֹת וְזֶה שֶׁנֶּאֱמָר &quot;וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שמות כ,כא)&lt;/span&gt; מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שְׁאֵינוּ רְשׁוּת, אֵלָא חוֹבָה.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;יד. &lt;/span&gt;כָּל אֶבֶן שֶׁנִּפְגְמָה כְּדֵי שֶׁתַּחְגֹּר בָּהּ הַצִּפֹּרֶן, כְּסַכִּין שֶׁלִּשְׁחִיטָה הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה לַכֶּבֶשׁ וְלַמִּזְבֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמָר &quot;אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה, אֶת מִזְבַּח ה'&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(דברים כז,ו)&lt;/span&gt;. וּמֵהֵיכָן הָיוּ מְבִיאִין אַבְנֵי מִזְבֵּחַ, מִן בְּתוּלַת הַקַּרְקָע חוֹפְרִין עַד שֶׁמַּגִּיעִין לַמָּקוֹם הַנִּכָּר שְׁאֵינוּ מְקוֹם עֲבוֹדָה וּבִנְיָן וּמוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ הָאֲבָנִים, אוֹ מִן הַיָּם הַגָּדוֹל, וּבוֹנִין בָּהֶן. וְכֵן אַבְנֵי הַהֵיכָל וְהָעֲזָרוֹת, שְׁלֵמוֹת הָיוּ. &lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;טו. &lt;/span&gt;וְאַבְנֵי הֵיכָל וַעֲזָרוֹת שֶׁנִּפְגְמוּ, אוֹ שֶׁנִּגְמְמוּ פְּסוּלוֹת וְאֵין לָהֶן פִּדְיוֹן, אֵלָא נִגְנָזִים. כָּל אֶבֶן שֶׁנָּגַע בָּהּ הַבַּרְזֶל אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִפְגְמָה פְּסוּלָה לְבִנְיַן הַמִּזְבֵּחַ וּבִנְיַן הַכֶּבֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמָר &quot;כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ, וַתְּחַלְלֶהָ&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שמות כ,כא)&lt;/span&gt;. וְהַבּוֹנֶה אֶבֶן שֶׁנָּגַע בָּהּ בַּרְזֶל בַּמִּזְבֵּחַ אוֹ בַּכֶּבֶשׁ לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמָר &quot;לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שם)&lt;/span&gt; וְהַבּוֹנֶה אֶבֶן פָּגוּם, עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;טז. &lt;/span&gt;אֶבֶן שֶׁנִּפְגְמָה אוֹ שֶׁנָּגַע בָּהּ בַּרְזֶל, אַחַר שֶׁנִּבְנֵית בַּמִּזְבֵּחַ אוֹתָהּ הָאֶבֶן פְּסוּלָה, וְהַשְּׁאָר כְּשֵׁרוֹת. וּמְלַבְּנִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ פַּעֲמַיִם בַּשָּׁנָה, בַּפֶּסַח וּבֶחָג וּכְשֶׁמְּלַבְּנִין אוֹתוֹ, מְלַבְּנִין בְּמַפָּה, אֲבָל לֹא בְּכָפִיס שֶׁלְּבַרְזֶל, שֶׁמֶּא יִגַּע בָּאֶבֶן וְיִפְסֹל.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;יז. &lt;/span&gt;אֵין עוֹשִׂין מַדְרֵגוֹת לַמִּזְבֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמָר &quot;וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת, עַל מִזְבְּחִי&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(שמות כ,כב)&lt;/span&gt;: אֵלָא בּוֹנִין כְּמוֹ תֵּל בִּדְרוֹמוֹ שֶׁלַּמִּזְבֵּחַ, מִתְמַעֵט וְיוֹרֵד מֵרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ עַד הָאָרֶץ וְהוּא הַנִּקְרָא כֶּבֶשׁ. וְהָעוֹלֶה בְּמַעֲלוֹת עַל הַמִּזְבֵּחַ, לוֹקֶה. וְכֵן הַנּוֹתֵץ אֶבֶן אַחַת מִן הַמִּזְבֵּחַ אוֹ מִכָּל הַהֵיכָל אוֹ מִבֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, דֶּרֶךְ הַשְׁחָתָה לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמָר &quot;וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם וגו' לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן, לַה' אֱלֹהֵיכֶם&quot; &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(דברים יב,ג ד)&lt;/span&gt;.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;יח. &lt;/span&gt;הַמְּנוֹרָה וְכֵלֶיהָ, וְהַשֻּׁלְחָן וְכֵלָיו, וּמִזְבַּח הַקְּטֹרֶת וְכָל כְּלֵי הַשָּׁרֵת אֵין עוֹשִׂין אוֹתָן אֵלָא מִן הַמַּתֶּכֶת בִּלְבָד וְאִם עָשׂוּ אוֹתָם שֶׁלְּעֵץ אוֹ עֶצֶם אוֹ אֶבֶן אוֹ שֶׁלִּזְכוֹכִית, פְּסוּלִין. &lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;יט. &lt;/span&gt;הָיוּ הַקָּהָל עֲנִיִּים, עוֹשִׂין אוֹתָן אַפִלּוּ שֶׁלִּבְדִיל וְאִם הִעְשִׁירוּ, עוֹשִׂין אוֹתָן שֶׁלְּזָהָב: אַפִלּוּ הַמִּזְרָקוֹת וְהַשְּׁפוּדִין וְהַמַּגְרֵפוֹת שֶׁלְּמִזְבַּח הָעוֹלָה, וְהַמִּדּוֹת אִם יֵשׁ כּוֹחַ בַּצִּבּוּר, עוֹשִׂין אוֹתָן שֶׁלְּזָהָב אַפִלּוּ שַׁעֲרֵי הָעֲזָרָה מְחַפִּין אוֹתָן זָהָב, אִם מָצְאָה יָדָם.&lt;br&gt;
&lt;span style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;כ. &lt;/span&gt;אֵין עוֹשִׂין כָּל הַכֵּלִים מִתְּחִלָּתָן, אֵלָא לְשֵׁם הַקֹּדֶשׁ וְאִם נַעֲשׂוּ מִתְּחִלָּתָן לְהִדְיוֹט, אֵין עוֹשִׂין אוֹתָן לְגָבוֹהַּ. וּכְלֵי גָּבוֹהַּ עַד שֶׁלֹּא נִשְׁתַּמַּשׁ בָּהֶן גָּבוֹהַּ, רַשָּׁאי לְהִשְׁתַּמַּשׁ בָּהֶן הִדְיוֹט וּמִשֶּׁנִּשְׁתַּמַּשׁ בָּהֶן גָּבוֹהַּ, אֲסוּרִין לְהִדְיוֹט. אֲבָנִים וְקוֹרוֹת שֶׁחֲצָבָן מִתְּחִלָּה לְבֵית הַכְּנֶסֶת, אֵין בּוֹנִין אוֹתָן בְּהַר הַבַּיִת.&lt;br&gt;

==בקשה שאחר הלימוד==
&lt;center&gt;&lt;span style=&quot;color:#6a354e;font-size:16px;&quot;&gt;מסיימים כולם בבקשה זו:&lt;/span&gt;&lt;/center&gt;
&lt;B style=&quot;color:#990066;font-size:22px;&quot;&gt;יְהִי רָצוֹן&lt;/B&gt; מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אָב הָרַחֲמִים, שֶׁיְּהֵא חָשׁוּב וּמְרֻצֶּה לְפָנֶיךָ הַלִמּוּד שֶׁלָמַדְנוּ בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה כְּרֵיחַ נִיחֹחַ. וּבְּרוֹב רַחֲמֶיךָ הַמְרוּבִּים תְּרַחֵם עַל בַּעַל הַבַּיִת - &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(פלוני בן פלונית)&lt;/span&gt; הַזֶה, אֲשֶׁר בִּתְחִלַּת בּוֹאוּ לִשְׁכֹּן בַּבַּיִת הַזֶּה, אִוְּתָה נָפְשׁוּ וַיַעַשׂ תְּחִלָּה וָרֹאשׁ, חֲנֻכַּת הַבַּיִת הַזֶּה בְּדִבְרֵי תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, לְיַסֵּד אֶת הַבַּיִת וּלְחָנְכוֹ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה.&lt;br&gt;
&lt;B&gt;וּבְכֵן&lt;/B&gt; בִּזְכוּת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תְּבָרֵךְ אֶת בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה אַשֵּׁר הִשְׁתַּדֵּל בְּלִמּוּד זֶה, לוֹ וּלְכָל בְּנִי בֵּיתוֹ בְּרַכוֹת לָעַד. וְיִהְיֶה לָהֶם הַבַּיִת הַזֶּה מֻצְלָח וּמְבֹרָךְ בְּכָל מִכָּל כָּל. וְיִשְׁמַע בְּבַיִת זֶה קוֹל שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, הַשְׁקֵט וַבֶטַח, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, וְנַסּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה.&lt;br&gt;
&lt;B&gt;אָנָּא בְּכֹחַ&lt;/B&gt; רֹב רַחֲמֶיךָ הֱיֵה עֲלֵיהֶם סִתְרָה, צִנָּה וְסֹחֵרָה. וּתְבַטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(יְכַוֵּן בְּשֵׁם קר&quot;ע שט&quot;ן)&lt;/span&gt;. וּבְהוּרְמָנָא דְמַלְכָּא עִלָּאָה, מִנִּי שִׂים טְעֵם  לְהַרְחִיק מִן הַבַּיִת הַזֶּה כָּל מִזִּיק וְכָל פַּחַד וְכָל בֶּהָלָה, בְּכֹחַ שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַיּוֹצְאִים מִפְּסוּקִים  &quot;לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בִּפְנֵיכֶם פַּחְדְּכֶם וּמוֹרַאֲכֶם יִתֵּן יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּדְרְכוּ בָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם&quot;. וע&quot;ב אַתְוָן אַשֵּׁר בְּפָסוּק זֶה, יְשַׁמְּרוּ וְיַצִּילוּ מִכָּל רַע לְבַעַל הַבַּיִת הַזֶּה וּלְכָל בְּנִי בֵּיתוֹ, וְיַצְלִיחֵם בְּכָל מַעֲשֶׂה יְדֵיהֶם. וְתַצִּילֵם מִכָּל רַע, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ. &lt;B&gt;רַ&lt;/B&gt;חוּם &lt;B&gt;חַ&lt;/B&gt;נּוּן &lt;B&gt;שׁ&lt;/B&gt;וֹמֵר &lt;B&gt;תּ&lt;/B&gt;וֹמֵךְ &lt;B&gt;מַ&lt;/B&gt;צִּיל &lt;B&gt;יָ&lt;/B&gt;שָׁר &lt;B&gt;פּ&lt;/B&gt;וֹדֶה &lt;span style=&quot;color:#6600ff;font-size:14px&quot;&gt;(יְכַוֵּן בְּשֵׁם רח&quot;ש תמי&quot;ף)&lt;/span&gt;,  בְּרוֹב רַחֲמֶיךָ תְּקַבֵּל תְּחִנָּתֵנוּ וְתַעֲנֶה עֲתִירָתֵנוּ, כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְפִלַּת כָּל פֶּה, עֲשֵה לְמַעַן שְׁמֶךְ, עֲשֵה לְמַעַן יְמִינֶךְ, עֲשֵה לְמַעַן תּוֹרָתֶךְ, עֲשֵה לְמַעַן קְדוּשָׁתֶךְ.

&lt;center&gt;&lt;b style=&quot;color:#660099;font-size:20px;&quot;&gt;&quot;יִהְיו לְרָצוֹן אִמְרֵי פִּי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגאֲלִי&quot;&lt;/b&gt;&lt;P&gt;
בָּרוּך יְהֹוָה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן: יִמלוֹך יְהֹוָה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן:&lt;p&gt;
&lt;B&gt;רִבִּי&lt;/B&gt; חֲנַניָא בֶּן עֲקַשׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשׂרָאֵל, לְפִי־כָּך הִרבָּה 
לָהֶם תּוֹרָה וּמִצוֹת. שֶׁנֶּאֱמָר, יְהֹוָה חָפֵץ לְמַעַן צִדקוֹ יַגדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר:&lt;p&gt;


&lt;span style='color:#336699;font-size:14px'&gt;(אומרים כאן קדיש &quot;על ישראל&quot;).{{ש}}(נוסח עדות מזרח)&lt;/span&gt;
{{ש}}
&lt;b&gt;יִתְגַּדַּל&lt;/b&gt; וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. &lt;span style='font-size:14px'&gt;[אָמֵן]&lt;/span&gt; בְּעָלְמָא דִּי בְרָא, כִּרְעוּתֵה, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵה, וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵה, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. &lt;span style='font-size:14px'&gt;[אָמֵן]&lt;/span&gt; בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן. &lt;span style='font-size:14px'&gt;[אָמֵן - יהא שמיה רבה ...]&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;b&gt;יְהֵא&lt;/b&gt; שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא. &lt;span style='font-size:14px'&gt;[אָמֵן]&lt;/span&gt; לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן. &lt;span style='font-size:14px'&gt;[אָמֵן]&lt;/span&gt; 
&lt;BR&gt;&lt;b&gt;עַל יִשְׂרָאֵל&lt;/b&gt; וְעַל רַבָּנָן, וְעַל תַּלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן, דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא קַדִּשְׁתָּא, דִּי בְאַתְרָא הָדֵין וְדִי בְכָל אֲתַר וַאֲתַר. יְהֵא לָנָא וּלְהוֹן וּלְכוֹן חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי מִן קֳדָם מָארֵי שְׁמַיָּא וְאַרְעָא, וְאִמְרוּ אָמֵן. &lt;span style='font-size:14px'&gt;[אָמֵן]&lt;/span&gt; 
&lt;BR&gt;&lt;b&gt;יְהֵא שְׁלָמָא&lt;/b&gt; רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, חַיִּים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאֻלָּה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֵיוַח וְהַצָּלָה, לָנוּ וּלְכָל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן. &lt;span style='font-size:14px'&gt;[אָמֵן]&lt;/span&gt; 
&lt;center&gt;&lt;span style='color:#336699; font-size:14px'&gt;(האומרים קדיש פוסעים שלוש פסיעות לאחור)&lt;/span&gt;&lt;br&gt;&lt;/center&gt;
&lt;b&gt;עוֹשֶׂה&lt;/b&gt; שָׁלוֹם בִמְרוֹמָיו, הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן. &lt;span style='font-size:14px'&gt;[אָמֵן]

&lt;span style='color:#336699;font-size:14px'&gt;(נוסח תימן שאמי.)
&lt;BR&gt;
&lt;/span&gt;
&lt;/center&gt;
&lt;b&gt;יִתְגַּדַּל&lt;/b&gt; וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. &lt;span style='font-size:14px'&gt;[אָמֵן]&lt;/span&gt; &lt;BR&gt;
בְּעָלְמָא דִּי בְרָא, כִּרְעוּתֵה, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵה, וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵה, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ וְיִפְרוֹק עַמֵּיהּ. בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן. &lt;span style='font-size:14px'&gt;[אָמֵן - יהא שמיה רבה ...]&lt;/span&gt;
&lt;br&gt;&lt;b&gt;יְהֵא&lt;/b&gt; שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא. &lt;span style='font-size:14px'&gt;[אָמֵן]&lt;/span&gt;&gt; לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן. &lt;span style='font-size:14px'&gt;[אָמֵן]&lt;/span&gt; 
&lt;BR&gt;&lt;b&gt;עַל יִשְׂרָאֵל&lt;/b&gt; וְעַל רַבָּנָן, וְעַל תַּלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן, דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא קַדִּשְׁתָּא, דִּי בְאַתְרָא הָדֵין וְדִי בְכָל אֲתַר וַאֲתַר. יְהֵא לְהוֹן וּלָנָא חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי מִן קֳדָם מָארֵי שְׁמַיָּא וְאַרְעָא, וְאִמְרוּ אָמֵן. &lt;span style='font-size:14px'&gt;[אָמֵן]&lt;/span&gt; 
&lt;BR&gt;&lt;b&gt;יְהֵא שְׁלָמָא&lt;/b&gt; רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, חַיִּים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאֻלָּה וּמְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֵיוַח וְהַצָּלָה וְהַצְלָחָה, לָנוּ וּלְכָל עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן. &lt;span style='font-size:14px'&gt;[אָמֵן]&lt;/span&gt; 
&lt;center&gt;&lt;span style='color:#336699; font-size:14px'&gt;(האומר קדיש פוסע שלוש פסיעות לאחור)&lt;/span&gt;&lt;br&gt;&lt;/center&gt;
&lt;b&gt;עוֹשֶׂה&lt;/b&gt; שָׁלוֹם בִמְרוֹמָיו, הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וִינַחֲמֵנוּ בְצִיּוֹן וְיִבְנֶה בְרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלָיִם. בְּחַיֵינוּ וּבְיָמֵינוּ בְּקָרוֹב, אָמֵן וְאָמֵן:. &lt;span style='font-size:14px'&gt;[אָמֵן]&lt;/span&gt;

&lt;/div&gt;
&lt;/span&gt;&lt;/center&gt;
[[קטגוריה:סדרי לימוד]]
[[קטגוריה:תחינות ובקשות]]</text>
      <sha1>kfcf55a1m470ubk5tkgf0mv580stiqm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/עדכונים אחרונים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>290855</id>
    <revision>
      <id>3087720</id>
      <parentid>3087668</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T13:00:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3087720</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3495" sha1="6uyaf1p8tplb8w7578bn19uat9msw0v" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[תקנות בתי קברות צבאיים (כללים לכיתוב על מצבות)|תקנות בתי קברות צבאיים {{מוקטן|(כללים לכיתוב על מצבות)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ביקורת המדינה במשרד מבקר המדינה)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ביקורת המדינה במשרד מבקר המדינה)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים בשירותי הביטחון)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים בשירותי הביטחון)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים בשירותי הביטחון)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים בשירותי הביטחון)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים בשירותי הביטחון)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים בשירותי הביטחון)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים בשירותי הביטחון)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים בשירותי הביטחון)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר המועדף בשירותי הביטחון)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר המועדף בשירותי הביטחון)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי בשירותי הביטחון)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי בשירותי הביטחון)}}]]
* [[חוק תכנון ערים, כפרים ובנינים]]
* [[צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)|צו בדבר הוראות ביטחון {{מוקטן|(יהודה והשומרון)}}]]
* [[תקנות נמל חיפה (אגרות העברת מטענים)|תקנות נמל חיפה {{מוקטן|(אגרות העברת מטענים)}}]]
* [[תקנות שירותי הדת היהודיים (אגרות שירותים)|תקנות שירותי הדת היהודיים {{מוקטן|(אגרות שירותים)}}]]
* [[תקנות המים (אמות מידה להקצאת מים לחקלאות)|תקנות המים {{מוקטן|(אמות מידה להקצאת מים לחקלאות)}}]]
* [[תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס)|תקנות הטיס {{מוקטן|(רשיונות לעובדי טיס)}}]]
* [[תקנות הטיס (בית ספר לעובדי טיס)|תקנות הטיס {{מוקטן|(בית ספר לעובדי טיס)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>6uyaf1p8tplb8w7578bn19uat9msw0v</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087842</id>
      <parentid>3087720</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:02:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3087842</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3530" sha1="dl23bqkax6hrvzt9e5xyfvwn7e7cslf" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין)|תקנות בית הדין לעבודה {{מוקטן|(סדרי דין)}}]]
* [[חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)|חוק הגבלת שכר טרחה {{מוקטן|(נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)}}]]
* [[תקנות סדר הדין האזרחי]]
* [[תקנות בתי קברות צבאיים (כללים לכיתוב על מצבות)|תקנות בתי קברות צבאיים {{מוקטן|(כללים לכיתוב על מצבות)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ביקורת המדינה במשרד מבקר המדינה)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ביקורת המדינה במשרד מבקר המדינה)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים בשירותי הביטחון)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים בשירותי הביטחון)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים בשירותי הביטחון)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים בשירותי הביטחון)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים בשירותי הביטחון)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים בשירותי הביטחון)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים בשירותי הביטחון)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים בשירותי הביטחון)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר המועדף בשירותי הביטחון)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר המועדף בשירותי הביטחון)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי בשירותי הביטחון)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי בשירותי הביטחון)}}]]
* [[חוק תכנון ערים, כפרים ובנינים]]
* [[צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)|צו בדבר הוראות ביטחון {{מוקטן|(יהודה והשומרון)}}]]
* [[תקנות נמל חיפה (אגרות העברת מטענים)|תקנות נמל חיפה {{מוקטן|(אגרות העברת מטענים)}}]]
* [[תקנות שירותי הדת היהודיים (אגרות שירותים)|תקנות שירותי הדת היהודיים {{מוקטן|(אגרות שירותים)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>dl23bqkax6hrvzt9e5xyfvwn7e7cslf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:OpenLawBot/הוספה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>293285</id>
    <revision>
      <id>3087899</id>
      <parentid>3087666</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T08:43:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <origin>3087899</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9454" sha1="biky7k59dbabgqxk0cf95510dkip3yk" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין בבתי הדין השרעיים)]]
* {{v}} נוצר [[היתר כללי להעסקת עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בשעות נוספות]]
* {{v}} נוצר [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} דף [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]] הועבר לדף [[חוק-יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} נוצר [[כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי מס הכנסה (דיווח מקוון של דוח הצהרת הון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום לציון מורשת יהדות מרוקו וצפון אפריקה]]
* {{v}} נוצר [[חוק משק הדלק (קווי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ&quot;ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר]]
* {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבחירות (דרכי תעמולה) (עמידה בחובת הגילוי לגבי תעמולת בחירות שהיא נחזות עמוקה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות הבחירות (דרכי תעמולה) (אגרות) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה בדבר חלוקה של שטח המדינה למרחבים]]
* {{v}} נוצר [[נוהל הטיפול בבקשות פסילה לפי סעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת]]
* {{v}} נוצר [[נוהל הטיפול בבקשות פסילה לפי סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת]]
* {{v}} נוצר [[חוק התקשורת (שידורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (איסור יבוא טובין שיוצרו בעבודת כפייה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו המוזיאון הארכיאולוגי הארץ-ישראלי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (מניעת התנגשויות בים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות-שעת-חירום (פיקוח על כלי שיט) (חובת הצגת אורות ניווט בכלי שיט קטנים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות שעת-חירום (פיקוח על כלי שיט) (ספינות דיג)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט) (נקיטת אמצעי בטחון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרשויות המקומיות (גימלאות לראש רשות וסגניו) (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (בטיחות מכולות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (פיקוח על כניסת כלי שיט לנמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (טעינה ופריקה של שמנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נמל עכו (הטלת חיקוקים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (אגרות שימוש בנמל עכו ובמיתקניו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (מניעת זיהום)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל אילת)]]
* {{v}} נוצר [[צו נמל אשדוד (הכרזת נמל)]]
* {{v}} נוצר [[צו נמל אשקלון (הכרזת נמל)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל חדרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע&quot;י ספינות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נמל חיפה (תקנות רחצה)]]
* {{v}} נוצר [[צו נמל טבריה]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אילת)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל עכו)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשקלון)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשדוד)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה-לי הרצליה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמלים בתל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[צו נמל חיפה (גבולות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות)]]
* {{v}} נוצר [[חוזרי משרד החינוך לבעלויות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (הוראות לעניין פריסה או דחייה של תשלום חוב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירות הטיפול התומך (הפליאטיבי) בבתי החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (אגרות עבור משגור קטן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נמל חיפה (כוח מניע)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נמל טבריה (אגרות שימוש בנמל ובמיתקניו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נמל טבריה (סימון רשתות דיג)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נמל יפו (אזור הורדת הסירות והתיקונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרציף בנמל יפו (מעגן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נמל יפו (טעינה ופריקה בסירות וסבלות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (אגרות שירותי ספנות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (אגרות לכלי שיט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (אגרות שנתיות לספינות דיג)]]
* {{v}} נוצר [[הסכמים קיבוציים של עובדי ההוראה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (יומן רשמי לכלי שיט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נמל חיפה (אגרות קשירה, אגרות מינגש ואגרות רציף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נמל חיפה (אגרות לסחורה בהעברה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נמל חיפה (אגרות העברת מטענים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי בשירותי הביטחון)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר המועדף בשירותי הביטחון)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים בשירותי הביטחון)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים בשירותי הביטחון)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים בשירותי הביטחון)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים בשירותי הביטחון)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ביקורת המדינה במשרד מבקר המדינה)]]
* [[תקנות הנמלים (תעריף לשירותים מסויימים), תש&quot;ל-1970]]</text>
      <sha1>biky7k59dbabgqxk0cf95510dkip3yk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>320997</id>
    <revision>
      <id>3087777</id>
      <parentid>2961825</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T06:37:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון הוראת שעה תשפ&quot;ז</comment>
      <origin>3087777</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="92427" sha1="2b2fynq1q72bgyn531civyoxcoyhzna" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ&quot;ב-1991

&lt;מאגר תקן 2122792 קוד a163Y00000DuTnGQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשנ&quot;ב, 345|תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין)|5394)), ((1374|תיקון|5460)); ((תשס&quot;ד, 757|תיקון|6328)), ((882|ת&quot;ט|6332)); ((תש&quot;ע, 2|תיקון|6815)); ((תשע&quot;א, 963|תיקון|7001)); ((תשע&quot;ג, 242|תיקון|7188)), ((870|תיקון|7231)); ((תשע&quot;ו, 1714|תיקון|7697)); ((תשע&quot;ז, 8|ת&quot;ט|7718)); ((תשפ&quot;א, 1316|תיקון|9045)); ((תשפ&quot;ז, 178|הוראת שעה|12544)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 43(ב)]] [[=החוק|לחוק בית הדין לעבודה, התשכ&quot;ט-1969]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם שר העבודה והרווחה אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': פרשנות ותחולה ==

@ 1. הגדרות [1] (תיקון: תשע&quot;ג, תשפ&quot;א)
: בתקנות אלה -
:- &quot;בית דין אזורי&quot;, &quot;בית דין ארצי&quot; ו&quot;רשם&quot; - כמשמעותם [[בחוק]];
:- &quot;בית דין&quot; - בית דין אזורי או בית דין ארצי, לפי הענין, לרבות שופט בבית הדין כשהוא דן בענין לבדו, וכן רשם הפועל על-פי [[סעיף 27(ב) ו-(ג) לחוק]];
:- &quot;החלטה&quot; - פסק דין וכל החלטה אחרת של בית הדין;
:- &quot;הליך&quot; - תובענה וכל ענין אחר המובא בידי בעל דין לפני בית דין;
:- &quot;טופס&quot; - שנוסחו ניתן [[בתוספת]];
:- &quot;כתב בי-דין&quot; - כל מסמך שניתן למסרו או להמציאו על פי תקנות אלה, לרבות החלטה או הודעה, פסיקתה, דרישה והזמנת בעל דין או עד;
:- &quot;מספר זהות&quot; -
:: (1) לגבי חברה הרשומה בישראל - מספר הרישום;
:: (2) לגבי חברה הרשומה מחוץ לישראל - המדינה שבה היא רשומה ומספר הרישום, אם יש לה מספר רישום;
:: (3) לגבי תאגיד אחר שיש לו מספר רישום על-פי דין - מספר הרישום שלו;
:: (4) לגבי יחיד תושב ישראל - מספר זהותו במרשם האוכלוסין;
:: (5) לגבי יחיד שאינו תושב ישראל - המדינה שבה הוצא הדרכון ומספר הדרכון;
:: (6) לגבי יחיד תושב האזור - מספר הזהות על פי מרשם האוכלוסין הפלסטיני שבאזור כמשמעותו [[בחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס&quot;ג-2003]];
:- &quot;מען&quot;, לענין המצאת כתבי בי-דין - שם הישוב, שם הרחוב, מספר הבית ומספר המיקוד, ולרבות מספר הטלפון והפקסימיליה באותו מען, אם ישנו; בהעדר שם לרחוב או מספר לבית - סימן זיהוי אחר;
:- &quot;פסול דין&quot; - לרבות &quot;קטין&quot; וכמשמעותם [[בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ&quot;ב-1962]];
:- &quot;תובענה&quot; - תביעות, בקשות ושאר עניינים שמביא בעל דין לפני בית הדין באחת הדרכים שנקבעו לכך;
:- &quot;תצהיר&quot; - תצהיר לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], לרבות הצהרה בכתב שניתנה מחוץ לישראל בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל או שניתנה לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור, ולרבות הצהרת אימות הניתנת בפני רשם;
:- &quot;תקנות סדר הדין האזרחי&quot; - [[תקנות סדר הדין האזרחי, התשע&quot;ט-2018]].

@ 2. תחולה
: סדר הדין בכל ענין המובא לפני בית הדין, יהיה לפי תקנות אלה, אולם במידה שבענין פלוני נוהגים לפי סדר דין אחר - לא ינהגו לפי תקנות אלה.

== פרק ב': הליכים בבית דין אזורי ==

=== סימן א': מקום השיפוט ===

@ 3. מקום השיפוט [2] (תיקון: תשפ&quot;ז)
: (א) מקום השיפוט הוא -
:: (1) בתובענה כאמור [[בסעיף 24(א)(1) לחוק]] - בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה;
:: (2) בתובענה כאמור [[בסעיף 24(א)(1א) לחוק]] - בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה או מקום העבודה המיועד של העובד, שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה או אמורה היתה להתבצע העבודה;
:: (3) בתובענה כאמור [[בסעיף 24(א)(1ב) לחוק]] - בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או נמצא מקום מגוריו;
:: (4) בתובענה נגד קופת גמל כאמור [[בסעיף 24(א)(3) לחוק]] - בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של התובע;
:: (5) בתובענה של קופת גמל נגד מעביד כאמור [[בסעיף 24(א)(3) לחוק]] - בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מרכז מפעלו של הנתבע בישראל;
:: (6) בתובענה של קופת גמל נגד חבריה כאמור [[בסעיף 24(א)(3) לחוק]] - בית הדין האזורי שבתחומו נמצא מקום מגוריו של הנתבע, או שבתחומו שולמו או צריכים היו להשתלם דמי הביטוח לקופה;
:: (7) בתובענה שבין עובד לארגון עובדים כאמור [[בסעיף 24(א)(4) לחוק]] - בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד, זולת אם נקבע אחרת בתקנון הארגון;
:: (8) בתובענה נגד המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו - בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של התובע;
:: (9) בתובענה של המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו - בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של הנתבע, ואם הנתבע הוא תאגיד - משרדו הרשום;
:: (10) בהליך לפי [[חוק שירות התעסוקה, התשי&quot;ט-1959]] (להלן - חוק שירות התעסוקה) - בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצאת לשכת שירות התעסוקה הנוגעת בדבר או נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של הנתבע;
:: (11) בכל הליך אחר - בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום עבודתו או מקום מגוריו של התובע או מרכז מפעלו של הנתבע, ואם הנתבע הוא תאגיד - משרדו הרשום;
:: (12) (((הוראת שעה מיום 7.10.2026 עד יום 1.10.2031):)) תובענה לקבלת סעד הצהרתי שעילתו לפי [[סעיף 28 לחוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה), התשפ&quot;ו-2026]] - בית הדין האזורי, שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגורי הנפגע.
: (ב) לענין תקנת משנה (א)(1), (2), (3), (10) ו-(11), אם מקום העבודה או ביצועה הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה - בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד או מרכז מפעלו של המעביד בישראל; אם מרכז מפעלו של המעביד הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה - בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של המעביד, או - אם המעביד הוא תאגיד - בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא משרדו הרשום בישראל או כל מקום אחר בישראל שבו הוא מנהל עסקיו.

@ 4. תובענה נגד המדינה [3]
: תובענה של עובד נגד המדינה תוגש לבית הדין האזורי שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו או מקום עבודתו של העובד.

@ 5. מקום שיפוט במקרים אחרים
: תובענה שאין מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, יכול שתוגש לכל בית דין אזורי, אולם רשאי בית הדין להורות על העברת הדיון לבית דין אזורי אחר, אם ראה שלפי נסיבות הענין יהיה הדיון בבית דין אחר נוח יותר לבעלי הדין.

@ 6. תובענה בנושא אחד בבתי דין אחדים [4]
: הוגשו תובענות בנושא אחד לבתי דין אחדים, יקבע נשיא בית הדין הארצי למי מבתי דין אלה השיפוט, ולאותו בית דין יהיה לפי זה שיפוט ייחודי והתובענות בשאר בתי הדין יועברו לבית הדין שנקבע כאמור ויידונו בו במאוחד.

@ 7. נתבעים אחדים [5]
: היו נתבעים אחדים, יכול שהתובענה תוגש לכל בית דין שניתן להגישה בו כנגד אחד הנתבעים.

=== סימן ב': פתיחת תובענה ===

@ 8. מסירת כתב תביעה [6]
: תובענה תיפתח במסירת כתב תביעה לבית הדין בשלושה עותקים בשביל בית הדין ובמספר עותקים נוסף כמספר הנתבעים.

@ 8א. סייג לקבלת כתב בי דין (תיקון: תשע&quot;ג)
: (א) לא יקובל כתב בי דין לרישום אם לא צוין בראשו מספר זהותו של מגיש כתב בי הדין.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), לא היה לבעל דין מספר זהות, יציין זאת בראש כתב בי הדין ויפרט את הטעמים לכך; ראה מזכיר ראשי או מי שהוא הסמיכו כי אין לבעל דין מספר זהות, יאשר את קבלת כתב בי הדין לרישום.
: (ג) הרואה את עצמו נפגע מאי-קבלתו לרישום של כתב בי-דין לרישום, רשאי, בתוך עשרה ימים ממועד קבלת ההודעה על אי-הקבלה לרישום, לבקש כי העניין יועבר לעיונו ולהכרעתו של שופט או רשם; לא הגיש בקשה כאמור, יראוהו כמי שאינו מתנגד לאי-קבלת כתב בי-הדין לרישום.

@ 9. פרטי כתב תביעה [7] (תיקון: תשע&quot;ג-2)
: אלה הפרטים שיכיל כתב תביעה, וחוץ מן האמור בתקנות להלן לא יכיל אלא פרטים אלה:
: (1) ציון בית הדין שהתובענה מוגשת לו;
: (2) שמו, מספר זהותו ומקום מגוריו של התובע, ומען להמצאת כתבי בי-דין;
: (3) שמו, מספר זהותו ומקום מגוריו של הנתבע, במידה שניתן לבררם;
: (3א) העובדה שהתובע או הנתבע הוא פסול דין או קטין, אם הדבר הוא כך, או שהוא תאגיד, ובמקרה זה - גם הצורה שבה התאגד;
: (4) העובדות המהוות עילת התובענה, ואימתי נולדה;
: (5) העובדות המראות שבית הדין מוסמך לדון בתובענה;
: (6) הסעד המבוקש לרבות פיצויי הלנה והפרשי ריבית והצמדה והוצאות משפט;
: (7) שוויו של נושא התובענה, ככל שניתן לקבעו, לפי הענין; היתה התביעה לסכום שיגיע לתובע לאחר בירור חשבונות שלא נתיישבו בינו לבין הנתבע, יפורש בכתב התביעה הסכום הנתבע לפי המשוער.

@ 10. מען להמצאת כתבי בי-דין [8] (תיקון: תשפ&quot;א)
: המען להמצאת האמור [[בתקנה 9(2)]] יהיה:
: (1) מקום מגוריו של התובע - אם הוא טוען לעצמו;
: (2) משרד עורך דינו של התובע - אם עורך דין מייצג אותו;
: (3) משרדו של ארגון עובדים או של ארגון מעבידים - אם התובע מיוצג על ידי מי שהארגון קבע לו לפי [[סעיף 34 לחוק]] או אם התובענה הוגשה בידי ארגון עובדים על פי חוק אחר;
: (4) מקום מגוריו או מקום עסקו של מי שנתמנה מורשה לקבלת כתבי בי-דין לפי [[תקנה 163(א) סיפה לתקנות סדר הדין האזרחי]];
: (5) כאשר המדינה היא המעביד, יהיה המען להמצאת כתבי בי-דין פרקליט המחוז שבו נמצא מקום מושבו של בית הדין האזורי הדן בהליך; היה בית הדין המוסמך לדון בהליך בית הדין הארצי - פרקליט המדינה.

@ 11. רשימת מסמכים [9]
: (א) התובע ירשום בכתב התביעה או ברשימה המצורפת אליה, מה הם המסמכים שעליהם הוא נסמך בתביעתו, בין שהם ברשותו ובין שאינם ברשותו.
: (ב) מסמך שרשם התובע כאמור בתקנת משנה (א) והוא ברשותו, יצרף העתק או תצלום שלו לכתב התביעה; אם איננו ברשותו - יציין בידי מי הוא נמצא לפי מיטב ידיעתו.

@ 12. טפסי הזמנה [10]
: (א) הוגשה תובענה לבית דין אזורי, תומצא מטעם בית הדין לכל נתבע הזמנה לדין חתומה ביד הרשם או פקיד של בית הדין האזורי, יחד עם עותק של כתב התביעה.
: (ב) ההזמנה לדין כאמור בתקנת משנה (א) תהיה ערוכה על פי [[טופס 1 לתוספת|טופס 1]].

@ 13. טפסי תובענות שכר, פיצויי פיטורים וקיצבה [58]
: (א) תובענה לתשלום שכר תהיה לפי [[טופס 2 לתוספת|טופס 2]].
: (ב) תובענה לתשלום פיצויי פיטורים תהיה לפי [[טופס 3 לתוספת|טופס 3]].
: (ג) תובענה לתשלום קיצבה תהיה לפי [[טופס 4 לתוספת|טופס 4]].

@ 14. תובענה על פי [[חוק הביטוח הלאומי]] [61יג] (תיקון: תשנ&quot;ב)
: בכתב תביעה שעילתו [[בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ&quot;ח-1968]] (להלן - חוק הביטוח הלאומי) או בחוק אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל על פיו, יצויין מספר זהותו של התובע ויצורפו לו העתקי כל החלטות המוסד לביטוח לאומי שבגינן מוגשת התובענה.

=== סימן ג': בעלי דין ===

@ 15. צירוף תובעים ונתבעים [11]
: (א) מותר לצרף בחזקת תובעים בתובענה אחת את כל הטוענים לזכות סעד מאותו נתבע - בין ביחד, בין לחוד ובין לחלופין - ושאילו הגישו תובענות נפרדות היתה מתעוררת בהן שאלה משותפת, משפטית או עובדתית.
: (ב) מותר לצרף בחזקת נתבעים בתובענה אחת את כל הנתבעים למתן סעד לאותו תובע - בין ביחד, בין לחוד ובין לחלופין - ושאילו הוגשו נגדם תובענות נפרדות היתה מתעוררת בהן שאלה משותפת, משפטית או עובדתית; אין הכרח שכל נתבע יהא לו ענין לגבי כל הסעד שתובעים בתובענה.

@ 16. סייג לצירוף בעלי דין [12]
: ראה בית הדין שהצירוף עלול לסבך את הדיון או להכביד במידה יתרה על בעלי הדין, רשאי הוא להורות על הפרדת הדיון או על דרך דיון אחרת.

@ 17. ספק בנוגע לנתבעים [13]
: היה לתובע ספק ממי הוא זכאי לתבוע, רשאי הוא לצרף נתבעים אחדים, כדי ששאלת החבות ומידת החבות של כל אחד מהם תוכרע בין כל בעלי הדין.

@ 18. שינוי בעלי דין [14]
: (א) בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית הדין או הרשם, לבקשת בעלי דין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית הדין דרושה כדי לאפשר לבית הדין לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה.
: (ב) בקשה להוסיף או למחוק או להחליף בעל-דין תוגש לשופט או לרשם, אולם אפשר גם להשמיעה לפני בית הדין בשעת הדיון וללא הודעה מוקדמת.
: (ג) הוסף בעל דין או הוחלף, יתוקן כתב התביעה לפי הצורך, אם לא הורה בית הדין או הרשם אחרת; הוסף נתבע או הוחלף, יומצאו לנתבע החדש הזמנה למשפט ועותק של כתב התביעה המתוקן; בית הדין או הרשם רשאי להורות על תיקון כתב התביעה ועל המצאת כתב התביעה המתוקן גם לנתבעים הראשונים.
: (ד) הוחלף או הוסף בעל דין, רואים, לענין ההתיישנות, את ההליכים לגבי בעל הדין החדש כאילו התחילו עם כתב התביעה המתוקן.

@ 19. שמירת זכויות [15]
: לא תיפגע תובענה בשל כך בלבד שבעלי דין צורפו בה שלא כהלכה או שלא צורפו, ורשאי בית הדין לדון בענין, ככל שהוא נוגע לבעלי הדין שלפניו למעשה, ומותר ליתן פסק דין, ללא תיקונים, לטובת מקצתם של התובעים שנמצאו זכאים לסעד ולפי זכותם, או נגד מקצתם של הנתבעים שנמצאו חבים ולפי חבותם.

@ 20. תובע או נתבע בשם תובע או נתבע אחר [16]
: מקום שיש כמה תובעים יכול שאחד או אחדים מהם יהיו מורשיהם של אחד או אחדים מן השאר להתייצב, לטעון או לפעול בכל הליך במקומם, והוא הדין לגבי הרשאת הנתבע מטעם נתבע אחר.

@ 21. אחד מטעם כל המעונינים [17]
: (א) היה מספר המעונינים בתובענה אחת גדול, יכולים מקצתם - לבקשת תובע אם הם תובעים, או לבקשת תובע או נתבע אם הם נתבעים, וברשות בית הדין או הרשם - לייצג באותה תובענה את כל המעונינים; לא ידעו המעונינים האחרים על דבר התובענה, יודיע להם בית הדין או הרשם על הגשתה בהמצאה אישית, או במודעה פומבית אם ההמצאה האישית אינה מעשית מכל סיבה שתיראה לבית הדין או לרשם, ככל שיורה בית הדין או הרשם בכל מקרה ומקרה.
: (ב) כל מי שמיוצג בתובענה כאמור בתקנת משנה (א) רשאי לבקש מבית הדין או מהרשם לעשותו בעל דין בה.

@ 22. טוענים בהליך ייצוג
: (א) היה מספר הטוענים לזכות סעד אחד גדול - ושאילו הגישו תובענות נפרדות היתה מתעוררת בהן שאלה משותפת, משפטית או עובדתית - יכולים מקצתם, ברשות בית הדין או הרשם, לייצג באותה תובענה את כל הטוענים; לא ידעו הטוענים האחרים על דבר התובענה, יודיע להם בית הדין או הרשם על הגשתה באחת מהדרכים הבאות:
:: (1) פרסום מודעה בשני עיתונים יומיים והעמדת כתב התביעה במזכירות בית הדין לרשות כל אחד מהם, לשם עיון;
:: (2) אם הטוענים הם עובדים - גם הצגתו במקום העבודה; אם אין הם עובדים במקום עבודה אחד - פרסום מודעה בשני עיתונים יומיים והעמדת כתב התביעה במזכירות בית הדין לרשות כל אחד מהם, לשם עיון.
: (ב) כל מי שמיוצג בתובענה כאמור בתקנת משנה (א) רשאי לבקש מבית הדין או מהרשם לעשותו בעל דין בה, או להורות שהוא לא יהיה מיוצג כאמור.

@ 23. ייצוג של תאגיד [18]
: בעל דין שהוא תאגיד, רשאי מנהל התאגיד או פקיד מפקידיו, שהורשה לכך כראוי, לעשות מטעם התאגיד כל מה שהתאגיד עצמו יכול היה לעשות אילו היה יחיד.

@ 24. פסולי-דין [19]
: בית הדין המוסמך לדון בתובענה רשאי למנות לפסול-דין או למי שזקוק לאפוטרופוס, אפוטרופוס לדין אשר ייצגו ייצוג מלא בכל ההליכים בבית הדין, והוא רשאי לעשות זאת לבקשת בעל דין או בלא בקשה כזאת.

@ 25. חילופי בעל דין [20]
: (א) לא תפוג תובענה על שום שאחד מבעלי הדין מת או פשט את הרגל, ובלבד שעילת התובענה בעינה עומדת; מת אחד מבעלי הדין בין גמר הדיון לבין פסק הדין, לא תפוג התובענה אף אם אין עילתה קיימת עוד אלא מותר ליתן פסק דין.
: (ב) מת בעל דין או פשט את הרגל או שנכס שלו נסב - אם מרצון ואם מכוח דין - רשאי בית הדין להורות, אם ראה צורך בכך לשם יישוב מלא של כל השאלות הכרוכות בדבר, כי מבצע הצוואה או מנהל העזבון, או היורשים או הנאמנים, או חליף אחר של בעל הדין, כולם או מקצתם, יהיו לבעלי הדין, או שתומצא להם הודעה בדרך או בצורה שיקבע בית הדין ובתנאים שיקבע, והוא יתן צו בדבר המשך המשפט כפי שנראה לו.
: (ג) מת בעל דין ועילת התובענה בעינה עומדת, אך מי שזכאי להמשיך בתובענה אינו עושה כן, רשאי הנתבע או בעל דין שנגדו אפשר היה להמשיך, לבקש מבית הדין שיחייב את הזכאי להמשיך בתובענה תוך זמן שיקבע; לא המשיך, מותר ליתן פסק דין לזכות הנתבע או בעל הדין האחר.

=== סימן ד': פיצול סעדים ===

@ 26. תביעת מלוא הסעד ופיצול סעדים
: (א) תובענה תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה, אך רשאי תובע לוותר על חלק מהסעד.
: (ב) מי שזכאי לסעדים אחדים בשל עילה אחת, רשאי לתבוע את כולם או מקצתם.
: (ג) תובע שלא כלל בתובענה את כל הסעדים להם הוא זכאי בשל אותה עילה, לא ייחשב כמי שוויתר עליהם והוא יהיה זכאי לתובעם ובלבד שקיבל על כך רשות מבית הדין לא יאוחר ממועד הגשת התובענה הנוספת; בדונו בבקשה למתן רשות כאמור, יתחשב בית הדין באלה:
:: (1) התביעה קנטרנית או טורדנית;
:: (2) התביעה הוגשה שלא בתום לב;
:: (3) נימוק אחר שעל פיו סבור הוא שיש לסרב מתן הרשות.
: (ד) רשות כאמור בתקנת משנה (ג) אפשר ליתן ללא תנאי, ואפשר להתנותה בתנאים ככל אשר ייראה לבית הדין.

=== סימן ה': כתב הגנה וכתבי טענות אחרים ===

@ 27. הגשת כתב הגנה [21]
: (א) נתבע רשאי להגיש כתב הגנה, והוא חייב לעשות זאת אם נדרש לכך בהוראת שופט או רשם בתוקף סמכותו לפי [[סעיף 18(ד)(6) לחוק]].
: (ב) ניתנה הוראה כאמור בתקנת משנה (א) שלא בפני הנתבע, תומצא לו ההוראה לפי [[טופס 5 לתוספת|טופס 5]].

@ 28. המועד להגשת כתב הגנה [22]
: כתב הגנה יוגש תוך שלושים ימים מהיום שניתנה ההוראה, אם ניתנה בנוכחות הנתבע, או שלושים ימים מיום שהומצאה לו, אם ניתנה שלא בנוכחותו; שופט או רשם רשאי להאריך את המועד להגשת כתב הגנה, ובמקרה זה רשאי הוא לחייב את הנתבע בהוצאות, אם יראה זאת לנכון, וכן רשאי הוא לקצר את המועד מטעמים מיוחדים שיירשמו.

@ 29. כתב הגנה - תוכן וצורה [23] (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) כתב הגנה יכלול תגובה לכל טענה שנתעוררה בכתב התביעה, ולא די בהכחשה סתמית אלא צריך המגיש להרצות טענתו במפורש.
: (ב) כתב הגנה יוגש באותו מספר עותקים שמגישים בו כתב תביעה; הנתבע רשאי לרשום בכתב הגנה, או ברשימה שיצרף לכתב הגנה, מהם המסמכים שעליהם הוא נסמך בהגנתו, בין שהם ברשותו ובין שאינם ברשותו; כל מסמך שנרשם בכתב הגנה, או ברשימה שצורפה אליו, יצורף העתקו או תצלומו אם הוא ברשות הנתבע, ואם איננו ברשותו - יצויין בידי מי הוא נמצא לפי מיטב ידיעתו של הנתבע.
: (ג) בכתב הגנה יציין הנתבע את מספר זהותו, את שם נציגו, או שהוא טוען לעצמו, ואת מענו להמצאת כתבי בי-דין, שיהיה אחד מאלה:
:: (1) מקום מגוריו של הנתבע כשהוא טוען לעצמו;
:: (2) משרד עורך דינו של הנתבע אם עורך דין מייצג אותו;
:: (3) מקום מושבו של ארגון העובדים או ארגון המעבידים - אם הנתבע מיוצג על ידי מי שהארגון קבע לו לפי [[סעיף 34 לחוק]] או לפי כל חוק אחר;
:: (4) מקום מגוריו או מקום עסקו של מי שנתמנה מורשה לקבלת כתבי בי-דין לפי [[תקנה 163(א) סיפה לתקנות סדר הדין האזרחי]].

@ 30. שתיקה כהודאה [24]
: (א) כל טענת עובדה בכתב התביעה שלא הוכחשה בכתב ההגנה, במפורש או מכללא, או שלא נאמר עליה כי אין מודים בה, רואים אותה כטענה שמודים בה, זולת אם נטענה נגד פסול-דין, אך בית הדין רשאי, לפי שיקול דעתו, לדרוש שעובדות כאמור יוכחו שלא על דרך ההודאה האמורה.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), אין צורך בהכחשה, או בתגובה בכתב הגנה, לענין שיעור דמי הנזק או סכום הפיצוי המגיע על פי כל עילה, ולעולם רואים אותם כשנויים במחלוקת, זולת אם הודו בהם במפורש.
: (ג) היה בית הדין סבור כי טענת עובדה, שהוכחשה בכתב ההגנה או שלא הודו בה, מן הראוי היה שיודו בה, רשאי הוא ליתן כל צו שייראה לו צודק בענין הוצאות יתרות שנגרמו עקב ההכחשה או אי ההודאה.

@ 31. המצאת כתב הגנה [25]
: הוגש כתב הגנה, יומצא עותק אחד ממנו, עם כל מצורפיו, לכל אחד מבעלי הדין האחרים.

@ 32. הגשת כתב הגנה בתובענות לשכר עבודה, פיצויי פיטורים וקצבה
: (א) כתב הגנה בתובענה לתשלום שכר עבודה, פיצויי פיטורים או קצבה יהיה:
:: (1) בתובענה לתשלום שכר עבודה - לפי [[טופס 6 לתוספת|טופס 6]];
:: (2) בתובענה לתשלום פיצויי פיטורים - לפי [[טופס 7 לתוספת|טופס 7]];
:: (3) בתובענה לתשלום קצבה - לפי [[טופס 8 לתוספת|טופס 8]].
: (ב) [[טופס 6 לתוספת|טפסים 6]], [[טופס 7 לתוספת|7]] [[טופס 8 לתוספת|או 8]], לפי הענין, יומצאו לנתבע יחד עם כתב התביעה.

@ 33. הגשת כתב הגנה בתובענות על פי [[חוק הביטוח הלאומי]] (תיקון: תשנ&quot;ב)
: בתובענה המוגשת על פי [[חוק הביטוח הלאומי]] או בחוק אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל על פיו, יוגש כתב הגנה, על אף האמור [[בתקנה 27(א)]], תוך שלושים ימים מיום שנמסר למוסד העתק מכתב התביעה.

@ 34. רשות הנתבע לקיזוז ולתביעה שכנגד [26]
: נתבע רשאי לקזז כל זכות ותביעה שלו כנגד תביעתו של התובע או להגיש אותן בתביעה שכנגד, בין אם הן על נזק ממון ובין אם לאו; כוחם של קיזוז או תביעה שכנגד ככוח תובענה שכנגד, ובית הדין יוכל ליתן בהם פסק דין סופי הן על התביעה המקורית והן על התביעה שכנגד, ובלבד שהעילה לתובענה שכנגד היא בתחום סמכותו של בית הדין.

@ 35. תשובה לתביעה שכנגד [27]
: תובע שהוגשה נגדו תביעה שכנגד, רשאי להגיש כתב תשובה; על כתב תשובה לתביעה שכנגד יחולו ההוראות החלות על כתב הגנה.

@ 36. בקשה למחוק או להפריד דיון בתביעה שכנגד [28]
: העלה נתבע תביעה שכנגד, רשאי בית הדין, על פי בקשת תובע או ללא בקשה כזאת, להורות על מחיקת התביעה שכנגד או להורות על הפרדת הדיון, אם ראה שאין זה מן הראוי לפסוק בתביעה שכנגד יחד עם התביעה המקורית אלא בדרך של תובענה נפרדת.

=== סימן ו': כתבי טענות - הוראות כלליות ===

@ 37. הגשת כתב טענות [29]
: הגשתו של כתב טענות תהיה במסירה לבית הדין כדי לצרפו לתיק התובענה, ויש למסור מספר של עותקים מספיק לשם המצאה לכל אחד מבעלי הדין שכנגד, לפי מענו להמצאת כתבי בי-דין, אך אין צורך להמציא עותק לבעל דין שהרשה בעל דין אחר לתבוע או להגן מטעמו.

@ 38. התנגדות טכנית [30]
: אין לעורר התנגדות טכנית לכתב טענות על יסוד פגם שבצורה.

@ 39. סימון כתב טענות [31]
: כתב טענות יוכתר בשמו המתאים, יסומן במספר התיק של התובענה, ובתאריך הגשתו, ויהיה חתום ביד בעל הדין המגישו או ביד עורך דין או נציג אחר שלו.

@ 40. מחיקה בכתב טענות [33]
: בית הדין או הרשם רשאי, בכל עת, להורות כי יימחק או יתוקן כל ענין בכתב טענות שאין בו צורך או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן בתובענה, לסבכו או להשהותו.

@ 41. תיקון כתב טענות [34]
: (א) בית הדין או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין או להורות לו לתקן את כתבי טענותיו.
: (ב) נתבקש התיקון בשעת הדיון, יירשם התיקון בפרוטוקול, אלא אם כן הורה בית הדין או הרשם אחרת.
: (ג) נעשה התיקון בהעדר אחד מבעלי הדין, יקבע בית הדין או הרשם מועד להמשך הדיון ויצרף להזמנת אותו בעל דין עותק מכתב הטענות המתוקן.
: (ד) בעל דין שאינו משיב לכתב טענות מתוקן או אינו מתקן את כתב טענותיו רואים אותו כאילו הוא מסתמך על כתב טענותיו המקורי כתשובה לכתב הטענות המתוקן.

=== סימן ז': דן יחיד ===

@ 42. בקשה לדן יחיד [34א]
: (א) בקשת בעל דין שתובענה תידון לפני השופט כדן יחיד, תהיה בכתב ומנומקת; הבקשה תוגש בעת הגשת התובענה או כתב ההגנה או במועד אחר, אך לפני שנקבע מותב בית הדין.
: (ב) השופט רשאי לדחות את הבקשה על אתר או לצוות שהעתקים ממנה יומצאו לבעלי הדין האחרים; מי שקיבל העתק בקשה כאמור רשאי להגיש תשובה מנומקת בכתב, תוך שבעה ימים או תוך מועד ארוך יותר שקבע השופט בצו כאמור; השופט רשאי להחליט בבקשה על יסוד טענות שבכתב בלבד.

=== סימן ח': פסק דין בהעדר הגנה, מחיקה ודחיה ===

@ 43. פסק דין על יסוד כתב התביעה [35]
: (א) נתבע שנדרש להגיש כתב הגנה ולא הגישו תוך המועד שנקבע לכך, או נתבע שנדרש, מכוח [[סעיף 18(ד) לחוק]], לבצע פעולה בקשר לכתב הגנה שהגיש ולא ביצע אותה במועד או במועד שהאריך השופט או הרשם, רשאי בית הדין או הרשם לתת פסק דין שלא בפניו על יסוד כתב התביעה בלבד, זולת אם היה בית הדין או הרשם סבור כי מן הצדק לדרוש מן התובע הוכחה מלאה או חלקית של תביעתו או מקצתה לפני שיינתן פסק הדין.
: (ב) פסק דין כאמור בתקנת משנה (א), ניתן להוצאה לפועל בלא שתיפגע זכותו של התובע להמשיך בתובענה נגד הנתבעים האחרים.

@ 44. מחיקת כתב טענות על הסף [36]
: בית הדין רשאי, בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, למחוק על הסף כתב טענות מאחד הנימוקים האלה:
: (1) אין הכתב מראה עילה;
: (2) מתוך כתב הטענות נראה שהוא טרדני או קנטרני;
: (3) בעל הדין נדרש, מכוח [[סעיף 18(ד) לחוק]], לבצע פעולה בקשר לכתב טענות שהגיש, ולא ביצע אותה במועד.

@ 45. דחייה על הסף [37]
: (א) בית הדין רשאי בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, לדחות על הסף תובענה נגד נתבע מאחד הנימוקים האלה:
:: (1) מעשה בית דין;
:: (2) חוסר סמכות;
:: (3) כל נימוק אחר שעל פיו סבור בית הדין שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע.
: (ב) החליט בית הדין לדחות את התובענה בנוגע לנתבע שביקש זאת, רשאי הוא להורות בדבר ההוצאות - הן של הבקשה והן של התובענה עצמה - ככל שייראה לו.
: (ג) לא ייעתר בית הדין לבקשת דחיה מחוסר סמכות, אם נראה לו שיש להעביר את הענין לבית משפט או לבית דין מוסמך לפי [[סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]] (להלן - חוק בתי המשפט).

=== סימן ט': הליכי ביניים להבהרת כתב טענות ===

@ 46. פרטים נוספים, גילוי ועיון במסמכים, שאלונים
: (א) בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות.
: (ב) בית הדין או הרשם רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ליתן לבקשת בעל דין צו למסירת שאלון לבעל דין אחר, אם היה סבור שיש בכך כדי לאפשר לבית הדין להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי-הדין.
: (ג) בהחליטו בבקשה כאמור בתקנת משנה (א) או (ב), ישקול בית הדין או הרשם, כל הצעה שתבוא מצד בעל דין למסור פרטים או להודות בעובדות או להראות או להמציא מסמכים.
: (ד) לא קיים בעל דין צו שניתן על פי תקנת משנה (א) או (ב), רשאי בית הדין או הרשם להאריך את המועד לקיום הצו או למחוק את כתב טענותיו.

=== סימן י': הדיון ===

@ 47. הודעה על תאריך הדיון [38]
: הודעה על התאריך שנקבע לדיון תישלח לבעלי הדין שלושים ימים לפחות לפני התאריך, זולת אם נראה הענין לשופט או לרשם דחוף.

@ 48. דחיית הדיון [39; 106] (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) בית הדין או הרשם רשאי לדחות את הדיון, למועד אחר או ללא מועד.
: (ב) (((בוטלה).))
: (ג) (((בוטלה).))

@ 48א. מחיקת תובענה מחמת חוסר מעש (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ג-2)
: (א) נבצר מבית הדין או הרשם לדון בתובענה או להמשיך את הדיון בה מחמת חוסר מעש מצד בעל דין, רשאי בית הדין או הרשם או המזכיר הראשי של בית הדין, על דעת עצמו ליתן הודעה לבעלי הדין או למי שהורה ובדרך שהורה לבוא וליתן טעם מדוע לא תימחק התובענה; הודעה כאמור יכול שתישלח באמצעות הדואר לפי המען הרשום במסמך שהוגש לבית הדין או לפי המען הרשום במרשם האוכלוסין, ויראו אותה כהודעה שהומצאה כדין ביום העשירי שלאחר המשלוח.
: (ב) לא ניתן כל טעם, בתוך שלושים ימים מיום ההמצאה או פרק זמן ארוך יותר שנקבע בהודעה, יראו את התובענה כתובענה שנמחקה.
: (ג) בית הדין או הרשם רשאי למחוק את התובענה אם הטעם שניתן אינו מניח את דעתו.

@ 49. אי התייצבות לדיון [40]
: (א) לא התייצבו בעלי הדין או מי מהם בתאריך שנקבע לדיון, רשאי בית הדין לדחות את הדיון או את המשך הדיון למועד אחר ולהזמין את בעלי הדין.
: (ב) ראה בית הדין שבעל דין שלא התייצב הוזמן כדין, רשאי הוא כמו כן -
:: (1) אם הנעדר הוא התובע - לדחות או למחוק את התביעה;
:: (2) אם הנעדר הוא הנתבע - לדון בתביעה כאילו התייצב הנתבע או ליתן פסק דין כאמור [[בתקנה 43(א)]].

@ 50. ביטול [41]
: (א) בעל דין שלא הגיעה לידיו ההודעה במועד האמור [[בתקנה 47]] או שלא התייצב לדיון ובית הדין דן שלא בפניו - רשאי, לא יאוחר משלושים ימים לאחר שהומצאו לידיו פסק הדין או ההחלטה האחרת, לבקש ביטולם ועיכוב הוצאתם לפועל.
: (ב) הוגשה בקשת ביטול כאמור בתקנת משנה (א), יזמין בית הדין או הרשם את בעלי הדין לדיון בה, ורשאי הוא לעכב את הוצאת פסק הדין או ההחלטה האחרת לפועל, אם בערובה או בתנאים אחרים או נוספים ואם בלי תנאים.
: (ג) התייצב המבקש לדיון על בקשת הביטול, רשאי בית הדין או הרשם, לבטל את פסק הדין או ההחלטה האחרת, לפי הענין, לשנותם או לאשרם, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים; לא התייצב המבקש כאמור - רשאי בית הדין או הרשם לדחות את הדיון לתאריך אחר או לדחות את בקשת הביטול, ורשאי הוא לחייב את המבקש בהוצאות.

@ 51. סדרי הטיעון והסיכום [42]
: בכפוף לכל הסדר שיקבע השופט בתוקף סמכותו לפי [[סעיף 18(ד)(4) לחוק]] -
: (1) ייפתח הדיון בבית הדין האזורי בדברי פתיחה של התובע ולאחר מכן יישמעו עדיו - אם יש לו עדים, ויוגשו ראיותיו האחרות; לאחר מכן ישמע בית הדין את דברי הפתיחה של הנתבע ואת עדיו, אם יש לו עדים, ויוגשו ראיותיו האחרות, אולם רשאי בית הדין, לפי שיקול דעתו, להתיר לבעל הדין הפותח להביא עדות סותרת בטרם יסכמו בעלי הדין את פרשותיהם;
: (2) לאחר דברי הפתיחה והבאת העדים והראיות האחרות, יסכם התובע את פרשתו ואחריו יסכם הנתבע את פרשתו, אולם בית הדין רשאי, לפי שיקול דעתו, להתיר לתובע להשיב על טענות הסיכום של הנתבע, כולן או מקצתן.

@ 52. טענת סיכום בכתב [43]
: (א) סיימו בעלי הדין את הבאת ראיותיהם, בין שהתחילו בסיכום פרשותיהם ובין אם לאו, רשאי בית הדין, בצו, להורות להם לסכם את טענותיהם בכתב, על הפרשה כולה או על שאלה מסויימת שיקבע, בין בנוסף על הסיכום שבעל-פה ובין במקומו, ורשאי הוא להגביל את היקפם של סיכומים אלה.
: (ב) צו כאמור יקבע את סדרי הטענות, הן שבעל-פה והן שבכתב, וכל יתר הדברים שלדעת בית הדין טעונים הסדר לענין צו כזה.
: (ג) דינו של בעל דין שלא הגיש כתב סיכומיו במועד שבו נדרש להגישו כדין בעל דין שלא התייצב במועד שנקבע לדיון, זולת אם הורה בית הדין אחרת.

=== סימן י&quot;א: הזמנת עדים ===

@ 53. הזמנת עד [44] (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) בית הדין או הרשם רשאי להזמין אדם להעיד בפניו להיחקר כעד או להגיש מסמך.
: (ב) ההזמנה לעד תהיה לפי [[תוספת טופס 9|טופס 9]].
: (ג) [[+|תקנות 83 עד 86]] [[ו-92 לתקנות סדר הדין האזרחי]] יחולו, בשינויים המחויבים, על הזמנת עדים לפי תקנה זו, ואולם יקראו את [[תקנה 83(א) לתקנות סדר הדין האזרחי]] כאילו במקום הרישה נאמר &quot;בעל דין יודיע לעד מטעמו על כוונתו להזמינו לעדות או לשם הצגת מסמכים&quot;.

@ 54. צו הבאה [45]
: ציווה בית הדין או הרשם לפי [[סעיף 73(א)(1) לחוק בתי המשפט]] על הבאת אדם לפניו ייערך צו ההבאה לפי [[טופס 10 לתוספת|טופס 10]].

=== סימן י&quot;ב: פסק דין ===

@ 55. פסק דין [47]
: (א) כתום הדיון או לאחר מכן, בהקדם ככל האפשר לפי הנסיבות, יתן בית הדין את פסק דינו.
: (ב) בדיון בפני מותב או שופט כדן יחיד, יינתן פסק הדין תוך שלושים ימים, ובדיון בפני רשם יינתן פסק-הדין תוך חמישה עשר ימים; לא ניתן פסק הדין כאמור, ימסור על כך אב בית הדין או הרשם, לפי הענין, הודעה מנומקת בכתב לנשיא בית הדין הארצי; בבית דין שבו מכהן שופט ראשי, יימסר העתק ההודעה לשופט הראשי.

@ 56. הקראת פסק הדין [47א]
: את פסק הדין יקרא אב בית הדין ותאריך הקראת הפסק ייחשב לתאריך שימוע פסק הדין; אולם אפשר שבמקום לקרוא את פסק הדין, יישלחו העתקים ממנו בדואר רשום לבעלי הדין; נשלחו העתקים מפסק הדין בדואר רשום לבעלי הדין כאמור, יראו כאילו ניתן פסק הדין בהעדר הצדדים.

@ 57. פסיקתה [48]
: על סמך פסק הדין תיערך, לבקשת בעל דין, פסיקתה שתכיל את מספר התיק, שמות בעלי הדין ותיאורם, הסעד או ההכרעה האחרת שניתנו בענין הנדון וצו בדבר הוצאות המשפט; הפסיקתה תיחתם בידי אב בית הדין או הרשם ותאריכה הוא התאריך שבו הושמע פסק הדין.

@ 58. פסק דין מוסכם [49]
: הסכימו בעלי הדין למתן פסק דין בנוסח מוסכם, רשאי בית הדין או הרשם ליתן פסק דין כאמור, אף אם הסכימו בעלי הדין לגופו של ענין בלבד ולא על סכום הוצאות המשפט, ובלבד שהוסכם מי ישא בהן, ובית הדין או הרשם ישום ויקבע בפסק הדין את ההוצאות האמורות.

=== סימן י&quot;ג: בוררות ===

@ 59. מקום השיפוט לענין שבבוררות [50]
: בקשה לענין שבבוררות, שבית הדין דן בו מכוח [[סעיף 28 לחוק]] ([[בסימן זה]] - הליכי בוררות), אפשר להגישה בנוסף לבית הדין שנקבע כאמור [[בתקנה 3]], גם לבית הדין שבאזור שיפוטו התנהלה הבוררות או לבית הדין שעליו הסכימו בעלי-הדין בבוררות.

@ 60. תחולת [[+|תקנות]] [51]
: [[תקנות סדרי הדין בעניני בוררות, תשכ&quot;ט-1968]], יחולו על הליכי בוררות, בשינויים המחויבים לפי הענין.

=== סימן י&quot;ד: ערעור על החלטת הממונה על תשלום הגימלאות ===

@ 61. הגדרות [61א]
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;הממונה&quot; - כמשמעותו [[=חוק הגימלאות|בחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]] (להלן - חוק הגימלאות);
:- &quot;ערעור גימלאות&quot; - ערעור על החלטה סופית או על החלטת ביניים של הממונה או של נציב שירות המדינה לפי [[+|סעיפים 43]] [[או 101 לחוק הגימלאות]].

@ 62. הגשת ערעור [61ב]
: ערעור גימלאות יוגש לבית דין אזורי בארבעה עותקים לפי [[טופס 11 לתוספת|טופס 11]].

@ 63. צירוף העתקי ההחלטה [61ג]
: לכתב הערעור יצורפו ארבעה עותקים מההחלטה שעליה מוגש הערעור.

@ 64. המצאה למשיב [61ד]
: עותק של כתב הערעור בצירוף עותק ההחלטה ומצורפיה יומצאו למשיב.

@ 65. תשובה [61ה]
: תוך שלושים ימים מהיום שבו הומצא לו כתב הערעור יגיש המשיב תשובה מנומקת בארבעה עותקים; הוגשה תשובה כאמור, יומצא עותק ממנה למערער.

@ 66. פסק דין על פי חומר שבכתב [61ו]
: (א) ויתרו המערער והמשיב, בכתבי הטענות או בהודעה מיוחדת לבית הדין, על השמעת טענותיהם בפני בית הדין, ידון בית הדין בערעור לפי החומר שהוגש לו ויתן פסק דין.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי שופט להורות על קביעת מועד לדיון, אפילו ויתרו בעלי הדין על כך, ומשעשה כן ידון בית הדין בערעור כאילו לא ויתרו בעלי הדין על השמעת טענותיהם.

@ 67. תחולת הוראות [61ז]
: הוראות [[סימן א לפרק זה|סימנים א']] [[סימן ו לפרק זה|ו']] [[סימן י לפרק זה|ו-י' עד י&quot;ב לפרק זה]], יחולו על ההליכים לפי [[סימן זה]] ככל שלא נקבעה בו הוראה אחרת ובשינויים המחוייבים לפי הענין.

=== סימן ט&quot;ו: ערר לפי [[חוק שירות התעסוקה]] ===

@ 68. הגדרות [61ח]
: [[בסימן זה]], &quot;ערעור תעסוקה&quot; - ערר על החלטת ועדת ערר לפי [[סעיף 43 לחוק שירות התעסוקה]].

@ 69. הגשה [61ט] (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) ערעור תעסוקה יוגש לבית דין אזורי בארבעה עותקים לפי [[טופס 12 לתוספת|טופס 12]], בצירוף ההחלטה שעליה הוא מוגש וכל יתר המסמכים הנוגעים לענין; עותק אחד של כתב הערעור בצירוף המסמכים כאמור יועבר למינהלת שירות התעסוקה.
: (ב) המועד להגשת ערעור תעסוקה הוא שישים ימים מיום מתן ההחלטה בערר או מיום שבו הומצאה לעורר ההחלטה, אם ניתנה שלא בפניו, לפי המאוחר.

@ 70. קביעת מועד לדיון [61י]
: הודעה על התאריך שנקבע לדיון תישלח לבעלי הדין חמישה ימים לפחות מראש.

@ 71. פסק דין על פי חומר שבכתב [61יא]
: (א) ויתרו המערער והמשיב, בהודעה בכתב לבית הדין או בהודעה בעל-פה לשופט או לרשם, על השמעת טענותיהם בפני בית הדין, ידון בית הדין בערעור תעסוקה לפי החומר שהוגש לו ויתן פסק דין.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי שופט להורות לרשם לקבוע מועד לדיון, אפילו ויתרו בעלי הדין על כך, ומשעשה כן ידון בית הדין בערעור תעסוקה כאילו לא ויתרו בעלי הדין על השמעת טענותיהם.

@ 72. איחוד והפרדה [61יב]
: שופט רשאי -
: (1) לצרף כמשיב בערעור כל אדם הנראה לו נוגע בדבר;
: (2) לאחד ערעורים או להפריד ערעורים מאוחדים.

== פרק ג': ערעור ==

=== סימן א': מועדי ערעור על החלטות בית דין אזורי ===

@ 73. המועד להגשת ערעור בזכות [62]
: המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית דין אזורי הוא שלושים ימים מיום השימוע, או מהיום שבו הומצא למערער פסק הדין אם ניתן בהעדר הצדדים, והוא כשאין הוראת חיקוק אחרת הקובעת מועד שונה להגשת ערעור.

@ 74. המועד להגשת ערעור ברשות [63; 64(א)]
: (א) בקשת רשות לערער על החלטה של בית דין אזורי תוגש תוך חמישה עשר ימים מיום שניתנה ההחלטה, אם ניתנה בפני המבקש, או מיום שהומצאה לו, אם ניתנה שלא בפניו.
: (ב) ניתנה רשות לערער, יהיה המועד להגשת הערעור על החלטת בית הדין האזורי חמישה עשר ימים מיום שניתנה הרשות, אם ניתנה בפני המערער, או חמישה עשר ימים מהיום שבו הומצאה לו ההחלטה הנותנת את הרשות אם ניתנה שלא בפניו; לא הוגש כתב ערעור תוך חמישה עשר הימים יראו את בקשת הרשות לערער ככתב ערעור.

@ 75. המועד להגשת ערעור ברשות לפי [[+#123|סעיפים 64א]], [[+#213|127לד]] [[#10|ו-200א לחוק הביטוח הלאומי]] [64(ב)]
: (א) בקשה לרשות לערער על פסק דינו של בית דין אזורי לפי [[+#123|סעיפים 64א]], [[+#213|127לד]] [[#10|ו-200א לחוק הביטוח הלאומי]], תוגש תוך שלושים ימים מיום שניתן פסק הדין, אם ניתן בפני המבקש, או מיום שהומצא לו, אם ניתן שלא בפניו.
: (ב) ניתנה רשות לערער, יהיה המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית דין אזורי בענינים כאמור בתקנת משנה (א), שלושים ימים מהיום שבו ניתנה הרשות, אם ניתנה בפני המערער, או שלושים ימים מהיום שבו הומצאה לו ההחלטה הנותנת רשות, אם ניתנה שלא בפניו; לא הוגש כתב ערעור תוך שלושים הימים יראו את בקשת הרשות לערער ככתב ערעור.

=== סימן ב': ערעור על פסק דין ועל החלטה אחרת של רשם בית דין אזורי ===

@ 76. ערעור על פסק דין של רשם
: ערעור על פסק דין של רשם יוגש, בכפוף לאמור [[בפרק זה]], לבית הדין הארצי תוך חמישה עשר ימים מיום מתן פסק הדין, אם ניתן בפני המערער, או מהיום שבו הודע לו פסק הדין אם ניתן שלא בפניו, והוראות [[פרק זה]] יחולו על ערעור כאמור בשינויים המחוייבים.

@ 77. ערעור על החלטה אחרת של רשם
: ערעור על החלטה אחרת של רשם יוגש לבית הדין האזורי, תוך שבעה ימים מיום מתן ההחלטה אם ניתנה בפני המערער, או מהיום שבו הודעה לו ההחלטה אם ניתנה שלא בפניו, והוראות [[פרק זה]] יחולו על ערעור כאמור בשינויים המחוייבים.

@ 78. ערעור על פסק דין של רשם בתביעת שכר עבודה או קצבה וערעור שכנגד [61]
: (א) ערעור על החלטת רשם בתביעת שכר עבודה או בתביעה לקצבה יוגש לבית הדין האזורי.
: (ב) המועד להגשת ערעור על פסק דין של רשם בתובענה לתשלום שכר עבודה או לתשלום קצבה, הוא חמישה עשר ימים מיום מתן פסק הדין - אם ניתן בפני המערער, או מהיום שבו הומצא לו - אם ניתן שלא בפניו.
: (ג) הערעור יוגש במסירת שלושה עותקים של כתב הערעור בצירוף עותקים נוספים כמספר המשיבים; כל מי שהיה בעל דין בתובענה לפני הרשם ואינו מערער, יהיה משיב בערעור; כתב הערעור יכול שיהיה לפי [[טופס 13 לתוספת|טופס 13]] והוא יומצא לכל משיב.
: (ד) היה בדעת המשיב לטעון בשעת הדיון בערעור שפסק הדין של הרשם טעון שינוי, יגיש על כך הודעה לבית הדין האזורי, בפירוט הנימוקים, תוך עשרה ימים מהיום שבו הומצא לו כתב הערעור, אולם לא יאוחר מחמישה ימים לפני התחלת הדיון בערעור; העתק מההודעה יומצא לכל בעל דין העלול להיפגע מטענה זו.

=== סימן ג': ערעור על החלטה אחרת של רשם בית הדין הארצי ===

@ 79. ערעור על החלטה אחרת של רשם בית הדין הארצי
: ערעור על החלטה אחרת של רשם בית הדין הארצי יוגש לבית הדין הארצי תוך שבעה ימים מיום מתן ההחלטה אם ניתנה בפני המערער, או מהיום שבו הודעה לו ההחלטה אם ניתנה שלא בפניו, והוראות [[פרק זה]] יחולו על ערעור כאמור בשינויים המחוייבים.

=== סימן ד': רשות לערער ===

@ 80. רשות מסוייגת לערעור [67]
: בית דין הנותן רשות לערער רשאי לפרש את הבעיה שעליה ניתנה הרשות לערער, ומשעשה כן לא יטען המערער בבעיה שלא פורשה; אולם אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכותו של בית הדין הארצי לפי [[תקנות 94]] [[ו-110]].

@ 81. אין ערעור על רשות לערער [68]
: החלטה המרשה לערער אינה ניתנת לערעור.

@ 82. הגשת בקשת רשות לערער - כהגשת ערעור [69]
: הוגשה בקשה לרשות לערער לבית הדין הארצי, רשאי בית הדין לדון בה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, אם הסכימו לכך בעלי הדין לערעור, ואף ללא הסכמת בעל דין לאחר שניתנה לו הזדמנות להביע התנגדותו ונראה לבית הדין שלא תיפגע זכותו כבעל דין; החליט בית הדין כאמור, לא יחולו [[תקנות 85]], [[86(א)]], [[87]], [[88]], [[97]] [[ו-99 עד 105]].

@ 83. הפיכת בקשת רשות לערער לכתב ערעור
: הוגשה בקשה לרשות ערעור לבית הדין שלערעור וראה בית הדין כי הבקשה הוגשה בטעות משום שלמערער היתה זכות ערעור, רשאי בית הדין להחליט לדון בבקשה כבכתב ערעור, בתנאים שיקבע; ההחלטה לא תינתן אלא לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להביע התנגדותו לכך; החליט בית הדין כאמור, לא יחולו [[תקנות 87]] [[ו-97]].

@ 84. השגה על החלטה אחרת [70]
: לא ערער בעל דין על החלטה אחרת והיא ניתנת לערעור ברשות בלבד, אין בכך כדי לפגוע בזכותו להשיג על אותה החלטה בבואו לערער על פסק הדין במשפט; האמור בתקנה זו לא יחול על החלטה לפי [[סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ&quot;ח-1968]].

@ 85. מסמכים שיצורפו לבקשת רשות לערער [71]
: (א) לבקשת רשות לערער המוגשת לבית הדין הארצי יצורפו העתקים של החלטות בית הדין האזורי באותו ענין, כשהם מאושרים בידי המזכיר הראשי או פקיד של בית הדין האזורי, או בידי עורך דין או היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו; אך רשאי בית הדין לדון בבקשה אף אם לא צורפו העתקים כאמור.
: (ב) הבקשה תוגש בכתב במספר עותקים מספיק לבית הדין ולמשיבים, ותפרט בצורה תמציתית את הנימוקים שעליהם סומך המבקש את בקשתו.
: (ג) החליט בית הדין לאחר שעיין בבקשה שאין היא מצריכה תשובה - ידחנה מיד; החליט שהיא מצריכה תשובה, תומצא הבקשה למשיב ועליו להגיש את תשובתו בצורה תמציתית תוך חמישה עשר ימים מיום ההמצאה, או במועד מוקדם יותר שקבע לכך בית הדין, ובערעורים לפי [[+#123|סעיפים 64א]], [[+#213|127לד]] [[#10|ו-200א לחוק הביטוח הלאומי]] - תוך שלושים ימים מיום ההמצאה.

@ 86. החלטת בית הדין הארצי [72]
: (א) בתום התקופה לפי [[תקנה 85(ג)]] או לפניו - אם נתקבלה תשובת המשיב - יחליט בית הדין אחת מאלה:
:: (1) לדחות את הבקשה;
:: (2) ליתן רשות ערעור אם דרך כלל ואם לגבי בעיה מסויימת כאמור [[בתקנה 80]];
:: (3) להורות על הגשת טענות נוספות בעל-פה.
: (ב) החלטת בית הדין תומצא לבעלי-הדין אם ניתנה שלא בפניהם ואין צורך להשמיעה אלא אם כן הורה על כך בית הדין.

=== סימן ה': הגשת הערעור ===

@ 87. הגשת ערעור [73]
: (א) ערעור לבית הדין הארצי יוגש במסירת חמישה עותקים של כתב הערעור בצירוף עותקים נוספים כמספר המשיבים.
: (ב) ערעור לבית הדין האזורי יוגש במסירת שלושה עותקים של כתב הערעור בצירוף עותקים נוספים כמספר המשיבים.

@ 88. ערעור על תובענות שאוחדו [74]
: תובענות שאוחדו וניתנה בתובענה המאוחדת החלטה אחת, רשאי כל בעל דין לערער על ההחלטה ואין צורך להגיש ערעור נפרד לכל אחת מן התובענות שאוחדו.

@ 89. איחוד בעלי-דין [75]
: בעלי דין אחדים בתובענה אחת רשאים להצטרף יחד בערעור אחד.

@ 90. מיהו המשיב [76]
: כל מי שהיה בעל דין בתובענה לפני הערכאה הקודמת ואיננו מערער, יהיה משיב בערעור.

@ 91. צירוף משיב בידי בית הדין
: בית דין של ערעור רשאי להורות על צירוף משיב שלא היה בעל דין; הורה כאמור, יתוקן כתב הערעור ויומצא לאותו משיב כתב הערעור המתוקן, ורשאי בית הדין לדחות את מועד הדיון בערעור, בתנאים שייראו לו צודקים, ורשאי בית הדין ליתן פסק דין כאילו היה המשיב שצורף בעל דין.

@ 92. תחולת הוראות [77]
: הוראות [[סימן ג' לפרק ב']] יחולו על ערעורים לבית הדין, ולענין זה כל מקום שנאמר &quot;תובע&quot;, &quot;נתבע&quot; או &quot;תובענה&quot; - קרי &quot;מערער&quot;, &quot;משיב&quot; ו&quot;ערעור&quot;, לפי הענין.

@ 93. תוכן כתב ערעור [78]
: (א) אלה הדברים שיכיל כתב ערעור:
:: (1) שמו, מספר זהותו ומקום מגוריו של המערער;
:: (2) שמו של כל משיב, מספר זהותו ומקום מגוריו, אם ניתן לבררם;
:: (3) שם בית הדין שנתן את ההחלטה שעליה מערערים, תאריך ההחלטה ומספר התיק של התובענה שבה ניתנה;
:: (4) מען לשם המצאה למערער;
:: (5) אם ניתנה ההחלטה שלא בפני המערער - התאריך שבו הומצאה לו, אם הומצאה, או ציון שההחלטה לא הומצאה;
:: (6) נימוקי הערעור.
: (ב) כתב ערעור יפרט בצורה תמציתית את נימוקי ההתנגדות להחלטה שעליה מערערים שלא על דרך הויכוח או סיפור דברים.

@ 94. נימוקים שלא פורשו [79]
: המערער לא יטען נימוק התנגדות שלא פורש בכתב הערעור אלא ברשות בית הדין, אולם בית הדין בבואו להחליט בערעור לא יהיה מוגבל לנימוקי ההתנגדות שפורשו בכתב הערעור או שנטענו בבית הדין לפי תקנה זו.

@ 95. מחיקת נימוקים ותיקונים [80]
: כתב ערעור ניתן לתיקון בכל עת שתיראה לבית הדין, ורשאי הוא בכל עת להורות על מחיקתו או תיקונו של כל נימוק שבערעור שאינו דרוש לענין, או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן או לסבכו או להשהותו.

@ 96. פרטים נוספים [81]
: בית הדין רשאי, בכל עת, להורות למערער להמציא לו פרטים נוספים ומפורטים יותר לכל נימוק שבערעור, בתנאים שייראו לבית הדין, לרבות תשלום הוצאות.

@ 97. מסמכים שיש לצרפם לכתב ערעור [82]
: (א) אלה המסמכים שיש לצרף לכתב ערעור המוגש לבית הדין הארצי: חמישה העתקים של ההחלטה שעליה מערערים כשהם מאושרים בידי המזכיר הראשי או פקיד של בית הדין שעל החלטתו מערערים, או בידי עורך דין או היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, והעתקים נוספים מאושרים כאמור כמספר המשיבים.
: (ב) מסמכים המצורפים לכתב ערעור המוגש לבית הדין האזורי, יהיו בשלושה עותקים כשהם מאושרים כאמור בתקנת משנה (א), וכן יצורפו העתקים נוספים מאושרים כאמור כמספר המשיבים.

@ 98. מסמכים שיש להמציאם למשיבים
: (א) ואלה המסמכים שיש להמציא למשיבים בערעור לבית דין:
:: (1) עותק של כתב הערעור;
:: (2) העתק ההחלטה שעליה מערערים.
: (ב) היו משיבים אחדים מיוצגים על ידי עורך דין אחד או נציג אחד אחר, די בהעתק אחד מן המסמכים האמורים בתקנת משנה (א) בשביל כל המשיבים האלה.

=== סימן ו': ערעור שכנגד ===

@ 99. ערעור שכנגד טעון הודעה [83]
: היה בדעת המשיב לטעון בשעת הדיון בערעור שהחלטת בית דין קמא טעונה שינוי, יגיש על כך הודעה לבית הדין שלערעור, בפירוט הנימוקים, תוך עשרה ימים מהיום שבו הומצא לו כתב הערעור כאמור [[בתקנה 98]], אולם לא יאוחר מאשר חמישה ימים לפני התחלת הדיון בערעור, והעתק ההודעה יומצא לכל אחד מהמשיבים.

@ 100. אי הגשת הודעה [84]
: אי הגשת הודעה אין בה כשלעצמה כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לבית הדין שלערעור לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, אך יכולה היא לשמש סיבה, לפי שיקול דעתו של בית הדין, לדחיית הדיון בערעור או לצו מיוחד להוצאות.

=== סימן ז': הדיון בערעור ===

@ 101. פגם בצורת כתב הערעור [85]
: אין לעורר התנגדות טכנית לכתב ערעור על יסוד פגם שבצורה.

@ 102. עיקרי טיעון בבית הדין הארצי
: (א) נקבע תאריך לדיון בערעור, רשאי בית הדין הארצי להורות כי כל צד יגיש לבית הדין, במספר עותקים מספיק, את עיקרי טיעונו וימסור לצד שכנגד עותק מהם שבעה ימים לפחות לפני אותו תאריך.
: (ב) עיקרי טיעון יכללו, בצורה תמציתית, את טענותיו של כל צד ואת האסמכתאות שבדעתו להסתמך עליהן כשהן מפורטות ליד כל טענה בנפרד.

@ 103. סיכום טענות בכתב
: (א) בית דין שלערעור, רשאי, בצו, להורות לבעלי הדין, לפני תחילת הדיון בערעור או במהלכו, לסכם את טענותיהם בכתב על הפרשה כולה או על שאלה מסויימת שקבע, בין בנוסף על טענות שבעל-פה, כולן או מקצתן, ובין במקומן, ורשאי הוא להגביל את היקפם של סיכומים אלה.
: (ב) צו כאמור יקבע את סדרי הטענות הן שבעל-פה והן שבכתב וכל יתר הדברים הטעונים, לדעת בית הדין, הסדר בשל צו כזה.
: (ג) בעל דין שלא הגיש סיכום טענותיו במועד, כהוראת בית הדין, דינו כדין בעל דין שלא התייצב במועד שנקבע לדיון, זולת אם הורה בית הדין הוראה אחרת.

@ 104. אי-התייצבות בערעור [86]
: לענין ההתייצבות בתאריך שנקבע לדיון בערעור, או לדיון נדחה, ינהגו כך:
: (1) נמסרה הודעה על תאריך הדיון ואיש מבעלי הדין לא התייצב, רשאי בית הדין לדחות את הדיון או למחוק את הערעור;
: (2) התייצב המערער ואילו המשיב לא התייצב לאחר שקיבל הודעה על תאריך הדיון, יתברר הערעור או שהדיון בו יידחה למועד אחר, כפי שיחליט בית הדין;
: (3) התייצב המשיב ואילו המערער לא התייצב לאחר שקיבל הודעה על תאריך הדיון, יתברר הערעור או יימחק או יידחה הדיון בו למועד אחר, הכל כפי שיחליט בית הדין.

@ 105. השבת ערעור שנמחק [87]
: נמחק ערעור כאמור [[בתקנה 104]], רשאי המערער, תוך שבעה ימים מיום המצאת ההחלטה על המחיקה, לבקש מבית הדין שלערעור להשיב את הערעור; בית הדין רשאי להשיב את הערעור בתנאים שיראה לקבוע בדבר תשלום הוצאות או בענינים אחרים.

@ 106. דיון שנית בערעור שנדון על פי צד אחד [88]
: נדון ערעור על פי צד אחד לפי [[תקנה 104]], רשאי בעל הדין הנעדר, לא יאוחר משבעה ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, לבקש מבית הדין שידון בערעור שנית; בית הדין רשאי לדון בערעור שנית, ואם יהיה צורך בכך - לבטל את פסק הדין שניתן כלפי כל בעלי-הדין שבערעור או כלפי מקצתם, בתנאים שיראה לקבוע בדבר תשלום הוצאות או בענינים אחרים.

=== סימן ח': פסק הדין בערעור ===

@ 107. פסק דין בערעור [89]
: בית הדין שלערעור יתן פסק דין או החלטה אחרת כתום הדיון או בתאריך אחר שעליו יודע לבעלי הדין; ההחלטה תהיה בכתב, תיחתם בידי בית הדין ויירשם בה תאריך נתינתה.

@ 108. תוכן פסק הדין [89א]
: (א) פסק דינו של בית הדין שלערעור יכיל את אלה:
:: (1) השאלות הטעונות הכרעה;
:: (2) ההכרעה;
:: (3) נימוקי ההכרעה;
:: (4) הסעד שהמערער זכאי לו, אם ההחלטה שעליה ערער בוטלה או שונתה.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1) עד (3), אם החליט בית הדין שלערעור לדחות ערעור, רשאי הוא לכלול בפסק דינו את קביעתו בדבר דחיית הערעור בלבד אם מתקיימים לדעתו, לגבי ההחלטה שעליה מערערים, כל אלה:
:: (1) אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בה;
:: (2) הממצאים שנקבעו בה תומכים במסקנה המשפטית;
:: (3) אין לגלות טעות שבחוק.

@ 109. פסק דין מוסכם [90]
: (א) פסק דין יכול לאשר, לשנות או לבטל את ההחלטה שעליה מערערים; אך אם הגיעו בעלי הדין שבערעור לידי הסכם על צורת פסק הדין בערעור, רשאי בית הדין ליתן פסק דין לפי ההסכם.
: (ב) הסכימו בעלי הדין בערעור למתן פסק דין לפי נוסח מוסכם, רשאי בית הדין שלערעור, על פי בקשת בעל דין בכתב או בעל פה, ליתן פסק דין כאמור אף אם הסכימו בעלי הדין לגופו של הענין בלבד ולא על סכום הוצאות המשפט, ובית הדין שלערעור ישום ויקבע בפסק הדין את ההוצאות האמורות.

@ 110. סמכותו של בית הדין בערעור [91]
: בית הדין שלערעור מוסמך ליתן כל החלטה שצריך היה לתיתה או לאשר או לבטל את ההחלטה שניתנה ולהורות על דיון חדש או ליתן החלטה נוספת או אחרת, ככל שיחייב הענין; בית הדין רשאי להשתמש בסמכותו זו אף אם הערעור נוגע רק לחלק מן ההחלטה ורשאי הוא להשתמש בה לטובת המשיבים או בעלי הדין האחרים, כולם או מקצתם, אף אם לא הגישו ערעור או ערעור שכנגד.

@ 111. שימוע החלטה
: בשימוע החלטה רשאי בית הדין שלערעור לקרוא רק את אותו חלק המפרט את הסעד או את ההכרעה שניתנו בערעור.

@ 112. פסיקתה [92]
: על סמך החלטה של בית הדין שלערעור מותר לערוך פסיקתה כדרך שעורכים אותה בערכאה ראשונה, ויצויין בה התאריך שבו ניתנה ההחלטה.

== פרק ג(('))1: טענת פסלות לישב בדין (תיקון: תשנ&quot;ב) ==

@ 112א. סייג לתחולתן של התקנות (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;ד)
: (א) בקשה ששופט, רשם או נציג ציבור יפסול עצמו מלישב בדין לפי [[סעיף 39א לחוק]] (להלן - טענת פסלות), וערעור על החלטה בבקשה כאמור או בבקשה להיתר ייצוג לפי [[אותו סעיף]], לא יוגשו אלא בהתאם להוראות [[פרק זה]], על אף כל הוראה אחרת בענין הגשת בקשות או ערעורים בתקנות אלה.
: (ב) הוראות אחרות בתקנות אלה יחולו לענין טענת פסלות במידה שאינן סותרות הוראות [[פרק זה]] ובשינויים המחוייבים לפי הענין.

@ 112ב. מועד לטענת פסלות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: בתחילת הדיון בתובענה או בערעור, ולפני כל טענה אחרת, רשאי בעל דין לטעון טענת פסלות; לא היה באפשרותו לטעון אותה טענה בשלב האמור, רשאי הוא לטענה לאחר מכן, ובלבד שיעשה זאת מיד לאחר שנודעה לו עילת הפסלות.

@ 112ג. ערעור על החלטה (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;ד, תשע&quot;א)
: (א) בעל דין שבדעתו לערער על החלטה בעניין טענות פסלות או בעניין היתר ייצוג יודיע על כך לבית הדין, ומשהודיע כך, יימשך המשפט, זולת אם החליט השופט המותב או הרשם, לפי העניין, מנימוקים שיירשמו, שיש להפסיקו.
: (ב) הערעור יוגש בכתב בשלושה עותקים, תוך עשרה ימים מהיום שבו הודעה לבעל הדין ההחלטה בבקשה; בערעור יפורטו כל נימוקי ההתנגדות להחלטה ויצורף לו תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה; בו ביום ימציא המערער עותק מהערעור על מצורפיו, במישרין, לכל אחד מבעלי הדין; היו בעלי דין אחדים מיוצגים בידי עורך דין אחד, די בהמצאת עותק אחד בשביל כל בעלי הדין המיוצגים כאמור.
: (ג) נשיא בית הדין הארצי לעבודה או מי שדן בערעור רשאי להורות לבקשת המערער בכתב הערעור, על הפסקת המשפט עד להחלטה בערעור.
: (ד) כל בעל דין אחר רשאי להשיב לערעור; תשובת בעל דין תוגש בכתב בשלושה עותקים, תוך עשרה ימים מהיום שבו הומצא לו כתב הערעור, יפורטו בה כל נימוקיו ויצורף לה תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לתשובה; לא הוגשה תשובה בתוך עשרה ימים כאמור, רשאי בית הדין להחליט בערעור לאלתר על יסוד הטענות בכתב שבפניו.
: (ה) מי שדן בערעור רשאי, מטעמים מיוחדים, ליתן, לבקשת בעל דין בכתב ערעור או בכתב תשובה, הזדמנות לטעון טענות נוספות בכתב או בעל פה, וכן לבקש מהשופט, הרשם או נציג הציבור אשר על החלטתו הוגש ערעור להעיר את הערותיו.
: (ו) הוחלט בערעור להעביר את הדיון בתובענה לשופט אחר או לרשם אחר או להחליף את נציג הציבור באחר, רשאי השופט או הרשם או המותב, לפי הענין, לדון בה מן השלב שאליו הגיע השופט הקודם או מכל שלב אחר שייראה לו נכון וצודק בנסיבות הענין.

== פרק ד': הוראות כלליות ==

=== סימן א': תשלום הוצאות וערובה לתשלומן (תיקון: תשע&quot;ו) ===

@ 113. הכלל בדבר הוצאות [93]
: בכפוף להוראות כל חיקוק, יהיה ענין ההוצאות בכל תובענה, ערעור או הליך אחר, מסור לשיקול דעתו של בית הדין או של הרשם, ואם בבקשה פלונית או בדיון פלוני ניתן צו להוצאות לא ייפגע צו זה על ידי כל צו אחר להוצאות שיינתן לאחר מכן שלא בדרך ערעור על הצו הראשון.

@ 114. סכום ההוצאות [94]
: (א) בית הדין או הרשם, כשהוא פוסק ההוצאות, רשאי לקבוע סכום קצוב, ואם לא קבע סכום קצוב, ישום הרשם את ההוצאות.
: (ב) חייב בית הדין בעל דין בתשלום הוצאותיו של בעל הדין שכנגד, רשאי הרשם לקבוע סכום הוצאות אלה - במידה שהן אגרות בית הדין, מס בולים, שכר בטלת עדים, שכר מומחים ודמי לינה - לפי החומר שבתיק בית הדין, בלי שיהיה צורך בהגשת בקשה ושלא בפני בעל הדין, ובין שנקבע גם סכום שכר טרחת עורך דין ובין שלא נקבע.

@ 115. אכיפת צו הוצאות [95]
: צו לתשלום הוצאות ניתן להוציא לפועל כדרך שמוציאים לפועל פסק דין של בית הדין לתשלום סכום כסף.

@ 116. עורך דין שהוא בעל דין [96]
: עורך דין שהוא בעל דין וטוען לעצמו, הוא גופו או באמצעות משרדו, ונפסקו לו הוצאות, זכאי הוא שייכללו בשומה ההוצאות שהיה מקבל אילו העסיק עורך דין.

@ 116א. ערובה לתשלום הוצאות (תיקון: תשע״ו, תשע״ז)
: (א) שופט בית הדין או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.
: (ב) היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי [[תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ&quot;ט-1969]], יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תידחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שירשמו.
: (ג) הורה שופט בית הדין או הרשם על הפקדת ערובה ולא הופקדה ערובה בתוך המועד שנקבע, תימחק התובענה, זולת אם הורשה התובע להפסיקה.

=== סימן ב': אימות עובדות ===

@ 117. הצהרת אימות [97]
: (א) בכל הליך שהוגש על פי תקנות אלה, רשאי בית הדין או הרשם להורות למגיש כי העובדות שעליהן הוא מסתמך יאומתו באזהרה שתימסר בפני הרשם, או בתצהיר ([[בסימן זה]] - הצהרת אימות).
: (ב) נמסרה ההצהרה, יערוך הרשם את הצהרת האימות וירשום אותה בפרוטוקול שיצרף לתיק התובענה; העתק ההצהרה יומצא לבעל הדין שכנגד.

@ 118. חקירת המצהיר [98]
: (א) רצה בעל דין לחקור את מי שמסר הצהרת אימות חקירה שכנגד, יודיע על כך למגיש הצהרת האימות וידרוש את התייצבותו של המצהיר לשם חקירה שכנגד בשעת הדיון; ההודעה תומצא מבעוד מועד כדי ליתן למצהיר שהות מספקת להתכונן ולהגיע למקום הדיון.
: (ב) בית הדין רשאי בכל עת לדרוש, מיזמתו הוא, התייצבותו של מצהיר הצהרת האימות לשם חקירה שכנגד.

@ 119. הימנעות מאימות או מחקירה שכנגד [99]
: הורה בית הדין או הרשם על הגשת הצהרת אימות כאמור [[בתקנה 117]], ולא נמסרה הצהרה תוך המועד שנקבע לכך, או שנמסרה הצהרת האימות אך המצהיר לא התייצב לחקירה שכנגד משנדרש לכך בידי בית הדין או בעל הדין, רשאי בית הדין שלא להיזקק לעובדות שהצהרת האימות אימתה או צריכה היתה לאמת.

=== סימן ג': שונות ===

@ 120. איחוד ענינים מטעם בית הדין [100]
: ענינים אחדים התלויים ועומדים בבית דין אחד וכרוכות בהם שאלות זהות או שאלות דומות, של משפט או של עובדה, רשאי בית הדין, לפי שיקול דעתו, להורות על איחודם, בין על פי בקשת בעל דין ובין ללא בקשה כזאת, ובתנאים שייראו לו.

@ 120א. בעל דין או עד שהוא קטין (תיקון: תשע&quot;ג-2)
: היה בעל דין או עד קטין שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, יציין מגיש כתב בי-הדין את עובדת היותו קטין בראש כתב בי-הדין סמוך לשם הקטין; כלל כתב בי-דין שהוגש לבית הדין מידע על מצבו הבריאותי, הגופני או הנפשי של הקטין או שיש חשש שפרסומו של מידע כאמור לרבות מידע לפי [[סעיף 24 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש&quot;ך-1960]], אסור לפי דין, יגיש בעל הדין הודעה על כך לבית הדין.

@ 121. עריכת טופס [101]
: מסמך שיש לערכו לפי אחד הטפסים [[שבתוספת]] יהיה ערוך בשינויים המחוייבים לפי הנסיבות ואין חובה שיהיה העתק מילולי ממנו.

@ 122. קבלת טפסים בהליכים מסויימים [102]
: כל הנזקק לטפסים המפורטים בפסקאות (1), (2) או (3) יוכל לקבלם חינם כמפורט להלן:
: (1) [[$ לתוספת|טופס 2]] להגשת תביעה לתשלום שכר עבודה, [[$ לתוספת|טופס 6]] להגשת כתב הגנה בתביעה כאמור, [[$ לתוספת|טופס 3]] להגשת תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, [[$ לתוספת|טופס 7]] להגשת כתב הגנה בתביעה כאמור, [[$ לתוספת|טופס 4]] להגשת תביעה לתשלום קצבה, [[$ לתוספת|טופס 8]] להגשת כתב הגנה בתביעה כאמור או [[$ לתוספת|טופס 13]] להגשת ערעור על החלטת רשם בתובענה לתשלום שכר עבודה או קצבה - בכל מזכירות של בית דין אזורי לעבודה, בכל סניף של משרד העבודה והרווחה ובמשרדו של כל ארגון עובדים שביקש זאת מהמזכיר הראשי של בית הדין;
: (2) [[$ לתוספת|טופס 11]] לערעור גימלאות - בכל מזכירות של בית דין אזורי לעבודה, בלשכת הממונה על תשלום גימלאות, בלשכת נציב שירות המדינה ובכל לשכה מחוזית של נציבות שירות המדינה;
: (3) [[$ לתוספת|טופס 12]] לערעור תעסוקה - בכל מזכירות של בית דין אזורי לעבודה ובכל לשכת שירות תעסוקה.

@ 123. תיקון טעויות [103]
: בענין תיקון טעות בפסיקתה או בהחלטה ינהג בית הדין כאמור [[בסעיף 81 לחוק בתי המשפט]], והוא הדין לגבי הרשם לענין פסיקתה או החלטה שנחתמו בידו.

@ 124. סמכות כללית לתקן פגם בהליך [104]
: בית הדין רשאי, בכל עת, לתקן כל פגם או טעות בכל הליך, וליתן הוראות בדבר הוצאות או בענינים אחרים ככל שייראה לו צודק, וחובה לעשות כל התיקונים הדרושים כדי לפסוק בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, והוא הדין לגבי הרשם בהחלטה שנתן.

@ 125. הארכת מועדים [105]
: מועד או זמן שקבע בית הדין או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה; נקבע המועד או הזמן בחיקוק, לרבות בתקנות אלה, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו.

@ 126. תקופת פגרה לא תבוא במנין [105א]
: תקופת פגרה של בית הדין לא תבוא במנין הימים שנקבעו בתקנות אלה או שנקבעו בידי בית הדין או הרשם, אלא אם כן הורה בית הדין או הרשם, לפי הענין, אחרת.

@ 127. מחיקה אינה מעשה בית דין [107]
: מחיקת הליך אינה מעשה בית דין ואין בה, כשהיא לעצמה, כדי למנוע את התובע מלהגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה.

@ 128. אי קיום התקנות [108]
: אי קיום תקנות אלה, או כל נוהג הקיים אותה שעה, אינו פוסל שום הליך, אלא אם כן הורה כך בית הדין, אך מותר לבטל הליך, כולו או מקצתו, כהליך שאינו כראוי או לתקנו או לנהוג בו בדרך אחרת, כפי שייראה לבית הדין, והוא הדין לגבי הרשם בהליכים שבפניו.

@ 129. תחולת [[תקנות סדר הדין האזרחי]] [109] (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;ג-2, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ז)
: על הליכים לפי תקנות אלה יחולו, בשינויים המחויבים, [[תקנות סדר הדין האזרחי]] המפורטות להלן:
: (1) [[-|תקנות 70]] [[-|ו-71]] לעניין הגשת העתק מסמך והצגת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית על ידי בעל דין;
: (2) [[-|תקנה 72]] לעניין מתן עדות בהיוועדות חזותית;
: (3) [[-|תקנה 73]] לעניין מתן עדות מוקדמת;
: (4) [[-|תקנות 94 עד 110]], [[-|124 עד 128]] לעניין סעד זמני, וכן [[-|תקנה 132]] לעניין סעד בעת מתן פסק הדין או בתכוף לו;
: (5) [[-|תקנה 145]] לעניין עיכוב ביצוע וסעד זמני בשל ערעור;
: (6) [[-|תקנות 158 עד 169]] לעניין המצאת כתבי בי-דין;
: (7) [[-|תקנות 170]] [[-|ו-171]] לעניין ייפוי כוח, ואם בעל הדין מיוצג על ידי עורך דין - גם [[-|תקנה 9(ה)]];
: (8) (((הוראת שעה מיום 7.10.2026 עד יום 1.10.2031):)) [[-|פרק י&quot;ב]] לעניין תביעה לקבלת סעד הצהרתי שעילתו לפי [[סעיף 28 לחוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה), התשפ&quot;ו-2026]].

@ 130. תחולת [[+|תקנות בדבר החזרת פקדונות]] [109א]
: [[תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות), התשמ&quot;א-1981]], יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על פקדונות שהופקדו וקנסות ששולמו בבית דין.

@ 131. ביטול
: תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשכ&quot;ט-1969 - בטלות.

@ 132. תחילה
: והוראות מעבר תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן (להלן - יום התחילה), והן יחולו גם על עניינים התלויים ועומדים ביום התחילה לפני בית הדין או הרשם.

== תוספת ==
@ &lt;עוגן טופס 1&gt; : '''טופס 1''': הזמנה לדין ((([[תקנה 12(ב)]])))
@ &lt;עוגן טופס 2&gt; : '''טופס 2''': תביעה לתשלום שכר עבודה ((([[תקנה 13(א)]])))
@ &lt;עוגן טופס 3&gt; : '''טופס 3''': תביעה לתשלום פיצויי פיטורים ((([[תקנה 13(ב)]])))
@ &lt;עוגן טופס 4&gt; : '''טופס 4''': תביעה לתשלום קצבה ((([[תקנה 13(ג)]])))
@ &lt;עוגן טופס 5&gt; : '''טופס 5''': דרישה להגיש כתב הגנה והזמנה לדיון ((([[תקנה 27(ב)]])))
@ &lt;עוגן טופס 6&gt; : '''טופס 6''': כתב הגנה בתביעה לתשלום שכר עבודה ((([[תקנה 32(א)(1)]])))
@ &lt;עוגן טופס 7&gt; : '''טופס 7''': כתב הגנה בתביעה לתשלום פיצויי פיטורים ((([[תקנה 32(א)(2)]])))
@ &lt;עוגן טופס 8&gt; : '''טופס 8''': כתב הגנה בתביעה לתשלום קצבה ((([[תקנה 32(א)(3)]])))
@ &lt;עוגן טופס 9&gt; : '''טופס 9''': הזמנה לעד ((([[תקנה 53(ב)]])))
@ &lt;עוגן טופס 10&gt; : '''טופס 10''': צו הבאה ((([[תקנה 54]])))
@ &lt;עוגן טופס 11&gt; : '''טופס 11''': ערעור לפי [[חוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]] ((([[תקנה 62]])))
@ &lt;עוגן טופס 12&gt; : '''טופס 12''': ערעור לפי [[חוק שירות התעסוקה, התשי&quot;ט-1959]] ((([[תקנה 69]])))
@ &lt;עוגן טופס 13&gt; : '''טופס 13''': ערעור על החלטת רשם בתובענה לתשלום שכר עבודה / קצבה ((([[תקנה 78(ג)]])))

&lt;פרסום&gt; י&quot;ח בתשרי התשנ&quot;ב (26 בספטמבר 1991)
&lt;חתימה&gt; דן מרידור שר המשפטים</text>
      <sha1>2b2fynq1q72bgyn531civyoxcoyhzna</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>321015</id>
    <revision>
      <id>3087841</id>
      <parentid>2961848</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:02:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087777] תיקון הוראת שעה תשפ&quot;ז</comment>
      <origin>3087841</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="111606" sha1="jvvc63ar4c0umyohvllwwfr4rilnklj" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ״ב–1991}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ב, 345|תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5394.pdf}}, {{ח:תיבה|1374|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 757|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6328.pdf}}, {{ח:תיבה|882|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6332.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 2|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6815.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 963|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7001.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 242|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7188.pdf}}, {{ח:תיבה|870|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7231.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1714|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7697.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 8|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7718.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 1316|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9045.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 178|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12544.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה#סעיף 43|סעיף 43(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|לחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969}} (להלן – החוק), ולאחר התייעצות עם שר העבודה והרווחה אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות ותחולה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הליכים בבית דין אזורי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: מקום השיפוט}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: פתיחת תובענה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: בעלי דין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: פיצול סעדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: כתב הגנה וכתבי טענות אחרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|סימן ו׳: כתבי טענות – הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ז|סימן ז׳: דן יחיד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ח|סימן ח׳: פסק דין בהעדר הגנה, מחיקה ודחיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ט|סימן ט׳: הליכי ביניים להבהרת כתב טענות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן י|סימן י׳: הדיון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן יא|סימן י״א: הזמנת עדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן יב|סימן י״ב: פסק דין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן יג|סימן י״ג: בוררות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן יד|סימן י״ד: ערעור על החלטת הממונה על תשלום הגימלאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן טו|סימן ט״ו: ערר לפי חוק שירות התעסוקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: ערעור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: מועדי ערעור על החלטות בית דין אזורי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: ערעור על פסק דין ועל החלטה אחרת של רשם בית דין אזורי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: ערעור על החלטה אחרת של רשם בית הדין הארצי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: רשות לערער}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: הגשת הערעור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: ערעור שכנגד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: הדיון בערעור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ח|סימן ח׳: פסק הדין בערעור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג{{ח:הערה|׳}}1: טענת פסלות לישב בדין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳: תשלום הוצאות וערובה לתשלומן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: אימות עובדות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות ותחולה}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ג, תשפ״א|אחר=[1]}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית דין אזורי“, ”בית דין ארצי“ ו”רשם“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|בחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית דין“ – בית דין אזורי או בית דין ארצי, לפי הענין, לרבות שופט בבית הדין כשהוא דן בענין לבדו, וכן רשם הפועל על־פי {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה#סעיף 27|סעיף 27(ב) ו־(ג) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החלטה“ – פסק דין וכל החלטה אחרת של בית הדין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הליך“ – תובענה וכל ענין אחר המובא בידי בעל דין לפני בית דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טופס“ – שנוסחו ניתן {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כתב בי־דין“ – כל מסמך שניתן למסרו או להמציאו על פי תקנות אלה, לרבות החלטה או הודעה, פסיקתה, דרישה והזמנת בעל דין או עד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר זהות“ –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי חברה הרשומה בישראל – מספר הרישום;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי חברה הרשומה מחוץ לישראל – המדינה שבה היא רשומה ומספר הרישום, אם יש לה מספר רישום;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי תאגיד אחר שיש לו מספר רישום על־פי דין – מספר הרישום שלו;
{{ח:תתת|(4)}} לגבי יחיד תושב ישראל – מספר זהותו במרשם האוכלוסין;
{{ח:תתת|(5)}} לגבי יחיד שאינו תושב ישראל – המדינה שבה הוצא הדרכון ומספר הדרכון;
{{ח:תתת|(6)}} לגבי יחיד תושב האזור – מספר הזהות על פי מרשם האוכלוסין הפלסטיני שבאזור כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה)|בחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס״ג–2003}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מען“, לענין המצאת כתבי בי־דין – שם הישוב, שם הרחוב, מספר הבית ומספר המיקוד, ולרבות מספר הטלפון והפקסימיליה באותו מען, אם ישנו; בהעדר שם לרחוב או מספר לבית – סימן זיהוי אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסול דין“ – לרבות ”קטין“ וכמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תובענה“ – תביעות, בקשות ושאר עניינים שמביא בעל דין לפני בית הדין באחת הדרכים שנקבעו לכך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תצהיר“ – תצהיר לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, לרבות הצהרה בכתב שניתנה מחוץ לישראל בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל או שניתנה לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור, ולרבות הצהרת אימות הניתנת בפני רשם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות סדר הדין האזרחי“ – {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018}}.

{{ח:סעיף|2|תחולה}}
{{ח:ת}} סדר הדין בכל ענין המובא לפני בית הדין, יהיה לפי תקנות אלה, אולם במידה שבענין פלוני נוהגים לפי סדר דין אחר – לא ינהגו לפי תקנות אלה.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הליכים בבית דין אזורי}}
{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: מקום השיפוט}}

{{ח:סעיף|3|מקום השיפוט|תיקון: תשפ״ז|אחר=[2]}}
{{ח:תת|(א)}} מקום השיפוט הוא –
{{ח:תתת|(1)}} בתובענה כאמור {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה#סעיף 24|בסעיף 24(א)(1) לחוק}} – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה;
{{ח:תתת|(2)}} בתובענה כאמור {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה#סעיף 24|בסעיף 24(א)(1א) לחוק}} – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה או מקום העבודה המיועד של העובד, שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה או אמורה היתה להתבצע העבודה;
{{ח:תתת|(3)}} בתובענה כאמור {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה#סעיף 24|בסעיף 24(א)(1ב) לחוק}} – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או נמצא מקום מגוריו;
{{ח:תתת|(4)}} בתובענה נגד קופת גמל כאמור {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה#סעיף 24|בסעיף 24(א)(3) לחוק}} – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של התובע;
{{ח:תתת|(5)}} בתובענה של קופת גמל נגד מעביד כאמור {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה#סעיף 24|בסעיף 24(א)(3) לחוק}} – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מרכז מפעלו של הנתבע בישראל;
{{ח:תתת|(6)}} בתובענה של קופת גמל נגד חבריה כאמור {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה#סעיף 24|בסעיף 24(א)(3) לחוק}} – בית הדין האזורי שבתחומו נמצא מקום מגוריו של הנתבע, או שבתחומו שולמו או צריכים היו להשתלם דמי הביטוח לקופה;
{{ח:תתת|(7)}} בתובענה שבין עובד לארגון עובדים כאמור {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה#סעיף 24|בסעיף 24(א)(4) לחוק}} – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד, זולת אם נקבע אחרת בתקנון הארגון;
{{ח:תתת|(8)}} בתובענה נגד המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של התובע;
{{ח:תתת|(9)}} בתובענה של המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של הנתבע, ואם הנתבע הוא תאגיד – משרדו הרשום;
{{ח:תתת|(10)}} בהליך לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה|חוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959}} (להלן – חוק שירות התעסוקה) – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצאת לשכת שירות התעסוקה הנוגעת בדבר או נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של הנתבע;
{{ח:תתת|(11)}} בכל הליך אחר – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום עבודתו או מקום מגוריו של התובע או מרכז מפעלו של הנתבע, ואם הנתבע הוא תאגיד – משרדו הרשום;
{{ח:תתת|(12)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 7.10.2026 עד יום 1.10.2031):}} תובענה לקבלת סעד הצהרתי שעילתו לפי {{ח:חיצוני|חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)#סעיף 28|סעיף 28 לחוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה), התשפ״ו–2026}} – בית הדין האזורי, שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגורי הנפגע.
{{ח:תת|(ב)}} לענין תקנת משנה (א)(1), (2), (3), (10) ו־(11), אם מקום העבודה או ביצועה הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד או מרכז מפעלו של המעביד בישראל; אם מרכז מפעלו של המעביד הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של המעביד, או – אם המעביד הוא תאגיד – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא משרדו הרשום בישראל או כל מקום אחר בישראל שבו הוא מנהל עסקיו.

{{ח:סעיף|4|תובענה נגד המדינה|אחר=[3]}}
{{ח:ת}} תובענה של עובד נגד המדינה תוגש לבית הדין האזורי שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו או מקום עבודתו של העובד.

{{ח:סעיף|5|מקום שיפוט במקרים אחרים}}
{{ח:ת}} תובענה שאין מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, יכול שתוגש לכל בית דין אזורי, אולם רשאי בית הדין להורות על העברת הדיון לבית דין אזורי אחר, אם ראה שלפי נסיבות הענין יהיה הדיון בבית דין אחר נוח יותר לבעלי הדין.

{{ח:סעיף|6|תובענה בנושא אחד בבתי דין אחדים|אחר=[4]}}
{{ח:ת}} הוגשו תובענות בנושא אחד לבתי דין אחדים, יקבע נשיא בית הדין הארצי למי מבתי דין אלה השיפוט, ולאותו בית דין יהיה לפי זה שיפוט ייחודי והתובענות בשאר בתי הדין יועברו לבית הדין שנקבע כאמור ויידונו בו במאוחד.

{{ח:סעיף|7|נתבעים אחדים|אחר=[5]}}
{{ח:ת}} היו נתבעים אחדים, יכול שהתובענה תוגש לכל בית דין שניתן להגישה בו כנגד אחד הנתבעים.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: פתיחת תובענה}}

{{ח:סעיף|8|מסירת כתב תביעה|אחר=[6]}}
{{ח:ת}} תובענה תיפתח במסירת כתב תביעה לבית הדין בשלושה עותקים בשביל בית הדין ובמספר עותקים נוסף כמספר הנתבעים.

{{ח:סעיף|8א|סייג לקבלת כתב בי דין|תיקון: תשע״ג}}
{{ח:תת|(א)}} לא יקובל כתב בי דין לרישום אם לא צוין בראשו מספר זהותו של מגיש כתב בי הדין.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), לא היה לבעל דין מספר זהות, יציין זאת בראש כתב בי הדין ויפרט את הטעמים לכך; ראה מזכיר ראשי או מי שהוא הסמיכו כי אין לבעל דין מספר זהות, יאשר את קבלת כתב בי הדין לרישום.
{{ח:תת|(ג)}} הרואה את עצמו נפגע מאי־קבלתו לרישום של כתב בי־דין לרישום, רשאי, בתוך עשרה ימים ממועד קבלת ההודעה על אי־הקבלה לרישום, לבקש כי העניין יועבר לעיונו ולהכרעתו של שופט או רשם; לא הגיש בקשה כאמור, יראוהו כמי שאינו מתנגד לאי־קבלת כתב בי־הדין לרישום.

{{ח:סעיף|9|פרטי כתב תביעה|תיקון: תשע״ג־2|אחר=[7]}}
{{ח:ת}} אלה הפרטים שיכיל כתב תביעה, וחוץ מן האמור בתקנות להלן לא יכיל אלא פרטים אלה:
{{ח:תת|(1)}} ציון בית הדין שהתובענה מוגשת לו;
{{ח:תת|(2)}} שמו, מספר זהותו ומקום מגוריו של התובע, ומען להמצאת כתבי בי־דין;
{{ח:תת|(3)}} שמו, מספר זהותו ומקום מגוריו של הנתבע, במידה שניתן לבררם;
{{ח:תת|(3א)}} העובדה שהתובע או הנתבע הוא פסול דין או קטין, אם הדבר הוא כך, או שהוא תאגיד, ובמקרה זה – גם הצורה שבה התאגד;
{{ח:תת|(4)}} העובדות המהוות עילת התובענה, ואימתי נולדה;
{{ח:תת|(5)}} העובדות המראות שבית הדין מוסמך לדון בתובענה;
{{ח:תת|(6)}} הסעד המבוקש לרבות פיצויי הלנה והפרשי ריבית והצמדה והוצאות משפט;
{{ח:תת|(7)}} שוויו של נושא התובענה, ככל שניתן לקבעו, לפי הענין; היתה התביעה לסכום שיגיע לתובע לאחר בירור חשבונות שלא נתיישבו בינו לבין הנתבע, יפורש בכתב התביעה הסכום הנתבע לפי המשוער.

{{ח:סעיף|10|מען להמצאת כתבי בי־&lt;wbr&gt;דין|תיקון: תשפ״א|אחר=[8]}}
{{ח:ת}} המען להמצאת האמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9(2)}} יהיה:
{{ח:תת|(1)}} מקום מגוריו של התובע – אם הוא טוען לעצמו;
{{ח:תת|(2)}} משרד עורך דינו של התובע – אם עורך דין מייצג אותו;
{{ח:תת|(3)}} משרדו של ארגון עובדים או של ארגון מעבידים – אם התובע מיוצג על ידי מי שהארגון קבע לו לפי {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה#סעיף 34|סעיף 34 לחוק}} או אם התובענה הוגשה בידי ארגון עובדים על פי חוק אחר;
{{ח:תת|(4)}} מקום מגוריו או מקום עסקו של מי שנתמנה מורשה לקבלת כתבי בי־דין לפי {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 163|תקנה 163(א) סיפה לתקנות סדר הדין האזרחי}};
{{ח:תת|(5)}} כאשר המדינה היא המעביד, יהיה המען להמצאת כתבי בי־דין פרקליט המחוז שבו נמצא מקום מושבו של בית הדין האזורי הדן בהליך; היה בית הדין המוסמך לדון בהליך בית הדין הארצי – פרקליט המדינה.

{{ח:סעיף|11|רשימת מסמכים|אחר=[9]}}
{{ח:תת|(א)}} התובע ירשום בכתב התביעה או ברשימה המצורפת אליה, מה הם המסמכים שעליהם הוא נסמך בתביעתו, בין שהם ברשותו ובין שאינם ברשותו.
{{ח:תת|(ב)}} מסמך שרשם התובע כאמור בתקנת משנה (א) והוא ברשותו, יצרף העתק או תצלום שלו לכתב התביעה; אם איננו ברשותו – יציין בידי מי הוא נמצא לפי מיטב ידיעתו.

{{ח:סעיף|12|טפסי הזמנה|אחר=[10]}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה תובענה לבית דין אזורי, תומצא מטעם בית הדין לכל נתבע הזמנה לדין חתומה ביד הרשם או פקיד של בית הדין האזורי, יחד עם עותק של כתב התביעה.
{{ח:תת|(ב)}} ההזמנה לדין כאמור בתקנת משנה (א) תהיה ערוכה על פי {{ח:פנימי|תוספת טופס 1|טופס 1}}.

{{ח:סעיף|13|טפסי תובענות שכר, פיצויי פיטורים וקיצבה|אחר=[58]}}
{{ח:תת|(א)}} תובענה לתשלום שכר תהיה לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 2|טופס 2}}.
{{ח:תת|(ב)}} תובענה לתשלום פיצויי פיטורים תהיה לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 3|טופס 3}}.
{{ח:תת|(ג)}} תובענה לתשלום קיצבה תהיה לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 4|טופס 4}}.

{{ח:סעיף|14|תובענה על פי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי}}|תיקון: תשנ״ב|אחר=[61יג]}}
{{ח:ת}} בכתב תביעה שעילתו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968}} (להלן – חוק הביטוח הלאומי) או בחוק אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל על פיו, יצויין מספר זהותו של התובע ויצורפו לו העתקי כל החלטות המוסד לביטוח לאומי שבגינן מוגשת התובענה.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: בעלי דין}}

{{ח:סעיף|15|צירוף תובעים ונתבעים|אחר=[11]}}
{{ח:תת|(א)}} מותר לצרף בחזקת תובעים בתובענה אחת את כל הטוענים לזכות סעד מאותו נתבע – בין ביחד, בין לחוד ובין לחלופין – ושאילו הגישו תובענות נפרדות היתה מתעוררת בהן שאלה משותפת, משפטית או עובדתית.
{{ח:תת|(ב)}} מותר לצרף בחזקת נתבעים בתובענה אחת את כל הנתבעים למתן סעד לאותו תובע – בין ביחד, בין לחוד ובין לחלופין – ושאילו הוגשו נגדם תובענות נפרדות היתה מתעוררת בהן שאלה משותפת, משפטית או עובדתית; אין הכרח שכל נתבע יהא לו ענין לגבי כל הסעד שתובעים בתובענה.

{{ח:סעיף|16|סייג לצירוף בעלי דין|אחר=[12]}}
{{ח:ת}} ראה בית הדין שהצירוף עלול לסבך את הדיון או להכביד במידה יתרה על בעלי הדין, רשאי הוא להורות על הפרדת הדיון או על דרך דיון אחרת.

{{ח:סעיף|17|ספק בנוגע לנתבעים|אחר=[13]}}
{{ח:ת}} היה לתובע ספק ממי הוא זכאי לתבוע, רשאי הוא לצרף נתבעים אחדים, כדי ששאלת החבות ומידת החבות של כל אחד מהם תוכרע בין כל בעלי הדין.

{{ח:סעיף|18|שינוי בעלי דין|אחר=[14]}}
{{ח:תת|(א)}} בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית הדין או הרשם, לבקשת בעלי דין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית הדין דרושה כדי לאפשר לבית הדין לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה להוסיף או למחוק או להחליף בעל־דין תוגש לשופט או לרשם, אולם אפשר גם להשמיעה לפני בית הדין בשעת הדיון וללא הודעה מוקדמת.
{{ח:תת|(ג)}} הוסף בעל דין או הוחלף, יתוקן כתב התביעה לפי הצורך, אם לא הורה בית הדין או הרשם אחרת; הוסף נתבע או הוחלף, יומצאו לנתבע החדש הזמנה למשפט ועותק של כתב התביעה המתוקן; בית הדין או הרשם רשאי להורות על תיקון כתב התביעה ועל המצאת כתב התביעה המתוקן גם לנתבעים הראשונים.
{{ח:תת|(ד)}} הוחלף או הוסף בעל דין, רואים, לענין ההתיישנות, את ההליכים לגבי בעל הדין החדש כאילו התחילו עם כתב התביעה המתוקן.

{{ח:סעיף|19|שמירת זכויות|אחר=[15]}}
{{ח:ת}} לא תיפגע תובענה בשל כך בלבד שבעלי דין צורפו בה שלא כהלכה או שלא צורפו, ורשאי בית הדין לדון בענין, ככל שהוא נוגע לבעלי הדין שלפניו למעשה, ומותר ליתן פסק דין, ללא תיקונים, לטובת מקצתם של התובעים שנמצאו זכאים לסעד ולפי זכותם, או נגד מקצתם של הנתבעים שנמצאו חבים ולפי חבותם.

{{ח:סעיף|20|תובע או נתבע בשם תובע או נתבע אחר|אחר=[16]}}
{{ח:ת}} מקום שיש כמה תובעים יכול שאחד או אחדים מהם יהיו מורשיהם של אחד או אחדים מן השאר להתייצב, לטעון או לפעול בכל הליך במקומם, והוא הדין לגבי הרשאת הנתבע מטעם נתבע אחר.

{{ח:סעיף|21|אחד מטעם כל המעונינים|אחר=[17]}}
{{ח:תת|(א)}} היה מספר המעונינים בתובענה אחת גדול, יכולים מקצתם – לבקשת תובע אם הם תובעים, או לבקשת תובע או נתבע אם הם נתבעים, וברשות בית הדין או הרשם – לייצג באותה תובענה את כל המעונינים; לא ידעו המעונינים האחרים על דבר התובענה, יודיע להם בית הדין או הרשם על הגשתה בהמצאה אישית, או במודעה פומבית אם ההמצאה האישית אינה מעשית מכל סיבה שתיראה לבית הדין או לרשם, ככל שיורה בית הדין או הרשם בכל מקרה ומקרה.
{{ח:תת|(ב)}} כל מי שמיוצג בתובענה כאמור בתקנת משנה (א) רשאי לבקש מבית הדין או מהרשם לעשותו בעל דין בה.

{{ח:סעיף|22|טוענים בהליך ייצוג}}
{{ח:תת|(א)}} היה מספר הטוענים לזכות סעד אחד גדול – ושאילו הגישו תובענות נפרדות היתה מתעוררת בהן שאלה משותפת, משפטית או עובדתית – יכולים מקצתם, ברשות בית הדין או הרשם, לייצג באותה תובענה את כל הטוענים; לא ידעו הטוענים האחרים על דבר התובענה, יודיע להם בית הדין או הרשם על הגשתה באחת מהדרכים הבאות:
{{ח:תתת|(1)}} פרסום מודעה בשני עיתונים יומיים והעמדת כתב התביעה במזכירות בית הדין לרשות כל אחד מהם, לשם עיון;
{{ח:תתת|(2)}} אם הטוענים הם עובדים – גם הצגתו במקום העבודה; אם אין הם עובדים במקום עבודה אחד – פרסום מודעה בשני עיתונים יומיים והעמדת כתב התביעה במזכירות בית הדין לרשות כל אחד מהם, לשם עיון.
{{ח:תת|(ב)}} כל מי שמיוצג בתובענה כאמור בתקנת משנה (א) רשאי לבקש מבית הדין או מהרשם לעשותו בעל דין בה, או להורות שהוא לא יהיה מיוצג כאמור.

{{ח:סעיף|23|ייצוג של תאגיד|אחר=[18]}}
{{ח:ת}} בעל דין שהוא תאגיד, רשאי מנהל התאגיד או פקיד מפקידיו, שהורשה לכך כראוי, לעשות מטעם התאגיד כל מה שהתאגיד עצמו יכול היה לעשות אילו היה יחיד.

{{ח:סעיף|24|פסולי־&lt;wbr&gt;דין|אחר=[19]}}
{{ח:ת}} בית הדין המוסמך לדון בתובענה רשאי למנות לפסול־דין או למי שזקוק לאפוטרופוס, אפוטרופוס לדין אשר ייצגו ייצוג מלא בכל ההליכים בבית הדין, והוא רשאי לעשות זאת לבקשת בעל דין או בלא בקשה כזאת.

{{ח:סעיף|25|חילופי בעל דין|אחר=[20]}}
{{ח:תת|(א)}} לא תפוג תובענה על שום שאחד מבעלי הדין מת או פשט את הרגל, ובלבד שעילת התובענה בעינה עומדת; מת אחד מבעלי הדין בין גמר הדיון לבין פסק הדין, לא תפוג התובענה אף אם אין עילתה קיימת עוד אלא מותר ליתן פסק דין.
{{ח:תת|(ב)}} מת בעל דין או פשט את הרגל או שנכס שלו נסב – אם מרצון ואם מכוח דין – רשאי בית הדין להורות, אם ראה צורך בכך לשם יישוב מלא של כל השאלות הכרוכות בדבר, כי מבצע הצוואה או מנהל העזבון, או היורשים או הנאמנים, או חליף אחר של בעל הדין, כולם או מקצתם, יהיו לבעלי הדין, או שתומצא להם הודעה בדרך או בצורה שיקבע בית הדין ובתנאים שיקבע, והוא יתן צו בדבר המשך המשפט כפי שנראה לו.
{{ח:תת|(ג)}} מת בעל דין ועילת התובענה בעינה עומדת, אך מי שזכאי להמשיך בתובענה אינו עושה כן, רשאי הנתבע או בעל דין שנגדו אפשר היה להמשיך, לבקש מבית הדין שיחייב את הזכאי להמשיך בתובענה תוך זמן שיקבע; לא המשיך, מותר ליתן פסק דין לזכות הנתבע או בעל הדין האחר.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: פיצול סעדים}}

{{ח:סעיף|26|תביעת מלוא הסעד ופיצול סעדים}}
{{ח:תת|(א)}} תובענה תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה, אך רשאי תובע לוותר על חלק מהסעד.
{{ח:תת|(ב)}} מי שזכאי לסעדים אחדים בשל עילה אחת, רשאי לתבוע את כולם או מקצתם.
{{ח:תת|(ג)}} תובע שלא כלל בתובענה את כל הסעדים להם הוא זכאי בשל אותה עילה, לא ייחשב כמי שוויתר עליהם והוא יהיה זכאי לתובעם ובלבד שקיבל על כך רשות מבית הדין לא יאוחר ממועד הגשת התובענה הנוספת; בדונו בבקשה למתן רשות כאמור, יתחשב בית הדין באלה:
{{ח:תתת|(1)}} התביעה קנטרנית או טורדנית;
{{ח:תתת|(2)}} התביעה הוגשה שלא בתום לב;
{{ח:תתת|(3)}} נימוק אחר שעל פיו סבור הוא שיש לסרב מתן הרשות.
{{ח:תת|(ד)}} רשות כאמור בתקנת משנה (ג) אפשר ליתן ללא תנאי, ואפשר להתנותה בתנאים ככל אשר ייראה לבית הדין.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: כתב הגנה וכתבי טענות אחרים}}

{{ח:סעיף|27|הגשת כתב הגנה|אחר=[21]}}
{{ח:תת|(א)}} נתבע רשאי להגיש כתב הגנה, והוא חייב לעשות זאת אם נדרש לכך בהוראת שופט או רשם בתוקף סמכותו לפי {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה#סעיף 18|סעיף 18(ד)(6) לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} ניתנה הוראה כאמור בתקנת משנה (א) שלא בפני הנתבע, תומצא לו ההוראה לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 5|טופס 5}}.

{{ח:סעיף|28|המועד להגשת כתב הגנה|אחר=[22]}}
{{ח:ת}} כתב הגנה יוגש תוך שלושים ימים מהיום שניתנה ההוראה, אם ניתנה בנוכחות הנתבע, או שלושים ימים מיום שהומצאה לו, אם ניתנה שלא בנוכחותו; שופט או רשם רשאי להאריך את המועד להגשת כתב הגנה, ובמקרה זה רשאי הוא לחייב את הנתבע בהוצאות, אם יראה זאת לנכון, וכן רשאי הוא לקצר את המועד מטעמים מיוחדים שיירשמו.

{{ח:סעיף|29|כתב הגנה – תוכן וצורה|תיקון: תשפ״א|אחר=[23]}}
{{ח:תת|(א)}} כתב הגנה יכלול תגובה לכל טענה שנתעוררה בכתב התביעה, ולא די בהכחשה סתמית אלא צריך המגיש להרצות טענתו במפורש.
{{ח:תת|(ב)}} כתב הגנה יוגש באותו מספר עותקים שמגישים בו כתב תביעה; הנתבע רשאי לרשום בכתב הגנה, או ברשימה שיצרף לכתב הגנה, מהם המסמכים שעליהם הוא נסמך בהגנתו, בין שהם ברשותו ובין שאינם ברשותו; כל מסמך שנרשם בכתב הגנה, או ברשימה שצורפה אליו, יצורף העתקו או תצלומו אם הוא ברשות הנתבע, ואם איננו ברשותו – יצויין בידי מי הוא נמצא לפי מיטב ידיעתו של הנתבע.
{{ח:תת|(ג)}} בכתב הגנה יציין הנתבע את מספר זהותו, את שם נציגו, או שהוא טוען לעצמו, ואת מענו להמצאת כתבי בי־דין, שיהיה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מקום מגוריו של הנתבע כשהוא טוען לעצמו;
{{ח:תתת|(2)}} משרד עורך דינו של הנתבע אם עורך דין מייצג אותו;
{{ח:תתת|(3)}} מקום מושבו של ארגון העובדים או ארגון המעבידים – אם הנתבע מיוצג על ידי מי שהארגון קבע לו לפי {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה#סעיף 34|סעיף 34 לחוק}} או לפי כל חוק אחר;
{{ח:תתת|(4)}} מקום מגוריו או מקום עסקו של מי שנתמנה מורשה לקבלת כתבי בי־דין לפי {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 163|תקנה 163(א) סיפה לתקנות סדר הדין האזרחי}}.

{{ח:סעיף|30|שתיקה כהודאה|אחר=[24]}}
{{ח:תת|(א)}} כל טענת עובדה בכתב התביעה שלא הוכחשה בכתב ההגנה, במפורש או מכללא, או שלא נאמר עליה כי אין מודים בה, רואים אותה כטענה שמודים בה, זולת אם נטענה נגד פסול־דין, אך בית הדין רשאי, לפי שיקול דעתו, לדרוש שעובדות כאמור יוכחו שלא על דרך ההודאה האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), אין צורך בהכחשה, או בתגובה בכתב הגנה, לענין שיעור דמי הנזק או סכום הפיצוי המגיע על פי כל עילה, ולעולם רואים אותם כשנויים במחלוקת, זולת אם הודו בהם במפורש.
{{ח:תת|(ג)}} היה בית הדין סבור כי טענת עובדה, שהוכחשה בכתב ההגנה או שלא הודו בה, מן הראוי היה שיודו בה, רשאי הוא ליתן כל צו שייראה לו צודק בענין הוצאות יתרות שנגרמו עקב ההכחשה או אי ההודאה.

{{ח:סעיף|31|המצאת כתב הגנה|אחר=[25]}}
{{ח:ת}} הוגש כתב הגנה, יומצא עותק אחד ממנו, עם כל מצורפיו, לכל אחד מבעלי הדין האחרים.

{{ח:סעיף|32|הגשת כתב הגנה בתובענות לשכר עבודה, פיצויי פיטורים וקצבה}}
{{ח:תת|(א)}} כתב הגנה בתובענה לתשלום שכר עבודה, פיצויי פיטורים או קצבה יהיה:
{{ח:תתת|(1)}} בתובענה לתשלום שכר עבודה – לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 6|טופס 6}};
{{ח:תתת|(2)}} בתובענה לתשלום פיצויי פיטורים – לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 7|טופס 7}};
{{ח:תתת|(3)}} בתובענה לתשלום קצבה – לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 8|טופס 8}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|תוספת טופס 6|טפסים 6}}, {{ח:פנימי|תוספת טופס 7|7}} {{ח:פנימי|תוספת טופס 8|או 8}}, לפי הענין, יומצאו לנתבע יחד עם כתב התביעה.

{{ח:סעיף|33|הגשת כתב הגנה בתובענות על פי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי}}|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} בתובענה המוגשת על פי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי}} או בחוק אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל על פיו, יוגש כתב הגנה, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 27|בתקנה 27(א)}}, תוך שלושים ימים מיום שנמסר למוסד העתק מכתב התביעה.

{{ח:סעיף|34|רשות הנתבע לקיזוז ולתביעה שכנגד|אחר=[26]}}
{{ח:ת}} נתבע רשאי לקזז כל זכות ותביעה שלו כנגד תביעתו של התובע או להגיש אותן בתביעה שכנגד, בין אם הן על נזק ממון ובין אם לאו; כוחם של קיזוז או תביעה שכנגד ככוח תובענה שכנגד, ובית הדין יוכל ליתן בהם פסק דין סופי הן על התביעה המקורית והן על התביעה שכנגד, ובלבד שהעילה לתובענה שכנגד היא בתחום סמכותו של בית הדין.

{{ח:סעיף|35|תשובה לתביעה שכנגד|אחר=[27]}}
{{ח:ת}} תובע שהוגשה נגדו תביעה שכנגד, רשאי להגיש כתב תשובה; על כתב תשובה לתביעה שכנגד יחולו ההוראות החלות על כתב הגנה.

{{ח:סעיף|36|בקשה למחוק או להפריד דיון בתביעה שכנגד|אחר=[28]}}
{{ח:ת}} העלה נתבע תביעה שכנגד, רשאי בית הדין, על פי בקשת תובע או ללא בקשה כזאת, להורות על מחיקת התביעה שכנגד או להורות על הפרדת הדיון, אם ראה שאין זה מן הראוי לפסוק בתביעה שכנגד יחד עם התביעה המקורית אלא בדרך של תובענה נפרדת.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ו|סימן ו׳: כתבי טענות – הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|37|הגשת כתב טענות|אחר=[29]}}
{{ח:ת}} הגשתו של כתב טענות תהיה במסירה לבית הדין כדי לצרפו לתיק התובענה, ויש למסור מספר של עותקים מספיק לשם המצאה לכל אחד מבעלי הדין שכנגד, לפי מענו להמצאת כתבי בי־דין, אך אין צורך להמציא עותק לבעל דין שהרשה בעל דין אחר לתבוע או להגן מטעמו.

{{ח:סעיף|38|התנגדות טכנית|אחר=[30]}}
{{ח:ת}} אין לעורר התנגדות טכנית לכתב טענות על יסוד פגם שבצורה.

{{ח:סעיף|39|סימון כתב טענות|אחר=[31]}}
{{ח:ת}} כתב טענות יוכתר בשמו המתאים, יסומן במספר התיק של התובענה, ובתאריך הגשתו, ויהיה חתום ביד בעל הדין המגישו או ביד עורך דין או נציג אחר שלו.

{{ח:סעיף|40|מחיקה בכתב טענות|אחר=[33]}}
{{ח:ת}} בית הדין או הרשם רשאי, בכל עת, להורות כי יימחק או יתוקן כל ענין בכתב טענות שאין בו צורך או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן בתובענה, לסבכו או להשהותו.

{{ח:סעיף|41|תיקון כתב טענות|אחר=[34]}}
{{ח:תת|(א)}} בית הדין או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין או להורות לו לתקן את כתבי טענותיו.
{{ח:תת|(ב)}} נתבקש התיקון בשעת הדיון, יירשם התיקון בפרוטוקול, אלא אם כן הורה בית הדין או הרשם אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} נעשה התיקון בהעדר אחד מבעלי הדין, יקבע בית הדין או הרשם מועד להמשך הדיון ויצרף להזמנת אותו בעל דין עותק מכתב הטענות המתוקן.
{{ח:תת|(ד)}} בעל דין שאינו משיב לכתב טענות מתוקן או אינו מתקן את כתב טענותיו רואים אותו כאילו הוא מסתמך על כתב טענותיו המקורי כתשובה לכתב הטענות המתוקן.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ז|סימן ז׳: דן יחיד}}

{{ח:סעיף|42|בקשה לדן יחיד|אחר=[34א]}}
{{ח:תת|(א)}} בקשת בעל דין שתובענה תידון לפני השופט כדן יחיד, תהיה בכתב ומנומקת; הבקשה תוגש בעת הגשת התובענה או כתב ההגנה או במועד אחר, אך לפני שנקבע מותב בית הדין.
{{ח:תת|(ב)}} השופט רשאי לדחות את הבקשה על אתר או לצוות שהעתקים ממנה יומצאו לבעלי הדין האחרים; מי שקיבל העתק בקשה כאמור רשאי להגיש תשובה מנומקת בכתב, תוך שבעה ימים או תוך מועד ארוך יותר שקבע השופט בצו כאמור; השופט רשאי להחליט בבקשה על יסוד טענות שבכתב בלבד.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ח|סימן ח׳: פסק דין בהעדר הגנה, מחיקה ודחיה}}

{{ח:סעיף|43|פסק דין על יסוד כתב התביעה|אחר=[35]}}
{{ח:תת|(א)}} נתבע שנדרש להגיש כתב הגנה ולא הגישו תוך המועד שנקבע לכך, או נתבע שנדרש, מכוח {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה#סעיף 18|סעיף 18(ד) לחוק}}, לבצע פעולה בקשר לכתב הגנה שהגיש ולא ביצע אותה במועד או במועד שהאריך השופט או הרשם, רשאי בית הדין או הרשם לתת פסק דין שלא בפניו על יסוד כתב התביעה בלבד, זולת אם היה בית הדין או הרשם סבור כי מן הצדק לדרוש מן התובע הוכחה מלאה או חלקית של תביעתו או מקצתה לפני שיינתן פסק הדין.
{{ח:תת|(ב)}} פסק דין כאמור בתקנת משנה (א), ניתן להוצאה לפועל בלא שתיפגע זכותו של התובע להמשיך בתובענה נגד הנתבעים האחרים.

{{ח:סעיף|44|מחיקת כתב טענות על הסף|אחר=[36]}}
{{ח:ת}} בית הדין רשאי, בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, למחוק על הסף כתב טענות מאחד הנימוקים האלה:
{{ח:תת|(1)}} אין הכתב מראה עילה;
{{ח:תת|(2)}} מתוך כתב הטענות נראה שהוא טרדני או קנטרני;
{{ח:תת|(3)}} בעל הדין נדרש, מכוח {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה#סעיף 18|סעיף 18(ד) לחוק}}, לבצע פעולה בקשר לכתב טענות שהגיש, ולא ביצע אותה במועד.

{{ח:סעיף|45|דחייה על הסף|אחר=[37]}}
{{ח:תת|(א)}} בית הדין רשאי בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, לדחות על הסף תובענה נגד נתבע מאחד הנימוקים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} מעשה בית דין;
{{ח:תתת|(2)}} חוסר סמכות;
{{ח:תתת|(3)}} כל נימוק אחר שעל פיו סבור בית הדין שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע.
{{ח:תת|(ב)}} החליט בית הדין לדחות את התובענה בנוגע לנתבע שביקש זאת, רשאי הוא להורות בדבר ההוצאות – הן של הבקשה והן של התובענה עצמה – ככל שייראה לו.
{{ח:תת|(ג)}} לא ייעתר בית הדין לבקשת דחיה מחוסר סמכות, אם נראה לו שיש להעביר את הענין לבית משפט או לבית דין מוסמך לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 79|סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}} (להלן – חוק בתי המשפט).

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ט|סימן ט׳: הליכי ביניים להבהרת כתב טענות}}

{{ח:סעיף|46|פרטים נוספים, גילוי ועיון במסמכים, שאלונים}}
{{ח:תת|(א)}} בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות.
{{ח:תת|(ב)}} בית הדין או הרשם רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ליתן לבקשת בעל דין צו למסירת שאלון לבעל דין אחר, אם היה סבור שיש בכך כדי לאפשר לבית הדין להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי־הדין.
{{ח:תת|(ג)}} בהחליטו בבקשה כאמור בתקנת משנה (א) או (ב), ישקול בית הדין או הרשם, כל הצעה שתבוא מצד בעל דין למסור פרטים או להודות בעובדות או להראות או להמציא מסמכים.
{{ח:תת|(ד)}} לא קיים בעל דין צו שניתן על פי תקנת משנה (א) או (ב), רשאי בית הדין או הרשם להאריך את המועד לקיום הצו או למחוק את כתב טענותיו.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן י|סימן י׳: הדיון}}

{{ח:סעיף|47|הודעה על תאריך הדיון|אחר=[38]}}
{{ח:ת}} הודעה על התאריך שנקבע לדיון תישלח לבעלי הדין שלושים ימים לפחות לפני התאריך, זולת אם נראה הענין לשופט או לרשם דחוף.

{{ח:סעיף|48|דחיית הדיון|תיקון: תשס״ד|אחר=[39; 106]}}
{{ח:תת|(א)}} בית הדין או הרשם רשאי לדחות את הדיון, למועד אחר או ללא מועד.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|48א|מחיקת תובענה מחמת חוסר מעש|תיקון: תשס״ד, תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} נבצר מבית הדין או הרשם לדון בתובענה או להמשיך את הדיון בה מחמת חוסר מעש מצד בעל דין, רשאי בית הדין או הרשם או המזכיר הראשי של בית הדין, על דעת עצמו ליתן הודעה לבעלי הדין או למי שהורה ובדרך שהורה לבוא וליתן טעם מדוע לא תימחק התובענה; הודעה כאמור יכול שתישלח באמצעות הדואר לפי המען הרשום במסמך שהוגש לבית הדין או לפי המען הרשום במרשם האוכלוסין, ויראו אותה כהודעה שהומצאה כדין ביום העשירי שלאחר המשלוח.
{{ח:תת|(ב)}} לא ניתן כל טעם, בתוך שלושים ימים מיום ההמצאה או פרק זמן ארוך יותר שנקבע בהודעה, יראו את התובענה כתובענה שנמחקה.
{{ח:תת|(ג)}} בית הדין או הרשם רשאי למחוק את התובענה אם הטעם שניתן אינו מניח את דעתו.

{{ח:סעיף|49|אי התייצבות לדיון|אחר=[40]}}
{{ח:תת|(א)}} לא התייצבו בעלי הדין או מי מהם בתאריך שנקבע לדיון, רשאי בית הדין לדחות את הדיון או את המשך הדיון למועד אחר ולהזמין את בעלי הדין.
{{ח:תת|(ב)}} ראה בית הדין שבעל דין שלא התייצב הוזמן כדין, רשאי הוא כמו כן –
{{ח:תתת|(1)}} אם הנעדר הוא התובע – לדחות או למחוק את התביעה;
{{ח:תתת|(2)}} אם הנעדר הוא הנתבע – לדון בתביעה כאילו התייצב הנתבע או ליתן פסק דין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 43|בתקנה 43(א)}}.

{{ח:סעיף|50|ביטול|אחר=[41]}}
{{ח:תת|(א)}} בעל דין שלא הגיעה לידיו ההודעה במועד האמור {{ח:פנימי|סעיף 47|בתקנה 47}} או שלא התייצב לדיון ובית הדין דן שלא בפניו – רשאי, לא יאוחר משלושים ימים לאחר שהומצאו לידיו פסק הדין או ההחלטה האחרת, לבקש ביטולם ועיכוב הוצאתם לפועל.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה בקשת ביטול כאמור בתקנת משנה (א), יזמין בית הדין או הרשם את בעלי הדין לדיון בה, ורשאי הוא לעכב את הוצאת פסק הדין או ההחלטה האחרת לפועל, אם בערובה או בתנאים אחרים או נוספים ואם בלי תנאים.
{{ח:תת|(ג)}} התייצב המבקש לדיון על בקשת הביטול, רשאי בית הדין או הרשם, לבטל את פסק הדין או ההחלטה האחרת, לפי הענין, לשנותם או לאשרם, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים; לא התייצב המבקש כאמור – רשאי בית הדין או הרשם לדחות את הדיון לתאריך אחר או לדחות את בקשת הביטול, ורשאי הוא לחייב את המבקש בהוצאות.

{{ח:סעיף|51|סדרי הטיעון והסיכום|אחר=[42]}}
{{ח:ת}} בכפוף לכל הסדר שיקבע השופט בתוקף סמכותו לפי {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה#סעיף 18|סעיף 18(ד)(4) לחוק}} –
{{ח:תת|(1)}} ייפתח הדיון בבית הדין האזורי בדברי פתיחה של התובע ולאחר מכן יישמעו עדיו – אם יש לו עדים, ויוגשו ראיותיו האחרות; לאחר מכן ישמע בית הדין את דברי הפתיחה של הנתבע ואת עדיו, אם יש לו עדים, ויוגשו ראיותיו האחרות, אולם רשאי בית הדין, לפי שיקול דעתו, להתיר לבעל הדין הפותח להביא עדות סותרת בטרם יסכמו בעלי הדין את פרשותיהם;
{{ח:תת|(2)}} לאחר דברי הפתיחה והבאת העדים והראיות האחרות, יסכם התובע את פרשתו ואחריו יסכם הנתבע את פרשתו, אולם בית הדין רשאי, לפי שיקול דעתו, להתיר לתובע להשיב על טענות הסיכום של הנתבע, כולן או מקצתן.

{{ח:סעיף|52|טענת סיכום בכתב|אחר=[43]}}
{{ח:תת|(א)}} סיימו בעלי הדין את הבאת ראיותיהם, בין שהתחילו בסיכום פרשותיהם ובין אם לאו, רשאי בית הדין, בצו, להורות להם לסכם את טענותיהם בכתב, על הפרשה כולה או על שאלה מסויימת שיקבע, בין בנוסף על הסיכום שבעל־פה ובין במקומו, ורשאי הוא להגביל את היקפם של סיכומים אלה.
{{ח:תת|(ב)}} צו כאמור יקבע את סדרי הטענות, הן שבעל־פה והן שבכתב, וכל יתר הדברים שלדעת בית הדין טעונים הסדר לענין צו כזה.
{{ח:תת|(ג)}} דינו של בעל דין שלא הגיש כתב סיכומיו במועד שבו נדרש להגישו כדין בעל דין שלא התייצב במועד שנקבע לדיון, זולת אם הורה בית הדין אחרת.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן יא|סימן י״א: הזמנת עדים}}

{{ח:סעיף|53|הזמנת עד|תיקון: תשפ״א|אחר=[44]}}
{{ח:תת|(א)}} בית הדין או הרשם רשאי להזמין אדם להעיד בפניו להיחקר כעד או להגיש מסמך.
{{ח:תת|(ב)}} ההזמנה לעד תהיה לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 9|טופס 9}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 83|תקנות 83 עד 86}} {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 92|ו־92 לתקנות סדר הדין האזרחי}} יחולו, בשינויים המחויבים, על הזמנת עדים לפי תקנה זו, ואולם יקראו את {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 83|תקנה 83(א) לתקנות סדר הדין האזרחי}} כאילו במקום הרישה נאמר ”בעל דין יודיע לעד מטעמו על כוונתו להזמינו לעדות או לשם הצגת מסמכים“.

{{ח:סעיף|54|צו הבאה|אחר=[45]}}
{{ח:ת}} ציווה בית הדין או הרשם לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 73|סעיף 73(א)(1) לחוק בתי המשפט}} על הבאת אדם לפניו ייערך צו ההבאה לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 10|טופס 10}}.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן יב|סימן י״ב: פסק דין}}

{{ח:סעיף|55|פסק דין|אחר=[47]}}
{{ח:תת|(א)}} כתום הדיון או לאחר מכן, בהקדם ככל האפשר לפי הנסיבות, יתן בית הדין את פסק דינו.
{{ח:תת|(ב)}} בדיון בפני מותב או שופט כדן יחיד, יינתן פסק הדין תוך שלושים ימים, ובדיון בפני רשם יינתן פסק־הדין תוך חמישה עשר ימים; לא ניתן פסק הדין כאמור, ימסור על כך אב בית הדין או הרשם, לפי הענין, הודעה מנומקת בכתב לנשיא בית הדין הארצי; בבית דין שבו מכהן שופט ראשי, יימסר העתק ההודעה לשופט הראשי.

{{ח:סעיף|56|הקראת פסק הדין|אחר=[47א]}}
{{ח:ת}} את פסק הדין יקרא אב בית הדין ותאריך הקראת הפסק ייחשב לתאריך שימוע פסק הדין; אולם אפשר שבמקום לקרוא את פסק הדין, יישלחו העתקים ממנו בדואר רשום לבעלי הדין; נשלחו העתקים מפסק הדין בדואר רשום לבעלי הדין כאמור, יראו כאילו ניתן פסק הדין בהעדר הצדדים.

{{ח:סעיף|57|פסיקתה|אחר=[48]}}
{{ח:ת}} על סמך פסק הדין תיערך, לבקשת בעל דין, פסיקתה שתכיל את מספר התיק, שמות בעלי הדין ותיאורם, הסעד או ההכרעה האחרת שניתנו בענין הנדון וצו בדבר הוצאות המשפט; הפסיקתה תיחתם בידי אב בית הדין או הרשם ותאריכה הוא התאריך שבו הושמע פסק הדין.

{{ח:סעיף|58|פסק דין מוסכם|אחר=[49]}}
{{ח:ת}} הסכימו בעלי הדין למתן פסק דין בנוסח מוסכם, רשאי בית הדין או הרשם ליתן פסק דין כאמור, אף אם הסכימו בעלי הדין לגופו של ענין בלבד ולא על סכום הוצאות המשפט, ובלבד שהוסכם מי ישא בהן, ובית הדין או הרשם ישום ויקבע בפסק הדין את ההוצאות האמורות.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן יג|סימן י״ג: בוררות}}

{{ח:סעיף|59|מקום השיפוט לענין שבבוררות|אחר=[50]}}
{{ח:ת}} בקשה לענין שבבוררות, שבית הדין דן בו מכוח {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה#סעיף 28|סעיף 28 לחוק}} ({{ח:פנימי|פרק ב סימן יג|בסימן זה}} – הליכי בוררות), אפשר להגישה בנוסף לבית הדין שנקבע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}}, גם לבית הדין שבאזור שיפוטו התנהלה הבוררות או לבית הדין שעליו הסכימו בעלי־הדין בבוררות.

{{ח:סעיף|60|תחולת {{ח:חיצוני|תקנות סדרי הדין בעניני בוררות|תקנות}}|אחר=[51]}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות סדרי הדין בעניני בוררות|תקנות סדרי הדין בעניני בוררות, תשכ״ט–1968}}, יחולו על הליכי בוררות, בשינויים המחויבים לפי הענין.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן יד|סימן י״ד: ערעור על החלטת הממונה על תשלום הגימלאות}}

{{ח:סעיף|61|הגדרות|אחר=[61א]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב סימן יד|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גימלאות)|בחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}} (להלן – חוק הגימלאות);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערעור גימלאות“ – ערעור על החלטה סופית או על החלטת ביניים של הממונה או של נציב שירות המדינה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גימלאות)#סעיף 43|סעיפים 43}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גימלאות)#סעיף 101|או 101 לחוק הגימלאות}}.

{{ח:סעיף|62|הגשת ערעור|אחר=[61ב]}}
{{ח:ת}} ערעור גימלאות יוגש לבית דין אזורי בארבעה עותקים לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 11|טופס 11}}.

{{ח:סעיף|63|צירוף העתקי ההחלטה|אחר=[61ג]}}
{{ח:ת}} לכתב הערעור יצורפו ארבעה עותקים מההחלטה שעליה מוגש הערעור.

{{ח:סעיף|64|המצאה למשיב|אחר=[61ד]}}
{{ח:ת}} עותק של כתב הערעור בצירוף עותק ההחלטה ומצורפיה יומצאו למשיב.

{{ח:סעיף|65|תשובה|אחר=[61ה]}}
{{ח:ת}} תוך שלושים ימים מהיום שבו הומצא לו כתב הערעור יגיש המשיב תשובה מנומקת בארבעה עותקים; הוגשה תשובה כאמור, יומצא עותק ממנה למערער.

{{ח:סעיף|66|פסק דין על פי חומר שבכתב|אחר=[61ו]}}
{{ח:תת|(א)}} ויתרו המערער והמשיב, בכתבי הטענות או בהודעה מיוחדת לבית הדין, על השמעת טענותיהם בפני בית הדין, ידון בית הדין בערעור לפי החומר שהוגש לו ויתן פסק דין.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי שופט להורות על קביעת מועד לדיון, אפילו ויתרו בעלי הדין על כך, ומשעשה כן ידון בית הדין בערעור כאילו לא ויתרו בעלי הדין על השמעת טענותיהם.

{{ח:סעיף|67|תחולת הוראות|אחר=[61ז]}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימנים א׳}} {{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|ו׳}} {{ח:פנימי|פרק ב סימן י|ו־י׳ עד י״ב לפרק זה}}, יחולו על ההליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן יד|סימן זה}} ככל שלא נקבעה בו הוראה אחרת ובשינויים המחוייבים לפי הענין.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן טו|סימן ט״ו: ערר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה|חוק שירות התעסוקה}}}}

{{ח:סעיף|68|הגדרות|אחר=[61ח]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב סימן טו|בסימן זה}}, ”ערעור תעסוקה“ – ערר על החלטת ועדת ערר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה#סעיף 43|סעיף 43 לחוק שירות התעסוקה}}.

{{ח:סעיף|69|הגשה|תיקון: תשס״ד|אחר=[61ט]}}
{{ח:תת|(א)}} ערעור תעסוקה יוגש לבית דין אזורי בארבעה עותקים לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 12|טופס 12}}, בצירוף ההחלטה שעליה הוא מוגש וכל יתר המסמכים הנוגעים לענין; עותק אחד של כתב הערעור בצירוף המסמכים כאמור יועבר למינהלת שירות התעסוקה.
{{ח:תת|(ב)}} המועד להגשת ערעור תעסוקה הוא שישים ימים מיום מתן ההחלטה בערר או מיום שבו הומצאה לעורר ההחלטה, אם ניתנה שלא בפניו, לפי המאוחר.

{{ח:סעיף|70|קביעת מועד לדיון|אחר=[61י]}}
{{ח:ת}} הודעה על התאריך שנקבע לדיון תישלח לבעלי הדין חמישה ימים לפחות מראש.

{{ח:סעיף|71|פסק דין על פי חומר שבכתב|אחר=[61יא]}}
{{ח:תת|(א)}} ויתרו המערער והמשיב, בהודעה בכתב לבית הדין או בהודעה בעל־פה לשופט או לרשם, על השמעת טענותיהם בפני בית הדין, ידון בית הדין בערעור תעסוקה לפי החומר שהוגש לו ויתן פסק דין.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי שופט להורות לרשם לקבוע מועד לדיון, אפילו ויתרו בעלי הדין על כך, ומשעשה כן ידון בית הדין בערעור תעסוקה כאילו לא ויתרו בעלי הדין על השמעת טענותיהם.

{{ח:סעיף|72|איחוד והפרדה|אחר=[61יב]}}
{{ח:ת}} שופט רשאי –
{{ח:תת|(1)}} לצרף כמשיב בערעור כל אדם הנראה לו נוגע בדבר;
{{ח:תת|(2)}} לאחד ערעורים או להפריד ערעורים מאוחדים.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: ערעור}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: מועדי ערעור על החלטות בית דין אזורי}}

{{ח:סעיף|73|המועד להגשת ערעור בזכות|אחר=[62]}}
{{ח:ת}} המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית דין אזורי הוא שלושים ימים מיום השימוע, או מהיום שבו הומצא למערער פסק הדין אם ניתן בהעדר הצדדים, והוא כשאין הוראת חיקוק אחרת הקובעת מועד שונה להגשת ערעור.

{{ח:סעיף|74|המועד להגשת ערעור ברשות|אחר=[63; 64&lt;wbr&gt;(א)]}}
{{ח:תת|(א)}} בקשת רשות לערער על החלטה של בית דין אזורי תוגש תוך חמישה עשר ימים מיום שניתנה ההחלטה, אם ניתנה בפני המבקש, או מיום שהומצאה לו, אם ניתנה שלא בפניו.
{{ח:תת|(ב)}} ניתנה רשות לערער, יהיה המועד להגשת הערעור על החלטת בית הדין האזורי חמישה עשר ימים מיום שניתנה הרשות, אם ניתנה בפני המערער, או חמישה עשר ימים מהיום שבו הומצאה לו ההחלטה הנותנת את הרשות אם ניתנה שלא בפניו; לא הוגש כתב ערעור תוך חמישה עשר הימים יראו את בקשת הרשות לערער ככתב ערעור.

{{ח:סעיף|75|המועד להגשת ערעור ברשות לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 123|סעיפים 64א}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 213|127לד}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 10|ו־&lt;wbr&gt;200א לחוק הביטוח הלאומי}}|אחר=[64&lt;wbr&gt;(ב)]}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לרשות לערער על פסק דינו של בית דין אזורי לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 123|סעיפים 64א}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 213|127לד}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 10|ו־200א לחוק הביטוח הלאומי}}, תוגש תוך שלושים ימים מיום שניתן פסק הדין, אם ניתן בפני המבקש, או מיום שהומצא לו, אם ניתן שלא בפניו.
{{ח:תת|(ב)}} ניתנה רשות לערער, יהיה המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית דין אזורי בענינים כאמור בתקנת משנה (א), שלושים ימים מהיום שבו ניתנה הרשות, אם ניתנה בפני המערער, או שלושים ימים מהיום שבו הומצאה לו ההחלטה הנותנת רשות, אם ניתנה שלא בפניו; לא הוגש כתב ערעור תוך שלושים הימים יראו את בקשת הרשות לערער ככתב ערעור.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: ערעור על פסק דין ועל החלטה אחרת של רשם בית דין אזורי}}

{{ח:סעיף|76|ערעור על פסק דין של רשם}}
{{ח:ת}} ערעור על פסק דין של רשם יוגש, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}}, לבית הדין הארצי תוך חמישה עשר ימים מיום מתן פסק הדין, אם ניתן בפני המערער, או מהיום שבו הודע לו פסק הדין אם ניתן שלא בפניו, והוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} יחולו על ערעור כאמור בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|77|ערעור על החלטה אחרת של רשם}}
{{ח:ת}} ערעור על החלטה אחרת של רשם יוגש לבית הדין האזורי, תוך שבעה ימים מיום מתן ההחלטה אם ניתנה בפני המערער, או מהיום שבו הודעה לו ההחלטה אם ניתנה שלא בפניו, והוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} יחולו על ערעור כאמור בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|78|ערעור על פסק דין של רשם בתביעת שכר עבודה או קצבה וערעור שכנגד|אחר=[61]}}
{{ח:תת|(א)}} ערעור על החלטת רשם בתביעת שכר עבודה או בתביעה לקצבה יוגש לבית הדין האזורי.
{{ח:תת|(ב)}} המועד להגשת ערעור על פסק דין של רשם בתובענה לתשלום שכר עבודה או לתשלום קצבה, הוא חמישה עשר ימים מיום מתן פסק הדין – אם ניתן בפני המערער, או מהיום שבו הומצא לו – אם ניתן שלא בפניו.
{{ח:תת|(ג)}} הערעור יוגש במסירת שלושה עותקים של כתב הערעור בצירוף עותקים נוספים כמספר המשיבים; כל מי שהיה בעל דין בתובענה לפני הרשם ואינו מערער, יהיה משיב בערעור; כתב הערעור יכול שיהיה לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 13|טופס 13}} והוא יומצא לכל משיב.
{{ח:תת|(ד)}} היה בדעת המשיב לטעון בשעת הדיון בערעור שפסק הדין של הרשם טעון שינוי, יגיש על כך הודעה לבית הדין האזורי, בפירוט הנימוקים, תוך עשרה ימים מהיום שבו הומצא לו כתב הערעור, אולם לא יאוחר מחמישה ימים לפני התחלת הדיון בערעור; העתק מההודעה יומצא לכל בעל דין העלול להיפגע מטענה זו.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: ערעור על החלטה אחרת של רשם בית הדין הארצי}}

{{ח:סעיף|79|ערעור על החלטה אחרת של רשם בית הדין הארצי}}
{{ח:ת}} ערעור על החלטה אחרת של רשם בית הדין הארצי יוגש לבית הדין הארצי תוך שבעה ימים מיום מתן ההחלטה אם ניתנה בפני המערער, או מהיום שבו הודעה לו ההחלטה אם ניתנה שלא בפניו, והוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} יחולו על ערעור כאמור בשינויים המחוייבים.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: רשות לערער}}

{{ח:סעיף|80|רשות מסוייגת לערעור|אחר=[67]}}
{{ח:ת}} בית דין הנותן רשות לערער רשאי לפרש את הבעיה שעליה ניתנה הרשות לערער, ומשעשה כן לא יטען המערער בבעיה שלא פורשה; אולם אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכותו של בית הדין הארצי לפי {{ח:פנימי|סעיף 94|תקנות 94}} {{ח:פנימי|סעיף 110|ו־110}}.

{{ח:סעיף|81|אין ערעור על רשות לערער|אחר=[68]}}
{{ח:ת}} החלטה המרשה לערער אינה ניתנת לערעור.

{{ח:סעיף|82|הגשת בקשת רשות לערער – כהגשת ערעור|אחר=[69]}}
{{ח:ת}} הוגשה בקשה לרשות לערער לבית הדין הארצי, רשאי בית הדין לדון בה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, אם הסכימו לכך בעלי הדין לערעור, ואף ללא הסכמת בעל דין לאחר שניתנה לו הזדמנות להביע התנגדותו ונראה לבית הדין שלא תיפגע זכותו כבעל דין; החליט בית הדין כאמור, לא יחולו {{ח:פנימי|סעיף 85|תקנות 85}}, {{ח:פנימי|סעיף 86|86(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 87|87}}, {{ח:פנימי|סעיף 88|88}}, {{ח:פנימי|סעיף 97|97}} {{ח:פנימי|סעיף 99|ו־99 עד 105}}.

{{ח:סעיף|83|הפיכת בקשת רשות לערער לכתב ערעור}}
{{ח:ת}} הוגשה בקשה לרשות ערעור לבית הדין שלערעור וראה בית הדין כי הבקשה הוגשה בטעות משום שלמערער היתה זכות ערעור, רשאי בית הדין להחליט לדון בבקשה כבכתב ערעור, בתנאים שיקבע; ההחלטה לא תינתן אלא לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להביע התנגדותו לכך; החליט בית הדין כאמור, לא יחולו {{ח:פנימי|סעיף 87|תקנות 87}} {{ח:פנימי|סעיף 97|ו־97}}.

{{ח:סעיף|84|השגה על החלטה אחרת|אחר=[70]}}
{{ח:ת}} לא ערער בעל דין על החלטה אחרת והיא ניתנת לערעור ברשות בלבד, אין בכך כדי לפגוע בזכותו להשיג על אותה החלטה בבואו לערער על פסק הדין במשפט; האמור בתקנה זו לא יחול על החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבוררות#סעיף 5|סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ״ח–1968}}.

{{ח:סעיף|85|מסמכים שיצורפו לבקשת רשות לערער|אחר=[71]}}
{{ח:תת|(א)}} לבקשת רשות לערער המוגשת לבית הדין הארצי יצורפו העתקים של החלטות בית הדין האזורי באותו ענין, כשהם מאושרים בידי המזכיר הראשי או פקיד של בית הדין האזורי, או בידי עורך דין או היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו; אך רשאי בית הדין לדון בבקשה אף אם לא צורפו העתקים כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הבקשה תוגש בכתב במספר עותקים מספיק לבית הדין ולמשיבים, ותפרט בצורה תמציתית את הנימוקים שעליהם סומך המבקש את בקשתו.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בית הדין לאחר שעיין בבקשה שאין היא מצריכה תשובה – ידחנה מיד; החליט שהיא מצריכה תשובה, תומצא הבקשה למשיב ועליו להגיש את תשובתו בצורה תמציתית תוך חמישה עשר ימים מיום ההמצאה, או במועד מוקדם יותר שקבע לכך בית הדין, ובערעורים לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 123|סעיפים 64א}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 213|127לד}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 10|ו־200א לחוק הביטוח הלאומי}} – תוך שלושים ימים מיום ההמצאה.

{{ח:סעיף|86|החלטת בית הדין הארצי|אחר=[72]}}
{{ח:תת|(א)}} בתום התקופה לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|תקנה 85(ג)}} או לפניו – אם נתקבלה תשובת המשיב – יחליט בית הדין אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לדחות את הבקשה;
{{ח:תתת|(2)}} ליתן רשות ערעור אם דרך כלל ואם לגבי בעיה מסויימת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 80|בתקנה 80}};
{{ח:תתת|(3)}} להורות על הגשת טענות נוספות בעל־פה.
{{ח:תת|(ב)}} החלטת בית הדין תומצא לבעלי־הדין אם ניתנה שלא בפניהם ואין צורך להשמיעה אלא אם כן הורה על כך בית הדין.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: הגשת הערעור}}

{{ח:סעיף|87|הגשת ערעור|אחר=[73]}}
{{ח:תת|(א)}} ערעור לבית הדין הארצי יוגש במסירת חמישה עותקים של כתב הערעור בצירוף עותקים נוספים כמספר המשיבים.
{{ח:תת|(ב)}} ערעור לבית הדין האזורי יוגש במסירת שלושה עותקים של כתב הערעור בצירוף עותקים נוספים כמספר המשיבים.

{{ח:סעיף|88|ערעור על תובענות שאוחדו|אחר=[74]}}
{{ח:ת}} תובענות שאוחדו וניתנה בתובענה המאוחדת החלטה אחת, רשאי כל בעל דין לערער על ההחלטה ואין צורך להגיש ערעור נפרד לכל אחת מן התובענות שאוחדו.

{{ח:סעיף|89|איחוד בעלי־&lt;wbr&gt;דין|אחר=[75]}}
{{ח:ת}} בעלי דין אחדים בתובענה אחת רשאים להצטרף יחד בערעור אחד.

{{ח:סעיף|90|מיהו המשיב|אחר=[76]}}
{{ח:ת}} כל מי שהיה בעל דין בתובענה לפני הערכאה הקודמת ואיננו מערער, יהיה משיב בערעור.

{{ח:סעיף|91|צירוף משיב בידי בית הדין}}
{{ח:ת}} בית דין של ערעור רשאי להורות על צירוף משיב שלא היה בעל דין; הורה כאמור, יתוקן כתב הערעור ויומצא לאותו משיב כתב הערעור המתוקן, ורשאי בית הדין לדחות את מועד הדיון בערעור, בתנאים שייראו לו צודקים, ורשאי בית הדין ליתן פסק דין כאילו היה המשיב שצורף בעל דין.

{{ח:סעיף|92|תחולת הוראות|אחר=[77]}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳ לפרק ב׳}} יחולו על ערעורים לבית הדין, ולענין זה כל מקום שנאמר ”תובע“, ”נתבע“ או ”תובענה“ – קרי ”מערער“, ”משיב“ ו”ערעור“, לפי הענין.

{{ח:סעיף|93|תוכן כתב ערעור|אחר=[78]}}
{{ח:תת|(א)}} אלה הדברים שיכיל כתב ערעור:
{{ח:תתת|(1)}} שמו, מספר זהותו ומקום מגוריו של המערער;
{{ח:תתת|(2)}} שמו של כל משיב, מספר זהותו ומקום מגוריו, אם ניתן לבררם;
{{ח:תתת|(3)}} שם בית הדין שנתן את ההחלטה שעליה מערערים, תאריך ההחלטה ומספר התיק של התובענה שבה ניתנה;
{{ח:תתת|(4)}} מען לשם המצאה למערער;
{{ח:תתת|(5)}} אם ניתנה ההחלטה שלא בפני המערער – התאריך שבו הומצאה לו, אם הומצאה, או ציון שההחלטה לא הומצאה;
{{ח:תתת|(6)}} נימוקי הערעור.
{{ח:תת|(ב)}} כתב ערעור יפרט בצורה תמציתית את נימוקי ההתנגדות להחלטה שעליה מערערים שלא על דרך הויכוח או סיפור דברים.

{{ח:סעיף|94|נימוקים שלא פורשו|אחר=[79]}}
{{ח:ת}} המערער לא יטען נימוק התנגדות שלא פורש בכתב הערעור אלא ברשות בית הדין, אולם בית הדין בבואו להחליט בערעור לא יהיה מוגבל לנימוקי ההתנגדות שפורשו בכתב הערעור או שנטענו בבית הדין לפי תקנה זו.

{{ח:סעיף|95|מחיקת נימוקים ותיקונים|אחר=[80]}}
{{ח:ת}} כתב ערעור ניתן לתיקון בכל עת שתיראה לבית הדין, ורשאי הוא בכל עת להורות על מחיקתו או תיקונו של כל נימוק שבערעור שאינו דרוש לענין, או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן או לסבכו או להשהותו.

{{ח:סעיף|96|פרטים נוספים|אחר=[81]}}
{{ח:ת}} בית הדין רשאי, בכל עת, להורות למערער להמציא לו פרטים נוספים ומפורטים יותר לכל נימוק שבערעור, בתנאים שייראו לבית הדין, לרבות תשלום הוצאות.

{{ח:סעיף|97|מסמכים שיש לצרפם לכתב ערעור|אחר=[82]}}
{{ח:תת|(א)}} אלה המסמכים שיש לצרף לכתב ערעור המוגש לבית הדין הארצי: חמישה העתקים של ההחלטה שעליה מערערים כשהם מאושרים בידי המזכיר הראשי או פקיד של בית הדין שעל החלטתו מערערים, או בידי עורך דין או היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, והעתקים נוספים מאושרים כאמור כמספר המשיבים.
{{ח:תת|(ב)}} מסמכים המצורפים לכתב ערעור המוגש לבית הדין האזורי, יהיו בשלושה עותקים כשהם מאושרים כאמור בתקנת משנה (א), וכן יצורפו העתקים נוספים מאושרים כאמור כמספר המשיבים.

{{ח:סעיף|98|מסמכים שיש להמציאם למשיבים}}
{{ח:תת|(א)}} ואלה המסמכים שיש להמציא למשיבים בערעור לבית דין:
{{ח:תתת|(1)}} עותק של כתב הערעור;
{{ח:תתת|(2)}} העתק ההחלטה שעליה מערערים.
{{ח:תת|(ב)}} היו משיבים אחדים מיוצגים על ידי עורך דין אחד או נציג אחד אחר, די בהעתק אחד מן המסמכים האמורים בתקנת משנה (א) בשביל כל המשיבים האלה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: ערעור שכנגד}}

{{ח:סעיף|99|ערעור שכנגד טעון הודעה|אחר=[83]}}
{{ח:ת}} היה בדעת המשיב לטעון בשעת הדיון בערעור שהחלטת בית דין קמא טעונה שינוי, יגיש על כך הודעה לבית הדין שלערעור, בפירוט הנימוקים, תוך עשרה ימים מהיום שבו הומצא לו כתב הערעור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 98|בתקנה 98}}, אולם לא יאוחר מאשר חמישה ימים לפני התחלת הדיון בערעור, והעתק ההודעה יומצא לכל אחד מהמשיבים.

{{ח:סעיף|100|אי הגשת הודעה|אחר=[84]}}
{{ח:ת}} אי הגשת הודעה אין בה כשלעצמה כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לבית הדין שלערעור לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, אך יכולה היא לשמש סיבה, לפי שיקול דעתו של בית הדין, לדחיית הדיון בערעור או לצו מיוחד להוצאות.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: הדיון בערעור}}

{{ח:סעיף|101|פגם בצורת כתב הערעור|אחר=[85]}}
{{ח:ת}} אין לעורר התנגדות טכנית לכתב ערעור על יסוד פגם שבצורה.

{{ח:סעיף|102|עיקרי טיעון בבית הדין הארצי}}
{{ח:תת|(א)}} נקבע תאריך לדיון בערעור, רשאי בית הדין הארצי להורות כי כל צד יגיש לבית הדין, במספר עותקים מספיק, את עיקרי טיעונו וימסור לצד שכנגד עותק מהם שבעה ימים לפחות לפני אותו תאריך.
{{ח:תת|(ב)}} עיקרי טיעון יכללו, בצורה תמציתית, את טענותיו של כל צד ואת האסמכתאות שבדעתו להסתמך עליהן כשהן מפורטות ליד כל טענה בנפרד.

{{ח:סעיף|103|סיכום טענות בכתב}}
{{ח:תת|(א)}} בית דין שלערעור, רשאי, בצו, להורות לבעלי הדין, לפני תחילת הדיון בערעור או במהלכו, לסכם את טענותיהם בכתב על הפרשה כולה או על שאלה מסויימת שקבע, בין בנוסף על טענות שבעל־פה, כולן או מקצתן, ובין במקומן, ורשאי הוא להגביל את היקפם של סיכומים אלה.
{{ח:תת|(ב)}} צו כאמור יקבע את סדרי הטענות הן שבעל־פה והן שבכתב וכל יתר הדברים הטעונים, לדעת בית הדין, הסדר בשל צו כזה.
{{ח:תת|(ג)}} בעל דין שלא הגיש סיכום טענותיו במועד, כהוראת בית הדין, דינו כדין בעל דין שלא התייצב במועד שנקבע לדיון, זולת אם הורה בית הדין הוראה אחרת.

{{ח:סעיף|104|אי־&lt;wbr&gt;התייצבות בערעור|אחר=[86]}}
{{ח:ת}} לענין ההתייצבות בתאריך שנקבע לדיון בערעור, או לדיון נדחה, ינהגו כך:
{{ח:תת|(1)}} נמסרה הודעה על תאריך הדיון ואיש מבעלי הדין לא התייצב, רשאי בית הדין לדחות את הדיון או למחוק את הערעור;
{{ח:תת|(2)}} התייצב המערער ואילו המשיב לא התייצב לאחר שקיבל הודעה על תאריך הדיון, יתברר הערעור או שהדיון בו יידחה למועד אחר, כפי שיחליט בית הדין;
{{ח:תת|(3)}} התייצב המשיב ואילו המערער לא התייצב לאחר שקיבל הודעה על תאריך הדיון, יתברר הערעור או יימחק או יידחה הדיון בו למועד אחר, הכל כפי שיחליט בית הדין.

{{ח:סעיף|105|השבת ערעור שנמחק|אחר=[87]}}
{{ח:ת}} נמחק ערעור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 104|בתקנה 104}}, רשאי המערער, תוך שבעה ימים מיום המצאת ההחלטה על המחיקה, לבקש מבית הדין שלערעור להשיב את הערעור; בית הדין רשאי להשיב את הערעור בתנאים שיראה לקבוע בדבר תשלום הוצאות או בענינים אחרים.

{{ח:סעיף|106|דיון שנית בערעור שנדון על פי צד אחד|אחר=[88]}}
{{ח:ת}} נדון ערעור על פי צד אחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|תקנה 104}}, רשאי בעל הדין הנעדר, לא יאוחר משבעה ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, לבקש מבית הדין שידון בערעור שנית; בית הדין רשאי לדון בערעור שנית, ואם יהיה צורך בכך – לבטל את פסק הדין שניתן כלפי כל בעלי־הדין שבערעור או כלפי מקצתם, בתנאים שיראה לקבוע בדבר תשלום הוצאות או בענינים אחרים.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ח|סימן ח׳: פסק הדין בערעור}}

{{ח:סעיף|107|פסק דין בערעור|אחר=[89]}}
{{ח:ת}} בית הדין שלערעור יתן פסק דין או החלטה אחרת כתום הדיון או בתאריך אחר שעליו יודע לבעלי הדין; ההחלטה תהיה בכתב, תיחתם בידי בית הדין ויירשם בה תאריך נתינתה.

{{ח:סעיף|108|תוכן פסק הדין|אחר=[89א]}}
{{ח:תת|(א)}} פסק דינו של בית הדין שלערעור יכיל את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השאלות הטעונות הכרעה;
{{ח:תתת|(2)}} ההכרעה;
{{ח:תתת|(3)}} נימוקי ההכרעה;
{{ח:תתת|(4)}} הסעד שהמערער זכאי לו, אם ההחלטה שעליה ערער בוטלה או שונתה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(1) עד (3), אם החליט בית הדין שלערעור לדחות ערעור, רשאי הוא לכלול בפסק דינו את קביעתו בדבר דחיית הערעור בלבד אם מתקיימים לדעתו, לגבי ההחלטה שעליה מערערים, כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בה;
{{ח:תתת|(2)}} הממצאים שנקבעו בה תומכים במסקנה המשפטית;
{{ח:תתת|(3)}} אין לגלות טעות שבחוק.

{{ח:סעיף|109|פסק דין מוסכם|אחר=[90]}}
{{ח:תת|(א)}} פסק דין יכול לאשר, לשנות או לבטל את ההחלטה שעליה מערערים; אך אם הגיעו בעלי הדין שבערעור לידי הסכם על צורת פסק הדין בערעור, רשאי בית הדין ליתן פסק דין לפי ההסכם.
{{ח:תת|(ב)}} הסכימו בעלי הדין בערעור למתן פסק דין לפי נוסח מוסכם, רשאי בית הדין שלערעור, על פי בקשת בעל דין בכתב או בעל פה, ליתן פסק דין כאמור אף אם הסכימו בעלי הדין לגופו של הענין בלבד ולא על סכום הוצאות המשפט, ובית הדין שלערעור ישום ויקבע בפסק הדין את ההוצאות האמורות.

{{ח:סעיף|110|סמכותו של בית הדין בערעור|אחר=[91]}}
{{ח:ת}} בית הדין שלערעור מוסמך ליתן כל החלטה שצריך היה לתיתה או לאשר או לבטל את ההחלטה שניתנה ולהורות על דיון חדש או ליתן החלטה נוספת או אחרת, ככל שיחייב הענין; בית הדין רשאי להשתמש בסמכותו זו אף אם הערעור נוגע רק לחלק מן ההחלטה ורשאי הוא להשתמש בה לטובת המשיבים או בעלי הדין האחרים, כולם או מקצתם, אף אם לא הגישו ערעור או ערעור שכנגד.

{{ח:סעיף|111|שימוע החלטה}}
{{ח:ת}} בשימוע החלטה רשאי בית הדין שלערעור לקרוא רק את אותו חלק המפרט את הסעד או את ההכרעה שניתנו בערעור.

{{ח:סעיף|112|פסיקתה|אחר=[92]}}
{{ח:ת}} על סמך החלטה של בית הדין שלערעור מותר לערוך פסיקתה כדרך שעורכים אותה בערכאה ראשונה, ויצויין בה התאריך שבו ניתנה ההחלטה.

{{ח:קטע2|פרק ג1|פרק ג{{ח:הערה|׳}}1: טענת פסלות לישב בדין|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|112א|סייג לתחולתן של התקנות|תיקון: תשנ״ב, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה ששופט, רשם או נציג ציבור יפסול עצמו מלישב בדין לפי {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה#סעיף 39א|סעיף 39א לחוק}} (להלן – טענת פסלות), וערעור על החלטה בבקשה כאמור או בבקשה להיתר ייצוג לפי {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה#סעיף 39א|אותו סעיף}}, לא יוגשו אלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}, על אף כל הוראה אחרת בענין הגשת בקשות או ערעורים בתקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות אחרות בתקנות אלה יחולו לענין טענת פסלות במידה שאינן סותרות הוראות {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}} ובשינויים המחוייבים לפי הענין.

{{ח:סעיף|112ב|מועד לטענת פסלות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} בתחילת הדיון בתובענה או בערעור, ולפני כל טענה אחרת, רשאי בעל דין לטעון טענת פסלות; לא היה באפשרותו לטעון אותה טענה בשלב האמור, רשאי הוא לטענה לאחר מכן, ובלבד שיעשה זאת מיד לאחר שנודעה לו עילת הפסלות.

{{ח:סעיף|112ג|ערעור על החלטה|תיקון: תשנ״ב, תשס״ד, תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} בעל דין שבדעתו לערער על החלטה בעניין טענות פסלות או בעניין היתר ייצוג יודיע על כך לבית הדין, ומשהודיע כך, יימשך המשפט, זולת אם החליט השופט המותב או הרשם, לפי העניין, מנימוקים שיירשמו, שיש להפסיקו.
{{ח:תת|(ב)}} הערעור יוגש בכתב בשלושה עותקים, תוך עשרה ימים מהיום שבו הודעה לבעל הדין ההחלטה בבקשה; בערעור יפורטו כל נימוקי ההתנגדות להחלטה ויצורף לו תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה; בו ביום ימציא המערער עותק מהערעור על מצורפיו, במישרין, לכל אחד מבעלי הדין; היו בעלי דין אחדים מיוצגים בידי עורך דין אחד, די בהמצאת עותק אחד בשביל כל בעלי הדין המיוצגים כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} נשיא בית הדין הארצי לעבודה או מי שדן בערעור רשאי להורות לבקשת המערער בכתב הערעור, על הפסקת המשפט עד להחלטה בערעור.
{{ח:תת|(ד)}} כל בעל דין אחר רשאי להשיב לערעור; תשובת בעל דין תוגש בכתב בשלושה עותקים, תוך עשרה ימים מהיום שבו הומצא לו כתב הערעור, יפורטו בה כל נימוקיו ויצורף לה תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לתשובה; לא הוגשה תשובה בתוך עשרה ימים כאמור, רשאי בית הדין להחליט בערעור לאלתר על יסוד הטענות בכתב שבפניו.
{{ח:תת|(ה)}} מי שדן בערעור רשאי, מטעמים מיוחדים, ליתן, לבקשת בעל דין בכתב ערעור או בכתב תשובה, הזדמנות לטעון טענות נוספות בכתב או בעל פה, וכן לבקש מהשופט, הרשם או נציג הציבור אשר על החלטתו הוגש ערעור להעיר את הערותיו.
{{ח:תת|(ו)}} הוחלט בערעור להעביר את הדיון בתובענה לשופט אחר או לרשם אחר או להחליף את נציג הציבור באחר, רשאי השופט או הרשם או המותב, לפי הענין, לדון בה מן השלב שאליו הגיע השופט הקודם או מכל שלב אחר שייראה לו נכון וצודק בנסיבות הענין.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הוראות כלליות}}
{{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳: תשלום הוצאות וערובה לתשלומן|תיקון: תשע״ו}}

{{ח:סעיף|113|הכלל בדבר הוצאות|אחר=[93]}}
{{ח:ת}} בכפוף להוראות כל חיקוק, יהיה ענין ההוצאות בכל תובענה, ערעור או הליך אחר, מסור לשיקול דעתו של בית הדין או של הרשם, ואם בבקשה פלונית או בדיון פלוני ניתן צו להוצאות לא ייפגע צו זה על ידי כל צו אחר להוצאות שיינתן לאחר מכן שלא בדרך ערעור על הצו הראשון.

{{ח:סעיף|114|סכום ההוצאות|אחר=[94]}}
{{ח:תת|(א)}} בית הדין או הרשם, כשהוא פוסק ההוצאות, רשאי לקבוע סכום קצוב, ואם לא קבע סכום קצוב, ישום הרשם את ההוצאות.
{{ח:תת|(ב)}} חייב בית הדין בעל דין בתשלום הוצאותיו של בעל הדין שכנגד, רשאי הרשם לקבוע סכום הוצאות אלה – במידה שהן אגרות בית הדין, מס בולים, שכר בטלת עדים, שכר מומחים ודמי לינה – לפי החומר שבתיק בית הדין, בלי שיהיה צורך בהגשת בקשה ושלא בפני בעל הדין, ובין שנקבע גם סכום שכר טרחת עורך דין ובין שלא נקבע.

{{ח:סעיף|115|אכיפת צו הוצאות|אחר=[95]}}
{{ח:ת}} צו לתשלום הוצאות ניתן להוציא לפועל כדרך שמוציאים לפועל פסק דין של בית הדין לתשלום סכום כסף.

{{ח:סעיף|116|עורך דין שהוא בעל דין|אחר=[96]}}
{{ח:ת}} עורך דין שהוא בעל דין וטוען לעצמו, הוא גופו או באמצעות משרדו, ונפסקו לו הוצאות, זכאי הוא שייכללו בשומה ההוצאות שהיה מקבל אילו העסיק עורך דין.

{{ח:סעיף|116א|ערובה לתשלום הוצאות|תיקון: תשע״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} שופט בית הדין או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.
{{ח:תת|(ב)}} היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי {{ח:חיצוני|תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי)|תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ״ט–1969}}, יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תידחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שירשמו.
{{ח:תת|(ג)}} הורה שופט בית הדין או הרשם על הפקדת ערובה ולא הופקדה ערובה בתוך המועד שנקבע, תימחק התובענה, זולת אם הורשה התובע להפסיקה.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: אימות עובדות}}

{{ח:סעיף|117|הצהרת אימות|אחר=[97]}}
{{ח:תת|(א)}} בכל הליך שהוגש על פי תקנות אלה, רשאי בית הדין או הרשם להורות למגיש כי העובדות שעליהן הוא מסתמך יאומתו באזהרה שתימסר בפני הרשם, או בתצהיר ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|בסימן זה}} – הצהרת אימות).
{{ח:תת|(ב)}} נמסרה ההצהרה, יערוך הרשם את הצהרת האימות וירשום אותה בפרוטוקול שיצרף לתיק התובענה; העתק ההצהרה יומצא לבעל הדין שכנגד.

{{ח:סעיף|118|חקירת המצהיר|אחר=[98]}}
{{ח:תת|(א)}} רצה בעל דין לחקור את מי שמסר הצהרת אימות חקירה שכנגד, יודיע על כך למגיש הצהרת האימות וידרוש את התייצבותו של המצהיר לשם חקירה שכנגד בשעת הדיון; ההודעה תומצא מבעוד מועד כדי ליתן למצהיר שהות מספקת להתכונן ולהגיע למקום הדיון.
{{ח:תת|(ב)}} בית הדין רשאי בכל עת לדרוש, מיזמתו הוא, התייצבותו של מצהיר הצהרת האימות לשם חקירה שכנגד.

{{ח:סעיף|119|הימנעות מאימות או מחקירה שכנגד|אחר=[99]}}
{{ח:ת}} הורה בית הדין או הרשם על הגשת הצהרת אימות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 117|בתקנה 117}}, ולא נמסרה הצהרה תוך המועד שנקבע לכך, או שנמסרה הצהרת האימות אך המצהיר לא התייצב לחקירה שכנגד משנדרש לכך בידי בית הדין או בעל הדין, רשאי בית הדין שלא להיזקק לעובדות שהצהרת האימות אימתה או צריכה היתה לאמת.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: שונות}}

{{ח:סעיף|120|איחוד ענינים מטעם בית הדין|אחר=[100]}}
{{ח:ת}} ענינים אחדים התלויים ועומדים בבית דין אחד וכרוכות בהם שאלות זהות או שאלות דומות, של משפט או של עובדה, רשאי בית הדין, לפי שיקול דעתו, להורות על איחודם, בין על פי בקשת בעל דין ובין ללא בקשה כזאת, ובתנאים שייראו לו.

{{ח:סעיף|120א|בעל דין או עד שהוא קטין|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:ת}} היה בעל דין או עד קטין שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, יציין מגיש כתב בי־הדין את עובדת היותו קטין בראש כתב בי־הדין סמוך לשם הקטין; כלל כתב בי־דין שהוגש לבית הדין מידע על מצבו הבריאותי, הגופני או הנפשי של הקטין או שיש חשש שפרסומו של מידע כאמור לרבות מידע לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)#סעיף 24|סעיף 24 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960}}, אסור לפי דין, יגיש בעל הדין הודעה על כך לבית הדין.

{{ח:סעיף|121|עריכת טופס|אחר=[101]}}
{{ח:ת}} מסמך שיש לערכו לפי אחד הטפסים {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}} יהיה ערוך בשינויים המחוייבים לפי הנסיבות ואין חובה שיהיה העתק מילולי ממנו.

{{ח:סעיף|122|קבלת טפסים בהליכים מסויימים|אחר=[102]}}
{{ח:ת}} כל הנזקק לטפסים המפורטים בפסקאות (1), (2) או (3) יוכל לקבלם חינם כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:פנימי|תוספת טופס 2|טופס 2}} להגשת תביעה לתשלום שכר עבודה, {{ח:פנימי|תוספת טופס 6|טופס 6}} להגשת כתב הגנה בתביעה כאמור, {{ח:פנימי|תוספת טופס 3|טופס 3}} להגשת תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, {{ח:פנימי|תוספת טופס 7|טופס 7}} להגשת כתב הגנה בתביעה כאמור, {{ח:פנימי|תוספת טופס 4|טופס 4}} להגשת תביעה לתשלום קצבה, {{ח:פנימי|תוספת טופס 8|טופס 8}} להגשת כתב הגנה בתביעה כאמור או {{ח:פנימי|תוספת טופס 13|טופס 13}} להגשת ערעור על החלטת רשם בתובענה לתשלום שכר עבודה או קצבה – בכל מזכירות של בית דין אזורי לעבודה, בכל סניף של משרד העבודה והרווחה ובמשרדו של כל ארגון עובדים שביקש זאת מהמזכיר הראשי של בית הדין;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:פנימי|תוספת טופס 11|טופס 11}} לערעור גימלאות – בכל מזכירות של בית דין אזורי לעבודה, בלשכת הממונה על תשלום גימלאות, בלשכת נציב שירות המדינה ובכל לשכה מחוזית של נציבות שירות המדינה;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:פנימי|תוספת טופס 12|טופס 12}} לערעור תעסוקה – בכל מזכירות של בית דין אזורי לעבודה ובכל לשכת שירות תעסוקה.

{{ח:סעיף|123|תיקון טעויות|אחר=[103]}}
{{ח:ת}} בענין תיקון טעות בפסיקתה או בהחלטה ינהג בית הדין כאמור {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 81|בסעיף 81 לחוק בתי המשפט}}, והוא הדין לגבי הרשם לענין פסיקתה או החלטה שנחתמו בידו.

{{ח:סעיף|124|סמכות כללית לתקן פגם בהליך|אחר=[104]}}
{{ח:ת}} בית הדין רשאי, בכל עת, לתקן כל פגם או טעות בכל הליך, וליתן הוראות בדבר הוצאות או בענינים אחרים ככל שייראה לו צודק, וחובה לעשות כל התיקונים הדרושים כדי לפסוק בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, והוא הדין לגבי הרשם בהחלטה שנתן.

{{ח:סעיף|125|הארכת מועדים|אחר=[105]}}
{{ח:ת}} מועד או זמן שקבע בית הדין או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה; נקבע המועד או הזמן בחיקוק, לרבות בתקנות אלה, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו.

{{ח:סעיף|126|תקופת פגרה לא תבוא במנין|אחר=[105א]}}
{{ח:ת}} תקופת פגרה של בית הדין לא תבוא במנין הימים שנקבעו בתקנות אלה או שנקבעו בידי בית הדין או הרשם, אלא אם כן הורה בית הדין או הרשם, לפי הענין, אחרת.

{{ח:סעיף|127|מחיקה אינה מעשה בית דין|אחר=[107]}}
{{ח:ת}} מחיקת הליך אינה מעשה בית דין ואין בה, כשהיא לעצמה, כדי למנוע את התובע מלהגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה.

{{ח:סעיף|128|אי קיום התקנות|אחר=[108]}}
{{ח:ת}} אי קיום תקנות אלה, או כל נוהג הקיים אותה שעה, אינו פוסל שום הליך, אלא אם כן הורה כך בית הדין, אך מותר לבטל הליך, כולו או מקצתו, כהליך שאינו כראוי או לתקנו או לנהוג בו בדרך אחרת, כפי שייראה לבית הדין, והוא הדין לגבי הרשם בהליכים שבפניו.

{{ח:סעיף|129|תחולת {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות סדר הדין האזרחי}}|תיקון: תש״ע, תשע״ג־2, תשפ״א, תשפ״ז|אחר=[109]}}
{{ח:ת}} על הליכים לפי תקנות אלה יחולו, בשינויים המחויבים, {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות סדר הדין האזרחי}} המפורטות להלן:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 70|תקנות 70}} {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 71|ו־71}} לעניין הגשת העתק מסמך והצגת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית על ידי בעל דין;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 72|תקנה 72}} לעניין מתן עדות בהיוועדות חזותית;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 73|תקנה 73}} לעניין מתן עדות מוקדמת;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 94|תקנות 94 עד 110}}, {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 124|124 עד 128}} לעניין סעד זמני, וכן {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 132|תקנה 132}} לעניין סעד בעת מתן פסק הדין או בתכוף לו;
{{ח:תת|(5)}} {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 145|תקנה 145}} לעניין עיכוב ביצוע וסעד זמני בשל ערעור;
{{ח:תת|(6)}} {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 158|תקנות 158 עד 169}} לעניין המצאת כתבי בי־דין;
{{ח:תת|(7)}} {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 170|תקנות 170}} {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 171|ו־171}} לעניין ייפוי כוח, ואם בעל הדין מיוצג על ידי עורך דין – גם {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 9|תקנה 9(ה)}};
{{ח:תת|(8)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 7.10.2026 עד יום 1.10.2031):}} {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#פרק יב|פרק י״ב}} לעניין תביעה לקבלת סעד הצהרתי שעילתו לפי {{ח:חיצוני|חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)#סעיף 28|סעיף 28 לחוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה), התשפ״ו–2026}}.

{{ח:סעיף|130|תחולת {{ח:חיצוני|תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות)|תקנות בדבר החזרת פקדונות}}|אחר=[109א]}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות)|תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות), התשמ״א–1981}}, יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על פקדונות שהופקדו וקנסות ששולמו בבית דין.

{{ח:סעיף|131|ביטול}}
{{ח:ת}} תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשכ״ט–1969 – בטלות.

{{ח:סעיף|132|תחילה}}
{{ח:ת}} והוראות מעבר תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה), והן יחולו גם על עניינים התלויים ועומדים ביום התחילה לפני בית הדין או הרשם.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 1}}
{{ח:ת}} '''טופס 1''': הזמנה לדין {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12(ב)}})}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 2}}
{{ח:ת}} '''טופס 2''': תביעה לתשלום שכר עבודה {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 13|תקנה 13(א)}})}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 3}}
{{ח:ת}} '''טופס 3''': תביעה לתשלום פיצויי פיטורים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 13|תקנה 13(ב)}})}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 4}}
{{ח:ת}} '''טופס 4''': תביעה לתשלום קצבה {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 13|תקנה 13(ג)}})}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 5}}
{{ח:ת}} '''טופס 5''': דרישה להגיש כתב הגנה והזמנה לדיון {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 27|תקנה 27(ב)}})}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 6}}
{{ח:ת}} '''טופס 6''': כתב הגנה בתביעה לתשלום שכר עבודה {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 32|תקנה 32(א)(1)}})}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 7}}
{{ח:ת}} '''טופס 7''': כתב הגנה בתביעה לתשלום פיצויי פיטורים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 32|תקנה 32(א)(2)}})}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 8}}
{{ח:ת}} '''טופס 8''': כתב הגנה בתביעה לתשלום קצבה {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 32|תקנה 32(א)(3)}})}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 9}}
{{ח:ת}} '''טופס 9''': הזמנה לעד {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 53|תקנה 53(ב)}})}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 10}}
{{ח:ת}} '''טופס 10''': צו הבאה {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 54|תקנה 54}})}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 11}}
{{ח:ת}} '''טופס 11''': ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גימלאות)|חוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 62|תקנה 62}})}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 12}}
{{ח:ת}} '''טופס 12''': ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה|חוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 69|תקנה 69}})}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 13}}
{{ח:ת}} '''טופס 13''': ערעור על החלטת רשם בתובענה לתשלום שכר עבודה / קצבה {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 78|תקנה 78(ג)}})}}

{{ח:חתימות|י״ח בתשרי התשנ״ב (26 בספטמבר 1991)}}
* '''דן מרידור'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>jvvc63ar4c0umyohvllwwfr4rilnklj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הזרעים (צמחים ואורגניזמים מהונדסים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>346486</id>
    <revision>
      <id>3087859</id>
      <parentid>3073730</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:09:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3087859</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16607" sha1="c1hojmitko3a0hqz3jtnsu65fygg0z3" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הזרעים (צמחים ואורגניזמים מהונדסים), התשס&quot;ה-2005

&lt;מאגר תקן 2131964 קוד a163Y00000DuTukQAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשס&quot;ה, 728|תקנות הזרעים (צמחים ואורגניזמים מהונדסים)|6391)); ((תשס&quot;ו, 849|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד) (תיקון)|6492)).
''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשס&quot;ח, 659|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1134|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1225|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)), ((1226|ת&quot;ט|6803)); ((תש&quot;ע, 1589|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1271|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1598|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1471|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2031|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3345|הודעת אגרות חקלאיות|9431)); ((תשפ&quot;ג, 1801|הודעת אגרות חקלאיות|10653)); ((תשפ&quot;ד, 1875|הודעת אגרות חקלאיות|11189)), ((2691|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|11312)); ((תשפ&quot;ו, 241|הודעת אגרות חקלאיות|12105)); ((תשפ&quot;ז, 175|הודעת אגרות חקלאיות|12543)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 3]] [[+|ו-4]] [[לחוק הזרעים, התשט&quot;ז-1956]] (להלן - חוק הזרעים), ולפי [[+|סעיפים 2]] [[+|ו-8]] [[לחוק הגנת הצומח, התשט&quot;ז-1956]] (להלן - חוק הגנת הצומח), לאחר היוועצות בוועדה מייעצת לפי [[סעיף 2 לחוק הזרעים]] [[וסעיף 9 לחוק הגנת הצומח]], באישור שר האוצר לפי [[סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], באישור ועדת הכספים של הכנסת לפי [[סעיף 1(ב) לחוק-יסוד: משק המדינה]], ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי [[סעיף 2(ב) לחוק העונשין|סעיף 21א(א) לחוק-יסוד: הכנסת]], [[וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;אורגניזם מהונדס&quot; - אורגניזם, לרבות מיקרואורגניזם, נגיף, וירואיד וכל ישות חד או רב תאית, שעבר שינוי בדרך של הנדסה גנטית והקשור לצמחים בדרך כלשהי במחזור חייו (Genetically Modified Organisms);
:- &quot;המנהל&quot; - מנהל השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות ופיתוח הכפר (להלן - המשרד), או מי שהוא הסמיכו לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
:- &quot;חומר ריבוי מהונדס&quot; - צמח מהונדס וכל חלק שלו המשמש לריבוי וגידול;
:- &quot;מכירה&quot; - לרבות הצגה למכירה, פרסום, החזקה ומסירה אף בלא תמורה, ולמעט החזקה או מסירה לצורכי ניסוי;
:- &quot;מיתקן כליאה&quot; - בית צמיחה שבו נערך ניסוי;
:- &quot;ניסוי&quot; - ניסוי הנדסה גנטית בצמחים או באורגניזמים;
:- &quot;צמח מהונדס&quot; - צמח שעבר שינוי בדרך של הנדסה גנטית;
:- &quot;שדה&quot; - חלקת שדה שבו נערך ניסוי;
:- &quot;תעודת רישום&quot; - כמשמעותה [[בתקנה 11]].

@ 2. ועדה ראשית לצמחים מהונדסים
: (א) שר החקלאות ופיתוח הכפר ימנה ועדה ראשית לצמחים מהונדסים (להלן - הורצ&quot;מ) לענין עריכת ניסויים בצמחים ובאורגניזמים מהונדסים ומכירתם, שתהיה בת שלושה עשר חברים וזה הרכבה:
:: (1) שני נציגי המשרד שאחד מהם ישמש יושב ראש הוועדה והשני - ממלא מקומו;
:: (2) נציג מתוך רשימה שהגיש השר לאיכות הסביבה;
:: (3) נציג מתוך רשימה שהגיש שר הבריאות;
:: (4) נציג מתוך רשימה שהגיש שר המדע והטכנולוגיה;
:: (5) שמונה נציגי ציבור מבין אנשי מדע ומחקר שיש להם ענין במדעי הטבע, בהגנה על הטבע או הסביבה, וכן מבין מגדלי זרעים ומטפחי זנים.
: (ב) תפקידי הורצ&quot;מ יהיו לייעץ למנהל בהתאם להוראות תקנות אלה וכן לקבוע אם אין בעריכת ניסוי בצמח או באורגניזם המהונדס או במכירתו משום סכנה לבני אדם או לבעלי חיים או השפעה שלילית בלתי סבירה על הסביבה.
: (ג) הורצ&quot;מ תקבע לעצמה את נוהלי עבודתה ואת סדרי דיוניה.

@ 3. היתר לניסוי
: (א) לא יערוך אדם ניסוי בצמח מהונדס או באורגניזם מהונדס, אלא לפי היתר בכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאי ההיתר (להלן - היתר לניסוי).
: (ב) המנהל רשאי ליתן היתר לניסוי ולקבוע בו תנאים והגבלות לפי שיקול דעתו, לרבות תנאים לביעור צמחים, אורגניזמים ואמצעי ליווי שישמשו בניסוי וכן עריכת בדיקות במעבדה שאישר, ובלבד שלא ייתן היתר לניסוי שייערך -
:: (1) במיתקן כליאה, אלא אם כן הוכח לו שמיתקן הכליאה מתאים לייעודו וכי ננקטו בידי המבקש כל האמצעים הדרושים למניעת סכנה לבני אדם, לבעלי חיים, או לצמחים או למניעת השפעה שלילית בלתי סבירה על הסביבה;
:: (2) בשדה אלא לאחר התייעצות עם הורצ&quot;מ.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי המנהל ליתן פטור מקבלת היתר ניסוי, ובלבד שהניסוי נערך במעבדה ונחה דעתו כי -
:: (1) המעבדה מצוידת במכל קיטור כהגדרתו [[בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש&quot;ל-1970]];
:: (2) המחזיק במעבדה וממונה הבטיחות שלה ידאגו להשמיד באופן שוטף את שאריות הניסוי במכל הקיטור או יעקרו שאריות אלה באמצעות חומרי חיטוי שהוא אישר.

@ 4. בקשת היתר לניסוי
: (א) בקשת היתר לניסוי או לפטור מקבלתו (להלן - בקשת היתר לניסוי) תוגש לפי טופס שהורה המנהל והמבקש ימלא את כל הפרטים שבה באופן מדויק ומפורט.
: (ב) לבקשת היתר לניסוי יצרף המבקש תכנית לניסוי ולגבי צמח או אורגניזם מהונדס מיובא גם רישיון ליבוא לפי [[תקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים), התשל&quot;א-1970]] (להלן - רישיון יבוא).
: (ג) המנהל רשאי, בכל עת, לדרוש פרטים נוספים בכל הנוגע לניסוי המבוקש.

@ 5. אגרת בקשה להיתר לניסוי (תיקון: [הודעות])
: עם הגשת בקשה להיתר לניסוי שייערך במקומות שלהלן, תשולם אגרה בסכומים אלה:
: (1) במיתקן כליאה - 184 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2005; החל מיולי 2026, 270 ש&quot;ח)));
: (2) בשדה - 368 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2005; החל מיולי 2026, 540 ש&quot;ח)));
: (3) במעבדה - 296 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2005; החל מיולי 2026, 433 ש&quot;ח))).

@ 6. הודעת המנהל בענין בקשה להיתר ניסוי (תיקון: [הודעות])
: (א) בתוך 90 ימים מהיום שבו הוגשה בקשת היתר לניסוי, לרבות כל המסמכים שיש לצרף אליה לפי [[תקנה 4(ב)]], ושולמה האגרה לפי [[תקנה 5]], ישלח המנהל למבקש הודעה על החלטתו בדבר ההיתר לניסוי; סירב המנהל להתיר את עריכת הניסוי - ינמק את החלטתו.
: (ב) החליט המנהל להתיר ניסוי, תשולם אגרת היתר לניסוי -
:: (1) במיתקן כליאה - בסכום של 407 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2005; החל מיולי 2026, 600 ש&quot;ח)));
:: (2) בשדה - בסכום של 2,798 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2005; החל מיולי 2026, 4,090 ש&quot;ח))) ועוד 41 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2005; החל מיולי 2026, 60 ש&quot;ח))) לכל דונם או חלקו.

@ 7. מכירה וייצוא
: (א) לא ימכור אדם צמח מהונדס אלא אם כן אישר המנהל, לאחר התייעצות עם הורצ&quot;מ, כי נתקיימו כל התנאים וההגבלות שנקבעו בהיתר לניסוי.
: (ב) לא ימכור אדם חומר ריבוי מהונדס או אורגניזם מהונדס שאין לו תעודת רישום בת-תוקף ואשר תווית הסימון שאושרה לו אינה מצורפת אליו.
: (ג) לא ייצא אדם צמח מהונדס או אורגניזם מהונדס אלא באישור בכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאיו.

@ 8. בקשה לרישום (תיקון: [הודעות])
: (א) אדם המבקש למכור חומר ריבוי מהונדס או אורגניזם מהונדס יגיש למנהל בקשה לרישום לפי טופס שהורה המנהל (להלן - בקשה לרישום) וימלא את כל הפרטים שבה באופן מדויק ומפורט.
: (ב) המבקש יצרף לבקשה לרישום את כל אלה:
:: (1) תיאור השינוי הגנטי ואפיונו וכן נתונים מלאים על השפעה ואפשרויות השפעה על בני אדם, על בעלי חיים, על הצמחים ועל הסביבה;
:: (2) ספרות מקצועית על תוצאות ניסויים בחומר הריבוי המהונדס או באורגניזם המהונדס ודרכי השימוש בו בחוץ לארץ, לרבות תוויות הסימון בארצות שבהן הוא מורשה, הכל מלווה בתרגום לעברית (למעט אנגלית);
:: (3) דין וחשבון על תוצאות ניסויים בחומר הריבוי המהונדס או באורגניזם המהונדס בתנאי הארץ וכן על דרכי השימוש המוצעות בו;
:: (4) תווית סימון מוצעת לחומר הריבוי המהונדס כקבוע בתקנות לפי חוק הזרעים ובתוספת המילים &quot;חומר מהונדס&quot;;
:: (5) באורגניזם מהונדס - אריזה ותווית סימון מוצעים, ובלבד שהמילים &quot;חומר מהונדס&quot; יופיעו בתווית;
:: (6) בחומר ריבוי מהונדס מיובא או באורגניזם מהונדס מיובא - גם רישיון יבוא;
:: (7) נתונים נוספים לפי דרישת המנהל, לרבות בדיקות במעבדה שאישר.
: (ג) עם הגשת בקשה לרישום תשולם אגרת בקשה בסכום של 552 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2005; החל מיולי 2026, 830 ש&quot;ח))).

@ 9. סירוב לרשום
: (א) המנהל רשאי לסרב לרשום חומר ריבוי מהונדס או אורגניזם מהונדס לשם מכירתו אם המבקש לא הביא הוכחות מספיקות, להנחת דעתו של המנהל, שחומר הריבוי או האורגניזם אינו מסכן את הצמחים.
: (ב) המנהל יסרב לרשום למכירה חומר ריבוי מהונדס או אורגניזם מהונדס אם הורצ&quot;מ קבעה שהחומר האמור מסוכן לבני אדם או לבעלי חיים או שהוא בעל השפעה שלילית בלתי סבירה על הסביבה.

@ 10. מועד להחלטת המנהל בענין בקשה לרישום
: המנהל ישלח למבקש הודעה על החלטתו בדבר בקשה לרישום בתוך 120 ימים מיום הגשת הבקשה על כל נספחיה כאמור [[בתקנה 8(ב)]] ובתנאי ששולמה האגרה כאמור [[בתקנה 8(ג)]]; סירב המנהל לרשום את חומר הריבוי המהונדס או האורגניזם המהונדס לשם מכירתו - ינמק את החלטתו.

@ 11. תעודת רישום
: (א) רשאי המנהל, לאחר שבחן את הבקשה לרישום ואת המסמכים שצורפו לה לפי [[תקנה 8(ב)]] ולאחר התייעצות עם הורצ&quot;מ, ליתן למבקש תעודת רישום.
: (ב) בתעודת רישום יצוינו מספר ההיתר של השירותים להגנת הצומח ולביקורת שבמשרד ונוסח תווית הסימון שאישר המנהל.
: (ג) תוקף תעודת רישום לשלוש שנים מהיום הנקוב בה ורשאי המנהל להגבילה בתנאים שייראו לו.

@ 12. אגרת רישום (תיקון: [הודעות])
: החליט המנהל לרשום חומר ריבוי מהונדס או אורגניזם מהונדס, תשולם אגרת רישום בסכום של 6,392 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2005; החל מיולי 2026, 9,350 ש&quot;ח))).

@ 13. חידוש תעודת רישום (תיקון: [הודעות])
: (א) בעל תעודת רישום המבקש לחדש את תעודת הרישום, יגיש למנהל, בקשה לפי טופס שהורה המנהל, לא יאוחר מחודש ימים לפני פקיעת תוקפה של תעודת הרישום.
: (ב) בעת חידוש תעודת הרישום כאמור בתקנת משנה (א), תשולם אגרת חידוש רישום בסכום של 460 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2005; החל מיולי 2026, 670 ש&quot;ח))).
: (ג) על בעל תעודת רישום שפג תוקפה, שלא הגיש בקשה לחדשה בהתאם לתקנת משנה (א) ושברצונו להמשיך במכירת חומר הריבוי או האורגניזם המהונדס - יחולו עליו כל ההליכים לרישום כמפורט בתקנות אלה, כאילו היה חומר ריבוי מהונדס או אורגניזם מהונדס שטרם נרשם.

@ 14. איסור מכירה בניגוד לרישום
: לא ימכור בעל תעודת רישום חומר ריבוי מהונדס או אורגניזם מהונדס שהרכבו הגנטי אינו זהה למעשה (Practically identical) עם הדוגמאות שהוגשו לבדיקה בעת הרישום או שאינו מתאים לפרטים שרשם בבקשה ושהיוו בסיס לקבלת תעודת הרישום.

@ 15. הגבלה או ביטול של תעודת רישום
: (א) המנהל רשאי לבטל או להגביל את תעודת הרישום או כל פרט המופיע בתעודת הרישום, בכל אחד ממקרים אלה:
:: (1) התברר למנהל, לאחר שהתייעץ עם &lt;!-- (([במקור: אם])) --&gt; הורצ&quot;מ, שמכירת חומר הריבוי המהונדס או האורגניזם המהונדס עלול לגרום נזק לצמחים, לבני אדם, לבעלי חיים או ליצור השפעה שלילית בלתי סבירה על הסביבה;
:: (2) נוסח התווית שצורפה לחומר הריבוי המהונדס או האורגניזם המהונדס המוצע למכירה אינו זהה לנוסח שאישר המנהל;
:: (3) הרכב חומר הריבוי המהונדס או האורגניזם המהונדס המוצע למכירה אינו זהה להרכב החומר שצורף כדוגמה ושנמסרה למנהל לבדיקה בעת הבקשה לרישום.
: (ב) הודעה על ביטול או הגבלה כאמור בתקנת משנה (א) תישלח בדואר רשום לבעל התעודה למען שצוין בבקשה לרישום.

@ 16. פנקס רישום
: המנהל ינהל פנקס רישום שיכלול אישורים לפי [[תקנה 7]] ותעודות רישום.

@ 17. שמירת דינים
: תקנות אלה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר ולא לגרוע מהן.

@ 18. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן.

&lt;פרסום&gt; ב' בניסן התשס&quot;ה (11 באפריל 2005)
&lt;חתימות&gt; ישראל כ&quot;ץ, שר החקלאות ופיתוח הכפר</text>
      <sha1>c1hojmitko3a0hqz3jtnsu65fygg0z3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הזרעים (צמחים ואורגניזמים מהונדסים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>346487</id>
    <revision>
      <id>3087861</id>
      <parentid>3073733</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:30:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087859]</comment>
      <origin>3087861</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19779" sha1="3em85j4og4oa2yx15n6eiga5ad37b2i" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הזרעים (צמחים ואורגניזמים מהונדסים), התשס״ה–2005}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשס״ה, 728|תקנות הזרעים (צמחים ואורגניזמים מהונדסים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6391.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 849|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד) (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6492.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ח, 659|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1134|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6794.pdf}}, {{ח:תיבה|1225|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1589|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1271|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1598|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1471|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8118.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2031|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3345|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1801|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1875|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11189.pdf}}, {{ח:תיבה|2691|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 241|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 175|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12543.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הזרעים#סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:חיצוני|חוק הזרעים#סעיף 4|ו־4}} {{ח:חיצוני|חוק הזרעים|לחוק הזרעים, התשט״ז–1956}} (להלן – חוק הזרעים), ולפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצומח#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצומח#סעיף 8|ו־8}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצומח|לחוק הגנת הצומח, התשט״ז–1956}} (להלן – חוק הגנת הצומח), לאחר היוועצות בוועדה מייעצת לפי {{ח:חיצוני|חוק הזרעים#סעיף 2|סעיף 2 לחוק הזרעים}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצומח#סעיף 9|וסעיף 9 לחוק הגנת הצומח}}, באישור שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 39ב|סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, באישור ועדת הכספים של הכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: משק המדינה#סעיף 1|סעיף 1(ב) לחוק־יסוד: משק המדינה}}, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 2|סעיף 21א(א) לחוק־יסוד: הכנסת}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 2|וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אורגניזם מהונדס“ – אורגניזם, לרבות מיקרואורגניזם, נגיף, וירואיד וכל ישות חד או רב תאית, שעבר שינוי בדרך של הנדסה גנטית והקשור לצמחים בדרך כלשהי במחזור חייו (Genetically Modified Organisms);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מנהל השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות ופיתוח הכפר (להלן – המשרד), או מי שהוא הסמיכו לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר ריבוי מהונדס“ – צמח מהונדס וכל חלק שלו המשמש לריבוי וגידול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכירה“ – לרבות הצגה למכירה, פרסום, החזקה ומסירה אף בלא תמורה, ולמעט החזקה או מסירה לצורכי ניסוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן כליאה“ – בית צמיחה שבו נערך ניסוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניסוי“ – ניסוי הנדסה גנטית בצמחים או באורגניזמים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צמח מהונדס“ – צמח שעבר שינוי בדרך של הנדסה גנטית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שדה“ – חלקת שדה שבו נערך ניסוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת רישום“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11}}.

{{ח:סעיף|2|ועדה ראשית לצמחים מהונדסים}}
{{ח:תת|(א)}} שר החקלאות ופיתוח הכפר ימנה ועדה ראשית לצמחים מהונדסים (להלן – הורצ״מ) לענין עריכת ניסויים בצמחים ובאורגניזמים מהונדסים ומכירתם, שתהיה בת שלושה עשר חברים וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} שני נציגי המשרד שאחד מהם ישמש יושב ראש הוועדה והשני – ממלא מקומו;
{{ח:תתת|(2)}} נציג מתוך רשימה שהגיש השר לאיכות הסביבה;
{{ח:תתת|(3)}} נציג מתוך רשימה שהגיש שר הבריאות;
{{ח:תתת|(4)}} נציג מתוך רשימה שהגיש שר המדע והטכנולוגיה;
{{ח:תתת|(5)}} שמונה נציגי ציבור מבין אנשי מדע ומחקר שיש להם ענין במדעי הטבע, בהגנה על הטבע או הסביבה, וכן מבין מגדלי זרעים ומטפחי זנים.
{{ח:תת|(ב)}} תפקידי הורצ״מ יהיו לייעץ למנהל בהתאם להוראות תקנות אלה וכן לקבוע אם אין בעריכת ניסוי בצמח או באורגניזם המהונדס או במכירתו משום סכנה לבני אדם או לבעלי חיים או השפעה שלילית בלתי סבירה על הסביבה.
{{ח:תת|(ג)}} הורצ״מ תקבע לעצמה את נוהלי עבודתה ואת סדרי דיוניה.

{{ח:סעיף|3|היתר לניסוי}}
{{ח:תת|(א)}} לא יערוך אדם ניסוי בצמח מהונדס או באורגניזם מהונדס, אלא לפי היתר בכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאי ההיתר (להלן – היתר לניסוי).
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי ליתן היתר לניסוי ולקבוע בו תנאים והגבלות לפי שיקול דעתו, לרבות תנאים לביעור צמחים, אורגניזמים ואמצעי ליווי שישמשו בניסוי וכן עריכת בדיקות במעבדה שאישר, ובלבד שלא ייתן היתר לניסוי שייערך –
{{ח:תתת|(1)}} במיתקן כליאה, אלא אם כן הוכח לו שמיתקן הכליאה מתאים לייעודו וכי ננקטו בידי המבקש כל האמצעים הדרושים למניעת סכנה לבני אדם, לבעלי חיים, או לצמחים או למניעת השפעה שלילית בלתי סבירה על הסביבה;
{{ח:תתת|(2)}} בשדה אלא לאחר התייעצות עם הורצ״מ.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי המנהל ליתן פטור מקבלת היתר ניסוי, ובלבד שהניסוי נערך במעבדה ונחה דעתו כי –
{{ח:תתת|(1)}} המעבדה מצוידת במכל קיטור כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}};
{{ח:תתת|(2)}} המחזיק במעבדה וממונה הבטיחות שלה ידאגו להשמיד באופן שוטף את שאריות הניסוי במכל הקיטור או יעקרו שאריות אלה באמצעות חומרי חיטוי שהוא אישר.

{{ח:סעיף|4|בקשת היתר לניסוי}}
{{ח:תת|(א)}} בקשת היתר לניסוי או לפטור מקבלתו (להלן – בקשת היתר לניסוי) תוגש לפי טופס שהורה המנהל והמבקש ימלא את כל הפרטים שבה באופן מדויק ומפורט.
{{ח:תת|(ב)}} לבקשת היתר לניסוי יצרף המבקש תכנית לניסוי ולגבי צמח או אורגניזם מהונדס מיובא גם רישיון ליבוא לפי {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים)|תקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים), התשל״א–1970}} (להלן – רישיון יבוא).
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי, בכל עת, לדרוש פרטים נוספים בכל הנוגע לניסוי המבוקש.

{{ח:סעיף|5|אגרת בקשה להיתר לניסוי|תיקון: [הודעות]}}
{{ח:ת}} עם הגשת בקשה להיתר לניסוי שייערך במקומות שלהלן, תשולם אגרה בסכומים אלה:
{{ח:תת|(1)}} במיתקן כליאה – 184 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2005; החל מיולי 2026, 270 ש״ח)}};
{{ח:תת|(2)}} בשדה – 368 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2005; החל מיולי 2026, 540 ש״ח)}};
{{ח:תת|(3)}} במעבדה – 296 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2005; החל מיולי 2026, 433 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|6|הודעת המנהל בענין בקשה להיתר ניסוי|תיקון: [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} בתוך 90 ימים מהיום שבו הוגשה בקשת היתר לניסוי, לרבות כל המסמכים שיש לצרף אליה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4(ב)}}, ושולמה האגרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}}, ישלח המנהל למבקש הודעה על החלטתו בדבר ההיתר לניסוי; סירב המנהל להתיר את עריכת הניסוי – ינמק את החלטתו.
{{ח:תת|(ב)}} החליט המנהל להתיר ניסוי, תשולם אגרת היתר לניסוי –
{{ח:תתת|(1)}} במיתקן כליאה – בסכום של 407 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2005; החל מיולי 2026, 600 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} בשדה – בסכום של 2,798 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2005; החל מיולי 2026, 4,090 ש״ח)}} ועוד 41 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2005; החל מיולי 2026, 60 ש״ח)}} לכל דונם או חלקו.

{{ח:סעיף|7|מכירה וייצוא}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימכור אדם צמח מהונדס אלא אם כן אישר המנהל, לאחר התייעצות עם הורצ״מ, כי נתקיימו כל התנאים וההגבלות שנקבעו בהיתר לניסוי.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימכור אדם חומר ריבוי מהונדס או אורגניזם מהונדס שאין לו תעודת רישום בת־תוקף ואשר תווית הסימון שאושרה לו אינה מצורפת אליו.
{{ח:תת|(ג)}} לא ייצא אדם צמח מהונדס או אורגניזם מהונדס אלא באישור בכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאיו.

{{ח:סעיף|8|בקשה לרישום|תיקון: [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} אדם המבקש למכור חומר ריבוי מהונדס או אורגניזם מהונדס יגיש למנהל בקשה לרישום לפי טופס שהורה המנהל (להלן – בקשה לרישום) וימלא את כל הפרטים שבה באופן מדויק ומפורט.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש יצרף לבקשה לרישום את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תיאור השינוי הגנטי ואפיונו וכן נתונים מלאים על השפעה ואפשרויות השפעה על בני אדם, על בעלי חיים, על הצמחים ועל הסביבה;
{{ח:תתת|(2)}} ספרות מקצועית על תוצאות ניסויים בחומר הריבוי המהונדס או באורגניזם המהונדס ודרכי השימוש בו בחוץ לארץ, לרבות תוויות הסימון בארצות שבהן הוא מורשה, הכל מלווה בתרגום לעברית (למעט אנגלית);
{{ח:תתת|(3)}} דין וחשבון על תוצאות ניסויים בחומר הריבוי המהונדס או באורגניזם המהונדס בתנאי הארץ וכן על דרכי השימוש המוצעות בו;
{{ח:תתת|(4)}} תווית סימון מוצעת לחומר הריבוי המהונדס כקבוע בתקנות לפי חוק הזרעים ובתוספת המילים ”חומר מהונדס“;
{{ח:תתת|(5)}} באורגניזם מהונדס – אריזה ותווית סימון מוצעים, ובלבד שהמילים ”חומר מהונדס“ יופיעו בתווית;
{{ח:תתת|(6)}} בחומר ריבוי מהונדס מיובא או באורגניזם מהונדס מיובא – גם רישיון יבוא;
{{ח:תתת|(7)}} נתונים נוספים לפי דרישת המנהל, לרבות בדיקות במעבדה שאישר.
{{ח:תת|(ג)}} עם הגשת בקשה לרישום תשולם אגרת בקשה בסכום של 552 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2005; החל מיולי 2026, 830 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|9|סירוב לרשום}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לסרב לרשום חומר ריבוי מהונדס או אורגניזם מהונדס לשם מכירתו אם המבקש לא הביא הוכחות מספיקות, להנחת דעתו של המנהל, שחומר הריבוי או האורגניזם אינו מסכן את הצמחים.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל יסרב לרשום למכירה חומר ריבוי מהונדס או אורגניזם מהונדס אם הורצ״מ קבעה שהחומר האמור מסוכן לבני אדם או לבעלי חיים או שהוא בעל השפעה שלילית בלתי סבירה על הסביבה.

{{ח:סעיף|10|מועד להחלטת המנהל בענין בקשה לרישום}}
{{ח:ת}} המנהל ישלח למבקש הודעה על החלטתו בדבר בקשה לרישום בתוך 120 ימים מיום הגשת הבקשה על כל נספחיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה 8(ב)}} ובתנאי ששולמה האגרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה 8(ג)}}; סירב המנהל לרשום את חומר הריבוי המהונדס או האורגניזם המהונדס לשם מכירתו – ינמק את החלטתו.

{{ח:סעיף|11|תעודת רישום}}
{{ח:תת|(א)}} רשאי המנהל, לאחר שבחן את הבקשה לרישום ואת המסמכים שצורפו לה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8(ב)}} ולאחר התייעצות עם הורצ״מ, ליתן למבקש תעודת רישום.
{{ח:תת|(ב)}} בתעודת רישום יצוינו מספר ההיתר של השירותים להגנת הצומח ולביקורת שבמשרד ונוסח תווית הסימון שאישר המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} תוקף תעודת רישום לשלוש שנים מהיום הנקוב בה ורשאי המנהל להגבילה בתנאים שייראו לו.

{{ח:סעיף|12|אגרת רישום|תיקון: [הודעות]}}
{{ח:ת}} החליט המנהל לרשום חומר ריבוי מהונדס או אורגניזם מהונדס, תשולם אגרת רישום בסכום של 6,392 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2005; החל מיולי 2026, 9,350 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|13|חידוש תעודת רישום|תיקון: [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} בעל תעודת רישום המבקש לחדש את תעודת הרישום, יגיש למנהל, בקשה לפי טופס שהורה המנהל, לא יאוחר מחודש ימים לפני פקיעת תוקפה של תעודת הרישום.
{{ח:תת|(ב)}} בעת חידוש תעודת הרישום כאמור בתקנת משנה (א), תשולם אגרת חידוש רישום בסכום של 460 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2005; החל מיולי 2026, 670 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ג)}} על בעל תעודת רישום שפג תוקפה, שלא הגיש בקשה לחדשה בהתאם לתקנת משנה (א) ושברצונו להמשיך במכירת חומר הריבוי או האורגניזם המהונדס – יחולו עליו כל ההליכים לרישום כמפורט בתקנות אלה, כאילו היה חומר ריבוי מהונדס או אורגניזם מהונדס שטרם נרשם.

{{ח:סעיף|14|איסור מכירה בניגוד לרישום}}
{{ח:ת}} לא ימכור בעל תעודת רישום חומר ריבוי מהונדס או אורגניזם מהונדס שהרכבו הגנטי אינו זהה למעשה (Practically identical) עם הדוגמאות שהוגשו לבדיקה בעת הרישום או שאינו מתאים לפרטים שרשם בבקשה ושהיוו בסיס לקבלת תעודת הרישום.

{{ח:סעיף|15|הגבלה או ביטול של תעודת רישום}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לבטל או להגביל את תעודת הרישום או כל פרט המופיע בתעודת הרישום, בכל אחד ממקרים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התברר למנהל, לאחר שהתייעץ עם הורצ״מ, שמכירת חומר הריבוי המהונדס או האורגניזם המהונדס עלול לגרום נזק לצמחים, לבני אדם, לבעלי חיים או ליצור השפעה שלילית בלתי סבירה על הסביבה;
{{ח:תתת|(2)}} נוסח התווית שצורפה לחומר הריבוי המהונדס או האורגניזם המהונדס המוצע למכירה אינו זהה לנוסח שאישר המנהל;
{{ח:תתת|(3)}} הרכב חומר הריבוי המהונדס או האורגניזם המהונדס המוצע למכירה אינו זהה להרכב החומר שצורף כדוגמה ושנמסרה למנהל לבדיקה בעת הבקשה לרישום.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על ביטול או הגבלה כאמור בתקנת משנה (א) תישלח בדואר רשום לבעל התעודה למען שצוין בבקשה לרישום.

{{ח:סעיף|16|פנקס רישום}}
{{ח:ת}} המנהל ינהל פנקס רישום שיכלול אישורים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7}} ותעודות רישום.

{{ח:סעיף|17|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} תקנות אלה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר ולא לגרוע מהן.

{{ח:סעיף|18|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן.

{{ח:חתימות|ב׳ בניסן התשס״ה (11 באפריל 2005)}}
* '''ישראל כ״ץ'''&lt;br&gt;שר החקלאות ופיתוח הכפר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>3em85j4og4oa2yx15n6eiga5ad37b2i</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הדיג</title>
    <ns>116</ns>
    <id>346714</id>
    <revision>
      <id>3087843</id>
      <parentid>3073696</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:02:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3087843</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="135439" sha1="khqy3bewxypbxhrcjmkelwtard5ui13" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הדיג, 1937
=== תקנות שהתקין מנהל עניני הממשלה עפ&quot;י [[הפקודה|סעיף 9]]. ===

&lt;מקור&gt; ((ע&quot;ר 1937, תוס' 2, 86|תקנות הדיג|0669)), ((445|תקון|0697)), ((765|תקון (מס' 2)|0726)); ((1938, תוס' 2, 615|תקון|0793)), ((1118|תקון מס' 2|0825)); ((1940, תוס' 2, 473|תקון|0998)); ((1941, תוס' 2, 312|תקון|1083)), ((387|תקון (מס' 2)|1084)), ((884|תקון (מס' 3)|1113)), ((1376|תקון (מס' 4)|1138)); ((1942, תוס' 2, 551|תקון|1188)); ((1945, תוס' 2, 443|תיקון|1410)); ((1946, תוס' 2, 237|תיקון|1475)); ((ע&quot;ר תש&quot;ח, תוס' א', 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|0:312670)), ((39|פקודת המטבע|0:312686)); ((ע&quot;ר תש&quot;ח, 22|הודעה בדבר סמכויות השרים)); ((ע&quot;ר תש&quot;ט, תוס' ב', 124|תיקון|0042)); ((ק&quot;ת תש&quot;ט, 193|תיקון|0015)); ((תשי&quot;א, 110|תיקון|0124)); ((תשי&quot;ג, 384|תיקון - תקנות הדיג בדבר רישום לדיג|0321)), ((789|תיקון מס' 2|0345)), ((LIV|ת&quot;ט|i:1953)); ((תשי&quot;ד, 210|תיקון - תקנות בדבר הגשת דינים וחשבונות|0408)); ((תשי&quot;ד, 455|תיקון מס' 2 - תקנות בדבר דיג דגי לבנונים|0425)); ((תשט&quot;ו, 210|תיקון - תקנות בדבר מידת הרשתות|0487)); ((תשט&quot;ז, 448|תיקון - תקנות בדבר שליית אלמוגים באילת|0579)), ((767|תיקון מס' 2 - תקנות בדבר שיטות דיג אסורות והגשת תסקירים|0603)), ((854|תיקון מס' 3 - תקנות בדבר אגרות|0611)); ((תשי&quot;ז, 58|תיקון - תקנות בדבר שיטות דיג אסורות|0637)), ((1636|תיקון מס' 2 - תקנות בדבר אגרות|0715)); ((תשי&quot;ח, 486|תיקון - תקנות בדבר שימוש ברשתות בכנרת|0756)), ((969|תיקון מס' 2 - תקנות בדבר השמדת קני סוף בים כנרת|0781)), ((1074|תיקון מס' 3 - תקנות בדבר אגרות|0787)); ((תשי&quot;ט, 312|תקנות בדבר פטור מאגרת רשיון לדיג|0844)), ((431|תקנות הדיג (הגנה על אלמוגים ודגים אחרים בתוף אילת)|0850)), ((1251|תיקון מס' 2 - תקנות בדבר היתר שימוש ברשת לאמפארה|0899)), ((1383|תיקון מס' 3 - תקנות בדבר ניהול יומן דיג|0908)); ((תש&quot;ך, 63|תיקון - תקנות בדבר הגנה על הצב הרך|0952)), ((188|תיקון מס' 2 - תקנות בדבר פטור מאגרת רשיון לדיג|0958)), ((244|תיקון מס' 3 - תקנות בדבר שטח דיג הסרדינים בכנרת|0962)), ((1039|תיקון מס' 4 - תקנות בדבר איסור השימוש בנשק חם בירדן ובכנרת לצרכי דיג|1007)), ((1775|תיקון מס' 5 - תקנות בדבר אגרות רשיונות לדיג|1043)); ((תשכ&quot;א, 1137|תיקון - תקנות בדבר אגרות רשיונות לדיג|1113)), ((1867|תיקון מס' 2 - תקנות בדבר ביטול הגבלות דיג בכנרת|1155)); ((תשכ&quot;ב, 33|תיקון - תקנות בדבר דיג תת-מימי|1202)), ((2550|תיקון מס' 2 - תקנות בדבר דיג ברשת גרר|1357)); ((תשכ&quot;ג, 1566|תיקון - תקנות בדבר הגבלות דיג|1454)); ((תשכ&quot;ה, 1758|תיקון|1710)); ((תשכ&quot;ז, 2332|תיקון - תקנות בדבר הגודל המינימלי של דגים שמותר לדוגם, למכרם ולהחזיקם|2030)); ((תשכ&quot;ח, 2048|תיקון - תקנות בדבר הגבלת דיג באמצעות מיכלי חמצן ורובה תת-מימי|2265)); ((תשכ&quot;ט, 725|תיקון תקנות הדיג|2337)); ((תש&quot;ל, 1352|תיקון|2542)), ((1963|תיקון מס' 2|2585)); ((תשל&quot;ב, 659|תיקון - תקנות בדבר הדיג באגם כפר-ברוך|2809)); ((תשל&quot;ד, 1177|תיקון|3169)); ((תשל&quot;ו, 1085|תיקון|3488)); ((תשל&quot;ז, 599|תיקון|3640)), ((1042|תיקון מס' 2|3670)); ((תשל&quot;ט, 730|תיקון|3947)); ((תש&quot;ם, 1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4125)); ((תשמ&quot;א, 1566|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4274)); ((תשמ&quot;ה, 1256|תיקון|4802)); ((תשמ&quot;ו, 923|תיקון מס' 2|4934)), ((1491|תיקון מס' 3|4972)); ((תשמ&quot;ז, 87|תיקון מס' 4|4978)); ((תשמ&quot;ח, 874|תיקון מס' 5|5110)); ((תשמ&quot;ט, 1316|תיקון|5213)); ((תשנ&quot;ז, 829|תיקון|5833)); ((תשנ&quot;ח, 773|תיקון|5902)), ((994|ת&quot;ט|5908)); ((תשנ&quot;ט, 121|תיקון|5939)), ((1136|תיקון [תשנ&quot;ח] (תיקון)|5995)); ((תש&quot;ס, 137|תיקון|6009)), ((676|תיקון מס' 2|6042)); ((תשס&quot;ו, 201|תיקון|6445)); ((תשס&quot;ט, 391|תיקון|6744)); ((תשע&quot;א, 470|תיקון|6962)), ((856|תיקון מס' 2|6988)); ((תשע&quot;ז, 346|תיקון|7746)); ((תשע&quot;ח, 1834|ת&quot;ט|7988)); ((תשפ&quot;ה, 442|תיקון|11601)), ((2394|הוראת שעה|12011)); ((תשפ&quot;ו, 1964|תיקון|12364)), ((2154|הוראת שעה|12396)), ((2460|תיקון מס' 2|12483)), ((2472|תיקון מס' 3|12485)).
''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תש&quot;ם, 1758|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2631)); ((תשמ&quot;א, 1287|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2700)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 226|הודעת אגרות חקלאיות|4281)), ((1102|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4356)); ((תשמ&quot;ג, 186|הודעת אגרות חקלאיות|4423)), ((1115|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4483)); ((תשמ&quot;ד, 153|הודעת אגרות חקלאיות|4536)), ((1104|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4606)), ((2662|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4707)); ((תשמ&quot;ה, 688|הודעת אגרות חקלאיות|4761)), ((1196|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4798)), ((1756|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4841)); ((תשמ&quot;ו, 76|הודעת אגרות חקלאיות|4864)), ((1528|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4974)); ((תשמ&quot;ז, 280|הודעת אגרות חקלאיות|4994)), ((708|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5019)), ((1140|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5043)); ((תשמ&quot;ח, 460|הודעת אגרות חקלאיות|5083)), ((1052|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5127)); ((תשמ&quot;ט, 411|הודעת אגרות חקלאיות|5161)), ((874|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5188)); ((תש&quot;ן, 315|הודעת אגרות חקלאיות|5244)), ((522|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5259)); ((תשנ&quot;א, 45|הודעת אגרות חקלאיות|5299)), ((428|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5322)), ((950|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5364)); ((תשנ&quot;ב, 305|הודעת אגרות חקלאיות|5391)), ((1395|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5460)); ((תשנ&quot;ג, 755|הודעת אגרות חקלאיות|5516)); ((תשנ&quot;ד, 342|הודעת אגרות חקלאיות|5571)), ((1126|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5611)); ((תשנ&quot;ה, 483|הודעת אגרות חקלאיות|5648)); ((תשנ&quot;ו, 296|הודעת אגרות חקלאיות|5724)), ((1397|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5769)); ((תשנ&quot;ז, 614|הודעת אגרות חקלאיות|5826)), ((1235|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5852)); ((תשנ&quot;ט, 397|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב, 1019|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 14|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 654|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1129|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1220|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)), ((1226|ת&quot;ט|6803)); ((תש&quot;ע, 1585|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1267|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1593|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1466|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2026|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3340|הודעת אגרות חקלאיות|9431)); ((תשפ&quot;ג, 1796|הודעת אגרות חקלאיות|10653)); ((תשפ&quot;ד, 1870|הודעת אגרות חקלאיות|11189)), ((2686|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|11312)); ((תשפ&quot;ו, 236|הודעת אגרות חקלאיות|12105)); ((תשפ&quot;ז, 170|הודעת אגרות חקלאיות|12543)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף הסמכויות המסורות לנציב העליון [[+|בסעיף 9]] [[=הפקודה|מפקודת הדיג, 1937]], התקין מנהל עניני הממשלה את התקנות דלקמן:-
----
((מכוח האמור [[+|בסעיפים 14]] [[ו-15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק &quot;פלשתינה (א&quot;י)&quot; ייקרא מעתה &quot;ישראל&quot;. סמכויות הנציב העליון הועברו לשר החקלאות (ע&quot;ר תש&quot;ח, 22); לפי [[0:312686|סעיף 2 לפקודת המטבע, תש&quot;ח-1948]], כל מקום בו נאמר &quot;פונט&quot; הכוונה היא ללירה ישראלית. לפי הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים) (ק״ת תשנ״ה, 1942) במקום ”שר החקלאות“ יבוא ”שר החקלאות ופיתוח הכפר“.))

@ 1. השם
: תקנות אלה תקראנה ((&quot;))תקנות הדיג, 1937((&quot;)).

@ 1א. פירוש (תיקון: 1941-4, תש&quot;ח, תשל&quot;ו, תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ח, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ו-4)
: בתקנות אלה -
:- &quot;דיג ברשת גריפה&quot; - שיטת דיג של פרישת רשת במים וגרירתה אל החוף;
:- &quot;דיג ברשת זריקה&quot; - שיטת דיג באמצעות זריקת רשת (&quot;שבכאת טרח&quot;);
:- &quot;דיג ברשת טבעת&quot; - שיטת דיג באמצעות רשת שלחלקה התחתון מוצמדות טבעות שבהן מושחל כבל המשמש לסגירתה;
:- &quot;דיג ברשת עמידה&quot; - שיטת דיג באמצעות רשת הנפרשת במים בצורה אנכית ומעוגנת לקרקע;
:- &quot;דיג חופי&quot; - כל שיטות הדיג המפורטות בתקנות אלה, למעט דיג ברשת טבעת, במכמורת ובמערך חכות צף;
:- &quot;דיג חופי&quot; - (((החל מיום 26.1.2028):)) כל שיטות הדיג המפורטות בתקנות אלה, למעט דיג ברשת טבעות שבהן מושחל כבל המשמש לסגירתה;
:- &quot;דיג מכמורת&quot; - שיטת דיג של גרירת רשת על ידי ספינה;
:- &quot;דיג מרחקים&quot; - דיג באזורים ימיים בהם הוענקו למדינת ישראל זכויות דיג בינלאומיות בתוקף היותה צד לאמנה בינלאומית;
:- &quot;דיג מרחקים&quot; - (((החל מיום 26.1.2028):)) דיג באזורים ימיים שבהם הוענקו למדינת ישראל זכויות דיג בין-לאומיות בתוקף היותה צד לאמנה בין-לאומית;
:- &quot;הירדן ויובליו&quot; - נהר הירדן לפני כניסתו ולאחר יציאתו מים כנרת, לרבות היובלים הנשפכים לירדן;
:- &quot;חוק הגנת הפרטיות&quot; - (((החל מיום 26.1.2028):)) [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;מזהה ישיר&quot; - (((החל מיום 26.1.2028):)) שם פרטי, שם משפחה, מספר זהות, מספר דרכון או מספר מזהה אחר שנתנה רשות שלטונית ליחיד;
:- &quot;מידע אישי&quot; - (((החל מיום 26.1.2028):)) כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות]];
:- &quot;מכשיר איכון ובקרה&quot; - (((החל מיום 26.1.2028):)) מכשיר כאמור [[בתקנה 2ב]];
:- &quot;מעגנה&quot; - (((החל מיום 26.1.2028):)) אזור במקור מים המשמש לעגינת כלי שיט;
:- &quot;מערך חכות&quot; - מספר קרסים הקשורים לחוט אחד בזה אחר זה;
:- &quot;מערך חכות צף&quot; - מערך חכות שקרסיו מצויים בגוף המים;
:- &quot;מערך חכות שוקע&quot; - מערך חכות שקרסיו על קרקעית הים;
:- &quot;מערכת מימי הירדן&quot; פירושה הירדן והאגן שלו (לרבות ים כנרת ואגם החולה) וכל אותם הנחלים הזורמים באגן הירדן;
:- &quot;מקשר לקשר&quot; - המרחק בין מרכזי שני קשרים סמוכים זה לזה;
:- &quot;המשרד&quot; - משרד החקלאות ופיתוח הכפר;
:- &quot;המשרד&quot; - (((החל מיום 26.1.2028):)) משרד החקלאות וביטחון המזון;
:- &quot;נחלי ים כנרת&quot; - כל הנחלים הנשפכים לים כנרת;
:- &quot;נחלי ים תיכון&quot; - כל הנחלים הנשפכים לים התיכון;
:- &quot;נתוני איכון&quot; - (((החל מיום 26.1.2028):)) המספר הרשום של הספינה לפי [[סעיף 94 לחוק הספנות (כלי שיט), התש&quot;ך-1960]], מיקום הספינה, מהירות הפלגתה, וכיוון ההפלגה, כולם בזמן שידורם;
:- &quot;ספינה המחויבת בהתקנת מכשיר איכון ובקרה&quot; - (((החל מיום 26.1.2028):)) ספינה בעלת רישיון לעסוק בדיג מכמורת או בדיג באמצעות מערך חכות צף או בדיג ברשת טבעת;
:- &quot;עיבוד&quot; - (((החל מיום 26.1.2028):)) כהגדרתו [[בסעיף 3 לחוק הגנת הפרטיות]];
:- &quot;פקודת הדיג&quot; - (((החל מיום 26.1.2028):)) [[פקודת הדיג, 1937]];
:- &quot;פקיד הדיג הראשי&quot; - עובד המשרד שהוא בעל ידע וכישורים מתאימים בתחום הדיג והגנה על משאב הדגה והסביבה הימית, שהשר מינה לעניין תקנות אלה;
:- &quot;שק&quot; - ברשת טבעת או ברשת המשמשת לדיג מכמורת - החלק האחורי של הרשת שבו נאספים הדגים;
:- &quot;השר&quot; - (((החל מיום 26.1.2028):)) שר החקלאות וביטחון המזון.

@ 2. רשיונות (תיקון: 1938-2, 1940, 1941-4, תש&quot;ט-2, תשי&quot;ג-2, תשט&quot;ז-3, תשי&quot;ז-2, תשי&quot;ח-3, תשי&quot;ט, תש&quot;ך-2, תש&quot;ך-5, תשכ&quot;א, תש&quot;ל, תשל&quot;ד, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט, תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ח-2, תשנ&quot;ט, תשנ&quot;ט-2, תשע&quot;ז, [הודעות])
: (1) פקיד הדיג הראשי רשאי לתת לאנשים המתאימים, לפי שקול דעתו, רשיונות לדוג דגים (להלן - רשיון דיג); בקשה לרשיון דיג תוגש לאחד ממשרדי האגף לדיג של משרד החקלאות בתל-אביב, חיפה או טבריה.
: (2) על המבקשים רשיונות לציין:-
:: (א) אם היו להם רשיונות קודם לכן;
:: (ב) אם נתחייבו בדין עפ&quot;י [[פקודת הדיג, 1937]], או עפ&quot;י כל פקודה שבוטלה [[באותה פקודה]];
:: (ג) היכן יש בדעתם לדוג דגים;
:: (ד) באיזו שיטת דיג יש בדעתם לנקוט.
: (2א) רשיון דיג ובקשת רשיון דיג, פרט לרשיונות ולבקשות לפי [[הסעיפים הקטנים (1)(ב) ו-(2) מסעיף 3 לפקודה]], ייערכו בטופס שיקבע פקיד הדיג הראשי; דוגמת טופס לפי תקנת משנה זו תפורסם באתר האינטרנט של המשרד וניתן לקבלו במשרדי אגף הדיג של המשרד בבית דגן, חיפה או טבריה.
: (2ב) (((פקעה).))
: (3) אגרה של 30 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 1987; החל מיולי 2026, 230 ש&quot;ח))) תיגבה בעד כל רשיון דיג, שאינו רשיון לפי [[הסעיפים הקטנים (1)(ב) או (2) מסעיף 3 לפקודה]] ושאינו רשיון דיג למים פרטיים, וכן אינו רשיון דיג הניתן לנציג דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ כמשמעותו [[בסעיף 3 לתוספת לחוק המכס, הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד), תשי&quot;ז-1957]], שהוכרו על ידי שר החוץ בתור שכאלה; האגרה בעד רשיון לפי [[הסעיפים הקטנים (1)(ב) או (2) מסעיף 3 לפקודה]] תיקבע על ידי שר החקלאות בכל מקרה ומקרה לפי נסיבות הענין.
: (3א) על אף האמור בתקנת משנה (3) תשולם בעד רשיון דיג בים כנרת אגרה של 75 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 1987; החל מיולי 2026, 550 ש&quot;ח))).
: (3ב) (((נמחקה).))
: (4) פרט לבקשה לרשיון הניתן לאדם מסויים בלבד, יש לצרף לכל בקשה לרשיון שלש העתקות מתמונתו האחרונה של המבקש (בגודל תמונת פספורט).
: (5) תקפו של רשיון דיג יפקע בתאריך הנקוב בו, אך לא יאוחר מתום שנה לאחר יום נתינתו.
: (6) בעל רשיון הניתן לאדם מסויים בלבד חייב להגיש לפקיד הדיג שבאזורו את רשימת הפועלים העובדים בדייג ואשר, אלמלא כן, היו נדרשים לקבל רשיונות פרטיים, ועליו להודיע לפקיד הדיג הנ&quot;ל על כל שינוי שיחול בחבר העובדים במשך שבעה ימים מיום שחל השינוי.
: (7) רשיונות הניתנים עפ&quot;י תקנות אלה לא יכללו דיג ספוגים.
: (8) (((נמחקה).))
: (9) (((נמחקה).))
: (10) פקיד הדיג הראשי יהיה רשאי, לפי שיקול דעתו, להוציא העתק של רשיון דיג שאבד או שנשמד; בעד כל העתק תיגבה אגרה של 15 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 1987; החל מיולי 2025, 119 ש&quot;ח))).

@ 2א. רשיון לספינה לעסוק בדיג (תיקון: תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט, תש&quot;ס, תשע&quot;ז, [הודעות])
: (1) פקיד הדיג הראשי רשאי לתת, לפי שיקול דעתו, רשיון לספינה לעסוק בדיג בתנאים ובמגבלות שיקבע.
: (2) בקשה לרשיון לספינה לעסוק בדיג תוגש על ידי הבעל הרשום או הבעלים הרשומים של הספינה לאחד ממשרדי האגף לדיג של משרד החקלאות בתל-אביב, חיפה או טבריה.
: (3) הבקשה לרשיון לספינה לעסוק בדיג תכלול את הפרטים האלה:
:: (א) פרטים מלאים על הספינה, לרבות מערכת ההנעה שלה;
:: (ב) האזור בו תעסוק הספינה בדיג;
:: (ג) שיטה או שיטות הדיג שבהן ישתמשו בספינה.
: (4) הבקשה והרשיון לספינה לעסוק בדיג ייערכו על גבי טופס שיקבע פקיד הדיג הראשי; דוגמת טופס לפי תקנת משנה זו תפורסם באתר האינטרנט של המשרד וניתן לקבלו במשרדי אגף הדיג של המשרד בבית דגן, חיפה או טבריה.
: (4א) לבקשה רשיון לספינה לעסוק בדיג יצורף רשיון שיט כהגדרתו [[בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ&quot;ג-1982]].
: (5) תוקף הרשיון לספינה לעסוק בדיג יפקע בתאריך הנקוב בו, אך לא יאוחר מתום שנה לאחר יום נתינתו, לפי קביעת פקיד הדיג הראשי.
: (6) הרשיון לספינה לעסוק בדיג יוחזק בספינה כל עת הימצאה בים ויוצג לבקורת לכל גורם מוסמך כמפורט [[בסעיף 6 לפקודת הדיג, 1937]].
: (7) בעד רשיון לספינה לעסוק בדיג תשולם אגרה בשקלים חדשים כדלקמן:
:: (א) {{טורים שווים | לספינה הדגה ברשתות עמידה (אמבטן) בים כנרת | 300 (((מתואם לשנת 1989; החל מיולי 2026, 1,450))) }}
:: (ב) {{טורים שווים | לספינה הדגה בשיטות אחרות בים כנרת | 1,150 (((מתואם לשנת 1989; החל מיולי 2026, 5,690))) }}
:: (ג) {{טורים שווים | לספינה הדגה בים התיכון או במפרץ אילת בדיג חופי | 45.50 (((מתואם לשנת 1988; החל מיולי 2026, 297))) }}
:: (ד) {{טורים שווים | לספינה הדגה בים התיכון או במפרץ אילת ברשת הקפה או במערך חכות צף | 53 (((מתואם לשנת 1988; החל מיולי 2026, 329))) }}
:: (ה) {{טורים שווים | למכמורתנים | 315 (((מתואם לשנת 1988; החל מיולי 2026, 1,990))) }}
:: (ו) {{טורים שווים | לספינה הפועלת בדיג מרחקים | 12,500 (((מתואם לשנת 1988; החל מיולי 2026, 78,370))) }}
: (8) פקיד הדיג הראשי יהיה רשאי, לפי שיקול דעתו, להוציא העתק של רשיון לספינה לעסוק בדיג שאבד או שנשמד; בעד כל העתק תשולם אגרה של 18.50 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 1988; החל מיולי 2026, 122 ש&quot;ח))).
: (8א) הועברה הבעלות בספינה שלגביה ניתן רשיון לעסוק בדיג, רשאי מי שקיבל את הרשיון, לבקש מפקיד הדיג הראשי להעבירו על שם הבעלים החדשים של הספינה או להותיר את הרשיון על שמו ולהעבירו לספינה אחרת שהוא הבעלים הרשומים שלה, ובלבד שההעברה תיעשה לספינה בעלת כושר דיג דומה; על בקשה כאמור יחולו הוראות תקנה זו.
: (9) ספינה המשתמשת לדיג בחכות בודדות תהיה פטורה מהחובה לקבל רשיון לספינה לעסוק בדיג, ובלבד שמספרן אינו עולה על שלוש.

@ 2ב. מכשיר איכון ובקרה (תיקון: תשפ&quot;ו-4)
: (((החל מיום 26.1.2028):)) מכשיר איכון ובקרה לעניין תקנות אלה הוא מכשיר מסוג VMS ‏(Vessel Monitoring System) או מכשיר איכון ובקרה אחר שאישר פקיד הדיג הראשי, המאפשרים איכון של הספינה, והעברת נתוני איכון ומזהים ישירים בזמן אמת למערכת מקוונת, באופן אוטומטי, אמין ומאובטח במקרים כאמור [[בתקנה 2ד]]; פקיד הדיג הראשי יפרסם באתר האינטרנט של המשרד מכשירי איכון ובקרה שאישר.

@ 2ג. התקנת מכשיר איכון ובקרה ותקינותו (תיקון: תשפ&quot;ו-4)
: (((החל מיום 26.1.2028):))
: (א) לא ישוט ולא ידוג אדם דגים באמצעות ספינה המחויבת בהתקנת מכשיר איכון ובקרה, אלא אם כן מותקן בספינה מכשיר איכון ובקרה תקין, המחובר למערכת מקוונת לפי תקנות אלה.
: (ב) בעל רישיון לספינה המחויבת בהתקנת מכשיר איכון ובקרה יתקין על הספינה מכשיר איכון ובקרה ויהיה אחראי לפעולתו התקינה של המכשיר.
: (ג) התגלתה תקלה במכשיר האיכון והבקרה, יודיע על כך בעל הרישיון לספינה המחויבת בהתקנת מכשיר איכון ובקרה לפקיד הדיג הראשי, בלא דיחוי וכל עוד לא תוקנה התקלה, לא ישוט ולא ידוג אדם אלא אם כן קיבל אישור בכתב מאת פקיד הדיג הראשי; אישור כאמור יינתן לתקופה שלא תעלה על 7 ימים, מטעמים מיוחדים ובהחלטה מנומקת בכתב.
: (ד) בעל רישיון לספינה המחויבת בהתקנת מכשיר איכון ובקרה ימסור הודעה לכל מי שמצוי על הספינה כאמור, על איכון של הספינה כאמור ועל העברת נתוני האיכון והמזהים הישירים בזמן אמת למערכת המקוונת, וכן על שמירת הנתונים לתקופה של שלוש שנים כאמור [[בתקנה 2ו(ו)]]; בהודעה יצוינו הפרטים לפי [[סעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות]].
: (ה) בעל הרישיון לספינה המחויבת בהתקנת מכשיר איכון ובקרה ישמור העתק מההודעה כאמור בתקנת משנה (ד) לתקופה של שלוש שנים לפחות, ואולם אי-מסירת הודעה למי שמצוי על ספינה כאמור או אי-שמירת ההעתק אין בהן כדי לפגוע בחוקיות עיבוד המידע במערכת המקוונת.

@ 2ד. העברת נתוני איכון למערכת המקוונת (תיקון: תשפ&quot;ו-4)
: (((החל מיום 26.1.2028):))
: (א) נתוני איכון ומזהים ישירים על ספינה המחויבת בהתקנת מכשיר איכון ובקרה יועברו ממכשיר האיכון והבקרה למערכת המקוונת במקרים האלה בלבד:
:: (1) בעת יציאה ממעגנה ועד חצי מייל ימי ממנה ובמרחק חצי מייל ימי לפני כניסה למעגנה ועד הכניסה אליה;
:: (2) באזור אסור לדיג לפי [[פקודת הדיג]];
:: (3) ברדיוס של עד 2 מיילים ימיים מאזור אסור לדיג וכל זמן שהספינה נמצאת באזור כאמור;
:: (4) ברדיוס של 2 עד 4 מיילים ימיים מאזור אסור לדיג במהירות הפלגה של 1 עד 4 קשר אם מדובר בדיג מכמורת, ובמהירות הפלגה של פחות מ-2 קשר אם מדובר בדיג באמצעות מערך חכות צף.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), פקיד הדיג הראשי רשאי לפטור בעל רישיון לספינה המחויבת בהתקנת מכשיר איכון ובקרה מהעברת נתוני איכון, כולם או חלקם, לפי בקשתו, בהחלטה מנומקת בכתב ולתקופה כפי שיורה לו, שלא תעלה על 30 ימים; פקיד הדיג הראשי רשאי להאריך את התקופה האמורה בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 30 ימים, בהחלטה מנומקת בכתב.

@ 2ה. מערכת מקוונת לאיכון ובקרה (תיקון: תשפ&quot;ו-4)
: (((החל מיום 26.1.2028):))
: (א) תוקם במשרד מערכת מקוונת המאפשרת קליטת נתוני איכון באופן אוטומטי ובזמן אמת, איסוף, ניתוח ועיבוד הנתונים ושמירתם.
: (ב) המערכת המקוונת תאסוף נתונים לרבות נתוני איכון ומזהים ישירים ממכשיר האיכון והבקרה, בכפוף [[לתקנה 2ד]] וכן נתונים נוספים, שאינם כוללים מידע אישי, שיסייעו לניהול משאב הדגה, ובכללם נתונים על אוכלוסיית הדגים; פקיד הדיג הראשי יפרסם באתר האינטרנט של המשרד את הנתונים הנוספים כאמור.
: (ג) איסוף המידע האישי ועיבודו במערכת המקוונת יעשה באופן שימנע, ככל האפשר, את הסיכון לפגיעה בפרטיות ואת הסיכון לפגיעה באבטחת מידע ובשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות, שייבחנו מזמן לזמן; המערכת המקוונת תעוצב ותעודכן בהתייעצות עם ראש הרשות להגנת הפרטיות.

@ 2ו. מטרות השימוש במידע אישי והגנה על מידע אישי (תיקון: תשפ&quot;ו-4)
: (((החל מיום 26.1.2028):))
: (א) מידע אישי שיועבר למערכת המקוונת יישמר בה תוך שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המקנות רמה גבוהה של זמינות ואמינות ומעניקות הגנה ברמה גבוהה מפני חדירה, גישה לא מורשית, דליפה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למידע.
: (ב) מזהים ישירים במערכת המקוונת יישמרו בנפרד וישמשו למטרות אלה בלבד: פיקוח ואכיפה, חקירה והעמדה לדין בשל עבירות לפי [[פקודת הדיג]] ותקנות אלה.
: (ג) גישה למזהים הישירים ושימוש בהם יתאפשרו רק אם היה יסוד סביר לחשד כי בוצעה עבירה כאמור בתקנת משנה (ב).
: (ד) פקיד הדיג הראשי ייתן הרשאות גישה למידע אישי, לפי מדיניות שיגבש, שאותה יפרסם באתר האינטרנט של המשרד, למי שהמידע נדרש לו למטרות המנויות בתקנת משנה (ב), או למטרות של זיהוי, מניעה או סיכול של עבירות המנויות באותה תקנת משנה לשם מילוי תפקיד שהוסמך לבצעו לפי דין, ובאופן שימזער, ככל האפשר, את הסיכון לפגיעה בפרטיותו של אדם, בשים לב לחלופות טכנולוגיות אפשריות למתן הרשאות גישה כאמור; לא תותר גישה למזהים הישירים במערכת המקוונת אלא למי שקיבל הרשאה כאמור ובכפוף לתקנת משנה (ג).
: (ה) אדם שקיבל מידע אישי לפי תקנות אלה ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש אלא למטרות המנויות בתקנת משנה (ב) או לפי צו של בית משפט.
: (ו) המידע במערכת המקוונת יישמר לתקופה של שלוש שנים, ולאחריה יימחק ממנה מידע אישי, אלא אם כן נמצא כי הוא נדרש לצורך חקירה, העמדה לדין או אכיפה של עבירות.
: (ז) אין בתקנה זו כדי לגרוע מסמכות עובדי המשרד לעשות שימוש במידע במערכת המקוונת גם למטרות סטטיסטיות לצורך מילוי תפקידם לפי דין, ובלבד שתוצרי השימוש לא יכללו מידע אישי.

@ 3. פריקת דגים מספינות זרות (תיקון: תש&quot;ח, תש&quot;ט-2, תש&quot;ך-5, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט, תשמ&quot;ז, [הודעות])
: (1) פקיד הדיג הראשי מוסמך לתת רשיונות לפריקת דגים מספינות שאינן רשומות בישראל, בהתאם להוראות [[סעיף קטן (1) מסעיף 4 לפקודה]].
: (2) ההתחיבות והרשיון לפי [[סעיף קטן (1) מסעיף 4 לפקודה]] ייערכו בטופס שיקבע פקיד הדיג הראשי.
: (3) הרשיון לפי תקנה זאת יינתן לתקופה של חודש ימים ותיגבה בעדו אגרה של 225 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 1987; החל מיולי 2026, 1,730 ש&quot;ח))).
: (4) רשיון כזה לא יקנה לבעליו זכות -
:: (א) לדוג במימי ישראל;
:: (ב) לפרוק דגים בחופי ישראל ללא רשיון יבוא וללא תשלום מכס, במידה שהוא חייב בהם לפי נסיבות הענין.

@ 4. שיטות דיג אסורות (תיקון: 1937, 1938, 1941-2, 1941-4, 1942, 1945, 1946, תש&quot;ח, תש&quot;ט-2, תשי&quot;א, תשט&quot;ז, תשט&quot;ז-2, תשי&quot;ז, תשי&quot;ח, תשי&quot;ט-2, תשי&quot;ט-3, תש&quot;ך-4, תשכ&quot;א-2, תשכ&quot;ב-2, תשכ&quot;ח, תשכ&quot;ט, תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) לא ידוג אדם בשיטות הדיג האלה (להלן - שיטות דיג אסורות):
:: (1) בדיג מכמורת בים התיכון, אם אורך השק קטן מ-4 מטרים;
:: (2) בנחלי ים תיכון ובתחומי 100 מטרים מפתחם ברשת, למעט ברשתות ייעודיות לדיג דגיגי קיפונים (בורי); לעניין זה, &quot;דגיג&quot; - דג שאורכו מקצה פיהו ועד קצה זנבו אינו עולה על 5 סנטימטרים;
:: (3) באמצעות רשת או סורג קבועים או אמצעי קבוע אחר; בפסקה זו, &quot;קבוע&quot; - המעוגן לקרקע במשך תקופה של שבעה ימים או יותר;
:: (4) תוך שימוש בכל אמצעי המכוון להמריץ תנועת דגים לתוך רשתות או מלכודות, או להוצאתם ממקום מסתור;
:: (5) באמצעות מערך חכות בים כנרת;
:: (6) באמצעות רובה תת-ימי, בים כנרת ובמפרץ אילת;
:: (7) מיתקני נשימה מלאכותיים לצלילה;
:: (8) ברשת עמידה, אם מתקיים אחד מאלה:
::: (א) מחוף ים כנרת או מחוף מפרץ אילת;
::: (ב) מכלי שיט בים כנרת, אם אורכן המצטבר של רשתות העמידה עולה על 1,000 מטרים;
::: (ג) מכלי שיט בים תיכון ובמפרץ אילת, אם אורכן המצטבר של רשתות העמידה עולה על 2,000 מטרים;
:: (9) תוך שימוש בנשק חם;
:: (10) במערכת מימי הירדן ובמפרץ אילת ברשת זריקה;
:: (11) תוך שימוש במחולל מכות חשמל;
:: (12) ברשת גריפה;
:: (13) מכלי שיט באמצעות -
::: (א) מערך חכות שוקע, שאורכו המצטבר עולה על 5,000 מטרים או שמספר קרסיו עולה על 1,500;
::: (ב) במערך חכות צף שאורכו המצטבר עולה על 60,000 מטרים או שמספר קרסיו עולה על 2,000;
:: (14) בדיג מכמורת, תוך שימוש בקורה המחוברת לחלק הקדמי של הרשת, אשר נגררת על קרקעית הים (&quot;קורה חופרת&quot;) או תוך שימוש בכדורים, צמיגים, גלגלים או אבזרים אחרים, המחוברים לרשת ומיועדים להקל על גרירתה על גבי סלעים ולמניעת הסתבכותה בהם;
:: (15) בחכה בעלת קרס מרובה עוקצים (&quot;עוגן&quot;), בה מושלך הקרס לשם לכידת הדג בגופו (&quot;חטיפה&quot;);
:: (16) בדיג ברשת טבעת בים התיכון, במרחק הקצר מ-500 מטרים מהחוף;
:: (17) בדיג ברשת טבעת במערכת מימי הירדן המשמשת לדיג אמנונים, שפמנונים וביניות, אם אורך השק קטן מ-15 מטרים וגובהו קטן מ-10 מטרים.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי פקיד הדיג הראשי להתיר, למבקש מסוים, לתקופה שיקבע ובהחלטה מנומקת בכתב, שימוש בשיטות הדיג האסורות המנויות בפסקאות 4(((א)))(2), 4(((א)))(3), 4(((א)))(6), 4(((א)))(7), 4(((א)))(10), 4(((א)))(11), 4(((א)))(12) ו-4(((א)))(16) למטרות מחקר או לצורך מניעת נזק לדגה.

@ 5. מידה מזערית לעיני רשתות (תיקון: 1940, 1941-4, תשי&quot;ד-2, תשט&quot;ו, תש&quot;ל-2, תשל&quot;ז, תשנ&quot;ח, תשע&quot;ז)
: (א) לא ידוג אדם דגים ברשת אם מידת עיני הרשת קטנה מהקבוע להלן:
:: (1) ברשת מכמורת - 22 מילימטר מקשר לקשר או מידת מתח של 44 מילימטר, ובשק - 24 מילימטר מקשר לקשר או מידת מתח של 48 מילימטר;
:: (2) ברשת עמידה המשמשת לדיג במערכת מימי הירדן - 45 מילימטר מקשר לקשר;
:: (3) ברשת עמידה, במקום שאינו מערכת מימי הירדן - 30 מילימטר מקשר לקשר;
:: (4) בשק של רשת טבעת, במערכת מימי הירדן, המשמשת לדיג אמנונים, שפמנונים וביניות - 45 מילימטר מקשר לקשר;
:: (5) בכל רשת אחרת - 12 מילימטר מקשר לקשר.
: (ב) לא ידוג אדם במלכודת דגים או סרטנים, זולת אם גודל עין המלכודת הוא 30 מילימטרים או יותר מחיבור לחיבור, בכל חלקי המלכודת ולמצוף המחובר למלכודת מצורפת תווית פלסטיק הנושאת את פרטי רישיון הדיג של בעל המלכודת.
: (ג) על אף האמור בתקנות משנה (א) או (ב), רשאי פקיד הדיג הראשי להתיר, לתקופה שיקבע ובהחלטה מנומקת בכתב, שימוש ברשת או במלכודת שלא מתקיימים בהן התנאים הקבועים בתקנות המשנה האמורות, למטרות מחקר או לצורך מניעת נזק לדגה.

@ 5א. רשתות גריפה וטבעת ללבנונים (תיקון: תשי&quot;ד-2, תשנ&quot;ח, תשע&quot;ז)
: (א) לא ישתמש אדם ברשת טבעת לדיג לבנונים במערכת מימי הירדן, אלא אם -
:: (1) גדלו של חלק הרשת שאליו מרכזים את הדגים שליד חבל הפקקים הוא לפחות באורך של 15 מטרים ובגובה של 10 מטרים (להלן - מסננת) ומידות עיני הרשת הן:
::: (א) במסננת - 14 מ&quot;מ לפחות מקשר לקשר;
::: (ב) בחלקים אחרים - 10 מ&quot;מ מקשר לקשר;
:: (2) סינן מהרשת בעזרת המסננת, לפני העלאת שלל מהמים, את דגי הלבנונים שהחזקתם אסורה לפי [[תקנה 6]].
: (ב) פקיד הדיג הראשי רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להתיר שימוש ברשתות שמידתן שונה מהקבוע בתקנת משנה (א).

@ 5ב. (תיקון: תשי&quot;ח, תשנ&quot;ח) : (((בוטלה).))

@ 5ג. הגבלת דיג בשמורת החולה (תיקון: תשכ&quot;ג)
: (א) לא ידוג אדם דגים בשטח שמורת החולה אלא בחכה.
: (ב) בתקנה זו((,)) &quot;שטח שמורת החולה&quot; - השטח שגבולותיו סומנו בקו כחול בתכנית בנין ערים מפורטת מס' 262 - שמורות טבע בצפון מערב החולה שהודעה על הפקדתה, ביחד עם התשריט המצורף אליה, פורסמה בילקוט הפרסומים 517, תשי&quot;ז, עמ' 458.

@ 5ד. (תיקון: תשכ&quot;ג, תשע&quot;ז) : (((בוטלה).))
@ 5ה. (תיקון: תשכ&quot;ג, תשנ&quot;ח, תשע&quot;ז) : (((בוטלה).))

@ 5ו. סימון ציוד דיג (תיקון: תשל&quot;ב, תשל&quot;ז-2, תשנ&quot;ח)
: לא יפרוש אדם ציוד דיג אלא אם כן צירף לקצות ציוד הדיג ולכל חלק ממנו שאורכו עולה על 500 מטרים, מצופים נושאי דגל ביום ונושאי גוף תאורה עמיד במים בלילה, אשר ייראו ממרחק של 500 מטרים לפחות; לענין זה, &quot;ציוד דיג&quot; - מערכת חכות, רשתות עמידה ומלכודות דגים.

@ 6. גודל מזערי של דגים (תיקון: תש&quot;ט-2, תשכ&quot;ז, תשל&quot;ב, תשע&quot;ז)
: (א) לא ידוג אדם, לא ימכור ולא יחזיק ברשותו כל דג מן המינים המפורטים [[בתוספת הראשונה]], שגדלו קטן מן הגודל שצויין בה, הנמדד מקצה פיהו של הדג ועד קצה זנבו כשהדג מונח בשכיבה; הוראות תקנת משנה זו לא יחולו על דגים במשקל כולל שאינו עולה על קילוגרם אחד, הנדוגים או מוחזקים לצורך שימוש מיידי כפיתיון לדיג בחכה.
: (ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על דגים שנידוגו &lt;!-- (([במקור: שנידונו])) --&gt; על ידי פקיד דיג, או על ידי אדם אחר על פי היתר בכתב שניתן לו לכך, לצרכי מדע ומחקר, לצורך גידול דגים או לצורך פתיון לדיג.
: (ג) פקיד הדיג הראשי רשאי לתת היתר לפי תקנת משנה (ב), בהגבלות ובתנאים או בלעדיהם.
: (ד) נדוגו דגים שלא לפי תקנה זו, יש להשיבם למים באופן מיידי.

@ 7. בדיקת דגים (תיקון: 1941-4, תשי&quot;ג, תשנ&quot;ח)
: אדם הדג דגים יאפשר לפקיד דיג, לפי דרישתו, לבדוק את הדגים למטרות מחקר וימסור פרטים מלאים ונכונים על שיטות הדיג של דגים אלה ועל מקום הדיג שלהם.

@ 7א. ניהול יומן דיג (תיקון: תשי&quot;ט-4, תשנ&quot;ח, תשע&quot;ז)
: (1) האחראי לספינת דיג ינהל יומן דיג (להלן - יומן) בכל עת הפלגת הספינה; בתקנה זו, &quot;האחראי לספינת דיג&quot; - מי שניתן לו רישיון לספינה לעסוק בדיג לפי [[תקנה 2א]].
: (2) היומן יהיה ערוך בטופס ולפי מתכונת שתיקבע על ידי פקיד הדיג הראשי. טופס היומן יימסר לאחראי לספינת דיג על ידי פקיד דיג.
: (3) לא ירשום האחראי לספינת הדיג ביומן אלא פרטים מלאים ונכונים לגבי כל ענין הטעון רישום על פי הטופס.
: (4) האחראי לספינת דיג ימסור את דפי היומן כפי שמולאו על ידיו לפקיד דיג לפי דרישתו, ולא יאוחר מ-7 ימים מיום שנמסרה לו הדרישה.

@ 8. אזורים אסורים בדיג (תיקון: 1937, 1937-2, תש&quot;ט, תש&quot;ך, תשכ&quot;ה, תשמ&quot;ה, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז, תשע&quot;ח, תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-2, תשפ&quot;ו-3)
: (1) לא ידוג אדם דגים באזורים האלה:
:: (א) באזור המים המסוגרים על ידי שוברי הגלים הראשיים והצדדיים בחיפה, או מעל שוברי גלים אלה;
:: (ב) באזור המים המסוגרים על ידי חומת הים ביפו וצוקי הסלע הסמוכים לצפונה, או מעל חומת הים וצוקי סלע אלה;
:: (ג) באזור מפרץ אילת המתוחם על ידי הנקודות הגאוגרפיות האלה:
::: בצפון - נמל אילת - ‎29&amp;thinsp;31&amp;thinsp;67&amp;thinsp;N‏, ‎34&amp;thinsp;56&amp;thinsp;30&amp;thinsp;E‏ ומנקודה זו בקו ישר מזרחה לתוך הים עד לנקודה ‎29&amp;thinsp;31&amp;thinsp;59&amp;thinsp;N‏, ‎34&amp;thinsp;56&amp;thinsp;48&amp;thinsp;E‏;
::: בדרום - חוף אלמוג - ‎29&amp;thinsp;30&amp;thinsp;83&amp;thinsp;N‏, ‎34&amp;thinsp;55&amp;thinsp;60&amp;thinsp;E‏ וממנה בקו ישר מזרחה לתוך הים עד לנקודה ‎29&amp;thinsp;30&amp;thinsp;72&amp;thinsp;N‏, ‎34&amp;thinsp;55&amp;thinsp;76&amp;thinsp;E‏;
::: במזרח - קו ישר המחבר בין הנקודות - ‎29&amp;thinsp;31&amp;thinsp;59&amp;thinsp;N‏, ‎34&amp;thinsp;56&amp;thinsp;48&amp;thinsp;E‏ שבצפון ו-‎29&amp;thinsp;30&amp;thinsp;72&amp;thinsp;N‏, ‎34&amp;thinsp;55&amp;thinsp;76&amp;thinsp;E‏ שבדרום;
:: (ד) בים התיכון, בדיג מכמורת, באזורים המתוחמים על ידי הנקודות הגאוגרפיות כמפורט להלן:
::: (1) מצפון לקו המתוחם בין הנקודות הגאוגרפיות (להלן - קו דור–הבונים):
:::: {| width=&quot;300px&quot;
! רשת ישראל X !! רשת ישראל Y
|-
| 192455.7943 || 723068.8990
|-
| 170190.2548 || 727368.0043
|}
::: (2) במקום שבו עומק המים פחות מ-40 מטרים, בין הקו דור–הבונים מצפון ועד הקו המתוחם בין הנקודות הגאוגרפיות להלן, מדרום (להלן - קו בת ים):
:::: {| width=&quot;300px&quot;
! רשת ישראל X !! רשת ישראל Y
|-
| 175454.9979 || 658597.6128
|-
| 154229.3430 || 665717.8553
|}
::: (3) במקום שבו עומק המים פחות מ-30 מטרים, מדרום לקו בת ים;
::: (4) ממערב לחדרה:
:::: {| width=&quot;300px&quot;
! רשת ישראל X !! רשת ישראל Y
|-
| 178408.9 || 709353.8
|-
| 173555.5 || 710536.0
|-
| 174965.9 || 714331.7
|-
| 179752.1 || 713114.6
|}
::: (5) ממערב למכמורת:
:::: {| width=&quot;300px&quot;
! רשת ישראל X !! רשת ישראל Y
|-
| 173368.8 || 700912.1
|-
| 174799.9 || 705931.5
|-
| 177434.1 || 705495.9
|-
| 176329.5 || 700294.5
|}
::: (6) ממערב להרצליה:
:::: {| width=&quot;300px&quot;
! רשת ישראל X !! רשת ישראל Y
|-
| 168121.3 || 688882.2
|-
| 170586.7 || 688048.6
|-
| 169137.6 || 684526.5
|-
| 166233.8 || 685376.9
|}
::: (7) ממערב לתל אביב:
:::: {| width=&quot;300px&quot;
! רשת ישראל X !! רשת ישראל Y
|-
| 164339.7 || 666941.5
|-
| 160882.6 || 668286.1
|-
| 165673.8 || 683053.9
|-
| 169267.6 || 682022.7
|}
::: (8) ממערב לאשדוד:
:::: {| width=&quot;300px&quot;
! רשת ישראל X !! רשת ישראל Y
|-
| 158020.3 || 630516.4
|-
| 160052.9 || 634000.9
|-
| 162426.8 || 632770.7
|-
| 160218.9 || 629106.0
|}
::: (9) ממערב לאשקלון:
:::: {| width=&quot;300px&quot;
! רשת ישראל X !! רשת ישראל Y
|-
| 152390.0 || 617944.7
|-
| 149993.4 || 620705.8
|-
| 152150.6 || 622655.9
|-
| 156402.5 || 622655.5
|-
| 154971.3 || 618507.2
|}
::: (10) באזורים שבקרבת תשתיות נפט כמפורט [[בתוספת הרביעית]]; לעניין זה, &quot;נפט&quot; - כהגדרתו [[בחוק הנפט, התשי&quot;ב-1952]];
:: אלא לפי רשיון מיוחד לכך מאת פקיד הדיג הראשי.
: (2) פקיד הדיג הראשי רשאי לתת רשיון לפי תקנת משנה (1) או לסרב לתיתו או להגבילו או לקבוע בו תנאים, הכל מטעמים מיוחדים.
: (3) (((בוטלה).))
: (4) על אף האמור בתקנת משנה (1), רשאי פקיד הדיג הראשי להתיר לאדם, בהחלטה מנומקת בכתב, דיג באזורים האסורים לכך, למטרות מחקר וניטור.
: ((ראו [[https://moag.maps.arcgis.com/apps/mapviewer/index.html?webmap=084d602941ea48d8b7e284317b0cd935 | מפת אזורים אסורים לדיג בים התיכון]], [[https://moag.maps.arcgis.com/apps/mapviewer/index.html?webmap=da8cd1ff53f34a248d98366e39f47d06 | מפת אזורים אסורים לדיג בכנרת]] ו[[https://moag.maps.arcgis.com/apps/mapviewer/index.html?webmap=0d474746dab34b47b7b9fcca94dee050 | מפת אזורים אסורים לדיג במפרץ אילת]].))

@ 8((א)). איסור דיג (תיקון: תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ו, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח, תש&quot;ס-2, תשס&quot;ו, תשס&quot;ט, תשע&quot;ז) &lt;עוגן 8א&gt;
: (א) לא ידוג אדם דגים בים התיכון בתקופת הרבייה, למעט בדיג מכמורת; תקנת משנה זו לא תחול על דיג בחכה מהחוף.
: (א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי פקיד הדיג הראשי להתיר, בהחלטה מנומקת בכתב, דיג בים תיכון בתקופת הרבייה, בשיטות דיג ובמועדים שיורה, ורשאי הוא לתת הוראות בעניין סוגי הדגים המותרים לדיג ושלל הדיג היומי המרבי המותר בדיג כאמור; הודעה על היתר לפי תקנת משנה זו תפורסם ברשומות.
: (ב) לא ידוג אדם דגים בתקופת הקינון וההטלה בכל ציוד דיג שהוא, לרבות בחכה בודדת או ברובה לדיג תת-מימי, בשטחים בים הכנרת שגבולותיהם כמפורט להלן:
:: (1) שטח הבטיחה - שטח הבטיחה המתוחם בצפון על ידי הקו הישר הנמתח בין נקודות הציון 255700/754850 בצפון מערב לבין נקודת הציון 260000/753000 בדרום מזרח, ושטח הירדן ויובליו, בטווח של עד 2,000 מטר מכניסתם לכנרת;
:: (2) שטח חוף מגדל גינוסר - שטח המים המתוחם: בצפון - נקודת ציון 250900/752000 וממנה בקו ישר לחוף בכיוון 270 מעלות; בדרום - נקודת ציון 249000/747450 וממנה בקו ישר לחוף בכיוון 270 מעלות; במזרח - קו ישר המחבר בין שתי נקודות הציון שבצפון ובדרום.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), רשאי פקיד הדיג הראשי להתיר דיג בשטח הבטיחה או בחלקו או בשטח חוף מגדל גינוסר או בחלקו.
: (ד) פקיד הדיג הראשי יפרסם הודעה לציבור על תקופת הרבייה, על תקופת הגיוס במכמורת, על תקופת הקינון וההטלה ועל גודל שטח הבטיחה או שטח חוף מגדל גינוסר, לפי הענין, בשני עיתונים יומיים, האחד בשפה העברית והשני בשפה הערבית.
: (ה) בתקופת הקינון וההטלה לא תותר כניסת כלי שיט לשטח הבטיחה ושטח חוף מגדל גינוסר, למעט מעבר במאונך לקו החוף מול פתח נהר הירדן; לענין זה לא יראו ספינה המצוידת במכשירי דיג כאילו משתמשים בה לצורך דיג כאמור [[בסעיף 3א(1) לפקודה]].
: (ו) (((בוטלה).))
: (ז) בתקנה זו,
::- &quot;תקופת הקינון וההטלה&quot; - תקופת הקינון וההטלה של אמנון הגליל, שבין ה-15 במרס בין ה-15 ביולי של כל שנה, ובלבד שתקופה זו אינה עולה על 90 ימים רצופים;
::- &quot;תקופת הרבייה&quot; - התקופה שבין 1 במרס לבין 1 ביולי של כל שנה, ובלבד שהתקופה הכוללת אינה פחותה מ-60 ימים רצופים ואינה עולה על 90 ימים רצופים.
: (ח) לא ידוג אדם בדיג מכמורת בים התיכון בתקופה שבין 1 במאי ועד 31 באוגוסט של כל שנה ובלבד שהתקופה הכוללת אינה עולה על 90 ימים רצופים (להלן - תקופת הגיוס במכמורת).

@ 9. עונשין (תיקון: תשע&quot;ז, תשפ&quot;ו-4)
: (א) העושה אחד מאלה, דינו מאסר שישה חודשים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]:
:: (1) דג בשיטת דיג אסורה, בניגוד [[לתקנה 4(א)]];
:: (2) דג דגים ברשת שמידת עיני הרשת שלה קטנה מהמותר, בניגוד [[לתקנה 5(א)]];
:: (3) דג ברשת לדיג מכמורת, שבעיני הרשת שלה בשק לא מתקיימים התנאים המנויים [[בתקנה 5(ב)]], בניגוד [[לתקנה האמורה]];
:: (4) דג במלכודת דגים או סרטנים, שלא מתקיימים בה התנאים המנויים [[בתקנה 5(ג)]], בניגוד [[לתקנה האמורה]];
:: (5) דג דגים בשטח שמורת החולה, בניגוד להוראות [[תקנה 5ג(א)]];
:: (6) פורש ציוד דיג בלי שצירף לקצותיו מצופים, בניגוד להוראות [[תקנה 5ו]];
:: (7) דג, מוכר דג או מחזיק דג מהמינים המפורטים [[בתוספת הראשונה]], שגודלו קטן מהגודל שצוין בה, בניגוד להוראות [[תקנה 6(א)]];
:: (8) דג דגים באזור אסור לדיג, בניגוד להוראות [[תקנה 8(1)]];
:: (9) דג דגים בים התיכון בתקופת הרבייה, בניגוד להוראות [[תקנה 8א(א)]];
:: (10) דג דגים בשטחים בים כנרת בתקופת הקינון וההטלה, בניגוד להוראות [[תקנה 8א(ב)]];
:: (11) דג דגים בדיג מכמורת בים התיכון, בניגוד להוראות [[תקנה 8א(ח)]];
:: (12) דג ברשת בירדן וביובליו ובנחלי ים כנרת, בלא רשות מאת פקיד הדיג הראשי, בניגוד להוראות [[תקנה 10]];
:: (13) קוצר או משמיד צמחייה בשטח ים כנרת, בניגוד להוראות [[תקנה 10א]];
:: (14) מכניס לישראל דגים חיים או ביצי דגים בלא רישיון בכתב מפקיד הדיג הראשי או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[תקנה 11(1)]];
:: (15) מחזיק דגים חיים שאינם מנויים [[תוספת 3|בתוספת]] או בניגוד להוראות [[תוספת 3|שבתוספת]], בניגוד להוראות [[תקנה 12(א) או (ב)]];
:: (16) (((החל מיום 26.1.2028):)) שט ודג דגים באמצעות ספינה המחויבת בהתקנת מכשיר איכון ובקרה בלא מכשיר איכון ובקרה, בניגוד [[לתקנה 2ג]].
: (ב) אחראי על ספינת דיג שלא ניהל יומן דיג בניגוד להוראות [[תקנה 7א]], דינו - קנס.

@ 9א. (תיקון: תש&quot;ך-3, תשנ&quot;ח) : (((בוטלה).))

@ 9ב. הגבלת דיג תת-מימי (תיקון: תשכ&quot;ב)
: לא ידוג אדם בכל שיטת דיג תת-מימי בתוך השטח המימי הכלול בין נקודת ציון 15552495 לאורך חוף מפרץ חיפה עד נקודת ציון 14832490 ומנקודה זו בקו ישר לתוך הים עד לנקודת ציון 14802510 ומנקודה זו בקו ישר עד לנקודת ציון 15552495.

@ 10. הגבלת דיג בירדן ויובליו (תיקון: 1940, 1941-4, תשנ&quot;ח, תשע&quot;ז)
: לא ידוג אדם דגים בכל רשת בירדן וביובליו ובנחלי ים כנרת, למעט בטווח של עד 2,000 מטרים ממקום כניסתם לים כנרת, אלא ברשות מאת פקיד הדיג הראשי ובהחלטה מנומקת בכתב.

@ 10א. איסור השמדת צמחיה (תיקון: תשי&quot;ח-2, תש&quot;ל-2)
: לא יקצור אדם ולא ישמיד צמחיה בשטח ים כנרת.

@ 11. הגבלות בהכנסת דגים חיים (תיקון: 1941-3, תש&quot;ח, תשנ&quot;ח, תשע&quot;ז)
: (1) לא יכניס אדם לישראל דגים חיים או ביצי דגים בלי לקבל תחלה רשות בכתב מאת פקיד הדייג הראשי, ואף אז רק באותם התנאים שיוטלו על ידי פקיד הדייג הראשי, למעט דגים מהמינים המפורטים [[בטור א' לתוספת השלישית]].
: (2) ובמיוחד רשאי פקיד הדייג הראשי לצוות לפי ראות עיניו כי הדגים או ביצי הדגים הנידונים יועמדו תחת פיקוח או יהיו נתונים בהסגר במקום שימצא לנכון ולמשך התקופה שתישר בעיניו על חשבונו של האימפורטר (([היבואן])) או המביא, וכל אימת שיראה צורך בכך רשאי הוא לצוות להשמיד את הדגים או ביצי הדגים, כולם או מקצתם, וכל ההפסד או ההוצאה שיהיו נגרמים כתוצאה מהשמדה זו יחולו על האימפורטר או על המביא. יתר על כן, רשאי פקיד הדייג הראשי, להעמיד תנאים מפורטים לפי ראות עיניו, בנוגע למקום השמירה והפיקוח ולצורת השמירה והפיקוח של דגים אלה לאחר כניסתם לישראל.
: (3) (((נמחקה).))

@ 12. הגבלות על החזקת דגים חיים (תיקון: 1941-3, תש&quot;ח, תשנ&quot;ח, תשע&quot;ז)
: (א) לא יחזיק אדם דגים חיים שאינם מהמינים המפורטים [[בטור א' לתוספת השלישית]].
: (ב) לא יחזיק אדם דגים חיים מהמינים המפורטים [[בטור א' לתוספת השלישית]], אלא באזורים המותרים להחזקה המפורטים לצדם [[בטור ב' לתוספת האמורה]] ובהתאם להוראות המיוחדות המפורטות לצדם [[בטור ג' לתוספת האמורה]].
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי פקיד הדיג הראשי להתיר, בהחלטה מנומקת בכתב, החזקת דגים ממינים שאינם מפורטים [[בתוספת השלישית]], למטרות מחקר או לצורך מניעת נזק לדגה.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ב), רשאי פקיד הדיג הראשי להתיר, בהחלטה מנומקת בכתב, החזקה של דגים שלא בהתאם להוראות המיוחדות [[תוספת 3|שבתוספת]] או לאשר שימוש במיתקן להחזקת דגים שיש בו מערכות המונעות יציאת דגים מהמיתקן לסביבה הטבעית, כמערכת סגורה, לעניין מין או סוג של דג המנוי [[בתוספת השלישית]] שנקבעה לגביו דרישה להחזקה במערכת סגורה [[בטור ג' בתוספת האמורה]], בתנאים שיקבע.
: (ה) תקנה זו לא תחול על דגים חיים המועברים למקומות מכירה לשם מאכל בהתאם לכל דין.

@ 13. (תיקון: 1941-3, תשנ&quot;ח, תשע&quot;ז) : (((בוטלה).))

@ 14. מסירת דינים וחשבונות (תיקון: תש&quot;ט-2, תשי&quot;ד, תשט&quot;ז-2, תשנ&quot;ח)
: אלה חייבים למסור לפקיד הדיג הראשי, למטרות סטטיסטיות, דין וחשבון על הפרטים הבאים, לתקופה ובטופס שייקבעו על ידיו:
: (1) מי שקיבל רשיון דיג או היתר לפי [[פקודת הדיג]] - על כמות הדגים ששלה, גדלם, מינם, סוגם ואיכותם, וכן על השיטה שבה נדוגו;
: (2) מי שעוסק בקניית דגים מבעל רשיון דיג או בעל היתר לפי [[פקודת הדיג]] או במכירתם מטעמו - על כמות הדגים שהגיעו לרשותו, גדלם, מינם, סוגם ואיכותם.

@ 14א. בחינה תקופתית ראשונה לפי [[חוק עקרונות האסדרה]] (תיקון: תשפ&quot;ו-4)
: (((החל מיום 26.1.2028):)) בחינה תקופתית ראשונה של [[תקנות 2ב עד 2ו]], כתיקונן בתקנות הדיג (תיקון מס' 3), התשפ&quot;ו-2026, לפי [[סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ&quot;ב-2021]], תתבצע בתום 10 שנים מיום תחילתן (((תחילתן ביום 28.1.2028))).

@ 15. שמירת דינים (תיקון: תשע&quot;ז)
: תקנות אלה באות להוסיף על כל דין אחר ולא לגרוע מהן.

== תוספת א' (((בוטלה))) (תיקון: תש&quot;ט-2) &lt;עוגן *&gt; __NOTOC__ ==
== תוספת ב' (((בוטלה))) (תיקון: 1941, תש&quot;ט-2) &lt;עוגן *&gt; __NOTOC__ ==
== תוספת ג' (((בוטלה))) (תיקון: 1941, תש&quot;ט-2) &lt;עוגן *&gt; __NOTOC__ ==
== תוספת ד' (((בוטלה))) (תיקון: תש&quot;ח, תש&quot;ט-2) &lt;עוגן *&gt; __NOTOC__ ==
== תוספת ה' (((בוטלה))) (תיקון: תש&quot;ח, תש&quot;ט-2) &lt;עוגן *&gt; __NOTOC__ ==

== תוספת ראשונה &lt;!-- קודם תוספת ו'; קודם תוספת --&gt; (תיקון: 1941-4, תש&quot;ט-2, תשל&quot;ב, תשנ&quot;ח) ==
==== ((([[תקנה 6]]))) ====
=== דגי ים ודגי נהר ===
@ (תיקון: תשע&quot;ז)
: {| width=&quot;100%&quot;
! {{דוכיווני ממורכז | מין הדג | שם מדעי}} !! width=&quot;100px&quot; | גודל
|-
| {{דוכיווני | קיפון בורי (בורי) | (Mugil cephalus)}} || 20 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | קיפון זהוב (דהבן) | (Liza aurata)}} || 20 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | קיפון חרוץ (כבאן) | (Liza saliens)}} || 20 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | קיפון כילון (מוקשל) | (Chelon labrrosus)}} || 20 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | קיפון טובר (טובר) | (Liza ramada)}} || 20 ס&quot;מ
|-
| &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ז) --&gt; {{דוכיווני | דקר הסלעים (דאור) | (Epinephelus guaza)}} || 40 ס&quot;מ
|-
| &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ז) --&gt; {{דוכיווני | דקר אלכסנדרוני (חפש) | (Epinephelus alexandrinus)}} || 40 ס&quot;מ
|-
| &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ז) --&gt; {{דוכיווני | דוקרנית אדומה (ארדי) | (Mycteroperca rubra)}} || 40 ס&quot;מ
|-
| &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ז) --&gt; {{דוכיווני | דקר המכמורת (לוקוס) | (Epinephelus aeneus)}} || 40 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | צינון אמריקני (כסף) | (Polyprion americanus)}} || 30 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | ורדית מצויה (ז'רבידן) | (Pagellus erythrinus)}} || 11 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | אובלד שחור זנב (מנורן) | (Oblada melanura)}} || 11 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | שישן מסורטט (מרמור) | (Lithognathus mormyrus)}} || 11 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | גובס גליל (רופוס) | (Boops boops)}} || 11 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | סרגוס משורטט (סרגוס סרגוס) | (Diplodus sargus)}} || 11 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | סרגוס הפסים (סרגוס חדאדי) | (Diplodus cervinus)}} || 11 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | סרגוס הטבעת (סרגוס סופר) | (Diplodus anularis)}} || 11 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | ספרוס זהוב (דניס/אג'אג') | (Sparus aurata)}} || 15 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | שפרנון שווה קוצים (פארידה) | (Pagrus sp((.)))}} || 15 ס&quot;מ
|-
| &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ז) --&gt; {{דוכיווני | שינן החוט (פארידה) | (Dentex gibbosus)}} || 15 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | טרית דקה (סרדינה רפיע) | (Sardinella aurita)}} || 11 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | טרית גסה (סרדינה עריד) | (Sardinella maderensis)}} || 11 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | דוסמר מצוי (סרדינה מברום) | (Dussumieria acuta)}} || 11 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | מולית אדומה (סולטן אברהים) | (Mullus barbatus)}} || 11 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | מולית הפסים (סולטן ברבוניה) | (Mullus surmuletus)}} || 11 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | אופון זהב-פס (סולטן פס זהב) | (Upeneus moluccensis)}} || 11 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | אספרינה חלקה (ספרינה) | (Sphyraena sphyraens)}} || 20 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | אספרינה מליטה (מליטה) | (Sphyraena chrysotaenia)}} || 20 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | בקלה ים-תיכונית (בקלה) | (Merluccius merluccius)}} || 16 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | אופירית נודדת (חול/מקרוני) | (Saurida undosquamis)}} || 16 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | טרכון (טרולוס) | (Trachurus sp.)}} || 11 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | צנינון דו-ימי (טרולוס צהוב) | (Alepes djedaba)}} || 11 ס&quot;מ
|-
| &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ז) --&gt; {{דוכיווני | מוסר מלכותי (מוסר) | (argirosomus regius)}} || 40 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | סולית מצויה (סול/סמק מוסה) | (Solea vulgaris)}} || 16 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | טונה כחולת סנפיר | (Thunnus thynnus)}} || 70 ס&quot;מ
|-
| &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ז) --&gt; {{דוכיווני | סקומברן זריז (פלמידה לבנה) | (Scomberomorus commerson)}} || 30 ס&quot;מ
|-
| &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ז) --&gt; &lt;!-- כפן גושמני &quot;לובסטר&quot; --&gt; (((נמחק))) ||
|}

=== דגי מים מתוקים ===
@ (תיקון: תשע&quot;ז)
: {| width=&quot;100%&quot;
! {{דוכיווני ממורכז | מין הדג | שם מדעי}} !! width=&quot;100px&quot; | גודל
|-
| {{דוכיווני | בינית גדולת קשקש (קישרי) | (Tor canis)}} || 30 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | בינית ארוכת ראש (קרסין) | (Barbus longicepa)}} || 30 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | ירדני (חפאפי) | (Capoeta damascina)}} || 30 ס&quot;מ
|-
| &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ז) --&gt; {{דוכיווני | אמנון הגליל (מושט אביאד) | (Sarotherodon galilaeus)}} || 22 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | אמנון הירדן (מושט לובד) | (Oreochromis aureus)}} || 20 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | טברנון שמעון (מרמור) | (Tristramella simonis)}} || 18 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | לבנון (סרדין כנרת) | (Mirogex terraesanctae)}} || 12 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | קיפון בורי (בורי) | (Mugil cephalua)}} || 45 ס&quot;מ
|-
| {{דוכיווני | קיפון טובר (בורי טובר) | (Liza ramada)}} || 45 ס&quot;מ
|-
| &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ז) --&gt; {{דוכיווני | כסיף | (Hypophtalmichthys molitrix)}} || 80 ס&quot;מ
|}

== תוספת שניה (תיקון: תשל&quot;ב, תשל&quot;ז-2, תשנ&quot;ח) ==
==== ((([[תקנה 2(2ב)]]))) ====
=== הסכמה למסירת מידע מן המרשם הפלילי שבמשטרת ישראל ===
: אני החתום מטה
: {{טקסט תחתי|....................|שם משפחה}}{{טקסט תחתי|....................|שם פרטי}}{{טקסט תחתי|....................|שם האב}}{{טקסט תחתי|....................|תאריך לידה}}{{טקסט תחתי|....................|מס' זהות}}
: הגר ב: ........................................
: מסכים לכך שמשטרת ישראל תמסור לפקיד הדיג הראשי במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, מידע מן המרשם הפלילי לצורך הטיפול בבקשתי לקבלת רשיון לפי תקנות הדיג.
@ : {{טורים שווים ממורכז|{{טקסט תחתי|..............................|תאריך}} | {{טקסט תחתי|..............................|חתימה}}}}

== תוספת שלישית (תיקון: תשנ&quot;ח, תשע&quot;ז) ==
==== ((([[תקנה 12]]))) ====
=== דגים המותרים להחזקה ותנאי החזקתם ===

@ : [[בתוספת זו]], &quot;מערכת סגורה&quot; - מיתקן שאושר לפי [[תקנה 12(ב)]].
: {| width=&quot;100%&quot;
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} שם מדעי !! width=&quot;150px&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} אזור המותר להחזקה !! width=&quot;150px&quot; | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} דרישות החזקה מיוחדות
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Acipenser guldenstedtii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|החזקה במערכת סגורה}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Argyrosomus regius || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|החזקה במערכת סגורה}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Aristichthys nobilis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Bidyanus bidyanus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Clarias gariepinus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Ctenopharyngodon idella || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Cyprinus carpio || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Dicentrachus labrax || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Diplodus cervinus cervinus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Diplodus sargus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Epinehelus aeneus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Epinehelus malabaricus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Epinehelus marginatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Epinehelus tauvina || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Hypophthalmichthys molitrix || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lates caclcarifer || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|מצפון לנחל באר שבע - החזקה במערכת סגורה}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Morone chrysops || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|החזקה במערכת סגורה}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Morone saxatilis x M. chrysops || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|באגן הכנרת ובאגן נהר הירדן מצפון לסכר נהריים - החזקה במערכת סגורה}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Liza ramada (ex Mugil capito) || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Mugil cephalus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Mylopharyngodon piceus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Onchohynchus mykiss || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Oreochromis aureus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Oreochromis niloticus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Oreochromis niloticus x O.aureus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Paralichthys lethostigma || {{ממורכז|כל הארץ למעט האזור מקו פרשת המים ומערבה עד הים ובמפרץ אילת}} || {{ממורכז|החזקה במערכת סגורה}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Piaractus mesopotamicus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Rachycentron canadum || {{ממורכז|כל הארץ למעט האזור מקו פרשת המים ומערבה עד הים ובמפרץ אילת}} || {{ממורכז|החזקה במערכת סגורה}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Sarotherodon galilaeus galilaeus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Sciaenops ocellatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Siganus rivulatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Sparus aurata || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Abramites spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Acanthicus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Acanthophthalmus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Acara spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Acentrogobius spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Achirus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Aequidens spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Agamyxis spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Alestes spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Altolamprologus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Ambassis spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Amblydoras spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Amphlophus labiatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Anabas spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Anaspidoglanis spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Ancistrus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Anostomus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Aphyocharax spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Aphyolebias spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Aphyosemion spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Apistogramma spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Aplocheilichthys spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Aplocheilichthys spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Aplocheilus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Apteronotus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Aristochromis spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Arius spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Arnoldichthys spilopterus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Astronotus ocellatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Astyanax fasciatus mexicanus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Athieomastacembelus frenatus = Mastacembelus frenatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Auchenoglanis occidentalis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Aulonocara baenschi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Aulonocara handsbaenschi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Aulonocara hueseri || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Aulonocara jacobfreibergi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Aulonocara nyassae || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Aulonocara stuartgranti || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Aulonocranus dewindti || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Austrolebias alexandri || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Austrolebias nigripinnis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Axelrodia sp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Badis assamensis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Badis burmanicus = Badis ruber || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Badis badis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Bagrichthys hypselopterus || {{ממורכז|-}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Bagrus ubangensis || {{ממורכז|-}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Balantiocheilus melanopterus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Barbonymus altus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Barbus arulius = Puntius arulius || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Barbus conchonius = Puntius conchonius || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Barbus everetti = Puntius everetti || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Barbus lateristriga = Puntius lateristriga || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Barbus lineatus = Puntius lineatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Barbus miolepis = Barbus stigmatopygus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Barbus nigrofasciatus = Puntius nigrofasciatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Barbus oligolepis = Puntius oligolepis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Barbus pentazona pentazona = Puntius pentazona || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Barbus sachsi = Puntius sachsi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Barbus schwanenfeldi = Barbonymus schwanenfeldi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Barbus titteya = Puntius titteya || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Barbus callipterus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Barbus melanampyx = Puntius melanampyx || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Barbus punctatus = Puntius punctatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Barbus sachsi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Barbus sachsii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Barbus stoliczkanus = Puntius stoliczkanus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Barbus tetrazona = Puntius tetrazona || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Barbus ticto = Puntius ticto || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Barilius gatensis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Baryancistrus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Beaufortia leveretti || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Bedotia geayi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Betta bellica || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Betta coccina || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Betta imbellis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Betta splendens || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Biotodoma wavrini || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Boehlkea fredcochui || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Boleophthalmus boddarti || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Botia spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Boulengerella maculata || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Brachirus panoides || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Brachydanio albolineatus = Danio albolineatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Brachydanio frankei = Danio frankei || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Brachydanio rerio = Danio rerio || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Brachygobius doriae || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Brienomyrus brachyistius || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Brochis splenden || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Brycinus longipinnis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Brycinus taeniurus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Bunocephalus coracoideus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Calamoichthys calabaricus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Callopanchax occidentalis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Callopanchax toddy || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Capoeta tetrazona || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Carassius auratus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Carinotetraodon travancoricus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Carnegiella marthae || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Carnegiella stigata strigata || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Chaca chaca || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Chaetobranchopsis orbicularis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Chaetostoma spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Chalceus sp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Chalinochromis brichardi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Champsochromis caeruleus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Chanda ranga = Parambasis ranga || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Chanda wolfii = Parambasis wolfii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Chanda baculis = Parambasis baculis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Chanda siamensis = Parambasis siamensis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Channallabes apus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Characidium sp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Cheirodon axelrodi = Paracheirodon axelrodi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Chela cachius || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Chilodus gracilis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Chilodus punctatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Chilotilapia rhoadesii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Chitala ornate || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Chromis brasiliensis = Geophagus brasiliensis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Chromis unimaculata = Geophagus brasiliensis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Chrysichthys brachynema || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Chrysichthys furcatus = Chrysichthys nigrodigitatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Cichla temensis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Cichlasoma citrinellum x с. Severum || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Citharinus citharus citharus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Clarias gariepinus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Clarias angolensis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Colisa fasciata || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Colisa labiosa || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Colisa lalia || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Colisa sota || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Colomesus asellus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Colossoma bidens = Piaractus brachypomus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Colossoma macropomum || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Copadichromis azureus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Copadichromis borleyi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Copadichromis Kadango || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Copadichromis mloto || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Copella sp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Corydoras spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Crenicara filamentosa || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Crenicichla atabapo || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Crenicichla geayi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Crenicichla regani || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Crenicichla saxatilis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Crossocheilus kalliurus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Crossocheilus latius || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Crossocheilus siamensis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Ctenolucius hujeta || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Ctenopoma acutirostre || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Ctenopoma kingsleyae || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Ctenopoma maculatum || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Ctenops nobilis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Cynoglossus microlepis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Cynolebias nigripinnis = Cynolebias nigropinatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Cynotilapia afra || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Cynotilapia axelrodi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Cyphotilapia frontosa || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Cyprichromis leptosoma || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Cyprinus carpio (koi carp) || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Cyrtocara moorii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Danio aequipinnatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Danio dangila || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Danio malabaricus = Devario malabaricus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Dario Dario || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Datnoides microlepis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Datnoides quadrifasciatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Dekeyseria pulchra || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Dermogenys pusilla || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Dianema longibarbis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Dianema urostriatum || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Dimidiochromis compressiceps || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Distichodus fasciolatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Distichodus lusosso || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Dormitator lebretonis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Eclectochromis ornatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Eigenmannia spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Enantiopus melanogenis = Xenotilapia mellanogenys || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Enneacampus ansorgii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Epalzeorhnychos erythrurus = Epalzeorhnychos munese || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Epalzeorhynchos bicolor || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Epalzeorhynchos frenatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Epalzeorhynchos kalliurus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Epalzeorhynchus siamese || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Epiplatys graham || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Epiplatys longiventralis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Epiplatys dageti || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Epiplatys sexfasciatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Eplzeorynchus kalopterus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Eremophilus camposi = Listrura camposi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Eremophilus candidus = Trichomycterus candidus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Eremophilus mutisii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Eretmodus cyanostictus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Erpetoichthys calabaricus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Esomus danricus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Etroplus canarensis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Etroplus maculates || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Etroplus suratensis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Eutropiellus debauwi = Paraeutropius debauwi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Exodon paradoxus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Farlowella spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Fossorochromis rostratus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Fundulopanchax spp((.)) || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Garra annandalei || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Garra ghorensis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Garra mullya || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| Garra rufa || כל הארץ || -
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Gastromyzon punctulatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Gastropelecus stellatus = Thoracocharax stellatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Gastropelecus pectorosus = Thoracocharax pectorosus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Gastropelecus secures = Thoracocharax secures || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Geophagus jurupari = Satanoperca jurupari || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Geophagus balzanii = Gymnogeophagus balzanii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Geophagus brasiliensis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Geophagus steindachneri || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Geophagus surinamensis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Geophagus brasiliensis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Geophagus olfersi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Geophagus tapajos || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Geophagus tuberosus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Geophagus winemilleri || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Glossolepis incisus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Glyptoperichthys gibbiceps = Pterygolichthys gibbiceps || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Gnathonemus petersii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Gobio gobio || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Gymnarchus niloticus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Gymnocorymbus ternetzi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Gymnorhamphichthys rondoni || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Gymnothorax polyuranodon || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Gymnothorax tile || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Gymnotus carapo || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Gyrinocheilus aymoneiri || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Hara hara = Erethistes hara || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Hara jerdoni = Erethistes jerdoni || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Hasemania nana || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Helostoma temmincki || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Hemichromis bimaculatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Hemichromis lifalili || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Hemigrammus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Hemiodopsis sp((.)) = Hemidus sp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Hemiodus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Hepsetus odoe || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | herichthys carpintis || כל הארץ || -
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Heros severus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Heterotis niloticus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Himantura chaophraya || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Homaloptera zollingeri || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Hoplosternum thoracata = Megalechis thoracata || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Horabagrus brachysoma || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Horadandia atukorali || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Hypancistrus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Hyphessobrycon spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Hypopomus sp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Hypoptopoma spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Inpaichthys kerri || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Iodotropheus sprengerae || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Iriatherina werneri || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Julidochromis dickfeldi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Julidochromis marlieri || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Julidochromis ornatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Julidochromis regani || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Julidochromis transcriptus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Kryptopterus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Labeo bicolor || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Labeo boga || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Labeo chrysophekadion || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Labeo congoro || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Labeo erythrurus = Epalzleorhyncus munese || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Labeo frenatus = Epalzleorhyncusfrenatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Labeo rubropunctatus = Labeo congo || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Labeotropheus fuelleborni || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Labeotropheus trewavasae || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Labidochromis caeruleus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Labidochromis Hongi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Labidochromis Perlmutt || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Laetacara dorsigera || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lamontichthys filamentosus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lamprologus brevis = Neolamprologus brevis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lamprologus brichardi = Neolamprologus brichardi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lamprologus calvus = Altolamprologus calvus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lamprologus caudopunktatus = Neolamprologus caudopunktatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lamprologus leleupi = Neolamprologus leleupi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lamprologus moorii = Variabilichromis moori || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lamprologus tretocephalus = Neolamprologus tretocephalus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lamprologus brevianalis = Neolamprologus tretocephalus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lamprologus crassus = Neolamprologus crassus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lamprologus marginatus = Neolamprologus tetracanthus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lamprologus modestus = Neolamprologus modestus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lamprologus mondabu = Neolamprologus mondabu || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lamprologus moorei || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lamprologus multifasciatus = Neolamprologus multifasciatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lamprologus olivaceous = Neolamprologus olivaceous || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lamprologus pulcher = Neolamprologus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lamprologus savoryi pulcher = Neolamprologus savori || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lamprologus similis = Neolamprologus similis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lamprologus tetracanthus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lasiancistrus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lebistesreticulata || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Leiarius pictus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Leiocassis siamensis = Pseudomystus siamensis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Leporacanthicus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Leporinus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Leptobarbus hoevenii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Leptobarbus melanopterus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lethrinops microstoma || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lethrinops marginatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Lithoxus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Loricaria spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Luciosoma setigerum || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Macrognathus aculeatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Macrognathus aral || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Macrognathus pancalus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Macropodus concolor = Macrodon speechi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Macropodus opercularis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Malapterurus electricus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Marcusenius macrolepidotus angolensis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Marcusenius angolensis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Mastacembelus armatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Mastacembelus circumcinctus = Macrognathus circumcinctus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Mastacembelus erythrotaenia || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Maylandia callainos || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Maylandia greshakei || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Maylandia phaeos || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Megalamphodus megalopterus = Hyphessobrycon megalopterus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Megalamphodus roseus = Hyphessobrycon roseus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Megalamphodus spp. = Hyphessobrycon spp || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Melanochromis auratus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Melanochromis cyaneorhabdos || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Melanochromis joanjonsonae || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Melanochromis johanni || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Melanotaenia bosemani || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Melanotaenia lacustris || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Melanotaenia multisquamatus = Glossolepis multisquamata || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Melanotaenia praecox || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Melanotaenia spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Melanotaenia trifasciata || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Mesonauta festivus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Metriaclima phaeos || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Metynnis hypsauchen || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Metynnis spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Microgeophagus ramirezi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Microglanis poecilus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Microglanis sp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Microphis brachyurus brachyurus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Mikrogeophagus altispinosus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Mikrogeophagus ramirezi = Microgeophagus ramirezi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Moenkhausia pittieri || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Moenkhausia sanctaefilomenae || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Monocirrhus poliacanthus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Monodactylus argenteus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Monodactylus sebae || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Monotretus travancoricus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Mormyrops engystoma || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Mormyrus longirostris || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Mormyrus anguilloides || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Morulius chrysophekadion = Labeo chrysophekadion || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Myleus rubripinnis = Myloplus rubripinnis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Mystus bimaculatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Mystus bleekeri || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Mystus vittatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Myxocyprinus asiaticus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Nandopsis octofasciatum || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Nandus nandus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Nannacara anomala || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Nannostomus beckfordi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Nannostomus eques || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Nannostomus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Nanochromis transvestitus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Nemacheilus fasciatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Nemacheilus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Nematobrycon lacortei || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Nematobrycon palmeru || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Nematolebias whitei || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Neolamprologus brevis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Neolamprologus buescheri || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Neolamprologus caudopunctatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Neolamprologus crassus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Neolamprologus falcicula || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Neolamprologus leleupi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Neolamprologus multifasciatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Neolamprologus sexfasciatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Neolamprologus tretocephalus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Neolamprologus crassus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Neolamprologus mondabu || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Neolamprologus moorii = Variabilichromis moorii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Neolamprologus olivaceous || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Neolamprologus pulcher || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Neolamprologus similis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Neolamprologus tetracanthus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Neolebias ansorgii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Neolebias powelli || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Neolebias unifasciatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Nimbochromis livingstonii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Nothobranchius fuscotaeniatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Nothobranchius patrizii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Nothobranchius rachovii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Nothobranchius spp || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Notopterus chitala =Chitala chitala || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Notopterus notopterus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Odontambylus rubicundus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Ompok bimaculatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Ompok eugeniatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Ompok pabda || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Ophthalmotilapia nasuta || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Ophthalmotilapia ventralis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Osphronemus goramy || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Osteoglossum bicirrhosum || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Osteoglossum ferreirai || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Otocinclus flexilis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Otocinclus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Otopharynx lithobates || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Otopharynx Tetrastogma || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Oxyeleotris marmorata || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Oxymormyrus boulengeri || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Panaque spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pangasius hypophthalmus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pangasius larnaudii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pangasius sanitwongsei || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pangasius sutchi = Pangasianodon hypophthalmus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pangio kuhli || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pangio myersi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pangio pangia || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pantodon buchholzi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Papiliochromis ramirezi = Mikrogeophagus ramirezi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Papyrocranus afer || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Paracheirodon axelrodi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Paracheirodon innesi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Paracheirodon simulans || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Parailia pellucid || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Parambassis punctulatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Parambassis siamensis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Parancistrus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Paratilapia Bleekeri || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Paratilapia polleni || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Parauchenoglanis macrostoma = Anaspidolanis macrostoma || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | paretroplus menarambo || כל הארץ || -
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pareutropius debauwi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Peckoltia spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pelvicachromis pulcher || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pelvicachromis taeniatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Periophthalmus argentilineatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Periophthalmus barbarus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Petersius ansorgii = Phenacogrammus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Petitella georgiae ansorgii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Petrocephalus bane bane || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Petrocephalus bane ansorgii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Petrocephalus simus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Petrochromis famula || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Petrochromis fasciolatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Petrochromis macrognathus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Petrochromis orthognathus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Petrochromis polyodon || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Petrochromis trewavasae || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Phago loricatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Phago maculates = Phago loricatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Phenacogrammus ansorgii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Phenacogrammus interruptus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Phractocephalus hemioliopterus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Phractolaemus ansorgii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Phractura ansorgii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Piaractus brachypomus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pimelodella spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pimelodus pictus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pimelodus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Placidochromis electra || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Placidochromis phenochilus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Platydoras costatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Plecostomus sp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Poecilia latipinna/veliferas || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Poecilia reticulata || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Poecilia sphenops || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Poecilocharax weitzmani || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pollimyrus nigripinnis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Polyacanthus fasciatus = Colisa fasciata || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Polycentropsis abbreviata || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Polycentrus schomburgkii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Polypterus oranatipinnis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Polypterus senegalus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Polypterus delhezi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Polypterus palmas || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Polypterus senegalensis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Popondetta furcata = Pseudomugil furcata || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Poptella longipinnis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Potamotrygon motoro || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Potamotrygon reticulates = Potamotrygon orbignyi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Potamotrygon spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Prionobrama filigera || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pristella maxillaries || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Procatopus aberrans || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Procatopus similis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Prochilodus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Protomelas fenestratus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Protomelas spilonotus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Protomelas taeniolatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Protopterus aethiopicus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Protopterus annectens || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pseudacanthicus leopardus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pseudogastromyzon fasciatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pseudogastromyzon myersi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pseudomugil gertrudae || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pseudophromenus cupanus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pseudoplatystoma fasciatum || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pseudotropheus aurora || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pseudotropheus crabro || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pseudotropheus demasoni || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pseudotropheus elongatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pseudotropheus greshakei = Maylandia greshakei || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pseudotropheus hajomaylandi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pseudotropheus kingsizei || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pseudotropheus lombardoi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pseudotropheus macrophthalmus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pseudotropheus Membe deep || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pseudotropheus msobo || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pseudotropheus polit || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pseudotropheus saulosi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pseudotropheus socolofi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pseudotropheus zebra || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pterophyllum altum || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pterophyllum leopoldi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pterophyllum scalare || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pterygoplichthys gibbiceps || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius arenatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius chalakudiensis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius conchonius || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius daruphani = Hypsibarbus wetmorei || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius denisonii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius filamentosus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius gelius || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius lineatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius melanampyx || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius phutino || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius sachsii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius shalynius || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius sophore || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius terio || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius ticto || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius titteya || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius vittatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius altus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius punctatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius sachsii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius stoliczkanus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius ticto || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius ticto punctatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius ticto stoliczkanus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Puntius ticto ticto || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Pyrrhulina rachoviana || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Rachovia pyropunctata || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Rama chandramara = Chandramara chandramara || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Rasbora caudimaculata || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Rasbora dorsiocellata || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Rasbora hengeli = Trigonostigma hengeli || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Rasbora heteromorpha = Trigonostigma heteromorpha || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Rasbora kalochroma || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Rasbora maculate = Barbus maculata || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Rasbora trilineata || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Rhamphichthys rostratus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Rhodeus sericeus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Rineloricaria parva || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Rivulus brasiliensis = Kryptobebias brasiliensis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Rivulus cylindraceus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Roloffia occidentalis = Callopanchax occidentalis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Rothee ticto = Punthius ticto || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Sarcocheilichthys sinensis sinensis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Scatophagus argus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Scatophagus multifasciata = Selenotoea multifasciata || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Schilbe marmoratus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Sciaenochromis fryeri || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Scleropages formosus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Scleropages jardinii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Scobinancistrus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Selenotoca multifaciata || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Semaprochilodus insignis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Simpsonichthys spp((.)) || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Spatuloricaria spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Spectracanthicus murinus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Sphaerichthys osphomenoides = Sphaerichthys selatanensis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Sternopygus spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Stigmatogobius sadanundio || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Sturisoma aureum || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Sturisoma panamensa || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Sturisomatichthys spp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Symphysodon aequifasciata || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Symphysodon axelrodi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Symphysodon discus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Symphysodon heckel || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Synodontis angelica || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Synodontis eupterus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Synodontis flavitaeniata || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Synodontis nigriventis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Synodontis petricala || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Synodontis polli || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Synodontis budgetti || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Synodontis negrita || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Synodontis ocellifer || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Synodontis robbianus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Synodontis robertsi = Puntius tinco || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Systomus ticto || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Systomus tripunctatus = Puntius chola || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Tanichthys albonube || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Tateurndina ocellicauda || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Telmatherina ladigesi = Marosatherina ladigesi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Tetraodon biocellatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Tetraodon cochinchinensis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Tetraodon cutcutia || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Tetraodon fluviatilis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Tetraodon leiurus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Tetraodon schoutedeni || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Tetraodon mbu || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Thayeria boehlkei || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Thoracocharax stellatus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Thorichthys ellioti || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Thorichthys meeki || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Toxotes jaculatrix || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Trichogaster leerii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Trichogaster microlepis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Trichogaster trichopterus || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Trichopsis pumilis || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Trichopsis vittata || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Tropheus annectens || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Tropheus brichardi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Tropheus duboisi || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Tropheus moorii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Variabilichromis moorii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Xenentodon cancila || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Xenocara sp. || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Xenomystus nigri || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Xenotilapia melanogenys || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Xenotilapia ochrogenys || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Xiphophorus hellerii || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|-
| dir=&quot;ltr&quot; | Xiphophorus maculates || {{ממורכז|כל הארץ}} || {{ממורכז|-}}
|}

== תוספת רביעית (תיקון: תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ו-2, תשפ&quot;ו-3) ==
==== ((([[תקנה 8(1)(ד)]]))) ====
: {| width=&quot;300px&quot;
! רשת ישראל X !! רשת ישראל Y
|-
| 173216.6617 || 659351.9929
|-
| 165474.4832 || 641292.0828
|-
| 164299.0366 || 642627.8566
|-
| 160596.6376 || 641283.8626
|-
| 151467.4905 || 622657.5779
|-
| 151019.6435 || 621657.8318
|-
| 150649.3557 || 621315.9878
|-
| 149989.3851 || 620706.135((0))
|-
| 150334.2662 || 620311.4439
|-
| 150229.4236 || 620097.9597
|-
| 150770.585((0)) || 619805.6388
|-
| 151098.0791 || 619431.6791
|-
| 151421.5134 || 619055.7184
|-
| 152386.7278 || 617942.2906
|-
| 152600.3862 || 617989.8406
|-
| 152621.0983 || 617994.8123
|-
| 152515.7079 || 617907.3942
|-
| 152164.4156 || 617322.5891
|-
| 152155.8716 || 617303.8221
|-
| 152160.2428 || 617223.3193
|-
| 152162.5515 || 617180.8023
|-
| 152157.7815 || 617167.6222
|-
| 152144.2714 || 617159.3122
|-
| 152088.9414 || 617159.8724
|-
| 152033.8788 || 617129.1048
|-
| 151991.6214 || 617064.2226
|-
| 151990.2914 || 617060.9625
|-
| 151990.1278 || 617060.6188
|-
| 148599.5165 || 618867.5958
|-
| 141452.8258 || 621733.1033
|-
| 136598.0285 || 621043.9104
|-
| 135422.4304 || 621840.2114
|-
| 135250.3327 || 623395.9105
|-
| 132524.737((0)) || 625048.5129
|-
| 137928.0431 || 632583.9999
|-
| 143981.5415 || 635031.3899 &lt;!-- הרחבה של האזור, קודם: 144051.5415 634821.3899 --&gt;
|-
| 153196.5426 || 640643.7731 &lt;!-- הרחבה של האזור, קודם: 153151.5426 640737.7731 --&gt;
|-
| 162312.141((0)) || 644727.0577
|-
| 166030.3387 || 645188.6523
|-
| 172026.6202 || 659593.1682
|-
| 172266.9737 || 659670.5715
|-
| 173216.6617 || 659351.9929
|-
| 134288.3371 || 626145.1097
|-
| 139043.6296 || 623261.7054
|-
| 141682.6281 || 623636.3016
|-
| 148537.5193 || 620887.6943
|-
| 158039.4382 || 640274.3668
|-
| 154060.1397 || 639009.6732 &lt;!-- הרחבה של האזור, קודם: 154002.1397 639083.6732 --&gt;
|-
| 144710.8387 || 633323.6902 &lt;!-- הרחבה של האזור, קודם: 144793.8387 633130.6902 --&gt;
|-
| 136424.4408 || 630062.9039
|-
| 134288.3371 || 626145.1097
|-
| 188571.7657 || 723818.8403
|-
| 187889.9016 || 720487.8949
|-
| 187227.195((0)) || 717275.0262
|-
| 187336.248((0)) || 716310.3268
|-
| 187260.7498 || 715823.7827
|-
| 187000.7004 || 715756.6732
|-
| 186447.0468 || 715295.2951
|-
| 186690.3188 || 715102.3553
|-
| 186589.6545 || 714280.2635
|-
| 186220.5521 || 713391.0623
|-
| 186598.0432 || 713525.2813
|-
| 186908.4248 || 713357.5075
|-
| 186925.2021 || 713021.9599
|-
| 186480.6015 || 712208.2569
|-
| 186321.2164 || 711797.211((0))
|-
| 186153.4426 || 712006.9283
|-
| 186027.6122 || 711553.939((0))
|-
| 185826.2836 || 711428.1086
|-
| 185859.8384 || 710983.508((0))
|-
| 185725.6193 || 710765.402((0))
|-
| 185549.4568 || 710631.1829
|-
| 185591.4003 || 710505.3526
|-
| 186103.1104 || 710580.8508
|-
| 186203.7747 || 710194.971((0))
|-
| 186312.8277 || 710278.8579
|-
| 186296.0503 || 710052.3633
|-
| 186086.333((0)) || 709775.5365
|-
| 185935.3366 || 709700.0382
|-
| 185624.955((0)) || 709247.0489
|-
| 185734.008((0)) || 709196.7168
|-
| 185455.1961 || 707889.399((0))
|-
| 185356.5169 || 707426.703((0))
|-
| 184249.2097 || 703584.6825
|-
| 184232.4323 || 702653.5378
|-
| 184073.0472 || 702225.7145
|-
| 184014.3264 || 702552.8735
|-
| 183645.224((0)) || 701412.0115
|-
| 183505.2435 || 700864.9827
|-
| 183664.8022 || 701771.8846
|-
| 183415.5097 || 707040.5808
|-
| 182335.3114 || 707689.4818
|-
| 177719.7109 || 704676.2905
|-
| 177348.6064 || 705165.8697
|-
| 177420.4122 || 705503.9903
|-
| 177045.2878 || 705566.0226
|-
| 176595.8138 || 706158.9909
|-
| 181614.8141 || 709229.7816
|-
| 183274.1139 || 710028.0787
|-
| 185790.5874 || 716746.6684
|-
| 186084.9449 || 717532.5568
|-
| 187509.2261 || 721335.164((0))
|-
| 170839.2411 || 722690.086((0))
|-
| 168620.8439 || 723463.7884
|-
| 169387.6457 || 725156.9861
|-
| 171214.2433 || 724511.584((0))
|-
| 183964.0319 || 723480.0672
|-
| 180612.0869 || 725361.1542
|-
| 186385.0939 || 724246.4743
|-
| 186637.1306 || 724105.2631
|-
| 187652.0852 || 724001.8375
|-
| 188529.1063 || 723832.4981
|-
| 188572.7924 || 723824.063((0))
|-
| 188571.7657 || 723818.8403
|}

== תוספת שביעית (((בוטלה))) (תיקון: 1940, 1941-4) &lt;עוגן *&gt; __NOTOC__ ==

&lt;פרסום&gt; 16 בפברואר, 1937.
&lt;חתימות&gt;
* בפקודת הוד מעלתו, | ס. מודי | מ&quot;מ המזכיר הראשי</text>
      <sha1>khqy3bewxypbxhrcjmkelwtard5ui13</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הדיג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>346715</id>
    <revision>
      <id>3087876</id>
      <parentid>3073705</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:30:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087843]</comment>
      <origin>3087876</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="168145" sha1="2zqd8ohlyk19vbwhslr7g19mqla7v2y" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הדיג, 1937}}
{{ח:קטע3||תקנות שהתקין מנהל עניני הממשלה עפ״י {{ח:חיצוני|פקודת הדיג#סעיף 9|סעיף 9}}.}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ע״ר 1937, תוס׳ 2, 86|תקנות הדיג}}, {{ח:תיבה|445|תקון}}, {{ח:תיבה|765|תקון (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|1938, תוס׳ 2, 615|תקון}}, {{ח:תיבה|1118|תקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|1940, תוס׳ 2, 473|תקון}}; {{ח:תיבה|1941, תוס׳ 2, 312|תקון}}, {{ח:תיבה|387|תקון (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|884|תקון (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|1376|תקון (מס׳ 4)}}; {{ח:תיבה|1942, תוס׳ 2, 551|תקון}}; {{ח:תיבה|1945, תוס׳ 2, 443|תיקון}}; {{ח:תיבה|1946, תוס׳ 2, 237|תיקון}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312670.pdf}}, {{ח:תיבה|39|פקודת המטבע|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312686.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ח, 22|הודעה בדבר סמכויות השרים}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ט, תוס׳ ב׳, 124|תיקון}}; {{ח:תיבה|ק״ת תש״ט, 193|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0015.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״א, 110|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0124.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ג, 384|תיקון – תקנות הדיג בדבר רישום לדיג|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0321.pdf}}, {{ח:תיבה|789|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0345.pdf}}, {{ח:תיבה|LIV|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-index-1953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ד, 210|תיקון – תקנות בדבר הגשת דינים וחשבונות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0408.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ד, 455|תיקון מס׳ 2 – תקנות בדבר דיג דגי לבנונים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0425.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ו, 210|תיקון – תקנות בדבר מידת הרשתות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0487.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ז, 448|תיקון – תקנות בדבר שליית אלמוגים באילת|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0579.pdf}}, {{ח:תיבה|767|תיקון מס׳ 2 – תקנות בדבר שיטות דיג אסורות והגשת תסקירים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0603.pdf}}, {{ח:תיבה|854|תיקון מס׳ 3 – תקנות בדבר אגרות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ז, 58|תיקון – תקנות בדבר שיטות דיג אסורות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0637.pdf}}, {{ח:תיבה|1636|תיקון מס׳ 2 – תקנות בדבר אגרות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0715.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ח, 486|תיקון – תקנות בדבר שימוש ברשתות בכנרת|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0756.pdf}}, {{ח:תיבה|969|תיקון מס׳ 2 – תקנות בדבר השמדת קני סוף בים כנרת|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0781.pdf}}, {{ח:תיבה|1074|תיקון מס׳ 3 – תקנות בדבר אגרות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0787.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 312|תקנות בדבר פטור מאגרת רשיון לדיג|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0844.pdf}}, {{ח:תיבה|431|תקנות הדיג (הגנה על אלמוגים ודגים אחרים בתוף אילת)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0850.pdf}}, {{ח:תיבה|1251|תיקון מס׳ 2 – תקנות בדבר היתר שימוש ברשת לאמפארה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0899.pdf}}, {{ח:תיבה|1383|תיקון מס׳ 3 – תקנות בדבר ניהול יומן דיג|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0908.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ך, 63|תיקון – תקנות בדבר הגנה על הצב הרך|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0952.pdf}}, {{ח:תיבה|188|תיקון מס׳ 2 – תקנות בדבר פטור מאגרת רשיון לדיג|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0958.pdf}}, {{ח:תיבה|244|תיקון מס׳ 3 – תקנות בדבר שטח דיג הסרדינים בכנרת|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0962.pdf}}, {{ח:תיבה|1039|תיקון מס׳ 4 – תקנות בדבר איסור השימוש בנשק חם בירדן ובכנרת לצרכי דיג|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1007.pdf}}, {{ח:תיבה|1775|תיקון מס׳ 5 – תקנות בדבר אגרות רשיונות לדיג|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1043.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 1137|תיקון – תקנות בדבר אגרות רשיונות לדיג|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1113.pdf}}, {{ח:תיבה|1867|תיקון מס׳ 2 – תקנות בדבר ביטול הגבלות דיג בכנרת|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1155.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 33|תיקון – תקנות בדבר דיג תת־מימי|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1202.pdf}}, {{ח:תיבה|2550|תיקון מס׳ 2 – תקנות בדבר דיג ברשת גרר|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1357.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 1566|תיקון – תקנות בדבר הגבלות דיג|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1454.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 1758|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1710.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 2332|תיקון – תקנות בדבר הגודל המינימלי של דגים שמותר לדוגם, למכרם ולהחזיקם|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2030.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 2048|תיקון – תקנות בדבר הגבלת דיג באמצעות מיכלי חמצן ורובה תת־מימי|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2265.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 725|תיקון תקנות הדיג|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2337.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 1352|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2542.pdf}}, {{ח:תיבה|1963|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2585.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 659|תיקון – תקנות בדבר הדיג באגם כפר־ברוך|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2809.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 1177|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3169.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 1085|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3488.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 599|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3640.pdf}}, {{ח:תיבה|1042|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3670.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 730|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3947.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4125.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1566|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4274.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 1256|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4802.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 923|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4934.pdf}}, {{ח:תיבה|1491|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4972.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 87|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4978.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 874|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5110.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 1316|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5213.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 829|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5833.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 773|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5902.pdf}}, {{ח:תיבה|994|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5908.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 121|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5939.pdf}}, {{ח:תיבה|1136|תיקון [תשנ״ח] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5995.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 137|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6009.pdf}}, {{ח:תיבה|676|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6042.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 201|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6445.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 391|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6744.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 470|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6962.pdf}}, {{ח:תיבה|856|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6988.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 346|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7746.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 1834|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7988.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 442|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11601.pdf}}, {{ח:תיבה|2394|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12011.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 1964|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12364.pdf}}, {{ח:תיבה|2154|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12396.pdf}}, {{ח:תיבה|2460|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12483.pdf}}, {{ח:תיבה|2472|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12485.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תש״ם, 1758|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2631.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1287|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2700.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 226|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4281.pdf}}, {{ח:תיבה|1102|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 186|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4423.pdf}}, {{ח:תיבה|1115|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4483.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 153|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4536.pdf}}, {{ח:תיבה|1104|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4606.pdf}}, {{ח:תיבה|2662|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4707.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 688|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4761.pdf}}, {{ח:תיבה|1196|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4798.pdf}}, {{ח:תיבה|1756|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4841.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 76|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4864.pdf}}, {{ח:תיבה|1528|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4974.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 280|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4994.pdf}}, {{ח:תיבה|708|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5019.pdf}}, {{ח:תיבה|1140|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5043.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 460|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5083.pdf}}, {{ח:תיבה|1052|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 411|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5161.pdf}}, {{ח:תיבה|874|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5188.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 315|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5244.pdf}}, {{ח:תיבה|522|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5259.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 45|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5299.pdf}}, {{ח:תיבה|428|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5322.pdf}}, {{ח:תיבה|950|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5364.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 305|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5391.pdf}}, {{ח:תיבה|1395|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 755|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5516.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 342|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5571.pdf}}, {{ח:תיבה|1126|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 483|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 296|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5724.pdf}}, {{ח:תיבה|1397|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 614|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5826.pdf}}, {{ח:תיבה|1235|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 397|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1019|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 14|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 654|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1129|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6794.pdf}}, {{ח:תיבה|1220|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1585|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1267|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1593|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1466|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8118.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2026|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3340|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1796|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1870|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11189.pdf}}, {{ח:תיבה|2686|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 236|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 170|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12543.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף הסמכויות המסורות לנציב העליון {{ח:חיצוני|פקודת הדיג#סעיף 9|בסעיף 9}} {{ח:חיצוני|פקודת הדיג|מפקודת הדיג, 1937}}, התקין מנהל עניני הממשלה את התקנות דלקמן:–

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|מכוח האמור {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 14|בסעיפים 14}} {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 15|ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. סמכויות הנציב העליון הועברו לשר החקלאות (ע״ר תש״ח, 22); לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312686.pdf|סעיף 2 לפקודת המטבע, תש״ח–1948}}, כל מקום בו נאמר ”פונט“ הכוונה היא ללירה ישראלית. לפי הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים) (ק״ת תשנ״ה, 1942) במקום ”שר החקלאות“ יבוא ”שר החקלאות ופיתוח הכפר“.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|השם}}
{{ח:ת}} תקנות אלה תקראנה {{ח:הערה|”}}תקנות הדיג, 1937{{ח:הערה|“}}.

{{ח:סעיף|1א|פירוש|תיקון: 1941-4, תש״ח, תשל״ו, תשמ״ח, תשנ״ח, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ז, תשפ״ה, תשפ״ו־4}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיג ברשת גריפה“ – שיטת דיג של פרישת רשת במים וגרירתה אל החוף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיג ברשת זריקה“ – שיטת דיג באמצעות זריקת רשת (”שבכאת טרח“);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיג ברשת טבעת“ – שיטת דיג באמצעות רשת שלחלקה התחתון מוצמדות טבעות שבהן מושחל כבל המשמש לסגירתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיג ברשת עמידה“ – שיטת דיג באמצעות רשת הנפרשת במים בצורה אנכית ומעוגנת לקרקע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיג חופי“ – כל שיטות הדיג המפורטות בתקנות אלה, למעט דיג ברשת טבעת, במכמורת ובמערך חכות צף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיג חופי“ – {{ח:הערה|(החל מיום 26.1.2028):}} כל שיטות הדיג המפורטות בתקנות אלה, למעט דיג ברשת טבעות שבהן מושחל כבל המשמש לסגירתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיג מכמורת“ – שיטת דיג של גרירת רשת על ידי ספינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיג מרחקים“ – דיג באזורים ימיים בהם הוענקו למדינת ישראל זכויות דיג בינלאומיות בתוקף היותה צד לאמנה בינלאומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיג מרחקים“ – {{ח:הערה|(החל מיום 26.1.2028):}} דיג באזורים ימיים שבהם הוענקו למדינת ישראל זכויות דיג בין־לאומיות בתוקף היותה צד לאמנה בין־לאומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הירדן ויובליו“ – נהר הירדן לפני כניסתו ולאחר יציאתו מים כנרת, לרבות היובלים הנשפכים לירדן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגנת הפרטיות“ – {{ח:הערה|(החל מיום 26.1.2028):}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזהה ישיר“ – {{ח:הערה|(החל מיום 26.1.2028):}} שם פרטי, שם משפחה, מספר זהות, מספר דרכון או מספר מזהה אחר שנתנה רשות שלטונית ליחיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע אישי“ – {{ח:הערה|(החל מיום 26.1.2028):}} כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכשיר איכון ובקרה“ – {{ח:הערה|(החל מיום 26.1.2028):}} מכשיר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2ב|בתקנה 2ב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעגנה“ – {{ח:הערה|(החל מיום 26.1.2028):}} אזור במקור מים המשמש לעגינת כלי שיט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערך חכות“ – מספר קרסים הקשורים לחוט אחד בזה אחר זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערך חכות צף“ – מערך חכות שקרסיו מצויים בגוף המים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערך חכות שוקע“ – מערך חכות שקרסיו על קרקעית הים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת מימי הירדן“ פירושה הירדן והאגן שלו (לרבות ים כנרת ואגם החולה) וכל אותם הנחלים הזורמים באגן הירדן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקשר לקשר“ – המרחק בין מרכזי שני קשרים סמוכים זה לזה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המשרד“ – משרד החקלאות ופיתוח הכפר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המשרד“ – {{ח:הערה|(החל מיום 26.1.2028):}} משרד החקלאות וביטחון המזון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נחלי ים כנרת“ – כל הנחלים הנשפכים לים כנרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נחלי ים תיכון“ – כל הנחלים הנשפכים לים התיכון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתוני איכון“ – {{ח:הערה|(החל מיום 26.1.2028):}} המספר הרשום של הספינה לפי {{ח:חיצוני|חוק הספנות (כלי שיט)#סעיף 94|סעיף 94 לחוק הספנות (כלי שיט), התש״ך–1960}}, מיקום הספינה, מהירות הפלגתה, וכיוון ההפלגה, כולם בזמן שידורם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספינה המחויבת בהתקנת מכשיר איכון ובקרה“ – {{ח:הערה|(החל מיום 26.1.2028):}} ספינה בעלת רישיון לעסוק בדיג מכמורת או בדיג באמצעות מערך חכות צף או בדיג ברשת טבעת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עיבוד“ – {{ח:הערה|(החל מיום 26.1.2028):}} כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 3|בסעיף 3 לחוק הגנת הפרטיות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הדיג“ – {{ח:הערה|(החל מיום 26.1.2028):}} {{ח:חיצוני|פקודת הדיג|פקודת הדיג, 1937}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקיד הדיג הראשי“ – עובד המשרד שהוא בעל ידע וכישורים מתאימים בתחום הדיג והגנה על משאב הדגה והסביבה הימית, שהשר מינה לעניין תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שק“ – ברשת טבעת או ברשת המשמשת לדיג מכמורת – החלק האחורי של הרשת שבו נאספים הדגים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – {{ח:הערה|(החל מיום 26.1.2028):}} שר החקלאות וביטחון המזון.

{{ח:סעיף|2|רשיונות|תיקון: 1938-2, 1940, 1941-4, תש״ט־2, תשי״ג־2, תשט״ז־3, תשי״ז־2, תשי״ח־3, תשי״ט, תש״ך־2, תש״ך־5, תשכ״א, תש״ל, תשל״ד, תשל״ז, תשל״ט, תשמ״ז, תשמ״ח, תשנ״ח, תשנ״ח־2, תשנ״ט, תשנ״ט־2, תשע״ז, [הודעות]}}
{{ח:תת|(1)}} פקיד הדיג הראשי רשאי לתת לאנשים המתאימים, לפי שקול דעתו, רשיונות לדוג דגים (להלן – רשיון דיג); בקשה לרשיון דיג תוגש לאחד ממשרדי האגף לדיג של משרד החקלאות בתל־אביב, חיפה או טבריה.
{{ח:תת|(2)}} על המבקשים רשיונות לציין:–
{{ח:תתת|(א)}} אם היו להם רשיונות קודם לכן;
{{ח:תתת|(ב)}} אם נתחייבו בדין עפ״י {{ח:חיצוני|פקודת הדיג|פקודת הדיג, 1937}}, או עפ״י כל פקודה שבוטלה {{ח:חיצוני|פקודת הדיג|באותה פקודה}};
{{ח:תתת|(ג)}} היכן יש בדעתם לדוג דגים;
{{ח:תתת|(ד)}} באיזו שיטת דיג יש בדעתם לנקוט.
{{ח:תת|(2א)}} רשיון דיג ובקשת רשיון דיג, פרט לרשיונות ולבקשות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הדיג#סעיף 3|הסעיפים הקטנים (1)(ב) ו־(2) מסעיף 3 לפקודה}}, ייערכו בטופס שיקבע פקיד הדיג הראשי; דוגמת טופס לפי תקנת משנה זו תפורסם באתר האינטרנט של המשרד וניתן לקבלו במשרדי אגף הדיג של המשרד בבית דגן, חיפה או טבריה.
{{ח:תת|(2ב)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}
{{ח:תת|(3)}} אגרה של 30 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1987; החל מיולי 2026, 230 ש״ח)}} תיגבה בעד כל רשיון דיג, שאינו רשיון לפי {{ח:חיצוני|פקודת הדיג#סעיף 3|הסעיפים הקטנים (1)(ב) או (2) מסעיף 3 לפקודה}} ושאינו רשיון דיג למים פרטיים, וכן אינו רשיון דיג הניתן לנציג דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המכס, הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד)#תוספת פרט 3|בסעיף 3 לתוספת לחוק המכס, הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד), תשי״ז–1957}}, שהוכרו על ידי שר החוץ בתור שכאלה; האגרה בעד רשיון לפי {{ח:חיצוני|פקודת הדיג#סעיף 3|הסעיפים הקטנים (1)(ב) או (2) מסעיף 3 לפקודה}} תיקבע על ידי שר החקלאות בכל מקרה ומקרה לפי נסיבות הענין.
{{ח:תת|(3א)}} על אף האמור בתקנת משנה (3) תשולם בעד רשיון דיג בים כנרת אגרה של 75 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1987; החל מיולי 2026, 550 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(3ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(4)}} פרט לבקשה לרשיון הניתן לאדם מסויים בלבד, יש לצרף לכל בקשה לרשיון שלש העתקות מתמונתו האחרונה של המבקש (בגודל תמונת פספורט).
{{ח:תת|(5)}} תקפו של רשיון דיג יפקע בתאריך הנקוב בו, אך לא יאוחר מתום שנה לאחר יום נתינתו.
{{ח:תת|(6)}} בעל רשיון הניתן לאדם מסויים בלבד חייב להגיש לפקיד הדיג שבאזורו את רשימת הפועלים העובדים בדייג ואשר, אלמלא כן, היו נדרשים לקבל רשיונות פרטיים, ועליו להודיע לפקיד הדיג הנ״ל על כל שינוי שיחול בחבר העובדים במשך שבעה ימים מיום שחל השינוי.
{{ח:תת|(7)}} רשיונות הניתנים עפ״י תקנות אלה לא יכללו דיג ספוגים.
{{ח:תת|(8)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(9)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(10)}} פקיד הדיג הראשי יהיה רשאי, לפי שיקול דעתו, להוציא העתק של רשיון דיג שאבד או שנשמד; בעד כל העתק תיגבה אגרה של 15 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1987; החל מיולי 2025, 119 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|2א|רשיון לספינה לעסוק בדיג|תיקון: תשמ״ח, תשמ״ט, תשנ״ח, תשנ״ט, תש״ס, תשע״ז, [הודעות]}}
{{ח:תת|(1)}} פקיד הדיג הראשי רשאי לתת, לפי שיקול דעתו, רשיון לספינה לעסוק בדיג בתנאים ובמגבלות שיקבע.
{{ח:תת|(2)}} בקשה לרשיון לספינה לעסוק בדיג תוגש על ידי הבעל הרשום או הבעלים הרשומים של הספינה לאחד ממשרדי האגף לדיג של משרד החקלאות בתל־אביב, חיפה או טבריה.
{{ח:תת|(3)}} הבקשה לרשיון לספינה לעסוק בדיג תכלול את הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(א)}} פרטים מלאים על הספינה, לרבות מערכת ההנעה שלה;
{{ח:תתת|(ב)}} האזור בו תעסוק הספינה בדיג;
{{ח:תתת|(ג)}} שיטה או שיטות הדיג שבהן ישתמשו בספינה.
{{ח:תת|(4)}} הבקשה והרשיון לספינה לעסוק בדיג ייערכו על גבי טופס שיקבע פקיד הדיג הראשי; דוגמת טופס לפי תקנת משנה זו תפורסם באתר האינטרנט של המשרד וניתן לקבלו במשרדי אגף הדיג של המשרד בבית דגן, חיפה או טבריה.
{{ח:תת|(4א)}} לבקשה רשיון לספינה לעסוק בדיג יצורף רשיון שיט כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)|בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ״ג–1982}}.
{{ח:תת|(5)}} תוקף הרשיון לספינה לעסוק בדיג יפקע בתאריך הנקוב בו, אך לא יאוחר מתום שנה לאחר יום נתינתו, לפי קביעת פקיד הדיג הראשי.
{{ח:תת|(6)}} הרשיון לספינה לעסוק בדיג יוחזק בספינה כל עת הימצאה בים ויוצג לבקורת לכל גורם מוסמך כמפורט {{ח:חיצוני|פקודת הדיג#סעיף 6|בסעיף 6 לפקודת הדיג, 1937}}.
{{ח:תת|(7)}} בעד רשיון לספינה לעסוק בדיג תשולם אגרה בשקלים חדשים כדלקמן:
{{ח:תתת|(א)}} {{טורים שווים | לספינה הדגה ברשתות עמידה (אמבטן) בים כנרת | 300 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1989; החל מיולי 2026, 1,450)}} }}
{{ח:תתת|(ב)}} {{טורים שווים | לספינה הדגה בשיטות אחרות בים כנרת | 1,150 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1989; החל מיולי 2026, 5,690)}} }}
{{ח:תתת|(ג)}} {{טורים שווים | לספינה הדגה בים התיכון או במפרץ אילת בדיג חופי | 45.50 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1988; החל מיולי 2026, 297)}} }}
{{ח:תתת|(ד)}} {{טורים שווים | לספינה הדגה בים התיכון או במפרץ אילת ברשת הקפה או במערך חכות צף | 53 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1988; החל מיולי 2026, 329)}} }}
{{ח:תתת|(ה)}} {{טורים שווים | למכמורתנים | 315 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1988; החל מיולי 2026, 1,990)}} }}
{{ח:תתת|(ו)}} {{טורים שווים | לספינה הפועלת בדיג מרחקים | 12,500 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1988; החל מיולי 2026, 78,370)}} }}
{{ח:תת|(8)}} פקיד הדיג הראשי יהיה רשאי, לפי שיקול דעתו, להוציא העתק של רשיון לספינה לעסוק בדיג שאבד או שנשמד; בעד כל העתק תשולם אגרה של 18.50 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1988; החל מיולי 2026, 122 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(8א)}} הועברה הבעלות בספינה שלגביה ניתן רשיון לעסוק בדיג, רשאי מי שקיבל את הרשיון, לבקש מפקיד הדיג הראשי להעבירו על שם הבעלים החדשים של הספינה או להותיר את הרשיון על שמו ולהעבירו לספינה אחרת שהוא הבעלים הרשומים שלה, ובלבד שההעברה תיעשה לספינה בעלת כושר דיג דומה; על בקשה כאמור יחולו הוראות תקנה זו.
{{ח:תת|(9)}} ספינה המשתמשת לדיג בחכות בודדות תהיה פטורה מהחובה לקבל רשיון לספינה לעסוק בדיג, ובלבד שמספרן אינו עולה על שלוש.

{{ח:סעיף|2ב|מכשיר איכון ובקרה|תיקון: תשפ״ו־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 26.1.2028):}} מכשיר איכון ובקרה לעניין תקנות אלה הוא מכשיר מסוג VMS ‏(Vessel Monitoring System) או מכשיר איכון ובקרה אחר שאישר פקיד הדיג הראשי, המאפשרים איכון של הספינה, והעברת נתוני איכון ומזהים ישירים בזמן אמת למערכת מקוונת, באופן אוטומטי, אמין ומאובטח במקרים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2ד|בתקנה 2ד}}; פקיד הדיג הראשי יפרסם באתר האינטרנט של המשרד מכשירי איכון ובקרה שאישר.

{{ח:סעיף|2ג|התקנת מכשיר איכון ובקרה ותקינותו|תיקון: תשפ״ו־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 26.1.2028):}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישוט ולא ידוג אדם דגים באמצעות ספינה המחויבת בהתקנת מכשיר איכון ובקרה, אלא אם כן מותקן בספינה מכשיר איכון ובקרה תקין, המחובר למערכת מקוונת לפי תקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון לספינה המחויבת בהתקנת מכשיר איכון ובקרה יתקין על הספינה מכשיר איכון ובקרה ויהיה אחראי לפעולתו התקינה של המכשיר.
{{ח:תת|(ג)}} התגלתה תקלה במכשיר האיכון והבקרה, יודיע על כך בעל הרישיון לספינה המחויבת בהתקנת מכשיר איכון ובקרה לפקיד הדיג הראשי, בלא דיחוי וכל עוד לא תוקנה התקלה, לא ישוט ולא ידוג אדם אלא אם כן קיבל אישור בכתב מאת פקיד הדיג הראשי; אישור כאמור יינתן לתקופה שלא תעלה על 7 ימים, מטעמים מיוחדים ובהחלטה מנומקת בכתב.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון לספינה המחויבת בהתקנת מכשיר איכון ובקרה ימסור הודעה לכל מי שמצוי על הספינה כאמור, על איכון של הספינה כאמור ועל העברת נתוני האיכון והמזהים הישירים בזמן אמת למערכת המקוונת, וכן על שמירת הנתונים לתקופה של שלוש שנים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2ו|בתקנה 2ו(ו)}}; בהודעה יצוינו הפרטים לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 11|סעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות}}.
{{ח:תת|(ה)}} בעל הרישיון לספינה המחויבת בהתקנת מכשיר איכון ובקרה ישמור העתק מההודעה כאמור בתקנת משנה (ד) לתקופה של שלוש שנים לפחות, ואולם אי־מסירת הודעה למי שמצוי על ספינה כאמור או אי־שמירת ההעתק אין בהן כדי לפגוע בחוקיות עיבוד המידע במערכת המקוונת.

{{ח:סעיף|2ד|העברת נתוני איכון למערכת המקוונת|תיקון: תשפ״ו־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 26.1.2028):}}
{{ח:תת|(א)}} נתוני איכון ומזהים ישירים על ספינה המחויבת בהתקנת מכשיר איכון ובקרה יועברו ממכשיר האיכון והבקרה למערכת המקוונת במקרים האלה בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} בעת יציאה ממעגנה ועד חצי מייל ימי ממנה ובמרחק חצי מייל ימי לפני כניסה למעגנה ועד הכניסה אליה;
{{ח:תתת|(2)}} באזור אסור לדיג לפי {{ח:חיצוני|פקודת הדיג|פקודת הדיג}};
{{ח:תתת|(3)}} ברדיוס של עד 2 מיילים ימיים מאזור אסור לדיג וכל זמן שהספינה נמצאת באזור כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} ברדיוס של 2 עד 4 מיילים ימיים מאזור אסור לדיג במהירות הפלגה של 1 עד 4 קשר אם מדובר בדיג מכמורת, ובמהירות הפלגה של פחות מ־2 קשר אם מדובר בדיג באמצעות מערך חכות צף.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), פקיד הדיג הראשי רשאי לפטור בעל רישיון לספינה המחויבת בהתקנת מכשיר איכון ובקרה מהעברת נתוני איכון, כולם או חלקם, לפי בקשתו, בהחלטה מנומקת בכתב ולתקופה כפי שיורה לו, שלא תעלה על 30 ימים; פקיד הדיג הראשי רשאי להאריך את התקופה האמורה בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 30 ימים, בהחלטה מנומקת בכתב.

{{ח:סעיף|2ה|מערכת מקוונת לאיכון ובקרה|תיקון: תשפ״ו־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 26.1.2028):}}
{{ח:תת|(א)}} תוקם במשרד מערכת מקוונת המאפשרת קליטת נתוני איכון באופן אוטומטי ובזמן אמת, איסוף, ניתוח ועיבוד הנתונים ושמירתם.
{{ח:תת|(ב)}} המערכת המקוונת תאסוף נתונים לרבות נתוני איכון ומזהים ישירים ממכשיר האיכון והבקרה, בכפוף {{ח:פנימי|סעיף 2ד|לתקנה 2ד}} וכן נתונים נוספים, שאינם כוללים מידע אישי, שיסייעו לניהול משאב הדגה, ובכללם נתונים על אוכלוסיית הדגים; פקיד הדיג הראשי יפרסם באתר האינטרנט של המשרד את הנתונים הנוספים כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} איסוף המידע האישי ועיבודו במערכת המקוונת יעשה באופן שימנע, ככל האפשר, את הסיכון לפגיעה בפרטיות ואת הסיכון לפגיעה באבטחת מידע ובשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות, שייבחנו מזמן לזמן; המערכת המקוונת תעוצב ותעודכן בהתייעצות עם ראש הרשות להגנת הפרטיות.

{{ח:סעיף|2ו|מטרות השימוש במידע אישי והגנה על מידע אישי|תיקון: תשפ״ו־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 26.1.2028):}}
{{ח:תת|(א)}} מידע אישי שיועבר למערכת המקוונת יישמר בה תוך שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המקנות רמה גבוהה של זמינות ואמינות ומעניקות הגנה ברמה גבוהה מפני חדירה, גישה לא מורשית, דליפה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למידע.
{{ח:תת|(ב)}} מזהים ישירים במערכת המקוונת יישמרו בנפרד וישמשו למטרות אלה בלבד: פיקוח ואכיפה, חקירה והעמדה לדין בשל עבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הדיג|פקודת הדיג}} ותקנות אלה.
{{ח:תת|(ג)}} גישה למזהים הישירים ושימוש בהם יתאפשרו רק אם היה יסוד סביר לחשד כי בוצעה עבירה כאמור בתקנת משנה (ב).
{{ח:תת|(ד)}} פקיד הדיג הראשי ייתן הרשאות גישה למידע אישי, לפי מדיניות שיגבש, שאותה יפרסם באתר האינטרנט של המשרד, למי שהמידע נדרש לו למטרות המנויות בתקנת משנה (ב), או למטרות של זיהוי, מניעה או סיכול של עבירות המנויות באותה תקנת משנה לשם מילוי תפקיד שהוסמך לבצעו לפי דין, ובאופן שימזער, ככל האפשר, את הסיכון לפגיעה בפרטיותו של אדם, בשים לב לחלופות טכנולוגיות אפשריות למתן הרשאות גישה כאמור; לא תותר גישה למזהים הישירים במערכת המקוונת אלא למי שקיבל הרשאה כאמור ובכפוף לתקנת משנה (ג).
{{ח:תת|(ה)}} אדם שקיבל מידע אישי לפי תקנות אלה ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש אלא למטרות המנויות בתקנת משנה (ב) או לפי צו של בית משפט.
{{ח:תת|(ו)}} המידע במערכת המקוונת יישמר לתקופה של שלוש שנים, ולאחריה יימחק ממנה מידע אישי, אלא אם כן נמצא כי הוא נדרש לצורך חקירה, העמדה לדין או אכיפה של עבירות.
{{ח:תת|(ז)}} אין בתקנה זו כדי לגרוע מסמכות עובדי המשרד לעשות שימוש במידע במערכת המקוונת גם למטרות סטטיסטיות לצורך מילוי תפקידם לפי דין, ובלבד שתוצרי השימוש לא יכללו מידע אישי.

{{ח:סעיף|3|פריקת דגים מספינות זרות|תיקון: תש״ח, תש״ט־2, תש״ך־5, תשל״ז, תשל״ט, תשמ״ז, [הודעות]}}
{{ח:תת|(1)}} פקיד הדיג הראשי מוסמך לתת רשיונות לפריקת דגים מספינות שאינן רשומות בישראל, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת הדיג#סעיף 4|סעיף קטן (1) מסעיף 4 לפקודה}}.
{{ח:תת|(2)}} ההתחיבות והרשיון לפי {{ח:חיצוני|פקודת הדיג#סעיף 4|סעיף קטן (1) מסעיף 4 לפקודה}} ייערכו בטופס שיקבע פקיד הדיג הראשי.
{{ח:תת|(3)}} הרשיון לפי תקנה זאת יינתן לתקופה של חודש ימים ותיגבה בעדו אגרה של 225 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1987; החל מיולי 2026, 1,730 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(4)}} רשיון כזה לא יקנה לבעליו זכות –
{{ח:תתת|(א)}} לדוג במימי ישראל;
{{ח:תתת|(ב)}} לפרוק דגים בחופי ישראל ללא רשיון יבוא וללא תשלום מכס, במידה שהוא חייב בהם לפי נסיבות הענין.

{{ח:סעיף|4|שיטות דיג אסורות|תיקון: 1937, 1938, 1941-2, 1941-4, 1942, 1945, 1946, תש״ח, תש״ט־2, תשי״א, תשט״ז, תשט״ז־2, תשי״ז, תשי״ח, תשי״ט־2, תשי״ט־3, תש״ך־4, תשכ״א־2, תשכ״ב־2, תשכ״ח, תשכ״ט, תשמ״ו־2, תשנ״ח, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לא ידוג אדם בשיטות הדיג האלה (להלן – שיטות דיג אסורות):
{{ח:תתת|(1)}} בדיג מכמורת בים התיכון, אם אורך השק קטן מ־4 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} בנחלי ים תיכון ובתחומי 100 מטרים מפתחם ברשת, למעט ברשתות ייעודיות לדיג דגיגי קיפונים (בורי); לעניין זה, ”דגיג“ – דג שאורכו מקצה פיהו ועד קצה זנבו אינו עולה על 5 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(3)}} באמצעות רשת או סורג קבועים או אמצעי קבוע אחר; בפסקה זו, ”קבוע“ – המעוגן לקרקע במשך תקופה של שבעה ימים או יותר;
{{ח:תתת|(4)}} תוך שימוש בכל אמצעי המכוון להמריץ תנועת דגים לתוך רשתות או מלכודות, או להוצאתם ממקום מסתור;
{{ח:תתת|(5)}} באמצעות מערך חכות בים כנרת;
{{ח:תתת|(6)}} באמצעות רובה תת־ימי, בים כנרת ובמפרץ אילת;
{{ח:תתת|(7)}} מיתקני נשימה מלאכותיים לצלילה;
{{ח:תתת|(8)}} ברשת עמידה, אם מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מחוף ים כנרת או מחוף מפרץ אילת;
{{ח:תתתת|(ב)}} מכלי שיט בים כנרת, אם אורכן המצטבר של רשתות העמידה עולה על 1,000 מטרים;
{{ח:תתתת|(ג)}} מכלי שיט בים תיכון ובמפרץ אילת, אם אורכן המצטבר של רשתות העמידה עולה על 2,000 מטרים;
{{ח:תתת|(9)}} תוך שימוש בנשק חם;
{{ח:תתת|(10)}} במערכת מימי הירדן ובמפרץ אילת ברשת זריקה;
{{ח:תתת|(11)}} תוך שימוש במחולל מכות חשמל;
{{ח:תתת|(12)}} ברשת גריפה;
{{ח:תתת|(13)}} מכלי שיט באמצעות –
{{ח:תתתת|(א)}} מערך חכות שוקע, שאורכו המצטבר עולה על 5,000 מטרים או שמספר קרסיו עולה על 1,500;
{{ח:תתתת|(ב)}} במערך חכות צף שאורכו המצטבר עולה על 60,000 מטרים או שמספר קרסיו עולה על 2,000;
{{ח:תתת|(14)}} בדיג מכמורת, תוך שימוש בקורה המחוברת לחלק הקדמי של הרשת, אשר נגררת על קרקעית הים (”קורה חופרת“) או תוך שימוש בכדורים, צמיגים, גלגלים או אבזרים אחרים, המחוברים לרשת ומיועדים להקל על גרירתה על גבי סלעים ולמניעת הסתבכותה בהם;
{{ח:תתת|(15)}} בחכה בעלת קרס מרובה עוקצים (”עוגן“), בה מושלך הקרס לשם לכידת הדג בגופו (”חטיפה“);
{{ח:תתת|(16)}} בדיג ברשת טבעת בים התיכון, במרחק הקצר מ־500 מטרים מהחוף;
{{ח:תתת|(17)}} בדיג ברשת טבעת במערכת מימי הירדן המשמשת לדיג אמנונים, שפמנונים וביניות, אם אורך השק קטן מ־15 מטרים וגובהו קטן מ־10 מטרים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי פקיד הדיג הראשי להתיר, למבקש מסוים, לתקופה שיקבע ובהחלטה מנומקת בכתב, שימוש בשיטות הדיג האסורות המנויות בפסקאות 4{{ח:הערה|(א)}}(2), 4{{ח:הערה|(א)}}(3), 4{{ח:הערה|(א)}}(6), 4{{ח:הערה|(א)}}(7), 4{{ח:הערה|(א)}}(10), 4{{ח:הערה|(א)}}(11), 4{{ח:הערה|(א)}}(12) ו־4{{ח:הערה|(א)}}(16) למטרות מחקר או לצורך מניעת נזק לדגה.

{{ח:סעיף|5|מידה מזערית לעיני רשתות|תיקון: 1940, 1941-4, תשי״ד־2, תשט״ו, תש״ל־2, תשל״ז, תשנ״ח, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לא ידוג אדם דגים ברשת אם מידת עיני הרשת קטנה מהקבוע להלן:
{{ח:תתת|(1)}} ברשת מכמורת – 22 מילימטר מקשר לקשר או מידת מתח של 44 מילימטר, ובשק – 24 מילימטר מקשר לקשר או מידת מתח של 48 מילימטר;
{{ח:תתת|(2)}} ברשת עמידה המשמשת לדיג במערכת מימי הירדן – 45 מילימטר מקשר לקשר;
{{ח:תתת|(3)}} ברשת עמידה, במקום שאינו מערכת מימי הירדן – 30 מילימטר מקשר לקשר;
{{ח:תתת|(4)}} בשק של רשת טבעת, במערכת מימי הירדן, המשמשת לדיג אמנונים, שפמנונים וביניות – 45 מילימטר מקשר לקשר;
{{ח:תתת|(5)}} בכל רשת אחרת – 12 מילימטר מקשר לקשר.
{{ח:תת|(ב)}} לא ידוג אדם במלכודת דגים או סרטנים, זולת אם גודל עין המלכודת הוא 30 מילימטרים או יותר מחיבור לחיבור, בכל חלקי המלכודת ולמצוף המחובר למלכודת מצורפת תווית פלסטיק הנושאת את פרטי רישיון הדיג של בעל המלכודת.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) או (ב), רשאי פקיד הדיג הראשי להתיר, לתקופה שיקבע ובהחלטה מנומקת בכתב, שימוש ברשת או במלכודת שלא מתקיימים בהן התנאים הקבועים בתקנות המשנה האמורות, למטרות מחקר או לצורך מניעת נזק לדגה.

{{ח:סעיף|5א|רשתות גריפה וטבעת ללבנונים|תיקון: תשי״ד־2, תשנ״ח, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישתמש אדם ברשת טבעת לדיג לבנונים במערכת מימי הירדן, אלא אם –
{{ח:תתת|(1)}} גדלו של חלק הרשת שאליו מרכזים את הדגים שליד חבל הפקקים הוא לפחות באורך של 15 מטרים ובגובה של 10 מטרים (להלן – מסננת) ומידות עיני הרשת הן:
{{ח:תתתת|(א)}} במסננת – 14 מ״מ לפחות מקשר לקשר;
{{ח:תתתת|(ב)}} בחלקים אחרים – 10 מ״מ מקשר לקשר;
{{ח:תתת|(2)}} סינן מהרשת בעזרת המסננת, לפני העלאת שלל מהמים, את דגי הלבנונים שהחזקתם אסורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6}}.
{{ח:תת|(ב)}} פקיד הדיג הראשי רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להתיר שימוש ברשתות שמידתן שונה מהקבוע בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|5ב||תיקון: תשי״ח, תשנ״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|5ג|הגבלת דיג בשמורת החולה|תיקון: תשכ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} לא ידוג אדם דגים בשטח שמורת החולה אלא בחכה.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו{{ח:הערה|,}} ”שטח שמורת החולה“ – השטח שגבולותיו סומנו בקו כחול בתכנית בנין ערים מפורטת מס׳ 262 – שמורות טבע בצפון מערב החולה שהודעה על הפקדתה, ביחד עם התשריט המצורף אליה, פורסמה בילקוט הפרסומים 517, תשי״ז, עמ׳ 458.

{{ח:סעיף|5ד||תיקון: תשכ״ג, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|5ה||תיקון: תשכ״ג, תשנ״ח, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|5ו|סימון ציוד דיג|תיקון: תשל״ב, תשל״ז־2, תשנ״ח}}
{{ח:ת}} לא יפרוש אדם ציוד דיג אלא אם כן צירף לקצות ציוד הדיג ולכל חלק ממנו שאורכו עולה על 500 מטרים, מצופים נושאי דגל ביום ונושאי גוף תאורה עמיד במים בלילה, אשר ייראו ממרחק של 500 מטרים לפחות; לענין זה, ”ציוד דיג“ – מערכת חכות, רשתות עמידה ומלכודות דגים.

{{ח:סעיף|6|גודל מזערי של דגים|תיקון: תש״ט־2, תשכ״ז, תשל״ב, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לא ידוג אדם, לא ימכור ולא יחזיק ברשותו כל דג מן המינים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, שגדלו קטן מן הגודל שצויין בה, הנמדד מקצה פיהו של הדג ועד קצה זנבו כשהדג מונח בשכיבה; הוראות תקנת משנה זו לא יחולו על דגים במשקל כולל שאינו עולה על קילוגרם אחד, הנדוגים או מוחזקים לצורך שימוש מיידי כפיתיון לדיג בחכה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על דגים שנידוגו על ידי פקיד דיג, או על ידי אדם אחר על פי היתר בכתב שניתן לו לכך, לצרכי מדע ומחקר, לצורך גידול דגים או לצורך פתיון לדיג.
{{ח:תת|(ג)}} פקיד הדיג הראשי רשאי לתת היתר לפי תקנת משנה (ב), בהגבלות ובתנאים או בלעדיהם.
{{ח:תת|(ד)}} נדוגו דגים שלא לפי תקנה זו, יש להשיבם למים באופן מיידי.

{{ח:סעיף|7|בדיקת דגים|תיקון: 1941-4, תשי״ג, תשנ״ח}}
{{ח:ת}} אדם הדג דגים יאפשר לפקיד דיג, לפי דרישתו, לבדוק את הדגים למטרות מחקר וימסור פרטים מלאים ונכונים על שיטות הדיג של דגים אלה ועל מקום הדיג שלהם.

{{ח:סעיף|7א|ניהול יומן דיג|תיקון: תשי״ט־4, תשנ״ח, תשע״ז}}
{{ח:תת|(1)}} האחראי לספינת דיג ינהל יומן דיג (להלן – יומן) בכל עת הפלגת הספינה; בתקנה זו, ”האחראי לספינת דיג“ – מי שניתן לו רישיון לספינה לעסוק בדיג לפי {{ח:פנימי|סעיף 2א|תקנה 2א}}.
{{ח:תת|(2)}} היומן יהיה ערוך בטופס ולפי מתכונת שתיקבע על ידי פקיד הדיג הראשי. טופס היומן יימסר לאחראי לספינת דיג על ידי פקיד דיג.
{{ח:תת|(3)}} לא ירשום האחראי לספינת הדיג ביומן אלא פרטים מלאים ונכונים לגבי כל ענין הטעון רישום על פי הטופס.
{{ח:תת|(4)}} האחראי לספינת דיג ימסור את דפי היומן כפי שמולאו על ידיו לפקיד דיג לפי דרישתו, ולא יאוחר מ־7 ימים מיום שנמסרה לו הדרישה.

{{ח:סעיף|8|אזורים אסורים בדיג|תיקון: 1937, 1937-2, תש״ט, תש״ך, תשכ״ה, תשמ״ה, תשס״ו, תשע״ז, תשע״ח, תשפ״ה־2, תשפ״ו, תשפ״ו־2, תשפ״ו־3}}
{{ח:תת|(1)}} לא ידוג אדם דגים באזורים האלה:
{{ח:תתת|(א)}} באזור המים המסוגרים על ידי שוברי הגלים הראשיים והצדדיים בחיפה, או מעל שוברי גלים אלה;
{{ח:תתת|(ב)}} באזור המים המסוגרים על ידי חומת הים ביפו וצוקי הסלע הסמוכים לצפונה, או מעל חומת הים וצוקי סלע אלה;
{{ח:תתת|(ג)}} באזור מפרץ אילת המתוחם על ידי הנקודות הגאוגרפיות האלה:
{{ח:תתת}} בצפון – נמל אילת – ‎29 31 67 N‏, ‎34 56 30 E‏ ומנקודה זו בקו ישר מזרחה לתוך הים עד לנקודה ‎29 31 59 N‏, ‎34 56 48 E‏;
{{ח:תתת}} בדרום – חוף אלמוג – ‎29 30 83 N‏, ‎34 55 60 E‏ וממנה בקו ישר מזרחה לתוך הים עד לנקודה ‎29 30 72 N‏, ‎34 55 76 E‏;
{{ח:תתת}} במזרח – קו ישר המחבר בין הנקודות – ‎29 31 59 N‏, ‎34 56 48 E‏ שבצפון ו־‎29 30 72 N‏, ‎34 55 76 E‏ שבדרום;
{{ח:תתת|(ד)}} בים התיכון, בדיג מכמורת, באזורים המתוחמים על ידי הנקודות הגאוגרפיות כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(1)}} מצפון לקו המתוחם בין הנקודות הגאוגרפיות (להלן – קו דור–הבונים):
{{ח:תתתת}} &lt;table width=&quot;300px&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;רשת ישראל X&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רשת ישראל Y&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;192455.7943&lt;/td&gt;&lt;td&gt;723068.8990&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;170190.2548&lt;/td&gt;&lt;td&gt;727368.0043&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתתת|(2)}} במקום שבו עומק המים פחות מ־40 מטרים, בין הקו דור–הבונים מצפון ועד הקו המתוחם בין הנקודות הגאוגרפיות להלן, מדרום (להלן – קו בת ים):
{{ח:תתתת}} &lt;table width=&quot;300px&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;רשת ישראל X&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רשת ישראל Y&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;175454.9979&lt;/td&gt;&lt;td&gt;658597.6128&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;154229.3430&lt;/td&gt;&lt;td&gt;665717.8553&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתתת|(3)}} במקום שבו עומק המים פחות מ־30 מטרים, מדרום לקו בת ים;
{{ח:תתתת|(4)}} ממערב לחדרה:
{{ח:תתתת}} &lt;table width=&quot;300px&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;רשת ישראל X&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רשת ישראל Y&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;178408.9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;709353.8&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;173555.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;710536.0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;174965.9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;714331.7&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;179752.1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;713114.6&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתתת|(5)}} ממערב למכמורת:
{{ח:תתתת}} &lt;table width=&quot;300px&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;רשת ישראל X&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רשת ישראל Y&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;173368.8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;700912.1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;174799.9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;705931.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;177434.1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;705495.9&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;176329.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;700294.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתתת|(6)}} ממערב להרצליה:
{{ח:תתתת}} &lt;table width=&quot;300px&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;רשת ישראל X&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רשת ישראל Y&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;168121.3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;688882.2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;170586.7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;688048.6&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;169137.6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;684526.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;166233.8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;685376.9&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתתת|(7)}} ממערב לתל אביב:
{{ח:תתתת}} &lt;table width=&quot;300px&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;רשת ישראל X&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רשת ישראל Y&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;164339.7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;666941.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;160882.6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;668286.1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;165673.8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;683053.9&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;169267.6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;682022.7&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתתת|(8)}} ממערב לאשדוד:
{{ח:תתתת}} &lt;table width=&quot;300px&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;רשת ישראל X&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רשת ישראל Y&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;158020.3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;630516.4&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;160052.9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;634000.9&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;162426.8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;632770.7&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;160218.9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;629106.0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתתת|(9)}} ממערב לאשקלון:
{{ח:תתתת}} &lt;table width=&quot;300px&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;רשת ישראל X&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רשת ישראל Y&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;152390.0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;617944.7&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;149993.4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;620705.8&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;152150.6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;622655.9&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;156402.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;622655.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;154971.3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;618507.2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתתת|(10)}} באזורים שבקרבת תשתיות נפט כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}; לעניין זה, ”נפט“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הנפט|בחוק הנפט, התשי״ב–1952}};
{{ח:תת}} אלא לפי רשיון מיוחד לכך מאת פקיד הדיג הראשי.
{{ח:תת|(2)}} פקיד הדיג הראשי רשאי לתת רשיון לפי תקנת משנה (1) או לסרב לתיתו או להגבילו או לקבוע בו תנאים, הכל מטעמים מיוחדים.
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(4)}} על אף האמור בתקנת משנה (1), רשאי פקיד הדיג הראשי להתיר לאדם, בהחלטה מנומקת בכתב, דיג באזורים האסורים לכך, למטרות מחקר וניטור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|https://moag.maps.arcgis.com/apps/mapviewer/index.html?webmap{{=}}084d602941ea48d8b7e284317b0cd935|מפת אזורים אסורים לדיג בים התיכון}}, {{ח:חיצוני|https://moag.maps.arcgis.com/apps/mapviewer/index.html?webmap{{=}}da8cd1ff53f34a248d98366e39f47d06|מפת אזורים אסורים לדיג בכנרת}} ו{{ח:חיצוני|https://moag.maps.arcgis.com/apps/mapviewer/index.html?webmap{{=}}0d474746dab34b47b7b9fcca94dee050|מפת אזורים אסורים לדיג במפרץ אילת}}.}}

{{ח:סעיף*|8{{ח:הערה|א}}|איסור דיג|תיקון: תשמ״ה, תשמ״ו, תשנ״ז, תשנ״ח, תש״ס־2, תשס״ו, תשס״ט, תשע״ז|עוגן=סעיף 8א}}
{{ח:תת|(א)}} לא ידוג אדם דגים בים התיכון בתקופת הרבייה, למעט בדיג מכמורת; תקנת משנה זו לא תחול על דיג בחכה מהחוף.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי פקיד הדיג הראשי להתיר, בהחלטה מנומקת בכתב, דיג בים תיכון בתקופת הרבייה, בשיטות דיג ובמועדים שיורה, ורשאי הוא לתת הוראות בעניין סוגי הדגים המותרים לדיג ושלל הדיג היומי המרבי המותר בדיג כאמור; הודעה על היתר לפי תקנת משנה זו תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} לא ידוג אדם דגים בתקופת הקינון וההטלה בכל ציוד דיג שהוא, לרבות בחכה בודדת או ברובה לדיג תת־מימי, בשטחים בים הכנרת שגבולותיהם כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} שטח הבטיחה – שטח הבטיחה המתוחם בצפון על ידי הקו הישר הנמתח בין נקודות הציון 255700/754850 בצפון מערב לבין נקודת הציון 260000/753000 בדרום מזרח, ושטח הירדן ויובליו, בטווח של עד 2,000 מטר מכניסתם לכנרת;
{{ח:תתת|(2)}} שטח חוף מגדל גינוסר – שטח המים המתוחם: בצפון – נקודת ציון 250900/752000 וממנה בקו ישר לחוף בכיוון 270 מעלות; בדרום – נקודת ציון 249000/747450 וממנה בקו ישר לחוף בכיוון 270 מעלות; במזרח – קו ישר המחבר בין שתי נקודות הציון שבצפון ובדרום.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), רשאי פקיד הדיג הראשי להתיר דיג בשטח הבטיחה או בחלקו או בשטח חוף מגדל גינוסר או בחלקו.
{{ח:תת|(ד)}} פקיד הדיג הראשי יפרסם הודעה לציבור על תקופת הרבייה, על תקופת הגיוס במכמורת, על תקופת הקינון וההטלה ועל גודל שטח הבטיחה או שטח חוף מגדל גינוסר, לפי הענין, בשני עיתונים יומיים, האחד בשפה העברית והשני בשפה הערבית.
{{ח:תת|(ה)}} בתקופת הקינון וההטלה לא תותר כניסת כלי שיט לשטח הבטיחה ושטח חוף מגדל גינוסר, למעט מעבר במאונך לקו החוף מול פתח נהר הירדן; לענין זה לא יראו ספינה המצוידת במכשירי דיג כאילו משתמשים בה לצורך דיג כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הדיג#סעיף 3א|בסעיף 3א(1) לפקודה}}.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ז)}} בתקנה זו,
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הקינון וההטלה“ – תקופת הקינון וההטלה של אמנון הגליל, שבין ה־15 במרס בין ה־15 ביולי של כל שנה, ובלבד שתקופה זו אינה עולה על 90 ימים רצופים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הרבייה“ – התקופה שבין 1 במרס לבין 1 ביולי של כל שנה, ובלבד שהתקופה הכוללת אינה פחותה מ־60 ימים רצופים ואינה עולה על 90 ימים רצופים.
{{ח:תת|(ח)}} לא ידוג אדם בדיג מכמורת בים התיכון בתקופה שבין 1 במאי ועד 31 באוגוסט של כל שנה ובלבד שהתקופה הכוללת אינה עולה על 90 ימים רצופים (להלן – תקופת הגיוס במכמורת).

{{ח:סעיף|9|עונשין|תיקון: תשע״ז, תשפ״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחד מאלה, דינו מאסר שישה חודשים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} דג בשיטת דיג אסורה, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 4|לתקנה 4(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} דג דגים ברשת שמידת עיני הרשת שלה קטנה מהמותר, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 5|לתקנה 5(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} דג ברשת לדיג מכמורת, שבעיני הרשת שלה בשק לא מתקיימים התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5(ב)}}, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 5|לתקנה האמורה}};
{{ח:תתת|(4)}} דג במלכודת דגים או סרטנים, שלא מתקיימים בה התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5(ג)}}, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 5|לתקנה האמורה}};
{{ח:תתת|(5)}} דג דגים בשטח שמורת החולה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5ג|תקנה 5ג(א)}};
{{ח:תתת|(6)}} פורש ציוד דיג בלי שצירף לקצותיו מצופים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5ו|תקנה 5ו}};
{{ח:תתת|(7)}} דג, מוכר דג או מחזיק דג מהמינים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, שגודלו קטן מהגודל שצוין בה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(א)}};
{{ח:תתת|(8)}} דג דגים באזור אסור לדיג, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8(1)}};
{{ח:תתת|(9)}} דג דגים בים התיכון בתקופת הרבייה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8א|תקנה 8א(א)}};
{{ח:תתת|(10)}} דג דגים בשטחים בים כנרת בתקופת הקינון וההטלה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8א|תקנה 8א(ב)}};
{{ח:תתת|(11)}} דג דגים בדיג מכמורת בים התיכון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8א|תקנה 8א(ח)}};
{{ח:תתת|(12)}} דג ברשת בירדן וביובליו ובנחלי ים כנרת, בלא רשות מאת פקיד הדיג הראשי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10}};
{{ח:תתת|(13)}} קוצר או משמיד צמחייה בשטח ים כנרת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10א|תקנה 10א}};
{{ח:תתת|(14)}} מכניס לישראל דגים חיים או ביצי דגים בלא רישיון בכתב מפקיד הדיג הראשי או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11(1)}};
{{ח:תתת|(15)}} מחזיק דגים חיים שאינם מנויים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת}} או בניגוד להוראות {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12(א) או (ב)}};
{{ח:תתת|(16)}} {{ח:הערה|(החל מיום 26.1.2028):}} שט ודג דגים באמצעות ספינה המחויבת בהתקנת מכשיר איכון ובקרה בלא מכשיר איכון ובקרה, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 2ג|לתקנה 2ג}}.
{{ח:תת|(ב)}} אחראי על ספינת דיג שלא ניהל יומן דיג בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|תקנה 7א}}, דינו – קנס.

{{ח:סעיף|9א||תיקון: תש״ך־3, תשנ״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|9ב|הגבלת דיג תת־&lt;wbr&gt;מימי|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:ת}} לא ידוג אדם בכל שיטת דיג תת־מימי בתוך השטח המימי הכלול בין נקודת ציון 15552495 לאורך חוף מפרץ חיפה עד נקודת ציון 14832490 ומנקודה זו בקו ישר לתוך הים עד לנקודת ציון 14802510 ומנקודה זו בקו ישר עד לנקודת ציון 15552495.

{{ח:סעיף|10|הגבלת דיג בירדן ויובליו|תיקון: 1940, 1941-4, תשנ״ח, תשע״ז}}
{{ח:ת}} לא ידוג אדם דגים בכל רשת בירדן וביובליו ובנחלי ים כנרת, למעט בטווח של עד 2,000 מטרים ממקום כניסתם לים כנרת, אלא ברשות מאת פקיד הדיג הראשי ובהחלטה מנומקת בכתב.

{{ח:סעיף|10א|איסור השמדת צמחיה|תיקון: תשי״ח־2, תש״ל־2}}
{{ח:ת}} לא יקצור אדם ולא ישמיד צמחיה בשטח ים כנרת.

{{ח:סעיף|11|הגבלות בהכנסת דגים חיים|תיקון: 1941-3, תש״ח, תשנ״ח, תשע״ז}}
{{ח:תת|(1)}} לא יכניס אדם לישראל דגים חיים או ביצי דגים בלי לקבל תחלה רשות בכתב מאת פקיד הדייג הראשי, ואף אז רק באותם התנאים שיוטלו על ידי פקיד הדייג הראשי, למעט דגים מהמינים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בטור א׳ לתוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(2)}} ובמיוחד רשאי פקיד הדייג הראשי לצוות לפי ראות עיניו כי הדגים או ביצי הדגים הנידונים יועמדו תחת פיקוח או יהיו נתונים בהסגר במקום שימצא לנכון ולמשך התקופה שתישר בעיניו על חשבונו של האימפורטר {{ח:הערה|[היבואן]}} או המביא, וכל אימת שיראה צורך בכך רשאי הוא לצוות להשמיד את הדגים או ביצי הדגים, כולם או מקצתם, וכל ההפסד או ההוצאה שיהיו נגרמים כתוצאה מהשמדה זו יחולו על האימפורטר או על המביא. יתר על כן, רשאי פקיד הדייג הראשי, להעמיד תנאים מפורטים לפי ראות עיניו, בנוגע למקום השמירה והפיקוח ולצורת השמירה והפיקוח של דגים אלה לאחר כניסתם לישראל.
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|12|הגבלות על החזקת דגים חיים|תיקון: 1941-3, תש״ח, תשנ״ח, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לא יחזיק אדם דגים חיים שאינם מהמינים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בטור א׳ לתוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יחזיק אדם דגים חיים מהמינים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בטור א׳ לתוספת השלישית}}, אלא באזורים המותרים להחזקה המפורטים לצדם {{ח:פנימי|תוספת 3|בטור ב׳ לתוספת האמורה}} ובהתאם להוראות המיוחדות המפורטות לצדם {{ח:פנימי|תוספת 3|בטור ג׳ לתוספת האמורה}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי פקיד הדיג הראשי להתיר, בהחלטה מנומקת בכתב, החזקת דגים ממינים שאינם מפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, למטרות מחקר או לצורך מניעת נזק לדגה.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), רשאי פקיד הדיג הראשי להתיר, בהחלטה מנומקת בכתב, החזקה של דגים שלא בהתאם להוראות המיוחדות {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת}} או לאשר שימוש במיתקן להחזקת דגים שיש בו מערכות המונעות יציאת דגים מהמיתקן לסביבה הטבעית, כמערכת סגורה, לעניין מין או סוג של דג המנוי {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} שנקבעה לגביו דרישה להחזקה במערכת סגורה {{ח:פנימי|תוספת 3|בטור ג׳ בתוספת האמורה}}, בתנאים שיקבע.
{{ח:תת|(ה)}} תקנה זו לא תחול על דגים חיים המועברים למקומות מכירה לשם מאכל בהתאם לכל דין.

{{ח:סעיף|13||תיקון: 1941-3, תשנ״ח, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|14|מסירת דינים וחשבונות|תיקון: תש״ט־2, תשי״ד, תשט״ז־2, תשנ״ח}}
{{ח:ת}} אלה חייבים למסור לפקיד הדיג הראשי, למטרות סטטיסטיות, דין וחשבון על הפרטים הבאים, לתקופה ובטופס שייקבעו על ידיו:
{{ח:תת|(1)}} מי שקיבל רשיון דיג או היתר לפי {{ח:חיצוני|פקודת הדיג|פקודת הדיג}} – על כמות הדגים ששלה, גדלם, מינם, סוגם ואיכותם, וכן על השיטה שבה נדוגו;
{{ח:תת|(2)}} מי שעוסק בקניית דגים מבעל רשיון דיג או בעל היתר לפי {{ח:חיצוני|פקודת הדיג|פקודת הדיג}} או במכירתם מטעמו – על כמות הדגים שהגיעו לרשותו, גדלם, מינם, סוגם ואיכותם.

{{ח:סעיף|14א|בחינה תקופתית ראשונה לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה|חוק עקרונות האסדרה}}|תיקון: תשפ״ו־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 26.1.2028):}} בחינה תקופתית ראשונה של {{ח:פנימי|סעיף 2ב|תקנות 2ב עד 2ו}}, כתיקונן בתקנות הדיג (תיקון מס׳ 3), התשפ״ו–2026, לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021}}, תתבצע בתום 10 שנים מיום תחילתן {{ח:הערה|(תחילתן ביום 28.1.2028)}}.

{{ח:סעיף|15|שמירת דינים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} תקנות אלה באות להוסיף על כל דין אחר ולא לגרוע מהן.

{{ח:קטע2||תוספת א׳ {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תש״ט־2}}
{{ח:קטע2||תוספת ב׳ {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: 1941, תש״ט־2}}
{{ח:קטע2||תוספת ג׳ {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: 1941, תש״ט־2}}
{{ח:קטע2||תוספת ד׳ {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תש״ח, תש״ט־2}}
{{ח:קטע2||תוספת ה׳ {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תש״ח, תש״ט־2}}
{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: 1941-4, תש״ט־2, תשל״ב, תשנ״ח}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6}})}}}}
{{ח:קטע3||דגי ים ודגי נהר}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{דוכיווני ממורכז | מין הדג | שם מדעי}}&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;גודל&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | קיפון בורי (בורי) | (Mugil cephalus)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | קיפון זהוב (דהבן) | (Liza aurata)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | קיפון חרוץ (כבאן) | (Liza saliens)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | קיפון כילון (מוקשל) | (Chelon labrrosus)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | קיפון טובר (טובר) | (Liza ramada)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | דקר הסלעים (דאור) | (Epinephelus guaza)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | דקר אלכסנדרוני (חפש) | (Epinephelus alexandrinus)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | דוקרנית אדומה (ארדי) | (Mycteroperca rubra)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | דקר המכמורת (לוקוס) | (Epinephelus aeneus)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | צינון אמריקני (כסף) | (Polyprion americanus)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | ורדית מצויה (ז׳רבידן) | (Pagellus erythrinus)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | אובלד שחור זנב (מנורן) | (Oblada melanura)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | שישן מסורטט (מרמור) | (Lithognathus mormyrus)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | גובס גליל (רופוס) | (Boops boops)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | סרגוס משורטט (סרגוס סרגוס) | (Diplodus sargus)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | סרגוס הפסים (סרגוס חדאדי) | (Diplodus cervinus)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | סרגוס הטבעת (סרגוס סופר) | (Diplodus anularis)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | ספרוס זהוב (דניס/אג׳אג׳) | (Sparus aurata)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | שפרנון שווה קוצים (פארידה) | (Pagrus sp{{ח:הערה|.)}}}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | שינן החוט (פארידה) | (Dentex gibbosus)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | טרית דקה (סרדינה רפיע) | (Sardinella aurita)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | טרית גסה (סרדינה עריד) | (Sardinella maderensis)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | דוסמר מצוי (סרדינה מברום) | (Dussumieria acuta)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | מולית אדומה (סולטן אברהים) | (Mullus barbatus)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | מולית הפסים (סולטן ברבוניה) | (Mullus surmuletus)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | אופון זהב־פס (סולטן פס זהב) | (Upeneus moluccensis)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | אספרינה חלקה (ספרינה) | (Sphyraena sphyraens)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | אספרינה מליטה (מליטה) | (Sphyraena chrysotaenia)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | בקלה ים־תיכונית (בקלה) | (Merluccius merluccius)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | אופירית נודדת (חול/מקרוני) | (Saurida undosquamis)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | טרכון (טרולוס) | (Trachurus sp.)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | צנינון דו־ימי (טרולוס צהוב) | (Alepes djedaba)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | מוסר מלכותי (מוסר) | (argirosomus regius)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | סולית מצויה (סול/סמק מוסה) | (Solea vulgaris)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | טונה כחולת סנפיר | (Thunnus thynnus)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;70 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | סקומברן זריז (פלמידה לבנה) | (Scomberomorus commerson)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3||דגי מים מתוקים}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{דוכיווני ממורכז | מין הדג | שם מדעי}}&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;גודל&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | בינית גדולת קשקש (קישרי) | (Tor canis)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | בינית ארוכת ראש (קרסין) | (Barbus longicepa)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | ירדני (חפאפי) | (Capoeta damascina)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | אמנון הגליל (מושט אביאד) | (Sarotherodon galilaeus)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | אמנון הירדן (מושט לובד) | (Oreochromis aureus)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | טברנון שמעון (מרמור) | (Tristramella simonis)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | לבנון (סרדין כנרת) | (Mirogex terraesanctae)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | קיפון בורי (בורי) | (Mugil cephalua)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | קיפון טובר (בורי טובר) | (Liza ramada)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | כסיף | (Hypophtalmichthys molitrix)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80 ס״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשל״ב, תשל״ז־2, תשנ״ח}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(2ב)}})}}}}
{{ח:קטע3||הסכמה למסירת מידע מן המרשם הפלילי שבמשטרת ישראל}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אני החתום מטה
{{ח:ת}} {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .|שם משפחה}}{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .|שם פרטי}}{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .|שם האב}}{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .|תאריך לידה}}{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .|מס׳ זהות}}
{{ח:ת}} הגר ב: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} מסכים לכך שמשטרת ישראל תמסור לפקיד הדיג הראשי במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, מידע מן המרשם הפלילי לצורך הטיפול בבקשתי לקבלת רשיון לפי תקנות הדיג.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז|{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|תאריך}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|חתימה}}}}

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשנ״ח, תשע״ז}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12}})}}}}
{{ח:קטע3||דגים המותרים להחזקה ותנאי החזקתם}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}}, ”מערכת סגורה“ – מיתקן שאושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12(ב)}}.
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} שם מדעי&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} אזור המותר להחזקה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} דרישות החזקה מיוחדות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Acipenser guldenstedtii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|החזקה במערכת סגורה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Argyrosomus regius&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|החזקה במערכת סגורה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Aristichthys nobilis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Bidyanus bidyanus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Clarias gariepinus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Ctenopharyngodon idella&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Cyprinus carpio&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Dicentrachus labrax&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Diplodus cervinus cervinus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Diplodus sargus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Epinehelus aeneus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Epinehelus malabaricus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Epinehelus marginatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Epinehelus tauvina&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Hypophthalmichthys molitrix&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lates caclcarifer&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|מצפון לנחל באר שבע – החזקה במערכת סגורה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Morone chrysops&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|החזקה במערכת סגורה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Morone saxatilis x M. chrysops&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|באגן הכנרת ובאגן נהר הירדן מצפון לסכר נהריים – החזקה במערכת סגורה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Liza ramada (ex Mugil capito)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Mugil cephalus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Mylopharyngodon piceus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Onchohynchus mykiss&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Oreochromis aureus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Oreochromis niloticus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Oreochromis niloticus x O.aureus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Paralichthys lethostigma&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ למעט האזור מקו פרשת המים ומערבה עד הים ובמפרץ אילת}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|החזקה במערכת סגורה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Piaractus mesopotamicus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Rachycentron canadum&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ למעט האזור מקו פרשת המים ומערבה עד הים ובמפרץ אילת}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|החזקה במערכת סגורה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Sarotherodon galilaeus galilaeus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Sciaenops ocellatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Siganus rivulatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Sparus aurata&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Abramites spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Acanthicus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Acanthophthalmus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Acara spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Acentrogobius spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Achirus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Aequidens spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Agamyxis spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Alestes spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Altolamprologus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Ambassis spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Amblydoras spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Amphlophus labiatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Anabas spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Anaspidoglanis spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Ancistrus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Anostomus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Aphyocharax spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Aphyolebias spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Aphyosemion spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Apistogramma spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Aplocheilichthys spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Aplocheilichthys spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Aplocheilus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Apteronotus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Aristochromis spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Arius spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Arnoldichthys spilopterus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Astronotus ocellatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Astyanax fasciatus mexicanus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Athieomastacembelus frenatus = Mastacembelus frenatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Auchenoglanis occidentalis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Aulonocara baenschi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Aulonocara handsbaenschi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Aulonocara hueseri&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Aulonocara jacobfreibergi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Aulonocara nyassae&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Aulonocara stuartgranti&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Aulonocranus dewindti&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Austrolebias alexandri&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Austrolebias nigripinnis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Axelrodia sp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Badis assamensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Badis burmanicus = Badis ruber&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Badis badis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Bagrichthys hypselopterus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Bagrus ubangensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Balantiocheilus melanopterus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Barbonymus altus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Barbus arulius = Puntius arulius&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Barbus conchonius = Puntius conchonius&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Barbus everetti = Puntius everetti&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Barbus lateristriga = Puntius lateristriga&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Barbus lineatus = Puntius lineatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Barbus miolepis = Barbus stigmatopygus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Barbus nigrofasciatus = Puntius nigrofasciatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Barbus oligolepis = Puntius oligolepis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Barbus pentazona pentazona = Puntius pentazona&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Barbus sachsi = Puntius sachsi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Barbus schwanenfeldi = Barbonymus schwanenfeldi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Barbus titteya = Puntius titteya&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Barbus callipterus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Barbus melanampyx = Puntius melanampyx&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Barbus punctatus = Puntius punctatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Barbus sachsi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Barbus sachsii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Barbus stoliczkanus = Puntius stoliczkanus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Barbus tetrazona = Puntius tetrazona&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Barbus ticto = Puntius ticto&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Barilius gatensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Baryancistrus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Beaufortia leveretti&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Bedotia geayi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Betta bellica&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Betta coccina&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Betta imbellis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Betta splendens&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Biotodoma wavrini&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Boehlkea fredcochui&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Boleophthalmus boddarti&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Botia spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Boulengerella maculata&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Brachirus panoides&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Brachydanio albolineatus = Danio albolineatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Brachydanio frankei = Danio frankei&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Brachydanio rerio = Danio rerio&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Brachygobius doriae&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Brienomyrus brachyistius&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Brochis splenden&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Brycinus longipinnis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Brycinus taeniurus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Bunocephalus coracoideus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Calamoichthys calabaricus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Callopanchax occidentalis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Callopanchax toddy&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Capoeta tetrazona&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Carassius auratus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Carinotetraodon travancoricus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Carnegiella marthae&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Carnegiella stigata strigata&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Chaca chaca&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Chaetobranchopsis orbicularis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Chaetostoma spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Chalceus sp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Chalinochromis brichardi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Champsochromis caeruleus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Chanda ranga = Parambasis ranga&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Chanda wolfii = Parambasis wolfii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Chanda baculis = Parambasis baculis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Chanda siamensis = Parambasis siamensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Channallabes apus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Characidium sp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Cheirodon axelrodi = Paracheirodon axelrodi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Chela cachius&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Chilodus gracilis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Chilodus punctatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Chilotilapia rhoadesii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Chitala ornate&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Chromis brasiliensis = Geophagus brasiliensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Chromis unimaculata = Geophagus brasiliensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Chrysichthys brachynema&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Chrysichthys furcatus = Chrysichthys nigrodigitatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Cichla temensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Cichlasoma citrinellum x с. Severum&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Citharinus citharus citharus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Clarias gariepinus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Clarias angolensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Colisa fasciata&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Colisa labiosa&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Colisa lalia&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Colisa sota&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Colomesus asellus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Colossoma bidens = Piaractus brachypomus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Colossoma macropomum&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Copadichromis azureus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Copadichromis borleyi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Copadichromis Kadango&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Copadichromis mloto&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Copella sp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Corydoras spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Crenicara filamentosa&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Crenicichla atabapo&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Crenicichla geayi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Crenicichla regani&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Crenicichla saxatilis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Crossocheilus kalliurus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Crossocheilus latius&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Crossocheilus siamensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Ctenolucius hujeta&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Ctenopoma acutirostre&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Ctenopoma kingsleyae&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Ctenopoma maculatum&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Ctenops nobilis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Cynoglossus microlepis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Cynolebias nigripinnis = Cynolebias nigropinatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Cynotilapia afra&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Cynotilapia axelrodi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Cyphotilapia frontosa&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Cyprichromis leptosoma&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Cyprinus carpio (koi carp)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Cyrtocara moorii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Danio aequipinnatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Danio dangila&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Danio malabaricus = Devario malabaricus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Dario Dario&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Datnoides microlepis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Datnoides quadrifasciatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Dekeyseria pulchra&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Dermogenys pusilla&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Dianema longibarbis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Dianema urostriatum&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Dimidiochromis compressiceps&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Distichodus fasciolatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Distichodus lusosso&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Dormitator lebretonis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Eclectochromis ornatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Eigenmannia spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Enantiopus melanogenis = Xenotilapia mellanogenys&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Enneacampus ansorgii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Epalzeorhnychos erythrurus = Epalzeorhnychos munese&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Epalzeorhynchos bicolor&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Epalzeorhynchos frenatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Epalzeorhynchos kalliurus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Epalzeorhynchus siamese&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Epiplatys graham&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Epiplatys longiventralis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Epiplatys dageti&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Epiplatys sexfasciatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Eplzeorynchus kalopterus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Eremophilus camposi = Listrura camposi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Eremophilus candidus = Trichomycterus candidus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Eremophilus mutisii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Eretmodus cyanostictus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Erpetoichthys calabaricus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Esomus danricus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Etroplus canarensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Etroplus maculates&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Etroplus suratensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Eutropiellus debauwi = Paraeutropius debauwi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Exodon paradoxus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Farlowella spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Fossorochromis rostratus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Fundulopanchax spp{{ח:הערה|.}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Garra annandalei&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Garra ghorensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Garra mullya&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Garra rufa&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל הארץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Gastromyzon punctulatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Gastropelecus stellatus = Thoracocharax stellatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Gastropelecus pectorosus = Thoracocharax pectorosus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Gastropelecus secures = Thoracocharax secures&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Geophagus jurupari = Satanoperca jurupari&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Geophagus balzanii = Gymnogeophagus balzanii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Geophagus brasiliensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Geophagus steindachneri&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Geophagus surinamensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Geophagus brasiliensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Geophagus olfersi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Geophagus tapajos&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Geophagus tuberosus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Geophagus winemilleri&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Glossolepis incisus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Glyptoperichthys gibbiceps = Pterygolichthys gibbiceps&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Gnathonemus petersii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Gobio gobio&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Gymnarchus niloticus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Gymnocorymbus ternetzi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Gymnorhamphichthys rondoni&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Gymnothorax polyuranodon&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Gymnothorax tile&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Gymnotus carapo&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Gyrinocheilus aymoneiri&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Hara hara = Erethistes hara&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Hara jerdoni = Erethistes jerdoni&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Hasemania nana&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Helostoma temmincki&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Hemichromis bimaculatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Hemichromis lifalili&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Hemigrammus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Hemiodopsis sp{{ח:הערה|.}} = Hemidus sp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Hemiodus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Hepsetus odoe&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;herichthys carpintis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל הארץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Heros severus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Heterotis niloticus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Himantura chaophraya&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Homaloptera zollingeri&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Hoplosternum thoracata = Megalechis thoracata&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Horabagrus brachysoma&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Horadandia atukorali&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Hypancistrus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Hyphessobrycon spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Hypopomus sp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Hypoptopoma spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Inpaichthys kerri&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Iodotropheus sprengerae&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Iriatherina werneri&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Julidochromis dickfeldi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Julidochromis marlieri&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Julidochromis ornatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Julidochromis regani&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Julidochromis transcriptus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Kryptopterus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Labeo bicolor&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Labeo boga&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Labeo chrysophekadion&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Labeo congoro&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Labeo erythrurus = Epalzleorhyncus munese&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Labeo frenatus = Epalzleorhyncusfrenatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Labeo rubropunctatus = Labeo congo&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Labeotropheus fuelleborni&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Labeotropheus trewavasae&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Labidochromis caeruleus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Labidochromis Hongi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Labidochromis Perlmutt&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Laetacara dorsigera&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lamontichthys filamentosus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lamprologus brevis = Neolamprologus brevis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lamprologus brichardi = Neolamprologus brichardi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lamprologus calvus = Altolamprologus calvus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lamprologus caudopunktatus = Neolamprologus caudopunktatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lamprologus leleupi = Neolamprologus leleupi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lamprologus moorii = Variabilichromis moori&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lamprologus tretocephalus = Neolamprologus tretocephalus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lamprologus brevianalis = Neolamprologus tretocephalus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lamprologus crassus = Neolamprologus crassus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lamprologus marginatus = Neolamprologus tetracanthus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lamprologus modestus = Neolamprologus modestus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lamprologus mondabu = Neolamprologus mondabu&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lamprologus moorei&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lamprologus multifasciatus = Neolamprologus multifasciatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lamprologus olivaceous = Neolamprologus olivaceous&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lamprologus pulcher = Neolamprologus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lamprologus savoryi pulcher = Neolamprologus savori&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lamprologus similis = Neolamprologus similis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lamprologus tetracanthus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lasiancistrus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lebistesreticulata&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Leiarius pictus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Leiocassis siamensis = Pseudomystus siamensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Leporacanthicus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Leporinus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Leptobarbus hoevenii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Leptobarbus melanopterus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lethrinops microstoma&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lethrinops marginatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Lithoxus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Loricaria spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Luciosoma setigerum&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Macrognathus aculeatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Macrognathus aral&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Macrognathus pancalus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Macropodus concolor = Macrodon speechi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Macropodus opercularis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Malapterurus electricus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Marcusenius macrolepidotus angolensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Marcusenius angolensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Mastacembelus armatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Mastacembelus circumcinctus = Macrognathus circumcinctus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Mastacembelus erythrotaenia&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Maylandia callainos&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Maylandia greshakei&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Maylandia phaeos&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Megalamphodus megalopterus = Hyphessobrycon megalopterus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Megalamphodus roseus = Hyphessobrycon roseus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Megalamphodus spp. = Hyphessobrycon spp&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Melanochromis auratus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Melanochromis cyaneorhabdos&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Melanochromis joanjonsonae&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Melanochromis johanni&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Melanotaenia bosemani&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Melanotaenia lacustris&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Melanotaenia multisquamatus = Glossolepis multisquamata&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Melanotaenia praecox&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Melanotaenia spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Melanotaenia trifasciata&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Mesonauta festivus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Metriaclima phaeos&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Metynnis hypsauchen&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Metynnis spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Microgeophagus ramirezi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Microglanis poecilus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Microglanis sp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Microphis brachyurus brachyurus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Mikrogeophagus altispinosus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Mikrogeophagus ramirezi = Microgeophagus ramirezi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Moenkhausia pittieri&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Moenkhausia sanctaefilomenae&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Monocirrhus poliacanthus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Monodactylus argenteus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Monodactylus sebae&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Monotretus travancoricus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Mormyrops engystoma&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Mormyrus longirostris&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Mormyrus anguilloides&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Morulius chrysophekadion = Labeo chrysophekadion&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Myleus rubripinnis = Myloplus rubripinnis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Mystus bimaculatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Mystus bleekeri&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Mystus vittatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Myxocyprinus asiaticus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Nandopsis octofasciatum&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Nandus nandus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Nannacara anomala&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Nannostomus beckfordi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Nannostomus eques&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Nannostomus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Nanochromis transvestitus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Nemacheilus fasciatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Nemacheilus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Nematobrycon lacortei&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Nematobrycon palmeru&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Nematolebias whitei&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Neolamprologus brevis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Neolamprologus buescheri&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Neolamprologus caudopunctatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Neolamprologus crassus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Neolamprologus falcicula&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Neolamprologus leleupi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Neolamprologus multifasciatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Neolamprologus sexfasciatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Neolamprologus tretocephalus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Neolamprologus crassus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Neolamprologus mondabu&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Neolamprologus moorii = Variabilichromis moorii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Neolamprologus olivaceous&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Neolamprologus pulcher&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Neolamprologus similis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Neolamprologus tetracanthus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Neolebias ansorgii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Neolebias powelli&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Neolebias unifasciatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Nimbochromis livingstonii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Nothobranchius fuscotaeniatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Nothobranchius patrizii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Nothobranchius rachovii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Nothobranchius spp&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Notopterus chitala =Chitala chitala&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Notopterus notopterus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Odontambylus rubicundus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Ompok bimaculatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Ompok eugeniatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Ompok pabda&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Ophthalmotilapia nasuta&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Ophthalmotilapia ventralis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Osphronemus goramy&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Osteoglossum bicirrhosum&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Osteoglossum ferreirai&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Otocinclus flexilis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Otocinclus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Otopharynx lithobates&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Otopharynx Tetrastogma&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Oxyeleotris marmorata&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Oxymormyrus boulengeri&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Panaque spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pangasius hypophthalmus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pangasius larnaudii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pangasius sanitwongsei&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pangasius sutchi = Pangasianodon hypophthalmus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pangio kuhli&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pangio myersi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pangio pangia&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pantodon buchholzi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Papiliochromis ramirezi = Mikrogeophagus ramirezi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Papyrocranus afer&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Paracheirodon axelrodi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Paracheirodon innesi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Paracheirodon simulans&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Parailia pellucid&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Parambassis punctulatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Parambassis siamensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Parancistrus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Paratilapia Bleekeri&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Paratilapia polleni&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Parauchenoglanis macrostoma = Anaspidolanis macrostoma&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;paretroplus menarambo&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל הארץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pareutropius debauwi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Peckoltia spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pelvicachromis pulcher&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pelvicachromis taeniatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Periophthalmus argentilineatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Periophthalmus barbarus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Petersius ansorgii = Phenacogrammus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Petitella georgiae ansorgii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Petrocephalus bane bane&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Petrocephalus bane ansorgii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Petrocephalus simus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Petrochromis famula&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Petrochromis fasciolatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Petrochromis macrognathus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Petrochromis orthognathus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Petrochromis polyodon&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Petrochromis trewavasae&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Phago loricatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Phago maculates = Phago loricatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Phenacogrammus ansorgii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Phenacogrammus interruptus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Phractocephalus hemioliopterus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Phractolaemus ansorgii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Phractura ansorgii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Piaractus brachypomus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pimelodella spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pimelodus pictus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pimelodus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Placidochromis electra&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Placidochromis phenochilus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Platydoras costatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Plecostomus sp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Poecilia latipinna/veliferas&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Poecilia reticulata&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Poecilia sphenops&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Poecilocharax weitzmani&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pollimyrus nigripinnis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Polyacanthus fasciatus = Colisa fasciata&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Polycentropsis abbreviata&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Polycentrus schomburgkii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Polypterus oranatipinnis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Polypterus senegalus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Polypterus delhezi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Polypterus palmas&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Polypterus senegalensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Popondetta furcata = Pseudomugil furcata&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Poptella longipinnis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Potamotrygon motoro&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Potamotrygon reticulates = Potamotrygon orbignyi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Potamotrygon spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Prionobrama filigera&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pristella maxillaries&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Procatopus aberrans&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Procatopus similis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Prochilodus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Protomelas fenestratus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Protomelas spilonotus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Protomelas taeniolatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Protopterus aethiopicus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Protopterus annectens&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pseudacanthicus leopardus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pseudogastromyzon fasciatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pseudogastromyzon myersi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pseudomugil gertrudae&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pseudophromenus cupanus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pseudoplatystoma fasciatum&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pseudotropheus aurora&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pseudotropheus crabro&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pseudotropheus demasoni&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pseudotropheus elongatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pseudotropheus greshakei = Maylandia greshakei&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pseudotropheus hajomaylandi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pseudotropheus kingsizei&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pseudotropheus lombardoi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pseudotropheus macrophthalmus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pseudotropheus Membe deep&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pseudotropheus msobo&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pseudotropheus polit&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pseudotropheus saulosi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pseudotropheus socolofi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pseudotropheus zebra&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pterophyllum altum&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pterophyllum leopoldi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pterophyllum scalare&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pterygoplichthys gibbiceps&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius arenatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius chalakudiensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius conchonius&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius daruphani = Hypsibarbus wetmorei&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius denisonii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius filamentosus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius gelius&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius lineatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius melanampyx&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius phutino&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius sachsii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius shalynius&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius sophore&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius terio&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius ticto&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius titteya&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius vittatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius altus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius punctatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius sachsii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius stoliczkanus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius ticto&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius ticto punctatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius ticto stoliczkanus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Puntius ticto ticto&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Pyrrhulina rachoviana&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Rachovia pyropunctata&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Rama chandramara = Chandramara chandramara&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Rasbora caudimaculata&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Rasbora dorsiocellata&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Rasbora hengeli = Trigonostigma hengeli&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Rasbora heteromorpha = Trigonostigma heteromorpha&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Rasbora kalochroma&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Rasbora maculate = Barbus maculata&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Rasbora trilineata&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Rhamphichthys rostratus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Rhodeus sericeus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Rineloricaria parva&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Rivulus brasiliensis = Kryptobebias brasiliensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Rivulus cylindraceus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Roloffia occidentalis = Callopanchax occidentalis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Rothee ticto = Punthius ticto&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Sarcocheilichthys sinensis sinensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Scatophagus argus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Scatophagus multifasciata = Selenotoea multifasciata&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Schilbe marmoratus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Sciaenochromis fryeri&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Scleropages formosus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Scleropages jardinii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Scobinancistrus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Selenotoca multifaciata&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Semaprochilodus insignis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Simpsonichthys spp{{ח:הערה|.}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Spatuloricaria spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Spectracanthicus murinus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Sphaerichthys osphomenoides = Sphaerichthys selatanensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Sternopygus spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Stigmatogobius sadanundio&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Sturisoma aureum&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Sturisoma panamensa&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Sturisomatichthys spp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Symphysodon aequifasciata&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Symphysodon axelrodi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Symphysodon discus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Symphysodon heckel&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Synodontis angelica&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Synodontis eupterus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Synodontis flavitaeniata&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Synodontis nigriventis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Synodontis petricala&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Synodontis polli&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Synodontis budgetti&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Synodontis negrita&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Synodontis ocellifer&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Synodontis robbianus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Synodontis robertsi = Puntius tinco&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Systomus ticto&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Systomus tripunctatus = Puntius chola&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Tanichthys albonube&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Tateurndina ocellicauda&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Telmatherina ladigesi = Marosatherina ladigesi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Tetraodon biocellatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Tetraodon cochinchinensis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Tetraodon cutcutia&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Tetraodon fluviatilis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Tetraodon leiurus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Tetraodon schoutedeni&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Tetraodon mbu&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Thayeria boehlkei&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Thoracocharax stellatus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Thorichthys ellioti&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Thorichthys meeki&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Toxotes jaculatrix&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Trichogaster leerii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Trichogaster microlepis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Trichogaster trichopterus&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Trichopsis pumilis&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Trichopsis vittata&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Tropheus annectens&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Tropheus brichardi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Tropheus duboisi&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Tropheus moorii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Variabilichromis moorii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Xenentodon cancila&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Xenocara sp.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Xenomystus nigri&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Xenotilapia melanogenys&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Xenotilapia ochrogenys&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Xiphophorus hellerii&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td dir=&quot;ltr&quot;&gt;Xiphophorus maculates&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|כל הארץ}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|-}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשפ״ה־2, תשפ״ו־2, תשפ״ו־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8(1)(ד)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;300px&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;רשת ישראל X&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רשת ישראל Y&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;173216.6617&lt;/td&gt;&lt;td&gt;659351.9929&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;165474.4832&lt;/td&gt;&lt;td&gt;641292.0828&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;164299.0366&lt;/td&gt;&lt;td&gt;642627.8566&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;160596.6376&lt;/td&gt;&lt;td&gt;641283.8626&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;151467.4905&lt;/td&gt;&lt;td&gt;622657.5779&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;151019.6435&lt;/td&gt;&lt;td&gt;621657.8318&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;150649.3557&lt;/td&gt;&lt;td&gt;621315.9878&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;149989.3851&lt;/td&gt;&lt;td&gt;620706.135{{ח:הערה|0}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;150334.2662&lt;/td&gt;&lt;td&gt;620311.4439&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;150229.4236&lt;/td&gt;&lt;td&gt;620097.9597&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;150770.585{{ח:הערה|0}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;619805.6388&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;151098.0791&lt;/td&gt;&lt;td&gt;619431.6791&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;151421.5134&lt;/td&gt;&lt;td&gt;619055.7184&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;152386.7278&lt;/td&gt;&lt;td&gt;617942.2906&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;152600.3862&lt;/td&gt;&lt;td&gt;617989.8406&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;152621.0983&lt;/td&gt;&lt;td&gt;617994.8123&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;152515.7079&lt;/td&gt;&lt;td&gt;617907.3942&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;152164.4156&lt;/td&gt;&lt;td&gt;617322.5891&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;152155.8716&lt;/td&gt;&lt;td&gt;617303.8221&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;152160.2428&lt;/td&gt;&lt;td&gt;617223.3193&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;152162.5515&lt;/td&gt;&lt;td&gt;617180.8023&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;152157.7815&lt;/td&gt;&lt;td&gt;617167.6222&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;152144.2714&lt;/td&gt;&lt;td&gt;617159.3122&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;152088.9414&lt;/td&gt;&lt;td&gt;617159.8724&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;152033.8788&lt;/td&gt;&lt;td&gt;617129.1048&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;151991.6214&lt;/td&gt;&lt;td&gt;617064.2226&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;151990.2914&lt;/td&gt;&lt;td&gt;617060.9625&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;151990.1278&lt;/td&gt;&lt;td&gt;617060.6188&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;148599.5165&lt;/td&gt;&lt;td&gt;618867.5958&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;141452.8258&lt;/td&gt;&lt;td&gt;621733.1033&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;136598.0285&lt;/td&gt;&lt;td&gt;621043.9104&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;135422.4304&lt;/td&gt;&lt;td&gt;621840.2114&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;135250.3327&lt;/td&gt;&lt;td&gt;623395.9105&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;132524.737{{ח:הערה|0}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;625048.5129&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;137928.0431&lt;/td&gt;&lt;td&gt;632583.9999&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;143981.5415&lt;/td&gt;&lt;td&gt;635031.3899 &lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;153196.5426&lt;/td&gt;&lt;td&gt;640643.7731 &lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;162312.141{{ח:הערה|0}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;644727.0577&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;166030.3387&lt;/td&gt;&lt;td&gt;645188.6523&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;172026.6202&lt;/td&gt;&lt;td&gt;659593.1682&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;172266.9737&lt;/td&gt;&lt;td&gt;659670.5715&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;173216.6617&lt;/td&gt;&lt;td&gt;659351.9929&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;134288.3371&lt;/td&gt;&lt;td&gt;626145.1097&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;139043.6296&lt;/td&gt;&lt;td&gt;623261.7054&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;141682.6281&lt;/td&gt;&lt;td&gt;623636.3016&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;148537.5193&lt;/td&gt;&lt;td&gt;620887.6943&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;158039.4382&lt;/td&gt;&lt;td&gt;640274.3668&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;154060.1397&lt;/td&gt;&lt;td&gt;639009.6732 &lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;144710.8387&lt;/td&gt;&lt;td&gt;633323.6902 &lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;136424.4408&lt;/td&gt;&lt;td&gt;630062.9039&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;134288.3371&lt;/td&gt;&lt;td&gt;626145.1097&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;188571.7657&lt;/td&gt;&lt;td&gt;723818.8403&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;187889.9016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;720487.8949&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;187227.195{{ח:הערה|0}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;717275.0262&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;187336.248{{ח:הערה|0}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;716310.3268&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;187260.7498&lt;/td&gt;&lt;td&gt;715823.7827&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;187000.7004&lt;/td&gt;&lt;td&gt;715756.6732&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;186447.0468&lt;/td&gt;&lt;td&gt;715295.2951&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;186690.3188&lt;/td&gt;&lt;td&gt;715102.3553&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;186589.6545&lt;/td&gt;&lt;td&gt;714280.2635&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;186220.5521&lt;/td&gt;&lt;td&gt;713391.0623&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;186598.0432&lt;/td&gt;&lt;td&gt;713525.2813&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;186908.4248&lt;/td&gt;&lt;td&gt;713357.5075&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;186925.2021&lt;/td&gt;&lt;td&gt;713021.9599&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;186480.6015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;712208.2569&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;186321.2164&lt;/td&gt;&lt;td&gt;711797.211{{ח:הערה|0}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;186153.4426&lt;/td&gt;&lt;td&gt;712006.9283&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;186027.6122&lt;/td&gt;&lt;td&gt;711553.939{{ח:הערה|0}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;185826.2836&lt;/td&gt;&lt;td&gt;711428.1086&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;185859.8384&lt;/td&gt;&lt;td&gt;710983.508{{ח:הערה|0}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;185725.6193&lt;/td&gt;&lt;td&gt;710765.402{{ח:הערה|0}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;185549.4568&lt;/td&gt;&lt;td&gt;710631.1829&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;185591.4003&lt;/td&gt;&lt;td&gt;710505.3526&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;186103.1104&lt;/td&gt;&lt;td&gt;710580.8508&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;186203.7747&lt;/td&gt;&lt;td&gt;710194.971{{ח:הערה|0}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;186312.8277&lt;/td&gt;&lt;td&gt;710278.8579&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;186296.0503&lt;/td&gt;&lt;td&gt;710052.3633&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;186086.333{{ח:הערה|0}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;709775.5365&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;185935.3366&lt;/td&gt;&lt;td&gt;709700.0382&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;185624.955{{ח:הערה|0}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;709247.0489&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;185734.008{{ח:הערה|0}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;709196.7168&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;185455.1961&lt;/td&gt;&lt;td&gt;707889.399{{ח:הערה|0}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;185356.5169&lt;/td&gt;&lt;td&gt;707426.703{{ח:הערה|0}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;184249.2097&lt;/td&gt;&lt;td&gt;703584.6825&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;184232.4323&lt;/td&gt;&lt;td&gt;702653.5378&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;184073.0472&lt;/td&gt;&lt;td&gt;702225.7145&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;184014.3264&lt;/td&gt;&lt;td&gt;702552.8735&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;183645.224{{ח:הערה|0}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;701412.0115&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;183505.2435&lt;/td&gt;&lt;td&gt;700864.9827&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;183664.8022&lt;/td&gt;&lt;td&gt;701771.8846&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;183415.5097&lt;/td&gt;&lt;td&gt;707040.5808&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;182335.3114&lt;/td&gt;&lt;td&gt;707689.4818&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;177719.7109&lt;/td&gt;&lt;td&gt;704676.2905&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;177348.6064&lt;/td&gt;&lt;td&gt;705165.8697&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;177420.4122&lt;/td&gt;&lt;td&gt;705503.9903&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;177045.2878&lt;/td&gt;&lt;td&gt;705566.0226&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;176595.8138&lt;/td&gt;&lt;td&gt;706158.9909&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;181614.8141&lt;/td&gt;&lt;td&gt;709229.7816&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;183274.1139&lt;/td&gt;&lt;td&gt;710028.0787&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;185790.5874&lt;/td&gt;&lt;td&gt;716746.6684&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;186084.9449&lt;/td&gt;&lt;td&gt;717532.5568&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;187509.2261&lt;/td&gt;&lt;td&gt;721335.164{{ח:הערה|0}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;170839.2411&lt;/td&gt;&lt;td&gt;722690.086{{ח:הערה|0}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;168620.8439&lt;/td&gt;&lt;td&gt;723463.7884&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;169387.6457&lt;/td&gt;&lt;td&gt;725156.9861&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;171214.2433&lt;/td&gt;&lt;td&gt;724511.584{{ח:הערה|0}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;183964.0319&lt;/td&gt;&lt;td&gt;723480.0672&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;180612.0869&lt;/td&gt;&lt;td&gt;725361.1542&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;186385.0939&lt;/td&gt;&lt;td&gt;724246.4743&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;186637.1306&lt;/td&gt;&lt;td&gt;724105.2631&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;187652.0852&lt;/td&gt;&lt;td&gt;724001.8375&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;188529.1063&lt;/td&gt;&lt;td&gt;723832.4981&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;188572.7924&lt;/td&gt;&lt;td&gt;723824.063{{ח:הערה|0}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;188571.7657&lt;/td&gt;&lt;td&gt;723818.8403&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2||תוספת שביעית {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: 1940, 1941-4}}

{{ח:חתימות|16 בפברואר, 1937.}}
* &lt;span style=&quot;float: inline-start; font-size: smaller; margin-inline-start: 10px; text-align: start;&quot;&gt;בפקודת הוד מעלתו,&lt;/span&gt; &lt;br clear=&quot;all&quot;&gt; '''ס. מודי'''&lt;br&gt;מ״מ המזכיר הראשי
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>2zqd8ohlyk19vbwhslr7g19mqla7v2y</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קצות החושן על חושן משפט שלט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>355063</id>
    <revision>
      <id>3087734</id>
      <parentid>855525</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T16:31:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>ביןדיןלדין</username>
        <id>29967</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* סעיף ו */</comment>
      <origin>3087734</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2451" sha1="toqz7uufjjsv2ebu4giqjrjwhm8fnqt" xml:space="preserve">{{פרשן על שו&quot;ע|קצות החושן|חושן משפט|שלו|שלט|שמ}}
{{המרת או.סי.אר2}}
===סעיף א===
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
{{משע|קצות|א|שכר קרקע.}} בטור כתבו בשם הרמ&quot;ה ומשום דכתיב כל אשר בארצך ולא ארצך ע&quot;ש. והוא בפ' המקבל דף קי&quot;א שם אין לי אלא שכר אדם מניין לרבות בהמה וכלים ת&quot;ל בארצך כל שבארצך ע&quot;ש ומשום דשכר קרקע לא מיקרי כל שבארצך אלא ארצך ממש אין לנו לרבות. ונראה דלדעת הפוסקים דבית מיקרי תלוש כיון שהוא תלוש ולבסוף חיברו ואפי' לפי מ&quot;ש הרמ&quot;א בסי' צ&quot;ה דבית ה&quot;ל דין קרקע ע&quot;ש אכתי יש לחלק בין איסור לממונא דלענין איסור' תלוש ולבסוף חברו דין תלוש הוי ועיין ש&quot;ך סי' צ&quot;ה ועמ&quot;ש שם סק&quot;ג ולכן נראה לענ&quot;ד דהכא לענין איסור בל תלין שהוא איסור דאוריית' יש לחוש לדעת הפוסקים דה&quot;ל דין תלוש ועמ&quot;ש בסי' שי&quot;ז סק&quot;ג:
&lt;קטע סוף=א/&gt;
===סעיף ו===
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
{{משע|קצות|ב|שהטלית ביד האומן.}} עמ&quot;ש בסימן ע&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג:

{{משע|קצות|ג|שקבלנות הוא כשכירות.}} כתב בתשובת מוהר&quot;א ששון סימן קי&quot;ט על ראובן שצוה לסופר שיכתוב לו כתובה והסופר כתבה וחתמה כו' אם עובר בבל תלין אם אינו נותן לו שכרו וע&quot;ש שהעלה דאינו עובר ז&quot;ל ואע&quot;ג דאיפסק' הלכת' דאין אומן קונה בשבח כלי מ&quot;מ היינו באומן שאין לו כלום בכלי אבל באומן שהכלי עצמו הוא שלו נראה דודאי נאמר דדמי למכר וק&quot;ו ממה דהוי ס&quot;ד דאומן קונה בשבח כלי והוי הלואה כו' מכ&quot;ש הכא שהכלי עצמו הוא שלו דהוי מכר והלואה ע&quot;ש:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;

===סעיף י===
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
{{משע|קצות|ד|שהמחהו אצל שולחני.}} עמ&quot;ש בסי' ע&quot;ב דהיכא דבעה&quot;ב נתן משכון לאומן על שכרו דאומן קנה המשכון ה&quot;ל כפרוע ותו ליכא איסור בל תלין ואע&quot;ג דהחזיר לו אח&quot;כ את המשכון וע&quot;ש סק&quot;ג:&lt;קטע סוף=י/&gt;</text>
      <sha1>toqz7uufjjsv2ebu4giqjrjwhm8fnqt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות סדר הדין האזרחי</title>
    <ns>116</ns>
    <id>358077</id>
    <revision>
      <id>3087776</id>
      <parentid>2971971</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T06:34:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון הוראת שעה תשפ&quot;ז</comment>
      <origin>3087776</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="211358" sha1="ptosjd4pcfnmu25r9373ww5sx7yvskf" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות סדר הדין האזרחי, התשע&quot;ט-2018

&lt;מאגר תקן 2154381 קוד a163Y00000DuURFQA3&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ט, 422|תקנות סדר הדין האזרחי|8085)), ((1482|תיקון|8120)), ((3186|תיקון מס' 2|8213)), ((3258|תיקון מס' 3|8225)), ((3296|ת&quot;ט|8229)); ((תש&quot;ף, 44|תיקון|8285)), ((1850|תיקון מס' 2|8669)); ((תשפ&quot;א, 906|תיקון|8989)), ((909|תיקון מס' 2 [תש&quot;ף] (תיקון)|8989)), ((928|ת&quot;ט|8992)), ((1270|תיקון מס' 2|9040)); ((תשפ&quot;ב, 2474|תיקון|10075)), ((3114|תיקון מס' 2|10196)); ((תשפ&quot;ג, 156|תיקון|10362)), ((1018|הוראת שעה|10551)), ((1772|הוראת שעה מס' 2|10647)), ((1858|תיקון מס' 2|10662)), ((1918|תיקון מס' 3|10673)), ((2500|הוראת שעה מס' 3|10780)); ((תשפ&quot;ד, 1904|הוראת שעה מס' 3 [תשפ&quot;ג] (תיקון)|11197)), ((3502|הוראת שעה מס' 3 [תשפ&quot;ג] (תיקון מס' 2)|11449)); ((תשפ&quot;ה, 372|הוראת שעה מס' 3 [תשפ&quot;ג] (תיקון)|11579)), ((1312|תיקון|11780)), ((1484|הוראת שעה מס' 3 [תשפ&quot;ג] (תיקון מס' 2)|11819)), ((2548|תיקון (תיקון)|12034)); ((תשפ&quot;ז, 178|הוראת שעה|12544)). &lt;!-- עדכון אחרון: תשפ&quot;ז-1 --&gt;

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 108]] [[+|ו-109]] [[=החוק|לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]] (להלן - החוק), אני מתקינה תקנות אלה:

__TOC__

= חלק א': עקרונות יסוד =

@ 1. מטרות התקנות (תיקון: תש&quot;ף-2)
: מטרות תקנות סדר הדין האזרחי הן לקבוע סדר דין לניהול ההליכים האזרחיים בבית המשפט, ליצור ודאות דיונית, למנוע שרירותיות ולהגשים את העקרונות החוקתיים העומדים ביסודו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, כדי להגיע לחקר האמת, ולהשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך.

@ 2. הליך שיפוטי ראוי והוגן
: הליך שיפוטי ראוי והוגן מתקיים במערכת שיפוטית עצמאית ובלתי תלויה שהוקמה לפי דין, נגישה לציבור, מקיימת דיון לפי כללי הצדק הטבעי, מכריעה בתוך זמן סביר על יסוד הטענות ההדדיות המובאות לפניה, מנהלת את ההליך ופוסקת בו באופן שוויוני, מידתי ויעיל ומנמקת את החלטותיה.

@ 3. ניהול המשפט וחובת בעלי הדין
: (א) בית המשפט אחראי על ניהול ההליך השיפוטי לשם הגשמת המטרות שביסוד תקנות אלה; לשם כך עליו ליזום, אם נדרש, ולהחליט כל החלטה לפי תקנות אלה במטרה לקדם את התנהלותו של הליך ראוי והוגן.
: (ב) חובת בעלי הדין ובאי כוחם היא לסייע לבית המשפט בקיום המוטל עליו לפי תקנות אלה, וכן לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית תוך שהם מסייעים במימוש התכלית הדיונית, ובכלל זה העמדת הפלוגתות האמיתיות שבמחלוקת בין בעלי הדין, מיקודן, בירורן והכרעה בהן.

@ 4. שימוש לרעה בהליך השיפוטי
: לא יעשה בעל דין או בא כוחו שימוש לרעה בהליכי משפט ובכלל זאת פעולה בהליך שמטרתה או תוצאתה לשבשו, להשהותו או להטריד בעל דין, לרבות פעולה בלתי מידתית לאופי הדיון, לעלותו או למורכבותו.

@ 5. איזון אינטרסים
: בית המשפט יאזן, לפי הצורך, בין האינטרס של בעלי הדין ובין האינטרס הציבורי; לעניין זה, &quot;אינטרס ציבורי&quot; - נגישות הציבור למערכת בתי המשפט לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השיפוטי.

@ 5א. אופן יישום עקרונות היסוד בתקנות אלה (תיקון: תשפ&quot;א)
: עקרונות היסוד [[שבחלק זה]] ישמשו את בית המשפט בהפעילו את שיקול דעתו לפי תקנות אלה או לפי כל חיקוק אחר המפנה אליהן.

= חלק ב': סדרי דין כלליים =

== פרק א': הגדרות ==

@ 6. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ט-3, תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-4, תשפ&quot;ה-2)
: בתקנות אלה -
:- &quot;בוררות&quot; - כמשמעותה לפי [[חוק הבוררות]];
:- &quot;גישור&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 79ג לחוק]];
:- &quot;דין זר&quot; - דין שאינו חל בישראל;
:- &quot;הוצאות&quot; - שכר טרחת עורך דין והוצאות המשפט;
:- &quot;החלטה&quot; - פסק דין, פסק דין חלקי וכל החלטה אחרת;
:- &quot;חוק אכיפת פסקי חוץ&quot; - [[חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי&quot;ח-1958]];
:- &quot;חוק הבוררות&quot; - [[חוק הבוררות, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות&quot; - [[חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ&quot;ב-1962]];
:- &quot;חוק ההוצאה לפועל&quot; - [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]];
:- &quot;חוק זכויות החולה&quot; - [[חוק זכויות החולה, התשנ&quot;ו-1996]];
:- &quot;חוק חסינות מדינות זרות&quot; - [[חוק חסינות מדינות זרות, התשס&quot;ט-2008]];
:- &quot;חוק מרשם האוכלוסין&quot; - [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים&quot; - [[חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל&quot;ה-1975]];
:- &quot;טענה מקדמית&quot; - טענה שיש בה כדי לסלק את התביעה כולה או מקצתה על הסף;
:- &quot;כתב טענות&quot; - מסמך שמגיש בעל דין המשמש לטיעון בהליך לפי תקנות אלה;
:- &quot;כתב טענות אחרון&quot; - כתב תשובה או המועד שחלף להגשתו, לפי המוקדם, ובדיון מהיר - כתב הגנה.
:- &quot;מומחה&quot; - מי שמוכר כמומחה לפי כל דין ובאין דין כאמור, בעל ניסיון וידע בעניין שבמדע, במחקר, באמנות או במקצוע, למעט בעניין שבמשפט שאינו דין זר;
:- &quot;מזכיר משפטי&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מחזיק&quot; - אדם, זולת המשיב בבקשה לסעד זמני, שברשותו מצויים נכסים שלגביהם התבקש או ניתן סעד זמני;
:- &quot;מנגנון חלופי ליישוב סכסוך&quot; - דרך לפתרון הסכסוך בהסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט שהיא, בין השאר, גישור, בוררות וכיוצא באלה;
:- &quot;מסמך&quot; - כל כתב לפי תקנות אלה, ובכלל זה החלטה והזמנת עד;
:- &quot;מסמך מהותי&quot; - (((בוטלה);))
:- &quot;מספר זהות&quot; -
:: (1) לגבי יחיד - אם הוא תושב ישראל, מספר זהותו במרשם האוכלוסין כמשמעותו [[בסעיף 2 לחוק מרשם האוכלוסין]]; אם אינו תושב ישראל, שם המדינה שבה הוצא הדרכון ומספרו; באין אלה - פרטי זיהוי מספיקים אחרים, אם יש כאלה;
:: (2) לגבי תאגיד - מספר הרישום שלו לפי הדין החל עליו; ואם הוא תאגיד זר, גם שם המדינה שבה הוא רשום;
:- &quot;מען&quot; - כתובת של אדם לפי [[סעיפים 2(א)(11) ו-(11א) לחוק מרשם האוכלוסין]], ובהעדר שם לרחוב או מספר לבית - סימן זיהוי אחר ובלבד שלא יצוין מספר תא דואר בלבד, ואם מדובר בתאגיד, הכתובת הרשומה לפי הדין החל עליו ובלבד שלא יצוין מספר תא דואר בלבד;
:- &quot;נכס&quot; - מקרקעין, מיטלטלין וזכויות, בין אם הגיע מועד מימושן ובין אם לאו;
:- &quot;עילת תביעה&quot; - מסכת העובדות הנדרשות כדי לזכות את התובע בקבלת הסעד שהוא מבקש;
:- &quot;ערובה&quot; - הפקדת סכום כסף בקופת בית המשפט או מתן ערבות צד שלישי לרבות ערבות של מוסד פיננסי;
:- &quot;פקודת הראיות&quot; - [[פקודת הראיות [נוסח משולב], התשל&quot;א-1971]];
:- &quot;פרטי התקשרות&quot; - מספר טלפון, מספר פקסימילה אם יש וכתובת דואר אלקטרוני שאליה ניתן להמציא מסמך לפי תקנות אלה;
:- &quot;תביעה לפינוי מושכר&quot; - תביעה לפינוי מושכר שאין [[חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל&quot;ב-1972]], חל עליו;
:- &quot;תביעה שעניינה רשלנות רפואית&quot; - תובענה לפיצויים בשל נזק גוף שנגרם בעקבות טיפול רפואי של מטפל או מוסד רפואי כהגדרתם [[בחוק זכויות החולה]];
:- &quot;תביעת רכב&quot; - תובענה לפיצויים בשל נזק שנגרם לרכוש עקב שימוש ברכב מנועי;
:- &quot;תובענה&quot; - הליך המתנהל בהתאם לתקנות אלה הנפתח בהגשת כתב תביעה;
:- &quot;תובענה לפיצויים בשל נזק גוף&quot; - לרבות תביעה חוזית לקבלת תגמולי ביטוח לפי פוליסת ביטוח בשל נזק גוף; ואולם תובענה שעילתה [[בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים]] אינה תובענה לפיצויים בשל נזקי גוף;
:- &quot;תצהיר&quot; - תצהיר לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות]], לרבות הצהרה שניתנה מחוץ לישראל בכתב, בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה, באחת מן הדרכים האלה:
:: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל;
:: (2) לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור בפסקה (1);
:: (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה זרה;
:: (4) בפני נוטריון המוסמך לפי דין המדינה הזרה שבה ניתנה ההצהרה לאמת את החתימה על ההצהרה, ובלבד שצורף להצהרה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה [[בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל&quot;ז-1977]], שמאמתת את חתימת הנוטריון על גבי ההצהרה ומאשרת כי הוא אכן נוטריון לפי דיני אותה מדינה;
:- &quot;תעודה ציבורית&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 29 לפקודת הראיות]];
:- &quot;תעודת עובד ציבור&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 23 לפקודת הראיות]];
:- &quot;תקנות האגרות&quot; - [[=תקנות האגרות|תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס&quot;ז-2007]];
:- &quot;תקנות המומחים&quot; - [[=תקנות המומחים|תקנות בתי המשפט (רשימת מומחים מטעם בית המשפט), התשפ&quot;ג-2022]].


== פרק ב': סמכות מקומית ==

@ 7. מקום שיפוט (תיקון: תשע&quot;ט-3, תש&quot;ף-2)
: (א) תובענה תוגש לבית המשפט המצוי במחוז שיפוט של מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או במקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים, ואם היתה התובענה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבמחוז שיפוטו הם מצויים; אם קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שעליו הוסכם.
: (ב) כתב תביעה בשל פרסום או סחר ברשת האינטרנט יוגש לבית המשפט שבמחוז שיפוטו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או התובע; הגיש עוסק כהגדרתו [[בחוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]] תביעה כאמור, תוגש התביעה במקום עסקו או במקום מגוריו של הנתבע בלבד.
: (ג) בית המשפט המוסמך לדון בתביעה הכוללת כמה נתבעים הוא בית משפט המוסמך לדון נגד אחד מהם לפי תקנות משנה (א) או (ב).

@ 8. מקום שיפוט במקרים אחרים
: תביעה שאין מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, תוגש לבית המשפט בירושלים שבסמכותו העניינית לדון בה, ואולם רשאי בית המשפט בירושלים להורות אחרת אם סבר שבנסיבות העניין יהיה הדיון בבית משפט אחר מתאים יותר לבעלי הדין.

== פרק ג': כתבי טענות ==

=== סימן א': כתבי טענות - כללי ===

@ 9. כתב תביעה וכתב הגנה - כללי (תיקון: תשע&quot;ט-3, תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) הליך בבית משפט ייפתח בהגשת כתב תביעה, שבמענה לו יוגש כתב הגנה.
: (ב) כתב הגנה יוגש בתוך שישים ימים ממועד המצאת כתב התביעה לידי הנתבע, ובתביעה שעניינה רשלנות רפואית, יוגש כתב ההגנה בתוך 120 ימים ממועד המצאת כתב התביעה לידי הנתבע; בית המשפט רשאי להאריך את המועדים כאמור אם השתכנע כי קיימים טעמים המצדיקים זאת.
: (ג) כתב תביעה וכתב הגנה יכללו שלושה חלקים לפי הסדר המפורט להלן:
:: (1) כותרת;
:: (2) תמצית הטענות;
:: (3) פירוט הטענות.
: (ד) חלקו השני של כתב הטענות לא יעלה על שני עמודים וחלקו השלישי לא יעלה על תשעה עמודים אם הוגש לבית משפט שלום, ובהתאמה על שלושה ושנים עשר עמודים אם הוגש לבית משפט מחוזי; ואולם בתובענה לסעד כספי בבית משפט מחוזי שסכומה עולה על שניים וחצי מיליון שקלים חדשים ובתובענה לפיצויים בשל נזק גוף ותובענה שעילתה [[בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים]] שהוגשו לבית המשפט המחוזי, חלקו השני של כתב הטענות לא יעלה על חמישה עמודים וחלקו השלישי לא יעלה על עשרים וחמישה עמודים.
: (ה) (((נמחקה).))

@ 10. כתב תביעה - כותרת (תיקון: תשע&quot;ט-3, תש&quot;ף-2, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג-4, תשפ&quot;ה-2)
: כתב תביעה יכלול בחלקו הראשון את הפרטים האלה בלבד ולפי הסדר המפורט להלן:
: (1) הערכאה השיפוטית שאליה מוגש כתב התביעה;
: (2) שם התובע ומספר זהותו;
: (3) שם עורך דינו של התובע אם הוא מיוצג, לרבות מספר רישיונו;
: (4) מען ופרטי התקשרות של התובע, למעט בתביעה שעילתה עבירות מין או אלימות כהגדרתן [[בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס&quot;א-2001]], וכן הטרדה מינית לפי [[חוק ((למניעת)) הטרדה מינית, התשנ&quot;ח-1998]] או הטרדה מאיימת לפי [[החוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס&quot;ב-2001]];
: (4א) מען ופרטי התקשרות של עורך דינו של התובע;
: (5) שם הנתבע, ומספר זהותו אם ניתן לבררו;
: (6) מען ופרטי התקשרות של הנתבע - אם ניתן לבררם;
: (7) אם מי מבעלי הדין הוא פסול דין או קטין, כמשמעותם [[בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות]] - ציון עובדה זו, או אם מי מבעלי הדין הוא תאגיד - ציון עובדה זו ודרך התאגדותו;
: (8) סוג התביעה ונושאה, לפי רשימה שמנהל בתי המשפט יורה;
:: ((פורסמה &lt;!-- [[ https://www.gov.il/BlobFolder/policy/manager_of_courts_directives_18042021/he/cpcs12687.pdf | הודעה בדבר הוראת מנהל בתי המשפט על רשימת סוג התביעה ונושאה לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע&quot;ט-2018]] --&gt; [[הודעה בדבר הוראת מנהל בתי המשפט על רשימת סוג התביעה ונושאה]] לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע&quot;ט-2018 (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 11524 [12687]).))
:: ((ראו גם [[רשימת סוגי תיקים]].))
: (9) רשימת כל הסעדים המבוקשים ושווי נושא התובענה; ואולם הוראה זו לא תחול על תובענה לפיצויים בשל נזק גוף, למעט תביעה חוזית לקבלת תגמולי ביטוח לפי פוליסת ביטוח בשל נזק גוף, ולא תחול על תובענה שעילתה [[בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים]];
: (10) סכום אגרת בית המשפט שיש לשלם תוך הפניה לפרט [[בתוספת לתקנות האגרות]] שלפיו יש לגבות אגרה; אם התובע פטור מאגרה, יפנה לתקנה הפוטרת אותו מתשלומה לפי [[תקנות האגרות]];
: (11) דבר קיומו של הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה, שהתובע הוא צד לו או היה צד לו;
: (12) אם עילתה של התביעה בעבירות מין, אלימות, הטרדה מינית או הטרדה מאיימת כמשמעותן בפסקה (4) - ציון עובדה זו;
: (13) הזמנת הנתבע לדין ערוכה לפי נוסח [[טופס 2 שבתוספת הראשונה]], או הזמנת הנתבע לדין באמצעות המצאה ישירות לעורך הדין המייצג, לפי העניין;
: (14) (((בוטלה).))

@ 11. תמצית הטענות בכתב התביעה (תיקון: תשפ&quot;א)
: בחלקו השני של כתב התביעה יפרט בעל הדין את העניינים האלה בלבד ולפי הסדר המפורט להלן:
: (1) תיאור תמציתי של בעלי הדין;
: (2) הסעד המבוקש באופן תמציתי;
: (3) תמצית העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה;
: (4) העובדות המקנות סמכות לבית המשפט.

@ 12. כתב הגנה - כותרת (תיקון: תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א)
: כתב הגנה יכלול בחלקו הראשון את הפרטים האלה בלבד ולפי הסדר המפורט להלן:
: (1) הערכאה השיפוטית ושם המחוז שאליה הוגש כתב התביעה וכן מספר התיק בבית המשפט;
: (2) שם התובע ועורך דינו ופרטיהם כפי שהם מופיעים בכתב התביעה ושמו של הנתבע ומספר זהותו;
: (3) שם עורך דינו של הנתבע אם הוא מיוצג, לרבות מספר רישיונו;
: (4) מען ופרטי התקשרות של הנתבע ושל עורך דינו;
: (5) אם הנתבע הוא פסול דין או קטין, כמשמעותם [[בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות]] - ציון עובדה זו, או תאגיד - ציון עובדה זו ודרך התאגדותו;
: (6) (((נמחקה);))
: (7) המועד האחרון להגשת כתב ההגנה לפי [[תקנה 30]].

@ 13. תמצית הטענות בכתב ההגנה (תיקון: תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א)
: בחלקו השני של כתב ההגנה יפרט בעל הדין את העניינים האלה בלבד ולפי הסדר המפורט להלן:
: (1) טענות מקדמיות;
: (2) תמצית טענות ההגנה שיפורטו לפי סדר עילות התביעה;
: (3) טיעונים לעניין הסעד המבוקש.

@ 14. חלקו השלישי של כתב הטענות (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) חלקו השלישי של כתב הטענות יכלול את פירוט העובדות המשמשות יסוד לכתב הטענות וכל מידע נוסף, שתכליתו לסייע בהבהרת המחלוקת ובמיקוד הפלוגתות שבין בעלי הדין.
: (ב) הנתבע ייחשב מודה בכל העובדות הכלולות בכתב התביעה, זולת אלה שהכחיש באופן מפורש ומפורט בחלקו השלישי של כתב ההגנה, ואולם לעניין שיעור דמי נזק יראו אותו כשנוי במחלוקת זולת אם הנתבע הודה בו במפורש.

@ 15. נספחים לכתבי הטענות (תיקון: תשע&quot;ט-3, תש&quot;ף-2, תשפ&quot;ג-4, תשפ&quot;ג-5)
: (א) לכתב טענות יצורפו מסמכים אלה בלבד והם יהיו נספחי כתב הטענות:
:: (1) העתק של מסמך מהותי וכל כתב אחר המשמש ביסוד הנטען בכתב הטענות; אם המסמך אינו ברשותו, יצוין בידי מי או היכן הוא מצוי, למיטב ידיעת בעל הדין;
:: (2) חוות דעת של מומחה רפואי שבכוונת בעל הדין להסתמך עליה במהלך המשפט או בקשה למינוי מומחה מטעמו של בית המשפט לפי [[סעיף 108א לחוק]];
:: (3) בתובענה לפיצויים בשל נזק גוף יצרף התובע לכתב התביעה כתב ויתור על סודיות רפואית, ערוך לפי נוסח [[תוספת 1 טופס 1|טופס 1]], [[תוספת 1 טופס 1א|1א]] [[תוספת 1 טופס 1ב|או 1ב]] לפי העניין [[שבתוספת הראשונה]];
:: (4) בתובענה לפיצויים בשל נזק גוף יצרף התובע או עורך דינו הצהרה שלפיה יצרף לכתב התביעה שיימסר לנתבע את המסמכים המנויים בתקנות משנה 15(א)(3) [[ו-17]].
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל דין לצרף לכתב טענות חוות דעת של מומחה שאינו בעניין של רפואה.

@ 16. (תיקון: תש&quot;ף-2) : (((בוטלה).))

@ 17. שאלון בתובענה שעניינה נזק גוף (תיקון: תש&quot;ף-2)
: בתובענה לפיצויים בשל נזק גוף ימציא התובע לנתבע, יחד עם כתב התביעה, תצהיר שיכלול מענה לשאלות המפורטות [[בטופס 3 שבתוספת הראשונה]], אם הן נוגעות לעניין, בלי להגיש העתק לתיק בית המשפט, אלא אם כן בית המשפט הורה אחרת; הנתבע רשאי להגיש לבית המשפט את התצהיר או חלק ממנו במהלך שמיעת הראיות.

@ 18. כתב תשובה (תיקון: תשע&quot;ט-3, תשפ&quot;ב)
: (א) תובע רשאי להגיש כתב תשובה לכתב ההגנה בתוך ארבעה עשר ימים מיום שהומצא לו כתב ההגנה; כתב תשובה לא יכלול נימוק תביעה חדש או כל טענה שאינה מתיישבת עם טענותיו הקודמות של בעל דין; לא הגיש התובע כתב תשובה יראו אותו כמכחיש את כל הטענות שנטענו בכתב ההגנה, ובלבד שהתובע לא הודה בהן במפורש.
: (ב) היקפו של כתב התשובה לא יעלה על שלושה עמודים לא כולל הכותרת.

@ 19. תביעה אזרחית נגררת
: תביעה אזרחית כאמור [[בסעיף 77 לחוק]] תוכתר במילים &quot;תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים&quot; ותוגש בתוך תשעים ימים לאחר שפסק הדין בפלילים הפך לחלוט.

@ 20. בקשת רשות להתגונן [[בחוק ההוצאה לפועל]] (תיקון: תשפ&quot;ה-2)
: (א) הועברה לבית המשפט התנגדות לבקשה לביצוע שטר או לבקשה לביצוע תביעה שהוגשה לפי [[חוק ההוצאה לפועל]] (להלן בתקנה זו - התנגדות), לא יתגונן הנתבע זולת אם קיבל בית המשפט את ההתנגדות לפי תקנה זו (להלן בתקנה זו - רשות להתגונן).
: (ב) בית המשפט יחליט בהתנגדות על יסוד האמור בה וחקירת המצהיר, ואולם רשאי הוא לעשות כן על יסוד האמור בה בלבד.
: (ג) במועד בירור ההתנגדות רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לקיים את הדיון במחלוקת לגופה.
: (ד) בית המשפט רשאי להתנות רשות להתגונן בתנאים, לרבות בדבר מתן ערובה.
: (ה) ניתנה רשות להתגונן, יראו את המסמך שהגיש המשיב ככתב תביעה ואת התצהיר שהוגש בתמיכה לבקשת הרשות להתגונן ככתב הגנה.
: (ו) ניתנה רשות להתגונן, רשאי בית המשפט לתת כל הוראה בדבר סדרי הדיון בתובענה לרבות הוראה בדבר כתבי טענות, פלוגתות והליכים נוספים שייראו סבירים או נחוצים וכן הוא רשאי להורות על קיום קדם-משפט.

=== סימן ב': כתב תביעה שכנגד ===

@ 21. תביעה שכנגד, הגנה שכנגד וכתב תשובה שכנגד (תיקון: תש&quot;ף-2)
: (א) נתבע רשאי להגיש תביעה שכנגד עם הגשת כתב ההגנה; תובע שכנגד שהגיש תביעה שכנגד נגד מי שאינו בעל דין בתביעה המקורית, ימציא לו את כל כתבי הטענות שהוגשו עד אותו שלב.
: (ב) דין תביעה שכנגד כדין כתב תביעה לכל דבר ועניין והיא אינה תלויה בהמשך קיומה של התביעה העיקרית; התקנות בדבר הגשת כתב תביעה, כתב הגנה וכתב תשובה כאמור [[בסימן א' בפרק ג']] יחולו, בשינויים המחויבים, על כתב תביעה שכנגד, ((&lt;s&gt;ו&lt;/s&gt;))על כתב הגנה שכנגד ועל כתב תשובה שכנגד.
: (ג) בית המשפט יורה על עיתוי שמיעת התביעה שכנגד וסדר ניהולה.

=== סימן ג': הודעה לצד שלישי ===

@ 22. הודעה לצד שלישי (תיקון: תש&quot;ף-2)
: נתבע רשאי לתת הודעה לצד שלישי לכל אדם, במקרים שבהם הוא זכאי ממנו להשתתפות, לשיפוי או לביצוע פעולה בנוגע לסעד הנתבע ממנו או אם מתקיים קשר עובדתי או משפטי משותף בסוגיה שבינו ובין הצד השלישי, הכרוכה בנושא התובענה.

@ 23. תוכן ההודעה ודינה (תיקון: תש&quot;ף-2)
: (א) התקנות בדבר הגשת כתב תביעה, כתב הגנה וכתב תשובה כאמור [[בסימן א' בפרק ג']] יחולו, בשינויים המחויבים, על הודעה לצד שלישי על כתב הגנה של צד שלישי להודעה כלפיו, ועל כתב תשובה לכתב הגנה כאמור.
: (ב) להודעה לצד שלישי יצורפו העתקים מכתבי הטענות שהוגשו בתובענה, אם לא הומצאו קודם לכן; הודעה לצד שלישי תוגש בתוך הזמן שנקבע להגשת כתב הגנה לפי [[תקנה 9(ב)]].
: (ג) דין צד שלישי שהומצאה לו הודעה, כדין נתבע לכל דבר ועניין, ואולם הוא אינו רשאי להגיש תביעה שכנגד.
: (ד) רצה צד שלישי לחלוק על ההודעה כלפיו או על כתב התביעה שהוגש נגד בעל הדין שנתן את ההודעה, יגיש כתב הגנה בתוך שישים ימים מהיום שההודעה הומצאה לו.
: (ה) בית המשפט יורה על עיתוי שמיעת ההודעה לצד שלישי וסדר ניהולה.

=== סימן ד': כתבי טענות ומסמכים - הוראות שונות ===

@ 24. איחוד עילות תביעה
: תובע יאחד בכתב תביעה אחד את כל עילות התביעה כלפי נתבע בשל אותה מסכת עובדתית, ורשאי הוא לאחד בכתב תביעה אחד גם עילות תביעה אחרות כלפי אותו נתבע, והכול בכפוף לסמכותו העניינית של בית המשפט.

@ 25. תביעת מלוא הסעד וכל הסעדים בשל עילה אחת (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) תובע יכלול בכתב תביעה את מלוא הסעד שלטענתו הוא זכאי לו בשל עילת התביעה ולא יוכל להגיש תביעה בשל החלק שלא תבע.
: (ב) תובע יכלול בכתב התביעה את כל הסעדים המבוקשים בשל עילת תביעה אחת, אלא אם כן הרשה לו בית המשפט או הדין מתיר שלא לתבעו במסגרת אותה תביעה; רשות מבית המשפט לא תינתן אלא במסגרת בקשה לפיצול סעדים.
: (ג) בית המשפט יכריע בבקשה לפיצול סעדים עד תום קדם-המשפט.

@ 26. בעלי דין בתובענה
: (א) מותר לצרף בכתב תביעה אחד, כתובע או כנתבע, כל אדם הדרוש לצורך הכרעה ביעילות ובשלמות בתובענה, ובלבד שהתובענה מעוררת שאלה עובדתית או משפטית משותפת לכל בעלי הדין.
: (ב) תובע שיש לו ספק באשר לזהות אדם שממנו הוא זכאי לסעד, רשאי לצרף כמה נתבעים, כדי ששאלת החבות והיקפה בנוגע לכל אחד מהם תתברר במהלך הדיון.

@ 27. הסתמכות על עובדות שונות
: בעל דין אינו רשאי להעלות בכתבי הטענות טענה שבעובדה סותרת או חלופית, זולת אם אימת בתצהיר כי העובדות כהווייתן אינן ידועות לו.

@ 28. העלאת טענות מקדמיות בכתב הגנה (תיקון: תש&quot;ף-2)
: טענה מקדמית שלא פורטה בכתב ההגנה לא תועלה בשלב מאוחר יותר, אלא אם כן בית המשפט נתן רשות לכך.

@ 29. טענות חוסר סמכות, תניית שיפוט זר או פורום בלתי נאות (תיקון: תש&quot;ף-2)
: בעל דין יעלה טענת חוסר סמכות, תניית שיפוט זר או פורום בלתי נאות בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת כתב התביעה; לא העלה בעל דין טענות אלה במועד כאמור, רשאי בית המשפט לפסוק הוצאות לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה.

@ 30. ציון מועד ההגשה האחרון
: הגיש בעל דין כתב טענות לבית המשפט, יפרט בשולי כותרת המסמך את המועד האחרון שעליו להגיש את כתב הטענות לפי תקנות אלה או לפי החלטת בית המשפט, ואם הוא משיב או מגיב למסמך אחר - גם מהו המועד שאותו מסמך הומצא לו.

@ 31. צורת כתב טענות
: מנהל בתי המשפט יורה על הוראות טכניות בדבר צורת כל מסמך, מצורפיו ומבנהו.
: ((פורסמה &lt;!-- [[https://www.gov.il/BlobFolder/guide/guide_to_civil_procedure_01012021/he/5.%20הוראת%20המנהל%20בדבר%20צורת%20מסמך%20ומבנהו%20לפי%20תקנות%20סדא.pdf | הודעה בדבר הוראת מנהל בתי המשפט בדבר צורת מסמך ומבנהו לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע&quot;ט-2018]] --&gt; [[הודעה בדבר הוראת מנהל בתי המשפט בדבר צורת מסמך ומבנהו]] לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע&quot;ט-2018 (י&quot;פ תשפ&quot;ב, 4456).))

@ 32. ניסוח כתב טענות
: כתב טענות ינוסח באופן שאינו מבזה, מביש או משתלח.

@ 33. קבלת מסמך לרישום (תיקון: תשע&quot;ט-3, תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ג-6, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ה-3, תשפ&quot;ה-4)
: (א) מועד ההגשה של מסמך לבית המשפט, לכל עניין, יהיה המועד שבו הוגש לבית המשפט, ובלבד שהוא התקבל לרישום.
: (ב) מזכירות בית המשפט תקבל מסמך לרישום, ובלבד שמתקיימות בו [[תקנות 9(ג) ו-(ד)]], [[10]], [[12]], [[15(א)(3) ו-(4)]], [[18(ב)]], [[134(א)(1) ו-(3)]], [[140(א)(1)]] - לעניין מספר העמודים בלבד, [[170א]] או הוראות בית המשפט שעניינן הוראות צורניות וטכניות לגבי אופן הגשת כתב בי-דין; המזכירות תשלח הודעה על כל מסמך שלא התקבל לרישום.
: (ג) לא התקבל המסמך לרישום, יראו אותו כאילו לא הוגש מלכתחילה, ואולם יהיה ניתן לתקן את הפגם עד היום האחרון להגשתו או בתוך שבעה ימים מהמועד שלא קובל, לפי המאוחר; על אף הוראות [[תקנה 179(ב)]], לעניין תקנה זו - תקופת הפגרה תבוא במניין הימים.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ג), אם המסמך המוגש הוא כתב התביעה ואי-קבלתו עלולה להביא להתיישנות התביעה או אחת מעילותיה, יראו את המסמך כאילו התקבל, ובלבד שהתובע תיקן את הפגם בתוך שבעה ימים מהמועד שלא קובל.
: (ה) הרואה את עצמו נפגע מאי-הקבלה לרישום של המסמך, רשאי בתוך שבעה ימים ממועד קבלת ההודעה על אי-הקבלה לרישום, לבקש כי העניין יועבר לעיונו ולהכרעתו של שופט, שנשיא בית המשפט ימנה לעניין זה; השופט רשאי להחליט בפנייה על יסוד טענות הפונה בלבד, בלא צורך בקיום דיון; על אף האמור, בבית המשפט העליון רשאי הנשיא להסמיך שופט בית משפט שלום המכהן בבית משפט זה לעיון ולהכרעה בעניין כאמור, בין שנקבע שופט שידון בתיק ובין שטרם נקבע.
: (ו) אין לעורר טענה כי לא היה מקום לקבל מלכתחילה מסמך שהתקבל, ואולם אין בכך כדי לרפא את הפגם או למנוע העלאת טענות לעצם קיומו.

== פרק ד': דיון מקדמי בין בעלי הדין ופגישת מהו&quot;ת ==

@ 34. מטרת הדיון המקדמי
: הצדדים יקיימו דיון מקדמי כמפורט [[בתקנה 35]]; מטרת הדיון המקדמי היא להביא לידי כך שבעלי הדין ייערכו היטב לקראת הדיון בתביעה וילבנו את יריעת המחלוקת תוך גילוי הדדי ושקיפות מלאה ביניהם, באופן שיאפשר להם להיות מוכנים כראוי לדיון וכן לבחון את האפשרות לפתור את המחלוקת באמצעות מנגנון חלופי ליישוב הסכסוך.

@ 35. דיון מקדמי בין בעלי הדין (תיקון: תש&quot;ף-2)
: (א) בתוך שלושים ימים ממועד המצאת כתב הטענות האחרון ינהלו בעלי הדין, זולת בעל דין שאיננו מיוצג בידי עורך דין, דיון מקדמי, בין השאר יגיבו לעניינים האלה:
:: (1) תיחום הפלוגתות שבין בעלי הדין, מיקודן והאפשרות לצמצמן;
:: (2) האפשרות לפתור את המחלוקת באמצעות מנגנון חלופי ליישוב הסכסוך;
:: (3) החליטו בעלי הדין שלא ניתן למנוע הליך שיפוטי בעניין הסכסוך שביניהם, יבחנו, לכל הפחות, את האפשרות להסכים על הצעדים שיש לנקוט כדי לצמצם ולייעל ככל האפשר את ההליך המשפטי, לרבות הקדמה של העמדת נושא חוות הדעת לבדיקה בידי מומחה מטעם בעל הדין שכנגד או מינוי של מומחה מוסכם.
: (ב) במהלך הדיון המקדמי יאפשרו הצדדים עיון במסמכים הנחוצים וישיבו זה לזה על שאלות שהמענה להן נחוץ לצורך ליבון הפלוגתות וצמצום המחלוקות ביניהם תוך שהם נוהגים בשקיפות מרבית.

@ 36. דיווח לבית המשפט (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: בתום הדיון המקדמי ולא יאוחר מעשרים ימים לפני המועד שנקבע לישיבת קדם-המשפט הראשונה, יגישו בעלי הדין דיווח באשר לדיון המקדמי שביצעו, לפי [[טופס 4 שבתוספת הראשונה]] ויצרפו אליו את המסמכים הנחוצים שהוצגו במהלך הדיון המקדמי ולפי [[תקנה 35(ב)]]; באין הסכמה לדיווח משותף, יגיש כל בעל דין את [[תוספת 1 טופס 4|הטופס האמור]] מטעמו בלבד.

@ 37. פגישת מהו&quot;ת (תיקון: תש&quot;ף-2, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ה-2)
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;יחידת הגישור&quot; - כהגדרתה [[בתקנות רשימת המגשרים]];
::- &quot;מגשר מהו&quot;ת&quot; - כמשמעותו [[בתקנות רשימת המגשרים]];
::- &quot;ממונה&quot; - שופט או רשם, שנשיא בית המשפט הסמיך אותו לממונה מטעמו לנושא פגישת מהו&quot;ת ומנגנון חלופי ליישוב סכסוך או עורך דין בהנהלת בתי המשפט שיחידת הגישור הסמיכה אותו לאחר שעבר הכשרה מתאימה;
::- &quot;פגישת מהו&quot;ת&quot; - פגישת מידע, היכרות ותיאום לבחינת האפשרות ליישב את הסכסוך באמצעות מנגנון חלופי ליישוב סכסוך;
::- &quot;תקנות רשימת המגשרים&quot; - [[=תקנות רשימת המגשרים|תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשע&quot;ח-2017]].
: (ב) לא יאוחר מארבעים וחמישה ימים לאחר שהוגש כתב הטענות האחרון, ימנה הממונה מגשר מהו&quot;ת לצורך קיום פגישת מהו&quot;ת בתובענה שסכומה או ששווי נושאה עולה על 40,000 שקלים חדשים, למעט בתובענה לפיצויים בשל נזק גוף ותובענה שעילתה [[בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים]], בין אם בעל הדין באותה תובענה מיוצג בידי עורך דין ובין אם לאו; בית המשפט יודיע לצדדים על מינוי מגשר המהו&quot;ת ויעביר אליו את כתבי הטענות; לעניין זה דין בקשת רשות להתגונן כדין כתב הגנה.
: (ג) על מינוי מגשר מהו&quot;ת יחולו הוראות אלה:
:: (1) יחידת הגישור תורה, בכל תובענה, על זהות מגשר המהו&quot;ת שיקיים את פגישת המהו&quot;ת בכל תובענה, מתוך רשימת המגשרים על יסוד השיקולים המפורטים להלן:
::: (א) תחומי התמחותו של מגשר המהו&quot;ת ותחום עיסוקו;
::: (ב) אזורי פעילותו;
::: (ג) השפות שהוא דובר;
::: (ד) מאפיינים מיוחדים הנדרשים לצורך הגישור באותה תובענה;
:: (2) החלטה בדבר זהות מגשר המהו&quot;ת תיעשה, ככל האפשר, באופן שוויוני, ובכפוף לשיקולים המפורטים בפסקה (1);
:: (3) פרטי מגשר המהו&quot;ת שקיים את פגישת המהו&quot;ת יפורסמו באתר האינטרנט של בתי המשפט.
: (ד) פגישת המהו&quot;ת תתקיים בלא עלות, לא יאוחר משלושים ימים ממועד המצאת ההודעה על מינוי מגשר המהו&quot;ת; דינה של הזמנה לפגישת מהו&quot;ת כדין הזמנה לדיון בבית המשפט.
: (ה) בפגישת המהו&quot;ת יסביר מגשר המהו&quot;ת לבעלי הדין את עקרונות פגישת המהו&quot;ת ואת היתרונות הגלומים ביישוב הסכסוך במנגנון חלופי ליישוב סכסוך, ויבחן עמם את הנושאים העיקריים שבמחלוקת ואת האפשרות ליישב את הסכסוך.
: (ו) בתוך ארבעה עשר ימים מעת פגישת המהו&quot;ת, יודיע מגשר המהו&quot;ת לממונה אם בעלי הדין מסכימים להעביר את הסכסוך לגישור.
: (ז) בכל עניין הנוגע למועד פגישת המהו&quot;ת, מקומה, זהות מגשר המהו&quot;ת או זהות המשתתפים והתייצבותם או השתתפותם בהיוועדות חזותית, רשאי מגשר המהו&quot;ת או אחד מבעלי הדין להביא את העניין להנחיית הממונה.
: (ח) הרואה את עצמו נפגע מהנחיית הממונה, שהוא עורך דין ביחידת הגישור, רשאי להעביר את העניין לעיונו ולהכרעתו של הממונה שהוא רשם או שופט.
: (ט) לפגישת מהו&quot;ת יתייצבו בעלי הדין, ורשאים הם להתייצב עם עורכי דינם; ואולם על בעלי דין המפורטים להלן יחול ההסדר המיוחד שלצדם:
:: (1) לגבי בעל דין המתגורר דרך קבע מחוץ לגבולות המדינה, ולא נמצא בארץ, יתייצב לפגישת מהו&quot;ת מיופה כוחו;
:: (2) אם בעל הדין הוא תאגיד, יתייצב לפגישת מהו&quot;ת נציג מטעמו שהוא בעל תפקיד הבקיא בפרטי הסכסוך עם עמדה מוסמכת בעניין העברת התובענה לגישור, ורשאי הוא להתייצב עם עורך דין מטעם בעל הדין;
:: (3) אם בעל הדין הוא המדינה, רשות מקומית או חברת ביטוח - יגיע הפרקליט או עורך הדין המטפל בתיק עם עמדה מוסמכת בעניין העברת התובענה לגישור, ורשאי הוא להתייצב עם נציג מטעם בעל הדין שהוא בעל תפקיד הבקיא בפרטי הסכסוך.
: (י) לא התייצב מי מבעלי הדין לפגישת מהו&quot;ת, יחייבו הממונה בהוצאות מגשר המהו&quot;ת ובהוצאות בעלי הדין שהתייצבו לפגישה, זאת בלי לגרוע מסמכויות בית המשפט לגבי אי-מילוי הוראות [[פרק זה]], זולת אם מצא הממונה כי קיימים טעמים שלא לחייב בהוצאות כאמור.
: (יא) פגישת מהו&quot;ת תתקיים בבתי המשפט המפורטים [[בתוספת השנייה]].
: (יב) הוראות החלות על גישור לפי [[סעיף 79ג(ג) ו-(ד) לחוק]] וכן תקנות לעניינן, יחולו על פגישת מהו&quot;ת.

@ 38. אי-מילוי הוראות [[הפרק]]
: (א) בית המשפט רשאי בקדם-המשפט להורות לבעל דין שהפר הוראות [[תקנות 35 עד 37]] למלאן, זולת אם מצא טעמים מיוחדים שלא לעשות כן; הפר התובע הוראות אלה, רשאי בית המשפט, בלי לגרוע משאר סמכויותיו, להתלות את ההליך עד שהוא ימלא אותן כנדרש ואף למחוק את התובענה מטעמים מיוחדים.
: (ב) סבר בית המשפט כי בעל דין לא מילא אחר הוראות [[פרק זה]] במלואן או בחלקן ולא היתה סיבה מוצדקת להתנהלותו, יחייבו בהוצאות לאלתר לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה, ולא יאוחר מתום ישיבת קדם-המשפט האחרונה, אף אם לאחר מכן מילא אחר ההוראות, זולת אם מצא טעמים מיוחדים שלא לעשות כן.
: (ג) בית המשפט יפסוק את שיעור ההוצאות בהתחשב, בין השאר, בהתנהגות בעל הדין בדיון המקדמי ותום לבו, ובכלל זה:
:: (1) לא גילה לבעל הדין שכנגד מידע שהיה עליו לגלות;
:: (2) פעילותו בהליך היתה מועטה לעומת מורכבות המחלוקת בין בעלי הדין או לא היתה כנה;
:: (3) לא פעל כראוי וכנדרש מבעל דין הוגן.

@ 39. אי-תחולת הוראות [[הפרק]] (תיקון: תשע&quot;ט-3, תשפ&quot;ב)
: (א) [[פרק זה]] לא יחול על ההליכים המפורטים להלן:
:: (1) הליך שהוגש בהסכמת בעלי הדין;
:: (2) תביעה לפינוי מושכר, תביעת רכב, תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים לפי [[סעיף 77 לחוק]] ותביעה שנקבעו לגביה סדרי דין מיוחדים בחיקוק אחר;
:: (3) הליך שבו נשיא בית המשפט או שופט שמינה לכך ולעניין השתתפות בפגישת מהו&quot;ת אף ממונה שהוא שופט, התיר לבעל דין, מטעמים מיוחדים, שלא לפעול לפי הוראות [[פרק זה]].
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בית המשפט רשאי בכל עת להורות לבעלי הדין לפעול לפי [[פרק זה]], לרבות הפניית בעלי הדין לקיים פגישת מהו&quot;ת.

== פרק ה': איחוד תובענות ==

@ 40. איחוד דיון בתובענות
: (א) בית המשפט רשאי להורות על איחוד הדיון בתובענה הנדונה לפניו עם תובענה התלויה ועומדת באותו בית משפט, אם סבר שיש בדבר כדי לייעל ולפשט את ההליכים או למניעת תוצאות סותרות; החל שופט אחר לדון בתובענה שמבקשים לאחדה, ניתן לאחדה רק בהסכמתו.
: (ב) הוגשו תובענות בנושא אחד לבתי משפט אחדים של אותה דרגה במחוזות שיפוט שונים, יחליט נשיא בית המשפט העליון, או שופט אחר של בית המשפט העליון שהוא הסמיך לכך, למי מבתי משפט אלה יהיה שיפוט ייחודי והתובענות שבשאר בתי המשפט יועברו לבית המשפט האמור ויידונו בו במאוחד.

== פרק ו': סילוק כתבי טענות ==

@ 41. מחיקת כתב תביעה (תיקון: תשע&quot;ט-3, תשפ&quot;ג-4)
: (א) בית המשפט רשאי להורות על מחיקת כתב תביעה בכל עת על יסוד אחד מנימוקים אלה:
:: (1) כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה;
:: (2) מכתב התביעה עולה כי התביעה היא טרדנית או קנטרנית;
:: (3) התובע מתמיד, באופן שאינו מניח את הדעת, להימנע מלקיים הוראה מתקנות אלה או נמנע מלקיים החלטה או הוראה של בית המשפט;
:: (4) כל נימוק אחר שלפיו הוא סבור שראוי ונכון למחוק את התביעה.
: (ב) מחיקת כתב תביעה לפי תקנות אלה אינה מהווה מעשה בית דין.
: (ג) הורה בית המשפט על מחיקת כתב תביעה לפי תקנות אלה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) הדיון בתביעה חדשה יימשך מהשלב שבו נמחקה התביעה הנוכחית, זולת אם הורה בית המשפט אחרת;
:: (2) בית המשפט רשאי להתנות את מחיקת התביעה בתנאים.

@ 42. מחיקה מחמת שימוש לרעה בהליכי משפט
: סבר בית המשפט שבעל דין עשה שימוש לרעה בהליכי משפט רשאי הוא, מטעם זה בלבד, למחוק את כתב טענותיו כולו או מקצתו.

@ 43. דחיית תביעה במקרים מיוחדים
: בית המשפט רשאי לדחות תביעה בכל עת בשל קיומו של מעשה בית דין, התיישנות או מכל נימוק אחר, שלפיו הוא סבור כי ראוי ונכון לדחות את התביעה.

@ 44. הפסקת תובענה (תיקון: תשע&quot;ט-3, תשפ&quot;ג-4)
: (א) בית המשפט רשאי, לבקשת תובע, להפסיק תובענה, כולה או מקצתה.
: (ב) הפסקת תובענה תהיה על דרך של מחיקת כתב התביעה, ותחול [[תקנה 41(ב) ו-(ג)]].

@ 45. מחיקה מינהלית מחוסר מעש (תיקון: תש&quot;ף-2)
: (א) תביעה או בקשה שלא נעשה בה כל מעש מצד בעל דין במשך שישה חודשים בלא הצדקה לכך, תיתן מזכירות בית המשפט התראה בכתב לבעל הדין עשרים ימים מראש לפחות, שעליו לתת טעם מדוע לא יימחק ההליך; לא ניתן טעם בתוך פרק הזמן האמור - יימחק ההליך בלא צורך בהחלטה שיפוטית; ניתן טעם כאמור - יחליט בית המשפט בעניין.
: (ב) הורה בית המשפט שעל תובע או מבקש לעשות דבר שבסדרי דין או שבנוהג בתוך מועד או זמן, והתובע או המבקש לא עשה כן, ניתן למחוק את כתב הטענות הנוגע בדבר, בלא החלטה שיפוטית, ובלבד שניתנה לו התראה כאמור בתקנת משנה (א); ניתן טעם מדוע לא יימחק ההליך - יחליט בית המשפט בעניין.
: (ג) בעל דין רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לביטול המחיקה המינהלית בתוך ארבעה עשר ימים מעת שהומצאה לו הודעת המחיקה ובית המשפט רשאי לבטלה מטעמים מיוחדים.

== פרק ז': תיקון כתב טענות ==

@ 46. הוראה לתיקון כתב טענות (תיקון: תש&quot;ף-2)
: (א) בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג.
: (ב) כתב טענות מתוקן יוגש בתוך עשרים ימים.

@ 47. תשובה לכתב טענות מתוקן (תיקון: תש&quot;ף-2)
: (א) החליט בית המשפט להתיר לבעל דין לתקן את כתב טענותיו לפי [[תקנה 46]], יורה אם רשאי בעל הדין שכנגד לתקן כתב טענותיו ואת התנאים לכך.
: (ב) התיר בית המשפט תיקון כתב הטענות של בעל הדין שכנגד כאמור בתקנת משנה (א), יוגש כתב הטענות כאמור בתוך עשרים ימים אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת; לא תיקן בעל הדין שכנגד את כתב טענותיו בתוך הזמן האמור, יוכל להסתמך על כתב טענותיו המקורי ועל הכחשת המפורט בתיקון.

@ 48. (תיקון: תשע&quot;ט-3) : (((בוטלה).))

== פרק ח': בקשות ורשימת בקשות ==

@ 49. בקשות (תיקון: תשע&quot;ט-3, תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) לא יוגשו בקשות כלשהן במועד שלאחר הגשת כתב הטענות האחרון עד מועד ישיבת קדם-המשפט הראשונה, זולת אם הבקשה היא אחת מאלה:
:: (1) בקשה לסעד זמני לפי [[פרק ט&quot;ו]];
:: (2) בקשה לגביית עדות מוקדמת לפי [[תקנה 73]];
:: (3) בקשה לעיכוב הליכים לפי [[+|סעיפים 5]] [[או 6 לחוק הבוררות]] או על יסוד תניית שיפוט זר;
:: (4) בקשה לבדיקה על ידי מומחה מטעם הנתבע וכל הקשור אליה לפי [[תקנה 87]];
:: (5) בקשה לצירוף צד להליך;
:: (6) בקשה לאיחוד הדיון בתובענות לפי [[תקנה 40]];
:: (7) בקשה לתקן כתבי טענות לפי [[פרק ז']];
:: (8) בקשה לפסלות שופט לפי [[תקנה 173]];
:: (9) בקשה לפטור מהתייצבות בעל דין או נציג, שניתנה החלטה על התייצבותו לפי [[תקנה 61(ב)]];
:: (10) בקשה לאישור הסדר פשרה, הסדר גישור או אישור הסדר דיוני;
:: (11) בקשה להתלות או לבטל מינוי מומחה בשל חשש לניגוד עניינים לפי [[תקנה 16(ו)(2) לתקנות המומחים]].
: (ב) בקשות המנויות בפסקאות (3) עד (7) בתקנת משנה (א), יוגשו לא יאוחר משישים ימים ממועד הגשת כתב הטענות האחרון.
: (ג) בעל דין יגיש רשימה שבה יציין את הבקשות שבהן הוא מבקש שבית המשפט ידון, וזאת לא יאוחר מעשרים ימים לפני המועד שנקבע לישיבת קדם-המשפט הראשונה.
: (ד) בעל דין אינו רשאי להגיש בקשה לבית המשפט או לציינה ברשימה, אלא אם כן פנה לבעל הדין שכנגד שבעה ימים מראש לפחות והודיעו על הכוונה להגיש בקשה בעניין; האמור לא יחול על בקשה לסעד זמני ארעי כמשמעותו [[בתקנה 97]].
: (ה) ברשימת הבקשות יציין בעל הדין את סוג הבקשה ויפרט בתמצית את עניינה של כל בקשה, לרבות את הטענות שהוא מבקש לטעון במסגרתה ואת הראיות שהוא מבקש להביא בתמיכה לה, אם אלה קיימות, ויבהיר מתי ובאיזו מתכונת הוא מבקש לדון בה; הפירוט לא יעלה על עמוד אחד לכל בקשה; בעל הדין שכנגד רשאי להשיב בכתב לרשימת הבקשות בתוך ארבעה עשר ימים מיום שהומצאה לו והיקף התשובה לא יעלה על עמוד אחד לכל בקשה.
: (ו) במועד ישיבת קדם-המשפט יקבע בית המשפט את דרכי הדיון בבקשות המנויות ברשימת הבקשות; בית המשפט רשאי, בין השאר, להורות כי בקשות מסוימות יידונו בעל פה בישיבת קדם-משפט או במועד מאוחר יותר שיורה, או שיידונו על דרך של בקשה בכתב ורשאי הוא לתת כל הוראה אחרת בנוגע לסדרי הדיון בבקשה, לרבות לעניין היקף הטיעון, בכתב או בעל פה.
: (ז) בקשה שלא נכללה ברשימת הבקשות, לא יהיה ניתן להגישה במועד מאוחר יותר אלא ברשות בית המשפט, למעט בקשות המנויות בפסקאות (1), (2) ו-(8) עד (11) בתקנת משנה (א) ובקשות המוגשות לאחר מתן פסק דין; רשות כאמור לא תינתן, אלא אם כן שוכנע בית המשפט כי לא היה ניתן לציין את הבקשה ברשימת הבקשות או כי לבעל הדין הצדק סביר למחדלו; אישר בית המשפט הגשת בקשה במועד מאוחר יותר, רשאי הוא להורות על דרך הדיון בה.
: (ח) בקשה שבית המשפט לא הורה על הדרך להגשתה, תוגש בכתב.
: (ט) מועד שנקבע לדיון בבקשה לא ייחשב כמועד ישיבת קדם-משפט לעניין תקנות אלה, זולת אם בית המשפט הורה אחרת.

@ 50. הגשת בקשה בכתב והדיון בה (תיקון: תש&quot;ף-2, תשפ&quot;ב)
: על בקשה שיש להגיש בכתב, יחולו הוראות אלה:
: (1) המבקש יפרט את טיעוניו כולל אסמכתאות, ויצרף לבקשה תצהיר לשם אימות העובדות שביסודה;
: (2) החליט בית המשפט, לאחר שעיין בבקשה, שאין היא מצריכה תשובה, ידחנה מיד;
: (3) החליט בית המשפט שהבקשה מצריכה תשובה, המשיב רשאי להשיב לה בתוך עשרים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, או בתוך מועד אחר שהורה בית המשפט; בתשובתו יפרט את טיעוניו כולל אסמכתאות, ויצרף לה תצהיר לשם אימות העובדות שביסוד התשובה;
: (4) בית המשפט רשאי להחליט על יסוד הבקשה והתשובות בלבד, או אם הדבר נדרש, לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם;
: (5) הבקשה והתשובה, כל אחת בנפרד, לא יעלו בהיקפן על חמישה עמודים, ובבקשה לסעד זמני על שמונה עמודים; התצהירים המצורפים לא יעלו בהיקפם על שלושה עמודים, ובבקשה לסעד זמני על שישה עמודים; והכול לא כולל הכותרת; 
: (6) בית המשפט רשאי להורות כי הבקשה תידון בעל פה.

@ 51. דיון בעל פה בבקשה
: (א) הורה בית המשפט כי בקשה תידון בעל פה, ייתן הוראות לגבי היקף וסדר טענות בעלי הדין, חקירת עדים והגשת מסמכים במסגרת הדיון בה.
: (ב) ביקש בעל דין לתמוך את בקשתו בראיות, יורה בית המשפט על מועד להגשתן ואם לא הורה כאמור יוגש התצהיר לא יאוחר מארבעה עשר ימים לפני המועד שנקבע לדיון.
: (ג) בדיון בעל פה בבקשה יפתח המבקש והמשיב יהיה רשאי להשיב לטיעוניו של המבקש, זולת אם בית המשפט הורה אחרת.

@ 52. דיון בבקשות
: [[פרק י&quot;א]] יחול בשינויים המחויבים על הדיון בבקשות, אלא אם כן נקבע אחרת [[בפרק זה]].

@ 53. הוצאות הבקשה
: בתום הדיון בכל בקשה יפסוק בית המשפט את הוצאות הבקשה ועל מי הן חלות, בלא קשר לתוצאות ההליך העיקרי, זולת אם מצא שקיימים טעמים מיוחדים שלא לחייב בהוצאות כאמור.

@ 54. קביעה בדין דבר פנייה לבית המשפט (תיקון: תש&quot;ף-2, תשפ&quot;ב)
: נקבע בדין שניתן לפנות לבית המשפט בהליך עיקרי שלא על דרך כתב תביעה, לרבות בהמרצה, באבעיה או לקבלת חוות דעת, תוגש הפנייה כבקשה בכתב ויחולו עליה [[תקנות 50(1) ו-(5)]] [[ו-52]] וכן הוראות אלה:
: (א) המשיב רשאי להשיב לבקשה בתוך עשרים ימים מיום שהומצאה לו או בתוך מועד אחר שהורה לו בית המשפט; בתשובתו יפרט את טיעוניו כולל אסמכתאות ויצרף לה תצהיר לשם אימות העובדות שביסוד התשובה;
: (ב) המבקש יצרף לבקשה הזמנה לדין, ערוכה לפי נוסח [[טופס 4א שבתוספת הראשונה]].

@ 55. פניות (תיקון: תשע&quot;ט-3)
: פניות בעניינים טכניים הנוגעים לניהול שוטף של ההליך, לרבות פניות לשינוי מועדים, יוגשו אל בית המשפט בצירוף עמדת בעל הדין שכנגד, זולת אם לא ניתן לצרפן כתוצאה מהתנהלותו של בעל הדין שכנגד או בשל נסיבות אחרות שלפונה לא היתה שליטה עליהן ושצוינו בפנייה; בפנייה יצוין התאריך המבוקש לשינוי המועד וכן מספר הפניות הקודמות שהוגשו באותו עניין.

== פרק ט': שאלונים, גילוי ועיון במסמכים ==

@ 56. שאלונים (תיקון: תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א)
: (א) לא יאוחר משלושים ימים לאחר שהוגש כתב הטענות האחרון או בתוך מועד אחר שיורה בית המשפט, בעל דין רשאי לשלוח לבעל דין אחר שאלון שיכלול שאלות ובלבד שהן נוגעות לעניין הנדון ולא די שיהיו קבילות בחקירה שכנגד של עד בעל פה ורשאי בעל דין להציג מסמך הנוגע לדברים הנדונים חלף מענה לשאלון; התשובה לשאלון תינתן בתצהיר בתוך שלושים ימים מיום מסירת השאלון או בתוך מועד אחר שיורה בית המשפט.
: (ב) השאלון לא יכלול יותר מ-25 שאלות כולל שאלות משנה, ואולם בתובענה לסעד כספי בבית משפט מחוזי שסכומה עולה על שניים וחצי מיליון שקלים ובתובענה לפיצויים בשל נזק גוף ותובענה שעילתה [[בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים]] שהוגשו לבית המשפט המחוזי - השאלון לא יכלול יותר מ-50 שאלות כולל שאלות משנה.
: (ג) (((בוטלה).))
: (ד) בשעת הדיון רשאי בעל דין להשתמש לראיה במקצת מתשובותיו של בעל הדין שכנגד, ולא להגיש לבית המשפט את שאר תשובותיו; אך אם היה בית המשפט סבור שיש קשר בין תשובות אחרות לבין התשובות שהוגשו כראיה עד שאין להשתמש באלה בלעדי אלה, רשאי הוא להורות שיוגשו לבית המשפט גם התשובות האחרות.

@ 57. גילוי מסמכים (תיקון: תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-3)
: לא יאוחר משלושים ימים לאחר שהוגש כתב הטענות האחרון, או במועד אחר שיורה בית המשפט, יחליפו בעלי הדין תצהירי גילוי מסמכים המאמתים את רשימת כל המסמכים הנוגעים לעניינים השנויים במחלוקת, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו של בעל הדין ושאיתר בעל הדין לאחר חקירה ודרישה; אם המסמך אינו מצוי עוד ברשותו או בשליטתו, יפרט את הנסיבות הקשורות לכך.

@ 58. עיון במסמכים (תיקון: תש&quot;ף-2)
: עד שלושים ימים לאחר שהחליפו בעלי הדין תצהירי גילוי מסמכים לפי [[תקנה 57]], או במועד אחר שיורה בית המשפט, ישלימו בעלי הדין את הליכי העיון במסמכים ויאפשרו האחד לבעל הדין השני לצלם את המסמכים או לסרוק אותם על חשבון בעל הדין שביקש את העיון.

@ 59. בקשה בעניין הליך גילוי ועיון ומענה לשאלון (תיקון: תשע&quot;ט-3, תש&quot;ף-2)
: (א) בקשה בעניין הליך גילוי ועיון, לרבות בקשה בעניין מענה לשאלון או לגילוי או עיון במסמך פלוני, תועלה ברשימת הבקשות לפי [[תקנה 49(ג)]].
: (ב) נטענה טענת חיסיון לגבי שאלה או מסמך, רשאי בית המשפט לעיין במסמך כדי להחליט אם יש ממש בטענה זו.

@ 60. אי-מילוי הוראות [[הפרק]] (תיקון: תשע&quot;ט-3, תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א)
: (א) הליכי גילוי ועיון נאותים מהווים תנאי בסיסי לקיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן; סבר בית המשפט שבעל דין לא קיים כראוי את חובתו לפי [[פרק זה]], רשאי הוא לחייבו באופן מיידי בהוצאות ובמקרים מיוחדים אף למחוק את כתב טענותיו.
: (ב) (((בוטלה).))
: (ג) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), בעל דין שאינו מגלה מסמך שיש לגלותו או שאינו נענה לדרישה לעיין במסמך שגילה, לא יהיה רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות בית המשפט לאחר שנוכח לדעת כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו; ואם מדובר במסמך המזיק לעניינו של בעל הדין רשאי בית המשפט להורות על מחיקת כתב התביעה או כתב ההגנה, לפי העניין, ואם לא הורה כן, יורה על חיובו בהוצאות זולת אם מצא טעמים מיוחדים שלא לעשות כן.

== פרק י': קדם-משפט ==

@ 61. מועד ואופן קיום ישיבת קדם-משפט (תיקון: תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-3, תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ה-4)
: (א) ישיבת קדם-המשפט תיקבע לאחר שהוגש כתב הגנה וחלף המועד להגשת כתב הטענות האחרון.
: (ב) בית המשפט רשאי להורות שבעלי הדין יתייצבו בעצמם; אם בעל הדין הוא תאגיד, רשות מקומית או המדינה - רשאי בית המשפט להורות על התייצבות נציג הבקיא בפרטי ההליך, ככל שיידרש.
: (ג) בית המשפט רשאי לקיים ישיבת קדם-משפט גם בהיוועדות חזותית, בשיחת ועידה או בכל אמצעי טכנולוגי אחר; בהליך שבו בעל דין איננו מיוצג בידי עורך דין, רשאי בית המשפט לקיים ישיבת קדם-משפט כאמור בהסכמתו בלבד.
: (ג1) על אף האמור בתקנת משנה (ג), ישיבת קדם-משפט בהליך דיון מהיר למעט דיון לפי [[תקנה 81א]], בתובענה לפיצויים בשל נזק גוף, למעט תביעה שעניינה רשלנות רפואית, ובתובענה שעילתה [[בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים]], תתקיים בהיוועדות חזותית, אלא אם כן החליט בית המשפט, מיוזמתו או בעקבות פניית בעל דין, שישיבה בנוכחות הצדדים נדרשת בנסיבות העניין; ההחלטה בדבר קיום ישיבה בנוכחות הצדדים תינתן זמן מספיק לפני מועד הדיון; בהליך שבו בעל דין אינו מיוצג בידי עורך דין, רשאי בית המשפט לקיים ישיבת קדם-משפט כאמור בתקנת משנה (ג) בהסכמתו בלבד.
: (ג2) יובהר כי על ישיבת קדם-משפט בהיוועדות חזותית חל [[סעיף 70 לחוק]], ובכלל זה איסור צילום והקלטה של הדיון, זולת אם בית המשפט הורה אחרת, [[ותקנה 72]] תחול בשינויים המחויבים.
: (ג3) פנייה בעניין אופן קיום ישיבת קדם-משפט בהיוועדות חזותית או בנוכחות הצדדים תוגש לפי [[תקנה 55]].
: (ד) דין אי-התייצבות בישיבת קדם-המשפט כדין אי-התייצבות בדיון.

@ 62. הגשת רשימת עדים לקראת קדם-המשפט (תיקון: תש&quot;ף-2)
: התובע יגיש עד עשרים ימים לפני ישיבת קדם-המשפט הראשונה והנתבע יגיש עד ארבעה עשר ימים לאחר מכן, את רשימת העדים שבכוונתו להזמין למתן עדות, לשם הצגת מסמכים או למתן תעודת עובד ציבור או תעודה ציבורית; הרשימה תכלול בצד כל עד פירוט תמציתי של הצורך והמטרה של העדתו; קיים חשש ממשי להשפעה על עד או אם קיים טעם מספיק אחר, רשאי בעל הדין לציין זאת ברשימה בלי לציין את שמו והפירוט הנדרש ובישיבת קדם-המשפט יבורר העניין.

@ 63. ישיבת קדם-המשפט וסמכות בית המשפט בקדם-משפט (תיקון: תש&quot;ף-2)
: (א) ככלל, ראוי שבית המשפט ישאף כי שלב קדם-המשפט לא יעלה על שתי ישיבות בבית משפט השלום ועל שלוש ישיבות בבית המשפט המחוזי.
: (ב) בישיבת קדם-המשפט יורה בית המשפט על דרכי הדיון בתובענה במטרה לייעלו, לפשטו ולהחישו; בכלל זה רשאי הוא מיוזמתו או לבקשת בעל דין -
:: (1) להורות על שלבי הדיון בתובענה ועל המועדים לקיומם;
:: (2) להורות על דרך ועיתוי שמיעת הודעות לצד שלישי ותביעות שכנגד;
:: (3) להורות אם העדויות הראשיות יישמעו בעל פה או בכתב כאמור [[בתקנה 67]];
:: (4) להורות על אופן ההגשה ועל דרכי הדיון בבקשות המנויות ברשימת הבקשות;
:: (5) לפצל את הדיון ולתת כל הוראה דיונית בנוגע לדרך ליבון המחלוקות;
:: (6) להורות על מתכונת ניהול ההליך, משך זמן הוכחת הטענות וכשרותן של הראיות;
:: (7) להורות על סדר העדים שיתייצבו לדיון או יציגו מסמכים ואת משך זמן החקירות וכן לקבוע שחקירת עד מסוים היא מיותרת ואינה נדרשת;
:: (8) להורות על שמיעת עדות מוקדמת, עדות מחוץ לכותלי בית המשפט או בהיוועדות חזותית וכן על הפקדת ערובה להבטחת הוצאות העדים;
:: (9) למנות מומחה לשם בירור מחלוקת שבין בעלי הדין;
:: (10) להורות לבעלי הדין להגיש תיק מוצגים מאוחד או נפרד שיכלול את המוצגים של כל בעלי הדין;
:: (11) להורות על צירוף בעלי דין ומחיקתם;
:: (12) להורות על תיקון כתבי הטענות, מחיקת כל דבר שאינו דרוש לעניין ובירור רשימת השאלות השנויות במחלוקת ועריכת הפלוגתות;
:: (13) לתת סעד זמני;
:: (14) לשמוע על אתר עדות של כל הנוכח באולם בית המשפט, על עובדה שבמחלוקת ולקבל מענה לשאלות בעניינים הנוגעים לסכסוך נושא התובענה;
:: (15) להורות לבעל הדין להשיב בתצהיר על שאלות שונות או על עניינים שונים;
:: (16) למחוק את כתב התביעה או לדחות את התובענה או לתת פסק דין אם מצא שכתב ההגנה אינו מגלה הגנה כלל;
:: (17) להציע לבעלי הדין הצעת פשרה או להציע להם לפסוק על דרך הפשרה או מנגנון חלופי ליישוב הסכסוך.
: (ג) אין באמור בתקנות משנה (א) או (ב) כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לתת החלטות הנוגעות לניהול ההליך גם לפני ישיבת קדם-המשפט.
: (ד) בישיבת קדם-המשפט המסכמת יורה בית המשפט על סדרי הדיון בתובענה ובכלל זה, יורה על מועדי שמיעת העדים והסיכומים ויקצוב את משך העדות, זמני החקירות ומשך הסיכומים של כל אחד מהם.

== פרק י&quot;א: הדיון ==

@ 64. רציפות הדיון
: (א) לאחר ישיבת קדם-המשפט המסכמת יתקיים דיון במועדים שבית המשפט יורה, ובמסגרתו יובאו ראיות בעלי הדין.
: (ב) הדיון בהליך שבו החלה שמיעת הראיות יתקיים ברצף והמשך הדיון במועד נדחה יתקיים בתוך ימים ספורים, זולת אם נסיבות העניין מחייבות אחרת; לעניין זה, על בית המשפט להבטיח, ככלל, שחקירה נגדית של עד תהיה מיד ובהמשך לחקירתו הראשית.

@ 65. (תיקון: תשע&quot;ט-3, תשע&quot;ט–4, תש&quot;ף-2) : (((בוטלה).))

@ 66. סדר הטיעון
: באין קביעה אחרת המתחייבת מנסיבות העניין, בתחילה תבוא פרשת התביעה ולאחריה פרשת ההגנה; הבאת ראיות מפריכות טעונה רשות מבית המשפט.

@ 67. דרך הבאת הראיות (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ג-4)
: (א) בית המשפט יחליט אם העדויות הראשיות יישמעו בעל פה או בכתב; בהחלטתו לגבי אופן שמיעת העדויות ישקול בית המשפט, בין השאר, את היקף הראיות בכתב ובעל פה, את מורכבותה של התביעה וטיב הסכסוך בין הצדדים תוך מתן עדיפות לשמיעת עדויות בעל פה, אם יש בכך כדי לסייע לגילוי האמת ולניהול יעיל של הדיון.
: (א1) הורה בית המשפט על הגשת עדות ראשית בכתב, ולא הגיש בעל הדין תצהיר של עד כאמור, רשאי בית המשפט, בלי לגרוע משאר סמכויותיו, להורות כי לא יורשה בעל הדין להביא את העד או להוכיח את העובדה, אלא אם כן שוכנע בית המשפט כי התצהיר לא הוגש מסיבות מוצדקות.
: (ב) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), בתובענה לסעד כספי בבית משפט מחוזי שסכומה עולה על שניים וחצי מיליון שקלים חדשים ובתובענה לפיצויים בשל נזק גוף ותובענה שעילתה [[בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים]] שהוגשו לבית המשפט המחוזי, תינתן עדיפות למתן עדות בכתב אם יש בכך כדי לסייע לגילוי האמת ולניהול יעיל של הדיון.
: (ג) לאחר שהוזהר העד כדין, בעל הדין שזימן את העד יחקרוהו בחקירה ראשית ובעל הדין שכנגד רשאי לחקור את העד בחקירה נגדית; בעל הדין שזימן את העד רשאי לחזור ולחקור אותו בחקירה חוזרת, לגבי עניינים הנובעים מהחקירה הנגדית שנותרה לגביהם אי-בהירות; לעניין תקנת משנה זו, &quot;בעל דין שכנגד&quot; - כל בעל דין המצוי בחזית מחלוקת מהותית עם בעל הדין שזימן את העד או שבית המשפט התיר לו לחקור את העד בחקירה נגדית.

@ 68. התנגדות לשאלות (תיקון: תשפ&quot;א)
: במקרה של התנגדות לשאלה שהוצגה לעד, יציין המתנגד את נימוקי התנגדותו לאלתר ובעל הדין המבקש להציג את השאלה ישיב מיד להתנגדות; בית המשפט יכריע בעניין ההתנגדות לשאלה ובעניין קבילותה מיד בתום טיעוני בעלי הדין, אלא אם כן מצא כי בנסיבות העניין יש לדחות את ההכרעה.

@ 69. סמכות בית המשפט בחקירה
: (א) בית המשפט רשאי לזמן כל אדם לתת עדות, לדרוש מכל אדם הנוכח באולם בית המשפט להעיד, ולשוב ולזמן לעדות נוספת עד שכבר נחקר.
: (ב) בית המשפט רשאי לתת כל הוראה במסגרת חקירת עד ובכלל זה, להציג לעד כל שאלה שתיראה לו או להורות לו להציג כל מסמך המצוי ברשותו או בשליטתו.

@ 70. הגשת העתק מסמך
: (א) בעל דין לא יצרף לכתב טענות נספח מקורי ולא ימסור כראיה לבית המשפט מסמך מקורי אלא את העתקו בלבד, זולת אם הורה בית המשפט אחרת.
: (ב) הגיש בעל הדין נספח או מסמך מקורי לפי החלטת בית המשפט, יודיע על כך למזכירות בית המשפט בהודעה בכתב שתוכתר במילים &quot;הודעה בדבר הגשת מסמך מקורי&quot;.
: (ג) אין באמור כדי לגרוע מהחובה להציג מסמך מקורי מקום שבו קיימת חובה כזו.

@ 71. הצגת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית על ידי בעל דין
: בעל דין המבקש להציג ראיה במדיה אלקטרונית או דיגיטלית, יודיע לבית המשפט על כוונתו לעשות כן לא יאוחר משלושה ימים לפני מועד הדיון; מנהל בתי המשפט רשאי להורות על המתכונת שבה תוגש ראיה ובאין הוראה כאמור - לפי הוראת נשיא בית המשפט.
: ((פורסמה &lt;!-- [[https://www.gov.il/BlobFolder/guide/guide_to_civil_procedure_01012021/he/4.%20הודעת%20המנהל%20בדבר%20הגשת%20ראיות%20בערוצי%20מדיה%20לפי%20תקנות%20סדא.pdf | הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע&quot;ט-2018]] --&gt; [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]] לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע&quot;ט-2018 (י&quot;פ תשפ&quot;ו, 1800).))

@ 72. עדות בהיוועדות חזותית
: (א) בית המשפט רשאי להתיר שמיעת עדות בדרך של היוועדות חזותית בתוך שטחה של מדינת ישראל או מחוצה לה לפי הוראות שייתן, אם השתכנע כי התקיימו התנאים האלה:
:: (1) הגעתו של העד לבית המשפט שבו נדונה התובענה שבעניינה הוא נדרש להעיד תקשה עליו מאוד, והוא נתן את הסכמתו למתן עדות בדרך זו;
:: (2) עדותו של העד חיונית לשאלות השנויות במחלוקת;
:: (3) אין מניעה מבחינת מדינת החוץ לשמיעת עדות בדרך זו בתחומה.
: (ב) היוועדות חזותית תתאפשר אם המקום שבו ימסור העד את עדותו ואולם בית המשפט שבו נדונה התובענה יכללו, בין השאר -
:: (1) מכשור המאפשר לעד לראות ולשמוע במהלך עדותו את המתרחש באולם בית המשפט שבו נדונה התובענה שבעניינה הוא נדרש להעיד, אם בית המשפט מצא שהדבר דרוש בנסיבות העניין;
:: (2) מצלמה המאפשרת צילום תקריב של מסמכים;
:: (3) מסך צפייה מרכזי באולם בית המשפט וכן מסך צפייה אישי לשופט.
: (ג) מנהל בתי המשפט רשאי להורות על דרישות טכניות לעניין האמצעים הנדרשים לשמיעת העדות בהיוועדות חזותית.
:: ((פורסמה &lt;!-- [[https://www.gov.il/BlobFolder/guide/guide_to_civil_procedure_01012021/he/2.%20הוראת%20המנהל%20בדבר%20עדות%20בהיוועדות%20חזותית%20לפי%20תקנות%20סדא.pdf | הודעה בדבר הוראת מנהל בתי המשפט בדבר עדות בהיוועדות חזותית לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע&quot;ט-2018]] --&gt; [[הודעה בדבר הוראת מנהל בתי המשפט בדבר עדות בהיוועדות חזותית]] לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע&quot;ט-2018 (י&quot;פ תשפ&quot;א, 2341).))
:: ((ראו [[page:guide_to_civil_procedure_01012021?chapterIndex=4 | הסברים אודות דיון משפטי באמצעות היוועדות חזותית (video conference)]] באתר הרשות השופטת.))

@ 73. עדות מוקדמת
: (א) בית המשפט רשאי בכל עת להורות על גביית עדות מוקדמת ועל אופן גבייתה, כל עוד קיים חשש סביר שלא יהיה ניתן לשמוע את העד במועד הרגיל או אם בעלי הדין, המיוצגים כולם בידי עורכי דין, הסכימו לכך.
: (ב) העדות המוקדמת תיגבה בדרך שגובים עדות בבית המשפט ודינה כדין עדות שנשמעה בבית המשפט לכל דבר ועניין, ואם לא ניתן לגבות עדות בדרך כאמור - יכול שעוזר משפטי או מתמחה ישמעו אותה.
: (ג) אם העדות המוקדמת לא נשמעה לפני שופט או לא הוקלטה - היא תיקרא לפני העד, ואם הודה בנכונותה - יחתום עליה, וכן יחתום עליה גובה העדות כאמור.
: (ד) אם בשעת גביית עדות כאמור הובעה התנגדות לשאלה מסוימת, תתועד השאלה, ההתנגדות, הנימוקים בעד ונגד והתשובה בפרוטוקול; בסמוך לאחר קבלת הפרוטוקול יכריע בית המשפט אם יש לקבל את ההתנגדות או לנהוג בתשובה בדרך אחרת.
: (ה) העדות המוקדמת תצורף לפרוטוקול תיק בית המשפט.

@ 74. דרך סיכום טענות (תיקון: תש&quot;ף-2)
: (א) סיכומי טענות בעלי הדין יישמעו בעל פה בהקדם האפשרי לאחר סיום הבאת הראיות; בית המשפט רשאי במקרים המתאימים בהתחשב, בין השאר, בהיקף הראיות בכתב ובעל פה, במורכבותה של התביעה ובטיב הסכסוך בין הצדדים, להורות שסיכומי הטענות על הפרשה כולה או על שאלה מסוימת שהורה, יוגשו בכתב.
: (ב) בית המשפט יורה על סדר סיכומי הטענות, משך הטענות שבעל פה או היקף הטענות שבכתב.
: (ג) דין אי-הגשת סיכומי הטענות בכתב במועד, כדין אי-התייצבות לדיון.

@ 75. אי-התייצבות לדיון
: לא התייצב בעל דין ולא ניתן טעם סביר לאי-ההתייצבות, יחולו הוראות אלה:
: (1) לא התייצב התובע, ימחק בית המשפט את כתב התביעה או ידחה את התביעה אם מצא טעמים מיוחדים לדחייה;
: (2) לא התייצב הנתבע והתובע התייצב, רשאי התובע להוכיח את תביעתו, ויהיה זכאי לסעד שביקש לפי הראיות שהתקבלו.

@ 76. הפרדת הדיון
: בית המשפט רשאי בכל עת להורות על הפרדת הדיון ולדון תחילה בחלק מהמחלוקות, העילות או הסעדים, לצורך ייעול ההליך וככל שיראה לנכון.

@ 77. המשך דיון בפני מותב אחר
: נבצר משופט, מכל סיבה שהיא, לסיים את הדיון, רשאי שופט אחר להמשיך מן השלב שבו הפסיק קודמו.

== פרק י&quot;ב: דיון מהיר ==

@ 78. תחולת ההוראות (תיקון: תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ז)
: (א) [[פרק זה]] יחול על תביעה, באחד ממקרים אלה:
:: (1) תביעה שסכומה או שווי נושאה אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים, זולת כל אלה:
::: (א) תביעה שהוגשה בקשה לאשרה כתובענה ייצוגית;
::: (ב) תביעה שעילתה [[בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל&quot;ה-1975]];
::: (ג) תובענה לפיצויים בשל נזק גוף, ובכלל זה תביעות לפי פוליסת ביטוח;
:: (2) תביעה לפינוי מושכר;
:: (3) (((הוראת שעה מיום 7.10.2026 עד יום 1.10.2031):)) בתביעה לקבלת סעד הצהרתי לפי [[סעיף 28 לחוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה), התשפ&quot;ו-2026]].
: (ב) בית המשפט רשאי להורות כי תביעה המוגשת לבית משפט השלום, שאינה תביעה הנדונה במסלול דיון מהיר, תידון כתביעה במסלול כאמור, אם סבר כי היא מתאימה לכך.
: (ג) בית משפט רשאי בכל עת, להורות כי תביעה או תביעה שכנגד במסלול דיון מהיר תועבר למסלול דיון רגיל, אם מצא כי היא אינה מתאימה להתנהל בדיון מהיר.

@ 79. צרופות לכתב טענות בתובענה בדיון מהיר וגילוי מסמכים מוקדם (תיקון: תשע&quot;ט-3, תש&quot;ף-2, תשפ&quot;ג-4)
: (א) בעל דין יצרף לכתב טענות בתובענה בדיון מהיר -
:: (1) תצהיר מטעמו ערוך לפי נוסח [[טופס 5 שבתוספת הראשונה]] לשם אימות העובדות שבכתב הטענות, וכן חוות דעת מומחה, אם נדרש; תצהיר בעל דין שלא צורף לכתב הטענות בעת הגשתו, לא יוגש, אלא ברשות בית המשפט; בעל דין רשאי לצרף תצהיר של אדם אחר, ובלבד שיפרט בתצהיר מטעמו מדוע העובדות שבכתב הטענות אינן בידיעתו;
:: (2) רשימה של המסמכים הנוגעים לעניין הנדון, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו, ושאיתר לאחר חקירה ודרישה; אם המסמך מצוי ברשותו, יצרף העתק שלו לכתב הטענות; אם המסמך אינו מצוי עוד ברשותו או בשליטתו, יפרט את הנסיבות הקשורות לכך;
:: (3) רצה בעל דין להזמין לעדות עדים נוספים, יגיש יחד עם כתב טענותיו רשימה כאמור [[בתקנה 62]].
: (ב) [[פרק ט']], למעט [[תקנה 59(ב)]], לא יחול על תובענות בדיון מהיר ואולם, לא צירף בעל דין מסמך כאמור בתקנת משנה (א)(2), תחול לגביו [[תקנה 60]] בשינויים המחויבים.

@ 80. הוראות ומועדים מיוחדים (תיקון: תשע&quot;ט-3, תשפ&quot;ב)
: (א) כתב הגנה במסלול דיון מהיר יוגש בתוך ארבעים וחמישה ימים ממועד המצאת כתב התביעה לידי הנתבע.
: (ב) נתבע במסלול דיון מהיר רשאי עם הגשת כתב ההגנה לתת הודעה לצד שלישי לפי [[תקנה 22]] [[ו-23]], אם ניתנה לכך רשות בית המשפט, ואולם המועד להגשת כתב הגנה על ידי הצד השלישי הוא ארבעים וחמישה ימים.
: (ג) בית המשפט יורה על מועד ישיבת קדם-משפט בדיון מהיר שלא יהיה מאוחר מתשעים ימים ממועד הגשת כתב ההגנה האחרון; בדיון מהיר ראוי שתתקיים ישיבה אחת בלבד של קדם-משפט.
: (ד) בית המשפט יורה על מועד לדיון במסלול דיון מהיר שלא יהיה מאוחר משישה חודשים ממועד הגשת כתב ההגנה האחרון.
: (ה) החלטה בבקשה שהוגשה במסלול דיון מהיר תינתן בתוך שבעה ימים ממועד הדיון בה, או ממועד הגשת תשובת המשיב לבית המשפט, לפי העניין.
: (ו) הדיון בתובענה במסלול דיון מהיר יסתיים בתוך יום אחד; סבר בית המשפט כי יש צורך בכך, רשאי הוא להורות על ימי דיון נוספים, ככל האפשר, ברציפות עד גמר חקירת העדים; לא יידחה המועד לדיון בתביעה ביותר מארבעה עשר ימים מיום הדיון האחרון בה, אלא באישור נשיא בית המשפט או סגנו שהוא הסמיך לכך.
: (ז) בעלי הדין רשאים להגיש לבית המשפט, עד ארבעה עשר ימים לפני המועד שנקבע לדיון, רשימת אסמכתאות משפטיות ועיקרי טיעון בכתב בהיקף שלא יעלה על חמישה עמודים סך הכול לא כולל הכותרת; סיכום טענות בעלי הדין יהיה בעל פה ביום הדיון בתובענה לאחר סיום הבאת הראיות, אלא אם כן בית המשפט הורה אחרת מטעמים מיוחדים.
: (ח) נתבע במסלול דיון מהיר רשאי להגיש עם כתב ההגנה תביעה שכנגד נגד בעלי הדין בתובענה המקורית אם מתקיים בה אחד מאלה:
:: (1) היא מהווה תובענה במסלול דיון מהיר;
:: (2) נושאה ונושא התובענה המקורית הוא אחד או שהן נובעות מאותן הנסיבות, יהיה סכום התביעה שכנגד או שווי נושאה, אשר יהיה.

@ 81. תביעה לפינוי מושכר - הוראות מיוחדות
: (א) תביעה לפינוי מושכר לפי [[פרק זה]] לא תכיל סעדים נוספים והתובע רשאי לתבוע בהליך נפרד, בלא צורך בקבלת רשות מבית המשפט, סעדים נוספים בשל אותה עילה; אם הוגשה תביעה נוספת, יודיע על כך התובע לבית המשפט ויידרש לציין אם מתקיימים בתביעה התנאים הנדרשים לצורך קיום דיון בה במסלול של דיון מהיר.
: (ב) כתב הגנה בתביעה לפינוי מושכר יוגש בתוך שלושים ימים ממועד המצאת כתב התביעה.
: (ג) נתבע בתביעה לפינוי מושכר אינו רשאי להגיש תביעה שכנגד או הודעה לצד שלישי.
: (ד) בתביעה לפינוי מושכר לא תתקיים ישיבת קדם-משפט וההוראות לעניין ישיבה כאמור לא יחולו על הליך מסוג זה.
: (ה) בית המשפט יורה על מועד לדיון בתביעה לפינוי מושכר שלא יהיה מאוחר משלושים ימים ממועד הגשת כתב ההגנה האחרון.

@ 81א. הוראות מיוחדות החלות על תביעת רכב (תיקון: תשפ&quot;ב)
: [[תקנות 49]], [[62]] [[ו-87(ח)]] לא יחולו בתובענה בסדר דין מהיר שעניינה תביעת רכב, ויחולו הוראות אלה:
: (1) בקשה בתביעת רכב תוגש בכתב;
: (2) בעלי הדין יביאו את ראיותיהם בישיבת קדם המשפט, אלא אם כן הורה להם בית המשפט אחרת;
: (3) בעל דין יודיע לעדים מטעמו על כוונתו להזמינם לעדות או לשם הצגת מסמכים; הודעה כאמור תימסר לעד זמן מספיק לפני מועד מתן העדות, והיא תכלול את המקום והמועד שבו הוא נדרש להתייצב; לא התייצב העד לעדות לפי הודעת בעל דין, לא תשמש אי-היענותו עילה לדחיית הדיון אלא מטעמים מיוחדים;
: (4) ביקש מי מבעלי הדין לחקור מומחה שהגיש חוות דעת, יודיע על כך לבית המשפט ולשאר הצדדים שלושים ימים לפחות לפני המועד שנקבע לישיבת קדם המשפט או בתוך שבעה ימים ממועד קבלת חוות הדעת, לפי המאוחר.

@ 81ב. הוראות מיוחדות החלות על תביעה לסעד הצהרתי לפי [[סעיף 28 לחוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)]] (תיקון: תשפ&quot;ז)
: בתביעה בסדר דין מהיר שעניינה קבלת סעד הצהרתי לפי [[סעיף 28 לחוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה), התשפ&quot;ו-2026]], יחולו הוראות אלה:
: (1) התביעה לא תכיל סעדים נוספים והתובע רשאי לתבוע בהליך נפרד, בלא צורך בקבלת רשות מבית המשפט, סעדים נוספים בשל אותה עילה; אם הוגשה תביעה נוספת, יודיע על כך התובע לבית המשפט ויידרש לציין אם מתקיימים בתביעה התנאים הנדרשים לצורך קיום דיון בה במסלול של דיון מהיר;
: (2) לא תתקיים ישיבת קדם-משפט אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

@ 82. פסק הדין בתובענה בדיון מהיר
: (א) עם תום הדיון בתובענה ולכל המאוחר בתוך ארבעה עשר ימים, ייתן בית המשפט פסק דין, זולת אם נשיא בית המשפט אישר לתת את פסק הדין במועד מאוחר יותר.
: (ב) פסק הדין יהיה מנומק באופן תמציתי, זולת אם סבר בית המשפט כי יש צורך בהנמקה מפורטת משום שיש בפסק הדין חידוש או חשיבות מיוחדת לציבור או מטעמים מיוחדים אחרים.

== פרק י&quot;ג: עדים ==

@ 83. הזמנת עדים (תיקון: תש&quot;ף-2)
: (א) בעל דין יודיע לעד המופיע ברשימת העדים שהגיש או ברשימת העדים שתוקנה ברשות בית המשפט, על כוונתו להזמינו לעדות או לשם הצגת מסמכים; הודעה כאמור תימסר לעד זמן מספיק לפני מועד מתן העדות והיא תכלול את המקום והמועד שבו הוא נדרש להתייצב; לא התייצב העד לעדות לפי הודעת בעל הדין, לא תשמש אי-היענותו עילה לדחיית הדיון אלא מטעמים מיוחדים.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) או נוסף על האמור בה, בעל דין רשאי להגיש לבית המשפט בקשה להזמנת עד בתוך שלושים ימים מעת קביעת מועד הדיון ובכל מקרה לא פחות מארבעה עשר ימים לפני מועד הדיון.
: (ג) הוגשה בקשה להזמנת עד לפי תקנת משנה (ב), רשאי בית המשפט להמציא לעד הזמנה למתן עדות לפי הפרטים שמסר בעל הדין ורשאי הוא להורות לבעל הדין לבצע את ההמצאה באמצעות בא כוחו או מי מטעמו, שאינו בעל הדין; התבקש בעל הדין להשלים פרטים הדרושים להמצאה ולא עשה כן, יראוהו כמי שמוותר על ההזמנה באמצעות בית המשפט.
: (ד) עובד ציבור לא יידרש לתת עדות בעל פה, אם ניתן לגבות את עדותו באמצעות תעודת עובד ציבור או תעודה ציבורית, זולת אם בית המשפט הורה אחרת.

@ 84. ערובה להוצאות העדים
: בעל דין המבקש מבית המשפט להזמין עד יתחייב בבקשה לשלם לו את הוצאותיו כפי שיפסוק בית המשפט, ורשאי בית המשפט להתנות את הזמנתו של עד בהפקדת ערובה בסכום שיורה.

@ 85. התייצבות לעדות
: (א) עד שהוזמן למתן עדות לפי תקנות אלה, יתייצב לכל ישיבה שאליה יוזמן.
: (ב) מי שהוזמן להציג מסמך רשאי לעשות כן באמצעות אדם אחר, זולת אם בית המשפט הורה אחרת.

@ 86. שכר עדים והוצאותיהם
: נענה אדם להזמנה להעיד בבית משפט, רשאי בית המשפט להורות לבעל הדין שביקש להזמינו לשאת בהוצאותיו כפי שיפסוק.

== פרק י&quot;ד: מומחים ==

@ 87. מומחים מטעם בעלי הדין (תיקון: תשע&quot;ט-3, תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-3)
: (א) רצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה, יצרף לכתב טענותיו חוות דעת של מומחה בתחום מומחיותו.
: (ב) הגיש תובע חוות דעת בעניין שברפואה, רשאי נתבע לשלוח לו דרישה בכתב להעמיד את נושא חוות הדעת לבדיקה בידי מומחה מטעמו; נדרש תובע כאמור, ייעתר לדרישה בלא דיחוי, זולת אם קיימת הצדקה לסירוב; חוות הדעת תומצא לתובע גם אם לא הוגשה לבית המשפט.
: (ג) רצה תובע לחלוק על חוות דעת מומחה בעניין שברפואה שצורפה לכתב ההגנה, יגיש חוות דעת נגדית בתוך שישים ימים מהיום שהומצאה לו חוות הדעת או בתוך זמן אחר שהורה עליו בית המשפט.
: (ד) בית המשפט רשאי, אם מצא הצדקה לכך, לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת בעניין שברפואה לכתב הטענות או לדחות את מועד הגשתה; התובע והנתבע יבקשו את הפטור או את הדחייה כאמור לכל המאוחר עם הגשת כתב התביעה וכתב ההגנה בהתאמה.
: (ה) רצה בעל דין להוכיח עניין שבמומחיות, שאינו עניין שברפואה, יגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה לאותו עניין לא יאוחר מתשעים ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות או במועד אחר שהורה עליו בית המשפט.
: (ו) רצה בעל דין שנמסרה לו חוות דעת כאמור בתקנת משנה (ה), להגיש חוות דעת מטעמו כראיה במשפט באותו עניין, יגיש אותה לבית המשפט לא יאוחר משלושים ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות או במועד אחר שהורה עליו בית המשפט.
: (ז) חוות דעת המוגשת לבית המשפט לפי תקנה זו תיערך לפי [[סעיף 24 לפקודת הראיות]] ותצורף רשימת האסמכתאות שהמומחה מסתמך עליהן; אסמכתאות שלא ניתן לאתרן בנקיטת אמצעים סבירים, יצורפו לחוות הדעת.
: (ח) בעל דין המגיש חוות דעת של מומחה מטעמו ידאג להתייצבותו לחקירה בבית המשפט, זולת אם בעל הדין שכנגד הודיע שהוא מוותר על חקירתו.
: (ט) לא יוגשו מטעם בעלי הדין חוות דעת נוספות מעבר לחוות הדעת שניתן להגיש לפי תקנה זו, אלא באישור בית המשפט.

@ 88. מומחה מטעם בית המשפט (תיקון: תשפ&quot;ג)
: (א) בלי לגרוע [[מתקנות המומחים]], בית המשפט רשאי בכל עת למנות מטעמו מומחה, כמה מומחים או צוות של מומחים למתן חוות דעת בעניין שבמומחיות, ולתת מזמן לזמן הוראות והנחיות בנוגע למילוי התפקיד.
: (ב) בהחלטתו למנות מומחה מטעם בית המשפט ישקול בית המשפט, בין השאר, את שווי נושא התביעה, עניינה, היקף וסוג המחלוקת שבין בעלי הדין או שבין המומחים מטעם בעלי הדין.
: (ג) מונה מומחה מטעם בית המשפט והוגשו באותו עניין גם חוות דעת מומחים מטעם בעלי הדין, לא ייחקרו המומחים מטעם בעלי הדין, זולת אם הודיע בעל דין על רצונו לחקור את כולם או מקצתם; הודיע כך בעל דין, ייחקרו המומחים כאמור באופן ובהיקף כפי שיורה בית המשפט בהתחשב בנסיבות העניין, ובשים לב לחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט ולעדותו.
: (ד) מונה מומחה מטעם בית המשפט בהסכמת בעלי הדין, יראו הסכמה זו כהסדר דיוני הכולל את ההוראות המפורטות להלן, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת:
:: (1) לא יוגשו חוות דעת מומחה מטעם בעלי הדין;
:: (2) יראו חוות דעת מומחה שהגישו בעלי הדין קודם למינוי המומחה מטעם בית המשפט, כאילו לא התקבלו כראיה.

@ 89. העדר ניגוד עניינים (תיקון: תשפ&quot;ג)
: כדי למנוע מינוי מומחה מטעם בית המשפט המצוי בניגוד עניינים, תחול [[תקנה 16 לתקנות המומחים]].

@ 90. סמכותו של מומחה מטעם בית המשפט (תיקון: תשפ&quot;א)
: מומחה מטעם בית המשפט רשאי לדרוש מבעל דין להעמיד לבדיקה את נושא חוות הדעת.

@ 91. חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט (תיקון: תש&quot;ף-2)
: (א) מומחה מטעם בית המשפט יגיש את חוות דעתו בתוך שישים ימים מיום שנודע לו על המינוי או במועד אחר שיורה בית המשפט.
: (ב) חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט תוגש בצירוף רשימת האסמכתאות שהוא הסתמך עליהן בחוות דעתו; אסמכתאות שלא ניתן לאתרן בנקיטת אמצעים סבירים, יצורפו לחוות הדעת.
: (ג) בעל דין רשאי לבקש מבית המשפט רשות לשלוח למומחה שאלות הבהרה בנוגע לחוות דעתו, לא יאוחר מארבעה עשר ימים ממועד קבלת חוות הדעת; המומחה ישיב על שאלות ההבהרה בתוך שלושים ימים ממועד קבלת החלטת בית המשפט ויראו את תשובותיו כחלק בלתי נפרד מחוות דעתו.
: (ד) בעל דין רשאי לחקור מומחה מטעם בית המשפט ובלבד שהודיע על כך לבית המשפט ולבעלי הדין וביקש את הזימון לא יאוחר מישיבת קדם-המשפט המסכמת; ניתנה חוות דעת המומחה לאחר סיום קדם-המשפט, יודיע בעל הדין על רצונו לחקור את המומחה ארבעים וחמישה ימים לפחות לפני המועד הקבוע לשמיעת הראיות או בתוך שבעה ימים ממועד קבלת חוות הדעת, לפי המאוחר.

@ 92. שכרו והוצאותיו של מומחה מטעם בית המשפט (תיקון: תש&quot;ף-2, תשפ&quot;ג-5)
: (א) בית המשפט רשאי להורות על שכרו והוצאותיו של מומחה מטעם בית המשפט ועל אופן תשלומם, לרבות בעניין המענה לשאלות ההבהרה והחקירה בבית המשפט ולהטילם על בעלי הדין או על מי מהם.
: (א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), בתביעה אזרחית לפי [[סעיף 108א לחוק]], יטיל בית המשפט את תשלום שכרו והוצאותיו של המומחה שמינה בית המשפט על הנתבע שהורשע, זולת אם שוכנע, מטעמים מיוחדים, כי קיימת הצדקה להטלתם על בעלי הדין או מי מהם, ויורה מה תהיה ההשתתפות של כל אחד מהם בהוצאות כאמור.
: (ב) בית המשפט רשאי להורות בכל עת לבעלי הדין או למי מהם, להפקיד ערובה, להבטחת תשלום שכרו והוצאותיו של המומחה מטעם בית המשפט או לשלמם למומחה במישרין, ובגמר המשפט יחליט בית המשפט מי יישא בשכר ובהוצאות אלה.
: (ג) לא נענה בעל דין להוראה לפי תקנה זו, רשאי בית המשפט למחוק את כתבי טענותיו או לדחות את הדיון בתובענה למועד אחר עד שיקיים את ההוראה כאמור.

@ 93. אי-קיום הוראות (תיקון: תשע&quot;ט-3)
: (א) בעל דין שלא צירף חוות דעת בעניין שברפואה לכתב טענותיו ובית המשפט לא פטר אותו מכך, לא רשאי להשמיע עדות של מומחה רפואי ולא יוכל להוכיח עניין שבמומחיות רפואית מטעמו לעניין הנדון, זולת אם היתה זו חוות דעת נגדית או אם בית המשפט סבר כי יש לאפשר לו לעשות כן מטעמים מיוחדים.
: (ב) בלי לגרוע מסמכויות בית המשפט לפי תקנות אלה, בעל דין שלא נענה לדרישה או הוראה של בית המשפט לפי [[פרק זה]] או שלא נענה במידה מספקת, ואי-ההיענות היתה בלא הצדק סביר, לא ייזקק בית המשפט להוכחה של עניין שבמומחיות מטעמו לעניין הנדון.

== פרק ט&quot;ו: סעדים זמניים ==

=== סימן א': כללי ===

@ 94. מטרת הסעד הזמני
: מטרת הסעד הזמני היא להבטיח זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי ואת קיומו התקין והיעיל של ההליך או את ביצועו הראוי של פסק הדין.

@ 95. בקשה לסעד זמני
: (א) בקשה לסעד זמני תוגש בכתב ובכפוף [[לפרק זה]].
: (ב) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תביעה, רשאי בית המשפט לתת את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מספקות לכאורה בקיומה של עילת תביעה, בקיום התנאים למתן הסעד כאמור [[בפרק זה]] ובנחיצות הסעד הזמני לצורך הגשמת המטרה.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), בית המשפט רשאי לתת סעד זמני או ארעי גם בטרם הגשת כתב תביעה אם שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, ובלבד שהתביעה תוגש בתוך שבעה ימים ממועד מתן הצו או בכל מועד אחר שעליו יורה בית המשפט.
: (ד) בהחלטתו אם לתת סעד זמני וכן בקביעת סוג הסעד, היקפו ותנאיו, ישקול בית המשפט, בין השאר, את השיקולים האלה:
:: (1) הנזק שעלול להיגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שעלול להיגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק העלול להיגרם לאדם אחר או לעניין ציבורי;
:: (2) אם אין סעד אחר שפגיעתו במשיב קלה יותר, המשיג את התכלית שלשמה נועד הסעד הזמני;
:: (3) תום לבם של בעלי הדין, הן בקשר לגוף העניין והן בקשר להגשת התביעה ובקשת הסעד הזמני, והאם המבקש לא השתהה יתר על המידה בנסיבות העניין בהגשת כתב התביעה או בהגשת הבקשה לסעד הזמני.

@ 96. התחייבות עצמית וערובה
: (א) סעד זמני יותנה בהתחייבות עצמית של המבקש לפיצוי כמפורט בתקנת משנה (ב), וכן בערובה כמפורט בתקנת משנה (ג) לשם פיצוי בשל כל נזק שייגרם למי שמופנה אליו הצו כתוצאה ממתן הצו הזמני, אם יפקע הצו או יצומצם היקפו.
: (ב) התחייבות עצמית של מבקש תצורף לבקשה ותהיה ערוכה לפי הנוסח [[בטופס 7 שבתוספת הראשונה]]; התחייבות עצמית לא תהיה מוגבלת בסכום, זולת אם בית המשפט הורה אחרת.
: (ג) המבקש יפקיד ערובה מספקת, להנחת דעתו של בית המשפט, ואולם בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים, לפטור את המבקש מהפקדת ערובה, אם סבר שהדבר צודק וראוי בנסיבות העניין וכן רשאי להתנות את מתן הסעד הזמני בכמה ערובות; הסעד הזמני ייכנס לתקפו רק עם הפקדת כל הערובות שעליהן הורה בית המשפט, זולת אם בית המשפט הורה אחרת מטעמים מיוחדים.

@ 97. הדיון בבקשה (תיקון: תש&quot;ף-2)
: (א) בלי לגרוע מסמכויות בית המשפט הנתונות לו לפי [[פרק ח']], הבקשה למתן סעד זמני תידון במעמד בעלי הדין, ואולם בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים, לתת סעד זמני ארעי במעמד צד אחד, אם שוכנע, על בסיס ראיות מספקות, כי קיים חשש סביר שהעיכוב שייגרם כתוצאה מקיום הדיון במעמד בעלי הדין או הבאת הבקשה לידיעת המשיב תסכל את מטרת הסעד הזמני או תגרום למבקש נזק חמור.
: (ב) הסעד הזמני הארעי יעמוד בתוקפו לפי האמור בו או עד למתן החלטה אחרת.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), יידונו בקשות לצו עיקול זמני וצו לתפיסת ראיות במעמד צד אחד, זולת אם סבר בית המשפט כי אין בקיום דיון במעמד בעלי הדין כדי לסכל את מטרת הצו.
: (ד) נתן בית המשפט סעד זמני ארעי במעמד צד אחד, יומצאו במסירה אישית למשיב העתקים של הצו, הבקשה והמסמכים המצורפים אליה וכן העתק כתב הערבות, בלא דיחוי ולא יאוחר משלושה ימים ממועד מתן הצו, אלא אם כן הורה בית המשפט על מועד מאוחר יותר מטעמים מיוחדים; נקבע דיון במעמד בעלי הדין, תימסר הודעה על מועד הדיון למשיב ולמחזיק, אם יש כזה, עם המצאת הצו הזמני.
: (ה) במסגרת ההחלטה המעניקה סעד זמני ארעי, למעט צו עיקול זמני או צו לתפיסת ראיות, יורה בית המשפט על מועד לדיון במעמד בעלי הדין בהקדם האפשרי ככל האפשר ולא יאוחר מארבעה עשר ימים מיום מתן הסעד הזמני הארעי; ימי פגרה יובאו במניין הימים; בית המשפט רשאי להורות על מועד מאוחר יותר לדיון, אם מצא טעמים מיוחדים לכך.
: (ו) ניתן צו עיקול זמני או צו לתפיסת ראיות, במעמד צד אחד, רשאי המשיב, והמחזיק, אם יש כזה, לבקש את ביטול הצו בתוך שלושים ימים ממועד המצאתו; הוגשה בקשה לביטול הצו, יקיים בית המשפט דיון במעמד בעלי הדין בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מארבעה עשר ימים מיום הגשת הבקשה לביטול; ימי פגרה יובאו במניין הימים; בית המשפט רשאי להורות על מועד מאוחר יותר לדיון, אם מצא טעמים מיוחדים לכך.
: (ז) בית המשפט יקיים את הדיון בבקשה למתן סעד זמני או לביטולו בלא דיחוי; בית המשפט יקיים, ככל האפשר, את הדיון ביום דיונים אחד וישמע את סיכום טענות בעלי הדין בעל פה מיד לאחר סיום הבאת הראיות.
: (ח) בית המשפט הדן בבקשה לסעד זמני ייתן את החלטתו עם תום הדיון בבקשה, ולכל המאוחר בתוך ארבעה עשר ימים לאחר תום הדיון; לא נתן את החלטתו במועד האמור, ייתן על כך הודעה מנומקת בכתב לנשיא בית המשפט.

@ 98. עיון מחדש
: לבקשת בעל דין רשאי בית המשפט לעיין מחדש בסעד זמני שניתן, או בתנאיו, אם סבר כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שהתגלו מאז מתן הצו ולא היה ניתן לגלותן בשקידה סבירה קודם לכן או בשל חלוף הזמן או אם מצא שיש מקום לשנות את היקפו או את התנאים שבהם ניתן.

@ 99. שמיעת התובענה במקום דיון בסעד הזמני
: בית המשפט רשאי להורות על הקדמת מועד הדיון בתובענה, חלף מתן סעד זמני, אם סבר כי יהיה בכך כדי לייעל את הדיון והדבר לא יפגע באופן בלתי מידתי בבעלי הדין.

@ 100. פקיעת הסעד הזמני
: סעד זמני יפקע -
: (1) בתום המועד שצוין בו או עם מתן פסק הדין, זולת אם בית המשפט הורה אחרת;
: (2) אם הצו ניתן במעמד צד אחד ולא הומצא למשיב כאמור [[בתקנה 97(ד)]], זולת אם בית המשפט הורה אחרת, מטעמים מיוחדים;
: (3) אם הצו ניתן לפני הגשת התביעה ולא הוגש כתב תביעה בתוך שבעה ימים ממועד מתן הצו או במועד אחר שהורה עליו בית המשפט;
: (4) אם בית המשפט הורה על ביטולו או שהוא בטל לפי כל דין.

@ 101. מימוש ערובה או השבתה
: לא הוגשה לבית המשפט תביעה או בקשה לפיצויים בשל נזק שנגרם עקב מתן הסעד הזמני, בתוך תשעים ימים ממועד פקיעת הסעד הזמני, תוחזר למבקש הערובה; בית המשפט רשאי להאריך מזמן לזמן את התקופה האמורה, אם מצא טעמים מיוחדים לכך.

=== סימן ב': עיקול זמני ===

@ 102. (תיקון: תש&quot;ף-2) : (((בוטלה).))

@ 103. צו עיקול זמני
: (א) בתביעה לסכום כסף רשאי בית המשפט להטיל עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו או ברשות המבקש או ברשות מחזיק, ובתביעה לדבר שבעין רשאי בית המשפט לצוות על עיקול הנכס הנתבע, והכול אם שוכנע כי קיים חשש סביר שאי-מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין.
: (ב) הומר נכס שעוקל בערובה של המשיב או של צד שלישי, יחול על הערובה [[סימן זה]].
: (ג) נתן בית המשפט צו עיקול על מקרקעין, יורה בית המשפט על רישום הערה בפנקס המקרקעין, והמבקש יודיע על כך לרשם המקרקעין.

@ 104. הודעה למחזיק
: (א) ניתן צו עיקול על נכסי המשיב שבידי מחזיק, יודיע בית המשפט למחזיק, עם הטלת העיקול, כי עליו להשיב בכתב, בתוך שלושים ימים או בתוך מועד אחר שהורה, אם הנכסים מצויים בידו, אם הם שייכים למשיב ואם יש למחזיק טענה לזכות לגביהם; בהודעה למחזיק יצוינו פרטי המבקש ובא כוחו; תשובתו של המחזיק תוגש לבית המשפט והעתק ממנה ימציא המחזיק, במישרין, למבקש; הודה מחזיק בתשובתו כי מצויים בידו נכסי המשיב או כי הם שייכים למשיב, לא יחזור בו מהודאתו, זולת אם בית המשפט נתן לו רשות לכך מטעמים מיוחדים.
: (ב) לבקשת המחזיק ימציא לו המבקש, בתוך שבעה ימים מיום בקשתו, העתק מבקשת העיקול והתצהיר.
: (ג) המחזיק רשאי להגיש בקשה לביטול צו העיקול או להגבלתו, לא יאוחר משלושים ימים מיום שהומצא לו העתק מבקשת העיקול והתצהיר.
: (ד) הודה המחזיק שהנכס שייך למשיב, יורה בית המשפט כיצד לנהוג לגביו.

@ 105. מחזיק שלא הודה
: (א) לא הודה המחזיק כי נכסי המשיב מצויים בידו, או התנגד מכל טעם אחר לאישור העיקול או לא השיב כלל בתוך המועד שנקבע לו, רשאי המבקש בתוך ארבעה עשר ימים מיום שהומצאה לו תשובת המחזיק או מתום המועד כאמור [[בתקנה 104(א)]], להגיש לבית המשפט בקשה מנומקת בכתב לאישור העיקול; לא ביקש המבקש את אישור העיקול, העיקול בטל בתום ארבעה עשר הימים האמורים, לגבי כל נכס שהמחזיק לא הודה שהוא מצוי בידו.
: (ב) דינה של בקשה כאמור כדין כתב תביעה; דינו של מחזיק לעניין אישור העיקול כדינו של נתבע, בשינויים המחויבים לפי העניין.
: (ג) הדיון בבקשה כאמור יכול שיהיה בכל שלב של הדיון בתובענה, ואף לאחר שניתן בה פסק דין, כפי שבית המשפט יורה.

@ 106. עיקול זמני לטובת תובע שזכה בתביעתו
: זכה התובע בתביעתו, ימשיך העיקול הזמני לעמוד בתוקפו עד שפסק הדין יבוצע או עד להוראה אחרת של בית המשפט; בפסק הדין רשאי בית המשפט לתת הוראות בנוגע לעיקול הזמני ולפסוק הוצאות בקשר אליו.

@ 107. החלת [[חוק ההוצאה לפועל]]
: [[חוק ההוצאה לפועל]] יחול על ביצוע עיקול זמני לפי [[סימן זה]], ואם זכה התובע בתביעתו, ימשיכו בפעולות לפי [[אותו חוק]], זולת אם בית המשפט הורה אחרת.

@ 108. המצאה למדינה או לתאגיד בנקאי
: (א) המצאה למדינה של צו לפי [[סימן זה]] תהיה בהמצאתו למשרד חשב המשרד שבידיו נמצא הנכס נושא הצו.
: (ב) המצאה לתאגיד בנקאי, כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], של צו לפי [[סימן זה]], תהיה למשרד הראשי שלו.

=== סימן ג': צו מניעה זמני ===

@ 109. צו מניעה זמני
: בית המשפט רשאי להורות למשיב להימנע מלעשות או להימנע מלהוסיף ולעשות, בעצמו או באמצעות מי מטעמו, פעולה כלשהי, אם שוכנע כי קיים חשש סביר שאי-מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצועו הראוי של פסק הדין.

@ 110. תחולה על צו מניעה זמני
: [[תקנות 103(ג)]] [[ו-106]] יחולו על צו מניעה זמני בשינויים המחויבים.

=== סימן ד': כינוס נכסים זמני ===

@ 111. מינוי כונס נכסים זמני
: (א) בית המשפט רשאי למנות כונס נכסים זמני (להלן [[בסימן זה]] - כונס) על נכסים מסוימים שברשות המשיב או ברשות מחזיק, אם שוכנע כי קיים חשש ממשי לפגיעה ניכרת בערכם של הנכסים או ביכולת מימושם או לכך שהמשיב או אדם אחר מטעמו עומד להעלים את הנכסים או להשמידם או כי הנכסים הופקו תוך ביצוע המעשה או המחדל נושא התביעה או שימשו לביצועו, וכי אי-מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין.
: (ב) בית המשפט הדן בבקשה למינוי כונס יביא בחשבון את סכום החוב או שווי הנושא, את הסכום שהכונס יכול להשיג לפי המשוער ממכירת הנכסים או ניהולם, את העלויות המשוערות הכרוכות במינויו ובביצוע תפקידו, ואת הנזק העלול להיגרם לנתבע עקב מכירת הנכסים או ניהולם בידי כונס, ורשאי הוא להורות על עריכת בדיקה או חקירה בכל עניין הקשור לכך.

@ 112. סייגים למינוי כונס
: (א) בבקשה למינוי כונס יציע המבקש, בכפוף לאמור בתקנת משנה (ב), מועמד לשמש ככונס, ויצרף את הסכמת המועמד בכתב למינוי.
: (ב) בית המשפט לא ימנה אדם לכונס אם יש בינו לבין מי מבעלי הדין קשר אישי או מקצועי, זולת אם הסכימו בעלי הדין למינוי, או אם סבר, מטעמים מיוחדים, שיש בכך צורך והדבר לא יפגע בביצוע יעיל והוגן של הצו או יפגע באופן בלתי הוגן במשיב.

@ 113. סמכות הכונס
: (א) בית המשפט רשאי להסמיך כונס לעשות, בין השאר, את הפעולות האלה, כולן או מקצתן:
:: (1) לחפש ולאתר את מקום הימצאם של הנכסים;
:: (2) להיכנס לחצרים לשם איתורם ותפיסתם;
:: (3) לגבי נכסים שהם מסמכים או מידע האגור במדיה אלקטרונית - לצלמם או להעתיקם;
:: (4) לתפוס את הנכסים, להחזיק בהם, לשמור עליהם, לנהלם ולהשביחם;
:: (5) להפעיל לגבי הנכסים כל סמכות, כוח או זכות הנתונים לבעל הנכסים או למחזיק בהם, לרבות ניהול הליכים משפטיים בנוגע אליהם וחתימה על כל מסמך בקשר אליהם.
: (ב) בית המשפט רשאי להורות, בצו, לאדם לאפשר לכונס כניסה לחצרים שהוא מחזיק בהם לשם ביצוע הפעולות המפורטות בצו שניתן לפי תקנת משנה (א) וכן להורות לאדם להימנע מכל פעולה העלולה להפריע או לעכב את הכונס מביצוע הצו.

@ 114. כניסה לחצרים
: בטרם כניסתו לחצרים ימסור הכונס לאחראי על החצרים, לאדם שנגדו ניתן הצו או לאדם הנחזה להיות בגיר אחר האחראי מטעמו, את צו הכניסה לחצרים והודעה המסבירה את משמעות הצו, ערוכה לפי הנוסח [[בטופס 8 שבתוספת הראשונה]], וכן יידע אותו בדבר זכותו להתייעצות טלפונית עם עורך דין, אם אפשר, ובדבר זכותו להגיש הודעת הצטרפות להליך בתוך עשרים ימים; לבקשת האחראי על החצרים, יסביר לו הכונס בשפה ברורה את משמעות הצו, וכי סירוב לאפשר את ביצועו מהווה ביזיון בית משפט ועשוי לשמש ראיה במסגרת ההליך המשפטי.

@ 115. כניסה, חיפוש ותפיסה
: (א) כניסה לחצרים, חיפוש, צילום, העתקה או תפיסה של נכסים לפי [[פרק זה]] ייעשו בידי הכונס בנוכחות האחראי על החצרים, ובנוכחות שני עדים, זולת אם אישר האחראי על החצרים בכתב כי אינו מעוניין בנוכחות עדים או אם בית המשפט הורה אחרת מטעמים מיוחדים; לא ישמש עד, לצורך תקנה זו, מי שיש בינו לבין מי מבעלי הדין קשר אישי או מקצועי - זולת אם הסכים לכך בעל הדין שכנגד.
: (ב) לא הצליח הכונס לאתר את האחראי לחצרים או ליצור אתו קשר על אף שפעל בשקידה ראויה וסבירה או שהאחראי סירב לשתף פעולה עם הכונס לצורך ביצוע הצו, רשאי בית המשפט לתת לכונס הוראות שיאפשרו את ביצוע תפקידו.

@ 116. חיפוש בחומר מחשב
: הכונס לא יבצע חיפוש ותפיסה של מחשב, חומר מחשב או פלט כהגדרתם [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]], אלא בהתקיים תנאים אלה:
: (1) בית המשפט כלל בצו היתר מפורש לחיפוש ותפיסה כאמור;
: (2) בית המשפט מינה בעל תפקיד מיומן לביצוע החיפוש, זולת אם האחראי על החצרים הסכים לבצע את החיפוש בעצמו;
: (3) מבצע החיפוש יוודא תחילה כי במהלך החיפוש לא תתאפשר קבלת מידע מתקשורת בין מחשבים, זולת אם מבצע את החיפוש האחראי על החצרים.

@ 117. מתן דין וחשבון
: (א) הכונס יגיש לבית המשפט דין וחשבון על ביצוע הפעולות, חתום בידי הנוכחים בעת הביצוע, בתוך שבעה ימים ממועד הביצוע, וימציא העתק ממנו למי שאליו מופנה צו הכניסה לחצרים ולבעלי הדין.
: (ב) הדין וחשבון יכלול, בין השאר, רשימה של הנכסים שנתפסו בעת החיפוש, והערות של האחראי על החצרים שנכח בעת ביצוע הצו.

@ 118. הוראות בדבר הנכסים התפוסים
: (א) בית המשפט רשאי, בכל עת, לפי בקשת הכונס, בעל הנכסים, מי שמחזיק בהם או בעל דין, להורות מה ייעשה בנכסים התפוסים; הסתיים הדיון בתובענה, יורה בית המשפט מה ייעשה בנכסים שטרם הורה מה ייעשה בהם.
: (ב) פקע צו כינוס נכסים זמני שניתן לפי [[פרק זה]], ולא הורה בית המשפט מה ייעשה בנכסים התפוסים, יוחזרו הנכסים לחצרים שמהם נלקחו בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים ממועד פקיעת הצו.

@ 119. שמירת סודיות
: (א) הכונס לא יעשה שימוש בנכסים, במידע או במסמכים שהגיעו אליו עקב תפקידו, ולא יגלה מידע או מסמכים כאמור לאחר, אלא כפי שיורה בית המשפט.
: (ב) הכונס ינקוט אמצעים, ככל הדרוש, כדי להבטיח שהעובדים בשירותו והנוכחים בעת ביצוע הפעולות, ישמרו על סודיות כאמור בתקנת משנה (א).
: (ג) נטענה טענת חיסיון לגבי נכסים או מסמכים מסוימים, יכניס הכונס את הנכסים או המסמכים, לפי העניין, לחבילה בלי שיעיין בהם, יסגור את החבילה, יסמן אותה באופן הניתן לזיהוי, וימסור אותה לבית המשפט, בהקדם האפשרי; הטוען רשאי, בתוך שבעה ימים ממועד מסירת החבילה, להגיש לבית המשפט בקשה להחליט בטענת החיסיון, ולפרט בה את טענותיו; בית המשפט יחליט בבקשה בתוך שבעה ימים מיום שהוגשה הבקשה, ולצורך כך הוא רשאי לעיין בנכס או במסמך; הדיון בבקשה לפי תקנת משנה זו יהיה בדלתיים סגורות; בתקנה זו, &quot;חבילה&quot; - מעטפה או כלי קיבול אחר.

@ 120. זכויות מחזיק וצד שלישי
: (א) נתן בית המשפט צו כינוס לגבי נכס שבידי מחזיק, יימסר לו העתק מצו הכינוס בתוך שלושה ימים ממועד נתינתו, זולת אם בית המשפט הורה אחרת כדי שלא לסכל או להפריע לביצוע הכינוס.
: (ב) המחזיק רשאי להגיש לבית המשפט הודעת הצטרפות להליך בתוך עשרים ימים ממועד שהומצא לו צו הכינוס או מיום שנודע לו על מתן הצו.
: (ג) טוען צד שלישי לזכויות בנכס שבית המשפט נתן לגביו צו כינוס לפי [[סימן זה]], רשאי הוא להגיש לבית המשפט הודעת הצטרפות להליך בתוך עשרים ימים מיום שנודע לו על מתן הצו.
: (ד) התברר לבית המשפט כי לצד שלישי עשויות להיות זכויות בנכס שניתן לגביו צו כינוס, יודיע לו בית המשפט על זכותו להגיש הודעת הצטרפות להליך בתוך עשרים ימים ממועד המצאת ההודעה; הוכח כי הצד השלישי ידע על צו הכינוס לפני מועד המצאת ההודעה ולא הגיש הודעת הצטרפות בתוך עשרים ימים ממועד שנודע לו על הצו, יהיה הצד השלישי רשאי להגיש הודעת הצטרפות רק ברשות בית המשפט ובית המשפט ייתן רשות כאמור רק מטעמים מיוחדים.
: (ה) דין המצטרף כדין משיב בבקשה לסעד הזמני, ודין הודעת ההצטרפות כדין תשובה לבקשה בכתב, בשינויים המחויבים.
: (ו) הגיש מחזיק או צד שלישי הודעת הצטרפות, יקיים בית המשפט דיון במעמד המצטרף בהקדם האפשרי ולא יאוחר מארבעה עשר ימים מיום קבלת הודעת ההצטרפות.

@ 121. שכר כונס נכסים
: בית המשפט רשאי להורות בדבר שכר שירותיו של הכונס וכיצד ועל מי לשלמו; אם הכונס עובד המדינה, ישולם שכרו לאוצר המדינה.

@ 122. חובותיו של כונס נכסים
: כונס שהתמנה -
: (1) ייתן כל ערובה שתיראה לבית המשפט להבטחת אחריותו לנכסים שהוא ממונה עליהם ולכל שיגיע לידו בקשר לנכסים; הערובה תהיה בכתב ערבות הערוך לפי הנוסח [[בטופס 9 שבתוספת הראשונה]];
: (2) יגיש דין וחשבון בפרקי זמן ובצורה שיורה עליהם בית המשפט;
: (3) ישלם את הסכום המגיע ממנו ככל שיורה בית המשפט.

=== סימן ה': תפיסת ראיות ===

@ 123. תפיסת ראיות
: (א) בית המשפט רשאי למנות אדם לממונה על תפיסת ראיות לשם ביצוע חיפוש, צילום, העתקה או תפיסה של ראיות המצויות בידי המשיב או בשליטתו אם שוכנע כי קיים חשש ממשי שהמשיב או אדם אחר מטעמו עלול להעלים את הראיות, לערוך בהן שינויים או להשמידן, וכי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך או על גילוי האמת.
: (ב) בית המשפט רשאי להורות בצו לכל אדם לאפשר למתמנה כניסה לחצרים שהוא מחזיק בהם, לשם ביצוע הפעולות המפורטות בצו שניתן לפי תקנת משנה (א).
: (ג) על המתמנה על תפיסת הראיות לפי תקנה זו, יחולו [[תקנות 112 עד 122]] בשינויים המחויבים.
: (ד) בתקנה זו, &quot;ראיות&quot; - מסמך, לרבות מידע האגור במדיה דיגיטלית או אלקטרונית, וחפצים שיש יסוד סביר להניח כי ישמשו ראיות בתובענה או הדרושים לשם בירורה.

=== סימן ו': עיכוב יציאה מן הארץ ===

@ 124. צו עיכוב יציאה מן הארץ (תיקון: תש&quot;ף-2)
: (א) בית המשפט רשאי לתת צו עיכוב יציאה מן הארץ ולהורות על הפקדת הדרכון או תעודת המעבר של המשיב או להתנות תנאים ליציאתו, אם שוכנע כי קיים חשש ממשי שהמשיב עומד לצאת מן הארץ לתקופה ממושכת או לצמיתות, והעדרו מהארץ עלול להכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין; אם התובענה היא לפיצויים בשל נזק גוף - די אם בית המשפט השתכנע שקיים חשש סביר שהעדרו של המשיב מן הארץ עלול להכביד על ביצוע פסק הדין.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), לא יינתן צו עיכוב ליציאה מן הארץ בהתקיים אחד מהמפורטים להלן, זולת אם בית המשפט שוכנע שקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת:
:: (1) המשיב הוא תושב חוץ;
:: (2) שווי התביעה אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים, זולת אם התביעה היא למזונות.
: (ג) צו עיכוב יציאה מן הארץ יינתן לשנה אחת בלבד, לכל היותר; ואולם בית המשפט רשאי להאריך את עיכוב היציאה מן הארץ במתן צו חדש לתקופה שלא תעלה על שנה בכל פעם.

@ 125. בקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ
: בבקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ יציין המבקש גם את שמו ואת שם משפחתו של המשיב באותיות לטיניות, וכן מענו, מספר הזהות שלו ומספר הדרכון, ואם אלה אינם ידועים למבקש - פרטים אחרים שיש בהם, לדעת בית המשפט, כדי לזהותו; בית המשפט רשאי לדרוש פרטים נוספים כדי למנוע טעות בזיהוי.

@ 126. התחייבות עצמית וערובה של המבקש
: התחייבות עצמית וערובה שימציא המבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ, יהיו גם לפיצוי כל נזק שייגרם לאדם שאיננו המשיב עקב עיכוב יציאתו על סמך הצו, משום שהמבקש מסר פרטים לא נכונים או לא מספיקים לזיהוי המשיב.

@ 127. ערובה של המשיב
: בצו עיכוב היציאה מן הארץ יורה בית המשפט, שאם ייתן המשיב ערובה, כפי שיורה ובתנאים שיורה - יפקע הצו; חזר המשיב לפני מתן פסק הדין, או לאחר שפקע הצו, תוחזר לו הערובה לפי דרישתו; לא חזר עד שניתן פסק דין לזכות המבקש תשמש לו הערובה לסיפוק התביעה, והעודף על הסכום שבפסק הדין ועל הוצאות הוצאה לפועל יוחזר למשיב לפי דרישתו.

@ 128. צו עיכוב וצו הרחקה (תיקון: תשע&quot;ט-3)
: (א) נתן בית המשפט צו עיכוב יציאה על אדם, וכן נתן מי שהוסמך לכך צו הרחקה לפי [[חוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]], או צו הסגרה לפי [[חוק ההסגרה, התשי&quot;ד-1954]], יבטל בית המשפט את צו העיכוב, אם ביקש זאת היועץ המשפטי לממשלה.
: (ב) הגיש היועץ המשפטי לממשלה בקשה כאמור בתקנת משנה (א), ימציא הודעה מספקת על כך לבעל הדין שלפי בקשתו ניתן צו עיכוב היציאה.

== פרק ט&quot;ז: ההחלטה השיפוטית ==

@ 129. פסק דין או החלטה אחרת (תיקון: תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א)
: (א) בתום הדיון בכל הליך ייתן בית המשפט את החלטתו בהקדם האפשרי, בהתחשב, בין השאר, בהיקף הראיות בכתב ובעל פה ובמורכבותו של ההליך.
: (ב) ההחלטה תכלול פירוט קצר של המחלוקות, ממצאי בית המשפט לגבי העובדות, השאלות המשפטיות הטעונות הכרעה, ההכרעה ונימוקיה באופן תמציתי; אם כללה ההחלטה חידוש משמעותי או שיש להחלטה חשיבות מיוחדת, רשאי בית המשפט לתת הנמקה מפורטת.
: (ג) בלי לגרוע מתקנת משנה (א), בית משפט הדן בערכאה ראשונה ייתן את החלטתו לא יאוחר מתשעים ימים לאחר תום הדיון בהליך; לא נתן את החלטתו במועד האמור, ייתן על כך הודעה מנומקת בכתב לנשיא בית המשפט.

@ 130. פסק דין בהעדר הגנה
: נתבע שלא הגיש כתב הגנה בתוך המועד שנקבע לכך או שכתב ההגנה נמחק, רשאי בית המשפט לדרוש מהתובע הוכחה מספקת של התביעה, כולה או מקצתה, או לתת פסק דין על יסוד כתב התביעה בלבד.

@ 131. ביטול החלטה לפי צד אחד (תיקון: תש&quot;ף-2)
: נתן בית המשפט החלטה לפי צד אחד והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט לבטלה, בתנאים שייראו לו; הוראה זו לא תחול על פנייה לבית המשפט לפי [[תקנה 33(ד)]].

@ 132. סעד בעת מתן פסק הדין או בתכוף לו
: בית המשפט רשאי לתת סעד להבטחת ביצוע פסק הדין בעת מתן פסק הדין או בתכוף לאחריו; הבקשה בעת מתן פסק הדין יכולה להיות בעל פה.

@ 133. פסיקתה
: (א) בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין, לערוך פסיקתה, שתכיל את מספר התיק, מועד ההחלטה, שמות בעלי הדין ומענם, הסעד או ההכרעה האחרת שניתנו והוצאות המשפט שנפסקו.
: (ב) בעל הדין ישלח העתק של הבקשה למתן פסיקתה כאמור בתקנת משנה (א), לבעל הדין שכנגד, זולת אם ההחלטה ניתנה במעמד צד אחד.
: (ג) בעל הדין שכנגד רשאי להשיב לבקשה בתוך ארבעה עשר ימים מיום שהומצאה לו או בתוך מועד אחר שהורה בית המשפט.
: (ד) השופט החותם על הפסיקתה יהיה, ככל האפשר, זה שנתן את ההחלטה נושא הפסיקתה; נתן הרכב שופטים את ההחלטה, יחתום ראש ההרכב על הפסיקתה.

== פרק י&quot;ז: הערעור ==

@ 134. הגשת ערעור או בקשת רשות לערער (תיקון: תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א-4)
: (א) ערעור או בקשת רשות לערער ([[בפרק זה]] - ערעור) יכללו שני חלקים של כותרת וגוף הערעור לפי ההוראות האלה:
:: (1) הכותרת של הערעור תכלול את הפרטים האלה ולפי הסדר המפורט להלן:
::: (א) הפרטים שנכללו בכותרת כתב התביעה, בשינויים המחויבים;
::: (ב) סוג ההליך - ערעור או בקשת רשות לערער, לפי העניין;
::: (ג) שם הערכאה שנתנה את ההחלטה שעליה מערערים, סוג ההליך, מספר התיק שבו ניתנה ותאריך ההחלטה;
::: (ד) המועד שבו הומצאה ההחלטה שעליה מערערים;
::: (ה) המותב המוסמך לדון בערעור וציון סעיף החיקוק המסמיך כאמור;
::: (ו) סכום אגרת בית המשפט שיש לשלם תוך הפניה לפרט [[בתוספת לתקנות האגרות]] שלפיו יש לגבות אגרה; אם המערער פטור מאגרה, יפנה לתקנה הפוטרת אותו מתשלומה לפי [[תקנות האגרות]];
::: (ז) דבר קיומו של הליך נוסף בבית משפט או בבית דין בקשר לאותה מסכת עובדתית;
::: (ח) סכום הערובה להבטחת הוצאות המשיבים שיש להפקיד בבית המשפט בהפניה לפרט [[בתוספת השלישית לתקנות אלה]]; אם המערער פטור מהפקדת ערובה כאמור, יפנה לפרט המתאים בתוספת כאמור;
:: (2) גוף הערעור יכלול את הפרטים האלה ולפי הסדר המפורט להלן:
::: (א) הסעד שניתן או שהתבקש ולא ניתן בהחלטה שעליה מערערים;
::: (ב) עיקרי ההחלטה שעליה מערערים;
::: (ג) סיכום הטענות ונימוקי ההתנגדות להחלטה והפניה למובאות משפטיות התומכות בכל נימוק שיירשם לצדו;
:: (3) גוף הערעור לא יעלה על שישה עמודים, אם הוגש לבית משפט השלום, על תשעה עמודים אם הוגש לבית המשפט המחוזי, ועל שנים עשר עמודים, אם הוגש לבית המשפט העליון.
: (ב) המערער יצרף לערעור מסמכים אלה בלבד:
:: (1) העתק ההחלטה שעליה מערערים;
:: (2) העתקי המסמכים שהמערער מבקש להסתמך עליהם שהוגשו והתקבלו כדין בערכאה הקודמת.

@ 135. הבטחת הוצאות המשיב
: (א) עם הגשת הערעור יפקיד המערער ערובה להבטחת הוצאות המשיבים בסכום הנקוב [[בתוספת השלישית]] וימציא הודעה על כך למשיב.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בית המשפט רשאי להורות על פטור ממתן ערובה או על שינוי סכומה.
: (ג) לא קיים המערער הוראה בדבר הערובה, רשאי בית המשפט להורות על מחיקת הערעור או על דחיית המועד להפקדתה.

@ 136. משיבים בערעור
: (א) כל מי שהיה בעל דין בתובענה לפני הערכאה הקודמת ואינו מערער יהיה משיב בערעור.
: (ב) בית המשפט רשאי להורות שלא יומצא ערעור למי מהמשיבים שאינו נוגע בדבר; אם הבקשה מטעם המערער, תומצא הודעה לאותם המשיבים, זולת אם ההמצאה תגרום להכבדה ניכרת על המערער.

@ 137. מועדים (תיקון: תש&quot;ף-2)
: (א) המועד להגשת ערעור על החלטה הוא שישים ימים מיום שהומצאה.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), משיב בערעור רשאי להגיש ערעור בתוך שישים ימים מהיום שבו הומצא לו הערעור, או מהיום שבו הומצאה לו הודעה על הפקדת ערובה לפי [[תקנה 135]], או מהיום שבו הומצאה לו החלטה על פטור מהפקדת ערובה, לפי המאוחר.
: (ג) המועד להגשת ערעור על החלטה שניתנה במעמד צד אחד שהוגשה לגביה בקשת ביטול לפי [[תקנה 131]], יימנה מיום ההמצאה של ההחלטה בבקשת הביטול.

@ 138. דיון בערעור (תיקון: תש&quot;ף-2)
: (א) בית המשפט שלערעור רשאי:
:: (1) לדחות את הערעור בלא צורך בתשובה, אם סבר שאין לערעור סיכוי להתקבל;
:: (2) להורות על הגשת תשובה בכתב, בכלל או לגבי עניין מסוים;
:: (3) לקיים דיון מקדמי בערעור לפי סמכות שופט בקדם-משפט, בשינויים המחויבים;
:: (4) להורות על השלמה לסיכומים בכתב;
:: (5) להכריע בערעור על יסוד החומר בכתב שלפניו;
:: (6) להורות על קיום דיון בעל פה נוסף על החומר שבכתב שלפניו.
: (ב) (((בוטלה).))
: (ג) לא התייצב בעל דין לדיון בעל פה ולא ניתן טעם סביר לאי-ההתייצבות, יחולו הוראות אלה:
:: (1) לא התייצב המערער, ימחק בית המשפט את הערעור;
:: (2) לא התייצב המשיב והמערער התייצב, יברר בית המשפט את הערעור על סמך טיעוני המערער בלבד.

@ 139. רשות ערעור על החלטה בעניין סעד זמני (תיקון: תשפ&quot;א)
: ערעור על החלטה הדוחה בקשה למתן סעד זמני, שניתנה לפי צד אחד ושלא נדחתה בלא צורך בתשובה, יידון במעמד צד אחד, זולת אם בית המשפט הורה אחרת.

@ 140. תשובה בכתב והשלמה לסיכומים בכתב (תיקון: תש&quot;ף-2, תשפ&quot;ב)
: (א) הורה בית המשפט על הגשת תשובה בכתב לערעור, יחולו הוראות אלה:
:: (1) התשובה תוגש בתוך שישים ימים מעת המצאת ההחלטה או במועד אחר שהורה עליו בית המשפט והיא לא תעלה על שישה עמודים, אם הוגשה לבית משפט השלום, על תשעה עמודים, אם הוגשה לבית המשפט המחוזי, ועל שנים עשר עמודים, אם הוגשה לבית המשפט העליון, והכול לא כולל הכותרת;
:: (2) לתשובה יצורפו העתקי המסמכים שהמשיב מבקש להסתמך עליהם שהוגשו והתקבלו כדין בערכאה הקודמת, זולת המסמכים שצורפו לערעור;
:: (3) הורה בית המשפט על הגשת תשובה בעניין מסוים, התשובה תינתן בעניין זה בלבד.
: (ב) הורה בית המשפט על השלמה לסיכומים בכתב, רשאי הוא לתת כל הוראה, לרבות בעניין הגשת סיכומי המערער והמשיב ומתן זכות תשובה למערער, המועד להגשה והיקף המסמך.
: (ג) דין אי-הגשת תשובה בכתב או השלמה לסיכומים בכתב במועד - כדין אי-התייצבות לדיון בערעור.

@ 141. בקשה בערעור
: בקשה בערעור תוגש בכתב.

@ 142. תיקון ערעור או תשובה בכתב
: בית המשפט רשאי להתיר תיקון של ערעור או של תשובה בכתב, לפי העניין, בתנאים שיורה.

@ 143. איחוד ערעורים
: [[תקנה 40]] תחול על ערעור בשינויים המחויבים.

@ 144. ראיות חדשות בערעור
: בעל דין אינו רשאי להגיש ראיות חדשות לבית המשפט שלערעור; ואולם בית המשפט רשאי להתיר הגשת ראיות חדשות אם שוכנע שהן עשויות להשפיע על תוצאות הערעור וכן שמתקיים אחד מאלה:
: (1) לא היה ניתן לאתר את הראיה בשקידה סבירה ולהגישה בערכאה הראשונה במועד המתאים לכך;
: (2) הגשת הראיה דרושה כדי למנוע עיוות דין.

@ 145. עיכוב ביצוע
: (א) הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים.
: (ב) בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שנתן, וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, בתנאים שייראו לו, וזאת כל עוד לא הוגש ערעור במועד הגשת הבקשה לעיכוב ביצוע; בקשה לפי תקנה זו אפשר שתידון בעל פה אם התבקשה במועד הדיון, מיד לאחר שימוע ההחלטה.
: (ג) הוגש ערעור, רשאי בית המשפט שלערעור להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שעליה מערערים וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, בתנאים שייראו לו.
: (ד) [[תקנה 96]] תחול על בקשה לפי תקנה זו בשינויים המחויבים.

@ 146. סמכות בית המשפט בערעור
: (א) בית המשפט שלערעור רשאי -
:: (1) לתת כל החלטה שצריך היה לתתה;
:: (2) לאשר את ההחלטה שעליה מערערים מאותו נימוק או מנימוק שונה;
:: (3) לבטל את ההחלטה שניתנה ולהורות על דיון חדש;
:: (4) להחזיר את העניין לערכאה שנתנה את ההחלטה לצורך השלמה;
:: (5) לתת החלטה נוספת או אחרת אם הדבר דרוש.
: (ב) בית המשפט רשאי להשתמש בסמכויות אלה אף אם הערעור נוגע רק לחלק מן ההחלטה, ורשאי להשתמש בהן לטובת המשיבים או בעלי הדין האחרים, כולם או מקצתם, אף אם לא הגישו ערעור.

@ 147. מחיקה או דחייה של ערעור
: (א) הוראות התקנות בעניין מחיקה או דחייה של תביעה כאמור [[בפרק ו']] יחולו על ערעור, בשינויים המחויבים.
: (ב) בלי לגרוע מן האמור בתקנת משנה (א), בית המשפט רשאי למחוק ערעור אף מהטעמים האלה:
:: (1) הערעור הוגש לאחר המועד הקבוע בדין ולא ניתנה הארכת מועד להגשתו;
:: (2) אין למערער זכות להגישו.

@ 148. פסק הדין בערעור
: (א) פסק הדין בערעור יכיל את השאלות המשפטיות הטעונות הכרעה, את ההכרעה ואת תמצית הנימוקים.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בית משפט שהחליט לדחות ערעור רשאי לכלול בנימוקיו רק את קביעתו בדבר דחיית הערעור, ובלבד שנוכח כי מתקיימים התנאים האלה לגבי ההחלטה שעליה מערערים:
:: (1) אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בה;
:: (2) הממצאים שנקבעו בה תומכים במסקנה המשפטית;
:: (3) אין בה טעות שבחוק.
: (ג) [[תקנות 131 עד 133]] יחולו על ערעור בשינויים המחויבים.

@ 148א. החלטה בבקשת רשות ערעור לאחר שתי ערכאות (תיקון: תשע&quot;ט)
: החליט בית המשפט העליון לדחות בקשת רשות ערעור על החלטה של בית משפט מחוזי בשבתו כבית משפט לערעורים, רשאי בית המשפט לכלול בהחלטתו רק את קביעתו בדבר דחיית בקשת רשות הערעור, ובלבד שלדעתו מתקיימים שני אלה לגבי ההחלטה שעליה מערערים:
: (1) הקביעות בהחלטה אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים;
: (2) מתן רשות ערעור אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין.

@ 149. בקשת רשות לערער - הוראות מיוחדות
: ההוראות האלה יחולו על בקשת רשות לערער:
: (1) בלי לגרוע מהאמור [[בתקנה 134]], בבקשת רשות ערעור יפרט המבקש בפתח הבקשה את הנימוקים שבשלהם יש לתת רשות לערער וזאת במסגרת מניין העמודים הקבוע [[בתקנה 134(א)(3)]];
: (2) בלי לגרוע משאר סמכויותיו, בית המשפט הדן בבקשה לרשות ערעור רשאי -
:: (א) לתת רשות לערער, אם בכלל או אם לגבי עניין מסוים שפירש; ניתנה רשות ערעור, יראו את נימוקי הבקשה לרשות ערעור כנימוקי הערעור;
:: (ב) לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה;
:: (ג) להורות כי הבקשה תידון לפני הרכב של שלושה שופטים;
: (3) נתנה הערכאה שמבוקש לערער על החלטתה רשות ערעור, יצוין הדבר בכותרת הערעור בנוסף לכל הפרטים האחרים הנדרשים;
: (4) הוגשה בקשה לרשות ערעור במקום שהמבקש רשאי לערער בזכות, רשאי בית המשפט לדון בבקשה כבערעור, בתנאים שיורה; הוגש ערעור בזכות במקום שבו היה על המערער להגיש בקשת רשות ערעור, רשאי בית המשפט לדון בערעור כבקשת רשות ערעור ולתת הוראות לפי העניין;
: (5) [[תקנה 137(ב)]] לא תחול על בקשת רשות לערער.

@ 150. השגה על החלטות שאינן פסק דין
: לא ערער בעל דין על החלטה שאינה פסק דין והיא ניתנת לערעור ברשות בלבד, או שביקש רשות לערער עליה והבקשה נדחתה בלא שניתנה רשות ערעור, אין בכך כדי לפגוע בזכותו להשיג על אותה החלטה בבואו לערער על פסק הדין במשפט; על החלטה בעניין סמכות מקומית או על החלטה לפי [[+|סעיפים 5]] [[או 6 לחוק הבוררות]] שבעל הדין מבקש להשיג עליה, יש להגיש בקשת רשות ערעור.

== פרק י&quot;ח: הוצאות ==

@ 151. תכלית ההוצאות
: (א) חיוב בעל דין בתשלום הוצאות נועד לשפות את בעל הדין שכנגד על הוצאותיו בהליך בהתחשב בתוצאותיו, במשאבים שנדרשו לניהולו ובהתנהלות בעלי הדין.
: (ב) החלטת בית המשפט בעניין פסיקת ההוצאות ושיעורן תבטא את האיזון הראוי שבין הבטחת זכות הגישה לערכאות, הגנה על זכות הקניין של הפרט ושמירה על שוויון בין בעלי הדין.
: (ג) סבר בית המשפט שבעל דין עשה שימוש לרעה בהליכי משפט או לא מילא אחר תקנות אלה, רשאי הוא לחייבו בהוצאות לטובת הנפגע או לטובת אוצר המדינה ובנסיבות מיוחדות אף את בא כוחו.

@ 152. פסיקת הוצאות
: בתום הדיון יפסוק בית המשפט הוצאות סבירות והוגנות, זולת אם מצא שקיימים טעמים מיוחדים שלא לחייב בהוצאות כאמור.

@ 153. שיעור ההוצאות
: (א) סכום שכר טרחת עורך דין שיפסוק בית המשפט לטובת בעל הדין שזכה בהליך, בכפוף לאמור בתקנת משנה (ג), לא יפחת מן התעריף שנקבע לעניין שכר טרחת עורך דין [[בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש&quot;ס-2000]], זולת אם הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים, על תשלום סכום נמוך יותר מהסכום האמור.
: (ב) בית המשפט יכלול בשכר טרחת עורך הדין, סכום השווה למס ערך מוסף מקום שבו הזוכה שילם או מחויב לשלם מס ערך מוסף לעורך דינו, זולת אם סבר כי הזוכה רשאי לנכות את מס התשומות בשכר טרחת עורך דינו, ובלבד שלא יפסוק סכום כאמור כרכיב נפרד.
: (ג) בקביעת שיעור ההוצאות יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשווי הסעד שנפסק וביחס שבינו לבין הסכום שנתבע, בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון, במורכבות ההליך, בהשקעת המשאבים בהכנתו ובניהולו ובסכום ההוצאות שהתבקש.
: (ד) בהחלטה יפרט בית המשפט את השיקולים שהנחו אותו בקביעת שיעור ההוצאות.

@ 154. הוצאות בהינתן פסק דין בהעדר הגנה
: ניתן פסק דין בהעדר הגנה ובית המשפט פסק הוצאות, יהיה שיעור שכר הטרחה לפי התעריף המינימלי המומלץ, זולת אם בית המשפט הורה אחרת.

@ 155. הוצאות משפט
: (א) בית המשפט יפסוק הוצאות משפט, ובלבד שבעל הדין פירט בסיכומי טענותיו באופן מפורש ומפורט את הוצאות המשפט כפי שנדרשו לצורך ההליך וצירף מסמכים התומכים בכך.
: (ב) סכום הוצאות משפט יהיה צירופם של כל ההוצאות שהוצאו בעין ושנדרשו להליך כפי שיורה בית המשפט.
: (ג) השופט שנתן את ההחלטה יורה על הוצאות המשפט, זולת אם הדבר נבצר ממנו.

@ 156. הארכת הליך שלא לצורך
: סבר בית המשפט כי בעל דין האריך את הדיון בכל הליך שלא לצורך, באמצעות טענות סרק או בכל דרך אחרת, רשאי הוא, באותו הליך או בפסק הדין, ובלא קשר עם תוצאות המשפט, להטיל עליו את הוצאות ההליך בשיעור שימצא לנכון בנסיבות העניין, לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה.

@ 157. ערובה לתשלום הוצאות
: (א) בית המשפט רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום הוצאותיו של נתבע.
: (ב) לא ניתנה הערובה בתוך המועד שהורה, יימחק כתב התביעה.

== פרק י&quot;ט: המצאות ==

@ 158. מטרת ההמצאה והמצאה כדין
: (א) מטרת ההמצאה היא להביא לידיעת הנמען את תוכנו של מסמך שנדרש שיהיה בידיעתו, ולעניין כתב הטענות הראשון המוגש - גם להחיל על הנתבע את מרות בית המשפט.
: (ב) הנמען ייחשב כמי שיודע את תוכנו של מסמך אם הומצא לו לפי תקנות אלה.

@ 159. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;א-4)
: בתקנות אלה -
:- &quot;הודעה אלקטרונית&quot; - הודעה בדבר קיומו של מסמך במערכת נט המשפט הכוללת קישור אליו, שפתיחתו אפשרית באמצעות מנגנון הזדהות;
:- &quot;הודעת אימות המסירה&quot; - הודעה שנערכה בידי מוסר המסמך סמוך ככל האפשר לאחר המצאתו, הכוללת פרטים בדבר אופן ההמצאה, ובכלל זה מקום ההמצאה, מועד ההמצאה ושעת ההמצאה ושמו של האדם שהמסמך נמסר לידיו;
:- &quot;המצאה&quot; - מסירת מסמך לידי הנמען או הגשתו לבית המשפט, לפי העניין;
:- &quot;המצאה אלקטרונית&quot; - המצאה באמצעות תקשורת בין מחשבים שדרכה ניתן להעביר או לקבל מסמך אלקטרוני;
:- &quot;כתובת דואר אלקטרוני&quot; - כתובת במערכת המאפשרת העברת מסרים אלקטרוניים, שבעליה מפעיל אמצעים סבירים לצורך הגנה על תיבת הדואר שבה מפני שיבוש בעבודתה העלול לפגוע במהימנות המידע שבה;
:- &quot;כתובת דואר אלקטרוני מאובטחת&quot; - כתובת במערכת המשמשת להעברת מסרים אלקטרוניים שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) היא מאפשרת גישה לכתובת הדואר האלקטרוני רק באמצעות מנגנון הזדהות ומתעדת גישה כאמור;
:: (2) המערכת נוקטת, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה אליה ומפני שיבוש בעבודתה, העלולים לפגום במהימנות המידע שבה;
:- &quot;מנגנון הזדהות&quot; - מנגנון מאובטח המשלב אמצעי חומרה ותוכנה, הניתן לשליטתו הבלעדית של בעליו והמאפשר את זיהויו באופן ייחודי;
: &quot;מסמך אלקטרוני&quot; - מסמך שהוא מסר אלקטרוני החתום בחתימה אלקטרונית כהגדרתם [[בחוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001]], הניתן לשמירה אלקטרונית ולאחזור;
:- &quot;מערכת נט המשפט&quot; - מערכת מחשבים שבאמצעותה פועלים בתי המשפט ומתנהלים הליכים משפטיים.

@ 160. חובת המצאה
: המציא בעל דין המיוצג בידי עורך דין מסמך לבית המשפט, ימציא עורך הדין את העתקו לבעל הדין שכנגד בלא דיחוי ולא יאוחר משלושה ימים ממועד ההמצאה לבית המשפט או זמן סביר לפני מועד הדיון שנקבע, לפי המוקדם; אם בעל הדין אינו מיוצג בידי עורך דין, יגיש את המסמך למזכירות בית המשפט, שתפעל להמצאתו.

@ 161. דרכי המצאה ומועדיה (תיקון: תשע&quot;ט-3, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ה-2)
: אלה הן דרכי ההמצאה ומועדיה:
: (1) המצאה אלקטרונית -
:: (א) המצאה אלקטרונית של מסמך אלקטרוני מבית המשפט לנמען תהיה באמצעות משלוח הודעה אלקטרונית לכתובת הדואר האלקטרוני שהוא ציין בכותרת כתב טענותיו ואם היתה זו כתובת דואר אלקטרוני מאובטחת, יכול שתהיה אף באמצעות משלוח המסמך האלקטרוני עצמו, ואולם אם הנמען מיוצג על ידי משרד עורכי דין שכתובת דואר אלקטרוני שלו שמורה במערכת נט המשפט, משלוח הודעה אלקטרונית או המסמך האלקטרוני כאמור, המצאה תיעשה לכתובת זו; אם הנמען אינו מיוצג בידי עורך דין, המצאה כאמור יכולה להיות גם באמצעות משלוח הודעה אלקטרונית לטלפון הנייד שהנמען ציין בכותרת כתב טענותיו;
:: (ב) המצאה אלקטרונית של מסמך אלקטרוני לבית המשפט תהיה באמצעות מערכת נט המשפט; המבקש להמציא לבית המשפט מסמך אלקטרוני, ימסור לבית המשפט כתובת דואר אלקטרוני או כתובת דואר אלקטרוני מאובטחת לצורך המצאה אלקטרונית כאמור בתקנת משנה (א);
:: (ג) המצאה אלקטרונית של מסמך אלקטרוני מעורך דין לעורך דין תהיה באמצעות משלוח המסמך האלקטרוני לכתובת הדואר האלקטרוני של עורך הדין הנמען שצוינה בכותרת כתב טענותיו ועל עורך הדין השולח לוודא את קבלתו בידי עורך הדין הנמען;
:: (ד) מועד שליחת המסמך האלקטרוני או ההודעה האלקטרונית, כפי שמופיע בשעון פנימי של מערכת המחשוב של השולח המכויל לפי כללים מקובלים, יהיה מועד ההמצאה של המסמך האלקטרוני, ואם נשלחה הודעה אלקטרונית מבית המשפט לנמען שאינו מיוצג בידי עורך דין כאמור בתקנת משנה (א), מועד פתיחת המסמך האלקטרוני כפי שמופיע בשעון פנימי כאמור יהיה מועד ההמצאה של המסמך האלקטרוני, ואולם אם היה המועד אחרי השעה 17:00 בימים א' עד ה' בשבוע או ביום ו' או ביום מנוחה שנקבע בחיקוק, ייחשב המסמך האלקטרוני כאילו הומצא ביום החול שלאחריו;
:: (ה) שליחת ההודעה האלקטרונית או המסמך האלקטרוני כאמור בתקנות משנה (א) או (ג), לא תיחשב כהמצאה כדין במועד השליחה אם הגיש הנמען תצהיר בדבר אי-קבלתו או בדבר קבלתו במועד מאוחר יותר;
: (2) המצאה בפקסימיליה -
:: (א) המצאה של מסמך בפקסימילה תהיה למספר הפקסימילה שציין הנמען בכותרת כתב טענותיו;
:: (ב) המצאה בפקסימילה מוגבלת למסמך בהיקף של עד חמישה עשר עמודים והיא אינה חלה על המצאת המסמך הראשון המוגש בתיק ועל כתב תביעה וכתב הגנה;
:: (ג) יראו את המועד שצוין באישור משלוח הפקסימילה כמועד ההמצאה ובלבד שבוצע וידוא טלפוני כי המסמך התקבל, ואולם -
::: (1) מסמך שהומצא כאמור אחרי השעה 15:00 בימים א' עד ה' בשבוע או ביום ו' או ביום מנוחה שנקבע בחיקוק, יראוהו כאילו הומצא ביום החול שלאחריו;
::: (2) אם השולח הוא בית המשפט ולא בוצע וידוא טלפוני, תיחשב השליחה כהמצאה כדין אלא אם כן הגיש הנמען תצהיר בדבר אי-קבלת המסמך בפקסימילה;
: (3) המצאה בדואר - המצאה של מסמך בדואר תהיה באמצעות שליחתו בדואר רשום עם אישור מסירה לכתובת שציין הנמען בכותרת כתב טענותיו או למענו; באין אפשרות להמציא כאמור - לכתובת הידועה לשולח של מגוריו או עסקו של הנמען; יראו את מועד המסירה שצוין באישור המסירה כמועד ההמצאה; מסמך שהומצא למען שהנמען ציין בכותרת כתב טענותיו ולא נדרש, יראוהו כמסמך שהומצא כדין, זולת אם בית המשפט הורה אחרת;
: (4) המצאה במסירה אישית -
:: (א) ההמצאה תהיה במסירת המסמך לידי הנמען שיידרש לאשר את קבלתו בכתב והיא תיעשה באמצעות עורך דין או אדם שבית המשפט או מנהל בתי המשפט הסמיכו לכך; יראו את המועד שצוין בהודעת אימות המסירה כמועד ההמצאה;
:: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), יראו מסמך כמסמך שהומצא כדין, אם הוא הונח במקום נראה לעין בסמוך לדלת ביתו או עסקו של הנמען בהתקיים אחד מאלה:
::: (1) הנמען סירב לקבל את המסמך או סירב לאשר את קבלתו בכתב;
::: (2) לא נמצא שום אדם שניתן להמציא לו את המסמך לפי תקנות אלה על אף שהשולח פעל בשקידה ראויה וסבירה כדי למסרו.

@ 162. חריגים להמצאה באמצעי אלקטרוני (תיקון: תשע&quot;ט-3, תשפ&quot;א-4, תשפ&quot;ב-2)
: המצאה באמצעי אלקטרוני לא תחול במקרים אלה:
: (1) אם זה המסמך הראשון המוגש בתיק או כתב תביעה, יומצא לנמען שאינו בית המשפט בדואר או במסירה אישית, זולת אם היתה הסכמה אחרת בכתב של הנמען;
: (2) אם השולח הוא אינו בית המשפט והנמען הוא בעל דין שאינו מיוצג בידי עורך דין, זולת אם הנמען נתן את הסכמתו לכך בכתב;
:: ((ראו [[service:agree_to_receive_court_documents_by_email | טופס הסכמת בעל דין בלתי מיוצג לקבל כתבי בי דין בדואר אלקטרוני]] באתר האינטרנט של הרשות השופטת.))
: (3) על מסמך שבשל טיבו לא ניתן להמציאו באמצעי אלקטרוני;
: (4) על מסמך ראשון המוגש בתיק המתנהל בבית המשפט העליון.

@ 163. ביצוע ההמצאה (תיקון: תשע&quot;ט-3)
: (א) ההמצאה תהיה ככל האפשר לנמען עצמו; אם הנמען מיוצג בידי עורך דין, יש להמציא לו במקומו; אם מינה לשם ההמצאה מורשה מטעמו - ניתן להמציא למורשה במקומו.
: (ב) אם אין אפשרות למצוא את הנמען, די בהמצאת המסמך בביתו לאחד מבני משפחתו הגרים עמו שם ושלפי מראית עין מלאו לו שמונה עשרה שנים.
: (ג) התגורר הנמען מחוץ לתחומי המדינה ויש לו בתחומי המדינה נציג מטעמו המייצג אותו באופן קבוע בקשר לענייניו בישראל, ניתן להמציא לנציג אם התביעה נוגעת לאותו עניין; [[תקנה 169]] תחול בשינויים המחויבים גם על תקנת משנה זו.
: (ד) אם הנמען היא המדינה, יומצא המסמך למשרד פרקליט המחוז שבו נמצא מקום מושבו של בית המשפט הדן בתובענה או הערעור; אם התובענה או הערעור נדונים בבית המשפט העליון - יומצא למשרד פרקליטות המדינה.
: (ה) אם הנמען תאגיד, יומצא המסמך למשרד או למען הרשום של התאגיד, ולתאגיד שהוקם בחוק - למשרדו של מנהל התאגיד.
: (ו) אם הנמען רשות מקומית, יומצא המסמך ללשכת ראש הרשות או למשרד היועץ המשפטי של הרשות.
: (ז) אם לנמען מונה אפוטרופוס, יומצא המסמך לאפוטרופוס שהתמנה לו כדין.
: (ח) אם הנמען כלוא בבית סוהר, יומצא המסמך באמצעות מחלקת האסיר בשירות בתי הסוהר.
: (ט) אם הנמען מדינה זרה כהגדרתה [[בחוק חסינות מדינות זרות]], לרבות נציגות של מדינה זרה, או עובד בהן שהוא בעל חסינות דיפלומטית או קונסולרית, יומצא המסמך לפי [[חוק חסינות מדינות זרות]].

@ 164. תחליף המצאה (תיקון: תשע&quot;ט-3)
: (א) נוכח בית המשפט שאי-אפשר להמציא מסמך לנמען בדרך שנקבעה, רשאי הוא להורות על המצאתו בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות העניין.
: (ב) בקשה להוראה על תחליף המצאה תוגש בכתב ויצורף לה תצהיר לאימות הסיבה המונעת את ביצוע ההמצאה בדרך שנקבעה ויחולו ההוראות האלה:
:: (1) אם הנמען הוא תושב ישראל שאין לו מען ידוע, יציין המבקש בתצהיר כי למיטב ידיעתו הנמען נמצא בישראל ולא ידוע לו היכן בדיוק הוא מתגורר, ויצרף תדפיס של פרטי הנמען ממרשם האוכלוסין;
:: (2) אם הנמען הוא תושב ישראל ויש לו מען בתחומי מדינת ישראל אך לא היה ניתן להמציא לו את המסמך, יציין המבקש בתצהיר כי למיטב ידיעתו הוא נמצא בישראל ויצרף תדפיס ממרשם האוכלוסין; כמו כן יציין בתצהיר את הפעולות שבהן נקט כדי להמציא לו את המסמך;
:: (3) אם הנמען אינו תושב ישראל אך נמצא בתחומי המדינה, יציין המבקש בתצהיר כי למיטב ידיעתו הנמען נמצא בישראל ויצרף ראיה על כך, וכן יציין את הפעולות שנקט כדי להמציא לו את המסמך.
: (ג) (((נמחקה).))

@ 165. הוראות כלליות להמצאה
: (א) אישור המשלוח בפקסימילה, אישור המסירה בדואר והודעת אימות המסירה יישמרו בידי השולח והעתקם יוגש לבית המשפט לפי הצורך או לפי החלטת בית המשפט.
: (ב) מנהל בתי המשפט רשאי לפרסם הוראות טכניות בעניין אופן הגשת מסמך אלקטרוני ובין השאר בדבר מאפייני מסמך אלקטרוני ומצורפיו, דרישות חומרה ותוכנה, דרישות צורניות וכן בדבר דרכי תשלום אגרת בית משפט או כל תשלום שיש לשלם לבית המשפט, לפי תקנות אלה והכול לצורכי [[פרק זה]].
:: ((פורסמו [[הוראות בדבר הגשת מסמך אלקטרוני לבתי המשפט ולבתי הדין לעבודה]] לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע&quot;ט-2018.))

@ 166. המצאה מחוץ לתחום המדינה (תיקון: תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-3)
: בעל דין רשאי להמציא כתב טענות מחוץ לתחום המדינה בהתקיים אחד מאלה ובכפוף [[לתקנות 167]] [[ו-168]]:
: (1) נקבע בחיקוק שמבחינה בין-לאומית בית משפט בישראל מוסמך לדון בהליך פלוני או אם הוסכם בין בעלי הדין על סמכות כאמור;
: (2) מבוקש סעד נגד אדם שמקום מושבו הוא בתחום המדינה;
: (3) נושא התובענה הוא מקרקעין המצויים בתחום המדינה;
: (4) התובענה היא בקשר לחוזה, ומתקיים אחד מהמקרים האלה:
:: (א) החוזה, כולו או מקצתו, נעשה או הופר בתחום המדינה או שנשללה האפשרות לקיימו בתחומה;
:: (ב) על החוזה חלים דיני מדינת ישראל;
: (4א) התובענה מבוססת על מעשה או על מחדל שאירע בתחום המדינה;
: (5) התובענה מבוססת על נזק שנגרם לתובע בישראל ממוצר, משירות או מהתנהגות של הנתבע, ובלבד שהנתבע יכול היה לצפות שהנזק ייגרם בישראל וכן שהנתבע, או אדם קשור לו, עוסק בסחר בין-לאומי או במתן שירותים בין-לאומיים בהיקף משמעותי; לעניין זה, &quot;אדם קשור&quot; - אם הנתבע הוא תאגיד, כל אחד מאלה:
:: (1) אדם השולט בתאגיד;
:: (2) תאגיד הנשלט בידי אדם כאמור בפסקה (1);
:: (3) תאגיד הנשלט בידי מי מהאמורים בפסקאות (1) ו-(2);
: (6) מבוקש צו מניעה לגבי דבר הנעשה או עומד להיעשות בתחום המדינה, או מבוקש למנוע או להסיר מטרד בתחום המדינה, בין אם מבוקשים דמי נזק בקשר לכך ובין אם לאו;
: (7) מבוקש לאכוף פסק-חוץ, כהגדרתו [[בחוק אכיפת פסקי-חוץ]], או פסק בוררות חוץ כהגדרתו [[בחוק הבוררות]] או מבוקש להכיר בהם;
: (8) מבוקש שלא לאכוף פסק בוררות חוץ, כהגדרתו [[בחוק הבוררות]], שניתן נגד תושב ישראל, אם שוכנע בית המשפט כי אין למבקש אפשרות לזכות בדין צדק בבית המשפט של המדינה שבה ניתן הפסק;
: (9) האדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין דרוש או נכון בתביעה שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר;
: (10) האדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין בתובענה שלגבי אחת מעילותיה באותה תובענה נגדו יש זיקה מהזיקות המפורטות בתקנה זו.

@ 167. הליך ההמצאה מחוץ למדינה
: (א) בעל דין המעוניין להמציא כתב טענות מחוץ לתחום המדינה, יגיש בקשה בכתב לשם קביעת דרך ביצוע ההמצאה; בתצהיר התומך בבקשה יפורטו העובדות המבססות את עילת התביעה, העובדות המבססות את עילת ההמצאה מחוץ לתחום המדינה ופירוט המקום שבו נמצא הנמען או ייתכן שנמצא.
: (ב) בית המשפט יורה על דרך ביצוע ההמצאה, לרבות הגשת כתבי הטענות, והוא רשאי להורות שבנסיבות העניין אין להמציא את המסמכים מחוץ לתחום המדינה.

@ 168. בקשה לכפירה בסמכות מכוח המצאה מחוץ לתחום המדינה
: הומצא לבעל דין כתב טענות מחוץ לתחום המדינה, רשאי הוא לכפור בסמכות בית המשפט לדון בתובענה או לטעון כי הפורום הישראלי אינו הפורום הנאות לדון בתובענה; הנתבע לכפור או לטעון כאמור, יגיש בקשה בכתב לא יאוחר מהמועד הקבוע להגשת כתב ההגנה; עשה כן, יימנה המועד להגשת כתב הגנה מיום ההחלטה בבקשה.

@ 169. המצאה לנתבע שכפר בסמכות
: כפר הנתבע בסמכותו הבין-לאומית של בית המשפט, טען להיותו של הפורום הישראלי פורום בלתי נאות או מינה עורך דין בישראל לשם כך, לא יהיה ניתן להמציא לו את כתבי הטענות בתחום המדינה, אם הגיע לישראל והוא שוהה בה לצורך הדיון; כמו כן לא יהיה ניתן להמציא לעורך הדין המייצג אותו, ולא יראו בכל פעולה שלו או של עורך דינו ויתור על הכפירה בסמכותו הבין-לאומית של בית המשפט, זאת עד ארבעה עשר ימים לאחר מתן החלטה בטענות הנתבע בעניין זה, או מועד אחר כפי שיורה בית המשפט בעת מתן ההחלטה.

== פרק כ': הוראות כלליות ==

=== סימן א': ייצוג בעלי דין ופסולי דין (תיקון: תש&quot;ף-2) ===

@ 170. ייפוי כוח לעורך דין
: כל פעולה בבית משפט הנדרשת מבעל דין או המותרת לו לפי דין, רשאי הוא לעשותה בעצמו או בידי עורך דין שמינה לכך כדין, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת בכל דין.

@ 170א. צירוף ייפוי כוח (תיקון: תשפ&quot;ב)
: עורך דין המייצג בעל דין, יצרף לכתב הטענות הראשון את ייפוי הכוח מטעם בעל הדין.

@ 171. רשימת עורכי הדין
: (א) משרד עורכי דין שבו עורכי דין המייצגים בבית המשפט, ימציא לבית המשפט את רשימת עורכי הדין שבמשרד המייצגים בבית המשפט ואת מספר הרישיון של כל אחד מהם וכן את שם עורך הדין במשרד שיורשה להוסיף לרשימה או לגרוע ממנה.
: (ב) תקנה זו תחול בהתאמה על פרקליטות המדינה, על פרקליטויות המחוז ועל לשכות משפטיות.
: (ג) מנהל בתי המשפט רשאי לפרסם הנחיות למילוי תקנה זו.
:: ((פורסמה &lt;!-- [[https://www.gov.il/BlobFolder/guide/guide_to_civil_procedure_01012021/he/1.%20הנחיית%20המנהל%20בדבר%20רשימת%20עורכי%20הדין%20לפי%20תקנות%20סדא.pdf | הודעה על הנחיית מנהל בתי המשפט בדבר רשימת עורכי הדין לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע&quot;ט-2018]] --&gt; [[הודעה על הנחיית מנהל בתי המשפט בדבר רשימת עורכי הדין]] לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע&quot;ט-2018 (י&quot;פ תשפ&quot;א, 2339).))

@ 172. הפסקת ייצוג של עורך הדין
: בעל דין שמייצגו עורך דין רשאי לבטל את ייפוי הכוח של עורך דינו, ובלבד שנמסרה הודעה על כך לבית המשפט ולכל שאר בעלי הדין; עורך דין רשאי להפסיק את הייצוג ברשות בית המשפט בלבד.

@ 172א. אפוטרופוס לדין (תיקון: תש&quot;ף-2)
: בית המשפט רשאי למנות לפסול-דין, או למי שזקוק לאפוטרופוס, אפוטרופוס-לדין שייצגו ייצוג מלא בכל ההליכים בבית המשפט.

=== סימן ב': טענת פסלות ===

@ 173. בקשה לפסלות שופט
: (א) בקשה לפסלות שופט לפי [[סעיף 77א לחוק]] תוגש בכתב או אם הועלתה במהלך הדיון תישמע בעל פה, מיד לאחר שנודע לבעל הדין על עילת הפסלות ולפני כל טענה אחרת.
: (ב) החליט בית המשפט לדחות את טענת הפסלות, ימשיך את הדיון כסדרו, זולת אם הורה אחרת.

@ 174. ערעור על החלטה בדבר פסלות שופט
: (א) ערעור על החלטה בדבר פסלות שופט יוגש בכתב לבית המשפט העליון בתוך ארבעה עשר ימים ממועד המצאת ההחלטה; הערעור יפרט את עיקרי נימוקי התנגדותו של בעל הדין להחלטה, ויצורפו לו תצהיר המאמת את העובדות שביסוד הבקשה, עותק מבקשת הפסלות, פרוטוקול הדיון בבקשה, וההחלטה נושא הערעור.
: (ב) עותק מהערעור וכל המסמכים שצורפו לו יומצאו לכל שאר בעלי הדין בו ביום.
: (ג) בעלי הדין האחרים רשאים להשיב לערעור.
: (ד) התקנות בדבר בקשה בכתב לפי [[פרק ח']] יחולו בשינויים המחויבים גם על ערעור לפי תקנה זו.
: (ה) נשיא בית המשפט העליון רשאי לבקש מהשופט, שעל החלטתו הוגש הערעור, להעיר את הערותיו.
: (ו) הוחלט בערעור להעביר את הדיון בתובענה לשופט אחר, רשאי הוא לדון בה מן השלב שאליו הגיע השופט הקודם או מכל שלב אחר שייראה לו נכון וצודק בנסיבות העניין.

=== סימן ג': שונות ===

@ 175. סמכות מנהל בתי המשפט
: הנחיות טכניות שיורה מנהל בתי המשפט לפי תקנות אלה יפורסמו בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של מערכת בתי המשפט.
: ((ראו [[page:guide_to_civil_procedure_01012021?chapterIndex=2 | הודעות מנהל בתי המשפט בדבר תקנות סדר הדין האזרחי החדשות]].))

@ 175א. שינוי מועד דיון (תיקון: תש&quot;ף-2, תשפ&quot;ג-4)
: (א) ככלל יש לקיים כל דיון הקבוע בבית המשפט במועד שנקבע.
: (ב) פנייה לשינוי מועד דיון תוגש כשהיא ערוכה לפי [[טופס 10 שבתוספת הראשונה]], בצירוף המסמכים המאמתים את העובדות המפורטות בפנייה.
: (ג) טעמים כגון שיקולי נוחות, הסכמת בעלי הדין, עומס עבודה, קיום משא ומתן לפשרה או הליך גישור שנמשך למעלה משישה חודשים או תקופה ארוכה יותר כפי שהורה בית המשפט לפי [[סעיף 79ג לחוק]], לא יהוו, ככלל, עילה מספקת לשינוי מועד הדיון.
: (ד) בפנייה לשינוי מועד דיון שביסודה נסיבות אישיות של בעל דין או בא-כוחו יבחן בית המשפט אם היה ניתן למצוא פתרון סביר אחר שיאפשר את קיום הדיון או את הקדמתו.
: (ה) פנייה לשינוי מועד הדיון עקב קיומם של כמה דיונים באותו מועד תוגש בסמוך למועד שבו נודע קיומו של דיון מקביל; פנייה שלא תוגש כאמור יכול שתידחה מטעם זה בלבד; שינוי מועד דיון בשל קיומו של דיון מקביל ייעשה רק אם מתברר כי לא ניתן לקיים את שני הדיונים במועדם תוך מיצוי אמצעים סבירים אחרים.
: (ו) בכל החלטה בפנייה לשינוי מועד דיון יבחן בית המשפט, בין השאר, את מספר הפניות הקודמות שהוגשו בתיק, את טעמי הדחיות, את משך הזמן שבו התיק תלוי ועומד, ואת המועד שבו הוגשה הבקשה.
: (ז) בית המשפט רשאי לחייב את הפונה בהוצאות לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה אם סבר שהנסיבות מצדיקות זאת.

@ 176. סמכות כללית של בית המשפט למתן הוראות
: (א) בית המשפט רשאי לתת בכל עת הוראות לכל עניין שבסדרי הדין וכן לתקן כל פגם או טעות בכל הליך לרבות בעניין שהוכרע לפי [[תקנה 33(ד)]] אם ראה לנכון צורך בכך לשם הגשמת מטרת תקנות אלה.
: (ב) בית המשפט רשאי לתת הוראות בדבר היקף כתב טענות; נקבע בתקנות אלה או בכל חיקוק זמן לעשיית דבר או להימנע מעשיית דבר או מדד להיקף כתב טענות, יחול האמור כל עוד בית המשפט לא הורה אחרת מטעמים מיוחדים.
: (ג) מועד שהורה עליו בית המשפט לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן.

@ 177. סמכות עוזר משפטי (תיקון: תשע&quot;ט-3, תשפ&quot;א)
: עוזר משפטי של שופט רשאי באישור השופט לפעול כמפורט להלן, ולגבי פסקאות (3) עד (6) הוא רשאי לפעול כאמור לפי הנחיה פרטנית של השופט:
: (1) לקבוע מועדי דיון ולשנותם, להאריך מועדים להגשת מסמכים, בקשות וכתבי בי-דין אחרים, ובלבד שמדובר בבקשה המוגשת בהסכמת הצדדים ושאין מדובר במועדים שנקבעו בחיקוק;
: (2) להעביר לתגובת המשיב בקשה שהגיש בעל דין, למעט בקשה שהעברתה לתגובת בעל הדין שכנגד טעונה החלטת שופט לפי דין, ובלבד שלא יקצוב העוזר המשפטי מועד לתגובה השונה מן המועד הקבוע בדין;
: (3) להביא לפני בעלי הדין הצעות להסדר דיוני של השופט שיש בו כדי לקדם ולייעל את הטיפול והדיון בתובענה;
: (4) להעביר לבעלי הדין הנחיות מוקדמות של שופט לדיון בתובענה או החלטות והנחיות של נשיא בית המשפט;
: (5) להביא לפני בעלי הדין הצעות של שופט להפניית התובענה למנגנון חלופי ליישוב סכסוך;
: (6) להציע לבעלי הדין לפי הנחיית השופט להסכים למינוי מומחה לפי כל דין.

@ 178. תצהיר
: (א) תצהיר יהיה ערוך בגוף ראשון, מחולק לסעיפים ומכיל רק עובדות שהמצהיר יכול להעיד מתוך ידיעתו הוא; בתצהיר המצורף לכתב טענות רשאי הוא להצהיר גם לפי מיטב ידיעתו או אמונתו ובלבד שיציין את מקור אמונתו או ידיעתו.
: (ב) דין מצהיר בתצהיר חלף עדות ראשית כדין עד במשפט, ואולם התצהיר ייחשב כראיה רק אם המצהיר התייצב לחקירה נגדית.
: (ג) נמנע המצהיר מלהתייצב לחקירה על תצהיר שצורף לכתב טענות - לא ישמש תצהירו ראיה לטובת בעל הדין שהגיש אותו, אלא ברשות בית המשפט שתינתן מטעמים מיוחדים.
: (ד) בית המשפט רשאי בכל עת לדרוש מיוזמתו את ההתייצבות של מצהיר לשם חקירה.

@ 179. מנין הימים
: (א) המועד הקובע לתחילת מניין הימים לפרק הזמן שנקבע הוא יום המצאת המסמך כמפורט בתקנות אלה; אם ניתנה החלטה במעמד בעלי הדין, יימנה המועד ממועד הדיון.
: (ב) תקופת פגרה של בית המשפט לא תובא במניין הימים שנקבעו בתקנות אלה או שנקבעו בידי בית המשפט, זולת אם בית המשפט הורה אחרת.

@ 180. תחולה, הוראת מעבר ותחילה (תיקון: תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף, תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) [[חלק א' לתקנות אלה]] יחול על כל עניין אזרחי המובא לפני בית משפט.
: (ב) [[חלק ב' לתקנות אלה]] יחול על כל עניין אזרחי המובא לפני בית משפט, זולת אם נקבעו בדין בעניין פלוני סדרי דין מיוחדים אחרים.
: (ג) תחילתן של תקנות אלה ביום י&quot;ז בטבת התשפ&quot;א (1 בינואר 2021) (להלן - יום התחילה) והן יחולו על הליך לרבות ערעור, שנפתח ביום התחילה או לאחריו, ולעניין ערעור - אם ההחלטה שעליה מבקשים לערער ניתנה לפני יום התחילה והמועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור או ערעור לפי [[תקנות סדר הדין האזרחי הישנות|תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ&quot;ד-1984]], הוא ביום התחילה או לאחריו, ניתן להגיש בקשת רשות ערעור או ערעור לפי המועד הקבוע בתקנות אלה; ואולם ההוראות הבאות יחולו מיום התחילה:
:: (1) על הליכים שנפתחו ערב יום התחילה - [[חלק א']], [[ובחלק ב']] - [[תקנות 30]], [[31]] [[ו-33]] [[בפרק ג']], [[פרקים ה' עד ז']], [[תקנות 50 עד 55]] [[בפרק ח']], [[י&quot;א]], [[י&quot;ב]], [[ט&quot;ז]], [[י&quot;ח]], [[י&quot;ט]], [[כ']] וכל תקנה אחרת שבית המשפט הורה לבעלי הדין לקיימה;
:: (2) על הליכים שטרם הוגש בהם כתב תשובה וטרם חלף המועד להגשתו - יחול נוסף על האמור בפסקה (1) [[פרק ט']];
:: (3) על הליכים שנקבעה לגביהם ישיבת קדם-משפט במועד המאוחר בשישים ימים מיום התחילה יחולו נוסף על האמור בפסקה (1) [[פרקים ח']], [[י']] [[ו((-))י&quot;ג]].

== תוספת ראשונה ==
==== (((לפי [[תקנה 10]], [[15]], [[17]], [[36]], [[79]], [[89]], [[96]], [[114]], [[122]]))) (תיקון: תשע&quot;ט-3) ====

@ (תיקון: תשע&quot;ט-3, תש&quot;ף-2, תשפ&quot;ב) &lt;עוגן טופס 1&gt; : '''טופס 1:''' כתב ויתור על סודיות - כללי ((([[תקנה 15]])))
@ (תיקון: תשפ&quot;ב) &lt;עוגן טופס 1א&gt; : '''טופס 1א:''' כתב ויתור על סודיות - נפגע שנפטר ((([[תקנה 15]])))
@ (תיקון: תשפ&quot;ב) &lt;עוגן טופס 1ב&gt; : '''טופס 1ב:''' כתב ויתור על סודיות - קטין ((([[תקנה 15]])))
@ (תיקון: תש&quot;ף-2) &lt;עוגן טופס 2&gt; : '''טופס 2:''' הזמנה לדין ((([[תקנה 10]])))
@ (תיקון: תש&quot;ף-2) &lt;עוגן טופס 3&gt; : '''טופס 3:''' שאלון לתובע בתובענה לפיצויים בשל נזק גוף ((([[תקנה 17]])))
@ (תיקון: תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א) &lt;עוגן טופס 4&gt; : '''טופס 4:''' דיווח לבית המשפט בדבר הדיון המקדמי (לפי [[תקנות אלו|תקנה 36 לתקנות סדר הדין האזרחי]]) ((([[תקנה 36]])))
@ (תיקון: תשפ&quot;ב) &lt;עוגן טופס 4א&gt; : '''טופס 4א:''' הזמנה לדין ((([[תקנה 54]])))
@ (תיקון: תשע&quot;ט-3) &lt;עוגן טופס 5&gt; : '''טופס 5:''' תצהיר לכתב טענות בתובענה בדיון מהיר ((([[תקנה 79]])))
@ (תיקון: תשפ&quot;ג) &lt;עוגן טופס 6&gt; : '''טופס 6''' (((בוטל)))
@ (תיקון: תשפ&quot;ה-2) &lt;עוגן טופס 7&gt; : '''טופס 7:''' כתב התחייבות עצמית - סעד זמני ((([[תקנה 96]])))
@ &lt;עוגן טופס 8&gt; : '''טופס 8:''' הודעה בדבר צו כניסה לחצרים ((([[תקנה 114]])))
@ &lt;עוגן טופס 9&gt; : '''טופס 9:''' כתב ערבות להבטחת אחריות של כונס נכסים ((([[תקנה 122]])))
@ (תיקון: תשפ&quot;ג-4) &lt;עוגן טופס 10&gt; : '''טופס 10:''' פנייה לשינוי מועד הדיון ((([[תקנה 175א]])))

== תוספת שנייה ==
==== ((([[תקנה 37(יא)]]))) ====
=== בתי המשפט שבהם תתקיים פגישת מהו&quot;ת ===
@ 1. : בתי משפט השלום

== תוספת שלישית (תיקון: תשפ&quot;א-4) ==
==== ((([[תקנה 135]]))) ====
=== סכומי הערובה להבטחת הוצאות המשיב ===

=== בית המשפט העליון ===
: {|
! colspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג הליך !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סוג תיק !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} סוג עניין !! {{מוקטן|טור ד'}} {{ש}} סכום ערובה {{ש}} בשקלים חדשים
|-
| 1. || ערעור אזרחי || ע&quot;א || ערעור אזרחי - כללי || 35,000
|-
| 2. || ערעור אזרחי || ע&quot;א || ערעור על פסק דין שניתן בתביעה לפיצויים בשל נזק גוף, לרבות תביעה שעילתה [[בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל&quot;ה-1975]], שהוגש בידי ניזוק בעניין גובה הנזק || 20,000
|-
| 3. || ערעור אזרחי || ע&quot;א || ערעור על החלטת פסלות לפי [[סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]] (להלן - חוק בתי המשפט) || 15,000
|-
| 4. || ערעור אזרחי || ע&quot;א || ערעור לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע&quot;ח-2018]] (להלן - חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי) או לפי [[פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש&quot;ם-1980]] (להלן - פקודת פשיטת הרגל) שהגיש חייב באותו הליך || 5,000
|-
| 5. || ערעור אזרחי || ע&quot;א || ערעור על החלטה לפי [[סעיף 77 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (להלן - חוק העונשין) || 7,500
|-
| 6. || רשות ערעור אזרחי || רע&quot;א || בקשת רשות ערעור - כללי || 20,000
|-
| 7. || רשות ערעור אזרחי || רע&quot;א || בקשת רשות ערעור על פסק דין שניתן בערעור || 25,000
|-
| 8. || רשות ערעור אזרחי || רע&quot;א || בקשת רשות ערעור לפי [[חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש&quot;י-1950]] (להלן - חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)), [[חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]] (להלן - חוק הנכים (תגמולים ושיקום)), [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש&quot;ל-1970]], [[חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ&quot;א-1981]], או לפי [[חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ&quot;א-1981]] || 5,000
|-
| 9. || רשות ערעור אזרחי || רע&quot;א || בקשת רשות ערעור על החלטה של בית משפט מחוזי בערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות || 10,000
|-
| 10. || רשות ערעור אזרחי || רע&quot;א || בקשת רשות ערעור לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או של חייב לפי [[פקודת פשיטת הרגל]] שהגיש חייב באותו הליך || 3,000
|-
| 11. || רשות ערעור אזרחי || רע&quot;א || בקשת רשות ערעור לפי [[חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ&quot;א-1991]] (להלן - חוק למניעת אלימות במשפחה) || 3,000
|-
| 12. || רשות ערעור אזרחי || רע&quot;א || בקשת רשות ערעור לפי [[חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס&quot;ב-2001]] (להלן - חוק מניעת הטרדה מאיימת) || 3,000
|-
| 13. || רשות ערעור אזרחי || רע&quot;א || בקשת רשות ערעור לפי [[חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי&quot;ד-1954]] (להלן - חוק נכי המלחמה בנאצים) או לפי [[חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי&quot;ז-1957]] (&lt;nowiki/&gt;(([צ&quot;ל: להלן -])) חוק נכי רדיפות הנאצים) || פטור
|-
| 14. || רשות ערעור אזרחי || רע&quot;א || בקשת רשות ערעור על החלטה לפי [[סעיף 77 לחוק העונשין]] || 7,500
|-
| 15. || רשות ערעור אזרחי || רע&quot;א || בקשת רשות ערעור על החלטה לפי [[חוק הסיוע המשפטי, התשל&quot;ב-1972]] (להלן - חוק הסיוע המשפטי) || פטור
|-
| 16. || בקשת רשות ערעור משפחה || בע&quot;מ || בקשת רשות ערעור משפחה - כללי || 15,000
|-
| 17. || בקשת רשות ערעור משפחה || בע&quot;מ || בקשת רשות ערעור לפי [[חוק אימוץ ילדים, התשמ&quot;א-1981]] (להלן - חוק אימוץ ילדים) || פטור
|-
| 18. || בקשת רשות ערעור משפחה || בע&quot;מ || בקשת רשות ערעור על החלטה לפי [[חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש&quot;ך-1960]] (להלן - חוק הנוער (טיפול והשגחה)) || פטור
|-
| 19. || בקשת רשות ערעור משפחה || בע&quot;מ || בקשת רשות ערעור משפחה בעניין משמורת או מזונות קטינים || 3,000
|-
| 20. || בקשת רשות ערעור משפחה || בע&quot;מ || בקשת רשות ערעור לפי [[חוק למניעת אלימות במשפחה]] || 3,000
|-
| 21. || בקשת רשות ערעור משפחה || בע&quot;מ || בקשת רשות ערעור לפי [[חוק מניעת הטרדה מאיימת]] || 3,000
|-
| 22. || ערעור עתירה מינהלית או תובענה מינהלית || עע&quot;מ || ערעור בעניין עתירה מינהלית או תובענה מינהלית - כללי || 30,000
|-
| 23. || ערעור עתירה מינהלית || עע&quot;מ || ערעור בעניין עתירה מינהלית לפי [[פרט 2 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]] (להלן - חוק בתי משפט לעניינים מינהליים) || 15,000
|-
| 24. || ערעור עתירה מינהלית || עע&quot;מ || ערעור בעניין עתירה מינהלית לפי [[פרט 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים]] || 10,000
|-
| 25. || ערעור עתירה מינהלית || עע&quot;מ || ערעור בעניין עתירה מינהלית שעניינה דיור ציבורי לפי [[פרט 13 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים]] || 3,000
|-
| 26. || ערעור עתירה מינהלית || עע&quot;מ || ערעור על החלטת פסלות לפי [[סעיף 77א לחוק בתי המשפט]] || 15,000
|-
| 27. || בקשת רשות מינהלי || בר&quot;מ || בקשת רשות ערעור מינהלי - כללי || 15,000
|-
| 28. || בקשת רשות מינהלי || בר&quot;מ || בקשת רשות ערעור מינהלי על החלטת בית משפט לעניינים מינהליים בערעור על החלטת בית הדין לעררים לפי [[חוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]] (להלן - חוק הכניסה לישראל) || 5,000
|-
| 29. || בקשת רשות מינהלי || בר&quot;מ || בקשת רשות ערעור מינהלי על החלטת בית משפט לעניינים מינהליים בערעור על החלטת בית הדין לביקורת משמורת לפי [[חוק הכניסה לישראל]] או לפי [[חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי&quot;ד-1954]] (להלן - חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)) || פטור
|-
| 30. || ערעור רשם || ע&quot;ר || ערעור על פסק דין של רשם בית המשפט העליון || 10,000
|-
| 31. || ערעור רשם || ע&quot;ר || ערעור על החלטה אחרת של רשם בית המשפט העליון || פטור
|}

=== בית המשפט המחוזי ===
: {|
! colspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג הליך !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סוג תיק !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} סוג עניין !! {{מוקטן|טור ד'}} {{ש}} סכום ערובה {{ש}} בשקלים חדשים
|-
| 32. || ערעור אזרחי || ע&quot;א || ערעור הנדון לפני הרכב על החלטת בית בית משפט השלום || 20,000
|-
| 33. || ערעור אזרחי || ע&quot;א || ערעור הנדון לפני דן יחיד על החלטת בית משפט השלום || 15,000
|-
| 34. || ערעור אזרחי || ע&quot;א || ערעור על החלטה לפי [[סעיף 49 לחוק בתי המשפט]] || 7,500
|-
| 35. || ערעור אזרחי || ע&quot;א || ערעור על החלטה לפי [[סעיף 77 לחוק העונשין]] || 7,500
|-
| 36. || ערעור אזרחי || ע&quot;א || ערעור על החלטה לפי [[חוק למניעת אלימות במשפחה]] || פטור
|-
| 37. || ערעור אזרחי || ע&quot;א || ערעור על החלטה לפי [[חוק מניעת הטרדה מאיימת]] || פטור
|-
| 38. || ערעור אזרחי || ע&quot;א || ערעור על החלטה לפי [[חוק הנוער (טיפול והשגחה)]] || פטור
|-
| 39. || ערעור אזרחי || ע&quot;ו || ערעור לפי [[חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)]] או לפי [[חוק הנכים (תגמולים ושיקום)]] || פטור
|-
| 40. || ערעור אזרחי || ע&quot;ו || ערעור לפי [[חוק נכי המלחמה בנאצים]] או לפי [[חוק נכי רדיפות הנאצים]] || פטור
|-
| 41. || ערעור חדלות פירעון || עחד&quot;פ || ערעור לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] שמגיש חייב || 3,000
|-
| 42. || ערעור חדלות פירעון || עחד&quot;פ || ערעור לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] שמגיש נושה || 6,000
|-
| 43. || ערעור חדלות פירעון || עחד&quot;פ || ערעור לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] שמגיש עובד || 2,500
|-
| 44. || ערעור חדלות פירעון || עחד&quot;פ || ערעור על החלטת נאמן או מנהל הסדר בתאגיד לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] || 8,000
|-
| 45. || ערעור פירוקים || פר&quot;ק || ערעור לפי [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]] (להלן - פקודת החברות) על החלטה של בעל תפקיד || 8,000
|-
| 46. || ערעור פירוקים || פר&quot;ק || ערעור על החלטת בעל תפקיד בתאגיד בהקפאת הליכים שמונה לפי [[סעיף 350 לחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]] || 8,000
|-
| 47. || ערעור פירוקים || פר&quot;ק || ערעור לפי [[פקודת החברות]] שהגיש עובד || 2,500
|-
| 48. || ערעור פשיטות רגל || פש&quot;ר || ערעור לפי [[פקודת פשיטת הרגל]] שמגיש חייב || 3,000
|-
| 49. || ערעור פשיטות רגל || פש&quot;ר || ערעור לפי [[פקודת פשיטת הרגל]] שמגיש נושה || 6,000
|-
| 50. || רשות ערעור חדלות פירעון || רחדל&quot;פ || בקשת רשות ערעור לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] שהגיש חייב || 3,000
|-
| 51. || רשות ערעור חדלות פירעון || רחדל&quot;פ || בקשת רשות ערעור לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] שהגיש נושה || 6,000
|-
| 52. || ערעור על החלטת רשם || ע&quot;ר || ערעור על החלטת רשם שאינו רשם בכיר || פטור
|-
| 53. || ערעור שונה אזרחי || עש&quot;א || ערעור שונה אזרחי - כללי || 7,500
|-
| 54. || ערעור שונה אזרחי || עש&quot;א || ערעור על החלטת רשם הפטנטים והמדגמים לפי [[פקודת הפטנטים והמדגמים]], או לפי [[חוק הפטנטים, התשכ&quot;ז-1967]] || 10,000
|-
| 55. || ערעור שונה אזרחי || עש&quot;א || ערעור על החלטת רשם העיצובים לפי [[חוק העיצובים, התשע&quot;ז-2017]], ערעור על החלטת רשם סימני המסחר לפי [[פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]], או לפי [[חוק הגנת כינויי מקור וציונים גאוגרפיים, התשכ&quot;ה-1965]] || 7,500
|-
| 56. || ערעור שונה אזרחי || עש&quot;א || ערעור על החלטת המפקח על לשכת רישום מקרקעין לפי [[חוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]] || 15,000
|-
| 57. || ערעור שונה אזרחי || עש&quot;א || ערעור על החלטה לפי [[חוק הסיוע המשפטי]] || פטור
|-
| 58. || רשות ערעור אזרחי || רע&quot;א || רשות ערעור אזרחי - כללי || 7,500
|-
| 59. || רשות ערעור אזרחי || רע&quot;א || רשות ערעור על החלטה לפי [[חוק מניעת הטרדה מאיימת]] || פטור
|-
| 60. || ערעור משפחה || עמ&quot;ש || ערעור משפחה - כללי || 15,000
|-
| 61. || ערעור משפחה || עמ&quot;ש || ערעור בעניין משמורת או מזונות קטינים || 7,500
|-
| 62. || ערעור משפחה || עמ&quot;ש || ערעור על החלטה לפי [[חוק למניעת אלימות במשפחה]] || פטור
|-
| 63. || ערעור משפחה || עמ&quot;ש || ערעור על החלטה לפי [[חוק מניעת הטרדה מאיימת]] || פטור
|-
| 64. || ערעור משפחה || עמ&quot;ש || ערעור לפי [[חוק אימוץ ילדים]] || פטור
|-
| 65. || רשות ערעור משפחה || רמ&quot;ש || רשות ערעור משפחה - כללי || 7,500
|-
| 66. || רשות ערעור משפחה || רמ&quot;ש || רשות ערעור בעניין משמורת או מזונות קטינים || 3,000
|-
| 67. || רשות ערעור משפחה || רמ&quot;ש || רשות ערעור על החלטה לפי [[חוק למניעת אלימות במשפחה]] || פטור
|-
| 68. || רשות ערעור משפחה || רמ&quot;ש || רשות ערעור על החלטה לפי [[חוק מניעת הטרדה מאיימת]] || פטור
|-
| 69. || רשות ערעור משפחה || רמ&quot;ש || רשות ערעור לפי [[חוק אימוץ ילדים]] || פטור
|-
| 70. || רשות ערעור בוררות || רע&quot;ב || רשות ערעור לפי [[חוק הבוררות, התשכ&quot;ח-1968]] (להלן - חוק הבוררות) || 10,000
|-
| 71. || רשות ערעור תביעות קטנות || רת&quot;ק || רשות ערעור על החלטה של בית משפט לתביעות קטנות || 5,000
|-
| 72. || עניינים מינהליים || עמ&quot;נ || ערעור - כללי || 10,000
|-
| 73. || עניינים מינהליים || עמ&quot;נ || ערעור על החלטת בית הדין לעררים לפי [[חוק הכניסה לישראל]] || 2,000
|-
| 74. || עניינים מינהליים || עמ&quot;נ || ערעור על החלטת בית הדין לביקורת משמורת לפי [[חוק הכניסה לישראל]] או [[חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)]] || פטור
|-
| 75. || עניינים מינהליים || עמ&quot;נ || ערעור על החלטת ועדת ערר לפי [[סעיף 2(ט) לחוק שירותי הסעד, התשי&quot;ח-1958]] || פטור
|-
| 76. || עניינים מינהליים || ע&quot;ר || ערעור על החלטת רשם שאינו רשם בכיר || פטור
|-
| 77. || עניינים מינהליים || עש&quot;א || ערעור שונה מינהלי - כללי || 10,000
|-
| 78. || עניינים מינהליים || רע&quot;מ || רשות ערעור מינהלי - כללי || 2,000
|}

=== בית משפט שלום ===
: {|
! colspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג הליך !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סוג תיק !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} סוג עניין !! {{מוקטן|טור ד'}} {{ש}} סכום ערובה {{ש}} בשקלים חדשים
|-
| 79. || ערעור על החלטת רשם || ע&quot;ר || ערעור על החלטת רשם שאינו רשם בכיר || פטור
|-
| 80. || רשות ערעור על פסק בוררות || רע&quot;ב || רשות ערעור לפי [[חוק הבוררות]] || 7,500
|-
| 81. || חדלות פירעון || עחד&quot;פ || ערעור על החלטת ממונה לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] || 2,000
|-
| colspan=&quot;2&quot; | כלל הערכאות || כל סוגי הליכי הערעור || הליך שהגיש בעל דין שבאותו הליך הלשכה לסיוע משפטי כמשמעותה [[בחוק הסיוע המשפטי]] מייצגת אותו || שליש מהסכום שנקבע להליך המפורט [[בתוספת זו]] ולא יותר מ-5,000
|}

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ה באלול התשע&quot;ח (5 בספטמבר 2018)
&lt;חתימה&gt; איילת שקד שרת המשפטים</text>
      <sha1>ptosjd4pcfnmu25r9373ww5sx7yvskf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087778</id>
      <parentid>3087776</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T06:37:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון הוראת שעה תשפ&quot;ז</comment>
      <origin>3087778</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="211426" sha1="kpe8ail92okrmhc7jiox66jtnqiylkn" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות סדר הדין האזרחי, התשע&quot;ט-2018

&lt;מאגר תקן 2154381 קוד a163Y00000DuURFQA3&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ט, 422|תקנות סדר הדין האזרחי|8085)), ((1482|תיקון|8120)), ((3186|תיקון מס' 2|8213)), ((3258|תיקון מס' 3|8225)), ((3296|ת&quot;ט|8229)); ((תש&quot;ף, 44|תיקון|8285)), ((1850|תיקון מס' 2|8669)); ((תשפ&quot;א, 906|תיקון|8989)), ((909|תיקון מס' 2 [תש&quot;ף] (תיקון)|8989)), ((928|ת&quot;ט|8992)), ((1270|תיקון מס' 2|9040)); ((תשפ&quot;ב, 2474|תיקון|10075)), ((3114|תיקון מס' 2|10196)); ((תשפ&quot;ג, 156|תיקון|10362)), ((1018|הוראת שעה|10551)), ((1772|הוראת שעה מס' 2|10647)), ((1858|תיקון מס' 2|10662)), ((1918|תיקון מס' 3|10673)), ((2500|הוראת שעה מס' 3|10780)); ((תשפ&quot;ד, 1904|הוראת שעה מס' 3 [תשפ&quot;ג] (תיקון)|11197)), ((3502|הוראת שעה מס' 3 [תשפ&quot;ג] (תיקון מס' 2)|11449)); ((תשפ&quot;ה, 372|הוראת שעה מס' 3 [תשפ&quot;ג] (תיקון)|11579)), ((1312|תיקון|11780)), ((1484|הוראת שעה מס' 3 [תשפ&quot;ג] (תיקון מס' 2)|11819)), ((2548|תיקון (תיקון)|12034)); ((תשפ&quot;ז, 178|הוראת שעה|12544)). &lt;!-- עדכון אחרון: תשפ&quot;ז-1 --&gt;

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 108]] [[+|ו-109]] [[=החוק|לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]] (להלן - החוק), אני מתקינה תקנות אלה:

__TOC__

= חלק א': עקרונות יסוד =

@ 1. מטרות התקנות (תיקון: תש&quot;ף-2)
: מטרות תקנות סדר הדין האזרחי הן לקבוע סדר דין לניהול ההליכים האזרחיים בבית המשפט, ליצור ודאות דיונית, למנוע שרירותיות ולהגשים את העקרונות החוקתיים העומדים ביסודו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, כדי להגיע לחקר האמת, ולהשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך.

@ 2. הליך שיפוטי ראוי והוגן
: הליך שיפוטי ראוי והוגן מתקיים במערכת שיפוטית עצמאית ובלתי תלויה שהוקמה לפי דין, נגישה לציבור, מקיימת דיון לפי כללי הצדק הטבעי, מכריעה בתוך זמן סביר על יסוד הטענות ההדדיות המובאות לפניה, מנהלת את ההליך ופוסקת בו באופן שוויוני, מידתי ויעיל ומנמקת את החלטותיה.

@ 3. ניהול המשפט וחובת בעלי הדין
: (א) בית המשפט אחראי על ניהול ההליך השיפוטי לשם הגשמת המטרות שביסוד תקנות אלה; לשם כך עליו ליזום, אם נדרש, ולהחליט כל החלטה לפי תקנות אלה במטרה לקדם את התנהלותו של הליך ראוי והוגן.
: (ב) חובת בעלי הדין ובאי כוחם היא לסייע לבית המשפט בקיום המוטל עליו לפי תקנות אלה, וכן לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית תוך שהם מסייעים במימוש התכלית הדיונית, ובכלל זה העמדת הפלוגתות האמיתיות שבמחלוקת בין בעלי הדין, מיקודן, בירורן והכרעה בהן.

@ 4. שימוש לרעה בהליך השיפוטי
: לא יעשה בעל דין או בא כוחו שימוש לרעה בהליכי משפט ובכלל זאת פעולה בהליך שמטרתה או תוצאתה לשבשו, להשהותו או להטריד בעל דין, לרבות פעולה בלתי מידתית לאופי הדיון, לעלותו או למורכבותו.

@ 5. איזון אינטרסים
: בית המשפט יאזן, לפי הצורך, בין האינטרס של בעלי הדין ובין האינטרס הציבורי; לעניין זה, &quot;אינטרס ציבורי&quot; - נגישות הציבור למערכת בתי המשפט לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השיפוטי.

@ 5א. אופן יישום עקרונות היסוד בתקנות אלה (תיקון: תשפ&quot;א)
: עקרונות היסוד [[שבחלק זה]] ישמשו את בית המשפט בהפעילו את שיקול דעתו לפי תקנות אלה או לפי כל חיקוק אחר המפנה אליהן.

= חלק ב': סדרי דין כלליים =

== פרק א': הגדרות ==

@ 6. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ט-3, תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-4, תשפ&quot;ה-2)
: בתקנות אלה -
:- &quot;בוררות&quot; - כמשמעותה לפי [[חוק הבוררות]];
:- &quot;גישור&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 79ג לחוק]];
:- &quot;דין זר&quot; - דין שאינו חל בישראל;
:- &quot;הוצאות&quot; - שכר טרחת עורך דין והוצאות המשפט;
:- &quot;החלטה&quot; - פסק דין, פסק דין חלקי וכל החלטה אחרת;
:- &quot;חוק אכיפת פסקי חוץ&quot; - [[חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי&quot;ח-1958]];
:- &quot;חוק הבוררות&quot; - [[חוק הבוררות, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות&quot; - [[חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ&quot;ב-1962]];
:- &quot;חוק ההוצאה לפועל&quot; - [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]];
:- &quot;חוק זכויות החולה&quot; - [[חוק זכויות החולה, התשנ&quot;ו-1996]];
:- &quot;חוק חסינות מדינות זרות&quot; - [[חוק חסינות מדינות זרות, התשס&quot;ט-2008]];
:- &quot;חוק מרשם האוכלוסין&quot; - [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים&quot; - [[חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל&quot;ה-1975]];
:- &quot;טענה מקדמית&quot; - טענה שיש בה כדי לסלק את התביעה כולה או מקצתה על הסף;
:- &quot;כתב טענות&quot; - מסמך שמגיש בעל דין המשמש לטיעון בהליך לפי תקנות אלה;
:- &quot;כתב טענות אחרון&quot; - כתב תשובה או המועד שחלף להגשתו, לפי המוקדם, ובדיון מהיר - כתב הגנה.
:- &quot;מומחה&quot; - מי שמוכר כמומחה לפי כל דין ובאין דין כאמור, בעל ניסיון וידע בעניין שבמדע, במחקר, באמנות או במקצוע, למעט בעניין שבמשפט שאינו דין זר;
:- &quot;מזכיר משפטי&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מחזיק&quot; - אדם, זולת המשיב בבקשה לסעד זמני, שברשותו מצויים נכסים שלגביהם התבקש או ניתן סעד זמני;
:- &quot;מנגנון חלופי ליישוב סכסוך&quot; - דרך לפתרון הסכסוך בהסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט שהיא, בין השאר, גישור, בוררות וכיוצא באלה;
:- &quot;מסמך&quot; - כל כתב לפי תקנות אלה, ובכלל זה החלטה והזמנת עד;
:- &quot;מסמך מהותי&quot; - (((בוטלה);))
:- &quot;מספר זהות&quot; -
:: (1) לגבי יחיד - אם הוא תושב ישראל, מספר זהותו במרשם האוכלוסין כמשמעותו [[בסעיף 2 לחוק מרשם האוכלוסין]]; אם אינו תושב ישראל, שם המדינה שבה הוצא הדרכון ומספרו; באין אלה - פרטי זיהוי מספיקים אחרים, אם יש כאלה;
:: (2) לגבי תאגיד - מספר הרישום שלו לפי הדין החל עליו; ואם הוא תאגיד זר, גם שם המדינה שבה הוא רשום;
:- &quot;מען&quot; - כתובת של אדם לפי [[סעיפים 2(א)(11) ו-(11א) לחוק מרשם האוכלוסין]], ובהעדר שם לרחוב או מספר לבית - סימן זיהוי אחר ובלבד שלא יצוין מספר תא דואר בלבד, ואם מדובר בתאגיד, הכתובת הרשומה לפי הדין החל עליו ובלבד שלא יצוין מספר תא דואר בלבד;
:- &quot;נכס&quot; - מקרקעין, מיטלטלין וזכויות, בין אם הגיע מועד מימושן ובין אם לאו;
:- &quot;עילת תביעה&quot; - מסכת העובדות הנדרשות כדי לזכות את התובע בקבלת הסעד שהוא מבקש;
:- &quot;ערובה&quot; - הפקדת סכום כסף בקופת בית המשפט או מתן ערבות צד שלישי לרבות ערבות של מוסד פיננסי;
:- &quot;פקודת הראיות&quot; - [[פקודת הראיות [נוסח משולב], התשל&quot;א-1971]];
:- &quot;פרטי התקשרות&quot; - מספר טלפון, מספר פקסימילה אם יש וכתובת דואר אלקטרוני שאליה ניתן להמציא מסמך לפי תקנות אלה;
:- &quot;תביעה לפינוי מושכר&quot; - תביעה לפינוי מושכר שאין [[חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל&quot;ב-1972]], חל עליו;
:- &quot;תביעה שעניינה רשלנות רפואית&quot; - תובענה לפיצויים בשל נזק גוף שנגרם בעקבות טיפול רפואי של מטפל או מוסד רפואי כהגדרתם [[בחוק זכויות החולה]];
:- &quot;תביעת רכב&quot; - תובענה לפיצויים בשל נזק שנגרם לרכוש עקב שימוש ברכב מנועי;
:- &quot;תובענה&quot; - הליך המתנהל בהתאם לתקנות אלה הנפתח בהגשת כתב תביעה;
:- &quot;תובענה לפיצויים בשל נזק גוף&quot; - לרבות תביעה חוזית לקבלת תגמולי ביטוח לפי פוליסת ביטוח בשל נזק גוף; ואולם תובענה שעילתה [[בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים]] אינה תובענה לפיצויים בשל נזקי גוף;
:- &quot;תצהיר&quot; - תצהיר לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות]], לרבות הצהרה שניתנה מחוץ לישראל בכתב, בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה, באחת מן הדרכים האלה:
:: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל;
:: (2) לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור בפסקה (1);
:: (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה זרה;
:: (4) בפני נוטריון המוסמך לפי דין המדינה הזרה שבה ניתנה ההצהרה לאמת את החתימה על ההצהרה, ובלבד שצורף להצהרה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה [[בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל&quot;ז-1977]], שמאמתת את חתימת הנוטריון על גבי ההצהרה ומאשרת כי הוא אכן נוטריון לפי דיני אותה מדינה;
:- &quot;תעודה ציבורית&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 29 לפקודת הראיות]];
:- &quot;תעודת עובד ציבור&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 23 לפקודת הראיות]];
:- &quot;תקנות האגרות&quot; - [[=תקנות האגרות|תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס&quot;ז-2007]];
:- &quot;תקנות המומחים&quot; - [[=תקנות המומחים|תקנות בתי המשפט (רשימת מומחים מטעם בית המשפט), התשפ&quot;ג-2022]].


== פרק ב': סמכות מקומית ==

@ 7. מקום שיפוט (תיקון: תשע&quot;ט-3, תש&quot;ף-2)
: (א) תובענה תוגש לבית המשפט המצוי במחוז שיפוט של מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או במקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים, ואם היתה התובענה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבמחוז שיפוטו הם מצויים; אם קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שעליו הוסכם.
: (ב) כתב תביעה בשל פרסום או סחר ברשת האינטרנט יוגש לבית המשפט שבמחוז שיפוטו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או התובע; הגיש עוסק כהגדרתו [[בחוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]] תביעה כאמור, תוגש התביעה במקום עסקו או במקום מגוריו של הנתבע בלבד.
: (ג) בית המשפט המוסמך לדון בתביעה הכוללת כמה נתבעים הוא בית משפט המוסמך לדון נגד אחד מהם לפי תקנות משנה (א) או (ב).

@ 8. מקום שיפוט במקרים אחרים
: תביעה שאין מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, תוגש לבית המשפט בירושלים שבסמכותו העניינית לדון בה, ואולם רשאי בית המשפט בירושלים להורות אחרת אם סבר שבנסיבות העניין יהיה הדיון בבית משפט אחר מתאים יותר לבעלי הדין.

== פרק ג': כתבי טענות ==

=== סימן א': כתבי טענות - כללי ===

@ 9. כתב תביעה וכתב הגנה - כללי (תיקון: תשע&quot;ט-3, תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) הליך בבית משפט ייפתח בהגשת כתב תביעה, שבמענה לו יוגש כתב הגנה.
: (ב) כתב הגנה יוגש בתוך שישים ימים ממועד המצאת כתב התביעה לידי הנתבע, ובתביעה שעניינה רשלנות רפואית, יוגש כתב ההגנה בתוך 120 ימים ממועד המצאת כתב התביעה לידי הנתבע; בית המשפט רשאי להאריך את המועדים כאמור אם השתכנע כי קיימים טעמים המצדיקים זאת.
: (ג) כתב תביעה וכתב הגנה יכללו שלושה חלקים לפי הסדר המפורט להלן:
:: (1) כותרת;
:: (2) תמצית הטענות;
:: (3) פירוט הטענות.
: (ד) חלקו השני של כתב הטענות לא יעלה על שני עמודים וחלקו השלישי לא יעלה על תשעה עמודים אם הוגש לבית משפט שלום, ובהתאמה על שלושה ושנים עשר עמודים אם הוגש לבית משפט מחוזי; ואולם בתובענה לסעד כספי בבית משפט מחוזי שסכומה עולה על שניים וחצי מיליון שקלים חדשים ובתובענה לפיצויים בשל נזק גוף ותובענה שעילתה [[בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים]] שהוגשו לבית המשפט המחוזי, חלקו השני של כתב הטענות לא יעלה על חמישה עמודים וחלקו השלישי לא יעלה על עשרים וחמישה עמודים.
: (ה) (((נמחקה).))

@ 10. כתב תביעה - כותרת (תיקון: תשע&quot;ט-3, תש&quot;ף-2, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג-4, תשפ&quot;ה-2)
: כתב תביעה יכלול בחלקו הראשון את הפרטים האלה בלבד ולפי הסדר המפורט להלן:
: (1) הערכאה השיפוטית שאליה מוגש כתב התביעה;
: (2) שם התובע ומספר זהותו;
: (3) שם עורך דינו של התובע אם הוא מיוצג, לרבות מספר רישיונו;
: (4) מען ופרטי התקשרות של התובע, למעט בתביעה שעילתה עבירות מין או אלימות כהגדרתן [[בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס&quot;א-2001]], וכן הטרדה מינית לפי [[חוק ((למניעת)) הטרדה מינית, התשנ&quot;ח-1998]] או הטרדה מאיימת לפי [[החוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס&quot;ב-2001]];
: (4א) מען ופרטי התקשרות של עורך דינו של התובע;
: (5) שם הנתבע, ומספר זהותו אם ניתן לבררו;
: (6) מען ופרטי התקשרות של הנתבע - אם ניתן לבררם;
: (7) אם מי מבעלי הדין הוא פסול דין או קטין, כמשמעותם [[בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות]] - ציון עובדה זו, או אם מי מבעלי הדין הוא תאגיד - ציון עובדה זו ודרך התאגדותו;
: (8) סוג התביעה ונושאה, לפי רשימה שמנהל בתי המשפט יורה;
:: ((פורסמה &lt;!-- [[ https://www.gov.il/BlobFolder/policy/manager_of_courts_directives_18042021/he/cpcs12687.pdf | הודעה בדבר הוראת מנהל בתי המשפט על רשימת סוג התביעה ונושאה לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע&quot;ט-2018]] --&gt; [[הודעה בדבר הוראת מנהל בתי המשפט על רשימת סוג התביעה ונושאה]] לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע&quot;ט-2018 (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 11524 [12687]).))
:: ((ראו גם [[רשימת סוגי תיקים]].))
: (9) רשימת כל הסעדים המבוקשים ושווי נושא התובענה; ואולם הוראה זו לא תחול על תובענה לפיצויים בשל נזק גוף, למעט תביעה חוזית לקבלת תגמולי ביטוח לפי פוליסת ביטוח בשל נזק גוף, ולא תחול על תובענה שעילתה [[בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים]];
: (10) סכום אגרת בית המשפט שיש לשלם תוך הפניה לפרט [[בתוספת לתקנות האגרות]] שלפיו יש לגבות אגרה; אם התובע פטור מאגרה, יפנה לתקנה הפוטרת אותו מתשלומה לפי [[תקנות האגרות]];
: (11) דבר קיומו של הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה, שהתובע הוא צד לו או היה צד לו;
: (12) אם עילתה של התביעה בעבירות מין, אלימות, הטרדה מינית או הטרדה מאיימת כמשמעותן בפסקה (4) - ציון עובדה זו;
: (13) הזמנת הנתבע לדין ערוכה לפי נוסח [[טופס 2 שבתוספת הראשונה]], או הזמנת הנתבע לדין באמצעות המצאה ישירות לעורך הדין המייצג, לפי העניין;
: (14) (((בוטלה).))

@ 11. תמצית הטענות בכתב התביעה (תיקון: תשפ&quot;א)
: בחלקו השני של כתב התביעה יפרט בעל הדין את העניינים האלה בלבד ולפי הסדר המפורט להלן:
: (1) תיאור תמציתי של בעלי הדין;
: (2) הסעד המבוקש באופן תמציתי;
: (3) תמצית העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה;
: (4) העובדות המקנות סמכות לבית המשפט.

@ 12. כתב הגנה - כותרת (תיקון: תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א)
: כתב הגנה יכלול בחלקו הראשון את הפרטים האלה בלבד ולפי הסדר המפורט להלן:
: (1) הערכאה השיפוטית ושם המחוז שאליה הוגש כתב התביעה וכן מספר התיק בבית המשפט;
: (2) שם התובע ועורך דינו ופרטיהם כפי שהם מופיעים בכתב התביעה ושמו של הנתבע ומספר זהותו;
: (3) שם עורך דינו של הנתבע אם הוא מיוצג, לרבות מספר רישיונו;
: (4) מען ופרטי התקשרות של הנתבע ושל עורך דינו;
: (5) אם הנתבע הוא פסול דין או קטין, כמשמעותם [[בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות]] - ציון עובדה זו, או תאגיד - ציון עובדה זו ודרך התאגדותו;
: (6) (((נמחקה);))
: (7) המועד האחרון להגשת כתב ההגנה לפי [[תקנה 30]].

@ 13. תמצית הטענות בכתב ההגנה (תיקון: תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א)
: בחלקו השני של כתב ההגנה יפרט בעל הדין את העניינים האלה בלבד ולפי הסדר המפורט להלן:
: (1) טענות מקדמיות;
: (2) תמצית טענות ההגנה שיפורטו לפי סדר עילות התביעה;
: (3) טיעונים לעניין הסעד המבוקש.

@ 14. חלקו השלישי של כתב הטענות (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) חלקו השלישי של כתב הטענות יכלול את פירוט העובדות המשמשות יסוד לכתב הטענות וכל מידע נוסף, שתכליתו לסייע בהבהרת המחלוקת ובמיקוד הפלוגתות שבין בעלי הדין.
: (ב) הנתבע ייחשב מודה בכל העובדות הכלולות בכתב התביעה, זולת אלה שהכחיש באופן מפורש ומפורט בחלקו השלישי של כתב ההגנה, ואולם לעניין שיעור דמי נזק יראו אותו כשנוי במחלוקת זולת אם הנתבע הודה בו במפורש.

@ 15. נספחים לכתבי הטענות (תיקון: תשע&quot;ט-3, תש&quot;ף-2, תשפ&quot;ג-4, תשפ&quot;ג-5)
: (א) לכתב טענות יצורפו מסמכים אלה בלבד והם יהיו נספחי כתב הטענות:
:: (1) העתק של מסמך מהותי וכל כתב אחר המשמש ביסוד הנטען בכתב הטענות; אם המסמך אינו ברשותו, יצוין בידי מי או היכן הוא מצוי, למיטב ידיעת בעל הדין;
:: (2) חוות דעת של מומחה רפואי שבכוונת בעל הדין להסתמך עליה במהלך המשפט או בקשה למינוי מומחה מטעמו של בית המשפט לפי [[סעיף 108א לחוק]];
:: (3) בתובענה לפיצויים בשל נזק גוף יצרף התובע לכתב התביעה כתב ויתור על סודיות רפואית, ערוך לפי נוסח [[תוספת 1 טופס 1|טופס 1]], [[תוספת 1 טופס 1א|1א]] [[תוספת 1 טופס 1ב|או 1ב]] לפי העניין [[שבתוספת הראשונה]];
:: (4) בתובענה לפיצויים בשל נזק גוף יצרף התובע או עורך דינו הצהרה שלפיה יצרף לכתב התביעה שיימסר לנתבע את המסמכים המנויים בתקנות משנה 15(א)(3) [[ו-17]].
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל דין לצרף לכתב טענות חוות דעת של מומחה שאינו בעניין של רפואה.

@ 16. (תיקון: תש&quot;ף-2) : (((בוטלה).))

@ 17. שאלון בתובענה שעניינה נזק גוף (תיקון: תש&quot;ף-2)
: בתובענה לפיצויים בשל נזק גוף ימציא התובע לנתבע, יחד עם כתב התביעה, תצהיר שיכלול מענה לשאלות המפורטות [[בטופס 3 שבתוספת הראשונה]], אם הן נוגעות לעניין, בלי להגיש העתק לתיק בית המשפט, אלא אם כן בית המשפט הורה אחרת; הנתבע רשאי להגיש לבית המשפט את התצהיר או חלק ממנו במהלך שמיעת הראיות.

@ 18. כתב תשובה (תיקון: תשע&quot;ט-3, תשפ&quot;ב)
: (א) תובע רשאי להגיש כתב תשובה לכתב ההגנה בתוך ארבעה עשר ימים מיום שהומצא לו כתב ההגנה; כתב תשובה לא יכלול נימוק תביעה חדש או כל טענה שאינה מתיישבת עם טענותיו הקודמות של בעל דין; לא הגיש התובע כתב תשובה יראו אותו כמכחיש את כל הטענות שנטענו בכתב ההגנה, ובלבד שהתובע לא הודה בהן במפורש.
: (ב) היקפו של כתב התשובה לא יעלה על שלושה עמודים לא כולל הכותרת.

@ 19. תביעה אזרחית נגררת
: תביעה אזרחית כאמור [[בסעיף 77 לחוק]] תוכתר במילים &quot;תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים&quot; ותוגש בתוך תשעים ימים לאחר שפסק הדין בפלילים הפך לחלוט.

@ 20. בקשת רשות להתגונן [[בחוק ההוצאה לפועל]] (תיקון: תשפ&quot;ה-2)
: (א) הועברה לבית המשפט התנגדות לבקשה לביצוע שטר או לבקשה לביצוע תביעה שהוגשה לפי [[חוק ההוצאה לפועל]] (להלן בתקנה זו - התנגדות), לא יתגונן הנתבע זולת אם קיבל בית המשפט את ההתנגדות לפי תקנה זו (להלן בתקנה זו - רשות להתגונן).
: (ב) בית המשפט יחליט בהתנגדות על יסוד האמור בה וחקירת המצהיר, ואולם רשאי הוא לעשות כן על יסוד האמור בה בלבד.
: (ג) במועד בירור ההתנגדות רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לקיים את הדיון במחלוקת לגופה.
: (ד) בית המשפט רשאי להתנות רשות להתגונן בתנאים, לרבות בדבר מתן ערובה.
: (ה) ניתנה רשות להתגונן, יראו את המסמך שהגיש המשיב ככתב תביעה ואת התצהיר שהוגש בתמיכה לבקשת הרשות להתגונן ככתב הגנה.
: (ו) ניתנה רשות להתגונן, רשאי בית המשפט לתת כל הוראה בדבר סדרי הדיון בתובענה לרבות הוראה בדבר כתבי טענות, פלוגתות והליכים נוספים שייראו סבירים או נחוצים וכן הוא רשאי להורות על קיום קדם-משפט.

=== סימן ב': כתב תביעה שכנגד ===

@ 21. תביעה שכנגד, הגנה שכנגד וכתב תשובה שכנגד (תיקון: תש&quot;ף-2)
: (א) נתבע רשאי להגיש תביעה שכנגד עם הגשת כתב ההגנה; תובע שכנגד שהגיש תביעה שכנגד נגד מי שאינו בעל דין בתביעה המקורית, ימציא לו את כל כתבי הטענות שהוגשו עד אותו שלב.
: (ב) דין תביעה שכנגד כדין כתב תביעה לכל דבר ועניין והיא אינה תלויה בהמשך קיומה של התביעה העיקרית; התקנות בדבר הגשת כתב תביעה, כתב הגנה וכתב תשובה כאמור [[בסימן א' בפרק ג']] יחולו, בשינויים המחויבים, על כתב תביעה שכנגד, ((&lt;s&gt;ו&lt;/s&gt;))על כתב הגנה שכנגד ועל כתב תשובה שכנגד.
: (ג) בית המשפט יורה על עיתוי שמיעת התביעה שכנגד וסדר ניהולה.

=== סימן ג': הודעה לצד שלישי ===

@ 22. הודעה לצד שלישי (תיקון: תש&quot;ף-2)
: נתבע רשאי לתת הודעה לצד שלישי לכל אדם, במקרים שבהם הוא זכאי ממנו להשתתפות, לשיפוי או לביצוע פעולה בנוגע לסעד הנתבע ממנו או אם מתקיים קשר עובדתי או משפטי משותף בסוגיה שבינו ובין הצד השלישי, הכרוכה בנושא התובענה.

@ 23. תוכן ההודעה ודינה (תיקון: תש&quot;ף-2)
: (א) התקנות בדבר הגשת כתב תביעה, כתב הגנה וכתב תשובה כאמור [[בסימן א' בפרק ג']] יחולו, בשינויים המחויבים, על הודעה לצד שלישי על כתב הגנה של צד שלישי להודעה כלפיו, ועל כתב תשובה לכתב הגנה כאמור.
: (ב) להודעה לצד שלישי יצורפו העתקים מכתבי הטענות שהוגשו בתובענה, אם לא הומצאו קודם לכן; הודעה לצד שלישי תוגש בתוך הזמן שנקבע להגשת כתב הגנה לפי [[תקנה 9(ב)]].
: (ג) דין צד שלישי שהומצאה לו הודעה, כדין נתבע לכל דבר ועניין, ואולם הוא אינו רשאי להגיש תביעה שכנגד.
: (ד) רצה צד שלישי לחלוק על ההודעה כלפיו או על כתב התביעה שהוגש נגד בעל הדין שנתן את ההודעה, יגיש כתב הגנה בתוך שישים ימים מהיום שההודעה הומצאה לו.
: (ה) בית המשפט יורה על עיתוי שמיעת ההודעה לצד שלישי וסדר ניהולה.

=== סימן ד': כתבי טענות ומסמכים - הוראות שונות ===

@ 24. איחוד עילות תביעה
: תובע יאחד בכתב תביעה אחד את כל עילות התביעה כלפי נתבע בשל אותה מסכת עובדתית, ורשאי הוא לאחד בכתב תביעה אחד גם עילות תביעה אחרות כלפי אותו נתבע, והכול בכפוף לסמכותו העניינית של בית המשפט.

@ 25. תביעת מלוא הסעד וכל הסעדים בשל עילה אחת (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) תובע יכלול בכתב תביעה את מלוא הסעד שלטענתו הוא זכאי לו בשל עילת התביעה ולא יוכל להגיש תביעה בשל החלק שלא תבע.
: (ב) תובע יכלול בכתב התביעה את כל הסעדים המבוקשים בשל עילת תביעה אחת, אלא אם כן הרשה לו בית המשפט או הדין מתיר שלא לתבעו במסגרת אותה תביעה; רשות מבית המשפט לא תינתן אלא במסגרת בקשה לפיצול סעדים.
: (ג) בית המשפט יכריע בבקשה לפיצול סעדים עד תום קדם-המשפט.

@ 26. בעלי דין בתובענה
: (א) מותר לצרף בכתב תביעה אחד, כתובע או כנתבע, כל אדם הדרוש לצורך הכרעה ביעילות ובשלמות בתובענה, ובלבד שהתובענה מעוררת שאלה עובדתית או משפטית משותפת לכל בעלי הדין.
: (ב) תובע שיש לו ספק באשר לזהות אדם שממנו הוא זכאי לסעד, רשאי לצרף כמה נתבעים, כדי ששאלת החבות והיקפה בנוגע לכל אחד מהם תתברר במהלך הדיון.

@ 27. הסתמכות על עובדות שונות
: בעל דין אינו רשאי להעלות בכתבי הטענות טענה שבעובדה סותרת או חלופית, זולת אם אימת בתצהיר כי העובדות כהווייתן אינן ידועות לו.

@ 28. העלאת טענות מקדמיות בכתב הגנה (תיקון: תש&quot;ף-2)
: טענה מקדמית שלא פורטה בכתב ההגנה לא תועלה בשלב מאוחר יותר, אלא אם כן בית המשפט נתן רשות לכך.

@ 29. טענות חוסר סמכות, תניית שיפוט זר או פורום בלתי נאות (תיקון: תש&quot;ף-2)
: בעל דין יעלה טענת חוסר סמכות, תניית שיפוט זר או פורום בלתי נאות בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת כתב התביעה; לא העלה בעל דין טענות אלה במועד כאמור, רשאי בית המשפט לפסוק הוצאות לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה.

@ 30. ציון מועד ההגשה האחרון
: הגיש בעל דין כתב טענות לבית המשפט, יפרט בשולי כותרת המסמך את המועד האחרון שעליו להגיש את כתב הטענות לפי תקנות אלה או לפי החלטת בית המשפט, ואם הוא משיב או מגיב למסמך אחר - גם מהו המועד שאותו מסמך הומצא לו.

@ 31. צורת כתב טענות
: מנהל בתי המשפט יורה על הוראות טכניות בדבר צורת כל מסמך, מצורפיו ומבנהו.
: ((פורסמה &lt;!-- [[https://www.gov.il/BlobFolder/guide/guide_to_civil_procedure_01012021/he/5.%20הוראת%20המנהל%20בדבר%20צורת%20מסמך%20ומבנהו%20לפי%20תקנות%20סדא.pdf | הודעה בדבר הוראת מנהל בתי המשפט בדבר צורת מסמך ומבנהו לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע&quot;ט-2018]] --&gt; [[הודעה בדבר הוראת מנהל בתי המשפט בדבר צורת מסמך ומבנהו]] לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע&quot;ט-2018 (י&quot;פ תשפ&quot;ב, 4456).))

@ 32. ניסוח כתב טענות
: כתב טענות ינוסח באופן שאינו מבזה, מביש או משתלח.

@ 33. קבלת מסמך לרישום (תיקון: תשע&quot;ט-3, תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ג-6, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ה-3, תשפ&quot;ה-4)
: (א) מועד ההגשה של מסמך לבית המשפט, לכל עניין, יהיה המועד שבו הוגש לבית המשפט, ובלבד שהוא התקבל לרישום.
: (ב) מזכירות בית המשפט תקבל מסמך לרישום, ובלבד שמתקיימות בו [[תקנות 9(ג) ו-(ד)]], [[10]], [[12]], [[15(א)(3) ו-(4)]], [[18(ב)]], [[134(א)(1) ו-(3)]], [[140(א)(1)]] - לעניין מספר העמודים בלבד, [[170א]] או הוראות בית המשפט שעניינן הוראות צורניות וטכניות לגבי אופן הגשת כתב בי-דין; המזכירות תשלח הודעה על כל מסמך שלא התקבל לרישום.
: (ג) לא התקבל המסמך לרישום, יראו אותו כאילו לא הוגש מלכתחילה, ואולם יהיה ניתן לתקן את הפגם עד היום האחרון להגשתו או בתוך שבעה ימים מהמועד שלא קובל, לפי המאוחר; על אף הוראות [[תקנה 179(ב)]], לעניין תקנה זו - תקופת הפגרה תבוא במניין הימים.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ג), אם המסמך המוגש הוא כתב התביעה ואי-קבלתו עלולה להביא להתיישנות התביעה או אחת מעילותיה, יראו את המסמך כאילו התקבל, ובלבד שהתובע תיקן את הפגם בתוך שבעה ימים מהמועד שלא קובל.
: (ה) הרואה את עצמו נפגע מאי-הקבלה לרישום של המסמך, רשאי בתוך שבעה ימים ממועד קבלת ההודעה על אי-הקבלה לרישום, לבקש כי העניין יועבר לעיונו ולהכרעתו של שופט, שנשיא בית המשפט ימנה לעניין זה; השופט רשאי להחליט בפנייה על יסוד טענות הפונה בלבד, בלא צורך בקיום דיון; על אף האמור, בבית המשפט העליון רשאי הנשיא להסמיך שופט בית משפט שלום המכהן בבית משפט זה לעיון ולהכרעה בעניין כאמור, בין שנקבע שופט שידון בתיק ובין שטרם נקבע.
: (ו) אין לעורר טענה כי לא היה מקום לקבל מלכתחילה מסמך שהתקבל, ואולם אין בכך כדי לרפא את הפגם או למנוע העלאת טענות לעצם קיומו.

== פרק ד': דיון מקדמי בין בעלי הדין ופגישת מהו&quot;ת ==

@ 34. מטרת הדיון המקדמי
: הצדדים יקיימו דיון מקדמי כמפורט [[בתקנה 35]]; מטרת הדיון המקדמי היא להביא לידי כך שבעלי הדין ייערכו היטב לקראת הדיון בתביעה וילבנו את יריעת המחלוקת תוך גילוי הדדי ושקיפות מלאה ביניהם, באופן שיאפשר להם להיות מוכנים כראוי לדיון וכן לבחון את האפשרות לפתור את המחלוקת באמצעות מנגנון חלופי ליישוב הסכסוך.

@ 35. דיון מקדמי בין בעלי הדין (תיקון: תש&quot;ף-2)
: (א) בתוך שלושים ימים ממועד המצאת כתב הטענות האחרון ינהלו בעלי הדין, זולת בעל דין שאיננו מיוצג בידי עורך דין, דיון מקדמי, בין השאר יגיבו לעניינים האלה:
:: (1) תיחום הפלוגתות שבין בעלי הדין, מיקודן והאפשרות לצמצמן;
:: (2) האפשרות לפתור את המחלוקת באמצעות מנגנון חלופי ליישוב הסכסוך;
:: (3) החליטו בעלי הדין שלא ניתן למנוע הליך שיפוטי בעניין הסכסוך שביניהם, יבחנו, לכל הפחות, את האפשרות להסכים על הצעדים שיש לנקוט כדי לצמצם ולייעל ככל האפשר את ההליך המשפטי, לרבות הקדמה של העמדת נושא חוות הדעת לבדיקה בידי מומחה מטעם בעל הדין שכנגד או מינוי של מומחה מוסכם.
: (ב) במהלך הדיון המקדמי יאפשרו הצדדים עיון במסמכים הנחוצים וישיבו זה לזה על שאלות שהמענה להן נחוץ לצורך ליבון הפלוגתות וצמצום המחלוקות ביניהם תוך שהם נוהגים בשקיפות מרבית.

@ 36. דיווח לבית המשפט (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: בתום הדיון המקדמי ולא יאוחר מעשרים ימים לפני המועד שנקבע לישיבת קדם-המשפט הראשונה, יגישו בעלי הדין דיווח באשר לדיון המקדמי שביצעו, לפי [[טופס 4 שבתוספת הראשונה]] ויצרפו אליו את המסמכים הנחוצים שהוצגו במהלך הדיון המקדמי ולפי [[תקנה 35(ב)]]; באין הסכמה לדיווח משותף, יגיש כל בעל דין את [[תוספת 1 טופס 4|הטופס האמור]] מטעמו בלבד.

@ 37. פגישת מהו&quot;ת (תיקון: תש&quot;ף-2, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ה-2)
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;יחידת הגישור&quot; - כהגדרתה [[בתקנות רשימת המגשרים]];
::- &quot;מגשר מהו&quot;ת&quot; - כמשמעותו [[בתקנות רשימת המגשרים]];
::- &quot;ממונה&quot; - שופט או רשם, שנשיא בית המשפט הסמיך אותו לממונה מטעמו לנושא פגישת מהו&quot;ת ומנגנון חלופי ליישוב סכסוך או עורך דין בהנהלת בתי המשפט שיחידת הגישור הסמיכה אותו לאחר שעבר הכשרה מתאימה;
::- &quot;פגישת מהו&quot;ת&quot; - פגישת מידע, היכרות ותיאום לבחינת האפשרות ליישב את הסכסוך באמצעות מנגנון חלופי ליישוב סכסוך;
::- &quot;תקנות רשימת המגשרים&quot; - [[=תקנות רשימת המגשרים|תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשע&quot;ח-2017]].
: (ב) לא יאוחר מארבעים וחמישה ימים לאחר שהוגש כתב הטענות האחרון, ימנה הממונה מגשר מהו&quot;ת לצורך קיום פגישת מהו&quot;ת בתובענה שסכומה או ששווי נושאה עולה על 40,000 שקלים חדשים, למעט בתובענה לפיצויים בשל נזק גוף ותובענה שעילתה [[בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים]], בין אם בעל הדין באותה תובענה מיוצג בידי עורך דין ובין אם לאו; בית המשפט יודיע לצדדים על מינוי מגשר המהו&quot;ת ויעביר אליו את כתבי הטענות; לעניין זה דין בקשת רשות להתגונן כדין כתב הגנה.
: (ג) על מינוי מגשר מהו&quot;ת יחולו הוראות אלה:
:: (1) יחידת הגישור תורה, בכל תובענה, על זהות מגשר המהו&quot;ת שיקיים את פגישת המהו&quot;ת בכל תובענה, מתוך רשימת המגשרים על יסוד השיקולים המפורטים להלן:
::: (א) תחומי התמחותו של מגשר המהו&quot;ת ותחום עיסוקו;
::: (ב) אזורי פעילותו;
::: (ג) השפות שהוא דובר;
::: (ד) מאפיינים מיוחדים הנדרשים לצורך הגישור באותה תובענה;
:: (2) החלטה בדבר זהות מגשר המהו&quot;ת תיעשה, ככל האפשר, באופן שוויוני, ובכפוף לשיקולים המפורטים בפסקה (1);
:: (3) פרטי מגשר המהו&quot;ת שקיים את פגישת המהו&quot;ת יפורסמו באתר האינטרנט של בתי המשפט.
: (ד) פגישת המהו&quot;ת תתקיים בלא עלות, לא יאוחר משלושים ימים ממועד המצאת ההודעה על מינוי מגשר המהו&quot;ת; דינה של הזמנה לפגישת מהו&quot;ת כדין הזמנה לדיון בבית המשפט.
: (ה) בפגישת המהו&quot;ת יסביר מגשר המהו&quot;ת לבעלי הדין את עקרונות פגישת המהו&quot;ת ואת היתרונות הגלומים ביישוב הסכסוך במנגנון חלופי ליישוב סכסוך, ויבחן עמם את הנושאים העיקריים שבמחלוקת ואת האפשרות ליישב את הסכסוך.
: (ו) בתוך ארבעה עשר ימים מעת פגישת המהו&quot;ת, יודיע מגשר המהו&quot;ת לממונה אם בעלי הדין מסכימים להעביר את הסכסוך לגישור.
: (ז) בכל עניין הנוגע למועד פגישת המהו&quot;ת, מקומה, זהות מגשר המהו&quot;ת או זהות המשתתפים והתייצבותם או השתתפותם בהיוועדות חזותית, רשאי מגשר המהו&quot;ת או אחד מבעלי הדין להביא את העניין להנחיית הממונה.
: (ח) הרואה את עצמו נפגע מהנחיית הממונה, שהוא עורך דין ביחידת הגישור, רשאי להעביר את העניין לעיונו ולהכרעתו של הממונה שהוא רשם או שופט.
: (ט) לפגישת מהו&quot;ת יתייצבו בעלי הדין, ורשאים הם להתייצב עם עורכי דינם; ואולם על בעלי דין המפורטים להלן יחול ההסדר המיוחד שלצדם:
:: (1) לגבי בעל דין המתגורר דרך קבע מחוץ לגבולות המדינה, ולא נמצא בארץ, יתייצב לפגישת מהו&quot;ת מיופה כוחו;
:: (2) אם בעל הדין הוא תאגיד, יתייצב לפגישת מהו&quot;ת נציג מטעמו שהוא בעל תפקיד הבקיא בפרטי הסכסוך עם עמדה מוסמכת בעניין העברת התובענה לגישור, ורשאי הוא להתייצב עם עורך דין מטעם בעל הדין;
:: (3) אם בעל הדין הוא המדינה, רשות מקומית או חברת ביטוח - יגיע הפרקליט או עורך הדין המטפל בתיק עם עמדה מוסמכת בעניין העברת התובענה לגישור, ורשאי הוא להתייצב עם נציג מטעם בעל הדין שהוא בעל תפקיד הבקיא בפרטי הסכסוך.
: (י) לא התייצב מי מבעלי הדין לפגישת מהו&quot;ת, יחייבו הממונה בהוצאות מגשר המהו&quot;ת ובהוצאות בעלי הדין שהתייצבו לפגישה, זאת בלי לגרוע מסמכויות בית המשפט לגבי אי-מילוי הוראות [[פרק זה]], זולת אם מצא הממונה כי קיימים טעמים שלא לחייב בהוצאות כאמור.
: (יא) פגישת מהו&quot;ת תתקיים בבתי המשפט המפורטים [[בתוספת השנייה]].
: (יב) הוראות החלות על גישור לפי [[סעיף 79ג(ג) ו-(ד) לחוק]] וכן תקנות לעניינן, יחולו על פגישת מהו&quot;ת.

@ 38. אי-מילוי הוראות [[הפרק]]
: (א) בית המשפט רשאי בקדם-המשפט להורות לבעל דין שהפר הוראות [[תקנות 35 עד 37]] למלאן, זולת אם מצא טעמים מיוחדים שלא לעשות כן; הפר התובע הוראות אלה, רשאי בית המשפט, בלי לגרוע משאר סמכויותיו, להתלות את ההליך עד שהוא ימלא אותן כנדרש ואף למחוק את התובענה מטעמים מיוחדים.
: (ב) סבר בית המשפט כי בעל דין לא מילא אחר הוראות [[פרק זה]] במלואן או בחלקן ולא היתה סיבה מוצדקת להתנהלותו, יחייבו בהוצאות לאלתר לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה, ולא יאוחר מתום ישיבת קדם-המשפט האחרונה, אף אם לאחר מכן מילא אחר ההוראות, זולת אם מצא טעמים מיוחדים שלא לעשות כן.
: (ג) בית המשפט יפסוק את שיעור ההוצאות בהתחשב, בין השאר, בהתנהגות בעל הדין בדיון המקדמי ותום לבו, ובכלל זה:
:: (1) לא גילה לבעל הדין שכנגד מידע שהיה עליו לגלות;
:: (2) פעילותו בהליך היתה מועטה לעומת מורכבות המחלוקת בין בעלי הדין או לא היתה כנה;
:: (3) לא פעל כראוי וכנדרש מבעל דין הוגן.

@ 39. אי-תחולת הוראות [[הפרק]] (תיקון: תשע&quot;ט-3, תשפ&quot;ב)
: (א) [[פרק זה]] לא יחול על ההליכים המפורטים להלן:
:: (1) הליך שהוגש בהסכמת בעלי הדין;
:: (2) תביעה לפינוי מושכר, תביעת רכב, תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים לפי [[סעיף 77 לחוק]] ותביעה שנקבעו לגביה סדרי דין מיוחדים בחיקוק אחר;
:: (3) הליך שבו נשיא בית המשפט או שופט שמינה לכך ולעניין השתתפות בפגישת מהו&quot;ת אף ממונה שהוא שופט, התיר לבעל דין, מטעמים מיוחדים, שלא לפעול לפי הוראות [[פרק זה]].
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בית המשפט רשאי בכל עת להורות לבעלי הדין לפעול לפי [[פרק זה]], לרבות הפניית בעלי הדין לקיים פגישת מהו&quot;ת.

== פרק ה': איחוד תובענות ==

@ 40. איחוד דיון בתובענות
: (א) בית המשפט רשאי להורות על איחוד הדיון בתובענה הנדונה לפניו עם תובענה התלויה ועומדת באותו בית משפט, אם סבר שיש בדבר כדי לייעל ולפשט את ההליכים או למניעת תוצאות סותרות; החל שופט אחר לדון בתובענה שמבקשים לאחדה, ניתן לאחדה רק בהסכמתו.
: (ב) הוגשו תובענות בנושא אחד לבתי משפט אחדים של אותה דרגה במחוזות שיפוט שונים, יחליט נשיא בית המשפט העליון, או שופט אחר של בית המשפט העליון שהוא הסמיך לכך, למי מבתי משפט אלה יהיה שיפוט ייחודי והתובענות שבשאר בתי המשפט יועברו לבית המשפט האמור ויידונו בו במאוחד.

== פרק ו': סילוק כתבי טענות ==

@ 41. מחיקת כתב תביעה (תיקון: תשע&quot;ט-3, תשפ&quot;ג-4)
: (א) בית המשפט רשאי להורות על מחיקת כתב תביעה בכל עת על יסוד אחד מנימוקים אלה:
:: (1) כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה;
:: (2) מכתב התביעה עולה כי התביעה היא טרדנית או קנטרנית;
:: (3) התובע מתמיד, באופן שאינו מניח את הדעת, להימנע מלקיים הוראה מתקנות אלה או נמנע מלקיים החלטה או הוראה של בית המשפט;
:: (4) כל נימוק אחר שלפיו הוא סבור שראוי ונכון למחוק את התביעה.
: (ב) מחיקת כתב תביעה לפי תקנות אלה אינה מהווה מעשה בית דין.
: (ג) הורה בית המשפט על מחיקת כתב תביעה לפי תקנות אלה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) הדיון בתביעה חדשה יימשך מהשלב שבו נמחקה התביעה הנוכחית, זולת אם הורה בית המשפט אחרת;
:: (2) בית המשפט רשאי להתנות את מחיקת התביעה בתנאים.

@ 42. מחיקה מחמת שימוש לרעה בהליכי משפט
: סבר בית המשפט שבעל דין עשה שימוש לרעה בהליכי משפט רשאי הוא, מטעם זה בלבד, למחוק את כתב טענותיו כולו או מקצתו.

@ 43. דחיית תביעה במקרים מיוחדים
: בית המשפט רשאי לדחות תביעה בכל עת בשל קיומו של מעשה בית דין, התיישנות או מכל נימוק אחר, שלפיו הוא סבור כי ראוי ונכון לדחות את התביעה.

@ 44. הפסקת תובענה (תיקון: תשע&quot;ט-3, תשפ&quot;ג-4)
: (א) בית המשפט רשאי, לבקשת תובע, להפסיק תובענה, כולה או מקצתה.
: (ב) הפסקת תובענה תהיה על דרך של מחיקת כתב התביעה, ותחול [[תקנה 41(ב) ו-(ג)]].

@ 45. מחיקה מינהלית מחוסר מעש (תיקון: תש&quot;ף-2)
: (א) תביעה או בקשה שלא נעשה בה כל מעש מצד בעל דין במשך שישה חודשים בלא הצדקה לכך, תיתן מזכירות בית המשפט התראה בכתב לבעל הדין עשרים ימים מראש לפחות, שעליו לתת טעם מדוע לא יימחק ההליך; לא ניתן טעם בתוך פרק הזמן האמור - יימחק ההליך בלא צורך בהחלטה שיפוטית; ניתן טעם כאמור - יחליט בית המשפט בעניין.
: (ב) הורה בית המשפט שעל תובע או מבקש לעשות דבר שבסדרי דין או שבנוהג בתוך מועד או זמן, והתובע או המבקש לא עשה כן, ניתן למחוק את כתב הטענות הנוגע בדבר, בלא החלטה שיפוטית, ובלבד שניתנה לו התראה כאמור בתקנת משנה (א); ניתן טעם מדוע לא יימחק ההליך - יחליט בית המשפט בעניין.
: (ג) בעל דין רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לביטול המחיקה המינהלית בתוך ארבעה עשר ימים מעת שהומצאה לו הודעת המחיקה ובית המשפט רשאי לבטלה מטעמים מיוחדים.

== פרק ז': תיקון כתב טענות ==

@ 46. הוראה לתיקון כתב טענות (תיקון: תש&quot;ף-2)
: (א) בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג.
: (ב) כתב טענות מתוקן יוגש בתוך עשרים ימים.

@ 47. תשובה לכתב טענות מתוקן (תיקון: תש&quot;ף-2)
: (א) החליט בית המשפט להתיר לבעל דין לתקן את כתב טענותיו לפי [[תקנה 46]], יורה אם רשאי בעל הדין שכנגד לתקן כתב טענותיו ואת התנאים לכך.
: (ב) התיר בית המשפט תיקון כתב הטענות של בעל הדין שכנגד כאמור בתקנת משנה (א), יוגש כתב הטענות כאמור בתוך עשרים ימים אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת; לא תיקן בעל הדין שכנגד את כתב טענותיו בתוך הזמן האמור, יוכל להסתמך על כתב טענותיו המקורי ועל הכחשת המפורט בתיקון.

@ 48. (תיקון: תשע&quot;ט-3) : (((בוטלה).))

== פרק ח': בקשות ורשימת בקשות ==

@ 49. בקשות (תיקון: תשע&quot;ט-3, תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) לא יוגשו בקשות כלשהן במועד שלאחר הגשת כתב הטענות האחרון עד מועד ישיבת קדם-המשפט הראשונה, זולת אם הבקשה היא אחת מאלה:
:: (1) בקשה לסעד זמני לפי [[פרק ט&quot;ו]];
:: (2) בקשה לגביית עדות מוקדמת לפי [[תקנה 73]];
:: (3) בקשה לעיכוב הליכים לפי [[+|סעיפים 5]] [[או 6 לחוק הבוררות]] או על יסוד תניית שיפוט זר;
:: (4) בקשה לבדיקה על ידי מומחה מטעם הנתבע וכל הקשור אליה לפי [[תקנה 87]];
:: (5) בקשה לצירוף צד להליך;
:: (6) בקשה לאיחוד הדיון בתובענות לפי [[תקנה 40]];
:: (7) בקשה לתקן כתבי טענות לפי [[פרק ז']];
:: (8) בקשה לפסלות שופט לפי [[תקנה 173]];
:: (9) בקשה לפטור מהתייצבות בעל דין או נציג, שניתנה החלטה על התייצבותו לפי [[תקנה 61(ב)]];
:: (10) בקשה לאישור הסדר פשרה, הסדר גישור או אישור הסדר דיוני;
:: (11) בקשה להתלות או לבטל מינוי מומחה בשל חשש לניגוד עניינים לפי [[תקנה 16(ו)(2) לתקנות המומחים]].
: (ב) בקשות המנויות בפסקאות (3) עד (7) בתקנת משנה (א), יוגשו לא יאוחר משישים ימים ממועד הגשת כתב הטענות האחרון.
: (ג) בעל דין יגיש רשימה שבה יציין את הבקשות שבהן הוא מבקש שבית המשפט ידון, וזאת לא יאוחר מעשרים ימים לפני המועד שנקבע לישיבת קדם-המשפט הראשונה.
: (ד) בעל דין אינו רשאי להגיש בקשה לבית המשפט או לציינה ברשימה, אלא אם כן פנה לבעל הדין שכנגד שבעה ימים מראש לפחות והודיעו על הכוונה להגיש בקשה בעניין; האמור לא יחול על בקשה לסעד זמני ארעי כמשמעותו [[בתקנה 97]].
: (ה) ברשימת הבקשות יציין בעל הדין את סוג הבקשה ויפרט בתמצית את עניינה של כל בקשה, לרבות את הטענות שהוא מבקש לטעון במסגרתה ואת הראיות שהוא מבקש להביא בתמיכה לה, אם אלה קיימות, ויבהיר מתי ובאיזו מתכונת הוא מבקש לדון בה; הפירוט לא יעלה על עמוד אחד לכל בקשה; בעל הדין שכנגד רשאי להשיב בכתב לרשימת הבקשות בתוך ארבעה עשר ימים מיום שהומצאה לו והיקף התשובה לא יעלה על עמוד אחד לכל בקשה.
: (ו) במועד ישיבת קדם-המשפט יקבע בית המשפט את דרכי הדיון בבקשות המנויות ברשימת הבקשות; בית המשפט רשאי, בין השאר, להורות כי בקשות מסוימות יידונו בעל פה בישיבת קדם-משפט או במועד מאוחר יותר שיורה, או שיידונו על דרך של בקשה בכתב ורשאי הוא לתת כל הוראה אחרת בנוגע לסדרי הדיון בבקשה, לרבות לעניין היקף הטיעון, בכתב או בעל פה.
: (ז) בקשה שלא נכללה ברשימת הבקשות, לא יהיה ניתן להגישה במועד מאוחר יותר אלא ברשות בית המשפט, למעט בקשות המנויות בפסקאות (1), (2) ו-(8) עד (11) בתקנת משנה (א) ובקשות המוגשות לאחר מתן פסק דין; רשות כאמור לא תינתן, אלא אם כן שוכנע בית המשפט כי לא היה ניתן לציין את הבקשה ברשימת הבקשות או כי לבעל הדין הצדק סביר למחדלו; אישר בית המשפט הגשת בקשה במועד מאוחר יותר, רשאי הוא להורות על דרך הדיון בה.
: (ח) בקשה שבית המשפט לא הורה על הדרך להגשתה, תוגש בכתב.
: (ט) מועד שנקבע לדיון בבקשה לא ייחשב כמועד ישיבת קדם-משפט לעניין תקנות אלה, זולת אם בית המשפט הורה אחרת.

@ 50. הגשת בקשה בכתב והדיון בה (תיקון: תש&quot;ף-2, תשפ&quot;ב)
: על בקשה שיש להגיש בכתב, יחולו הוראות אלה:
: (1) המבקש יפרט את טיעוניו כולל אסמכתאות, ויצרף לבקשה תצהיר לשם אימות העובדות שביסודה;
: (2) החליט בית המשפט, לאחר שעיין בבקשה, שאין היא מצריכה תשובה, ידחנה מיד;
: (3) החליט בית המשפט שהבקשה מצריכה תשובה, המשיב רשאי להשיב לה בתוך עשרים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, או בתוך מועד אחר שהורה בית המשפט; בתשובתו יפרט את טיעוניו כולל אסמכתאות, ויצרף לה תצהיר לשם אימות העובדות שביסוד התשובה;
: (4) בית המשפט רשאי להחליט על יסוד הבקשה והתשובות בלבד, או אם הדבר נדרש, לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם;
: (5) הבקשה והתשובה, כל אחת בנפרד, לא יעלו בהיקפן על חמישה עמודים, ובבקשה לסעד זמני על שמונה עמודים; התצהירים המצורפים לא יעלו בהיקפם על שלושה עמודים, ובבקשה לסעד זמני על שישה עמודים; והכול לא כולל הכותרת; 
: (6) בית המשפט רשאי להורות כי הבקשה תידון בעל פה.

@ 51. דיון בעל פה בבקשה
: (א) הורה בית המשפט כי בקשה תידון בעל פה, ייתן הוראות לגבי היקף וסדר טענות בעלי הדין, חקירת עדים והגשת מסמכים במסגרת הדיון בה.
: (ב) ביקש בעל דין לתמוך את בקשתו בראיות, יורה בית המשפט על מועד להגשתן ואם לא הורה כאמור יוגש התצהיר לא יאוחר מארבעה עשר ימים לפני המועד שנקבע לדיון.
: (ג) בדיון בעל פה בבקשה יפתח המבקש והמשיב יהיה רשאי להשיב לטיעוניו של המבקש, זולת אם בית המשפט הורה אחרת.

@ 52. דיון בבקשות
: [[פרק י&quot;א]] יחול בשינויים המחויבים על הדיון בבקשות, אלא אם כן נקבע אחרת [[בפרק זה]].

@ 53. הוצאות הבקשה
: בתום הדיון בכל בקשה יפסוק בית המשפט את הוצאות הבקשה ועל מי הן חלות, בלא קשר לתוצאות ההליך העיקרי, זולת אם מצא שקיימים טעמים מיוחדים שלא לחייב בהוצאות כאמור.

@ 54. קביעה בדין דבר פנייה לבית המשפט (תיקון: תש&quot;ף-2, תשפ&quot;ב)
: נקבע בדין שניתן לפנות לבית המשפט בהליך עיקרי שלא על דרך כתב תביעה, לרבות בהמרצה, באבעיה או לקבלת חוות דעת, תוגש הפנייה כבקשה בכתב ויחולו עליה [[תקנות 50(1) ו-(5)]] [[ו-52]] וכן הוראות אלה:
: (א) המשיב רשאי להשיב לבקשה בתוך עשרים ימים מיום שהומצאה לו או בתוך מועד אחר שהורה לו בית המשפט; בתשובתו יפרט את טיעוניו כולל אסמכתאות ויצרף לה תצהיר לשם אימות העובדות שביסוד התשובה;
: (ב) המבקש יצרף לבקשה הזמנה לדין, ערוכה לפי נוסח [[טופס 4א שבתוספת הראשונה]].

@ 55. פניות (תיקון: תשע&quot;ט-3)
: פניות בעניינים טכניים הנוגעים לניהול שוטף של ההליך, לרבות פניות לשינוי מועדים, יוגשו אל בית המשפט בצירוף עמדת בעל הדין שכנגד, זולת אם לא ניתן לצרפן כתוצאה מהתנהלותו של בעל הדין שכנגד או בשל נסיבות אחרות שלפונה לא היתה שליטה עליהן ושצוינו בפנייה; בפנייה יצוין התאריך המבוקש לשינוי המועד וכן מספר הפניות הקודמות שהוגשו באותו עניין.

== פרק ט': שאלונים, גילוי ועיון במסמכים ==

@ 56. שאלונים (תיקון: תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א)
: (א) לא יאוחר משלושים ימים לאחר שהוגש כתב הטענות האחרון או בתוך מועד אחר שיורה בית המשפט, בעל דין רשאי לשלוח לבעל דין אחר שאלון שיכלול שאלות ובלבד שהן נוגעות לעניין הנדון ולא די שיהיו קבילות בחקירה שכנגד של עד בעל פה ורשאי בעל דין להציג מסמך הנוגע לדברים הנדונים חלף מענה לשאלון; התשובה לשאלון תינתן בתצהיר בתוך שלושים ימים מיום מסירת השאלון או בתוך מועד אחר שיורה בית המשפט.
: (ב) השאלון לא יכלול יותר מ-25 שאלות כולל שאלות משנה, ואולם בתובענה לסעד כספי בבית משפט מחוזי שסכומה עולה על שניים וחצי מיליון שקלים ובתובענה לפיצויים בשל נזק גוף ותובענה שעילתה [[בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים]] שהוגשו לבית המשפט המחוזי - השאלון לא יכלול יותר מ-50 שאלות כולל שאלות משנה.
: (ג) (((בוטלה).))
: (ד) בשעת הדיון רשאי בעל דין להשתמש לראיה במקצת מתשובותיו של בעל הדין שכנגד, ולא להגיש לבית המשפט את שאר תשובותיו; אך אם היה בית המשפט סבור שיש קשר בין תשובות אחרות לבין התשובות שהוגשו כראיה עד שאין להשתמש באלה בלעדי אלה, רשאי הוא להורות שיוגשו לבית המשפט גם התשובות האחרות.

@ 57. גילוי מסמכים (תיקון: תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-3)
: לא יאוחר משלושים ימים לאחר שהוגש כתב הטענות האחרון, או במועד אחר שיורה בית המשפט, יחליפו בעלי הדין תצהירי גילוי מסמכים המאמתים את רשימת כל המסמכים הנוגעים לעניינים השנויים במחלוקת, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו של בעל הדין ושאיתר בעל הדין לאחר חקירה ודרישה; אם המסמך אינו מצוי עוד ברשותו או בשליטתו, יפרט את הנסיבות הקשורות לכך.

@ 58. עיון במסמכים (תיקון: תש&quot;ף-2)
: עד שלושים ימים לאחר שהחליפו בעלי הדין תצהירי גילוי מסמכים לפי [[תקנה 57]], או במועד אחר שיורה בית המשפט, ישלימו בעלי הדין את הליכי העיון במסמכים ויאפשרו האחד לבעל הדין השני לצלם את המסמכים או לסרוק אותם על חשבון בעל הדין שביקש את העיון.

@ 59. בקשה בעניין הליך גילוי ועיון ומענה לשאלון (תיקון: תשע&quot;ט-3, תש&quot;ף-2)
: (א) בקשה בעניין הליך גילוי ועיון, לרבות בקשה בעניין מענה לשאלון או לגילוי או עיון במסמך פלוני, תועלה ברשימת הבקשות לפי [[תקנה 49(ג)]].
: (ב) נטענה טענת חיסיון לגבי שאלה או מסמך, רשאי בית המשפט לעיין במסמך כדי להחליט אם יש ממש בטענה זו.

@ 60. אי-מילוי הוראות [[הפרק]] (תיקון: תשע&quot;ט-3, תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א)
: (א) הליכי גילוי ועיון נאותים מהווים תנאי בסיסי לקיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן; סבר בית המשפט שבעל דין לא קיים כראוי את חובתו לפי [[פרק זה]], רשאי הוא לחייבו באופן מיידי בהוצאות ובמקרים מיוחדים אף למחוק את כתב טענותיו.
: (ב) (((בוטלה).))
: (ג) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), בעל דין שאינו מגלה מסמך שיש לגלותו או שאינו נענה לדרישה לעיין במסמך שגילה, לא יהיה רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות בית המשפט לאחר שנוכח לדעת כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו; ואם מדובר במסמך המזיק לעניינו של בעל הדין רשאי בית המשפט להורות על מחיקת כתב התביעה או כתב ההגנה, לפי העניין, ואם לא הורה כן, יורה על חיובו בהוצאות זולת אם מצא טעמים מיוחדים שלא לעשות כן.

== פרק י': קדם-משפט ==

@ 61. מועד ואופן קיום ישיבת קדם-משפט (תיקון: תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-3, תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ה-4)
: (א) ישיבת קדם-המשפט תיקבע לאחר שהוגש כתב הגנה וחלף המועד להגשת כתב הטענות האחרון.
: (ב) בית המשפט רשאי להורות שבעלי הדין יתייצבו בעצמם; אם בעל הדין הוא תאגיד, רשות מקומית או המדינה - רשאי בית המשפט להורות על התייצבות נציג הבקיא בפרטי ההליך, ככל שיידרש.
: (ג) בית המשפט רשאי לקיים ישיבת קדם-משפט גם בהיוועדות חזותית, בשיחת ועידה או בכל אמצעי טכנולוגי אחר; בהליך שבו בעל דין איננו מיוצג בידי עורך דין, רשאי בית המשפט לקיים ישיבת קדם-משפט כאמור בהסכמתו בלבד.
: (ג1) על אף האמור בתקנת משנה (ג), ישיבת קדם-משפט בהליך דיון מהיר למעט דיון לפי [[תקנה 81א]], בתובענה לפיצויים בשל נזק גוף, למעט תביעה שעניינה רשלנות רפואית, ובתובענה שעילתה [[בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים]], תתקיים בהיוועדות חזותית, אלא אם כן החליט בית המשפט, מיוזמתו או בעקבות פניית בעל דין, שישיבה בנוכחות הצדדים נדרשת בנסיבות העניין; ההחלטה בדבר קיום ישיבה בנוכחות הצדדים תינתן זמן מספיק לפני מועד הדיון; בהליך שבו בעל דין אינו מיוצג בידי עורך דין, רשאי בית המשפט לקיים ישיבת קדם-משפט כאמור בתקנת משנה (ג) בהסכמתו בלבד.
: (ג2) יובהר כי על ישיבת קדם-משפט בהיוועדות חזותית חל [[סעיף 70 לחוק]], ובכלל זה איסור צילום והקלטה של הדיון, זולת אם בית המשפט הורה אחרת, [[ותקנה 72]] תחול בשינויים המחויבים.
: (ג3) פנייה בעניין אופן קיום ישיבת קדם-משפט בהיוועדות חזותית או בנוכחות הצדדים תוגש לפי [[תקנה 55]].
: (ד) דין אי-התייצבות בישיבת קדם-המשפט כדין אי-התייצבות בדיון.

@ 62. הגשת רשימת עדים לקראת קדם-המשפט (תיקון: תש&quot;ף-2)
: התובע יגיש עד עשרים ימים לפני ישיבת קדם-המשפט הראשונה והנתבע יגיש עד ארבעה עשר ימים לאחר מכן, את רשימת העדים שבכוונתו להזמין למתן עדות, לשם הצגת מסמכים או למתן תעודת עובד ציבור או תעודה ציבורית; הרשימה תכלול בצד כל עד פירוט תמציתי של הצורך והמטרה של העדתו; קיים חשש ממשי להשפעה על עד או אם קיים טעם מספיק אחר, רשאי בעל הדין לציין זאת ברשימה בלי לציין את שמו והפירוט הנדרש ובישיבת קדם-המשפט יבורר העניין.

@ 63. ישיבת קדם-המשפט וסמכות בית המשפט בקדם-משפט (תיקון: תש&quot;ף-2)
: (א) ככלל, ראוי שבית המשפט ישאף כי שלב קדם-המשפט לא יעלה על שתי ישיבות בבית משפט השלום ועל שלוש ישיבות בבית המשפט המחוזי.
: (ב) בישיבת קדם-המשפט יורה בית המשפט על דרכי הדיון בתובענה במטרה לייעלו, לפשטו ולהחישו; בכלל זה רשאי הוא מיוזמתו או לבקשת בעל דין -
:: (1) להורות על שלבי הדיון בתובענה ועל המועדים לקיומם;
:: (2) להורות על דרך ועיתוי שמיעת הודעות לצד שלישי ותביעות שכנגד;
:: (3) להורות אם העדויות הראשיות יישמעו בעל פה או בכתב כאמור [[בתקנה 67]];
:: (4) להורות על אופן ההגשה ועל דרכי הדיון בבקשות המנויות ברשימת הבקשות;
:: (5) לפצל את הדיון ולתת כל הוראה דיונית בנוגע לדרך ליבון המחלוקות;
:: (6) להורות על מתכונת ניהול ההליך, משך זמן הוכחת הטענות וכשרותן של הראיות;
:: (7) להורות על סדר העדים שיתייצבו לדיון או יציגו מסמכים ואת משך זמן החקירות וכן לקבוע שחקירת עד מסוים היא מיותרת ואינה נדרשת;
:: (8) להורות על שמיעת עדות מוקדמת, עדות מחוץ לכותלי בית המשפט או בהיוועדות חזותית וכן על הפקדת ערובה להבטחת הוצאות העדים;
:: (9) למנות מומחה לשם בירור מחלוקת שבין בעלי הדין;
:: (10) להורות לבעלי הדין להגיש תיק מוצגים מאוחד או נפרד שיכלול את המוצגים של כל בעלי הדין;
:: (11) להורות על צירוף בעלי דין ומחיקתם;
:: (12) להורות על תיקון כתבי הטענות, מחיקת כל דבר שאינו דרוש לעניין ובירור רשימת השאלות השנויות במחלוקת ועריכת הפלוגתות;
:: (13) לתת סעד זמני;
:: (14) לשמוע על אתר עדות של כל הנוכח באולם בית המשפט, על עובדה שבמחלוקת ולקבל מענה לשאלות בעניינים הנוגעים לסכסוך נושא התובענה;
:: (15) להורות לבעל הדין להשיב בתצהיר על שאלות שונות או על עניינים שונים;
:: (16) למחוק את כתב התביעה או לדחות את התובענה או לתת פסק דין אם מצא שכתב ההגנה אינו מגלה הגנה כלל;
:: (17) להציע לבעלי הדין הצעת פשרה או להציע להם לפסוק על דרך הפשרה או מנגנון חלופי ליישוב הסכסוך.
: (ג) אין באמור בתקנות משנה (א) או (ב) כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לתת החלטות הנוגעות לניהול ההליך גם לפני ישיבת קדם-המשפט.
: (ד) בישיבת קדם-המשפט המסכמת יורה בית המשפט על סדרי הדיון בתובענה ובכלל זה, יורה על מועדי שמיעת העדים והסיכומים ויקצוב את משך העדות, זמני החקירות ומשך הסיכומים של כל אחד מהם.

== פרק י&quot;א: הדיון ==

@ 64. רציפות הדיון
: (א) לאחר ישיבת קדם-המשפט המסכמת יתקיים דיון במועדים שבית המשפט יורה, ובמסגרתו יובאו ראיות בעלי הדין.
: (ב) הדיון בהליך שבו החלה שמיעת הראיות יתקיים ברצף והמשך הדיון במועד נדחה יתקיים בתוך ימים ספורים, זולת אם נסיבות העניין מחייבות אחרת; לעניין זה, על בית המשפט להבטיח, ככלל, שחקירה נגדית של עד תהיה מיד ובהמשך לחקירתו הראשית.

@ 65. (תיקון: תשע&quot;ט-3, תשע&quot;ט–4, תש&quot;ף-2) : (((בוטלה).))

@ 66. סדר הטיעון
: באין קביעה אחרת המתחייבת מנסיבות העניין, בתחילה תבוא פרשת התביעה ולאחריה פרשת ההגנה; הבאת ראיות מפריכות טעונה רשות מבית המשפט.

@ 67. דרך הבאת הראיות (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ג-4)
: (א) בית המשפט יחליט אם העדויות הראשיות יישמעו בעל פה או בכתב; בהחלטתו לגבי אופן שמיעת העדויות ישקול בית המשפט, בין השאר, את היקף הראיות בכתב ובעל פה, את מורכבותה של התביעה וטיב הסכסוך בין הצדדים תוך מתן עדיפות לשמיעת עדויות בעל פה, אם יש בכך כדי לסייע לגילוי האמת ולניהול יעיל של הדיון.
: (א1) הורה בית המשפט על הגשת עדות ראשית בכתב, ולא הגיש בעל הדין תצהיר של עד כאמור, רשאי בית המשפט, בלי לגרוע משאר סמכויותיו, להורות כי לא יורשה בעל הדין להביא את העד או להוכיח את העובדה, אלא אם כן שוכנע בית המשפט כי התצהיר לא הוגש מסיבות מוצדקות.
: (ב) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), בתובענה לסעד כספי בבית משפט מחוזי שסכומה עולה על שניים וחצי מיליון שקלים חדשים ובתובענה לפיצויים בשל נזק גוף ותובענה שעילתה [[בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים]] שהוגשו לבית המשפט המחוזי, תינתן עדיפות למתן עדות בכתב אם יש בכך כדי לסייע לגילוי האמת ולניהול יעיל של הדיון.
: (ג) לאחר שהוזהר העד כדין, בעל הדין שזימן את העד יחקרוהו בחקירה ראשית ובעל הדין שכנגד רשאי לחקור את העד בחקירה נגדית; בעל הדין שזימן את העד רשאי לחזור ולחקור אותו בחקירה חוזרת, לגבי עניינים הנובעים מהחקירה הנגדית שנותרה לגביהם אי-בהירות; לעניין תקנת משנה זו, &quot;בעל דין שכנגד&quot; - כל בעל דין המצוי בחזית מחלוקת מהותית עם בעל הדין שזימן את העד או שבית המשפט התיר לו לחקור את העד בחקירה נגדית.

@ 68. התנגדות לשאלות (תיקון: תשפ&quot;א)
: במקרה של התנגדות לשאלה שהוצגה לעד, יציין המתנגד את נימוקי התנגדותו לאלתר ובעל הדין המבקש להציג את השאלה ישיב מיד להתנגדות; בית המשפט יכריע בעניין ההתנגדות לשאלה ובעניין קבילותה מיד בתום טיעוני בעלי הדין, אלא אם כן מצא כי בנסיבות העניין יש לדחות את ההכרעה.

@ 69. סמכות בית המשפט בחקירה
: (א) בית המשפט רשאי לזמן כל אדם לתת עדות, לדרוש מכל אדם הנוכח באולם בית המשפט להעיד, ולשוב ולזמן לעדות נוספת עד שכבר נחקר.
: (ב) בית המשפט רשאי לתת כל הוראה במסגרת חקירת עד ובכלל זה, להציג לעד כל שאלה שתיראה לו או להורות לו להציג כל מסמך המצוי ברשותו או בשליטתו.

@ 70. הגשת העתק מסמך
: (א) בעל דין לא יצרף לכתב טענות נספח מקורי ולא ימסור כראיה לבית המשפט מסמך מקורי אלא את העתקו בלבד, זולת אם הורה בית המשפט אחרת.
: (ב) הגיש בעל הדין נספח או מסמך מקורי לפי החלטת בית המשפט, יודיע על כך למזכירות בית המשפט בהודעה בכתב שתוכתר במילים &quot;הודעה בדבר הגשת מסמך מקורי&quot;.
: (ג) אין באמור כדי לגרוע מהחובה להציג מסמך מקורי מקום שבו קיימת חובה כזו.

@ 71. הצגת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית על ידי בעל דין
: בעל דין המבקש להציג ראיה במדיה אלקטרונית או דיגיטלית, יודיע לבית המשפט על כוונתו לעשות כן לא יאוחר משלושה ימים לפני מועד הדיון; מנהל בתי המשפט רשאי להורות על המתכונת שבה תוגש ראיה ובאין הוראה כאמור - לפי הוראת נשיא בית המשפט.
: ((פורסמה &lt;!-- [[https://www.gov.il/BlobFolder/guide/guide_to_civil_procedure_01012021/he/4.%20הודעת%20המנהל%20בדבר%20הגשת%20ראיות%20בערוצי%20מדיה%20לפי%20תקנות%20סדא.pdf | הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע&quot;ט-2018]] --&gt; [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]] לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע&quot;ט-2018 (י&quot;פ תשפ&quot;ו, 1800).))

@ 72. עדות בהיוועדות חזותית
: (א) בית המשפט רשאי להתיר שמיעת עדות בדרך של היוועדות חזותית בתוך שטחה של מדינת ישראל או מחוצה לה לפי הוראות שייתן, אם השתכנע כי התקיימו התנאים האלה:
:: (1) הגעתו של העד לבית המשפט שבו נדונה התובענה שבעניינה הוא נדרש להעיד תקשה עליו מאוד, והוא נתן את הסכמתו למתן עדות בדרך זו;
:: (2) עדותו של העד חיונית לשאלות השנויות במחלוקת;
:: (3) אין מניעה מבחינת מדינת החוץ לשמיעת עדות בדרך זו בתחומה.
: (ב) היוועדות חזותית תתאפשר אם המקום שבו ימסור העד את עדותו ואולם בית המשפט שבו נדונה התובענה יכללו, בין השאר -
:: (1) מכשור המאפשר לעד לראות ולשמוע במהלך עדותו את המתרחש באולם בית המשפט שבו נדונה התובענה שבעניינה הוא נדרש להעיד, אם בית המשפט מצא שהדבר דרוש בנסיבות העניין;
:: (2) מצלמה המאפשרת צילום תקריב של מסמכים;
:: (3) מסך צפייה מרכזי באולם בית המשפט וכן מסך צפייה אישי לשופט.
: (ג) מנהל בתי המשפט רשאי להורות על דרישות טכניות לעניין האמצעים הנדרשים לשמיעת העדות בהיוועדות חזותית.
:: ((פורסמה &lt;!-- [[https://www.gov.il/BlobFolder/guide/guide_to_civil_procedure_01012021/he/2.%20הוראת%20המנהל%20בדבר%20עדות%20בהיוועדות%20חזותית%20לפי%20תקנות%20סדא.pdf | הודעה בדבר הוראת מנהל בתי המשפט בדבר עדות בהיוועדות חזותית לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע&quot;ט-2018]] --&gt; [[הודעה בדבר הוראת מנהל בתי המשפט בדבר עדות בהיוועדות חזותית]] לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע&quot;ט-2018 (י&quot;פ תשפ&quot;א, 2341).))
:: ((ראו [[page:guide_to_civil_procedure_01012021?chapterIndex=4 | הסברים אודות דיון משפטי באמצעות היוועדות חזותית (video conference)]] באתר הרשות השופטת.))

@ 73. עדות מוקדמת
: (א) בית המשפט רשאי בכל עת להורות על גביית עדות מוקדמת ועל אופן גבייתה, כל עוד קיים חשש סביר שלא יהיה ניתן לשמוע את העד במועד הרגיל או אם בעלי הדין, המיוצגים כולם בידי עורכי דין, הסכימו לכך.
: (ב) העדות המוקדמת תיגבה בדרך שגובים עדות בבית המשפט ודינה כדין עדות שנשמעה בבית המשפט לכל דבר ועניין, ואם לא ניתן לגבות עדות בדרך כאמור - יכול שעוזר משפטי או מתמחה ישמעו אותה.
: (ג) אם העדות המוקדמת לא נשמעה לפני שופט או לא הוקלטה - היא תיקרא לפני העד, ואם הודה בנכונותה - יחתום עליה, וכן יחתום עליה גובה העדות כאמור.
: (ד) אם בשעת גביית עדות כאמור הובעה התנגדות לשאלה מסוימת, תתועד השאלה, ההתנגדות, הנימוקים בעד ונגד והתשובה בפרוטוקול; בסמוך לאחר קבלת הפרוטוקול יכריע בית המשפט אם יש לקבל את ההתנגדות או לנהוג בתשובה בדרך אחרת.
: (ה) העדות המוקדמת תצורף לפרוטוקול תיק בית המשפט.

@ 74. דרך סיכום טענות (תיקון: תש&quot;ף-2)
: (א) סיכומי טענות בעלי הדין יישמעו בעל פה בהקדם האפשרי לאחר סיום הבאת הראיות; בית המשפט רשאי במקרים המתאימים בהתחשב, בין השאר, בהיקף הראיות בכתב ובעל פה, במורכבותה של התביעה ובטיב הסכסוך בין הצדדים, להורות שסיכומי הטענות על הפרשה כולה או על שאלה מסוימת שהורה, יוגשו בכתב.
: (ב) בית המשפט יורה על סדר סיכומי הטענות, משך הטענות שבעל פה או היקף הטענות שבכתב.
: (ג) דין אי-הגשת סיכומי הטענות בכתב במועד, כדין אי-התייצבות לדיון.

@ 75. אי-התייצבות לדיון
: לא התייצב בעל דין ולא ניתן טעם סביר לאי-ההתייצבות, יחולו הוראות אלה:
: (1) לא התייצב התובע, ימחק בית המשפט את כתב התביעה או ידחה את התביעה אם מצא טעמים מיוחדים לדחייה;
: (2) לא התייצב הנתבע והתובע התייצב, רשאי התובע להוכיח את תביעתו, ויהיה זכאי לסעד שביקש לפי הראיות שהתקבלו.

@ 76. הפרדת הדיון
: בית המשפט רשאי בכל עת להורות על הפרדת הדיון ולדון תחילה בחלק מהמחלוקות, העילות או הסעדים, לצורך ייעול ההליך וככל שיראה לנכון.

@ 77. המשך דיון בפני מותב אחר
: נבצר משופט, מכל סיבה שהיא, לסיים את הדיון, רשאי שופט אחר להמשיך מן השלב שבו הפסיק קודמו.

== פרק י&quot;ב: דיון מהיר ==

@ 78. תחולת ההוראות (תיקון: תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ז)
: (א) [[פרק זה]] יחול על תביעה, באחד ממקרים אלה:
:: (1) תביעה שסכומה או שווי נושאה אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים, זולת כל אלה:
::: (א) תביעה שהוגשה בקשה לאשרה כתובענה ייצוגית;
::: (ב) תביעה שעילתה [[בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל&quot;ה-1975]];
::: (ג) תובענה לפיצויים בשל נזק גוף, ובכלל זה תביעות לפי פוליסת ביטוח;
:: (2) תביעה לפינוי מושכר;
:: (3) (((הוראת שעה מיום 7.10.2026 עד יום 1.10.2031):)) בתביעה לקבלת סעד הצהרתי לפי [[סעיף 28 לחוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה), התשפ&quot;ו-2026]].
: (ב) בית המשפט רשאי להורות כי תביעה המוגשת לבית משפט השלום, שאינה תביעה הנדונה במסלול דיון מהיר, תידון כתביעה במסלול כאמור, אם סבר כי היא מתאימה לכך.
: (ג) בית משפט רשאי בכל עת, להורות כי תביעה או תביעה שכנגד במסלול דיון מהיר תועבר למסלול דיון רגיל, אם מצא כי היא אינה מתאימה להתנהל בדיון מהיר.

@ 79. צרופות לכתב טענות בתובענה בדיון מהיר וגילוי מסמכים מוקדם (תיקון: תשע&quot;ט-3, תש&quot;ף-2, תשפ&quot;ג-4)
: (א) בעל דין יצרף לכתב טענות בתובענה בדיון מהיר -
:: (1) תצהיר מטעמו ערוך לפי נוסח [[טופס 5 שבתוספת הראשונה]] לשם אימות העובדות שבכתב הטענות, וכן חוות דעת מומחה, אם נדרש; תצהיר בעל דין שלא צורף לכתב הטענות בעת הגשתו, לא יוגש, אלא ברשות בית המשפט; בעל דין רשאי לצרף תצהיר של אדם אחר, ובלבד שיפרט בתצהיר מטעמו מדוע העובדות שבכתב הטענות אינן בידיעתו;
:: (2) רשימה של המסמכים הנוגעים לעניין הנדון, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו, ושאיתר לאחר חקירה ודרישה; אם המסמך מצוי ברשותו, יצרף העתק שלו לכתב הטענות; אם המסמך אינו מצוי עוד ברשותו או בשליטתו, יפרט את הנסיבות הקשורות לכך;
:: (3) רצה בעל דין להזמין לעדות עדים נוספים, יגיש יחד עם כתב טענותיו רשימה כאמור [[בתקנה 62]].
: (ב) [[פרק ט']], למעט [[תקנה 59(ב)]], לא יחול על תובענות בדיון מהיר ואולם, לא צירף בעל דין מסמך כאמור בתקנת משנה (א)(2), תחול לגביו [[תקנה 60]] בשינויים המחויבים.

@ 80. הוראות ומועדים מיוחדים (תיקון: תשע&quot;ט-3, תשפ&quot;ב)
: (א) כתב הגנה במסלול דיון מהיר יוגש בתוך ארבעים וחמישה ימים ממועד המצאת כתב התביעה לידי הנתבע.
: (ב) נתבע במסלול דיון מהיר רשאי עם הגשת כתב ההגנה לתת הודעה לצד שלישי לפי [[תקנה 22]] [[ו-23]], אם ניתנה לכך רשות בית המשפט, ואולם המועד להגשת כתב הגנה על ידי הצד השלישי הוא ארבעים וחמישה ימים.
: (ג) בית המשפט יורה על מועד ישיבת קדם-משפט בדיון מהיר שלא יהיה מאוחר מתשעים ימים ממועד הגשת כתב ההגנה האחרון; בדיון מהיר ראוי שתתקיים ישיבה אחת בלבד של קדם-משפט.
: (ד) בית המשפט יורה על מועד לדיון במסלול דיון מהיר שלא יהיה מאוחר משישה חודשים ממועד הגשת כתב ההגנה האחרון.
: (ה) החלטה בבקשה שהוגשה במסלול דיון מהיר תינתן בתוך שבעה ימים ממועד הדיון בה, או ממועד הגשת תשובת המשיב לבית המשפט, לפי העניין.
: (ו) הדיון בתובענה במסלול דיון מהיר יסתיים בתוך יום אחד; סבר בית המשפט כי יש צורך בכך, רשאי הוא להורות על ימי דיון נוספים, ככל האפשר, ברציפות עד גמר חקירת העדים; לא יידחה המועד לדיון בתביעה ביותר מארבעה עשר ימים מיום הדיון האחרון בה, אלא באישור נשיא בית המשפט או סגנו שהוא הסמיך לכך.
: (ז) בעלי הדין רשאים להגיש לבית המשפט, עד ארבעה עשר ימים לפני המועד שנקבע לדיון, רשימת אסמכתאות משפטיות ועיקרי טיעון בכתב בהיקף שלא יעלה על חמישה עמודים סך הכול לא כולל הכותרת; סיכום טענות בעלי הדין יהיה בעל פה ביום הדיון בתובענה לאחר סיום הבאת הראיות, אלא אם כן בית המשפט הורה אחרת מטעמים מיוחדים.
: (ח) נתבע במסלול דיון מהיר רשאי להגיש עם כתב ההגנה תביעה שכנגד נגד בעלי הדין בתובענה המקורית אם מתקיים בה אחד מאלה:
:: (1) היא מהווה תובענה במסלול דיון מהיר;
:: (2) נושאה ונושא התובענה המקורית הוא אחד או שהן נובעות מאותן הנסיבות, יהיה סכום התביעה שכנגד או שווי נושאה, אשר יהיה.

@ 81. תביעה לפינוי מושכר - הוראות מיוחדות
: (א) תביעה לפינוי מושכר לפי [[פרק זה]] לא תכיל סעדים נוספים והתובע רשאי לתבוע בהליך נפרד, בלא צורך בקבלת רשות מבית המשפט, סעדים נוספים בשל אותה עילה; אם הוגשה תביעה נוספת, יודיע על כך התובע לבית המשפט ויידרש לציין אם מתקיימים בתביעה התנאים הנדרשים לצורך קיום דיון בה במסלול של דיון מהיר.
: (ב) כתב הגנה בתביעה לפינוי מושכר יוגש בתוך שלושים ימים ממועד המצאת כתב התביעה.
: (ג) נתבע בתביעה לפינוי מושכר אינו רשאי להגיש תביעה שכנגד או הודעה לצד שלישי.
: (ד) בתביעה לפינוי מושכר לא תתקיים ישיבת קדם-משפט וההוראות לעניין ישיבה כאמור לא יחולו על הליך מסוג זה.
: (ה) בית המשפט יורה על מועד לדיון בתביעה לפינוי מושכר שלא יהיה מאוחר משלושים ימים ממועד הגשת כתב ההגנה האחרון.

@ 81א. הוראות מיוחדות החלות על תביעת רכב (תיקון: תשפ&quot;ב)
: [[תקנות 49]], [[62]] [[ו-87(ח)]] לא יחולו בתובענה בסדר דין מהיר שעניינה תביעת רכב, ויחולו הוראות אלה:
: (1) בקשה בתביעת רכב תוגש בכתב;
: (2) בעלי הדין יביאו את ראיותיהם בישיבת קדם המשפט, אלא אם כן הורה להם בית המשפט אחרת;
: (3) בעל דין יודיע לעדים מטעמו על כוונתו להזמינם לעדות או לשם הצגת מסמכים; הודעה כאמור תימסר לעד זמן מספיק לפני מועד מתן העדות, והיא תכלול את המקום והמועד שבו הוא נדרש להתייצב; לא התייצב העד לעדות לפי הודעת בעל דין, לא תשמש אי-היענותו עילה לדחיית הדיון אלא מטעמים מיוחדים;
: (4) ביקש מי מבעלי הדין לחקור מומחה שהגיש חוות דעת, יודיע על כך לבית המשפט ולשאר הצדדים שלושים ימים לפחות לפני המועד שנקבע לישיבת קדם המשפט או בתוך שבעה ימים ממועד קבלת חוות הדעת, לפי המאוחר.

@ 81ב. הוראות מיוחדות החלות על תביעה לסעד הצהרתי לפי [[סעיף 28 לחוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)]] (תיקון: תשפ&quot;ז)
: (((הוראת שעה מיום 7.10.2026 עד יום 1.10.2031):))
: בתביעה בסדר דין מהיר שעניינה קבלת סעד הצהרתי לפי [[סעיף 28 לחוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה), התשפ&quot;ו-2026]], יחולו הוראות אלה:
: (1) התביעה לא תכיל סעדים נוספים והתובע רשאי לתבוע בהליך נפרד, בלא צורך בקבלת רשות מבית המשפט, סעדים נוספים בשל אותה עילה; אם הוגשה תביעה נוספת, יודיע על כך התובע לבית המשפט ויידרש לציין אם מתקיימים בתביעה התנאים הנדרשים לצורך קיום דיון בה במסלול של דיון מהיר;
: (2) לא תתקיים ישיבת קדם-משפט אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

@ 82. פסק הדין בתובענה בדיון מהיר
: (א) עם תום הדיון בתובענה ולכל המאוחר בתוך ארבעה עשר ימים, ייתן בית המשפט פסק דין, זולת אם נשיא בית המשפט אישר לתת את פסק הדין במועד מאוחר יותר.
: (ב) פסק הדין יהיה מנומק באופן תמציתי, זולת אם סבר בית המשפט כי יש צורך בהנמקה מפורטת משום שיש בפסק הדין חידוש או חשיבות מיוחדת לציבור או מטעמים מיוחדים אחרים.

== פרק י&quot;ג: עדים ==

@ 83. הזמנת עדים (תיקון: תש&quot;ף-2)
: (א) בעל דין יודיע לעד המופיע ברשימת העדים שהגיש או ברשימת העדים שתוקנה ברשות בית המשפט, על כוונתו להזמינו לעדות או לשם הצגת מסמכים; הודעה כאמור תימסר לעד זמן מספיק לפני מועד מתן העדות והיא תכלול את המקום והמועד שבו הוא נדרש להתייצב; לא התייצב העד לעדות לפי הודעת בעל הדין, לא תשמש אי-היענותו עילה לדחיית הדיון אלא מטעמים מיוחדים.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) או נוסף על האמור בה, בעל דין רשאי להגיש לבית המשפט בקשה להזמנת עד בתוך שלושים ימים מעת קביעת מועד הדיון ובכל מקרה לא פחות מארבעה עשר ימים לפני מועד הדיון.
: (ג) הוגשה בקשה להזמנת עד לפי תקנת משנה (ב), רשאי בית המשפט להמציא לעד הזמנה למתן עדות לפי הפרטים שמסר בעל הדין ורשאי הוא להורות לבעל הדין לבצע את ההמצאה באמצעות בא כוחו או מי מטעמו, שאינו בעל הדין; התבקש בעל הדין להשלים פרטים הדרושים להמצאה ולא עשה כן, יראוהו כמי שמוותר על ההזמנה באמצעות בית המשפט.
: (ד) עובד ציבור לא יידרש לתת עדות בעל פה, אם ניתן לגבות את עדותו באמצעות תעודת עובד ציבור או תעודה ציבורית, זולת אם בית המשפט הורה אחרת.

@ 84. ערובה להוצאות העדים
: בעל דין המבקש מבית המשפט להזמין עד יתחייב בבקשה לשלם לו את הוצאותיו כפי שיפסוק בית המשפט, ורשאי בית המשפט להתנות את הזמנתו של עד בהפקדת ערובה בסכום שיורה.

@ 85. התייצבות לעדות
: (א) עד שהוזמן למתן עדות לפי תקנות אלה, יתייצב לכל ישיבה שאליה יוזמן.
: (ב) מי שהוזמן להציג מסמך רשאי לעשות כן באמצעות אדם אחר, זולת אם בית המשפט הורה אחרת.

@ 86. שכר עדים והוצאותיהם
: נענה אדם להזמנה להעיד בבית משפט, רשאי בית המשפט להורות לבעל הדין שביקש להזמינו לשאת בהוצאותיו כפי שיפסוק.

== פרק י&quot;ד: מומחים ==

@ 87. מומחים מטעם בעלי הדין (תיקון: תשע&quot;ט-3, תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-3)
: (א) רצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה, יצרף לכתב טענותיו חוות דעת של מומחה בתחום מומחיותו.
: (ב) הגיש תובע חוות דעת בעניין שברפואה, רשאי נתבע לשלוח לו דרישה בכתב להעמיד את נושא חוות הדעת לבדיקה בידי מומחה מטעמו; נדרש תובע כאמור, ייעתר לדרישה בלא דיחוי, זולת אם קיימת הצדקה לסירוב; חוות הדעת תומצא לתובע גם אם לא הוגשה לבית המשפט.
: (ג) רצה תובע לחלוק על חוות דעת מומחה בעניין שברפואה שצורפה לכתב ההגנה, יגיש חוות דעת נגדית בתוך שישים ימים מהיום שהומצאה לו חוות הדעת או בתוך זמן אחר שהורה עליו בית המשפט.
: (ד) בית המשפט רשאי, אם מצא הצדקה לכך, לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת בעניין שברפואה לכתב הטענות או לדחות את מועד הגשתה; התובע והנתבע יבקשו את הפטור או את הדחייה כאמור לכל המאוחר עם הגשת כתב התביעה וכתב ההגנה בהתאמה.
: (ה) רצה בעל דין להוכיח עניין שבמומחיות, שאינו עניין שברפואה, יגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה לאותו עניין לא יאוחר מתשעים ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות או במועד אחר שהורה עליו בית המשפט.
: (ו) רצה בעל דין שנמסרה לו חוות דעת כאמור בתקנת משנה (ה), להגיש חוות דעת מטעמו כראיה במשפט באותו עניין, יגיש אותה לבית המשפט לא יאוחר משלושים ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות או במועד אחר שהורה עליו בית המשפט.
: (ז) חוות דעת המוגשת לבית המשפט לפי תקנה זו תיערך לפי [[סעיף 24 לפקודת הראיות]] ותצורף רשימת האסמכתאות שהמומחה מסתמך עליהן; אסמכתאות שלא ניתן לאתרן בנקיטת אמצעים סבירים, יצורפו לחוות הדעת.
: (ח) בעל דין המגיש חוות דעת של מומחה מטעמו ידאג להתייצבותו לחקירה בבית המשפט, זולת אם בעל הדין שכנגד הודיע שהוא מוותר על חקירתו.
: (ט) לא יוגשו מטעם בעלי הדין חוות דעת נוספות מעבר לחוות הדעת שניתן להגיש לפי תקנה זו, אלא באישור בית המשפט.

@ 88. מומחה מטעם בית המשפט (תיקון: תשפ&quot;ג)
: (א) בלי לגרוע [[מתקנות המומחים]], בית המשפט רשאי בכל עת למנות מטעמו מומחה, כמה מומחים או צוות של מומחים למתן חוות דעת בעניין שבמומחיות, ולתת מזמן לזמן הוראות והנחיות בנוגע למילוי התפקיד.
: (ב) בהחלטתו למנות מומחה מטעם בית המשפט ישקול בית המשפט, בין השאר, את שווי נושא התביעה, עניינה, היקף וסוג המחלוקת שבין בעלי הדין או שבין המומחים מטעם בעלי הדין.
: (ג) מונה מומחה מטעם בית המשפט והוגשו באותו עניין גם חוות דעת מומחים מטעם בעלי הדין, לא ייחקרו המומחים מטעם בעלי הדין, זולת אם הודיע בעל דין על רצונו לחקור את כולם או מקצתם; הודיע כך בעל דין, ייחקרו המומחים כאמור באופן ובהיקף כפי שיורה בית המשפט בהתחשב בנסיבות העניין, ובשים לב לחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט ולעדותו.
: (ד) מונה מומחה מטעם בית המשפט בהסכמת בעלי הדין, יראו הסכמה זו כהסדר דיוני הכולל את ההוראות המפורטות להלן, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת:
:: (1) לא יוגשו חוות דעת מומחה מטעם בעלי הדין;
:: (2) יראו חוות דעת מומחה שהגישו בעלי הדין קודם למינוי המומחה מטעם בית המשפט, כאילו לא התקבלו כראיה.

@ 89. העדר ניגוד עניינים (תיקון: תשפ&quot;ג)
: כדי למנוע מינוי מומחה מטעם בית המשפט המצוי בניגוד עניינים, תחול [[תקנה 16 לתקנות המומחים]].

@ 90. סמכותו של מומחה מטעם בית המשפט (תיקון: תשפ&quot;א)
: מומחה מטעם בית המשפט רשאי לדרוש מבעל דין להעמיד לבדיקה את נושא חוות הדעת.

@ 91. חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט (תיקון: תש&quot;ף-2)
: (א) מומחה מטעם בית המשפט יגיש את חוות דעתו בתוך שישים ימים מיום שנודע לו על המינוי או במועד אחר שיורה בית המשפט.
: (ב) חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט תוגש בצירוף רשימת האסמכתאות שהוא הסתמך עליהן בחוות דעתו; אסמכתאות שלא ניתן לאתרן בנקיטת אמצעים סבירים, יצורפו לחוות הדעת.
: (ג) בעל דין רשאי לבקש מבית המשפט רשות לשלוח למומחה שאלות הבהרה בנוגע לחוות דעתו, לא יאוחר מארבעה עשר ימים ממועד קבלת חוות הדעת; המומחה ישיב על שאלות ההבהרה בתוך שלושים ימים ממועד קבלת החלטת בית המשפט ויראו את תשובותיו כחלק בלתי נפרד מחוות דעתו.
: (ד) בעל דין רשאי לחקור מומחה מטעם בית המשפט ובלבד שהודיע על כך לבית המשפט ולבעלי הדין וביקש את הזימון לא יאוחר מישיבת קדם-המשפט המסכמת; ניתנה חוות דעת המומחה לאחר סיום קדם-המשפט, יודיע בעל הדין על רצונו לחקור את המומחה ארבעים וחמישה ימים לפחות לפני המועד הקבוע לשמיעת הראיות או בתוך שבעה ימים ממועד קבלת חוות הדעת, לפי המאוחר.

@ 92. שכרו והוצאותיו של מומחה מטעם בית המשפט (תיקון: תש&quot;ף-2, תשפ&quot;ג-5)
: (א) בית המשפט רשאי להורות על שכרו והוצאותיו של מומחה מטעם בית המשפט ועל אופן תשלומם, לרבות בעניין המענה לשאלות ההבהרה והחקירה בבית המשפט ולהטילם על בעלי הדין או על מי מהם.
: (א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), בתביעה אזרחית לפי [[סעיף 108א לחוק]], יטיל בית המשפט את תשלום שכרו והוצאותיו של המומחה שמינה בית המשפט על הנתבע שהורשע, זולת אם שוכנע, מטעמים מיוחדים, כי קיימת הצדקה להטלתם על בעלי הדין או מי מהם, ויורה מה תהיה ההשתתפות של כל אחד מהם בהוצאות כאמור.
: (ב) בית המשפט רשאי להורות בכל עת לבעלי הדין או למי מהם, להפקיד ערובה, להבטחת תשלום שכרו והוצאותיו של המומחה מטעם בית המשפט או לשלמם למומחה במישרין, ובגמר המשפט יחליט בית המשפט מי יישא בשכר ובהוצאות אלה.
: (ג) לא נענה בעל דין להוראה לפי תקנה זו, רשאי בית המשפט למחוק את כתבי טענותיו או לדחות את הדיון בתובענה למועד אחר עד שיקיים את ההוראה כאמור.

@ 93. אי-קיום הוראות (תיקון: תשע&quot;ט-3)
: (א) בעל דין שלא צירף חוות דעת בעניין שברפואה לכתב טענותיו ובית המשפט לא פטר אותו מכך, לא רשאי להשמיע עדות של מומחה רפואי ולא יוכל להוכיח עניין שבמומחיות רפואית מטעמו לעניין הנדון, זולת אם היתה זו חוות דעת נגדית או אם בית המשפט סבר כי יש לאפשר לו לעשות כן מטעמים מיוחדים.
: (ב) בלי לגרוע מסמכויות בית המשפט לפי תקנות אלה, בעל דין שלא נענה לדרישה או הוראה של בית המשפט לפי [[פרק זה]] או שלא נענה במידה מספקת, ואי-ההיענות היתה בלא הצדק סביר, לא ייזקק בית המשפט להוכחה של עניין שבמומחיות מטעמו לעניין הנדון.

== פרק ט&quot;ו: סעדים זמניים ==

=== סימן א': כללי ===

@ 94. מטרת הסעד הזמני
: מטרת הסעד הזמני היא להבטיח זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי ואת קיומו התקין והיעיל של ההליך או את ביצועו הראוי של פסק הדין.

@ 95. בקשה לסעד זמני
: (א) בקשה לסעד זמני תוגש בכתב ובכפוף [[לפרק זה]].
: (ב) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תביעה, רשאי בית המשפט לתת את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מספקות לכאורה בקיומה של עילת תביעה, בקיום התנאים למתן הסעד כאמור [[בפרק זה]] ובנחיצות הסעד הזמני לצורך הגשמת המטרה.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), בית המשפט רשאי לתת סעד זמני או ארעי גם בטרם הגשת כתב תביעה אם שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, ובלבד שהתביעה תוגש בתוך שבעה ימים ממועד מתן הצו או בכל מועד אחר שעליו יורה בית המשפט.
: (ד) בהחלטתו אם לתת סעד זמני וכן בקביעת סוג הסעד, היקפו ותנאיו, ישקול בית המשפט, בין השאר, את השיקולים האלה:
:: (1) הנזק שעלול להיגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שעלול להיגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק העלול להיגרם לאדם אחר או לעניין ציבורי;
:: (2) אם אין סעד אחר שפגיעתו במשיב קלה יותר, המשיג את התכלית שלשמה נועד הסעד הזמני;
:: (3) תום לבם של בעלי הדין, הן בקשר לגוף העניין והן בקשר להגשת התביעה ובקשת הסעד הזמני, והאם המבקש לא השתהה יתר על המידה בנסיבות העניין בהגשת כתב התביעה או בהגשת הבקשה לסעד הזמני.

@ 96. התחייבות עצמית וערובה
: (א) סעד זמני יותנה בהתחייבות עצמית של המבקש לפיצוי כמפורט בתקנת משנה (ב), וכן בערובה כמפורט בתקנת משנה (ג) לשם פיצוי בשל כל נזק שייגרם למי שמופנה אליו הצו כתוצאה ממתן הצו הזמני, אם יפקע הצו או יצומצם היקפו.
: (ב) התחייבות עצמית של מבקש תצורף לבקשה ותהיה ערוכה לפי הנוסח [[בטופס 7 שבתוספת הראשונה]]; התחייבות עצמית לא תהיה מוגבלת בסכום, זולת אם בית המשפט הורה אחרת.
: (ג) המבקש יפקיד ערובה מספקת, להנחת דעתו של בית המשפט, ואולם בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים, לפטור את המבקש מהפקדת ערובה, אם סבר שהדבר צודק וראוי בנסיבות העניין וכן רשאי להתנות את מתן הסעד הזמני בכמה ערובות; הסעד הזמני ייכנס לתקפו רק עם הפקדת כל הערובות שעליהן הורה בית המשפט, זולת אם בית המשפט הורה אחרת מטעמים מיוחדים.

@ 97. הדיון בבקשה (תיקון: תש&quot;ף-2)
: (א) בלי לגרוע מסמכויות בית המשפט הנתונות לו לפי [[פרק ח']], הבקשה למתן סעד זמני תידון במעמד בעלי הדין, ואולם בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים, לתת סעד זמני ארעי במעמד צד אחד, אם שוכנע, על בסיס ראיות מספקות, כי קיים חשש סביר שהעיכוב שייגרם כתוצאה מקיום הדיון במעמד בעלי הדין או הבאת הבקשה לידיעת המשיב תסכל את מטרת הסעד הזמני או תגרום למבקש נזק חמור.
: (ב) הסעד הזמני הארעי יעמוד בתוקפו לפי האמור בו או עד למתן החלטה אחרת.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), יידונו בקשות לצו עיקול זמני וצו לתפיסת ראיות במעמד צד אחד, זולת אם סבר בית המשפט כי אין בקיום דיון במעמד בעלי הדין כדי לסכל את מטרת הצו.
: (ד) נתן בית המשפט סעד זמני ארעי במעמד צד אחד, יומצאו במסירה אישית למשיב העתקים של הצו, הבקשה והמסמכים המצורפים אליה וכן העתק כתב הערבות, בלא דיחוי ולא יאוחר משלושה ימים ממועד מתן הצו, אלא אם כן הורה בית המשפט על מועד מאוחר יותר מטעמים מיוחדים; נקבע דיון במעמד בעלי הדין, תימסר הודעה על מועד הדיון למשיב ולמחזיק, אם יש כזה, עם המצאת הצו הזמני.
: (ה) במסגרת ההחלטה המעניקה סעד זמני ארעי, למעט צו עיקול זמני או צו לתפיסת ראיות, יורה בית המשפט על מועד לדיון במעמד בעלי הדין בהקדם האפשרי ככל האפשר ולא יאוחר מארבעה עשר ימים מיום מתן הסעד הזמני הארעי; ימי פגרה יובאו במניין הימים; בית המשפט רשאי להורות על מועד מאוחר יותר לדיון, אם מצא טעמים מיוחדים לכך.
: (ו) ניתן צו עיקול זמני או צו לתפיסת ראיות, במעמד צד אחד, רשאי המשיב, והמחזיק, אם יש כזה, לבקש את ביטול הצו בתוך שלושים ימים ממועד המצאתו; הוגשה בקשה לביטול הצו, יקיים בית המשפט דיון במעמד בעלי הדין בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מארבעה עשר ימים מיום הגשת הבקשה לביטול; ימי פגרה יובאו במניין הימים; בית המשפט רשאי להורות על מועד מאוחר יותר לדיון, אם מצא טעמים מיוחדים לכך.
: (ז) בית המשפט יקיים את הדיון בבקשה למתן סעד זמני או לביטולו בלא דיחוי; בית המשפט יקיים, ככל האפשר, את הדיון ביום דיונים אחד וישמע את סיכום טענות בעלי הדין בעל פה מיד לאחר סיום הבאת הראיות.
: (ח) בית המשפט הדן בבקשה לסעד זמני ייתן את החלטתו עם תום הדיון בבקשה, ולכל המאוחר בתוך ארבעה עשר ימים לאחר תום הדיון; לא נתן את החלטתו במועד האמור, ייתן על כך הודעה מנומקת בכתב לנשיא בית המשפט.

@ 98. עיון מחדש
: לבקשת בעל דין רשאי בית המשפט לעיין מחדש בסעד זמני שניתן, או בתנאיו, אם סבר כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שהתגלו מאז מתן הצו ולא היה ניתן לגלותן בשקידה סבירה קודם לכן או בשל חלוף הזמן או אם מצא שיש מקום לשנות את היקפו או את התנאים שבהם ניתן.

@ 99. שמיעת התובענה במקום דיון בסעד הזמני
: בית המשפט רשאי להורות על הקדמת מועד הדיון בתובענה, חלף מתן סעד זמני, אם סבר כי יהיה בכך כדי לייעל את הדיון והדבר לא יפגע באופן בלתי מידתי בבעלי הדין.

@ 100. פקיעת הסעד הזמני
: סעד זמני יפקע -
: (1) בתום המועד שצוין בו או עם מתן פסק הדין, זולת אם בית המשפט הורה אחרת;
: (2) אם הצו ניתן במעמד צד אחד ולא הומצא למשיב כאמור [[בתקנה 97(ד)]], זולת אם בית המשפט הורה אחרת, מטעמים מיוחדים;
: (3) אם הצו ניתן לפני הגשת התביעה ולא הוגש כתב תביעה בתוך שבעה ימים ממועד מתן הצו או במועד אחר שהורה עליו בית המשפט;
: (4) אם בית המשפט הורה על ביטולו או שהוא בטל לפי כל דין.

@ 101. מימוש ערובה או השבתה
: לא הוגשה לבית המשפט תביעה או בקשה לפיצויים בשל נזק שנגרם עקב מתן הסעד הזמני, בתוך תשעים ימים ממועד פקיעת הסעד הזמני, תוחזר למבקש הערובה; בית המשפט רשאי להאריך מזמן לזמן את התקופה האמורה, אם מצא טעמים מיוחדים לכך.

=== סימן ב': עיקול זמני ===

@ 102. (תיקון: תש&quot;ף-2) : (((בוטלה).))

@ 103. צו עיקול זמני
: (א) בתביעה לסכום כסף רשאי בית המשפט להטיל עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו או ברשות המבקש או ברשות מחזיק, ובתביעה לדבר שבעין רשאי בית המשפט לצוות על עיקול הנכס הנתבע, והכול אם שוכנע כי קיים חשש סביר שאי-מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין.
: (ב) הומר נכס שעוקל בערובה של המשיב או של צד שלישי, יחול על הערובה [[סימן זה]].
: (ג) נתן בית המשפט צו עיקול על מקרקעין, יורה בית המשפט על רישום הערה בפנקס המקרקעין, והמבקש יודיע על כך לרשם המקרקעין.

@ 104. הודעה למחזיק
: (א) ניתן צו עיקול על נכסי המשיב שבידי מחזיק, יודיע בית המשפט למחזיק, עם הטלת העיקול, כי עליו להשיב בכתב, בתוך שלושים ימים או בתוך מועד אחר שהורה, אם הנכסים מצויים בידו, אם הם שייכים למשיב ואם יש למחזיק טענה לזכות לגביהם; בהודעה למחזיק יצוינו פרטי המבקש ובא כוחו; תשובתו של המחזיק תוגש לבית המשפט והעתק ממנה ימציא המחזיק, במישרין, למבקש; הודה מחזיק בתשובתו כי מצויים בידו נכסי המשיב או כי הם שייכים למשיב, לא יחזור בו מהודאתו, זולת אם בית המשפט נתן לו רשות לכך מטעמים מיוחדים.
: (ב) לבקשת המחזיק ימציא לו המבקש, בתוך שבעה ימים מיום בקשתו, העתק מבקשת העיקול והתצהיר.
: (ג) המחזיק רשאי להגיש בקשה לביטול צו העיקול או להגבלתו, לא יאוחר משלושים ימים מיום שהומצא לו העתק מבקשת העיקול והתצהיר.
: (ד) הודה המחזיק שהנכס שייך למשיב, יורה בית המשפט כיצד לנהוג לגביו.

@ 105. מחזיק שלא הודה
: (א) לא הודה המחזיק כי נכסי המשיב מצויים בידו, או התנגד מכל טעם אחר לאישור העיקול או לא השיב כלל בתוך המועד שנקבע לו, רשאי המבקש בתוך ארבעה עשר ימים מיום שהומצאה לו תשובת המחזיק או מתום המועד כאמור [[בתקנה 104(א)]], להגיש לבית המשפט בקשה מנומקת בכתב לאישור העיקול; לא ביקש המבקש את אישור העיקול, העיקול בטל בתום ארבעה עשר הימים האמורים, לגבי כל נכס שהמחזיק לא הודה שהוא מצוי בידו.
: (ב) דינה של בקשה כאמור כדין כתב תביעה; דינו של מחזיק לעניין אישור העיקול כדינו של נתבע, בשינויים המחויבים לפי העניין.
: (ג) הדיון בבקשה כאמור יכול שיהיה בכל שלב של הדיון בתובענה, ואף לאחר שניתן בה פסק דין, כפי שבית המשפט יורה.

@ 106. עיקול זמני לטובת תובע שזכה בתביעתו
: זכה התובע בתביעתו, ימשיך העיקול הזמני לעמוד בתוקפו עד שפסק הדין יבוצע או עד להוראה אחרת של בית המשפט; בפסק הדין רשאי בית המשפט לתת הוראות בנוגע לעיקול הזמני ולפסוק הוצאות בקשר אליו.

@ 107. החלת [[חוק ההוצאה לפועל]]
: [[חוק ההוצאה לפועל]] יחול על ביצוע עיקול זמני לפי [[סימן זה]], ואם זכה התובע בתביעתו, ימשיכו בפעולות לפי [[אותו חוק]], זולת אם בית המשפט הורה אחרת.

@ 108. המצאה למדינה או לתאגיד בנקאי
: (א) המצאה למדינה של צו לפי [[סימן זה]] תהיה בהמצאתו למשרד חשב המשרד שבידיו נמצא הנכס נושא הצו.
: (ב) המצאה לתאגיד בנקאי, כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], של צו לפי [[סימן זה]], תהיה למשרד הראשי שלו.

=== סימן ג': צו מניעה זמני ===

@ 109. צו מניעה זמני
: בית המשפט רשאי להורות למשיב להימנע מלעשות או להימנע מלהוסיף ולעשות, בעצמו או באמצעות מי מטעמו, פעולה כלשהי, אם שוכנע כי קיים חשש סביר שאי-מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצועו הראוי של פסק הדין.

@ 110. תחולה על צו מניעה זמני
: [[תקנות 103(ג)]] [[ו-106]] יחולו על צו מניעה זמני בשינויים המחויבים.

=== סימן ד': כינוס נכסים זמני ===

@ 111. מינוי כונס נכסים זמני
: (א) בית המשפט רשאי למנות כונס נכסים זמני (להלן [[בסימן זה]] - כונס) על נכסים מסוימים שברשות המשיב או ברשות מחזיק, אם שוכנע כי קיים חשש ממשי לפגיעה ניכרת בערכם של הנכסים או ביכולת מימושם או לכך שהמשיב או אדם אחר מטעמו עומד להעלים את הנכסים או להשמידם או כי הנכסים הופקו תוך ביצוע המעשה או המחדל נושא התביעה או שימשו לביצועו, וכי אי-מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין.
: (ב) בית המשפט הדן בבקשה למינוי כונס יביא בחשבון את סכום החוב או שווי הנושא, את הסכום שהכונס יכול להשיג לפי המשוער ממכירת הנכסים או ניהולם, את העלויות המשוערות הכרוכות במינויו ובביצוע תפקידו, ואת הנזק העלול להיגרם לנתבע עקב מכירת הנכסים או ניהולם בידי כונס, ורשאי הוא להורות על עריכת בדיקה או חקירה בכל עניין הקשור לכך.

@ 112. סייגים למינוי כונס
: (א) בבקשה למינוי כונס יציע המבקש, בכפוף לאמור בתקנת משנה (ב), מועמד לשמש ככונס, ויצרף את הסכמת המועמד בכתב למינוי.
: (ב) בית המשפט לא ימנה אדם לכונס אם יש בינו לבין מי מבעלי הדין קשר אישי או מקצועי, זולת אם הסכימו בעלי הדין למינוי, או אם סבר, מטעמים מיוחדים, שיש בכך צורך והדבר לא יפגע בביצוע יעיל והוגן של הצו או יפגע באופן בלתי הוגן במשיב.

@ 113. סמכות הכונס
: (א) בית המשפט רשאי להסמיך כונס לעשות, בין השאר, את הפעולות האלה, כולן או מקצתן:
:: (1) לחפש ולאתר את מקום הימצאם של הנכסים;
:: (2) להיכנס לחצרים לשם איתורם ותפיסתם;
:: (3) לגבי נכסים שהם מסמכים או מידע האגור במדיה אלקטרונית - לצלמם או להעתיקם;
:: (4) לתפוס את הנכסים, להחזיק בהם, לשמור עליהם, לנהלם ולהשביחם;
:: (5) להפעיל לגבי הנכסים כל סמכות, כוח או זכות הנתונים לבעל הנכסים או למחזיק בהם, לרבות ניהול הליכים משפטיים בנוגע אליהם וחתימה על כל מסמך בקשר אליהם.
: (ב) בית המשפט רשאי להורות, בצו, לאדם לאפשר לכונס כניסה לחצרים שהוא מחזיק בהם לשם ביצוע הפעולות המפורטות בצו שניתן לפי תקנת משנה (א) וכן להורות לאדם להימנע מכל פעולה העלולה להפריע או לעכב את הכונס מביצוע הצו.

@ 114. כניסה לחצרים
: בטרם כניסתו לחצרים ימסור הכונס לאחראי על החצרים, לאדם שנגדו ניתן הצו או לאדם הנחזה להיות בגיר אחר האחראי מטעמו, את צו הכניסה לחצרים והודעה המסבירה את משמעות הצו, ערוכה לפי הנוסח [[בטופס 8 שבתוספת הראשונה]], וכן יידע אותו בדבר זכותו להתייעצות טלפונית עם עורך דין, אם אפשר, ובדבר זכותו להגיש הודעת הצטרפות להליך בתוך עשרים ימים; לבקשת האחראי על החצרים, יסביר לו הכונס בשפה ברורה את משמעות הצו, וכי סירוב לאפשר את ביצועו מהווה ביזיון בית משפט ועשוי לשמש ראיה במסגרת ההליך המשפטי.

@ 115. כניסה, חיפוש ותפיסה
: (א) כניסה לחצרים, חיפוש, צילום, העתקה או תפיסה של נכסים לפי [[פרק זה]] ייעשו בידי הכונס בנוכחות האחראי על החצרים, ובנוכחות שני עדים, זולת אם אישר האחראי על החצרים בכתב כי אינו מעוניין בנוכחות עדים או אם בית המשפט הורה אחרת מטעמים מיוחדים; לא ישמש עד, לצורך תקנה זו, מי שיש בינו לבין מי מבעלי הדין קשר אישי או מקצועי - זולת אם הסכים לכך בעל הדין שכנגד.
: (ב) לא הצליח הכונס לאתר את האחראי לחצרים או ליצור אתו קשר על אף שפעל בשקידה ראויה וסבירה או שהאחראי סירב לשתף פעולה עם הכונס לצורך ביצוע הצו, רשאי בית המשפט לתת לכונס הוראות שיאפשרו את ביצוע תפקידו.

@ 116. חיפוש בחומר מחשב
: הכונס לא יבצע חיפוש ותפיסה של מחשב, חומר מחשב או פלט כהגדרתם [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]], אלא בהתקיים תנאים אלה:
: (1) בית המשפט כלל בצו היתר מפורש לחיפוש ותפיסה כאמור;
: (2) בית המשפט מינה בעל תפקיד מיומן לביצוע החיפוש, זולת אם האחראי על החצרים הסכים לבצע את החיפוש בעצמו;
: (3) מבצע החיפוש יוודא תחילה כי במהלך החיפוש לא תתאפשר קבלת מידע מתקשורת בין מחשבים, זולת אם מבצע את החיפוש האחראי על החצרים.

@ 117. מתן דין וחשבון
: (א) הכונס יגיש לבית המשפט דין וחשבון על ביצוע הפעולות, חתום בידי הנוכחים בעת הביצוע, בתוך שבעה ימים ממועד הביצוע, וימציא העתק ממנו למי שאליו מופנה צו הכניסה לחצרים ולבעלי הדין.
: (ב) הדין וחשבון יכלול, בין השאר, רשימה של הנכסים שנתפסו בעת החיפוש, והערות של האחראי על החצרים שנכח בעת ביצוע הצו.

@ 118. הוראות בדבר הנכסים התפוסים
: (א) בית המשפט רשאי, בכל עת, לפי בקשת הכונס, בעל הנכסים, מי שמחזיק בהם או בעל דין, להורות מה ייעשה בנכסים התפוסים; הסתיים הדיון בתובענה, יורה בית המשפט מה ייעשה בנכסים שטרם הורה מה ייעשה בהם.
: (ב) פקע צו כינוס נכסים זמני שניתן לפי [[פרק זה]], ולא הורה בית המשפט מה ייעשה בנכסים התפוסים, יוחזרו הנכסים לחצרים שמהם נלקחו בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים ממועד פקיעת הצו.

@ 119. שמירת סודיות
: (א) הכונס לא יעשה שימוש בנכסים, במידע או במסמכים שהגיעו אליו עקב תפקידו, ולא יגלה מידע או מסמכים כאמור לאחר, אלא כפי שיורה בית המשפט.
: (ב) הכונס ינקוט אמצעים, ככל הדרוש, כדי להבטיח שהעובדים בשירותו והנוכחים בעת ביצוע הפעולות, ישמרו על סודיות כאמור בתקנת משנה (א).
: (ג) נטענה טענת חיסיון לגבי נכסים או מסמכים מסוימים, יכניס הכונס את הנכסים או המסמכים, לפי העניין, לחבילה בלי שיעיין בהם, יסגור את החבילה, יסמן אותה באופן הניתן לזיהוי, וימסור אותה לבית המשפט, בהקדם האפשרי; הטוען רשאי, בתוך שבעה ימים ממועד מסירת החבילה, להגיש לבית המשפט בקשה להחליט בטענת החיסיון, ולפרט בה את טענותיו; בית המשפט יחליט בבקשה בתוך שבעה ימים מיום שהוגשה הבקשה, ולצורך כך הוא רשאי לעיין בנכס או במסמך; הדיון בבקשה לפי תקנת משנה זו יהיה בדלתיים סגורות; בתקנה זו, &quot;חבילה&quot; - מעטפה או כלי קיבול אחר.

@ 120. זכויות מחזיק וצד שלישי
: (א) נתן בית המשפט צו כינוס לגבי נכס שבידי מחזיק, יימסר לו העתק מצו הכינוס בתוך שלושה ימים ממועד נתינתו, זולת אם בית המשפט הורה אחרת כדי שלא לסכל או להפריע לביצוע הכינוס.
: (ב) המחזיק רשאי להגיש לבית המשפט הודעת הצטרפות להליך בתוך עשרים ימים ממועד שהומצא לו צו הכינוס או מיום שנודע לו על מתן הצו.
: (ג) טוען צד שלישי לזכויות בנכס שבית המשפט נתן לגביו צו כינוס לפי [[סימן זה]], רשאי הוא להגיש לבית המשפט הודעת הצטרפות להליך בתוך עשרים ימים מיום שנודע לו על מתן הצו.
: (ד) התברר לבית המשפט כי לצד שלישי עשויות להיות זכויות בנכס שניתן לגביו צו כינוס, יודיע לו בית המשפט על זכותו להגיש הודעת הצטרפות להליך בתוך עשרים ימים ממועד המצאת ההודעה; הוכח כי הצד השלישי ידע על צו הכינוס לפני מועד המצאת ההודעה ולא הגיש הודעת הצטרפות בתוך עשרים ימים ממועד שנודע לו על הצו, יהיה הצד השלישי רשאי להגיש הודעת הצטרפות רק ברשות בית המשפט ובית המשפט ייתן רשות כאמור רק מטעמים מיוחדים.
: (ה) דין המצטרף כדין משיב בבקשה לסעד הזמני, ודין הודעת ההצטרפות כדין תשובה לבקשה בכתב, בשינויים המחויבים.
: (ו) הגיש מחזיק או צד שלישי הודעת הצטרפות, יקיים בית המשפט דיון במעמד המצטרף בהקדם האפשרי ולא יאוחר מארבעה עשר ימים מיום קבלת הודעת ההצטרפות.

@ 121. שכר כונס נכסים
: בית המשפט רשאי להורות בדבר שכר שירותיו של הכונס וכיצד ועל מי לשלמו; אם הכונס עובד המדינה, ישולם שכרו לאוצר המדינה.

@ 122. חובותיו של כונס נכסים
: כונס שהתמנה -
: (1) ייתן כל ערובה שתיראה לבית המשפט להבטחת אחריותו לנכסים שהוא ממונה עליהם ולכל שיגיע לידו בקשר לנכסים; הערובה תהיה בכתב ערבות הערוך לפי הנוסח [[בטופס 9 שבתוספת הראשונה]];
: (2) יגיש דין וחשבון בפרקי זמן ובצורה שיורה עליהם בית המשפט;
: (3) ישלם את הסכום המגיע ממנו ככל שיורה בית המשפט.

=== סימן ה': תפיסת ראיות ===

@ 123. תפיסת ראיות
: (א) בית המשפט רשאי למנות אדם לממונה על תפיסת ראיות לשם ביצוע חיפוש, צילום, העתקה או תפיסה של ראיות המצויות בידי המשיב או בשליטתו אם שוכנע כי קיים חשש ממשי שהמשיב או אדם אחר מטעמו עלול להעלים את הראיות, לערוך בהן שינויים או להשמידן, וכי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך או על גילוי האמת.
: (ב) בית המשפט רשאי להורות בצו לכל אדם לאפשר למתמנה כניסה לחצרים שהוא מחזיק בהם, לשם ביצוע הפעולות המפורטות בצו שניתן לפי תקנת משנה (א).
: (ג) על המתמנה על תפיסת הראיות לפי תקנה זו, יחולו [[תקנות 112 עד 122]] בשינויים המחויבים.
: (ד) בתקנה זו, &quot;ראיות&quot; - מסמך, לרבות מידע האגור במדיה דיגיטלית או אלקטרונית, וחפצים שיש יסוד סביר להניח כי ישמשו ראיות בתובענה או הדרושים לשם בירורה.

=== סימן ו': עיכוב יציאה מן הארץ ===

@ 124. צו עיכוב יציאה מן הארץ (תיקון: תש&quot;ף-2)
: (א) בית המשפט רשאי לתת צו עיכוב יציאה מן הארץ ולהורות על הפקדת הדרכון או תעודת המעבר של המשיב או להתנות תנאים ליציאתו, אם שוכנע כי קיים חשש ממשי שהמשיב עומד לצאת מן הארץ לתקופה ממושכת או לצמיתות, והעדרו מהארץ עלול להכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין; אם התובענה היא לפיצויים בשל נזק גוף - די אם בית המשפט השתכנע שקיים חשש סביר שהעדרו של המשיב מן הארץ עלול להכביד על ביצוע פסק הדין.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), לא יינתן צו עיכוב ליציאה מן הארץ בהתקיים אחד מהמפורטים להלן, זולת אם בית המשפט שוכנע שקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת:
:: (1) המשיב הוא תושב חוץ;
:: (2) שווי התביעה אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים, זולת אם התביעה היא למזונות.
: (ג) צו עיכוב יציאה מן הארץ יינתן לשנה אחת בלבד, לכל היותר; ואולם בית המשפט רשאי להאריך את עיכוב היציאה מן הארץ במתן צו חדש לתקופה שלא תעלה על שנה בכל פעם.

@ 125. בקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ
: בבקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ יציין המבקש גם את שמו ואת שם משפחתו של המשיב באותיות לטיניות, וכן מענו, מספר הזהות שלו ומספר הדרכון, ואם אלה אינם ידועים למבקש - פרטים אחרים שיש בהם, לדעת בית המשפט, כדי לזהותו; בית המשפט רשאי לדרוש פרטים נוספים כדי למנוע טעות בזיהוי.

@ 126. התחייבות עצמית וערובה של המבקש
: התחייבות עצמית וערובה שימציא המבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ, יהיו גם לפיצוי כל נזק שייגרם לאדם שאיננו המשיב עקב עיכוב יציאתו על סמך הצו, משום שהמבקש מסר פרטים לא נכונים או לא מספיקים לזיהוי המשיב.

@ 127. ערובה של המשיב
: בצו עיכוב היציאה מן הארץ יורה בית המשפט, שאם ייתן המשיב ערובה, כפי שיורה ובתנאים שיורה - יפקע הצו; חזר המשיב לפני מתן פסק הדין, או לאחר שפקע הצו, תוחזר לו הערובה לפי דרישתו; לא חזר עד שניתן פסק דין לזכות המבקש תשמש לו הערובה לסיפוק התביעה, והעודף על הסכום שבפסק הדין ועל הוצאות הוצאה לפועל יוחזר למשיב לפי דרישתו.

@ 128. צו עיכוב וצו הרחקה (תיקון: תשע&quot;ט-3)
: (א) נתן בית המשפט צו עיכוב יציאה על אדם, וכן נתן מי שהוסמך לכך צו הרחקה לפי [[חוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]], או צו הסגרה לפי [[חוק ההסגרה, התשי&quot;ד-1954]], יבטל בית המשפט את צו העיכוב, אם ביקש זאת היועץ המשפטי לממשלה.
: (ב) הגיש היועץ המשפטי לממשלה בקשה כאמור בתקנת משנה (א), ימציא הודעה מספקת על כך לבעל הדין שלפי בקשתו ניתן צו עיכוב היציאה.

== פרק ט&quot;ז: ההחלטה השיפוטית ==

@ 129. פסק דין או החלטה אחרת (תיקון: תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א)
: (א) בתום הדיון בכל הליך ייתן בית המשפט את החלטתו בהקדם האפשרי, בהתחשב, בין השאר, בהיקף הראיות בכתב ובעל פה ובמורכבותו של ההליך.
: (ב) ההחלטה תכלול פירוט קצר של המחלוקות, ממצאי בית המשפט לגבי העובדות, השאלות המשפטיות הטעונות הכרעה, ההכרעה ונימוקיה באופן תמציתי; אם כללה ההחלטה חידוש משמעותי או שיש להחלטה חשיבות מיוחדת, רשאי בית המשפט לתת הנמקה מפורטת.
: (ג) בלי לגרוע מתקנת משנה (א), בית משפט הדן בערכאה ראשונה ייתן את החלטתו לא יאוחר מתשעים ימים לאחר תום הדיון בהליך; לא נתן את החלטתו במועד האמור, ייתן על כך הודעה מנומקת בכתב לנשיא בית המשפט.

@ 130. פסק דין בהעדר הגנה
: נתבע שלא הגיש כתב הגנה בתוך המועד שנקבע לכך או שכתב ההגנה נמחק, רשאי בית המשפט לדרוש מהתובע הוכחה מספקת של התביעה, כולה או מקצתה, או לתת פסק דין על יסוד כתב התביעה בלבד.

@ 131. ביטול החלטה לפי צד אחד (תיקון: תש&quot;ף-2)
: נתן בית המשפט החלטה לפי צד אחד והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט לבטלה, בתנאים שייראו לו; הוראה זו לא תחול על פנייה לבית המשפט לפי [[תקנה 33(ד)]].

@ 132. סעד בעת מתן פסק הדין או בתכוף לו
: בית המשפט רשאי לתת סעד להבטחת ביצוע פסק הדין בעת מתן פסק הדין או בתכוף לאחריו; הבקשה בעת מתן פסק הדין יכולה להיות בעל פה.

@ 133. פסיקתה
: (א) בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין, לערוך פסיקתה, שתכיל את מספר התיק, מועד ההחלטה, שמות בעלי הדין ומענם, הסעד או ההכרעה האחרת שניתנו והוצאות המשפט שנפסקו.
: (ב) בעל הדין ישלח העתק של הבקשה למתן פסיקתה כאמור בתקנת משנה (א), לבעל הדין שכנגד, זולת אם ההחלטה ניתנה במעמד צד אחד.
: (ג) בעל הדין שכנגד רשאי להשיב לבקשה בתוך ארבעה עשר ימים מיום שהומצאה לו או בתוך מועד אחר שהורה בית המשפט.
: (ד) השופט החותם על הפסיקתה יהיה, ככל האפשר, זה שנתן את ההחלטה נושא הפסיקתה; נתן הרכב שופטים את ההחלטה, יחתום ראש ההרכב על הפסיקתה.

== פרק י&quot;ז: הערעור ==

@ 134. הגשת ערעור או בקשת רשות לערער (תיקון: תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א-4)
: (א) ערעור או בקשת רשות לערער ([[בפרק זה]] - ערעור) יכללו שני חלקים של כותרת וגוף הערעור לפי ההוראות האלה:
:: (1) הכותרת של הערעור תכלול את הפרטים האלה ולפי הסדר המפורט להלן:
::: (א) הפרטים שנכללו בכותרת כתב התביעה, בשינויים המחויבים;
::: (ב) סוג ההליך - ערעור או בקשת רשות לערער, לפי העניין;
::: (ג) שם הערכאה שנתנה את ההחלטה שעליה מערערים, סוג ההליך, מספר התיק שבו ניתנה ותאריך ההחלטה;
::: (ד) המועד שבו הומצאה ההחלטה שעליה מערערים;
::: (ה) המותב המוסמך לדון בערעור וציון סעיף החיקוק המסמיך כאמור;
::: (ו) סכום אגרת בית המשפט שיש לשלם תוך הפניה לפרט [[בתוספת לתקנות האגרות]] שלפיו יש לגבות אגרה; אם המערער פטור מאגרה, יפנה לתקנה הפוטרת אותו מתשלומה לפי [[תקנות האגרות]];
::: (ז) דבר קיומו של הליך נוסף בבית משפט או בבית דין בקשר לאותה מסכת עובדתית;
::: (ח) סכום הערובה להבטחת הוצאות המשיבים שיש להפקיד בבית המשפט בהפניה לפרט [[בתוספת השלישית לתקנות אלה]]; אם המערער פטור מהפקדת ערובה כאמור, יפנה לפרט המתאים בתוספת כאמור;
:: (2) גוף הערעור יכלול את הפרטים האלה ולפי הסדר המפורט להלן:
::: (א) הסעד שניתן או שהתבקש ולא ניתן בהחלטה שעליה מערערים;
::: (ב) עיקרי ההחלטה שעליה מערערים;
::: (ג) סיכום הטענות ונימוקי ההתנגדות להחלטה והפניה למובאות משפטיות התומכות בכל נימוק שיירשם לצדו;
:: (3) גוף הערעור לא יעלה על שישה עמודים, אם הוגש לבית משפט השלום, על תשעה עמודים אם הוגש לבית המשפט המחוזי, ועל שנים עשר עמודים, אם הוגש לבית המשפט העליון.
: (ב) המערער יצרף לערעור מסמכים אלה בלבד:
:: (1) העתק ההחלטה שעליה מערערים;
:: (2) העתקי המסמכים שהמערער מבקש להסתמך עליהם שהוגשו והתקבלו כדין בערכאה הקודמת.

@ 135. הבטחת הוצאות המשיב
: (א) עם הגשת הערעור יפקיד המערער ערובה להבטחת הוצאות המשיבים בסכום הנקוב [[בתוספת השלישית]] וימציא הודעה על כך למשיב.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בית המשפט רשאי להורות על פטור ממתן ערובה או על שינוי סכומה.
: (ג) לא קיים המערער הוראה בדבר הערובה, רשאי בית המשפט להורות על מחיקת הערעור או על דחיית המועד להפקדתה.

@ 136. משיבים בערעור
: (א) כל מי שהיה בעל דין בתובענה לפני הערכאה הקודמת ואינו מערער יהיה משיב בערעור.
: (ב) בית המשפט רשאי להורות שלא יומצא ערעור למי מהמשיבים שאינו נוגע בדבר; אם הבקשה מטעם המערער, תומצא הודעה לאותם המשיבים, זולת אם ההמצאה תגרום להכבדה ניכרת על המערער.

@ 137. מועדים (תיקון: תש&quot;ף-2)
: (א) המועד להגשת ערעור על החלטה הוא שישים ימים מיום שהומצאה.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), משיב בערעור רשאי להגיש ערעור בתוך שישים ימים מהיום שבו הומצא לו הערעור, או מהיום שבו הומצאה לו הודעה על הפקדת ערובה לפי [[תקנה 135]], או מהיום שבו הומצאה לו החלטה על פטור מהפקדת ערובה, לפי המאוחר.
: (ג) המועד להגשת ערעור על החלטה שניתנה במעמד צד אחד שהוגשה לגביה בקשת ביטול לפי [[תקנה 131]], יימנה מיום ההמצאה של ההחלטה בבקשת הביטול.

@ 138. דיון בערעור (תיקון: תש&quot;ף-2)
: (א) בית המשפט שלערעור רשאי:
:: (1) לדחות את הערעור בלא צורך בתשובה, אם סבר שאין לערעור סיכוי להתקבל;
:: (2) להורות על הגשת תשובה בכתב, בכלל או לגבי עניין מסוים;
:: (3) לקיים דיון מקדמי בערעור לפי סמכות שופט בקדם-משפט, בשינויים המחויבים;
:: (4) להורות על השלמה לסיכומים בכתב;
:: (5) להכריע בערעור על יסוד החומר בכתב שלפניו;
:: (6) להורות על קיום דיון בעל פה נוסף על החומר שבכתב שלפניו.
: (ב) (((בוטלה).))
: (ג) לא התייצב בעל דין לדיון בעל פה ולא ניתן טעם סביר לאי-ההתייצבות, יחולו הוראות אלה:
:: (1) לא התייצב המערער, ימחק בית המשפט את הערעור;
:: (2) לא התייצב המשיב והמערער התייצב, יברר בית המשפט את הערעור על סמך טיעוני המערער בלבד.

@ 139. רשות ערעור על החלטה בעניין סעד זמני (תיקון: תשפ&quot;א)
: ערעור על החלטה הדוחה בקשה למתן סעד זמני, שניתנה לפי צד אחד ושלא נדחתה בלא צורך בתשובה, יידון במעמד צד אחד, זולת אם בית המשפט הורה אחרת.

@ 140. תשובה בכתב והשלמה לסיכומים בכתב (תיקון: תש&quot;ף-2, תשפ&quot;ב)
: (א) הורה בית המשפט על הגשת תשובה בכתב לערעור, יחולו הוראות אלה:
:: (1) התשובה תוגש בתוך שישים ימים מעת המצאת ההחלטה או במועד אחר שהורה עליו בית המשפט והיא לא תעלה על שישה עמודים, אם הוגשה לבית משפט השלום, על תשעה עמודים, אם הוגשה לבית המשפט המחוזי, ועל שנים עשר עמודים, אם הוגשה לבית המשפט העליון, והכול לא כולל הכותרת;
:: (2) לתשובה יצורפו העתקי המסמכים שהמשיב מבקש להסתמך עליהם שהוגשו והתקבלו כדין בערכאה הקודמת, זולת המסמכים שצורפו לערעור;
:: (3) הורה בית המשפט על הגשת תשובה בעניין מסוים, התשובה תינתן בעניין זה בלבד.
: (ב) הורה בית המשפט על השלמה לסיכומים בכתב, רשאי הוא לתת כל הוראה, לרבות בעניין הגשת סיכומי המערער והמשיב ומתן זכות תשובה למערער, המועד להגשה והיקף המסמך.
: (ג) דין אי-הגשת תשובה בכתב או השלמה לסיכומים בכתב במועד - כדין אי-התייצבות לדיון בערעור.

@ 141. בקשה בערעור
: בקשה בערעור תוגש בכתב.

@ 142. תיקון ערעור או תשובה בכתב
: בית המשפט רשאי להתיר תיקון של ערעור או של תשובה בכתב, לפי העניין, בתנאים שיורה.

@ 143. איחוד ערעורים
: [[תקנה 40]] תחול על ערעור בשינויים המחויבים.

@ 144. ראיות חדשות בערעור
: בעל דין אינו רשאי להגיש ראיות חדשות לבית המשפט שלערעור; ואולם בית המשפט רשאי להתיר הגשת ראיות חדשות אם שוכנע שהן עשויות להשפיע על תוצאות הערעור וכן שמתקיים אחד מאלה:
: (1) לא היה ניתן לאתר את הראיה בשקידה סבירה ולהגישה בערכאה הראשונה במועד המתאים לכך;
: (2) הגשת הראיה דרושה כדי למנוע עיוות דין.

@ 145. עיכוב ביצוע
: (א) הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים.
: (ב) בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שנתן, וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, בתנאים שייראו לו, וזאת כל עוד לא הוגש ערעור במועד הגשת הבקשה לעיכוב ביצוע; בקשה לפי תקנה זו אפשר שתידון בעל פה אם התבקשה במועד הדיון, מיד לאחר שימוע ההחלטה.
: (ג) הוגש ערעור, רשאי בית המשפט שלערעור להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שעליה מערערים וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, בתנאים שייראו לו.
: (ד) [[תקנה 96]] תחול על בקשה לפי תקנה זו בשינויים המחויבים.

@ 146. סמכות בית המשפט בערעור
: (א) בית המשפט שלערעור רשאי -
:: (1) לתת כל החלטה שצריך היה לתתה;
:: (2) לאשר את ההחלטה שעליה מערערים מאותו נימוק או מנימוק שונה;
:: (3) לבטל את ההחלטה שניתנה ולהורות על דיון חדש;
:: (4) להחזיר את העניין לערכאה שנתנה את ההחלטה לצורך השלמה;
:: (5) לתת החלטה נוספת או אחרת אם הדבר דרוש.
: (ב) בית המשפט רשאי להשתמש בסמכויות אלה אף אם הערעור נוגע רק לחלק מן ההחלטה, ורשאי להשתמש בהן לטובת המשיבים או בעלי הדין האחרים, כולם או מקצתם, אף אם לא הגישו ערעור.

@ 147. מחיקה או דחייה של ערעור
: (א) הוראות התקנות בעניין מחיקה או דחייה של תביעה כאמור [[בפרק ו']] יחולו על ערעור, בשינויים המחויבים.
: (ב) בלי לגרוע מן האמור בתקנת משנה (א), בית המשפט רשאי למחוק ערעור אף מהטעמים האלה:
:: (1) הערעור הוגש לאחר המועד הקבוע בדין ולא ניתנה הארכת מועד להגשתו;
:: (2) אין למערער זכות להגישו.

@ 148. פסק הדין בערעור
: (א) פסק הדין בערעור יכיל את השאלות המשפטיות הטעונות הכרעה, את ההכרעה ואת תמצית הנימוקים.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בית משפט שהחליט לדחות ערעור רשאי לכלול בנימוקיו רק את קביעתו בדבר דחיית הערעור, ובלבד שנוכח כי מתקיימים התנאים האלה לגבי ההחלטה שעליה מערערים:
:: (1) אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בה;
:: (2) הממצאים שנקבעו בה תומכים במסקנה המשפטית;
:: (3) אין בה טעות שבחוק.
: (ג) [[תקנות 131 עד 133]] יחולו על ערעור בשינויים המחויבים.

@ 148א. החלטה בבקשת רשות ערעור לאחר שתי ערכאות (תיקון: תשע&quot;ט)
: החליט בית המשפט העליון לדחות בקשת רשות ערעור על החלטה של בית משפט מחוזי בשבתו כבית משפט לערעורים, רשאי בית המשפט לכלול בהחלטתו רק את קביעתו בדבר דחיית בקשת רשות הערעור, ובלבד שלדעתו מתקיימים שני אלה לגבי ההחלטה שעליה מערערים:
: (1) הקביעות בהחלטה אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים;
: (2) מתן רשות ערעור אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין.

@ 149. בקשת רשות לערער - הוראות מיוחדות
: ההוראות האלה יחולו על בקשת רשות לערער:
: (1) בלי לגרוע מהאמור [[בתקנה 134]], בבקשת רשות ערעור יפרט המבקש בפתח הבקשה את הנימוקים שבשלהם יש לתת רשות לערער וזאת במסגרת מניין העמודים הקבוע [[בתקנה 134(א)(3)]];
: (2) בלי לגרוע משאר סמכויותיו, בית המשפט הדן בבקשה לרשות ערעור רשאי -
:: (א) לתת רשות לערער, אם בכלל או אם לגבי עניין מסוים שפירש; ניתנה רשות ערעור, יראו את נימוקי הבקשה לרשות ערעור כנימוקי הערעור;
:: (ב) לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה;
:: (ג) להורות כי הבקשה תידון לפני הרכב של שלושה שופטים;
: (3) נתנה הערכאה שמבוקש לערער על החלטתה רשות ערעור, יצוין הדבר בכותרת הערעור בנוסף לכל הפרטים האחרים הנדרשים;
: (4) הוגשה בקשה לרשות ערעור במקום שהמבקש רשאי לערער בזכות, רשאי בית המשפט לדון בבקשה כבערעור, בתנאים שיורה; הוגש ערעור בזכות במקום שבו היה על המערער להגיש בקשת רשות ערעור, רשאי בית המשפט לדון בערעור כבקשת רשות ערעור ולתת הוראות לפי העניין;
: (5) [[תקנה 137(ב)]] לא תחול על בקשת רשות לערער.

@ 150. השגה על החלטות שאינן פסק דין
: לא ערער בעל דין על החלטה שאינה פסק דין והיא ניתנת לערעור ברשות בלבד, או שביקש רשות לערער עליה והבקשה נדחתה בלא שניתנה רשות ערעור, אין בכך כדי לפגוע בזכותו להשיג על אותה החלטה בבואו לערער על פסק הדין במשפט; על החלטה בעניין סמכות מקומית או על החלטה לפי [[+|סעיפים 5]] [[או 6 לחוק הבוררות]] שבעל הדין מבקש להשיג עליה, יש להגיש בקשת רשות ערעור.

== פרק י&quot;ח: הוצאות ==

@ 151. תכלית ההוצאות
: (א) חיוב בעל דין בתשלום הוצאות נועד לשפות את בעל הדין שכנגד על הוצאותיו בהליך בהתחשב בתוצאותיו, במשאבים שנדרשו לניהולו ובהתנהלות בעלי הדין.
: (ב) החלטת בית המשפט בעניין פסיקת ההוצאות ושיעורן תבטא את האיזון הראוי שבין הבטחת זכות הגישה לערכאות, הגנה על זכות הקניין של הפרט ושמירה על שוויון בין בעלי הדין.
: (ג) סבר בית המשפט שבעל דין עשה שימוש לרעה בהליכי משפט או לא מילא אחר תקנות אלה, רשאי הוא לחייבו בהוצאות לטובת הנפגע או לטובת אוצר המדינה ובנסיבות מיוחדות אף את בא כוחו.

@ 152. פסיקת הוצאות
: בתום הדיון יפסוק בית המשפט הוצאות סבירות והוגנות, זולת אם מצא שקיימים טעמים מיוחדים שלא לחייב בהוצאות כאמור.

@ 153. שיעור ההוצאות
: (א) סכום שכר טרחת עורך דין שיפסוק בית המשפט לטובת בעל הדין שזכה בהליך, בכפוף לאמור בתקנת משנה (ג), לא יפחת מן התעריף שנקבע לעניין שכר טרחת עורך דין [[בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש&quot;ס-2000]], זולת אם הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים, על תשלום סכום נמוך יותר מהסכום האמור.
: (ב) בית המשפט יכלול בשכר טרחת עורך הדין, סכום השווה למס ערך מוסף מקום שבו הזוכה שילם או מחויב לשלם מס ערך מוסף לעורך דינו, זולת אם סבר כי הזוכה רשאי לנכות את מס התשומות בשכר טרחת עורך דינו, ובלבד שלא יפסוק סכום כאמור כרכיב נפרד.
: (ג) בקביעת שיעור ההוצאות יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשווי הסעד שנפסק וביחס שבינו לבין הסכום שנתבע, בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון, במורכבות ההליך, בהשקעת המשאבים בהכנתו ובניהולו ובסכום ההוצאות שהתבקש.
: (ד) בהחלטה יפרט בית המשפט את השיקולים שהנחו אותו בקביעת שיעור ההוצאות.

@ 154. הוצאות בהינתן פסק דין בהעדר הגנה
: ניתן פסק דין בהעדר הגנה ובית המשפט פסק הוצאות, יהיה שיעור שכר הטרחה לפי התעריף המינימלי המומלץ, זולת אם בית המשפט הורה אחרת.

@ 155. הוצאות משפט
: (א) בית המשפט יפסוק הוצאות משפט, ובלבד שבעל הדין פירט בסיכומי טענותיו באופן מפורש ומפורט את הוצאות המשפט כפי שנדרשו לצורך ההליך וצירף מסמכים התומכים בכך.
: (ב) סכום הוצאות משפט יהיה צירופם של כל ההוצאות שהוצאו בעין ושנדרשו להליך כפי שיורה בית המשפט.
: (ג) השופט שנתן את ההחלטה יורה על הוצאות המשפט, זולת אם הדבר נבצר ממנו.

@ 156. הארכת הליך שלא לצורך
: סבר בית המשפט כי בעל דין האריך את הדיון בכל הליך שלא לצורך, באמצעות טענות סרק או בכל דרך אחרת, רשאי הוא, באותו הליך או בפסק הדין, ובלא קשר עם תוצאות המשפט, להטיל עליו את הוצאות ההליך בשיעור שימצא לנכון בנסיבות העניין, לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה.

@ 157. ערובה לתשלום הוצאות
: (א) בית המשפט רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום הוצאותיו של נתבע.
: (ב) לא ניתנה הערובה בתוך המועד שהורה, יימחק כתב התביעה.

== פרק י&quot;ט: המצאות ==

@ 158. מטרת ההמצאה והמצאה כדין
: (א) מטרת ההמצאה היא להביא לידיעת הנמען את תוכנו של מסמך שנדרש שיהיה בידיעתו, ולעניין כתב הטענות הראשון המוגש - גם להחיל על הנתבע את מרות בית המשפט.
: (ב) הנמען ייחשב כמי שיודע את תוכנו של מסמך אם הומצא לו לפי תקנות אלה.

@ 159. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;א-4)
: בתקנות אלה -
:- &quot;הודעה אלקטרונית&quot; - הודעה בדבר קיומו של מסמך במערכת נט המשפט הכוללת קישור אליו, שפתיחתו אפשרית באמצעות מנגנון הזדהות;
:- &quot;הודעת אימות המסירה&quot; - הודעה שנערכה בידי מוסר המסמך סמוך ככל האפשר לאחר המצאתו, הכוללת פרטים בדבר אופן ההמצאה, ובכלל זה מקום ההמצאה, מועד ההמצאה ושעת ההמצאה ושמו של האדם שהמסמך נמסר לידיו;
:- &quot;המצאה&quot; - מסירת מסמך לידי הנמען או הגשתו לבית המשפט, לפי העניין;
:- &quot;המצאה אלקטרונית&quot; - המצאה באמצעות תקשורת בין מחשבים שדרכה ניתן להעביר או לקבל מסמך אלקטרוני;
:- &quot;כתובת דואר אלקטרוני&quot; - כתובת במערכת המאפשרת העברת מסרים אלקטרוניים, שבעליה מפעיל אמצעים סבירים לצורך הגנה על תיבת הדואר שבה מפני שיבוש בעבודתה העלול לפגוע במהימנות המידע שבה;
:- &quot;כתובת דואר אלקטרוני מאובטחת&quot; - כתובת במערכת המשמשת להעברת מסרים אלקטרוניים שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) היא מאפשרת גישה לכתובת הדואר האלקטרוני רק באמצעות מנגנון הזדהות ומתעדת גישה כאמור;
:: (2) המערכת נוקטת, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה אליה ומפני שיבוש בעבודתה, העלולים לפגום במהימנות המידע שבה;
:- &quot;מנגנון הזדהות&quot; - מנגנון מאובטח המשלב אמצעי חומרה ותוכנה, הניתן לשליטתו הבלעדית של בעליו והמאפשר את זיהויו באופן ייחודי;
: &quot;מסמך אלקטרוני&quot; - מסמך שהוא מסר אלקטרוני החתום בחתימה אלקטרונית כהגדרתם [[בחוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001]], הניתן לשמירה אלקטרונית ולאחזור;
:- &quot;מערכת נט המשפט&quot; - מערכת מחשבים שבאמצעותה פועלים בתי המשפט ומתנהלים הליכים משפטיים.

@ 160. חובת המצאה
: המציא בעל דין המיוצג בידי עורך דין מסמך לבית המשפט, ימציא עורך הדין את העתקו לבעל הדין שכנגד בלא דיחוי ולא יאוחר משלושה ימים ממועד ההמצאה לבית המשפט או זמן סביר לפני מועד הדיון שנקבע, לפי המוקדם; אם בעל הדין אינו מיוצג בידי עורך דין, יגיש את המסמך למזכירות בית המשפט, שתפעל להמצאתו.

@ 161. דרכי המצאה ומועדיה (תיקון: תשע&quot;ט-3, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ה-2)
: אלה הן דרכי ההמצאה ומועדיה:
: (1) המצאה אלקטרונית -
:: (א) המצאה אלקטרונית של מסמך אלקטרוני מבית המשפט לנמען תהיה באמצעות משלוח הודעה אלקטרונית לכתובת הדואר האלקטרוני שהוא ציין בכותרת כתב טענותיו ואם היתה זו כתובת דואר אלקטרוני מאובטחת, יכול שתהיה אף באמצעות משלוח המסמך האלקטרוני עצמו, ואולם אם הנמען מיוצג על ידי משרד עורכי דין שכתובת דואר אלקטרוני שלו שמורה במערכת נט המשפט, משלוח הודעה אלקטרונית או המסמך האלקטרוני כאמור, המצאה תיעשה לכתובת זו; אם הנמען אינו מיוצג בידי עורך דין, המצאה כאמור יכולה להיות גם באמצעות משלוח הודעה אלקטרונית לטלפון הנייד שהנמען ציין בכותרת כתב טענותיו;
:: (ב) המצאה אלקטרונית של מסמך אלקטרוני לבית המשפט תהיה באמצעות מערכת נט המשפט; המבקש להמציא לבית המשפט מסמך אלקטרוני, ימסור לבית המשפט כתובת דואר אלקטרוני או כתובת דואר אלקטרוני מאובטחת לצורך המצאה אלקטרונית כאמור בתקנת משנה (א);
:: (ג) המצאה אלקטרונית של מסמך אלקטרוני מעורך דין לעורך דין תהיה באמצעות משלוח המסמך האלקטרוני לכתובת הדואר האלקטרוני של עורך הדין הנמען שצוינה בכותרת כתב טענותיו ועל עורך הדין השולח לוודא את קבלתו בידי עורך הדין הנמען;
:: (ד) מועד שליחת המסמך האלקטרוני או ההודעה האלקטרונית, כפי שמופיע בשעון פנימי של מערכת המחשוב של השולח המכויל לפי כללים מקובלים, יהיה מועד ההמצאה של המסמך האלקטרוני, ואם נשלחה הודעה אלקטרונית מבית המשפט לנמען שאינו מיוצג בידי עורך דין כאמור בתקנת משנה (א), מועד פתיחת המסמך האלקטרוני כפי שמופיע בשעון פנימי כאמור יהיה מועד ההמצאה של המסמך האלקטרוני, ואולם אם היה המועד אחרי השעה 17:00 בימים א' עד ה' בשבוע או ביום ו' או ביום מנוחה שנקבע בחיקוק, ייחשב המסמך האלקטרוני כאילו הומצא ביום החול שלאחריו;
:: (ה) שליחת ההודעה האלקטרונית או המסמך האלקטרוני כאמור בתקנות משנה (א) או (ג), לא תיחשב כהמצאה כדין במועד השליחה אם הגיש הנמען תצהיר בדבר אי-קבלתו או בדבר קבלתו במועד מאוחר יותר;
: (2) המצאה בפקסימיליה -
:: (א) המצאה של מסמך בפקסימילה תהיה למספר הפקסימילה שציין הנמען בכותרת כתב טענותיו;
:: (ב) המצאה בפקסימילה מוגבלת למסמך בהיקף של עד חמישה עשר עמודים והיא אינה חלה על המצאת המסמך הראשון המוגש בתיק ועל כתב תביעה וכתב הגנה;
:: (ג) יראו את המועד שצוין באישור משלוח הפקסימילה כמועד ההמצאה ובלבד שבוצע וידוא טלפוני כי המסמך התקבל, ואולם -
::: (1) מסמך שהומצא כאמור אחרי השעה 15:00 בימים א' עד ה' בשבוע או ביום ו' או ביום מנוחה שנקבע בחיקוק, יראוהו כאילו הומצא ביום החול שלאחריו;
::: (2) אם השולח הוא בית המשפט ולא בוצע וידוא טלפוני, תיחשב השליחה כהמצאה כדין אלא אם כן הגיש הנמען תצהיר בדבר אי-קבלת המסמך בפקסימילה;
: (3) המצאה בדואר - המצאה של מסמך בדואר תהיה באמצעות שליחתו בדואר רשום עם אישור מסירה לכתובת שציין הנמען בכותרת כתב טענותיו או למענו; באין אפשרות להמציא כאמור - לכתובת הידועה לשולח של מגוריו או עסקו של הנמען; יראו את מועד המסירה שצוין באישור המסירה כמועד ההמצאה; מסמך שהומצא למען שהנמען ציין בכותרת כתב טענותיו ולא נדרש, יראוהו כמסמך שהומצא כדין, זולת אם בית המשפט הורה אחרת;
: (4) המצאה במסירה אישית -
:: (א) ההמצאה תהיה במסירת המסמך לידי הנמען שיידרש לאשר את קבלתו בכתב והיא תיעשה באמצעות עורך דין או אדם שבית המשפט או מנהל בתי המשפט הסמיכו לכך; יראו את המועד שצוין בהודעת אימות המסירה כמועד ההמצאה;
:: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), יראו מסמך כמסמך שהומצא כדין, אם הוא הונח במקום נראה לעין בסמוך לדלת ביתו או עסקו של הנמען בהתקיים אחד מאלה:
::: (1) הנמען סירב לקבל את המסמך או סירב לאשר את קבלתו בכתב;
::: (2) לא נמצא שום אדם שניתן להמציא לו את המסמך לפי תקנות אלה על אף שהשולח פעל בשקידה ראויה וסבירה כדי למסרו.

@ 162. חריגים להמצאה באמצעי אלקטרוני (תיקון: תשע&quot;ט-3, תשפ&quot;א-4, תשפ&quot;ב-2)
: המצאה באמצעי אלקטרוני לא תחול במקרים אלה:
: (1) אם זה המסמך הראשון המוגש בתיק או כתב תביעה, יומצא לנמען שאינו בית המשפט בדואר או במסירה אישית, זולת אם היתה הסכמה אחרת בכתב של הנמען;
: (2) אם השולח הוא אינו בית המשפט והנמען הוא בעל דין שאינו מיוצג בידי עורך דין, זולת אם הנמען נתן את הסכמתו לכך בכתב;
:: ((ראו [[service:agree_to_receive_court_documents_by_email | טופס הסכמת בעל דין בלתי מיוצג לקבל כתבי בי דין בדואר אלקטרוני]] באתר האינטרנט של הרשות השופטת.))
: (3) על מסמך שבשל טיבו לא ניתן להמציאו באמצעי אלקטרוני;
: (4) על מסמך ראשון המוגש בתיק המתנהל בבית המשפט העליון.

@ 163. ביצוע ההמצאה (תיקון: תשע&quot;ט-3)
: (א) ההמצאה תהיה ככל האפשר לנמען עצמו; אם הנמען מיוצג בידי עורך דין, יש להמציא לו במקומו; אם מינה לשם ההמצאה מורשה מטעמו - ניתן להמציא למורשה במקומו.
: (ב) אם אין אפשרות למצוא את הנמען, די בהמצאת המסמך בביתו לאחד מבני משפחתו הגרים עמו שם ושלפי מראית עין מלאו לו שמונה עשרה שנים.
: (ג) התגורר הנמען מחוץ לתחומי המדינה ויש לו בתחומי המדינה נציג מטעמו המייצג אותו באופן קבוע בקשר לענייניו בישראל, ניתן להמציא לנציג אם התביעה נוגעת לאותו עניין; [[תקנה 169]] תחול בשינויים המחויבים גם על תקנת משנה זו.
: (ד) אם הנמען היא המדינה, יומצא המסמך למשרד פרקליט המחוז שבו נמצא מקום מושבו של בית המשפט הדן בתובענה או הערעור; אם התובענה או הערעור נדונים בבית המשפט העליון - יומצא למשרד פרקליטות המדינה.
: (ה) אם הנמען תאגיד, יומצא המסמך למשרד או למען הרשום של התאגיד, ולתאגיד שהוקם בחוק - למשרדו של מנהל התאגיד.
: (ו) אם הנמען רשות מקומית, יומצא המסמך ללשכת ראש הרשות או למשרד היועץ המשפטי של הרשות.
: (ז) אם לנמען מונה אפוטרופוס, יומצא המסמך לאפוטרופוס שהתמנה לו כדין.
: (ח) אם הנמען כלוא בבית סוהר, יומצא המסמך באמצעות מחלקת האסיר בשירות בתי הסוהר.
: (ט) אם הנמען מדינה זרה כהגדרתה [[בחוק חסינות מדינות זרות]], לרבות נציגות של מדינה זרה, או עובד בהן שהוא בעל חסינות דיפלומטית או קונסולרית, יומצא המסמך לפי [[חוק חסינות מדינות זרות]].

@ 164. תחליף המצאה (תיקון: תשע&quot;ט-3)
: (א) נוכח בית המשפט שאי-אפשר להמציא מסמך לנמען בדרך שנקבעה, רשאי הוא להורות על המצאתו בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות העניין.
: (ב) בקשה להוראה על תחליף המצאה תוגש בכתב ויצורף לה תצהיר לאימות הסיבה המונעת את ביצוע ההמצאה בדרך שנקבעה ויחולו ההוראות האלה:
:: (1) אם הנמען הוא תושב ישראל שאין לו מען ידוע, יציין המבקש בתצהיר כי למיטב ידיעתו הנמען נמצא בישראל ולא ידוע לו היכן בדיוק הוא מתגורר, ויצרף תדפיס של פרטי הנמען ממרשם האוכלוסין;
:: (2) אם הנמען הוא תושב ישראל ויש לו מען בתחומי מדינת ישראל אך לא היה ניתן להמציא לו את המסמך, יציין המבקש בתצהיר כי למיטב ידיעתו הוא נמצא בישראל ויצרף תדפיס ממרשם האוכלוסין; כמו כן יציין בתצהיר את הפעולות שבהן נקט כדי להמציא לו את המסמך;
:: (3) אם הנמען אינו תושב ישראל אך נמצא בתחומי המדינה, יציין המבקש בתצהיר כי למיטב ידיעתו הנמען נמצא בישראל ויצרף ראיה על כך, וכן יציין את הפעולות שנקט כדי להמציא לו את המסמך.
: (ג) (((נמחקה).))

@ 165. הוראות כלליות להמצאה
: (א) אישור המשלוח בפקסימילה, אישור המסירה בדואר והודעת אימות המסירה יישמרו בידי השולח והעתקם יוגש לבית המשפט לפי הצורך או לפי החלטת בית המשפט.
: (ב) מנהל בתי המשפט רשאי לפרסם הוראות טכניות בעניין אופן הגשת מסמך אלקטרוני ובין השאר בדבר מאפייני מסמך אלקטרוני ומצורפיו, דרישות חומרה ותוכנה, דרישות צורניות וכן בדבר דרכי תשלום אגרת בית משפט או כל תשלום שיש לשלם לבית המשפט, לפי תקנות אלה והכול לצורכי [[פרק זה]].
:: ((פורסמו [[הוראות בדבר הגשת מסמך אלקטרוני לבתי המשפט ולבתי הדין לעבודה]] לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע&quot;ט-2018.))

@ 166. המצאה מחוץ לתחום המדינה (תיקון: תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-3)
: בעל דין רשאי להמציא כתב טענות מחוץ לתחום המדינה בהתקיים אחד מאלה ובכפוף [[לתקנות 167]] [[ו-168]]:
: (1) נקבע בחיקוק שמבחינה בין-לאומית בית משפט בישראל מוסמך לדון בהליך פלוני או אם הוסכם בין בעלי הדין על סמכות כאמור;
: (2) מבוקש סעד נגד אדם שמקום מושבו הוא בתחום המדינה;
: (3) נושא התובענה הוא מקרקעין המצויים בתחום המדינה;
: (4) התובענה היא בקשר לחוזה, ומתקיים אחד מהמקרים האלה:
:: (א) החוזה, כולו או מקצתו, נעשה או הופר בתחום המדינה או שנשללה האפשרות לקיימו בתחומה;
:: (ב) על החוזה חלים דיני מדינת ישראל;
: (4א) התובענה מבוססת על מעשה או על מחדל שאירע בתחום המדינה;
: (5) התובענה מבוססת על נזק שנגרם לתובע בישראל ממוצר, משירות או מהתנהגות של הנתבע, ובלבד שהנתבע יכול היה לצפות שהנזק ייגרם בישראל וכן שהנתבע, או אדם קשור לו, עוסק בסחר בין-לאומי או במתן שירותים בין-לאומיים בהיקף משמעותי; לעניין זה, &quot;אדם קשור&quot; - אם הנתבע הוא תאגיד, כל אחד מאלה:
:: (1) אדם השולט בתאגיד;
:: (2) תאגיד הנשלט בידי אדם כאמור בפסקה (1);
:: (3) תאגיד הנשלט בידי מי מהאמורים בפסקאות (1) ו-(2);
: (6) מבוקש צו מניעה לגבי דבר הנעשה או עומד להיעשות בתחום המדינה, או מבוקש למנוע או להסיר מטרד בתחום המדינה, בין אם מבוקשים דמי נזק בקשר לכך ובין אם לאו;
: (7) מבוקש לאכוף פסק-חוץ, כהגדרתו [[בחוק אכיפת פסקי-חוץ]], או פסק בוררות חוץ כהגדרתו [[בחוק הבוררות]] או מבוקש להכיר בהם;
: (8) מבוקש שלא לאכוף פסק בוררות חוץ, כהגדרתו [[בחוק הבוררות]], שניתן נגד תושב ישראל, אם שוכנע בית המשפט כי אין למבקש אפשרות לזכות בדין צדק בבית המשפט של המדינה שבה ניתן הפסק;
: (9) האדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין דרוש או נכון בתביעה שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר;
: (10) האדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין בתובענה שלגבי אחת מעילותיה באותה תובענה נגדו יש זיקה מהזיקות המפורטות בתקנה זו.

@ 167. הליך ההמצאה מחוץ למדינה
: (א) בעל דין המעוניין להמציא כתב טענות מחוץ לתחום המדינה, יגיש בקשה בכתב לשם קביעת דרך ביצוע ההמצאה; בתצהיר התומך בבקשה יפורטו העובדות המבססות את עילת התביעה, העובדות המבססות את עילת ההמצאה מחוץ לתחום המדינה ופירוט המקום שבו נמצא הנמען או ייתכן שנמצא.
: (ב) בית המשפט יורה על דרך ביצוע ההמצאה, לרבות הגשת כתבי הטענות, והוא רשאי להורות שבנסיבות העניין אין להמציא את המסמכים מחוץ לתחום המדינה.

@ 168. בקשה לכפירה בסמכות מכוח המצאה מחוץ לתחום המדינה
: הומצא לבעל דין כתב טענות מחוץ לתחום המדינה, רשאי הוא לכפור בסמכות בית המשפט לדון בתובענה או לטעון כי הפורום הישראלי אינו הפורום הנאות לדון בתובענה; הנתבע לכפור או לטעון כאמור, יגיש בקשה בכתב לא יאוחר מהמועד הקבוע להגשת כתב ההגנה; עשה כן, יימנה המועד להגשת כתב הגנה מיום ההחלטה בבקשה.

@ 169. המצאה לנתבע שכפר בסמכות
: כפר הנתבע בסמכותו הבין-לאומית של בית המשפט, טען להיותו של הפורום הישראלי פורום בלתי נאות או מינה עורך דין בישראל לשם כך, לא יהיה ניתן להמציא לו את כתבי הטענות בתחום המדינה, אם הגיע לישראל והוא שוהה בה לצורך הדיון; כמו כן לא יהיה ניתן להמציא לעורך הדין המייצג אותו, ולא יראו בכל פעולה שלו או של עורך דינו ויתור על הכפירה בסמכותו הבין-לאומית של בית המשפט, זאת עד ארבעה עשר ימים לאחר מתן החלטה בטענות הנתבע בעניין זה, או מועד אחר כפי שיורה בית המשפט בעת מתן ההחלטה.

== פרק כ': הוראות כלליות ==

=== סימן א': ייצוג בעלי דין ופסולי דין (תיקון: תש&quot;ף-2) ===

@ 170. ייפוי כוח לעורך דין
: כל פעולה בבית משפט הנדרשת מבעל דין או המותרת לו לפי דין, רשאי הוא לעשותה בעצמו או בידי עורך דין שמינה לכך כדין, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת בכל דין.

@ 170א. צירוף ייפוי כוח (תיקון: תשפ&quot;ב)
: עורך דין המייצג בעל דין, יצרף לכתב הטענות הראשון את ייפוי הכוח מטעם בעל הדין.

@ 171. רשימת עורכי הדין
: (א) משרד עורכי דין שבו עורכי דין המייצגים בבית המשפט, ימציא לבית המשפט את רשימת עורכי הדין שבמשרד המייצגים בבית המשפט ואת מספר הרישיון של כל אחד מהם וכן את שם עורך הדין במשרד שיורשה להוסיף לרשימה או לגרוע ממנה.
: (ב) תקנה זו תחול בהתאמה על פרקליטות המדינה, על פרקליטויות המחוז ועל לשכות משפטיות.
: (ג) מנהל בתי המשפט רשאי לפרסם הנחיות למילוי תקנה זו.
:: ((פורסמה &lt;!-- [[https://www.gov.il/BlobFolder/guide/guide_to_civil_procedure_01012021/he/1.%20הנחיית%20המנהל%20בדבר%20רשימת%20עורכי%20הדין%20לפי%20תקנות%20סדא.pdf | הודעה על הנחיית מנהל בתי המשפט בדבר רשימת עורכי הדין לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע&quot;ט-2018]] --&gt; [[הודעה על הנחיית מנהל בתי המשפט בדבר רשימת עורכי הדין]] לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע&quot;ט-2018 (י&quot;פ תשפ&quot;א, 2339).))

@ 172. הפסקת ייצוג של עורך הדין
: בעל דין שמייצגו עורך דין רשאי לבטל את ייפוי הכוח של עורך דינו, ובלבד שנמסרה הודעה על כך לבית המשפט ולכל שאר בעלי הדין; עורך דין רשאי להפסיק את הייצוג ברשות בית המשפט בלבד.

@ 172א. אפוטרופוס לדין (תיקון: תש&quot;ף-2)
: בית המשפט רשאי למנות לפסול-דין, או למי שזקוק לאפוטרופוס, אפוטרופוס-לדין שייצגו ייצוג מלא בכל ההליכים בבית המשפט.

=== סימן ב': טענת פסלות ===

@ 173. בקשה לפסלות שופט
: (א) בקשה לפסלות שופט לפי [[סעיף 77א לחוק]] תוגש בכתב או אם הועלתה במהלך הדיון תישמע בעל פה, מיד לאחר שנודע לבעל הדין על עילת הפסלות ולפני כל טענה אחרת.
: (ב) החליט בית המשפט לדחות את טענת הפסלות, ימשיך את הדיון כסדרו, זולת אם הורה אחרת.

@ 174. ערעור על החלטה בדבר פסלות שופט
: (א) ערעור על החלטה בדבר פסלות שופט יוגש בכתב לבית המשפט העליון בתוך ארבעה עשר ימים ממועד המצאת ההחלטה; הערעור יפרט את עיקרי נימוקי התנגדותו של בעל הדין להחלטה, ויצורפו לו תצהיר המאמת את העובדות שביסוד הבקשה, עותק מבקשת הפסלות, פרוטוקול הדיון בבקשה, וההחלטה נושא הערעור.
: (ב) עותק מהערעור וכל המסמכים שצורפו לו יומצאו לכל שאר בעלי הדין בו ביום.
: (ג) בעלי הדין האחרים רשאים להשיב לערעור.
: (ד) התקנות בדבר בקשה בכתב לפי [[פרק ח']] יחולו בשינויים המחויבים גם על ערעור לפי תקנה זו.
: (ה) נשיא בית המשפט העליון רשאי לבקש מהשופט, שעל החלטתו הוגש הערעור, להעיר את הערותיו.
: (ו) הוחלט בערעור להעביר את הדיון בתובענה לשופט אחר, רשאי הוא לדון בה מן השלב שאליו הגיע השופט הקודם או מכל שלב אחר שייראה לו נכון וצודק בנסיבות העניין.

=== סימן ג': שונות ===

@ 175. סמכות מנהל בתי המשפט
: הנחיות טכניות שיורה מנהל בתי המשפט לפי תקנות אלה יפורסמו בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של מערכת בתי המשפט.
: ((ראו [[page:guide_to_civil_procedure_01012021?chapterIndex=2 | הודעות מנהל בתי המשפט בדבר תקנות סדר הדין האזרחי החדשות]].))

@ 175א. שינוי מועד דיון (תיקון: תש&quot;ף-2, תשפ&quot;ג-4)
: (א) ככלל יש לקיים כל דיון הקבוע בבית המשפט במועד שנקבע.
: (ב) פנייה לשינוי מועד דיון תוגש כשהיא ערוכה לפי [[טופס 10 שבתוספת הראשונה]], בצירוף המסמכים המאמתים את העובדות המפורטות בפנייה.
: (ג) טעמים כגון שיקולי נוחות, הסכמת בעלי הדין, עומס עבודה, קיום משא ומתן לפשרה או הליך גישור שנמשך למעלה משישה חודשים או תקופה ארוכה יותר כפי שהורה בית המשפט לפי [[סעיף 79ג לחוק]], לא יהוו, ככלל, עילה מספקת לשינוי מועד הדיון.
: (ד) בפנייה לשינוי מועד דיון שביסודה נסיבות אישיות של בעל דין או בא-כוחו יבחן בית המשפט אם היה ניתן למצוא פתרון סביר אחר שיאפשר את קיום הדיון או את הקדמתו.
: (ה) פנייה לשינוי מועד הדיון עקב קיומם של כמה דיונים באותו מועד תוגש בסמוך למועד שבו נודע קיומו של דיון מקביל; פנייה שלא תוגש כאמור יכול שתידחה מטעם זה בלבד; שינוי מועד דיון בשל קיומו של דיון מקביל ייעשה רק אם מתברר כי לא ניתן לקיים את שני הדיונים במועדם תוך מיצוי אמצעים סבירים אחרים.
: (ו) בכל החלטה בפנייה לשינוי מועד דיון יבחן בית המשפט, בין השאר, את מספר הפניות הקודמות שהוגשו בתיק, את טעמי הדחיות, את משך הזמן שבו התיק תלוי ועומד, ואת המועד שבו הוגשה הבקשה.
: (ז) בית המשפט רשאי לחייב את הפונה בהוצאות לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה אם סבר שהנסיבות מצדיקות זאת.

@ 176. סמכות כללית של בית המשפט למתן הוראות
: (א) בית המשפט רשאי לתת בכל עת הוראות לכל עניין שבסדרי הדין וכן לתקן כל פגם או טעות בכל הליך לרבות בעניין שהוכרע לפי [[תקנה 33(ד)]] אם ראה לנכון צורך בכך לשם הגשמת מטרת תקנות אלה.
: (ב) בית המשפט רשאי לתת הוראות בדבר היקף כתב טענות; נקבע בתקנות אלה או בכל חיקוק זמן לעשיית דבר או להימנע מעשיית דבר או מדד להיקף כתב טענות, יחול האמור כל עוד בית המשפט לא הורה אחרת מטעמים מיוחדים.
: (ג) מועד שהורה עליו בית המשפט לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן.

@ 177. סמכות עוזר משפטי (תיקון: תשע&quot;ט-3, תשפ&quot;א)
: עוזר משפטי של שופט רשאי באישור השופט לפעול כמפורט להלן, ולגבי פסקאות (3) עד (6) הוא רשאי לפעול כאמור לפי הנחיה פרטנית של השופט:
: (1) לקבוע מועדי דיון ולשנותם, להאריך מועדים להגשת מסמכים, בקשות וכתבי בי-דין אחרים, ובלבד שמדובר בבקשה המוגשת בהסכמת הצדדים ושאין מדובר במועדים שנקבעו בחיקוק;
: (2) להעביר לתגובת המשיב בקשה שהגיש בעל דין, למעט בקשה שהעברתה לתגובת בעל הדין שכנגד טעונה החלטת שופט לפי דין, ובלבד שלא יקצוב העוזר המשפטי מועד לתגובה השונה מן המועד הקבוע בדין;
: (3) להביא לפני בעלי הדין הצעות להסדר דיוני של השופט שיש בו כדי לקדם ולייעל את הטיפול והדיון בתובענה;
: (4) להעביר לבעלי הדין הנחיות מוקדמות של שופט לדיון בתובענה או החלטות והנחיות של נשיא בית המשפט;
: (5) להביא לפני בעלי הדין הצעות של שופט להפניית התובענה למנגנון חלופי ליישוב סכסוך;
: (6) להציע לבעלי הדין לפי הנחיית השופט להסכים למינוי מומחה לפי כל דין.

@ 178. תצהיר
: (א) תצהיר יהיה ערוך בגוף ראשון, מחולק לסעיפים ומכיל רק עובדות שהמצהיר יכול להעיד מתוך ידיעתו הוא; בתצהיר המצורף לכתב טענות רשאי הוא להצהיר גם לפי מיטב ידיעתו או אמונתו ובלבד שיציין את מקור אמונתו או ידיעתו.
: (ב) דין מצהיר בתצהיר חלף עדות ראשית כדין עד במשפט, ואולם התצהיר ייחשב כראיה רק אם המצהיר התייצב לחקירה נגדית.
: (ג) נמנע המצהיר מלהתייצב לחקירה על תצהיר שצורף לכתב טענות - לא ישמש תצהירו ראיה לטובת בעל הדין שהגיש אותו, אלא ברשות בית המשפט שתינתן מטעמים מיוחדים.
: (ד) בית המשפט רשאי בכל עת לדרוש מיוזמתו את ההתייצבות של מצהיר לשם חקירה.

@ 179. מנין הימים
: (א) המועד הקובע לתחילת מניין הימים לפרק הזמן שנקבע הוא יום המצאת המסמך כמפורט בתקנות אלה; אם ניתנה החלטה במעמד בעלי הדין, יימנה המועד ממועד הדיון.
: (ב) תקופת פגרה של בית המשפט לא תובא במניין הימים שנקבעו בתקנות אלה או שנקבעו בידי בית המשפט, זולת אם בית המשפט הורה אחרת.

@ 180. תחולה, הוראת מעבר ותחילה (תיקון: תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף, תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) [[חלק א' לתקנות אלה]] יחול על כל עניין אזרחי המובא לפני בית משפט.
: (ב) [[חלק ב' לתקנות אלה]] יחול על כל עניין אזרחי המובא לפני בית משפט, זולת אם נקבעו בדין בעניין פלוני סדרי דין מיוחדים אחרים.
: (ג) תחילתן של תקנות אלה ביום י&quot;ז בטבת התשפ&quot;א (1 בינואר 2021) (להלן - יום התחילה) והן יחולו על הליך לרבות ערעור, שנפתח ביום התחילה או לאחריו, ולעניין ערעור - אם ההחלטה שעליה מבקשים לערער ניתנה לפני יום התחילה והמועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור או ערעור לפי [[תקנות סדר הדין האזרחי הישנות|תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ&quot;ד-1984]], הוא ביום התחילה או לאחריו, ניתן להגיש בקשת רשות ערעור או ערעור לפי המועד הקבוע בתקנות אלה; ואולם ההוראות הבאות יחולו מיום התחילה:
:: (1) על הליכים שנפתחו ערב יום התחילה - [[חלק א']], [[ובחלק ב']] - [[תקנות 30]], [[31]] [[ו-33]] [[בפרק ג']], [[פרקים ה' עד ז']], [[תקנות 50 עד 55]] [[בפרק ח']], [[י&quot;א]], [[י&quot;ב]], [[ט&quot;ז]], [[י&quot;ח]], [[י&quot;ט]], [[כ']] וכל תקנה אחרת שבית המשפט הורה לבעלי הדין לקיימה;
:: (2) על הליכים שטרם הוגש בהם כתב תשובה וטרם חלף המועד להגשתו - יחול נוסף על האמור בפסקה (1) [[פרק ט']];
:: (3) על הליכים שנקבעה לגביהם ישיבת קדם-משפט במועד המאוחר בשישים ימים מיום התחילה יחולו נוסף על האמור בפסקה (1) [[פרקים ח']], [[י']] [[ו((-))י&quot;ג]].

== תוספת ראשונה ==
==== (((לפי [[תקנה 10]], [[15]], [[17]], [[36]], [[79]], [[89]], [[96]], [[114]], [[122]]))) (תיקון: תשע&quot;ט-3) ====

@ (תיקון: תשע&quot;ט-3, תש&quot;ף-2, תשפ&quot;ב) &lt;עוגן טופס 1&gt; : '''טופס 1:''' כתב ויתור על סודיות - כללי ((([[תקנה 15]])))
@ (תיקון: תשפ&quot;ב) &lt;עוגן טופס 1א&gt; : '''טופס 1א:''' כתב ויתור על סודיות - נפגע שנפטר ((([[תקנה 15]])))
@ (תיקון: תשפ&quot;ב) &lt;עוגן טופס 1ב&gt; : '''טופס 1ב:''' כתב ויתור על סודיות - קטין ((([[תקנה 15]])))
@ (תיקון: תש&quot;ף-2) &lt;עוגן טופס 2&gt; : '''טופס 2:''' הזמנה לדין ((([[תקנה 10]])))
@ (תיקון: תש&quot;ף-2) &lt;עוגן טופס 3&gt; : '''טופס 3:''' שאלון לתובע בתובענה לפיצויים בשל נזק גוף ((([[תקנה 17]])))
@ (תיקון: תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א) &lt;עוגן טופס 4&gt; : '''טופס 4:''' דיווח לבית המשפט בדבר הדיון המקדמי (לפי [[תקנות אלו|תקנה 36 לתקנות סדר הדין האזרחי]]) ((([[תקנה 36]])))
@ (תיקון: תשפ&quot;ב) &lt;עוגן טופס 4א&gt; : '''טופס 4א:''' הזמנה לדין ((([[תקנה 54]])))
@ (תיקון: תשע&quot;ט-3) &lt;עוגן טופס 5&gt; : '''טופס 5:''' תצהיר לכתב טענות בתובענה בדיון מהיר ((([[תקנה 79]])))
@ (תיקון: תשפ&quot;ג) &lt;עוגן טופס 6&gt; : '''טופס 6''' (((בוטל)))
@ (תיקון: תשפ&quot;ה-2) &lt;עוגן טופס 7&gt; : '''טופס 7:''' כתב התחייבות עצמית - סעד זמני ((([[תקנה 96]])))
@ &lt;עוגן טופס 8&gt; : '''טופס 8:''' הודעה בדבר צו כניסה לחצרים ((([[תקנה 114]])))
@ &lt;עוגן טופס 9&gt; : '''טופס 9:''' כתב ערבות להבטחת אחריות של כונס נכסים ((([[תקנה 122]])))
@ (תיקון: תשפ&quot;ג-4) &lt;עוגן טופס 10&gt; : '''טופס 10:''' פנייה לשינוי מועד הדיון ((([[תקנה 175א]])))

== תוספת שנייה ==
==== ((([[תקנה 37(יא)]]))) ====
=== בתי המשפט שבהם תתקיים פגישת מהו&quot;ת ===
@ 1. : בתי משפט השלום

== תוספת שלישית (תיקון: תשפ&quot;א-4) ==
==== ((([[תקנה 135]]))) ====
=== סכומי הערובה להבטחת הוצאות המשיב ===

=== בית המשפט העליון ===
: {|
! colspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג הליך !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סוג תיק !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} סוג עניין !! {{מוקטן|טור ד'}} {{ש}} סכום ערובה {{ש}} בשקלים חדשים
|-
| 1. || ערעור אזרחי || ע&quot;א || ערעור אזרחי - כללי || 35,000
|-
| 2. || ערעור אזרחי || ע&quot;א || ערעור על פסק דין שניתן בתביעה לפיצויים בשל נזק גוף, לרבות תביעה שעילתה [[בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל&quot;ה-1975]], שהוגש בידי ניזוק בעניין גובה הנזק || 20,000
|-
| 3. || ערעור אזרחי || ע&quot;א || ערעור על החלטת פסלות לפי [[סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]] (להלן - חוק בתי המשפט) || 15,000
|-
| 4. || ערעור אזרחי || ע&quot;א || ערעור לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע&quot;ח-2018]] (להלן - חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי) או לפי [[פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש&quot;ם-1980]] (להלן - פקודת פשיטת הרגל) שהגיש חייב באותו הליך || 5,000
|-
| 5. || ערעור אזרחי || ע&quot;א || ערעור על החלטה לפי [[סעיף 77 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (להלן - חוק העונשין) || 7,500
|-
| 6. || רשות ערעור אזרחי || רע&quot;א || בקשת רשות ערעור - כללי || 20,000
|-
| 7. || רשות ערעור אזרחי || רע&quot;א || בקשת רשות ערעור על פסק דין שניתן בערעור || 25,000
|-
| 8. || רשות ערעור אזרחי || רע&quot;א || בקשת רשות ערעור לפי [[חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש&quot;י-1950]] (להלן - חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)), [[חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]] (להלן - חוק הנכים (תגמולים ושיקום)), [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש&quot;ל-1970]], [[חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ&quot;א-1981]], או לפי [[חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ&quot;א-1981]] || 5,000
|-
| 9. || רשות ערעור אזרחי || רע&quot;א || בקשת רשות ערעור על החלטה של בית משפט מחוזי בערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות || 10,000
|-
| 10. || רשות ערעור אזרחי || רע&quot;א || בקשת רשות ערעור לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או של חייב לפי [[פקודת פשיטת הרגל]] שהגיש חייב באותו הליך || 3,000
|-
| 11. || רשות ערעור אזרחי || רע&quot;א || בקשת רשות ערעור לפי [[חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ&quot;א-1991]] (להלן - חוק למניעת אלימות במשפחה) || 3,000
|-
| 12. || רשות ערעור אזרחי || רע&quot;א || בקשת רשות ערעור לפי [[חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס&quot;ב-2001]] (להלן - חוק מניעת הטרדה מאיימת) || 3,000
|-
| 13. || רשות ערעור אזרחי || רע&quot;א || בקשת רשות ערעור לפי [[חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי&quot;ד-1954]] (להלן - חוק נכי המלחמה בנאצים) או לפי [[חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי&quot;ז-1957]] (&lt;nowiki/&gt;(([צ&quot;ל: להלן -])) חוק נכי רדיפות הנאצים) || פטור
|-
| 14. || רשות ערעור אזרחי || רע&quot;א || בקשת רשות ערעור על החלטה לפי [[סעיף 77 לחוק העונשין]] || 7,500
|-
| 15. || רשות ערעור אזרחי || רע&quot;א || בקשת רשות ערעור על החלטה לפי [[חוק הסיוע המשפטי, התשל&quot;ב-1972]] (להלן - חוק הסיוע המשפטי) || פטור
|-
| 16. || בקשת רשות ערעור משפחה || בע&quot;מ || בקשת רשות ערעור משפחה - כללי || 15,000
|-
| 17. || בקשת רשות ערעור משפחה || בע&quot;מ || בקשת רשות ערעור לפי [[חוק אימוץ ילדים, התשמ&quot;א-1981]] (להלן - חוק אימוץ ילדים) || פטור
|-
| 18. || בקשת רשות ערעור משפחה || בע&quot;מ || בקשת רשות ערעור על החלטה לפי [[חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש&quot;ך-1960]] (להלן - חוק הנוער (טיפול והשגחה)) || פטור
|-
| 19. || בקשת רשות ערעור משפחה || בע&quot;מ || בקשת רשות ערעור משפחה בעניין משמורת או מזונות קטינים || 3,000
|-
| 20. || בקשת רשות ערעור משפחה || בע&quot;מ || בקשת רשות ערעור לפי [[חוק למניעת אלימות במשפחה]] || 3,000
|-
| 21. || בקשת רשות ערעור משפחה || בע&quot;מ || בקשת רשות ערעור לפי [[חוק מניעת הטרדה מאיימת]] || 3,000
|-
| 22. || ערעור עתירה מינהלית או תובענה מינהלית || עע&quot;מ || ערעור בעניין עתירה מינהלית או תובענה מינהלית - כללי || 30,000
|-
| 23. || ערעור עתירה מינהלית || עע&quot;מ || ערעור בעניין עתירה מינהלית לפי [[פרט 2 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]] (להלן - חוק בתי משפט לעניינים מינהליים) || 15,000
|-
| 24. || ערעור עתירה מינהלית || עע&quot;מ || ערעור בעניין עתירה מינהלית לפי [[פרט 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים]] || 10,000
|-
| 25. || ערעור עתירה מינהלית || עע&quot;מ || ערעור בעניין עתירה מינהלית שעניינה דיור ציבורי לפי [[פרט 13 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים]] || 3,000
|-
| 26. || ערעור עתירה מינהלית || עע&quot;מ || ערעור על החלטת פסלות לפי [[סעיף 77א לחוק בתי המשפט]] || 15,000
|-
| 27. || בקשת רשות מינהלי || בר&quot;מ || בקשת רשות ערעור מינהלי - כללי || 15,000
|-
| 28. || בקשת רשות מינהלי || בר&quot;מ || בקשת רשות ערעור מינהלי על החלטת בית משפט לעניינים מינהליים בערעור על החלטת בית הדין לעררים לפי [[חוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]] (להלן - חוק הכניסה לישראל) || 5,000
|-
| 29. || בקשת רשות מינהלי || בר&quot;מ || בקשת רשות ערעור מינהלי על החלטת בית משפט לעניינים מינהליים בערעור על החלטת בית הדין לביקורת משמורת לפי [[חוק הכניסה לישראל]] או לפי [[חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי&quot;ד-1954]] (להלן - חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)) || פטור
|-
| 30. || ערעור רשם || ע&quot;ר || ערעור על פסק דין של רשם בית המשפט העליון || 10,000
|-
| 31. || ערעור רשם || ע&quot;ר || ערעור על החלטה אחרת של רשם בית המשפט העליון || פטור
|}

=== בית המשפט המחוזי ===
: {|
! colspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג הליך !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סוג תיק !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} סוג עניין !! {{מוקטן|טור ד'}} {{ש}} סכום ערובה {{ש}} בשקלים חדשים
|-
| 32. || ערעור אזרחי || ע&quot;א || ערעור הנדון לפני הרכב על החלטת בית בית משפט השלום || 20,000
|-
| 33. || ערעור אזרחי || ע&quot;א || ערעור הנדון לפני דן יחיד על החלטת בית משפט השלום || 15,000
|-
| 34. || ערעור אזרחי || ע&quot;א || ערעור על החלטה לפי [[סעיף 49 לחוק בתי המשפט]] || 7,500
|-
| 35. || ערעור אזרחי || ע&quot;א || ערעור על החלטה לפי [[סעיף 77 לחוק העונשין]] || 7,500
|-
| 36. || ערעור אזרחי || ע&quot;א || ערעור על החלטה לפי [[חוק למניעת אלימות במשפחה]] || פטור
|-
| 37. || ערעור אזרחי || ע&quot;א || ערעור על החלטה לפי [[חוק מניעת הטרדה מאיימת]] || פטור
|-
| 38. || ערעור אזרחי || ע&quot;א || ערעור על החלטה לפי [[חוק הנוער (טיפול והשגחה)]] || פטור
|-
| 39. || ערעור אזרחי || ע&quot;ו || ערעור לפי [[חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)]] או לפי [[חוק הנכים (תגמולים ושיקום)]] || פטור
|-
| 40. || ערעור אזרחי || ע&quot;ו || ערעור לפי [[חוק נכי המלחמה בנאצים]] או לפי [[חוק נכי רדיפות הנאצים]] || פטור
|-
| 41. || ערעור חדלות פירעון || עחד&quot;פ || ערעור לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] שמגיש חייב || 3,000
|-
| 42. || ערעור חדלות פירעון || עחד&quot;פ || ערעור לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] שמגיש נושה || 6,000
|-
| 43. || ערעור חדלות פירעון || עחד&quot;פ || ערעור לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] שמגיש עובד || 2,500
|-
| 44. || ערעור חדלות פירעון || עחד&quot;פ || ערעור על החלטת נאמן או מנהל הסדר בתאגיד לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] || 8,000
|-
| 45. || ערעור פירוקים || פר&quot;ק || ערעור לפי [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]] (להלן - פקודת החברות) על החלטה של בעל תפקיד || 8,000
|-
| 46. || ערעור פירוקים || פר&quot;ק || ערעור על החלטת בעל תפקיד בתאגיד בהקפאת הליכים שמונה לפי [[סעיף 350 לחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]] || 8,000
|-
| 47. || ערעור פירוקים || פר&quot;ק || ערעור לפי [[פקודת החברות]] שהגיש עובד || 2,500
|-
| 48. || ערעור פשיטות רגל || פש&quot;ר || ערעור לפי [[פקודת פשיטת הרגל]] שמגיש חייב || 3,000
|-
| 49. || ערעור פשיטות רגל || פש&quot;ר || ערעור לפי [[פקודת פשיטת הרגל]] שמגיש נושה || 6,000
|-
| 50. || רשות ערעור חדלות פירעון || רחדל&quot;פ || בקשת רשות ערעור לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] שהגיש חייב || 3,000
|-
| 51. || רשות ערעור חדלות פירעון || רחדל&quot;פ || בקשת רשות ערעור לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] שהגיש נושה || 6,000
|-
| 52. || ערעור על החלטת רשם || ע&quot;ר || ערעור על החלטת רשם שאינו רשם בכיר || פטור
|-
| 53. || ערעור שונה אזרחי || עש&quot;א || ערעור שונה אזרחי - כללי || 7,500
|-
| 54. || ערעור שונה אזרחי || עש&quot;א || ערעור על החלטת רשם הפטנטים והמדגמים לפי [[פקודת הפטנטים והמדגמים]], או לפי [[חוק הפטנטים, התשכ&quot;ז-1967]] || 10,000
|-
| 55. || ערעור שונה אזרחי || עש&quot;א || ערעור על החלטת רשם העיצובים לפי [[חוק העיצובים, התשע&quot;ז-2017]], ערעור על החלטת רשם סימני המסחר לפי [[פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]], או לפי [[חוק הגנת כינויי מקור וציונים גאוגרפיים, התשכ&quot;ה-1965]] || 7,500
|-
| 56. || ערעור שונה אזרחי || עש&quot;א || ערעור על החלטת המפקח על לשכת רישום מקרקעין לפי [[חוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]] || 15,000
|-
| 57. || ערעור שונה אזרחי || עש&quot;א || ערעור על החלטה לפי [[חוק הסיוע המשפטי]] || פטור
|-
| 58. || רשות ערעור אזרחי || רע&quot;א || רשות ערעור אזרחי - כללי || 7,500
|-
| 59. || רשות ערעור אזרחי || רע&quot;א || רשות ערעור על החלטה לפי [[חוק מניעת הטרדה מאיימת]] || פטור
|-
| 60. || ערעור משפחה || עמ&quot;ש || ערעור משפחה - כללי || 15,000
|-
| 61. || ערעור משפחה || עמ&quot;ש || ערעור בעניין משמורת או מזונות קטינים || 7,500
|-
| 62. || ערעור משפחה || עמ&quot;ש || ערעור על החלטה לפי [[חוק למניעת אלימות במשפחה]] || פטור
|-
| 63. || ערעור משפחה || עמ&quot;ש || ערעור על החלטה לפי [[חוק מניעת הטרדה מאיימת]] || פטור
|-
| 64. || ערעור משפחה || עמ&quot;ש || ערעור לפי [[חוק אימוץ ילדים]] || פטור
|-
| 65. || רשות ערעור משפחה || רמ&quot;ש || רשות ערעור משפחה - כללי || 7,500
|-
| 66. || רשות ערעור משפחה || רמ&quot;ש || רשות ערעור בעניין משמורת או מזונות קטינים || 3,000
|-
| 67. || רשות ערעור משפחה || רמ&quot;ש || רשות ערעור על החלטה לפי [[חוק למניעת אלימות במשפחה]] || פטור
|-
| 68. || רשות ערעור משפחה || רמ&quot;ש || רשות ערעור על החלטה לפי [[חוק מניעת הטרדה מאיימת]] || פטור
|-
| 69. || רשות ערעור משפחה || רמ&quot;ש || רשות ערעור לפי [[חוק אימוץ ילדים]] || פטור
|-
| 70. || רשות ערעור בוררות || רע&quot;ב || רשות ערעור לפי [[חוק הבוררות, התשכ&quot;ח-1968]] (להלן - חוק הבוררות) || 10,000
|-
| 71. || רשות ערעור תביעות קטנות || רת&quot;ק || רשות ערעור על החלטה של בית משפט לתביעות קטנות || 5,000
|-
| 72. || עניינים מינהליים || עמ&quot;נ || ערעור - כללי || 10,000
|-
| 73. || עניינים מינהליים || עמ&quot;נ || ערעור על החלטת בית הדין לעררים לפי [[חוק הכניסה לישראל]] || 2,000
|-
| 74. || עניינים מינהליים || עמ&quot;נ || ערעור על החלטת בית הדין לביקורת משמורת לפי [[חוק הכניסה לישראל]] או [[חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)]] || פטור
|-
| 75. || עניינים מינהליים || עמ&quot;נ || ערעור על החלטת ועדת ערר לפי [[סעיף 2(ט) לחוק שירותי הסעד, התשי&quot;ח-1958]] || פטור
|-
| 76. || עניינים מינהליים || ע&quot;ר || ערעור על החלטת רשם שאינו רשם בכיר || פטור
|-
| 77. || עניינים מינהליים || עש&quot;א || ערעור שונה מינהלי - כללי || 10,000
|-
| 78. || עניינים מינהליים || רע&quot;מ || רשות ערעור מינהלי - כללי || 2,000
|}

=== בית משפט שלום ===
: {|
! colspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג הליך !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סוג תיק !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} סוג עניין !! {{מוקטן|טור ד'}} {{ש}} סכום ערובה {{ש}} בשקלים חדשים
|-
| 79. || ערעור על החלטת רשם || ע&quot;ר || ערעור על החלטת רשם שאינו רשם בכיר || פטור
|-
| 80. || רשות ערעור על פסק בוררות || רע&quot;ב || רשות ערעור לפי [[חוק הבוררות]] || 7,500
|-
| 81. || חדלות פירעון || עחד&quot;פ || ערעור על החלטת ממונה לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] || 2,000
|-
| colspan=&quot;2&quot; | כלל הערכאות || כל סוגי הליכי הערעור || הליך שהגיש בעל דין שבאותו הליך הלשכה לסיוע משפטי כמשמעותה [[בחוק הסיוע המשפטי]] מייצגת אותו || שליש מהסכום שנקבע להליך המפורט [[בתוספת זו]] ולא יותר מ-5,000
|}

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ה באלול התשע&quot;ח (5 בספטמבר 2018)
&lt;חתימה&gt; איילת שקד שרת המשפטים</text>
      <sha1>kpe8ail92okrmhc7jiox66jtnqiylkn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות סדר הדין האזרחי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>358078</id>
    <revision>
      <id>3087840</id>
      <parentid>2971979</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:02:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087778] תיקון הוראת שעה תשפ&quot;ז</comment>
      <origin>3087840</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="246205" sha1="r4714ni3vtv1eksoyu56wkkk53as2c9" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ט, 422|תקנות סדר הדין האזרחי|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8085.pdf}}, {{ח:תיבה|1482|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8120.pdf}}, {{ח:תיבה|3186|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8213.pdf}}, {{ח:תיבה|3258|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8225.pdf}}, {{ח:תיבה|3296|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8229.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 44|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8285.pdf}}, {{ח:תיבה|1850|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8669.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 906|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8989.pdf}}, {{ח:תיבה|909|תיקון מס׳ 2 [תש״ף] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8989.pdf}}, {{ח:תיבה|928|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8992.pdf}}, {{ח:תיבה|1270|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9040.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 2474|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10075.pdf}}, {{ח:תיבה|3114|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10196.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 156|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10362.pdf}}, {{ח:תיבה|1018|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10551.pdf}}, {{ח:תיבה|1772|הוראת שעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10647.pdf}}, {{ח:תיבה|1858|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10662.pdf}}, {{ח:תיבה|1918|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10673.pdf}}, {{ח:תיבה|2500|הוראת שעה מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10780.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1904|הוראת שעה מס׳ 3 [תשפ״ג] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11197.pdf}}, {{ח:תיבה|3502|הוראת שעה מס׳ 3 [תשפ״ג] (תיקון מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11449.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 372|הוראת שעה מס׳ 3 [תשפ״ג] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11579.pdf}}, {{ח:תיבה|1312|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11780.pdf}}, {{ח:תיבה|1484|הוראת שעה מס׳ 3 [תשפ״ג] (תיקון מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11819.pdf}}, {{ח:תיבה|2548|תיקון (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12034.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 178|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12544.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 108|סעיפים 108}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 109|ו־109}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}} (להלן – החוק), אני מתקינה תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק א|חלק א׳: עקרונות יסוד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-1&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב|חלק ב׳: סדרי דין כלליים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: סמכות מקומית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: כתבי טענות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: כתבי טענות – כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: כתב תביעה שכנגד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: הודעה לצד שלישי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: כתבי טענות ומסמכים – הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: דיון מקדמי בין בעלי הדין ופגישת מהו״ת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: איחוד תובענות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: סילוק כתבי טענות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: תיקון כתב טענות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: בקשות ורשימת בקשות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: שאלונים, גילוי ועיון במסמכים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: קדם־משפט}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: הדיון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב: דיון מהיר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג: עדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יד|פרק י״ד: מומחים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טו|פרק ט״ו: סעדים זמניים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טו סימן א|סימן א׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טו סימן ב|סימן ב׳: עיקול זמני}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טו סימן ג|סימן ג׳: צו מניעה זמני}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טו סימן ד|סימן ד׳: כינוס נכסים זמני}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טו סימן ה|סימן ה׳: תפיסת ראיות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טו סימן ו|סימן ו׳: עיכוב יציאה מן הארץ}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טז|פרק ט״ז: ההחלטה השיפוטית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יז|פרק י״ז: הערעור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יח|פרק י״ח: הוצאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יט|פרק י״ט: המצאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק כ|פרק כ׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק כ סימן א|סימן א׳: ייצוג בעלי דין ופסולי דין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק כ סימן ב|סימן ב׳: טענת פסלות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק כ סימן ג|סימן ג׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה: {{מוקטן|בתי המשפט שבהם תתקיים פגישת מהו״ת}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית: {{מוקטן|סכומי הערובה להבטחת הוצאות המשיב}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע1|חלק א|חלק א׳: עקרונות יסוד}}

{{ח:סעיף|1|מטרות התקנות|תיקון: תש״ף־2}}
{{ח:ת}} מטרות תקנות סדר הדין האזרחי הן לקבוע סדר דין לניהול ההליכים האזרחיים בבית המשפט, ליצור ודאות דיונית, למנוע שרירותיות ולהגשים את העקרונות החוקתיים העומדים ביסודו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, כדי להגיע לחקר האמת, ולהשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך.

{{ח:סעיף|2|הליך שיפוטי ראוי והוגן}}
{{ח:ת}} הליך שיפוטי ראוי והוגן מתקיים במערכת שיפוטית עצמאית ובלתי תלויה שהוקמה לפי דין, נגישה לציבור, מקיימת דיון לפי כללי הצדק הטבעי, מכריעה בתוך זמן סביר על יסוד הטענות ההדדיות המובאות לפניה, מנהלת את ההליך ופוסקת בו באופן שוויוני, מידתי ויעיל ומנמקת את החלטותיה.

{{ח:סעיף|3|ניהול המשפט וחובת בעלי הדין}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט אחראי על ניהול ההליך השיפוטי לשם הגשמת המטרות שביסוד תקנות אלה; לשם כך עליו ליזום, אם נדרש, ולהחליט כל החלטה לפי תקנות אלה במטרה לקדם את התנהלותו של הליך ראוי והוגן.
{{ח:תת|(ב)}} חובת בעלי הדין ובאי כוחם היא לסייע לבית המשפט בקיום המוטל עליו לפי תקנות אלה, וכן לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית תוך שהם מסייעים במימוש התכלית הדיונית, ובכלל זה העמדת הפלוגתות האמיתיות שבמחלוקת בין בעלי הדין, מיקודן, בירורן והכרעה בהן.

{{ח:סעיף|4|שימוש לרעה בהליך השיפוטי}}
{{ח:ת}} לא יעשה בעל דין או בא כוחו שימוש לרעה בהליכי משפט ובכלל זאת פעולה בהליך שמטרתה או תוצאתה לשבשו, להשהותו או להטריד בעל דין, לרבות פעולה בלתי מידתית לאופי הדיון, לעלותו או למורכבותו.

{{ח:סעיף|5|איזון אינטרסים}}
{{ח:ת}} בית המשפט יאזן, לפי הצורך, בין האינטרס של בעלי הדין ובין האינטרס הציבורי; לעניין זה, ”אינטרס ציבורי“ – נגישות הציבור למערכת בתי המשפט לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השיפוטי.

{{ח:סעיף|5א|אופן יישום עקרונות היסוד בתקנות אלה|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} עקרונות היסוד {{ח:פנימי|חלק א|שבחלק זה}} ישמשו את בית המשפט בהפעילו את שיקול דעתו לפי תקנות אלה או לפי כל חיקוק אחר המפנה אליהן.

{{ח:קטע1|חלק ב|חלק ב׳: סדרי דין כלליים}}
{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|6|הגדרות|תיקון: תשע״ט־3, תש״ף־2, תשפ״א, תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ג־4, תשפ״ה־2}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בוררות“ – כמשמעותה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבוררות|חוק הבוררות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גישור“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 79ג|בסעיף 79ג לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דין זר“ – דין שאינו חל בישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות“ – שכר טרחת עורך דין והוצאות המשפט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החלטה“ – פסק דין, פסק דין חלקי וכל החלטה אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק אכיפת פסקי חוץ“ – {{ח:חיצוני|חוק אכיפת פסקי חוץ|חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי״ח–1958}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבוררות“ – {{ח:חיצוני|חוק הבוררות|חוק הבוררות, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות“ – {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ההוצאה לפועל“ – {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק זכויות החולה“ – {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה|חוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חסינות מדינות זרות“ – {{ח:חיצוני|חוק חסינות מדינות זרות|חוק חסינות מדינות זרות, התשס״ט–2008}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק מרשם האוכלוסין“ – {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים“ – {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טענה מקדמית“ – טענה שיש בה כדי לסלק את התביעה כולה או מקצתה על הסף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כתב טענות“ – מסמך שמגיש בעל דין המשמש לטיעון בהליך לפי תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כתב טענות אחרון“ – כתב תשובה או המועד שחלף להגשתו, לפי המוקדם, ובדיון מהיר – כתב הגנה.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מומחה“ – מי שמוכר כמומחה לפי כל דין ובאין דין כאמור, בעל ניסיון וידע בעניין שבמדע, במחקר, באמנות או במקצוע, למעט בעניין שבמשפט שאינו דין זר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזכיר משפטי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק“ – אדם, זולת המשיב בבקשה לסעד זמני, שברשותו מצויים נכסים שלגביהם התבקש או ניתן סעד זמני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנגנון חלופי ליישוב סכסוך“ – דרך לפתרון הסכסוך בהסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט שהיא, בין השאר, גישור, בוררות וכיוצא באלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך“ – כל כתב לפי תקנות אלה, ובכלל זה החלטה והזמנת עד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך מהותי“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר זהות“ –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי יחיד – אם הוא תושב ישראל, מספר זהותו במרשם האוכלוסין כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק מרשם האוכלוסין}}; אם אינו תושב ישראל, שם המדינה שבה הוצא הדרכון ומספרו; באין אלה – פרטי זיהוי מספיקים אחרים, אם יש כאלה;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי תאגיד – מספר הרישום שלו לפי הדין החל עליו; ואם הוא תאגיד זר, גם שם המדינה שבה הוא רשום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מען“ – כתובת של אדם לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין#סעיף 2|סעיפים 2(א)(11) ו־(11א) לחוק מרשם האוכלוסין}}, ובהעדר שם לרחוב או מספר לבית – סימן זיהוי אחר ובלבד שלא יצוין מספר תא דואר בלבד, ואם מדובר בתאגיד, הכתובת הרשומה לפי הדין החל עליו ובלבד שלא יצוין מספר תא דואר בלבד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – מקרקעין, מיטלטלין וזכויות, בין אם הגיע מועד מימושן ובין אם לאו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עילת תביעה“ – מסכת העובדות הנדרשות כדי לזכות את התובע בקבלת הסעד שהוא מבקש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערובה“ – הפקדת סכום כסף בקופת בית המשפט או מתן ערבות צד שלישי לרבות ערבות של מוסד פיננסי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הראיות“ – {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|פקודת הראיות [נוסח משולב], התשל״א–1971}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרטי התקשרות“ – מספר טלפון, מספר פקסימילה אם יש וכתובת דואר אלקטרוני שאליה ניתן להמציא מסמך לפי תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תביעה לפינוי מושכר“ – תביעה לפינוי מושכר שאין {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972}}, חל עליו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תביעה שעניינה רשלנות רפואית“ – תובענה לפיצויים בשל נזק גוף שנגרם בעקבות טיפול רפואי של מטפל או מוסד רפואי כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה|בחוק זכויות החולה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תביעת רכב“ – תובענה לפיצויים בשל נזק שנגרם לרכוש עקב שימוש ברכב מנועי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תובענה“ – הליך המתנהל בהתאם לתקנות אלה הנפתח בהגשת כתב תביעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תובענה לפיצויים בשל נזק גוף“ – לרבות תביעה חוזית לקבלת תגמולי ביטוח לפי פוליסת ביטוח בשל נזק גוף; ואולם תובענה שעילתה {{ח:חיצוני|חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים|בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים}} אינה תובענה לפיצויים בשל נזקי גוף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תצהיר“ – תצהיר לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|סעיף 15 לפקודת הראיות}}, לרבות הצהרה שניתנה מחוץ לישראל בכתב, בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה, באחת מן הדרכים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה זרה;
{{ח:תתת|(4)}} בפני נוטריון המוסמך לפי דין המדינה הזרה שבה ניתנה ההצהרה לאמת את החתימה על ההצהרה, ובלבד שצורף להצהרה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים)|בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל״ז–1977}}, שמאמתת את חתימת הנוטריון על גבי ההצהרה ומאשרת כי הוא אכן נוטריון לפי דיני אותה מדינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודה ציבורית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 29|בסעיף 29 לפקודת הראיות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת עובד ציבור“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 23|בסעיף 23 לפקודת הראיות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות האגרות“ – {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (אגרות)|תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס״ז–2007}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות המומחים“ – {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (רשימת מומחים מטעם בית המשפט)|תקנות בתי המשפט (רשימת מומחים מטעם בית המשפט), התשפ״ג–2022}}.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: סמכות מקומית}}

{{ח:סעיף|7|מקום שיפוט|תיקון: תשע״ט־3, תש״ף־2}}
{{ח:תת|(א)}} תובענה תוגש לבית המשפט המצוי במחוז שיפוט של מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או במקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים, ואם היתה התובענה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבמחוז שיפוטו הם מצויים; אם קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שעליו הוסכם.
{{ח:תת|(ב)}} כתב תביעה בשל פרסום או סחר ברשת האינטרנט יוגש לבית המשפט שבמחוז שיפוטו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או התובע; הגיש עוסק כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}} תביעה כאמור, תוגש התביעה במקום עסקו או במקום מגוריו של הנתבע בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט המוסמך לדון בתביעה הכוללת כמה נתבעים הוא בית משפט המוסמך לדון נגד אחד מהם לפי תקנות משנה (א) או (ב).

{{ח:סעיף|8|מקום שיפוט במקרים אחרים}}
{{ח:ת}} תביעה שאין מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, תוגש לבית המשפט בירושלים שבסמכותו העניינית לדון בה, ואולם רשאי בית המשפט בירושלים להורות אחרת אם סבר שבנסיבות העניין יהיה הדיון בבית משפט אחר מתאים יותר לבעלי הדין.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: כתבי טענות}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: כתבי טענות – כללי}}

{{ח:סעיף|9|כתב תביעה וכתב הגנה – כללי|תיקון: תשע״ט־3, תש״ף־2, תשפ״א, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הליך בבית משפט ייפתח בהגשת כתב תביעה, שבמענה לו יוגש כתב הגנה.
{{ח:תת|(ב)}} כתב הגנה יוגש בתוך שישים ימים ממועד המצאת כתב התביעה לידי הנתבע, ובתביעה שעניינה רשלנות רפואית, יוגש כתב ההגנה בתוך 120 ימים ממועד המצאת כתב התביעה לידי הנתבע; בית המשפט רשאי להאריך את המועדים כאמור אם השתכנע כי קיימים טעמים המצדיקים זאת.
{{ח:תת|(ג)}} כתב תביעה וכתב הגנה יכללו שלושה חלקים לפי הסדר המפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} כותרת;
{{ח:תתת|(2)}} תמצית הטענות;
{{ח:תתת|(3)}} פירוט הטענות.
{{ח:תת|(ד)}} חלקו השני של כתב הטענות לא יעלה על שני עמודים וחלקו השלישי לא יעלה על תשעה עמודים אם הוגש לבית משפט שלום, ובהתאמה על שלושה ושנים עשר עמודים אם הוגש לבית משפט מחוזי; ואולם בתובענה לסעד כספי בבית משפט מחוזי שסכומה עולה על שניים וחצי מיליון שקלים חדשים ובתובענה לפיצויים בשל נזק גוף ותובענה שעילתה {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים}} שהוגשו לבית המשפט המחוזי, חלקו השני של כתב הטענות לא יעלה על חמישה עמודים וחלקו השלישי לא יעלה על עשרים וחמישה עמודים.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|10|כתב תביעה – כותרת|תיקון: תשע״ט־3, תש״ף־2, תשפ״ב, תשפ״ג־4, תשפ״ה־2}}
{{ח:ת}} כתב תביעה יכלול בחלקו הראשון את הפרטים האלה בלבד ולפי הסדר המפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} הערכאה השיפוטית שאליה מוגש כתב התביעה;
{{ח:תת|(2)}} שם התובע ומספר זהותו;
{{ח:תת|(3)}} שם עורך דינו של התובע אם הוא מיוצג, לרבות מספר רישיונו;
{{ח:תת|(4)}} מען ופרטי התקשרות של התובע, למעט בתביעה שעילתה עבירות מין או אלימות כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה|בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001}}, וכן הטרדה מינית לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית|חוק {{ח:הערה|למניעת}} הטרדה מינית, התשנ״ח–1998}} או הטרדה מאיימת לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מאיימת|החוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס״ב–2001}};
{{ח:תת|(4א)}} מען ופרטי התקשרות של עורך דינו של התובע;
{{ח:תת|(5)}} שם הנתבע, ומספר זהותו אם ניתן לבררו;
{{ח:תת|(6)}} מען ופרטי התקשרות של הנתבע – אם ניתן לבררם;
{{ח:תת|(7)}} אם מי מבעלי הדין הוא פסול דין או קטין, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות}} – ציון עובדה זו, או אם מי מבעלי הדין הוא תאגיד – ציון עובדה זו ודרך התאגדותו;
{{ח:תת|(8)}} סוג התביעה ונושאה, לפי רשימה שמנהל בתי המשפט יורה;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|הודעה בדבר הוראת מנהל בתי המשפט על רשימת סוג התביעה ונושאה|הודעה בדבר הוראת מנהל בתי המשפט על רשימת סוג התביעה ונושאה}} לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12687.pdf|י״פ תשפ״ד, 11524}}).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ראו גם {{ח:חיצוני|רשימת סוגי תיקים|רשימת סוגי תיקים}}.}}
{{ח:תת|(9)}} רשימת כל הסעדים המבוקשים ושווי נושא התובענה; ואולם הוראה זו לא תחול על תובענה לפיצויים בשל נזק גוף, למעט תביעה חוזית לקבלת תגמולי ביטוח לפי פוליסת ביטוח בשל נזק גוף, ולא תחול על תובענה שעילתה {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים}};
{{ח:תת|(10)}} סכום אגרת בית המשפט שיש לשלם תוך הפניה לפרט {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (אגרות)#תוספת|בתוספת לתקנות האגרות}} שלפיו יש לגבות אגרה; אם התובע פטור מאגרה, יפנה לתקנה הפוטרת אותו מתשלומה לפי {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (אגרות)|תקנות האגרות}};
{{ח:תת|(11)}} דבר קיומו של הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה, שהתובע הוא צד לו או היה צד לו;
{{ח:תת|(12)}} אם עילתה של התביעה בעבירות מין, אלימות, הטרדה מינית או הטרדה מאיימת כמשמעותן בפסקה (4) – ציון עובדה זו;
{{ח:תת|(13)}} הזמנת הנתבע לדין ערוכה לפי נוסח {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 2|טופס 2 שבתוספת הראשונה}}, או הזמנת הנתבע לדין באמצעות המצאה ישירות לעורך הדין המייצג, לפי העניין;
{{ח:תת|(14)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|11|תמצית הטענות בכתב התביעה|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} בחלקו השני של כתב התביעה יפרט בעל הדין את העניינים האלה בלבד ולפי הסדר המפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} תיאור תמציתי של בעלי הדין;
{{ח:תת|(2)}} הסעד המבוקש באופן תמציתי;
{{ח:תת|(3)}} תמצית העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה;
{{ח:תת|(4)}} העובדות המקנות סמכות לבית המשפט.

{{ח:סעיף|12|כתב הגנה – כותרת|תיקון: תש״ף־2, תשפ״א}}
{{ח:ת}} כתב הגנה יכלול בחלקו הראשון את הפרטים האלה בלבד ולפי הסדר המפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} הערכאה השיפוטית ושם המחוז שאליה הוגש כתב התביעה וכן מספר התיק בבית המשפט;
{{ח:תת|(2)}} שם התובע ועורך דינו ופרטיהם כפי שהם מופיעים בכתב התביעה ושמו של הנתבע ומספר זהותו;
{{ח:תת|(3)}} שם עורך דינו של הנתבע אם הוא מיוצג, לרבות מספר רישיונו;
{{ח:תת|(4)}} מען ופרטי התקשרות של הנתבע ושל עורך דינו;
{{ח:תת|(5)}} אם הנתבע הוא פסול דין או קטין, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות}} – ציון עובדה זו, או תאגיד – ציון עובדה זו ודרך התאגדותו;
{{ח:תת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(7)}} המועד האחרון להגשת כתב ההגנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|תקנה 30}}.

{{ח:סעיף|13|תמצית הטענות בכתב ההגנה|תיקון: תש״ף־2, תשפ״א}}
{{ח:ת}} בחלקו השני של כתב ההגנה יפרט בעל הדין את העניינים האלה בלבד ולפי הסדר המפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} טענות מקדמיות;
{{ח:תת|(2)}} תמצית טענות ההגנה שיפורטו לפי סדר עילות התביעה;
{{ח:תת|(3)}} טיעונים לעניין הסעד המבוקש.

{{ח:סעיף|14|חלקו השלישי של כתב הטענות|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} חלקו השלישי של כתב הטענות יכלול את פירוט העובדות המשמשות יסוד לכתב הטענות וכל מידע נוסף, שתכליתו לסייע בהבהרת המחלוקת ובמיקוד הפלוגתות שבין בעלי הדין.
{{ח:תת|(ב)}} הנתבע ייחשב מודה בכל העובדות הכלולות בכתב התביעה, זולת אלה שהכחיש באופן מפורש ומפורט בחלקו השלישי של כתב ההגנה, ואולם לעניין שיעור דמי נזק יראו אותו כשנוי במחלוקת זולת אם הנתבע הודה בו במפורש.

{{ח:סעיף|15|נספחים לכתבי הטענות|תיקון: תשע״ט־3, תש״ף־2, תשפ״ג־4, תשפ״ג־5}}
{{ח:תת|(א)}} לכתב טענות יצורפו מסמכים אלה בלבד והם יהיו נספחי כתב הטענות:
{{ח:תתת|(1)}} העתק של מסמך מהותי וכל כתב אחר המשמש ביסוד הנטען בכתב הטענות; אם המסמך אינו ברשותו, יצוין בידי מי או היכן הוא מצוי, למיטב ידיעת בעל הדין;
{{ח:תתת|(2)}} חוות דעת של מומחה רפואי שבכוונת בעל הדין להסתמך עליה במהלך המשפט או בקשה למינוי מומחה מטעמו של בית המשפט לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 108א|סעיף 108א לחוק}};
{{ח:תתת|(3)}} בתובענה לפיצויים בשל נזק גוף יצרף התובע לכתב התביעה כתב ויתור על סודיות רפואית, ערוך לפי נוסח {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 1|טופס 1}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 1א|1א}} {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 1ב|או 1ב}} לפי העניין {{ח:פנימי|תוספת 1|שבתוספת הראשונה}};
{{ח:תתת|(4)}} בתובענה לפיצויים בשל נזק גוף יצרף התובע או עורך דינו הצהרה שלפיה יצרף לכתב התביעה שיימסר לנתבע את המסמכים המנויים בתקנות משנה 15(א)(3) {{ח:פנימי|סעיף 17|ו־17}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל דין לצרף לכתב טענות חוות דעת של מומחה שאינו בעניין של רפואה.

{{ח:סעיף|16||תיקון: תש״ף־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|17|שאלון בתובענה שעניינה נזק גוף|תיקון: תש״ף־2}}
{{ח:ת}} בתובענה לפיצויים בשל נזק גוף ימציא התובע לנתבע, יחד עם כתב התביעה, תצהיר שיכלול מענה לשאלות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 3|בטופס 3 שבתוספת הראשונה}}, אם הן נוגעות לעניין, בלי להגיש העתק לתיק בית המשפט, אלא אם כן בית המשפט הורה אחרת; הנתבע רשאי להגיש לבית המשפט את התצהיר או חלק ממנו במהלך שמיעת הראיות.

{{ח:סעיף|18|כתב תשובה|תיקון: תשע״ט־3, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} תובע רשאי להגיש כתב תשובה לכתב ההגנה בתוך ארבעה עשר ימים מיום שהומצא לו כתב ההגנה; כתב תשובה לא יכלול נימוק תביעה חדש או כל טענה שאינה מתיישבת עם טענותיו הקודמות של בעל דין; לא הגיש התובע כתב תשובה יראו אותו כמכחיש את כל הטענות שנטענו בכתב ההגנה, ובלבד שהתובע לא הודה בהן במפורש.
{{ח:תת|(ב)}} היקפו של כתב התשובה לא יעלה על שלושה עמודים לא כולל הכותרת.

{{ח:סעיף|19|תביעה אזרחית נגררת}}
{{ח:ת}} תביעה אזרחית כאמור {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 77|בסעיף 77 לחוק}} תוכתר במילים ”תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים“ ותוגש בתוך תשעים ימים לאחר שפסק הדין בפלילים הפך לחלוט.

{{ח:סעיף|20|בקשת רשות להתגונן {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|בחוק ההוצאה לפועל}}|תיקון: תשפ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} הועברה לבית המשפט התנגדות לבקשה לביצוע שטר או לבקשה לביצוע תביעה שהוגשה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל}} (להלן בתקנה זו – התנגדות), לא יתגונן הנתבע זולת אם קיבל בית המשפט את ההתנגדות לפי תקנה זו (להלן בתקנה זו – רשות להתגונן).
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט יחליט בהתנגדות על יסוד האמור בה וחקירת המצהיר, ואולם רשאי הוא לעשות כן על יסוד האמור בה בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} במועד בירור ההתנגדות רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לקיים את הדיון במחלוקת לגופה.
{{ח:תת|(ד)}} בית המשפט רשאי להתנות רשות להתגונן בתנאים, לרבות בדבר מתן ערובה.
{{ח:תת|(ה)}} ניתנה רשות להתגונן, יראו את המסמך שהגיש המשיב ככתב תביעה ואת התצהיר שהוגש בתמיכה לבקשת הרשות להתגונן ככתב הגנה.
{{ח:תת|(ו)}} ניתנה רשות להתגונן, רשאי בית המשפט לתת כל הוראה בדבר סדרי הדיון בתובענה לרבות הוראה בדבר כתבי טענות, פלוגתות והליכים נוספים שייראו סבירים או נחוצים וכן הוא רשאי להורות על קיום קדם־משפט.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: כתב תביעה שכנגד}}

{{ח:סעיף|21|תביעה שכנגד, הגנה שכנגד וכתב תשובה שכנגד|תיקון: תש״ף־2}}
{{ח:תת|(א)}} נתבע רשאי להגיש תביעה שכנגד עם הגשת כתב ההגנה; תובע שכנגד שהגיש תביעה שכנגד נגד מי שאינו בעל דין בתביעה המקורית, ימציא לו את כל כתבי הטענות שהוגשו עד אותו שלב.
{{ח:תת|(ב)}} דין תביעה שכנגד כדין כתב תביעה לכל דבר ועניין והיא אינה תלויה בהמשך קיומה של התביעה העיקרית; התקנות בדבר הגשת כתב תביעה, כתב הגנה וכתב תשובה כאמור {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|בסימן א׳ בפרק ג׳}} יחולו, בשינויים המחויבים, על כתב תביעה שכנגד, {{ח:הערה|&lt;s&gt;ו&lt;/s&gt;}}על כתב הגנה שכנגד ועל כתב תשובה שכנגד.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט יורה על עיתוי שמיעת התביעה שכנגד וסדר ניהולה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: הודעה לצד שלישי}}

{{ח:סעיף|22|הודעה לצד שלישי|תיקון: תש״ף־2}}
{{ח:ת}} נתבע רשאי לתת הודעה לצד שלישי לכל אדם, במקרים שבהם הוא זכאי ממנו להשתתפות, לשיפוי או לביצוע פעולה בנוגע לסעד הנתבע ממנו או אם מתקיים קשר עובדתי או משפטי משותף בסוגיה שבינו ובין הצד השלישי, הכרוכה בנושא התובענה.

{{ח:סעיף|23|תוכן ההודעה ודינה|תיקון: תש״ף־2}}
{{ח:תת|(א)}} התקנות בדבר הגשת כתב תביעה, כתב הגנה וכתב תשובה כאמור {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|בסימן א׳ בפרק ג׳}} יחולו, בשינויים המחויבים, על הודעה לצד שלישי על כתב הגנה של צד שלישי להודעה כלפיו, ועל כתב תשובה לכתב הגנה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} להודעה לצד שלישי יצורפו העתקים מכתבי הטענות שהוגשו בתובענה, אם לא הומצאו קודם לכן; הודעה לצד שלישי תוגש בתוך הזמן שנקבע להגשת כתב הגנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} דין צד שלישי שהומצאה לו הודעה, כדין נתבע לכל דבר ועניין, ואולם הוא אינו רשאי להגיש תביעה שכנגד.
{{ח:תת|(ד)}} רצה צד שלישי לחלוק על ההודעה כלפיו או על כתב התביעה שהוגש נגד בעל הדין שנתן את ההודעה, יגיש כתב הגנה בתוך שישים ימים מהיום שההודעה הומצאה לו.
{{ח:תת|(ה)}} בית המשפט יורה על עיתוי שמיעת ההודעה לצד שלישי וסדר ניהולה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: כתבי טענות ומסמכים – הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|24|איחוד עילות תביעה}}
{{ח:ת}} תובע יאחד בכתב תביעה אחד את כל עילות התביעה כלפי נתבע בשל אותה מסכת עובדתית, ורשאי הוא לאחד בכתב תביעה אחד גם עילות תביעה אחרות כלפי אותו נתבע, והכול בכפוף לסמכותו העניינית של בית המשפט.

{{ח:סעיף|25|תביעת מלוא הסעד וכל הסעדים בשל עילה אחת|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} תובע יכלול בכתב תביעה את מלוא הסעד שלטענתו הוא זכאי לו בשל עילת התביעה ולא יוכל להגיש תביעה בשל החלק שלא תבע.
{{ח:תת|(ב)}} תובע יכלול בכתב התביעה את כל הסעדים המבוקשים בשל עילת תביעה אחת, אלא אם כן הרשה לו בית המשפט או הדין מתיר שלא לתבעו במסגרת אותה תביעה; רשות מבית המשפט לא תינתן אלא במסגרת בקשה לפיצול סעדים.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט יכריע בבקשה לפיצול סעדים עד תום קדם־המשפט.

{{ח:סעיף|26|בעלי דין בתובענה}}
{{ח:תת|(א)}} מותר לצרף בכתב תביעה אחד, כתובע או כנתבע, כל אדם הדרוש לצורך הכרעה ביעילות ובשלמות בתובענה, ובלבד שהתובענה מעוררת שאלה עובדתית או משפטית משותפת לכל בעלי הדין.
{{ח:תת|(ב)}} תובע שיש לו ספק באשר לזהות אדם שממנו הוא זכאי לסעד, רשאי לצרף כמה נתבעים, כדי ששאלת החבות והיקפה בנוגע לכל אחד מהם תתברר במהלך הדיון.

{{ח:סעיף|27|הסתמכות על עובדות שונות}}
{{ח:ת}} בעל דין אינו רשאי להעלות בכתבי הטענות טענה שבעובדה סותרת או חלופית, זולת אם אימת בתצהיר כי העובדות כהווייתן אינן ידועות לו.

{{ח:סעיף|28|העלאת טענות מקדמיות בכתב הגנה|תיקון: תש״ף־2}}
{{ח:ת}} טענה מקדמית שלא פורטה בכתב ההגנה לא תועלה בשלב מאוחר יותר, אלא אם כן בית המשפט נתן רשות לכך.

{{ח:סעיף|29|טענות חוסר סמכות, תניית שיפוט זר או פורום בלתי נאות|תיקון: תש״ף־2}}
{{ח:ת}} בעל דין יעלה טענת חוסר סמכות, תניית שיפוט זר או פורום בלתי נאות בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת כתב התביעה; לא העלה בעל דין טענות אלה במועד כאמור, רשאי בית המשפט לפסוק הוצאות לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה.

{{ח:סעיף|30|ציון מועד ההגשה האחרון}}
{{ח:ת}} הגיש בעל דין כתב טענות לבית המשפט, יפרט בשולי כותרת המסמך את המועד האחרון שעליו להגיש את כתב הטענות לפי תקנות אלה או לפי החלטת בית המשפט, ואם הוא משיב או מגיב למסמך אחר – גם מהו המועד שאותו מסמך הומצא לו.

{{ח:סעיף|31|צורת כתב טענות}}
{{ח:ת}} מנהל בתי המשפט יורה על הוראות טכניות בדבר צורת כל מסמך, מצורפיו ומבנהו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|הודעה בדבר הוראת מנהל בתי המשפט בדבר צורת מסמך ומבנהו|הודעה בדבר הוראת מנהל בתי המשפט בדבר צורת מסמך ומבנהו}} לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018 (י״פ תשפ״ב, 4456).}}

{{ח:סעיף|32|ניסוח כתב טענות}}
{{ח:ת}} כתב טענות ינוסח באופן שאינו מבזה, מביש או משתלח.

{{ח:סעיף|33|קבלת מסמך לרישום|תיקון: תשע״ט־3, תש״ף־2, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ג־2, תשפ״ג־3, תשפ״ג־6, תשפ״ד, תשפ״ד־2, תשפ״ה, תשפ״ה־2, תשפ״ה־3, תשפ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} מועד ההגשה של מסמך לבית המשפט, לכל עניין, יהיה המועד שבו הוגש לבית המשפט, ובלבד שהוא התקבל לרישום.
{{ח:תת|(ב)}} מזכירות בית המשפט תקבל מסמך לרישום, ובלבד שמתקיימות בו {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנות 9(ג) ו־(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|15(א)(3) ו־(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 18|18(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 134|134(א)(1) ו־(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 140|140(א)(1)}} – לעניין מספר העמודים בלבד, {{ח:פנימי|סעיף 170א|170א}} או הוראות בית המשפט שעניינן הוראות צורניות וטכניות לגבי אופן הגשת כתב בי־דין; המזכירות תשלח הודעה על כל מסמך שלא התקבל לרישום.
{{ח:תת|(ג)}} לא התקבל המסמך לרישום, יראו אותו כאילו לא הוגש מלכתחילה, ואולם יהיה ניתן לתקן את הפגם עד היום האחרון להגשתו או בתוך שבעה ימים מהמועד שלא קובל, לפי המאוחר; על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 179|תקנה 179(ב)}}, לעניין תקנה זו – תקופת הפגרה תבוא במניין הימים.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (ג), אם המסמך המוגש הוא כתב התביעה ואי־קבלתו עלולה להביא להתיישנות התביעה או אחת מעילותיה, יראו את המסמך כאילו התקבל, ובלבד שהתובע תיקן את הפגם בתוך שבעה ימים מהמועד שלא קובל.
{{ח:תת|(ה)}} הרואה את עצמו נפגע מאי־הקבלה לרישום של המסמך, רשאי בתוך שבעה ימים ממועד קבלת ההודעה על אי־הקבלה לרישום, לבקש כי העניין יועבר לעיונו ולהכרעתו של שופט, שנשיא בית המשפט ימנה לעניין זה; השופט רשאי להחליט בפנייה על יסוד טענות הפונה בלבד, בלא צורך בקיום דיון; על אף האמור, בבית המשפט העליון רשאי הנשיא להסמיך שופט בית משפט שלום המכהן בבית משפט זה לעיון ולהכרעה בעניין כאמור, בין שנקבע שופט שידון בתיק ובין שטרם נקבע.
{{ח:תת|(ו)}} אין לעורר טענה כי לא היה מקום לקבל מלכתחילה מסמך שהתקבל, ואולם אין בכך כדי לרפא את הפגם או למנוע העלאת טענות לעצם קיומו.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: דיון מקדמי בין בעלי הדין ופגישת מהו״ת}}

{{ח:סעיף|34|מטרת הדיון המקדמי}}
{{ח:ת}} הצדדים יקיימו דיון מקדמי כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 35|בתקנה 35}}; מטרת הדיון המקדמי היא להביא לידי כך שבעלי הדין ייערכו היטב לקראת הדיון בתביעה וילבנו את יריעת המחלוקת תוך גילוי הדדי ושקיפות מלאה ביניהם, באופן שיאפשר להם להיות מוכנים כראוי לדיון וכן לבחון את האפשרות לפתור את המחלוקת באמצעות מנגנון חלופי ליישוב הסכסוך.

{{ח:סעיף|35|דיון מקדמי בין בעלי הדין|תיקון: תש״ף־2}}
{{ח:תת|(א)}} בתוך שלושים ימים ממועד המצאת כתב הטענות האחרון ינהלו בעלי הדין, זולת בעל דין שאיננו מיוצג בידי עורך דין, דיון מקדמי, בין השאר יגיבו לעניינים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} תיחום הפלוגתות שבין בעלי הדין, מיקודן והאפשרות לצמצמן;
{{ח:תתת|(2)}} האפשרות לפתור את המחלוקת באמצעות מנגנון חלופי ליישוב הסכסוך;
{{ח:תתת|(3)}} החליטו בעלי הדין שלא ניתן למנוע הליך שיפוטי בעניין הסכסוך שביניהם, יבחנו, לכל הפחות, את האפשרות להסכים על הצעדים שיש לנקוט כדי לצמצם ולייעל ככל האפשר את ההליך המשפטי, לרבות הקדמה של העמדת נושא חוות הדעת לבדיקה בידי מומחה מטעם בעל הדין שכנגד או מינוי של מומחה מוסכם.
{{ח:תת|(ב)}} במהלך הדיון המקדמי יאפשרו הצדדים עיון במסמכים הנחוצים וישיבו זה לזה על שאלות שהמענה להן נחוץ לצורך ליבון הפלוגתות וצמצום המחלוקות ביניהם תוך שהם נוהגים בשקיפות מרבית.

{{ח:סעיף|36|דיווח לבית המשפט|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} בתום הדיון המקדמי ולא יאוחר מעשרים ימים לפני המועד שנקבע לישיבת קדם־המשפט הראשונה, יגישו בעלי הדין דיווח באשר לדיון המקדמי שביצעו, לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 4|טופס 4 שבתוספת הראשונה}} ויצרפו אליו את המסמכים הנחוצים שהוצגו במהלך הדיון המקדמי ולפי {{ח:פנימי|סעיף 35|תקנה 35(ב)}}; באין הסכמה לדיווח משותף, יגיש כל בעל דין את {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 4|הטופס האמור}} מטעמו בלבד.

{{ח:סעיף|37|פגישת מהו״ת|תיקון: תש״ף־2, תשפ״ב, תשפ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחידת הגישור“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים)|בתקנות רשימת המגשרים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מגשר מהו״ת“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים)|בתקנות רשימת המגשרים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ממונה“ – שופט או רשם, שנשיא בית המשפט הסמיך אותו לממונה מטעמו לנושא פגישת מהו״ת ומנגנון חלופי ליישוב סכסוך או עורך דין בהנהלת בתי המשפט שיחידת הגישור הסמיכה אותו לאחר שעבר הכשרה מתאימה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פגישת מהו״ת“ – פגישת מידע, היכרות ותיאום לבחינת האפשרות ליישב את הסכסוך באמצעות מנגנון חלופי ליישוב סכסוך;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות רשימת המגשרים“ – {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים)|תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשע״ח–2017}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יאוחר מארבעים וחמישה ימים לאחר שהוגש כתב הטענות האחרון, ימנה הממונה מגשר מהו״ת לצורך קיום פגישת מהו״ת בתובענה שסכומה או ששווי נושאה עולה על 40,000 שקלים חדשים, למעט בתובענה לפיצויים בשל נזק גוף ותובענה שעילתה {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים}}, בין אם בעל הדין באותה תובענה מיוצג בידי עורך דין ובין אם לאו; בית המשפט יודיע לצדדים על מינוי מגשר המהו״ת ויעביר אליו את כתבי הטענות; לעניין זה דין בקשת רשות להתגונן כדין כתב הגנה.
{{ח:תת|(ג)}} על מינוי מגשר מהו״ת יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יחידת הגישור תורה, בכל תובענה, על זהות מגשר המהו״ת שיקיים את פגישת המהו״ת בכל תובענה, מתוך רשימת המגשרים על יסוד השיקולים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} תחומי התמחותו של מגשר המהו״ת ותחום עיסוקו;
{{ח:תתתת|(ב)}} אזורי פעילותו;
{{ח:תתתת|(ג)}} השפות שהוא דובר;
{{ח:תתתת|(ד)}} מאפיינים מיוחדים הנדרשים לצורך הגישור באותה תובענה;
{{ח:תתת|(2)}} החלטה בדבר זהות מגשר המהו״ת תיעשה, ככל האפשר, באופן שוויוני, ובכפוף לשיקולים המפורטים בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} פרטי מגשר המהו״ת שקיים את פגישת המהו״ת יפורסמו באתר האינטרנט של בתי המשפט.
{{ח:תת|(ד)}} פגישת המהו״ת תתקיים בלא עלות, לא יאוחר משלושים ימים ממועד המצאת ההודעה על מינוי מגשר המהו״ת; דינה של הזמנה לפגישת מהו״ת כדין הזמנה לדיון בבית המשפט.
{{ח:תת|(ה)}} בפגישת המהו״ת יסביר מגשר המהו״ת לבעלי הדין את עקרונות פגישת המהו״ת ואת היתרונות הגלומים ביישוב הסכסוך במנגנון חלופי ליישוב סכסוך, ויבחן עמם את הנושאים העיקריים שבמחלוקת ואת האפשרות ליישב את הסכסוך.
{{ח:תת|(ו)}} בתוך ארבעה עשר ימים מעת פגישת המהו״ת, יודיע מגשר המהו״ת לממונה אם בעלי הדין מסכימים להעביר את הסכסוך לגישור.
{{ח:תת|(ז)}} בכל עניין הנוגע למועד פגישת המהו״ת, מקומה, זהות מגשר המהו״ת או זהות המשתתפים והתייצבותם או השתתפותם בהיוועדות חזותית, רשאי מגשר המהו״ת או אחד מבעלי הדין להביא את העניין להנחיית הממונה.
{{ח:תת|(ח)}} הרואה את עצמו נפגע מהנחיית הממונה, שהוא עורך דין ביחידת הגישור, רשאי להעביר את העניין לעיונו ולהכרעתו של הממונה שהוא רשם או שופט.
{{ח:תת|(ט)}} לפגישת מהו״ת יתייצבו בעלי הדין, ורשאים הם להתייצב עם עורכי דינם; ואולם על בעלי דין המפורטים להלן יחול ההסדר המיוחד שלצדם:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי בעל דין המתגורר דרך קבע מחוץ לגבולות המדינה, ולא נמצא בארץ, יתייצב לפגישת מהו״ת מיופה כוחו;
{{ח:תתת|(2)}} אם בעל הדין הוא תאגיד, יתייצב לפגישת מהו״ת נציג מטעמו שהוא בעל תפקיד הבקיא בפרטי הסכסוך עם עמדה מוסמכת בעניין העברת התובענה לגישור, ורשאי הוא להתייצב עם עורך דין מטעם בעל הדין;
{{ח:תתת|(3)}} אם בעל הדין הוא המדינה, רשות מקומית או חברת ביטוח – יגיע הפרקליט או עורך הדין המטפל בתיק עם עמדה מוסמכת בעניין העברת התובענה לגישור, ורשאי הוא להתייצב עם נציג מטעם בעל הדין שהוא בעל תפקיד הבקיא בפרטי הסכסוך.
{{ח:תת|(י)}} לא התייצב מי מבעלי הדין לפגישת מהו״ת, יחייבו הממונה בהוצאות מגשר המהו״ת ובהוצאות בעלי הדין שהתייצבו לפגישה, זאת בלי לגרוע מסמכויות בית המשפט לגבי אי־מילוי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}, זולת אם מצא הממונה כי קיימים טעמים שלא לחייב בהוצאות כאמור.
{{ח:תת|(יא)}} פגישת מהו״ת תתקיים בבתי המשפט המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(יב)}} הוראות החלות על גישור לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 79ג|סעיף 79ג(ג) ו־(ד) לחוק}} וכן תקנות לעניינן, יחולו על פגישת מהו״ת.

{{ח:סעיף|38|אי־&lt;wbr&gt;מילוי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|הפרק}}}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי בקדם־המשפט להורות לבעל דין שהפר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35|תקנות 35 עד 37}} למלאן, זולת אם מצא טעמים מיוחדים שלא לעשות כן; הפר התובע הוראות אלה, רשאי בית המשפט, בלי לגרוע משאר סמכויותיו, להתלות את ההליך עד שהוא ימלא אותן כנדרש ואף למחוק את התובענה מטעמים מיוחדים.
{{ח:תת|(ב)}} סבר בית המשפט כי בעל דין לא מילא אחר הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} במלואן או בחלקן ולא היתה סיבה מוצדקת להתנהלותו, יחייבו בהוצאות לאלתר לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה, ולא יאוחר מתום ישיבת קדם־המשפט האחרונה, אף אם לאחר מכן מילא אחר ההוראות, זולת אם מצא טעמים מיוחדים שלא לעשות כן.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט יפסוק את שיעור ההוצאות בהתחשב, בין השאר, בהתנהגות בעל הדין בדיון המקדמי ותום לבו, ובכלל זה:
{{ח:תתת|(1)}} לא גילה לבעל הדין שכנגד מידע שהיה עליו לגלות;
{{ח:תתת|(2)}} פעילותו בהליך היתה מועטה לעומת מורכבות המחלוקת בין בעלי הדין או לא היתה כנה;
{{ח:תתת|(3)}} לא פעל כראוי וכנדרש מבעל דין הוגן.

{{ח:סעיף|39|אי־&lt;wbr&gt;תחולת הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|הפרק}}|תיקון: תשע״ט־3, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} לא יחול על ההליכים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} הליך שהוגש בהסכמת בעלי הדין;
{{ח:תתת|(2)}} תביעה לפינוי מושכר, תביעת רכב, תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 77|סעיף 77 לחוק}} ותביעה שנקבעו לגביה סדרי דין מיוחדים בחיקוק אחר;
{{ח:תתת|(3)}} הליך שבו נשיא בית המשפט או שופט שמינה לכך ולעניין השתתפות בפגישת מהו״ת אף ממונה שהוא שופט, התיר לבעל דין, מטעמים מיוחדים, שלא לפעול לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), בית המשפט רשאי בכל עת להורות לבעלי הדין לפעול לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}, לרבות הפניית בעלי הדין לקיים פגישת מהו״ת.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: איחוד תובענות}}

{{ח:סעיף|40|איחוד דיון בתובענות}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי להורות על איחוד הדיון בתובענה הנדונה לפניו עם תובענה התלויה ועומדת באותו בית משפט, אם סבר שיש בדבר כדי לייעל ולפשט את ההליכים או למניעת תוצאות סותרות; החל שופט אחר לדון בתובענה שמבקשים לאחדה, ניתן לאחדה רק בהסכמתו.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשו תובענות בנושא אחד לבתי משפט אחדים של אותה דרגה במחוזות שיפוט שונים, יחליט נשיא בית המשפט העליון, או שופט אחר של בית המשפט העליון שהוא הסמיך לכך, למי מבתי משפט אלה יהיה שיפוט ייחודי והתובענות שבשאר בתי המשפט יועברו לבית המשפט האמור ויידונו בו במאוחד.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: סילוק כתבי טענות}}

{{ח:סעיף|41|מחיקת כתב תביעה|תיקון: תשע״ט־3, תשפ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי להורות על מחיקת כתב תביעה בכל עת על יסוד אחד מנימוקים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה;
{{ח:תתת|(2)}} מכתב התביעה עולה כי התביעה היא טרדנית או קנטרנית;
{{ח:תתת|(3)}} התובע מתמיד, באופן שאינו מניח את הדעת, להימנע מלקיים הוראה מתקנות אלה או נמנע מלקיים החלטה או הוראה של בית המשפט;
{{ח:תתת|(4)}} כל נימוק אחר שלפיו הוא סבור שראוי ונכון למחוק את התביעה.
{{ח:תת|(ב)}} מחיקת כתב תביעה לפי תקנות אלה אינה מהווה מעשה בית דין.
{{ח:תת|(ג)}} הורה בית המשפט על מחיקת כתב תביעה לפי תקנות אלה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הדיון בתביעה חדשה יימשך מהשלב שבו נמחקה התביעה הנוכחית, זולת אם הורה בית המשפט אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} בית המשפט רשאי להתנות את מחיקת התביעה בתנאים.

{{ח:סעיף|42|מחיקה מחמת שימוש לרעה בהליכי משפט}}
{{ח:ת}} סבר בית המשפט שבעל דין עשה שימוש לרעה בהליכי משפט רשאי הוא, מטעם זה בלבד, למחוק את כתב טענותיו כולו או מקצתו.

{{ח:סעיף|43|דחיית תביעה במקרים מיוחדים}}
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי לדחות תביעה בכל עת בשל קיומו של מעשה בית דין, התיישנות או מכל נימוק אחר, שלפיו הוא סבור כי ראוי ונכון לדחות את התביעה.

{{ח:סעיף|44|הפסקת תובענה|תיקון: תשע״ט־3, תשפ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי, לבקשת תובע, להפסיק תובענה, כולה או מקצתה.
{{ח:תת|(ב)}} הפסקת תובענה תהיה על דרך של מחיקת כתב התביעה, ותחול {{ח:פנימי|סעיף 41|תקנה 41(ב) ו־(ג)}}.

{{ח:סעיף|45|מחיקה מינהלית מחוסר מעש|תיקון: תש״ף־2}}
{{ח:תת|(א)}} תביעה או בקשה שלא נעשה בה כל מעש מצד בעל דין במשך שישה חודשים בלא הצדקה לכך, תיתן מזכירות בית המשפט התראה בכתב לבעל הדין עשרים ימים מראש לפחות, שעליו לתת טעם מדוע לא יימחק ההליך; לא ניתן טעם בתוך פרק הזמן האמור – יימחק ההליך בלא צורך בהחלטה שיפוטית; ניתן טעם כאמור – יחליט בית המשפט בעניין.
{{ח:תת|(ב)}} הורה בית המשפט שעל תובע או מבקש לעשות דבר שבסדרי דין או שבנוהג בתוך מועד או זמן, והתובע או המבקש לא עשה כן, ניתן למחוק את כתב הטענות הנוגע בדבר, בלא החלטה שיפוטית, ובלבד שניתנה לו התראה כאמור בתקנת משנה (א); ניתן טעם מדוע לא יימחק ההליך – יחליט בית המשפט בעניין.
{{ח:תת|(ג)}} בעל דין רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לביטול המחיקה המינהלית בתוך ארבעה עשר ימים מעת שהומצאה לו הודעת המחיקה ובית המשפט רשאי לבטלה מטעמים מיוחדים.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: תיקון כתב טענות}}

{{ח:סעיף|46|הוראה לתיקון כתב טענות|תיקון: תש״ף־2}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג.
{{ח:תת|(ב)}} כתב טענות מתוקן יוגש בתוך עשרים ימים.

{{ח:סעיף|47|תשובה לכתב טענות מתוקן|תיקון: תש״ף־2}}
{{ח:תת|(א)}} החליט בית המשפט להתיר לבעל דין לתקן את כתב טענותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|תקנה 46}}, יורה אם רשאי בעל הדין שכנגד לתקן כתב טענותיו ואת התנאים לכך.
{{ח:תת|(ב)}} התיר בית המשפט תיקון כתב הטענות של בעל הדין שכנגד כאמור בתקנת משנה (א), יוגש כתב הטענות כאמור בתוך עשרים ימים אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת; לא תיקן בעל הדין שכנגד את כתב טענותיו בתוך הזמן האמור, יוכל להסתמך על כתב טענותיו המקורי ועל הכחשת המפורט בתיקון.

{{ח:סעיף|48||תיקון: תשע״ט־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: בקשות ורשימת בקשות}}

{{ח:סעיף|49|בקשות|תיקון: תשע״ט־3, תש״ף־2, תשפ״א, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא יוגשו בקשות כלשהן במועד שלאחר הגשת כתב הטענות האחרון עד מועד ישיבת קדם־המשפט הראשונה, זולת אם הבקשה היא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בקשה לסעד זמני לפי {{ח:פנימי|פרק טו|פרק ט״ו}};
{{ח:תתת|(2)}} בקשה לגביית עדות מוקדמת לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|תקנה 73}};
{{ח:תתת|(3)}} בקשה לעיכוב הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק הבוררות#סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:חיצוני|חוק הבוררות#סעיף 6|או 6 לחוק הבוררות}} או על יסוד תניית שיפוט זר;
{{ח:תתת|(4)}} בקשה לבדיקה על ידי מומחה מטעם הנתבע וכל הקשור אליה לפי {{ח:פנימי|סעיף 87|תקנה 87}};
{{ח:תתת|(5)}} בקשה לצירוף צד להליך;
{{ח:תתת|(6)}} בקשה לאיחוד הדיון בתובענות לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|תקנה 40}};
{{ח:תתת|(7)}} בקשה לתקן כתבי טענות לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}};
{{ח:תתת|(8)}} בקשה לפסלות שופט לפי {{ח:פנימי|סעיף 173|תקנה 173}};
{{ח:תתת|(9)}} בקשה לפטור מהתייצבות בעל דין או נציג, שניתנה החלטה על התייצבותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 61|תקנה 61(ב)}};
{{ח:תתת|(10)}} בקשה לאישור הסדר פשרה, הסדר גישור או אישור הסדר דיוני;
{{ח:תתת|(11)}} בקשה להתלות או לבטל מינוי מומחה בשל חשש לניגוד עניינים לפי {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (רשימת מומחים מטעם בית המשפט)#סעיף 16|תקנה 16(ו)(2) לתקנות המומחים}}.
{{ח:תת|(ב)}} בקשות המנויות בפסקאות (3) עד (7) בתקנת משנה (א), יוגשו לא יאוחר משישים ימים ממועד הגשת כתב הטענות האחרון.
{{ח:תת|(ג)}} בעל דין יגיש רשימה שבה יציין את הבקשות שבהן הוא מבקש שבית המשפט ידון, וזאת לא יאוחר מעשרים ימים לפני המועד שנקבע לישיבת קדם־המשפט הראשונה.
{{ח:תת|(ד)}} בעל דין אינו רשאי להגיש בקשה לבית המשפט או לציינה ברשימה, אלא אם כן פנה לבעל הדין שכנגד שבעה ימים מראש לפחות והודיעו על הכוונה להגיש בקשה בעניין; האמור לא יחול על בקשה לסעד זמני ארעי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 97|בתקנה 97}}.
{{ח:תת|(ה)}} ברשימת הבקשות יציין בעל הדין את סוג הבקשה ויפרט בתמצית את עניינה של כל בקשה, לרבות את הטענות שהוא מבקש לטעון במסגרתה ואת הראיות שהוא מבקש להביא בתמיכה לה, אם אלה קיימות, ויבהיר מתי ובאיזו מתכונת הוא מבקש לדון בה; הפירוט לא יעלה על עמוד אחד לכל בקשה; בעל הדין שכנגד רשאי להשיב בכתב לרשימת הבקשות בתוך ארבעה עשר ימים מיום שהומצאה לו והיקף התשובה לא יעלה על עמוד אחד לכל בקשה.
{{ח:תת|(ו)}} במועד ישיבת קדם־המשפט יקבע בית המשפט את דרכי הדיון בבקשות המנויות ברשימת הבקשות; בית המשפט רשאי, בין השאר, להורות כי בקשות מסוימות יידונו בעל פה בישיבת קדם־משפט או במועד מאוחר יותר שיורה, או שיידונו על דרך של בקשה בכתב ורשאי הוא לתת כל הוראה אחרת בנוגע לסדרי הדיון בבקשה, לרבות לעניין היקף הטיעון, בכתב או בעל פה.
{{ח:תת|(ז)}} בקשה שלא נכללה ברשימת הבקשות, לא יהיה ניתן להגישה במועד מאוחר יותר אלא ברשות בית המשפט, למעט בקשות המנויות בפסקאות (1), (2) ו־(8) עד (11) בתקנת משנה (א) ובקשות המוגשות לאחר מתן פסק דין; רשות כאמור לא תינתן, אלא אם כן שוכנע בית המשפט כי לא היה ניתן לציין את הבקשה ברשימת הבקשות או כי לבעל הדין הצדק סביר למחדלו; אישר בית המשפט הגשת בקשה במועד מאוחר יותר, רשאי הוא להורות על דרך הדיון בה.
{{ח:תת|(ח)}} בקשה שבית המשפט לא הורה על הדרך להגשתה, תוגש בכתב.
{{ח:תת|(ט)}} מועד שנקבע לדיון בבקשה לא ייחשב כמועד ישיבת קדם־משפט לעניין תקנות אלה, זולת אם בית המשפט הורה אחרת.

{{ח:סעיף|50|הגשת בקשה בכתב והדיון בה|תיקון: תש״ף־2, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} על בקשה שיש להגיש בכתב, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} המבקש יפרט את טיעוניו כולל אסמכתאות, ויצרף לבקשה תצהיר לשם אימות העובדות שביסודה;
{{ח:תת|(2)}} החליט בית המשפט, לאחר שעיין בבקשה, שאין היא מצריכה תשובה, ידחנה מיד;
{{ח:תת|(3)}} החליט בית המשפט שהבקשה מצריכה תשובה, המשיב רשאי להשיב לה בתוך עשרים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, או בתוך מועד אחר שהורה בית המשפט; בתשובתו יפרט את טיעוניו כולל אסמכתאות, ויצרף לה תצהיר לשם אימות העובדות שביסוד התשובה;
{{ח:תת|(4)}} בית המשפט רשאי להחליט על יסוד הבקשה והתשובות בלבד, או אם הדבר נדרש, לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם;
{{ח:תת|(5)}} הבקשה והתשובה, כל אחת בנפרד, לא יעלו בהיקפן על חמישה עמודים, ובבקשה לסעד זמני על שמונה עמודים; התצהירים המצורפים לא יעלו בהיקפם על שלושה עמודים, ובבקשה לסעד זמני על שישה עמודים; והכול לא כולל הכותרת;
{{ח:תת|(6)}} בית המשפט רשאי להורות כי הבקשה תידון בעל פה.

{{ח:סעיף|51|דיון בעל פה בבקשה}}
{{ח:תת|(א)}} הורה בית המשפט כי בקשה תידון בעל פה, ייתן הוראות לגבי היקף וסדר טענות בעלי הדין, חקירת עדים והגשת מסמכים במסגרת הדיון בה.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש בעל דין לתמוך את בקשתו בראיות, יורה בית המשפט על מועד להגשתן ואם לא הורה כאמור יוגש התצהיר לא יאוחר מארבעה עשר ימים לפני המועד שנקבע לדיון.
{{ח:תת|(ג)}} בדיון בעל פה בבקשה יפתח המבקש והמשיב יהיה רשאי להשיב לטיעוניו של המבקש, זולת אם בית המשפט הורה אחרת.

{{ח:סעיף|52|דיון בבקשות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} יחול בשינויים המחויבים על הדיון בבקשות, אלא אם כן נקבע אחרת {{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}}.

{{ח:סעיף|53|הוצאות הבקשה}}
{{ח:ת}} בתום הדיון בכל בקשה יפסוק בית המשפט את הוצאות הבקשה ועל מי הן חלות, בלא קשר לתוצאות ההליך העיקרי, זולת אם מצא שקיימים טעמים מיוחדים שלא לחייב בהוצאות כאמור.

{{ח:סעיף|54|קביעה בדין דבר פנייה לבית המשפט|תיקון: תש״ף־2, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} נקבע בדין שניתן לפנות לבית המשפט בהליך עיקרי שלא על דרך כתב תביעה, לרבות בהמרצה, באבעיה או לקבלת חוות דעת, תוגש הפנייה כבקשה בכתב ויחולו עליה {{ח:פנימי|סעיף 50|תקנות 50(1) ו־(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 52|ו־52}} וכן הוראות אלה:
{{ח:תת|(א)}} המשיב רשאי להשיב לבקשה בתוך עשרים ימים מיום שהומצאה לו או בתוך מועד אחר שהורה לו בית המשפט; בתשובתו יפרט את טיעוניו כולל אסמכתאות ויצרף לה תצהיר לשם אימות העובדות שביסוד התשובה;
{{ח:תת|(ב)}} המבקש יצרף לבקשה הזמנה לדין, ערוכה לפי נוסח {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 4א|טופס 4א שבתוספת הראשונה}}.

{{ח:סעיף|55|פניות|תיקון: תשע״ט־3}}
{{ח:ת}} פניות בעניינים טכניים הנוגעים לניהול שוטף של ההליך, לרבות פניות לשינוי מועדים, יוגשו אל בית המשפט בצירוף עמדת בעל הדין שכנגד, זולת אם לא ניתן לצרפן כתוצאה מהתנהלותו של בעל הדין שכנגד או בשל נסיבות אחרות שלפונה לא היתה שליטה עליהן ושצוינו בפנייה; בפנייה יצוין התאריך המבוקש לשינוי המועד וכן מספר הפניות הקודמות שהוגשו באותו עניין.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: שאלונים, גילוי ועיון במסמכים}}

{{ח:סעיף|56|שאלונים|תיקון: תש״ף־2, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר משלושים ימים לאחר שהוגש כתב הטענות האחרון או בתוך מועד אחר שיורה בית המשפט, בעל דין רשאי לשלוח לבעל דין אחר שאלון שיכלול שאלות ובלבד שהן נוגעות לעניין הנדון ולא די שיהיו קבילות בחקירה שכנגד של עד בעל פה ורשאי בעל דין להציג מסמך הנוגע לדברים הנדונים חלף מענה לשאלון; התשובה לשאלון תינתן בתצהיר בתוך שלושים ימים מיום מסירת השאלון או בתוך מועד אחר שיורה בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} השאלון לא יכלול יותר מ־25 שאלות כולל שאלות משנה, ואולם בתובענה לסעד כספי בבית משפט מחוזי שסכומה עולה על שניים וחצי מיליון שקלים ובתובענה לפיצויים בשל נזק גוף ותובענה שעילתה {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים}} שהוגשו לבית המשפט המחוזי – השאלון לא יכלול יותר מ־50 שאלות כולל שאלות משנה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ד)}} בשעת הדיון רשאי בעל דין להשתמש לראיה במקצת מתשובותיו של בעל הדין שכנגד, ולא להגיש לבית המשפט את שאר תשובותיו; אך אם היה בית המשפט סבור שיש קשר בין תשובות אחרות לבין התשובות שהוגשו כראיה עד שאין להשתמש באלה בלעדי אלה, רשאי הוא להורות שיוגשו לבית המשפט גם התשובות האחרות.

{{ח:סעיף|57|גילוי מסמכים|תיקון: תש״ף־2, תשפ״א, תשפ״א־3}}
{{ח:ת}} לא יאוחר משלושים ימים לאחר שהוגש כתב הטענות האחרון, או במועד אחר שיורה בית המשפט, יחליפו בעלי הדין תצהירי גילוי מסמכים המאמתים את רשימת כל המסמכים הנוגעים לעניינים השנויים במחלוקת, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו של בעל הדין ושאיתר בעל הדין לאחר חקירה ודרישה; אם המסמך אינו מצוי עוד ברשותו או בשליטתו, יפרט את הנסיבות הקשורות לכך.

{{ח:סעיף|58|עיון במסמכים|תיקון: תש״ף־2}}
{{ח:ת}} עד שלושים ימים לאחר שהחליפו בעלי הדין תצהירי גילוי מסמכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|תקנה 57}}, או במועד אחר שיורה בית המשפט, ישלימו בעלי הדין את הליכי העיון במסמכים ויאפשרו האחד לבעל הדין השני לצלם את המסמכים או לסרוק אותם על חשבון בעל הדין שביקש את העיון.

{{ח:סעיף|59|בקשה בעניין הליך גילוי ועיון ומענה לשאלון|תיקון: תשע״ט־3, תש״ף־2}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה בעניין הליך גילוי ועיון, לרבות בקשה בעניין מענה לשאלון או לגילוי או עיון במסמך פלוני, תועלה ברשימת הבקשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|תקנה 49(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} נטענה טענת חיסיון לגבי שאלה או מסמך, רשאי בית המשפט לעיין במסמך כדי להחליט אם יש ממש בטענה זו.

{{ח:סעיף|60|אי־&lt;wbr&gt;מילוי הוראות {{ח:פנימי|פרק ט|הפרק}}|תיקון: תשע״ט־3, תש״ף־2, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} הליכי גילוי ועיון נאותים מהווים תנאי בסיסי לקיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן; סבר בית המשפט שבעל דין לא קיים כראוי את חובתו לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, רשאי הוא לחייבו באופן מיידי בהוצאות ובמקרים מיוחדים אף למחוק את כתב טענותיו.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), בעל דין שאינו מגלה מסמך שיש לגלותו או שאינו נענה לדרישה לעיין במסמך שגילה, לא יהיה רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות בית המשפט לאחר שנוכח לדעת כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו; ואם מדובר במסמך המזיק לעניינו של בעל הדין רשאי בית המשפט להורות על מחיקת כתב התביעה או כתב ההגנה, לפי העניין, ואם לא הורה כן, יורה על חיובו בהוצאות זולת אם מצא טעמים מיוחדים שלא לעשות כן.

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: קדם־משפט}}

{{ח:סעיף|61|מועד ואופן קיום ישיבת קדם־&lt;wbr&gt;משפט|תיקון: תש״ף־2, תשפ״א, תשפ״א־3, תשפ״ה־2, תשפ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} ישיבת קדם־המשפט תיקבע לאחר שהוגש כתב הגנה וחלף המועד להגשת כתב הטענות האחרון.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי להורות שבעלי הדין יתייצבו בעצמם; אם בעל הדין הוא תאגיד, רשות מקומית או המדינה – רשאי בית המשפט להורות על התייצבות נציג הבקיא בפרטי ההליך, ככל שיידרש.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי לקיים ישיבת קדם־משפט גם בהיוועדות חזותית, בשיחת ועידה או בכל אמצעי טכנולוגי אחר; בהליך שבו בעל דין איננו מיוצג בידי עורך דין, רשאי בית המשפט לקיים ישיבת קדם־משפט כאמור בהסכמתו בלבד.
{{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור בתקנת משנה (ג), ישיבת קדם־משפט בהליך דיון מהיר למעט דיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 81א|תקנה 81א}}, בתובענה לפיצויים בשל נזק גוף, למעט תביעה שעניינה רשלנות רפואית, ובתובענה שעילתה {{ח:חיצוני|חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים|בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים}}, תתקיים בהיוועדות חזותית, אלא אם כן החליט בית המשפט, מיוזמתו או בעקבות פניית בעל דין, שישיבה בנוכחות הצדדים נדרשת בנסיבות העניין; ההחלטה בדבר קיום ישיבה בנוכחות הצדדים תינתן זמן מספיק לפני מועד הדיון; בהליך שבו בעל דין אינו מיוצג בידי עורך דין, רשאי בית המשפט לקיים ישיבת קדם־משפט כאמור בתקנת משנה (ג) בהסכמתו בלבד.
{{ח:תת|(ג2)}} יובהר כי על ישיבת קדם־משפט בהיוועדות חזותית חל {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 70|סעיף 70 לחוק}}, ובכלל זה איסור צילום והקלטה של הדיון, זולת אם בית המשפט הורה אחרת, {{ח:פנימי|סעיף 72|ותקנה 72}} תחול בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג3)}} פנייה בעניין אופן קיום ישיבת קדם־משפט בהיוועדות חזותית או בנוכחות הצדדים תוגש לפי {{ח:פנימי|סעיף 55|תקנה 55}}.
{{ח:תת|(ד)}} דין אי־התייצבות בישיבת קדם־המשפט כדין אי־התייצבות בדיון.

{{ח:סעיף|62|הגשת רשימת עדים לקראת קדם־&lt;wbr&gt;המשפט|תיקון: תש״ף־2}}
{{ח:ת}} התובע יגיש עד עשרים ימים לפני ישיבת קדם־המשפט הראשונה והנתבע יגיש עד ארבעה עשר ימים לאחר מכן, את רשימת העדים שבכוונתו להזמין למתן עדות, לשם הצגת מסמכים או למתן תעודת עובד ציבור או תעודה ציבורית; הרשימה תכלול בצד כל עד פירוט תמציתי של הצורך והמטרה של העדתו; קיים חשש ממשי להשפעה על עד או אם קיים טעם מספיק אחר, רשאי בעל הדין לציין זאת ברשימה בלי לציין את שמו והפירוט הנדרש ובישיבת קדם־המשפט יבורר העניין.

{{ח:סעיף|63|ישיבת קדם־&lt;wbr&gt;המשפט וסמכות בית המשפט בקדם־&lt;wbr&gt;משפט|תיקון: תש״ף־2}}
{{ח:תת|(א)}} ככלל, ראוי שבית המשפט ישאף כי שלב קדם־המשפט לא יעלה על שתי ישיבות בבית משפט השלום ועל שלוש ישיבות בבית המשפט המחוזי.
{{ח:תת|(ב)}} בישיבת קדם־המשפט יורה בית המשפט על דרכי הדיון בתובענה במטרה לייעלו, לפשטו ולהחישו; בכלל זה רשאי הוא מיוזמתו או לבקשת בעל דין –
{{ח:תתת|(1)}} להורות על שלבי הדיון בתובענה ועל המועדים לקיומם;
{{ח:תתת|(2)}} להורות על דרך ועיתוי שמיעת הודעות לצד שלישי ותביעות שכנגד;
{{ח:תתת|(3)}} להורות אם העדויות הראשיות יישמעו בעל פה או בכתב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 67|בתקנה 67}};
{{ח:תתת|(4)}} להורות על אופן ההגשה ועל דרכי הדיון בבקשות המנויות ברשימת הבקשות;
{{ח:תתת|(5)}} לפצל את הדיון ולתת כל הוראה דיונית בנוגע לדרך ליבון המחלוקות;
{{ח:תתת|(6)}} להורות על מתכונת ניהול ההליך, משך זמן הוכחת הטענות וכשרותן של הראיות;
{{ח:תתת|(7)}} להורות על סדר העדים שיתייצבו לדיון או יציגו מסמכים ואת משך זמן החקירות וכן לקבוע שחקירת עד מסוים היא מיותרת ואינה נדרשת;
{{ח:תתת|(8)}} להורות על שמיעת עדות מוקדמת, עדות מחוץ לכותלי בית המשפט או בהיוועדות חזותית וכן על הפקדת ערובה להבטחת הוצאות העדים;
{{ח:תתת|(9)}} למנות מומחה לשם בירור מחלוקת שבין בעלי הדין;
{{ח:תתת|(10)}} להורות לבעלי הדין להגיש תיק מוצגים מאוחד או נפרד שיכלול את המוצגים של כל בעלי הדין;
{{ח:תתת|(11)}} להורות על צירוף בעלי דין ומחיקתם;
{{ח:תתת|(12)}} להורות על תיקון כתבי הטענות, מחיקת כל דבר שאינו דרוש לעניין ובירור רשימת השאלות השנויות במחלוקת ועריכת הפלוגתות;
{{ח:תתת|(13)}} לתת סעד זמני;
{{ח:תתת|(14)}} לשמוע על אתר עדות של כל הנוכח באולם בית המשפט, על עובדה שבמחלוקת ולקבל מענה לשאלות בעניינים הנוגעים לסכסוך נושא התובענה;
{{ח:תתת|(15)}} להורות לבעל הדין להשיב בתצהיר על שאלות שונות או על עניינים שונים;
{{ח:תתת|(16)}} למחוק את כתב התביעה או לדחות את התובענה או לתת פסק דין אם מצא שכתב ההגנה אינו מגלה הגנה כלל;
{{ח:תתת|(17)}} להציע לבעלי הדין הצעת פשרה או להציע להם לפסוק על דרך הפשרה או מנגנון חלופי ליישוב הסכסוך.
{{ח:תת|(ג)}} אין באמור בתקנות משנה (א) או (ב) כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לתת החלטות הנוגעות לניהול ההליך גם לפני ישיבת קדם־המשפט.
{{ח:תת|(ד)}} בישיבת קדם־המשפט המסכמת יורה בית המשפט על סדרי הדיון בתובענה ובכלל זה, יורה על מועדי שמיעת העדים והסיכומים ויקצוב את משך העדות, זמני החקירות ומשך הסיכומים של כל אחד מהם.

{{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: הדיון}}

{{ח:סעיף|64|רציפות הדיון}}
{{ח:תת|(א)}} לאחר ישיבת קדם־המשפט המסכמת יתקיים דיון במועדים שבית המשפט יורה, ובמסגרתו יובאו ראיות בעלי הדין.
{{ח:תת|(ב)}} הדיון בהליך שבו החלה שמיעת הראיות יתקיים ברצף והמשך הדיון במועד נדחה יתקיים בתוך ימים ספורים, זולת אם נסיבות העניין מחייבות אחרת; לעניין זה, על בית המשפט להבטיח, ככלל, שחקירה נגדית של עד תהיה מיד ובהמשך לחקירתו הראשית.

{{ח:סעיף|65||תיקון: תשע״ט־3, תשע״ט־4, תש״ף־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|66|סדר הטיעון}}
{{ח:ת}} באין קביעה אחרת המתחייבת מנסיבות העניין, בתחילה תבוא פרשת התביעה ולאחריה פרשת ההגנה; הבאת ראיות מפריכות טעונה רשות מבית המשפט.

{{ח:סעיף|67|דרך הבאת הראיות|תיקון: תשפ״א, תשפ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט יחליט אם העדויות הראשיות יישמעו בעל פה או בכתב; בהחלטתו לגבי אופן שמיעת העדויות ישקול בית המשפט, בין השאר, את היקף הראיות בכתב ובעל פה, את מורכבותה של התביעה וטיב הסכסוך בין הצדדים תוך מתן עדיפות לשמיעת עדויות בעל פה, אם יש בכך כדי לסייע לגילוי האמת ולניהול יעיל של הדיון.
{{ח:תת|(א1)}} הורה בית המשפט על הגשת עדות ראשית בכתב, ולא הגיש בעל הדין תצהיר של עד כאמור, רשאי בית המשפט, בלי לגרוע משאר סמכויותיו, להורות כי לא יורשה בעל הדין להביא את העד או להוכיח את העובדה, אלא אם כן שוכנע בית המשפט כי התצהיר לא הוגש מסיבות מוצדקות.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), בתובענה לסעד כספי בבית משפט מחוזי שסכומה עולה על שניים וחצי מיליון שקלים חדשים ובתובענה לפיצויים בשל נזק גוף ותובענה שעילתה {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים}} שהוגשו לבית המשפט המחוזי, תינתן עדיפות למתן עדות בכתב אם יש בכך כדי לסייע לגילוי האמת ולניהול יעיל של הדיון.
{{ח:תת|(ג)}} לאחר שהוזהר העד כדין, בעל הדין שזימן את העד יחקרוהו בחקירה ראשית ובעל הדין שכנגד רשאי לחקור את העד בחקירה נגדית; בעל הדין שזימן את העד רשאי לחזור ולחקור אותו בחקירה חוזרת, לגבי עניינים הנובעים מהחקירה הנגדית שנותרה לגביהם אי־בהירות; לעניין תקנת משנה זו, ”בעל דין שכנגד“ – כל בעל דין המצוי בחזית מחלוקת מהותית עם בעל הדין שזימן את העד או שבית המשפט התיר לו לחקור את העד בחקירה נגדית.

{{ח:סעיף|68|התנגדות לשאלות|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} במקרה של התנגדות לשאלה שהוצגה לעד, יציין המתנגד את נימוקי התנגדותו לאלתר ובעל הדין המבקש להציג את השאלה ישיב מיד להתנגדות; בית המשפט יכריע בעניין ההתנגדות לשאלה ובעניין קבילותה מיד בתום טיעוני בעלי הדין, אלא אם כן מצא כי בנסיבות העניין יש לדחות את ההכרעה.

{{ח:סעיף|69|סמכות בית המשפט בחקירה}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי לזמן כל אדם לתת עדות, לדרוש מכל אדם הנוכח באולם בית המשפט להעיד, ולשוב ולזמן לעדות נוספת עד שכבר נחקר.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי לתת כל הוראה במסגרת חקירת עד ובכלל זה, להציג לעד כל שאלה שתיראה לו או להורות לו להציג כל מסמך המצוי ברשותו או בשליטתו.

{{ח:סעיף|70|הגשת העתק מסמך}}
{{ח:תת|(א)}} בעל דין לא יצרף לכתב טענות נספח מקורי ולא ימסור כראיה לבית המשפט מסמך מקורי אלא את העתקו בלבד, זולת אם הורה בית המשפט אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} הגיש בעל הדין נספח או מסמך מקורי לפי החלטת בית המשפט, יודיע על כך למזכירות בית המשפט בהודעה בכתב שתוכתר במילים ”הודעה בדבר הגשת מסמך מקורי“.
{{ח:תת|(ג)}} אין באמור כדי לגרוע מהחובה להציג מסמך מקורי מקום שבו קיימת חובה כזו.

{{ח:סעיף|71|הצגת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית על ידי בעל דין}}
{{ח:ת}} בעל דין המבקש להציג ראיה במדיה אלקטרונית או דיגיטלית, יודיע לבית המשפט על כוונתו לעשות כן לא יאוחר משלושה ימים לפני מועד הדיון; מנהל בתי המשפט רשאי להורות על המתכונת שבה תוגש ראיה ובאין הוראה כאמור – לפי הוראת נשיא בית המשפט.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית|הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית}} לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018 (י״פ תשפ״ו, 1800).}}

{{ח:סעיף|72|עדות בהיוועדות חזותית}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי להתיר שמיעת עדות בדרך של היוועדות חזותית בתוך שטחה של מדינת ישראל או מחוצה לה לפי הוראות שייתן, אם השתכנע כי התקיימו התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הגעתו של העד לבית המשפט שבו נדונה התובענה שבעניינה הוא נדרש להעיד תקשה עליו מאוד, והוא נתן את הסכמתו למתן עדות בדרך זו;
{{ח:תתת|(2)}} עדותו של העד חיונית לשאלות השנויות במחלוקת;
{{ח:תתת|(3)}} אין מניעה מבחינת מדינת החוץ לשמיעת עדות בדרך זו בתחומה.
{{ח:תת|(ב)}} היוועדות חזותית תתאפשר אם המקום שבו ימסור העד את עדותו ואולם בית המשפט שבו נדונה התובענה יכללו, בין השאר –
{{ח:תתת|(1)}} מכשור המאפשר לעד לראות ולשמוע במהלך עדותו את המתרחש באולם בית המשפט שבו נדונה התובענה שבעניינה הוא נדרש להעיד, אם בית המשפט מצא שהדבר דרוש בנסיבות העניין;
{{ח:תתת|(2)}} מצלמה המאפשרת צילום תקריב של מסמכים;
{{ח:תתת|(3)}} מסך צפייה מרכזי באולם בית המשפט וכן מסך צפייה אישי לשופט.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל בתי המשפט רשאי להורות על דרישות טכניות לעניין האמצעים הנדרשים לשמיעת העדות בהיוועדות חזותית.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|הודעה בדבר הוראת מנהל בתי המשפט בדבר עדות בהיוועדות חזותית|הודעה בדבר הוראת מנהל בתי המשפט בדבר עדות בהיוועדות חזותית}} לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018 (י״פ תשפ״א, 2341).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/guide_to_civil_procedure_01012021?chapterIndex|הסברים אודות דיון משפטי באמצעות היוועדות חזותית (video conference)}} באתר הרשות השופטת.}}

{{ח:סעיף|73|עדות מוקדמת}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי בכל עת להורות על גביית עדות מוקדמת ועל אופן גבייתה, כל עוד קיים חשש סביר שלא יהיה ניתן לשמוע את העד במועד הרגיל או אם בעלי הדין, המיוצגים כולם בידי עורכי דין, הסכימו לכך.
{{ח:תת|(ב)}} העדות המוקדמת תיגבה בדרך שגובים עדות בבית המשפט ודינה כדין עדות שנשמעה בבית המשפט לכל דבר ועניין, ואם לא ניתן לגבות עדות בדרך כאמור – יכול שעוזר משפטי או מתמחה ישמעו אותה.
{{ח:תת|(ג)}} אם העדות המוקדמת לא נשמעה לפני שופט או לא הוקלטה – היא תיקרא לפני העד, ואם הודה בנכונותה – יחתום עליה, וכן יחתום עליה גובה העדות כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} אם בשעת גביית עדות כאמור הובעה התנגדות לשאלה מסוימת, תתועד השאלה, ההתנגדות, הנימוקים בעד ונגד והתשובה בפרוטוקול; בסמוך לאחר קבלת הפרוטוקול יכריע בית המשפט אם יש לקבל את ההתנגדות או לנהוג בתשובה בדרך אחרת.
{{ח:תת|(ה)}} העדות המוקדמת תצורף לפרוטוקול תיק בית המשפט.

{{ח:סעיף|74|דרך סיכום טענות|תיקון: תש״ף־2}}
{{ח:תת|(א)}} סיכומי טענות בעלי הדין יישמעו בעל פה בהקדם האפשרי לאחר סיום הבאת הראיות; בית המשפט רשאי במקרים המתאימים בהתחשב, בין השאר, בהיקף הראיות בכתב ובעל פה, במורכבותה של התביעה ובטיב הסכסוך בין הצדדים, להורות שסיכומי הטענות על הפרשה כולה או על שאלה מסוימת שהורה, יוגשו בכתב.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט יורה על סדר סיכומי הטענות, משך הטענות שבעל פה או היקף הטענות שבכתב.
{{ח:תת|(ג)}} דין אי־הגשת סיכומי הטענות בכתב במועד, כדין אי־התייצבות לדיון.

{{ח:סעיף|75|אי־&lt;wbr&gt;התייצבות לדיון}}
{{ח:ת}} לא התייצב בעל דין ולא ניתן טעם סביר לאי־ההתייצבות, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} לא התייצב התובע, ימחק בית המשפט את כתב התביעה או ידחה את התביעה אם מצא טעמים מיוחדים לדחייה;
{{ח:תת|(2)}} לא התייצב הנתבע והתובע התייצב, רשאי התובע להוכיח את תביעתו, ויהיה זכאי לסעד שביקש לפי הראיות שהתקבלו.

{{ח:סעיף|76|הפרדת הדיון}}
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי בכל עת להורות על הפרדת הדיון ולדון תחילה בחלק מהמחלוקות, העילות או הסעדים, לצורך ייעול ההליך וככל שיראה לנכון.

{{ח:סעיף|77|המשך דיון בפני מותב אחר}}
{{ח:ת}} נבצר משופט, מכל סיבה שהיא, לסיים את הדיון, רשאי שופט אחר להמשיך מן השלב שבו הפסיק קודמו.

{{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב: דיון מהיר}}

{{ח:סעיף|78|תחולת ההוראות|תיקון: תשפ״ה־2, תשפ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} יחול על תביעה, באחד ממקרים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תביעה שסכומה או שווי נושאה אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים, זולת כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תביעה שהוגשה בקשה לאשרה כתובענה ייצוגית;
{{ח:תתתת|(ב)}} תביעה שעילתה {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975}};
{{ח:תתתת|(ג)}} תובענה לפיצויים בשל נזק גוף, ובכלל זה תביעות לפי פוליסת ביטוח;
{{ח:תתת|(2)}} תביעה לפינוי מושכר;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 7.10.2026 עד יום 1.10.2031):}} בתביעה לקבלת סעד הצהרתי לפי {{ח:חיצוני|חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)#סעיף 28|סעיף 28 לחוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה), התשפ״ו–2026}}.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי להורות כי תביעה המוגשת לבית משפט השלום, שאינה תביעה הנדונה במסלול דיון מהיר, תידון כתביעה במסלול כאמור, אם סבר כי היא מתאימה לכך.
{{ח:תת|(ג)}} בית משפט רשאי בכל עת, להורות כי תביעה או תביעה שכנגד במסלול דיון מהיר תועבר למסלול דיון רגיל, אם מצא כי היא אינה מתאימה להתנהל בדיון מהיר.

{{ח:סעיף|79|צרופות לכתב טענות בתובענה בדיון מהיר וגילוי מסמכים מוקדם|תיקון: תשע״ט־3, תש״ף־2, תשפ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} בעל דין יצרף לכתב טענות בתובענה בדיון מהיר –
{{ח:תתת|(1)}} תצהיר מטעמו ערוך לפי נוסח {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 5|טופס 5 שבתוספת הראשונה}} לשם אימות העובדות שבכתב הטענות, וכן חוות דעת מומחה, אם נדרש; תצהיר בעל דין שלא צורף לכתב הטענות בעת הגשתו, לא יוגש, אלא ברשות בית המשפט; בעל דין רשאי לצרף תצהיר של אדם אחר, ובלבד שיפרט בתצהיר מטעמו מדוע העובדות שבכתב הטענות אינן בידיעתו;
{{ח:תתת|(2)}} רשימה של המסמכים הנוגעים לעניין הנדון, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו, ושאיתר לאחר חקירה ודרישה; אם המסמך מצוי ברשותו, יצרף העתק שלו לכתב הטענות; אם המסמך אינו מצוי עוד ברשותו או בשליטתו, יפרט את הנסיבות הקשורות לכך;
{{ח:תתת|(3)}} רצה בעל דין להזמין לעדות עדים נוספים, יגיש יחד עם כתב טענותיו רשימה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62|בתקנה 62}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 59|תקנה 59(ב)}}, לא יחול על תובענות בדיון מהיר ואולם, לא צירף בעל דין מסמך כאמור בתקנת משנה (א)(2), תחול לגביו {{ח:פנימי|סעיף 60|תקנה 60}} בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|80|הוראות ומועדים מיוחדים|תיקון: תשע״ט־3, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} כתב הגנה במסלול דיון מהיר יוגש בתוך ארבעים וחמישה ימים ממועד המצאת כתב התביעה לידי הנתבע.
{{ח:תת|(ב)}} נתבע במסלול דיון מהיר רשאי עם הגשת כתב ההגנה לתת הודעה לצד שלישי לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|תקנה 22}} {{ח:פנימי|סעיף 23|ו־23}}, אם ניתנה לכך רשות בית המשפט, ואולם המועד להגשת כתב הגנה על ידי הצד השלישי הוא ארבעים וחמישה ימים.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט יורה על מועד ישיבת קדם־משפט בדיון מהיר שלא יהיה מאוחר מתשעים ימים ממועד הגשת כתב ההגנה האחרון; בדיון מהיר ראוי שתתקיים ישיבה אחת בלבד של קדם־משפט.
{{ח:תת|(ד)}} בית המשפט יורה על מועד לדיון במסלול דיון מהיר שלא יהיה מאוחר משישה חודשים ממועד הגשת כתב ההגנה האחרון.
{{ח:תת|(ה)}} החלטה בבקשה שהוגשה במסלול דיון מהיר תינתן בתוך שבעה ימים ממועד הדיון בה, או ממועד הגשת תשובת המשיב לבית המשפט, לפי העניין.
{{ח:תת|(ו)}} הדיון בתובענה במסלול דיון מהיר יסתיים בתוך יום אחד; סבר בית המשפט כי יש צורך בכך, רשאי הוא להורות על ימי דיון נוספים, ככל האפשר, ברציפות עד גמר חקירת העדים; לא יידחה המועד לדיון בתביעה ביותר מארבעה עשר ימים מיום הדיון האחרון בה, אלא באישור נשיא בית המשפט או סגנו שהוא הסמיך לכך.
{{ח:תת|(ז)}} בעלי הדין רשאים להגיש לבית המשפט, עד ארבעה עשר ימים לפני המועד שנקבע לדיון, רשימת אסמכתאות משפטיות ועיקרי טיעון בכתב בהיקף שלא יעלה על חמישה עמודים סך הכול לא כולל הכותרת; סיכום טענות בעלי הדין יהיה בעל פה ביום הדיון בתובענה לאחר סיום הבאת הראיות, אלא אם כן בית המשפט הורה אחרת מטעמים מיוחדים.
{{ח:תת|(ח)}} נתבע במסלול דיון מהיר רשאי להגיש עם כתב ההגנה תביעה שכנגד נגד בעלי הדין בתובענה המקורית אם מתקיים בה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מהווה תובענה במסלול דיון מהיר;
{{ח:תתת|(2)}} נושאה ונושא התובענה המקורית הוא אחד או שהן נובעות מאותן הנסיבות, יהיה סכום התביעה שכנגד או שווי נושאה, אשר יהיה.

{{ח:סעיף|81|תביעה לפינוי מושכר – הוראות מיוחדות}}
{{ח:תת|(א)}} תביעה לפינוי מושכר לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} לא תכיל סעדים נוספים והתובע רשאי לתבוע בהליך נפרד, בלא צורך בקבלת רשות מבית המשפט, סעדים נוספים בשל אותה עילה; אם הוגשה תביעה נוספת, יודיע על כך התובע לבית המשפט ויידרש לציין אם מתקיימים בתביעה התנאים הנדרשים לצורך קיום דיון בה במסלול של דיון מהיר.
{{ח:תת|(ב)}} כתב הגנה בתביעה לפינוי מושכר יוגש בתוך שלושים ימים ממועד המצאת כתב התביעה.
{{ח:תת|(ג)}} נתבע בתביעה לפינוי מושכר אינו רשאי להגיש תביעה שכנגד או הודעה לצד שלישי.
{{ח:תת|(ד)}} בתביעה לפינוי מושכר לא תתקיים ישיבת קדם־משפט וההוראות לעניין ישיבה כאמור לא יחולו על הליך מסוג זה.
{{ח:תת|(ה)}} בית המשפט יורה על מועד לדיון בתביעה לפינוי מושכר שלא יהיה מאוחר משלושים ימים ממועד הגשת כתב ההגנה האחרון.

{{ח:סעיף|81א|הוראות מיוחדות החלות על תביעת רכב|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 49|תקנות 49}}, {{ח:פנימי|סעיף 62|62}} {{ח:פנימי|סעיף 87|ו־87(ח)}} לא יחולו בתובענה בסדר דין מהיר שעניינה תביעת רכב, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} בקשה בתביעת רכב תוגש בכתב;
{{ח:תת|(2)}} בעלי הדין יביאו את ראיותיהם בישיבת קדם המשפט, אלא אם כן הורה להם בית המשפט אחרת;
{{ח:תת|(3)}} בעל דין יודיע לעדים מטעמו על כוונתו להזמינם לעדות או לשם הצגת מסמכים; הודעה כאמור תימסר לעד זמן מספיק לפני מועד מתן העדות, והיא תכלול את המקום והמועד שבו הוא נדרש להתייצב; לא התייצב העד לעדות לפי הודעת בעל דין, לא תשמש אי־היענותו עילה לדחיית הדיון אלא מטעמים מיוחדים;
{{ח:תת|(4)}} ביקש מי מבעלי הדין לחקור מומחה שהגיש חוות דעת, יודיע על כך לבית המשפט ולשאר הצדדים שלושים ימים לפחות לפני המועד שנקבע לישיבת קדם המשפט או בתוך שבעה ימים ממועד קבלת חוות הדעת, לפי המאוחר.

{{ח:סעיף|81ב|הוראות מיוחדות החלות על תביעה לסעד הצהרתי לפי {{ח:חיצוני|חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)#סעיף 28|סעיף 28 לחוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)}}|תיקון: תשפ״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 7.10.2026 עד יום 1.10.2031):}}
{{ח:ת}} בתביעה בסדר דין מהיר שעניינה קבלת סעד הצהרתי לפי {{ח:חיצוני|חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)#סעיף 28|סעיף 28 לחוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה), התשפ״ו–2026}}, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} התביעה לא תכיל סעדים נוספים והתובע רשאי לתבוע בהליך נפרד, בלא צורך בקבלת רשות מבית המשפט, סעדים נוספים בשל אותה עילה; אם הוגשה תביעה נוספת, יודיע על כך התובע לבית המשפט ויידרש לציין אם מתקיימים בתביעה התנאים הנדרשים לצורך קיום דיון בה במסלול של דיון מהיר;
{{ח:תת|(2)}} לא תתקיים ישיבת קדם־משפט אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

{{ח:סעיף|82|פסק הדין בתובענה בדיון מהיר}}
{{ח:תת|(א)}} עם תום הדיון בתובענה ולכל המאוחר בתוך ארבעה עשר ימים, ייתן בית המשפט פסק דין, זולת אם נשיא בית המשפט אישר לתת את פסק הדין במועד מאוחר יותר.
{{ח:תת|(ב)}} פסק הדין יהיה מנומק באופן תמציתי, זולת אם סבר בית המשפט כי יש צורך בהנמקה מפורטת משום שיש בפסק הדין חידוש או חשיבות מיוחדת לציבור או מטעמים מיוחדים אחרים.

{{ח:קטע2|פרק יג|פרק י״ג: עדים}}

{{ח:סעיף|83|הזמנת עדים|תיקון: תש״ף־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל דין יודיע לעד המופיע ברשימת העדים שהגיש או ברשימת העדים שתוקנה ברשות בית המשפט, על כוונתו להזמינו לעדות או לשם הצגת מסמכים; הודעה כאמור תימסר לעד זמן מספיק לפני מועד מתן העדות והיא תכלול את המקום והמועד שבו הוא נדרש להתייצב; לא התייצב העד לעדות לפי הודעת בעל הדין, לא תשמש אי־היענותו עילה לדחיית הדיון אלא מטעמים מיוחדים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) או נוסף על האמור בה, בעל דין רשאי להגיש לבית המשפט בקשה להזמנת עד בתוך שלושים ימים מעת קביעת מועד הדיון ובכל מקרה לא פחות מארבעה עשר ימים לפני מועד הדיון.
{{ח:תת|(ג)}} הוגשה בקשה להזמנת עד לפי תקנת משנה (ב), רשאי בית המשפט להמציא לעד הזמנה למתן עדות לפי הפרטים שמסר בעל הדין ורשאי הוא להורות לבעל הדין לבצע את ההמצאה באמצעות בא כוחו או מי מטעמו, שאינו בעל הדין; התבקש בעל הדין להשלים פרטים הדרושים להמצאה ולא עשה כן, יראוהו כמי שמוותר על ההזמנה באמצעות בית המשפט.
{{ח:תת|(ד)}} עובד ציבור לא יידרש לתת עדות בעל פה, אם ניתן לגבות את עדותו באמצעות תעודת עובד ציבור או תעודה ציבורית, זולת אם בית המשפט הורה אחרת.

{{ח:סעיף|84|ערובה להוצאות העדים}}
{{ח:ת}} בעל דין המבקש מבית המשפט להזמין עד יתחייב בבקשה לשלם לו את הוצאותיו כפי שיפסוק בית המשפט, ורשאי בית המשפט להתנות את הזמנתו של עד בהפקדת ערובה בסכום שיורה.

{{ח:סעיף|85|התייצבות לעדות}}
{{ח:תת|(א)}} עד שהוזמן למתן עדות לפי תקנות אלה, יתייצב לכל ישיבה שאליה יוזמן.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהוזמן להציג מסמך רשאי לעשות כן באמצעות אדם אחר, זולת אם בית המשפט הורה אחרת.

{{ח:סעיף|86|שכר עדים והוצאותיהם}}
{{ח:ת}} נענה אדם להזמנה להעיד בבית משפט, רשאי בית המשפט להורות לבעל הדין שביקש להזמינו לשאת בהוצאותיו כפי שיפסוק.

{{ח:קטע2|פרק יד|פרק י״ד: מומחים}}

{{ח:סעיף|87|מומחים מטעם בעלי הדין|תיקון: תשע״ט־3, תשפ״א, תשפ״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} רצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה, יצרף לכתב טענותיו חוות דעת של מומחה בתחום מומחיותו.
{{ח:תת|(ב)}} הגיש תובע חוות דעת בעניין שברפואה, רשאי נתבע לשלוח לו דרישה בכתב להעמיד את נושא חוות הדעת לבדיקה בידי מומחה מטעמו; נדרש תובע כאמור, ייעתר לדרישה בלא דיחוי, זולת אם קיימת הצדקה לסירוב; חוות הדעת תומצא לתובע גם אם לא הוגשה לבית המשפט.
{{ח:תת|(ג)}} רצה תובע לחלוק על חוות דעת מומחה בעניין שברפואה שצורפה לכתב ההגנה, יגיש חוות דעת נגדית בתוך שישים ימים מהיום שהומצאה לו חוות הדעת או בתוך זמן אחר שהורה עליו בית המשפט.
{{ח:תת|(ד)}} בית המשפט רשאי, אם מצא הצדקה לכך, לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת בעניין שברפואה לכתב הטענות או לדחות את מועד הגשתה; התובע והנתבע יבקשו את הפטור או את הדחייה כאמור לכל המאוחר עם הגשת כתב התביעה וכתב ההגנה בהתאמה.
{{ח:תת|(ה)}} רצה בעל דין להוכיח עניין שבמומחיות, שאינו עניין שברפואה, יגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה לאותו עניין לא יאוחר מתשעים ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות או במועד אחר שהורה עליו בית המשפט.
{{ח:תת|(ו)}} רצה בעל דין שנמסרה לו חוות דעת כאמור בתקנת משנה (ה), להגיש חוות דעת מטעמו כראיה במשפט באותו עניין, יגיש אותה לבית המשפט לא יאוחר משלושים ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות או במועד אחר שהורה עליו בית המשפט.
{{ח:תת|(ז)}} חוות דעת המוגשת לבית המשפט לפי תקנה זו תיערך לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 24|סעיף 24 לפקודת הראיות}} ותצורף רשימת האסמכתאות שהמומחה מסתמך עליהן; אסמכתאות שלא ניתן לאתרן בנקיטת אמצעים סבירים, יצורפו לחוות הדעת.
{{ח:תת|(ח)}} בעל דין המגיש חוות דעת של מומחה מטעמו ידאג להתייצבותו לחקירה בבית המשפט, זולת אם בעל הדין שכנגד הודיע שהוא מוותר על חקירתו.
{{ח:תת|(ט)}} לא יוגשו מטעם בעלי הדין חוות דעת נוספות מעבר לחוות הדעת שניתן להגיש לפי תקנה זו, אלא באישור בית המשפט.

{{ח:סעיף|88|מומחה מטעם בית המשפט|תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (רשימת מומחים מטעם בית המשפט)|מתקנות המומחים}}, בית המשפט רשאי בכל עת למנות מטעמו מומחה, כמה מומחים או צוות של מומחים למתן חוות דעת בעניין שבמומחיות, ולתת מזמן לזמן הוראות והנחיות בנוגע למילוי התפקיד.
{{ח:תת|(ב)}} בהחלטתו למנות מומחה מטעם בית המשפט ישקול בית המשפט, בין השאר, את שווי נושא התביעה, עניינה, היקף וסוג המחלוקת שבין בעלי הדין או שבין המומחים מטעם בעלי הדין.
{{ח:תת|(ג)}} מונה מומחה מטעם בית המשפט והוגשו באותו עניין גם חוות דעת מומחים מטעם בעלי הדין, לא ייחקרו המומחים מטעם בעלי הדין, זולת אם הודיע בעל דין על רצונו לחקור את כולם או מקצתם; הודיע כך בעל דין, ייחקרו המומחים כאמור באופן ובהיקף כפי שיורה בית המשפט בהתחשב בנסיבות העניין, ובשים לב לחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט ולעדותו.
{{ח:תת|(ד)}} מונה מומחה מטעם בית המשפט בהסכמת בעלי הדין, יראו הסכמה זו כהסדר דיוני הכולל את ההוראות המפורטות להלן, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת:
{{ח:תתת|(1)}} לא יוגשו חוות דעת מומחה מטעם בעלי הדין;
{{ח:תתת|(2)}} יראו חוות דעת מומחה שהגישו בעלי הדין קודם למינוי המומחה מטעם בית המשפט, כאילו לא התקבלו כראיה.

{{ח:סעיף|89|העדר ניגוד עניינים|תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:ת}} כדי למנוע מינוי מומחה מטעם בית המשפט המצוי בניגוד עניינים, תחול {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (רשימת מומחים מטעם בית המשפט)#סעיף 16|תקנה 16 לתקנות המומחים}}.

{{ח:סעיף|90|סמכותו של מומחה מטעם בית המשפט|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} מומחה מטעם בית המשפט רשאי לדרוש מבעל דין להעמיד לבדיקה את נושא חוות הדעת.

{{ח:סעיף|91|חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט|תיקון: תש״ף־2}}
{{ח:תת|(א)}} מומחה מטעם בית המשפט יגיש את חוות דעתו בתוך שישים ימים מיום שנודע לו על המינוי או במועד אחר שיורה בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט תוגש בצירוף רשימת האסמכתאות שהוא הסתמך עליהן בחוות דעתו; אסמכתאות שלא ניתן לאתרן בנקיטת אמצעים סבירים, יצורפו לחוות הדעת.
{{ח:תת|(ג)}} בעל דין רשאי לבקש מבית המשפט רשות לשלוח למומחה שאלות הבהרה בנוגע לחוות דעתו, לא יאוחר מארבעה עשר ימים ממועד קבלת חוות הדעת; המומחה ישיב על שאלות ההבהרה בתוך שלושים ימים ממועד קבלת החלטת בית המשפט ויראו את תשובותיו כחלק בלתי נפרד מחוות דעתו.
{{ח:תת|(ד)}} בעל דין רשאי לחקור מומחה מטעם בית המשפט ובלבד שהודיע על כך לבית המשפט ולבעלי הדין וביקש את הזימון לא יאוחר מישיבת קדם־המשפט המסכמת; ניתנה חוות דעת המומחה לאחר סיום קדם־המשפט, יודיע בעל הדין על רצונו לחקור את המומחה ארבעים וחמישה ימים לפחות לפני המועד הקבוע לשמיעת הראיות או בתוך שבעה ימים ממועד קבלת חוות הדעת, לפי המאוחר.

{{ח:סעיף|92|שכרו והוצאותיו של מומחה מטעם בית המשפט|תיקון: תש״ף־2, תשפ״ג־5}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי להורות על שכרו והוצאותיו של מומחה מטעם בית המשפט ועל אופן תשלומם, לרבות בעניין המענה לשאלות ההבהרה והחקירה בבית המשפט ולהטילם על בעלי הדין או על מי מהם.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), בתביעה אזרחית לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 108א|סעיף 108א לחוק}}, יטיל בית המשפט את תשלום שכרו והוצאותיו של המומחה שמינה בית המשפט על הנתבע שהורשע, זולת אם שוכנע, מטעמים מיוחדים, כי קיימת הצדקה להטלתם על בעלי הדין או מי מהם, ויורה מה תהיה ההשתתפות של כל אחד מהם בהוצאות כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי להורות בכל עת לבעלי הדין או למי מהם, להפקיד ערובה, להבטחת תשלום שכרו והוצאותיו של המומחה מטעם בית המשפט או לשלמם למומחה במישרין, ובגמר המשפט יחליט בית המשפט מי יישא בשכר ובהוצאות אלה.
{{ח:תת|(ג)}} לא נענה בעל דין להוראה לפי תקנה זו, רשאי בית המשפט למחוק את כתבי טענותיו או לדחות את הדיון בתובענה למועד אחר עד שיקיים את ההוראה כאמור.

{{ח:סעיף|93|אי־&lt;wbr&gt;קיום הוראות|תיקון: תשע״ט־3}}
{{ח:תת|(א)}} בעל דין שלא צירף חוות דעת בעניין שברפואה לכתב טענותיו ובית המשפט לא פטר אותו מכך, לא רשאי להשמיע עדות של מומחה רפואי ולא יוכל להוכיח עניין שבמומחיות רפואית מטעמו לעניין הנדון, זולת אם היתה זו חוות דעת נגדית או אם בית המשפט סבר כי יש לאפשר לו לעשות כן מטעמים מיוחדים.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מסמכויות בית המשפט לפי תקנות אלה, בעל דין שלא נענה לדרישה או הוראה של בית המשפט לפי {{ח:פנימי|פרק יד|פרק זה}} או שלא נענה במידה מספקת, ואי־ההיענות היתה בלא הצדק סביר, לא ייזקק בית המשפט להוכחה של עניין שבמומחיות מטעמו לעניין הנדון.

{{ח:קטע2|פרק טו|פרק ט״ו: סעדים זמניים}}
{{ח:קטע3|פרק טו סימן א|סימן א׳: כללי}}

{{ח:סעיף|94|מטרת הסעד הזמני}}
{{ח:ת}} מטרת הסעד הזמני היא להבטיח זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי ואת קיומו התקין והיעיל של ההליך או את ביצועו הראוי של פסק הדין.

{{ח:סעיף|95|בקשה לסעד זמני}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לסעד זמני תוגש בכתב ובכפוף {{ח:פנימי|פרק טו|לפרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תביעה, רשאי בית המשפט לתת את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מספקות לכאורה בקיומה של עילת תביעה, בקיום התנאים למתן הסעד כאמור {{ח:פנימי|פרק טו|בפרק זה}} ובנחיצות הסעד הזמני לצורך הגשמת המטרה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), בית המשפט רשאי לתת סעד זמני או ארעי גם בטרם הגשת כתב תביעה אם שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, ובלבד שהתביעה תוגש בתוך שבעה ימים ממועד מתן הצו או בכל מועד אחר שעליו יורה בית המשפט.
{{ח:תת|(ד)}} בהחלטתו אם לתת סעד זמני וכן בקביעת סוג הסעד, היקפו ותנאיו, ישקול בית המשפט, בין השאר, את השיקולים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הנזק שעלול להיגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שעלול להיגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק העלול להיגרם לאדם אחר או לעניין ציבורי;
{{ח:תתת|(2)}} אם אין סעד אחר שפגיעתו במשיב קלה יותר, המשיג את התכלית שלשמה נועד הסעד הזמני;
{{ח:תתת|(3)}} תום לבם של בעלי הדין, הן בקשר לגוף העניין והן בקשר להגשת התביעה ובקשת הסעד הזמני, והאם המבקש לא השתהה יתר על המידה בנסיבות העניין בהגשת כתב התביעה או בהגשת הבקשה לסעד הזמני.

{{ח:סעיף|96|התחייבות עצמית וערובה}}
{{ח:תת|(א)}} סעד זמני יותנה בהתחייבות עצמית של המבקש לפיצוי כמפורט בתקנת משנה (ב), וכן בערובה כמפורט בתקנת משנה (ג) לשם פיצוי בשל כל נזק שייגרם למי שמופנה אליו הצו כתוצאה ממתן הצו הזמני, אם יפקע הצו או יצומצם היקפו.
{{ח:תת|(ב)}} התחייבות עצמית של מבקש תצורף לבקשה ותהיה ערוכה לפי הנוסח {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 7|בטופס 7 שבתוספת הראשונה}}; התחייבות עצמית לא תהיה מוגבלת בסכום, זולת אם בית המשפט הורה אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} המבקש יפקיד ערובה מספקת, להנחת דעתו של בית המשפט, ואולם בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים, לפטור את המבקש מהפקדת ערובה, אם סבר שהדבר צודק וראוי בנסיבות העניין וכן רשאי להתנות את מתן הסעד הזמני בכמה ערובות; הסעד הזמני ייכנס לתקפו רק עם הפקדת כל הערובות שעליהן הורה בית המשפט, זולת אם בית המשפט הורה אחרת מטעמים מיוחדים.

{{ח:סעיף|97|הדיון בבקשה|תיקון: תש״ף־2}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מסמכויות בית המשפט הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}}, הבקשה למתן סעד זמני תידון במעמד בעלי הדין, ואולם בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים, לתת סעד זמני ארעי במעמד צד אחד, אם שוכנע, על בסיס ראיות מספקות, כי קיים חשש סביר שהעיכוב שייגרם כתוצאה מקיום הדיון במעמד בעלי הדין או הבאת הבקשה לידיעת המשיב תסכל את מטרת הסעד הזמני או תגרום למבקש נזק חמור.
{{ח:תת|(ב)}} הסעד הזמני הארעי יעמוד בתוקפו לפי האמור בו או עד למתן החלטה אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), יידונו בקשות לצו עיקול זמני וצו לתפיסת ראיות במעמד צד אחד, זולת אם סבר בית המשפט כי אין בקיום דיון במעמד בעלי הדין כדי לסכל את מטרת הצו.
{{ח:תת|(ד)}} נתן בית המשפט סעד זמני ארעי במעמד צד אחד, יומצאו במסירה אישית למשיב העתקים של הצו, הבקשה והמסמכים המצורפים אליה וכן העתק כתב הערבות, בלא דיחוי ולא יאוחר משלושה ימים ממועד מתן הצו, אלא אם כן הורה בית המשפט על מועד מאוחר יותר מטעמים מיוחדים; נקבע דיון במעמד בעלי הדין, תימסר הודעה על מועד הדיון למשיב ולמחזיק, אם יש כזה, עם המצאת הצו הזמני.
{{ח:תת|(ה)}} במסגרת ההחלטה המעניקה סעד זמני ארעי, למעט צו עיקול זמני או צו לתפיסת ראיות, יורה בית המשפט על מועד לדיון במעמד בעלי הדין בהקדם האפשרי ככל האפשר ולא יאוחר מארבעה עשר ימים מיום מתן הסעד הזמני הארעי; ימי פגרה יובאו במניין הימים; בית המשפט רשאי להורות על מועד מאוחר יותר לדיון, אם מצא טעמים מיוחדים לכך.
{{ח:תת|(ו)}} ניתן צו עיקול זמני או צו לתפיסת ראיות, במעמד צד אחד, רשאי המשיב, והמחזיק, אם יש כזה, לבקש את ביטול הצו בתוך שלושים ימים ממועד המצאתו; הוגשה בקשה לביטול הצו, יקיים בית המשפט דיון במעמד בעלי הדין בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מארבעה עשר ימים מיום הגשת הבקשה לביטול; ימי פגרה יובאו במניין הימים; בית המשפט רשאי להורות על מועד מאוחר יותר לדיון, אם מצא טעמים מיוחדים לכך.
{{ח:תת|(ז)}} בית המשפט יקיים את הדיון בבקשה למתן סעד זמני או לביטולו בלא דיחוי; בית המשפט יקיים, ככל האפשר, את הדיון ביום דיונים אחד וישמע את סיכום טענות בעלי הדין בעל פה מיד לאחר סיום הבאת הראיות.
{{ח:תת|(ח)}} בית המשפט הדן בבקשה לסעד זמני ייתן את החלטתו עם תום הדיון בבקשה, ולכל המאוחר בתוך ארבעה עשר ימים לאחר תום הדיון; לא נתן את החלטתו במועד האמור, ייתן על כך הודעה מנומקת בכתב לנשיא בית המשפט.

{{ח:סעיף|98|עיון מחדש}}
{{ח:ת}} לבקשת בעל דין רשאי בית המשפט לעיין מחדש בסעד זמני שניתן, או בתנאיו, אם סבר כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שהתגלו מאז מתן הצו ולא היה ניתן לגלותן בשקידה סבירה קודם לכן או בשל חלוף הזמן או אם מצא שיש מקום לשנות את היקפו או את התנאים שבהם ניתן.

{{ח:סעיף|99|שמיעת התובענה במקום דיון בסעד הזמני}}
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי להורות על הקדמת מועד הדיון בתובענה, חלף מתן סעד זמני, אם סבר כי יהיה בכך כדי לייעל את הדיון והדבר לא יפגע באופן בלתי מידתי בבעלי הדין.

{{ח:סעיף|100|פקיעת הסעד הזמני}}
{{ח:ת}} סעד זמני יפקע –
{{ח:תת|(1)}} בתום המועד שצוין בו או עם מתן פסק הדין, זולת אם בית המשפט הורה אחרת;
{{ח:תת|(2)}} אם הצו ניתן במעמד צד אחד ולא הומצא למשיב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בתקנה 97(ד)}}, זולת אם בית המשפט הורה אחרת, מטעמים מיוחדים;
{{ח:תת|(3)}} אם הצו ניתן לפני הגשת התביעה ולא הוגש כתב תביעה בתוך שבעה ימים ממועד מתן הצו או במועד אחר שהורה עליו בית המשפט;
{{ח:תת|(4)}} אם בית המשפט הורה על ביטולו או שהוא בטל לפי כל דין.

{{ח:סעיף|101|מימוש ערובה או השבתה}}
{{ח:ת}} לא הוגשה לבית המשפט תביעה או בקשה לפיצויים בשל נזק שנגרם עקב מתן הסעד הזמני, בתוך תשעים ימים ממועד פקיעת הסעד הזמני, תוחזר למבקש הערובה; בית המשפט רשאי להאריך מזמן לזמן את התקופה האמורה, אם מצא טעמים מיוחדים לכך.

{{ח:קטע3|פרק טו סימן ב|סימן ב׳: עיקול זמני}}

{{ח:סעיף|102||תיקון: תש״ף־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|103|צו עיקול זמני}}
{{ח:תת|(א)}} בתביעה לסכום כסף רשאי בית המשפט להטיל עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו או ברשות המבקש או ברשות מחזיק, ובתביעה לדבר שבעין רשאי בית המשפט לצוות על עיקול הנכס הנתבע, והכול אם שוכנע כי קיים חשש סביר שאי־מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין.
{{ח:תת|(ב)}} הומר נכס שעוקל בערובה של המשיב או של צד שלישי, יחול על הערובה {{ח:פנימי|פרק טו סימן ב|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ג)}} נתן בית המשפט צו עיקול על מקרקעין, יורה בית המשפט על רישום הערה בפנקס המקרקעין, והמבקש יודיע על כך לרשם המקרקעין.

{{ח:סעיף|104|הודעה למחזיק}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן צו עיקול על נכסי המשיב שבידי מחזיק, יודיע בית המשפט למחזיק, עם הטלת העיקול, כי עליו להשיב בכתב, בתוך שלושים ימים או בתוך מועד אחר שהורה, אם הנכסים מצויים בידו, אם הם שייכים למשיב ואם יש למחזיק טענה לזכות לגביהם; בהודעה למחזיק יצוינו פרטי המבקש ובא כוחו; תשובתו של המחזיק תוגש לבית המשפט והעתק ממנה ימציא המחזיק, במישרין, למבקש; הודה מחזיק בתשובתו כי מצויים בידו נכסי המשיב או כי הם שייכים למשיב, לא יחזור בו מהודאתו, זולת אם בית המשפט נתן לו רשות לכך מטעמים מיוחדים.
{{ח:תת|(ב)}} לבקשת המחזיק ימציא לו המבקש, בתוך שבעה ימים מיום בקשתו, העתק מבקשת העיקול והתצהיר.
{{ח:תת|(ג)}} המחזיק רשאי להגיש בקשה לביטול צו העיקול או להגבלתו, לא יאוחר משלושים ימים מיום שהומצא לו העתק מבקשת העיקול והתצהיר.
{{ח:תת|(ד)}} הודה המחזיק שהנכס שייך למשיב, יורה בית המשפט כיצד לנהוג לגביו.

{{ח:סעיף|105|מחזיק שלא הודה}}
{{ח:תת|(א)}} לא הודה המחזיק כי נכסי המשיב מצויים בידו, או התנגד מכל טעם אחר לאישור העיקול או לא השיב כלל בתוך המועד שנקבע לו, רשאי המבקש בתוך ארבעה עשר ימים מיום שהומצאה לו תשובת המחזיק או מתום המועד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 104|בתקנה 104(א)}}, להגיש לבית המשפט בקשה מנומקת בכתב לאישור העיקול; לא ביקש המבקש את אישור העיקול, העיקול בטל בתום ארבעה עשר הימים האמורים, לגבי כל נכס שהמחזיק לא הודה שהוא מצוי בידו.
{{ח:תת|(ב)}} דינה של בקשה כאמור כדין כתב תביעה; דינו של מחזיק לעניין אישור העיקול כדינו של נתבע, בשינויים המחויבים לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} הדיון בבקשה כאמור יכול שיהיה בכל שלב של הדיון בתובענה, ואף לאחר שניתן בה פסק דין, כפי שבית המשפט יורה.

{{ח:סעיף|106|עיקול זמני לטובת תובע שזכה בתביעתו}}
{{ח:ת}} זכה התובע בתביעתו, ימשיך העיקול הזמני לעמוד בתוקפו עד שפסק הדין יבוצע או עד להוראה אחרת של בית המשפט; בפסק הדין רשאי בית המשפט לתת הוראות בנוגע לעיקול הזמני ולפסוק הוצאות בקשר אליו.

{{ח:סעיף|107|החלת {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל}}}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל}} יחול על ביצוע עיקול זמני לפי {{ח:פנימי|פרק טו סימן ב|סימן זה}}, ואם זכה התובע בתביעתו, ימשיכו בפעולות לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|אותו חוק}}, זולת אם בית המשפט הורה אחרת.

{{ח:סעיף|108|המצאה למדינה או לתאגיד בנקאי}}
{{ח:תת|(א)}} המצאה למדינה של צו לפי {{ח:פנימי|פרק טו סימן ב|סימן זה}} תהיה בהמצאתו למשרד חשב המשרד שבידיו נמצא הנכס נושא הצו.
{{ח:תת|(ב)}} המצאה לתאגיד בנקאי, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, של צו לפי {{ח:פנימי|פרק טו סימן ב|סימן זה}}, תהיה למשרד הראשי שלו.

{{ח:קטע3|פרק טו סימן ג|סימן ג׳: צו מניעה זמני}}

{{ח:סעיף|109|צו מניעה זמני}}
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי להורות למשיב להימנע מלעשות או להימנע מלהוסיף ולעשות, בעצמו או באמצעות מי מטעמו, פעולה כלשהי, אם שוכנע כי קיים חשש סביר שאי־מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצועו הראוי של פסק הדין.

{{ח:סעיף|110|תחולה על צו מניעה זמני}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 103|תקנות 103(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 106|ו־106}} יחולו על צו מניעה זמני בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק טו סימן ד|סימן ד׳: כינוס נכסים זמני}}

{{ח:סעיף|111|מינוי כונס נכסים זמני}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי למנות כונס נכסים זמני (להלן {{ח:פנימי|פרק טו סימן ד|בסימן זה}} – כונס) על נכסים מסוימים שברשות המשיב או ברשות מחזיק, אם שוכנע כי קיים חשש ממשי לפגיעה ניכרת בערכם של הנכסים או ביכולת מימושם או לכך שהמשיב או אדם אחר מטעמו עומד להעלים את הנכסים או להשמידם או כי הנכסים הופקו תוך ביצוע המעשה או המחדל נושא התביעה או שימשו לביצועו, וכי אי־מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט הדן בבקשה למינוי כונס יביא בחשבון את סכום החוב או שווי הנושא, את הסכום שהכונס יכול להשיג לפי המשוער ממכירת הנכסים או ניהולם, את העלויות המשוערות הכרוכות במינויו ובביצוע תפקידו, ואת הנזק העלול להיגרם לנתבע עקב מכירת הנכסים או ניהולם בידי כונס, ורשאי הוא להורות על עריכת בדיקה או חקירה בכל עניין הקשור לכך.

{{ח:סעיף|112|סייגים למינוי כונס}}
{{ח:תת|(א)}} בבקשה למינוי כונס יציע המבקש, בכפוף לאמור בתקנת משנה (ב), מועמד לשמש ככונס, ויצרף את הסכמת המועמד בכתב למינוי.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט לא ימנה אדם לכונס אם יש בינו לבין מי מבעלי הדין קשר אישי או מקצועי, זולת אם הסכימו בעלי הדין למינוי, או אם סבר, מטעמים מיוחדים, שיש בכך צורך והדבר לא יפגע בביצוע יעיל והוגן של הצו או יפגע באופן בלתי הוגן במשיב.

{{ח:סעיף|113|סמכות הכונס}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי להסמיך כונס לעשות, בין השאר, את הפעולות האלה, כולן או מקצתן:
{{ח:תתת|(1)}} לחפש ולאתר את מקום הימצאם של הנכסים;
{{ח:תתת|(2)}} להיכנס לחצרים לשם איתורם ותפיסתם;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי נכסים שהם מסמכים או מידע האגור במדיה אלקטרונית – לצלמם או להעתיקם;
{{ח:תתת|(4)}} לתפוס את הנכסים, להחזיק בהם, לשמור עליהם, לנהלם ולהשביחם;
{{ח:תתת|(5)}} להפעיל לגבי הנכסים כל סמכות, כוח או זכות הנתונים לבעל הנכסים או למחזיק בהם, לרבות ניהול הליכים משפטיים בנוגע אליהם וחתימה על כל מסמך בקשר אליהם.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי להורות, בצו, לאדם לאפשר לכונס כניסה לחצרים שהוא מחזיק בהם לשם ביצוע הפעולות המפורטות בצו שניתן לפי תקנת משנה (א) וכן להורות לאדם להימנע מכל פעולה העלולה להפריע או לעכב את הכונס מביצוע הצו.

{{ח:סעיף|114|כניסה לחצרים}}
{{ח:ת}} בטרם כניסתו לחצרים ימסור הכונס לאחראי על החצרים, לאדם שנגדו ניתן הצו או לאדם הנחזה להיות בגיר אחר האחראי מטעמו, את צו הכניסה לחצרים והודעה המסבירה את משמעות הצו, ערוכה לפי הנוסח {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 8|בטופס 8 שבתוספת הראשונה}}, וכן יידע אותו בדבר זכותו להתייעצות טלפונית עם עורך דין, אם אפשר, ובדבר זכותו להגיש הודעת הצטרפות להליך בתוך עשרים ימים; לבקשת האחראי על החצרים, יסביר לו הכונס בשפה ברורה את משמעות הצו, וכי סירוב לאפשר את ביצועו מהווה ביזיון בית משפט ועשוי לשמש ראיה במסגרת ההליך המשפטי.

{{ח:סעיף|115|כניסה, חיפוש ותפיסה}}
{{ח:תת|(א)}} כניסה לחצרים, חיפוש, צילום, העתקה או תפיסה של נכסים לפי {{ח:פנימי|פרק טו|פרק זה}} ייעשו בידי הכונס בנוכחות האחראי על החצרים, ובנוכחות שני עדים, זולת אם אישר האחראי על החצרים בכתב כי אינו מעוניין בנוכחות עדים או אם בית המשפט הורה אחרת מטעמים מיוחדים; לא ישמש עד, לצורך תקנה זו, מי שיש בינו לבין מי מבעלי הדין קשר אישי או מקצועי – זולת אם הסכים לכך בעל הדין שכנגד.
{{ח:תת|(ב)}} לא הצליח הכונס לאתר את האחראי לחצרים או ליצור אתו קשר על אף שפעל בשקידה ראויה וסבירה או שהאחראי סירב לשתף פעולה עם הכונס לצורך ביצוע הצו, רשאי בית המשפט לתת לכונס הוראות שיאפשרו את ביצוע תפקידו.

{{ח:סעיף|116|חיפוש בחומר מחשב}}
{{ח:ת}} הכונס לא יבצע חיפוש ותפיסה של מחשב, חומר מחשב או פלט כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}}, אלא בהתקיים תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בית המשפט כלל בצו היתר מפורש לחיפוש ותפיסה כאמור;
{{ח:תת|(2)}} בית המשפט מינה בעל תפקיד מיומן לביצוע החיפוש, זולת אם האחראי על החצרים הסכים לבצע את החיפוש בעצמו;
{{ח:תת|(3)}} מבצע החיפוש יוודא תחילה כי במהלך החיפוש לא תתאפשר קבלת מידע מתקשורת בין מחשבים, זולת אם מבצע את החיפוש האחראי על החצרים.

{{ח:סעיף|117|מתן דין וחשבון}}
{{ח:תת|(א)}} הכונס יגיש לבית המשפט דין וחשבון על ביצוע הפעולות, חתום בידי הנוכחים בעת הביצוע, בתוך שבעה ימים ממועד הביצוע, וימציא העתק ממנו למי שאליו מופנה צו הכניסה לחצרים ולבעלי הדין.
{{ח:תת|(ב)}} הדין וחשבון יכלול, בין השאר, רשימה של הנכסים שנתפסו בעת החיפוש, והערות של האחראי על החצרים שנכח בעת ביצוע הצו.

{{ח:סעיף|118|הוראות בדבר הנכסים התפוסים}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי, בכל עת, לפי בקשת הכונס, בעל הנכסים, מי שמחזיק בהם או בעל דין, להורות מה ייעשה בנכסים התפוסים; הסתיים הדיון בתובענה, יורה בית המשפט מה ייעשה בנכסים שטרם הורה מה ייעשה בהם.
{{ח:תת|(ב)}} פקע צו כינוס נכסים זמני שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק טו|פרק זה}}, ולא הורה בית המשפט מה ייעשה בנכסים התפוסים, יוחזרו הנכסים לחצרים שמהם נלקחו בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים ממועד פקיעת הצו.

{{ח:סעיף|119|שמירת סודיות}}
{{ח:תת|(א)}} הכונס לא יעשה שימוש בנכסים, במידע או במסמכים שהגיעו אליו עקב תפקידו, ולא יגלה מידע או מסמכים כאמור לאחר, אלא כפי שיורה בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} הכונס ינקוט אמצעים, ככל הדרוש, כדי להבטיח שהעובדים בשירותו והנוכחים בעת ביצוע הפעולות, ישמרו על סודיות כאמור בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} נטענה טענת חיסיון לגבי נכסים או מסמכים מסוימים, יכניס הכונס את הנכסים או המסמכים, לפי העניין, לחבילה בלי שיעיין בהם, יסגור את החבילה, יסמן אותה באופן הניתן לזיהוי, וימסור אותה לבית המשפט, בהקדם האפשרי; הטוען רשאי, בתוך שבעה ימים ממועד מסירת החבילה, להגיש לבית המשפט בקשה להחליט בטענת החיסיון, ולפרט בה את טענותיו; בית המשפט יחליט בבקשה בתוך שבעה ימים מיום שהוגשה הבקשה, ולצורך כך הוא רשאי לעיין בנכס או במסמך; הדיון בבקשה לפי תקנת משנה זו יהיה בדלתיים סגורות; בתקנה זו, ”חבילה“ – מעטפה או כלי קיבול אחר.

{{ח:סעיף|120|זכויות מחזיק וצד שלישי}}
{{ח:תת|(א)}} נתן בית המשפט צו כינוס לגבי נכס שבידי מחזיק, יימסר לו העתק מצו הכינוס בתוך שלושה ימים ממועד נתינתו, זולת אם בית המשפט הורה אחרת כדי שלא לסכל או להפריע לביצוע הכינוס.
{{ח:תת|(ב)}} המחזיק רשאי להגיש לבית המשפט הודעת הצטרפות להליך בתוך עשרים ימים ממועד שהומצא לו צו הכינוס או מיום שנודע לו על מתן הצו.
{{ח:תת|(ג)}} טוען צד שלישי לזכויות בנכס שבית המשפט נתן לגביו צו כינוס לפי {{ח:פנימי|פרק טו סימן ד|סימן זה}}, רשאי הוא להגיש לבית המשפט הודעת הצטרפות להליך בתוך עשרים ימים מיום שנודע לו על מתן הצו.
{{ח:תת|(ד)}} התברר לבית המשפט כי לצד שלישי עשויות להיות זכויות בנכס שניתן לגביו צו כינוס, יודיע לו בית המשפט על זכותו להגיש הודעת הצטרפות להליך בתוך עשרים ימים ממועד המצאת ההודעה; הוכח כי הצד השלישי ידע על צו הכינוס לפני מועד המצאת ההודעה ולא הגיש הודעת הצטרפות בתוך עשרים ימים ממועד שנודע לו על הצו, יהיה הצד השלישי רשאי להגיש הודעת הצטרפות רק ברשות בית המשפט ובית המשפט ייתן רשות כאמור רק מטעמים מיוחדים.
{{ח:תת|(ה)}} דין המצטרף כדין משיב בבקשה לסעד הזמני, ודין הודעת ההצטרפות כדין תשובה לבקשה בכתב, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ו)}} הגיש מחזיק או צד שלישי הודעת הצטרפות, יקיים בית המשפט דיון במעמד המצטרף בהקדם האפשרי ולא יאוחר מארבעה עשר ימים מיום קבלת הודעת ההצטרפות.

{{ח:סעיף|121|שכר כונס נכסים}}
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי להורות בדבר שכר שירותיו של הכונס וכיצד ועל מי לשלמו; אם הכונס עובד המדינה, ישולם שכרו לאוצר המדינה.

{{ח:סעיף|122|חובותיו של כונס נכסים}}
{{ח:ת}} כונס שהתמנה –
{{ח:תת|(1)}} ייתן כל ערובה שתיראה לבית המשפט להבטחת אחריותו לנכסים שהוא ממונה עליהם ולכל שיגיע לידו בקשר לנכסים; הערובה תהיה בכתב ערבות הערוך לפי הנוסח {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 9|בטופס 9 שבתוספת הראשונה}};
{{ח:תת|(2)}} יגיש דין וחשבון בפרקי זמן ובצורה שיורה עליהם בית המשפט;
{{ח:תת|(3)}} ישלם את הסכום המגיע ממנו ככל שיורה בית המשפט.

{{ח:קטע3|פרק טו סימן ה|סימן ה׳: תפיסת ראיות}}

{{ח:סעיף|123|תפיסת ראיות}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי למנות אדם לממונה על תפיסת ראיות לשם ביצוע חיפוש, צילום, העתקה או תפיסה של ראיות המצויות בידי המשיב או בשליטתו אם שוכנע כי קיים חשש ממשי שהמשיב או אדם אחר מטעמו עלול להעלים את הראיות, לערוך בהן שינויים או להשמידן, וכי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך או על גילוי האמת.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי להורות בצו לכל אדם לאפשר למתמנה כניסה לחצרים שהוא מחזיק בהם, לשם ביצוע הפעולות המפורטות בצו שניתן לפי תקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} על המתמנה על תפיסת הראיות לפי תקנה זו, יחולו {{ח:פנימי|סעיף 112|תקנות 112 עד 122}} בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו, ”ראיות“ – מסמך, לרבות מידע האגור במדיה דיגיטלית או אלקטרונית, וחפצים שיש יסוד סביר להניח כי ישמשו ראיות בתובענה או הדרושים לשם בירורה.

{{ח:קטע3|פרק טו סימן ו|סימן ו׳: עיכוב יציאה מן הארץ}}

{{ח:סעיף|124|צו עיכוב יציאה מן הארץ|תיקון: תש״ף־2}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי לתת צו עיכוב יציאה מן הארץ ולהורות על הפקדת הדרכון או תעודת המעבר של המשיב או להתנות תנאים ליציאתו, אם שוכנע כי קיים חשש ממשי שהמשיב עומד לצאת מן הארץ לתקופה ממושכת או לצמיתות, והעדרו מהארץ עלול להכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין; אם התובענה היא לפיצויים בשל נזק גוף – די אם בית המשפט השתכנע שקיים חשש סביר שהעדרו של המשיב מן הארץ עלול להכביד על ביצוע פסק הדין.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), לא יינתן צו עיכוב ליציאה מן הארץ בהתקיים אחד מהמפורטים להלן, זולת אם בית המשפט שוכנע שקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת:
{{ח:תתת|(1)}} המשיב הוא תושב חוץ;
{{ח:תתת|(2)}} שווי התביעה אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים, זולת אם התביעה היא למזונות.
{{ח:תת|(ג)}} צו עיכוב יציאה מן הארץ יינתן לשנה אחת בלבד, לכל היותר; ואולם בית המשפט רשאי להאריך את עיכוב היציאה מן הארץ במתן צו חדש לתקופה שלא תעלה על שנה בכל פעם.

{{ח:סעיף|125|בקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ}}
{{ח:ת}} בבקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ יציין המבקש גם את שמו ואת שם משפחתו של המשיב באותיות לטיניות, וכן מענו, מספר הזהות שלו ומספר הדרכון, ואם אלה אינם ידועים למבקש – פרטים אחרים שיש בהם, לדעת בית המשפט, כדי לזהותו; בית המשפט רשאי לדרוש פרטים נוספים כדי למנוע טעות בזיהוי.

{{ח:סעיף|126|התחייבות עצמית וערובה של המבקש}}
{{ח:ת}} התחייבות עצמית וערובה שימציא המבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ, יהיו גם לפיצוי כל נזק שייגרם לאדם שאיננו המשיב עקב עיכוב יציאתו על סמך הצו, משום שהמבקש מסר פרטים לא נכונים או לא מספיקים לזיהוי המשיב.

{{ח:סעיף|127|ערובה של המשיב}}
{{ח:ת}} בצו עיכוב היציאה מן הארץ יורה בית המשפט, שאם ייתן המשיב ערובה, כפי שיורה ובתנאים שיורה – יפקע הצו; חזר המשיב לפני מתן פסק הדין, או לאחר שפקע הצו, תוחזר לו הערובה לפי דרישתו; לא חזר עד שניתן פסק דין לזכות המבקש תשמש לו הערובה לסיפוק התביעה, והעודף על הסכום שבפסק הדין ועל הוצאות הוצאה לפועל יוחזר למשיב לפי דרישתו.

{{ח:סעיף|128|צו עיכוב וצו הרחקה|תיקון: תשע״ט־3}}
{{ח:תת|(א)}} נתן בית המשפט צו עיכוב יציאה על אדם, וכן נתן מי שהוסמך לכך צו הרחקה לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}, או צו הסגרה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההסגרה|חוק ההסגרה, התשי״ד–1954}}, יבטל בית המשפט את צו העיכוב, אם ביקש זאת היועץ המשפטי לממשלה.
{{ח:תת|(ב)}} הגיש היועץ המשפטי לממשלה בקשה כאמור בתקנת משנה (א), ימציא הודעה מספקת על כך לבעל הדין שלפי בקשתו ניתן צו עיכוב היציאה.

{{ח:קטע2|פרק טז|פרק ט״ז: ההחלטה השיפוטית}}

{{ח:סעיף|129|פסק דין או החלטה אחרת|תיקון: תש״ף־2, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} בתום הדיון בכל הליך ייתן בית המשפט את החלטתו בהקדם האפשרי, בהתחשב, בין השאר, בהיקף הראיות בכתב ובעל פה ובמורכבותו של ההליך.
{{ח:תת|(ב)}} ההחלטה תכלול פירוט קצר של המחלוקות, ממצאי בית המשפט לגבי העובדות, השאלות המשפטיות הטעונות הכרעה, ההכרעה ונימוקיה באופן תמציתי; אם כללה ההחלטה חידוש משמעותי או שיש להחלטה חשיבות מיוחדת, רשאי בית המשפט לתת הנמקה מפורטת.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מתקנת משנה (א), בית משפט הדן בערכאה ראשונה ייתן את החלטתו לא יאוחר מתשעים ימים לאחר תום הדיון בהליך; לא נתן את החלטתו במועד האמור, ייתן על כך הודעה מנומקת בכתב לנשיא בית המשפט.

{{ח:סעיף|130|פסק דין בהעדר הגנה}}
{{ח:ת}} נתבע שלא הגיש כתב הגנה בתוך המועד שנקבע לכך או שכתב ההגנה נמחק, רשאי בית המשפט לדרוש מהתובע הוכחה מספקת של התביעה, כולה או מקצתה, או לתת פסק דין על יסוד כתב התביעה בלבד.

{{ח:סעיף|131|ביטול החלטה לפי צד אחד|תיקון: תש״ף־2}}
{{ח:ת}} נתן בית המשפט החלטה לפי צד אחד והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט לבטלה, בתנאים שייראו לו; הוראה זו לא תחול על פנייה לבית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|תקנה 33(ד)}}.

{{ח:סעיף|132|סעד בעת מתן פסק הדין או בתכוף לו}}
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי לתת סעד להבטחת ביצוע פסק הדין בעת מתן פסק הדין או בתכוף לאחריו; הבקשה בעת מתן פסק הדין יכולה להיות בעל פה.

{{ח:סעיף|133|פסיקתה}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין, לערוך פסיקתה, שתכיל את מספר התיק, מועד ההחלטה, שמות בעלי הדין ומענם, הסעד או ההכרעה האחרת שניתנו והוצאות המשפט שנפסקו.
{{ח:תת|(ב)}} בעל הדין ישלח העתק של הבקשה למתן פסיקתה כאמור בתקנת משנה (א), לבעל הדין שכנגד, זולת אם ההחלטה ניתנה במעמד צד אחד.
{{ח:תת|(ג)}} בעל הדין שכנגד רשאי להשיב לבקשה בתוך ארבעה עשר ימים מיום שהומצאה לו או בתוך מועד אחר שהורה בית המשפט.
{{ח:תת|(ד)}} השופט החותם על הפסיקתה יהיה, ככל האפשר, זה שנתן את ההחלטה נושא הפסיקתה; נתן הרכב שופטים את ההחלטה, יחתום ראש ההרכב על הפסיקתה.

{{ח:קטע2|פרק יז|פרק י״ז: הערעור}}

{{ח:סעיף|134|הגשת ערעור או בקשת רשות לערער|תיקון: תש״ף־2, תשפ״א־4}}
{{ח:תת|(א)}} ערעור או בקשת רשות לערער ({{ח:פנימי|פרק יז|בפרק זה}} – ערעור) יכללו שני חלקים של כותרת וגוף הערעור לפי ההוראות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הכותרת של הערעור תכלול את הפרטים האלה ולפי הסדר המפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} הפרטים שנכללו בכותרת כתב התביעה, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתתת|(ב)}} סוג ההליך – ערעור או בקשת רשות לערער, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(ג)}} שם הערכאה שנתנה את ההחלטה שעליה מערערים, סוג ההליך, מספר התיק שבו ניתנה ותאריך ההחלטה;
{{ח:תתתת|(ד)}} המועד שבו הומצאה ההחלטה שעליה מערערים;
{{ח:תתתת|(ה)}} המותב המוסמך לדון בערעור וציון סעיף החיקוק המסמיך כאמור;
{{ח:תתתת|(ו)}} סכום אגרת בית המשפט שיש לשלם תוך הפניה לפרט {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (אגרות)#תוספת|בתוספת לתקנות האגרות}} שלפיו יש לגבות אגרה; אם המערער פטור מאגרה, יפנה לתקנה הפוטרת אותו מתשלומה לפי {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (אגרות)|תקנות האגרות}};
{{ח:תתתת|(ז)}} דבר קיומו של הליך נוסף בבית משפט או בבית דין בקשר לאותה מסכת עובדתית;
{{ח:תתתת|(ח)}} סכום הערובה להבטחת הוצאות המשיבים שיש להפקיד בבית המשפט בהפניה לפרט {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית לתקנות אלה}}; אם המערער פטור מהפקדת ערובה כאמור, יפנה לפרט המתאים בתוספת כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} גוף הערעור יכלול את הפרטים האלה ולפי הסדר המפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} הסעד שניתן או שהתבקש ולא ניתן בהחלטה שעליה מערערים;
{{ח:תתתת|(ב)}} עיקרי ההחלטה שעליה מערערים;
{{ח:תתתת|(ג)}} סיכום הטענות ונימוקי ההתנגדות להחלטה והפניה למובאות משפטיות התומכות בכל נימוק שיירשם לצדו;
{{ח:תתת|(3)}} גוף הערעור לא יעלה על שישה עמודים, אם הוגש לבית משפט השלום, על תשעה עמודים אם הוגש לבית המשפט המחוזי, ועל שנים עשר עמודים, אם הוגש לבית המשפט העליון.
{{ח:תת|(ב)}} המערער יצרף לערעור מסמכים אלה בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} העתק ההחלטה שעליה מערערים;
{{ח:תתת|(2)}} העתקי המסמכים שהמערער מבקש להסתמך עליהם שהוגשו והתקבלו כדין בערכאה הקודמת.

{{ח:סעיף|135|הבטחת הוצאות המשיב}}
{{ח:תת|(א)}} עם הגשת הערעור יפקיד המערער ערובה להבטחת הוצאות המשיבים בסכום הנקוב {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} וימציא הודעה על כך למשיב.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), בית המשפט רשאי להורות על פטור ממתן ערובה או על שינוי סכומה.
{{ח:תת|(ג)}} לא קיים המערער הוראה בדבר הערובה, רשאי בית המשפט להורות על מחיקת הערעור או על דחיית המועד להפקדתה.

{{ח:סעיף|136|משיבים בערעור}}
{{ח:תת|(א)}} כל מי שהיה בעל דין בתובענה לפני הערכאה הקודמת ואינו מערער יהיה משיב בערעור.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי להורות שלא יומצא ערעור למי מהמשיבים שאינו נוגע בדבר; אם הבקשה מטעם המערער, תומצא הודעה לאותם המשיבים, זולת אם ההמצאה תגרום להכבדה ניכרת על המערער.

{{ח:סעיף|137|מועדים|תיקון: תש״ף־2}}
{{ח:תת|(א)}} המועד להגשת ערעור על החלטה הוא שישים ימים מיום שהומצאה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), משיב בערעור רשאי להגיש ערעור בתוך שישים ימים מהיום שבו הומצא לו הערעור, או מהיום שבו הומצאה לו הודעה על הפקדת ערובה לפי {{ח:פנימי|סעיף 135|תקנה 135}}, או מהיום שבו הומצאה לו החלטה על פטור מהפקדת ערובה, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ג)}} המועד להגשת ערעור על החלטה שניתנה במעמד צד אחד שהוגשה לגביה בקשת ביטול לפי {{ח:פנימי|סעיף 131|תקנה 131}}, יימנה מיום ההמצאה של ההחלטה בבקשת הביטול.

{{ח:סעיף|138|דיון בערעור|תיקון: תש״ף־2}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט שלערעור רשאי:
{{ח:תתת|(1)}} לדחות את הערעור בלא צורך בתשובה, אם סבר שאין לערעור סיכוי להתקבל;
{{ח:תתת|(2)}} להורות על הגשת תשובה בכתב, בכלל או לגבי עניין מסוים;
{{ח:תתת|(3)}} לקיים דיון מקדמי בערעור לפי סמכות שופט בקדם־משפט, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(4)}} להורות על השלמה לסיכומים בכתב;
{{ח:תתת|(5)}} להכריע בערעור על יסוד החומר בכתב שלפניו;
{{ח:תתת|(6)}} להורות על קיום דיון בעל פה נוסף על החומר שבכתב שלפניו.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ג)}} לא התייצב בעל דין לדיון בעל פה ולא ניתן טעם סביר לאי־ההתייצבות, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא התייצב המערער, ימחק בית המשפט את הערעור;
{{ח:תתת|(2)}} לא התייצב המשיב והמערער התייצב, יברר בית המשפט את הערעור על סמך טיעוני המערער בלבד.

{{ח:סעיף|139|רשות ערעור על החלטה בעניין סעד זמני|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} ערעור על החלטה הדוחה בקשה למתן סעד זמני, שניתנה לפי צד אחד ושלא נדחתה בלא צורך בתשובה, יידון במעמד צד אחד, זולת אם בית המשפט הורה אחרת.

{{ח:סעיף|140|תשובה בכתב והשלמה לסיכומים בכתב|תיקון: תש״ף־2, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הורה בית המשפט על הגשת תשובה בכתב לערעור, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התשובה תוגש בתוך שישים ימים מעת המצאת ההחלטה או במועד אחר שהורה עליו בית המשפט והיא לא תעלה על שישה עמודים, אם הוגשה לבית משפט השלום, על תשעה עמודים, אם הוגשה לבית המשפט המחוזי, ועל שנים עשר עמודים, אם הוגשה לבית המשפט העליון, והכול לא כולל הכותרת;
{{ח:תתת|(2)}} לתשובה יצורפו העתקי המסמכים שהמשיב מבקש להסתמך עליהם שהוגשו והתקבלו כדין בערכאה הקודמת, זולת המסמכים שצורפו לערעור;
{{ח:תתת|(3)}} הורה בית המשפט על הגשת תשובה בעניין מסוים, התשובה תינתן בעניין זה בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} הורה בית המשפט על השלמה לסיכומים בכתב, רשאי הוא לתת כל הוראה, לרבות בעניין הגשת סיכומי המערער והמשיב ומתן זכות תשובה למערער, המועד להגשה והיקף המסמך.
{{ח:תת|(ג)}} דין אי־הגשת תשובה בכתב או השלמה לסיכומים בכתב במועד – כדין אי־התייצבות לדיון בערעור.

{{ח:סעיף|141|בקשה בערעור}}
{{ח:ת}} בקשה בערעור תוגש בכתב.

{{ח:סעיף|142|תיקון ערעור או תשובה בכתב}}
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי להתיר תיקון של ערעור או של תשובה בכתב, לפי העניין, בתנאים שיורה.

{{ח:סעיף|143|איחוד ערעורים}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 40|תקנה 40}} תחול על ערעור בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|144|ראיות חדשות בערעור}}
{{ח:ת}} בעל דין אינו רשאי להגיש ראיות חדשות לבית המשפט שלערעור; ואולם בית המשפט רשאי להתיר הגשת ראיות חדשות אם שוכנע שהן עשויות להשפיע על תוצאות הערעור וכן שמתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} לא היה ניתן לאתר את הראיה בשקידה סבירה ולהגישה בערכאה הראשונה במועד המתאים לכך;
{{ח:תת|(2)}} הגשת הראיה דרושה כדי למנוע עיוות דין.

{{ח:סעיף|145|עיכוב ביצוע}}
{{ח:תת|(א)}} הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שנתן, וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, בתנאים שייראו לו, וזאת כל עוד לא הוגש ערעור במועד הגשת הבקשה לעיכוב ביצוע; בקשה לפי תקנה זו אפשר שתידון בעל פה אם התבקשה במועד הדיון, מיד לאחר שימוע ההחלטה.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש ערעור, רשאי בית המשפט שלערעור להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שעליה מערערים וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, בתנאים שייראו לו.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 96|תקנה 96}} תחול על בקשה לפי תקנה זו בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|146|סמכות בית המשפט בערעור}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט שלערעור רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} לתת כל החלטה שצריך היה לתתה;
{{ח:תתת|(2)}} לאשר את ההחלטה שעליה מערערים מאותו נימוק או מנימוק שונה;
{{ח:תתת|(3)}} לבטל את ההחלטה שניתנה ולהורות על דיון חדש;
{{ח:תתת|(4)}} להחזיר את העניין לערכאה שנתנה את ההחלטה לצורך השלמה;
{{ח:תתת|(5)}} לתת החלטה נוספת או אחרת אם הדבר דרוש.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי להשתמש בסמכויות אלה אף אם הערעור נוגע רק לחלק מן ההחלטה, ורשאי להשתמש בהן לטובת המשיבים או בעלי הדין האחרים, כולם או מקצתם, אף אם לא הגישו ערעור.

{{ח:סעיף|147|מחיקה או דחייה של ערעור}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות התקנות בעניין מחיקה או דחייה של תביעה כאמור {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק ו׳}} יחולו על ערעור, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מן האמור בתקנת משנה (א), בית המשפט רשאי למחוק ערעור אף מהטעמים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הערעור הוגש לאחר המועד הקבוע בדין ולא ניתנה הארכת מועד להגשתו;
{{ח:תתת|(2)}} אין למערער זכות להגישו.

{{ח:סעיף|148|פסק הדין בערעור}}
{{ח:תת|(א)}} פסק הדין בערעור יכיל את השאלות המשפטיות הטעונות הכרעה, את ההכרעה ואת תמצית הנימוקים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), בית משפט שהחליט לדחות ערעור רשאי לכלול בנימוקיו רק את קביעתו בדבר דחיית הערעור, ובלבד שנוכח כי מתקיימים התנאים האלה לגבי ההחלטה שעליה מערערים:
{{ח:תתת|(1)}} אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בה;
{{ח:תתת|(2)}} הממצאים שנקבעו בה תומכים במסקנה המשפטית;
{{ח:תתת|(3)}} אין בה טעות שבחוק.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 131|תקנות 131 עד 133}} יחולו על ערעור בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|148א|החלטה בבקשת רשות ערעור לאחר שתי ערכאות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} החליט בית המשפט העליון לדחות בקשת רשות ערעור על החלטה של בית משפט מחוזי בשבתו כבית משפט לערעורים, רשאי בית המשפט לכלול בהחלטתו רק את קביעתו בדבר דחיית בקשת רשות הערעור, ובלבד שלדעתו מתקיימים שני אלה לגבי ההחלטה שעליה מערערים:
{{ח:תת|(1)}} הקביעות בהחלטה אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים;
{{ח:תת|(2)}} מתן רשות ערעור אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין.

{{ח:סעיף|149|בקשת רשות לערער – הוראות מיוחדות}}
{{ח:ת}} ההוראות האלה יחולו על בקשת רשות לערער:
{{ח:תת|(1)}} בלי לגרוע מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 134|בתקנה 134}}, בבקשת רשות ערעור יפרט המבקש בפתח הבקשה את הנימוקים שבשלהם יש לתת רשות לערער וזאת במסגרת מניין העמודים הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 134|בתקנה 134(א)(3)}};
{{ח:תת|(2)}} בלי לגרוע משאר סמכויותיו, בית המשפט הדן בבקשה לרשות ערעור רשאי –
{{ח:תתת|(א)}} לתת רשות לערער, אם בכלל או אם לגבי עניין מסוים שפירש; ניתנה רשות ערעור, יראו את נימוקי הבקשה לרשות ערעור כנימוקי הערעור;
{{ח:תתת|(ב)}} לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה;
{{ח:תתת|(ג)}} להורות כי הבקשה תידון לפני הרכב של שלושה שופטים;
{{ח:תת|(3)}} נתנה הערכאה שמבוקש לערער על החלטתה רשות ערעור, יצוין הדבר בכותרת הערעור בנוסף לכל הפרטים האחרים הנדרשים;
{{ח:תת|(4)}} הוגשה בקשה לרשות ערעור במקום שהמבקש רשאי לערער בזכות, רשאי בית המשפט לדון בבקשה כבערעור, בתנאים שיורה; הוגש ערעור בזכות במקום שבו היה על המערער להגיש בקשת רשות ערעור, רשאי בית המשפט לדון בערעור כבקשת רשות ערעור ולתת הוראות לפי העניין;
{{ח:תת|(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 137|תקנה 137(ב)}} לא תחול על בקשת רשות לערער.

{{ח:סעיף|150|השגה על החלטות שאינן פסק דין}}
{{ח:ת}} לא ערער בעל דין על החלטה שאינה פסק דין והיא ניתנת לערעור ברשות בלבד, או שביקש רשות לערער עליה והבקשה נדחתה בלא שניתנה רשות ערעור, אין בכך כדי לפגוע בזכותו להשיג על אותה החלטה בבואו לערער על פסק הדין במשפט; על החלטה בעניין סמכות מקומית או על החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבוררות#סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:חיצוני|חוק הבוררות#סעיף 6|או 6 לחוק הבוררות}} שבעל הדין מבקש להשיג עליה, יש להגיש בקשת רשות ערעור.

{{ח:קטע2|פרק יח|פרק י״ח: הוצאות}}

{{ח:סעיף|151|תכלית ההוצאות}}
{{ח:תת|(א)}} חיוב בעל דין בתשלום הוצאות נועד לשפות את בעל הדין שכנגד על הוצאותיו בהליך בהתחשב בתוצאותיו, במשאבים שנדרשו לניהולו ובהתנהלות בעלי הדין.
{{ח:תת|(ב)}} החלטת בית המשפט בעניין פסיקת ההוצאות ושיעורן תבטא את האיזון הראוי שבין הבטחת זכות הגישה לערכאות, הגנה על זכות הקניין של הפרט ושמירה על שוויון בין בעלי הדין.
{{ח:תת|(ג)}} סבר בית המשפט שבעל דין עשה שימוש לרעה בהליכי משפט או לא מילא אחר תקנות אלה, רשאי הוא לחייבו בהוצאות לטובת הנפגע או לטובת אוצר המדינה ובנסיבות מיוחדות אף את בא כוחו.

{{ח:סעיף|152|פסיקת הוצאות}}
{{ח:ת}} בתום הדיון יפסוק בית המשפט הוצאות סבירות והוגנות, זולת אם מצא שקיימים טעמים מיוחדים שלא לחייב בהוצאות כאמור.

{{ח:סעיף|153|שיעור ההוצאות}}
{{ח:תת|(א)}} סכום שכר טרחת עורך דין שיפסוק בית המשפט לטובת בעל הדין שזכה בהליך, בכפוף לאמור בתקנת משנה (ג), לא יפחת מן התעריף שנקבע לעניין שכר טרחת עורך דין {{ח:חיצוני|כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ)|בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש״ס–2000}}, זולת אם הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים, על תשלום סכום נמוך יותר מהסכום האמור.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט יכלול בשכר טרחת עורך הדין, סכום השווה למס ערך מוסף מקום שבו הזוכה שילם או מחויב לשלם מס ערך מוסף לעורך דינו, זולת אם סבר כי הזוכה רשאי לנכות את מס התשומות בשכר טרחת עורך דינו, ובלבד שלא יפסוק סכום כאמור כרכיב נפרד.
{{ח:תת|(ג)}} בקביעת שיעור ההוצאות יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשווי הסעד שנפסק וביחס שבינו לבין הסכום שנתבע, בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון, במורכבות ההליך, בהשקעת המשאבים בהכנתו ובניהולו ובסכום ההוצאות שהתבקש.
{{ח:תת|(ד)}} בהחלטה יפרט בית המשפט את השיקולים שהנחו אותו בקביעת שיעור ההוצאות.

{{ח:סעיף|154|הוצאות בהינתן פסק דין בהעדר הגנה}}
{{ח:ת}} ניתן פסק דין בהעדר הגנה ובית המשפט פסק הוצאות, יהיה שיעור שכר הטרחה לפי התעריף המינימלי המומלץ, זולת אם בית המשפט הורה אחרת.

{{ח:סעיף|155|הוצאות משפט}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט יפסוק הוצאות משפט, ובלבד שבעל הדין פירט בסיכומי טענותיו באופן מפורש ומפורט את הוצאות המשפט כפי שנדרשו לצורך ההליך וצירף מסמכים התומכים בכך.
{{ח:תת|(ב)}} סכום הוצאות משפט יהיה צירופם של כל ההוצאות שהוצאו בעין ושנדרשו להליך כפי שיורה בית המשפט.
{{ח:תת|(ג)}} השופט שנתן את ההחלטה יורה על הוצאות המשפט, זולת אם הדבר נבצר ממנו.

{{ח:סעיף|156|הארכת הליך שלא לצורך}}
{{ח:ת}} סבר בית המשפט כי בעל דין האריך את הדיון בכל הליך שלא לצורך, באמצעות טענות סרק או בכל דרך אחרת, רשאי הוא, באותו הליך או בפסק הדין, ובלא קשר עם תוצאות המשפט, להטיל עליו את הוצאות ההליך בשיעור שימצא לנכון בנסיבות העניין, לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה.

{{ח:סעיף|157|ערובה לתשלום הוצאות}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום הוצאותיו של נתבע.
{{ח:תת|(ב)}} לא ניתנה הערובה בתוך המועד שהורה, יימחק כתב התביעה.

{{ח:קטע2|פרק יט|פרק י״ט: המצאות}}

{{ח:סעיף|158|מטרת ההמצאה והמצאה כדין}}
{{ח:תת|(א)}} מטרת ההמצאה היא להביא לידיעת הנמען את תוכנו של מסמך שנדרש שיהיה בידיעתו, ולעניין כתב הטענות הראשון המוגש – גם להחיל על הנתבע את מרות בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} הנמען ייחשב כמי שיודע את תוכנו של מסמך אם הומצא לו לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|159|הגדרות|תיקון: תשפ״א־4}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הודעה אלקטרונית“ – הודעה בדבר קיומו של מסמך במערכת נט המשפט הכוללת קישור אליו, שפתיחתו אפשרית באמצעות מנגנון הזדהות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הודעת אימות המסירה“ – הודעה שנערכה בידי מוסר המסמך סמוך ככל האפשר לאחר המצאתו, הכוללת פרטים בדבר אופן ההמצאה, ובכלל זה מקום ההמצאה, מועד ההמצאה ושעת ההמצאה ושמו של האדם שהמסמך נמסר לידיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המצאה“ – מסירת מסמך לידי הנמען או הגשתו לבית המשפט, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המצאה אלקטרונית“ – המצאה באמצעות תקשורת בין מחשבים שדרכה ניתן להעביר או לקבל מסמך אלקטרוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כתובת דואר אלקטרוני“ – כתובת במערכת המאפשרת העברת מסרים אלקטרוניים, שבעליה מפעיל אמצעים סבירים לצורך הגנה על תיבת הדואר שבה מפני שיבוש בעבודתה העלול לפגוע במהימנות המידע שבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כתובת דואר אלקטרוני מאובטחת“ – כתובת במערכת המשמשת להעברת מסרים אלקטרוניים שמתקיימים בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מאפשרת גישה לכתובת הדואר האלקטרוני רק באמצעות מנגנון הזדהות ומתעדת גישה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} המערכת נוקטת, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה אליה ומפני שיבוש בעבודתה, העלולים לפגום במהימנות המידע שבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנגנון הזדהות“ – מנגנון מאובטח המשלב אמצעי חומרה ותוכנה, הניתן לשליטתו הבלעדית של בעליו והמאפשר את זיהויו באופן ייחודי;
{{ח:ת}} ”מסמך אלקטרוני“ – מסמך שהוא מסר אלקטרוני החתום בחתימה אלקטרונית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}}, הניתן לשמירה אלקטרונית ולאחזור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת נט המשפט“ – מערכת מחשבים שבאמצעותה פועלים בתי המשפט ומתנהלים הליכים משפטיים.

{{ח:סעיף|160|חובת המצאה}}
{{ח:ת}} המציא בעל דין המיוצג בידי עורך דין מסמך לבית המשפט, ימציא עורך הדין את העתקו לבעל הדין שכנגד בלא דיחוי ולא יאוחר משלושה ימים ממועד ההמצאה לבית המשפט או זמן סביר לפני מועד הדיון שנקבע, לפי המוקדם; אם בעל הדין אינו מיוצג בידי עורך דין, יגיש את המסמך למזכירות בית המשפט, שתפעל להמצאתו.

{{ח:סעיף|161|דרכי המצאה ומועדיה|תיקון: תשע״ט־3, תשפ״ב־2, תשפ״ה־2}}
{{ח:ת}} אלה הן דרכי ההמצאה ומועדיה:
{{ח:תת|(1)}} המצאה אלקטרונית –
{{ח:תתת|(א)}} המצאה אלקטרונית של מסמך אלקטרוני מבית המשפט לנמען תהיה באמצעות משלוח הודעה אלקטרונית לכתובת הדואר האלקטרוני שהוא ציין בכותרת כתב טענותיו ואם היתה זו כתובת דואר אלקטרוני מאובטחת, יכול שתהיה אף באמצעות משלוח המסמך האלקטרוני עצמו, ואולם אם הנמען מיוצג על ידי משרד עורכי דין שכתובת דואר אלקטרוני שלו שמורה במערכת נט המשפט, משלוח הודעה אלקטרונית או המסמך האלקטרוני כאמור, המצאה תיעשה לכתובת זו; אם הנמען אינו מיוצג בידי עורך דין, המצאה כאמור יכולה להיות גם באמצעות משלוח הודעה אלקטרונית לטלפון הנייד שהנמען ציין בכותרת כתב טענותיו;
{{ח:תתת|(ב)}} המצאה אלקטרונית של מסמך אלקטרוני לבית המשפט תהיה באמצעות מערכת נט המשפט; המבקש להמציא לבית המשפט מסמך אלקטרוני, ימסור לבית המשפט כתובת דואר אלקטרוני או כתובת דואר אלקטרוני מאובטחת לצורך המצאה אלקטרונית כאמור בתקנת משנה (א);
{{ח:תתת|(ג)}} המצאה אלקטרונית של מסמך אלקטרוני מעורך דין לעורך דין תהיה באמצעות משלוח המסמך האלקטרוני לכתובת הדואר האלקטרוני של עורך הדין הנמען שצוינה בכותרת כתב טענותיו ועל עורך הדין השולח לוודא את קבלתו בידי עורך הדין הנמען;
{{ח:תתת|(ד)}} מועד שליחת המסמך האלקטרוני או ההודעה האלקטרונית, כפי שמופיע בשעון פנימי של מערכת המחשוב של השולח המכויל לפי כללים מקובלים, יהיה מועד ההמצאה של המסמך האלקטרוני, ואם נשלחה הודעה אלקטרונית מבית המשפט לנמען שאינו מיוצג בידי עורך דין כאמור בתקנת משנה (א), מועד פתיחת המסמך האלקטרוני כפי שמופיע בשעון פנימי כאמור יהיה מועד ההמצאה של המסמך האלקטרוני, ואולם אם היה המועד אחרי השעה 17:00 בימים א׳ עד ה׳ בשבוע או ביום ו׳ או ביום מנוחה שנקבע בחיקוק, ייחשב המסמך האלקטרוני כאילו הומצא ביום החול שלאחריו;
{{ח:תתת|(ה)}} שליחת ההודעה האלקטרונית או המסמך האלקטרוני כאמור בתקנות משנה (א) או (ג), לא תיחשב כהמצאה כדין במועד השליחה אם הגיש הנמען תצהיר בדבר אי־קבלתו או בדבר קבלתו במועד מאוחר יותר;
{{ח:תת|(2)}} המצאה בפקסימיליה –
{{ח:תתת|(א)}} המצאה של מסמך בפקסימילה תהיה למספר הפקסימילה שציין הנמען בכותרת כתב טענותיו;
{{ח:תתת|(ב)}} המצאה בפקסימילה מוגבלת למסמך בהיקף של עד חמישה עשר עמודים והיא אינה חלה על המצאת המסמך הראשון המוגש בתיק ועל כתב תביעה וכתב הגנה;
{{ח:תתת|(ג)}} יראו את המועד שצוין באישור משלוח הפקסימילה כמועד ההמצאה ובלבד שבוצע וידוא טלפוני כי המסמך התקבל, ואולם –
{{ח:תתתת|(1)}} מסמך שהומצא כאמור אחרי השעה 15:00 בימים א׳ עד ה׳ בשבוע או ביום ו׳ או ביום מנוחה שנקבע בחיקוק, יראוהו כאילו הומצא ביום החול שלאחריו;
{{ח:תתתת|(2)}} אם השולח הוא בית המשפט ולא בוצע וידוא טלפוני, תיחשב השליחה כהמצאה כדין אלא אם כן הגיש הנמען תצהיר בדבר אי־קבלת המסמך בפקסימילה;
{{ח:תת|(3)}} המצאה בדואר – המצאה של מסמך בדואר תהיה באמצעות שליחתו בדואר רשום עם אישור מסירה לכתובת שציין הנמען בכותרת כתב טענותיו או למענו; באין אפשרות להמציא כאמור – לכתובת הידועה לשולח של מגוריו או עסקו של הנמען; יראו את מועד המסירה שצוין באישור המסירה כמועד ההמצאה; מסמך שהומצא למען שהנמען ציין בכותרת כתב טענותיו ולא נדרש, יראוהו כמסמך שהומצא כדין, זולת אם בית המשפט הורה אחרת;
{{ח:תת|(4)}} המצאה במסירה אישית –
{{ח:תתת|(א)}} ההמצאה תהיה במסירת המסמך לידי הנמען שיידרש לאשר את קבלתו בכתב והיא תיעשה באמצעות עורך דין או אדם שבית המשפט או מנהל בתי המשפט הסמיכו לכך; יראו את המועד שצוין בהודעת אימות המסירה כמועד ההמצאה;
{{ח:תתת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), יראו מסמך כמסמך שהומצא כדין, אם הוא הונח במקום נראה לעין בסמוך לדלת ביתו או עסקו של הנמען בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הנמען סירב לקבל את המסמך או סירב לאשר את קבלתו בכתב;
{{ח:תתתת|(2)}} לא נמצא שום אדם שניתן להמציא לו את המסמך לפי תקנות אלה על אף שהשולח פעל בשקידה ראויה וסבירה כדי למסרו.

{{ח:סעיף|162|חריגים להמצאה באמצעי אלקטרוני|תיקון: תשע״ט־3, תשפ״א־4, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} המצאה באמצעי אלקטרוני לא תחול במקרים אלה:
{{ח:תת|(1)}} אם זה המסמך הראשון המוגש בתיק או כתב תביעה, יומצא לנמען שאינו בית המשפט בדואר או במסירה אישית, זולת אם היתה הסכמה אחרת בכתב של הנמען;
{{ח:תת|(2)}} אם השולח הוא אינו בית המשפט והנמען הוא בעל דין שאינו מיוצג בידי עורך דין, זולת אם הנמען נתן את הסכמתו לכך בכתב;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/service/agree_to_receive_court_documents_by_email|טופס הסכמת בעל דין בלתי מיוצג לקבל כתבי בי דין בדואר אלקטרוני}} באתר האינטרנט של הרשות השופטת.}}
{{ח:תת|(3)}} על מסמך שבשל טיבו לא ניתן להמציאו באמצעי אלקטרוני;
{{ח:תת|(4)}} על מסמך ראשון המוגש בתיק המתנהל בבית המשפט העליון.

{{ח:סעיף|163|ביצוע ההמצאה|תיקון: תשע״ט־3}}
{{ח:תת|(א)}} ההמצאה תהיה ככל האפשר לנמען עצמו; אם הנמען מיוצג בידי עורך דין, יש להמציא לו במקומו; אם מינה לשם ההמצאה מורשה מטעמו – ניתן להמציא למורשה במקומו.
{{ח:תת|(ב)}} אם אין אפשרות למצוא את הנמען, די בהמצאת המסמך בביתו לאחד מבני משפחתו הגרים עמו שם ושלפי מראית עין מלאו לו שמונה עשרה שנים.
{{ח:תת|(ג)}} התגורר הנמען מחוץ לתחומי המדינה ויש לו בתחומי המדינה נציג מטעמו המייצג אותו באופן קבוע בקשר לענייניו בישראל, ניתן להמציא לנציג אם התביעה נוגעת לאותו עניין; {{ח:פנימי|סעיף 169|תקנה 169}} תחול בשינויים המחויבים גם על תקנת משנה זו.
{{ח:תת|(ד)}} אם הנמען היא המדינה, יומצא המסמך למשרד פרקליט המחוז שבו נמצא מקום מושבו של בית המשפט הדן בתובענה או הערעור; אם התובענה או הערעור נדונים בבית המשפט העליון – יומצא למשרד פרקליטות המדינה.
{{ח:תת|(ה)}} אם הנמען תאגיד, יומצא המסמך למשרד או למען הרשום של התאגיד, ולתאגיד שהוקם בחוק – למשרדו של מנהל התאגיד.
{{ח:תת|(ו)}} אם הנמען רשות מקומית, יומצא המסמך ללשכת ראש הרשות או למשרד היועץ המשפטי של הרשות.
{{ח:תת|(ז)}} אם לנמען מונה אפוטרופוס, יומצא המסמך לאפוטרופוס שהתמנה לו כדין.
{{ח:תת|(ח)}} אם הנמען כלוא בבית סוהר, יומצא המסמך באמצעות מחלקת האסיר בשירות בתי הסוהר.
{{ח:תת|(ט)}} אם הנמען מדינה זרה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק חסינות מדינות זרות|בחוק חסינות מדינות זרות}}, לרבות נציגות של מדינה זרה, או עובד בהן שהוא בעל חסינות דיפלומטית או קונסולרית, יומצא המסמך לפי {{ח:חיצוני|חוק חסינות מדינות זרות|חוק חסינות מדינות זרות}}.

{{ח:סעיף|164|תחליף המצאה|תיקון: תשע״ט־3}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח בית המשפט שאי־אפשר להמציא מסמך לנמען בדרך שנקבעה, רשאי הוא להורות על המצאתו בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה להוראה על תחליף המצאה תוגש בכתב ויצורף לה תצהיר לאימות הסיבה המונעת את ביצוע ההמצאה בדרך שנקבעה ויחולו ההוראות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם הנמען הוא תושב ישראל שאין לו מען ידוע, יציין המבקש בתצהיר כי למיטב ידיעתו הנמען נמצא בישראל ולא ידוע לו היכן בדיוק הוא מתגורר, ויצרף תדפיס של פרטי הנמען ממרשם האוכלוסין;
{{ח:תתת|(2)}} אם הנמען הוא תושב ישראל ויש לו מען בתחומי מדינת ישראל אך לא היה ניתן להמציא לו את המסמך, יציין המבקש בתצהיר כי למיטב ידיעתו הוא נמצא בישראל ויצרף תדפיס ממרשם האוכלוסין; כמו כן יציין בתצהיר את הפעולות שבהן נקט כדי להמציא לו את המסמך;
{{ח:תתת|(3)}} אם הנמען אינו תושב ישראל אך נמצא בתחומי המדינה, יציין המבקש בתצהיר כי למיטב ידיעתו הנמען נמצא בישראל ויצרף ראיה על כך, וכן יציין את הפעולות שנקט כדי להמציא לו את המסמך.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|165|הוראות כלליות להמצאה}}
{{ח:תת|(א)}} אישור המשלוח בפקסימילה, אישור המסירה בדואר והודעת אימות המסירה יישמרו בידי השולח והעתקם יוגש לבית המשפט לפי הצורך או לפי החלטת בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל בתי המשפט רשאי לפרסם הוראות טכניות בעניין אופן הגשת מסמך אלקטרוני ובין השאר בדבר מאפייני מסמך אלקטרוני ומצורפיו, דרישות חומרה ותוכנה, דרישות צורניות וכן בדבר דרכי תשלום אגרת בית משפט או כל תשלום שיש לשלם לבית המשפט, לפי תקנות אלה והכול לצורכי {{ח:פנימי|פרק יט|פרק זה}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הוראות בדבר הגשת מסמך אלקטרוני לבתי המשפט ולבתי הדין לעבודה|הוראות בדבר הגשת מסמך אלקטרוני לבתי המשפט ולבתי הדין לעבודה}} לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018.}}

{{ח:סעיף|166|המצאה מחוץ לתחום המדינה|תיקון: תשע״ט, תשע״ט־3}}
{{ח:ת}} בעל דין רשאי להמציא כתב טענות מחוץ לתחום המדינה בהתקיים אחד מאלה ובכפוף {{ח:פנימי|סעיף 167|לתקנות 167}} {{ח:פנימי|סעיף 168|ו־168}}:
{{ח:תת|(1)}} נקבע בחיקוק שמבחינה בין־לאומית בית משפט בישראל מוסמך לדון בהליך פלוני או אם הוסכם בין בעלי הדין על סמכות כאמור;
{{ח:תת|(2)}} מבוקש סעד נגד אדם שמקום מושבו הוא בתחום המדינה;
{{ח:תת|(3)}} נושא התובענה הוא מקרקעין המצויים בתחום המדינה;
{{ח:תת|(4)}} התובענה היא בקשר לחוזה, ומתקיים אחד מהמקרים האלה:
{{ח:תתת|(א)}} החוזה, כולו או מקצתו, נעשה או הופר בתחום המדינה או שנשללה האפשרות לקיימו בתחומה;
{{ח:תתת|(ב)}} על החוזה חלים דיני מדינת ישראל;
{{ח:תת|(4א)}} התובענה מבוססת על מעשה או על מחדל שאירע בתחום המדינה;
{{ח:תת|(5)}} התובענה מבוססת על נזק שנגרם לתובע בישראל ממוצר, משירות או מהתנהגות של הנתבע, ובלבד שהנתבע יכול היה לצפות שהנזק ייגרם בישראל וכן שהנתבע, או אדם קשור לו, עוסק בסחר בין־לאומי או במתן שירותים בין־לאומיים בהיקף משמעותי; לעניין זה, ”אדם קשור“ – אם הנתבע הוא תאגיד, כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אדם השולט בתאגיד;
{{ח:תתת|(2)}} תאגיד הנשלט בידי אדם כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} תאגיד הנשלט בידי מי מהאמורים בפסקאות (1) ו־(2);
{{ח:תת|(6)}} מבוקש צו מניעה לגבי דבר הנעשה או עומד להיעשות בתחום המדינה, או מבוקש למנוע או להסיר מטרד בתחום המדינה, בין אם מבוקשים דמי נזק בקשר לכך ובין אם לאו;
{{ח:תת|(7)}} מבוקש לאכוף פסק־חוץ, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק אכיפת פסקי-חוץ|בחוק אכיפת פסקי־חוץ}}, או פסק בוררות חוץ כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבוררות|בחוק הבוררות}} או מבוקש להכיר בהם;
{{ח:תת|(8)}} מבוקש שלא לאכוף פסק בוררות חוץ, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבוררות|בחוק הבוררות}}, שניתן נגד תושב ישראל, אם שוכנע בית המשפט כי אין למבקש אפשרות לזכות בדין צדק בבית המשפט של המדינה שבה ניתן הפסק;
{{ח:תת|(9)}} האדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין דרוש או נכון בתביעה שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר;
{{ח:תת|(10)}} האדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין בתובענה שלגבי אחת מעילותיה באותה תובענה נגדו יש זיקה מהזיקות המפורטות בתקנה זו.

{{ח:סעיף|167|הליך ההמצאה מחוץ למדינה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל דין המעוניין להמציא כתב טענות מחוץ לתחום המדינה, יגיש בקשה בכתב לשם קביעת דרך ביצוע ההמצאה; בתצהיר התומך בבקשה יפורטו העובדות המבססות את עילת התביעה, העובדות המבססות את עילת ההמצאה מחוץ לתחום המדינה ופירוט המקום שבו נמצא הנמען או ייתכן שנמצא.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט יורה על דרך ביצוע ההמצאה, לרבות הגשת כתבי הטענות, והוא רשאי להורות שבנסיבות העניין אין להמציא את המסמכים מחוץ לתחום המדינה.

{{ח:סעיף|168|בקשה לכפירה בסמכות מכוח המצאה מחוץ לתחום המדינה}}
{{ח:ת}} הומצא לבעל דין כתב טענות מחוץ לתחום המדינה, רשאי הוא לכפור בסמכות בית המשפט לדון בתובענה או לטעון כי הפורום הישראלי אינו הפורום הנאות לדון בתובענה; הנתבע לכפור או לטעון כאמור, יגיש בקשה בכתב לא יאוחר מהמועד הקבוע להגשת כתב ההגנה; עשה כן, יימנה המועד להגשת כתב הגנה מיום ההחלטה בבקשה.

{{ח:סעיף|169|המצאה לנתבע שכפר בסמכות}}
{{ח:ת}} כפר הנתבע בסמכותו הבין־לאומית של בית המשפט, טען להיותו של הפורום הישראלי פורום בלתי נאות או מינה עורך דין בישראל לשם כך, לא יהיה ניתן להמציא לו את כתבי הטענות בתחום המדינה, אם הגיע לישראל והוא שוהה בה לצורך הדיון; כמו כן לא יהיה ניתן להמציא לעורך הדין המייצג אותו, ולא יראו בכל פעולה שלו או של עורך דינו ויתור על הכפירה בסמכותו הבין־לאומית של בית המשפט, זאת עד ארבעה עשר ימים לאחר מתן החלטה בטענות הנתבע בעניין זה, או מועד אחר כפי שיורה בית המשפט בעת מתן ההחלטה.

{{ח:קטע2|פרק כ|פרק כ׳: הוראות כלליות}}
{{ח:קטע3|פרק כ סימן א|סימן א׳: ייצוג בעלי דין ופסולי דין|תיקון: תש״ף־2}}

{{ח:סעיף|170|ייפוי כוח לעורך דין}}
{{ח:ת}} כל פעולה בבית משפט הנדרשת מבעל דין או המותרת לו לפי דין, רשאי הוא לעשותה בעצמו או בידי עורך דין שמינה לכך כדין, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת בכל דין.

{{ח:סעיף|170א|צירוף ייפוי כוח|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} עורך דין המייצג בעל דין, יצרף לכתב הטענות הראשון את ייפוי הכוח מטעם בעל הדין.

{{ח:סעיף|171|רשימת עורכי הדין}}
{{ח:תת|(א)}} משרד עורכי דין שבו עורכי דין המייצגים בבית המשפט, ימציא לבית המשפט את רשימת עורכי הדין שבמשרד המייצגים בבית המשפט ואת מספר הרישיון של כל אחד מהם וכן את שם עורך הדין במשרד שיורשה להוסיף לרשימה או לגרוע ממנה.
{{ח:תת|(ב)}} תקנה זו תחול בהתאמה על פרקליטות המדינה, על פרקליטויות המחוז ועל לשכות משפטיות.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל בתי המשפט רשאי לפרסם הנחיות למילוי תקנה זו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|הודעה על הנחיית מנהל בתי המשפט בדבר רשימת עורכי הדין|הודעה על הנחיית מנהל בתי המשפט בדבר רשימת עורכי הדין}} לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018 (י״פ תשפ״א, 2339).}}

{{ח:סעיף|172|הפסקת ייצוג של עורך הדין}}
{{ח:ת}} בעל דין שמייצגו עורך דין רשאי לבטל את ייפוי הכוח של עורך דינו, ובלבד שנמסרה הודעה על כך לבית המשפט ולכל שאר בעלי הדין; עורך דין רשאי להפסיק את הייצוג ברשות בית המשפט בלבד.

{{ח:סעיף|172א|אפוטרופוס לדין|תיקון: תש״ף־2}}
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי למנות לפסול־דין, או למי שזקוק לאפוטרופוס, אפוטרופוס־לדין שייצגו ייצוג מלא בכל ההליכים בבית המשפט.

{{ח:קטע3|פרק כ סימן ב|סימן ב׳: טענת פסלות}}

{{ח:סעיף|173|בקשה לפסלות שופט}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לפסלות שופט לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 77א|סעיף 77א לחוק}} תוגש בכתב או אם הועלתה במהלך הדיון תישמע בעל פה, מיד לאחר שנודע לבעל הדין על עילת הפסלות ולפני כל טענה אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} החליט בית המשפט לדחות את טענת הפסלות, ימשיך את הדיון כסדרו, זולת אם הורה אחרת.

{{ח:סעיף|174|ערעור על החלטה בדבר פסלות שופט}}
{{ח:תת|(א)}} ערעור על החלטה בדבר פסלות שופט יוגש בכתב לבית המשפט העליון בתוך ארבעה עשר ימים ממועד המצאת ההחלטה; הערעור יפרט את עיקרי נימוקי התנגדותו של בעל הדין להחלטה, ויצורפו לו תצהיר המאמת את העובדות שביסוד הבקשה, עותק מבקשת הפסלות, פרוטוקול הדיון בבקשה, וההחלטה נושא הערעור.
{{ח:תת|(ב)}} עותק מהערעור וכל המסמכים שצורפו לו יומצאו לכל שאר בעלי הדין בו ביום.
{{ח:תת|(ג)}} בעלי הדין האחרים רשאים להשיב לערעור.
{{ח:תת|(ד)}} התקנות בדבר בקשה בכתב לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}} יחולו בשינויים המחויבים גם על ערעור לפי תקנה זו.
{{ח:תת|(ה)}} נשיא בית המשפט העליון רשאי לבקש מהשופט, שעל החלטתו הוגש הערעור, להעיר את הערותיו.
{{ח:תת|(ו)}} הוחלט בערעור להעביר את הדיון בתובענה לשופט אחר, רשאי הוא לדון בה מן השלב שאליו הגיע השופט הקודם או מכל שלב אחר שייראה לו נכון וצודק בנסיבות העניין.

{{ח:קטע3|פרק כ סימן ג|סימן ג׳: שונות}}

{{ח:סעיף|175|סמכות מנהל בתי המשפט}}
{{ח:ת}} הנחיות טכניות שיורה מנהל בתי המשפט לפי תקנות אלה יפורסמו בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של מערכת בתי המשפט.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/guide_to_civil_procedure_01012021?chapterIndex|הודעות מנהל בתי המשפט בדבר תקנות סדר הדין האזרחי החדשות}}.}}

{{ח:סעיף|175א|שינוי מועד דיון|תיקון: תש״ף־2, תשפ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} ככלל יש לקיים כל דיון הקבוע בבית המשפט במועד שנקבע.
{{ח:תת|(ב)}} פנייה לשינוי מועד דיון תוגש כשהיא ערוכה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 10|טופס 10 שבתוספת הראשונה}}, בצירוף המסמכים המאמתים את העובדות המפורטות בפנייה.
{{ח:תת|(ג)}} טעמים כגון שיקולי נוחות, הסכמת בעלי הדין, עומס עבודה, קיום משא ומתן לפשרה או הליך גישור שנמשך למעלה משישה חודשים או תקופה ארוכה יותר כפי שהורה בית המשפט לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 79ג|סעיף 79ג לחוק}}, לא יהוו, ככלל, עילה מספקת לשינוי מועד הדיון.
{{ח:תת|(ד)}} בפנייה לשינוי מועד דיון שביסודה נסיבות אישיות של בעל דין או בא־כוחו יבחן בית המשפט אם היה ניתן למצוא פתרון סביר אחר שיאפשר את קיום הדיון או את הקדמתו.
{{ח:תת|(ה)}} פנייה לשינוי מועד הדיון עקב קיומם של כמה דיונים באותו מועד תוגש בסמוך למועד שבו נודע קיומו של דיון מקביל; פנייה שלא תוגש כאמור יכול שתידחה מטעם זה בלבד; שינוי מועד דיון בשל קיומו של דיון מקביל ייעשה רק אם מתברר כי לא ניתן לקיים את שני הדיונים במועדם תוך מיצוי אמצעים סבירים אחרים.
{{ח:תת|(ו)}} בכל החלטה בפנייה לשינוי מועד דיון יבחן בית המשפט, בין השאר, את מספר הפניות הקודמות שהוגשו בתיק, את טעמי הדחיות, את משך הזמן שבו התיק תלוי ועומד, ואת המועד שבו הוגשה הבקשה.
{{ח:תת|(ז)}} בית המשפט רשאי לחייב את הפונה בהוצאות לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה אם סבר שהנסיבות מצדיקות זאת.

{{ח:סעיף|176|סמכות כללית של בית המשפט למתן הוראות}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי לתת בכל עת הוראות לכל עניין שבסדרי הדין וכן לתקן כל פגם או טעות בכל הליך לרבות בעניין שהוכרע לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|תקנה 33(ד)}} אם ראה לנכון צורך בכך לשם הגשמת מטרת תקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי לתת הוראות בדבר היקף כתב טענות; נקבע בתקנות אלה או בכל חיקוק זמן לעשיית דבר או להימנע מעשיית דבר או מדד להיקף כתב טענות, יחול האמור כל עוד בית המשפט לא הורה אחרת מטעמים מיוחדים.
{{ח:תת|(ג)}} מועד שהורה עליו בית המשפט לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן.

{{ח:סעיף|177|סמכות עוזר משפטי|תיקון: תשע״ט־3, תשפ״א}}
{{ח:ת}} עוזר משפטי של שופט רשאי באישור השופט לפעול כמפורט להלן, ולגבי פסקאות (3) עד (6) הוא רשאי לפעול כאמור לפי הנחיה פרטנית של השופט:
{{ח:תת|(1)}} לקבוע מועדי דיון ולשנותם, להאריך מועדים להגשת מסמכים, בקשות וכתבי בי־דין אחרים, ובלבד שמדובר בבקשה המוגשת בהסכמת הצדדים ושאין מדובר במועדים שנקבעו בחיקוק;
{{ח:תת|(2)}} להעביר לתגובת המשיב בקשה שהגיש בעל דין, למעט בקשה שהעברתה לתגובת בעל הדין שכנגד טעונה החלטת שופט לפי דין, ובלבד שלא יקצוב העוזר המשפטי מועד לתגובה השונה מן המועד הקבוע בדין;
{{ח:תת|(3)}} להביא לפני בעלי הדין הצעות להסדר דיוני של השופט שיש בו כדי לקדם ולייעל את הטיפול והדיון בתובענה;
{{ח:תת|(4)}} להעביר לבעלי הדין הנחיות מוקדמות של שופט לדיון בתובענה או החלטות והנחיות של נשיא בית המשפט;
{{ח:תת|(5)}} להביא לפני בעלי הדין הצעות של שופט להפניית התובענה למנגנון חלופי ליישוב סכסוך;
{{ח:תת|(6)}} להציע לבעלי הדין לפי הנחיית השופט להסכים למינוי מומחה לפי כל דין.

{{ח:סעיף|178|תצהיר}}
{{ח:תת|(א)}} תצהיר יהיה ערוך בגוף ראשון, מחולק לסעיפים ומכיל רק עובדות שהמצהיר יכול להעיד מתוך ידיעתו הוא; בתצהיר המצורף לכתב טענות רשאי הוא להצהיר גם לפי מיטב ידיעתו או אמונתו ובלבד שיציין את מקור אמונתו או ידיעתו.
{{ח:תת|(ב)}} דין מצהיר בתצהיר חלף עדות ראשית כדין עד במשפט, ואולם התצהיר ייחשב כראיה רק אם המצהיר התייצב לחקירה נגדית.
{{ח:תת|(ג)}} נמנע המצהיר מלהתייצב לחקירה על תצהיר שצורף לכתב טענות – לא ישמש תצהירו ראיה לטובת בעל הדין שהגיש אותו, אלא ברשות בית המשפט שתינתן מטעמים מיוחדים.
{{ח:תת|(ד)}} בית המשפט רשאי בכל עת לדרוש מיוזמתו את ההתייצבות של מצהיר לשם חקירה.

{{ח:סעיף|179|מנין הימים}}
{{ח:תת|(א)}} המועד הקובע לתחילת מניין הימים לפרק הזמן שנקבע הוא יום המצאת המסמך כמפורט בתקנות אלה; אם ניתנה החלטה במעמד בעלי הדין, יימנה המועד ממועד הדיון.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת פגרה של בית המשפט לא תובא במניין הימים שנקבעו בתקנות אלה או שנקבעו בידי בית המשפט, זולת אם בית המשפט הורה אחרת.

{{ח:סעיף|180|תחולה, הוראת מעבר ותחילה|תיקון: תשע״ט־2, תש״ף, תש״ף־2, תשפ״א, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|חלק א|חלק א׳ לתקנות אלה}} יחול על כל עניין אזרחי המובא לפני בית משפט.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|חלק ב|חלק ב׳ לתקנות אלה}} יחול על כל עניין אזרחי המובא לפני בית משפט, זולת אם נקבעו בדין בעניין פלוני סדרי דין מיוחדים אחרים.
{{ח:תת|(ג)}} תחילתן של תקנות אלה ביום י״ז בטבת התשפ״א (1 בינואר 2021) (להלן – יום התחילה) והן יחולו על הליך לרבות ערעור, שנפתח ביום התחילה או לאחריו, ולעניין ערעור – אם ההחלטה שעליה מבקשים לערער ניתנה לפני יום התחילה והמועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור או ערעור לפי {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי הישנות|תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984}}, הוא ביום התחילה או לאחריו, ניתן להגיש בקשת רשות ערעור או ערעור לפי המועד הקבוע בתקנות אלה; ואולם ההוראות הבאות יחולו מיום התחילה:
{{ח:תתת|(1)}} על הליכים שנפתחו ערב יום התחילה – {{ח:פנימי|חלק א|חלק א׳}}, {{ח:פנימי|חלק ב|ובחלק ב׳}} – {{ח:פנימי|סעיף 30|תקנות 30}}, {{ח:פנימי|סעיף 31|31}} {{ח:פנימי|סעיף 33|ו־33}} {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳ עד ז׳}}, {{ח:פנימי|סעיף 50|תקנות 50 עד 55}} {{ח:פנימי|פרק ח|בפרק ח׳}}, {{ח:פנימי|פרק יא|י״א}}, {{ח:פנימי|פרק יב|י״ב}}, {{ח:פנימי|פרק טז|ט״ז}}, {{ח:פנימי|פרק יח|י״ח}}, {{ח:פנימי|פרק יט|י״ט}}, {{ח:פנימי|פרק כ|כ׳}} וכל תקנה אחרת שבית המשפט הורה לבעלי הדין לקיימה;
{{ח:תתת|(2)}} על הליכים שטרם הוגש בהם כתב תשובה וטרם חלף המועד להגשתו – יחול נוסף על האמור בפסקה (1) {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}};
{{ח:תתת|(3)}} על הליכים שנקבעה לגביהם ישיבת קדם־משפט במועד המאוחר בשישים ימים מיום התחילה יחולו נוסף על האמור בפסקה (1) {{ח:פנימי|פרק ח|פרקים ח׳}}, {{ח:פנימי|פרק י|י׳}} {{ח:פנימי|פרק יג|ו{{ח:הערה|־}}י״ג}}.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|(לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|15}}, {{ח:פנימי|סעיף 17|17}}, {{ח:פנימי|סעיף 36|36}}, {{ח:פנימי|סעיף 79|79}}, {{ח:פנימי|סעיף 89|89}}, {{ח:פנימי|סעיף 96|96}}, {{ח:פנימי|סעיף 114|114}}, {{ח:פנימי|סעיף 122|122}})}}|תיקון: תשע״ט־3}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ט־3, תש״ף־2, תשפ״ב|עוגן=תוספת 1 טופס 1}}
{{ח:ת}} '''טופס 1:''' כתב ויתור על סודיות – כללי {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15}})}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב|עוגן=תוספת 1 טופס 1א}}
{{ח:ת}} '''טופס 1א:''' כתב ויתור על סודיות – נפגע שנפטר {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15}})}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב|עוגן=תוספת 1 טופס 1ב}}
{{ח:ת}} '''טופס 1ב:''' כתב ויתור על סודיות – קטין {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15}})}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תש״ף־2|עוגן=תוספת 1 טופס 2}}
{{ח:ת}} '''טופס 2:''' הזמנה לדין {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10}})}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תש״ף־2|עוגן=תוספת 1 טופס 3}}
{{ח:ת}} '''טופס 3:''' שאלון לתובע בתובענה לפיצויים בשל נזק גוף {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 17|תקנה 17}})}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תש״ף־2, תשפ״א|עוגן=תוספת 1 טופס 4}}
{{ח:ת}} '''טופס 4:''' דיווח לבית המשפט בדבר הדיון המקדמי (לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|תקנה 36 לתקנות סדר הדין האזרחי}}) {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 36|תקנה 36}})}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב|עוגן=תוספת 1 טופס 4א}}
{{ח:ת}} '''טופס 4א:''' הזמנה לדין {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 54|תקנה 54}})}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ט־3|עוגן=תוספת 1 טופס 5}}
{{ח:ת}} '''טופס 5:''' תצהיר לכתב טענות בתובענה בדיון מהיר {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 79|תקנה 79}})}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ג|עוגן=תוספת 1 טופס 6}}
{{ח:ת}} '''טופס 6''' {{ח:הערה|(בוטל)}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ה־2|עוגן=תוספת 1 טופס 7}}
{{ח:ת}} '''טופס 7:''' כתב התחייבות עצמית – סעד זמני {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 96|תקנה 96}})}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 טופס 8}}
{{ח:ת}} '''טופס 8:''' הודעה בדבר צו כניסה לחצרים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 114|תקנה 114}})}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 טופס 9}}
{{ח:ת}} '''טופס 9:''' כתב ערבות להבטחת אחריות של כונס נכסים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 122|תקנה 122}})}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ג־4|עוגן=תוספת 1 טופס 10}}
{{ח:ת}} '''טופס 10:''' פנייה לשינוי מועד הדיון {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 175א|תקנה 175א}})}}

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 37|תקנה 37(יא)}})}}}}
{{ח:קטע3||בתי המשפט שבהם תתקיים פגישת מהו״ת}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} בתי משפט השלום

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשפ״א־4}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 135|תקנה 135}})}}}}
{{ח:קטע3||סכומי הערובה להבטחת הוצאות המשיב}}
{{ח:קטע3||בית המשפט העליון}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג הליך&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} סוג תיק&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} סוג עניין&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} סכום ערובה {{ש}} בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור אזרחי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ע״א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור אזרחי – כללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור אזרחי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ע״א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור על פסק דין שניתן בתביעה לפיצויים בשל נזק גוף, לרבות תביעה שעילתה {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975}}, שהוגש בידי ניזוק בעניין גובה הנזק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור אזרחי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ע״א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור על החלטת פסלות לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 77א|סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}} (להלן – חוק בתי המשפט)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור אזרחי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ע״א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018}} (להלן – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי) או לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980}} (להלן – פקודת פשיטת הרגל) שהגיש חייב באותו הליך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור אזרחי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ע״א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור על החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 77|סעיף 77 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (להלן – חוק העונשין)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7,500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשות ערעור אזרחי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רע״א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקשת רשות ערעור – כללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשות ערעור אזרחי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רע״א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקשת רשות ערעור על פסק דין שניתן בערעור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשות ערעור אזרחי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רע״א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקשת רשות ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}} (להלן – חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)), {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}} (להלן – חוק הנכים (תגמולים ושיקום)), {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970}}, {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ״א–1981}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ״א–1981}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשות ערעור אזרחי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רע״א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקשת רשות ערעור על החלטה של בית משפט מחוזי בערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשות ערעור אזרחי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רע״א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקשת רשות ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} או של חייב לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|פקודת פשיטת הרגל}} שהגיש חייב באותו הליך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשות ערעור אזרחי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רע״א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקשת רשות ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה|חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991}} (להלן – חוק למניעת אלימות במשפחה)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשות ערעור אזרחי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רע״א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקשת רשות ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק מניעת הטרדה מאיימת|חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס״ב–2001}} (להלן – חוק מניעת הטרדה מאיימת)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשות ערעור אזרחי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רע״א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקשת רשות ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים|חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי״ד–1954}} (להלן – חוק נכי המלחמה בנאצים) או לפי {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי״ז–1957}} ({{ח:הערה|[צ״ל: להלן –]}} חוק נכי רדיפות הנאצים)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פטור&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשות ערעור אזרחי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רע״א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקשת רשות ערעור על החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 77|סעיף 77 לחוק העונשין}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7,500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשות ערעור אזרחי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רע״א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקשת רשות ערעור על החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972}} (להלן – חוק הסיוע המשפטי)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פטור&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקשת רשות ערעור משפחה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקשת רשות ערעור משפחה – כללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקשת רשות ערעור משפחה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקשת רשות ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק אימוץ ילדים, התשמ״א–1981}} (להלן – חוק אימוץ ילדים)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פטור&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקשת רשות ערעור משפחה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקשת רשות ערעור על החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960}} (להלן – חוק הנוער (טיפול והשגחה))&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פטור&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;19.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקשת רשות ערעור משפחה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקשת רשות ערעור משפחה בעניין משמורת או מזונות קטינים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקשת רשות ערעור משפחה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקשת רשות ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה|חוק למניעת אלימות במשפחה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;21.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקשת רשות ערעור משפחה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקשת רשות ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק מניעת הטרדה מאיימת|חוק מניעת הטרדה מאיימת}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;22.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור עתירה מינהלית או תובענה מינהלית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור בעניין עתירה מינהלית או תובענה מינהלית – כללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;23.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור עתירה מינהלית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור בעניין עתירה מינהלית לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים#תוספת 1 פרט 2|פרט 2 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}} (להלן – חוק בתי משפט לעניינים מינהליים)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;24.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור עתירה מינהלית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור בעניין עתירה מינהלית לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים#תוספת 1 פרט 12|פרט 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור עתירה מינהלית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור בעניין עתירה מינהלית שעניינה דיור ציבורי לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים#תוספת 1 פרט 13|פרט 13 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור עתירה מינהלית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור על החלטת פסלות לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 77א|סעיף 77א לחוק בתי המשפט}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;27.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקשת רשות מינהלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בר״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקשת רשות ערעור מינהלי – כללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;28.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקשת רשות מינהלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בר״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקשת רשות ערעור מינהלי על החלטת בית משפט לעניינים מינהליים בערעור על החלטת בית הדין לעררים לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}} (להלן – חוק הכניסה לישראל)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;29.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקשת רשות מינהלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בר״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקשת רשות ערעור מינהלי על החלטת בית משפט לעניינים מינהליים בערעור על החלטת בית הדין לביקורת משמורת לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)|חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי״ד–1954}} (להלן – חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט))&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פטור&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;30.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור רשם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ע״ר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור על פסק דין של רשם בית המשפט העליון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;31.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור רשם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ע״ר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור על החלטה אחרת של רשם בית המשפט העליון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פטור&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3||בית המשפט המחוזי}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג הליך&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} סוג תיק&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} סוג עניין&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} סכום ערובה {{ש}} בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;32.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור אזרחי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ע״א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור הנדון לפני הרכב על החלטת בית בית משפט השלום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;33.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור אזרחי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ע״א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור הנדון לפני דן יחיד על החלטת בית משפט השלום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;34.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור אזרחי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ע״א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור על החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 49|סעיף 49 לחוק בתי המשפט}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7,500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;35.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור אזרחי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ע״א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור על החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 77|סעיף 77 לחוק העונשין}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7,500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;36.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור אזרחי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ע״א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור על החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה|חוק למניעת אלימות במשפחה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פטור&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;37.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור אזרחי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ע״א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור על החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק מניעת הטרדה מאיימת|חוק מניעת הטרדה מאיימת}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פטור&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;38.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור אזרחי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ע״א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור על החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פטור&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;39.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור אזרחי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ע״ו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פטור&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;40.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור אזרחי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ע״ו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים|חוק נכי המלחמה בנאצים}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|חוק נכי רדיפות הנאצים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פטור&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;41.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור חדלות פירעון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עחד״פ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} שמגיש חייב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;42.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור חדלות פירעון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עחד״פ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} שמגיש נושה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;43.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור חדלות פירעון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עחד״פ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} שמגיש עובד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;44.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור חדלות פירעון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עחד״פ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור על החלטת נאמן או מנהל הסדר בתאגיד לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;45.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור פירוקים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פר״ק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור לפי {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}} (להלן – פקודת החברות) על החלטה של בעל תפקיד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;46.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור פירוקים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פר״ק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור על החלטת בעל תפקיד בתאגיד בהקפאת הליכים שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 350|סעיף 350 לחוק החברות, התשנ״ט–1999}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;47.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור פירוקים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פר״ק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור לפי {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות}} שהגיש עובד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;48.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור פשיטות רגל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פש״ר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|פקודת פשיטת הרגל}} שמגיש חייב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;49.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור פשיטות רגל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פש״ר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|פקודת פשיטת הרגל}} שמגיש נושה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;50.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשות ערעור חדלות פירעון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רחדל״פ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקשת רשות ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} שהגיש חייב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;51.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשות ערעור חדלות פירעון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רחדל״פ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקשת רשות ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} שהגיש נושה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;52.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור על החלטת רשם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ע״ר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור על החלטת רשם שאינו רשם בכיר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פטור&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;53.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור שונה אזרחי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עש״א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור שונה אזרחי – כללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7,500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;54.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור שונה אזרחי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עש״א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור על החלטת רשם הפטנטים והמדגמים לפי {{ח:חיצוני|פקודת הפטנטים והמדגמים|פקודת הפטנטים והמדגמים}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק הפטנטים|חוק הפטנטים, התשכ״ז–1967}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;55.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור שונה אזרחי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עש״א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור על החלטת רשם העיצובים לפי {{ח:חיצוני|חוק העיצובים|חוק העיצובים, התשע״ז–2017}}, ערעור על החלטת רשם סימני המסחר לפי {{ח:חיצוני|פקודת סימני מסחר|פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת כינויי מקור וציונים גאוגרפיים|חוק הגנת כינויי מקור וציונים גאוגרפיים, התשכ״ה–1965}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7,500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;56.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור שונה אזרחי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עש״א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור על החלטת המפקח על לשכת רישום מקרקעין לפי {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;57.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור שונה אזרחי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עש״א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור על החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פטור&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;58.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשות ערעור אזרחי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רע״א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשות ערעור אזרחי – כללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7,500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;59.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשות ערעור אזרחי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רע״א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשות ערעור על החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק מניעת הטרדה מאיימת|חוק מניעת הטרדה מאיימת}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פטור&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;60.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור משפחה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עמ״ש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור משפחה – כללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;61.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור משפחה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עמ״ש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור בעניין משמורת או מזונות קטינים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7,500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;62.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור משפחה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עמ״ש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור על החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה|חוק למניעת אלימות במשפחה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פטור&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;63.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור משפחה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עמ״ש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור על החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק מניעת הטרדה מאיימת|חוק מניעת הטרדה מאיימת}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פטור&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;64.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור משפחה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עמ״ש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק אימוץ ילדים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פטור&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;65.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשות ערעור משפחה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רמ״ש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשות ערעור משפחה – כללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7,500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;66.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשות ערעור משפחה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רמ״ש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשות ערעור בעניין משמורת או מזונות קטינים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;67.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשות ערעור משפחה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רמ״ש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשות ערעור על החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה|חוק למניעת אלימות במשפחה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פטור&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;68.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשות ערעור משפחה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רמ״ש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשות ערעור על החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק מניעת הטרדה מאיימת|חוק מניעת הטרדה מאיימת}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פטור&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;69.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשות ערעור משפחה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רמ״ש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשות ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק אימוץ ילדים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פטור&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;70.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשות ערעור בוררות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רע״ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשות ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק הבוררות|חוק הבוררות, התשכ״ח–1968}} (להלן – חוק הבוררות)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;71.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשות ערעור תביעות קטנות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רת״ק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשות ערעור על החלטה של בית משפט לתביעות קטנות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;72.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עניינים מינהליים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עמ״נ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור – כללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;73.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עניינים מינהליים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עמ״נ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור על החלטת בית הדין לעררים לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;74.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עניינים מינהליים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עמ״נ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור על החלטת בית הדין לביקורת משמורת לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}} או {{ח:חיצוני|חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)|חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פטור&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;75.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עניינים מינהליים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עמ״נ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור על החלטת ועדת ערר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הסעד#סעיף 2|סעיף 2(ט) לחוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פטור&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;76.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עניינים מינהליים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ע״ר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור על החלטת רשם שאינו רשם בכיר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פטור&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;77.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עניינים מינהליים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עש״א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור שונה מינהלי – כללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;78.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עניינים מינהליים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשות ערעור מינהלי – כללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3||בית משפט שלום}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג הליך&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} סוג תיק&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} סוג עניין&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} סכום ערובה {{ש}} בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;79.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור על החלטת רשם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ע״ר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור על החלטת רשם שאינו רשם בכיר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פטור&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;80.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשות ערעור על פסק בוררות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רע״ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רשות ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק הבוררות|חוק הבוררות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7,500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;81.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חדלות פירעון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עחד״פ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ערעור על החלטת ממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;כלל הערכאות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל סוגי הליכי הערעור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הליך שהגיש בעל דין שבאותו הליך הלשכה לסיוע משפטי כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|בחוק הסיוע המשפטי}} מייצגת אותו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שליש מהסכום שנקבע להליך המפורט {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}} ולא יותר מ־5,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|כ״ה באלול התשע״ח (5 בספטמבר 2018)}}
* '''איילת שקד'''&lt;br&gt;שרת המשפטים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>r4714ni3vtv1eksoyu56wkkk53as2c9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>359233</id>
    <revision>
      <id>3087717</id>
      <parentid>2971974</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T12:43:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>הוראת שעה תשע&quot;ז</comment>
      <origin>3087717</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="57666" sha1="6sj2l6wlx87plyq1bgxdac2eood66ik" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין), התשכ&quot;ג-1962 (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ז)
&lt;שם קודם&gt; תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובמקצועות מעשיים), התשכ&quot;ג-1962
&lt;שם קודם&gt; תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל ובמקצועות מעשיים), תשכ&quot;ג-1962
=== תקנות בדבר תכנית בחינות וסדריהן ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשכ&quot;ג, 704|תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל ובמקצועות מעשיים)|1395)); ((תשכ&quot;ד, 388|תיקון|1522)); ((תשכ&quot;ה, 1685|תיקון|1706)), ((1790|ת&quot;ט|1710)); ((תשכ&quot;ז, 1556|תיקון|2006)); ((תשכ&quot;ח, 114|תיקון|2127)); ((תשכ&quot;ט, 661|תיקון|2331)), ((1588|תיקון [צ&quot;ל: תיקון מס' 2]|2402)); ((תשל&quot;ד, 1298|תיקון|3182)); ((תש&quot;ם, 1348|תיקון|4111)); ((תשמ&quot;ה, 1832|תיקון|4850)); ((תשמ&quot;ו, 142|תיקון|4870)), ((298|תיקון מס' 2|4885)); ((תשמ&quot;ט, 1010|תיקון|5195)); ((תש&quot;ן, 494|תיקון|5258)); ((תשנ&quot;א, 388|תיקון|5319)); ((תשנ&quot;ה, 38|הוראת שעה|5627)), ((370|תיקון|5641)), ((1730|תיקון [צ&quot;ל: תיקון מס' 2]|5698)); ((תשנ&quot;ו, 1512|תיקון|5780)); ((תשנ&quot;ח, 204|תיקון|5868)), ((326|ת&quot;ט|5874)); ((תשנ&quot;ט, 18|תיקון|5931)); ((תש&quot;ס, 18|תיקון|6000)), ((106|ת&quot;ט|6006)); ((תשס&quot;ב, 608|הוראת שעה|6162)), ((664|הוראת שעה (תיקון)|6164)); ((תשס&quot;ג, 876|תיקון|6253)); ((תשס&quot;ח, 524|תיקון|6649)); ((תשע&quot;ב, 1604|תיקון|7155)); ((תשע&quot;ו, 1422|תיקון|7673)); ((תשע&quot;ז, 1254|תיקון|7829)); ((תשע&quot;ט, 1342|תיקון|8108)), ((1490|תיקון מס' 2|8121)), ((1596|תיקון מס' 3|8132)), ((1904|תיקון מס' 4|8156)), ((1904|הוראת שעה|8156)), ((2936|הוראת שעה (תיקון)|8181)), ((3599|הוראת שעה מס' 2|8263)); ((תש&quot;ף, 122|תיקון|8292)); ((תשפ&quot;ד, 1994|הוראת שעה|11220)), ((3068|הוראת שעה (תיקון)|11382)); ((תשפ&quot;ה, 132|הוראת שעה [תשפ&quot;ד] (תיקון)|11533)), ((432|הוראת שעה|11597)), ((1218|הוראת שעה מס' 2|11761)); ((תשפ&quot;ו, 370|הוראת שעה [תשפ&quot;ד] (תיקון)|12124)), ((370|הוראת שעה [תשפ&quot;ה] (תיקון)|12124)); ((תשפ&quot;ז, 158|הוראת שעה|12541)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|הסעיפים 110]], [[+|26(2)]] [[+|ו-39]] [[=החוק|לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ&quot;א-1961]], אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק ראשון: בחינות הלשכה בדיני מדינת ישראל ==

@ 1. מועדי הבחינות בדיני מדינת ישראל (תיקון: תשמ&quot;ט, תש&quot;ף)
: (א) בחינות הלשכה בדיני מדינת ישראל (להלן - הבחינות) ייערכו מטעם הלשכה לפחות פעמיים בשנה, במועדים שתקבע.
: (ב) הודעה על מועד כל אחת מהבחינות, מקומה והשפה שבה תיערך, תפורסם באתר האינטרנט של הלשכה, לא יאוחר מ-60 ימים לפני מועד הבחינה.

@ 2. בקשה להיבחן והוכחת הזכות להיבחן (תיקון: תש&quot;ף)
: (א) בקשה להיבחן בבחינות הלשכה בדיני מדינת ישראל לפי [[כללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל ובמקצועות מעשיים)|סעיף 4 לכללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית, ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין), התשכ&quot;ב-1962]], תוגש לא יאוחר מ-30 ימים לפני מועד הבחינה, בהתאם להוראות שיפרסם המנהל הכללי של הלשכה באתר האינטרנט שלה לעניין אותו מועד בחינה.
: (ב) לבקשה כאמור בתקנת משנה (א) יצרף המבקש להיבחן מסמכים המוכיחים שהתקיימו בו התנאים האמורים [[בסעיף 25(2), (2א) או (3) לחוק]].
: (ג) המנהל הכללי של הלשכה רשאי, בנסיבות מיוחדות, לאשר למבקש להיבחן בבחינות הלשכה בדיני מדינת ישראל להגיש בקשה במועד מאוחר מהקבוע בתקנת משנה (א).

@ 3. בחינות בכתב או בעל פה (תיקון: תשמ&quot;ט, תש&quot;ף)
: (א) הבחינות יהיו בכתב, אולם הלשכה רשאית בנסיבות מיוחדות להתיר לנבחן, לפי בקשתו, להיבחן בחלק מן הבחינות או בכולן בעל פה.
: (ב) בחינה בכתב תימשך 3 שעות.
: (ג) הבחינות יהיו בעברית, אך רשאית הלשכה להרשות לנבחן, או לסוג נבחנים, לענות על השאלות בלועזית, ובלבד שישאו בהוצאות התרגום לעברית כפי שתקבע הלשכה.
: (ד) הלשכה רשאית לקבוע כי בחינות במועד או במקום שייקבעו יהיו בלועזית.
: (ה) מי שהוכיח ידיעה מספקת בשפה העברית, כנדרש לצורך רישומו כמתמחה, בהתאם [[כללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל ובמקצועות מעשיים)|לסעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית, ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין), התשכ&quot;ב-1962]], לא יהיה רשאי להיבחן בלועזית.

@ 4. נושאי הבחינות (תיקון: תשל&quot;ד, תשנ&quot;ט, תש&quot;ף, תשפ&quot;ה)
: (א) הבחינות יהיו בנושאים אלה:
:: (1) דיני חיובים ודיני עבודה וביטוח סוציאלי;
:: (2) דיני קנין;
:: (3) דיני משפחה וירושה;
:: (4) דיני העונשין וסדר הדין הפלילי;
:: (5) דיני מסחר א' (תאגידים);
:: (6) דיני מסחר ב' (פשיטת רגל, חדלות פירעון, פירוק, שטרות, מסים ונושאים מסחריים אחרים);
:: (7) סדר הדין האזרחי ואתיקה מקצועית;
:: (8) דיני חוקה ומינהל.
: (ב) הדינים שבהם ייבחנו הנבחנים בכל נושא יהיו כמפורט [[בתוספת]] וכנוסחם 30 ימים לפני הבחינה, זולת אם בוטלו לפני כן.

@ 5. כל בחינה בשני נושאים לפחות
: (א) נבחן רשאי להיבחן במועד אחד בכל הנושאים הקבועים [[בתקנה 4]], או בחלקם במועד אחד ובחלקם במועדים אחרים, ובלבד שבכל מועד ייבחן בשני נושאים לפחות, כל עוד נשאר לו יותר מנושא אחד.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית הלשכה להרשות לנבחן להיבחן במועד אחד בנושא אחד בלבד, אם ראתה לעשות כן עקב שירות צבאי של הנבחן.

@ 6. פטור (תיקון: תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ה-2, תשכ&quot;ט-2)
: (א) הלשכה רשאית לפטור בוגר בלימודי המשפט במוסד שבחוץ לארץ, שנתמלאו בו התנאים האמורים [[בסעיף 25(2) לחוק]], מבחינה בנושא מסויים, אם ראתה שהדינים שאותו אדם עמד בהם בבחינה במוסד כאמור באותו נושא דומים לדיני ישראל.
: (ב) הלשכה רשאית, לפי שיקול דעתה, לפטור אדם שנתקיימו בו התנאים האמורים [[בסעיף 25(3) לחוק]], מבחינה בנושא מסויים, אם ראתה שהדינים בארץ שבה שימש אותו אדם בתפקיד מהתפקידים האמורים [[באותו סעיף]], דומים לדיני ישראל.
: (ג) הלשכה רשאית, לפי שיקול דעתה, לפטור מבחינה בנושא מסויים אדם שנתקיימו בו התנאים האמורים [[בסעיף 103א לחוק]].

@ 7. בוחנים ומפקחים
: (א) הלשכה תמנה בוחנים ומפקחים על הבחינות דרך כלל או לבחינות במועד מסויים, או לבחינות בנושא מסויים; הלשכה רשאית לשלם להם שכר כפי שתקבע.
: (ב) נבחן חייב למלא אחר הוראות המפקח על הבחינה.

@ 8. הנוהג בבחינות
: (א) לכל נבחן ייקבע מספר והנבחן ירשום על גבי מחברתו את נושא הבחינה ואת מספרו; לא ירשום נבחן את שמו במחברת.
: (ב) השתמש נבחן במחברות אחדות, ינהג בכל אחת מהן כאמור בתקנת משנה (א), ויצרפן למחברת הראשונה לאחר שסימן את המחברות במספרים סידוריים.
: (ג) נבחן יכתוב את תשובותיו בצד אחד של הדף.
: (ד) לא יתלוש נבחן דפים מתוך מחברת הבחינה.

@ 9. שימוש בספרים
: (א) הלשכה רשאית להתיר לנבחנים להשתמש בשעת הבחינה בספר המכיל את נוסח החיקוקים.
: (ב) הותר להשתמש בספר כאמור, לא ישתמש הנבחן בספר או ברשימה או בכתב אחר הכולל פירוש, הערה או רישום אחר זולת נוסח החיקוק עצמו.

@ 10. משמעת
: נבחן שיש ברשותו בשעת הבחינה ספר, רשימה או כתב שהחזקתם בשעת הבחינה אסורה לפי [[תקנה 9]], או שהוא עוזר או מפריע לנבחן אחר, או שאינו ממלא אחר הוראות המפקח, רשאי המפקח, אם יש לו יסוד להניח שהנבחן עשה כאמור, להפסיק את בחינתו ולהוציאו מחדר הבחינות.

@ 11. דין העובר על המשמעת
: (א) נבחן שפגע במשמעת כאמור [[בתקנה 10]], בין אם הופסקה בחינתו והוצא מחדר הבחינות ובין שלא הופסקה בחינתו או לא הוצא, רשאית הלשכה לאסור עליו להשתתף בבחינה במועד אחר, אם באותו נושא בלבד ואם בנושאים אחרים, אם בכלל ואם לזמן מסויים; כן רשאית היא לפסול כל בחינה שכבר נבחן בה.
: (ב) לא תחליט הלשכה החלטה לפי תקנת משנה (א) אלא לאחר שנתנה לנבחן הזדמנות להשמיע טענותיו בפניה או בפני ועדה שתמנה לכך.

@ 12. תוצאות הבחינה
: (א) תוצאות הבחינות יהיו מסורות לשיקול דעתו של הבוחן ויצויינו במספר אחוזים שלא יעלה על 100.
: (ב) נערכו הבחינות בעל פה על ידי שני בוחנים בצוותא ונחלקו דעותיהם, הולכים אחרי הבוחן המקל.
: (ג) על תוצאות הבחינות תודיע הלשכה לנבחן לאחר שתקבלן מידי הבוחן.

@ 13. דין מי שנכשל בבחינה
: (א) מי שקיבל בנושא שנבחן בו פחות מ-61 אחוזים ייחשב כנכשל בו.
: (ב) נבחן שנכשל רשאי להיבחן שנית בנושא שנכשל בו באחד המועדים שנקבעו לפי [[תקנה 1]].
: (ג) קיבל הנבחן יותר מ-45 אחוזים רשאית הלשכה, לפי בקשתו, לקבוע לו לבחינה שניה מועד מוקדם מן הקבוע לפי [[תקנה 1]].

@ 14. אישור על תוצאות הבחינות
: נבחן שעמד בבחינה בכל הנושאים הקבועים [[בתקנה 4]], או באלה שלא פטרוהו מהם, זכאי לקבל על כך אישור מאת הלשכה.

== פרק ראשון א: בחינות הלשכה באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים (תיקון: תשע&quot;ב) ==

@ 14א. מועדי הבחינה באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים (תיקון: תשע&quot;ב, תש&quot;ף)
: (א) הבחינה באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים לפי [[סעיף 98ו(א)(3) לחוק]] (להלן [[בפרק זה]] - הבחינה באתיקה מקצועית) תיערך מטעם הלשכה פעמיים בשנה לפחות, במועדים שתקבע.
: (ב) הודעה על מועד הבחינה באתיקה מקצועית ומקומה תפורסם באתר האינטרנט של הלשכה, לא יאוחר מ-60 ימים לפני מועד הבחינה.
: (ג) הבקשה להיבחן בבחינה באתיקה מקצועית לפי [[כללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל ובמקצועות מעשיים)|סעיף 4 לכללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין), התשכ&quot;ב-1962]], תוגש לא יאוחר מ-30 ימים לפני מועד הבחינה, בהתאם להוראות שיפרסם המנהל הכללי של הלשכה באתר האינטרנט שלה, לעניין אותו מועד בחינה.
: (ד) המנהל הכללי של הלשכה רשאי, בנסיבות מיוחדות, לאשר למבקש להיבחן בבחינה באתיקה מקצועית להגיש בקשה במועד מאוחר מהקבוע בתקנת משנה (ג).

@ 14ב. בחינה בכתב (תיקון: תשע&quot;ב)
: הבחינה באתיקה מקצועית תיערך בכתב, ואולם הלשכה רשאית, בנסיבות מיוחדות, להתיר לנבחן, לפי בקשתו, להיבחן בעל–פה.

@ 14ג. נושאי הבחינה (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) הבחינה תהיה בדינים אלה:
:: (1) [[חוק לשכת עורכי הדין, התשכ&quot;א-1961]] - [[-|סעיפים 53]], [[-|54 עד 60]], [[-|61]], [[-|62]], [[-|75]], [[-|81 עד 88]], [[-|90]], [[-|בסעיף 98ב(ג) - הרישה ופסקאות (2) ו-(4)]], [[-|98ג]], [[-|98ה]], [[-|98ט עד 98יא]];
:: (2) [[+|סעיפים 48]] [[ו-52 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
:: (3) [[סעיפים 235א עד 235ד לפקודת מס הכנסה]] [[וסעיף 143 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:: (4) [[כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ&quot;ו-1986]];
:: (5) [[כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס&quot;א-2001]];
:: (6) [[כללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר), התשס&quot;ג-2003]];
:: (7) [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית), התשמ&quot;ט-1988]].
: (ב) הדינים שבהם ייבחנו הנבחנים כאמור בתקנת משנה (א) יהיו כנוסחם 30 ימים לפני הבחינה, זולת אם בוטלו לפני כן.

@ 14ד. החלת הוראות (תיקון: תשע&quot;ב)
: [[תקנות 7 עד 14]] יחולו בשינויים המחויבים גם לעניין הבחינה באתיקה מקצועית.

== פרק שני: בחינת הלשכה להסמכה לעריכת דין (תיקון: תשע&quot;ז) ==

@ 15. מועד הבחינה (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ה-3, תשנ&quot;ו, תשע&quot;ז, תשע&quot;ז, תש&quot;ף)
: בחינת הלשכה להסמכה לעריכת דין לפי [[סעיף 38 לחוק]] (להלן - בחינת ההסמכה) תיערך פעמיים בשנה, במועדים שתקבע הלשכה; הודעה על מועד כל אחת מבחינות ההסמכה ומקומה תפורסם באתר האינטרנט של הלשכה, לא יאוחר מ-90 ימים לפני מועד הבחינה.

@ 15א. מועד בחינה מיוחד (תיקון: תשנ&quot;ו, תשע&quot;ז)
: על אף האמור [[בתקנה 15]], רשאי שר המשפטים, בהתייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, לקבוע מועד נוסף לבחינת ההסמכה, מסיבות מיוחדות שירשום בהחלטתו.

@ 15א1. מועד בחינה למשרתים במילואים בקריאת פתע (תיקון: תשע&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) בלי לגרוע מהאמור [[בתקנה 15א]], תיערך בחינת ההסמכה במועד נוסף שיורה שר המשפטים, בהתייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין אם עשרים נבחנים לפחות שהיו זכאים לגשת לבחינה, בין אם ניגשו לבחינה ובין אם לאו, נקראו לשירות מילואים בקריאת פתע.
: (ב) לעניין תקנה זו -
::- &quot;בחינה&quot; - בחינת ההסמכה לפי [[תקנה 15]] שנערכה לראשונה לאחר שנקראו לשירות מילואים כאמור;
::- &quot;שירות מילואים בקריאת פתע&quot; - אחד או יותר מאלה:
::: (1) שירות מילואים לפי [[+|סעיף 8]] [[=חוק שירות מילואים|או 9 לחוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]] (להלן - חוק שירות מילואים), שמשכו 7 ימים או יותר בחודשיים שקדמו ליום הבחינה בכתב;
::: (2) שירות מילואים לפי [[חוק שירות מילואים]] שמשכו 7 ימים או יותר בהתראה קצרה מ-72 שעות בחודשיים שקדמו ליום הבחינה בכתב;
::: (3) שירות מילואים לפי [[+|סעיף 8]] [[או 9 לחוק שירות המילואים]] או שירות מילואים בהתראה קצרה מ-72 שעות, שחל כולו או חלקו ביום הבחינה בכתב עצמו או בעשרת הימים שקדמו לו.
: (ג) נקבע מועד מיוחד לבחינה לפי תקנת משנה (א), יהיה זכאי להיבחן בו מי שנקרא לשירות מילואים בקריאת פתע וכן בן זוגו; לעניין זה, &quot;בן זוג&quot; - בן זוג של חייל המילואים ולהם ילד משותף אחד או יותר שגילו לא עולה על 18 שנים.
: (ד) המנהל הכללי של הלשכה יפרסם באתר האינטרנט שלה את המידע בדבר הזכאות למועד מיוחד כמפורט בתקנה זו.

@ 15ב. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשע&quot;ז) : (((בוטלה).))

@ 16. הבקשה להיבחן (תיקון: תשע&quot;ז, תש&quot;ף)
: (א) הבקשה להיבחן בבחינת ההסמכה לפי [[כללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל ובמקצועות מעשיים)|סעיף 4 לכללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית, ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין), התשכ&quot;ב-1962]], תוגש לא יאוחר מ-45 ימים לפני מועד הבחינה, בהתאם להוראות שיפרסם המנהל הכללי של הלשכה באתר האינטרנט שלה, לעניין אותו מועד בחינה.
: (ב) לבקשה יצורפו מסמכים המוכיחים את זכותו של המבקש להיבחן בבחינת ההסמכה; אישור מאת הלשכה שהמועמד סיים את תקופת התמחותו תהא ראיה מכרעת לענין זה.
: (ג) המנהל הכללי של הלשכה רשאי, בנסיבות מיוחדות, לאשר למבקש להיבחן בבחינת ההסמכה להגיש בקשה במועד מאוחר מהקבוע בתקנת משנה (א).

@ 17. (תיקון: תשע&quot;ז) : (((בוטלה).))

@ 18. מתכונת הבחינה (תיקון: תשכ&quot;ט, תש&quot;ם, תשמ&quot;ה, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ה-2, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ג, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ו)
: (א) בחינת ההסמכה תיערך בכתב ותורכב משלושה חלקים: שני חלקים הערוכים כשאלון רב-ברירה (להלן - שאלון), שבהם יסמן הנבחן תשובה אחת כנכונה מבין מספר אפשרויות שיינתנו לו, וחלק שלישי הערוך כמטלת כתיבה, הכול לפי החלטת הוועדה הבוחנת שמונתה לפי [[סעיף 40(ב) לחוק]] (להלן - הוועדה הבוחנת).
: (ב) בשאלון אחד ירוכזו שאלות בסדרי דין ובמקצועות מעשיים נוספים (להלן - הדין הדיוני), ובשאלון שני ירוכזו שאלות בדין המהותי; במצורף לשאלון בדין המהותי יחולקו לנבחנים במהלך הבחינה דברי חקיקה שבהם עוסקות השאלות; הוועדה הבוחנת תחליט על הנושאים או צירופי הנושאים שייכללו בשאלון מתוך הנושאים המפורטים [[בתקנה 18א]].
: (ג) משקל הציון בכל שאלון לא יפחת מ-40 אחוזים מהציון הכולל בבחינה ומשקלו של הציון במטלת הכתיבה לא יפחת מ-15 אחוזים מהציון הכולל בבחינה.
: (ד) הוועדה הבוחנת תחליט ותפרסם באתר האינטרנט של הלשכה את סדר החלקים כפי שיופיעו בבחינה, משך הזמן שיוקצה לפתרון כל חלק, המשקל שיינתן בציון הכולל לכל חלק בבחינה, ואת רשימת החיקוקים, שחלקם ייכללו בבחינה, לכל המאוחר שלושה חודשים לפני יום הבחינה.
: (ה) (((הוראת שעה מיום 21.4.2024 עד יום 31.12.2026):)) בלי לגרוע מהוראות אחרות שנקבעו לפי [[החוק]], רשאית הוועדה הבוחנת להחליט ולפרסם באתר האינטרנט של הלשכה רשימת חיקוקים באופן שהיקף חומר הבחינה יצומצם ב-20 אחוזים לפחות מהיקף החומר לבחינה כפי שעולה מרשימת החיקוקים שפורסמה לפי תקנת משנה (ד), לגבי נבחן שהוא אחד מהמפורטים להלן, וזאת לכל המאוחר שלושה חודשים לפני יום הבחינה:
:: (1) משרת מילואים; לעניין זה, &quot;משרת מילואים&quot; - מי שנקרא לשירות מילואים, כהגדרתו [[בחוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]], למשך הימים ובמהלך החודשים המפורטים להלן:
::: (א) שירות מילואים שמשכו 14 ימים לפחות, בחודש שקדם ליום הבחינה;
::: (ב) שירות מילואים שמשכו 28 ימים לפחות, בחודשיים שקדמו ליום הבחינה;
::: (ג) שירות מילואים שמשכו 42 ימים לפחות, בארבעת החודשים שקדמו ליום הבחינה;
:: (2) מי שהוא הורה, בן זוג, ילד או אח של אחד מאלה:
::: (1) חייל שנספה במערכה כהגדרתו [[בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש&quot;י-1950]], כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה;
::: (2) נפגע כהגדרתו [[בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש&quot;ל-1970]], שהפגיעה גרמה למותו של הנפגע, כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה;
::: (3) חטוף או נעדר כהגדרתם [[בחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ&quot;ד-2023]];
:: לעניין תקנת משנה זו, &quot;פעולות האיבה או פעולות המלחמה&quot; - כהגדרתן [[25:4118503|בסעיף 1(ג) לחוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 41 - הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ&quot;ד-2024]].
: (ו) (((הוראת שעה מיום 11.11.2024 עד יום 31.12.2026):)) בבחינה שבמועד דצמבר 2024 (להלן - מועד הבחינה) יחולו הוראות תקנת משנה (ה) גם לגבי נבחן שמקום מגוריו הקבוע היה באזור המנוי [[בתוספת השנייה]], לכל הפחות בשלושה חודשים שקדמו למועד הבחינה; לעניין זה, &quot;מקום מגוריו הקבוע&quot; - לפי המען המופיע בתעודת הזהות שלו או לפי תצהיר בחתימתו ובחתימת עורך דין.
: (ז) (((הוראת שעה מיום 11.11.2024 עד יום 31.12.2026):)) בבחינות שיתקיימו בתקופה שמיום ל' בחשוון התשפ&quot;ה (1 בדצמבר 2024) עד יום כ&quot;א בטבת התשפ&quot;ז (31 בדצמבר 2026) תינתן לנבחן שהוא אחד מהמפורטים להלן, הקלה של תוספת זמן בבחינה, כך שלמשך הזמן שהוקצה לפתרון של כל חלק בבחינה יינתן פרק זמן נוסף כלהלן: 10 דקות לחלק הערוך כמטלת כתיבה, 15 דקות לחלק העוסק בשאלות בדין הדיוני ו-25 דקות לחלק העוסק בשאלות בדין המהותי:
:: (1) משרת מילואים או בן זוג של משרת מילואים; לעניין פסקה זו, &quot;משרת מילואים&quot; - כהגדרתו בתקנת משנה (ה), וכן מי שנקרא לשירות מילואים כהגדרתו [[בחוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]], ושירותו חל, כולו או חלקו, ביום הבחינה או בעשרת הימים שקדמו ליום הבחינה;
:: (2) חטוף או נעדר כהגדרתם [[בחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולות איבה, התשפ&quot;ד-2023]], או שהוא בן משפחה מקרב הראשונה של חטוף או נעדר כאמור;
:: (3) הוא היה מפונה בשלושת החודשים שקדמו למועד הבחינה, או בחלקם, מיישוב שנכלל [[בתוספת לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס&quot;ו-2006]];
:: (4) הוא בן משפחה מקרבה ראשונה של אדם שנהרג בפעולות האיבה או בפעולות המלחמה כהגדרתן בתקנת משנה (ה).
: (ח) (((הוראת שעה מיום 11.11.2024 עד יום 31.12.2026):)) תוספת זמן לפי תקנת משנה (ז) לא תינתן למי שנבחן במתכונת בחינה מפוצלת לפי [[תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית ובבחינת ההסמכה לעריכת דין) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|תקנה 4 לתקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ&quot;ד-2024]].
: (ט) (((הוראת שעה מיום 11.11.2024 עד יום 31.12.2026):)) תוקם ועדת חריגים בלשכת עורכי הדין שתדון בבקשות לתוספת זמן בבחינה של מי שאינו עומד בתנאים הקבועים בתקנת משנה (ז), ובלבד שעילת בקשתם קשורה לפעולות האיבה או לפעולות המלחמה, כהגדרתן בתקנת משנה (ה).

@ 18א. נושאי הבחינה (תיקון: תשנ&quot;ח, תשע&quot;ז, תש&quot;ף)
: (א) בחלק העוסק בשאלות בדין הדיוני הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה:
:: (1) סמכויות בתי המשפט, לרבות בתי דין דתיים ובתי הדין לעבודה על פי כל חיקוק ודין;
:: (2) סדרי הדין הפלילי לרבות דיני הראיות, הדינים הנוגעים לחקירה, מעצר, חיפוש, נטילת אמצעי זיהוי וסמכויות האכיפה;
:: (3) סדרי הדין האזרחי לרבות סדרי הדין המיוחדים לכל ענף משפטי שאינו פלילי, דיני הראיות, דרכי יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, אכיפת פסקי חוץ וכללי ברירת הדין בענפי המשפט האזרחי;
:: (4) הליכי הוצאה לפועל, חדלות פירעון, פשיטת רגל וכינוס נכסים;
:: (5) היבטים דיוניים של חוקי היסוד;
:: (6) סדרי הדין המשמעתיים בבתי הדין המשמעתיים על פי [[החוק]], לרבות הגשת תלונות ובירורן, העמדה לדין, ניהול ההליכים והערעורים על החלטותיהם.
: (ב) בחלק העוסק בשאלות בדין המהותי הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה:
:: (1) דיני החיובים, לרבות דיני החוזים ודיני הנזיקין;
:: (2) דיני העונשין, לרבות דרכי הענישה;
:: (3) דיני הקניין, לרבות דיני הירושה;
:: (4) משפט מסחרי, לרבות דיני התאגידים;
:: (5) דיני האתיקה המקצועית הנוגעים לעורכי דין;
:: (6) חוקי יסוד;
:: (7) מיסוי מקרקעין;
:: (8) התיישנות.
: (ג) לשם מענה על השאלות בבחינה נדרשת היכרות עם הפרשנות שניתנה בפסיקה לחיקוקים שפרסמה הוועדה הבוחנת לפי [[תקנה 18(ד)]].

@ 18ב. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשע&quot;ז) : (((בוטלה).))

@ 18ג. תוצאות הבחינה (תיקון: תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ח-2, תשע&quot;ז, תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-2, תשע&quot;ט-4, תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ה-3, תשפ&quot;ו-2, תשפ&quot;ז)
: (א) מי שקיבל ציון של 60 אחוזים לפחות מהציון הכולל בבחינה, יראו אותו כמי שעבר את הבחינה.
:: (((הוראת שעה לעניין הבחינה שהתקיימה ביום 23.6.2026):)) מי שקיבל ציון של 55 אחוזים לפחות מהציון הכולל בבחינה, יראו אותו כמי שעבר את הבחינה.
: (ב) (((הוראת שעה מיום 1.12.2024 עד יום 31.12.2026):)) על אף האמור בתקנת משנה (א), בבחינות שיתקיימו בתקופה שעד יום כ&quot;א בטבת התשפ&quot;ז (31 בדצמבר 2026), נבחן הנמנה על אחת מהקבוצות המפורטות [[בתקנה 18(ה)]] או נבחן שהוא בן זוג של משרת מילואים כהגדרתו [[בתקנה 18(ה)(1)]], והציון הכולל שקיבל בבחינה הוא בין 55 ל-59 אחוזים, רשאי לגשת לבחינה משלימה בעל פה שתערוך ועדה בוחנת כמשמעותה [[בסעיף 40(א) לחוק]], בה תינתן לו אפשרות להיבחן על הנקודות החסרות לו לצורך קבלת ציון עובר.


@ 18ד. נבחן עם מוגבלות (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;ז)
: (א) לענין הבחינה בכתב לפי [[תקנה 18ב]], רשאית הועדה הבוחנת, לבקשת נבחן שהוא אדם עם מוגבלות כמשמעותו [[בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]], לקבוע בעבורו התאמות הנדרשות מחמת המוגבלות ואשר יש בהן כדי להבטיח שייבחן בתנאים שווים ככל האפשר לשאר הנבחנים.
: (ב) התאמות שתקבע הועדה הבוחנת כאמור בתקנת משנה (א), יכול שיהיו קביעת מתכונת בחינה שלא כאמור [[בתקנה 18]].

@ 18ה. הליך ערר על תוצאות הבחינה (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) נבחן רשאי לערור על ציון שקיבל בכפוף להוראות אלה:
:: (1) על ציון בשאלון רב הברירה ניתן לערור לוועדה הבוחנת או לוועדת משנה שהיא הסמיכה לעניין זה מבין חבריה; הסמיכה הוועדה הבוחנת ועדת משנה לעניין זה כאמור תדון ועדת המשנה בכל העררים של אותו מועד;
:: (2) ערר לפי פסקה (1) יוגש בכתב, מנומק, בתוך 14 ימים מיום קבלת ההודעה על הציון, באמצעות טופס מקוון המופיע באתר האינטרנט של הלשכה;
:: (3) החלטה בערר לפי פסקה (1) תינתן בתוך 30 ימים מהיום האחרון להגיש ערר לפי פסקה (2); ההחלטה תינתן בכתב ואפשר שתפורסם בהודעה אחת המתייחסת לכלל העררים שהוגשו ותפורסם באתר האינטרנט של הלשכה;
:: (4) על ציון במטלת הכתיבה ניתן לערור לוועדה הבוחנת; הוגש ערר כאמור תמנה הוועדה הבוחנת בוחן מבין חבר הבוחנים כמשמעותו [[בסעיף 40(ו) לחוק]] (להלן - חבר הבוחנים) אשר ידון בערר ובלבד שבוחן זה לא בדק את הבחינה מושא הערר לראשונה;
:: (5) ערר לפי פסקה (4) יוגש בכתב, מנומק, בתוך 14 ימים מיום קבלת ההודעה על הציון באמצעות טופס מקוון המופיע באתר האינטרנט של הלשכה;
:: (6) החלטה בערר לפי פסקה (4) תינתן בתוך 30 ימים מהיום האחרון להגיש ערר לפי פסקה (5); ההחלטה תינתן בכתב.
: (ב) הציון הסופי של הנבחן יהיה הציון שנקבע בערר לפי תקנה זו; החליטה הוועדה הבוחנת במסגרת ערר שהוגש לה לפי תקנת משנה (א)(1) על שינוי בפתרון הבחינה, תשנה הוועדה הבוחנת לפי ההחלטה האמורה גם את הציון של כל מי שלא עבר את הבחינה לפני מועד קבלת ההחלטה אף אם לא הגיש ערר.

@ 18ה1. מתן תוספת ניקוד (תיקון: תשע&quot;ט-3)
: (א) בלי לגרוע מהאמור [[בתקנה 18ה]], השתכנעה הוועדה הבוחנת כי נפלו ליקויים משמעותיים בבחינת ההסמכה, רשאית היא לקבוע כי תינתן תוספת ניקוד, בשיעור אחיד או על פי נוסחה אחידה, לכלל הנבחנים, או לנבחנים שהשיבו על סוג מסוים של שאלות או על חלק מסוים בבחינה שבהם נפל הליקוי.
: (ב) הוועדה הבוחנת תפרסם לציבור את החלטתה כאמור בתקנת משנה (א), בצירוף נימוקים והסבר בדבר האופן שבו תחושב תוספת הניקוד.

@ 18ו. הכשירות להיכלל בחבר הבוחנים (תיקון: תשע&quot;ז)
: כשיר להיכלל בחבר הבוחנים מי שהתקיימו בו כל אלה:
: (1) חבר לשכת עורכי הדין, לרבות מי שהגביל חברותו בלשכה לפי [[סעיף 52ב לחוק]];
: (2) השתתף בהכשרה לחיבור שאלות או לבדיקת הבחינה, לפי העניין, במתכונת שאישרה הוועדה הבוחנת;
: (3) עסקיו או עיסוקיו אינם עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקיד זה;
: (4) התחייב לשמור בסוד כל מידע שיצר, או שאליו נחשף במסגרת תפקיד זה.

@ 19. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשע&quot;ז) : (((בוטלה).))
@ 20. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשע&quot;ז) : (((בוטלה).))

@ 21. בחינות חוזרות (תיקון: תשנ&quot;ח, תשע&quot;ז)
: (א) נבחן שנכשל בבחינה רשאי לשוב ולהיבחן במועדים שנקבעו לפי [[תקנות 15]] [[או 15א]].
: (ב) (((בוטלה).))

@ 22. אישור על תוצאות בחינת התמחות (תיקון: תשע&quot;ז)
: נבחן שעמד בבחינת ההסמכה זכאי לקבל על כך אישור מאת הלשכה.

== פרק שלישי: הוראות שונות ==

@ 23. ביטולים
: ((הנוסח שולב בתקנות המועצה המשפטית, תשי&quot;ג-1953.))

@ 24. (תיקון: תשע&quot;ב) : (((בוטלה).))

== תוספת (תיקון: תשכ&quot;ז, תשל&quot;ד, תש&quot;ם, תשמ&quot;ו, תש&quot;ן, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ח, תשפ&quot;ה) ==
==== ((([[תקנה 4(ב)]]))) ====

: הערה: הסימון * ליד חיקוק מסמל שנדרשת בו ידיעה כללית בלבד.

@ 1. : '''דיני חיובים ודיני עבודה וביטוח סוציאלי'''
: (1) [[חוק האחריות למוצרים פגומים, התש&quot;ם-1980]]*
: (2) [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]]*
: (3) [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]] - [[-|פרקים ה']] [[-|ו-י&quot;ד]]; בשאר הפרקים תידרש ידיעה כללית בלבד
: (4) [[פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש&quot;ל-1970]] - [[-|סעיף 3]]; [[-|פרק ד']], ידיעה כללית בלבד
: (5) [[חוק בית הדין לעבודה, התשכ&quot;ט-1969]]
: (6) [[חוק גיל פרישה, התשס&quot;ד-2004]]
: (7) [[חוק דמי מחלה, התשל&quot;ו-1976]]
: (8) [[חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל&quot;ב-1972]]*
: (9) [[חוק הגנה על עובדים (חשיפות עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ&quot;ז-1997]]
: (10) [[חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס&quot;ו-2006]]*
: (11) [[חוק הגנת השכר, התשי&quot;ח-1958]]*
: (12) [[חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס&quot;ב-2002]]
: (13) [[חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס&quot;א-2001]]
: (14) [[חוק המחאת חיובים, התשכ&quot;ט-1969]]*
: (15) [[חוק הסכמים קיבוציים, התשי&quot;ז-1957]]
: (16) [[חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ&quot;ו-1996]]
: (17) [[חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס&quot;ז-2007]]*
: (18) [[חוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס&quot;ז-2007]]*
: (19) [[חוק חוזה קבלנות, התשל&quot;ד-1974]]*
: (20) [[חוק החוזים (חלק כללי), התשל&quot;ג-1973]]
: (21) [[חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל&quot;א-1970]]
: (22) [[חוק החוזים האחידים, התשמ&quot;ג-1982]]*
: (23) [[חוק חופשה שנתית, התשי&quot;א-1951]]
: (24) [[חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש&quot;ט-1949]]*
: (25) [[חוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי&quot;ז-1957]]*
: (26) [[חוק המכר, התשכ&quot;ח-1968]]
: (27) [[חוק המכר (דירות), התשל&quot;ג-1973]]*
: (28) [[חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל&quot;ה-1974]]*
: (29) [[חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ&quot;ח-1998]]
: (30) [[חוק המתנה, התשכ&quot;ח-1968]]*
: (31) [[חוק הנאמנות, התשל&quot;ט-1979]]
: (32) [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]]
: (33) [[חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), התשי&quot;ב-1952]]
: (34) [[חוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), התשכ&quot;ד-1964]]*
: (35) [[חוק עבודת הנוער, התשי&quot;ג-1953]]*
: (36) [[חוק עבודת נשים, התשי&quot;ד-1954]]*
: (37) [[חוק עובדים זרים, התשנ&quot;א-1991]]
: (38) [[חוק הערבות, התשכ&quot;ז-1967]]*
: (39) [[חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל&quot;ט-1979]]
: (40) [[חוק פיצויי פיטורים, התשכ&quot;ג-1963]]
: (41) [[חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל&quot;ה-1975]]
: (42) [[חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ&quot;ח-1988]]
: (43) [[חוק השומרים, התשכ&quot;ז-1967]]*
: (44) [[חוק שירות התעסוקה, התשי&quot;ט-1959]]*
: (45) [[חוק השכירות והשאילה, התשל&quot;א-1971]]
: (46) [[חוק שכר מינימום, התשמ&quot;ז-1987]]*
: (47) [[חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ&quot;ו-1996]]
: (48) [[חוק השליחות, התשכ&quot;ה-1965]]
: (49) [[חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי&quot;א-1951]]
: (50) [[תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ&quot;ב-1991]]*
: (51) [[תקנות בית הדין לעבודה (פישור), התשנ&quot;ג-1993]]*

@ 2. : '''דיני קניין'''
: (1) [[חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו]]
: (2) [[חוק-יסוד: מקרקעי ישראל]]*
: (3) [[חוק ההתישנות, התשי&quot;ח-1958]]
: (4) [[חוק השבת אבידה, התשל&quot;ג-1973]]*
: (5) [[חוק זכות יוצרים, התשס&quot;ח-2007]]*
: (6) [[חוק המיטלטלין, התשל&quot;א-1971]]
: (7) [[חוק מקרקעי ישראל, התש&quot;ך-1960]]*
: (8) [[חוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]]
: (9) [[חוק המשכון, התשכ&quot;ז-1967]]
: (10) [[פקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]]*
: (11) [[חוק הפטנטים, התשכ&quot;ז-1967]]*
: (12) [[פקודת הפטנטים והמדגמים#|חוק (([צ&quot;ל: פקודת])) הפטנטים והמדגמים, 1924]]*
: (13) [[תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התש&quot;ל-1969]]*

@ 3. : '''דיני משפחה וירושה'''
: (1) [[דברי המלך במועצה על ארץ-ישראל|דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל 1922 עד 1947]] - [[-#סעיף 51|סימנים 51–55]], [[-#סעיף 64|64]] [[-#סעיף 65|ו-65]]
: (2) [[חוק האזרחות, התשי&quot;ב-1952]]
: (3) [[חוק אימוץ ילדים, התשמ&quot;א-1981]]
: (4) [[חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ&quot;א-1991]]
: (5) [[חוק האפוטרופוס הכללי, התשל&quot;ח-1978]]
: (6) [[חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ&quot;ה-1995]]
: (7) [[חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט&quot;ז-1956]]
: (8) [[חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ&quot;ג-1962]]*
: (9) [[חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ&quot;ה-1995]]
: (10) [[חוק גיל הנישואין, התש&quot;י-1950]]
: (11) [[חוק הדיינים, התשט&quot;ו-1955]]
: (12) [[חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל&quot;ב-1972]] - [[-|סעיפים 19 עד 29]]
: (13) [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), התשנ&quot;ו-1996]]
: (14) [[חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, התשנ&quot;ו-1996]]
: (15) [[חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל&quot;ג-1973]]
: (16) [[חוק הירושה, התשכ&quot;ה-1965]]
: (17) [[חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ&quot;ב-1962]]
: (18) [[חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ב-1972]]
: (19) [[חוק מידע גנטי, התשס&quot;א-2000]]
: (20) [[חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ&quot;א-1991]]
: (21) [[חוק משפחות חד הוריות, התשנ&quot;ב-1992]]
: (22) [[פקודת הנישואין והגירושין (רישום)]]
: (23) [[פקודת העדה הדתית (המרה)]]*
: (24) [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] - [[-|סעיפים 175 עד 183]]
: (25) [[חוק הקאדים, התשכ&quot;א-1961]]*
: (26) [[חוק קביעת גיל, התשכ&quot;ד-1963]]
: (27) [[חוק שיווי זכויות האשה, התשי&quot;א-1951]]
: (28) [[חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), התשכ&quot;ט-1969]]*
: (29) [[חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי&quot;ג-1953]]
: (30) [[חוק השמות, התשט&quot;ז-1956]]*
: (31) [[חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי&quot;ט-1959]]
: (32) [[תקנות בריאות העם (הפריה חוץ גופית), התשמ&quot;ז-1987]]
: (33) [[תקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין), התשנ&quot;א-1991]]
: (34) [[תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין)|תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ&quot;ד-1984]] - [[-#|חלק ג'1: תובענות בענייני משפחה]] ([[-#|תקנות 258א עד 351]])

@ 4. : '''דיני העונשין וסדר הדין הפלילי'''
: (1) [[חוק איסור הלבנת הון, התש&quot;ס-2000]] - [[-|סעיפים 10]] [[-|ו-11ב]]; בשאר [[-|החוק]] תידרש ידיעה כללית בלבד
: (2) [[חוק המאבק בטרור|חוק איסור מימון טרור, התשס&quot;ה-2005]] - [[-#2|סעיפים 1]] [[-#סעיפים 31 עד 36|ו-8 עד 11]]; בשאר [[-|החוק]] תידרש ידיעה כללית בלבד
: (3) [[חוק האזנת סתר, התשל&quot;ט-1979]] - [[-|סעיף 13]]; בשאר [[-|החוק]] תידרש ידיעה כללית בלבד
: (4) [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]] - [[-|סעיף 32]]; בשאר [[-|החוק]] תידרש ידיעה כללית בלבד
: (5) [[חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס&quot;ו-2005]]
: (6) [[חוק ההסגרה, התשי&quot;ד-1954]]
: (7) [[חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס&quot;א-2001]]
: (8) [[חוק חקירת סיבות מוות, התשי&quot;ח-1958]] - [[-|סעיפים 19]], [[-|27]] [[-|ו-32]]; בשאר [[-|החוק]] תידרש ידיעה כללית בלבד
: (9) [[חוק טיפול בחולי נפש, התשנ&quot;א-1991]] - [[-|סעיפים 15 עד 21]] [[-|ו-28]]
: (10) [[חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס&quot;ג-2003]] - [[-|פרק ב']]; בשאר [[-|החוק]] תידרש ידיעה כללית בלבד
: (11) [[פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]]*
: (12) [[חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס&quot;ה-2004]]
: (13) [[חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס&quot;ב-2001]]*
: (14) [[חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ&quot;ח-1998]] - [[-|סעיפים 4]] [[-|ו-5]]; בשאר [[-|החוק]] תידרש ידיעה כללית בלבד
: (15) [[חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ&quot;א-1981]]*
: (16) [[חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל&quot;א-1971]]
: (17) [[חוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר, התשנ&quot;ז-1996]]
: (18) [[חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ&quot;ו-1995]]*
: (19) [[חוק העבירות המינהליות, התשמ&quot;ו-1985]]*
: (20) [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] - [[-|החלק המקדמי]], [[-|חלק א': כללי]], [[-|חלק ב': עבירות]] - [[-|פרק ז' סימן ז']], [[-|פרק ט']], [[-|פרק י' סימן ו(('))1]]; בשאר [[-|החוק]] תידרש ידיעה כללית בלבד
: (21) [[חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]]
: (22) [[חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס&quot;ב-2002]]
: (23) [[פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]]
: (24) [[חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף החשוד ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ&quot;ו-1996]]
: (25) [[חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ&quot;ו-1996]]
: (26) [[פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל&quot;ג-1973]] - [[-|פרקים א']], [[-|ג']] [[-|ו((-))ה']]; בשאר הפרקים תידרש ידיעה כללית בלבד
: (27) [[חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס&quot;א-2001]]
: (28) [[פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]]
: (29) [[פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]]
: (30) [[חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס&quot;א-2001]]
: (31) [[חוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש&quot;ם-1980]]
: (32) [[חוק לתיקון דיני ראיות (הגנת ילדים), התשט&quot;ו-1955]]
: (33) [[תקנות סדר הדין הפלילי, התשל&quot;ד-1974]]

@ 5. : '''דיני מסחר א' (תאגידים)'''
: (1) [[פקודת האגודות השיתופיות]]*
: (2) [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]]
: (3) [[חוק הנאמנות, התשל&quot;ט-1979]]
: (4) [[חוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]]*
: (5) [[חוק העמותות, התש&quot;ם-1980]]
: (6) [[פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל&quot;ה-1975]]

@ 6. (תיקון: תש&quot;ף) : '''דיני מסחר ב' (פשיטת רגל, פירוק, שטרות, מסים ונושאים מסחריים אחרים)'''
: (1) [[חוק ההגבלים העסקיים, התשמ&quot;ח-1988]]*
: (2) [[חוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]]*
: (3) [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]]
: (4) [[חוק חוזה הביטוח, התשמ&quot;א-1981]]*
: (5) [[חוק שירותי תשלום|חוק כרטיסי חיוב, התשמ&quot;ו-1986]]*
: (6) [[חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ&quot;ג-1963]]
: (7) [[פקודת מס הכנסה]] - [[-|חלקים א']], [[-|ב']], [[-|ג']] [[-|ו((-))ה']]; בשאר הפרקים תידרש ידיעה כללית בלבד
: (8) [[חוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]]*
: (9) [[פקודת המסים (גביה)]]*
: (10) [[פקודת פשיטת רגל [נוסח חדש], התש&quot;ם-1980]]*
: (11) [[פקודת השטרות]] - [[-|פרק שלישי]]
: (12) [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע&quot;ח-2018]]

@ 7. (תיקון: תש&quot;ף) : '''סדר הדין האזרחי ואתיקה מקצועית'''
: (1) [[חוק הבוררות, התשכ&quot;ח-1968]]
: (2) [[פקודת בזיון בית המשפט]] - [[-|סעיף 6]]
: (3) [[חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]]
: (4) [[חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]]
: (5) [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]]
: (6) [[חוק לשכת עורכי הדין, התשכ&quot;א-1961]] - [[-|הפרק השישי]] [[-|והפרק השביעי]]; בשאר הפרקים תידרש ידיעה כללית בלבד
: (7) [[חוק הנוטריונים, התשל&quot;ו-1976]] - [[-|סעיפים 7 עד 20]]; בשאר הסעיפים תידרש ידיעה כללית בלבד
: (8) [[חוק הסיוע המשפטי, התשל&quot;ב-1972]]
: (9) [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]]
: (10) [[חוק הפרוצדורה האזרחית העותמאני|חוק הפרוצדורה האזרחית העותמאני משנת 1879]] - [[-|סעיפים 80 עד 82]]*
: (11) [[חוק קביעת גיל, התשכ&quot;ד-1963]]*
: (12) [[חוק תובענות ייצוגיות, התשס&quot;ו-2006]]
: (13) [[חוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש&quot;ם-1980]]
: (14) [[חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי&quot;ח-1957]]
: (15) [[חוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), התשי&quot;ח-1958]]
: (16) [[כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ&quot;ו-1986]]
: (17) [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות), התשל&quot;ז-1977]]
: (18) [[כללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר), התשס&quot;ג-2003]]
: (19) [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), התשל&quot;ז-1977]]
: (20) [[תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס&quot;ז-2007]] - למעט [[-|התוספת]]
: (21) [[תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ&quot;ג-1993]]
: (22) [[תקנות ההוצאה לפועל, התש&quot;ם-1979]]
: (23) [[תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ&quot;ד-1984]] - הבחינה תכלול עריכת כתבי טענות
: (24) [[תקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ&quot;ד-1984]]
: (25) [[כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס&quot;א-2001]]

@ 8. (תיקון: תש&quot;ף) : '''דיני חוקה ומינהל'''
: (1) [[חוק-יסוד: חופש העיסוק]]
: (2) [[חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל]]
: (3) [[חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו]]
: (4) [[חוק-יסוד: הכנסת]]
: (5) [[חוק-יסוד: מבקר המדינה]]
: (6) [[חוק-יסוד: הממשלה]]
: (7) [[חוק-יסוד: משק המדינה]]
: (8) [[חוק-יסוד: מקרקעי ישראל]]
: (9) [[חוק-יסוד: נשיא המדינה]]
: (10) [[חוק-יסוד: הצבא]]
: (11) [[חוק-יסוד: השפיטה]]
: (11א) [[חוק-יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי]]
: (12) [[חוק האזרחות, התשי&quot;ב-1952]]
: (13) [[חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס&quot;א-2000]]
: (14) [[חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי&quot;ט-1959]]*
: (15) [[חוק הבחירות לגופים ציבוריים, התשי&quot;ד-1954]]*
: (16) [[חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ&quot;ט-1969]]*
: (17) [[חוק בתי דין מינהליים, התשנ&quot;ב-1992]]
: (18) [[חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]]
: (19) [[חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]]
: (20) [[חוק הדגל הסמל והמנון המדינה, התש&quot;ט-1949]]*
: (21) [[חוק ועדות חקירה, התשכ&quot;ט-1968]]*
: (22) [[חוק זכויות התלמיד, התשס&quot;א-2000]]*
: (23) [[חוק זכויות החולה, התשנ&quot;ו-1996]]*
: (24) [[חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, התשנ&quot;ו-1996]]*
: (25) [[חוק החולה הנוטה למות, התשס&quot;ו-2005]]
: (26) [[חוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]]
: (27) [[חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי&quot;א-1951]]*
: (28) [[חוק יום הזכרון לשואה ולגבורה, התשי&quot;ט-1959]]*
: (29) [[חוק יום העצמאות, התש&quot;ט-1949]]
: (30) [[חוק יסודות המשפט, התש&quot;ם-1980]]
: (31) [[חוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]]*
: (32) [[חוק הכנסת, התשנ&quot;ד-1994]]*
: (33) [[פקודת המועצות המקומיות]]*
: (34) [[חוק מימון מפלגות, התשל&quot;ג-1973]]*
: (35) [[חוק הממשלה, התשס&quot;א-2001]]
: (36) [[חוק המעבר, התש&quot;ט-1949]]
: (37) [[חוק המפלגות, התשנ&quot;ב-1992]]*
: (38) [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ&quot;ה-1965]]*
: (39) [[פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]]*
: (40) [[חוק משכן הכנסת רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ&quot;ח-1968]]*
: (41) [[חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס&quot;ב-2002]]
: (42) [[פקודת סדרי השלטון והמשפט, התש&quot;ח-1948]]
: (43) [[חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), התשל&quot;ט-1979]]*
: (44) [[פקודת העיריות]]*
: (45) [[פקודת העיתונות]]*
: (46) [[חוק הפרשנות, התשמ&quot;א-1981]]
: (47) [[פקודת הפרשנות]] - [[-|סעיפים 1]], [[-|16]], [[-|17]], [[-|19]] [[-|ו-42]]
: (48) [[חוק הרבנות הראשית לישראל, התש&quot;ם-1980]]*
: (49) [[חוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]]*
: (50) [[חוק רמת הגולן, התשמ&quot;ב-1981]]
: (51) [[חוק רשות השידור, התשכ&quot;ה-1965]]*
: (52) [[חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, התש&quot;ן-1990]]*
: (53) [[חוק השבות, התש&quot;י-1950]]
: (54) [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]]
: (55) [[חוק שיווי זכויות האשה, התשי&quot;א-1951]]
: (56) [[חוק השמירה על המקומות הקדושים, התשכ&quot;ז-1967]]
: (57) [[חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), התשי&quot;ט-1958]]
: (58) [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]]*
: (59) [[תקנות-שעת-חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ&quot;ח-1967]]*

@ : הערה: [[בתוספת זו]], &quot;חוק&quot;, &quot;פקודה&quot; או &quot;תקנות&quot; - חוק, פקודה או תקנות כפי שתוקנו עד חודש אחד לפני הבחינות, ואם לא בוטלו עד אז.

== תוספת שנייה (((פקעה))) (תיקון: תשפ&quot;ה) ==

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ד בחשון תשכ&quot;ג (21 בנובמבר 1962)
&lt;חתימה&gt; דב יוסף שר המשפטים</text>
      <sha1>6sj2l6wlx87plyq1bgxdac2eood66ik</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>359242</id>
    <revision>
      <id>3087718</id>
      <parentid>2971976</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T13:00:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087717] הוראת שעה תשע&quot;ז</comment>
      <origin>3087718</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="87977" sha1="g2018pv85xx57aeda8kl148x5w6twjr" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין), התשכ״ג–1962}}

{{ח:קטע3||תקנות בדבר תכנית בחינות וסדריהן}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשכ״ג, 704|תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל ובמקצועות מעשיים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1395.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 388|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1522.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 1685|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1706.pdf}}, {{ח:תיבה|1790|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1710.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 1556|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2006.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 114|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 661|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2331.pdf}}, {{ח:תיבה|1588|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2402.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 1298|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3182.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 1348|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4111.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 1832|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4850.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 142|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4870.pdf}}, {{ח:תיבה|298|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4885.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 1010|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5195.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 494|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5258.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 388|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5319.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 38|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5627.pdf}}, {{ח:תיבה|370|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5641.pdf}}, {{ח:תיבה|1730|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5698.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 1512|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5780.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 204|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5868.pdf}}, {{ח:תיבה|326|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5874.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 18|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5931.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 18|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6000.pdf}}, {{ח:תיבה|106|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6006.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 608|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6162.pdf}}, {{ח:תיבה|664|הוראת שעה (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6164.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 876|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6253.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 524|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6649.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 1604|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7155.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1422|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7673.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1254|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7829.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1342|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8108.pdf}}, {{ח:תיבה|1490|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8121.pdf}}, {{ח:תיבה|1596|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8132.pdf}}, {{ח:תיבה|1904|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8156.pdf}}, {{ח:תיבה|1904|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8156.pdf}}, {{ח:תיבה|2936|הוראת שעה (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8181.pdf}}, {{ח:תיבה|3599|הוראת שעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8263.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 122|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8292.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1994|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11220.pdf}}, {{ח:תיבה|3068|הוראת שעה (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11382.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 132|הוראת שעה [תשפ״ד] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11533.pdf}}, {{ח:תיבה|432|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11597.pdf}}, {{ח:תיבה|1218|הוראת שעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11761.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 370|הוראת שעה [תשפ״ד] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12124.pdf}}, {{ח:תיבה|370|הוראת שעה [תשפ״ה] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12124.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 158|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12541.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 110|הסעיפים 110}}, {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 26|26(2)}} {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 39|ו־39}} {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ״א–1961}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: בחינות הלשכה בדיני מדינת ישראל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1א|פרק ראשון א: בחינות הלשכה באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: בחינת הלשכה להסמכה לעריכת דין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה {{ח:הערה|(פקעה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: בחינות הלשכה בדיני מדינת ישראל}}

{{ח:סעיף|1|מועדי הבחינות בדיני מדינת ישראל|תיקון: תשמ״ט, תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} בחינות הלשכה בדיני מדינת ישראל (להלן – הבחינות) ייערכו מטעם הלשכה לפחות פעמיים בשנה, במועדים שתקבע.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על מועד כל אחת מהבחינות, מקומה והשפה שבה תיערך, תפורסם באתר האינטרנט של הלשכה, לא יאוחר מ־60 ימים לפני מועד הבחינה.

{{ח:סעיף|2|בקשה להיבחן והוכחת הזכות להיבחן|תיקון: תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה להיבחן בבחינות הלשכה בדיני מדינת ישראל לפי {{ח:חיצוני|כללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל ובמקצועות מעשיים)#סעיף 4|סעיף 4 לכללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית, ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין), התשכ״ב–1962}}, תוגש לא יאוחר מ־30 ימים לפני מועד הבחינה, בהתאם להוראות שיפרסם המנהל הכללי של הלשכה באתר האינטרנט שלה לעניין אותו מועד בחינה.
{{ח:תת|(ב)}} לבקשה כאמור בתקנת משנה (א) יצרף המבקש להיבחן מסמכים המוכיחים שהתקיימו בו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 25|בסעיף 25(2), (2א) או (3) לחוק}}.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל הכללי של הלשכה רשאי, בנסיבות מיוחדות, לאשר למבקש להיבחן בבחינות הלשכה בדיני מדינת ישראל להגיש בקשה במועד מאוחר מהקבוע בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|3|בחינות בכתב או בעל פה|תיקון: תשמ״ט, תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} הבחינות יהיו בכתב, אולם הלשכה רשאית בנסיבות מיוחדות להתיר לנבחן, לפי בקשתו, להיבחן בחלק מן הבחינות או בכולן בעל פה.
{{ח:תת|(ב)}} בחינה בכתב תימשך 3 שעות.
{{ח:תת|(ג)}} הבחינות יהיו בעברית, אך רשאית הלשכה להרשות לנבחן, או לסוג נבחנים, לענות על השאלות בלועזית, ובלבד שישאו בהוצאות התרגום לעברית כפי שתקבע הלשכה.
{{ח:תת|(ד)}} הלשכה רשאית לקבוע כי בחינות במועד או במקום שייקבעו יהיו בלועזית.
{{ח:תת|(ה)}} מי שהוכיח ידיעה מספקת בשפה העברית, כנדרש לצורך רישומו כמתמחה, בהתאם {{ח:חיצוני|כללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל ובמקצועות מעשיים)#סעיף 2|לסעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית, ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין), התשכ״ב–1962}}, לא יהיה רשאי להיבחן בלועזית.

{{ח:סעיף|4|נושאי הבחינות|תיקון: תשל״ד, תשנ״ט, תש״ף, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} הבחינות יהיו בנושאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דיני חיובים ודיני עבודה וביטוח סוציאלי;
{{ח:תתת|(2)}} דיני קנין;
{{ח:תתת|(3)}} דיני משפחה וירושה;
{{ח:תתת|(4)}} דיני העונשין וסדר הדין הפלילי;
{{ח:תתת|(5)}} דיני מסחר א׳ (תאגידים);
{{ח:תתת|(6)}} דיני מסחר ב׳ (פשיטת רגל, חדלות פירעון, פירוק, שטרות, מסים ונושאים מסחריים אחרים);
{{ח:תתת|(7)}} סדר הדין האזרחי ואתיקה מקצועית;
{{ח:תתת|(8)}} דיני חוקה ומינהל.
{{ח:תת|(ב)}} הדינים שבהם ייבחנו הנבחנים בכל נושא יהיו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} וכנוסחם 30 ימים לפני הבחינה, זולת אם בוטלו לפני כן.

{{ח:סעיף|5|כל בחינה בשני נושאים לפחות}}
{{ח:תת|(א)}} נבחן רשאי להיבחן במועד אחד בכל הנושאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4}}, או בחלקם במועד אחד ובחלקם במועדים אחרים, ובלבד שבכל מועד ייבחן בשני נושאים לפחות, כל עוד נשאר לו יותר מנושא אחד.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית הלשכה להרשות לנבחן להיבחן במועד אחד בנושא אחד בלבד, אם ראתה לעשות כן עקב שירות צבאי של הנבחן.

{{ח:סעיף|6|פטור|תיקון: תשכ״ה, תשכ״ה־2, תשכ״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} הלשכה רשאית לפטור בוגר בלימודי המשפט במוסד שבחוץ לארץ, שנתמלאו בו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 25|בסעיף 25(2) לחוק}}, מבחינה בנושא מסויים, אם ראתה שהדינים שאותו אדם עמד בהם בבחינה במוסד כאמור באותו נושא דומים לדיני ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} הלשכה רשאית, לפי שיקול דעתה, לפטור אדם שנתקיימו בו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 25|בסעיף 25(3) לחוק}}, מבחינה בנושא מסויים, אם ראתה שהדינים בארץ שבה שימש אותו אדם בתפקיד מהתפקידים האמורים {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 25|באותו סעיף}}, דומים לדיני ישראל.
{{ח:תת|(ג)}} הלשכה רשאית, לפי שיקול דעתה, לפטור מבחינה בנושא מסויים אדם שנתקיימו בו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 103א|בסעיף 103א לחוק}}.

{{ח:סעיף|7|בוחנים ומפקחים}}
{{ח:תת|(א)}} הלשכה תמנה בוחנים ומפקחים על הבחינות דרך כלל או לבחינות במועד מסויים, או לבחינות בנושא מסויים; הלשכה רשאית לשלם להם שכר כפי שתקבע.
{{ח:תת|(ב)}} נבחן חייב למלא אחר הוראות המפקח על הבחינה.

{{ח:סעיף|8|הנוהג בבחינות}}
{{ח:תת|(א)}} לכל נבחן ייקבע מספר והנבחן ירשום על גבי מחברתו את נושא הבחינה ואת מספרו; לא ירשום נבחן את שמו במחברת.
{{ח:תת|(ב)}} השתמש נבחן במחברות אחדות, ינהג בכל אחת מהן כאמור בתקנת משנה (א), ויצרפן למחברת הראשונה לאחר שסימן את המחברות במספרים סידוריים.
{{ח:תת|(ג)}} נבחן יכתוב את תשובותיו בצד אחד של הדף.
{{ח:תת|(ד)}} לא יתלוש נבחן דפים מתוך מחברת הבחינה.

{{ח:סעיף|9|שימוש בספרים}}
{{ח:תת|(א)}} הלשכה רשאית להתיר לנבחנים להשתמש בשעת הבחינה בספר המכיל את נוסח החיקוקים.
{{ח:תת|(ב)}} הותר להשתמש בספר כאמור, לא ישתמש הנבחן בספר או ברשימה או בכתב אחר הכולל פירוש, הערה או רישום אחר זולת נוסח החיקוק עצמו.

{{ח:סעיף|10|משמעת}}
{{ח:ת}} נבחן שיש ברשותו בשעת הבחינה ספר, רשימה או כתב שהחזקתם בשעת הבחינה אסורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9}}, או שהוא עוזר או מפריע לנבחן אחר, או שאינו ממלא אחר הוראות המפקח, רשאי המפקח, אם יש לו יסוד להניח שהנבחן עשה כאמור, להפסיק את בחינתו ולהוציאו מחדר הבחינות.

{{ח:סעיף|11|דין העובר על המשמעת}}
{{ח:תת|(א)}} נבחן שפגע במשמעת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנה 10}}, בין אם הופסקה בחינתו והוצא מחדר הבחינות ובין שלא הופסקה בחינתו או לא הוצא, רשאית הלשכה לאסור עליו להשתתף בבחינה במועד אחר, אם באותו נושא בלבד ואם בנושאים אחרים, אם בכלל ואם לזמן מסויים; כן רשאית היא לפסול כל בחינה שכבר נבחן בה.
{{ח:תת|(ב)}} לא תחליט הלשכה החלטה לפי תקנת משנה (א) אלא לאחר שנתנה לנבחן הזדמנות להשמיע טענותיו בפניה או בפני ועדה שתמנה לכך.

{{ח:סעיף|12|תוצאות הבחינה}}
{{ח:תת|(א)}} תוצאות הבחינות יהיו מסורות לשיקול דעתו של הבוחן ויצויינו במספר אחוזים שלא יעלה על 100.
{{ח:תת|(ב)}} נערכו הבחינות בעל פה על ידי שני בוחנים בצוותא ונחלקו דעותיהם, הולכים אחרי הבוחן המקל.
{{ח:תת|(ג)}} על תוצאות הבחינות תודיע הלשכה לנבחן לאחר שתקבלן מידי הבוחן.

{{ח:סעיף|13|דין מי שנכשל בבחינה}}
{{ח:תת|(א)}} מי שקיבל בנושא שנבחן בו פחות מ־61 אחוזים ייחשב כנכשל בו.
{{ח:תת|(ב)}} נבחן שנכשל רשאי להיבחן שנית בנושא שנכשל בו באחד המועדים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1}}.
{{ח:תת|(ג)}} קיבל הנבחן יותר מ־45 אחוזים רשאית הלשכה, לפי בקשתו, לקבוע לו לבחינה שניה מועד מוקדם מן הקבוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1}}.

{{ח:סעיף|14|אישור על תוצאות הבחינות}}
{{ח:ת}} נבחן שעמד בבחינה בכל הנושאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4}}, או באלה שלא פטרוהו מהם, זכאי לקבל על כך אישור מאת הלשכה.

{{ח:קטע2|פרק 1א|פרק ראשון א: בחינות הלשכה באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים|תיקון: תשע״ב}}

{{ח:סעיף|14א|מועדי הבחינה באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים|תיקון: תשע״ב, תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} הבחינה באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 98ו|סעיף 98ו(א)(3) לחוק}} (להלן {{ח:פנימי|פרק 1א|בפרק זה}} – הבחינה באתיקה מקצועית) תיערך מטעם הלשכה פעמיים בשנה לפחות, במועדים שתקבע.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על מועד הבחינה באתיקה מקצועית ומקומה תפורסם באתר האינטרנט של הלשכה, לא יאוחר מ־60 ימים לפני מועד הבחינה.
{{ח:תת|(ג)}} הבקשה להיבחן בבחינה באתיקה מקצועית לפי {{ח:חיצוני|כללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל ובמקצועות מעשיים)#סעיף 4|סעיף 4 לכללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין), התשכ״ב–1962}}, תוגש לא יאוחר מ־30 ימים לפני מועד הבחינה, בהתאם להוראות שיפרסם המנהל הכללי של הלשכה באתר האינטרנט שלה, לעניין אותו מועד בחינה.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל הכללי של הלשכה רשאי, בנסיבות מיוחדות, לאשר למבקש להיבחן בבחינה באתיקה מקצועית להגיש בקשה במועד מאוחר מהקבוע בתקנת משנה (ג).

{{ח:סעיף|14ב|בחינה בכתב|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} הבחינה באתיקה מקצועית תיערך בכתב, ואולם הלשכה רשאית, בנסיבות מיוחדות, להתיר לנבחן, לפי בקשתו, להיבחן בעל–פה.

{{ח:סעיף|14ג|נושאי הבחינה|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הבחינה תהיה בדינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}} – {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 53|סעיפים 53}}, {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 54|54 עד 60}}, {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 61|61}}, {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 62|62}}, {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 75|75}}, {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 81|81 עד 88}}, {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 90|90}}, {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 98ב|בסעיף 98ב(ג) – הרישה ופסקאות (2) ו־(4)}}, {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 98ג|98ג}}, {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 98ה|98ה}}, {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 98ט|98ט עד 98יא}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 48|סעיפים 48}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 52|ו־52 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 235א|סעיפים 235א עד 235ד לפקודת מס הכנסה}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 143|וסעיף 143 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית)|כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ״ו–1986}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת)|כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א–2001}};
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|כללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר)|כללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר), התשס״ג–2003}};
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:חיצוני|כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)|כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית), התשמ״ט–1988}}.
{{ח:תת|(ב)}} הדינים שבהם ייבחנו הנבחנים כאמור בתקנת משנה (א) יהיו כנוסחם 30 ימים לפני הבחינה, זולת אם בוטלו לפני כן.

{{ח:סעיף|14ד|החלת הוראות|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנות 7 עד 14}} יחולו בשינויים המחויבים גם לעניין הבחינה באתיקה מקצועית.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: בחינת הלשכה להסמכה לעריכת דין|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|15|מועד הבחינה|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ה־3, תשנ״ו, תשע״ז, תשע״ז, תש״ף}}
{{ח:ת}} בחינת הלשכה להסמכה לעריכת דין לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 38|סעיף 38 לחוק}} (להלן – בחינת ההסמכה) תיערך פעמיים בשנה, במועדים שתקבע הלשכה; הודעה על מועד כל אחת מבחינות ההסמכה ומקומה תפורסם באתר האינטרנט של הלשכה, לא יאוחר מ־90 ימים לפני מועד הבחינה.

{{ח:סעיף|15א|מועד בחינה מיוחד|תיקון: תשנ״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בתקנה 15}}, רשאי שר המשפטים, בהתייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, לקבוע מועד נוסף לבחינת ההסמכה, מסיבות מיוחדות שירשום בהחלטתו.

{{ח:סעיף|15א1|מועד בחינה למשרתים במילואים בקריאת פתע|תיקון: תשע״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 15א|בתקנה 15א}}, תיערך בחינת ההסמכה במועד נוסף שיורה שר המשפטים, בהתייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין אם עשרים נבחנים לפחות שהיו זכאים לגשת לבחינה, בין אם ניגשו לבחינה ובין אם לאו, נקראו לשירות מילואים בקריאת פתע.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין תקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בחינה“ – בחינת ההסמכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15}} שנערכה לראשונה לאחר שנקראו לשירות מילואים כאמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות מילואים בקריאת פתע“ – אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} שירות מילואים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 8|סעיף 8}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 9|או 9 לחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}} (להלן – חוק שירות מילואים), שמשכו 7 ימים או יותר בחודשיים שקדמו ליום הבחינה בכתב;
{{ח:תתתת|(2)}} שירות מילואים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות מילואים}} שמשכו 7 ימים או יותר בהתראה קצרה מ־72 שעות בחודשיים שקדמו ליום הבחינה בכתב;
{{ח:תתתת|(3)}} שירות מילואים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 8|סעיף 8}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 9|או 9 לחוק שירות המילואים}} או שירות מילואים בהתראה קצרה מ־72 שעות, שחל כולו או חלקו ביום הבחינה בכתב עצמו או בעשרת הימים שקדמו לו.
{{ח:תת|(ג)}} נקבע מועד מיוחד לבחינה לפי תקנת משנה (א), יהיה זכאי להיבחן בו מי שנקרא לשירות מילואים בקריאת פתע וכן בן זוגו; לעניין זה, ”בן זוג“ – בן זוג של חייל המילואים ולהם ילד משותף אחד או יותר שגילו לא עולה על 18 שנים.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל הכללי של הלשכה יפרסם באתר האינטרנט שלה את המידע בדבר הזכאות למועד מיוחד כמפורט בתקנה זו.

{{ח:סעיף|15ב||תיקון: תשנ״ח, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|16|הבקשה להיבחן|תיקון: תשע״ז, תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} הבקשה להיבחן בבחינת ההסמכה לפי {{ח:חיצוני|כללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל ובמקצועות מעשיים)#סעיף 4|סעיף 4 לכללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית, ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין), התשכ״ב–1962}}, תוגש לא יאוחר מ־45 ימים לפני מועד הבחינה, בהתאם להוראות שיפרסם המנהל הכללי של הלשכה באתר האינטרנט שלה, לעניין אותו מועד בחינה.
{{ח:תת|(ב)}} לבקשה יצורפו מסמכים המוכיחים את זכותו של המבקש להיבחן בבחינת ההסמכה; אישור מאת הלשכה שהמועמד סיים את תקופת התמחותו תהא ראיה מכרעת לענין זה.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל הכללי של הלשכה רשאי, בנסיבות מיוחדות, לאשר למבקש להיבחן בבחינת ההסמכה להגיש בקשה במועד מאוחר מהקבוע בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|17||תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|18|מתכונת הבחינה|תיקון: תשכ״ט, תש״ם, תשמ״ה, תשנ״א, תשנ״ה־2, תשנ״ח, תשס״ג, תשע״ז, תשפ״ד, תשפ״ד־2, תשפ״ה, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בחינת ההסמכה תיערך בכתב ותורכב משלושה חלקים: שני חלקים הערוכים כשאלון רב־ברירה (להלן – שאלון), שבהם יסמן הנבחן תשובה אחת כנכונה מבין מספר אפשרויות שיינתנו לו, וחלק שלישי הערוך כמטלת כתיבה, הכול לפי החלטת הוועדה הבוחנת שמונתה לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 40|סעיף 40(ב) לחוק}} (להלן – הוועדה הבוחנת).
{{ח:תת|(ב)}} בשאלון אחד ירוכזו שאלות בסדרי דין ובמקצועות מעשיים נוספים (להלן – הדין הדיוני), ובשאלון שני ירוכזו שאלות בדין המהותי; במצורף לשאלון בדין המהותי יחולקו לנבחנים במהלך הבחינה דברי חקיקה שבהם עוסקות השאלות; הוועדה הבוחנת תחליט על הנושאים או צירופי הנושאים שייכללו בשאלון מתוך הנושאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 18א|בתקנה 18א}}.
{{ח:תת|(ג)}} משקל הציון בכל שאלון לא יפחת מ־40 אחוזים מהציון הכולל בבחינה ומשקלו של הציון במטלת הכתיבה לא יפחת מ־15 אחוזים מהציון הכולל בבחינה.
{{ח:תת|(ד)}} הוועדה הבוחנת תחליט ותפרסם באתר האינטרנט של הלשכה את סדר החלקים כפי שיופיעו בבחינה, משך הזמן שיוקצה לפתרון כל חלק, המשקל שיינתן בציון הכולל לכל חלק בבחינה, ואת רשימת החיקוקים, שחלקם ייכללו בבחינה, לכל המאוחר שלושה חודשים לפני יום הבחינה.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 21.4.2024 עד יום 31.12.2026):}} בלי לגרוע מהוראות אחרות שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|החוק}}, רשאית הוועדה הבוחנת להחליט ולפרסם באתר האינטרנט של הלשכה רשימת חיקוקים באופן שהיקף חומר הבחינה יצומצם ב־20 אחוזים לפחות מהיקף החומר לבחינה כפי שעולה מרשימת החיקוקים שפורסמה לפי תקנת משנה (ד), לגבי נבחן שהוא אחד מהמפורטים להלן, וזאת לכל המאוחר שלושה חודשים לפני יום הבחינה:
{{ח:תתת|(1)}} משרת מילואים; לעניין זה, ”משרת מילואים“ – מי שנקרא לשירות מילואים, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}, למשך הימים ובמהלך החודשים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} שירות מילואים שמשכו 14 ימים לפחות, בחודש שקדם ליום הבחינה;
{{ח:תתתת|(ב)}} שירות מילואים שמשכו 28 ימים לפחות, בחודשיים שקדמו ליום הבחינה;
{{ח:תתתת|(ג)}} שירות מילואים שמשכו 42 ימים לפחות, בארבעת החודשים שקדמו ליום הבחינה;
{{ח:תתת|(2)}} מי שהוא הורה, בן זוג, ילד או אח של אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} חייל שנספה במערכה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}}, כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה;
{{ח:תתתת|(2)}} נפגע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970}}, שהפגיעה גרמה למותו של הנפגע, כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה;
{{ח:תתתת|(3)}} חטוף או נעדר כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה|בחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ״ד–2023}};
{{ח:תת}} לעניין תקנת משנה זו, ”פעולות האיבה או פעולות המלחמה“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4118503.pdf|בסעיף 1(ג) לחוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס׳ 41 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ״ד–2024}}.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 11.11.2024 עד יום 31.12.2026):}} בבחינה שבמועד דצמבר 2024 (להלן – מועד הבחינה) יחולו הוראות תקנת משנה (ה) גם לגבי נבחן שמקום מגוריו הקבוע היה באזור המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, לכל הפחות בשלושה חודשים שקדמו למועד הבחינה; לעניין זה, ”מקום מגוריו הקבוע“ – לפי המען המופיע בתעודת הזהות שלו או לפי תצהיר בחתימתו ובחתימת עורך דין.
{{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 11.11.2024 עד יום 31.12.2026):}} בבחינות שיתקיימו בתקופה שמיום ל׳ בחשוון התשפ״ה (1 בדצמבר 2024) עד יום כ״א בטבת התשפ״ז (31 בדצמבר 2026) תינתן לנבחן שהוא אחד מהמפורטים להלן, הקלה של תוספת זמן בבחינה, כך שלמשך הזמן שהוקצה לפתרון של כל חלק בבחינה יינתן פרק זמן נוסף כלהלן: 10 דקות לחלק הערוך כמטלת כתיבה, 15 דקות לחלק העוסק בשאלות בדין הדיוני ו־25 דקות לחלק העוסק בשאלות בדין המהותי:
{{ח:תתת|(1)}} משרת מילואים או בן זוג של משרת מילואים; לעניין פסקה זו, ”משרת מילואים“ – כהגדרתו בתקנת משנה (ה), וכן מי שנקרא לשירות מילואים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}, ושירותו חל, כולו או חלקו, ביום הבחינה או בעשרת הימים שקדמו ליום הבחינה;
{{ח:תתת|(2)}} חטוף או נעדר כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולות איבה|בחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולות איבה, התשפ״ד–2023}}, או שהוא בן משפחה מקרב הראשונה של חטוף או נעדר כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} הוא היה מפונה בשלושת החודשים שקדמו למועד הבחינה, או בחלקם, מיישוב שנכלל {{ח:חיצוני|חוק הגנה על עובדים בשעת חירום#תוספת|בתוספת לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס״ו–2006}};
{{ח:תתת|(4)}} הוא בן משפחה מקרבה ראשונה של אדם שנהרג בפעולות האיבה או בפעולות המלחמה כהגדרתן בתקנת משנה (ה).
{{ח:תת|(ח)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 11.11.2024 עד יום 31.12.2026):}} תוספת זמן לפי תקנת משנה (ז) לא תינתן למי שנבחן במתכונת בחינה מפוצלת לפי {{ח:חיצוני|תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית ובבחינת ההסמכה לעריכת דין) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)#סעיף 4|תקנה 4 לתקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024}}.
{{ח:תת|(ט)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 11.11.2024 עד יום 31.12.2026):}} תוקם ועדת חריגים בלשכת עורכי הדין שתדון בבקשות לתוספת זמן בבחינה של מי שאינו עומד בתנאים הקבועים בתקנת משנה (ז), ובלבד שעילת בקשתם קשורה לפעולות האיבה או לפעולות המלחמה, כהגדרתן בתקנת משנה (ה).

{{ח:סעיף|18א|נושאי הבחינה|תיקון: תשנ״ח, תשע״ז, תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} בחלק העוסק בשאלות בדין הדיוני הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} סמכויות בתי המשפט, לרבות בתי דין דתיים ובתי הדין לעבודה על פי כל חיקוק ודין;
{{ח:תתת|(2)}} סדרי הדין הפלילי לרבות דיני הראיות, הדינים הנוגעים לחקירה, מעצר, חיפוש, נטילת אמצעי זיהוי וסמכויות האכיפה;
{{ח:תתת|(3)}} סדרי הדין האזרחי לרבות סדרי הדין המיוחדים לכל ענף משפטי שאינו פלילי, דיני הראיות, דרכי יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, אכיפת פסקי חוץ וכללי ברירת הדין בענפי המשפט האזרחי;
{{ח:תתת|(4)}} הליכי הוצאה לפועל, חדלות פירעון, פשיטת רגל וכינוס נכסים;
{{ח:תתת|(5)}} היבטים דיוניים של חוקי היסוד;
{{ח:תתת|(6)}} סדרי הדין המשמעתיים בבתי הדין המשמעתיים על פי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|החוק}}, לרבות הגשת תלונות ובירורן, העמדה לדין, ניהול ההליכים והערעורים על החלטותיהם.
{{ח:תת|(ב)}} בחלק העוסק בשאלות בדין המהותי הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} דיני החיובים, לרבות דיני החוזים ודיני הנזיקין;
{{ח:תתת|(2)}} דיני העונשין, לרבות דרכי הענישה;
{{ח:תתת|(3)}} דיני הקניין, לרבות דיני הירושה;
{{ח:תתת|(4)}} משפט מסחרי, לרבות דיני התאגידים;
{{ח:תתת|(5)}} דיני האתיקה המקצועית הנוגעים לעורכי דין;
{{ח:תתת|(6)}} חוקי יסוד;
{{ח:תתת|(7)}} מיסוי מקרקעין;
{{ח:תתת|(8)}} התיישנות.
{{ח:תת|(ג)}} לשם מענה על השאלות בבחינה נדרשת היכרות עם הפרשנות שניתנה בפסיקה לחיקוקים שפרסמה הוועדה הבוחנת לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18(ד)}}.

{{ח:סעיף|18ב||תיקון: תשנ״ח, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|18ג|תוצאות הבחינה|תיקון: תשנ״ח, תשנ״ח־2, תשע״ז, תשע״ט, תשע״ט־2, תשע״ט־4, תשפ״ה־2, תשפ״ה־3, תשפ״ו־2, תשפ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מי שקיבל ציון של 60 אחוזים לפחות מהציון הכולל בבחינה, יראו אותו כמי שעבר את הבחינה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לעניין הבחינה שהתקיימה ביום 23.6.2026):}} מי שקיבל ציון של 55 אחוזים לפחות מהציון הכולל בבחינה, יראו אותו כמי שעבר את הבחינה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.12.2024 עד יום 31.12.2026):}} על אף האמור בתקנת משנה (א), בבחינות שיתקיימו בתקופה שעד יום כ״א בטבת התשפ״ז (31 בדצמבר 2026), נבחן הנמנה על אחת מהקבוצות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 18|בתקנה 18(ה)}} או נבחן שהוא בן זוג של משרת מילואים כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 18|בתקנה 18(ה)(1)}}, והציון הכולל שקיבל בבחינה הוא בין 55 ל־59 אחוזים, רשאי לגשת לבחינה משלימה בעל פה שתערוך ועדה בוחנת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 40|בסעיף 40(א) לחוק}}, בה תינתן לו אפשרות להיבחן על הנקודות החסרות לו לצורך קבלת ציון עובר.

{{ח:סעיף|18ד|נבחן עם מוגבלות|תיקון: תש״ס, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לענין הבחינה בכתב לפי {{ח:פנימי|סעיף 18ב|תקנה 18ב}}, רשאית הועדה הבוחנת, לבקשת נבחן שהוא אדם עם מוגבלות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}, לקבוע בעבורו התאמות הנדרשות מחמת המוגבלות ואשר יש בהן כדי להבטיח שייבחן בתנאים שווים ככל האפשר לשאר הנבחנים.
{{ח:תת|(ב)}} התאמות שתקבע הועדה הבוחנת כאמור בתקנת משנה (א), יכול שיהיו קביעת מתכונת בחינה שלא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בתקנה 18}}.

{{ח:סעיף|18ה|הליך ערר על תוצאות הבחינה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} נבחן רשאי לערור על ציון שקיבל בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} על ציון בשאלון רב הברירה ניתן לערור לוועדה הבוחנת או לוועדת משנה שהיא הסמיכה לעניין זה מבין חבריה; הסמיכה הוועדה הבוחנת ועדת משנה לעניין זה כאמור תדון ועדת המשנה בכל העררים של אותו מועד;
{{ח:תתת|(2)}} ערר לפי פסקה (1) יוגש בכתב, מנומק, בתוך 14 ימים מיום קבלת ההודעה על הציון, באמצעות טופס מקוון המופיע באתר האינטרנט של הלשכה;
{{ח:תתת|(3)}} החלטה בערר לפי פסקה (1) תינתן בתוך 30 ימים מהיום האחרון להגיש ערר לפי פסקה (2); ההחלטה תינתן בכתב ואפשר שתפורסם בהודעה אחת המתייחסת לכלל העררים שהוגשו ותפורסם באתר האינטרנט של הלשכה;
{{ח:תתת|(4)}} על ציון במטלת הכתיבה ניתן לערור לוועדה הבוחנת; הוגש ערר כאמור תמנה הוועדה הבוחנת בוחן מבין חבר הבוחנים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 40|בסעיף 40(ו) לחוק}} (להלן – חבר הבוחנים) אשר ידון בערר ובלבד שבוחן זה לא בדק את הבחינה מושא הערר לראשונה;
{{ח:תתת|(5)}} ערר לפי פסקה (4) יוגש בכתב, מנומק, בתוך 14 ימים מיום קבלת ההודעה על הציון באמצעות טופס מקוון המופיע באתר האינטרנט של הלשכה;
{{ח:תתת|(6)}} החלטה בערר לפי פסקה (4) תינתן בתוך 30 ימים מהיום האחרון להגיש ערר לפי פסקה (5); ההחלטה תינתן בכתב.
{{ח:תת|(ב)}} הציון הסופי של הנבחן יהיה הציון שנקבע בערר לפי תקנה זו; החליטה הוועדה הבוחנת במסגרת ערר שהוגש לה לפי תקנת משנה (א)(1) על שינוי בפתרון הבחינה, תשנה הוועדה הבוחנת לפי ההחלטה האמורה גם את הציון של כל מי שלא עבר את הבחינה לפני מועד קבלת ההחלטה אף אם לא הגיש ערר.

{{ח:סעיף|18ה1|מתן תוספת ניקוד|תיקון: תשע״ט־3}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 18ה|בתקנה 18ה}}, השתכנעה הוועדה הבוחנת כי נפלו ליקויים משמעותיים בבחינת ההסמכה, רשאית היא לקבוע כי תינתן תוספת ניקוד, בשיעור אחיד או על פי נוסחה אחידה, לכלל הנבחנים, או לנבחנים שהשיבו על סוג מסוים של שאלות או על חלק מסוים בבחינה שבהם נפל הליקוי.
{{ח:תת|(ב)}} הוועדה הבוחנת תפרסם לציבור את החלטתה כאמור בתקנת משנה (א), בצירוף נימוקים והסבר בדבר האופן שבו תחושב תוספת הניקוד.

{{ח:סעיף|18ו|הכשירות להיכלל בחבר הבוחנים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} כשיר להיכלל בחבר הבוחנים מי שהתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} חבר לשכת עורכי הדין, לרבות מי שהגביל חברותו בלשכה לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 52ב|סעיף 52ב לחוק}};
{{ח:תת|(2)}} השתתף בהכשרה לחיבור שאלות או לבדיקת הבחינה, לפי העניין, במתכונת שאישרה הוועדה הבוחנת;
{{ח:תת|(3)}} עסקיו או עיסוקיו אינם עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקיד זה;
{{ח:תת|(4)}} התחייב לשמור בסוד כל מידע שיצר, או שאליו נחשף במסגרת תפקיד זה.

{{ח:סעיף|19||תיקון: תשנ״ח, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|20||תיקון: תשנ״ח, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|21|בחינות חוזרות|תיקון: תשנ״ח, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} נבחן שנכשל בבחינה רשאי לשוב ולהיבחן במועדים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|תקנות 15}} {{ח:פנימי|סעיף 15א|או 15א}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|22|אישור על תוצאות בחינת התמחות|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} נבחן שעמד בבחינת ההסמכה זכאי לקבל על כך אישור מאת הלשכה.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|23|ביטולים}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב בתקנות המועצה המשפטית, תשי״ג–1953.}}

{{ח:סעיף|24||תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשכ״ז, תשל״ד, תש״ם, תשמ״ו, תש״ן, תשנ״ט, תשס״ח, תשפ״ה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} הערה: הסימון * ליד חיקוק מסמל שנדרשת בו ידיעה כללית בלבד.

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת פרט 1}}
{{ח:ת}} '''דיני חיובים ודיני עבודה וביטוח סוציאלי'''
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק האחריות למוצרים פגומים|חוק האחריות למוצרים פגומים, התש״ם–1980}}*
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}*
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}} – {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ה|פרקים ה׳}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יד|ו־י״ד}}; בשאר הפרקים תידרש ידיעה כללית בלבד
{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970}} – {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי#סעיף 3|סעיף 3}}; {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי#פרק ד|פרק ד׳}}, ידיעה כללית בלבד
{{ח:תת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|חוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969}}
{{ח:תת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|חוק גיל פרישה, התשס״ד–2004}}
{{ח:תת|(7)}} {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה|חוק דמי מחלה, התשל״ו–1976}}
{{ח:תת|(8)}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972}}*
{{ח:תת|(9)}} {{ח:חיצוני|חוק הגנה על עובדים (חשיפות עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין)|חוק הגנה על עובדים (חשיפות עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ״ז–1997}}
{{ח:תת|(10)}} {{ח:חיצוני|חוק הגנה על עובדים בשעת חירום|חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס״ו–2006}}*
{{ח:תת|(11)}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|חוק הגנת השכר, התשי״ח–1958}}*
{{ח:תת|(12)}} {{ח:חיצוני|חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה)|חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס״ב–2002}}
{{ח:תת|(13)}} {{ח:חיצוני|חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות|חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס״א–2001}}
{{ח:תת|(14)}} {{ח:חיצוני|חוק המחאת חיובים|חוק המחאת חיובים, התשכ״ט–1969}}*
{{ח:תת|(15)}} {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים|חוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957}}
{{ח:תת|(16)}} {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}}
{{ח:תת|(17)}} {{ח:חיצוני|חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה)|חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס״ז–2007}}*
{{ח:תת|(18)}} {{ח:חיצוני|חוק הזכות לעבודה בישיבה|חוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס״ז–2007}}*
{{ח:תת|(19)}} {{ח:חיצוני|חוק חוזה קבלנות|חוק חוזה קבלנות, התשל״ד–1974}}*
{{ח:תת|(20)}} {{ח:חיצוני|חוק החוזים (חלק כללי)|חוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג–1973}}
{{ח:תת|(21)}} {{ח:חיצוני|חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה)|חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל״א–1970}}
{{ח:תת|(22)}} {{ח:חיצוני|חוק החוזים האחידים|חוק החוזים האחידים, התשמ״ג–1982}}*
{{ח:תת|(23)}} {{ח:חיצוני|חוק חופשה שנתית|חוק חופשה שנתית, התשי״א–1951}}
{{ח:תת|(24)}} {{ח:חיצוני|חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה)|חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949}}*
{{ח:תת|(25)}} {{ח:חיצוני|חוק יישוב סכסוכי עבודה|חוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי״ז–1957}}*
{{ח:תת|(26)}} {{ח:חיצוני|חוק המכר|חוק המכר, התשכ״ח–1968}}
{{ח:תת|(27)}} {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות)|חוק המכר (דירות), התשל״ג–1973}}*
{{ח:תת|(28)}} {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל״ה–1974}}*
{{ח:תת|(29)}} {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית|חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998}}
{{ח:תת|(30)}} {{ח:חיצוני|חוק המתנה|חוק המתנה, התשכ״ח–1968}}*
{{ח:תת|(31)}} {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות|חוק הנאמנות, התשל״ט–1979}}
{{ח:תת|(32)}} {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}
{{ח:תת|(33)}} {{ח:חיצוני|חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה)|חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), התשי״ב–1952}}
{{ח:תת|(34)}} {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף)|חוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), התשכ״ד–1964}}*
{{ח:תת|(35)}} {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער|חוק עבודת הנוער, התשי״ג–1953}}*
{{ח:תת|(36)}} {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים|חוק עבודת נשים, התשי״ד–1954}}*
{{ח:תת|(37)}} {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים|חוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}}
{{ח:תת|(38)}} {{ח:חיצוני|חוק הערבות|חוק הערבות, התשכ״ז–1967}}*
{{ח:תת|(39)}} {{ח:חיצוני|חוק עשיית עושר ולא במשפט|חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל״ט–1979}}
{{ח:תת|(40)}} {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים|חוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963}}
{{ח:תת|(41)}} {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975}}
{{ח:תת|(42)}} {{ח:חיצוני|חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה|חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ״ח–1988}}
{{ח:תת|(43)}} {{ח:חיצוני|חוק השומרים|חוק השומרים, התשכ״ז–1967}}*
{{ח:תת|(44)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה|חוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959}}*
{{ח:תת|(45)}} {{ח:חיצוני|חוק השכירות והשאילה|חוק השכירות והשאילה, התשל״א–1971}}
{{ח:תת|(46)}} {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987}}*
{{ח:תת|(47)}} {{ח:חיצוני|חוק שכר שווה לעובדת ולעובד|חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ״ו–1996}}
{{ח:תת|(48)}} {{ח:חיצוני|חוק השליחות|חוק השליחות, התשכ״ה–1965}}
{{ח:תת|(49)}} {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה|חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951}}
{{ח:תת|(50)}} {{ח:חיצוני|תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין)|תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ״ב–1991}}*
{{ח:תת|(51)}} {{ח:חיצוני|תקנות בית הדין לעבודה (פישור)|תקנות בית הדין לעבודה (פישור), התשנ״ג–1993}}*

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת פרט 2}}
{{ח:ת}} '''דיני קניין'''
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו|חוק־יסוד: כבוד האדם וחירותו}}
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: מקרקעי ישראל|חוק־יסוד: מקרקעי ישראל}}*
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק ההתישנות|חוק ההתישנות, התשי״ח–1958}}
{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק השבת אבידה|חוק השבת אבידה, התשל״ג–1973}}*
{{ח:תת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים|חוק זכות יוצרים, התשס״ח–2007}}*
{{ח:תת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק המיטלטלין|חוק המיטלטלין, התשל״א–1971}}
{{ח:תת|(7)}} {{ח:חיצוני|חוק מקרקעי ישראל|חוק מקרקעי ישראל, התש״ך–1960}}*
{{ח:תת|(8)}} {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}
{{ח:תת|(9)}} {{ח:חיצוני|חוק המשכון|חוק המשכון, התשכ״ז–1967}}
{{ח:תת|(10)}} {{ח:חיצוני|פקודת סימני המסחר|פקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}*
{{ח:תת|(11)}} {{ח:חיצוני|חוק הפטנטים|חוק הפטנטים, התשכ״ז–1967}}*
{{ח:תת|(12)}} {{ח:חיצוני|פקודת הפטנטים והמדגמים|חוק {{ח:הערה|[צ״ל: פקודת]}} הפטנטים והמדגמים, 1924}}*
{{ח:תת|(13)}} {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התש״ל–1969}}*

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת פרט 3}}
{{ח:ת}} '''דיני משפחה וירושה'''
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|דברי המלך במועצה על ארץ-ישראל|דבר המלך במועצה על ארץ־ישראל 1922 עד 1947}} – {{ח:חיצוני|דברי המלך במועצה על ארץ-ישראל#סעיף 51|סימנים 51–55}}, {{ח:חיצוני|דברי המלך במועצה על ארץ-ישראל#סעיף 64|64}} {{ח:חיצוני|דברי המלך במועצה על ארץ-ישראל#סעיף 65|ו־65}}
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק האזרחות|חוק האזרחות, התשי״ב–1952}}
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק אימוץ ילדים, התשמ״א–1981}}
{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים)|חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ״א–1991}}
{{ח:תת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק האפוטרופוס הכללי|חוק האפוטרופוס הכללי, התשל״ח–1978}}
{{ח:תת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לעניני משפחה|חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ״ה–1995}}
{{ח:תת|(7)}} {{ח:חיצוני|חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון)|חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט״ז–1956}}
{{ח:תת|(8)}} {{ח:חיצוני|חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים|חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ״ג–1962}}*
{{ח:תת|(9)}} {{ח:חיצוני|חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין)|חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ״ה–1995}}
{{ח:תת|(10)}} {{ח:חיצוני|חוק גיל הנישואין|חוק גיל הנישואין, התש״י–1950}}
{{ח:תת|(11)}} {{ח:חיצוני|חוק הדיינים|חוק הדיינים, התשט״ו–1955}}
{{ח:תת|(12)}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972}} – {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר#סעיף 19|סעיפים 19 עד 29}}
{{ח:תת|(13)}} {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד)|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), התשנ״ו–1996}}
{{ח:תת|(14)}} {{ח:חיצוני|חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית|חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, התשנ״ו–1996}}
{{ח:תת|(15)}} {{ח:חיצוני|חוק יחסי ממון בין בני זוג|חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל״ג–1973}}
{{ח:תת|(16)}} {{ח:חיצוני|חוק הירושה|חוק הירושה, התשכ״ה–1965}}
{{ח:תת|(17)}} {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962}}
{{ח:תת|(18)}} {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}}
{{ח:תת|(19)}} {{ח:חיצוני|חוק מידע גנטי|חוק מידע גנטי, התשס״א–2000}}
{{ח:תת|(20)}} {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה|חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991}}
{{ח:תת|(21)}} {{ח:חיצוני|חוק משפחות חד הוריות|חוק משפחות חד הוריות, התשנ״ב–1992}}
{{ח:תת|(22)}} {{ח:חיצוני|פקודת הנישואין והגירושין (רישום)|פקודת הנישואין והגירושין (רישום)}}
{{ח:תת|(23)}} {{ח:חיצוני|פקודת העדה הדתית (המרה)|פקודת העדה הדתית (המרה)}}*
{{ח:תת|(24)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}} – {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 175|סעיפים 175 עד 183}}
{{ח:תת|(25)}} {{ח:חיצוני|חוק הקאדים|חוק הקאדים, התשכ״א–1961}}*
{{ח:תת|(26)}} {{ח:חיצוני|חוק קביעת גיל|חוק קביעת גיל, התשכ״ד–1963}}
{{ח:תת|(27)}} {{ח:חיצוני|חוק שיווי זכויות האשה|חוק שיווי זכויות האשה, התשי״א–1951}}
{{ח:תת|(28)}} {{ח:חיצוני|חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית)|חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין־לאומית), התשכ״ט–1969}}*
{{ח:תת|(29)}} {{ח:חיצוני|חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין)|חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי״ג–1953}}
{{ח:תת|(30)}} {{ח:חיצוני|חוק השמות|חוק השמות, התשט״ז–1956}}*
{{ח:תת|(31)}} {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות)|חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי״ט–1959}}
{{ח:תת|(32)}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (הפריה חוץ גופית)|תקנות בריאות העם (הפריה חוץ גופית), התשמ״ז–1987}}
{{ח:תת|(33)}} {{ח:חיצוני|תקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין)|תקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין), התשנ״א–1991}}
{{ח:תת|(34)}} {{ח:חיצוני|תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין)|תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984}} – {{ח:חיצוני|תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין)|חלק ג׳1: תובענות בענייני משפחה}} ({{ח:חיצוני|תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין)|תקנות 258א עד 351}})

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת פרט 4}}
{{ח:ת}} '''דיני העונשין וסדר הדין הפלילי'''
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}} – {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 10|סעיפים 10}} {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 11ב|ו־11ב}}; בשאר {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|החוק}} תידרש ידיעה כללית בלבד
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|חוק איסור מימון טרור, התשס״ה–2005}} – {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 2|סעיפים 1}} {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 31|ו־8 עד 11}}; בשאר {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|החוק}} תידרש ידיעה כללית בלבד
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק האזנת סתר|חוק האזנת סתר, התשל״ט–1979}} – {{ח:חיצוני|חוק האזנת סתר#סעיף 13|סעיף 13}}; בשאר {{ח:חיצוני|חוק האזנת סתר|החוק}} תידרש ידיעה כללית בלבד
{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}} – {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 32|סעיף 32}}; בשאר {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|החוק}} תידרש ידיעה כללית בלבד
{{ח:תת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס״ו–2005}}
{{ח:תת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק ההסגרה|חוק ההסגרה, התשי״ד–1954}}
{{ח:תת|(7)}} {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה|חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001}}
{{ח:תת|(8)}} {{ח:חיצוני|חוק חקירת סיבות מוות|חוק חקירת סיבות מוות, התשי״ח–1958}} – {{ח:חיצוני|חוק חקירת סיבות מוות#סעיף 19|סעיפים 19}}, {{ח:חיצוני|חוק חקירת סיבות מוות#סעיף 27|27}} {{ח:חיצוני|חוק חקירת סיבות מוות#סעיף 32|ו־32}}; בשאר {{ח:חיצוני|חוק חקירת סיבות מוות|החוק}} תידרש ידיעה כללית בלבד
{{ח:תת|(9)}} {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש|חוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991}} – {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 15|סעיפים 15 עד 21}} {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 28|ו־28}}
{{ח:תת|(10)}} {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה|חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס״ג–2003}} – {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה#פרק ב|פרק ב׳}}; בשאר {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה|החוק}} תידרש ידיעה כללית בלבד
{{ח:תת|(11)}} {{ח:חיצוני|פקודת המבחן|פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}*
{{ח:תת|(12)}} {{ח:חיצוני|חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה|חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס״ה–2004}}
{{ח:תת|(13)}} {{ח:חיצוני|חוק מניעת הטרדה מאיימת|חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס״ב–2001}}*
{{ח:תת|(14)}} {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית|חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998}} – {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית#סעיף 4|סעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית#סעיף 5|ו־5}}; בשאר {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית|החוק}} תידרש ידיעה כללית בלבד
{{ח:תת|(15)}} {{ח:חיצוני|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981}}*
{{ח:תת|(16)}} {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971}}
{{ח:תת|(17)}} {{ח:חיצוני|חוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר|חוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר, התשנ״ז–1996}}
{{ח:תת|(18)}} {{ח:חיצוני|חוק הסניגוריה הציבורית|חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ״ו–1995}}*
{{ח:תת|(19)}} {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות|חוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985}}*
{{ח:תת|(20)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}} – {{ח:חיצוני|חוק העונשין#חלק 0|החלק המקדמי}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#חלק א|חלק א׳: כללי}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#חלק ב|חלק ב׳: עבירות}} – {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ז סימן ז|פרק ז׳ סימן ז׳}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ט|פרק ט׳}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ו1|פרק י׳ סימן ו{{ח:הערה|׳}}1}}; בשאר {{ח:חיצוני|חוק העונשין|החוק}} תידרש ידיעה כללית בלבד
{{ח:תת|(21)}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}
{{ח:תת|(22)}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים)|חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס״ב–2002}}
{{ח:תת|(23)}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}
{{ח:תת|(24)}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ״ו–1996}}
{{ח:תת|(25)}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}
{{ח:תת|(26)}} {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}} – {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים#פרק א|פרקים א׳}}, {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים#פרק ג|ג׳}} {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים#פרק ה|ו{{ח:הערה|־}}ה׳}}; בשאר הפרקים תידרש ידיעה כללית בלבד
{{ח:תת|(27)}} {{ח:חיצוני|חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור|חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס״א–2001}}
{{ח:תת|(28)}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}
{{ח:תת|(29)}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}
{{ח:תת|(30)}} {{ח:חיצוני|חוק שחרור על תנאי ממאסר|חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס״א–2001}}
{{ח:תת|(31)}} {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה)|חוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש״ם–1980}}
{{ח:תת|(32)}} {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני ראיות (הגנת ילדים)|חוק לתיקון דיני ראיות (הגנת ילדים), התשט״ו–1955}}
{{ח:תת|(33)}} {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין הפלילי|תקנות סדר הדין הפלילי, התשל״ד–1974}}

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת פרט 5}}
{{ח:ת}} '''דיני מסחר א׳ (תאגידים)'''
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|פקודת האגודות השיתופיות}}*
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}}
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות|חוק הנאמנות, התשל״ט–1979}}
{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}*
{{ח:תת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק העמותות|חוק העמותות, התש״ם–1980}}
{{ח:תת|(6)}} {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}}

{{ח:סעיף*|6||תיקון: תש״ף|עוגן=תוספת פרט 6}}
{{ח:ת}} '''דיני מסחר ב׳ (פשיטת רגל, פירוק, שטרות, מסים ונושאים מסחריים אחרים)'''
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק ההגבלים העסקיים|חוק ההגבלים העסקיים, התשמ״ח–1988}}*
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}*
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}
{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק חוזה הביטוח|חוק חוזה הביטוח, התשמ״א–1981}}*
{{ח:תת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|חוק כרטיסי חיוב, התשמ״ו–1986}}*
{{ח:תת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ״ג–1963}}
{{ח:תת|(7)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} – {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#חלק א|חלקים א׳}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#חלק ב|ב׳}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#חלק ג|ג׳}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#חלק ה|ו{{ח:הערה|־}}ה׳}}; בשאר הפרקים תידרש ידיעה כללית בלבד
{{ח:תת|(8)}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}*
{{ח:תת|(9)}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}*
{{ח:תת|(10)}} {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת רגל|פקודת פשיטת רגל [נוסח חדש], התש״ם–1980}}*
{{ח:תת|(11)}} {{ח:חיצוני|פקודת השטרות|פקודת השטרות}} – {{ח:חיצוני|פקודת השטרות#פרק 3|פרק שלישי}}
{{ח:תת|(12)}} {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018}}

{{ח:סעיף*|7||תיקון: תש״ף|עוגן=תוספת פרט 7}}
{{ח:ת}} '''סדר הדין האזרחי ואתיקה מקצועית'''
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הבוררות|חוק הבוררות, התשכ״ח–1968}}
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת בזיון בית המשפט|פקודת בזיון בית המשפט}} – {{ח:חיצוני|פקודת בזיון בית המשפט#סעיף 6|סעיף 6}}
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}
{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}
{{ח:תת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}}
{{ח:תת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}} – {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#פרק 6|הפרק השישי}} {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#פרק 7|והפרק השביעי}}; בשאר הפרקים תידרש ידיעה כללית בלבד
{{ח:תת|(7)}} {{ח:חיצוני|חוק הנוטריונים|חוק הנוטריונים, התשל״ו–1976}} – {{ח:חיצוני|חוק הנוטריונים#סעיף 7|סעיפים 7 עד 20}}; בשאר הסעיפים תידרש ידיעה כללית בלבד
{{ח:תת|(8)}} {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972}}
{{ח:תת|(9)}} {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}
{{ח:תת|(10)}} {{ח:חיצוני|חוק הפרוצדורה האזרחית העותמאני|חוק הפרוצדורה האזרחית העותמאני משנת 1879}} – {{ח:חיצוני|חוק הפרוצדורה האזרחית העותמאני#סעיף 80|סעיפים 80 עד 82}}*
{{ח:תת|(11)}} {{ח:חיצוני|חוק קביעת גיל|חוק קביעת גיל, התשכ״ד–1963}}*
{{ח:תת|(12)}} {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות|חוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006}}
{{ח:תת|(13)}} {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה)|חוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש״ם–1980}}
{{ח:תת|(14)}} {{ח:חיצוני|חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים)|חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי״ח–1957}}
{{ח:תת|(15)}} {{ח:חיצוני|חוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין)|חוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), התשי״ח–1958}}
{{ח:תת|(16)}} {{ח:חיצוני|כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית)|כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ״ו–1986}}
{{ח:תת|(17)}} {{ח:חיצוני|כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)|כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות), התשל״ז–1977}}
{{ח:תת|(18)}} {{ח:חיצוני|כללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר)|כללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר), התשס״ג–2003}}
{{ח:תת|(19)}} {{ח:חיצוני|כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)|כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), התשל״ז–1977}}
{{ח:תת|(20)}} {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (אגרות)|תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס״ז–2007}} – למעט {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (אגרות)#תוספת|התוספת}}
{{ח:תת|(21)}} {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (גישור)|תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ״ג–1993}}
{{ח:תת|(22)}} {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל|תקנות ההוצאה לפועל, התש״ם–1979}}
{{ח:תת|(23)}} {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984}} – הבחינה תכלול עריכת כתבי טענות
{{ח:תת|(24)}} {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק|תקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ״ד–1984}}
{{ח:תת|(25)}} {{ח:חיצוני|כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת)|כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א–2001}}

{{ח:סעיף*|8||תיקון: תש״ף|עוגן=תוספת פרט 8}}
{{ח:ת}} '''דיני חוקה ומינהל'''
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: חופש העיסוק|חוק־יסוד: חופש העיסוק}}
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל|חוק־יסוד: ירושלים בירת ישראל}}
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו|חוק־יסוד: כבוד האדם וחירותו}}
{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת|חוק־יסוד: הכנסת}}
{{ח:תת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: מבקר המדינה|חוק־יסוד: מבקר המדינה}}
{{ח:תת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה|חוק־יסוד: הממשלה}}
{{ח:תת|(7)}} {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: משק המדינה|חוק־יסוד: משק המדינה}}
{{ח:תת|(8)}} {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: מקרקעי ישראל|חוק־יסוד: מקרקעי ישראל}}
{{ח:תת|(9)}} {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: נשיא המדינה|חוק־יסוד: נשיא המדינה}}
{{ח:תת|(10)}} {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הצבא|חוק־יסוד: הצבא}}
{{ח:תת|(11)}} {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה|חוק־יסוד: השפיטה}}
{{ח:תת|(11א)}} {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי|חוק־יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי}}
{{ח:תת|(12)}} {{ח:חיצוני|חוק האזרחות|חוק האזרחות, התשי״ב–1952}}
{{ח:תת|(13)}} {{ח:חיצוני|חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים|חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס״א–2000}}
{{ח:תת|(14)}} {{ח:חיצוני|חוק הבחירות (דרכי תעמולה)|חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט–1959}}*
{{ח:תת|(15)}} {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לגופים ציבוריים|חוק הבחירות לגופים ציבוריים, התשי״ד–1954}}*
{{ח:תת|(16)}} {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}}*
{{ח:תת|(17)}} {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים|חוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992}}
{{ח:תת|(18)}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}
{{ח:תת|(19)}} {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}
{{ח:תת|(20)}} {{ח:חיצוני|חוק הדגל הסמל והמנון המדינה|חוק הדגל הסמל והמנון המדינה, התש״ט–1949}}*
{{ח:תת|(21)}} {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה|חוק ועדות חקירה, התשכ״ט–1968}}*
{{ח:תת|(22)}} {{ח:חיצוני|חוק זכויות התלמיד|חוק זכויות התלמיד, התשס״א–2000}}*
{{ח:תת|(23)}} {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה|חוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996}}*
{{ח:תת|(24)}} {{ח:חיצוני|חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית|חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, התשנ״ו–1996}}*
{{ח:תת|(25)}} {{ח:חיצוני|חוק החולה הנוטה למות|חוק החולה הנוטה למות, התשס״ו–2005}}
{{ח:תת|(26)}} {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע|חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}
{{ח:תת|(27)}} {{ח:חיצוני|חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם|חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי״א–1951}}*
{{ח:תת|(28)}} {{ח:חיצוני|חוק יום הזכרון לשואה ולגבורה|חוק יום הזכרון לשואה ולגבורה, התשי״ט–1959}}*
{{ח:תת|(29)}} {{ח:חיצוני|חוק יום העצמאות|חוק יום העצמאות, התש״ט–1949}}
{{ח:תת|(30)}} {{ח:חיצוני|חוק יסודות המשפט|חוק יסודות המשפט, התש״ם–1980}}
{{ח:תת|(31)}} {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}*
{{ח:תת|(32)}} {{ח:חיצוני|חוק הכנסת|חוק הכנסת, התשנ״ד–1994}}*
{{ח:תת|(33)}} {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|פקודת המועצות המקומיות}}*
{{ח:תת|(34)}} {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|חוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973}}*
{{ח:תת|(35)}} {{ח:חיצוני|חוק הממשלה|חוק הממשלה, התשס״א–2001}}
{{ח:תת|(36)}} {{ח:חיצוני|חוק המעבר|חוק המעבר, התש״ט–1949}}
{{ח:תת|(37)}} {{ח:חיצוני|חוק המפלגות|חוק המפלגות, התשנ״ב–1992}}*
{{ח:תת|(38)}} {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}*
{{ח:תת|(39)}} {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}}*
{{ח:תת|(40)}} {{ח:חיצוני|חוק משכן הכנסת רחבתו ומשמר הכנסת|חוק משכן הכנסת רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ״ח–1968}}*
{{ח:תת|(41)}} {{ח:חיצוני|חוק נציב תלונות הציבור על שופטים|חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס״ב–2002}}
{{ח:תת|(42)}} {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט|פקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}
{{ח:תת|(43)}} {{ח:חיצוני|חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים)|חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), התשל״ט–1979}}*
{{ח:תת|(44)}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|פקודת העיריות}}*
{{ח:תת|(45)}} {{ח:חיצוני|פקודת העיתונות|פקודת העיתונות}}*
{{ח:תת|(46)}} {{ח:חיצוני|חוק הפרשנות|חוק הפרשנות, התשמ״א–1981}}
{{ח:תת|(47)}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרשנות|פקודת הפרשנות}} – {{ח:חיצוני|פקודת הפרשנות#סעיף 1|סעיפים 1}}, {{ח:חיצוני|פקודת הפרשנות#סעיף 16|16}}, {{ח:חיצוני|פקודת הפרשנות#סעיף 17|17}}, {{ח:חיצוני|פקודת הפרשנות#סעיף 19|19}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרשנות#סעיף 42|ו־42}}
{{ח:תת|(48)}} {{ח:חיצוני|חוק הרבנות הראשית לישראל|חוק הרבנות הראשית לישראל, התש״ם–1980}}*
{{ח:תת|(49)}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}*
{{ח:תת|(50)}} {{ח:חיצוני|חוק רמת הגולן|חוק רמת הגולן, התשמ״ב–1981}}
{{ח:תת|(51)}} {{ח:חיצוני|חוק רשות השידור|חוק רשות השידור, התשכ״ה–1965}}*
{{ח:תת|(52)}} {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו|חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, התש״ן–1990}}*
{{ח:תת|(53)}} {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות, התש״י–1950}}
{{ח:תת|(54)}} {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}
{{ח:תת|(55)}} {{ח:חיצוני|חוק שיווי זכויות האשה|חוק שיווי זכויות האשה, התשי״א–1951}}
{{ח:תת|(56)}} {{ח:חיצוני|חוק השמירה על המקומות הקדושים|חוק השמירה על המקומות הקדושים, התשכ״ז–1967}}
{{ח:תת|(57)}} {{ח:חיצוני|חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות)|חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), התשי״ט–1958}}
{{ח:תת|(58)}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}*
{{ח:תת|(59)}} {{ח:חיצוני|תקנות-שעת-חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|תקנות־שעת־חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ח–1967}}*

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} הערה: {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}}, ”חוק“, ”פקודה“ או ”תקנות“ – חוק, פקודה או תקנות כפי שתוקנו עד חודש אחד לפני הבחינות, ואם לא בוטלו עד אז.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה {{ח:הערה|(פקעה)}}|תיקון: תשפ״ה}}

{{ח:חתימות|כ״ד בחשון תשכ״ג (21 בנובמבר 1962)}}
* '''דב יוסף'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>g2018pv85xx57aeda8kl148x5w6twjr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>363121</id>
    <revision>
      <id>3087736</id>
      <parentid>3007602</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T17:03:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-54023-57</username>
        <id>46684</id>
      </contributor>
      <comment>/* שינויי נוסחאות */ הוספתי לא לצלצל</comment>
      <origin>3087736</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14347" sha1="lsb4vomnp2xlxut88wxydxakurgvun7" xml:space="preserve">&lt;קטע התחלה=א/&gt;
=== ברכו ===
&lt;קטע סוף=א/&gt;&lt;noinclude&gt;{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|בחול:}}{{ש}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=ברכו ב/&gt;וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ׃{{ממס|תהלים עח לח}}{{ש}} יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}}&lt;קטע סוף=ברכו ב/&gt;&lt;noinclude&gt;{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|ברכו}}&lt;קטע סוף=ב/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;&lt;קטע התחלה=כותרת מעריב/&gt;
===המעריב ערבים===
&lt;קטע סוף=כותרת מעריב/&gt;&lt;קטע התחלה=מעריב/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בִּדְבָרוֹ מַעֲרִיב עֲרָבִים, בְּחָכְמָה פּוֹתֵחַ שְׁעָרִים, וּבִתְבוּנָה מְשַׁנֶּה עִתִּים וּמַחֲלִיף אֶת הַזְּמַנִּים, וּמְסַדֵּר אֶת הַכּוֹכָבִים בְּמִשְׁמְרוֹתֵיהֶם בָּרָקִיעַ כִּרְצוֹנוֹ. בּוֹרֵא יוֹם וָלָיְלָה, גּוֹלֵל אוֹר מִפְּנֵי חֹשֶׁךְ וְחֹשֶׁךְ מִפְּנֵי אוֹר. וּמַעֲבִיר יוֹם וּמֵבִיא לָיְלָה, וּמַבְדִּיל בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה, יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ. אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. &lt;קטע סוף=מעריב/&gt;&lt;קטע התחלה=המעריב/&gt;&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַמַּעֲרִיב עֲרָבִים.&lt;קטע סוף=המעריב/&gt;&lt;קטע התחלה=כותרת אהבת/&gt;
===אהבת עולם===
&lt;קטע סוף=כותרת אהבת/&gt;&lt;קטע התחלה=אהבת/&gt;אַהֲבַת עוֹלָם בֵּית יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ אָהָבְתָּ, תּוֹרָה וּמִצְוֹת חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים אוֹתָנוּ לִמַּדְתָּ. עַל כֵּן יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּשָׁכְבֵנוּ וּבְקוּמֵנוּ נָשִׂיחַ בְּחֻקֶּיךָ, וְנִשְׂמַח בְּדִבְרֵי תוֹרָתֶךָ וּבְמִצְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, וּבָהֶם נֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה. וְאַהֲבָתְךָ אַל תָּסִיר מִמֶּנּוּ לְעוֹלָמִים. &lt;קטע סוף=אהבת/&gt;&lt;קטע התחלה=אוהב/&gt;&lt;קטע סוף=ד/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אוֹהֵב עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=אוהב/&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|ק&quot;ש}}&lt;קטע התחלה=כותרת אמת/&gt;
===אמת ואמונה===
&lt;קטע סוף=כותרת אמת/&gt;&lt;קטע התחלה=אמת/&gt;אֱמֶת וֶאֱמוּנָה כָּל זֹאת וְקַיָּם עָלֵינוּ.{{ש}}
כִּי הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְאֵין זוּלָתוֹ, וַאֲנַחְנוּ יִשְׂרָאֵל עַמּוֹ.{{ש}}
הַפּוֹדֵנוּ מִיַּד מְלָכִים, מַלְכֵּנוּ הַגּוֹאֲלֵנוּ מִכַּף כָּל הֶעָרִיצִים. {{ש}}
הָאֵל הַנִּפְרָע לָנוּ מִצָּרֵינוּ, וְהַמְשַׁלֵּם גְּמוּל לְכָל אוֹיְבֵי נַפְשֵׁנוּ.{{ש}}
הָעֹשֶׂה גְדוֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר, וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איוב ט י}}{{ש}} 
הַשָּׂם נַפְשֵׁנוּ בַּחַיִּים, וְלא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵנוּ׃{{ממס|תהלים סו ט}}{{ש}}
הַמַּדְרִיכֵנוּ עַל בָּמוֹת אוֹיְבֵינוּ, וַיָּרֶם קַרְנֵנוּ עַל כָּל שׂוֹנְאֵינוּ.{{ש}} 
הָעֹשֶׂה לָּנוּ נִסִּים וּנְקָמָה בְּפַרְעֹה, אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים בְּאַדְמַת בְּנֵי חָם.{{ש}}
הַמַּכֶּה בְעֶבְרָתוֹ כָּל בְּכוֹרֵי מִצְרָיִם, וַיּוֹצֵא אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם לְחֵרוּת עוֹלָם.{{ש}}
הַמַּעֲבִיר בָּנָיו בֵּין גִּזְרֵי יַם סוּף, אֶת רוֹדְפֵיהֶם וְאֶת שׂוֹנְאֵיהֶם בִּתְהוֹמוֹת טִבַּע.{{ש}} 
וְרָאוּ בָנָיו גְּבוּרָתוֹ, שִׁבְּחוּ וְהוֹדוּ לִשְׁמוֹ, וּמַלְכוּתוֹ בְרָצוֹן קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם. {{ש}}
מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה&lt;קטע סוף=אמת/&gt;&lt;קטע סוף=ה/&gt; &lt;קטע התחלה=ו/&gt;&lt;קטע התחלה=בשמחה/&gt;בְּשִׂמְחָה רַבָּה, וְאָמְרוּ כֻלָּם: {{ש}}'''מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃'''{{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}מַלְכוּתְךָ רָאוּ בָנֶיךָ, בּוֹקֵעַ יָם לִפְנֵי מֹשֶׁה,&lt;קטע סוף=בשמחה/&gt;&lt;קטע סוף=ו/&gt; &lt;קטע התחלה=ז/&gt;&lt;קטע התחלה=זה/&gt;זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ: {{ש}}'''יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃'''{{ממס|שמות טו יח}}{{ש}}וְנֶאֱמַר: כִּי פָדָה יְיָ אֶת יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ׃{{ממס|ירמיהו לא י}}{{ש}}&lt;קטע סוף=זה/&gt;&lt;קטע סוף=ז/&gt; &lt;קטע התחלה=גאל/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ גָּאַל יִשְׂרָאֵל. &lt;קטע סוף=גאל/&gt;&lt;קטע סוף=ח/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;&lt;קטע התחלה=כותרת השכיבנו/&gt;
===השכיבנו===
&lt;קטע סוף=כותרת השכיבנו/&gt;&lt;קטע התחלה=השכיבנו/&gt;הַשְׁכִּיבֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְשָׁלוֹם, וְהַעֲמִידֵנוּ מַלְכֵּנוּ לְחַיִּים. וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ, וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. וְהָגֵן בַּעֲדֵנוּ וְהָסֵר מֵעָלֵינוּ אוֹיֵב דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וְיָגוֹן, וְהָסֵר שָׂטָן מִלְּפָנֵינוּ וּמֵאַחֲרֵינוּ, וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ. כִּי אֵל שׁוֹמְרֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ אָתָּה, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה. וּשְׁמֹר צֵאתֵנוּ וּבוֹאֵנוּ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. &lt;קטע סוף=השכיבנו/&gt;&lt;קטע סוף=ט/&gt;
{|
|-
|{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|בחול:}}{{ש}} &lt;קטע התחלה=שומר/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לָעַד.&lt;קטע סוף=שומר/&gt;&lt;קטע סוף=י/&gt;{{סוף}}||{{ססס}}||{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=יא/&gt;&lt;קטע התחלה=ופרוש/&gt;וּפְרֹשֹ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ. &lt;קטע סוף=ופרוש/&gt;&lt;קטע סוף=יא/&gt;&lt;קטע התחלה=פורש/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַפּוֹרֵשֹ&lt;noinclude&gt;{{הערה|נ&quot;א: '''פּוֹרֵשֹ'''}}&lt;/noinclude&gt; סֻכַּת שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְעַל יְרוּשָׁלָיִם. &lt;קטע סוף=יב/&gt;&lt;קטע סוף=פורש/&gt;{{סוף}}
|}

&lt;קטע התחלה=יג/&gt;&lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם/&gt;
{{רקע אפור}}

===ברוך ה' לעולם===🔕
{{הור|בחו&quot;ל אומרים&lt;noinclude&gt; ביום חול&lt;/noinclude&gt;:}}{{ש}}
{{ק|בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן׃{{ממס|תהלים פט נג}}{{ש}}בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָיִם הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קלה כא}}{{ש}}בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ׃ וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם, וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָרֶץ, אָמֵן וְאָמֵן׃{{ממס|תהלים עב#עב יח|תהלים עב יח-יט}}{{ש}}יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם, יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קד לא}}{{ש}}יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}{{ש}} כִּי לֹא יִטּשׁ יְיָ אֶת עַמּו בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, כִּי הוֹאִיל יְיָ לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם׃{{ממס|ש&quot;א יב כב}}{{ש}}וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ממס|מ&quot;א יח לט}}{{ש}}וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}}{{ש}}יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ׃{{ממס|תהלים לג#לג כ|תהלים לג כ-כא}}{{ש}} הוֹשִׁיעֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ מִן הַגּוֹיִם לְהוֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ׃{{ממס|תהלים קו מז}} {{ש}}כָּל גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִׂיתָ יָבֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ׃ כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|תהלים פו#פו ט|תהלים פו ט-י}}{{ש}}וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ נוֹדֶה לְךָ לְעוֹלָם, לְדוֹר וָדוֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ׃{{ממס|תהלים עט יג}}{{ש}}בָּרוּךְ יְיָ בַּיּוֹם, בָּרוּךְ יְיָ בַּלָּיְלָה, בָּרוּךְ יְיָ בְּשָׁכְבֵנוּ, בָּרוּךְ יְיָ בְּקוּמֵנוּ.{{ש}}כִּי בְיָדְךָ נַפְשׁוֹת הַחַיִּים וְהַמֵּתִים.{{ש}}אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשָׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}}בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָה אוֹתִי יְיָ אֵל אֱמֶת׃{{ממס|תהלים לא ו}}{{ש}}אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם יַחֵד שִׁמְךָ וְקַיֵּם מַלְכוּתְךָ תָּמִיד וּמְלֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד.}}{{ש}}יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ וְתָגֵל נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתְךָ בֶּאֱמֶת, בֶּאֱמֹר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ. יְיָ מֶלֶךְ יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד׃ כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלךְ בְּכָבוֹד, כִּי אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ תָּמִיד יִמְלֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.{{סוף}}&lt;קטע סוף=יג/&gt;&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם/&gt;
{{ש}}
{{רקע אפור}}&lt;קטע התחלה=יד/&gt;{{הור|ע&quot;פ דעת הגר&quot;א אין לומר את הפסוקים דלהלן, כדי שלא להפסיק בין גאולה לתפילה.}}{{ש}}
&lt;קטע סוף=יד/&gt;
{{הור|בשבת:}} &lt;קטע התחלה=טו/&gt;וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם׃ בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם, כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְיָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ׃{{ממס|שמות לא#לא טז|שמות לא טז-יז}}&lt;קטע סוף=טו/&gt;

{{הור|ביום טוב של ג' רגלים:}} &lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי יְיָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|ויקרא כג מד}}&lt;קטע סוף=טז/&gt;

{{הור|בראש השנה:}} &lt;קטע התחלה=יז/&gt;תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׃ כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃{{ממס|תהלים פא#פא ד|תהלים פא ד-ה}}&lt;קטע סוף=יז/&gt;

{{הור|ביום כיפור:}} &lt;קטע התחלה=יח/&gt;כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ:{{ממס|ויקרא טז ל}}&lt;קטע סוף=יח/&gt;{{סוף}}
&lt;noinclude&gt;
==שינויי נוסחאות==
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>lsb4vomnp2xlxut88wxydxakurgvun7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087738</id>
      <parentid>3087736</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T17:30:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>ביטול גרסה [[Special:Diff/3087736|3087736]] של [[Special:Contributions/~2026-54023-57|~2026-54023-57]] ([[User talk:~2026-54023-57|שיחה]])</comment>
      <origin>3087738</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14343" sha1="449rp4tg8zlhrll7daeynui60nb47i9" xml:space="preserve">&lt;קטע התחלה=א/&gt;
=== ברכו ===
&lt;קטע סוף=א/&gt;&lt;noinclude&gt;{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|בחול:}}{{ש}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=ברכו ב/&gt;וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ׃{{ממס|תהלים עח לח}}{{ש}} יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}}&lt;קטע סוף=ברכו ב/&gt;&lt;noinclude&gt;{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|ברכו}}&lt;קטע סוף=ב/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;&lt;קטע התחלה=כותרת מעריב/&gt;
===המעריב ערבים===
&lt;קטע סוף=כותרת מעריב/&gt;&lt;קטע התחלה=מעריב/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בִּדְבָרוֹ מַעֲרִיב עֲרָבִים, בְּחָכְמָה פּוֹתֵחַ שְׁעָרִים, וּבִתְבוּנָה מְשַׁנֶּה עִתִּים וּמַחֲלִיף אֶת הַזְּמַנִּים, וּמְסַדֵּר אֶת הַכּוֹכָבִים בְּמִשְׁמְרוֹתֵיהֶם בָּרָקִיעַ כִּרְצוֹנוֹ. בּוֹרֵא יוֹם וָלָיְלָה, גּוֹלֵל אוֹר מִפְּנֵי חֹשֶׁךְ וְחֹשֶׁךְ מִפְּנֵי אוֹר. וּמַעֲבִיר יוֹם וּמֵבִיא לָיְלָה, וּמַבְדִּיל בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה, יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ. אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. &lt;קטע סוף=מעריב/&gt;&lt;קטע התחלה=המעריב/&gt;&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַמַּעֲרִיב עֲרָבִים.&lt;קטע סוף=המעריב/&gt;&lt;קטע התחלה=כותרת אהבת/&gt;
===אהבת עולם===
&lt;קטע סוף=כותרת אהבת/&gt;&lt;קטע התחלה=אהבת/&gt;אַהֲבַת עוֹלָם בֵּית יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ אָהָבְתָּ, תּוֹרָה וּמִצְוֹת חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים אוֹתָנוּ לִמַּדְתָּ. עַל כֵּן יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּשָׁכְבֵנוּ וּבְקוּמֵנוּ נָשִׂיחַ בְּחֻקֶּיךָ, וְנִשְׂמַח בְּדִבְרֵי תוֹרָתֶךָ וּבְמִצְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, וּבָהֶם נֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה. וְאַהֲבָתְךָ אַל תָּסִיר מִמֶּנּוּ לְעוֹלָמִים. &lt;קטע סוף=אהבת/&gt;&lt;קטע התחלה=אוהב/&gt;&lt;קטע סוף=ד/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אוֹהֵב עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=אוהב/&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|ק&quot;ש}}&lt;קטע התחלה=כותרת אמת/&gt;
===אמת ואמונה===
&lt;קטע סוף=כותרת אמת/&gt;&lt;קטע התחלה=אמת/&gt;אֱמֶת וֶאֱמוּנָה כָּל זֹאת וְקַיָּם עָלֵינוּ.{{ש}}
כִּי הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְאֵין זוּלָתוֹ, וַאֲנַחְנוּ יִשְׂרָאֵל עַמּוֹ.{{ש}}
הַפּוֹדֵנוּ מִיַּד מְלָכִים, מַלְכֵּנוּ הַגּוֹאֲלֵנוּ מִכַּף כָּל הֶעָרִיצִים. {{ש}}
הָאֵל הַנִּפְרָע לָנוּ מִצָּרֵינוּ, וְהַמְשַׁלֵּם גְּמוּל לְכָל אוֹיְבֵי נַפְשֵׁנוּ.{{ש}}
הָעֹשֶׂה גְדוֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר, וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איוב ט י}}{{ש}} 
הַשָּׂם נַפְשֵׁנוּ בַּחַיִּים, וְלא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵנוּ׃{{ממס|תהלים סו ט}}{{ש}}
הַמַּדְרִיכֵנוּ עַל בָּמוֹת אוֹיְבֵינוּ, וַיָּרֶם קַרְנֵנוּ עַל כָּל שׂוֹנְאֵינוּ.{{ש}} 
הָעֹשֶׂה לָּנוּ נִסִּים וּנְקָמָה בְּפַרְעֹה, אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים בְּאַדְמַת בְּנֵי חָם.{{ש}}
הַמַּכֶּה בְעֶבְרָתוֹ כָּל בְּכוֹרֵי מִצְרָיִם, וַיּוֹצֵא אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם לְחֵרוּת עוֹלָם.{{ש}}
הַמַּעֲבִיר בָּנָיו בֵּין גִּזְרֵי יַם סוּף, אֶת רוֹדְפֵיהֶם וְאֶת שׂוֹנְאֵיהֶם בִּתְהוֹמוֹת טִבַּע.{{ש}} 
וְרָאוּ בָנָיו גְּבוּרָתוֹ, שִׁבְּחוּ וְהוֹדוּ לִשְׁמוֹ, וּמַלְכוּתוֹ בְרָצוֹן קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם. {{ש}}
מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה&lt;קטע סוף=אמת/&gt;&lt;קטע סוף=ה/&gt; &lt;קטע התחלה=ו/&gt;&lt;קטע התחלה=בשמחה/&gt;בְּשִׂמְחָה רַבָּה, וְאָמְרוּ כֻלָּם: {{ש}}'''מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃'''{{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}מַלְכוּתְךָ רָאוּ בָנֶיךָ, בּוֹקֵעַ יָם לִפְנֵי מֹשֶׁה,&lt;קטע סוף=בשמחה/&gt;&lt;קטע סוף=ו/&gt; &lt;קטע התחלה=ז/&gt;&lt;קטע התחלה=זה/&gt;זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ: {{ש}}'''יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃'''{{ממס|שמות טו יח}}{{ש}}וְנֶאֱמַר: כִּי פָדָה יְיָ אֶת יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ׃{{ממס|ירמיהו לא י}}{{ש}}&lt;קטע סוף=זה/&gt;&lt;קטע סוף=ז/&gt; &lt;קטע התחלה=גאל/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ גָּאַל יִשְׂרָאֵל. &lt;קטע סוף=גאל/&gt;&lt;קטע סוף=ח/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;&lt;קטע התחלה=כותרת השכיבנו/&gt;
===השכיבנו===
&lt;קטע סוף=כותרת השכיבנו/&gt;&lt;קטע התחלה=השכיבנו/&gt;הַשְׁכִּיבֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְשָׁלוֹם, וְהַעֲמִידֵנוּ מַלְכֵּנוּ לְחַיִּים. וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ, וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. וְהָגֵן בַּעֲדֵנוּ וְהָסֵר מֵעָלֵינוּ אוֹיֵב דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וְיָגוֹן, וְהָסֵר שָׂטָן מִלְּפָנֵינוּ וּמֵאַחֲרֵינוּ, וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ. כִּי אֵל שׁוֹמְרֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ אָתָּה, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה. וּשְׁמֹר צֵאתֵנוּ וּבוֹאֵנוּ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. &lt;קטע סוף=השכיבנו/&gt;&lt;קטע סוף=ט/&gt;
{|
|-
|{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|בחול:}}{{ש}} &lt;קטע התחלה=שומר/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לָעַד.&lt;קטע סוף=שומר/&gt;&lt;קטע סוף=י/&gt;{{סוף}}||{{ססס}}||{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=יא/&gt;&lt;קטע התחלה=ופרוש/&gt;וּפְרֹשֹ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ. &lt;קטע סוף=ופרוש/&gt;&lt;קטע סוף=יא/&gt;&lt;קטע התחלה=פורש/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַפּוֹרֵשֹ&lt;noinclude&gt;{{הערה|נ&quot;א: '''פּוֹרֵשֹ'''}}&lt;/noinclude&gt; סֻכַּת שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְעַל יְרוּשָׁלָיִם. &lt;קטע סוף=יב/&gt;&lt;קטע סוף=פורש/&gt;{{סוף}}
|}

&lt;קטע התחלה=יג/&gt;&lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם/&gt;
{{רקע אפור}}

===ברוך ה' לעולם===
{{הור|בחו&quot;ל אומרים&lt;noinclude&gt; ביום חול&lt;/noinclude&gt;:}}{{ש}}
{{ק|בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן׃{{ממס|תהלים פט נג}}{{ש}}בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָיִם הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קלה כא}}{{ש}}בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ׃ וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם, וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָרֶץ, אָמֵן וְאָמֵן׃{{ממס|תהלים עב#עב יח|תהלים עב יח-יט}}{{ש}}יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם, יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קד לא}}{{ש}}יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}{{ש}} כִּי לֹא יִטּשׁ יְיָ אֶת עַמּו בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, כִּי הוֹאִיל יְיָ לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם׃{{ממס|ש&quot;א יב כב}}{{ש}}וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ממס|מ&quot;א יח לט}}{{ש}}וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}}{{ש}}יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ׃{{ממס|תהלים לג#לג כ|תהלים לג כ-כא}}{{ש}} הוֹשִׁיעֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ מִן הַגּוֹיִם לְהוֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ׃{{ממס|תהלים קו מז}} {{ש}}כָּל גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִׂיתָ יָבֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ׃ כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|תהלים פו#פו ט|תהלים פו ט-י}}{{ש}}וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ נוֹדֶה לְךָ לְעוֹלָם, לְדוֹר וָדוֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ׃{{ממס|תהלים עט יג}}{{ש}}בָּרוּךְ יְיָ בַּיּוֹם, בָּרוּךְ יְיָ בַּלָּיְלָה, בָּרוּךְ יְיָ בְּשָׁכְבֵנוּ, בָּרוּךְ יְיָ בְּקוּמֵנוּ.{{ש}}כִּי בְיָדְךָ נַפְשׁוֹת הַחַיִּים וְהַמֵּתִים.{{ש}}אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשָׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}}בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָה אוֹתִי יְיָ אֵל אֱמֶת׃{{ממס|תהלים לא ו}}{{ש}}אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם יַחֵד שִׁמְךָ וְקַיֵּם מַלְכוּתְךָ תָּמִיד וּמְלֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד.}}{{ש}}יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ וְתָגֵל נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתְךָ בֶּאֱמֶת, בֶּאֱמֹר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ. יְיָ מֶלֶךְ יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד׃ כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלךְ בְּכָבוֹד, כִּי אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ תָּמִיד יִמְלֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.{{סוף}}&lt;קטע סוף=יג/&gt;&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם/&gt;
{{ש}}
{{רקע אפור}}&lt;קטע התחלה=יד/&gt;{{הור|ע&quot;פ דעת הגר&quot;א אין לומר את הפסוקים דלהלן, כדי שלא להפסיק בין גאולה לתפילה.}}{{ש}}
&lt;קטע סוף=יד/&gt;
{{הור|בשבת:}} &lt;קטע התחלה=טו/&gt;וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם׃ בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם, כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְיָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ׃{{ממס|שמות לא#לא טז|שמות לא טז-יז}}&lt;קטע סוף=טו/&gt;

{{הור|ביום טוב של ג' רגלים:}} &lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי יְיָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|ויקרא כג מד}}&lt;קטע סוף=טז/&gt;

{{הור|בראש השנה:}} &lt;קטע התחלה=יז/&gt;תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׃ כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃{{ממס|תהלים פא#פא ד|תהלים פא ד-ה}}&lt;קטע סוף=יז/&gt;

{{הור|ביום כיפור:}} &lt;קטע התחלה=יח/&gt;כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ:{{ממס|ויקרא טז ל}}&lt;קטע סוף=יח/&gt;{{סוף}}
&lt;noinclude&gt;
==שינויי נוסחאות==
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>449rp4tg8zlhrll7daeynui60nb47i9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הכלבת (רישוי וחיסון)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>379018</id>
    <revision>
      <id>3087807</id>
      <parentid>3073692</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T06:58:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3087807</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6144" sha1="ajzu9iml2uprrjiu4qgn57mom0xl31p" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הכלבת (רישוי וחיסון), התשל&quot;ד-1974 (תיקון: תשנ&quot;ד)
&lt;שם קודם&gt; תקנות הכלבת (חיסון), תשל&quot;ד-1974
=== תקנות בדבר חיסון נגד כלבת ===

&lt;מאגר תקן 2106562 קוד a163Y00000DuROxQAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;ד, 723|תקנות הכלבת (חיסון)|3139)); ((תשל&quot;ה, 2282|תיקון|3369)); ((תשל&quot;ז, 597|תיקון|3640)); ((תשל&quot;ח, 446|תיקון|3794)); ((תשל&quot;ט, 645|תיקון|3941)), ((728|תיקון מס' 2|3947)), ((1308|תיקון מס' 3|3987)); ((תש&quot;ם, 1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4125)); ((תשמ&quot;א, 1564|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4274)); ((תשמ&quot;ז, 86|תיקון|4978)), ((757|תיקון מס' 2|5022)); ((תשנ&quot;א, 816|תיקון|5351)); ((תשנ&quot;ד, 143|תיקון|5558)); ((תשס&quot;ה, 378|תקנות הכלבת (חיסון)|6365)).
''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תש&quot;ם, 1758|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2631)); ((תשמ&quot;א, 1286|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2700)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 226|הודעת אגרות חקלאיות|4281)), ((1102|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4356)); ((תשמ&quot;ג, 185|הודעת אגרות חקלאיות|4423)), ((1114|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4483)); ((תשמ&quot;ד, 152|הודעת אגרות חקלאיות|4536)), ((1103|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4606)), ((2661|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4707)); ((תשמ&quot;ה, 687|הודעת אגרות חקלאיות|4761)), ((1196|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4798)), ((1755|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4841)); ((תשמ&quot;ו, 75|הודעת אגרות חקלאיות|7864)), ((1527|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4974)); ((תשמ&quot;ז, 279|הודעת אגרות חקלאיות|4994)), ((707|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5019)), ((1139|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5043)); ((תשמ&quot;ח, 459|הודעת אגרות חקלאיות|5083)), ((1051|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5127)); ((תשמ&quot;ט, 410|הודעת אגרות חקלאיות|5161)), ((873|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5188)); ((תש&quot;ן, 314|הודעת אגרות חקלאיות|5244)), ((521|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5259)); ((תשנ&quot;א, 44|הודעת אגרות חקלאיות|5299)), ((427|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5322)), ((949|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5364)); ((תשנ&quot;ב, 304|הודעת אגרות חקלאיות|5391)), ((1394|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5460)); ((תשנ&quot;ג, 755|הודעת אגרות חקלאיות|5516)); ((תשנ&quot;ד, 341|הודעת אגרות חקלאיות|5571)), ((1125|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5611)); ((תשנ&quot;ה, 482|הודעת אגרות חקלאיות|5648)); ((תשנ&quot;ו, 295|הודעת אגרות חקלאיות|5724)), ((1396|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5769)); ((תשנ&quot;ז, 613|הודעת אגרות חקלאיות|5826)), ((1234|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5852)); ((תשנ&quot;ט, 397|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב, 1018|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 14|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 653|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1129|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1219|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)), ((1226|ת&quot;ט|6803)); ((תש&quot;ע, 1584|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1266|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1592|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1465|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2025|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3339|הודעת אגרות חקלאיות|9431)); ((תשפ&quot;ג, 1795|הודעת אגרות חקלאיות|10653)); ((תשפ&quot;ד, 1869|הודעת אגרות חקלאיות|11189)), ((2685|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|11312)); ((תשפ&quot;ו, 235|הודעת אגרות חקלאיות|12105)); ((תשפ&quot;ז, 169|הודעת אגרות חקלאיות|12543)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכויותי לפי [[+|סעיף 16]] [[לפקודת הכלבת, 1934]], [[+#פרק ה|וסעיף 20]] [[לפקודת מחלות בעלי-חיים, 1945]], אני מתקין תקנות אלה:
----
((תקנות הכלבת (רישוי וחיסון), התשל&quot;ד-1974 בוטלו ברובן והוחלפו [[בתקנות הכלבת (חיסון), התשס&quot;ה-2005]].))

@ 1. (תיקון: תשנ&quot;א, תשס&quot;ה) : (((בוטלה).))
@ 1א. (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ה) : (((בוטלה).))
@ 2. (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ה) : (((בוטלה).))
@ 3. (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ה) : (((בוטלה).))
@ 3א. (תיקון: תשל&quot;ט-3, תשס&quot;ה) : (((בוטלה).))
@ 4. (תיקון: תשס&quot;ה) : (((בוטלה).))
@ 4א. (תיקון: תשל&quot;ט, תשמ&quot;ז-2, תשס&quot;ה) : (((בוטלה).))
@ 4ב. (תיקון: תשל&quot;ט, תשס&quot;ה) : (((בוטלה).))
@ 4ג. (תיקון: תשל&quot;ט, תשס&quot;ה) : (((בוטלה).))

@ 5. אגרות רישוי וחיסון (תיקון: תשל&quot;ה, תשל&quot;ז, תשל&quot;ח, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ד, תשס&quot;ה, [הודעות])
: (א) (((בוטלה).))
: (ב) בעד חיסון ישלם מחזיק הכלב אגרה בסך 12.50 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 1993; החל מיולי 2026, 35.50 ש&quot;ח))) ואם הכלב מעוקר - אגרה בסך 6.25 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 1993; החל מיולי 2026, 17.50 ש&quot;ח))).

@ 6. פטור
: עיוור פטור מאגרה בעד חיסון כלב המשמש לו מורה דרך.

@ 7. (תיקון: תשס&quot;ה) : (((בוטלה).))
@ 8. (תיקון: תשס&quot;ה) : (((בוטלה).))
@ 9. (תיקון: תשס&quot;ה) : (((בוטלה).))
@ 10. (תיקון: תשנ&quot;ד) : (((בוטלה).))

&lt;פרסום&gt; י&quot;ח בשבט תשל&quot;ד (10 בפברואר 1974)
&lt;חתימה&gt; חיים גבתי, שר החקלאות</text>
      <sha1>ajzu9iml2uprrjiu4qgn57mom0xl31p</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הכלבת (רישוי וחיסון)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>379028</id>
    <revision>
      <id>3087810</id>
      <parentid>3073709</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087807]</comment>
      <origin>3087810</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10638" sha1="2y8hofh4o46t2kucbbbeicu2zuaiq5e" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הכלבת (רישוי וחיסון), התשל״ד–1974}}

{{ח:קטע3||תקנות בדבר חיסון נגד כלבת}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשל״ד, 723|תקנות הכלבת (חיסון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3139.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 2282|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3369.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 597|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3640.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 446|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3794.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 645|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3941.pdf}}, {{ח:תיבה|728|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3947.pdf}}, {{ח:תיבה|1308|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3987.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4125.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1564|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4274.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 86|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4978.pdf}}, {{ח:תיבה|757|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5022.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 816|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5351.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 143|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5558.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 378|תקנות הכלבת (חיסון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6365.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תש״ם, 1758|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2631.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1286|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2700.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 226|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4281.pdf}}, {{ח:תיבה|1102|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 185|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4423.pdf}}, {{ח:תיבה|1114|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4483.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 152|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4536.pdf}}, {{ח:תיבה|1103|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4606.pdf}}, {{ח:תיבה|2661|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4707.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 687|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4761.pdf}}, {{ח:תיבה|1196|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4798.pdf}}, {{ח:תיבה|1755|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4841.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 75|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7864.pdf}}, {{ח:תיבה|1527|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4974.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 279|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4994.pdf}}, {{ח:תיבה|707|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5019.pdf}}, {{ח:תיבה|1139|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5043.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 459|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5083.pdf}}, {{ח:תיבה|1051|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 410|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5161.pdf}}, {{ח:תיבה|873|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5188.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 314|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5244.pdf}}, {{ח:תיבה|521|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5259.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 44|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5299.pdf}}, {{ח:תיבה|427|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5322.pdf}}, {{ח:תיבה|949|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5364.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 304|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5391.pdf}}, {{ח:תיבה|1394|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 755|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5516.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 341|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5571.pdf}}, {{ח:תיבה|1125|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 482|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 295|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5724.pdf}}, {{ח:תיבה|1396|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 613|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5826.pdf}}, {{ח:תיבה|1234|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 397|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1018|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 14|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 653|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1129|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6794.pdf}}, {{ח:תיבה|1219|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1584|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1266|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1592|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1465|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8118.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2025|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3339|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1795|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1869|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11189.pdf}}, {{ח:תיבה|2685|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 235|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 169|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12543.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכויותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הכלבת#סעיף 16|סעיף 16}} {{ח:חיצוני|פקודת הכלבת|לפקודת הכלבת, 1934}}, {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי-חיים#פרק ה|וסעיף 20}} {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי-חיים|לפקודת מחלות בעלי־חיים, 1945}}, אני מתקין תקנות אלה:

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|תקנות הכלבת (רישוי וחיסון), התשל״ד–1974 בוטלו ברובן והוחלפו {{ח:חיצוני|תקנות הכלבת (חיסון)|בתקנות הכלבת (חיסון), התשס״ה–2005}}.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1||תיקון: תשנ״א, תשס״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|1א||תיקון: תשנ״ד, תשס״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|2||תיקון: תשנ״ד, תשס״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|3||תיקון: תשנ״ד, תשס״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|3א||תיקון: תשל״ט־3, תשס״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|4||תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|4א||תיקון: תשל״ט, תשמ״ז־2, תשס״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|4ב||תיקון: תשל״ט, תשס״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|4ג||תיקון: תשל״ט, תשס״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|5|אגרות רישוי וחיסון|תיקון: תשל״ה, תשל״ז, תשל״ח, תשל״ט־2, תשמ״ז, תשנ״ד, תשס״ה, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ב)}} בעד חיסון ישלם מחזיק הכלב אגרה בסך 12.50 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1993; החל מיולי 2026, 35.50 ש״ח)}} ואם הכלב מעוקר – אגרה בסך 6.25 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1993; החל מיולי 2026, 17.50 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|6|פטור}}
{{ח:ת}} עיוור פטור מאגרה בעד חיסון כלב המשמש לו מורה דרך.

{{ח:סעיף|7||תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|8||תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|9||תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|10||תיקון: תשנ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:חתימות|י״ח בשבט תשל״ד (10 בפברואר 1974)}}
* '''חיים גבתי'''&lt;br&gt;שר החקלאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>2y8hofh4o46t2kucbbbeicu2zuaiq5e</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו הרופאים הווטרינרים (אגרות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>379039</id>
    <revision>
      <id>3087844</id>
      <parentid>3073697</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:02:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3087844</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3045" sha1="hlyag6laxoq2u6khh7rfu0zw6nn1li2" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו הרופאים הווטרינרים (אגרות), התשנ&quot;ג-1993

&lt;מאגר תקן 2123948 קוד a163Y00000DuRtWQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשנ&quot;ג, 887|צו הרופאים הווטרינרים (אגרות)|5527)), ((888|תיקון לתקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|5527)). ''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשנ&quot;ד, 342|הודעת אגרות חקלאיות|5571)), ((1126|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5611)); ((תשנ&quot;ה, 483|הודעת אגרות חקלאיות|5648)); ((תשנ&quot;ו, 297|הודעת אגרות חקלאיות|5724)), ((1397|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5769)); ((תשנ&quot;ז, 615|הודעת אגרות חקלאיות|5826)), ((1236|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5852)); ((תשנ&quot;ט, 398|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב, 1020|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 15|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 655|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1130|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1221|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)), ((1226|ת&quot;ט|6803)); ((תש&quot;ע, 1585|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1267|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1594|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1466|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2026|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3340|הודעת אגרות חקלאיות|9431)); ((תשפ&quot;ג, 1796|הודעת אגרות חקלאיות|10653)); ((תשפ&quot;ד, 1870|הודעת אגרות חקלאיות|11189)), ((2686|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|11312)); ((תשפ&quot;ו, 236|הודעת אגרות חקלאיות|12105)); ((תשפ&quot;ז, 170|הודעת אגרות חקלאיות|12543)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 38]] [[=החוק|לחוק הרופאים הווטרינרים, התשנ&quot;א-1991]], באישור שר האוצר לפי [[סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מצווה לאמור:

@ 1. אגרות (תיקון: [הודעות])
: בעד רשיון, החלפת רשיון, היתר זמני וחידושו ישלם המבקש, במעמד קבלתם, אגרה בשקלים חדשים, כמפורט להלן -
: (1) {{טורים שווים | בעד רשיון | 212 (((מתואם לשנת 1993; החל מיולי 2026, 600))) }}
: (2) {{טורים שווים | בעד החלפת רשיון | 53 (((מתואם לשנת 1993; החל מיולי 2026, 142))) }}
: (3) {{טורים שווים | בעד היתר זמני | 53 (((מתואם לשנת 1993; החל מיולי 2026, 142))) }}
: (4) {{טורים שווים | בעד חידוש היתר זמני | 53 (((מתואם לשנת 1993; החל מיולי 2026, 142))) }}

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ח באייר התשנ&quot;ג (19 במאי 1993)
&lt;חתימה&gt; יעקב צור, שר החקלאות</text>
      <sha1>hlyag6laxoq2u6khh7rfu0zw6nn1li2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו הרופאים הווטרינרים (אגרות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>379040</id>
    <revision>
      <id>3087875</id>
      <parentid>3073704</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:30:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087844]</comment>
      <origin>3087875</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4914" sha1="40gscxa5wqhd6ql16e5sqbpw8fc6vuy" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו הרופאים הווטרינרים (אגרות), התשנ״ג–1993}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ג, 887|צו הרופאים הווטרינרים (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5527.pdf}}, {{ח:תיבה|888|תיקון לתקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5527.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ד, 342|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5571.pdf}}, {{ח:תיבה|1126|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 483|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 297|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5724.pdf}}, {{ח:תיבה|1397|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 615|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5826.pdf}}, {{ח:תיבה|1236|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 398|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1020|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 15|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 655|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1130|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6794.pdf}}, {{ח:תיבה|1221|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1585|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1267|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1594|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1466|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8118.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2026|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3340|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1796|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1870|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11189.pdf}}, {{ח:תיבה|2686|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 236|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 170|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12543.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים#סעיף 38|סעיף 38}} {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים|לחוק הרופאים הווטרינרים, התשנ״א–1991}}, באישור שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 39ב|סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מצווה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|אגרות|תיקון: [הודעות]}}
{{ח:ת}} בעד רשיון, החלפת רשיון, היתר זמני וחידושו ישלם המבקש, במעמד קבלתם, אגרה בשקלים חדשים, כמפורט להלן –
{{ח:תת|(1)}} {{טורים שווים | בעד רשיון | 212 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1993; החל מיולי 2026, 600)}} }}
{{ח:תת|(2)}} {{טורים שווים | בעד החלפת רשיון | 53 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1993; החל מיולי 2026, 142)}} }}
{{ח:תת|(3)}} {{טורים שווים | בעד היתר זמני | 53 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1993; החל מיולי 2026, 142)}} }}
{{ח:תת|(4)}} {{טורים שווים | בעד חידוש היתר זמני | 53 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1993; החל מיולי 2026, 142)}} }}

{{ח:חתימות|כ״ח באייר התשנ״ג (19 במאי 1993)}}
* '''יעקב צור'''&lt;br&gt;שר החקלאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>40gscxa5wqhd6ql16e5sqbpw8fc6vuy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הכלבת (החזקת כלבים, חתולים וקופים במאורות בידוד)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>379046</id>
    <revision>
      <id>3087806</id>
      <parentid>3085572</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T06:58:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3087806</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7418" sha1="cst2jfuuq8djwoq48k1nkkvzqx0j3u0" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הכלבת (החזקת כלבים, חתולים וקופים במאורות בידוד), תשי&quot;ט-1959
=== תקנות בדבר החזקת כלבים, חתולים וקופים במאורות בידוד ===

&lt;מאגר תקן 2094226 קוד a163Y00000DuP6UQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשי&quot;ט, 1724|תקנות הכלבת (החזקת כלבים, חתולים וקופים במאורות בידוד)|928)); ((תשל&quot;ג, 429|תיקון|2943)); ((תשל&quot;ה, 2319|תיקון|3373)); ((תשל&quot;ז, 598|תיקון|3640)), ((982|ת&quot;ט|3666)); ((תשל&quot;ט, 727|תיקון|3947)); ((תש&quot;ם, 1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4125)); ((תשמ&quot;א, 1564|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4274)); ((תשמ&quot;ד, 1917|תיקון|4661)); ((תשמ&quot;ה, 1788|תיקון|4844)); ((תשמ&quot;ז, 114|תיקון|4980)), ((761|תיקון מס' 2|5022)); ((תשנ&quot;ג, 888|תיקון|5527)); ((תשנ&quot;ד, 143|תיקון|5558)).
''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תש&quot;ם, 1757|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2631)); ((תשמ&quot;א, 1286|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2700)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 225|הודעת אגרות חקלאיות|4281)), ((1101|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4356)); ((תשמ&quot;ג, 185|הודעת אגרות חקלאיות|4423)), ((1114|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4483)); ((תשמ&quot;ד, 152|הודעת אגרות חקלאיות|4536)), ((1103|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4606)), ((2661|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4707)); ((תשמ&quot;ה, 687|הודעת אגרות חקלאיות|4761)), ((1196|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4798)), ((1755|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4841)); ((תשמ&quot;ו, 75|הודעת אגרות חקלאיות|7864)), ((1527|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4974)); ((תשמ&quot;ז, 279|הודעת אגרות חקלאיות|4994)), ((707|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5019)), ((1139|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5043)); ((תשמ&quot;ח, 459|הודעת אגרות חקלאיות|5083)), ((1051|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5127)); ((תשמ&quot;ט, 410|הודעת אגרות חקלאיות|5161)), ((873|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5188)); ((תש&quot;ן, 314|הודעת אגרות חקלאיות|5244)), ((521|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5259)); ((תשנ&quot;א, 44|הודעת אגרות חקלאיות|5299)), ((427|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5322)), ((949|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5364)); ((תשנ&quot;ב, 304|הודעת אגרות חקלאיות|5391)), ((1394|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5460)); ((תשנ&quot;ג, 754|הודעת אגרות חקלאיות|5516)); ((תשנ&quot;ד, 341|הודעת אגרות חקלאיות|5571)), ((1125|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5611)); ((תשנ&quot;ה, 482|הודעת אגרות חקלאיות|5648)); ((תשנ&quot;ו, 295|הודעת אגרות חקלאיות|5724)), ((1396|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5769)); ((תשנ&quot;ז, 613|הודעת אגרות חקלאיות|5826)), ((1234|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5852)); ((תשנ&quot;ט, 396|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב, 1018|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 13|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 653|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1128|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1219|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)), ((1226|ת&quot;ט|6803)); ((תש&quot;ע, 1584|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1266|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1592|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1465|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2025|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3339|הודעת אגרות חקלאיות|9431)); ((תשפ&quot;ג, 1795|הודעת אגרות חקלאיות|10653)); ((תשפ&quot;ד, 1869|הודעת אגרות חקלאיות|11189)), ((2685|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|11312)); ((תשפ&quot;ו, 235|הודעת אגרות חקלאיות|12105)); ((תשפ&quot;ז, 169|הודעת אגרות חקלאיות|12543)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכויותי לפי [[+|סעיף 16]] [[לפקודת הכלבת, 1934]], [[+#פרק ה|וסעיף 20]] [[לפקודת מחלות בעלי חיים, 1945]], [[סעיף 33 לחוק-יסוד: הממשלה|והסעיפים 14(א) ו-2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ז-2)
: בתקנות אלה -
:- &quot;חיה&quot; - כלב, חתול או קוף;
:- &quot;מאורת בידוד&quot; - מאורת בידוד של חיות לתצפית כלבת שאושרה בידי מנהל השירותים הוטרינריים (להלן - המנהל);
:- &quot;פקח&quot; - מי שהמנהל מינהו להיות פקח;
:- &quot;פקיד מוסמך&quot; - רופא וטרינרי שמינתה אותו מועצת עיריה או מועצה מקומית ושניתנה עליו הסכמת המנהל לענין [[תקנה 19(א) לתקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות), התשכ&quot;ד-1964]], לגבי אותה רשות מקומית.

@ 2. חובה למסור חיה למאורת בידוד (תיקון: תשמ&quot;ה)
: (א) חיה שנשכה אדם או בעל חיים, חייב בעלה להביאה למאורת הבידוד הקרובה תוך 24 שעות ממועד הנשיכה.
: (ב) לא הביא הבעל את החיה למאורת בידוד כאמור בתקנת משנה (א), רשאי הפקח להביאה למאורת בידוד כאמור, על חשבון הבעל.

@ 3. החזקת חיה במאורת בידוד (תיקון: תשמ&quot;ד, תשמ&quot;ה, תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ד)
: (א) חיה שהובלה למאורת בידוד תבודד בה למשך 10 ימים מיום שהובאה למאורת בידוד (להלן - תקופת המעצר).
: (ב) בתום תקופת המעצר יוציא הבעל את החיה ממאורת הבידוד אלא אם כן מתה או הושמדה כדין לפני כן.

@ 4. דין חיה שנעזבה (תיקון: תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ז-2, תשנ&quot;ג)
: חיה שבעלה לא הוציאה ממאורת בידוד במשך חמישה ימים מיום גמר תקופת מעצרה, מותר להשמידה.

@ 5. אגרות (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ה, תשל&quot;ז, תשל&quot;ז-2, תשל&quot;ט, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ד, [הודעות])
: בעד מסירת חיה למאורת בידוד לפי תקנות אלה ישלם בעלה לממונה על מאורת הבידוד או לפקח, הכל לפי הענין, אגרות אלה:
: (1) בעד הובלה למאורת בידוד, אם הובלה בידי פקח - 35 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 1993; החל מיולי 2026, 100 ש&quot;ח)));
: (2) בעד בידוד, לכל יום - 15 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 1993; החל מיולי 2026, 44 ש&quot;ח))).

@ 6. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות הכלבת (החזקת כלבים, חתולים וקופים במאורות בידוד), תשי&quot;ט-1959&quot;.

&lt;פרסום&gt; י&quot;ז בסיון תשי&quot;ט (23 ביוני 1959)
&lt;חתימה&gt; קדיש לוז, שר החקלאות</text>
      <sha1>cst2jfuuq8djwoq48k1nkkvzqx0j3u0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הכלבת (החזקת כלבים, חתולים וקופים במאורות בידוד)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>379047</id>
    <revision>
      <id>3087811</id>
      <parentid>3085640</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:00:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087806]</comment>
      <origin>3087811</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11828" sha1="nsan4sep6fn9p3zz89w5xac31mj41uz" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הכלבת (החזקת כלבים, חתולים וקופים במאורות בידוד), תשי״ט–1959}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר החזקת כלבים, חתולים וקופים במאורות בידוד}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשי״ט, 1724|תקנות הכלבת (החזקת כלבים, חתולים וקופים במאורות בידוד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0928.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 429|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2943.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 2319|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3373.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 598|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3640.pdf}}, {{ח:תיבה|982|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3666.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 727|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3947.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4125.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1564|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4274.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 1917|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4661.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 1788|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4844.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 114|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4980.pdf}}, {{ח:תיבה|761|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5022.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 888|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5527.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 143|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5558.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תש״ם, 1757|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2631.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1286|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2700.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 225|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4281.pdf}}, {{ח:תיבה|1101|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 185|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4423.pdf}}, {{ח:תיבה|1114|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4483.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 152|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4536.pdf}}, {{ח:תיבה|1103|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4606.pdf}}, {{ח:תיבה|2661|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4707.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 687|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4761.pdf}}, {{ח:תיבה|1196|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4798.pdf}}, {{ח:תיבה|1755|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4841.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 75|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7864.pdf}}, {{ח:תיבה|1527|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4974.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 279|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4994.pdf}}, {{ח:תיבה|707|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5019.pdf}}, {{ח:תיבה|1139|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5043.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 459|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5083.pdf}}, {{ח:תיבה|1051|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 410|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5161.pdf}}, {{ח:תיבה|873|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5188.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 314|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5244.pdf}}, {{ח:תיבה|521|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5259.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 44|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5299.pdf}}, {{ח:תיבה|427|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5322.pdf}}, {{ח:תיבה|949|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5364.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 304|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5391.pdf}}, {{ח:תיבה|1394|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 754|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5516.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 341|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5571.pdf}}, {{ח:תיבה|1125|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 482|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 295|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5724.pdf}}, {{ח:תיבה|1396|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 613|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5826.pdf}}, {{ח:תיבה|1234|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 396|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1018|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 13|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 653|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1128|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6794.pdf}}, {{ח:תיבה|1219|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1584|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1266|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1592|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1465|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8118.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2025|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3339|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1795|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1869|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11189.pdf}}, {{ח:תיבה|2685|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 235|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 169|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12543.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכויותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הכלבת#סעיף 16|סעיף 16}} {{ח:חיצוני|פקודת הכלבת|לפקודת הכלבת, 1934}}, {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#פרק ה|וסעיף 20}} {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|לפקודת מחלות בעלי חיים, 1945}}, {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 33|והסעיפים 14(א) ו־2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשמ״ה, תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חיה“ – כלב, חתול או קוף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאורת בידוד“ – מאורת בידוד של חיות לתצפית כלבת שאושרה בידי מנהל השירותים הוטרינריים (להלן – המנהל);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקח“ – מי שהמנהל מינהו להיות פקח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקיד מוסמך“ – רופא וטרינרי שמינתה אותו מועצת עיריה או מועצה מקומית ושניתנה עליו הסכמת המנהל לענין {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות)#סעיף 19|תקנה 19(א) לתקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות), התשכ״ד–1964}}, לגבי אותה רשות מקומית.

{{ח:סעיף|2|חובה למסור חיה למאורת בידוד|תיקון: תשמ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} חיה שנשכה אדם או בעל חיים, חייב בעלה להביאה למאורת הבידוד הקרובה תוך 24 שעות ממועד הנשיכה.
{{ח:תת|(ב)}} לא הביא הבעל את החיה למאורת בידוד כאמור בתקנת משנה (א), רשאי הפקח להביאה למאורת בידוד כאמור, על חשבון הבעל.

{{ח:סעיף|3|החזקת חיה במאורת בידוד|תיקון: תשמ״ד, תשמ״ה, תשנ״ג, תשנ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} חיה שהובלה למאורת בידוד תבודד בה למשך 10 ימים מיום שהובאה למאורת בידוד (להלן – תקופת המעצר).
{{ח:תת|(ב)}} בתום תקופת המעצר יוציא הבעל את החיה ממאורת הבידוד אלא אם כן מתה או הושמדה כדין לפני כן.

{{ח:סעיף|4|דין חיה שנעזבה|תיקון: תשמ״ה, תשמ״ז־2, תשנ״ג}}
{{ח:ת}} חיה שבעלה לא הוציאה ממאורת בידוד במשך חמישה ימים מיום גמר תקופת מעצרה, מותר להשמידה.

{{ח:סעיף|5|אגרות|תיקון: תשל״ג, תשל״ה, תשל״ז, תשל״ז־2, תשל״ט, תשמ״ז, תשנ״ד, [הודעות]}}
{{ח:ת}} בעד מסירת חיה למאורת בידוד לפי תקנות אלה ישלם בעלה לממונה על מאורת הבידוד או לפקח, הכל לפי הענין, אגרות אלה:
{{ח:תת|(1)}} בעד הובלה למאורת בידוד, אם הובלה בידי פקח – 35 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1993; החל מיולי 2026, 100 ש״ח)}};
{{ח:תת|(2)}} בעד בידוד, לכל יום – 15 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1993; החל מיולי 2026, 44 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|6|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הכלבת (החזקת כלבים, חתולים וקופים במאורות בידוד), תשי״ט–1959“.

{{ח:חתימות|י״ז בסיון תשי״ט (23 ביוני 1959)}}
* '''קדיש לוז'''&lt;br&gt;שר החקלאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>nsan4sep6fn9p3zz89w5xac31mj41uz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות היערות</title>
    <ns>116</ns>
    <id>379085</id>
    <revision>
      <id>3087851</id>
      <parentid>3073723</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:06:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3087851</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12274" sha1="boxhsxrqi5jp46oy58voutj58pk8kkz" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות היערות
=== ([[פקודה#|פרק ס((&quot;))א]], [[-|סעיף 26]]) ===

&lt;מקור&gt; ((חא&quot;י כרך ג' פרק ס&quot;א, עמ' 1754|תקנות היערות)); ((ע&quot;ר 1942, תוס' 2, 343|תקון|1175)); ((1944, תוס' 2, 200|תקון|1324)); ((1945, תוס' 2, 127|תקון|1394)); ((ק&quot;ת תשי&quot;ג, 580|תיקון|0331)), ((973|תיקון מס' 2|0357)); ((תשט&quot;ו, 1162|תיקון|530)); ((תשי&quot;ח, 654|תיקון|766)); ((תש&quot;ך, 739|תיקון|988)), ((1408|תיקון מס' 2|1024)); ((תשכ&quot;א, 87|תיקון|1057)), ((211|תיקון מס' 2|1063)), ((1986|ת&quot;ט|1163)); ((תשל&quot;א, 858|תיקון|2687)); ((תשל&quot;ד, 1176|תיקון|3169)); ((תשל&quot;ז, 590|תיקון|3640)); ((תשל&quot;ט, 1846|תיקון|6024)); ((תש&quot;ם, 1617|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4125)); ((תשמ&quot;א, 1564|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4274)); ((תשמ&quot;ז, 102|תיקון|4979)); ((תשנ&quot;ח, 497|תיקון|5885)).
''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תש&quot;ם, 1758|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2631)); ((תשמ&quot;א, 1287|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2700)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 228|הודעת האגרות החקלאיות|4281)), ((1103|הודעת האגרות החקלאיות (מס' 2)|4356)); ((תשמ&quot;ג, 188|הודעת אגרות חקלאיות|4423)), ((576|ת&quot;ט)), ((1117|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4483)); ((תשמ&quot;ד, 155|הודעת אגרות חקלאיות|4536)), ((1106|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4606)), ((2664|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4707)); ((תשמ&quot;ה, 690|הודעת אגרות חקלאיות|4761)), ((1199|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4798)), ((1758|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4841)); ((תשמ&quot;ו, 78|הודעת אגרות חקלאיות|7864)), ((1530|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4974)); ((תשמ&quot;ז, 282|הודעת אגרות חקלאיות|4994)), ((710|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5019)), ((1142|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5043)); ((תשמ&quot;ח, 462|הודעת אגרות חקלאיות|5083)), ((1054|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5127)); ((תשמ&quot;ט, 413|הודעת אגרות חקלאיות|5161)), ((876|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5188)); ((תש&quot;ן, 317|הודעת אגרות חקלאיות|5244)), ((524|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5259)); ((תשנ&quot;א, 48|הודעת אגרות חקלאיות|5299)), ((430|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5322)), ((952|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5364)); ((תשנ&quot;ב, 307|הודעת אגרות חקלאיות|5391)), ((1397|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5460)); ((תשנ&quot;ג, 758|הודעת אגרות חקלאיות|5516)); ((תשנ&quot;ד, 345|הודעת אגרות חקלאיות|5571)), ((1128|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5611)); ((תשנ&quot;ה, 485|הודעת אגרות חקלאיות|5648)); ((תשנ&quot;ו, 299|הודעת אגרות חקלאיות|5724)), ((1399|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5769)); ((תשנ&quot;ז, 617|הודעת אגרות חקלאיות|5826)), ((1238|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5852)); ((תשנ&quot;ט, 400|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב, 1022|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 17|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 656|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1131|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1222|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)), ((1226|ת&quot;ט|6803)); ((תש&quot;ע, 1587|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1269|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1595|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1468|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2028|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3342|הודעת אגרות חקלאיות|9431)); ((תשפ&quot;ג, 1797|הודעת אגרות חקלאיות|10653)); ((תשפ&quot;ד, 1872|הודעת אגרות חקלאיות|11189)), ((2688|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|11312)); ((תשפ&quot;ו, 238|הודעת אגרות חקלאיות|12105)); ((תשפ&quot;ז, 172|הודעת אגרות חקלאיות|12543)).

@ 1. השם הקצר
: תקנות אלו תקראנה ((&quot;))תקנות היערות((&quot;)).

@ 2. מי רשאי לתת רשיון (תיקון: 1942, תשי&quot;ח, תש&quot;ך)
: פקיד היערות, או מי שהוסמך לכך בכתב על ידיו, רשאי ליתן רשיון, לכלול בו תנאים, להוסיף עליהם או לשנותם וכן לבטל את הרשיון, להתלותו או לסרב לתתו.

@ 3. טופסי רשיונות ותנאיהם
: רשיונות ינתנו בטפסים המפורטים [[בתוספת הראשונה לתקנות אלו]] ויחולו עליהם הוראות [[=הפקודה|פקודת היערות]] ואותם התנאים המפורשים ברשיון.

@ 4. מסים
: מסי הרשיונות ישולמו מראש לפי שער התשלומים המפורט [[בתוספת השניה לתקנות אלו]]:
: בתנאי שיכול פקיד יערות המוסמך ליתן רשיונות עפ&quot;י [[תקנה 2]] למחול על מסים אלה, כלם או מקצתם, כל מקום שיתברר שאותה מחילה היא ראויה ורצויה בשים לב אל מצבו של המבקש.

@ 5. תוצרת יערות המשמשת לצרכי מסחר
: אסור לשום אדם לכרות, למצות, להפוך לחומר אחר או להוציא כל תוצרת יערות מאדמות-יער שהן קנין היחיד לצרכי מסחר אלא עפ&quot;י רשיון שניתן ע&quot;י פקיד יערות [[בטופס ה' שבתוספת הראשונה לתקנות אלו]] ולאחר תשלום המסים שנקבעו [[בתוספת השניה לתקנות אלו]].

@ 6. בקשה לרשיון (תיקון: תש&quot;ך)
: בקשה לרשיון לכריתת עצים (להלן - בקשה), תוגש בכתב על ידי בעל הקרקע.

@ 7. פרטי הבקשה (תיקון: תש&quot;ך)
: בבקשה יצויינו לגבי הקרקע פרטים אלה:-
: (א) האזור בו היא נמצאת;
: (ב) שטחה;
: (ג) סוגי העצים הגדלים עליה;
: (ד) מספר הגוש והחלקה;
: (ה) שטח הכריתה;
: (ו) היקף הכריתה;
: (ז) מועד הכריתה;
: (ח) המטרות לשמן נוצלה הקרקע במשך השנה האחרונה.

@ 8. מסמכים שיצורפו לבקשה (תיקון: תש&quot;ך)
: לבקשה יצורף נסח רישום מקרקעין מאושר על ידי לשכת רישום מקרקעין, או אישור מאת עיריה, מועצה מקומית, מועצה אזורית או מוכתר המעידים על בעלות המבקש על הקרקע.

@ 9. טופס לבקשה (תיקון: תש&quot;ך)
: פקיד היערות כאמור [[בתקנה 2]] רשאי לקבוע טופס לבקשה ולכלול בו פרטים או דרישות נוספות.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשט&quot;ו) ==
==== ((([[תקנה 3]]))) ====
@ &lt;עוגן טופס א&gt; : '''טופס א'''': רשיון הניתן על פי [[פקודת היערות]] לתושבי כפרים ליטול תוצרת יער משמורות יער לבניית בתים, לצרכי בית ולחקלאות.
@ &lt;עוגן טופס ב&gt; : '''טופס ב'''': רשיון הניתן על פי [[פקודת היערות]] לתושבי כפרים לרעות בהמות בשמורות יער.
@ &lt;עוגן טופס ג&gt; : '''טופס ג'''': רשיון הניתן על פי [[פקודת היערות]] ליטול תוצרת יער משמורות יער לצרכי מסחר.
@ &lt;עוגן טופס ד&gt; : '''טופס ד'''': רשיון הניתן על פי [[פקודת היערות]] לרעות בהמות של זרים בשמורות יער.
@ &lt;עוגן טופס ה&gt; : '''טופס ה'''': רשיון הניתן על פי [[פקודת היערות]] ליטול תוצרת יער מאדמות יער פרטיות למטרות מסחר.
@ &lt;עוגן טופס ו&gt; : '''טופס ו'''': רשיון הניתן על פי [[פקודת היערות]] להעביר תוצרת יער משמורות יער או מאדמות יער פרטיות.
@ &lt;עוגן טופס ז&gt; : '''טופס ז'''': רשיון הניתן על פי [[פקודת היערות]] לכרות עצי זית, עצי חרובים או כל עץ אחר המוגן לפי דין.

== תוספת שניה (תיקון: 1944, 1945, תשי&quot;ג, תש&quot;ך-2, תשכ&quot;א-2, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט) ==
==== ((([[תקנה 4]]))) ====
@ (תיקון: [הודעות]) : (((כל הסכומים מעודכנים ליולי 2026))) [---] {{מוקטן|&lt;u&gt;שיעור האגרה {{ש}} בשקלים חדשים&lt;/u&gt;}}
@ 1. : רשיון לתושבי כפרים להפיק תוצרת יער מאזורים שמורים ליער לצרכי בניה, שימוש ביתי וחקלאות – [---] 4.00
@ 2. (תיקון: תשנ&quot;ח) : רשיון לתושבי כפרים לרעות מקנה באזורים שמורים ליער – לתקופה שלא תעלה על חודש - לכל ראש:
: (1) בקר – [---] 4.00
: (2) כבשים – [---] 1.20
: (3) עזים – [---] 0.43
@ 3. : רשיון להפיק תוצרת יער מאזורים שמורים ליער לצרכי מלאכה ומסחר -
: (1) לגזר עץ שאורכו אינו עולה על מטר אחד לכל טונה מטרית – [---] 8.40
: (2) לגזר עץ שאורכו עולה על מטר אחד לכל טונה מטרית – [---] 8.40
: (3) לכל חמישה גזרי עץ לשם ייצור מחרשה אחת מטיפוס מקומי – [---] 8.40
: (4) לעצי הסקה, לכל טונה מטרית – [---] 5.00
: (5) לפחמי עץ, לכל טונה מטרית – [---] 47.50
: (6) לכל גרופית זית – [---] 0.91
: (7) לכל שתיל זית משריש – [---] 1.70
: (8) לסיד, לכל טונה מטרית – [---] 18.00
: (9) לסמוך עץ, לכל טונה מטרית – [---] 8.40
: (10) למוט של גדר, לכל טונה מטרית – [---] 8.40
: (11) לעצים שאינם סמוכי עץ ומוטות של גדר, לכל טונה מטרית – [---] 8.40
: (12) לעצים המיועדים לריסוק בשימוש תעשיית חומרי בידוד וציפוי - לכל טונה מטרית – [---] 5.00
@ 4. (תיקון: תשנ&quot;ח) : רשיון לרעות מקנה של זרים באזורים שמורים ליער - לתקופה שלא תעלה על חודש - לכל ראש:
: (1) בקר – [---] 5.00
: (2) כבשים – [---] 5.00
: (3) עזים – [---] 0.43
@ 5. : רשיון להפיק תוצרת יער מאדמת יער שהיא רכוש פרטי לצרכי מלאכה ומסחר -
: (1) לסמוך עץ לכל טונה מטרית – [---] 8.40
: (2) למוט של גדר לכל טונה מטרית – [---] 8.40
: (3) לעצים שאינם סמוכי עצים ומוטות של גדר לכל טונה מטרית – [---] 8.40
: (4) לעצי הסקה לכל טונה מטרית – [---] 5.00
: (5) עצים המיועדים לריסוק בשימוש תעשיית חומרי בידוד וציפוי - לכל טונה מטרית – [---] 5.00
: (6) לפחמי עץ לכל טונה מטרית – [---] 47.50
: (7) לסיד שנשרף בעזרת דלק שהוא תוצרת יער - לכל טונה מטרית – [---] 8.40
: (8) לסיד שנשרף בעזרת דלק שאינו תוצרת יער - לכל טונה מטרית – [---] 8.40
: (9) לגזר עץ שאורכו אינו עולה על מטר אחד - לכל טונה מטרית – [---] 8.40
: (10) לגזר עץ שאורכו עולה על מטר אחד - לכל טונה מטרית – [---] 8.40
: (11) לכל חמישה גזרי עץ לשם ייצור מחרשה אחת מטיפוס מקומי – [---] 8.40
: (12) שיחי הדסים - לכל ענף – [---] 0.91
: (13) לכל טונה של זרעים או חלק ממנה – [---] 80.00
@ 6. (תיקון: תשמ&quot;ז) : רשיון לכרות עצים מוגנים, על פי [[הפקודה]], לכל רשיון – [---] 58.00</text>
      <sha1>boxhsxrqi5jp46oy58voutj58pk8kkz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות היערות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>379086</id>
    <revision>
      <id>3087869</id>
      <parentid>3073740</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:30:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087851]</comment>
      <origin>3087869</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20672" sha1="854x4wobdu2b72gpgk8pl1r4x0tjh4n" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות היערות}}
{{ח:קטע3||({{ח:חיצוני|פקודת היערות|פרק ס{{ח:הערה|&quot;}}א}}, {{ח:חיצוני|פקודת היערות#סעיף 26|סעיף 26}})}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|חא״י כרך ג׳ פרק ס״א, עמ׳ 1754|תקנות היערות}}; {{ח:תיבה|ע״ר 1942, תוס׳ 2, 343|תקון}}; {{ח:תיבה|1944, תוס׳ 2, 200|תקון}}; {{ח:תיבה|1945, תוס׳ 2, 127|תקון}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשי״ג, 580|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0331.pdf}}, {{ח:תיבה|973|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0357.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ו, 1162|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0530.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ח, 654|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0766.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ך, 739|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0988.pdf}}, {{ח:תיבה|1408|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1024.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 87|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1057.pdf}}, {{ח:תיבה|211|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1063.pdf}}, {{ח:תיבה|1986|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1163.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 858|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2687.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 1176|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3169.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 590|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3640.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 1846|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6024.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 1617|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4125.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1564|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4274.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 102|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4979.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 497|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5885.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תש״ם, 1758|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2631.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1287|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2700.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 228|הודעת האגרות החקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4281.pdf}}, {{ח:תיבה|1103|הודעת האגרות החקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 188|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4423.pdf}}, {{ח:תיבה|576|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1117|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4483.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 155|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4536.pdf}}, {{ח:תיבה|1106|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4606.pdf}}, {{ח:תיבה|2664|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4707.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 690|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4761.pdf}}, {{ח:תיבה|1199|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4798.pdf}}, {{ח:תיבה|1758|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4841.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 78|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7864.pdf}}, {{ח:תיבה|1530|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4974.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 282|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4994.pdf}}, {{ח:תיבה|710|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5019.pdf}}, {{ח:תיבה|1142|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5043.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 462|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5083.pdf}}, {{ח:תיבה|1054|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 413|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5161.pdf}}, {{ח:תיבה|876|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5188.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 317|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5244.pdf}}, {{ח:תיבה|524|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5259.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 48|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5299.pdf}}, {{ח:תיבה|430|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5322.pdf}}, {{ח:תיבה|952|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5364.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 307|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5391.pdf}}, {{ח:תיבה|1397|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 758|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5516.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 345|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5571.pdf}}, {{ח:תיבה|1128|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 485|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 299|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5724.pdf}}, {{ח:תיבה|1399|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 617|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5826.pdf}}, {{ח:תיבה|1238|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 400|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1022|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 17|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 656|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1131|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6794.pdf}}, {{ח:תיבה|1222|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1587|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1269|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1595|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1468|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8118.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2028|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3342|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1797|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1872|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11189.pdf}}, {{ח:תיבה|2688|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 238|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 172|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12543.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|השם הקצר}}
{{ח:ת}} תקנות אלו תקראנה {{ח:הערה|”}}תקנות היערות{{ח:הערה|“}}.

{{ח:סעיף|2|מי רשאי לתת רשיון|תיקון: 1942, תשי״ח, תש״ך}}
{{ח:ת}} פקיד היערות, או מי שהוסמך לכך בכתב על ידיו, רשאי ליתן רשיון, לכלול בו תנאים, להוסיף עליהם או לשנותם וכן לבטל את הרשיון, להתלותו או לסרב לתתו.

{{ח:סעיף|3|טופסי רשיונות ותנאיהם}}
{{ח:ת}} רשיונות ינתנו בטפסים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה לתקנות אלו}} ויחולו עליהם הוראות {{ח:חיצוני|פקודת היערות|פקודת היערות}} ואותם התנאים המפורשים ברשיון.

{{ח:סעיף|4|מסים}}
{{ח:ת}} מסי הרשיונות ישולמו מראש לפי שער התשלומים המפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה לתקנות אלו}}:
{{ח:ת}} בתנאי שיכול פקיד יערות המוסמך ליתן רשיונות עפ״י {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}} למחול על מסים אלה, כלם או מקצתם, כל מקום שיתברר שאותה מחילה היא ראויה ורצויה בשים לב אל מצבו של המבקש.

{{ח:סעיף|5|תוצרת יערות המשמשת לצרכי מסחר}}
{{ח:ת}} אסור לשום אדם לכרות, למצות, להפוך לחומר אחר או להוציא כל תוצרת יערות מאדמות־יער שהן קנין היחיד לצרכי מסחר אלא עפ״י רשיון שניתן ע״י פקיד יערות {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס ה|בטופס ה׳ שבתוספת הראשונה לתקנות אלו}} ולאחר תשלום המסים שנקבעו {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה לתקנות אלו}}.

{{ח:סעיף|6|בקשה לרשיון|תיקון: תש״ך}}
{{ח:ת}} בקשה לרשיון לכריתת עצים (להלן – בקשה), תוגש בכתב על ידי בעל הקרקע.

{{ח:סעיף|7|פרטי הבקשה|תיקון: תש״ך}}
{{ח:ת}} בבקשה יצויינו לגבי הקרקע פרטים אלה:–
{{ח:תת|(א)}} האזור בו היא נמצאת;
{{ח:תת|(ב)}} שטחה;
{{ח:תת|(ג)}} סוגי העצים הגדלים עליה;
{{ח:תת|(ד)}} מספר הגוש והחלקה;
{{ח:תת|(ה)}} שטח הכריתה;
{{ח:תת|(ו)}} היקף הכריתה;
{{ח:תת|(ז)}} מועד הכריתה;
{{ח:תת|(ח)}} המטרות לשמן נוצלה הקרקע במשך השנה האחרונה.

{{ח:סעיף|8|מסמכים שיצורפו לבקשה|תיקון: תש״ך}}
{{ח:ת}} לבקשה יצורף נסח רישום מקרקעין מאושר על ידי לשכת רישום מקרקעין, או אישור מאת עיריה, מועצה מקומית, מועצה אזורית או מוכתר המעידים על בעלות המבקש על הקרקע.

{{ח:סעיף|9|טופס לבקשה|תיקון: תש״ך}}
{{ח:ת}} פקיד היערות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}} רשאי לקבוע טופס לבקשה ולכלול בו פרטים או דרישות נוספות.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשט״ו}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}})}}}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 טופס א}}
{{ח:ת}} '''טופס א'''': רשיון הניתן על פי {{ח:חיצוני|פקודת היערות|פקודת היערות}} לתושבי כפרים ליטול תוצרת יער משמורות יער לבניית בתים, לצרכי בית ולחקלאות.

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 טופס ב}}
{{ח:ת}} '''טופס ב'''': רשיון הניתן על פי {{ח:חיצוני|פקודת היערות|פקודת היערות}} לתושבי כפרים לרעות בהמות בשמורות יער.

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 טופס ג}}
{{ח:ת}} '''טופס ג'''': רשיון הניתן על פי {{ח:חיצוני|פקודת היערות|פקודת היערות}} ליטול תוצרת יער משמורות יער לצרכי מסחר.

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 טופס ד}}
{{ח:ת}} '''טופס ד'''': רשיון הניתן על פי {{ח:חיצוני|פקודת היערות|פקודת היערות}} לרעות בהמות של זרים בשמורות יער.

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 טופס ה}}
{{ח:ת}} '''טופס ה'''': רשיון הניתן על פי {{ח:חיצוני|פקודת היערות|פקודת היערות}} ליטול תוצרת יער מאדמות יער פרטיות למטרות מסחר.

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 טופס ו}}
{{ח:ת}} '''טופס ו'''': רשיון הניתן על פי {{ח:חיצוני|פקודת היערות|פקודת היערות}} להעביר תוצרת יער משמורות יער או מאדמות יער פרטיות.

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 טופס ז}}
{{ח:ת}} '''טופס ז'''': רשיון הניתן על פי {{ח:חיצוני|פקודת היערות|פקודת היערות}} לכרות עצי זית, עצי חרובים או כל עץ אחר המוגן לפי דין.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: 1944, 1945, תשי״ג, תש״ך־2, תשכ״א־2, תשל״ז, תשל״ט}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: [הודעות]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(כל הסכומים מעודכנים ליולי 2026)}} &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;{{מוקטן|&lt;u&gt;שיעור האגרה {{ש}} בשקלים חדשים&lt;/u&gt;}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} רשיון לתושבי כפרים להפיק תוצרת יער מאזורים שמורים ליער לצרכי בניה, שימוש ביתי וחקלאות – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;4.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשנ״ח|עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} רשיון לתושבי כפרים לרעות מקנה באזורים שמורים ליער – לתקופה שלא תעלה על חודש – לכל ראש:
{{ח:תת|(1)}} בקר – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;4.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(2)}} כבשים – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;1.20&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(3)}} עזים – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;0.43&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} רשיון להפיק תוצרת יער מאזורים שמורים ליער לצרכי מלאכה ומסחר –
{{ח:תת|(1)}} לגזר עץ שאורכו אינו עולה על מטר אחד לכל טונה מטרית – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;8.40&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(2)}} לגזר עץ שאורכו עולה על מטר אחד לכל טונה מטרית – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;8.40&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(3)}} לכל חמישה גזרי עץ לשם ייצור מחרשה אחת מטיפוס מקומי – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;8.40&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(4)}} לעצי הסקה, לכל טונה מטרית – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;5.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(5)}} לפחמי עץ, לכל טונה מטרית – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;47.50&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(6)}} לכל גרופית זית – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;0.91&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(7)}} לכל שתיל זית משריש – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;1.70&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(8)}} לסיד, לכל טונה מטרית – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;18.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(9)}} לסמוך עץ, לכל טונה מטרית – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;8.40&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(10)}} למוט של גדר, לכל טונה מטרית – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;8.40&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(11)}} לעצים שאינם סמוכי עץ ומוטות של גדר, לכל טונה מטרית – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;8.40&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(12)}} לעצים המיועדים לריסוק בשימוש תעשיית חומרי בידוד וציפוי – לכל טונה מטרית – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;5.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|4||תיקון: תשנ״ח|עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} רשיון לרעות מקנה של זרים באזורים שמורים ליער – לתקופה שלא תעלה על חודש – לכל ראש:
{{ח:תת|(1)}} בקר – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;5.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(2)}} כבשים – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;5.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(3)}} עזים – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;0.43&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} רשיון להפיק תוצרת יער מאדמת יער שהיא רכוש פרטי לצרכי מלאכה ומסחר –
{{ח:תת|(1)}} לסמוך עץ לכל טונה מטרית – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;8.40&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(2)}} למוט של גדר לכל טונה מטרית – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;8.40&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(3)}} לעצים שאינם סמוכי עצים ומוטות של גדר לכל טונה מטרית – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;8.40&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(4)}} לעצי הסקה לכל טונה מטרית – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;5.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(5)}} עצים המיועדים לריסוק בשימוש תעשיית חומרי בידוד וציפוי – לכל טונה מטרית – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;5.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(6)}} לפחמי עץ לכל טונה מטרית – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;47.50&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(7)}} לסיד שנשרף בעזרת דלק שהוא תוצרת יער – לכל טונה מטרית – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;8.40&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(8)}} לסיד שנשרף בעזרת דלק שאינו תוצרת יער – לכל טונה מטרית – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;8.40&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(9)}} לגזר עץ שאורכו אינו עולה על מטר אחד – לכל טונה מטרית – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;8.40&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(10)}} לגזר עץ שאורכו עולה על מטר אחד – לכל טונה מטרית – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;8.40&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(11)}} לכל חמישה גזרי עץ לשם ייצור מחרשה אחת מטיפוס מקומי – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;8.40&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(12)}} שיחי הדסים – לכל ענף – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;0.91&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(13)}} לכל טונה של זרעים או חלק ממנה – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;80.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|6||תיקון: תשמ״ז|עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} רשיון לכרות עצים מוגנים, על פי {{ח:חיצוני|פקודת היערות|הפקודה}}, לכל רשיון – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;58.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>854x4wobdu2b72gpgk8pl1r4x0tjh4n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות מחלות בעלי חיים (הסדר יבוא מוצרי כוורת)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>379236</id>
    <revision>
      <id>3087852</id>
      <parentid>3073722</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:06:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3087852</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6914" sha1="k6918yito0b0jund7obakxtj61xk2wy" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות מחלות בעלי חיים (הסדר יבוא מוצרי כוורת), התשמ&quot;ב-1982

&lt;מאגר תקן 2113811 קוד a163Y00000DuRi3QAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 1004|תקנות מחלות בעלי חיים (הסדר יבוא מוצרי כוורת)|4351)), ((1364|תקנות אגרות חקלאיות|4384)), ((1388|תיקון לתקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4385)); ((תשנ&quot;ה, 1371|תיקון|5676)). ''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשמ&quot;ג, 190|הודעת אגרות חקלאיות|4423)), ((1119|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4483)); ((תשמ&quot;ד, 157|הודעת אגרות חקלאיות|4536)), ((1108|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4606)), ((2666|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4707)); ((תשמ&quot;ה, 692|הודעת אגרות חקלאיות|4761)), ((1200|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4798)), ((1760|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4841)); ((תשמ&quot;ו, 80|הודעת אגרות חקלאיות|7864)), ((1532|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4974)); ((תשמ&quot;ז, 283|הודעת אגרות חקלאיות|4994)), ((711|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5019)), ((1143|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5043)); ((תשמ&quot;ח, 463|הודעת אגרות חקלאיות|5083)), ((1056|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5127)); ((תשמ&quot;ט, 415|הודעת אגרות חקלאיות|5161)), ((878|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5188)); ((תש&quot;ן, 319|הודעת אגרות חקלאיות|5244)), ((526|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5259)); ((תשנ&quot;א, 49|הודעת אגרות חקלאיות|5299)), ((432|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5322)), ((954|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5364)); ((תשנ&quot;ב, 309|הודעת אגרות חקלאיות|5391)), ((1399|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5460)); ((תשנ&quot;ג, 759|הודעת אגרות חקלאיות|5516)); ((תשנ&quot;ד, 346|הודעת אגרות חקלאיות|5571)), ((1130|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5611)); ((תשנ&quot;ה, 487|הודעת אגרות חקלאיות|5648)); ((תשנ&quot;ו, 300|הודעת אגרות חקלאיות|5724)), ((1401|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5769)); ((תשנ&quot;ז, 618|הודעת אגרות חקלאיות|5826)), ((1239|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5852)); ((תשנ&quot;ט, 402|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב,2311|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 18|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 658|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1133|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1223|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)), ((1226|ת&quot;ט|6803)); ((תש&quot;ע, 1588|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1270|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1596|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1469|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2029|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3343|הודעת אגרות חקלאיות|9431)); ((תשפ&quot;ג, 1799|הודעת אגרות חקלאיות|10653)); ((תשפ&quot;ד, 1873|הודעת אגרות חקלאיות|11189)), ((2689|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|11312)); ((תשפ&quot;ו, 239|הודעת אגרות חקלאיות|12105)); ((תשפ&quot;ז, 173|הודעת אגרות חקלאיות|12543)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#פרק ה|סעיף 20]] [[לפקודת מחלות בעלי חיים]], [[+|וסעיף 9]] [[לפקודת הגנת הדבורים]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ה)
: בתקנות אלה -
:- &quot;מוצרי כוורת&quot; - אבקת פרחים, מזון מלכות ופרופוליס;
:- &quot;אבקת פרחים&quot; - חומר חלבוני שהופק מפרחים והמשמש מזון לדבורים (pollen);
:- &quot;מזון מלכות&quot; - תערובת של חמרים חלבוניים ופחממיים המיוצרת על ידי דבורים והמשמשת לגידול רימות מלכות דבורים (Royal jelly);
:- &quot;פרופוליס&quot; - חומר חיטוי וציפוי כוורות המיוצר על ידי דבורים;
:- &quot;המנהל&quot; - מנהל השירותים הוטרינריים במשרד החקלאות;
:- &quot;נמל יבוא&quot; - נמלי הים: חיפה, אשדוד ואילת, נמל תעופה בן גוריון וכל נמל או אתר כניסה אחר שאישר המנהל לענין תקנות אלה;
:- &quot;רופא&quot; - רופא וטרינרי ממשלתי.

@ 2. יבוא מוצרי כוורת (תיקון: תשמ&quot;ב, תשנ&quot;ה, [הודעות])
: (א) לא ייבא אדם מוצרי כוורת אלא דרך נמל יבוא ועל פי רשיון בכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאיו.
: (ב) מבקש רשיון יגיש בקשתו בכתב למנהל עשרה ימים לפחות לפני צאת מוצרי הכוורת מארץ המוצא לישראל.
: (ג) המנהל רשאי לתת את הרשיון, לסרב לתיתו, לבטלו או להתלותו, לכלול בו תנאים, להוסיף עליהם או לשנותם.
: (ד) בעד רשיון לפי תקנות אלה תשולם אגרה בסך 60 שקלים חדשים (((החל מיולי 2026; 75 שקלים מתואמים ליולי 1982))).

@ 3. הודעה מוקדמת
: בעל רשיון יודיע בכתב לרופא על כל יבוא של מוצרי כוורת 48 שעות לפחות לפני התאריך המיועד לכניסתו לנמל היבוא.

@ 4. תנאים לשחרור מנמל היבוא
: רופא יתיר לשחרר מוצרי כוורת מנמל היבוא אם נתמלאו תנאים אלה:
: (1) תנאי הרשיון;
: (2) הוא מצא, בבדיקה שערך בהתאם להוראות המנהל, שאינם נושאי מחלה או אינם חשודים כנושאי מחלה העלולה לפגוע בבריאות בעלי החיים בארץ.

@ 5. סמכות המנהל לשחרור
: על אף האמור [[בתקנה 4]] רשאי המנהל לצוות על שחרור מוצרי כוורת מנמל היבוא אף אם לא נתמלאו כל תנאי הרשיון כאמור [[בסעיף 4(1)]].

@ 6. השמדת מוצרי כוורת
: המנהל רשאי לצוות על השמדתם של מוצרי כוורת, או על החזרתם לארץ המוצא, אם נתגלה שהם נושאי מחלה או חשודים כנושאי מחלה העלולה לפגוע בבריאות בעלי חיים בארץ.

@ 7. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן.

&lt;פרסום&gt; י&quot;ג בניסן התשמ&quot;ב (6 באפריל 1982)
&lt;חתימה&gt; שמחה ארליך, שר החקלאות</text>
      <sha1>k6918yito0b0jund7obakxtj61xk2wy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות מחלות בעלי חיים (הסדר יבוא מוצרי כוורת)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>379237</id>
    <revision>
      <id>3087868</id>
      <parentid>3073741</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:30:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087852]</comment>
      <origin>3087868</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10617" sha1="olol29ilgvjwjrf6knuqucwxrs1nesu" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות מחלות בעלי חיים (הסדר יבוא מוצרי כוורת), התשמ״ב–1982}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 1004|תקנות מחלות בעלי חיים (הסדר יבוא מוצרי כוורת)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4351.pdf}}, {{ח:תיבה|1364|תקנות אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4384.pdf}}, {{ח:תיבה|1388|תיקון לתקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4385.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 1371|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5676.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ג, 190|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4423.pdf}}, {{ח:תיבה|1119|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4483.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 157|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4536.pdf}}, {{ח:תיבה|1108|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4606.pdf}}, {{ח:תיבה|2666|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4707.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 692|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4761.pdf}}, {{ח:תיבה|1200|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4798.pdf}}, {{ח:תיבה|1760|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4841.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 80|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7864.pdf}}, {{ח:תיבה|1532|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4974.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 283|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4994.pdf}}, {{ח:תיבה|711|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5019.pdf}}, {{ח:תיבה|1143|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5043.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 463|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5083.pdf}}, {{ח:תיבה|1056|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 415|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5161.pdf}}, {{ח:תיבה|878|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5188.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 319|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5244.pdf}}, {{ח:תיבה|526|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5259.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 49|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5299.pdf}}, {{ח:תיבה|432|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5322.pdf}}, {{ח:תיבה|954|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5364.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 309|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5391.pdf}}, {{ח:תיבה|1399|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 759|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5516.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 346|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5571.pdf}}, {{ח:תיבה|1130|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 487|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 300|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5724.pdf}}, {{ח:תיבה|1401|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 618|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5826.pdf}}, {{ח:תיבה|1239|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 402|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב,2311|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 18|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 658|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1133|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6794.pdf}}, {{ח:תיבה|1223|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1588|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1270|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1596|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1469|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8118.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2029|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3343|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1799|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1873|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11189.pdf}}, {{ח:תיבה|2689|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 239|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 173|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12543.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#פרק ה|סעיף 20}} {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|לפקודת מחלות בעלי חיים}}, {{ח:חיצוני|פקודת הגנת הדבורים#סעיף 9|וסעיף 9}} {{ח:חיצוני|פקודת הגנת הדבורים|לפקודת הגנת הדבורים}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״ה}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוצרי כוורת“ – אבקת פרחים, מזון מלכות ופרופוליס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אבקת פרחים“ – חומר חלבוני שהופק מפרחים והמשמש מזון לדבורים (pollen);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזון מלכות“ – תערובת של חמרים חלבוניים ופחממיים המיוצרת על ידי דבורים והמשמשת לגידול רימות מלכות דבורים (Royal jelly);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרופוליס“ – חומר חיטוי וציפוי כוורות המיוצר על ידי דבורים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מנהל השירותים הוטרינריים במשרד החקלאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נמל יבוא“ – נמלי הים: חיפה, אשדוד ואילת, נמל תעופה בן גוריון וכל נמל או אתר כניסה אחר שאישר המנהל לענין תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא“ – רופא וטרינרי ממשלתי.

{{ח:סעיף|2|יבוא מוצרי כוורת|תיקון: תשמ״ב, תשנ״ה, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייבא אדם מוצרי כוורת אלא דרך נמל יבוא ועל פי רשיון בכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ב)}} מבקש רשיון יגיש בקשתו בכתב למנהל עשרה ימים לפחות לפני צאת מוצרי הכוורת מארץ המוצא לישראל.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי לתת את הרשיון, לסרב לתיתו, לבטלו או להתלותו, לכלול בו תנאים, להוסיף עליהם או לשנותם.
{{ח:תת|(ד)}} בעד רשיון לפי תקנות אלה תשולם אגרה בסך 60 שקלים חדשים {{ח:הערה|(החל מיולי 2026; 75 שקלים מתואמים ליולי 1982)}}.

{{ח:סעיף|3|הודעה מוקדמת}}
{{ח:ת}} בעל רשיון יודיע בכתב לרופא על כל יבוא של מוצרי כוורת 48 שעות לפחות לפני התאריך המיועד לכניסתו לנמל היבוא.

{{ח:סעיף|4|תנאים לשחרור מנמל היבוא}}
{{ח:ת}} רופא יתיר לשחרר מוצרי כוורת מנמל היבוא אם נתמלאו תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} תנאי הרשיון;
{{ח:תת|(2)}} הוא מצא, בבדיקה שערך בהתאם להוראות המנהל, שאינם נושאי מחלה או אינם חשודים כנושאי מחלה העלולה לפגוע בבריאות בעלי החיים בארץ.

{{ח:סעיף|5|סמכות המנהל לשחרור}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4}} רשאי המנהל לצוות על שחרור מוצרי כוורת מנמל היבוא אף אם לא נתמלאו כל תנאי הרשיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(1)}}.

{{ח:סעיף|6|השמדת מוצרי כוורת}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לצוות על השמדתם של מוצרי כוורת, או על החזרתם לארץ המוצא, אם נתגלה שהם נושאי מחלה או חשודים כנושאי מחלה העלולה לפגוע בבריאות בעלי חיים בארץ.

{{ח:סעיף|7|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן.

{{ח:חתימות|י״ג בניסן התשמ״ב (6 באפריל 1982)}}
* '''שמחה ארליך'''&lt;br&gt;שר החקלאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>olol29ilgvjwjrf6knuqucwxrs1nesu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו</title>
    <ns>116</ns>
    <id>379296</id>
    <revision>
      <id>3087781</id>
      <parentid>3072819</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T06:48:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3087781</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15024" sha1="5c1oxap4wrkv914pe2zthi6qgf4q7pv" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו, תשל&quot;ט-1979

&lt;מאגר תקן 2110657 קוד a163Y00000DuSncQAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;ט, 577|תקנות לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו|3940)), ((708|תיקון|3946)); ((תש&quot;ם, 1615|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4125)); ((תשמ&quot;א, 1565|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4274)); ((תשמ&quot;ג, 226|ת&quot;ט|4426)); ((תשמ&quot;ח, 675|תיקון|5097)); ((תשמ&quot;ט, 1244|תיקון|5209)); ((תשנ&quot;ב, 1122|תיקון|5447)); ((תשע&quot;ח, 247|תיקון|7888)). 
''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תש&quot;ם, 1756|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2631)); ((תשמ&quot;א, 1285|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2700)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 221|הודעת האגרות החקלאיות|4281)), ((1097|הודעת האגרות החקלאיות (מס' 2)|4356)); ((תשמ&quot;ג, 177|הודעת אגרות חקלאיות|4423)), ((1106|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4483)); ((תשמ&quot;ד, 144|הודעת אגרות חקלאיות|4536)), ((750|ת&quot;ט|4577)), ((1096|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4606)), ((2654|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4707)); ((תשמ&quot;ה, 680|הודעת אגרות חקלאיות|4761)), ((1188|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4798)), ((1748|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4841)); ((תשמ&quot;ו, 68|הודעת אגרות חקלאיות|7864)), ((1520|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4974)); ((תשמ&quot;ז, 272|הודעת אגרות חקלאיות|4994)), ((700|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5019)), ((1132|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5043)); ((תשמ&quot;ח, 451|הודעת אגרות חקלאיות|5083)), ((1044|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5127)); ((תשמ&quot;ט, 403|הודעת אגרות חקלאיות|5161)), ((866|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5188)); ((תש&quot;ן, 307|הודעת אגרות חקלאיות|5244)), ((514|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5259)); ((תשנ&quot;א, 37|הודעת אגרות חקלאיות|5299)), ((420|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5322)), ((942|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5364)); ((תשנ&quot;ב, 297|הודעת אגרות חקלאיות|5391)), ((1387|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5460)); ((תשנ&quot;ג, 747|הודעת אגרות חקלאיות|5516)); ((תשנ&quot;ד, 334|הודעת אגרות חקלאיות|5571)), ((1118|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5611)); ((תשנ&quot;ה, 475|הודעת אגרות חקלאיות|5648)); ((תשנ&quot;ו, 288|הודעת אגרות חקלאיות|5724)), ((1389|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5769)); ((תשנ&quot;ז, 606|הודעת אגרות חקלאיות|5826)), ((1227|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5852)); ((תשנ&quot;ט, 389|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב, 1011|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 6|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 645|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1120|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1212|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)), ((1226|ת&quot;ט|6803)); ((תש&quot;ע, 1577|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1259|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1585|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1458|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2018|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3332|הודעת אגרות חקלאיות|9431)); ((תשפ&quot;ג, 1788|הודעת אגרות חקלאיות|10653)); ((תשפ&quot;ד, 1862|הודעת אגרות חקלאיות|11189)), ((2678|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|11312)); ((תשפ&quot;ו, 228|הודעת אגרות חקלאיות|12105)); ((תשפ&quot;ז, 162|הודעת אגרות חקלאיות|12543)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 6]] [[=החוק|לחוק לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו, תשי&quot;ד-1954]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ט, תשע&quot;ח)
: בתקנות אלה -
:- &quot;יצואן&quot; - מי שעוסק בייצוא תוצרת;
:- &quot;תוצרת&quot; - פירות טריים, ירקות טריים, שרשים, גבעולים, פקעות פרחים, פרחים וענפי נוי מיובשים המיועדים לייצוא, למעט פרי הדר ואתרוגים;
:- &quot;אחראי&quot; - המחזיק או מפעיל תחנת אריזה, תחנת מעבר, בית קירור או מחסן;
:- &quot;חומר אריזה&quot; - חומר המשמש לעטיפה, לריפוד או לבידוד התוצרת, שאישר אותו המנהל;
:- &quot;מכל&quot; - אריזה המשמשת לייצוא תוצרת;
:- &quot;תחנת אריזה&quot; - מקום נקי, מאוורר ומוגן בפני שמש וגשם, המשמש למיון בירור ואריזה של תוצרת ואשר אישר אותו המנהל כתחנת אריזה;
:- &quot;תחנת מעבר&quot; - מקום שאישר המנהל לשם ביקורת על תוצרת ארוזה;
:- &quot;בית קירור&quot; - מקום שבו מחזיקים בקירור תוצרת המיועדת ליצוא;
:- &quot;המנהל&quot; - כהגדרתו [[בחוק]] או מי שהוא הסמיכו לעניין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
:- &quot;מחסן&quot; - מקום בנמל המיועד להחסנת תוצרת ושאישר המנהל למטרה זו;
:- &quot;נמל&quot; - כמשמעותו [[בפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל&quot;א-1971]], ונמל התעופה לוד.

@ 2. איסור יצוא תוצרת משטח פגוע
: לא ייצא אדם תוצרת משטח חקלאי שעיבודו הוזנח או שנפגע ממחלות או במזיקים, או כתוצאה מקור, כפור, שטפון, ברד, שרב או פגעי טבע אחרים ושנפסל בידי מבקר.

@ 3. מקום החסנה
: לא יחזיק יצואן תוצרת אלא באחד ממקומות אלה: תחנת אריזה, תחנת מעבר, בית קירור ומחסן (להלן - מקום החסנה).

@ 4. תנאים סניטריים במקום החסנה (תיקון: תשע&quot;ח)
: האחראי למקום החסנה יחזיקו נקי משיירי תוצרת ופסולתה, ישמידם, יטמנם באדמה או ינקוט באמצעים אחרים לפי הוראות המבקר, והוא יחטא את מקום ההחסנה אם יורה המבקר על כך.

@ 5. תנאים סניטריים להובלת תוצרת
: לא יוביל יצואן בעצמו או על ידי אחרים תוצרת אלא בתנאים אלה:
: (1) כלי ההובלה המשמשים להובלתה מוחזקים במצב נקי בהתאם להוראות המבקר;
: (2) כלי ההובלה הוא בהתאם להוראת המבקר;
: (3) הוטענה ופורקה כשהיא מוגנת בפני אבק, מים ושמש.

@ 6. סירוב לבדוק תוצרת
: לא מילא אדם אחרי הוראות [[תקנות 4]] [[ו-5]], רשאי מבקר לסרב לבדוק את התוצרת.

@ 7. חמרי אריזה
: כל חומר דפוס, דיו, או דבר שהשתמשו בו לציון על נייר או חומר אחר המשמשים לעטיפת תוצרת, או על תווית הנדבקת על תוצרת חייב להיות בלתי רעיל. חומר הדפוס או הדיו לא יבואו במגע ישיר עם התוצרת, למעט בעטיפת פקעות, פרחים ופרחים מיובשים.

@ 8. אריזה של תוצרת
: לא ייצא אדם תוצרת אלא כשהיא -
: (1) ארוזה במכל חדש, שלם, נקי וחזק ולאחר שהמנהל אישר כי המכל מתאים לאריזת תוצרת;
: (2) ארוזה בחמרי אריזה חדשים, נקיים, וחזקים, ומתקיימים לגביהם הוראות [[תקנה 7]], והמנהל אישר כי חומר האריזה מתאים לאריזה;
: (3) יותר משלוח פרחים באריזה חוזרת אם יאשר זאת המנהל.

@ 9. תכולת המכל (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) הזן וגודל התוצרת שבמכל יהיו אחידים.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי המנהל להתיר אריזת תוצרת ממויינת לגדלים מעורבים (mixed), אם הוכח להנחת דעתו כי הרשות בארץ מסויימת או הקונים דורשים מיון כאמור;
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי המנהל להתיר אריזת תערובת זני פרחים שונים.

@ 10. סימון מכל (תיקון: תשמ&quot;ט, תשע&quot;ח)
: (א) מכל יסומן לפי הוראות תקנות אלה, אלא אם נקבע אחרת בדין לגבי תוצרת מסויימת.
: (ב) על דופן חיצוני של המכל יצויינו בלועזית בצורה ברורה ובלתי ניתנת למחיקה הפרטים הבאים:
:: (1) שם היצרן או מספרו או שם תחנת האריזה או קוד מוכר;
:: (1א) שם היצואן ומען או קוד מוכר;
:: (2) שם התוצרת;
:: (3) המילים: Produce of Israel;
:: (4) סוג התוצרת;
:: (5) מיון;
:: (6) משקל נטו או מספר יחידות;
:: (7) פרטים נוספים, שאישר המנהל, בהתאם לדרישות מדינת היעד.
: (ג) אין חובה לציין את הפרטים לפי תקנת משנה (ב)(6) לגבי פרחים וצמחי נוי.
: (ד) מותר לציין על גבי המכל תאריך אריזתה של התוצרת.

@ 11. בדיקת תוצרת (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) לא ייצא אדם תוצרת אלא לאחר שהגיש אותה לבדיקה על ידי המבקר בתחום נמל, במקום החסנה, או בכל מקום אחר שאישר המנהל למטרה זו.
: (ב) (((בוטלה).))

@ 11א. קיום הוראות (תיקון: תשמ&quot;ט, תשע&quot;ח)
: לא תאושר תוצרת אלא אם כן נתקיימו בה ההוראות המפורטות בתקנות אלה [[ובתוספת]].

@ 12. סמכות המבקר
: לאחר בדיקת התוצרת, יעשה המבקר אחד מאלה:
: (1) יאשר את התוצרת ויתן תעודת יצוא שבה צויין סוג התוצרת;
: (2) יסרב לאשר התוצרת או חלק ממנה ליצוא ואם עשה כן, יתן תעודה המפרטת את נימוקי הסירוב;
: (3) יסרב לאשר את התוצרת, או חלק ממנה, ליצוא, אולם ירשה לארזה מחדש בתנאים שיפרטם בתעודה שיתן.

@ 13. ניתוח סיכונים (תיקון: תשע&quot;ח)
: המנהל רשאי לבצע ניתוח של הסיכונים הקיימים בתחום ייצוא התוצרת לבריאות הצומח במדינות היעד ולעמידה בהתחייבויות בין-לאומיות, לשם תכנון פעולות הפיקוח על קיום הוראות תקנות אלה.

@ 14. אריזה מחדש
: (א) יצואן שתוצרתו נפסלה לפי [[תקנה 12(3)]], יארזה מחדש על חשבונו לפי סוגים, תוך זמן שהורה המבקר ובפיקוחו.
: (ב) המבקר רשאי להתיר אריזה מחדש של תוצרת שלא בפיקוחו.
: (ג) תוצרת שנארזה מחדש שלא בפיקוח המבקר, יגישה היצואן מחדש לבדיקה.
: (ד) לא ארז היצואן את התוצרת מחדש לפי הוראות המבקר, רואים אותה כאילו השתמש המבקר לגביה בסמכותו לפי [[תקנה 12(2)]].

@ 15. תעודת יצוא ותעודת משלוח
: (א) כל תוצרת המיועדת למקום החסנה או לנמל, תהיה מלווה בתעודת יצוא של שירות הביקורת, המאשרת כי התוצרת נבדקה ואושרה ליצוא.
: (ב) לא נבדקה התוצרת במקום הכנתה בידי שירות הביקורת, יצרף היצואן לתוצרת תעודת משלוח אשר תכיל פרטים אלה:
:: (1) שם היצואן;
:: (2) מספר היחידות, שם התוצרת, מקורה, הסוג, הגודל ותאריך.

@ 16. בדיקה מחדש
: המנהל רשאי, אם ראה צורך בכך, להורות למבקר, גם לאחר ביצוע בדיקה, לבדוק שוב תוצרת, והוראות [[תקנות 12]], [[13]] [[ו-14]] יחולו.

@ 17. שינויים לאחר בדיקה
: לא יפתח, לא יתקן ולא ישנה אדם מכל, או תכולתו, או הסימון שעליו, לאחר שנבדק בידי המבקר.

@ 18. משלוח נסיוני
: הוראות תקנות אלה לא יחולו על משלוח תוצרת שהמנהל אישר בכתב כמשלוח נסיוני.

@ 19. אגרות (תיקון: תשל&quot;ט, תשמ&quot;ח, [הודעות])
: בעד בדיקת תוצרת ישלם היצואן אגרה כדלקמן:
:: פרחים, צמחי נוי וצמחי בר - 0.0048 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 1988; החל מיולי 2026, 0.02 ש&quot;ח))) לכל 10 פרחים או חלק מהם.
:: אגוזי אדמה - 1.20 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 1988; החל מיולי 2026, 7.20 ש&quot;ח))) לטונה.
:: פירות וירקות - 2.95 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 1988; החל מיולי 2026, 18 ש&quot;ח))) לטונה.
:: תות שדה - 0.036 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 1988; החל מיולי 2027, 0.27 ש&quot;ח))) למכל.

@ 20. שמירת דינים
: תקנות אלה באות להוסיף על הוראות כל חיקוק אחר ולא לגרוע מהן.

@ 21. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה שלושים יום מיום פרסומן.

@ 22. ביטול
: תקנות לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו, תשל&quot;ה-1975 - בטלות.

== תוספת (תיקון: תשמ&quot;ט, תשע&quot;ח) ==
@ : [[בתוספת זו]], &quot;תוצרת&quot; - תוצרת המסופקת בצורה טריה לצרכן, למעט תוצרת לתעשיה.

@ 1. דרישות איכות יסודיות (תיקון: תשע&quot;ח)
: על התוצרת להיות:
: שלמה, בריאה, חופשית מפגיעות מזיקים ומחלות האסורות במדינת היעד, נקיה, חופשית מסימנים נראים של חומר זר, חופשית מטעם וריח זרים, מפותחת ובמצב הבשלה שיאפשר לה לעמוד בטיפול ובמשלוח ויבטיח הגעה ליעד במצב משביע רצון.

@ 2. (תיקון: תשע&quot;ח) : תקני איכות נוספים ככל שהם נדרשים במדינת היעד.

@ 3. (תיקון: תשע&quot;ח) : (((נמחק).))
@ 4. (תיקון: תשע&quot;ח) : (((נמחק).))

== תוספת שנייה (((בוטלה))) (תיקון: תשמ&quot;ט, תשע&quot;ח) ==

&lt;פרסום&gt; י&quot;ט בתשרי תשל&quot;ט (19 באוקטובר 1979)
&lt;חתימה&gt; אריאל שרון שר החקלאות</text>
      <sha1>5c1oxap4wrkv914pe2zthi6qgf4q7pv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>379297</id>
    <revision>
      <id>3087837</id>
      <parentid>3072830</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:01:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087781]</comment>
      <origin>3087837</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20657" sha1="ftq8vj1crsy108ewmzjb0lmgaa7cqtc" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו, תשל״ט–1979}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשל״ט, 577|תקנות לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3940.pdf}}, {{ח:תיבה|708|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3946.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 1615|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4125.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1565|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4274.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4426.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 675|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5097.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 1244|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5209.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 1122|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5447.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 247|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7888.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תש״ם, 1756|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2631.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1285|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2700.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 221|הודעת האגרות החקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4281.pdf}}, {{ח:תיבה|1097|הודעת האגרות החקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 177|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4423.pdf}}, {{ח:תיבה|1106|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4483.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 144|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4536.pdf}}, {{ח:תיבה|750|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4577.pdf}}, {{ח:תיבה|1096|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4606.pdf}}, {{ח:תיבה|2654|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4707.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 680|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4761.pdf}}, {{ח:תיבה|1188|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4798.pdf}}, {{ח:תיבה|1748|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4841.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 68|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7864.pdf}}, {{ח:תיבה|1520|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4974.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 272|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4994.pdf}}, {{ח:תיבה|700|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5019.pdf}}, {{ח:תיבה|1132|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5043.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 451|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5083.pdf}}, {{ח:תיבה|1044|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 403|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5161.pdf}}, {{ח:תיבה|866|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5188.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 307|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5244.pdf}}, {{ח:תיבה|514|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5259.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 37|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5299.pdf}}, {{ח:תיבה|420|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5322.pdf}}, {{ח:תיבה|942|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5364.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 297|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5391.pdf}}, {{ח:תיבה|1387|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 747|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5516.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 334|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5571.pdf}}, {{ח:תיבה|1118|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 475|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 288|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5724.pdf}}, {{ח:תיבה|1389|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 606|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5826.pdf}}, {{ח:תיבה|1227|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 389|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1011|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 6|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 645|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1120|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6794.pdf}}, {{ח:תיבה|1212|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1577|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1259|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1585|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1458|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8118.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2018|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3332|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1788|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1862|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11189.pdf}}, {{ח:תיבה|2678|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 228|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 162|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12543.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו#סעיף 6|סעיף 6}} {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו|לחוק לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו, תשי״ד–1954}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשמ״ט, תשע״ח}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצואן“ – מי שעוסק בייצוא תוצרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוצרת“ – פירות טריים, ירקות טריים, שרשים, גבעולים, פקעות פרחים, פרחים וענפי נוי מיובשים המיועדים לייצוא, למעט פרי הדר ואתרוגים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אחראי“ – המחזיק או מפעיל תחנת אריזה, תחנת מעבר, בית קירור או מחסן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר אריזה“ – חומר המשמש לעטיפה, לריפוד או לבידוד התוצרת, שאישר אותו המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכל“ – אריזה המשמשת לייצוא תוצרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחנת אריזה“ – מקום נקי, מאוורר ומוגן בפני שמש וגשם, המשמש למיון בירור ואריזה של תוצרת ואשר אישר אותו המנהל כתחנת אריזה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחנת מעבר“ – מקום שאישר המנהל לשם ביקורת על תוצרת ארוזה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית קירור“ – מקום שבו מחזיקים בקירור תוצרת המיועדת ליצוא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו|בחוק}} או מי שהוא הסמיכו לעניין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחסן“ – מקום בנמל המיועד להחסנת תוצרת ושאישר המנהל למטרה זו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נמל“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|בפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל״א–1971}}, ונמל התעופה לוד.

{{ח:סעיף|2|איסור יצוא תוצרת משטח פגוע}}
{{ח:ת}} לא ייצא אדם תוצרת משטח חקלאי שעיבודו הוזנח או שנפגע ממחלות או במזיקים, או כתוצאה מקור, כפור, שטפון, ברד, שרב או פגעי טבע אחרים ושנפסל בידי מבקר.

{{ח:סעיף|3|מקום החסנה}}
{{ח:ת}} לא יחזיק יצואן תוצרת אלא באחד ממקומות אלה: תחנת אריזה, תחנת מעבר, בית קירור ומחסן (להלן – מקום החסנה).

{{ח:סעיף|4|תנאים סניטריים במקום החסנה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} האחראי למקום החסנה יחזיקו נקי משיירי תוצרת ופסולתה, ישמידם, יטמנם באדמה או ינקוט באמצעים אחרים לפי הוראות המבקר, והוא יחטא את מקום ההחסנה אם יורה המבקר על כך.

{{ח:סעיף|5|תנאים סניטריים להובלת תוצרת}}
{{ח:ת}} לא יוביל יצואן בעצמו או על ידי אחרים תוצרת אלא בתנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} כלי ההובלה המשמשים להובלתה מוחזקים במצב נקי בהתאם להוראות המבקר;
{{ח:תת|(2)}} כלי ההובלה הוא בהתאם להוראת המבקר;
{{ח:תת|(3)}} הוטענה ופורקה כשהיא מוגנת בפני אבק, מים ושמש.

{{ח:סעיף|6|סירוב לבדוק תוצרת}}
{{ח:ת}} לא מילא אדם אחרי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנות 4}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}}, רשאי מבקר לסרב לבדוק את התוצרת.

{{ח:סעיף|7|חמרי אריזה}}
{{ח:ת}} כל חומר דפוס, דיו, או דבר שהשתמשו בו לציון על נייר או חומר אחר המשמשים לעטיפת תוצרת, או על תווית הנדבקת על תוצרת חייב להיות בלתי רעיל. חומר הדפוס או הדיו לא יבואו במגע ישיר עם התוצרת, למעט בעטיפת פקעות, פרחים ופרחים מיובשים.

{{ח:סעיף|8|אריזה של תוצרת}}
{{ח:ת}} לא ייצא אדם תוצרת אלא כשהיא –
{{ח:תת|(1)}} ארוזה במכל חדש, שלם, נקי וחזק ולאחר שהמנהל אישר כי המכל מתאים לאריזת תוצרת;
{{ח:תת|(2)}} ארוזה בחמרי אריזה חדשים, נקיים, וחזקים, ומתקיימים לגביהם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7}}, והמנהל אישר כי חומר האריזה מתאים לאריזה;
{{ח:תת|(3)}} יותר משלוח פרחים באריזה חוזרת אם יאשר זאת המנהל.

{{ח:סעיף|9|תכולת המכל|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הזן וגודל התוצרת שבמכל יהיו אחידים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי המנהל להתיר אריזת תוצרת ממויינת לגדלים מעורבים (mixed), אם הוכח להנחת דעתו כי הרשות בארץ מסויימת או הקונים דורשים מיון כאמור;
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי המנהל להתיר אריזת תערובת זני פרחים שונים.

{{ח:סעיף|10|סימון מכל|תיקון: תשמ״ט, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מכל יסומן לפי הוראות תקנות אלה, אלא אם נקבע אחרת בדין לגבי תוצרת מסויימת.
{{ח:תת|(ב)}} על דופן חיצוני של המכל יצויינו בלועזית בצורה ברורה ובלתי ניתנת למחיקה הפרטים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} שם היצרן או מספרו או שם תחנת האריזה או קוד מוכר;
{{ח:תתת|(1א)}} שם היצואן ומען או קוד מוכר;
{{ח:תתת|(2)}} שם התוצרת;
{{ח:תתת|(3)}} המילים: Produce of Israel;
{{ח:תתת|(4)}} סוג התוצרת;
{{ח:תתת|(5)}} מיון;
{{ח:תתת|(6)}} משקל נטו או מספר יחידות;
{{ח:תתת|(7)}} פרטים נוספים, שאישר המנהל, בהתאם לדרישות מדינת היעד.
{{ח:תת|(ג)}} אין חובה לציין את הפרטים לפי תקנת משנה (ב)(6) לגבי פרחים וצמחי נוי.
{{ח:תת|(ד)}} מותר לציין על גבי המכל תאריך אריזתה של התוצרת.

{{ח:סעיף|11|בדיקת תוצרת|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייצא אדם תוצרת אלא לאחר שהגיש אותה לבדיקה על ידי המבקר בתחום נמל, במקום החסנה, או בכל מקום אחר שאישר המנהל למטרה זו.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|11א|קיום הוראות|תיקון: תשמ״ט, תשע״ח}}
{{ח:ת}} לא תאושר תוצרת אלא אם כן נתקיימו בה ההוראות המפורטות בתקנות אלה {{ח:פנימי|תוספת|ובתוספת}}.

{{ח:סעיף|12|סמכות המבקר}}
{{ח:ת}} לאחר בדיקת התוצרת, יעשה המבקר אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} יאשר את התוצרת ויתן תעודת יצוא שבה צויין סוג התוצרת;
{{ח:תת|(2)}} יסרב לאשר התוצרת או חלק ממנה ליצוא ואם עשה כן, יתן תעודה המפרטת את נימוקי הסירוב;
{{ח:תת|(3)}} יסרב לאשר את התוצרת, או חלק ממנה, ליצוא, אולם ירשה לארזה מחדש בתנאים שיפרטם בתעודה שיתן.

{{ח:סעיף|13|ניתוח סיכונים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לבצע ניתוח של הסיכונים הקיימים בתחום ייצוא התוצרת לבריאות הצומח במדינות היעד ולעמידה בהתחייבויות בין־לאומיות, לשם תכנון פעולות הפיקוח על קיום הוראות תקנות אלה.

{{ח:סעיף|14|אריזה מחדש}}
{{ח:תת|(א)}} יצואן שתוצרתו נפסלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12(3)}}, יארזה מחדש על חשבונו לפי סוגים, תוך זמן שהורה המבקר ובפיקוחו.
{{ח:תת|(ב)}} המבקר רשאי להתיר אריזה מחדש של תוצרת שלא בפיקוחו.
{{ח:תת|(ג)}} תוצרת שנארזה מחדש שלא בפיקוח המבקר, יגישה היצואן מחדש לבדיקה.
{{ח:תת|(ד)}} לא ארז היצואן את התוצרת מחדש לפי הוראות המבקר, רואים אותה כאילו השתמש המבקר לגביה בסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12(2)}}.

{{ח:סעיף|15|תעודת יצוא ותעודת משלוח}}
{{ח:תת|(א)}} כל תוצרת המיועדת למקום החסנה או לנמל, תהיה מלווה בתעודת יצוא של שירות הביקורת, המאשרת כי התוצרת נבדקה ואושרה ליצוא.
{{ח:תת|(ב)}} לא נבדקה התוצרת במקום הכנתה בידי שירות הביקורת, יצרף היצואן לתוצרת תעודת משלוח אשר תכיל פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם היצואן;
{{ח:תתת|(2)}} מספר היחידות, שם התוצרת, מקורה, הסוג, הגודל ותאריך.

{{ח:סעיף|16|בדיקה מחדש}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי, אם ראה צורך בכך, להורות למבקר, גם לאחר ביצוע בדיקה, לבדוק שוב תוצרת, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנות 12}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}} {{ח:פנימי|סעיף 14|ו־14}} יחולו.

{{ח:סעיף|17|שינויים לאחר בדיקה}}
{{ח:ת}} לא יפתח, לא יתקן ולא ישנה אדם מכל, או תכולתו, או הסימון שעליו, לאחר שנבדק בידי המבקר.

{{ח:סעיף|18|משלוח נסיוני}}
{{ח:ת}} הוראות תקנות אלה לא יחולו על משלוח תוצרת שהמנהל אישר בכתב כמשלוח נסיוני.

{{ח:סעיף|19|אגרות|תיקון: תשל״ט, תשמ״ח, [הודעות]}}
{{ח:ת}} בעד בדיקת תוצרת ישלם היצואן אגרה כדלקמן:
{{ח:תת}} פרחים, צמחי נוי וצמחי בר – 0.0048 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1988; החל מיולי 2026, 0.02 ש״ח)}} לכל 10 פרחים או חלק מהם.
{{ח:תת}} אגוזי אדמה – 1.20 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1988; החל מיולי 2026, 7.20 ש״ח)}} לטונה.
{{ח:תת}} פירות וירקות – 2.95 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1988; החל מיולי 2026, 18 ש״ח)}} לטונה.
{{ח:תת}} תות שדה – 0.036 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1988; החל מיולי 2027, 0.27 ש״ח)}} למכל.

{{ח:סעיף|20|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} תקנות אלה באות להוסיף על הוראות כל חיקוק אחר ולא לגרוע מהן.

{{ח:סעיף|21|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה שלושים יום מיום פרסומן.

{{ח:סעיף|22|ביטול}}
{{ח:ת}} תקנות לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו, תשל״ה–1975 – בטלות.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשמ״ט, תשע״ח}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}}, ”תוצרת“ – תוצרת המסופקת בצורה טריה לצרכן, למעט תוצרת לתעשיה.

{{ח:סעיף*|1|דרישות איכות יסודיות|תיקון: תשע״ח|עוגן=תוספת פרט 1}}
{{ח:ת}} על התוצרת להיות:
{{ח:ת}} שלמה, בריאה, חופשית מפגיעות מזיקים ומחלות האסורות במדינת היעד, נקיה, חופשית מסימנים נראים של חומר זר, חופשית מטעם וריח זרים, מפותחת ובמצב הבשלה שיאפשר לה לעמוד בטיפול ובמשלוח ויבטיח הגעה ליעד במצב משביע רצון.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשע״ח|עוגן=תוספת פרט 2}}
{{ח:ת}} תקני איכות נוספים ככל שהם נדרשים במדינת היעד.

{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשע״ח|עוגן=תוספת פרט 3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף*|4||תיקון: תשע״ח|עוגן=תוספת פרט 4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשמ״ט, תשע״ח}}

{{ח:חתימות|י״ט בתשרי תשל״ט (19 באוקטובר 1979)}}
* '''אריאל שרון'''&lt;br&gt;שר החקלאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>ftq8vj1crsy108ewmzjb0lmgaa7cqtc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הגנת הצומח (שימוש בקוטלי עשבים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>379344</id>
    <revision>
      <id>3087784</id>
      <parentid>3072822</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T06:49:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3087784</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11927" sha1="nsyoq5y5qbryoelqgyyodnm9t62m2ja" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הגנת הצומח (שימוש בקוטלי עשבים), תשכ&quot;ט-1969
=== תקנות בדבר שימוש בקוטלי עשבים ===

&lt;מאגר תקן 2102497 קוד a163Y00000DuP6SQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשכ&quot;ט, 754|תקנות הגנת הצומח (שימוש בקוטלי עשבים)|2340)); ((תשל&quot;ה, 2317|תיקון|3373)); ((תשל&quot;ז, 571|תיקון מס' 2|3638)); ((תשל&quot;ט, 710|תיקון|3946)), ((1831|תיקון מס' 2|4023)); ((תש&quot;ם, 1615|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4125)); ((תשמ&quot;א, 1564|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4274)); ((תשמ&quot;ז, 83|תיקון|4978)). 
''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תש&quot;ם, 1756|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2631)); ((תשמ&quot;א, 1285|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2700)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 221|הודעת האגרות החקלאיות|4281)), ((1097|הודעת האגרות החקלאיות (מס' 2)|4356)); ((תשמ&quot;ג, 178|הודעת אגרות חקלאיות|4423)), ((1107|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4483)); ((תשמ&quot;ד, 145|הודעת אגרות חקלאיות|4536)), ((1097|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4606)), ((2655|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4707)); ((תשמ&quot;ה, 681|הודעת אגרות חקלאיות|4761)), ((1189|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4798)), ((1749|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4841)); ((תשמ&quot;ו, 69|הודעת אגרות חקלאיות|7864)), ((1521|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4974)); ((תשמ&quot;ז, 272|הודעת אגרות חקלאיות|4994)), ((700|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5019)), ((1132|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5043)); ((תשמ&quot;ח, 452|הודעת אגרות חקלאיות|5083)), ((1044|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5127)); ((תשמ&quot;ט, 403|הודעת אגרות חקלאיות|5161)), ((866|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5188)); ((תש&quot;ן, 307|הודעת אגרות חקלאיות|5244)), ((514|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5259)); ((תשנ&quot;א, 38|הודעת אגרות חקלאיות|5299)), ((421|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5322)), ((943|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5364)); ((תשנ&quot;ב, 297|הודעת אגרות חקלאיות|5391)), ((1387|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5460)); ((תשנ&quot;ג, 748|הודעת אגרות חקלאיות|5516)); ((תשנ&quot;ד, 335|הודעת אגרות חקלאיות|5571)), ((1118|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5611)); ((תשנ&quot;ה, 476|הודעת אגרות חקלאיות|5648)); ((תשנ&quot;ו, 289|הודעת אגרות חקלאיות|5724)), ((1390|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5769)); ((תשנ&quot;ז, 607|הודעת אגרות חקלאיות|5826)), ((1228|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5852)); ((תשנ&quot;ט, 390|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב, 1012|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 7|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 646|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1121|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1213|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)), ((1226|ת&quot;ט|6803)); ((תש&quot;ע, 1578|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1260|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1586|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1458|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2018|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3332|הודעת אגרות חקלאיות|9431)); ((תשפ&quot;ג, 1788|הודעת אגרות חקלאיות|10653)); ((תשפ&quot;ד, 1862|הודעת אגרות חקלאיות|11189)), ((2678|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|11312)); ((תשפ&quot;ו, 228|הודעת אגרות חקלאיות|12105)); ((תשפ&quot;ז, 162|הודעת אגרות חקלאיות|12543)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 4]], [[+|5]], [[+|6]], [[+|7]] [[+|ו-8]] [[=החוק|לחוק הגנת הצומח, תשט&quot;ז-1956]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;רשיון&quot; - רשיון שניתן לפי [[תקנה 2]];
:- &quot;אישור&quot; - אישור שניתן לפי [[תקנה 5]];
:- &quot;היתר&quot; - היתר שניתן לפי [[תקנה 13]];
:- &quot;מנהל&quot; - מנהל האגף להגנת הצומח במשרד החקלאות;
:- &quot;מפעיל&quot; - אדם המפעיל מכשיר ריסוס מן האויר באמצעות כלי טיס לשם הדברת עשבים על ידי שימוש בקוטלי עשבים;
:- &quot;קוטלי עשבים&quot; - כל אחד מהתכשירים המנויים מטה כפי שהם מורכבים בכל מתכון (פורמולציה):
::: 2, 4–כלורופנוקסי חומצת החומץ (‎2, 4 – D);
::: 2-מטיל 4–כלורופנוקסי חומצת החומץ (MCPA);
::: 2, 4, 5 – תלת כלורופנוקסי חומצת החומץ (‎2, 4, 5 – T);
::: גרמוקסון (פאראקואט) המכיל 1, 1–דומתיל–4, 4–ביפירידיליום, 2–דומתיל סולפאט;
::: רגלון (דיקוואט) המכיל 1, 1 אתילין–2, 2 ביפירידיליום 2–דוכלוריד;
::: דאלאפון המכיל 2, 2 חומצת דוכלור ו-פרופיונית;
::: אמיטרול המכיל 3 אמינו – 1, 2, 4 – טריאזול;
::: פיקלורם (טורדון) המכיל 4 אמינו – 3, 5, 6 – תלת כלורו חומצת פיקולין;
:- &quot;מחזיק&quot; - המחזיק בקרקע ומעבדה, בין כבעל או מכוח כל דין או הסכם;
:- &quot;שדה&quot; - לרבות שטח בור, או שטח מיועד למרעה טבעי.

@ 2. רשיון מפעיל
: לא יעסוק אדם כמפעיל אלא לפי רשיון מאת המנהל ובהתאם לתנאי הרשיון.

@ 3. בקשת רשיון
: בקשה לרשיון תוגש למנהל בטופס שהוא הורה.

@ 4. אגרת רשיון (תיקון: תשל&quot;ה, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט, תשמ&quot;ז, [הודעות])
: (א) בעד רשיון תשולם אגרה של 250 לירות (((מתואם לינואר 1979; החל מיולי 2026, 165 ש&quot;ח))).
: (ב) בעד העתק רשיון במקום רשיון שאבד תשולם אגרה של 7.50 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 1986; החל מיולי 2026, 58 ש&quot;ח))).

@ 5. אישור
: (א) לא ירסס אדם בקוטלי עשבים מן האוויר אלא לפי אישור בכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאי האישור.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי אדם לרסס בתכשיר אמינו טריאזול למטרות שילוך בכותנה.

@ 6. בקשה לאישור
: (א) בקשה לאישור תוגש על ידי מחזיק למנהל בטופס שהוא הורה.
: (ב) לבקשה לאישור יצורפו שני עותקים של תרשים מדוייק של השטח המיועד לריסוס בקנה מידה שאינו קטן מ-1:20.000 ושבו סומן כיוון צפון; התרשים יכלול גם את פירוט הגידולים הרב-שנתיים ברצועה ברוחב של 1,000 מטר הגובלת עם השדה המטופל ואת הגידולים החד-שנתיים ברצועה ברוחב של 250 מטר הגובלת עם השדה המטופל; בבקשה לאישור יצויין כיוון הטיסות המוצע בזמן הריסוס.

@ 7. דרך הגשת בקשה
: בקשה לאישור תוגש באמצעות מפעיל לפחות ארבעה ימים לפני מועד הריסוס.

@ 8. תוקף אישור
: (א) תוקף אישור לא יעלה על שלושים יום מיום נתינתו.
: (ב) רשאי המנהל להאריך תוקף אישור על פי בקשת מחזיק, שהוגשה באמצעות מפעיל לתקופה שלא תעלה בכל פעם על שלושים יום.

@ 9. אגרה בעד אישור (תיקון: תשל&quot;ה, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ז, [הודעות])
: (א) בעד אישור תשולם אגרה של 250 לירות (((מתואם לינואר 1979; החל מיולי 2026, 196 ש&quot;ח))).
: (ב) בעד העתק מאישור במקום אישור שאבד תשולם אגרה של 7.50 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 1986; החל מיולי 2026, 58 ש&quot;ח))).

@ 10. ביטוח
: לא יינתן אישור אלא לאחר שהוכח למנהל כי המפעיל ביטח את עצמו בפני תביעות על נזק העשוי להיגרם לרכושו של צד שלישי שאינו המפעיל או המחזיק בקשר לביצוע ריסוס בקוטלי עשבים מן האויר.

@ 11. תנאים לריסוס מן האוויר
: (א) לא ירסס אדם בקוטלי עשבים מן האויר -
:: (1) בטיפות שקוטר הנפח התיכון שלהן קטן מ-400 מיקרון;
:: (2) כשמהירות הרוח מעל לשדה המטופל עולה על 12 ק&quot;מ לשעה והטיסה היא בגובה שלמטה משני מטרים;
:: (3) כשמהירות הרוח מעל לשדה המטופל עולה על 5 ק&quot;מ לשעה והטיסה היא בגובה העולה על 10 מטרים.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי המנהל להתיר במקרים מיוחדים ריסוס בתנאים אקלימיים שונים.

@ 12. איסור ריסוס מן האויר
: לא יינתן אישור לריסוס בקוטלי עשבים מן האויר, אם לדעת המנהל עלול להיפגע גידול בסביבות השדה המטופל.

@ 13. היתר
: לא יקנה אדם ולא יפעיל קוטלי עשבים המפורטים להלן כשהם במתכון אסטר:
: (1) ‎2,4–D
: (2) MCPA
: (3) טורדון
: (להלן - התכשירים), אלא אם ניתן לו היתר בכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאיו.

@ 14. בקשה להיתר
: הרוצה לקבל היתר יגיש למנהל בקשה בטופס שהמנהל הורה.

@ 15. מתן היתר
: (א) המנהל יציין בהיתר פרטים אלה:
:: (1) כמות התכשירים שהמבקש רשאי לרכוש על פיו;
:: (2) מטרת השימוש;
:: (3) מועד השימוש.
: (ב) היתר יוצא בשני עותקים.

@ 16. מכירת תכשיר
: לא ימכור אדם תכשיר מן התכשירים אלא למי שיש בידו היתר מאת המנהל ובהתאם לתנאיו.

@ 17. מתן רשיון אישור והיתר וביטולם
: מתן רשיון, אישור והיתר, סירוב לתיתם וקביעת תנאים לנתינתם, וכן ביטולם מסורים לשיקול דעתו של המנהל.

@ 18. נשיאת רשיון אישור והיתר
: אדם ישא עמו בכל עת הריסוס את הרשיון, האישור או ההיתר שניתנו לו.

@ 19. רישום מכירת קוטלי עשבים
: (א) המוכר קוטלי עשבים ינהל רישום רצוף של המכירות בספר מיוחד שיימצא במקום המכירה.
: (ב) בספר יירשם שם הקונה, מענו וכמות קוטלי העשבים שנמכרו.
: (ג) אחת לחודש ימציא המוכר למנהל רשימה הכוללת את שמות קוני קוטלי העשבים בחודש שחלף, מענם והכמויות שנמכרו להם באותו חודש.

@ 20. ביטול
: תקנות הגנת הצומח (שימוש בקוטלי עשבים באמצעות ריסוס מן האויר), תשכ&quot;ב-1962 - בטלות.

@ 21. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות הגנת הצומח (שימוש בקוטלי עשבים), תשכ&quot;ט-1969&quot;.

&lt;פרסום&gt; ה' בטבת תשכ&quot;ט (26 בדצמבר 1968) 
&lt;חתימה&gt; חיים גבתי, שר החקלאות</text>
      <sha1>nsyoq5y5qbryoelqgyyodnm9t62m2ja</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הגנת הצומח (שימוש בקוטלי עשבים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>379345</id>
    <revision>
      <id>3087834</id>
      <parentid>3072827</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:01:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087784]</comment>
      <origin>3087834</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16789" sha1="5iw3yukolva68kkrqubyc1depjv77xy" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הגנת הצומח (שימוש בקוטלי עשבים), תשכ״ט–1969}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר שימוש בקוטלי עשבים}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשכ״ט, 754|תקנות הגנת הצומח (שימוש בקוטלי עשבים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2340.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 2317|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3373.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 571|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3638.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 710|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3946.pdf}}, {{ח:תיבה|1831|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4023.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 1615|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4125.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1564|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4274.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 83|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4978.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תש״ם, 1756|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2631.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1285|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2700.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 221|הודעת האגרות החקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4281.pdf}}, {{ח:תיבה|1097|הודעת האגרות החקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 178|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4423.pdf}}, {{ח:תיבה|1107|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4483.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 145|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4536.pdf}}, {{ח:תיבה|1097|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4606.pdf}}, {{ח:תיבה|2655|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4707.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 681|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4761.pdf}}, {{ח:תיבה|1189|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4798.pdf}}, {{ח:תיבה|1749|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4841.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 69|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7864.pdf}}, {{ח:תיבה|1521|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4974.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 272|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4994.pdf}}, {{ח:תיבה|700|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5019.pdf}}, {{ח:תיבה|1132|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5043.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 452|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5083.pdf}}, {{ח:תיבה|1044|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 403|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5161.pdf}}, {{ח:תיבה|866|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5188.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 307|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5244.pdf}}, {{ח:תיבה|514|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5259.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 38|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5299.pdf}}, {{ח:תיבה|421|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5322.pdf}}, {{ח:תיבה|943|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5364.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 297|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5391.pdf}}, {{ח:תיבה|1387|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 748|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5516.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 335|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5571.pdf}}, {{ח:תיבה|1118|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 476|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 289|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5724.pdf}}, {{ח:תיבה|1390|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 607|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5826.pdf}}, {{ח:תיבה|1228|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 390|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1012|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 7|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 646|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1121|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6794.pdf}}, {{ח:תיבה|1213|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1578|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1260|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1586|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1458|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8118.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2018|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3332|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1788|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1862|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11189.pdf}}, {{ח:תיבה|2678|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 228|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 162|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12543.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצומח#סעיף 4|סעיפים 4}}, {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצומח#סעיף 5|5}}, {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצומח#סעיף 6|6}}, {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצומח#סעיף 7|7}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצומח#סעיף 8|ו־8}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצומח|לחוק הגנת הצומח, תשט״ז–1956}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון“ – רשיון שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור“ – אישור שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר“ – היתר שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|תקנה 13}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל“ – מנהל האגף להגנת הצומח במשרד החקלאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל“ – אדם המפעיל מכשיר ריסוס מן האויר באמצעות כלי טיס לשם הדברת עשבים על ידי שימוש בקוטלי עשבים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קוטלי עשבים“ – כל אחד מהתכשירים המנויים מטה כפי שהם מורכבים בכל מתכון (פורמולציה):
{{ח:תתת}} 2, 4־כלורופנוקסי חומצת החומץ (‎2, 4 – D);
{{ח:תתת}} 2־מטיל 4־כלורופנוקסי חומצת החומץ (MCPA);
{{ח:תתת}} 2, 4, 5 – תלת כלורופנוקסי חומצת החומץ (‎2, 4, 5 – T);
{{ח:תתת}} גרמוקסון (פאראקואט) המכיל 1, 1־דומתיל–4, 4־ביפירידיליום, 2־דומתיל סולפאט;
{{ח:תתת}} רגלון (דיקוואט) המכיל 1, 1 אתילין–2, 2 ביפירידיליום 2־דוכלוריד;
{{ח:תתת}} דאלאפון המכיל 2, 2 חומצת דוכלור ו־פרופיונית;
{{ח:תתת}} אמיטרול המכיל 3 אמינו – 1, 2, 4 – טריאזול;
{{ח:תתת}} פיקלורם (טורדון) המכיל 4 אמינו – 3, 5, 6 – תלת כלורו חומצת פיקולין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק“ – המחזיק בקרקע ומעבדה, בין כבעל או מכוח כל דין או הסכם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שדה“ – לרבות שטח בור, או שטח מיועד למרעה טבעי.

{{ח:סעיף|2|רשיון מפעיל}}
{{ח:ת}} לא יעסוק אדם כמפעיל אלא לפי רשיון מאת המנהל ובהתאם לתנאי הרשיון.

{{ח:סעיף|3|בקשת רשיון}}
{{ח:ת}} בקשה לרשיון תוגש למנהל בטופס שהוא הורה.

{{ח:סעיף|4|אגרת רשיון|תיקון: תשל״ה, תשל״ז, תשל״ט, תשמ״ז, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} בעד רשיון תשולם אגרה של 250 לירות {{ח:הערה|(מתואם לינואר 1979; החל מיולי 2026, 165 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעד העתק רשיון במקום רשיון שאבד תשולם אגרה של 7.50 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1986; החל מיולי 2026, 58 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|5|אישור}}
{{ח:תת|(א)}} לא ירסס אדם בקוטלי עשבים מן האוויר אלא לפי אישור בכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאי האישור.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי אדם לרסס בתכשיר אמינו טריאזול למטרות שילוך בכותנה.

{{ח:סעיף|6|בקשה לאישור}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לאישור תוגש על ידי מחזיק למנהל בטופס שהוא הורה.
{{ח:תת|(ב)}} לבקשה לאישור יצורפו שני עותקים של תרשים מדוייק של השטח המיועד לריסוס בקנה מידה שאינו קטן מ־1:20.000 ושבו סומן כיוון צפון; התרשים יכלול גם את פירוט הגידולים הרב־שנתיים ברצועה ברוחב של 1,000 מטר הגובלת עם השדה המטופל ואת הגידולים החד־שנתיים ברצועה ברוחב של 250 מטר הגובלת עם השדה המטופל; בבקשה לאישור יצויין כיוון הטיסות המוצע בזמן הריסוס.

{{ח:סעיף|7|דרך הגשת בקשה}}
{{ח:ת}} בקשה לאישור תוגש באמצעות מפעיל לפחות ארבעה ימים לפני מועד הריסוס.

{{ח:סעיף|8|תוקף אישור}}
{{ח:תת|(א)}} תוקף אישור לא יעלה על שלושים יום מיום נתינתו.
{{ח:תת|(ב)}} רשאי המנהל להאריך תוקף אישור על פי בקשת מחזיק, שהוגשה באמצעות מפעיל לתקופה שלא תעלה בכל פעם על שלושים יום.

{{ח:סעיף|9|אגרה בעד אישור|תיקון: תשל״ה, תשל״ז, תשל״ט, תשל״ט־2, תשמ״ז, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} בעד אישור תשולם אגרה של 250 לירות {{ח:הערה|(מתואם לינואר 1979; החל מיולי 2026, 196 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעד העתק מאישור במקום אישור שאבד תשולם אגרה של 7.50 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1986; החל מיולי 2026, 58 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|10|ביטוח}}
{{ח:ת}} לא יינתן אישור אלא לאחר שהוכח למנהל כי המפעיל ביטח את עצמו בפני תביעות על נזק העשוי להיגרם לרכושו של צד שלישי שאינו המפעיל או המחזיק בקשר לביצוע ריסוס בקוטלי עשבים מן האויר.

{{ח:סעיף|11|תנאים לריסוס מן האוויר}}
{{ח:תת|(א)}} לא ירסס אדם בקוטלי עשבים מן האויר –
{{ח:תתת|(1)}} בטיפות שקוטר הנפח התיכון שלהן קטן מ־400 מיקרון;
{{ח:תתת|(2)}} כשמהירות הרוח מעל לשדה המטופל עולה על 12 ק״מ לשעה והטיסה היא בגובה שלמטה משני מטרים;
{{ח:תתת|(3)}} כשמהירות הרוח מעל לשדה המטופל עולה על 5 ק״מ לשעה והטיסה היא בגובה העולה על 10 מטרים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי המנהל להתיר במקרים מיוחדים ריסוס בתנאים אקלימיים שונים.

{{ח:סעיף|12|איסור ריסוס מן האויר}}
{{ח:ת}} לא יינתן אישור לריסוס בקוטלי עשבים מן האויר, אם לדעת המנהל עלול להיפגע גידול בסביבות השדה המטופל.

{{ח:סעיף|13|היתר}}
{{ח:ת}} לא יקנה אדם ולא יפעיל קוטלי עשבים המפורטים להלן כשהם במתכון אסטר:
{{ח:תת|(1)}} ‎2,4-D
{{ח:תת|(2)}} MCPA
{{ח:תת|(3)}} טורדון
{{ח:ת}} (להלן – התכשירים), אלא אם ניתן לו היתר בכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאיו.

{{ח:סעיף|14|בקשה להיתר}}
{{ח:ת}} הרוצה לקבל היתר יגיש למנהל בקשה בטופס שהמנהל הורה.

{{ח:סעיף|15|מתן היתר}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל יציין בהיתר פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כמות התכשירים שהמבקש רשאי לרכוש על פיו;
{{ח:תתת|(2)}} מטרת השימוש;
{{ח:תתת|(3)}} מועד השימוש.
{{ח:תת|(ב)}} היתר יוצא בשני עותקים.

{{ח:סעיף|16|מכירת תכשיר}}
{{ח:ת}} לא ימכור אדם תכשיר מן התכשירים אלא למי שיש בידו היתר מאת המנהל ובהתאם לתנאיו.

{{ח:סעיף|17|מתן רשיון אישור והיתר וביטולם}}
{{ח:ת}} מתן רשיון, אישור והיתר, סירוב לתיתם וקביעת תנאים לנתינתם, וכן ביטולם מסורים לשיקול דעתו של המנהל.

{{ח:סעיף|18|נשיאת רשיון אישור והיתר}}
{{ח:ת}} אדם ישא עמו בכל עת הריסוס את הרשיון, האישור או ההיתר שניתנו לו.

{{ח:סעיף|19|רישום מכירת קוטלי עשבים}}
{{ח:תת|(א)}} המוכר קוטלי עשבים ינהל רישום רצוף של המכירות בספר מיוחד שיימצא במקום המכירה.
{{ח:תת|(ב)}} בספר יירשם שם הקונה, מענו וכמות קוטלי העשבים שנמכרו.
{{ח:תת|(ג)}} אחת לחודש ימציא המוכר למנהל רשימה הכוללת את שמות קוני קוטלי העשבים בחודש שחלף, מענם והכמויות שנמכרו להם באותו חודש.

{{ח:סעיף|20|ביטול}}
{{ח:ת}} תקנות הגנת הצומח (שימוש בקוטלי עשבים באמצעות ריסוס מן האויר), תשכ״ב–1962 – בטלות.

{{ח:סעיף|21|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הגנת הצומח (שימוש בקוטלי עשבים), תשכ״ט–1969“.

{{ח:חתימות|ה׳ בטבת תשכ״ט (26 בדצמבר 1968)}}
* '''חיים גבתי'''&lt;br&gt;שר החקלאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>5iw3yukolva68kkrqubyc1depjv77xy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רבינו חננאל על הש&quot;ס/סוכה/פרק א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>384617</id>
    <revision>
      <id>3087775</id>
      <parentid>1052687</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T06:12:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>א.מ.משולם</username>
        <id>13739</id>
      </contributor>
      <origin>3087775</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="101859" sha1="qdwg5u2pe3wod9fk7fxw11k8w0qia02" xml:space="preserve">{{מפרשים למסכת סוכה|רבינו חננאל|א}}
{{תוכן עניינים שטוח}}
{{המרת או.סי.אר 2}}

===[[סוכה ב א|דף ב עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ב א/&gt;

'''סוכה שהיא גבוהה''' מעשרים אמה פסולה. ור' יהודה מכשיר. ותנן בעירובין מבוי שהוא גבוה מעשרים אמה ימעט מ&quot;ש מבוי דקתני תקנתא כלומר ימעט זה הגובה יוריד הקורה למטה מכ' אמה ויתקן המבוי והוכשר. 

ולגבי סוכה תני פסולה לתני נמי גבי סוכה ימעט ושנינן בסוכה שפסילותה בגובה מדאורייתא ונפישי מלתא תני פסולה. 

מבוי שהוא מדרבנן כו' ובאו לבאר מנין כי הגובה פוסל בסוכה. 

רבה אמר מהא למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל כל סוכה שאינה ידועה דהאי סוכה דמצוה היא אינה סוכה. 

ולמעלה מכ' אמה אין אדם יודע שדר בסוכה דלא שלטא ביה עינא לפיכך פסולה ור' זירא אמר בצל דפנות ודחי אביי אלא מעתה מקום שאין החמה זורחת כגון עשתרות קרנים אם יעשה באותו מקום סוכה אינה סוכה משום שאין שם צל מפני חמה. ושני התם דל עשתרות קרנים המונעים החמה ונמצא צל סוכה הבא אם הדפנות תמצא צל הסכך במקום אחר רחוק מזה המקום שהוא תחת הסכך כי הוא מיצל. רבא אמר מדכתיב בסכות תשבו שבעת ימים ז' ימים בלבד. ש&quot;מ דירת עראי בעינן. ולמעלה מכ' אמה ודאי דירת קבע הוא ואינה דירת עראי לפיכך פסולה. אבל למטה מכ' אמה דמשכחת לה דעביד איניש דירת עראי אע&quot;ג דעביד לה מעין דירת קבע [נמי נפיק]. כולהי הני אמוראי כרבה לא אמרי משום דסבירא להו דהאי ידיעה דכתיב בה קרא ליתא ידיעה למאן דיתיב בסוכה דצריך היושב שיעור ידיעתו כי יושב בסכך של אותה סוכה אלא ידיעה לדורות כלומר הדורות הבאין כיון שרואין שעושין סוכות ומניחין בית דירתן ויושבין בימות החג בסוכה שואלין מפני מה עושין כך ומגידין להן אבותיהם מעשה יציאת מצרים. ור' זירא סוכה לימות המשיח היא. כלומר ישיבת ישראל בשלוה בלי פחד או אפילו במדבר במקום שאין שם לא חומה ולא עיר ואין חוששין אלא לחמה או לזרם מטר וסוכה לצל ולמכסה דיי ולא נלמד ממנה דין סוכה של מצוה. ומשני ר' זירא אי הכי ליכתוב חופה בלשון כיסוי כלומר דבר המכסה והמסתיר מן השמש ומן המטר אמאי כתיב בלשון סוכה ללמדך כי גם סוכה של מצוה (בעינן) זו היא מצותה (כרבה) [כרבא] נמי לא אמרי משום קושיא דאביי כו' הא דאמר ר' יאשי' אמר רב מחלוקת ת&quot;ק דמתני' ור' יהודה בשאין דפנות מגיעות לסכך אלא העמד דופן שתים או יותר תחת הסכך והשאר הניחו בלא דופן כדי שיהא האויר נכנס בו. 

&lt;קטע סוף=ב א/&gt;
===[[סוכה ב ב|דף ב עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ב ב/&gt;

אבל אם מגיעות לסכך אפי' למעלה מכ' אמ' (כ&quot;ש) [כשרה] כרבה דאמר משום ידיעה היא וקיי&quot;ל כרבה דהא כל מיליה כרב (הונא) עביד והא דאמר רב הונא משמיה דרב מחלוקת בשאין בה אלא ד' על ד' אמות כו'. 

והא דאמר רב חנן משמיה דרב מחלוקת כשאינה מחזקת אלא ראשו ורובו ושולחנו וכו' דבריהן פשוטין הן. נמצאו שמועות שלשתן משמיה דרב ואמרינן בשלמא שמועה דרבי יאשיה לא פליגא אשמעתא דרב הונא ורב חנן משום דלא איירי אלא הכשר בדפנות אבל משך בשיעור לא אורי ויש מי שגורסים פליגא ופשוטה היא אלא רב הונא ורב חנן בר רבה במחזקת ראשו ורובו פליגי אבל אם הוא רחבה יתיר מזה השיעור [כשרה] נימא בהכשר סוכה פליגי אליבא דרב ושנינן לא כולי עלמא הכשר סוכה במחזקה ראשו ורובו ושלחנו ובהא פליגי מר סבר רב חנן בר רבה במחזקת ראשו ורובו פליגי אבל אם היא רחבה יתיר מזה השיעור אפילו גובהה מכ' אמה אפילו לת&quot;ק כשר וכ&quot;ש לר' יהודה ורב הונא סבר מכדי ראשו ורובו ושלחנו עד ד' אמות על ד' אמות פליגי. 

יתר מד' אמות על ד' אמות אפילו גבוה מכ' אמה כשרה לדברי הכל. ומותבינן מהא דתניא סוכה שהיא גבוהה מכ' אמות פסולה ור' יהודה מכשיר עד מ' ונ' אמה. 

א&quot;ר יהודה מעשה בסוכת הילני המלכה שהיתה גבוהה מכ' אמה והיו זקנים נכנסין אצלה ולא אמרו לה דבר:

ירושלמי אמרו לו מפני שהיא אשה ואין אשה מצווה במצות. ואמר להן והלא ז' בנים היו לה תלמידי חכמים אית לך למימר בסוכת מלכה שאינה מחזקת אלא ראשו ורובו ושלחנו אלא כשאין הדפנות מגיעות לסכך דכך אורחייהו דעתירייא למעבד דפנת' קלילן די יהא [קרירא] עייל (פי' מן קדר הלכתי בלא חמה) . דייקינן מינה דלא מייתי ראיה מסוכת הילני המלכה אלא בדבר שחלקו והביא סיוע לדבריו עכשיו אם תאמר כשאין הדפנות מגיעות לסכך חלוקתם שפיר שדרך המלכה לישב בסוכה כעין זו. 

&lt;קטע סוף=ב ב/&gt;
===[[סוכה ג א|דף ג עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ג א/&gt;

אבל לדברי (הכל) מי שאו' בסוכה קטנה פליגי וכי דרך מלכה לישב בסוכה קטנה ושנינן בסוכה שהיתה עשויה קיטוניות היתה כו' ואסיקנא הלכתא צריכה שתהא מחזקת ראשו ורובו ושולחנו ואמר ליה ר' אבא מני הא וא' רב הונא ב&quot;ש היא ולא תזוז מינה ואקשינן עלה ממאי דחלוקת ב&quot;ש וב&quot;ה בסוכה קטנה. דתנן מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית בית שמאי פוסלין וב&quot;ה מכשירין. ודייקת מינה הנה ב&quot;ה מכשירין אע&quot;פ שאינה מחזקת אלא ראשו ורובו בלבד וב&quot;ש פוסלין בסוכה קטנה פליגי וכיון דיתיב אפומא דמטללתא ושלחנו בתוך הבית. ואוקימנא לעולם בסוכה גדולה (וכי דאמרין) [ודיקא נמי] מדקתני [במשנתנו מי שהיה ראשו ורובו ולא קתני מי שהיה בסוכה שאינה מחזקת אלא ראשו ורובו ודחינן להאי סברא משום] דקשיא לן. דאי איתא שסוכה גדולה היא וכשרה. ומשום שיושב על פי הסוכה ושלחנו בתוך הבית פליגי. 

אי הכי לא יצא ידי סוכה היה להן לומר. 

אלא מדקתני פוסלין ש&quot;מ בסוכה קטנה פליגי. ואמרי' אי הכי דבסוכה קטנה פליגי ליתני מי שהיה בסוכה שאינה מחזקת אלא ראשו ורובו בלבד ב&quot;ש פוסלין כו'. 

מי שהיה [ראשו ורובו] סתם למה לי ותריצנא בתרתי פליגי בגדולה וקטנה וחסורי מחסרא והכי קתני מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בבית או שאינה מחזקת ראשו ורובו ושלחנו ב&quot;ש פוסלין וב&quot;ה מכשירין וקיי&quot;ל כב&quot;ש והני מתניתא דקתני חדא מחזקת ראשו ורובו ושלחנו כשרה רבי אמר עד שיהא בה ד' על ד' אמות ותניא אידך כל שאין בה ד' אמות על ד' אמות פסולה וחכ&quot;א אפילו אינה מחזקת אלא ראשו ורובו כשרה ואוקימנא קמייתא כב&quot;ש ובתרייתא כב&quot;ה. פשוטות הן. 

&lt;קטע סוף=ג א/&gt;
===[[סוכה ג ב|דף ג עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ג ב/&gt;

מאן תנא להא דת&quot;ר בית שאין בו ד' אמות על ד' אמות פטור מן המזוזה ומן המעקה כו' ואוקימנא אפילו לרבנן דמכשרי בסוכה במחזקת ראשו ורובו משום דהיא דירת עראי אבל בית דהיא דירת קבע אפילו רבנן מודו שאינו בית דירה ולא מקרי בית דירה עד שיהא בו ד' אמות על ד' אמות וכ&quot;ש פחות מד':

אמר מר פטור מן המזוזה ומן המעקה כו' הני הא בהדיא כתיב בהו קרא בית מזוזה שנאמר וכתבתם על מזוזות ביתך מעקה שנאמר כי תבנה בית חדש ועשית מעקה ואינו נחלט שנאמר כי ימכור בית מושב וגו' וכתיב בעורכי המלחמה מי האיש אשר בנה בית חדש. בנגעים כתיב כנגע נראה לי בבית. 

ואין מערבין בו ואין משתתפין בו ואין מניחין בו עירוב מ&quot;ט דכיון דאין בו ד' אמות על ד' אמות לאו דירה היא אבל שיתופי מבוי מניחין בו דקיי&quot;ל עירובי חצרות בבית שבחצר ושיתופי מבוי בחצר שבמבוי והא בית שאין בו ד' אמות לא גרע מחצר שבמבוי. 

ואין עושין אותו עיבור בין ב' עיירות משום דאתקן לדירה ולא חזי לדירה אבל בורגנין חזו למלתייהו. 

ואין האחין והשותפין חולקין בו. 

ואוקימנא אין בו דין חלוקה כמו בית שיש בו חלק בחצר. כי הא דאמר רב הונא חצר מתחלקת לפי פתחיה רב חסדא אמר נותן ד' אמות לכל פתח ופתח והשאר חולקין בשוה. 

&lt;קטע סוף=ג ב/&gt;
===[[סוכה ד א|דף ד עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ד א/&gt;

והני מילי בית דקאי לדירה אבל האי כיון דלמיסתר קאי לית ליה מידי בחצר:

היתה גבוהה מכ' אמה ומיעטה בכרים וכסתות אע&quot;ג דביטלן לא הוי (ביטול) מיעוט דבטלה דעתו אצל כל אדם שאין אדם נותן [כרים וכסתות] במקום עפר ואבנים. 

תבן וביטלו הוי מיעוט וכ&quot;ש עפר וביטלו כגון שהסכים שלא ליטלו משם לעולם תבן ואין עתיד לפנותו ועפר סתם מחלוקת ר' יוסי ורבנן לר&quot;י בטל לרבנן לא בטל. 

דתנן [בית שמילאהו] עפר או צרורות וביטלן דייקינן מינה מדקתני וביטלן מכלל שאם לא ביטלו מפורש אלא בסתם אינן מבוטלים ותני עלה ר' יוסי אומר תבן ואין עתיד לפנותו לתנא דידן לא בטל הרי הוא כעפר סתם וביטלו עפר ועתיד לפנותו הרי הוא כסתם תבן ולא ביטלו ש&quot;מ תבן ואין עתיד לפנותו לתנא דידן לא בטל לר' יוסי בטל. 

וכן עפר סתם לר' יוסי בטל לתנא דידן דקתני צרורות וביטלן מכלל דסתמא לא בטלו. 

היתה גבוה מכ' אמה והוצין יורדין לתוך כ' רואים אם צילתן של הוצין הללו מרובין מחמתן כשרה דחשבינן אלו ההוצין הן הן הסכך. היתה גבוהה עשרה טפחים והוצין יורדין לתוך י' טפחים דחה רבא דברי אביי ואמר דירה סרוחה היא ופסולה. היתה גבוהה מכ' אמה ובנה בה איצטבא כנגד דופן האמצעית על פני כל האמצעית הסוכה ויש (בין האיצטבא) [בהאיצטבא] ז' טפחים שהן הכשר סוכה קטנה כשרה. בנה זו האיצטבא מן הצד אם יש משפת איצטבא ולכותל ד' אמות פסולה פחות מיכן כשרה מאי קמ&quot;ל דופן עקומה תנינא בית שנפחת וסיכך ע&quot;ג אם יש בין כותל לסיכוך ד' אמות פסולה ודחינן שאני התם משום דבדוכתיה דופן מעליא היא דפחות מכ' אמה היא. אבל הכא שזה הדופן גבוה יותר מכ' אמה ולגבי זו הסוכה דופן פסולה היא אימא לא קמ&quot;ל. היתה גבוהה מכ' אמה ובנה בתוכה באמצעיתה האיצטבא אם יש משפת האיצטבא ולכותלי הסוכה ד' אמות ריוח לכל רוח פסולה. 

&lt;קטע סוף=ד א/&gt;
===[[סוכה ד ב|דף ד עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ד ב/&gt;

פחות מד' אמות כשרה ואתא לאשמעינן דמכשירין דופן עקומה ואפילו מכל רוח היתה פחותה מי' וחקק בתוכה להשלימה לי' טפחים אם יש משפת חקק ולכותל ג' טפחים [פסולה] פחות מיכן כשרה ולא דומה לדופן עקומה דלא מיפסלא אלא בד' אמות דלגבי הדופן עקומה הדופן מיהא איתיה ולקרוביה הוא דבעינן הלכך עד ד' אמות כעקומה חשבינן לה. אבל הכא דלית לדופן ולשוי לדופן קאתי פחות מג' טפחים כלבוד דמי וכשרה ג' טפחים פסולה (הלכך עד ד' אמות כעקומה חשבינן לה) אבל היתה גבוהה מכ' אמה ובנה עמוד מאמצעיתה גבוה עשרה טפחים ויש בזה הכשר סוכה סבר אביי למימר גוד אסיק מחיצתא כלומר הבן בלבבך כאלו חתכתה והעלית מחיצות מזה העמוד ודחה רבא ואמר בעינן מחיצות הניכרות וליכא. 

תנו רבנן נעץ ד' [קונדיסין] וסיכך על גבן ר' יעקב מכשיר וחכמים פוסלין ואסיקנא אליבא דרב הונא פליגי באמצע הגג. והוא הדין על שפת הגג. 

ר' יעקב סבר גוד פירוש משוך מלשון וימשכו ומתרגמינן ונגידו כלומר משוך אסיק למחיצתא כדאמרן לעיל. ורבנן סברי לא. 

והאי דפליג בארץ ודייקינן מינה באמצע הגג פליגי להודיעך כחו דר' יעקב דמכשיר דלעולם כח דהתירא עדיף ליה פירוש קונדיסין קורות של עץ כגון עמודין (הן) ואם הם עבים שאם יחקקו יש בהן טפח לכאן וטפח לכאן וכשתעמידהו בזוית סוכה נראה טפח ממנו לרוח אחרת וטפח לרוח אחרת הסמוכה נידון כשתי דיומדין פירוש בלשון יון קורין לשנים דיו. נמצא פי' דיומדין ב' עמודין. כלומר ב' פסין של טפח טפח עומדין:

ת&quot;ר נעץ ד' קונדיסין וסיכך ע&quot;ג ר' יעקב אומר רואין כל שאילו יחקקו ויחלקו ויש בהן טפח לכאן נידון משום דיומד שהיה ר' יעקב אומר דיומדי סוכה טפח. וחכ&quot;א עד שיהו שתי דפנות כהלכתן ושלישית אפי' טפח ופשוטות הן:

פיסקא ושאינה גבוהה עשרה טפחים אתמר רב ור' יוחנן ור' חנינא ואמרי לה רב חביבא מתנו כוליה סדר מועד כל כי האי גוונא זוגא (זוזא חלופי) חלופי ר' יוחנן ועייל ר' יונתן. ארון ט' טפחים וכפורת טפח הרי עשרה וכתיב ונועדתי לך שם כלומר כיון שמצאנו כי הארון יש בו עשרה טפחים וכתיב השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם. נמצא למעלה מארון רשות אחרת:

&lt;קטע סוף=ד ב/&gt;
===[[סוכה ה א|דף ה עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ה א/&gt;

ותניא ר' יוסי אומר מעול' לא ירדה שכינה למטה ולא והכתיב וירד ה' על הר סיני והא כתיב ועמדו רגליו ביום ההוא ושנינן למעלה מעשרה טפחים ולא עלו משה ואליהו למרום והכתיב ומשה עלה אל האלהים וכתיב ויעל אליהו בסערה השמים ושנינן למטה מעשרה. 

והכתיב מאחז פני כסא פרשז עליו עננו. וא&quot;ר נחום מלמד שפירש שדי מזיו שכינתו עליו. 

[למטה מעשרה] מכל מקום מאחז פני כסא [כתיב]. מכלל שיש שם אחיזת יד ושנינן אישתרבובי אישתרבב לו הכסא ואחז בו אלא משה לא עלה אלא למטה מעשרה טפחים. 

בשלמא ארון ט' טפחים דכתיב ביה אמה וחצי קומתו כל אמה ו' טפחים נמצא קומת הארון ט' טפחים אלא פרוכת מנלן ואסיקנא יליף מפחות שבכלים והוא המסגרת דכתיב ועשית לו מסגרת טופח ואקשינן ונילף מציץ דתניא ציץ דומה כמין טס של זהב רחבו ב' אצבעות מוקף מאזן לאוזן וכתוב עליו ב' שיטין ה' מלמעלה וקודש למ&quot;ד למטה. 

וא&quot;ר יוסי אני ראיתיו ברומי וכתוב עליו קודש לה' בשיטה אחת ודחינן ציץ וזר תכשיטין ואין דנין כלי מתכשיט. 

ואפילו למ&quot;ד מסגרתו למעלה היתה והכשר כלי הוא. 

מ&quot;מ נתנה תורה בעיקר השלחן מדה ונתנה תורה בעיקר הארון מדה ודומה זה לזה לאפוקי ציץ וזר דלא נתנה תורה בהן מדה כלל:

ירושלמי מנא לן דלמעלה מעשרה רשות אחרת. ר' אבהו בשם ר' שמעון בן לקיש ונועדתי לך שם. וכתיב אתם ידעתם כי מן השמים דברתי עמכם. מה דבור האמור להלן רשות אחרת אף דבור האמור כאן מעל הכפורת רשות אחרת. 

רב הונא אמר כפורת טפח מהכא דכתיב אל פני הכפורת קדמה וכתיב אל פני הכפורת יהיו פני הכרובים וגמירי דאין פני הכרובים פחותים מטפח. ואקשינן ממאי דחלל הסוכה בעינן עשרה טפחים זולתי הסככה. אימא עשרה טפחים בהדי סככה הן. 

&lt;קטע סוף=ה א/&gt;
===[[סוכה ה ב|דף ה עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ה ב/&gt;

ושנינן תנא מבית עולמים גמר לה דכתיב והבית אשר בנה המלך שלמה וגו' ודברי' פשוטי' הן. נמצאו הכרובים על גבי הכפורת במשכן עומדים בשליש הבית שהוא כ' טפחי' דל מיניה עשרה טפחים לארון וכפורת כדאמרינן פשו להו עשרה וכתיב והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה סוככים בכנפיהם. נמצאו כנפי הכרובים למעלה מעשרה וקרי להו סככה. ש&quot;מ כי חללה עשרה זולתי הסככה. ואקשינן ממאי דכנפיהן למעלה מראשיהן היו פורשין שנמצא החלל עשרה טפחים דלמא בהדי רישייהו הוו קיימו ונמצאת הסככה למעלה מכלל עשרה. ושנינן מדכתיב פורשי כנפים למעלה ש&quot;מ למעלה מראשיהן. 

הניחא לר' מאיר דתני במס' כלים בפרק ט&quot;ז כל האמות היו בבינוניות ומפורש דאמה של משה היתה קטנה ואחרת היתה יתירה עליה חצי אצבע ואחרת יתירה עליה חצי אצבע. נמצאת האמה שהיא ששה טפחים וחצי אצבע היא הבינונית שיש פחות הימנה חצי אצבע ואחרת יתירה עליה חצי אצבע אלא לר' יהודה דפליג עליה דר&quot;מ דאמר אמה של בנין ו' טפחים ושל כלים ה' נמצא ארון ז' טפחים ומחצה כי כלי הוא וכפורת טפח הרי ח' וחצי נשארו קומות הכרובים י&quot;א טפחים וחצי הנה צריכין להיות שיעורי י&quot;א טפחים חצי הסוכה ושנינן לר' יהודה גמרא גמיר לה שיעור דסוכה י' טפחים דאמר רב חייא בר אשי אמר רב שיעורין חציצין ומחיצות הל&quot;מ. מחיצות הא דאמרן. שיעור מחיצות של סוכה עשרה טפחים הל&quot;מ. הניחא לר' יהודה דצריך הלכה אלא לר&quot;מ מדאורייתא היא כדאמרן ארון ט' טפחים וכפורת טפח הרי עשרה והכרובים סוככים על הכפורת ושנינן לר' מאיר מדאורייתא גובה הדפנות אתאי הלכתא לגוד אסיק מחיצתא ולדופן עקומה ד' אמות ופחות מג' כלבוד דמי ואקשינן שיעורין דאורייתא נינהו דכתיב ארץ חטה ושעורה א&quot;ר אבין כל הפסוק הזה לשיעורא נאמר חטה דתנן בנגעים פרק י&quot;ג מי שנכנס לבית המנוגע וכליו על כתפו וסנדליו וטבעותיו בידו הוא והן טמאין מיד כו'. 

&lt;קטע סוף=ה ב/&gt;
===[[סוכה ו א|דף ו עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ו א/&gt;

מצאנו שכתוב בפסוק והבא אל הבית והאוכל בבית והשוכב בבית היה [לו] לומר והבא אל הבית ודיו. ואני אומר הבא טמא האוכל והשוכב לא כ&quot;ש. ותניא בתורת כהנים אם סופנו לרבות [הבא אל] הבית אע&quot;פ שאינו לא אוכל ולא שותה מה ת&quot;ל אוכל ושותה אלא ליתן שיעו' להבא כדי אכיל' בשכיבה. וכמה שיעור אכילה כדי אכילת פרס פת חטין ולא פת שעורין מיסב ואוכלן בלפתן ושנינן במס' פרה פרק ראשון [אמרו] כיוצא בו (אחד) האוכל בבית המנוגע פרס משלש לקב אמרו לא מי&quot;ח לסאה אמר להם כך שמעתי סתם. אמר בן עזאי אני אפרש כשאתה אומר מג' לקב אין בו חלה. וכשאתה אומר מי&quot;ח לסאה מיעטתו חלתו. 

שעורה עצם כשעורה מטמא במגע במשא ולא באהל ומפורש במס' אהלות. 

גפן כדי רביעית יין לנזיר ואמרינן (בנזיר ל&quot;ח ע&quot;א) עשרה רביעיות הן. תאנה וכו' ושנינן לעולם הלכתא והאי קרא דכתיב ארץ חטה ושעורה וכו' אסמכתא בעלמא. 

חציצין דאוריי' נינהו דכתיב ורחץ את בשרו במים שלא יהא דבר חוצץ בינו ובין המים. ודחינן מן התורה חציצת בשרו. 

כי אתאי הלכתא לשערו שערו נמי דאורייתא דכתיב ביה ורחץ את בשרו ודרשינן את הטפל לבשרו ומאי נינהו שערו ואמרינן נימא אחת קשורה חוצצת שלש אינן חוצצות משום דמחלחלי ועייל בהו מיא. שתים איני יודע. 

אלא כי אתאי הלכתא לרובו ולמיעוטו ולמקפיד ולשאינו מקפיד וכדר' יצחק דאמר ר' יצחק כו' ודברי ר' יצחק מפורשין ביבמות בפרק הערל דגרסינן התם ואלא הא דאמר רבא מעוברת שנתגיירה אין בנה צריך טבילה אמאי אין צריך טבילה וכי תימא משום דר' יצחק דאמר דבר תורה רובו ומקפיד עליו (אינו) חוצץ והאמר רב כהנא לא שנו אלא רובו אבל כולו אע&quot;פ שאינו מקפיד חוצץ. 

&lt;קטע סוף=ו א/&gt;
===[[סוכה ו ב|דף ו עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ו ב/&gt;

ומשני שאני עובר דהיינו רביתיה. ש&quot;מ דהאי רובו רוב גופו של אדם הוא ואתאי הלכתא. וגזרו על רובו שאינו מקפיד להיות חוצץ משום רובו המקפיד שהוא דבר תורה וכן מיעוטו המקפיד משום רובו המקפיד ונגזור נמי על מיעוטו שאינו מקפיד משום מיעוטו המקפיד כו' ודחינן רובו שאינו מקפיד ומיעוטו המקפיד גזירה נינהו ואין גוזרין גזרה לגזרה פי' המקפיד כגון שעוה וכיוצא בה שיש דבוק בבשרו של אדם ומקפיד עליו להוציאו מעל בשרו חוצץ. כדתנן (מקוואות ספ&quot;י) כל המקפיד עליו להסירו חוצץ וכל שאינו מקפיד עליו להסירו אינו חוצץ:

ושאין (עליו) [לה] ג' דפנות כו'. ת&quot;ר ב' כהלכתא ושלישית אפילו טפח. 

ר' שמעון אומר ג' כהלכתן ורביעית אפילו טפח. במאי פליגי רבנן סברי יש אם למסורת פירוש במסורת הכתיבה וחסירין הן בסכת בסכת בסכות הרי כאן ד' דל חד לגופיה פשו להו ג' שתים כהלכתן ואתאי הלכתא גרעת' לשלישית ואוקימתא אטפח. הלכתא הא דגרסינן בנדה פרק ג' תני אושעיא זעירא דמן חברייא. חמשה שיעוריים ואלו הן שליא ושופר ושדרא ואיזוב ודופן הסוכה. דתנא ב' כהלכתן ושלישית אפילו טפח ור' שמעון סבר יש אם למקרא ולא חיישינן לכתיבה דבסוכות בסוכות בסוכות קרינן הרי כאן ו' דל חד קרא לגופיה פשו להו ד' ג' כהלכתן ורביעית אפילו טפח אתאי הלכתא האי דתני אושעיא גרעתא לרביעית אוקימתא אטפח איבעית אימא כ&quot;ע יש אם למקרא וד' הם ובהא פליגי ת&quot;ק סבר סככה בעיא קרא פשו להו תלת. 

ור' שמעון סבר סככה לא בעיא קרא. 

איבעית אימא כ&quot;ע יש אם למסורת וד' הם דל חד לגופיה פשו להו תלת ת&quot;ק סבר כי אתאי הלכתא למגרע מהני תלת חד ולוקמה אטפח ור' שמעון כי אתאי לטפויי אהני תלת דופן אחריתי דאית בה טפח איבעית אימא כ&quot;ע כי אתאי הלכתא למיגרע והכא בדורשין תחלות קמפלגי פירוש הא קרא חדא דאוקימתא לגופיה ור' שמעון סבר דרשינן לה ות&quot;ק סבר לא דרשינן ליה רב א' לטעמיה דר' שמעון מהכא זה היה קבלה בידינו ומצאו מפורש בתלמוד א&quot;י רבנן דקיסרי שמעין טעמייהו דרבנן וטעמא דר&quot;ש מהדא קרא וסוכה תהיה לצל יומם מחורב למחסה ולמסתור. הרי אחת למעלה כסככה למכסה ולמסתור הרי ב' לדפנות מזרם וממטר. 

&lt;קטע סוף=ו ב/&gt;
===[[סוכה ז א|דף ז עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ז א/&gt;

רבנן אמרי אחת רבי שמעון אמר שתים. אותו טפח היכן מעמידו רב אמר כנגד היוצא כדגרסינן בירושלמי רב אמר אותה של טפח צריכה שתהא משוכה מן הכותל טפח אמרו רב כהנא ורב אסי ויעמידנו כנגד ראש תור כלומר בראש הזויות ממול זה וזה כדגרסינן בתחלת המוכר את הבית בעניין מצר לו מצד אחד ארוך ומצד אחר קצר. 

אמר רב לא קנה אלא כנגד אותו הקצר. א&quot;ל רב כהנא לרב אסי לרב ויקנה כנגד ראש תור שתיק רב וזו ראיה למה שאמרנו ואסיק' ומעמידו כנגד היוצא שהוא כנגד קצה הדופן היוצא להראות כי הוא פתח הסוכה. סוכה העשויה כמבוי מפולש רב יהודה אמר אותו הטפח מעמידו לכל רוח שירצה ריב&quot;ל אמר עושה לה פס ד' ומשהו ומעמידו בפחות מג' סמוך לדופן דכל פחות מג' סמוך לדופן כלבוד דמי. דכיון דלית בה ב' דפנות דבוקות זו בזו לא סגי לה הדופן השלישית בטפח אלא בפס ד' ומשהו רחוק מן הדופן ג' חסר משהו הכל ז' טפחים. והן משך סוכה קטנה ונכשרת הסוכה בכך אמר רב אינה ניתרת הסוכה בענין הזה אלא בצורת הפתח דלא חיישינן לטפח אם ישנו ואם אינו. 

איכא דאמרי אמר רבא וניתרת נמי בצור' הפתח או טפח או צורת הפתח. 

איכא דאמרי אמר רבא וצריכא נמי צורת הפתח אע&quot;פ שיש שם טפח [בעינן] צורת הפתח וכן הלכתא דהא רב כהנא עבד בה עובדא הכי:

ב' כהלכתן ושלישית אפילו טפח. 

אמר רבא וכן לשבת מגו דהויא [מחיצה] לסוכה הויא נמי מחיצה לשבת. ומותיב עלה אביי מהא דופן סוכה כדופן שבת. כדתנן מקיפין בקנין ובלבד שלא יהיה בין קנה לחבירו ג' טפחים. 

יתירה שבת על הסוכה. שחשבת אינה ניתרת אלא בעומד מרובה על הפריץ כדגרסינן בעירובין באחרית פרק ראשון כל שהוא ארבעה ומארבעה (ועד ד' אמות) ועד עשר אמות צריך שלא יהא פרצה בין זה לזה במלואו שלא יהא פרוץ כעומד ואם היה פרוץ כעומד כנגד עומד מותר. כנגד פרוץ אסור. ואם היה עומד מרובה על הפרוץ אף כנגד הפרוץ נמי מותר. מה שאין כן בסוכה שטפח בדופן סוכה או פס [ד'] מתיר כמו הפרוץ מאי לאו יתירה שבת דסוכה אסוכה. 

ולא אמרינן מגו דהויא דופן לסוכה הויא נמי לשבת. (משא&quot;כ בשבת) [לא יתירא שבת] דעלמא. ואקשינן עליה אי הכי ניתני נמי יתירה סוכה דעלמא דאילו סוכה דעלמא לא סגי לה בלחי כל שהוא עד שיהא כטפח ואלו (סוכה דעלמא) [סוכה דשבת] סגי לה בלחי כל שהוא כדתנן לחיים שאמרו גובהו עשרה טפחים רחבן ועביין כל שהוא ואת הוא דאמרת סיכך ע&quot;ג מבוי שיש לו לחי כשר ודחי רבא הא לא אצטרי' למיתנא השתא דופן סוכ' דהיא מלתא [קילתא] הויא דופן לשבת החמורה מידי דאיתיה דופן לשבת החמורה לא כ&quot;ש דתהוי דופן לסוכה קלה. 

&lt;קטע סוף=ז א/&gt;
===[[סוכה ז ב|דף ז עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ז ב/&gt;

וכן אמר רבא סיכך ע&quot;ג [פסי ביראות] כשרה מגו דהוין הני פסין מחיצות לשבת הויא מחיצות לסוכה. נמצא ג' שמועות דרבא ב' בשבת וא' בסוכה. ופשוטות הן. 

ושחמתה מרובה מצילתה ת&quot;ר חמתה מחמת סכך ולא מחמת דפנות וכן הלכתא. 

אמר אביי רבי ור' יאשיה ור' יהודה וב&quot;ש ור' שמעון ור&quot;ג ור' אליעזר ואחרים כולהו סבירא להו סוכה דירת קבע בעינן ודברים פשוטין הן. 

והא דתניא העושה סוכתו בראש הספינה או בראש העגלה ר&quot;ג פוסל ור' (יהודה) [עקיבא] מכשיר שיטה הן ואין הלכה כמותן וקיי&quot;ל דליתא הא דאחרי' דאמרו סוכה העשויה כשובך ולא כר' יוחנן דאמר סוכה העשויה ככבשן ושמעתייהו כרבי סלקא דבעי סוכה שיש בה ד' אמות על ד' אמות ולית הלכת' כוותי'. 

אמר (רבא) [ר' יוחנן] סוכה העשויה עגולה ככבשן אם יש בהיקיפה כדי לישב כ&quot;ד בני אדם כשרה ואם לאו פסולה. 

כמאן כרבי דבעי סוכה שיש בה ד' על ד' ואקשינן למה לי כולי האי מכדי גברא באמתא יתיב בי&quot;ב סגי דהא שמעינן ליה לר' יוחנן דא' בעירובין מהאי קרא ויעש את הים מוצק עשר באמה משפתו אל שפתו עגול סביב וחמש באמה קומתו וקו שלשים באמה יסוב אותו סביב. 

&lt;קטע סוף=ז ב/&gt;
===[[סוכה ח א|דף ח עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ח א/&gt;

ש&quot;מ שכל מי שיש בהיקפו ג' טפחים יש בו רוחב טפח בי&quot;ב סגי כיון דאית בהיקיפו י&quot;ב נמצא חללו ד' על ד' ודחינן הני מילי בעיגולא כלומר לא תמצא חללו ד' אמות אלא באמצע בלבד בצדדין אינך מוצא ד' אמות. ותנן באהלות (פי&quot;ב מ&quot;ו) כמה יהא בהיקיפה ויהיה בה טפח במרזב במרובעת ד' שהמרובע יתר על העיגול רביע. בי&quot;ו גברי סגי דהא משכחת ד' על ד' אמות. ודחינן הני מילי דמרובע יתר על העיגול רביע בעיגולא דנפיק מגו ריבועא. 

אבל ריבועא דנפיק מגו עיגולא בעינן טפי משום מורשא דקרנתא. כאינו לרבינו הגאון פי' ואמר אינך מוצא ד' על ד' אמות אלא יש בעיגולו ט&quot;ז אמה וה' שביעיים ושני שלישי שביע חסר מעט. ותוב אמרינן מכדי כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא כלומר אם תעשהו באלכסון במתיחת זויותיו תמשוך בהן מורשא דקרנתא לא יוסיף יתר על כל אמה שני חומשין לי&quot;ב אמה כ&quot;ד חומשין משום שתרבעהו ותוציא מורשאות בקרנותיו נמצאו כ&quot;ד חומשין. הנה ה' אמות פחות חומש ושתים עשרה הנה י&quot;ז אמה פחות חומש. וזהו שאמרו בשיבסר נכי חומשא סגי כלומר בזה השיעור בי&quot;ז נכי חומש בעיגולא תמצא ד' על ד' אמות אחרי שתמשוך מהן מורשא דקרנתא ודחינן לא דק כלומר הוסיף על שיעור ולא דקדק. 

ומתמהינן אימור דאמרינן לא דק פורתא טובא [מי] אמרינן. וחזרנו לחשבון אחר. כלומר אין כל אדם ישיבתו אמה אלא מקום ב' אמות ישיבת ג' אנשים הן אי הכי בכמה אמות יושבין כ&quot;ד בני אדם. בי&quot;ו אמות ואנו בשבסר נכי חומש בעינן ושנינן לא דק. הוסיף אמה אחת פחות חומש. 

ואמרינן אימור דאמרינן לא דק לחומרא. וזה קולא היא כי בי&quot;ו אמה הסוכה פסולה היא. ואתה הכשרת אותה. 

ושנינן לעולם גברא באמתא יתיב ור' יוחנן מקום גברי לא קחשיב פירוש בני אדם הללו חשבן ר' יוחנן במקום דופן וכשישב אדם נמצא ירכו עם שוקו אמה. והיושב כנגדו אמה כשיהיה האמות בעיגול נמצא מקום ישיבת זה אמה ומקום היושב כנגדו אמה אחרת כשתוציא מכלל השמונה אמות במקום ישיבתם נמצא פנוי ביניהם ו' אמות. וכל עיגול שיש בתוכו ו' אמות קו יסוב אותו י&quot;ח אמה ודי לנו בי&quot;ז נכי חומש נמצא שהוסיף אמה וחומש ושנינן לחומרא הוסיף והיינו לא דק ולחומרא לא דק וגרסינן בפרק חלון שבין ב' חצרות א&quot;ר יוחנן חלון עגול צריך שיהא בהיקיפו כ&quot;ד טפחים ושנים ומשהו [מהן] בתוך י' שאם ירבענו נמצא משהו בתוך י'. למה לי כולי האי מכדי כל שיש בהיקיפו ג' טפחים יש בו רחב טפח בי&quot;ב טפחים סגי ושנינן הני מילי בעיגולא אבל בריבועא כו' ואסיקנא בי&quot;ז נכי חומשא סגי. ושנינן ר' יוחנן דאמר כדייני דקיסרי דאמרי ריבועא דנפיק מגו עיגולא פלגא. ואקשינן והא ליתא לדייני דקיסרי. 

&lt;קטע סוף=ח א/&gt;
===[[סוכה ח ב|דף ח עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ח ב/&gt;

ושנינן לטעותא דדייני דקיסרי קאמר נמצאת שמועה דר' יוחנן אליבא דדייני דקיסרי אמורה:

א&quot;ר מאיר משום ר' לוי ב' סוכות של יוצרים כו'. פשוטה היא. 

ת&quot;ר סוכת גוים סוכת נשים סוכת בהמה סוכת כותים סוכה מ&quot;מ כשירה. ובלבד שתהא עשויה לצל ומסוככת כהלכתא וכן סוכת רועים סוכת קייצין סוכת בורגנין סוכת שומרי פירות סוכה מ&quot;מ כשירה ואסיקנא סוכת גוים וסוכת נשים וכיוצא בהן דלאו בני חיובא נינהו אם היא עשויה לצל ומסוככת כהלכתא כשרה וכ&quot;ש סוכת רועים וקייצים ובורגנין ושומרי פירות דבני חיובא נינהו שסוכתם כשרה:

&lt;קטע סוף=ח ב/&gt;
===[[סוכה ט א|דף ט עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ט א/&gt;

פיסקא סוכה ישנה ב&quot;ש פוסלין וב&quot;ה מכשירין מתני' בשלא עשאוה לשם סוכה של מצוה לפיכך גרסינן בירושלמי תני צריך לחדש בה דבר חברייא אמרי טפח ר' יוסי אומר כל שהוא. 

מ&quot;ט דב&quot;ש דכתיב חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים סוכה העשויה לשם חג בעינן וב&quot;ה האי קרא איבעי להו לעושין סוכה כל שבעה ואפילו לחולו של מועד. ואסיקנא לב&quot;ה עצי סוכה אסורין כל שבעה ושם שמים חל על הסוכה ואקשינן וב&quot;ה לית להו הא דרב יהודה דאמר עשאה לציצית מן הצמר שנסבך בקוצים ונמרט או מן החוטים של גרדי או מן הנימין פסולה מן הסיסין פי' הן פקעיות כש'. 

כי אמריתיה קמיה דשמואל אמר לי אף מן הפקעיות נמי פסולה דבעינן טויה לשמה. ובסוכה אמאי לא בעו ב&quot;ה לשמה ושנינן שאני התם לגבי ציצית דכתיב גדילים תעשה לך לשם חובה לכך בעינן עשיה שהיא הטויה לשם גדילים. למעוטי מי שלא נטוה לשם גדילים ועשו להם ציצית דייקינן האי דכתיב להם משלהם למעוטי גזול אבל גבי סוכה דליכא קרא אחרינא למעוטי גזולה ודרשינן חג הסוכות תעשה לך למעוטי גזולה אבל עשויה לשמה לא בעינן לדברי ב&quot;ה וקי&quot;ל בהא כשמואל דבעינן טויה לשמה:

&lt;קטע סוף=ט א/&gt;
===[[סוכה ט ב|דף ט עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ט ב/&gt;

מתני' העושה סוכתו תחת האילן כאילו עשאה בתוך הבית ופסולה. 

אוקימנא באילן שצלתו מרובה מחמתו. מפני שהיא כסוכה תחת הסוכה. אבל אם היה שחמתו מרובה מצלתו שאינו חשוב כסוכה וחתך הנוף הנתון ע&quot;ג הסכך כשרה. כיוצא בו הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסום וסיכך על גבו פסולה דמצטרף סכך פסול זה הגפן והדלעת והקיסום בהדי סכך כשר לפיכך פסולה. 

אם קצצן כשרה ואפילו לכתחלה ולא גזרינן היכא דקצצן אטו דלא קצצן. 

סוכה ע&quot;ג סוכה כו'. ת&quot;ר בסכות תשבו. 

בסכת חסר כתיב דמשמע סוכה אחת. ולא שתים מיכן אמרו ולא בסוכה (שע&quot;ג) [שתחת] סוכה. ולא בסוכה שתחת האילן ולא בסוכה (שבתוך האילן) שבתוך הבית. 

א&quot;ר ירמיה פעמים ששתיהן כשרות פעמים ששתיהן פסולות פעמים שהתחתונה כשרה והעליונה (כשרה) [פסולה] פעמים שהעליונה כשרה והתחתונה פסולה וכולן פשוטות הן. 

&lt;קטע סוף=ט ב/&gt;
===[[סוכה י א|דף י עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=י א/&gt;

כיון ששנינו העליונה כשרה והתחתונה פסולה אמרי' וכמה יהא בין סוכה לסוכה. 

כמה יהא חלל בין סכך לסכך ותהיה התחתונה פסולה. 

אמר רב הונא טפח שכן מצינו באהלי טומאה טפח. 

רב חסדא אמר ד' טפחים שלא מצינו מקום [חשוב] פחות מד' טפחים ושמואל אמר י' טפחים כהכשרה. 

כלומר אין התחתונה פסולה עד שיהיה בעליונה הכשר סוכה. ודייקינן מדברי ר' יהודה דתני [אם] אין דיורין בעליונה התחתונה כשרה. ואוקימנא כשאינה ראויה לדירה מכלל דת&quot;ק סבר אע&quot;פ שאין העליונה ראויה לדירה כשרה קשיא לשמואל ושנינן אין [ראויה] לדירה מרווחת. אבל ראויה לדירה ע&quot;י הדחק היא. וכן אהא דאמרינן במערבא כל שאין העליונה יכולה לקבל כרים וכסתות של העליונה כולי שנויא הכא והכא חדא התם לדירה והכא לקבל ע&quot;י הדחק:

פיסקא פירש עליה סדין מפני החמה או תחתיה מפני הנשר דלא יהון טרפין דסוכה נתרין על המטעמים בעידנא דאכיל. 

או שפרס סדין ע&quot;ג הקינופות שהן ד' קינופות בד' קצות המטה פסולה. אבל פורס הוא על נקליטי המטה שהן שנים באמצע המטה כדגרסינן בירושלמי רב ביבי בש&quot;ר יוחנן שכן הוא עושה חלל באצילי ידיו. כלומר אם הוא מכוסה בסדין ומעמיד ב' זרועותיו וב' ידיו עומדות על גופו והסדין עליהן נמצאו זרועותיו בולטין ועולין מצדדין כנקליטי המטה והסדין עליהם. לפיכך ע&quot;ג נקליטין כשרה כי כזרועותיו הן חשובין. פירש גאון קינופות עמודין עומדין במטה ועליהן מלמעלה ד' עמודים ברוחב ופורסין עליהן סדינין ונקראין בבבל טראמה. נקליטי ב' עמודין עומדין עשויין כפתח העשוי בפאת המטה שהיא מסגרתה מב' צדדין. 

אמר רב חסדא זה ששנינו פסולה דווקא מפני הנשר אבל לנאותה כשרה. 

&lt;קטע סוף=י א/&gt;
===[[סוכה י ב|דף י עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=י ב/&gt;

ואתינן לסיועי מהא דתניא סככה כהלכתה ועיטרה בקרמין ובסדינין המצויירין ותלה בה אגוזים ואפרסקין כו' אסור להסתפק מהן עד מוצאי יו&quot;ט האחרון ואם התנה עליהן בשעה שעיטרה ע&quot;מ שיסתפק מהן כל ימי המועד מותר להסתפק מהן אפילו ביום טוב קתני מיהא עיטרה בקרמין ובסדינין כרב חסדא ודחי רב אשי דלמא כי מכשר האי תנא בעיטרה מן הצד אבל תחת הסכך פסולה ודלא כרב חסדא. 

עבדיה דרב אשי איטמישא כתנתיה במיא ושטחה ע&quot;ג סוכה כדי להתייבש. וא&quot;ל הסר אותה שלא יאמרו הרואין אותה ע&quot;ג סכך הסוכה דמסככין בבגד. ופשוטה היא. פירוש הסדינין שמעטרין הסוכה בהן שאינן דבוקות בדפנות אלא אמרו פסול' וקיי&quot;ל יחיד ורבים הלכה כרבים. 

אמר רב יהודה אמר שמואל מותר לישן בכילה בסוכה אע&quot;פ שיש לכילה זו גג טפח. ובלבד שלא תהא גבוהה (ששה) [עשרה] טפחים ואקשינן עליה ממתני' דקתני הישן (במטה) [תחת המטה] בסוכה לא יצא י&quot;ח. 

ומשני במטה גבוהה י' טפחים. והרי קנופות דאינן גבוהות י' טפחים דתניא בהדיא נקליטין שנים וקנופות ד'. 

פירס ע&quot;ג קנופות פסולה. ע&quot;ג נקליטין כשרה. ובלבד שלא יהו נקליטין גבוהין מן המטה עשרה טפחים. מכלל דקנופות אע&quot;פ שאין גבוהה עשרה טפחים פסולה. 

ודאי שאני קינופות דקביעי במטה ואפילו פחות מי' כיון דקביעי אהל הן. והרי סוכה אע&quot;ג דקביעה ואמר כהכשרה כך פסולה. כלומר אינה עליונה חשובה אהל עד שיהא בה חלל י' טפחים ודחינן התם לגבי סוכה ע&quot;ג סוכה דלמפסלא לסוכה קא אתי בעי' שמואל י' טפחים ואמר כהכשרה כך פסולה אבל הכא בכילה דלשוויא אהלא קא בעי בבציר מי' טפחים לא הוי אהלא. הא דאמר שמואל הישן בכילה ערום מוציא ראשו חוץ לכילה וקורא ק&quot;ש אוקימנא בשאינה גבוהה י' טפחים (וכי הכילה) [ולכן] אמרינן חזינא לה כמאן דחביטא רמיא על גופו היא וכלבוש עשוי אבל אם היא עשרה טפחים לא יוציא ראשו חוץ לחלון ויקרא. 

&lt;קטע סוף=י ב/&gt;
===[[סוכה יא א|דף יא עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=יא א/&gt;

דייקינן מנה מדקתני למה זה דומה לעומד בבית דבית אע&quot;פ שאינה גבוהה עשרה טפחים אסור להוציא ראשו חוץ לחלון ויקרא שם בית נמי כדאית ביה י' טפחים למה לי למימר אלא ש&quot;מ אפילו פחות מי' טפחים כיון דקביעא אהלא הוא דלא גרע מקינופות. 

לישנא אחרינא אמר רב יהודה אמר שמואל מותר לישן בכילת חתנים בסוכה לפי שאין לה גג. ואע&quot;פ שגבוהה י' טפחים. 

מיתיבי הישן בכילת חתנים כו' ואסיקנא נקליטין לגבי קנופות לא קביעי נקליטין לגבי כילה קביעא. 

דרש רבא בר רב הונא מותר לישן בכילה בסוכה ואע&quot;פ שיש לה גג ואע&quot;פ שגבוהה י' טפחים. כמאן כר' יהודה דאמר נוהגין היינו שהיינו ישנים תחת המטה בסוכה כו' קסבר לא אתו אהלי עראי ומבטלי אהלי קבע לא שנא כילה ולא שנא מטה לא מבטלי סוכה:

הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת כו' יתיב רב יוסף וקאמר הא דתנן או שקצצן כשרה אמר רב עלה וצריך לנענע אחר שקצצן כלו' צריך מעשה לשם סוכה בסכך עצמה. 

א&quot;ל רב הונא שמואל אומר צריך לנענע אף על פי שחתכם אבל רב מכשר אפילו בלא נענוע אלא כיון שקצצו והוציאו מתורת מחוברין דיו. כי הא דרב עמרם חסידא תלה ציצית בטלית בני ביתו. זה פי' בפרוזמא דאינשי ביתיה ותלאם קודם שחתך ראשי החוטין ויפריד החוטין זה מזה. 

אתא לקמי' דרב חייא בר אשי. א&quot;ל הכי אמר רב מפסיק ראשי חוטין וכשירה ש&quot;מ מדקאמר רב גבי ציצית פסיקתן זו היא עשייתן. כך ש&quot;מ דגבי סוכה קציצתן מן הקרקע של גפן ושל דלעת ושל קיסוס היא עשייתן. ואקשינן על שמואל מהא דתני ר' חייא הטיל ציצית לב' קרנות והחוטין מתוחין מזה הקרן לזה הקרן כמתחיות חוטין במסכת ואח&quot;כ פיסק באמצע ונתפזרו הקרנות כשירין שנמצא בכל קרן ציצית כמצותן הנה בפסיקה בלבד [כשרין] דלא בעינן מעשה אחר אלא אמרינן זה מעשה הוא חשוב. 

&lt;קטע סוף=יא א/&gt;
===[[סוכה יא ב|דף יא עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=יא ב/&gt;

ודחינן להאי דתני ר' חייא כגון שקישר ועשה מעשה אחר שפסק ביניהן והא אתא לאשמעינן מהו דתימא בעינן ענף נוטף בשעת נתינת פתיל בכנף הבגד וליכא. דהוא מתוח הוא ואינה ענף נוטף קמ&quot;ל דלא חיישי'. 

ת&quot;ש תלאן ולא פיסק ראשי חוטין שלהן פסול מאי לאו פסול לעולם. ומשני רב פסולה עד שיפסיקו ולוי תני פסולה לעולם אמר רב מתנה בדידי הוה עובדא ואמר שמואל פסולה לעולם. ואע&quot;ג דמשני רב בהודלי' על הגפן וכו' דשלפינהו שלופי [דלא מנכרא] עשיה דידהו ולפיכך קתני פסולה כו' קיי&quot;ל פסולה לעולם. חדא דהא לוי ושמואל פליגי עליה דרב והם רבים לגביה. ותוב דהא עלתה ליה בקושיא ואתינן לאוקמי שמעתא דרב כתנאי ר&quot;ש בר' [יהוצדק] דא' עבר וליקט ביו&quot;ט הענפים של הדס כגון שהיו ענביו מרובין מעליו אע&quot;פ דמיעטו היום בפסילתו עומד דילפינן לולב מסוכה. ת&quot;ק דפסיל כשמואל ולוי חכמים שמכשירין כרב דאמר קציצתן זו היא עשייתן. 

ודחינן לא כ&quot;ע והן ת&quot;ק וחכמים כולהו סבירא להו גבי סוכה בעינן מעשה לשם סוכה (דמובא) דקיי&quot;ל תעשה ולא מן העשוי ולא אמרינן קציצתן זו היא עשייתן. אלא בהא פליגי ת&quot;ק סבר ילפינן לולב מסוכה כשם דלגבי סוכה לא אמרינן קציצתן זו היא עשייתן כך גבי לולב לא אמרינן לקיטתן זו היא עשייתן וחכמים סברי הני מילי סוכה אבל לולב אמרינן לקיטתן זו היא עשייתן. איבעית אימא בהא פליגי ת&quot;ק סבר לולב צריך אגד. ואגודתו זו היא עשייתו. ויליף לולב מסוכה. 

וחכ&quot;א לולב אין צריך איגוד ולקיטתו זה הוא עשייתו וכפלוגתא דהני תנאי חכמים דמכשירי אם מיעטו כת&quot;ק דתני לולב בין אגוד בין לא אגוד כשר ואוקימנא נמי דהא דתניא סתמה לולב מצוה לאוגדו לא אגדו כשר כרבנן דמכשרי כשאינו אגוד אבל מצוה לאוגדו משום זה אלי ואנוהו ות&quot;ק דתני עבר וליקטו פסול כר' יהודה דתני אגוד כשר שאינו אגוד פסול. וסוגיא כרבנן. 

זה הכלל [כל דבר] שאינו מקבל כו' פירוש אליבא דר' אליעזר דאמר הא דכתיב כי בסוכות הושבתי אותם סוכות ענני כבוד היו. בעינן סוכה כעין אותם הסוכות מה ענני כבוד שהן עולים מן הקרקע ואין מקבלים טומאה כדכתיב ואד יעלה מן הארץ הנה הענן שהוא גדולי קרקע ואינו (ככלי) המקבל טומאה אף סוכה כמו כן בעינן שפיר. אלא לר' עקיבא דאמר סוכות ממש היו מנא ליה דבר שגידולו מן הארץ ואינו מקבל טומאה ואתינן לפרושא מהאי קרא מדכתיב חג הסוכות (המצות) . 

&lt;קטע סוף=יא ב/&gt;
===[[סוכה יב א|דף יב עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=יב א/&gt;

ופשטינן חג דכתיב הכא בהמה שחוגג בה ואיתקש סוכה לחגיגה מה בהמה גידולי קרקע ואינה מקבלת טומאה אף סוכה כמותה. ונדחית [ואתי] למפשטה מדכתיב באספך מגרנך ומיקבך בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר ונדחית גם זו. 

ודקדק רב אשי מדכתיב מגרנך ש&quot;מ מגורן ולא גורן עצמו. וכן מיקב ולא יקב עצמו למעוטי יין קרוש וכיוצא בו ונמצא קשיא דרבי ירמיה דחויה. ועמד לדברי ר' עקיבא בפסולת גורן ויקב. 

רב חסדא [אמר] מהכא צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ [שמן] ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבות לעשות [סוכות] ככתוב כהני. מה הני גדולי קרקע ולא מקבלי טומאה אף כל כוותיה ואסיקנא הדס הוא עץ עבות מאי היא עבות ללולב. שאר מיני הדס לסוכה:

[מתני'] חבילי קש וחבילי עצים כו'. 

א&quot;ר יעקב שמעתי מר' יוחנן דאמר בהלין מתני' הא דקתני [אין] מסככין בחבילות והא דקתני החוטט בגדיש פי' חוטט כמו חופר. כדגרסינן (פסחים כח) כפא דחט נגרא בגוויה נשרוף חרדלא. החוטט בגדיש לעשות לו סוכה אינה סוכה. 

חדא פסולה משום גזירת אוצר. וחדא פסולה מדאורייתא מדכתיב תעשה ולא מן העשוי. ולא ידענא לפרש הי מינייהו דאורייתא והי מינייהו מדרבנן ופשטנא הני חבילות דקתני אין מסככין לכתחלה הא דיעבד שפיר דמי משום גזרת אוצר הא מדאורייתא כשרה. 

כדמפרשה מפני מה אמרו חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדים אין מסככין בהן פעמים שאדם בא מן השדה וחבילתו על כתפו כו'. עד ונמלך עליה לסיכוך גזרה שמא לסכך עתה בחבילות שהביאם היום אטו חבילות שמא אצלו מונחות ליבשם ונמלך עליהן להניחן עכשיו לסוכה ועל זה אמרה [תורה] תעשה ולא מן העשוי והאי בהחוטט אינה סוכה ש&quot;מ דאפילו מדאורייתא פסולה משום תעשה ולא מן העשוי. 

&lt;קטע סוף=יב א/&gt;
===[[סוכה יב ב|דף יב עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=יב ב/&gt;

אמרי משמיה דרב סיככה בחיצין זכרים כשרה. אלו עצים הן והן עשוין לעשות מהן חצים. ואם העצים הללו נכנסין בברזל כשרים לעשות בהן אבל אם חקוקים והן נכנסין בהן כיון שיש להם חלל כדי ליכנס בו החץ ולמלאותו עכשיו כיון שיש בו בית קבול חשובין ככלים ומקבלין טומאה ופסולין הן לסיכוך כמשנתנו שאין מסככין אלא בדבר שאינו מקבל טומאה. אניצי פשתן פשתים דדייק ונפיץ העומד לטויה הוצנין פשתי העץ דליתיה לא דייק ולא נפיץ הושני לא איפרשא היכי נינהו. 

שושי ושואצרי שמות עצי השדה ושוצרי מפורש שריחם רע. הזמי והיגי מיני קוצים הן כיון שנמשכת ומתייבשין נושרין עליהן על המטעמים ועליהן עצמם ולפיכך אמרו אין מסככין (עליהן) [בהם] חיישינן דלמא נקטה דעתיה מינייהו ונפיק ושביק לסוכה. 

&lt;קטע סוף=יב ב/&gt;
===[[סוכה יג א|דף יג עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=יג א/&gt;

אפקותא דדיקל' פירוש הצואר של דקל שנחתך מן הדקל והחריות עמו דבוקים מסככין ולא גזרינן משום חבילות דהני אגידתן איגוד בידי שמים הוא כלומר ברייתן כך היא ואע&quot;פ שחוזר ואוגדן אינן דומין לחבילות הנאגדין מפני שכל החריות הללו שעיקרן מאפקותא כאחד מהן חשובין. וקיי&quot;ל אגד בחד לא שמיה אגד. 

דוקרני דקני. עיקר הקנים שנתלשו ויש להן קנים הרבה דבוקים בעיקרן מסככין בהן. דינם כדין האפקותא. כיון שהזכיר שמועות של רב חסדא משמיה דרב אבינא בר רב שילא הזכיר נמי מרריאתא והאזוב שיש לו שם לווי ופשוטה היא אמר רב חסדא אגד בחד לא שמיה אגד כדאמרן ג' הוי איגוד ב' מחלוקת רבנן סברי הוי איגוד ור' יוסי סבר לא הוי איגוד דכתיב ולקחתם אגודת אזוב וכתיב ולקח אזוב וטבל במים וילפינן לקיחת אזוב כלומר דבעינן איגוד ותנן במסכת פרה פרק י&quot;א מצות אזוב ג' קלחים ובהן ג' גבעולין. רבי יהודה אומר של ג' ג' אזוב שיש בו ג' קלחים מפסגו ואגדו פסגו ולא אגדו אגדו ולא פסגו לא אגדו ולא פסגו [כשר]. 

ר' יוסי אומר ג' גבעולים ושיריו שנים וגרדומיו כל שהוא. 

ואוקימנא לר' יוסי ג' גבעולים לעכב כלומר השנים אינן נאגדין לפיכך פסולין ולרבנן למצוה שלשה ואם עשה שנים כשר. כדתניא אזוב לרבנן תחלתו שנים ושיריו אחד כשר ואינו פסול אלא עד שיהא [בתחלתו] אחד כשיריו:

ירושלמי אין חבילה פחות מכ&quot;ה. 

&lt;קטע סוף=יג א/&gt;
===[[סוכה יג ב|דף יג עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=יג ב/&gt;

איסורייתא דמחוזתא. פירוש אגודות של עצים שקושרין אותן למוכרן במספר כך וכך אגודות. 

צריפי דאורבני. פי' צריפין שמסככין אותן במורביות של ערבה וקושרין את ראשיהן מהנה ומהנה בנת וקושרין עוד קצותן למטה שלא יפרדו. פי' ראשי [מעדני'] כדכתי' התקשר מעדנות כימה. ואלו הקשרין אין עשויין לטלטל בהן. ותנן נמי בכלים (פ' כ' מ&quot;ז) בענין המחצלות וכן המתיר ראשי המעדנים טהורה. נחלקה לארכה ונשתיירו בה ג' מעדנים של ששה טפחים טמאה:

ירקות פוסלין הסוכה מ&quot;ט כיון דלכי יבשי פרטי ונתרי כמאן דלתניהו דמי. ואותו מקום המסוכך בירקות כאויר הוא. ואע&quot;פ שעכשיו מסוכך הוא ואם יש בו ג' טפחים פסולה. 

א&quot;ר אבא אמר רב הונא הבוצר ענבים לדורכן לגת אין לו ידות כלומר אין רצון הבוצר בגת להיות בענבים ידות ולדורכן הוא בעי והידות שואבין היין ורב מנשיא בר גמרא אמר רב הונא הקוצר לסיכוך אין לו ידות ואסיקנא מאן דאמר קוצר לסיכוך אין לו ידות כ&quot;ש בוצר שודאי אין לו אבל דר' אבא דאמר בוצר אין לו ידות הני מילי בוצר דניחא ליה דלא להוי להן ידות דלא נמציה לחמריה אבל קוצר לסיכוך יש לו ידות דניחא ליה לסכוכי בהן לימא כתנאי סוכי פי' אמירי תאנים ובהן תאנים. 

פרכילין ובהן ענבים קשין ובהן שבולים מכבדות ובהן תמרים כולן אם פסולת מרובה על האוכלין כשרה ואם לאו פסולין אחרים אומרים עד שיהו קשין מרובין על הידות ועל האוכלין מאי לאו בהא קמפלגי ת&quot;ק סבר הקוצר לסיכוך אין לו ידות לפיכך תני עד שיהא פסולת מרובה על האוכלין בלבד ואחרים סברי יש לו ידות וידות כמו אוכל הן ופסולין הן לסיכוך לפיכך עד שיהא פסולת מרובה על האוכל ועל הידות. ור' אבא דאמר בוצר אין לו ידות אבל קוצר יש לו ידות כתנאי הוא דהא ת&quot;ק א' אין לו ידות. 

לרב מנשיא מי לימא תנאי הוא דהא אחרים אומרים יש לו ידות ודחה לא לעולם אפילו אחרים מודו דהקוצר לסיכוך אין לו ידות והכא כגון שקצרן לאכילה שצריך להיד כדי להיות תופס בהן אוכל לפיכך כמו האוכל הן חשובין להכניס הטומאה וכבר פרשנוהו דין הידות בפרק העור והרוטב וכיון שקצרן לאכילה אע&quot;פ שנמלך עליהן לסיכוך תורת הידות לא זזה מעליהן ואקשינן אי הכי אפילו לרבנן לא בטלה טומאה מינייהו דהא קיי&quot;ל דלא בטלה טומאה במחשבה ואמאי (מטהר) דתנן בפרק כ&quot;ה בכלים כל הכלים יורדין לידי טומאתן במחשבה ואין עולין מידי טומאתן אלא בשינוי מעשה מעשה מבטל מיד מעשה ומיד מחשבה. 

&lt;קטע סוף=יג ב/&gt;
===[[סוכה יד א|דף יד עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=יד א/&gt;

מחשבה אינה מבטלת לא מיד מעשה ולא מיד מחשבה פי' עור היה וחישב עליו להיות קטבליא במחשבתו נעשה כלי ואם נגעה בו טומאה נטמא. אבל אם היתה קטבליא וחישב לעשות עור אינה יוצאה מתורת כלי במחשבה עד שיעשה בה מעשה. כדתנן שלחן שנטלה אחת מרגליו טהורה כו' זהו פירושו כל היורדין לידי טומאה במחשבה אין עולין מידי טומאה אלא בשינוי מעשה. 

וכי תימא ידות האוכלין במחשבה סגיא להו. והתנן בפרק א' בעוקצין (מ&quot;ה) כל ידות האוכלין שבססן בגורן טהורין. כלומר הכניסן לאוכלין ונמלך עליהן בגורן טהורין. 

ור' יוסי מטמא פסיגא של אשכול שריקנה טהורה שייר בה גרגיר אחד טמאה פי' בססן פססן כדגרסי' בע&quot;ז כיצד מבטלה קטע ראש אזנה והוא כמו חתיכה ואמר בשלמא לר' אלעזר דאמר התיר איגודן הנה במחשבה תנן דטהורות אליבא דרבנן שפיר. 

אלא לר' יוחנן דאמר בססן ממש כלומר אין מסתלקת תורת טומאה מהן אלא בשינוי מעשה מאי טעמייהו דרבנן דמטהרי הבא במחשבה בלבד ושנינן הכא נמי רבנן דאמרינן אם פסולת מרובה על האוכלין טהורה שפססן ממש דהוא מעשה. ואקשינן אי הכי מאי טעמייהו דאחרים דפסלי הא עבד בהו מעשה ובטלינהו ושנינן אחרים כר' יוסי סבירא להו דאף על גב דעבד בהו מעשה סבר הואיל וראוי להפכן בעתר לא בטלה ידות מינייהו. אחרים נמי סברי כיון דלכי סתר לה לסכך חזו למנקט להו בגילייהו לא בטלי תרגום לקושש קש לגבבא גילי. 

למה נמשלה תפלת צדיקים כעתר שנאמר ויעתר יצחק לה':

מתני' מסככין בנסרים דברי ר' יהודה ר' מאיר אוסר:

אמר רב בנסרין שיש בהן ד' טפחים מחלוקת רבי מאיר גזר הני משום תקרה סבר מאן דחזי דמכשרה בנסרים שיש בהן ד' טפחים אתי לאכשורי תקרה. ורבי יהודה לא גזר ושמואל אמר כשיש בהן ג' טפחים מחלוקת ר' יהודה סבר כיון דלית בהן ד' טפחים דאינון [שיעור] מקום לא גזרי ור&quot;מ סבר כיון דנפקי מג' דהוא לבוד גזרינן ואקשינן עליה דרב ממתני' דתנן נתן עליה נסר שרחב ד' טפחים כשרה ובלבד שלא ישן תחתיו קס&quot;ד מתני' דברי הכל היא קשיא לרב דאמר כשיש בהן ד' טפחים ר' יהודה מכשיר אי הכי לר' יהודה אמאי לא יישן תחתיו לאו מכלל דסבר ר' יהודה דנסר פסול הוא ומשני רב הא מתני' לאו דברי ר' יהודה היא אלא ר' מאיר היא דאית ליה גזרת תקרה. 

&lt;קטע סוף=יד א/&gt;
===[[סוכה יד ב|דף יד עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=יד ב/&gt;

ורבי יהודה פליג ואמר כשרה וישן תחתיו. ת&quot;ש ב' סדינין מצטרפין וב' נסרים אין מצטרפין ר' מאיר אמר נסרין כסדינין ואקשינן אליבי' דרב אם אלו הנסרין בכל אחד יש בו ד' טפחים למה צריכין צירוף ד' טפחים ויותר מד' דינם א' צירוף למה לי אע&quot;ג דלא מצטרפי פסולין הן. ומשני רב לעולם דאית בהו בכל אחד [ד' ומצטרפין] מן הצד לד' אמות כדתנן בית שנפחת וסיכך על גביו כו' תניא כרב סיככה בנסרין של ארז שאין בהן ד' כשרה. יש בהן ד' טפחים ר' מאיר פוסל ור' יהודה מכשיר תניא כשמואל סיככה בנסרין שיש בהן ד' טפחים פסולה. 

ושאין בהן ד' טפחים רבי מאיר פוסל ור' יהודה מכשיר. והלכה כרבי יהודה. 

ומודה ר' מאיר שאם יש בין נסר לנסר כמלא נסר שמניח פסל ביניהם כו' ואע&quot;ג דקיי&quot;ל רב ושמואל הלכתא כרב באיסורי והא איסורי היא אלא כיון דחזינן רבנן בתראי דשקלי וטרי בהני נסרין דאית בהו ארבעה טפחים אם הפכן בצדיהן וסיכך בהן פסולה או כשרה ופשט רב נחמן פסולה. 

ואוקימנא נעשו כשפודין של (שלמים) [מתכות] מדפליגי בהפכן על צדיהן מכלל שאם סיכך בהן (כרבנן) [ברחבן] דברי הכל פסולה וסוגיא דשמעתא לפסילותא ריהטא והא נמי דתניא ושאינה מחזקת ראשו ורובו ושולחנו או שנפרץ בו כדי שיזדקר הגדי בבת [ראש] או שנתן עליה נסר שרחב ד' טפחים אף על פי שלא הכניס לתוכה אלא ג' פסולה ואוקימנא כגון דאית בה בפי הסוכה והכניס מן הנסר שלשה בסוכה וטפח חוץ לסוכה דהויא ליה האי טפח פסל היוצא מן הסוכה וסבר האי תנא פסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה:

&lt;קטע סוף=יד ב/&gt;
===[[סוכה טו א|דף טו עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=טו א/&gt;

מתני' תקרה שאין עליה מעזיבה נסרים שהבית מקורה בהן ואין עליהם טיט מפקפק פותח ומרחיב ודייקינן בשלמא ב&quot;ה טעמא מאי משום תעשה ולא מן העשוי וכל דהו מעשה מכשיר ואפילו פקפוק אלא ב&quot;ש מ&quot;ט ופשטנא טעמא דב&quot;ש משום גזרת תקרה. ולעולם נטילת אחת מבינתים בעי ואפילו פקפוק לא סגי עד דשקיל אחת מבינתים ואקשינן אי הכי רבי מאיר דאמר נוטל אחת מבינתים ואין צריך לפקפק כב&quot;ש היא. 

ושנינן ר' מאיר סבר ב&quot;ש וב&quot;ה שוין דמשום גזרת תקרה [גזרינן] ובנטילת אחת מבינתים [מתכשר] ואע&quot;ג דפקפק פקפוק אינו מועיל ואמרי' מאי קמ&quot;ל והא איפלגו רבי מאיר ורבי יהודה בהא סברא חדא זימנא דתנן מסככין בנסרים דברי רבי יהודה ורבי מאיר אוסר. 

ואוקימנא בגזרת [תקרה] פליגי ואתינן לאוקימנא פלוגתייהו בהא דתנן מסככין בנסרין דברי ר' יהודה [בנסרים] משופין לשידות ולתיבות וכיוצא בהן ומשום גזרת כלים פליגי ונדחת אלא מתני' תרווייהו בגזרת תקרה פליגי וסיפא רבי יהודה היא דא&quot;ל לר' מאיר הא דגזרת [לסכך] בנסרים משום גזרת תקרה טעמא דב&quot;ש [היא] דאמרו נוטל אחת מבינתים אע&quot;פ שפקפק אבל ב&quot;ה אפילו בפקפוק סגי ואמר ליה רבי מאיר בדבר זה שניהן לא נחלקו בדבר זה שניהן בגזרת תקרה. ושמואל דאמר נסרין כשאין בהן ד' טפחים מחלוקת אבל בנסרין שיש בהן [ד'] דברי הכל פסולה. אלמא ר' יהודה נמי אית ליה גזרת תקרה. אמר לך סיפא בבטולי תקרה פליגי רבי יהודה סבר אפילו בפקפוק בטלה וכ&quot;ש בנטילת נסר מבינתים. ורבי מאיר סבר לעולם לא בטלה אלא בנטילה:

מתני' המקרה סוכתו בשפודין כו'. ואקשינן מינה לרב הונא (בר הושעיא) [בריה דרב יהושע] (עד) דאמר בעירובין פרוץ כעומד אסור לטלטל שאינה מחיצה והכא תנן אם יש ריוח כמותן לעשות בהן (כשרה) [סכך כשר] שנמצא הריוח סכך כשר והשפודין כפרוץ וקתני כשרה ומשני מאי ריוח ביניהן כמותן דקתני במתני' כשיש ריוח להכניס סכך כשר ביניהן להכניס ולהוציא כלומר אם יש לו יתרון כמעט מן השפודין. 

&lt;קטע סוף=טו א/&gt;
===[[סוכה טו ב|דף טו עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=טו ב/&gt;

ודחינן והא [אי] אפשר לצמצם כלומר אם תבא להכניס ביניהן ולהוציא סכך כשר כמותם אי אפשר שלא תדחק השפוד כמעט מהנה או מהנה שנמצא מצד אחד יתר ומצד אחת פחות. ושנינן במעדיף בריוח יתר ממקום השפוד שנביא שם סכך כשר כמותן ולא יזוז ממקומו ולא ידחוק השפוד ובא רבא בטעם אחר ואמר לעולם אין שם ריוח אלא כמותם בנכנס ויוצא מאי אמרת חיישינן דילמא בעידנא דסכיך בינייהו דחיק ליה לסכך פסול כדאמרת אם היה סכך פסול נתון שתי נותן הסכך כשר עליהן ערב ולא נמצא מכניס ביניהם כלום ולא דוחק וכך השמועה:

או בארוכות המטה. 

&lt;קטע סוף=טו ב/&gt;
===[[סוכה טז א|דף טז עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=טז א/&gt;

ואוקימנא בארוכה וב' כרעים דכלי הוא וכי הא דתנן מטה מיטמאת אברים ומיטהרת אברים ר' חנין אמר בארוכה וב' כרעים בקצרה וב' כרעים דעדיין תורת כלי עליה דחזיא למסמכינהו אגודא ולמיתב עלה ולמישד אשלא עליה ומשום הכי דאוקימנא למתני' בדאית תורת כלי עליה ונדחת היות סיוע לרמי בר טביומי דאמר סככה בבלאי כלים פסולה. 

ופשט אביי מטלאות שאין בהן ג' על ג' דלא חזו לא לעניים ולא לעשירים ואע&quot;ג דתניא כוותיה דתניא מחצלת של שיפא ושל גמי אע&quot;פ שנפחתו שיריה מכשיעור אין מסככין בהן ושל קנים גדולה מסככין בהן ר' אליעזר אומר אם אינה מקבלת טומאה [מסככין בה] לא דייקא מתניתין כוותיה:

מתני' החוטט בגדיש לעשות לו סוכה אינה סוכה. אמר רב הונא לא שנו אלא שאין חלל טפח במשך שבעה כו'. יש מי שאומר לא שנו כי אינה סוכה אלא בזמן [שאין] שם חלל טפח במשך שבעה כו' מחודש עשוי עכשיו בהגג טפח גובה במשך שבעה. אבל אם יש טפח שם הא קיי&quot;ל דטפח אהל הוא ומשך ז' טפחים הוא משך סוכה קטנה וכאילו עכשיו הוא עשוי לשם החג. ויש מי שאומר לא שנו אלא שאין שם חלל אפילו טפח בתחלת גדישת הגדיש עשוי לשם צל בעלמא אבל יש שם חלל טפח במשך (ששה) [שבעה] טפחים שיעור משך סוכה קטנה ונמצאת הסכך ההיא עשויה לשם צל סוכה בעלמא וקיי&quot;ל סוכת רקב&quot;ש סוכת גנב&quot;ך סוכה מ&quot;מ כשרה וזה שחוטט בגדיש למטה ומסיר האלומות להשלים ז' טפחים כדי הכשר סוכה שפיר דמי מאחר שהסכך לשום סוכה בעלמא נעשית ואינה עשויה לשם אוצר שאין דרך בנ&quot;א להגדיש תלוי וכיון שתלה זה נתברר לשם סוכה הניחו לפיכך כשר. ושאר השמועה פשוטה היא פיר&quot;ש גאו&quot;ן למיתב עליה ולמיש' אשלא ראויה היא לישב עליה ולטוות נעורת או פשתן או קנבוס. אלא שכל הנטווה גם צריך לישב הטווה ע&quot;ג מקום גבוה כדי להפשיל וירד למטה וכשזוקפין ארוכה וקצרה ע&quot;ג ב' כרעים וסומכין אותה ויושבים עליה וככלי חשובה. ואע&quot;פ שאינה מטה על מתכונתה לפיכך מיטמאת אברים ומיטהרת אברים הללו:

המשלשל דפנות מלמעלה למטה אם גבוהות מן הארץ כו'. 

&lt;קטע סוף=טז א/&gt;
===[[סוכה טז ב|דף טז עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=טז ב/&gt;

תנן התם בעירובין פרק ח' בור שבין ב' חצירות כו' עד א&quot;ר יהודה לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהם פי' ת&quot;ק דמתני' סבר המשלשל דפנות מלמעלה למטה משלשלם מן הסכך עד קרקעיתה של סוכה אם הגיע הדופן המשולשל קרוב לקרקעית הסוכה פחות מג&quot;ט (אמר ד') כל פחות מג' כלבוד דמי וכאלו בקרקעית הסוכה הגיע לפיכך הוא דופן כשר אבל אם למעלה מג' טפחים פסול. שאינו דופן כשר אבל אם הדופן עולה מקרקעית הסוכה ולמעלה אם יש בזה הדופן י' טפחים אפילו נשאר בין הדופן ובין הסכך יותר מי' טפחים אחריו אויר דופן כשר הוא והסוכה כשרה. 

ר' יוסי אומר גם הדופן היורד מן הסכך אם יש בו י' טפחים אפילו נשאר בין קרקעית הסוכה ובין הדופן יתר מי' טפחים כשר דין דופן העולה ממטה למעלה ודין הדופן היורד שוין. ורואין הדופן היורד התלוי כאלו יורד וסותם. וקא&quot;ר יהודה בענין בור שבין ב' חצירות והבור חפור בעוביו של כותל וכותל המחיצה שבין ב' חצירות יורד וסותם על פי הבור ונשאר מקצת פי הבור פתוח בחצר זה ומקצת בור מצד האחד בחצר האחרת שבהן ממלאים מים מן הבור. וא&quot;ר יהודה רואין זה הכותל שעל פי הבור יורד וסותם עד התהום ומחלק המים נמצאת משנת ר' יהודה ששנה כי הכותל שהוא תלוי בחללו של בור המחלק בין ב' חצירות יורד וסותם ומתיר הבור לזה ולזה על דעת ר' יוסי דמתני' ששנה כי הדופן מן הסכך ותלוי אם יש בו י' טפחים אע&quot;פ שבין הדופן ובין קרקעית הסוכה אויר הרבה הדופן התלוי מתיר הסוכה. ואמרינן דרבי [יוסי] דמתיר מחיצה תלויה בסוכה בשבת חולק על רבי יהודה ואוסר וכן ר&quot;י חולק ואוסר בסוכה ופשוטה היא והמעשה שנעשה בציפורי בעת ששכחו להביא ס&quot;ת מע&quot;ש ומצאו סדינין וסמכו עליהן משום מחיצה והביאו תורה בשבת ע&quot;פ ר' ישמעאל ב&quot;ר יוסי נעשה ולא ע&quot;פ ר' יוסי. אמר אבימי מחצלת ד' טפחים ומשהו מעמידה באמצע בפחות מג' סמוך לסכך ופחות מג' סמוך לקרקעית הסוכה ועולה לו משום דופן וקיי&quot;ל כל פחות מג' כלבוד דמי ואמרינן תרי לבוד [לבוד] בסכך ולבוד בקרקעית הסוכה ומסקנא דשמעתא כר' יוסי דהא אותבינן מחצלת ז' ומשהו מתרת בסוכה משום דופן ואוקימנא בסוכה גדולה ומשלשלין דפנות מלמעלה למטה ולא עוד שרבי יוסי נמוקו עמו. 

&lt;קטע סוף=טז ב/&gt;
===[[סוכה יז א|דף יז עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=יז א/&gt;

והא דר' אמי אסיקנא שיעור משך סוכה קטנה ז' טפחים. הא דאמור רבנן דבי רב האויר בסוכה פוסל [בג' טפחים] וסכך פסול פוסל בד' טפחים ואקשי רבה עליה ומה אילו איכא סכך פסול פחות מד' טפחים ואויר משלימו לד' כשרה [מליא בשפודין מאי פסולה] ולא יהא האויר החמור דפוסל בג' טפחים כסכך פסול הקל ממנו [דאינו] פוסל עד שיהיה בו ד' טפחים ואמרו לי לדידך נמי דאמרת אויר פוסל בג' טפחים כדתנן הרחיק את הסיכוך ג' טפחים פסול. 

סכך פסול בד' אמות כדתנן בית שנפחת וסיכך על גביו אם יש בין סיכוך לכותל ד' אמות פסול. 

ואילו איכא פחות סכך פסול פחות מד' אמות ואויר פחות משלשה משלימו לד' אמות כשרה. 

&lt;קטע סוף=יז א/&gt;
===[[סוכה יז ב|דף יז עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=יז ב/&gt;

[מליא בשפודין מאי פסולה] ולא יהא האויר חמור דפוסל בשלשה טפחים כסכך פסול דפוסל בד' אמות ומשני רבה לדידי משום דלא שוו בשיעורייהו דאויר שיעורו בטפחים והסכך באמות לפיכך לא מצטרפו אלא לדידכו אידי ואידי טפחים נינהו. 

ולרבה נהי דלא שוו בסוכה גדולה אבל בסוכה קטנה דאין בה אלא ז' טפחים הלא נפסלת בד' טפחים סכך פסול ומשני רבה התם לגבי סוכה קטנה כיון דהוי בה ד' טפחים סכך פסול הויא ליה רובה דסוכה סכך פסול ובטל המיעוט ונמצאת כאילו כולה סכך פסול וליכא לסוכה כלל. ואקשינן לרבה וכל היכא דלא שוו בשיעורייהו לא מצטרפי. והתנן במס' כלים בפרק כ&quot;ז הבגד מטמא משום ג' על ג' למדרס משום ג' על ג' לטמא מת. השק ד' על ד' טפחים והעור ה' על ה' מפץ ו' על ו' הבגד מטמא בג' טפחים למדרס ובשיעור שלש אצבעות לטמא מת והשק שיעור טומאתו בד' טפחים ותנן במעילה פרק ד' בסופו הבגד והשק השק והעור העור והמפץ מצטרפין זה עם זה הנה אע&quot;ג דשיעור האי באצבעות ושיעור האי בטפחים דלא שוו בשיעורייהו ומצטרפי ומשני רבה שאני התם דקא מפרש טעמא בסיפא. 

א&quot;ר שמעון מה טעם הואיל וטמא מושב ותנן כזה הענין בכלים פרק כ&quot;ז זה הכלל כל שחיבר לו מן החמור ממנו טמא מן הקל ממנו טהור. המקצע מכולם טפח על טפח טמא. 

ומתמהינן טפח על טפח למאי חזי ושנינן הואיל וראוי ליטלו ע&quot;ג חמור דלא חייש להכי. בסורא מתני כדאמרן. אויר פוסל בג' סכך פסול פוסל בד' טפחים וכן הלכתא. 

בפומבדיתא מתנו אמר רב יהודה אמר שמואל סכך פסול באמצע הסוכה בארבעה טפחים מן הצד בארבע אמות. (ורבה) [ורב] אמר בין באמצע בין מן הצד בד' אמות. ומקשינן אדשמואל תנן נתן עליה נסר שרחב ארבעה טפחים כשרה. ומשני נסר מן הצד הוא לפיכך הסוכה כשרה שאין נפסלת הסוכה מן הצד אלא בד' אמות. ת&quot;ש ב' סדינין מצטרפין ב' נסרין אין מצטרפין ר' מאיר אומר נסרים מצטרפין כסדינין בשלמא לרב מאי מצטרפין מצטרפין לד' אמות בין באמצע בין מן הצד אלא לשמואל באמצע למה לי מצטרפין אי אית בהו ד' בלא צירוף פסול הוא. 

אי דלית בהו ד' קנים בעלמא נינהו. 

ומשני מאי מצטרפין דקתני לעולם דאית בהו ד' טפחים ומצטרפין לד' אמות מן הצד. ורב פפא אכרע לה לשמעתא קמי הא [לעיל (סוכה דף יד.) ] דכל היכא דהוו הנסרים ד' טפחים בין לר' מאיר ובין לר' יהודה אין מסככין בהן משום גזרת תקרה. דכל היכא דלית בהו ג' על ג' כקנים בעלמא נינהו ולדברי הכל כשרה. אבל היכא דאית בהו [מג'] ועד ד' פלוגתא דרבי מאיר ור' יהודה ר&quot;מ פוסל ור' יהודה מכשיר והלכה כר' יהודה. 

&lt;קטע סוף=יז ב/&gt;
===[[סוכה יח א|דף יח עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=יח א/&gt;

ת&quot;ש סיככה בנסרים שיש בה ד' טפחים מודה ר&quot;מ שאם יש בין נסר לנסר כמלוא נסר שמניח פסל ביניהן וכשרה ומודה רבי יהודה שאם נתן עליה נסר שרחב ד' טפחים כשרה [ואין ישנים תחתיו] בשלמא לרב דאמר לעולם בד' אמות משום הכי כשרה. אלא לשמואל דאמר באמצע בארבעה טפחים פסולה קשיא. 

ומשני רב הונא בריה דרב יהושע אליבא דשמואל הכא בהא מתני' בסוכה שאין בה אלא ח' אמות על ח' אמות מצומצמות שהן מ&quot;ח טפחים היא. וכגון דמסכך בה נסר ופסל ונסר ופסל [ונסר ופסל] מהאי גיסא ונסר ופסל ונסר ופסל [ונסר ופסל] מהאי גיסא דהוו להו ב' פסלין באמצע שיעור ב' פסלין ח' טפחים וכל פסל הוא סכך כשר. והנסר הוא סכך פסול נמצאו שני שהן קנים כדאמרן מאי פסל קנים היוצאים מן הסוכה הוא פסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה סכך כשר באמצע ח' טפחים שהן אמה ושליש. ושלש אמות [ושליש] מזה הצד שיעור שלשה נסרים וב' פסלין וכן מן הצד האחר ותנן בית שנפחת וסיכך על גביו אם יש בין כותל לסיכוך ד' אמות פסולה ש&quot;מ ד' אמות פסולה הא פחות מד' כשרה. וזהו אחד מן המחיצות והיא דופן עקומה דקיימא לן הל&quot;מ אליבא דר&quot;מ וכיון שהיא ג' אמות ושליש מהאי גיסא וג' אמות ושליש מהאי גיסא וסכך כשר באמצע ח' טפחים שהן שיעור סוכה רואין כאילו הן ב' פסלין (הן) שהן באמצע היא הסוכה ואלו הנסרים והפסלין מזה הצד ומזה הצד חשובין כדפנות ודנין אותן כאילו [הן] כדופן עקומה לפיכך היא הסוכה כשרה. ומצאנו אותו מפורש בירושלמי ר' לוי בש&quot;ר חמא ב&quot;ר חנינא דכתיב וסכות על הארון את הכפורת מיכן שהדופן קרוי סכך ומיכן שעושין דפנות בדבר שמקבל טומאה כגון הפרוכת שהיא דופן ואפילו דופן מקצתו עומד ומקצתו עקום נקרא דופן. וראיה לזה הפרוכת וכשר הוא ומפני מה אמרו ח' אמות מצומצמות כדי שיבאו פסלין באמצע שאם יוסיף יפסד החשבון ואם יהיה הסכך ד' אמות פסול וקיימא לן כשמואל בהא דהא סוגיא דשמעתא כוותיה וכן המקרה סוכתו בשפודין או בארוכות המטה כענין הזה (בהא) מוקמי להו בדופן עקומה כבית שנפחת וכחצר המקפת אכסדרה כן סוכה המוקפת בדברים שאין מסככין בהן כגון השפודין וארוכות המטה וכיוצא בהן. אויר פחות מג' טפחים בצדדין אמרינן כלבוד דמי כדתנן הרחיק את הסיכוך ג' טפחים מן הדפנות פסולה הא פחות אמרינן כלבוד דמי וכשרה. אויר פחות מג' באמצע פליגי בה רב אחא ורבינא. 

חד אמר יש לבוד באמצע גמר לה מקורה. 

דתניא קורה היוצאה מן הכותל זה ואין נוגעת בכותל זה שכנגדו וכן ב' קורות אחת יוצאה מכותל זה ואחת יוצאה מכותל זה ואינן נוגעות זו אצל זו אם יש ביניהן פחות מג' טפחים אין צריך להביא קורה אחרת דאמרינן דפחות מג' כלבוד דמי ג' צריך להביא קורה אחרת עליהם לסתום הפתוח שביניהן והחולק דוחה שאני קורה דמדרבנן היא. אבל סוכה שהיא מן התורה לא אמרינן בה לבוד באמצע דתנן ארובה בתוך הבית ובה פותח טפח טומאה בבית נגד ארובה טהור טומאה כנגד כו'. ואם אמרינן לבוד באמצע למה הבית טהור הלא מאהיל על הטומאה אלא ש&quot;מ אין דין לבוד באמצע. 

ודחי שאני הלכות טומאה דהכי גמירי. 

&lt;קטע סוף=יח א/&gt;
===[[סוכה יח ב|דף יח עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=יח ב/&gt;

אתמר סיכך ע&quot;ג אכסדרה שיש לה פצימין כשרה פי' לחיים ושאין לה פצימין אלא סיכך ע&quot;ג כותלי אחרים אביי אמר כשרה. פי תקרה יורד וסותם כלו' רואין בדעת כאלו קצה הסכך יורד וסותם. כדקיי&quot;ל גוד אחית מחיצתא (ולא) סמכינן אכותלי בתים העשוים לבתים ואחרי הבתים נעשים כותלי הסוכה. רבא אמר פסולה לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם אלא בעינן שלשה טפחים דפנות הנראות לעין כי הן לסוכה. 

לימא בפלוגתא דרב ושמואל פליגי דאתמר אכסדרה בבקעה כגון שהעמיד ד' עמודים בבקעה וסיכך עליהן. רב אמר מותר לטלטל בכולה ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בד' אמות. ודחינן לה אליבא דשמואל כ&quot;ע לא פליגי כי פליגי אליבא דרב אביי כרב ורבא אמר לך עד כאן לא אמר רב מותר לטלטל בכולה אלא משום דהני מחיצות לאכסדרה עמדו ומגואי איכא המחיצות. אבל הכא דמאבראי דלא עבידו לסוכה לא. חלוקת רב ושמואל בסוף פרק כל גגות העיר. 

&lt;קטע סוף=יח ב/&gt;
===[[סוכה יט א|דף יט עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=יט א/&gt;

ואקשינן ממתני' תנן סיכך ע&quot;ג אכסדרה כו' אי אמרת פי תקרה יורד וסותם מאי היא פסולה תרגמה רבא אליבא דרב דאביי כשהשווה פי' קירוי הסוכה לאכסדרה ודיבקם שאין נראית תקרת הסוכה חלוקה מן האכסדרה להיודע שהיא פי תקרה והלכתא כרבא בהאי לישנא כי אכסדרה שאין לה פצימין פסולה ואם יש לה פצימין כשרה. וצורת פצימין מיפרשא לקמן נראה מבחוץ ושוה מבפנים נידון משום [לחי] והיינו פצימא וגרסינן בעירובין פרק מבוי אמר רבה אמר רב הונא נראה מבחוץ שהוא לחי ושוה מבפנים נידון משום לחי להתיר הפנימי ששוה לו. ומותבינן עליה הא דתנן חצר גדולה שנפרצה לקטנה גדולה מותרת וקטנה אסורה. מפני שהיא כפתחא של גדולה אמאי תשרי קטנה בכותל הגדולה כנראה מבחוץ ושוה מבפנים. ומשני התם במופלגות כו'. ואסיקנא והלכתא נראה מבחוץ ושוה מבפנים נידון משום לחי וגרסינן בירושלמי פרק א' [דעירובין] אבני הבנין היוצאות מן הבנין אם אין בין אחת לחברתה ג' טפחים דינן כלבוד והיינו לחי קרן זוית יוצא [מיכן] וקרן זוית יוצא מיכן נידון כלחיים. כותל הנכנס ונראה כפס מבפנים ושוה מבחוץ או נראה כפס מבחוץ ושוה מבפנים נידון כלחיים היה משוך רואין אותו כאילו הוא כנוס התיב רב חסדא והתנן חצר גדולה שנפרצה לקטנה כו'. ויעשו כותלי גדולה כלחיים אצל כותלי קטנה והותרה קטנה ופריק תפתר במשוכין יתר מעשר וכו'. והאי דאמרינן בשמעתין לגבי פצימין אמרינן לבוד כי האי גוונא הוא כגון דאיכא אבנים ויש ביניהן פחות משלשה טפחים אמרינן לבוד. ובגין [כן] הוא נידון משום לחי. 

רב אשי אשכח לרב כהנא דמסכך ע&quot;ג אכסדרה שלא היו פצימיה נראין מבחוץ ואמר ליה לרבא כי האי גוונא פסולה. עייליה ואחוי ליה נראה מבפנים ושוה מבחוץ וא&quot;ל היינו פצימא וקיי&quot;ל כלישנא קמא דרבא וכן הלכה תנא פסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה. 

ואוקימנא קנים היוצאין מן הסוכה לאחורי הסוכה ויש בהן ז' טפחים שיעור סוכה קטנה מהו דתימא הני דפנות הואיל ולגואי עבידי לבראי לא עבידי פסולה קמ&quot;ל כיון דלשם צל בעלמא עבידו כשרה. 

רבה ורב יוסף אמרי בקנים היוצאים לפנים מן הסוכה ומשכה ואזלה דופן אחת בהדייהו מהו דתימא הואיל ושלמה להו סככא אפלגא דדופן האי סוכה אחריתי היא קמ&quot;ל. דברי ר' יוחנן פשוטין הן. 

ר' אושעיא אמר לא נצרכא אלא לסכך פסול פחות מג' בסוכה קטנה (עסקינן) ואמאי פסל יוצא קרי ליה מפני שהיא מהכשר סוכה. ומותבינן עלה לא יהא אלא אויר. דלא אשכחן בפוסלי סוכה פחות הימנו. 

וכי אויר פחות מג' פוסל בסוכה קטנה. ודחי רבא אמר פחות מג' מצטרף וישנין תחתיו כדקיי&quot;ל כלבוד דמי. אבל סכך פסול מצטרף לד' אמות מן הצד ואין ישנין תחתיו כדתנן נתן עליה נסר שרחב ד' טפחים כשרה ובלבד שלא ישן תחתיו ויש שמחליף ומפרש ומתמיה ומי איכא מידי דמצטרף להכשיר והוא עצמו פסול. 

&lt;קטע סוף=יט א/&gt;
===[[סוכה יט ב|דף יט עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=יט ב/&gt;

ואמרינן טיט הנדוק יוכיח כו' טיט דק כמים עבים. כדתנן מקוה שיש בו [מ'] סאה מים וטיט רא&quot;א מטבילין במים ולא בטיט ר' יהושע אומר במים ובטיט. באיזה טיט מטבילין בטיט שהמים צפין ע&quot;ג. אם היו [המים] מצד אחד מודה ר&quot;י שמטבילין במים ואין מטבילין בטיט. באיזה טיט בטיט שהקנה יורד מאליו. דברי ר&quot;מ רי&quot;א שאין קנה מדה עומד כו':

[מתני'] העושה סוכתו כמין צריף. פי' צריף כגון הבונה רחב מלמטה ומיצר ועולה עד באמצע נמצא הבנין צר מלמעלה ומשפע ויורד. פירוש שסמכה לכותל שעשה סכך הסוכה צדו אחד למעלה בכותל והצד א' בארץ. ובשתיהן בעשויה כמין צריף. ובסמוכה לגג אין לה גג אע&quot;ג דמתני' ר' אליעזר [פסל] בהני תרתי אבל רבנן פליגי עליה. 

ואמרינן מ&quot;ט דרבנן. ואמרינן שיפועי אהלים כאהלים דמי הא פירשה רב יוסף דמתני' רבי נתן היא קתני לה ויחידאה היא ולא משגחינן ביה וקיי&quot;ל כוותייהו דחכמים בסוכה העשויה כמין צריף ובסוכה שצידה א' למעלה ואחרת בקרקע פסולה. וכ&quot;ן הלכ&quot;ה. ולפיכך היה ישן רב יוסף בכילת חתנים שאין לה גג [מפני] שאינה אהל לפיכך אינה חשובה כסוכה בתוך סוכה לפסול הסוכה:

[מתני'] מחצלת גדולה עשאה לשכיבה מקבלת [טומאה] ואין מסככין בה כו'. 

ואמרינן הא גופא קשיא כו' ושנינן לא קשיא גדולה סתמא לסיכוך ואינה מקבלת טומאה. ואם פירש שעשייתה לשכיבה [מקבלת טומאה] ואין מסככין בה אבל קטנה לשכיבה סתמא ואם פירש שעשייתה לסיכוך מסככין בהן. ואקשינן אי הכי אימא סיפא דר' אליעזר דתנן ר' אליעזר אומר אחת גדולה ואחת קטנה עשאה לשכיבה מקבלת טומאה בשלמא גדולה פי' כי לשכיבה עשאה מקבלת טומאה ש&quot;מ הא סתמא לסיכוך כדאמרן אלא קטנה קשיא דהא קתני קטנה עשאה לשכיבה מקבלת טומאה ש&quot;מ הא סתמא לסיכוך ואת אמרת סתם קטנה לשכיבה ומשני רבא בגדולה דברי הכל דסתמא [לסיכוך] כי פליגי בקטנה ת&quot;ק סבר קטנה לשכיבה ורבי אליעזר סבר קטנה [נמי] לסיכוך ומקשינן אי הכי ר' אליעזר אחת קטנה ואחת גדולה היה לו לומר. 

&lt;קטע סוף=יט ב/&gt;
===[[סוכה כ א|דף כ עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=כ א/&gt;

כלומר דין הקטנה כדין הגדולה סתם לסיכוך. ועוד הא אשכחן בהדיא דרבי אליעזר לחומרא הוא דתניא מחצלת קנים גדולה מסככין בה. 

ר' אליעזר אומר אם אינה מקבלת טומאה [מסככין בה]. 

אלא אמר רב פפא בקטנה כ&quot;ע לא פליגי דסתמא לשכיב'. כי פליגי בגדולה. ת&quot;ק סבר סתם גדולה לסיכוך. ור' אליעזר סבר סתם גדולה נמי לשכיבה. והכי קתני ר' אליעזר אומר אחת גדולה ואחת קטנה סתם עשייתן לשכיבה עד שיפרש לשם סיכוך:

תנו רבנן מחצלת של שיפה ושל גמי גדולה מסככין בה. קטנה אין מסככין בה. ושל קנים ושל הילף גדולה מסככין בה. ארוגה אין מסככין בה. 

ר' יוסי אומר משום אביו אחת זו ואחת זו מסככין בהן. וכן היה ר' דוסא אומר כדבריו. 

תנן התם כל החוצלות טמאות טמא מת דברי ר' דוסא וחכ&quot;א אף מדרס. כדתנן במס' נדה כל המטמא מדרס מטמא טמא מת מאי חוצלות א&quot;ר אבא מזבלי. פי' עושין כמין יריעות קצרות ואח&quot;כ תופרין אותן ועושין מהן כפיפות וכסויין. ר&quot;ל אמר מאי חוצלות מחצלות ממש דאמר הריני כפרת ר' חייא ובניו שבתחלה נשתכחה תורה מישראל. 

עלה עזרא מבבל ויסדה. חזרה ונשתכחה עלה ר' חייא ובניו ויסדוה. 

&lt;קטע סוף=כ א/&gt;
===[[סוכה כ ב|דף כ עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=כ ב/&gt;

וכך אמרו לא נחלק ר' דוסא וחכמים על המחצלות של אושא שהן טמאות ועל של טבריא שהן טהורות. 

ועל מה נחלקו על שאר מקומות. 

ר' דוסא סבר כיון דליכא דיתיב עליהן אע&quot;ג דמיטמו טמא מת לא מיטמו מדרס. דגרסינן (בפרה) [בנדה] כפרק בא סימן התחתון יש שמטמא טמא מת ואינו מטמא מדרס לאתויי סאה ותרקב דתניא והיושב על הכלי אשר ישב עליו הזב יכול כפה סאה או תרקב וישב עליו יכול יהא טמא ת&quot;ל אשר ישב עליו הזב יטמא מי שמיוחד לישיבה יצא סאה ותרקב שאם ישב עליהן אומרים לו עמוד ונעשה מלאכתנו. וחכ&quot;א כיון דאיכא דמיקרי ויתבי עלייהו כדאושא דמיין שהן עשויות לישיבה. ואקשינן עלה וכי סבר ר' דוסא שהחוצלות מקבל טומאה והתניא וכן היה ר' דוסא אומר כדברי ר' ישמעאל כי המחצלות מסככין בהן בין (ארוכה) [ארוגה] בין גדולה וכל שמסככין בה אינה מקבלת טומאה. ושנינן הא דתניא מיטמאין טמא מת בדאית להו גדפא. ומותבינן על ר&quot;ש בן לקיש חוצלות של שעם ושל גמי חזו לתופרן ולעשות מהן בנאתא. פי' כלכלה דפירי. 

של שק ושל תפירה חזו לעשות בו כסוי לגואלקי וצני שקים של שער שפרופות. אלא לר' שמעון בן לקיש דאמר מחצלות ממש. בשלמא של שק ושל ספירא חזו לפרסי ונפוואתא. פי' כמו נפה וכברה. כלומר הנה כלים הן לפיכך מקבלי טומאה אלא של שעם ושל גמי למאי חזו. ושני חזו לנזיאתא פירוש בלשון טייעות (סדנאת) [סודנאתא] כסוי קנקנים של יין. כדגרסינן לכי נזייתא ריהטא. 

איכא דאמרי בשלמא למ&quot;ד מחצלת כו'. תניא א&quot;ר חנינא כשירדתי לגולה מצאני זקן אחד ואמר לי מסככין בבודיא וכשבאתי כו'. 

רב חסדא אמר והוא דלית לה [גדנפא] וכן הלכתא:

ירושלמי מודה רבי אליעזר לחכמים שאם היתה נתונה על ד' אבנים או שהיתה גבוהה מן הארץ טפח כשירה. תנא העושה סוכתו בבית יער הלבנון שבירושלים כשירה. למי נצרכה לר' אליעזר. רבה בר בר חנה בשם ר' יוחנן במחצלות אושא [שנו]. א&quot;ר אליעזר סתם מחצלות אושא טמאים עד שיעשום אהלים. סתם מחצלות טבריא טהורות עד שיעשום לשכיבה. רבנן הורו באלו שעל פתח החנויות שטהורות. הורי ר' אבא ארוגה טמאה מהו לסכך בה מחלוקת ר' אליעזר וחכמים. ר' יצחק ברבי אליעזר הורי מדוחק להתיר ראשי מעדנים ולסכך בהן. תנינן וכן המתיר ראשי מעדנים [טהורות] ותמר הכן:

'''הדרן עלך סוכה שהיא גבוהה'''.
&lt;קטע סוף=כ ב/&gt;</text>
      <sha1>qdwg5u2pe3wod9fk7fxw11k8w0qia02</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/לד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>403233</id>
    <revision>
      <id>3087728</id>
      <parentid>3087637</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T15:01:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <origin>3087728</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="88565" sha1="pjsbbb2sy569ei16ry9d7walmg0h8u2" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|רפואה למכה|פתיחתא דאיכה רבתי|לג|לד|לה|}}
== ל&quot;ד ==
'''&lt;big&gt;עַל הֶהָרִים אֶשָֹּׂא בְכִי וָנֶהִי&lt;/big&gt;''' וגו' (ירמיה ט, ט). '''&lt;big&gt;שְׁלשָׁה דְבָרִים צִוָּה נְבוּכַדְנֶצַּר אֶת נְבוּזַרְאֲדָן עַל יִרְמְיָהוּ, קָחֶנּוּ וְעֵינֶיךָ שִׂים עָלָיו&lt;/big&gt;''' (ירמיה לט, יב). '''&lt;big&gt;עָלָיו וְלֹא עַל אוּמָּתוֹ. וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה רָע, לוֹ לֹא תַעֲשֶׂה אֲבָל עִם אוּמָּתוֹ עֲשֵׂה כִּרְצוֹנְךָ לְרָעָה. כִּי כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אֵלֶיךָ כֵּן עֲשֵׂה עִמּוֹ, וְלֹא לְאוּמָּתוֹ. וְהָיָה יִרְמְיָהוּ רוֹאֶה כַּתְּ שֶׁל בַּחוּרִים נְתוּנִין בְּקוֹלָרִין וְנוֹתֵן אֶת רֹאשׁוֹ עִמָּהֶם וּנְבוּזַרְאֲדָן בָּא וּמַעֲבִירוֹ מֵהֶן, וְחוֹזֵר וְרוֹאֶה כַּתְּ שֶׁל זְקֵנִים שְׁלוּלִים בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת וְנוֹתֵן אֶת צַוָּארוֹ עֲלֵיהֶם וּבָא נְבוּזַרְאֲדָן וּמַעֲבִירוֹ מֵהֶן, אָמַר נְבוּזַרְאֲדָן לְיִרְמְיָהוּ, חֲזֵי חַד מִן תְּלַת מִילִין אִית בָּךְ, אוֹ נְבִיא שֶׁקֶר אַתָּה, אוֹ מְבַעֵט בְּיִסּוּרִין אַתְּ, אוֹ שׁוֹפֵךְ דָּמִים אַתְּ&lt;/big&gt;''' וכו' ע&quot;ש.

['''&lt;big&gt;אוֹ נְבִיא שֶׁקֶר אַתָּה, שֶׁכָּל הָדֵין שְׁנַיָּיא אַתְּ מִתְנַבֵּא עַל הֲדָא קַרְתָּא דְּהִיא חָרְבָה, וְכַדּוּ דְּחָרְבָה נַפְשָׁךְ בְּאִישָׁה עֲלָךְ סַגִּיא. אוֹ מְבַעֵט בְּיִסּוּרִין אַתְּ, דַּאֲנָא לֵית אֲנָא בָּעֵי לְמֶעֱבַד בִּישָׁא, וְאַתְּ בָּעֵי לְמֶעֱבַד לָךְ בִּישָׁא, לְמֵימַר לֵית יִסּוּרַיָא חֲשִׁיבִין עָלַי מִידֵי. אוֹ שׁוֹפֵךְ דָּמִים אַתְּ, דְּמַלְכָּא פַּקִּיד לִי עֲלָיךְ סַגִּי בְּדִיל דְּלָא לְמֶעֱבַד לָךְ בִּישָׁא, וְאַתְּ בָּעֵי לְמֶעֱבַד בִּישָׁא בְּגִין דְּיִשְׁמַע מַלְכָּא וְיִקְטְלוּנֵיהּ לְהַהוּא גַבְרָא. וּבַסּוֹף אָמַר לוֹ, אִם טוֹב בְּעֵינֶיךָ בֹּא וְאָשִׂימָה עֵינִי עָלֶיךָ, וְלֹא קִבֵּל עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה, עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַגְּבוּרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת ה' לֵאמֹר&lt;/big&gt;''' (ירמיה מ, א). &lt;big&gt;'''מֶה הָיָה אוֹתוֹ הַדָּבָר, אֶלָּא שֶׁאָמַר לוֹ, יִרְמְיָה, אִין אַתְּ יָתֵיב הָכָא, אֲנָא אָזֵיל עִמְּהוֹן, וְאִין אַתְּ אָזֵיל עִמְּהוֹן, אֲנָא יָתֵיב הָכָא. אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִין אֲנָא אָזֵיל עִמְּהוֹן מָה אֲנָא יָכֵיל מְהַנֵּי לְהוֹן, אֶלָּא יֵיזוֹל מַלְכְּהוֹן בָּרְיְיהוֹן עִמְּהוֹן, דְּהוּא יָכוֹל מְהַנֵּי לְהוֹן סַגְיָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב''': '''אַחַר שַׁלַּח נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים אֶת יִרְמְיָהוּ וְהוּא אָסוּר בָּאזִקִּים, אָמַר רַבִּי אַחָא כִּבְיָכוֹל הוּא וְהוּא אָסוּר בָּאזִקִים. וְדִכְוָתֵיהּ כְּתִיב'''&lt;/big&gt;&lt;big&gt;''': וַאֲנִי בְּתוֹךְ הַגּוֹלָה'''&lt;/big&gt; (יחזקאל א, א), '''&lt;big&gt;עַד הֵיכָן הָיְתָה נְבוּאָתוֹ שֶׁל יִרְמְיָהוּ, רַבִּי יַעֲקֹב וְרַבִּי אַבָּא, וְאִית דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹחָנָן, חַד אָמַר עַד: מְזָרֵה יִשְׂרָאֵל יְקַבְּצֶנוּ&lt;/big&gt;''' (ירמיה לא, ט). '''&lt;big&gt;וַחֲרִינָא אֲמַר עַד: וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם&lt;/big&gt;''' (שם טז)].

בכאן אין בו שום פתיחה, ואפשר שהוא מחובר עם מה שלמעלה שאמר: '''וְכֵיוָן שֶׁנֶּחְרַב הַבַּיִת אָז נִתְקַיֵּם: וַיְהִי לְאֵבֶל כִּנּוֹרִי''' וכו'. ועתה הוסיף כי לא די זה לישב בשב ואל תעשה שלא לחול בכרמים, אלא שאפילו אם אצא השדה הנה '''עַל הֶהָרִים''' וכו'. והענין כמו שנפרש (שה&quot;ש א, יז) בפ' '''פֵּרְשָׂה צִיּוֹן בְּיָדֶיהָ''' (איכה א, יז). (איכ&quot;ר א, נב): '''לְשֶׁעָבַר הָיִיתִי מְהַלֶּכֶת וְהָאִילָנוֹת עַל רֹאשִׁי וְעַכְשָׁיו תְּלוּיָה לַשֶּׁמֶשׁ''' עכ&quot;ל. והטעם כי דרכי ציון אבלות ושוממות, וכל עובר עליהם ישום וישרוק באמר על מה עשה ה' ככה, כי הארץ אשר היתה כגן עדן עתה מדבר היתה וארץ שממה, באופן כי במקום גילה אשר אמרתי אלכה וירוח לי, שם תהא רעדה ובכיה על צרותי כי רבו, וזהו שאמר הכתוב: '''עַל הֶהָרִים''' וכו'. כלומר אם אלכה לי על ההרים '''אֶשָֹּׂא בְכִי וָנֶהִי''', והנה המדרש מדקדק אומרו: '''עַל הֶהָרִים''' שהיל&quot;ל בהרים אשא וכו'. וגם מ&quot;ש: '''עַל הֶהָרִים אֶשָֹּׂא בְכִי וָנֶהִי''' ולא במישור, ולפיכך לתרץ זה מביא המעשה של נבוזראדן עם ירמיהו כמ&quot;ש במדרש. ואמר כי '''בַּחֲזָרָתוֹ הָיָה מוֹצֵא אֶצְבָּעוֹת מְקוּטָּעִין וּמוּשְׁלָכִין''' וכו'. וזה היה דוקא בהרים ולא במישור, כי בדרך ישר לא יכשלו בה. אמנם כאשר נרצה לתת טעם למה '''כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה כַּתְּ שֶׁל בַּחוּרִים נְתוּנִים בְּקוֹלָרִין הָיָה נוֹתֵן רֹאשׁוֹ עִמָּהֶם, כַּת שֶׁל זְקֵנִים שְׁלוּלִים בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת נוֹתֵן צַוָּארוֹ עֲלֵיהֶם''', מלבד לפי פשוטו, שהוא להצטער עמהם אפשר לומר שהוא מסכים עם מ&quot;ש למעלה (פ' כד): '''אָמַר משֶׁה לְיִרְמְיָהוּ לֵךְ לְפָנַי וְאֵלֵךְ וַאֲבִיאֵם וְאֶרְאֶה מִי מַנִּיחַ יָדוֹ עֲלֵיהֶם''' וכו', '''מִיָּד הָלַךְ משֶׁה וְיִרְמְיָהוּ לְפָנָיו''' וכו'. ופי' למעלה שאפשר לומר כי ירמיהו עשה יחוד וכיוצא בזה ועי&quot;ז נתלבשה נשמת מרע&quot;ה בירמיהו בסוד העיבור כידוע, וזהו: '''הָלַךְ משֶׁה וְיִרְמְיָהוּ לְפָנָיו''' וכמ&quot;ש לעיל. ועתה אומר כי היה ירמיהו משתתף עמהם אולי בזה ינצלו מצרותיהם, אמנם לא הועיל כלום בתקנה זו, כמ&quot;ש למעלה: '''יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה גְּזֵרָה הִיא מִלְּפָנַי'''. וז&quot;ש: '''שְׁלשָׁה דְבָרִים צִוָּה נְבוּכַדְנֶצַּר''' וכו'. '''קָחֶנּוּ וְעֵינֶיךָ שִׂים עָלָיו,''' ['''עָלָיו'''] '''וְלֹא עַל אוּמָּתוֹ''' וכו', עד '''וְלֹא קִבֵּל עָלָיו, עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַגְּבוּרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת ה'''' (לֵאמֹר) '''אַחַר שַׁלַּח נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים אֶת יִרְמְיָהוּ וְהוּא אָסוּר בָּזִקִּים''' (ירמיה מ, א). '''מֶה הָיָה אוֹתוֹ הַדָּבָר, אֶלָּא אָמַר לוֹ: אִין אַתְּ יָתֵיב הָכָא אֲנָא אָזֵיל עִמְּהוֹן, וְאִין אַתְּ אָזֵיל עִמְּהוֹן אֲנָא יָתֵיב הָכָא'''. ['''אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִין אֲנָא אָזֵיל עִמְּהוֹן מָה אֲנָא יָכִיל מְהַנֵּי לְהוֹן, אֶלָּא יֵיזִיל מַלְכְּהוֹן בָּרְיְיהוֹן עִמְּהוֹן דְּהוּא יָכוֹל מְהַנֵּי לְהוֹן סַגְיָא'''], '''הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אַחַר שַׁלַּח נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים אֶת יִרְמְיָהוּ וְהוּא אָסוּר בָּזִקִּים. אָמַר רַבִּי אַחָא כִּבְיָכוֹל הוּא''' ['''וְהוּא'''] '''אָסוּר בָּזִקִים. וְדִכְוָותֵיהּ כְּתִיב: וַאֲנִי בְּתוֹךְ הַגּוֹלָה''' (יחזקאל א, א). ובילקוט מביא לשון הפסיקתא קרוב למ&quot;ש במדרש זה, ובסוף כתב וז&quot;ל: '''נָטְלוּ הַגָּלִיּיוֹת עֵינֵיהֶם וְרָאוּ אֶת יִרְמְיָהוּ שֶׁפֵּירַשׁ מֵהֶם, גָּעוּ כֻּלָּם בִּבְכִיָּה, אָמְרוּ לוֹ רַבֵּינוּ יִרְמְיָהוּ הֲרֵי אַתָּה מַנִּיחֵנוּ, שָׁם בָּכוּ שֶׁנֶּאֱמַר: עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ''' וכו'. וזה דומה למה שאמר למעלה גבי מרע&quot;ה שאומר: '''מִיָּד גָּעוּ כֻּלָּם בִּבְכִיָּה''' וכו'. והנה בכאן בפסיקתא אומר: '''אָמְרוּ לוֹ רַבֵּינוּ יִרְמְיָה''' וכו'. לא מצינו בשום א' מהנביאים שהזכירוהו רז&quot;ל בשום מקום בלשון רבינו זולתי מרע&quot;ה, וירמיהו ג&quot;כ לא נזכר במקום אחר בלשון זה. אלא אפשר לומר שבא לרמוז מ&quot;ש שנתלבשה בו נשמת מרע&quot;ה אשר הוא רבן של כל ישראל כידוע, ולפיכך אמרו: '''רַבֵּינוּ יִרְמְיָהוּ''', לרמוז שהוא רבינו מרע&quot;ה וג&quot;כ ירמיהו. ובזה מדוייק אומרו: '''נָטְלוּ הַגָּלִיּיוֹת אֶת עֵינֵיהֶם'''. שאינו דבר הנראה רק ע&quot;י הסתכלות בהיות האדם נושא את עיניו ומסתכל יפה. אמר עוד במדרש: '''עַד הֵיכָן הָיְתָה נְבוּאָתוֹ שֶׁל יִרְמְיָהוּ, ר' יַעֲקֹב ור' אַבָּא. וְאִית דְּאָמְרֵי ר' אֱלִיעֶזֶר ור' יוֹחָנָן. עַד מְזָרֶה יִשְׂרָאֵל יְקַבְּצֶנּוּ, וַחֲרִינָא עַד וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם''' עכ&quot;ל. על כרחין צ&quot;ל כי כוונת המדרש לומר עד היכן היתה נבואתו באותה שעה, דאם לא כן מקרא מלא הוא בסוף ירמיהו: '''עַד הֵנָּה דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ''' (ירמיה נא, סד). אלא סברא הוא שלא הניחם בפחי נפש והלך לו, ולפיכך שואל: '''עַד הֵיכָן נְבוּאָתוֹ''' וכו', כלומר עד היכן הגיעו התנחומים שניחם את ישראל כשהניחם, ועל זה פליגי בה וכו', ואע&quot;ג כי פ' '''הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ''' (ירמיה מ, א). הוא הרבה אחר פ' '''מְזָרֵה יִשְׂרָאֵל'''. ופ' '''וְיֵשׁ תִּקְוָה''' וכו' (ירמיה לא, ט־טז). מ&quot;מ אין מוקדם ומאוחר. אמנם טעם מחלוקתם הוא דומה ג&quot;כ למ&quot;ש המדרש למעלה: '''אָמַר לָהֶם משֶׁה בָּנַי לְהַחֲזִיר אֶתְכֶם אִי אֶפְשָׁר שֶׁכְּבָר נִגְזְרָה גְּזֵרָה, אֶלָּא הַמָּקוֹם יַחֲזִיר אֶתְכֶם בִּמְהֵרָה'''. ודומה לזה ג&quot;כ כאן '''אָמַר לָהֶם: מְזָרֵה יִשְׂרָאֵל יְקַבְּצֶנוּ''', ויחזיר אותם במהרה ובזה קבלו ניחומין. וחד אמר: '''עַד''' '''וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ''' וכו'. וכבר הארכנו למעלה במקומו בענין בכיית רחל וסיפור טענתה לפני המקום ב&quot;ה בטענה ניצחת, עד כי '''נֶעְתַּר לְקוֹלָהּ וְאָמַר לָהּ מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי''' וכו' עד '''וְשָׁבוּ בָּנִים לִגְבוּלָם'''. ומלבד זה יש בפ' ושבו בנים לגבולם נחמה יתירה, שהוא אומר בפי' שישובו לארץ ישראל איש לעירו ואיש אל אחוזתו. ונוכל לפרש ג&quot;כ '''עַד הֵיכָן נְבוּאָתוֹ שֶׁל יִרְמְיָה''', כלומר עד מתי יהיו ויאריכו להתקיים הדברים הרעים שהם עיקר נבואתו של ירמיהו, '''חַד אָמַר עַד מְזָרֶה יִשְׂרָאֵל יְקַבְּצֶנּוּ''', כי כאשר יתחיל קבוץ גליות אז אעפ&quot;י שאח&quot;כ אפשר שתהיה מלחמת גוג ומגוג ודברים אחרים, מ&quot;מ כיון שכבר התחילה הגאולה לא ירגישו ישראל שום צער ויקבלו הכל מאהבה, '''וְחַד אָמַר עַד וְשָׁבוּ בָּנִים לִגְבוּלָם''', שישובו כל א' לעירו ולאחוזתו ויהיו ג&quot;כ נטועים בארץ כשורות הכרם כמ&quot;ש ז&quot;ל. ואז יתקיים מקרא שכתוב: '''לֹא יִשָּׁמַע עוֹד חָמָס בְּאַרְצֵךְ''' וכו' (ישעיה ס, יח). ואם נפרש על ענין הנשמות, הנה אמרו בס' הגלגולים כי מלבד מ&quot;ש כי בעון אדה&quot;ר נתערבו טוב ברע ורע בטוב, הנה מלבד זה נתערבו בחי' נשמות זו בזו. והנה '''חַד אָמַר עַד מְזָרֶה יִשְׂרָאֵל יְקַבְּצֶנּוּ''', כלומר שכל הצרות המתהוות אינם אלא לצרף את ישראל, והצירוף הזה יתמיד צירוף בתר צירוף עד כי '''מְזָרֶה יִשְׂרָאֵל יְקַבְּצֶנּוּ''', שיצטרפו כל הנשמות ויוסר הטוב מהרע, וכמ&quot;ש: '''וְקָרֵב פְּזוּרֵנוּ''' וכו' '''וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ'''. '''וְחַד אָמַר עַד וְשָׁבוּ בָּנִים לִגְבוּלָם''', כמ&quot;ש: '''וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה''' וכו'. וכן ג&quot;כ כמ&quot;ש למעלה מ&quot;ש בס' הגלגולים על '''וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים''' וכו' (מלאכי ג, כד). שיחזרו כל הנשמות אל שרשם, וזהו ושבו בנים לגבולם, וזה יהיה בבי&quot;א:  

אמר עוד במדרש: '''וּבַחֲזִירָתוֹ הָיָה מוֹצֵא אֶצְבָּעוֹת מְקוּטָּעִין מוּשְׁלָכִין בֶּהָרִים, וְהָיָה מְלַקְטָן וּמְגַפְּפָן וּמְנַשְׁקָן וְנוֹתְנָן לְתוֹךְ טַלִּיתוֹ, וְאוֹמֵר לָהֶם, בָּנַי לֹא כָּךְ הִזְהַרְתִּי אֶתְכֶם וְאָמַרְתִּי לָכֶם: תְּנוּ לַה' אֱלֹקֵיכֶם כָּבוֹד בְּטֶרֶם יַחְשִׁיךְ וּבְטֶרֶם יִתְנַגְּפוּ רַגְלֵיכֶם''' וכו' (ירמיה יג, טז). ['''עַל אוֹתָהּ שָׁעָה נֶאֱמַר: עַל הֶהָרִים אֶשָֹּׂא בְכִי וָנֶהִי וְעַל נְאוֹת מִדְבָּר קִינָה''' (ירמיה ט, ט). '''עַל אוֹתָם הָרִים נָאִים וּמְשׁוּבָּחִים אֶשָֹּׂא בְכִי וָנֶהִי, עַל נְאוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁנֶּהֶפְכוּ לְקִינָה. וְלֹא שָׁמְעוּ קוֹל מִקְנֶה, כִּי לֹא שָׁמְעוּ לְקוֹל דִּבְרֵי תוֹרָה וְלֹא לְקוֹל דִּבְרֵי נְבוּאָה, אֶלָּא מִקְנֶה, אֶלָּא לְקוֹל דָּבָר הַמְקַנֵּא, שֶׁהָיוּ מַקְנִיאִים אוֹתוֹ בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, הֲדָא מָה דְאַתְּ אָמַר: יַקְנִאוּהוּ בְּזָרִים''' (דברים לב, טז). '''לְפִיכָךְ: מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם עַד בְּהֵמָה נָדְדוּ הָלָכוּ''' (ירמיה ט, ט)].

מלבד לפי פשוטו כי היה ירמיהו מצטער עליהם, ובאהבתו ובחמלתו עליהם היה מגפפן ומנשקן, הנה אפשר לומר כי בראותו כי עונותיהם גרמו להם כמ&quot;ש הכתוב: לכן '''נִדְמוּ עַמִּי מִבְּלִי הַדָּעַת''' (הושע ד, ו). ואז נאמר: '''גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב''' (משלי יט, ב). על דרל מ&quot;ש בשער הקליפות (פרק ב'), ו&quot;מבלי דעת&quot; הוא שלא השכילו לדברי תורה ונבואה כמ&quot;ש אח&quot;כ, ולכן רגליהם ירדו מות. ואולי יותר ומר ממות דמשתמטי רגלייהו. הנה עתה אחר שקבלו את ענשם נתרצה עונם, והוא על דרך מ&quot;ש האר&quot;י זלה&quot;ה על פ' '''בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ''' (תהלים עט, ב). '''כִּי אַחַר שֶׁקִּבְּלוּ עָנְשָׁם עַל יְדֵי הַמִּיתָה נִקְרָאִים חֲסִידִים וְרָאוּי לְקוֹנֵן עֲלֵיהֶם''' עכ&quot;ל בקיצור. וכן עתה כשהיה ירמיהו מוצא אצבעות מקוטעים מושלכים בהרים היה מלקטן מגפפן ומנשקן, בתחלה מלקטן בסוד: '''וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס'''. ומגפפן בסוד הנשיקין, ונותנן לתוך טליתו שהוא בסוד השערות, וגם עפ&quot;י הדרכים שפי' והבאנו למעלה מ&quot;ש בס' הכוונות בענין הציצית. '''וְהָיָה אוֹמֵר לָהֶם לֹא כָּךְ הִזְהַרְתִּי אֶתְכֶם תְּנוּ לַה' אֱלֹקֵיכֶם כָּבוֹד'''. על דרך מ&quot;ש לעיל במקומו שהוא בסוד דעת פנימי שבמלכות ביום שבת קדש, שהוא שם ס&quot;ג בגימט' כבו&quot;ד א&quot;ל כמ&quot;ש בס' אוצרות חיים. והנה בשבת יש נשמה יתירה, ועל זה נאמר: '''אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶיךָ''' (ישעיה נח, יג). והרגלים עולים למעלה, ואין לחוש ולומר דילמא משתמטי רגלייהו ח&quot;ו, ובימות החול ג&quot;כ לפי מ&quot;ש לעיל בענין הציצית שהוא סוד כבו&quot;ד א&quot;ל, פי' ל&quot;ב ול&quot;א כמ&quot;ש. הנה ע&quot;י קיום מצוה זו יתנו כבוד לאלקים ויקבלו המוחין מצד החכמה, אשר על זה נאמר: '''הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ''' (קהלת ז, יב). אמנם על אשר לא נתנו כבוד כנז', אדרבא חטאו ובפרט בביטול תורה כמשז&quot;ל, וכמ&quot;ש לקמן במדרש: '''וְלֹא שָׁמְעוּ לְקוֹל דִּבְרֵי תּוֹרָה'''. הנה אז נתקיים סיפיה דקרא: '''בְּטֶרֶם יַחֲשִׁיךְ'''. וכמ&quot;ש במקומו מ&quot;ש המדרש (פ' כה): '''בְּטֶרֶם יַחֲשִׁיךְ מִדִּבְרֵי תּוֹרָה''' וכו'. ואז נסתלקו בחי' הרוח והנשמה. ואולי גם בחי' הנפש, היינו שלא נשתיירה רק בחינת נפש הבהמית. והוא על דרך משז&quot;ל (ברכות יח, ב): '''רְשָׁעִים אֲפִילּוּ בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים'''. ונתלבשה בהם נפש מצד הקליפה ע&quot;י העונות, ובפרט על ידי עון ע&quot;ז, ונתקיים בהם כמו שאמרנו מש&quot;ה: '''גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב''' (משלי יט, ב). וזה גרם כי '''נִדְמוּ מִבְּלִי דָּעַת''' (הושע ד, ו). ורגליהם ירדו מות ונתנגפו רגליהם על הרי נשף, מקום הקליפות בעוה&quot;ר. ועל אותה שעה נאמר: '''עַל הֶהָרִים אֶשָּׂא בְכִי וָנֶהִי''' וכו' (ירמיה ט, ט). היה אפשר לפרש על אלו &quot;הרי נשף&quot;, ששם היה מוצא אצבעות אלו מקוטעים, אשא בכי ונהי וקינה וכו'. אמנם נראה דלא ניחא ליה לבעל המדרש לפרש כך, ואפשר דדייק שא&quot;כ היל&quot;ל בהרים אשא בכי ונהי וכו'. ולכן פירש בשביל ההרים אשא בכי ונהי, ואמר: '''הַנָּאִים וְהַמְּשׁוּבָּחִים'''. אפשר לומר דדריש &quot;על ההרים&quot; על ת&quot;ח, כמ&quot;ש בזוהר פ' שלח לך (ח&quot;ג קס&quot;ג ע&quot;א): '''כָּל אִילֵּן טוּרֵי, רֵישֵׁי מְתִיבְתֵּי אִינּוּן'''. ולפי דרך זה אפשר לומר שהוא הקדמה למ&quot;ש אח&quot;כ במדרש על '''רַבָּתִי בַגּוֹיִם''' (איכה א, א). (איכ&quot;ר א, ד): '''רַבָּתִי בְּדֵעוֹת'''. וזהו '''הַנָּאִים וְהַמְּשׁוּבָּחִים'''. על דרך משז&quot;ל (יומא פו, א): '''בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם קוֹרֵא וְשׁוֹנֶה וּמַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ נָאֶה''' וכו', עד '''עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר''' (ישעיה מט, ג). וגם '''מְּשׁוּבָּחִים''' כמשז&quot;ל (איכ&quot;ר א, ד): '''בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָיָה א' מִירוּשָׁלַיִם הוֹלֵךְ הָיוּ מוֹשִׁיבִין לוֹ קַתֶּדְרָא לִשְׁמוֹעַ חָכְמָתוֹ'''. '''וְעַל נְאוֹת מִדְבָּר קִינָה, עַל נְאוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁנֶּהְפְּכוּ לְקִינָה''', נראה דהוקשה לו כי במדבר אין שום נאות ולפיכך פי' מדבר לשון דבור, פי' במקום שהיה הדבור נאה של יעקב שהם דברי תורה נהפכו לקינה, וכמ&quot;ש (סנהדרין קג, א) על '''וַיָּבֹאוּ וַיֵּשְׁבוּ בְּשַׁעַר הַתָּוֶךְ''' (ירמיה לט, ג). '''מָקוֹם שֶׁחוֹתְכִין שָׁם אֶת הַהֲלָכוֹת''', שם נמנו הכשדים היאך להחריב את בית המקדש, וכן אמרו ג&quot;כ (ירושלמי מגילה פ&quot;ג ה&quot;א דף כג, א): '''וְאֶת כָּל בֵּית הַגָּדוֹל שָׂרַף בָּאֵשׁ''' (ירמיה נב, יג). '''זֶה בֵּית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי''' והרבה כיוצא בזה כמשז&quot;ל. ואפשר לפרש על ההרים, '''הַנָּאִים וְהַמְּשׁוּבָּחִים''' על י' הרוגי מלוכה עפ&quot;י הדרך שאמרו בזהר [חדש] איכה (דף נ&quot;ד ט&quot;ד) ז&quot;ל: '''מַאן חָמָא גּוֹ גִּנְתָא דְעֵדֶן, בְּשַׁעֲתָא דְּאִיתְמְסַר דִּינָא לְעֵילָא, עֶשֶׂר מַרְגְּלָאן סַפִּירָאן, נְהִירוּ דְּכָל גִּנְתָא''' וכו'. ואלו הם באמת ההרים '''הַנָּאִים וְהַמְּשׁוּבָּחִים''' בין הצדיקים שבגן עדן, וכן ג&quot;כ '''נְאוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב''' שהוא הגן עדן כמו שנפרש בעה&quot;ו. וכמשז&quot;ל (ב&quot;ר סה, כה) ג&quot;כ על '''רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה''' וכו' (בראשית כז, כז). '''שֶׁנִּכְנַס עִמּוֹ רֵיחַ גַּן עֵדֶן''', ועתה נהפכו לקינה כמ&quot;ש אח&quot;כ בזוהר הנזכר: '''כַּד נָחֲתַת אִימָּא, וְלָא אַשְׁכָּחַת''' ['''לוֹן'''] '''תַּמָּן בְּגִנְתָא, וְכָל אִינוּן נְהוֹרִין וּבוּסְמִין, גָּעָאן וּמְיַילְלָן, כְּדֵין גָּעַאת וּמְיַילֶלֶת. אִינוּן כְּרוּבִים נְטוּרֵי תַּרְעִין בָּכָאן וּמְיַילְלָן, פָּתְחִין בִּבְכִיָּה''' וכו'. ובמדרש (איכ&quot;ר ב, ד) ג&quot;כ על פ' '''בִּלַּע ה' וְלֹא חָמַל אֵת כָּל נְאוֹת יַעֲקֹב''' (איכה ב, ב). פי' '''נְאוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב''' על ענין י' הרוגי מלוכה, וכמו שנפרש במקומו בפ' הנז' בס&quot;ד. ובתקונים תקון [כ]־כ&quot;א (דף מ&quot;ג סע&quot;ב) אמרו על פ' '''שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב ה'&lt;nowiki/&gt;''' וכו' (מיכה ו, ב). ז&quot;ל: '''וְהָאֵיתָנִים אִלֵּין תַּנָּאִים, תַּנָּאִי&quot;ם אֵיתָנִי&quot;ם בְּהִפּוּךְ אַתְוָון''' וכו'. אפשר לפרש ג&quot;כ על דרך שמעו הרים, וזה עם משז&quot;ל בגמ' (מגילה כח, ב): '''פְּסַלְתְּ לָךְ אַרְבְּעָה טוּרֵי''' וכו'. ופי' '''אַרְבַּע סִידְרֵי מִשְׁנָה'''. ויהיה פי' הכתוב לפי דרך זה על ההרים '''הַנָּאִים וְהַמְּשׁוּבָּחִים''' שהם משניות גדולות כמשז&quot;ל (חגיגה יד, א): שהיו שם שש מאות סדרי משנה. '''וְעַל נְאוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב''', שהם תפ&quot;א בתי כנסיות שהיו בירושלים כמנין מלאת&quot;י, ועתה נהפכו לקינה, וכמ&quot;ש במס' ברכות (ג, א): על ענין '''ר' יוֹסֵי כְּשֶׁנִּכְנַס לְחוּרְבָּה א' מֵחוּרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם לְהִתְפַּלֵּל, שָׁמַע בַּת קוֹל שֶׁמְּנַהֶמֶת כְּיוֹנָה וְאוֹמֶרֶת אוֹי שֶׁהֶחֱרַבְתִּי אֶת בֵּיתִי''' וכו'. וזהו '''שֶׁנֶּהְפְּכוּ לְקִינָה'''. ובתקונים תיקון כ&quot;א כנז' אז&quot;ל: '''שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב ה' אִלֵּין תְּלַת יוּדִי&quot;ן, וְהָאֵיתָנִים מוֹסְדֵי אָרֶץ אִלֵּין תְּלַת וָוִי&quot;ן דְּכֻלְּהוּ אִתְרְמִיזוּ בְּוַיִּסַּע וַיָּבֹא וַיֵּט''' עכ&quot;ל. ואפשר לפרש שהוא על דרך מ&quot;ש בתחלת פי' האידרא ז&quot;ל: '''וְהִנֵּה נה&quot;י דא&quot;ק הָיוּ כֻּלָּם בְּסוֹד עִגּוּלִים, ואח&quot;כ נַעֲשׂוּ בְּסוֹד קַו שְׁלָשְׁתָּם יַחַד, ואח&quot;כ בְּאֶמְצָעוּת חוּט זֶה הַמֵּאִיר בְּתוֹכָם נִבְקַע וְיָצְאוּ לָאוֹר בְּסוֹד ג' ווי&quot;ן, וְהֵם רְמוּזִים בר&quot;ת וַיִּסַּע וַיָּבֹא וַיֵּט. ואח&quot;כ הַג' ווי&quot;ן נִגְלוּ הַג' יודי&quot;ן, כִּי אֵלּוּ הג' ווי&quot;ן הָיוּ תְּחִלָּה ג' יודי&quot;ן בְּסוֹד הָעִגּוּלִים אֲשֶׁר אָמַרְנוּ, וְאַחַר שֶׁבָּאוּ אֵלּוּ הג' ווי&quot;ן נִשְׁאֲרוּ הַג' יודי&quot;ן כְּנְּשָׁמָה בְּתוֹכָם וּמְאִירִים ג&quot;כ לְמַטָּה וּמִתְפַּשְּׁטִים, וּמֵאֵלּוּ הנה&quot;י נִבְנָה ז&quot;א''' וכו' עכ&quot;ל. ולפי דרך זה יאמר שמעו הרים וכו', כי הנה שמיעה היא באזן, ובדרוש א&quot;ק: כי ענין רא'ייה שמיע'ה רי'ח דיב'ור אמרנו כי שמיעה היא בנשמה, מצד האזן בינה דא&quot;ק, והיא מתגלית למטה היינו ה' אחרונה של ס&quot;ג וכו'. וגם ידוע כי מנו&quot;ה דא&quot;ק נעשו תרין אודנין דעתיק, וכמ&quot;ש בהקדמת ביאור אידרת האזינו ובמקומות אחרים. וזהו שמעו מצד הבינה. אם שנפרש בינה דא&quot;ק המתגלית למטה, או תרין אודנין כמ&quot;ש הרים שהם היודין הנז', שמעו את ריב ה' שהוא ז&quot;א כמו שנפרש. והאיתנים ג&quot;כ שהם הווי&quot;ן שיש בתוכם היודי&quot;ן הנז', כנשמה בתוכם והם מוסדי ארץ שמהם נעשו כל בחי' האצילות עד המלכות, והנה הריב הנז' אפשר שהוא על דרך מ&quot;ש אח&quot;כ בפי' האידרא הנז' ז&quot;ל: '''וְהִנֵּה כָּל הָעִנְיָנִים מא&quot;א וּלְמַטָּה, וְגַם א&quot;א בִּכְלַל כֻּלָּם נַעֲשִׂים ע&quot;י הַג' יודי&quot;ן אֵלּוּ, שאח&quot;כ הֵם נֶחֱלָקִים לְכַמָּה חֲלָקִים כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר בעה&quot;ו. וְהִנֵּה בִּזְמַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיוּ מַשְׁגִּיחִין אַפִּין בְּאַפִּין, וְהָיוּ אֵלּוּ הַג' יודי&quot;ן מְאִירוֹת וּמִתְיַחֲדוֹת וּמְזּוָוגוֹת ז&quot;א פָּנִים בְּפָנִים, וְאַחַר שֶׁחָרַב ב&quot;ה וְנִתְמַעֲטוּ כַּנְפֵי הַחַיּוֹת חָסְרוּ הַב' ווי&quot;ן שֶׁנִּסְתַּלְּקָה אוֹרָם לְמַעְלָה, וְלֹא נִשְׁאַר כִּי אִם מְעַט הֶאָרָה מִן הו' שֶׁל שֵׁם, וְלִהְיוֹת הַג' יודי&quot;ן רוֹאִים שֶׁנֶּחֱרַב הַבַּיִת, גַּם הֵם נִסְתַּלְּקוּ לְצַד הַהוֹד וְלֹא נִתְעַלּוּ, שֶׁאִם ח&quot;ו יִתְעַלּוּ הָיָה נֶחֱרַב הָעוֹלָם, אֲבָל נִשְׁאֲרוּ מִן הַצַּד, הי' שֶׁל הַהוֹד יָשְׁבָה תַּחְתֶּיהָ הי' שֶׁל הַיְּסוֹד לִהְיוֹת שֶׁנִּסְתַּלְּקָה מִן הַצַּד נִתְרַחֲקָה יוֹתֵר, הי' שֶׁל הַנֶּצַח נִתְרַחֲקָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וּמִטַּעַם זֶה בְּנִקּוּד הַהוֹד בָּאוּ ג' נְקוּדּוֹת וְהֵם בַּאֲלַכְסוֹן, מִפְּנֵי שֶׁבְּעֵת הַחֻרְבָּן לֹא הָיָה שׁוּם זִוּוּג כְּלָל פָּנִים בְּפָנִים כִּי אִם מִצַּד אָחוֹר, וְגַם מִצַּד אָחוֹר לֹא הָיָה שָׁלֵם כִּי אִם מִצַּד הַהוֹד''' וכו' עכ&quot;ל. והנה ידוע כי מצד הפנים יש שם הוי&quot;ה פשוטה עם מילוי מ&quot;ה, וכמ&quot;ש בתקון הנז' למעלה מזה, כי לזה שם הג' של ע&quot;ב הוא סב&quot;ט העולה ע&quot;א כמנין הוי&quot;ה ומ&quot;ה, ועתה בזמן החרבן שהוא בסוד אחור באחור הנה הוא ק&quot;ל ע&quot;ב העולה רי&quot;ב עם הי' אותיות. וזה עפ&quot;י הדרך שאמרנו ביחודים של נעברה נא וכו'. וזהו שאמר שמעו הרים שהם הג' יודי&quot;ן הנז' שהם בנה&quot;י דא&quot;ק כנז', שמעו את רי&quot;ב ה'. שהזווג הוא אחור באחור כמנין רי&quot;ב כנז', וזה בעוה&quot;ר. וגם האיתנים שהם הווי&quot;ן עם היודי&quot;ן הנז', והם מוסדי ארץ, העולמות עד המלכות הנקראת ארץ כמו שאמרנו שמעו כלם כנז', ומפני כי עתה בעת החרבן שאין הזווג פב&quot;פ, בשביל זה המלכות יורדת למטה כידוע בהרבה מקומות בעוה&quot;ר, אפשר כי בשביל זה בתיקון הנז' אח&quot;כ אמר ר' שמעון לר' אלעזר: '''קוּם אֶלְעָזָר וְנַּטִיל קִירְטָא דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא, וְאַקִּיף לָהּ תָּגָא וְזַּרִיק מִנָּהּ''' וכו'. כדי להעלותה למעלה. ולפי זה יאמר המדרש &quot;על ההרים&quot; שהם היודי&quot;ן הנז' שנסתלקו והיו '''הַנָּאִים''' מצד היסו&quot;ד, '''וְהַמְּשׁוּבָּחִים''' מצד הבינה, '''וְעַל נְאוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב''' שהם הווי&quot;ן שהיו נוה אל היודי&quot;ן הנזכרים, והיו נקראים איתנים ע&quot;ש כי בהיות בתוך הווי&quot;ן הארת היודי&quot;ן היו חזקם ותקפם, וכשלא האירו היודי&quot;ן רק באלכסון כמ&quot;ש בפי' האידרא, אז נסתלקו הב' ווי&quot;ן כמ&quot;ש שנתמעטו כנפי החיות, וזה בסוד החצוניות כמ&quot;ש: '''הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חוּצָה''' (ישעיה לג, ז). וזה גורם את זה וזה נמשך מזה בעוה&quot;ר. והיו נו&quot;ה כמ&quot;ש אל יעקב שהוא ז&quot;א שיש בו ההוי&quot;ה, וגם הוא הו' של הוי&quot;ה שנשארה, ומשם נמשכת הארה כמ&quot;ש בפי' האידרא כנז', ועל דרך מ&quot;ש בתקונים '''אֵיתָנִי&quot;ם בְּהִפּוּךְ תַּנָּאִי&quot;ם''', אף אנו נאמר בהפוך נאותים, וזהו '''וְעַל נְאוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב''' שהיו הנוי של יעקב, כי על ידו היה הזווג לז&quot;א הנקרא יעקב פנים בפנים כמ&quot;ש, ועתה '''נֶהְפְּכוּ לְקִינָה''', היינו שנסתלקו הווי&quot;ן והיודי&quot;ן ג&quot;כ נהפכו בסוד שלה נקודות לקינה, כי גם מצד ההו&quot;ד נהפך ונעשה דו&quot;ה, וכמ&quot;ש: '''וְהוֹדִי נֶהְפַּךְ עָלַי''' וכו' (דניאל י, ח). בעוה&quot;ר. עוד אמרו בתקונים כנז', '''שָׁמְעוּ הָרִים אִלֵּין אֲבָהָן''' וכו'. ולפי זה יאמר '''עַל הֶהָרִים''', '''הַנָּאִים וְהַמְּשׁוּבָּחִים''' שהם האבות, והם נאים מצד עצמם ומשובחים מאחרים, '''אֶשָּׂא בְכִי וָנֶהִי''', וזה ע&quot;ד משז&quot;ל במדרש שלמעלה, שאמר הקב&quot;ה לירמיהו: '''לֵךְ קְרָא לְאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב''' וכו' '''שֶׁיוֹדְעִים לִבְכּוֹת''', שיבואו לבכות על חרבן בית המקדש, שהוא היה '''נְאוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב''', ובאו ובכו ועשו הספד בתוכו, וזהו: '''וְעַל נְאוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁנֶּהֶפְכוּ לְקִינָה''', ועל זה אמר ירמיהו: '''אֶשָֹּׂא בְכִי וָנֶהִי''', שבכה עמהם. וידוייק ג&quot;כ מלת '''אֶשָֹּׂא''', שהבכי עלה למעלה עד נה&quot;י דאבא, וכמ&quot;ש למעלה במקומו, וכל אלו הדברים עפ&quot;י כל הדרכים אשר אמרנו אירעו לישראל מפני כי '''לֹא שָׁמְעוּ לְקוֹל מִקְנֶה''' כמ&quot;ש הכתוב אח&quot;כ, ואמרו במדרש: '''לֹא שָׁמְעוּ לְדִבְרֵי תּוֹרָה''', ועי&quot;ז נסתלק אור התורה מבתי כנסיות ובתי מדרשות, ושלטה בהם כח הקליפה ונחרבו בעוה&quot;ר, וגם עון זה גרם שפשטו האויבים ידיהם בתחילה ונסתלק אור ז&quot;א, גם מפני כי ולא שמעו '''לְדִּבְרֵי נְבוּאָה''', ונסתלקו אור נה&quot;י שמשם באה הנבואה, ונתמעטו כנפי החיות כמ&quot;ש בפי' האידרא. ונתמעטו הלבבות ג&quot;כ ולא נשארו כי אם שתא סדרי משנה. רק שמעו '''לְקוֹל ע&quot;ז הַמַּקְנֶה''', וזה גרם ג&quot;כ פגם אל המלכות, היינו שנתגברו הקליפות והחריבו ארץ ישראל שהיא רומזת למלכות ומקבלת ממנה, ונחרבה מכל וכל עד כי מאדם ועד בהמה '''נָדְדוּ הָלָכוּ''' וכו' וכמ&quot;ש במדרש. והנה הגם כי המדרש אינו אומר כלום בפסוק איכה, אפשר שכל זה נרמז ג&quot;כ בפ' איכה, וכמ&quot;ש על רבתי בדעות, ועתה נוכל ג&quot;כ לומר ישבה בדד מחכמיה, גם ישבה בדד תורה שבכתב מתורה שבע&quot;פ, וזה גרם שנתמעטו ולא היו רק שתא סדרי משנה, בדד מזכות אבות, בדד שאין בה רק ו' אחת מהתלת ווי&quot;ן, ולא האירה רק ו' אחת כמ&quot;ש, וגם היודי&quot;ן ישבו להם מן הצד באלכסון, ועל זה נאמר דאזלי בפרודא, שאין הייחוד נעשה כתיקונו פנים בפנים לסיבת הנז' וכמ&quot;ש. והנה גם על זה בא הרמוז נחמה בשיר השירים, וזה עפ&quot;י מ&quot;ש בזוהר פ' תרומה (ח&quot;ב קמ&quot;ג ע&quot;ב) ז&quot;ל: '''בְּסִפְרָא דְּאָדָם קַדְמָאָה הֲוָה כְּתִיב בֵּיהּ, יוֹמָא דְיִתְקָם בֵּיה מַשְׁכְּנָא, יִתְּעֲרוּן אֲבָהָן שִׁירָתָא עֵילָּא וְתַתָּא, וּבְגִין כַּךְ אַשְׁכַּחְנָא שִׁי&quot;ן מֵאַתְוָון רַבְרְבָן, וְאִלֵּין אִינּוּן דְּקָא אִתְּעָרוּ, לָאו דְּאִינּוּן מְנַגְּנִין אֶלָּא דְּאִינּוּן מִתְעָרֵי לְגַבֵּי עֵילָא, כִּבְיָכוֹל שִׁיר דְּאִינּוּן מִתְעָרֵי שִׁירִין רַבְרְבָן דִּמְמָנָן עַל עָלְמִין כֻּלְּהוּ, וְתָנִינָן בְּהַהוּא יוֹמָא קָם יַעֲקֹב שְׁלֵימָא וְעָאל בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן בְּחֵידוּ עַל דּוּכְתֵּיהּ, כְּדֵין גִּנְתָּא דְּעֵדֶן שָׁאֲרֵי לְנַגְּנָא, וְכָל אִינּוּן בּוּסְמִין דְּגִנְתָּא, מַאן גָּרִים שִׁירָתָא וּמַאן אָמַר לֵיהּ, הֲוֵי אֵימָא דָּא יַעֲקֹב, וְּאִלְמָלֵא אִיהוּ לָא עָאל בְּגִּנְתָּא לָא אָמַר גִּנְתָּא שִׁירָתָא''' עכ&quot;ל. וכבר הבאנו למעלה (פ' לג) מ&quot;ש הרמ&quot;ק זלה&quot;ה בענין שיר השירים שהיא משוררת תמיד לנגד הת&quot;ת כדי להתייחד ע&quot;י בבינה וכו'. והנה כאשר נדקדק מה היא הבחי' שבמלכות שהיא משוררת, הנה לפי מ&quot;ש בס' הכוונות, הנה היא הבחי' העשירית שהיא הבחי' העיקרית שבמלכות, כי השאר באים מסוד תוספת, ועליה נאמר: '''אֱלֹקִים אַל דֳּמִי לָךְ''' (תהלים פג, ב). וכמו שמבואר בתחלת כוונת התפילין, והנה בענין הקמת המשכן אמרו בס' הזוהר פ' פקודי (ח&quot;ב רמ&quot;ב ע&quot;א) על '''וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן''' (שמות מ, יח). אמרו ז&quot;ל: '''שֵׁירוּתָא דִּשְׁאָרֵי מֹשֶׁה לְאַתְקְנָא לְהַאי אֲתַר דְּאִיהוּ סִטְרָא דִּקְדוּשָּׁה, אוֹקִים קִימָה דִּנְקוּדָא דְּקַיְימָא בְּאֶמְצָעִיתָא דַּהֲוָה חָשׁוּךְ וּשְׁקִיעַ בְּאַתְרֵיהּ''' וכו', '''וְעַל דָּא וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן, 'אֶת' דָּא נְקוּדָּה דַּהֲוָת חֲשׁוֹכָא וּשְׁקִיעָא בְּאַתְרֵיהּ, וּלְבָתַר וַיִּתֵּן אֶת אֲדָנָיו, אִינּוּן סַמְּכִין דְּאִינּוּן מִכָּאן וּמִכָּאן, בְּגִין דְּאִית אֲדָנִים וְאִית אֲדָנִים, וְכֻלְּהוּ הָווּ מֵאָה''' וכו' עכ&quot;ל. ונ&quot;ל לפרש דרך דרש וה' יצילנו משגיאות, כי בתחלה הקים משה זאת הנקודה שהיא העיקרית, ואמר '''דְּקַיְימָא בְּאֶמְצָעִיתָא''' שהיא כנגד הת&quot;ת, שכן היה מקומה ביציאת מצרים כנגד החזה דז&quot;א כמשז&quot;ל, ואמר '''דַּהֲוָה חָשׁוּךְ''', היינו שלא היו מאירים בה אור ה' ראשונות, ועתה הקימה וזהו '''וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן''' בתחלה, ואח&quot;כ '''וַיִּתֵּן אֶת אֲדָנָיו''', '''אִינּוּן סַמְּכִין דְּאִינּוּן מִכָּאן וּמִכָּאן''', אפשר לומר שהם שני הארות מאיר למלכות, כמ&quot;ש בפי' מאה ברכות של כל יום, פי' '''כִּי בַּתְּחִלָּה מִתְפַּשֶּׁטֶת אִימָּא עַד שְׁלִישׁ ת&quot;ת הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחָזֶה שֶׁהֵם שִׁשָּׁה סְפִירוֹת וּשְׁלִישׁ שֶׁהֵם כח&quot;ב דח&quot;ג וּשְׁלִישׁ הָעֶלְיוֹן דת&quot;ת וְהוּא שֵׁם ס&quot;ג. וְכָל זֶה הוּא מָקוֹם הַסָּתוּם, ואח&quot;כ יוֹצְאִים הַחֲסָדִים וּמִתְגַּלִּים מִן הֶחָזֶה דז&quot;א וּלְמַטָּה, וְהֵם שְׁנֵי שְׁלִישֵׁי ת&quot;ת ונה&quot;י דז&quot;א, וְהוּא מִילּוּי שֵׁם ס&quot;ג הַמִּתְגַּלֶּה מִן הַשֵּׁם דס&quot;ג עַצְמוֹ, וּכְלָלוּת ס&quot;ג ול&quot;ז הֲרֵי ק' בִּרְכָאָן אֶל ז&quot;א, ואח&quot;כ תְּכַוֵּין לְהַמְשִׁיכָם ג&quot;כ אֶל הַמַּלְכוּת הַנִּקְרֵאת אדנ&quot;י''' וכו' עכ&quot;ל. וז&quot;ש '''אִינּוּן סַמְּכִין''', שהם מצד אי' הסומכת לכל הנופלים, '''דְּאִינּוּן מִכָּאן וּמִכָּאן''' מצד הסתום מצד הגלוי, '''בְּגִין דְּאִית אֲדָנִים וְאִית אֲדָנִים''', '''וְכֻלְּהוּ הָווּ מֵאָה''' כמו שאמרו בשם אדנ&quot;י שציורו עולה מאה כזה: יו&quot;י ד&quot;י נ&quot;י. והנה לפי פי' זה ידוייק אמרו '''בְּגִין דְּאִית אֲדָנִים''' וכו' שהוא אדנ&quot;י כמ&quot;ש. ואפשר לפרש פי' אחר, וידוייק אמרו '''דְּאִינּוּן מִכָּאן וּמִכָּאן''' שר&quot;ל ימין ושמאל, ויהיה פי' ג&quot;כ שנבנית המלכות ע&quot;י נה&quot;י דאו&quot;א שנכנסו בז&quot;א, ועל ידם נתגדל הז&quot;א ונעשו לו ג&quot;כ נה&quot;י חדשים שמהם נעשה בנין הנוק', ונו&quot;ה הם נקראים סמכין בכל מקום, וזהו '''אִינּוּן סַמְּכִין דְּאִינּוּן מִכָּאן וּמִכָּאן'''. עוד צריך להקדים משז&quot;ל שיש משכן תחתון - מלכות, ומשכן עליון - בינה. ונלע&quot;ד כי זה לא יסתור מה שאמרו כי המשכן הוא בסוד מטטר&quot;ון משכן הנער, כי הנה ידוע כי מטטר&quot;ון הוא ביצירה, ושם מקנן זעיר כמ&quot;ש כי ז&quot;א הוא ביצירה, וכבר ביאר הרמ&quot;ק זלה&quot;ה בס' פרדס רמונים בשער ערכי הכנויים (פרק י&quot;ג): '''כִּי הַמַּלְכוּת נִקְרֵאת מִשְׁכַּן הָעֵדוּת, בִּהְיוֹת הַזְּעֵיר שׁוֹכֵן בְּתוֹכָהּ''' עכ&quot;ל. וכן ג&quot;כ ידוע כי הזעיר עולה לפעמים ג&quot;כ אל הבינה, ונחזור לענין כי כשהוקם המשכן למטה במלכות הוקם ג&quot;כ למעלה בבינה, וראיה לזה ממ&quot;ש בזוהר פ' פקודי (ח&quot;ב ר&quot;מ ע&quot;א) וז&quot;ל: '''כַּד אוֹקִים לֵיהּ מֹשֶׁה לְמַשְׁכְּנָא אִתְּקַם מַשְׁכְּנָא אַחֲרָא עִמֵּיהּ, וּמַשְׁכְּנָא עִילָּאָה אוֹקִיר וְסָעִיד כֹּלָּא, בְּגִין דְּמַשְׁכְּנָא עִילָּאָה סָתִים וְגָנִיז אִיהוּ לְעֵילָּא לְעֵילָּא, וּמַשְׁכְּנָא אַחֲרָא אִתְּקַם עַל מַשְׁכְּנָא דִּלְתַתָּא וְקַיְּימָא עָלֵּיהּ, בְּחֵילָא דְּהַהוּא מַשְׁכְּנָא עִילָּאָה עַל כֹּלָּא''' וכו' עכ&quot;ל. וכן נראה מדברי הזוהר פ' תרומה דף קנ&quot;ט [ע&quot;א] דפוס מנטובה: '''תְּרֵין מַשְׁכְּנִין אִינּוּן'''. והכוונה נ&quot;ל לפי פשוטו, כי כשהוקם המשכן גשמי למטה הוקם ג&quot;כ רוחני למעלה, וזה פשוט. ואפשר לומר שהוא במלכות, וזהו '''כַּד אוֹקִים לֵיהּ מֹשֶׁה לְמַשְׁכְּנָא''', פי' למטה, '''אִתְּקַם מַשְׁכְּנָא אַחֲרָא עִמֵּיהּ''', שהוא המלכות הנקראת משכן כמ&quot;ש, '''וּמַשְׁכְּנָא עִילָּאָה''' שהיא בינה, '''אוֹקִיר וְסָעִיד כֹּלָּא''', פי' המלכות וגם המשכן בעצמו, וז&quot;ש '''כֹּלָּא'''. ואם נפרש כלא על זו&quot;ן יצדק ג&quot;כ עפ&quot;י הדרך שנפרש בס&quot;ד, ואמר '''אוֹקִיר וְסָעִיד''', ששניהם מצד הבינה ששם היקר, וסעיד ע&quot;י נה&quot;י שלה, ונתן טעם לזה ואמר '''בְּגִין דְּמַשְׁכְּנָא עִילָּאָה''' זה '''סָתִים וְגָנִיז אִיהוּ לְעֵילָּא לְעֵילָּא''', ואין כח לעשות משכן פה בעה&quot;ז כנגד הבינה, מפני שהוא סתים וגניז ואין לנו השגה בו, ולכן '''מַשְׁכְּנָא אַחֲרָא''' שהוא מלכות, '''אִתְּקַם עַל מַשְׁכְּנָא דִּלְתַתָּא''' כפשוטו, ע&quot;י דמשה '''בְּחֵילָא דְּהַהוּא מַשְׁכְּנָא עִילָּאָה עַל כֹּלָּא''' שהיא הבינה כמ&quot;ש, ומסיים בזוהר פ' פקודי ואומר: '''וְכַּד אִתְּקַם מַשְׁכְּנָא דִּלְתַתָּא עַל יְדָא דְּמֹשֶׁה, אוּף הָכִי לְעֵילָּא''', פי' על ידא דמשה שהוא בסוד הדעת, וכמו שנפרש. ועם כל זה נבא לפרש דברי ס' הזוהר פ' תרומה (ח&quot;ב קמ&quot;ג ע&quot;ב) ז&quot;ל: '''בְּסִפְרָא דְּאָדָם קַדְמָאָה הֲוָה כְּתִיב בֵּיהּ''', מלבד לפי פשוטו אפשר לומר כי אדה&quot;ר הוא בחכמה, וספרו יהיה ביסוד, היינו ביסוד אבא. וידוע כי יסוד אבא על ידו נעשה בנין המלכות, כמ&quot;ש הכתוב: '''ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ''' (משלי ג, יט). ואפשר שהוא על בחי' יסוד אבא הנכנס בתוך ז&quot;א הנק' תורה שבכתב, וזהו '''הֲוָה כְּתִיב בֵּיהּ''', והיה הדבר נעלם כלא היה, כי אם בכח עד כי יצא לפועל, ולפי פשוטו אפשר לומר כי להיות אדה&quot;ר מצטער על פגם שאירע על חטאו, '''הֶרְאָה לוֹ הב&quot;ה דּוֹר דּוֹר וְדוֹרְשָׁיו''' וכו' (ע&quot;ז ה, א). והתיקון שיהיה בכל דור ודור ועל ספרו כלם נכתבו. והנה כתיב ביה: '''יוֹמָא דְיִתְקָם מַשְׁכְּנָא''', שאז תהיה בנין המלכות, אז '''יִתְּעֲרוּן אֲבָהָן שִׁירָתָא עֵילָּא וְתַתָּא''', הנה האבות הם חג&quot;ת, והעיקר לפי מ&quot;ש בכוונת העמידה, וכן בכוונת השופר, האבות הם תרין פרקין דחג&quot;ת שנכנסים בתוכם נה&quot;י דאו&quot;א ונעשים חב&quot;ד, ואמר שאלו האבות '''יִתְּעֲרוּן שִׁירָתָא עֵילָּא וְתַתָּא''', היינו בינה ומלכות כי על ידי השיר יעלו, כי השיר גורם לכל דבר רוחני לעלות כמ&quot;ש מהר&quot;י סרוק זלה&quot;ה בפי' השירים של שבת, ואפשר שהוא על דרך מה שאמרו בשירה חדשה, כי כשיורדין המוחין אל הגרון שם במקום צר קודם שיתפשטו בגופא, שם היא השירה היוצאת מן הגרון. ואפשר לומר בדרך זה יובן ג&quot;כ כמ&quot;ש במלת '''הָאֵל הַגָּדוֹל''' וכו'. שאז במלת '''הָאֵל''' המוחין דקטנות יורדים אל הגרון, ואח&quot;כ במלת '''הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא''' יורדים בחג&quot;ת וכו', ע&quot;ש בפי' ברכת אבות. וא&quot;כ יאמר '''יִתְּעֲרוּן אֲבָהָן שִׁירָתָא עֵילָּא וְתַתָּא''', שהם בינה ומלכות כמ&quot;ש, ואם נפרש על לאה ורחל בקדש קדשים דבריאה, ואח&quot;כ תכף אנו אומרים: '''שִׁירָה חֲדָשָׁה''', וכן ג&quot;כ אחרי שירדו ג' פרקין עלאין דנה&quot;י דאי' בג' ראשונות דז&quot;א, אז נכנסין מוחין דקטנות כמ&quot;ש, ואפשר שגם שם יש שירה אעפ&quot;י שלא נתפרש בשום מקום כמ&quot;ש, וה' ידריכנו בדרך אמת. והעולה מכל זה כי על ידי משה שהוא ביסוד אבא, וגם הנה הוא בסוד הדעת הנעלם דז&quot;א, על ידו הוקם המשכן ונבנית המלכות, על ידי שהמשיכו האבות שהם פרקין קדמאין דחג&quot;ת דז&quot;א, המשיכו נה&quot;י דאי' ועל ידם נתעוררה השירה עילא ותתא, כמ&quot;ש אח&quot;כ: '''לָאו דְּאִינּוּן מְנַגְּנִין''' אלא שנעשה על ידם, וז&quot;ש בזוהר שהבאנו למעלה: '''וְכַּד אִתְּקַם מַשְׁכְּנָא דִּלְתַתָּא עַל יְדָא דְּמֹשֶׁה, אוּף הָכִי לְעֵילָּא'''. ואמר: '''וּבְגִין כַּךְ אַשְׁכַּחְנָא שִׁי&quot;ן מֵאַתְוָון רַבְרְבָן''' וכו'. כי הנה השי&quot;ן רומזת לג' אבות שיש בה ג' קוים, ואותיות גדולות הם בבינה, ולהיות כי לצורך בנין המלכות כנז' עלו האבות והמשיכו אצלם נה&quot;י דבינה כמ&quot;ש, לפיכך נרמז השיר שהעלה המלכות בשירתה, שהוא שיר השירים העולה מן המלכות אל הת&quot;ת כדי להתייחד על ידו בבינה, היינו שהת&quot;ת מתייחד ממש בבינה, ונכנסים נה&quot;י שלה לתוכו, נרמז כל זה בשי&quot;ן שהוא רמז לאבות כמ&quot;ש, וגם הוא מאתוון רברבן שהם בבינה, והנה צורת השי&quot;ן היא ג' ווי&quot;ן וג' יודי&quot;ן, והג' ווי&quot;ן אפשר לומר שהם סוד ג' קוין ז&quot;א בהיותו ו&quot;ק, והג' יודי&quot;ן כשנעשה בעל י' ספירות. אי נמי ג' ווין כמ&quot;ש. אי נמי ג' ווי&quot;ן של ה' של אלקי אברהם כמבואר בפירוש תפלת ר&quot;ה, וג' יודי&quot;ן הם לג' יודי&quot;ן שבג' אלקי כפי מ&quot;ש בפי' הנ&quot;ל, שהוא רמז לההיא נימא דקוצא דשערי דא&quot;א שהכתה בעורף ז&quot;א, ומכחה יצאו אח&quot;כ המקיפין לחוץ וכו'. ועל כל זה אמר: '''וּבְגִין כַּךְ אַשְׁכַּחְנָא שִׁי&quot;ן מֵאַתְוָון רַבְרְבָן, וְאִלֵּין אִינּוּן דְּקָא אִתְּעָרוּ'''. אפשר לומר מלבד מ&quot;ש כי בעוד שז&quot;א אינו רק ו&quot;ק נקרא ישן, וכאשר נכנסים בו ג' ראשונות אז נאמר: '''וַיִּקַץ כְּיָשֵׁן ה'&lt;nowiki/&gt;''' (תהלים עח, סה). וז&quot;ש: '''וְאִלֵּין אִינּוּן דְּקָא מִתְעָרֵי''', פי' שננערו משנתם, '''לָאו דְּאִינּוּן מְנַגְּנָן''' כמ&quot;ש, '''אֶלָּא דְּאִינּוּן מִתְעָרֵי לְגַבֵּי עֵילָא''' כמ&quot;ש, '''כִּבְיָכוֹל שִׁיר דְּאִינּוּן''' ['''מִתְעָרֵי'''] '''שִׁירִין רַבְרְבָן''', פי' מהר&quot;י קארו זלה&quot;ה בפי' שעשה על פ' הליכות עולם, '''כִּי כְּשֶׁאוֹמֵר כִּבְיָכוֹל ר&quot;ל כ&quot;ב אוֹתִיּוֹת יְכוֹלִים לוֹמַר. אִי נָמֵי''' (תוס' עין יעקב מגילה סי' כ&quot;ט ד&quot;ה כביכול): '''כָּתוּב בַּתּוֹרָה יָכוֹל''' ['''לְאוֹמְרוֹ''']'''. כִּי אָנוּ מֵעַצְמֵנוּ לֹא הָיִינוּ יְכוֹלִים לוֹמַר דָּבָר זֶה''' ע&quot;כ. והנה להיות כי עיקר השירה במלכות היאך אנו אומרים דמתערי אבהן שירתא עילא ותתא, ובאיזה כח היא עולה למעלה, לזה אמר: '''כִּ&quot;בְיָכוֹל''', פי' על ידי כ&quot;ב אותיות היא עולה, וזה על דרך מ&quot;ש בפי' העמידה (פרק ח') ז&quot;ל: '''וְזֶה שֶׁאָמְרוּ בַּזּוֹהַר כִּי י&quot;ש עוֹלָמוֹת הֵם תְּחוֹת עָלְמָא דְּכֻרְסְיָיא, עָלְמָא דְאָתֵי, וּכְבָר הוֹדַעְתִּיךָ פִּי' עָלְמָא דְאָתֵי, שֶׁהִיא הַתְּבוּנָה בְּהִתְלַבְּשׁוּתָהּ תּוֹךְ זְעֵיר שֶׁהוּא תָּמִיד בָּא הַשֶּׁפַע וְנִמְשָׁךְ תּוֹךְ הַזְּעֵיר. וְאָמְנָם הָעִיקָּר הֵם בְּג' רִאשׁוֹנוֹת דְּזְעֵיר, וְאָז הֶאָרָתָם יוֹצֵא לַחוּץ אַחַר כְּלוֹת יְסוֹד בִּינָה אֲשֶׁר בְּחָזֶה דְּזְעֵיר כַּנּוֹדָע''' עכ&quot;ל. ולמעלה מזה אמר: '''כִּי הֵם כ&quot;ב אוֹתִיּוֹת וְנֶחֱלָקוֹת לֹג' חֲלוּקוֹת שֶׁהֵם ג' קַוִּים, ז' אוֹתִיּוֹת לְצַד יָמִין, וְז' לְקַו שְׂמֹאל, וְז' אַחֲרוֹנוֹת לְקַו אֶמְצָעִי, וְהִנֵּה הֵם כָּךְ: א&quot;ב ג&quot;ד ה&quot;ו ז' הֵם בְּחֶסֶד, ח&quot;ט י' כ&quot;ל מ&quot;נ בִּגְבוּרָה, ס&quot;ע פ&quot;צ ק&quot;ר ש&quot;ת בת&quot;ת''' עכ&quot;ל. ואם כן כיון דאבהן אינון מתערי כמ&quot;ש, יצדק מ&quot;ש ג&quot;כ שיר השירים ק&quot;ק שהוא בג' ראשונות, וגם לעילא בבינה שהוא על ידי מה שהמשיכו האבות חג&quot;ת כמ&quot;ש נה&quot;י דאי' ונעשו חב&quot;ד, שמשם נמשכים ש&quot;י עולמות כנז' שהם כ&quot;ב אותיות, וזהו כ&quot;ב־יכול, להמשיך ולהעלות השיר כנז', ומה שנ&quot;ל לדקדק הוא שאמר שהם ז' לכל קו וקו, והנה מצאנו כי באמצעי הם ח', והגם כי יש לדחות כי אי אפשר בלאו הכי, שאין לחלק אות א' לחלקים, מ&quot;מ היכא דאיכא למדרש דרשינן, וכבר אמרנו כי כל זה דרך דרש לא זולת, והנה בדרש א' של תלמידי האר&quot;י זלה&quot;ה בענין האותיות פי' בענין אמ&quot;ש וכו'. כי השי&quot;ן היא ג' קוים והם ג' ראשונות, ולפי מ&quot;ש בענין השי&quot;ן רברבא, כי הג' ווי&quot;ן רמז לז&quot;א בהיותו בעל ו&quot;ק, והג' יודי&quot;ן בהיותו בן י&quot;ס, ובזה יבא הכל על נכון, כי אעפ&quot;י שהשי&quot;ן נמשכת כמנין אות ה' שהם בקו האמצעי, מ&quot;מ רבו יתירא אתוספת לה, שהיא עולה עד ג' ראשונות כמ&quot;ש, ואפשר לפרש לפי דרך זה שי&quot;ר ש' י&quot;ר, השי&quot;ן היא העולה למעלה כמ&quot;ש, ור&quot;י הם י' פעמים כ&quot;א אותיות שעולים ר&quot;י, וצירוף כלם שי&quot;ר, ואמר: '''כִּבְיָכוֹל''' '''שִׁיר דְּאִינּוּן''' ['''מִתְעָרֵי'''] '''שִׁירִין רַבְרְבָן דִּמְמָנָן עַל עָלְמִין כֻּלְּהוּ'''. אפשר עוד לומר כי כיון שנרמז דבר זה באות שי&quot;ן, הנה אמרו במדרש הנעלם בשיר השירים (דף ב' ט&quot;ב) ז&quot;ל: '''שִׁי&quot;ן רַבְרְבָא וְהִיא תִּנְיָינָא מִסֵּיפָא דְּאַתְּוַון דְּאַלְפָא בֵּיתָא, ב' דִּבְרֵאשִׁית רַבְרְבָא, וְהִיא תִּנְיָינָא מִשֵּׁירוּתָא דְּאַלְפָא בֵּיתָא, מַאי טַעְמָא בְּגִין דְּשִׁי&quot;ן רָזָא דִּרְתִיכָא עִילָּאָה, וְעַל דָּא אִיהִי בִּתְלָת סַמְּכִין, דְּהָא אֲבָהָן אִינּוּן רְתִיכָא, וְכָל שִׁיר הַשִּׁירִים רָזָא דִּרְתִיכָא עִילָּאָה אִיהוּ, וּבְגִין כָּךְ שֵׁירוּתָא דִּילֵיהּ שִׁי&quot;ן''' וכו' עכ&quot;ל. וזה שאמר כב־יכול, שנרמז בענין כ&quot;ב אותיות בשירותא ובסופא, וזה ע&quot;י אות שי&quot;ן שהיא רמז אל האבות חג&quot;ת שהם המרכבה, והיא עילאה מצד תרין פרקין קדמאין דחג&quot;ת, ונרמז בשי&quot;ן שהיא כנגד ג' ראשונות כמ&quot;ש, והיא רברבא מצד הבינה, וזהו '''שִׁיר דְּאִינּוּן שִׁירִין רַבְרְבִין דִּמְמַנָּן עַל עָלְמִין כֻּלְּהוּ''', שהם העה&quot;ז שמהם ועל ידם נעשה בנין המלכות הנקרא עה&quot;ז, וגם העה&quot;ב שהם נה&quot;י דתבונה שנקרא עה&quot;ב, שהיא באה בתוך ז&quot;א ועל ידו נתהוה השיר הזה, וזהו '''שִׁירִין רַבְרְבָן''', שהם האבות למעלה שהם '''מְמָנָן עַל עָלְמִין כֻּלְּהוּ''' כמ&quot;ש, שהם ג&quot;כ מ&quot;ש בזוהר [חדש] שיר השירים (דף ד' ט&quot;ב): '''שִׁיר אָדוֹן, שַׂר רִבּוֹן, י' שְׁלִימוּ דְּאִשְׁתַּלִּימוּ מִכֹּלָא'''. פי' שיר בכללו הוא אדון, שהיא המלכות כד אתקשטת במאני דדכורא, כמ&quot;ש בזוהר (ח&quot;ב ל&quot;ח ע&quot;א) על פ' '''אֶת פְּנֵי הָֽאָדוֹן ה'&lt;nowiki/&gt;''' (שמות לד, כג). '''שַׂר רִבּוֹן''' היא הבינה, '''י' שְׁלִימוּ דְּאִשְׁתַּלִּימוּ מִכֹּלָא''', שהם י' ספירות דז&quot;א דאשתלימו מכלא, מכל הפרקין ומכל נה&quot;י דבינה, וזהו ג&quot;כ שאמר אח&quot;כ: '''שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, רִבּוֹן מְמַנָּא עַל כָּל חֵיילִין וּמַשִּׁרְיָין דַּרְגִּין דִּלְתַתָּא''', ויהי' פי' לפי דרך זה, '''שִׁיר הַמַּעֲלוֹת''', שכן עולים הפרקין, ומנה&quot;י נעשו חג&quot;ת, ומחג&quot;ת נעשו חב&quot;ד, ואח&quot;כ '''רִבּוֹן מְמַנָּא''' וכו'. שהם נה&quot;י דבינה כמ&quot;ש, ואומר בזוהר פ' תרומה אח&quot;כ: '''וְתָנִינָן בְּהַהוּא יוֹמָא קָם יַעֲקֹב שְׁלֵימָא וְעָאל בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן בְּחֵידוּ עַל דּוּכְתֵּיהּ''' וכו'. הנה אומרו: '''יַעֲקֹב שְׁלֵימָא''', יפורש על דרך מ&quot;ש בס' אוצרות חיים, בענין '''יַעֲקֹב יַעֲקֹב, בַּתְרָאָה שְׁלִים''' (זח&quot;ג קל&quot;ח ע&quot;א). '''כִּי בַּתְּחִלָּה כְּשֶׁבָּא יַעֲקֹב אָבִינוּ ע&quot;ה לְזֶה הָעוֹלָם הִתְחִיל לְתַקֵּן מַעֲשָׂיו וְעָלָה מַדְרֵיגָה אַחַר מַדְרֵיגָה, וּתְחִלָּה הִשִּׂיג לִהְיוֹת מֶרְכָּבָה לְזֶה יַעֲקֹב הַחִיצוֹן, שֶׁהוּא קַדְמָאָה בְּעֵרֶךְ יאע&quot;ה, כִּי הוּא הַיּוֹתֵר תַּחְתּוֹן וְקָרוֹב אֵלָיו, וְאָז לָא הֲוָה שְׁלִים, ואח&quot;כ עָלָה וְנַעֲשָׂה מֶרְכָּבָה לְיַעֲקֹב הַפְּנִימִי שֶׁבְּתוֹךְ ז&quot;א שֶׁהוּא בָּתְרָאָה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה וְאָז הוּא שָׁלֵם''' וכו' עכ&quot;ל. וז&quot;ש בההוא יומא שנעשה הזווג כנזכר, ונכנסו אלו ההארות שאמרנו תוך ז&quot;א, הנה כאשר נכנסי' ג' פרקין עליונים דאי' בז&quot;א נכנסים ג&quot;כ ג' פרקין תתאין דאבא, ומהארת יסוד אבא יוצא יעקב, וגם אח&quot;כ ע&quot;י הכאת קוצא דשערי יוצאי' ממנו אורות ונגמרה בחי' לאה, אותה הנק' דור המדבר, אשר בעת ההיא היה הזווג עם לאה הנז', כמבואר כל זה בארוכה בס' אוצרות חיים הנז', והנה אז '''קָם יַעֲקֹב שְׁלֵימָא''' כנז' '''וְעָאל בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן''', אם שנפרש גן עדן על לאה הנז' הנק' ג&quot;ע במקומות רבים, וגם נוכל לפרש ג&quot;ע בקבלתו מהארות אי' הנקרא גן, ובהתחברותה עם אבא שהוא עדן נקרא גן עדן, וז&quot;ש '''וְעָאל בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן בְּחֵידוּ''', מצד הבינה שמשם באה השמחה מצד מיתוק הגבורה והיין המשומר אשר הוא משמח, ואמר: '''עַל דּוּכְתֵּיהּ''', שהוא הז&quot;א אשר שם מקומו של יעקב שלימא הנז', היינו בפנימיותו כמ&quot;ש, ואז '''כְּדֵין גִּנְתָּא דְּעֵדֶן שָׁאֲרֵי לְנַגְּנָא''' ע&quot;י היחוד והזווג שנעשה ע&quot;י יעקב בגנתא דעדן, וכמו שנפרש בעה&quot;ו. ובתיקונים תיקון י&quot;ג דף כ&quot;ז ע&quot;ב אמרו ז&quot;ל: '''תִּנְיָינָא בְּשִׁיר,''' '''שָׁר י', וּתְלַת יוּדִי&quot;ן אִינּוּן י' י' י', רֵישָׁא וְסֵיפָא וְאֶמְצָעִיתָא דְאָת א', וְאִינוּן רְמִיזִין בִּשְׁמָא סְתִים דְּאִיהוּ יו&quot;ד ד&quot;י וא&quot;ו ד&quot;י''' עכ&quot;ל. לפי הפשט נראה כי כוונת התיקונים לומר כי שיר הוא בחכמה, וכמ&quot;ש בתחלה: '''קַדְמָאָה בְּאַשְׁרֵי''', שנראה כי כוונתו לומר שהוא בכתר, '''וְתִּנְיָינָא בְּשִׁיר''' שהוא חכמה, מלבד מ&quot;ש למעלה בפ' (פ' כה) '''תְּנוּ לַה' אֱלֹקֵיכֶם כָּבוֹד''', אמנם אם נעמיק הדבר אפשר לפרש ולומר כי כוונתו הוא על מוחא סתימאה שהיא חכמה דאריך וכמו שנפרש. וזה כי הנה פי' הרמ&quot;ז נר&quot;ו על מ&quot;ש בזוהר פ' תולדות (ח&quot;א קל&quot;ה ע&quot;א) על פ' '''אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה''' (קהלת ז, כג). '''כִּי כָּל חָכְמָתוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה הָיְתָה בְּסוֹד מוֹחָא סְתִימָאה''' עכ&quot;ל. ועוד באותו דרוש כתב הרמ&quot;ז נר&quot;ו הנז' ז&quot;ל: '''וְעוֹד רָמַז שֶׁבְּסוֹד הַשִּׁיר הָיָה מַעֲלֶה הַגְּבוּרוֹת לְשָׁרְשָׁם דְּאִיהוּ מוֹחָא סְתִימָאָה, וְלָכֵן הָיָה שְׁלֹמֹה וְשָׁלוֹם בְּיָמָיו, כִּי תַּמָּן דִּינִין מִשְׁתַּכְּכִין''' עכ&quot;ל. ופי' כי בתוכה מתלבש גבורה דעתיק, והיא טלא דבדולחא שאין הדינין נראין בה, והנה כבר הבאנו למעלה מ&quot;ש בפי' האידרא, כי בנה&quot;י דא&quot;ק היו הג' ווי&quot;ן, ואח&quot;כ הג' יודי&quot;ן, ומהם נעשה כל העניינים שהם מא&quot;א ולמטה וא&quot;א בכלל וכו'. ובס' עץ חיים שער ג' ח&quot;א פ&quot;א אמרו: '''כִּי נה&quot;י דא&quot;ק הַנִּקְרָא א&quot;ס בְּכָל מָקוֹם, מִתְלַבְּשִׁים בִּתְלָת רֵישִׁין''', וכפי מה שפירש שם בארוכה היינו '''כִּי הא&quot;ס מִתְלַבֵּשׁ בַּאֲמִיתּוּת בְּרֵישָׁא עִילָּאָה מִכּוּלְּהוּ שֶׁהוּא ע&quot;ק, וְרֵישָׁא תִּנְיָינָא מְקַבֶּלֶת אוֹר הא&quot;ס דֶּרֶךְ מָסָךְ רֵישָׁא עִילָּאָה, וְרֵישָׁא תְּלִיתָאָה מְקַבֶּלֶת דֶּרֶךְ מָסָךְ הַתְּרֵין רֵישִׁין''' וכו' עכ&quot;ל. ועל מ&quot;ש באידרת האזינו ז&quot;ל (זח&quot;ג רפ&quot;ט ע&quot;ב): '''אֲתָר דְּשֵׁירוּתָא אִשְׁתְּכַח הוּא נְהִירוּ דְּחָכְמְתָא'''. פי' שהוא על האי מוחא סתימאה, שמשם מתחיל גילוי האצילות, ולפי כל זה שאמרנו אפשר לפרש דברי התקונים דרך דרש כמו שנזכיר, '''תִּנְיָינָא בְּשִׁיר''', פי' שהוא בחכמה, ויהיה פי' חכמה דאריך שהוא מוחא סתימאה. ופי' ואמר: '''שָׁר י'&lt;nowiki/&gt;''', אם שנפרש כוונתו לומר שהוא שר ושליט על העולמות שתחתיו שהם י&quot;ס, או שנפרש לשון שָׁרֵי שהוא לשון התחלה, שמשם תחלת הגילוי לכל הי' ספירות, אך עיקר הפי' נ&quot;ל דאפשר לומר '''שָׁר י'&lt;nowiki/&gt;''', כי משם התחלת הגילוי לי' א', היינו לאחד מאותם היודי&quot;ן שבנה&quot;י דא&quot;ק, כי אעפ&quot;י כי נה&quot;י דא&quot;ק הנז' הנה הם מתלבשים ברישא עילאה דלא אתיידע, מ&quot;מ שם בתכלית ההעלם, אמנם ממוחא סתימאה ולמטה שם מתחיל להתגלות, וזהו '''שָׁר י'&lt;nowiki/&gt;''', פי' מתחיל להתגלות הי'. ואמר אח&quot;כ: '''תְלַת יוּדִי&quot;ן אִינּוּן''', כמ&quot;ש שהם תלת יודי&quot;ן שבנה&quot;י דא&quot;ק שמהם נעשה כל האצילות. והנה ב[עץ חיים ש&quot;ג] ח&quot;א פ&quot;א הנז' לא פי' היאך מקבל רישא תניינא אור הא&quot;ס דרך מסך רישא קדמאה הנז', ונ&quot;ל כי פי' אותו אח&quot;כ בש&quot;ג ח&quot;ב פ&quot;ג וז&quot;ל: '''וְלָכֵן הוּצְרַךְ הַעַתִּיק יוֹמִין לְהַלְבִּישׁ גַּם אֶת הַדַּעַת שֶׁבּוֹ גּוֹ רֵישָׁא דְּאֲרִיךְ וְנִתְלַבֵּשׁ בְּאֶמְצַע הַכֶּתֶר, וְהַחָכְמָה דְּאֲרִיךְ בְּגוֹ הַהוּא אֲוִירָא דְּיָתֵיב לְגוֹ דְּגוּלְגָּלְתָּא, וְהַקְּרוּמָא הנ&quot;ל מַפְסֶקֶת בֵּין הַאי אֲוִירָא לְמוֹחָא סְתִימָא, כְּדֵי שֶׁתּוּכַל הַמּוֹחָא לִסְבּוֹל''' ('''לְהָכִיל''' צ&quot;ל) '''אוֹר גָּדוֹל דְּהַאי אֲוִירָא דְּעַל גַּבֵּי קְרוּמָא דְּמוֹחָא''' עכ&quot;ל. עוד אמרו בפ&quot;י משער הנזכר בענין תיקון ה&quot;ג קרומא דאוירא, שזה הקרום מבדיל בין חסד וגבורה, דמיון יריעה כעין הרקיע הנטוי בין החסד והגבורה הם כדמיון ב' יודין. ונמצא שלשתם צורת אל&quot;ף כזה: '''א'''. עוד אמרו שם בענין עמר נקי, שהם נו&quot;ה והם רמוזים בגולגלתא ומוחין שבהם חו&quot;ג דעתיק וטמיר תמן, ומתמן נפקי דרך ההוא קרומא שהוא הת&quot;ת, ויוצאים משם הנצח וההוד בבחי' ווי&quot;ן וכו' עכ&quot;ל. העולה מזה כי רישא דלא אתיידע ששם נה&quot;י דא&quot;ק אשר יש בתוכם הג' יודין הנז', הנה היא מאירה ברישא תניינא בין גולגלתא ומוחא ע&quot;י אוירא. פי' קרומא דאוירא שהוא רקיע כעין ו', מבדיל בין חו&quot;ג דעתיק אשר הם מתלבשים בגלגלתא ומוחא, והם בצורת א'. א&quot;כ זהו שאמרו בתיקונים '''שָׁר י'&lt;nowiki/&gt;'''. שמתחיל גילוי הי' בין גלגלתא ומוחא. '''וּתְלַת יוּדִי&quot;ן אִינּוּן''', פי' אעפ&quot;י שאינו מתגלה רק י' א' ע&quot;י אוירא כמ&quot;ש, מ&quot;מ '''תְלַת יוּדִי&quot;ן אִינּוּן''', שהם תלת יודי&quot;ן דנה&quot;י דא&quot;ק כמ&quot;ש, ואח&quot;כ אמר: '''רֵישָׁא וְסֵיפָא וְאֶמְצָעִיתָא דְאָת א'''', פי' רישא וסיפא שהם חו&quot;ג דעתיק שהם ב' יודין, ואמצעיתא שהיא אות ו' דקרומא דאוירא. וזהו דאת א'. ומפני שיש בגלגלתא ומוחא הנז' ג&quot;כ עמר נקי כמ&quot;ש שהם נו&quot;ה בבחי' ווי&quot;ן, לפיכך בא הרמז שלהם באות וא&quot;ו של ס&quot;ג שהוא א' באמצע, רמז לגלגלתא ומוחא ואוירא, וז&quot;ש: '''וְאִינוּן רְמִיזִין בִּשְׁמָא סְתִים דְּאִיהוּ יו&quot;ד ד&quot;י וא&quot;ו ד&quot;י'''. שיש בו ג' יודי&quot;ן וג' ווי&quot;ן עפ&quot;י הדרך שאמרנו, ואעפ&quot;י שאם נחשוב הו' שבתוך הא' יהיו ד', אפשר לומר כי הו' העיקרית המאירה דרך הדעת דעתיק יומין היא הו' של מילוי יו&quot;ד, והו' של קרומא היא הו' שבאמצע האל&quot;ף, וב' ווין של נו&quot;ה של עמר נקי הם הב' ווי&quot;ן שהם מצד הב' יודי&quot;ן של אות א', והנה מ&quot;ש למעלה בתיקוני' תקון כ&quot;א בענין הג' ווי&quot;ן וג' יודי&quot;ן, ואמר שהם משם ע&quot;ב של ויסע ויבא ויט. ופי' שהם הג' ווי&quot;ן והג' יודי&quot;ן שבנה&quot;י דא&quot;ק, אפשר שהוא מסכים עם משז&quot;ל בענין כוונת ק&quot;ש, כי שם ע&quot;ב ישר הפוך ישר הוא בחג&quot;ת, ושם ע&quot;ב כלו ישר הוא בנה&quot;י, ומן התחתון נשפע אל העליון, והוא פשוט ודי בזה. 

ועם מ&quot;ש בפי' התקון הנז' נפרש פי' א' בדברי הזוהר פ' תרומה (ח&quot;ב קמ&quot;ג ע&quot;ב) שהבאנו למעלה: '''אַשְׁכַּחְנָא בְּסִפְרָא דְּאָדָם קַדְמָאָה''', הוא א&quot;ק כמ&quot;ש, וספרו אפשר לומר שהוא ביסוד שלו המתגלה בדעת דעתיק יומין, '''וְהֲוָה כְּתִיב בֵּיהּ''', בסוד היד הכותבת שהיא מכוננת את המלכות, בסוד: '''מִקְּדָשׁ אדנ&quot;י כּֽוֹנְנוּ יָדֶֽיךָ''' (שמות טו, יז). כמו שנפרש. אי נמי בסוד: '''וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא''' (ישעיה טז, ה). שהוא יד ימין, ונפרש על החסד דעתיק יומין שהיא בתוך הגלגלתא ומאירה במוחא סתימאה, כמו שאמרו כי רישא תניינא מאיר דרך רישא תליתאה, וממנה לכל האצילות עד המלכות. והנה בס' הנז' הוה כתיב ביה: '''בְּיוֹמָא דְיִתְקָם מַשְׁכְּנָא''', שאז תהיה בנין המלכות כמ&quot;ש, וזה היה ע&quot;י מרע&quot;ה אשר ע&quot;י הוקם המשכן, וזה להיותו בעלה דמטרוניתא כידוע, ואופן ההקמה היתה ע&quot;י ההוא רוחא דשבק בה בעלה, אשר האי רוחא נמשך לה ע&quot;י תלת אבהן עילאין, וזה בפי' מה שפי' הרמ&quot;ז נר&quot;ו הנז' על מ&quot;ש בזוהר פ' תולדות (ח&quot;א קל&quot;ה ע&quot;ב) על פי' '''מַעְיַן גַּנִּים''' וכו'. הביא דברי האר&quot;י זלה&quot;ה על ענין זה בקצור ז&quot;ל: '''בְּעִנְיַן הַהוּא רוּחָא דְּשָׁבַק בָּהּ בַּעְלָהּ, וְעִנְיָינוֹ וּפֵירוּשׁוֹ בְּקִצּוּר הוּא, דַּע שֶׁמְּקוֹר רוּחַ זֶה הוּא בְּדַעַת דְּעַתִּיק יוֹמִין הַגָּנוּז בֵּין גוּלְגָּלְתָּא וּמוֹחָא, וְהוּא בְּסוֹד אֲוִירָא דַּחֲפֵי עַל מוֹחָא, וּכְבָר יָדַעְתָּ כִּי י&quot;ג תִּיקּוּנֵי רֵישָׁא אִילֵּין דְּאִינּוּן גוּלְגָּלְתָּא, טַלָּא, קְרוּמָא, הֵם מחג&quot;ת דְּעַתִּיק שֶׁהֵם ג' אָבוֹת''' עכ&quot;ל לענייננו. וז&quot;ש: '''בְּיוֹמָא דְיִתְקָם מַשְׁכְּנָא''' שהיא המלכות כמ&quot;ש, '''יִתְּעֲרוּן אֲבָהָן''' שהם נאחזים בג' תיקוני' הנז', שהם חג&quot;ת דעתיק יומין, '''יִתְּעֲרוּן שִׁירָתָא עֵילָּא וְתַתָּא''', פי' עילא בבינה ותתא במלכות, כי ע&quot;י רוח זה נעשית כלי ונכנסי' בה המ&quot;נ, ואז נאמר: '''אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל''' וכו' (במדבר כא, יז). ועשיית כלי זה הוא ג&quot;כ ע&quot;י הבינה שקבלה גם היא מא&quot;א, וכמבואר הכל בדברי האר&quot;י זלה&quot;ה במקומות מפוזרים א' הנה וא' הנה, והעיקר מה שנ&quot;ל שאפשר לומר בקצור על דברי המאמר הנז' וכוונתו במה שנעשה ע&quot;י הקמת המשכן הוא, כי הנה ההתחלה עיקר הכל, וכל שכן בבא הדבר לידי גמר, כמ&quot;ש סוף המעשה מחשבה תחלה. והנה כאשר הוקם המשכן ונעשה הייחוד ע&quot;י מרע&quot;ה, היה דמיון מה שנעשה בכל יום ב'''שִׂים שָׁלוֹם''', ונעשה הכל באותו יום, א&quot;כ יצדק לומר כי האבות העליונים שהם גלגלתא טלא קרומא, חג&quot;ת דעתיק יומין, למעלה עשו התעוררות ראשון שהוא כדי לעשותה כלי כמ&quot;ש בק&quot;ש של לילה, ונבנית המלכות בנין שלם, וגם נתייחדו או&quot;א כנז' בייחוד ק&quot;ש של שחרית, ונעשה היחוד ע&quot;י הקמת המשכן והקרבנות והמצות שנעשו בו ביום, וכיון שנעשה הזווג אז התחילה לומר שירה, וכמ&quot;ש בזוהר חדש פ' חקת (דף פ&quot;ב ט&quot;ב): כי בעת הזווג היא אומרת שירה לעורר הזווג ואומרת '''יִשָּׁקֵנִי''' וכו', וכמ&quot;ש ידוייק אומרו: '''יוֹמָא דְיִתְקָם מַשְׁכְּנָא''', ולא אמר כד אתקם משכנא, לרמוז כי כל זה לא נעשה ע&quot;י הקמת המשכן בלבד, רק ע&quot;י המצות והיחודים שנעשו בו ביום, שנטל י' עטרות השנויות בסדר עולם, וכל זה נעשה ע&quot;י מרע&quot;ה שושבינא דמלכא אשר הוא נאחז בדעת הנעלם דז&quot;א וביסוד אבא ג&quot;כ, וכחו יפה להמשיך שפע מתרין מזלין, מזל עליון נוצר, ומהרצון העליון שבז' תקוני רישא כמשז&quot;ל, וכל שכן בהיות אהרן עמו, כי כבר ידוע מעלתו, וכל שכן בהיות כל ישראל עמו, וכלם כוונתם לטובה, כמשז&quot;ל ויעשו בני ישראל וכו', להגיד שבחן שלא שינו. ועל זה נאמר אשרי, אשרי העם שככה לו וכו'. וז&quot;ש בזוהר יתערון אבהן שירתא עילא ותתא כמ&quot;ש, ואמר אח&quot;כ ז&quot;ל: אשכחנא שי&quot;ן מאתוון רברבן וכו'. אפשר לומר כי הוא רמוז לג' יודי&quot;ן וג' ווי&quot;ן דנה&quot;י דא&quot;ק שאמרנו, ונעשו אות א' כאשר נתלבשו בדעת עתיק יומין אשר האיר בין גולגלתא למוחא ששם יש גט&quot;ק, שהם ג' אבות שנרמזו באות שי&quot;ן כידוע, וגם זה אפשר לומר שהוא רמוז במדרש הנעלם של שיר השירים שהבאנו למעלה, שי&quot;ן רברבא והיא תניינא דאלפא ביתא, מלבד מ&quot;ש למעלה אפשר לדקדק מה הוא הדמיון לשי&quot;ן דשיר השירים עם ב' דבראשית. ומה רמז באומרו תניינא מסיפא דאתוון, וכן ב' תניינא משירותא דאתוון, והנה בענין ויקרא את שמו ש&quot;ת, אמרו ז&quot;ל כי התחילו האותיות להתקן למפרע אחרי שנתקלקלו בחטא אדה&quot;ר, ולא נגמרו להתקן רק עד שעמדו ישראל על הר סיני עכ&quot;ל. והנה בבריאת העולם עלו האותיות ממטה למעלה כנראה מס' הזוהר. ואפשר לומר כי הטעם הוא כי בתחלה היה עולם התהו, וכשבא עולם התיקון נתקן בסדר, והיה ראוי להיות נברא בא', אלא שנברא בב' מן הטעם שאמרו שם בזוהר הנזכר ומן הטעמים שאז&quot;ל במדרש, ומלבד זה ג&quot;כ לרמוז אל החכמה שבה התחילו ההארות להתגלות, כמ&quot;ש בפי' בתחילת ס' הפליאה, כי לכך נכתב בראשית ולא אראשית, להיות אצילות מן החכמה, ומלת ב' מורה על החכמה וכו'. והנה חכמה זו היא מוחא סתימאה, ועליה אמר הכתוב כלם בחכמה עשית. והנה כבר אמרנו שבבריאת העולם עלו למפרע ונתקנו, ובב' נברא העולם. כן עתה שנעשה התקון מלמטה למעלה, ובפרט עתה ע&quot;י השיר העולה מלמטה כמ&quot;ש, נעשה ע&quot;י התקון שהיא ג&quot;כ במוחא סתימאה שהיא חכמה כמ&quot;ש, שהרי אמרו בענין תשר&quot;ק באידרא (רבה ח&quot;ג קכ&quot;ח ע&quot;ב): תי&quot;ו רשים (רשימו) [רישומא] לעתיק יומין. ואמר אח&quot;כ מאי טעמא, בגין דשי&quot;ן רזא דרתיכא עילאה, שהם חג&quot;ת דעתיק יומין המתלבשים בגולגלתא ומוחא דאריך וקרומא דאוירא שביניהם, ואמר וע&quot;ד איהי בתלת סמכין, שהיא סוד הו' שבין האל&quot;ף, וגם ב' ווי&quot;ן של מילוי וא&quot;ו של ס&quot;ג, כמו שאמרנו למעלה שהיא הו' של קרומא שבאמצע האל&quot;ף, וב' ווי&quot;ן של עמר נקי שהם מתחברים עם חג&quot;ת שבמ&quot;ס וגולגלתא כנז', ואמר דהא אבהן אינון רתיכא. פי' שהם האבות שהם בחג&quot;ת דע&quot;י, הם מרכבה לג' יודי&quot;ן שהם מתלבשים בחב&quot;ד שעליהם ומאירים בהם, והשי&quot;ן רמז אל האבות, ובא הרמז בתחלת שיר השירים, רזא דרתיכא עילאה, ולפי מ&quot;ש ז&quot;ל כי רזא הוא ביסוד וגם הוא בחסד, וזה בסוד יהי או&quot;ר, יהי ר&quot;ז. יהי' פי' על (האי) אוירא, שהוא דעת דעתיק יומין שיש בתוכו יסוד דא&quot;ק, והוא מתגלה בין גלגלתא ומוחא, ומשם מאיר לרתיכא עילאה חג&quot;ת דעתיק יומין, ונחזור לדברי פי' הזוהר פ' תרומה שאומר אשכחנא שי&quot;ן מאתוון רברבן, שהוא ליודי&quot;ן ווי&quot;ן כמ&quot;ש, וגם לרתיכא עילאה כמ&quot;ש, ואמר ואילין דקא אתערו, לאו דאינון מנגני אלא דאינון מתערי לגבי עילא כביכול, שיר דאינון שירין רברבן דאינון (ממנן) על עלמין, פי' אלו האבות העליונים שהם חג&quot;ת דעתיק יומין, גט&quot;ק שהם מתעוררים ע&quot;י הדעת דעתיק יומין, שממנו בא ההתעוררות של ההוא רוחא ע&quot;י שלשה ע&quot;ב, אומר עתה לאו דאינון מנגני. שהרי לא נגמר הזווג על ידם, רק הנה הכנה לעשות אותה כלי כמ&quot;ש, וגם נוכל לומר לאו דאינון מנגני, שהרי שם אין אמר ואין דברים רק התעוררות בלבד, אלא דאינון מתערי לגבי עילא כמ&quot;ש, שעל ידם נגמר אח&quot;כ הזווג בשים שלום, ועוד נוכל לומר שהכל הוא בהמשך א', דאינון מתערי לגבי עילא כביכול וכו'. פי' האבות הנז' הם מתעוררי' לגבי עילא, כ&quot;ב-יכול, כ&quot;ב אותיות שבהם נבראו כל העולמות, היינו שמהם נעשו הכלים של כל העולמות, וא&quot;כ ע&quot;י התעוררות שהוא הרוח הנמשך מאבהן הנז' יכולים ע&quot;י לעלות הכ&quot;ב אתוון שבמלכות ושבבינה לגבי עילא עד כ&quot;ב אותיות שבא&quot;ק, וזה ע&quot;י השיר שי&quot;ן רברבא שהוא חיבור היודי&quot;ן והווי&quot;ן הנז' בדעת דעתיק יומין כמ&quot;ש, ועל ידו עולה התעוררות למעלה למעלה, וזהו שיר דאינון שירין רברבן דאינון ממנן על עלמין כלהו כמ&quot;ש, כי עתיק יומין נק' רבון העולמי' שהוא ממונה על העולמות שתחתיו, ואדון עליהם בכח א&quot;ס ב&quot;ה המאיר בתוכו, ותנינן בההוא יומא קם יעקב שלימא בג&quot;ע וכו' וכו'. מלבד מ&quot;ש אפשר לומר כאשר ניתן טעם למה ע&quot;י מ&quot;ש קם יעקב שלימא בשתי בחינותיו כמ&quot;ש, אפשר לומר כי ע&quot;י קבלת הז&quot;א מדעת דעתיק יומין שהוא אוירא דכייא כמ&quot;ש לעיל, והנה הדעת הזה ביארנו במקום אחר שהוא משז&quot;ל במדרש הנעלם פ' וירא, שהשיגו בני אדם דעה שלימה, שהוא הדעת הזה, ונק' שלימה שלא היה בו לא ביטול ולא שבירה לא בפנים ולא באחור, והנה עי&quot;ז הדעת מקבלים הארה או&quot;א, ומתגלה ג&quot;כ הדעת העליון דז&quot;א הנעלם, ובזה מקבל הארה יאע&quot;ה בשתי בחינותיו, וזהו קם יעקב שלימא בשתי בחינותיו כמ&quot;ש למעלה, ועאל בחידו בג&quot;ע על דוכתיה כמ&quot;ש למעלה, ואמר כדין שארי גנתא דעדן לנגנא, שכיון שנעשה הייחוד והזווג ע&quot;י יעקב, כדין שארי לנגנא, כמ&quot;ש לעיל שבעת הייחוד והזווג הנה היא משוררת והיא אומרת ישקני, כמ&quot;ש לעיל מ&quot;ש בזוהר חדש פ' חקת, ואמר כדין גנתא דעדן וכו' וכל אינון בוסמין דגנתא וכו'. אפשר לפרש שהם הנשמות של הצדיקי' שבג&quot;ע שהם ראשי בשמים, בודאי שנותנים ריח מעשיהם לפני הב&quot;ה, ולפי מה שנפרש בפ' נרד וכרכום וכו'. כי ראשי בשמים הם ז' מיני בוסמין, שהם ז' תיקוני עתיק יומין אשר שם ז' אותיות אדי&quot;ד יד&quot;ו. והם ראשי בשמים שמהם נתהוו שבעה שמות המרגלא, והם בבריאה דתמן אי' מקננא שהוא ג&quot;ע עליון, וכלהו שארו לנגנא ע&quot;י שנתייחד יעקב שלימא בג&quot;ע כמ&quot;ש, וז&quot;ש מאן גרם שירתא דא ומאן אמר לה, הוי אימא דא יעקב. פי' מי הגורם שתאמר שירה זו במלכות ובבינה ג&quot;כ, או רחל ולאה כמ&quot;ש, ומאן אמר לה הוי אימא דא יעקב. כי כמו שהיא משוררת ואומרת ישקני וכו'. כמו כן אף הוא ישיב אמריו אליה, וכמשז&quot;ל כי בשיר השירים היא מקלסת אותו והוא מקלס אותה, וסיים ואמר דאלמלא איהו לא עאל בגנתא לא הוה אמר גנתא שירתא. נ&quot;ל דאפשר לומר כי אעפ&quot;י שנכנסו הרבה הארות כמ&quot;ש, וגם ירדה שכינה למטה ולא היתה שמחה לפניו ית' מיום שנברא העולם כיום שהוקם המשכן, מ&quot;מ עיקר השמחה והשירה הוא מפני הזווג, וכמו שאמרו במדרש חזית על נגילה ונשמחה בך. וכן מ&quot;ש לעיל שהובא בזוהר חדש פ' חקת ז&quot;ל, קב&quot;ה וכ&quot;י אקרון דודים, הה&quot;ד שתו ושכרו דודים, בג&quot;כ שיר ידידות, דא משבחא לדא ודא משבחא לדא, וכמה דהתם כ&quot;י שראת בתושבחתא דהכי אתחזי דכתיב ישקני, אוף הכא היא שריאת לשבחא למלכא עכ&quot;ל. וז&quot;ש כדין ג&quot;ע שארי לנגנא וכו'. דאלמלא איהו לא עאל בגנתא ונעשה הזווג, לא הוה אמר גינתא שירתא כמ&quot;ש. והנה הארכנו בפי' דברי הזוהר הנז'. וכבר אמרנו כי כל זה דרך דרש כפי מעט הקדמות שבידינו, ומסקנא דמלתא העולה מכל מה שכתבנו כי אעפ&quot;י שעל ההרים בשביל ההרים, אשא בכי ונהי, שנתנגפו רגליהם בהרי נשף, וירדו אל הקליפות בעו&quot;ה, ונחרבו נאותיו ובתי מדרשיו של יעקב, והעולה על הכל בית קדשנו ותפארתנו, וכלם נהפכו לקינה, וכן ההרים שהם תלמידי חכמים וראשי ישיבות, ועל כלם י' אבירי ישראל הרוגי מלוכה, ונאותיו של יעקב הם הנשמות וכל אינון נטיען דבג&quot;ע נהפכו לקינה, והאבות ג&quot;כ כמ&quot;ש למעלה, מלבד ג&quot;כ שהגיע הפגם עד גבהי מרומים, כב-יכול עד היודי&quot;ן והווי&quot;ן שבנה&quot;י דא&quot;ק שנסתלקו ונהפכו לקינה, וזה גרם כי הייחוד לא היה פנים בפנים וכמ&quot;ש, זאת תהיה נחמתנו כי ע&quot;י שיר השירים יצאו מתוך הקליפות, וגם ע&quot;י שיר השירים כנז' ישירו האבות ויעוררו שיר חדש, וגם הג&quot;ע וכל אינון בוסמין, והנשמות של צדיקים שבג&quot;ע יתערון שירתא, והשיר הזה יעוררו אותו ע&quot;י שיהיה הייחוד והזווג למעלה פנים בפנים, וזה יהיה על ידי שיאירו היודי&quot;ן והווי&quot;ן אשר יתגלו ע&quot;י שי&quot;ן רברבא, ויאירו דרך קוים כתקונם, ותתגלה הארתם ברישא דלא אתידע, ואח&quot;כ בכל האצילות ע&quot;י הדעת דעתיק יומין אשר יהיה מאיר באבות העליונים, חג&quot;ת דע&quot;י שהם גולגלתא טלא דבדולחא וקרומא דאוירא, ומהם ימשך אל המלכות ההוא רוחא דיהיב בה בעלה, ותעשה כלי ותהיה ראויה אל הזווג ותתייחד עם הז&quot;א, ויתייחדו יעקב ורחל ולאה פנים בפנים, ואז ירונו יושבי סלע ומראש הרים יצווחו, ששון ושמחה ישיגו במהרה בימינו אמן. אכי&quot;ר ובילא&quot;ו:</text>
      <sha1>pjsbbb2sy569ei16ry9d7walmg0h8u2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087757</id>
      <parentid>3087728</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T18:27:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <origin>3087757</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="91533" sha1="f18kt0mzhfguxzk5cffaxf05g48ehy6" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|רפואה למכה|פתיחתא דאיכה רבתי|לג|לד|לה|}}
== ל&quot;ד ==
'''&lt;big&gt;עַל הֶהָרִים אֶשָֹּׂא בְכִי וָנֶהִי&lt;/big&gt;''' וגו' (ירמיה ט, ט). '''&lt;big&gt;שְׁלשָׁה דְבָרִים צִוָּה נְבוּכַדְנֶצַּר אֶת נְבוּזַרְאֲדָן עַל יִרְמְיָהוּ, קָחֶנּוּ וְעֵינֶיךָ שִׂים עָלָיו&lt;/big&gt;''' (ירמיה לט, יב). '''&lt;big&gt;עָלָיו וְלֹא עַל אוּמָּתוֹ. וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה רָע, לוֹ לֹא תַעֲשֶׂה אֲבָל עִם אוּמָּתוֹ עֲשֵׂה כִּרְצוֹנְךָ לְרָעָה. כִּי כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אֵלֶיךָ כֵּן עֲשֵׂה עִמּוֹ, וְלֹא לְאוּמָּתוֹ. וְהָיָה יִרְמְיָהוּ רוֹאֶה כַּתְּ שֶׁל בַּחוּרִים נְתוּנִין בְּקוֹלָרִין וְנוֹתֵן אֶת רֹאשׁוֹ עִמָּהֶם וּנְבוּזַרְאֲדָן בָּא וּמַעֲבִירוֹ מֵהֶן, וְחוֹזֵר וְרוֹאֶה כַּתְּ שֶׁל זְקֵנִים שְׁלוּלִים בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת וְנוֹתֵן אֶת צַוָּארוֹ עֲלֵיהֶם וּבָא נְבוּזַרְאֲדָן וּמַעֲבִירוֹ מֵהֶן, אָמַר נְבוּזַרְאֲדָן לְיִרְמְיָהוּ, חֲזֵי חַד מִן תְּלַת מִילִין אִית בָּךְ, אוֹ נְבִיא שֶׁקֶר אַתָּה, אוֹ מְבַעֵט בְּיִסּוּרִין אַתְּ, אוֹ שׁוֹפֵךְ דָּמִים אַתְּ&lt;/big&gt;''' וכו' ע&quot;ש.

['''&lt;big&gt;אוֹ נְבִיא שֶׁקֶר אַתָּה, שֶׁכָּל הָדֵין שְׁנַיָּיא אַתְּ מִתְנַבֵּא עַל הֲדָא קַרְתָּא דְּהִיא חָרְבָה, וְכַדּוּ דְּחָרְבָה נַפְשָׁךְ בְּאִישָׁה עֲלָךְ סַגִּיא. אוֹ מְבַעֵט בְּיִסּוּרִין אַתְּ, דַּאֲנָא לֵית אֲנָא בָּעֵי לְמֶעֱבַד בִּישָׁא, וְאַתְּ בָּעֵי לְמֶעֱבַד לָךְ בִּישָׁא, לְמֵימַר לֵית יִסּוּרַיָא חֲשִׁיבִין עָלַי מִידֵי. אוֹ שׁוֹפֵךְ דָּמִים אַתְּ, דְּמַלְכָּא פַּקִּיד לִי עֲלָיךְ סַגִּי בְּדִיל דְּלָא לְמֶעֱבַד לָךְ בִּישָׁא, וְאַתְּ בָּעֵי לְמֶעֱבַד בִּישָׁא בְּגִין דְּיִשְׁמַע מַלְכָּא וְיִקְטְלוּנֵיהּ לְהַהוּא גַבְרָא. וּבַסּוֹף אָמַר לוֹ, אִם טוֹב בְּעֵינֶיךָ בֹּא וְאָשִׂימָה עֵינִי עָלֶיךָ, וְלֹא קִבֵּל עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה, עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַגְּבוּרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת ה' לֵאמֹר&lt;/big&gt;''' (ירמיה מ, א). &lt;big&gt;'''מֶה הָיָה אוֹתוֹ הַדָּבָר, אֶלָּא שֶׁאָמַר לוֹ, יִרְמְיָה, אִין אַתְּ יָתֵיב הָכָא, אֲנָא אָזֵיל עִמְּהוֹן, וְאִין אַתְּ אָזֵיל עִמְּהוֹן, אֲנָא יָתֵיב הָכָא. אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִין אֲנָא אָזֵיל עִמְּהוֹן מָה אֲנָא יָכֵיל מְהַנֵּי לְהוֹן, אֶלָּא יֵיזוֹל מַלְכְּהוֹן בָּרְיְיהוֹן עִמְּהוֹן, דְּהוּא יָכוֹל מְהַנֵּי לְהוֹן סַגְיָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב''': '''אַחַר שַׁלַּח נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים אֶת יִרְמְיָהוּ וְהוּא אָסוּר בָּאזִקִּים, אָמַר רַבִּי אַחָא כִּבְיָכוֹל הוּא וְהוּא אָסוּר בָּאזִקִים. וְדִכְוָתֵיהּ כְּתִיב'''&lt;/big&gt;&lt;big&gt;''': וַאֲנִי בְּתוֹךְ הַגּוֹלָה'''&lt;/big&gt; (יחזקאל א, א), '''&lt;big&gt;עַד הֵיכָן הָיְתָה נְבוּאָתוֹ שֶׁל יִרְמְיָהוּ, רַבִּי יַעֲקֹב וְרַבִּי אַבָּא, וְאִית דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹחָנָן, חַד אָמַר עַד: מְזָרֵה יִשְׂרָאֵל יְקַבְּצֶנוּ&lt;/big&gt;''' (ירמיה לא, ט). '''&lt;big&gt;וַחֲרִינָא אֲמַר עַד: וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם&lt;/big&gt;''' (שם טז)].

בכאן אין בו שום פתיחה, ואפשר שהוא מחובר עם מה שלמעלה שאמר: '''וְכֵיוָן שֶׁנֶּחְרַב הַבַּיִת אָז נִתְקַיֵּם: וַיְהִי לְאֵבֶל כִּנּוֹרִי''' וכו'. ועתה הוסיף כי לא די זה לישב בשב ואל תעשה שלא לחול בכרמים, אלא שאפילו אם אצא השדה הנה '''עַל הֶהָרִים''' וכו'. והענין כמו שנפרש (שה&quot;ש א, יז) בפ' '''פֵּרְשָׂה צִיּוֹן בְּיָדֶיהָ''' (איכה א, יז). (איכ&quot;ר א, נב): '''לְשֶׁעָבַר הָיִיתִי מְהַלֶּכֶת וְהָאִילָנוֹת עַל רֹאשִׁי וְעַכְשָׁיו תְּלוּיָה לַשֶּׁמֶשׁ''' עכ&quot;ל. והטעם כי דרכי ציון אבלות ושוממות, וכל עובר עליהם ישום וישרוק באמר על מה עשה ה' ככה, כי הארץ אשר היתה כגן עדן עתה מדבר היתה וארץ שממה, באופן כי במקום גילה אשר אמרתי אלכה וירוח לי, שם תהא רעדה ובכיה על צרותי כי רבו, וזהו שאמר הכתוב: '''עַל הֶהָרִים''' וכו'. כלומר אם אלכה לי על ההרים '''אֶשָֹּׂא בְכִי וָנֶהִי''', והנה המדרש מדקדק אומרו: '''עַל הֶהָרִים''' שהיל&quot;ל בהרים אשא וכו'. וגם מ&quot;ש: '''עַל הֶהָרִים אֶשָֹּׂא בְכִי וָנֶהִי''' ולא במישור, ולפיכך לתרץ זה מביא המעשה של נבוזראדן עם ירמיהו כמ&quot;ש במדרש. ואמר כי '''בַּחֲזָרָתוֹ הָיָה מוֹצֵא אֶצְבָּעוֹת מְקוּטָּעִין וּמוּשְׁלָכִין''' וכו'. וזה היה דוקא בהרים ולא במישור, כי בדרך ישר לא יכשלו בה. אמנם כאשר נרצה לתת טעם למה '''כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה כַּתְּ שֶׁל בַּחוּרִים נְתוּנִים בְּקוֹלָרִין הָיָה נוֹתֵן רֹאשׁוֹ עִמָּהֶם, כַּת שֶׁל זְקֵנִים שְׁלוּלִים בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת נוֹתֵן צַוָּארוֹ עֲלֵיהֶם''', מלבד לפי פשוטו, שהוא להצטער עמהם אפשר לומר שהוא מסכים עם מ&quot;ש למעלה (פ' כד): '''אָמַר משֶׁה לְיִרְמְיָהוּ לֵךְ לְפָנַי וְאֵלֵךְ וַאֲבִיאֵם וְאֶרְאֶה מִי מַנִּיחַ יָדוֹ עֲלֵיהֶם''' וכו', '''מִיָּד הָלַךְ משֶׁה וְיִרְמְיָהוּ לְפָנָיו''' וכו'. ופי' למעלה שאפשר לומר כי ירמיהו עשה יחוד וכיוצא בזה ועי&quot;ז נתלבשה נשמת מרע&quot;ה בירמיהו בסוד העיבור כידוע, וזהו: '''הָלַךְ משֶׁה וְיִרְמְיָהוּ לְפָנָיו''' וכמ&quot;ש לעיל. ועתה אומר כי היה ירמיהו משתתף עמהם אולי בזה ינצלו מצרותיהם, אמנם לא הועיל כלום בתקנה זו, כמ&quot;ש למעלה: '''יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה גְּזֵרָה הִיא מִלְּפָנַי'''. וז&quot;ש: '''שְׁלשָׁה דְבָרִים צִוָּה נְבוּכַדְנֶצַּר''' וכו'. '''קָחֶנּוּ וְעֵינֶיךָ שִׂים עָלָיו,''' ['''עָלָיו'''] '''וְלֹא עַל אוּמָּתוֹ''' וכו', עד '''וְלֹא קִבֵּל עָלָיו, עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַגְּבוּרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת ה'''' (לֵאמֹר) '''אַחַר שַׁלַּח נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים אֶת יִרְמְיָהוּ וְהוּא אָסוּר בָּזִקִּים''' (ירמיה מ, א). '''מֶה הָיָה אוֹתוֹ הַדָּבָר, אֶלָּא אָמַר לוֹ: אִין אַתְּ יָתֵיב הָכָא אֲנָא אָזֵיל עִמְּהוֹן, וְאִין אַתְּ אָזֵיל עִמְּהוֹן אֲנָא יָתֵיב הָכָא'''. ['''אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִין אֲנָא אָזֵיל עִמְּהוֹן מָה אֲנָא יָכִיל מְהַנֵּי לְהוֹן, אֶלָּא יֵיזִיל מַלְכְּהוֹן בָּרְיְיהוֹן עִמְּהוֹן דְּהוּא יָכוֹל מְהַנֵּי לְהוֹן סַגְיָא'''], '''הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אַחַר שַׁלַּח נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים אֶת יִרְמְיָהוּ וְהוּא אָסוּר בָּזִקִּים. אָמַר רַבִּי אַחָא כִּבְיָכוֹל הוּא''' ['''וְהוּא'''] '''אָסוּר בָּזִקִים. וְדִכְוָותֵיהּ כְּתִיב: וַאֲנִי בְּתוֹךְ הַגּוֹלָה''' (יחזקאל א, א). ובילקוט מביא לשון הפסיקתא קרוב למ&quot;ש במדרש זה, ובסוף כתב וז&quot;ל: '''נָטְלוּ הַגָּלִיּיוֹת עֵינֵיהֶם וְרָאוּ אֶת יִרְמְיָהוּ שֶׁפֵּירַשׁ מֵהֶם, גָּעוּ כֻּלָּם בִּבְכִיָּה, אָמְרוּ לוֹ רַבֵּינוּ יִרְמְיָהוּ הֲרֵי אַתָּה מַנִּיחֵנוּ, שָׁם בָּכוּ שֶׁנֶּאֱמַר: עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ''' וכו'. וזה דומה למה שאמר למעלה גבי מרע&quot;ה שאומר: '''מִיָּד גָּעוּ כֻּלָּם בִּבְכִיָּה''' וכו'. והנה בכאן בפסיקתא אומר: '''אָמְרוּ לוֹ רַבֵּינוּ יִרְמְיָה''' וכו'. לא מצינו בשום א' מהנביאים שהזכירוהו רז&quot;ל בשום מקום בלשון רבינו זולתי מרע&quot;ה, וירמיהו ג&quot;כ לא נזכר במקום אחר בלשון זה. אלא אפשר לומר שבא לרמוז מ&quot;ש שנתלבשה בו נשמת מרע&quot;ה אשר הוא רבן של כל ישראל כידוע, ולפיכך אמרו: '''רַבֵּינוּ יִרְמְיָהוּ''', לרמוז שהוא רבינו מרע&quot;ה וג&quot;כ ירמיהו. ובזה מדוייק אומרו: '''נָטְלוּ הַגָּלִיּיוֹת אֶת עֵינֵיהֶם'''. שאינו דבר הנראה רק ע&quot;י הסתכלות בהיות האדם נושא את עיניו ומסתכל יפה. אמר עוד במדרש: '''עַד הֵיכָן הָיְתָה נְבוּאָתוֹ שֶׁל יִרְמְיָהוּ, ר' יַעֲקֹב ור' אַבָּא. וְאִית דְּאָמְרֵי ר' אֱלִיעֶזֶר ור' יוֹחָנָן. עַד מְזָרֶה יִשְׂרָאֵל יְקַבְּצֶנּוּ, וַחֲרִינָא עַד וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם''' עכ&quot;ל. על כרחין צ&quot;ל כי כוונת המדרש לומר עד היכן היתה נבואתו באותה שעה, דאם לא כן מקרא מלא הוא בסוף ירמיהו: '''עַד הֵנָּה דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ''' (ירמיה נא, סד). אלא סברא הוא שלא הניחם בפחי נפש והלך לו, ולפיכך שואל: '''עַד הֵיכָן נְבוּאָתוֹ''' וכו', כלומר עד היכן הגיעו התנחומים שניחם את ישראל כשהניחם, ועל זה פליגי בה וכו', ואע&quot;ג כי פ' '''הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ''' (ירמיה מ, א). הוא הרבה אחר פ' '''מְזָרֵה יִשְׂרָאֵל'''. ופ' '''וְיֵשׁ תִּקְוָה''' וכו' (ירמיה לא, ט־טז). מ&quot;מ אין מוקדם ומאוחר. אמנם טעם מחלוקתם הוא דומה ג&quot;כ למ&quot;ש המדרש למעלה: '''אָמַר לָהֶם משֶׁה בָּנַי לְהַחֲזִיר אֶתְכֶם אִי אֶפְשָׁר שֶׁכְּבָר נִגְזְרָה גְּזֵרָה, אֶלָּא הַמָּקוֹם יַחֲזִיר אֶתְכֶם בִּמְהֵרָה'''. ודומה לזה ג&quot;כ כאן '''אָמַר לָהֶם: מְזָרֵה יִשְׂרָאֵל יְקַבְּצֶנוּ''', ויחזיר אותם במהרה ובזה קבלו ניחומין. וחד אמר: '''עַד''' '''וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ''' וכו'. וכבר הארכנו למעלה במקומו בענין בכיית רחל וסיפור טענתה לפני המקום ב&quot;ה בטענה ניצחת, עד כי '''נֶעְתַּר לְקוֹלָהּ וְאָמַר לָהּ מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי''' וכו' עד '''וְשָׁבוּ בָּנִים לִגְבוּלָם'''. ומלבד זה יש בפ' ושבו בנים לגבולם נחמה יתירה, שהוא אומר בפי' שישובו לארץ ישראל איש לעירו ואיש אל אחוזתו. ונוכל לפרש ג&quot;כ '''עַד הֵיכָן נְבוּאָתוֹ שֶׁל יִרְמְיָה''', כלומר עד מתי יהיו ויאריכו להתקיים הדברים הרעים שהם עיקר נבואתו של ירמיהו, '''חַד אָמַר עַד מְזָרֶה יִשְׂרָאֵל יְקַבְּצֶנּוּ''', כי כאשר יתחיל קבוץ גליות אז אעפ&quot;י שאח&quot;כ אפשר שתהיה מלחמת גוג ומגוג ודברים אחרים, מ&quot;מ כיון שכבר התחילה הגאולה לא ירגישו ישראל שום צער ויקבלו הכל מאהבה, '''וְחַד אָמַר עַד וְשָׁבוּ בָּנִים לִגְבוּלָם''', שישובו כל א' לעירו ולאחוזתו ויהיו ג&quot;כ נטועים בארץ כשורות הכרם כמ&quot;ש ז&quot;ל. ואז יתקיים מקרא שכתוב: '''לֹא יִשָּׁמַע עוֹד חָמָס בְּאַרְצֵךְ''' וכו' (ישעיה ס, יח). ואם נפרש על ענין הנשמות, הנה אמרו בס' הגלגולים כי מלבד מ&quot;ש כי בעון אדה&quot;ר נתערבו טוב ברע ורע בטוב, הנה מלבד זה נתערבו בחי' נשמות זו בזו. והנה '''חַד אָמַר עַד מְזָרֶה יִשְׂרָאֵל יְקַבְּצֶנּוּ''', כלומר שכל הצרות המתהוות אינם אלא לצרף את ישראל, והצירוף הזה יתמיד צירוף בתר צירוף עד כי '''מְזָרֶה יִשְׂרָאֵל יְקַבְּצֶנּוּ''', שיצטרפו כל הנשמות ויוסר הטוב מהרע, וכמ&quot;ש: '''וְקָרֵב פְּזוּרֵנוּ''' וכו' '''וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ'''. '''וְחַד אָמַר עַד וְשָׁבוּ בָּנִים לִגְבוּלָם''', כמ&quot;ש: '''וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה''' וכו'. וכן ג&quot;כ כמ&quot;ש למעלה מ&quot;ש בס' הגלגולים על '''וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים''' וכו' (מלאכי ג, כד). שיחזרו כל הנשמות אל שרשם, וזהו ושבו בנים לגבולם, וזה יהיה בבי&quot;א:   

אמר עוד במדרש: '''&lt;big&gt;וּבַחֲזִירָתוֹ הָיָה מוֹצֵא אֶצְבָּעוֹת מְקוּטָּעִין מוּשְׁלָכִין בֶּהָרִים, וְהָיָה מְלַקְטָן וּמְגַפְּפָן וּמְנַשְׁקָן וְנוֹתְנָן לְתוֹךְ טַלִּיתוֹ, וְאוֹמֵר לָהֶם, בָּנַי לֹא כָּךְ הִזְהַרְתִּי אֶתְכֶם וְאָמַרְתִּי לָכֶם: תְּנוּ לַה' אֱלֹקֵיכֶם כָּבוֹד בְּטֶרֶם יַחְשִׁיךְ וּבְטֶרֶם יִתְנַגְּפוּ רַגְלֵיכֶם&lt;/big&gt;''' וכו' (ירמיה יג, טז). ['''&lt;big&gt;עַל אוֹתָהּ שָׁעָה נֶאֱמַר: עַל הֶהָרִים אֶשָֹּׂא בְכִי וָנֶהִי וְעַל נְאוֹת מִדְבָּר קִינָה&lt;/big&gt;''' (ירמיה ט, ט). '''&lt;big&gt;עַל אוֹתָם הָרִים נָאִים וּמְשׁוּבָּחִים אֶשָֹּׂא בְכִי וָנֶהִי, עַל נְאוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁנֶּהֶפְכוּ לְקִינָה. וְלֹא שָׁמְעוּ קוֹל מִקְנֶה, כִּי לֹא שָׁמְעוּ לְקוֹל דִּבְרֵי תוֹרָה וְלֹא לְקוֹל דִּבְרֵי נְבוּאָה, אֶלָּא מִקְנֶה, אֶלָּא לְקוֹל דָּבָר הַמְקַנֵּא, שֶׁהָיוּ מַקְנִיאִים אוֹתוֹ בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, הֲדָא מָה דְאַתְּ אָמַר: יַקְנִאוּהוּ בְּזָרִים&lt;/big&gt;''' (דברים לב, טז). '''&lt;big&gt;לְפִיכָךְ: מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם עַד בְּהֵמָה נָדְדוּ הָלָכוּ&lt;/big&gt;''' (ירמיה ט, ט)].

מלבד לפי פשוטו כי היה ירמיהו מצטער עליהם, ובאהבתו ובחמלתו עליהם היה מגפפן ומנשקן, הנה אפשר לומר כי בראותו כי עונותיהם גרמו להם כמ&quot;ש הכתוב: לכן '''נִדְמוּ עַמִּי מִבְּלִי הַדָּעַת''' (הושע ד, ו). ואז נאמר: '''גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב''' (משלי יט, ב). על דרל מ&quot;ש בשער הקליפות (פרק ב'), ו&quot;מבלי דעת&quot; הוא שלא השכילו לדברי תורה ונבואה כמ&quot;ש אח&quot;כ, ולכן רגליהם ירדו מות. ואולי יותר ומר ממות דמשתמטי רגלייהו. הנה עתה אחר שקבלו את ענשם נתרצה עונם, והוא על דרך מ&quot;ש האר&quot;י זלה&quot;ה על פ' '''בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ''' (תהלים עט, ב). '''כִּי אַחַר שֶׁקִּבְּלוּ עָנְשָׁם עַל יְדֵי הַמִּיתָה נִקְרָאִים חֲסִידִים וְרָאוּי לְקוֹנֵן עֲלֵיהֶם''' עכ&quot;ל בקיצור. וכן עתה כשהיה ירמיהו מוצא אצבעות מקוטעים מושלכים בהרים היה מלקטן מגפפן ומנשקן, בתחלה מלקטן בסוד: '''וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס'''. ומגפפן בסוד הנשיקין, ונותנן לתוך טליתו שהוא בסוד השערות, וגם עפ&quot;י הדרכים שפי' והבאנו למעלה מ&quot;ש בס' הכוונות בענין הציצית. '''וְהָיָה אוֹמֵר לָהֶם לֹא כָּךְ הִזְהַרְתִּי אֶתְכֶם תְּנוּ לַה' אֱלֹקֵיכֶם כָּבוֹד'''. על דרך מ&quot;ש לעיל במקומו שהוא בסוד דעת פנימי שבמלכות ביום שבת קדש, שהוא שם ס&quot;ג בגימט' כבו&quot;ד א&quot;ל כמ&quot;ש בס' אוצרות חיים. והנה בשבת יש נשמה יתירה, ועל זה נאמר: '''אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶיךָ''' (ישעיה נח, יג). והרגלים עולים למעלה, ואין לחוש ולומר דילמא משתמטי רגלייהו ח&quot;ו, ובימות החול ג&quot;כ לפי מ&quot;ש לעיל בענין הציצית שהוא סוד כבו&quot;ד א&quot;ל, פי' ל&quot;ב ול&quot;א כמ&quot;ש. הנה ע&quot;י קיום מצוה זו יתנו כבוד לאלקים ויקבלו המוחין מצד החכמה, אשר על זה נאמר: '''הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ''' (קהלת ז, יב). אמנם על אשר לא נתנו כבוד כנז', אדרבא חטאו ובפרט בביטול תורה כמשז&quot;ל, וכמ&quot;ש לקמן במדרש: '''וְלֹא שָׁמְעוּ לְקוֹל דִּבְרֵי תּוֹרָה'''. הנה אז נתקיים סיפיה דקרא: '''בְּטֶרֶם יַחֲשִׁיךְ'''. וכמ&quot;ש במקומו מ&quot;ש המדרש (פ' כה): '''בְּטֶרֶם יַחֲשִׁיךְ מִדִּבְרֵי תּוֹרָה''' וכו'. ואז נסתלקו בחי' הרוח והנשמה. ואולי גם בחי' הנפש, היינו שלא נשתיירה רק בחינת נפש הבהמית. והוא על דרך משז&quot;ל (ברכות יח, ב): '''רְשָׁעִים אֲפִילּוּ בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים'''. ונתלבשה בהם נפש מצד הקליפה ע&quot;י העונות, ובפרט על ידי עון ע&quot;ז, ונתקיים בהם כמו שאמרנו מש&quot;ה: '''גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב''' (משלי יט, ב). וזה גרם כי '''נִדְמוּ מִבְּלִי דָּעַת''' (הושע ד, ו). ורגליהם ירדו מות ונתנגפו רגליהם על הרי נשף, מקום הקליפות בעוה&quot;ר. ועל אותה שעה נאמר: '''עַל הֶהָרִים אֶשָּׂא בְכִי וָנֶהִי''' וכו' (ירמיה ט, ט). היה אפשר לפרש על אלו &quot;הרי נשף&quot;, ששם היה מוצא אצבעות אלו מקוטעים, אשא בכי ונהי וקינה וכו'. אמנם נראה דלא ניחא ליה לבעל המדרש לפרש כך, ואפשר דדייק שא&quot;כ היל&quot;ל בהרים אשא בכי ונהי וכו'. ולכן פירש בשביל ההרים אשא בכי ונהי, ואמר: '''הַנָּאִים וְהַמְּשׁוּבָּחִים'''. אפשר לומר דדריש &quot;על ההרים&quot; על ת&quot;ח, כמ&quot;ש בזוהר פ' שלח לך (ח&quot;ג קס&quot;ג ע&quot;א): '''כָּל אִילֵּן טוּרֵי, רֵישֵׁי מְתִיבְתֵּי אִינּוּן'''. ולפי דרך זה אפשר לומר שהוא הקדמה למ&quot;ש אח&quot;כ במדרש על '''רַבָּתִי בַגּוֹיִם''' (איכה א, א). (איכ&quot;ר א, ד): '''רַבָּתִי בְּדֵעוֹת'''. וזהו '''הַנָּאִים וְהַמְּשׁוּבָּחִים'''. על דרך משז&quot;ל (יומא פו, א): '''בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם קוֹרֵא וְשׁוֹנֶה וּמַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ נָאֶה''' וכו', עד '''עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר''' (ישעיה מט, ג). וגם '''מְּשׁוּבָּחִים''' כמשז&quot;ל (איכ&quot;ר א, ד): '''בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָיָה א' מִירוּשָׁלַיִם הוֹלֵךְ הָיוּ מוֹשִׁיבִין לוֹ קַתֶּדְרָא לִשְׁמוֹעַ חָכְמָתוֹ'''. '''וְעַל נְאוֹת מִדְבָּר קִינָה, עַל נְאוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁנֶּהְפְּכוּ לְקִינָה''', נראה דהוקשה לו כי במדבר אין שום נאות ולפיכך פי' מדבר לשון דבור, פי' במקום שהיה הדבור נאה של יעקב שהם דברי תורה נהפכו לקינה, וכמ&quot;ש (סנהדרין קג, א) על '''וַיָּבֹאוּ וַיֵּשְׁבוּ בְּשַׁעַר הַתָּוֶךְ''' (ירמיה לט, ג). '''מָקוֹם שֶׁחוֹתְכִין שָׁם אֶת הַהֲלָכוֹת''', שם נמנו הכשדים היאך להחריב את בית המקדש, וכן אמרו ג&quot;כ (ירושלמי מגילה פ&quot;ג ה&quot;א דף כג, א): '''וְאֶת כָּל בֵּית הַגָּדוֹל שָׂרַף בָּאֵשׁ''' (ירמיה נב, יג). '''זֶה בֵּית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי''' והרבה כיוצא בזה כמשז&quot;ל. ואפשר לפרש על ההרים, '''הַנָּאִים וְהַמְּשׁוּבָּחִים''' על י' הרוגי מלוכה עפ&quot;י הדרך שאמרו בזהר [חדש] איכה (דף נ&quot;ד ט&quot;ד) ז&quot;ל: '''מַאן חָמָא גּוֹ גִּנְתָא דְעֵדֶן, בְּשַׁעֲתָא דְּאִיתְמְסַר דִּינָא לְעֵילָא, עֶשֶׂר מַרְגְּלָאן סַפִּירָאן, נְהִירוּ דְּכָל גִּנְתָא''' וכו'. ואלו הם באמת ההרים '''הַנָּאִים וְהַמְּשׁוּבָּחִים''' בין הצדיקים שבגן עדן, וכן ג&quot;כ '''נְאוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב''' שהוא הגן עדן כמו שנפרש בעה&quot;ו. וכמשז&quot;ל (ב&quot;ר סה, כה) ג&quot;כ על '''רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה''' וכו' (בראשית כז, כז). '''שֶׁנִּכְנַס עִמּוֹ רֵיחַ גַּן עֵדֶן''', ועתה נהפכו לקינה כמ&quot;ש אח&quot;כ בזוהר הנזכר: '''כַּד נָחֲתַת אִימָּא, וְלָא אַשְׁכָּחַת''' ['''לוֹן'''] '''תַּמָּן בְּגִנְתָא, וְכָל אִינוּן נְהוֹרִין וּבוּסְמִין, גָּעָאן וּמְיַילְלָן, כְּדֵין גָּעַאת וּמְיַילֶלֶת. אִינוּן כְּרוּבִים נְטוּרֵי תַּרְעִין בָּכָאן וּמְיַילְלָן, פָּתְחִין בִּבְכִיָּה''' וכו'. ובמדרש (איכ&quot;ר ב, ד) ג&quot;כ על פ' '''בִּלַּע ה' וְלֹא חָמַל אֵת כָּל נְאוֹת יַעֲקֹב''' (איכה ב, ב). פי' '''נְאוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב''' על ענין י' הרוגי מלוכה, וכמו שנפרש במקומו בפ' הנז' בס&quot;ד. ובתקונים תקון [כ]־כ&quot;א (דף מ&quot;ג סע&quot;ב) אמרו על פ' '''שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב ה'&lt;nowiki/&gt;''' וכו' (מיכה ו, ב). ז&quot;ל: '''וְהָאֵיתָנִים אִלֵּין תַּנָּאִים, תַּנָּאִי&quot;ם אֵיתָנִי&quot;ם בְּהִפּוּךְ אַתְוָון''' וכו'. אפשר לפרש ג&quot;כ על דרך שמעו הרים, וזה עם משז&quot;ל בגמ' (מגילה כח, ב): '''פְּסַלְתְּ לָךְ אַרְבְּעָה טוּרֵי''' וכו'. ופי' '''אַרְבַּע סִידְרֵי מִשְׁנָה'''. ויהיה פי' הכתוב לפי דרך זה על ההרים '''הַנָּאִים וְהַמְּשׁוּבָּחִים''' שהם משניות גדולות כמשז&quot;ל (חגיגה יד, א): שהיו שם שש מאות סדרי משנה. '''וְעַל נְאוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב''', שהם תפ&quot;א בתי כנסיות שהיו בירושלים כמנין מלאת&quot;י, ועתה נהפכו לקינה, וכמ&quot;ש במס' ברכות (ג, א): על ענין '''ר' יוֹסֵי כְּשֶׁנִּכְנַס לְחוּרְבָּה א' מֵחוּרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם לְהִתְפַּלֵּל, שָׁמַע בַּת קוֹל שֶׁמְּנַהֶמֶת כְּיוֹנָה וְאוֹמֶרֶת אוֹי שֶׁהֶחֱרַבְתִּי אֶת בֵּיתִי''' וכו'. וזהו '''שֶׁנֶּהְפְּכוּ לְקִינָה'''. ובתקונים תיקון כ&quot;א כנז' אז&quot;ל: '''שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב ה' אִלֵּין תְּלַת יוּדִי&quot;ן, וְהָאֵיתָנִים מוֹסְדֵי אָרֶץ אִלֵּין תְּלַת וָוִי&quot;ן דְּכֻלְּהוּ אִתְרְמִיזוּ בְּוַיִּסַּע וַיָּבֹא וַיֵּט''' עכ&quot;ל. ואפשר לפרש שהוא על דרך מ&quot;ש בתחלת פי' האידרא ז&quot;ל: '''וְהִנֵּה נה&quot;י דא&quot;ק הָיוּ כֻּלָּם בְּסוֹד עִגּוּלִים, ואח&quot;כ נַעֲשׂוּ בְּסוֹד קַו שְׁלָשְׁתָּם יַחַד, ואח&quot;כ בְּאֶמְצָעוּת חוּט זֶה הַמֵּאִיר בְּתוֹכָם נִבְקַע וְיָצְאוּ לָאוֹר בְּסוֹד ג' ווי&quot;ן, וְהֵם רְמוּזִים בר&quot;ת וַיִּסַּע וַיָּבֹא וַיֵּט. ואח&quot;כ הַג' ווי&quot;ן נִגְלוּ הַג' יודי&quot;ן, כִּי אֵלּוּ הג' ווי&quot;ן הָיוּ תְּחִלָּה ג' יודי&quot;ן בְּסוֹד הָעִגּוּלִים אֲשֶׁר אָמַרְנוּ, וְאַחַר שֶׁבָּאוּ אֵלּוּ הג' ווי&quot;ן נִשְׁאֲרוּ הַג' יודי&quot;ן כְּנְּשָׁמָה בְּתוֹכָם וּמְאִירִים ג&quot;כ לְמַטָּה וּמִתְפַּשְּׁטִים, וּמֵאֵלּוּ הנה&quot;י נִבְנָה ז&quot;א''' וכו' עכ&quot;ל. ולפי דרך זה יאמר שמעו הרים וכו', כי הנה שמיעה היא באזן, ובדרוש א&quot;ק: כי ענין רא'ייה שמיע'ה רי'ח דיב'ור אמרנו כי שמיעה היא בנשמה, מצד האזן בינה דא&quot;ק, והיא מתגלית למטה היינו ה' אחרונה של ס&quot;ג וכו'. וגם ידוע כי מנו&quot;ה דא&quot;ק נעשו תרין אודנין דעתיק, וכמ&quot;ש בהקדמת ביאור אידרת האזינו ובמקומות אחרים. וזהו שמעו מצד הבינה. אם שנפרש בינה דא&quot;ק המתגלית למטה, או תרין אודנין כמ&quot;ש הרים שהם היודין הנז', שמעו את ריב ה' שהוא ז&quot;א כמו שנפרש. והאיתנים ג&quot;כ שהם הווי&quot;ן שיש בתוכם היודי&quot;ן הנז', כנשמה בתוכם והם מוסדי ארץ שמהם נעשו כל בחי' האצילות עד המלכות, והנה הריב הנז' אפשר שהוא על דרך מ&quot;ש אח&quot;כ בפי' האידרא הנז' ז&quot;ל: '''וְהִנֵּה כָּל הָעִנְיָנִים מא&quot;א וּלְמַטָּה, וְגַם א&quot;א בִּכְלַל כֻּלָּם נַעֲשִׂים ע&quot;י הַג' יודי&quot;ן אֵלּוּ, שאח&quot;כ הֵם נֶחֱלָקִים לְכַמָּה חֲלָקִים כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר בעה&quot;ו. וְהִנֵּה בִּזְמַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיוּ מַשְׁגִּיחִין אַפִּין בְּאַפִּין, וְהָיוּ אֵלּוּ הַג' יודי&quot;ן מְאִירוֹת וּמִתְיַחֲדוֹת וּמְזּוָוגוֹת ז&quot;א פָּנִים בְּפָנִים, וְאַחַר שֶׁחָרַב ב&quot;ה וְנִתְמַעֲטוּ כַּנְפֵי הַחַיּוֹת חָסְרוּ הַב' ווי&quot;ן שֶׁנִּסְתַּלְּקָה אוֹרָם לְמַעְלָה, וְלֹא נִשְׁאַר כִּי אִם מְעַט הֶאָרָה מִן הו' שֶׁל שֵׁם, וְלִהְיוֹת הַג' יודי&quot;ן רוֹאִים שֶׁנֶּחֱרַב הַבַּיִת, גַּם הֵם נִסְתַּלְּקוּ לְצַד הַהוֹד וְלֹא נִתְעַלּוּ, שֶׁאִם ח&quot;ו יִתְעַלּוּ הָיָה נֶחֱרַב הָעוֹלָם, אֲבָל נִשְׁאֲרוּ מִן הַצַּד, הי' שֶׁל הַהוֹד יָשְׁבָה תַּחְתֶּיהָ הי' שֶׁל הַיְּסוֹד לִהְיוֹת שֶׁנִּסְתַּלְּקָה מִן הַצַּד נִתְרַחֲקָה יוֹתֵר, הי' שֶׁל הַנֶּצַח נִתְרַחֲקָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וּמִטַּעַם זֶה בְּנִקּוּד הַהוֹד בָּאוּ ג' נְקוּדּוֹת וְהֵם בַּאֲלַכְסוֹן, מִפְּנֵי שֶׁבְּעֵת הַחֻרְבָּן לֹא הָיָה שׁוּם זִוּוּג כְּלָל פָּנִים בְּפָנִים כִּי אִם מִצַּד אָחוֹר, וְגַם מִצַּד אָחוֹר לֹא הָיָה שָׁלֵם כִּי אִם מִצַּד הַהוֹד''' וכו' עכ&quot;ל. והנה ידוע כי מצד הפנים יש שם הוי&quot;ה פשוטה עם מילוי מ&quot;ה, וכמ&quot;ש בתקון הנז' למעלה מזה, כי לזה שם הג' של ע&quot;ב הוא סב&quot;ט העולה ע&quot;א כמנין הוי&quot;ה ומ&quot;ה, ועתה בזמן החרבן שהוא בסוד אחור באחור הנה הוא ק&quot;ל ע&quot;ב העולה רי&quot;ב עם הי' אותיות. וזה עפ&quot;י הדרך שאמרנו ביחודים של נעברה נא וכו'. וזהו שאמר שמעו הרים שהם הג' יודי&quot;ן הנז' שהם בנה&quot;י דא&quot;ק כנז', שמעו את רי&quot;ב ה'. שהזווג הוא אחור באחור כמנין רי&quot;ב כנז', וזה בעוה&quot;ר. וגם האיתנים שהם הווי&quot;ן עם היודי&quot;ן הנז', והם מוסדי ארץ, העולמות עד המלכות הנקראת ארץ כמו שאמרנו שמעו כלם כנז', ומפני כי עתה בעת החרבן שאין הזווג פב&quot;פ, בשביל זה המלכות יורדת למטה כידוע בהרבה מקומות בעוה&quot;ר, אפשר כי בשביל זה בתיקון הנז' אח&quot;כ אמר ר' שמעון לר' אלעזר: '''קוּם אֶלְעָזָר וְנַּטִיל קִירְטָא דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא, וְאַקִּיף לָהּ תָּגָא וְזַּרִיק מִנָּהּ''' וכו'. כדי להעלותה למעלה. ולפי זה יאמר המדרש &quot;על ההרים&quot; שהם היודי&quot;ן הנז' שנסתלקו והיו '''הַנָּאִים''' מצד היסו&quot;ד, '''וְהַמְּשׁוּבָּחִים''' מצד הבינה, '''וְעַל נְאוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב''' שהם הווי&quot;ן שהיו נוה אל היודי&quot;ן הנזכרים, והיו נקראים איתנים ע&quot;ש כי בהיות בתוך הווי&quot;ן הארת היודי&quot;ן היו חזקם ותקפם, וכשלא האירו היודי&quot;ן רק באלכסון כמ&quot;ש בפי' האידרא, אז נסתלקו הב' ווי&quot;ן כמ&quot;ש שנתמעטו כנפי החיות, וזה בסוד החצוניות כמ&quot;ש: '''הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חוּצָה''' (ישעיה לג, ז). וזה גורם את זה וזה נמשך מזה בעוה&quot;ר. והיו נו&quot;ה כמ&quot;ש אל יעקב שהוא ז&quot;א שיש בו ההוי&quot;ה, וגם הוא הו' של הוי&quot;ה שנשארה, ומשם נמשכת הארה כמ&quot;ש בפי' האידרא כנז', ועל דרך מ&quot;ש בתקונים '''אֵיתָנִי&quot;ם בְּהִפּוּךְ תַּנָּאִי&quot;ם''', אף אנו נאמר בהפוך נאותים, וזהו '''וְעַל נְאוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב''' שהיו הנוי של יעקב, כי על ידו היה הזווג לז&quot;א הנקרא יעקב פנים בפנים כמ&quot;ש, ועתה '''נֶהְפְּכוּ לְקִינָה''', היינו שנסתלקו הווי&quot;ן והיודי&quot;ן ג&quot;כ נהפכו בסוד שלה נקודות לקינה, כי גם מצד ההו&quot;ד נהפך ונעשה דו&quot;ה, וכמ&quot;ש: '''וְהוֹדִי נֶהְפַּךְ עָלַי''' וכו' (דניאל י, ח). בעוה&quot;ר. עוד אמרו בתקונים כנז', '''שָׁמְעוּ הָרִים אִלֵּין אֲבָהָן''' וכו'. ולפי זה יאמר '''עַל הֶהָרִים''', '''הַנָּאִים וְהַמְּשׁוּבָּחִים''' שהם האבות, והם נאים מצד עצמם ומשובחים מאחרים, '''אֶשָּׂא בְכִי וָנֶהִי''', וזה ע&quot;ד משז&quot;ל במדרש שלמעלה, שאמר הקב&quot;ה לירמיהו: '''לֵךְ קְרָא לְאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב''' וכו' '''שֶׁיוֹדְעִים לִבְכּוֹת''', שיבואו לבכות על חרבן בית המקדש, שהוא היה '''נְאוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב''', ובאו ובכו ועשו הספד בתוכו, וזהו: '''וְעַל נְאוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁנֶּהֶפְכוּ לְקִינָה''', ועל זה אמר ירמיהו: '''אֶשָֹּׂא בְכִי וָנֶהִי''', שבכה עמהם. וידוייק ג&quot;כ מלת '''אֶשָֹּׂא''', שהבכי עלה למעלה עד נה&quot;י דאבא, וכמ&quot;ש למעלה במקומו, וכל אלו הדברים עפ&quot;י כל הדרכים אשר אמרנו אירעו לישראל מפני כי '''לֹא שָׁמְעוּ לְקוֹל מִקְנֶה''' כמ&quot;ש הכתוב אח&quot;כ, ואמרו במדרש: '''לֹא שָׁמְעוּ לְדִבְרֵי תּוֹרָה''', ועי&quot;ז נסתלק אור התורה מבתי כנסיות ובתי מדרשות, ושלטה בהם כח הקליפה ונחרבו בעוה&quot;ר, וגם עון זה גרם שפשטו האויבים ידיהם בתחילה ונסתלק אור ז&quot;א, גם מפני כי ולא שמעו '''לְדִּבְרֵי נְבוּאָה''', ונסתלקו אור נה&quot;י שמשם באה הנבואה, ונתמעטו כנפי החיות כמ&quot;ש בפי' האידרא. ונתמעטו הלבבות ג&quot;כ ולא נשארו כי אם שתא סדרי משנה. רק שמעו '''לְקוֹל ע&quot;ז הַמַּקְנֶה''', וזה גרם ג&quot;כ פגם אל המלכות, היינו שנתגברו הקליפות והחריבו ארץ ישראל שהיא רומזת למלכות ומקבלת ממנה, ונחרבה מכל וכל עד כי מאדם ועד בהמה '''נָדְדוּ הָלָכוּ''' וכו' וכמ&quot;ש במדרש. והנה הגם כי המדרש אינו אומר כלום בפסוק איכה, אפשר שכל זה נרמז ג&quot;כ בפ' איכה, וכמ&quot;ש על רבתי בדעות, ועתה נוכל ג&quot;כ לומר ישבה בדד מחכמיה, גם ישבה בדד תורה שבכתב מתורה שבע&quot;פ, וזה גרם שנתמעטו ולא היו רק שתא סדרי משנה, בדד מזכות אבות, בדד שאין בה רק ו' אחת מהתלת ווי&quot;ן, ולא האירה רק ו' אחת כמ&quot;ש, וגם היודי&quot;ן ישבו להם מן הצד באלכסון, ועל זה נאמר דאזלי בפרודא, שאין הייחוד נעשה כתיקונו פנים בפנים לסיבת הנז' וכמ&quot;ש. והנה גם על זה בא הרמוז נחמה בשיר השירים, וזה עפ&quot;י מ&quot;ש בזוהר פ' תרומה (ח&quot;ב קמ&quot;ג ע&quot;ב) ז&quot;ל: '''בְּסִפְרָא דְּאָדָם קַדְמָאָה הֲוָה כְּתִיב בֵּיהּ, יוֹמָא דְיִתְקָם בֵּיה מַשְׁכְּנָא, יִתְּעֲרוּן אֲבָהָן שִׁירָתָא עֵילָּא וְתַתָּא, וּבְגִין כַּךְ אַשְׁכַּחְנָא שִׁי&quot;ן מֵאַתְוָון רַבְרְבָן, וְאִלֵּין אִינּוּן דְּקָא אִתְּעָרוּ, לָאו דְּאִינּוּן מְנַגְּנִין אֶלָּא דְּאִינּוּן מִתְעָרֵי לְגַבֵּי עֵילָא, כִּבְיָכוֹל שִׁיר דְּאִינּוּן מִתְעָרֵי שִׁירִין רַבְרְבָן דִּמְמָנָן עַל עָלְמִין כֻּלְּהוּ, וְתָנִינָן בְּהַהוּא יוֹמָא קָם יַעֲקֹב שְׁלֵימָא וְעָאל בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן בְּחֵידוּ עַל דּוּכְתֵּיהּ, כְּדֵין גִּנְתָּא דְּעֵדֶן שָׁאֲרֵי לְנַגְּנָא, וְכָל אִינּוּן בּוּסְמִין דְּגִנְתָּא, מַאן גָּרִים שִׁירָתָא וּמַאן אָמַר לֵיהּ, הֲוֵי אֵימָא דָּא יַעֲקֹב, וְּאִלְמָלֵא אִיהוּ לָא עָאל בְּגִּנְתָּא לָא אָמַר גִּנְתָּא שִׁירָתָא''' עכ&quot;ל. וכבר הבאנו למעלה (פ' לג) מ&quot;ש הרמ&quot;ק זלה&quot;ה בענין שיר השירים שהיא משוררת תמיד לנגד הת&quot;ת כדי להתייחד ע&quot;י בבינה וכו'. והנה כאשר נדקדק מה היא הבחי' שבמלכות שהיא משוררת, הנה לפי מ&quot;ש בס' הכוונות, הנה היא הבחי' העשירית שהיא הבחי' העיקרית שבמלכות, כי השאר באים מסוד תוספת, ועליה נאמר: '''אֱלֹקִים אַל דֳּמִי לָךְ''' (תהלים פג, ב). וכמו שמבואר בתחלת כוונת התפילין, והנה בענין הקמת המשכן אמרו בס' הזוהר פ' פקודי (ח&quot;ב רמ&quot;ב ע&quot;א) על '''וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן''' (שמות מ, יח). אמרו ז&quot;ל: '''שֵׁירוּתָא דִּשְׁאָרֵי מֹשֶׁה לְאַתְקְנָא לְהַאי אֲתַר דְּאִיהוּ סִטְרָא דִּקְדוּשָּׁה, אוֹקִים קִימָה דִּנְקוּדָא דְּקַיְימָא בְּאֶמְצָעִיתָא דַּהֲוָה חָשׁוּךְ וּשְׁקִיעַ בְּאַתְרֵיהּ''' וכו', '''וְעַל דָּא וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן, 'אֶת' דָּא נְקוּדָּה דַּהֲוָת חֲשׁוֹכָא וּשְׁקִיעָא בְּאַתְרֵיהּ, וּלְבָתַר וַיִּתֵּן אֶת אֲדָנָיו, אִינּוּן סַמְּכִין דְּאִינּוּן מִכָּאן וּמִכָּאן, בְּגִין דְּאִית אֲדָנִים וְאִית אֲדָנִים, וְכֻלְּהוּ הָווּ מֵאָה''' וכו' עכ&quot;ל. ונ&quot;ל לפרש דרך דרש וה' יצילנו משגיאות, כי בתחלה הקים משה זאת הנקודה שהיא העיקרית, ואמר '''דְּקַיְימָא בְּאֶמְצָעִיתָא''' שהיא כנגד הת&quot;ת, שכן היה מקומה ביציאת מצרים כנגד החזה דז&quot;א כמשז&quot;ל, ואמר '''דַּהֲוָה חָשׁוּךְ''', היינו שלא היו מאירים בה אור ה' ראשונות, ועתה הקימה וזהו '''וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן''' בתחלה, ואח&quot;כ '''וַיִּתֵּן אֶת אֲדָנָיו''', '''אִינּוּן סַמְּכִין דְּאִינּוּן מִכָּאן וּמִכָּאן''', אפשר לומר שהם שני הארות מאיר למלכות, כמ&quot;ש בפי' מאה ברכות של כל יום, פי' '''כִּי בַּתְּחִלָּה מִתְפַּשֶּׁטֶת אִימָּא עַד שְׁלִישׁ ת&quot;ת הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחָזֶה שֶׁהֵם שִׁשָּׁה סְפִירוֹת וּשְׁלִישׁ שֶׁהֵם כח&quot;ב דח&quot;ג וּשְׁלִישׁ הָעֶלְיוֹן דת&quot;ת וְהוּא שֵׁם ס&quot;ג. וְכָל זֶה הוּא מָקוֹם הַסָּתוּם, ואח&quot;כ יוֹצְאִים הַחֲסָדִים וּמִתְגַּלִּים מִן הֶחָזֶה דז&quot;א וּלְמַטָּה, וְהֵם שְׁנֵי שְׁלִישֵׁי ת&quot;ת ונה&quot;י דז&quot;א, וְהוּא מִילּוּי שֵׁם ס&quot;ג הַמִּתְגַּלֶּה מִן הַשֵּׁם דס&quot;ג עַצְמוֹ, וּכְלָלוּת ס&quot;ג ול&quot;ז הֲרֵי ק' בִּרְכָאָן אֶל ז&quot;א, ואח&quot;כ תְּכַוֵּין לְהַמְשִׁיכָם ג&quot;כ אֶל הַמַּלְכוּת הַנִּקְרֵאת אדנ&quot;י''' וכו' עכ&quot;ל. וז&quot;ש '''אִינּוּן סַמְּכִין''', שהם מצד אי' הסומכת לכל הנופלים, '''דְּאִינּוּן מִכָּאן וּמִכָּאן''' מצד הסתום מצד הגלוי, '''בְּגִין דְּאִית אֲדָנִים וְאִית אֲדָנִים''', '''וְכֻלְּהוּ הָווּ מֵאָה''' כמו שאמרו בשם אדנ&quot;י שציורו עולה מאה כזה: יו&quot;י ד&quot;י נ&quot;י. והנה לפי פי' זה ידוייק אמרו '''בְּגִין דְּאִית אֲדָנִים''' וכו' שהוא אדנ&quot;י כמ&quot;ש. ואפשר לפרש פי' אחר, וידוייק אמרו '''דְּאִינּוּן מִכָּאן וּמִכָּאן''' שר&quot;ל ימין ושמאל, ויהיה פי' ג&quot;כ שנבנית המלכות ע&quot;י נה&quot;י דאו&quot;א שנכנסו בז&quot;א, ועל ידם נתגדל הז&quot;א ונעשו לו ג&quot;כ נה&quot;י חדשים שמהם נעשה בנין הנוק', ונו&quot;ה הם נקראים סמכין בכל מקום, וזהו '''אִינּוּן סַמְּכִין דְּאִינּוּן מִכָּאן וּמִכָּאן'''. עוד צריך להקדים משז&quot;ל שיש משכן תחתון - מלכות, ומשכן עליון - בינה. ונלע&quot;ד כי זה לא יסתור מה שאמרו כי המשכן הוא בסוד מטטר&quot;ון משכן הנער, כי הנה ידוע כי מטטר&quot;ון הוא ביצירה, ושם מקנן זעיר כמ&quot;ש כי ז&quot;א הוא ביצירה, וכבר ביאר הרמ&quot;ק זלה&quot;ה בס' פרדס רמונים בשער ערכי הכנויים (פרק י&quot;ג): '''כִּי הַמַּלְכוּת נִקְרֵאת מִשְׁכַּן הָעֵדוּת, בִּהְיוֹת הַזְּעֵיר שׁוֹכֵן בְּתוֹכָהּ''' עכ&quot;ל. וכן ג&quot;כ ידוע כי הזעיר עולה לפעמים ג&quot;כ אל הבינה, ונחזור לענין כי כשהוקם המשכן למטה במלכות הוקם ג&quot;כ למעלה בבינה, וראיה לזה ממ&quot;ש בזוהר פ' פקודי (ח&quot;ב ר&quot;מ ע&quot;א) וז&quot;ל: '''כַּד אוֹקִים לֵיהּ מֹשֶׁה לְמַשְׁכְּנָא אִתְּקַם מַשְׁכְּנָא אַחֲרָא עִמֵּיהּ, וּמַשְׁכְּנָא עִילָּאָה אוֹקִיר וְסָעִיד כֹּלָּא, בְּגִין דְּמַשְׁכְּנָא עִילָּאָה סָתִים וְגָנִיז אִיהוּ לְעֵילָּא לְעֵילָּא, וּמַשְׁכְּנָא אַחֲרָא אִתְּקַם עַל מַשְׁכְּנָא דִּלְתַתָּא וְקַיְּימָא עָלֵּיהּ, בְּחֵילָא דְּהַהוּא מַשְׁכְּנָא עִילָּאָה עַל כֹּלָּא''' וכו' עכ&quot;ל. וכן נראה מדברי הזוהר פ' תרומה דף קנ&quot;ט [ע&quot;א] דפוס מנטובה: '''תְּרֵין מַשְׁכְּנִין אִינּוּן'''. והכוונה נ&quot;ל לפי פשוטו, כי כשהוקם המשכן גשמי למטה הוקם ג&quot;כ רוחני למעלה, וזה פשוט. ואפשר לומר שהוא במלכות, וזהו '''כַּד אוֹקִים לֵיהּ מֹשֶׁה לְמַשְׁכְּנָא''', פי' למטה, '''אִתְּקַם מַשְׁכְּנָא אַחֲרָא עִמֵּיהּ''', שהוא המלכות הנקראת משכן כמ&quot;ש, '''וּמַשְׁכְּנָא עִילָּאָה''' שהיא בינה, '''אוֹקִיר וְסָעִיד כֹּלָּא''', פי' המלכות וגם המשכן בעצמו, וז&quot;ש '''כֹּלָּא'''. ואם נפרש כלא על זו&quot;ן יצדק ג&quot;כ עפ&quot;י הדרך שנפרש בס&quot;ד, ואמר '''אוֹקִיר וְסָעִיד''', ששניהם מצד הבינה ששם היקר, וסעיד ע&quot;י נה&quot;י שלה, ונתן טעם לזה ואמר '''בְּגִין דְּמַשְׁכְּנָא עִילָּאָה''' זה '''סָתִים וְגָנִיז אִיהוּ לְעֵילָּא לְעֵילָּא''', ואין כח לעשות משכן פה בעה&quot;ז כנגד הבינה, מפני שהוא סתים וגניז ואין לנו השגה בו, ולכן '''מַשְׁכְּנָא אַחֲרָא''' שהוא מלכות, '''אִתְּקַם עַל מַשְׁכְּנָא דִּלְתַתָּא''' כפשוטו, ע&quot;י דמשה '''בְּחֵילָא דְּהַהוּא מַשְׁכְּנָא עִילָּאָה עַל כֹּלָּא''' שהיא הבינה כמ&quot;ש, ומסיים בזוהר פ' פקודי ואומר: '''וְכַּד אִתְּקַם מַשְׁכְּנָא דִּלְתַתָּא עַל יְדָא דְּמֹשֶׁה, אוּף הָכִי לְעֵילָּא''', פי' על ידא דמשה שהוא בסוד הדעת, וכמו שנפרש. ועם כל זה נבא לפרש דברי ס' הזוהר פ' תרומה (ח&quot;ב קמ&quot;ג ע&quot;ב) ז&quot;ל: '''בְּסִפְרָא דְּאָדָם קַדְמָאָה הֲוָה כְּתִיב בֵּיהּ''', מלבד לפי פשוטו אפשר לומר כי אדה&quot;ר הוא בחכמה, וספרו יהיה ביסוד, היינו ביסוד אבא. וידוע כי יסוד אבא על ידו נעשה בנין המלכות, כמ&quot;ש הכתוב: '''ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ''' (משלי ג, יט). ואפשר שהוא על בחי' יסוד אבא הנכנס בתוך ז&quot;א הנק' תורה שבכתב, וזהו '''הֲוָה כְּתִיב בֵּיהּ''', והיה הדבר נעלם כלא היה, כי אם בכח עד כי יצא לפועל, ולפי פשוטו אפשר לומר כי להיות אדה&quot;ר מצטער על פגם שאירע על חטאו, '''הֶרְאָה לוֹ הב&quot;ה דּוֹר דּוֹר וְדוֹרְשָׁיו''' וכו' (ע&quot;ז ה, א). והתיקון שיהיה בכל דור ודור ועל ספרו כלם נכתבו. והנה כתיב ביה: '''יוֹמָא דְיִתְקָם מַשְׁכְּנָא''', שאז תהיה בנין המלכות, אז '''יִתְּעֲרוּן אֲבָהָן שִׁירָתָא עֵילָּא וְתַתָּא''', הנה האבות הם חג&quot;ת, והעיקר לפי מ&quot;ש בכוונת העמידה, וכן בכוונת השופר, האבות הם תרין פרקין דחג&quot;ת שנכנסים בתוכם נה&quot;י דאו&quot;א ונעשים חב&quot;ד, ואמר שאלו האבות '''יִתְּעֲרוּן שִׁירָתָא עֵילָּא וְתַתָּא''', היינו בינה ומלכות כי על ידי השיר יעלו, כי השיר גורם לכל דבר רוחני לעלות כמ&quot;ש מהר&quot;י סרוק זלה&quot;ה בפי' השירים של שבת, ואפשר שהוא על דרך מה שאמרו בשירה חדשה, כי כשיורדין המוחין אל הגרון שם במקום צר קודם שיתפשטו בגופא, שם היא השירה היוצאת מן הגרון. ואפשר לומר בדרך זה יובן ג&quot;כ כמ&quot;ש במלת '''הָאֵל הַגָּדוֹל''' וכו'. שאז במלת '''הָאֵל''' המוחין דקטנות יורדים אל הגרון, ואח&quot;כ במלת '''הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא''' יורדים בחג&quot;ת וכו', ע&quot;ש בפי' ברכת אבות. וא&quot;כ יאמר '''יִתְּעֲרוּן אֲבָהָן שִׁירָתָא עֵילָּא וְתַתָּא''', שהם בינה ומלכות כמ&quot;ש, ואם נפרש על לאה ורחל בקדש קדשים דבריאה, ואח&quot;כ תכף אנו אומרים: '''שִׁירָה חֲדָשָׁה''', וכן ג&quot;כ אחרי שירדו ג' פרקין עלאין דנה&quot;י דאי' בג' ראשונות דז&quot;א, אז נכנסין מוחין דקטנות כמ&quot;ש, ואפשר שגם שם יש שירה אעפ&quot;י שלא נתפרש בשום מקום כמ&quot;ש, וה' ידריכנו בדרך אמת. והעולה מכל זה כי על ידי משה שהוא ביסוד אבא, וגם הנה הוא בסוד הדעת הנעלם דז&quot;א, על ידו הוקם המשכן ונבנית המלכות, על ידי שהמשיכו האבות שהם פרקין קדמאין דחג&quot;ת דז&quot;א, המשיכו נה&quot;י דאי' ועל ידם נתעוררה השירה עילא ותתא, כמ&quot;ש אח&quot;כ: '''לָאו דְּאִינּוּן מְנַגְּנִין''' אלא שנעשה על ידם, וז&quot;ש בזוהר שהבאנו למעלה: '''וְכַּד אִתְּקַם מַשְׁכְּנָא דִּלְתַתָּא עַל יְדָא דְּמֹשֶׁה, אוּף הָכִי לְעֵילָּא'''. ואמר: '''וּבְגִין כַּךְ אַשְׁכַּחְנָא שִׁי&quot;ן מֵאַתְוָון רַבְרְבָן''' וכו'. כי הנה השי&quot;ן רומזת לג' אבות שיש בה ג' קוים, ואותיות גדולות הם בבינה, ולהיות כי לצורך בנין המלכות כנז' עלו האבות והמשיכו אצלם נה&quot;י דבינה כמ&quot;ש, לפיכך נרמז השיר שהעלה המלכות בשירתה, שהוא שיר השירים העולה מן המלכות אל הת&quot;ת כדי להתייחד על ידו בבינה, היינו שהת&quot;ת מתייחד ממש בבינה, ונכנסים נה&quot;י שלה לתוכו, נרמז כל זה בשי&quot;ן שהוא רמז לאבות כמ&quot;ש, וגם הוא מאתוון רברבן שהם בבינה, והנה צורת השי&quot;ן היא ג' ווי&quot;ן וג' יודי&quot;ן, והג' ווי&quot;ן אפשר לומר שהם סוד ג' קוין ז&quot;א בהיותו ו&quot;ק, והג' יודי&quot;ן כשנעשה בעל י' ספירות. אי נמי ג' ווין כמ&quot;ש. אי נמי ג' ווי&quot;ן של ה' של אלקי אברהם כמבואר בפירוש תפלת ר&quot;ה, וג' יודי&quot;ן הם לג' יודי&quot;ן שבג' אלקי כפי מ&quot;ש בפי' הנ&quot;ל, שהוא רמז לההיא נימא דקוצא דשערי דא&quot;א שהכתה בעורף ז&quot;א, ומכחה יצאו אח&quot;כ המקיפין לחוץ וכו'. ועל כל זה אמר: '''וּבְגִין כַּךְ אַשְׁכַּחְנָא שִׁי&quot;ן מֵאַתְוָון רַבְרְבָן, וְאִלֵּין אִינּוּן דְּקָא אִתְּעָרוּ'''. אפשר לומר מלבד מ&quot;ש כי בעוד שז&quot;א אינו רק ו&quot;ק נקרא ישן, וכאשר נכנסים בו ג' ראשונות אז נאמר: '''וַיִּקַץ כְּיָשֵׁן ה'&lt;nowiki/&gt;''' (תהלים עח, סה). וז&quot;ש: '''וְאִלֵּין אִינּוּן דְּקָא מִתְעָרֵי''', פי' שננערו משנתם, '''לָאו דְּאִינּוּן מְנַגְּנָן''' כמ&quot;ש, '''אֶלָּא דְּאִינּוּן מִתְעָרֵי לְגַבֵּי עֵילָא''' כמ&quot;ש, '''כִּבְיָכוֹל שִׁיר דְּאִינּוּן''' ['''מִתְעָרֵי'''] '''שִׁירִין רַבְרְבָן''', פי' מהר&quot;י קארו זלה&quot;ה בפי' שעשה על פ' הליכות עולם, '''כִּי כְּשֶׁאוֹמֵר כִּבְיָכוֹל ר&quot;ל כ&quot;ב אוֹתִיּוֹת יְכוֹלִים לוֹמַר. אִי נָמֵי''' (תוס' עין יעקב מגילה סי' כ&quot;ט ד&quot;ה כביכול): '''כָּתוּב בַּתּוֹרָה יָכוֹל''' ['''לְאוֹמְרוֹ''']'''. כִּי אָנוּ מֵעַצְמֵנוּ לֹא הָיִינוּ יְכוֹלִים לוֹמַר דָּבָר זֶה''' ע&quot;כ. והנה להיות כי עיקר השירה במלכות היאך אנו אומרים דמתערי אבהן שירתא עילא ותתא, ובאיזה כח היא עולה למעלה, לזה אמר: '''כִּ&quot;בְיָכוֹל''', פי' על ידי כ&quot;ב אותיות היא עולה, וזה על דרך מ&quot;ש בפי' העמידה (פרק ח') ז&quot;ל: '''וְזֶה שֶׁאָמְרוּ בַּזּוֹהַר כִּי י&quot;ש עוֹלָמוֹת הֵם תְּחוֹת עָלְמָא דְּכֻרְסְיָיא, עָלְמָא דְאָתֵי, וּכְבָר הוֹדַעְתִּיךָ פִּי' עָלְמָא דְאָתֵי, שֶׁהִיא הַתְּבוּנָה בְּהִתְלַבְּשׁוּתָהּ תּוֹךְ זְעֵיר שֶׁהוּא תָּמִיד בָּא הַשֶּׁפַע וְנִמְשָׁךְ תּוֹךְ הַזְּעֵיר. וְאָמְנָם הָעִיקָּר הֵם בְּג' רִאשׁוֹנוֹת דְּזְעֵיר, וְאָז הֶאָרָתָם יוֹצֵא לַחוּץ אַחַר כְּלוֹת יְסוֹד בִּינָה אֲשֶׁר בְּחָזֶה דְּזְעֵיר כַּנּוֹדָע''' עכ&quot;ל. ולמעלה מזה אמר: '''כִּי הֵם כ&quot;ב אוֹתִיּוֹת וְנֶחֱלָקוֹת לֹג' חֲלוּקוֹת שֶׁהֵם ג' קַוִּים, ז' אוֹתִיּוֹת לְצַד יָמִין, וְז' לְקַו שְׂמֹאל, וְז' אַחֲרוֹנוֹת לְקַו אֶמְצָעִי, וְהִנֵּה הֵם כָּךְ: א&quot;ב ג&quot;ד ה&quot;ו ז' הֵם בְּחֶסֶד, ח&quot;ט י' כ&quot;ל מ&quot;נ בִּגְבוּרָה, ס&quot;ע פ&quot;צ ק&quot;ר ש&quot;ת בת&quot;ת''' עכ&quot;ל. ואם כן כיון דאבהן אינון מתערי כמ&quot;ש, יצדק מ&quot;ש ג&quot;כ שיר השירים ק&quot;ק שהוא בג' ראשונות, וגם לעילא בבינה שהוא על ידי מה שהמשיכו האבות חג&quot;ת כמ&quot;ש נה&quot;י דאי' ונעשו חב&quot;ד, שמשם נמשכים ש&quot;י עולמות כנז' שהם כ&quot;ב אותיות, וזהו כ&quot;ב־יכול, להמשיך ולהעלות השיר כנז', ומה שנ&quot;ל לדקדק הוא שאמר שהם ז' לכל קו וקו, והנה מצאנו כי באמצעי הם ח', והגם כי יש לדחות כי אי אפשר בלאו הכי, שאין לחלק אות א' לחלקים, מ&quot;מ היכא דאיכא למדרש דרשינן, וכבר אמרנו כי כל זה דרך דרש לא זולת, והנה בדרש א' של תלמידי האר&quot;י זלה&quot;ה בענין האותיות פי' בענין אמ&quot;ש וכו'. כי השי&quot;ן היא ג' קוים והם ג' ראשונות, ולפי מ&quot;ש בענין השי&quot;ן רברבא, כי הג' ווי&quot;ן רמז לז&quot;א בהיותו בעל ו&quot;ק, והג' יודי&quot;ן בהיותו בן י&quot;ס, ובזה יבא הכל על נכון, כי אעפ&quot;י שהשי&quot;ן נמשכת כמנין אות ה' שהם בקו האמצעי, מ&quot;מ רבו יתירא אתוספת לה, שהיא עולה עד ג' ראשונות כמ&quot;ש, ואפשר לפרש לפי דרך זה שי&quot;ר ש' י&quot;ר, השי&quot;ן היא העולה למעלה כמ&quot;ש, ור&quot;י הם י' פעמים כ&quot;א אותיות שעולים ר&quot;י, וצירוף כלם שי&quot;ר, ואמר: '''כִּבְיָכוֹל''' '''שִׁיר דְּאִינּוּן''' ['''מִתְעָרֵי'''] '''שִׁירִין רַבְרְבָן דִּמְמָנָן עַל עָלְמִין כֻּלְּהוּ'''. אפשר עוד לומר כי כיון שנרמז דבר זה באות שי&quot;ן, הנה אמרו במדרש הנעלם בשיר השירים (דף ב' ט&quot;ב) ז&quot;ל: '''שִׁי&quot;ן רַבְרְבָא וְהִיא תִּנְיָינָא מִסֵּיפָא דְּאַתְּוַון דְּאַלְפָא בֵּיתָא, ב' דִּבְרֵאשִׁית רַבְרְבָא, וְהִיא תִּנְיָינָא מִשֵּׁירוּתָא דְּאַלְפָא בֵּיתָא, מַאי טַעְמָא בְּגִין דְּשִׁי&quot;ן רָזָא דִּרְתִיכָא עִילָּאָה, וְעַל דָּא אִיהִי בִּתְלָת סַמְּכִין, דְּהָא אֲבָהָן אִינּוּן רְתִיכָא, וְכָל שִׁיר הַשִּׁירִים רָזָא דִּרְתִיכָא עִילָּאָה אִיהוּ, וּבְגִין כָּךְ שֵׁירוּתָא דִּילֵיהּ שִׁי&quot;ן''' וכו' עכ&quot;ל. וזה שאמר כב־יכול, שנרמז בענין כ&quot;ב אותיות בשירותא ובסופא, וזה ע&quot;י אות שי&quot;ן שהיא רמז אל האבות חג&quot;ת שהם המרכבה, והיא עילאה מצד תרין פרקין קדמאין דחג&quot;ת, ונרמז בשי&quot;ן שהיא כנגד ג' ראשונות כמ&quot;ש, והיא רברבא מצד הבינה, וזהו '''שִׁיר דְּאִינּוּן שִׁירִין רַבְרְבִין דִּמְמַנָּן עַל עָלְמִין כֻּלְּהוּ''', שהם העה&quot;ז שמהם ועל ידם נעשה בנין המלכות הנקרא עה&quot;ז, וגם העה&quot;ב שהם נה&quot;י דתבונה שנקרא עה&quot;ב, שהיא באה בתוך ז&quot;א ועל ידו נתהוה השיר הזה, וזהו '''שִׁירִין רַבְרְבָן''', שהם האבות למעלה שהם '''מְמָנָן עַל עָלְמִין כֻּלְּהוּ''' כמ&quot;ש, שהם ג&quot;כ מ&quot;ש בזוהר [חדש] שיר השירים (דף ד' ט&quot;ב): '''שִׁיר אָדוֹן, שַׂר רִבּוֹן, י' שְׁלִימוּ דְּאִשְׁתַּלִּימוּ מִכֹּלָא'''. פי' שיר בכללו הוא אדון, שהיא המלכות כד אתקשטת במאני דדכורא, כמ&quot;ש בזוהר (ח&quot;ב ל&quot;ח ע&quot;א) על פ' '''אֶת פְּנֵי הָֽאָדוֹן ה'&lt;nowiki/&gt;''' (שמות לד, כג). '''שַׂר רִבּוֹן''' היא הבינה, '''י' שְׁלִימוּ דְּאִשְׁתַּלִּימוּ מִכֹּלָא''', שהם י' ספירות דז&quot;א דאשתלימו מכלא, מכל הפרקין ומכל נה&quot;י דבינה, וזהו ג&quot;כ שאמר אח&quot;כ: '''שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, רִבּוֹן מְמַנָּא עַל כָּל חֵיילִין וּמַשִּׁרְיָין דַּרְגִּין דִּלְתַתָּא''', ויהי' פי' לפי דרך זה, '''שִׁיר הַמַּעֲלוֹת''', שכן עולים הפרקין, ומנה&quot;י נעשו חג&quot;ת, ומחג&quot;ת נעשו חב&quot;ד, ואח&quot;כ '''רִבּוֹן מְמַנָּא''' וכו'. שהם נה&quot;י דבינה כמ&quot;ש, ואומר בזוהר פ' תרומה אח&quot;כ: '''וְתָנִינָן בְּהַהוּא יוֹמָא קָם יַעֲקֹב שְׁלֵימָא וְעָאל בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן בְּחֵידוּ עַל דּוּכְתֵּיהּ''' וכו'. הנה אומרו: '''יַעֲקֹב שְׁלֵימָא''', יפורש על דרך מ&quot;ש בס' אוצרות חיים, בענין '''יַעֲקֹב יַעֲקֹב, בַּתְרָאָה שְׁלִים''' (זח&quot;ג קל&quot;ח ע&quot;א). '''כִּי בַּתְּחִלָּה כְּשֶׁבָּא יַעֲקֹב אָבִינוּ ע&quot;ה לְזֶה הָעוֹלָם הִתְחִיל לְתַקֵּן מַעֲשָׂיו וְעָלָה מַדְרֵיגָה אַחַר מַדְרֵיגָה, וּתְחִלָּה הִשִּׂיג לִהְיוֹת מֶרְכָּבָה לְזֶה יַעֲקֹב הַחִיצוֹן, שֶׁהוּא קַדְמָאָה בְּעֵרֶךְ יאע&quot;ה, כִּי הוּא הַיּוֹתֵר תַּחְתּוֹן וְקָרוֹב אֵלָיו, וְאָז לָא הֲוָה שְׁלִים, ואח&quot;כ עָלָה וְנַעֲשָׂה מֶרְכָּבָה לְיַעֲקֹב הַפְּנִימִי שֶׁבְּתוֹךְ ז&quot;א שֶׁהוּא בָּתְרָאָה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה וְאָז הוּא שָׁלֵם''' וכו' עכ&quot;ל. וז&quot;ש בההוא יומא שנעשה הזווג כנזכר, ונכנסו אלו ההארות שאמרנו תוך ז&quot;א, הנה כאשר נכנסי' ג' פרקין עליונים דאי' בז&quot;א נכנסים ג&quot;כ ג' פרקין תתאין דאבא, ומהארת יסוד אבא יוצא יעקב, וגם אח&quot;כ ע&quot;י הכאת קוצא דשערי יוצאי' ממנו אורות ונגמרה בחי' לאה, אותה הנק' דור המדבר, אשר בעת ההיא היה הזווג עם לאה הנז', כמבואר כל זה בארוכה בס' אוצרות חיים הנז', והנה אז '''קָם יַעֲקֹב שְׁלֵימָא''' כנז' '''וְעָאל בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן''', אם שנפרש גן עדן על לאה הנז' הנק' ג&quot;ע במקומות רבים, וגם נוכל לפרש ג&quot;ע בקבלתו מהארות אי' הנקרא גן, ובהתחברותה עם אבא שהוא עדן נקרא גן עדן, וז&quot;ש '''וְעָאל בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן בְּחֵידוּ''', מצד הבינה שמשם באה השמחה מצד מיתוק הגבורה והיין המשומר אשר הוא משמח, ואמר: '''עַל דּוּכְתֵּיהּ''', שהוא הז&quot;א אשר שם מקומו של יעקב שלימא הנז', היינו בפנימיותו כמ&quot;ש, ואז '''כְּדֵין גִּנְתָּא דְּעֵדֶן שָׁאֲרֵי לְנַגְּנָא''' ע&quot;י היחוד והזווג שנעשה ע&quot;י יעקב בגנתא דעדן, וכמו שנפרש בעה&quot;ו. ובתיקונים תיקון י&quot;ג דף כ&quot;ז ע&quot;ב אמרו ז&quot;ל: '''תִּנְיָינָא בְּשִׁיר,''' '''שָׁר י', וּתְלַת יוּדִי&quot;ן אִינּוּן י' י' י', רֵישָׁא וְסֵיפָא וְאֶמְצָעִיתָא דְאָת א', וְאִינוּן רְמִיזִין בִּשְׁמָא סְתִים דְּאִיהוּ יו&quot;ד ד&quot;י וא&quot;ו ד&quot;י''' עכ&quot;ל. לפי הפשט נראה כי כוונת התיקונים לומר כי שיר הוא בחכמה, וכמ&quot;ש בתחלה: '''קַדְמָאָה בְּאַשְׁרֵי''', שנראה כי כוונתו לומר שהוא בכתר, '''וְתִּנְיָינָא בְּשִׁיר''' שהוא חכמה, מלבד מ&quot;ש למעלה בפ' (פ' כה) '''תְּנוּ לַה' אֱלֹקֵיכֶם כָּבוֹד''', אמנם אם נעמיק הדבר אפשר לפרש ולומר כי כוונתו הוא על מוחא סתימאה שהיא חכמה דאריך וכמו שנפרש. וזה כי הנה פי' הרמ&quot;ז נר&quot;ו על מ&quot;ש בזוהר פ' תולדות (ח&quot;א קל&quot;ה ע&quot;א) על פ' '''אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה''' (קהלת ז, כג). '''כִּי כָּל חָכְמָתוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה הָיְתָה בְּסוֹד מוֹחָא סְתִימָאה''' עכ&quot;ל. ועוד באותו דרוש כתב הרמ&quot;ז נר&quot;ו הנז' ז&quot;ל: '''וְעוֹד רָמַז שֶׁבְּסוֹד הַשִּׁיר הָיָה מַעֲלֶה הַגְּבוּרוֹת לְשָׁרְשָׁם דְּאִיהוּ מוֹחָא סְתִימָאָה, וְלָכֵן הָיָה שְׁלֹמֹה וְשָׁלוֹם בְּיָמָיו, כִּי תַּמָּן דִּינִין מִשְׁתַּכְּכִין''' עכ&quot;ל. ופי' כי בתוכה מתלבש גבורה דעתיק, והיא טלא דבדולחא שאין הדינין נראין בה, והנה כבר הבאנו למעלה מ&quot;ש בפי' האידרא, כי בנה&quot;י דא&quot;ק היו הג' ווי&quot;ן, ואח&quot;כ הג' יודי&quot;ן, ומהם נעשה כל העניינים שהם מא&quot;א ולמטה וא&quot;א בכלל וכו'. ובס' עץ חיים שער ג' ח&quot;א פ&quot;א אמרו: '''כִּי נה&quot;י דא&quot;ק הַנִּקְרָא א&quot;ס בְּכָל מָקוֹם, מִתְלַבְּשִׁים בִּתְלָת רֵישִׁין''', וכפי מה שפירש שם בארוכה היינו '''כִּי הא&quot;ס מִתְלַבֵּשׁ בַּאֲמִיתּוּת בְּרֵישָׁא עִילָּאָה מִכּוּלְּהוּ שֶׁהוּא ע&quot;ק, וְרֵישָׁא תִּנְיָינָא מְקַבֶּלֶת אוֹר הא&quot;ס דֶּרֶךְ מָסָךְ רֵישָׁא עִילָּאָה, וְרֵישָׁא תְּלִיתָאָה מְקַבֶּלֶת דֶּרֶךְ מָסָךְ הַתְּרֵין רֵישִׁין''' וכו' עכ&quot;ל. ועל מ&quot;ש באידרת האזינו ז&quot;ל (זח&quot;ג רפ&quot;ט ע&quot;ב): '''אֲתָר דְּשֵׁירוּתָא אִשְׁתְּכַח הוּא נְהִירוּ דְּחָכְמְתָא'''. פי' שהוא על האי מוחא סתימאה, שמשם מתחיל גילוי האצילות, ולפי כל זה שאמרנו אפשר לפרש דברי התקונים דרך דרש כמו שנזכיר, '''תִּנְיָינָא בְּשִׁיר''', פי' שהוא בחכמה, ויהיה פי' חכמה דאריך שהוא מוחא סתימאה. ופי' ואמר: '''שָׁר י'&lt;nowiki/&gt;''', אם שנפרש כוונתו לומר שהוא שר ושליט על העולמות שתחתיו שהם י&quot;ס, או שנפרש לשון שָׁרֵי שהוא לשון התחלה, שמשם תחלת הגילוי לכל הי' ספירות, אך עיקר הפי' נ&quot;ל דאפשר לומר '''שָׁר י'&lt;nowiki/&gt;''', כי משם התחלת הגילוי לי' א', היינו לאחד מאותם היודי&quot;ן שבנה&quot;י דא&quot;ק, כי אעפ&quot;י כי נה&quot;י דא&quot;ק הנז' הנה הם מתלבשים ברישא עילאה דלא אתיידע, מ&quot;מ שם בתכלית ההעלם, אמנם ממוחא סתימאה ולמטה שם מתחיל להתגלות, וזהו '''שָׁר י'&lt;nowiki/&gt;''', פי' מתחיל להתגלות הי'. ואמר אח&quot;כ: '''תְלַת יוּדִי&quot;ן אִינּוּן''', כמ&quot;ש שהם תלת יודי&quot;ן שבנה&quot;י דא&quot;ק שמהם נעשה כל האצילות. והנה ב[עץ חיים ש&quot;ג] ח&quot;א פ&quot;א הנז' לא פי' היאך מקבל רישא תניינא אור הא&quot;ס דרך מסך רישא קדמאה הנז', ונ&quot;ל כי פי' אותו אח&quot;כ בש&quot;ג ח&quot;ב פ&quot;ג וז&quot;ל: '''וְלָכֵן הוּצְרַךְ הַעַתִּיק יוֹמִין לְהַלְבִּישׁ גַּם אֶת הַדַּעַת שֶׁבּוֹ גּוֹ רֵישָׁא דְּאֲרִיךְ וְנִתְלַבֵּשׁ בְּאֶמְצַע הַכֶּתֶר, וְהַחָכְמָה דְּאֲרִיךְ בְּגוֹ הַהוּא אֲוִירָא דְּיָתֵיב לְגוֹ דְּגוּלְגָּלְתָּא, וְהַקְּרוּמָא הנ&quot;ל מַפְסֶקֶת בֵּין הַאי אֲוִירָא לְמוֹחָא סְתִימָא, כְּדֵי שֶׁתּוּכַל הַמּוֹחָא לִסְבּוֹל''' ('''לְהָכִיל''' צ&quot;ל) '''אוֹר גָּדוֹל דְּהַאי אֲוִירָא דְּעַל גַּבֵּי קְרוּמָא דְּמוֹחָא''' עכ&quot;ל. עוד אמרו בפ&quot;י משער הנזכר בענין תיקון ה&quot;ג קרומא דאוירא, שזה הקרום מבדיל בין חסד וגבורה, דמיון יריעה כעין הרקיע הנטוי בין החסד והגבורה הם כדמיון ב' יודין. ונמצא שלשתם צורת אל&quot;ף כזה: '''א'''. עוד אמרו שם בענין עמר נקי, שהם נו&quot;ה והם רמוזים בגולגלתא ומוחין שבהם חו&quot;ג דעתיק וטמיר תמן, ומתמן נפקי דרך ההוא קרומא שהוא הת&quot;ת, ויוצאים משם הנצח וההוד בבחי' ווי&quot;ן וכו' עכ&quot;ל. העולה מזה כי רישא דלא אתיידע ששם נה&quot;י דא&quot;ק אשר יש בתוכם הג' יודין הנז', הנה היא מאירה ברישא תניינא בין גולגלתא ומוחא ע&quot;י אוירא. פי' קרומא דאוירא שהוא רקיע כעין ו', מבדיל בין חו&quot;ג דעתיק אשר הם מתלבשים בגלגלתא ומוחא, והם בצורת א'. א&quot;כ זהו שאמרו בתיקונים '''שָׁר י'&lt;nowiki/&gt;'''. שמתחיל גילוי הי' בין גלגלתא ומוחא. '''וּתְלַת יוּדִי&quot;ן אִינּוּן''', פי' אעפ&quot;י שאינו מתגלה רק י' א' ע&quot;י אוירא כמ&quot;ש, מ&quot;מ '''תְלַת יוּדִי&quot;ן אִינּוּן''', שהם תלת יודי&quot;ן דנה&quot;י דא&quot;ק כמ&quot;ש, ואח&quot;כ אמר: '''רֵישָׁא וְסֵיפָא וְאֶמְצָעִיתָא דְאָת א'''', פי' רישא וסיפא שהם חו&quot;ג דעתיק שהם ב' יודין, ואמצעיתא שהיא אות ו' דקרומא דאוירא. וזהו דאת א'. ומפני שיש בגלגלתא ומוחא הנז' ג&quot;כ עמר נקי כמ&quot;ש שהם נו&quot;ה בבחי' ווי&quot;ן, לפיכך בא הרמז שלהם באות וא&quot;ו של ס&quot;ג שהוא א' באמצע, רמז לגלגלתא ומוחא ואוירא, וז&quot;ש: '''וְאִינוּן רְמִיזִין בִּשְׁמָא סְתִים דְּאִיהוּ יו&quot;ד ד&quot;י וא&quot;ו ד&quot;י'''. שיש בו ג' יודי&quot;ן וג' ווי&quot;ן עפ&quot;י הדרך שאמרנו, ואעפ&quot;י שאם נחשוב הו' שבתוך הא' יהיו ד', אפשר לומר כי הו' העיקרית המאירה דרך הדעת דעתיק יומין היא הו' של מילוי יו&quot;ד, והו' של קרומא היא הו' שבאמצע האל&quot;ף, וב' ווין של נו&quot;ה של עמר נקי הם הב' ווי&quot;ן שהם מצד הב' יודי&quot;ן של אות א', והנה מ&quot;ש למעלה בתיקוני' תקון כ&quot;א בענין הג' ווי&quot;ן וג' יודי&quot;ן, ואמר שהם משם ע&quot;ב של ויסע ויבא ויט. ופי' שהם הג' ווי&quot;ן והג' יודי&quot;ן שבנה&quot;י דא&quot;ק, אפשר שהוא מסכים עם משז&quot;ל בענין כוונת ק&quot;ש, כי שם ע&quot;ב ישר הפוך ישר הוא בחג&quot;ת, ושם ע&quot;ב כלו ישר הוא בנה&quot;י, ומן התחתון נשפע אל העליון, והוא פשוט ודי בזה. 

ועם מ&quot;ש בפי' התקון הנז' נפרש פי' א' בדברי הזוהר פ' תרומה (ח&quot;ב קמ&quot;ג ע&quot;ב) שהבאנו למעלה: '''אַשְׁכַּחְנָא בְּסִפְרָא דְּאָדָם קַדְמָאָה''', הוא א&quot;ק כמ&quot;ש, וספרו אפשר לומר שהוא ביסוד שלו המתגלה בדעת דעתיק יומין, '''וְהֲוָה כְּתִיב בֵּיהּ''', בסוד היד הכותבת שהיא מכוננת את המלכות, בסוד: '''מִקְּדָשׁ אדנ&quot;י כּֽוֹנְנוּ יָדֶֽיךָ''' (שמות טו, יז). כמו שנפרש. אי נמי בסוד: '''וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא''' (ישעיה טז, ה). שהוא יד ימין, ונפרש על החסד דעתיק יומין שהיא בתוך הגלגלתא ומאירה במוחא סתימאה, כמו שאמרו כי רישא תניינא מאיר דרך רישא תליתאה, וממנה לכל האצילות עד המלכות. והנה בס' הנז' הוה כתיב ביה: '''בְּיוֹמָא דְיִתְקָם מַשְׁכְּנָא''', שאז תהיה בנין המלכות כמ&quot;ש, וזה היה ע&quot;י מרע&quot;ה אשר ע&quot;י הוקם המשכן, וזה להיותו בעלה דמטרוניתא כידוע, ואופן ההקמה היתה ע&quot;י ההוא רוחא דשבק בה בעלה, אשר האי רוחא נמשך לה ע&quot;י תלת אבהן עילאין, וזה בפי' מה שפי' הרמ&quot;ז נר&quot;ו הנז' על מ&quot;ש בזוהר פ' תולדות (ח&quot;א קל&quot;ה ע&quot;ב) על פי' '''מַעְיַן גַּנִּים''' וכו'. הביא דברי האר&quot;י זלה&quot;ה על ענין זה בקצור ז&quot;ל: '''בְּעִנְיַן הַהוּא רוּחָא דְּשָׁבַק בָּהּ בַּעְלָהּ, וְעִנְיָינוֹ וּפֵירוּשׁוֹ בְּקִצּוּר הוּא, דַּע שֶׁמְּקוֹר רוּחַ זֶה הוּא בְּדַעַת דְּעַתִּיק יוֹמִין הַגָּנוּז בֵּין גוּלְגָּלְתָּא וּמוֹחָא, וְהוּא בְּסוֹד אֲוִירָא דַּחֲפֵי עַל מוֹחָא, וּכְבָר יָדַעְתָּ כִּי י&quot;ג תִּיקּוּנֵי רֵישָׁא אִילֵּין דְּאִינּוּן גוּלְגָּלְתָּא, טַלָּא, קְרוּמָא, הֵם מחג&quot;ת דְּעַתִּיק שֶׁהֵם ג' אָבוֹת''' עכ&quot;ל לענייננו. וז&quot;ש: '''בְּיוֹמָא דְיִתְקָם מַשְׁכְּנָא''' שהיא המלכות כמ&quot;ש, '''יִתְּעֲרוּן אֲבָהָן''' שהם נאחזים בג' תיקוני' הנז', שהם חג&quot;ת דעתיק יומין, '''יִתְּעֲרוּן שִׁירָתָא עֵילָּא וְתַתָּא''', פי' עילא בבינה ותתא במלכות, כי ע&quot;י רוח זה נעשית כלי ונכנסי' בה המ&quot;נ, ואז נאמר: '''אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל''' וכו' (במדבר כא, יז). ועשיית כלי זה הוא ג&quot;כ ע&quot;י הבינה שקבלה גם היא מא&quot;א, וכמבואר הכל בדברי האר&quot;י זלה&quot;ה במקומות מפוזרים א' הנה וא' הנה, והעיקר מה שנ&quot;ל שאפשר לומר בקצור על דברי המאמר הנז' וכוונתו במה שנעשה ע&quot;י הקמת המשכן הוא, כי הנה ההתחלה עיקר הכל, וכל שכן בבא הדבר לידי גמר, כמ&quot;ש סוף המעשה מחשבה תחלה. והנה כאשר הוקם המשכן ונעשה הייחוד ע&quot;י מרע&quot;ה, היה דמיון מה שנעשה בכל יום ב'''שִׂים שָׁלוֹם''', ונעשה הכל באותו יום, א&quot;כ יצדק לומר כי האבות העליונים שהם גלגלתא טלא קרומא, חג&quot;ת דעתיק יומין, למעלה עשו התעוררות ראשון שהוא כדי לעשותה כלי כמ&quot;ש בק&quot;ש של לילה, ונבנית המלכות בנין שלם, וגם נתייחדו או&quot;א כנז' בייחוד ק&quot;ש של שחרית, ונעשה היחוד ע&quot;י הקמת המשכן והקרבנות והמצות שנעשו בו ביום, וכיון שנעשה הזווג אז התחילה לומר שירה, וכמ&quot;ש בזוהר חדש פ' חקת (דף פ&quot;ב ט&quot;ב): כי בעת הזווג היא אומרת שירה לעורר הזווג ואומרת ישקני וכו', וכמ&quot;ש ידוייק אומרו: '''יוֹמָא דְיִתְקָם מַשְׁכְּנָא''', ולא אמר כד אתקם משכנא, לרמוז כי כל זה לא נעשה ע&quot;י הקמת המשכן בלבד, רק ע&quot;י המצות והיחודים שנעשו בו ביום, שנטל י' עטרות השנויות בסדר עולם, וכל זה נעשה ע&quot;י מרע&quot;ה שושבינא דמלכא אשר הוא נאחז בדעת הנעלם דז&quot;א וביסוד אבא ג&quot;כ, וכחו יפה להמשיך שפע מתרין מזלין, מזל עליון נוצר, ומהרצון העליון שבז' תקוני רישא כמשז&quot;ל, וכל שכן בהיות אהרן עמו, כי כבר ידוע מעלתו, וכל שכן בהיות כל ישראל עמו, וכלם כוונתם לטובה, כמשז&quot;ל (רש&quot;י): ['''וַיֵּֽלְכוּ'''] '''וַיַּֽעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל''' וכו' (שמות יב, כח). '''לְהַגִּיד שִׁבְחָן שֶׁלֹּא שִׁינּוּ'''. ועל זה נאמר: '''אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ''' וכו' (תהלים קמד, טו). וז&quot;ש בזוהר '''יִתְּעֲרוּן אֲבָהָן שִׁירָתָא עֵילָּא וְתַתָּא''' כמ&quot;ש, ואמר אח&quot;כ ז&quot;ל: '''אַשְׁכַּחְנָא שִׁי&quot;ן מֵאַתְוָון רַבְרְבָן''' וכו'. אפשר לומר כי הוא רמוז לג' יודי&quot;ן וג' ווי&quot;ן דנה&quot;י דא&quot;ק שאמרנו, ונעשו אות א' כאשר נתלבשו בדעת עתיק יומין אשר האיר בין גולגלתא למוחא ששם יש גולגלתא, טלא, קרומא, שהם ג' אבות שנרמזו באות שי&quot;ן כידוע, וגם זה אפשר לומר שהוא רמוז במדרש הנעלם של שיר השירים שהבאנו למעלה: '''שִׁי&quot;ן רַבְרְבָא וְהִיא תִּנְיָינָא מִסֵּיפָא דְּאַתְּוַון דְּאַלְפָא בֵּיתָא, ב' דִּבְרֵאשִׁית רַבְרְבָא, וְהִיא תִּנְיָינָא מִשֵּׁירוּתָא דְּאַלְפָא בֵּיתָא''', מלבד מ&quot;ש למעלה אפשר לדקדק מה הוא הדמיון לשי&quot;ן דשיר השירים עם ב' דבראשית. ומה רמז באומרו: '''תִּנְיָינָא מִסֵּיפָא דְּאַתְּוַון''', וכן '''ב' תִּנְיָינָא מִשֵּׁירוּתָא דְּאַתְּוַון'''. והנה בענין '''וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵֽׁת''' (בראשית ה, ג). אמרו ז&quot;ל (זח&quot;א נ&quot;ו ע&quot;א): '''כִּי הִתְחִילוּ הָאוֹתִיּוֹת לְהִתָּקֵן לְמַפְרֵעַ אַחֲרֵי שֶׁנִּתְקַלְקְלוּ בְּחֵטְא אדה&quot;ר, וְלֹא נִגְמְרוּ לְהִתָּקֵן רַק עַד שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַר סִינַי''' עכ&quot;ל. והנה בבריאת העולם עלו האותיות ממטה למעלה כנראה מס' הזוהר (בהקדמה דף ב' ע&quot;ב). ואפשר לומר כי הטעם הוא כי בתחלה היה עולם התהו, וכשבא עולם התיקון נתקן בסדר, והיה ראוי להיות נברא בא', אלא שנברא בב' מן הטעם שאמרו שם בזוהר הנזכר ומן הטעמים שאז&quot;ל במדרש, ומלבד זה ג&quot;כ לרמוז אל החכמה שבה התחילו ההארות להתגלות, כמ&quot;ש בפי' בתחילת ס' הפליאה, כי לכך נכתב בראשית ולא אראשית, להיות האצילות מן החכמה, ומלת ב' מורה על החכמה וכו'. והנה חכמה זו היא מוחא סתימאה, ועליה אמר הכתוב: '''כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ''' (תהלים קד, כד). והנה כבר אמרנו שבבריאת העולם עלו למפרע ונתקנו, ובב' נברא העולם. כן עתה שנעשה התקון מלמטה למעלה, ובפרט עתה על ידי השיר העולה מלמטה כמ&quot;ש, נעשה ע&quot;י התקון שהיא ג&quot;כ במוחא סתימאה שהיא חכמה כמ&quot;ש, שהרי אמרו בענין תשר&quot;ק באידרא [רבה] (ח&quot;ג קכ&quot;ח ע&quot;ב): '''תָּי&quot;ו רָשִׁים רְשִׁימוּ לְעַתִּיק יוֹמִין'''. ואמר אח&quot;כ: '''מַאי טַעְמָא בְּגִין דְּשִׁי&quot;ן רָזָא דִּרְתִיכָא עִילָּאָה''', שהם חג&quot;ת דעתיק יומין המתלבשים בגולגלתא ומוחא דאריך וקרומא דאוירא שביניהם, ואמר: '''וְעַל דָּא אִיהִי בִּתְלָת סַמְּכִין''', שהיא סוד הו' שבין האל&quot;ף, וגם ב' ווי&quot;ן של מילוי וא&quot;ו של ס&quot;ג, כמו שאמרנו למעלה שהיא הו' של קרומא שבאמצע האל&quot;ף, וב' ווי&quot;ן של עמר נקי שהם מתחברים עם חג&quot;ת שבמוחא סתימאה וגולגלתא כנז', ואמר: '''דְּהָא אֲבָהָן אִינּוּן רְתִיכָא''', פי' שהם האבות שהם בחג&quot;ת דע&quot;י הם מרכבה לג' יודי&quot;ן שהם מתלבשים בחב&quot;ד שעליהם ומאירים בהם, והשי&quot;ן רמז אל האבות, ובא הרמז בתחלת שיר, '''שִׁיר הַשִּׁירִים רָזָא דִּרְתִיכָא עִילָּאָה''', ולפי מ&quot;ש ז&quot;ל כי רזא הוא ביסוד וגם הוא בחסד, וזה בסוד יהי או&quot;ר, יהי ר&quot;ז. יהי' פי' על האי אוירא, שהוא דעת דעתיק יומין שיש בתוכו יסוד דא&quot;ק, והוא מתגלה בין גלגלתא ומוחא, ומשם מאיר לרתיכא עילאה חג&quot;ת דעתיק יומין. ונחזור לדברי פי' הזוהר פ' תרומה שאומר: '''אַשְׁכַּחְנָא שִׁי&quot;ן מֵאַתְוָון רַבְרְבָן''', שהוא ליודי&quot;ן ווי&quot;ן כמ&quot;ש, וגם לרתיכא עילאה כמ&quot;ש, ואמר: '''וְאִלֵּין אִינּוּן דְּקָא אִתְּעָרוּ, לָאו דְּאִינּוּן מְנַגְּנִין אֶלָּא דְּאִינּוּן מִתְעָרֵי לְגַבֵּי עֵילָא''', '''כִּבְיָכוֹל שִׁיר דְּאִינּוּן''' '''שִׁירִין רַבְרְבָן דְּאִינּוּן מְמָנָן עַל עָלְמִין''' ['''כֻּלְּהוּ'''], פי' אלו האבות העליונים שהם חג&quot;ת דעתיק יומין, גולגלתא טלא קרומא שהם מתעוררים על ידי הדעת דעתיק יומין, שממנו בא התעוררות של ההוא רוחא על ידי שלשה ע&quot;ב, אומר עתה '''לָאו דְּאִינּוּן מְנַגְּנִין'''. שהרי לא נגמר הזווג על ידם, רק הנה הכנה לעשות אותה כלי כמ&quot;ש, וגם נוכל לומר '''לָאו דְּאִינּוּן מְנַגְּנִין''', שהרי שם אין אמר ואין דברים רק התעוררות בלבד, '''אֶלָּא דְּאִינּוּן מִתְעָרֵי לְגַבֵּי עֵילָא''', כמ&quot;ש שעל ידם נגמר אח&quot;כ הזווג בשים שלום. ועוד נוכל לומר שהכל הוא בהמשך א', '''דְּאִינּוּן מִתְעָרֵי לְגַבֵּי עֵילָא כִּבְיָכוֹל''' וכו', פי' האבות הנז' הם מתעוררי' לגבי עילא כ&quot;ביכול, כ&quot;ב אותיות שבהם נבראו כל העולמות, היינו שמהם נעשו הכלים של כל העולמות, וא&quot;כ ע&quot;י התעוררות שהוא הרוח הנמשך מאבהן הנז' יכולים על ידם לעלות הכ&quot;ב אתוון שבמלכות ושבבינה, '''לְגַבֵּי עֵילָא''' עד כ&quot;ב אותיות שבא&quot;ק, וזה ע&quot;י השיר, שי&quot;ן רברבא שהוא חיבור היודי&quot;ן והווי&quot;ן הנז' בדעת דעתיק יומין כמ&quot;ש, ועל ידו עולה ההתעוררות למעלה למעלה, וזהו '''שִׁיר דְּאִינּוּן שִׁירִין רַבְרְבָן דְּאִינּוּן מְמָנָן עַל עָלְמִין כֻּלְּהוּ''', כמ&quot;ש כי עתיק יומין נקרא רבון העולמי' שהוא ממונה על העולמות שתחתיו, ואדון עליהם בכח א&quot;ס ב&quot;ה המאיר בתוכו, '''וְתָנִינָן בְּהַהוּא יוֹמָא קָם יַעֲקֹב שְׁלֵימָא וְעָאל בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן''' וכו'. מלבד מ&quot;ש אפשר לומר כאשר ניתן טעם למה על ידי מ&quot;ש קם יעקב שלימא בשתי בחינותיו כמ&quot;ש, אפשר לומר כי ע&quot;י קבלת הז&quot;א מדעת דעתיק יומין שהוא אוירא דכייא כמ&quot;ש לעיל, והנה הדעת הזה ביארנו במקום אחר שהוא משז&quot;ל במדרש הנעלם פ' וירא (ח&quot;א קי&quot;ח ע&quot;ב), שהשיגו בני אדם דעה שלימה, שהוא הדעת הזה, ונק' שלימה שלא היה בו לא ביטול ולא שבירה לא בפנים ולא באחור, והנה עי&quot;ז הדעת מקבלים הארה או&quot;א, ומתגלה ג&quot;כ הדעת העליון דז&quot;א הנעלם, ובזה מקבל הארה יעקב אבינו ע&quot;ה בשתי בחינותיו, וזהו '''קָם יַעֲקֹב שְׁלֵימָא''' בשתי בחינותיו כמ&quot;ש למעלה, '''וְעָאל בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן בְּחֵידוּ עַל דּוּכְתֵּיהּ''' כמ&quot;ש למעלה, ואמר: '''כְּדֵין גִּנְתָּא דְּעֵדֶן שָׁאֲרֵי לְנַגְּנָא''', שכיון שנעשה הייחוד והזווג ע&quot;י יעקב, '''כְּדֵין שָׁאֲרֵי לְנַגְּנָא''', כמ&quot;ש לעיל: שבעת הייחוד והזווג הנה היא משוררת והיא אומרת ישקני, כמ&quot;ש לעיל מ&quot;ש בזוהר חדש פ' חקת (דף פ&quot;ב ט&quot;ב), ואמר: '''כְּדֵין גִּנְתָּא דְּעֵדֶן''' וכו' '''וְכָל אִינּוּן בּוּסְמִין דְּגִנְתָּא''' וכו'. אפשר לפרש שהם הנשמות של הצדיקי' שבגן עדן שהם ראשי בשמים בודאי, שנותנים ריח מעשיהם לפני הב&quot;ה, ולפי מה שנפרש בפ' '''נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם''' וכו' (שה&quot;ש ד, יד). כי ראשי בשמים הם ז' מיני בוסמין, שהם ז' תיקוני עתיק יומין אשר שם ז' אותיות אדי&quot;ד יד&quot;ו. והם ראשי בשמים שמהם נתהוו שבעה שמות המרגלא, והם בבריאה דתמן אימא מקננא שהוא גן עדן עליון, וכלהו '''שָׂאֲרוּ לְנַגְּנָא''' ע&quot;י שנתייחד יעקב שלימא בגן עדן כמ&quot;ש, וז&quot;ש: '''מַאן גָּרִים שִׁירָתָא וּמַאן אָמַר לָהּ, הֲוֵי אֵימָא דָּא יַעֲקֹב'''. פי' מי הגורם שתאמר שירה זו במלכות ובבינה ג&quot;כ, או רחל ולאה כמ&quot;ש, '''וּמַאן אָמַר לָהּ, הֲוֵי אֵימָא דָּא יַעֲקֹב''', כי כמו שהיא משוררת ואומרת ישקני וכו'. כמו כן אף הוא ישיב אמריו אליה, וכמשז&quot;ל כי בשיר השירים היא מקלסת אותו והוא מקלס אותה, וסיים ואמר: '''דְּאִלְמָלֵא אִיהוּ לָא עָאל בְּגִּנְתָּא לָא אָמַר גִּנְתָּא שִׁירָתָא''', נ&quot;ל דאפשר לומר כי אעפ&quot;י שנכנסו הרבה הארות כמ&quot;ש, וגם ירדה שכינה למטה ולא היתה שמחה לפניו ית' מיום שנברא העולם כיום שהוקם המשכן, מ&quot;מ עיקר השמחה והשירה הוא מפני הזווג, וכמו שאמרו במדרש חזית (שהש&quot;ר א, לא) על '''נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ''' (שה&quot;ש א, ד). וכן מ&quot;ש לעיל שהובא בזוהר חדש פ' חקת ז&quot;ל (דף פ&quot;א ט&quot;ד): '''קב&quot;ה וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִיקְרוּן דּוֹדִים הֲדָא הוּא דִכְתִיב: שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים, בְּגִין כָּךְ שִׁיר יְדִידוֹת''' (תהלים מה, א). '''דָּא מְשַׁבְּחָא לְדָא וְדָא מְשַׁבְּחָא לְדָא, וּכְמָה דְהָתָם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שְׁרָאת בְּתוּשְׁבַּחְתָּא, דְּהָכֵי אִתְחֲזֵי דִּכְתִיב: יִשָׁקֵנִי, אוּף הָכָא הִיא שְׁרִיאַת לְשַׁבָּחָא לְמַלְכָּא''' עכ&quot;ל. וז&quot;ש: '''כְּדֵין גִּנְתָּא דְּעֵדֶן שָׁאֲרֵי לְנַגְּנָא''' וכו', '''דְּאִלְמָלֵא אִיהוּ לָא עָאל בְּגִּנְתָּא''' ונעשה הזווג, '''לָא הֲוָה אָמַר גִּנְתָּא שִׁירָתָא''' כמ&quot;ש. והנה הארכנו בפי' דברי הזוהר הנז'. וכבר אמרנו כי כל זה דרך דרש כפי מעט הקדמות שבידינו, ומסקנא דמילתא העולה מכל מה שכתבנו, כי אעפ&quot;י ש'''עַל הֶהָרִים''' בשביל ההרים, '''אֶשָּׂא בְכִי וָנֶהִי''', שנתנגפו רגליהם בהרי נשף וירדו אל הקליפות בעוה&quot;ר, ונחרבו נאותיו ובתי מדרשיו של יעקב, והעולה על הכל בית קדשנו ותפארתנו, וכלם נהפכו לקינה, וכן ההרים שהם תלמידי חכמים וראשי ישיבות, ועל כלם י' אבירי ישראל הרוגי מלוכה, '''וְנְאוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב''' הם הנשמות וכל אינון נטיען דבג&quot;ע '''נֶהְפְּכוּ לְקִינָה''', והאבות ג&quot;כ כמ&quot;ש למעלה, מלבד ג&quot;כ שהגיע הפגם עד גבהי מרומים, כב-יכול עד היודי&quot;ן והווי&quot;ן שבנה&quot;י דא&quot;ק שנסתלקו ונהפכו לקינה, וזה גרם כי הייחוד לא היה פנים בפנים וכמ&quot;ש, זאת תהיה נחמתנו כי ע&quot;י שיר השירים יצאו מתוך הקליפות, וגם ע&quot;י שיר השירים כנז' ישירו האבות ויעוררו שיר חדש, וגם הג&quot;ע וכל אינון בוסמין, והנשמות של צדיקים שבג&quot;ע '''יִתְּעֲרוּן שִׁירָתָא''', והשיר הזה יעוררו אותו על ידי שיהיה הייחוד והזווג למעלה פנים בפנים, וזה יהיה על ידי שיאירו היודי&quot;ן והווי&quot;ן אשר יתגלו ע&quot;י שי&quot;ן רברבא, ויאירו דרך קוים כתקונם, ותתגלה הארתם ברישא דלא אתיידע, ואח&quot;כ בכל האצילות ע&quot;י הדעת דעתיק יומין אשר יהיה מאיר באבות העליונים, חג&quot;ת דע&quot;י שהם גולגלתא, טלא דבדולחא, וקרומא דאוירא, ומהם ימשך אל המלכות ההוא רוחא דיהיב בה בעלה, ותעשה כלי ותהיה ראויה אל הזווג ותתייחד עם הז&quot;א, ויתייחדו יעקב ורחל ולאה פנים בפנים, ואז ירונו יושבי סלע ומראש הרים יצווחו, ששון ושמחה ישיגו במהרה בימינו אמן. אכי&quot;ר ובילא&quot;ו:</text>
      <sha1>f18kt0mzhfguxzk5cffaxf05g48ehy6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087759</id>
      <parentid>3087757</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T18:34:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <origin>3087759</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="91701" sha1="s4uefwd39p7puvqh0kp6n4ft3bz76if" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|רפואה למכה|פתיחתא דאיכה רבתי|לג|לד|לה|}}
== ל&quot;ד ==
'''&lt;big&gt;עַל הֶהָרִים אֶשָֹּׂא בְכִי וָנֶהִי&lt;/big&gt;''' וגו' (ירמיה ט, ט). '''&lt;big&gt;שְׁלשָׁה דְבָרִים צִוָּה נְבוּכַדְנֶצַּר אֶת נְבוּזַרְאֲדָן עַל יִרְמְיָהוּ, קָחֶנּוּ וְעֵינֶיךָ שִׂים עָלָיו&lt;/big&gt;''' (ירמיה לט, יב). '''&lt;big&gt;עָלָיו וְלֹא עַל אוּמָּתוֹ. וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה רָע, לוֹ לֹא תַעֲשֶׂה אֲבָל עִם אוּמָּתוֹ עֲשֵׂה כִּרְצוֹנְךָ לְרָעָה. כִּי כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אֵלֶיךָ כֵּן עֲשֵׂה עִמּוֹ, וְלֹא לְאוּמָּתוֹ. וְהָיָה יִרְמְיָהוּ רוֹאֶה כַּתְּ שֶׁל בַּחוּרִים נְתוּנִין בְּקוֹלָרִין וְנוֹתֵן אֶת רֹאשׁוֹ עִמָּהֶם וּנְבוּזַרְאֲדָן בָּא וּמַעֲבִירוֹ מֵהֶן, וְחוֹזֵר וְרוֹאֶה כַּתְּ שֶׁל זְקֵנִים שְׁלוּלִים בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת וְנוֹתֵן אֶת צַוָּארוֹ עֲלֵיהֶם וּבָא נְבוּזַרְאֲדָן וּמַעֲבִירוֹ מֵהֶן, אָמַר נְבוּזַרְאֲדָן לְיִרְמְיָהוּ, חֲזֵי חַד מִן תְּלַת מִילִין אִית בָּךְ, אוֹ נְבִיא שֶׁקֶר אַתָּה, אוֹ מְבַעֵט בְּיִסּוּרִין אַתְּ, אוֹ שׁוֹפֵךְ דָּמִים אַתְּ&lt;/big&gt;''' וכו' ע&quot;ש.

['''&lt;big&gt;אוֹ נְבִיא שֶׁקֶר אַתָּה, שֶׁכָּל הָדֵין שְׁנַיָּיא אַתְּ מִתְנַבֵּא עַל הֲדָא קַרְתָּא דְּהִיא חָרְבָה, וְכַדּוּ דְּחָרְבָה נַפְשָׁךְ בְּאִישָׁה עֲלָךְ סַגִּיא. אוֹ מְבַעֵט בְּיִסּוּרִין אַתְּ, דַּאֲנָא לֵית אֲנָא בָּעֵי לְמֶעֱבַד בִּישָׁא, וְאַתְּ בָּעֵי לְמֶעֱבַד לָךְ בִּישָׁא, לְמֵימַר לֵית יִסּוּרַיָא חֲשִׁיבִין עָלַי מִידֵי. אוֹ שׁוֹפֵךְ דָּמִים אַתְּ, דְּמַלְכָּא פַּקִּיד לִי עֲלָיךְ סַגִּי בְּדִיל דְּלָא לְמֶעֱבַד לָךְ בִּישָׁא, וְאַתְּ בָּעֵי לְמֶעֱבַד בִּישָׁא בְּגִין דְּיִשְׁמַע מַלְכָּא וְיִקְטְלוּנֵיהּ לְהַהוּא גַבְרָא. וּבַסּוֹף אָמַר לוֹ, אִם טוֹב בְּעֵינֶיךָ בֹּא וְאָשִׂימָה עֵינִי עָלֶיךָ, וְלֹא קִבֵּל עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה, עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַגְּבוּרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת ה'&lt;/big&gt;''' ('''לֵאמֹר''') '''&lt;big&gt;אַחַר שַׁלַּח נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים אֶת יִרְמְיָהוּ וְהוּא אָסוּר בָּזִקִּים&lt;/big&gt;''' (ירמיה מ, א). '''&lt;big&gt;מֶה הָיָה אוֹתוֹ הַדָּבָר, אֶלָּא שֶׁאָמַר לוֹ, יִרְמְיָה, אִין אַתְּ יָתֵיב הָכָא, אֲנָא אָזֵיל עִמְּהוֹן, וְאִין אַתְּ אָזֵיל עִמְּהוֹן, אֲנָא יָתֵיב הָכָא. אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִין אֲנָא אָזֵיל עִמְּהוֹן מָה אֲנָא יָכֵיל מְהַנֵּי לְהוֹן, אֶלָּא יֵיזוֹל מַלְכְּהוֹן בָּרְיְיהוֹן עִמְּהוֹן, דְּהוּא יָכוֹל מְהַנֵּי לְהוֹן סַגְיָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אַחַר שַׁלַּח נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים אֶת יִרְמְיָהוּ וְהוּא אָסוּר בָּזִקִּים, אָמַר רַבִּי אַחָא כִּבְיָכוֹל הוּא וְהוּא אָסוּר בָּזִקִים. וְדִכְוָתֵיהּ כְּתִיב: וַאֲנִי בְּתוֹךְ הַגּוֹלָה&lt;/big&gt;''' (יחזקאל א, א). &lt;big&gt;'''עַד הֵיכָן הָיְתָה נְבוּאָתוֹ שֶׁל יִרְמְיָהוּ, רַבִּי יַעֲקֹב וְרַבִּי אַבָּא, וְאִית דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹחָנָן, חַד אָמַר עַד''': '''מְזָרֵה יִשְׂרָאֵל יְקַבְּצֶנוּ'''&lt;/big&gt; (ירמיה לא, ט). &lt;big&gt;'''וַחֲרִינָא אֲמַר עַד''': '''וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם'''&lt;/big&gt; (שם טז)].

בכאן אין בו שום פתיחה, ואפשר שהוא מחובר עם מה שלמעלה שאמר: '''וְכֵיוָן שֶׁנֶּחְרַב הַבַּיִת אָז נִתְקַיֵּם: וַיְהִי לְאֵבֶל כִּנּוֹרִי''' וכו'. ועתה הוסיף כי לא די זה לישב בשב ואל תעשה שלא לחול בכרמים, אלא שאפילו אם אצא השדה הנה '''עַל הֶהָרִים''' וכו'. והענין כמו שנפרש (שה&quot;ש א, יז) בפ' '''פֵּרְשָׂה צִיּוֹן בְּיָדֶיהָ''' (איכה א, יז). (איכ&quot;ר א, נב): '''לְשֶׁעָבַר הָיִיתִי מְהַלֶּכֶת וְהָאִילָנוֹת עַל רֹאשִׁי וְעַכְשָׁיו תְּלוּיָה לַשֶּׁמֶשׁ''' עכ&quot;ל. והטעם כי דרכי ציון אבלות ושוממות, וכל עובר עליהם ישום וישרוק באמר על מה עשה ה' ככה, כי הארץ אשר היתה כגן עדן עתה מדבר היתה וארץ שממה, באופן כי במקום גילה אשר אמרתי אלכה וירוח לי, שם תהא רעדה ובכיה על צרותי כי רבו, וזהו שאמר הכתוב: '''עַל הֶהָרִים''' וכו'. כלומר אם אלכה לי על ההרים '''אֶשָֹּׂא בְכִי וָנֶהִי''', והנה המדרש מדקדק אומרו: '''עַל הֶהָרִים''' שהיל&quot;ל בהרים אשא וכו'. וגם מ&quot;ש: '''עַל הֶהָרִים אֶשָֹּׂא בְכִי וָנֶהִי''' ולא במישור, ולפיכך לתרץ זה מביא המעשה של נבוזראדן עם ירמיהו כמ&quot;ש במדרש. ואמר כי '''בַּחֲזָרָתוֹ הָיָה מוֹצֵא אֶצְבָּעוֹת מְקוּטָּעִין וּמוּשְׁלָכִין''' וכו'. וזה היה דוקא בהרים ולא במישור, כי בדרך ישר לא יכשלו בה. אמנם כאשר נרצה לתת טעם למה '''כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה כַּתְּ שֶׁל בַּחוּרִים נְתוּנִים בְּקוֹלָרִין הָיָה נוֹתֵן רֹאשׁוֹ עִמָּהֶם, כַּת שֶׁל זְקֵנִים שְׁלוּלִים בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת נוֹתֵן צַוָּארוֹ עֲלֵיהֶם''', מלבד לפי פשוטו, שהוא להצטער עמהם אפשר לומר שהוא מסכים עם מ&quot;ש למעלה (פ' כד): '''אָמַר משֶׁה לְיִרְמְיָהוּ לֵךְ לְפָנַי וְאֵלֵךְ וַאֲבִיאֵם וְאֶרְאֶה מִי מַנִּיחַ יָדוֹ עֲלֵיהֶם''' וכו', '''מִיָּד הָלַךְ משֶׁה וְיִרְמְיָהוּ לְפָנָיו''' וכו'. ופי' למעלה שאפשר לומר כי ירמיהו עשה יחוד וכיוצא בזה ועי&quot;ז נתלבשה נשמת מרע&quot;ה בירמיהו בסוד העיבור כידוע, וזהו: '''הָלַךְ משֶׁה וְיִרְמְיָהוּ לְפָנָיו''' וכמ&quot;ש לעיל. ועתה אומר כי היה ירמיהו משתתף עמהם אולי בזה ינצלו מצרותיהם, אמנם לא הועיל כלום בתקנה זו, כמ&quot;ש למעלה: '''יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה גְּזֵרָה הִיא מִלְּפָנַי'''. וז&quot;ש: '''שְׁלשָׁה דְבָרִים צִוָּה נְבוּכַדְנֶצַּר''' וכו'. '''קָחֶנּוּ וְעֵינֶיךָ שִׂים עָלָיו,''' ['''עָלָיו'''] '''וְלֹא עַל אוּמָּתוֹ''' וכו', עד '''וְלֹא קִבֵּל עָלָיו, עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַגְּבוּרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת ה'''' (לֵאמֹר) '''אַחַר שַׁלַּח נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים אֶת יִרְמְיָהוּ וְהוּא אָסוּר בָּזִקִּים''' (ירמיה מ, א). '''מֶה הָיָה אוֹתוֹ הַדָּבָר, אֶלָּא אָמַר לוֹ: אִין אַתְּ יָתֵיב הָכָא אֲנָא אָזֵיל עִמְּהוֹן, וְאִין אַתְּ אָזֵיל עִמְּהוֹן אֲנָא יָתֵיב הָכָא'''. ['''אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִין אֲנָא אָזֵיל עִמְּהוֹן מָה אֲנָא יָכִיל מְהַנֵּי לְהוֹן, אֶלָּא יֵיזִיל מַלְכְּהוֹן בָּרְיְיהוֹן עִמְּהוֹן דְּהוּא יָכוֹל מְהַנֵּי לְהוֹן סַגְיָא'''], '''הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אַחַר שַׁלַּח נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים אֶת יִרְמְיָהוּ וְהוּא אָסוּר בָּזִקִּים. אָמַר רַבִּי אַחָא כִּבְיָכוֹל הוּא''' ['''וְהוּא'''] '''אָסוּר בָּזִקִים. וְדִכְוָותֵיהּ כְּתִיב: וַאֲנִי בְּתוֹךְ הַגּוֹלָה''' (יחזקאל א, א). ובילקוט מביא לשון הפסיקתא קרוב למ&quot;ש במדרש זה, ובסוף כתב וז&quot;ל: '''נָטְלוּ הַגָּלִיּיוֹת עֵינֵיהֶם וְרָאוּ אֶת יִרְמְיָהוּ שֶׁפֵּירַשׁ מֵהֶם, גָּעוּ כֻּלָּם בִּבְכִיָּה, אָמְרוּ לוֹ רַבֵּינוּ יִרְמְיָהוּ הֲרֵי אַתָּה מַנִּיחֵנוּ, שָׁם בָּכוּ שֶׁנֶּאֱמַר: עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ''' וכו'. וזה דומה למה שאמר למעלה גבי מרע&quot;ה שאומר: '''מִיָּד גָּעוּ כֻּלָּם בִּבְכִיָּה''' וכו'. והנה בכאן בפסיקתא אומר: '''אָמְרוּ לוֹ רַבֵּינוּ יִרְמְיָה''' וכו'. לא מצינו בשום א' מהנביאים שהזכירוהו רז&quot;ל בשום מקום בלשון רבינו זולתי מרע&quot;ה, וירמיהו ג&quot;כ לא נזכר במקום אחר בלשון זה. אלא אפשר לומר שבא לרמוז מ&quot;ש שנתלבשה בו נשמת מרע&quot;ה אשר הוא רבן של כל ישראל כידוע, ולפיכך אמרו: '''רַבֵּינוּ יִרְמְיָהוּ''', לרמוז שהוא רבינו מרע&quot;ה וג&quot;כ ירמיהו. ובזה מדוייק אומרו: '''נָטְלוּ הַגָּלִיּיוֹת אֶת עֵינֵיהֶם'''. שאינו דבר הנראה רק ע&quot;י הסתכלות בהיות האדם נושא את עיניו ומסתכל יפה. אמר עוד במדרש: '''עַד הֵיכָן הָיְתָה נְבוּאָתוֹ שֶׁל יִרְמְיָהוּ, ר' יַעֲקֹב ור' אַבָּא. וְאִית דְּאָמְרֵי ר' אֱלִיעֶזֶר ור' יוֹחָנָן. עַד מְזָרֶה יִשְׂרָאֵל יְקַבְּצֶנּוּ, וַחֲרִינָא עַד וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם''' עכ&quot;ל. על כרחין צ&quot;ל כי כוונת המדרש לומר עד היכן היתה נבואתו באותה שעה, דאם לא כן מקרא מלא הוא בסוף ירמיהו: '''עַד הֵנָּה דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ''' (ירמיה נא, סד). אלא סברא הוא שלא הניחם בפחי נפש והלך לו, ולפיכך שואל: '''עַד הֵיכָן נְבוּאָתוֹ''' וכו', כלומר עד היכן הגיעו התנחומים שניחם את ישראל כשהניחם, ועל זה פליגי בה וכו', ואע&quot;ג כי פ' '''הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ''' (ירמיה מ, א). הוא הרבה אחר פ' '''מְזָרֵה יִשְׂרָאֵל'''. ופ' '''וְיֵשׁ תִּקְוָה''' וכו' (ירמיה לא, ט־טז). מ&quot;מ אין מוקדם ומאוחר. אמנם טעם מחלוקתם הוא דומה ג&quot;כ למ&quot;ש המדרש למעלה: '''אָמַר לָהֶם משֶׁה בָּנַי לְהַחֲזִיר אֶתְכֶם אִי אֶפְשָׁר שֶׁכְּבָר נִגְזְרָה גְּזֵרָה, אֶלָּא הַמָּקוֹם יַחֲזִיר אֶתְכֶם בִּמְהֵרָה'''. ודומה לזה ג&quot;כ כאן '''אָמַר לָהֶם: מְזָרֵה יִשְׂרָאֵל יְקַבְּצֶנוּ''', ויחזיר אותם במהרה ובזה קבלו ניחומין. וחד אמר: '''עַד''' '''וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ''' וכו'. וכבר הארכנו למעלה במקומו בענין בכיית רחל וסיפור טענתה לפני המקום ב&quot;ה בטענה ניצחת, עד כי '''נֶעְתַּר לְקוֹלָהּ וְאָמַר לָהּ מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי''' וכו' עד '''וְשָׁבוּ בָּנִים לִגְבוּלָם'''. ומלבד זה יש בפ' ושבו בנים לגבולם נחמה יתירה, שהוא אומר בפי' שישובו לארץ ישראל איש לעירו ואיש אל אחוזתו. ונוכל לפרש ג&quot;כ '''עַד הֵיכָן נְבוּאָתוֹ שֶׁל יִרְמְיָה''', כלומר עד מתי יהיו ויאריכו להתקיים הדברים הרעים שהם עיקר נבואתו של ירמיהו, '''חַד אָמַר עַד מְזָרֶה יִשְׂרָאֵל יְקַבְּצֶנּוּ''', כי כאשר יתחיל קבוץ גליות אז אעפ&quot;י שאח&quot;כ אפשר שתהיה מלחמת גוג ומגוג ודברים אחרים, מ&quot;מ כיון שכבר התחילה הגאולה לא ירגישו ישראל שום צער ויקבלו הכל מאהבה, '''וְחַד אָמַר עַד וְשָׁבוּ בָּנִים לִגְבוּלָם''', שישובו כל א' לעירו ולאחוזתו ויהיו ג&quot;כ נטועים בארץ כשורות הכרם כמ&quot;ש ז&quot;ל. ואז יתקיים מקרא שכתוב: '''לֹא יִשָּׁמַע עוֹד חָמָס בְּאַרְצֵךְ''' וכו' (ישעיה ס, יח). ואם נפרש על ענין הנשמות, הנה אמרו בס' הגלגולים כי מלבד מ&quot;ש כי בעון אדה&quot;ר נתערבו טוב ברע ורע בטוב, הנה מלבד זה נתערבו בחי' נשמות זו בזו. והנה '''חַד אָמַר עַד מְזָרֶה יִשְׂרָאֵל יְקַבְּצֶנּוּ''', כלומר שכל הצרות המתהוות אינם אלא לצרף את ישראל, והצירוף הזה יתמיד צירוף בתר צירוף עד כי '''מְזָרֶה יִשְׂרָאֵל יְקַבְּצֶנּוּ''', שיצטרפו כל הנשמות ויוסר הטוב מהרע, וכמ&quot;ש: '''וְקָרֵב פְּזוּרֵנוּ''' וכו' '''וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ'''. '''וְחַד אָמַר עַד וְשָׁבוּ בָּנִים לִגְבוּלָם''', כמ&quot;ש: '''וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה''' וכו'. וכן ג&quot;כ כמ&quot;ש למעלה מ&quot;ש בס' הגלגולים על '''וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים''' וכו' (מלאכי ג, כד). שיחזרו כל הנשמות אל שרשם, וזהו ושבו בנים לגבולם, וזה יהיה בבי&quot;א:   

אמר עוד במדרש: '''&lt;big&gt;וּבַחֲזִירָתוֹ הָיָה מוֹצֵא אֶצְבָּעוֹת מְקוּטָּעִין מוּשְׁלָכִין בֶּהָרִים, וְהָיָה מְלַקְטָן וּמְגַפְּפָן וּמְנַשְׁקָן וְנוֹתְנָן לְתוֹךְ טַלִּיתוֹ, וְאוֹמֵר לָהֶם, בָּנַי לֹא כָּךְ הִזְהַרְתִּי אֶתְכֶם וְאָמַרְתִּי לָכֶם: תְּנוּ לַה' אֱלֹקֵיכֶם כָּבוֹד בְּטֶרֶם יַחְשִׁיךְ וּבְטֶרֶם יִתְנַגְּפוּ רַגְלֵיכֶם&lt;/big&gt;''' וכו' (ירמיה יג, טז). ['''&lt;big&gt;עַל אוֹתָהּ שָׁעָה נֶאֱמַר: עַל הֶהָרִים אֶשָֹּׂא בְכִי וָנֶהִי וְעַל נְאוֹת מִדְבָּר קִינָה&lt;/big&gt;''' (ירמיה ט, ט). '''&lt;big&gt;עַל אוֹתָם הָרִים נָאִים וּמְשׁוּבָּחִים אֶשָֹּׂא בְכִי וָנֶהִי, עַל נְאוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁנֶּהֶפְכוּ לְקִינָה. וְלֹא שָׁמְעוּ קוֹל מִקְנֶה, כִּי לֹא שָׁמְעוּ לְקוֹל דִּבְרֵי תוֹרָה וְלֹא לְקוֹל דִּבְרֵי נְבוּאָה, אֶלָּא מִקְנֶה, אֶלָּא לְקוֹל דָּבָר הַמְקַנֵּא, שֶׁהָיוּ מַקְנִיאִים אוֹתוֹ בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, הֲדָא מָה דְאַתְּ אָמַר: יַקְנִאוּהוּ בְּזָרִים&lt;/big&gt;''' (דברים לב, טז). '''&lt;big&gt;לְפִיכָךְ: מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם עַד בְּהֵמָה נָדְדוּ הָלָכוּ&lt;/big&gt;''' (ירמיה ט, ט)].

מלבד לפי פשוטו כי היה ירמיהו מצטער עליהם, ובאהבתו ובחמלתו עליהם היה מגפפן ומנשקן, הנה אפשר לומר כי בראותו כי עונותיהם גרמו להם כמ&quot;ש הכתוב: לכן '''נִדְמוּ עַמִּי מִבְּלִי הַדָּעַת''' (הושע ד, ו). ואז נאמר: '''גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב''' (משלי יט, ב). על דרל מ&quot;ש בשער הקליפות (פרק ב'), ו&quot;מבלי דעת&quot; הוא שלא השכילו לדברי תורה ונבואה כמ&quot;ש אח&quot;כ, ולכן רגליהם ירדו מות. ואולי יותר ומר ממות דמשתמטי רגלייהו. הנה עתה אחר שקבלו את ענשם נתרצה עונם, והוא על דרך מ&quot;ש האר&quot;י זלה&quot;ה על פ' '''בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ''' (תהלים עט, ב). '''כִּי אַחַר שֶׁקִּבְּלוּ עָנְשָׁם עַל יְדֵי הַמִּיתָה נִקְרָאִים חֲסִידִים וְרָאוּי לְקוֹנֵן עֲלֵיהֶם''' עכ&quot;ל בקיצור. וכן עתה כשהיה ירמיהו מוצא אצבעות מקוטעים מושלכים בהרים היה מלקטן מגפפן ומנשקן, בתחלה מלקטן בסוד: '''וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס'''. ומגפפן בסוד הנשיקין, ונותנן לתוך טליתו שהוא בסוד השערות, וגם עפ&quot;י הדרכים שפי' והבאנו למעלה מ&quot;ש בס' הכוונות בענין הציצית. '''וְהָיָה אוֹמֵר לָהֶם לֹא כָּךְ הִזְהַרְתִּי אֶתְכֶם תְּנוּ לַה' אֱלֹקֵיכֶם כָּבוֹד'''. על דרך מ&quot;ש לעיל במקומו שהוא בסוד דעת פנימי שבמלכות ביום שבת קדש, שהוא שם ס&quot;ג בגימט' כבו&quot;ד א&quot;ל כמ&quot;ש בס' אוצרות חיים. והנה בשבת יש נשמה יתירה, ועל זה נאמר: '''אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶיךָ''' (ישעיה נח, יג). והרגלים עולים למעלה, ואין לחוש ולומר דילמא משתמטי רגלייהו ח&quot;ו, ובימות החול ג&quot;כ לפי מ&quot;ש לעיל בענין הציצית שהוא סוד כבו&quot;ד א&quot;ל, פי' ל&quot;ב ול&quot;א כמ&quot;ש. הנה ע&quot;י קיום מצוה זו יתנו כבוד לאלקים ויקבלו המוחין מצד החכמה, אשר על זה נאמר: '''הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ''' (קהלת ז, יב). אמנם על אשר לא נתנו כבוד כנז', אדרבא חטאו ובפרט בביטול תורה כמשז&quot;ל, וכמ&quot;ש לקמן במדרש: '''וְלֹא שָׁמְעוּ לְקוֹל דִּבְרֵי תּוֹרָה'''. הנה אז נתקיים סיפיה דקרא: '''בְּטֶרֶם יַחֲשִׁיךְ'''. וכמ&quot;ש במקומו מ&quot;ש המדרש (פ' כה): '''בְּטֶרֶם יַחֲשִׁיךְ מִדִּבְרֵי תּוֹרָה''' וכו'. ואז נסתלקו בחי' הרוח והנשמה. ואולי גם בחי' הנפש, היינו שלא נשתיירה רק בחינת נפש הבהמית. והוא על דרך משז&quot;ל (ברכות יח, ב): '''רְשָׁעִים אֲפִילּוּ בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים'''. ונתלבשה בהם נפש מצד הקליפה ע&quot;י העונות, ובפרט על ידי עון ע&quot;ז, ונתקיים בהם כמו שאמרנו מש&quot;ה: '''גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב''' (משלי יט, ב). וזה גרם כי '''נִדְמוּ מִבְּלִי דָּעַת''' (הושע ד, ו). ורגליהם ירדו מות ונתנגפו רגליהם על הרי נשף, מקום הקליפות בעוה&quot;ר. ועל אותה שעה נאמר: '''עַל הֶהָרִים אֶשָּׂא בְכִי וָנֶהִי''' וכו' (ירמיה ט, ט). היה אפשר לפרש על אלו &quot;הרי נשף&quot;, ששם היה מוצא אצבעות אלו מקוטעים, אשא בכי ונהי וקינה וכו'. אמנם נראה דלא ניחא ליה לבעל המדרש לפרש כך, ואפשר דדייק שא&quot;כ היל&quot;ל בהרים אשא בכי ונהי וכו'. ולכן פירש בשביל ההרים אשא בכי ונהי, ואמר: '''הַנָּאִים וְהַמְּשׁוּבָּחִים'''. אפשר לומר דדריש &quot;על ההרים&quot; על ת&quot;ח, כמ&quot;ש בזוהר פ' שלח לך (ח&quot;ג קס&quot;ג ע&quot;א): '''כָּל אִילֵּן טוּרֵי, רֵישֵׁי מְתִיבְתֵּי אִינּוּן'''. ולפי דרך זה אפשר לומר שהוא הקדמה למ&quot;ש אח&quot;כ במדרש על '''רַבָּתִי בַגּוֹיִם''' (איכה א, א). (איכ&quot;ר א, ד): '''רַבָּתִי בְּדֵעוֹת'''. וזהו '''הַנָּאִים וְהַמְּשׁוּבָּחִים'''. על דרך משז&quot;ל (יומא פו, א): '''בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם קוֹרֵא וְשׁוֹנֶה וּמַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ נָאֶה''' וכו', עד '''עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר''' (ישעיה מט, ג). וגם '''מְּשׁוּבָּחִים''' כמשז&quot;ל (איכ&quot;ר א, ד): '''בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָיָה א' מִירוּשָׁלַיִם הוֹלֵךְ הָיוּ מוֹשִׁיבִין לוֹ קַתֶּדְרָא לִשְׁמוֹעַ חָכְמָתוֹ'''. '''וְעַל נְאוֹת מִדְבָּר קִינָה, עַל נְאוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁנֶּהְפְּכוּ לְקִינָה''', נראה דהוקשה לו כי במדבר אין שום נאות ולפיכך פי' מדבר לשון דבור, פי' במקום שהיה הדבור נאה של יעקב שהם דברי תורה נהפכו לקינה, וכמ&quot;ש (סנהדרין קג, א) על '''וַיָּבֹאוּ וַיֵּשְׁבוּ בְּשַׁעַר הַתָּוֶךְ''' (ירמיה לט, ג). '''מָקוֹם שֶׁחוֹתְכִין שָׁם אֶת הַהֲלָכוֹת''', שם נמנו הכשדים היאך להחריב את בית המקדש, וכן אמרו ג&quot;כ (ירושלמי מגילה פ&quot;ג ה&quot;א דף כג, א): '''וְאֶת כָּל בֵּית הַגָּדוֹל שָׂרַף בָּאֵשׁ''' (ירמיה נב, יג). '''זֶה בֵּית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי''' והרבה כיוצא בזה כמשז&quot;ל. ואפשר לפרש על ההרים, '''הַנָּאִים וְהַמְּשׁוּבָּחִים''' על י' הרוגי מלוכה עפ&quot;י הדרך שאמרו בזהר [חדש] איכה (דף נ&quot;ד ט&quot;ד) ז&quot;ל: '''מַאן חָמָא גּוֹ גִּנְתָא דְעֵדֶן, בְּשַׁעֲתָא דְּאִיתְמְסַר דִּינָא לְעֵילָא, עֶשֶׂר מַרְגְּלָאן סַפִּירָאן, נְהִירוּ דְּכָל גִּנְתָא''' וכו'. ואלו הם באמת ההרים '''הַנָּאִים וְהַמְּשׁוּבָּחִים''' בין הצדיקים שבגן עדן, וכן ג&quot;כ '''נְאוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב''' שהוא הגן עדן כמו שנפרש בעה&quot;ו. וכמשז&quot;ל (ב&quot;ר סה, כה) ג&quot;כ על '''רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה''' וכו' (בראשית כז, כז). '''שֶׁנִּכְנַס עִמּוֹ רֵיחַ גַּן עֵדֶן''', ועתה נהפכו לקינה כמ&quot;ש אח&quot;כ בזוהר הנזכר: '''כַּד נָחֲתַת אִימָּא, וְלָא אַשְׁכָּחַת''' ['''לוֹן'''] '''תַּמָּן בְּגִנְתָא, וְכָל אִינוּן נְהוֹרִין וּבוּסְמִין, גָּעָאן וּמְיַילְלָן, כְּדֵין גָּעַאת וּמְיַילֶלֶת. אִינוּן כְּרוּבִים נְטוּרֵי תַּרְעִין בָּכָאן וּמְיַילְלָן, פָּתְחִין בִּבְכִיָּה''' וכו'. ובמדרש (איכ&quot;ר ב, ד) ג&quot;כ על פ' '''בִּלַּע ה' וְלֹא חָמַל אֵת כָּל נְאוֹת יַעֲקֹב''' (איכה ב, ב). פי' '''נְאוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב''' על ענין י' הרוגי מלוכה, וכמו שנפרש במקומו בפ' הנז' בס&quot;ד. ובתקונים תקון [כ]־כ&quot;א (דף מ&quot;ג סע&quot;ב) אמרו על פ' '''שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב ה'&lt;nowiki/&gt;''' וכו' (מיכה ו, ב). ז&quot;ל: '''וְהָאֵיתָנִים אִלֵּין תַּנָּאִים, תַּנָּאִי&quot;ם אֵיתָנִי&quot;ם בְּהִפּוּךְ אַתְוָון''' וכו'. אפשר לפרש ג&quot;כ על דרך שמעו הרים, וזה עם משז&quot;ל בגמ' (מגילה כח, ב): '''פְּסַלְתְּ לָךְ אַרְבְּעָה טוּרֵי''' וכו'. ופי' '''אַרְבַּע סִידְרֵי מִשְׁנָה'''. ויהיה פי' הכתוב לפי דרך זה על ההרים '''הַנָּאִים וְהַמְּשׁוּבָּחִים''' שהם משניות גדולות כמשז&quot;ל (חגיגה יד, א): שהיו שם שש מאות סדרי משנה. '''וְעַל נְאוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב''', שהם תפ&quot;א בתי כנסיות שהיו בירושלים כמנין מלאת&quot;י, ועתה נהפכו לקינה, וכמ&quot;ש במס' ברכות (ג, א): על ענין '''ר' יוֹסֵי כְּשֶׁנִּכְנַס לְחוּרְבָּה א' מֵחוּרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם לְהִתְפַּלֵּל, שָׁמַע בַּת קוֹל שֶׁמְּנַהֶמֶת כְּיוֹנָה וְאוֹמֶרֶת אוֹי שֶׁהֶחֱרַבְתִּי אֶת בֵּיתִי''' וכו'. וזהו '''שֶׁנֶּהְפְּכוּ לְקִינָה'''. ובתקונים תיקון כ&quot;א כנז' אז&quot;ל: '''שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב ה' אִלֵּין תְּלַת יוּדִי&quot;ן, וְהָאֵיתָנִים מוֹסְדֵי אָרֶץ אִלֵּין תְּלַת וָוִי&quot;ן דְּכֻלְּהוּ אִתְרְמִיזוּ בְּוַיִּסַּע וַיָּבֹא וַיֵּט''' עכ&quot;ל. ואפשר לפרש שהוא על דרך מ&quot;ש בתחלת פי' האידרא ז&quot;ל: '''וְהִנֵּה נה&quot;י דא&quot;ק הָיוּ כֻּלָּם בְּסוֹד עִגּוּלִים, ואח&quot;כ נַעֲשׂוּ בְּסוֹד קַו שְׁלָשְׁתָּם יַחַד, ואח&quot;כ בְּאֶמְצָעוּת חוּט זֶה הַמֵּאִיר בְּתוֹכָם נִבְקַע וְיָצְאוּ לָאוֹר בְּסוֹד ג' ווי&quot;ן, וְהֵם רְמוּזִים בר&quot;ת וַיִּסַּע וַיָּבֹא וַיֵּט. ואח&quot;כ הַג' ווי&quot;ן נִגְלוּ הַג' יודי&quot;ן, כִּי אֵלּוּ הג' ווי&quot;ן הָיוּ תְּחִלָּה ג' יודי&quot;ן בְּסוֹד הָעִגּוּלִים אֲשֶׁר אָמַרְנוּ, וְאַחַר שֶׁבָּאוּ אֵלּוּ הג' ווי&quot;ן נִשְׁאֲרוּ הַג' יודי&quot;ן כְּנְּשָׁמָה בְּתוֹכָם וּמְאִירִים ג&quot;כ לְמַטָּה וּמִתְפַּשְּׁטִים, וּמֵאֵלּוּ הנה&quot;י נִבְנָה ז&quot;א''' וכו' עכ&quot;ל. ולפי דרך זה יאמר שמעו הרים וכו', כי הנה שמיעה היא באזן, ובדרוש א&quot;ק: כי ענין רא'ייה שמיע'ה רי'ח דיב'ור אמרנו כי שמיעה היא בנשמה, מצד האזן בינה דא&quot;ק, והיא מתגלית למטה היינו ה' אחרונה של ס&quot;ג וכו'. וגם ידוע כי מנו&quot;ה דא&quot;ק נעשו תרין אודנין דעתיק, וכמ&quot;ש בהקדמת ביאור אידרת האזינו ובמקומות אחרים. וזהו שמעו מצד הבינה. אם שנפרש בינה דא&quot;ק המתגלית למטה, או תרין אודנין כמ&quot;ש הרים שהם היודין הנז', שמעו את ריב ה' שהוא ז&quot;א כמו שנפרש. והאיתנים ג&quot;כ שהם הווי&quot;ן שיש בתוכם היודי&quot;ן הנז', כנשמה בתוכם והם מוסדי ארץ שמהם נעשו כל בחי' האצילות עד המלכות, והנה הריב הנז' אפשר שהוא על דרך מ&quot;ש אח&quot;כ בפי' האידרא הנז' ז&quot;ל: '''וְהִנֵּה כָּל הָעִנְיָנִים מא&quot;א וּלְמַטָּה, וְגַם א&quot;א בִּכְלַל כֻּלָּם נַעֲשִׂים ע&quot;י הַג' יודי&quot;ן אֵלּוּ, שאח&quot;כ הֵם נֶחֱלָקִים לְכַמָּה חֲלָקִים כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר בעה&quot;ו. וְהִנֵּה בִּזְמַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיוּ מַשְׁגִּיחִין אַפִּין בְּאַפִּין, וְהָיוּ אֵלּוּ הַג' יודי&quot;ן מְאִירוֹת וּמִתְיַחֲדוֹת וּמְזּוָוגוֹת ז&quot;א פָּנִים בְּפָנִים, וְאַחַר שֶׁחָרַב ב&quot;ה וְנִתְמַעֲטוּ כַּנְפֵי הַחַיּוֹת חָסְרוּ הַב' ווי&quot;ן שֶׁנִּסְתַּלְּקָה אוֹרָם לְמַעְלָה, וְלֹא נִשְׁאַר כִּי אִם מְעַט הֶאָרָה מִן הו' שֶׁל שֵׁם, וְלִהְיוֹת הַג' יודי&quot;ן רוֹאִים שֶׁנֶּחֱרַב הַבַּיִת, גַּם הֵם נִסְתַּלְּקוּ לְצַד הַהוֹד וְלֹא נִתְעַלּוּ, שֶׁאִם ח&quot;ו יִתְעַלּוּ הָיָה נֶחֱרַב הָעוֹלָם, אֲבָל נִשְׁאֲרוּ מִן הַצַּד, הי' שֶׁל הַהוֹד יָשְׁבָה תַּחְתֶּיהָ הי' שֶׁל הַיְּסוֹד לִהְיוֹת שֶׁנִּסְתַּלְּקָה מִן הַצַּד נִתְרַחֲקָה יוֹתֵר, הי' שֶׁל הַנֶּצַח נִתְרַחֲקָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וּמִטַּעַם זֶה בְּנִקּוּד הַהוֹד בָּאוּ ג' נְקוּדּוֹת וְהֵם בַּאֲלַכְסוֹן, מִפְּנֵי שֶׁבְּעֵת הַחֻרְבָּן לֹא הָיָה שׁוּם זִוּוּג כְּלָל פָּנִים בְּפָנִים כִּי אִם מִצַּד אָחוֹר, וְגַם מִצַּד אָחוֹר לֹא הָיָה שָׁלֵם כִּי אִם מִצַּד הַהוֹד''' וכו' עכ&quot;ל. והנה ידוע כי מצד הפנים יש שם הוי&quot;ה פשוטה עם מילוי מ&quot;ה, וכמ&quot;ש בתקון הנז' למעלה מזה, כי לזה שם הג' של ע&quot;ב הוא סב&quot;ט העולה ע&quot;א כמנין הוי&quot;ה ומ&quot;ה, ועתה בזמן החרבן שהוא בסוד אחור באחור הנה הוא ק&quot;ל ע&quot;ב העולה רי&quot;ב עם הי' אותיות. וזה עפ&quot;י הדרך שאמרנו ביחודים של נעברה נא וכו'. וזהו שאמר שמעו הרים שהם הג' יודי&quot;ן הנז' שהם בנה&quot;י דא&quot;ק כנז', שמעו את רי&quot;ב ה'. שהזווג הוא אחור באחור כמנין רי&quot;ב כנז', וזה בעוה&quot;ר. וגם האיתנים שהם הווי&quot;ן עם היודי&quot;ן הנז', והם מוסדי ארץ, העולמות עד המלכות הנקראת ארץ כמו שאמרנו שמעו כלם כנז', ומפני כי עתה בעת החרבן שאין הזווג פב&quot;פ, בשביל זה המלכות יורדת למטה כידוע בהרבה מקומות בעוה&quot;ר, אפשר כי בשביל זה בתיקון הנז' אח&quot;כ אמר ר' שמעון לר' אלעזר: '''קוּם אֶלְעָזָר וְנַּטִיל קִירְטָא דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא, וְאַקִּיף לָהּ תָּגָא וְזַּרִיק מִנָּהּ''' וכו'. כדי להעלותה למעלה. ולפי זה יאמר המדרש &quot;על ההרים&quot; שהם היודי&quot;ן הנז' שנסתלקו והיו '''הַנָּאִים''' מצד היסו&quot;ד, '''וְהַמְּשׁוּבָּחִים''' מצד הבינה, '''וְעַל נְאוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב''' שהם הווי&quot;ן שהיו נוה אל היודי&quot;ן הנזכרים, והיו נקראים איתנים ע&quot;ש כי בהיות בתוך הווי&quot;ן הארת היודי&quot;ן היו חזקם ותקפם, וכשלא האירו היודי&quot;ן רק באלכסון כמ&quot;ש בפי' האידרא, אז נסתלקו הב' ווי&quot;ן כמ&quot;ש שנתמעטו כנפי החיות, וזה בסוד החצוניות כמ&quot;ש: '''הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חוּצָה''' (ישעיה לג, ז). וזה גורם את זה וזה נמשך מזה בעוה&quot;ר. והיו נו&quot;ה כמ&quot;ש אל יעקב שהוא ז&quot;א שיש בו ההוי&quot;ה, וגם הוא הו' של הוי&quot;ה שנשארה, ומשם נמשכת הארה כמ&quot;ש בפי' האידרא כנז', ועל דרך מ&quot;ש בתקונים '''אֵיתָנִי&quot;ם בְּהִפּוּךְ תַּנָּאִי&quot;ם''', אף אנו נאמר בהפוך נאותים, וזהו '''וְעַל נְאוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב''' שהיו הנוי של יעקב, כי על ידו היה הזווג לז&quot;א הנקרא יעקב פנים בפנים כמ&quot;ש, ועתה '''נֶהְפְּכוּ לְקִינָה''', היינו שנסתלקו הווי&quot;ן והיודי&quot;ן ג&quot;כ נהפכו בסוד שלה נקודות לקינה, כי גם מצד ההו&quot;ד נהפך ונעשה דו&quot;ה, וכמ&quot;ש: '''וְהוֹדִי נֶהְפַּךְ עָלַי''' וכו' (דניאל י, ח). בעוה&quot;ר. עוד אמרו בתקונים כנז', '''שָׁמְעוּ הָרִים אִלֵּין אֲבָהָן''' וכו'. ולפי זה יאמר '''עַל הֶהָרִים''', '''הַנָּאִים וְהַמְּשׁוּבָּחִים''' שהם האבות, והם נאים מצד עצמם ומשובחים מאחרים, '''אֶשָּׂא בְכִי וָנֶהִי''', וזה ע&quot;ד משז&quot;ל במדרש שלמעלה, שאמר הקב&quot;ה לירמיהו: '''לֵךְ קְרָא לְאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב''' וכו' '''שֶׁיוֹדְעִים לִבְכּוֹת''', שיבואו לבכות על חרבן בית המקדש, שהוא היה '''נְאוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב''', ובאו ובכו ועשו הספד בתוכו, וזהו: '''וְעַל נְאוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁנֶּהֶפְכוּ לְקִינָה''', ועל זה אמר ירמיהו: '''אֶשָֹּׂא בְכִי וָנֶהִי''', שבכה עמהם. וידוייק ג&quot;כ מלת '''אֶשָֹּׂא''', שהבכי עלה למעלה עד נה&quot;י דאבא, וכמ&quot;ש למעלה במקומו, וכל אלו הדברים עפ&quot;י כל הדרכים אשר אמרנו אירעו לישראל מפני כי '''לֹא שָׁמְעוּ לְקוֹל מִקְנֶה''' כמ&quot;ש הכתוב אח&quot;כ, ואמרו במדרש: '''לֹא שָׁמְעוּ לְדִבְרֵי תּוֹרָה''', ועי&quot;ז נסתלק אור התורה מבתי כנסיות ובתי מדרשות, ושלטה בהם כח הקליפה ונחרבו בעוה&quot;ר, וגם עון זה גרם שפשטו האויבים ידיהם בתחילה ונסתלק אור ז&quot;א, גם מפני כי ולא שמעו '''לְדִּבְרֵי נְבוּאָה''', ונסתלקו אור נה&quot;י שמשם באה הנבואה, ונתמעטו כנפי החיות כמ&quot;ש בפי' האידרא. ונתמעטו הלבבות ג&quot;כ ולא נשארו כי אם שתא סדרי משנה. רק שמעו '''לְקוֹל ע&quot;ז הַמַּקְנֶה''', וזה גרם ג&quot;כ פגם אל המלכות, היינו שנתגברו הקליפות והחריבו ארץ ישראל שהיא רומזת למלכות ומקבלת ממנה, ונחרבה מכל וכל עד כי מאדם ועד בהמה '''נָדְדוּ הָלָכוּ''' וכו' וכמ&quot;ש במדרש. והנה הגם כי המדרש אינו אומר כלום בפסוק איכה, אפשר שכל זה נרמז ג&quot;כ בפ' איכה, וכמ&quot;ש על רבתי בדעות, ועתה נוכל ג&quot;כ לומר ישבה בדד מחכמיה, גם ישבה בדד תורה שבכתב מתורה שבע&quot;פ, וזה גרם שנתמעטו ולא היו רק שתא סדרי משנה, בדד מזכות אבות, בדד שאין בה רק ו' אחת מהתלת ווי&quot;ן, ולא האירה רק ו' אחת כמ&quot;ש, וגם היודי&quot;ן ישבו להם מן הצד באלכסון, ועל זה נאמר דאזלי בפרודא, שאין הייחוד נעשה כתיקונו פנים בפנים לסיבת הנז' וכמ&quot;ש. והנה גם על זה בא הרמוז נחמה בשיר השירים, וזה עפ&quot;י מ&quot;ש בזוהר פ' תרומה (ח&quot;ב קמ&quot;ג ע&quot;ב) ז&quot;ל: '''בְּסִפְרָא דְּאָדָם קַדְמָאָה הֲוָה כְּתִיב בֵּיהּ, יוֹמָא דְיִתְקָם בֵּיה מַשְׁכְּנָא, יִתְּעֲרוּן אֲבָהָן שִׁירָתָא עֵילָּא וְתַתָּא, וּבְגִין כַּךְ אַשְׁכַּחְנָא שִׁי&quot;ן מֵאַתְוָון רַבְרְבָן, וְאִלֵּין אִינּוּן דְּקָא אִתְּעָרוּ, לָאו דְּאִינּוּן מְנַגְּנִין אֶלָּא דְּאִינּוּן מִתְעָרֵי לְגַבֵּי עֵילָא, כִּבְיָכוֹל שִׁיר דְּאִינּוּן מִתְעָרֵי שִׁירִין רַבְרְבָן דִּמְמָנָן עַל עָלְמִין כֻּלְּהוּ, וְתָנִינָן בְּהַהוּא יוֹמָא קָם יַעֲקֹב שְׁלֵימָא וְעָאל בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן בְּחֵידוּ עַל דּוּכְתֵּיהּ, כְּדֵין גִּנְתָּא דְּעֵדֶן שָׁאֲרֵי לְנַגְּנָא, וְכָל אִינּוּן בּוּסְמִין דְּגִנְתָּא, מַאן גָּרִים שִׁירָתָא וּמַאן אָמַר לֵיהּ, הֲוֵי אֵימָא דָּא יַעֲקֹב, וְּאִלְמָלֵא אִיהוּ לָא עָאל בְּגִּנְתָּא לָא אָמַר גִּנְתָּא שִׁירָתָא''' עכ&quot;ל. וכבר הבאנו למעלה (פ' לג) מ&quot;ש הרמ&quot;ק זלה&quot;ה בענין שיר השירים שהיא משוררת תמיד לנגד הת&quot;ת כדי להתייחד ע&quot;י בבינה וכו'. והנה כאשר נדקדק מה היא הבחי' שבמלכות שהיא משוררת, הנה לפי מ&quot;ש בס' הכוונות, הנה היא הבחי' העשירית שהיא הבחי' העיקרית שבמלכות, כי השאר באים מסוד תוספת, ועליה נאמר: '''אֱלֹקִים אַל דֳּמִי לָךְ''' (תהלים פג, ב). וכמו שמבואר בתחלת כוונת התפילין, והנה בענין הקמת המשכן אמרו בס' הזוהר פ' פקודי (ח&quot;ב רמ&quot;ב ע&quot;א) על '''וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן''' (שמות מ, יח). אמרו ז&quot;ל: '''שֵׁירוּתָא דִּשְׁאָרֵי מֹשֶׁה לְאַתְקְנָא לְהַאי אֲתַר דְּאִיהוּ סִטְרָא דִּקְדוּשָּׁה, אוֹקִים קִימָה דִּנְקוּדָא דְּקַיְימָא בְּאֶמְצָעִיתָא דַּהֲוָה חָשׁוּךְ וּשְׁקִיעַ בְּאַתְרֵיהּ''' וכו', '''וְעַל דָּא וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן, 'אֶת' דָּא נְקוּדָּה דַּהֲוָת חֲשׁוֹכָא וּשְׁקִיעָא בְּאַתְרֵיהּ, וּלְבָתַר וַיִּתֵּן אֶת אֲדָנָיו, אִינּוּן סַמְּכִין דְּאִינּוּן מִכָּאן וּמִכָּאן, בְּגִין דְּאִית אֲדָנִים וְאִית אֲדָנִים, וְכֻלְּהוּ הָווּ מֵאָה''' וכו' עכ&quot;ל. ונ&quot;ל לפרש דרך דרש וה' יצילנו משגיאות, כי בתחלה הקים משה זאת הנקודה שהיא העיקרית, ואמר '''דְּקַיְימָא בְּאֶמְצָעִיתָא''' שהיא כנגד הת&quot;ת, שכן היה מקומה ביציאת מצרים כנגד החזה דז&quot;א כמשז&quot;ל, ואמר '''דַּהֲוָה חָשׁוּךְ''', היינו שלא היו מאירים בה אור ה' ראשונות, ועתה הקימה וזהו '''וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן''' בתחלה, ואח&quot;כ '''וַיִּתֵּן אֶת אֲדָנָיו''', '''אִינּוּן סַמְּכִין דְּאִינּוּן מִכָּאן וּמִכָּאן''', אפשר לומר שהם שני הארות מאיר למלכות, כמ&quot;ש בפי' מאה ברכות של כל יום, פי' '''כִּי בַּתְּחִלָּה מִתְפַּשֶּׁטֶת אִימָּא עַד שְׁלִישׁ ת&quot;ת הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחָזֶה שֶׁהֵם שִׁשָּׁה סְפִירוֹת וּשְׁלִישׁ שֶׁהֵם כח&quot;ב דח&quot;ג וּשְׁלִישׁ הָעֶלְיוֹן דת&quot;ת וְהוּא שֵׁם ס&quot;ג. וְכָל זֶה הוּא מָקוֹם הַסָּתוּם, ואח&quot;כ יוֹצְאִים הַחֲסָדִים וּמִתְגַּלִּים מִן הֶחָזֶה דז&quot;א וּלְמַטָּה, וְהֵם שְׁנֵי שְׁלִישֵׁי ת&quot;ת ונה&quot;י דז&quot;א, וְהוּא מִילּוּי שֵׁם ס&quot;ג הַמִּתְגַּלֶּה מִן הַשֵּׁם דס&quot;ג עַצְמוֹ, וּכְלָלוּת ס&quot;ג ול&quot;ז הֲרֵי ק' בִּרְכָאָן אֶל ז&quot;א, ואח&quot;כ תְּכַוֵּין לְהַמְשִׁיכָם ג&quot;כ אֶל הַמַּלְכוּת הַנִּקְרֵאת אדנ&quot;י''' וכו' עכ&quot;ל. וז&quot;ש '''אִינּוּן סַמְּכִין''', שהם מצד אי' הסומכת לכל הנופלים, '''דְּאִינּוּן מִכָּאן וּמִכָּאן''' מצד הסתום מצד הגלוי, '''בְּגִין דְּאִית אֲדָנִים וְאִית אֲדָנִים''', '''וְכֻלְּהוּ הָווּ מֵאָה''' כמו שאמרו בשם אדנ&quot;י שציורו עולה מאה כזה: יו&quot;י ד&quot;י נ&quot;י. והנה לפי פי' זה ידוייק אמרו '''בְּגִין דְּאִית אֲדָנִים''' וכו' שהוא אדנ&quot;י כמ&quot;ש. ואפשר לפרש פי' אחר, וידוייק אמרו '''דְּאִינּוּן מִכָּאן וּמִכָּאן''' שר&quot;ל ימין ושמאל, ויהיה פי' ג&quot;כ שנבנית המלכות ע&quot;י נה&quot;י דאו&quot;א שנכנסו בז&quot;א, ועל ידם נתגדל הז&quot;א ונעשו לו ג&quot;כ נה&quot;י חדשים שמהם נעשה בנין הנוק', ונו&quot;ה הם נקראים סמכין בכל מקום, וזהו '''אִינּוּן סַמְּכִין דְּאִינּוּן מִכָּאן וּמִכָּאן'''. עוד צריך להקדים משז&quot;ל שיש משכן תחתון - מלכות, ומשכן עליון - בינה. ונלע&quot;ד כי זה לא יסתור מה שאמרו כי המשכן הוא בסוד מטטר&quot;ון משכן הנער, כי הנה ידוע כי מטטר&quot;ון הוא ביצירה, ושם מקנן זעיר כמ&quot;ש כי ז&quot;א הוא ביצירה, וכבר ביאר הרמ&quot;ק זלה&quot;ה בס' פרדס רמונים בשער ערכי הכנויים (פרק י&quot;ג): '''כִּי הַמַּלְכוּת נִקְרֵאת מִשְׁכַּן הָעֵדוּת, בִּהְיוֹת הַזְּעֵיר שׁוֹכֵן בְּתוֹכָהּ''' עכ&quot;ל. וכן ג&quot;כ ידוע כי הזעיר עולה לפעמים ג&quot;כ אל הבינה, ונחזור לענין כי כשהוקם המשכן למטה במלכות הוקם ג&quot;כ למעלה בבינה, וראיה לזה ממ&quot;ש בזוהר פ' פקודי (ח&quot;ב ר&quot;מ ע&quot;א) וז&quot;ל: '''כַּד אוֹקִים לֵיהּ מֹשֶׁה לְמַשְׁכְּנָא אִתְּקַם מַשְׁכְּנָא אַחֲרָא עִמֵּיהּ, וּמַשְׁכְּנָא עִילָּאָה אוֹקִיר וְסָעִיד כֹּלָּא, בְּגִין דְּמַשְׁכְּנָא עִילָּאָה סָתִים וְגָנִיז אִיהוּ לְעֵילָּא לְעֵילָּא, וּמַשְׁכְּנָא אַחֲרָא אִתְּקַם עַל מַשְׁכְּנָא דִּלְתַתָּא וְקַיְּימָא עָלֵּיהּ, בְּחֵילָא דְּהַהוּא מַשְׁכְּנָא עִילָּאָה עַל כֹּלָּא''' וכו' עכ&quot;ל. וכן נראה מדברי הזוהר פ' תרומה דף קנ&quot;ט [ע&quot;א] דפוס מנטובה: '''תְּרֵין מַשְׁכְּנִין אִינּוּן'''. והכוונה נ&quot;ל לפי פשוטו, כי כשהוקם המשכן גשמי למטה הוקם ג&quot;כ רוחני למעלה, וזה פשוט. ואפשר לומר שהוא במלכות, וזהו '''כַּד אוֹקִים לֵיהּ מֹשֶׁה לְמַשְׁכְּנָא''', פי' למטה, '''אִתְּקַם מַשְׁכְּנָא אַחֲרָא עִמֵּיהּ''', שהוא המלכות הנקראת משכן כמ&quot;ש, '''וּמַשְׁכְּנָא עִילָּאָה''' שהיא בינה, '''אוֹקִיר וְסָעִיד כֹּלָּא''', פי' המלכות וגם המשכן בעצמו, וז&quot;ש '''כֹּלָּא'''. ואם נפרש כלא על זו&quot;ן יצדק ג&quot;כ עפ&quot;י הדרך שנפרש בס&quot;ד, ואמר '''אוֹקִיר וְסָעִיד''', ששניהם מצד הבינה ששם היקר, וסעיד ע&quot;י נה&quot;י שלה, ונתן טעם לזה ואמר '''בְּגִין דְּמַשְׁכְּנָא עִילָּאָה''' זה '''סָתִים וְגָנִיז אִיהוּ לְעֵילָּא לְעֵילָּא''', ואין כח לעשות משכן פה בעה&quot;ז כנגד הבינה, מפני שהוא סתים וגניז ואין לנו השגה בו, ולכן '''מַשְׁכְּנָא אַחֲרָא''' שהוא מלכות, '''אִתְּקַם עַל מַשְׁכְּנָא דִּלְתַתָּא''' כפשוטו, ע&quot;י דמשה '''בְּחֵילָא דְּהַהוּא מַשְׁכְּנָא עִילָּאָה עַל כֹּלָּא''' שהיא הבינה כמ&quot;ש, ומסיים בזוהר פ' פקודי ואומר: '''וְכַּד אִתְּקַם מַשְׁכְּנָא דִּלְתַתָּא עַל יְדָא דְּמֹשֶׁה, אוּף הָכִי לְעֵילָּא''', פי' על ידא דמשה שהוא בסוד הדעת, וכמו שנפרש. ועם כל זה נבא לפרש דברי ס' הזוהר פ' תרומה (ח&quot;ב קמ&quot;ג ע&quot;ב) ז&quot;ל: '''בְּסִפְרָא דְּאָדָם קַדְמָאָה הֲוָה כְּתִיב בֵּיהּ''', מלבד לפי פשוטו אפשר לומר כי אדה&quot;ר הוא בחכמה, וספרו יהיה ביסוד, היינו ביסוד אבא. וידוע כי יסוד אבא על ידו נעשה בנין המלכות, כמ&quot;ש הכתוב: '''ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ''' (משלי ג, יט). ואפשר שהוא על בחי' יסוד אבא הנכנס בתוך ז&quot;א הנק' תורה שבכתב, וזהו '''הֲוָה כְּתִיב בֵּיהּ''', והיה הדבר נעלם כלא היה, כי אם בכח עד כי יצא לפועל, ולפי פשוטו אפשר לומר כי להיות אדה&quot;ר מצטער על פגם שאירע על חטאו, '''הֶרְאָה לוֹ הב&quot;ה דּוֹר דּוֹר וְדוֹרְשָׁיו''' וכו' (ע&quot;ז ה, א). והתיקון שיהיה בכל דור ודור ועל ספרו כלם נכתבו. והנה כתיב ביה: '''יוֹמָא דְיִתְקָם מַשְׁכְּנָא''', שאז תהיה בנין המלכות, אז '''יִתְּעֲרוּן אֲבָהָן שִׁירָתָא עֵילָּא וְתַתָּא''', הנה האבות הם חג&quot;ת, והעיקר לפי מ&quot;ש בכוונת העמידה, וכן בכוונת השופר, האבות הם תרין פרקין דחג&quot;ת שנכנסים בתוכם נה&quot;י דאו&quot;א ונעשים חב&quot;ד, ואמר שאלו האבות '''יִתְּעֲרוּן שִׁירָתָא עֵילָּא וְתַתָּא''', היינו בינה ומלכות כי על ידי השיר יעלו, כי השיר גורם לכל דבר רוחני לעלות כמ&quot;ש מהר&quot;י סרוק זלה&quot;ה בפי' השירים של שבת, ואפשר שהוא על דרך מה שאמרו בשירה חדשה, כי כשיורדין המוחין אל הגרון שם במקום צר קודם שיתפשטו בגופא, שם היא השירה היוצאת מן הגרון. ואפשר לומר בדרך זה יובן ג&quot;כ כמ&quot;ש במלת '''הָאֵל הַגָּדוֹל''' וכו'. שאז במלת '''הָאֵל''' המוחין דקטנות יורדים אל הגרון, ואח&quot;כ במלת '''הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא''' יורדים בחג&quot;ת וכו', ע&quot;ש בפי' ברכת אבות. וא&quot;כ יאמר '''יִתְּעֲרוּן אֲבָהָן שִׁירָתָא עֵילָּא וְתַתָּא''', שהם בינה ומלכות כמ&quot;ש, ואם נפרש על לאה ורחל בקדש קדשים דבריאה, ואח&quot;כ תכף אנו אומרים: '''שִׁירָה חֲדָשָׁה''', וכן ג&quot;כ אחרי שירדו ג' פרקין עלאין דנה&quot;י דאי' בג' ראשונות דז&quot;א, אז נכנסין מוחין דקטנות כמ&quot;ש, ואפשר שגם שם יש שירה אעפ&quot;י שלא נתפרש בשום מקום כמ&quot;ש, וה' ידריכנו בדרך אמת. והעולה מכל זה כי על ידי משה שהוא ביסוד אבא, וגם הנה הוא בסוד הדעת הנעלם דז&quot;א, על ידו הוקם המשכן ונבנית המלכות, על ידי שהמשיכו האבות שהם פרקין קדמאין דחג&quot;ת דז&quot;א, המשיכו נה&quot;י דאי' ועל ידם נתעוררה השירה עילא ותתא, כמ&quot;ש אח&quot;כ: '''לָאו דְּאִינּוּן מְנַגְּנִין''' אלא שנעשה על ידם, וז&quot;ש בזוהר שהבאנו למעלה: '''וְכַּד אִתְּקַם מַשְׁכְּנָא דִּלְתַתָּא עַל יְדָא דְּמֹשֶׁה, אוּף הָכִי לְעֵילָּא'''. ואמר: '''וּבְגִין כַּךְ אַשְׁכַּחְנָא שִׁי&quot;ן מֵאַתְוָון רַבְרְבָן''' וכו'. כי הנה השי&quot;ן רומזת לג' אבות שיש בה ג' קוים, ואותיות גדולות הם בבינה, ולהיות כי לצורך בנין המלכות כנז' עלו האבות והמשיכו אצלם נה&quot;י דבינה כמ&quot;ש, לפיכך נרמז השיר שהעלה המלכות בשירתה, שהוא שיר השירים העולה מן המלכות אל הת&quot;ת כדי להתייחד על ידו בבינה, היינו שהת&quot;ת מתייחד ממש בבינה, ונכנסים נה&quot;י שלה לתוכו, נרמז כל זה בשי&quot;ן שהוא רמז לאבות כמ&quot;ש, וגם הוא מאתוון רברבן שהם בבינה, והנה צורת השי&quot;ן היא ג' ווי&quot;ן וג' יודי&quot;ן, והג' ווי&quot;ן אפשר לומר שהם סוד ג' קוין ז&quot;א בהיותו ו&quot;ק, והג' יודי&quot;ן כשנעשה בעל י' ספירות. אי נמי ג' ווין כמ&quot;ש. אי נמי ג' ווי&quot;ן של ה' של אלקי אברהם כמבואר בפירוש תפלת ר&quot;ה, וג' יודי&quot;ן הם לג' יודי&quot;ן שבג' אלקי כפי מ&quot;ש בפי' הנ&quot;ל, שהוא רמז לההיא נימא דקוצא דשערי דא&quot;א שהכתה בעורף ז&quot;א, ומכחה יצאו אח&quot;כ המקיפין לחוץ וכו'. ועל כל זה אמר: '''וּבְגִין כַּךְ אַשְׁכַּחְנָא שִׁי&quot;ן מֵאַתְוָון רַבְרְבָן, וְאִלֵּין אִינּוּן דְּקָא אִתְּעָרוּ'''. אפשר לומר מלבד מ&quot;ש כי בעוד שז&quot;א אינו רק ו&quot;ק נקרא ישן, וכאשר נכנסים בו ג' ראשונות אז נאמר: '''וַיִּקַץ כְּיָשֵׁן ה'&lt;nowiki/&gt;''' (תהלים עח, סה). וז&quot;ש: '''וְאִלֵּין אִינּוּן דְּקָא מִתְעָרֵי''', פי' שננערו משנתם, '''לָאו דְּאִינּוּן מְנַגְּנָן''' כמ&quot;ש, '''אֶלָּא דְּאִינּוּן מִתְעָרֵי לְגַבֵּי עֵילָא''' כמ&quot;ש, '''כִּבְיָכוֹל שִׁיר דְּאִינּוּן''' ['''מִתְעָרֵי'''] '''שִׁירִין רַבְרְבָן''', פי' מהר&quot;י קארו זלה&quot;ה בפי' שעשה על פ' הליכות עולם, '''כִּי כְּשֶׁאוֹמֵר כִּבְיָכוֹל ר&quot;ל כ&quot;ב אוֹתִיּוֹת יְכוֹלִים לוֹמַר. אִי נָמֵי''' (תוס' עין יעקב מגילה סי' כ&quot;ט ד&quot;ה כביכול): '''כָּתוּב בַּתּוֹרָה יָכוֹל''' ['''לְאוֹמְרוֹ''']'''. כִּי אָנוּ מֵעַצְמֵנוּ לֹא הָיִינוּ יְכוֹלִים לוֹמַר דָּבָר זֶה''' ע&quot;כ. והנה להיות כי עיקר השירה במלכות היאך אנו אומרים דמתערי אבהן שירתא עילא ותתא, ובאיזה כח היא עולה למעלה, לזה אמר: '''כִּ&quot;בְיָכוֹל''', פי' על ידי כ&quot;ב אותיות היא עולה, וזה על דרך מ&quot;ש בפי' העמידה (פרק ח') ז&quot;ל: '''וְזֶה שֶׁאָמְרוּ בַּזּוֹהַר כִּי י&quot;ש עוֹלָמוֹת הֵם תְּחוֹת עָלְמָא דְּכֻרְסְיָיא, עָלְמָא דְאָתֵי, וּכְבָר הוֹדַעְתִּיךָ פִּי' עָלְמָא דְאָתֵי, שֶׁהִיא הַתְּבוּנָה בְּהִתְלַבְּשׁוּתָהּ תּוֹךְ זְעֵיר שֶׁהוּא תָּמִיד בָּא הַשֶּׁפַע וְנִמְשָׁךְ תּוֹךְ הַזְּעֵיר. וְאָמְנָם הָעִיקָּר הֵם בְּג' רִאשׁוֹנוֹת דְּזְעֵיר, וְאָז הֶאָרָתָם יוֹצֵא לַחוּץ אַחַר כְּלוֹת יְסוֹד בִּינָה אֲשֶׁר בְּחָזֶה דְּזְעֵיר כַּנּוֹדָע''' עכ&quot;ל. ולמעלה מזה אמר: '''כִּי הֵם כ&quot;ב אוֹתִיּוֹת וְנֶחֱלָקוֹת לֹג' חֲלוּקוֹת שֶׁהֵם ג' קַוִּים, ז' אוֹתִיּוֹת לְצַד יָמִין, וְז' לְקַו שְׂמֹאל, וְז' אַחֲרוֹנוֹת לְקַו אֶמְצָעִי, וְהִנֵּה הֵם כָּךְ: א&quot;ב ג&quot;ד ה&quot;ו ז' הֵם בְּחֶסֶד, ח&quot;ט י' כ&quot;ל מ&quot;נ בִּגְבוּרָה, ס&quot;ע פ&quot;צ ק&quot;ר ש&quot;ת בת&quot;ת''' עכ&quot;ל. ואם כן כיון דאבהן אינון מתערי כמ&quot;ש, יצדק מ&quot;ש ג&quot;כ שיר השירים ק&quot;ק שהוא בג' ראשונות, וגם לעילא בבינה שהוא על ידי מה שהמשיכו האבות חג&quot;ת כמ&quot;ש נה&quot;י דאי' ונעשו חב&quot;ד, שמשם נמשכים ש&quot;י עולמות כנז' שהם כ&quot;ב אותיות, וזהו כ&quot;ב־יכול, להמשיך ולהעלות השיר כנז', ומה שנ&quot;ל לדקדק הוא שאמר שהם ז' לכל קו וקו, והנה מצאנו כי באמצעי הם ח', והגם כי יש לדחות כי אי אפשר בלאו הכי, שאין לחלק אות א' לחלקים, מ&quot;מ היכא דאיכא למדרש דרשינן, וכבר אמרנו כי כל זה דרך דרש לא זולת, והנה בדרש א' של תלמידי האר&quot;י זלה&quot;ה בענין האותיות פי' בענין אמ&quot;ש וכו'. כי השי&quot;ן היא ג' קוים והם ג' ראשונות, ולפי מ&quot;ש בענין השי&quot;ן רברבא, כי הג' ווי&quot;ן רמז לז&quot;א בהיותו בעל ו&quot;ק, והג' יודי&quot;ן בהיותו בן י&quot;ס, ובזה יבא הכל על נכון, כי אעפ&quot;י שהשי&quot;ן נמשכת כמנין אות ה' שהם בקו האמצעי, מ&quot;מ רבו יתירא אתוספת לה, שהיא עולה עד ג' ראשונות כמ&quot;ש, ואפשר לפרש לפי דרך זה שי&quot;ר ש' י&quot;ר, השי&quot;ן היא העולה למעלה כמ&quot;ש, ור&quot;י הם י' פעמים כ&quot;א אותיות שעולים ר&quot;י, וצירוף כלם שי&quot;ר, ואמר: '''כִּבְיָכוֹל''' '''שִׁיר דְּאִינּוּן''' ['''מִתְעָרֵי'''] '''שִׁירִין רַבְרְבָן דִּמְמָנָן עַל עָלְמִין כֻּלְּהוּ'''. אפשר עוד לומר כי כיון שנרמז דבר זה באות שי&quot;ן, הנה אמרו במדרש הנעלם בשיר השירים (דף ב' ט&quot;ב) ז&quot;ל: '''שִׁי&quot;ן רַבְרְבָא וְהִיא תִּנְיָינָא מִסֵּיפָא דְּאַתְּוַון דְּאַלְפָא בֵּיתָא, ב' דִּבְרֵאשִׁית רַבְרְבָא, וְהִיא תִּנְיָינָא מִשֵּׁירוּתָא דְּאַלְפָא בֵּיתָא, מַאי טַעְמָא בְּגִין דְּשִׁי&quot;ן רָזָא דִּרְתִיכָא עִילָּאָה, וְעַל דָּא אִיהִי בִּתְלָת סַמְּכִין, דְּהָא אֲבָהָן אִינּוּן רְתִיכָא, וְכָל שִׁיר הַשִּׁירִים רָזָא דִּרְתִיכָא עִילָּאָה אִיהוּ, וּבְגִין כָּךְ שֵׁירוּתָא דִּילֵיהּ שִׁי&quot;ן''' וכו' עכ&quot;ל. וזה שאמר כב־יכול, שנרמז בענין כ&quot;ב אותיות בשירותא ובסופא, וזה ע&quot;י אות שי&quot;ן שהיא רמז אל האבות חג&quot;ת שהם המרכבה, והיא עילאה מצד תרין פרקין קדמאין דחג&quot;ת, ונרמז בשי&quot;ן שהיא כנגד ג' ראשונות כמ&quot;ש, והיא רברבא מצד הבינה, וזהו '''שִׁיר דְּאִינּוּן שִׁירִין רַבְרְבִין דִּמְמַנָּן עַל עָלְמִין כֻּלְּהוּ''', שהם העה&quot;ז שמהם ועל ידם נעשה בנין המלכות הנקרא עה&quot;ז, וגם העה&quot;ב שהם נה&quot;י דתבונה שנקרא עה&quot;ב, שהיא באה בתוך ז&quot;א ועל ידו נתהוה השיר הזה, וזהו '''שִׁירִין רַבְרְבָן''', שהם האבות למעלה שהם '''מְמָנָן עַל עָלְמִין כֻּלְּהוּ''' כמ&quot;ש, שהם ג&quot;כ מ&quot;ש בזוהר [חדש] שיר השירים (דף ד' ט&quot;ב): '''שִׁיר אָדוֹן, שַׂר רִבּוֹן, י' שְׁלִימוּ דְּאִשְׁתַּלִּימוּ מִכֹּלָא'''. פי' שיר בכללו הוא אדון, שהיא המלכות כד אתקשטת במאני דדכורא, כמ&quot;ש בזוהר (ח&quot;ב ל&quot;ח ע&quot;א) על פ' '''אֶת פְּנֵי הָֽאָדוֹן ה'&lt;nowiki/&gt;''' (שמות לד, כג). '''שַׂר רִבּוֹן''' היא הבינה, '''י' שְׁלִימוּ דְּאִשְׁתַּלִּימוּ מִכֹּלָא''', שהם י' ספירות דז&quot;א דאשתלימו מכלא, מכל הפרקין ומכל נה&quot;י דבינה, וזהו ג&quot;כ שאמר אח&quot;כ: '''שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, רִבּוֹן מְמַנָּא עַל כָּל חֵיילִין וּמַשִּׁרְיָין דַּרְגִּין דִּלְתַתָּא''', ויהי' פי' לפי דרך זה, '''שִׁיר הַמַּעֲלוֹת''', שכן עולים הפרקין, ומנה&quot;י נעשו חג&quot;ת, ומחג&quot;ת נעשו חב&quot;ד, ואח&quot;כ '''רִבּוֹן מְמַנָּא''' וכו'. שהם נה&quot;י דבינה כמ&quot;ש, ואומר בזוהר פ' תרומה אח&quot;כ: '''וְתָנִינָן בְּהַהוּא יוֹמָא קָם יַעֲקֹב שְׁלֵימָא וְעָאל בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן בְּחֵידוּ עַל דּוּכְתֵּיהּ''' וכו'. הנה אומרו: '''יַעֲקֹב שְׁלֵימָא''', יפורש על דרך מ&quot;ש בס' אוצרות חיים, בענין '''יַעֲקֹב יַעֲקֹב, בַּתְרָאָה שְׁלִים''' (זח&quot;ג קל&quot;ח ע&quot;א). '''כִּי בַּתְּחִלָּה כְּשֶׁבָּא יַעֲקֹב אָבִינוּ ע&quot;ה לְזֶה הָעוֹלָם הִתְחִיל לְתַקֵּן מַעֲשָׂיו וְעָלָה מַדְרֵיגָה אַחַר מַדְרֵיגָה, וּתְחִלָּה הִשִּׂיג לִהְיוֹת מֶרְכָּבָה לְזֶה יַעֲקֹב הַחִיצוֹן, שֶׁהוּא קַדְמָאָה בְּעֵרֶךְ יאע&quot;ה, כִּי הוּא הַיּוֹתֵר תַּחְתּוֹן וְקָרוֹב אֵלָיו, וְאָז לָא הֲוָה שְׁלִים, ואח&quot;כ עָלָה וְנַעֲשָׂה מֶרְכָּבָה לְיַעֲקֹב הַפְּנִימִי שֶׁבְּתוֹךְ ז&quot;א שֶׁהוּא בָּתְרָאָה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה וְאָז הוּא שָׁלֵם''' וכו' עכ&quot;ל. וז&quot;ש בההוא יומא שנעשה הזווג כנזכר, ונכנסו אלו ההארות שאמרנו תוך ז&quot;א, הנה כאשר נכנסי' ג' פרקין עליונים דאי' בז&quot;א נכנסים ג&quot;כ ג' פרקין תתאין דאבא, ומהארת יסוד אבא יוצא יעקב, וגם אח&quot;כ ע&quot;י הכאת קוצא דשערי יוצאי' ממנו אורות ונגמרה בחי' לאה, אותה הנק' דור המדבר, אשר בעת ההיא היה הזווג עם לאה הנז', כמבואר כל זה בארוכה בס' אוצרות חיים הנז', והנה אז '''קָם יַעֲקֹב שְׁלֵימָא''' כנז' '''וְעָאל בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן''', אם שנפרש גן עדן על לאה הנז' הנק' ג&quot;ע במקומות רבים, וגם נוכל לפרש ג&quot;ע בקבלתו מהארות אי' הנקרא גן, ובהתחברותה עם אבא שהוא עדן נקרא גן עדן, וז&quot;ש '''וְעָאל בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן בְּחֵידוּ''', מצד הבינה שמשם באה השמחה מצד מיתוק הגבורה והיין המשומר אשר הוא משמח, ואמר: '''עַל דּוּכְתֵּיהּ''', שהוא הז&quot;א אשר שם מקומו של יעקב שלימא הנז', היינו בפנימיותו כמ&quot;ש, ואז '''כְּדֵין גִּנְתָּא דְּעֵדֶן שָׁאֲרֵי לְנַגְּנָא''' ע&quot;י היחוד והזווג שנעשה ע&quot;י יעקב בגנתא דעדן, וכמו שנפרש בעה&quot;ו. ובתיקונים תיקון י&quot;ג דף כ&quot;ז ע&quot;ב אמרו ז&quot;ל: '''תִּנְיָינָא בְּשִׁיר,''' '''שָׁר י', וּתְלַת יוּדִי&quot;ן אִינּוּן י' י' י', רֵישָׁא וְסֵיפָא וְאֶמְצָעִיתָא דְאָת א', וְאִינוּן רְמִיזִין בִּשְׁמָא סְתִים דְּאִיהוּ יו&quot;ד ד&quot;י וא&quot;ו ד&quot;י''' עכ&quot;ל. לפי הפשט נראה כי כוונת התיקונים לומר כי שיר הוא בחכמה, וכמ&quot;ש בתחלה: '''קַדְמָאָה בְּאַשְׁרֵי''', שנראה כי כוונתו לומר שהוא בכתר, '''וְתִּנְיָינָא בְּשִׁיר''' שהוא חכמה, מלבד מ&quot;ש למעלה בפ' (פ' כה) '''תְּנוּ לַה' אֱלֹקֵיכֶם כָּבוֹד''', אמנם אם נעמיק הדבר אפשר לפרש ולומר כי כוונתו הוא על מוחא סתימאה שהיא חכמה דאריך וכמו שנפרש. וזה כי הנה פי' הרמ&quot;ז נר&quot;ו על מ&quot;ש בזוהר פ' תולדות (ח&quot;א קל&quot;ה ע&quot;א) על פ' '''אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה''' (קהלת ז, כג). '''כִּי כָּל חָכְמָתוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה הָיְתָה בְּסוֹד מוֹחָא סְתִימָאה''' עכ&quot;ל. ועוד באותו דרוש כתב הרמ&quot;ז נר&quot;ו הנז' ז&quot;ל: '''וְעוֹד רָמַז שֶׁבְּסוֹד הַשִּׁיר הָיָה מַעֲלֶה הַגְּבוּרוֹת לְשָׁרְשָׁם דְּאִיהוּ מוֹחָא סְתִימָאָה, וְלָכֵן הָיָה שְׁלֹמֹה וְשָׁלוֹם בְּיָמָיו, כִּי תַּמָּן דִּינִין מִשְׁתַּכְּכִין''' עכ&quot;ל. ופי' כי בתוכה מתלבש גבורה דעתיק, והיא טלא דבדולחא שאין הדינין נראין בה, והנה כבר הבאנו למעלה מ&quot;ש בפי' האידרא, כי בנה&quot;י דא&quot;ק היו הג' ווי&quot;ן, ואח&quot;כ הג' יודי&quot;ן, ומהם נעשה כל העניינים שהם מא&quot;א ולמטה וא&quot;א בכלל וכו'. ובס' עץ חיים שער ג' ח&quot;א פ&quot;א אמרו: '''כִּי נה&quot;י דא&quot;ק הַנִּקְרָא א&quot;ס בְּכָל מָקוֹם, מִתְלַבְּשִׁים בִּתְלָת רֵישִׁין''', וכפי מה שפירש שם בארוכה היינו '''כִּי הא&quot;ס מִתְלַבֵּשׁ בַּאֲמִיתּוּת בְּרֵישָׁא עִילָּאָה מִכּוּלְּהוּ שֶׁהוּא ע&quot;ק, וְרֵישָׁא תִּנְיָינָא מְקַבֶּלֶת אוֹר הא&quot;ס דֶּרֶךְ מָסָךְ רֵישָׁא עִילָּאָה, וְרֵישָׁא תְּלִיתָאָה מְקַבֶּלֶת דֶּרֶךְ מָסָךְ הַתְּרֵין רֵישִׁין''' וכו' עכ&quot;ל. ועל מ&quot;ש באידרת האזינו ז&quot;ל (זח&quot;ג רפ&quot;ט ע&quot;ב): '''אֲתָר דְּשֵׁירוּתָא אִשְׁתְּכַח הוּא נְהִירוּ דְּחָכְמְתָא'''. פי' שהוא על האי מוחא סתימאה, שמשם מתחיל גילוי האצילות, ולפי כל זה שאמרנו אפשר לפרש דברי התקונים דרך דרש כמו שנזכיר, '''תִּנְיָינָא בְּשִׁיר''', פי' שהוא בחכמה, ויהיה פי' חכמה דאריך שהוא מוחא סתימאה. ופי' ואמר: '''שָׁר י'&lt;nowiki/&gt;''', אם שנפרש כוונתו לומר שהוא שר ושליט על העולמות שתחתיו שהם י&quot;ס, או שנפרש לשון שָׁרֵי שהוא לשון התחלה, שמשם תחלת הגילוי לכל הי' ספירות, אך עיקר הפי' נ&quot;ל דאפשר לומר '''שָׁר י'&lt;nowiki/&gt;''', כי משם התחלת הגילוי לי' א', היינו לאחד מאותם היודי&quot;ן שבנה&quot;י דא&quot;ק, כי אעפ&quot;י כי נה&quot;י דא&quot;ק הנז' הנה הם מתלבשים ברישא עילאה דלא אתיידע, מ&quot;מ שם בתכלית ההעלם, אמנם ממוחא סתימאה ולמטה שם מתחיל להתגלות, וזהו '''שָׁר י'&lt;nowiki/&gt;''', פי' מתחיל להתגלות הי'. ואמר אח&quot;כ: '''תְלַת יוּדִי&quot;ן אִינּוּן''', כמ&quot;ש שהם תלת יודי&quot;ן שבנה&quot;י דא&quot;ק שמהם נעשה כל האצילות. והנה ב[עץ חיים ש&quot;ג] ח&quot;א פ&quot;א הנז' לא פי' היאך מקבל רישא תניינא אור הא&quot;ס דרך מסך רישא קדמאה הנז', ונ&quot;ל כי פי' אותו אח&quot;כ בש&quot;ג ח&quot;ב פ&quot;ג וז&quot;ל: '''וְלָכֵן הוּצְרַךְ הַעַתִּיק יוֹמִין לְהַלְבִּישׁ גַּם אֶת הַדַּעַת שֶׁבּוֹ גּוֹ רֵישָׁא דְּאֲרִיךְ וְנִתְלַבֵּשׁ בְּאֶמְצַע הַכֶּתֶר, וְהַחָכְמָה דְּאֲרִיךְ בְּגוֹ הַהוּא אֲוִירָא דְּיָתֵיב לְגוֹ דְּגוּלְגָּלְתָּא, וְהַקְּרוּמָא הנ&quot;ל מַפְסֶקֶת בֵּין הַאי אֲוִירָא לְמוֹחָא סְתִימָא, כְּדֵי שֶׁתּוּכַל הַמּוֹחָא לִסְבּוֹל''' ('''לְהָכִיל''' צ&quot;ל) '''אוֹר גָּדוֹל דְּהַאי אֲוִירָא דְּעַל גַּבֵּי קְרוּמָא דְּמוֹחָא''' עכ&quot;ל. עוד אמרו בפ&quot;י משער הנזכר בענין תיקון ה&quot;ג קרומא דאוירא, שזה הקרום מבדיל בין חסד וגבורה, דמיון יריעה כעין הרקיע הנטוי בין החסד והגבורה הם כדמיון ב' יודין. ונמצא שלשתם צורת אל&quot;ף כזה: '''א'''. עוד אמרו שם בענין עמר נקי, שהם נו&quot;ה והם רמוזים בגולגלתא ומוחין שבהם חו&quot;ג דעתיק וטמיר תמן, ומתמן נפקי דרך ההוא קרומא שהוא הת&quot;ת, ויוצאים משם הנצח וההוד בבחי' ווי&quot;ן וכו' עכ&quot;ל. העולה מזה כי רישא דלא אתיידע ששם נה&quot;י דא&quot;ק אשר יש בתוכם הג' יודין הנז', הנה היא מאירה ברישא תניינא בין גולגלתא ומוחא ע&quot;י אוירא. פי' קרומא דאוירא שהוא רקיע כעין ו', מבדיל בין חו&quot;ג דעתיק אשר הם מתלבשים בגלגלתא ומוחא, והם בצורת א'. א&quot;כ זהו שאמרו בתיקונים '''שָׁר י'&lt;nowiki/&gt;'''. שמתחיל גילוי הי' בין גלגלתא ומוחא. '''וּתְלַת יוּדִי&quot;ן אִינּוּן''', פי' אעפ&quot;י שאינו מתגלה רק י' א' ע&quot;י אוירא כמ&quot;ש, מ&quot;מ '''תְלַת יוּדִי&quot;ן אִינּוּן''', שהם תלת יודי&quot;ן דנה&quot;י דא&quot;ק כמ&quot;ש, ואח&quot;כ אמר: '''רֵישָׁא וְסֵיפָא וְאֶמְצָעִיתָא דְאָת א'''', פי' רישא וסיפא שהם חו&quot;ג דעתיק שהם ב' יודין, ואמצעיתא שהיא אות ו' דקרומא דאוירא. וזהו דאת א'. ומפני שיש בגלגלתא ומוחא הנז' ג&quot;כ עמר נקי כמ&quot;ש שהם נו&quot;ה בבחי' ווי&quot;ן, לפיכך בא הרמז שלהם באות וא&quot;ו של ס&quot;ג שהוא א' באמצע, רמז לגלגלתא ומוחא ואוירא, וז&quot;ש: '''וְאִינוּן רְמִיזִין בִּשְׁמָא סְתִים דְּאִיהוּ יו&quot;ד ד&quot;י וא&quot;ו ד&quot;י'''. שיש בו ג' יודי&quot;ן וג' ווי&quot;ן עפ&quot;י הדרך שאמרנו, ואעפ&quot;י שאם נחשוב הו' שבתוך הא' יהיו ד', אפשר לומר כי הו' העיקרית המאירה דרך הדעת דעתיק יומין היא הו' של מילוי יו&quot;ד, והו' של קרומא היא הו' שבאמצע האל&quot;ף, וב' ווין של נו&quot;ה של עמר נקי הם הב' ווי&quot;ן שהם מצד הב' יודי&quot;ן של אות א', והנה מ&quot;ש למעלה בתיקוני' תקון כ&quot;א בענין הג' ווי&quot;ן וג' יודי&quot;ן, ואמר שהם משם ע&quot;ב של ויסע ויבא ויט. ופי' שהם הג' ווי&quot;ן והג' יודי&quot;ן שבנה&quot;י דא&quot;ק, אפשר שהוא מסכים עם משז&quot;ל בענין כוונת ק&quot;ש, כי שם ע&quot;ב ישר הפוך ישר הוא בחג&quot;ת, ושם ע&quot;ב כלו ישר הוא בנה&quot;י, ומן התחתון נשפע אל העליון, והוא פשוט ודי בזה. 

ועם מ&quot;ש בפי' התקון הנז' נפרש פי' א' בדברי הזוהר פ' תרומה (ח&quot;ב קמ&quot;ג ע&quot;ב) שהבאנו למעלה: '''אַשְׁכַּחְנָא בְּסִפְרָא דְּאָדָם קַדְמָאָה''', הוא א&quot;ק כמ&quot;ש, וספרו אפשר לומר שהוא ביסוד שלו המתגלה בדעת דעתיק יומין, '''וְהֲוָה כְּתִיב בֵּיהּ''', בסוד היד הכותבת שהיא מכוננת את המלכות, בסוד: '''מִקְּדָשׁ אדנ&quot;י כּֽוֹנְנוּ יָדֶֽיךָ''' (שמות טו, יז). כמו שנפרש. אי נמי בסוד: '''וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא''' (ישעיה טז, ה). שהוא יד ימין, ונפרש על החסד דעתיק יומין שהיא בתוך הגלגלתא ומאירה במוחא סתימאה, כמו שאמרו כי רישא תניינא מאיר דרך רישא תליתאה, וממנה לכל האצילות עד המלכות. והנה בס' הנז' הוה כתיב ביה: '''בְּיוֹמָא דְיִתְקָם מַשְׁכְּנָא''', שאז תהיה בנין המלכות כמ&quot;ש, וזה היה ע&quot;י מרע&quot;ה אשר ע&quot;י הוקם המשכן, וזה להיותו בעלה דמטרוניתא כידוע, ואופן ההקמה היתה ע&quot;י ההוא רוחא דשבק בה בעלה, אשר האי רוחא נמשך לה ע&quot;י תלת אבהן עילאין, וזה בפי' מה שפי' הרמ&quot;ז נר&quot;ו הנז' על מ&quot;ש בזוהר פ' תולדות (ח&quot;א קל&quot;ה ע&quot;ב) על פי' '''מַעְיַן גַּנִּים''' וכו'. הביא דברי האר&quot;י זלה&quot;ה על ענין זה בקצור ז&quot;ל: '''בְּעִנְיַן הַהוּא רוּחָא דְּשָׁבַק בָּהּ בַּעְלָהּ, וְעִנְיָינוֹ וּפֵירוּשׁוֹ בְּקִצּוּר הוּא, דַּע שֶׁמְּקוֹר רוּחַ זֶה הוּא בְּדַעַת דְּעַתִּיק יוֹמִין הַגָּנוּז בֵּין גוּלְגָּלְתָּא וּמוֹחָא, וְהוּא בְּסוֹד אֲוִירָא דַּחֲפֵי עַל מוֹחָא, וּכְבָר יָדַעְתָּ כִּי י&quot;ג תִּיקּוּנֵי רֵישָׁא אִילֵּין דְּאִינּוּן גוּלְגָּלְתָּא, טַלָּא, קְרוּמָא, הֵם מחג&quot;ת דְּעַתִּיק שֶׁהֵם ג' אָבוֹת''' עכ&quot;ל לענייננו. וז&quot;ש: '''בְּיוֹמָא דְיִתְקָם מַשְׁכְּנָא''' שהיא המלכות כמ&quot;ש, '''יִתְּעֲרוּן אֲבָהָן''' שהם נאחזים בג' תיקוני' הנז', שהם חג&quot;ת דעתיק יומין, '''יִתְּעֲרוּן שִׁירָתָא עֵילָּא וְתַתָּא''', פי' עילא בבינה ותתא במלכות, כי ע&quot;י רוח זה נעשית כלי ונכנסי' בה המ&quot;נ, ואז נאמר: '''אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל''' וכו' (במדבר כא, יז). ועשיית כלי זה הוא ג&quot;כ ע&quot;י הבינה שקבלה גם היא מא&quot;א, וכמבואר הכל בדברי האר&quot;י זלה&quot;ה במקומות מפוזרים א' הנה וא' הנה, והעיקר מה שנ&quot;ל שאפשר לומר בקצור על דברי המאמר הנז' וכוונתו במה שנעשה ע&quot;י הקמת המשכן הוא, כי הנה ההתחלה עיקר הכל, וכל שכן בבא הדבר לידי גמר, כמ&quot;ש סוף המעשה מחשבה תחלה. והנה כאשר הוקם המשכן ונעשה הייחוד ע&quot;י מרע&quot;ה, היה דמיון מה שנעשה בכל יום ב'''שִׂים שָׁלוֹם''', ונעשה הכל באותו יום, א&quot;כ יצדק לומר כי האבות העליונים שהם גלגלתא טלא קרומא, חג&quot;ת דעתיק יומין, למעלה עשו התעוררות ראשון שהוא כדי לעשותה כלי כמ&quot;ש בק&quot;ש של לילה, ונבנית המלכות בנין שלם, וגם נתייחדו או&quot;א כנז' בייחוד ק&quot;ש של שחרית, ונעשה היחוד ע&quot;י הקמת המשכן והקרבנות והמצות שנעשו בו ביום, וכיון שנעשה הזווג אז התחילה לומר שירה, וכמ&quot;ש בזוהר חדש פ' חקת (דף פ&quot;ב ט&quot;ב): כי בעת הזווג היא אומרת שירה לעורר הזווג ואומרת ישקני וכו', וכמ&quot;ש ידוייק אומרו: '''יוֹמָא דְיִתְקָם מַשְׁכְּנָא''', ולא אמר כד אתקם משכנא, לרמוז כי כל זה לא נעשה ע&quot;י הקמת המשכן בלבד, רק ע&quot;י המצות והיחודים שנעשו בו ביום, שנטל י' עטרות השנויות בסדר עולם, וכל זה נעשה ע&quot;י מרע&quot;ה שושבינא דמלכא אשר הוא נאחז בדעת הנעלם דז&quot;א וביסוד אבא ג&quot;כ, וכחו יפה להמשיך שפע מתרין מזלין, מזל עליון נוצר, ומהרצון העליון שבז' תקוני רישא כמשז&quot;ל, וכל שכן בהיות אהרן עמו, כי כבר ידוע מעלתו, וכל שכן בהיות כל ישראל עמו, וכלם כוונתם לטובה, כמשז&quot;ל (רש&quot;י): ['''וַיֵּֽלְכוּ'''] '''וַיַּֽעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל''' וכו' (שמות יב, כח). '''לְהַגִּיד שִׁבְחָן שֶׁלֹּא שִׁינּוּ'''. ועל זה נאמר: '''אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ''' וכו' (תהלים קמד, טו). וז&quot;ש בזוהר '''יִתְּעֲרוּן אֲבָהָן שִׁירָתָא עֵילָּא וְתַתָּא''' כמ&quot;ש, ואמר אח&quot;כ ז&quot;ל: '''אַשְׁכַּחְנָא שִׁי&quot;ן מֵאַתְוָון רַבְרְבָן''' וכו'. אפשר לומר כי הוא רמוז לג' יודי&quot;ן וג' ווי&quot;ן דנה&quot;י דא&quot;ק שאמרנו, ונעשו אות א' כאשר נתלבשו בדעת עתיק יומין אשר האיר בין גולגלתא למוחא ששם יש גולגלתא, טלא, קרומא, שהם ג' אבות שנרמזו באות שי&quot;ן כידוע, וגם זה אפשר לומר שהוא רמוז במדרש הנעלם של שיר השירים שהבאנו למעלה: '''שִׁי&quot;ן רַבְרְבָא וְהִיא תִּנְיָינָא מִסֵּיפָא דְּאַתְּוַון דְּאַלְפָא בֵּיתָא, ב' דִּבְרֵאשִׁית רַבְרְבָא, וְהִיא תִּנְיָינָא מִשֵּׁירוּתָא דְּאַלְפָא בֵּיתָא''', מלבד מ&quot;ש למעלה אפשר לדקדק מה הוא הדמיון לשי&quot;ן דשיר השירים עם ב' דבראשית. ומה רמז באומרו: '''תִּנְיָינָא מִסֵּיפָא דְּאַתְּוַון''', וכן '''ב' תִּנְיָינָא מִשֵּׁירוּתָא דְּאַתְּוַון'''. והנה בענין '''וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵֽׁת''' (בראשית ה, ג). אמרו ז&quot;ל (זח&quot;א נ&quot;ו ע&quot;א): '''כִּי הִתְחִילוּ הָאוֹתִיּוֹת לְהִתָּקֵן לְמַפְרֵעַ אַחֲרֵי שֶׁנִּתְקַלְקְלוּ בְּחֵטְא אדה&quot;ר, וְלֹא נִגְמְרוּ לְהִתָּקֵן רַק עַד שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַר סִינַי''' עכ&quot;ל. והנה בבריאת העולם עלו האותיות ממטה למעלה כנראה מס' הזוהר (בהקדמה דף ב' ע&quot;ב). ואפשר לומר כי הטעם הוא כי בתחלה היה עולם התהו, וכשבא עולם התיקון נתקן בסדר, והיה ראוי להיות נברא בא', אלא שנברא בב' מן הטעם שאמרו שם בזוהר הנזכר ומן הטעמים שאז&quot;ל במדרש, ומלבד זה ג&quot;כ לרמוז אל החכמה שבה התחילו ההארות להתגלות, כמ&quot;ש בפי' בתחילת ס' הפליאה, כי לכך נכתב בראשית ולא אראשית, להיות האצילות מן החכמה, ומלת ב' מורה על החכמה וכו'. והנה חכמה זו היא מוחא סתימאה, ועליה אמר הכתוב: '''כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ''' (תהלים קד, כד). והנה כבר אמרנו שבבריאת העולם עלו למפרע ונתקנו, ובב' נברא העולם. כן עתה שנעשה התקון מלמטה למעלה, ובפרט עתה על ידי השיר העולה מלמטה כמ&quot;ש, נעשה ע&quot;י התקון שהיא ג&quot;כ במוחא סתימאה שהיא חכמה כמ&quot;ש, שהרי אמרו בענין תשר&quot;ק באידרא [רבה] (ח&quot;ג קכ&quot;ח ע&quot;ב): '''תָּי&quot;ו רָשִׁים רְשִׁימוּ לְעַתִּיק יוֹמִין'''. ואמר אח&quot;כ: '''מַאי טַעְמָא בְּגִין דְּשִׁי&quot;ן רָזָא דִּרְתִיכָא עִילָּאָה''', שהם חג&quot;ת דעתיק יומין המתלבשים בגולגלתא ומוחא דאריך וקרומא דאוירא שביניהם, ואמר: '''וְעַל דָּא אִיהִי בִּתְלָת סַמְּכִין''', שהיא סוד הו' שבין האל&quot;ף, וגם ב' ווי&quot;ן של מילוי וא&quot;ו של ס&quot;ג, כמו שאמרנו למעלה שהיא הו' של קרומא שבאמצע האל&quot;ף, וב' ווי&quot;ן של עמר נקי שהם מתחברים עם חג&quot;ת שבמוחא סתימאה וגולגלתא כנז', ואמר: '''דְּהָא אֲבָהָן אִינּוּן רְתִיכָא''', פי' שהם האבות שהם בחג&quot;ת דע&quot;י הם מרכבה לג' יודי&quot;ן שהם מתלבשים בחב&quot;ד שעליהם ומאירים בהם, והשי&quot;ן רמז אל האבות, ובא הרמז בתחלת שיר, '''שִׁיר הַשִּׁירִים רָזָא דִּרְתִיכָא עִילָּאָה''', ולפי מ&quot;ש ז&quot;ל כי רזא הוא ביסוד וגם הוא בחסד, וזה בסוד יהי או&quot;ר, יהי ר&quot;ז. יהי' פי' על האי אוירא, שהוא דעת דעתיק יומין שיש בתוכו יסוד דא&quot;ק, והוא מתגלה בין גלגלתא ומוחא, ומשם מאיר לרתיכא עילאה חג&quot;ת דעתיק יומין. ונחזור לדברי פי' הזוהר פ' תרומה שאומר: '''אַשְׁכַּחְנָא שִׁי&quot;ן מֵאַתְוָון רַבְרְבָן''', שהוא ליודי&quot;ן ווי&quot;ן כמ&quot;ש, וגם לרתיכא עילאה כמ&quot;ש, ואמר: '''וְאִלֵּין אִינּוּן דְּקָא אִתְּעָרוּ, לָאו דְּאִינּוּן מְנַגְּנִין אֶלָּא דְּאִינּוּן מִתְעָרֵי לְגַבֵּי עֵילָא''', '''כִּבְיָכוֹל שִׁיר דְּאִינּוּן''' '''שִׁירִין רַבְרְבָן דְּאִינּוּן מְמָנָן עַל עָלְמִין''' ['''כֻּלְּהוּ'''], פי' אלו האבות העליונים שהם חג&quot;ת דעתיק יומין, גולגלתא טלא קרומא שהם מתעוררים על ידי הדעת דעתיק יומין, שממנו בא התעוררות של ההוא רוחא על ידי שלשה ע&quot;ב, אומר עתה '''לָאו דְּאִינּוּן מְנַגְּנִין'''. שהרי לא נגמר הזווג על ידם, רק הנה הכנה לעשות אותה כלי כמ&quot;ש, וגם נוכל לומר '''לָאו דְּאִינּוּן מְנַגְּנִין''', שהרי שם אין אמר ואין דברים רק התעוררות בלבד, '''אֶלָּא דְּאִינּוּן מִתְעָרֵי לְגַבֵּי עֵילָא''', כמ&quot;ש שעל ידם נגמר אח&quot;כ הזווג בשים שלום. ועוד נוכל לומר שהכל הוא בהמשך א', '''דְּאִינּוּן מִתְעָרֵי לְגַבֵּי עֵילָא כִּבְיָכוֹל''' וכו', פי' האבות הנז' הם מתעוררי' לגבי עילא כ&quot;ביכול, כ&quot;ב אותיות שבהם נבראו כל העולמות, היינו שמהם נעשו הכלים של כל העולמות, וא&quot;כ ע&quot;י התעוררות שהוא הרוח הנמשך מאבהן הנז' יכולים על ידם לעלות הכ&quot;ב אתוון שבמלכות ושבבינה, '''לְגַבֵּי עֵילָא''' עד כ&quot;ב אותיות שבא&quot;ק, וזה ע&quot;י השיר, שי&quot;ן רברבא שהוא חיבור היודי&quot;ן והווי&quot;ן הנז' בדעת דעתיק יומין כמ&quot;ש, ועל ידו עולה ההתעוררות למעלה למעלה, וזהו '''שִׁיר דְּאִינּוּן שִׁירִין רַבְרְבָן דְּאִינּוּן מְמָנָן עַל עָלְמִין כֻּלְּהוּ''', כמ&quot;ש כי עתיק יומין נקרא רבון העולמי' שהוא ממונה על העולמות שתחתיו, ואדון עליהם בכח א&quot;ס ב&quot;ה המאיר בתוכו, '''וְתָנִינָן בְּהַהוּא יוֹמָא קָם יַעֲקֹב שְׁלֵימָא וְעָאל בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן''' וכו'. מלבד מ&quot;ש אפשר לומר כאשר ניתן טעם למה על ידי מ&quot;ש קם יעקב שלימא בשתי בחינותיו כמ&quot;ש, אפשר לומר כי ע&quot;י קבלת הז&quot;א מדעת דעתיק יומין שהוא אוירא דכייא כמ&quot;ש לעיל, והנה הדעת הזה ביארנו במקום אחר שהוא משז&quot;ל במדרש הנעלם פ' וירא (ח&quot;א קי&quot;ח ע&quot;ב), שהשיגו בני אדם דעה שלימה, שהוא הדעת הזה, ונק' שלימה שלא היה בו לא ביטול ולא שבירה לא בפנים ולא באחור, והנה עי&quot;ז הדעת מקבלים הארה או&quot;א, ומתגלה ג&quot;כ הדעת העליון דז&quot;א הנעלם, ובזה מקבל הארה יעקב אבינו ע&quot;ה בשתי בחינותיו, וזהו '''קָם יַעֲקֹב שְׁלֵימָא''' בשתי בחינותיו כמ&quot;ש למעלה, '''וְעָאל בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן בְּחֵידוּ עַל דּוּכְתֵּיהּ''' כמ&quot;ש למעלה, ואמר: '''כְּדֵין גִּנְתָּא דְּעֵדֶן שָׁאֲרֵי לְנַגְּנָא''', שכיון שנעשה הייחוד והזווג ע&quot;י יעקב, '''כְּדֵין שָׁאֲרֵי לְנַגְּנָא''', כמ&quot;ש לעיל: שבעת הייחוד והזווג הנה היא משוררת והיא אומרת ישקני, כמ&quot;ש לעיל מ&quot;ש בזוהר חדש פ' חקת (דף פ&quot;ב ט&quot;ב), ואמר: '''כְּדֵין גִּנְתָּא דְּעֵדֶן''' וכו' '''וְכָל אִינּוּן בּוּסְמִין דְּגִנְתָּא''' וכו'. אפשר לפרש שהם הנשמות של הצדיקי' שבגן עדן שהם ראשי בשמים בודאי, שנותנים ריח מעשיהם לפני הב&quot;ה, ולפי מה שנפרש בפ' '''נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם''' וכו' (שה&quot;ש ד, יד). כי ראשי בשמים הם ז' מיני בוסמין, שהם ז' תיקוני עתיק יומין אשר שם ז' אותיות אדי&quot;ד יד&quot;ו. והם ראשי בשמים שמהם נתהוו שבעה שמות המרגלא, והם בבריאה דתמן אימא מקננא שהוא גן עדן עליון, וכלהו '''שָׂאֲרוּ לְנַגְּנָא''' ע&quot;י שנתייחד יעקב שלימא בגן עדן כמ&quot;ש, וז&quot;ש: '''מַאן גָּרִים שִׁירָתָא וּמַאן אָמַר לָהּ, הֲוֵי אֵימָא דָּא יַעֲקֹב'''. פי' מי הגורם שתאמר שירה זו במלכות ובבינה ג&quot;כ, או רחל ולאה כמ&quot;ש, '''וּמַאן אָמַר לָהּ, הֲוֵי אֵימָא דָּא יַעֲקֹב''', כי כמו שהיא משוררת ואומרת ישקני וכו'. כמו כן אף הוא ישיב אמריו אליה, וכמשז&quot;ל כי בשיר השירים היא מקלסת אותו והוא מקלס אותה, וסיים ואמר: '''דְּאִלְמָלֵא אִיהוּ לָא עָאל בְּגִּנְתָּא לָא אָמַר גִּנְתָּא שִׁירָתָא''', נ&quot;ל דאפשר לומר כי אעפ&quot;י שנכנסו הרבה הארות כמ&quot;ש, וגם ירדה שכינה למטה ולא היתה שמחה לפניו ית' מיום שנברא העולם כיום שהוקם המשכן, מ&quot;מ עיקר השמחה והשירה הוא מפני הזווג, וכמו שאמרו במדרש חזית (שהש&quot;ר א, לא) על '''נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ''' (שה&quot;ש א, ד). וכן מ&quot;ש לעיל שהובא בזוהר חדש פ' חקת ז&quot;ל (דף פ&quot;א ט&quot;ד): '''קב&quot;ה וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִיקְרוּן דּוֹדִים הֲדָא הוּא דִכְתִיב: שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים, בְּגִין כָּךְ שִׁיר יְדִידוֹת''' (תהלים מה, א). '''דָּא מְשַׁבְּחָא לְדָא וְדָא מְשַׁבְּחָא לְדָא, וּכְמָה דְהָתָם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שְׁרָאת בְּתוּשְׁבַּחְתָּא, דְּהָכֵי אִתְחֲזֵי דִּכְתִיב: יִשָׁקֵנִי, אוּף הָכָא הִיא שְׁרִיאַת לְשַׁבָּחָא לְמַלְכָּא''' עכ&quot;ל. וז&quot;ש: '''כְּדֵין גִּנְתָּא דְּעֵדֶן שָׁאֲרֵי לְנַגְּנָא''' וכו', '''דְּאִלְמָלֵא אִיהוּ לָא עָאל בְּגִּנְתָּא''' ונעשה הזווג, '''לָא הֲוָה אָמַר גִּנְתָּא שִׁירָתָא''' כמ&quot;ש. והנה הארכנו בפי' דברי הזוהר הנז'. וכבר אמרנו כי כל זה דרך דרש כפי מעט הקדמות שבידינו, ומסקנא דמילתא העולה מכל מה שכתבנו, כי אעפ&quot;י ש'''עַל הֶהָרִים''' בשביל ההרים, '''אֶשָּׂא בְכִי וָנֶהִי''', שנתנגפו רגליהם בהרי נשף וירדו אל הקליפות בעוה&quot;ר, ונחרבו נאותיו ובתי מדרשיו של יעקב, והעולה על הכל בית קדשנו ותפארתנו, וכלם נהפכו לקינה, וכן ההרים שהם תלמידי חכמים וראשי ישיבות, ועל כלם י' אבירי ישראל הרוגי מלוכה, '''וְנְאוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב''' הם הנשמות וכל אינון נטיען דבג&quot;ע '''נֶהְפְּכוּ לְקִינָה''', והאבות ג&quot;כ כמ&quot;ש למעלה, מלבד ג&quot;כ שהגיע הפגם עד גבהי מרומים, כב-יכול עד היודי&quot;ן והווי&quot;ן שבנה&quot;י דא&quot;ק שנסתלקו ונהפכו לקינה, וזה גרם כי הייחוד לא היה פנים בפנים וכמ&quot;ש, זאת תהיה נחמתנו כי ע&quot;י שיר השירים יצאו מתוך הקליפות, וגם ע&quot;י שיר השירים כנז' ישירו האבות ויעוררו שיר חדש, וגם הג&quot;ע וכל אינון בוסמין, והנשמות של צדיקים שבג&quot;ע '''יִתְּעֲרוּן שִׁירָתָא''', והשיר הזה יעוררו אותו על ידי שיהיה הייחוד והזווג למעלה פנים בפנים, וזה יהיה על ידי שיאירו היודי&quot;ן והווי&quot;ן אשר יתגלו ע&quot;י שי&quot;ן רברבא, ויאירו דרך קוים כתקונם, ותתגלה הארתם ברישא דלא אתיידע, ואח&quot;כ בכל האצילות ע&quot;י הדעת דעתיק יומין אשר יהיה מאיר באבות העליונים, חג&quot;ת דע&quot;י שהם גולגלתא, טלא דבדולחא, וקרומא דאוירא, ומהם ימשך אל המלכות ההוא רוחא דיהיב בה בעלה, ותעשה כלי ותהיה ראויה אל הזווג ותתייחד עם הז&quot;א, ויתייחדו יעקב ורחל ולאה פנים בפנים, ואז ירונו יושבי סלע ומראש הרים יצווחו, ששון ושמחה ישיגו במהרה בימינו אמן. אכי&quot;ר ובילא&quot;ו:</text>
      <sha1>s4uefwd39p7puvqh0kp6n4ft3bz76if</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087900</id>
      <parentid>3087759</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T09:17:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <origin>3087900</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="91706" sha1="cgbm66mz8mmdlbhbbzajl78c35u4gwh" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|רפואה למכה|פתיחתא דאיכה רבתי|לג|לד|לה|}}
== ל&quot;ד ==
'''&lt;big&gt;עַל הֶהָרִים אֶשָֹּׂא בְכִי וָנֶהִי&lt;/big&gt;''' וגו' (ירמיה ט, ט). '''&lt;big&gt;שְׁלשָׁה דְבָרִים צִוָּה נְבוּכַדְנֶצַּר אֶת נְבוּזַרְאֲדָן עַל יִרְמְיָהוּ, קָחֶנּוּ וְעֵינֶיךָ שִׂים עָלָיו&lt;/big&gt;''' (ירמיה לט, יב). '''&lt;big&gt;עָלָיו וְלֹא עַל אוּמָּתוֹ. וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה רָע, לוֹ לֹא תַעֲשֶׂה אֲבָל עִם אוּמָּתוֹ עֲשֵׂה כִּרְצוֹנְךָ לְרָעָה. כִּי כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אֵלֶיךָ כֵּן עֲשֵׂה עִמּוֹ, וְלֹא לְאוּמָּתוֹ. וְהָיָה יִרְמְיָהוּ רוֹאֶה כַּתְּ שֶׁל בַּחוּרִים נְתוּנִין בְּקוֹלָרִין וְנוֹתֵן אֶת רֹאשׁוֹ עִמָּהֶם וּנְבוּזַרְאֲדָן בָּא וּמַעֲבִירוֹ מֵהֶן, וְחוֹזֵר וְרוֹאֶה כַּתְּ שֶׁל זְקֵנִים שְׁלוּלִים בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת וְנוֹתֵן אֶת צַוָּארוֹ עֲלֵיהֶם וּבָא נְבוּזַרְאֲדָן וּמַעֲבִירוֹ מֵהֶן, אָמַר נְבוּזַרְאֲדָן לְיִרְמְיָהוּ, חֲזֵי חַד מִן תְּלַת מִילִין אִית בָּךְ, אוֹ נְבִיא שֶׁקֶר אַתָּה, אוֹ מְבַעֵט בְּיִסּוּרִין אַתְּ, אוֹ שׁוֹפֵךְ דָּמִים אַתְּ&lt;/big&gt;''' וכו' ע&quot;ש.

['''&lt;big&gt;אוֹ נְבִיא שֶׁקֶר אַתָּה, שֶׁכָּל הָדֵין שְׁנַיָּיא אַתְּ מִתְנַבֵּא עַל הֲדָא קַרְתָּא דְּהִיא חָרְבָה, וְכַדּוּ דְּחָרְבָה נַפְשָׁךְ בְּאִישָׁה עֲלָךְ סַגִּיא. אוֹ מְבַעֵט בְּיִסּוּרִין אַתְּ, דַּאֲנָא לֵית אֲנָא בָּעֵי לְמֶעֱבַד בִּישָׁא, וְאַתְּ בָּעֵי לְמֶעֱבַד לָךְ בִּישָׁא, לְמֵימַר לֵית יִסּוּרַיָא חֲשִׁיבִין עָלַי מִידֵי. אוֹ שׁוֹפֵךְ דָּמִים אַתְּ, דְּמַלְכָּא פַּקִּיד לִי עֲלָיךְ סַגִּי בְּדִיל דְּלָא לְמֶעֱבַד לָךְ בִּישָׁא, וְאַתְּ בָּעֵי לְמֶעֱבַד בִּישָׁא בְּגִין דְּיִשְׁמַע מַלְכָּא וְיִקְטְלוּנֵיהּ לְהַהוּא גַבְרָא. וּבַסּוֹף אָמַר לוֹ, אִם טוֹב בְּעֵינֶיךָ בֹּא וְאָשִׂימָה עֵינִי עָלֶיךָ, וְלֹא קִבֵּל עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה, עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַגְּבוּרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת ה'&lt;/big&gt;''' ('''לֵאמֹר''') '''&lt;big&gt;אַחַר שַׁלַּח נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים אֶת יִרְמְיָהוּ וְהוּא אָסוּר בָּזִקִּים&lt;/big&gt;''' (ירמיה מ, א). '''&lt;big&gt;מֶה הָיָה אוֹתוֹ הַדָּבָר, אֶלָּא שֶׁאָמַר לוֹ, יִרְמְיָה, אִין אַתְּ יָתֵיב הָכָא, אֲנָא אָזֵיל עִמְּהוֹן, וְאִין אַתְּ אָזֵיל עִמְּהוֹן, אֲנָא יָתֵיב הָכָא. אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִין אֲנָא אָזֵיל עִמְּהוֹן מָה אֲנָא יָכֵיל מְהַנֵּי לְהוֹן, אֶלָּא יֵיזוֹל מַלְכְּהוֹן בָּרְיְיהוֹן עִמְּהוֹן, דְּהוּא יָכוֹל מְהַנֵּי לְהוֹן סַגְיָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אַחַר שַׁלַּח נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים אֶת יִרְמְיָהוּ וְהוּא אָסוּר בָּזִקִּים, אָמַר רַבִּי אַחָא כִּבְיָכוֹל הוּא וְהוּא אָסוּר בָּזִקִים. וְדִכְוָתֵיהּ כְּתִיב: וַאֲנִי בְּתוֹךְ הַגּוֹלָה&lt;/big&gt;''' (יחזקאל א, א). &lt;big&gt;'''עַד הֵיכָן הָיְתָה נְבוּאָתוֹ שֶׁל יִרְמְיָהוּ, רַבִּי יַעֲקֹב וְרַבִּי אַבָּא, וְאִית דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹחָנָן, חַד אָמַר עַד''': '''מְזָרֵה יִשְׂרָאֵל יְקַבְּצֶנוּ'''&lt;/big&gt; (ירמיה לא, ט). &lt;big&gt;'''וַחֲרִינָא אֲמַר עַד''': '''וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם'''&lt;/big&gt; (שם טז)].

בכאן אין בו שום פתיחה, ואפשר שהוא מחובר עם מה שלמעלה שאמר: '''וְכֵיוָן שֶׁנֶּחְרַב הַבַּיִת אָז נִתְקַיֵּם: וַיְהִי לְאֵבֶל כִּנּוֹרִי''' וכו'. ועתה הוסיף כי לא די זה לישב בשב ואל תעשה שלא לחול בכרמים, אלא שאפילו אם אצא השדה הנה '''עַל הֶהָרִים''' וכו'. והענין כמו שנפרש (שה&quot;ש א, יז) בפ' '''פֵּרְשָׂה צִיּוֹן בְּיָדֶיהָ''' (איכה א, יז). (איכ&quot;ר א, נב): '''לְשֶׁעָבַר הָיִיתִי מְהַלֶּכֶת וְהָאִילָנוֹת עַל רֹאשִׁי וְעַכְשָׁיו תְּלוּיָה לַשֶּׁמֶשׁ''' עכ&quot;ל. והטעם כי דרכי ציון אבלות ושוממות, וכל עובר עליהם ישום וישרוק באמר על מה עשה ה' ככה, כי הארץ אשר היתה כגן עדן עתה מדבר היתה וארץ שממה, באופן כי במקום גילה אשר אמרתי אלכה וירוח לי, שם תהא רעדה ובכיה על צרותי כי רבו, וזהו שאמר הכתוב: '''עַל הֶהָרִים''' וכו'. כלומר אם אלכה לי על ההרים '''אֶשָֹּׂא בְכִי וָנֶהִי''', והנה המדרש מדקדק אומרו: '''עַל הֶהָרִים''' שהיל&quot;ל בהרים אשא וכו'. וגם מ&quot;ש: '''עַל הֶהָרִים אֶשָֹּׂא בְכִי וָנֶהִי''' ולא במישור, ולפיכך לתרץ זה מביא המעשה של נבוזראדן עם ירמיהו כמ&quot;ש במדרש. ואמר כי '''בַּחֲזָרָתוֹ הָיָה מוֹצֵא אֶצְבָּעוֹת מְקוּטָּעִין וּמוּשְׁלָכִין''' וכו'. וזה היה דוקא בהרים ולא במישור, כי בדרך ישר לא יכשלו בה. אמנם כאשר נרצה לתת טעם למה '''כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה כַּתְּ שֶׁל בַּחוּרִים נְתוּנִים בְּקוֹלָרִין הָיָה נוֹתֵן רֹאשׁוֹ עִמָּהֶם, כַּת שֶׁל זְקֵנִים שְׁלוּלִים בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת נוֹתֵן צַוָּארוֹ עֲלֵיהֶם''', מלבד לפי פשוטו, שהוא להצטער עמהם אפשר לומר שהוא מסכים עם מ&quot;ש למעלה (פ' כד): '''אָמַר משֶׁה לְיִרְמְיָהוּ לֵךְ לְפָנַי וְאֵלֵךְ וַאֲבִיאֵם וְאֶרְאֶה מִי מַנִּיחַ יָדוֹ עֲלֵיהֶם''' וכו', '''מִיָּד הָלַךְ משֶׁה וְיִרְמְיָהוּ לְפָנָיו''' וכו'. ופי' למעלה שאפשר לומר כי ירמיהו עשה יחוד וכיוצא בזה ועי&quot;ז נתלבשה נשמת מרע&quot;ה בירמיהו בסוד העיבור כידוע, וזהו: '''הָלַךְ משֶׁה וְיִרְמְיָהוּ לְפָנָיו''' וכמ&quot;ש לעיל. ועתה אומר כי היה ירמיהו משתתף עמהם אולי בזה ינצלו מצרותיהם, אמנם לא הועיל כלום בתקנה זו, כמ&quot;ש למעלה: '''יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה גְּזֵרָה הִיא מִלְּפָנַי'''. וז&quot;ש: '''שְׁלשָׁה דְבָרִים צִוָּה נְבוּכַדְנֶצַּר''' וכו'. '''קָחֶנּוּ וְעֵינֶיךָ שִׂים עָלָיו,''' ['''עָלָיו'''] '''וְלֹא עַל אוּמָּתוֹ''' וכו', עד '''וְלֹא קִבֵּל עָלָיו, עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַגְּבוּרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת ה'''' (לֵאמֹר) '''אַחַר שַׁלַּח נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים אֶת יִרְמְיָהוּ וְהוּא אָסוּר בָּזִקִּים''' (ירמיה מ, א). '''מֶה הָיָה אוֹתוֹ הַדָּבָר, אֶלָּא אָמַר לוֹ: אִין אַתְּ יָתֵיב הָכָא אֲנָא אָזֵיל עִמְּהוֹן, וְאִין אַתְּ אָזֵיל עִמְּהוֹן אֲנָא יָתֵיב הָכָא'''. ['''אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִין אֲנָא אָזֵיל עִמְּהוֹן מָה אֲנָא יָכִיל מְהַנֵּי לְהוֹן, אֶלָּא יֵיזִיל מַלְכְּהוֹן בָּרְיְיהוֹן עִמְּהוֹן דְּהוּא יָכוֹל מְהַנֵּי לְהוֹן סַגְיָא'''], '''הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אַחַר שַׁלַּח נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים אֶת יִרְמְיָהוּ וְהוּא אָסוּר בָּזִקִּים. אָמַר רַבִּי אַחָא כִּבְיָכוֹל הוּא''' ['''וְהוּא'''] '''אָסוּר בָּזִקִים. וְדִכְוָותֵיהּ כְּתִיב: וַאֲנִי בְּתוֹךְ הַגּוֹלָה''' (יחזקאל א, א). ובילקוט מביא לשון הפסיקתא קרוב למ&quot;ש במדרש זה, ובסוף כתב וז&quot;ל: '''נָטְלוּ הַגָּלִיּיוֹת עֵינֵיהֶם וְרָאוּ אֶת יִרְמְיָהוּ שֶׁפֵּירַשׁ מֵהֶם, גָּעוּ כֻּלָּם בִּבְכִיָּה, אָמְרוּ לוֹ רַבֵּינוּ יִרְמְיָהוּ הֲרֵי אַתָּה מַנִּיחֵנוּ, שָׁם בָּכוּ שֶׁנֶּאֱמַר: עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ''' וכו'. וזה דומה למה שאמר למעלה גבי מרע&quot;ה שאומר: '''מִיָּד גָּעוּ כֻּלָּם בִּבְכִיָּה''' וכו'. והנה בכאן בפסיקתא אומר: '''אָמְרוּ לוֹ רַבֵּינוּ יִרְמְיָה''' וכו'. לא מצינו בשום א' מהנביאים שהזכירוהו רז&quot;ל בשום מקום בלשון רבינו זולתי מרע&quot;ה, וירמיהו ג&quot;כ לא נזכר במקום אחר בלשון זה. אלא אפשר לומר שבא לרמוז מ&quot;ש שנתלבשה בו נשמת מרע&quot;ה אשר הוא רבן של כל ישראל כידוע, ולפיכך אמרו: '''רַבֵּינוּ יִרְמְיָהוּ''', לרמוז שהוא רבינו מרע&quot;ה וג&quot;כ ירמיהו. ובזה מדוייק אומרו: '''נָטְלוּ הַגָּלִיּיוֹת אֶת עֵינֵיהֶם'''. שאינו דבר הנראה רק ע&quot;י הסתכלות בהיות האדם נושא את עיניו ומסתכל יפה. אמר עוד במדרש: '''עַד הֵיכָן הָיְתָה נְבוּאָתוֹ שֶׁל יִרְמְיָהוּ, ר' יַעֲקֹב ור' אַבָּא. וְאִית דְּאָמְרֵי ר' אֱלִיעֶזֶר ור' יוֹחָנָן. עַד מְזָרֶה יִשְׂרָאֵל יְקַבְּצֶנּוּ, וַחֲרִינָא עַד וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם''' עכ&quot;ל. על כרחין צ&quot;ל כי כוונת המדרש לומר עד היכן היתה נבואתו באותה שעה, דאם לא כן מקרא מלא הוא בסוף ירמיהו: '''עַד הֵנָּה דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ''' (ירמיה נא, סד). אלא סברא הוא שלא הניחם בפחי נפש והלך לו, ולפיכך שואל: '''עַד הֵיכָן נְבוּאָתוֹ''' וכו', כלומר עד היכן הגיעו התנחומים שניחם את ישראל כשהניחם, ועל זה פליגי בה וכו', ואע&quot;ג כי פ' '''הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ''' (ירמיה מ, א). הוא הרבה אחר פ' '''מְזָרֵה יִשְׂרָאֵל'''. ופ' '''וְיֵשׁ תִּקְוָה''' וכו' (ירמיה לא, ט־טז). מ&quot;מ אין מוקדם ומאוחר. אמנם טעם מחלוקתם הוא דומה ג&quot;כ למ&quot;ש המדרש למעלה: '''אָמַר לָהֶם משֶׁה בָּנַי לְהַחֲזִיר אֶתְכֶם אִי אֶפְשָׁר שֶׁכְּבָר נִגְזְרָה גְּזֵרָה, אֶלָּא הַמָּקוֹם יַחֲזִיר אֶתְכֶם בִּמְהֵרָה'''. ודומה לזה ג&quot;כ כאן '''אָמַר לָהֶם: מְזָרֵה יִשְׂרָאֵל יְקַבְּצֶנוּ''', ויחזיר אותם במהרה ובזה קבלו ניחומין. וחד אמר: '''עַד''' '''וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ''' וכו'. וכבר הארכנו למעלה במקומו בענין בכיית רחל וסיפור טענתה לפני המקום ב&quot;ה בטענה ניצחת, עד כי '''נֶעְתַּר לְקוֹלָהּ וְאָמַר לָהּ מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי''' וכו' עד '''וְשָׁבוּ בָּנִים לִגְבוּלָם'''. ומלבד זה יש בפ' ושבו בנים לגבולם נחמה יתירה, שהוא אומר בפי' שישובו לארץ ישראל איש לעירו ואיש אל אחוזתו. ונוכל לפרש ג&quot;כ '''עַד הֵיכָן נְבוּאָתוֹ שֶׁל יִרְמְיָה''', כלומר עד מתי יהיו ויאריכו להתקיים הדברים הרעים שהם עיקר נבואתו של ירמיהו, '''חַד אָמַר עַד מְזָרֶה יִשְׂרָאֵל יְקַבְּצֶנּוּ''', כי כאשר יתחיל קבוץ גליות אז אעפ&quot;י שאח&quot;כ אפשר שתהיה מלחמת גוג ומגוג ודברים אחרים, מ&quot;מ כיון שכבר התחילה הגאולה לא ירגישו ישראל שום צער ויקבלו הכל מאהבה, '''וְחַד אָמַר עַד וְשָׁבוּ בָּנִים לִגְבוּלָם''', שישובו כל א' לעירו ולאחוזתו ויהיו ג&quot;כ נטועים בארץ כשורות הכרם כמ&quot;ש ז&quot;ל. ואז יתקיים מקרא שכתוב: '''לֹא יִשָּׁמַע עוֹד חָמָס בְּאַרְצֵךְ''' וכו' (ישעיה ס, יח). ואם נפרש על ענין הנשמות, הנה אמרו בס' הגלגולים כי מלבד מ&quot;ש כי בעון אדה&quot;ר נתערבו טוב ברע ורע בטוב, הנה מלבד זה נתערבו בחי' נשמות זו בזו. והנה '''חַד אָמַר עַד מְזָרֶה יִשְׂרָאֵל יְקַבְּצֶנּוּ''', כלומר שכל הצרות המתהוות אינם אלא לצרף את ישראל, והצירוף הזה יתמיד צירוף בתר צירוף עד כי '''מְזָרֶה יִשְׂרָאֵל יְקַבְּצֶנּוּ''', שיצטרפו כל הנשמות ויוסר הטוב מהרע, וכמ&quot;ש: '''וְקָרֵב פְּזוּרֵנוּ''' וכו' '''וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ'''. '''וְחַד אָמַר עַד וְשָׁבוּ בָּנִים לִגְבוּלָם''', כמ&quot;ש: '''וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה''' וכו'. וכן ג&quot;כ כמ&quot;ש למעלה מ&quot;ש בס' הגלגולים על '''וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים''' וכו' (מלאכי ג, כד). שיחזרו כל הנשמות אל שרשם, וזהו ושבו בנים לגבולם, וזה יהיה בבי&quot;א:   

אמר עוד במדרש: '''&lt;big&gt;וּבַחֲזִירָתוֹ הָיָה מוֹצֵא אֶצְבָּעוֹת מְקוּטָּעִין מוּשְׁלָכִין בֶּהָרִים, וְהָיָה מְלַקְטָן וּמְגַפְּפָן וּמְנַשְׁקָן וְנוֹתְנָן לְתוֹךְ טַלִּיתוֹ, וְאוֹמֵר לָהֶם, בָּנַי לֹא כָּךְ הִזְהַרְתִּי אֶתְכֶם וְאָמַרְתִּי לָכֶם: תְּנוּ לַה' אֱלֹקֵיכֶם כָּבוֹד בְּטֶרֶם יַחְשִׁיךְ וּבְטֶרֶם יִתְנַגְּפוּ רַגְלֵיכֶם&lt;/big&gt;''' וכו' (ירמיה יג, טז). ['''&lt;big&gt;עַל אוֹתָהּ שָׁעָה נֶאֱמַר: עַל הֶהָרִים אֶשָֹּׂא בְכִי וָנֶהִי וְעַל נְאוֹת מִדְבָּר קִינָה&lt;/big&gt;''' (ירמיה ט, ט). '''&lt;big&gt;עַל אוֹתָם הָרִים נָאִים וּמְשׁוּבָּחִים אֶשָֹּׂא בְכִי וָנֶהִי, עַל נְאוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁנֶּהֶפְכוּ לְקִינָה. וְלֹא שָׁמְעוּ קוֹל מִקְנֶה, כִּי לֹא שָׁמְעוּ לְקוֹל דִּבְרֵי תוֹרָה וְלֹא לְקוֹל דִּבְרֵי נְבוּאָה, אֶלָּא מִקְנֶה, אֶלָּא לְקוֹל דָּבָר הַמְקַנֵּא, שֶׁהָיוּ מַקְנִיאִים אוֹתוֹ בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, הֲדָא מָה דְאַתְּ אָמַר: יַקְנִאוּהוּ בְּזָרִים&lt;/big&gt;''' (דברים לב, טז). '''&lt;big&gt;לְפִיכָךְ: מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם עַד בְּהֵמָה נָדְדוּ הָלָכוּ&lt;/big&gt;''' (ירמיה ט, ט)].

מלבד לפי פשוטו כי היה ירמיהו מצטער עליהם, ובאהבתו ובחמלתו עליהם היה מגפפן ומנשקן, הנה אפשר לומר כי בראותו כי עונותיהם גרמו להם כמ&quot;ש הכתוב: לכן '''נִדְמוּ עַמִּי מִבְּלִי הַדָּעַת''' (הושע ד, ו). ואז נאמר: '''גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב''' (משלי יט, ב). על דרל מ&quot;ש בשער הקליפות (פרק ב'), ו&quot;מבלי דעת&quot; הוא שלא השכילו לדברי תורה ונבואה כמ&quot;ש אח&quot;כ, ולכן רגליהם ירדו מות. ואולי יותר ומר ממות דמשתמטי רגלייהו. הנה עתה אחר שקבלו את ענשם נתרצה עונם, והוא על דרך מ&quot;ש האר&quot;י זלה&quot;ה על פ' '''בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ''' (תהלים עט, ב). '''כִּי אַחַר שֶׁקִּבְּלוּ עָנְשָׁם עַל יְדֵי הַמִּיתָה נִקְרָאִים חֲסִידִים וְרָאוּי לְקוֹנֵן עֲלֵיהֶם''' עכ&quot;ל בקיצור. וכן עתה כשהיה ירמיהו מוצא אצבעות מקוטעים מושלכים בהרים היה מלקטן מגפפן ומנשקן, בתחלה מלקטן בסוד: '''וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס'''. ומגפפן בסוד הנשיקין, ונותנן לתוך טליתו שהוא בסוד השערות, וגם עפ&quot;י הדרכים שפי' והבאנו למעלה מ&quot;ש בס' הכוונות בענין הציצית. '''וְהָיָה אוֹמֵר לָהֶם לֹא כָּךְ הִזְהַרְתִּי אֶתְכֶם תְּנוּ לַה' אֱלֹקֵיכֶם כָּבוֹד'''. על דרך מ&quot;ש לעיל במקומו שהוא בסוד דעת פנימי שבמלכות ביום שבת קדש, שהוא שם ס&quot;ג בגימט' כבו&quot;ד א&quot;ל כמ&quot;ש בס' אוצרות חיים. והנה בשבת יש נשמה יתירה, ועל זה נאמר: '''אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶיךָ''' (ישעיה נח, יג). והרגלים עולים למעלה, ואין לחוש ולומר דילמא משתמטי רגלייהו ח&quot;ו, ובימות החול ג&quot;כ לפי מ&quot;ש לעיל בענין הציצית שהוא סוד כבו&quot;ד א&quot;ל, פי' ל&quot;ב ול&quot;א כמ&quot;ש. הנה ע&quot;י קיום מצוה זו יתנו כבוד לאלקים ויקבלו המוחין מצד החכמה, אשר על זה נאמר: '''הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ''' (קהלת ז, יב). אמנם על אשר לא נתנו כבוד כנז', אדרבא חטאו ובפרט בביטול תורה כמשז&quot;ל, וכמ&quot;ש לקמן במדרש: '''וְלֹא שָׁמְעוּ לְקוֹל דִּבְרֵי תּוֹרָה'''. הנה אז נתקיים סיפיה דקרא: '''בְּטֶרֶם יַחֲשִׁיךְ'''. וכמ&quot;ש במקומו מ&quot;ש המדרש (פ' כה): '''בְּטֶרֶם יַחֲשִׁיךְ מִדִּבְרֵי תּוֹרָה''' וכו'. ואז נסתלקו בחי' הרוח והנשמה. ואולי גם בחי' הנפש, היינו שלא נשתיירה רק בחינת נפש הבהמית. והוא על דרך משז&quot;ל (ברכות יח, ב): '''רְשָׁעִים אֲפִילּוּ בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים'''. ונתלבשה בהם נפש מצד הקליפה ע&quot;י העונות, ובפרט על ידי עון ע&quot;ז, ונתקיים בהם כמו שאמרנו מש&quot;ה: '''גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב''' (משלי יט, ב). וזה גרם כי '''נִדְמוּ מִבְּלִי דָּעַת''' (הושע ד, ו). ורגליהם ירדו מות ונתנגפו רגליהם על הרי נשף, מקום הקליפות בעוה&quot;ר. ועל אותה שעה נאמר: '''עַל הֶהָרִים אֶשָּׂא בְכִי וָנֶהִי''' וכו' (ירמיה ט, ט). היה אפשר לפרש על אלו &quot;הרי נשף&quot;, ששם היה מוצא אצבעות אלו מקוטעים, אשא בכי ונהי וקינה וכו'. אמנם נראה דלא ניחא ליה לבעל המדרש לפרש כך, ואפשר דדייק שא&quot;כ היל&quot;ל בהרים אשא בכי ונהי וכו'. ולכן פירש בשביל ההרים אשא בכי ונהי, ואמר: '''הַנָּאִים וְהַמְּשׁוּבָּחִים'''. אפשר לומר דדריש &quot;על ההרים&quot; על ת&quot;ח, כמ&quot;ש בזוהר פ' שלח לך (ח&quot;ג קס&quot;ג ע&quot;א): '''כָּל אִילֵּן טוּרֵי, רֵישֵׁי מְתִיבְתֵּי אִינּוּן'''. ולפי דרך זה אפשר לומר שהוא הקדמה למ&quot;ש אח&quot;כ במדרש על '''רַבָּתִי בַגּוֹיִם''' (איכה א, א). (איכ&quot;ר א, ד): '''רַבָּתִי בְּדֵעוֹת'''. וזהו '''הַנָּאִים וְהַמְּשׁוּבָּחִים'''. על דרך משז&quot;ל (יומא פו, א): '''בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם קוֹרֵא וְשׁוֹנֶה וּמַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ נָאֶה''' וכו', עד '''עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר''' (ישעיה מט, ג). וגם '''מְּשׁוּבָּחִים''' כמשז&quot;ל (איכ&quot;ר א, ד): '''בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָיָה א' מִירוּשָׁלַיִם הוֹלֵךְ הָיוּ מוֹשִׁיבִין לוֹ קַתֶּדְרָא לִשְׁמוֹעַ חָכְמָתוֹ'''. '''וְעַל נְאוֹת מִדְבָּר קִינָה, עַל נְאוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁנֶּהְפְּכוּ לְקִינָה''', נראה דהוקשה לו כי במדבר אין שום נאות ולפיכך פי' מדבר לשון דבור, פי' במקום שהיה הדבור נאה של יעקב שהם דברי תורה נהפכו לקינה, וכמ&quot;ש (סנהדרין קג, א) על '''וַיָּבֹאוּ וַיֵּשְׁבוּ בְּשַׁעַר הַתָּוֶךְ''' (ירמיה לט, ג). '''מָקוֹם שֶׁחוֹתְכִין שָׁם אֶת הַהֲלָכוֹת''', שם נמנו הכשדים היאך להחריב את בית המקדש, וכן אמרו ג&quot;כ (ירושלמי מגילה פ&quot;ג ה&quot;א דף כג, א): '''וְאֶת כָּל בֵּית הַגָּדוֹל שָׂרַף בָּאֵשׁ''' (ירמיה נב, יג). '''זֶה בֵּית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי''' והרבה כיוצא בזה כמשז&quot;ל. ואפשר לפרש על ההרים, '''הַנָּאִים וְהַמְּשׁוּבָּחִים''' על י' הרוגי מלוכה עפ&quot;י הדרך שאמרו בזהר [חדש] איכה (דף נ&quot;ד ט&quot;ד) ז&quot;ל: '''מַאן חָמָא גּוֹ גִּנְתָא דְעֵדֶן, בְּשַׁעֲתָא דְּאִיתְמְסַר דִּינָא לְעֵילָא, עֶשֶׂר מַרְגְּלָאן סַפִּירָאן, נְהִירוּ דְּכָל גִּנְתָא''' וכו'. ואלו הם באמת ההרים '''הַנָּאִים וְהַמְּשׁוּבָּחִים''' בין הצדיקים שבגן עדן, וכן ג&quot;כ '''נְאוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב''' שהוא הגן עדן כמו שנפרש בעה&quot;ו. וכמשז&quot;ל (ב&quot;ר סה, כה) ג&quot;כ על '''רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה''' וכו' (בראשית כז, כז). '''שֶׁנִּכְנַס עִמּוֹ רֵיחַ גַּן עֵדֶן''', ועתה נהפכו לקינה כמ&quot;ש אח&quot;כ בזוהר הנזכר: '''כַּד נָחֲתַת אִימָּא, וְלָא אַשְׁכָּחַת''' ['''לוֹן'''] '''תַּמָּן בְּגִנְתָא, וְכָל אִינוּן נְהוֹרִין וּבוּסְמִין, גָּעָאן וּמְיַילְלָן, כְּדֵין גָּעַאת וּמְיַילֶלֶת. אִינוּן כְּרוּבִים נְטוּרֵי תַּרְעִין בָּכָאן וּמְיַילְלָן, פָּתְחִין בִּבְכִיָּה''' וכו'. ובמדרש (איכ&quot;ר ב, ד) ג&quot;כ על פ' '''בִּלַּע ה' וְלֹא חָמַל אֵת כָּל נְאוֹת יַעֲקֹב''' (איכה ב, ב). פי' '''נְאוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב''' על ענין י' הרוגי מלוכה, וכמו שנפרש במקומו בפ' הנז' בס&quot;ד. ובתקונים תקון [כ]־כ&quot;א (דף מ&quot;ג סע&quot;ב) אמרו על פ' '''שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב ה'&lt;nowiki/&gt;''' וכו' (מיכה ו, ב). ז&quot;ל: '''וְהָאֵיתָנִים אִלֵּין תַּנָּאִים, תַּנָּאִי&quot;ם אֵיתָנִי&quot;ם בְּהִפּוּךְ אַתְוָון''' וכו'. אפשר לפרש ג&quot;כ על דרך שמעו הרים, וזה עם משז&quot;ל בגמ' (מגילה כח, ב): '''פְּסַלְתְּ לָךְ אַרְבְּעָה טוּרֵי''' וכו'. ופי' '''אַרְבַּע סִידְרֵי מִשְׁנָה'''. ויהיה פי' הכתוב לפי דרך זה על ההרים '''הַנָּאִים וְהַמְּשׁוּבָּחִים''' שהם משניות גדולות כמשז&quot;ל (חגיגה יד, א): שהיו שם שש מאות סדרי משנה. '''וְעַל נְאוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב''', שהם תפ&quot;א בתי כנסיות שהיו בירושלים כמנין מלאת&quot;י, ועתה נהפכו לקינה, וכמ&quot;ש במס' ברכות (ג, א): על ענין '''ר' יוֹסֵי כְּשֶׁנִּכְנַס לְחוּרְבָּה א' מֵחוּרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם לְהִתְפַּלֵּל, שָׁמַע בַּת קוֹל שֶׁמְּנַהֶמֶת כְּיוֹנָה וְאוֹמֶרֶת אוֹי שֶׁהֶחֱרַבְתִּי אֶת בֵּיתִי''' וכו'. וזהו '''שֶׁנֶּהְפְּכוּ לְקִינָה'''. ובתקונים תיקון כ&quot;א כנז' אז&quot;ל: '''שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב ה' אִלֵּין תְּלַת יוּדִי&quot;ן, וְהָאֵיתָנִים מוֹסְדֵי אָרֶץ אִלֵּין תְּלַת וָוִי&quot;ן דְּכֻלְּהוּ אִתְרְמִיזוּ בְּוַיִּסַּע וַיָּבֹא וַיֵּט''' עכ&quot;ל. ואפשר לפרש שהוא על דרך מ&quot;ש בתחלת פי' האידרא ז&quot;ל: '''וְהִנֵּה נה&quot;י דא&quot;ק הָיוּ כֻּלָּם בְּסוֹד עִגּוּלִים, ואח&quot;כ נַעֲשׂוּ בְּסוֹד קַו שְׁלָשְׁתָּם יַחַד, ואח&quot;כ בְּאֶמְצָעוּת חוּט זֶה הַמֵּאִיר בְּתוֹכָם נִבְקַע וְיָצְאוּ לָאוֹר בְּסוֹד ג' ווי&quot;ן, וְהֵם רְמוּזִים בר&quot;ת וַיִּסַּע וַיָּבֹא וַיֵּט. ואח&quot;כ הַג' ווי&quot;ן נִגְלוּ הַג' יודי&quot;ן, כִּי אֵלּוּ הג' ווי&quot;ן הָיוּ תְּחִלָּה ג' יודי&quot;ן בְּסוֹד הָעִגּוּלִים אֲשֶׁר אָמַרְנוּ, וְאַחַר שֶׁבָּאוּ אֵלּוּ הג' ווי&quot;ן נִשְׁאֲרוּ הַג' יודי&quot;ן כְּנְּשָׁמָה בְּתוֹכָם וּמְאִירִים ג&quot;כ לְמַטָּה וּמִתְפַּשְּׁטִים, וּמֵאֵלּוּ הנה&quot;י נִבְנָה ז&quot;א''' וכו' עכ&quot;ל. ולפי דרך זה יאמר שמעו הרים וכו', כי הנה שמיעה היא באזן, ובדרוש א&quot;ק: כי ענין רא'ייה שמיע'ה רי'ח דיב'ור אמרנו כי שמיעה היא בנשמה, מצד האזן בינה דא&quot;ק, והיא מתגלית למטה היינו ה' אחרונה של ס&quot;ג וכו'. וגם ידוע כי מנו&quot;ה דא&quot;ק נעשו תרין אודנין דעתיק, וכמ&quot;ש בהקדמת ביאור אידרת האזינו ובמקומות אחרים. וזהו שמעו מצד הבינה. אם שנפרש בינה דא&quot;ק המתגלית למטה, או תרין אודנין כמ&quot;ש הרים שהם היודין הנז', שמעו את ריב ה' שהוא ז&quot;א כמו שנפרש. והאיתנים ג&quot;כ שהם הווי&quot;ן שיש בתוכם היודי&quot;ן הנז', כנשמה בתוכם והם מוסדי ארץ שמהם נעשו כל בחי' האצילות עד המלכות, והנה הריב הנז' אפשר שהוא על דרך מ&quot;ש אח&quot;כ בפי' האידרא הנז' ז&quot;ל: '''וְהִנֵּה כָּל הָעִנְיָנִים מא&quot;א וּלְמַטָּה, וְגַם א&quot;א בִּכְלַל כֻּלָּם נַעֲשִׂים ע&quot;י הַג' יודי&quot;ן אֵלּוּ, שאח&quot;כ הֵם נֶחֱלָקִים לְכַמָּה חֲלָקִים כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר בעה&quot;ו. וְהִנֵּה בִּזְמַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיוּ מַשְׁגִּיחִין אַפִּין בְּאַפִּין, וְהָיוּ אֵלּוּ הַג' יודי&quot;ן מְאִירוֹת וּמִתְיַחֲדוֹת וּמְזּוָוגוֹת ז&quot;א פָּנִים בְּפָנִים, וְאַחַר שֶׁחָרַב ב&quot;ה וְנִתְמַעֲטוּ כַּנְפֵי הַחַיּוֹת חָסְרוּ הַב' ווי&quot;ן שֶׁנִּסְתַּלְּקָה אוֹרָם לְמַעְלָה, וְלֹא נִשְׁאַר כִּי אִם מְעַט הֶאָרָה מִן הו' שֶׁל שֵׁם, וְלִהְיוֹת הַג' יודי&quot;ן רוֹאִים שֶׁנֶּחֱרַב הַבַּיִת, גַּם הֵם נִסְתַּלְּקוּ לְצַד הַהוֹד וְלֹא נִתְעַלּוּ, שֶׁאִם ח&quot;ו יִתְעַלּוּ הָיָה נֶחֱרַב הָעוֹלָם, אֲבָל נִשְׁאֲרוּ מִן הַצַּד, הי' שֶׁל הַהוֹד יָשְׁבָה תַּחְתֶּיהָ הי' שֶׁל הַיְּסוֹד לִהְיוֹת שֶׁנִּסְתַּלְּקָה מִן הַצַּד נִתְרַחֲקָה יוֹתֵר, הי' שֶׁל הַנֶּצַח נִתְרַחֲקָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וּמִטַּעַם זֶה בְּנִקּוּד הַהוֹד בָּאוּ ג' נְקוּדּוֹת וְהֵם בַּאֲלַכְסוֹן, מִפְּנֵי שֶׁבְּעֵת הַחֻרְבָּן לֹא הָיָה שׁוּם זִוּוּג כְּלָל פָּנִים בְּפָנִים כִּי אִם מִצַּד אָחוֹר, וְגַם מִצַּד אָחוֹר לֹא הָיָה שָׁלֵם כִּי אִם מִצַּד הַהוֹד''' וכו' עכ&quot;ל. והנה ידוע כי מצד הפנים יש שם הוי&quot;ה פשוטה עם מילוי מ&quot;ה, וכמ&quot;ש בתקון הנז' למעלה מזה, כי לזה שם הג' של ע&quot;ב הוא סב&quot;ט העולה ע&quot;א כמנין הוי&quot;ה ומ&quot;ה, ועתה בזמן החרבן שהוא בסוד אחור באחור הנה הוא ק&quot;ל ע&quot;ב העולה רי&quot;ב עם הי' אותיות. וזה עפ&quot;י הדרך שאמרנו ביחודים של נעברה נא וכו'. וזהו שאמר שמעו הרים שהם הג' יודי&quot;ן הנז' שהם בנה&quot;י דא&quot;ק כנז', שמעו את רי&quot;ב ה'. שהזווג הוא אחור באחור כמנין רי&quot;ב כנז', וזה בעוה&quot;ר. וגם האיתנים שהם הווי&quot;ן עם היודי&quot;ן הנז', והם מוסדי ארץ, העולמות עד המלכות הנקראת ארץ כמו שאמרנו שמעו כלם כנז', ומפני כי עתה בעת החרבן שאין הזווג פב&quot;פ, בשביל זה המלכות יורדת למטה כידוע בהרבה מקומות בעוה&quot;ר, אפשר כי בשביל זה בתיקון הנז' אח&quot;כ אמר ר' שמעון לר' אלעזר: '''קוּם אֶלְעָזָר וְנַּטִיל קִירְטָא דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא, וְאַקִּיף לָהּ תָּגָא וְזַּרִיק מִנָּהּ''' וכו'. כדי להעלותה למעלה. ולפי זה יאמר המדרש &quot;על ההרים&quot; שהם היודי&quot;ן הנז' שנסתלקו והיו '''הַנָּאִים''' מצד היסו&quot;ד, '''וְהַמְּשׁוּבָּחִים''' מצד הבינה, '''וְעַל נְאוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב''' שהם הווי&quot;ן שהיו נוה אל היודי&quot;ן הנזכרים, והיו נקראים איתנים ע&quot;ש כי בהיות בתוך הווי&quot;ן הארת היודי&quot;ן היו חזקם ותקפם, וכשלא האירו היודי&quot;ן רק באלכסון כמ&quot;ש בפי' האידרא, אז נסתלקו הב' ווי&quot;ן כמ&quot;ש שנתמעטו כנפי החיות, וזה בסוד החצוניות כמ&quot;ש: '''הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חוּצָה''' (ישעיה לג, ז). וזה גורם את זה וזה נמשך מזה בעוה&quot;ר. והיו נו&quot;ה כמ&quot;ש אל יעקב שהוא ז&quot;א שיש בו ההוי&quot;ה, וגם הוא הו' של הוי&quot;ה שנשארה, ומשם נמשכת הארה כמ&quot;ש בפי' האידרא כנז', ועל דרך מ&quot;ש בתקונים '''אֵיתָנִי&quot;ם בְּהִפּוּךְ תַּנָּאִי&quot;ם''', אף אנו נאמר בהפוך נאותים, וזהו '''וְעַל נְאוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב''' שהיו הנוי של יעקב, כי על ידו היה הזווג לז&quot;א הנקרא יעקב פנים בפנים כמ&quot;ש, ועתה '''נֶהְפְּכוּ לְקִינָה''', היינו שנסתלקו הווי&quot;ן והיודי&quot;ן ג&quot;כ נהפכו בסוד שלה נקודות לקינה, כי גם מצד ההו&quot;ד נהפך ונעשה דו&quot;ה, וכמ&quot;ש: '''וְהוֹדִי נֶהְפַּךְ עָלַי''' וכו' (דניאל י, ח). בעוה&quot;ר. עוד אמרו בתקונים כנז', '''שָׁמְעוּ הָרִים אִלֵּין אֲבָהָן''' וכו'. ולפי זה יאמר '''עַל הֶהָרִים''', '''הַנָּאִים וְהַמְּשׁוּבָּחִים''' שהם האבות, והם נאים מצד עצמם ומשובחים מאחרים, '''אֶשָּׂא בְכִי וָנֶהִי''', וזה ע&quot;ד משז&quot;ל במדרש שלמעלה, שאמר הקב&quot;ה לירמיהו: '''לֵךְ קְרָא לְאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב''' וכו' '''שֶׁיוֹדְעִים לִבְכּוֹת''', שיבואו לבכות על חרבן בית המקדש, שהוא היה '''נְאוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב''', ובאו ובכו ועשו הספד בתוכו, וזהו: '''וְעַל נְאוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁנֶּהֶפְכוּ לְקִינָה''', ועל זה אמר ירמיהו: '''אֶשָֹּׂא בְכִי וָנֶהִי''', שבכה עמהם. וידוייק ג&quot;כ מלת '''אֶשָֹּׂא''', שהבכי עלה למעלה עד נה&quot;י דאבא, וכמ&quot;ש למעלה במקומו, וכל אלו הדברים עפ&quot;י כל הדרכים אשר אמרנו אירעו לישראל מפני כי '''לֹא שָׁמְעוּ לְקוֹל מִקְנֶה''' כמ&quot;ש הכתוב אח&quot;כ, ואמרו במדרש: '''לֹא שָׁמְעוּ לְדִבְרֵי תּוֹרָה''', ועי&quot;ז נסתלק אור התורה מבתי כנסיות ובתי מדרשות, ושלטה בהם כח הקליפה ונחרבו בעוה&quot;ר, וגם עון זה גרם שפשטו האויבים ידיהם בתחילה ונסתלק אור ז&quot;א, גם מפני כי ולא שמעו '''לְדִּבְרֵי נְבוּאָה''', ונסתלקו אור נה&quot;י שמשם באה הנבואה, ונתמעטו כנפי החיות כמ&quot;ש בפי' האידרא. ונתמעטו הלבבות ג&quot;כ ולא נשארו כי אם שתא סדרי משנה. רק שמעו '''לְקוֹל ע&quot;ז הַמַּקְנֶה''', וזה גרם ג&quot;כ פגם אל המלכות, היינו שנתגברו הקליפות והחריבו ארץ ישראל שהיא רומזת למלכות ומקבלת ממנה, ונחרבה מכל וכל עד כי מאדם ועד בהמה '''נָדְדוּ הָלָכוּ''' וכו' וכמ&quot;ש במדרש. והנה הגם כי המדרש אינו אומר כלום בפסוק איכה, אפשר שכל זה נרמז ג&quot;כ בפ' איכה, וכמ&quot;ש על רבתי בדעות, ועתה נוכל ג&quot;כ לומר ישבה בדד מחכמיה, גם ישבה בדד תורה שבכתב מתורה שבע&quot;פ, וזה גרם שנתמעטו ולא היו רק שתא סדרי משנה, בדד מזכות אבות, בדד שאין בה רק ו' אחת מהתלת ווי&quot;ן, ולא האירה רק ו' אחת כמ&quot;ש, וגם היודי&quot;ן ישבו להם מן הצד באלכסון, ועל זה נאמר דאזלי בפרודא, שאין הייחוד נעשה כתיקונו פנים בפנים לסיבת הנז' וכמ&quot;ש. והנה גם על זה בא הרמוז נחמה בשיר השירים, וזה עפ&quot;י מ&quot;ש בזוהר פ' תרומה (ח&quot;ב קמ&quot;ג ע&quot;ב) ז&quot;ל: '''בְּסִפְרָא דְּאָדָם קַדְמָאָה הֲוָה כְּתִיב בֵּיהּ, יוֹמָא דְיִתְקָם בֵּיה מַשְׁכְּנָא, יִתְּעֲרוּן אֲבָהָן שִׁירָתָא עֵילָּא וְתַתָּא, וּבְגִין כַּךְ אַשְׁכַּחְנָא שִׁי&quot;ן מֵאַתְוָון רַבְרְבָן, וְאִלֵּין אִינּוּן דְּקָא אִתְּעָרוּ, לָאו דְּאִינּוּן מְנַגְּנִין אֶלָּא דְּאִינּוּן מִתְעָרֵי לְגַבֵּי עֵילָא, כִּבְיָכוֹל שִׁיר דְּאִינּוּן מִתְעָרֵי שִׁירִין רַבְרְבָן דִּמְמָנָן עַל עָלְמִין כֻּלְּהוּ, וְתָנִינָן בְּהַהוּא יוֹמָא קָם יַעֲקֹב שְׁלֵימָא וְעָאל בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן בְּחֵידוּ עַל דּוּכְתֵּיהּ, כְּדֵין גִּנְתָּא דְּעֵדֶן שָׁאֲרֵי לְנַגְּנָא, וְכָל אִינּוּן בּוּסְמִין דְּגִנְתָּא, מַאן גָּרִים שִׁירָתָא וּמַאן אָמַר לֵיהּ, הֲוֵי אֵימָא דָּא יַעֲקֹב, וְּאִלְמָלֵא אִיהוּ לָא עָאל בְּגִּנְתָּא לָא אָמַר גִּנְתָּא שִׁירָתָא''' עכ&quot;ל. וכבר הבאנו למעלה (פ' לג) מ&quot;ש הרמ&quot;ק זלה&quot;ה בענין שיר השירים שהיא משוררת תמיד לנגד הת&quot;ת כדי להתייחד ע&quot;י בבינה וכו'. והנה כאשר נדקדק מה היא הבחי' שבמלכות שהיא משוררת, הנה לפי מ&quot;ש בס' הכוונות, הנה היא הבחי' העשירית שהיא הבחי' העיקרית שבמלכות, כי השאר באים מסוד תוספת, ועליה נאמר: '''אֱלֹקִים אַל דֳּמִי לָךְ''' (תהלים פג, ב). וכמו שמבואר בתחלת כוונת התפילין, והנה בענין הקמת המשכן אמרו בס' הזוהר פ' פקודי (ח&quot;ב רמ&quot;ב ע&quot;א) על '''וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן''' (שמות מ, יח). אמרו ז&quot;ל: '''שֵׁירוּתָא דִּשְׁאָרֵי מֹשֶׁה לְאַתְקְנָא לְהַאי אֲתַר דְּאִיהוּ סִטְרָא דִּקְדוּשָּׁה, אוֹקִים קִימָה דִּנְקוּדָא דְּקַיְימָא בְּאֶמְצָעִיתָא דַּהֲוָה חָשׁוּךְ וּשְׁקִיעַ בְּאַתְרֵיהּ''' וכו', '''וְעַל דָּא וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן, 'אֶת' דָּא נְקוּדָּה דַּהֲוָת חֲשׁוֹכָא וּשְׁקִיעָא בְּאַתְרֵיהּ, וּלְבָתַר וַיִּתֵּן אֶת אֲדָנָיו, אִינּוּן סַמְּכִין דְּאִינּוּן מִכָּאן וּמִכָּאן, בְּגִין דְּאִית אֲדָנִים וְאִית אֲדָנִים, וְכֻלְּהוּ הָווּ מֵאָה''' וכו' עכ&quot;ל. ונ&quot;ל לפרש דרך דרש וה' יצילנו משגיאות, כי בתחלה הקים משה זאת הנקודה שהיא העיקרית, ואמר '''דְּקַיְימָא בְּאֶמְצָעִיתָא''' שהיא כנגד הת&quot;ת, שכן היה מקומה ביציאת מצרים כנגד החזה דז&quot;א כמשז&quot;ל, ואמר '''דַּהֲוָה חָשׁוּךְ''', היינו שלא היו מאירים בה אור ה' ראשונות, ועתה הקימה וזהו '''וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן''' בתחלה, ואח&quot;כ '''וַיִּתֵּן אֶת אֲדָנָיו''', '''אִינּוּן סַמְּכִין דְּאִינּוּן מִכָּאן וּמִכָּאן''', אפשר לומר שהם שני הארות מאיר למלכות, כמ&quot;ש בפי' מאה ברכות של כל יום, פי' '''כִּי בַּתְּחִלָּה מִתְפַּשֶּׁטֶת אִימָּא עַד שְׁלִישׁ ת&quot;ת הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחָזֶה שֶׁהֵם שִׁשָּׁה סְפִירוֹת וּשְׁלִישׁ שֶׁהֵם כח&quot;ב דח&quot;ג וּשְׁלִישׁ הָעֶלְיוֹן דת&quot;ת וְהוּא שֵׁם ס&quot;ג. וְכָל זֶה הוּא מָקוֹם הַסָּתוּם, ואח&quot;כ יוֹצְאִים הַחֲסָדִים וּמִתְגַּלִּים מִן הֶחָזֶה דז&quot;א וּלְמַטָּה, וְהֵם שְׁנֵי שְׁלִישֵׁי ת&quot;ת ונה&quot;י דז&quot;א, וְהוּא מִילּוּי שֵׁם ס&quot;ג הַמִּתְגַּלֶּה מִן הַשֵּׁם דס&quot;ג עַצְמוֹ, וּכְלָלוּת ס&quot;ג ול&quot;ז הֲרֵי ק' בִּרְכָאָן אֶל ז&quot;א, ואח&quot;כ תְּכַוֵּין לְהַמְשִׁיכָם ג&quot;כ אֶל הַמַּלְכוּת הַנִּקְרֵאת אדנ&quot;י''' וכו' עכ&quot;ל. וז&quot;ש '''אִינּוּן סַמְּכִין''', שהם מצד אי' הסומכת לכל הנופלים, '''דְּאִינּוּן מִכָּאן וּמִכָּאן''' מצד הסתום מצד הגלוי, '''בְּגִין דְּאִית אֲדָנִים וְאִית אֲדָנִים''', '''וְכֻלְּהוּ הָווּ מֵאָה''' כמו שאמרו בשם אדנ&quot;י שציורו עולה מאה כזה: יו&quot;י ד&quot;י נ&quot;י. והנה לפי פי' זה ידוייק אמרו '''בְּגִין דְּאִית אֲדָנִים''' וכו' שהוא אדנ&quot;י כמ&quot;ש. ואפשר לפרש פי' אחר, וידוייק אמרו '''דְּאִינּוּן מִכָּאן וּמִכָּאן''' שר&quot;ל ימין ושמאל, ויהיה פי' ג&quot;כ שנבנית המלכות ע&quot;י נה&quot;י דאו&quot;א שנכנסו בז&quot;א, ועל ידם נתגדל הז&quot;א ונעשו לו ג&quot;כ נה&quot;י חדשים שמהם נעשה בנין הנוק', ונו&quot;ה הם נקראים סמכין בכל מקום, וזהו '''אִינּוּן סַמְּכִין דְּאִינּוּן מִכָּאן וּמִכָּאן'''. עוד צריך להקדים משז&quot;ל שיש משכן תחתון - מלכות, ומשכן עליון - בינה. ונלע&quot;ד כי זה לא יסתור מה שאמרו כי המשכן הוא בסוד מטטר&quot;ון משכן הנער, כי הנה ידוע כי מטטר&quot;ון הוא ביצירה, ושם מקנן זעיר כמ&quot;ש כי ז&quot;א הוא ביצירה, וכבר ביאר הרמ&quot;ק זלה&quot;ה בס' פרדס רמונים בשער ערכי הכנויים (פרק י&quot;ג): '''כִּי הַמַּלְכוּת נִקְרֵאת מִשְׁכַּן הָעֵדוּת, בִּהְיוֹת הַזְּעֵיר שׁוֹכֵן בְּתוֹכָהּ''' עכ&quot;ל. וכן ג&quot;כ ידוע כי הזעיר עולה לפעמים ג&quot;כ אל הבינה, ונחזור לענין כי כשהוקם המשכן למטה במלכות הוקם ג&quot;כ למעלה בבינה, וראיה לזה ממ&quot;ש בזוהר פ' פקודי (ח&quot;ב ר&quot;מ ע&quot;א) וז&quot;ל: '''כַּד אוֹקִים לֵיהּ מֹשֶׁה לְמַשְׁכְּנָא אִתְּקַם מַשְׁכְּנָא אַחֲרָא עִמֵּיהּ, וּמַשְׁכְּנָא עִילָּאָה אוֹקִיר וְסָעִיד כֹּלָּא, בְּגִין דְּמַשְׁכְּנָא עִילָּאָה סָתִים וְגָנִיז אִיהוּ לְעֵילָּא לְעֵילָּא, וּמַשְׁכְּנָא אַחֲרָא אִתְּקַם עַל מַשְׁכְּנָא דִּלְתַתָּא וְקַיְּימָא עָלֵּיהּ, בְּחֵילָא דְּהַהוּא מַשְׁכְּנָא עִילָּאָה עַל כֹּלָּא''' וכו' עכ&quot;ל. וכן נראה מדברי הזוהר פ' תרומה דף קנ&quot;ט [ע&quot;א] דפוס מנטובה: '''תְּרֵין מַשְׁכְּנִין אִינּוּן'''. והכוונה נ&quot;ל לפי פשוטו, כי כשהוקם המשכן גשמי למטה הוקם ג&quot;כ רוחני למעלה, וזה פשוט. ואפשר לומר שהוא במלכות, וזהו '''כַּד אוֹקִים לֵיהּ מֹשֶׁה לְמַשְׁכְּנָא''', פי' למטה, '''אִתְּקַם מַשְׁכְּנָא אַחֲרָא עִמֵּיהּ''', שהוא המלכות הנקראת משכן כמ&quot;ש, '''וּמַשְׁכְּנָא עִילָּאָה''' שהיא בינה, '''אוֹקִיר וְסָעִיד כֹּלָּא''', פי' המלכות וגם המשכן בעצמו, וז&quot;ש '''כֹּלָּא'''. ואם נפרש כלא על זו&quot;ן יצדק ג&quot;כ עפ&quot;י הדרך שנפרש בס&quot;ד, ואמר '''אוֹקִיר וְסָעִיד''', ששניהם מצד הבינה ששם היקר, וסעיד ע&quot;י נה&quot;י שלה, ונתן טעם לזה ואמר '''בְּגִין דְּמַשְׁכְּנָא עִילָּאָה''' זה '''סָתִים וְגָנִיז אִיהוּ לְעֵילָּא לְעֵילָּא''', ואין כח לעשות משכן פה בעה&quot;ז כנגד הבינה, מפני שהוא סתים וגניז ואין לנו השגה בו, ולכן '''מַשְׁכְּנָא אַחֲרָא''' שהוא מלכות, '''אִתְּקַם עַל מַשְׁכְּנָא דִּלְתַתָּא''' כפשוטו, ע&quot;י דמשה '''בְּחֵילָא דְּהַהוּא מַשְׁכְּנָא עִילָּאָה עַל כֹּלָּא''' שהיא הבינה כמ&quot;ש, ומסיים בזוהר פ' פקודי ואומר: '''וְכַּד אִתְּקַם מַשְׁכְּנָא דִּלְתַתָּא עַל יְדָא דְּמֹשֶׁה, אוּף הָכִי לְעֵילָּא''', פי' על ידא דמשה שהוא בסוד הדעת, וכמו שנפרש. ועם כל זה נבא לפרש דברי ס' הזוהר פ' תרומה (ח&quot;ב קמ&quot;ג ע&quot;ב) ז&quot;ל: '''בְּסִפְרָא דְּאָדָם קַדְמָאָה הֲוָה כְּתִיב בֵּיהּ''', מלבד לפי פשוטו אפשר לומר כי אדה&quot;ר הוא בחכמה, וספרו יהיה ביסוד, היינו ביסוד אבא. וידוע כי יסוד אבא על ידו נעשה בנין המלכות, כמ&quot;ש הכתוב: '''ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ''' (משלי ג, יט). ואפשר שהוא על בחי' יסוד אבא הנכנס בתוך ז&quot;א הנק' תורה שבכתב, וזהו '''הֲוָה כְּתִיב בֵּיהּ''', והיה הדבר נעלם כלא היה, כי אם בכח עד כי יצא לפועל, ולפי פשוטו אפשר לומר כי להיות אדה&quot;ר מצטער על פגם שאירע על חטאו, '''הֶרְאָה לוֹ הב&quot;ה דּוֹר דּוֹר וְדוֹרְשָׁיו''' וכו' (ע&quot;ז ה, א). והתיקון שיהיה בכל דור ודור ועל ספרו כלם נכתבו. והנה כתיב ביה: '''יוֹמָא דְיִתְקָם מַשְׁכְּנָא''', שאז תהיה בנין המלכות, אז '''יִתְּעֲרוּן אֲבָהָן שִׁירָתָא עֵילָּא וְתַתָּא''', הנה האבות הם חג&quot;ת, והעיקר לפי מ&quot;ש בכוונת העמידה, וכן בכוונת השופר, האבות הם תרין פרקין דחג&quot;ת שנכנסים בתוכם נה&quot;י דאו&quot;א ונעשים חב&quot;ד, ואמר שאלו האבות '''יִתְּעֲרוּן שִׁירָתָא עֵילָּא וְתַתָּא''', היינו בינה ומלכות כי על ידי השיר יעלו, כי השיר גורם לכל דבר רוחני לעלות כמ&quot;ש מהר&quot;י סרוק זלה&quot;ה בפי' השירים של שבת, ואפשר שהוא על דרך מה שאמרו בשירה חדשה, כי כשיורדין המוחין אל הגרון שם במקום צר קודם שיתפשטו בגופא, שם היא השירה היוצאת מן הגרון. ואפשר לומר בדרך זה יובן ג&quot;כ כמ&quot;ש במלת '''הָאֵל הַגָּדוֹל''' וכו'. שאז במלת '''הָאֵל''' המוחין דקטנות יורדים אל הגרון, ואח&quot;כ במלת '''הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא''' יורדים בחג&quot;ת וכו', ע&quot;ש בפי' ברכת אבות. וא&quot;כ יאמר '''יִתְּעֲרוּן אֲבָהָן שִׁירָתָא עֵילָּא וְתַתָּא''', שהם בינה ומלכות כמ&quot;ש, ואם נפרש על לאה ורחל בקדש קדשים דבריאה, ואח&quot;כ תכף אנו אומרים: '''שִׁירָה חֲדָשָׁה''', וכן ג&quot;כ אחרי שירדו ג' פרקין עלאין דנה&quot;י דאי' בג' ראשונות דז&quot;א, אז נכנסין מוחין דקטנות כמ&quot;ש, ואפשר שגם שם יש שירה אעפ&quot;י שלא נתפרש בשום מקום כמ&quot;ש, וה' ידריכנו בדרך אמת. והעולה מכל זה כי על ידי משה שהוא ביסוד אבא, וגם הנה הוא בסוד הדעת הנעלם דז&quot;א, על ידו הוקם המשכן ונבנית המלכות, על ידי שהמשיכו האבות שהם פרקין קדמאין דחג&quot;ת דז&quot;א, המשיכו נה&quot;י דאי' ועל ידם נתעוררה השירה עילא ותתא, כמ&quot;ש אח&quot;כ: '''לָאו דְּאִינּוּן מְנַגְּנִין''' אלא שנעשה על ידם, וז&quot;ש בזוהר שהבאנו למעלה: '''וְכַּד אִתְּקַם מַשְׁכְּנָא דִּלְתַתָּא עַל יְדָא דְּמֹשֶׁה, אוּף הָכִי לְעֵילָּא'''. ואמר: '''וּבְגִין כַּךְ אַשְׁכַּחְנָא שִׁי&quot;ן מֵאַתְוָון רַבְרְבָן''' וכו'. כי הנה השי&quot;ן רומזת לג' אבות שיש בה ג' קוים, ואותיות גדולות הם בבינה, ולהיות כי לצורך בנין המלכות כנז' עלו האבות והמשיכו אצלם נה&quot;י דבינה כמ&quot;ש, לפיכך נרמז השיר שהעלה המלכות בשירתה, שהוא שיר השירים העולה מן המלכות אל הת&quot;ת כדי להתייחד על ידו בבינה, היינו שהת&quot;ת מתייחד ממש בבינה, ונכנסים נה&quot;י שלה לתוכו, נרמז כל זה בשי&quot;ן שהוא רמז לאבות כמ&quot;ש, וגם הוא מאתוון רברבן שהם בבינה, והנה צורת השי&quot;ן היא ג' ווי&quot;ן וג' יודי&quot;ן, והג' ווי&quot;ן אפשר לומר שהם סוד ג' קוין ז&quot;א בהיותו ו&quot;ק, והג' יודי&quot;ן כשנעשה בעל י' ספירות. אי נמי ג' ווין כמ&quot;ש. אי נמי ג' ווי&quot;ן של ה' של אלקי אברהם כמבואר בפירוש תפלת ר&quot;ה, וג' יודי&quot;ן הם לג' יודי&quot;ן שבג' אלקי כפי מ&quot;ש בפי' הנ&quot;ל, שהוא רמז לההיא נימא דקוצא דשערי דא&quot;א שהכתה בעורף ז&quot;א, ומכחה יצאו אח&quot;כ המקיפין לחוץ וכו'. ועל כל זה אמר: '''וּבְגִין כַּךְ אַשְׁכַּחְנָא שִׁי&quot;ן מֵאַתְוָון רַבְרְבָן, וְאִלֵּין אִינּוּן דְּקָא אִתְּעָרוּ'''. אפשר לומר מלבד מ&quot;ש כי בעוד שז&quot;א אינו רק ו&quot;ק נקרא ישן, וכאשר נכנסים בו ג' ראשונות אז נאמר: '''וַיִּקַץ כְּיָשֵׁן ה'&lt;nowiki/&gt;''' (תהלים עח, סה). וז&quot;ש: '''וְאִלֵּין אִינּוּן דְּקָא מִתְעָרֵי''', פי' שננערו משנתם, '''לָאו דְּאִינּוּן מְנַגְּנָן''' כמ&quot;ש, '''אֶלָּא דְּאִינּוּן מִתְעָרֵי לְגַבֵּי עֵילָא''' כמ&quot;ש, '''כִּבְיָכוֹל שִׁיר דְּאִינּוּן''' ['''מִתְעָרֵי'''] '''שִׁירִין רַבְרְבָן''', פי' מהר&quot;י קארו זלה&quot;ה בפי' שעשה על פ' הליכות עולם, '''כִּי כְּשֶׁאוֹמֵר כִּבְיָכוֹל ר&quot;ל כ&quot;ב אוֹתִיּוֹת יְכוֹלִים לוֹמַר. אִי נָמֵי''' (תוס' עין יעקב מגילה סי' כ&quot;ט ד&quot;ה כביכול): '''כָּתוּב בַּתּוֹרָה יָכוֹל''' ['''לְאוֹמְרוֹ''']'''. כִּי אָנוּ מֵעַצְמֵנוּ לֹא הָיִינוּ יְכוֹלִים לוֹמַר דָּבָר זֶה''' ע&quot;כ. והנה להיות כי עיקר השירה במלכות היאך אנו אומרים דמתערי אבהן שירתא עילא ותתא, ובאיזה כח היא עולה למעלה, לזה אמר: '''כִּ&quot;בְיָכוֹל''', פי' על ידי כ&quot;ב אותיות היא עולה, וזה על דרך מ&quot;ש [בפרע&quot;ח] בפי' העמידה (פרק ח') ז&quot;ל: '''וְזֶה שֶׁאָמְרוּ בַּזּוֹהַר כִּי י&quot;ש עוֹלָמוֹת הֵם תְּחוֹת עָלְמָא דְּכֻרְסְיָיא, עָלְמָא דְאָתֵי, וּכְבָר הוֹדַעְתִּיךָ פִּי' עָלְמָא דְאָתֵי, שֶׁהִיא הַתְּבוּנָה בְּהִתְלַבְּשׁוּתָהּ תּוֹךְ זְעֵיר שֶׁהוּא תָּמִיד בָּא הַשֶּׁפַע וְנִמְשָׁךְ תּוֹךְ הַזְּעֵיר. וְאָמְנָם הָעִיקָּר הֵם בְּג' רִאשׁוֹנוֹת דְּזְעֵיר, וְאָז הֶאָרָתָם יוֹצֵא לַחוּץ אַחַר כְּלוֹת יְסוֹד בִּינָה אֲשֶׁר בְּחָזֶה דְּזְעֵיר כַּנּוֹדָע''' עכ&quot;ל. ולמעלה מזה אמר: '''כִּי הֵם כ&quot;ב אוֹתִיּוֹת וְנֶחֱלָקוֹת לֹג' חֲלוּקוֹת שֶׁהֵם ג' קַוִּים, ז' אוֹתִיּוֹת לְצַד יָמִין, וְז' לְקַו שְׂמֹאל, וְז' אַחֲרוֹנוֹת לְקַו אֶמְצָעִי, וְהִנֵּה הֵם כָּךְ: א&quot;ב ג&quot;ד ה&quot;ו ז' הֵם בְּחֶסֶד, ח&quot;ט י' כ&quot;ל מ&quot;נ בִּגְבוּרָה, ס&quot;ע פ&quot;צ ק&quot;ר ש&quot;ת בת&quot;ת''' עכ&quot;ל. ואם כן כיון דאבהן אינון מתערי כמ&quot;ש, יצדק מ&quot;ש ג&quot;כ שיר השירים ק&quot;ק שהוא בג' ראשונות, וגם לעילא בבינה שהוא על ידי מה שהמשיכו האבות חג&quot;ת כמ&quot;ש נה&quot;י דאי' ונעשו חב&quot;ד, שמשם נמשכים ש&quot;י עולמות כנז' שהם כ&quot;ב אותיות, וזהו כ&quot;ב־יכול, להמשיך ולהעלות השיר כנז', ומה שנ&quot;ל לדקדק הוא שאמר שהם ז' לכל קו וקו, והנה מצאנו כי באמצעי הם ח', והגם כי יש לדחות כי אי אפשר בלאו הכי, שאין לחלק אות א' לחלקים, מ&quot;מ היכא דאיכא למדרש דרשינן, וכבר אמרנו כי כל זה דרך דרש לא זולת, והנה בדרש א' של תלמידי האר&quot;י זלה&quot;ה בענין האותיות פי' בענין אמ&quot;ש וכו'. כי השי&quot;ן היא ג' קוים והם ג' ראשונות, ולפי מ&quot;ש בענין השי&quot;ן רברבא, כי הג' ווי&quot;ן רמז לז&quot;א בהיותו בעל ו&quot;ק, והג' יודי&quot;ן בהיותו בן י&quot;ס, ובזה יבא הכל על נכון, כי אעפ&quot;י שהשי&quot;ן נמשכת כמנין אות ה' שהם בקו האמצעי, מ&quot;מ רבו יתירא אתוספת לה, שהיא עולה עד ג' ראשונות כמ&quot;ש, ואפשר לפרש לפי דרך זה שי&quot;ר ש' י&quot;ר, השי&quot;ן היא העולה למעלה כמ&quot;ש, ור&quot;י הם י' פעמים כ&quot;א אותיות שעולים ר&quot;י, וצירוף כלם שי&quot;ר, ואמר: '''כִּבְיָכוֹל''' '''שִׁיר דְּאִינּוּן''' ['''מִתְעָרֵי'''] '''שִׁירִין רַבְרְבָן דִּמְמָנָן עַל עָלְמִין כֻּלְּהוּ'''. אפשר עוד לומר כי כיון שנרמז דבר זה באות שי&quot;ן, הנה אמרו במדרש הנעלם בשיר השירים (דף ב' ט&quot;ב) ז&quot;ל: '''שִׁי&quot;ן רַבְרְבָא וְהִיא תִּנְיָינָא מִסֵּיפָא דְּאַתְּוַון דְּאַלְפָא בֵּיתָא, ב' דִּבְרֵאשִׁית רַבְרְבָא, וְהִיא תִּנְיָינָא מִשֵּׁירוּתָא דְּאַלְפָא בֵּיתָא, מַאי טַעְמָא בְּגִין דְּשִׁי&quot;ן רָזָא דִּרְתִיכָא עִילָּאָה, וְעַל דָּא אִיהִי בִּתְלָת סַמְּכִין, דְּהָא אֲבָהָן אִינּוּן רְתִיכָא, וְכָל שִׁיר הַשִּׁירִים רָזָא דִּרְתִיכָא עִילָּאָה אִיהוּ, וּבְגִין כָּךְ שֵׁירוּתָא דִּילֵיהּ שִׁי&quot;ן''' וכו' עכ&quot;ל. וזה שאמר כב־יכול, שנרמז בענין כ&quot;ב אותיות בשירותא ובסופא, וזה ע&quot;י אות שי&quot;ן שהיא רמז אל האבות חג&quot;ת שהם המרכבה, והיא עילאה מצד תרין פרקין קדמאין דחג&quot;ת, ונרמז בשי&quot;ן שהיא כנגד ג' ראשונות כמ&quot;ש, והיא רברבא מצד הבינה, וזהו '''שִׁיר דְּאִינּוּן שִׁירִין רַבְרְבִין דִּמְמַנָּן עַל עָלְמִין כֻּלְּהוּ''', שהם העה&quot;ז שמהם ועל ידם נעשה בנין המלכות הנקרא עה&quot;ז, וגם העה&quot;ב שהם נה&quot;י דתבונה שנקרא עה&quot;ב, שהיא באה בתוך ז&quot;א ועל ידו נתהוה השיר הזה, וזהו '''שִׁירִין רַבְרְבָן''', שהם האבות למעלה שהם '''מְמָנָן עַל עָלְמִין כֻּלְּהוּ''' כמ&quot;ש, שהם ג&quot;כ מ&quot;ש בזוהר [חדש] שיר השירים (דף ד' ט&quot;ב): '''שִׁיר אָדוֹן, שַׂר רִבּוֹן, י' שְׁלִימוּ דְּאִשְׁתַּלִּימוּ מִכֹּלָא'''. פי' שיר בכללו הוא אדון, שהיא המלכות כד אתקשטת במאני דדכורא, כמ&quot;ש בזוהר (ח&quot;ב ל&quot;ח ע&quot;א) על פ' '''אֶת פְּנֵי הָֽאָדוֹן ה'&lt;nowiki/&gt;''' (שמות לד, כג). '''שַׂר רִבּוֹן''' היא הבינה, '''י' שְׁלִימוּ דְּאִשְׁתַּלִּימוּ מִכֹּלָא''', שהם י' ספירות דז&quot;א דאשתלימו מכלא, מכל הפרקין ומכל נה&quot;י דבינה, וזהו ג&quot;כ שאמר אח&quot;כ: '''שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, רִבּוֹן מְמַנָּא עַל כָּל חֵיילִין וּמַשִּׁרְיָין דַּרְגִּין דִּלְתַתָּא''', ויהי' פי' לפי דרך זה, '''שִׁיר הַמַּעֲלוֹת''', שכן עולים הפרקין, ומנה&quot;י נעשו חג&quot;ת, ומחג&quot;ת נעשו חב&quot;ד, ואח&quot;כ '''רִבּוֹן מְמַנָּא''' וכו'. שהם נה&quot;י דבינה כמ&quot;ש, ואומר בזוהר פ' תרומה אח&quot;כ: '''וְתָנִינָן בְּהַהוּא יוֹמָא קָם יַעֲקֹב שְׁלֵימָא וְעָאל בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן בְּחֵידוּ עַל דּוּכְתֵּיהּ''' וכו'. הנה אומרו: '''יַעֲקֹב שְׁלֵימָא''', יפורש על דרך מ&quot;ש בס' אוצרות חיים, בענין '''יַעֲקֹב יַעֲקֹב, בַּתְרָאָה שְׁלִים''' (זח&quot;ג קל&quot;ח ע&quot;א). '''כִּי בַּתְּחִלָּה כְּשֶׁבָּא יַעֲקֹב אָבִינוּ ע&quot;ה לְזֶה הָעוֹלָם הִתְחִיל לְתַקֵּן מַעֲשָׂיו וְעָלָה מַדְרֵיגָה אַחַר מַדְרֵיגָה, וּתְחִלָּה הִשִּׂיג לִהְיוֹת מֶרְכָּבָה לְזֶה יַעֲקֹב הַחִיצוֹן, שֶׁהוּא קַדְמָאָה בְּעֵרֶךְ יאע&quot;ה, כִּי הוּא הַיּוֹתֵר תַּחְתּוֹן וְקָרוֹב אֵלָיו, וְאָז לָא הֲוָה שְׁלִים, ואח&quot;כ עָלָה וְנַעֲשָׂה מֶרְכָּבָה לְיַעֲקֹב הַפְּנִימִי שֶׁבְּתוֹךְ ז&quot;א שֶׁהוּא בָּתְרָאָה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה וְאָז הוּא שָׁלֵם''' וכו' עכ&quot;ל. וז&quot;ש בההוא יומא שנעשה הזווג כנזכר, ונכנסו אלו ההארות שאמרנו תוך ז&quot;א, הנה כאשר נכנסי' ג' פרקין עליונים דאי' בז&quot;א נכנסים ג&quot;כ ג' פרקין תתאין דאבא, ומהארת יסוד אבא יוצא יעקב, וגם אח&quot;כ ע&quot;י הכאת קוצא דשערי יוצאי' ממנו אורות ונגמרה בחי' לאה, אותה הנק' דור המדבר, אשר בעת ההיא היה הזווג עם לאה הנז', כמבואר כל זה בארוכה בס' אוצרות חיים הנז', והנה אז '''קָם יַעֲקֹב שְׁלֵימָא''' כנז' '''וְעָאל בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן''', אם שנפרש גן עדן על לאה הנז' הנק' ג&quot;ע במקומות רבים, וגם נוכל לפרש ג&quot;ע בקבלתו מהארות אי' הנקרא גן, ובהתחברותה עם אבא שהוא עדן נקרא גן עדן, וז&quot;ש '''וְעָאל בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן בְּחֵידוּ''', מצד הבינה שמשם באה השמחה מצד מיתוק הגבורה והיין המשומר אשר הוא משמח, ואמר: '''עַל דּוּכְתֵּיהּ''', שהוא הז&quot;א אשר שם מקומו של יעקב שלימא הנז', היינו בפנימיותו כמ&quot;ש, ואז '''כְּדֵין גִּנְתָּא דְּעֵדֶן שָׁאֲרֵי לְנַגְּנָא''' ע&quot;י היחוד והזווג שנעשה ע&quot;י יעקב בגנתא דעדן, וכמו שנפרש בעה&quot;ו. ובתיקונים תיקון י&quot;ג דף כ&quot;ז ע&quot;ב אמרו ז&quot;ל: '''תִּנְיָינָא בְּשִׁיר,''' '''שָׁר י', וּתְלַת יוּדִי&quot;ן אִינּוּן י' י' י', רֵישָׁא וְסֵיפָא וְאֶמְצָעִיתָא דְאָת א', וְאִינוּן רְמִיזִין בִּשְׁמָא סְתִים דְּאִיהוּ יו&quot;ד ד&quot;י וא&quot;ו ד&quot;י''' עכ&quot;ל. לפי הפשט נראה כי כוונת התיקונים לומר כי שיר הוא בחכמה, וכמ&quot;ש בתחלה: '''קַדְמָאָה בְּאַשְׁרֵי''', שנראה כי כוונתו לומר שהוא בכתר, '''וְתִּנְיָינָא בְּשִׁיר''' שהוא חכמה, מלבד מ&quot;ש למעלה בפ' (פ' כה) '''תְּנוּ לַה' אֱלֹקֵיכֶם כָּבוֹד''', אמנם אם נעמיק הדבר אפשר לפרש ולומר כי כוונתו הוא על מוחא סתימאה שהיא חכמה דאריך וכמו שנפרש. וזה כי הנה פי' הרמ&quot;ז נר&quot;ו על מ&quot;ש בזוהר פ' תולדות (ח&quot;א קל&quot;ה ע&quot;א) על פ' '''אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה''' (קהלת ז, כג). '''כִּי כָּל חָכְמָתוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה הָיְתָה בְּסוֹד מוֹחָא סְתִימָאה''' עכ&quot;ל. ועוד באותו דרוש כתב הרמ&quot;ז נר&quot;ו הנז' ז&quot;ל: '''וְעוֹד רָמַז שֶׁבְּסוֹד הַשִּׁיר הָיָה מַעֲלֶה הַגְּבוּרוֹת לְשָׁרְשָׁם דְּאִיהוּ מוֹחָא סְתִימָאָה, וְלָכֵן הָיָה שְׁלֹמֹה וְשָׁלוֹם בְּיָמָיו, כִּי תַּמָּן דִּינִין מִשְׁתַּכְּכִין''' עכ&quot;ל. ופי' כי בתוכה מתלבש גבורה דעתיק, והיא טלא דבדולחא שאין הדינין נראין בה, והנה כבר הבאנו למעלה מ&quot;ש בפי' האידרא, כי בנה&quot;י דא&quot;ק היו הג' ווי&quot;ן, ואח&quot;כ הג' יודי&quot;ן, ומהם נעשה כל העניינים שהם מא&quot;א ולמטה וא&quot;א בכלל וכו'. ובס' עץ חיים שער ג' ח&quot;א פ&quot;א אמרו: '''כִּי נה&quot;י דא&quot;ק הַנִּקְרָא א&quot;ס בְּכָל מָקוֹם, מִתְלַבְּשִׁים בִּתְלָת רֵישִׁין''', וכפי מה שפירש שם בארוכה היינו '''כִּי הא&quot;ס מִתְלַבֵּשׁ בַּאֲמִיתּוּת בְּרֵישָׁא עִילָּאָה מִכּוּלְּהוּ שֶׁהוּא ע&quot;ק, וְרֵישָׁא תִּנְיָינָא מְקַבֶּלֶת אוֹר הא&quot;ס דֶּרֶךְ מָסָךְ רֵישָׁא עִילָּאָה, וְרֵישָׁא תְּלִיתָאָה מְקַבֶּלֶת דֶּרֶךְ מָסָךְ הַתְּרֵין רֵישִׁין''' וכו' עכ&quot;ל. ועל מ&quot;ש באידרת האזינו ז&quot;ל (זח&quot;ג רפ&quot;ט ע&quot;ב): '''אֲתָר דְּשֵׁירוּתָא אִשְׁתְּכַח הוּא נְהִירוּ דְּחָכְמְתָא'''. פי' שהוא על האי מוחא סתימאה, שמשם מתחיל גילוי האצילות, ולפי כל זה שאמרנו אפשר לפרש דברי התקונים דרך דרש כמו שנזכיר, '''תִּנְיָינָא בְּשִׁיר''', פי' שהוא בחכמה, ויהיה פי' חכמה דאריך שהוא מוחא סתימאה. ופי' ואמר: '''שָׁר י'&lt;nowiki/&gt;''', אם שנפרש כוונתו לומר שהוא שר ושליט על העולמות שתחתיו שהם י&quot;ס, או שנפרש לשון שָׁרֵי שהוא לשון התחלה, שמשם תחלת הגילוי לכל הי' ספירות, אך עיקר הפי' נ&quot;ל דאפשר לומר '''שָׁר י'&lt;nowiki/&gt;''', כי משם התחלת הגילוי לי' א', היינו לאחד מאותם היודי&quot;ן שבנה&quot;י דא&quot;ק, כי אעפ&quot;י כי נה&quot;י דא&quot;ק הנז' הנה הם מתלבשים ברישא עילאה דלא אתיידע, מ&quot;מ שם בתכלית ההעלם, אמנם ממוחא סתימאה ולמטה שם מתחיל להתגלות, וזהו '''שָׁר י'&lt;nowiki/&gt;''', פי' מתחיל להתגלות הי'. ואמר אח&quot;כ: '''תְלַת יוּדִי&quot;ן אִינּוּן''', כמ&quot;ש שהם תלת יודי&quot;ן שבנה&quot;י דא&quot;ק שמהם נעשה כל האצילות. והנה ב[עץ חיים ש&quot;ג] ח&quot;א פ&quot;א הנז' לא פי' היאך מקבל רישא תניינא אור הא&quot;ס דרך מסך רישא קדמאה הנז', ונ&quot;ל כי פי' אותו אח&quot;כ בש&quot;ג ח&quot;ב פ&quot;ג וז&quot;ל: '''וְלָכֵן הוּצְרַךְ הַעַתִּיק יוֹמִין לְהַלְבִּישׁ גַּם אֶת הַדַּעַת שֶׁבּוֹ גּוֹ רֵישָׁא דְּאֲרִיךְ וְנִתְלַבֵּשׁ בְּאֶמְצַע הַכֶּתֶר, וְהַחָכְמָה דְּאֲרִיךְ בְּגוֹ הַהוּא אֲוִירָא דְּיָתֵיב לְגוֹ דְּגוּלְגָּלְתָּא, וְהַקְּרוּמָא הנ&quot;ל מַפְסֶקֶת בֵּין הַאי אֲוִירָא לְמוֹחָא סְתִימָא, כְּדֵי שֶׁתּוּכַל הַמּוֹחָא לִסְבּוֹל''' ('''לְהָכִיל''' צ&quot;ל) '''אוֹר גָּדוֹל דְּהַאי אֲוִירָא דְּעַל גַּבֵּי קְרוּמָא דְּמוֹחָא''' עכ&quot;ל. עוד אמרו בפ&quot;י משער הנזכר בענין תיקון ה&quot;ג קרומא דאוירא, שזה הקרום מבדיל בין חסד וגבורה, דמיון יריעה כעין הרקיע הנטוי בין החסד והגבורה הם כדמיון ב' יודין. ונמצא שלשתם צורת אל&quot;ף כזה: '''א'''. עוד אמרו שם בענין עמר נקי, שהם נו&quot;ה והם רמוזים בגולגלתא ומוחין שבהם חו&quot;ג דעתיק וטמיר תמן, ומתמן נפקי דרך ההוא קרומא שהוא הת&quot;ת, ויוצאים משם הנצח וההוד בבחי' ווי&quot;ן וכו' עכ&quot;ל. העולה מזה כי רישא דלא אתיידע ששם נה&quot;י דא&quot;ק אשר יש בתוכם הג' יודין הנז', הנה היא מאירה ברישא תניינא בין גולגלתא ומוחא ע&quot;י אוירא. פי' קרומא דאוירא שהוא רקיע כעין ו', מבדיל בין חו&quot;ג דעתיק אשר הם מתלבשים בגלגלתא ומוחא, והם בצורת א'. א&quot;כ זהו שאמרו בתיקונים '''שָׁר י''''. שמתחיל גילוי הי' בין גלגלתא ומוחא. '''וּתְלַת יוּדִי&quot;ן אִינּוּן''', פי' אעפ&quot;י שאינו מתגלה רק י' א' ע&quot;י אוירא כמ&quot;ש, מ&quot;מ '''תְלַת יוּדִי&quot;ן אִינּוּן''', שהם תלת יודי&quot;ן דנה&quot;י דא&quot;ק כמ&quot;ש, ואח&quot;כ אמר: '''רֵישָׁא וְסֵיפָא וְאֶמְצָעִיתָא דְאָת א'''', פי' רישא וסיפא שהם חו&quot;ג דעתיק שהם ב' יודין, ואמצעיתא שהיא אות ו' דקרומא דאוירא. וזהו דאת א'. ומפני שיש בגלגלתא ומוחא הנז' ג&quot;כ עמר נקי כמ&quot;ש שהם נו&quot;ה בבחי' ווי&quot;ן, לפיכך בא הרמז שלהם באות וא&quot;ו של ס&quot;ג שהוא א' באמצע, רמז לגלגלתא ומוחא ואוירא, וז&quot;ש: '''וְאִינוּן רְמִיזִין בִּשְׁמָא סְתִים דְּאִיהוּ יו&quot;ד ד&quot;י וא&quot;ו ד&quot;י'''. שיש בו ג' יודי&quot;ן וג' ווי&quot;ן עפ&quot;י הדרך שאמרנו, ואעפ&quot;י שאם נחשוב הו' שבתוך הא' יהיו ד', אפשר לומר כי הו' העיקרית המאירה דרך הדעת דעתיק יומין היא הו' של מילוי יו&quot;ד, והו' של קרומא היא הו' שבאמצע האל&quot;ף, וב' ווין של נו&quot;ה של עמר נקי הם הב' ווי&quot;ן שהם מצד הב' יודי&quot;ן של אות א', והנה מ&quot;ש למעלה בתיקוני' תקון כ&quot;א בענין הג' ווי&quot;ן וג' יודי&quot;ן, ואמר שהם משם ע&quot;ב של ויסע ויבא ויט. ופי' שהם הג' ווי&quot;ן והג' יודי&quot;ן שבנה&quot;י דא&quot;ק, אפשר שהוא מסכים עם משז&quot;ל בענין כוונת ק&quot;ש, כי שם ע&quot;ב ישר הפוך ישר הוא בחג&quot;ת, ושם ע&quot;ב כלו ישר הוא בנה&quot;י, ומן התחתון נשפע אל העליון, והוא פשוט ודי בזה. 

ועם מ&quot;ש בפי' התקון הנז' נפרש פי' א' בדברי הזוהר פ' תרומה (ח&quot;ב קמ&quot;ג ע&quot;ב) שהבאנו למעלה: '''אַשְׁכַּחְנָא בְּסִפְרָא דְּאָדָם קַדְמָאָה''', הוא א&quot;ק כמ&quot;ש, וספרו אפשר לומר שהוא ביסוד שלו המתגלה בדעת דעתיק יומין, '''וְהֲוָה כְּתִיב בֵּיהּ''', בסוד היד הכותבת שהיא מכוננת את המלכות, בסוד: '''מִקְּדָשׁ אדנ&quot;י כּֽוֹנְנוּ יָדֶֽיךָ''' (שמות טו, יז). כמו שנפרש. אי נמי בסוד: '''וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא''' (ישעיה טז, ה). שהוא יד ימין, ונפרש על החסד דעתיק יומין שהיא בתוך הגלגלתא ומאירה במוחא סתימאה, כמו שאמרו כי רישא תניינא מאיר דרך רישא תליתאה, וממנה לכל האצילות עד המלכות. והנה בס' הנז' הוה כתיב ביה: '''בְּיוֹמָא דְיִתְקָם מַשְׁכְּנָא''', שאז תהיה בנין המלכות כמ&quot;ש, וזה היה ע&quot;י מרע&quot;ה אשר ע&quot;י הוקם המשכן, וזה להיותו בעלה דמטרוניתא כידוע, ואופן ההקמה היתה ע&quot;י ההוא רוחא דשבק בה בעלה, אשר האי רוחא נמשך לה ע&quot;י תלת אבהן עילאין, וזה בפי' מה שפי' הרמ&quot;ז נר&quot;ו הנז' על מ&quot;ש בזוהר פ' תולדות (ח&quot;א קל&quot;ה ע&quot;ב) על פי' '''מַעְיַן גַּנִּים''' וכו'. הביא דברי האר&quot;י זלה&quot;ה על ענין זה בקצור ז&quot;ל: '''בְּעִנְיַן הַהוּא רוּחָא דְּשָׁבַק בָּהּ בַּעְלָהּ, וְעִנְיָינוֹ וּפֵירוּשׁוֹ בְּקִצּוּר הוּא, דַּע שֶׁמְּקוֹר רוּחַ זֶה הוּא בְּדַעַת דְּעַתִּיק יוֹמִין הַגָּנוּז בֵּין גוּלְגָּלְתָּא וּמוֹחָא, וְהוּא בְּסוֹד אֲוִירָא דַּחֲפֵי עַל מוֹחָא, וּכְבָר יָדַעְתָּ כִּי י&quot;ג תִּיקּוּנֵי רֵישָׁא אִילֵּין דְּאִינּוּן גוּלְגָּלְתָּא, טַלָּא, קְרוּמָא, הֵם מחג&quot;ת דְּעַתִּיק שֶׁהֵם ג' אָבוֹת''' עכ&quot;ל לענייננו. וז&quot;ש: '''בְּיוֹמָא דְיִתְקָם מַשְׁכְּנָא''' שהיא המלכות כמ&quot;ש, '''יִתְּעֲרוּן אֲבָהָן''' שהם נאחזים בג' תיקוני' הנז', שהם חג&quot;ת דעתיק יומין, '''יִתְּעֲרוּן שִׁירָתָא עֵילָּא וְתַתָּא''', פי' עילא בבינה ותתא במלכות, כי ע&quot;י רוח זה נעשית כלי ונכנסי' בה המ&quot;נ, ואז נאמר: '''אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל''' וכו' (במדבר כא, יז). ועשיית כלי זה הוא ג&quot;כ ע&quot;י הבינה שקבלה גם היא מא&quot;א, וכמבואר הכל בדברי האר&quot;י זלה&quot;ה במקומות מפוזרים א' הנה וא' הנה, והעיקר מה שנ&quot;ל שאפשר לומר בקצור על דברי המאמר הנז' וכוונתו במה שנעשה ע&quot;י הקמת המשכן הוא, כי הנה ההתחלה עיקר הכל, וכל שכן בבא הדבר לידי גמר, כמ&quot;ש סוף המעשה מחשבה תחלה. והנה כאשר הוקם המשכן ונעשה הייחוד ע&quot;י מרע&quot;ה, היה דמיון מה שנעשה בכל יום ב'''שִׂים שָׁלוֹם''', ונעשה הכל באותו יום, א&quot;כ יצדק לומר כי האבות העליונים שהם גלגלתא טלא קרומא, חג&quot;ת דעתיק יומין, למעלה עשו התעוררות ראשון שהוא כדי לעשותה כלי כמ&quot;ש בק&quot;ש של לילה, ונבנית המלכות בנין שלם, וגם נתייחדו או&quot;א כנז' בייחוד ק&quot;ש של שחרית, ונעשה היחוד ע&quot;י הקמת המשכן והקרבנות והמצות שנעשו בו ביום, וכיון שנעשה הזווג אז התחילה לומר שירה, וכמ&quot;ש בזוהר חדש פ' חקת (דף פ&quot;ב ט&quot;ב): כי בעת הזווג היא אומרת שירה לעורר הזווג ואומרת ישקני וכו', וכמ&quot;ש ידוייק אומרו: '''יוֹמָא דְיִתְקָם מַשְׁכְּנָא''', ולא אמר כד אתקם משכנא, לרמוז כי כל זה לא נעשה ע&quot;י הקמת המשכן בלבד, רק ע&quot;י המצות והיחודים שנעשו בו ביום, שנטל י' עטרות השנויות בסדר עולם, וכל זה נעשה ע&quot;י מרע&quot;ה שושבינא דמלכא אשר הוא נאחז בדעת הנעלם דז&quot;א וביסוד אבא ג&quot;כ, וכחו יפה להמשיך שפע מתרין מזלין, מזל עליון נוצר, ומהרצון העליון שבז' תקוני רישא כמשז&quot;ל, וכל שכן בהיות אהרן עמו, כי כבר ידוע מעלתו, וכל שכן בהיות כל ישראל עמו, וכלם כוונתם לטובה, כמשז&quot;ל (רש&quot;י): ['''וַיֵּֽלְכוּ'''] '''וַיַּֽעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל''' וכו' (שמות יב, כח). '''לְהַגִּיד שִׁבְחָן שֶׁלֹּא שִׁינּוּ'''. ועל זה נאמר: '''אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ''' וכו' (תהלים קמד, טו). וז&quot;ש בזוהר '''יִתְּעֲרוּן אֲבָהָן שִׁירָתָא עֵילָּא וְתַתָּא''' כמ&quot;ש, ואמר אח&quot;כ ז&quot;ל: '''אַשְׁכַּחְנָא שִׁי&quot;ן מֵאַתְוָון רַבְרְבָן''' וכו'. אפשר לומר כי הוא רמוז לג' יודי&quot;ן וג' ווי&quot;ן דנה&quot;י דא&quot;ק שאמרנו, ונעשו אות א' כאשר נתלבשו בדעת עתיק יומין אשר האיר בין גולגלתא למוחא ששם יש גולגלתא, טלא, קרומא, שהם ג' אבות שנרמזו באות שי&quot;ן כידוע, וגם זה אפשר לומר שהוא רמוז במדרש הנעלם של שיר השירים שהבאנו למעלה: '''שִׁי&quot;ן רַבְרְבָא וְהִיא תִּנְיָינָא מִסֵּיפָא דְּאַתְּוַון דְּאַלְפָא בֵּיתָא, ב' דִּבְרֵאשִׁית רַבְרְבָא, וְהִיא תִּנְיָינָא מִשֵּׁירוּתָא דְּאַלְפָא בֵּיתָא''', מלבד מ&quot;ש למעלה אפשר לדקדק מה הוא הדמיון לשי&quot;ן דשיר השירים עם ב' דבראשית. ומה רמז באומרו: '''תִּנְיָינָא מִסֵּיפָא דְּאַתְּוַון''', וכן '''ב' תִּנְיָינָא מִשֵּׁירוּתָא דְּאַתְּוַון'''. והנה בענין '''וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵֽׁת''' (בראשית ה, ג). אמרו ז&quot;ל (זח&quot;א נ&quot;ו ע&quot;א): '''כִּי הִתְחִילוּ הָאוֹתִיּוֹת לְהִתָּקֵן לְמַפְרֵעַ אַחֲרֵי שֶׁנִּתְקַלְקְלוּ בְּחֵטְא אדה&quot;ר, וְלֹא נִגְמְרוּ לְהִתָּקֵן רַק עַד שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַר סִינַי''' עכ&quot;ל. והנה בבריאת העולם עלו האותיות ממטה למעלה כנראה מס' הזוהר (בהקדמה דף ב' ע&quot;ב). ואפשר לומר כי הטעם הוא כי בתחלה היה עולם התהו, וכשבא עולם התיקון נתקן בסדר, והיה ראוי להיות נברא בא', אלא שנברא בב' מן הטעם שאמרו שם בזוהר הנזכר ומן הטעמים שאז&quot;ל במדרש, ומלבד זה ג&quot;כ לרמוז אל החכמה שבה התחילו ההארות להתגלות, כמ&quot;ש בפי' בתחילת ס' הפליאה, כי לכך נכתב בראשית ולא אראשית, להיות האצילות מן החכמה, ומלת ב' מורה על החכמה וכו'. והנה חכמה זו היא מוחא סתימאה, ועליה אמר הכתוב: '''כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ''' (תהלים קד, כד). והנה כבר אמרנו שבבריאת העולם עלו למפרע ונתקנו, ובב' נברא העולם. כן עתה שנעשה התקון מלמטה למעלה, ובפרט עתה על ידי השיר העולה מלמטה כמ&quot;ש, נעשה ע&quot;י התקון שהיא ג&quot;כ במוחא סתימאה שהיא חכמה כמ&quot;ש, שהרי אמרו בענין תשר&quot;ק באידרא [רבה] (ח&quot;ג קכ&quot;ח ע&quot;ב): '''תָּי&quot;ו רָשִׁים רְשִׁימוּ לְעַתִּיק יוֹמִין'''. ואמר אח&quot;כ: '''מַאי טַעְמָא בְּגִין דְּשִׁי&quot;ן רָזָא דִּרְתִיכָא עִילָּאָה''', שהם חג&quot;ת דעתיק יומין המתלבשים בגולגלתא ומוחא דאריך וקרומא דאוירא שביניהם, ואמר: '''וְעַל דָּא אִיהִי בִּתְלָת סַמְּכִין''', שהיא סוד הו' שבין האל&quot;ף, וגם ב' ווי&quot;ן של מילוי וא&quot;ו של ס&quot;ג, כמו שאמרנו למעלה שהיא הו' של קרומא שבאמצע האל&quot;ף, וב' ווי&quot;ן של עמר נקי שהם מתחברים עם חג&quot;ת שבמוחא סתימאה וגולגלתא כנז', ואמר: '''דְּהָא אֲבָהָן אִינּוּן רְתִיכָא''', פי' שהם האבות שהם בחג&quot;ת דע&quot;י הם מרכבה לג' יודי&quot;ן שהם מתלבשים בחב&quot;ד שעליהם ומאירים בהם, והשי&quot;ן רמז אל האבות, ובא הרמז בתחלת שיר, '''שִׁיר הַשִּׁירִים רָזָא דִּרְתִיכָא עִילָּאָה''', ולפי מ&quot;ש ז&quot;ל כי רזא הוא ביסוד וגם הוא בחסד, וזה בסוד יהי או&quot;ר, יהי ר&quot;ז. יהי' פי' על האי אוירא, שהוא דעת דעתיק יומין שיש בתוכו יסוד דא&quot;ק, והוא מתגלה בין גלגלתא ומוחא, ומשם מאיר לרתיכא עילאה חג&quot;ת דעתיק יומין. ונחזור לדברי פי' הזוהר פ' תרומה שאומר: '''אַשְׁכַּחְנָא שִׁי&quot;ן מֵאַתְוָון רַבְרְבָן''', שהוא ליודי&quot;ן ווי&quot;ן כמ&quot;ש, וגם לרתיכא עילאה כמ&quot;ש, ואמר: '''וְאִלֵּין אִינּוּן דְּקָא אִתְּעָרוּ, לָאו דְּאִינּוּן מְנַגְּנִין אֶלָּא דְּאִינּוּן מִתְעָרֵי לְגַבֵּי עֵילָא''', '''כִּבְיָכוֹל שִׁיר דְּאִינּוּן''' '''שִׁירִין רַבְרְבָן דְּאִינּוּן מְמָנָן עַל עָלְמִין''' ['''כֻּלְּהוּ'''], פי' אלו האבות העליונים שהם חג&quot;ת דעתיק יומין, גולגלתא טלא קרומא שהם מתעוררים על ידי הדעת דעתיק יומין, שממנו בא התעוררות של ההוא רוחא על ידי שלשה ע&quot;ב, אומר עתה '''לָאו דְּאִינּוּן מְנַגְּנִין'''. שהרי לא נגמר הזווג על ידם, רק הנה הכנה לעשות אותה כלי כמ&quot;ש, וגם נוכל לומר '''לָאו דְּאִינּוּן מְנַגְּנִין''', שהרי שם אין אמר ואין דברים רק התעוררות בלבד, '''אֶלָּא דְּאִינּוּן מִתְעָרֵי לְגַבֵּי עֵילָא''', כמ&quot;ש שעל ידם נגמר אח&quot;כ הזווג בשים שלום. ועוד נוכל לומר שהכל הוא בהמשך א', '''דְּאִינּוּן מִתְעָרֵי לְגַבֵּי עֵילָא כִּבְיָכוֹל''' וכו', פי' האבות הנז' הם מתעוררי' לגבי עילא כ&quot;ביכול, כ&quot;ב אותיות שבהם נבראו כל העולמות, היינו שמהם נעשו הכלים של כל העולמות, וא&quot;כ ע&quot;י התעוררות שהוא הרוח הנמשך מאבהן הנז' יכולים על ידם לעלות הכ&quot;ב אתוון שבמלכות ושבבינה, '''לְגַבֵּי עֵילָא''' עד כ&quot;ב אותיות שבא&quot;ק, וזה ע&quot;י השיר, שי&quot;ן רברבא שהוא חיבור היודי&quot;ן והווי&quot;ן הנז' בדעת דעתיק יומין כמ&quot;ש, ועל ידו עולה ההתעוררות למעלה למעלה, וזהו '''שִׁיר דְּאִינּוּן שִׁירִין רַבְרְבָן דְּאִינּוּן מְמָנָן עַל עָלְמִין כֻּלְּהוּ''', כמ&quot;ש כי עתיק יומין נקרא רבון העולמי' שהוא ממונה על העולמות שתחתיו, ואדון עליהם בכח א&quot;ס ב&quot;ה המאיר בתוכו, '''וְתָנִינָן בְּהַהוּא יוֹמָא קָם יַעֲקֹב שְׁלֵימָא וְעָאל בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן''' וכו'. מלבד מ&quot;ש אפשר לומר כאשר ניתן טעם למה על ידי מ&quot;ש קם יעקב שלימא בשתי בחינותיו כמ&quot;ש, אפשר לומר כי ע&quot;י קבלת הז&quot;א מדעת דעתיק יומין שהוא אוירא דכייא כמ&quot;ש לעיל, והנה הדעת הזה ביארנו במקום אחר שהוא משז&quot;ל במדרש הנעלם פ' וירא (ח&quot;א קי&quot;ח ע&quot;ב), שהשיגו בני אדם דעה שלימה, שהוא הדעת הזה, ונק' שלימה שלא היה בו לא ביטול ולא שבירה לא בפנים ולא באחור, והנה עי&quot;ז הדעת מקבלים הארה או&quot;א, ומתגלה ג&quot;כ הדעת העליון דז&quot;א הנעלם, ובזה מקבל הארה יעקב אבינו ע&quot;ה בשתי בחינותיו, וזהו '''קָם יַעֲקֹב שְׁלֵימָא''' בשתי בחינותיו כמ&quot;ש למעלה, '''וְעָאל בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן בְּחֵידוּ עַל דּוּכְתֵּיהּ''' כמ&quot;ש למעלה, ואמר: '''כְּדֵין גִּנְתָּא דְּעֵדֶן שָׁאֲרֵי לְנַגְּנָא''', שכיון שנעשה הייחוד והזווג ע&quot;י יעקב, '''כְּדֵין שָׁאֲרֵי לְנַגְּנָא''', כמ&quot;ש לעיל: שבעת הייחוד והזווג הנה היא משוררת והיא אומרת ישקני, כמ&quot;ש לעיל מ&quot;ש בזוהר חדש פ' חקת (דף פ&quot;ב ט&quot;ב), ואמר: '''כְּדֵין גִּנְתָּא דְּעֵדֶן''' וכו' '''וְכָל אִינּוּן בּוּסְמִין דְּגִנְתָּא''' וכו'. אפשר לפרש שהם הנשמות של הצדיקי' שבגן עדן שהם ראשי בשמים בודאי, שנותנים ריח מעשיהם לפני הב&quot;ה, ולפי מה שנפרש בפ' '''נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם''' וכו' (שה&quot;ש ד, יד). כי ראשי בשמים הם ז' מיני בוסמין, שהם ז' תיקוני עתיק יומין אשר שם ז' אותיות אדי&quot;ד יד&quot;ו. והם ראשי בשמים שמהם נתהוו שבעה שמות המרגלא, והם בבריאה דתמן אימא מקננא שהוא גן עדן עליון, וכלהו '''שָׂאֲרוּ לְנַגְּנָא''' ע&quot;י שנתייחד יעקב שלימא בגן עדן כמ&quot;ש, וז&quot;ש: '''מַאן גָּרִים שִׁירָתָא וּמַאן אָמַר לָהּ, הֲוֵי אֵימָא דָּא יַעֲקֹב'''. פי' מי הגורם שתאמר שירה זו במלכות ובבינה ג&quot;כ, או רחל ולאה כמ&quot;ש, '''וּמַאן אָמַר לָהּ, הֲוֵי אֵימָא דָּא יַעֲקֹב''', כי כמו שהיא משוררת ואומרת ישקני וכו'. כמו כן אף הוא ישיב אמריו אליה, וכמשז&quot;ל כי בשיר השירים היא מקלסת אותו והוא מקלס אותה, וסיים ואמר: '''דְּאִלְמָלֵא אִיהוּ לָא עָאל בְּגִּנְתָּא לָא אָמַר גִּנְתָּא שִׁירָתָא''', נ&quot;ל דאפשר לומר כי אעפ&quot;י שנכנסו הרבה הארות כמ&quot;ש, וגם ירדה שכינה למטה ולא היתה שמחה לפניו ית' מיום שנברא העולם כיום שהוקם המשכן, מ&quot;מ עיקר השמחה והשירה הוא מפני הזווג, וכמו שאמרו במדרש חזית (שהש&quot;ר א, לא) על '''נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ''' (שה&quot;ש א, ד). וכן מ&quot;ש לעיל שהובא בזוהר חדש פ' חקת ז&quot;ל (דף פ&quot;א ט&quot;ד): '''קב&quot;ה וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִיקְרוּן דּוֹדִים הֲדָא הוּא דִכְתִיב: שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים, בְּגִין כָּךְ שִׁיר יְדִידוֹת''' (תהלים מה, א). '''דָּא מְשַׁבְּחָא לְדָא וְדָא מְשַׁבְּחָא לְדָא, וּכְמָה דְהָתָם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שְׁרָאת בְּתוּשְׁבַּחְתָּא, דְּהָכֵי אִתְחֲזֵי דִּכְתִיב: יִשָׁקֵנִי, אוּף הָכָא הִיא שְׁרִיאַת לְשַׁבָּחָא לְמַלְכָּא''' עכ&quot;ל. וז&quot;ש: '''כְּדֵין גִּנְתָּא דְּעֵדֶן שָׁאֲרֵי לְנַגְּנָא''' וכו', '''דְּאִלְמָלֵא אִיהוּ לָא עָאל בְּגִּנְתָּא''' ונעשה הזווג, '''לָא הֲוָה אָמַר גִּנְתָּא שִׁירָתָא''' כמ&quot;ש. והנה הארכנו בפי' דברי הזוהר הנז'. וכבר אמרנו כי כל זה דרך דרש כפי מעט הקדמות שבידינו, ומסקנא דמילתא העולה מכל מה שכתבנו, כי אעפ&quot;י ש'''עַל הֶהָרִים''' בשביל ההרים, '''אֶשָּׂא בְכִי וָנֶהִי''', שנתנגפו רגליהם בהרי נשף וירדו אל הקליפות בעוה&quot;ר, ונחרבו נאותיו ובתי מדרשיו של יעקב, והעולה על הכל בית קדשנו ותפארתנו, וכלם נהפכו לקינה, וכן ההרים שהם תלמידי חכמים וראשי ישיבות, ועל כלם י' אבירי ישראל הרוגי מלוכה, '''וְנְאוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב''' הם הנשמות וכל אינון נטיען דבג&quot;ע '''נֶהְפְּכוּ לְקִינָה''', והאבות ג&quot;כ כמ&quot;ש למעלה, מלבד ג&quot;כ שהגיע הפגם עד גבהי מרומים, כב-יכול עד היודי&quot;ן והווי&quot;ן שבנה&quot;י דא&quot;ק שנסתלקו ונהפכו לקינה, וזה גרם כי הייחוד לא היה פנים בפנים וכמ&quot;ש, זאת תהיה נחמתנו כי ע&quot;י שיר השירים יצאו מתוך הקליפות, וגם ע&quot;י שיר השירים כנז' ישירו האבות ויעוררו שיר חדש, וגם הג&quot;ע וכל אינון בוסמין, והנשמות של צדיקים שבג&quot;ע '''יִתְּעֲרוּן שִׁירָתָא''', והשיר הזה יעוררו אותו על ידי שיהיה הייחוד והזווג למעלה פנים בפנים, וזה יהיה על ידי שיאירו היודי&quot;ן והווי&quot;ן אשר יתגלו ע&quot;י שי&quot;ן רברבא, ויאירו דרך קוים כתקונם, ותתגלה הארתם ברישא דלא אתיידע, ואח&quot;כ בכל האצילות ע&quot;י הדעת דעתיק יומין אשר יהיה מאיר באבות העליונים, חג&quot;ת דע&quot;י שהם גולגלתא, טלא דבדולחא, וקרומא דאוירא, ומהם ימשך אל המלכות ההוא רוחא דיהיב בה בעלה, ותעשה כלי ותהיה ראויה אל הזווג ותתייחד עם הז&quot;א, ויתייחדו יעקב ורחל ולאה פנים בפנים, ואז ירונו יושבי סלע ומראש הרים יצווחו, ששון ושמחה ישיגו במהרה בימינו אמן. אכי&quot;ר ובילא&quot;ו:</text>
      <sha1>cgbm66mz8mmdlbhbbzajl78c35u4gwh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רבון העולמים למוצאי שבת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>403504</id>
    <revision>
      <id>3087731</id>
      <parentid>3015345</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T16:11:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3087731</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9978" sha1="024fmk0jnmntvg01qz8wfcqv7glu3cx" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==נוסח הטור על פי הירושלמי==

{{מקורות לסידור|מקורות: [[ירושלמי ברכות ה ב]], [[טור אורח חיים רצט]]}}

הָחֵל עָלֵינוּ אֶת הַיָּמִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם, וְתַשְׁמִיעֵנוּ בָהֶם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, וַהֲבִינֵנוּ וְלַמְּדֵנוּ.

==נוסח הסידורים==
&lt;/noinclude&gt;{{הור|כשחל יום טוב באחד מימי החול של השבוע הבא, מדלגים על המילה {{צ|שֵׁשֶׁת}}.}}

{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אַב הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת,|מזרח=אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ}} בְּסִמָּן טוֹב וּבְמַזָּל טוֹב הָחֵל עָלֵינוּ אֶת [שֵשֶׁת] יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם, חֲשׂוּכִים מִכׇּל חֵטְא וָפֶשַׁע, וּמְנֻקִּים מִכׇּל עָוֺן וְאַשְׁמָה וָרֶשַׁע, וּמְדֻבָּקִים בְּתַלְמוּד תּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=וְחׇנֵּנוּ דֵעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל|מזרח=וַחֲנוּנִים חָכְמָה בִּינָה וָדַעַת}} מֵאִתְּךָ, וְתַשְׁמִיעֵנוּ בָהֶם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה. וְלֹא תַעֲלֶה קִנְאָתֵנוּ עַל לֵב אָדָם, וְלֹא קִנְאַת אָדָם תַּעֲלֶה עַל לִבֵּנוּ. מַלְכֵּנוּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=אֱלֹהֵינוּ הָאָב הָרַחֲמָן,|מזרח=וֵאלֹהֵינוּ,}} שִׂים בְּרָכָה וּרְוָחָה וְהַצְלָחָה בְּכׇל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. וְכׇל הַיּוֹעֵץ עָלֵינוּ וְעַל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל עֵצָה טוֹבָה וּמַחֲשָׁבָה טוֹבָה, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=אַמְּצוֹ וּבָרְכוֹ, גַּדְּלוֹ וְקַיְּמוֹ|מזרח={{סי|אַ}}מְּצוֹ, {{סי|בָּ}}רְכוֹ, {{סי|גַּ}}דְּלוֹ, קַיְּמוֹ}} קַיֵּם עֲצָתוֹ, כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר, יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ, וְכׇל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא׃{{ממס|תהלים כ ה}} וְנֶאֱמַר: וְתִגְזַר אֹמֶר וְיָקׇם לָךְ, וְעַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר׃{{ממס|איוב כב כח}} וְכׇל הַיּוֹעֵץ עָלֵינוּ וְעַל כׇּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל עֵצָה שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=תּוּפַר|מזרח={{סי|אַ}}בְּדוֹ, {{סי|בַּ}}טְּלוֹ, {{סי|גַּ}}דְּעוֹ, הָפֵרוֹ, הָפֵר}} עֲצָתוֹ, כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: יְיָ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם, הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים׃{{ממס|תהלים לג י}} וְנֶאֱמַר: עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר, דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם, כִּי עִמָּנוּ אֵל׃{{ממס|ישעיהו ח י}}

וּפְתַח לָנוּ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=אַב הָרַחֲמִים, אֲדוֹן הַסְּלִיחוֹת,}} בָּזֶה הַשָּׁבוּעַ וּבְכׇל {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=שָׁבוּעַ,|מזרח=שָׁבוּע וְשָׁבוּעַ,}} שַׁעֲרֵי {{סי|א}}וֹרָה, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=שַׁעֲרֵי {{סי|אֹ}}רֶךְ יָמִים וְשָׁנִים, שַׁעֲרֵי {{סי|אֲ}}רִיכַת אַפַּיִם,}} שַׁעֲרֵי {{סי|בְ}}רָכָה, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=שַׁעֲרֵי {{סי|בִ}}ינָה,}} שַׁעֲרֵי {{סי|גִ}}ילָה, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=שַׁעֲרֵי {{סי|גְ}}דֻלָּה, שַׁעֲרֵי {{סי|גְ}}אֻלָּה, שַׁעֲרֵי {{סי|גְ}}בוּרָה,}} שַׁעֲרֵי {{סי|דִ}}יצָה, שַׁעֲרֵי {{סי|דֵ}}עָה, שַׁעֲרֵי {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז={{סי|ה}}וֹד, שַׁעֲרֵי {{סי|הָ}}דָר, שַׁעֲרֵי {{סי|הַ}}צְלָחָה, שַׁעֲרֵי {{סי|הַ}}רְוָחָה,|מזרח={{סי|ה}}וֹד וְהָדָר,}} שַׁעֲרֵי {{סי|וַ}}עַד טוֹב, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=שַׁעֲרֵי {{סי|זְ}}רִיזוּת,}} שַׁעֲרֵי {{סי|זִ}}מְרָה, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=שַׁעֲרֵי {{סי|זְ}}כֻיּוֹת, שַׁעֲרֵי {{סי|זִ}}יו, שַׁעֲרֵי {{סי|זֹ}}הַר תּוֹרָה, שַׁעֲרֵי {{סי|זֹ}}הַר חׇכְמָה, שַׁעֲרֵי {{סי|זֹ}}הַר בִּינָה, שַׁעֲרֵי {{סי|זֹ}}הַר דַּעַת,}} שַׁעֲרֵי {{סי|חֶ}}דְוָה, שַׁעֲרֵי {{סי|חֶ}}מְלָה, שַׁעֲרֵי {{סי|חֵ}}ן וָחֶסֶד, שַׁעֲרֵי {{סי|חַ}}יִּים טוֹבִים, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=שַׁעֲרֵי {{סי|חָ}}כְמָה,}} שַׁעֲרֵי {{סי|ט}}וֹבָה, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=שַׁעֲרֵי {{סי|טֹ}}הַר,}} שַׁעֲרֵי {{סי|יְ}}שׁוּעָה, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=שַׁעֲרֵי {{סי|יֹ}}שֶׁר,}} שַׁעֲרֵי {{סי|כַ}}פָּרָה, שַׁעֲרֵי {{סי|כַ}}לְכָּלָה, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=שַׁעֲרֵי {{סי|כָ}}בוֹד,}} שַׁעֲרֵי {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז={{סי|לִ}}מּוּד,|מזרח=לִמּוּד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ,}} שַׁעֲרֵי {{סי|מָ}}זוֹן, שַׁעֲרֵי {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז={{סי|מְ}}נוּחוֹת, שַׁעֲרֵי {{סי|מְ}}חִילוֹת, שַׁעֲרֵי {{סי|מַ}}דָּע,|מזרח=מְחִילָה,}} שַׁעֲרֵי {{סי|נֶ}}חָמָה, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=שַׁעֲרֵי {{סי|נְ}}קִיּוּת,}} שַׁעֲרֵי {{סי|סְ}}לִיחָה, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=שַׁעֲרֵי {{סי|סִ}}יַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא,}} שַׁעֲרֵי {{סי|עֶ}}זְרָה, שַׁעֲרֵי {{סי|פְ}}דוּת, שַׁעֲרֵי {{סי|פַ}}רְנָסָה טוֹבָה, שַׁעֲרֵי {{סי|צְ}}דָקָה, שַׁעֲרֵי {{סי|צָ}}הֳלָה, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=שַׁעֲרֵי {{סי|קְ}}דֻשָּׁה,}} שַׁעֲרֵי {{סי|ק}}וֹמְמִיוּת, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=שַׁעֲרֵי {{סי|רַ}}חֲמִים, שַׁעֲרֵי {{סי|רָ}}צוֹן,}} שַׁעֲרֵי {{סי|רְ}}פוּאָה שְׁלֵמָה, שַׁעֲרֵי {{סי|שָׁ}}לוֹם, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=שַׁעֲרֵי {{סי|שִׂ}}מְחָה, שַׁעֲרֵי {{סי|שְׁ}}מוּעוֹת טוֹבוֹת,}} שַׁעֲרֵי {{סי|שַׁ}}לְוָה, שַׁעֲרֵי {{סי|ת}}וֹרָה, שַׁעֲרֵי {{סי|תְ}}פִלָּה, שַׁעֲרֵי {{סי|תְ}}שׁוּבָה, שַׁעֲרֵי {{סי|תְ}}שׁוּעָה. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:|מזרח=כְּדִכְתִיב}} וּתְשׁוּעַת צַדִּיקִים מֵיְיָ, מָעוּזָּם בְּעֵת צָרָה׃ וַיַּעְזְרֵם יְיָ וַיְפַלְּטֵם, יְפַלְּטֵם מֵרְשָׁעִים וְיוֹשִׁיעֵם, כִּי חָסוּ בוֹ׃{{ממס|תהלים לז#לז לט|תהלים לז לט-מ}} וְנֶאֱמַר: חָשַׂף יְיָ אֶת זְרוֹעַ קׇדְשׁוֹ לְעֵינֵי כׇּל הַגּוֹיִם, וְרָאוּ כׇּל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|ישעיהו נב י}} וְנֶאֱמַר: קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל, יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ, כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יְיָ צִיּוֹן׃{{ממס|ישעיהו נב ח}} וְקַיֶּם לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר, מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם, מְבַשֵּׂר טוֹב, מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה, אֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ׃{{ממס|ישעיהו נב, ז|שם פסוק ז}} {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם, וְלִירוּשָׁלַיִם מְבַשֵּׂר אֶתֵּן׃{{ממס|ישעיהו מא כז}} אָמֵן סֶלָה.}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:תחינות ובקשות]]
[[קטגוריה:מוצאי שבת]]</text>
      <sha1>024fmk0jnmntvg01qz8wfcqv7glu3cx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087732</id>
      <parentid>3087731</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T16:18:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3087732</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10203" sha1="grrotony6mzu30zv9ez08qaovtupdug" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==נוסח הטור על פי הירושלמי==

{{מקורות לסידור|מקורות: [[ירושלמי ברכות ה ב]], [[טור אורח חיים רצט]]}}

הָחֵל עָלֵינוּ אֶת הַיָּמִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם, וְתַשְׁמִיעֵנוּ בָהֶם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, וַהֲבִינֵנוּ וְלַמְּדֵנוּ.

==נוסח אשכנז==

{{:רבון העולמים למוצאי שבת|נוסח=אשכנז}}

==נוסח עדות המזרח==

{{:רבון העולמים למוצאי שבת|נוסח=אשכנז}}

==תצוגה משולבת==

&lt;/noinclude&gt;&lt;includeonly&gt;{{הור|כשחל יום טוב באחד מימי החול של השבוע הבא, מדלגים על המילה {{צ|שֵׁשֶׁת}}.}}

&lt;/includeonly&gt;{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אַב הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת,|מזרח=אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ}} בְּסִמָּן טוֹב וּבְמַזָּל טוֹב הָחֵל עָלֵינוּ אֶת [שֵשֶׁת] יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם, חֲשׂוּכִים מִכׇּל חֵטְא וָפֶשַׁע, וּמְנֻקִּים מִכׇּל עָוֺן וְאַשְׁמָה וָרֶשַׁע, וּמְדֻבָּקִים בְּתַלְמוּד תּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=וְחׇנֵּנוּ דֵעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל|מזרח=וַחֲנוּנִים חָכְמָה בִּינָה וָדַעַת}} מֵאִתְּךָ, וְתַשְׁמִיעֵנוּ בָהֶם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה. וְלֹא תַעֲלֶה קִנְאָתֵנוּ עַל לֵב אָדָם, וְלֹא קִנְאַת אָדָם תַּעֲלֶה עַל לִבֵּנוּ. מַלְכֵּנוּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=אֱלֹהֵינוּ הָאָב הָרַחֲמָן,|מזרח=וֵאלֹהֵינוּ,}} שִׂים בְּרָכָה וּרְוָחָה וְהַצְלָחָה בְּכׇל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. וְכׇל הַיּוֹעֵץ עָלֵינוּ וְעַל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל עֵצָה טוֹבָה וּמַחֲשָׁבָה טוֹבָה, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=אַמְּצוֹ וּבָרְכוֹ, גַּדְּלוֹ וְקַיְּמוֹ|מזרח={{סי|אַ}}מְּצוֹ, {{סי|בָּ}}רְכוֹ, {{סי|גַּ}}דְּלוֹ, קַיְּמוֹ}} קַיֵּם עֲצָתוֹ, כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר, יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ, וְכׇל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא׃{{ממס|תהלים כ ה}} וְנֶאֱמַר: וְתִגְזַר אֹמֶר וְיָקׇם לָךְ, וְעַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר׃{{ממס|איוב כב כח}} וְכׇל הַיּוֹעֵץ עָלֵינוּ וְעַל כׇּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל עֵצָה שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=תּוּפַר|מזרח={{סי|אַ}}בְּדוֹ, {{סי|בַּ}}טְּלוֹ, {{סי|גַּ}}דְּעוֹ, הָפֵרוֹ, הָפֵר}} עֲצָתוֹ, כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: יְיָ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם, הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים׃{{ממס|תהלים לג י}} וְנֶאֱמַר: עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר, דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם, כִּי עִמָּנוּ אֵל׃{{ממס|ישעיהו ח י}}

וּפְתַח לָנוּ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=אַב הָרַחֲמִים, אֲדוֹן הַסְּלִיחוֹת,}} בָּזֶה הַשָּׁבוּעַ וּבְכׇל {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=שָׁבוּעַ,|מזרח=שָׁבוּע וְשָׁבוּעַ,}} שַׁעֲרֵי {{סי|א}}וֹרָה, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=שַׁעֲרֵי {{סי|אֹ}}רֶךְ יָמִים וְשָׁנִים, שַׁעֲרֵי {{סי|אֲ}}רִיכַת אַפַּיִם,}} שַׁעֲרֵי {{סי|בְ}}רָכָה, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=שַׁעֲרֵי {{סי|בִ}}ינָה,}} שַׁעֲרֵי {{סי|גִ}}ילָה, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=שַׁעֲרֵי {{סי|גְ}}דֻלָּה, שַׁעֲרֵי {{סי|גְ}}אֻלָּה, שַׁעֲרֵי {{סי|גְ}}בוּרָה,}} שַׁעֲרֵי {{סי|דִ}}יצָה, שַׁעֲרֵי {{סי|דֵ}}עָה, שַׁעֲרֵי {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז={{סי|ה}}וֹד, שַׁעֲרֵי {{סי|הָ}}דָר, שַׁעֲרֵי {{סי|הַ}}צְלָחָה, שַׁעֲרֵי {{סי|הַ}}רְוָחָה,|מזרח={{סי|ה}}וֹד וְהָדָר,}} שַׁעֲרֵי {{סי|וַ}}עַד טוֹב, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=שַׁעֲרֵי {{סי|זְ}}רִיזוּת,}} שַׁעֲרֵי {{סי|זִ}}מְרָה, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=שַׁעֲרֵי {{סי|זְ}}כֻיּוֹת, שַׁעֲרֵי {{סי|זִ}}יו, שַׁעֲרֵי {{סי|זֹ}}הַר תּוֹרָה, שַׁעֲרֵי {{סי|זֹ}}הַר חׇכְמָה, שַׁעֲרֵי {{סי|זֹ}}הַר בִּינָה, שַׁעֲרֵי {{סי|זֹ}}הַר דַּעַת,}} שַׁעֲרֵי {{סי|חֶ}}דְוָה, שַׁעֲרֵי {{סי|חֶ}}מְלָה, שַׁעֲרֵי {{סי|חֵ}}ן וָחֶסֶד, שַׁעֲרֵי {{סי|חַ}}יִּים טוֹבִים, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=שַׁעֲרֵי {{סי|חָ}}כְמָה,}} שַׁעֲרֵי {{סי|ט}}וֹבָה, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=שַׁעֲרֵי {{סי|טֹ}}הַר,}} שַׁעֲרֵי {{סי|יְ}}שׁוּעָה, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=שַׁעֲרֵי {{סי|יֹ}}שֶׁר,}} שַׁעֲרֵי {{סי|כַ}}פָּרָה, שַׁעֲרֵי {{סי|כַ}}לְכָּלָה, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=שַׁעֲרֵי {{סי|כָ}}בוֹד,}} שַׁעֲרֵי {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז={{סי|לִ}}מּוּד,|מזרח=לִמּוּד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ,}} שַׁעֲרֵי {{סי|מָ}}זוֹן, שַׁעֲרֵי {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז={{סי|מְ}}נוּחוֹת, שַׁעֲרֵי {{סי|מְ}}חִילוֹת, שַׁעֲרֵי {{סי|מַ}}דָּע,|מזרח=מְחִילָה,}} שַׁעֲרֵי {{סי|נֶ}}חָמָה, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=שַׁעֲרֵי {{סי|נְ}}קִיּוּת,}} שַׁעֲרֵי {{סי|סְ}}לִיחָה, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=שַׁעֲרֵי {{סי|סִ}}יַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא,}} שַׁעֲרֵי {{סי|עֶ}}זְרָה, שַׁעֲרֵי {{סי|פְ}}דוּת, שַׁעֲרֵי {{סי|פַ}}רְנָסָה טוֹבָה, שַׁעֲרֵי {{סי|צְ}}דָקָה, שַׁעֲרֵי {{סי|צָ}}הֳלָה, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=שַׁעֲרֵי {{סי|קְ}}דֻשָּׁה,}} שַׁעֲרֵי {{סי|ק}}וֹמְמִיוּת, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=שַׁעֲרֵי {{סי|רַ}}חֲמִים, שַׁעֲרֵי {{סי|רָ}}צוֹן,}} שַׁעֲרֵי {{סי|רְ}}פוּאָה שְׁלֵמָה, שַׁעֲרֵי {{סי|שָׁ}}לוֹם, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=שַׁעֲרֵי {{סי|שִׂ}}מְחָה, שַׁעֲרֵי {{סי|שְׁ}}מוּעוֹת טוֹבוֹת,}} שַׁעֲרֵי {{סי|שַׁ}}לְוָה, שַׁעֲרֵי {{סי|ת}}וֹרָה, שַׁעֲרֵי {{סי|תְ}}פִלָּה, שַׁעֲרֵי {{סי|תְ}}שׁוּבָה, שַׁעֲרֵי {{סי|תְ}}שׁוּעָה. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:|מזרח=כְּדִכְתִיב}} וּתְשׁוּעַת צַדִּיקִים מֵיְיָ, מָעוּזָּם בְּעֵת צָרָה׃ וַיַּעְזְרֵם יְיָ וַיְפַלְּטֵם, יְפַלְּטֵם מֵרְשָׁעִים וְיוֹשִׁיעֵם, כִּי חָסוּ בוֹ׃{{ממס|תהלים לז#לז לט|תהלים לז לט-מ}} וְנֶאֱמַר: חָשַׂף יְיָ אֶת זְרוֹעַ קׇדְשׁוֹ לְעֵינֵי כׇּל הַגּוֹיִם, וְרָאוּ כׇּל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|ישעיהו נב י}} וְנֶאֱמַר: קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל, יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ, כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יְיָ צִיּוֹן׃{{ממס|ישעיהו נב ח}} וְקַיֶּם לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר, מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם, מְבַשֵּׂר טוֹב, מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה, אֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ׃{{ממס|ישעיהו נב, ז|שם פסוק ז}} {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם, וְלִירוּשָׁלַיִם מְבַשֵּׂר אֶתֵּן׃{{ממס|ישעיהו מא כז}} אָמֵן סֶלָה.}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:תחינות ובקשות]]
[[קטגוריה:מוצאי שבת]]</text>
      <sha1>grrotony6mzu30zv9ez08qaovtupdug</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מדיה ויקי:Gadget-FixedMenu</title>
    <ns>8</ns>
    <id>405109</id>
    <revision>
      <id>3087714</id>
      <parentid>1097004</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T12:18:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Neriah</username>
        <id>27210</id>
      </contributor>
      <origin>3087714</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="196" sha1="44m8ykvwx30vcsy78p17r1qixct6g0c" xml:space="preserve">[[שיחת מדיה ויקי:Gadget-FixedMenu|קיבוע התפריט העליון]], כך שיוצג כל הזמן ללא תלות בגלילת הדף. (מיועד לווקטור ישן בלבד)</text>
      <sha1>44m8ykvwx30vcsy78p17r1qixct6g0c</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים, מוצרי צמחים, נגעים ואמצעי לוואי)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>407826</id>
    <revision>
      <id>3087786</id>
      <parentid>3072833</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T06:50:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3087786</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="378881" sha1="ot0pykghlwbvmma8jpx0x17otmvwva3" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים, מוצרי צמחים, נגעים ואמצעי לוואי), התשס&quot;ט-2009

&lt;מאגר תקן 2134740 קוד a163Y00000DuU0eQAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשס&quot;ט, 670|תקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים, מוצרי צמחים, נגעים ואמצעי לוואי)|6768)). ''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תש&quot;ע, 1590|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1272|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1598|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1471|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2031|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3345|הודעת אגרות חקלאיות|9431)); ((תשפ&quot;ג, 1801|הודעת אגרות חקלאיות|10653)); ((תשפ&quot;ד, 1875|הודעת אגרות חקלאיות|11189)), ((2691|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|11312)); ((תשפ&quot;ו, 241|הודעת אגרות חקלאיות|12105)); ((תשפ&quot;ז, 175|הודעת אגרות חקלאיות|12543)).
&lt;!-- 
https://archive.moag.gov.il/shaham/ProfessionalInformation/Pages/List_of_garden_plants_in_Israel_november_2016.aspx 
https://www.gov.il/BlobFolder/legalinfo/plant_import_regulations_2009_unofficial_translation/he/procedure_plantimportregulations2009unofficialtranslation.pdf
--&gt;

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 2]], [[+|3]], [[+|8]] [[+|ו-19]] [[=החוק|לחוק הגנת הצומח, התשט&quot;ז-1956]] (להלן - החוק), לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת לפי [[סעיף 9 לחוק]], באישור שר האוצר לפי [[סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], באישור ועדת הכספים של הכנסת לפי [[סעיף 1(ב) לחוק-יסוד: משק המדינה]], ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי [[סעיף 2(ב) לחוק העונשין|סעיף 21א(א) לחוק-יסוד: הכנסת]], [[וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;אזור&quot; - ארץ, חלק מארץ, כמה ארצות או חלקים מהן;
:- &quot;אזור חופשי מנגע&quot; - אזור אשר בו לא קיים נגע מסוים או שהוא נמצא תחת בקרה רשמית;
:- &quot;אמנה בין-לאומית להגנת הצומח&quot; - [[https://assets.ippc.int/static/media/files/publication/en/2019/02/1329129099_ippc_2011-12-01_reformatted.pdf | אמנה להגנת הצומח (IPPC) משנת 1997]], שפרסם ארגון המזון והחקלאות של האו&quot;ם (FAO), ושהופקדה לעיון הציבור בספריית השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות ופיתוח הכפר (להלן - משרד החקלאות) ובאתר האינטרנט שלו;
:- &quot;ארץ&quot; - מדינה, ובאיחוד של מדינות - כל אחת מהמדינות הכלולות בה;
:- &quot;ארץ מוצא&quot; - הארץ שממנה נשלח משלוח לישראל;
:- &quot;ארץ מקור&quot; - הארץ שבה יוצרו או גודלו צמחים, מוצרי צמחים או אמצעי לוואי;
:- &quot;ארצות אירופה&quot; - כל אחת מאלה: אוסטריה, איטליה, אירלנד, בלגיה, בריטניה, גרמניה, דנמרק, הולנד, לוקסמבורג, נורבגיה, ספרד, פורטוגל, פינלנד, צרפת, שבדיה ושוויץ;
:- &quot;המנהל&quot; - מנהל השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות או מי שהוא הסמיכו לעניין תקנות אלה;
:- &quot;הסגר לאחר כניסה&quot; - מקום שאליו מועבר משלוח לפי [[תקנה 8(א)(4)]];
:- &quot;הסכם בין-לאומי בדבר צעדים בתברואה והגנת הצומח&quot; - [[https://www.wto.org/english/docs_e/legal_e/15sps_01_e.htm | הסכם בין-לאומי בדבר צעדים בתברואה והגנת הצומח (SPS) משנת 1994]], שפרסם ארגון הסחר העולמי (WTO), והופקד לעיון הציבור בספריית משרד החקלאות ובאתר האינטרנט שלו;
:- &quot;חומר ריבוי&quot; - שתילים, ייחורים, תרביות רקמה, רכב, שורשים, פקעות, בצלים, זרעים, תפטיר או נבגים לגידול פטריות וכל חלק של צמח המיובא לשם ריבויו וגידולו;
:- &quot;טיפול&quot; - פעולה בשיטה מהשיטות הנזכרות [[בתוספת הראשונה]], למניעת חדירת נגעים לישראל;
:- &quot;יצוא חוזר&quot; - משלוח המיובא לישראל ומיוצא לאחר מכן בלי שנחשף לזיהום או להדבקה על ידי נגעים (RE-EXPORT);
:- &quot;מוצר-צמח&quot; - כהגדרתו [[בחוק]] ולמעט מוצרים שמוצאם מן הצומח שעברו תהליך של הקפאה בטמפרטורה הנמוכה ממינוס 18 מעלות צלסיוס או קלייה בטמפרטורה העולה על 185 מעלות צלסיוס למשך 15 דקות לפחות;
:- &quot;מכל&quot; - יחידת אריזה המשמשת ליבוא משלוח;
:- &quot;מעבדה רשמית&quot; - מעבדה שהוכרה בידי שירותי הגנת הצומח של ארץ המקור או ארץ המוצא, לפי העניין; נדרשה בדיקת מעבדה לאחר הגעת משלוח לארץ, היא תיעשה במעבדת משרד החקלאות או במעבדה אחרת שאישר המנהל;
:- &quot;מפקח&quot; - מפקח על הצמח כאמור [[בסעיף 10 לחוק]];
:- &quot;מצע גידול&quot; - כל סוג של חומר שבו זורעים, משרישים או מגדלים צמחים למעט אדמה, חול, קומפוסט וזבל אורגני;
:- &quot;משלוח&quot; - צמחים, מוצרי-צמחים, נגעים או אמצעי לוואי המועברים מארץ אחת לשניה;
:- &quot;משלוח במעבר&quot; - משלוח המיובא לישראל לשם העברתו לארץ אחרת כמות שהוא (IN TRANSIT);
:- &quot;נגע&quot; - גוף חי או צומח, לרבות חידק, נגיף, פטריה ועשב בר שטבעם לחולל מחלות בצמחים או לגרום להם נזק אחר;
:- &quot;נגע הסגר&quot; - נגע מן הנגעים המפורטים [[בתוספת השניה]] וכל נגע אחר שאינו קיים בישראל או לא התבסס בה;
:- &quot;נגע מוסווה&quot; - נגע הקיים בצמח ולא פיתח סימני מחלה בו;
:- &quot;נמל יבוא&quot; - נמלי הים אשדוד, חיפה ואילת, נמל התעופה בן גוריון וכל נמל אחר או אתר כניסה שאישר המנהל לעניין תקנות אלה;
:- &quot;ספר טיפולים&quot; - ספר המפרט את אופן הטיפול במשלוח, כפי שיעודכן מזמן לזמן בידי המנהל, ושהופקד לעיון הציבור בספריית משרד החקלאות ובאתר האינטרנט שלו;
:: ((משרד החקלאות פרסם [[https://archive.moag.gov.il/ppis/Yechidot/PlantsRetain/publications/Documents/sefer_tipulim_190215.pdf| ספר הטיפולים מותאם לתקנות יבוא צמחים (גרסה מס' 2)]].))
:- &quot;צמח מהונדס&quot; - צמח שעבר שינוי בדרך של הנדסה גנטית;
:- &quot;תחנת הסגר ממשלתית&quot; - מקום המוחזק והמנוהל בידי המדינה למטרות גידול ובדיקה של משלוח לפי [[תקנה 10(ג)]];
:- &quot;תעודת בריאות&quot; - תעודת בריאות לצמח כמשמעותה באמנה הבין-לאומית להגנת הצומח;
:- &quot;תעודת מקור&quot; - תעודה שהנפיק בארץ המקור גורם שהכיר בו המנהל, המעידה על מקור הטובין שבמשלוח.

@ 2. יבוא צמחים מוצרי-צמחים, נגעים ואמצעי לוואי
: (א) לא ייבא אדם צמח, מוצר-צמח, נגע או אמצעי לוואי אלא אם כן נתקיימו בו הוראות תקנות אלה.
: (ב) לא ייבא אדם צמח, מוצר-צמח, נגע או אמצעי לוואי אלא ברישיון בכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאיו (להלן - רישיון).
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), המייבא טובין מהמפורטים [[בתוספות השלישית]] [[והרביעית]], למעט טובין ביצוא חוזר וטובין המיובאים במטען יד של נוסע, ולמעט צמח מהונדס או מוצר-צמח מהונדס המפורטים [[בתוספת הרביעית]], פטור מרישיון, ובלבד -
:: (1) שהמייבא טובין מהמפורטים [[בתוספת השלישית]] יצרף למשלוח תעודת מקור;
:: (2) שהמייבא טובין מהמפורטים [[בתוספת הרביעית]] ימלא אחר התנאים הקבועים [[תוספת 4|בטור ב' בה]], ויצרף למשלוח תעודת בריאות, ובטובין שהם חומר ריבוי גם אישור מגורם בארץ המקור שהכיר בו המנהל, כי הוא אינו צמח מהונדס;
:: (3) שהמייבא צמחים מהמפורטים [[בתוספות השלישית]] [[והרביעית]] לא ישתמש בהם למטרת ריבוי אלא אם כן הוצהר על כך בתעודת הבריאות.

@ 3. בקשה לרישיון יבוא
: (א) מבקש רישיון יגיש את בקשתו, בכתב, למנהל, לפי טופס שהורה עליו; טופס בקשה לרישיון ניתן לקבל במשרדי השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות בשעות העבודה המקובלות, ובאתר האינטרנט שלו.
: (ב) המנהל רשאי לתת רישיון, לסרב לתתו, לבטלו או להתלותו, לכלול בו תנאים, להוסיף עליהם או לשנותם, בהתאם לסיכונים הצפויים לצומח בארץ ורמת ההגנה הנאותה לשמירתו, והכל כמקובל בהסכמים בין-לאומיים; לעניין זה, &quot;הסכמים בין-לאומיים&quot; - האמנה הבין-לאומית להגנת הצומח וההסכם הבין-לאומי בדבר צעדים בתברואה והגנת הצומח.

@ 4. אגרות בקשה לרישיון והעתק רישיון
: (א) עם הגשת בקשה למתן רישיון לפי [[תקנה 3]], ישלם המבקש אגרה כמצוין [[בתוספת השמינית]].
: (ב) לא תשולם אגרה לפי תקנת משנה (א) על בקשה למשלוח טובין שהמנהל נתן בגינם רישיון לפי [[תקנה 10(ב)]].
: (ג) בעד מתן העתק רישיון תשולם אגרה כמצוין [[בתוספת השמינית]].
: (ד) המנהל רשאי לפטור מתשלום אגרות בקשה לרישיון והעתק רישיון למשלוח טובין המיועד למוסדות צדקה.

@ 5. תעודת בריאות
: (א) המייבא משלוח, למעט משלוח של טובין המפורטים [[בתוספת השלישית]], יצרף למשלוח תעודת בריאות מקורית של ארץ המקור ויגישה למפקח בנמל היבוא.
: (ב) תעודת בריאות תיערך לפי הדוגמה [[שבתוספת החמישית]] המבוססת על הנספח לאמנה הבין-לאומית להגנת הצומח ותישא את חותמו וחתימתו של מי שהסמיך לכך שירות הגנת הצומח של ארץ המקור.
: (ג) המייבא משלוח מארץ מוצא שאינה ארץ המקור יצרף למשלוח, נוסף על תעודת בריאות מארץ המקור, גם תעודת בריאות של ארץ המוצא ערוכה לפי הדוגמה [[שבתוספת השישית]] והנושאת את חותמו וחתימתו של מי שהסמיך לכך שירות הגנת הצומח של ארץ המוצא.
: (ד) היתה תעודת בריאות כתובה בשפה שאינה אנגלית, יצרף אליה המייבא תרגום רשמי לשפה העברית או האנגלית.
: (ה) תעודת בריאות תכלול פרטים מלאים ומדויקים בכל הנושאים המפורטים בה ותענה על תנאי הרישיון ותנאי [[התוספת הרביעית]].
: (ו) כל תיקון, תוספת, שינוי או מחיקה בתעודת בריאות יישאו את חותמו וחתימתו של מי שחתם עליה כדין.
: (ז) תעודת בריאות תהא תקפה אם המשלוח נבדק בידי מי שהסמיך לכך שירות הגנת הצומח של ארץ המקור -
:: (1) בתוך 14 ימים לפני צאתו, אם הוא מכיל חומר ריבוי וגטטיבי, פירות טריים או ירקות טריים, פרחים או צמחי נוי;
:: (2) בתוך 30 ימים לפני צאתו, אם הוא מכיל טובין שאינם מפורטים כאמור בפסקה (1), ולמעט משלוח טובין שהם זרעים אשר נבדק בתוך שישה חודשים לפני צאתו.
: (ח) למשלוח המיובא בדואר תצורף תעודת הבריאות במעטפה צמודה לאריזה ועליה יצוין &quot;תעודת בריאות&quot;.

@ 6. הודעה על הגעת משלוח
: יבואן יודיע למפקח על הגעת משלוח לנמל היבוא לאחר שקיבל הודעה על כך וימסור לו את המסמכים המתייחסים למשלוח.

@ 7. בדיקת משלוח
: (א) לא יתיר מפקח את הכנסתו של משלוח לישראל אלא לאחר שבדק אותו בנמל היבוא ואישר בכתב כי נתמלאו בו הוראות תקנות אלה.
: (ב) יבואן ימציא למפקח את כל המסמכים המקוריים המתייחסים למשלוח ויכינו לבדיקה בצורה ובדרך שיורה המפקח.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי המפקח, באישור הממונה על המכס, לבצע, בהסכמת היבואן, בדיקת משלוח מחוץ לנמל היבוא; היבואן יעביר משלוח כאמור למקום הבדיקה המוסכם על חשבונו ועל אחריותו.
: (ד) כל עוד לא התיר מפקח את הכנסתו של המשלוח לישראל או אם התיר את הכנסתו לצורך בדיקה כאמור בתקנת משנה (ג), לא יעביר אדם את המשלוח ממקום אחסנתו, לא יפתח את אריזתו ולא יעשה בו כל טיפול, אלא לפי הוראות המפקח.

@ 8. הוראות מפקח לאחר בדיקה
: (א) מצא מפקח שבמשלוח שבדק לא נתקיימו הוראות תקנות אלה או כי המשלוח אינו חופשי מנגעים, או היה לדעתו חשד סביר כי המשלוח נגוע בנגעים מוסווים, רשאי הוא, להורות ליבואן לעשות במשלוח אחד או יותר מאלה:
:: (1) להשמידו, כולו או מקצתו, בתוך פרק זמן ובדרך שיורה עליהם;
:: (2) לחטאו, כולו או מקצתו, בתוך פרק זמן ובדרך שיורה עליהם;
:: (3) לבדוק את המשלוח במעבדה רשמית;
:: (4) להעבירו להסגר לאחר כניסה ולהחזיקו או לגדלו במקום ובאופן שיורה עליהם, והמשלוח לא ישוחרר אלא לאחר שנבדק בידי המפקח ונמצא חופשי מנגעים;
:: (5) להוציאו אל מחוץ לגבולות המדינה בתוך פרק הזמן ובדרך שיורה עליהם;
:: לא עשה כן היבואן, רשאי מפקח לבצע בעצמו את הפעולה על חשבון היבואן.
: (ב) מצא מפקח במשלוח שבדק נגע מנגעי ההסגר המפורטים [[בתוספת השניה]] או נגע הסגר שעליו הודיע המנהל, יורה ליבואן להשמידו או להוציאו אל מחוץ לגבולות המדינה, בתוך פרק זמן ובדרך שיורה עליהם; לא עשה כן היבואן, רשאי מפקח לבצע בעצמו את הפעולה על חשבון היבואן.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), רשאי המנהל לבקשת יבואן להתיר את כניסת המשלוח, בטיפול ובתנאים שקבע, ובלבד שהמשלוח איננו של חומר ריבוי או צמחי עציץ.
: (ד) לא יורה מפקח על השמדת משלוח לפי תקנה זו אלא אם כן קיימת לדעתו סכנה להתפשטות נגעים, או אם היבואן נמנע מהוצאת המשלוח אל מחוץ לגבולות המדינה בתוך פרק הזמן ובדרך שהמפקח הורה עליהם.

@ 9. אגרת בדיקה
: (א) בעד בדיקת משלוח לפי [[תקנה 7]] תשולם אגרה כמצוין [[בתוספת השמינית]]; לעניין זה יראו משלוח כמשלוח הרשום בשטר מטען אחד ונשלח על ידי יצואן אחד ליבואן אחד בישראל.
: (ב) המנהל רשאי לפטור מתשלום אגרת בדיקה משלוח טובין המיועד למוסדות צדקה.

@ 10. יבוא אסור
: (א) לא ייבא אדם טובין המפורטים [[בתוספת השביעית]].
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי המנהל לתת רישיון לטובין אלה אם הדבר דרוש לצורכי מחקר או פיתוח החקלאות בישראל.
: (ג) נתן המנהל רישיון לפי תקנת משנה (ב), יכניס היבואן את המשלוח לתחנת הסגר ממשלתית או למקום אחר שאישר המנהל ולא יוציאו משם אלא לאחר שנבדק בידי מפקח, נמצא חופשי מנגעים ושוחרר בידי מפקח; היבואן יישא בעלויות הכנסת המשלוח לתחנת ההסגר או המקום כאמור והחזקתו בהם.

@ 11. חופשיות מאדמה, חול, קומפוסט וזבל אורגני
: לא ייבא אדם משלוח שאינו חופשי מאדמה, חול, קומפוסט וזבל אורגני.

@ 12. חומרי אריזה ושינוע
: (א) לא ייבא אדם משלוח באריזה שמקורה בצמח, למעט טחבים מיובשים, כבול, שעם טחון ונסורת שבבית, אלא אם כן קיבל לכך רישיון לפי [[תקנה 3]].
: (ב) לא ייבא אדם משלוח שחומרי אריזתו ושינועו אינם חופשיים מנגעים.
: (ג) לא ייבא אדם חומר ריבוי וצמחי עציץ אלא בחומרי אריזה חדשים או בחומרי אריזה משומשים שטופלו באופן שאישר המנהל והטיפול יצוין בתעודת הבריאות.
: (ד) לא ייבא אדם טובין באריזת עץ אלא אם כן האריזה נושאת את הסימון הקבוע בתקן מספר 15 של האמנה הבין-לאומית להגנת הצומח; לעניין זה, &quot;אריזת עץ&quot; - לרבות משטחי עץ ותמוכות עץ.

@ 13. סימון אריזה
: (א) לא ייבא אדם משלוח שאריזתו אינה מסומנת באופן המאפשר זיהוי תכולתו וכמותו בנקל.
: (ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), לא ייבא אדם משלוח המכיל חומר ריבוי מהונדס אם אריזתו לא סומנה במילים &quot;GENETICALLY MODIFIED ORGANISM&quot;.

@ 14. מצע גידול
: (א) לא ייבא אדם מצע גידול שאינו חופשי מנגעים.
: (ב) לא ייבא אדם מצע גידול שאינו ארוז באופן המונע את פיזורו בזמן שינועו.
: (ג) המייבא מצע גידול יפרט בסימון האריזה את שם היצרן, ארץ המקור ומרכיב המצע.

@ 15. משלוח במעבר
: לא ייבא אדם משלוח במעבר אלא אם כן המשלוח ארוז, סגור ואטום באופן שימנע את פיזורו.

@ 16. עונשין
: מי שהפר הוראת מפקח שניתנה לו בכתב על פי תקנות אלה, דינו - מאסר שישה חודשים.

@ 17. שמירת דינים
: (א) אין בהוראות תקנות אלה כדי לגרוע מהוראות כל דין.
: (ב) אין בהוראות תקנות אלה לגרוע מן הצורך בקבלת תעודה או אישור לפי [[פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]].

@ 18. ביטול
: תקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים), התשל&quot;א-1970 (להלן - התקנות הקודמות) - בטלות.

@ 19. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה 90 ימים מיום פרסומן.

@ 20. הוראת מעבר
: רישיונות שניתנו לפי התקנות הקודמות והיו בתוקף ערב תחילתן של תקנות אלה, יראו אותם כאילו ניתנו לפי תקנות אלה.

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[תקנה 1 - הגדרת &quot;טיפול&quot;]]))) ====
=== טיפולים למניעת נגעים ===
: בכל מקום שבו נדרש טיפול מהטיפולים הרשומים להלן, יתבצע הטיפול בהתאם למפורט בספר הטיפולים או בהתאם להוראות המפקח:
@ (1) : טיפולי אידוי (Fumigation treatments) -
: (א) אידוי במתיל ברומיד בלחץ אטמוספרי רגיל (Methyl Bromide);
: (ב) אידוי בפוספין (Phosphine);
@ (2) : טיפול במים חמים (Hot water treatment);
@ (3) : טיפול בקור -
: (א) טיפול בחדרי קירור;
: (ב) טיפול בקור בזמן הובלה;
@ (4) : טיפולים בכימיקלים שונים קוטלי חרקים, אקריות, פטריות וחיידקים;
@ (5) : טיפולי קרינה.

== תוספת שניה ==
==== ((([[תקנות 1 - הגדרת &quot;נגע הסגר&quot;]] [[ו-8(ב)]]))) ====
=== רשימת נגעי הסגר (List of quarantine pests) ===

@ (1) : {{מוגדל|'''פרוקי רגליים (Arthropods)'''}}

@ : {{דוכיווני שווה|{{מוגדל|'''חרקים (Insects)'''}}|{{מוגדל|'''Lepidoptera פרפריים'''}}}}
: {{לועזית|''Acrobasis'' spp.: Pyralidae}}
: {{לועזית|''Acrolepiopsis assectella'' (Zeller): Yponomeutidae}}
: {{לועזית|''Adoxophyes orana'' (Fischer von Roslerstamm): Tortricidae}}
: {{לועזית|''Alabama argillacea'' (Hübner): Noctuidae}}
: {{לועזית|''Carposina niponensis'' (Walsingham): Carposinidae}}
: {{לועזית|''Chilo partellus'' Swinhoe: Pyralidae}}
: {{לועזית|''Chilo suppressalis'' (Walker): Pyralidae}}
: {{לועזית|''Cryptophlebia leucotreta'' (Meyrick): Tortricidae}}
: {{לועזית|''Cryptophlebia ombrodelta'' (Lower): Tortricidae}}
: {{לועזית|''Cydia funebrana'' (Treitschke): Tortricidae}}
: {{לועזית|''Cydia inopinata'' (Heinrich): Tortricidae}}
: {{לועזית|''Cydia molesta'' (Busck): Tortricidae}}
: {{לועזית|''Cydia packardi'' (Zeller): Tortricidae}}
: {{לועזית|''Cydia prunivora'' (Walsh): Tortricidae}}
: {{לועזית|''Epichoristodes acerbella'' Walker: Tortricidae}}
: {{לועזית|''Eupoecilia ambiguella'' (Hübner): Tortricidae}}
: {{לועזית|''Helicoverpa zea'' (Boddie): Noctuidae}}
: {{לועזית|''Heliothis virescens'' (Fabricius): Noctuidae}}
: {{לועזית|''Hyphantria cunea'' (Drury): Arctiidae}}
: {{לועזית|''Lymantria dispar'' Linnaeus: Lymantriidae}}
: {{לועזית|''Lymantria monacha'' (Linnaeus): Lymantriidae}}
: {{לועזית|''Marasmia trapezalis'' Guenée: Pyralidae}}
: {{לועזית|''Operophtera brumata'' (Linnaeus): Geometridae}}
: {{לועזית|''Opogona sacchari'' (Bojer): Tineidae}}
: {{לועזית|''Ostrinia furnacalis'' (Guenée): Pyralidae}}
: {{לועזית|''Parasa vivida'' (Walker): Limacodidae}}
: {{לועזית|''Polychrosis viteana'' (Clemens): Tortricidae}}
: {{לועזית|''Sesamia inferens'' (Walker): Noctuidae}}
: {{לועזית|''Spodoptera eridania'' (Cramer): Noctuidae}}
: {{לועזית|''Spodoptera exempta'' (Walker): Noctuidae}}
: {{לועזית|''Spodoptera frugiperda'' (J.E. Smith): Noctuidae}}
: {{לועזית|''Spodoptera litura'' (Fabricius): Noctuidae}}

@ : {{דוכיווני שווה|{{מוגדל|'''חרקים (Insects)'''}}|{{מוגדל|'''Heteroptera פשפשים'''}}}}
: {{לועזית|''Bagrada hilaris'' (Burmeister): Pentatomidae}}
:- {{לועזית|''Fabrictilis australis'' (Fabricius): Coreidae {{ש}} syn.: ''Leptoglossus australis'' (Fabricius)}}
: {{לועזית|''Helopeltis schoutedeni'' Reuter: Miridae}}
: {{לועזית|''Lygus oblineatus'' (Sax): Miridae}}

@ : {{דוכיווני שווה|{{מוגדל|'''חרקים (Insects)'''}}|{{מוגדל|'''Homoptera כנימות וציקדות'''}}}}
: {{לועזית|''Aleurocanthus spiniferus'' (Quaintance): Aleyrodidae}}
: {{לועזית|''Aleurocanthus woglumi'' Ashby: Aleyrodidae}}
: {{לועזית|''Aleurodicus dispersus'' (Russell): Aleyrodidae}}
: {{לועזית|''Aonidiella citrina'' (Coquillett): Diaspididae}}
: {{לועזית|''Aspidiotus destructor'' Signoret: Diaspididae}}
: {{לועזית|''Aulacorthum circumflexum'' (Buckton): Aphididae}}
: {{לועזית|''Cacopsylla mali'' (Schmidberger): Psyllidae}}
: {{לועזית|''Cacopsylla pyri'' (Linnaeus): Psyllidae}}
: {{לועזית|''Cerataphis lataniae'' Boisduval: Aphididae}}
: {{לועזית|''Cerataphis orchidearum'' Westwood: Aphididae}}
: {{לועזית|''Ceroplastes destructor'' Newstead: Coccidae}}
: {{לועזית|''Ceroplastes rubens'' Maskell: Coccidae}}
: {{לועזית|''Diaphorina citri'' Kuwayana: Psyllidae}}
: {{לועזית|''Ferrisia virgata'' (Cockerell): Pseudococcidae}}
: {{לועזית|''Hysteroneura setariae'' (Thomas): Aphididae}}
: {{לועזית|''Laodelphax striatella'' (Fallen): Delphacidae}}
: {{לועזית|''Lopholeucaspis japonica'' Cockerell: Diaspididae}}
: {{לועזית|''Maconellicoccus hirsutus'' (Green): Pseudococcidae}}
: {{לועזית|''Myzus cerasi'' (Fabricius): Aphididae}}
: {{לועזית|''Myzus ornatus'' Laing: Aphididae}}
: {{לועזית|''Nipaecoccus nipae'' (Maskell): Pseudococcidae}}
: {{לועזית|''Parthenolecanium corni'' (Bouché): Coccidae}}
: {{לועזית|''Pineus pini'' (Macquart): Adelgidae}}
: {{לועזית|''Planococcus lilacinus'' (Cockerell): Pseudococcidae}}
: {{לועזית|''Pseudococcus calceolariae'' (Maskell): Pseudococcidae}}
: {{לועזית|''Pseudococcus comstocki'' (Kuwana): Pseudococcidae}}
: {{לועזית|''Pulvinaria psidii'' Maskell: Coccidae}}
: {{לועזית|''Quadraspidiotus perniciosus'' (Comstock): Diaspididae}}
: {{לועזית|''Rhopalosiphum enigmae'' Hottes &amp; Frison: Aphididae}}
: {{לועזית|''Rhopalosiphum musae'' Schouteden: Aphididae}}
: {{לועזית|''Scaphoideus titanus'' Ball: Cicadellidae}}
: {{לועזית|''Sinomegoura citricola'' van der Goot: Aphididae}}
: {{לועזית|''Toxoptera citricidus'' (Kirkaldy): Aphididae}}
: {{לועזית|''Toxoptera odinae'' van der Goot: Aphididae}}
: {{לועזית|''Trioza erytreae'' (Del Guercio): Triozidae}}
: {{לועזית|''Unaspis citri'' (Comstock): Diaspididae}}
: {{לועזית|''Unaspis yanonensis'' (Kuwana): Diaspididae}}

@ : {{דוכיווני שווה|{{מוגדל|'''חרקים (Insects)'''}}|{{מוגדל|'''Diptera זבוביים'''}}}}
: {{לועזית|''Anastrepha'' spp.: Tephritidae}}
: {{לועזית|''Atherigona oryzae'' (Malloch): Muscidae}}
: {{לועזית|''Bactrocera'' spp.: Tephritidae}}
: {{לועזית|''Ceratitis quinaria'' (Bezzi): Tephritidae}}
: {{לועזית|''Ceratitis rosa'' Karsch: Tephritidae}}
: {{לועזית|''Contarinia sorghicola'' (Coquillett): Cecidomyiidae}}
: {{לועזית|''Dacus ciliatus'' Loew: Tephritidae}}
: {{לועזית|''Delia floralis'' (Fallen): Anthomyiidae}}
: {{לועזית|''Epochra canadensis'' (Loew): Tephritidae}}
: {{לועזית|''Euphranta japonica'' (Ito): Tephritidae}}
: {{לועזית|''Merodon equestris'' (Fabricius): Syrphidae}}
:- {{לועזית|''Nemorimyza maculosa'' (Malloch): Agromyzidae {{ש}} syn.: ''Amauromyza maculosa'' (Malloch)}}
: {{לועזית|''Rhagoletis'' spp.: Tephritidae}}

@ : {{דוכיווני שווה|{{מוגדל|'''חרקים (Insects)'''}}|{{מוגדל|'''Coleoptera חיפושיות'''}}}}
: {{לועזית|''Anthonomus'' spp.: Curculionidae}}
:- {{לועזית|''Blitopertha orientalis'' Waterhouse: Scarabaeidae {{ש}} syn.: ''Anomala orientalis'' Waterhouse}}
: {{לועזית|''Conotrachelus nenuphar'' (Herbst): Curculionidae}}
: {{לועזית|''Conotrachelus perseae'' Barber: Curculionidae}}
: {{לועזית|''Cosmopolites sordidus'' (Germui): Curculionidae}}
: {{לועזית|''Dendroctonus'' spp((.)): Scolytidae}}
: {{לועזית|''Dryocoetes confusus'' Swaine: Scolytidae}}
: {{לועזית|''Epilachna varivestis'' (Mulsant): Coccinellidae}}
: {{לועזית|''Epitrix tuberis'' Gentner: Chrysomelidae}}
: {{לועזית|''Gnathotrichus sulcatus'' (LeConte): Scolytidae}}
: {{לועזית|''Gonipterus gibberus'' Boisd.: Curculionidae}}
: {{לועזית|''Gonipterus scutellatus'' Gyllenhal: Curculionidae}}
: {{לועזית|''Ips'' spp.: Scolytidae}}
: {{לועזית|''Leptinotarsa decemlineata'' Say: Chrysomelidae}}
: {{לועזית|''Listronotus bonariensis'' (Kuschel): Curculionidae}}
: {{לועזית|''Melolontha hippocastani'' Fabricius: Scarabaeidae}}
: {{לועזית|''Otiorhynchus sulcatus'' (Fabricius): Curculionidae}}
: {{לועזית|''Pissodes'' spp.: Curculionidae}}
: {{לועזית|''Popillia japonica'' Newman: Scarabaeidae}}
: {{לועזית|''Premnotrypes'' spp.: Curculionidae}}
: {{לועזית|''Prostephanus truncatus'' (Horn): Bostrychidae}}
: {{לועזית|''Rhynchophorus ferrugineus'' (Olivier): Curculionidae}}
: {{לועזית|''Rhynchophorus phoenicis'' (Fabricius): Curculionidae}}
: {{לועזית|''Sternochetus frigidus'' (Fabricius): Curculionidae}}
: {{לועזית|''Xylosandrus compactus'' (Eichhoff): Scolytidae}}

@ : {{דוכיווני שווה|{{מוגדל|'''חרקים (Insects)'''}}|{{מוגדל|'''Hymenoptera דבוריים'''}}}}
: {{לועזית|''Gilpinia hercyniae'' (Harting): Diprionidae}}

@ : {{דוכיווני שווה|{{מוגדל|'''חרקים (Insects)'''}}|{{מוגדל|'''Thysanoptera תריפסיים'''}}}}
: {{לועזית|''Frankliniella insularis'' (Franklin): Thripidae}}
: {{לועזית|''Frankliniella musaesperda'' (Hood): Thripidae}}
: {{לועזית|''Frankliniella parvula'' Hood: Thripidae}}
: {{לועזית|''Hercinothrips bicinctus'' (Bagnall): Thripidae}}
: {{לועזית|''Scirtothrips aurantii'' Faure: Thripidae}}
: {{לועזית|''Scirtothrips dorsalis'' (Hood): Thripidae}}
: {{לועזית|''Thrips florum'' Schmutz: Thripidae}}
: {{לועזית|''Thrips hawaiiensis'' (Morgan): Thripidae}}
: {{לועזית|''Thrips nigropilosus'' Uzel: Thripidae}}
: {{לועזית|''Thrips palmi'' Karny: Thripidae}}

@ : {{דוכיווני שווה|{{מוגדל|'''אקריות (Mites)'''}}|{{מוגדל|'''Prostigmata'''}}}}
: {{לועזית|''Bryobia eharai'' Pritchard &amp; Keifer: Tetranychidae}}
: {{לועזית|''Bryobia rubrioculus'' (Scheuten): Tetranychidae}}
: {{לועזית|''Eotetranychus lewisi'' (McGregor): Tetranychidae}}
: {{לועזית|''Eotetranychus mandensis'' Manson: Tetranychidae}}
: {{לועזית|''Eotetranychus pallidus'' (Garman): Tetranychidae}}
: {{לועזית|''Eotetranychus sexmaculatus'' (Rileg): Tetranychidae}}
: {{לועזית|''Eutetranychus africanus'' (Tucker): Tetranychidae}}
: {{לועזית|''Oligonychus bicolor'' (Barks): Tetranychidae}}
: {{לועזית|''Oligonychus perditus'' Pritchard &amp; Baker: Tetranychidae}}
: {{לועזית|''Oligonychus punicae'' (Hirst): Tetranychidae}}
: {{לועזית|''Oligonychus yothersi'' (McGregor): Tetranychidae}}
: {{לועזית|''Panonychus elongatus'' Manson: Tetranychidae}}
: {{לועזית|''Petrobia apicalis'' (Banks): Tetranychidae}}
: {{לועזית|''Petrobia latens'' (Muller): Tetranychidae}}
: {{לועזית|''Steneotarsonemus pallidus'' (Banks): Tarsonemidae}}
: {{לועזית|''Tetranychus canadensis'' (McGregor): Tetranychidae}}
: {{לועזית|''Tetranychus fijiensis'' (Hirst): Tetranychidae}}
: {{לועזית|''Tetranychus horridus'' (Canestrini &amp; Fanzago): Tetranychidae}}
: {{לועזית|''Tetranychus mcdanieli'' McGregor: Tetranychidae}}
: {{לועזית|''Tetranychus pacificus'' McGregor: Tetranychidae}}
: {{לועזית|''Tetranychus viennensis'' Zacher: Tetranychidae}}

@ (2) : {{מוגדל|'''פטריות (Fungi)'''}}
: {{לועזית|''Aecidium mori'' Barclay}}
: {{לועזית|''Alternaria gossypii'' (Jacz.) Nisikado, K. Kimura &amp; Miyawaki}}
: {{לועזית|''Alternaria passiflorae'' Simmonds}}
:- {{לועזית|''Apiognomonia erythrostoma'' (Pers.) Hohnel {{ש}} syn.: ''Gnomonia erythrostoma'' (Pers.) Auersw.}}
: {{לועזית|''Apiosporina morbosa'' (Schwein.: Fr.) von Arx.}}
: {{לועזית|''Armillaria mellea'' (Vahl) Kummer}}
: {{לועזית|''Ascochyta gossypii'' Woronichin}}
: {{לועזית|''Ascochyta sorghi'' Saccardo}}
: {{לועזית|''Asperisporium caricae'' (Speg.) Maubl.}}
: {{לועזית|''Atropellis'' spp.}}
:- {{לועזית|''Botryosphaeria berengeriana'' f.sp. ''piricola'' (Nose) Koganezawa &amp; Sakuma {{ש}} syn.: ''Guignardia piricola'' (Nose) Yamamoto}}
:- {{לועזית|''Botryosphaeria laricina'' (K. Sawada) Y. Zhong {{ש}} syn.: ''Guignardia laricina'' (K. Sawada) W. Yamamoto &amp; K. Ito}}
: {{לועזית|''Botryosphaeria zeae'' (Stout) von Arx. &amp; Müller}}
: {{לועזית|''Ceratocystis fagacearum'' (Bretz) Hunt}}
: {{לועזית|''Ceratocystis fimbriata'' Ellis &amp; Halsted}}
: {{לועזית|''Ceratocystis virescens'' (Davidson) Moreau}}
: {{לועזית|''Chrysomyxa arctostaphyli'' Dietel}}
: {{לועזית|''Ciborinia camelliae'' Kohn}}
: {{לועזית|''Cladosporium musae'' Mason}}
: {{לועזית|''Claviceps sorghi'' Kulkarni et al.}}
: {{לועזית|''Cochliobolus carbonum'' R.R. Nelson}}
: {{לועזית|''Colletotrichum acutatum'' Simmonds}}
:- {{לועזית|''Colletotrichum gossypii'' Southworth {{ש}} teleomorph: ''Glomerella gossypii'' Edgerton}}
: {{לועזית|''Colletotrichum graminicola'' (Cesati) Wilson}}
:- {{לועזית|''Colletotrichum lagenarium'' (Pass.) Ellis &amp; Halsted {{ש}} syn.: ''Colletotrichum orbiculare'' (Berk. &amp; Mont.) v. Arx, ''Glomerella lagenaria'' Stevens}}
: {{לועזית|''Cronartium'' spp.}}
: {{לועזית|''Cryphonectria parasitica'' (Murrill) Barr}}
:- {{לועזית|''Cytospora sacculus'' (Schwein.) Guritischvili {{ש}} teleomorph: ''Valsa ceratosperma'' (Tode: Fr.) Maire}}
: {{לועזית|''Diaporthe phaseolorum'' Cooke &amp; Ellis}}
: {{לועזית|''Diaporthe vaccinii'' Shear in Shear, Stevens &amp; Bain}}
: {{לועזית|''Didymella asphodeli'' E. Müller}}
:- {{לועזית|''Dothistroma septospora'' (Doroguine) Morelet {{ש}} syn.: ''Scirrhia pini'' Funk &amp; A.K. Parker {{ש}} teleomorph: ''Mycosphaerella pini'' Rostr. in Munk var. ''septospora''}}
: {{לועזית|''Drepanopeziza ribis'' (Kleb.) Hohnel}}
: {{לועזית|''Elsinoe australis'' Bitancourt &amp; Jenkins}}
: {{לועזית|''Elsinoe batatas'' Viegas &amp; Jenkins}}
: {{לועזית|''Elsinoe fawcettii'' Bitancourt &amp; Jenkins}}
: {{לועזית|''Elsinoe veneta'' (Burkh.) Jenkins}}
: {{לועזית|''Endocronartium harknessii'' (J.P. Moore) Y. Hiratsuka}}
: {{לועזית|''Eutypa lata'' (Pers.: Fr.) Tul. &amp; C. Tul.}}
: {{לועזית|''Fusarium oxysporum'' Schlechtendahl f.sp. ''albedinis'' (Killian &amp; Maire) W.L. Gordon}}
: {{לועזית|''Fusarium oxysporum'' Schlechtendahl f.sp. ''cubense'' (E.F. Sm.) Snyder &amp; Hansen}}
: {{לועזית|''Fusarium oxysporum'' Schlechtendahl f.sp. ''vasinfectum'' (Atk.) Snyder &amp; Hansen}}
:- {{לועזית|''Glomerella gossypii'' Edgerton {{ש}} anamorph: ''Colletotrichum gossypii'' Southworth}}
: {{לועזית|''Gnomonia fragariae'' Kleb.}}
: {{לועזית|''Gremmeniella abietina'' (Lagerberg) Morelet}}
: {{לועזית|''Guignardia bidwellii'' (Ellis) Viala &amp; Ravaz}}
: {{לועזית|''Guignardia citricarpa'' Kiely}}
: {{לועזית|''Gymnosporangium'' spp.}}
: {{לועזית|''Hamaspora longissima'' (Thuemen) Kornicke}}
: {{לועזית|''Hypoxylon mammatum'' (Wahlenberg) J. Miller}}
: {{לועזית|''Kabatiella zeae'' Narita &amp; Hiratsuka}}
: {{לועזית|''Kabatina juniperi'' R. Schneider &amp; von Arx}}
: {{לועזית|''Kabatina thujae'' R. Schneider &amp; von Arx}}
: {{לועזית|''Melampsora farlowii'' (J.C. Arthur) J.J. Davis}}
: {{לועזית|''Melampsora medusae'' Thuemen}}
: {{לועזית|''Monilinia fructicola'' (Winter) Honey}}
: {{לועזית|''Mycosphaerella caricae'' H. Sydow &amp; P. Sydow}}
: {{לועזית|''Mycosphaerella citri'' Whiteside}}
: {{לועזית|''Mycosphaerella convallariae'' McKeen &amp; Zimmer}}
: {{לועזית|''Mycosphaerella fijiensis'' Morelet}}
: {{לועזית|''Mycosphaerella musicola'' Mulder in Mulder &amp; Stover}}
:- {{לועזית|''Mycosphaerella pini'' Rostr. in Munk var. ''Septospora'' {{ש}} syn.: ''Scirrhia pini'' Funk &amp; A.K. Parker {{ש}} anamorph: ''Dothistroma septospora'' (Doroguine) Morelet}}
: {{לועזית|''Mycosphaerella populorum'' Thompson}}
: {{לועזית|''Mycosphaerella zeae-maydis'' Mukunya &amp; Boothroyd}}
: {{לועזית|''Nectria galligena'' Bresad.}}
: {{לועזית|''Ophiostoma wageneri'' (Goheen &amp; Cobb) Harrington}}
: {{לועזית|''Peronophythora litchii'' Chen ex Ko et al.}}
: {{לועזית|''Peronosclerospora maydis'' (Racib) C.G. Shaw}}
: {{לועזית|''Peronospora euphorbiae'' Fuckel}}
: {{לועזית|''Peronospora ficariae'' (Nees) Tulasne}}
:- {{לועזית|''Peronospora hyoscyami'' de Bary {{ש}} syn.: ''Peronospora hyoscyami'' f.sp. ''tabacina'' (Adam), ''Peronospora tabacina'' Adam}}
: {{לועזית|''Peronospora oerteliana'' Kuehn}}
: {{לועזית|''Peronospora rubi'' Rabenh.}}
:- {{לועזית|''Phacidiopycnis malorum'' Potebnja {{ש}} teleomorph: ''Potebniamyces pyri'' (Berk. &amp; Broome) Dennis}}
:- {{לועזית|''Phaeoisariopsis griseola'' (Saccardo) Ferraris {{ש}} syn.: ''Cercospora griseola'' (Saccardo) Raguathan &amp; Ramakrishan}}
:- {{לועזית|''Phaeoramularia angolensis'' (T. Carvalho &amp; O. Mendes) P.M. Kirk {{ש}} syn.: ''Cercospora angolensis'' T. Carvalho &amp; O. Mendes}}
: {{לועזית|''Phellinus weirii'' (Murrill) R.L. Gilbertson}}
:- {{לועזית|''Phialophora cinerescens'' (Wollenweber) van Beyma {{ש}} syn.: ''Verticillium cinerescens'' Wollenweber}}
: {{לועזית|''Phoma andigena'' Turkensteen}}
: {{לועזית|''Phoma exigua'' var. ''foveata'' (Foister) Boerema}}
: {{לועזית|''Phomopsis elaeidis'' Punith.}}
: {{לועזית|''Phomopsis juniperovora'' Hahn}}
: {{לועזית|''Phomopsis mangiferae'' Ahmad}}
: {{לועזית|''Phomopsis sclerotioides'' van Kesteren}}
: {{לועזית|''Phomopsis tersa'' (Saccardo) B. Sutton}}
: {{לועזית|''Phyllosticta solitaria'' Ellis &amp; Everh.}}
:- {{לועזית|''Phymatotrichopsis omnivora'' (Duggar) Hennebert {{ש}} syn.: ''Phymatotrichum omnivorum'' Duggar}}
: {{לועזית|''Physopella ampelopsidis'' (Diet. &amp; P. Sydow) Cumm. &amp; Ramachar}}
: {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands}}
: {{לועזית|''Phytophthora fragariae'' Hickman}}
: {{לועזית|''Phytophthora megasperma'' Drechsler}}
: {{לועזית|''Phytophthora ramorum'' Rands}}
: {{לועזית|''Polyscytalum pustulans'' (Owen &amp; Wakef.) M.B. Ellis}}
:- {{לועזית|''Potebniamyces pyri'' (Berkeley &amp; Broome) Dennis {{ש}} anamorph: ''Phacidiopycnis malorum'' Potebnja}}
: {{לועזית|''Puccinia arachidis'' Speg.}}
: {{לועזית|''Puccinia cacabata'' Arth &amp; Holw. in Arth.}}
: {{לועזית|''Puccinia horiana'' P. Hennings}}
: {{לועזית|''Puccinia pittieriana'' P. Hennings}}
: {{לועזית|''Septoria helianthi'' Ellis &amp; Kellerman}}
: {{לועזית|''Septoria lycopersici'' Speg. var. ''malagutii'' Ciccarone &amp; Boerema}}
: {{לועזית|''Sphaceloma arachidis'' Bit. &amp; Jenkins}}
: {{לועזית|''Stagonospora meliloti'' (Lasch) Petrak}}
: {{לועזית|''Stenocarpella macrospora'' (Earle) Sutton}}
:- {{לועזית|''Stenocarpella maydis'' (Berkeley) Sutton {{ש}} syn.: ''Diplodia zeae'' (Schweinitz) Leveille}}
:- {{לועזית|''Stromatinia cepivorum'' Berkeley {{ש}} syn.: ''Sclerotium cepivorum'' Berkeley}}
: {{לועזית|''Synchytrium endobioticum'' (Schilberszky) Percival}}
: {{לועזית|''Taphrina maculans'' Butler}}
: {{לועזית|''Thecaphora solani'' (Thirumalachar &amp; O'Brien) Mordue}}
: {{לועזית|''Tilletia ayresii'' Berkeley ex Massee}}
: {{לועזית|''Tilletia controversa'' Kuhn in Rabenh.}}
: {{לועזית|''Tilletia indica'' Mitra}}
: {{לועזית|''Tilletia lolii'' Auersw.}}
: {{לועזית|''Urocystis cepulae'' Frost}}
: {{לועזית|''Urocystis gladiolicola'' Anisworth}}
: {{לועזית|''Uromyces musae'' Henn.}}
:- {{לועזית|''Valsa ceratosperma'' (Tode: Fr.) Maire {{ש}} syn.: ''Valsa mali'' Miyabe &amp; Yamada {{ש}} anamorph: ''Cytospora sacculus'' (Schwein.) Guritischvili}}
: {{לועזית|''Venturia nashicola'' S. Tanaka &amp; S. Yamamoto}}
: {{לועזית|''Verticillium albo-atrum'' Reinke &amp; Berthier}}

@ (3) : {{מוגדל|'''חיידקים ופיטופלסמה (Bacteria &amp; phytoplasma)'''}}
@ : {{מוגדל|'''חיידקים (Bacteria):'''}}
: {{לועזית|''Acidovorax avenae'' (Manns) Willems et al.}}
: {{לועזית|''Burkholderia andropogonis'' (Smith) Gillis et al.}}
:- {{לועזית|''Burkholderia caryophylli'' (Burkholder) Yabuuchi et al. {{ש}} syn.: ''Pseudomonas caryophylli'' (Burkholder) Starr &amp; Burkholder}}
: {{לועזית|''Clavibacter michiganensis'' subsp. ''insidiosus'' (McCulloch) Davis et al.}}
: {{לועזית|''Clavibacter michiganensis'' subsp. ''michiganensis'' (Smith) Davis et al.}}
: {{לועזית|''Clavibacter michiganensis'' subsp. ''nebraskensis'' (Vidaver &amp; Mandel) Davis et al.}}
: {{לועזית|''Clavibacter michiganensis'' subsp. ''sepedonicus'' (Spieckermann &amp; Kotthoff) Davis et al.}}
: {{לועזית|''Curtobacterium flaccumfaciens'' pv. ''flaccumfaciens'' (Hedges) Collins &amp; Jones}}
: {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al.}}
: {{לועזית|''Erwinia cypripedii'' (Hori) Bergey et al.}}
: {{לועזית|''Erwinia tracheiphilla'' (Smith) Bergey et al.}}
: {{לועזית|''Liberobacter africanum'' (Citrus greening bacterium, heat-sensitive form)}}
: {{לועזית|''Liberobacter asiaticum'' (Citrus greening bacterium, heat-tolerant form)}}
:- {{לועזית|''Pantoea stewartii'' pv. ''stewartii'' (Smith) Mergaert et al. {{ש}} syn.: ''Erwinia stewartii'' (Smith) Dye}}
: {{לועזית|''Pseudomonas amygdali'' Psallidas &amp; Panagopoulos}}
: {{לועזית|''Pseudomonas savastanoi'' pv. ''phaseolicola'' (Burkholder) Gardan et al.}}
: {{לועזית|''Pseudomonas syringae'' pv. ''maculicola'' (McCulloch) Young et al.}}
: {{לועזית|''Pseudomonas syringae'' pv. ''passiflorae'' (Reid) Young et al.}}
: {{לועזית|''Pseudomonas syringae'' pv. ''persicae'' (Prunier et al.) Young et al.}}
: {{לועזית|''Pseudomonas syringae'' pv. ''pisi'' (Sackett) Young et al.}}
:- {{לועזית|''Ralstonia solanacearum'' (Smith) Yabuuchi et al. {{ש}} syn.: ''Pseudomonas solanacearum'' (E.F. Smith) Smith}}
: {{לועזית|''Xanthomonas arboricola'' pv. ''corylina'' (Miller et al.) Vauterin et al.}}
: {{לועזית|''Xanthomonas arboricola'' pv. ''pruni'' (Smith) Vauterin et al.}}
: {{לועזית|''Xanthomonas axonopodis'' pv. ''begoniae'' (Takinoto) Vauterin et al.}}
: {{לועזית|''Xanthomonas axonopodis'' pv. ''citri'' (Hasse) Vauterin et al.}}
: {{לועזית|''Xanthomonas axonopodis'' pv. ''malvacearum'' (Smith) Vauterin et al.}}
: {{לועזית|''Xanthomonas axonopodis'' pv. ''phaseoli'' (Smith) Vauterin et al.}}
: {{לועזית|''Xanthomonas axonopodis'' pv. ''vitians'' (Bron) Vauterin et al.}}
: {{לועזית|''Xanthomonas fragariae'' Kennedy &amp; King}}
: {{לועזית|''Xanthomonas hortorun'' pv. ''carotae'' (Kendlrik) Vauterin et al.}}
: {{לועזית|''Xanthomonas hyacinthi'' (Wakker) Vauterin et al.}}
: {{לועזית|''Xanthomonas populi'' (ex Ride) Ride &amp; Ride}}
: {{לועזית|''Xanthomonas translucens'' pv. ''graminis'' (Egli et al.) Vauterin et al.}}
: {{לועזית|''Xylella fastidiosa'' Wells et al. (Pierce's disease)}}
:- {{לועזית|''Xylophilus ampelinus'' (Panagopoulos) Willems et al. {{ש}} syn.: ''Xanthomonas ampelina'' Panagopoulos}}

@ : {{מוגדל|'''פיטופלסמה (Phytoplasma):'''}}
: {{לועזית|Apple chat fruit phytoplasma}}
: {{לועזית|Apple proliferation phytoplasma}}
: {{לועזית|Apple rubbery wood phytoplasma}}
: {{לועזית|Apricot chlorotic leafroll phytoplasma}}
:- {{לועזית|Aster yellows complex phytoplasma {{ש}} syn.: Lettuce yellows phytoplasma}}
: {{לועזית|Citrus witches' broom phytoplasma}}
: {{לועזית|Elm phloem necrosis phytoplasma}}
: {{לועזית|Grapevine flavescence dorée phytoplasma}}
: {{לועזית|Palm lethal yellowing phytoplasma}}
: {{לועזית|Peach rosette phytoplasma}}
: {{לועזית|Peach X phytoplasma}}
: {{לועזית|Peach yellows phytoplasma}}
: {{לועזית|Pear decline phytoplasma}}
: {{לועזית|Potato purple top wilt phytoplasma}}
:- {{לועזית|Potato marginal flavescence phytoplasma {{ש}} syn.: Potato marginal flavescence bacterium}}
: {{לועזית|Potato phyllody phytoplasma}}
: {{לועזית|Potato stolbur phytoplasma}}
: {{לועזית|Potato witches' broom phytoplasma}}
: {{לועזית|Strawberry witches' broom phytoplasma}}

@ (4) : {{מוגדל|'''נגיפים ווירואידים (Viruses and viroids)'''}}
: {{לועזית|Apple dimple fruit apscaviroid}}
: {{לועזית|Apple mosaic ilarvirus}}
:- {{לועזית|Apple scar skin apscaviroid {{ש}} syn.: Apple dapple apple apscaviroid}}
: {{לועזית|Arabis mosaic nepovirus}}
: {{לועזית|Arracacha B nepovirus (oca strain)}}
: {{לועזית|Banana bract mosaic potyvirus}}
: {{לועזית|Banana bunchy top nanovirus}}
: {{לועזית|Banana streak badnavirus}}
: {{לועזית|Barley stripe mosaic hordeivirus}}
: {{לועזית|Beet curly top curtovirus}}
: {{לועזית|Beet leaf curl rhabdovirus}}
: {{לועזית|Beet necrotic yellow vein benyvirus}}
: {{לועזית|Black currant reversion nepovirus}}
: {{לועזית|Blueberry leaf mottle nepovirus}}
:- {{לועזית|Carnation Italian ringspot tombusvirus {{ש}} Syn.: Tomato bushy stunt tombusvuirus - carnation strain}}
: {{לועזית|Carnation latent carlavirus}}
: {{לועזית|Carnation vein mottle potyvirus}}
: {{לועזית|Cherry A capillovirus}}
: {{לועזית|Cherry leaf roll nepovirus}}
: {{לועזית|Cherry little cherry closterovirus}}
: {{לועזית|Cherry necrotic rusty mottle foveavirus}}
: {{לועזית|Cherry rasp leaf nepovirus}}
: {{לועזית|Chrysanthemum chlorotic mottle avoviroid}}
: {{לועזית|Chrysanthemum stunt pospiviroid}}
: {{לועזית|Citrus leprosis rhabdovirus}}
:- {{לועזית|Citrus ringspot virus {{ש}} syn.: Citrus psorosis B ophiovirus}}
: {{לועזית|Citrus tatter leaf capillovirus}}
: {{לועזית|Coconut cadang-cadang cocaviroid}}
: {{לועזית|Cucumber green mottle mosaic tobamovirus}}
: {{לועזית|Gooseberry vein banding badnavirus}}
: {{לועזית|Groundnut rosette umbravirus}}
: {{לועזית|Impatiens necrotic spot tospovirus}}
: {{לועזית|Lettuce necrotic yellows cytorhabdovirus}}
: {{לועזית|Lisianthus necrosis necrovirus}}
: {{לועזית|Melon necrotic spot carmovirus}}
: {{לועזית|Narcissus tip necrosis carmovirus}}
: {{לועזית|Peach latent mosaic avoviroid}}
: {{לועזית|Peach rosette mosaic nepovirus}}
: {{לועזית|Peach stem pitting virus}}
: {{לועזית|Plum American line pattern ilarvirus}}
: {{לועזית|Plum pox potyvirus (Sharka disease)}}
: {{לועזית|Potato Andean latent tymovirus}}
: {{לועזית|Potato Andean mottle comovirus}}
: {{לועזית|Potato black ringspot nepovirus}}
: {{לועזית|Potato spindle tuber pospiviroid}}
: {{לועזית|Potato T trichovirus}}
: {{לועזית|Potato Y potyvirus (Y&lt;sup&gt;c&lt;/sup&gt;, Y&lt;sup&gt;n&lt;/sup&gt;, Y&lt;sup&gt;ntn&lt;/sup&gt; &amp; Y&lt;sup&gt;o&lt;/sup&gt; strains)}}
: {{לועזית|Potato yellow dwarf nucleorhabdovirus}}
: {{לועזית|Raspberry leaf curl luteovirus}}
: {{לועזית|Raspberry ringspot nepovirus}}
: {{לועזית|Satsuma dwarf nepovirus}}
: {{לועזית|Sour cherry green ring mottle carlavirus}}
: {{לועזית|Strawberry crinkle cytorhabdovirus}}
: {{לועזית|Strawberry latent C rhabdovirus}}
: {{לועזית|Strawberry latent ringspot nepovirus}}
: {{לועזית|Strawberry mild yellow edge luteovirus}}
: {{לועזית|Strawberry vein banding caulimovirus}}
: {{לועזית|Tobacco etch potyvirus}}
: {{לועזית|Tobacco rattle tobravirus}}
: {{לועזית|Tobacco ringspot nepovirus}}
: {{לועזית|Tobacco streak ilarvirus}}
: {{לועזית|Tomato black ring nepovirus}}
: {{לועזית|Tomato ringspot nepovirus}}
: {{לועזית|Tomato bushy stunt tombusvirus}}

@ : {{דוכיווני שווה|'''מחלות שהגורם להן טרם זוהה והמועברות בהרכבה:'''|'''(Graft transmissible pathogens of undetermined etiology)'''}}
: {{לועזית|Apple green crinkle disease agent}}
: {{לועזית|Apple leaf pucker disease agent}}
: {{לועזית|Cherry stem pitting disease agent}}

@ (5) : {{מוגדל|'''נמטודות (Nematodes)'''}}
: {{לועזית|''Anguina tritici'' (Steinbuch) Filipjev}}
: {{לועזית|''Aphelenchoides besseyi'' Christie}}
: {{לועזית|''Aphelenchoides ritzemabosi'' (Schwartz) Steiner &amp; Buhrer}}
: {{לועזית|''Bursaphelenchus xylophilus'' (Steiner &amp; Buhrer) Nickle}}
: {{לועזית|''Ditylenchus destructor'' Thorne}}
: {{לועזית|''Globodera pallida'' (Stone) Behrens}}
: {{לועזית|''Globodera rostochiensis'' (Wollenweber) Behrens}}
: {{לועזית|''Heterodera fici'' Kirjanova}}
: {{לועזית|''Heterodera glycines'' Ichinobe}}
: {{לועזית|''Meloidogyne chitwoodi'' Golden et al.}}
: {{לועזית|''Nacobbus aberrans'' (Thorne) Thorne &amp; Allen}}
: {{לועזית|''Radopholus citrophilus'' Huettel, Dickson &amp; Kaplan}}
: {{לועזית|''Radopholus similis'' (Cobb) Thorne}}
: {{לועזית|''Xiphinema americanum'' Cobb}}

@ (6) : {{מוגדל|'''עשבים מחבלים (Noxious weeds)'''}}
:- {{לועזית|''Acroptilon repens'' (L.) DC((.)) (syn.: ''Centaurea picris'' Pallas ex Willd., ''C. repens'' L.): Compositae}}
: {{לועזית|''Alectra'' spp.: Scrophulariaceae}}
: {{לועזית|''Ambrosia'' spp. (except ''A. maritima''): Compositae}}
: {{לועזית|''Arceuthobium'' spp.: Loranthaceae}}
: {{לועזית|''Chrysopogon aciculatus'' (Retz.) Trin.: Gramineae}}
: {{לועזית|''Cirsium arvense'' (L.) Scop.: Compositae}}
: {{לועזית|''Commelina benghalensis'' L.: Commelinaceae}}
: {{לועזית|''Cuscuta'' spp.: Convolvulaceae}}
: {{לועזית|''Cyperus alopecuroides'' Rottb.: Cyperaceae}}
: {{לועזית|''Cyperus amabilis'' Vahl: Cyperaceae}}
: {{לועזית|''Cyperus brevifolius'' L.: Cyperaceae}}
: {{לועזית|''Cyperus brevifolius'' (Rottb.) Hassk.: Cyperaceae}}
: {{לועזית|''Cyperus halpan'' L.: Cyperaceae}}
: {{לועזית|''Cyperus iria'' L.: Cyperaceae}}
: {{לועזית|''Cyperus rotundus'' L.: Cyperaceae}}
:- {{לועזית|''Elymus repens'' (L.) Gould (syn.: ''Agropyron repens'' (L.) P. Beauv., ''Elytrigia repens'' (L.) Desv. ex Nevski): Gramineae}}
: {{לועזית|''Emex australis'' Steinh.: Polygonaceae}}
: {{לועזית|''Euphorbia'' spp. (all weedy species): Euphorbiaceae}}
: {{לועזית|''Helianthus ciliaris'' DC((.)): Compositae}}
: {{לועזית|''Ipomoea hederacea'' (L.) Jacq.: Convolvulaceae}}
: {{לועזית|''Ipomoea triloba'' L.: Convolvulaceae}}
: {{לועזית|''Ipomoea turbinata'' Lagasca: Convolvulaceae}}
: {{לועזית|''Leptochloa chinensis'' (L.) Nees: Gramineae}}
: {{לועזית|''Orobanche'' spp.: Orobanchaceae}}
:- {{לועזית|''Paspalum scrobiculatum'' L. (syn.: ''Paspalum commersonii'' Lam.(())): Gramineae}}
: {{לועזית|''Polygonum argyrocoleon'' Steudel: Polygonaceae}}
:- {{לועזית|''Polygonum convolvulus'' L. (syn.: ''Fallopia convolvulus'' (L.) A. Love): Polygonaceae}}
: {{לועזית|''Polygonum pennsylvanicum'' L.: Polygonaceae}}
: {{לועזית|''Rhus radicans'' L. (syn. ''Toxicodendron radicans'' (L.) Kuntze): Anacardiaceae}}
: {{לועזית|''Rhus toxicodendron'' L.: Anacardiaceae}}
: {{לועזית|''Rorippa'' spp.: Cruciferae}}
: {{לועזית|''Rottboellia exaltata'' L.: Gramineae}}
: {{לועזית|''Setaria pallide-fusca'' (Schumacher) Stapf &amp; Hubbard: Gramineae}}
: {{לועזית|''Sida spinosa'' L.: Malvaceae}}
: {{לועזית|''Solanum carolinense'' L.: Solanaceae}}
: {{לועזית|''Solanum sarrachoides'' Sendt.: Solanaceae}}
: {{לועזית|''Solanum torvum'' Sw.: Solanaceae}}
: {{לועזית|''Sonchus arvensis'' L.: Compositae}}
: {{לועזית|''Striga'' spp.: Scrophulariaceae}}
: {{לועזית|''Viscum album'' L((.)): Loranthaceae}}

@ (7) : {{מוגדל|'''חלזונות (Gastropoda)'''}}
:- {{לועזית|Achatinidae {{ש}} ''Achatina fulica'' Bowdich {{ש}} ''Limicolaria aurora'' (Jay) {{ש}} ''Limicolaria kambeul'' Bruguiére}}
:- {{לועזית|Agriolimacidae {{ש}} ''Deroceras panoramitanum'' (Lessona &amp; Pollonera) {{ש}} ''Deroceras reticulatum'' (Müller)}}
:- {{לועזית|Arioidae {{ש}} ''Arion'' spp.}}
:- {{לועזית|Bradibaenidae {{ש}} ''Bradibaena similaris'' (de Ferrusac)}}
:- {{לועזית|Helicidae {{ש}} ''Cantareus apertus'' Born {{ש}} ''Capea nemoralis'' (Linnaeus) {{ש}} ''Otala lactea'' (Müller) {{ש}} ''Otala punctata'' (Müller)}}
:- {{לועזית|Hygromiidae {{ש}} ''Cerneulla neglecta'' (Draparnaud) {{ש}} ''Cerneulla virgata'' (DaCosta) {{ש}} ''Cochlicella conoidea'' (Draparnaud) {{ש}} ''Helicella itala'' (Linnaeus) {{ש}} ''Monacha'' spp.}}
:- {{לועזית|Milacidae {{ש}} ''Milax gagates'' (Draparnaud) {{ש}} ''Tandonia budapestensis'' (Hazay)}}
:- {{לועזית|Sabulinidae {{ש}} ''Lamellaxis clavulinus'' (Potiez &amp; Michaud)}}
:- {{לועזית|Veronicellidae {{ש}} ''Veronicella moreleti'' Crosse &amp; Fischer}}

== תוספת שלישית ==
==== ((([[תקנות 2(ג)]] [[ו-5(א)]]))) ====
=== טובין הפטורים מרישיון יבוא ותעודת בריאות והחייבים בתעודת מקור ===

@ : סוג הטובין (Name of goods)
@ (1) : פירות מיובשים, ירקות מיובשים ותבלינים מיובשים;
@ (2) : פרחים, עלים וענפים מיובשים לחליטה;
@ (3) : גרעינים יבשים למאכל, למספוא ולשמן, למעט גרעיני כותנה;
@ (4) : מוצרי עץ ואדני רכבת, למעט בולי עץ, קליפות עץ ושבבי עץ;
@ (5) : אגוזים למאכל בלא קליפה, למעט אגוזי אדמה ואגוזי פקאן;
@ (6) : אתרוג אחד לשימוש עצמי לצורכי דת;
@ (7) : פרחים וענפים קטופים -
: (א) מיובשים, שעברו טיפול כימי או אידוי לפני משלוחם לארץ בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים, ובלבד שלמשלוח צורפה תעודה המאשרת את הטיפול או האידוי, חתומה בידי מי שהסמיך לכך שירות הגנת הצומח של ארץ המקור או ארץ המוצא, לפי הענין;
: (ב) טריים החופשיים מנגעים ובלא פירות, זרעים וחלקים תת-קרקעיים כגון שורשים, פקעות, בצלים וקני שורש, שמקורם באירופה והם:

: {| style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;
! משפחה (Family) !! סוג (Genus)
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הירבוזיים|Amaranthaceae}} || {{דוכיווני שווה|ירבוז|''Amaranthus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}} || {{דוכיווני שווה|אמריליס|''Amaryllis'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הירבוזיים|Amaranthaceae}} || {{דוכיווני שווה|צלוסיה|''Celosia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}} || {{דוכיווני שווה|היפאסטרום|''Hippeastrum'' Herb.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}} || {{דוכיווני שווה|נרקיס|''Narcissus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}} || {{דוכיווני שווה|נרינה|''Nerine'' Herb.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}} || {{דוכיווני שווה|ולוטה|''Vallota'' Salisb. &amp; Herb.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}} || {{דוכיווני שווה|אנתוריון|''Anthurium'' Schott&lt;!--&lt;s&gt;.&lt;/s&gt;--&gt;}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}} || {{דוכיווני שווה|בת קלה|''Zantedeschia'' K.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האסקלפיים|Asclepiadaceae}} || {{דוכיווני שווה|סטפנוטיס|''Stephanotis'' Thouars.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפעמוניתיים|Campanulaceae}} || {{דוכיווני שווה|פעמונית|''Campanula'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפעמוניתיים|Campanulaceae}} || {{דוכיווני שווה|טרכליום|''Trachelium'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת היערתיים|Caprifoliaceae}} || {{דוכיווני שווה|מורן|''Viburnum'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הציפרניים|Caryophyllaceae}} || {{דוכיווני שווה|ברית|''Saponaria'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|אכליאה|''Achillea'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|ציפרני חתול|''Calendula'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|קורטם|''Carthamus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|דרדר|''Centaurea'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|סינריה|''Cynara'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|דליה|''Dahlia'' Cav.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|דורוניקון|''Doronicum'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|קיפודן|''Echinops'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|קיצת|''Erigeron'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|גרברה|''Gerbera'' Cass.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|חמנית|''Helianthus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|ליאטריס|''Liatris'' Schreber.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|רודבקיה|''Rudbeckia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|ציניה|''Zinnia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הטבוריתיים|Crassulaceae}} || {{דוכיווני שווה|צורית|''Sedum'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המצליבים|Cruciferae}} || {{דוכיווני שווה|מנתור|''Matthiola'' R.Br.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השלמוניים|Dipsacaceae}} || {{דוכיווני שווה|תגית|''Scabiosa'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת החלבלוביים|Euphorbiaceae}} || {{דוכיווני שווה|חלבלוב|''Euphorbia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הערבזיים|Gentianaceae}} || {{דוכיווני שווה|יפעה|''Eustoma'' (Lisianthus) Salisb.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת כף הקנגורו|Haemodoraceae}} || {{דוכיווני שווה|כף הקנגורו|''Anigozanthos'' Labill.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}} || {{דוכיווני שווה|קרוקוסמיה|''Crocosmia'' Planch.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}} || {{דוכיווני שווה|פרסיה|''Freesia'' Klatt.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}} || {{דוכיווני שווה|סייפן|''Gladiolus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}} || {{דוכיווני שווה|אירוס|''Iris'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}} || {{דוכיווני שווה|מולוצלה|''Moluccella'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}} || {{דוכיווני שווה|עב גביע|''Physostegia'' Benth.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|אגפנתוס|''Agapanthus'' L'Her.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|אספרגוס|''Asparagus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|קונולריה|''Convallaria'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|עריר|''Eremurus'' Bieb.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|יקינטון|''Hyacinthus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|שושן|''Lilium'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|כדן|''Muscari'' Mill.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|נץ החלב|''Ornithogalum'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|צבעוני|''Tulipa'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השטיים|Mimosaceae}} || {{דוכיווני שווה|שיטה|''Acacia'' Mill.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת ההדסיים|Myrtaceae}} || {{דוכיווני שווה|איקליפטוס|''Eucaliptus'' L'Her.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפרפרניים|Papilionaceae}} || {{דוכיווני שווה|טפח|''Lathyrus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת העפריתיים|Plumbaginaceae}} || {{דוכיווני שווה|עדעד|''Limonium'' Mill.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השלהביים|Polemoniaceae}} || {{דוכיווני שווה|פלוקס|''Phlox'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הרקפתיים|Primulaceae}} || {{דוכיווני שווה|רקפת|''Cyclamen'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הרקפתיים|Primulaceae}} || {{דוכיווני שווה|ליסימכיה|''Lysimachia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפרוטאיים|Proteaceae}} || {{דוכיווני שווה|בנקסיה|''Banksia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפרוטאיים|Proteaceae}} || {{דוכיווני שווה|פרוטאה|''Protea'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|((משפחת ה))שרכניים|Pteridophyta}} || {{דוכיווני שווה|כלין|''Nephrolepis'' Schott&lt;!--&lt;s&gt;.&lt;/s&gt;--&gt;}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הנוריתיים|Ranunculaceae}} || {{דוכיווני שווה|אקוילגיה|''Aquilegia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הנוריתיים|Ranunculaceae}} || {{דוכיווני שווה|דלפיניום|''Delphinium'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפואתיים|Rubiaceae}} || {{דוכיווני שווה|בוברדיה|''Bouvardia'' Salisb.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הבקעצוריים|Saxifragaceae}} || {{דוכיווני שווה|אסטילבה|''Astilbe'' Buch-Ham.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}} || {{דוכיווני שווה|כלון|''Chelone'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}} || {{דוכיווני שווה|אצבעונית|''Digitalis'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הסוככיים|Umbelliferae}} || {{דוכיווני שווה|אסטרנטיה|''Astrantia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הסוככיים|Umbelliferae}} || {{דוכיווני שווה|חרחבינה|''Eryngium'' L.}}
|}

== תוספת רביעית ==
==== ((([[תקנות 2(ג)]] [[ו-5(ה)]]))) ====
=== טובין הפטורים מרשיון יבוא וחייבים בתעודת בריאות ===

@ (1) : {{מוגדל|'''פירות וירקות טריים למאכל ולתעשיה (Fresh fruit &amp; vegetables for consumption &amp; industry)'''}}
: {| style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג הטובין (Name of goods) !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} תנאים (Requirements)
|-
|
: {{דוכיווני שווה|פטריות|''Agaricus'' L. {{ש}} Agaricaceae}}
: {{לועזית|''Lentinus'' Fr. {{ש}} Lentinaceae}}
|
: על הטובין לעמוד בדרישות אלה:
: (1) הפטריות גודלו בחדרי גידול סגורים;
: (2) המשלוח חופשי ממצע ומחלקים תת קרקעיים.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|צבר|''Opuntia'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הצבריים|Cactaceae}}
|
: על הטובין לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הפרי באזור חופשי מזבובי הפירות המנויים [[בפרט (1) בתוספת השניה]] והרלוונטיים לגידול;
: (2) המשלוח חופשי משאריות צמחים.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|סלק {{ש}} משפחת הסלקיים {{ש}} אשרושים|''Beta vulgaris'' L. {{ש}} Chenopodiaceae {{ש}} root crop}}
: {{דוכיווני שווה|חזרת {{ש}} משפחת המצליבים {{ש}} אשרושים|''Armoracia lapathifolia'' L. {{ש}} Cruciferae {{ש}} root crop}}
: {{דוכיווני שווה|קולרבי {{ש}} משפחת המצליבים {{ש}} קולסים|''Brassica caulorapa'' Pasq. {{ש}} Cruciferae {{ש}} stalk}}
: {{דוכיווני שווה|לפת {{ש}} משפחת המצליבים {{ש}} אשרושים|''Brassica rapha'' L. {{ש}} Cruciferae {{ש}} root crop}}
: {{דוכיווני שווה|צנון צנונית {{ש}} משפחת המצליבים {{ש}} אשרושים|''Raphanus'' L. {{ש}} Cruciferae {{ש}} root crop}}
: {{דוכיווני שווה|גזר {{ש}} משפחת הסוככיים {{ש}} אשרושים|''Dacus carota'' L. {{ש}} Umbelliferae {{ש}} root crop}}
|
: על הטובין לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור האשרושים בארצות אירופה;
: (2) האשרושים נשטפו;
: (3) המשלוח נבדק ונמצא חופשי מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Streptomyces scabies'' (ex Thaxter) Lambert &amp; Loria; scabies;}}
:: {{לועזית|''Clavibacter michiganensis'' subsp. ''Sepedonicus'' (Spieckermann &amp; Kotthof) Davis et al.;}}
:: {{לועזית|''Erwinia carotovora'' (Jones) Bergey et al.;}}
:: {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al.;}}
: (4) שדה הגידול או המשלוח נבדק ונמצא חופשי מנמטודות טפיליות המנויות [[בפרט (5) בתוספת השניה]];
: (5) המשלוח חופשי מעלים ושאריות צמחים.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|עולש|''Cichorium'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים {{ש}} קודקודי גידול|Compositae {{ש}} shoot tips}}
|
: על הטובין לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הנצרים בארצות אירופה;
: (2) הנצרים ללא שורשים;
: (3) הצמחים שמהם נלקחו הקודקודים גדלו בחדרי גידול ולא בשדה פתוח;
: (4) המשלוח חופשי מעלים ושאריות צמחים.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|מלפפון {{ש}} דלעת {{ש}} קישוא|''Cucumis sativus'' L. {{ש}} ''Cucurbita moschata'' L. {{ש}} ''Cucurbita pepo'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הדלועיים|Cucurbitaceae}}
|
: על הטובין לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הפרי בארצות אירופה;
: (2) מקור הפרי באזור חופשי מ-
:: {{לועזית|''Dacus ciliatus'' Loew;}}
: (3) הפרי נבדק לפני משלוח ונמצא חופשי מ-
:: {{לועזית|''Acidovorax avenae'' subsp. ''Citrulli'' (Schaad et al.) Willems et al((.));}}
: (4) המשלוח חופשי מעלים ושאריות צמחים.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|שעועית {{ש}} אפונה|''Phaseolus'' L. {{ש}} ''Pisum'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הקטניטיים {{ש}} תרמילים|Leguminosae {{ש}} pods}}
|
: על הטובין לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הפרי בארצות אירופה;
: (2) הפרי נבדק לפני משלוח ונמצא חופשי מנגעים;
: (3) המשלוח חופשי מעלים ושאריות צמחים.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|אספרגוס|''Asparagus officinalis'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים {{ש}} נצרים|Liliaceae {{ש}} shoots}}
|
: על הטובין לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הנצרים בארצות אירופה;
: (2) הנצרים גדלו בבתי גידול ולא בשדה פתוח;
: (3) המשלוח חופשי מעלים ושאריות צמחים.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|קוקוס|''Cocos'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הדקליים|Palmaceae}}
|
: על הטובין לעמוד בדרישות אלה:
: (1) הפרי ללא הקליפה החיצונית;
: (2) הפרי עבר טיפול במתיל ברומיד בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|שסק|''Eriobotrya japonica'' (Thunb.) Lindlex}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הורדיים|Rosaceae}}
|
: על הטובין לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הפרי בארצות אירופה;
: (2) מקור הפרי במטע חופשי מ-
:: {{לועזית|''Erwinia amylovora'' (Burr.) Winslow et al.;}}
: (3) הפרי נבדק ונמצא חופשי מ-
:: {{לועזית|''Spilocaea eriobotryae'' (Cav.);}}
: (4) המשלוח חופשי מעלים ושאריות צמחים.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|פטל {{ש}} אסנה|''Rubus'' L. {{ש}} ''Rubus'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הורדיים|Rosaceae}}
|
: על הטובין לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הפרי בארצות אירופה;
: (2) מקור הפרי במטע חופשי מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Colletotrichum acutatum'' Simmonds;}}
:: {{לועזית|''Erwinia amylovora'' (Burr.) Winslow et al.;}}
:: {{לועזית|''Lygus lineolaris'' (Palisot de Beauvois);}}
:: {{לועזית|''Popillia japonica'' Newman;}}
: (3) הפרי נבדק ונמצא חופשי מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Hapalosphaeria deformans'' (Syd) Syd;}}
:: {{לועזית|''Cotinis nitida'' (L.);}}
:: {{לועזית|''Macrodactylus subspinosus'' (F.);}}
:: {{לועזית|''Byturus tomentosus'' (De Green);}}
:: {{לועזית|''Byturus unicolor'' Say;}}
:: {{לועזית|''Glischochilus pasciatus'' Olivier;}}
:: {{לועזית|''Glischochilus quadrisigratus'' Say;}}
: (4) המשלוח חופשי מעלים ושאריות צמחים.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|חזרזר {{ש}} דמדמנית|''Ribes'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הבקעצוריים|Saxifragaceae}}
|
: על הטובין לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הפרי בארצות אירופה;
: (2) מקור הפרי באזור חופשי מ-
:: {{לועזית|''Sphaerotheca mors-uvae'' (Schwein.) Berk. &amp; Curt.;}}
:: {{לועזית|''Quadraspidiotus perniciosus'' (Comstock);}}
: (3) המשלוח חופשי מעלים ושאריות צמחים.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|עגבניה|''Lycopersicon esculentum'' Mill.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הסולניים|Solanaceae}}
|
: על הטובין לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הפרי בארצות אירופה;
: (2) מקור הפרי באזור חופשי מ-
:: {{לועזית|''Leptinotarsa decemlineata'' Say;}}
: (3) הפרי נבדק ונמצא חופשי מ-
:: {{לועזית|''Clavibacter michiganensis'' sp. ''michiganensis'' (Smith) Davis et al((.));}}
: (4) המשלוח חופשי מעלים ושאריות צמחים.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|פפינו|''Solanum muricatum'' Ait.}} {{דוכיווני שווה|טמרילו|''Cyphomandra betacea'' Sendt.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הסולניים|Solanaceae}}
|
: על הטובין לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הפרי באזור חופשי מזבובי הפירות המנויים [[בפרט (1) בתוספת השניה]] והרלוונטיים לגידול;
: (2) הפרי נבדק לפני המשלוח ונמצא חופשי מהנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Colletotrichum acutatum'' Simmonds;}}
:: {{לועזית|''Diaporthe phaseolorum'' (Cooke &amp; Ell.);}}
: (3) המשלוח חופשי מעלים ושאריות צמחים.
|}

@ (2) : {{מוגדל|'''פרחים וענפים קטופים (Cut flowers and branches)'''}}
: {| style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג הטובין (Name of goods) !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} תנאים (Requirements)
|-
|
: {{דוכיווני שווה|ציפורן {{ש}} גיפסנית|''Dianthus'' L. {{ש}} ''Gypsophyla'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הצפורניים|Caryophyllaceae}}
|
: על המשלוח לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הפרחים בארצות אירופה;
: (2) הפרחים נבדקו לפני המשלוח ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Cacoecimorpha pronubana'' (Hubner);}}
:: זבובי מנהרות;
: (3) על כל מכל יצויין שם הפרח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|אסתר {{ש}} סולידגו|''Aster'' L. {{ש}} ''Solidago'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}
|
: על המשלוח לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הפרחים בארצות אירופה;
: (2) מקור הפרחים בשדה שנבדק במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מ-
:: {{לועזית|Phytoplasma;}}
: (3) הפרחים נבדקו לפני המשלוח ונמצאו חופשיים מזבובי מנהרות;
: (4) על כל מכל יצויין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|חרצית|''Chrysanthemum'' L. {{ש}} ''Dendranthema'' (DC.) Des Moul.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}
|
: על המשלוח לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הפרחים בארצות אירופה;
: (2) מקור הפרחים באזור חופשי מ-
:: {{לועזית|''Puccinia horiana'' P. Hennings;}}
: (3) הפרחים נבדקו לפני המשלוח ונמצאו חופשיים מזבובי מנהרות;
: (4) על כל מכל יצויין שם הפרח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|רוסקוס|''Ruscus'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}
|
: על המשלוח לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הענפים בארצות אירופה;
: (2) מקור הענפים בשדה שנבדק במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מ-
:: {{לועזית|''Aphelenchoides fragariae'' (Ritzema Bos) Christie;}}
: (3) על כל מכל יצויין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|ארמריה|''Armeria'' Willd.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת העפריתים|Plumbaginaceae}}
|
: על המשלוח לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הפרחים בארצות אירופה;
: (2) מקור הפרחים בשדה שנבדק במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מ-
:: {{לועזית|Phytoplasma;}}
: (3) על כל מכל יצויין שם הפרח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|אקוניטום {{ש}} כלנית {{ש}} נורית|''Aconitum'' L. {{ש}} ''Anemone'' L. {{ש}} ''Ranunculus'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הנוריתיים|Ranunculaceae}}
|
: על המשלוח לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הפרחים בארצות אירופה;
: (2) מקור הפרחים בשדה שנבדק במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מ-
:: {{לועזית|''Aphelenchoides fragariae'' (Ritzema Bos) Christie;}}
: (3) הפרחים נבדקו לפני המשלוח ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Colletotrichum acutatum'' Simmonds((;))}}
:: {{לועזית|''Tranzschelia pruni-spinosae'' (Pers.: Pers.)((;))}}
:: {{לועזית|''Dietel'' var. ''discolor'' (Fuckel) Dunegan;}}
:: זבובי מנהרות;
: (4) על כל מכל יצויין שם הפרח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|אדמונית|''Paeonia'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת האדמוניתיים|Paeoniaceae}}
|
: על המשלוח לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הפרחים בארצות אירופה;
: (2) מקור הפרחים בשדה שנבדק במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מ-
:: {{לועזית|''Aphelenchoides fragariae'' (Ritzema Bos) Christie;}}
: (3) הפרחים נבדקו לפני המשלוח ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Colletotrichum acutatum'' Simmonds((;))}}
:: {{לועזית|''Tranzschelia pruni-spinosae'' (Pers.: Pers.)((;))}}
:: {{לועזית|''Dietel'' var. ''discolor'' (Fuckel) Dunegan;}}
:: זבובי מנהרות;
: (4) על כל מכל יצויין שם הפרח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|הידרנג'יה|''Hydrangea'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הבקעצוריים|Saxifragaceae}}
|
: על המשלוח לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הפרחים בארצות אירופה;
: (2) מקור הפרחים בשדה שנבדק במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
:: {{לועזית|''Ralstonia solanacearum'' (Smith) Yabuuchi et al.;}}
:: {{לועזית|Tobacco ringspot nepovirus;}}
: (3) על כל מכל יצויין שם הפרח וכמותו.
|}

@ (3) : {{מוגדל|'''צמחי עציץ (Pot plants)'''}}
: {| style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג הטובין (Name of goods) !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} תנאים (Requirements)
|-
|
: {{דוכיווני שווה|אפלנדרה {{ש}} פיטוניה|''Aphelendra'' R. Br. {{ש}} ''Fittonia'' Coem.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הקוציציים|Acanthaceae}}
|
: על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הצמחים בארצות אירופה;
: (2) גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
: (3) הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (4) הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
:: {{לועזית|''Corynespora cassiicola'' (Berk. &amp; Curt.) Wei.;}}
:: {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al.;}}
: (5) על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
: (6) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (7) על כל מכל יצויין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|אגבה|''Agava'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת האגביים|Agavaceae}}
|
: על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הצמחים בארצות אירופה;
: (2) גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
: (3) הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (4) הצמחים נוצרו מיחורי ראש, יחורי עלים ושלוחות, וגדלו בבית גידול מוגן;
: (5) הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
:: {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
:: {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al.;}}
: (6) על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
: (7) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (8) על כל מכל יצויין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|דרקונית {{ש}} סנסיבריה {{ש}} יוקה|''Dracaena'' L. {{ש}} ''Sansevieria'' Thunb. {{ש}} ''Yucca'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת האגביים|Agavaceae}}
|
: על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הצמחים בארצות אירופה;
: (2) גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
: (3) הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (4) הצמחים נוצרו מיחורי ראש, יחורי עלים ושלוחות, וגדלו בבית גידול מוגן;
: (5) הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
:: {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
:: {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al.;}}
: (6) מקום ייצור הצמחים חופשי מ-
:: {{לועזית|''Opogona sacchari'' (Bojer);}}
: (7) על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
: (8) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (9) על כל מכל יצויין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|אגלונמה {{ש}} אלוקסיה {{ש}} אנתוריון {{ש}} מונסטרה {{ש}} ספטיפילום {{ש}} סינגוניום|''Aglaonema'' Schott {{ש}} ''Alocasia'' (Schott) G. Don. {{ש}} ''Anthurium'' Schott {{ש}} ''Monstera'' Adans. {{ש}} ''Spathiphyllum'' Schott {{ש}} ''Syngonium'' Schott}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}}
|
: על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הצמחים בארצות אירופה;
: (2) גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
: (3) הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (4) הצמחים נוצרו מיחורי ראש;
: (5) הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
:: {{לועזית|''Armillaria mellea'' (Vahl) Kummer;}}
:: {{לועזית|''Phythophthora cinnamomi'' Rands;}}
:: {{לועזית|''Phythophthora cryptogea'' Pethyor. &amp; Lafferty;}}
:: {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al.;}}
:: {{לועזית|''Xanthomonas axonopodis'' pv. ''deiffenbachiae'' (McCulloch &amp; Pirone) Vauterin et al((.));}}
:: {{לועזית|Dasheen mosaic potyvirus;}}
: (6) הצמחים יבדקו לאחר הגעתם בבדיקת מעבדה לחופשיות מ-
:: {{לועזית|''Radopholus similis'' (Cobb) Thorne;}}
: (7) על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
: (8) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (9) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|דיפנבכיה {{ש}} פילודנדרון|''Dieffenbachia'' Schott {{ש}} ''Philodendron'' Schott}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}}
|
: על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הצמחים בארצות אירופה;
: (2) גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
: (3) הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (4) הצמחים נוצרו מיחורי ראש;
: (5) הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
:: {{לועזית|''Armillaria mellea'' (Vahl) Kummer;}}
:: {{לועזית|''Phythophthora cinnamomi'' Rands;}}
:: {{לועזית|''Phythophthora cryptogea'' Pethyor. &amp; Lafferty;}}
:: {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al.;}}
:: {{לועזית|''Xanthomonas axonopodis'' pv. ''deiffenbachiae'' (McCulloch &amp; Pirone) Vauterin et al((.));}}
:: {{לועזית|Dasheen mosaic potyvirus;}}
: (6) מקום ייצור הצמחים חופשי מ-
:: {{לועזית|''Opogona sacchari'' (Bojer);}}
: (7) הצמחים יבדקו לאחר הגעתם בבדיקת מעבדה לחופשיות מ-
:: {{לועזית|''Radopholus similis'' (Cobb) Thorne;}}
: (8) על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
: (9) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (10) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|קסנתוסומה|''Xanthosoma'' Schott&lt;!--&lt;s&gt;.&lt;/s&gt;--&gt;}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}}
|
: על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הצמחים בארצות אירופה;
: (2) גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
: (3) הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (4) הצמחים נוצרו מיחורי ראש;
: (5) הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
:: {{לועזית|''Armillaria mellea'' (Vahl) Kummer;}}
:: {{לועזית|''Xanthomonas axonopodis'' pv. ''deiffenbachiae'' (McCulloch &amp; Pirone) Vauterin et al((.));}}
:: {{לועזית|Dasheen mosaic potyvirus;}}
: (6) על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
: (7) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (8) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|קיסוס {{ש}} שפלרה|''Hedera'' L.{{ש}} ''Schefflera'' J.R. Forster &amp; G. Forster}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הקיסוסיים|Araliaceae}}
|
: על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הצמחים בארצות אירופה;
: (2) גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
: (3) הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (4) הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
:: {{לועזית|''Rhodococcus fascians'' (Tilford) Goodfellow;}}
: (5) על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
: (6) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (7) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|בגוניה|''Begonia'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הביגוניים|Begoniaceae}}
|
: על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הצמחים בארצות אירופה;
: (2) גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
: (3) הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (4) הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
:: {{לועזית|''Armillaria mellea'' (Vahl) Kummer;}}
:: {{לועזית|''Verticillium albo-atrum'' Reinke &amp; Berthier;}}
:: {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al((.));}}
:: {{לועזית|''Xanthomonas axonopodis'' pv. ''begoniae'' (Takimoto) Vauterin et al.;}}
:: {{לועזית|Arabis mosaic nepovirus;}}
:: {{לועזית|Impatiens necrotic spot tospovirus;}}
: (5) מקום ייצור הצמחים חופשי מ-
:: {{לועזית|''Opogona sacchari'' (Bojer);}}
: (6) על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
: (7) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (8) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|אכמאה {{ש}} בילברגיה {{ש}} ברומליה {{ש}} קניסטרום {{ש}} חביון {{ש}} גוזמניה {{ש}} הכטיה {{ש}} נאורגליה {{ש}} נידולריון {{ש}} טילנדסיה {{ש}} וריזיאה|''Aechmea'' Ruiz &amp; Pav. {{ש}} ''Billbergia'' Thunb. {{ש}} ''Bromelia'' L. {{ש}} ''Canistrum'' E. Moor. {{ש}} ''Cryptanthus'' Klotzsch. {{ש}} ''Guzmania'' Ruiz &amp; Pav. {{ש}} ''Hechtia'' Klotzsch. {{ש}} ''Neoregelia'' L.B. Sm. {{ש}} ''Nidularium'' Lem. {{ש}} ''Tillandsia'' L. {{ש}} ''Vriesia'' Lindl.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הברומליים|Bromeliaceae}}
|
: על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הצמחים בארצות אירופה;
: (2) גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
: (3) הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (4) הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
:: {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al((.));}}
: (5) מקום ייצור הצמחים חופשי מ-
:: {{לועזית|''Opogona sacchari'' (Bojer);}}
: (6) על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
: (7) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (8) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|דיזוקקטוס {{ש}} אפיפילום {{ש}} ריפסלידופסיס {{ש}} ריפסליס {{ש}} שלומה {{ש}} זיגוקקטוס|''Disocactus'' Lindl. {{ש}} ''Epiphyllum'' Haw. {{ש}} ''Rhipsalidopsis'' Britt. &amp; Rose {{ש}} ''Rhipsalis'' Gaertn. {{ש}} ''Schlumbergera'' Lem. {{ש}} ''Zygocactus'' Schum.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הצבריים|Cactaceae}}
|
: על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הצמחים בארצות אירופה;
: (2) גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
: (3) הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (4) הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
:: {{לועזית|''Cactodera cacti'' Filipjev;}}
: (5) מקום ייצור הצמחים חופשי מ-
:: {{לועזית|''Opogona sacchari'' (Bojer);}}
: (6) על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
: (7) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (8) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|ניצנית|''Kalanchoe'' Adans((.))}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הטבורתיים|Crassulaceae}}
|
: על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הצמחים בארצות אירופה;
: (2) גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
: (3) הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (4) הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
:: {{לועזית|Kalanchoe mosaic potyvirus;}}
:: {{לועזית|Kalanchoe top-spotting badnavirus;}}
: (5) על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
: (6) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (7) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|רודודנדרון (אזליה)|''Rhododendron'' L. (Azalea)}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת האברשיים|Ericaceae}}
|
: על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הצמחים בארצות אירופה;
: (2) גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
: (3) הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (4) הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
:: {{לועזית|''Armillaria mellea'' (Vahl) Kummer;}}
:: {{לועזית|''Phymatotrichopsis'' (''Phymatotrichum'') ''omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
:: {{לועזית|Rhododendron necrotic ringspot virus;}}
: (5) הצמחים נבדקו במעבדה ונמצאו חופשיים מ-
:: {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
: (6) על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
: (7) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (8) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|קודן {{ש}} קרוטון|''Codiaeum'' Juss. {{ש}} ''Croton'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת החלבלוביים|Euphorbiaceae}}
|
: על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הצמחים בארצות אירופה;
: (2) גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
: (3) הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (4) הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
:: {{לועזית|''Kutilakeasa pironii'' Alfieri;}}
:: {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al((.));}}
:: {{לועזית|Croton vein yellowing rhabdovirus;}}
: (5) הצמחים נבדקו בבדיקת מעבדה ונמצאו חופשיים מ-
:: {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
: (6) על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
: (7) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (8) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|חלבלוב|''Euphorbia'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת החלבלוביים|Euphorbiaceae}}
|
: על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הצמחים בארצות אירופה;
: (2) גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
: (3) הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (4) הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Cactodera cacti'' Filipjev;}}
:: {{לועזית|''Armillaria tabescens'' (Scop.) Dennis et al.;}}
:: {{לועזית|''Phytophthora drechsleri'' Tucker;}}
:: {{לועזית|''Curtobacterium flaccumfaciens'' pv. ''poinsettia'' (Starr &amp; Pirone) Carlson &amp; Vidave;}}
:: {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al((.));}}
:: {{לועזית|''Xanthomonas axonpodis'' pv. ''poinsetiicola'' (Patel et al.) Vauterin et al.;}}
:: {{לועזית|Phytoplasma;}}
:: {{לועזית|''Quadraspidiotus perniciosus'' (Comstock);}}
: (5) מקום ייצור הצמחים חופשי מ-
:: {{לועזית|''Opogona sacchari'' (Bojer);}}
: (6) על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
: (7) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (8) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|גלוקסיניה|''Gloxinia'' L.' Hér.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הגסנריים|Gesneriaceae}}
|
: על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הצמחים בארצות אירופה;
: (2) גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
: (3) הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (4) הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
:: {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al((.));}}
: (5) מקום ייצור הצמחים חופשי מ-
:: {{לועזית|''Opogona sacchari'' (Bojer);}}
: (6) על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
: (7) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (8) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|סיגלית אפריקנית|''Saintpaulia'' Wen.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הגסנריים|Gesneriaceae}}
|
: על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הצמחים בארצות אירופה;
: (2) גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
: (3) הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (4) הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
:: {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al((.));}}
: (5) מקום ייצור הצמחים חופשי מ-
:: {{לועזית|''Opogona sacchari'' (Bojer);}}
: (6) על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
: (7) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (8) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|סינינגיה|''Sinningia'' Nees.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הגסנריים|Gesneriaceae}}
|
: על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הצמחים בארצות אירופה;
: (2) גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
: (3) הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (4) הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
:: {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al((.));}}
: (5) על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
: (6) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (7) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|כרכום {{ש}} פרסיה {{ש}} איריס {{ש}} איקסיה {{ש}} ספרקסיס {{ש}} טיגרידיה|''Crocus'' L. {{ש}} ''Freesia'' Klatt. {{ש}} ''Iris'' L. {{ש}} ''Ixia'' L. {{ש}} ''Sparaxis'' Ker. {{ש}} ''Tigridia'' Juss.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת האירוסים|Iridaceae}}
|
: על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הצמחים בארצות אירופה;
: (2) גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
: (3) הפקעות שמהן גודלו הצמחים עמדו בדרישות לחומר ריבוי של צמחים אלה המופיעות [[בפרט 4]];
: (4) הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (5) הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
:: {{לועזית|''Uromyces transversalis'' (Thun.);}}
: (6) על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
: (7) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (8) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|אספרגוס|''Asparagus'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}
|
: על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הצמחים בארצות אירופה;
: (2) גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
: (3) הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (4) הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
:: {{לועזית|Asparagus 1 potyvirus;}}
:: {{לועזית|Asparagus 2 potyvirus;}}
:: {{לועזית|Tobacco streak ilarvirus;}}
: (5) על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
: (6) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (7) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|סתונית {{ש}} גלוריוזה {{ש}} יקינטון {{ש}} נץ החלב {{ש}} צבעוני|''Colchicum'' L. {{ש}} ''Gloriosa'' L. {{ש}} ''Hyacinthus'' L. {{ש}} ''Ornithogalum'' L. {{ש}} ''Tulipa'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}
|
: על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הצמחים בארצות אירופה;
: (2) גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
: (3) הבצלים מהם גודלו הצמחים עמדו בדרישות לחומר רבוי, של צמחים אלה, המופיעות [[בפרט 4]];
: (4) הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (5) הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
:: {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al((.));}}
:: {{לועזית|Lily symptomless carlavirus;}}
:: {{לועזית|Tulip breaking potyvirus;}}
: (6) על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
: (7) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (8) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|מגנוליה|''Magnolia'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת המגנוליים|Magnoliaceae}}
|
: על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הצמחים בארצות אירופה;
: (2) גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
: (3) הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (4) הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
:: {{לועזית|''Armillaria mellea'' (Vahl) Kummer;}}
:: {{לועזית|''Armillaria tabescens'' (Scop.) Dennis et al.;}}
:: {{לועזית|''Phymatotrichopsis'' (''Phymatotrichum'') ''omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
:: {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
: (5) על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
: (6) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (7) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|פיקוס|''Ficus'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת התותיים|Moraceae}}
|
: על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הצמחים בארצות אירופה;
: (2) גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
: (3) הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (4) הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Heterodera fici kirjanova'';}}
:: {{לועזית|''Armillaria mellea'' (Vahl) Kummer;}}
:: {{לועזית|''Diaporthe cinerascens'' Sacc.;}}
:: {{לועזית|''Phymatotrichopsis'' (''Phymatotrichum'') ''omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
:: {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
: (5) מקום ייצור הצמחים חופשי מ-
:: {{לועזית|''Opogona sacchari'' (Bojer);}}
: (6) על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
: (7) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (8) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|חמציץ|''Oxalis'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת החמציציים|Oxalidaceae}}
|
: על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הצמחים בארצות אירופה;
: (2) גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
: (3) הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (4) הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
:: {{לועזית|''Armillaria mellea'' (Vahl) Kummer;}}
:: {{לועזית|''Puccinia sorghi'' Schwein.;}}
: (5) על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
: (6) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (7) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|דולב|''Platanus'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הדלביים|Platanaceae}}
|
: על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הצמחים בארצות אירופה;
: (2) גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
: (3) הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (4) הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
:: {{לועזית|''Botryosphaeria dohtidea'' (Moug.: Fr.) Ces. &amp; De Not.;}}
:: {{לועזית|''Ceratocystis fimbriata'' var. ''platani'' Ellis &amp; Halsted.;}}
: (5) הצמחים נבדקו בבדיקת מעבדה ונמצאו חופשיים מ-
:: {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
: (6) על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
: (7) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (8) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|שרך|Ferns (all genera)}}
: {{דוכיווני שווה|סדרת הרב רגליים|Pteridophyta}}
|
: על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הצמחים בארצות אירופה;
: (2) גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
: (3) הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (4) הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Aphelenchoides fragariae'' (Ritzema Bos) Christie;}}
: (5) על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
: (6) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (7) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|רקפת|''Cyclamen'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הרקפתיים|Primulaceae}}
|
: על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הצמחים בארצות אירופה;
: (2) גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
: (3) הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (4) הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
:: {{לועזית|Tobacco rattle tobravirus;}}
:: {{לועזית|Tomato aspermy cucumovirus;}}
:: {{לועזית|Phytoplasma;}}
: (5) על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
: (6) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (7) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|פרימולה|''Primula'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הרקפתיים|Primulaceae}}
|
: על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הצמחים בארצות אירופה;
: (2) גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
: (3) הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (4) הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Aphelenchoides ritzemabosi'' (Schwartz) Steiner &amp; Buhrer;}}
:: {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kuhn) Filipev;}}
:: {{לועזית|''Phyllosticta primulicola'' Desmaz.;}}
:: {{לועזית|''Uromyces apiosporus'' Hazsl.;}}
:: {{לועזית|''Pseudomonas syringae'' pv. ''primulae'' (Ark &amp; Gardner) Young Dye &amp; Wilkie;}}
:: {{לועזית|Phytoplasma;}}
: (5) על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
: (6) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (7) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|הידרנג'יה|''Hydrangea'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הבקעצוריים|Saxifragaceae}}
|
: על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הצמחים בארצות אירופה;
: (2) גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
: (3) הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (4) הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
:: {{לועזית|''Armillaria mellea'' (Vahl) Kummer;}}
:: {{לועזית|''Phymatotrichopsis'' (''Phymatotrichum'') ''omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
:: {{לועזית|''Ralstonia solanacearum'' (Smith) Yabuuchi et al.;}}
:: {{לועזית|Hydrangea mosaic ilarvirus;}}
:: {{לועזית|Hydrangea ring spot potexvirus;}}
:: {{לועזית|Tobacco necrosis necrovirus;}}
:: {{לועזית|Tobacco ring spot nepovirus;}}
:: {{לועזית|Tomato ring spot nepovirus;}}
: (5) על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
: (6) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (7) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|קמליה|''Camellia'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת התה|Theaceae}}
|
: על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הצמחים בארצות אירופה;
: (2) גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
: (3) הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (4) הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
:: {{לועזית|''Armillaria mellea'' (Vahl) Kummĕ;}}
:: {{לועזית|''Ciborinia camellia'' L.M. Kohn;}}
:: {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
:: {{לועזית|''Lopholeucaspis japonica'' Cockerell;}}
: (5) הצמחים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מ-
:: {{לועזית|''Ciborinia camellia'' L.M. Kohn;}}
:: {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
: (6) על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
: (7) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (8) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|אוקסרה|''Oxera'' Labill((.))}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הורבניים|Verbenaceae}}
|
: על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הצמחים בארצות אירופה;
: (2) גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
: (3) הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (4) הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
:: {{לועזית|Impatiens necrotic spot tospovirus;}}
: (5) על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
: (6) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (7) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|}

@ (4) : {{מוגדל|'''חומר רבוי למעט זרעים (Propagation material other than seeds)'''}}
@ : (א) '''חומר ריבוי למעט זרעים, החייב בתנאים המפורטים להלן:'''
: {| style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג הטובין (Name of goods) !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} תנאים (Requirements)
|-
|
: {{דוכיווני שווה|אפלנדרה {{ש}} פיטוניה|''Aphelendra'' R. Br. {{ש}} ''Fittonia'' Coem.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הקוציציים {{ש}} יחורים|Acanthaceae {{ש}} cuttings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Corynespora cassiicola'' (Berk. &amp; Curt.) Wei.;}}
:: {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al((.));}}
: (4) יחורים מושרשים נבדקו במהלך הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
: (5) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (6) על כל מכל יצויין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|אדר|''Acer'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת האדריים {{ש}} יחורים {{ש}} נבטים|Aceraceae {{ש}} cuttings {{ש}} seedlings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) חומר ריבוי מושרש גדל במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Armillaria mellea'' (Vahl) Kummer;}}
:: {{לועזית|''Ceratocystis virescens'' (Davidson) Moreau ((())syn.: ''C. coerulescens'' Munch);}}
:: {{לועזית|''Phymatotrichopsis'' (''Phymatotrichum'') ''omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
:: {{לועזית|''Phytophthora cactorum'' (Lebert &amp; Cohn) Schroeter;}}
:: {{לועזית|''Verticillium albo-atrum'' Reinke &amp; Berthier;}}
:: {{לועזית|''Xylella fastidiosa'' Wells et al((.));}}
:: {{לועזית|''Hyphantria cunea'' (Drury);}}
: (4) יחורים מושרשים נבדקו במהלך הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
: (5) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (6) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|אגבה|''Agava'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת האגביים {{ש}} נצרים|Agavaceae {{ש}} shoots}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) חומר ריבוי מושרש גדל במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) צמחי האם שמהם נלקחו הנצרים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
:: {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al((.));}}
: (4) צמחים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
: (5) הנצרים נלקחו מצמחי אם שגדלו במשתלה מאושרת ושמה יופיע בתעודת הבריאות;
: (6) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (7) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|קורדילין {{ש}} יחורי ראש|''Cordyline'' Comm. ex. R. Br. {{ש}} terminal cuttings}}
: {{דוכיווני שווה|דרקונית {{ש}} יחורי ראש|''Dracaena'' L. {{ש}} terminal cuttings}}
: {{דוכיווני שווה|סנסיבריה {{ש}} חלוקה {{ש}} קני שורש((&lt;s&gt;יוקה&lt;/s&gt;)) {{ש}} יחורי ראש|''Sansevieria'' Thunb. {{ש}} division {{ש}} cuttings {{ש}} rhizomes}}
: {{דוכיווני שווה|יוקה {{ש}} יחורי ראש|''Yucca'' L. {{ש}} terminal cuttings}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת האגביים|Agavaceae}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) בבדיקת מעבדה קני השורש נמצאו חופשיים מנמטודות טפילות על צמחים;
: (4) צמחי האם שמהם נלקח חומר הריבוי נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|Phytophthora cinnamomi Rands;}}
:: {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al((.));}}
: (5) יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
: (6) מקום ייצור הצמחים חופשי מ-
:: {{לועזית|''Opogona sacchari'' (Bojer);}}
: (7) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים והיחורים המושרשים גדלו במשתלה מאושרת ושמה יופיע בתעודת הבריאות;
: (8) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (9) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|פוליאנטס טוברוזה|''Polianthes tuberosa'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת האגביים {{ש}} בצלים|Agavaceae {{ש}} bulbs}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) הבצלים נשטפו;
: (3) בבדיקת מעבדה המשלוח נמצא חופשי מנמטודות טפילות על צמחים;
: (4) צמחי האם נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Aphelenchoides besseyi'' Christie;}}
:: {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al.;}}
:: {{לועזית|Tuberose mild mosaic potyvirus;}}
: (5) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (6) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|ליתופס|''Lithops'' N.E. Br.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת החיעדיים {{ש}} יחורים|Aizoaceae {{ש}} cuttings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
:: {{לועזית|''Helminthosporium cactivorum'' Petr.;}}
: (4) יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגע כאמור בפסקה (3);
: (5) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (6) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|אלסטרומריה|''Alstroemeria'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים {{ש}} יחורים {{ש}} קני שורש|Amaryllidaceae {{ש}} cuttings {{ש}} rhizomes}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה: 
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) קני השורש נשטפו;
: (4) בבדיקת מעבדה קני השורש נמצאו חופשיים מנמטודות טפילות על צמחים;
: (5) היחורים או קני השורש נלקחו מצמחי-אם שנבדקו ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|Alstroemeria lily symptomless carlavirus;}}
:: {{לועזית|Alstroemeria mosaic potyvirus;}}
:: {{לועזית|Alstroemeria streak potyvirus;}}
:: {{לועזית|Arabis mosaic nepovirus;}}
:: {{לועזית|Tobacco rattle tobravirus;}}
: (6) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (7) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|אמריליס|''Amaryllis'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים {{ש}} בצלים|Amaryllidaceae {{ש}} bulbs}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) הבצלים נשטפו;
: (3) בבדיקת מעבדה המשלוח נמצא חופשי מנמטודות טפילות על צמחים;
: (4) הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Aphelenchoides subtenuis'' Cobb;}}
:: {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
:: {{לועזית|Hippeastrum streak virus;}}
:: {{לועזית|Nerine (yellow stripe) potyvirus;}}
: (5) הבצלים נבדקו לפני המשלוח ונמצאו חופשיים מזבובי הבצל:
:: {{לועזית|''Eumerus strigatus'' Fallen;}}
:: {{לועזית|''Eumerus tuberculatus'' Rondani;}}
:: {{לועזית|''Merodon equestris'' (Fabricius, 1794);}}
: (6) הבצלים עברו טיפול במים חמים בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים;
: (7) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (8) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|נרקיס|''Narcissus'' L((.))}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים {{ש}} בצלים|Amaryllidaceae {{ש}} bulbs}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) הבצלים נשטפו;
: (3) בבדיקת מעבדה המשלוח נמצא חופשי מנמטודות טפילות על צמחים;
: (4) הצמחים גדלו בשדה הידוע כחופשי מ-
:: {{לועזית|''Armillaria mellea'' (Vahl) Kummer;}}
: (5) הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Aphelenchoides subtenuis'' Cobb;}}
:: {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
:: {{לועזית|''Botrytis narcissicola'' Kleb;}}
:: {{לועזית|''Sclerotinia bulborum'' (Wakk.) Rehm;}}
:: {{לועזית|Arabis mosaic nepovirus;}}
:: {{לועזית|Narcissus degeneration potyvirus;}}
:: {{לועזית|Narcissus latent macluravirus;}}
:: {{לועזית|Narcissus mosaic potexvirus;}}
:: {{לועזית|Narcissus tip necrosis carmovirus;}}
:: {{לועזית|Tobacco rattle tobravirus;}}
:: {{לועזית|Tobacco ringspot nepovirus;}}
:: {{לועזית|Tomato black ring nepovirus;}}
:: {{לועזית|''Eumerus strigatus'' Fallen;}}
:: {{לועזית|''Eumerus tuberculatus'' Rondani;}}
:: {{לועזית|''Merodon equestris'' (Fabricius, 1794);}}
: (6) הבצלים נבדקו לפני המשלוח ונמצאו חופשיים מזבובי הבצל:
:: {{לועזית|''Eumerus strigatus'' Fallen}}
:: {{לועזית|''Eumerus tuberculatus'' Rondani;}}
:: {{לועזית|''Merodon equestris'' (Fabricius, 1794);}}
: (7) הבצלים עברו טיפול בחומר כימי ובמים חמים בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים;
: (8) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (9) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|קלדיום {{ש}} פקעות|''Caladium'' Vent((.)) {{ש}} tubers}}
: {{דוכיווני שווה|קלה {{ש}} קני שורש {{ש}} פקעות|''Calla'' L. {{ש}} rhizomes {{ש}} corms}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) הפקעות וקני השורש נשטפו;
: (3) בבדיקת מעבדה המשלוח נמצא חופשי מנמטודות טפילות על צמחים;
: (4) הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Ditylenchus destructor'' Thorne;}}
:: {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
:: {{לועזית|''Phymatotrichopsis omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
:: {{לועזית|''Phytophthora cryptogea'' Pethybr. &amp; Lafferty;}}
:: {{לועזית|Dasheen mosaic potyvirus;}}
: (5) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (6) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|אגלונמה {{ש}} יחורי ראש|''Aglaonema'' Schott&lt;!--&lt;s&gt;.&lt;/s&gt;--&gt; {{ש}} terminal cuttings}}
: {{דוכיווני שווה|אלוקסיה {{ש}} יחורים|''Alocasia'' Neck. {{ש}} cuttings}}
: {{דוכיווני שווה|אנתוריון {{ש}} נבטים|''Anthurium'' Schott&lt;!--&lt;s&gt;.&lt;/s&gt;--&gt; {{ש}} seedlings}}
: {{דוכיווני שווה|מונסטרה {{ש}} נבטים|''Monstera'' Adans. {{ש}} seedlings}}
: {{דוכיווני שווה|סקינדפסוס {{ש}} יחורים|''Scindapsus'' Schott&lt;!--&lt;s&gt;.&lt;/s&gt;--&gt; {{ש}} cuttings}}
: {{דוכיווני שווה|ספטיפילום {{ש}} יחורים {{ש}} נבטים|''Spathiphyllum'' Schott&lt;!--&lt;s&gt;.&lt;/s&gt;--&gt; {{ש}} cuttings {{ש}} seedlings}}
: {{דוכיווני שווה|סינגוניום {{ש}} נבטים|''Syngonium'' Schott&lt;!--&lt;s&gt;.&lt;/s&gt;--&gt; {{ש}} seedlings}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) חומר ריבוי מושרש גדל במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
:: {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands.}}
:: {{לועזית|''Phytophthora cryptogea'' Pethybr. &amp; Lafferty;}}
:: {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al((.));}}
:: {{לועזית|''Xanthomonas axonopodis'' pv. ''deiffenbachiae'' (McCulloch &amp; Pirone) Vauterin et al((.));}}
:: {{לועזית|Dasheen mosaic potyvirus;}}
: (4) יחורים מושרשים ונבטים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
: (5) הצמחים יבדקו לאחר הגעתם בבדיקת מעבדה לחופשיות מ-
:: {{לועזית|''Radopholus similis'' (Cobb) Thorne;}}
: (6) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (7) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|דיפנבכיה {{ש}} יחורי ראש|''Dieffenbachia'' Schott&lt;!--&lt;s&gt;.&lt;/s&gt;--&gt; {{ש}} terminal cuttings}}
: {{דוכיווני שווה|פילודנדרון {{ש}} יחורים {{ש}} נבטים|''Philodendron'' Schott&lt;!--&lt;s&gt;.&lt;/s&gt;--&gt; {{ש}} cuttings {{ש}} seedlings}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) חומר ריבוי מושרש גדל במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
:: {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands.;}}
:: {{לועזית|''Phytophthora cryptogea'' Pethybr. &amp; Lafferty;}}
:: {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al((.));}}
:: {{לועזית|''Xanthomonas axonopodis'' pv. ''deiffenbachiae'' (McCulloch &amp; Pirone) Vauterin et al((.));}}
:: {{לועזית|Dasheen mosaic potyvirus;}}
: (4) יחורים מושרשים ונבטים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
: (5) מקום ייצור הצמחים חופשי מ-
:: {{לועזית|''Opogona sacchari'' (Bojer);}}
: (6) הצמחים יבדקו לאחר הגעתם בבדיקת מעבדה לחופשיות מ-
:: {{לועזית|''Radopholus similis'' (Cobb) Thorne;}}
: (7) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (8) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|קסנתוסומה|''Xanthosoma'' Schott}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים {{ש}} יחורים|Araceae {{ש}} cuttings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Armillaria mellea'' (Vahl) Kummer;}}
:: {{לועזית|''Xanthomonas axonopodis'' pv. ''deiffenbachiae'' (McCulloch &amp; Pirone) Vauterin et al((.));}}
:: {{לועזית|Dasheen mosaic potyvirus;}}
: (4) יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
: (5) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (6) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|קיסוס {{ש}} שפלרה|''Hedera'' L. {{ש}} ''Schefflera'' J.R. Forster &amp; G. Forster}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הקיסוסיים {{ש}} יחורים|Araliaceae {{ש}} cuttings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Rhodococus fascians'' (Tilford);}}
: (4) יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
: (5) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (6) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|אראוקריה|''Araucaria'' Juss.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת האראוקריים {{ש}} נבטים|Araucariaceae {{ש}} seedlings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה, אוסטרליה וניו זילנד;
: (2) הנבטים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) הנבטים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Cryptosporella araucariae'' Voglino;}}
:: {{לועזית|''Dothiorella'' spp.;}}
:: {{לועזית|''Phoma araucariae'' Trav.;}}
:: {{לועזית|''Phyllosticta araucariae'' Woronochin;}}
:: {{לועזית|''Physalospora rhodina'' Berk. &amp; Curtis;}}
:: {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
:: {{לועזית|''Servazziella longispora'' (Servazzi) Reid &amp; Booth (syn.: ''Cryptospora longispora'' Servazzi);}}
: (4) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (5) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|בגוניה|''Begonia'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הבגוניים {{ש}} יחורים {{ש}} פקעות {{ש}} נבטים|Begoniaceae {{ש}} cuttings {{ש}} tubers {{ש}} seedlings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) הפקעות נשטפו;
: (3) חומר ריבוי מושרש גדל במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (4) בבדיקת מעבדה המשלוח נמצא חופשי מנמטודות טפילות על צמחים;
: (5) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים והשדות בהם גדלו הפקעות נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Verticillium albo-atrum'' Reinke &amp; Berthier;}}
:: {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al((.));}}
:: {{לועזית|''Xanthomonas axonpodis'' pv. ''begoniae'' (Takimoto) Vauterin et al.;}}
:: {{לועזית|Arabis mosaic nepovirus;}}
:: {{לועזית|Impatiens necrotic spot tospovirus;}}
:: {{לועזית|Tomato spotted wilt tospovirus;}}
: (6) יחורים מושרשים ונבטים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים המנויים בפסקה (5);
: (7) מקום ייצור הצמחים חופשי מ-
:: {{לועזית|''Opogona sacchari'' (Bojer);}}
: (8) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (9) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|ביגנוניה {{ש}} קמפסיס|''Bignonia'' L. {{ש}} ''Campsis'' Lour.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הביגנוניים {{ש}} יחורים|Bignoniaceae {{ש}} cuttings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
:: {{לועזית|''Cercospora duplicata'' Ellis &amp; Everh.;}}
: (4) יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגע כאמור בפסקה (3);
: (5) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (6) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|קטלפה|''Catalpa'' Scop.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הביגנוניים {{ש}} יחורים|Bignoniaceae {{ש}} cuttings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Microsphaera penicillata'' (Wallr.: Fr.) Lév.;}}
:: {{לועזית|''Phyllactinia guttata'' (Wallr.: Fr.) Lev.;}}
:: {{לועזית|''Verticillium albo-atrum'' Reinke &amp; Berthier;}}
: (4) יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים המנויים בפסקה (3);
: (5) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (6) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|אכמאה {{ש}} בילברגיה {{ש}} ברומליה {{ש}} קניסטרום {{ש}} חביון {{ש}} גוזמניה {{ש}} הכטיה {{ש}} נאורגליה {{ש}} נידולריון {{ש}} טילנדסיה {{ש}} וריזיאה|''Aechmea'' Ruiz &amp; Pav. {{ש}} ''Billbergia'' Thunb. {{ש}} ''Bromelia'' L. {{ש}} ''Canistrum'' E. Morr. {{ש}} ''Cryptanthus'' Klotzsch {{ש}} ''Guzmania Ruiz'' &amp; Pav. {{ש}} ''Hechtia'' Klotzsch {{ש}} ''Neoregelia'' L.B. Sm. {{ש}} ''Nidularium'' Lem. {{ש}} ''Tillandsia'' L. {{ש}} ''Vriesia'' Lindl.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הברומליים {{ש}} יחורים {{ש}} נבטים|Bromeliaceae {{ש}} cuttings {{ש}} seedlings}}
|
: על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) חומר ריבוי מושרש גדל במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
:: {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al((.));}}
: (4) יחורים מושרשים ונבטים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגע כאמור בפסקה (3);
: (5) מקום ייצור הצמחים חופשי מ-
:: {{לועזית|''Opogona sacchari'' (Bojer);}}
: (6) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (7) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|דיזוקקטוס {{ש}} אפיפילום {{ש}} ריפסלידופסיס {{ש}} ריפסליס {{ש}} שלומה {{ש}} זיגוקקטוס|''Disocactus'' Lindl. {{ש}} ''Epiphyllum'' Haw. {{ש}} ''Rhipsalidopsis'' Britt. &amp; Rose {{ש}} ''Rhipsalis'' Gaertn. {{ש}} ''Schlumbergera'' Lem. {{ש}} ''Zygocactus'' Schum.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הצבריים {{ש}} יחורים|Cactaceae {{ש}} cuttings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) חומר ריבוי מושרש גדל במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
:: {{לועזית|''Cactodera cacti'' Filipjev;}}
: (4) יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגע כאמור בפסקה (3);
: (5) מקום ייצור הצמחים חופשי מ-
:: {{לועזית|''Opogona sacchari'' (Bojer);}}
: (6) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (7) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|עולש|''Chicorium intibus'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים {{ש}} שורש מעובה|Compositae {{ש}} tuberous roots}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) השורשים נשטפו או הוברשו והם נקיים מאדמה וחול;
: (3) בבדיקת מעבדה המשלוח נמצא חופשי מנמטודות טפילות על צמחים;
: (4) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (5) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|קוסמוס|''Cosmos'' Cav.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים {{ש}} יחורים|Compositae {{ש}} cuttings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Puccinia canaliculata'' (Schwein.) Lagerh.;}}
:: {{לועזית|''Ralstonia solanacearum'' (Smith) Yabuuchi et al.;}}
: (4) יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
: (5) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (6) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|דליה|''Dahlia'' Cav.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים {{ש}} יחורים {{ש}} פקעות|Compositae {{ש}} cuttings {{ש}} tubers}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) הפקעות נשטפו;
: (3) יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי וסוג החיטוי;
: (4) בבדיקת מעבדה הפקעות נמצאו חופשיות מנמטודות טפילות על צמחים;
: (5) מקור הפקעות בשדה הידוע כחופשי מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Armillaria mellea'' (Vahl) Kummer;}}
:: {{לועזית|''Verticillium albo-atrum'' Reinke &amp; Berthier;}}
: (6) צמחי האם מהם נלקחו היחורים נבדקו ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Aphelenchoides ritzemabosi'' (Schwartz) Steiner &amp; Buhrer;}}
:: {{לועזית|''Ditylenchus destructor'' Thorne;}}
:: {{לועזית|''Verticillium albo-atrum'' Reinke &amp; Berthier;}}
:: {{לועזית|Dahlia mosaic caulimovirus;}}
:: {{לועזית|Impatiens necrotic tospovirus;}}
:: {{לועזית|Tobacco streak ilarvirus;}}
:: {{לועזית|Tomato spotted wilt tospovirus;}}
:: {{לועזית|Phytoplasma;}}
: (7) השדה שבו גודלו הפקעות נבדק במשך עונת הגידול והצמחים נמצאו חופשיים מהוירוסים המנויים בפסקה (6);
: (8) הפקעות עברו טיפול במים חמים בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים;
: (9) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (10) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|ליאטריס|''Liatris'' Schreber}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים {{ש}} פקעות|Compositae {{ש}} corms}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) הפקעות נשטפו;
: (3) בבדיקת מעבדה המשלוח נמצא חופשי מנמטודות טפילות על צמחים;
: (4) הפקעות גדלו בשדה הידוע כחפשי מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
:: {{לועזית|''Verticillium albo-atrum'' Reinke &amp; Berthier;}}
: (5) הפקעות עברו טיפול במים חמים בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים;
: (6) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (7) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|גרברה|''Gerbera'' Cass((.))}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים {{ש}} ייחורים {{ש}} נבטים {{ש}} שתילים מוקשים מתרבית רקמה|Compositae {{ש}} cuttings {{ש}} seedlings {{ש}} hardened meristem plantlets}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) חומר ריבוי מושרש גדל במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
:: {{לועזית|Phytoplasma;}}
: (4) הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגע כאמור בפסקה (3);
: (5) הצמחים נבדקו לפני המשלוח ונמצאו חופשיים מזבובי מנהרות;
: (6) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (7) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|סטביה|''Stevia'' Cav.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים {{ש}} יחורים|Compositae {{ש}} cuttings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
:: {{לועזית|Phytoplasma;}}
: (4) יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגע כאמור בפסקה (3);
: (5) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (6) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|ורוניה|''Veronia'' Schreb.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים {{ש}} יחורים|Compositae {{ש}} cuttings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Pratylenchus coffeae'' Zimmerman;}}
:: {{לועזית|''Coleosporium vernoniae''; Berk. &amp; M.A. Curtis;}}
:: {{לועזית|''Phoma exigua'' Desmaz.;}}
:: {{לועזית|''Phymatotrichopsis'' (''Phymatotrichum'') ''omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
: (4) יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
: (5) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (6) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|אבולבולוס|''Evolvulus'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת החלבליים {{ש}} יחורים|Convolvulaceae {{ש}} cuttings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Phymatotrichopsis'' (''Phymatotrichum'') ''omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
:: {{לועזית|''Puccinia lithospermi'' Ellis &amp; Kellerm;}}
: (4) יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
: (5) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (6) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|כפנית|''Echeveria'' DC.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הטבוריתיים {{ש}} יחורים|Crassulaceae {{ש}} cuttings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
:: {{לועזית|''Puccinia echeveriae'' Linder;}}
: (4) יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגע כאמור בפסקה (3);
: (5) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (6) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|ניצנית|''Kalanchoe'' Adans}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הטבוריתיים {{ש}} יחורים|Crassulaceae {{ש}} cuttings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) מקור היחורים בצמחים אשר נבדקו ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kügn) Filipev;}}
:: {{לועזית|Kalanchoe mosaic potyvirus;}}
:: {{לועזית|Kalanchoe top-spotting badnavirus;}}
: (4) יחורים מושרשים נבדקו ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
: (5) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (6) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|ארביס|''Arabis'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת המצליבים {{ש}} נבטים|Cruciferae {{ש}} seedlings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) הנבטים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) הנבטים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Phymatotrichopsis'' (''Phymatotrichum'') ''omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
:: {{לועזית|''Septoria arabidis'' Sacc.;}}
: (4) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (5) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|מנתור|''Matthiola'' R. Br.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת המצליבים {{ש}} נבטים|Cruciferae {{ש}} seedlings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) הנבטים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) הנבטים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Phymatotrichopsis'' (''Phymatotrichum'') ''omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
:: {{לועזית|''Verticillium albo-atrum'' Reinke &amp; Berthier;}}
:: {{לועזית|''Xanthomonas campestris'' (Pammel) Dowson;}}
: (4) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (5) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|גרגר הנחלים|''Nasturtium officinale'' R. Br.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת המצליבים {{ש}} יחורים|Cruciferae {{ש}} cuttings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Ralstonia solanacearum'' (Smith) Yabuuchi et al.;}}
:: {{לועזית|''Rhodococcus fascians'' (Tilford) Goodfellow;}}
: (4) יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
: (5) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (6) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|ציקס|''Cycas'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הציקסיים {{ש}} נבטים|Cycadaceae {{ש}} seedlings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה ואוסטרליה;
: (2) הנבטים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) הנבטים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
:: {{לועזית|''Phoma bresadolae'' Sacc.;}}
: (4) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (5) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|תגית|''Scabiosa'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת השלמוניים {{ש}} יחורים|Dipsacaceae {{ש}} cuttings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
:: {{לועזית|''Phymatotrichopsis'' (''Phymatotrichum'') ''omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
: (4) יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגע כאמור בפסקה (3);
: (5) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (6) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|קלונה|''Calluna'' Salisb.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת האברשיים {{ש}} יחורים|Ericaceae {{ש}} cuttings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
:: {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
: (4) יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגע כאמור בפסקה (3);
: (5) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (6) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|רודודנדרון (אזליה)|''Rhododendron'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת האברשיים {{ש}} יחורים|Ericaceae {{ש}} cuttings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Armillaria mellea'' (Vahl) Kummer;}}
:: {{לועזית|''Phymatotrichopsis'' (''Phymatotrichum'') ''omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
:: {{לועזית|Rhododendron necrotic ringspot virus;}}
: (4) צמחי האם נבדקו בבדיקת מעבדה ונמצאו חופשיים מ-
:: {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
: (5) יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3) ו-(4);
: (6) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (7) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|קודן {{ש}} קרוטון|''Codiaeum'' Juss. {{ש}} ''Croton'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת החלבלוביים {{ש}} יחורים|Euphorbiaceae {{ש}} cuttings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Kutilakesa pironii'' Alfieri;}}
:: {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
:: {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al((.));}}
:: {{לועזית|Croton vein yellowing nucleorhabdovirus;}}
: (4) יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים המנויים כאמור בפסקה (3);
: (5) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (6) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|דלשמפיה|''Dalechampia'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת החלבלוביים {{ש}} יחורים|Euphorbiaceae {{ש}} cuttings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
:: {{לועזית|''Cactodera cacti'' Filipjev;}}
: (4) יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגע כאמור בפסקה (3);
: (5) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (6) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|חלבלוב {{ש}} (כולל פואנסטיה)|''Euphorbia'' L. {{ש}} (including poinsettia)}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת החלבלוביים {{ש}} יחורים|Euphorbiaceae {{ש}} cuttings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Cactodera cacti'' Filipjev;}}
:: {{לועזית|''Armillaria tabescens'' (Scop.) Dennis et al.;}}
:: {{לועזית|''Phytophthora drechsleri'' Tucker;}}
:: {{לועזית|''Curtobacterium flaccumfaciens'' pv. ''poinsettia'' (Starr &amp; Pirone) Carlson &amp; Vidave;}}
:: {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al((.));}}
:: {{לועזית|''Xanthomonas axonpodis'' pv. ''poinsetiicola'' (Patel et al.) Vauterin et al.;}}
:: {{לועזית|Phytoplasma;}}
:: {{לועזית|''Quadraspidiotus perniciosus'' (Comstock);}}
: (4) יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
: (5) מקום ייצור הצמחים חופשי מ-
:: {{לועזית|''Opogona sacchari'' (Bojer);}}
: (6) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (7) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|גלוקסיניה|''Gloxinia'' L.' Hér.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הגסנריים {{ש}} יחורים {{ש}} קני שורש {{ש}} נבטים|Gesneriaceae {{ש}} cuttings {{ש}} rhizomes {{ש}} seedlings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) קני השורש נשטפו;
: (3) חומר ריבוי מושרש גדל במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (4) בבדיקת מעבדה קני השורש נמצאו חופשיים מנמטודות טפילות על צמחים;
: (5) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים וקני השורש נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
:: {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al((.));}}
: (6) יחורים מושרשים ונבטים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגע כאמור בפסקה (5);
: (7) מקום ייצור הצמחים חופשי מ-
:: {{לועזית|''Opogona sacchari'' (Bojer);}}
: (8) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (9) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|סיגלית אפריקנית|''Saintpaulia'' Wendl.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הגסנריים {{ש}} יחורים {{ש}} נבטים {{ש}} שתילים מוקשים מתרבית רקמה|Gesneriaceae {{ש}} cuttings {{ש}} seedlings {{ש}} hardened meristem plantlets}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) חומר ריבוי מושרש גדל במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Aphelenchoides besseyi'' Christie;}}
:: {{לועזית|''Aphelenchoides ritzemabosi'' (Schwartz) Steiner &amp; Buhrer;}}
:: {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al((.));}}
: (4) יחורים מושרשים, נבטים ושתילים מוקשים מתרבית נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
: (5) מקום ייצור הצמחים חופשי מ-
:: {{לועזית|''Opogona sacchari'' (Bojer);}}
: (6) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (7) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|סינינגיה|''Sinningia'' Nees}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הגסנריים {{ש}} יחורים {{ש}} נבטים|Gesneriaceae {{ש}} cuttings {{ש}} seedlings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) חומר ריבוי מושרש גדל במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al((.));}}
:: {{לועזית|Tobacco ringspot nepovirus;}}
: (4) יחורים מושרשים ונבטים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
: (5) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (6) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|סקבולה|''Scaevola'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הגודניים {{ש}} יחורים|Goodeniaceae {{ש}} cuttings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Verticillium albo-atrum'' Reinke &amp; Berthier;}}
: (4) יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
: (5) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (6) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|כרכום|''Crocus'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת האירוסים {{ש}} פקעות|Iridaceae {{ש}} corms}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) הפקעות נשטפו;
: (3) בבדיקת מעבדה המשלוח נמצא חופשי מנמטודות טפילות על צמחים;
: (4) הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Ditylenchus destructor'' Thorne;}}
:: {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
:: {{לועזית|''Uromyces transversalis'' (Thüm.) Winter;}}
:: {{לועזית|''Burkholderia gladioli'' pv. ''gladioli'' (Severini) Yabuuchi et al.;}}
: (5) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (6) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|פרזיה|''Freesia'' Klatt}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת האירוסים {{ש}} פקעות|Iridaceae {{ש}} corms}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) הפקעות והבצלים נשטפו;
: (3) בבדיקת מעבדה נמצא המשלוח חופשי מנמטודות טפילות על צמחים;
: (4) הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Ditylenchus destructor'' Thorne;}}
:: {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
:: {{לועזית|''Uromyces transversalis'' (Thüm.) Winter;}}
:: {{לועזית|''Burkholderia gladioli'' pv. ''gladioli'' (Severini) Yabuuchi et al.;}}
:: {{לועזית|Freesia leaf necrosis varicosavirus;}}
:: {{לועזית|Freesia mosaic potyvirus;}}
:: {{לועזית|Tobacco rattle tobravirus;}}
: (5) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (6) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|סייפן|''Gladiolus'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת האירוסים {{ש}} פקעות|Iridaceae {{ש}} corms}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) הפקעות והבצלים נשטפו;
: (3) בבדיקת מעבדה המשלוח נמצא חופשי מנמטודות טפילות על צמחים;
: (4) הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Ditylenchus destructor'' Thorne;}}
:: {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
:: {{לועזית|''Uromyces transversalis'' (Thüm.) Winter;}}
:: {{לועזית|''Burkholderia gladioli'' pv. ''gladioli'' (Severini) Yabuuchi et al.;}}
:: {{לועזית|Arabis mosaic nepovirus;}}
:: {{לועזית|Narcissus latent carlavirus;}}
:: {{לועזית|Soybean mosaic potyvirus;}}
:: {{לועזית|Tobacco rattle tobravirus;}}
:: {{לועזית|Tobacco ring spot nepovirus;}}
:: {{לועזית|Tobacco streak ilarvirus;}}
:: {{לועזית|Tomato black ring nepovirus;}}
:: {{לועזית|Tomato ring spot nepovirus;}}
: (5) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (6) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|איריס|''Iris'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת האירוסים {{ש}} בצלים|Iridaceae {{ש}} bulbs}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) הפקעות והבצלים נשטפו;
: (3) בבדיקת מעבדה המשלוח נמצא חופשי מנמטודות טפילות על צמחים;
: (4) הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Ditylenchus destructor'' Thorne;}}
:: {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
:: {{לועזית|''Uromyces transversalis'' (Thüm.) Winter;}}
:: {{לועזית|''Burkholderia gladioli'' pv. ''gladioli'' (Severini) Yabuuchi et al.;}}
:: {{לועזית|Iris mild mosaic potyvirus;}}
:: {{לועזית|Iris severe mosaic potyvirus;}}
:: {{לועזית|Tobacco rattle tobravirus;}}
:: {{לועזית|Tobacco ring spot nepovirus;}}
:: {{לועזית|Tomato ring spot nepovirus;}}
: (5) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (6) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|ספרקסיס|''Sparaxis'' Ker Gaul.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת האירוסים {{ש}} פקעות|Iridaceae {{ש}} corms}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) הפקעות ובצלים נשטפו;
: (3) בבדיקת מעבדה המשלוח נמצא חופשי מנמטודות טפילות על צמחים;
: (4) הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Ditylenchus destructor'' Thorne;}}
:: {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
:: {{לועזית|''Uromyces transversalis'' (Thüm.) Winter;}}
:: {{לועזית|''Burkholderia gladioli'' pv. ''gladioli'' (Severini) Yabuuchi et al.;}}
: (5) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (6) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|טיגירידיה|''Tigridia'' Juss((.))}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת האירוסים {{ש}} פקעות|Iridaceae {{ש}} corms}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) הפקעות ובצלים נשטפו;
: (3) בבדיקת מעבדה המשלוח נמצא חופשי מנמטודות טפילות על צמחים;
: (4) הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Ditylenchus destructor'' Thorne;}}
:: {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
:: {{לועזית|''Uromyces transversalis'' (Thüm.) Winter;}}
:: {{לועזית|''Burkholderia gladioli'' pv. ''gladioli'' (Severini) Yabuuchi et al.;}}
: (5) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (6) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|מנטה|''Mentha'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים {{ש}} יחורים|Labiateae {{ש}} cuttings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים האלה:
:: {{לועזית|''Verticillium albo-atrum'' Reinke &amp; Berthier;}}
:: {{לועזית|Lychnis ringspot hordeivirus;}}
: (4) יחורים מושרשים ונבטים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
: (5) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (6) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|נפית|''Nepeta'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים {{ש}} יחורים|Labiatae {{ש}} cuttings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
:: {{לועזית|''Phoma exigua'' Desmaz.;}}
: (4) יחורים מושרשים ונבטים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגע כאמור בפסקה (3);
: (5) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (6) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|אגפנתוס|''Agapanthus'' L´ Hér.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים {{ש}} קני שורש {{ש}} נבטים {{ש}} שתילים מוקשים מתרבית רקמה|Liliaceae {{ש}} rhizomes {{ש}} seedlings {{ש}} hardened meristem plantlets}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) קני השורש נשטפו;
: (3) חומר ריבוי מושרש גדל במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (4) בבדיקת מעבדה קני השורש נמצאו חופשיים מנמטודות טפילות על צמחים;
: (5) צמחי האם שמהם נוצר חומר הריבוי נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|Nerine X potexvirus;}}
:: {{לועזית|Nerine Y potexvirus;}}
: (6) נבטים ושתילים מוקשים מתרבית נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (5);
: (7) קני השורש נבדקו לפני המשלוח ונמצאו חופשיים מזבובי הבצל:
:: {{לועזית|''Eumerus strigatus'' Fallen;}}
:: {{לועזית|''Eumerus tuberculatus'' Rondani;}}
:: {{לועזית|''Merodon equestris'' (Fabricius, 1794);}}
: (8) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (9) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|אספרגוס|''Asparagus'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים {{ש}} נבטים|Liliaceae {{ש}} seedlings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) הנבטים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) הנבטים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|Asparagus 1 potyvirus;}}
:: {{לועזית|Asparagus 2 ilarvirus;}}
:: {{לועזית|Tobacco streak ilarvirus;}}
: (4) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (5) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|סיתונית|''Colchicum'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים {{ש}} פקעות|Liliaceae {{ש}} bulbs}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) הפקעות נשטפו;
: (3) בבדיקת מעבדה המשלוח נמצא חופשי מנמטודות טפילות על צמחים;
: (4) הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Ditylenchus destructor'' Thorne;}}
:: {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
:: {{לועזית|''Uromyces colchici'' (Schlecht);}}
: (5) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (6) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|קונוולריה|''Convallaria'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים {{ש}} קני שורש|Liliaceae {{ש}} rhizomes}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) קני השורש נשטפו;
: (3) בבדיקת מעבדה המשלוח נמצא חופשי מנמטודות טפילות על צמחים;
: (4) הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
:: {{לועזית|''Botrytis paeoniae'' Oudem;}}
:: {{לועזית|''Gloeosporium convallariae'' Allesch;}}
: (5) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (6) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|יקינטון|''Hyacinthus'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים {{ש}} בצלים|Liliaceae {{ש}} bulbs}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) הבצלים נשטפו;
: (3) בבדיקת מעבדה המשלוח נמצא חופשי מנמטודות טפילות על צמחים;
: (4) הצמחים גדלו בשדה הידוע כחופשי מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Xanthomonas campestris'' pv. ''hyacinthi'' (Wakker) Vauterin et al.;}}
: (5) הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Ditylenchus destructor'' Thorne;}}
:: {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
:: {{לועזית|Hyacinth mosaic potyvirus;}}
:: {{לועזית|Tobacco rattle tobravirus;}}
: (6) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (7) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|

: {{דוכיווני שווה|שושן|''Lilium'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים {{ש}} בצלים|Liliaceae {{ש}} bulbs}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) הבצלים נשטפו;
: (3) בבדיקת מעבדה המשלוח נמצא חופשי מנמטודות טפילות על צמחים;
: (4) הצמחים גדלו בשדה הידוע כחופשי מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Aphelenchoides fragariae'' (Ritzema Bos) Christie;}}
:: {{לועזית|''Pythium splendens'' Braun;}}
: (5) הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|Arabis mosaic nepovirus;}}
:: {{לועזית|Narcissus mosaic potexvirus;}}
:: {{לועזית|Tobacco rattle tobravirus;}}
:: {{לועזית|Tobacco ringspot nepovirus;}}
: (6) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (7) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|

: {{דוכיווני שווה|נץ החלב|''Ornithogalum'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים {{ש}} בצלים|Liliaceae {{ש}} bulbs}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) הבצלים נשטפו;
: (3) בבדיקת מעבדה המשלוח נמצא חופשי מנמטודות טפילות על צמחים;
: (4) הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
:: {{לועזית|''Ditylenchus destructor'' Thorne;}}
:: {{לועזית|Tobacco necrosis necrovirus;}}
:: {{לועזית|Tobacco rattle tobravirus;}}
: (5) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (6) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|עצבונית|''Ruscus'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים {{ש}} יחורים|Liliaceae {{ש}} cuttings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי וסוג החיטוי;
: (3) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Aphelenchoides fragariae'' (Ritzema Bos) Christie;}}
:: {{לועזית|''Ditylenchus destructor'' Thorne;}}
: (4) יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
: (5) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (6) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|צבעוני|''Tulipa'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים {{ש}} בצלים|Liliaceae {{ש}} bulbs}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) הבצלים נשטפו;
: (3) בבדיקת מעבדה המשלוח נמצא חופשי מנמטודות טפילות על צמחים;
: (4) הצמחים גדלו בשדה הידוע כחופשי מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Phytophthora cactorum'' (Lebert &amp; Cohn) Schroater;}}
:: {{לועזית|''Curtobacterium flaccumfaciens'' pv. ''oortii'' (Hedges) Collins &amp; Jones;}}
: (5) הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Ditylenchus destructor'' Thorne;}}
:: {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
:: {{לועזית|''Botrytis tulipae'' Lind.;}}
:: {{לועזית|Tobacco necrosis necrovirus;}}
:: {{לועזית|Tobacco rattle tobravirus;}}
:: {{לועזית|Tobacco ringspot nepovirus;}}
:: {{לועזית|Tomato black ring nepovirus;}}
:: {{לועזית|Tomato bushy stunt tombusvirus;}}
:: {{לועזית|Tulip X potexvirus;}}
: (6) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (7) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|לגרסטרמיה|''Lagerstroemia'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הכפריים {{ש}} יחורים|Lythraceae {{ש}} cuttings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Armillaria mellea'' (Vahl) Kummer;}}
:: {{לועזית|''Armillaria tabescens'' (Scop.) Dennis et al.;}}
:: {{לועזית|''Phymatotrichopsis'' (''Phymatotrichum'') ''omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
: (4) יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
: (5) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (6) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|מגנוליה|''Magnolia'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת המגנוליים {{ש}} יחורים|Magnoliaceae {{ש}} cuttings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Armillaria mellea'' (Vahl) Kummer;}}
:: {{לועזית|''Armillaria tabescens'' (Scop.) Dennis et al.;}}
:: {{לועזית|''Phymatotrichopsis'' (''Phymatotrichum'') ''omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
:: {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
: (4) יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
: (5) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (6) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|קלתיאה|''Calathea'' G.F.W. Mey.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הירבוזיים {{ש}} יחורים {{ש}} שתילים מוקשים מתרבית רקמה|Marantaceae {{ש}} cuttings {{ש}} hardened meristem plantlets}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) חומר ריבוי מושרש גדל במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Radopholus similis'' (Cobb) Thorne;}}
:: {{לועזית|''Phytophthora cryptogea'' Pethybr. &amp; Laff.((;))}}
: (4) יחורים מושרשים ושתילים מוקשים מתרבית נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
: (5) יחורים מושרשים ושתילים מוקשים מתרבית יבדקו לאחר הגעתם לארץ בבדיקת מעבדה לחופשיים מ-
:: {{לועזית|''Radopholus similis'' (Cobb) Thorne;}}
: (6) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (7) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|קטננתה|''Ctenanthe'' Eichl.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הירבוזיים {{ש}} יחורים {{ש}} שתילים מוקשים מתרבית רקמה|Marantaceae {{ש}} cuttings {{ש}} hardened meristem plantlets}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) חומר ריבוי מושרש גדל במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Radopholus similis'' (Cobb) Thorne;}}
:: {{לועזית|''Pyricularia grisea'' (Herbert) Barr;}}
:: {{לועזית|''Diaspis boisduvalii'' Signoret;}}
: (4) יחורים מושרשים ושתילים מוקשים מתרבית נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
: (5) יחורים מושרשים ושתילים מוקשים מתרבית יבדקו לאחר הגעתם לארץ בבדיקת מעבדה לחופשיים מ-
:: {{לועזית|''Radopholus similis'' (Cobb) Thorne;}}
: (6) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (7) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|מרנטה|''Maranta'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הירבוזיים {{ש}} יחורים {{ש}} שתילים מוקשים מתרבית רקמה|Marantaceae {{ש}} cuttings {{ש}} hardened meristem plantlets}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) חומר ריבוי מושרש גדל במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Radopholus similis'' (Cobb) Thorne;}}
:: {{לועזית|''Phytophthora cryptogea'' Pethybr. &amp; Laff.((;))}}
:: {{לועזית|''Puccinia thaliae'' Dietel;}}
:: {{לועזית|Impatiens necrotic spot tospovirus;}}
: (4) יחורים מושרשים ושתילים מוקשים מתרבית נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
: (5) מקום ייצור הצמחים חופשי מ-
:: {{לועזית|''Opogona sacchari'' (Bojer);}}
: (6) יחורים מושרשים ושתילים מוקשים מתרבית יבדקו לאחר הגעתם לארץ בבדיקת מעבדה לחופשיים מ-
:: {{לועזית|''Radopholus similis'' (Cobb) Thorne;}}
: (7) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (8) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|סטרומנטה|''Stromanthe'' Sond.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הירבוזיים {{ש}} יחורים {{ש}} שתילים מוקשים מתרבית רקמה|Marantaceae {{ש}} cuttings {{ש}} hardened meristem plantlets}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) חומר ריבוי מושרש גדל במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
:: {{לועזית|''Radopholus similis'' (Cobb) Thorne;}}
: (4) יחורים מושרשים ושתילים מוקשים מתרבית נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגע כאמור בפסקה (3);
: (5) יחורים מושרשים ושתילים מוקשים מתרבית יבדקו לאחר הגעתם לארץ בבדיקת מעבדה לחופשיים מ-
:: {{לועזית|''Radopholus similis'' (Cobb) Thorne;}}
: (6) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (7) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|פיקוס|''Ficus'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת התותיים {{ש}} יחורים|Moraceae {{ש}} cuttings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Heterodera fici'' Kirjanova;}}
:: {{לועזית|''Armillaria mellea'' (Vahl) Kummer;}}
:: {{לועזית|''Diaporthe cinerascens'' Sacc.;}}
:: {{לועזית|''Phymatotrichopsis'' (''Phymatotrichum'') ''omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
:: {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
: (4) יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
: (5) מקום ייצור הצמחים חופשי מ-
:: {{לועזית|''Opogona sacchari'' (Bojer);}}
: (6) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (7) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|פוקסיה|''Fuchsia'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת נר-הלילה {{ש}} יחורים|Onagraceae {{ש}} cuttings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Aphelenchoides fragariae'' (Ritzema Bos) Christie;}}
:: {{לועזית|''Armillaria mellea'' (Vahl) Kummer;}}
:: {{לועזית|''Pucciniastrum epilobii'' Otth.;}}
:: {{לועזית|''Verticillium albo-atrum'' Reinke &amp; Berthier;}}
:: {{לועזית|Fuchsia latent carlavirus;}}
: (4) יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
: (5) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (6) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|חמציץ|''Oxalis'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת החמציציים {{ש}} פקעות|Oxalidaceae {{ש}} bulbs}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) הפקעות נשטפו;
: (3) בבדיקת מעבדה המשלוח נמצא חופשי מנמטודות טפילות על צמחים;
: (4) הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
:: {{לועזית|''Puccinia sorghi'' Schwein;}}
: (5) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (6) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|דקל (כל הסוגים למעט תמר)|Palm (all genera other than ''Phoenix'' spp.)}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הדקליים {{ש}} נבטים|Palmae {{ש}} seedlings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה ואוסטריליה;
: (2) הנבטים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) גובה הנבטים לא יעלה על 20 ס&quot;מ;
: (4) הנבטים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
:: {{לועזית|''Fusarium oxysporum'' f.sp. ''albedinis'' (Killian &amp; Maire) W.L. Gordon;}}
: (5) מקום ייצור הצמחים חופשי מ-
:: {{לועזית|''Opogona sacchari'' (Bojer);}}
: (6) הנבטים נשטפו;
: (7) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (8) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|דולב|''Platanus'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הדלביים {{ש}} יחורים|Platanaceae {{ש}} cuttings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Armillaria mellea'' (Vahl) Kummer;}}
:: {{לועזית|''Botryosphaeria dothidea'' (Moung.: Fr.) Ces. &amp; De Not.;}}
:: {{לועזית|''Ceratocystis fimbriata'' f.sp. ''platani'' (Ellis &amp; Halst.) J.M. Walter;}}
:: {{לועזית|''Microsphaera penicillata'' (Wallr.: Fr.) Lév.;}}
:: {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
: (4) יחורים מושרשים ונבטים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
: (5) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (6) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|ארמריה|''Armeria'' Willd.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת העפריתיים {{ש}} יחורים|Plumbaginaceae {{ש}} cuttings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Cercospora insulana'' Sacc.;}}
:: {{לועזית|Phytoplasma;}}
: (4) יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
: (5) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (6) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|עדעד|''Limonium'' Mill.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת העפריתיים {{ש}} יחורים {{ש}} נבטים {{ש}} שתילים מוקשים מתרבית רקמה|Plumbaginaceae {{ש}} cuttings {{ש}} seedlings {{ש}} hardened meristem plantlets}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) חומר ריבוי מושרש גדל במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Cercospora insulana'' Sacc.;}}
:: {{לועזית|Broad bean wilt fabavirus;}}
:: {{לועזית|Phytoplasma;}}
: (4) יחורים מושרשים, שתילים מוקשים מתרבית ונבטים נבדקו במשך עונת גידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
: (5) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (6) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|פלוקס|''Phlox'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת השלהביים {{ש}} יחורים {{ש}} נבטים {{ש}} פקעות|Polemoniaceae {{ש}} cuttings {{ש}} seedlings {{ש}} tubers}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) הפקעות נשטפו;
: (3) חומר ריבוי מושרש גדל במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (4) בבדיקת מעבדה הפקעות נמצאו חופשיות מנמטודות טפילות על צמחים;
: (5) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
:: {{לועזית|''Verticillium albo-atrum'' Reinke &amp; Berthier;}}
:: {{לועזית|''Curtobacterium fascians'' (Tilford) Goodfellow;}}
:: {{לועזית|Raspberry ringspot nepovirus;}}
:: {{לועזית|Tobacco rattle tobravirus;}}
:: {{לועזית|Tomato black ring nepovirus;}}
: (6) השדה בו גודלו הפקעות נבדק במשך עונת הגידול והצמחים נמצאו חופשיים מנגעים כאמור בפסקה (5);
: (7) יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (5);
: (8) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (9) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|אנגליס|''Anagallis'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הרקפתיים {{ש}} יחורים|Primulaceae {{ש}} cuttings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
:: {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
: (4) יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגע כאמור בפסקה (3);
: (5) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (6) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|רקפת|''Cyclamen'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הרקפתיים {{ש}} פקעות {{ש}} נבטים|Primulaceae {{ש}} bulbs {{ש}} seedlings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) הפקעות נשטפו;
: (3) הנבטים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (4) בבדיקת מעבדה הפקעות נמצאו חופשיות מנמטודות טפילות על צמחים;
: (5) השדות מהם יוצרו הפקעות נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Cylindrocarpon destructans'' (Zinssmeister) Scholten;}}
:: {{לועזית|''Fusarium oxysporum'' Schlocht;}}
:: {{לועזית|Tobacco rattle tobravirus;}}
:: {{לועזית|Tomato aspermy cucumovirus;}}
:: {{לועזית|Phytoplasma;}}
: (6) הנבטים נבדקו במשך עונת גידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (5);
: (7) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (8) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|פרימולה|''Primula'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הרקפתיים {{ש}} נבטים|Primulaceae {{ש}} seedlings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) הנבטים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) הנבטים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Aphelenchoides ritzemabosi'' (Schwartz) Steiner &amp; Buhrer;}}
:: {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
:: {{לועזית|''Phyllosticta primulicola'' Desmaz.;}}
:: {{לועזית|''Uromyces apiosporus'' Hazsl.;}}
:: {{לועזית|''Pseudomonas syringae'' pv. ''primulae'' (Ark &amp; Gardner) Young Dye &amp; Wilkie;}}
:: {{לועזית|Phytoplasma;}}
: (4) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (5) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|שרך (כל הסוגים)|Fern (all genera)}}
: {{דוכיווני שווה|סדרת השרכניים {{ש}} נבטים|Teridophyta {{ש}} seedlings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) הנבטים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) הנבטים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
:: {{לועזית|''Aphelenchoides fragariae'' (Ritzema Bos) Christie;}}
: (4) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (5) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|אקוניטום|''Aconitum'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הנוריתיים {{ש}} קני שורש|Ranunculaceae {{ש}} rhizomes}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) קני השורש נשטפו;
: (3) בבדיקת מעבדה המשלוח נמצא חופשי מנמטודות טפילות על צמחים;
: (4) הצמחים גדלו בשדה הידוע כחופשי מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Phymatotrichopsis'' (''Phymatotrichum'') ''omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
:: {{לועזית|''Verticillium albo-atrum'' Reinke &amp; Berthier;}}
: (5) הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Aphelenchoides fragariae'' (Ritzema &amp; Bos) Christie;}}
:: {{לועזית|''Aphelenchoides ritzemabosi'' (Schwartz) Steiner &amp; Buhrer;}}
:: {{לועזית|''Botrytis paeonia'' Ouden;}}
:: {{לועזית|Peony ringspot virus;}}
:: {{לועזית|''Steneotarsonemus pallidus'' (Banks);}}
: (6) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (7) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|זלזלת|''Clematis'' L. (Clematopsis)}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הנוריתיים {{ש}} יחורים|Ranunculaceae {{ש}} cuttings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) צמחי שהאם מהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Aphelenchoides fragariae'' (Ritzema Bos) Christie;}}
:: {{לועזית|''Aphelenchoides ritzemabosi'' (Schwartz) Steiner &amp; Buhrer;}}
:: {{לועזית|''Ascochyta clematidina'' Thüm;}}
:: {{לועזית|''Phymatotrichopsis'' (''Phymatotrichum'') ''omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
:: {{לועזית|''Urocystis carcinodes'' (Berk. &amp; Curtis) A. Fisch v. Waldh.;}}
: (4) יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת גידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
: (5) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (6) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|דלפיניום|''Delphinium'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הנוריתיים {{ש}} יחורים {{ש}} נבטים {{ש}} קני שורש|Ranunculaceae {{ש}} cuttings {{ש}} seedlings {{ש}} rhizomes}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) חומר ריבוי מושרש גדל במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) קני השורש נשטפו;
: (4) בבדיקת מעבדה קני השורש נמצאו חופשיים מנמטודות טפילות על צמחים;
: (5) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים וקני השורש נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Aphelenchoides ritzemabosi'' (Schwartz) Steiner &amp; Buhrer;}}
:: {{לועזית|''Phymatotrichopsis'' (''Phymatotrichum'') ''omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
:: {{לועזית|''Verticillium albo-atrum'' Reinke &amp; Berthier;}}
:: {{לועזית|Broad bean wilt fabavirus;}}
:: {{לועזית|Phytoplasma;}}
: (6) יחורים מושרשים ונבטים נבדקו במשך עונת גידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (5);
: (7) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (8) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|אדמונית|''Paeonia'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת אדמוניתיים {{ש}} קני שורש|Paeoniaceae {{ש}} rhizomes}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) קני השורש נשטפו;
: (3) בבדיקת מעבדה המשלוח נמצא חופשי מנמטודות טפילות על צמחים;
: (4) הצמחים גדלו בשדה הידוע כחופשי מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Armillaria mellea'' (Vahl) Kummer;}}
:: {{לועזית|''Phymatotrichopsis'' (''Phymatotrichum'') ''omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
:: {{לועזית|''Phytophthora cactorum'' (Lebert &amp; Cohn) Schroeter;}}
:: {{לועזית|''Verticillium albo-atrum'' Reinke &amp; Berthier;}}
: (5) הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Botrytis paeoniae'' Ouden;}}
: (6) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (7) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|בוברדיה|''Bouvardia'' Salisb.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הפואתיים {{ש}} יחורים|Rubiaceae {{ש}} cuttings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Aphelenchoides ritzemabosi'' (Schwartz) Steiner &amp; Buhrer;}}
: (4) יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
: (5) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (6) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|הידרנג'יה|''Hydrangea'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הבקעצוריים {{ש}} יחורים|Saxifragaceae {{ש}} cuttings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
:: {{לועזית|''Armillaria mellea'' (Vahl) Kummer;}}
:: {{לועזית|''Phymatotrichopsis'' (''Phymatotrichum'') ''omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
:: {{לועזית|''Ralstonia solanacearum'' (Smith) Yabuuchi et al.;}}
:: {{לועזית|Hydrangea mosaic ilarvirus;}}
:: {{לועזית|Hydrangea ringspot potexvirus;}}
:: {{לועזית|Tobacco necrosis necrovirus;}}
:: {{לועזית|Tobacco ringspot nepovirus;}}
:: {{לועזית|Tomato ringspot nepovirus;}}
: (4) יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
: (5) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (6) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|לוע-ארי|''Antirrhinum'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים {{ש}} יחורים {{ש}} נבטים|Scrophulariaceae {{ש}} cuttings {{ש}} seedlings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) חומר ריבוי מושרש גדל במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Peronospora antirrhini'' Schroeter;}}
:: {{לועזית|''Phymatotrichopsis'' (''Phymatotrichum'') ''omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
:: {{לועזית|''Puccinia antirrhini'' Dietel &amp; Holway;}}
:: {{לועזית|''Verticillium albo-atrum'' Reinke &amp; Berthier;}}
:: {{לועזית|''Pseudomonas syringae'' pv. ''antirrhini'' (Takimoto) Young et al.;}}
: (4) יחורים מושרשים ונבטים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
: (5) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (6) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|קמליה|''Camellia'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת התה {{ש}} יחורים|Theaceae {{ש}} cuttings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Armillaria mellea'' (Vahl) Kumme;}}
:: {{לועזית|''Ciborinia camellia'' L.M. Kohn;}}
:: {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
:: {{לועזית|Camellia leaf yellow mottle varicosavirus;}}
:: {{לועזית|''Lopholeucaspis japonica'' Cockerell;}}
: (4) יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת גידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
: (5) הצמחים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מ-
:: {{לועזית|''Ciborinia camellia'' L.M. Kohn;}}
:: {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
: (6) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (7) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|ורבנה|''Verbena'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הורבניים {{ש}} יחורים|Verbenaceae {{ש}} cuttings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Aphelenchoides fragariae'' (Ritzema Bos) Christie;}}
:: {{לועזית|''Aphelenchoides ritzemabosi'' (Schwartz) Steiner &amp; Buhrer;}}
:: {{לועזית|''Phymatotrichopsis'' (''Phymatotrichum'') ''omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
:: {{לועזית|Broad bean wilt fabavirus;}}
: (4) יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת גידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
: (5) הצמחים נבדקו לפני משלוח ונמצאו חופשיים מזבובי מנהרות;
: (6) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (7) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|סיגל|''Viola'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הסיגליים {{ש}} יחורים {{ש}} נבטים|Violaceae {{ש}} cuttings {{ש}} seedings}}
|
: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
: (2) חומר ריבוי מושרש גדל במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
: (3) צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Mycocentrospora acerina'' (R. Hartig) Deighton;}}
:: {{לועזית|''Urocystis violae'' (Sowerby) Fisch. v. Waldh.;}}
:: {{לועזית|Beet western yellows luteovirus;}}
:: {{לועזית|Viola mottle potexvirus;}}
:: {{לועזית|Phytoplasma;}}
: (4) יחורים מושרשים ונבטים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
: (5) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
: (6) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
|}

@ (4) : (ב) '''חומר ריבוי למעט זרעים, עם תנאים כלליים בלבד:'''
:: על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
:: (1) מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
:: (2) צמחי האם שמהם נלקחו ייחורים וכן ייחורים מושרשים, נבדקו במהלך עונת הגידול ונמצאו חופשיים ממחלות ומזיקים;
:: (3) ייחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
:: (4) הבצלים, הפקעות וקני השורש נשטפו;
:: (5) בבדיקת מעבדה נמצאו הבצלים, הפקעות וקני השורש חופשיים מנמטודות טפילות על צמחים;
:: (6) המשלוח ארוז במכלים חדשים;
:: (7) על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.

@ : '''בצלים פקעות וקני שורש (Bulbs &amp; rhizomes)'''
: {| style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;
! משפחה (Family) !! סוג (Genus)
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}} || {{דוכיווני שווה|ברודיאה|''Brodiaea'' (Lindl.) Engl.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}} || {{דוכיווני שווה|קליביה|''Clivia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}} || {{דוכיווני שווה|קרינון|''Crinum'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}} || {{דוכיווני שווה|צירטנתוס|''Cyrtanthus'' Aiton}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}} || {{דוכיווני שווה|דיכלוסטמה|''Dichelostemma'' Kunth}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}} || {{דוכיווני שווה|אאוכריס|''Eucharis'' Planch. &amp; Linden}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}} || {{דוכיווני שווה|גלנתוס|''Galanthus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}} || {{דוכיווני שווה|הברנתוס|''Habranthus'' Herb.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}} || {{דוכיווני שווה|דמית|''Haemanthus'' Jacq.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}} || {{דוכיווני שווה|הימנוקליס|''Hymenocallis'' Salisb.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}} || {{דוכיווני שווה|איקסיולריון|''Ixiolirion'' Herb.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}} || {{דוכיווני שווה|איסמנה|''Ismene'' Salisb.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הביגנוניים|Bignoniaceae}} || {{דוכיווני שווה|אינקרוילאה|''Incarvillea'' Juss.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפעמוניתיים|Campanulaceae}} || {{דוכיווני שווה|ענבל|''Platycodon'' A. DC.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הגסנריים|Gesneriaceae}} || {{דוכיווני שווה|אכימנס|''Achimenes'' Pers.}}
|-
| {{לועזית|Hypoxidaceae}} || {{דוכיווני שווה|רודוהיפוקסיס|''Rhodohypoxis'' Nel.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}} || {{דוכיווני שווה|אריסטאה|''Aristea'' Ait.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}} || {{דוכיווני שווה|בבינה|''Babiana'' Ker Gawl.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}} || {{דוכיווני שווה|קרוקוסמיה|''Crocosmia'' Planch.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}} || {{דוכיווני שווה|סיפלה|''Cypella'' Herb.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}} || {{דוכיווני שווה|דיאטס|''Dietes'' ex Klatt.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}} || {{דוכיווני שווה|נאומריקה|''Neomarica'' T.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}} || {{דוכיווני שווה|טריטוניה|''Tritonia'' Ker Gawl.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}} || {{דוכיווני שווה|וטסוניה|''Watsonia'' Mill.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|בלנדפורדיה|''Blandfordia'' Sm.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|בלבינלה|''Bulbinella'' Kunth}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|קמסיה|''Camassia'' Lindl.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|כיונודוקסה|''Chionodoxa'' Boiss.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|עריר|''Eremurus'' Bieb.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|גביעונית|''Fritillaria'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|גלטוניה|''Galtonia'' Decne.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|הוסטה|''Hosta'' Tratt.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|קניפופיה|''Kniphofia'' Moench.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|לכנליה|''Lachenalia'' Jacq. ex Murray}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|לאוקוקורין|''Leucocoryne'' Lindl.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|לאוקויום|''Leucojum'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|ליטוניה|''Littonia'' Hook.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|ליקוריס|''Lycoris'' Herb.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|כדן|''Muscari'' Mill.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|נרינה|''Nerine'' Herb.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|נומוכריס|''Nomocharis'' Franch.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|פוליגונטום|''Polygonatum'' Mill.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|סנדרסוניה|''Sandersonia'' Hook.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|בן-חצב|''Scilla'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|ספרקליה|''Sprekelia'' Herb.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|חלמונית|''Sternbergia'' Waldst. &amp; Kit.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|טריסיטריס|''Tricyrtis'' Wallich}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|טולבגיה|''Tulbaghia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|ולוטה|''Vallota'' Salisb. &amp; Herb.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|נויה|''Veltheimia'' Gled.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|זפירנתס|''Zephyranthes'' Herb.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הנוריתיים|Ranunculaceae}} || {{דוכיווני שווה|טרוליוס|''Trollius'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הבקעצוריים|Saxifragaceae}} || {{דוכיווני שווה|אסטילבה|''Astilbe'' Buch.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הסוככיים|Umbelliferae}} || {{דוכיווני שווה|אסטרנטיה|''Astrantia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הסוככיים|Umbelliferae}} || {{דוכיווני שווה|חרחבינה|''Eryngium'' L.}}
|}
@ : '''ייחורים'''
: {| style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;
! משפחה (Family) {{ש}} !! סוג או מין (Genus or species)
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקוציציים|Acanthaceae}} || {{דוכיווני שווה|קוציץ|''Acanthus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקוציציים|Acanthaceae}} || {{דוכיווני שווה|ברלריה|''Barleria'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקוציציים|Acanthaceae}} || {{דוכיווני שווה|שמרנתמום|''Chamaeranthemum'' Nees.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקוציציים|Acanthaceae}} || {{דוכיווני שווה|קרוסנדרה|''Crossandra'' Salisb.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקוציציים|Acanthaceae}} || {{דוכיווני שווה|ברד|''Hypoestes'' Soland. ex R. Br.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקוציציים|Acanthaceae}} || {{דוכיווני שווה|עב-שבולת|''Pachystachys'' Nees.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקוציציים|Acanthaceae}} || {{דוכיווני שווה|רואליה|''Ruellia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקוציציים|Acanthaceae}} || {{דוכיווני שווה|אצטרבלנית|''Strobilanthes'' Blume}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקוציציים|Acanthaceae}} || {{דוכיווני שווה|תונברגיה|''Thunbergia'' Retz.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האגביים|Agavaceae}} || {{דוכיווני שווה|נולינה מופשלת|''Beaucarnea'' Lem.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האגביים|Agavaceae}} || {{דוכיווני שווה|נולינה|''Nolina'' Michx.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האגביים|Agavaceae}} || {{דוכיווני שווה|פורמיון|''Phormium'' J.R.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת החיעדיים|Aizoaceae}} || {{דוכיווני שווה|קונופיטום|''Conophytum'' N.E. Br.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת החיעדיים|Aizoaceae}} || {{דוכיווני שווה|דלוספרמה|''Delosperma'' N.E. Br.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת החיעדיים|Aizoaceae}} || {{דוכיווני שווה|דינטרנטוס|''Dinterantus'' Schwant.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת החיעדיים|Aizoaceae}} || {{דוכיווני שווה|אהל|''Mesembryanthemum'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת החיעדיים|Aizoaceae}} || {{דוכיווני שווה|אואופיטום|''Oophytum'' N.E. Br.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת כף-הצפרדע|Alismataceae}} || {{דוכיווני שווה|רב-צלע|''Echinodorus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הירבוזים|Amaranthaceae}} || {{דוכיווני שווה|בצן|''Alternanthera'' Forssk.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הירבוזים|Amaranthaceae}} || {{דוכיווני שווה|צלוסיה|''Celosia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}} || {{דוכיווני שווה|קליביה|''Clivia'' Lindl.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}} || {{דוכיווני שווה|קרינון|''Crinum'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האלתיים|Anacardiaceae}} || {{דוכיווני שווה|קוטיניוס|''Cotinus'' Mill.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת ההרדופיים|Apocynaceae}} || {{דוכיווני שווה|אדניון|''Adenium'' Roem. &amp; Schult.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת ההרדופיים|Apocynaceae}} || {{דוכיווני שווה|אלמנדה|''Allamanda'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת ההרדופיים|Apocynaceae}} || {{דוכיווני שווה|קריסה|''Carissa'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת ההרדופיים|Apocynaceae}} || {{דוכיווני שווה|דיפלדניה|''Dipladenia'' D.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת ההרדופיים|Apocynaceae}} || {{דוכיווני שווה|קופסיה|''Kopsia'' Blume}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת ההרדופיים|Apocynaceae}} || {{דוכיווני שווה|מנדוילה|''Mandevilla'' Lindl.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת ההרדופיים|Apocynaceae}} || {{דוכיווני שווה|עב-גזע|''Pachypodium'' Lindl.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת ההרדופיים|Apocynaceae}} || {{דוכיווני שווה|פלומריה|''Plumeria'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת ההרדופיים|Apocynaceae}} || {{דוכיווני שווה|תנרדיה|''Thenardia'' Kunth.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הציניתיים|Aquifoliaceae}} || {{דוכיווני שווה|צינית|''Ilex'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}} || {{דוכיווני שווה|אקורוס|''Acorus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}} || {{דוכיווני שווה|קולקס|''Colocasia'' Fabr.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}} || {{דוכיווני שווה|עטופית|''Cryptocoryne'' Fisch.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}} || {{דוכיווני שווה|אפיפמנום|''Epipremnum'' Schott&lt;!--&lt;s&gt;.&lt;/s&gt;--&gt;}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}} || {{דוכיווני שווה|אפיפרמנופסיס|''Epipremnopsis'' Engl.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}} || {{דוכיווני שווה|הומלומנה|''Homalomena'' Schott&lt;!--&lt;s&gt;.&lt;/s&gt;--&gt;}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}} || {{דוכיווני שווה|הידרוזמה|''Hydrosme'' Schott&lt;!--&lt;s&gt;.&lt;/s&gt;--&gt;}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}} || {{דוכיווני שווה|נפתיטיס|''Nephthytis'' Schott&lt;!--&lt;s&gt;.&lt;/s&gt;--&gt;}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}} || {{דוכיווני שווה|פלטנדרה|''Peltandra'' Raf.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}} || {{דוכיווני שווה|פיסטיה|''Pistia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}} || {{דוכיווני שווה|רפידופורה|''Raphidophora'' Hassk.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}} || {{דוכיווני שווה|רקטופילום|''Rhektophyllum'' N.E. Br.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}} || {{דוכיווני שווה|שיזוקסיה|''Schizocasia'' Engl.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקיסוסיים|Araliaceae}} || {{דוכיווני שווה|ארליה|''Aralia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקיסוסיים|Araliaceae}} || {{דוכיווני שווה|ברלגיודרון|''Boerlagiodendron'' Harms.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקיסוסיים|Araliaceae}} || {{דוכיווני שווה|ברסאיה|''Brassaia'' Endl.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקיסוסיים|Araliaceae}} || {{דוכיווני שווה|קוסוניה|''Cussonia'' Thumb.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקיסוסיים|Araliaceae}} || {{דוכיווני שווה|זוגים|''Dizygotheca'' N.E. Br.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקיסוסיים|Araliaceae}} || {{דוכיווני שווה|אוראופנקס|''Oreopanax'' Decne. &amp; Planch.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקיסוסיים|Araliaceae}} || {{דוכיווני שווה|פוליסציאס|''Polyscias'' J.R. Forst. &amp; G. Forst.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקיסוסיים|Araliaceae}} || {{דוכיווני שווה|בן-קיסוס|''Fatshedera'' Guillaum.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקיסוסיים|Araliaceae}} || {{דוכיווני שווה|פטסיה|''Fatsia'' Decne. &amp; Planch.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקיסוסיים|Araliaceae}} || {{דוכיווני שווה|מריטה|''Meryta'' J.R. Forst. &amp; G. Forst.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקיסוסיים|Araliaceae}} || {{דוכיווני שווה|נאופנקס|''Neopanax'' Allan.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקיסוסיים|Araliaceae}} || {{דוכיווני שווה|פסאודופנקס|''Pseudopanax'' C. Koch.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקיסוסיים|Araliaceae}} || {{דוכיווני שווה|טטרפנקס|''Tetrapanax'' C. Koch.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקיסוסיים|Araliaceae}} || {{דוכיווני שווה|טרבזיה|''Trevesia'' Vis.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקיסוסיים|Araliaceae}} || {{דוכיווני שווה|טופידנתוס|''Tupidanthus'' Hook.f.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האראוקריים|Araucariaceae}} || {{דוכיווני שווה|אגתיס|''Agathis'' Salisb.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האסקלפיים|Asclepiadaceae}} || {{דוכיווני שווה|אסקלפיס|''Asclepias'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האסקלפיים|Asclepiadaceae}} || {{דוכיווני שווה|שעוון|''Ceropegia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האסקלפיים|Asclepiadaceae}} || {{דוכיווני שווה|דיסכידיה|''Dischidia'' R. Br.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האסקלפיים|Asclepiadaceae}} || {{דוכיווני שווה|בת-שבע|''Hoya'' R. Br.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האסקלפיים|Asclepiadaceae}} || {{דוכיווני שווה|סטופנוטיס|''Stephanotis'' Thouars}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הערטניתיים|Berberidaceae}} || {{דוכיווני שווה|ברברית|''Berberis'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הערטניתיים|Berberidaceae}} || {{דוכיווני שווה|ננדינה|''Nandina'' Thunb.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השדריים|Betulaceae}} || {{דוכיווני שווה|אלנוס|''Alnus'' B. Ehrh.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הבומבקיים|Bombacaceae}} || {{דוכיווני שווה|פכירה|''Pachira'' Aubl.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הזיפניים|Boraginaceae}} || {{דוכיווני שווה|ברונרה|''Brunnera'' Steven}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הזיפניים|Boraginaceae}} || {{דוכיווני שווה|ליתוספרמום|''Lithospermum'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האשכרועיים|Buxaceae}} || {{דוכיווני שווה|אשכרוע|''Buxus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האשכרועיים|Buxaceae}} || {{דוכיווני שווה|פכיסנדרה|''Pachysandra'' Michx.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הכליליים|Caesalpinaceae}} || {{דוכיווני שווה|גלדיציה|''Gleditsia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקליקנתיים|Calycanthaceae}} || {{דוכיווני שווה|קליקנתוס|''Calycanthus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקליקנתיים|Calycanthaceae}} || {{דוכיווני שווה|בן-חורף|''Chimonanthus'' Lindl.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפעמוניתיים|Campanulaceae}} || {{דוכיווני שווה|פעמונית|''Campanula'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפעמוניתיים|Campanulaceae}} || {{דוכיווני שווה|סיפוקמפילוס|''Siphocampylus'' Pohl}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפעמוניתיים|Campanulaceae}} || {{דוכיווני שווה|טרכליום|''Trachelium'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת היערתיים|Caprifoliaceae}} || {{דוכיווני שווה|קולקויציה|''Kolkwitzia'' Graebn.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת היערתיים|Caprifoliaceae}} || {{דוכיווני שווה|ליצסטריה|''Leycesteria'' Wallich.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת היערתיים|Caprifoliaceae}} || {{דוכיווני שווה|גבוב פרי|''Symphoricarpos'' Duh.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת היערתיים|Caprifoliaceae}} || {{דוכיווני שווה|מורן|''Viburnum'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הצפרניים|Caryophyllaceae}} || {{דוכיווני שווה|להבית|''Lychnis'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הצפרניים|Caryophyllaceae}} || {{דוכיווני שווה|צפרנית|''Silene'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הצפרניים|Caryophyllaceae}} || {{דוכיווני שווה|ברית|''Saponaria'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקלסטריים|Celastraceae}} || {{דוכיווני שווה|קלאסטרוס|''Celastrus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקלסטריים|Celastraceae}} || {{דוכיווני שווה|פלכון|''Euonymus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הטקסיים|Chephalotaxaceae}} || {{דוכיווני שווה|ספלוטקסוס|''Cephalotaxus'' Siebold &amp; Zucc. ex Endl.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלטמיים|Cistaceae}} || {{דוכיווני שווה|לטם|''Cistus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלטמיים|Cistaceae}} || {{דוכיווני שווה|שמשון|''Helianthemum'' Mill.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקומליניים|Commelinaceae}} || {{דוכיווני שווה|קליסיה|''Callisia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקומליניים|Commelinaceae}} || {{דוכיווני שווה|דיכוריסנדרה|''Dichorisandra'' Mikan}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקומליניים|Commelinaceae}} || {{דוכיווני שווה|גיבסיס|''Gibasis'' Raf.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקומליניים|Commelinaceae}} || {{דוכיווני שווה|פליסוטה|''Palisota'' Rchb. ex endl.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקומליניים|Commelinaceae}} || {{דוכיווני שווה|יהודי נודד|''Tradescantia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|אכליאה|''Achillea'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|אגרטון|''Ageratum'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|אנסיקלוס|''Anacyclus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|אנטנריה|''Antennaria'' Gaertn.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|לענה|''Artemisia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|כוכב|''Asteriscus'' Mill.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|ברכיקומה|''Brachycome'' Cass.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|קלוצפלוס|''Calocephalus'' R. Br.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|קסיניה|''Cassinia'' R. Br.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|דרדר|''Centaurea'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|סביון|''Cineraria'' L. (''Senecio'' L.)}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|קוראופסיס|''Coreopsis'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|קוטולה|''Cotula'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|דו-זרעונית|''Dimorphotheca'' Moench.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|קיפודן|''Echinops'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|אאופטוריום|''Eupatorium'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|פליציה|''Felicia'' Cass.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|גזניה|''Gazania'' Gaertn.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|גינוריה|''Gynura'' Cass.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|הלניון|''Helenium'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|דם המכבים|''Helichrysum'' Mill.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|ליגולריה|''Ligularia'' Cass.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|בבונג|''Matricaria'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|מיקניה|''Mikania'' Willd.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|אולאריה|''Olearia'' Moench.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|גרמית|''Osteospermum'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|אותונה|''Othonna'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|ראוליה|''Raoulia'' Hook.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|רודבקיה|''Rudbeckia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|סנטולינה|''Santolina'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|סנביטליה|''Sanvitalia'' Lam.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|סטוקסיה|''Stokesia L'Her.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|טנצטום|''Tanacetum'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|ונידיון|''Venidium'' Less.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת החלבליים|Convolvulaceae}} || {{דוכיווני שווה|חבלבל|''Convolvulus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקרניתיים|Cornaceae}} || {{דוכיווני שווה|אוקבה|''Aucuba'' Thunb.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקרניתיים|Cornaceae}} || {{דוכיווני שווה|קרנית|''Cornus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הטבוריתיים|Crassulaceae}} || {{דוכיווני שווה|אדרומישוס|''Adromischus'' Lem.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הטבוריתיים|Crassulaceae}} || {{דוכיווני שווה|נצחה|''Aeonium'' Webb &amp; Berth.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הטבוריתיים|Crassulaceae}} || {{דוכיווני שווה|קוטילדון|''Cotyledon'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הטבוריתיים|Crassulaceae}} || {{דוכיווני שווה|קרסולה|''Crassula'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הטבוריתיים|Crassulaceae}} || {{דוכיווני שווה|דודליאה|''Dudleya'' Britt. &amp; Rose}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הטבוריתיים|Crassulaceae}} || {{דוכיווני שווה|גרינוביה|''Greenovia'' Webb.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הטבוריתיים|Crassulaceae}} || {{דוכיווני שווה|אורוסטכיס|''Orostachys'' Fisch.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הטבוריתיים|Crassulaceae}} || {{דוכיווני שווה|קרסולה מגלית|''Rochea'' DC.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הטבוריתיים|Crassulaceae}} || {{דוכיווני שווה|צורית|''Sedum'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הטבוריתיים|Crassulaceae}} || {{דוכיווני שווה|חי-עולם|''Sempervivum'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המצליבים|Cruciferae}} || {{דוכיווני שווה|אתיונמה|''Aethionema'' R. Br.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המצליבים|Cruciferae}} || {{דוכיווני שווה|אובריטה|''Aubrieta'' Adans.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המצליבים|Cruciferae}} || {{דוכיווני שווה|דרבה|''Draba'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הגמאיים|Cyperaceae}} || {{דוכיווני שווה|קרקס|''Carex'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השלמוניים|Droseraceae}} || {{דוכיווני שווה|דיונאה|''Dionaea'' Ellis.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השלמוניים|Droseraceae}} || {{דוכיווני שווה|דרוזרה|''Drosera'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת עץ השמן|Elaeagnaceae}} || {{דוכיווני שווה|עץ השמן|''Elaeagnus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האברשיים|Ericaceae}} || {{דוכיווני שווה|אנדרומדה|''Andromeda'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האברשיים|Ericaceae}} || {{דוכיווני שווה|גאולתריה|''Gaultheria'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האברשיים|Ericaceae}} || {{דוכיווני שווה|לאוקותוא|''Leucothoe'' D.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האברשיים|Ericaceae}} || {{דוכיווני שווה|פיאריס|''Pieris'' D.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת העשנניים|Fumariaceae}} || {{דוכיווני שווה|דיסנטרה|''Dicentra'' Bernh.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הגרניים|Geraniaceae}} || {{דוכיווני שווה|סרקוקלון|''Sarcocaulon'' (DC.) Sweet}}
|-
| {{לועזית|Garryaceae}} || {{דוכיווני שווה|גאריה|''Garrya'' Dougl.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הערבזיים|Gentianaceae}} || {{דוכיווני שווה|יפעה|''Eustoma'' Salisb. (Lisianthus)}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הערבזיים|Gentianaceae}} || {{דוכיווני שווה|אקסקום|''Exacum'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הערבזיים|Gentianaceae}} || {{דוכיווני שווה|גנטיאנה|''Gentiana'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הגסנריים|Gesneriaceae}} || {{דוכיווני שווה|אכימנס|''Achimenes'' Pers.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הגסנריים|Gesneriaceae}} || {{דוכיווני שווה|בואה|''Boea'' Comm.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הגסנריים|Gesneriaceae}} || {{דוכיווני שווה|כריזותמיס|''Chrysothemis'' Decne.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הגסנריים|Gesneriaceae}} || {{דוכיווני שווה|קודוננתה|''Codonanthe'' Hanst.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הגסנריים|Gesneriaceae}} || {{דוכיווני שווה|קולומנאה|''Columnea'' L. (''Trichantha'')}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הגסנריים|Gesneriaceae}} || {{דוכיווני שווה|אפיסקה|''Episcia'' Mart.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הגסנריים|Gesneriaceae}} || {{דוכיווני שווה|גלוקסיניה|''Gloxinia'' Nees.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הגסנריים|Gesneriaceae}} || {{דוכיווני שווה|קולריה|''Kohleria'' Regel.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הגסנריים|Gesneriaceae}} || {{דוכיווני שווה|נאוטילוקליקס|''Nautilocalyx'' Linden ex Hanst.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הגודניים|Goodeniaceae}} || {{דוכיווני שווה|לשנאולטיה|''Leschenaultia'' R. Br.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השרפיים|Guttiferae}} || {{דוכיווני שווה|קלוזיה|''Clusia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת כף-הקנגרו|Haemodoraceae}} || {{דוכיווני שווה|כף-הקנגרו|''Anigozanthos'' Labill.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת אלף-עלה|Haloragaceae}} || {{דוכיווני שווה|אלף-עלה|''Myriophyllum'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת ההממליים|Hamamelidaceae}} || {{דוכיווני שווה|הממליס|''Hamamelis'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפרעיים|Hypericaceae}} || {{דוכיווני שווה|פרע|''Hypericum'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}} || {{דוכיווני שווה|וטסוניה|''Watsonia'' Mill.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}} || {{דוכיווני שווה|חד-שפה|''Ajuga'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}} || {{דוכיווני שווה|כלמנתה|''Calamintha'' Mill.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}} || {{דוכיווני שווה|למיום|''Lamium'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}} || {{דוכיווני שווה|אוזן-ארי|''Leonotis'' R. Br.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}} || {{דוכיווני שווה|מליסה|''Melissa'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}} || {{דוכיווני שווה|מונרדה|''Monarda'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}} || {{דוכיווני שווה|אזובית|''Origanum'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}} || {{דוכיווני שווה|פלקטרנתוס|''Plectranthus L'Her.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}} || {{דוכיווני שווה|פרונלה|''Prunella'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}} || {{דוכיווני שווה|רוזמרין|''Rosmarinus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}} || {{דוכיווני שווה|מרווה|''Salvia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}} || {{דוכיווני שווה|צתרה|''Satureja'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}} || {{דוכיווני שווה|אשבל|''Stachys'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}} || {{דוכיווני שווה|געדה|''Teucrium'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}} || {{דוכיווני שווה|בת-קורנית|''Thymus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפרפרניים|Leguminosae}} || {{דוכיווני שווה|קרגנה|''Caragana'' Lam.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפרפרניים|Leguminosae}} || {{דוכיווני שווה|ציטיסוס|''Cytisus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפרפרניים|Leguminosae}} || {{דוכיווני שווה|רתמה|''Genista'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפרפרניים|Leguminosae}} || {{דוכיווני שווה|ויסטריה|''Wisteria'' Nutt.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|((משפחת הנאדידיים))|Lentibulariaceae}} || {{דוכיווני שווה|פינגויקולה|''Pinguicula'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|((משפחת הנאדידיים))|Lentibulariaceae}} || {{דוכיווני שווה|אוטריקולריה|''Utricularia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|ירקה|''Aspidistra'' Ker Gawl.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|אסטליה|''Astelia'' Banks &amp; Sol((.)) ex R. Br.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|אסטרולובה|''Astroloba'' Uitew.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|בואיה|''Bowiea'' Harv. ex Hook.f.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|כלורופיטום|''Chlorophytum'' Ker Gawl.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|גסטריה|''Gasteria'' Duval.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|הוורתיה|''Haworthia'' Duval.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|הוסטה|''Hosta'' Tratt.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|לירופה|''Liriope'' Lour.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|זקן-נחש|''Ophiopogon'' Ker Gawl.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|פוליגונטום|''Polygonatum'' Mill.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|טריצירטיס|''Tricyrtis'' Wallich.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלובליים|Lobeliaceae}} || {{דוכיווני שווה|איסוטומה|''Isotoma'' (R. Br.) Lindl.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלובליים|Lobeliaceae}} || {{דוכיווני שווה|לאורנטיה|''Laurentia'' Adans.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלובליים|Lobeliaceae}} || {{דוכיווני שווה|לובליה|''Lobelia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלוגניים|Lobeliaceae}} || {{דוכיווני שווה|מונופסיס|''Monopsis'' Salisb.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלובליים|Loganiaceae}} || {{דוכיווני שווה|בודליה|''Buddleia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הכפריים|Lythraceae}} || {{דוכיווני שווה|גבנון|''Cuphea'' P. Br.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הכפריים|Lythraceae}} || {{דוכיווני שווה|שנית|''Lythrum'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הכפריים|Lythraceae}} || {{דוכיווני שווה|רוטלה|''Rotala'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המלסטומטיים|Melastomataceae}} || {{דוכיווני שווה|ברטולוניה|''Bertolonia'' Raddi}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המלסטומטיים|Melastomataceae}} || {{דוכיווני שווה|צנטרדניה|''Centradenia'' G. Don.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המלסטומטיים|Melastomataceae}} || {{דוכיווני שווה|מיקולה|''Miconia'' Ruiz &amp; Pav.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המלסטומטיים|Melastomataceae}} || {{דוכיווני שווה|סונרילה|''Sonerila'' Roxb.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המלסטומטיים|Melastomataceae}} || {{דוכיווני שווה|טיבוצ'ינה|''Tibouchina'' Aubl.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השייטים|Mimosaceae}} || {{דוכיווני שווה|מימוסה|''Mimosa'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת התותיים|Moraceae}} || {{דוכיווני שווה|ארטוקרפוס|''Artocarpus'' J.R. Forst. &amp; G. Forst.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת התותיים|Moraceae}} || {{דוכיווני שווה|ססרופיה|''Cecropia'' Loefl.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המירסיניים|Myrsinaceae}} || {{דוכיווני שווה|ארדיסיה|''Ardisia'' Sw.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת ההדסיים|Myrtaceae}} || {{דוכיווני שווה|לפטוספרמון|''Leptospermum'' J.R. Forst. &amp; G. Forst.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת ההדסיים|Myrtaceae}} || {{דוכיווני שווה|לופומירטוס|''Lophomyrtus'' Burret}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת ההדסיים|Myrtaceae}} || {{דוכיווני שווה|לומה|''Luma'' A. Gray}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת ההדסיים|Myrtaceae}} || {{דוכיווני שווה|מללויקה|''Melaleuca'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת ההדסיים|Myrtaceae}} || {{דוכיווני שווה|הדס|''Myrtus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הכדניתיים|Nepenthaceae}} || {{דוכיווני שווה|כדנית|''Nepenthes'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלילניים|Nyctaginaceae}} || {{דוכיווני שווה|לילנית|''Mirabilis'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הנופריים|Nymphaeaceae}} || {{דוכיווני שווה|נימפאה|''Nymphaea'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת נר-הלילה|Onagraceae}} || {{דוכיווני שווה|גאורה|''Gaura'' Roxb.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת נר-הלילה|Onagraceae}} || {{דוכיווני שווה|גודטיה (קלרקיה)|''Godetia'' G. (''Clarkia'' Pursh)}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת נר-הלילה|Onagraceae}} || {{דוכיווני שווה|מדד|''Ludwigia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפנדניים|Pandanaceae}} || {{דוכיווני שווה|פראיסינטיה|''Freycinetia'' Gaudich.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפנדניים|Pandanaceae}} || {{דוכיווני שווה|פנדנוס|''Pandanus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפרגיים|Papaveraceae}} || {{דוכיווני שווה|רומניה|''Romneya'' Harv.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפרגיים|Papaveraceae}} || {{דוכיווני שווה|סנגוינריה|''Sanguinaria'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפלפליים|Piperaceae}} || {{דוכיווני שווה|פפרומיה|''Peperomia'' Ruiz &amp; Pav.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפיטוספוריים|Pittosporaceae}} || {{דוכיווני שווה|פיטוספורום|''Pittosporum'' Banks ex Gaertn.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת העפריתיים|Plumbaginaceae}} || {{דוכיווני שווה|אקנתולימון|''Acantholimon'' Boiss.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת העפריתיים|Plumbaginaceae}} || {{דוכיווני שווה|בת-עפרית|''Ceratostigma'' Bunge}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת מרבה-חלב|Polygalaceae}} || {{דוכיווני שווה|מרבה-חלב|''Polygala'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הרקפתיים|Primulaceae}} || {{דוכיווני שווה|ליסימכיה|''Lysimachia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הנורתיים|Ranunculaceae}} || {{דוכיווני שווה|דמומית|''Adonis'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הנורתיים|Ranunculaceae}} || {{דוכיווני שווה|אקוילגיה|''Aquilegia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הנורתיים|Ranunculaceae}} || {{דוכיווני שווה|סימיסיפוגה|''Cimicifuga'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הנורתיים|Ranunculaceae}} || {{דוכיווני שווה|טרוליוס|''Trollius'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האשחריים|Rhamnaceae}} || {{דוכיווני שווה|אשחר|''Rhamnus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפואתיים|Rubiaceae}} || {{דוכיווני שווה|קפה|''Coffea'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפואתיים|Rubiaceae}} || {{דוכיווני שווה|קופרוסמה|''Coprosma'' J.R. Frost. &amp; G. Frost.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפואתיים|Rubiaceae}} || {{דוכיווני שווה|גרדניה|''Gardenia'' J. Ellis}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפואתיים|Rubiaceae}} || {{דוכיווני שווה|איקסורה|''Ixora'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפואתיים|Rubiaceae}} || {{דוכיווני שווה|מוזאנדה|''Mussaenda'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפואתיים|Rubiaceae}} || {{דוכיווני שווה|נרטרה|''Nertera'' Banks &amp; Sol((.)) ex Gaerth.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפואתיים|Rubiaceae}} || {{דוכיווני שווה|פנטס|''Pentas'' Benth.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפואתיים|Rubiaceae}} || {{דוכיווני שווה|רונדלטיה|''Rondeletia'' L((.))}}
|-
| {{דוכיווני שווה|((משפחת הנבליתיים))|Sarraceniaceae}} || {{דוכיווני שווה|דרלינגטוניה|''Darlingtonia'' Torr.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|((משפחת הנבליתיים))|Sarraceniaceae}} || {{דוכיווני שווה|סרסניה|''Sarracenia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|((משפחת זנב-לטאה))|Saururaceae}} || {{דוכיווני שווה|הוטויניה|''Houttuynia'' Thunb.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הבקעצוריים|Saxifragaceae}} || {{דוכיווני שווה|אסטילבה|''Astilbe'' Buch.-Ham. ex D. Don}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הבקעצוריים|Saxifragaceae}} || {{דוכיווני שווה|ברגניה|''Bergenia'' Moench}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הבקעצוריים|Saxifragaceae}} || {{דוכיווני שווה|האוכרה|''Heuchera'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הבקעצוריים|Saxifragaceae}} || {{דוכיווני שווה|רודגרזיה|''Rodgresia'' A. Gray.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הבקעצוריים|Saxifragaceae}} || {{דוכיווני שווה|בקעצור|''Saxifraga'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הבקעצוריים|Saxifragaceae}} || {{דוכיווני שווה|טיארלה|''Tiarella'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הבקעצוריים|Saxifragaceae}} || {{דוכיווני שווה|טולמיה|''Tolmiea'' Torr. &amp; A. Gray}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}} || {{דוכיווני שווה|אלונסואה|''Alonsoa'' Ruiz &amp; Pav.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}} || {{דוכיווני שווה|אנג'לוניה|''Angelonia'' Bonpl.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}} || {{דוכיווני שווה|נעלנית|''Calceolaria'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}} || {{דוכיווני שווה|כלון|''Chelone'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}} || {{דוכיווני שווה|דיאסיה|''Diascia'' Link &amp; Otto}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}} || {{דוכיווני שווה|הבה|''Hebe'' Comm.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}} || {{דוכיווני שווה|מזוס|''Mazus'' Lour.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}} || {{דוכיווני שווה|מימול|''Mimulus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}} || {{דוכיווני שווה|נמסיה|''Nemesia'' Vent.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}} || {{דוכיווני שווה|פנסטמון|''Penstemon'' Schmidel}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}} || {{דוכיווני שווה|פיגליוס|''Phygelius'' E. Mey. ex Benth.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}} || {{דוכיווני שווה|ברוניקה|''Veronica'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הטקסודיים|Taxodiaceae}} || {{דוכיווני שווה|מטסקוויה|''Metasequoia'' Hu &amp; W.C. Cheng}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המתנניים|Thymelaeaceae}} || {{דוכיווני שווה|אדגורתיה|''Edgeworthia'' Meisn.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הטיליתיים|Tiliaceae}} || {{דוכיווני שווה|טליה|''Tilia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|((משפחת הטורנריים))|Turneraceae}} || {{דוכיווני שווה|טורנרה|''Turnera'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הסופיים|Typhaceae}} || {{דוכיווני שווה|סוף|''Typha'' Pers.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הסוככיים|Umbelliferae}} || {{דוכיווני שווה|אכיפילה|''Aciphylla'' J.R. Frost. &amp; G. Frost.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הסוככיים|Umbelliferae}} || {{דוכיווני שווה|אגופודיום|''Aegopodium'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הסוככיים|Umbelliferae}} || {{דוכיווני שווה|חרחבינה|''Eryngium'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הסרפדיים|Urticaceae}} || {{דוכיווני שווה|פליוניה|''Pellioia'' Gaud-Beaup.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הסרפדיים|Urticaceae}} || {{דוכיווני שווה|פילית|''Pilea'' Lindl.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הולריניים|Valerianaceae}} || {{דוכיווני שווה|חד-אבקן|''Centranthus'' Neck. ex DC.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הורבניים|Verbenaceae}} || {{דוכיווני שווה|קליקרפה|''Callicarpa'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הורבניים|Verbenaceae}} || {{דוכיווני שווה|קריופטריס|''Caryopteris'' Bunge}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הורבניים|Verbenaceae}} || {{דוכיווני שווה|קלרודנדרון|''Clerodendron'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הורבניים|Verbenaceae}} || {{דוכיווני שווה|לנטנה|''Lantana'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הזנגביליים|Zingiberaceae}} || {{דוכיווני שווה|קוסטוס|''Costus'' L.}}
|}

@ (5)
: {{מוגדל|'''זרעים (seeds)'''}}
: (()) * כל הטובין שמסומנים בכוכבית (*) ניתנים ליבוא רק מאזורים אלה: ארצות אירופה, צפון אמריקה, יפן, טייוואן, אוסטרליה וניו זילנד.

@ : (א) '''זרעים עם תנאים מפורטים:'''
: {| style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג הטובין (Name of goods) !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} תנאים (Requirements)
|-
|
: {{דוכיווני שווה|אדר|''Acer'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת האדריים|Aceraceae}}
|
: על הזרעים לעמוד בתנאים אלה:
: (1) מקור הזרעים בעצים החופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Gloeosporium aceris'' Cooke;}}
:: {{לועזית|''Hyphantria cunea'' (Drury);}}
:: {{לועזית|''Phyllosticta platanoides'' Sacc.;}}
: (2) הזרעים עברו אידוי בפוספין בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|אהלית|''Faucaria'' Schwantes}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת החיעדיים|Aizoaceae}}
|
: על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
: הזרעים עברו אידוי בפוספין בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|אראוקריה|''Araucaria'' Juss.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת האראוקריים|Araucariaceae (Pinaceae)}}
|
: על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הזרעים בעצים החופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Cryptosporella araucariae'' Voglino;}}
:: {{לועזית|''Dothiorella'' spp.;}}
:: {{לועזית|''Phoma araucariae'' Trav.;}}
:: {{לועזית|''Phyllosticta araucariae'' Woronochin;}}
:: {{לועזית|''Physalospora rhodina'' Berk. &amp; Curtis;}}
:: {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
:: {{לועזית|''Servazziella longispora'' (Servazzi) Reid &amp; Booth;}}
: (2) הזרעים עברו אידוי בפוספין בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|משפחת הצבריים {{ש}} כל הסוגים|Cactaceae {{ש}} all genera}}
|
: על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) הזרעים חופשיים מ-
:: {{לועזית|''Helminthosporium cactivorum'' Petr.;}}
: (2) הזרעים נקיים מפולפה.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|* מלוח|''Atriplex'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הסלקיים|Chenopodiaceae}}
|
: על מקור הזרעים להיות בצמחים שנבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
:: {{לועזית|''Microsphaeropsis olivacea'' (Bonord.) Höhn;}}
|-
|
: {{דוכיווני שווה|* סלק|''Beta vulgaris'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הסלקיים|Chenopodiaceae}}
|
: על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
: מקור הזרעים בצמחים אשר נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
:: {{לועזית|''Curtobacterium flaccumfaciens'' pv. ''betae'' (Keyworth Howell &amp; Dowson) Collins &amp; Jones;}}
:: {{לועזית|Beet 1 alphacryptovirus;}}
:: {{לועזית|Beet 2 hybricryptovirus;}}
|-
|
: {{דוכיווני שווה|כף האווז|''Chenopodium'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הסלקיים|Chenopodiaceae}}
|
: על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
: מקור הזרעים בצמחים, שאובחנו בבדיקת מעבדה רשמית כחופשיים מ-
:: {{לועזית|''Ascochyta hyalospora'' Boerema et al.;}}
:: {{לועזית|Hibiscus latent ringspot nepovirus;}}
:: {{לועזית|Raspberry bushy dwarf idaeovirus;}}
:: {{לועזית|Sowbane mosaic sobemovirus;}}
|-
|
: {{דוכיווני שווה|חננית|''Bellis'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}
|
: על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
: (1) מקור הזרעים בצמחים אשר נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
:: {{לועזית|''Phoma bellidis'' Neerg.;}}
: (2) הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגע האמור בפסקה (1).
|-
|
: {{דוכיווני שווה|צפרני חתול|''Calendula officinalis'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}
|
: על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
: (1) מקור הזרעים בצמחים אשר נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים:
:: {{לועזית|''Drechslera hawaiiensis'' M.B. Ellis;}}
: (2) הזרעים נבדקו במעבדה ונמצאו חופשיים מהנגע האמור בפסקה (1).
|-
|
: {{דוכיווני שווה|נזרה סינית|''Callistephus chinensis'' (L.) Nees}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}
|
: על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
: (1) מקור הזרעים בצמחים אשר נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Aphelenchoides ritzemabosi'' (Schwartz) Steiner &amp; Buhrer;}}
:: {{לועזית|''Fusarium oxysporum'' f.sp. ''callistephi'' (Beach) W.C. Snyder &amp; H.N. Hans.;}}
:: {{לועזית|Tomato aspermy cucumovirus;}}
: (2) הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפסקה (1).
|-
|
: {{דוכיווני שווה|* חריע|''Carthamus tinctorius'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}
|
: על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
: (1) מקור הזרעים בצמחים אשר נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Cercospora carthami'' Sund &amp; Ram.;}}
:: {{לועזית|''Fusarium oxysporum'' f.sp. ''carthami'' Kils &amp; Houston;}}
:: {{לועזית|''Puccinia carthami'' Corda;}}
:: {{לועזית|''Verticillium albo-atrum'' Reinke &amp; Berthier;}}
:: {{לועזית|Safflower mosaic virus;}}
: (2) הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפסקה (1).
|-
|
: {{דוכיווני שווה|דגנית|''Centaurea cyanus'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}
|
: על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
: (1) מקור הזרעים בצמחים אשר נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
:: {{לועזית|''Phoma'' spp.;}}
: (2) הזרעים נבדקו במעבדה ונמצאו חופשיים מהנגע האמור בפסקה (1).
|-
|
: {{דוכיווני שווה|* עולש|''Chichorium'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}
|
: על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
: (1) מקור הזרעים בצמחים אשר נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Alternaria chichorii'' Nattrass;}}
:: {{לועזית|''Fusarium avenaceum'' (Fr.) Sacc.;}}
:: {{לועזית|''Gibberella avenacea'' Neergaad;}}
: (2) הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפסקה (1).
|-
|
: {{דוכיווני שווה|חרצית|''Chrysanthemum'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}
|
: על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
: (1) מקור הזרעים בצמחים אשר נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Aphelenchoides ritzemabosi'' (Schwartz) Steiner &amp; Buhrer;}}
:: {{לועזית|''Didymella ligulicola'' Muller &amp; V. Arx;}}
:: {{לועזית|''Peronospora radii'' de Bary.;}}
:: {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al.;}}
: (2) הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפסקה (1).
|-
|
: {{דוכיווני שווה|קוסמוס|''Cosmos'' Cav.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}
|
: על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
: הזרעים עברו טיפול בחומר כימי בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|גירדיה|''Gaillardia'' ((Foug.))}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}
|
: על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
: (1) מקור הזרעים בצמחים אשר נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Alternaria zinniae'' M.B. Ellis;}}
:: {{לועזית|''Drechslera'' spp.;}}
:: {{לועזית|''Pseudocochliobolus pallescens'' Tsuda &amp; Ueyama;}}
:: {{לועזית|''Puccinia helianthellae'' Arth.;}}
:: {{לועזית|''Septoria gaillardiae'' Elllis &amp; Everth.;}}
: (2) הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפסקה (1).
|-
|
: {{דוכיווני שווה|דליה|''Dahlia'' Cav.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}
|
: על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
: (1) מקור הזרעים בצמחים אשר נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Aphelenchoides ritzemabosi'' (Schwartz) Steiner &amp; Buhrer;}}
:: {{לועזית|''Gibberella avenacea'' R.J. Cooke;}}
: (2) הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפיסקה (1).
|-
|
: {{דוכיווני שווה|* חמנית|''Helianthus annuus'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}
|
: על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות הבאות:
:: (א) מקור הזרעים בצמחים שגדלו במדינה חופשית מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Alternaria helianthi'' (Hansf.) Tubaki &amp; Nishihara;}}
:: {{לועזית|''Alternaria zinniae'' M.B. Ellis;}}
:: {{לועזית|''Diaphorthe helianthi'' M. Muntanola et al((.));}}
:: {{לועזית|''Leptosphaeria linquistii'' Frezzi;}}
:: {{לועזית|''Septoria helianthi'' Ellis &amp; Kellerm;}}
:: {{לועזית|''Verticillium albo-atrum'' Reinke &amp; Berthier;}}
:: {{לועזית|''Pseudomonas syringe'' pv. ''tagetis'' (Hellmers) Young et al.;}}
:: {{לועזית|Sunflower mosaic virus;}}
:: {{לועזית|''Orobanche'' spp.;}}
:: (ב) מקור הזרעים בצמחים אשר נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפיסקת משנה (א);
:: (ג) הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפיסקת משנה (א);
: (2) הזרעים עברו אידוי בפוספין בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|* חסה|''Lactuca sativa'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}
|
: על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
: הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Verticillium albo-atrum'' Reinke &amp; Berthier;}}
:: {{לועזית|''Xanthomonas campestris'' pv. ''vitians'' (Brown) Dye;}}
:: {{לועזית|Lettuce mosaic potyvirus (seed sample of 10,000).}}
|-
|
: {{דוכיווני שווה|טגטס|''Tagetes'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}
|
: על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
: (1) מקור הזרעים בצמחים אשר נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Fusarium oxysporum'' f.sp. ''callistephi'' (Beach) Snyder &amp; Hans.;}}
:: {{לועזית|''Pseudomonas syringe'' pv. ''tagetis'' (Hellmers) Young et al.;}}
: (2) הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפסקה (1).
|-
|
: {{דוכיווני שווה|ציניה|''Zinnia'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}
|
: על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
: (1) מקור הזרעים בצמחים אשר נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Alternaria zinniae'' M.B. Ellis;}}
:: {{לועזית|''Xanthomonas campestris'' pv. ''zinniae'' (Hopkins &amp; Dowson) Dye;}}
: (2) הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפסקה (1).
|-
|
: {{דוכיווני שווה|אלסר|''Corylus avellana'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת האילסריים|Corylaceae}}
|
: על מקור הזרעים להיות בעצים החופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Sclerotinia laxa'' Aderhold &amp; Ruhl.;}}
:: {{לועזית|''Xanthomonas arboricola'' pv. ''corylina'' (Miller et al.) Vauterin et al((.)).}}
|-
|
: {{דוכיווני שווה|* חרדל|''Brassica juncea'' L.}} {{דוכיווני שווה|* ברוקולי {{ש}} * כרוב {{ש}} * כרובית|''Brassica oleracea'' L. {{ש}} (all variants)}} {{דוכיווני שווה|* לפת|''Brassica rapa'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|&lt;!--* --&gt;משפחת המצליבים|Cruciferae}}
|
: על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הזרעים בצמחים אשר נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Leptosphaeria maculans'' (Desm.) Ces. &amp; de Not. anamorph.: ''Phoma lingam'' (Tode ex Fr.) Desm.;}}
:: {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al((.));}}
:: {{לועזית|''Xanthomonas campestris'' pv. ''campestris'' (Pammel) Dowson;}}
:: או - שהזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים;
: (2) הזרעים עברו טיפול במים חמים בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|* כרוב הנפוס|''Brassica napus'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת המצליבים|Cruciferae}}
|
: על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הזרעים בצמחים שנבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Leptosphaeria maculans'' (Desm.) Ces. &amp; de Not. anamorph.: ''Phoma lingam'' (Tode ex Fr.) Desm.;}}
:: {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al((.));}}
:: {{לועזית|''Xanthomonas campestris'' pv. ''campestris'' (Pammel) Dowson;}}
:: או - שהזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים;
: (2) הזרעים עברו טיפול במים חמים בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|* אבטיח|''Citrullus lanatus'' (Vulgaris) Nec}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הדלועיים|Cucurbitaceae}}
|
: על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הזרעים באזור החופשי מ-
:: {{לועזית|''Acidovorax avenae'' subsp. ''citrulli'' (Schaad et al.) Willems et al((.));}}
: (2) הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מ-
:: {{לועזית|''Acidovorax avenae'' subsp. ''citrulli'' (Schaad et al.) Willems et al((.));}}
: (3) מקור הזרעים בצמחים שנבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Didymella bryoniae'' (Auersw.) Rehm;}}
:: {{לועזית|''Fusarium oxysporum'' Shlechtend.: Fr. (E.F.Sm) Snyder &amp; Hans. f.sp. ''niveum'';}}
:: {{לועזית|''Glomerella lagenaria'' F. Stevens (anamorph. ''Colletotrichum orbiculare'' (Berk. &amp; Mont.) Arx);}}
:: {{לועזית|Cucumber green mottle mosaic tobamovirus;}}
:: {{לועזית|Squash mosaic comovirus;}}
:: או - שהזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|* מלון|''Cucumis melo'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הדלועיים|Cucurbitaceae}}
|
: על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הזרעים באזור החופשי מ-
:: {{לועזית|''Acidovorax avenae'' subsp. ''citrulli'' (Schaad et al.) Willems et al.}}
:: או - שהזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מנגע זה (דוגמה של 3,000 זרעים);
: (2) מקור הזרעים בצמחים שנבדק במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Fusarium oxysporum'' f.sp. ''melonis'' Schlechtend.: Fr. (E.F.Sm) Snyder &amp; Hans.;}}
:: {{לועזית|''Glomerella lagenaria'' F. Stevens (anamorph. ''Colletotrichum orbiculare'' (Berk. &amp; Mont.) Arx);}}
:: {{לועזית|Melon necrotic spot carmovirus;}}
:: {{לועזית|Melon rugose mosaic tymovirus;}}
:: {{לועזית|Squash mosaic comovirus;}}
:: {{לועזית|Tobacco ringspot nepovirus;}}
:: או - שהזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מאותם הנגעים.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|* מלפפון|''Cucumis sativus'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הדלועיים|Cucurbitaceae}}
|
: על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הזרעים באזור החופשי מ-
:: {{לועזית|''Acidovorax avenae'' subsp. ''citrulli'' (Schaad et al.) Willems et al.}}
:: או - שהזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מנגע זה;
: (2) מקור הזרעים בצמחים שנבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Fusarium oxysporum'' Schlechtend.: Fr. f.sp. ''cucumerinum'' Owen;}}
:: {{לועזית|''Glomerella lagenaria'' F. Stevens (anamorph. ''Colletotrichum orbiculare'' (Berk. &amp; Mont.) Arx);}}
:: {{לועזית|''Pseudomonas syringae'' (all pathovars pathogenic to cucumber);}}
:: {{לועזית|''Xanthomonas cucurbitae'' (ex Bryan) Vauterin et al((.));}}
:: {{לועזית|Cucumber green mottle mosaic tobamovirus;}}
:: {{לועזית|Cucumber leaf spot carmovirus;}}
:: או - שהזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|* דלעת {{ש}} * קישוא|''Cucurbita'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הדלועיים|Cucurbitaceae}}
|
: על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הזרעים באזור החופשי מ-
:: {{לועזית|''Acidovorax avenae'' subsp. ''citrulli'' (Schaad et al.) Willems et al.((;))}}
:: או - שהזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מנגע זה;
: (2) מקור הזרעים בצמחים שנבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Fusarium oxysporum'' Shlechtend.: Fr. Snyder &amp; Hans. f.sp. ''melonis'' (E.F. Sm.);}}
:: {{לועזית|''Glomerella lagenaria'' F. Stevens (anamorph.: ''Colletotrichum orbiculare'' (Berk. &amp; Mont.) Arx);}}
:: או - שהזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|ערער|''Juniperus'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הברושיים|Cupressaceae}}
|
: על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הזרעים באזור החופשי מ-
:: {{לועזית|''Gymnosporangium'' spp.;}}
: (2) הזרעים נבדקו ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Phomopsis occulta'' (Sacc.) Traverso;}}
:: {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
: (3) הזרעים עברו אידוי בפוספין בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|ציקס|''Cycas'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הציקסיים|Cycadaceae}}
|
: על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) הזרעים עברו אידוי בפוספין בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים;
: (2) הזרעים נקיים משאריות פרי.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|אפרסמון|''Diospyros'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת האפרסמוניים|Ebenaceae}}
|
: על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הזרעים בעצים החופשיים מ-
:: {{לועזית|''Acremonium diospyri'' (Crandall) W. Gams;}}
:: או - שהזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מנגע זה;
: (2) הזרעים עברו טיפול בתמיסת היפוכלוריד 3% למשך חצי שעה ויובשו.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|אלון|''Quercus'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת האלוניים|Fagaceae}}
|
: על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הזרעים באזור החופשי מ-
:: {{לועזית|''Ceratocystis fagacearum'' (Bretz) Hunt (anamorph: ''Chalara quercina'' Henry);}}
: (2) הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Gloeotinia granigena'' (''temulenta'') (Quelet) Schumacher;}}
:: {{לועזית|''Pestalotiopsis'' spp.;}}
:: {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
: (3) הזרעים עברו טיפול אידוי בפוספין בהתאם לדרישות המנויות בספר הטיפולים.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|פלרגוניום|''Geranium'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הגרניים|Geraniaceae}}
|
: על מקור הזרעים להיות בצמחים שנבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
:: {{לועזית|''Xanthomonas hortorum'' pv. ''pelargonii'' (Brown) Vauterin et al.;}}
: או - שהזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מנגע זה;
|-
|
: {{דוכיווני שווה|קסטנוספרמום|''Castanospermum'' Cunn.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הקטניטיים|Leguminosae}}
|
: הזרעים עברו אידוי בפוספין בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|* חימצה|''Cicer'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הקטניטיים|Leguminosae}}
|
: על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
: (1) מקור הזרעים בשדה אשר נבדק במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Ascochyta rabiei'' (Pass.) Labrousse;}}
:: {{לועזית|''Fusarium oxysporum'' Schlechtend.: Fr.: f.sp. ''ciceris'' (padwick) Matuo &amp; K. Sato;}}
:: {{לועזית|Broad bean mottle bromovirus;}}
:: {{לועזית|Pea mosaic potyvirus;}}
: (2) הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפסקה (1).
|-
|
: {{דוכיווני שווה|טופח ריחני|''Lathyrus odoratus'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הקטניטיים|Leguminosae}}
|
: על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
: (1) מקור הזרעים בשדה שנבדק במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Ascochyta lathyri'' Trail;}}
:: {{לועזית|''Rhodococcus fascians'' (Tilford) Goodfellow;}}
:: {{לועזית|Pea mosaic potyvirus;}}
: (2) הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפסקה (1).
|-
|
: {{דוכיווני שווה|תורמוס|''Lupinus'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הקטניטיים|Leguminosae}}
|
: על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
: (1) מקור הזרעים בשדה שנבדק במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Fusarium oxysporum'' Schlechtend.: Fr.((;))}}
:: {{לועזית|''Xanthomonas axonopodis'' pv. ''phaseoli'' (Smith) Vauterin et al.;}}
: (2) הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפסקה (1).
|-
|
: {{דוכיווני שווה|* שעועית|''Phaseolus'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הקטניטיים|Leguminosae}}
|
: על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
: (1) מקור הזרעים בשדה שנבדק במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
:: {{לועזית|''Colletotrichum lindemuthianum'' (Sacc. &amp; Magn.) Scribner;}}
:: {{לועזית|''Colletotrichum truncatum'' (Schwein) Andrus;}}
:: {{לועזית|''Diaporthe phaseolorum'' (Cooke &amp; Ellis) var. ''sojae'' (Lehman) Wehmeyer;}}
:: {{לועזית|''Phoma exigua'' Desmaz.;}}
:: {{לועזית|''Phyllosticta phaseolina'' Sacc.;}}
:: {{לועזית|''Curtobacterium flaccumfaciens'' pv. ''flaccumfaciens'' (Hedges) Collins &amp; Jones;}}
:: {{לועזית|''Pseudomonas syringae'' pv. ''phaseolicola'' (Berk.) Young et al.;}}
:: {{לועזית|''Xanthomonas axonopodis'' pv. ''phaseoli'' (Smith) Vauterin et al.;}}
:: {{לועזית|Bean common mosaic potyvirus;}}
:: {{לועזית|Tobacco streak ilarvirus;}}
: (2) הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפסקה (1).
|-
|
: {{דוכיווני שווה|* אפונה|''Pisum'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הקטניטיים|Leguminosae}}
|
: על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הזרעים בשדה שנבדק במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Ascochyta pinodes'' L.K. Jon.;}}
:: {{לועזית|''Pseudomonas syringae'' pv. ''pisi'' (Sackett) Young et al.;}}
:: {{לועזית|Pea enation mosaic enamovirus;}}
:: {{לועזית|Pea seedborn mosaic potyvirus;}}
: (2) הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מ-
:: {{לועזית|''Pseudomonas syringae'' pv. ''pisi'' (Sackett) Young et al.;}}
: (3) הזרעים עברו אידוי בפוספין וטיפול בחומר כימי בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|* תלתן|''Trifolium'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הקטניטיים|Leguminosae}}
|
: על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) הזרעים הם זרעים מאושרים;
: (2) מקור הזרעים בשדה שנבדק במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
:: {{לועזית|''Clavibacter michiganensis'' subsp. ''insidiosus'' (McCulloch) Davis et al.;}}
:: {{לועזית|''Phoma medicaginis'' Malbr. &amp; Roum.;}}
:: {{לועזית|''Sclerotinia spermophila'' M. Noble;}}
:: {{לועזית|''Sclerotinia trifoliorum'' Eriks.;}}
:: {{לועזית|''Verticillium albo-atrum'' Reinke &amp; Berthier;}}
:: {{לועזית|Subterranean clover mottle sobemovirus;}}
:: או - שהזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים;
: (3) הזרעים עברו טיפול בחומר כימי בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|* חילבה|''Trigonella'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הקטניטיים|Leguminosae}}
|
: על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
: (1) מקור הזרעים בשדה אשר נבדק במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מ-
:: {{לועזית|''Cercospora traversiana'' Sacc.;}}
: (2) הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מנגע זה.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|* פול|''Vicia faba'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הקטניטיים|Leguminosae}}
|
: על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
: (1) מקור הזרעים בשדה שנבדק במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
:: {{לועזית|''Ascochyta fabae'' Speg.;}}
:: {{לועזית|''Botrytis fabae'' Sardina;}}
:: {{לועזית|Artichoke yellow ring spot nepovirus;}}
:: {{לועזית|Broad been stain comovirus;}}
:: {{לועזית|Pea mosaic potyvirus;}}
:: {{לועזית|Pea early browning tobravirus;}}
: (2) הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפסקה (1);
: (3) הזרעים עברו אידוי בפוספין בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|* בקיה|''Vicia sativa'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הקטניטיים|Leguminosae}}
|
: על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
: (1) מקור הזרעים בשדה שנבדק במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Colletotrichum truncatum'' (Schwein) Andrus &amp; Moore;}}
:: {{לועזית|''Pseudomonas syringae'' pv. ''pisi'' (Sackett) Young et al.;}}
:: {{לועזית|Pea mosaic potyvirus;}}
: (2) הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפסקה (1).
|-
|
: {{דוכיווני שווה|* אפונת בקר|''Vigna sinensis'' Savi}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הקטניטיים|Leguminosae}}
|
: על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
: (1) מקור הזרעים בשדה שנבדק במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Xanthomonas axonopodis'' pv. ''phaseoli'' (Smith) Vauterin et al.;}}
:: {{לועזית|''Xanthomonas axonopodis'' pv. ''vignicola'' (Burkholder) Vauterin et al.;}}
: (2) הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפסקה (1).
|-
|
: {{דוכיווני שווה|* בצל|''Allium'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}
|
: על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
: (1) מקור הזרעים בשדה שנבדק במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
:: {{לועזית|''Sclerotium cepivorum'' Berk.;}}
:: {{לועזית|''Urocystis cepulae'' Frost;}}
: (2) הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפסקה (1).
|-
|
: {{דוכיווני שווה|מילה|''Fraxinus'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הזיתיים|Oleaceae}}
|
: על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
: (1) מקור הזרעים בעצים החופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Macrophoma fraxini'' Delacr.;}}
:: {{לועזית|''Phyllosticta osteospora'' Sacc.;}}
: (2) הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפסקה (1).
|-
|
: {{דוכיווני שווה|* שומשום|''Sesamum indicum'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת השמשמיים|Pedaliaceae}}
|
: על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
: (1) מקור הזרעים בשדה שנבדק במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Alternaria sesami'' (Kawamura) Mohanty &amp; Behera;}}
:: {{לועזית|''Cercospora sesami'' Zimmerm.;}}
:: {{לועזית|''Corynespora cassiicola'' (Berk. &amp; Curtis) Weir.;}}
:: {{לועזית|''Fusarium oxysporum'' Schlechtend: Fr. f.sp. ''vasinfectum'' (Atk.) Snyder &amp; Hans.;}}
:: {{לועזית|''Helminthosporium sesami'' Miyake;}}
:: {{לועזית|''Pseudomonas syringae'' pv. ''sesami'' (Malkoff) Young;}}
:: {{לועזית|''Xanthomonas campestris'' pv. ''sesami'' (Sabet &amp; Dowson) Dye;}}
: (2) הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפסקה (1).
|-
|
: {{דוכיווני שווה|ארמריה {{ש}} עדעד|''Armeria'' Willd. {{ש}} ''Limonium'' Mill.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת העפריתיים|Plumbaginaceae}}
|
: על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
: (1) מקור הזרעים בצמחים שנבדקו במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מ-
:: {{לועזית|''Cercospora insulana'' Sacc.;}}
: (2) הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגע האמור בפסקה (1).
|-
|
: {{דוכיווני שווה|פלוקס|''Phlox'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת השלהביים|Polemoniaceae}}
|
: על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
: (1) מקור הזרעים בצמחים אשר נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
:: {{לועזית|''Aphelenchoides ritzemabosi'' (Schwartz) Steiner &amp; Buhrer;}}
: (2) הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגע האמור בפסקה (1).
|-
|
: {{דוכיווני שווה|רקפת|''Cyclamen'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הרקפתיים|Primulaceae}}
|
: על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
: (1) מקור הזרעים בצמחים שנבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
:: {{לועזית|''Fusarium oxysporum'' Schlechtend.: Fr. f.sp. ''cyclaminis'' Gerlach.;}}
: (2) הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגע האמור בפסקה (1).
|-
|
: {{דוכיווני שווה|פרימולה|''Primula'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הרקפתיים|Primulaceae}}
|
: על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
: (1) מקור הזרעים בצמחים שנבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Phyllosticta primulicola'' Desmaz.;}}
:: {{לועזית|''Pseudomonas syringae'' pv. ''primulae'' (Ark &amp; Gardner) Young, Dye &amp; Wilkie;}}
: (2) הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפסקה (1).
|-
|
: {{דוכיווני שווה|אצחר {{ש}} אבהר {{ש}} פרוטאה|''Leucadendron'' R. Br. {{ש}} ''Leucospermum'' R. Br. {{ש}} ''Protea'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הפרוטאיים|Proteaceae}}
|
: על הזרעים לעמוד בדרישות האלה:
: (1) מקור הזרעים באזור הידוע כחופשי מעשב ה-
:: {{לועזית|''Striga'' spp.;}}
: (2) מקור הזרעים בצמחים שנבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Botryosphaeria'' spp.;}}
:: {{לועזית|''Colletotricum'' spp.;}}
:: {{לועזית|''Drechslera biseptata'' (Sacc. &amp; Roum((.))) M.J. Richardson &amp; E.M((.)) Fraser;}}
: (3) הזרעים עברו אידוי בפוספין בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים;
: (4) הזרעים עברו טיפול במים חמים בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|כלנית {{ש}} נורית|''Anemone coronaria'' L. {{ש}} ''Ranunculus asiaticus'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הנוריתיים|Ranunculaceae}}
|
: על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
: (1) מקור הזרעים בצמחים שנבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
:: {{לועזית|''Colletotrichum acutatum'' Simmonds;}}
: (2) הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגע האמור בפסקה (1).
|-
|
: {{דוכיווני שווה|דלפיניום|''Delphinium'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הנוריתיים|Ranunculaceae}}
|
: על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
: (1) מקור הזרעים בצמחים שנבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Erwinia carotovora'' (Jones) Bergey et al. subsp. ''atroseptica'' (Van Hall) Dye;}}
:: {{לועזית|''Pseudomonas syringae'' pv. ''delphinii'' (Smith) Young, Dye &amp; Wilkie;}}
: (2) הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפסקה (1).
|-
|
: {{דוכיווני שווה|* חבוש פורח {{ש}} * עוזרר {{ש}} * חבוש|''Chaenomeles'' Lindl. {{ש}} ''Crataegus'' L. {{ש}} ''Cydonia'' Mill.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הורדיים|Rosaceae}}
|
: על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הזרעים באזור שנבדק במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Gymnosporangium'' spp.((;))}}
:: {{לועזית|Apple scar skin apscaviroid;}}
: (2) מקור הזרעים באזור הידוע כחופשי מ-
:: {{לועזית|''Erwinia amylovora'' (Burrill) Winslow et al.;}}
: או: הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגע האמור לעיל.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|* תפוח|''Malus'' Mill.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הורדיים|Rosaceae}}
|
: על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הזרעים באזור שנבדק במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Gymnosporangium'' spp.;}}
:: {{לועזית|Apple scar skin apscaviroid;}}
: (2) מקור הזרעים באזור הידוע כחופשי מ-
:: {{לועזית|''Erwinia amylovora'' (Burrill) Winslow et al.;}}
: או: הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגע האמור לעיל.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|* חבושית {{מוקטן|(חבושית אנג')}} {{ש}} * פירוקנטה {{ש}} * אגס|''Cotoneaster'' Medik {{ש}} ''Pyracantha'' Roem. {{ש}} ''Pyrus'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הורדיים|Rosaceae}}
|
: על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הזרעים באזור שנבדק במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Gymnosporangium'' spp.((;))}}
:: {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
:: {{לועזית|Apple scar skin apscaviroid;}}
: (2) מקור הזרעים באזור הידוע כחופשי מ-
:: {{לועזית|''Erwinia amylovora'' (Burrill) Winslow et al.;}}
: או: הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגע האמור לעיל.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|* שקד|''Prunus dulcis'' (Mill) D.A. Webb}} {{דוכיווני שווה|* משמש|''Prunus armeniaca'' L.}} {{דוכיווני שווה|* אפרסק|''Prunus persica'' (L.) Batsch.}} {{דוכיווני שווה|* שזיף |''Prunus domestica'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הורדיים|Rosaceae}}
|
: על הזרעים לעמוד בדרישות האלה:
: (1) מקור הזרעים במטע שנבדק במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
:: {{לועזית|Plum pox potyvirus;}}
:: {{לועזית|Prune dwarf ilarvirus;}}
:: {{לועזית|Prunus necrotic ringspot ilarvirus;}}
: (2) הזרעים נבדקו במעבדה רשמית לאחר הגעתם (200 זרעים מכל 50 ק&quot;ג) ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|Plum pox potyvirus;}}
:: {{לועזית|Prune dwarf ilarvirus;}}
:: {{לועזית|Prunus necrotic ringspot ilarvirus;}}
: (3) הזרעים עברו אידוי בפוספין בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|* דובדבן|''Prunus avium'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הורדיים|Rosaceae}}
|
: על הזרעים לעמוד בדרישות האלה:
: (1) מקור הזרעים באזור שנבדק במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מנגעים אלה:
:: {{לועזית|Plum pox potyvirus;}}
:: {{לועזית|Prune dwarf ilarvirus;}}
:: {{לועזית|Prunus necrotic ringspot ilarvirus;}}
: (2) מקור הזרעים במטע שנבדק במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מ-
:: {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
:: או: הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגע האמור לעיל;
: (3) הזרעים נבדקו במעבדה רשמית לאחר הגעתם (200 זרעים מכל 50 ק&quot;ג) ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|Plum pox potyvirus;}}
:: {{לועזית|Prune dwarf ilarvirus;}}
:: {{לועזית|Prunus necrotic ringspot ilarvirus;}}
: (4) הזרעים עברו אידוי בפוספין בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|ורד|''Rosa multiflora'' Thunb.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הורדיים|Rosaceae}}
|
: מקור הזרעים בצמחים שנבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
:: {{לועזית|Prunus necrotic ringspot nepovirus.}}
|-
|
: {{דוכיווני שווה|הדרים|''Citrus'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הפיגמיים|Rutaceae}}
|
: על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הזרעים באזור הידוע כחופשי מ-
:: {{לועזית|''Xanthomonas axonpodis'' pv. ''citri'' (Hasse) Vauterin et al.;}}
: (2) מקור הזרעים בעצים החופשיים מ-
:: {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
:: {{לועזית|''Spiroplasma citri'' Saglio;}}
:: {{לועזית|Citrus ringspot virus;}}
:: {{לועזית|Citrus tristeza closterovirus;}}
: (3) הזרעים עברו טיפול בחומר כימי בהתאם לדרישות המנויות בספר הטיפולים.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|לוע-ארי|''Antirrhinum'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}}
|
: על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
: (1) מקור הזרעים בצמחים שנבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Puccinia antirrhini'' Dietel &amp; Holway.;}}
:: {{לועזית|''Pseudomonas syringae'' pv. ''antirrhini'' (Takimoto) Young et al.;}}
: (2) הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמור(([ים])) בפסקה (1).
|-
|
: {{דוכיווני שווה|דיגיטליס|''Digitalis'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}}
|
: על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
: (1) מקור הזרעים בצמחים שנבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
:: {{לועזית|''Colletotrichum fuscum'' Laubert;}}
: (2) הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגע האמור בפסקה (1).
|-
|
: {{דוכיווני שווה|פולובניה|''Paulownia''}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}}
|
: על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הזרעים בצמחים שנבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|Phytoplasma;}}
:: {{לועזית|Paulownia wiches broom;}}
:: {{לועזית|Tobbaco rattle virus;}}
:: {{לועזית|Tobacco ringspot nepovirus;}}
:: או: הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים לעיל;
: (2) הזרעים עברו אידוי בפוספין בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|פלפל|''Capsicum annuum'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הסולניים|Solanaceae}}
|
: על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) הזרעים חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Phytophthora capsici'' Leonian;}}
:: {{לועזית|''Clavibacter michiganensis'' subsp. ''michiganensis'' (Smith) Davis et al.;}}
:: {{לועזית|''Erwinia carotovora'' (Jones) subsp. ''carotovora'' Bergey et al.;}}
:: {{לועזית|''Pseudomonas corugata'' Roberts &amp; Scarlett;}}
:: {{לועזית|''Xanthomonas vesicatoria'' (ex Doidge) Vauterin et al.;}}
:: {{לועזית|Tobamovirus group (TMV, PMMV, TMGMV);}}
:: {{לועזית|Tomato black ring nepovirus;}}
:: {{לועזית|Tomato ringspot nepovirus;}}
: (2) הזרעים נבדקו לאחר הגעתם לארץ במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (1).
|-
|
: {{דוכיווני שווה|עגבניה|''Lycopersicon esculentum'' Mill.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הסולניים|Solanaceae}}
|
: על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) הזרעים חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Fusarium oxysporum'' Schlechtend.: Fr. f.sp. ''lycopersici'' (Sacc.) Snyd. &amp; Klans. race III;}}
:: {{לועזית|''Clavibacter michiganensis'' (Smith) Davis et al. (all subsp.);}}
:: {{לועזית|''Erwinia carotovora'' (Jones) subsp. ''carotovora'' Bergey et al.;}}
:: {{לועזית|''Pseudomonas corrugata'' Roberts &amp; Scarlett;}}
:: {{לועזית|''Pseudomonas syringae'' pv. ''tomato'' (Okabe) Young et al((.));}}
:: {{לועזית|''Xanthomonas vesicatoria'' (ex Doidge); Vauterin et al.;}}
:: {{לועזית|Pepino mosaic potexvirus;}}
:: {{לועזית|Potato spindle tuber pospiviroid;}}
:: {{לועזית|Tobamovirus group (TMV, ToMV, TMGMV);}}
:: {{לועזית|Tomato black ring nepovirus;}}
:: {{לועזית|Tomato bushy stunt tombusvirus;}}
:: {{לועזית|Tomato ringspot nepovirus;}}
: (2) הזרעים נבדקו לאחר הגעתם לארץ במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (1);
: (3) אישור שהזרעים הופקו באמצעות חומצה.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|פטוניה|''Petunia'' Juss.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הסולניים|Solanaceae}}
|
: על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
: (1) מקור הזרעים בצמחים שנבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
:: {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al.;}}
:: {{לועזית|Impatiens necrotic spot virus;}}
:: {{לועזית|Potato spindle tuber pospiviroid;}}
:: {{לועזית|Tobacco ringspot nepovirus;}}
:: {{לועזית|Tomato aspermy cucumovirus;}}
:: {{לועזית|Tomato black ring nepovirus;}}
:: {{לועזית|Tomato bushy stunt tombusvirus;}}
:: {{לועזית|Tomato ringspot nepovirus;}}
: (2) הזרעים נבדקו לאחר הגעתם לארץ במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (1).
|-
|
: {{דוכיווני שווה|* זוגית|''Salpiglossis'' Ruiz et Pav.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הסולניים|Solanaceae}}
|
: על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
: (1) מקור הזרעים בצמחים אשר נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
:: {{לועזית|''Clavibacter michiganensis'' subsp. ''michiganensis'' (Smith) Davis et al.;}}
: (2) הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגע כאמור בפסקה (1).
|-
|
: {{דוכיווני שווה|חציל|''Solanum melongena'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הסולניים|Solanaceae}}
|
: על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) הזרעים חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Fusarium oxysporum'' f.sp. ''melongenae'' (Weimer) Snyder &amp; Hansen;}}
:: {{לועזית|''Phomopsis vexans'' (Sacc. &amp; Sydow) Gratz;}}
:: {{לועזית|''Verticillium albo-atrum'' Reinke &amp; Berthier;}}
:: {{לועזית|''Ralstonia solanacearum'' (Smith) Yabuuchi et al.;}}
:: {{לועזית|Eggplant mosaic tymovirus;}}
:: {{לועזית|Tobacco ringspot nepovirus;}}
: (2) הזרעים נבדקו לאחר הגעתם לארץ במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (1);
: (3) הזרעים עברו טיפול בחומר כימי בהתאם לדרישות המנויות בספר הטיפולים.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|ציפור גן עדן|''Strelitzia'' ((Banks))}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הסטרליציים|Strelitziaceae}}
|
: על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
: (1) מקור הזרעים באזור החופשי מנגעים אלה-
:: {{לועזית|''Burkholderia andropogonis'' (Smith) Gillis et al((.));}}
:: {{לועזית|''Ralstonia solanacearum'' (Smith) Yabuuchi et al.;}}
: (2) הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגע כאמור בפסקה (1).
|-
|
: {{דוכיווני שווה|כובע הנזיר|''Tropaeolum majus'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הטרופיאוליים|Tropeaolaceae}}
|
: על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הזרעים בצמחים שנבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
:: {{לועזית|''Rhodococcus fascians'' (Tilford) Goodfellow;}}
:: או - שהזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגע האמור;
: (2) הזרעים עברו טיפול במים חמים בהתאם לדרישות המנויות בספר הטיפולים.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|* שמיר|''Anethum graveolens'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הסוככיים|Umbelliferae}}
|
: על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
: (1) מקור הזרעים בצמחים אשר נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
:: {{לועזית|''Phymatotrichopsis'' (''Phymatotrichum'') ''omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
:: {{לועזית|Artichoke yellow ringspot nepovirus;}}
: (2) הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגע כאמור בפסקה (1).
|-
|
: {{דוכיווני שווה|* כרפס|''Apium graveloens'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הסוככיים|Umbelliferae}}
|
: על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הזרעים בצמחים שנבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Phyllosticta apii'' Halst;}}
:: {{לועזית|''Phytophthora cryptogea'' Pethybr. &amp; Lafferty;}}
:: {{לועזית|''Pseudomonas syringae'' pv. ''apii'' (Jagger) Dye &amp; Wilkie;}}
:: {{לועזית|Strawberry latent ringspot nepovirus;}}
: (2) הזרעים חופשיים מזרעי העשב המחבל -
:: {{לועזית|''Cirsium arvense'' (L.) Scop.;}}
:: או - שהזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפסקה זו ובפסקה (1).
|-
|
: {{דוכיווני שווה|* כסברה|''Coriandrum'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הסוככיים|Umbelliferae}}
|
: על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
: (1) מקור הזרעים בצמחים שנבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Erwinia carotovora'' subsp. ''betavasculorum'' Thompson &amp; Hildebrand et al.;}}
:: {{לועזית|''Xanthomonas hortorum'' pv. ''carotae'' (kendrick) Vauterin et al.;}}
: (2) הזרעים נבדקו במעבדה ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (1).
|-
|
: {{דוכיווני שווה|* גזר|''Daucas carota'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הסוככיים|Umbelliferae}}
|
: על הזרעים להיות חופשיים מזרעי העשב המחבל -
:: {{לועזית|''Cirsium arvense'' (L.) Scop.((.))}}
|-
|
: {{דוכיווני שווה|* שומר|''Foeniculum'' Mill.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הסוככיים|Umbelliferae}}
|
: על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
: (1) מקור הזרעים בצמחים שנבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Phomopsis phoenicola'' Traverso &amp; Spessa;}}
:: {{לועזית|''Phymatotrichopsis'' (''Phymatotrichum'') ''omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
: (2) הזרעים נבדקו במעבדה ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפסקה (1).
|-
|
: {{דוכיווני שווה|* פטרוזיליה|''Petroselinum'' Hollm}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הסוככיים|Umbelliferae}}
|
: על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הזרעים בצמחים שנבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Phymatotrichopsis'' (''Phymatotrichum'') ''omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
:: {{לועזית|''Phytophthora cryptogea'' Pethybr. &amp; Lafferty;}}
:: {{לועזית|''Pythium debaryanum'' Hesse;}}
:: {{לועזית|Strawberry latent ringspot nepovirus;}}
: (2) הזרעים חופשיים מזרעי העשב המחבל -
:: {{לועזית|''Cirsium arvense'' (L.) Scop.;}}
: (3) או שהזרעים נבדקו במעבדה ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפסקאות (1) ו-(2).
|-
|
: {{דוכיווני שווה|סיגל|''Viola'' L.}}
: {{דוכיווני שווה|משפחת הסיגליים|Violaceae}}
|
: על מקור הזרעים להיות בצמחים שנבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Mycocentrospora acerina'' (R. Hartig) Deighton;}}
:: {{לועזית|''Urocystis violae'' (Sowerby) A.Fisch.}}
|}

@ (5) : (ב) '''זרעים ללא תנאים מפורטים:'''
: {| style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;
! משפחה (Family) !! סוג או מין (Genus or species)
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקוציציים|Acanthaceae}} || {{דוכיווני שווה|קוציץ|''Acanthus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקוציציים|Acanthaceae}} || {{דוכיווני שווה|ברד|''Hypoestes'' Soland. ex R. Br.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקוציציים|Acanthaceae}} || {{דוכיווני שווה|תונברגיה|''Thunbergia'' Retz.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האקטינידיים|Actinidaceae}} || {{דוכיווני שווה|אקטינידיה|''Actinidia'' Lindl.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האגביים|Agavaceae}} || {{דוכיווני שווה|אגבה|''Agave'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האגביים|Agavaceae}} || {{דוכיווני שווה|קורדילין|''Cordyline'' Comm.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האגביים|Agavaceae}} || {{דוכיווני שווה|ציצנית|''Dasylirion'' Zucc.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האגביים|Agavaceae}} || {{דוכיווני שווה|דרקונית|''Dracaena'' Vand. Ex L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האגביים|Agavaceae}} || {{דוכיווני שווה|נולינה|''Nolina'' Michx.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האגביים|Agav((a))ceae}} || {{דוכיווני שווה|פורמיון|''Phormium'' J.R.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האגביים|Agav((a))ceae}} || {{דוכיווני שווה|כידונן|''Sansevieria'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האגביים|Agavaceae}} || {{דוכיווני שווה|יוקה|''Yucca'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת החיעדיים|Aizoaceae}} || {{דוכיווני שווה|ברגרנתוס|''Bergeranthus'' Schwantes}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת החיעדיים|Aizoaceae}} || {{דוכיווני שווה|דלוספרמה|''Delosperma'' N.E. Br.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת החיעדיים|Aizoaceae}} || {{דוכיווני שווה|דורותית|''Dorotheanthus'' Schwantes}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת החיעדיים|Aizoaceae}} || {{דוכיווני שווה|אהל|''Mesembrianthemum'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת החיעדיים|Aizoaceae}} || {{דוכיווני שווה|רבועה|''Tetragonia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הירבוזים|Amaranthaceae}} || {{דוכיווני שווה|ירבוז|''Amaranthus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הירבוזים|Amaranthaceae}} || {{דוכיווני שווה|צלוזיה|''Celosia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidac((e))ae}} || {{דוכיווני שווה|לאוקויום|''Leucojum'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}} || {{דוכיווני שווה|אלסטרומריה|''Alstroemeria'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}} || {{דוכיווני שווה|בלומריה|''Bloomeria'' Kellogg}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}} || {{דוכיווני שווה|קליביה|''Clivia'' Lindl.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}} || {{דוכיווני שווה|קרינון|''Crinum'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}} || {{דוכיווני שווה|היפאסטרום|''Hippeastrum'' Herb.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}} || {{דוכיווני שווה|נרקיס|''Narcissus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}} || {{דוכיווני שווה|חבצלת|''Pancratium'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת ההרדופיים|Apocynaceae}} || {{דוכיווני שווה|אדניון|''Adenium'' Roem. &amp; Schult.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת ההרדופיים|Apocynaceae}} || {{דוכיווני שווה|פלומריה|''Plumeria'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת ההרדופיים|Apocynaceae}} || {{דוכיווני שווה|ראוולפיה|''Rauvolfia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת ההרדופיים|Apocynaceae}} || {{דוכיווני שווה|וינקה|''Vinca'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}} || {{דוכיווני שווה|אקורוס|''Acorus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}} || {{דוכיווני שווה|אלוקסיה|''Alocasia'' G.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}} || {{דוכיווני שווה|אלוקסיה|''Alocasia'' G.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}} || {{דוכיווני שווה|אריסמה|''Arisaema'' Mart.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}} || {{דוכיווני שווה|קולקס|''Colocasia'' Fabr.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}} || {{דוכיווני שווה|הומלומנה|''Homalomena'' Schott&lt;!--&lt;s&gt;.&lt;/s&gt;--&gt;}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}} || {{דוכיווני שווה|דרקונקולוס|''Dracunculus'' Adans.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}} || {{דוכיווני שווה|מונסטרה|''Monstera'' Adans.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}} || {{דוכיווני שווה|פילודנדרון|''Philodendron'' Schott&lt;!--&lt;s&gt;.&lt;/s&gt;--&gt;}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}} || {{דוכיווני שווה|קסנתוסומה|''Xanthosoma'' Schott&lt;!--&lt;s&gt;.&lt;/s&gt;--&gt;}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקיסוסיים|Araliaceae}} || {{דוכיווני שווה|ארליה|''Aralia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקיסוסיים|Araliaceae}} || {{דוכיווני שווה|קוסוניה|''Cussonia'' Thunb.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקיסוסיים|Araliaceae}} || {{דוכיווני שווה|פטסיה|''Fatsia'' Decne. &amp; Planch.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקיסוסיים|Araliaceae}} || {{דוכיווני שווה|שפלרה|''Schefflera'' J.R. Forst. &amp; G. Forst.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הספלוליים|Aristolochiaceae}} || {{דוכיווני שווה|ספלול|''Aristolochia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האסקלפיים|Asclepiadaceae}} || {{דוכיווני שווה|אסקלפיס|''Asclepias'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האסקלפיים|Asclepiadaceae}} || {{דוכיווני שווה|הודיה|''Hoodia Sweet'' ex Decne}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האסקלפיים|Asclepiadaceae}} || {{דוכיווני שווה|סטופנוטיס|''Stephanotis'' Thouars}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הבשמתיים|Balsaminaceae}} || {{דוכיווני שווה|בשמת|''Impatiens'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הבגוניים|Begoniaceae}} || {{דוכיווני שווה|בגוניה|''Begonia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הביגנוניים|Bignoniaceae}} || {{דוכיווני שווה|ביגנוניה|''Bignonia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הביגנוניים|Bignoniaceae}} || {{דוכיווני שווה|אינקרוילאה|''Incarvillea'' Juss.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הביגנוניים|Bignoniaceae}} || {{דוכיווני שווה|פנדוראה|''Pandorea'' (Endl.) Spach}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הבומבקיים|Bombacaceae}} || {{דוכיווני שווה|אדנסוניה|''Adansonia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הזיפניים|Boraginaceae}} || {{דוכיווני שווה|לשון פר|''Anchusa'' Mill.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הזיפניים|Boraginaceae}} || {{דוכיווני שווה|עכנאי|''Echium'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הזיפניים|Boraginaceae}} || {{דוכיווני שווה|עקץ עקרב|''Heliotropium'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הברומליים|Bromeliaceae}} || {{דוכיווני שווה|אכמאה|''Aechmea'' Ruiz &amp; Pav.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הברומליים|Bromeliaceae}} || {{דוכיווני שווה|בילברגיה|''Billbergia'' Thunb.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הברומליים|Bromeliaceae}} || {{דוכיווני שווה|חביון|''Cryptanthus'' Klotzsch.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הברומליים|Bromeliaceae}} || {{דוכיווני שווה|דיקיה|''Dyckia'' Schult. f.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הברומליים|Bromeliaceae}} || {{דוכיווני שווה|גוזמניה|''Guzmania'' Ruiz &amp; Pav.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הברומליים|Bromeliaceae}} || {{דוכיווני שווה|נאורגליה|''Neoregelia'' L.B. Sm.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הברומליים|Bromeliaceae}} || {{דוכיווני שווה|נידולריון|''Nidularium'' Lem.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הברומליים|Bromeliaceae}} || {{דוכיווני שווה|טילנדסיה|''Tillandsia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הברומליים|Bromeliaceae}} || {{דוכיווני שווה|וריסיה|''Vriesea'' Lindl.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הכליליים|Caesalpiniaceae}} || {{דוכיווני שווה|כסיה|''Cassia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפעמוניתיים|Campanulaceae}} || {{דוכיווני שווה|אדנופורה|''Adenophora'' Fisch.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפעמוניתיים|Campanulaceae}} || {{דוכיווני שווה|פעמונית|''Campanula'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפעמוניתיים|Campanulaceae}} || {{דוכיווני שווה|קודונופסיס|''Codonopsis'' Wallich}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפעמוניתיים|Campanulaceae}} || {{דוכיווני שווה|ג'סיונה|''Jasione'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפעמוניתיים|Campanulaceae}} || {{דוכיווני שווה|ענבל|''Platycodon'' A. DC.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפעמוניתיים|Campanulaceae}} || {{דוכיווני שווה|טרכליום|''Trachelium'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הצלפיים|Capparidaceae}} || {{דוכיווני שווה|באשן|''Cleome'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת היערתיים|Caprifoliaceae}} || {{דוכיווני שווה|יערה|''Lonicera'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הסלקיים|Chenopodiaceae}} || {{דוכיווני שווה|קוכיה|''Kochia'' Roth.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הסלקיים|Chenopodiaceae}} || {{דוכיווני שווה|תרד|''Spinacia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקומברטיים|Cistaceae}} || {{דוכיווני שווה|שמשון|''Helianthemum'' Mill.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקומברטיים|Combretaceae}} || {{דוכיווני שווה|קומברטון|''Combretum'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלטמיים|Combretaceae}} || {{דוכיווני שווה|טרמינליה|''Terminalia sericea'' Bvrch. ex DC.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקומליניים|Commelinaceae}} || {{דוכיווני שווה|ריאו|''Rhoeo'' Hance.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|אכיליאה|''Achillea'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|אקרוקליניום|''Acroclinium'' Hook.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|אגרטון|''Ageratum'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|אנסיקלוס|''Anacyclus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|אנפליס|''Anaphalis'' DC.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|קחון|''Anthemis'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|אזן דב|''Arctotis'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|ארניקה|''Arnica'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|לענה|''Artemisia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|ברכיקומה|''Brachyscome'' Cass.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|בופתלום|''Buphthalum'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|קרלינה|''Carlina'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|קטננחה|''Catananche'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|קוראופסיס|''Coreopsis'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|קוטולה|''Cotula'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|קרספדיה|''Craspedia'' G. Furst.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|קנרס|''Cynara'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|דו זרעונית|''Dimorphotheca'' Moench((.))}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|קיפודן|''Echinops'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|קיפודנית|''Echinacea'' Moench.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|פליציה|''Felicia'' Cass.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|גזניה|''Gazania'' Gaertn.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|גרברה|''Gerbera'' Cass.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|דם המכבים|''Helichrysum'' Mill.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|הליפטרון|''Helipterum'' DC.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|לאיה|''Layia'' Hook &amp; Arn. ex DC.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|לאוזאה|''Leuzea'' DC.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|ליאטריס|''Liatris'' Schreber}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|ליגולריה|''Ligularia'' Cass.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|לונס|''Lonas'' Adans.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|אותונה|''Othonna'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|רטיבידה|''Ratibida'' Raf.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|רודבקיה|''Rudbeckia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|סנטולינה|''Santolina'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|מטה זהב|''Solidago'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|טנצטום|''Tanacetum'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|אורזיניה|''Ursinia'' Gaertn.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}} || {{דוכיווני שווה|קסרנתמום|''Xeranthemum'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת החבלבליים|Convolvulaceae}} || {{דוכיווני שווה|חבלבל|''Convolvulus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת החבלבליים|Convolvulaceae}} || {{דוכיווני שווה|דיכונדרה|''Dichondra'' Forst. &amp; Forst.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הטבוריתיים|Crassulaceae}} || {{דוכיווני שווה|קרסולה|''Crassula'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הטבוריתיים|Crassulaceae}} || {{דוכיווני שווה|כפנית|''Echeveria'' DC.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הטבוריתיים|Crassulaceae}} || {{דוכיווני שווה|נצנית|''Kalanchoe'' Adans.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הטבוריתיים|Crassulaceae}} || {{דוכיווני שווה|וילדיה|''Villadia'' Rose}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המצליבים|Cruciferae}} || {{דוכיווני שווה|אליסון|''Alyssum'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המצליבים|Cruciferae}} || {{דוכיווני שווה|דיתיראה|''Dithyrea'' Harv.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המצליבים|Cruciferae}} || {{דוכיווני שווה|איריסימום|''Erysimum'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המצליבים|Cruciferae}} || {{דוכיווני שווה|לביסטיקום רפואי|''Lavisticum officinalis''}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המצליבים|Cruciferae}} || {{דוכיווני שווה|אובריטה|''Aubrieta'' DC.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הדלועיים|Cucurbitaceae}} || {{דוכיווני שווה|ציצת|''Trichosanthes'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת עץ השמן|Elaeagnaceae}} || {{דוכיווני שווה|היפופאה|''Hippophae'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת החלבלוביים|Euphorbiaceae}} || {{דוכיווני שווה|קרוטון|''Croton'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת החלבלוביים|Euphorbiaceae}} || {{דוכיווני שווה|חלבלוב {{ש}} {{מוקטן|(למעט המינים המפורטים [[בתוספת השניה]])}}|''Euphorbia'' L. {{ש}} {{מוקטן|(other than those mentioned in [[תוספת שניה|Annex 2]])}}}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפלקורטיים|Flacourtiaceae}} || {{דוכיווני שווה|קיגלריה|''Kiggelaria africana'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הערבזיים|Gentianaceae}} || {{דוכיווני שווה|יפעה|''Eustoma'' (Lisianthus) Salisb.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הערבזיים|Gentianaceae}} || {{דוכיווני שווה|אקסאקום|''Exacum'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הערבזיים|Gentianaceae}} || {{דוכיווני שווה|ג'נטיאנה|''Gentiana'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הערבזיים|Gentianaceae}} || {{דוכיווני שווה|אורפיאון|''Orphium'' E.H. Mey.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הגרניים|Geraniaceae}} || {{דוכיווני שווה|ארודיום|''Erodium'' L´Hér.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הגרניים|Geraniaceae}} || {{דוכיווני שווה|סרקוקאולון|''Sarcocaulon'' DC.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הגסנריים|Gesneriaceae}} || {{דוכיווני שווה|אכימנס|''Achimenes'' Pers.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הגסנריים|Gesneriaceae}} || {{דוכיווני שווה|גסנריה|''Gesneria'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הגסנריים|Gesneriaceae}} || {{דוכיווני שווה|גלוקסיניה|''Gloxinia'' L´Hér.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הגסנריים|Gesneriaceae}} || {{דוכיווני שווה|שזרית|''Streptocarpus'' Voss.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת ההממליים|Hamamelidaceae}} || {{דוכיווני שווה|ליקוידמבר|''Liquidambar'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת ההידרופיליים|Hydrophyllaceae}} || {{דוכיווני שווה|פצליה|''Phacelia'' Juss.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפרעיים|Hypericaceae}} || {{דוכיווני שווה|פרע|''Hypericum'' L.}}
|-
| {{לועזית|Hypoxidaceae}} || {{דוכיווני שווה|היפוקסיס|''Hypoxis'' L.}}
|-
| {{לועזית|Hypoxidaceae}} || {{דוכיווני שווה|רודוהיפוקסיס|''Rhodohypoxis'' Nel.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}} || {{דוכיווני שווה|אריסטאה|''Aristea'' Ait.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}} || {{דוכיווני שווה|בבינה|''Babiana'' Ker Gawl.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}} || {{דוכיווני שווה|בלמקנדה|''Belamcanda'' Adans.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}} || {{דוכיווני שווה|קרוקוסמיה|''Crocosmia'' Planch.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}} || {{דוכיווני שווה|דיארמה|''Dierama'' C. Koch}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}} || {{דוכיווני שווה|דיאטס|''Dietes'' ex Klatt.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}} || {{דוכיווני שווה|פרריה|''Ferraria'' Burm. ex Mill.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}} || {{דוכיווני שווה|אירוס|''Iris'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}} || {{דוכיווני שווה|מוראה|''Moraea'' Mill.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}} || {{דוכיווני שווה|סיסירנכיום|''Sisyrinchium'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}} || {{דוכיווני שווה|טריטוניה|''Tritonia'' Ker Gawl.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}} || {{דוכיווני שווה|וטסוניה|''Watsonia'' Mill.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}} || {{דוכיווני שווה|איזוטומה|''Isotoma'' Adans.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}} || {{דוכיווני שווה|אגסטכה|''Agastache'' Clayt. ex Gronov.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}} || {{דוכיווני שווה|חד שפה|''Ajuga'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}} || {{דוכיווני שווה|נדנונית|''Coleus'' Lour.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}} || {{דוכיווני שווה|דרקית|''Dracocephalum'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}} || {{דוכיווני שווה|בן אזוב|''Hyssopus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}} || {{דוכיווני שווה|אזוביון|''Lavandula'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}} || {{דוכיווני שווה|אזן ארי|''Leonotis'' R. Br.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}} || {{דוכיווני שווה|זנב ארי|''Leonurus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}} || {{דוכיווני שווה|מיורם|''Majorana'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}} || {{דוכיווני שווה|מרוביון|''Marrubium'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}} || {{דוכיווני שווה|מליסה|''Melissa'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}} || {{דוכיווני שווה|נענה|''Mentha'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}} || {{דוכיווני שווה|מולוצלה|''Moluccella'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}} || {{דוכיווני שווה|מונרדה|''Monarda'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}} || {{דוכיווני שווה|נפית|''Nepeta'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}} || {{דוכיווני שווה|ריחן (ריחן הבזיל)|''Ocimum'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}} || {{דוכיווני שווה|אזובית|''Origanum'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}} || {{דוכיווני שווה|שלהבית|''Phlomis'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}} || {{דוכיווני שווה|עב גביע|''Physostegia'' Benth.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}} || {{דוכיווני שווה|פלקטרנתוס|''Plectranthus'' L´Hér.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}} || {{דוכיווני שווה|פרונלה|''Prunella'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}} || {{דוכיווני שווה|רוזמרין|''Rosmarinus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}} || {{דוכיווני שווה|מרווה|''Salvia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}} || {{דוכיווני שווה|צתרה|''Satureja'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}} || {{דוכיווני שווה|סקוטלריה|''Scutellaria'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}} || {{דוכיווני שווה|בת קורנית|''Thymus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקטניטיים|Leguminosae}} || {{דוכיווני שווה|אקרוקרפוס|''Acrocarpus'' Wight ex Arn.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקטניטיים|Leguminosae}} || {{דוכיווני שווה|בוהיניה|''Bauhinia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקטניטיים|Leguminosae}} || {{דוכיווני שווה|כוריזמה|''Chorizema'' Labill.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקטניטיים|Leguminosae}} || {{דוכיווני שווה|פטלוסטמין|''Petalostemon'' Michx.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקטניטיים|Leguminosae}} || {{דוכיווני שווה|פיליוסטיגמה|''Piliostigma'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הקטניטיים|Leguminosae}} || {{דוכיווני שווה|סטרונגילודון|''Strongylodon'' Vogel}}
|-
| {{דוכיווני שווה|((משפחת הנאדידיים))|Lentibulariaceae}} || {{דוכיווני שווה|פינגויקולה|''Pinguicula'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|אגפנתוס|''Agapanthus'' L´Hér.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|המרוקליס|''Hemerocallis'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|אלואה|''Aloe'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|בלנדפורדיה|''Blandfordia'' Sm.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|בולבין|''Bulbine'' Willd.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|בלבבינלה|''Bulbinella'' Kunth.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|קמסיה|''Camassia'' Lindl.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|קולכיקום|''Colchicum'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|עריר|''Eremurus'' Bieb.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|אאוקומיס|''Eucomis'' L´Hér.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|גלטוניה|''Galtonia'' Decne.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|גסטריה|''Gasteria'' Duval.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|גלוריה|''Gloriosa'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|הוורתיה|''Haworthia'' H. Duval.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|קניפופיה|''Kniphofia'' Moench.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|נץ חלב|''Ornithogalum'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|פוליגונטום|''Polygonatum'' Mill.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|סנדרסוניה|''Sandersonia'' Hook.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|בן-חצב|''Scilla'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}} || {{דוכיווני שווה|זפירנתס|''Zephyranthes'' Herb.}}
|-
| {{לועזית|Limnanthaceae}} || {{דוכיווני שווה|לימננתס|''Limnanthes'' R. Br.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלובליים|Lobeliaceae}} || {{דוכיווני שווה|לאורנטיה|''Laurentia'' Adans.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלובליים|Lobeliaceae}} || {{דוכיווני שווה|לובליה|''Lobelia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הכפריים|Lythraceae}} || {{דוכיווני שווה|גבנון|''Cuphea'' P. Br.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הכפריים|Lythraceae}} || {{דוכיווני שווה|שנית|''Lythrum'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המגנוליים|Magnoliaceae}} || {{דוכיווני שווה|מגנוליה|''Magnolia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת החלמיתיים|Malvaceae}} || {{דוכיווני שווה|לגונריה|''Lagunaria'' G. Don}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הירבוזיים|Marantaceae}} || {{דוכיווני שווה|קלתיאה|''Calathea'' G.F.W. Mey.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הדבושיים|Melianthaceae}} || {{דוכיווני שווה|דבושי|''Melianthus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השטיים|Mimosaceae}} || {{דוכיווני שווה|שטה|''Acacia'' Mill.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השטיים|Mimosaceae}} || {{דוכיווני שווה|מימוסה|''Mimosa'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת ההדסיים|Myrtaceae}} || {{דוכיווני שווה|פיג'ואה|''Feijoa'' O. Borg}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת ההדסיים|Myrtaceae}} || {{דוכיווני שווה|לפטוספרמון|''Leptospermum'' J.H. Forst &amp; G. Forst}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת ההדסיים|Myrtaceae}} || {{דוכיווני שווה|מללויקה|''Melaleuca'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת ההדסיים|Myrtaceae}} || {{דוכיווני שווה|הדס|''Myrtus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת ההדסיים|Myrtaceae}} || {{דוכיווני שווה|ורטיקורדיה|''Verticordia'' DC.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלילניים|Nyctaginaceae}} || {{דוכיווני שווה|לילנית|''Mirabilis'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הנופריים|Nymphaeaceae}} || {{דוכיווני שווה|נימפאה|''Nymphaea'' L.}}
|-
| {{לועזית|Oenothezaceae}} || {{דוכיווני שווה|אנתריסקוס|''Anthriscus'' Pers.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת נר-הלילה|Onagraceae}} || {{דוכיווני שווה|פוקסיה|''Fuchsia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת נר-הלילה|Onagraceae}} || {{דוכיווני שווה|גאורה|''Gaura'' Roxb.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת נר-הלילה|Onagraceae}} || {{דוכיווני שווה|גודטיה|''Godetia'' (''Clarkia'') G.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האדמוניתיים|Paeoniaceae}} || {{דוכיווני שווה|אדמונית|''Paeonia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפרגיים|Papaveraceae}} || {{דוכיווני שווה|אשולציה|''Eschscholzia'' Cham.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפרפרניים|Papilionaceae}} || {{דוכיווני שווה|בולוסנתוס|''Bolusanthus'' Harms.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפרפרניים|Papilionaceae}} || {{דוכיווני שווה|קנוליה|''Canavalia'' DC.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפרפרניים|Papilionaceae}} || {{דוכיווני שווה|אלמוגן|''Eryhtrina'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפרפרניים|Papilionaceae}} || {{דוכיווני שווה|רתמה|''Genista'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפרפרניים|Papilionaceae}} || {{דוכיווני שווה|הרדנברגיה|''Hardenbergia'' Benth.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השעוניתיים|Passifloraceae}} || {{דוכיווני שווה|שעונית|''Passiflora'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפלפליים|Piperaceae}} || {{דוכיווני שווה|פפרומיה|''Peperomia'' Ruiz &amp; Pav.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפלפליים|Piperaceae}} || {{דוכיווני שווה|פלפל|''Piper'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפיטוספוריים|Pittosporaceae}} || {{דוכיווני שווה|בילרדיארה|''Billardiera'' Sm.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפיטוספוריים|Pittosporaceae}} || {{דוכיווני שווה|פיטוספורום|''Pittosporum'' Banks ex Gaertn.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הדלביים|Platanaceae}} || {{דוכיווני שווה|דולב|''Platanus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השלהביים|Polemoniaceae}} || {{דוכיווני שווה|קובאיה|''Cobaea'' Cav.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השלהביים|Polemoniaceae}} || {{דוכיווני שווה|קולומיה|''Collomia'' Nutt.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השלהביים|Polemoniaceae}} || {{דוכיווני שווה|גיליה|''Gilia'' Ruiz &amp; Pav.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת השלהביים|Polemoniaceae}} || {{דוכיווני שווה|פולמוניום|''Polemonium'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת מרבה-חלב|Polygalaceae}} || {{דוכיווני שווה|מרבה-חלב|''Polygala'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הארכביתיים|Polygonaceae}} || {{דוכיווני שווה|אנטיגון|''Antigonon'' Endl.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הרגלתיים|Portulacaceae}} || {{דוכיווני שווה|אנקספרוס|''Anacapseros'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הרגלתיים|Portulacaceae}} || {{דוכיווני שווה|קלנדריניה|''Calanderinia'' Mill.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הרגלתיים|Portulacaceae}} || {{דוכיווני שווה|לוויזיה|''Lewisia'' Pursh.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הרקפתיים|Primulaceae}} || {{דוכיווני שווה|אנדרוססה|''Androsace'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הרקפתיים|Primulaceae}} || {{דוכיווני שווה|דודקתאון|''Dodecatheon'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הרקפתיים|Primulaceae}} || {{דוכיווני שווה|ליסימכיה|''Lysimachia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הנוריתיים|Ranunculaceae}} || {{דוכיווני שווה|קצח|''Nigella'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הנוריתיים|Ranunculaceae}} || {{דוכיווני שווה|אקוניטון|''Aconitum'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האשחריים|Rhamnaceae}} || {{דוכיווני שווה|הובניה|''Hovenia'' Thunb.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת האשחריים|Rhamnaceae}} || {{דוכיווני שווה|אשחר|''Rhamnus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הורדיים|Rosaceae}} || {{דוכיווני שווה|שסק|''Eriobotrya'' Lindl.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הורדיים|Rosaceae}} || {{דוכיווני שווה|גיאון|''Geum'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הורדיים|Rosaceae}} || {{דוכיווני שווה|סנגואיסורבה|''Sanguisorba minor'' Scop.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפואתיים|Rubiaceae}} || {{דוכיווני שווה|אספרולה|''Asperula'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפואתיים|Rubiaceae}} || {{דוכיווני שווה|גרדניה|''Gardenia'' Ellis}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפואתיים|Rubiaceae}} || {{דוכיווני שווה|פנטס|''Pentas'' Benth.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפואתיים|Rubiaceae}} || {{דוכיווני שווה|רותמניה|''Rothmannia globosa'' (Hochst.) Keay}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הפרגיים|Papaveraceae}} || {{דוכיווני שווה|סנגוינריה|''Sanguinaria'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הסבונניים|Sapindaceae}} || {{דוכיווני שווה|דודונאה|''Dodonaea'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הבקעצוריים|Saxifragaceae}} || {{דוכיווני שווה|אסטילבה|''Astilbe'' Buch.-Ham. ex D. Don}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הבקעצוריים|Saxifragaceae}} || {{דוכיווני שווה|ברגניה|''Bergenia'' Moench.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הבקעצוריים|Saxifragaceae}} || {{דוכיווני שווה|האוכרה|''Heuchera'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}} || {{דוכיווני שווה|אלונסואה|''Alonsoa'' Ruiz &amp; Pav.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}} || {{דוכיווני שווה|אסרינה|''Asarina'' Quer}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}} || {{דוכיווני שווה|נעלנית|''Calceolaria'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}} || {{דוכיווני שווה|קולינסיה|''Collinsia'' Nutt.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}} || {{דוכיווני שווה|ארינוס|''Erinus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}} || {{דוכיווני שווה|פישתנית|''Linaria'' Mill.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}} || {{דוכיווני שווה|מימול|''Mimulus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}} || {{דוכיווני שווה|נמסיה|''Nemesia'' Venten.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}} || {{דוכיווני שווה|פנסטמון|''Penstemon'' Mitch.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}} || {{דוכיווני שווה|רודוכיטון|''Rhodochiton'' Zucc. ex Otto &amp; A. Dietrich}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}} || {{דוכיווני שווה|טורניה|''Torenia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariac((e))ae}} || {{דוכיווני שווה|בוצין|''Verbascum'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הסימרביים|Simaroubaceae}} || {{דוכיווני שווה|קירקיה|''Kirkia acuminata'' Oliv.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הסטרקוליים|Sterculiaceae}} || {{דוכיווני שווה|דומביאה|''Dombeya'' Gav.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הסטרקוליים|Sterculiaceae}} || {{דוכיווני שווה|ברכיכיטון|''Brachychiton'' Scott &amp; Endl.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הסטרקוליים|Sterculiaceae}} || {{דוכיווני שווה|סטרקוליה|''Sterculia murex'' ((Hemsl.))}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת התה|Theaceae}} || {{דוכיווני שווה|קמליה|''Camellia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המתנניים|Thymelaeaceae}} || {{דוכיווני שווה|דאית|''Dais'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת המתנניים|Thymelaeaceae}} || {{דוכיווני שווה|דפנה|''Daphne'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הטיליתיים|Tiliaceae}} || {{דוכיווני שווה|גרויה|''Grewia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הטיליתיים|Tiliaceae}} || {{דוכיווני שווה|ספרמניה|''Sparmannia'' L.f.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הטיליתיים|Tiliaceae}} || {{דוכיווני שווה|טליה|''Tilia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הסוככיים|Umbelliferae}} || {{דוכיווני שווה|אקטינוטוס|''Actinotus'' Labill.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הסוככיים|Umbelliferae}} || {{דוכיווני שווה|אנג'ליקה|''Angelica'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הסוככיים|Umbelliferae}} || {{דוכיווני שווה|אסטרנטיה|''Astrantia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הסוככיים|Umbelliferae}} || {{דוכיווני שווה|צלע-שור|''Bupleurum'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הסוככיים|Umbelliferae}} || {{דוכיווני שווה|כמון|''Cuminum'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הסוככיים|Umbelliferae}} || {{דוכיווני שווה|חרחבינה|''Eryngium'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הסוככיים|Umbelliferae}} || {{דוכיווני שווה|כמנון|''Pimpinella'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הסוככיים|Umbelliferae}} || {{דוכיווני שווה|טרכימנה|''Trachymene'' Rudge (''Didiscus'' DC.)}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הולריניים|Valerianaceae}} || {{דוכיווני שווה|חד-אבקן|''Centranthus'' DC.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הולריניים|Valerianaceae}} || {{דוכיווני שווה|פטריניה|''Patrinia'' Juss.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הולריניים|Valerianaceae}} || {{דוכיווני שווה|ולרינה|''Valeriana'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הורבניים|Verbenaceae}} || {{דוכיווני שווה|לפיה|''Lippia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|משפחת הורבניים|Verbenaceae}} || {{דוכיווני שווה|ורבנה|''Verbena'' L.}}
|}

@ (6) : {{מוגדל|'''טובין אחרים (Miscellaneous)'''}}
: {| style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג הטובין (Name of goods) !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} תנאים (Requirements)
|-
|
: {{דוכיווני שווה|סיבי כותנה|Cotton fibers}}
|
: על הטובין לעמוד בדרישות אלה:
: (1) הסיבים אינם מכילים זרעים;
: (2) הבלות נעשו בלחץ;
: (3) הסיבים עברו אידוי במתיל ברומיד בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|תפטיר ונבגים לגידול פטריות מאכל|Mycelium and spores for the production of edible mushrooms}}
|
: על התפטיר והנבגים להיות סטריליים וארוזים באריזה אטומה.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|קליפות עץ|Wood bark}}
|
: הקליפות עברו טיפול אידוי במתיל ברומיד בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|קש למטאטים|Broomcorn}}
|
: על הטובין לעמוד בדרישות אלה:
: (1) הקש חופשי מזרעי עשבים;
: (2) המשלוח עבר אידוי במתיל ברומיד בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|מוצרים העשויים מקני במבוק, קש ורטן|Bamboo, straw and rattan products}}
|
: המשלוח עבר טיפול אידוי במתיל ברומיד בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|אגוז הקשיו|Cashew nut {{ש}} ''Anacardium occidentale'' L.}} {{דוכיווני שווה|פיסטוק|Pistachio {{ש}} ''Pistacia vera'' L.}} {{דוכיווני שווה|משפחת האלתיים|Anacardiaceae}}
: {{דוכיווני שווה|אגוז אלסר|Hazelnut {{ש}} ''Crylus'' L.}} {{דוכיווני שווה|משפחת השדריים|Betulaceae}}
: {{דוכיווני שווה|ערמונים|Chestnut {{ש}} ''Castanea sativa'' Mill.}} {{דוכיווני שווה|אגוז המלך|Walnut {{ש}} ''Juglans regia'' L.}} {{דוכיווני שווה|משפחת האלוניים|Juglandaceae}}
: {{דוכיווני שווה|שקד|Almond {{ש}} ''Prunus dulcis'' (Mill) Webb}} {{דוכיווני שווה|משפחת הורדיים|Rosaceae}}
: {{דוכיווני שווה|אגוזים או זרעים בקליפה למאכל|Edible inshell seeds or nuts}}
|
: על הטובין לעמוד בדרישות אלה:
: המשלוח עבר אידוי במתיל ברומיד בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|פקן|Pecan nut {{ש}} ''Carya illinoinensis'' C. Koch}} {{דוכיווני שווה|משפחת האגוזיים|Juglandaceae}}
: {{דוכיווני שווה|אגוזים קלופים למאכל|Shelled nuts for consumption}}
|
: על הטובין לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הטובין בארצות הברית;
: (2) על האגוזים להיות קלופים.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|קוקוס|Coconut {{ש}} ''Cocos nucifera'' L.}} {{דוכיווני שווה|משפחת הדקליים|Palmaceae}}
: {{דוכיווני שווה|אגוזים למאכל|Nuts for consumption}}
|
: על הטובין לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הטובין בהודו, סרילנקה, אינדונזיה, הפיליפינים, קולומביה והרפובליקה הדומיניקנית;
: (2) על האגוזים להיות ללא קליפה חיצונית ויבשים;
: (3) המשלוח עבר אידוי במתיל ברומיד בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|אגוז האדמה {{ש}} (בטנים)|Peanuts {{ש}} ''Arachis hypogaea'' L.}} {{דוכיווני שווה|משפחת הקטניתיים|Leguminosae}}
: {{דוכיווני שווה|אגוזים קלופים לתעשיה|Shelled nuts for industry}}
|
: על הטובין לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הטובין בארצות אירופה, צפון אמריקה, סין, ארגנטינה והודו;
: (2) על האגוזים להיות ללא קליפה חיצונית;
: (3) הפרי נבדק לפני משלוח ונמצא חופשי מנגעים אלה:
:: {{לועזית|''Puccinia arachidis'' Speg.;}}
:: {{לועזית|''Naupactus leucoloma'' Boeman;}}
:: {{לועזית|''Trogoderma granarium'' Everts;}}
: (4) המשלוח עבר אידוי במתיל ברומיד או טיפול חם בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|חמנית|Sunflower {{ש}} ''Helianthus annuus'' L.}} {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}
: {{דוכיווני שווה|גרעינים בקליפה למאכל|Inshell seeds for consumption}}
|
: המשלוח עבר אידוי בפוספין או במתיל ברומיד בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|שבבי עץ|Woodchips}}
|
: על הטובין לעמוד בדרישות אלה:
: (1) השבבים אינם מכילים קליפות עץ;
: (2) השבבים עברו טיפול אידוי במתיל ברומיד בהתאם לדרישות המפרטות בספר הטיפולים.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|בולי עץ ללא קליפה|Shelled logs}}
|
: המשלוח עבר אידוי בפוספין או במתיל ברומיד בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
|-
|
: {{דוכיווני שווה|בולי עץ עם קליפה|Logs in shell}}
|
: על הטובין לעמוד בדרישות אלה:
: (1) מקור הטובין בארצות אירופה ודרום אפריקה;
: (2) בולי העץ נבדקו לפני משלוח ונמצאו חופשיים מנגעים;
: (3) המשלוח עבר אידוי בפוספין או במתיל ברומיד, בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
|}

== תוספת חמישית ==
=== דוגמא לתעודת בריאות ===
: (((הטופס הושמט)))

== תוספת שישית ==
==== ((([[תקנה 5(ג)]]))) ====
=== דוגמה לתעודת בריאות ליצוא חוזר ===
: (((הטופס הושמט)))

== תוספת שביעית ==
==== ((([[תקנה 10(א)]]))) ====
=== טובין האסורים ביבוא ===

@ (1) : {{מוגדל|'''חומר ריבוי צמחי (למעט זרעים), פרחים וענפים קטופים (Vegetative propagation material, cut flowers and branches)'''}}
: {| style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;
! משפחה (Family) !! סוג או מין (Genus or species)
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | {{דוכיווני שווה|אלתיים|Anacardiaceae}} || {{דוכיווני שווה|מנגו|''Mangifera'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|אלה|''Pistacia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|אנוניים|Annonaceae}} || {{דוכיווני שווה|אנונה|''Annona'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|ערטניים|Berberidaceae}} || {{דוכיווני שווה|ברבריס|''Berberis'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|פפאיים|Caricaceae}} || {{דוכיווני שווה|פאפאיה|''Carica'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|אפרסמוניים|Ebenaceae}} || {{דוכיווני שווה|אפרסמון|''Diospyros'' L.}}
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | {{דוכיווני שווה|אברשיים|Ericaceae}} || {{דוכיווני שווה|קטלב|''Arbutus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|אוכמניות|''Vaccinium'' L.}}
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | {{דוכיווני שווה|אלוניים|Fagaceae}} || {{דוכיווני שווה|אשור|''Fagus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|אלון|''Quercus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|ערמון|''Castanea'' Mill.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|דגניים|Gramineae (Poaceae)}} || {{דוכיווני שווה|כל הסוגים והמינים {{מוקטן|(למעט אלה הרשומים בתוספות האחרות או אלה המותרים ברשיון)}}|All genera &amp; species {{מוקטן|(other than those mentioned in other Annexes or permitted by an import permit)}}}}
|-
| {{דוכיווני שווה|עריים|Lauraceae}} || {{דוכיווני שווה|כל הסוגים והמינים|All genera &amp; species}}
|-
| {{דוכיווני שווה|הרנוגיים|Loranthaceae}} || {{דוכיווני שווה|כל הסוגים והמינים|All genera &amp; species}}
|-
| {{דוכיווני שווה|חלמיתיים|Malvaceae}} || {{דוכיווני שווה|כותנה|''Gossypium'' L.}}
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | {{דוכיווני שווה|תותיים|Moraceae}} || {{דוכיווני שווה|תות|''Morus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|תאנה|''Ficus carica'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|(([צ&quot;ל: קנאביים]))|(([Cannabaceae]))}} || {{דוכיווני שווה|קנביס|''Cannabis'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|מוזיים|Musaceae}} || {{דוכיווני שווה|כל הסוגים והמינים|All genera &amp; species}}
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | {{דוכיווני שווה|הדסיים|Myrtaceae}} || {{דוכיווני שווה|פג'ויה|''Feijoa'' Berg.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|גויאבה|''Psidium'' L.}}
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | {{דוכיווני שווה|זיתיים|Oleaceae}} || {{דוכיווני שווה|זית|''Olea'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|מילה|''Fraxinus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|לילך|''Syringa'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|דקליים|Palmaceae}} || {{דוכיווני שווה|תמר {{מוקטן|(למעט תרבית רקמה)}}|''Phoenix'' spp. {{מוקטן|(other than tissue culture plantlets)}}}}
|-
| {{דוכיווני שווה|אורניים|Pinaceae}} || {{דוכיווני שווה|כל הסוגים והמינים|All genus &amp; species}}
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | {{דוכיווני שווה|אשחריים|Rhamnaceae}} || {{דוכיווני שווה| אשחר|''Rhamnus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|שיזף|''Ziziphus'' Mill.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|ורדיים|Rosaceae}} || {{דוכיווני שווה|כל הסוגים והמינים למעט ורדים|All genera &amp; species other than roses&lt;!--((&lt;s&gt;.&lt;/s&gt;))--&gt;}}
|-
| {{דוכיווני שווה|פיגמיים|Rutaceae}} || {{דוכיווני שווה|כל הסוגים והמינים|All genera &amp; species}}
|-
| {{דוכיווני שווה|ספוטיים|Sapotaceae}} || {{דוכיווני שווה|כל הסוגים והמינים|All genera &amp; species}}
|-
| {{דוכיווני שווה|ספינדיים|Sapindaceae}} || {{דוכיווני שווה|כל הסוגים והמינים|All genera &amp; species}}
|-
| {{דוכיווני שווה|גפניים|Vitaceae}} || {{דוכיווני שווה|כל הסוגים והמינים|All genera &amp; species}}
|}

@ (2) : {{מוגדל|'''צמחי מים (Aquatic plants)'''}}
: {| style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;
! משפחה (Family) !! סוג או מין (Genus or species)
|-
| {{דוכיווני שווה|((משפחת כף-הצפרדע))|Alismataceae}} || {{דוכיווני שווה|((חצצון חיצי))|''Sagittaria sagittifolia'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|((משפחת החבלבליים))|Convolvulaceae}} || {{דוכיווני שווה|((לפופית המים))|''Ipomoea aquatica'' Forsskal}}
|-
| {{דוכיווני שווה|((משפחת הגומאיים))|Cyperaceae}} || {{דוכיווני שווה|((גומא דו-אנפין))|''Cyperus difformis'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|((משפחת הגומאיים))|Cyperaceae}} || {{דוכיווני שווה|((גומא נאכל))|''Cyperus esculentus'' L.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|((משפחת הפונטדריים))|Pontederiaceae}} || {{דוכיווני שווה|((איכהורניה עבת-רגל))|''Eichhornia crassipes'' (Mart.) Solms-Laub.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|((משפחת הפונטדריים))|Pontederiaceae}} || {{לועזית|''Monochoria'' spp.}}
|-
| {{דוכיווני שווה|((משפחת הסלביניים))|Salviniaceae}} || {{דוכיווני שווה|&lt;!--((סלוויניה אוזנית))--&gt; |''Salvinia auriculata'' Aublet}}
|-
| {{דוכיווני שווה|((משפחת הסולניים))|Solanaceae}} || {{דוכיווני שווה|((סולנום עדין))|''Solanum dulcamara'' L.}}
|}

@ (3) : {{מוגדל|'''טובין אחרים (Miscellaneous)'''}}
: (1) אדמה וקומפוסט;
: (2) אשפה מכלי טיס, כלי שיט וכלי הובלה אחרים;
: (3) בעלי חיים חסרי חוליות בכל דרגות התפתחותם בעודם בחיים, לרבות חרקים, חלזונות, תולעים אקריות, תרבית של פטריות למעט תפטיר של פטריות למאכל, חיידקים, וירוסים ואורגניזמים המהווים נגעים;
: (4) חומרי אריזה שמקורם בצמחים ושאינם מעובדים, למעט חומרי אריזה לאריזת משלוח ולמעט אלה הרשומים בתוספות האחרות או אלה המותרים ברשיון.

== תוספת שמינית (תיקון: [הודעות]) ==
==== ((([[תקנות 4(א) ו-(ג)]] [[ו-9]]))) ====

@ 1. : בעד בקשה למתן רשיון ישלם המבקש 50 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2009; החל מיולי 2026, 65 ש&quot;ח))) לכל פריט המופיע בבקשה.

@ 2. : בעד מתן העתק רשיון ישלם המבקש 50 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2009; החל מיולי 2026, 65 ש&quot;ח))).

@ 3. : בעד בדיקת משלוח ישלם היבואן אגרה כדלקמן:
: (1) פירות וירקות טריים - 468 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2009; החל מיולי 2026, 630 ש&quot;ח)));
: (2) צמחי עציץ וחומר ריבוי למעט זרעים, פקעות ובצלים - 585 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2009; החל מיולי 2026, 780 ש&quot;ח)));
: (3) פקעות ובצלים - 705 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2009; החל מיולי 2026, 960 ש&quot;ח)));
: (4) זרעים, למעט תפוחי אדמה לזרעים - 117 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2009; החל מיולי 2026, 157 ש&quot;ח))) ועוד 19.5 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2009; החל מיולי 2026, 26 ש&quot;ח))) לכל אצווה;
:: לעניין פסקה זו, &quot;אצווה&quot; - כמות של זרעים בעלי הרכב אחיד ומקור אחיד המהווים חלק ממשלוח;
: (5) תפוחי-אדמה לזרעים - 585 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2009; החל מיולי 2026, 780 ש&quot;ח)));
: (6) זרעים למאכל בצובר - 235 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2009; החל מיולי 2026, 325 ש&quot;ח))) ועוד 0.5 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2009; החל מיולי 2026, 0.67 ש&quot;ח))) לכל טון;
: (7) זרעים למאכל שלא בצובר - 468 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2009; החל מיולי 2026, 630 ש&quot;ח)));
: (8) מצע גידול - 468 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2009; החל מיולי 2026, 630 ש&quot;ח)));
: (9) עץ, לרבות שבבים, קליפות ובולים שלמים - 468 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2009; החל מיולי 2026, 630 ש&quot;ח)));
: (10) פרחים קטופים, ענפי קישוט, תבלינים וירקות עלים - 468 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2009; החל מיולי 2026, 630 ש&quot;ח)));
: (11) צמחים, מוצרי צמחים, נגעים ואמצעי לוואי שלא נזכרו במקום אחר [[בתוספת זו]] - 468 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2009; החל מיולי 2026, 630 ש&quot;ח))).

&lt;פרסום&gt; י&quot;ד בשבט התשס&quot;ט (8 בפברואר 2009)
&lt;חתימה&gt; שלום שמחון שר החקלאות ופיתוח הכפר</text>
      <sha1>ot0pykghlwbvmma8jpx0x17otmvwva3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים, מוצרי צמחים, נגעים ואמצעי לוואי)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>407827</id>
    <revision>
      <id>3087832</id>
      <parentid>3072852</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:01:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087786]</comment>
      <origin>3087832</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="436240" sha1="h9leznqs2k63zxdub2ihm7x64oz2yx0" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים, מוצרי צמחים, נגעים ואמצעי לוואי), התשס״ט–2009}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשס״ט, 670|תקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים, מוצרי צמחים, נגעים ואמצעי לוואי)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6768.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תש״ע, 1590|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1272|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1598|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1471|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8118.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2031|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3345|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1801|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1875|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11189.pdf}}, {{ח:תיבה|2691|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 241|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 175|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12543.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצומח#סעיף 2|סעיפים 2}}, {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצומח#סעיף 3|3}}, {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצומח#סעיף 8|8}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצומח#סעיף 19|ו־19}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצומח|לחוק הגנת הצומח, התשט״ז–1956}} (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצומח#סעיף 9|סעיף 9 לחוק}}, באישור שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 39ב|סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, באישור ועדת הכספים של הכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: משק המדינה#סעיף 1|סעיף 1(ב) לחוק־יסוד: משק המדינה}}, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 2|סעיף 21א(א) לחוק־יסוד: הכנסת}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 2|וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה: {{מוקטן|טיפולים למניעת נגעים}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה: {{מוקטן|רשימת נגעי הסגר (List of quarantine pests)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית: {{מוקטן|טובין הפטורים מרישיון יבוא ותעודת בריאות והחייבים בתעודת מקור}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית: {{מוקטן|טובין הפטורים מרשיון יבוא וחייבים בתעודת בריאות}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית: {{מוקטן|דוגמא לתעודת בריאות}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית: {{מוקטן|דוגמה לתעודת בריאות ליצוא חוזר}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 7|תוספת שביעית: {{מוקטן|טובין האסורים ביבוא}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 8|תוספת שמינית}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ – ארץ, חלק מארץ, כמה ארצות או חלקים מהן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור חופשי מנגע“ – אזור אשר בו לא קיים נגע מסוים או שהוא נמצא תחת בקרה רשמית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמנה בין־לאומית להגנת הצומח“ – {{ח:חיצוני|https://assets.ippc.int/static/media/files/publication/en/2019/02/1329129099_ippc_2011-12-01_reformatted.pdf|אמנה להגנת הצומח (IPPC) משנת 1997}}, שפרסם ארגון המזון והחקלאות של האו״ם (FAO), ושהופקדה לעיון הציבור בספריית השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות ופיתוח הכפר (להלן – משרד החקלאות) ובאתר האינטרנט שלו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארץ“ – מדינה, ובאיחוד של מדינות – כל אחת מהמדינות הכלולות בה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארץ מוצא“ – הארץ שממנה נשלח משלוח לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארץ מקור“ – הארץ שבה יוצרו או גודלו צמחים, מוצרי צמחים או אמצעי לוואי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארצות אירופה“ – כל אחת מאלה: אוסטריה, איטליה, אירלנד, בלגיה, בריטניה, גרמניה, דנמרק, הולנד, לוקסמבורג, נורבגיה, ספרד, פורטוגל, פינלנד, צרפת, שבדיה ושוויץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מנהל השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות או מי שהוא הסמיכו לעניין תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסגר לאחר כניסה“ – מקום שאליו מועבר משלוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8(א)(4)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם בין־לאומי בדבר צעדים בתברואה והגנת הצומח“ – {{ח:חיצוני|https://www.wto.org/english/docs_e/legal_e/15sps_01_e.htm|הסכם בין־לאומי בדבר צעדים בתברואה והגנת הצומח (SPS) משנת 1994}}, שפרסם ארגון הסחר העולמי (WTO), והופקד לעיון הציבור בספריית משרד החקלאות ובאתר האינטרנט שלו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר ריבוי“ – שתילים, ייחורים, תרביות רקמה, רכב, שורשים, פקעות, בצלים, זרעים, תפטיר או נבגים לגידול פטריות וכל חלק של צמח המיובא לשם ריבויו וגידולו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיפול“ – פעולה בשיטה מהשיטות הנזכרות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, למניעת חדירת נגעים לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצוא חוזר“ – משלוח המיובא לישראל ומיוצא לאחר מכן בלי שנחשף לזיהום או להדבקה על ידי נגעים (RE-EXPORT);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוצר־צמח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצומח|בחוק}} ולמעט מוצרים שמוצאם מן הצומח שעברו תהליך של הקפאה בטמפרטורה הנמוכה ממינוס 18 מעלות צלסיוס או קלייה בטמפרטורה העולה על 185 מעלות צלסיוס למשך 15 דקות לפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכל“ – יחידת אריזה המשמשת ליבוא משלוח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה רשמית“ – מעבדה שהוכרה בידי שירותי הגנת הצומח של ארץ המקור או ארץ המוצא, לפי העניין; נדרשה בדיקת מעבדה לאחר הגעת משלוח לארץ, היא תיעשה במעבדת משרד החקלאות או במעבדה אחרת שאישר המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – מפקח על הצמח כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצומח#סעיף 10|בסעיף 10 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצע גידול“ – כל סוג של חומר שבו זורעים, משרישים או מגדלים צמחים למעט אדמה, חול, קומפוסט וזבל אורגני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משלוח“ – צמחים, מוצרי־צמחים, נגעים או אמצעי לוואי המועברים מארץ אחת לשניה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משלוח במעבר“ – משלוח המיובא לישראל לשם העברתו לארץ אחרת כמות שהוא (IN TRANSIT);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נגע“ – גוף חי או צומח, לרבות חידק, נגיף, פטריה ועשב בר שטבעם לחולל מחלות בצמחים או לגרום להם נזק אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נגע הסגר“ – נגע מן הנגעים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} וכל נגע אחר שאינו קיים בישראל או לא התבסס בה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נגע מוסווה“ – נגע הקיים בצמח ולא פיתח סימני מחלה בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נמל יבוא“ – נמלי הים אשדוד, חיפה ואילת, נמל התעופה בן גוריון וכל נמל אחר או אתר כניסה שאישר המנהל לעניין תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספר טיפולים“ – ספר המפרט את אופן הטיפול במשלוח, כפי שיעודכן מזמן לזמן בידי המנהל, ושהופקד לעיון הציבור בספריית משרד החקלאות ובאתר האינטרנט שלו;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|משרד החקלאות פרסם {{ח:חיצוני|https://archive.moag.gov.il/ppis/Yechidot/PlantsRetain/publications/Documents/sefer_tipulim_190215.pdf|ספר הטיפולים מותאם לתקנות יבוא צמחים (גרסה מס׳ 2)}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צמח מהונדס“ – צמח שעבר שינוי בדרך של הנדסה גנטית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחנת הסגר ממשלתית“ – מקום המוחזק והמנוהל בידי המדינה למטרות גידול ובדיקה של משלוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(ג)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת בריאות“ – תעודת בריאות לצמח כמשמעותה באמנה הבין־לאומית להגנת הצומח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת מקור“ – תעודה שהנפיק בארץ המקור גורם שהכיר בו המנהל, המעידה על מקור הטובין שבמשלוח.

{{ח:סעיף|2|יבוא צמחים מוצרי־&lt;wbr&gt;צמחים, נגעים ואמצעי לוואי}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייבא אדם צמח, מוצר־צמח, נגע או אמצעי לוואי אלא אם כן נתקיימו בו הוראות תקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייבא אדם צמח, מוצר־צמח, נגע או אמצעי לוואי אלא ברישיון בכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאיו (להלן – רישיון).
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), המייבא טובין מהמפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספות השלישית}} {{ח:פנימי|תוספת 4|והרביעית}}, למעט טובין ביצוא חוזר וטובין המיובאים במטען יד של נוסע, ולמעט צמח מהונדס או מוצר־צמח מהונדס המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, פטור מרישיון, ובלבד –
{{ח:תתת|(1)}} שהמייבא טובין מהמפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} יצרף למשלוח תעודת מקור;
{{ח:תתת|(2)}} שהמייבא טובין מהמפורטים {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}} ימלא אחר התנאים הקבועים {{ח:פנימי|תוספת 4|בטור ב׳ בה}}, ויצרף למשלוח תעודת בריאות, ובטובין שהם חומר ריבוי גם אישור מגורם בארץ המקור שהכיר בו המנהל, כי הוא אינו צמח מהונדס;
{{ח:תתת|(3)}} שהמייבא צמחים מהמפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספות השלישית}} {{ח:פנימי|תוספת 4|והרביעית}} לא ישתמש בהם למטרת ריבוי אלא אם כן הוצהר על כך בתעודת הבריאות.

{{ח:סעיף|3|בקשה לרישיון יבוא}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש רישיון יגיש את בקשתו, בכתב, למנהל, לפי טופס שהורה עליו; טופס בקשה לרישיון ניתן לקבל במשרדי השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות בשעות העבודה המקובלות, ובאתר האינטרנט שלו.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לתת רישיון, לסרב לתתו, לבטלו או להתלותו, לכלול בו תנאים, להוסיף עליהם או לשנותם, בהתאם לסיכונים הצפויים לצומח בארץ ורמת ההגנה הנאותה לשמירתו, והכל כמקובל בהסכמים בין־לאומיים; לעניין זה, ”הסכמים בין־לאומיים“ – האמנה הבין־לאומית להגנת הצומח וההסכם הבין־לאומי בדבר צעדים בתברואה והגנת הצומח.

{{ח:סעיף|4|אגרות בקשה לרישיון והעתק רישיון}}
{{ח:תת|(א)}} עם הגשת בקשה למתן רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}}, ישלם המבקש אגרה כמצוין {{ח:פנימי|תוספת 8|בתוספת השמינית}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא תשולם אגרה לפי תקנת משנה (א) על בקשה למשלוח טובין שהמנהל נתן בגינם רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} בעד מתן העתק רישיון תשולם אגרה כמצוין {{ח:פנימי|תוספת 8|בתוספת השמינית}}.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי לפטור מתשלום אגרות בקשה לרישיון והעתק רישיון למשלוח טובין המיועד למוסדות צדקה.

{{ח:סעיף|5|תעודת בריאות}}
{{ח:תת|(א)}} המייבא משלוח, למעט משלוח של טובין המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, יצרף למשלוח תעודת בריאות מקורית של ארץ המקור ויגישה למפקח בנמל היבוא.
{{ח:תת|(ב)}} תעודת בריאות תיערך לפי הדוגמה {{ח:פנימי|תוספת 5|שבתוספת החמישית}} המבוססת על הנספח לאמנה הבין־לאומית להגנת הצומח ותישא את חותמו וחתימתו של מי שהסמיך לכך שירות הגנת הצומח של ארץ המקור.
{{ח:תת|(ג)}} המייבא משלוח מארץ מוצא שאינה ארץ המקור יצרף למשלוח, נוסף על תעודת בריאות מארץ המקור, גם תעודת בריאות של ארץ המוצא ערוכה לפי הדוגמה {{ח:פנימי|תוספת 6|שבתוספת השישית}} והנושאת את חותמו וחתימתו של מי שהסמיך לכך שירות הגנת הצומח של ארץ המוצא.
{{ח:תת|(ד)}} היתה תעודת בריאות כתובה בשפה שאינה אנגלית, יצרף אליה המייבא תרגום רשמי לשפה העברית או האנגלית.
{{ח:תת|(ה)}} תעודת בריאות תכלול פרטים מלאים ומדויקים בכל הנושאים המפורטים בה ותענה על תנאי הרישיון ותנאי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}.
{{ח:תת|(ו)}} כל תיקון, תוספת, שינוי או מחיקה בתעודת בריאות יישאו את חותמו וחתימתו של מי שחתם עליה כדין.
{{ח:תת|(ז)}} תעודת בריאות תהא תקפה אם המשלוח נבדק בידי מי שהסמיך לכך שירות הגנת הצומח של ארץ המקור –
{{ח:תתת|(1)}} בתוך 14 ימים לפני צאתו, אם הוא מכיל חומר ריבוי וגטטיבי, פירות טריים או ירקות טריים, פרחים או צמחי נוי;
{{ח:תתת|(2)}} בתוך 30 ימים לפני צאתו, אם הוא מכיל טובין שאינם מפורטים כאמור בפסקה (1), ולמעט משלוח טובין שהם זרעים אשר נבדק בתוך שישה חודשים לפני צאתו.
{{ח:תת|(ח)}} למשלוח המיובא בדואר תצורף תעודת הבריאות במעטפה צמודה לאריזה ועליה יצוין ”תעודת בריאות“.

{{ח:סעיף|6|הודעה על הגעת משלוח}}
{{ח:ת}} יבואן יודיע למפקח על הגעת משלוח לנמל היבוא לאחר שקיבל הודעה על כך וימסור לו את המסמכים המתייחסים למשלוח.

{{ח:סעיף|7|בדיקת משלוח}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתיר מפקח את הכנסתו של משלוח לישראל אלא לאחר שבדק אותו בנמל היבוא ואישר בכתב כי נתמלאו בו הוראות תקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} יבואן ימציא למפקח את כל המסמכים המקוריים המתייחסים למשלוח ויכינו לבדיקה בצורה ובדרך שיורה המפקח.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי המפקח, באישור הממונה על המכס, לבצע, בהסכמת היבואן, בדיקת משלוח מחוץ לנמל היבוא; היבואן יעביר משלוח כאמור למקום הבדיקה המוסכם על חשבונו ועל אחריותו.
{{ח:תת|(ד)}} כל עוד לא התיר מפקח את הכנסתו של המשלוח לישראל או אם התיר את הכנסתו לצורך בדיקה כאמור בתקנת משנה (ג), לא יעביר אדם את המשלוח ממקום אחסנתו, לא יפתח את אריזתו ולא יעשה בו כל טיפול, אלא לפי הוראות המפקח.

{{ח:סעיף|8|הוראות מפקח לאחר בדיקה}}
{{ח:תת|(א)}} מצא מפקח שבמשלוח שבדק לא נתקיימו הוראות תקנות אלה או כי המשלוח אינו חופשי מנגעים, או היה לדעתו חשד סביר כי המשלוח נגוע בנגעים מוסווים, רשאי הוא, להורות ליבואן לעשות במשלוח אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} להשמידו, כולו או מקצתו, בתוך פרק זמן ובדרך שיורה עליהם;
{{ח:תתת|(2)}} לחטאו, כולו או מקצתו, בתוך פרק זמן ובדרך שיורה עליהם;
{{ח:תתת|(3)}} לבדוק את המשלוח במעבדה רשמית;
{{ח:תתת|(4)}} להעבירו להסגר לאחר כניסה ולהחזיקו או לגדלו במקום ובאופן שיורה עליהם, והמשלוח לא ישוחרר אלא לאחר שנבדק בידי המפקח ונמצא חופשי מנגעים;
{{ח:תתת|(5)}} להוציאו אל מחוץ לגבולות המדינה בתוך פרק הזמן ובדרך שיורה עליהם;
{{ח:תת}} לא עשה כן היבואן, רשאי מפקח לבצע בעצמו את הפעולה על חשבון היבואן.
{{ח:תת|(ב)}} מצא מפקח במשלוח שבדק נגע מנגעי ההסגר המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} או נגע הסגר שעליו הודיע המנהל, יורה ליבואן להשמידו או להוציאו אל מחוץ לגבולות המדינה, בתוך פרק זמן ובדרך שיורה עליהם; לא עשה כן היבואן, רשאי מפקח לבצע בעצמו את הפעולה על חשבון היבואן.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), רשאי המנהל לבקשת יבואן להתיר את כניסת המשלוח, בטיפול ובתנאים שקבע, ובלבד שהמשלוח איננו של חומר ריבוי או צמחי עציץ.
{{ח:תת|(ד)}} לא יורה מפקח על השמדת משלוח לפי תקנה זו אלא אם כן קיימת לדעתו סכנה להתפשטות נגעים, או אם היבואן נמנע מהוצאת המשלוח אל מחוץ לגבולות המדינה בתוך פרק הזמן ובדרך שהמפקח הורה עליהם.

{{ח:סעיף|9|אגרת בדיקה}}
{{ח:תת|(א)}} בעד בדיקת משלוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7}} תשולם אגרה כמצוין {{ח:פנימי|תוספת 8|בתוספת השמינית}}; לעניין זה יראו משלוח כמשלוח הרשום בשטר מטען אחד ונשלח על ידי יצואן אחד ליבואן אחד בישראל.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לפטור מתשלום אגרת בדיקה משלוח טובין המיועד למוסדות צדקה.

{{ח:סעיף|10|יבוא אסור}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייבא אדם טובין המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת השביעית}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי המנהל לתת רישיון לטובין אלה אם הדבר דרוש לצורכי מחקר או פיתוח החקלאות בישראל.
{{ח:תת|(ג)}} נתן המנהל רישיון לפי תקנת משנה (ב), יכניס היבואן את המשלוח לתחנת הסגר ממשלתית או למקום אחר שאישר המנהל ולא יוציאו משם אלא לאחר שנבדק בידי מפקח, נמצא חופשי מנגעים ושוחרר בידי מפקח; היבואן יישא בעלויות הכנסת המשלוח לתחנת ההסגר או המקום כאמור והחזקתו בהם.

{{ח:סעיף|11|חופשיות מאדמה, חול, קומפוסט וזבל אורגני}}
{{ח:ת}} לא ייבא אדם משלוח שאינו חופשי מאדמה, חול, קומפוסט וזבל אורגני.

{{ח:סעיף|12|חומרי אריזה ושינוע}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייבא אדם משלוח באריזה שמקורה בצמח, למעט טחבים מיובשים, כבול, שעם טחון ונסורת שבבית, אלא אם כן קיבל לכך רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייבא אדם משלוח שחומרי אריזתו ושינועו אינם חופשיים מנגעים.
{{ח:תת|(ג)}} לא ייבא אדם חומר ריבוי וצמחי עציץ אלא בחומרי אריזה חדשים או בחומרי אריזה משומשים שטופלו באופן שאישר המנהל והטיפול יצוין בתעודת הבריאות.
{{ח:תת|(ד)}} לא ייבא אדם טובין באריזת עץ אלא אם כן האריזה נושאת את הסימון הקבוע בתקן מספר 15 של האמנה הבין־לאומית להגנת הצומח; לעניין זה, ”אריזת עץ“ – לרבות משטחי עץ ותמוכות עץ.

{{ח:סעיף|13|סימון אריזה}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייבא אדם משלוח שאריזתו אינה מסומנת באופן המאפשר זיהוי תכולתו וכמותו בנקל.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (א), לא ייבא אדם משלוח המכיל חומר ריבוי מהונדס אם אריזתו לא סומנה במילים ”GENETICALLY MODIFIED ORGANISM“.

{{ח:סעיף|14|מצע גידול}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייבא אדם מצע גידול שאינו חופשי מנגעים.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייבא אדם מצע גידול שאינו ארוז באופן המונע את פיזורו בזמן שינועו.
{{ח:תת|(ג)}} המייבא מצע גידול יפרט בסימון האריזה את שם היצרן, ארץ המקור ומרכיב המצע.

{{ח:סעיף|15|משלוח במעבר}}
{{ח:ת}} לא ייבא אדם משלוח במעבר אלא אם כן המשלוח ארוז, סגור ואטום באופן שימנע את פיזורו.

{{ח:סעיף|16|עונשין}}
{{ח:ת}} מי שהפר הוראת מפקח שניתנה לו בכתב על פי תקנות אלה, דינו – מאסר שישה חודשים.

{{ח:סעיף|17|שמירת דינים}}
{{ח:תת|(א)}} אין בהוראות תקנות אלה כדי לגרוע מהוראות כל דין.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות תקנות אלה לגרוע מן הצורך בקבלת תעודה או אישור לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות הציבור (מזון)|פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}.

{{ח:סעיף|18|ביטול}}
{{ח:ת}} תקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים), התשל״א–1970 (להלן – התקנות הקודמות) – בטלות.

{{ח:סעיף|19|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה 90 ימים מיום פרסומן.

{{ח:סעיף|20|הוראת מעבר}}
{{ח:ת}} רישיונות שניתנו לפי התקנות הקודמות והיו בתוקף ערב תחילתן של תקנות אלה, יראו אותם כאילו ניתנו לפי תקנות אלה.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1 – הגדרת ”טיפול“}})}}}}
{{ח:קטע3||טיפולים למניעת נגעים}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} בכל מקום שבו נדרש טיפול מהטיפולים הרשומים להלן, יתבצע הטיפול בהתאם למפורט בספר הטיפולים או בהתאם להוראות המפקח:

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} טיפולי אידוי (Fumigation treatments) –
{{ח:תת|(א)}} אידוי במתיל ברומיד בלחץ אטמוספרי רגיל (Methyl Bromide);
{{ח:תת|(ב)}} אידוי בפוספין (Phosphine);

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} טיפול במים חמים (Hot water treatment);

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} טיפול בקור –
{{ח:תת|(א)}} טיפול בחדרי קירור;
{{ח:תת|(ב)}} טיפול בקור בזמן הובלה;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} טיפולים בכימיקלים שונים קוטלי חרקים, אקריות, פטריות וחיידקים;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} טיפולי קרינה.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנות 1 – הגדרת ”נגע הסגר“}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8(ב)}})}}}}
{{ח:קטע3||רשימת נגעי הסגר (List of quarantine pests)}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|'''פרוקי רגליים (Arthropods)'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|{{מוגדל|'''חרקים (Insects)'''}}|{{מוגדל|'''Lepidoptera פרפריים'''}}}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Acrobasis'' spp.: Pyralidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Acrolepiopsis assectella'' (Zeller): Yponomeutidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Adoxophyes orana'' (Fischer von Roslerstamm): Tortricidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Alabama argillacea'' (Hübner): Noctuidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Carposina niponensis'' (Walsingham): Carposinidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Chilo partellus'' Swinhoe: Pyralidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Chilo suppressalis'' (Walker): Pyralidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Cryptophlebia leucotreta'' (Meyrick): Tortricidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Cryptophlebia ombrodelta'' (Lower): Tortricidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Cydia funebrana'' (Treitschke): Tortricidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Cydia inopinata'' (Heinrich): Tortricidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Cydia molesta'' (Busck): Tortricidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Cydia packardi'' (Zeller): Tortricidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Cydia prunivora'' (Walsh): Tortricidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Epichoristodes acerbella'' Walker: Tortricidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Eupoecilia ambiguella'' (Hübner): Tortricidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Helicoverpa zea'' (Boddie): Noctuidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Heliothis virescens'' (Fabricius): Noctuidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Hyphantria cunea'' (Drury): Arctiidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Lymantria dispar'' Linnaeus: Lymantriidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Lymantria monacha'' (Linnaeus): Lymantriidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Marasmia trapezalis'' Guenée: Pyralidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Operophtera brumata'' (Linnaeus): Geometridae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Opogona sacchari'' (Bojer): Tineidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Ostrinia furnacalis'' (Guenée): Pyralidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Parasa vivida'' (Walker): Limacodidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Polychrosis viteana'' (Clemens): Tortricidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Sesamia inferens'' (Walker): Noctuidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Spodoptera eridania'' (Cramer): Noctuidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Spodoptera exempta'' (Walker): Noctuidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Spodoptera frugiperda'' (J.E. Smith): Noctuidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Spodoptera litura'' (Fabricius): Noctuidae}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|{{מוגדל|'''חרקים (Insects)'''}}|{{מוגדל|'''Heteroptera פשפשים'''}}}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Bagrada hilaris'' (Burmeister): Pentatomidae}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{לועזית|''Fabrictilis australis'' (Fabricius): Coreidae {{ש}} syn.: ''Leptoglossus australis'' (Fabricius)}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Helopeltis schoutedeni'' Reuter: Miridae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Lygus oblineatus'' (Sax): Miridae}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|{{מוגדל|'''חרקים (Insects)'''}}|{{מוגדל|'''Homoptera כנימות וציקדות'''}}}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Aleurocanthus spiniferus'' (Quaintance): Aleyrodidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Aleurocanthus woglumi'' Ashby: Aleyrodidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Aleurodicus dispersus'' (Russell): Aleyrodidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Aonidiella citrina'' (Coquillett): Diaspididae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Aspidiotus destructor'' Signoret: Diaspididae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Aulacorthum circumflexum'' (Buckton): Aphididae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Cacopsylla mali'' (Schmidberger): Psyllidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Cacopsylla pyri'' (Linnaeus): Psyllidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Cerataphis lataniae'' Boisduval: Aphididae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Cerataphis orchidearum'' Westwood: Aphididae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Ceroplastes destructor'' Newstead: Coccidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Ceroplastes rubens'' Maskell: Coccidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Diaphorina citri'' Kuwayana: Psyllidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Ferrisia virgata'' (Cockerell): Pseudococcidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Hysteroneura setariae'' (Thomas): Aphididae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Laodelphax striatella'' (Fallen): Delphacidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Lopholeucaspis japonica'' Cockerell: Diaspididae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Maconellicoccus hirsutus'' (Green): Pseudococcidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Myzus cerasi'' (Fabricius): Aphididae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Myzus ornatus'' Laing: Aphididae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Nipaecoccus nipae'' (Maskell): Pseudococcidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Parthenolecanium corni'' (Bouché): Coccidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Pineus pini'' (Macquart): Adelgidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Planococcus lilacinus'' (Cockerell): Pseudococcidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Pseudococcus calceolariae'' (Maskell): Pseudococcidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Pseudococcus comstocki'' (Kuwana): Pseudococcidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Pulvinaria psidii'' Maskell: Coccidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Quadraspidiotus perniciosus'' (Comstock): Diaspididae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Rhopalosiphum enigmae'' Hottes &amp; Frison: Aphididae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Rhopalosiphum musae'' Schouteden: Aphididae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Scaphoideus titanus'' Ball: Cicadellidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Sinomegoura citricola'' van der Goot: Aphididae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Toxoptera citricidus'' (Kirkaldy): Aphididae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Toxoptera odinae'' van der Goot: Aphididae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Trioza erytreae'' (Del Guercio): Triozidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Unaspis citri'' (Comstock): Diaspididae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Unaspis yanonensis'' (Kuwana): Diaspididae}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|{{מוגדל|'''חרקים (Insects)'''}}|{{מוגדל|'''Diptera זבוביים'''}}}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Anastrepha'' spp.: Tephritidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Atherigona oryzae'' (Malloch): Muscidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Bactrocera'' spp.: Tephritidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Ceratitis quinaria'' (Bezzi): Tephritidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Ceratitis rosa'' Karsch: Tephritidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Contarinia sorghicola'' (Coquillett): Cecidomyiidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Dacus ciliatus'' Loew: Tephritidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Delia floralis'' (Fallen): Anthomyiidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Epochra canadensis'' (Loew): Tephritidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Euphranta japonica'' (Ito): Tephritidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Merodon equestris'' (Fabricius): Syrphidae}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{לועזית|''Nemorimyza maculosa'' (Malloch): Agromyzidae {{ש}} syn.: ''Amauromyza maculosa'' (Malloch)}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Rhagoletis'' spp.: Tephritidae}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|{{מוגדל|'''חרקים (Insects)'''}}|{{מוגדל|'''Coleoptera חיפושיות'''}}}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Anthonomus'' spp.: Curculionidae}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{לועזית|''Blitopertha orientalis'' Waterhouse: Scarabaeidae {{ש}} syn.: ''Anomala orientalis'' Waterhouse}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Conotrachelus nenuphar'' (Herbst): Curculionidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Conotrachelus perseae'' Barber: Curculionidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Cosmopolites sordidus'' (Germui): Curculionidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Dendroctonus'' spp{{ח:הערה|.}}: Scolytidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Dryocoetes confusus'' Swaine: Scolytidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Epilachna varivestis'' (Mulsant): Coccinellidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Epitrix tuberis'' Gentner: Chrysomelidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Gnathotrichus sulcatus'' (LeConte): Scolytidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Gonipterus gibberus'' Boisd.: Curculionidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Gonipterus scutellatus'' Gyllenhal: Curculionidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Ips'' spp.: Scolytidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Leptinotarsa decemlineata'' Say: Chrysomelidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Listronotus bonariensis'' (Kuschel): Curculionidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Melolontha hippocastani'' Fabricius: Scarabaeidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Otiorhynchus sulcatus'' (Fabricius): Curculionidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Pissodes'' spp.: Curculionidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Popillia japonica'' Newman: Scarabaeidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Premnotrypes'' spp.: Curculionidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Prostephanus truncatus'' (Horn): Bostrychidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Rhynchophorus ferrugineus'' (Olivier): Curculionidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Rhynchophorus phoenicis'' (Fabricius): Curculionidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Sternochetus frigidus'' (Fabricius): Curculionidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Xylosandrus compactus'' (Eichhoff): Scolytidae}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|{{מוגדל|'''חרקים (Insects)'''}}|{{מוגדל|'''Hymenoptera דבוריים'''}}}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Gilpinia hercyniae'' (Harting): Diprionidae}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|{{מוגדל|'''חרקים (Insects)'''}}|{{מוגדל|'''Thysanoptera תריפסיים'''}}}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Frankliniella insularis'' (Franklin): Thripidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Frankliniella musaesperda'' (Hood): Thripidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Frankliniella parvula'' Hood: Thripidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Hercinothrips bicinctus'' (Bagnall): Thripidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Scirtothrips aurantii'' Faure: Thripidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Scirtothrips dorsalis'' (Hood): Thripidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Thrips florum'' Schmutz: Thripidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Thrips hawaiiensis'' (Morgan): Thripidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Thrips nigropilosus'' Uzel: Thripidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Thrips palmi'' Karny: Thripidae}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|{{מוגדל|'''אקריות (Mites)'''}}|{{מוגדל|'''Prostigmata'''}}}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Bryobia eharai'' Pritchard &amp; Keifer: Tetranychidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Bryobia rubrioculus'' (Scheuten): Tetranychidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Eotetranychus lewisi'' (McGregor): Tetranychidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Eotetranychus mandensis'' Manson: Tetranychidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Eotetranychus pallidus'' (Garman): Tetranychidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Eotetranychus sexmaculatus'' (Rileg): Tetranychidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Eutetranychus africanus'' (Tucker): Tetranychidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Oligonychus bicolor'' (Barks): Tetranychidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Oligonychus perditus'' Pritchard &amp; Baker: Tetranychidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Oligonychus punicae'' (Hirst): Tetranychidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Oligonychus yothersi'' (McGregor): Tetranychidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Panonychus elongatus'' Manson: Tetranychidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Petrobia apicalis'' (Banks): Tetranychidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Petrobia latens'' (Muller): Tetranychidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Steneotarsonemus pallidus'' (Banks): Tarsonemidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Tetranychus canadensis'' (McGregor): Tetranychidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Tetranychus fijiensis'' (Hirst): Tetranychidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Tetranychus horridus'' (Canestrini &amp; Fanzago): Tetranychidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Tetranychus mcdanieli'' McGregor: Tetranychidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Tetranychus pacificus'' McGregor: Tetranychidae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Tetranychus viennensis'' Zacher: Tetranychidae}}

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|'''פטריות (Fungi)'''}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Aecidium mori'' Barclay}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Alternaria gossypii'' (Jacz.) Nisikado, K. Kimura &amp; Miyawaki}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Alternaria passiflorae'' Simmonds}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{לועזית|''Apiognomonia erythrostoma'' (Pers.) Hohnel {{ש}} syn.: ''Gnomonia erythrostoma'' (Pers.) Auersw.}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Apiosporina morbosa'' (Schwein.: Fr.) von Arx.}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Armillaria mellea'' (Vahl) Kummer}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Ascochyta gossypii'' Woronichin}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Ascochyta sorghi'' Saccardo}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Asperisporium caricae'' (Speg.) Maubl.}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Atropellis'' spp.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{לועזית|''Botryosphaeria berengeriana'' f.sp. ''piricola'' (Nose) Koganezawa &amp; Sakuma {{ש}} syn.: ''Guignardia piricola'' (Nose) Yamamoto}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{לועזית|''Botryosphaeria laricina'' (K. Sawada) Y. Zhong {{ש}} syn.: ''Guignardia laricina'' (K. Sawada) W. Yamamoto &amp; K. Ito}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Botryosphaeria zeae'' (Stout) von Arx. &amp; Müller}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Ceratocystis fagacearum'' (Bretz) Hunt}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Ceratocystis fimbriata'' Ellis &amp; Halsted}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Ceratocystis virescens'' (Davidson) Moreau}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Chrysomyxa arctostaphyli'' Dietel}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Ciborinia camelliae'' Kohn}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Cladosporium musae'' Mason}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Claviceps sorghi'' Kulkarni et al.}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Cochliobolus carbonum'' R.R. Nelson}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Colletotrichum acutatum'' Simmonds}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{לועזית|''Colletotrichum gossypii'' Southworth {{ש}} teleomorph: ''Glomerella gossypii'' Edgerton}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Colletotrichum graminicola'' (Cesati) Wilson}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{לועזית|''Colletotrichum lagenarium'' (Pass.) Ellis &amp; Halsted {{ש}} syn.: ''Colletotrichum orbiculare'' (Berk. &amp; Mont.) v. Arx, ''Glomerella lagenaria'' Stevens}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Cronartium'' spp.}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Cryphonectria parasitica'' (Murrill) Barr}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{לועזית|''Cytospora sacculus'' (Schwein.) Guritischvili {{ש}} teleomorph: ''Valsa ceratosperma'' (Tode: Fr.) Maire}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Diaporthe phaseolorum'' Cooke &amp; Ellis}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Diaporthe vaccinii'' Shear in Shear, Stevens &amp; Bain}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Didymella asphodeli'' E. Müller}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{לועזית|''Dothistroma septospora'' (Doroguine) Morelet {{ש}} syn.: ''Scirrhia pini'' Funk &amp; A.K. Parker {{ש}} teleomorph: ''Mycosphaerella pini'' Rostr. in Munk var. ''septospora''}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Drepanopeziza ribis'' (Kleb.) Hohnel}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Elsinoe australis'' Bitancourt &amp; Jenkins}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Elsinoe batatas'' Viegas &amp; Jenkins}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Elsinoe fawcettii'' Bitancourt &amp; Jenkins}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Elsinoe veneta'' (Burkh.) Jenkins}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Endocronartium harknessii'' (J.P. Moore) Y. Hiratsuka}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Eutypa lata'' (Pers.: Fr.) Tul. &amp; C. Tul.}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Fusarium oxysporum'' Schlechtendahl f.sp. ''albedinis'' (Killian &amp; Maire) W.L. Gordon}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Fusarium oxysporum'' Schlechtendahl f.sp. ''cubense'' (E.F. Sm.) Snyder &amp; Hansen}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Fusarium oxysporum'' Schlechtendahl f.sp. ''vasinfectum'' (Atk.) Snyder &amp; Hansen}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{לועזית|''Glomerella gossypii'' Edgerton {{ש}} anamorph: ''Colletotrichum gossypii'' Southworth}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Gnomonia fragariae'' Kleb.}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Gremmeniella abietina'' (Lagerberg) Morelet}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Guignardia bidwellii'' (Ellis) Viala &amp; Ravaz}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Guignardia citricarpa'' Kiely}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Gymnosporangium'' spp.}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Hamaspora longissima'' (Thuemen) Kornicke}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Hypoxylon mammatum'' (Wahlenberg) J. Miller}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Kabatiella zeae'' Narita &amp; Hiratsuka}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Kabatina juniperi'' R. Schneider &amp; von Arx}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Kabatina thujae'' R. Schneider &amp; von Arx}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Melampsora farlowii'' (J.C. Arthur) J.J. Davis}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Melampsora medusae'' Thuemen}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Monilinia fructicola'' (Winter) Honey}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Mycosphaerella caricae'' H. Sydow &amp; P. Sydow}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Mycosphaerella citri'' Whiteside}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Mycosphaerella convallariae'' McKeen &amp; Zimmer}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Mycosphaerella fijiensis'' Morelet}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Mycosphaerella musicola'' Mulder in Mulder &amp; Stover}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{לועזית|''Mycosphaerella pini'' Rostr. in Munk var. ''Septospora'' {{ש}} syn.: ''Scirrhia pini'' Funk &amp; A.K. Parker {{ש}} anamorph: ''Dothistroma septospora'' (Doroguine) Morelet}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Mycosphaerella populorum'' Thompson}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Mycosphaerella zeae-maydis'' Mukunya &amp; Boothroyd}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Nectria galligena'' Bresad.}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Ophiostoma wageneri'' (Goheen &amp; Cobb) Harrington}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Peronophythora litchii'' Chen ex Ko et al.}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Peronosclerospora maydis'' (Racib) C.G. Shaw}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Peronospora euphorbiae'' Fuckel}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Peronospora ficariae'' (Nees) Tulasne}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{לועזית|''Peronospora hyoscyami'' de Bary {{ש}} syn.: ''Peronospora hyoscyami'' f.sp. ''tabacina'' (Adam), ''Peronospora tabacina'' Adam}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Peronospora oerteliana'' Kuehn}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Peronospora rubi'' Rabenh.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{לועזית|''Phacidiopycnis malorum'' Potebnja {{ש}} teleomorph: ''Potebniamyces pyri'' (Berk. &amp; Broome) Dennis}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{לועזית|''Phaeoisariopsis griseola'' (Saccardo) Ferraris {{ש}} syn.: ''Cercospora griseola'' (Saccardo) Raguathan &amp; Ramakrishan}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{לועזית|''Phaeoramularia angolensis'' (T. Carvalho &amp; O. Mendes) P.M. Kirk {{ש}} syn.: ''Cercospora angolensis'' T. Carvalho &amp; O. Mendes}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Phellinus weirii'' (Murrill) R.L. Gilbertson}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{לועזית|''Phialophora cinerescens'' (Wollenweber) van Beyma {{ש}} syn.: ''Verticillium cinerescens'' Wollenweber}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Phoma andigena'' Turkensteen}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Phoma exigua'' var. ''foveata'' (Foister) Boerema}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Phomopsis elaeidis'' Punith.}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Phomopsis juniperovora'' Hahn}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Phomopsis mangiferae'' Ahmad}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Phomopsis sclerotioides'' van Kesteren}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Phomopsis tersa'' (Saccardo) B. Sutton}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Phyllosticta solitaria'' Ellis &amp; Everh.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{לועזית|''Phymatotrichopsis omnivora'' (Duggar) Hennebert {{ש}} syn.: ''Phymatotrichum omnivorum'' Duggar}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Physopella ampelopsidis'' (Diet. &amp; P. Sydow) Cumm. &amp; Ramachar}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Phytophthora fragariae'' Hickman}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Phytophthora megasperma'' Drechsler}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Phytophthora ramorum'' Rands}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Polyscytalum pustulans'' (Owen &amp; Wakef.) M.B. Ellis}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{לועזית|''Potebniamyces pyri'' (Berkeley &amp; Broome) Dennis {{ש}} anamorph: ''Phacidiopycnis malorum'' Potebnja}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Puccinia arachidis'' Speg.}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Puccinia cacabata'' Arth &amp; Holw. in Arth.}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Puccinia horiana'' P. Hennings}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Puccinia pittieriana'' P. Hennings}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Septoria helianthi'' Ellis &amp; Kellerman}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Septoria lycopersici'' Speg. var. ''malagutii'' Ciccarone &amp; Boerema}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Sphaceloma arachidis'' Bit. &amp; Jenkins}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Stagonospora meliloti'' (Lasch) Petrak}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Stenocarpella macrospora'' (Earle) Sutton}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{לועזית|''Stenocarpella maydis'' (Berkeley) Sutton {{ש}} syn.: ''Diplodia zeae'' (Schweinitz) Leveille}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{לועזית|''Stromatinia cepivorum'' Berkeley {{ש}} syn.: ''Sclerotium cepivorum'' Berkeley}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Synchytrium endobioticum'' (Schilberszky) Percival}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Taphrina maculans'' Butler}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Thecaphora solani'' (Thirumalachar &amp; O'Brien) Mordue}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Tilletia ayresii'' Berkeley ex Massee}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Tilletia controversa'' Kuhn in Rabenh.}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Tilletia indica'' Mitra}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Tilletia lolii'' Auersw.}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Urocystis cepulae'' Frost}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Urocystis gladiolicola'' Anisworth}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Uromyces musae'' Henn.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{לועזית|''Valsa ceratosperma'' (Tode: Fr.) Maire {{ש}} syn.: ''Valsa mali'' Miyabe &amp; Yamada {{ש}} anamorph: ''Cytospora sacculus'' (Schwein.) Guritischvili}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Venturia nashicola'' S. Tanaka &amp; S. Yamamoto}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Verticillium albo-atrum'' Reinke &amp; Berthier}}

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|'''חיידקים ופיטופלסמה (Bacteria &amp; phytoplasma)'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|'''חיידקים (Bacteria):'''}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Acidovorax avenae'' (Manns) Willems et al.}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Burkholderia andropogonis'' (Smith) Gillis et al.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{לועזית|''Burkholderia caryophylli'' (Burkholder) Yabuuchi et al. {{ש}} syn.: ''Pseudomonas caryophylli'' (Burkholder) Starr &amp; Burkholder}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Clavibacter michiganensis'' subsp. ''insidiosus'' (McCulloch) Davis et al.}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Clavibacter michiganensis'' subsp. ''michiganensis'' (Smith) Davis et al.}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Clavibacter michiganensis'' subsp. ''nebraskensis'' (Vidaver &amp; Mandel) Davis et al.}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Clavibacter michiganensis'' subsp. ''sepedonicus'' (Spieckermann &amp; Kotthoff) Davis et al.}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Curtobacterium flaccumfaciens'' pv. ''flaccumfaciens'' (Hedges) Collins &amp; Jones}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al.}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Erwinia cypripedii'' (Hori) Bergey et al.}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Erwinia tracheiphilla'' (Smith) Bergey et al.}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Liberobacter africanum'' (Citrus greening bacterium, heat-sensitive form)}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Liberobacter asiaticum'' (Citrus greening bacterium, heat-tolerant form)}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{לועזית|''Pantoea stewartii'' pv. ''stewartii'' (Smith) Mergaert et al. {{ש}} syn.: ''Erwinia stewartii'' (Smith) Dye}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Pseudomonas amygdali'' Psallidas &amp; Panagopoulos}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Pseudomonas savastanoi'' pv. ''phaseolicola'' (Burkholder) Gardan et al.}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Pseudomonas syringae'' pv. ''maculicola'' (McCulloch) Young et al.}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Pseudomonas syringae'' pv. ''passiflorae'' (Reid) Young et al.}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Pseudomonas syringae'' pv. ''persicae'' (Prunier et al.) Young et al.}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Pseudomonas syringae'' pv. ''pisi'' (Sackett) Young et al.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{לועזית|''Ralstonia solanacearum'' (Smith) Yabuuchi et al. {{ש}} syn.: ''Pseudomonas solanacearum'' (E.F. Smith) Smith}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Xanthomonas arboricola'' pv. ''corylina'' (Miller et al.) Vauterin et al.}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Xanthomonas arboricola'' pv. ''pruni'' (Smith) Vauterin et al.}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Xanthomonas axonopodis'' pv. ''begoniae'' (Takinoto) Vauterin et al.}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Xanthomonas axonopodis'' pv. ''citri'' (Hasse) Vauterin et al.}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Xanthomonas axonopodis'' pv. ''malvacearum'' (Smith) Vauterin et al.}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Xanthomonas axonopodis'' pv. ''phaseoli'' (Smith) Vauterin et al.}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Xanthomonas axonopodis'' pv. ''vitians'' (Bron) Vauterin et al.}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Xanthomonas fragariae'' Kennedy &amp; King}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Xanthomonas hortorun'' pv. ''carotae'' (Kendlrik) Vauterin et al.}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Xanthomonas hyacinthi'' (Wakker) Vauterin et al.}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Xanthomonas populi'' (ex Ride) Ride &amp; Ride}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Xanthomonas translucens'' pv. ''graminis'' (Egli et al.) Vauterin et al.}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Xylella fastidiosa'' Wells et al. (Pierce's disease)}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{לועזית|''Xylophilus ampelinus'' (Panagopoulos) Willems et al. {{ש}} syn.: ''Xanthomonas ampelina'' Panagopoulos}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|'''פיטופלסמה (Phytoplasma):'''}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Apple chat fruit phytoplasma}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Apple proliferation phytoplasma}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Apple rubbery wood phytoplasma}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Apricot chlorotic leafroll phytoplasma}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{לועזית|Aster yellows complex phytoplasma {{ש}} syn.: Lettuce yellows phytoplasma}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Citrus witches' broom phytoplasma}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Elm phloem necrosis phytoplasma}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Grapevine flavescence dorée phytoplasma}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Palm lethal yellowing phytoplasma}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Peach rosette phytoplasma}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Peach X phytoplasma}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Peach yellows phytoplasma}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Pear decline phytoplasma}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Potato purple top wilt phytoplasma}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{לועזית|Potato marginal flavescence phytoplasma {{ש}} syn.: Potato marginal flavescence bacterium}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Potato phyllody phytoplasma}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Potato stolbur phytoplasma}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Potato witches' broom phytoplasma}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Strawberry witches' broom phytoplasma}}

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|'''נגיפים ווירואידים (Viruses and viroids)'''}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Apple dimple fruit apscaviroid}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Apple mosaic ilarvirus}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{לועזית|Apple scar skin apscaviroid {{ש}} syn.: Apple dapple apple apscaviroid}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Arabis mosaic nepovirus}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Arracacha B nepovirus (oca strain)}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Banana bract mosaic potyvirus}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Banana bunchy top nanovirus}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Banana streak badnavirus}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Barley stripe mosaic hordeivirus}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Beet curly top curtovirus}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Beet leaf curl rhabdovirus}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Beet necrotic yellow vein benyvirus}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Black currant reversion nepovirus}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Blueberry leaf mottle nepovirus}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{לועזית|Carnation Italian ringspot tombusvirus {{ש}} Syn.: Tomato bushy stunt tombusvuirus – carnation strain}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Carnation latent carlavirus}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Carnation vein mottle potyvirus}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Cherry A capillovirus}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Cherry leaf roll nepovirus}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Cherry little cherry closterovirus}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Cherry necrotic rusty mottle foveavirus}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Cherry rasp leaf nepovirus}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Chrysanthemum chlorotic mottle avoviroid}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Chrysanthemum stunt pospiviroid}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Citrus leprosis rhabdovirus}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{לועזית|Citrus ringspot virus {{ש}} syn.: Citrus psorosis B ophiovirus}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Citrus tatter leaf capillovirus}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Coconut cadang-cadang cocaviroid}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Cucumber green mottle mosaic tobamovirus}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Gooseberry vein banding badnavirus}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Groundnut rosette umbravirus}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Impatiens necrotic spot tospovirus}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Lettuce necrotic yellows cytorhabdovirus}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Lisianthus necrosis necrovirus}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Melon necrotic spot carmovirus}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Narcissus tip necrosis carmovirus}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Peach latent mosaic avoviroid}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Peach rosette mosaic nepovirus}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Peach stem pitting virus}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Plum American line pattern ilarvirus}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Plum pox potyvirus (Sharka disease)}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Potato Andean latent tymovirus}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Potato Andean mottle comovirus}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Potato black ringspot nepovirus}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Potato spindle tuber pospiviroid}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Potato T trichovirus}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Potato Y potyvirus (Y&lt;sup&gt;c&lt;/sup&gt;, Y&lt;sup&gt;n&lt;/sup&gt;, Y&lt;sup&gt;ntn&lt;/sup&gt; &amp; Y&lt;sup&gt;o&lt;/sup&gt; strains)}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Potato yellow dwarf nucleorhabdovirus}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Raspberry leaf curl luteovirus}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Raspberry ringspot nepovirus}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Satsuma dwarf nepovirus}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Sour cherry green ring mottle carlavirus}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Strawberry crinkle cytorhabdovirus}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Strawberry latent C rhabdovirus}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Strawberry latent ringspot nepovirus}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Strawberry mild yellow edge luteovirus}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Strawberry vein banding caulimovirus}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Tobacco etch potyvirus}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Tobacco rattle tobravirus}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Tobacco ringspot nepovirus}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Tobacco streak ilarvirus}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Tomato black ring nepovirus}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Tomato ringspot nepovirus}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Tomato bushy stunt tombusvirus}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|'''מחלות שהגורם להן טרם זוהה והמועברות בהרכבה:'''|'''(Graft transmissible pathogens of undetermined etiology)'''}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Apple green crinkle disease agent}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Apple leaf pucker disease agent}}
{{ח:ת}} {{לועזית|Cherry stem pitting disease agent}}

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|'''נמטודות (Nematodes)'''}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Anguina tritici'' (Steinbuch) Filipjev}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Aphelenchoides besseyi'' Christie}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Aphelenchoides ritzemabosi'' (Schwartz) Steiner &amp; Buhrer}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Bursaphelenchus xylophilus'' (Steiner &amp; Buhrer) Nickle}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Ditylenchus destructor'' Thorne}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Globodera pallida'' (Stone) Behrens}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Globodera rostochiensis'' (Wollenweber) Behrens}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Heterodera fici'' Kirjanova}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Heterodera glycines'' Ichinobe}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Meloidogyne chitwoodi'' Golden et al.}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Nacobbus aberrans'' (Thorne) Thorne &amp; Allen}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Radopholus citrophilus'' Huettel, Dickson &amp; Kaplan}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Radopholus similis'' (Cobb) Thorne}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Xiphinema americanum'' Cobb}}

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|'''עשבים מחבלים (Noxious weeds)'''}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{לועזית|''Acroptilon repens'' (L.) DC{{ח:הערה|.}} (syn.: ''Centaurea picris'' Pallas ex Willd., ''C. repens'' L.): Compositae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Alectra'' spp.: Scrophulariaceae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Ambrosia'' spp. (except ''A. maritima''): Compositae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Arceuthobium'' spp.: Loranthaceae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Chrysopogon aciculatus'' (Retz.) Trin.: Gramineae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Cirsium arvense'' (L.) Scop.: Compositae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Commelina benghalensis'' L.: Commelinaceae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Cuscuta'' spp.: Convolvulaceae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Cyperus alopecuroides'' Rottb.: Cyperaceae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Cyperus amabilis'' Vahl: Cyperaceae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Cyperus brevifolius'' L.: Cyperaceae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Cyperus brevifolius'' (Rottb.) Hassk.: Cyperaceae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Cyperus halpan'' L.: Cyperaceae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Cyperus iria'' L.: Cyperaceae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Cyperus rotundus'' L.: Cyperaceae}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{לועזית|''Elymus repens'' (L.) Gould (syn.: ''Agropyron repens'' (L.) P. Beauv., ''Elytrigia repens'' (L.) Desv. ex Nevski): Gramineae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Emex australis'' Steinh.: Polygonaceae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Euphorbia'' spp. (all weedy species): Euphorbiaceae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Helianthus ciliaris'' DC{{ח:הערה|.}}: Compositae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Ipomoea hederacea'' (L.) Jacq.: Convolvulaceae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Ipomoea triloba'' L.: Convolvulaceae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Ipomoea turbinata'' Lagasca: Convolvulaceae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Leptochloa chinensis'' (L.) Nees: Gramineae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Orobanche'' spp.: Orobanchaceae}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{לועזית|''Paspalum scrobiculatum'' L. (syn.: ''Paspalum commersonii'' Lam.{{ח:הערה|)}}: Gramineae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Polygonum argyrocoleon'' Steudel: Polygonaceae}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{לועזית|''Polygonum convolvulus'' L. (syn.: ''Fallopia convolvulus'' (L.) A. Love): Polygonaceae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Polygonum pennsylvanicum'' L.: Polygonaceae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Rhus radicans'' L. (syn. ''Toxicodendron radicans'' (L.) Kuntze): Anacardiaceae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Rhus toxicodendron'' L.: Anacardiaceae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Rorippa'' spp.: Cruciferae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Rottboellia exaltata'' L.: Gramineae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Setaria pallide-fusca'' (Schumacher) Stapf &amp; Hubbard: Gramineae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Sida spinosa'' L.: Malvaceae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Solanum carolinense'' L.: Solanaceae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Solanum sarrachoides'' Sendt.: Solanaceae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Solanum torvum'' Sw.: Solanaceae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Sonchus arvensis'' L.: Compositae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Striga'' spp.: Scrophulariaceae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Viscum album'' L{{ח:הערה|.}}: Loranthaceae}}

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 2 פרט 7}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|'''חלזונות (Gastropoda)'''}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{לועזית|Achatinidae {{ש}} ''Achatina fulica'' Bowdich {{ש}} ''Limicolaria aurora'' (Jay) {{ש}} ''Limicolaria kambeul'' Bruguiére}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{לועזית|Agriolimacidae {{ש}} ''Deroceras panoramitanum'' (Lessona &amp; Pollonera) {{ש}} ''Deroceras reticulatum'' (Müller)}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{לועזית|Arioidae {{ש}} ''Arion'' spp.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{לועזית|Bradibaenidae {{ש}} ''Bradibaena similaris'' (de Ferrusac)}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{לועזית|Helicidae {{ש}} ''Cantareus apertus'' Born {{ש}} ''Capea nemoralis'' (Linnaeus) {{ש}} ''Otala lactea'' (Müller) {{ש}} ''Otala punctata'' (Müller)}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{לועזית|Hygromiidae {{ש}} ''Cerneulla neglecta'' (Draparnaud) {{ש}} ''Cerneulla virgata'' (DaCosta) {{ש}} ''Cochlicella conoidea'' (Draparnaud) {{ש}} ''Helicella itala'' (Linnaeus) {{ש}} ''Monacha'' spp.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{לועזית|Milacidae {{ש}} ''Milax gagates'' (Draparnaud) {{ש}} ''Tandonia budapestensis'' (Hazay)}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{לועזית|Sabulinidae {{ש}} ''Lamellaxis clavulinus'' (Potiez &amp; Michaud)}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{לועזית|Veronicellidae {{ש}} ''Veronicella moreleti'' Crosse &amp; Fischer}}

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5(א)}})}}}}
{{ח:קטע3||טובין הפטורים מרישיון יבוא ותעודת בריאות והחייבים בתעודת מקור}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} סוג הטובין (Name of goods)

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} פירות מיובשים, ירקות מיובשים ותבלינים מיובשים;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:ת}} פרחים, עלים וענפים מיובשים לחליטה;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 3 פרט 3}}
{{ח:ת}} גרעינים יבשים למאכל, למספוא ולשמן, למעט גרעיני כותנה;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 3 פרט 4}}
{{ח:ת}} מוצרי עץ ואדני רכבת, למעט בולי עץ, קליפות עץ ושבבי עץ;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 3 פרט 5}}
{{ח:ת}} אגוזים למאכל בלא קליפה, למעט אגוזי אדמה ואגוזי פקאן;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 3 פרט 6}}
{{ח:ת}} אתרוג אחד לשימוש עצמי לצורכי דת;

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 3 פרט 7}}
{{ח:ת}} פרחים וענפים קטופים –
{{ח:תת|(א)}} מיובשים, שעברו טיפול כימי או אידוי לפני משלוחם לארץ בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים, ובלבד שלמשלוח צורפה תעודה המאשרת את הטיפול או האידוי, חתומה בידי מי שהסמיך לכך שירות הגנת הצומח של ארץ המקור או ארץ המוצא, לפי הענין;
{{ח:תת|(ב)}} טריים החופשיים מנגעים ובלא פירות, זרעים וחלקים תת־קרקעיים כגון שורשים, פקעות, בצלים וקני שורש, שמקורם באירופה והם:

{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;משפחה (Family)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סוג (Genus)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הירבוזיים|Amaranthaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ירבוז|''Amaranthus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אמריליס|''Amaryllis'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הירבוזיים|Amaranthaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|צלוסיה|''Celosia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|היפאסטרום|''Hippeastrum'' Herb.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|נרקיס|''Narcissus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|נרינה|''Nerine'' Herb.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ולוטה|''Vallota'' Salisb. &amp; Herb.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אנתוריון|''Anthurium'' Schott}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|בת קלה|''Zantedeschia'' K.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האסקלפיים|Asclepiadaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|סטפנוטיס|''Stephanotis'' Thouars.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפעמוניתיים|Campanulaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פעמונית|''Campanula'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפעמוניתיים|Campanulaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|טרכליום|''Trachelium'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת היערתיים|Caprifoliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|מורן|''Viburnum'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הציפרניים|Caryophyllaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ברית|''Saponaria'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אכליאה|''Achillea'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ציפרני חתול|''Calendula'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קורטם|''Carthamus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|דרדר|''Centaurea'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|סינריה|''Cynara'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|דליה|''Dahlia'' Cav.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|דורוניקון|''Doronicum'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קיפודן|''Echinops'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קיצת|''Erigeron'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|גרברה|''Gerbera'' Cass.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|חמנית|''Helianthus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ליאטריס|''Liatris'' Schreber.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|רודבקיה|''Rudbeckia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ציניה|''Zinnia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הטבוריתיים|Crassulaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|צורית|''Sedum'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המצליבים|Cruciferae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|מנתור|''Matthiola'' R.Br.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השלמוניים|Dipsacaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|תגית|''Scabiosa'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת החלבלוביים|Euphorbiaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|חלבלוב|''Euphorbia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הערבזיים|Gentianaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|יפעה|''Eustoma'' (Lisianthus) Salisb.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת כף הקנגורו|Haemodoraceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|כף הקנגורו|''Anigozanthos'' Labill.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קרוקוסמיה|''Crocosmia'' Planch.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פרסיה|''Freesia'' Klatt.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|סייפן|''Gladiolus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אירוס|''Iris'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|מולוצלה|''Moluccella'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|עב גביע|''Physostegia'' Benth.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אגפנתוס|''Agapanthus'' L'Her.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אספרגוס|''Asparagus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קונולריה|''Convallaria'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|עריר|''Eremurus'' Bieb.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|יקינטון|''Hyacinthus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|שושן|''Lilium'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|כדן|''Muscari'' Mill.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|נץ החלב|''Ornithogalum'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|צבעוני|''Tulipa'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השטיים|Mimosaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|שיטה|''Acacia'' Mill.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת ההדסיים|Myrtaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|איקליפטוס|''Eucaliptus'' L'Her.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפרפרניים|Papilionaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|טפח|''Lathyrus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת העפריתיים|Plumbaginaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|עדעד|''Limonium'' Mill.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השלהביים|Polemoniaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פלוקס|''Phlox'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הרקפתיים|Primulaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|רקפת|''Cyclamen'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הרקפתיים|Primulaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ליסימכיה|''Lysimachia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפרוטאיים|Proteaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|בנקסיה|''Banksia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפרוטאיים|Proteaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פרוטאה|''Protea'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|{{ח:הערה|משפחת ה}}שרכניים|Pteridophyta}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|כלין|''Nephrolepis'' Schott}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הנוריתיים|Ranunculaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אקוילגיה|''Aquilegia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הנוריתיים|Ranunculaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|דלפיניום|''Delphinium'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפואתיים|Rubiaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|בוברדיה|''Bouvardia'' Salisb.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הבקעצוריים|Saxifragaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אסטילבה|''Astilbe'' Buch-Ham.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|כלון|''Chelone'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אצבעונית|''Digitalis'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הסוככיים|Umbelliferae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אסטרנטיה|''Astrantia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הסוככיים|Umbelliferae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|חרחבינה|''Eryngium'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5(ה)}})}}}}
{{ח:קטע3||טובין הפטורים מרשיון יבוא וחייבים בתעודת בריאות}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 4 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|'''פירות וירקות טריים למאכל ולתעשיה (Fresh fruit &amp; vegetables for consumption &amp; industry)'''}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג הטובין (Name of goods)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} תנאים (Requirements)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|פטריות|''Agaricus'' L. {{ש}} Agaricaceae}}
{{ח:ת}} {{לועזית|''Lentinus'' Fr. {{ש}} Lentinaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הטובין לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הפטריות גודלו בחדרי גידול סגורים;
{{ח:תת|(2)}} המשלוח חופשי ממצע ומחלקים תת קרקעיים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|צבר|''Opuntia'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הצבריים|Cactaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הטובין לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הפרי באזור חופשי מזבובי הפירות המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|בפרט (1) בתוספת השניה}} והרלוונטיים לגידול;
{{ח:תת|(2)}} המשלוח חופשי משאריות צמחים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|סלק {{ש}} משפחת הסלקיים {{ש}} אשרושים|''Beta vulgaris'' L. {{ש}} Chenopodiaceae {{ש}} root crop}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|חזרת {{ש}} משפחת המצליבים {{ש}} אשרושים|''Armoracia lapathifolia'' L. {{ש}} Cruciferae {{ש}} root crop}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|קולרבי {{ש}} משפחת המצליבים {{ש}} קולסים|''Brassica caulorapa'' Pasq. {{ש}} Cruciferae {{ש}} stalk}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|לפת {{ש}} משפחת המצליבים {{ש}} אשרושים|''Brassica rapha'' L. {{ש}} Cruciferae {{ש}} root crop}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|צנון צנונית {{ש}} משפחת המצליבים {{ש}} אשרושים|''Raphanus'' L. {{ש}} Cruciferae {{ש}} root crop}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|גזר {{ש}} משפחת הסוככיים {{ש}} אשרושים|''Dacus carota'' L. {{ש}} Umbelliferae {{ש}} root crop}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הטובין לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור האשרושים בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} האשרושים נשטפו;
{{ח:תת|(3)}} המשלוח נבדק ונמצא חופשי מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Streptomyces scabies'' (ex Thaxter) Lambert &amp; Loria; scabies;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Clavibacter michiganensis'' subsp. ''Sepedonicus'' (Spieckermann &amp; Kotthof) Davis et al.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Erwinia carotovora'' (Jones) Bergey et al.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al.;}}
{{ח:תת|(4)}} שדה הגידול או המשלוח נבדק ונמצא חופשי מנמטודות טפיליות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5|בפרט (5) בתוספת השניה}};
{{ח:תת|(5)}} המשלוח חופשי מעלים ושאריות צמחים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|עולש|''Cichorium'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים {{ש}} קודקודי גידול|Compositae {{ש}} shoot tips}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הטובין לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הנצרים בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} הנצרים ללא שורשים;
{{ח:תת|(3)}} הצמחים שמהם נלקחו הקודקודים גדלו בחדרי גידול ולא בשדה פתוח;
{{ח:תת|(4)}} המשלוח חופשי מעלים ושאריות צמחים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|מלפפון {{ש}} דלעת {{ש}} קישוא|''Cucumis sativus'' L. {{ש}} ''Cucurbita moschata'' L. {{ש}} ''Cucurbita pepo'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הדלועיים|Cucurbitaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הטובין לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הפרי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} מקור הפרי באזור חופשי מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Dacus ciliatus'' Loew;}}
{{ח:תת|(3)}} הפרי נבדק לפני משלוח ונמצא חופשי מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Acidovorax avenae'' subsp. ''Citrulli'' (Schaad et al.) Willems et al{{ח:הערה|.}};}}
{{ח:תת|(4)}} המשלוח חופשי מעלים ושאריות צמחים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|שעועית {{ש}} אפונה|''Phaseolus'' L. {{ש}} ''Pisum'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הקטניטיים {{ש}} תרמילים|Leguminosae {{ש}} pods}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הטובין לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הפרי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} הפרי נבדק לפני משלוח ונמצא חופשי מנגעים;
{{ח:תת|(3)}} המשלוח חופשי מעלים ושאריות צמחים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|אספרגוס|''Asparagus officinalis'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים {{ש}} נצרים|Liliaceae {{ש}} shoots}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הטובין לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הנצרים בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} הנצרים גדלו בבתי גידול ולא בשדה פתוח;
{{ח:תת|(3)}} המשלוח חופשי מעלים ושאריות צמחים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|קוקוס|''Cocos'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הדקליים|Palmaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הטובין לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הפרי ללא הקליפה החיצונית;
{{ח:תת|(2)}} הפרי עבר טיפול במתיל ברומיד בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|שסק|''Eriobotrya japonica'' (Thunb.) Lindlex}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הורדיים|Rosaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הטובין לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הפרי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} מקור הפרי במטע חופשי מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Erwinia amylovora'' (Burr.) Winslow et al.;}}
{{ח:תת|(3)}} הפרי נבדק ונמצא חופשי מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Spilocaea eriobotryae'' (Cav.);}}
{{ח:תת|(4)}} המשלוח חופשי מעלים ושאריות צמחים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|פטל {{ש}} אסנה|''Rubus'' L. {{ש}} ''Rubus'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הורדיים|Rosaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הטובין לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הפרי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} מקור הפרי במטע חופשי מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Colletotrichum acutatum'' Simmonds;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Erwinia amylovora'' (Burr.) Winslow et al.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Lygus lineolaris'' (Palisot de Beauvois);}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Popillia japonica'' Newman;}}
{{ח:תת|(3)}} הפרי נבדק ונמצא חופשי מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Hapalosphaeria deformans'' (Syd) Syd;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Cotinis nitida'' (L.);}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Macrodactylus subspinosus'' (F.);}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Byturus tomentosus'' (De Green);}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Byturus unicolor'' Say;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Glischochilus pasciatus'' Olivier;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Glischochilus quadrisigratus'' Say;}}
{{ח:תת|(4)}} המשלוח חופשי מעלים ושאריות צמחים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|חזרזר {{ש}} דמדמנית|''Ribes'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הבקעצוריים|Saxifragaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הטובין לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הפרי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} מקור הפרי באזור חופשי מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Sphaerotheca mors-uvae'' (Schwein.) Berk. &amp; Curt.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Quadraspidiotus perniciosus'' (Comstock);}}
{{ח:תת|(3)}} המשלוח חופשי מעלים ושאריות צמחים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|עגבניה|''Lycopersicon esculentum'' Mill.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הסולניים|Solanaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הטובין לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הפרי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} מקור הפרי באזור חופשי מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Leptinotarsa decemlineata'' Say;}}
{{ח:תת|(3)}} הפרי נבדק ונמצא חופשי מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Clavibacter michiganensis'' sp. ''michiganensis'' (Smith) Davis et al{{ח:הערה|.}};}}
{{ח:תת|(4)}} המשלוח חופשי מעלים ושאריות צמחים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|פפינו|''Solanum muricatum'' Ait.}} {{דוכיווני שווה|טמרילו|''Cyphomandra betacea'' Sendt.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הסולניים|Solanaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הטובין לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הפרי באזור חופשי מזבובי הפירות המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|בפרט (1) בתוספת השניה}} והרלוונטיים לגידול;
{{ח:תת|(2)}} הפרי נבדק לפני המשלוח ונמצא חופשי מהנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Colletotrichum acutatum'' Simmonds;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Diaporthe phaseolorum'' (Cooke &amp; Ell.);}}
{{ח:תת|(3)}} המשלוח חופשי מעלים ושאריות צמחים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 4 פרט 2}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|'''פרחים וענפים קטופים (Cut flowers and branches)'''}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג הטובין (Name of goods)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} תנאים (Requirements)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|ציפורן {{ש}} גיפסנית|''Dianthus'' L. {{ש}} ''Gypsophyla'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הצפורניים|Caryophyllaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על המשלוח לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הפרחים בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} הפרחים נבדקו לפני המשלוח ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Cacoecimorpha pronubana'' (Hubner);}}
{{ח:תת}} זבובי מנהרות;
{{ח:תת|(3)}} על כל מכל יצויין שם הפרח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|אסתר {{ש}} סולידגו|''Aster'' L. {{ש}} ''Solidago'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על המשלוח לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הפרחים בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} מקור הפרחים בשדה שנבדק במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|Phytoplasma;}}
{{ח:תת|(3)}} הפרחים נבדקו לפני המשלוח ונמצאו חופשיים מזבובי מנהרות;
{{ח:תת|(4)}} על כל מכל יצויין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|חרצית|''Chrysanthemum'' L. {{ש}} ''Dendranthema'' (DC.) Des Moul.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על המשלוח לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הפרחים בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} מקור הפרחים באזור חופשי מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Puccinia horiana'' P. Hennings;}}
{{ח:תת|(3)}} הפרחים נבדקו לפני המשלוח ונמצאו חופשיים מזבובי מנהרות;
{{ח:תת|(4)}} על כל מכל יצויין שם הפרח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|רוסקוס|''Ruscus'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על המשלוח לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הענפים בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} מקור הענפים בשדה שנבדק במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Aphelenchoides fragariae'' (Ritzema Bos) Christie;}}
{{ח:תת|(3)}} על כל מכל יצויין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|ארמריה|''Armeria'' Willd.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת העפריתים|Plumbaginaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על המשלוח לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הפרחים בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} מקור הפרחים בשדה שנבדק במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|Phytoplasma;}}
{{ח:תת|(3)}} על כל מכל יצויין שם הפרח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|אקוניטום {{ש}} כלנית {{ש}} נורית|''Aconitum'' L. {{ש}} ''Anemone'' L. {{ש}} ''Ranunculus'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הנוריתיים|Ranunculaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על המשלוח לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הפרחים בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} מקור הפרחים בשדה שנבדק במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Aphelenchoides fragariae'' (Ritzema Bos) Christie;}}
{{ח:תת|(3)}} הפרחים נבדקו לפני המשלוח ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Colletotrichum acutatum'' Simmonds{{ח:הערה|;}}}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Tranzschelia pruni-spinosae'' (Pers.: Pers.){{ח:הערה|;}}}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Dietel'' var. ''discolor'' (Fuckel) Dunegan;}}
{{ח:תת}} זבובי מנהרות;
{{ח:תת|(4)}} על כל מכל יצויין שם הפרח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|אדמונית|''Paeonia'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת האדמוניתיים|Paeoniaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על המשלוח לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הפרחים בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} מקור הפרחים בשדה שנבדק במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Aphelenchoides fragariae'' (Ritzema Bos) Christie;}}
{{ח:תת|(3)}} הפרחים נבדקו לפני המשלוח ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Colletotrichum acutatum'' Simmonds{{ח:הערה|;}}}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Tranzschelia pruni-spinosae'' (Pers.: Pers.){{ח:הערה|;}}}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Dietel'' var. ''discolor'' (Fuckel) Dunegan;}}
{{ח:תת}} זבובי מנהרות;
{{ח:תת|(4)}} על כל מכל יצויין שם הפרח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|הידרנג׳יה|''Hydrangea'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הבקעצוריים|Saxifragaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על המשלוח לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הפרחים בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} מקור הפרחים בשדה שנבדק במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ralstonia solanacearum'' (Smith) Yabuuchi et al.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tobacco ringspot nepovirus;}}
{{ח:תת|(3)}} על כל מכל יצויין שם הפרח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 4 פרט 3}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|'''צמחי עציץ (Pot plants)'''}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג הטובין (Name of goods)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} תנאים (Requirements)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|אפלנדרה {{ש}} פיטוניה|''Aphelendra'' R. Br. {{ש}} ''Fittonia'' Coem.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הקוציציים|Acanthaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הצמחים בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
{{ח:תת|(3)}} הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(4)}} הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Corynespora cassiicola'' (Berk. &amp; Curt.) Wei.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al.;}}
{{ח:תת|(5)}} על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
{{ח:תת|(6)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(7)}} על כל מכל יצויין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|אגבה|''Agava'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת האגביים|Agavaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הצמחים בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
{{ח:תת|(3)}} הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(4)}} הצמחים נוצרו מיחורי ראש, יחורי עלים ושלוחות, וגדלו בבית גידול מוגן;
{{ח:תת|(5)}} הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al.;}}
{{ח:תת|(6)}} על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
{{ח:תת|(7)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(8)}} על כל מכל יצויין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|דרקונית {{ש}} סנסיבריה {{ש}} יוקה|''Dracaena'' L. {{ש}} ''Sansevieria'' Thunb. {{ש}} ''Yucca'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת האגביים|Agavaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הצמחים בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
{{ח:תת|(3)}} הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(4)}} הצמחים נוצרו מיחורי ראש, יחורי עלים ושלוחות, וגדלו בבית גידול מוגן;
{{ח:תת|(5)}} הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al.;}}
{{ח:תת|(6)}} מקום ייצור הצמחים חופשי מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Opogona sacchari'' (Bojer);}}
{{ח:תת|(7)}} על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
{{ח:תת|(8)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(9)}} על כל מכל יצויין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|אגלונמה {{ש}} אלוקסיה {{ש}} אנתוריון {{ש}} מונסטרה {{ש}} ספטיפילום {{ש}} סינגוניום|''Aglaonema'' Schott {{ש}} ''Alocasia'' (Schott) G. Don. {{ש}} ''Anthurium'' Schott {{ש}} ''Monstera'' Adans. {{ש}} ''Spathiphyllum'' Schott {{ש}} ''Syngonium'' Schott}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הצמחים בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
{{ח:תת|(3)}} הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(4)}} הצמחים נוצרו מיחורי ראש;
{{ח:תת|(5)}} הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Armillaria mellea'' (Vahl) Kummer;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phythophthora cinnamomi'' Rands;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phythophthora cryptogea'' Pethyor. &amp; Lafferty;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Xanthomonas axonopodis'' pv. ''deiffenbachiae'' (McCulloch &amp; Pirone) Vauterin et al{{ח:הערה|.}};}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Dasheen mosaic potyvirus;}}
{{ח:תת|(6)}} הצמחים יבדקו לאחר הגעתם בבדיקת מעבדה לחופשיות מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Radopholus similis'' (Cobb) Thorne;}}
{{ח:תת|(7)}} על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
{{ח:תת|(8)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(9)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|דיפנבכיה {{ש}} פילודנדרון|''Dieffenbachia'' Schott {{ש}} ''Philodendron'' Schott}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הצמחים בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
{{ח:תת|(3)}} הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(4)}} הצמחים נוצרו מיחורי ראש;
{{ח:תת|(5)}} הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Armillaria mellea'' (Vahl) Kummer;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phythophthora cinnamomi'' Rands;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phythophthora cryptogea'' Pethyor. &amp; Lafferty;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Xanthomonas axonopodis'' pv. ''deiffenbachiae'' (McCulloch &amp; Pirone) Vauterin et al{{ח:הערה|.}};}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Dasheen mosaic potyvirus;}}
{{ח:תת|(6)}} מקום ייצור הצמחים חופשי מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Opogona sacchari'' (Bojer);}}
{{ח:תת|(7)}} הצמחים יבדקו לאחר הגעתם בבדיקת מעבדה לחופשיות מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Radopholus similis'' (Cobb) Thorne;}}
{{ח:תת|(8)}} על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
{{ח:תת|(9)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(10)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|קסנתוסומה|''Xanthosoma'' Schott}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הצמחים בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
{{ח:תת|(3)}} הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(4)}} הצמחים נוצרו מיחורי ראש;
{{ח:תת|(5)}} הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Armillaria mellea'' (Vahl) Kummer;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Xanthomonas axonopodis'' pv. ''deiffenbachiae'' (McCulloch &amp; Pirone) Vauterin et al{{ח:הערה|.}};}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Dasheen mosaic potyvirus;}}
{{ח:תת|(6)}} על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
{{ח:תת|(7)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(8)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|קיסוס {{ש}} שפלרה|''Hedera'' L.{{ש}} ''Schefflera'' J.R. Forster &amp; G. Forster}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הקיסוסיים|Araliaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הצמחים בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
{{ח:תת|(3)}} הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(4)}} הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Rhodococcus fascians'' (Tilford) Goodfellow;}}
{{ח:תת|(5)}} על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
{{ח:תת|(6)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(7)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|בגוניה|''Begonia'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הביגוניים|Begoniaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הצמחים בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
{{ח:תת|(3)}} הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(4)}} הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Armillaria mellea'' (Vahl) Kummer;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Verticillium albo-atrum'' Reinke &amp; Berthier;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al{{ח:הערה|.}};}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Xanthomonas axonopodis'' pv. ''begoniae'' (Takimoto) Vauterin et al.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Arabis mosaic nepovirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Impatiens necrotic spot tospovirus;}}
{{ח:תת|(5)}} מקום ייצור הצמחים חופשי מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Opogona sacchari'' (Bojer);}}
{{ח:תת|(6)}} על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
{{ח:תת|(7)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(8)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|אכמאה {{ש}} בילברגיה {{ש}} ברומליה {{ש}} קניסטרום {{ש}} חביון {{ש}} גוזמניה {{ש}} הכטיה {{ש}} נאורגליה {{ש}} נידולריון {{ש}} טילנדסיה {{ש}} וריזיאה|''Aechmea'' Ruiz &amp; Pav. {{ש}} ''Billbergia'' Thunb. {{ש}} ''Bromelia'' L. {{ש}} ''Canistrum'' E. Moor. {{ש}} ''Cryptanthus'' Klotzsch. {{ש}} ''Guzmania'' Ruiz &amp; Pav. {{ש}} ''Hechtia'' Klotzsch. {{ש}} ''Neoregelia'' L.B. Sm. {{ש}} ''Nidularium'' Lem. {{ש}} ''Tillandsia'' L. {{ש}} ''Vriesia'' Lindl.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הברומליים|Bromeliaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הצמחים בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
{{ח:תת|(3)}} הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(4)}} הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al{{ח:הערה|.}};}}
{{ח:תת|(5)}} מקום ייצור הצמחים חופשי מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Opogona sacchari'' (Bojer);}}
{{ח:תת|(6)}} על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
{{ח:תת|(7)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(8)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|דיזוקקטוס {{ש}} אפיפילום {{ש}} ריפסלידופסיס {{ש}} ריפסליס {{ש}} שלומה {{ש}} זיגוקקטוס|''Disocactus'' Lindl. {{ש}} ''Epiphyllum'' Haw. {{ש}} ''Rhipsalidopsis'' Britt. &amp; Rose {{ש}} ''Rhipsalis'' Gaertn. {{ש}} ''Schlumbergera'' Lem. {{ש}} ''Zygocactus'' Schum.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הצבריים|Cactaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הצמחים בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
{{ח:תת|(3)}} הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(4)}} הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Cactodera cacti'' Filipjev;}}
{{ח:תת|(5)}} מקום ייצור הצמחים חופשי מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Opogona sacchari'' (Bojer);}}
{{ח:תת|(6)}} על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
{{ח:תת|(7)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(8)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|ניצנית|''Kalanchoe'' Adans{{ח:הערה|.}}}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הטבורתיים|Crassulaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הצמחים בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
{{ח:תת|(3)}} הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(4)}} הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Kalanchoe mosaic potyvirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Kalanchoe top-spotting badnavirus;}}
{{ח:תת|(5)}} על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
{{ח:תת|(6)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(7)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|רודודנדרון (אזליה)|''Rhododendron'' L. (Azalea)}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת האברשיים|Ericaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הצמחים בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
{{ח:תת|(3)}} הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(4)}} הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Armillaria mellea'' (Vahl) Kummer;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phymatotrichopsis'' (''Phymatotrichum'') ''omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Rhododendron necrotic ringspot virus;}}
{{ח:תת|(5)}} הצמחים נבדקו במעבדה ונמצאו חופשיים מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
{{ח:תת|(6)}} על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
{{ח:תת|(7)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(8)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|קודן {{ש}} קרוטון|''Codiaeum'' Juss. {{ש}} ''Croton'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת החלבלוביים|Euphorbiaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הצמחים בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
{{ח:תת|(3)}} הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(4)}} הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Kutilakeasa pironii'' Alfieri;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al{{ח:הערה|.}};}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Croton vein yellowing rhabdovirus;}}
{{ח:תת|(5)}} הצמחים נבדקו בבדיקת מעבדה ונמצאו חופשיים מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
{{ח:תת|(6)}} על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
{{ח:תת|(7)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(8)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|חלבלוב|''Euphorbia'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת החלבלוביים|Euphorbiaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הצמחים בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
{{ח:תת|(3)}} הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(4)}} הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Cactodera cacti'' Filipjev;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Armillaria tabescens'' (Scop.) Dennis et al.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phytophthora drechsleri'' Tucker;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Curtobacterium flaccumfaciens'' pv. ''poinsettia'' (Starr &amp; Pirone) Carlson &amp; Vidave;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al{{ח:הערה|.}};}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Xanthomonas axonpodis'' pv. ''poinsetiicola'' (Patel et al.) Vauterin et al.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Phytoplasma;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Quadraspidiotus perniciosus'' (Comstock);}}
{{ח:תת|(5)}} מקום ייצור הצמחים חופשי מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Opogona sacchari'' (Bojer);}}
{{ח:תת|(6)}} על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
{{ח:תת|(7)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(8)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|גלוקסיניה|''Gloxinia'' L.' Hér.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הגסנריים|Gesneriaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הצמחים בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
{{ח:תת|(3)}} הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(4)}} הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al{{ח:הערה|.}};}}
{{ח:תת|(5)}} מקום ייצור הצמחים חופשי מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Opogona sacchari'' (Bojer);}}
{{ח:תת|(6)}} על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
{{ח:תת|(7)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(8)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|סיגלית אפריקנית|''Saintpaulia'' Wen.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הגסנריים|Gesneriaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הצמחים בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
{{ח:תת|(3)}} הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(4)}} הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al{{ח:הערה|.}};}}
{{ח:תת|(5)}} מקום ייצור הצמחים חופשי מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Opogona sacchari'' (Bojer);}}
{{ח:תת|(6)}} על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
{{ח:תת|(7)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(8)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|סינינגיה|''Sinningia'' Nees.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הגסנריים|Gesneriaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הצמחים בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
{{ח:תת|(3)}} הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(4)}} הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al{{ח:הערה|.}};}}
{{ח:תת|(5)}} על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
{{ח:תת|(6)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(7)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|כרכום {{ש}} פרסיה {{ש}} איריס {{ש}} איקסיה {{ש}} ספרקסיס {{ש}} טיגרידיה|''Crocus'' L. {{ש}} ''Freesia'' Klatt. {{ש}} ''Iris'' L. {{ש}} ''Ixia'' L. {{ש}} ''Sparaxis'' Ker. {{ש}} ''Tigridia'' Juss.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת האירוסים|Iridaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הצמחים בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
{{ח:תת|(3)}} הפקעות שמהן גודלו הצמחים עמדו בדרישות לחומר ריבוי של צמחים אלה המופיעות {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 4|בפרט 4}};
{{ח:תת|(4)}} הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(5)}} הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Uromyces transversalis'' (Thun.);}}
{{ח:תת|(6)}} על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
{{ח:תת|(7)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(8)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|אספרגוס|''Asparagus'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הצמחים בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
{{ח:תת|(3)}} הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(4)}} הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Asparagus 1 potyvirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Asparagus 2 potyvirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tobacco streak ilarvirus;}}
{{ח:תת|(5)}} על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
{{ח:תת|(6)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(7)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|סתונית {{ש}} גלוריוזה {{ש}} יקינטון {{ש}} נץ החלב {{ש}} צבעוני|''Colchicum'' L. {{ש}} ''Gloriosa'' L. {{ש}} ''Hyacinthus'' L. {{ש}} ''Ornithogalum'' L. {{ש}} ''Tulipa'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הצמחים בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
{{ח:תת|(3)}} הבצלים מהם גודלו הצמחים עמדו בדרישות לחומר רבוי, של צמחים אלה, המופיעות {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 4|בפרט 4}};
{{ח:תת|(4)}} הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(5)}} הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al{{ח:הערה|.}};}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Lily symptomless carlavirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tulip breaking potyvirus;}}
{{ח:תת|(6)}} על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
{{ח:תת|(7)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(8)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|מגנוליה|''Magnolia'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת המגנוליים|Magnoliaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הצמחים בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
{{ח:תת|(3)}} הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(4)}} הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Armillaria mellea'' (Vahl) Kummer;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Armillaria tabescens'' (Scop.) Dennis et al.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phymatotrichopsis'' (''Phymatotrichum'') ''omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
{{ח:תת|(5)}} על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
{{ח:תת|(6)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(7)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|פיקוס|''Ficus'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת התותיים|Moraceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הצמחים בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
{{ח:תת|(3)}} הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(4)}} הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Heterodera fici kirjanova'';}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Armillaria mellea'' (Vahl) Kummer;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Diaporthe cinerascens'' Sacc.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phymatotrichopsis'' (''Phymatotrichum'') ''omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
{{ח:תת|(5)}} מקום ייצור הצמחים חופשי מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Opogona sacchari'' (Bojer);}}
{{ח:תת|(6)}} על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
{{ח:תת|(7)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(8)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|חמציץ|''Oxalis'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת החמציציים|Oxalidaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הצמחים בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
{{ח:תת|(3)}} הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(4)}} הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Armillaria mellea'' (Vahl) Kummer;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Puccinia sorghi'' Schwein.;}}
{{ח:תת|(5)}} על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
{{ח:תת|(6)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(7)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|דולב|''Platanus'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הדלביים|Platanaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הצמחים בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
{{ח:תת|(3)}} הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(4)}} הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Botryosphaeria dohtidea'' (Moug.: Fr.) Ces. &amp; De Not.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ceratocystis fimbriata'' var. ''platani'' Ellis &amp; Halsted.;}}
{{ח:תת|(5)}} הצמחים נבדקו בבדיקת מעבדה ונמצאו חופשיים מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
{{ח:תת|(6)}} על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
{{ח:תת|(7)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(8)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|שרך|Ferns (all genera)}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|סדרת הרב רגליים|Pteridophyta}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הצמחים בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
{{ח:תת|(3)}} הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(4)}} הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Aphelenchoides fragariae'' (Ritzema Bos) Christie;}}
{{ח:תת|(5)}} על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
{{ח:תת|(6)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(7)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|רקפת|''Cyclamen'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הרקפתיים|Primulaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הצמחים בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
{{ח:תת|(3)}} הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(4)}} הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tobacco rattle tobravirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tomato aspermy cucumovirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Phytoplasma;}}
{{ח:תת|(5)}} על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
{{ח:תת|(6)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(7)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|פרימולה|''Primula'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הרקפתיים|Primulaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הצמחים בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
{{ח:תת|(3)}} הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(4)}} הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Aphelenchoides ritzemabosi'' (Schwartz) Steiner &amp; Buhrer;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kuhn) Filipev;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phyllosticta primulicola'' Desmaz.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Uromyces apiosporus'' Hazsl.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Pseudomonas syringae'' pv. ''primulae'' (Ark &amp; Gardner) Young Dye &amp; Wilkie;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Phytoplasma;}}
{{ח:תת|(5)}} על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
{{ח:תת|(6)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(7)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|הידרנג׳יה|''Hydrangea'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הבקעצוריים|Saxifragaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הצמחים בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
{{ח:תת|(3)}} הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(4)}} הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Armillaria mellea'' (Vahl) Kummer;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phymatotrichopsis'' (''Phymatotrichum'') ''omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ralstonia solanacearum'' (Smith) Yabuuchi et al.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Hydrangea mosaic ilarvirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Hydrangea ring spot potexvirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tobacco necrosis necrovirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tobacco ring spot nepovirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tomato ring spot nepovirus;}}
{{ח:תת|(5)}} על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
{{ח:תת|(6)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(7)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|קמליה|''Camellia'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת התה|Theaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הצמחים בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
{{ח:תת|(3)}} הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(4)}} הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Armillaria mellea'' (Vahl) Kummĕ;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ciborinia camellia'' L.M. Kohn;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Lopholeucaspis japonica'' Cockerell;}}
{{ח:תת|(5)}} הצמחים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ciborinia camellia'' L.M. Kohn;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
{{ח:תת|(6)}} על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
{{ח:תת|(7)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(8)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|אוקסרה|''Oxera'' Labill{{ח:הערה|.}}}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הורבניים|Verbenaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הצמחים בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} גיל הצמחים אינו עולה על שנה;
{{ח:תת|(3)}} הצמחים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(4)}} הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Impatiens necrotic spot tospovirus;}}
{{ח:תת|(5)}} על העציצים להיות חדשים או כאלה שעברו חיטוי;
{{ח:תת|(6)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(7)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 4 פרט 4}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|'''חומר רבוי למעט זרעים (Propagation material other than seeds)'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|(א)}} '''חומר ריבוי למעט זרעים, החייב בתנאים המפורטים להלן:'''
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג הטובין (Name of goods)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} תנאים (Requirements)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|אפלנדרה {{ש}} פיטוניה|''Aphelendra'' R. Br. {{ש}} ''Fittonia'' Coem.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הקוציציים {{ש}} יחורים|Acanthaceae {{ש}} cuttings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Corynespora cassiicola'' (Berk. &amp; Curt.) Wei.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al{{ח:הערה|.}};}}
{{ח:תת|(4)}} יחורים מושרשים נבדקו במהלך הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(6)}} על כל מכל יצויין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|אדר|''Acer'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת האדריים {{ש}} יחורים {{ש}} נבטים|Aceraceae {{ש}} cuttings {{ש}} seedlings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} חומר ריבוי מושרש גדל במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Armillaria mellea'' (Vahl) Kummer;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ceratocystis virescens'' (Davidson) Moreau {{ח:הערה|(}}syn.: ''C. coerulescens'' Munch);}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phymatotrichopsis'' (''Phymatotrichum'') ''omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phytophthora cactorum'' (Lebert &amp; Cohn) Schroeter;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Verticillium albo-atrum'' Reinke &amp; Berthier;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Xylella fastidiosa'' Wells et al{{ח:הערה|.}};}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Hyphantria cunea'' (Drury);}}
{{ח:תת|(4)}} יחורים מושרשים נבדקו במהלך הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(6)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|אגבה|''Agava'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת האגביים {{ש}} נצרים|Agavaceae {{ש}} shoots}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} חומר ריבוי מושרש גדל במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי האם שמהם נלקחו הנצרים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al{{ח:הערה|.}};}}
{{ח:תת|(4)}} צמחים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} הנצרים נלקחו מצמחי אם שגדלו במשתלה מאושרת ושמה יופיע בתעודת הבריאות;
{{ח:תת|(6)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(7)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|קורדילין {{ש}} יחורי ראש|''Cordyline'' Comm. ex. R. Br. {{ש}} terminal cuttings}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|דרקונית {{ש}} יחורי ראש|''Dracaena'' L. {{ש}} terminal cuttings}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|סנסיבריה {{ש}} חלוקה {{ש}} קני שורש{{ח:הערה|&lt;s&gt;יוקה&lt;/s&gt;}} {{ש}} יחורי ראש|''Sansevieria'' Thunb. {{ש}} division {{ש}} cuttings {{ש}} rhizomes}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|יוקה {{ש}} יחורי ראש|''Yucca'' L. {{ש}} terminal cuttings}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת האגביים|Agavaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} בבדיקת מעבדה קני השורש נמצאו חופשיים מנמטודות טפילות על צמחים;
{{ח:תת|(4)}} צמחי האם שמהם נלקח חומר הריבוי נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|Phytophthora cinnamomi Rands;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al{{ח:הערה|.}};}}
{{ח:תת|(5)}} יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(6)}} מקום ייצור הצמחים חופשי מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Opogona sacchari'' (Bojer);}}
{{ח:תת|(7)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים והיחורים המושרשים גדלו במשתלה מאושרת ושמה יופיע בתעודת הבריאות;
{{ח:תת|(8)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(9)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|פוליאנטס טוברוזה|''Polianthes tuberosa'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת האגביים {{ש}} בצלים|Agavaceae {{ש}} bulbs}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} הבצלים נשטפו;
{{ח:תת|(3)}} בבדיקת מעבדה המשלוח נמצא חופשי מנמטודות טפילות על צמחים;
{{ח:תת|(4)}} צמחי האם נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Aphelenchoides besseyi'' Christie;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tuberose mild mosaic potyvirus;}}
{{ח:תת|(5)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(6)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|ליתופס|''Lithops'' N.E. Br.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת החיעדיים {{ש}} יחורים|Aizoaceae {{ש}} cuttings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Helminthosporium cactivorum'' Petr.;}}
{{ח:תת|(4)}} יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגע כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(6)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|אלסטרומריה|''Alstroemeria'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים {{ש}} יחורים {{ש}} קני שורש|Amaryllidaceae {{ש}} cuttings {{ש}} rhizomes}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} קני השורש נשטפו;
{{ח:תת|(4)}} בבדיקת מעבדה קני השורש נמצאו חופשיים מנמטודות טפילות על צמחים;
{{ח:תת|(5)}} היחורים או קני השורש נלקחו מצמחי־אם שנבדקו ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|Alstroemeria lily symptomless carlavirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Alstroemeria mosaic potyvirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Alstroemeria streak potyvirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Arabis mosaic nepovirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tobacco rattle tobravirus;}}
{{ח:תת|(6)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(7)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|אמריליס|''Amaryllis'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים {{ש}} בצלים|Amaryllidaceae {{ש}} bulbs}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} הבצלים נשטפו;
{{ח:תת|(3)}} בבדיקת מעבדה המשלוח נמצא חופשי מנמטודות טפילות על צמחים;
{{ח:תת|(4)}} הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Aphelenchoides subtenuis'' Cobb;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Hippeastrum streak virus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Nerine (yellow stripe) potyvirus;}}
{{ח:תת|(5)}} הבצלים נבדקו לפני המשלוח ונמצאו חופשיים מזבובי הבצל:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Eumerus strigatus'' Fallen;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Eumerus tuberculatus'' Rondani;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Merodon equestris'' (Fabricius, 1794);}}
{{ח:תת|(6)}} הבצלים עברו טיפול במים חמים בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים;
{{ח:תת|(7)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(8)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|נרקיס|''Narcissus'' L{{ח:הערה|.}}}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים {{ש}} בצלים|Amaryllidaceae {{ש}} bulbs}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} הבצלים נשטפו;
{{ח:תת|(3)}} בבדיקת מעבדה המשלוח נמצא חופשי מנמטודות טפילות על צמחים;
{{ח:תת|(4)}} הצמחים גדלו בשדה הידוע כחופשי מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Armillaria mellea'' (Vahl) Kummer;}}
{{ח:תת|(5)}} הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Aphelenchoides subtenuis'' Cobb;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Botrytis narcissicola'' Kleb;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Sclerotinia bulborum'' (Wakk.) Rehm;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Arabis mosaic nepovirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Narcissus degeneration potyvirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Narcissus latent macluravirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Narcissus mosaic potexvirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Narcissus tip necrosis carmovirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tobacco rattle tobravirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tobacco ringspot nepovirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tomato black ring nepovirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Eumerus strigatus'' Fallen;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Eumerus tuberculatus'' Rondani;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Merodon equestris'' (Fabricius, 1794);}}
{{ח:תת|(6)}} הבצלים נבדקו לפני המשלוח ונמצאו חופשיים מזבובי הבצל:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Eumerus strigatus'' Fallen}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Eumerus tuberculatus'' Rondani;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Merodon equestris'' (Fabricius, 1794);}}
{{ח:תת|(7)}} הבצלים עברו טיפול בחומר כימי ובמים חמים בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים;
{{ח:תת|(8)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(9)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|קלדיום {{ש}} פקעות|''Caladium'' Vent{{ח:הערה|.}} {{ש}} tubers}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|קלה {{ש}} קני שורש {{ש}} פקעות|''Calla'' L. {{ש}} rhizomes {{ש}} corms}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} הפקעות וקני השורש נשטפו;
{{ח:תת|(3)}} בבדיקת מעבדה המשלוח נמצא חופשי מנמטודות טפילות על צמחים;
{{ח:תת|(4)}} הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ditylenchus destructor'' Thorne;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phymatotrichopsis omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phytophthora cryptogea'' Pethybr. &amp; Lafferty;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Dasheen mosaic potyvirus;}}
{{ח:תת|(5)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(6)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|אגלונמה {{ש}} יחורי ראש|''Aglaonema'' Schott {{ש}} terminal cuttings}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|אלוקסיה {{ש}} יחורים|''Alocasia'' Neck. {{ש}} cuttings}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|אנתוריון {{ש}} נבטים|''Anthurium'' Schott {{ש}} seedlings}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|מונסטרה {{ש}} נבטים|''Monstera'' Adans. {{ש}} seedlings}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|סקינדפסוס {{ש}} יחורים|''Scindapsus'' Schott {{ש}} cuttings}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|ספטיפילום {{ש}} יחורים {{ש}} נבטים|''Spathiphyllum'' Schott {{ש}} cuttings {{ש}} seedlings}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|סינגוניום {{ש}} נבטים|''Syngonium'' Schott {{ש}} seedlings}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} חומר ריבוי מושרש גדל במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands.}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phytophthora cryptogea'' Pethybr. &amp; Lafferty;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al{{ח:הערה|.}};}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Xanthomonas axonopodis'' pv. ''deiffenbachiae'' (McCulloch &amp; Pirone) Vauterin et al{{ח:הערה|.}};}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Dasheen mosaic potyvirus;}}
{{ח:תת|(4)}} יחורים מושרשים ונבטים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} הצמחים יבדקו לאחר הגעתם בבדיקת מעבדה לחופשיות מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Radopholus similis'' (Cobb) Thorne;}}
{{ח:תת|(6)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(7)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|דיפנבכיה {{ש}} יחורי ראש|''Dieffenbachia'' Schott {{ש}} terminal cuttings}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|פילודנדרון {{ש}} יחורים {{ש}} נבטים|''Philodendron'' Schott {{ש}} cuttings {{ש}} seedlings}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} חומר ריבוי מושרש גדל במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|Plant parasitic nematodes;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phytophthora cryptogea'' Pethybr. &amp; Lafferty;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al{{ח:הערה|.}};}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Xanthomonas axonopodis'' pv. ''deiffenbachiae'' (McCulloch &amp; Pirone) Vauterin et al{{ח:הערה|.}};}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Dasheen mosaic potyvirus;}}
{{ח:תת|(4)}} יחורים מושרשים ונבטים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} מקום ייצור הצמחים חופשי מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Opogona sacchari'' (Bojer);}}
{{ח:תת|(6)}} הצמחים יבדקו לאחר הגעתם בבדיקת מעבדה לחופשיות מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Radopholus similis'' (Cobb) Thorne;}}
{{ח:תת|(7)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(8)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|קסנתוסומה|''Xanthosoma'' Schott}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים {{ש}} יחורים|Araceae {{ש}} cuttings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Armillaria mellea'' (Vahl) Kummer;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Xanthomonas axonopodis'' pv. ''deiffenbachiae'' (McCulloch &amp; Pirone) Vauterin et al{{ח:הערה|.}};}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Dasheen mosaic potyvirus;}}
{{ח:תת|(4)}} יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(6)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|קיסוס {{ש}} שפלרה|''Hedera'' L. {{ש}} ''Schefflera'' J.R. Forster &amp; G. Forster}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הקיסוסיים {{ש}} יחורים|Araliaceae {{ש}} cuttings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Rhodococus fascians'' (Tilford);}}
{{ח:תת|(4)}} יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(6)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|אראוקריה|''Araucaria'' Juss.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת האראוקריים {{ש}} נבטים|Araucariaceae {{ש}} seedlings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה, אוסטרליה וניו זילנד;
{{ח:תת|(2)}} הנבטים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} הנבטים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Cryptosporella araucariae'' Voglino;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Dothiorella'' spp.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phoma araucariae'' Trav.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phyllosticta araucariae'' Woronochin;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Physalospora rhodina'' Berk. &amp; Curtis;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Servazziella longispora'' (Servazzi) Reid &amp; Booth (syn.: ''Cryptospora longispora'' Servazzi);}}
{{ח:תת|(4)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(5)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|בגוניה|''Begonia'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הבגוניים {{ש}} יחורים {{ש}} פקעות {{ש}} נבטים|Begoniaceae {{ש}} cuttings {{ש}} tubers {{ש}} seedlings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} הפקעות נשטפו;
{{ח:תת|(3)}} חומר ריבוי מושרש גדל במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(4)}} בבדיקת מעבדה המשלוח נמצא חופשי מנמטודות טפילות על צמחים;
{{ח:תת|(5)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים והשדות בהם גדלו הפקעות נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Verticillium albo-atrum'' Reinke &amp; Berthier;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al{{ח:הערה|.}};}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Xanthomonas axonpodis'' pv. ''begoniae'' (Takimoto) Vauterin et al.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Arabis mosaic nepovirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Impatiens necrotic spot tospovirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tomato spotted wilt tospovirus;}}
{{ח:תת|(6)}} יחורים מושרשים ונבטים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים המנויים בפסקה (5);
{{ח:תת|(7)}} מקום ייצור הצמחים חופשי מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Opogona sacchari'' (Bojer);}}
{{ח:תת|(8)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(9)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|ביגנוניה {{ש}} קמפסיס|''Bignonia'' L. {{ש}} ''Campsis'' Lour.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הביגנוניים {{ש}} יחורים|Bignoniaceae {{ש}} cuttings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Cercospora duplicata'' Ellis &amp; Everh.;}}
{{ח:תת|(4)}} יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגע כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(6)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|קטלפה|''Catalpa'' Scop.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הביגנוניים {{ש}} יחורים|Bignoniaceae {{ש}} cuttings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Microsphaera penicillata'' (Wallr.: Fr.) Lév.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phyllactinia guttata'' (Wallr.: Fr.) Lev.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Verticillium albo-atrum'' Reinke &amp; Berthier;}}
{{ח:תת|(4)}} יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים המנויים בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(6)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|אכמאה {{ש}} בילברגיה {{ש}} ברומליה {{ש}} קניסטרום {{ש}} חביון {{ש}} גוזמניה {{ש}} הכטיה {{ש}} נאורגליה {{ש}} נידולריון {{ש}} טילנדסיה {{ש}} וריזיאה|''Aechmea'' Ruiz &amp; Pav. {{ש}} ''Billbergia'' Thunb. {{ש}} ''Bromelia'' L. {{ש}} ''Canistrum'' E. Morr. {{ש}} ''Cryptanthus'' Klotzsch {{ש}} ''Guzmania Ruiz'' &amp; Pav. {{ש}} ''Hechtia'' Klotzsch {{ש}} ''Neoregelia'' L.B. Sm. {{ש}} ''Nidularium'' Lem. {{ש}} ''Tillandsia'' L. {{ש}} ''Vriesia'' Lindl.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הברומליים {{ש}} יחורים {{ש}} נבטים|Bromeliaceae {{ש}} cuttings {{ש}} seedlings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הצמחים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} חומר ריבוי מושרש גדל במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al{{ח:הערה|.}};}}
{{ח:תת|(4)}} יחורים מושרשים ונבטים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגע כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} מקום ייצור הצמחים חופשי מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Opogona sacchari'' (Bojer);}}
{{ח:תת|(6)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(7)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|דיזוקקטוס {{ש}} אפיפילום {{ש}} ריפסלידופסיס {{ש}} ריפסליס {{ש}} שלומה {{ש}} זיגוקקטוס|''Disocactus'' Lindl. {{ש}} ''Epiphyllum'' Haw. {{ש}} ''Rhipsalidopsis'' Britt. &amp; Rose {{ש}} ''Rhipsalis'' Gaertn. {{ש}} ''Schlumbergera'' Lem. {{ש}} ''Zygocactus'' Schum.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הצבריים {{ש}} יחורים|Cactaceae {{ש}} cuttings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} חומר ריבוי מושרש גדל במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Cactodera cacti'' Filipjev;}}
{{ח:תת|(4)}} יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגע כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} מקום ייצור הצמחים חופשי מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Opogona sacchari'' (Bojer);}}
{{ח:תת|(6)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(7)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|עולש|''Chicorium intibus'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים {{ש}} שורש מעובה|Compositae {{ש}} tuberous roots}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} השורשים נשטפו או הוברשו והם נקיים מאדמה וחול;
{{ח:תת|(3)}} בבדיקת מעבדה המשלוח נמצא חופשי מנמטודות טפילות על צמחים;
{{ח:תת|(4)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(5)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|קוסמוס|''Cosmos'' Cav.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים {{ש}} יחורים|Compositae {{ש}} cuttings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Puccinia canaliculata'' (Schwein.) Lagerh.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ralstonia solanacearum'' (Smith) Yabuuchi et al.;}}
{{ח:תת|(4)}} יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(6)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|דליה|''Dahlia'' Cav.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים {{ש}} יחורים {{ש}} פקעות|Compositae {{ש}} cuttings {{ש}} tubers}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} הפקעות נשטפו;
{{ח:תת|(3)}} יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי וסוג החיטוי;
{{ח:תת|(4)}} בבדיקת מעבדה הפקעות נמצאו חופשיות מנמטודות טפילות על צמחים;
{{ח:תת|(5)}} מקור הפקעות בשדה הידוע כחופשי מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Armillaria mellea'' (Vahl) Kummer;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Verticillium albo-atrum'' Reinke &amp; Berthier;}}
{{ח:תת|(6)}} צמחי האם מהם נלקחו היחורים נבדקו ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Aphelenchoides ritzemabosi'' (Schwartz) Steiner &amp; Buhrer;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ditylenchus destructor'' Thorne;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Verticillium albo-atrum'' Reinke &amp; Berthier;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Dahlia mosaic caulimovirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Impatiens necrotic tospovirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tobacco streak ilarvirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tomato spotted wilt tospovirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Phytoplasma;}}
{{ח:תת|(7)}} השדה שבו גודלו הפקעות נבדק במשך עונת הגידול והצמחים נמצאו חופשיים מהוירוסים המנויים בפסקה (6);
{{ח:תת|(8)}} הפקעות עברו טיפול במים חמים בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים;
{{ח:תת|(9)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(10)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|ליאטריס|''Liatris'' Schreber}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים {{ש}} פקעות|Compositae {{ש}} corms}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} הפקעות נשטפו;
{{ח:תת|(3)}} בבדיקת מעבדה המשלוח נמצא חופשי מנמטודות טפילות על צמחים;
{{ח:תת|(4)}} הפקעות גדלו בשדה הידוע כחפשי מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Verticillium albo-atrum'' Reinke &amp; Berthier;}}
{{ח:תת|(5)}} הפקעות עברו טיפול במים חמים בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים;
{{ח:תת|(6)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(7)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|גרברה|''Gerbera'' Cass{{ח:הערה|.}}}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים {{ש}} ייחורים {{ש}} נבטים {{ש}} שתילים מוקשים מתרבית רקמה|Compositae {{ש}} cuttings {{ש}} seedlings {{ש}} hardened meristem plantlets}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} חומר ריבוי מושרש גדל במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|Phytoplasma;}}
{{ח:תת|(4)}} הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגע כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} הצמחים נבדקו לפני המשלוח ונמצאו חופשיים מזבובי מנהרות;
{{ח:תת|(6)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(7)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|סטביה|''Stevia'' Cav.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים {{ש}} יחורים|Compositae {{ש}} cuttings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|Phytoplasma;}}
{{ח:תת|(4)}} יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגע כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(6)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|ורוניה|''Veronia'' Schreb.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים {{ש}} יחורים|Compositae {{ש}} cuttings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Pratylenchus coffeae'' Zimmerman;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Coleosporium vernoniae''; Berk. &amp; M.A. Curtis;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phoma exigua'' Desmaz.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phymatotrichopsis'' (''Phymatotrichum'') ''omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
{{ח:תת|(4)}} יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(6)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|אבולבולוס|''Evolvulus'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת החלבליים {{ש}} יחורים|Convolvulaceae {{ש}} cuttings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phymatotrichopsis'' (''Phymatotrichum'') ''omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Puccinia lithospermi'' Ellis &amp; Kellerm;}}
{{ח:תת|(4)}} יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(6)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|כפנית|''Echeveria'' DC.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הטבוריתיים {{ש}} יחורים|Crassulaceae {{ש}} cuttings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Puccinia echeveriae'' Linder;}}
{{ח:תת|(4)}} יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגע כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(6)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|ניצנית|''Kalanchoe'' Adans}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הטבוריתיים {{ש}} יחורים|Crassulaceae {{ש}} cuttings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} מקור היחורים בצמחים אשר נבדקו ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kügn) Filipev;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Kalanchoe mosaic potyvirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Kalanchoe top-spotting badnavirus;}}
{{ח:תת|(4)}} יחורים מושרשים נבדקו ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(6)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|ארביס|''Arabis'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת המצליבים {{ש}} נבטים|Cruciferae {{ש}} seedlings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} הנבטים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} הנבטים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phymatotrichopsis'' (''Phymatotrichum'') ''omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Septoria arabidis'' Sacc.;}}
{{ח:תת|(4)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(5)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|מנתור|''Matthiola'' R. Br.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת המצליבים {{ש}} נבטים|Cruciferae {{ש}} seedlings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} הנבטים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} הנבטים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phymatotrichopsis'' (''Phymatotrichum'') ''omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Verticillium albo-atrum'' Reinke &amp; Berthier;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Xanthomonas campestris'' (Pammel) Dowson;}}
{{ח:תת|(4)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(5)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|גרגר הנחלים|''Nasturtium officinale'' R. Br.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת המצליבים {{ש}} יחורים|Cruciferae {{ש}} cuttings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ralstonia solanacearum'' (Smith) Yabuuchi et al.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Rhodococcus fascians'' (Tilford) Goodfellow;}}
{{ח:תת|(4)}} יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(6)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|ציקס|''Cycas'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הציקסיים {{ש}} נבטים|Cycadaceae {{ש}} seedlings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה ואוסטרליה;
{{ח:תת|(2)}} הנבטים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} הנבטים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phoma bresadolae'' Sacc.;}}
{{ח:תת|(4)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(5)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|תגית|''Scabiosa'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת השלמוניים {{ש}} יחורים|Dipsacaceae {{ש}} cuttings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phymatotrichopsis'' (''Phymatotrichum'') ''omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
{{ח:תת|(4)}} יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגע כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(6)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|קלונה|''Calluna'' Salisb.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת האברשיים {{ש}} יחורים|Ericaceae {{ש}} cuttings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
{{ח:תת|(4)}} יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגע כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(6)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|רודודנדרון (אזליה)|''Rhododendron'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת האברשיים {{ש}} יחורים|Ericaceae {{ש}} cuttings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Armillaria mellea'' (Vahl) Kummer;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phymatotrichopsis'' (''Phymatotrichum'') ''omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Rhododendron necrotic ringspot virus;}}
{{ח:תת|(4)}} צמחי האם נבדקו בבדיקת מעבדה ונמצאו חופשיים מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
{{ח:תת|(5)}} יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3) ו־(4);
{{ח:תת|(6)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(7)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|קודן {{ש}} קרוטון|''Codiaeum'' Juss. {{ש}} ''Croton'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת החלבלוביים {{ש}} יחורים|Euphorbiaceae {{ש}} cuttings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Kutilakesa pironii'' Alfieri;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al{{ח:הערה|.}};}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Croton vein yellowing nucleorhabdovirus;}}
{{ח:תת|(4)}} יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים המנויים כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(6)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|דלשמפיה|''Dalechampia'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת החלבלוביים {{ש}} יחורים|Euphorbiaceae {{ש}} cuttings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Cactodera cacti'' Filipjev;}}
{{ח:תת|(4)}} יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגע כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(6)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|חלבלוב {{ש}} (כולל פואנסטיה)|''Euphorbia'' L. {{ש}} (including poinsettia)}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת החלבלוביים {{ש}} יחורים|Euphorbiaceae {{ש}} cuttings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Cactodera cacti'' Filipjev;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Armillaria tabescens'' (Scop.) Dennis et al.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phytophthora drechsleri'' Tucker;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Curtobacterium flaccumfaciens'' pv. ''poinsettia'' (Starr &amp; Pirone) Carlson &amp; Vidave;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al{{ח:הערה|.}};}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Xanthomonas axonpodis'' pv. ''poinsetiicola'' (Patel et al.) Vauterin et al.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Phytoplasma;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Quadraspidiotus perniciosus'' (Comstock);}}
{{ח:תת|(4)}} יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} מקום ייצור הצמחים חופשי מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Opogona sacchari'' (Bojer);}}
{{ח:תת|(6)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(7)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|גלוקסיניה|''Gloxinia'' L.' Hér.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הגסנריים {{ש}} יחורים {{ש}} קני שורש {{ש}} נבטים|Gesneriaceae {{ש}} cuttings {{ש}} rhizomes {{ש}} seedlings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} קני השורש נשטפו;
{{ח:תת|(3)}} חומר ריבוי מושרש גדל במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(4)}} בבדיקת מעבדה קני השורש נמצאו חופשיים מנמטודות טפילות על צמחים;
{{ח:תת|(5)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים וקני השורש נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al{{ח:הערה|.}};}}
{{ח:תת|(6)}} יחורים מושרשים ונבטים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגע כאמור בפסקה (5);
{{ח:תת|(7)}} מקום ייצור הצמחים חופשי מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Opogona sacchari'' (Bojer);}}
{{ח:תת|(8)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(9)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|סיגלית אפריקנית|''Saintpaulia'' Wendl.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הגסנריים {{ש}} יחורים {{ש}} נבטים {{ש}} שתילים מוקשים מתרבית רקמה|Gesneriaceae {{ש}} cuttings {{ש}} seedlings {{ש}} hardened meristem plantlets}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} חומר ריבוי מושרש גדל במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Aphelenchoides besseyi'' Christie;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Aphelenchoides ritzemabosi'' (Schwartz) Steiner &amp; Buhrer;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al{{ח:הערה|.}};}}
{{ח:תת|(4)}} יחורים מושרשים, נבטים ושתילים מוקשים מתרבית נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} מקום ייצור הצמחים חופשי מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Opogona sacchari'' (Bojer);}}
{{ח:תת|(6)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(7)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|סינינגיה|''Sinningia'' Nees}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הגסנריים {{ש}} יחורים {{ש}} נבטים|Gesneriaceae {{ש}} cuttings {{ש}} seedlings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} חומר ריבוי מושרש גדל במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al{{ח:הערה|.}};}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tobacco ringspot nepovirus;}}
{{ח:תת|(4)}} יחורים מושרשים ונבטים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(6)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|סקבולה|''Scaevola'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הגודניים {{ש}} יחורים|Goodeniaceae {{ש}} cuttings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Verticillium albo-atrum'' Reinke &amp; Berthier;}}
{{ח:תת|(4)}} יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(6)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|כרכום|''Crocus'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת האירוסים {{ש}} פקעות|Iridaceae {{ש}} corms}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} הפקעות נשטפו;
{{ח:תת|(3)}} בבדיקת מעבדה המשלוח נמצא חופשי מנמטודות טפילות על צמחים;
{{ח:תת|(4)}} הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ditylenchus destructor'' Thorne;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Uromyces transversalis'' (Thüm.) Winter;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Burkholderia gladioli'' pv. ''gladioli'' (Severini) Yabuuchi et al.;}}
{{ח:תת|(5)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(6)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|פרזיה|''Freesia'' Klatt}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת האירוסים {{ש}} פקעות|Iridaceae {{ש}} corms}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} הפקעות והבצלים נשטפו;
{{ח:תת|(3)}} בבדיקת מעבדה נמצא המשלוח חופשי מנמטודות טפילות על צמחים;
{{ח:תת|(4)}} הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ditylenchus destructor'' Thorne;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Uromyces transversalis'' (Thüm.) Winter;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Burkholderia gladioli'' pv. ''gladioli'' (Severini) Yabuuchi et al.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Freesia leaf necrosis varicosavirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Freesia mosaic potyvirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tobacco rattle tobravirus;}}
{{ח:תת|(5)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(6)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|סייפן|''Gladiolus'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת האירוסים {{ש}} פקעות|Iridaceae {{ש}} corms}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} הפקעות והבצלים נשטפו;
{{ח:תת|(3)}} בבדיקת מעבדה המשלוח נמצא חופשי מנמטודות טפילות על צמחים;
{{ח:תת|(4)}} הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ditylenchus destructor'' Thorne;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Uromyces transversalis'' (Thüm.) Winter;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Burkholderia gladioli'' pv. ''gladioli'' (Severini) Yabuuchi et al.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Arabis mosaic nepovirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Narcissus latent carlavirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Soybean mosaic potyvirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tobacco rattle tobravirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tobacco ring spot nepovirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tobacco streak ilarvirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tomato black ring nepovirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tomato ring spot nepovirus;}}
{{ח:תת|(5)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(6)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|איריס|''Iris'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת האירוסים {{ש}} בצלים|Iridaceae {{ש}} bulbs}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} הפקעות והבצלים נשטפו;
{{ח:תת|(3)}} בבדיקת מעבדה המשלוח נמצא חופשי מנמטודות טפילות על צמחים;
{{ח:תת|(4)}} הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ditylenchus destructor'' Thorne;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Uromyces transversalis'' (Thüm.) Winter;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Burkholderia gladioli'' pv. ''gladioli'' (Severini) Yabuuchi et al.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Iris mild mosaic potyvirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Iris severe mosaic potyvirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tobacco rattle tobravirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tobacco ring spot nepovirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tomato ring spot nepovirus;}}
{{ח:תת|(5)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(6)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|ספרקסיס|''Sparaxis'' Ker Gaul.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת האירוסים {{ש}} פקעות|Iridaceae {{ש}} corms}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} הפקעות ובצלים נשטפו;
{{ח:תת|(3)}} בבדיקת מעבדה המשלוח נמצא חופשי מנמטודות טפילות על צמחים;
{{ח:תת|(4)}} הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ditylenchus destructor'' Thorne;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Uromyces transversalis'' (Thüm.) Winter;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Burkholderia gladioli'' pv. ''gladioli'' (Severini) Yabuuchi et al.;}}
{{ח:תת|(5)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(6)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|טיגירידיה|''Tigridia'' Juss{{ח:הערה|.}}}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת האירוסים {{ש}} פקעות|Iridaceae {{ש}} corms}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} הפקעות ובצלים נשטפו;
{{ח:תת|(3)}} בבדיקת מעבדה המשלוח נמצא חופשי מנמטודות טפילות על צמחים;
{{ח:תת|(4)}} הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ditylenchus destructor'' Thorne;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Uromyces transversalis'' (Thüm.) Winter;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Burkholderia gladioli'' pv. ''gladioli'' (Severini) Yabuuchi et al.;}}
{{ח:תת|(5)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(6)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|מנטה|''Mentha'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים {{ש}} יחורים|Labiateae {{ש}} cuttings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים האלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Verticillium albo-atrum'' Reinke &amp; Berthier;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Lychnis ringspot hordeivirus;}}
{{ח:תת|(4)}} יחורים מושרשים ונבטים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(6)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|נפית|''Nepeta'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים {{ש}} יחורים|Labiatae {{ש}} cuttings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phoma exigua'' Desmaz.;}}
{{ח:תת|(4)}} יחורים מושרשים ונבטים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגע כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(6)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|אגפנתוס|''Agapanthus'' L´ Hér.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים {{ש}} קני שורש {{ש}} נבטים {{ש}} שתילים מוקשים מתרבית רקמה|Liliaceae {{ש}} rhizomes {{ש}} seedlings {{ש}} hardened meristem plantlets}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} קני השורש נשטפו;
{{ח:תת|(3)}} חומר ריבוי מושרש גדל במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(4)}} בבדיקת מעבדה קני השורש נמצאו חופשיים מנמטודות טפילות על צמחים;
{{ח:תת|(5)}} צמחי האם שמהם נוצר חומר הריבוי נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|Nerine X potexvirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Nerine Y potexvirus;}}
{{ח:תת|(6)}} נבטים ושתילים מוקשים מתרבית נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (5);
{{ח:תת|(7)}} קני השורש נבדקו לפני המשלוח ונמצאו חופשיים מזבובי הבצל:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Eumerus strigatus'' Fallen;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Eumerus tuberculatus'' Rondani;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Merodon equestris'' (Fabricius, 1794);}}
{{ח:תת|(8)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(9)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|אספרגוס|''Asparagus'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים {{ש}} נבטים|Liliaceae {{ש}} seedlings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} הנבטים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} הנבטים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|Asparagus 1 potyvirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Asparagus 2 ilarvirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tobacco streak ilarvirus;}}
{{ח:תת|(4)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(5)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|סיתונית|''Colchicum'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים {{ש}} פקעות|Liliaceae {{ש}} bulbs}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} הפקעות נשטפו;
{{ח:תת|(3)}} בבדיקת מעבדה המשלוח נמצא חופשי מנמטודות טפילות על צמחים;
{{ח:תת|(4)}} הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ditylenchus destructor'' Thorne;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Uromyces colchici'' (Schlecht);}}
{{ח:תת|(5)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(6)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|קונוולריה|''Convallaria'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים {{ש}} קני שורש|Liliaceae {{ש}} rhizomes}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} קני השורש נשטפו;
{{ח:תת|(3)}} בבדיקת מעבדה המשלוח נמצא חופשי מנמטודות טפילות על צמחים;
{{ח:תת|(4)}} הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Botrytis paeoniae'' Oudem;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Gloeosporium convallariae'' Allesch;}}
{{ח:תת|(5)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(6)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|יקינטון|''Hyacinthus'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים {{ש}} בצלים|Liliaceae {{ש}} bulbs}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} הבצלים נשטפו;
{{ח:תת|(3)}} בבדיקת מעבדה המשלוח נמצא חופשי מנמטודות טפילות על צמחים;
{{ח:תת|(4)}} הצמחים גדלו בשדה הידוע כחופשי מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Xanthomonas campestris'' pv. ''hyacinthi'' (Wakker) Vauterin et al.;}}
{{ח:תת|(5)}} הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ditylenchus destructor'' Thorne;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Hyacinth mosaic potyvirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tobacco rattle tobravirus;}}
{{ח:תת|(6)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(7)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|שושן|''Lilium'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים {{ש}} בצלים|Liliaceae {{ש}} bulbs}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} הבצלים נשטפו;
{{ח:תת|(3)}} בבדיקת מעבדה המשלוח נמצא חופשי מנמטודות טפילות על צמחים;
{{ח:תת|(4)}} הצמחים גדלו בשדה הידוע כחופשי מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Aphelenchoides fragariae'' (Ritzema Bos) Christie;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Pythium splendens'' Braun;}}
{{ח:תת|(5)}} הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|Arabis mosaic nepovirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Narcissus mosaic potexvirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tobacco rattle tobravirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tobacco ringspot nepovirus;}}
{{ח:תת|(6)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(7)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|נץ החלב|''Ornithogalum'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים {{ש}} בצלים|Liliaceae {{ש}} bulbs}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} הבצלים נשטפו;
{{ח:תת|(3)}} בבדיקת מעבדה המשלוח נמצא חופשי מנמטודות טפילות על צמחים;
{{ח:תת|(4)}} הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ditylenchus destructor'' Thorne;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tobacco necrosis necrovirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tobacco rattle tobravirus;}}
{{ח:תת|(5)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(6)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|עצבונית|''Ruscus'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים {{ש}} יחורים|Liliaceae {{ש}} cuttings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי וסוג החיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Aphelenchoides fragariae'' (Ritzema Bos) Christie;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ditylenchus destructor'' Thorne;}}
{{ח:תת|(4)}} יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(6)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|צבעוני|''Tulipa'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים {{ש}} בצלים|Liliaceae {{ש}} bulbs}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} הבצלים נשטפו;
{{ח:תת|(3)}} בבדיקת מעבדה המשלוח נמצא חופשי מנמטודות טפילות על צמחים;
{{ח:תת|(4)}} הצמחים גדלו בשדה הידוע כחופשי מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phytophthora cactorum'' (Lebert &amp; Cohn) Schroater;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Curtobacterium flaccumfaciens'' pv. ''oortii'' (Hedges) Collins &amp; Jones;}}
{{ח:תת|(5)}} הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ditylenchus destructor'' Thorne;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Botrytis tulipae'' Lind.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tobacco necrosis necrovirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tobacco rattle tobravirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tobacco ringspot nepovirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tomato black ring nepovirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tomato bushy stunt tombusvirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tulip X potexvirus;}}
{{ח:תת|(6)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(7)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|לגרסטרמיה|''Lagerstroemia'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הכפריים {{ש}} יחורים|Lythraceae {{ש}} cuttings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Armillaria mellea'' (Vahl) Kummer;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Armillaria tabescens'' (Scop.) Dennis et al.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phymatotrichopsis'' (''Phymatotrichum'') ''omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
{{ח:תת|(4)}} יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(6)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|מגנוליה|''Magnolia'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת המגנוליים {{ש}} יחורים|Magnoliaceae {{ש}} cuttings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Armillaria mellea'' (Vahl) Kummer;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Armillaria tabescens'' (Scop.) Dennis et al.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phymatotrichopsis'' (''Phymatotrichum'') ''omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
{{ח:תת|(4)}} יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(6)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|קלתיאה|''Calathea'' G.F.W. Mey.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הירבוזיים {{ש}} יחורים {{ש}} שתילים מוקשים מתרבית רקמה|Marantaceae {{ש}} cuttings {{ש}} hardened meristem plantlets}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} חומר ריבוי מושרש גדל במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Radopholus similis'' (Cobb) Thorne;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phytophthora cryptogea'' Pethybr. &amp; Laff.{{ח:הערה|;}}}}
{{ח:תת|(4)}} יחורים מושרשים ושתילים מוקשים מתרבית נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} יחורים מושרשים ושתילים מוקשים מתרבית יבדקו לאחר הגעתם לארץ בבדיקת מעבדה לחופשיים מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Radopholus similis'' (Cobb) Thorne;}}
{{ח:תת|(6)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(7)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|קטננתה|''Ctenanthe'' Eichl.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הירבוזיים {{ש}} יחורים {{ש}} שתילים מוקשים מתרבית רקמה|Marantaceae {{ש}} cuttings {{ש}} hardened meristem plantlets}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} חומר ריבוי מושרש גדל במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Radopholus similis'' (Cobb) Thorne;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Pyricularia grisea'' (Herbert) Barr;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Diaspis boisduvalii'' Signoret;}}
{{ח:תת|(4)}} יחורים מושרשים ושתילים מוקשים מתרבית נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} יחורים מושרשים ושתילים מוקשים מתרבית יבדקו לאחר הגעתם לארץ בבדיקת מעבדה לחופשיים מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Radopholus similis'' (Cobb) Thorne;}}
{{ח:תת|(6)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(7)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|מרנטה|''Maranta'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הירבוזיים {{ש}} יחורים {{ש}} שתילים מוקשים מתרבית רקמה|Marantaceae {{ש}} cuttings {{ש}} hardened meristem plantlets}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} חומר ריבוי מושרש גדל במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Radopholus similis'' (Cobb) Thorne;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phytophthora cryptogea'' Pethybr. &amp; Laff.{{ח:הערה|;}}}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Puccinia thaliae'' Dietel;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Impatiens necrotic spot tospovirus;}}
{{ח:תת|(4)}} יחורים מושרשים ושתילים מוקשים מתרבית נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} מקום ייצור הצמחים חופשי מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Opogona sacchari'' (Bojer);}}
{{ח:תת|(6)}} יחורים מושרשים ושתילים מוקשים מתרבית יבדקו לאחר הגעתם לארץ בבדיקת מעבדה לחופשיים מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Radopholus similis'' (Cobb) Thorne;}}
{{ח:תת|(7)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(8)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|סטרומנטה|''Stromanthe'' Sond.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הירבוזיים {{ש}} יחורים {{ש}} שתילים מוקשים מתרבית רקמה|Marantaceae {{ש}} cuttings {{ש}} hardened meristem plantlets}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} חומר ריבוי מושרש גדל במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Radopholus similis'' (Cobb) Thorne;}}
{{ח:תת|(4)}} יחורים מושרשים ושתילים מוקשים מתרבית נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגע כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} יחורים מושרשים ושתילים מוקשים מתרבית יבדקו לאחר הגעתם לארץ בבדיקת מעבדה לחופשיים מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Radopholus similis'' (Cobb) Thorne;}}
{{ח:תת|(6)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(7)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|פיקוס|''Ficus'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת התותיים {{ש}} יחורים|Moraceae {{ש}} cuttings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Heterodera fici'' Kirjanova;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Armillaria mellea'' (Vahl) Kummer;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Diaporthe cinerascens'' Sacc.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phymatotrichopsis'' (''Phymatotrichum'') ''omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
{{ח:תת|(4)}} יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} מקום ייצור הצמחים חופשי מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Opogona sacchari'' (Bojer);}}
{{ח:תת|(6)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(7)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|פוקסיה|''Fuchsia'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת נר־הלילה {{ש}} יחורים|Onagraceae {{ש}} cuttings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Aphelenchoides fragariae'' (Ritzema Bos) Christie;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Armillaria mellea'' (Vahl) Kummer;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Pucciniastrum epilobii'' Otth.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Verticillium albo-atrum'' Reinke &amp; Berthier;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Fuchsia latent carlavirus;}}
{{ח:תת|(4)}} יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(6)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|חמציץ|''Oxalis'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת החמציציים {{ש}} פקעות|Oxalidaceae {{ש}} bulbs}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} הפקעות נשטפו;
{{ח:תת|(3)}} בבדיקת מעבדה המשלוח נמצא חופשי מנמטודות טפילות על צמחים;
{{ח:תת|(4)}} הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Puccinia sorghi'' Schwein;}}
{{ח:תת|(5)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(6)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|דקל (כל הסוגים למעט תמר)|Palm (all genera other than ''Phoenix'' spp.)}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הדקליים {{ש}} נבטים|Palmae {{ש}} seedlings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה ואוסטריליה;
{{ח:תת|(2)}} הנבטים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} גובה הנבטים לא יעלה על 20 ס״מ;
{{ח:תת|(4)}} הנבטים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Fusarium oxysporum'' f.sp. ''albedinis'' (Killian &amp; Maire) W.L. Gordon;}}
{{ח:תת|(5)}} מקום ייצור הצמחים חופשי מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Opogona sacchari'' (Bojer);}}
{{ח:תת|(6)}} הנבטים נשטפו;
{{ח:תת|(7)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(8)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|דולב|''Platanus'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הדלביים {{ש}} יחורים|Platanaceae {{ש}} cuttings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Armillaria mellea'' (Vahl) Kummer;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Botryosphaeria dothidea'' (Moung.: Fr.) Ces. &amp; De Not.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ceratocystis fimbriata'' f.sp. ''platani'' (Ellis &amp; Halst.) J.M. Walter;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Microsphaera penicillata'' (Wallr.: Fr.) Lév.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
{{ח:תת|(4)}} יחורים מושרשים ונבטים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(6)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|ארמריה|''Armeria'' Willd.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת העפריתיים {{ש}} יחורים|Plumbaginaceae {{ש}} cuttings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Cercospora insulana'' Sacc.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Phytoplasma;}}
{{ח:תת|(4)}} יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(6)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|עדעד|''Limonium'' Mill.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת העפריתיים {{ש}} יחורים {{ש}} נבטים {{ש}} שתילים מוקשים מתרבית רקמה|Plumbaginaceae {{ש}} cuttings {{ש}} seedlings {{ש}} hardened meristem plantlets}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} חומר ריבוי מושרש גדל במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Cercospora insulana'' Sacc.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Broad bean wilt fabavirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Phytoplasma;}}
{{ח:תת|(4)}} יחורים מושרשים, שתילים מוקשים מתרבית ונבטים נבדקו במשך עונת גידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(6)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|פלוקס|''Phlox'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת השלהביים {{ש}} יחורים {{ש}} נבטים {{ש}} פקעות|Polemoniaceae {{ש}} cuttings {{ש}} seedlings {{ש}} tubers}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} הפקעות נשטפו;
{{ח:תת|(3)}} חומר ריבוי מושרש גדל במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(4)}} בבדיקת מעבדה הפקעות נמצאו חופשיות מנמטודות טפילות על צמחים;
{{ח:תת|(5)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Verticillium albo-atrum'' Reinke &amp; Berthier;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Curtobacterium fascians'' (Tilford) Goodfellow;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Raspberry ringspot nepovirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tobacco rattle tobravirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tomato black ring nepovirus;}}
{{ח:תת|(6)}} השדה בו גודלו הפקעות נבדק במשך עונת הגידול והצמחים נמצאו חופשיים מנגעים כאמור בפסקה (5);
{{ח:תת|(7)}} יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (5);
{{ח:תת|(8)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(9)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|אנגליס|''Anagallis'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הרקפתיים {{ש}} יחורים|Primulaceae {{ש}} cuttings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
{{ח:תת|(4)}} יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגע כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(6)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|רקפת|''Cyclamen'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הרקפתיים {{ש}} פקעות {{ש}} נבטים|Primulaceae {{ש}} bulbs {{ש}} seedlings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} הפקעות נשטפו;
{{ח:תת|(3)}} הנבטים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(4)}} בבדיקת מעבדה הפקעות נמצאו חופשיות מנמטודות טפילות על צמחים;
{{ח:תת|(5)}} השדות מהם יוצרו הפקעות נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Cylindrocarpon destructans'' (Zinssmeister) Scholten;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Fusarium oxysporum'' Schlocht;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tobacco rattle tobravirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tomato aspermy cucumovirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Phytoplasma;}}
{{ח:תת|(6)}} הנבטים נבדקו במשך עונת גידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (5);
{{ח:תת|(7)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(8)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|פרימולה|''Primula'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הרקפתיים {{ש}} נבטים|Primulaceae {{ש}} seedlings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} הנבטים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} הנבטים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Aphelenchoides ritzemabosi'' (Schwartz) Steiner &amp; Buhrer;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phyllosticta primulicola'' Desmaz.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Uromyces apiosporus'' Hazsl.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Pseudomonas syringae'' pv. ''primulae'' (Ark &amp; Gardner) Young Dye &amp; Wilkie;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Phytoplasma;}}
{{ח:תת|(4)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(5)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|שרך (כל הסוגים)|Fern (all genera)}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|סדרת השרכניים {{ש}} נבטים|Teridophyta {{ש}} seedlings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} הנבטים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} הנבטים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Aphelenchoides fragariae'' (Ritzema Bos) Christie;}}
{{ח:תת|(4)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(5)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|אקוניטום|''Aconitum'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הנוריתיים {{ש}} קני שורש|Ranunculaceae {{ש}} rhizomes}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} קני השורש נשטפו;
{{ח:תת|(3)}} בבדיקת מעבדה המשלוח נמצא חופשי מנמטודות טפילות על צמחים;
{{ח:תת|(4)}} הצמחים גדלו בשדה הידוע כחופשי מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phymatotrichopsis'' (''Phymatotrichum'') ''omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Verticillium albo-atrum'' Reinke &amp; Berthier;}}
{{ח:תת|(5)}} הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Aphelenchoides fragariae'' (Ritzema &amp; Bos) Christie;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Aphelenchoides ritzemabosi'' (Schwartz) Steiner &amp; Buhrer;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Botrytis paeonia'' Ouden;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Peony ringspot virus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Steneotarsonemus pallidus'' (Banks);}}
{{ח:תת|(6)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(7)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|זלזלת|''Clematis'' L. (Clematopsis)}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הנוריתיים {{ש}} יחורים|Ranunculaceae {{ש}} cuttings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי שהאם מהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Aphelenchoides fragariae'' (Ritzema Bos) Christie;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Aphelenchoides ritzemabosi'' (Schwartz) Steiner &amp; Buhrer;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ascochyta clematidina'' Thüm;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phymatotrichopsis'' (''Phymatotrichum'') ''omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Urocystis carcinodes'' (Berk. &amp; Curtis) A. Fisch v. Waldh.;}}
{{ח:תת|(4)}} יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת גידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(6)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|דלפיניום|''Delphinium'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הנוריתיים {{ש}} יחורים {{ש}} נבטים {{ש}} קני שורש|Ranunculaceae {{ש}} cuttings {{ש}} seedlings {{ש}} rhizomes}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} חומר ריבוי מושרש גדל במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} קני השורש נשטפו;
{{ח:תת|(4)}} בבדיקת מעבדה קני השורש נמצאו חופשיים מנמטודות טפילות על צמחים;
{{ח:תת|(5)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים וקני השורש נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Aphelenchoides ritzemabosi'' (Schwartz) Steiner &amp; Buhrer;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phymatotrichopsis'' (''Phymatotrichum'') ''omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Verticillium albo-atrum'' Reinke &amp; Berthier;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Broad bean wilt fabavirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Phytoplasma;}}
{{ח:תת|(6)}} יחורים מושרשים ונבטים נבדקו במשך עונת גידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (5);
{{ח:תת|(7)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(8)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|אדמונית|''Paeonia'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת אדמוניתיים {{ש}} קני שורש|Paeoniaceae {{ש}} rhizomes}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} קני השורש נשטפו;
{{ח:תת|(3)}} בבדיקת מעבדה המשלוח נמצא חופשי מנמטודות טפילות על צמחים;
{{ח:תת|(4)}} הצמחים גדלו בשדה הידוע כחופשי מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Armillaria mellea'' (Vahl) Kummer;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phymatotrichopsis'' (''Phymatotrichum'') ''omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phytophthora cactorum'' (Lebert &amp; Cohn) Schroeter;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Verticillium albo-atrum'' Reinke &amp; Berthier;}}
{{ח:תת|(5)}} הצמחים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Botrytis paeoniae'' Ouden;}}
{{ח:תת|(6)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(7)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|בוברדיה|''Bouvardia'' Salisb.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הפואתיים {{ש}} יחורים|Rubiaceae {{ש}} cuttings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Aphelenchoides ritzemabosi'' (Schwartz) Steiner &amp; Buhrer;}}
{{ח:תת|(4)}} יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(6)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|הידרנג׳יה|''Hydrangea'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הבקעצוריים {{ש}} יחורים|Saxifragaceae {{ש}} cuttings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Armillaria mellea'' (Vahl) Kummer;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phymatotrichopsis'' (''Phymatotrichum'') ''omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ralstonia solanacearum'' (Smith) Yabuuchi et al.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Hydrangea mosaic ilarvirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Hydrangea ringspot potexvirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tobacco necrosis necrovirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tobacco ringspot nepovirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tomato ringspot nepovirus;}}
{{ח:תת|(4)}} יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(6)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|לוע־ארי|''Antirrhinum'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים {{ש}} יחורים {{ש}} נבטים|Scrophulariaceae {{ש}} cuttings {{ש}} seedlings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} חומר ריבוי מושרש גדל במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Peronospora antirrhini'' Schroeter;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phymatotrichopsis'' (''Phymatotrichum'') ''omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Puccinia antirrhini'' Dietel &amp; Holway;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Verticillium albo-atrum'' Reinke &amp; Berthier;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Pseudomonas syringae'' pv. ''antirrhini'' (Takimoto) Young et al.;}}
{{ח:תת|(4)}} יחורים מושרשים ונבטים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(6)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|קמליה|''Camellia'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת התה {{ש}} יחורים|Theaceae {{ש}} cuttings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Armillaria mellea'' (Vahl) Kumme;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ciborinia camellia'' L.M. Kohn;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Camellia leaf yellow mottle varicosavirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Lopholeucaspis japonica'' Cockerell;}}
{{ח:תת|(4)}} יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת גידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} הצמחים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ciborinia camellia'' L.M. Kohn;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
{{ח:תת|(6)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(7)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|ורבנה|''Verbena'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הורבניים {{ש}} יחורים|Verbenaceae {{ש}} cuttings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} יחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Aphelenchoides fragariae'' (Ritzema Bos) Christie;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Aphelenchoides ritzemabosi'' (Schwartz) Steiner &amp; Buhrer;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phymatotrichopsis'' (''Phymatotrichum'') ''omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Broad bean wilt fabavirus;}}
{{ח:תת|(4)}} יחורים מושרשים נבדקו במשך עונת גידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} הצמחים נבדקו לפני משלוח ונמצאו חופשיים מזבובי מנהרות;
{{ח:תת|(6)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(7)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|סיגל|''Viola'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הסיגליים {{ש}} יחורים {{ש}} נבטים|Violaceae {{ש}} cuttings {{ש}} seedings}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תת|(2)}} חומר ריבוי מושרש גדל במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תת|(3)}} צמחי האם שמהם נלקחו היחורים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Mycocentrospora acerina'' (R. Hartig) Deighton;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Urocystis violae'' (Sowerby) Fisch. v. Waldh.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Beet western yellows luteovirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Viola mottle potexvirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Phytoplasma;}}
{{ח:תת|(4)}} יחורים מושרשים ונבטים נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (3);
{{ח:תת|(5)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תת|(6)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 4 פרט 4}}
{{ח:תת|(ב)}} '''חומר ריבוי למעט זרעים, עם תנאים כלליים בלבד:'''
{{ח:תת}} על חומר הריבוי לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מקור חומר הריבוי בארצות אירופה;
{{ח:תתת|(2)}} צמחי האם שמהם נלקחו ייחורים וכן ייחורים מושרשים, נבדקו במהלך עונת הגידול ונמצאו חופשיים ממחלות ומזיקים;
{{ח:תתת|(3)}} ייחורים מושרשים גדלו במצע חדש או כזה שעבר חיטוי;
{{ח:תתת|(4)}} הבצלים, הפקעות וקני השורש נשטפו;
{{ח:תתת|(5)}} בבדיקת מעבדה נמצאו הבצלים, הפקעות וקני השורש חופשיים מנמטודות טפילות על צמחים;
{{ח:תתת|(6)}} המשלוח ארוז במכלים חדשים;
{{ח:תתת|(7)}} על כל מכל יצוין שם הצמח וכמותו.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''בצלים פקעות וקני שורש (Bulbs &amp; rhizomes)'''
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;משפחה (Family)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סוג (Genus)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ברודיאה|''Brodiaea'' (Lindl.) Engl.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קליביה|''Clivia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קרינון|''Crinum'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|צירטנתוס|''Cyrtanthus'' Aiton}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|דיכלוסטמה|''Dichelostemma'' Kunth}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אאוכריס|''Eucharis'' Planch. &amp; Linden}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|גלנתוס|''Galanthus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|הברנתוס|''Habranthus'' Herb.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|דמית|''Haemanthus'' Jacq.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|הימנוקליס|''Hymenocallis'' Salisb.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|איקסיולריון|''Ixiolirion'' Herb.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|איסמנה|''Ismene'' Salisb.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הביגנוניים|Bignoniaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אינקרוילאה|''Incarvillea'' Juss.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפעמוניתיים|Campanulaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ענבל|''Platycodon'' A. DC.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הגסנריים|Gesneriaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אכימנס|''Achimenes'' Pers.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{לועזית|Hypoxidaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|רודוהיפוקסיס|''Rhodohypoxis'' Nel.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אריסטאה|''Aristea'' Ait.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|בבינה|''Babiana'' Ker Gawl.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קרוקוסמיה|''Crocosmia'' Planch.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|סיפלה|''Cypella'' Herb.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|דיאטס|''Dietes'' ex Klatt.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|נאומריקה|''Neomarica'' T.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|טריטוניה|''Tritonia'' Ker Gawl.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|וטסוניה|''Watsonia'' Mill.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|בלנדפורדיה|''Blandfordia'' Sm.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|בלבינלה|''Bulbinella'' Kunth}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קמסיה|''Camassia'' Lindl.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|כיונודוקסה|''Chionodoxa'' Boiss.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|עריר|''Eremurus'' Bieb.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|גביעונית|''Fritillaria'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|גלטוניה|''Galtonia'' Decne.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|הוסטה|''Hosta'' Tratt.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קניפופיה|''Kniphofia'' Moench.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|לכנליה|''Lachenalia'' Jacq. ex Murray}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|לאוקוקורין|''Leucocoryne'' Lindl.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|לאוקויום|''Leucojum'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ליטוניה|''Littonia'' Hook.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ליקוריס|''Lycoris'' Herb.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|כדן|''Muscari'' Mill.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|נרינה|''Nerine'' Herb.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|נומוכריס|''Nomocharis'' Franch.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פוליגונטום|''Polygonatum'' Mill.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|סנדרסוניה|''Sandersonia'' Hook.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|בן־חצב|''Scilla'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ספרקליה|''Sprekelia'' Herb.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|חלמונית|''Sternbergia'' Waldst. &amp; Kit.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|טריסיטריס|''Tricyrtis'' Wallich}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|טולבגיה|''Tulbaghia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ולוטה|''Vallota'' Salisb. &amp; Herb.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|נויה|''Veltheimia'' Gled.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|זפירנתס|''Zephyranthes'' Herb.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הנוריתיים|Ranunculaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|טרוליוס|''Trollius'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הבקעצוריים|Saxifragaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אסטילבה|''Astilbe'' Buch.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הסוככיים|Umbelliferae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אסטרנטיה|''Astrantia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הסוככיים|Umbelliferae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|חרחבינה|''Eryngium'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''ייחורים'''
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;משפחה (Family) {{ש}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סוג או מין (Genus or species)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקוציציים|Acanthaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קוציץ|''Acanthus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקוציציים|Acanthaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ברלריה|''Barleria'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקוציציים|Acanthaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|שמרנתמום|''Chamaeranthemum'' Nees.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקוציציים|Acanthaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קרוסנדרה|''Crossandra'' Salisb.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקוציציים|Acanthaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ברד|''Hypoestes'' Soland. ex R. Br.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקוציציים|Acanthaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|עב־שבולת|''Pachystachys'' Nees.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקוציציים|Acanthaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|רואליה|''Ruellia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקוציציים|Acanthaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אצטרבלנית|''Strobilanthes'' Blume}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקוציציים|Acanthaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|תונברגיה|''Thunbergia'' Retz.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האגביים|Agavaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|נולינה מופשלת|''Beaucarnea'' Lem.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האגביים|Agavaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|נולינה|''Nolina'' Michx.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האגביים|Agavaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פורמיון|''Phormium'' J.R.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת החיעדיים|Aizoaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קונופיטום|''Conophytum'' N.E. Br.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת החיעדיים|Aizoaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|דלוספרמה|''Delosperma'' N.E. Br.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת החיעדיים|Aizoaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|דינטרנטוס|''Dinterantus'' Schwant.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת החיעדיים|Aizoaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אהל|''Mesembryanthemum'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת החיעדיים|Aizoaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אואופיטום|''Oophytum'' N.E. Br.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת כף־הצפרדע|Alismataceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|רב־צלע|''Echinodorus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הירבוזים|Amaranthaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|בצן|''Alternanthera'' Forssk.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הירבוזים|Amaranthaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|צלוסיה|''Celosia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קליביה|''Clivia'' Lindl.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קרינון|''Crinum'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האלתיים|Anacardiaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קוטיניוס|''Cotinus'' Mill.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת ההרדופיים|Apocynaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אדניון|''Adenium'' Roem. &amp; Schult.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת ההרדופיים|Apocynaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אלמנדה|''Allamanda'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת ההרדופיים|Apocynaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קריסה|''Carissa'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת ההרדופיים|Apocynaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|דיפלדניה|''Dipladenia'' D.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת ההרדופיים|Apocynaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קופסיה|''Kopsia'' Blume}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת ההרדופיים|Apocynaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|מנדוילה|''Mandevilla'' Lindl.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת ההרדופיים|Apocynaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|עב־גזע|''Pachypodium'' Lindl.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת ההרדופיים|Apocynaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פלומריה|''Plumeria'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת ההרדופיים|Apocynaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|תנרדיה|''Thenardia'' Kunth.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הציניתיים|Aquifoliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|צינית|''Ilex'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אקורוס|''Acorus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קולקס|''Colocasia'' Fabr.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|עטופית|''Cryptocoryne'' Fisch.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אפיפמנום|''Epipremnum'' Schott}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אפיפרמנופסיס|''Epipremnopsis'' Engl.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|הומלומנה|''Homalomena'' Schott}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|הידרוזמה|''Hydrosme'' Schott}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|נפתיטיס|''Nephthytis'' Schott}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פלטנדרה|''Peltandra'' Raf.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פיסטיה|''Pistia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|רפידופורה|''Raphidophora'' Hassk.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|רקטופילום|''Rhektophyllum'' N.E. Br.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|שיזוקסיה|''Schizocasia'' Engl.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקיסוסיים|Araliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ארליה|''Aralia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקיסוסיים|Araliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ברלגיודרון|''Boerlagiodendron'' Harms.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקיסוסיים|Araliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ברסאיה|''Brassaia'' Endl.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקיסוסיים|Araliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קוסוניה|''Cussonia'' Thumb.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקיסוסיים|Araliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|זוגים|''Dizygotheca'' N.E. Br.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקיסוסיים|Araliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אוראופנקס|''Oreopanax'' Decne. &amp; Planch.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקיסוסיים|Araliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פוליסציאס|''Polyscias'' J.R. Forst. &amp; G. Forst.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקיסוסיים|Araliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|בן־קיסוס|''Fatshedera'' Guillaum.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקיסוסיים|Araliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פטסיה|''Fatsia'' Decne. &amp; Planch.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקיסוסיים|Araliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|מריטה|''Meryta'' J.R. Forst. &amp; G. Forst.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקיסוסיים|Araliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|נאופנקס|''Neopanax'' Allan.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקיסוסיים|Araliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פסאודופנקס|''Pseudopanax'' C. Koch.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקיסוסיים|Araliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|טטרפנקס|''Tetrapanax'' C. Koch.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקיסוסיים|Araliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|טרבזיה|''Trevesia'' Vis.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקיסוסיים|Araliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|טופידנתוס|''Tupidanthus'' Hook.f.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האראוקריים|Araucariaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אגתיס|''Agathis'' Salisb.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האסקלפיים|Asclepiadaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אסקלפיס|''Asclepias'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האסקלפיים|Asclepiadaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|שעוון|''Ceropegia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האסקלפיים|Asclepiadaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|דיסכידיה|''Dischidia'' R. Br.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האסקלפיים|Asclepiadaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|בת־שבע|''Hoya'' R. Br.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האסקלפיים|Asclepiadaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|סטופנוטיס|''Stephanotis'' Thouars}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הערטניתיים|Berberidaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ברברית|''Berberis'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הערטניתיים|Berberidaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ננדינה|''Nandina'' Thunb.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השדריים|Betulaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אלנוס|''Alnus'' B. Ehrh.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הבומבקיים|Bombacaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פכירה|''Pachira'' Aubl.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הזיפניים|Boraginaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ברונרה|''Brunnera'' Steven}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הזיפניים|Boraginaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ליתוספרמום|''Lithospermum'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האשכרועיים|Buxaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אשכרוע|''Buxus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האשכרועיים|Buxaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פכיסנדרה|''Pachysandra'' Michx.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הכליליים|Caesalpinaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|גלדיציה|''Gleditsia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקליקנתיים|Calycanthaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קליקנתוס|''Calycanthus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקליקנתיים|Calycanthaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|בן־חורף|''Chimonanthus'' Lindl.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפעמוניתיים|Campanulaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פעמונית|''Campanula'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפעמוניתיים|Campanulaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|סיפוקמפילוס|''Siphocampylus'' Pohl}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפעמוניתיים|Campanulaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|טרכליום|''Trachelium'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת היערתיים|Caprifoliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קולקויציה|''Kolkwitzia'' Graebn.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת היערתיים|Caprifoliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ליצסטריה|''Leycesteria'' Wallich.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת היערתיים|Caprifoliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|גבוב פרי|''Symphoricarpos'' Duh.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת היערתיים|Caprifoliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|מורן|''Viburnum'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הצפרניים|Caryophyllaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|להבית|''Lychnis'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הצפרניים|Caryophyllaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|צפרנית|''Silene'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הצפרניים|Caryophyllaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ברית|''Saponaria'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקלסטריים|Celastraceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קלאסטרוס|''Celastrus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקלסטריים|Celastraceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פלכון|''Euonymus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הטקסיים|Chephalotaxaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ספלוטקסוס|''Cephalotaxus'' Siebold &amp; Zucc. ex Endl.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלטמיים|Cistaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|לטם|''Cistus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלטמיים|Cistaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|שמשון|''Helianthemum'' Mill.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקומליניים|Commelinaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קליסיה|''Callisia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקומליניים|Commelinaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|דיכוריסנדרה|''Dichorisandra'' Mikan}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקומליניים|Commelinaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|גיבסיס|''Gibasis'' Raf.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקומליניים|Commelinaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פליסוטה|''Palisota'' Rchb. ex endl.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקומליניים|Commelinaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|יהודי נודד|''Tradescantia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אכליאה|''Achillea'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אגרטון|''Ageratum'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אנסיקלוס|''Anacyclus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אנטנריה|''Antennaria'' Gaertn.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|לענה|''Artemisia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|כוכב|''Asteriscus'' Mill.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ברכיקומה|''Brachycome'' Cass.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קלוצפלוס|''Calocephalus'' R. Br.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קסיניה|''Cassinia'' R. Br.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|דרדר|''Centaurea'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|סביון|''Cineraria'' L. (''Senecio'' L.)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קוראופסיס|''Coreopsis'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קוטולה|''Cotula'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|דו־זרעונית|''Dimorphotheca'' Moench.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קיפודן|''Echinops'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אאופטוריום|''Eupatorium'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פליציה|''Felicia'' Cass.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|גזניה|''Gazania'' Gaertn.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|גינוריה|''Gynura'' Cass.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|הלניון|''Helenium'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|דם המכבים|''Helichrysum'' Mill.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ליגולריה|''Ligularia'' Cass.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|בבונג|''Matricaria'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|מיקניה|''Mikania'' Willd.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אולאריה|''Olearia'' Moench.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|גרמית|''Osteospermum'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אותונה|''Othonna'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ראוליה|''Raoulia'' Hook.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|רודבקיה|''Rudbeckia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|סנטולינה|''Santolina'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|סנביטליה|''Sanvitalia'' Lam.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|סטוקסיה|''Stokesia L'Her.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|טנצטום|''Tanacetum'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המורכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ונידיון|''Venidium'' Less.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת החלבליים|Convolvulaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|חבלבל|''Convolvulus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקרניתיים|Cornaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אוקבה|''Aucuba'' Thunb.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקרניתיים|Cornaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קרנית|''Cornus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הטבוריתיים|Crassulaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אדרומישוס|''Adromischus'' Lem.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הטבוריתיים|Crassulaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|נצחה|''Aeonium'' Webb &amp; Berth.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הטבוריתיים|Crassulaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קוטילדון|''Cotyledon'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הטבוריתיים|Crassulaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קרסולה|''Crassula'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הטבוריתיים|Crassulaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|דודליאה|''Dudleya'' Britt. &amp; Rose}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הטבוריתיים|Crassulaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|גרינוביה|''Greenovia'' Webb.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הטבוריתיים|Crassulaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אורוסטכיס|''Orostachys'' Fisch.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הטבוריתיים|Crassulaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קרסולה מגלית|''Rochea'' DC.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הטבוריתיים|Crassulaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|צורית|''Sedum'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הטבוריתיים|Crassulaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|חי־עולם|''Sempervivum'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המצליבים|Cruciferae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אתיונמה|''Aethionema'' R. Br.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המצליבים|Cruciferae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אובריטה|''Aubrieta'' Adans.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המצליבים|Cruciferae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|דרבה|''Draba'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הגמאיים|Cyperaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קרקס|''Carex'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השלמוניים|Droseraceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|דיונאה|''Dionaea'' Ellis.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השלמוניים|Droseraceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|דרוזרה|''Drosera'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת עץ השמן|Elaeagnaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|עץ השמן|''Elaeagnus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האברשיים|Ericaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אנדרומדה|''Andromeda'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האברשיים|Ericaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|גאולתריה|''Gaultheria'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האברשיים|Ericaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|לאוקותוא|''Leucothoe'' D.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האברשיים|Ericaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פיאריס|''Pieris'' D.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת העשנניים|Fumariaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|דיסנטרה|''Dicentra'' Bernh.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הגרניים|Geraniaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|סרקוקלון|''Sarcocaulon'' (DC.) Sweet}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{לועזית|Garryaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|גאריה|''Garrya'' Dougl.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הערבזיים|Gentianaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|יפעה|''Eustoma'' Salisb. (Lisianthus)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הערבזיים|Gentianaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אקסקום|''Exacum'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הערבזיים|Gentianaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|גנטיאנה|''Gentiana'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הגסנריים|Gesneriaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אכימנס|''Achimenes'' Pers.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הגסנריים|Gesneriaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|בואה|''Boea'' Comm.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הגסנריים|Gesneriaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|כריזותמיס|''Chrysothemis'' Decne.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הגסנריים|Gesneriaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קודוננתה|''Codonanthe'' Hanst.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הגסנריים|Gesneriaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קולומנאה|''Columnea'' L. (''Trichantha'')}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הגסנריים|Gesneriaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אפיסקה|''Episcia'' Mart.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הגסנריים|Gesneriaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|גלוקסיניה|''Gloxinia'' Nees.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הגסנריים|Gesneriaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קולריה|''Kohleria'' Regel.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הגסנריים|Gesneriaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|נאוטילוקליקס|''Nautilocalyx'' Linden ex Hanst.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הגודניים|Goodeniaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|לשנאולטיה|''Leschenaultia'' R. Br.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השרפיים|Guttiferae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קלוזיה|''Clusia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת כף־הקנגרו|Haemodoraceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|כף־הקנגרו|''Anigozanthos'' Labill.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת אלף־עלה|Haloragaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אלף־עלה|''Myriophyllum'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת ההממליים|Hamamelidaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|הממליס|''Hamamelis'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפרעיים|Hypericaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פרע|''Hypericum'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|וטסוניה|''Watsonia'' Mill.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|חד־שפה|''Ajuga'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|כלמנתה|''Calamintha'' Mill.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|למיום|''Lamium'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אוזן־ארי|''Leonotis'' R. Br.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|מליסה|''Melissa'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|מונרדה|''Monarda'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אזובית|''Origanum'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פלקטרנתוס|''Plectranthus L'Her.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פרונלה|''Prunella'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|רוזמרין|''Rosmarinus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|מרווה|''Salvia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|צתרה|''Satureja'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אשבל|''Stachys'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|געדה|''Teucrium'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|בת־קורנית|''Thymus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפרפרניים|Leguminosae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קרגנה|''Caragana'' Lam.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפרפרניים|Leguminosae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ציטיסוס|''Cytisus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפרפרניים|Leguminosae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|רתמה|''Genista'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפרפרניים|Leguminosae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ויסטריה|''Wisteria'' Nutt.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|{{ח:הערה|משפחת הנאדידיים}}|Lentibulariaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פינגויקולה|''Pinguicula'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|{{ח:הערה|משפחת הנאדידיים}}|Lentibulariaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אוטריקולריה|''Utricularia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ירקה|''Aspidistra'' Ker Gawl.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אסטליה|''Astelia'' Banks &amp; Sol{{ח:הערה|.}} ex R. Br.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אסטרולובה|''Astroloba'' Uitew.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|בואיה|''Bowiea'' Harv. ex Hook.f.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|כלורופיטום|''Chlorophytum'' Ker Gawl.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|גסטריה|''Gasteria'' Duval.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|הוורתיה|''Haworthia'' Duval.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|הוסטה|''Hosta'' Tratt.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|לירופה|''Liriope'' Lour.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|זקן־נחש|''Ophiopogon'' Ker Gawl.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פוליגונטום|''Polygonatum'' Mill.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|טריצירטיס|''Tricyrtis'' Wallich.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלובליים|Lobeliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|איסוטומה|''Isotoma'' (R. Br.) Lindl.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלובליים|Lobeliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|לאורנטיה|''Laurentia'' Adans.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלובליים|Lobeliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|לובליה|''Lobelia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלוגניים|Lobeliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|מונופסיס|''Monopsis'' Salisb.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלובליים|Loganiaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|בודליה|''Buddleia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הכפריים|Lythraceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|גבנון|''Cuphea'' P. Br.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הכפריים|Lythraceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|שנית|''Lythrum'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הכפריים|Lythraceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|רוטלה|''Rotala'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המלסטומטיים|Melastomataceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ברטולוניה|''Bertolonia'' Raddi}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המלסטומטיים|Melastomataceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|צנטרדניה|''Centradenia'' G. Don.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המלסטומטיים|Melastomataceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|מיקולה|''Miconia'' Ruiz &amp; Pav.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המלסטומטיים|Melastomataceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|סונרילה|''Sonerila'' Roxb.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המלסטומטיים|Melastomataceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|טיבוצ׳ינה|''Tibouchina'' Aubl.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השייטים|Mimosaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|מימוסה|''Mimosa'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת התותיים|Moraceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ארטוקרפוס|''Artocarpus'' J.R. Forst. &amp; G. Forst.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת התותיים|Moraceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ססרופיה|''Cecropia'' Loefl.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המירסיניים|Myrsinaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ארדיסיה|''Ardisia'' Sw.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת ההדסיים|Myrtaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|לפטוספרמון|''Leptospermum'' J.R. Forst. &amp; G. Forst.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת ההדסיים|Myrtaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|לופומירטוס|''Lophomyrtus'' Burret}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת ההדסיים|Myrtaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|לומה|''Luma'' A. Gray}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת ההדסיים|Myrtaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|מללויקה|''Melaleuca'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת ההדסיים|Myrtaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|הדס|''Myrtus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הכדניתיים|Nepenthaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|כדנית|''Nepenthes'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלילניים|Nyctaginaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|לילנית|''Mirabilis'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הנופריים|Nymphaeaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|נימפאה|''Nymphaea'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת נר־הלילה|Onagraceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|גאורה|''Gaura'' Roxb.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת נר־הלילה|Onagraceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|גודטיה (קלרקיה)|''Godetia'' G. (''Clarkia'' Pursh)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת נר־הלילה|Onagraceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|מדד|''Ludwigia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפנדניים|Pandanaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פראיסינטיה|''Freycinetia'' Gaudich.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפנדניים|Pandanaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פנדנוס|''Pandanus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפרגיים|Papaveraceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|רומניה|''Romneya'' Harv.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפרגיים|Papaveraceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|סנגוינריה|''Sanguinaria'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפלפליים|Piperaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פפרומיה|''Peperomia'' Ruiz &amp; Pav.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפיטוספוריים|Pittosporaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פיטוספורום|''Pittosporum'' Banks ex Gaertn.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת העפריתיים|Plumbaginaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אקנתולימון|''Acantholimon'' Boiss.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת העפריתיים|Plumbaginaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|בת־עפרית|''Ceratostigma'' Bunge}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת מרבה־חלב|Polygalaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|מרבה־חלב|''Polygala'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הרקפתיים|Primulaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ליסימכיה|''Lysimachia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הנורתיים|Ranunculaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|דמומית|''Adonis'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הנורתיים|Ranunculaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אקוילגיה|''Aquilegia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הנורתיים|Ranunculaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|סימיסיפוגה|''Cimicifuga'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הנורתיים|Ranunculaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|טרוליוס|''Trollius'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האשחריים|Rhamnaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אשחר|''Rhamnus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפואתיים|Rubiaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קפה|''Coffea'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפואתיים|Rubiaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קופרוסמה|''Coprosma'' J.R. Frost. &amp; G. Frost.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפואתיים|Rubiaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|גרדניה|''Gardenia'' J. Ellis}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפואתיים|Rubiaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|איקסורה|''Ixora'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפואתיים|Rubiaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|מוזאנדה|''Mussaenda'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפואתיים|Rubiaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|נרטרה|''Nertera'' Banks &amp; Sol{{ח:הערה|.}} ex Gaerth.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפואתיים|Rubiaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פנטס|''Pentas'' Benth.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפואתיים|Rubiaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|רונדלטיה|''Rondeletia'' L{{ח:הערה|.}}}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|{{ח:הערה|משפחת הנבליתיים}}|Sarraceniaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|דרלינגטוניה|''Darlingtonia'' Torr.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|{{ח:הערה|משפחת הנבליתיים}}|Sarraceniaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|סרסניה|''Sarracenia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|{{ח:הערה|משפחת זנב־לטאה}}|Saururaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|הוטויניה|''Houttuynia'' Thunb.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הבקעצוריים|Saxifragaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אסטילבה|''Astilbe'' Buch.-Ham. ex D. Don}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הבקעצוריים|Saxifragaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ברגניה|''Bergenia'' Moench}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הבקעצוריים|Saxifragaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|האוכרה|''Heuchera'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הבקעצוריים|Saxifragaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|רודגרזיה|''Rodgresia'' A. Gray.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הבקעצוריים|Saxifragaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|בקעצור|''Saxifraga'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הבקעצוריים|Saxifragaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|טיארלה|''Tiarella'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הבקעצוריים|Saxifragaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|טולמיה|''Tolmiea'' Torr. &amp; A. Gray}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אלונסואה|''Alonsoa'' Ruiz &amp; Pav.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אנג׳לוניה|''Angelonia'' Bonpl.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|נעלנית|''Calceolaria'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|כלון|''Chelone'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|דיאסיה|''Diascia'' Link &amp; Otto}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|הבה|''Hebe'' Comm.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|מזוס|''Mazus'' Lour.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|מימול|''Mimulus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|נמסיה|''Nemesia'' Vent.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פנסטמון|''Penstemon'' Schmidel}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פיגליוס|''Phygelius'' E. Mey. ex Benth.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ברוניקה|''Veronica'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הטקסודיים|Taxodiaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|מטסקוויה|''Metasequoia'' Hu &amp; W.C. Cheng}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המתנניים|Thymelaeaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אדגורתיה|''Edgeworthia'' Meisn.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הטיליתיים|Tiliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|טליה|''Tilia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|{{ח:הערה|משפחת הטורנריים}}|Turneraceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|טורנרה|''Turnera'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הסופיים|Typhaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|סוף|''Typha'' Pers.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הסוככיים|Umbelliferae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אכיפילה|''Aciphylla'' J.R. Frost. &amp; G. Frost.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הסוככיים|Umbelliferae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אגופודיום|''Aegopodium'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הסוככיים|Umbelliferae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|חרחבינה|''Eryngium'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הסרפדיים|Urticaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פליוניה|''Pellioia'' Gaud-Beaup.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הסרפדיים|Urticaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פילית|''Pilea'' Lindl.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הולריניים|Valerianaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|חד־אבקן|''Centranthus'' Neck. ex DC.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הורבניים|Verbenaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קליקרפה|''Callicarpa'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הורבניים|Verbenaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קריופטריס|''Caryopteris'' Bunge}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הורבניים|Verbenaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קלרודנדרון|''Clerodendron'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הורבניים|Verbenaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|לנטנה|''Lantana'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הזנגביליים|Zingiberaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קוסטוס|''Costus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 4 פרט 5}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|'''זרעים (seeds)'''}}
{{ח:ת}} * כל הטובין שמסומנים בכוכבית &lt;sup&gt;(&lt;/sup&gt;*&lt;sup&gt;)&lt;/sup&gt; ניתנים ליבוא רק מאזורים אלה: ארצות אירופה, צפון אמריקה, יפן, טייוואן, אוסטרליה וניו זילנד.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|(א)}} '''זרעים עם תנאים מפורטים:'''
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג הטובין (Name of goods)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} תנאים (Requirements)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|אדר|''Acer'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת האדריים|Aceraceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד בתנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים בעצים החופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Gloeosporium aceris'' Cooke;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Hyphantria cunea'' (Drury);}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phyllosticta platanoides'' Sacc.;}}
{{ח:תת|(2)}} הזרעים עברו אידוי בפוספין בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|אהלית|''Faucaria'' Schwantes}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת החיעדיים|Aizoaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:ת}} הזרעים עברו אידוי בפוספין בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|אראוקריה|''Araucaria'' Juss.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת האראוקריים|Araucariaceae (Pinaceae)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים בעצים החופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Cryptosporella araucariae'' Voglino;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Dothiorella'' spp.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phoma araucariae'' Trav.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phyllosticta araucariae'' Woronochin;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Physalospora rhodina'' Berk. &amp; Curtis;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Servazziella longispora'' (Servazzi) Reid &amp; Booth;}}
{{ח:תת|(2)}} הזרעים עברו אידוי בפוספין בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הצבריים {{ש}} כל הסוגים|Cactaceae {{ש}} all genera}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הזרעים חופשיים מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Helminthosporium cactivorum'' Petr.;}}
{{ח:תת|(2)}} הזרעים נקיים מפולפה.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|* מלוח|''Atriplex'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הסלקיים|Chenopodiaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על מקור הזרעים להיות בצמחים שנבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Microsphaeropsis olivacea'' (Bonord.) Höhn;}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|* סלק|''Beta vulgaris'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הסלקיים|Chenopodiaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:ת}} מקור הזרעים בצמחים אשר נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Curtobacterium flaccumfaciens'' pv. ''betae'' (Keyworth Howell &amp; Dowson) Collins &amp; Jones;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Beet 1 alphacryptovirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Beet 2 hybricryptovirus;}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|כף האווז|''Chenopodium'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הסלקיים|Chenopodiaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:ת}} מקור הזרעים בצמחים, שאובחנו בבדיקת מעבדה רשמית כחופשיים מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ascochyta hyalospora'' Boerema et al.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Hibiscus latent ringspot nepovirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Raspberry bushy dwarf idaeovirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Sowbane mosaic sobemovirus;}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|חננית|''Bellis'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים בצמחים אשר נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phoma bellidis'' Neerg.;}}
{{ח:תת|(2)}} הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגע האמור בפסקה (1).
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|צפרני חתול|''Calendula officinalis'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים בצמחים אשר נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Drechslera hawaiiensis'' M.B. Ellis;}}
{{ח:תת|(2)}} הזרעים נבדקו במעבדה ונמצאו חופשיים מהנגע האמור בפסקה (1).
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|נזרה סינית|''Callistephus chinensis'' (L.) Nees}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים בצמחים אשר נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Aphelenchoides ritzemabosi'' (Schwartz) Steiner &amp; Buhrer;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Fusarium oxysporum'' f.sp. ''callistephi'' (Beach) W.C. Snyder &amp; H.N. Hans.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tomato aspermy cucumovirus;}}
{{ח:תת|(2)}} הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפסקה (1).
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|* חריע|''Carthamus tinctorius'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים בצמחים אשר נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Cercospora carthami'' Sund &amp; Ram.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Fusarium oxysporum'' f.sp. ''carthami'' Kils &amp; Houston;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Puccinia carthami'' Corda;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Verticillium albo-atrum'' Reinke &amp; Berthier;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Safflower mosaic virus;}}
{{ח:תת|(2)}} הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפסקה (1).
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|דגנית|''Centaurea cyanus'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים בצמחים אשר נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phoma'' spp.;}}
{{ח:תת|(2)}} הזרעים נבדקו במעבדה ונמצאו חופשיים מהנגע האמור בפסקה (1).
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|* עולש|''Chichorium'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים בצמחים אשר נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Alternaria chichorii'' Nattrass;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Fusarium avenaceum'' (Fr.) Sacc.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Gibberella avenacea'' Neergaad;}}
{{ח:תת|(2)}} הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפסקה (1).
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|חרצית|''Chrysanthemum'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים בצמחים אשר נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Aphelenchoides ritzemabosi'' (Schwartz) Steiner &amp; Buhrer;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Didymella ligulicola'' Muller &amp; V. Arx;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Peronospora radii'' de Bary.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al.;}}
{{ח:תת|(2)}} הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפסקה (1).
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|קוסמוס|''Cosmos'' Cav.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:ת}} הזרעים עברו טיפול בחומר כימי בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|גירדיה|''Gaillardia'' {{ח:הערה|Foug.}}}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים בצמחים אשר נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Alternaria zinniae'' M.B. Ellis;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Drechslera'' spp.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Pseudocochliobolus pallescens'' Tsuda &amp; Ueyama;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Puccinia helianthellae'' Arth.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Septoria gaillardiae'' Elllis &amp; Everth.;}}
{{ח:תת|(2)}} הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפסקה (1).
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|דליה|''Dahlia'' Cav.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים בצמחים אשר נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Aphelenchoides ritzemabosi'' (Schwartz) Steiner &amp; Buhrer;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Gibberella avenacea'' R.J. Cooke;}}
{{ח:תת|(2)}} הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפיסקה (1).
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|* חמנית|''Helianthus annuus'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות הבאות:
{{ח:תתת|(א)}} מקור הזרעים בצמחים שגדלו במדינה חופשית מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Alternaria helianthi'' (Hansf.) Tubaki &amp; Nishihara;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Alternaria zinniae'' M.B. Ellis;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Diaphorthe helianthi'' M. Muntanola et al{{ח:הערה|.}};}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Leptosphaeria linquistii'' Frezzi;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Septoria helianthi'' Ellis &amp; Kellerm;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Verticillium albo-atrum'' Reinke &amp; Berthier;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Pseudomonas syringe'' pv. ''tagetis'' (Hellmers) Young et al.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Sunflower mosaic virus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Orobanche'' spp.;}}
{{ח:תתת|(ב)}} מקור הזרעים בצמחים אשר נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפיסקת משנה (א);
{{ח:תתת|(ג)}} הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפיסקת משנה (א);
{{ח:תת|(2)}} הזרעים עברו אידוי בפוספין בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|* חסה|''Lactuca sativa'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:ת}} הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Verticillium albo-atrum'' Reinke &amp; Berthier;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Xanthomonas campestris'' pv. ''vitians'' (Brown) Dye;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Lettuce mosaic potyvirus (seed sample of 10,000).}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|טגטס|''Tagetes'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים בצמחים אשר נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Fusarium oxysporum'' f.sp. ''callistephi'' (Beach) Snyder &amp; Hans.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Pseudomonas syringe'' pv. ''tagetis'' (Hellmers) Young et al.;}}
{{ח:תת|(2)}} הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפסקה (1).
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|ציניה|''Zinnia'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים בצמחים אשר נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Alternaria zinniae'' M.B. Ellis;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Xanthomonas campestris'' pv. ''zinniae'' (Hopkins &amp; Dowson) Dye;}}
{{ח:תת|(2)}} הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפסקה (1).
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|אלסר|''Corylus avellana'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת האילסריים|Corylaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על מקור הזרעים להיות בעצים החופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Sclerotinia laxa'' Aderhold &amp; Ruhl.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Xanthomonas arboricola'' pv. ''corylina'' (Miller et al.) Vauterin et al{{ח:הערה|.}}.}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|* חרדל|''Brassica juncea'' L.}} {{דוכיווני שווה|* ברוקולי {{ש}} * כרוב {{ש}} * כרובית|''Brassica oleracea'' L. {{ש}} (all variants)}} {{דוכיווני שווה|* לפת|''Brassica rapa'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת המצליבים|Cruciferae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים בצמחים אשר נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Leptosphaeria maculans'' (Desm.) Ces. &amp; de Not. anamorph.: ''Phoma lingam'' (Tode ex Fr.) Desm.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al{{ח:הערה|.}};}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Xanthomonas campestris'' pv. ''campestris'' (Pammel) Dowson;}}
{{ח:תת}} או – שהזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים;
{{ח:תת|(2)}} הזרעים עברו טיפול במים חמים בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|* כרוב הנפוס|''Brassica napus'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת המצליבים|Cruciferae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים בצמחים שנבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Leptosphaeria maculans'' (Desm.) Ces. &amp; de Not. anamorph.: ''Phoma lingam'' (Tode ex Fr.) Desm.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al{{ח:הערה|.}};}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Xanthomonas campestris'' pv. ''campestris'' (Pammel) Dowson;}}
{{ח:תת}} או – שהזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים;
{{ח:תת|(2)}} הזרעים עברו טיפול במים חמים בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|* אבטיח|''Citrullus lanatus'' (Vulgaris) Nec}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הדלועיים|Cucurbitaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים באזור החופשי מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Acidovorax avenae'' subsp. ''citrulli'' (Schaad et al.) Willems et al{{ח:הערה|.}};}}
{{ח:תת|(2)}} הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Acidovorax avenae'' subsp. ''citrulli'' (Schaad et al.) Willems et al{{ח:הערה|.}};}}
{{ח:תת|(3)}} מקור הזרעים בצמחים שנבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Didymella bryoniae'' (Auersw.) Rehm;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Fusarium oxysporum'' Shlechtend.: Fr. (E.F.Sm) Snyder &amp; Hans. f.sp. ''niveum'';}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Glomerella lagenaria'' F. Stevens (anamorph. ''Colletotrichum orbiculare'' (Berk. &amp; Mont.) Arx);}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Cucumber green mottle mosaic tobamovirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Squash mosaic comovirus;}}
{{ח:תת}} או – שהזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|* מלון|''Cucumis melo'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הדלועיים|Cucurbitaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים באזור החופשי מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Acidovorax avenae'' subsp. ''citrulli'' (Schaad et al.) Willems et al.}}
{{ח:תת}} או – שהזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מנגע זה (דוגמה של 3,000 זרעים);
{{ח:תת|(2)}} מקור הזרעים בצמחים שנבדק במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Fusarium oxysporum'' f.sp. ''melonis'' Schlechtend.: Fr. (E.F.Sm) Snyder &amp; Hans.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Glomerella lagenaria'' F. Stevens (anamorph. ''Colletotrichum orbiculare'' (Berk. &amp; Mont.) Arx);}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Melon necrotic spot carmovirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Melon rugose mosaic tymovirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Squash mosaic comovirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tobacco ringspot nepovirus;}}
{{ח:תת}} או – שהזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מאותם הנגעים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|* מלפפון|''Cucumis sativus'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הדלועיים|Cucurbitaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים באזור החופשי מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Acidovorax avenae'' subsp. ''citrulli'' (Schaad et al.) Willems et al.}}
{{ח:תת}} או – שהזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מנגע זה;
{{ח:תת|(2)}} מקור הזרעים בצמחים שנבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Fusarium oxysporum'' Schlechtend.: Fr. f.sp. ''cucumerinum'' Owen;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Glomerella lagenaria'' F. Stevens (anamorph. ''Colletotrichum orbiculare'' (Berk. &amp; Mont.) Arx);}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Pseudomonas syringae'' (all pathovars pathogenic to cucumber);}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Xanthomonas cucurbitae'' (ex Bryan) Vauterin et al{{ח:הערה|.}};}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Cucumber green mottle mosaic tobamovirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Cucumber leaf spot carmovirus;}}
{{ח:תת}} או – שהזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|* דלעת {{ש}} * קישוא|''Cucurbita'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הדלועיים|Cucurbitaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים באזור החופשי מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Acidovorax avenae'' subsp. ''citrulli'' (Schaad et al.) Willems et al.{{ח:הערה|;}}}}
{{ח:תת}} או – שהזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מנגע זה;
{{ח:תת|(2)}} מקור הזרעים בצמחים שנבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Fusarium oxysporum'' Shlechtend.: Fr. Snyder &amp; Hans. f.sp. ''melonis'' (E.F. Sm.);}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Glomerella lagenaria'' F. Stevens (anamorph.: ''Colletotrichum orbiculare'' (Berk. &amp; Mont.) Arx);}}
{{ח:תת}} או – שהזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|ערער|''Juniperus'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הברושיים|Cupressaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים באזור החופשי מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Gymnosporangium'' spp.;}}
{{ח:תת|(2)}} הזרעים נבדקו ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phomopsis occulta'' (Sacc.) Traverso;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
{{ח:תת|(3)}} הזרעים עברו אידוי בפוספין בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|ציקס|''Cycas'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הציקסיים|Cycadaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הזרעים עברו אידוי בפוספין בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים;
{{ח:תת|(2)}} הזרעים נקיים משאריות פרי.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|אפרסמון|''Diospyros'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת האפרסמוניים|Ebenaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים בעצים החופשיים מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Acremonium diospyri'' (Crandall) W. Gams;}}
{{ח:תת}} או – שהזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מנגע זה;
{{ח:תת|(2)}} הזרעים עברו טיפול בתמיסת היפוכלוריד 3% למשך חצי שעה ויובשו.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|אלון|''Quercus'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת האלוניים|Fagaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים באזור החופשי מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ceratocystis fagacearum'' (Bretz) Hunt (anamorph: ''Chalara quercina'' Henry);}}
{{ח:תת|(2)}} הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Gloeotinia granigena'' (''temulenta'') (Quelet) Schumacher;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Pestalotiopsis'' spp.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
{{ח:תת|(3)}} הזרעים עברו טיפול אידוי בפוספין בהתאם לדרישות המנויות בספר הטיפולים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|פלרגוניום|''Geranium'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הגרניים|Geraniaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על מקור הזרעים להיות בצמחים שנבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Xanthomonas hortorum'' pv. ''pelargonii'' (Brown) Vauterin et al.;}}
{{ח:ת}} או – שהזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מנגע זה;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|קסטנוספרמום|''Castanospermum'' Cunn.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הקטניטיים|Leguminosae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} הזרעים עברו אידוי בפוספין בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|* חימצה|''Cicer'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הקטניטיים|Leguminosae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים בשדה אשר נבדק במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ascochyta rabiei'' (Pass.) Labrousse;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Fusarium oxysporum'' Schlechtend.: Fr.: f.sp. ''ciceris'' (padwick) Matuo &amp; K. Sato;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Broad bean mottle bromovirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Pea mosaic potyvirus;}}
{{ח:תת|(2)}} הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפסקה (1).
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|טופח ריחני|''Lathyrus odoratus'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הקטניטיים|Leguminosae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים בשדה שנבדק במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ascochyta lathyri'' Trail;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Rhodococcus fascians'' (Tilford) Goodfellow;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Pea mosaic potyvirus;}}
{{ח:תת|(2)}} הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפסקה (1).
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|תורמוס|''Lupinus'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הקטניטיים|Leguminosae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים בשדה שנבדק במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Fusarium oxysporum'' Schlechtend.: Fr.{{ח:הערה|;}}}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Xanthomonas axonopodis'' pv. ''phaseoli'' (Smith) Vauterin et al.;}}
{{ח:תת|(2)}} הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפסקה (1).
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|* שעועית|''Phaseolus'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הקטניטיים|Leguminosae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים בשדה שנבדק במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Colletotrichum lindemuthianum'' (Sacc. &amp; Magn.) Scribner;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Colletotrichum truncatum'' (Schwein) Andrus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Diaporthe phaseolorum'' (Cooke &amp; Ellis) var. ''sojae'' (Lehman) Wehmeyer;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phoma exigua'' Desmaz.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phyllosticta phaseolina'' Sacc.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Curtobacterium flaccumfaciens'' pv. ''flaccumfaciens'' (Hedges) Collins &amp; Jones;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Pseudomonas syringae'' pv. ''phaseolicola'' (Berk.) Young et al.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Xanthomonas axonopodis'' pv. ''phaseoli'' (Smith) Vauterin et al.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Bean common mosaic potyvirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tobacco streak ilarvirus;}}
{{ח:תת|(2)}} הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפסקה (1).
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|* אפונה|''Pisum'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הקטניטיים|Leguminosae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים בשדה שנבדק במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ascochyta pinodes'' L.K. Jon.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Pseudomonas syringae'' pv. ''pisi'' (Sackett) Young et al.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Pea enation mosaic enamovirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Pea seedborn mosaic potyvirus;}}
{{ח:תת|(2)}} הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Pseudomonas syringae'' pv. ''pisi'' (Sackett) Young et al.;}}
{{ח:תת|(3)}} הזרעים עברו אידוי בפוספין וטיפול בחומר כימי בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|* תלתן|''Trifolium'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הקטניטיים|Leguminosae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הזרעים הם זרעים מאושרים;
{{ח:תת|(2)}} מקור הזרעים בשדה שנבדק במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Clavibacter michiganensis'' subsp. ''insidiosus'' (McCulloch) Davis et al.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phoma medicaginis'' Malbr. &amp; Roum.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Sclerotinia spermophila'' M. Noble;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Sclerotinia trifoliorum'' Eriks.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Verticillium albo-atrum'' Reinke &amp; Berthier;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Subterranean clover mottle sobemovirus;}}
{{ח:תת}} או – שהזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים;
{{ח:תת|(3)}} הזרעים עברו טיפול בחומר כימי בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|* חילבה|''Trigonella'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הקטניטיים|Leguminosae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים בשדה אשר נבדק במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Cercospora traversiana'' Sacc.;}}
{{ח:תת|(2)}} הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מנגע זה.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|* פול|''Vicia faba'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הקטניטיים|Leguminosae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים בשדה שנבדק במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ascochyta fabae'' Speg.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Botrytis fabae'' Sardina;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Artichoke yellow ring spot nepovirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Broad been stain comovirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Pea mosaic potyvirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Pea early browning tobravirus;}}
{{ח:תת|(2)}} הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפסקה (1);
{{ח:תת|(3)}} הזרעים עברו אידוי בפוספין בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|* בקיה|''Vicia sativa'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הקטניטיים|Leguminosae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים בשדה שנבדק במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Colletotrichum truncatum'' (Schwein) Andrus &amp; Moore;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Pseudomonas syringae'' pv. ''pisi'' (Sackett) Young et al.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Pea mosaic potyvirus;}}
{{ח:תת|(2)}} הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפסקה (1).
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|* אפונת בקר|''Vigna sinensis'' Savi}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הקטניטיים|Leguminosae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים בשדה שנבדק במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Xanthomonas axonopodis'' pv. ''phaseoli'' (Smith) Vauterin et al.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Xanthomonas axonopodis'' pv. ''vignicola'' (Burkholder) Vauterin et al.;}}
{{ח:תת|(2)}} הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפסקה (1).
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|* בצל|''Allium'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים בשדה שנבדק במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ditylenchus dipsaci'' (Kühn) Filipev;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Sclerotium cepivorum'' Berk.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Urocystis cepulae'' Frost;}}
{{ח:תת|(2)}} הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפסקה (1).
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|מילה|''Fraxinus'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הזיתיים|Oleaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים בעצים החופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Macrophoma fraxini'' Delacr.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phyllosticta osteospora'' Sacc.;}}
{{ח:תת|(2)}} הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפסקה (1).
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|* שומשום|''Sesamum indicum'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת השמשמיים|Pedaliaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים בשדה שנבדק במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Alternaria sesami'' (Kawamura) Mohanty &amp; Behera;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Cercospora sesami'' Zimmerm.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Corynespora cassiicola'' (Berk. &amp; Curtis) Weir.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Fusarium oxysporum'' Schlechtend: Fr. f.sp. ''vasinfectum'' (Atk.) Snyder &amp; Hans.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Helminthosporium sesami'' Miyake;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Pseudomonas syringae'' pv. ''sesami'' (Malkoff) Young;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Xanthomonas campestris'' pv. ''sesami'' (Sabet &amp; Dowson) Dye;}}
{{ח:תת|(2)}} הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפסקה (1).
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|ארמריה {{ש}} עדעד|''Armeria'' Willd. {{ש}} ''Limonium'' Mill.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת העפריתיים|Plumbaginaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים בצמחים שנבדקו במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Cercospora insulana'' Sacc.;}}
{{ח:תת|(2)}} הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגע האמור בפסקה (1).
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|פלוקס|''Phlox'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת השלהביים|Polemoniaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים בצמחים אשר נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Aphelenchoides ritzemabosi'' (Schwartz) Steiner &amp; Buhrer;}}
{{ח:תת|(2)}} הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגע האמור בפסקה (1).
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|רקפת|''Cyclamen'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הרקפתיים|Primulaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים בצמחים שנבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Fusarium oxysporum'' Schlechtend.: Fr. f.sp. ''cyclaminis'' Gerlach.;}}
{{ח:תת|(2)}} הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגע האמור בפסקה (1).
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|פרימולה|''Primula'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הרקפתיים|Primulaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים בצמחים שנבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phyllosticta primulicola'' Desmaz.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Pseudomonas syringae'' pv. ''primulae'' (Ark &amp; Gardner) Young, Dye &amp; Wilkie;}}
{{ח:תת|(2)}} הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפסקה (1).
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|אצחר {{ש}} אבהר {{ש}} פרוטאה|''Leucadendron'' R. Br. {{ש}} ''Leucospermum'' R. Br. {{ש}} ''Protea'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הפרוטאיים|Proteaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד בדרישות האלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים באזור הידוע כחופשי מעשב ה-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Striga'' spp.;}}
{{ח:תת|(2)}} מקור הזרעים בצמחים שנבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Botryosphaeria'' spp.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Colletotricum'' spp.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Drechslera biseptata'' (Sacc. &amp; Roum{{ח:הערה|.)}} M.J. Richardson &amp; E.M{{ח:הערה|.}} Fraser;}}
{{ח:תת|(3)}} הזרעים עברו אידוי בפוספין בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים;
{{ח:תת|(4)}} הזרעים עברו טיפול במים חמים בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|כלנית {{ש}} נורית|''Anemone coronaria'' L. {{ש}} ''Ranunculus asiaticus'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הנוריתיים|Ranunculaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים בצמחים שנבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Colletotrichum acutatum'' Simmonds;}}
{{ח:תת|(2)}} הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגע האמור בפסקה (1).
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|דלפיניום|''Delphinium'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הנוריתיים|Ranunculaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים בצמחים שנבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Erwinia carotovora'' (Jones) Bergey et al. subsp. ''atroseptica'' (Van Hall) Dye;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Pseudomonas syringae'' pv. ''delphinii'' (Smith) Young, Dye &amp; Wilkie;}}
{{ח:תת|(2)}} הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפסקה (1).
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|* חבוש פורח {{ש}} * עוזרר {{ש}} * חבוש|''Chaenomeles'' Lindl. {{ש}} ''Crataegus'' L. {{ש}} ''Cydonia'' Mill.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הורדיים|Rosaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים באזור שנבדק במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Gymnosporangium'' spp.{{ח:הערה|;}}}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Apple scar skin apscaviroid;}}
{{ח:תת|(2)}} מקור הזרעים באזור הידוע כחופשי מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Erwinia amylovora'' (Burrill) Winslow et al.;}}
{{ח:ת}} או: הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגע האמור לעיל.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|* תפוח|''Malus'' Mill.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הורדיים|Rosaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים באזור שנבדק במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Gymnosporangium'' spp.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Apple scar skin apscaviroid;}}
{{ח:תת|(2)}} מקור הזרעים באזור הידוע כחופשי מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Erwinia amylovora'' (Burrill) Winslow et al.;}}
{{ח:ת}} או: הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגע האמור לעיל.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|* חבושית {{מוקטן|(חבושית אנג׳)}} {{ש}} * פירוקנטה {{ש}} * אגס|''Cotoneaster'' Medik {{ש}} ''Pyracantha'' Roem. {{ש}} ''Pyrus'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הורדיים|Rosaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים באזור שנבדק במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Gymnosporangium'' spp.{{ח:הערה|;}}}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Apple scar skin apscaviroid;}}
{{ח:תת|(2)}} מקור הזרעים באזור הידוע כחופשי מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Erwinia amylovora'' (Burrill) Winslow et al.;}}
{{ח:ת}} או: הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגע האמור לעיל.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|* שקד|''Prunus dulcis'' (Mill) D.A. Webb}} {{דוכיווני שווה|* משמש|''Prunus armeniaca'' L.}} {{דוכיווני שווה|* אפרסק|''Prunus persica'' (L.) Batsch.}} {{דוכיווני שווה|* שזיף |''Prunus domestica'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הורדיים|Rosaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד בדרישות האלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים במטע שנבדק במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Plum pox potyvirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Prune dwarf ilarvirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Prunus necrotic ringspot ilarvirus;}}
{{ח:תת|(2)}} הזרעים נבדקו במעבדה רשמית לאחר הגעתם (200 זרעים מכל 50 ק״ג) ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|Plum pox potyvirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Prune dwarf ilarvirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Prunus necrotic ringspot ilarvirus;}}
{{ח:תת|(3)}} הזרעים עברו אידוי בפוספין בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|* דובדבן|''Prunus avium'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הורדיים|Rosaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד בדרישות האלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים באזור שנבדק במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|Plum pox potyvirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Prune dwarf ilarvirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Prunus necrotic ringspot ilarvirus;}}
{{ח:תת|(2)}} מקור הזרעים במטע שנבדק במשך עונת הגידול ונמצא חופשי מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
{{ח:תת}} או: הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגע האמור לעיל;
{{ח:תת|(3)}} הזרעים נבדקו במעבדה רשמית לאחר הגעתם (200 זרעים מכל 50 ק״ג) ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|Plum pox potyvirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Prune dwarf ilarvirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Prunus necrotic ringspot ilarvirus;}}
{{ח:תת|(4)}} הזרעים עברו אידוי בפוספין בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|ורד|''Rosa multiflora'' Thunb.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הורדיים|Rosaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} מקור הזרעים בצמחים שנבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|Prunus necrotic ringspot nepovirus.}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|הדרים|''Citrus'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הפיגמיים|Rutaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים באזור הידוע כחופשי מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Xanthomonas axonpodis'' pv. ''citri'' (Hasse) Vauterin et al.;}}
{{ח:תת|(2)}} מקור הזרעים בעצים החופשיים מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phytophthora cinnamomi'' Rands;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Spiroplasma citri'' Saglio;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Citrus ringspot virus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Citrus tristeza closterovirus;}}
{{ח:תת|(3)}} הזרעים עברו טיפול בחומר כימי בהתאם לדרישות המנויות בספר הטיפולים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|לוע־ארי|''Antirrhinum'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים בצמחים שנבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Puccinia antirrhini'' Dietel &amp; Holway.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Pseudomonas syringae'' pv. ''antirrhini'' (Takimoto) Young et al.;}}
{{ח:תת|(2)}} הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמור{{ח:הערה|[ים]}} בפסקה (1).
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|דיגיטליס|''Digitalis'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים בצמחים שנבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Colletotrichum fuscum'' Laubert;}}
{{ח:תת|(2)}} הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגע האמור בפסקה (1).
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|פולובניה|''Paulownia''}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים בצמחים שנבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|Phytoplasma;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Paulownia wiches broom;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tobbaco rattle virus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tobacco ringspot nepovirus;}}
{{ח:תת}} או: הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים לעיל;
{{ח:תת|(2)}} הזרעים עברו אידוי בפוספין בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|פלפל|''Capsicum annuum'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הסולניים|Solanaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הזרעים חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phytophthora capsici'' Leonian;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Clavibacter michiganensis'' subsp. ''michiganensis'' (Smith) Davis et al.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Erwinia carotovora'' (Jones) subsp. ''carotovora'' Bergey et al.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Pseudomonas corugata'' Roberts &amp; Scarlett;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Xanthomonas vesicatoria'' (ex Doidge) Vauterin et al.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tobamovirus group (TMV, PMMV, TMGMV);}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tomato black ring nepovirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tomato ringspot nepovirus;}}
{{ח:תת|(2)}} הזרעים נבדקו לאחר הגעתם לארץ במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (1).
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|עגבניה|''Lycopersicon esculentum'' Mill.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הסולניים|Solanaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הזרעים חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Fusarium oxysporum'' Schlechtend.: Fr. f.sp. ''lycopersici'' (Sacc.) Snyd. &amp; Klans. race III;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Clavibacter michiganensis'' (Smith) Davis et al. (all subsp.);}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Erwinia carotovora'' (Jones) subsp. ''carotovora'' Bergey et al.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Pseudomonas corrugata'' Roberts &amp; Scarlett;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Pseudomonas syringae'' pv. ''tomato'' (Okabe) Young et al{{ח:הערה|.}};}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Xanthomonas vesicatoria'' (ex Doidge); Vauterin et al.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Pepino mosaic potexvirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Potato spindle tuber pospiviroid;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tobamovirus group (TMV, ToMV, TMGMV);}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tomato black ring nepovirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tomato bushy stunt tombusvirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tomato ringspot nepovirus;}}
{{ח:תת|(2)}} הזרעים נבדקו לאחר הגעתם לארץ במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (1);
{{ח:תת|(3)}} אישור שהזרעים הופקו באמצעות חומצה.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|פטוניה|''Petunia'' Juss.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הסולניים|Solanaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים בצמחים שנבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Erwinia chrysanthemi'' Burkholder et al.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Impatiens necrotic spot virus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Potato spindle tuber pospiviroid;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tobacco ringspot nepovirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tomato aspermy cucumovirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tomato black ring nepovirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tomato bushy stunt tombusvirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tomato ringspot nepovirus;}}
{{ח:תת|(2)}} הזרעים נבדקו לאחר הגעתם לארץ במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (1).
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|* זוגית|''Salpiglossis'' Ruiz et Pav.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הסולניים|Solanaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים בצמחים אשר נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Clavibacter michiganensis'' subsp. ''michiganensis'' (Smith) Davis et al.;}}
{{ח:תת|(2)}} הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגע כאמור בפסקה (1).
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|חציל|''Solanum melongena'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הסולניים|Solanaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הזרעים חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Fusarium oxysporum'' f.sp. ''melongenae'' (Weimer) Snyder &amp; Hansen;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phomopsis vexans'' (Sacc. &amp; Sydow) Gratz;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Verticillium albo-atrum'' Reinke &amp; Berthier;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ralstonia solanacearum'' (Smith) Yabuuchi et al.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Eggplant mosaic tymovirus;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Tobacco ringspot nepovirus;}}
{{ח:תת|(2)}} הזרעים נבדקו לאחר הגעתם לארץ במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (1);
{{ח:תת|(3)}} הזרעים עברו טיפול בחומר כימי בהתאם לדרישות המנויות בספר הטיפולים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|ציפור גן עדן|''Strelitzia'' {{ח:הערה|Banks}}}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הסטרליציים|Strelitziaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים באזור החופשי מנגעים אלה-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Burkholderia andropogonis'' (Smith) Gillis et al{{ח:הערה|.}};}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Ralstonia solanacearum'' (Smith) Yabuuchi et al.;}}
{{ח:תת|(2)}} הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגע כאמור בפסקה (1).
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|כובע הנזיר|''Tropaeolum majus'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הטרופיאוליים|Tropeaolaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים בצמחים שנבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Rhodococcus fascians'' (Tilford) Goodfellow;}}
{{ח:תת}} או – שהזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגע האמור;
{{ח:תת|(2)}} הזרעים עברו טיפול במים חמים בהתאם לדרישות המנויות בספר הטיפולים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|* שמיר|''Anethum graveolens'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הסוככיים|Umbelliferae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים בצמחים אשר נבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מ-
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phymatotrichopsis'' (''Phymatotrichum'') ''omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Artichoke yellow ringspot nepovirus;}}
{{ח:תת|(2)}} הזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגע כאמור בפסקה (1).
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|* כרפס|''Apium graveloens'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הסוככיים|Umbelliferae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים בצמחים שנבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phyllosticta apii'' Halst;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phytophthora cryptogea'' Pethybr. &amp; Lafferty;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Pseudomonas syringae'' pv. ''apii'' (Jagger) Dye &amp; Wilkie;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Strawberry latent ringspot nepovirus;}}
{{ח:תת|(2)}} הזרעים חופשיים מזרעי העשב המחבל –
{{ח:תת}} {{לועזית|''Cirsium arvense'' (L.) Scop.;}}
{{ח:תת}} או – שהזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפסקה זו ובפסקה (1).
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|* כסברה|''Coriandrum'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הסוככיים|Umbelliferae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים בצמחים שנבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Erwinia carotovora'' subsp. ''betavasculorum'' Thompson &amp; Hildebrand et al.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Xanthomonas hortorum'' pv. ''carotae'' (kendrick) Vauterin et al.;}}
{{ח:תת|(2)}} הזרעים נבדקו במעבדה ונמצאו חופשיים מהנגעים כאמור בפסקה (1).
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|* גזר|''Daucas carota'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הסוככיים|Umbelliferae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים להיות חופשיים מזרעי העשב המחבל –
{{ח:תת}} {{לועזית|''Cirsium arvense'' (L.) Scop.{{ח:הערה|.}}}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|* שומר|''Foeniculum'' Mill.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הסוככיים|Umbelliferae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד באחת מהדרישות האלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים בצמחים שנבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phomopsis phoenicola'' Traverso &amp; Spessa;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phymatotrichopsis'' (''Phymatotrichum'') ''omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
{{ח:תת|(2)}} הזרעים נבדקו במעבדה ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפסקה (1).
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|* פטרוזיליה|''Petroselinum'' Hollm}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הסוככיים|Umbelliferae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הזרעים לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הזרעים בצמחים שנבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phymatotrichopsis'' (''Phymatotrichum'') ''omnivora'' (Duggar) Hennebert;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Phytophthora cryptogea'' Pethybr. &amp; Lafferty;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Pythium debaryanum'' Hesse;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|Strawberry latent ringspot nepovirus;}}
{{ח:תת|(2)}} הזרעים חופשיים מזרעי העשב המחבל –
{{ח:תת}} {{לועזית|''Cirsium arvense'' (L.) Scop.;}}
{{ח:תת|(3)}} או שהזרעים נבדקו במעבדה ונמצאו חופשיים מהנגעים האמורים בפסקאות (1) ו־(2).
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|סיגל|''Viola'' L.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|משפחת הסיגליים|Violaceae}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על מקור הזרעים להיות בצמחים שנבדקו במשך עונת הגידול ונמצאו חופשיים מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Mycocentrospora acerina'' (R. Hartig) Deighton;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Urocystis violae'' (Sowerby) A.Fisch.}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 4 פרט 5}}
{{ח:תת|(ב)}} '''זרעים ללא תנאים מפורטים:'''
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;משפחה (Family)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סוג או מין (Genus or species)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקוציציים|Acanthaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קוציץ|''Acanthus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקוציציים|Acanthaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ברד|''Hypoestes'' Soland. ex R. Br.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקוציציים|Acanthaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|תונברגיה|''Thunbergia'' Retz.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האקטינידיים|Actinidaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אקטינידיה|''Actinidia'' Lindl.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האגביים|Agavaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אגבה|''Agave'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האגביים|Agavaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קורדילין|''Cordyline'' Comm.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האגביים|Agavaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ציצנית|''Dasylirion'' Zucc.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האגביים|Agavaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|דרקונית|''Dracaena'' Vand. Ex L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האגביים|Agavaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|נולינה|''Nolina'' Michx.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האגביים|Agav{{ח:הערה|a}}ceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פורמיון|''Phormium'' J.R.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האגביים|Agav{{ח:הערה|a}}ceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|כידונן|''Sansevieria'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האגביים|Agavaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|יוקה|''Yucca'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת החיעדיים|Aizoaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ברגרנתוס|''Bergeranthus'' Schwantes}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת החיעדיים|Aizoaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|דלוספרמה|''Delosperma'' N.E. Br.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת החיעדיים|Aizoaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|דורותית|''Dorotheanthus'' Schwantes}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת החיעדיים|Aizoaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אהל|''Mesembrianthemum'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת החיעדיים|Aizoaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|רבועה|''Tetragonia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הירבוזים|Amaranthaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ירבוז|''Amaranthus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הירבוזים|Amaranthaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|צלוזיה|''Celosia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidac{{ח:הערה|e}}ae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|לאוקויום|''Leucojum'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אלסטרומריה|''Alstroemeria'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|בלומריה|''Bloomeria'' Kellogg}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קליביה|''Clivia'' Lindl.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קרינון|''Crinum'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|היפאסטרום|''Hippeastrum'' Herb.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|נרקיס|''Narcissus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הנרקיסיים|Amaryllidaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|חבצלת|''Pancratium'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת ההרדופיים|Apocynaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אדניון|''Adenium'' Roem. &amp; Schult.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת ההרדופיים|Apocynaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פלומריה|''Plumeria'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת ההרדופיים|Apocynaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ראוולפיה|''Rauvolfia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת ההרדופיים|Apocynaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|וינקה|''Vinca'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אקורוס|''Acorus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אלוקסיה|''Alocasia'' G.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אלוקסיה|''Alocasia'' G.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אריסמה|''Arisaema'' Mart.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קולקס|''Colocasia'' Fabr.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|הומלומנה|''Homalomena'' Schott}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|דרקונקולוס|''Dracunculus'' Adans.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|מונסטרה|''Monstera'' Adans.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פילודנדרון|''Philodendron'' Schott}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלופיים|Araceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קסנתוסומה|''Xanthosoma'' Schott}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקיסוסיים|Araliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ארליה|''Aralia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקיסוסיים|Araliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קוסוניה|''Cussonia'' Thunb.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקיסוסיים|Araliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פטסיה|''Fatsia'' Decne. &amp; Planch.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקיסוסיים|Araliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|שפלרה|''Schefflera'' J.R. Forst. &amp; G. Forst.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הספלוליים|Aristolochiaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ספלול|''Aristolochia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האסקלפיים|Asclepiadaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אסקלפיס|''Asclepias'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האסקלפיים|Asclepiadaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|הודיה|''Hoodia Sweet'' ex Decne}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האסקלפיים|Asclepiadaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|סטופנוטיס|''Stephanotis'' Thouars}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הבשמתיים|Balsaminaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|בשמת|''Impatiens'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הבגוניים|Begoniaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|בגוניה|''Begonia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הביגנוניים|Bignoniaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ביגנוניה|''Bignonia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הביגנוניים|Bignoniaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אינקרוילאה|''Incarvillea'' Juss.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הביגנוניים|Bignoniaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פנדוראה|''Pandorea'' (Endl.) Spach}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הבומבקיים|Bombacaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אדנסוניה|''Adansonia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הזיפניים|Boraginaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|לשון פר|''Anchusa'' Mill.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הזיפניים|Boraginaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|עכנאי|''Echium'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הזיפניים|Boraginaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|עקץ עקרב|''Heliotropium'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הברומליים|Bromeliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אכמאה|''Aechmea'' Ruiz &amp; Pav.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הברומליים|Bromeliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|בילברגיה|''Billbergia'' Thunb.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הברומליים|Bromeliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|חביון|''Cryptanthus'' Klotzsch.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הברומליים|Bromeliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|דיקיה|''Dyckia'' Schult. f.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הברומליים|Bromeliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|גוזמניה|''Guzmania'' Ruiz &amp; Pav.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הברומליים|Bromeliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|נאורגליה|''Neoregelia'' L.B. Sm.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הברומליים|Bromeliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|נידולריון|''Nidularium'' Lem.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הברומליים|Bromeliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|טילנדסיה|''Tillandsia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הברומליים|Bromeliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|וריסיה|''Vriesea'' Lindl.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הכליליים|Caesalpiniaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|כסיה|''Cassia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפעמוניתיים|Campanulaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אדנופורה|''Adenophora'' Fisch.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפעמוניתיים|Campanulaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פעמונית|''Campanula'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפעמוניתיים|Campanulaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קודונופסיס|''Codonopsis'' Wallich}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפעמוניתיים|Campanulaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ג׳סיונה|''Jasione'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפעמוניתיים|Campanulaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ענבל|''Platycodon'' A. DC.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפעמוניתיים|Campanulaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|טרכליום|''Trachelium'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הצלפיים|Capparidaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|באשן|''Cleome'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת היערתיים|Caprifoliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|יערה|''Lonicera'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הסלקיים|Chenopodiaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קוכיה|''Kochia'' Roth.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הסלקיים|Chenopodiaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|תרד|''Spinacia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקומברטיים|Cistaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|שמשון|''Helianthemum'' Mill.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקומברטיים|Combretaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קומברטון|''Combretum'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלטמיים|Combretaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|טרמינליה|''Terminalia sericea'' Bvrch. ex DC.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקומליניים|Commelinaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ריאו|''Rhoeo'' Hance.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אכיליאה|''Achillea'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אקרוקליניום|''Acroclinium'' Hook.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אגרטון|''Ageratum'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אנסיקלוס|''Anacyclus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אנפליס|''Anaphalis'' DC.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קחון|''Anthemis'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אזן דב|''Arctotis'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ארניקה|''Arnica'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|לענה|''Artemisia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ברכיקומה|''Brachyscome'' Cass.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|בופתלום|''Buphthalum'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קרלינה|''Carlina'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קטננחה|''Catananche'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קוראופסיס|''Coreopsis'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קוטולה|''Cotula'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קרספדיה|''Craspedia'' G. Furst.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קנרס|''Cynara'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|דו זרעונית|''Dimorphotheca'' Moench{{ח:הערה|.}}}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קיפודן|''Echinops'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קיפודנית|''Echinacea'' Moench.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פליציה|''Felicia'' Cass.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|גזניה|''Gazania'' Gaertn.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|גרברה|''Gerbera'' Cass.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|דם המכבים|''Helichrysum'' Mill.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|הליפטרון|''Helipterum'' DC.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|לאיה|''Layia'' Hook &amp; Arn. ex DC.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|לאוזאה|''Leuzea'' DC.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ליאטריס|''Liatris'' Schreber}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ליגולריה|''Ligularia'' Cass.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|לונס|''Lonas'' Adans.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אותונה|''Othonna'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|רטיבידה|''Ratibida'' Raf.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|רודבקיה|''Rudbeckia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|סנטולינה|''Santolina'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|מטה זהב|''Solidago'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|טנצטום|''Tanacetum'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אורזיניה|''Ursinia'' Gaertn.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קסרנתמום|''Xeranthemum'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת החבלבליים|Convolvulaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|חבלבל|''Convolvulus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת החבלבליים|Convolvulaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|דיכונדרה|''Dichondra'' Forst. &amp; Forst.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הטבוריתיים|Crassulaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קרסולה|''Crassula'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הטבוריתיים|Crassulaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|כפנית|''Echeveria'' DC.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הטבוריתיים|Crassulaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|נצנית|''Kalanchoe'' Adans.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הטבוריתיים|Crassulaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|וילדיה|''Villadia'' Rose}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המצליבים|Cruciferae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אליסון|''Alyssum'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המצליבים|Cruciferae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|דיתיראה|''Dithyrea'' Harv.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המצליבים|Cruciferae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|איריסימום|''Erysimum'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המצליבים|Cruciferae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|לביסטיקום רפואי|''Lavisticum officinalis''}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המצליבים|Cruciferae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אובריטה|''Aubrieta'' DC.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הדלועיים|Cucurbitaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ציצת|''Trichosanthes'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת עץ השמן|Elaeagnaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|היפופאה|''Hippophae'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת החלבלוביים|Euphorbiaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קרוטון|''Croton'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת החלבלוביים|Euphorbiaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|חלבלוב {{ש}} {{מוקטן|(למעט המינים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}})}}|''Euphorbia'' L. {{ש}} {{מוקטן|(other than those mentioned in {{ח:פנימי|תוספת 2|Annex 2}})}}}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפלקורטיים|Flacourtiaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קיגלריה|''Kiggelaria africana'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הערבזיים|Gentianaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|יפעה|''Eustoma'' (Lisianthus) Salisb.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הערבזיים|Gentianaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אקסאקום|''Exacum'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הערבזיים|Gentianaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ג׳נטיאנה|''Gentiana'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הערבזיים|Gentianaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אורפיאון|''Orphium'' E.H. Mey.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הגרניים|Geraniaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ארודיום|''Erodium'' L´Hér.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הגרניים|Geraniaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|סרקוקאולון|''Sarcocaulon'' DC.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הגסנריים|Gesneriaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אכימנס|''Achimenes'' Pers.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הגסנריים|Gesneriaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|גסנריה|''Gesneria'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הגסנריים|Gesneriaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|גלוקסיניה|''Gloxinia'' L´Hér.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הגסנריים|Gesneriaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|שזרית|''Streptocarpus'' Voss.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת ההממליים|Hamamelidaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ליקוידמבר|''Liquidambar'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת ההידרופיליים|Hydrophyllaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פצליה|''Phacelia'' Juss.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפרעיים|Hypericaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פרע|''Hypericum'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{לועזית|Hypoxidaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|היפוקסיס|''Hypoxis'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{לועזית|Hypoxidaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|רודוהיפוקסיס|''Rhodohypoxis'' Nel.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אריסטאה|''Aristea'' Ait.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|בבינה|''Babiana'' Ker Gawl.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|בלמקנדה|''Belamcanda'' Adans.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קרוקוסמיה|''Crocosmia'' Planch.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|דיארמה|''Dierama'' C. Koch}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|דיאטס|''Dietes'' ex Klatt.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פרריה|''Ferraria'' Burm. ex Mill.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אירוס|''Iris'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|מוראה|''Moraea'' Mill.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|סיסירנכיום|''Sisyrinchium'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|טריטוניה|''Tritonia'' Ker Gawl.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האירוסיים|Iridaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|וטסוניה|''Watsonia'' Mill.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|איזוטומה|''Isotoma'' Adans.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אגסטכה|''Agastache'' Clayt. ex Gronov.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|חד שפה|''Ajuga'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|נדנונית|''Coleus'' Lour.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|דרקית|''Dracocephalum'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|בן אזוב|''Hyssopus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אזוביון|''Lavandula'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אזן ארי|''Leonotis'' R. Br.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|זנב ארי|''Leonurus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|מיורם|''Majorana'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|מרוביון|''Marrubium'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|מליסה|''Melissa'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|נענה|''Mentha'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|מולוצלה|''Moluccella'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|מונרדה|''Monarda'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|נפית|''Nepeta'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ריחן (ריחן הבזיל)|''Ocimum'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אזובית|''Origanum'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|שלהבית|''Phlomis'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|עב גביע|''Physostegia'' Benth.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פלקטרנתוס|''Plectranthus'' L´Hér.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פרונלה|''Prunella'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|רוזמרין|''Rosmarinus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|מרווה|''Salvia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|צתרה|''Satureja'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|סקוטלריה|''Scutellaria'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השפתניים|Labiatae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|בת קורנית|''Thymus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקטניטיים|Leguminosae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אקרוקרפוס|''Acrocarpus'' Wight ex Arn.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקטניטיים|Leguminosae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|בוהיניה|''Bauhinia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקטניטיים|Leguminosae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|כוריזמה|''Chorizema'' Labill.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקטניטיים|Leguminosae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פטלוסטמין|''Petalostemon'' Michx.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקטניטיים|Leguminosae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פיליוסטיגמה|''Piliostigma'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הקטניטיים|Leguminosae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|סטרונגילודון|''Strongylodon'' Vogel}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|{{ח:הערה|משפחת הנאדידיים}}|Lentibulariaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פינגויקולה|''Pinguicula'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אגפנתוס|''Agapanthus'' L´Hér.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|המרוקליס|''Hemerocallis'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אלואה|''Aloe'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|בלנדפורדיה|''Blandfordia'' Sm.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|בולבין|''Bulbine'' Willd.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|בלבבינלה|''Bulbinella'' Kunth.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קמסיה|''Camassia'' Lindl.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קולכיקום|''Colchicum'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|עריר|''Eremurus'' Bieb.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אאוקומיס|''Eucomis'' L´Hér.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|גלטוניה|''Galtonia'' Decne.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|גסטריה|''Gasteria'' Duval.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|גלוריה|''Gloriosa'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|הוורתיה|''Haworthia'' H. Duval.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קניפופיה|''Kniphofia'' Moench.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|נץ חלב|''Ornithogalum'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פוליגונטום|''Polygonatum'' Mill.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|סנדרסוניה|''Sandersonia'' Hook.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|בן־חצב|''Scilla'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השושניים|Liliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|זפירנתס|''Zephyranthes'' Herb.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{לועזית|Limnanthaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|לימננתס|''Limnanthes'' R. Br.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלובליים|Lobeliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|לאורנטיה|''Laurentia'' Adans.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלובליים|Lobeliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|לובליה|''Lobelia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הכפריים|Lythraceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|גבנון|''Cuphea'' P. Br.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הכפריים|Lythraceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|שנית|''Lythrum'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המגנוליים|Magnoliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|מגנוליה|''Magnolia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת החלמיתיים|Malvaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|לגונריה|''Lagunaria'' G. Don}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הירבוזיים|Marantaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קלתיאה|''Calathea'' G.F.W. Mey.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הדבושיים|Melianthaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|דבושי|''Melianthus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השטיים|Mimosaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|שטה|''Acacia'' Mill.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השטיים|Mimosaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|מימוסה|''Mimosa'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת ההדסיים|Myrtaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פיג׳ואה|''Feijoa'' O. Borg}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת ההדסיים|Myrtaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|לפטוספרמון|''Leptospermum'' J.H. Forst &amp; G. Forst}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת ההדסיים|Myrtaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|מללויקה|''Melaleuca'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת ההדסיים|Myrtaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|הדס|''Myrtus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת ההדסיים|Myrtaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ורטיקורדיה|''Verticordia'' DC.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלילניים|Nyctaginaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|לילנית|''Mirabilis'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הנופריים|Nymphaeaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|נימפאה|''Nymphaea'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{לועזית|Oenothezaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אנתריסקוס|''Anthriscus'' Pers.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת נר־הלילה|Onagraceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פוקסיה|''Fuchsia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת נר־הלילה|Onagraceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|גאורה|''Gaura'' Roxb.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת נר־הלילה|Onagraceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|גודטיה|''Godetia'' (''Clarkia'') G.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האדמוניתיים|Paeoniaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אדמונית|''Paeonia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפרגיים|Papaveraceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אשולציה|''Eschscholzia'' Cham.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפרפרניים|Papilionaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|בולוסנתוס|''Bolusanthus'' Harms.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפרפרניים|Papilionaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קנוליה|''Canavalia'' DC.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפרפרניים|Papilionaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אלמוגן|''Eryhtrina'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפרפרניים|Papilionaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|רתמה|''Genista'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפרפרניים|Papilionaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|הרדנברגיה|''Hardenbergia'' Benth.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השעוניתיים|Passifloraceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|שעונית|''Passiflora'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפלפליים|Piperaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פפרומיה|''Peperomia'' Ruiz &amp; Pav.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפלפליים|Piperaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פלפל|''Piper'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפיטוספוריים|Pittosporaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|בילרדיארה|''Billardiera'' Sm.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפיטוספוריים|Pittosporaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פיטוספורום|''Pittosporum'' Banks ex Gaertn.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הדלביים|Platanaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|דולב|''Platanus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השלהביים|Polemoniaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קובאיה|''Cobaea'' Cav.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השלהביים|Polemoniaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קולומיה|''Collomia'' Nutt.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השלהביים|Polemoniaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|גיליה|''Gilia'' Ruiz &amp; Pav.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת השלהביים|Polemoniaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פולמוניום|''Polemonium'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת מרבה־חלב|Polygalaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|מרבה־חלב|''Polygala'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הארכביתיים|Polygonaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אנטיגון|''Antigonon'' Endl.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הרגלתיים|Portulacaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אנקספרוס|''Anacapseros'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הרגלתיים|Portulacaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קלנדריניה|''Calanderinia'' Mill.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הרגלתיים|Portulacaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|לוויזיה|''Lewisia'' Pursh.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הרקפתיים|Primulaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אנדרוססה|''Androsace'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הרקפתיים|Primulaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|דודקתאון|''Dodecatheon'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הרקפתיים|Primulaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ליסימכיה|''Lysimachia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הנוריתיים|Ranunculaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קצח|''Nigella'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הנוריתיים|Ranunculaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אקוניטון|''Aconitum'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האשחריים|Rhamnaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|הובניה|''Hovenia'' Thunb.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת האשחריים|Rhamnaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אשחר|''Rhamnus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הורדיים|Rosaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|שסק|''Eriobotrya'' Lindl.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הורדיים|Rosaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|גיאון|''Geum'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הורדיים|Rosaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|סנגואיסורבה|''Sanguisorba minor'' Scop.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפואתיים|Rubiaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אספרולה|''Asperula'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפואתיים|Rubiaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|גרדניה|''Gardenia'' Ellis}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפואתיים|Rubiaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פנטס|''Pentas'' Benth.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפואתיים|Rubiaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|רותמניה|''Rothmannia globosa'' (Hochst.) Keay}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הפרגיים|Papaveraceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|סנגוינריה|''Sanguinaria'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הסבונניים|Sapindaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|דודונאה|''Dodonaea'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הבקעצוריים|Saxifragaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אסטילבה|''Astilbe'' Buch.-Ham. ex D. Don}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הבקעצוריים|Saxifragaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ברגניה|''Bergenia'' Moench.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הבקעצוריים|Saxifragaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|האוכרה|''Heuchera'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אלונסואה|''Alonsoa'' Ruiz &amp; Pav.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אסרינה|''Asarina'' Quer}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|נעלנית|''Calceolaria'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קולינסיה|''Collinsia'' Nutt.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ארינוס|''Erinus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פישתנית|''Linaria'' Mill.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|מימול|''Mimulus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|נמסיה|''Nemesia'' Venten.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פנסטמון|''Penstemon'' Mitch.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|רודוכיטון|''Rhodochiton'' Zucc. ex Otto &amp; A. Dietrich}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|טורניה|''Torenia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הלעניתיים|Scrophulariac{{ח:הערה|e}}ae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|בוצין|''Verbascum'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הסימרביים|Simaroubaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קירקיה|''Kirkia acuminata'' Oliv.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הסטרקוליים|Sterculiaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|דומביאה|''Dombeya'' Gav.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הסטרקוליים|Sterculiaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ברכיכיטון|''Brachychiton'' Scott &amp; Endl.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הסטרקוליים|Sterculiaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|סטרקוליה|''Sterculia murex'' {{ח:הערה|Hemsl.}}}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת התה|Theaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קמליה|''Camellia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המתנניים|Thymelaeaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|דאית|''Dais'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת המתנניים|Thymelaeaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|דפנה|''Daphne'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הטיליתיים|Tiliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|גרויה|''Grewia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הטיליתיים|Tiliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ספרמניה|''Sparmannia'' L.f.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הטיליתיים|Tiliaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|טליה|''Tilia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הסוככיים|Umbelliferae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אקטינוטוס|''Actinotus'' Labill.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הסוככיים|Umbelliferae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אנג׳ליקה|''Angelica'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הסוככיים|Umbelliferae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אסטרנטיה|''Astrantia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הסוככיים|Umbelliferae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|צלע־שור|''Bupleurum'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הסוככיים|Umbelliferae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|כמון|''Cuminum'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הסוככיים|Umbelliferae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|חרחבינה|''Eryngium'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הסוככיים|Umbelliferae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|כמנון|''Pimpinella'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הסוככיים|Umbelliferae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|טרכימנה|''Trachymene'' Rudge (''Didiscus'' DC.)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הולריניים|Valerianaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|חד־אבקן|''Centranthus'' DC.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הולריניים|Valerianaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פטריניה|''Patrinia'' Juss.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הולריניים|Valerianaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ולרינה|''Valeriana'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הורבניים|Verbenaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|לפיה|''Lippia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|משפחת הורבניים|Verbenaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ורבנה|''Verbena'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 4 פרט 6}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|'''טובין אחרים (Miscellaneous)'''}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג הטובין (Name of goods)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} תנאים (Requirements)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|סיבי כותנה|Cotton fibers}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הטובין לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הסיבים אינם מכילים זרעים;
{{ח:תת|(2)}} הבלות נעשו בלחץ;
{{ח:תת|(3)}} הסיבים עברו אידוי במתיל ברומיד בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|תפטיר ונבגים לגידול פטריות מאכל|Mycelium and spores for the production of edible mushrooms}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על התפטיר והנבגים להיות סטריליים וארוזים באריזה אטומה.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|קליפות עץ|Wood bark}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} הקליפות עברו טיפול אידוי במתיל ברומיד בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|קש למטאטים|Broomcorn}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הטובין לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הקש חופשי מזרעי עשבים;
{{ח:תת|(2)}} המשלוח עבר אידוי במתיל ברומיד בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|מוצרים העשויים מקני במבוק, קש ורטן|Bamboo, straw and rattan products}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} המשלוח עבר טיפול אידוי במתיל ברומיד בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|אגוז הקשיו|Cashew nut {{ש}} ''Anacardium occidentale'' L.}} {{דוכיווני שווה|פיסטוק|Pistachio {{ש}} ''Pistacia vera'' L.}} {{דוכיווני שווה|משפחת האלתיים|Anacardiaceae}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|אגוז אלסר|Hazelnut {{ש}} ''Crylus'' L.}} {{דוכיווני שווה|משפחת השדריים|Betulaceae}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|ערמונים|Chestnut {{ש}} ''Castanea sativa'' Mill.}} {{דוכיווני שווה|אגוז המלך|Walnut {{ש}} ''Juglans regia'' L.}} {{דוכיווני שווה|משפחת האלוניים|Juglandaceae}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|שקד|Almond {{ש}} ''Prunus dulcis'' (Mill) Webb}} {{דוכיווני שווה|משפחת הורדיים|Rosaceae}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|אגוזים או זרעים בקליפה למאכל|Edible inshell seeds or nuts}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הטובין לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:ת}} המשלוח עבר אידוי במתיל ברומיד בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|פקן|Pecan nut {{ש}} ''Carya illinoinensis'' C. Koch}} {{דוכיווני שווה|משפחת האגוזיים|Juglandaceae}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|אגוזים קלופים למאכל|Shelled nuts for consumption}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הטובין לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הטובין בארצות הברית;
{{ח:תת|(2)}} על האגוזים להיות קלופים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|קוקוס|Coconut {{ש}} ''Cocos nucifera'' L.}} {{דוכיווני שווה|משפחת הדקליים|Palmaceae}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|אגוזים למאכל|Nuts for consumption}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הטובין לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הטובין בהודו, סרילנקה, אינדונזיה, הפיליפינים, קולומביה והרפובליקה הדומיניקנית;
{{ח:תת|(2)}} על האגוזים להיות ללא קליפה חיצונית ויבשים;
{{ח:תת|(3)}} המשלוח עבר אידוי במתיל ברומיד בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|אגוז האדמה {{ש}} (בטנים)|Peanuts {{ש}} ''Arachis hypogaea'' L.}} {{דוכיווני שווה|משפחת הקטניתיים|Leguminosae}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|אגוזים קלופים לתעשיה|Shelled nuts for industry}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הטובין לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הטובין בארצות אירופה, צפון אמריקה, סין, ארגנטינה והודו;
{{ח:תת|(2)}} על האגוזים להיות ללא קליפה חיצונית;
{{ח:תת|(3)}} הפרי נבדק לפני משלוח ונמצא חופשי מנגעים אלה:
{{ח:תת}} {{לועזית|''Puccinia arachidis'' Speg.;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Naupactus leucoloma'' Boeman;}}
{{ח:תת}} {{לועזית|''Trogoderma granarium'' Everts;}}
{{ח:תת|(4)}} המשלוח עבר אידוי במתיל ברומיד או טיפול חם בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|חמנית|Sunflower {{ש}} ''Helianthus annuus'' L.}} {{דוכיווני שווה|משפחת המרכבים|Compositae}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|גרעינים בקליפה למאכל|Inshell seeds for consumption}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} המשלוח עבר אידוי בפוספין או במתיל ברומיד בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|שבבי עץ|Woodchips}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הטובין לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} השבבים אינם מכילים קליפות עץ;
{{ח:תת|(2)}} השבבים עברו טיפול אידוי במתיל ברומיד בהתאם לדרישות המפרטות בספר הטיפולים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|בולי עץ ללא קליפה|Shelled logs}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} המשלוח עבר אידוי בפוספין או במתיל ברומיד בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} {{דוכיווני שווה|בולי עץ עם קליפה|Logs in shell}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} על הטובין לעמוד בדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקור הטובין בארצות אירופה ודרום אפריקה;
{{ח:תת|(2)}} בולי העץ נבדקו לפני משלוח ונמצאו חופשיים מנגעים;
{{ח:תת|(3)}} המשלוח עבר אידוי בפוספין או במתיל ברומיד, בהתאם לדרישות המפורטות בספר הטיפולים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית}}
{{ח:קטע3||דוגמא לתעודת בריאות}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(ג)}})}}}}
{{ח:קטע3||דוגמה לתעודת בריאות ליצוא חוזר}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:קטע2|תוספת 7|תוספת שביעית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(א)}})}}}}
{{ח:קטע3||טובין האסורים ביבוא}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 7 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|'''חומר ריבוי צמחי (למעט זרעים), פרחים וענפים קטופים (Vegetative propagation material, cut flowers and branches)'''}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;משפחה (Family)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סוג או מין (Genus or species)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;{{דוכיווני שווה|אלתיים|Anacardiaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|מנגו|''Mangifera'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אלה|''Pistacia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אנוניים|Annonaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אנונה|''Annona'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ערטניים|Berberidaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ברבריס|''Berberis'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פפאיים|Caricaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פאפאיה|''Carica'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אפרסמוניים|Ebenaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אפרסמון|''Diospyros'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;{{דוכיווני שווה|אברשיים|Ericaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קטלב|''Arbutus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אוכמניות|''Vaccinium'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;{{דוכיווני שווה|אלוניים|Fagaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אשור|''Fagus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אלון|''Quercus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ערמון|''Castanea'' Mill.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|דגניים|Gramineae (Poaceae)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|כל הסוגים והמינים {{מוקטן|(למעט אלה הרשומים בתוספות האחרות או אלה המותרים ברשיון)}}|All genera &amp; species {{מוקטן|(other than those mentioned in other Annexes or permitted by an import permit)}}}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|עריים|Lauraceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|כל הסוגים והמינים|All genera &amp; species}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|הרנוגיים|Loranthaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|כל הסוגים והמינים|All genera &amp; species}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|חלמיתיים|Malvaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|כותנה|''Gossypium'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;{{דוכיווני שווה|תותיים|Moraceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|תות|''Morus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|תאנה|''Ficus carica'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|{{ח:הערה|[צ״ל: קנאביים]}}|{{ח:הערה|[Cannabaceae]}}}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|קנביס|''Cannabis'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|מוזיים|Musaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|כל הסוגים והמינים|All genera &amp; species}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;{{דוכיווני שווה|הדסיים|Myrtaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פג׳ויה|''Feijoa'' Berg.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|גויאבה|''Psidium'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;{{דוכיווני שווה|זיתיים|Oleaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|זית|''Olea'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|מילה|''Fraxinus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|לילך|''Syringa'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|דקליים|Palmaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|תמר {{מוקטן|(למעט תרבית רקמה)}}|''Phoenix'' spp. {{מוקטן|(other than tissue culture plantlets)}}}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|אורניים|Pinaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|כל הסוגים והמינים|All genus &amp; species}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;{{דוכיווני שווה|אשחריים|Rhamnaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה| אשחר|''Rhamnus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|שיזף|''Ziziphus'' Mill.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ורדיים|Rosaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|כל הסוגים והמינים למעט ורדים|All genera &amp; species other than roses}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|פיגמיים|Rutaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|כל הסוגים והמינים|All genera &amp; species}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ספוטיים|Sapotaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|כל הסוגים והמינים|All genera &amp; species}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|ספינדיים|Sapindaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|כל הסוגים והמינים|All genera &amp; species}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|גפניים|Vitaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|כל הסוגים והמינים|All genera &amp; species}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 7 פרט 2}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|'''צמחי מים (Aquatic plants)'''}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;משפחה (Family)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סוג או מין (Genus or species)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|{{ח:הערה|משפחת כף־הצפרדע}}|Alismataceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|{{ח:הערה|חצצון חיצי}}|''Sagittaria sagittifolia'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|{{ח:הערה|משפחת החבלבליים}}|Convolvulaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|{{ח:הערה|לפופית המים}}|''Ipomoea aquatica'' Forsskal}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|{{ח:הערה|משפחת הגומאיים}}|Cyperaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|{{ח:הערה|גומא דו־אנפין}}|''Cyperus difformis'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|{{ח:הערה|משפחת הגומאיים}}|Cyperaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|{{ח:הערה|גומא נאכל}}|''Cyperus esculentus'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|{{ח:הערה|משפחת הפונטדריים}}|Pontederiaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|{{ח:הערה|איכהורניה עבת־רגל}}|''Eichhornia crassipes'' (Mart.) Solms-Laub.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|{{ח:הערה|משפחת הפונטדריים}}|Pontederiaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{לועזית|''Monochoria'' spp.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|{{ח:הערה|משפחת הסלביניים}}|Salviniaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה| |''Salvinia auriculata'' Aublet}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|{{ח:הערה|משפחת הסולניים}}|Solanaceae}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני שווה|{{ח:הערה|סולנום עדין}}|''Solanum dulcamara'' L.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 7 פרט 3}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|'''טובין אחרים (Miscellaneous)'''}}
{{ח:תת|(1)}} אדמה וקומפוסט;
{{ח:תת|(2)}} אשפה מכלי טיס, כלי שיט וכלי הובלה אחרים;
{{ח:תת|(3)}} בעלי חיים חסרי חוליות בכל דרגות התפתחותם בעודם בחיים, לרבות חרקים, חלזונות, תולעים אקריות, תרבית של פטריות למעט תפטיר של פטריות למאכל, חיידקים, וירוסים ואורגניזמים המהווים נגעים;
{{ח:תת|(4)}} חומרי אריזה שמקורם בצמחים ושאינם מעובדים, למעט חומרי אריזה לאריזת משלוח ולמעט אלה הרשומים בתוספות האחרות או אלה המותרים ברשיון.

{{ח:קטע2|תוספת 8|תוספת שמינית|תיקון: [הודעות]}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 4|תקנות 4(א) ו־(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 9|ו־9}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 8 פרט 1}}
{{ח:ת}} בעד בקשה למתן רשיון ישלם המבקש 50 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2009; החל מיולי 2026, 65 ש״ח)}} לכל פריט המופיע בבקשה.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 8 פרט 2}}
{{ח:ת}} בעד מתן העתק רשיון ישלם המבקש 50 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2009; החל מיולי 2026, 65 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 8 פרט 3}}
{{ח:ת}} בעד בדיקת משלוח ישלם היבואן אגרה כדלקמן:
{{ח:תת|(1)}} פירות וירקות טריים – 468 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2009; החל מיולי 2026, 630 ש״ח)}};
{{ח:תת|(2)}} צמחי עציץ וחומר ריבוי למעט זרעים, פקעות ובצלים – 585 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2009; החל מיולי 2026, 780 ש״ח)}};
{{ח:תת|(3)}} פקעות ובצלים – 705 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2009; החל מיולי 2026, 960 ש״ח)}};
{{ח:תת|(4)}} זרעים, למעט תפוחי אדמה לזרעים – 117 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2009; החל מיולי 2026, 157 ש״ח)}} ועוד 19.5 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2009; החל מיולי 2026, 26 ש״ח)}} לכל אצווה;
{{ח:תת}} לעניין פסקה זו, ”אצווה“ – כמות של זרעים בעלי הרכב אחיד ומקור אחיד המהווים חלק ממשלוח;
{{ח:תת|(5)}} תפוחי־אדמה לזרעים – 585 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2009; החל מיולי 2026, 780 ש״ח)}};
{{ח:תת|(6)}} זרעים למאכל בצובר – 235 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2009; החל מיולי 2026, 325 ש״ח)}} ועוד 0.5 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2009; החל מיולי 2026, 0.67 ש״ח)}} לכל טון;
{{ח:תת|(7)}} זרעים למאכל שלא בצובר – 468 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2009; החל מיולי 2026, 630 ש״ח)}};
{{ח:תת|(8)}} מצע גידול – 468 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2009; החל מיולי 2026, 630 ש״ח)}};
{{ח:תת|(9)}} עץ, לרבות שבבים, קליפות ובולים שלמים – 468 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2009; החל מיולי 2026, 630 ש״ח)}};
{{ח:תת|(10)}} פרחים קטופים, ענפי קישוט, תבלינים וירקות עלים – 468 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2009; החל מיולי 2026, 630 ש״ח)}};
{{ח:תת|(11)}} צמחים, מוצרי צמחים, נגעים ואמצעי לוואי שלא נזכרו במקום אחר {{ח:פנימי|תוספת 8|בתוספת זו}} – 468 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2009; החל מיולי 2026, 630 ש״ח)}}.

{{ח:חתימות|י״ד בשבט התשס״ט (8 בפברואר 2009)}}
* '''שלום שמחון'''&lt;br&gt;שר החקלאות ופיתוח הכפר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>h9leznqs2k63zxdub2ihm7x64oz2yx0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות בתי קברות צבאיים (כללים לכיתוב על מצבות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>456115</id>
    <revision>
      <id>3087716</id>
      <parentid>2983810</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T12:37:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון תשפ&quot;ז</comment>
      <origin>3087716</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6030" sha1="n3hj2nd3flmoaf2cimu3xpq00o0y67j" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות בתי קברות צבאיים (כללים לכיתוב על מצבות), התשנ&quot;ז–1997

&lt;מאגר תקן 2126983 קוד a163Y00000DuSwIQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק״ת תשנ״ז, 678|תקנות בתי קברות צבאיים (כללים לכיתוב על מצבות)|5830)); ((תש״ס, 282|תיקון|6017)); ((תשפ&quot;ד, 2978|תיקון|11366)); ((תשפ&quot;ו, 1012|[צ&quot;ל: תיקון]|12251)); ((תשפ&quot;ז, 156|תיקון|12540)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 5(ג)]] [[=החוק|לחוק בתי קברות צבאיים, התש&quot;י–1950]] (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה –
:- ”קרוב” – כל אחד מהקרובים המנויים [[בסעיף א(1) עד (4) בתוספת לחוק]], על דעת שאר הקרובים כאמור;
:- ”רשות מוסמכת” – ראש היחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון.

@ 2. כיתוב אחיד על מצבה צבאית (תיקון: תש״ס, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ז)
: כיתוב אחיד יופיע על גבי כרית המצבה הצבאית, בראשה (להלן – הכרית), והוא יכיל פרטים בעברית או בעברית וערבית, לפי הענין, בשינויים המחויבים, כמפורט להלן:
: (1) סמל של אחד מאלה, לפי הענין: צבא־הגנה לישראל, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, שירות הביטחון הכללי, משטרת ישראל או משמר הגבול;
: (2) דרגה ומספר אישי, שם פרטי ושם משפחה, ולפי בקשת קרוב - שם משפחה קודם, כינוי או אחד מצירופי אותיות אלה:
:: (א) &quot;ז&quot;ל&quot;;
:: (ב) במקרים שבהם נסיבות המוות הן כאמור בפסקה (6)(א) או (6)(ג1) - &quot;הי&quot;ד&quot;;
: (3) שמות האם והאב;
: (4) מקום ההולדת בישראל, ואם אין המנוח יליד הארץ – ארץ ומקום הלידה, לפי בקשת קרוב;
: (5) תאריך לידה עברי; ניתן להוסיף תאריך לידה לועזי – לפי בקשת קרוב, ואם אין המנוח בן הדת היהודית – ניתן לציין תאריך לועזי בלבד, לפי בקשת קרוב;
: (6) נסיבות המוות לפי אחד מנוסחים אלה, לפי המתאים:
:: (א) נפל בקרב, בציון מקום הנפילה;
:: (ב) נפל בפעילות מבצעית, בציון מקום הנפילה;
:: (ג) נפל במילוי תפקידו (ניתן לציין מקום הנפילה, לפי בקשת קרוב);
:: (ג1) נפל בפיגוע חבלני, בציון מקום הפיגוע;
:: (ד) נפל בעת שירותו;
:: (ה) נפטר בעת שירותו;
:: (ו) נפטר;
: (6א) לגבי מי שנקבע לגביו כי היה חטוף מכוח [[סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ&quot;ד-2023]], ולפי בקשת קרוב, אחד מאלה לפי המתאים:
:: (א) אחת מנסיבות המוות כאמור בפסקה (6) בצירוף המילה &quot;נחטף&quot;;
:: (ב) המילה &quot;נחטף&quot;, בציון תאריך החטיפה לפי הוראות פסקה (7) בשינויים המחויבים, ואחת מנסיבות המוות כאמור בפסקה (6);
: (7) תאריך עברי של הנפילה או הפטירה, וניתן להוסיף תאריך לועזי שלה, לפי בקשת קרוב; אם אין המנוח בן הדת היהודית – ניתן לציין תאריך לועזי בלבד, לפי בקשת קרוב;
: (8) גיל המנוח בנפלו או בפטירתו;
: (9) צירוף האותיות ”תנצב״ה”; ניתן שלא לכלול צירוף אותיות זה, לפי בקשת קרוב.

@ 3. תוספת כיתוב לביטוי אישי
: (א) קרוב הרוצה בתוספת כיתוב לביטוי אישי (להלן – התוספת), יגיש בקשה על כך לרשות המוסמכת.
: (ב) התוספת לא תעלה על שלוש שורות, באותיות שצורתן כצורת האותיות המופיעות על הכרית, ובגודל שלא יעלה על הגדולה שבהן, באופן שקצה הכיתוב יהיה במרחק של 20 סנטימטרים מקידמת המצבה.
: (ג) בתוספת לא ייכללו ביטויים הפוגעים, בין היתר, בערכי מדינת ישראל, בביטחון המדינה, בכבוד הזולת וברגשותיו ובטעם הטוב, או ביטויים בעלי אופי פוליטי; כמו כן לא ייכללו בה תפקידו הצבאי של המנוח וכן סמלים, תמונות, איורים או תוספות כיוצא באלה.
: (ד) נוסח התוספת טעון אישור של הרשות המוסמכת; החליטה הרשות המוסמכת, לאחר שנועצה במועצה הציבורית להנצחת החייל או בועדה שלה לנושא, כי אינה מאשרת את נוסח התוספת המבוקש על המצבה, תודיע על כך לקרוב שהגיש את הבקשה, בהחלטה מנומקת בכתב וכן תודיעו על זכותו לערער על החלטתה כאמור [[בסעיף 5(ה) לחוק]].
: (ה) תקנות משנה (א) עד (ד) יחולו גם על מצבות שהוקמו לפני תחילתן של תקנות אלה; במקרה של בקשה לגבי מצבה כאמור לפי תקנת משנה (א) שלא סורב אישורה לפי תקנת משנה (ד), תבוצע התוספת בידי היחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון לא יאוחר משנה מהגשת הבקשה לפי תקנות אלה.

@ 4. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.

&lt;פרסום&gt; ט״ז בניסן התשנ״ז (23 באפריל 1997)
&lt;חתימות&gt; יצחק מרדכי שר הביטחון</text>
      <sha1>n3hj2nd3flmoaf2cimu3xpq00o0y67j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>458173</id>
    <revision>
      <id>3087805</id>
      <parentid>3085601</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T06:58:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3087805</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="103914" sha1="8ffzejmz2fjoaer7zkn4ajgqq480pj5" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות מחלות בעלי-חיים (שחיטת בהמות), תשכ&quot;ד-1964
=== תקנות בדבר שחיטת בהמות ===

&lt;מאגר תקן 2097954 קוד a163Y00000DuQ64QAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשכ&quot;ד, 837|תקנות מחלות בעלי-חיים (שחיטת בהמות)|1549)); ((תשכ&quot;ה, 2120|תיקון|1731)); ((תשכ&quot;ח, 187|תיקון|2131)); ((תשכ&quot;ט, 69|תיקון|2294)), ((1578|תיקון מס' 2|2400)), ((1896|תיקון מס' 3|2425)), ((1973|תיקון מס' 4|2432)), ((2080|תיקון מס' 5|2439)); ((תשל&quot;א, 161|תיקון|2634)); ((תשל&quot;ג, 611|תיקון|2957)), ((881|תיקון מס' 2|2977)); ((תשל&quot;ד, 646|תיקון|3128)); ((תשל&quot;ה, 502|תיקון|3270)), ((915|תיקון מס' 2|3295)); ((תשל&quot;ו, 234|תיקון|3413)), ((317|תיקון מס' 2|3421)), ((1886|תיקון מס' 3|3546)); ((תשל&quot;ז, 1496|תיקון|3702)); ((תשל&quot;ח, 559|תיקון|3805)); ((תשל&quot;ט, 726|תיקון|3947)); ((תש&quot;ם, 1445|תיקון|4116)), ((1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4125)); ((תשמ&quot;א, 114|תיקון|4175)), ((776|תיקון [צ&quot;ל: מס' 2]|4218)), ((1566|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4274)); ((תשמ&quot;ב, 368|ת&quot;ט|4397)); ((תשמ&quot;ד, 291|תיקון|4545)); ((תשמ&quot;ז, 103|תיקון|4979)); ((תשנ&quot;ו, 614|תיקון|5734)); ((תשס&quot;א, 400|תיקון|6084)); ((תשס&quot;ג, 71|תיקון|6202)); ((תשס&quot;ד, 742|תיקון|6327)); ((תשס&quot;ו, 618|תיקון|6471)); ((תשע&quot;ב, 3|תיקון|7037)); ((תשע&quot;ד, 278|תיקון|7309)); ((תש&quot;ף, 672|תיקון|8361)); ((תשפ&quot;ה, 344|תיקון|11571)).
''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תש&quot;ם, 1757|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2631)); ((תשמ&quot;א, 1286|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2700)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 225|הודעת אגרות חקלאיות|4281)), ((1101|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4356)); ((תשמ&quot;ג, 185|הודעת אגרות חקלאיות|4423)), ((1114|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4483)); ((תשמ&quot;ד, 152|הודעת אגרות חקלאיות|4536)), ((1103|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4606)), ((2661|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4707)); ((תשמ&quot;ה, 687|הודעת אגרות חקלאיות|4761)), ((1195|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4798)), ((1755|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4841)); ((תשמ&quot;ו, 75|הודעת אגרות חקלאיות|7864)), ((1527|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4974)); ((תשמ&quot;ז, 278|הודעת אגרות חקלאיות|4994)), ((706|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5019)), ((1138|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5043)); ((תשמ&quot;ח, 458|הודעת אגרות חקלאיות|5083)), ((1051|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5127)); ((תשמ&quot;ט, 409|הודעת אגרות חקלאיות|5161)), ((872|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5188)); ((תש&quot;ן, 314|הודעת אגרות חקלאיות|5244)), ((520|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5259)); ((תשנ&quot;א, 44|הודעת אגרות חקלאיות|5299)), ((427|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5322)), ((949|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5364)); ((תשנ&quot;ב, 303|הודעת אגרות חקלאיות|5391)), ((1393|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5460)); ((תשנ&quot;ג, 754|הודעת אגרות חקלאיות|5516)); ((תשנ&quot;ד, 341|הודעת אגרות חקלאיות|5571)), ((1124|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5611)); ((תשנ&quot;ה, 482|הודעת אגרות חקלאיות|5648)); ((תשנ&quot;ו, 295|הודעת אגרות חקלאיות|5724)), ((1396|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5769)); ((תשנ&quot;ז, 613|הודעת אגרות חקלאיות|5826)), ((1234|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5852)); ((תשנ&quot;ט, 396|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב, 1018|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 13|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 653|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1128|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1219|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)), ((1226|ת&quot;ט|6803)); ((תש&quot;ע, 1584|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1266|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1592|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1464|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2025|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3339|הודעת אגרות חקלאיות|9431)); ((תשפ&quot;ג, 1795|הודעת אגרות חקלאיות|10653)); ((תשפ&quot;ד, 1869|הודעת אגרות חקלאיות|11189)), ((2685|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|11312)); ((תשפ&quot;ו, 235|הודעת אגרות חקלאיות|12105)); ((תשפ&quot;ז, 169|הודעת אגרות חקלאיות|12543)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#פרק ה|סעיף 20]] [[לפקודת מחלות בעלי חיים, 1945]], [[סעיף 33 לחוק-יסוד: הממשלה|הסעיפים 14(א) ו-2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], [[+|והסעיפים 5]], [[+|15]] [[+|ו-43]] [[לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי&quot;ח-1957]], אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק ראשון: הוראות כלליות ==

=== סימן א': פרשנות ===

@ 1. הגדרות (תיקון: תשכ&quot;ח, תשל&quot;ג, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו, תשע&quot;ב, תש&quot;ף)
: בתקנות אלה -
:- &quot;אולם שחיטה&quot; - אולם שנקבע בתכנית בית המטבחיים כמקום לשחיטת בהמות;
:- &quot;אחראי לבית המטבחיים&quot; - אדם או רשות מקומית המחזיק או מפעיל בית מטבחיים;
:- &quot;בהמות&quot; - בקר, כבשים, עזים, חזירים, גמלים, סוסים, פרדים, חמורים או ארנבות, מלבד אם הענין יחייב אחרת;
:- &quot;בית המטבחיים&quot; - מקום שיועד לשחיטת בהמות;
:- &quot;בשר&quot; - גופת בהמה, לרבות אבריה, דמה, עצמותיה, עורה וכל חלק אחר שלה;
:- &quot;בשר גולמי&quot; - בשר המיועד למאכל אדם במצבו הטבעי לאחר שחיטת הבהמה;
:- &quot;חבילת בשר&quot; - בשר המיועד למאכל אדם אשר עבר תהליך פירוק מעצמות השלד כולן או מקצתן, חיתוך או טחינה ונארז בחבילה טרם הוצאתו מבית המטבחיים;
:- &quot;חבילת בשר מצונן&quot; - חבילת בשר שכל חלק בה נמצא בטמפרטורה שבין אפס מעלות צלזיוס ל-4 מעלות צלזיוס מעל לאפס, למעט חבילת בשר טחון;
:- &quot;חבילת בשר טחון&quot; - לרבות תוספות לה ולרבות חבילת בשר קצוץ, ולרבות תוספותיה;
:- &quot;חבילת בשר טחון מצונן&quot; - חבילת בשר טחון שכל חלק בה נמצא בטמפרטורה שבין אפס מעלות צלזיוס ל-2 מעלות צלזיוס מעל לאפס;
:- &quot;הרמה המרבית&quot; - הרמה המרבית המותרת של שאריות ביולוגיות בבשר בהמה, כמפורט ברשימה שערך מנהל השירותים הווטרינריים, בהסכמת מנהל שירות המזון במשרד הבריאות, המעודכנת מזמן לזמן, ושהופקדה לעיון הציבור בלשכות המחוזיות של השירותים הווטרינריים ובספריות המכון הווטרינרי בבית דגן;
:- &quot;למכור&quot; - לרבות להציע, להציג, לפרסם, להחזיק, להחסין, להעביר, לשלוח, להוביל, למסור למכירה וכן למייר (([צ&quot;ל: למיין])) ולהכין עבור תעשיית מוצרי בשר;
:- &quot;מנהל השירותים הווטרינריים&quot; - לרבות מי שהוא הסמיך לעניין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
:- &quot;רופא וטרינרי&quot; - רופא וטרינר עובד התאגיד לפיקוח וטרינרי שאישר לו המנהל לבצע פיקוח וטרינרי על בית המטבחיים;
:- &quot;שארית ביולוגית&quot; - כהגדרתה [[בתקנות מחלות בעלי חיים (בדיקת שאריות ביולוגיות), התשנ&quot;ד-1994]];
:- &quot;שחיטה&quot; - לרבות נחירת בהמות לשם הפקת בשרן;
:- &quot;התאגיד לפיקוח וטרינרי&quot; - התאגיד לפיקוח וטרינרי שהוקם לפי [[פרק ו'1 לחוק הרופאים הווטרינריים, התשנ&quot;א-1991]].

=== סימן ב': הקמת בית מטבחיים ומיתקניו ===

@ 2. הקמת בית מטבחיים
: לא יקים אדם בית מטבחיים אלא לפי היתר מאת מנהל השירותים הוטרינריים ובהתאם לתנאי ההיתר (להלן - היתר הקמה).

@ 3. מתן היתר הקמה (תיקון: תשמ&quot;א-2, תשפ&quot;ה)
: לא יתן מנהל השירותים הוטרינריים היתר הקמה, אלא לאחר שהוגשו לו תכניות ומפרטים של בית המטבחיים המתוכנן והוא אישר, את התכנית וכן שהמקום המיועד להקמת בית מטבחיים מתאים ליעודו.

@ 4. הפעלת בית מטבחיים (תיקון: תש&quot;ף)
: (א) לא יפעיל אדם בית מטבחיים אלא לאחר שמנהל השירותים הוטרינריים בדק את מיתקניו ואישר בכתב כי בית המטבחיים נבנה במקום ובהתאם לתכניות ולמפרטים שאושרו על ידיו ולתנאי היתר ההקמה.
: (ב) לא יינתן אישור לפי תקנת משנה (א) אלא לבית מטבחיים שמיושמת בו תכנית בטיחות מזון כהגדרתה [[בסעיף 177 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע&quot;ו-2015]].

@ 4א. (תיקון: תשמ&quot;א-2, תשמ&quot;ב, תשפ&quot;ה) : (((בוטלה).))

@ 5. הקמת מבנים ומיתקנים נוספים
: לא יוקם בתחום בית מטבחיים או בשטח הסמוך לו כל מיתקן או מבנה שהקמתו לא אושרה מראש על ידי מנהל השירותים הוטרינריים.

@ 6. החזקת בית מטבחיים
: האחראי לבית מטבחיים יחזיק אותו ואת דרכי הגישה אליו במצב תקין ומתאים לשחיטת בהמות.

@ 7. תיקונים הדרושים
: מצא מנהל השירותים הוטרינריים כי המבנים והמיתקנים בבית מטבחיים אינם מתאימים לשחיטת בהמות, יורה הוא לאחראי לבית המטבחיים לבצע, תוך מועד שיקבע על ידיו, התיקונים הדרושים לשם הפעלתו התקינה (להלן - התיקונים הדרושים), והאחראי לבית המטבחיים חייב לבצע התיקונים הדרושים.

@ 8. הרחבת בית מטבחיים
: (א) החליט מנהל השירותים הוטרינריים כי לשם הבטחת עבודה תקינה בבית מטבחיים יש צורך להגדיל את המבנים, המיתקנים, דרכי הגישה או הציוד הקיים או להוסיף על המבנים הקיימים (להלן - עבודות ההרחבה), יורה הוא בכתב לאחראי לבית המטבחיים לבצע את עבודות ההרחבה עד למועד שיקבע על ידיו.
: (ב) האחראי לבית המטבחיים יבצע את עבודות ההרחבה במועד שנקבע בהודעת מנהל השירותים הוטרינריים.

@ 9. הפסקת השחיטה בבית מטבחיים
: לא ביצע האחראי לבית המטבחיים את עבודות ההרחבה או התיקונים הדרושים, כולן או חלקן, במועד שנקבע בהודעת מנהל השירותים הוטרינריים, יורה מנהל השירותים הוטרינריים על הפסקת שחיטת הבהמות בבית המטבחיים עד להשלמת ביצוע עבודות ההרחבה או התיקונים הדרושים.

@ 10. (תיקון: תשכ&quot;ח, תשכ&quot;ט) : (((בוטלה).))

@ 11. נקיון העובדים והמכשירים (תיקון: תשכ&quot;ח)
: (א) אדם הנמצא בבית מטבחיים או בתחום חצר בית המטבחיים וכן המוביל בשר מבית המטבחיים ילבש בגדי עבודה וישמור על נקיון אישי כפי שנקבע [[בתוספת הראשונה]].
: (ב) מכשירים המשמשים לשחיטת בהמה, לטיפול בה או בבשרה, יהיו ממין שנקבע וינוקו ויוחזקו בהתאם להוראות [[התוספת השניה]].

@ 12. נקיון בית המטבחיים
: (א) בית מטבחיים יוחזק במצב נקי ויקויימו בו סידורי תברואה בהתאם להוראות [[שבתוספת השלישית]].
: (ב) בבית מטבחיים ייעשו הסידורים ויימצאו המיתקנים, הציוד ומלאי חמרי נקיון וחיטוי המפורטים [[בתוספת השלישית]].

@ 13. עובדים בבית מטבחיים
: (א) האחראי לבית המטבחיים יעסיק עובדים, לרבות שוחטים, במספר ובכושר מספיק לאחזקתו ולהפעלתו התקינה של בית המטבחיים.
: (ב) נראה למנהל השירותים הוטרינריים כי מספר העובדים המועסקים בבית המטבחיים אינו מספיק לביצוע היעיל של העבודות בבית המטבחיים או שעובד אינו מתאים לתפקידו, יורה הוא לאחראי לבית המטבחיים להגדיל צוות העובדים או לשנות את הרכבו.
: (ג) הורה מנהל השירותים הוטרינריים כאמור בתקנת משנה (ב), יבצע האחראי לבית המטבחיים מיד כל הוראה שניתנה לו כאמור.

@ 14. (תיקון: תשל&quot;ה-2) : (((בוטלה).))

@ 15. טיפול בבשר ובעורות בבהמות נגועות במחלה (תיקון: תשכ&quot;ח)
: (א) בשר או עור בהמה הנגועה באחת המחלות: גמרת, כלבת, דבר הבקר, דבר הסוסים או דלקת קרום החזה והריאות המידבקת בבקר יטופל בדרך שנקבע [[בתוספת הרביעית]].
: (ב) עור בהמה הנגועה במחלה שאינה מאותן המחלות המנויות בתקנת משנה (א) לא יוצא משטח בית המטבחיים אלא לאחר שבוצעה בו פעולת חיטוי במיתקן חיטוי עורות ובדרך שנקבעה [[בתוספת החמישית]].

@ 16. מיכלים ומיתקנים להשמדת פסולין
: כל בית מטבחיים יצוייד -
: (1) במיכלים מיוחדים במספר מספיק ובמצב תקין בנויים מתכת בלתי מחלידה, עם מכסה הנסגר על מנעול, וביניהם מיכלים ניידים, מותקנים על גלגלים, כפי שיאשרם מנהל השירותים הוטרינריים;
: (2) בבור רקב בעל גג מבטון מזויין ובו פתח ודלת הנסגרת באופן הרמטי, או במשרפה בגודל שיאפשר שריפת גופה שלמה.

@ 17. ניצול פסולין על ידי מפעל למוצרי בשר (תיקון: תשכ&quot;ח)
: (א) מנהל השירותים הוטרינריים רשאי להתיר ניצול פסולין שאינם מיועדים למאכל אדם או אסורים בשימוש אחר בהתאם להוראות תקנות אלה במפעל המיועד להכנת מוצרים מבשר, דם ועצמות.
: (ב) לא יתן מנהל השירותים הוטרינריים היתר לפי תקנת משנה (א) אלא אם יוכח לו, להנחת דעתו, כי הובטח שהפסולין ינוצלו רק למטרות שלשמן התיר את ניצולם וכי אין בהעברתם למפעל תעשייתי או בניצולם לגרום להפצת מחלות.

@ 18. ניפוח גופות וריאות (תיקון: תשכ&quot;ח)
: (א) בית מטבחיים יצוייד במערכת מכנית תקינה לניפוח אויר בגופות (להלן - מערכת ניפוח).
: (ב) לא ינפח אדם גופה או ריאות אלא באמצעות מערכת ניפוח.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), מותר לנפח גופה או ריאות שלא באמצעות מערכת ניפוח מכנית בתנאי שיעברו בבית המטבחיים, מיד לאחר הניפוח, עיקור במיתקן מיוחד שאושר על ידי מנהל השירותים הוטרינריים.

=== סימן ג': פיקוח וטרינרי ===

@ 19. (תיקון: תשכ&quot;ח, תש&quot;ף) : (((בוטלה).))

@ 20. מינוי רופא וטרינרי (תיקון: תש&quot;ף)
: מנהל השירותים הווטרינריים ימנה רופא וטרינר, אחד או יותר, לשמש רופא וטרינר בבית המטבחיים; מונה יותר מרופא וטרינר אחד, ימנה המנהל אחד מהם למנהל בית המטבחיים.

@ 21. מינוי מנהל בית מטבחיים (תיקון: תשכ&quot;ח, תש&quot;ף)
: (א) (((בוטלה).))
: (ב) נמצא בית מטבחיים בפיקוחו של רופא וטרינרי אחד ישמש הוא לענין תקנות אלה כמנהל בית המטבחיים.

@ 22. פיקוח וטרינרי (תיקון: תשכ&quot;ח)
: מנהל בית מטבחיים יקבע סדרי הפיקוח הוטרינרי וארגונו בבית המטבחיים.

@ 23. ביטול מינוי רופא וטרינרי (תיקון: תשכ&quot;ח, תשכ&quot;ט-2)
: (א) מנהל השירותים הוטרינריים רשאי לבטל הסכמתו להעסקת רופא וטרינרי, בין בדרך של קבע ובין בדרך של ארעי, אם לדעתו הרופא הוטרינרי אינו מוכשר למלא תפקידו או נוהג ברשלנות חוזרת במילוי תפקידו או שאינו ממלא בדייקנות הוראות תקנות אלה, או שהורשע בעבירה שלדעת מנהל השירותים הוטרינריים אינה הולמת את תפקידו.
: (ב) ביטל מנהל השירותים הוטרינריים הסכמה שניתנה להעסקת רופא וטרינרי לא ישמש הוא כרופא וטרינרי מיום בו תימסר לידיו הודעה על ביטול ההסכמה.

@ 24. ערר על החלטת המנהל (תיקון: תשכ&quot;ח)
: (א) סירב מנהל השירותים הוטרינריים לתת הסכמתו למינוי רופא וטרינרי או שביטל הסכמתו להעסקת רופא וטרינרי כאמור [[בתקנה 23(א)]], רשאי הרופא הוטרינרי או אחראי לבית מטבחיים לערור בפני ועדת ערר של שלושה ששנים מחבריה אינם עובדי מדינה ושתמונה על ידי שר החקלאות.
: (ב) הגשת ערר על החלטת מנהל השירותים הוטרינריים לא תעכב ביצוע החלטת המנהל כאמור [[בתקנה 23]].

@ 25. אגרות שחיטה (תיקון: תשכ&quot;ט-2, תשכ&quot;ט-4, תשע&quot;ב, [הודעות])
: בעד שחיטת כל בהמה בבית המטבחיים הנמצא בפיקוח רופא וטרינרי שמונה בהתאם להוראות [[תקנה 19]] או [[תקנה 20]], ישלם האחראי לבית המטבחיים אגרה בשיעור של שלוש לירות וחצי (((החל מיולי 2026, 30.50 ש&quot;ח))) לראש.

=== סימן ד': היתר כניסה ===

@ 26. רשות כניסה לבית מטבחיים
: (א) לא יכנס אדם לבית מטבחיים, אלא אם ניתן לו היתר כניסה בכתב מאת מנהל בית המטבחיים.
: (ב) היתר כניסה לבית מטבחיים יינתן רק לאדם שמלאו לו 16 שנה, ושנמצא, בבדיקה שבוצעה בו תוך 30 יום שלפני המועד בו מבקש הוא להיכנס לבית המטבחיים, על ידי רופא ממשלתי, בריא מכל מחלה מידבקת.

@ 27. איסור כניסה לאדם נגוע במחלה מידבקת
: לא יכנס לבית מטבחיים אדם הנגוע במחלה מידבקת לבני אדם.

@ 28. תוקף היתר
: היתר כניסה לבית מטבחיים יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה אחת.

@ 29. ביטול היתר
: מנהל בית המטבחיים רשאי לסרב לתת היתר כניסה לבית מטבחיים, להתלותו או לבטלו אם מבקש ההיתר או המחזיק בו עשה אחד מאלה:
: (1) לא מילא אחרי הוראה מהוראות תקנות אלה;
: (2) הפריע לבאי בית המטבחיים בביצוע תפקידיהם;
: (3) סירב לציית להוראות הרופא הוטרינרי בבית המטבחיים;
: (4) נמצא נגוע במחלה מידבקת;
: (5) גרם במזיד נזק לבית מטבחיים או לציודו.

== פרק שני: שחיטת בהמות ==

@ 30. שחיטת בהמה (תיקון: תשל&quot;ה)
: (א) לא ישחוט אדם בהמה מחוץ לבית מטבחיים.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי מנהל השירותים הוטרינריים להתיר, בתנאים שאישר, שחיטה המיועדת להפקת בשר להזנת חיות בגן חיות, במבנה הנמצא בגן חיות.

@ 31. מכירת בשר
: לא ימכור אדם בשר שאינו נושא עליו חותם לפי [[תקנה 54(א)]].

@ 32. איסור שחיטת בהמות ללא תווית סימון או ללא תעודת רישום (תיקון: תשכ&quot;ח, תשל&quot;ז)
: (א) לא יוכנסו לשטח בית מטבחיים אלא בהמות המיועדות לשחיטה.
: (ב) לא יישחט בבית המטבחיים בקר אשר לא סומן בתווית סימון, או אינו מלווה בתעודת רישום, בהתאם [[לתקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר), תשל&quot;ו-1976]], אלא לפי היתר מאת מנהל השירותים הוטרינריים או מי שהסמיך לענין תקנה זו.
: (ג) נשחט בקר אשר לא סומן או אינו מלווה בתעודת רישום כאמור בתקנת משנה (א) רשאי רופא וטרינרי לעכב את הבשר עד לקבלת הוראות מאת מנהל השירותים הוטרינריים או מי שהסמיך לענין תקנה זו.
: (ד) לא יישחטו בבית מטבחיים גמלים אשר לא סומנו בהתאם [[לתקנות מחלות בעלי-חיים (סימון גמלים), תשכ&quot;ב-1962]], אלא לפי היתר מאת מנהל השירותים הוטרינריים או מי שהסמיך לענין תקנה זו.
: (ה) רופא וטרינרי יסיר תווית סימון מכל בהמה שחוטה ויעבירנה ללשכה הוטרינרית האיזורית.
: (ו) רופא וטרינרי יטביע חותם בית המטבחיים בתעודת רישום בקר, במשבצת שנועדה לכך, ויחזירנה ללשכה הוטרינרית האזורית.

@ 33. הוצאת בהמה משטח בית המטבחיים
: לא תוצא משטח בית המטבחיים בהמה אלא לפי היתר בכתב מאת רופא וטרינרי ממשלתי.

@ 34. החזקת בהמה לפני השחיטה (תיקון: תשכ&quot;ח)
: (א) לא ישחוט אדם בהמה בבית מטבחיים אלא אם הוחזקה לשם בדיקה ותצפיות של לא פחות מאשר 12 שעות ולא יותר מאשר 6 ימים (להלן - תקופת החזקה) לפני השחיטה במבנה מיוחד לכך בתוך בית המטבחיים (להלן - מבנה התצפיות).
: (ב) רופא וטרינרי רשאי להפחית את תקופת ההחזקה לתקופה שאינה קצרה מארבע שעות לגבי בהמות שטרם נגמלו.
: (ג) מנהל השירותים הוטרינריים רשאי להתיר, בהודעה בכתב, קיצור תקופת ההחזקה.
: (ד) הרופא הוטרינרי יקבע מועד הכנסת הבהמות למבנה התצפיות.

@ 35. בניית מבנה תצפית מחוץ לתחום בית המטבחיים
: על אף האמור [[בתקנה 34]] רשאי מנהל השירותים הוטרינריים להתיר החזקת בהמה במבנה תצפית הנמצא מחוץ לתחום בית המטבחיים, אך בתחום הרשות המקומית בה נמצא בית המטבחיים, אם מבנה התצפית הוקם בהתאם לתכניות ובמקום שנקבע על ידיו.

@ 36. בדיקה על ידי רופא וטרינרי לפני השחיטה (תיקון: תשל&quot;ו-2)
: (א) בהמה המובאת לבית המטבחיים תיבדק באותו בית מטבחיים לפני שחיטתה על ידי רופא וטרינרי בהתאם להוראות [[התוספת הששית]].
: (ב) רופא וטרינרי, שבדק בהמה לפי הוראות תקנת משנה (א), יתיר, ידחה או יאסור את השחיטה, או יורה לבצע בבהמה כל פעולה שיקבע בהתאם להוראות [[התוספת הששית]].
: (ג) נוסף לאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), ישלח רופא וטרינרי למכון הוטרינרי של משרד החקלאות דוגמאות של דם או איברים לשם איבחון מחלות בעלי-חיים, כפי שיורה מנהל השירותים הוטרינריים.

@ 37. מועד השחיטה בבית המטבחיים
: (א) מנהל בית המטבחיים יקבע, בהודעה שתפורסם במקום בולט בשטח בית המטבחיים, את הימים והשעות המיועדים לשחיטת בהמות בבית המטבחיים.
: (ב) בימים ובשעות שנקבעו כאמור לשחיטה יימצא בבית המטבחיים הרופא הוטרינרי.

@ 38. שחיטה בקבוצה
: מנהל השירותים הוטרינריים יקבע בהודעה בכתב אל מנהל בית המטבחיים את מספר הבהמות מסוג מסויים שאפשר לשחוט בקבוצה אחת באולם השחיטה.

@ 39. היקף השחיטה
: לא יכניס אדם לאולם השחיטה מספר בהמות העולות על קיבולו כפי שנקבע על ידי מנהל השירותים הוטרינריים.

@ 40. ניקוי אולם לפני השחיטה
: לא תוכנס בהמה לאולם השחיטה בבית המטבחיים אלא אם האולם נקי ולא נמצא בו בשר משחיטה קודמת.

@ 41. הכנסת בהמות לאולם השחיטה
: לא תוכנס בהמה לאולם השחיטה בבית המטבחיים אלא לשם ביצוע פעולות הדרושות לשם שחיטתה המידית.

@ 42. ייעוד בית מטבחיים לשחיטת בהמות מסוג מסויים
: מנהל השירותים הוטרינריים רשאי לקבוע בהוראות בכתב את סוגי הבהמות שמותר לשחטם באותו בית מטבחיים, ולא תישחט בהמה בבית מטבחיים אלא אם היא מסוג ששחיטתה הותרה כאמור.

@ 43. שחיטת בהמות בחשכה
: לא תבוצע שחיטת בהמות בבית מטבחיים בשעות החשיכה אלא אם קיימים באולמי השחיטה, ברפתות ובדרכי הגישה לבית המטבחיים, מיתקני תאורה מלאכותיים מתאימים לדעת מנהל השירותים הוטרינריים.

@ 44. מניעת צער בעלי חיים
: אדם העוסק בכפיתת בהמה, הפלתה ושחיטתה ישתמש במכשירים וינקוט בשיטות שיקטינו צער וכאב מהבהמה.

@ 45. מקום שחיטת הבהמות
: שחיטת הבהמה, פשיטת עורה וביתור הגופה ייעשו רק באולם השחיטה.

@ 46. טיפול בקרביים ובעורות
: (א) פשיטת עורות מהבהמות מכל הגילים תבוצע בשלמותה ובמהירות מיד לאחר שחיטת הבהמה.
: (ב) העורות יועברו מיד לאחר פשיטתם מהגופה אל המיתקן המיועד לאיחסונם או לטיפול מיוחד בהם.
: (ג) כרסים ומעיים יורחקו מיד לאחר הוצאתם מהגופה מאולם השחיטה אל האגף המיועד להרקתם וניקוים.

@ 47. סימון אחיד לחלקי בהמה שנשחטה
: כל חלקי בהמה שנשחטה יסומנו בבית המטבחיים מיד לאחר השחיטה בסימן זיהוי אחיד לכל בהמה.

@ 48. שחיטה רק כשהרופא הוטרינרי במקום
: לא תבוצע שחיטת בהמות אלא כשרופא וטרינרי נמצא במקום.

== פרק שלישי: הטיפול בבהמות לאחר השחיטה ==

@ 49. בדיקה על ידי רופא וטרינרי לאחר השחיטה
: רופא וטרינרי יבדוק כל בהמה שנשחטה בבית מטבחיים מיד לאחר שחיטתה בהתאם להוראות [[שבתוספת השביעית]].

@ 50. בדיקה בבית מטבחיים
: בשר הבהמה ייבדק בהתאם להוראות [[תקנה 49]] רק באותו בית מטבחיים בו נשחטה הבהמה ממנה הופק הבשר.

@ 51. בדיקה מעבדתית של בשר (תיקון: תשכ&quot;ח, תשל&quot;ג, תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ט, תשמ&quot;ז, [הודעות])
: (א) רופא וטרינרי שבדק בהמה יורה על העברת חלקי בהמה לבדיקה במכון הוטרינרי של משרד החקלאות בבית-דגן (להלן - המכון הוטרינרי) במקרים המפורטים [[בתוספת השמינית]] ובכל מקרה נוסף שיתגלה חשד למחלה, לפגע או לזיהום אשר לדעתו מחייבים בדיקה מעבדתית (להלן - דוגמאות לבדיקה מעבדתית).
: (ב) דוגמאות לבדיקה מעבדתית יש לשלוח בדרך ומחלקים המפורטים [[בתוספת השמינית]].
: (ג) בעד בדיקה במכון הוטרינרי של דוגמה לבדיקה מעבדתית של בשר טרי או קפוא ישלם בעל הבשר אגרה בשיעור של 30 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 1986; החל מיולי 2026, 237 ש&quot;ח))).
: (ד) בשר שממנו נלקחה דוגמה בהתאם להוראות תקנת משנה (א) יוחסן על חשבון בעליו בבית קירור ויוחזק בו עד לקבלת תוצאות הבדיקה.

@ 52. פסילה או אישור של בשר
: רופא וטרינרי שבדק בהמה בהתאם להוראות [[תקנה 49]], או שנמסרו לידיו תוצאות הבדיקה במכון הוטרינרי של דוגמאות שנשלחו לבדיקה מעבדתית, רשאי להחליט על פסילת הבשר או על אישורו למכירה בהתאם לממצאי הבדיקה המעבדתית או הוראות [[התוספת התשיעית]].

@ 53. נוכחים בעת בדיקה וטרינרית
: בעת בדיקת הבשר המבוצעת על ידי רופא וטרינרי בהתאם להוראות תקנות אלה לא יהיה נוכח אדם שלא הורשה לכך על ידי הרופא הוטרינרי או מנהל השירותים הוטרינריים.

@ 54. סימון בשר לאחר בדיקה
: (א) בשר בהמה שנשחטה בבית מטבחיים ונמצא מתאים למכירה בבדיקה שנעשתה בו על ידי הרופא הוטרינרי יסומן על ידיו בחותם הכולל את המלים &quot;בדוק והותר&quot; וציון בית המטבחיים שבתחומו בוצעה השחיטה.
: (ב) בשר בהמה שנשחטה בבית מטבחיים ונמצא בבדיקה שנעשתה בו על ידי הרופא הוטרינרי כבלתי ראוי למכירה או הטעון בדיקה נוספת כדי לעמוד על מידת התאמתו למכירה, יסומן על ידי הרופא הוטרינרי מיד לאחר בדיקתו הראשונה בצורה ברורה ובולטת במלים &quot;פסול&quot; או &quot;טעון בדיקה נוספת&quot; וציון בית המטבחיים שבתחומו בוצעה השחיטה.
: (ג) האחראי לבית מטבחיים יכין החותם בהתאם להוראות נוספות שיקבל ממנהל השירותים הוטרינריים והרופא הוטרינרי ישתמש בו בהתאם להוראות שיינתנו כאמור.

@ 55. השמדת בשר פסול
: (א) בשר שנפסל יושמד בתחום בית המטבחיים או יועבר להשמדה במשרפה או במפעל תעשייתי במיתקנים ובדרך שנקבעה [[בתוספת הרביעית]].
: (ב) לא ישולמו פיצויים בעד בשר שנפסל והושמד בהתאם לתקנות אלה.

@ 56. איסור קילוף (תיקון: תשכ&quot;ח, תשל&quot;ג-2, תשל&quot;ד)
: (א) לא יקלף אדם מבשר, בבית המטבחיים או בתחום חצר בית המטבחיים, רקמות חיבוריות, רקמות שומניות, שרירים תת-עוריים, פסציות או עורקים וורידים.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי אדם לקלף רקמות שומניות מאזור הכליות, מאזור הכסל (flank), ועורקים וורידים מאזור מרזב היוגולריס שבצואר.

@ 57. הובלת בשר מבית מטבחיים (תיקון: תשכ&quot;ח, תשמ&quot;ד, תשס&quot;ו)
: (א) לא יוביל אדם בשר מתחום בית מטבחיים אלא ברכב בעל ארגז קיבול המצויד ביחידת קירור עצמאית תקינה.
: (ב) (((נמחקה).))
: (ג) בשר גולמי, למעט קרביים ורגליים, יהיה תלוי בכלי הרכב על מיתקן תליה ממתכת בלתי מחלידה באופן שלא יגע ברצפת כלי הרכב.
: (ד) בשר גולמי יובל במכונית להובלת בשר, כאשר הטמפרטורה בו אינה עולה על 8 מעלות צלזיוס מעל האפס; הבשר יהיה תלוי על מיתקן תליה ממתכת בלתי מחלידה, באופן שלא יגע ברצפת כלי הרכב.
: (ה) קרביים ורגליים יובלו בכלי רכב להובלת בשר במכלים מכוסים בדרך שתמנע מגע עם הבשר המובל במכונית; המכל והמכסה יהיו עשויים חומר מוצק הניתן לחיטוי.
: (ו) עורות של בהמה לא יובלו במכונית שבה מובל בשר.
: (ז) לא יוסעו אדם או בעל חיים בבית הקיבול של כלי הרכב להובלת בשר.

@ 57א. קבלת בשר על ידי עושה שירות (תיקון: תשכ&quot;ה)
: (א) לא ידרוש אדם ולא יקבל, בין בעצמו ובין על ידי אחרים, בשר שלא בדרך של מכירה במחיר השוק ממוכר ברצון לקונה ברצון או בתוקף סמכות המסורה לו על פי חיקוק.
: (ב) בתקנה זו((,)) &quot;אדם&quot; - אדם העושה שירות בכל הנוגע לבהמה ולבשרה, מתחילת כל בדיקה או טיפול הנעשה לצורך שחיטתה ועד להעברת בשרה לידי הצרכן.

@ 57א. בית קירור (תיקון: תשמ&quot;ד) &lt;עוגן 57א1&gt;
: (((ספרור כפול במקור).))
: (א) בכל בית מטבחיים יוקם בית קירור שנפחו מתאים לשיעור השחיטה היומית של בית המטבחיים בהתאם לתכנית ולמפרטים שאישר מנהל השירותים הוטרינריים.
: (ב) בתוך בית קירור יותקן תא הקפאה בגודל מתאים שבו תשרור בכל עת טמפרטורה שלא תעלה על 10 מעלות צלזיוס מתחת לאפס.

@ 58. צינון בשר בבית מטבחיים (תיקון: תשמ&quot;ד, תשס&quot;ו)
: לא יוציא אדם בשר גולמי מתחום בית מטבחיים אלא לאחר שעבר אחד התהליכים המפורטים להלן:
: (1) צינון לטמפרטורה של 8 מעלות צלזיוס לפחות מעל לאפס;
: (2) הקפאה לטמפרטורה של 10 מעלות צלזיוס לפחות מתחת לאפס.

@ 59. תנאים להכנת חבילת בשר (תיקון: תשכ&quot;ח, תשס&quot;ו)
: (א) לא יכין אדם חבילת בשר בבית מטבחיים ולא ימכור אדם חבילת בשר שהוכנה בבית מטבחיים אלא אם כן הוא בית מטבחיים תעשייתי כמשמעותו [[בתקנה 75]] ולפי היתר מאת מנהל השירותים הווטרינריים (להלן - היתר להכנת חבילת בשר).
: (ב) מנהל השירותים הוטרינריים יוציא היתר להכנת חבילת בשר אם הוכח לו כי ההכנה תבוצע בתנאים אלה:
:: (1) מבנה מיוחד נועד לשמש רק לפירוק בשר (להלן - המבנה);
:: (2) קירות המבנה מצופים חרסינה עד לגובה שני מטרים לפחות;
:: (3) המבנה מצוייד במערכת מיזוג אוויר המחזיקה בו טמפרטורה שאינה עולה על 14 מעלות צלסיוס מעל לאפס;
:: (4) המבנה מצוייד בחדר קירור מיוחד להחזקת הבשר המפורק מעצמות כשהטמפרטורה שבו אינה עולה על 2 מעלות צלסיוס מעל לאפס;
:: (5) המבנה מצוייד בחדר הקפאה מהירה להקפאת הבשר עד לטמפרטורה פנימית של לפחות 18 מעלות צלסיוס מתחת לאפס;
:: (6) המבנה מצוייד בחדר החסנת בשר קפוא בו הטמפרטורה לא תעלה על 18 מעלות צלסיוס מתחת לאפס;
:: (7) המבנה מצוייד בשולחנות, מיכלים, אצטבאות, מדפים, עגלות-יד וכלי עבודה ממתכת בלתי מחלידה או מחומר תברואתי אחר;
:: (8) חדרי המבנה מצויידים במד-חום ורשם טמפרטורה אוטומטיים, הפועלים במצב תקין.
: (ג) היתר להכנת חבילת בשר יינתן לתקופה של שנה אחת.
: (ד) רשאי מנהל השירותים הוטרינריים לבטל, או להתלות, היתר להכנת חבילת בשר אם נוכח כי הכנת חבילת בשר אינה מבוצעת בהתאם להוראות תקנות אלה.
: (ה) על חבילת בשר טחון מצונן, יחולו, נוסף על האמור בתקנה זו, הוראות [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון), התשל&quot;ו-1975]], או [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון חי מתובל), התשל&quot;ו-1975]] (להלן - צווי הפיקוח), לפי הענין.

@ 60. תנאים להכנת חבילת בשר (תיקון: תשכ&quot;ח, תשס&quot;ו)
: (א) לא יכין אדם חבילת בשר בבית מטבחיים אלא במבנה שהטמפרטורה בו אינה עולה על 14 מעלות צלזיוס מעל לאפס, ואולם על חבילת בשר טחון מצונן יחולו הוראות צווי הפיקוח, לפי הענין.
: (ב) בשר שפורק, בותר לבתרים ולא נארז בחבילות יוחסן, מיד לאחר שבוצעו בו פעולות הפירוק והביתור, לא יותר מאשר 24 שעות בחדר קירור שהטמפרטורה שבו אינה עולה על 2 מעלות צלסיוס מעל לאפס.
: (ג) חבילת בשר, למעט חבילת בשר טחון מצונן שקוימו לגביה הוראות צווי הפיקוח, לפי הענין, וחבילת בשר מצונן, יוקפאו בחדר הקפאה מהירה מיד לאחר אריזתן, לטמפרטורה שלא תעלה על המפורט להלן:
:: (1) חבילת בשר טחון קפוא - 18 מעלות צלזיוס מתחת לאפס;
:: (2) חבילת בשר קפוא שאינו טחון - 12 מעלות צלזיוס מתחת לאפס.

@ 61. נוכחות רופא וטרינרי וסמכויותיו (תיקון: תשכ&quot;ח)
: (א) הכנת חבילת בשר תיעשה אך ורק בנוכחות רופא וטרינרי.
: (ב) רופא וטרינרי רשאי ליטול חבילת בשר לבדיקה במכון וטרינרי.

@ 62. אריזת חבילת בשר (תיקון: תשכ&quot;ח, תשס&quot;ו)
: (א) חבילת בשר תיארז בהיקף, בשיטה ובחומר אריזה שיאושרו על ידי מנהל השירותים הוטרינריים.
: (ב) לכל חבילת בשר תילווה תווית ובה יצויינו פרטים אלה:
:: (1) מקום המפעל בו הוכנה חבילת הבשר ושם המפעל;
:: (2) תאריך הכנת חבילת הבשר, או מספר סימון אצוות הייצור;
:: (3) הוראות להחזקה ושימוש בבשר - בהתאם להנחיות מנהל השירותים הוטרינריים;
:: (4) שם הרופא הוטרינרי האחראי לפיקוח על הכנת חבילת הבשר או סימון זיהוי שלו שאושר על ידי מנהל השירותים הוטרינריים.
: (ג) התווית תצורף לכל חבילת בשר באופן שלא ניתן להורידה בקלות ושניתן יהיה לקרוא את הכתוב בתווית מעל פני החבילה בעוד הבשר ארוז בה.
: (ד) על אריזה של חבילת בשר טחון מצונן יחולו, נוסף על האמור בתקנה זו, הוראות צווי הפיקוח, לפי הענין.

@ 63. הוצאת חבילת בשר מהכנה והובלתה (תיקון: תשכ&quot;ח, תשס&quot;ו)
: (א) לא יוציא אדם חבילת בשר מהמבנה שהוכנה בו אלא אם כן היא חבילת בשר טחון מצונן שקוימו לגביה הוראות צווי הפיקוח לפי הענין, חבילת בשר מצונן או חבילת בשר שהוקפאה לפי תקנות אלה, וכל חלק שבה מצוי בטמפרטורה שאינה עולה על הטמפרטורה שנקבעה לסוגה [[בתקנה 60(ג)]].
: (ב) לא יוביל אדם חבילת בשר מן המפורטות להלן אלא ברכב כאמור [[בתקנה 57(א)]], שהטמפרטורה בארגז הקיבול בו, במשך כל זמן ההובלה, אינה עולה על המפורט להלן:
:: (1) חבילת בשר טחון קפוא - 18 מעלות צלזיוס מתחת לאפס;
:: (2) חבילת בשר קפוא שאינו טחון - 12 מעלות צלזיוס מתחת לאפס;
:: (3) חבילת בשר טחון מצונן - 2 מעלות צלזיוס מעל לאפס;
:: (4) חבילת בשר מצונן שאינו טחון - 4 מעלות צלזיוס מעל לאפס.

@ 64. תעודה וטרינרית לבשר מפורק (תיקון: תשל&quot;א)
: (א) כל בשר שהוכן בהתאם להוראות [[תקנות 59]], [[60]] [[ו-61]] יועבר רק בליווי תעודה שמולאה ונחתמה בידי הרופא הוטרינרי בהתאם לדוגמא המפורטת [[בתוספת העשירית]].
: (ב) תעודה שהוצאה על פי הוראות תקנת משנה (א) תוכן במקור ו-4 העתקים; המקור יימסר בידי נהג המכונית בה מועבר הבשר למקום היעד, העתק אחד יישלח למנהל השירותים הוטרינריים, העתק שני יישלח לרופא הוטרינרי של הרשות המקומית אשר בתחומה יימכר הבשר, העתק שלישי יישלח לרופא לשכת הבריאות המחוזית והעתק רביעי יישאר בידי מוציא התעודה.

@ 65. העברת בשר גולמי (תיקון: תשכ&quot;ט-2, תשס&quot;ו)
: לא יעביר אדם ולא יכניס אדם בשר גולמי מתחום הרשות המקומית או איגוד ערים שבתחומם הופק הבשר משחיטה לתחום רשות מקומית או איגוד ערים אחר אלא אם קויימו באותו משלוח של בשר כל אלה:
: (1) הוא בשר בהמה שנשחטה בבית מטבחיים ושלהפעלתו וניהולו ניתן היתר לפי [[סעיף 4א לתקנות אלה|תקנה 2 לתקנות מחלות בעלי חיים (הקמת בתי מטבחיים ובתי נחירה והפעלתם), תשכ&quot;ח-1967]] (להלן - בית מטבחיים המופעל כדין);
: (2) נושא טביעת חותם של בית מטבחיים המופעל כדין שהוטבע בו בהתאם להוראות [[תקנה 54]];
: (3) מלווה בתעודה וטרינרית שהוצאה בהתאם להוראות [[תקנה 66]].

@ 66. תעודה וטרינרית לבשר גולמי (תיקון: תשכ&quot;ט-2, תשס&quot;ו)
: (א) רופא וטרינרי של בית מטבחיים המופעל כדין יתן תעודה וטרינרית בנוסח [[שבתוספת האחת עשרה]] (להלן - מוציא התעודה) לכל אדם המבקש להעביר בשר שהופק באותו בית מטבחיים לתחום רשות מקומית או איגוד ערים שבית המטבחיים כאמור אינו נמצא בתחום שיפוטו (להלן - רשות מקומית אחרת); התעודה האמורה תהא תקפה רק אם נרשמה על טופס רשמי שמוציא התעודה קיבלו במשרד החקלאות והוא רשם בה את כל הפרטים הדרושים, בשלמות ובדיקנות.
: (ב) מוציא התעודה ישלח העתק מכל תעודה וטרינרית שהוצאה על ידיו, מיד לאחר שהוצאה, לרופא הוטרינרי של הרשות המקומית האחרת.
: (ג) הרופא הוטרינרי שביצע את בדיקת המשנה בבשר שהגיע לרשות המקומית האחרת, יציין על גבי העתק התעודה שקיבל ממוציא התעודה את דבר ביצוע בדיקת המשנה ואת תוצאותיה ויחזיר את ההעתק למוציא התעודה.

@ 67. הצגת בשר לבדיקת משנה (תיקון: תשכ&quot;ח, תשס&quot;ו)
: (א) הכניס אדם בשר גולמי לפי [[תקנה 65]], יעבירו ללא עיכוב למקום המיועד לבדיקת משנה כאמור [[בתקנה 68]].
: (ב) תעודה וטרינרית שהוצאה על פי הוראות [[תקנת משנה (א) לתקנה 66]] תישמר בידי מכניס הבשר מעת הוצאת הבשר מבית המטבחיים ועד למכירתו לצרכן, ותוצג בפני הרופא הוטרינרי של רשות מקומית לתחומה הוכנס הבשר.

@ 68. בדיקת משנה (תיקון: תשכ&quot;ח, תשס&quot;ו)
: (א) רופא וטרינרי של רשות מקומית יבדוק בבדיקת-משנה בשר גולמי שיובא לתחום שיפוטה של הרשות המקומית או איגוד ערים בהם פועל ויאסור מכירת הבשר כל עוד לא נבדק על ידיו (להלן - בדיקת משנה).
: (ב) בדיקת משנה תיעשה בתוך אולם מיוחד בתחום בית המטבחיים של הרשות המקומית שאליה יובא הבשר או במקום אחר בתחום הרשות המקומית שאושר על ידי מנהל השירותים הוטרינריים למטרה זו.
: (ג) על בשר שנבדק בבדיקת-משנה ונמצא ראוי למכירה יוטבע החותם בדרך ובצורה שנקבעו [[בתקנה 54]].
: (ד) הוראות [[תקנות 51]], [[52]] [[ו-55]] יחולו על בדיקת-משנה לפי תקנה זו, בשינויים המחוייבים.
: (ה) רופא וטרינרי של הרשות המקומית שאליה הוכנס הבשר רשאי לקבוע את שעות ביצוע בדיקת המשנה, באישור מנהל השירותים הוטרינריים.
: (ו) מנהל השירותים הוטרינריים רשאי לתת הוראה בכתב לרופאים הוטרינריים של הרשות המקומית בדבר הליכי בדיקת המשנה.

@ 69. בדיקת מעבדה נוספת (תיקון: תשכ&quot;ט-3, תשל&quot;ג, תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ט, תשמ&quot;ז, תשס&quot;ו, [הודעות])
: (א) לא יתיר רופא וטרינרי של רשות מקומית מכירת בשר גולמי שיובא מתחום רשות מקומית או איגוד ערים אחד למשנהו כשהוא:
:: (1) אינו מלווה בתעודה וטרינרית שהוצאה על פי הוראות [[תקנה 66]]; הרופא הוטרינרי יקח דוגמא מאותו בשר וישלח אותה לבדיקה במכון הוטרינרי;
:: (2) כשהתעודה הוטרינרית אינה ממולאת בשלמותה ובדייקנות, אלא אם לקח הרופא הוטרינרי דוגמא מאותו בשר ושלחה לבדיקה במכון הוטרינרי.
: (ב) בשר שממנו נלקחה דוגמא בהתאם להוראות תקנת משנה (א) יאוחסן על חשבון בעליו בבית קירור ויוחזק בו עד לקבלת תוצאות בדיקת המכון הוטרינרי.
: (ג) בעד בדיקת דוגמת בשר במכון הוטרינרי ישלם בעל הבשר למכון הוטרינרי אגרה של 30 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 1986; החל מיולי 2026, 237 ש&quot;ח))).

@ 70. בדיקת בשר קפוא (תיקון: תשכ&quot;ח, תשע&quot;ד)
: (א) בשר קפוא או בשר מצונן המוכנס לתחום רשות מקומית אחת או תחום איגוד ערים אחד מתחום רשות מקומית או איגוד ערים אחר ייבדק לפני מכירתו על ידי הרופא הוטרינרי של הרשות המקומית שלתחומה הוכנס (להלן - בדיקת-משנה לבשר קפוא).
: (ב) הוראות [[תקנה 68]] יחולו אף על ביצוע בדיקת המשנה לבשר קפוא.
: (ב1) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), בשר קפוא, שיובא בהתאם [[לתקנות מחלות בעלי חיים (יבוא בשר), התשל&quot;ד-1974]], המועבר ליעדו מבית קירור מאושר כהגדרתו [[בתקנה 72]], כשהוא ארוז באריזתו המקורית, אינו טעון בדיקת משנה לבשר קפוא.
: (ג) מנהל השירותים הוטרינריים רשאי להורות על בדיקת בשר קפוא בתנאים ובשיטה אחרים מאלו שנקבעו על פי הוראות תקנות אלה.

@ 71. מכירת בשר (תיקון: תשכ&quot;ח, תשס&quot;ו)
: לא ימכור אדם בשר גולמי או בשר קפוא או בשר מצונן הטעון בדיקת-משנה לפי הוראות [[תקנות 68]] [[או 70]] אלא אם הוא נושא החותם שהוטבע בו בהתאם להוראות תקנות אלה.

@ 72. דין העברת בשר קפוא בין בתי קירור
: (א) העברת בשר קפוא מאניה לבית קירור מאושר או מבית קירור מאושר למשנהו לא יראו אותה כהכנסת הבשר לתחום רשות מקומית שבו נמצא בית הקירור שאליו הועבר הבשר.
: (ב) בתקנה זו((,)) &quot;בית קירור מאושר&quot; - בית קירור שאושר על ידי מנהל השירותים הוטרינריים בכתב כמתאים לאיחסון בשר קפוא.

@ 72א. הובלת בשר קפוא (תיקון: תשכ&quot;ח, תשל&quot;א)
: לא יוביל אדם בשר קפוא אלא במכונית להובלת בשר אשר הטמפרטורה בה אינה עולה על 18 מעלות צלסיוס מתחת לאפס.

@ 73. אגרות בדיקת משנה (תיקון: תשל&quot;ו-3, תש&quot;ם, תשס&quot;ו, [הודעות])
: (א) בעד בדיקת משנה לבשר גולמי שתבוצע בו בהתאם להוראות [[תקנה 68]] תגבה רשות מקומית אגרה בשיעור של 50 אגורות (((מתואם לשנת 1980; החל מיולי 2026, 0.28 ש&quot;ח))) לכל קילוגרם.
: (ב) בעד בדיקת-משנה לבשר קפוא שתבוצע בו בהתאם להוראות [[תקנה 70]] תגבה רשות מקומית אגרה בשיעור של 30 אגורות (((מתואם לשנת 1980; החל מיולי 2026, 0.12 ש&quot;ח))) לכל קילוגרם בשר.

@ 74. סייג לפיקוח על בשר שהוכן לפי היתרים מיוחדים (תיקון: תשכ&quot;ח, תשל&quot;א)
: (א) הוראות [[תקנות 65]] [[((ו-))66]] לא יחולו על בשר שהוכן בהתאם להוראות [[תקנה 59]] ונארז בהתאם להוראות [[תקנה 62]].
: (ב) מנהל השירותים הוטרינריים רשאי להורות על בדיקות-משנה של בשר שהוכן או נארז בהתאם להוראות [[תקנות 59]] [[או 62]].

@ 75. בית מטבחיים תעשייתי (תיקון: תשס&quot;ו)
: רשאי מנהל השירותים הוטרינריים לאשר בית מטבחיים כבית מטבחיים תעשייתי אם הוא בנוי, מצוייד וקיימים בו הסידורים ועומדים לרשותו השירותים המפורטים [[בתוספת השתים-עשרה]], ואם יש לו רישיון יצרן לפי [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), התשכ&quot;א-1960]].

@ 76. העברת בשר מבית מטבחיים תעשייתי
: (א) הוראות [[תקנות 65]], [[66]], [[67]], [[68]], [[69]], [[71]] [[ו-73]] לא יחולו על בשר שהופק מבית מטבחיים שאושר על ידי מנהל השירותים הוטרינריים בהתאם להוראות [[תקנה 75]] כבית מטבחיים תעשייתי והמלווה בתעודה וטרינרית בהתאם [[לתוספת העשירית]].
: (ב) תעודה שהוצאה על פי הוראות תקנת משנה (א) תוכן במקור ושלושה העתקים, מקור התעודה יימסר בידי הנוהג במכונית בה מועבר הבשר למקום היעד; העתק אחד יישלח למנהל השירותים הוטרינריים; העתק שני יישלח לרופא הוטרינרי של הרשות המקומית שבתחומה יימכר הבשר והעתק שלישי ישאר בידי מוציא התעודה.
: (ג) רשאי מנהל השירותים הוטרינריים להורות על ביצוע בדיקת בשר שהופק בבית מטבחיים תעשייתי במקום, במועד ובתכיפות שייראו לו, על ידי רופא וטרינרי שיקבע.

@ 77. היתר שחיטה מיוחד
: (א) על אף האמור [[בתקנה 30]] רשאי אדם לשחוט בהמות מחוץ לבית-מטבחיים בתחום רשות מקומית לפי היתר בכתב לכך מאת ראש הרשות המקומית ומנהל השירותים הוטרינריים, ובהתאם לתנאי ההיתר (להלן - בסעיף זה ((-)) ההיתר).
: (ב) היתר יינתן רק לשחיטה לשם חגיגה מסורתית, קיום מנהג עממי או נדר.
: (ג) לא יינתן היתר אלא אם הובטח להנחת דעתו של מנהל השירותים הוטרינריים כי הוראות הטיפול והבדיקה החלים על בהמות שנשחטו בבית מטבחיים יחולו לגבי בהמות שנשחטו על פי היתר.

@ 78. שחיטה דחופה (תיקון: תשמ&quot;א)
: רשאי הרופא הוטרינרי לקצר תקופת ההחזקה שנקבעה [[בתקנה 34]] אם:
: (1) הבהמה לוותה בתעודה מאת רופא וטרינרי שטיפל בבהמה בנוסח שקבע מנהל השירותים הוטרינריים;
: (2) הוא בדק את הבהמה ומצא כי לא תוכל, מטעמי בריאות, לעמוד בתקופת ההחזקה.

@ 79. שחיטת דחק (תיקון: תשכ&quot;ח, תשכ&quot;ט-5, תשל&quot;ג, תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ט, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ז, [הודעות])
: (א) על אף האמור [[בתקנה 30]] מותר לשחוט בהמה מחוץ לבית מטבחיים אם אישר רופא וטרינרי כמשמעותו [[חוק הרופאים הווטרינרים|בפקודת הרופאים הוטרינריים]], כי -
:: (1) הבהמה חלתה ולא היה סיפק להעבירה בחיים לשחיטה בבית מטבחיים; או
:: (2) הבהמה נפגעה בתאונה ולא היה סיפק להעבירה בחיים לשחיטה בבית מטבחיים.
: (ב) לא נמצא רופא וטרינרי בקרבת מקום אירוע תאונה לבהמה, רשאי שוטר, רופא או ראש הרשות המקומית שבתחומה אירעה התאונה או מזכיר הרשות המקומית כאמור לתת האישור לפי תקנת משנה (א)(2).
: (ג) בהמה שנשחטה לפי הוראות תקנת משנה (א) תיבדק לפני העברתה לבית מטבחיים על ידי רופא וטרינרי אשר יתן בידי מחזיק הבהמה לאחר בדיקתו תעודה בנוסח שאישר מנהל השירותים הוטרינריים (להלן - בסעיף זה - התעודה); הוראות [[תקנה 66(ב)]] יחולו על התעודה, בשינויים המחוייבים; הרופא הוטרינרי ישלח בדואר רשום העתק התעודה אל הרופא הוטרינרי הממשלתי אשר לתחום שיפוטו נשלחה הבהמה.
: (ד) הבעל של בהמה שנשחטה לפי הוראות תקנת משנה (א) חייב להעבירה לבית מטבחיים שיורה עליו הרופא הוטרינרי שנתן את התעודה. את הגופה יש להעביר בנפרד מהקיבה, המעיים ושלפוחית השתן.
: (ה) הרופא הוטרינרי אשר לתחום שיפוטו הועברה בהמה שנשחטה לפי תקנת משנה (א) יעשה את כל אלה:
:: (1) יבצע מיד עם קבלת הגופה את בדיקת הבשר;
:: (2) יטול דוגמאות מהבשר וישלחן לבדיקה במכון הוטרינרי בהתאם להוראות [[שבתוספת השמינית]];
:: (3) יחסין את הבשר בחדרי קירור בתחום בית המטבחיים על חשבון בעליו;
:: (4) יקבע אם הבשר ראוי למכירה או פסול לפי בדיקתו ולפי מימצאי הבדיקה המעבדתית;
:: (5) יטביע חותם על הבשר בהתאם להוראות [[תקנה 54]].
: (ו) בעד בדיקת בשר במכון הוטרינרי לפי תקנה זו ישלם בעל הבשר אגרה בשיעורים אלה:
:: בעד ארנבת, חזיר, כבש או עז - 30 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 1986; החל מיולי 2026, 237 ש&quot;ח)));
:: בעד כל בהמה אחרת - 30.00 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 1986; החל מיולי 2026, 237 ש&quot;ח))).

@ 80. שחיטת חירום
: (א) כדי למנוע התפשטות מחלות בעת מגיפה שפשטה בבעלי-חיים, רשאי מנהל השירותים הוטרינריים להתיר שחיטת בהמות מחוץ לבית מטבחיים במקום ובתנאים שייקבעו על ידיו.
: (ב) הבשר משחיטה שבוצעה בהתאם להוראות תקנת משנה (א) ייבדק על ידי רופא וטרינרי שנקבע לכך על ידי מנהל השירותים הוטרינריים.
: (ג) הוראות הבדיקה והסימון החלות על גופות בהמות שנשחטו בבית מטבחיים יחולו על בדיקת בשר מבהמה שנשחטה לפי תקנה זו.

@ 81. הפסקת פעולות בבית מטבחיים (תיקון: תשכ&quot;ט)
: (א) רשאי מנהל השירותים הוטרינריים, לאחר התייעצות עם מנהל השירותים הרפואיים, להורות בכתב על הפסקת הפעולה בבית מטבחיים לתקופה שיקבע, אם לא קויימו, בבית המטבחיים הוראה מהוראות תקנות אלה או כל הוראה שניתנה על פיהן.
: (ב) על החלטת מנהל השירותים הוטרינריים לפי תקנת משנה (א) רשאית הרשות המקומית לערור, תוך 30 יום מיום מסירת ההוראות, לפני ועדת הערר שתמונה לפי תקנת משנה (ג).
: (ג) שר החקלאות ימנה ועדת ערר של שלושה לענין תקנה זו.
: (ד) ועדת הערר תתכנס תוך שלושים יום מיום קבלת הערר במשרד השירותים הוטרינריים בבית-דגן, ותתן החלטתה תוך שלושים יום מיום ישיבתה הראשונה.
: (ה) הגשת ערר על החלטת מנהל השירותים הוטרינריים לא תעכב ביצוע החלטת המנהל כאמור בתקנת משנה (א).

@ 82. הגשת דינים וחשבונות
: רשות מקומית שבתחומה מופעל בית המטבחיים, האחראי על בית מטבחיים, רופא וטרינרי ומנהל בית המטבחיים יגישו דינים וחשבונות, הודעות ורישומים בדבר כל פעולה המבוצעת בהתאם להוראות תקנות אלה במועד שיורה עליו מנהל השירותים הוטרינריים.

@ 83. ביטול תקנות
: תקנות בית המטבחיים - בטלות.

@ 84. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות מחלות בעלי-חיים (שחיטת בהמות), תשכ&quot;ד-1964&quot;.

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[תקנה 11(א)]]))) ====
=== הוראות בדבר בגדי עבודה ונקיון אישי ===

@ 1. : בגדי עבודה לעובדים בבתי-מטבחיים יכללו:
: סינר, סרבל, מעטה ראש ומגפי גומי, ויהיו עשויים מחומר הניתן בנקל לניקוי, לחיטוי או לכביסה (בד, גומי פלסטיק) (להלן - בגדי העבודה).
@ 2. : בגדי העבודה יהיו נקיים, שלמים או מתוקנים כראוי.
@ 3. : לפני התחלת העבודה יוחלפו הבגדים הרגילים בבגדי עבודה במלתחה מיוחדת בבית המטבחיים. לאחר סיום העבודה בבית המטבחיים יונחו בגדי העבודה במלתחה.
@ 4. : בגדים העשויים בד יש לטבול לאחר השימוש בהם בתמיסת סובלימט 1/1000 למשך 30 דקות ולאחר מכן לכבסם במים חמים וסבון, אולם בהיתר הרופא הוטרינרי אפשר להחזיקם במים רותחים במשך עשר דקות ולאחר מכן לכבסם במים חמים (עם או בלי תוספת כלורית לכביסה) וסבון.
@ 5. : בגדים העשויים גומי או פלסטיק (פרט למגפי גומי) יש לטבול לאחר השימוש בהם בתמיסת סובלימט 1/1000 למשך 30 דקות ולאחר מכן לשטפם במים רותחים, סבון ובעזרת מברשת מתאימה.
@ 6. : מגפי גומי יש לנקות היטב אחרי העבודה במים ובעזרת מברשת קשה, ובשעת הצורך גם לטבלם בתמיסת נתר מאכל (סודיום הידרוקסיד) בריכוז 0.5%.
@ 7. : הרופא הוטרינרי יקבע אם הבגדים הינם נקיים וראויים לשימוש.
@ 8. : הידים ינוקו במים חמים, בסבון ובמברשת לפני התחלת העבודה, במשך העבודה לפי הצורך ולאחר סיום העבודה. הידים ינוקו כאמור גם לאחר עשיית הצרכים בחדר השימוש.
@ 9. : בכל מקרה של מגע בגופה נגועה במחלה מידבקת או במוגלה או בכל הפרשה אחרת, יש להפסיק את העבודה ולרחוץ את הידים - ובשעת הצורך גם שאר חלקי הגוף החשופים - במים חמים, בסבון ובעזרת מברשת ולאחר מכן לטבול אותם בתמיסה מחטאת שהוכנה לפי הוראות הרופא הוטרינרי ולשטפן שוב במים חמים.

== תוספת שניה ==
==== ((([[תקנה 11(ב)]]))) ====
=== הוראות בדבר ניקוי מכשירי העבודה ===

@ 1. : סכינים, גרזנים ומשורים (להלן - מכשירי עבודה) יהיו עשויים מחומר הניתן בנקל לניקוי, הרתחה וחיטוי. הנדנים להחזקת הסכינים יהיו ממתכת בלתי מחלידה ובצורה הניתנת לניקוי מושלם.
@ 2. : מכשירי עבודה יוחזקו במצב נקי בקביעות.
@ 3. : מכשירי עבודה שזוהמו מגופת בהמה חולה, לרבות מוגלה והפרשות חולי, מן ההכרח לנקותם ולחטאם מיד ואין להמשיך להשתמש בהם אלא לאחר שחוטאו.
@ 4. : ניקוי וחיטוי של מכשירי העבודה ייעשה על ידי רחיצתם במים חמים וסבון והחזקה לאחר מכן במים רותחים בתוספת סודה כביסה בריכוז 3% למשך 10 דקות לפחות או באוטוקלב למשך 10 דקות.

== תוספת שלישית ==
==== ((([[תקנה 12]]))) ====
=== הוראות בדבר ניקוי ותברואה בבית המטבחיים ===

@ 1. : לפני התחלת השחיטה, יהיה בית המטבחיים, על קירותיו, רצפותיו וכל מיתקניו נקי לחלוטין. בכל פעם שהרצפה או הקירות נתלכלכו בעת העבודה יש לנקותם בזרם מים ובעת הצורך גם במברשת ואף בסבון.
@ 2. : אחרי השחיטה יש לנקות את בית המטבחיים על כל מיתקניו ואת המכלאות באופן יסודי על ידי שטיפה בזרם מים חזק, בעזרת מברשות קשות ומתאימות, בתמיסת סבון או חומר מנקה דטרגנטי אחר.
@ 3. : כל פסולת וכל גללי בהמות יש לאסוף מיד לתוך מיכלים סגורים ולהעבירם לבור הזבל או למשרפה.
@ 4. : לאחר הניקוי המכני יש לחטא את האולמות, הרצפות, הקירות, הציוד והעמודים בתמיסה של תרכובת כלורית (סודיום היפוכלוריט מסחרי 10% או קלציום היפוכלוריט מסחרי 10%) בתערובת של ליטר חומר על 24 ליטר מים או בכל חומר אחר שיקבע מנהל השירותים הוטרינריים.
@ 5. : בכל מקרה שמתה או נשחטה או נפתחה בבית מטבחיים בהמה שנמצאה נגועה במחלה מידבקת יבוצע מיד לאחר חיסול הגופה וביעורה, חיטוי יסודי בנתר מאכל (סודיום הידרוקסיד) בתמיסה בריכוז 2%–3% ואליה מותר להוסיף 5% סיד בלתי כבוי כדי לקבל תמיסת נתר סידית.
@ 6. : הרופא הוטרינרי רשאי לאשר, במקרים מיוחדים, שימוש בחומר חיטוי שונה מזה שפורט [[$ תוספת|בסעיף 5]].
@ 7. : בכל בית מטבחיים יימצאו -
: (1) מים נקיים בכמות מספקת לניקוי המבנים, מכשירי העבודה, הבגדים ולצרכים האישיים של העובדים;
: (2) מיתקן לאספקת מים חמים בכתב מספקת לכל הצרכים של חיטוי וניקוי;
: (3) מיתקן להגברת לחץ המים בצינורות לשטיפת הבנינים (בוסטר);
: (4) מיכלים מתאימים להכנת ולהחזקת תמיסת חיטוי;
: (5) מלאי של סיד בלתי כבוי, סיד כלורי, סודיום כלורי (קלציום וסודיום היפוכלוריט) וסודיום הידרוקסיד (נתר מאכל) שיוחזקו במיכלים סגורים היטב ואף מוגנים מהאויר;
: (6) מלאי של סבון, מגבות, מברשות קשות ורכות וכלי ניקוי הדרושים בהתאם להוראות [[תוספת זו]] לשמירה על הנקיון בבית המטבחיים.

== תוספת רביעית ==
==== ((([[תקנות 15(א)]] [[ו-55]]))) ====
=== הוראות בדבר השמדת בשר ועורות ===

@ 1. : בשר ועורות של בהמה שנפסלו למאכל או לשימוש אחר בהתאם להוראות תקנות אלה (להלן - פסולין) יוטבלו בתמיסה צבעונית (כגון מתילן כחול, או בנפט, או בשמן סולר) ויושמדו בבור רקב, במשרפה או במפעל תעשייתי לקמחי בשר.
@ 2. : (א) לא יוצאו פסולין משטח בית מטבחיים לשם ביעורם במשרפה או העברתם למפעלי תעשיה אחרים אלא בהיתר מאת הרופא הוטרינרי.
: (ב) הובלת הפסולין על פי היתר תיעשה אך ורק בכלי רכב מיועד ומותאם למטרה זו, ובדרך שתימנע נזילת דם, מיצים והפרשות.
@ 3. : לא יינתן היתר להוצאת הפסולין, במקרה שהפסילה נעשתה בגלל אחת המחלות המפורטות להלן, אלא אם המישרפה או מפעל התעשיה גובלים עם בית המטבחיים:
: (א) כלבת;
: (ב) גמרת;
: (ג) דבר הבקר;
: (ד) דלקת מידבקת של קרום החזה והריאות בבקר;
: (ה) דבר הסוסים;
: (ו) כל מחלה אחרת אשר יורה מנהל השירותים הוטרינריים.
@ 4. : מנהל השירותים הוטרינריים רשאי להתיר העברת פסולין לצרכי מדע, מחקר או לכל מטרה מיוחדת ובכל אמצעי העברה שהוא ימצא למתאים.

== תוספת חמישית ==
==== ((([[תקנה 15(ב)]]))) ====
=== הוראות בדבר חיטוי עורות מבהמות חולות ===

@ : עורות מבהמות חולות (להלן [[בתוספת זו]] - שלחים) ייטבלו באחת התמיסות המפורטות להלן:
: (א) חומצה קרבולית 5% - טבילת השלחים למשך 10 דקות;
: (ב) דו כלוריד הכספית (סובלימט) 5% - טבילה למשך 10 דקות או תמיסה של 1/1000 למשך 24 שעות;
: (ג) תערובת של חומצה כלורוהידריט - 2% וסודיום כלוריד טבילה למשך 48 שעות.

== תוספת ששית ==
==== ((([[תקנה 36]]))) ====
=== הוראות בדבר בדיקת בהמות לפני השחיטה ===

@ 1. : בדיקת הבהמה לפני השחיטה תבוצע על ידי הרופא הוטרינרי באור יום מתאים או באור מלאכותי מספיק.
@ 2. : הרופא הוטרינרי יבדוק את מצב בריאותה של הבהמה, לרבות מצבה הגופני, התנהגותה הכללית, המראה החיצוני (עור, שיער ושינויים מיוחדים), פעולות איברי העיכול (שפתיים, העלאת גירה, תנועות הכרס, צורת הצואה), מצב הפות, בית הבושת, העטין, פעולות איברי הנשימה, וכן את מידת החום במקרה של הפרעה כללית במצב הבריאות.
@ 3. : הרופא הוטרינרי יאסור שחיטת בהמות כשנמצאו בהן סימנים של -
: (א) גמרת Febris carbunculosa (Anthrax)‎;
: (ב) ירמת Gangraena emphys.‎;
: (ג) דבר-בקר Pestia Bovina;
: (ד) כלבת Lyssa (Rabies)‎;
: (ה) דלקת ריאות חרחורית Gangraenous Pneumonia;
: (ו) אלח-דם Septicaemia;
: (ז) נחרת Malleus;
: (ח) צהבת כללית Icterus;
: (ט) מצב גסיסה In Extremis;
: (י) ניוון כללי ומוגבר Cachexia.
@ 4. : הרופא הוטרינרי ידחה שחיטת בהמות, לפרק זמן שיקבע במקרים אלה:
: (א) כשהבהמות מיוזעות ומחוממות, מראות מידת חום בלתי רגילה ובמצב פיזי העלול לגרום לפגימת בשר הבהמה לאחר שחיטתה;
: (ב) כשעור הבהמות לפני השחיטה אינו נקי מחומרים מזוהמים.
@ 5. : הרופא הוטרינרי יודיע ללא דיחוי לרופא הוטרינרי הממשלתי במחוזו, על מציאת כל מחלה או חשד למחלה בבדיקה שנעשתה על ידיו בבהמה בתחום בית המטבחיים.
@ 6. : הרופא הוטרינרי ידאג כי בהמה הנגועה או החשודה כנגועה במחלה תוחזק בהסגר חמור במקום מבודד ממקום אחזקתה של כל בהמה אחרת בתחום בית המטבחיים עד לקבלת הוראות מתאימות מאת הרופא הוטרינרי הממשלתי.
@ 7. : רופא וטרינרי יציית להוראות רופא וטרינרי ממשלתי בדבר אחזקתה, בידודה, שחיטתה או הוצאתה מתום בית המטבחיים של בהמה שנמצאה נגועה או חשודה.

== תוספת שביעית ==
==== ((([[תקנה 49]]))) ====
=== הוראות בדבר בדיקה לאחר השחיטה ===
==== הוראות כלליות ====

@ 1. : הבדיקה תיעשה לאחר ביתור הגופה לארכה, הראש ינותק מהגופה והלשון תשוחרר בכדי לחשוף את הבלוטות העמוקות.
@ 2. : האיברים והקרביים ייבדקו מיד לאחר הוצאתם מהגופה. כל איבר ובלוטותיו ייבדקו לפי חזותם במישוש וכן על ידי חתך או חתכים בדרך שתמנע לכלוך, זיהום או פחת ערך שלא לצורך הבדיקה.
@ 3. : כל גופה תיבדק לשם קביעת -
: (1) מצבה התזונתי;
: (2) נוכחות פצעים, שפכי דם ושינוי בצבע;
: (3) בצקת מקומית או כללית;
: (4) מידת הקזת הדם;
: (5) תפיחויות ושינויים יוצאי דופן בעצמות, בפרקים או בשרירים;
: (6) ריחות בלתי רגילים.
@ 4. : לשם ביצוע האבחנות המפורטות [[$ תוספת|בסעיף 3]] ולשם אבחון מחלות או פגעים בבהמה יש לבדוק את -
: (1) הדם - צבעו, הקרשתו, הכתמתו, נוכחות חומר זר בו;
: (2) הראש -
:: (א) הלשון בשטחה ובריקמתה (substance);
:: (ב) קרום הפה ובית הבליעה;
:: (ג) בלוטות הלשד (retropharyngealis), סובפרוטידה (subparotidae); סובמקסילריס (submaxilaris) וכן את השקדים (tonsillae);
: (3) הריאות -
:: (א) בדיקה חזותית כללית ומישושן לכל אורכן;
:: (ב) בלוטות הלשד ברונכיאלס (bronchiales) מדיאסטינלס (mediastinales);
:: (ג) קנה האויר (trachea) - על ידי חתך לאורכו;
:: (ד) הסימפונות הראשיות (bronchii) על ידי חתך לרוחב בשליש התחתון של הריאה דרך הקנוקנות הראשיות;
: (4) הלב -
:: (א) כיס הלב ייפתח וייבדק;
:: (ב) הלב עצמו ייבדק על ידי חתך לאורכו במגמה לחשוף את שני חדרי הלב וכן חתך נוסף בקיר הלב;
: (5) הסרעפת (diaphragma) בשלמותה;
: (6) הכבד -
:: (א) בדיקה כללית בשטחו ובריקמתו, וכן על ידי חתך באופן מאונך דרך צינורות המרה העיקריים באותו צד הפונה על הקיבה, ועל ידי חיתוך נוסף בקרבת אונת-שפיגל;
:: (ב) בלוטות הלשד: הפאטיקה (hepatica);
:: (ג) כיס המרה;
: (7) הקיבות והמעיים -
:: (א) בשטחם החיצוני ובשעת הצורך גם בפנימיותם;
:: (ב) בלוטות הלשד גאסטריקה (gastricae), מזנטריקה (mesentericae);
:: (ג) הפדר (Omentum);
: (8) הטחול - בשלמותו;
: (9) הכליות -
:: (א) יש לנתקן מהגופה במקרה של חשד בפגע או במחלה ולחתוך בהם לשם בחינה מדוקדקת;
:: (ב) בלוטות הלשד רנאלס (renales);
: (10) כיס השתן במקרה של חשד בפגע או במחלה, וייחתך במגמה לחשפו;
: (11) הרחם - לרבות הפות ובית הבושת והשחלות, בשטחם ובריקמתם; הבדיקה תהיה יותר יסודית במקרה של שחיטה זמן קצר לאחר המלטה או כשקיימת נזילה, הפרשה או שינויים פתולוגיים;
: (12) העטין - יש לבדוק בלוטות לשד סופראמאמאריקה (supramamaricae);
: (13) הריקמה השרירית - לרבות הריקמה השומנית והחיבורית;
: (14) העצמות ובעיקר אלה המבותרים בחוליות, בחזה ובאגן;
: (15) הפרקים, לרבות נרתיקי ריר הפרק (synovialis bursa);
: (16) קרומי החזה (pleura) והבטן (peritoneum);
: (17) המוח, חללי הראש, העיניים, הושט, הלבלב, בלוטות הסופררנאל (suprarenal) והאשכים יש לבדוק במקרה של חשד בפגע או במחלה;
: (18) במקרים חשודים, בעיקר לשחפת, בלוטות לשד -
:: (א) של פתח בית החזה (cervicales) הקדמיים, המרכזיים והאחוריים;
:: (ב) מעל לעצם החזה (sternales);
:: (ג) בקדמת הכתף (prescapularis);
:: (ד) של בית השחי (axillares);
:: (ה) של המתניים (lumbales) והכסל (iliacae);
:: (ו) של קדמת השוק (prefemoralis);
:: (ז) של החבק (poplitae);
:: (ח) של השת (ischiadicae);
:: (ט) של האורב (inguinales);
:: ובשעת הצורך הכרחי לנתקן מהגופה ולחתכם לחתכים קטנים, לשם בדיקה מושלמת.

==== הוראות לבדיקות מיוחדות בסוגי בעלי-חיים ====

@ 5. (תיקון: תשל&quot;ו) : בבעלי חיים המפורטים להלן יבוצעו הבדיקות הבאות לשם אבחון מחלות ופגעים:
: (1) '''בבקר -'''
:: (א)(1) לשם אבחנת מחלת זניבן הכיס (Cysticercus bovis) תבוצע בדיקה במקומות ובצורה כאמור להלן:
:::: א. בשרירי הלעיסה החיצוניים והפנימיים (Masseters) חתכים מאונכים במקביל לשטח הלסת התחתונה וכוללים את בלוטות הסובפרוטידיאה (Lymphoglandula subprotidea); תחולת החתך - בשרירי הלעיסה מקצה הלסת התחתונה, המשכה - בכל הרוחב לכיוון קראניאלי וסיומה ב-Arcus Zygomaticus של עצם הלסת העליונה;
:::: ב. במסטרים הפנימיים - חתך לכל הרוחב, תחילתו - בקצה הלסת התחתונה וסיומו - במקום תחילת Processus Pterygoideus;
:::: ג. בכיס הלב (Pericardium) - בדיקה מדוקדקת מכל צדדיו: לחתכו, לבדוק את ה-Epicardium ולאחר מכן לחתוך את שריר הלב לארכו לשני חצאים ולחשוף את שני חדריו והעליות; לחתוך את מחיצת הלב (Septum cordis) לארכו בשני החצאים;
:::: ד. בסרעפת בחלקה השרירי - חתכים על ידי הארכת החתך בעת בדיקת בלוטות הלשד של המדיאסטינום;
:::: ה. בוושט - הפרדתו מריקמת חיבור המדיאסטינום, באופן שהוושט נשאר קשור במצבו הטבעי רק בקצה הקראניאלי של קנה האוויר.
::: (2) נמצאה בבדיקה כאמור בפסקה (1) יותר מציסטה אחת לכל הגופה תיערך בדיקה שניה על ידי ביצוע חתכים בעלי עומק של 5 ס&quot;מ ואורך 20 ס&quot;מ בשרירי הגוף הנקובים להלן:
:::: א. בשריר הצוואר;
:::: ב. בשריר השכם;
:::: ג. בשרירי השוקיים;
:::: ד. בשרירים שבין הצלעות;
:::: ה. בשרירי הלשון;
:: (ב) הכליות יוצאו מתרמילן; אם נראים בהן שינויים יש לחתכן;
:: (ג) בעטין ייעשו חתכים עמוקים בכל רבע עד כדי חשיפת גתות החלב;
:: (ד) הרחם ייבדק בחתך לארכו;
:: (ה) בעגלים יונקים ייבדקו בנוסף לאמור בפסקאות (א) ו-(ב) הטבור והפרקים ובמקרה של חשד מחלה ייעשו בהם חתכים.
: (2) '''בקלוטי פרסה -'''
:: לשם אבחנת מחלת הנחרת (Malleus) יש לבדוק את הריריות של קנה הנשימה, את הגרון, את חלל האף והגתות (Sinuses) הקשורים איתם, על ידי נסירה לאורך הראש בסמוך לקו האמצעי, לשם חשיפת מחיצת האף.
: (3) '''בחזירים -'''
:: (א) הבדיקה תבוצע לאחר שהגופה תבותר לחצאים דרך הראש ולאורך עמוד השדרה וכשהוצא השומן הפנימי, שומן הבטן ושומן הכליות.
:: (ב) לשם אבחנת מחלת זניבן הכיס בבשר חזיר (Cysticercus Cellulosae) תבוצע בדיקה במקומות ובצורה כאמור להלן:
::: (1) בלב - כאמור בפסקה (1)(א)(1)ג;
::: (2) בחלק השרירי של הסרעפת;
::: (3) בשרירי הגרון;
::: (4) בשרירי הלסת החיצוניים;
::: (5) בשרירי פסואס מאיור;
::: (6) בשרירי הצוואר שנחשפו לאחר ביתור הגופה;
::: (7) בלשון;
::: (8) בשרירים שבין הצלעות.
:: (ג) לשם אבחנת מחלת השערונית (Trichinella) תבוצע בדיקה, באמצעות טריכינוסקופ, בסרעפת או בשרירים שבין הצלעות ובשרירי הכתף והלשון.
: (4) '''בכבשים ובעזים -'''
:: (א) לשם אבחנת מחלת זניבן הכיס (Cysticercus bovis) יש לבדוק את הלב כאמור בפסקה ((())1(()))(א)(1)ג ואת החלק השרירי של הסרעפת בעזרת חתכים; נתגלו ציסטות באברים אלה יש לבדוק גם שרירים אחרים בגופה.
:: (ב) לשם אבחנת מחלת סרקוספורידיוזיס (Sarcosporidiosis) יש לבדוק את הוושט ושרירי הבטן.
:: (ג) לשם אבחנת הינגעות בזבוב חרר-האף (Oestrus Ovis) יש לחשוף על ידי נסירה את חלל האף ולבדקו.
:: (ד) לשם אבחנת הינגעות ב-Coenurus Cerebralis יש לחשוף את המוח על קרומיו ולבדקו.
: (5) '''בגמלים -'''
:: לשם אבחנת פגמים הנגרמים על ידי טפילים יש לבדוק את הלב, הכבד, הריאות והטחול.

== תוספת שמינית ==
==== ((([[תקנות 51]] [[ו-79]]))) ====
=== הוראות לענין בדיקת הבשר במעבדה ===

@ 1. (תיקון: תשל&quot;ג-2, תשל&quot;ז) : יש ליטול דוגמאות ולשלחן לבדיקה במקרים אלה:
: (1) שחיטת דחק (מכל סיבה שהיא);
: (2) סימנים חריפים וכלליים של תחלואה;
: (3) {{דוכיווני|דלקת מוגלתית של כיס הלב;|(3) Pericarditis purulenta vel pericarditis ichorosa;}}
: (4) {{דוכיווני|אנדוקרדיטיס וורוקזה;|(4) Endocarditis verrucosa;}}
: (5) {{דוכיווני|דלקת קיבה (חריפה או כרונית);|(5) Gastritis (acuta vel chronica);}}
: (6) {{דוכיווני|דלקת מעיים (חריפה או כרונית);|(6) Enteritis (acuta vel chronica);}}
: (7) {{דוכיווני|דלקת קרום הבטן מוגלתית נרחבת;|(7) Peritonitis purulenta diffusa;}}
: (8) {{דוכיווני|דלקת רחם מוגלתית;|(8) Pyometra, metritis purulenta;}}
: (9) {{דוכיווני|עצירת שיליה;|(9) Retentio secundinarum;}}
: (10) {{דוכיווני|המלטה קשה או מסובכת;|(10) Distocia;}}
: (11) {{דוכיווני|צניחת הרחם או הנרתיק, או קרע הרחם;|(11) Prolaspus uteri vel vaginae vel ruptura uteri;}}
: (12) {{דוכיווני|דלקת עטין חריפה או חרחורית;|(12) Mastitis acuta vel gangrenosa;}}
: (13) {{דוכיווני|דלקת פרקים או גידים מוגלתית;|(13) Arthritis vel tendovaginitis purulenta;}}
: (14) {{דוכיווני|צהבת;|(14) Icterus;}}
: (15) {{דוכיווני|פצע מזוהם או פלגמונה;|(15) Phlegmona vel vulnera infecta;}}
: (16) {{דוכיווני|פצעי כוויה רבים;|(16) Combustio multiplex;}}
: (17) {{דוכיווני|פנריציום (רקבון הטלף);|(17) Panaritium;}}
: (18) {{דוכיווני|דלקת כליות מוגלתית או דלקת דרכי השתן;|(18) Nephritis purulenta vel pyelonephritis;}}
: (19) {{דוכיווני|ליאוקוזיס (לבנה);|(19) Leucosis;}}
: (20) {{דוכיווני|דלקת ריאות חריפה או מוגלתית;|(20) Pneumonia acuta vel purulenta;}}
: (21) {{דוכיווני|דלקת הטבור של בני בקר;|(21) Omphalophlebitis;}}
: (22) {{דוכיווני|מצב של חום לפני השחיטה;|(22) Status febrilis;}}
: (23) {{דוכיווני|חשד ספטיקמיה, טוקסמיה, פיאמיה;|(23) Suspectio: septicaemia; toxaemia; pyemia;}}
: (24) {{דוכיווני|דלקת חריפה של קרום החזה;|(24) Pleuritis acuta;}}
: (25) {{דוכיווני|הרעלה;|(25) Intoxicatio;}}
: (26) {{דוכיווני|שחור השתן בסוסים;|(26) Haemoglobinuria equorum;}}
: (27) {{דוכיווני|ניוון שומני של הכבד כתוצאה ממחלה או הרעלה;|(27) Degeneratio adiposa hepatis;}}
: (28) {{דוכיווני|מוקדי נמק מרובים בכבד;|(28) Hepatitis necrotica multiplex focalis;}}
: (29) {{דוכיווני|בוטוליזם;|(29) Botulinus;}}
: (30) {{דוכיווני|שבר פתוח עם זיהום אזורי;|(30) Fractura operta cum infectio locale;}}
: (31) בשר למעט כליות שקולפו ממנו רקמות חיבוריות, רקמות שומניות, שרירים תת-עוריים.

@ 2. (תיקון: תשכ&quot;ח) : הדוגמאות למשלוח למעבדה יכילו:
: (1) טחול שלם, או מחציתו אם הוא גדול מאוד;
: (2) נתח כבד, בערך 500 גרם במשקל לקוח מאזור ההילוס, עם הבלוטות וכיס המרה המרוקן;
: (3) שתי בלוטות שלמות מן הגופה, כגון הפרסקפולריס (prescapularis) הפופליטאה (poplitae) של השת (ischiadicae);
: (4) נתח שריר מכוסה בנרתיקו (פסציה) בערך 250 גרם במשקל, לקוח מהשרירים של הזרוע (אקסטנסור);
: (5) איברים אחרים יחד עם הבלוטות אם נמצאו בהם שינויים פתולוגיים;
: (6) כליה שלמה.

@ 3. : נטילת דוגמאות ומשלוחם:
: (1) יש ליטול הדוגמאות בכל ההקדם אחרי השחיטה.
: (2) יש להשתמש במכשירים נקיים.
: (3) יש להימנע מלחתוך בבלוטות המיועדות למשלוח.
: (4) יש לשמור על הדוגמאות בפני זיהום חיצוני.
: (5) יש להחזיק הדוגמאות במקרר לפני הישלחם (במשך הלילה) ולאחר מכן לעטפן בשכבות רבות של נייר סופג נקי. יש להימנע משימוש בנייר פרגמנט או בנייר עטיפה חום.
: (6) כל דוגמה תיעטף בנפרד ולאחר מכן יארזו כולן יחד בקרטון או בארגז עץ, או בנייר עטיפה עבה. אין להשתמש במיכל מתכת לאריזת דוגמאות.
: (7) המשלוח יהיה מלווה בדו&quot;ח שיכלול פרטים מלאים לרבות אלה:
:: (א) סוג הבהמה;
:: (ב) מספר, שם או אות זיהוי;
:: (ג) הסימנים לפני השחיטה;
:: (ד) איבחון לאחר השחיטה;
:: (ה) השעה בה נשחטה הבהמה.
: (8) העברת המשלוח למעבדה תבוצע בדרך המהירה ביותר.

== תוספת תשיעית ==
==== ((([[תקנה 52]]))) ====
=== הוראות לענין החלטה לאחר הבדיקה ===

@ 1. : [[בתוספת זו]] -
:- &quot;פסלות שלמה&quot; - פסילה של גופת בהמה על כל חלקיה;
:- &quot;פסלות חלקית&quot; - פסילת חלקי גופת בהמה, איברים או חלקי איברים.

@ 2. : נתגלתה בבהמה -
: (1) שחפת כללית - תהיה הפסלות שלמה במקרים אלה:
:: (א) שחפת בכל צורה שהיא, מלווה ניוון קיצוני, כשהשומן הפך לחומר גלידי, ריקמת השרירים הוצמקה והיא בעלת צבע אפורי וריקמות החיבור הן מימיות.
:: (ב) שחפת ללא ניוון, כשהזיהום הועבר בכל מחזור הדם ומתבטא בפגמים פתולוגיים ספציפיים במערכות איברי הנשימה או העיכול, מלווים ליקויים מוקדים שחפתיים באחד מהאיברים כגון טחול, כליה, עטין, שחלה, אשך, מוח, חוט השדרה, רחם, בתוכם או בקרומם.
: (2) שחפת מקומית - תהיה פסלות חלקית במקרים אלה:
:: (א) האיברים והחלקים בהם נמצאו הליקויים הפתולוגיים, לרבות האיברים עם מוקדי שחפת ללא הבדל גילם, שלבי ההתפתחות או צורותיהם, בין אם בתוך האיבר, על תרמיל האיבר, בבלוטות האיבר, וכן האזורים המשתייכים במישרין אליהם.
:: (ב) אם נמצא בראש, לפחות שתיים מבלוטות הלשד רטרופרינגיאליס (retro pharyngealis) סובפרוטידה (subparotidae) סובמקסילריס (submaxilaris) כשהן מראות סימני מחלה. בדרך כלל אין לפסול הלשון והמוח, אם הפגיעה בבלוטות היא קטנה בלתי פעילה ומסויידת.
:: (ג) כל איבר פנימי או חלק בגופה המגואלים בחומר שחפתי.

@ 3. (תיקון: תשל&quot;ו) : נתגלתה בבהמה אחת המחלות או הפגעים המפורטים להלן, תהיה הפסלות שלמה:
: להלן, תהיה הפסלות שלמה:
: (א) כלבת Lyssa (Rabies)‎;
: (ב) גמרת Febris Carbunculosa (Anthrax)‎;
: (ג) דבר בקר Pestis Bovine;
: (ד) דלקת מידבקת של קרום החזה והריאות בבקר Pl. Pneumonia contag. Bovum;
: (ה) נחרת Malleus;
: (ו) ירמת Gangrena emphysematosa;
: (ז) אלח דם דמי Pasteurellosis;
: (ח) צפדת Tetanus;
: (ט) דבר חזירים עם שינויים מובהקים בשרירים Pestis suum;
: (י) חוסר דם מידבק בסוסים Infect. equine Anaemia;
: (יא) דלקת כלי לשד מידבקת Lymphangitis Epizootica;
: (יב) דורינה בסוסים Dourina;
: (יג) סלמונלוזיס (כל הבהמות) Salmonellosis;
: (יד) ורדת חזירים עם שינויים בשרירים נוסף לליקויים בקרום השומני Erysipelas suis;
: (טו) אינפלואנזה של קלוטי פרסה Influenza equorum;
: (טז) מורבוס מקולוזיס בסוסים Morbus Maculosis;
: (יז) אלח דם ומיגול דם Septicaemia Pyaemia;
: (יח) שחור השתן בסוסים Haemoglobinuris equorum;
: (יט) צהבת כללית - בעיקר אם הצהבת לא פגה לאחר 14 שעות Icterus;
: (כ) חוסר דם כללי מלווה מיימת Anaemia (Dropsy)‎;
: (כא) ריח או טעם של דגים, של שתן, של רפואות, ריח מיני - שלא נעלמים 24 שעות לאחר השחיטה ובהבחנת בישול;
: (כב) צבע יוצא דופן שלא נעלם 24 שעות לאחר השחיטה;
: (כג) בוסר, עובר וולד בגיל למטה משמונה ימים;
: (כד) זניבן הכיס בבקר (Cysticercus bovis) - אם בצורה קשה, כלומר שברוב החתכים נמצאו יותר מציסטה אחת בכל חתך; לציסטה מנוונת או מסוידת יש להתייחס כמו לציסטה חיה;
: (כה) זניבן כיס בחזיר (אף אם נמצא זניבן כיס אחד בלבד) Cysticercus Cellul.‎;
: (כו) שערונית בחזיר Trichinella;
: (כז) סרקוספורידיוזיס (Sarcosporidiosis) כללי או סרקוספורידיוזיס מלווה בשינוי צבע או מיימת של הבשר;
: (כט) ניקוז דם בלתי שלם;
: (ל) שחיטה בשעת גסיסה או שחיטה לאחר המוות;
: (לא) גידולים רבים שלא מוגבלים לאיבר אחד;
: (לב) מלנוזיס כללית Melanosis;
: (לג) רזון מוגבר וניוון כללי Cachexia;
: (לד) זיהומים העלולים לגרום להרעלה מבשר.

@ 4. (תיקון: תשל&quot;ו, תשמ&quot;ד) : נתגלתה בבהמה מחלת זניבן כיס בבקר (Cysticercus Bovis) בצורה קלה, כלומר שברוב החתכים נמצאו לא יותר מציסטה אחת (חיה, מנוונת או מסוידת) בכל חתך:
: (1) לא יוּתר שימוש בבשר אלא אם כן הגופה הוחזקה עד לשימוש בתא הקפאה של בית הקירור 240 שעות לפחות בקור של 10 מעלות צלזיוס מתחת לאפס;
: (2) הלב, הסרעפת, הושט והלשון ייפסלו למאכל אם נמצא באחד מהם שני ציסטים לפחות;
: (3) ראש הבהמה ייפסל אם נמצאו בכל אחד מהחתכים שבוצעו בו יותר מציסטה אחת.

@ 4א. (תיקון: תשל&quot;ו) : נתגלתה מחלת זניבן הכיס בכבשים ועזים (Cysticercus bovis) - אם המימצא הוא באיברים פנימיים בלבד יש להחרים את האיברים הנגועים; אם המימצא הוא בשרירים - אם בצורה קלה יש לחתוך ולהחרים את החלקים הנגועים; אם בצורה קשה (יותר מציסטה אחת ברוב החתכים) יש להחרים את כל הגופה.

@ 5. : נתגלה בבהמה מחלת הפה והטלפיים תהיה פסלות חלקית וייפסלו הטלפיים, הרגליים, הראש, הקיבות והמעיים, הושט, קנה האויר, הריאות והלב. במקרים מיוחדים אפשר להתיר השימוש בראש וברגליים בתנאי שיעברו טיפול בהתאם להוראות מפורשות מאת מנהל השירותים הוטרינריים.

@ 6. : נתגלתה בבהמה מחלת תולעת התרמיל (Echinococcus) - ייפסלו האיברים הנגועים, בשלמותם או בחלקם, לפי היקף הפגיעה. הגופה תותר לשימוש.

@ 7. : נתגלתה בבהמה מחלת דופית הכבד (Distomatosis) - אם הטפילים נמצאו רק בצינורות המרה הגדולים, יש לקלף הרקמה ולהוציאם והכבד יותר לשימוש. במקרה והטפילים פלשו גם לצינורות המרה הדקיקים או אם חל שינוי דגנרטיבי או מוגלתי ברקמה, יש לפסול את כל הכבד.

@ 8. : באקטינומיקוזיס ואקטינובצילוזיס (Actinomycosis, Actinobacillosis) תהיה פסלות חלקית, ייפסלו החלקים: ראש, לשון, קיבה, ריאה, או כבד אם הם נגועים. לגבי אזור הראש שהוא הנפגע תכופות, ייפסל כל הראש והלסתות הנגועות. אם רק הלסתות נגועות, תותר הלשון לשימוש בתנאי שבלוטות הלשד לא נפגעו. אם רק הלשון נגועה, היא תיפסל יחד עם בלוטות הלשד והראש יותר לשימוש.

@ 9. : נפגעה הבהמה במחלת נזלת ממאירה בבקר (Coryza Gangraenosa Bovum) פרט למקרה של תחלואה כללית וניוון, יש לפסול רק את הראש והריאות.

@ 10. : נתגלתה בבהמה מחלת פרטוברקולוזיס (מחלת ז'ונס) (Paratuberculosis) במקרים והרזון המוגבר טרם הופיע, יש לפסול את המעיים וקרומי הבטן בלבד והבשר יותר לשימוש.

@ 11. : נתגלתה בבהמה מחלת לפטוספירוזיס (Leptospirosis) - בשלבים שטרם הופיעו שינויים פתולוגיים בולטים בגופה וגם הצהבת, יש לפסול רק הכליות והמוח.

@ 12. : נתגלתה בבהמה מחלת דלקת פרקים (Arthritis) - במקרים של דלקת פרקים מוגלתית -
: (1) דלקת בשני פרקים או יותר - פסלות שלמה;
: (2) דלקת בפרק אחד בלבד - פסלות שלמה בבהמות שטרם נגמלו, וכן בבהמות מבוגרות כשהפגע מלווה חום גבוה;
: (3) דלקת רק בפרק אחד בבהמות מבוגרות וללא חום - פסלות של החלק הנגוע, בתנאי מפורש שמימצא הבדיקה המעבדתית הוא שלילי.

@ 13. : נתגלתה בבהמה מחלת הפלה מידבקת (Brucellosis) - לפסול את הרחם וגם העטין בבהמות נגועות.

@ 14. : נתגלתה בבהמה שבר בעצם (Fractura) -
: (1) במקרה של שבר פתוח מלווה זיהום אזורי - פסלות שלמה אלא אם כן הבדיקה במעבדה היא שלילית לאילוח כללי;
: (2) במקרה של שבר פשוט, שבר טרי או שבר במצב הגדלה - פסלות של מקום השבר והריקמה הגובלת.

@ 15. : נתגלתה בבהמה מחלת דלק כבד כרונית (Cirrhosis) - במקרים קלים ייפסל החלק הנגוע של האיבר ובמקרים אחרים יש לפסול את כל הכבד.

@ 16. : במקרים של גילוי מחלות שלא פורטו [[$ תוספת|בסעיפים 2 עד 15]] יש לפסול את הגופה או החלק הנגוע ממנה, או האיבר הנגוע של הגופה או החלק הנגוע של האיבר, וכן את האזור הגובל, הכל לפי היקף התחלואה והפגיעה.

@ 17. (תיקון: תשל&quot;ו) : נתגלתה הינגעות בזבוב חרר האף בכבשים יש לפסול את הראש (Oestrus Ovis).

@ 18. (תיקון: תשל&quot;ו) : התגלתה הינגעות ב-Coenurus Cerebralis בכבשים יש לפסול את המוח.

@ 19. (תיקון: תשנ&quot;ו) : נתגלתה בבשר הבהמה שארית ביולוגית מעל הרמה המרבית - תהא הפסלות שלמה; נתגלתה שארית כאמור רק בכבד או בכליה - תהא הפסלות חלקית.

== תוספת עשירית (תיקון: תשל&quot;ח) ==
==== ((([[תקנות 64]] [[ו-76]]))) ====
=== תעודה וטרינרית לשליחת בשר וחבילות בשר מבית מטבחיים תעשייתי ===
@ : (((הטופס הושמט).))

== תוספת אחת-עשרה (תיקון: תשכ&quot;ט-2) ==
==== ((([[תקנה 66]]))) ====
=== תעודה וטרינרית למשלוח בשר טרי מס' ..... ===
@ : (((הטופס הושמט).))

== תוספת שתים-עשרה ==
==== ((([[תקנה 75]]))) ====
=== הוראות בדבר מיתקנים ושירותים בבית מטבחיים תעשייתי ===

@ : בית מטבחיים תעשייתי ייבנה, יצוייד ויעמדו לרשותו מיתקנים כמפורט להלן:
@ 1. : הרצפות, הקירות, התקרות והדלתות ייבנו מחומרים בלתי חדירים לחרקים ומכרסמים ומחומרים הניתנים לניקוי יסודי בקלות והרצפה תהיה בלתי חדירה לרטיבות.
@ 2. : התאורה תהיה טבעית או מלאכותית, בדרך שתובטח העבודה התקינה בבית המטבחיים ובסביבתו.
@ 3. : מים יסופקו ממקור מאושר על ידי רשות מוסמכת של משרד הבריאות, ברזים, צינורות וברזי מקלחת תלויים יותקנו במספר הדרוש להחזקת נקיון שוטף במקום.
@ 4. : מים חמים יסופקו ללא הגבלה לאולמי השחיטה ולמלתחות וכן יותקן מיתקן לשטיפה באדים חמים.
@ 5. : בית המטבחיים יצוייד במערכת שחיטה בתאים או בעולים מתהפכים.
@ 6. : תותקן מערכת פסים לתליית הגופות לכל אורך שלבי הטיפול בבשר עד אחסונו.
@ 7. : יותקנו מערכת תליית גופות המונעות בכוח חשמל.
@ 8. : פתחים מיוחדים יותקנו באולם השחיטה עם משפכים מותאמים לשליחת הכרסים, המעיים, העורות והרגליים לאגפים נפרדים.
@ 9. : באגף מיוחד בבית המטבחיים תותקן מערכת מכנית לטיפול ולניקוי הכרסים, המעיים, העורות והרגליים.
@ 10. : משורים חשמליים לביתור הגופה יופעלו במספר המתאים לכושר הפעולות.
@ 11. : כל הציוד הממונע בבית המטבחיים יותקן ממתכת בלתי מחלידה.
@ 12. : תורכב מערכת איורור שתבטיח זרימה בלתי פוסקת של האויר בבית המטבחיים ואל מחוצה לו.
@ 13. : יותקן אגף חדרי קירור לצינון, להקפאה ולאיחסון שכושר קליטתו יהיה מספיק לקליטת תוצרת שבוע ימים.
@ 14. : תותקן מערכת מיזוג אויר לחדרי פירוק הבשר ואריזתו.
@ 15. : יותקן אגף מיוחד לטיפול תעשייתי בפסולין, ומשרפה להשמדת בשר שיש להשמידו.
@ 16. : יותקן אגף מיוחד לטיפול תעשייתי בעצמות, בחלב, בעורות, בדם, ברגליים, בטלפיים ובקרניים.
@ 17. : ייבנה מבנה מיוחד לשחיטת בהמות חולות או איחסון גופות חשודות.
@ 18. : תיבנה רפת בשטח בית המטבחיים בעלת כושר קליטה של בהמות לשני ימי שחיטה לפחות.
@ 19. : יותקן מיתקן לניקוי וחיטוי כלי-רכב.
@ 20. : תיבנה מכבסה לניקוי בגדי העובדים.
@ 21. : לרשות בית המטבחיים יעמדו כלי רכב במספר מספיק שבית קיבולם בנוי עם דפנות, רצפות גג, דלתות בידוד בעובי של לפחות 8 סנטימטרים שעם או מחומר אחר בעל תכונות בידוד דומות, עם מערכת תליה ממתכת בלתי מחלידה לתלית גופות וחלקי גופות ובשר. כלי הרכב יהיו מצויידים במערכת קירור מכנית אוטומטית להחזקת טמפרטורה של לא יותר מ-‎+2° צלזיוס בכל עת הימצא בהם הבשר ומצויידים בקשר אלחוטי עם בית המטבחיים.

== תוספת שלוש עשרה (((בוטלה))) (תיקון: תשמ&quot;א, תשמ&quot;א-2, תשפ&quot;ה) ==

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ג בשבט תשכ&quot;ד (6 בפברואר 1964)
&lt;חתימה&gt; משה דיין שר החקלאות</text>
      <sha1>8ffzejmz2fjoaer7zkn4ajgqq480pj5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>458174</id>
    <revision>
      <id>3087812</id>
      <parentid>3085610</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:00:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087805]</comment>
      <origin>3087812</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="127494" sha1="iepm7tut3ev5lh8mxxjh43gg7skwd6k" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות מחלות בעלי־חיים (שחיטת בהמות), תשכ״ד–1964}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר שחיטת בהמות}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשכ״ד, 837|תקנות מחלות בעלי־חיים (שחיטת בהמות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1549.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 2120|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1731.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 187|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2131.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 69|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2294.pdf}}, {{ח:תיבה|1578|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2400.pdf}}, {{ח:תיבה|1896|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2425.pdf}}, {{ח:תיבה|1973|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2432.pdf}}, {{ח:תיבה|2080|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2439.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 161|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2634.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 611|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2957.pdf}}, {{ח:תיבה|881|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2977.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 646|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3128.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 502|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3270.pdf}}, {{ח:תיבה|915|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3295.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 234|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3413.pdf}}, {{ח:תיבה|317|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3421.pdf}}, {{ח:תיבה|1886|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3546.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 1496|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3702.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 559|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3805.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 726|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3947.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 1445|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4116.pdf}}, {{ח:תיבה|1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4125.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 114|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4175.pdf}}, {{ח:תיבה|776|תיקון [צ״ל: מס׳ 2]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4218.pdf}}, {{ח:תיבה|1566|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4274.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 368|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4397.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 291|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4545.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 103|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4979.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 614|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5734.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 400|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6084.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 71|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6202.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 742|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6327.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 618|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6471.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 3|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7037.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 278|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7309.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 672|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8361.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 344|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11571.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תש״ם, 1757|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2631.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1286|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2700.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 225|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4281.pdf}}, {{ח:תיבה|1101|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 185|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4423.pdf}}, {{ח:תיבה|1114|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4483.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 152|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4536.pdf}}, {{ח:תיבה|1103|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4606.pdf}}, {{ח:תיבה|2661|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4707.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 687|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4761.pdf}}, {{ח:תיבה|1195|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4798.pdf}}, {{ח:תיבה|1755|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4841.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 75|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7864.pdf}}, {{ח:תיבה|1527|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4974.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 278|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4994.pdf}}, {{ח:תיבה|706|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5019.pdf}}, {{ח:תיבה|1138|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5043.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 458|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5083.pdf}}, {{ח:תיבה|1051|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 409|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5161.pdf}}, {{ח:תיבה|872|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5188.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 314|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5244.pdf}}, {{ח:תיבה|520|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5259.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 44|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5299.pdf}}, {{ח:תיבה|427|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5322.pdf}}, {{ח:תיבה|949|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5364.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 303|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5391.pdf}}, {{ח:תיבה|1393|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 754|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5516.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 341|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5571.pdf}}, {{ח:תיבה|1124|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 482|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 295|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5724.pdf}}, {{ח:תיבה|1396|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 613|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5826.pdf}}, {{ח:תיבה|1234|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 396|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1018|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 13|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 653|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1128|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6794.pdf}}, {{ח:תיבה|1219|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1584|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1266|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1592|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1464|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8118.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2025|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3339|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1795|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1869|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11189.pdf}}, {{ח:תיבה|2685|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 235|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 169|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12543.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#פרק ה|סעיף 20}} {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|לפקודת מחלות בעלי חיים, 1945}}, {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 33|הסעיפים 14(א) ו־2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 5|והסעיפים 5}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 15|15}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 43|ו־43}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי״ח–1957}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1 סימן א|סימן א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1 סימן ב|סימן ב׳: הקמת בית מטבחיים ומיתקניו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1 סימן ג|סימן ג׳: פיקוח וטרינרי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1 סימן ד|סימן ד׳: היתר כניסה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: שחיטת בהמות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: הטיפול בבהמות לאחר השחיטה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה: {{מוקטן|הוראות בדבר בגדי עבודה ונקיון אישי}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה: {{מוקטן|הוראות בדבר ניקוי מכשירי העבודה}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית: {{מוקטן|הוראות בדבר ניקוי ותברואה בבית המטבחיים}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית: {{מוקטן|הוראות בדבר השמדת בשר ועורות}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית: {{מוקטן|הוראות בדבר חיטוי עורות מבהמות חולות}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת ששית: {{מוקטן|הוראות בדבר בדיקת בהמות לפני השחיטה}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 7|תוספת שביעית: {{מוקטן|הוראות בדבר בדיקה לאחר השחיטה}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 8|תוספת שמינית: {{מוקטן|הוראות לענין בדיקת הבשר במעבדה}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 9|תוספת תשיעית: {{מוקטן|הוראות לענין החלטה לאחר הבדיקה}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 10|תוספת עשירית: {{מוקטן|תעודה וטרינרית לשליחת בשר וחבילות בשר מבית מטבחיים תעשייתי}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 11|תוספת אחת־עשרה: {{מוקטן|תעודה וטרינרית למשלוח בשר טרי מס׳ . . . . .}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 12|תוספת שתים־עשרה: {{מוקטן|הוראות בדבר מיתקנים ושירותים בבית מטבחיים תעשייתי}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 13|תוספת שלוש עשרה {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: הוראות כלליות}}
{{ח:קטע3|פרק 1 סימן א|סימן א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשכ״ח, תשל״ג, תשנ״ו, תשס״ו, תשע״ב, תש״ף}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אולם שחיטה“ – אולם שנקבע בתכנית בית המטבחיים כמקום לשחיטת בהמות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אחראי לבית המטבחיים“ – אדם או רשות מקומית המחזיק או מפעיל בית מטבחיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בהמות“ – בקר, כבשים, עזים, חזירים, גמלים, סוסים, פרדים, חמורים או ארנבות, מלבד אם הענין יחייב אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית המטבחיים“ – מקום שיועד לשחיטת בהמות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בשר“ – גופת בהמה, לרבות אבריה, דמה, עצמותיה, עורה וכל חלק אחר שלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בשר גולמי“ – בשר המיועד למאכל אדם במצבו הטבעי לאחר שחיטת הבהמה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבילת בשר“ – בשר המיועד למאכל אדם אשר עבר תהליך פירוק מעצמות השלד כולן או מקצתן, חיתוך או טחינה ונארז בחבילה טרם הוצאתו מבית המטבחיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבילת בשר מצונן“ – חבילת בשר שכל חלק בה נמצא בטמפרטורה שבין אפס מעלות צלזיוס ל־4 מעלות צלזיוס מעל לאפס, למעט חבילת בשר טחון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבילת בשר טחון“ – לרבות תוספות לה ולרבות חבילת בשר קצוץ, ולרבות תוספותיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבילת בשר טחון מצונן“ – חבילת בשר טחון שכל חלק בה נמצא בטמפרטורה שבין אפס מעלות צלזיוס ל־2 מעלות צלזיוס מעל לאפס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרמה המרבית“ – הרמה המרבית המותרת של שאריות ביולוגיות בבשר בהמה, כמפורט ברשימה שערך מנהל השירותים הווטרינריים, בהסכמת מנהל שירות המזון במשרד הבריאות, המעודכנת מזמן לזמן, ושהופקדה לעיון הציבור בלשכות המחוזיות של השירותים הווטרינריים ובספריות המכון הווטרינרי בבית דגן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”למכור“ – לרבות להציע, להציג, לפרסם, להחזיק, להחסין, להעביר, לשלוח, להוביל, למסור למכירה וכן למייר {{ח:הערה|[צ״ל: למיין]}} ולהכין עבור תעשיית מוצרי בשר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל השירותים הווטרינריים“ – לרבות מי שהוא הסמיך לעניין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא וטרינרי“ – רופא וטרינר עובד התאגיד לפיקוח וטרינרי שאישר לו המנהל לבצע פיקוח וטרינרי על בית המטבחיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שארית ביולוגית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (בדיקת שאריות ביולוגיות)|בתקנות מחלות בעלי חיים (בדיקת שאריות ביולוגיות), התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שחיטה“ – לרבות נחירת בהמות לשם הפקת בשרן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התאגיד לפיקוח וטרינרי“ – התאגיד לפיקוח וטרינרי שהוקם לפי {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינריים#פרק ו1|פרק ו׳1 לחוק הרופאים הווטרינריים, התשנ״א–1991}}.

{{ח:קטע3|פרק 1 סימן ב|סימן ב׳: הקמת בית מטבחיים ומיתקניו}}

{{ח:סעיף|2|הקמת בית מטבחיים}}
{{ח:ת}} לא יקים אדם בית מטבחיים אלא לפי היתר מאת מנהל השירותים הוטרינריים ובהתאם לתנאי ההיתר (להלן – היתר הקמה).

{{ח:סעיף|3|מתן היתר הקמה|תיקון: תשמ״א־2, תשפ״ה}}
{{ח:ת}} לא יתן מנהל השירותים הוטרינריים היתר הקמה, אלא לאחר שהוגשו לו תכניות ומפרטים של בית המטבחיים המתוכנן והוא אישר, את התכנית וכן שהמקום המיועד להקמת בית מטבחיים מתאים ליעודו.

{{ח:סעיף|4|הפעלת בית מטבחיים|תיקון: תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם בית מטבחיים אלא לאחר שמנהל השירותים הוטרינריים בדק את מיתקניו ואישר בכתב כי בית המטבחיים נבנה במקום ובהתאם לתכניות ולמפרטים שאושרו על ידיו ולתנאי היתר ההקמה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן אישור לפי תקנת משנה (א) אלא לבית מטבחיים שמיושמת בו תכנית בטיחות מזון כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 177|בסעיף 177 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}}.

{{ח:סעיף|4א||תיקון: תשמ״א־2, תשמ״ב, תשפ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|5|הקמת מבנים ומיתקנים נוספים}}
{{ח:ת}} לא יוקם בתחום בית מטבחיים או בשטח הסמוך לו כל מיתקן או מבנה שהקמתו לא אושרה מראש על ידי מנהל השירותים הוטרינריים.

{{ח:סעיף|6|החזקת בית מטבחיים}}
{{ח:ת}} האחראי לבית מטבחיים יחזיק אותו ואת דרכי הגישה אליו במצב תקין ומתאים לשחיטת בהמות.

{{ח:סעיף|7|תיקונים הדרושים}}
{{ח:ת}} מצא מנהל השירותים הוטרינריים כי המבנים והמיתקנים בבית מטבחיים אינם מתאימים לשחיטת בהמות, יורה הוא לאחראי לבית המטבחיים לבצע, תוך מועד שיקבע על ידיו, התיקונים הדרושים לשם הפעלתו התקינה (להלן – התיקונים הדרושים), והאחראי לבית המטבחיים חייב לבצע התיקונים הדרושים.

{{ח:סעיף|8|הרחבת בית מטבחיים}}
{{ח:תת|(א)}} החליט מנהל השירותים הוטרינריים כי לשם הבטחת עבודה תקינה בבית מטבחיים יש צורך להגדיל את המבנים, המיתקנים, דרכי הגישה או הציוד הקיים או להוסיף על המבנים הקיימים (להלן – עבודות ההרחבה), יורה הוא בכתב לאחראי לבית המטבחיים לבצע את עבודות ההרחבה עד למועד שיקבע על ידיו.
{{ח:תת|(ב)}} האחראי לבית המטבחיים יבצע את עבודות ההרחבה במועד שנקבע בהודעת מנהל השירותים הוטרינריים.

{{ח:סעיף|9|הפסקת השחיטה בבית מטבחיים}}
{{ח:ת}} לא ביצע האחראי לבית המטבחיים את עבודות ההרחבה או התיקונים הדרושים, כולן או חלקן, במועד שנקבע בהודעת מנהל השירותים הוטרינריים, יורה מנהל השירותים הוטרינריים על הפסקת שחיטת הבהמות בבית המטבחיים עד להשלמת ביצוע עבודות ההרחבה או התיקונים הדרושים.

{{ח:סעיף|10||תיקון: תשכ״ח, תשכ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|11|נקיון העובדים והמכשירים|תיקון: תשכ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} אדם הנמצא בבית מטבחיים או בתחום חצר בית המטבחיים וכן המוביל בשר מבית המטבחיים ילבש בגדי עבודה וישמור על נקיון אישי כפי שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}.
{{ח:תת|(ב)}} מכשירים המשמשים לשחיטת בהמה, לטיפול בה או בבשרה, יהיו ממין שנקבע וינוקו ויוחזקו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}}.

{{ח:סעיף|12|נקיון בית המטבחיים}}
{{ח:תת|(א)}} בית מטבחיים יוחזק במצב נקי ויקויימו בו סידורי תברואה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ב)}} בבית מטבחיים ייעשו הסידורים ויימצאו המיתקנים, הציוד ומלאי חמרי נקיון וחיטוי המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}.

{{ח:סעיף|13|עובדים בבית מטבחיים}}
{{ח:תת|(א)}} האחראי לבית המטבחיים יעסיק עובדים, לרבות שוחטים, במספר ובכושר מספיק לאחזקתו ולהפעלתו התקינה של בית המטבחיים.
{{ח:תת|(ב)}} נראה למנהל השירותים הוטרינריים כי מספר העובדים המועסקים בבית המטבחיים אינו מספיק לביצוע היעיל של העבודות בבית המטבחיים או שעובד אינו מתאים לתפקידו, יורה הוא לאחראי לבית המטבחיים להגדיל צוות העובדים או לשנות את הרכבו.
{{ח:תת|(ג)}} הורה מנהל השירותים הוטרינריים כאמור בתקנת משנה (ב), יבצע האחראי לבית המטבחיים מיד כל הוראה שניתנה לו כאמור.

{{ח:סעיף|14||תיקון: תשל״ה־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|15|טיפול בבשר ובעורות בבהמות נגועות במחלה|תיקון: תשכ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בשר או עור בהמה הנגועה באחת המחלות: גמרת, כלבת, דבר הבקר, דבר הסוסים או דלקת קרום החזה והריאות המידבקת בבקר יטופל בדרך שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}.
{{ח:תת|(ב)}} עור בהמה הנגועה במחלה שאינה מאותן המחלות המנויות בתקנת משנה (א) לא יוצא משטח בית המטבחיים אלא לאחר שבוצעה בו פעולת חיטוי במיתקן חיטוי עורות ובדרך שנקבעה {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}.

{{ח:סעיף|16|מיכלים ומיתקנים להשמדת פסולין}}
{{ח:ת}} כל בית מטבחיים יצוייד –
{{ח:תת|(1)}} במיכלים מיוחדים במספר מספיק ובמצב תקין בנויים מתכת בלתי מחלידה, עם מכסה הנסגר על מנעול, וביניהם מיכלים ניידים, מותקנים על גלגלים, כפי שיאשרם מנהל השירותים הוטרינריים;
{{ח:תת|(2)}} בבור רקב בעל גג מבטון מזויין ובו פתח ודלת הנסגרת באופן הרמטי, או במשרפה בגודל שיאפשר שריפת גופה שלמה.

{{ח:סעיף|17|ניצול פסולין על ידי מפעל למוצרי בשר|תיקון: תשכ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל השירותים הוטרינריים רשאי להתיר ניצול פסולין שאינם מיועדים למאכל אדם או אסורים בשימוש אחר בהתאם להוראות תקנות אלה במפעל המיועד להכנת מוצרים מבשר, דם ועצמות.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתן מנהל השירותים הוטרינריים היתר לפי תקנת משנה (א) אלא אם יוכח לו, להנחת דעתו, כי הובטח שהפסולין ינוצלו רק למטרות שלשמן התיר את ניצולם וכי אין בהעברתם למפעל תעשייתי או בניצולם לגרום להפצת מחלות.

{{ח:סעיף|18|ניפוח גופות וריאות|תיקון: תשכ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בית מטבחיים יצוייד במערכת מכנית תקינה לניפוח אויר בגופות (להלן – מערכת ניפוח).
{{ח:תת|(ב)}} לא ינפח אדם גופה או ריאות אלא באמצעות מערכת ניפוח.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), מותר לנפח גופה או ריאות שלא באמצעות מערכת ניפוח מכנית בתנאי שיעברו בבית המטבחיים, מיד לאחר הניפוח, עיקור במיתקן מיוחד שאושר על ידי מנהל השירותים הוטרינריים.

{{ח:קטע3|פרק 1 סימן ג|סימן ג׳: פיקוח וטרינרי}}

{{ח:סעיף|19||תיקון: תשכ״ח, תש״ף}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|20|מינוי רופא וטרינרי|תיקון: תש״ף}}
{{ח:ת}} מנהל השירותים הווטרינריים ימנה רופא וטרינר, אחד או יותר, לשמש רופא וטרינר בבית המטבחיים; מונה יותר מרופא וטרינר אחד, ימנה המנהל אחד מהם למנהל בית המטבחיים.

{{ח:סעיף|21|מינוי מנהל בית מטבחיים|תיקון: תשכ״ח, תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ב)}} נמצא בית מטבחיים בפיקוחו של רופא וטרינרי אחד ישמש הוא לענין תקנות אלה כמנהל בית המטבחיים.

{{ח:סעיף|22|פיקוח וטרינרי|תיקון: תשכ״ח}}
{{ח:ת}} מנהל בית מטבחיים יקבע סדרי הפיקוח הוטרינרי וארגונו בבית המטבחיים.

{{ח:סעיף|23|ביטול מינוי רופא וטרינרי|תיקון: תשכ״ח, תשכ״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל השירותים הוטרינריים רשאי לבטל הסכמתו להעסקת רופא וטרינרי, בין בדרך של קבע ובין בדרך של ארעי, אם לדעתו הרופא הוטרינרי אינו מוכשר למלא תפקידו או נוהג ברשלנות חוזרת במילוי תפקידו או שאינו ממלא בדייקנות הוראות תקנות אלה, או שהורשע בעבירה שלדעת מנהל השירותים הוטרינריים אינה הולמת את תפקידו.
{{ח:תת|(ב)}} ביטל מנהל השירותים הוטרינריים הסכמה שניתנה להעסקת רופא וטרינרי לא ישמש הוא כרופא וטרינרי מיום בו תימסר לידיו הודעה על ביטול ההסכמה.

{{ח:סעיף|24|ערר על החלטת המנהל|תיקון: תשכ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} סירב מנהל השירותים הוטרינריים לתת הסכמתו למינוי רופא וטרינרי או שביטל הסכמתו להעסקת רופא וטרינרי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23|בתקנה 23(א)}}, רשאי הרופא הוטרינרי או אחראי לבית מטבחיים לערור בפני ועדת ערר של שלושה ששנים מחבריה אינם עובדי מדינה ושתמונה על ידי שר החקלאות.
{{ח:תת|(ב)}} הגשת ערר על החלטת מנהל השירותים הוטרינריים לא תעכב ביצוע החלטת המנהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23|בתקנה 23}}.

{{ח:סעיף|25|אגרות שחיטה|תיקון: תשכ״ט־2, תשכ״ט־4, תשע״ב, [הודעות]}}
{{ח:ת}} בעד שחיטת כל בהמה בבית המטבחיים הנמצא בפיקוח רופא וטרינרי שמונה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|תקנה 19}} או {{ח:פנימי|סעיף 20|תקנה 20}}, ישלם האחראי לבית המטבחיים אגרה בשיעור של שלוש לירות וחצי {{ח:הערה|(החל מיולי 2026, 30.50 ש״ח)}} לראש.

{{ח:קטע3|פרק 1 סימן ד|סימן ד׳: היתר כניסה}}

{{ח:סעיף|26|רשות כניסה לבית מטבחיים}}
{{ח:תת|(א)}} לא יכנס אדם לבית מטבחיים, אלא אם ניתן לו היתר כניסה בכתב מאת מנהל בית המטבחיים.
{{ח:תת|(ב)}} היתר כניסה לבית מטבחיים יינתן רק לאדם שמלאו לו 16 שנה, ושנמצא, בבדיקה שבוצעה בו תוך 30 יום שלפני המועד בו מבקש הוא להיכנס לבית המטבחיים, על ידי רופא ממשלתי, בריא מכל מחלה מידבקת.

{{ח:סעיף|27|איסור כניסה לאדם נגוע במחלה מידבקת}}
{{ח:ת}} לא יכנס לבית מטבחיים אדם הנגוע במחלה מידבקת לבני אדם.

{{ח:סעיף|28|תוקף היתר}}
{{ח:ת}} היתר כניסה לבית מטבחיים יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה אחת.

{{ח:סעיף|29|ביטול היתר}}
{{ח:ת}} מנהל בית המטבחיים רשאי לסרב לתת היתר כניסה לבית מטבחיים, להתלותו או לבטלו אם מבקש ההיתר או המחזיק בו עשה אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} לא מילא אחרי הוראה מהוראות תקנות אלה;
{{ח:תת|(2)}} הפריע לבאי בית המטבחיים בביצוע תפקידיהם;
{{ח:תת|(3)}} סירב לציית להוראות הרופא הוטרינרי בבית המטבחיים;
{{ח:תת|(4)}} נמצא נגוע במחלה מידבקת;
{{ח:תת|(5)}} גרם במזיד נזק לבית מטבחיים או לציודו.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: שחיטת בהמות}}

{{ח:סעיף|30|שחיטת בהמה|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישחוט אדם בהמה מחוץ לבית מטבחיים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי מנהל השירותים הוטרינריים להתיר, בתנאים שאישר, שחיטה המיועדת להפקת בשר להזנת חיות בגן חיות, במבנה הנמצא בגן חיות.

{{ח:סעיף|31|מכירת בשר}}
{{ח:ת}} לא ימכור אדם בשר שאינו נושא עליו חותם לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|תקנה 54(א)}}.

{{ח:סעיף|32|איסור שחיטת בהמות ללא תווית סימון או ללא תעודת רישום|תיקון: תשכ״ח, תשל״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לא יוכנסו לשטח בית מטבחיים אלא בהמות המיועדות לשחיטה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יישחט בבית המטבחיים בקר אשר לא סומן בתווית סימון, או אינו מלווה בתעודת רישום, בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)|לתקנות מחלות בעלי־חיים (רישום, סימון והובלה של בקר), תשל״ו–1976}}, אלא לפי היתר מאת מנהל השירותים הוטרינריים או מי שהסמיך לענין תקנה זו.
{{ח:תת|(ג)}} נשחט בקר אשר לא סומן או אינו מלווה בתעודת רישום כאמור בתקנת משנה (א) רשאי רופא וטרינרי לעכב את הבשר עד לקבלת הוראות מאת מנהל השירותים הוטרינריים או מי שהסמיך לענין תקנה זו.
{{ח:תת|(ד)}} לא יישחטו בבית מטבחיים גמלים אשר לא סומנו בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי-חיים (סימון גמלים)|לתקנות מחלות בעלי־חיים (סימון גמלים), תשכ״ב–1962}}, אלא לפי היתר מאת מנהל השירותים הוטרינריים או מי שהסמיך לענין תקנה זו.
{{ח:תת|(ה)}} רופא וטרינרי יסיר תווית סימון מכל בהמה שחוטה ויעבירנה ללשכה הוטרינרית האיזורית.
{{ח:תת|(ו)}} רופא וטרינרי יטביע חותם בית המטבחיים בתעודת רישום בקר, במשבצת שנועדה לכך, ויחזירנה ללשכה הוטרינרית האזורית.

{{ח:סעיף|33|הוצאת בהמה משטח בית המטבחיים}}
{{ח:ת}} לא תוצא משטח בית המטבחיים בהמה אלא לפי היתר בכתב מאת רופא וטרינרי ממשלתי.

{{ח:סעיף|34|החזקת בהמה לפני השחיטה|תיקון: תשכ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישחוט אדם בהמה בבית מטבחיים אלא אם הוחזקה לשם בדיקה ותצפיות של לא פחות מאשר 12 שעות ולא יותר מאשר 6 ימים (להלן – תקופת החזקה) לפני השחיטה במבנה מיוחד לכך בתוך בית המטבחיים (להלן – מבנה התצפיות).
{{ח:תת|(ב)}} רופא וטרינרי רשאי להפחית את תקופת ההחזקה לתקופה שאינה קצרה מארבע שעות לגבי בהמות שטרם נגמלו.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל השירותים הוטרינריים רשאי להתיר, בהודעה בכתב, קיצור תקופת ההחזקה.
{{ח:תת|(ד)}} הרופא הוטרינרי יקבע מועד הכנסת הבהמות למבנה התצפיות.

{{ח:סעיף|35|בניית מבנה תצפית מחוץ לתחום בית המטבחיים}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בתקנה 34}} רשאי מנהל השירותים הוטרינריים להתיר החזקת בהמה במבנה תצפית הנמצא מחוץ לתחום בית המטבחיים, אך בתחום הרשות המקומית בה נמצא בית המטבחיים, אם מבנה התצפית הוקם בהתאם לתכניות ובמקום שנקבע על ידיו.

{{ח:סעיף|36|בדיקה על ידי רופא וטרינרי לפני השחיטה|תיקון: תשל״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} בהמה המובאת לבית המטבחיים תיבדק באותו בית מטבחיים לפני שחיטתה על ידי רופא וטרינרי בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת הששית}}.
{{ח:תת|(ב)}} רופא וטרינרי, שבדק בהמה לפי הוראות תקנת משנה (א), יתיר, ידחה או יאסור את השחיטה, או יורה לבצע בבהמה כל פעולה שיקבע בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת הששית}}.
{{ח:תת|(ג)}} נוסף לאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), ישלח רופא וטרינרי למכון הוטרינרי של משרד החקלאות דוגמאות של דם או איברים לשם איבחון מחלות בעלי־חיים, כפי שיורה מנהל השירותים הוטרינריים.

{{ח:סעיף|37|מועד השחיטה בבית המטבחיים}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל בית המטבחיים יקבע, בהודעה שתפורסם במקום בולט בשטח בית המטבחיים, את הימים והשעות המיועדים לשחיטת בהמות בבית המטבחיים.
{{ח:תת|(ב)}} בימים ובשעות שנקבעו כאמור לשחיטה יימצא בבית המטבחיים הרופא הוטרינרי.

{{ח:סעיף|38|שחיטה בקבוצה}}
{{ח:ת}} מנהל השירותים הוטרינריים יקבע בהודעה בכתב אל מנהל בית המטבחיים את מספר הבהמות מסוג מסויים שאפשר לשחוט בקבוצה אחת באולם השחיטה.

{{ח:סעיף|39|היקף השחיטה}}
{{ח:ת}} לא יכניס אדם לאולם השחיטה מספר בהמות העולות על קיבולו כפי שנקבע על ידי מנהל השירותים הוטרינריים.

{{ח:סעיף|40|ניקוי אולם לפני השחיטה}}
{{ח:ת}} לא תוכנס בהמה לאולם השחיטה בבית המטבחיים אלא אם האולם נקי ולא נמצא בו בשר משחיטה קודמת.

{{ח:סעיף|41|הכנסת בהמות לאולם השחיטה}}
{{ח:ת}} לא תוכנס בהמה לאולם השחיטה בבית המטבחיים אלא לשם ביצוע פעולות הדרושות לשם שחיטתה המידית.

{{ח:סעיף|42|ייעוד בית מטבחיים לשחיטת בהמות מסוג מסויים}}
{{ח:ת}} מנהל השירותים הוטרינריים רשאי לקבוע בהוראות בכתב את סוגי הבהמות שמותר לשחטם באותו בית מטבחיים, ולא תישחט בהמה בבית מטבחיים אלא אם היא מסוג ששחיטתה הותרה כאמור.

{{ח:סעיף|43|שחיטת בהמות בחשכה}}
{{ח:ת}} לא תבוצע שחיטת בהמות בבית מטבחיים בשעות החשיכה אלא אם קיימים באולמי השחיטה, ברפתות ובדרכי הגישה לבית המטבחיים, מיתקני תאורה מלאכותיים מתאימים לדעת מנהל השירותים הוטרינריים.

{{ח:סעיף|44|מניעת צער בעלי חיים}}
{{ח:ת}} אדם העוסק בכפיתת בהמה, הפלתה ושחיטתה ישתמש במכשירים וינקוט בשיטות שיקטינו צער וכאב מהבהמה.

{{ח:סעיף|45|מקום שחיטת הבהמות}}
{{ח:ת}} שחיטת הבהמה, פשיטת עורה וביתור הגופה ייעשו רק באולם השחיטה.

{{ח:סעיף|46|טיפול בקרביים ובעורות}}
{{ח:תת|(א)}} פשיטת עורות מהבהמות מכל הגילים תבוצע בשלמותה ובמהירות מיד לאחר שחיטת הבהמה.
{{ח:תת|(ב)}} העורות יועברו מיד לאחר פשיטתם מהגופה אל המיתקן המיועד לאיחסונם או לטיפול מיוחד בהם.
{{ח:תת|(ג)}} כרסים ומעיים יורחקו מיד לאחר הוצאתם מהגופה מאולם השחיטה אל האגף המיועד להרקתם וניקוים.

{{ח:סעיף|47|סימון אחיד לחלקי בהמה שנשחטה}}
{{ח:ת}} כל חלקי בהמה שנשחטה יסומנו בבית המטבחיים מיד לאחר השחיטה בסימן זיהוי אחיד לכל בהמה.

{{ח:סעיף|48|שחיטה רק כשהרופא הוטרינרי במקום}}
{{ח:ת}} לא תבוצע שחיטת בהמות אלא כשרופא וטרינרי נמצא במקום.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: הטיפול בבהמות לאחר השחיטה}}

{{ח:סעיף|49|בדיקה על ידי רופא וטרינרי לאחר השחיטה}}
{{ח:ת}} רופא וטרינרי יבדוק כל בהמה שנשחטה בבית מטבחיים מיד לאחר שחיטתה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 7|שבתוספת השביעית}}.

{{ח:סעיף|50|בדיקה בבית מטבחיים}}
{{ח:ת}} בשר הבהמה ייבדק בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|תקנה 49}} רק באותו בית מטבחיים בו נשחטה הבהמה ממנה הופק הבשר.

{{ח:סעיף|51|בדיקה מעבדתית של בשר|תיקון: תשכ״ח, תשל״ג, תשל״ו־3, תשל״ט, תשמ״ז, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} רופא וטרינרי שבדק בהמה יורה על העברת חלקי בהמה לבדיקה במכון הוטרינרי של משרד החקלאות בבית־דגן (להלן – המכון הוטרינרי) במקרים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 8|בתוספת השמינית}} ובכל מקרה נוסף שיתגלה חשד למחלה, לפגע או לזיהום אשר לדעתו מחייבים בדיקה מעבדתית (להלן – דוגמאות לבדיקה מעבדתית).
{{ח:תת|(ב)}} דוגמאות לבדיקה מעבדתית יש לשלוח בדרך ומחלקים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 8|בתוספת השמינית}}.
{{ח:תת|(ג)}} בעד בדיקה במכון הוטרינרי של דוגמה לבדיקה מעבדתית של בשר טרי או קפוא ישלם בעל הבשר אגרה בשיעור של 30 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1986; החל מיולי 2026, 237 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ד)}} בשר שממנו נלקחה דוגמה בהתאם להוראות תקנת משנה (א) יוחסן על חשבון בעליו בבית קירור ויוחזק בו עד לקבלת תוצאות הבדיקה.

{{ח:סעיף|52|פסילה או אישור של בשר}}
{{ח:ת}} רופא וטרינרי שבדק בהמה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|תקנה 49}}, או שנמסרו לידיו תוצאות הבדיקה במכון הוטרינרי של דוגמאות שנשלחו לבדיקה מעבדתית, רשאי להחליט על פסילת הבשר או על אישורו למכירה בהתאם לממצאי הבדיקה המעבדתית או הוראות {{ח:פנימי|תוספת 9|התוספת התשיעית}}.

{{ח:סעיף|53|נוכחים בעת בדיקה וטרינרית}}
{{ח:ת}} בעת בדיקת הבשר המבוצעת על ידי רופא וטרינרי בהתאם להוראות תקנות אלה לא יהיה נוכח אדם שלא הורשה לכך על ידי הרופא הוטרינרי או מנהל השירותים הוטרינריים.

{{ח:סעיף|54|סימון בשר לאחר בדיקה}}
{{ח:תת|(א)}} בשר בהמה שנשחטה בבית מטבחיים ונמצא מתאים למכירה בבדיקה שנעשתה בו על ידי הרופא הוטרינרי יסומן על ידיו בחותם הכולל את המלים ”בדוק והותר“ וציון בית המטבחיים שבתחומו בוצעה השחיטה.
{{ח:תת|(ב)}} בשר בהמה שנשחטה בבית מטבחיים ונמצא בבדיקה שנעשתה בו על ידי הרופא הוטרינרי כבלתי ראוי למכירה או הטעון בדיקה נוספת כדי לעמוד על מידת התאמתו למכירה, יסומן על ידי הרופא הוטרינרי מיד לאחר בדיקתו הראשונה בצורה ברורה ובולטת במלים ”פסול“ או ”טעון בדיקה נוספת“ וציון בית המטבחיים שבתחומו בוצעה השחיטה.
{{ח:תת|(ג)}} האחראי לבית מטבחיים יכין החותם בהתאם להוראות נוספות שיקבל ממנהל השירותים הוטרינריים והרופא הוטרינרי ישתמש בו בהתאם להוראות שיינתנו כאמור.

{{ח:סעיף|55|השמדת בשר פסול}}
{{ח:תת|(א)}} בשר שנפסל יושמד בתחום בית המטבחיים או יועבר להשמדה במשרפה או במפעל תעשייתי במיתקנים ובדרך שנקבעה {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישולמו פיצויים בעד בשר שנפסל והושמד בהתאם לתקנות אלה.

{{ח:סעיף|56|איסור קילוף|תיקון: תשכ״ח, תשל״ג־2, תשל״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יקלף אדם מבשר, בבית המטבחיים או בתחום חצר בית המטבחיים, רקמות חיבוריות, רקמות שומניות, שרירים תת־עוריים, פסציות או עורקים וורידים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי אדם לקלף רקמות שומניות מאזור הכליות, מאזור הכסל (flank), ועורקים וורידים מאזור מרזב היוגולריס שבצואר.

{{ח:סעיף|57|הובלת בשר מבית מטבחיים|תיקון: תשכ״ח, תשמ״ד, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יוביל אדם בשר מתחום בית מטבחיים אלא ברכב בעל ארגז קיבול המצויד ביחידת קירור עצמאית תקינה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} בשר גולמי, למעט קרביים ורגליים, יהיה תלוי בכלי הרכב על מיתקן תליה ממתכת בלתי מחלידה באופן שלא יגע ברצפת כלי הרכב.
{{ח:תת|(ד)}} בשר גולמי יובל במכונית להובלת בשר, כאשר הטמפרטורה בו אינה עולה על 8 מעלות צלזיוס מעל האפס; הבשר יהיה תלוי על מיתקן תליה ממתכת בלתי מחלידה, באופן שלא יגע ברצפת כלי הרכב.
{{ח:תת|(ה)}} קרביים ורגליים יובלו בכלי רכב להובלת בשר במכלים מכוסים בדרך שתמנע מגע עם הבשר המובל במכונית; המכל והמכסה יהיו עשויים חומר מוצק הניתן לחיטוי.
{{ח:תת|(ו)}} עורות של בהמה לא יובלו במכונית שבה מובל בשר.
{{ח:תת|(ז)}} לא יוסעו אדם או בעל חיים בבית הקיבול של כלי הרכב להובלת בשר.

{{ח:סעיף|57א|קבלת בשר על ידי עושה שירות|תיקון: תשכ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} לא ידרוש אדם ולא יקבל, בין בעצמו ובין על ידי אחרים, בשר שלא בדרך של מכירה במחיר השוק ממוכר ברצון לקונה ברצון או בתוקף סמכות המסורה לו על פי חיקוק.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו{{ח:הערה|,}} ”אדם“ – אדם העושה שירות בכל הנוגע לבהמה ולבשרה, מתחילת כל בדיקה או טיפול הנעשה לצורך שחיטתה ועד להעברת בשרה לידי הצרכן.

{{ח:סעיף*|57א|בית קירור|תיקון: תשמ״ד|עוגן=סעיף 57א1}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(ספרור כפול במקור).}}
{{ח:תת|(א)}} בכל בית מטבחיים יוקם בית קירור שנפחו מתאים לשיעור השחיטה היומית של בית המטבחיים בהתאם לתכנית ולמפרטים שאישר מנהל השירותים הוטרינריים.
{{ח:תת|(ב)}} בתוך בית קירור יותקן תא הקפאה בגודל מתאים שבו תשרור בכל עת טמפרטורה שלא תעלה על 10 מעלות צלזיוס מתחת לאפס.

{{ח:סעיף|58|צינון בשר בבית מטבחיים|תיקון: תשמ״ד, תשס״ו}}
{{ח:ת}} לא יוציא אדם בשר גולמי מתחום בית מטבחיים אלא לאחר שעבר אחד התהליכים המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} צינון לטמפרטורה של 8 מעלות צלזיוס לפחות מעל לאפס;
{{ח:תת|(2)}} הקפאה לטמפרטורה של 10 מעלות צלזיוס לפחות מתחת לאפס.

{{ח:סעיף|59|תנאים להכנת חבילת בשר|תיקון: תשכ״ח, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יכין אדם חבילת בשר בבית מטבחיים ולא ימכור אדם חבילת בשר שהוכנה בבית מטבחיים אלא אם כן הוא בית מטבחיים תעשייתי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 75|בתקנה 75}} ולפי היתר מאת מנהל השירותים הווטרינריים (להלן – היתר להכנת חבילת בשר).
{{ח:תת|(ב)}} מנהל השירותים הוטרינריים יוציא היתר להכנת חבילת בשר אם הוכח לו כי ההכנה תבוצע בתנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבנה מיוחד נועד לשמש רק לפירוק בשר (להלן – המבנה);
{{ח:תתת|(2)}} קירות המבנה מצופים חרסינה עד לגובה שני מטרים לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} המבנה מצוייד במערכת מיזוג אוויר המחזיקה בו טמפרטורה שאינה עולה על 14 מעלות צלסיוס מעל לאפס;
{{ח:תתת|(4)}} המבנה מצוייד בחדר קירור מיוחד להחזקת הבשר המפורק מעצמות כשהטמפרטורה שבו אינה עולה על 2 מעלות צלסיוס מעל לאפס;
{{ח:תתת|(5)}} המבנה מצוייד בחדר הקפאה מהירה להקפאת הבשר עד לטמפרטורה פנימית של לפחות 18 מעלות צלסיוס מתחת לאפס;
{{ח:תתת|(6)}} המבנה מצוייד בחדר החסנת בשר קפוא בו הטמפרטורה לא תעלה על 18 מעלות צלסיוס מתחת לאפס;
{{ח:תתת|(7)}} המבנה מצוייד בשולחנות, מיכלים, אצטבאות, מדפים, עגלות־יד וכלי עבודה ממתכת בלתי מחלידה או מחומר תברואתי אחר;
{{ח:תתת|(8)}} חדרי המבנה מצויידים במד־חום ורשם טמפרטורה אוטומטיים, הפועלים במצב תקין.
{{ח:תת|(ג)}} היתר להכנת חבילת בשר יינתן לתקופה של שנה אחת.
{{ח:תת|(ד)}} רשאי מנהל השירותים הוטרינריים לבטל, או להתלות, היתר להכנת חבילת בשר אם נוכח כי הכנת חבילת בשר אינה מבוצעת בהתאם להוראות תקנות אלה.
{{ח:תת|(ה)}} על חבילת בשר טחון מצונן, יחולו, נוסף על האמור בתקנה זו, הוראות {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון), התשל״ו–1975}}, או {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון חי מתובל)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון חי מתובל), התשל״ו–1975}} (להלן – צווי הפיקוח), לפי הענין.

{{ח:סעיף|60|תנאים להכנת חבילת בשר|תיקון: תשכ״ח, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יכין אדם חבילת בשר בבית מטבחיים אלא במבנה שהטמפרטורה בו אינה עולה על 14 מעלות צלזיוס מעל לאפס, ואולם על חבילת בשר טחון מצונן יחולו הוראות צווי הפיקוח, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} בשר שפורק, בותר לבתרים ולא נארז בחבילות יוחסן, מיד לאחר שבוצעו בו פעולות הפירוק והביתור, לא יותר מאשר 24 שעות בחדר קירור שהטמפרטורה שבו אינה עולה על 2 מעלות צלסיוס מעל לאפס.
{{ח:תת|(ג)}} חבילת בשר, למעט חבילת בשר טחון מצונן שקוימו לגביה הוראות צווי הפיקוח, לפי הענין, וחבילת בשר מצונן, יוקפאו בחדר הקפאה מהירה מיד לאחר אריזתן, לטמפרטורה שלא תעלה על המפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} חבילת בשר טחון קפוא – 18 מעלות צלזיוס מתחת לאפס;
{{ח:תתת|(2)}} חבילת בשר קפוא שאינו טחון – 12 מעלות צלזיוס מתחת לאפס.

{{ח:סעיף|61|נוכחות רופא וטרינרי וסמכויותיו|תיקון: תשכ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הכנת חבילת בשר תיעשה אך ורק בנוכחות רופא וטרינרי.
{{ח:תת|(ב)}} רופא וטרינרי רשאי ליטול חבילת בשר לבדיקה במכון וטרינרי.

{{ח:סעיף|62|אריזת חבילת בשר|תיקון: תשכ״ח, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} חבילת בשר תיארז בהיקף, בשיטה ובחומר אריזה שיאושרו על ידי מנהל השירותים הוטרינריים.
{{ח:תת|(ב)}} לכל חבילת בשר תילווה תווית ובה יצויינו פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מקום המפעל בו הוכנה חבילת הבשר ושם המפעל;
{{ח:תתת|(2)}} תאריך הכנת חבילת הבשר, או מספר סימון אצוות הייצור;
{{ח:תתת|(3)}} הוראות להחזקה ושימוש בבשר – בהתאם להנחיות מנהל השירותים הוטרינריים;
{{ח:תתת|(4)}} שם הרופא הוטרינרי האחראי לפיקוח על הכנת חבילת הבשר או סימון זיהוי שלו שאושר על ידי מנהל השירותים הוטרינריים.
{{ח:תת|(ג)}} התווית תצורף לכל חבילת בשר באופן שלא ניתן להורידה בקלות ושניתן יהיה לקרוא את הכתוב בתווית מעל פני החבילה בעוד הבשר ארוז בה.
{{ח:תת|(ד)}} על אריזה של חבילת בשר טחון מצונן יחולו, נוסף על האמור בתקנה זו, הוראות צווי הפיקוח, לפי הענין.

{{ח:סעיף|63|הוצאת חבילת בשר מהכנה והובלתה|תיקון: תשכ״ח, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יוציא אדם חבילת בשר מהמבנה שהוכנה בו אלא אם כן היא חבילת בשר טחון מצונן שקוימו לגביה הוראות צווי הפיקוח לפי הענין, חבילת בשר מצונן או חבילת בשר שהוקפאה לפי תקנות אלה, וכל חלק שבה מצוי בטמפרטורה שאינה עולה על הטמפרטורה שנקבעה לסוגה {{ח:פנימי|סעיף 60|בתקנה 60(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוביל אדם חבילת בשר מן המפורטות להלן אלא ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 57|בתקנה 57(א)}}, שהטמפרטורה בארגז הקיבול בו, במשך כל זמן ההובלה, אינה עולה על המפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} חבילת בשר טחון קפוא – 18 מעלות צלזיוס מתחת לאפס;
{{ח:תתת|(2)}} חבילת בשר קפוא שאינו טחון – 12 מעלות צלזיוס מתחת לאפס;
{{ח:תתת|(3)}} חבילת בשר טחון מצונן – 2 מעלות צלזיוס מעל לאפס;
{{ח:תתת|(4)}} חבילת בשר מצונן שאינו טחון – 4 מעלות צלזיוס מעל לאפס.

{{ח:סעיף|64|תעודה וטרינרית לבשר מפורק|תיקון: תשל״א}}
{{ח:תת|(א)}} כל בשר שהוכן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 59|תקנות 59}}, {{ח:פנימי|סעיף 60|60}} {{ח:פנימי|סעיף 61|ו־61}} יועבר רק בליווי תעודה שמולאה ונחתמה בידי הרופא הוטרינרי בהתאם לדוגמא המפורטת {{ח:פנימי|תוספת 10|בתוספת העשירית}}.
{{ח:תת|(ב)}} תעודה שהוצאה על פי הוראות תקנת משנה (א) תוכן במקור ו־4 העתקים; המקור יימסר בידי נהג המכונית בה מועבר הבשר למקום היעד, העתק אחד יישלח למנהל השירותים הוטרינריים, העתק שני יישלח לרופא הוטרינרי של הרשות המקומית אשר בתחומה יימכר הבשר, העתק שלישי יישלח לרופא לשכת הבריאות המחוזית והעתק רביעי יישאר בידי מוציא התעודה.

{{ח:סעיף|65|העברת בשר גולמי|תיקון: תשכ״ט־2, תשס״ו}}
{{ח:ת}} לא יעביר אדם ולא יכניס אדם בשר גולמי מתחום הרשות המקומית או איגוד ערים שבתחומם הופק הבשר משחיטה לתחום רשות מקומית או איגוד ערים אחר אלא אם קויימו באותו משלוח של בשר כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא בשר בהמה שנשחטה בבית מטבחיים ושלהפעלתו וניהולו ניתן היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|תקנה 2 לתקנות מחלות בעלי חיים (הקמת בתי מטבחיים ובתי נחירה והפעלתם), תשכ״ח–1967}} (להלן – בית מטבחיים המופעל כדין);
{{ח:תת|(2)}} נושא טביעת חותם של בית מטבחיים המופעל כדין שהוטבע בו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 54|תקנה 54}};
{{ח:תת|(3)}} מלווה בתעודה וטרינרית שהוצאה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 66|תקנה 66}}.

{{ח:סעיף|66|תעודה וטרינרית לבשר גולמי|תיקון: תשכ״ט־2, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} רופא וטרינרי של בית מטבחיים המופעל כדין יתן תעודה וטרינרית בנוסח {{ח:פנימי|תוספת 11|שבתוספת האחת עשרה}} (להלן – מוציא התעודה) לכל אדם המבקש להעביר בשר שהופק באותו בית מטבחיים לתחום רשות מקומית או איגוד ערים שבית המטבחיים כאמור אינו נמצא בתחום שיפוטו (להלן – רשות מקומית אחרת); התעודה האמורה תהא תקפה רק אם נרשמה על טופס רשמי שמוציא התעודה קיבלו במשרד החקלאות והוא רשם בה את כל הפרטים הדרושים, בשלמות ובדיקנות.
{{ח:תת|(ב)}} מוציא התעודה ישלח העתק מכל תעודה וטרינרית שהוצאה על ידיו, מיד לאחר שהוצאה, לרופא הוטרינרי של הרשות המקומית האחרת.
{{ח:תת|(ג)}} הרופא הוטרינרי שביצע את בדיקת המשנה בבשר שהגיע לרשות המקומית האחרת, יציין על גבי העתק התעודה שקיבל ממוציא התעודה את דבר ביצוע בדיקת המשנה ואת תוצאותיה ויחזיר את ההעתק למוציא התעודה.

{{ח:סעיף|67|הצגת בשר לבדיקת משנה|תיקון: תשכ״ח, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הכניס אדם בשר גולמי לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|תקנה 65}}, יעבירו ללא עיכוב למקום המיועד לבדיקת משנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 68|בתקנה 68}}.
{{ח:תת|(ב)}} תעודה וטרינרית שהוצאה על פי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 66|תקנת משנה (א) לתקנה 66}} תישמר בידי מכניס הבשר מעת הוצאת הבשר מבית המטבחיים ועד למכירתו לצרכן, ותוצג בפני הרופא הוטרינרי של רשות מקומית לתחומה הוכנס הבשר.

{{ח:סעיף|68|בדיקת משנה|תיקון: תשכ״ח, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} רופא וטרינרי של רשות מקומית יבדוק בבדיקת־משנה בשר גולמי שיובא לתחום שיפוטה של הרשות המקומית או איגוד ערים בהם פועל ויאסור מכירת הבשר כל עוד לא נבדק על ידיו (להלן – בדיקת משנה).
{{ח:תת|(ב)}} בדיקת משנה תיעשה בתוך אולם מיוחד בתחום בית המטבחיים של הרשות המקומית שאליה יובא הבשר או במקום אחר בתחום הרשות המקומית שאושר על ידי מנהל השירותים הוטרינריים למטרה זו.
{{ח:תת|(ג)}} על בשר שנבדק בבדיקת־משנה ונמצא ראוי למכירה יוטבע החותם בדרך ובצורה שנקבעו {{ח:פנימי|סעיף 54|בתקנה 54}}.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 51|תקנות 51}}, {{ח:פנימי|סעיף 52|52}} {{ח:פנימי|סעיף 55|ו־55}} יחולו על בדיקת־משנה לפי תקנה זו, בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ה)}} רופא וטרינרי של הרשות המקומית שאליה הוכנס הבשר רשאי לקבוע את שעות ביצוע בדיקת המשנה, באישור מנהל השירותים הוטרינריים.
{{ח:תת|(ו)}} מנהל השירותים הוטרינריים רשאי לתת הוראה בכתב לרופאים הוטרינריים של הרשות המקומית בדבר הליכי בדיקת המשנה.

{{ח:סעיף|69|בדיקת מעבדה נוספת|תיקון: תשכ״ט־3, תשל״ג, תשל״ו־3, תשל״ט, תשמ״ז, תשס״ו, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתיר רופא וטרינרי של רשות מקומית מכירת בשר גולמי שיובא מתחום רשות מקומית או איגוד ערים אחד למשנהו כשהוא:
{{ח:תתת|(1)}} אינו מלווה בתעודה וטרינרית שהוצאה על פי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 66|תקנה 66}}; הרופא הוטרינרי יקח דוגמא מאותו בשר וישלח אותה לבדיקה במכון הוטרינרי;
{{ח:תתת|(2)}} כשהתעודה הוטרינרית אינה ממולאת בשלמותה ובדייקנות, אלא אם לקח הרופא הוטרינרי דוגמא מאותו בשר ושלחה לבדיקה במכון הוטרינרי.
{{ח:תת|(ב)}} בשר שממנו נלקחה דוגמא בהתאם להוראות תקנת משנה (א) יאוחסן על חשבון בעליו בבית קירור ויוחזק בו עד לקבלת תוצאות בדיקת המכון הוטרינרי.
{{ח:תת|(ג)}} בעד בדיקת דוגמת בשר במכון הוטרינרי ישלם בעל הבשר למכון הוטרינרי אגרה של 30 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1986; החל מיולי 2026, 237 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|70|בדיקת בשר קפוא|תיקון: תשכ״ח, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בשר קפוא או בשר מצונן המוכנס לתחום רשות מקומית אחת או תחום איגוד ערים אחד מתחום רשות מקומית או איגוד ערים אחר ייבדק לפני מכירתו על ידי הרופא הוטרינרי של הרשות המקומית שלתחומה הוכנס (להלן – בדיקת־משנה לבשר קפוא).
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 68|תקנה 68}} יחולו אף על ביצוע בדיקת המשנה לבשר קפוא.
{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), בשר קפוא, שיובא בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא בשר)|לתקנות מחלות בעלי חיים (יבוא בשר), התשל״ד–1974}}, המועבר ליעדו מבית קירור מאושר כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 72|בתקנה 72}}, כשהוא ארוז באריזתו המקורית, אינו טעון בדיקת משנה לבשר קפוא.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל השירותים הוטרינריים רשאי להורות על בדיקת בשר קפוא בתנאים ובשיטה אחרים מאלו שנקבעו על פי הוראות תקנות אלה.

{{ח:סעיף|71|מכירת בשר|תיקון: תשכ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} לא ימכור אדם בשר גולמי או בשר קפוא או בשר מצונן הטעון בדיקת־משנה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 68|תקנות 68}} {{ח:פנימי|סעיף 70|או 70}} אלא אם הוא נושא החותם שהוטבע בו בהתאם להוראות תקנות אלה.

{{ח:סעיף|72|דין העברת בשר קפוא בין בתי קירור}}
{{ח:תת|(א)}} העברת בשר קפוא מאניה לבית קירור מאושר או מבית קירור מאושר למשנהו לא יראו אותה כהכנסת הבשר לתחום רשות מקומית שבו נמצא בית הקירור שאליו הועבר הבשר.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו{{ח:הערה|,}} ”בית קירור מאושר“ – בית קירור שאושר על ידי מנהל השירותים הוטרינריים בכתב כמתאים לאיחסון בשר קפוא.

{{ח:סעיף|72א|הובלת בשר קפוא|תיקון: תשכ״ח, תשל״א}}
{{ח:ת}} לא יוביל אדם בשר קפוא אלא במכונית להובלת בשר אשר הטמפרטורה בה אינה עולה על 18 מעלות צלסיוס מתחת לאפס.

{{ח:סעיף|73|אגרות בדיקת משנה|תיקון: תשל״ו־3, תש״ם, תשס״ו, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} בעד בדיקת משנה לבשר גולמי שתבוצע בו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 68|תקנה 68}} תגבה רשות מקומית אגרה בשיעור של 50 אגורות {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1980; החל מיולי 2026, 0.28 ש״ח)}} לכל קילוגרם.
{{ח:תת|(ב)}} בעד בדיקת־משנה לבשר קפוא שתבוצע בו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 70|תקנה 70}} תגבה רשות מקומית אגרה בשיעור של 30 אגורות {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1980; החל מיולי 2026, 0.12 ש״ח)}} לכל קילוגרם בשר.

{{ח:סעיף|74|סייג לפיקוח על בשר שהוכן לפי היתרים מיוחדים|תיקון: תשכ״ח, תשל״א}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 65|תקנות 65}} {{ח:פנימי|סעיף 66|{{ח:הערה|ו־}}66}} לא יחולו על בשר שהוכן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 59|תקנה 59}} ונארז בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|תקנה 62}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל השירותים הוטרינריים רשאי להורות על בדיקות־משנה של בשר שהוכן או נארז בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 59|תקנות 59}} {{ח:פנימי|סעיף 62|או 62}}.

{{ח:סעיף|75|בית מטבחיים תעשייתי|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} רשאי מנהל השירותים הוטרינריים לאשר בית מטבחיים כבית מטבחיים תעשייתי אם הוא בנוי, מצוייד וקיימים בו הסידורים ועומדים לרשותו השירותים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 12|בתוספת השתים־עשרה}}, ואם יש לו רישיון יצרן לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), התשכ״א–1960}}.

{{ח:סעיף|76|העברת בשר מבית מטבחיים תעשייתי}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 65|תקנות 65}}, {{ח:פנימי|סעיף 66|66}}, {{ח:פנימי|סעיף 67|67}}, {{ח:פנימי|סעיף 68|68}}, {{ח:פנימי|סעיף 69|69}}, {{ח:פנימי|סעיף 71|71}} {{ח:פנימי|סעיף 73|ו־73}} לא יחולו על בשר שהופק מבית מטבחיים שאושר על ידי מנהל השירותים הוטרינריים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 75|תקנה 75}} כבית מטבחיים תעשייתי והמלווה בתעודה וטרינרית בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 10|לתוספת העשירית}}.
{{ח:תת|(ב)}} תעודה שהוצאה על פי הוראות תקנת משנה (א) תוכן במקור ושלושה העתקים, מקור התעודה יימסר בידי הנוהג במכונית בה מועבר הבשר למקום היעד; העתק אחד יישלח למנהל השירותים הוטרינריים; העתק שני יישלח לרופא הוטרינרי של הרשות המקומית שבתחומה יימכר הבשר והעתק שלישי ישאר בידי מוציא התעודה.
{{ח:תת|(ג)}} רשאי מנהל השירותים הוטרינריים להורות על ביצוע בדיקת בשר שהופק בבית מטבחיים תעשייתי במקום, במועד ובתכיפות שייראו לו, על ידי רופא וטרינרי שיקבע.

{{ח:סעיף|77|היתר שחיטה מיוחד}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 30|בתקנה 30}} רשאי אדם לשחוט בהמות מחוץ לבית־מטבחיים בתחום רשות מקומית לפי היתר בכתב לכך מאת ראש הרשות המקומית ומנהל השירותים הוטרינריים, ובהתאם לתנאי ההיתר (להלן – בסעיף זה {{ח:הערה|-}} ההיתר).
{{ח:תת|(ב)}} היתר יינתן רק לשחיטה לשם חגיגה מסורתית, קיום מנהג עממי או נדר.
{{ח:תת|(ג)}} לא יינתן היתר אלא אם הובטח להנחת דעתו של מנהל השירותים הוטרינריים כי הוראות הטיפול והבדיקה החלים על בהמות שנשחטו בבית מטבחיים יחולו לגבי בהמות שנשחטו על פי היתר.

{{ח:סעיף|78|שחיטה דחופה|תיקון: תשמ״א}}
{{ח:ת}} רשאי הרופא הוטרינרי לקצר תקופת ההחזקה שנקבעה {{ח:פנימי|סעיף 34|בתקנה 34}} אם:
{{ח:תת|(1)}} הבהמה לוותה בתעודה מאת רופא וטרינרי שטיפל בבהמה בנוסח שקבע מנהל השירותים הוטרינריים;
{{ח:תת|(2)}} הוא בדק את הבהמה ומצא כי לא תוכל, מטעמי בריאות, לעמוד בתקופת ההחזקה.

{{ח:סעיף|79|שחיטת דחק|תיקון: תשכ״ח, תשכ״ט־5, תשל״ג, תשל״ו־3, תשל״ט, תשמ״א, תשמ״ז, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 30|בתקנה 30}} מותר לשחוט בהמה מחוץ לבית מטבחיים אם אישר רופא וטרינרי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים|בפקודת הרופאים הוטרינריים}}, כי –
{{ח:תתת|(1)}} הבהמה חלתה ולא היה סיפק להעבירה בחיים לשחיטה בבית מטבחיים; או
{{ח:תתת|(2)}} הבהמה נפגעה בתאונה ולא היה סיפק להעבירה בחיים לשחיטה בבית מטבחיים.
{{ח:תת|(ב)}} לא נמצא רופא וטרינרי בקרבת מקום אירוע תאונה לבהמה, רשאי שוטר, רופא או ראש הרשות המקומית שבתחומה אירעה התאונה או מזכיר הרשות המקומית כאמור לתת האישור לפי תקנת משנה (א)(2).
{{ח:תת|(ג)}} בהמה שנשחטה לפי הוראות תקנת משנה (א) תיבדק לפני העברתה לבית מטבחיים על ידי רופא וטרינרי אשר יתן בידי מחזיק הבהמה לאחר בדיקתו תעודה בנוסח שאישר מנהל השירותים הוטרינריים (להלן – בסעיף זה – התעודה); הוראות {{ח:פנימי|סעיף 66|תקנה 66(ב)}} יחולו על התעודה, בשינויים המחוייבים; הרופא הוטרינרי ישלח בדואר רשום העתק התעודה אל הרופא הוטרינרי הממשלתי אשר לתחום שיפוטו נשלחה הבהמה.
{{ח:תת|(ד)}} הבעל של בהמה שנשחטה לפי הוראות תקנת משנה (א) חייב להעבירה לבית מטבחיים שיורה עליו הרופא הוטרינרי שנתן את התעודה. את הגופה יש להעביר בנפרד מהקיבה, המעיים ושלפוחית השתן.
{{ח:תת|(ה)}} הרופא הוטרינרי אשר לתחום שיפוטו הועברה בהמה שנשחטה לפי תקנת משנה (א) יעשה את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יבצע מיד עם קבלת הגופה את בדיקת הבשר;
{{ח:תתת|(2)}} יטול דוגמאות מהבשר וישלחן לבדיקה במכון הוטרינרי בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 8|שבתוספת השמינית}};
{{ח:תתת|(3)}} יחסין את הבשר בחדרי קירור בתחום בית המטבחיים על חשבון בעליו;
{{ח:תתת|(4)}} יקבע אם הבשר ראוי למכירה או פסול לפי בדיקתו ולפי מימצאי הבדיקה המעבדתית;
{{ח:תתת|(5)}} יטביע חותם על הבשר בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 54|תקנה 54}}.
{{ח:תת|(ו)}} בעד בדיקת בשר במכון הוטרינרי לפי תקנה זו ישלם בעל הבשר אגרה בשיעורים אלה:
{{ח:תת}} בעד ארנבת, חזיר, כבש או עז – 30 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1986; החל מיולי 2026, 237 ש״ח)}};
{{ח:תת}} בעד כל בהמה אחרת – 30.00 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1986; החל מיולי 2026, 237 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|80|שחיטת חירום}}
{{ח:תת|(א)}} כדי למנוע התפשטות מחלות בעת מגיפה שפשטה בבעלי־חיים, רשאי מנהל השירותים הוטרינריים להתיר שחיטת בהמות מחוץ לבית מטבחיים במקום ובתנאים שייקבעו על ידיו.
{{ח:תת|(ב)}} הבשר משחיטה שבוצעה בהתאם להוראות תקנת משנה (א) ייבדק על ידי רופא וטרינרי שנקבע לכך על ידי מנהל השירותים הוטרינריים.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות הבדיקה והסימון החלות על גופות בהמות שנשחטו בבית מטבחיים יחולו על בדיקת בשר מבהמה שנשחטה לפי תקנה זו.

{{ח:סעיף|81|הפסקת פעולות בבית מטבחיים|תיקון: תשכ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} רשאי מנהל השירותים הוטרינריים, לאחר התייעצות עם מנהל השירותים הרפואיים, להורות בכתב על הפסקת הפעולה בבית מטבחיים לתקופה שיקבע, אם לא קויימו, בבית המטבחיים הוראה מהוראות תקנות אלה או כל הוראה שניתנה על פיהן.
{{ח:תת|(ב)}} על החלטת מנהל השירותים הוטרינריים לפי תקנת משנה (א) רשאית הרשות המקומית לערור, תוך 30 יום מיום מסירת ההוראות, לפני ועדת הערר שתמונה לפי תקנת משנה (ג).
{{ח:תת|(ג)}} שר החקלאות ימנה ועדת ערר של שלושה לענין תקנה זו.
{{ח:תת|(ד)}} ועדת הערר תתכנס תוך שלושים יום מיום קבלת הערר במשרד השירותים הוטרינריים בבית־דגן, ותתן החלטתה תוך שלושים יום מיום ישיבתה הראשונה.
{{ח:תת|(ה)}} הגשת ערר על החלטת מנהל השירותים הוטרינריים לא תעכב ביצוע החלטת המנהל כאמור בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|82|הגשת דינים וחשבונות}}
{{ח:ת}} רשות מקומית שבתחומה מופעל בית המטבחיים, האחראי על בית מטבחיים, רופא וטרינרי ומנהל בית המטבחיים יגישו דינים וחשבונות, הודעות ורישומים בדבר כל פעולה המבוצעת בהתאם להוראות תקנות אלה במועד שיורה עליו מנהל השירותים הוטרינריים.

{{ח:סעיף|83|ביטול תקנות}}
{{ח:ת}} תקנות בית המטבחיים – בטלות.

{{ח:סעיף|84|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות מחלות בעלי־חיים (שחיטת בהמות), תשכ״ד–1964“.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11(א)}})}}}}
{{ח:קטע3||הוראות בדבר בגדי עבודה ונקיון אישי}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} בגדי עבודה לעובדים בבתי־מטבחיים יכללו:
{{ח:ת}} סינר, סרבל, מעטה ראש ומגפי גומי, ויהיו עשויים מחומר הניתן בנקל לניקוי, לחיטוי או לכביסה (בד, גומי פלסטיק) (להלן – בגדי העבודה).

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} בגדי העבודה יהיו נקיים, שלמים או מתוקנים כראוי.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} לפני התחלת העבודה יוחלפו הבגדים הרגילים בבגדי עבודה במלתחה מיוחדת בבית המטבחיים. לאחר סיום העבודה בבית המטבחיים יונחו בגדי העבודה במלתחה.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} בגדים העשויים בד יש לטבול לאחר השימוש בהם בתמיסת סובלימט 1/1000 למשך 30 דקות ולאחר מכן לכבסם במים חמים וסבון, אולם בהיתר הרופא הוטרינרי אפשר להחזיקם במים רותחים במשך עשר דקות ולאחר מכן לכבסם במים חמים (עם או בלי תוספת כלורית לכביסה) וסבון.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} בגדים העשויים גומי או פלסטיק (פרט למגפי גומי) יש לטבול לאחר השימוש בהם בתמיסת סובלימט 1/1000 למשך 30 דקות ולאחר מכן לשטפם במים רותחים, סבון ובעזרת מברשת מתאימה.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 1 פרט 6}}
{{ח:ת}} מגפי גומי יש לנקות היטב אחרי העבודה במים ובעזרת מברשת קשה, ובשעת הצורך גם לטבלם בתמיסת נתר מאכל (סודיום הידרוקסיד) בריכוז 0.5%.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 1 פרט 7}}
{{ח:ת}} הרופא הוטרינרי יקבע אם הבגדים הינם נקיים וראויים לשימוש.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 1 פרט 8}}
{{ח:ת}} הידים ינוקו במים חמים, בסבון ובמברשת לפני התחלת העבודה, במשך העבודה לפי הצורך ולאחר סיום העבודה. הידים ינוקו כאמור גם לאחר עשיית הצרכים בחדר השימוש.

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 1 פרט 9}}
{{ח:ת}} בכל מקרה של מגע בגופה נגועה במחלה מידבקת או במוגלה או בכל הפרשה אחרת, יש להפסיק את העבודה ולרחוץ את הידים – ובשעת הצורך גם שאר חלקי הגוף החשופים – במים חמים, בסבון ובעזרת מברשת ולאחר מכן לטבול אותם בתמיסה מחטאת שהוכנה לפי הוראות הרופא הוטרינרי ולשטפן שוב במים חמים.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11(ב)}})}}}}
{{ח:קטע3||הוראות בדבר ניקוי מכשירי העבודה}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} סכינים, גרזנים ומשורים (להלן – מכשירי עבודה) יהיו עשויים מחומר הניתן בנקל לניקוי, הרתחה וחיטוי. הנדנים להחזקת הסכינים יהיו ממתכת בלתי מחלידה ובצורה הניתנת לניקוי מושלם.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} מכשירי עבודה יוחזקו במצב נקי בקביעות.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} מכשירי עבודה שזוהמו מגופת בהמה חולה, לרבות מוגלה והפרשות חולי, מן ההכרח לנקותם ולחטאם מיד ואין להמשיך להשתמש בהם אלא לאחר שחוטאו.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} ניקוי וחיטוי של מכשירי העבודה ייעשה על ידי רחיצתם במים חמים וסבון והחזקה לאחר מכן במים רותחים בתוספת סודה כביסה בריכוז 3% למשך 10 דקות לפחות או באוטוקלב למשך 10 דקות.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12}})}}}}
{{ח:קטע3||הוראות בדבר ניקוי ותברואה בבית המטבחיים}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} לפני התחלת השחיטה, יהיה בית המטבחיים, על קירותיו, רצפותיו וכל מיתקניו נקי לחלוטין. בכל פעם שהרצפה או הקירות נתלכלכו בעת העבודה יש לנקותם בזרם מים ובעת הצורך גם במברשת ואף בסבון.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:ת}} אחרי השחיטה יש לנקות את בית המטבחיים על כל מיתקניו ואת המכלאות באופן יסודי על ידי שטיפה בזרם מים חזק, בעזרת מברשות קשות ומתאימות, בתמיסת סבון או חומר מנקה דטרגנטי אחר.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 3 פרט 3}}
{{ח:ת}} כל פסולת וכל גללי בהמות יש לאסוף מיד לתוך מיכלים סגורים ולהעבירם לבור הזבל או למשרפה.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 3 פרט 4}}
{{ח:ת}} לאחר הניקוי המכני יש לחטא את האולמות, הרצפות, הקירות, הציוד והעמודים בתמיסה של תרכובת כלורית (סודיום היפוכלוריט מסחרי 10% או קלציום היפוכלוריט מסחרי 10%) בתערובת של ליטר חומר על 24 ליטר מים או בכל חומר אחר שיקבע מנהל השירותים הוטרינריים.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 3 פרט 5}}
{{ח:ת}} בכל מקרה שמתה או נשחטה או נפתחה בבית מטבחיים בהמה שנמצאה נגועה במחלה מידבקת יבוצע מיד לאחר חיסול הגופה וביעורה, חיטוי יסודי בנתר מאכל (סודיום הידרוקסיד) בתמיסה בריכוז 2%-3% ואליה מותר להוסיף 5% סיד בלתי כבוי כדי לקבל תמיסת נתר סידית.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 3 פרט 6}}
{{ח:ת}} הרופא הוטרינרי רשאי לאשר, במקרים מיוחדים, שימוש בחומר חיטוי שונה מזה שפורט {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 5|בסעיף 5}}.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 3 פרט 7}}
{{ח:ת}} בכל בית מטבחיים יימצאו –
{{ח:תת|(1)}} מים נקיים בכמות מספקת לניקוי המבנים, מכשירי העבודה, הבגדים ולצרכים האישיים של העובדים;
{{ח:תת|(2)}} מיתקן לאספקת מים חמים בכתב מספקת לכל הצרכים של חיטוי וניקוי;
{{ח:תת|(3)}} מיתקן להגברת לחץ המים בצינורות לשטיפת הבנינים (בוסטר);
{{ח:תת|(4)}} מיכלים מתאימים להכנת ולהחזקת תמיסת חיטוי;
{{ח:תת|(5)}} מלאי של סיד בלתי כבוי, סיד כלורי, סודיום כלורי (קלציום וסודיום היפוכלוריט) וסודיום הידרוקסיד (נתר מאכל) שיוחזקו במיכלים סגורים היטב ואף מוגנים מהאויר;
{{ח:תת|(6)}} מלאי של סבון, מגבות, מברשות קשות ורכות וכלי ניקוי הדרושים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}} לשמירה על הנקיון בבית המטבחיים.

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 15|תקנות 15(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 55|ו־55}})}}}}
{{ח:קטע3||הוראות בדבר השמדת בשר ועורות}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4 פרט 1}}
{{ח:ת}} בשר ועורות של בהמה שנפסלו למאכל או לשימוש אחר בהתאם להוראות תקנות אלה (להלן – פסולין) יוטבלו בתמיסה צבעונית (כגון מתילן כחול, או בנפט, או בשמן סולר) ויושמדו בבור רקב, במשרפה או במפעל תעשייתי לקמחי בשר.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 4 פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יוצאו פסולין משטח בית מטבחיים לשם ביעורם במשרפה או העברתם למפעלי תעשיה אחרים אלא בהיתר מאת הרופא הוטרינרי.
{{ח:תת|(ב)}} הובלת הפסולין על פי היתר תיעשה אך ורק בכלי רכב מיועד ומותאם למטרה זו, ובדרך שתימנע נזילת דם, מיצים והפרשות.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 4 פרט 3}}
{{ח:ת}} לא יינתן היתר להוצאת הפסולין, במקרה שהפסילה נעשתה בגלל אחת המחלות המפורטות להלן, אלא אם המישרפה או מפעל התעשיה גובלים עם בית המטבחיים:
{{ח:תת|(א)}} כלבת;
{{ח:תת|(ב)}} גמרת;
{{ח:תת|(ג)}} דבר הבקר;
{{ח:תת|(ד)}} דלקת מידבקת של קרום החזה והריאות בבקר;
{{ח:תת|(ה)}} דבר הסוסים;
{{ח:תת|(ו)}} כל מחלה אחרת אשר יורה מנהל השירותים הוטרינריים.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 4 פרט 4}}
{{ח:ת}} מנהל השירותים הוטרינריים רשאי להתיר העברת פסולין לצרכי מדע, מחקר או לכל מטרה מיוחדת ובכל אמצעי העברה שהוא ימצא למתאים.

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15(ב)}})}}}}
{{ח:קטע3||הוראות בדבר חיטוי עורות מבהמות חולות}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} עורות מבהמות חולות (להלן {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת זו}} – שלחים) ייטבלו באחת התמיסות המפורטות להלן:
{{ח:תת|(א)}} חומצה קרבולית 5% – טבילת השלחים למשך 10 דקות;
{{ח:תת|(ב)}} דו כלוריד הכספית (סובלימט) 5% – טבילה למשך 10 דקות או תמיסה של 1/1000 למשך 24 שעות;
{{ח:תת|(ג)}} תערובת של חומצה כלורוהידריט – 2% וסודיום כלוריד טבילה למשך 48 שעות.

{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת ששית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 36|תקנה 36}})}}}}
{{ח:קטע3||הוראות בדבר בדיקת בהמות לפני השחיטה}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 6 פרט 1}}
{{ח:ת}} בדיקת הבהמה לפני השחיטה תבוצע על ידי הרופא הוטרינרי באור יום מתאים או באור מלאכותי מספיק.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 6 פרט 2}}
{{ח:ת}} הרופא הוטרינרי יבדוק את מצב בריאותה של הבהמה, לרבות מצבה הגופני, התנהגותה הכללית, המראה החיצוני (עור, שיער ושינויים מיוחדים), פעולות איברי העיכול (שפתיים, העלאת גירה, תנועות הכרס, צורת הצואה), מצב הפות, בית הבושת, העטין, פעולות איברי הנשימה, וכן את מידת החום במקרה של הפרעה כללית במצב הבריאות.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 6 פרט 3}}
{{ח:ת}} הרופא הוטרינרי יאסור שחיטת בהמות כשנמצאו בהן סימנים של –
{{ח:תת|(א)}} גמרת Febris carbunculosa (Anthrax)‎;
{{ח:תת|(ב)}} ירמת Gangraena emphys.‎;
{{ח:תת|(ג)}} דבר־בקר Pestia Bovina;
{{ח:תת|(ד)}} כלבת Lyssa (Rabies)‎;
{{ח:תת|(ה)}} דלקת ריאות חרחורית Gangraenous Pneumonia;
{{ח:תת|(ו)}} אלח־דם Septicaemia;
{{ח:תת|(ז)}} נחרת Malleus;
{{ח:תת|(ח)}} צהבת כללית Icterus;
{{ח:תת|(ט)}} מצב גסיסה In Extremis;
{{ח:תת|(י)}} ניוון כללי ומוגבר Cachexia.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 6 פרט 4}}
{{ח:ת}} הרופא הוטרינרי ידחה שחיטת בהמות, לפרק זמן שיקבע במקרים אלה:
{{ח:תת|(א)}} כשהבהמות מיוזעות ומחוממות, מראות מידת חום בלתי רגילה ובמצב פיזי העלול לגרום לפגימת בשר הבהמה לאחר שחיטתה;
{{ח:תת|(ב)}} כשעור הבהמות לפני השחיטה אינו נקי מחומרים מזוהמים.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 6 פרט 5}}
{{ח:ת}} הרופא הוטרינרי יודיע ללא דיחוי לרופא הוטרינרי הממשלתי במחוזו, על מציאת כל מחלה או חשד למחלה בבדיקה שנעשתה על ידיו בבהמה בתחום בית המטבחיים.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 6 פרט 6}}
{{ח:ת}} הרופא הוטרינרי ידאג כי בהמה הנגועה או החשודה כנגועה במחלה תוחזק בהסגר חמור במקום מבודד ממקום אחזקתה של כל בהמה אחרת בתחום בית המטבחיים עד לקבלת הוראות מתאימות מאת הרופא הוטרינרי הממשלתי.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 6 פרט 7}}
{{ח:ת}} רופא וטרינרי יציית להוראות רופא וטרינרי ממשלתי בדבר אחזקתה, בידודה, שחיטתה או הוצאתה מתום בית המטבחיים של בהמה שנמצאה נגועה או חשודה.

{{ח:קטע2|תוספת 7|תוספת שביעית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 49|תקנה 49}})}}}}
{{ח:קטע3||הוראות בדבר בדיקה לאחר השחיטה}}
{{ח:קטע4||הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 7 פרט 1}}
{{ח:ת}} הבדיקה תיעשה לאחר ביתור הגופה לארכה, הראש ינותק מהגופה והלשון תשוחרר בכדי לחשוף את הבלוטות העמוקות.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 7 פרט 2}}
{{ח:ת}} האיברים והקרביים ייבדקו מיד לאחר הוצאתם מהגופה. כל איבר ובלוטותיו ייבדקו לפי חזותם במישוש וכן על ידי חתך או חתכים בדרך שתמנע לכלוך, זיהום או פחת ערך שלא לצורך הבדיקה.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 7 פרט 3}}
{{ח:ת}} כל גופה תיבדק לשם קביעת –
{{ח:תת|(1)}} מצבה התזונתי;
{{ח:תת|(2)}} נוכחות פצעים, שפכי דם ושינוי בצבע;
{{ח:תת|(3)}} בצקת מקומית או כללית;
{{ח:תת|(4)}} מידת הקזת הדם;
{{ח:תת|(5)}} תפיחויות ושינויים יוצאי דופן בעצמות, בפרקים או בשרירים;
{{ח:תת|(6)}} ריחות בלתי רגילים.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 7 פרט 4}}
{{ח:ת}} לשם ביצוע האבחנות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 7 פרט 3|בסעיף 3}} ולשם אבחון מחלות או פגעים בבהמה יש לבדוק את –
{{ח:תת|(1)}} הדם – צבעו, הקרשתו, הכתמתו, נוכחות חומר זר בו;
{{ח:תת|(2)}} הראש –
{{ח:תתת|(א)}} הלשון בשטחה ובריקמתה (substance);
{{ח:תתת|(ב)}} קרום הפה ובית הבליעה;
{{ח:תתת|(ג)}} בלוטות הלשד (retropharyngealis), סובפרוטידה (subparotidae); סובמקסילריס (submaxilaris) וכן את השקדים (tonsillae);
{{ח:תת|(3)}} הריאות –
{{ח:תתת|(א)}} בדיקה חזותית כללית ומישושן לכל אורכן;
{{ח:תתת|(ב)}} בלוטות הלשד ברונכיאלס (bronchiales) מדיאסטינלס (mediastinales);
{{ח:תתת|(ג)}} קנה האויר (trachea) – על ידי חתך לאורכו;
{{ח:תתת|(ד)}} הסימפונות הראשיות (bronchii) על ידי חתך לרוחב בשליש התחתון של הריאה דרך הקנוקנות הראשיות;
{{ח:תת|(4)}} הלב –
{{ח:תתת|(א)}} כיס הלב ייפתח וייבדק;
{{ח:תתת|(ב)}} הלב עצמו ייבדק על ידי חתך לאורכו במגמה לחשוף את שני חדרי הלב וכן חתך נוסף בקיר הלב;
{{ח:תת|(5)}} הסרעפת (diaphragma) בשלמותה;
{{ח:תת|(6)}} הכבד –
{{ח:תתת|(א)}} בדיקה כללית בשטחו ובריקמתו, וכן על ידי חתך באופן מאונך דרך צינורות המרה העיקריים באותו צד הפונה על הקיבה, ועל ידי חיתוך נוסף בקרבת אונת־שפיגל;
{{ח:תתת|(ב)}} בלוטות הלשד: הפאטיקה (hepatica);
{{ח:תתת|(ג)}} כיס המרה;
{{ח:תת|(7)}} הקיבות והמעיים –
{{ח:תתת|(א)}} בשטחם החיצוני ובשעת הצורך גם בפנימיותם;
{{ח:תתת|(ב)}} בלוטות הלשד גאסטריקה (gastricae), מזנטריקה (mesentericae);
{{ח:תתת|(ג)}} הפדר (Omentum);
{{ח:תת|(8)}} הטחול – בשלמותו;
{{ח:תת|(9)}} הכליות –
{{ח:תתת|(א)}} יש לנתקן מהגופה במקרה של חשד בפגע או במחלה ולחתוך בהם לשם בחינה מדוקדקת;
{{ח:תתת|(ב)}} בלוטות הלשד רנאלס (renales);
{{ח:תת|(10)}} כיס השתן במקרה של חשד בפגע או במחלה, וייחתך במגמה לחשפו;
{{ח:תת|(11)}} הרחם – לרבות הפות ובית הבושת והשחלות, בשטחם ובריקמתם; הבדיקה תהיה יותר יסודית במקרה של שחיטה זמן קצר לאחר המלטה או כשקיימת נזילה, הפרשה או שינויים פתולוגיים;
{{ח:תת|(12)}} העטין – יש לבדוק בלוטות לשד סופראמאמאריקה (supramamaricae);
{{ח:תת|(13)}} הריקמה השרירית – לרבות הריקמה השומנית והחיבורית;
{{ח:תת|(14)}} העצמות ובעיקר אלה המבותרים בחוליות, בחזה ובאגן;
{{ח:תת|(15)}} הפרקים, לרבות נרתיקי ריר הפרק (synovialis bursa);
{{ח:תת|(16)}} קרומי החזה (pleura) והבטן (peritoneum);
{{ח:תת|(17)}} המוח, חללי הראש, העיניים, הושט, הלבלב, בלוטות הסופררנאל (suprarenal) והאשכים יש לבדוק במקרה של חשד בפגע או במחלה;
{{ח:תת|(18)}} במקרים חשודים, בעיקר לשחפת, בלוטות לשד –
{{ח:תתת|(א)}} של פתח בית החזה (cervicales) הקדמיים, המרכזיים והאחוריים;
{{ח:תתת|(ב)}} מעל לעצם החזה (sternales);
{{ח:תתת|(ג)}} בקדמת הכתף (prescapularis);
{{ח:תתת|(ד)}} של בית השחי (axillares);
{{ח:תתת|(ה)}} של המתניים (lumbales) והכסל (iliacae);
{{ח:תתת|(ו)}} של קדמת השוק (prefemoralis);
{{ח:תתת|(ז)}} של החבק (poplitae);
{{ח:תתת|(ח)}} של השת (ischiadicae);
{{ח:תתת|(ט)}} של האורב (inguinales);
{{ח:תת}} ובשעת הצורך הכרחי לנתקן מהגופה ולחתכם לחתכים קטנים, לשם בדיקה מושלמת.

{{ח:קטע4||הוראות לבדיקות מיוחדות בסוגי בעלי־חיים}}

{{ח:סעיף*|5||תיקון: תשל״ו|עוגן=תוספת 7 פרט 5}}
{{ח:ת}} בבעלי חיים המפורטים להלן יבוצעו הבדיקות הבאות לשם אבחון מחלות ופגעים:
{{ח:תת|(1)}} '''בבקר –'''
{{ח:תתת|(א)|(1)}} לשם אבחנת מחלת זניבן הכיס (Cysticercus bovis) תבוצע בדיקה במקומות ובצורה כאמור להלן:
{{ח:תתתתת|א.}} בשרירי הלעיסה החיצוניים והפנימיים (Masseters) חתכים מאונכים במקביל לשטח הלסת התחתונה וכוללים את בלוטות הסובפרוטידיאה (Lymphoglandula subprotidea); תחולת החתך – בשרירי הלעיסה מקצה הלסת התחתונה, המשכה – בכל הרוחב לכיוון קראניאלי וסיומה ב־Arcus Zygomaticus של עצם הלסת העליונה;
{{ח:תתתתת|ב.}} במסטרים הפנימיים – חתך לכל הרוחב, תחילתו – בקצה הלסת התחתונה וסיומו – במקום תחילת Processus Pterygoideus;
{{ח:תתתתת|ג.}} בכיס הלב (Pericardium) – בדיקה מדוקדקת מכל צדדיו: לחתכו, לבדוק את ה־Epicardium ולאחר מכן לחתוך את שריר הלב לארכו לשני חצאים ולחשוף את שני חדריו והעליות; לחתוך את מחיצת הלב (Septum cordis) לארכו בשני החצאים;
{{ח:תתתתת|ד.}} בסרעפת בחלקה השרירי – חתכים על ידי הארכת החתך בעת בדיקת בלוטות הלשד של המדיאסטינום;
{{ח:תתתתת|ה.}} בוושט – הפרדתו מריקמת חיבור המדיאסטינום, באופן שהוושט נשאר קשור במצבו הטבעי רק בקצה הקראניאלי של קנה האוויר.
{{ח:תתתת|(2)}} נמצאה בבדיקה כאמור בפסקה (1) יותר מציסטה אחת לכל הגופה תיערך בדיקה שניה על ידי ביצוע חתכים בעלי עומק של 5 ס״מ ואורך 20 ס״מ בשרירי הגוף הנקובים להלן:
{{ח:תתתתת|א.}} בשריר הצוואר;
{{ח:תתתתת|ב.}} בשריר השכם;
{{ח:תתתתת|ג.}} בשרירי השוקיים;
{{ח:תתתתת|ד.}} בשרירים שבין הצלעות;
{{ח:תתתתת|ה.}} בשרירי הלשון;
{{ח:תתת|(ב)}} הכליות יוצאו מתרמילן; אם נראים בהן שינויים יש לחתכן;
{{ח:תתת|(ג)}} בעטין ייעשו חתכים עמוקים בכל רבע עד כדי חשיפת גתות החלב;
{{ח:תתת|(ד)}} הרחם ייבדק בחתך לארכו;
{{ח:תתת|(ה)}} בעגלים יונקים ייבדקו בנוסף לאמור בפסקאות (א) ו־(ב) הטבור והפרקים ובמקרה של חשד מחלה ייעשו בהם חתכים.
{{ח:תת|(2)}} '''בקלוטי פרסה –'''
{{ח:תת}} לשם אבחנת מחלת הנחרת (Malleus) יש לבדוק את הריריות של קנה הנשימה, את הגרון, את חלל האף והגתות (Sinuses) הקשורים איתם, על ידי נסירה לאורך הראש בסמוך לקו האמצעי, לשם חשיפת מחיצת האף.
{{ח:תת|(3)}} '''בחזירים –'''
{{ח:תתת|(א)}} הבדיקה תבוצע לאחר שהגופה תבותר לחצאים דרך הראש ולאורך עמוד השדרה וכשהוצא השומן הפנימי, שומן הבטן ושומן הכליות.
{{ח:תתת|(ב)}} לשם אבחנת מחלת זניבן הכיס בבשר חזיר (Cysticercus Cellulosae) תבוצע בדיקה במקומות ובצורה כאמור להלן:
{{ח:תתתת|(1)}} בלב – כאמור בפסקה (1)(א)(1)ג;
{{ח:תתתת|(2)}} בחלק השרירי של הסרעפת;
{{ח:תתתת|(3)}} בשרירי הגרון;
{{ח:תתתת|(4)}} בשרירי הלסת החיצוניים;
{{ח:תתתת|(5)}} בשרירי פסואס מאיור;
{{ח:תתתת|(6)}} בשרירי הצוואר שנחשפו לאחר ביתור הגופה;
{{ח:תתתת|(7)}} בלשון;
{{ח:תתתת|(8)}} בשרירים שבין הצלעות.
{{ח:תתת|(ג)}} לשם אבחנת מחלת השערונית (Trichinella) תבוצע בדיקה, באמצעות טריכינוסקופ, בסרעפת או בשרירים שבין הצלעות ובשרירי הכתף והלשון.
{{ח:תת|(4)}} '''בכבשים ובעזים –'''
{{ח:תתת|(א)}} לשם אבחנת מחלת זניבן הכיס (Cysticercus bovis) יש לבדוק את הלב כאמור בפסקה {{ח:הערה|(}}1{{ח:הערה|)}}(א)(1)ג ואת החלק השרירי של הסרעפת בעזרת חתכים; נתגלו ציסטות באברים אלה יש לבדוק גם שרירים אחרים בגופה.
{{ח:תתת|(ב)}} לשם אבחנת מחלת סרקוספורידיוזיס (Sarcosporidiosis) יש לבדוק את הוושט ושרירי הבטן.
{{ח:תתת|(ג)}} לשם אבחנת הינגעות בזבוב חרר־האף (Oestrus Ovis) יש לחשוף על ידי נסירה את חלל האף ולבדקו.
{{ח:תתת|(ד)}} לשם אבחנת הינגעות ב־Coenurus Cerebralis יש לחשוף את המוח על קרומיו ולבדקו.
{{ח:תת|(5)}} '''בגמלים –'''
{{ח:תת}} לשם אבחנת פגמים הנגרמים על ידי טפילים יש לבדוק את הלב, הכבד, הריאות והטחול.

{{ח:קטע2|תוספת 8|תוספת שמינית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 51|תקנות 51}} {{ח:פנימי|סעיף 79|ו־79}})}}}}
{{ח:קטע3||הוראות לענין בדיקת הבשר במעבדה}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשל״ג־2, תשל״ז|עוגן=תוספת 8 פרט 1}}
{{ח:ת}} יש ליטול דוגמאות ולשלחן לבדיקה במקרים אלה:
{{ח:תת|(1)}} שחיטת דחק (מכל סיבה שהיא);
{{ח:תת|(2)}} סימנים חריפים וכלליים של תחלואה;
{{ח:תת|(3)}} {{דוכיווני|דלקת מוגלתית של כיס הלב;|(3) Pericarditis purulenta vel pericarditis ichorosa;}}
{{ח:תת|(4)}} {{דוכיווני|אנדוקרדיטיס וורוקזה;|(4) Endocarditis verrucosa;}}
{{ח:תת|(5)}} {{דוכיווני|דלקת קיבה (חריפה או כרונית);|(5) Gastritis (acuta vel chronica);}}
{{ח:תת|(6)}} {{דוכיווני|דלקת מעיים (חריפה או כרונית);|(6) Enteritis (acuta vel chronica);}}
{{ח:תת|(7)}} {{דוכיווני|דלקת קרום הבטן מוגלתית נרחבת;|(7) Peritonitis purulenta diffusa;}}
{{ח:תת|(8)}} {{דוכיווני|דלקת רחם מוגלתית;|(8) Pyometra, metritis purulenta;}}
{{ח:תת|(9)}} {{דוכיווני|עצירת שיליה;|(9) Retentio secundinarum;}}
{{ח:תת|(10)}} {{דוכיווני|המלטה קשה או מסובכת;|(10) Distocia;}}
{{ח:תת|(11)}} {{דוכיווני|צניחת הרחם או הנרתיק, או קרע הרחם;|(11) Prolaspus uteri vel vaginae vel ruptura uteri;}}
{{ח:תת|(12)}} {{דוכיווני|דלקת עטין חריפה או חרחורית;|(12) Mastitis acuta vel gangrenosa;}}
{{ח:תת|(13)}} {{דוכיווני|דלקת פרקים או גידים מוגלתית;|(13) Arthritis vel tendovaginitis purulenta;}}
{{ח:תת|(14)}} {{דוכיווני|צהבת;|(14) Icterus;}}
{{ח:תת|(15)}} {{דוכיווני|פצע מזוהם או פלגמונה;|(15) Phlegmona vel vulnera infecta;}}
{{ח:תת|(16)}} {{דוכיווני|פצעי כוויה רבים;|(16) Combustio multiplex;}}
{{ח:תת|(17)}} {{דוכיווני|פנריציום (רקבון הטלף);|(17) Panaritium;}}
{{ח:תת|(18)}} {{דוכיווני|דלקת כליות מוגלתית או דלקת דרכי השתן;|(18) Nephritis purulenta vel pyelonephritis;}}
{{ח:תת|(19)}} {{דוכיווני|ליאוקוזיס (לבנה);|(19) Leucosis;}}
{{ח:תת|(20)}} {{דוכיווני|דלקת ריאות חריפה או מוגלתית;|(20) Pneumonia acuta vel purulenta;}}
{{ח:תת|(21)}} {{דוכיווני|דלקת הטבור של בני בקר;|(21) Omphalophlebitis;}}
{{ח:תת|(22)}} {{דוכיווני|מצב של חום לפני השחיטה;|(22) Status febrilis;}}
{{ח:תת|(23)}} {{דוכיווני|חשד ספטיקמיה, טוקסמיה, פיאמיה;|(23) Suspectio: septicaemia; toxaemia; pyemia;}}
{{ח:תת|(24)}} {{דוכיווני|דלקת חריפה של קרום החזה;|(24) Pleuritis acuta;}}
{{ח:תת|(25)}} {{דוכיווני|הרעלה;|(25) Intoxicatio;}}
{{ח:תת|(26)}} {{דוכיווני|שחור השתן בסוסים;|(26) Haemoglobinuria equorum;}}
{{ח:תת|(27)}} {{דוכיווני|ניוון שומני של הכבד כתוצאה ממחלה או הרעלה;|(27) Degeneratio adiposa hepatis;}}
{{ח:תת|(28)}} {{דוכיווני|מוקדי נמק מרובים בכבד;|(28) Hepatitis necrotica multiplex focalis;}}
{{ח:תת|(29)}} {{דוכיווני|בוטוליזם;|(29) Botulinus;}}
{{ח:תת|(30)}} {{דוכיווני|שבר פתוח עם זיהום אזורי;|(30) Fractura operta cum infectio locale;}}
{{ח:תת|(31)}} בשר למעט כליות שקולפו ממנו רקמות חיבוריות, רקמות שומניות, שרירים תת־עוריים.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשכ״ח|עוגן=תוספת 8 פרט 2}}
{{ח:ת}} הדוגמאות למשלוח למעבדה יכילו:
{{ח:תת|(1)}} טחול שלם, או מחציתו אם הוא גדול מאוד;
{{ח:תת|(2)}} נתח כבד, בערך 500 גרם במשקל לקוח מאזור ההילוס, עם הבלוטות וכיס המרה המרוקן;
{{ח:תת|(3)}} שתי בלוטות שלמות מן הגופה, כגון הפרסקפולריס (prescapularis) הפופליטאה (poplitae) של השת (ischiadicae);
{{ח:תת|(4)}} נתח שריר מכוסה בנרתיקו (פסציה) בערך 250 גרם במשקל, לקוח מהשרירים של הזרוע (אקסטנסור);
{{ח:תת|(5)}} איברים אחרים יחד עם הבלוטות אם נמצאו בהם שינויים פתולוגיים;
{{ח:תת|(6)}} כליה שלמה.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 8 פרט 3}}
{{ח:ת}} נטילת דוגמאות ומשלוחם:
{{ח:תת|(1)}} יש ליטול הדוגמאות בכל ההקדם אחרי השחיטה.
{{ח:תת|(2)}} יש להשתמש במכשירים נקיים.
{{ח:תת|(3)}} יש להימנע מלחתוך בבלוטות המיועדות למשלוח.
{{ח:תת|(4)}} יש לשמור על הדוגמאות בפני זיהום חיצוני.
{{ח:תת|(5)}} יש להחזיק הדוגמאות במקרר לפני הישלחם (במשך הלילה) ולאחר מכן לעטפן בשכבות רבות של נייר סופג נקי. יש להימנע משימוש בנייר פרגמנט או בנייר עטיפה חום.
{{ח:תת|(6)}} כל דוגמה תיעטף בנפרד ולאחר מכן יארזו כולן יחד בקרטון או בארגז עץ, או בנייר עטיפה עבה. אין להשתמש במיכל מתכת לאריזת דוגמאות.
{{ח:תת|(7)}} המשלוח יהיה מלווה בדו״ח שיכלול פרטים מלאים לרבות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} סוג הבהמה;
{{ח:תתת|(ב)}} מספר, שם או אות זיהוי;
{{ח:תתת|(ג)}} הסימנים לפני השחיטה;
{{ח:תתת|(ד)}} איבחון לאחר השחיטה;
{{ח:תתת|(ה)}} השעה בה נשחטה הבהמה.
{{ח:תת|(8)}} העברת המשלוח למעבדה תבוצע בדרך המהירה ביותר.

{{ח:קטע2|תוספת 9|תוספת תשיעית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 52|תקנה 52}})}}}}
{{ח:קטע3||הוראות לענין החלטה לאחר הבדיקה}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 9 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 9|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסלות שלמה“ – פסילה של גופת בהמה על כל חלקיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסלות חלקית“ – פסילת חלקי גופת בהמה, איברים או חלקי איברים.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 9 פרט 2}}
{{ח:ת}} נתגלתה בבהמה –
{{ח:תת|(1)}} שחפת כללית – תהיה הפסלות שלמה במקרים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} שחפת בכל צורה שהיא, מלווה ניוון קיצוני, כשהשומן הפך לחומר גלידי, ריקמת השרירים הוצמקה והיא בעלת צבע אפורי וריקמות החיבור הן מימיות.
{{ח:תתת|(ב)}} שחפת ללא ניוון, כשהזיהום הועבר בכל מחזור הדם ומתבטא בפגמים פתולוגיים ספציפיים במערכות איברי הנשימה או העיכול, מלווים ליקויים מוקדים שחפתיים באחד מהאיברים כגון טחול, כליה, עטין, שחלה, אשך, מוח, חוט השדרה, רחם, בתוכם או בקרומם.
{{ח:תת|(2)}} שחפת מקומית – תהיה פסלות חלקית במקרים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} האיברים והחלקים בהם נמצאו הליקויים הפתולוגיים, לרבות האיברים עם מוקדי שחפת ללא הבדל גילם, שלבי ההתפתחות או צורותיהם, בין אם בתוך האיבר, על תרמיל האיבר, בבלוטות האיבר, וכן האזורים המשתייכים במישרין אליהם.
{{ח:תתת|(ב)}} אם נמצא בראש, לפחות שתיים מבלוטות הלשד רטרופרינגיאליס (retro pharyngealis) סובפרוטידה (subparotidae) סובמקסילריס (submaxilaris) כשהן מראות סימני מחלה. בדרך כלל אין לפסול הלשון והמוח, אם הפגיעה בבלוטות היא קטנה בלתי פעילה ומסויידת.
{{ח:תתת|(ג)}} כל איבר פנימי או חלק בגופה המגואלים בחומר שחפתי.

{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשל״ו|עוגן=תוספת 9 פרט 3}}
{{ח:ת}} נתגלתה בבהמה אחת המחלות או הפגעים המפורטים להלן, תהיה הפסלות שלמה:
{{ח:ת}} להלן, תהיה הפסלות שלמה:
{{ח:תת|(א)}} כלבת Lyssa (Rabies)‎;
{{ח:תת|(ב)}} גמרת Febris Carbunculosa (Anthrax)‎;
{{ח:תת|(ג)}} דבר בקר Pestis Bovine;
{{ח:תת|(ד)}} דלקת מידבקת של קרום החזה והריאות בבקר Pl. Pneumonia contag. Bovum;
{{ח:תת|(ה)}} נחרת Malleus;
{{ח:תת|(ו)}} ירמת Gangrena emphysematosa;
{{ח:תת|(ז)}} אלח דם דמי Pasteurellosis;
{{ח:תת|(ח)}} צפדת Tetanus;
{{ח:תת|(ט)}} דבר חזירים עם שינויים מובהקים בשרירים Pestis suum;
{{ח:תת|(י)}} חוסר דם מידבק בסוסים Infect. equine Anaemia;
{{ח:תת|(יא)}} דלקת כלי לשד מידבקת Lymphangitis Epizootica;
{{ח:תת|(יב)}} דורינה בסוסים Dourina;
{{ח:תת|(יג)}} סלמונלוזיס (כל הבהמות) Salmonellosis;
{{ח:תת|(יד)}} ורדת חזירים עם שינויים בשרירים נוסף לליקויים בקרום השומני Erysipelas suis;
{{ח:תת|(טו)}} אינפלואנזה של קלוטי פרסה Influenza equorum;
{{ח:תת|(טז)}} מורבוס מקולוזיס בסוסים Morbus Maculosis;
{{ח:תת|(יז)}} אלח דם ומיגול דם Septicaemia Pyaemia;
{{ח:תת|(יח)}} שחור השתן בסוסים Haemoglobinuris equorum;
{{ח:תת|(יט)}} צהבת כללית – בעיקר אם הצהבת לא פגה לאחר 14 שעות Icterus;
{{ח:תת|(כ)}} חוסר דם כללי מלווה מיימת Anaemia (Dropsy)‎;
{{ח:תת|(כא)}} ריח או טעם של דגים, של שתן, של רפואות, ריח מיני – שלא נעלמים 24 שעות לאחר השחיטה ובהבחנת בישול;
{{ח:תת|(כב)}} צבע יוצא דופן שלא נעלם 24 שעות לאחר השחיטה;
{{ח:תת|(כג)}} בוסר, עובר וולד בגיל למטה משמונה ימים;
{{ח:תת|(כד)}} זניבן הכיס בבקר (Cysticercus bovis) – אם בצורה קשה, כלומר שברוב החתכים נמצאו יותר מציסטה אחת בכל חתך; לציסטה מנוונת או מסוידת יש להתייחס כמו לציסטה חיה;
{{ח:תת|(כה)}} זניבן כיס בחזיר (אף אם נמצא זניבן כיס אחד בלבד) Cysticercus Cellul.‎;
{{ח:תת|(כו)}} שערונית בחזיר Trichinella;
{{ח:תת|(כז)}} סרקוספורידיוזיס (Sarcosporidiosis) כללי או סרקוספורידיוזיס מלווה בשינוי צבע או מיימת של הבשר;
{{ח:תת|(כט)}} ניקוז דם בלתי שלם;
{{ח:תת|(ל)}} שחיטה בשעת גסיסה או שחיטה לאחר המוות;
{{ח:תת|(לא)}} גידולים רבים שלא מוגבלים לאיבר אחד;
{{ח:תת|(לב)}} מלנוזיס כללית Melanosis;
{{ח:תת|(לג)}} רזון מוגבר וניוון כללי Cachexia;
{{ח:תת|(לד)}} זיהומים העלולים לגרום להרעלה מבשר.

{{ח:סעיף*|4||תיקון: תשל״ו, תשמ״ד|עוגן=תוספת 9 פרט 4}}
{{ח:ת}} נתגלתה בבהמה מחלת זניבן כיס בבקר (Cysticercus Bovis) בצורה קלה, כלומר שברוב החתכים נמצאו לא יותר מציסטה אחת (חיה, מנוונת או מסוידת) בכל חתך:
{{ח:תת|(1)}} לא יוּתר שימוש בבשר אלא אם כן הגופה הוחזקה עד לשימוש בתא הקפאה של בית הקירור 240 שעות לפחות בקור של 10 מעלות צלזיוס מתחת לאפס;
{{ח:תת|(2)}} הלב, הסרעפת, הושט והלשון ייפסלו למאכל אם נמצא באחד מהם שני ציסטים לפחות;
{{ח:תת|(3)}} ראש הבהמה ייפסל אם נמצאו בכל אחד מהחתכים שבוצעו בו יותר מציסטה אחת.

{{ח:סעיף*|4א||תיקון: תשל״ו|עוגן=תוספת 9 פרט 4א}}
{{ח:ת}} נתגלתה מחלת זניבן הכיס בכבשים ועזים (Cysticercus bovis) – אם המימצא הוא באיברים פנימיים בלבד יש להחרים את האיברים הנגועים; אם המימצא הוא בשרירים – אם בצורה קלה יש לחתוך ולהחרים את החלקים הנגועים; אם בצורה קשה (יותר מציסטה אחת ברוב החתכים) יש להחרים את כל הגופה.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 9 פרט 5}}
{{ח:ת}} נתגלה בבהמה מחלת הפה והטלפיים תהיה פסלות חלקית וייפסלו הטלפיים, הרגליים, הראש, הקיבות והמעיים, הושט, קנה האויר, הריאות והלב. במקרים מיוחדים אפשר להתיר השימוש בראש וברגליים בתנאי שיעברו טיפול בהתאם להוראות מפורשות מאת מנהל השירותים הוטרינריים.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 9 פרט 6}}
{{ח:ת}} נתגלתה בבהמה מחלת תולעת התרמיל (Echinococcus) – ייפסלו האיברים הנגועים, בשלמותם או בחלקם, לפי היקף הפגיעה. הגופה תותר לשימוש.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 9 פרט 7}}
{{ח:ת}} נתגלתה בבהמה מחלת דופית הכבד (Distomatosis) – אם הטפילים נמצאו רק בצינורות המרה הגדולים, יש לקלף הרקמה ולהוציאם והכבד יותר לשימוש. במקרה והטפילים פלשו גם לצינורות המרה הדקיקים או אם חל שינוי דגנרטיבי או מוגלתי ברקמה, יש לפסול את כל הכבד.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 9 פרט 8}}
{{ח:ת}} באקטינומיקוזיס ואקטינובצילוזיס (Actinomycosis, Actinobacillosis) תהיה פסלות חלקית, ייפסלו החלקים: ראש, לשון, קיבה, ריאה, או כבד אם הם נגועים. לגבי אזור הראש שהוא הנפגע תכופות, ייפסל כל הראש והלסתות הנגועות. אם רק הלסתות נגועות, תותר הלשון לשימוש בתנאי שבלוטות הלשד לא נפגעו. אם רק הלשון נגועה, היא תיפסל יחד עם בלוטות הלשד והראש יותר לשימוש.

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 9 פרט 9}}
{{ח:ת}} נפגעה הבהמה במחלת נזלת ממאירה בבקר (Coryza Gangraenosa Bovum) פרט למקרה של תחלואה כללית וניוון, יש לפסול רק את הראש והריאות.

{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 9 פרט 10}}
{{ח:ת}} נתגלתה בבהמה מחלת פרטוברקולוזיס (מחלת ז׳ונס) (Paratuberculosis) במקרים והרזון המוגבר טרם הופיע, יש לפסול את המעיים וקרומי הבטן בלבד והבשר יותר לשימוש.

{{ח:סעיף*|11||עוגן=תוספת 9 פרט 11}}
{{ח:ת}} נתגלתה בבהמה מחלת לפטוספירוזיס (Leptospirosis) – בשלבים שטרם הופיעו שינויים פתולוגיים בולטים בגופה וגם הצהבת, יש לפסול רק הכליות והמוח.

{{ח:סעיף*|12||עוגן=תוספת 9 פרט 12}}
{{ח:ת}} נתגלתה בבהמה מחלת דלקת פרקים (Arthritis) – במקרים של דלקת פרקים מוגלתית –
{{ח:תת|(1)}} דלקת בשני פרקים או יותר – פסלות שלמה;
{{ח:תת|(2)}} דלקת בפרק אחד בלבד – פסלות שלמה בבהמות שטרם נגמלו, וכן בבהמות מבוגרות כשהפגע מלווה חום גבוה;
{{ח:תת|(3)}} דלקת רק בפרק אחד בבהמות מבוגרות וללא חום – פסלות של החלק הנגוע, בתנאי מפורש שמימצא הבדיקה המעבדתית הוא שלילי.

{{ח:סעיף*|13||עוגן=תוספת 9 פרט 13}}
{{ח:ת}} נתגלתה בבהמה מחלת הפלה מידבקת (Brucellosis) – לפסול את הרחם וגם העטין בבהמות נגועות.

{{ח:סעיף*|14||עוגן=תוספת 9 פרט 14}}
{{ח:ת}} נתגלתה בבהמה שבר בעצם (Fractura) –
{{ח:תת|(1)}} במקרה של שבר פתוח מלווה זיהום אזורי – פסלות שלמה אלא אם כן הבדיקה במעבדה היא שלילית לאילוח כללי;
{{ח:תת|(2)}} במקרה של שבר פשוט, שבר טרי או שבר במצב הגדלה – פסלות של מקום השבר והריקמה הגובלת.

{{ח:סעיף*|15||עוגן=תוספת 9 פרט 15}}
{{ח:ת}} נתגלתה בבהמה מחלת דלק כבד כרונית (Cirrhosis) – במקרים קלים ייפסל החלק הנגוע של האיבר ובמקרים אחרים יש לפסול את כל הכבד.

{{ח:סעיף*|16||עוגן=תוספת 9 פרט 16}}
{{ח:ת}} במקרים של גילוי מחלות שלא פורטו {{ח:פנימי|תוספת 9 פרט 2|בסעיפים 2 עד 15}} יש לפסול את הגופה או החלק הנגוע ממנה, או האיבר הנגוע של הגופה או החלק הנגוע של האיבר, וכן את האזור הגובל, הכל לפי היקף התחלואה והפגיעה.

{{ח:סעיף*|17||תיקון: תשל״ו|עוגן=תוספת 9 פרט 17}}
{{ח:ת}} נתגלתה הינגעות בזבוב חרר האף בכבשים יש לפסול את הראש (Oestrus Ovis).

{{ח:סעיף*|18||תיקון: תשל״ו|עוגן=תוספת 9 פרט 18}}
{{ח:ת}} התגלתה הינגעות ב־Coenurus Cerebralis בכבשים יש לפסול את המוח.

{{ח:סעיף*|19||תיקון: תשנ״ו|עוגן=תוספת 9 פרט 19}}
{{ח:ת}} נתגלתה בבשר הבהמה שארית ביולוגית מעל הרמה המרבית – תהא הפסלות שלמה; נתגלתה שארית כאמור רק בכבד או בכליה – תהא הפסלות חלקית.

{{ח:קטע2|תוספת 10|תוספת עשירית|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 64|תקנות 64}} {{ח:פנימי|סעיף 76|ו־76}})}}}}
{{ח:קטע3||תעודה וטרינרית לשליחת בשר וחבילות בשר מבית מטבחיים תעשייתי}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט).}}

{{ח:קטע2|תוספת 11|תוספת אחת־עשרה|תיקון: תשכ״ט־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 66|תקנה 66}})}}}}
{{ח:קטע3||תעודה וטרינרית למשלוח בשר טרי מס׳ . . . . .}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט).}}

{{ח:קטע2|תוספת 12|תוספת שתים־עשרה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 75|תקנה 75}})}}}}
{{ח:קטע3||הוראות בדבר מיתקנים ושירותים בבית מטבחיים תעשייתי}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} בית מטבחיים תעשייתי ייבנה, יצוייד ויעמדו לרשותו מיתקנים כמפורט להלן:

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 12 פרט 1}}
{{ח:ת}} הרצפות, הקירות, התקרות והדלתות ייבנו מחומרים בלתי חדירים לחרקים ומכרסמים ומחומרים הניתנים לניקוי יסודי בקלות והרצפה תהיה בלתי חדירה לרטיבות.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 12 פרט 2}}
{{ח:ת}} התאורה תהיה טבעית או מלאכותית, בדרך שתובטח העבודה התקינה בבית המטבחיים ובסביבתו.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 12 פרט 3}}
{{ח:ת}} מים יסופקו ממקור מאושר על ידי רשות מוסמכת של משרד הבריאות, ברזים, צינורות וברזי מקלחת תלויים יותקנו במספר הדרוש להחזקת נקיון שוטף במקום.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 12 פרט 4}}
{{ח:ת}} מים חמים יסופקו ללא הגבלה לאולמי השחיטה ולמלתחות וכן יותקן מיתקן לשטיפה באדים חמים.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 12 פרט 5}}
{{ח:ת}} בית המטבחיים יצוייד במערכת שחיטה בתאים או בעולים מתהפכים.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 12 פרט 6}}
{{ח:ת}} תותקן מערכת פסים לתליית הגופות לכל אורך שלבי הטיפול בבשר עד אחסונו.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 12 פרט 7}}
{{ח:ת}} יותקנו מערכת תליית גופות המונעות בכוח חשמל.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 12 פרט 8}}
{{ח:ת}} פתחים מיוחדים יותקנו באולם השחיטה עם משפכים מותאמים לשליחת הכרסים, המעיים, העורות והרגליים לאגפים נפרדים.

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 12 פרט 9}}
{{ח:ת}} באגף מיוחד בבית המטבחיים תותקן מערכת מכנית לטיפול ולניקוי הכרסים, המעיים, העורות והרגליים.

{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 12 פרט 10}}
{{ח:ת}} משורים חשמליים לביתור הגופה יופעלו במספר המתאים לכושר הפעולות.

{{ח:סעיף*|11||עוגן=תוספת 12 פרט 11}}
{{ח:ת}} כל הציוד הממונע בבית המטבחיים יותקן ממתכת בלתי מחלידה.

{{ח:סעיף*|12||עוגן=תוספת 12 פרט 12}}
{{ח:ת}} תורכב מערכת איורור שתבטיח זרימה בלתי פוסקת של האויר בבית המטבחיים ואל מחוצה לו.

{{ח:סעיף*|13||עוגן=תוספת 12 פרט 13}}
{{ח:ת}} יותקן אגף חדרי קירור לצינון, להקפאה ולאיחסון שכושר קליטתו יהיה מספיק לקליטת תוצרת שבוע ימים.

{{ח:סעיף*|14||עוגן=תוספת 12 פרט 14}}
{{ח:ת}} תותקן מערכת מיזוג אויר לחדרי פירוק הבשר ואריזתו.

{{ח:סעיף*|15||עוגן=תוספת 12 פרט 15}}
{{ח:ת}} יותקן אגף מיוחד לטיפול תעשייתי בפסולין, ומשרפה להשמדת בשר שיש להשמידו.

{{ח:סעיף*|16||עוגן=תוספת 12 פרט 16}}
{{ח:ת}} יותקן אגף מיוחד לטיפול תעשייתי בעצמות, בחלב, בעורות, בדם, ברגליים, בטלפיים ובקרניים.

{{ח:סעיף*|17||עוגן=תוספת 12 פרט 17}}
{{ח:ת}} ייבנה מבנה מיוחד לשחיטת בהמות חולות או איחסון גופות חשודות.

{{ח:סעיף*|18||עוגן=תוספת 12 פרט 18}}
{{ח:ת}} תיבנה רפת בשטח בית המטבחיים בעלת כושר קליטה של בהמות לשני ימי שחיטה לפחות.

{{ח:סעיף*|19||עוגן=תוספת 12 פרט 19}}
{{ח:ת}} יותקן מיתקן לניקוי וחיטוי כלי־רכב.

{{ח:סעיף*|20||עוגן=תוספת 12 פרט 20}}
{{ח:ת}} תיבנה מכבסה לניקוי בגדי העובדים.

{{ח:סעיף*|21||עוגן=תוספת 12 פרט 21}}
{{ח:ת}} לרשות בית המטבחיים יעמדו כלי רכב במספר מספיק שבית קיבולם בנוי עם דפנות, רצפות גג, דלתות בידוד בעובי של לפחות 8 סנטימטרים שעם או מחומר אחר בעל תכונות בידוד דומות, עם מערכת תליה ממתכת בלתי מחלידה לתלית גופות וחלקי גופות ובשר. כלי הרכב יהיו מצויידים במערכת קירור מכנית אוטומטית להחזקת טמפרטורה של לא יותר מ־‎+2° צלזיוס בכל עת הימצא בהם הבשר ומצויידים בקשר אלחוטי עם בית המטבחיים.

{{ח:קטע2|תוספת 13|תוספת שלוש עשרה {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשמ״א, תשמ״א־2, תשפ״ה}}

{{ח:חתימות|כ״ג בשבט תשכ״ד (6 בפברואר 1964)}}
* '''משה דיין'''&lt;br&gt;שר החקלאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>iepm7tut3ev5lh8mxxjh43gg7skwd6k</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות מחלות בעלי חיים (מניעת שאריות ביולוגיות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>458379</id>
    <revision>
      <id>3087850</id>
      <parentid>3073721</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:06:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3087850</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5300" sha1="bh6fesuo33a0spjw629iokfkzvi4i1x" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות מחלות בעלי חיים (מניעת שאריות ביולוגיות), התש&quot;ס-2000

&lt;מאגר תקן 2128846 קוד a163Y00000DuVCWQA3&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תש&quot;ס, 449|תקנות מחלות בעלי חיים (מניעת שאריות ביולוגיות)|6029)), ((450|תיקון לתקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|6029)), ((620|תיקון|6037)); ((תשס&quot;א, 647|תיקון|6095)), ((677|תיקון|6096)); ((תשס&quot;ב, 123|תיקון|6134)); ((תשס&quot;ג, 204|ת&quot;ט|6209)).
''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשס&quot;ב, 1023|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 18|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 658|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1133|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1226|ת&quot;ט|6803)); ((תשע&quot;ט, 1472|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2032|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3346|הודעת אגרות חקלאיות|9431)); ((תשפ&quot;ג, 1802|הודעת אגרות חקלאיות|10653)); ((תשפ&quot;ד, 1876|הודעת אגרות חקלאיות|11189)), ((2692|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|11312)); ((תשפ&quot;ו, 242|הודעת אגרות חקלאיות|12105)); ((תשפ&quot;ז, 176|הודעת אגרות חקלאיות|12543)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 22]] [[+|ו-23]] [[=הפקודה|לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ&quot;ה-1985]], באישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי [[סעיף 2(ב) לחוק העונשין|סעיף 48(א) לחוק-יסוד: הממשלה]], [[וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], ולענין [[תקנה 5]] באישור שר האוצר לפי [[סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי [[סעיף 1(ב) לחוק-יסוד: משק המדינה]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;המנהל&quot; - מנהל השירותים הווטרינריים או מי שהוא הסמיכו לענין תקנות אלה;
:- &quot;הרמה המרבית&quot; - הרמה המרבית המותרת של שאריות ביולוגיות בגוויית בעלי חיים או בתוצרתו, כמפורט ברשימה שערך המנהל בהסכמת מנהל שירות המזון במשרד הבריאות, המעודכנת מזמן לזמן ושהופקדה לעיון הציבור בלשכות המחוזיות של השירותים הווטרינריים ובספריית המכון הווטרינרי בבית דגן;
:- &quot;שארית ביולוגית&quot; - חומר הדברה, חומר אורגני, חומר לא אורגני, חומר מתכתי, הורמונים, אנטיביוטיקה, חומרים אנטימיקרוביאליים אחרים, חומרי תילוע, חומרים מרגיעים או כל חומר אחר, לרבות נגזרותיו, המשאיר שאריות בבעל חיים בעת המתתו או לאחריה, באחת מן הרקמות או האברים שלו או בתוצרתו;
:- &quot;תוצרת&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) ביצים - עד הוצאתן לשיווק משער בית המיון;
:: (2) בשר - עד הוצאתו משערי בית השחיטה או בית המטבחיים, לפי הענין;
:: (3) חלב - עד קליטתו בשערי המחלבה;
:: (4) דגים - עד הוצאתם משערי משקי הגידול;
:: (5) דבש - עד הוצאתו משערי משקי הגידול.

@ 2. איסור שיווק
: שיווק גוויית בעל חיים או תוצרתו מותר רק אם אין בגוויה או בתוצרת כאמור שאריות ביולוגיות מעל הרמה המרבית.

@ 3. איתור שאריות ביולוגיות
: (א) שאריות ביולוגיות בבעל חיים, בגווייתו או בתוצרתו יאותרו בבדיקות מעבדה - בבדיקה נפרדת לכל חומר שהוא שארית ביולוגית.
: (ב) המנהל רשאי לדרוש בדיקה אחת או יותר של בעל חיים, גווייתו או תוצרתו, לאיתור שארית ביולוגית בהם.

@ 4. בדיקה (תיקון: תשס&quot;ג)
: דרש המנהל לפי [[תקנה 3]] מבעלו של בעלי חיים, של גווייתו או של תוצרתו, להביאם לבדיקה, יביאם לבדיקה למקום ובמועד שקבע המנהל.

@ 5. אגרה (תיקון: תשס&quot;א, תשס&quot;א-2, [הודעות])
: בעד כל בדיקה של בעל חיים או גוויותו או תוצרתו, כאמור [[בתקנה 3]], ישלם בעלו אגרה בסכום של 329 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2000; החל מיולי 2026, 530 ש&quot;ח))).

@ 6. ביטול
: תקנות מחלות בעלי חיים (בדיקת שאריות ביולוגיות), התשנ&quot;ד-1994 - בטלות.

@ 7. תחילה
: תחילתה של [[תקנה 2]] שישים ימים מיום פרסומן של תקנות אלה.

@ 8. (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;א, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ב) : (((בוטלה).))

&lt;פרסום&gt; כ&quot;א באדר ב' התש&quot;ס (28 במרס 2000)
&lt;חתימה&gt; חיים אורון שר החקלאות ופיתוח הכפר</text>
      <sha1>bh6fesuo33a0spjw629iokfkzvi4i1x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות מחלות בעלי חיים (תכשירי חיטוי, ניקוי והדברה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>458380</id>
    <revision>
      <id>3087853</id>
      <parentid>3073724</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:07:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3087853</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="35465" sha1="gdqs6ssvti84r5liejwvvp5sqyvzyg9" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות מחלות בעלי חיים (תכשירי חיטוי, ניקוי והדברה), התשמ&quot;ב-1982 (תיקון: תשע&quot;ו)
&lt;שם קודם&gt; תקנות מחלות בעלי חיים (תכשירים כימיים), התשמ&quot;ב-1982

&lt;מאגר תקן 2114209 קוד a163Y00000DuS6DQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 1668|תקנות מחלות בעלי חיים (תכשירים כימיים)|4407)), ((1672|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד) (תיקון מס' 2)|4407)); ((תשמ&quot;ה, 401|תיקון|4738)); ((תשמ&quot;ז, 84|תיקון|4978)); ((תשנ&quot;ד, 1292|תיקון|5619)); ((תשע&quot;ד, 1564|תיקון|7403)); ((תשע&quot;ו, 1627|תיקון|7688)).
''עדכון סכומים:'' ((תשמ&quot;ג, 190|הודעת אגרות חקלאיות|4423)), ((1119|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4483)); ((תשמ&quot;ד, 159|הודעת אגרות חקלאיות|4536)), ((1108|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4606)), ((2666|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4707)); ((תשמ&quot;ה, 692|הודעת אגרות חקלאיות|4761)), ((1201|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4798)), ((1760|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4841)); ((תשמ&quot;ו, 80|הודעת אגרות חקלאיות|4978)), ((1532|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4974)); ((תשמ&quot;ז, 284|הודעת אגרות חקלאיות|4994)), ((711|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5019)), ((1143|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5043)); ((תשמ&quot;ח, 464|הודעת אגרות חקלאיות|5083)), ((1056|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5127)); ((תשמ&quot;ט, 415|הודעת אגרות חקלאיות|5161)), ((878|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5188)); ((תש&quot;ן, 319|הודעת אגרות חקלאיות|5244)), ((526|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5259)); ((תשנ&quot;א, 49|הודעת אגרות חקלאיות|5299)), ((432|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5322)), ((954|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5364)); ((תשנ&quot;ב, 309|הודעת אגרות חקלאיות|5391)), ((1399|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5460)); ((תשנ&quot;ג, 759|הודעת אגרות חקלאיות|5516)); ((תשנ&quot;ד, 346|הודעת אגרות חקלאיות|5571)), ((1130|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5611)); ((תשנ&quot;ה, 487|הודעת אגרות חקלאיות|5648)); ((תשנ&quot;ו, 300|הודעת אגרות חקלאיות|5724)), ((1401|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5769)); ((תשנ&quot;ז, 618|הודעת אגרות חקלאיות|5826)), ((1239|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5852)); ((תשנ&quot;ט, 402|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב, 1023|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 18|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 658|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1133|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1224|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)), ((1226|ת&quot;ט|6803)); ((תש&quot;ע, 1588|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1270|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1596|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1469|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2029|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3343|הודעת אגרות חקלאיות|9431)); ((תשפ&quot;ג, 1799|הודעת אגרות חקלאיות|10653)); ((תשפ&quot;ד, 1873|הודעת אגרות חקלאיות|11189)), ((2689|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|11312)); ((תשפ&quot;ו, 239|הודעת אגרות חקלאיות|12105)); ((תשפ&quot;ז, 173|הודעת אגרות חקלאיות|12543)).

&lt;מבוא&gt; &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ו) --&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 22(א)]] [[+|ו-28(א1)]] [[=הפקודה|לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ&quot;ה-1985]] (להלן - הפקודה), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי [[הפקודה]] ולפי [[סעיף 2(ב) לחוק העונשין|סעיף 21א לחוק-יסוד: הכנסת]], [[וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי [[סעיף 1(ב) לחוק-יסוד: משק המדינה]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ה, תשנ&quot;ד, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: בתקנות אלה -
:- &quot;אבזר כימי וטרינרי&quot; - חומר כימי או ביולוגי או תערובת של חומרים כימיים או ביולוגיים לשימוש חיצוני על גופו של בעל חיים, שאינם תכשירי הדברה, ואינם מיועדים לניקוי ולחיטוי בלבד;
:- &quot;בעל תעודת רישום&quot; - תושב ישראל או תאגיד הרשום בישראל שקיבל, לפי בקשתו, תעודת רישום לפי תקנות אלה;
:- &quot;הוועדה&quot; - הוועדה הבין-משרדית שמונתה לפי [[תקנה 6א]];
:- &quot;מכירה&quot; - לרבות הצגה, פרסום, החזקה ומסירה אף ללא תמורה;
:- &quot;טפילים חיצוניים&quot; - כל אחד מאלה: חרק, קרצית או אקרית הגורם נזק לבעל חיים בכל דרך שהיא;
:- &quot;מיקרואורגניזם&quot; - חיידק, נגיף או פטרייה;
:- &quot;תעודת רישום&quot; - תעודה מאת המנהל, לרבות תעודה זמנית, המעידה שהתכשיר נרשם בהתאם לתקנות אלה;
:- &quot;המנהל&quot; - מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות או מי שהוא הסמיכו לעניין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
:- &quot;מיתקן להחזקת בעלי חיים&quot; - רפת, לול, דיר, אורווה, כלוב, בריכה או כלי אחר המשמש כרגיל להחזקה או להובלה של בעלי חיים, לרבות כל חלק ממנו;
:- &quot;מיתקן שירות לבעלי חיים&quot; - מיתקן להאבסת בעלי חיים להשקייתם, או להובלת מזון לבעלי חיים, מיתקן המשמש להפקת תוצרת בעלי חיים, מיתקן שחיטה ומפעל לייצור מזון מן החי;
:- &quot;תופעת לוואי חמורה&quot; - כל אחת מאלה, שנגרמה לאדם או לבעל חיים:
:: (1) תופעה שגרמה למוות;
:: (2) תופעה מסכנת חיים;
:: (3) תופעה שגרמה לאשפוז או הארכת אשפוז;
:: (4) תופעה שגרמה לנכות או מוגבלות קשה וממושכת;
:: (5) מום מולד;
:- &quot;תכשיר&quot; - תכשיר הדברה, תכשיר חיטוי, תכשיר ניקוי ואבזר כימי וטרינרי לבעל חיים, למעט תכשיר כהגדרתו [[בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;תכשיר הדברה&quot; - חומר כימי או ביולוגי או תערובת של חומרים כימיים או ביולוגיים המשמשים לקטילת טפילים חיצוניים, עיקורם, מניעת התרבותם, שינוי התפתחותם, דחייתם או משיכתם, המיועדים לשימוש חיצוני על גופו של בעל חיים, במיתקן להחזקת בעל חיים או במיתקן שירות לבעלי חיים, למעט במפעל לייצור מזון;
:- &quot;תכשיר חיטוי&quot; - חומר כימי או ביולוגי או תערובת של חומרים כימיים או ביולוגיים המשמשים לקטילת מיקרואורגניזמים או למניעת התפתחותם או התרבותם, המיועדים לשימוש במיתקן להחזקת בעל חיים או במיתקן שירות לבעלי חיים;
:- &quot;תכשיר ניקוי&quot; - חומר כימי או ביולוגי, או תערובת של חומרים כימיים או ביולוגיים המשמשים להסרת חומרים זרים כגון לכלוך, אבק, דם, הפרשות, וכן חומר אורגני לשימוש במיתקן להחזקת בעל חיים או במיתקן שירות לבעלי חיים.

@ 1א. מטרת התקנות (תיקון: תשע&quot;ו)
: מטרתן של תקנות אלה להסדיר את הייצור, היבוא, הרישום והשימוש בתכשירי חיטוי, ניקוי והדברה לבעלי חיים, לשם מניעת הפצת מחלות בעלי חיים והגנה על בריאות הציבור, ולאפשר עקיבות ואיתור ליקויים בתכשירים האמורים.

@ 2. איסור מכירה, ייצור וייבוא (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) לא ימכור אדם, לא ייצר ולא ייבא תכשיר אלא אם כן יש לתכשיר תעודת רישום תקפה לפי תקנות אלה, ומצורפת לו תווית אריזה בנוסח שאישר לו המנהל.
: (ב) לא ימכור אדם ולא ייבא תכשיר אם חלף התאריך האחרון לשימוש בו לפי תווית האריזה שלו.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), ניתן למכור תכשיר שפג תוקף הרישום שלו עד שנה ממועד פקיעת תעודת הרישום, ובלבד שלא חלף התאריך האחרון לשימוש בו לפי תווית האריזה שלו ולא הותלתה או בוטלה תעודת הרישום כאמור [[בתקנה 15]]; הוראה זו לא תחול על יבוא תכשיר.

@ 2א. איסור שימוש בתכשיר שלא לפי תווית אריזתו (תיקון: תשע&quot;ו)
: לא ישתמש אדם בתכשיר אחרי התאריך האחרון לשימוש בו לפי תווית האריזה שלו, ולא ישתמש בו אלא לפי הוראות המפורטות בתווית האמורה.

@ 3. בקשה לרישום תכשיר (תיקון: תשע&quot;ד)
: המבקש לקבל תעודת רישום לתכשיר יגיש על כך בקשה למנהל ויצרף אליה נתונים ומסמכים כמפורט [[בתוספת]].

@ 4. (תיקון: תשע&quot;ד) : (((בוטלה).))

@ 5. דרישות נוספות (תיקון: תשמ&quot;ה, תשנ&quot;ד, תשע&quot;ד)
: (א) הוגשה בקשה לרישום תכשיר, רשאי המנהל, לפי שיקול דעתו, לדרוש מן המבקש להמציא לו מסמכים נוספים, ובכלל אלה תוצאות של בדיקות מעבדה.
: (ב) לא מסר המבקש את המסמכים כאמור, רשאי המנהל לדחות את הבקשה לרישום תכשיר.

@ 6. בדיקת התכשיר (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) הוגשה בקשה לרישום, רשאי המנהל, לפי שיקול דעתו, להעביר דוגמאות מהתכשיר לבדיקה במעבדה או לניסויי שדה.
: (ב) בעד הבדיקה או ניסוי השדה ישלם מבקש הרישום את הוצאות הבדיקה או הניסוי, לפי העניין.

@ 6א. ועדה בין-משרדית (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) המנהל ימנה ועדה בין-משרדית לעניין רישום תכשירים לפי תקנות אלה, שיהיו בה שבעה חברים והם:
:: (1) שני נציגי משרד החקלאות ופיתוח הכפר, שאחד מהם הוא עובד השירותים הווטרינריים, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) שני נציגי משרד הבריאות;
:: (3) שני נציגים של המשרד להגנת הסביבה, שאחד מהם הוא הממונה לפי [[תקנות חומרים מסוכנים (רישום תכשירים להדברת מזיקים לאדם), התשנ&quot;ד-1994]], במשרד להגנת הסביבה או נציגו;
:: (4) נציג משרד התעשייה המסחר והתעסוקה שהוא בעל ידע בתחום הבטיחות בעבודה.
: (ב) תפקידי הוועדה יהיו לבדוק בקשות לרישום תכשירים ולייעץ למנהל לפי הוראות תקנות אלה, וכן לקבוע אם השימוש בתכשיר מסוכן או עלול להיות סכנה לבני אדם, לבעלי חיים או לסביבה.
: (ג) הוועדה תחליט לעצמה את נוהלי עבודתה ואת סדרי דיוניה.
: (ד) הוועדה תבדוק את הבקשה לרישום תכשיר ותגיש את המלצותיה למנהל, והיא רשאית לדון בבקשות בהרכב חסר שאינו פחות מארבעה חברים; החלטות הוועדה יינתנו ברוב דעות חבריה, לפי הרכבה מזמן לזמן; היו הדעות שקולות, תכריע דעת היושב ראש.
: (ה) הוועדה רשאית לזמן לדיוניה מומחים ובעלי ידע בתחומים מקצועיים נוספים, וכן רשאית היא לדרוש ממבקש הרישום מידע נוסף, לרבות תוצאות של בדיקות מעבדה, אם ראתה כי הדבר נחוץ לגיבוש עמדתה בקשר לבקשה לרישום תכשיר.

@ 7. מועד להחלטת המנהל (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) הגיש מבקש הרישום בקשה לרישום תכשיר יודיע לו המנהל בכתב על רישומו או על הסירוב לרשום את התכשיר, תוך שנתיים.
: (ב) (((נמחקה).))
: (ג) מנין התקופות שבתקנת משנה (א) תחילתו ביום שבו הושלמה הגשת כל פרטי הבקשה.

@ 8. החלטת המנהל לעניין רישום (תיקון: תשמ&quot;ה, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: המנהל רשאי לאשר את הבקשה, להתנותה בתנאים, וכן הוא רשאי לסרב לרשום את התכשיר, בין השאר במקרים אלה:
: (1) הנתונים שצורפו לבקשה ומידע אחר או בדיקת התכשיר העלו כי אין התכשיר יעיל למטרתו;
: (2) האריזה אינה מגנה על התכשיר בפני קלקול;
: (3) תווית האריזה אינה כוללת את הפרטים הנדרשים לפי [[התוספת]] או שהפרטים אינם נכונים;
: (4) שם התכשיר מטעה;
: (5) התכשיר מהווה או עלול להוות סכנה לבני אדם, לבעלי חיים או לסביבה;
: (6) מבקש תעודת הרישום לא מילא אחר הוראה מהוראות תקנות אלה;
: (7) התכשיר נמצא מזוהם;
: (8) אין התאמה בין הנתונים הכלולים בבקשה למסמכים שצורפו לה;
: (9) קיים תכשיר רשום המיועד לאותן מטרות, המזיק פחות לבני אדם, לבעלי חיים או לסביבה.

@ 8א. רישום תכשיר לחיטוי מזון (תיקון: תשע&quot;ד)
: על אף האמור [[בתקנה 8]], לא תינתן תעודת רישום לתכשיר המיועד לחיטוי מזון במפעל לייצור מזון מן החי אלא אם כן הסכימו לכך נציגי משרד הבריאות בוועדה פה אחד.

@ 9. (תיקון: תשע&quot;ד) : (((בוטלה).))

@ 10. רישום זמני של תכשיר (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) נוכח המנהל לדעת כי התכשיר מתאים לייעודו אך הליך בדיקתו לא הושלם, הוא רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לרשום את התכשיר רישום זמני לשנה או לתקופה קצרה יותר שיורה ורשאי הוא להתנותו בתנאים; בתום תקופה זו רשאי המנהל להאריך את רישום התכשיר לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה.
: (ב) המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת ולאחר שנתן לבעל תעודת הרישום הזדמנות להשמיע את טענותיו, לבטל בכל עת רישום זמני.
: (ג) (((נמחקה).))

@ 11. רישום התכשיר (תיקון: תשע&quot;ד)
: נוכח המנהל, לאחר שהושלמו בדיקות התכשיר ונבחנו כל המסמכים שהוגשו לו ולאחר קבלת המלצת הוועדה, כי התכשיר מתאים ליעודו ירשום אותו בפנקס ויכלול את רישום הפרטים של התכשיר הנוגעים להרכבו, תיאורו, אריזתו ותווית האריזה, בנוסח שאישר.

@ 11א. שמירת דוגמאות של תכשיר (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) בעל תעודת רישום חייב לשמור אצלו שלוש דוגמאות מכל אצווה של התכשיר, בתנאים המוגדרים כמתאימים לשמירת התכשיר לפי בקשת הרישום, למשך שנה לאחר התאריך האחרון לשימוש בתכשיר מאותה אצווה.
: (ב) בעל תעודת הרישום ידווח למנהל על כל שינוי במקום האחסנה של דוגמאות התכשיר לפי תקנת משנה (א).

@ 12. תעודת רישום (תיקון: תשע&quot;ד)
: עם רישומו של התכשיר תינתן למבקש הרישום תעודת רישום או תעודת רישום זמנית, לפי הענין; התעודה תכלול כל הנתונים [[שבפרט 2 בתוספת]].

@ 13. פנקס רישום (תיקון: תשע&quot;ד)
: המנהל ינהל פנקס רישום של התכשירים שנרשמו לפי תקנות אלה.

@ 14. תקפה של תעודת רישום (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) תקפה של תעודת רישום הוא לשש שנים מיום הוצאתה או לתקופה קצרה ממנה כפי שיורה המנהל.
: (ב) רצה בעל תעודת רישום לחדש רישומו של תכשיר יגיש למנהל בקשה חדשה לפי [[תקנות 3]], [[4]] [[ו-5]] לא יאוחר מתשעים ימים לפני פקיעת תקפה של תעודת הרישום שבידו.

@ 15. קביעת תנאים בתעודת רישום, התלייתה וביטולה (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) המנהל רשאי להתלות תעודת רישום, או לבטלה לאחר שנתן לבעל תעודת הרישום הזדמנות להשמיע את טענותיו בעניין זה, אם ראה שהתקיים אחד מאלה:
:: (1) התכשיר אינו יעיל למטרות שלהן יועד, או השימוש בו, בהתאם להוראות השימוש, עלול להזיק לבני אדם, לבעלי חיים או לגרום להשפעה בלתי רצויה על הסביבה;
:: (2) התווית שצורפה לתכשיר אינה זהה לתווית שאישר בעת הוצאת תעודת הרישום;
:: (3) הרכב התכשיר אינו זהה להרכב הדוגמה שנמסרה בעת הגשת הבקשה לרישום;
:: (4) בעל תעודת הרישום לא עמד בתנאים ובדרישות שבתעודת הרישום;
:: (5) התקבל מידע חדש השונה מזה שעליו התבסס בעת מתן תעודת הרישום.
: (ב) התקיימה אחת מהנסיבות המפורטות בתקנת משנה (א), רשאי המנהל, לאחר התייעצות עם הוועדה, להתנות בתעודת רישום שניתנה תנאים, לשנותם או להוסיף עליהם, לאחר שנתן לבעל תעודת הרישום הזדמנות להשמיע את טענותיו בעניין זה.
: (ג) קבע המנהל תנאי חדש בתעודת הרישום - ייתן לבעל תעודת הרישום תקופה להתארגנות ליישומו של התנאי האמור, טרם כניסתו לתוקף.

@ 16. תווית אריזה נוספת או שינוי תווית האריזה (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) המנהל רשאי לדרוש שתווית האריזה תהיה בצבע מסויים לצורך זיהוי.
: (ב) במקרה של אריזה כפולה רשאי המנהל לדרוש שכל אריזה תישא את התווית.
: (ג) בעל תעודת רישום רשאי בכל עת לבקש מהמנהל אישור אריזה נוספת של התכשיר או שינוי בכל פרט בתווית האריזה, והמנהל רשאי להתיר שינוי בתווית האריזה או אריזה נוספת לאחר שקיבל את עמדת הוועדה לעניין זה.
: (ד) הוגשה בקשה לשינוי פרט מפרטי תווית האריזה המפורטים [[בתוספת]], רשאי המנהל להעביר דוגמת התכשיר לניסוי בשדה; בעד ניסוי כאמור ישלם בעל תעודת הרישום את ההוצאות כאמור [[בתקנה 6]].
: (ה) (((נמחקה).))

@ 17. שינוי תווית לפי דרישת המנהל (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) המנהל רשאי להורות לבעל תעודת הרישום לתקן או לשנות את תווית האריזה, אם לדעתו יש צורך בכך.
: (ב) הורה המנהל כאמור בתקנת משנה (א), חייב בעל תעודת הרישום תוך תשעים ימים לשנות את תווית האריזה ולא להפיץ את התכשיר, אלא בצירוף התווית המתוקנת.
: (ג) לא שינה בעל תעודת הרישום את תווית האריזה כאמור, רשאי המנהל לבטל את תעודת הרישום.

@ 18. מכירת תכשיר באריזה המקורית (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) לא ימכור אדם תכשיר אלא באריזתו המקורית ובתווית המקורית של בעל תעודת הרישום.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי המנהל לפי שיקול דעתו, להתיר בכתב מכירת תכשיר באריזה שונה מהאמור בתקנת משנה (א), ובלבד שהיא תישא תווית שתכלול אותם הפרטים שנכללו בתווית שעל האריזה המקורית; המנהל רשאי בכל עת לבטל את ההיתר.

@ 19. פרסום תכשיר (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) לא יפרסם אדם שתכשיר הנמכר על ידו הומלץ בידי המנהל.
: (ב) לא יפרסם אדם תכשיר שלא בהתאם לרישום בתווית האריזה.

@ 19א. דיווח למנהל (תיקון: תשע&quot;ו)
: נודע לבעל תעודת רישום על אחד מאלה, יודיע על כך למנהל, בלא דיחוי:
: (1) תופעות לוואי חמורות שיש יסוד סביר לחשד שנגרמו כתוצאה משימוש בתכשיר;
: (2) הפסקת רישומו של התכשיר בחוץ לארץ;
: (3) החזרה יזומה של התכשיר בישראל או מחוץ לה.

@ 20. אגרות (תיקון: תשמ&quot;ז, [הודעות])
: (א) בעד בקשה לרשום תכשיר תשולם אגרה בסך 225 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 1987; החל מיולי 2026, 1,730 ש&quot;ח))).
: (ב) בעד בדיקת תכשיר תשולם אגרה בסך מ-1500 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 1987; החל מיולי 2026, 11,930 ש&quot;ח))) עד 4500 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 1987; החל מיולי 2026, 35,450 ש&quot;ח))), בהתאם להיקף הבדיקה.
: (ג) בעד תעודת רישום תשולם אגרה בסך 225 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 1987; החל מיולי 2026, 1,730 ש&quot;ח))).
: (ד) בעד אישור אריזה נוספת או שינוי תווית אריזה תשולם אגרה בסך 140 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 1987; החל מיולי 2026, 1,180 ש&quot;ח))).
: (ה) בעד תכנית בדיקת תכשיר תשולם אגרה בסך 150 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 1987; החל מיולי 2025, 1,220 ש&quot;ח))).

@ 20א. אי-פליליות (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: על אף האמור [[בסעיף 28(א) לפקודה]], הפרת [[תקנות 3]], [[5]], [[6]], [[6א]], [[7]], [[8]], [[8א]], [[10]], [[11]], [[12]], [[13]], [[14]], [[15]], [[16]] אינה עבירה, והפרת [[תקנה 2א]] למעט בנסיבות המפורטות [[בתקנה 20ב(ב)(1)]], אינה עבירה.

@ 20ב. עונשין (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 28(א) לפקודה]], העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שישה חודשים או קנס:
:: (1) מוכר, מייצר או מייבא תכשיר שאין לו תעודת רישום תקפה או שלא מצורפת אליו תווית אריזה בנוסח שאישר לו המנהל, בניגוד [[לתקנה 2(א)]];
:: (2) מוכר או מייבא תכשיר שחלף התאריך האחרון לשימוש בו לפי תווית האריזה שלו, בניגוד [[לתקנה 2(ב)]];
:: (3) בהיותו בעל תעודת רישום, לא שינה תווית אריזה של תכשיר לפי הוראות המנהל בניגוד [[לתקנה 17(ב)]];
:: (4) מכר תכשיר שלא באריזתו המקורית ובלא תווית היצרן המקורית, בניגוד [[לתקנה 18(א)]].
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 28(א) לפקודה]], העושה אחד מאלה, דינו - קנס:
:: (1) השתמש בתכשיר אחרי התאריך האחרון לשימוש בו לפי תווית האריזה שלו או השתמש בו בניגוד להוראות המפורטות בה, בניגוד [[לתקנה 2א]], אם התקיים אחד מאלה:
::: (א) השימוש בתכשיר נעשה במסגרת עיסוקו של העושה;
::: (ב) השימוש בתכשיר נעשה בבעל חיים המשמש לייצור מזון;
:: (2) בהיותו בעל תעודת רישום, לא שמר דוגמאות מכל אצווה של תכשיר, בתנאים המתאימים, בניגוד [[לתקנה 11א(א)]];
:: (3) בהיותו בעל תעודת רישום, לא דיווח למנהל על שינוי במקום האחסנה של דוגמאות תכשיר, בניגוד [[לתקנה 11א(ב)]];
:: (4) פרסם שהמנהל המליץ על תכשיר שהוא מוכר, בניגוד [[לתקנה 19(א)]];
:: (5) פרסם תכשיר שלא לפי רישום בתווית האריזה, בניגוד [[לתקנה 19(ב)]];
:: (6) בהיותו בעל תעודת רישום, לא דיווח למנהל על מידע בקשר לתכשיר בלא דיחוי, בניגוד [[לתקנה 19א]].

@ 21. ביטול
: תקנות מחלות בעלי חיים (הסדר מכירת תכשירים כימיים), התשי&quot;ט-1959 - בטלות.

== תוספת (תיקון: תשע&quot;ד) ==
==== ((([[תקנות 3]], [[8]], [[12]] [[ו-16(ד)]]))) ====

@ 1. : [[בתוספת זו]] -
:- &quot;אצווה&quot; - כמות של תכשיר שיוצרה בתהליך ייצור אחד וסומנה בידי היצרן בסימן אחיד;
:- &quot;גיליון בטיחות&quot; - כהגדרתו [[בתקנות הבטיחות בעבודה (גיליון בטיחות, סיווג, אריזה, תיווי וסימון של אריזות), התשנ&quot;ח-1998]];
:- &quot;חומר פעיל&quot; - חומר כימי או ביולוגי הנמצא בתכשיר ושנוכחותו בו גורמת לפעולות שלהן משמש התכשיר;
:- &quot;מדינה מוכרת&quot; - כהגדרתה [[בתקנות הרוקחים (תכשירים), התשמ&quot;ו-1986]].

@ 2. : נתונים שיש לצרף לבקשה לרישום תכשיר:
: (1) שם המבקש, פרטיו האישיים, עסקו, מענו, פרטי ההתקשרות עמו, ואם הוא מייצר את התכשיר או מייבא אותו;
: (2) בתכשיר מיובא, שם יצרן התכשיר ופרטי ההתקשורת עמו;
: (3) שם המפעל שבו יוצר התכשיר ומענו;
: (4) הכינוי המסחרי של התכשיר;
: (5) הצהרת היצרן הכוללת פירוט כל מרכיבי התכשיר, שיעורם באחוזים, המיתכון ומספר CAS של מרכיבי התכשיר או מספר זיהוי בין-לאומי אחר; לעניין זה, &quot;מספר CAS&quot; - מספר זיהוי לתרכובות כימיות לפי פרסום האגודה הכימית האמריקנית (Chemical Abstra((&lt;s&gt;r&lt;/s&gt;))cts Services);
: (6) מטרת השימוש בתכשיר ואופן יישומו;
: (7) שם החומר הפעיל ושיעורו באחוזים; בתכשיר מוצק - לפי משקל ובתכשיר נוזלי - לפי נפח;
: (8) הנוסחה הכימית והשם המקובל של החומר הפעיל;
: (9) משקל או נפח נטו של התכשיר באריזה;
: (10) מכיל התכשיר סינרג'יסט יצוינו שמו, נוסחתו הכימית וריכוזו בתכשיר;
: (11) השפעת התכשיר על קורוסיביות כלי האריזה וכלי היישום;
: (12) דליקות התכשיר;
: (13) יציבות התכשיר באחסון ופירוט תנאי האחסון;
: (14) נתונים טוקסיקולוגיים מפורטים לאדם, לחי ולסביבה, ולעניין תכשיר הדברה יצורפו לבקשה גם תיק טוקסיקולוגי מקורי מלא אחד ותקצירו, שיכלול נתוני רעילות חריפה וכרונית לאדם, לבעלי חיים ולסביבה ונתונים נוספים לפי דרישת המנהל; המנהל רשאי לפטור את המבקש מדרישה זו אם צורף לבקשה לרישום תכשיר שהיתה לו תעודת רישום, להנחת דעתו, אישור מקורי מיצרן התכשיר, שהרכב התכשיר, ייעודו ואופן יישומו לא שונו לעומת התכשיר שהיתה לו תעודת רישום;
: (15) אפשרויות שילוב התכשיר עם תכשירים אחרים;
: (16) פירוט שיטות לבדיקת שאריות התכשיר במוצרים מן החי, תוצאות בדיקות שאריות והוראות ברורות למניעתן, ואולם המנהל רשאי לפטור מדרישה זו אם מצא שהתכשיר מיועד לשימוש במיתקני בעלי חיים;
: (17) ציון פרק הזמן המזערי לאכלוס מיתקנים לבעלי חיים לאחר יישום התכשיר;
: (18) פרטים על החומר הפעיל: נוסחתו הכימית, שם יצרן החומר הפעיל, מענו ושם המפעל שבו יוצר, נקודת ההתכה או נקודת הרתיחה, משקל סגולי, דרגת הטוהר, פירוט השיטה לאנליזה כימית ודוגמאות מהחומר הפעיל ומתוצרי פירוק, הכול לפי דרישת המנהל;
: (19) בבקשה לחידוש רישום תכשיר שנרשם בעבר - דוח בכתב על תופעות לוואי של התכשיר.

@ 3. : רשימת מצורפים לבקשה לרישום תכשיר:
: (1) דוגמאות התכשיר והאריזה - לפי בקשת המנהל, יצרף מבקש הרישום שלוש דוגמאות של התכשיר באריזתו המקורית כפי שיוצר ונארז בידי היצרן; אם התכשיר מיוצר לשימוש באריזות שונות, יצרף המבקש שלוש דוגמאות מכל אריזה;
: (2) תווית האריזה המקורית של התכשיר ואם אינה בשפה האנגלית, גם תרגום נוטריוני של התווית לאנגלית או לעברית;
: (3) שני עותקים של גיליון הבטיחות של התכשיר ועותק אחד של גיליון הבטיחות של כל אחד ממרכיבי התכשיר;
: (4) תוצאות בדיקות יעילות התכשיר לרבות פרוטוקול הבדיקות, מאושרים בידי בעל השכלה אקדמית מוכחת בתחום הנוגע לעניין; ואם היה התכשיר מיוצר בישראל והבדיקות נערכו בבעלי חיים, היתר לעריכת הבדיקות לפי [[חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשנ&quot;ד-1994]]; אין בהוראה זו כדי להטיל על המדינה אחריות ליעילות תכשיר;
: (5) ספרות מקצועית על דרכי השימוש ויעילות התכשיר;
: (6) רישיון עסק לייצור או לשיווק של חומרים כימיים, לפי [[חוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]];
: (7) היתר רעלים לפי [[חוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]], או אישור הממונה לפי [[החוק האמור]] כי התכשיר אינו טעון היתר רעלים לפיו;
: (8) בתכשיר המיוצר מחוץ לישראל -
:: (א) אישור (Free Sale Certificate) מהרשויות המוסמכות במדינה מוכרת שבה משווק התכשיר;
:: (ב) אישור של היצרן או מי שהוסמך במדינה המוכרת שממנה מיובא התכשיר, לעניין הרשאתו את המבקש (Authorization Letter) לייבא ולשווק את התכשיר בישראל;
: (9) דוגמת תווית האריזה המוצעת בשפה העברית, שצוינו בה:
:: (א) הפרטים האמורים [[בפרט 2(1) עד (9)]];
:: (ב) המשקל נטו של התכשיר או נפחו;
:: (ג) מספר הייצור, לפי דרישת המנהל;
:: (ד) המספר והתאריך של תעודת הרישום שניתנה לפי תקנות אלה, אם היתה לתכשיר תעודת רישום תקפה בעת הגשת הבקשה, ותאריך פקיעת תוקף הרישום;
:: (ה) פרטים בדבר מטרת התכשיר ואופן השימוש בו, לרבות - הטפילים החיצוניים או המיקרואורגניזמים שנגדם מיועד התכשיר, בעלי החיים שלהם נועד התכשיר, המינון של התכשיר לשימוש לסוג המזיק וסוג בעלי החיים או סוג המיתקן להחזקת בעלי חיים, אופן הכנת התכשיר ודרך השימוש בו בבעלי חיים לסוגיהם, השפעות לוואי מזיקות לבעלי חיים, לאדם ולסביבה ואמצעי הזהירות הדרושים בעת האחסנה, ההכנה והשימוש בתכשיר;
:: (ו) סימון רעילות התכשיר כמפורט להלן:
::: (1) תכשיר שמנתו הקוטלת, דרך הפה, 50% מאוכלוסייה (LD 50) של חולדות היא עד 50 מיליגרם או קילוגרם אם הוא מוצק, ועד 200 מיליגרם או קילוגרם אם הוא נוזלי, תסומן תוויתו בדמות גולגולת עם עצמות שלובות ובמילה &quot;רעל&quot; באותיות דפוס גדולות בעברית, בערבית ובאנגלית;
::: (2) תכשיר שדרגת רעילותו פחותה מהאמור בפרט משנה (1) יסומן במילה &quot;רעל&quot; באותיות דפוס גדולות בעברית, בערבית ובאנגלית;
:: (ז) סותרן, אמצעי עזרה ראשונה במקרי הרעלה לאדם ולבעלי חיים לסוגיהם ומידע לעניין טיפול רפואי במקרה של הרעלה;
:: (ח) התאריך האחרון לשימוש;
:: (ט) הוראות לעניין טיפול במכלים או באריזות ריקים או פגומים של התכשיר;
:: (י) הוראות ומגבלות מיוחדות;
:: (יא) המגבלה ל&quot;שימוש וטרינרי בלבד&quot; באותיות גדולות ומודגשות ואזהרה בנוסח זה: &quot;אין להשתמש אחרי התאריך האחרון לשימוש; שימוש בתכשיר שלא לפי הוראות התווית עלול להיות מסוכן למשתמש, לבעל החיים ולסביבה והוא עבירה על החוק&quot;.

&lt;פרסום&gt; ז' באב התשמ&quot;ב (27 ביולי 1982)
&lt;חתימה&gt; שמחה ארליך שר החקלאות</text>
      <sha1>gdqs6ssvti84r5liejwvvp5sqyvzyg9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות מחלות בעלי חיים (תכשירי חיטוי, ניקוי והדברה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>458441</id>
    <revision>
      <id>3087867</id>
      <parentid>3073739</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:30:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087853]</comment>
      <origin>3087867</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="43563" sha1="cl1mnola8cx5641l455fv15coymyw45" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות מחלות בעלי חיים (תכשירי חיטוי, ניקוי והדברה), התשמ״ב–1982}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 1668|תקנות מחלות בעלי חיים (תכשירים כימיים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4407.pdf}}, {{ח:תיבה|1672|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד) (תיקון מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4407.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 401|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4738.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 84|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4978.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 1292|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5619.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 1564|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7403.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1627|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7688.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|תשמ״ג, 190|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4423.pdf}}, {{ח:תיבה|1119|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4483.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 159|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4536.pdf}}, {{ח:תיבה|1108|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4606.pdf}}, {{ח:תיבה|2666|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4707.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 692|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4761.pdf}}, {{ח:תיבה|1201|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4798.pdf}}, {{ח:תיבה|1760|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4841.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 80|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4978.pdf}}, {{ח:תיבה|1532|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4974.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 284|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4994.pdf}}, {{ח:תיבה|711|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5019.pdf}}, {{ח:תיבה|1143|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5043.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 464|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5083.pdf}}, {{ח:תיבה|1056|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 415|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5161.pdf}}, {{ח:תיבה|878|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5188.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 319|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5244.pdf}}, {{ח:תיבה|526|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5259.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 49|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5299.pdf}}, {{ח:תיבה|432|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5322.pdf}}, {{ח:תיבה|954|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5364.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 309|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5391.pdf}}, {{ח:תיבה|1399|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 759|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5516.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 346|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5571.pdf}}, {{ח:תיבה|1130|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 487|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 300|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5724.pdf}}, {{ח:תיבה|1401|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 618|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5826.pdf}}, {{ח:תיבה|1239|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 402|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1023|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 18|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 658|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1133|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6794.pdf}}, {{ח:תיבה|1224|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1588|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1270|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1596|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1469|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8118.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2029|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3343|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1799|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1873|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11189.pdf}}, {{ח:תיבה|2689|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 239|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 173|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12543.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#סעיף 22|סעיפים 22(א)}} {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#סעיף 28|ו־28(א1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985}} (להלן – הפקודה), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|הפקודה}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 2|סעיף 21א לחוק־יסוד: הכנסת}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 2|וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: משק המדינה#סעיף 1|סעיף 1(ב) לחוק־יסוד: משק המדינה}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשמ״ה, תשנ״ד, תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אבזר כימי וטרינרי“ – חומר כימי או ביולוגי או תערובת של חומרים כימיים או ביולוגיים לשימוש חיצוני על גופו של בעל חיים, שאינם תכשירי הדברה, ואינם מיועדים לניקוי ולחיטוי בלבד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל תעודת רישום“ – תושב ישראל או תאגיד הרשום בישראל שקיבל, לפי בקשתו, תעודת רישום לפי תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה“ – הוועדה הבין־משרדית שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|תקנה 6א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכירה“ – לרבות הצגה, פרסום, החזקה ומסירה אף ללא תמורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טפילים חיצוניים“ – כל אחד מאלה: חרק, קרצית או אקרית הגורם נזק לבעל חיים בכל דרך שהיא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיקרואורגניזם“ – חיידק, נגיף או פטרייה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת רישום“ – תעודה מאת המנהל, לרבות תעודה זמנית, המעידה שהתכשיר נרשם בהתאם לתקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות או מי שהוא הסמיכו לעניין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן להחזקת בעלי חיים“ – רפת, לול, דיר, אורווה, כלוב, בריכה או כלי אחר המשמש כרגיל להחזקה או להובלה של בעלי חיים, לרבות כל חלק ממנו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן שירות לבעלי חיים“ – מיתקן להאבסת בעלי חיים להשקייתם, או להובלת מזון לבעלי חיים, מיתקן המשמש להפקת תוצרת בעלי חיים, מיתקן שחיטה ומפעל לייצור מזון מן החי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תופעת לוואי חמורה“ – כל אחת מאלה, שנגרמה לאדם או לבעל חיים:
{{ח:תתת|(1)}} תופעה שגרמה למוות;
{{ח:תתת|(2)}} תופעה מסכנת חיים;
{{ח:תתת|(3)}} תופעה שגרמה לאשפוז או הארכת אשפוז;
{{ח:תתת|(4)}} תופעה שגרמה לנכות או מוגבלות קשה וממושכת;
{{ח:תתת|(5)}} מום מולד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכשיר“ – תכשיר הדברה, תכשיר חיטוי, תכשיר ניקוי ואבזר כימי וטרינרי לבעל חיים, למעט תכשיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכשיר הדברה“ – חומר כימי או ביולוגי או תערובת של חומרים כימיים או ביולוגיים המשמשים לקטילת טפילים חיצוניים, עיקורם, מניעת התרבותם, שינוי התפתחותם, דחייתם או משיכתם, המיועדים לשימוש חיצוני על גופו של בעל חיים, במיתקן להחזקת בעל חיים או במיתקן שירות לבעלי חיים, למעט במפעל לייצור מזון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכשיר חיטוי“ – חומר כימי או ביולוגי או תערובת של חומרים כימיים או ביולוגיים המשמשים לקטילת מיקרואורגניזמים או למניעת התפתחותם או התרבותם, המיועדים לשימוש במיתקן להחזקת בעל חיים או במיתקן שירות לבעלי חיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכשיר ניקוי“ – חומר כימי או ביולוגי, או תערובת של חומרים כימיים או ביולוגיים המשמשים להסרת חומרים זרים כגון לכלוך, אבק, דם, הפרשות, וכן חומר אורגני לשימוש במיתקן להחזקת בעל חיים או במיתקן שירות לבעלי חיים.

{{ח:סעיף|1א|מטרת התקנות|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} מטרתן של תקנות אלה להסדיר את הייצור, היבוא, הרישום והשימוש בתכשירי חיטוי, ניקוי והדברה לבעלי חיים, לשם מניעת הפצת מחלות בעלי חיים והגנה על בריאות הציבור, ולאפשר עקיבות ואיתור ליקויים בתכשירים האמורים.

{{ח:סעיף|2|איסור מכירה, ייצור וייבוא|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימכור אדם, לא ייצר ולא ייבא תכשיר אלא אם כן יש לתכשיר תעודת רישום תקפה לפי תקנות אלה, ומצורפת לו תווית אריזה בנוסח שאישר לו המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימכור אדם ולא ייבא תכשיר אם חלף התאריך האחרון לשימוש בו לפי תווית האריזה שלו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), ניתן למכור תכשיר שפג תוקף הרישום שלו עד שנה ממועד פקיעת תעודת הרישום, ובלבד שלא חלף התאריך האחרון לשימוש בו לפי תווית האריזה שלו ולא הותלתה או בוטלה תעודת הרישום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בתקנה 15}}; הוראה זו לא תחול על יבוא תכשיר.

{{ח:סעיף|2א|איסור שימוש בתכשיר שלא לפי תווית אריזתו|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} לא ישתמש אדם בתכשיר אחרי התאריך האחרון לשימוש בו לפי תווית האריזה שלו, ולא ישתמש בו אלא לפי הוראות המפורטות בתווית האמורה.

{{ח:סעיף|3|בקשה לרישום תכשיר|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} המבקש לקבל תעודת רישום לתכשיר יגיש על כך בקשה למנהל ויצרף אליה נתונים ומסמכים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}.

{{ח:סעיף|4||תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|5|דרישות נוספות|תיקון: תשמ״ה, תשנ״ד, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשה לרישום תכשיר, רשאי המנהל, לפי שיקול דעתו, לדרוש מן המבקש להמציא לו מסמכים נוספים, ובכלל אלה תוצאות של בדיקות מעבדה.
{{ח:תת|(ב)}} לא מסר המבקש את המסמכים כאמור, רשאי המנהל לדחות את הבקשה לרישום תכשיר.

{{ח:סעיף|6|בדיקת התכשיר|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשה לרישום, רשאי המנהל, לפי שיקול דעתו, להעביר דוגמאות מהתכשיר לבדיקה במעבדה או לניסויי שדה.
{{ח:תת|(ב)}} בעד הבדיקה או ניסוי השדה ישלם מבקש הרישום את הוצאות הבדיקה או הניסוי, לפי העניין.

{{ח:סעיף|6א|ועדה בין־&lt;wbr&gt;משרדית|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל ימנה ועדה בין־משרדית לעניין רישום תכשירים לפי תקנות אלה, שיהיו בה שבעה חברים והם:
{{ח:תתת|(1)}} שני נציגי משרד החקלאות ופיתוח הכפר, שאחד מהם הוא עובד השירותים הווטרינריים, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} שני נציגי משרד הבריאות;
{{ח:תתת|(3)}} שני נציגים של המשרד להגנת הסביבה, שאחד מהם הוא הממונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות חומרים מסוכנים (רישום תכשירים להדברת מזיקים לאדם)|תקנות חומרים מסוכנים (רישום תכשירים להדברת מזיקים לאדם), התשנ״ד–1994}}, במשרד להגנת הסביבה או נציגו;
{{ח:תתת|(4)}} נציג משרד התעשייה המסחר והתעסוקה שהוא בעל ידע בתחום הבטיחות בעבודה.
{{ח:תת|(ב)}} תפקידי הוועדה יהיו לבדוק בקשות לרישום תכשירים ולייעץ למנהל לפי הוראות תקנות אלה, וכן לקבוע אם השימוש בתכשיר מסוכן או עלול להיות סכנה לבני אדם, לבעלי חיים או לסביבה.
{{ח:תת|(ג)}} הוועדה תחליט לעצמה את נוהלי עבודתה ואת סדרי דיוניה.
{{ח:תת|(ד)}} הוועדה תבדוק את הבקשה לרישום תכשיר ותגיש את המלצותיה למנהל, והיא רשאית לדון בבקשות בהרכב חסר שאינו פחות מארבעה חברים; החלטות הוועדה יינתנו ברוב דעות חבריה, לפי הרכבה מזמן לזמן; היו הדעות שקולות, תכריע דעת היושב ראש.
{{ח:תת|(ה)}} הוועדה רשאית לזמן לדיוניה מומחים ובעלי ידע בתחומים מקצועיים נוספים, וכן רשאית היא לדרוש ממבקש הרישום מידע נוסף, לרבות תוצאות של בדיקות מעבדה, אם ראתה כי הדבר נחוץ לגיבוש עמדתה בקשר לבקשה לרישום תכשיר.

{{ח:סעיף|7|מועד להחלטת המנהל|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הגיש מבקש הרישום בקשה לרישום תכשיר יודיע לו המנהל בכתב על רישומו או על הסירוב לרשום את התכשיר, תוך שנתיים.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} מנין התקופות שבתקנת משנה (א) תחילתו ביום שבו הושלמה הגשת כל פרטי הבקשה.

{{ח:סעיף|8|החלטת המנהל לעניין רישום|תיקון: תשמ״ה, תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לאשר את הבקשה, להתנותה בתנאים, וכן הוא רשאי לסרב לרשום את התכשיר, בין השאר במקרים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הנתונים שצורפו לבקשה ומידע אחר או בדיקת התכשיר העלו כי אין התכשיר יעיל למטרתו;
{{ח:תת|(2)}} האריזה אינה מגנה על התכשיר בפני קלקול;
{{ח:תת|(3)}} תווית האריזה אינה כוללת את הפרטים הנדרשים לפי {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}} או שהפרטים אינם נכונים;
{{ח:תת|(4)}} שם התכשיר מטעה;
{{ח:תת|(5)}} התכשיר מהווה או עלול להוות סכנה לבני אדם, לבעלי חיים או לסביבה;
{{ח:תת|(6)}} מבקש תעודת הרישום לא מילא אחר הוראה מהוראות תקנות אלה;
{{ח:תת|(7)}} התכשיר נמצא מזוהם;
{{ח:תת|(8)}} אין התאמה בין הנתונים הכלולים בבקשה למסמכים שצורפו לה;
{{ח:תת|(9)}} קיים תכשיר רשום המיועד לאותן מטרות, המזיק פחות לבני אדם, לבעלי חיים או לסביבה.

{{ח:סעיף|8א|רישום תכשיר לחיטוי מזון|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה 8}}, לא תינתן תעודת רישום לתכשיר המיועד לחיטוי מזון במפעל לייצור מזון מן החי אלא אם כן הסכימו לכך נציגי משרד הבריאות בוועדה פה אחד.

{{ח:סעיף|9||תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|10|רישום זמני של תכשיר|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח המנהל לדעת כי התכשיר מתאים לייעודו אך הליך בדיקתו לא הושלם, הוא רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לרשום את התכשיר רישום זמני לשנה או לתקופה קצרה יותר שיורה ורשאי הוא להתנותו בתנאים; בתום תקופה זו רשאי המנהל להאריך את רישום התכשיר לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת ולאחר שנתן לבעל תעודת הרישום הזדמנות להשמיע את טענותיו, לבטל בכל עת רישום זמני.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|11|רישום התכשיר|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} נוכח המנהל, לאחר שהושלמו בדיקות התכשיר ונבחנו כל המסמכים שהוגשו לו ולאחר קבלת המלצת הוועדה, כי התכשיר מתאים ליעודו ירשום אותו בפנקס ויכלול את רישום הפרטים של התכשיר הנוגעים להרכבו, תיאורו, אריזתו ותווית האריזה, בנוסח שאישר.

{{ח:סעיף|11א|שמירת דוגמאות של תכשיר|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל תעודת רישום חייב לשמור אצלו שלוש דוגמאות מכל אצווה של התכשיר, בתנאים המוגדרים כמתאימים לשמירת התכשיר לפי בקשת הרישום, למשך שנה לאחר התאריך האחרון לשימוש בתכשיר מאותה אצווה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל תעודת הרישום ידווח למנהל על כל שינוי במקום האחסנה של דוגמאות התכשיר לפי תקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|12|תעודת רישום|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} עם רישומו של התכשיר תינתן למבקש הרישום תעודת רישום או תעודת רישום זמנית, לפי הענין; התעודה תכלול כל הנתונים {{ח:פנימי|תוספת פרט 2|שבפרט 2 בתוספת}}.

{{ח:סעיף|13|פנקס רישום|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} המנהל ינהל פנקס רישום של התכשירים שנרשמו לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|14|תקפה של תעודת רישום|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} תקפה של תעודת רישום הוא לשש שנים מיום הוצאתה או לתקופה קצרה ממנה כפי שיורה המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} רצה בעל תעודת רישום לחדש רישומו של תכשיר יגיש למנהל בקשה חדשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}} לא יאוחר מתשעים ימים לפני פקיעת תקפה של תעודת הרישום שבידו.

{{ח:סעיף|15|קביעת תנאים בתעודת רישום, התלייתה וביטולה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי להתלות תעודת רישום, או לבטלה לאחר שנתן לבעל תעודת הרישום הזדמנות להשמיע את טענותיו בעניין זה, אם ראה שהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התכשיר אינו יעיל למטרות שלהן יועד, או השימוש בו, בהתאם להוראות השימוש, עלול להזיק לבני אדם, לבעלי חיים או לגרום להשפעה בלתי רצויה על הסביבה;
{{ח:תתת|(2)}} התווית שצורפה לתכשיר אינה זהה לתווית שאישר בעת הוצאת תעודת הרישום;
{{ח:תתת|(3)}} הרכב התכשיר אינו זהה להרכב הדוגמה שנמסרה בעת הגשת הבקשה לרישום;
{{ח:תתת|(4)}} בעל תעודת הרישום לא עמד בתנאים ובדרישות שבתעודת הרישום;
{{ח:תתת|(5)}} התקבל מידע חדש השונה מזה שעליו התבסס בעת מתן תעודת הרישום.
{{ח:תת|(ב)}} התקיימה אחת מהנסיבות המפורטות בתקנת משנה (א), רשאי המנהל, לאחר התייעצות עם הוועדה, להתנות בתעודת רישום שניתנה תנאים, לשנותם או להוסיף עליהם, לאחר שנתן לבעל תעודת הרישום הזדמנות להשמיע את טענותיו בעניין זה.
{{ח:תת|(ג)}} קבע המנהל תנאי חדש בתעודת הרישום – ייתן לבעל תעודת הרישום תקופה להתארגנות ליישומו של התנאי האמור, טרם כניסתו לתוקף.

{{ח:סעיף|16|תווית אריזה נוספת או שינוי תווית האריזה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לדרוש שתווית האריזה תהיה בצבע מסויים לצורך זיהוי.
{{ח:תת|(ב)}} במקרה של אריזה כפולה רשאי המנהל לדרוש שכל אריזה תישא את התווית.
{{ח:תת|(ג)}} בעל תעודת רישום רשאי בכל עת לבקש מהמנהל אישור אריזה נוספת של התכשיר או שינוי בכל פרט בתווית האריזה, והמנהל רשאי להתיר שינוי בתווית האריזה או אריזה נוספת לאחר שקיבל את עמדת הוועדה לעניין זה.
{{ח:תת|(ד)}} הוגשה בקשה לשינוי פרט מפרטי תווית האריזה המפורטים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, רשאי המנהל להעביר דוגמת התכשיר לניסוי בשדה; בעד ניסוי כאמור ישלם בעל תעודת הרישום את ההוצאות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}}.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|17|שינוי תווית לפי דרישת המנהל|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי להורות לבעל תעודת הרישום לתקן או לשנות את תווית האריזה, אם לדעתו יש צורך בכך.
{{ח:תת|(ב)}} הורה המנהל כאמור בתקנת משנה (א), חייב בעל תעודת הרישום תוך תשעים ימים לשנות את תווית האריזה ולא להפיץ את התכשיר, אלא בצירוף התווית המתוקנת.
{{ח:תת|(ג)}} לא שינה בעל תעודת הרישום את תווית האריזה כאמור, רשאי המנהל לבטל את תעודת הרישום.

{{ח:סעיף|18|מכירת תכשיר באריזה המקורית|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימכור אדם תכשיר אלא באריזתו המקורית ובתווית המקורית של בעל תעודת הרישום.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי המנהל לפי שיקול דעתו, להתיר בכתב מכירת תכשיר באריזה שונה מהאמור בתקנת משנה (א), ובלבד שהיא תישא תווית שתכלול אותם הפרטים שנכללו בתווית שעל האריזה המקורית; המנהל רשאי בכל עת לבטל את ההיתר.

{{ח:סעיף|19|פרסום תכשיר|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפרסם אדם שתכשיר הנמכר על ידו הומלץ בידי המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפרסם אדם תכשיר שלא בהתאם לרישום בתווית האריזה.

{{ח:סעיף|19א|דיווח למנהל|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} נודע לבעל תעודת רישום על אחד מאלה, יודיע על כך למנהל, בלא דיחוי:
{{ח:תת|(1)}} תופעות לוואי חמורות שיש יסוד סביר לחשד שנגרמו כתוצאה משימוש בתכשיר;
{{ח:תת|(2)}} הפסקת רישומו של התכשיר בחוץ לארץ;
{{ח:תת|(3)}} החזרה יזומה של התכשיר בישראל או מחוץ לה.

{{ח:סעיף|20|אגרות|תיקון: תשמ״ז, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} בעד בקשה לרשום תכשיר תשולם אגרה בסך 225 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1987; החל מיולי 2026, 1,730 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעד בדיקת תכשיר תשולם אגרה בסך מ־1500 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1987; החל מיולי 2026, 11,930 ש״ח)}} עד 4500 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1987; החל מיולי 2026, 35,450 ש״ח)}}, בהתאם להיקף הבדיקה.
{{ח:תת|(ג)}} בעד תעודת רישום תשולם אגרה בסך 225 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1987; החל מיולי 2026, 1,730 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ד)}} בעד אישור אריזה נוספת או שינוי תווית אריזה תשולם אגרה בסך 140 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1987; החל מיולי 2026, 1,180 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ה)}} בעד תכנית בדיקת תכשיר תשולם אגרה בסך 150 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1987; החל מיולי 2025, 1,220 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|20א|אי־&lt;wbr&gt;פליליות|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#סעיף 28|בסעיף 28(א) לפקודה}}, הפרת {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}}, {{ח:פנימי|סעיף 6א|6א}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8}}, {{ח:פנימי|סעיף 8א|8א}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|15}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16}} אינה עבירה, והפרת {{ח:פנימי|סעיף 2א|תקנה 2א}} למעט בנסיבות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 20ב|בתקנה 20ב(ב)(1)}}, אינה עבירה.

{{ח:סעיף|20ב|עונשין|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#סעיף 28|בסעיף 28(א) לפקודה}}, העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס:
{{ח:תתת|(1)}} מוכר, מייצר או מייבא תכשיר שאין לו תעודת רישום תקפה או שלא מצורפת אליו תווית אריזה בנוסח שאישר לו המנהל, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 2|לתקנה 2(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} מוכר או מייבא תכשיר שחלף התאריך האחרון לשימוש בו לפי תווית האריזה שלו, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 2|לתקנה 2(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} בהיותו בעל תעודת רישום, לא שינה תווית אריזה של תכשיר לפי הוראות המנהל בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 17|לתקנה 17(ב)}};
{{ח:תתת|(4)}} מכר תכשיר שלא באריזתו המקורית ובלא תווית היצרן המקורית, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 18|לתקנה 18(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#סעיף 28|בסעיף 28(א) לפקודה}}, העושה אחד מאלה, דינו – קנס:
{{ח:תתת|(1)}} השתמש בתכשיר אחרי התאריך האחרון לשימוש בו לפי תווית האריזה שלו או השתמש בו בניגוד להוראות המפורטות בה, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 2א|לתקנה 2א}}, אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} השימוש בתכשיר נעשה במסגרת עיסוקו של העושה;
{{ח:תתתת|(ב)}} השימוש בתכשיר נעשה בבעל חיים המשמש לייצור מזון;
{{ח:תתת|(2)}} בהיותו בעל תעודת רישום, לא שמר דוגמאות מכל אצווה של תכשיר, בתנאים המתאימים, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 11א|לתקנה 11א(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} בהיותו בעל תעודת רישום, לא דיווח למנהל על שינוי במקום האחסנה של דוגמאות תכשיר, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 11א|לתקנה 11א(ב)}};
{{ח:תתת|(4)}} פרסם שהמנהל המליץ על תכשיר שהוא מוכר, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 19|לתקנה 19(א)}};
{{ח:תתת|(5)}} פרסם תכשיר שלא לפי רישום בתווית האריזה, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 19|לתקנה 19(ב)}};
{{ח:תתת|(6)}} בהיותו בעל תעודת רישום, לא דיווח למנהל על מידע בקשר לתכשיר בלא דיחוי, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 19א|לתקנה 19א}}.

{{ח:סעיף|21|ביטול}}
{{ח:ת}} תקנות מחלות בעלי חיים (הסדר מכירת תכשירים כימיים), התשי״ט–1959 – בטלות.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}} {{ח:פנימי|סעיף 16|ו־16(ד)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אצווה“ – כמות של תכשיר שיוצרה בתהליך ייצור אחד וסומנה בידי היצרן בסימן אחיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גיליון בטיחות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיליון בטיחות, סיווג, אריזה, תיווי וסימון של אריזות)|בתקנות הבטיחות בעבודה (גיליון בטיחות, סיווג, אריזה, תיווי וסימון של אריזות), התשנ״ח–1998}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר פעיל“ – חומר כימי או ביולוגי הנמצא בתכשיר ושנוכחותו בו גורמת לפעולות שלהן משמש התכשיר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדינה מוכרת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות הרוקחים (תכשירים)|בתקנות הרוקחים (תכשירים), התשמ״ו–1986}}.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת פרט 2}}
{{ח:ת}} נתונים שיש לצרף לבקשה לרישום תכשיר:
{{ח:תת|(1)}} שם המבקש, פרטיו האישיים, עסקו, מענו, פרטי ההתקשרות עמו, ואם הוא מייצר את התכשיר או מייבא אותו;
{{ח:תת|(2)}} בתכשיר מיובא, שם יצרן התכשיר ופרטי ההתקשורת עמו;
{{ח:תת|(3)}} שם המפעל שבו יוצר התכשיר ומענו;
{{ח:תת|(4)}} הכינוי המסחרי של התכשיר;
{{ח:תת|(5)}} הצהרת היצרן הכוללת פירוט כל מרכיבי התכשיר, שיעורם באחוזים, המיתכון ומספר CAS של מרכיבי התכשיר או מספר זיהוי בין־לאומי אחר; לעניין זה, ”מספר CAS“ – מספר זיהוי לתרכובות כימיות לפי פרסום האגודה הכימית האמריקנית (Chemical Abstra{{ח:הערה|&lt;s&gt;r&lt;/s&gt;}}cts Services);
{{ח:תת|(6)}} מטרת השימוש בתכשיר ואופן יישומו;
{{ח:תת|(7)}} שם החומר הפעיל ושיעורו באחוזים; בתכשיר מוצק – לפי משקל ובתכשיר נוזלי – לפי נפח;
{{ח:תת|(8)}} הנוסחה הכימית והשם המקובל של החומר הפעיל;
{{ח:תת|(9)}} משקל או נפח נטו של התכשיר באריזה;
{{ח:תת|(10)}} מכיל התכשיר סינרג׳יסט יצוינו שמו, נוסחתו הכימית וריכוזו בתכשיר;
{{ח:תת|(11)}} השפעת התכשיר על קורוסיביות כלי האריזה וכלי היישום;
{{ח:תת|(12)}} דליקות התכשיר;
{{ח:תת|(13)}} יציבות התכשיר באחסון ופירוט תנאי האחסון;
{{ח:תת|(14)}} נתונים טוקסיקולוגיים מפורטים לאדם, לחי ולסביבה, ולעניין תכשיר הדברה יצורפו לבקשה גם תיק טוקסיקולוגי מקורי מלא אחד ותקצירו, שיכלול נתוני רעילות חריפה וכרונית לאדם, לבעלי חיים ולסביבה ונתונים נוספים לפי דרישת המנהל; המנהל רשאי לפטור את המבקש מדרישה זו אם צורף לבקשה לרישום תכשיר שהיתה לו תעודת רישום, להנחת דעתו, אישור מקורי מיצרן התכשיר, שהרכב התכשיר, ייעודו ואופן יישומו לא שונו לעומת התכשיר שהיתה לו תעודת רישום;
{{ח:תת|(15)}} אפשרויות שילוב התכשיר עם תכשירים אחרים;
{{ח:תת|(16)}} פירוט שיטות לבדיקת שאריות התכשיר במוצרים מן החי, תוצאות בדיקות שאריות והוראות ברורות למניעתן, ואולם המנהל רשאי לפטור מדרישה זו אם מצא שהתכשיר מיועד לשימוש במיתקני בעלי חיים;
{{ח:תת|(17)}} ציון פרק הזמן המזערי לאכלוס מיתקנים לבעלי חיים לאחר יישום התכשיר;
{{ח:תת|(18)}} פרטים על החומר הפעיל: נוסחתו הכימית, שם יצרן החומר הפעיל, מענו ושם המפעל שבו יוצר, נקודת ההתכה או נקודת הרתיחה, משקל סגולי, דרגת הטוהר, פירוט השיטה לאנליזה כימית ודוגמאות מהחומר הפעיל ומתוצרי פירוק, הכול לפי דרישת המנהל;
{{ח:תת|(19)}} בבקשה לחידוש רישום תכשיר שנרשם בעבר – דוח בכתב על תופעות לוואי של התכשיר.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת פרט 3}}
{{ח:ת}} רשימת מצורפים לבקשה לרישום תכשיר:
{{ח:תת|(1)}} דוגמאות התכשיר והאריזה – לפי בקשת המנהל, יצרף מבקש הרישום שלוש דוגמאות של התכשיר באריזתו המקורית כפי שיוצר ונארז בידי היצרן; אם התכשיר מיוצר לשימוש באריזות שונות, יצרף המבקש שלוש דוגמאות מכל אריזה;
{{ח:תת|(2)}} תווית האריזה המקורית של התכשיר ואם אינה בשפה האנגלית, גם תרגום נוטריוני של התווית לאנגלית או לעברית;
{{ח:תת|(3)}} שני עותקים של גיליון הבטיחות של התכשיר ועותק אחד של גיליון הבטיחות של כל אחד ממרכיבי התכשיר;
{{ח:תת|(4)}} תוצאות בדיקות יעילות התכשיר לרבות פרוטוקול הבדיקות, מאושרים בידי בעל השכלה אקדמית מוכחת בתחום הנוגע לעניין; ואם היה התכשיר מיוצר בישראל והבדיקות נערכו בבעלי חיים, היתר לעריכת הבדיקות לפי {{ח:חיצוני|חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)|חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשנ״ד–1994}}; אין בהוראה זו כדי להטיל על המדינה אחריות ליעילות תכשיר;
{{ח:תת|(5)}} ספרות מקצועית על דרכי השימוש ויעילות התכשיר;
{{ח:תת|(6)}} רישיון עסק לייצור או לשיווק של חומרים כימיים, לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}};
{{ח:תת|(7)}} היתר רעלים לפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|חוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}}, או אישור הממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|החוק האמור}} כי התכשיר אינו טעון היתר רעלים לפיו;
{{ח:תת|(8)}} בתכשיר המיוצר מחוץ לישראל –
{{ח:תתת|(א)}} אישור (Free Sale Certificate) מהרשויות המוסמכות במדינה מוכרת שבה משווק התכשיר;
{{ח:תתת|(ב)}} אישור של היצרן או מי שהוסמך במדינה המוכרת שממנה מיובא התכשיר, לעניין הרשאתו את המבקש (Authorization Letter) לייבא ולשווק את התכשיר בישראל;
{{ח:תת|(9)}} דוגמת תווית האריזה המוצעת בשפה העברית, שצוינו בה:
{{ח:תתת|(א)}} הפרטים האמורים {{ח:פנימי|תוספת פרט 2|בפרט 2(1) עד (9)}};
{{ח:תתת|(ב)}} המשקל נטו של התכשיר או נפחו;
{{ח:תתת|(ג)}} מספר הייצור, לפי דרישת המנהל;
{{ח:תתת|(ד)}} המספר והתאריך של תעודת הרישום שניתנה לפי תקנות אלה, אם היתה לתכשיר תעודת רישום תקפה בעת הגשת הבקשה, ותאריך פקיעת תוקף הרישום;
{{ח:תתת|(ה)}} פרטים בדבר מטרת התכשיר ואופן השימוש בו, לרבות – הטפילים החיצוניים או המיקרואורגניזמים שנגדם מיועד התכשיר, בעלי החיים שלהם נועד התכשיר, המינון של התכשיר לשימוש לסוג המזיק וסוג בעלי החיים או סוג המיתקן להחזקת בעלי חיים, אופן הכנת התכשיר ודרך השימוש בו בבעלי חיים לסוגיהם, השפעות לוואי מזיקות לבעלי חיים, לאדם ולסביבה ואמצעי הזהירות הדרושים בעת האחסנה, ההכנה והשימוש בתכשיר;
{{ח:תתת|(ו)}} סימון רעילות התכשיר כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(1)}} תכשיר שמנתו הקוטלת, דרך הפה, 50% מאוכלוסייה (LD 50) של חולדות היא עד 50 מיליגרם או קילוגרם אם הוא מוצק, ועד 200 מיליגרם או קילוגרם אם הוא נוזלי, תסומן תוויתו בדמות גולגולת עם עצמות שלובות ובמילה ”רעל“ באותיות דפוס גדולות בעברית, בערבית ובאנגלית;
{{ח:תתתת|(2)}} תכשיר שדרגת רעילותו פחותה מהאמור בפרט משנה (1) יסומן במילה ”רעל“ באותיות דפוס גדולות בעברית, בערבית ובאנגלית;
{{ח:תתת|(ז)}} סותרן, אמצעי עזרה ראשונה במקרי הרעלה לאדם ולבעלי חיים לסוגיהם ומידע לעניין טיפול רפואי במקרה של הרעלה;
{{ח:תתת|(ח)}} התאריך האחרון לשימוש;
{{ח:תתת|(ט)}} הוראות לעניין טיפול במכלים או באריזות ריקים או פגומים של התכשיר;
{{ח:תתת|(י)}} הוראות ומגבלות מיוחדות;
{{ח:תתת|(יא)}} המגבלה ל”שימוש וטרינרי בלבד“ באותיות גדולות ומודגשות ואזהרה בנוסח זה: ”אין להשתמש אחרי התאריך האחרון לשימוש; שימוש בתכשיר שלא לפי הוראות התווית עלול להיות מסוכן למשתמש, לבעל החיים ולסביבה והוא עבירה על החוק“.

{{ח:חתימות|ז׳ באב התשמ״ב (27 ביולי 1982)}}
* '''שמחה ארליך'''&lt;br&gt;שר החקלאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>cl1mnola8cx5641l455fv15coymyw45</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות מחלות בעלי חיים (מניעת שאריות ביולוגיות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>458649</id>
    <revision>
      <id>3087870</id>
      <parentid>3073742</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:30:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087850]</comment>
      <origin>3087870</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7384" sha1="052fntwupomsntto4byl6hhrp7z7tn7" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות מחלות בעלי חיים (מניעת שאריות ביולוגיות), התש״ס–2000}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תש״ס, 449|תקנות מחלות בעלי חיים (מניעת שאריות ביולוגיות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6029.pdf}}, {{ח:תיבה|450|תיקון לתקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6029.pdf}}, {{ח:תיבה|620|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6037.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 647|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6095.pdf}}, {{ח:תיבה|677|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6096.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 123|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6134.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 204|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6209.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ב, 1023|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 18|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 658|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1133|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6794.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1472|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8118.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2032|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3346|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1802|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1876|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11189.pdf}}, {{ח:תיבה|2692|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 242|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 176|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12543.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#סעיף 22|סעיפים 22}} {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#סעיף 23|ו־23}} {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985}}, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 2|סעיף 48(א) לחוק־יסוד: הממשלה}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 2|וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, ולענין {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}} באישור שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 39ב|סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: משק המדינה#סעיף 1|סעיף 1(ב) לחוק־יסוד: משק המדינה}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מנהל השירותים הווטרינריים או מי שהוא הסמיכו לענין תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרמה המרבית“ – הרמה המרבית המותרת של שאריות ביולוגיות בגוויית בעלי חיים או בתוצרתו, כמפורט ברשימה שערך המנהל בהסכמת מנהל שירות המזון במשרד הבריאות, המעודכנת מזמן לזמן ושהופקדה לעיון הציבור בלשכות המחוזיות של השירותים הווטרינריים ובספריית המכון הווטרינרי בבית דגן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שארית ביולוגית“ – חומר הדברה, חומר אורגני, חומר לא אורגני, חומר מתכתי, הורמונים, אנטיביוטיקה, חומרים אנטימיקרוביאליים אחרים, חומרי תילוע, חומרים מרגיעים או כל חומר אחר, לרבות נגזרותיו, המשאיר שאריות בבעל חיים בעת המתתו או לאחריה, באחת מן הרקמות או האברים שלו או בתוצרתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוצרת“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ביצים – עד הוצאתן לשיווק משער בית המיון;
{{ח:תתת|(2)}} בשר – עד הוצאתו משערי בית השחיטה או בית המטבחיים, לפי הענין;
{{ח:תתת|(3)}} חלב – עד קליטתו בשערי המחלבה;
{{ח:תתת|(4)}} דגים – עד הוצאתם משערי משקי הגידול;
{{ח:תתת|(5)}} דבש – עד הוצאתו משערי משקי הגידול.

{{ח:סעיף|2|איסור שיווק}}
{{ח:ת}} שיווק גוויית בעל חיים או תוצרתו מותר רק אם אין בגוויה או בתוצרת כאמור שאריות ביולוגיות מעל הרמה המרבית.

{{ח:סעיף|3|איתור שאריות ביולוגיות}}
{{ח:תת|(א)}} שאריות ביולוגיות בבעל חיים, בגווייתו או בתוצרתו יאותרו בבדיקות מעבדה – בבדיקה נפרדת לכל חומר שהוא שארית ביולוגית.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לדרוש בדיקה אחת או יותר של בעל חיים, גווייתו או תוצרתו, לאיתור שארית ביולוגית בהם.

{{ח:סעיף|4|בדיקה|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:ת}} דרש המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}} מבעלו של בעלי חיים, של גווייתו או של תוצרתו, להביאם לבדיקה, יביאם לבדיקה למקום ובמועד שקבע המנהל.

{{ח:סעיף|5|אגרה|תיקון: תשס״א, תשס״א־2, [הודעות]}}
{{ח:ת}} בעד כל בדיקה של בעל חיים או גוויותו או תוצרתו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}}, ישלם בעלו אגרה בסכום של 329 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2000; החל מיולי 2026, 530 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|6|ביטול}}
{{ח:ת}} תקנות מחלות בעלי חיים (בדיקת שאריות ביולוגיות), התשנ״ד–1994 – בטלות.

{{ח:סעיף|7|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתה של {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}} שישים ימים מיום פרסומן של תקנות אלה.

{{ח:סעיף|8||תיקון: תש״ס־2, תשס״א, תשס״א־2, תשס״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:חתימות|כ״א באדר ב׳ התש״ס (28 במרס 2000)}}
* '''חיים אורון'''&lt;br&gt;שר החקלאות ופיתוח הכפר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>052fntwupomsntto4byl6hhrp7z7tn7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות מחלות בעלי חיים (מיקרואורגניסמים, תרכיבים ומעבירים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>460518</id>
    <revision>
      <id>3087800</id>
      <parentid>3073685</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T06:56:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3087800</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7199" sha1="63rv2hqys88i5qp2v3ia8mvk4gwdgpv" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות מחלות בעלי-חיים (מיקרואורגניזמים, תרכיבים ומעבירים), תשל&quot;ה-1975
=== תקנות בדבר ייבוא תרכיבים, מיקרואורגניסמים, ומעבירים, החזקתם וייצורם ===

&lt;מאגר תקן 2107381 קוד a163Y00000DuQIiQAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;ה, 1338|תקנות מחלות בעלי-חיים (מיקרואורגניסמים, תרכיבים ומעבירים)|3320)); ((תשל&quot;ז, 596|תיקון|3640)); ((תשל&quot;ט, 722|תיקון|3946)); ((תש&quot;ם, 1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4125)); ((תשמ&quot;א, 1566|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4274)); ((תשמ&quot;ז, 83|תיקון|4978)); ((תשנ&quot;ה, 882|תיקון|5664)); ((תשפ&quot;ג, 2337|תיקון|10743)).
''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תש&quot;ם, 1757|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2631)); ((תשמ&quot;א, 1286|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2700)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 225|הודעת האגרות החקלאיות|4281)), ((1101|הודעת האגרות החקלאיות (מס' 2)|4356)); ((תשמ&quot;ג, 183|הודעת אגרות חקלאיות|4423)), ((1112|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4483)); ((תשמ&quot;ד, 150|הודעת אגרות חקלאיות|4536)), ((1101|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4606)), ((2659|הודעת אגרות חקלאיות|4707)); ((תשמ&quot;ה, 685|הודעת אגרות חקלאיות|4761)), ((1194|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4798)), ((1753|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4841)); ((תשמ&quot;ו, 73|הודעת אגרות חקלאיות|4868)), ((1525|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4974)); ((תשמ&quot;ז, 277|הודעת אגרות חקלאיות|4994)), ((705|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5019)), ((1137|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5043)); ((תשמ&quot;ח, 457|הודעת אגרות חקלאיות|5083)), ((1049|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5127)); ((תשמ&quot;ט, 408|הודעת אגרות חקלאיות|5161)), ((871|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5188)); ((תש&quot;ן, 312|הודעת אגרות חקלאיות|5244)), ((519|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)||5259)); ((תשנ&quot;א, 43|הודעת אגרות חקלאיות|5299)), ((425|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5322)), ((947|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5364)); ((תשנ&quot;ב, 302|הודעת אגרות חקלאיות|5391)), ((1392|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5460)); ((תשנ&quot;ג, 753|הודעת אגרות חקלאיות|5516)); ((תשנ&quot;ד, 339|הודעת אגרות חקלאיות|5571)), ((1123|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5611)); ((תשנ&quot;ה, 480|הודעת אגרות חקלאיות|5648)); ((תשנ&quot;ו, 294|הודעת אגרות חקלאיות|5724)), ((1394|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5769)); ((תשנ&quot;ז, 611|הודעת אגרות חקלאיות|5826)), ((1233|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5852)); ((תשנ&quot;ט, 395|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב, 1017|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 12|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 652|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1127|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1218|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)), ((1226|ת&quot;ט|6803)); ((תש&quot;ע, 1582|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1264|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1591|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1463|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2023|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3337|הודעת אגרות חקלאיות|9431)); ((תשפ&quot;ג, 1793|הודעת אגרות חקלאיות|10653)); ((תשפ&quot;ד, 1867|הודעת אגרות חקלאיות|11189)), ((2683|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|11312)); ((תשפ&quot;ו, 233|הודעת אגרות חקלאיות|12105)); ((תשפ&quot;ז, 167|הודעת אגרות חקלאיות|12543)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#פרק ה|סעיף 20]] [[=הפקודה|לפקודת מחלות בעלי-חיים, 1945]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ה, תשפ&quot;ג)
: בתקנות אלה -
:- &quot;מיקרואורגניסם&quot; - חידק, נגיף או טפיל העלול לחולל מחלה בבעלי-חיים;
:- &quot;המנהל&quot; - מנהל השירותים הוטרינריים או עובד השירותים הווטרינרים שהוא הסמיך לעניין תקנות אלה, כולן או חלקן; הודעה על הסמכה כאמור תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד החקלאות ופיתוח הכפר;
:- &quot;נמל יבוא&quot; - נמלי הים חיפה, אשדוד ואילת; נמל התעופה בן-גוריון וכל נמל או אתר כניסה אחר שאישר המנהל לענין תקנות אלה;
:- &quot;מעביר&quot; - בעל-חיים או פרוק-רגליים הנושא בגופו בצורה גלויה או סמויה מיקרואורגניסם;
:- &quot;תרכיב&quot; - תרכיב (Vaccine), נסיוב (Serum) וכל מוצר ביאולוגי שהופק ממיקרואורגניסם, למעט אנטיביוטיקה.

@ 2. היתר לייבוא, להחזקה וייצור (תיקון: תשנ&quot;ה)
: (א) לא ייבא אדם מיקרואורגניסם, מעביר או תרכיב אלא דרך נמל יבוא ועל פי היתר בכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאיו.
: (ב) לא יחזיק ולא יפיץ אדם מיקרואורגניסם, מעביר או תרכיב, לצורך מחקר, איבחון, הוראה או מטרה אחרת, ולא ייצר תרכיב, אלא בהיתר בכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאי ההיתר.

@ 3. מתן היתר
: המנהל רשאי לתת היתר, לסרב לתיתו, לבטלו או להתלותו, לכלול בו תנאים, להוסיף עליהם או לשנותם.

@ 4. אגרת היתר (תיקון: תשל&quot;ז, תשל&quot;ט, תש&quot;ם, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ז, [הודעות])
: (א) בעד מתן היתר לפי [[תקנה 3]] לייבוא חד-פעמי של תרכיב או לייצור חוזר של תרכיבים בשנת כספים, תשולם אגרה בסך 30.00 שקלים חדשים (((מתואם לאוקטובר 1986; החל מיולי 2026, 230 ש&quot;ח))) לכל היתר.
: (ב) היתר לייבוא או להחזקה של מיקרואורגניסם, מעביר או דוגמה מסחרית של תרכיב, פטורים מתשלום אגרה.

@ 5. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה ביום השלושים לאחר פרסומן.

@ 6. ביטול
: תקנות מחלות בעלי-חיים (וקצין) - בטלות.

@ 7. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות מחלות בעלי-חיים (מיקרואורגניסמים, תרכיבים ומעבירים), תשל&quot;ה-1975&quot;.

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ד באדר תשל&quot;ה (7 במרס 1975)
&lt;חתימה&gt; אהרן אוזן שר החקלאות</text>
      <sha1>63rv2hqys88i5qp2v3ia8mvk4gwdgpv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים (היטל למניעת זיהום הים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>461016</id>
    <revision>
      <id>3087780</id>
      <parentid>2931309</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T06:45:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>עדכון סכומים</comment>
      <origin>3087780</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16328" sha1="4t29v95muguke87ed7r2ko6eg2548fk" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים (היטל למניעת זיהום הים), התשע&quot;א-2011

&lt;מאגר תקן 2136578 קוד a163Y00000DuUZJQA3&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;א, 1356|תקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים (היטל למניעת זיהום הים)|7031)); ((תשפ&quot;ב, 2846|ת&quot;ט|10148)). ''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ג, 746|הודעה|7221)); ((תשע&quot;ד, 589|הודעה|7336)); ((תשע&quot;ו, 765|הודעה|7621)); ((תשע&quot;ז, 645|הודעה|7771)); ((תשע&quot;ח, 1077|הודעה|7962)); ((תש&quot;ף, 489|הודעה|8336)); ((תשפ&quot;א, 2219|הודעה|9206)); ((תשפ&quot;ב, 1669|הודעה|9908)); ((תשפ&quot;ג, 1044|הודעה|10563)); ((תשפ&quot;ד, 1450|הודעה|11102)); ((תשפ&quot;ה, 1030|הודעה|11717)); ((תשפ&quot;ז, 182|הודעה|12545)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 9א]] [[+|ו-14]] [[=החוק|לחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ&quot;ח-1988]] (להלן - החוק), בהסכמת שר האוצר ובאישורו לפי [[סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. מטרה
: מטרת תקנות אלה היא להביא להפנמה של העלויות החיצוניות הנובעות מהזרמה של שפכים אל הים, באופן שיעודד את צמצום ההזרמה לים ושיפור מתמיד באיכות השפכים המוזרמים לים, והכל לשם שמירה על המשאב הציבורי וזאת באמצעות הטלת היטל למניעת זיהום הים על הזרמת שפכים כאמור.

@ 2. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;בקשה להיתר&quot; - כהגדרתה [[=תקנות מניעת זיהום הים|בתקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התש&quot;ן-1990]] (להלן - תקנות מניעת זיהום הים);
:- &quot;בעל היתר&quot; - מי שקיבל היתר על פי [[החוק]];
:- &quot;הזרמה&quot; - לרבות הטלה;
:- &quot;היטל&quot; - היטל למניעת זיהום הים כאמור [[בסעיף 9א לחוק]];
:- &quot;היתר חירום&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 9(ב) לתקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים]];
:- &quot;חומר מזהם&quot; - חומר המצוי בשפכים שהוזרמו לים לפי היתר, המפורט [[בטור א' בטבלה שבתוספת]];
:- &quot;יושב ראש הוועדה&quot; - יושב ראש הוועדה למתן היתרים כאמור [[בסעיף 3 לחוק]] או מי שהוא הסמיך לכך מבין עובדי המשרד להגנת הסביבה לעניין תקנות אלה כולן או מקצתן;
:- &quot;יחידת תשלום&quot; - סכום בשקלים חדשים לקילוגרם חומר מזהם כמפורט [[בטור ב' בטבלה שבתוספת]];
:- &quot;מפרץ חיפה&quot; - המים המצויים דרומית מזרחית מהקו שבין שתי הנקודות האלה בים התיכון: N 32°49′49″ E 34°57′51″ ו-N 32°55′09″ E 35°03′58″;
:- &quot;רבעון&quot; - תקופה של שלושה חודשים המתחילה ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי וב-1 באוקטובר של כל שנה;
:- &quot;שפכים&quot; - לרבות פסולת.

@ 3. חובת תשלום היטל ומניעת כפל תשלום
: (א) בעל היתר ישלם היטל לפי תקנות אלה.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל היתר המזרים שפכים שהעביר אליו בעל היתר אחר להזרמת שפכים אלה, לא יחויב בהיטל בעד הזרמת השפכים שהועברו אליו כאמור.

@ 4. חישוב ההיטל (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) סכום ההיטל לתשלום יחושב לפי הנוסחה הזו:
:: {{ממורכז|&lt;math&gt;H = a \times \sum_{1-i}{ \left(L_m * P_m\right) }&lt;/math&gt; {{ש}} (([צ&quot;ל: &lt;math&gt;H = a \times \sum_{m=1}^{i}{ \left(L_m * P_m\right) }&lt;/math&gt;]))}}

:: כאשר:
::- &lt;math&gt;H&lt;/math&gt; - סכום ההיטל לתשלום בעבור כלל החומרים המזהמים (בשקלים חדשים);
::- &lt;math&gt;a&lt;/math&gt; - מקדם ההזרמה, כאמור בתקנת משנה (ג);
::- &lt;math&gt;i&lt;/math&gt; - מספר החומרים המזהמים המצויים בשפכים המוזרמים לים;
::- &lt;math&gt;m&lt;/math&gt; - סוג החומר המזהם;
::- &lt;math&gt;L_m&lt;/math&gt; - כמות החומר המזהם &lt;math&gt;m&lt;/math&gt; בשפכים, שתחושב לפי נוסחה כמפורט בתקנת משנה (ב), ואם לא נקבע בהיתר ריכוז ממוצע או ריכוז מרבי - הכמות המרבית הנקובה בהיתר (בקילוגרם);
::- &lt;math&gt;P_m&lt;/math&gt; - יחידת התשלום בעבור סוג החומר המזהם &lt;math&gt;m&lt;/math&gt; (בשקלים חדשים לקילוגרם).
: (ב) כמות החומר המזהם &lt;math&gt;m&lt;/math&gt; בשפכים, תחושב לפי הנוסחה הזו: &lt;math&gt;L_m = C_m \times Q&lt;/math&gt;, כאשר:
::- &lt;math&gt;C_m&lt;/math&gt; - ריכוז ממוצע של החומר המזהם &lt;math&gt;m&lt;/math&gt; בשפכים הקבוע בהיתר, ואם לא נקבע בהיתר ריכוז ממוצע - שבעים אחוזים מן הריכוז המרבי המותר להזרמה לפי ההיתר (בקילוגרם למטר מעוקב);
::- &lt;math&gt;Q&lt;/math&gt; - כמות השפכים המוזרמת לים (במטר מעוקב).
: (ג) מקדם ההזרמה יהיה לפי מקום הזרמה כמפורט להלן:
:: (1) ים תיכון (למעט מפרץ חיפה) = 1;
:: (2) מפרץ חיפה = 1.5;
:: (3) ים המלח = 2;
:: (4) ים סוף = 3.

@ 5. חישוב היטל בשימוש במי-ים
: (א) מגיש בקשה להיתר המשתמש במי ים בתהליך היווצרותם של השפכים, רשאי במסגרת הבקשה להיתר לבקש להפחית מסכום ההיטל לתשלום את סכום ההיטל בעד החומרים המזהמים במי הים הצפויים לשמש אותו; ביקש להפחית כאמור, ימסור לוועדה במסגרת הבקשה להיתר פרטים על אודות מי ים המשמשים במישרין בתהליך היווצרותם של השפכים ובכלל זה -
:: (1) כמות מי הים הצפויה לשמש את בעל ההיתר;
:: (2) הריכוז הממוצע של החומרים המזהמים במי-הים.
: (ב) אישרה הוועדה את הבקשה כאמור בתקנת משנה (א), כולה או חלקה לרבות הפרטים שנמסרו, יחושב סכום ההיטל לתשלום לפי הנוסחה הזו:
:: {{ממורכז|&lt;math&gt;H = a \times \sum_{1-i}{ P_m \times \left[ L_m - \left( C_{mw} \times Q_w \right)\right] }&lt;/math&gt; {{ש}} (([צ&quot;ל: &lt;math&gt;H = a \times \sum_{m=1}^{i}{ P_m \times \left[ L_m - \left( C_{mw} \times Q_w \right)\right] }&lt;/math&gt;]))}}
:: כאשר:
::- &lt;math&gt;C_{wm}&lt;/math&gt; - ריכוז ממוצע של החומר המזהם &lt;math&gt;m&lt;/math&gt; במי הים (בקילוגרם למטר מעוקב);
::- &lt;math&gt;Q_w&lt;/math&gt; - כמות מי הים ששימשה את בעל ההיתר ברבעון הנוגע לעניין (במטר מעוקב).

@ 6. חישוב ההיטל בהיתר חירום (תיקון: [הודעות])
: על אף האמור [[בתקנה 4]], סכום ההיטל בעד שפכים שהוזרמו לפי היתר חירום יחושב כסכום המתקבל מהמכפלה של מקדם ההזרמה בסכום הנקוב לצד משך זמן ההזרמה שעליו דיווח בעל היתר החירום, כמפורט להלן:
: (1) הזרמה שנמשכה 24 שעות או פחות - 10,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2012; בשנת 2026, 12,216 ש&quot;ח)));
: (2) הזרמה שנמשכה מעל 24 שעות ולא יותר מ-72 שעות - 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2012; בשנת 2026, 30,539 ש&quot;ח)));
: (3) הזרמה שנמשכה מעל 72 שעות ולא יותר מ-96 שעות - 75,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2012; בשנת 2026, 91,617 ש&quot;ח))) ולכל יממה נוספת או חלק ממנה - 10,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2012; בשנת 2026, 12,216 ש&quot;ח))) נוספים.

@ 7. מועד תשלום ההיטל
: (א) היטל כאמור [[בתקנות 4]] [[ו-5]] ישולם אחת לרבעון ביום ה-20 של החודשים ינואר, אפריל, יולי ואוקטובר, בשל השפכים שהוזרמו ברבעון הקודם למועד התשלום.
: (ב) היטל בעד שפכים שהותר להזרים לפי היתר חירום כאמור [[בתקנה 6]], ישולם לא יאוחר מ-30 ימים מתום תוקף היתר החירום.
: (ג) היטל ישולם לקרן למניעת זיהום הים כאמור [[בסעיף 10 לחוק]].
: (ד) היטל ישולם באמצעות שרת התשלומים הממשלתי; ואולם לא התאפשר לבעל ההיתר לשלם את סכום ההיטל באמצעות שרת התשלומים הממשלתי, רשאי חשב המשרד להגנת הסביבה להורות לבעל היתר לשלם בדרך אחרת, וכן רשאי הוא לתת הוראות נוספות, לרבות הוראות הנוגעות להגשת מסמכים המעידים על התשלום.
: (ה) על היטל שלא שולם במועדו, ייווספו לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]].

@ 8. דיווח
: (א) בעל היתר ימסור ליושב ראש הוועדה, אחת לרבעון ביום ה-20 של החודשים ינואר, אפריל, יולי ואוקטובר, דיווח כמפורט להלן, ביחס לרבעון שקדם למועד הדיווח; הדיווח יוגש לפי דוגמת טופס שיקבע יושב ראש הוועדה ואשר יכלול פרטים בדבר השפכים שהוזרמו ברבעון שקדם למועד הדיווח ובהם:
:: (1) כמות השפכים שהוזרמה לים, מקום ההזרמה והרכב השפכים, לרבות החומרים המזהמים וריכוזם;
:: (2) כמות מי הים ששימשה את בעל ההיתר;
:: (3) פירוט החישוב לקביעת סכום ההיטל ששולם.
: (ב) יושב ראש הוועדה, רשאי לדרוש מבעל היתר להמציא לו כל מידע ששימש בסיס לעריכת הדוח לפי תקנת משנה (א); נדרש בעל היתר להמציא מידע כאמור, ימציאו במועד ובאופן שצוינו בדרישה.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל היתר חירום ידווח ליושב ראש הוועדה, בתוך שבעה ימים מהיום שבו תם תוקף היתר החירום, על משך הזמן והמועדים שבהם נמשכה הזרמת השפכים לים.
: (ד) בעל היתר ימציא ליושב ראש הוועדה בתום כל שנת כספים, ולא יאוחר משישה חדשים מתום שנת הכספים, תצהיר מאומת כדין, על הפרטים הכלולים בתקנת משנה (א) בעבור השנה שקדמה לה, בחלוקה רבעונית, לרבות סכום ההיטל ששולם בכל רבעון.
: (ה) יושב ראש הוועדה יפרסם את המידע שנמסר לפי תקנת משנה (ד), באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה.

@ 9. הוראת יושב ראש הוועדה בדבר סכום ההיטל
: לא מסר בעל היתר דיווח כאמור [[בתקנה 8]], או שמסר דיווח כאמור אך יש ליושב ראש הוועדה יסוד סביר להניח כי הדיווח אינו נכון או כי נפלה טעות בחישוב סכום ההיטל, רשאי יושב ראש הוועדה, לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות להשמיע את טענותיו, להורות בהחלטה מנומקת, את סכום ההיטל שעל בעל ההיתר לשלם.

@ 10. הצמדה למדד
: (א) הסכומים הנקובים [[בתקנה 6]] וכן סכומי יחידת התשלום כאמור [[בתוספת]] יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (להלן - יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון - לעומת המדד שהיה ידוע ביום פרסום התקנות ברשומות; בתקנה זו, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ב) סכום מעודכן של הסכומים הנקובים [[בתקנה 6]] כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של שקל חדש אחד, וסכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה.
: (ג) המנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה יפרסם ברשומות את נוסח [[תקנה 6]] [[והתוספת]] כפי שהשתנו עקב האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב).

@ 11. דיווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה
: השר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אחת לשנה ולא יאוחר מיום 31 במרס לגבי השנה שקדמה לה, על יישום תקנות אלה ובין השאר על גובה ההיטלים ששולמו, ההשפעה של הטלת ההיטלים על הזרמת שפכים לים, וכן דיווח על חומרים נוספים שניתן לגביהם היתר ולא נקבעו כחומר מזהם לפי תקנות אלה.

@ 12. תחילה
: (א) תחילתן של תקנות אלה ביום ג' בתשרי התשע&quot;ב (1 באוקטובר 2011) (בתקנות אלה - יום התחילה).
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), תחילתן של תקנות אלה לגבי מיתקן טיהור שפכים, כהגדרתו [[בתקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש&quot;ע-2010]], שלפי תנאי ההיתר שהיה בידו ערב יום התחילה, נקבע לו מועד יישום לחלופה יבשתית, יהיה י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013); לעניין זה, &quot;חלופה יבשתית&quot; - הפסקה מוחלטת של הזרמת שפכים לים.

@ 13. הוראת מעבר
: על אף האמור [[בתקנה 5]], מי שהגיש לוועדה בקשה להיתר ערב יום התחילה, או שהיה בעל היתר ערב יום התחילה, רשאי להגיש לוועדה בקשה כאמור [[בתקנה 5]], לא יאוחר משלושים ימים מיום התחילה; הגיש בעל היתר בקשה כאמור ובקשתו אושרה, יחושב סכום ההיטל לפי [[תקנה 5]].

== תוספת ==
==== ((([[תקנה 2]]))) ====
@ (תיקון: [הודעות]) : (((הסכומים מעודכנים לשנת 2026):))
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג חומר מזהם !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} יחידת תשלום {{ש}} (בשקלים חדשים לקילוגרם)
|-
| : (1) צח&quot;ב (צריכת חמצן ביולוגית - BOD5); אם לא נקבעה אמת מידה לצח&quot;ב - פחמן כללי (TOC) || 0.11
|-
| : (2) מוצקים מרחפים ב-105 מעלות צלסיוס (TSS) || 0.22
|-
| : (3) זרחן כללי כ-P || 1.10
|-
| : (4) חנקן כללי כ-N (סכום של חנקן קילדהל, ניטריט וניטראט) || 0.11
|-
| : (5) שמנים ושומנים בשיטת FTIR || 1.10
|-
| : (6) אבץ || 21.99
|-
| : (7) כרום || 89.17
|-
| : (8) ניקל || 89.17
|-
| : (9) נחושת || 178.35
|-
| : (10) עופרת || 178.35
|-
| : (11) קדמיום || 1,778.60
|-
| : (12) כספית || 5,335.79
|-
| : (13) פנול || 103.83
|-
| : (14) בנזן, טולואן, קסילן (BTX) || 103.83
|-
| : (15) חומרי הדברה (שאינם קוטלי עשבים) || 1,778.60
|-
| : (16) קוטלי עשבים || 388.46
|}

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ג בתמוז התשע&quot;א (25 ביולי 2011)
&lt;חתימה&gt; גלעד ארדן השר להגנת הסביבה</text>
      <sha1>4t29v95muguke87ed7r2ko6eg2548fk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים (היטל למניעת זיהום הים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>461361</id>
    <revision>
      <id>3087838</id>
      <parentid>2927853</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:01:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087780] עדכון סכומים</comment>
      <origin>3087838</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20606" sha1="fqyq4yhdsiszhzgnrphaw7vs6406brm" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים (היטל למניעת זיהום הים), התשע״א–2011}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״א, 1356|תקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים (היטל למניעת זיהום הים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7031.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 2846|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10148.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ג, 746|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7221.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 589|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7336.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 765|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7621.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 645|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7771.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 1077|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7962.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 489|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8336.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 2219|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9206.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1669|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9908.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1044|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10563.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1450|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11102.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 1030|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11717.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 182|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12545.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים#סעיף 9א|סעיפים 9א}} {{ח:חיצוני|חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים#סעיף 14|ו־14}} {{ח:חיצוני|חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים|לחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ״ח–1988}} (להלן – החוק), בהסכמת שר האוצר ובאישורו לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 39ב|סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|מטרה}}
{{ח:ת}} מטרת תקנות אלה היא להביא להפנמה של העלויות החיצוניות הנובעות מהזרמה של שפכים אל הים, באופן שיעודד את צמצום ההזרמה לים ושיפור מתמיד באיכות השפכים המוזרמים לים, והכל לשם שמירה על המשאב הציבורי וזאת באמצעות הטלת היטל למניעת זיהום הים על הזרמת שפכים כאמור.

{{ח:סעיף|2|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקשה להיתר“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים|בתקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התש״ן–1990}} (להלן – תקנות מניעת זיהום הים);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל היתר“ – מי שקיבל היתר על פי {{ח:חיצוני|חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים|החוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הזרמה“ – לרבות הטלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היטל“ – היטל למניעת זיהום הים כאמור {{ח:חיצוני|חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים#סעיף 9א|בסעיף 9א לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר חירום“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים#סעיף 9|בתקנה 9(ב) לתקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מזהם“ – חומר המצוי בשפכים שהוזרמו לים לפי היתר, המפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור א׳ בטבלה שבתוספת}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יושב ראש הוועדה“ – יושב ראש הוועדה למתן היתרים כאמור {{ח:חיצוני|חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים#סעיף 3|בסעיף 3 לחוק}} או מי שהוא הסמיך לכך מבין עובדי המשרד להגנת הסביבה לעניין תקנות אלה כולן או מקצתן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת תשלום“ – סכום בשקלים חדשים לקילוגרם חומר מזהם כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ בטבלה שבתוספת}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפרץ חיפה“ – המים המצויים דרומית מזרחית מהקו שבין שתי הנקודות האלה בים התיכון: N 32°49′49″ E 34°57′51″ ו־N 32°55′09″ E 35°03′58″;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רבעון“ – תקופה של שלושה חודשים המתחילה ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי וב־1 באוקטובר של כל שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שפכים“ – לרבות פסולת.

{{ח:סעיף|3|חובת תשלום היטל ומניעת כפל תשלום}}
{{ח:תת|(א)}} בעל היתר ישלם היטל לפי תקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל היתר המזרים שפכים שהעביר אליו בעל היתר אחר להזרמת שפכים אלה, לא יחויב בהיטל בעד הזרמת השפכים שהועברו אליו כאמור.

{{ח:סעיף|4|חישוב ההיטל|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} סכום ההיטל לתשלום יחושב לפי הנוסחה הזו:
{{ח:תת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;H = a \times \sum_{1-i}{ \left(L_m * P_m\right) }&lt;/math&gt; {{ש}} {{ח:הערה|[צ״ל: &lt;math&gt;H = a \times \sum_{m=1}^{i}{ \left(L_m * P_m\right) }&lt;/math&gt;]}}}}

{{ח:תת}} כאשר:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;H&lt;/math&gt; – סכום ההיטל לתשלום בעבור כלל החומרים המזהמים (בשקלים חדשים);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;a&lt;/math&gt; – מקדם ההזרמה, כאמור בתקנת משנה (ג);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;i&lt;/math&gt; – מספר החומרים המזהמים המצויים בשפכים המוזרמים לים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;m&lt;/math&gt; – סוג החומר המזהם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;L_m&lt;/math&gt; – כמות החומר המזהם &lt;math&gt;m&lt;/math&gt; בשפכים, שתחושב לפי נוסחה כמפורט בתקנת משנה (ב), ואם לא נקבע בהיתר ריכוז ממוצע או ריכוז מרבי – הכמות המרבית הנקובה בהיתר (בקילוגרם);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;P_m&lt;/math&gt; – יחידת התשלום בעבור סוג החומר המזהם &lt;math&gt;m&lt;/math&gt; (בשקלים חדשים לקילוגרם).
{{ח:תת|(ב)}} כמות החומר המזהם &lt;math&gt;m&lt;/math&gt; בשפכים, תחושב לפי הנוסחה הזו: &lt;math&gt;L_m = C_m \times Q&lt;/math&gt;, כאשר:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;C_m&lt;/math&gt; – ריכוז ממוצע של החומר המזהם &lt;math&gt;m&lt;/math&gt; בשפכים הקבוע בהיתר, ואם לא נקבע בהיתר ריכוז ממוצע – שבעים אחוזים מן הריכוז המרבי המותר להזרמה לפי ההיתר (בקילוגרם למטר מעוקב);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;Q&lt;/math&gt; – כמות השפכים המוזרמת לים (במטר מעוקב).
{{ח:תת|(ג)}} מקדם ההזרמה יהיה לפי מקום הזרמה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} ים תיכון (למעט מפרץ חיפה) = 1;
{{ח:תתת|(2)}} מפרץ חיפה = 1.5;
{{ח:תתת|(3)}} ים המלח = 2;
{{ח:תתת|(4)}} ים סוף = 3.

{{ח:סעיף|5|חישוב היטל בשימוש במי־&lt;wbr&gt;ים}}
{{ח:תת|(א)}} מגיש בקשה להיתר המשתמש במי ים בתהליך היווצרותם של השפכים, רשאי במסגרת הבקשה להיתר לבקש להפחית מסכום ההיטל לתשלום את סכום ההיטל בעד החומרים המזהמים במי הים הצפויים לשמש אותו; ביקש להפחית כאמור, ימסור לוועדה במסגרת הבקשה להיתר פרטים על אודות מי ים המשמשים במישרין בתהליך היווצרותם של השפכים ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} כמות מי הים הצפויה לשמש את בעל ההיתר;
{{ח:תתת|(2)}} הריכוז הממוצע של החומרים המזהמים במי־הים.
{{ח:תת|(ב)}} אישרה הוועדה את הבקשה כאמור בתקנת משנה (א), כולה או חלקה לרבות הפרטים שנמסרו, יחושב סכום ההיטל לתשלום לפי הנוסחה הזו:
{{ח:תת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;H = a \times \sum_{1-i}{ P_m \times \left[ L_m - \left( C_{mw} \times Q_w \right)\right] }&lt;/math&gt; {{ש}} {{ח:הערה|[צ״ל: &lt;math&gt;H = a \times \sum_{m=1}^{i}{ P_m \times \left[ L_m - \left( C_{mw} \times Q_w \right)\right] }&lt;/math&gt;]}}}}
{{ח:תת}} כאשר:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;C_{wm}&lt;/math&gt; – ריכוז ממוצע של החומר המזהם &lt;math&gt;m&lt;/math&gt; במי הים (בקילוגרם למטר מעוקב);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;Q_w&lt;/math&gt; – כמות מי הים ששימשה את בעל ההיתר ברבעון הנוגע לעניין (במטר מעוקב).

{{ח:סעיף|6|חישוב ההיטל בהיתר חירום|תיקון: [הודעות]}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4}}, סכום ההיטל בעד שפכים שהוזרמו לפי היתר חירום יחושב כסכום המתקבל מהמכפלה של מקדם ההזרמה בסכום הנקוב לצד משך זמן ההזרמה שעליו דיווח בעל היתר החירום, כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} הזרמה שנמשכה 24 שעות או פחות – 10,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2012; בשנת 2026, 12,216 ש״ח)}};
{{ח:תת|(2)}} הזרמה שנמשכה מעל 24 שעות ולא יותר מ־72 שעות – 25,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2012; בשנת 2026, 30,539 ש״ח)}};
{{ח:תת|(3)}} הזרמה שנמשכה מעל 72 שעות ולא יותר מ־96 שעות – 75,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2012; בשנת 2026, 91,617 ש״ח)}} ולכל יממה נוספת או חלק ממנה – 10,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2012; בשנת 2026, 12,216 ש״ח)}} נוספים.

{{ח:סעיף|7|מועד תשלום ההיטל}}
{{ח:תת|(א)}} היטל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנות 4}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}} ישולם אחת לרבעון ביום ה־20 של החודשים ינואר, אפריל, יולי ואוקטובר, בשל השפכים שהוזרמו ברבעון הקודם למועד התשלום.
{{ח:תת|(ב)}} היטל בעד שפכים שהותר להזרים לפי היתר חירום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}}, ישולם לא יאוחר מ־30 ימים מתום תוקף היתר החירום.
{{ח:תת|(ג)}} היטל ישולם לקרן למניעת זיהום הים כאמור {{ח:חיצוני|חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים#סעיף 10|בסעיף 10 לחוק}}.
{{ח:תת|(ד)}} היטל ישולם באמצעות שרת התשלומים הממשלתי; ואולם לא התאפשר לבעל ההיתר לשלם את סכום ההיטל באמצעות שרת התשלומים הממשלתי, רשאי חשב המשרד להגנת הסביבה להורות לבעל היתר לשלם בדרך אחרת, וכן רשאי הוא לתת הוראות נוספות, לרבות הוראות הנוגעות להגשת מסמכים המעידים על התשלום.
{{ח:תת|(ה)}} על היטל שלא שולם במועדו, ייווספו לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}.

{{ח:סעיף|8|דיווח}}
{{ח:תת|(א)}} בעל היתר ימסור ליושב ראש הוועדה, אחת לרבעון ביום ה־20 של החודשים ינואר, אפריל, יולי ואוקטובר, דיווח כמפורט להלן, ביחס לרבעון שקדם למועד הדיווח; הדיווח יוגש לפי דוגמת טופס שיקבע יושב ראש הוועדה ואשר יכלול פרטים בדבר השפכים שהוזרמו ברבעון שקדם למועד הדיווח ובהם:
{{ח:תתת|(1)}} כמות השפכים שהוזרמה לים, מקום ההזרמה והרכב השפכים, לרבות החומרים המזהמים וריכוזם;
{{ח:תתת|(2)}} כמות מי הים ששימשה את בעל ההיתר;
{{ח:תתת|(3)}} פירוט החישוב לקביעת סכום ההיטל ששולם.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הוועדה, רשאי לדרוש מבעל היתר להמציא לו כל מידע ששימש בסיס לעריכת הדוח לפי תקנת משנה (א); נדרש בעל היתר להמציא מידע כאמור, ימציאו במועד ובאופן שצוינו בדרישה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל היתר חירום ידווח ליושב ראש הוועדה, בתוך שבעה ימים מהיום שבו תם תוקף היתר החירום, על משך הזמן והמועדים שבהם נמשכה הזרמת השפכים לים.
{{ח:תת|(ד)}} בעל היתר ימציא ליושב ראש הוועדה בתום כל שנת כספים, ולא יאוחר משישה חדשים מתום שנת הכספים, תצהיר מאומת כדין, על הפרטים הכלולים בתקנת משנה (א) בעבור השנה שקדמה לה, בחלוקה רבעונית, לרבות סכום ההיטל ששולם בכל רבעון.
{{ח:תת|(ה)}} יושב ראש הוועדה יפרסם את המידע שנמסר לפי תקנת משנה (ד), באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה.

{{ח:סעיף|9|הוראת יושב ראש הוועדה בדבר סכום ההיטל}}
{{ח:ת}} לא מסר בעל היתר דיווח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה 8}}, או שמסר דיווח כאמור אך יש ליושב ראש הוועדה יסוד סביר להניח כי הדיווח אינו נכון או כי נפלה טעות בחישוב סכום ההיטל, רשאי יושב ראש הוועדה, לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות להשמיע את טענותיו, להורות בהחלטה מנומקת, את סכום ההיטל שעל בעל ההיתר לשלם.

{{ח:סעיף|10|הצמדה למדד}}
{{ח:תת|(א)}} הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}} וכן סכומי יחידת התשלום כאמור {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (להלן – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע ביום פרסום התקנות ברשומות; בתקנה זו, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ב)}} סכום מעודכן של הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}} כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של שקל חדש אחד, וסכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה יפרסם ברשומות את נוסח {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6}} {{ח:פנימי|תוספת|והתוספת}} כפי שהשתנו עקב האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב).

{{ח:סעיף|11|דיווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה}}
{{ח:ת}} השר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אחת לשנה ולא יאוחר מיום 31 במרס לגבי השנה שקדמה לה, על יישום תקנות אלה ובין השאר על גובה ההיטלים ששולמו, ההשפעה של הטלת ההיטלים על הזרמת שפכים לים, וכן דיווח על חומרים נוספים שניתן לגביהם היתר ולא נקבעו כחומר מזהם לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|12|תחילה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה ביום ג׳ בתשרי התשע״ב (1 באוקטובר 2011) (בתקנות אלה – יום התחילה).
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), תחילתן של תקנות אלה לגבי מיתקן טיהור שפכים, כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)|בתקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש״ע–2010}}, שלפי תנאי ההיתר שהיה בידו ערב יום התחילה, נקבע לו מועד יישום לחלופה יבשתית, יהיה י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013); לעניין זה, ”חלופה יבשתית“ – הפסקה מוחלטת של הזרמת שפכים לים.

{{ח:סעיף|13|הוראת מעבר}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5}}, מי שהגיש לוועדה בקשה להיתר ערב יום התחילה, או שהיה בעל היתר ערב יום התחילה, רשאי להגיש לוועדה בקשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5}}, לא יאוחר משלושים ימים מיום התחילה; הגיש בעל היתר בקשה כאמור ובקשתו אושרה, יחושב סכום ההיטל לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}}.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: [הודעות]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הסכומים מעודכנים לשנת 2026):}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג חומר מזהם&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} יחידת תשלום {{ש}} (בשקלים חדשים לקילוגרם)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} צח״ב (צריכת חמצן ביולוגית – BOD5); אם לא נקבעה אמת מידה לצח״ב – פחמן כללי (TOC)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} מוצקים מרחפים ב־105 מעלות צלסיוס (TSS)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.22&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} זרחן כללי כ־P
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} חנקן כללי כ־N (סכום של חנקן קילדהל, ניטריט וניטראט)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} שמנים ושומנים בשיטת FTIR
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(6)}} אבץ
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.99&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(7)}} כרום
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;89.17&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(8)}} ניקל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;89.17&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(9)}} נחושת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;178.35&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(10)}} עופרת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;178.35&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(11)}} קדמיום
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,778.60&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(12)}} כספית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,335.79&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(13)}} פנול
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;103.83&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(14)}} בנזן, טולואן, קסילן (BTX)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;103.83&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(15)}} חומרי הדברה (שאינם קוטלי עשבים)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,778.60&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(16)}} קוטלי עשבים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;388.46&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|כ״ג בתמוז התשע״א (25 ביולי 2011)}}
* '''גלעד ארדן'''&lt;br&gt;השר להגנת הסביבה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>fqyq4yhdsiszhzgnrphaw7vs6406brm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור דבש ומכירתו)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>465182</id>
    <revision>
      <id>3087845</id>
      <parentid>3073698</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:04:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3087845</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14137" sha1="sjkgr6h0uukf38r9qajmjzeg3jcw2sa" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור דבש ומכירתו), תשל&quot;ז-1977
=== צו בדבר ייצור דבר ומכירתו ===

&lt;מאגר תקן 2109475 קוד a163Y00000DuQgrQAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;ז, 2236|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור דבש ומכירתו)|3741)); ((תשל&quot;ט, 732|תיקון|3947)), ((1748|תיקון מס' 2|4017)); ((תש&quot;ם, 1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4125)); ((תשמ&quot;א, 905|תיקון|4226)), ((1566|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4274)); ((תשמ&quot;ב, 1362|תקנות אגרות חקלאיות|4384)); ((תשמ&quot;ג, 335|תיקון|4434)), ((1308|תיקון מס' 2|4493)); ((תשמ&quot;ה, 1379|תיקון|4811)); ((תש&quot;ן, 1002|הוראת שעה|5287)); ((תשנ&quot;ט, 443|תיקון|5956)); ((תשע&quot;ו, 578|תיקון|7602)); ((תשפ&quot;ה, 1662|ביטול|11856)).
''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תש&quot;ם, 1758|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2631)); ((תשמ&quot;א, 1287|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2700)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 226|הודעת האגרות החקלאיות|4281)), ((1102|הודעת האגרות החקלאיות (מס' 2)|4356)); ((תשמ&quot;ג, 186|הודעת אגרות חקלאיות|4423)), ((1115|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4483)); ((תשמ&quot;ד, 153|הודעת אגרות חקלאיות|4536)), ((1104|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4606)), ((2662|הודעת אגרות חקלאיות|4707)); ((תשמ&quot;ה, 688|הודעת אגרות חקלאיות|4761)), ((1197|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4798)), ((1756|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4841)); ((תשמ&quot;ו, 76|הודעת אגרות חקלאיות|4868)), ((1528|הודעת אגרות חקלאיות|4974)); ((תשמ&quot;ז, 280|הודעת אגרות חקלאיות|4994)), ((708|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5019)), ((1140|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5043)); ((תשמ&quot;ח, 460|הודעת אגרות חקלאיות|5083)), ((1052|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5127)); ((תשמ&quot;ט, 411|הודעת אגרות חקלאיות|5161)), ((874|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5188)); ((תש&quot;ן, 315|הודעת אגרות חקלאיות|5244)), ((522|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5259)); ((תשנ&quot;א, 46|הודעת אגרות חקלאיות|5299)), ((428|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5322)), ((950|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5364)); ((תשנ&quot;ב, 305|הודעת אגרות חקלאיות|5391)), ((1395|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5460)); ((תשנ&quot;ג, 756|הודעת אגרות חקלאיות|5516)); ((תשנ&quot;ד, 343|הודעת אגרות חקלאיות|5571)), ((1126|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5611)); ((תשנ&quot;ה, 483|הודעת אגרות חקלאיות|5648)); ((תשנ&quot;ו, 297|הודעת אגרות חקלאיות|5724)), ((1398|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5769)); ((תשנ&quot;ז, 615|הודעת אגרות חקלאיות|5826)), ((1236|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5852)); ((תשנ&quot;ט, 398|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב, 1020|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 15|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 655|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1130|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1221|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)), ((1226|ת&quot;ט|6803)); ((תש&quot;ע, 1586|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1268|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1594|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1467|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2027|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3341|הודעת אגרות חקלאיות|9431)); ((תשפ&quot;ג, 1797|הודעת אגרות חקלאיות|10653)); ((תשפ&quot;ד, 1871|הודעת אגרות חקלאיות|11189)), ((2687|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|11312)); ((תשפ&quot;ו, 237|הודעת אגרות חקלאיות|12105)); ((תשפ&quot;ז, 171|הודעת אגרות חקלאיות|12543)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 5]], [[+|15]], [[+|38]] [[+|ו-43]] [[=החוק|לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי&quot;ח-1957]], ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי [[סעיף 1(ב) לחוק יסוד: משק המדינה]], אני מצווה לאמור:
----
(('''צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור דבש ומכירתו), תשל&quot;ז-1977''' בוטל ביום 1.7.2026 והוחלף [[בחוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש, התשפ&quot;ה-2025]].))

@ 1. הגדרות
: בצו זה -
:- &quot;דבש&quot; - כמשמעותו בתקן ישראלי &quot;ת&quot;י 373 - תשרי תשכ&quot;א (אוקטובר 1960) - דבש&quot; שהוכרז כתקן רשמי באכרזת תקנים (תקן ישראלי 363 - תשרי תשכ&quot;א (אוקטובר - 1960) - דבש), תשכ&quot;א-1960, לרבות מצרך הנמכר כדבש או כדבש טהור או כיוצא באלה;
:- &quot;אורז&quot; - אדם העוסק באריזת דבש לשם עסק, לרבות כוורן;
:- &quot;דבורית&quot; - כוורת מאוכלסת משפחה של דבורים;
:- &quot;כוורן&quot; - אדם העוסק בגידול דבורים ובהפקת דבש;
:- &quot;מכירה&quot; - לרבות העברה לאחר בכל דרך מדרכי ההעברה של הבעלות או ההחזקה אך למעט העברה מכח הדין;
:- &quot;סוחר מזון&quot; - סיטונאי או קימעונאי העוסקים במכירת מצרכי מזון שונים.

@ 2. רשות מבצעת
: המועצה לייצור ולשיווק של דבש, חברה רשומה שמענה הוא ברחוב אבן גבירול 48, תל-אביב (להלן - המועצה), מתמנית בזה כרשות מבצעת.

@ 3. רשיון ייצור
: לא יעסוק אדם בגידול דבורים או בהפקת דבש, אלא אם קיבל רשיון ייצור מאת המועצה ומקיים את התנאים הכלולים ברשיון הייצור וכן את הוראות המועצה בדבר גידול דבורים, הפקת דבש, ומדווח למועצה על כמויות הדבש שהפיק.

@ 4. איסור על החזקת דבש, רכישתו או העברתו (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ו)
: (א) לא יחזיק אדם דבש, לא ירכשו ולא יארזו לצרכי עסק, אלא אם הוא משווק מורשה שרכש את הדבש ממי שבידו רשיון ייצור, או שרכש אותו ממשווק מורשה או שהנו כוורן משווק.
: (ב) הטוען כי רכש דבש ממי שבידו רשיון ייצור או ממשווק מורשה - עליו הראיה.
: (ג) האיסור של החזקת דבש לפי סעיף קטן (א) לא יחול על סוחר מזון המחזיק ומוכר דבש הארוז במיכלים שתכולת כל אחד מהם עד 3 ק&quot;ג אם הוכיח שרכשו ממשווק מורשה או מכוורן משווק.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי כוורן להחזיק דבש בכמות הדרושה לצריכתו העצמית ושאינה עולה על 100 ק&quot;ג, ואם הינו אגודה שיתופית, בכמות סבירה לצריכה עצמית של חברי האגודה ובני משפחתם.
: (ה) לא יעביר ולא יוביל אדם דבש בכמות שמשקלה הכולל עולה על 6 ק&quot;ג, אלא באישור בכתב מאת המועצה ובהתאם לתנאיו.
: (ו) האיסורים הקבועים בסעיף זה לא יחולו על דבש מיבוא.

@ 5. משווק מורשה (תיקון: תשמ&quot;א, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ג-2, תשנ&quot;ט)
: (א) המועצה תרשה אדם להיות משווק מורשה, אם הוכיח להנחת דעתה, כי נתקיימו בו תנאים אלה:
:: (1) יש בידו רשיון תקף לפי [[חוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]];
:: (2) יש לו הנהלת חשבונות מסודרת ומעודכנת בהתאם לנהלי החשבונאות המקובלים;
:: (3) בידו אמצעים כספיים לקיים חובותיו והתחייבויותיו כמשווק מורשה;
:: (4) הוא התקשר בכתבי התקשרות בהיקף כולל של 30,000 ק&quot;ג דבש לפחות עם כוורנים שלפיהם התחייבו הכוורנים לשווק באמצעותו את כל יבול הדבש שלהם מהייצור באותה שנה, בתנאי שיורשה כמשווק;
:: (5) הוא התחייב למלא את כל החובות שיוטלו עליו בצו זה ולמלא אחר כל הוראות המועצה.
: (ב) המועצה תחדש הרשאה של אדם כמשווק מורשה אם נתקיימו בו תנאים אלה:
:: (1) הוא היה משווק מורשה בשנה שקדמה להגשת בקשתו;
:: (2) הוכיח להנחת דעתה של המועצה כי שיווק דבש בשנה הקודמת בכמויות התואמות את כתבי ההתקשרות לאותה שנה;
:: (3) קיים את כל החובות המוטלות עליו בצו זה, ומילא אחר כל הוראות המועצה;
:: (4) לא חל כל שינוי בתנאים שאושרו לו בשנה הקודמת.

@ 5א. הודעה לכוורנים על סירוב לתת רשיון משווק (תיקון: תשמ&quot;ג-2)
: מבקש הסמכה למשווק מורשה, לפי [[סעיף 5]], שבקשתו לא אושרה, יודיע על כך לכוורנים שהתקשרו אתו כאמור [[בסעיף 5(ב)]] תוך שבוע ימים מהיום שנודע לו על הסירוב.

@ 6. כוורן משווק
: המועצה רשאית להרשות אדם להיות כוורן משווק, אם הוכיח להנחת דעתה כי עסק באריזה ובשיווק מרבית הדבש מתוצרתו לפני יום י' בטבת תשכ&quot;ט (31 בדצמבר 1968).

@ 7. מכירת דבש
: לא ימכור כוורן - למעט כוורן משווק - דבש אלא למשווק מורשה בלבד.

@ 8. שיווק דבש על ידי כוורן משווק
: כוורן משווק רשאי לארוז ולשווק דבש מתוצרת הדבוריות שלו בלבד.

@ 9. תקפה של הרשאה או רשיון ייצור
: תקפם של הרשאה למשווק מורשה או של כוורן משווק או של רשיון ייצור הוא לשנת כספים אחת.

@ 10. איסור העברה
: הרשאה להיות משווק מורשה או כוורן משווק או רשיון ייצור אינם ניתנים להעברה.

@ 11. ביטול הרשאה או רשיון ייצור
: המועצה רשאית לבטל רשיון ייצור או הרשאה להיות משווק מורשה או כוורן משווק שניתנו על ידיה, אם לדעתה לא מילאו אחרי הוראה מהוראות צו זה או לא קיימו הוראה שניתנה על פיו.

@ 12. חובות משווק מורשה וכוורן משווק (תיקון: תשנ&quot;ט-2)
: משווק מורשה וכוורן משווק -
: (1) ינהל רישום מפורט של מלאי הדבש שברשותו כפי שהורתה המועצה;
: (2) ידווח למועצה - לפי דרישתה - על כמויות הדבש שריכז ועל תנועת מלאי הדבש ברשותו;
: (3) יחזיק את הדבש מופקד לפי מקור הצוף, כפי שהורתה המועצה;
: (4) יחזיק מחסן שמבנהו, טיבו, ציודו וגדלו מבטיחים, להנחת דעתה של המועצה, החסנת דבש ללא סכנת קלקול והמחסן ישמש לאחסון דבש בלבד;
: (5) ימלא אחר הוראות המועצה בדבר אחזקה, אריזה ושיווק של דבש.

@ 13. (תיקון: תשנ&quot;ט) : (((בוטל).))

@ 14. אגרות (תיקון: תשל&quot;ט, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ה, [הודעות])
: (א) עם הגשת בקשה לקבלת רשיון ייצור או לחידושו ישלם מגיש הבקשה אגרה בשיעור של 47.50 שקלים חדשים (((נכון ליולי 2026))) לכל דבורית שהיתה ברשותו מ-1 באפריל של שנת הכספים שלגביה הוגשה הבקשה.
: (ב) נוספו למבקש במשך שנת הכספים דבוריות נוספות על אלה שבתאריך האמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך בכתב למועצה תוך חמישה עשר יום מיום שהדבוריות הגיעו לרשותו ויצרף להודעתו קבלה על תשלום 47.50 שקלים חדשים (((נכון ליולי 2026))) לכל דבורית נוספת.
: (ג) אדם שבתוך שנת הכספים רוצה להעביר דבורית למקום רעיה אחר, לשם קבלת יבול ברדיה נוספת באותה שנה, יגיש בקשה למועצה לקבלת רשיון לכך ויצרף לבקשה קבלה על תשלום אגרה של 4.30 שקלים חדשים (((נכון ליולי 2026))) לכל דבורית.
: (ד) אגרה בעד רשיון הניתן לפי סעיף זה תשולם למועצה.

@ 15. מועד להגשת בקשה להיתר
: (א) המבקש לקבל הרשאה, אישור או רשיון ייצור או לחדשו, יגיש בקשה למועצה לפחות שלושים יום לפני תחילת שנת הכספים שלגביה מתייחסת הבקשה.
: (ב) לגבי שנת הכספים 1977/78 תוגש הבקשה תוך 30 יום מיום פרסום צו זה.

@ 16. ביטול
: צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור דבש ומכירתו), תשכ&quot;ט-1969 - בטל.

@ 17. השם
: לצו זה ייקרא &quot;צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור דבש ומכירתו), תשל&quot;ז-1977.

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ח בסיון תשל&quot;ז (14 ביוני 1977)
&lt;חתימה&gt; אהרן אוזן שר החקלאות</text>
      <sha1>sjkgr6h0uukf38r9qajmjzeg3jcw2sa</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087846</id>
      <parentid>3087845</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:04:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3087846</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14138" sha1="ls072uqt9jl351sbgu3h424hi3g5cco" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור דבש ומכירתו), תשל&quot;ז-1977
=== צו בדבר ייצור דבר ומכירתו ===

&lt;מאגר תקן 2109475 קוד a163Y00000DuQgrQAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;ז, 2236|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור דבש ומכירתו)|3741)); ((תשל&quot;ט, 732|תיקון|3947)), ((1748|תיקון מס' 2|4017)); ((תש&quot;ם, 1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4125)); ((תשמ&quot;א, 905|תיקון|4226)), ((1566|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4274)); ((תשמ&quot;ב, 1362|תקנות אגרות חקלאיות|4384)); ((תשמ&quot;ג, 335|תיקון|4434)), ((1308|תיקון מס' 2|4493)); ((תשמ&quot;ה, 1379|תיקון|4811)); ((תש&quot;ן, 1002|הוראת שעה|5287)); ((תשנ&quot;ט, 443|תיקון|5956)); ((תשע&quot;ו, 578|תיקון|7602)); ((תשפ&quot;ה, 1662|ביטול|11856)).
''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תש&quot;ם, 1758|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2631)); ((תשמ&quot;א, 1287|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2700)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 226|הודעת האגרות החקלאיות|4281)), ((1102|הודעת האגרות החקלאיות (מס' 2)|4356)); ((תשמ&quot;ג, 186|הודעת אגרות חקלאיות|4423)), ((1115|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4483)); ((תשמ&quot;ד, 153|הודעת אגרות חקלאיות|4536)), ((1104|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4606)), ((2662|הודעת אגרות חקלאיות|4707)); ((תשמ&quot;ה, 688|הודעת אגרות חקלאיות|4761)), ((1197|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4798)), ((1756|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4841)); ((תשמ&quot;ו, 76|הודעת אגרות חקלאיות|4868)), ((1528|הודעת אגרות חקלאיות|4974)); ((תשמ&quot;ז, 280|הודעת אגרות חקלאיות|4994)), ((708|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5019)), ((1140|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5043)); ((תשמ&quot;ח, 460|הודעת אגרות חקלאיות|5083)), ((1052|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5127)); ((תשמ&quot;ט, 411|הודעת אגרות חקלאיות|5161)), ((874|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5188)); ((תש&quot;ן, 315|הודעת אגרות חקלאיות|5244)), ((522|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5259)); ((תשנ&quot;א, 46|הודעת אגרות חקלאיות|5299)), ((428|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5322)), ((950|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5364)); ((תשנ&quot;ב, 305|הודעת אגרות חקלאיות|5391)), ((1395|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5460)); ((תשנ&quot;ג, 756|הודעת אגרות חקלאיות|5516)); ((תשנ&quot;ד, 343|הודעת אגרות חקלאיות|5571)), ((1126|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5611)); ((תשנ&quot;ה, 483|הודעת אגרות חקלאיות|5648)); ((תשנ&quot;ו, 297|הודעת אגרות חקלאיות|5724)), ((1398|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5769)); ((תשנ&quot;ז, 615|הודעת אגרות חקלאיות|5826)), ((1236|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5852)); ((תשנ&quot;ט, 398|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב, 1020|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 15|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 655|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1130|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1221|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)), ((1226|ת&quot;ט|6803)); ((תש&quot;ע, 1586|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1268|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1594|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1467|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2027|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3341|הודעת אגרות חקלאיות|9431)); ((תשפ&quot;ג, 1797|הודעת אגרות חקלאיות|10653)); ((תשפ&quot;ד, 1871|הודעת אגרות חקלאיות|11189)), ((2687|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|11312)); ((תשפ&quot;ו, 237|הודעת אגרות חקלאיות|12105)); ((תשפ&quot;ז, 171|הודעת אגרות חקלאיות|12543)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 5]], [[+|15]], [[+|38]] [[+|ו-43]] [[=החוק|לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי&quot;ח-1957]], ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי [[סעיף 1(ב) לחוק יסוד: משק המדינה]], אני מצווה לאמור:
----
(('''צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור דבש ומכירתו), תשל&quot;ז-1977''' בוטל ביום 1.7.2026 והוחלף [[בחוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש, התשפ&quot;ה-2025]].))

@ 1. הגדרות
: בצו זה -
:- &quot;דבש&quot; - כמשמעותו בתקן ישראלי &quot;ת&quot;י 373 - תשרי תשכ&quot;א (אוקטובר 1960) - דבש&quot; שהוכרז כתקן רשמי באכרזת תקנים (תקן ישראלי 363 - תשרי תשכ&quot;א (אוקטובר - 1960) - דבש), תשכ&quot;א-1960, לרבות מצרך הנמכר כדבש או כדבש טהור או כיוצא באלה;
:- &quot;אורז&quot; - אדם העוסק באריזת דבש לשם עסק, לרבות כוורן;
:- &quot;דבורית&quot; - כוורת מאוכלסת משפחה של דבורים;
:- &quot;כוורן&quot; - אדם העוסק בגידול דבורים ובהפקת דבש;
:- &quot;מכירה&quot; - לרבות העברה לאחר בכל דרך מדרכי ההעברה של הבעלות או ההחזקה אך למעט העברה מכח הדין;
:- &quot;סוחר מזון&quot; - סיטונאי או קימעונאי העוסקים במכירת מצרכי מזון שונים.

@ 2. רשות מבצעת
: המועצה לייצור ולשיווק של דבש, חברה רשומה שמענה הוא ברחוב אבן גבירול 48, תל-אביב (להלן - המועצה), מתמנית בזה כרשות מבצעת.

@ 3. רשיון ייצור
: לא יעסוק אדם בגידול דבורים או בהפקת דבש, אלא אם קיבל רשיון ייצור מאת המועצה ומקיים את התנאים הכלולים ברשיון הייצור וכן את הוראות המועצה בדבר גידול דבורים, הפקת דבש, ומדווח למועצה על כמויות הדבש שהפיק.

@ 4. איסור על החזקת דבש, רכישתו או העברתו (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ו)
: (א) לא יחזיק אדם דבש, לא ירכשו ולא יארזו לצרכי עסק, אלא אם הוא משווק מורשה שרכש את הדבש ממי שבידו רשיון ייצור, או שרכש אותו ממשווק מורשה או שהנו כוורן משווק.
: (ב) הטוען כי רכש דבש ממי שבידו רשיון ייצור או ממשווק מורשה - עליו הראיה.
: (ג) האיסור של החזקת דבש לפי סעיף קטן (א) לא יחול על סוחר מזון המחזיק ומוכר דבש הארוז במיכלים שתכולת כל אחד מהם עד 3 ק&quot;ג אם הוכיח שרכשו ממשווק מורשה או מכוורן משווק.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי כוורן להחזיק דבש בכמות הדרושה לצריכתו העצמית ושאינה עולה על 100 ק&quot;ג, ואם הינו אגודה שיתופית, בכמות סבירה לצריכה עצמית של חברי האגודה ובני משפחתם.
: (ה) לא יעביר ולא יוביל אדם דבש בכמות שמשקלה הכולל עולה על 6 ק&quot;ג, אלא באישור בכתב מאת המועצה ובהתאם לתנאיו.
: (ו) האיסורים הקבועים בסעיף זה לא יחולו על דבש מיבוא.

@ 5. משווק מורשה (תיקון: תשמ&quot;א, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ג-2, תשנ&quot;ט)
: (א) המועצה תרשה אדם להיות משווק מורשה, אם הוכיח להנחת דעתה, כי נתקיימו בו תנאים אלה:
:: (1) יש בידו רשיון תקף לפי [[חוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]];
:: (2) יש לו הנהלת חשבונות מסודרת ומעודכנת בהתאם לנהלי החשבונאות המקובלים;
:: (3) בידו אמצעים כספיים לקיים חובותיו והתחייבויותיו כמשווק מורשה;
:: (4) הוא התקשר בכתבי התקשרות בהיקף כולל של 30,000 ק&quot;ג דבש לפחות עם כוורנים שלפיהם התחייבו הכוורנים לשווק באמצעותו את כל יבול הדבש שלהם מהייצור באותה שנה, בתנאי שיורשה כמשווק;
:: (5) הוא התחייב למלא את כל החובות שיוטלו עליו בצו זה ולמלא אחר כל הוראות המועצה.
: (ב) המועצה תחדש הרשאה של אדם כמשווק מורשה אם נתקיימו בו תנאים אלה:
:: (1) הוא היה משווק מורשה בשנה שקדמה להגשת בקשתו;
:: (2) הוכיח להנחת דעתה של המועצה כי שיווק דבש בשנה הקודמת בכמויות התואמות את כתבי ההתקשרות לאותה שנה;
:: (3) קיים את כל החובות המוטלות עליו בצו זה, ומילא אחר כל הוראות המועצה;
:: (4) לא חל כל שינוי בתנאים שאושרו לו בשנה הקודמת.

@ 5א. הודעה לכוורנים על סירוב לתת רשיון משווק (תיקון: תשמ&quot;ג-2)
: מבקש הסמכה למשווק מורשה, לפי [[סעיף 5]], שבקשתו לא אושרה, יודיע על כך לכוורנים שהתקשרו אתו כאמור [[בסעיף 5(ב)]] תוך שבוע ימים מהיום שנודע לו על הסירוב.

@ 6. כוורן משווק
: המועצה רשאית להרשות אדם להיות כוורן משווק, אם הוכיח להנחת דעתה כי עסק באריזה ובשיווק מרבית הדבש מתוצרתו לפני יום י' בטבת תשכ&quot;ט (31 בדצמבר 1968).

@ 7. מכירת דבש
: לא ימכור כוורן - למעט כוורן משווק - דבש אלא למשווק מורשה בלבד.

@ 8. שיווק דבש על ידי כוורן משווק
: כוורן משווק רשאי לארוז ולשווק דבש מתוצרת הדבוריות שלו בלבד.

@ 9. תקפה של הרשאה או רשיון ייצור
: תקפם של הרשאה למשווק מורשה או של כוורן משווק או של רשיון ייצור הוא לשנת כספים אחת.

@ 10. איסור העברה
: הרשאה להיות משווק מורשה או כוורן משווק או רשיון ייצור אינם ניתנים להעברה.

@ 11. ביטול הרשאה או רשיון ייצור
: המועצה רשאית לבטל רשיון ייצור או הרשאה להיות משווק מורשה או כוורן משווק שניתנו על ידיה, אם לדעתה לא מילאו אחרי הוראה מהוראות צו זה או לא קיימו הוראה שניתנה על פיו.

@ 12. חובות משווק מורשה וכוורן משווק (תיקון: תשנ&quot;ט-2)
: משווק מורשה וכוורן משווק -
: (1) ינהל רישום מפורט של מלאי הדבש שברשותו כפי שהורתה המועצה;
: (2) ידווח למועצה - לפי דרישתה - על כמויות הדבש שריכז ועל תנועת מלאי הדבש ברשותו;
: (3) יחזיק את הדבש מופקד לפי מקור הצוף, כפי שהורתה המועצה;
: (4) יחזיק מחסן שמבנהו, טיבו, ציודו וגדלו מבטיחים, להנחת דעתה של המועצה, החסנת דבש ללא סכנת קלקול והמחסן ישמש לאחסון דבש בלבד;
: (5) ימלא אחר הוראות המועצה בדבר אחזקה, אריזה ושיווק של דבש.

@ 13. (תיקון: תשנ&quot;ט) : (((בוטל).))

@ 14. אגרות (תיקון: תשל&quot;ט, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ה, [הודעות])
: (א) עם הגשת בקשה לקבלת רשיון ייצור או לחידושו ישלם מגיש הבקשה אגרה בשיעור של 47.50 שקלים חדשים (((נכון ליולי 2026))) לכל דבורית שהיתה ברשותו מ-1 באפריל של שנת הכספים שלגביה הוגשה הבקשה.
: (ב) נוספו למבקש במשך שנת הכספים דבוריות נוספות על אלה שבתאריך האמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך בכתב למועצה תוך חמישה עשר יום מיום שהדבוריות הגיעו לרשותו ויצרף להודעתו קבלה על תשלום 47.50 שקלים חדשים (((נכון ליולי 2026))) לכל דבורית נוספת.
: (ג) אדם שבתוך שנת הכספים רוצה להעביר דבורית למקום רעיה אחר, לשם קבלת יבול ברדיה נוספת באותה שנה, יגיש בקשה למועצה לקבלת רשיון לכך ויצרף לבקשה קבלה על תשלום אגרה של 4.30 שקלים חדשים (((נכון ליולי 2026))) לכל דבורית.
: (ד) אגרה בעד רשיון הניתן לפי סעיף זה תשולם למועצה.

@ 15. מועד להגשת בקשה להיתר
: (א) המבקש לקבל הרשאה, אישור או רשיון ייצור או לחדשו, יגיש בקשה למועצה לפחות שלושים יום לפני תחילת שנת הכספים שלגביה מתייחסת הבקשה.
: (ב) לגבי שנת הכספים 1977/78 תוגש הבקשה תוך 30 יום מיום פרסום צו זה.

@ 16. ביטול
: צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור דבש ומכירתו), תשכ&quot;ט-1969 - בטל.

@ 17. השם
: לצו זה ייקרא &quot;צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור דבש ומכירתו), תשל&quot;ז-1977&quot;.

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ח בסיון תשל&quot;ז (14 ביוני 1977)
&lt;חתימה&gt; אהרן אוזן שר החקלאות</text>
      <sha1>ls072uqt9jl351sbgu3h424hi3g5cco</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור דבש ומכירתו)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>465210</id>
    <revision>
      <id>3087874</id>
      <parentid>3073703</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:30:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087846]</comment>
      <origin>3087874</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19497" sha1="obk911r8z52uag1x1wy7brmqi2nyjh4" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור דבש ומכירתו), תשל״ז–1977}}
{{ח:קטע3||צו בדבר ייצור דבר ומכירתו}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשל״ז, 2236|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור דבש ומכירתו)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3741.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 732|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3947.pdf}}, {{ח:תיבה|1748|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4017.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4125.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 905|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4226.pdf}}, {{ח:תיבה|1566|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4274.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 1362|תקנות אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4384.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 335|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4434.pdf}}, {{ח:תיבה|1308|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4493.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 1379|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4811.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 1002|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5287.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 443|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5956.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 578|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7602.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 1662|ביטול|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11856.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תש״ם, 1758|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2631.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1287|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2700.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 226|הודעת האגרות החקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4281.pdf}}, {{ח:תיבה|1102|הודעת האגרות החקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 186|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4423.pdf}}, {{ח:תיבה|1115|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4483.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 153|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4536.pdf}}, {{ח:תיבה|1104|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4606.pdf}}, {{ח:תיבה|2662|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4707.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 688|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4761.pdf}}, {{ח:תיבה|1197|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4798.pdf}}, {{ח:תיבה|1756|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4841.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 76|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4868.pdf}}, {{ח:תיבה|1528|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4974.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 280|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4994.pdf}}, {{ח:תיבה|708|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5019.pdf}}, {{ח:תיבה|1140|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5043.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 460|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5083.pdf}}, {{ח:תיבה|1052|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 411|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5161.pdf}}, {{ח:תיבה|874|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5188.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 315|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5244.pdf}}, {{ח:תיבה|522|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5259.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 46|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5299.pdf}}, {{ח:תיבה|428|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5322.pdf}}, {{ח:תיבה|950|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5364.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 305|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5391.pdf}}, {{ח:תיבה|1395|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 756|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5516.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 343|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5571.pdf}}, {{ח:תיבה|1126|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 483|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 297|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5724.pdf}}, {{ח:תיבה|1398|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 615|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5826.pdf}}, {{ח:תיבה|1236|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 398|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1020|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 15|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 655|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1130|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6794.pdf}}, {{ח:תיבה|1221|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1586|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1268|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1594|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1467|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8118.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2027|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3341|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1797|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1871|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11189.pdf}}, {{ח:תיבה|2687|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 237|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 171|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12543.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 5|סעיפים 5}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 15|15}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 38|38}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 43|ו־43}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי״ח–1957}}, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק יסוד: משק המדינה#סעיף 1|סעיף 1(ב) לחוק יסוד: משק המדינה}}, אני מצווה לאמור:

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|'''צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור דבש ומכירתו), תשל״ז–1977''' בוטל ביום 1.7.2026 והוחלף {{ח:חיצוני|חוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש|בחוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש, התשפ״ה–2025}}.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בצו זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דבש“ – כמשמעותו בתקן ישראלי ”ת״י 373 – תשרי תשכ״א (אוקטובר 1960) – דבש“ שהוכרז כתקן רשמי באכרזת תקנים (תקן ישראלי 363 – תשרי תשכ״א (אוקטובר – 1960) – דבש), תשכ״א–1960, לרבות מצרך הנמכר כדבש או כדבש טהור או כיוצא באלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אורז“ – אדם העוסק באריזת דבש לשם עסק, לרבות כוורן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דבורית“ – כוורת מאוכלסת משפחה של דבורים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כוורן“ – אדם העוסק בגידול דבורים ובהפקת דבש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכירה“ – לרבות העברה לאחר בכל דרך מדרכי ההעברה של הבעלות או ההחזקה אך למעט העברה מכח הדין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוחר מזון“ – סיטונאי או קימעונאי העוסקים במכירת מצרכי מזון שונים.

{{ח:סעיף|2|רשות מבצעת}}
{{ח:ת}} המועצה לייצור ולשיווק של דבש, חברה רשומה שמענה הוא ברחוב אבן גבירול 48, תל־אביב (להלן – המועצה), מתמנית בזה כרשות מבצעת.

{{ח:סעיף|3|רשיון ייצור}}
{{ח:ת}} לא יעסוק אדם בגידול דבורים או בהפקת דבש, אלא אם קיבל רשיון ייצור מאת המועצה ומקיים את התנאים הכלולים ברשיון הייצור וכן את הוראות המועצה בדבר גידול דבורים, הפקת דבש, ומדווח למועצה על כמויות הדבש שהפיק.

{{ח:סעיף|4|איסור על החזקת דבש, רכישתו או העברתו|תיקון: תשנ״ט, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יחזיק אדם דבש, לא ירכשו ולא יארזו לצרכי עסק, אלא אם הוא משווק מורשה שרכש את הדבש ממי שבידו רשיון ייצור, או שרכש אותו ממשווק מורשה או שהנו כוורן משווק.
{{ח:תת|(ב)}} הטוען כי רכש דבש ממי שבידו רשיון ייצור או ממשווק מורשה – עליו הראיה.
{{ח:תת|(ג)}} האיסור של החזקת דבש לפי סעיף קטן (א) לא יחול על סוחר מזון המחזיק ומוכר דבש הארוז במיכלים שתכולת כל אחד מהם עד 3 ק״ג אם הוכיח שרכשו ממשווק מורשה או מכוורן משווק.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי כוורן להחזיק דבש בכמות הדרושה לצריכתו העצמית ושאינה עולה על 100 ק״ג, ואם הינו אגודה שיתופית, בכמות סבירה לצריכה עצמית של חברי האגודה ובני משפחתם.
{{ח:תת|(ה)}} לא יעביר ולא יוביל אדם דבש בכמות שמשקלה הכולל עולה על 6 ק״ג, אלא באישור בכתב מאת המועצה ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ו)}} האיסורים הקבועים בסעיף זה לא יחולו על דבש מיבוא.

{{ח:סעיף|5|משווק מורשה|תיקון: תשמ״א, תשמ״ג, תשמ״ג־2, תשנ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תרשה אדם להיות משווק מורשה, אם הוכיח להנחת דעתה, כי נתקיימו בו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יש בידו רשיון תקף לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}};
{{ח:תתת|(2)}} יש לו הנהלת חשבונות מסודרת ומעודכנת בהתאם לנהלי החשבונאות המקובלים;
{{ח:תתת|(3)}} בידו אמצעים כספיים לקיים חובותיו והתחייבויותיו כמשווק מורשה;
{{ח:תתת|(4)}} הוא התקשר בכתבי התקשרות בהיקף כולל של 30,000 ק״ג דבש לפחות עם כוורנים שלפיהם התחייבו הכוורנים לשווק באמצעותו את כל יבול הדבש שלהם מהייצור באותה שנה, בתנאי שיורשה כמשווק;
{{ח:תתת|(5)}} הוא התחייב למלא את כל החובות שיוטלו עליו בצו זה ולמלא אחר כל הוראות המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תחדש הרשאה של אדם כמשווק מורשה אם נתקיימו בו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא היה משווק מורשה בשנה שקדמה להגשת בקשתו;
{{ח:תתת|(2)}} הוכיח להנחת דעתה של המועצה כי שיווק דבש בשנה הקודמת בכמויות התואמות את כתבי ההתקשרות לאותה שנה;
{{ח:תתת|(3)}} קיים את כל החובות המוטלות עליו בצו זה, ומילא אחר כל הוראות המועצה;
{{ח:תתת|(4)}} לא חל כל שינוי בתנאים שאושרו לו בשנה הקודמת.

{{ח:סעיף|5א|הודעה לכוורנים על סירוב לתת רשיון משווק|תיקון: תשמ״ג־2}}
{{ח:ת}} מבקש הסמכה למשווק מורשה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, שבקשתו לא אושרה, יודיע על כך לכוורנים שהתקשרו אתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(ב)}} תוך שבוע ימים מהיום שנודע לו על הסירוב.

{{ח:סעיף|6|כוורן משווק}}
{{ח:ת}} המועצה רשאית להרשות אדם להיות כוורן משווק, אם הוכיח להנחת דעתה כי עסק באריזה ובשיווק מרבית הדבש מתוצרתו לפני יום י׳ בטבת תשכ״ט (31 בדצמבר 1968).

{{ח:סעיף|7|מכירת דבש}}
{{ח:ת}} לא ימכור כוורן – למעט כוורן משווק – דבש אלא למשווק מורשה בלבד.

{{ח:סעיף|8|שיווק דבש על ידי כוורן משווק}}
{{ח:ת}} כוורן משווק רשאי לארוז ולשווק דבש מתוצרת הדבוריות שלו בלבד.

{{ח:סעיף|9|תקפה של הרשאה או רשיון ייצור}}
{{ח:ת}} תקפם של הרשאה למשווק מורשה או של כוורן משווק או של רשיון ייצור הוא לשנת כספים אחת.

{{ח:סעיף|10|איסור העברה}}
{{ח:ת}} הרשאה להיות משווק מורשה או כוורן משווק או רשיון ייצור אינם ניתנים להעברה.

{{ח:סעיף|11|ביטול הרשאה או רשיון ייצור}}
{{ח:ת}} המועצה רשאית לבטל רשיון ייצור או הרשאה להיות משווק מורשה או כוורן משווק שניתנו על ידיה, אם לדעתה לא מילאו אחרי הוראה מהוראות צו זה או לא קיימו הוראה שניתנה על פיו.

{{ח:סעיף|12|חובות משווק מורשה וכוורן משווק|תיקון: תשנ״ט־2}}
{{ח:ת}} משווק מורשה וכוורן משווק –
{{ח:תת|(1)}} ינהל רישום מפורט של מלאי הדבש שברשותו כפי שהורתה המועצה;
{{ח:תת|(2)}} ידווח למועצה – לפי דרישתה – על כמויות הדבש שריכז ועל תנועת מלאי הדבש ברשותו;
{{ח:תת|(3)}} יחזיק את הדבש מופקד לפי מקור הצוף, כפי שהורתה המועצה;
{{ח:תת|(4)}} יחזיק מחסן שמבנהו, טיבו, ציודו וגדלו מבטיחים, להנחת דעתה של המועצה, החסנת דבש ללא סכנת קלקול והמחסן ישמש לאחסון דבש בלבד;
{{ח:תת|(5)}} ימלא אחר הוראות המועצה בדבר אחזקה, אריזה ושיווק של דבש.

{{ח:סעיף|13||תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|14|אגרות|תיקון: תשל״ט, תשל״ט־2, תשמ״ב, תשמ״ה, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} עם הגשת בקשה לקבלת רשיון ייצור או לחידושו ישלם מגיש הבקשה אגרה בשיעור של 47.50 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון ליולי 2026)}} לכל דבורית שהיתה ברשותו מ־1 באפריל של שנת הכספים שלגביה הוגשה הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} נוספו למבקש במשך שנת הכספים דבוריות נוספות על אלה שבתאריך האמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך בכתב למועצה תוך חמישה עשר יום מיום שהדבוריות הגיעו לרשותו ויצרף להודעתו קבלה על תשלום 47.50 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון ליולי 2026)}} לכל דבורית נוספת.
{{ח:תת|(ג)}} אדם שבתוך שנת הכספים רוצה להעביר דבורית למקום רעיה אחר, לשם קבלת יבול ברדיה נוספת באותה שנה, יגיש בקשה למועצה לקבלת רשיון לכך ויצרף לבקשה קבלה על תשלום אגרה של 4.30 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון ליולי 2026)}} לכל דבורית.
{{ח:תת|(ד)}} אגרה בעד רשיון הניתן לפי סעיף זה תשולם למועצה.

{{ח:סעיף|15|מועד להגשת בקשה להיתר}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש לקבל הרשאה, אישור או רשיון ייצור או לחדשו, יגיש בקשה למועצה לפחות שלושים יום לפני תחילת שנת הכספים שלגביה מתייחסת הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי שנת הכספים 1977/78 תוגש הבקשה תוך 30 יום מיום פרסום צו זה.

{{ח:סעיף|16|ביטול}}
{{ח:ת}} צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור דבש ומכירתו), תשכ״ט–1969 – בטל.

{{ח:סעיף|17|השם}}
{{ח:ת}} לצו זה ייקרא ”צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור דבש ומכירתו), תשל״ז–1977“.

{{ח:חתימות|כ״ח בסיון תשל״ז (14 ביוני 1977)}}
* '''אהרן אוזן'''&lt;br&gt;שר החקלאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>obk911r8z52uag1x1wy7brmqi2nyjh4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות מחלות בעלי חיים (מיקרואורגניסמים, תרכיבים ומעבירים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>465446</id>
    <revision>
      <id>3087818</id>
      <parentid>3073716</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:00:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087800]</comment>
      <origin>3087818</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11071" sha1="itlm898fiqtn9junfzoo6zb2gc35xn2" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות מחלות בעלי־חיים (מיקרואורגניזמים, תרכיבים ומעבירים), תשל״ה–1975}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר ייבוא תרכיבים, מיקרואורגניסמים, ומעבירים, החזקתם וייצורם}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשל״ה, 1338|תקנות מחלות בעלי־חיים (מיקרואורגניסמים, תרכיבים ומעבירים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3320.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 596|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3640.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 722|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3946.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4125.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1566|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4274.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 83|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4978.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 882|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5664.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 2337|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10743.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תש״ם, 1757|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2631.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1286|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2700.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 225|הודעת האגרות החקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4281.pdf}}, {{ח:תיבה|1101|הודעת האגרות החקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 183|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4423.pdf}}, {{ח:תיבה|1112|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4483.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 150|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4536.pdf}}, {{ח:תיבה|1101|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4606.pdf}}, {{ח:תיבה|2659|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4707.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 685|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4761.pdf}}, {{ח:תיבה|1194|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4798.pdf}}, {{ח:תיבה|1753|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4841.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 73|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4868.pdf}}, {{ח:תיבה|1525|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4974.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 277|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4994.pdf}}, {{ח:תיבה|705|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5019.pdf}}, {{ח:תיבה|1137|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5043.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 457|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5083.pdf}}, {{ח:תיבה|1049|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 408|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5161.pdf}}, {{ח:תיבה|871|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5188.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 312|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5244.pdf}}, {{ח:תיבה|519|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 43|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5299.pdf}}, {{ח:תיבה|425|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5322.pdf}}, {{ח:תיבה|947|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5364.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 302|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5391.pdf}}, {{ח:תיבה|1392|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 753|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5516.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 339|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5571.pdf}}, {{ח:תיבה|1123|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 480|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 294|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5724.pdf}}, {{ח:תיבה|1394|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 611|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5826.pdf}}, {{ח:תיבה|1233|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 395|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1017|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 12|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 652|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1127|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6794.pdf}}, {{ח:תיבה|1218|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1582|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1264|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1591|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1463|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8118.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2023|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3337|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1793|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1867|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11189.pdf}}, {{ח:תיבה|2683|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 233|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 167|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12543.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי-חיים#פרק ה|סעיף 20}} {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי-חיים|לפקודת מחלות בעלי־חיים, 1945}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״ה, תשפ״ג}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיקרואורגניסם“ – חידק, נגיף או טפיל העלול לחולל מחלה בבעלי־חיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מנהל השירותים הוטרינריים או עובד השירותים הווטרינרים שהוא הסמיך לעניין תקנות אלה, כולן או חלקן; הודעה על הסמכה כאמור תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד החקלאות ופיתוח הכפר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נמל יבוא“ – נמלי הים חיפה, אשדוד ואילת; נמל התעופה בן־גוריון וכל נמל או אתר כניסה אחר שאישר המנהל לענין תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעביר“ – בעל־חיים או פרוק־רגליים הנושא בגופו בצורה גלויה או סמויה מיקרואורגניסם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תרכיב“ – תרכיב (Vaccine), נסיוב (Serum) וכל מוצר ביאולוגי שהופק ממיקרואורגניסם, למעט אנטיביוטיקה.

{{ח:סעיף|2|היתר לייבוא, להחזקה וייצור|תיקון: תשנ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייבא אדם מיקרואורגניסם, מעביר או תרכיב אלא דרך נמל יבוא ועל פי היתר בכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יחזיק ולא יפיץ אדם מיקרואורגניסם, מעביר או תרכיב, לצורך מחקר, איבחון, הוראה או מטרה אחרת, ולא ייצר תרכיב, אלא בהיתר בכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאי ההיתר.

{{ח:סעיף|3|מתן היתר}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לתת היתר, לסרב לתיתו, לבטלו או להתלותו, לכלול בו תנאים, להוסיף עליהם או לשנותם.

{{ח:סעיף|4|אגרת היתר|תיקון: תשל״ז, תשל״ט, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ז, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} בעד מתן היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}} לייבוא חד־פעמי של תרכיב או לייצור חוזר של תרכיבים בשנת כספים, תשולם אגרה בסך 30.00 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לאוקטובר 1986; החל מיולי 2026, 230 ש״ח)}} לכל היתר.
{{ח:תת|(ב)}} היתר לייבוא או להחזקה של מיקרואורגניסם, מעביר או דוגמה מסחרית של תרכיב, פטורים מתשלום אגרה.

{{ח:סעיף|5|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ביום השלושים לאחר פרסומן.

{{ח:סעיף|6|ביטול}}
{{ח:ת}} תקנות מחלות בעלי־חיים (וקצין) – בטלות.

{{ח:סעיף|7|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות מחלות בעלי־חיים (מיקרואורגניסמים, תרכיבים ומעבירים), תשל״ה–1975“.

{{ח:חתימות|כ״ד באדר תשל״ה (7 במרס 1975)}}
* '''אהרן אוזן'''&lt;br&gt;שר החקלאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>itlm898fiqtn9junfzoo6zb2gc35xn2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות מחלות בעלי חיים (הקמה והפעלה של משקי טיפוח, הפצה, רביה וגידול של עופות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>466339</id>
    <revision>
      <id>3087808</id>
      <parentid>3073693</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T06:59:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3087808</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20908" sha1="3ka34zbwc725fvs5wvhre40mi91gvyr" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות מחלות בעלי חיים (הקמה והפעלה של משקי טיפוח, הפצה, רביה וגידול של עופות), התשמ&quot;א-1981 (תיקון: תשנ&quot;ה, תשס&quot;ב)
&lt;שם קודם&gt; צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הקמה והפעלה של משקי טיפוח, הפצה, רביה וגידול של עופות), התשמ&quot;א-1981
&lt;שם קודם&gt; צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הקמה והפעלה של משקי טיפוח, הפצה ורביה של עופות וגידול פרגיות), התשמ&quot;א-1981

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשמ&quot;א, 872|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הקמה והפעלה של משקי טיפוח, הפצה ורביה של עופות וגידול פרגיות)|4223)), ((1360|תיקון|4263)); ((תשמ&quot;ג, 674|תיקון|4453)), ((674|תיקון לתקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4453)); ((תשמ&quot;ה, 1433|תיקון|4815)); ((תשמ&quot;ז, 172|תיקון מס' 2|4986)); ((תשמ&quot;ח, 47|תיקון מס' 3|5059)); ((תשנ&quot;ה, 603|תיקון|5655)); ((תשנ&quot;ו, 1464|תיקון|5775)); ((תשס&quot;ב, 388|תיקון|6149)); ((תשס&quot;ח, 899|תיקון|6672)); ((תשס&quot;ט, 1070|תיקון|6788)).
''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשמ&quot;ג, 1120|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4483)); ((תשמ&quot;ד, 158|הודעת אגרות חקלאיות|4536)), ((1108|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4606)), ((2666|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4707)); ((תשמ&quot;ה, 692|הודעת אגרות חקלאיות|4761)), ((1201|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4798)), ((1760|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4841)); ((תשמ&quot;ו, 80|הודעת אגרות חקלאיות|4978)), ((1532|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4974)); ((תשמ&quot;ז, 284|הודעת אגרות חקלאיות|4994)), ((712|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5019)), ((1144|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5043)); ((תשמ&quot;ח, 464|הודעת אגרות חקלאיות|5083)), ((1056|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5127)); ((תשמ&quot;ט, 415|הודעת אגרות חקלאיות|5161)), ((878|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5188)); ((תש&quot;ן, 319|הודעת אגרות חקלאיות|5244)), ((526|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5259)); ((תשנ&quot;א, 50|הודעת אגרות חקלאיות|5299)), ((432|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5322)), ((954|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5364)); ((תשנ&quot;ב, 309|הודעת אגרות חקלאיות|5391)), ((1399|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5460)); ((תשנ&quot;ג, 760|הודעת אגרות חקלאיות|5516)); ((תשנ&quot;ד, 346|הודעת אגרות חקלאיות|5571)), ((1130|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5611)); ((תשנ&quot;ה, 487|הודעת אגרות חקלאיות|5648)); ((תשנ&quot;ו, 301|הודעת אגרות חקלאיות|5724)), ((1401|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5769)); ((תשנ&quot;ז, 618|הודעת אגרות חקלאיות|5826)), ((1240|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5852)); ((תשנ&quot;ט, 402|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב, 1024|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 19|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 658|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1133|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1224|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)), ((1226|ת&quot;ט|6803)); ((תש&quot;ע, 1589|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1271|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1597|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1470|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2030|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3344|הודעת אגרות חקלאיות|9431)); ((תשפ&quot;ג, 1800|הודעת אגרות חקלאיות|10653)); ((תשפ&quot;ד, 1874|הודעת אגרות חקלאיות|11189)), ((2690|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|11312)); ((תשפ&quot;ו, 240|הודעת אגרות חקלאיות|12105)); ((תשפ&quot;ז, 174|הודעת אגרות חקלאיות|12543)).

&lt;מבוא&gt; &lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ב) --&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 22(א)]] [[+|ו-23]] [[=הפקודה|לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ&quot;ה-1985]], ולענין [[תקנה 5א]], באישור ועדת הכספים של הכנסת לפי [[סעיף 1(ב) לחוק-יסוד: משק המדינה]], אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק ראשון - כללי ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ב, תשס&quot;ט)
: בצו זה (([צ&quot;ל: בתקנות אלה])) -
:- &quot;גיל אחד&quot; - עופות שבקעו תוך פרק זמן רצוף שלא עלה על עשרה ימים;
:- &quot;היתר הפעלה&quot; - היתר להפעלה חד פעמית של משק עופות הניתן לאחזקת להקה מסויימת;
:- &quot;המנהל&quot; - מנהל השירותים הוטרינריים במשרד החקלאות או מי שהוא הסמיך לענין תקנות אלה;
:- &quot;חומר רבייה&quot; - ביצים לדגירה או אפרוחים של עופות כהגדרתם [[בפרט ג לתוספת הראשונה לפקודה]];
:- &quot;להקה&quot; - קבוצת עופות בלול, בגיל אחד, מסוג אחד ומשלוחה אחת;
:- &quot;להקת יסוד&quot; - להקה בה מפתחים או משפרים תכונות תורשתיות שונות;
:- &quot;להקת הפצה&quot; - להקה בה נעשית הכלאה בין להקות יסוד או צאצאיהן;
:- &quot;להקת רביה&quot; - להקה בה נעשית הכלאה בין להקות הפצה או צאצאיהן;
:- &quot;לול&quot; - מבנה או חלק של מבנה המשמש לגידול עופות;
:- &quot;מבנה עזר&quot; - מחסן ביצים, מחסן ציוד, מלתחה, משרפה ובור רקב וכן מיתקן לסילוק פסדים;
:- &quot;מנהל המחלקה&quot; - מנהל המחלקה לעופות במשרד החקלאות;
:- &quot;מעבדה&quot; - מעבדה למחלות עופות שאישר המנהל;
:- &quot;מפעל פסדים&quot; - כהגדרתו [[בתקנות מחלות בעלי חיים (פסדים), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;מפקח&quot; - מי שהמנהל הסמיכו לפקח על ביצוע הוראות תקנות אלה;
:- &quot;משק גידול&quot; - משק עופות שבו מגדלים עופות לשם העברתם למשק עופות אחר;
:- &quot;משק הפצה&quot; - משק עופות בו מכליאים להקות יסוד או צאצאיהן והמהוות להקות הפצה;
:- &quot;משק טיפוח&quot; - משק עופות בו מייצרים להקות יסוד;
:- &quot;משק עופות&quot; - מקום המשמש לגידול עופות, לרבות לולים, מבני עזר וגדר;
:- &quot;משק רביה&quot; - משק עופות בו מכליאים להקות הפצה או צאצאיהן לצורך יצירת חומר רביה;
:- &quot;סוג&quot; - העופות המפורטים [[בתוספת הראשונה לפקודה]];
:- &quot;הפקודה&quot; - [[פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ&quot;ה-1985]];
:- &quot;שלוחה&quot; - עופות לרביה או להטלה או לפיטום.

@ 2. רשיון (תיקון: תשס&quot;ב)
: (א) לא יקים אדם ולא יחזיק משק טיפוח, הפצה, רביה וגידול פרגיות אלא לפי רשיון שניתן לו לפי תקנות אלה (להלן - הרשיון).
: (ב) המנהל רשאי לתת רשיון לאחר התייעצות עם מנהל המחלקה.

@ 3. אישור מכירה
: לא ימכור אדם ולא יעביר לאחר בכל דרך שהיא חומר רביה אלא אם הוא בעל רשיון.

@ 4. בקשה לרשיון (תיקון: תשנ&quot;ו)
: (א) המבקש רשיון או חידוש רשיון יגיש בקשה למנהל בטופס שקבע.
: (ב) המבקש רשיון ימלא את כל הפרטים באופן מדוייק ומפורט ויצרף לבקשתו מסמכים אלה:
:: (1) תכניות של מבני העזר בקנה מידה 1:100;
:: (2) תכניות של משק העופות כולו בקנה מידה 1:500.
: (ג) המנהל רשאי לדרוש ממבקש רשיון למסור לו פרטים ואישורים נוספים הדרושים לדעתו בקשר לבקשה האמורה.

@ 4א. (תיקון: תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ה) : (((בוטלה).))

@ 5. מתן רשיון (תיקון: תשס&quot;ב)
: (א) המנהל רשאי לתת רשיון למבקש, לסרב לתיתו, להתלותו או לבטלו אם נוכח כי הוראה מהוראות תקנות אלה אינה מתמלאת.
: (ב) תקפו של רשיון שהותלה יחודש רק לאחר שיוכח כי מולאו כל הוראות תקנות אלה.

@ 5א. אגרה (תיקון: תשמ&quot;ג, [הודעות])
: בעד רשיון לפי תקנות אלה תשולם אגרה בסך 2250 שקלים (((מתואם לשנת 1983; החל מיולי 2026, 1,240 ש&quot;ח))).

== פרק שני - התנאים להקמת משק עופות חדש ואחזקת משק עופות קיים ==

@ 6. מיקום משק העופות (תיקון: תשמ&quot;א, תשנ&quot;ה, תשס&quot;ב)
: (א) לא יינתן רשיון להקמת משק טיפוח, משק הפצה, משק רביה או משק גידול או להחזקתם, אלא אם נתקיימו תנאים אלה:
:: (1) לא מוחזקים עופות חיים, עופות שחוטים או פסולת עופות ברדיוס של 300 מטר ממנו;
:: (2) הוא מרוחק לפחות 30 מטר מדרך המקשרת בין משקי עופות מסוג, משלוחה או מגיל שונים.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי המנהל לתת רשיון להחזקת משק קיים לטיפוח, להפצה, לרביה או לגידול גם אם לא נתקיימו כל התנאים שפורטו בה, וזאת לתקופה מוגבלת, ובתנאים שיקבע.

@ 7. מבני המשק
: מבני הלול יהיו מרושתים, סגורים ונעולים למניעת חדירת צפורים ונברנים.

@ 8. סביבת משק העופות והכניסה אליו
: (א) משק העופות יהיה מגודר ברשת המעוגנת בקרקע בגובה של 1.50 מטר לפחות, עם שער נעול.
: (ב) הכניסה למשק העופות תהיה דרך מבנה כניסה בו ניתן להתקלח ולהחליף את כל הביגוד.

@ 9. מלתחות
: (א) בכניסה למשק העופות צמוד לגדר תוקם מלתחה מחולקת כלהלן:
:: (1) חדר חיצוני להסרת הבגדים;
:: (2) מקלחת;
:: (3) חדר ללבישת בגדי עבודה נקיים;
:: (4) בית שימוש שהכניסה אליו תהיה רק מחדר לבישת בגדי עבודה נקיים.
: (ב) המלתחה תהיה קשורה למערכת ביוב סגורה.
: (ג) החדרים במלתחה יהיו מרוצפים והקירות חלקים וניתנים לרחיצה.
: (ד) במלתחה יותקנו ארונות, ספסלים, מתלים, סידורי חימום וכיור רחצה.

@ 10. רצפת הלול ושוליו (תיקון: תשנ&quot;ו)
: בצמוד ללול ועד למרחק של מטר אחד לפחות מכל קיר חיצוני שלו יהיו שוליים. השוליים של הלול ורצפתו יהיו מבטון או מאספלט הניתן לניקוי וחיטוי בקלות.

@ 11. הגבלות לעובדים
: העובדים במשק העופות לא יעבדו במדגריות, משחטות או בשווקים במיון אפרוחים ובטיפול בעופות במשקי עופות אחרים.

@ 12. תא אידוי (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א) במשק עופות יותקן תא אידוי אטום לחיטוי ציוד וביצים.
: (ב) תא האידוי יהיה עם שתי דלתות האחת פונה לשטח העופות, והשניה פונה אל מחוץ לשטח המגודר.
: (ג) לא יוכנס במשק עופות ציוד אריזה או כל חפץ אחר אלא לאחר שהועבר בתא אידוי וחוטא בגז פורמלדהיד או בחומר חיטוי אחר שהמנהל אישר למטרה זו.

@ 13. הכלובים
: כלובים יחוטאו בריסוס בתמיסת חיטוי שהמנהל אישר לצורך זה.

@ 14. מתקני תערובת
: מיתקני התערובת יותקנו במקום שאפשר יהיה למלאם מבלי להכנס למשק העופות.

@ 15. מתקני דלק
: לא יותקנו מיתקני דלק בתחום משק העופות.

@ 16. טיפול בביצים (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ט)
: (א) ניקוי הביצים יבוצע לאחר איסומן בחדר מיוחד למטרה זו.
: (ב) בזמן איסוף הביצים יש להפריד בין הביצים הנקיות לבין הביצים המלוכלכות.
: (ג) מיד לאחר האיסוף, יש לאדות את הביצים או לחטאן בחומר חיטוי שאישר המנהל, ולהחזיקן בנפרד מהביצים שעדיין לא אוידו או חוטאו.
: (ד) על הביצים המיועדות לצרכי רביה תוטבע חותמת עם מספר המשק בדרך כפי שקבע המנהל.
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (ד), רשאי המנהל לפטור מהטבעת החותמת ולהורות על סימון אחר.

@ 17. איסוף ביצי אווזים והטיפול בהן (תיקון: תשס&quot;ב)
: (א) נוסף על האמור [[בתקנה 16]], יש לרחוץ ביצי אווזים מלוכלכות במים זורמים בטמפרטורה של 40 מעלות צלזיוס.
: (ב) הביצים המלוכלכות לא יושרו במים ואין לנקותן במטלית רטובה.
: (ג) לאחר ניקוי או רחיצת הביצים יש לאדות את כל הביצים.

@ 18. סילוק הפגרים
: סילוק כל פגרי העופות ממשק העופות ייעשה באחת הדרכים שלהלן, כפי שיורה המנהל, בור רקב או משרפה שיותקנו במשק העופות או במקום שאישר המנהל, או למפעל פסדים שאישר המנהל.

@ 19. אגרות
: בעד רשיון להקמת משק עופות חדש ואחזקת משק עופות קיים תשולם אגרה בשיעור שייקבע.

== פרק שלישי - הפעלת משק עופות ==

@ 20. היתר הפעלה (תיקון: תשנ&quot;ה)
: לא יכניס אדם עופות למשק עופות ולא יפעיל משק טיפוח, משק הפצה, משק רביה או משק גידול, אלא לפי היתר הפעלה מאת המנהל.

@ 21. בקשה להיתר הפעלה
: (א) בקשה להיתר הפעלה או לחידושו יש להגיש למנהל על גבי טופס שהוא קבע.
: (ב) המבקש היתר הפעלה, ימלא את כל הפרטים שבטופס באופן מפורט ומדוייק.
: (ג) המנהל רשאי לדרוש מהמבקש היתר הפעלה למסור לו פרטים הדרושים לדעתו בקשר לבקשה האמורה.

@ 22. תקפו של היתר הפעלה
: היתר הפעלה יינתן לגבי להקה מסויימת למשך זמן החזקתה באותו משק בלבד.

@ 23. תנאי היתר הפעלה
: לא יינתן לאדם היתר להפעלת משק עופות אלא אם נתקיימו בו כל אלה:
: (1) העופות הם בגיל אחד, מסוג ומשלוחה אחת; אולם רשאי המנהל להתיר הכנסת עופות מגילים שונים;
: (2) הלול ומבני העזר יהיו ריקים מעופות, נקיים ומחוטים בחמרי חיטוי שקבע המנהל;
: (3) שטח משק העופות יהיה נקי מעשבים, גרוטאות וכל פסולת אחרת;
: (4) כלי האוכל, כלי השתייה וכל שאר הציוד יהיה נקי, רחוץ ומחוטא;
: (5) מיכלי התערובת יהיו נקיים ומחוטים;
: (6) הרפד יובא במישרין מהספק באריזה חדשה לשימוש חד פעמי.

@ 24. הוצאת עופות
: לא יוציא אדם עופות ממשק עופות ללא היתר הוצאה מאת המנהל.

@ 25. מתן היתר הפעלה (תיקון: תשס&quot;ב)
: (א) המנהל רשאי לתת למבקש היתר הפעלה, לסרב לתיתו, להתלותו או לבטלו אם נוכח כי הוראה מהוראות תקנות אלה אינה מתמלאת.
: (ב) תקפו של היתר הפעלה שהותלה, יחודש רק לאחר שיוכח למנהל כי מולאו הוראות [[תקנה 23]].

@ 26. יומן
: (א) מי שניתן לו היתר הפעלה יהיה אחראי לניהול שני יומני רישום ויהיה חייב להגישם לבדיקה, לפי דרישת המנהל.
: (ב) ביומן האחד יהיה רישום יומי רצוף של פעולות אלה:
:: (1) שם המשק ממנו נתקבלו האפרוחים ומספר הרשיון שלו;
:: (2) שם המדגריה בה בקעו האפרוחים ומספר הרשיון שלה;
:: (3) תאריך הבקיעה;
:: (4) תמותה ופסילה יומית של אפרוחים;
:: (5) דיווח על ההטלה היומית ומספר המטילות;
:: (6) חיסונים, תוצאות בדיקות, טיפולים רפואיים וקיטום שניתנו לעופות ותאריך נתינתם;
:: (7) פרטים נוספים כפי שיורה המנהל.
: (ג) ביומן השני יהיה רישום יומי רצוף של פעולות אלה:
:: (1) תאריך מכירת חומר הרביה;
:: (2) שם הקונה;
:: (3) כמות חומר הרביה שנמכר וסוגיו.
: (ד) כל פעולה תירשם ביומן, מיד לאחר ביצועה.
: (ה) ביומנים ירשמו פרטים נכונים, מלאים ומדוייקים.
: (ו) היומנים יוחזקו במשק העופות ולא יתלשו מתוכם דפים.
: (ז) היומנים ישמרו 18 חודש ממועד הפעולה האחרון שנרשם בהם.

@ 27. דווח למנהל
: מי שניתן לו היתר הפעלה ידווח למנהל מיד לגבי רישומים ביומנים של פרטים אלה:
: (1) תמותה מצטברת בלהקה של מעל 1% בשבוע;
: (2) ירידה בהטלה בלהקה מעל 10% בשבוע.

@ 28. חומר רביה (תיקון: תשס&quot;ב)
: (א) במשק טיפוח יוחזק חומר רביה שמקורו בייצור עצמי בלבד.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי מי שניתן לו היתר הפעלה למשק טיפוח, בהסכמת המנהל בכתב ומראש, לרכוש חומר רביה לצורך שיפור הטיפוח.
: (ג) מי שניתן לו היתר להפעלת משק הפצה ירכוש חומר רביה אך ורק ממשק טיפוח.
: (ד) מי שניתן לו היתר להפעלת משק הפצה יספק למשק רביה זכרים מקו גנטי אחיד ונקבות מקו גנטי אחיד.
: (ה) מי שניתן לו היתר להפעלת משק רביה ירכוש חומר רביה אך ורק ממשק טיפוח או ממשק הפצה.

@ 29. ביקורת
: מפקח יהא רשאי לבקר במשק טיפוח, או רביה, בכל עת, ולקחת חומר רביה למבחן, בכמות סבירה הדרושה לכך.

@ 30. בדיקות מעבדה
: מי שניתן לו היתר הפעלה ישלח -
: (1) מלהקות המיועדות לרביה או הפצה 25 אפרוחים עד גיל 14 יום לבדיקה במעבדה;
: (2) פעם בחודש דגימות דם מ-5% מהעופות שבמשקו אך לא למעלה מ-200 דוגמאות.

@ 31. בדיקות מעקב ותחלואה
: (א) מי שניתן לו היתר הפעלה ישלח -
:: (1) דוגמאות רפד לבדיקה במעבדה בהתאם להוראות המנהל;
:: (2) עם הופעת מחלה כלשהי, דוגמאות של עופות חולים ועופות שמתו כתוצאה מהמחלה, למעבדה.
: (ב) המנהל רשאי ליטול או לבקש שליחת דגימות מלהקות רביה או הפצה לצורך בדיקת אבחנה.

@ 32. ביטול
: צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הקמת משקי טיפוח, משקי רביה ומדגריות ובדבר הפעלתם), התשכ&quot;ז-1967 - בטל.

@ 33. תחילה (תיקון: תשס&quot;ב)
: תחילתן של תקנות אלה -
: (1) לגבי משקי אווזים - 15 חודש מיום פרסומן;
: (2) לגבי משקים אחרים - 3 חדשים מיום פרסומן.

&lt;פרסום&gt; ד' באדר ב' התשמ&quot;א (10 במרס 1981)
&lt;חתימה&gt; אריאל שרון שר החקלאות</text>
      <sha1>3ka34zbwc725fvs5wvhre40mi91gvyr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות מחלות בעלי חיים (הקמה והפעלה של משקי טיפוח, הפצה, רביה וגידול של עופות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>466370</id>
    <revision>
      <id>3087809</id>
      <parentid>3073708</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:00:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087808]</comment>
      <origin>3087809</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27116" sha1="9dp4wks4pmeymv9skl0ysyjx1nbnq4d" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות מחלות בעלי חיים (הקמה והפעלה של משקי טיפוח, הפצה, רביה וגידול של עופות), התשמ״א–1981}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשמ״א, 872|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הקמה והפעלה של משקי טיפוח, הפצה ורביה של עופות וגידול פרגיות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4223.pdf}}, {{ח:תיבה|1360|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4263.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 674|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4453.pdf}}, {{ח:תיבה|674|תיקון לתקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4453.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 1433|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4815.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 172|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4986.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 47|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5059.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 603|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5655.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 1464|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5775.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 388|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6149.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 899|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6672.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1070|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6788.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ג, 1120|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4483.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 158|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4536.pdf}}, {{ח:תיבה|1108|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4606.pdf}}, {{ח:תיבה|2666|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4707.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 692|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4761.pdf}}, {{ח:תיבה|1201|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4798.pdf}}, {{ח:תיבה|1760|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4841.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 80|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4978.pdf}}, {{ח:תיבה|1532|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4974.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 284|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4994.pdf}}, {{ח:תיבה|712|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5019.pdf}}, {{ח:תיבה|1144|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5043.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 464|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5083.pdf}}, {{ח:תיבה|1056|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 415|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5161.pdf}}, {{ח:תיבה|878|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5188.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 319|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5244.pdf}}, {{ח:תיבה|526|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5259.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 50|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5299.pdf}}, {{ח:תיבה|432|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5322.pdf}}, {{ח:תיבה|954|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5364.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 309|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5391.pdf}}, {{ח:תיבה|1399|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 760|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5516.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 346|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5571.pdf}}, {{ח:תיבה|1130|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 487|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 301|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5724.pdf}}, {{ח:תיבה|1401|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 618|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5826.pdf}}, {{ח:תיבה|1240|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 402|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1024|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 19|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 658|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1133|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6794.pdf}}, {{ח:תיבה|1224|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1589|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1271|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1597|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1470|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8118.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2030|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3344|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1800|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1874|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11189.pdf}}, {{ח:תיבה|2690|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 240|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 174|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12543.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#סעיף 22|סעיפים 22(א)}} {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#סעיף 23|ו־23}} {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985}}, ולענין {{ח:פנימי|סעיף 5א|תקנה 5א}}, באישור ועדת הכספים של הכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: משק המדינה#סעיף 1|סעיף 1(ב) לחוק־יסוד: משק המדינה}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון – כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני – התנאים להקמת משק עופות חדש ואחזקת משק עופות קיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי – הפעלת משק עופות}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון – כללי}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשמ״ח, תשס״ב, תשס״ט}}
{{ח:ת}} בצו זה {{ח:הערה|[צ״ל: בתקנות אלה]}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גיל אחד“ – עופות שבקעו תוך פרק זמן רצוף שלא עלה על עשרה ימים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר הפעלה“ – היתר להפעלה חד פעמית של משק עופות הניתן לאחזקת להקה מסויימת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מנהל השירותים הוטרינריים במשרד החקלאות או מי שהוא הסמיך לענין תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר רבייה“ – ביצים לדגירה או אפרוחים של עופות כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#תוספת 1 פרט ג|בפרט ג לתוספת הראשונה לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”להקה“ – קבוצת עופות בלול, בגיל אחד, מסוג אחד ומשלוחה אחת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”להקת יסוד“ – להקה בה מפתחים או משפרים תכונות תורשתיות שונות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”להקת הפצה“ – להקה בה נעשית הכלאה בין להקות יסוד או צאצאיהן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”להקת רביה“ – להקה בה נעשית הכלאה בין להקות הפצה או צאצאיהן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לול“ – מבנה או חלק של מבנה המשמש לגידול עופות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה עזר“ – מחסן ביצים, מחסן ציוד, מלתחה, משרפה ובור רקב וכן מיתקן לסילוק פסדים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל המחלקה“ – מנהל המחלקה לעופות במשרד החקלאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה“ – מעבדה למחלות עופות שאישר המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל פסדים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (פסדים)|בתקנות מחלות בעלי חיים (פסדים), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – מי שהמנהל הסמיכו לפקח על ביצוע הוראות תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משק גידול“ – משק עופות שבו מגדלים עופות לשם העברתם למשק עופות אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משק הפצה“ – משק עופות בו מכליאים להקות יסוד או צאצאיהן והמהוות להקות הפצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משק טיפוח“ – משק עופות בו מייצרים להקות יסוד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משק עופות“ – מקום המשמש לגידול עופות, לרבות לולים, מבני עזר וגדר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משק רביה“ – משק עופות בו מכליאים להקות הפצה או צאצאיהן לצורך יצירת חומר רביה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוג“ – העופות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#תוספת 1|בתוספת הראשונה לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקודה“ – {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שלוחה“ – עופות לרביה או להטלה או לפיטום.

{{ח:סעיף|2|רשיון|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא יקים אדם ולא יחזיק משק טיפוח, הפצה, רביה וגידול פרגיות אלא לפי רשיון שניתן לו לפי תקנות אלה (להלן – הרשיון).
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לתת רשיון לאחר התייעצות עם מנהל המחלקה.

{{ח:סעיף|3|אישור מכירה}}
{{ח:ת}} לא ימכור אדם ולא יעביר לאחר בכל דרך שהיא חומר רביה אלא אם הוא בעל רשיון.

{{ח:סעיף|4|בקשה לרשיון|תיקון: תשנ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש רשיון או חידוש רשיון יגיש בקשה למנהל בטופס שקבע.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש רשיון ימלא את כל הפרטים באופן מדוייק ומפורט ויצרף לבקשתו מסמכים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תכניות של מבני העזר בקנה מידה 1:100;
{{ח:תתת|(2)}} תכניות של משק העופות כולו בקנה מידה 1:500.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי לדרוש ממבקש רשיון למסור לו פרטים ואישורים נוספים הדרושים לדעתו בקשר לבקשה האמורה.

{{ח:סעיף|4א||תיקון: תשמ״ה, תשמ״ז, תשנ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|5|מתן רשיון|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לתת רשיון למבקש, לסרב לתיתו, להתלותו או לבטלו אם נוכח כי הוראה מהוראות תקנות אלה אינה מתמלאת.
{{ח:תת|(ב)}} תקפו של רשיון שהותלה יחודש רק לאחר שיוכח כי מולאו כל הוראות תקנות אלה.

{{ח:סעיף|5א|אגרה|תיקון: תשמ״ג, [הודעות]}}
{{ח:ת}} בעד רשיון לפי תקנות אלה תשולם אגרה בסך 2250 שקלים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1983; החל מיולי 2026, 1,240 ש״ח)}}.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני – התנאים להקמת משק עופות חדש ואחזקת משק עופות קיים}}

{{ח:סעיף|6|מיקום משק העופות|תיקון: תשמ״א, תשנ״ה, תשס״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן רשיון להקמת משק טיפוח, משק הפצה, משק רביה או משק גידול או להחזקתם, אלא אם נתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא מוחזקים עופות חיים, עופות שחוטים או פסולת עופות ברדיוס של 300 מטר ממנו;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מרוחק לפחות 30 מטר מדרך המקשרת בין משקי עופות מסוג, משלוחה או מגיל שונים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי המנהל לתת רשיון להחזקת משק קיים לטיפוח, להפצה, לרביה או לגידול גם אם לא נתקיימו כל התנאים שפורטו בה, וזאת לתקופה מוגבלת, ובתנאים שיקבע.

{{ח:סעיף|7|מבני המשק}}
{{ח:ת}} מבני הלול יהיו מרושתים, סגורים ונעולים למניעת חדירת צפורים ונברנים.

{{ח:סעיף|8|סביבת משק העופות והכניסה אליו}}
{{ח:תת|(א)}} משק העופות יהיה מגודר ברשת המעוגנת בקרקע בגובה של 1.50 מטר לפחות, עם שער נעול.
{{ח:תת|(ב)}} הכניסה למשק העופות תהיה דרך מבנה כניסה בו ניתן להתקלח ולהחליף את כל הביגוד.

{{ח:סעיף|9|מלתחות}}
{{ח:תת|(א)}} בכניסה למשק העופות צמוד לגדר תוקם מלתחה מחולקת כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} חדר חיצוני להסרת הבגדים;
{{ח:תתת|(2)}} מקלחת;
{{ח:תתת|(3)}} חדר ללבישת בגדי עבודה נקיים;
{{ח:תתת|(4)}} בית שימוש שהכניסה אליו תהיה רק מחדר לבישת בגדי עבודה נקיים.
{{ח:תת|(ב)}} המלתחה תהיה קשורה למערכת ביוב סגורה.
{{ח:תת|(ג)}} החדרים במלתחה יהיו מרוצפים והקירות חלקים וניתנים לרחיצה.
{{ח:תת|(ד)}} במלתחה יותקנו ארונות, ספסלים, מתלים, סידורי חימום וכיור רחצה.

{{ח:סעיף|10|רצפת הלול ושוליו|תיקון: תשנ״ו}}
{{ח:ת}} בצמוד ללול ועד למרחק של מטר אחד לפחות מכל קיר חיצוני שלו יהיו שוליים. השוליים של הלול ורצפתו יהיו מבטון או מאספלט הניתן לניקוי וחיטוי בקלות.

{{ח:סעיף|11|הגבלות לעובדים}}
{{ח:ת}} העובדים במשק העופות לא יעבדו במדגריות, משחטות או בשווקים במיון אפרוחים ובטיפול בעופות במשקי עופות אחרים.

{{ח:סעיף|12|תא אידוי|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} במשק עופות יותקן תא אידוי אטום לחיטוי ציוד וביצים.
{{ח:תת|(ב)}} תא האידוי יהיה עם שתי דלתות האחת פונה לשטח העופות, והשניה פונה אל מחוץ לשטח המגודר.
{{ח:תת|(ג)}} לא יוכנס במשק עופות ציוד אריזה או כל חפץ אחר אלא לאחר שהועבר בתא אידוי וחוטא בגז פורמלדהיד או בחומר חיטוי אחר שהמנהל אישר למטרה זו.

{{ח:סעיף|13|הכלובים}}
{{ח:ת}} כלובים יחוטאו בריסוס בתמיסת חיטוי שהמנהל אישר לצורך זה.

{{ח:סעיף|14|מתקני תערובת}}
{{ח:ת}} מיתקני התערובת יותקנו במקום שאפשר יהיה למלאם מבלי להכנס למשק העופות.

{{ח:סעיף|15|מתקני דלק}}
{{ח:ת}} לא יותקנו מיתקני דלק בתחום משק העופות.

{{ח:סעיף|16|טיפול בביצים|תיקון: תשס״ב, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} ניקוי הביצים יבוצע לאחר איסומן בחדר מיוחד למטרה זו.
{{ח:תת|(ב)}} בזמן איסוף הביצים יש להפריד בין הביצים הנקיות לבין הביצים המלוכלכות.
{{ח:תת|(ג)}} מיד לאחר האיסוף, יש לאדות את הביצים או לחטאן בחומר חיטוי שאישר המנהל, ולהחזיקן בנפרד מהביצים שעדיין לא אוידו או חוטאו.
{{ח:תת|(ד)}} על הביצים המיועדות לצרכי רביה תוטבע חותמת עם מספר המשק בדרך כפי שקבע המנהל.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (ד), רשאי המנהל לפטור מהטבעת החותמת ולהורות על סימון אחר.

{{ח:סעיף|17|איסוף ביצי אווזים והטיפול בהן|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:תת|(א)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בתקנה 16}}, יש לרחוץ ביצי אווזים מלוכלכות במים זורמים בטמפרטורה של 40 מעלות צלזיוס.
{{ח:תת|(ב)}} הביצים המלוכלכות לא יושרו במים ואין לנקותן במטלית רטובה.
{{ח:תת|(ג)}} לאחר ניקוי או רחיצת הביצים יש לאדות את כל הביצים.

{{ח:סעיף|18|סילוק הפגרים}}
{{ח:ת}} סילוק כל פגרי העופות ממשק העופות ייעשה באחת הדרכים שלהלן, כפי שיורה המנהל, בור רקב או משרפה שיותקנו במשק העופות או במקום שאישר המנהל, או למפעל פסדים שאישר המנהל.

{{ח:סעיף|19|אגרות}}
{{ח:ת}} בעד רשיון להקמת משק עופות חדש ואחזקת משק עופות קיים תשולם אגרה בשיעור שייקבע.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי – הפעלת משק עופות}}

{{ח:סעיף|20|היתר הפעלה|תיקון: תשנ״ה}}
{{ח:ת}} לא יכניס אדם עופות למשק עופות ולא יפעיל משק טיפוח, משק הפצה, משק רביה או משק גידול, אלא לפי היתר הפעלה מאת המנהל.

{{ח:סעיף|21|בקשה להיתר הפעלה}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה להיתר הפעלה או לחידושו יש להגיש למנהל על גבי טופס שהוא קבע.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש היתר הפעלה, ימלא את כל הפרטים שבטופס באופן מפורט ומדוייק.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי לדרוש מהמבקש היתר הפעלה למסור לו פרטים הדרושים לדעתו בקשר לבקשה האמורה.

{{ח:סעיף|22|תקפו של היתר הפעלה}}
{{ח:ת}} היתר הפעלה יינתן לגבי להקה מסויימת למשך זמן החזקתה באותו משק בלבד.

{{ח:סעיף|23|תנאי היתר הפעלה}}
{{ח:ת}} לא יינתן לאדם היתר להפעלת משק עופות אלא אם נתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} העופות הם בגיל אחד, מסוג ומשלוחה אחת; אולם רשאי המנהל להתיר הכנסת עופות מגילים שונים;
{{ח:תת|(2)}} הלול ומבני העזר יהיו ריקים מעופות, נקיים ומחוטים בחמרי חיטוי שקבע המנהל;
{{ח:תת|(3)}} שטח משק העופות יהיה נקי מעשבים, גרוטאות וכל פסולת אחרת;
{{ח:תת|(4)}} כלי האוכל, כלי השתייה וכל שאר הציוד יהיה נקי, רחוץ ומחוטא;
{{ח:תת|(5)}} מיכלי התערובת יהיו נקיים ומחוטים;
{{ח:תת|(6)}} הרפד יובא במישרין מהספק באריזה חדשה לשימוש חד פעמי.

{{ח:סעיף|24|הוצאת עופות}}
{{ח:ת}} לא יוציא אדם עופות ממשק עופות ללא היתר הוצאה מאת המנהל.

{{ח:סעיף|25|מתן היתר הפעלה|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לתת למבקש היתר הפעלה, לסרב לתיתו, להתלותו או לבטלו אם נוכח כי הוראה מהוראות תקנות אלה אינה מתמלאת.
{{ח:תת|(ב)}} תקפו של היתר הפעלה שהותלה, יחודש רק לאחר שיוכח למנהל כי מולאו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|תקנה 23}}.

{{ח:סעיף|26|יומן}}
{{ח:תת|(א)}} מי שניתן לו היתר הפעלה יהיה אחראי לניהול שני יומני רישום ויהיה חייב להגישם לבדיקה, לפי דרישת המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} ביומן האחד יהיה רישום יומי רצוף של פעולות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם המשק ממנו נתקבלו האפרוחים ומספר הרשיון שלו;
{{ח:תתת|(2)}} שם המדגריה בה בקעו האפרוחים ומספר הרשיון שלה;
{{ח:תתת|(3)}} תאריך הבקיעה;
{{ח:תתת|(4)}} תמותה ופסילה יומית של אפרוחים;
{{ח:תתת|(5)}} דיווח על ההטלה היומית ומספר המטילות;
{{ח:תתת|(6)}} חיסונים, תוצאות בדיקות, טיפולים רפואיים וקיטום שניתנו לעופות ותאריך נתינתם;
{{ח:תתת|(7)}} פרטים נוספים כפי שיורה המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} ביומן השני יהיה רישום יומי רצוף של פעולות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תאריך מכירת חומר הרביה;
{{ח:תתת|(2)}} שם הקונה;
{{ח:תתת|(3)}} כמות חומר הרביה שנמכר וסוגיו.
{{ח:תת|(ד)}} כל פעולה תירשם ביומן, מיד לאחר ביצועה.
{{ח:תת|(ה)}} ביומנים ירשמו פרטים נכונים, מלאים ומדוייקים.
{{ח:תת|(ו)}} היומנים יוחזקו במשק העופות ולא יתלשו מתוכם דפים.
{{ח:תת|(ז)}} היומנים ישמרו 18 חודש ממועד הפעולה האחרון שנרשם בהם.

{{ח:סעיף|27|דווח למנהל}}
{{ח:ת}} מי שניתן לו היתר הפעלה ידווח למנהל מיד לגבי רישומים ביומנים של פרטים אלה:
{{ח:תת|(1)}} תמותה מצטברת בלהקה של מעל 1% בשבוע;
{{ח:תת|(2)}} ירידה בהטלה בלהקה מעל 10% בשבוע.

{{ח:סעיף|28|חומר רביה|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:תת|(א)}} במשק טיפוח יוחזק חומר רביה שמקורו בייצור עצמי בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי מי שניתן לו היתר הפעלה למשק טיפוח, בהסכמת המנהל בכתב ומראש, לרכוש חומר רביה לצורך שיפור הטיפוח.
{{ח:תת|(ג)}} מי שניתן לו היתר להפעלת משק הפצה ירכוש חומר רביה אך ורק ממשק טיפוח.
{{ח:תת|(ד)}} מי שניתן לו היתר להפעלת משק הפצה יספק למשק רביה זכרים מקו גנטי אחיד ונקבות מקו גנטי אחיד.
{{ח:תת|(ה)}} מי שניתן לו היתר להפעלת משק רביה ירכוש חומר רביה אך ורק ממשק טיפוח או ממשק הפצה.

{{ח:סעיף|29|ביקורת}}
{{ח:ת}} מפקח יהא רשאי לבקר במשק טיפוח, או רביה, בכל עת, ולקחת חומר רביה למבחן, בכמות סבירה הדרושה לכך.

{{ח:סעיף|30|בדיקות מעבדה}}
{{ח:ת}} מי שניתן לו היתר הפעלה ישלח –
{{ח:תת|(1)}} מלהקות המיועדות לרביה או הפצה 25 אפרוחים עד גיל 14 יום לבדיקה במעבדה;
{{ח:תת|(2)}} פעם בחודש דגימות דם מ־5% מהעופות שבמשקו אך לא למעלה מ־200 דוגמאות.

{{ח:סעיף|31|בדיקות מעקב ותחלואה}}
{{ח:תת|(א)}} מי שניתן לו היתר הפעלה ישלח –
{{ח:תתת|(1)}} דוגמאות רפד לבדיקה במעבדה בהתאם להוראות המנהל;
{{ח:תתת|(2)}} עם הופעת מחלה כלשהי, דוגמאות של עופות חולים ועופות שמתו כתוצאה מהמחלה, למעבדה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי ליטול או לבקש שליחת דגימות מלהקות רביה או הפצה לצורך בדיקת אבחנה.

{{ח:סעיף|32|ביטול}}
{{ח:ת}} צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הקמת משקי טיפוח, משקי רביה ומדגריות ובדבר הפעלתם), התשכ״ז–1967 – בטל.

{{ח:סעיף|33|תחילה|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה –
{{ח:תת|(1)}} לגבי משקי אווזים – 15 חודש מיום פרסומן;
{{ח:תת|(2)}} לגבי משקים אחרים – 3 חדשים מיום פרסומן.

{{ח:חתימות|ד׳ באדר ב׳ התשמ״א (10 במרס 1981)}}
* '''אריאל שרון'''&lt;br&gt;שר החקלאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>9dp4wks4pmeymv9skl0ysyjx1nbnq4d</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>466485</id>
    <revision>
      <id>3087785</id>
      <parentid>3072824</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T06:49:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3087785</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33435" sha1="n78hrq1d9f4dz3fczd732ohchr5eddc" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים), התשנ&quot;ה-1994

&lt;מאגר תקן 2124999 קוד a163Y00000DuTTuQAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשנ&quot;ה, 257|תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)|5633)), ((264|תיקון לתקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|5633)); ((תשס&quot;ב, 71|תיקון|6131)); ((תשע&quot;ז, 1009|תיקון|7806)).
''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשנ&quot;ה, 476|הודעת אגרות חקלאיות|5648)); ((תשנ&quot;ו, 289|הודעת אגרות חקלאיות|5724)), ((1390|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5769)); ((תשנ&quot;ז, 607|הודעת אגרות חקלאיות|5826)), ((1228|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5852)); ((תשנ&quot;ט, 390|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב, 1012|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 7|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 646|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1121|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1213|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)), ((1226|ת&quot;ט|6803)); ((תש&quot;ע, 1578|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1260|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1586|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1458|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2018|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3332|הודעת אגרות חקלאיות|9431)); ((תשפ&quot;ג, 1789|הודעת אגרות חקלאיות|10653)); ((תשפ&quot;ד, 1863|הודעת אגרות חקלאיות|11189)), ((2679|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|11312)); ((תשפ&quot;ו, 229|הודעת אגרות חקלאיות|12105)); ((תשפ&quot;ז, 163|הודעת אגרות חקלאיות|12543)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 2(4)]] [[=החוק|לחוק הגנת הצומח, התשט&quot;ז-1956]] (להלן - החוק), לאחר התייעצות בועדה המייעצת לפי [[סעיף 9 לחוק]], באישור שר האוצר לפי [[סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי [[סעיף 1(ב) לחוק-יסוד: משק המדינה]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ב)
: בתקנות אלה -
:- &quot;תכשיר&quot; - חומר או תערובת של חומרים כימיים - למעט דשנים וזבלים - המכילים חומר פעיל אחד או יותר והמיועדים למטרות אלה:
:: (1) ויסות צמיחה, פריחה ופוריות;
:: (2) מניעת מחלות חסר ומחלות פיזיולוגיות;
:: (3) שילוך עלים;
:: (4) ביעור, דחיה או משיכה של נגעים, ויסות גידולם או מניעתם;
:: (5) שיטוח, הדבקה והרטבה של תכשירים;
:: (6) ריפוי פצעי גיזום והרכבה;
:- &quot;תכשיר המיובא במסלול מקביל&quot; - תכשיר שניתן לגביו היתר מאת המנהל לפי [[תקנה 19]];
:- &quot;תכשיר רשום&quot; - תכשיר שיש לו תעודת רישום תקפה;
:- &quot;חומר פעיל&quot; - חומר כימי הנמצא בתכשיר ושנוכחותו בתכשיר גורמת לפעולות שלהן מיועד התכשיר;
:- &quot;אצווה&quot; - כמות של תכשיר שיוצרה במהלך ייצור אחד;
:- &quot;יצרן&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;המנהל&quot; - מנהל האגף להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות, או מי שהוא הסמיכו לענין תקנות אלה;
:- &quot;היתר מכירה&quot; - היתר לפי [[תקנה 19א]] למכירת תכשיר המיובא במסלול מקביל;
:- &quot;מכירה&quot; - לרבות הצגה למכירה, פרסום, החזקה ומסירה אף ללא תמורה;
:- &quot;תעודת רישום&quot; - כמשמעותה [[בתקנה 9]], לרבות היתר שימוש לפי [[תקנה 12(א)]];
:- &quot;הועדה הבין-משרדית&quot; - הועדה שהוקמה לפי [[תקנה 6]].

@ 2. היתר לעריכת ניסויים בתכשיר (תיקון: תשס&quot;ב, [הודעות])
: (א) לא יערוך אדם ניסויים בתכשיר אלא על פי היתר בכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאי ההיתר.
: (ב) בקשת היתר לעריכת ניסויים בתכשיר תוגש על גבי טופס שקבע המנהל לאחר התייעצות עם הועדה הבין-משרדית.
: (ג) המנהל רשאי לקבוע בהיתר תנאים והגבלות, לפי שיקול דעתו, ובלבד שלא יתן היתר לפי תקנה זו אלא אם כן הוכח לו כי ננקטו בידי המבקש אמצעים מניחים את הדעת למניעת כניסתו לשוק של תכשיר שנערך בו ניסוי, כל עוד לא נרשם.
: (ד) בעד היתר לעריכת ניסויים בתכשיר תשולם אגרה של 728 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2001; החל מיולי 2026, 1,170 ש&quot;ח))).

@ 3. בקשה לרישום תכשיר (תיקון: תשס&quot;ב, [הודעות])
: (א) המבקש לקבל תעודת רישום לתכשיר שהוא מייצר או מייבא (להלן - המבקש), יגיש למנהל בקשה לרישום התכשיר על גבי טופס שקבע המנהל (להלן - בקשה).
: (ב) המבקש ימלא את כל הפרטים שבבקשה באופן מדויק ומפורט.
: (ג) היה התכשיר מיובא, ילווה המבקש את הבקשה במסמך של יצרן התכשיר המסמיכו לסחור בתכשיר האמור, וכן בהתחייבות של היצרן לטיבו של התכשיר ולעקביות בהרכבו בעתיד וכן במידע על אורך חיי המדף של התכשיר.
: (ד) לגבי כל תכשיר תוגש בקשה נפרדת ויצורפו אליה דוגמאות התכשיר בכמות שידרוש המנהל; כמו כן יספק המבקש דוגמה של החומר האנליטי והחומר הטכני שממנו יוצר התכשיר.
: (ה) לבקשה יצורפו שלושה עותקים מהדוגמה המוצעת לתווית האריזה של התכשיר.
: (ו) עם הגשת בקשה תשולם אגרת בקשה של 380 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2001; החל מיולי 2026, 590 ש&quot;ח))).

@ 4. נספחים לבקשה לרישום (תיקון: תשס&quot;ב)
: לכל בקשה יצרף המבקש בנוסף לאמור [[בתקנה 3]] -
: (1) ספרות מקצועית על תוצאות ניסויים בתכשיר בתנאי הארץ, המשמשת הוכחה ליעילות התכשיר למטרות שלשמן הוא נועד, וכן על דרכי השימוש בתכשיר בחוץ-לארץ ויעילותו, לרבות תויות האריזה בארצות בהן מורשה התכשיר, מלוות בתרגום לעברית (למעט מאנגלית);
: (2) פירוט השיטה המוצעת לאנליזה כימית של התכשיר;
: (3) תוצאות בדיקת התכונות הכימיות והפיזיקליות של התכשיר שבוצעו במעבדה שאישר המנהל; ביקש מבקש תעודת הרישום לערוך בדיקות אלה במעבדה של האגף להגנת הצומח ולביקורת של משרד החקלאות, ישא בהוצאות הכרוכות בביצוע הבדיקה;
: (4) פירוט השיטה לבדיקת שאריות התכשיר בפריטי תוצרת חקלאית; המנהל יקבע את הגידולים בהם תיבדק רמת השאריות, האופן והיקף הבדיקות שיידרש ויאשר את המעבדה לביצוע הבדיקה; ביקש מבקש תעודת הרישום לבצע בדיקות אלה במעבדת האגף להגנת הצומח ולביקורת של משרד החקלאות, ישא בהוצאות הכרוכות בביצוע הבדיקה;
: (5) דוגמת האריזה המוצעת, שצריך שתבטיח שמירת התכשיר מקלקול ופגיעה;
: (6) תיק טוקסיקולוגי מלא אחד ותקצירו, שיכלול נתוני רעילות מלאים לגבי החי והסביבה, ונתונים נוספים בהתאם לדרישת המנהל.

@ 5. תוכן תווית האריזה (תיקון: תשס&quot;ב)
: (א) תווית אריזה של תכשיר תהיה בשפה העברית ותכלול פרטים אלה:
:: (1) שם יצרן התכשיר ומענו;
:: (1א) שם היבואן ומענו, אם היה התכשיר מיובא;
:: (2) שם המפעל בו הוכן התכשיר ומענו;
:: (3) הכינוי המסחרי של התכשיר;
:: (4) מיתכון התכשיר;
:: (5) ריכוז החומר הפעיל בתכשיר;
:: (6) הנוסחה הכימית והשם המקובל של החומר הפעיל;
:: (7) מטרת השימוש בתכשיר;
:: (8) משקל או נפח נטו של התכשיר באריזה;
:: (9) מספר אצוות היצור;
:: (10) פרטים בדבר התכשיר ואופן השימוש בו, ובכלל זה -
::: (א) פירוט הגידולים והתנאים האגרוטכניים שלהם מיועד השימוש בתכשיר;
::: (ב) כמות התכשיר לדונם או הריכוז הדרוש נגד כל נגע בכל גידול;
::: (ג) אם הוא מיועד לריסוס - אופן הכנת התרסיס וכמות התרסיס לדונם;
::: (ד) מועד אחרון לשימוש בתכשיר לפני אסיף בכל גידול אכיל;
::: (ה) הערות אחרות, אם ישנן, לגבי שימוש בתכשיר בכל הקשור לצירוף של גידול עם נגע מסוים;
::: (ו) בתכשירים שחיי המדף שלהם קצרים משנתיים - תאריך התפוגה של התכשיר;
::: (ז) השפעת הסביבה על יעילות, מהירות ומשך הפעולה של התכשיר, אפשרויות שילובו של התכשיר עם תכשירים אחרים, מידת הקורוסיביות של התכשיר לכלי הישום וכן תנאי אחסנה מיוחדים אם יש צורך בהם;
::: (ח) אמצעי זהירות מפורטים לשימוש בתכשיר בעת אחסנה, הכנת התרסיס, שימוש בחומר בשדה והאופן שבו יש להיפטר מחומרי האריזה של התכשיר;
::: (ט) אמצעים לסתירת התכשיר ואמצעים לניקוי הציוד שבאמצעותו נעשה שימוש בתכשיר;
::: (י) מספר רשיון האגף להגנת הצומח ולביקורת שניתן, לפי [[תקנה 11(א)]], לתכשיר;
::: (יא) אמצעי עזרה ראשונה במקרה של הרעלה ומספר הטלפון של המרכז למידע על הרעלות בבית החולים &quot;רמב&quot;ם&quot; בחיפה;
::: (יב) מספר או&quot;ם, אם התכשיר מכיל חומר שהוא בעל מספר או&quot;ם כהגדרתו [[תקנות שירותי הובלה#1|בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי הובלה ושירותי גרורים), התשל&quot;ט-1978]];
:: (11) דרגת רעילות התכשיר לדבורים ולדגים;
:: (12) המלים &quot;לא לשימוש ביתי&quot;, בעברית ובערבית, באותיות אדומות ומודגשות;
:: (13) בתכשיר המיועד לקטילת עשבים יודפסו שני פסים ירוקים מסביב לתווית;
:: (14) סימון תאריך אישור נוסח התווית או עידכונה;
:: (15) סימון דרגת רעילותו של התכשיר כמפורט להלן:
: {{ממורכז|'''חלוקת תכשירי הדברה לפי קבוצות רעילות'''}}
: {|
! colspan=&quot;4&quot; | LD50 לחולדות (מ&quot;ג/ק&quot;ג משקל נוף) !! rowspan=&quot;3&quot; | סימון !! rowspan=&quot;3&quot; | קבוצת רעילות
|-
! colspan=&quot;2&quot; | דרך העור !! colspan=&quot;2&quot; | דרך הפה
|-
! נוזל !! מוצק !! נוזל !! מוצק
|-
| 40&gt; || 10&gt; || 20&gt; || 5&gt; || גולגולת ועצמות שלובות. || רעיל ביותר (I)
|-
| 40-400 || 10-100 || 20-200 || 5-50 || גולגולת ועצמות שלובות. || רעיל (II)
|-
| 400-4000 || 100-1000 || 200-2000 || 50-500 || משולש ובתוכו סימן קריאה. || מסוכן לבריאות (III)
|-
| 4000&lt; || 1000&lt; || 2000&lt; || 500&lt; || כפי שיקבע המנהל. || מסוכן (IV)
|-
| colspan=&quot;4&quot; rowspan=&quot;2&quot; | || rowspan=&quot;2&quot; | גולגולת ועצמות שלובות. || בעלי השפעה לטווח ארוך (V)
|-
| משחררים גזים רעילים (VI)
|}
:: (16) בתכשירים קורוזיביים או מגרים יופיע הסימון [---] [[תמונה:תקנות הצומח - חומר קורוזיבי.png|75px]]
:: (17) בתכשירים דליקים יופיע הסימון [---] [[תמונה:תקנות הצומח - חומר דליק.png|75px]]
: (ב) לא ישנה בעל תעודת רישום את נוסח תווית האריזה אלא על פי היתר מראש ובכתב מאת המנהל.

@ 6. ועדה &lt;!-- (([במקור: ועדת])) --&gt; בין-משרדית לרישום תכשירים (תיקון: תשס&quot;ב)
: (א) שר החקלאות ימנה ועדה בין-משרדית לענין רישום תכשירים שתהיה בת שלושה עשר חברים, מהם ארבעה נציגי משרד החקלאות, ארבעה נציגים מתוך רשימה שהגיש שר הבריאות, שני נציגים מתוך רשימה שהגיש שר העבודה והרווחה, שני נציגים מתוך רשימה שהגיש השר לאיכות הסביבה ונציג של ארגון צרכנים; יושב ראש הועדה יתמנה מבין נציגי משרד הבריאות.
: (ב) תפקידי הועדה הבין-משרדית יהיו ליעץ למנהל בהתאם להוראות תקנות אלה וכן לקבוע אם השימוש בתכשיר מהווה סכנה לבני אדם או לבעלי חיים או שהוא בעל השפעה שלילית בלתי סבירה על הסביבה.
: (ג) הועדה הבין-משרדית תקבע לעצמה את נוהלי עבודתה וסדרי דיוניה.

@ 7. סירוב לרשום תכשיר (תיקון: תשס&quot;ב)
: (א) המנהל רשאי לסרב לרשום תכשיר בכל אחד ממקרים אלה:
:: (1) מבקש תעודת הרישום לא הביא הוכחות, להנחת דעתו, שהתכשיר יעיל למטרות המוצהרות שעל גבי תווית האריזה המוצעת;
:: (2) תוצאות הבדיקה הכימית כאמור [[בתקנה 4(3)]] הראו שהתכשיר אינו מכיל את הכמות המוצהרת של החומר הפעיל, או שתכונותיו הפיסיקליות של התכשיר אינן מתיישבות עם המיתכון המוצהר על גבי תווית האריזה המוצעת.
:: (ב) המנהל יסרב לרשום תכשיר אם קבעה הועדה הבין-משרדית כי השימוש בתכשיר מהווה סכנה לבני אדם או לבעלי חיים או שהוא בעל השפעה שלילית בלתי סבירה על הסביבה.

@ 8. מועד להחלטת המנהל
: תוך ששה חודשים מהיום שבו הוגשה בקשה, לרבות כל ההוכחות והמסמכים שיש לצרף אליה בהתאם להוראות תקנות אלה, ושולמה האגרה לפי [[תקנה 3(ו)]], ישלח המנהל למבקש הודעה על החלטתו בדבר הרישום; סירב המנהל לרשום את התכשיר - ינמק החלטתו.

@ 9. תעודת רישום (תיקון: תשס&quot;ב, תשע&quot;ז)
: (א) ראה המנהל, לאחר שהושלמו בדיקות התכשיר ונבחנו המסמכים והראיות שהוגשו לו בהתאם להוראות תקנות אלה, ולאחר התייעצות עם הועדה הבינמשרדית, כי תכשיר מתאים ליעודו, יתן המנהל למבקש תעודת רישום שתשא את מספר רשיון האגף להגנת הצומח ולביקורת ותכלול את נוסח תווית האריזה שאושר בידי המנהל.
: (ב) המנהל רשאי להגביל תעודת רישום בתנאים שייראו לו, ורשאי הוא לדרוש מבעל תעודת הרישום למסור לו דוגמה של התכשיר, החומר האנליטי והחומר הטכני שממנו יוצר התכשיר במטרה לוודא התאמה בינם לבין אלה שהוגשו בעת הגשת הבקשה לרישום ולמטרת עקיבות ואיתור ליקויים בתכשיר.
: (ג) תוקף תעודת רישום לתקופה של שש שנים.

@ 10. אגרת רישום (תיקון: תשס&quot;ב, [הודעות])
: החליט המנהל לרשום תכשיר, תשולם אגרת רישום של 1,399 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 1994; החל מיולי 2026, 5,900 ש&quot;ח))).

@ 11. חידוש תעודת רישום (תיקון: תשס&quot;ב, תשע&quot;ז, [הודעות])
: (א) בעל תעודת רישום המבקש לחדשה, יגיש למנהל בקשה על כך לא יאוחר מחודש ימים לפני פקיעת תוקפה של תעודת הרישום; לבקשה יש לצרף תווית מעודכנת וכן דוגמה של התכשיר, החומר האנליטי והחומר הטכני שממנו יוצר התכשיר בכמות שידרוש המנהל.
: (ב) בעת חידוש תעודת הרישום כאמור בתקנת משנה (א), תשולם אגרת חידוש רישום של 422 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2001; החל מיולי 2026, 670 ש&quot;ח))).
: (ג) פג תוקף תעודת רישום, ולא הגיש בעלה בקשה לחדשו כאמור בתקנת משנה (א) וברצונו להמשיך ולמכור את התכשיר, יחולו עליו כל ההליכים לרישום התכשיר כמפורט בתקנות אלה, כאילו היה תכשיר שטרם נרשם.

@ 12. היתר שימוש
: (א) ראה המנהל, לאחר שהושלמו בדיקות התכשיר ונבחנו המסמכים והראיות שהוגשו לו לצורך רישום התכשיר, ולאחר התייעצות עם הועדה הבין-משרדית, כי התכשיר מתאים ליעודו, אך השימוש בו לא נבדק באופן מקיף בקנה מידה ארצי או שלא הובאו בפניו כל הנתונים הטוקסיקולוגיים, רשאי הוא לתת היתר שימוש בתכשיר לתקופה של שנה אחת.
: (ב) בתום השנה, יובאו ראיות ומסמכים, על סמך התוצאות בשימוש בתכשיר בקנה מידה ארצי או תושלם הבאת כל הנתונים הטוקסיקולוגיים, והמנהל ידון מחדש במתן תעודת רישום.

@ 13. איסור מכירת תכשיר שהרכבו שונה מן הרשום (תיקון: תשס&quot;ב)
: בעל תעודת רישום לא ימכור תכשיר שהרכבו הכימי ותכונותיו הפיסיקליות אינם זהים עם הדוגמאות שהוגשו לבדיקה בעת הרישום או אינם מתאימים לפרטים שרשם בבקשה.

@ 14. מכירה באריזה מאושרת
: לא ימכור אדם תכשיר אלא באריזה שאושרה בידי המנהל בתעודת הרישום, כשהיא סגורה כיאות.

@ 15. ביטול תעודת רישום (תיקון: תשס&quot;ב, תשע&quot;ז)
: המנהל רשאי, בהודעה שתישלח לבעל תעודת הרישום בדואר רשום למען שצוין בטופס הבקשה, לבטל, לשנות או להגביל את תעודת הרישום או כל פרט המופיע בתעודת הרישום, בכל אחד מאלה:
: (1) התברר למנהל שאין התכשיר משמש באופן יעיל למטרות שלשמן הוא אושר או ששימוש בתכשיר, בהתאם לנהלים חקלאיים טובים וסבירים, עלול לגרום נזק לצמחים;
: (2) התברר למנהל, לאחר שהתייעץ עם הועדה הבין-משרדית, ששימוש בתכשיר, בהתאם לנהלים חקלאיים טובים וסבירים, עלול לגרום נזק לבני אדם, לבעלי חיים או להשפעה שלילית בלתי סבירה על הסביבה;
: (3) התווית שצורפה לתכשיר המוצע למכירה אינה זהה בנוסחה עם התווית שאישר המנהל;
: (4) הרכב התכשיר המוצע למכירה אינו זהה עם הדוגמה שנמסרה למנהל לבדיקה בעת הגשת הבקשה לרישום התכשיר;
: (5) חלו שינויים במידע שצוין במסמכים שהיוו בסיס לקבלת תעודת הרישום ושאותם צירף בעליה לבקשה בהתאם [[לתקנה 3(ג)]];
: (6) בעל תעודת הרישום לא מסר למנהל, לפי דרישתו כאמור [[בתקנה 9(ב)]], דוגמה של החומרים שמהם יוצר התכשיר.

@ 16. שינוי תווית אריזה (תיקון: תשס&quot;ב)
: (א) המנהל רשאי להורות לבעל תעודת רישום להכניס כל תיקון או שינוי בתווית האריזה, אם לדעת המנהל חלו שינויים בתגובת מזיקים או נגעים לפעולות התכשיר.
: (ב) המנהל רשאי, לאחר שהתייעץ עם הועדה הבין-משרדית, להורות לבעל תעודת רישום להכניס כל תיקון או שינוי באמצעי הזהירות המופיעים על גבי תווית האריזה.
: (ג) הורה המנהל על שינוי תווית האריזה, חייב בעל תעודת רישום לשנותה תוך תשעים ימים מיום מתן ההוראה, ולא ימכור בעל תעודת רישום תכשיר בתום תשעים ימים כאמור אלא אם כן צורפה לו תווית אריזה בנוסח שדרש המנהל.
: (ד) לא שינה בעל תעודת רישום תווית אריזה בהתאם להוראת תקנה זו, רשאי המנהל לבטל את תעודת הרישום שניתנה לאותו תכשיר.

@ 17. שינוי פרט בתווית אריזה על פי בקשת יצרן (תיקון: תשס&quot;ב)
: (א) המנהל רשאי, לבקשת בעל תעודת רישום, להתיר שינוי בנוסח תווית האריזה שאישר.
: (ב) הוגשה בקשה לשינוי נוסח התווית, ימציא בעל תעודת הרישום למנהל הוכחות והסברים לביסוס בקשתו לשינוי.

@ 18. מכירת תכשיר שאין לו תעודת רישום
: לא ימכור אדם תכשיר שאין לו תעודת רישום בת תוקף.

@ 19. היתר ליבוא במסלול מקביל (תיקון: תשס&quot;ב, [הודעות])
: (א) אדם שאינו בעל תעודת רישום, רשאי לייבא תכשיר רשום, אם נתן לו המנהל היתר ליבוא במסלול מקביל (להלן - היתר ליבוא במסלול מקביל) ובהתאם לתנאי ההיתר.
: (ב) בקשה להיתר ליבוא במסלול מקביל תוגש למנהל לפי טופס שעליו הורה ויצורפו לה כל אלה:
:: (1) דוגמאות מהתכשיר באריזתו המקורית בכמות שידרוש המנהל;
:: (2) 3 עותקים מתווית האריזה המוצעת לתכשיר ובלבד שהתווית תהיה בצבע וגרפיקה שונים מאלה של תווית האריזה של התכשיר הרשום, ושיצוינו בה המילים &quot;תכשיר מיובא במסלול יבוא מקביל&quot; באותיות מודגשות.
: (ג) עם הגשת בקשה להיתר יבוא במסלול מקביל תשולם אגרה של 1,500 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2001; החל מיולי 2026, 2,330 ש&quot;ח))).
: (ד) לא ייתן המנהל היתר לפי תקנה זו תוך שימוש במידע שנמסר לו על ידי בעל תעודת הרישום של תכשיר רשום אלא אם כן -
:: (1) מגיש הבקשה קיבל את הסכמת בעל תעודת הרישום של התכשיר לשימוש במידע; או
:: (2) עברו 5 שנים לפחות מהיום שבו ניתנה לראשונה תעודת רישום לתכשיר הרשום;
:: (3) עברו 3 שנים לפחות מיום שהורה המנהל לבעל תעודת הרישום לשנות או לתקן את תווית האריזה של התכשיר הרשום לפי [[תקנה 16(ב)]], לאחר שבעל תעודת הרישום הגיש חומר טוקסיקולוגי נוסף לפי דרישת המנהל, ובלבד שאם תקופה זו מסתיימת לפני תום 5 השנים האמורות בפסקה (2), תוארך התקופה עד שיעברו 5 השנים האמורות.
: (ה) המנהל ייתן היתר לפי תקנה זו רק אם התכשיר אינו נמנה עם התכשירים המפורטים [[בתוספת הראשונה]].
: (ו) תוקף היתר ליבוא במסלול מקביל לתקופה של שלוש שנים.

@ 19א. חידוש היתר ליבוא במסלול מקביל (תיקון: תשס&quot;ב, [הודעות])
: (א) בעל היתר ליבוא במסלול מקביל המבקש לחדש את תוקף ההיתר, יגיש בקשה על כך לא יאוחר מחודש ימים לפני פקיעת תוקף ההיתר; לבקשה יצרף תווית מעודכנת וכן דוגמה של התכשיר באריזתו המקורית.
: (ב) בעד חידוש היתר ליבוא במסלול מקביל תשולם אגרת חידוש היתר של 165 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2001; החל מיולי 2026, 257 ש&quot;ח))).
: (ג) פג תוקף היתר ליבוא במסלול מקביל ולא הגיש בעל ההיתר בקשה לחדשו כאמור בתקנת משנה (א), ורצונו להמשיך ולייבא את התכשיר, יחולו עליו כל ההליכים לקבלת היתר ליבוא במסלול מקביל לפי [[תקנה 19]].

@ 19ב. היתר מכירה (תיקון: תשס&quot;ב, [הודעות])
: (א) לא ייבא אדם תכשיר במסלול יבוא מקביל אלא אם כן בידו היתר תקף ליבוא במסלול מקביל וכן היתר מאת המנהל למכירת המשלוח שהוא מבקש לייבא (להלן - היתר מכירה); לענין זה, &quot;משלוח&quot; - כל יחידות התכשיר המיובא בהובלה מסוימת אחת, במסלול יבוא מקביל.
: (ב) בקשה להיתר מכירה תוגש למנהל לפי טופס שעליו הורה ויצורפו לה כל אלה:
:: (1) דוגמה מכל אצווה שבמשלוח;
:: (2) תוצאות בדיקות שעליהן הורה המנהל מן האצוות שבמשלוח, שנערכו במעבדה שאישר המנהל.
: (ג) עם הגשת בקשה להיתר מכירה תשולם אגרה של 2,500 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2001; החל מיולי 2026, 3,900 ש&quot;ח))).
: (ד) המנהל רשאי לסרב ליתן היתר מכירה או לקבוע בו תנאים והגבלות, לפי שיקול דעתו.
: (ה) לא ייתן המנהל היתר מכירה לתכשיר שחלפו למעלה משנתיים מיום ייצורו.

@ 19ג. הוראות מיוחדות לענין תכשיר המיובא במסלול מקביל (תיקון: תשס&quot;ב)
: (א) הוראות [[תקנות 3(ב)]], [[5]], [[13]], [[15(3) ו-(4)]], [[16 עד 18]] [[ו-20 עד 23]] יחולו, בשינויים המחויבים לפי הענין, על בקשת היתר ליבוא במסלול מקביל של תכשיר, על ביטול היתר כאמור, על תווית האריזה של תכשיר כאמור ועל מכירתו, אחסנתו ופרסומו, כאילו היה ההיתר תעודת רישום, מבקש ההיתר - מבקש תעודת רישום ובעל ההיתר - בעל תעודת רישום.
: (ב) בעל היתר ליבוא במסלול מקביל ינהל ספר יבוא לפי [[תוספת 2|הטופס שבתוספת השניה]] ויעמידו לעיון המנהל, לפי דרישתו.
: (ג) בעל היתר מכירה ישמור דוגמה מכל אצווה של התכשיר שייבא, למשך שנתיים לפחות מיום היבוא.
: (ד) לא ימכור אדם תכשיר שיובא במסלול יבוא מקביל אלא באריזתו המקורית, כשהיא סגורה כיאות.
: (ה) ביטל, שינה או הגביל המנהל תעודת רישום של תכשיר רשום לפי [[תקנה 15(1), (2) או (5)]], או הורה לבעל תעודת רישום לתקן או לשנות את תווית אריזת התכשיר לפי [[תקנה 16]], יבטל, ישנה או יגביל, בהתאם את ההיתר ליבוא במסלול מקביל; הודעה על ביטול, שינוי או הגבלת היתר ליבוא במסלול מקביל תישלח לבעל ההיתר בדואר רשום למען שצוין בטופס הבקשה להיתר.
: (ו) ביטל בעל תעודת רישום את תעודת הרישום של התכשיר הרשום או לא חידשה לפי [[תקנה 11]], לא ייתן המנהל היתר נוסף ליבוא במסלול מקביל של אותו תכשיר.

@ 20. הצמדת תווית אריזה לתכשיר (תיקון: תשס&quot;ב)
: (א) בעל תעודת רישום ידפיס את תווית האריזה באותיות ברורות וקריאות בנקל, שאינן קטנות מ-2 מ&quot;מ, ויחבר אותה לאריזת התכשיר בדרך שאין להסירה, או ידפיס את נוסח התווית ישירות על גבי אריזת התכשיר בצדה החיצוני.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) לענין הצמדת תווית האריזה, רשאי בעל תעודת רישום -
:: (1) להצמיד לאריזה כיס חיצוני שיכיל הוראות השימוש בתכשיר כשהן מודפסות בצורה ברורה וקריאה, ובלבד שעל האריזה תוצמד תווית שתכיל את שם התכשיר, הרכבו, שם היצרן, אמצעי זהירות בעת השימוש בתכשיר ומספר אצווה;
:: (2) להשתמש בתווית מודבקת שחלקה מקופל ומחובר לאריזה בצורה כזו שניתן לפרשה ולקרוא את ההוראות המודפסות עליה בבירור.

@ 21. איסור מכירת תכשיר ללא תווית
: לא ימכור אדם תכשיר אלא אם כן תווית האריזה שאושרה לאותו תכשיר מצורפת אליו.

@ 22. אחסנת תכשיר
: לא יחסין אדם תכשיר אלא באריזה מקורית ובהתאם להוראות היצרן כפי שפורטו בתווית האריזה.

@ 23. איסור פרסום
: לא יפרסם אדם ולא יגרום אדם לפרסום תכשיר שאין לו תעודת רישום בת תוקף או שלא בהתאם לפרטי תווית האריזה המאושרת.

@ 24. ביטול
: תקנות הגנת הצומח (הסדר מכירת תכשירים כימיים), התשכ&quot;ז-1967 - בטלות.

@ 25. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה תשעים ימים מיום פרסומן.

@ 26. הוראת מעבר
: תעודות רישום והיתרים שניתנו לפי תקנות הגנת הצומח (הסדר מכירת תכשירים כימיים), התשכ&quot;ז-1967, והיו בני תוקף ערב תחילתן של תקנות אלה, יראו כאילו ניתנו לפי תקנות אלה.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשס&quot;ב) ==
==== ((([[תקנה 19(ה)]]))) ====
=== תכשירים שאין לייבא במסלול מקביל: ===
@ 1. : אלדיקרב (Aldicarb)
@ 2. : פרתיון (Parathion ethyl)
@ 3. : סולפומתורון מתיל (Sulfometuron methyl)
@ 4. : אלפא כלורלוז (Glucochloralose)
@ 5. : פלואורואצטאמיד או סודיום פלואורואצטט (Sodium fluoroacetate or fluoroacetamide).

== תוספת שניה (תיקון: תשס&quot;ב) ==
==== ((([[תקנה 19ג(ב)]]))) ====
=== ספר יבוא ===
: שם היבואן: ...............................................
: כתובת: ...............................................
: מס' חברה או מס' ת&quot;ז: ...............................................
: שם התכשיר: ...............................................
: מס' היתר ליבוא מקביל: ...............................................
: מס' היתר מכירה: ...............................................
: תאריך יבוא: ...............................................
: ארץ ייצור: ...............................................
: ארץ קניה: ...............................................
: תאריך קניה: ...............................................
: מספרי אצווה במשלוח: ...............................................
: תאריך ייצור: ...............................................
: כמות כוללת במשלוח: ...............................................
: מס' רישיון יבוא: ...............................................

&lt;פרסום&gt; א' בחשון התשנ&quot;ה (6 באוקטובר 1994)
&lt;חתימה&gt; יעקב צור שר החקלאות</text>
      <sha1>n78hrq1d9f4dz3fczd732ohchr5eddc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות בתי קברות צבאיים (כללים לכיתוב על מצבות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>466876</id>
    <revision>
      <id>3087719</id>
      <parentid>2983811</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T13:00:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087716] תיקון תשפ&quot;ז</comment>
      <origin>3087719</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7224" sha1="r5vhxv643s45z7xwg9sp71lhh9gt54m" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות בתי קברות צבאיים (כללים לכיתוב על מצבות), התשנ״ז–1997}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ז, 678|תקנות בתי קברות צבאיים (כללים לכיתוב על מצבות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5830.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 282|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6017.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 2978|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11366.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 1012|[צ״ל: תיקון]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12251.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 156|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12540.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי קברות צבאיים#סעיף 5|סעיף 5(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק בתי קברות צבאיים|לחוק בתי קברות צבאיים, התש״י–1950}} (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – כל אחד מהקרובים המנויים {{ח:חיצוני|חוק בתי קברות צבאיים#תוספת פרט א|בסעיף א(1) עד (4) בתוספת לחוק}}, על דעת שאר הקרובים כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מוסמכת“ – ראש היחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון.

{{ח:סעיף|2|כיתוב אחיד על מצבה צבאית|תיקון: תש״ס, תשפ״ד, תשפ״ז}}
{{ח:ת}} כיתוב אחיד יופיע על גבי כרית המצבה הצבאית, בראשה (להלן – הכרית), והוא יכיל פרטים בעברית או בעברית וערבית, לפי הענין, בשינויים המחויבים, כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} סמל של אחד מאלה, לפי הענין: צבא־הגנה לישראל, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, שירות הביטחון הכללי, משטרת ישראל או משמר הגבול;
{{ח:תת|(2)}} דרגה ומספר אישי, שם פרטי ושם משפחה, ולפי בקשת קרוב – שם משפחה קודם, כינוי או אחד מצירופי אותיות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} ”ז״ל“;
{{ח:תתת|(ב)}} במקרים שבהם נסיבות המוות הן כאמור בפסקה (6)(א) או (6)(ג1) – ”הי״ד“;
{{ח:תת|(3)}} שמות האם והאב;
{{ח:תת|(4)}} מקום ההולדת בישראל, ואם אין המנוח יליד הארץ – ארץ ומקום הלידה, לפי בקשת קרוב;
{{ח:תת|(5)}} תאריך לידה עברי; ניתן להוסיף תאריך לידה לועזי – לפי בקשת קרוב, ואם אין המנוח בן הדת היהודית – ניתן לציין תאריך לועזי בלבד, לפי בקשת קרוב;
{{ח:תת|(6)}} נסיבות המוות לפי אחד מנוסחים אלה, לפי המתאים:
{{ח:תתת|(א)}} נפל בקרב, בציון מקום הנפילה;
{{ח:תתת|(ב)}} נפל בפעילות מבצעית, בציון מקום הנפילה;
{{ח:תתת|(ג)}} נפל במילוי תפקידו (ניתן לציין מקום הנפילה, לפי בקשת קרוב);
{{ח:תתת|(ג1)}} נפל בפיגוע חבלני, בציון מקום הפיגוע;
{{ח:תתת|(ד)}} נפל בעת שירותו;
{{ח:תתת|(ה)}} נפטר בעת שירותו;
{{ח:תתת|(ו)}} נפטר;
{{ח:תת|(6א)}} לגבי מי שנקבע לגביו כי היה חטוף מכוח {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה#סעיף 3|סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ״ד–2023}}, ולפי בקשת קרוב, אחד מאלה לפי המתאים:
{{ח:תתת|(א)}} אחת מנסיבות המוות כאמור בפסקה (6) בצירוף המילה ”נחטף“;
{{ח:תתת|(ב)}} המילה ”נחטף“, בציון תאריך החטיפה לפי הוראות פסקה (7) בשינויים המחויבים, ואחת מנסיבות המוות כאמור בפסקה (6);
{{ח:תת|(7)}} תאריך עברי של הנפילה או הפטירה, וניתן להוסיף תאריך לועזי שלה, לפי בקשת קרוב; אם אין המנוח בן הדת היהודית – ניתן לציין תאריך לועזי בלבד, לפי בקשת קרוב;
{{ח:תת|(8)}} גיל המנוח בנפלו או בפטירתו;
{{ח:תת|(9)}} צירוף האותיות ”תנצב״ה“; ניתן שלא לכלול צירוף אותיות זה, לפי בקשת קרוב.

{{ח:סעיף|3|תוספת כיתוב לביטוי אישי}}
{{ח:תת|(א)}} קרוב הרוצה בתוספת כיתוב לביטוי אישי (להלן – התוספת), יגיש בקשה על כך לרשות המוסמכת.
{{ח:תת|(ב)}} התוספת לא תעלה על שלוש שורות, באותיות שצורתן כצורת האותיות המופיעות על הכרית, ובגודל שלא יעלה על הגדולה שבהן, באופן שקצה הכיתוב יהיה במרחק של 20 סנטימטרים מקידמת המצבה.
{{ח:תת|(ג)}} בתוספת לא ייכללו ביטויים הפוגעים, בין היתר, בערכי מדינת ישראל, בביטחון המדינה, בכבוד הזולת וברגשותיו ובטעם הטוב, או ביטויים בעלי אופי פוליטי; כמו כן לא ייכללו בה תפקידו הצבאי של המנוח וכן סמלים, תמונות, איורים או תוספות כיוצא באלה.
{{ח:תת|(ד)}} נוסח התוספת טעון אישור של הרשות המוסמכת; החליטה הרשות המוסמכת, לאחר שנועצה במועצה הציבורית להנצחת החייל או בועדה שלה לנושא, כי אינה מאשרת את נוסח התוספת המבוקש על המצבה, תודיע על כך לקרוב שהגיש את הבקשה, בהחלטה מנומקת בכתב וכן תודיעו על זכותו לערער על החלטתה כאמור {{ח:חיצוני|חוק בתי קברות צבאיים#סעיף 5|בסעיף 5(ה) לחוק}}.
{{ח:תת|(ה)}} תקנות משנה (א) עד (ד) יחולו גם על מצבות שהוקמו לפני תחילתן של תקנות אלה; במקרה של בקשה לגבי מצבה כאמור לפי תקנת משנה (א) שלא סורב אישורה לפי תקנת משנה (ד), תבוצע התוספת בידי היחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון לא יאוחר משנה מהגשת הבקשה לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|4|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.

{{ח:חתימות|ט״ז בניסן התשנ״ז (23 באפריל 1997)}}
* '''יצחק מרדכי'''&lt;br&gt;שר הביטחון
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>r5vhxv643s45z7xwg9sp71lhh9gt54m</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>467108</id>
    <revision>
      <id>3087848</id>
      <parentid>3073700</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:04:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3087848</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21530" sha1="f584hvlbo5hghmrsfyp6863owg15s9q" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות), התשכ&quot;ז-1967 (תיקון: תשס&quot;ה)
&lt;שם קודם&gt; צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מדגריות), תשכ&quot;ז-1967
=== צו בדבר הקמת מדגריות והסדרתן ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשכ&quot;ז, 1942|צו הפיקוח על מצרים ושירותים (מדגריות)|2022)); ((תשל&quot;ב, 391|תיקון|2785)); ((תשל&quot;ה, 2283|תיקון|3369)); ((תשל&quot;ו, 2357|תיקון|3574)); ((תשל&quot;ט, 734|תיקון|3947)); ((תש&quot;ם, 1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4125)); ((תשמ&quot;א, 1566|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4274)); ((תשמ&quot;ד, 2550|תיקון|4701)); ((תשנ&quot;ג, 1059|תיקון|5539)); ((תשנ&quot;ד, 296|תיקון|5568)); ((תשס&quot;ב, 353|תיקון|6147)); ((תשס&quot;ה, 819|תיקון|6402)); ((תשס&quot;ח, 899|תיקון|6672)); ((תשס&quot;ט, 1070|תיקון|6788)).
''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תש&quot;ם, 1758|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2631)); ((תשמ&quot;א, 1287|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2700)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 227|הודעת האגרות החקלאיות|4281)), ((1103|הודעת האגרות החקלאיות (מס' 2)|4356)); ((תשמ&quot;ג, 187|הודעת אגרות חקלאיות|4423)), ((1116|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4483)); ((תשמ&quot;ד, 154|הודעת אגרות חקלאיות|4536)), ((1105|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4606)), ((2663|הודעת אגרות חקלאיות|4707)); ((תשמ&quot;ה, 689|הודעת אגרות חקלאיות|4761)), ((1198|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4798)), ((1757|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4841)); ((תשמ&quot;ו, 77|הודעת אגרות חקלאיות|4868)), ((1529|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4974)); ((תשמ&quot;ז, 281|הודעת אגרות חקלאיות|4994)), ((709|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5019)), ((1141|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5043)); ((תשמ&quot;ח, 461|הודעת אגרות חקלאיות|5083)), ((1053|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5127)); ((תשמ&quot;ט, 412|הודעת אגרות חקלאיות|5161)), ((875|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5188)); ((תש&quot;ן, 316|הודעת אגרות חקלאיות|5244)), ((523|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)||5259)); ((תשנ&quot;א, 46|הודעת אגרות חקלאיות|5299)), ((429|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5322)); ((תשנ&quot;ב, 306|הודעת אגרות חקלאיות|5391)), ((1396|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5460)); ((תשנ&quot;ג, 756|הודעת אגרות חקלאיות|5516)); ((תשנ&quot;ד, 343|הודעת אגרות חקלאיות|5571)), ((1127|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5611)); ((תשנ&quot;ה, 484|הודעת אגרות חקלאיות|5648)); ((תשנ&quot;ו, 298|הודעת אגרות חקלאיות|5724)), ((1398|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5769)); ((תשנ&quot;ז, 615|הודעת אגרות חקלאיות|5826)), ((1237|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5852)); ((תשנ&quot;ט, 399|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב, 1021|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 16|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 656|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1131|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1222|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)), ((1226|ת&quot;ט|6803)); ((תש&quot;ע, 1586|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1268|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1595|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1467|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2027|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3341|הודעת אגרות חקלאיות|9431)); ((תשפ&quot;ג, 1797|הודעת אגרות חקלאיות|10653)); ((תשפ&quot;ד, 1871|הודעת אגרות חקלאיות|11189)), ((2687|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|11312)); ((תשפ&quot;ו, 237|הודעת אגרות חקלאיות|12105)); ((תשפ&quot;ז, 171|הודעת אגרות חקלאיות|12543)).

&lt;מבוא&gt; &lt;!-- (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ה) --&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 22(א)]] [[+|ו-23]] [[לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ&quot;ה-1985]], ולעניין [[תקנה 5א]], באישור ועדת הכספים של הכנסת לפי [[סעיף 1(ב) לחוק-יסוד: משק המדינה]], אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק ראשון: פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ד, תשנ&quot;ג, תשס&quot;ב, תשס&quot;ה, תשס&quot;ט)
: בתקנות אלה -
:- &quot;ביצים&quot; - ביצים לדגירה של עופות כהגדרתם [[בפקודה]];
:- &quot;גזעים קלים&quot; - גזעי לגהורן, ניו המפשר או גזע רד או כל הצלבה שבין גזע לגהורן, ניו המפשר או גזע רד;
:- &quot;גזעים כבדים&quot; - גזעי רוק, קורניש או הצלבה ביניהם;
:- &quot;המנהל&quot; - מנהל השירותים הוטרינריים או מי שהוא הסמיך לענין תקנות אלה כולן או מקצתן; &lt;!-- (([במקור: כולם או מקצתם])) --&gt;
:- &quot;מדגרה&quot; - מיתקן המשמש להדגרת ביצים;
:- &quot;מדגריה חדשה&quot; - מבנה בו מבוצעת פעולה להדגרת ביצים עד לבקיעת אפרוחים ושיווקם, לרבות חצר המבנה, ציוד המבנה והמיתקנים המצויים בו, אך למעט מדגריה קיימת;
:- &quot;מדגריה קיימת&quot; - מדגריה שהוקמה והופעלה ערב פרסומן של תקנות אלה (((ביום 31.3.1967)));
:- &quot;מדגריה&quot; - מדגריה קיימת ומדגריה חדשה;
:- &quot;סוגים של עופות&quot; - מהעופות המפורטים [[#תוספת ראשונה פרט ג|בפרט &quot;ג. עופות&quot; בתוספת הראשונה לפקודה]];
:- &quot;הפקודה&quot; - [[=הפקודה|פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ&quot;ה-1985]];
:- &quot;רשיון&quot; - רשיון שניתן לפי [[תקנה 2]];
:- &quot;תאי בקיעה&quot; - מיתקן המשמש לבקיעת אפרוחים.

== פרק שני: תנאים להקמה ולהפעלה של מדגריה (תיקון: תשל&quot;ב) ==

@ 2. רשיון למדגריה חדשה (תיקון: תשל&quot;ב)
: (א) לא יקים אדם ולא יפעיל מדגריה אלא אם קיבל לכך רשיון מאת המנהל ובהתאם לתנאי הרשיון.
: (ב) תקפו של רשיון הוא לתקופה שנקבעה בו.

@ 2א. אגרה (תיקון: תשל&quot;ב, תשל&quot;ה, תשל&quot;ט, [הודעות])
: בעד מתן רשיון תשולם אגרה של 3,000 לירות (((מתואם לשנת 1979; החל מיולי 2026, 2,570 ש&quot;ח))) לכל שנה מתקופת תקפו.

@ 3. בקשה לרשיון
: (א) בקשה לרשיון או לחידושו תוגש למנהל על גבי טופס שהוא קבע (להלן - בקשה לרשיון).
: (ב) מגיש בקשה לרשיון ימלא את כל הפרטים שבטופס באופן מדוייק ומפורט ויתן תשובות מלאות ונכונות לשאלות שבו.
: (ג) המנהל רשאי לדרוש ממגיש הבקשה למסור לו פרטים נוספים הדרושים לדעתו בקשר לבקשה האמורה.
: (ד) לבקשה לרשיון יצורפו תרשים המבנה שבדעת המבקש להקים, תיאור המקום ומיפרטים של הציוד והמיתקנים.

@ 4. תוקף רשיון
: (א) על המבקש להשלים את בנייתה של המדגריה החדשה תוך שנה מיום קבלת הרשיון.
: (ב) לא הושלמה הקמת מדגריה חדשה תוך שנה מיום מתן הרשיון - יפקע תקפו.

@ 5. גידור מדגריה חדשה (תיקון: תשל&quot;ב)
: (א) מדגריה תהיה מגודרת בגדר רשת או גדר אחרת שתמנע כניסת בני אדם או בעלי חיים (להלן - הגדר).
: (ב) על הגדר ועל שער הכניסה יותקנו שלטים שעליהם כתובות המלים &quot;הכניסה לזרים אסורה&quot; באותיות גדולות וברורות הניתנות לקריאה בקלות.

@ 6. בידוד מדגריה (תיקון: תשנ&quot;ד)
: לא תוקם ולא תוחזק מדגריה חדשה אם נמצאים ברדיוס של 300 מטר ממנה לולים או מבנים אחרים בהם מוחזקים עופות.

@ 7. מבנה מדגריה (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;ד)
: (א) במדגריה יהיו חדרים אלה:
:: (1) חדר קבלה לביצים;
:: (2) חדר אידוי שיהיה אטום ומצוייד במאוורר מכני, במיתקן להוספת לחות ובמיתקן לחימום;
:: (3) חדר המדגרה;
:: (4) חדר בקיעה ובו תאי בקיעה;
:: (5) חדר למיון אפרוחים והחזקתם;
:: (6) מחסן ציוד;
:: (7) חדר לניקוי וחיטוי הציוד.
: (ב) קירות המדגריה, הרצפות, התקרות והדלתות ייבנו מחמרים הניתנים לניקוי יסודי בקלות.
: (ג) פתחי המדגריה יהיו מרושתים בדרך שתמנע כניסת עופות, חרקים ונברנים.

@ 8. מיתקנים במדגריה (תיקון: תשמ&quot;ד)
: מדגריה תצוייד במיתקנים אלה:
: (1) מערכת ביוב;
: (2) מיתקן לסילוק פסולת שאישר המנהל.

@ 9. מתן רשיון (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ה)
: (א) לא יתן המנהל רשיון למדגריה חדשה אלא לאחר שהוגשו לו תכניות ומיפרטים של המדגריה החדשה המתוכננת והוא אישרם לאחר שמצאם מתאימים לדרישות שבתקנות אלה או שעל פיהן.
: (ב) לא יתן המנהל רשיון למדגריה קיימת אלא אם מתקיימים בה הוראות תקנות אלה.

@ 10. הפעלת מדגריה חדשה
: לא יפעיל אדם מדגריה חדשה אלא לאחר שהמנהל בדק אותה על מיתקניה ואישר בכתב כי המדגריה הוקמה במקום שצויין ברשיון ובהתאם לתנאיו.

@ 11. תיקונים במדגריה
: (א) מצא המנהל כי מדגריה חדשה ומיתקניה לא הוקמו במקום שצויין ברשיון ובהתאם לתכניות ולמיפרטים שאושרו על ידיו ובהתאם לתנאי הרשיון, יורה לבצע תוך המועד שנקבע על ידיו, את התיקונים הדרושים לשם הפעלתה התקינה של המדגריה.
: (ב) לא בוצעו התיקונים עליהם הורה המנהל - יפקע תוקף הרשיון.

@ 12. ביטול רשיון (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ה)
: (א) המנהל רשאי, בהודעה שתישלח בדואר רשום לבעל הרשיון, לבטל רשיון או להתלותו לתקופה שיורה, אם נוכח כי הוראה מהוראות כל דין אינה מתמלאת בקפידה.
: (ב) תקפו של רשיון שהותלה יחודש רק לאחר שהוכח למנהל כי מולאו הוראות כל דין כפי שנדרש על ידי המנהל.

@ 13. שינויים במדגריה חדשה (תיקון: תשל&quot;ב)
: לא יכניס אדם שינויים במדגריה אלא אם קיבל לכך רשיון מאת המנהל ובהתאם לתנאי הרשיון.

@ 14. הכנסת שינויים (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ה)
: (א) הוראות [[תקנות 3]], [[4]], [[9]] [[ו-11]] יחולו על כל מי שמבקש להכניס שינויים במדגריה, בשינויים המחוייבים.
: (ב) הוראות [[תקנה 6]] יחולו על כי מי שמבקש להכניס שינויים במדגריה קיימת, אם לדעת המנהל קיימת הצדקה לכך מטעמים תברואיים.

== (((כותרת נמחקה))) (תיקון: תשל&quot;ב) __NOTOC__ ==

@ 15. (תיקון: תשל&quot;ב) : (((בוטלה).))

@ 16. מבנה מדגריה קיימת
: מדגריה קיימת תכלול את החדרים והמיתקנים הדרושים להפעלתה ולניצולה היעיל כמפורט בזה:
: (1) חדר קבלה לביצים;
: (2) חדר אידוי;
: (3) חדר לדגירה ובקיעה;
: (4) חדר מיון לאפרוחים;
: (5) מחסן ציוד;
: (6) חדר לניקוי ולחיטוי הציוד.

@ 17. תחולת הוראות לגבי מדגריה קיימת (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ה)
: הוראות [[תקנות 10]] [[ו-11]] יחולו גם לגבי מדגריה קיימת, בשינויים המחוייבים.

== פרק שלישי: תיפעול מדגריה והטיפול בה (תיקון: תשל&quot;ב) ==

@ 18. סוגי ביצים במדגריה (תיקון: תשנ&quot;ג)
: לא יכניס אדם למדגריה ולא ידגיר בה ביצים מסוגים שונים של עופות או מגזעים קלים ומגזעים כבדים בעת ובעונה אחת.

@ 18א. סימון ביצים (תיקון: תשל&quot;ו, תשס&quot;ט)
: לא יכניס אדם ביצים למדגריה אלא אם הוטבע מספר משק הרביה בדרך שקבע המנהל, על כל ביצה שבמגש המדגרה.

@ 19. נקיון במדגריה (תיקון: תשמ&quot;ד, תשס&quot;ח)
: מדגריה על מיתקניה וציודה תוחזק במצב נקי ויקיימו בה סידורי תברואה אלה:
: (1) לפני כל סדרה של הדגרה תהיה מדגריה על קירותיה, רצפותיה וכל מתקניה נקיה לחלוטין;
: (2) אחרי גמר כל סדרה של הדגרה יש לנקות מדגריה על כל מיתקניה באופן יסודי על ידי שטיפה בזרם מים חזק, בעזרת מברשות קשות ומתאימות, בתמיסת סבון או חומר מנקה דטרגנטי אחר;
: (3) כל פסולת ושיירים יש לאסוף מיד לתוך מכלים הניתנים לסגירה, ולהעבירם למכון פסדים או לקבורה או לשריפה במקום שאישר המנהל;
: (4) לאחר ביצוע הניקוי כאמור בפסקאות (2) ו-(3) יש לחטא את החדרים, הרצפות, הקירות והציוד בחמרי חיטוי מקבוצת הפנולים, בחומר חיטוי השייך לקבוצות האמוניות-רבועי או בכל תכשיר אחר שיאושר על ידי המנהל;
: (5) תאי בקיעה, לרבות מגירות בקיעה, יש לאדות או לחטא באופן יסודי לאחר כל שימוש.

@ 20. ניקוי ביצים (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א) קליפות ביצים ינוקו בחדר קבלת ביצים, מיד לאחר קבלתן למדגריה.
: (ב) ביצים יאודו בחדר אידוי או יטופלו בחומר חיטוי אחר שהמנהל אישר לאחר קבלתן למדגריה, ופעם נוספת מיד לאחר הכנסתן למדגרה.
: (ג) &quot;אידוי&quot;, לענין סעיף זה - הפעלת גז פורמלדהייד על ידי הפעלת פורמלין עם קלי-פרמנגנט או על ידי חימום אבקת פרה-פורמלדהייד.

@ 21. חובות העובדים במדגריה (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ה)
: (א) עובדים במדגריה ילבשו בגדי עבודה נקיים ושלמים, שישמשו אך ורק לצורך עבודה במדגריה.
: (ב) כל עובד במדגריה ייבדק אחת לשנה בדיקה לסלמונלה, ויחזיק ברשותו תעודה מאת רופא המעידה כי גופו נקי מסלמונלה.
: (ג) עובדים במדגריה לא יעבדו במשחטות, בשווקים, בגידול עופות או בטיפול בהם, זולת כוח הוראות תקנות אלה.

@ 22. יומן מדגריה
: (א) המחזיק ברשיון מדגריה ינהל יומן מדגריה (להלן - היומן).
: (ב) המחזיק ברשיון יערוך ביומן רישום יומי רצוף של פעולות אלה:
:: (1) תאריך קבלת ביצים למדגריה;
:: (2) כמות ביצים שנתקבלו;
:: (3) שם המשק מספק הביצים ומענו וכן ציון להקת הרביה בה הוטלו הביצים;
:: (4) תאריך הכנסת ביצים למדגרה;
:: (5) תוצאות ההדגרה (פוריות, בקיעה, כמות אפרוחים פסולים);
:: (6) תאריך הוצאת אפרוחים ממדגירה;
:: (7) שם מקבל האפרוחים ומענו.

@ 23. זמן רישום
: החייב לרשום פעולה ביומן יעשה את הרישום מיד אחרי ביצוע הפעולה.

@ 24. איסור של רישום בלתי נכון
: החייב לנהל יומן ירשום בו פרטים נכונים, מלאים ומדוייקים.

@ 25. מקום החזקת היומן
: החייב לנהל יומן יחזיק אותו במדגריה ולא יתלוש מתוכו דפים.

@ 26. שמירה על יומן
: החייב לנהל יומן ישמור אותו שנים עשר חודש ממועד הפעולה האחרונה שנרשמה בו.

== פרק רביעי: אפרוחים (תיקון: תשל&quot;ב) ==

@ 27. מסירת אפרוחים (תיקון: תשמ&quot;ד, תשנ&quot;ג)
: (א) אפרוחים יוצאו ממדגריה בכלי קיבול חדש או בכלי הניתן לרחיצה וחיטוי.
: (ב) אין להעביר אפרוחים וכלי קיבול ממדגריה למדגריה; בכל מדגריה יהיו רק כלי קיבול המסומנים כאמור בסעיף קטן (ג).
: (ג) על כלי הקיבול יירשמו שם המדגריה ומענה או מספר רשיונה.

@ 28. תעודת מסירה (תיקון: תשמ&quot;ד, תשנ&quot;ג)
: (א) לא יוציא אדם אפרוחים ממדגריה אלא אם צורפה אליהם תעודת מסירה בה צויינו פרטים אלה:
:: (1) שם המדגריה ומענה;
:: (2) מספר רשיון המדגריה;
:: (3) מספר האפרוחים;
:: (4) מין האפרוחים וגזעם (כולל הצלבה);
:: (5) תאריך הבקיעה;
:: (6) המקום ממנו נתקבלו הביצים וציון שם המשק ולהקת הרביה שבה הוטלו הביצים;
:: (7) גזע האפרוחים או הצלבה אם להקת הרביה בה הוטלו הביצים מהם בקעו האפרוחים חפשית ממיקופלסמה;
:: (8) הטיפולים שנתנו לביצים או לאפרוחים, טיפולים אנטיביוטיים, חיסונים, חימום ביצים וטיפול אחר;
:: (9) יעד המשלוח ושם המעביר.
: (ב) תעודת מסירה תיערך בשני עותקים; אחד מהם יישאר במדגריה והשני יימסר יחד עם האפרוחים.
: (ג) תעודת מסירה תישמר הן במדגריה והן בידי מקבל האפרוחים ששה חדשים מיום הוצאתה ותוצג בפני המנהל או מי שיוסמך על ידיו בכתב, לפי דרישתם.

@ 29. הוצאת אפרוחים (תיקון: תשמ&quot;ד)
: לא יוציא אדם אפרוח ממדגריה אלא אם נתקיימו בו כל אלה:
: (1) הוא בן יומו;
: (2) טבורו סגור;
: (3) הוא יבש;
: (4) הוא עומד על רגליו;
: (5) עיניו בריאות ופקוחות;
: (6) משקלו לא יפחת מהמשקלים המזעריים שיקבעו מעת לעת שירותי ההדרכה והמקצוע של משרד החקלאות.

@ 30. הובלת אפרוחים (תיקון: תשמ&quot;ד)
: (א) אפרוחים שהוצאו ממדגריה יובלו בכלי הובלה נקיים ומחוטים.
: (ב) לא יובלו בכלי הובלה שבו מובלים אפרוחים ממדגרה, באותה הובלה, בעלי חיים, גופותיהם, מוצריהם, תנובתם, או מוצרים אחרים למעט אפרוחים בני יום ואריזתם.

@ 31. מכירת אפרוחים (תיקון: תשמ&quot;ד)
: לא ימכור אדם אפרוחים אלא באריזה מקורית ומסומנת של מחזיק רשיון למדגריה ובצירוף תעודת מסירה, ולא יקנה אדם ולא יעביר אפרוחים בכל דרך מדרכי ההעברה, אלא באריזה כאמור ובצירוף תעודת מסירה.

@ 32. בדיקות והודעה על מחלות (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;ד)
: (א) בכל מקרה של הופעת מחלה במדגריה וכן בכל מקרה שהמנהל או רופא וטרינרי ממשלתי יראה זאת לנכון, ישלח המחזיק במדגריה דוגמאות של אפרוחים, עוברי עופות וביצים, כפי שיורה המנהל או רופא וטרינרי ממשלתי, לבדיקה במכון הוטרינרי של משרד החקלאות בבית דגן או במעבדה אזורית למחלות עופות, כפי שיורה המנהל או רופא וטרינרי ממשלתי.
: (ב) בכל מקרה של הופעת מחלה במדגריה, יודיע על כך מיד המחזיק במדגריה למנהל או לרופא וטרינרי ממשלתי למחלות עופות.

@ 33. (תיקון: תשס&quot;ה) : (((בוטלה).))

&lt;פרסום&gt; ח' באדר ב' תשכ&quot;ז (20 במרס 1967)
&lt;חתימה&gt; חיים גבתי שר החקלאות</text>
      <sha1>f584hvlbo5hghmrsfyp6863owg15s9q</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>469440</id>
    <revision>
      <id>3087803</id>
      <parentid>3073688</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T06:57:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3087803</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7983" sha1="fvce0fbtsvxi8d3c8e3shhfmxdpj3zn" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן), תשל&quot;ט-1978

&lt;מאגר תקן 2110565 קוד a163Y00000DuTd2QAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;ט, 396|תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)|3926)), ((1832|תיקון|4023)); ((תש&quot;ם, 1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4125)); ((תשמ&quot;א, 1566|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4274)); ((תשמ&quot;ב, 1363|תקנות אגרות חקלאיות|4384)); ((תשע&quot;א, 1258|תיקון|7023)).
''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תש&quot;ם, 1757|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2631)); ((תשמ&quot;א, 1286|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2700)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 225|הודעת האגרות החקלאיות|4281)), ((1101|הודעת האגרות החקלאיות (מס' 2)|4356)); ((תשמ&quot;ג, 184|הודעת אגרות חקלאיות|4423)), ((1113|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4483)); ((תשמ&quot;ד, 151|הודעת אגרות חקלאיות|4536)), ((1102|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4606)), ((2660|הודעת אגרות חקלאיות|4707)); ((תשמ&quot;ה, 686|הודעת אגרות חקלאיות|4761)), ((1195|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4798)), ((1754|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4841)); ((תשמ&quot;ו, 74|הודעת אגרות חקלאיות|4868)), ((1526|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4974)); ((תשמ&quot;ז, 278|הודעת אגרות חקלאיות|4994)), ((706|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5019)), ((1138|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5043)); ((תשמ&quot;ח, 458|הודעת אגרות חקלאיות|5083)), ((1050|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5127)); ((תשמ&quot;ט, 409|הודעת אגרות חקלאיות|5161)), ((872|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5188)); ((תש&quot;ן, 313|הודעת אגרות חקלאיות|5244)), ((520|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)||5259)); ((תשנ&quot;א, 44|הודעת אגרות חקלאיות|5299)), ((426|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5322)), ((948|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5364)); ((תשנ&quot;ב, 303|הודעת אגרות חקלאיות|5391)), ((1393|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5460)); ((תשנ&quot;ג, 754|הודעת אגרות חקלאיות|5516)); ((תשנ&quot;ד, 341|הודעת אגרות חקלאיות|5571)), ((1124|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5611)); ((תשנ&quot;ה, 481|הודעת אגרות חקלאיות|5648)); ((תשנ&quot;ו, 295|הודעת אגרות חקלאיות|5724)), ((1395|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5769)); ((תשנ&quot;ז, 613|הודעת אגרות חקלאיות|5826)), ((1234|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5852)); ((תשנ&quot;ט, 396|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב, 1018|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 13|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 653|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1128|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1219|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)), ((1226|ת&quot;ט|6803)); ((תש&quot;ע, 1583|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1265|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1592|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1464|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2024|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3338|הודעת אגרות חקלאיות|9431)); ((תשפ&quot;ג, 1794|הודעת אגרות חקלאיות|10653)); ((תשפ&quot;ד, 1868|הודעת אגרות חקלאיות|11189)), ((2684|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|11312)); ((תשפ&quot;ו, 234|הודעת אגרות חקלאיות|12105)); ((תשפ&quot;ז, 168|הודעת אגרות חקלאיות|12543)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#פרק ה|סעיף 20]] [[לפקודת מחלות בעלי חיים, 1945]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;מפקח&quot; - [[#1|כמשמעות &quot;מפקח על בהמות&quot; בפקודת מחלות בעלי חיים, 1945]];
:- &quot;צאן&quot; - כבשים ועיזים מכל הגזעים משני המינים בין מגידול מקומי ובין מיובא;
:- &quot;שטח רשות מקומית&quot; - שטח של עיריה, מועצה מקומית, מועצה אזורית, מועצה כפרית, כפר, מאהל, מושבה, מושב עובדים, מושב שיתופי, קיבוץ, קבוצה, או כל שטח אחר;
:- &quot;תווית סימון&quot; - תווית שעליה צויין סימן היכר בצבע או בכל צורה אחרת שקבע בכתב מנהל השירותים הוטרינריים.

@ 2. סימון כללי של צאן
: (א) רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח רשאי לפרסם, בדרך הנראית לו, בשטח רשות מקומית הודעה שבה יקבע את המקומות והמועדים לסימון צאן המוחזק באותו שטח.
: (ב) פורסמה הודעה כאמור, חייב מחזיק הצאן להעמידו לרשות רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח לשם סימון בהתאם להודעה.

@ 3. בקשה לסמן צאן
: רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח שמחזיק הצאן ביקש אותו לסמן את הצאן, יקבע תאריך, לא יאוחר מחדשיים מהיום שנתבקש כאמור לבצע את הסימון, במקום החזקת הצאן או במקום אחר שיקבע.

@ 4. איסור החזקת צאן שלא סומן
: לא יחזיק אדם, בשטח רשות מקומית, בתום שלושה חדשים מיום פרסומה של הודעה כאמור [[בתקנה 2]], צאן בגיל עשרה חדשים ומעלה שלא סומן בהתאם לתקנות אלה.

@ 5. אופן ביצוע הסימון (תיקון: תשמ&quot;ב, [הודעות])
: (א) סימון לפי תקנות אלה יבוצע בידי מפקח בתווית סימון, או בידי מי שהסמיכו מנהל השירותים הוטרינריים ובהתאם לתנאי ההסמכה.
: (ב) בעד ביצוע הסימון לפי תקנה זו תשולם אגרה בסך 22.00 שקלים (((מתואם ליולי 1982; החל מיולי 2026, 12 ש&quot;ח))) לכל תווית סימון.

@ 6. תעודת סימון
: (א) עם ביצוע הסימון, ימסור המסמן למחזיק הצאן תעודה על גבי טופס שיקבע מנהל השירותים הוטרינריים, שבו יפרט את מספר ראשי הצאן שסימן.
: (ב) כוחה של התעודה יפה לשנים עשר חדשים.

@ 7. אבדן תווית סימון
: אבדה תווית סימון של צאן שסומן, יחולו על מחזיק הצאן הוראות תקנות אלה, ובלבד שבקשה לפי [[תקנה 3]] תוגש לרופא וטרינרי ממשלתי או מפקח לא יאוחר מחמישה עשר יום מיום אבדן תווית הסימון.

@ 8. החזרת תווית סימון
: מת צאן או הומת, ימציא מי שהיה בעלו או המחזיק בו, לרופא וטרינרי ממשלתי, תוך שבעה ימים את תווית הסימון של אותו צאן.

@ 9. איסור החזקה (תיקון: תשע&quot;א)
: לא יקנה אדם, ולא ימכור, לא יוביל ולא יחזיק צאן אלא אם סומן לפי [[תקנה 5]], למעט צאן עד גיל חודשיים המובל מהמרעה למשק בעליו.

@ 10. עזרת מחזיק הצאן
: מחזיק הצאן חייב להושיט למפקח או למי שהסמיך מנהל השירותים הוטרינריים לבצע סימון, כל עזרה הדרושה לתפיסת הצאן ולהחזקתו בשעת הסימון.

&lt;פרסום&gt; א' בכסלו תשל&quot;ט (1 בדצמבר 1978)
&lt;חתימה&gt; אריאל שרון שר החקלאות</text>
      <sha1>fvce0fbtsvxi8d3c8e3shhfmxdpj3zn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>469441</id>
    <revision>
      <id>3087802</id>
      <parentid>3073687</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T06:56:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3087802</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="23811" sha1="q7pdut7c9ed9i9resstudl6ereqeet3" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר), תשל&quot;ו-1976
=== תקנות בדבר רישום, סימון והובלה של בקר ===

&lt;מאגר תקן 2108576 קוד a163Y00000DuQqMQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;ו, 2678|תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)|3589)); ((תשל&quot;ח, 709|תיקון|3815)), ((1969|תיקון [צ&quot;ל: מס' 2]|3882)); ((תשל&quot;ט, 725|תיקון|3947)); ((תש&quot;ם, 1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4125)); ((תשמ&quot;א, 1566|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4274)); ((תשמ&quot;ב, 1363|תקנות אגרות חקלאיות|4384)); ((תשמ&quot;ז, 114|תיקון|4980)); ((תשע&quot;ד, 1004|תיקון|7361)), ((1562|תיקון מס' 2|7402)).
''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תש&quot;ם, 1757|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2631)); ((תשמ&quot;א, 1286|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2700)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 225|הודעת האגרות החקלאיות|4281)), ((1101|הודעת האגרות החקלאיות (מס' 2)|4356)); ((תשמ&quot;ג, 184|הודעת אגרות חקלאיות|4423)), ((1113|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4483)); ((תשמ&quot;ד, 151|הודעת אגרות חקלאיות|4536)), ((1102|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4606)), ((2660|הודעת אגרות חקלאיות|4707)); ((תשמ&quot;ה, 686|הודעת אגרות חקלאיות|4761)), ((1195|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4798)), ((1754|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4841)); ((תשמ&quot;ו, 74|הודעת אגרות חקלאיות|4868)), ((1526|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4974)); ((תשמ&quot;ז, 278|הודעת אגרות חקלאיות|4994)), ((706|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5019)), ((1138|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5043)); ((תשמ&quot;ח, 458|הודעת אגרות חקלאיות|5083)), ((1050|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5127)); ((תשמ&quot;ט, 409|הודעת אגרות חקלאיות|5161)), ((872|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5188)); ((תש&quot;ן, 313|הודעת אגרות חקלאיות|5244)), ((520|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)||5259)); ((תשנ&quot;א, 43|הודעת אגרות חקלאיות|5299)), ((426|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5322)), ((948|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5364)); ((תשנ&quot;ב, 303|הודעת אגרות חקלאיות|5391)), ((1393|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5460)); ((תשנ&quot;ג, 754|הודעת אגרות חקלאיות|5516)); ((תשנ&quot;ד, 340|הודעת אגרות חקלאיות|5571)), ((1124|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5611)); ((תשנ&quot;ה, 481|הודעת אגרות חקלאיות|5648)); ((תשנ&quot;ו, 294|הודעת אגרות חקלאיות|5724)), ((1395|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5769)); ((תשנ&quot;ז, 612|הודעת אגרות חקלאיות|5826)), ((1233|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5852)); ((תשנ&quot;ט, 395|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב, 1017|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 12|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 652|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1127|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1218|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)), ((1226|ת&quot;ט|6803)); ((תש&quot;ע, 1583|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1265|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1591|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1464|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2024|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3338|הודעת אגרות חקלאיות|9431)); ((תשפ&quot;ג, 1794|הודעת אגרות חקלאיות|10653)); ((תשפ&quot;ד, 1868|הודעת אגרות חקלאיות|11189)), ((2684|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|11312)); ((תשפ&quot;ו, 234|הודעת אגרות חקלאיות|12105)); ((תשפ&quot;ז, 168|הודעת אגרות חקלאיות|12543)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#22|סעיפים 20]] [[+#23|ו-22]] [[=הפקודה|לפקודת מחלות בעלי-חיים, 1945]] (להלן - הפקודה), [[+|סעיפים 5]] [[+|ו-15]] [[לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי&quot;ח-1957]], ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי [[סעיף 1(ב) לחוק-יסוד: משק המדינה]], אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק ראשון: כללי ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-2, תשע&quot;ד)
: בתקנות אלה -
:- &quot;בקר&quot;, &quot;בעל&quot; ו&quot;מפקח&quot; - כמשמעותם [[בפקודה]];
:- &quot;המנהל&quot; - מנהל השירותים הוטרינריים במשרד החקלאות, או מי שהסמיך לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
:- &quot;לשכה וטרינרית מחוזית&quot; - כל אחת מן הלשכות הווטרינריות המחוזיות של השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר (להלן - השירותים הווטרינריים) שפרטי ההתקשרות עמן פורסמו באתר האינטרנט של השירותים הווטרינריים (להלן - אתר המשרד);
:- &quot;מוביל&quot; - אדם המלוה בקר ברגל, או מוביל בקר בכלי רכב, בתמורה או ללא תמורה;
:- &quot;מוסד משווק&quot; - (((הוחלפה);))
:- &quot;מסמן בקר&quot; - מי שהוסמך לסמן בקר לפי [[תקנה 6(א)]];
:- &quot;סוחר בקר מוסמך&quot; - אדם שהמנהל הסמיך להוציא היתרי הובלה;
:- &quot;רופא וטרינרי ממשלתי&quot; - כמשמעותו [[בפקודה]], המשמש כרופא וטרינרי בלשכה וטרינרית של משרד החקלאות;
:- &quot;רופא וטרינרי&quot; - כמשמעותו [[חוק הרופאים הווטרינרים|בפקודת הרופאים הוטרינריים]];
:- &quot;שטח רשות מקומית&quot; - שטח של עיריה, מועצה מקומית, לרבות מועצה אזורית, מאהל, מושבה, מושב עובדים, מושב שיתופי, קיבוץ, קבוצה או כל שטח מיושב אחר;
:- &quot;תווית סימון&quot; - תווית שעליה צויין מספר הזיהוי של בקר, לפי הדוגמה [[שבתוספת]];
:- &quot;תעודת רישום&quot; - תעודה שקבע המנהל והמכילה פרטים על הבקר.

== פרק שני: רישום בקר וסימונו ==

@ 2. חובת רישום, סימון ודיווח (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) לא יחזיק אדם בקר מן הסוג ובגילים כמפורט להלן אלא אם כן נרשם וסומן לפי תקנות אלה:
:: (1) בקר במרעה - מגיל שישה חודשים ומעלה;
:: (2) בקר שאינו בקר במרעה - מגיל שבעה ימים ומעלה.
: (ב) סומן בקר לפי תקנות אלה בידי מסמן מוסמך, חייב מי שביצע את הסימון לדווח על כך ללשכה הווטרינרית המחוזית שבתחומה בוצע הסימון, לא יאוחר משבעה ימים מיום ביצועו; הדיווח ייעשה בכתב, בדואר אלקטרוני בלבד.
: (ג) לא יעביר אדם את הבעלות בבקר בכל גיל אלא אם כן נרשם וסומן לפי תקנות אלה.
: (ד) בתקנה זו, &quot;בקר במרעה&quot; - בקר המוחזק דרך קבע בשטח פתוח לצורך רעייה.

@ 2א. הסדר פינוי פגרי בקר (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) לא יחזיק אדם בקר, בכל גיל, אלא אם כן יש לו הסדר תקף לפינוי גוויות בקר לאתר לסילוק פסולת המורשה לפי כל דין לסלק פגרי בקר, או לאתר או למיתקן אחר המורשה לפי כל דין לכילוי, עיבוד, מיחזור או טיפול בפגרי בקר.
: (ב) מחזיק בקר ישמור ברשותו מסמכים המעידים על קיומו של הסדר כאמור בתקנת משנה (א), ויציגם לרופא וטרינר ממשלתי ולמפקח לפי דרישתם.

@ 3. הודעה על רישום וסימון
: (א) רופא וטרינרי ממשלתי רשאי לפרסם, בשטח רשות מקומית, בדרך הנראית לו, הודעה על ביצוע רישום וסימון בקר בשטח רשות מקומית או במקום אחר שקבע בהודעה.
: (ב) פירסם רופא וטרינרי ממשלתי הודעה על ביצוע רישום וסימון, חייב המחזיק בקר מכל גיל באותו מקום להביאם למקום שנקבע בהודעה, ביום ובשעה שנקבעו בה, להחזיק בהם ולהגיש כל עזרה הדרושה לרופא הוטרינרי הממשלתי, למפקח או למי שהסמיך המנהל לביצוע הרישום והסימון.

@ 4. רישום וסימון מיוחד
: רופא וטרינרי ממשלתי, מפקח או מי שהסמיך המנהל, רשאים להורות בכל עת למחזיק בקר שטרם נרשם או סומן מכל סיבה לרשום ולסמן את הבקר במקום החזקתו או במקום אחר שיורה.

@ 5. רישום וסימון לבקשת המוביל
: (א) המבקש להוביל בקר מכל גיל שטרם נרשם או סומן, יפנה בכתב לרופא וטרינרי ממשלתי בלשכה וטרינרית הקרובה למקום החזקת הבקר ויבקש לבצע רישום וסימון הבקר.
: (ב) הרופא הוטרינרי הממשלתי יקבע מועד לביצוע הרישום או הסימון שלא יהיה מאוחר מחודש ימים מיום מסירת הבקשה.

@ 6. הסמכת מסמן בקר, תעודת רישום ותווית סימון (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-2)
: (א) רישום וסימן בקר לפי תקנות אלה יבוצע בידי רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח, או בידי מסמן בקר שהסמיך המנהל לענין זה ובהתאם להוראותיו.
: (ב) מי שמבקש להיות מסמן בקר יגיש למנהל בקשה על כך ויצהיר כי מתקיימים בו התנאים לפי תקנת משנה (ג).
: (ג) המנהל יסמיך למסמן בקר מי שהגיש בקשה לפי תקנת משנה (ב), אם התקיימו לגביו כל אלה:
:: (1) יש בידו אמצעים לסימון בקר לפי הוראות המשרד שנמסרו לו בדואר אלקטרוני ושהעתק שלהן פורסם באתר המשרד;
:: (2) יש לו אמצעים ממוחשבים לדיווח על סימון וכתובת דואר אלקטרוני.
: (ד) המנהל רשאי להורות למסמן בקר להשתתף בהדרכות ובהשתלמויות מקצועיות.
: (ה) ראה המנהל כי חדלו להתקיים במסמן בקר התנאים הקבועים בתקנה זו, או שהוא הפר הוראות לעניין השתתפות בהדרכות והשתלמויות או הפר הוראות אחרות לפי [[הפקודה]] הנוגעות לתפקידו כמסמן בקר, רשאי המנהל לבטל את הסמכתו, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו, 14 ימים לפחות לפני ביטול ההסמכה; לעניין תקנת משנה זו, &quot;המנהל&quot; - מנהל השירותים הווטרינריים בלבד.
: (ו) מבצע הרישום ימסור למחזיק הבקר תעודת רישום, ומבצע הסימון יצמיד תווית סימון באוזן הימנית של הבקר.

@ 7. החזקת תעודת רישום ותווית סימון
: (א) לא יחזיק אדם, זולת רופא וטרינרי ממשלתי, מפקח, מי שהסמיך המנהל או מנהל בית מטבחיים בתעודת רישום ותווית סימון, אלא לצורך מילוי אחר הוראות תקנות אלה.
: (ב) הגיעו לרשותו של אדם תעודת רישום או תווית סימון שלא לפי תקנות אלה, יעבירן לרופא וטרינרי ממשלתי או למנהל בית מטבחיים הקרוב.

@ 8. איסור סימון
: לא יסמן אדם סימן כל שהוא באזנו הימנית של בקר, אלא לפי תקנות אלה.

@ 9. הסרת תווית סימון
: לא יסיר אדם, פרט לרופא וטרינרי ממשלתי או מפקח, תווית סימון מעל בקר חי ולא יגרום להסרתה.

@ 10. הצמדת תווית סימון מחדש
: תווית סימון שנפלה מעל בקר או שנפגמה, אין להצמידה מחדש; על מחזיק הבקר תחול הוראת [[תקנה 14]].

@ 11. שמירה על תעודת רישום
: המחזיק תעודת רישום ישמרנה במקום שבו נמצא הבקר ויחזיקנה במצב תקין ונקי; תעודת הרישום תילווה אל הבקר בשעת הובלתו.

@ 12. שינוי בתעודת רישום ותווית סימון
: (א) לא ישנה אדם ולא ישחית תעודת רישום או תווית סימון, לא יוסיף ולא ימחוק פרטים בהן.
: (ב) רישומים בתעודת רישום לא ייעשו אלא לצורך מילוי אחר הוראות תקנות אלה ובידי רופא וטרינרי ממשלתי, מפקח, רופא וטרינרי או מי שהסמיך המנהל.

@ 13. ביטול תעודת רישום והתליתה (תיקון: תשל&quot;ח-2)
: רופא וטרינרי ממשלתי רשאי לבטל תעודת רישום, להתלותה ולבצע בה שינויים וליטול אותה למשמורת, בכפוף להוראות [[הפקודה]] ותקנות אלה.

@ 14. אבדן תעודת רישום או תווית סימון
: (א) אבדה תעודת רישום או נפלה תווית סימון מעל בקר, יודיע מחזיק הבקר בכתב, תוך שבעה ימים, לרופא הוטרינרי הממשלתי הקרוב למקום החזקת הבקר, תוך ציון הפרטים על תעודת הרישום שאבדה או תווית הסימון שנפלה.
: (ב) נמסרה הודעה לפי תקנת משנה (א) ימציא רופא וטרינרי ממשלתי למחזיק הבקר כפל-תעודת רישום או יורה על ביצוע סימון מחדש תוך חודש ימים מיום מסירת ההודעה.

@ 15. החזרת תעודת רישום או תווית סימון של בקר מת
: (א) מת בקר או הומת, ימציא מי שהיה בעלו או החזיק בו לרופא וטרינרי ממשלתי, תוך שבעה ימים, את תעודת הרישום ותווית הסימון של אותו בקר לאחר שהרופא הוטרינרי ציין בתעודת הרישום, במקום המיועד לכך, את תאריך וגורם המוות או סיבת המתת הבקר.
: (ב) בעל או מחזיק בבקר שנשחט מחוץ לבית מטבחיים בהתאם [[לתקנה 79 לתקנות מחלות בעלי-חיים (שחיטת בהמות), תשכ&quot;ד-1964]], יעביר את תעודת הרישום ותווית הסימון יחד עם הגופה למנהל בית המטבחיים.

@ 16. אגרות (תיקון: תשל&quot;ט, תשמ&quot;ז, [הודעות])
: המחזיק בקר ישלם אגרות כלהלן:
: (1) בעד תעודת רישום -
:: שהוצאה בידי רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח [---] 5 לירות (((מתואם לשנת 1979; החל מיולי 2026, 4.30 ש&quot;ח)))
:: שהוצאה בידי מי שהסמיך המנהל [---] 3 לירות (((מתואם לשנת 1979; החל מיולי 2026, 3.30 ש&quot;ח)))
: (2) בעד כפל-תעודת רישום [---] 7.50 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 1986; החל מיולי 2026, 52.00 ש&quot;ח)))
: (3) בעד תווית סימון -
:: שהוצמדה בידי רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח [---] 6 לירות (((מתואם לשנת 1979; החל מיולי 2026, 5.10 ש&quot;ח)))
:: שהוצמדה בידי מי שהסמיך המנהל [---] 5 לירות (((מתואם לשנת 1979; החל מיולי 2026, 4.30 ש&quot;ח)))

== פרק שלישי: הובלת בקר ==

@ 17. איסור קניה, מכירה והובלה של בקר
: לא יקנה אדם, לא ימכור ולא יוביל בקר אלא אם נרשם הבקר וסומן לפי הוראות תקנות אלה.

@ 18. דיווח על בקר לשחיטה
: המוכר בקר לשחיטה, ידווח על כך לרופא וטרינרי ממשלתי כפי שהורה המנהל.

@ 19. איסור הובלת בקר ללא היתר
: לא יוביל אדם בקר הן בעצמו, והן על ידי סוכנו, מורשו, עובדו או בא כוחו, אלא אם הותר הדבר בכתב בידי מי שהוסמך לפי תקנות אלה.

@ 19א. הסמכת סוחר בקר (תיקון: תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-2)
: (א) בקשה להסמכה כסוחר בקר מוסמך תוגש למנהל באמצעות הרופא הוטרינרי הממשלתי שבתחום מגוריו.
: (ב) המנהל רשאי לסרב מתן הסמכה או לקבוע תנאים לנתינתה.

@ 19ב. (תיקון: תשל&quot;ח, תשע&quot;ד-2) : (((בוטלה).))

@ 19ג. חובות סוחר בקר מוסמך (תיקון: תשל&quot;ח)
: סוחר בקר מוסמך ימלא בטופס שיקבע המנהל, במקור ושלושה העתקים, את הפרטים של כל היתר הובלה:
: המקור של הטופס - יימסר למוכר הבקר;
: העתק ראשון - לרופא וטרינרי ממשלתי;
: העתק שני - לבית המטבחיים, אם הבקר מיועד לשחיטה;
: העתק שלישי - ישמור בידו לתקופה של שנה ויציגו לבקורת בפני מי שהוסמך לכך.

@ 20. בקשה למתן היתר להובלת בקר (תיקון: תשל&quot;ח)
: (א) המבקש היתר להוביל בקר, למעט סוחר בקר מוסמך, יפנה לרופא וטרינרי ממשלתי.
: (ב) עם הגשת הבקשה ימציא המבקש את תעודת הרישום של כל ראש בקר שברצונו להוביל.

@ 21. מתן היתר להובלה
: רופא וטרינרי ממשלתי, מפקח או מי שהסמיך המנהל, יתיר הובלת בקר בציון כל הפרטים בתעודת רישום במקום המיועד לכך.

@ 22. תוקף היתר הובלה
: היתר הובלה הוא חד פעמי וכפוף לתנאים והפרטים שנרשמו בתעודת הרישום.

@ 23. מסירת תעודת רישום
: מוביל בקר ימסור למקבל הבקר, ביעד המצויין בתעודה, את תעודת הרישום של כל ראש בקר.

@ 24. סייגים למתן היתר להובלה (תיקון: תשל&quot;ח)
: מתן היתר להובלת בקר, סירוב לתיתו, קביעת תנאים לנתינתו, התלייתו, שינויו או ביטולו מסורים לשיקול דעתו של רופא וטרינרי ממשלתי בכפוף להוראות [[הפקודה]] ותקנות אלה.

@ 25. (תיקון: תשע&quot;ד-2) : (((בוטלה).))

@ 26. עיכוב שחיטה בבית מטבחיים (תיקון: תשל&quot;ח)
: הגיע לבית מטבחיים בקר ללא תעודת רישום או ללא תווית סימון, או מצא מנהל בית המטבחיים, אי התאמה בין הפרטים הרשומים בתעודת רישום לבין תווית סימון, או שלא שולמה אגרה בעד היתר הובלה, יעכב מנהל בית המטבחיים את שחיטת הבקר האמור - ואם נשחט בינתיים רשאי הוא לעכב את הבשר - עד לקבלת הוראות מאת רופא וטרינרי ממשלתי שבאזורו נמצא בית המטבחיים.

@ 27. דיווח על בית מטבחיים
: מנהל בית המטבחיים ישלח לאחר שחיטת בקר את תעודת הרישום ותווית הסימון של הבקר שנשחט לרופא וטרינרי ממשלתי שבאזורו נמצא בית המטבחיים.

@ 28. הצגת היתר הובלה
: (א) מוביל בקר יציג היתר הובלה בפני רופא וטרינרי ממשלתי, מפקח, מי שהסמיך המנהל, או בפני מנהל בית מטבחיים, לפי דרישתם.
: (ב) רופא וטרינרי ממשלתי, מפקח או מי שהסמיך המנהל, רשאי לצוות להחזיר את הבקר למקום שממנו הובא ללא היתר הובלה או לצוות להעבירו למקום כל שהוא ולעצרו שם.

@ 29. אגרת היתר הובלה (תיקון: תשל&quot;ט, תשמ&quot;ז, [הודעות])
: בעד היתר להובלת בקר תשולם אגרה של 7.50 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 1986; החל מיולי 2026, 50 ש&quot;ח))) לכל ראש בקר.

@ 30. פטור
: (א) [[תקנה 29]] לא תחול על מוביל המצויד בתעודה מאת רופא וטרינרי ממשלתי שבה צויינו יעד ההובלה, מספר ראשי הבקר - ומספר הרכב אם מובל ברכב - לגבי הובלה של בקר -
:: (1) לצורך מרעה ממקום למקום;
:: (2) המיועד לייצוא ומובל ממשק לתחנת הסגר.
: (ב) [[תקנה 19]] לא תחול על מוביל, לגבי בקר -
:: (1) המובל ממקום למקום על פי צו לפי [[הפקודה]] מאת רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח, או המובל לתערוכה, או המובל מתחנת הסגר לנמל ים או אויר לשם יצוא, ובלבד שבידי המוביל תעודה מאת רופא וטרינרי ממשלתי שבה צויינו יעד ההובלה, מספר ראשי הבקר ומספר הרישוי של הרכב שבו מובל הבקר - אם ההובלה נעשית ברכב;
:: (2) המובל לשחיטה דחופה כאמור [[בתקנה 78 לתקנות מחלות בעלי-חיים (שחיטת בהמות), תשכ&quot;ד-1964]], אם בידי המוביל תעודה כאמור [[בתקנה האמורה]].
: (ג) הוראות [[תקנות 17]], [[21]] [[ו-29]] לא יחולו על בקר המובל מנמל יבוא להסגר בהתאם לאמור [[+|בתקנות 5]] [[ו-6 לתקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא של בעלי-חיים), תשל&quot;ד-1974]].

@ 30א. אי-פליליות (תיקון: תשע&quot;ד)
: על אף האמור [[בסעיף 28(א) לפקודה]], הפרת הוראות [[תקנות 3(א)]], [[4]], [[5]], [[6]], [[13]], [[14(ב)]], [[16]], [[19א]], [[19ג]], [[20]], [[21]], [[22]], [[24]], [[26]], [[28(ב)]] [[ו-29]] אינה עבירה.

@ 31. שמירת דינים
: תקנות אלה באות להוסיף על כל דין.

@ 32. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה ביום ז' בתשרי תשל&quot;ז (1 באוקטובר 1976).

@ 33. ביטול
: בטלות:
: (1) תקנות מחלות בעלי-חיים (סימון בקר) (מס' 2), תש&quot;ך-1960;
: (2) תקנות מחלות בעלי-חיים (הסדר הובלה של בקר), תשל&quot;ג-1972;
: (3) תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום בקר), תשל&quot;ו-1976.

@ 34. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר), תשל&quot;ו-1976&quot;.

== תוספת ==
==== ((([[תקנה 1]]))) ====
: {{ממורכז|[[קובץ:תווית סימון בקר.png|300px]]}}

&lt;פרסום&gt; ח' באלול תשל&quot;ו (3 בספטמבר 1976)
&lt;חתימה&gt; אהרן אוזן שר החקלאות</text>
      <sha1>q7pdut7c9ed9i9resstudl6ereqeet3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>469487</id>
    <revision>
      <id>3087797</id>
      <parentid>3073682</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T06:55:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3087797</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19385" sha1="6rxvguu4slc0f4ayesbrd5vgdpoaxd2" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים), תשל&quot;ד-1974
=== תקנות בדבר יבוא בעלי-חיים ===

&lt;מאגר תקן 2106678 קוד a163Y00000DuPmKQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;ד, 991|תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)|3161)); ((תשל&quot;ה, 2362|תיקון|3375)); ((תשל&quot;ז, 592|תיקון מס' 2|3640)), ((1359|תיקון מס' 3|3692)); ((תשל&quot;ט, 720|תיקון|3946)); ((תש&quot;ם, 1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4125)); ((תשמ&quot;א, 1566|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4274)); ((תשמ&quot;ב, 1363|תקנות אגרות חקלאיות|4384)); ((תשמ&quot;ז, 101|תיקון|4979)), ((718|תיקון מס' 2|5020)); ((תשנ&quot;ג, 889|תיקון|5527)); ((תשנ&quot;ה, 235|תיקון|5630)); ((תשע&quot;ד, 520|תיקון|7329)).
''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תש&quot;ם, 1757|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2631)); ((תשמ&quot;א, 1286|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2700)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 224|הודעת האגרות החקלאיות|4281)), ((1100|הודעת האגרות החקלאיות (מס' 2)|4356)); ((תשמ&quot;ג, 182|הודעת אגרות חקלאיות|4423)), ((1111|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4483)); ((תשמ&quot;ד, 149|הודעת אגרות חקלאיות|4536)), ((1100|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4606)), ((2658|הודעת אגרות חקלאיות|4707)); ((תשמ&quot;ה, 684|הודעת אגרות חקלאיות|4761)), ((1193|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4798)), ((1752|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4841)); ((תשמ&quot;ו, 72|הודעת אגרות חקלאיות|4868)), ((1524|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4974)); ((תשמ&quot;ז, 276|הודעת אגרות חקלאיות|4994)), ((704|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5019)), ((1136|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5043)); ((תשמ&quot;ח, 456|הודעת אגרות חקלאיות|5083)), ((1048|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5127)); ((תשמ&quot;ט, 407|הודעת אגרות חקלאיות|5161)), ((870|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5188)); ((תש&quot;ן, 312|הודעת אגרות חקלאיות|5244)), ((518|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)||5259)); ((תשנ&quot;א, 42|הודעת אגרות חקלאיות|5299)), ((424|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5322)), ((946|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5364)); ((תשנ&quot;ב, 301|הודעת אגרות חקלאיות|5391)), ((1391|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5460)); ((תשנ&quot;ג, 752|הודעת אגרות חקלאיות|5516)); ((תשנ&quot;ד, 338|הודעת אגרות חקלאיות|5571)), ((1122|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5611)); ((תשנ&quot;ה, 479|הודעת אגרות חקלאיות|5648)); ((תשנ&quot;ו, 293|הודעת אגרות חקלאיות|5724)), ((1393|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5769)); ((תשנ&quot;ז, 610|הודעת אגרות חקלאיות|5826)), ((1232|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5852)); ((תשנ&quot;ט, 394|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב, 1016|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 11|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 651|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1126|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1217|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)), ((1226|ת&quot;ט|6803)); ((תש&quot;ע, 1581|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1263|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1589|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1462|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2022|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3336|הודעת אגרות חקלאיות|9431)); ((תשפ&quot;ג, 1792|הודעת אגרות חקלאיות|10653)); ((תשפ&quot;ד, 1866|הודעת אגרות חקלאיות|11189)), ((2682|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|11312)); ((תשפ&quot;ו, 232|הודעת אגרות חקלאיות|12105)); ((תשפ&quot;ז, 166|הודעת אגרות חקלאיות|12543)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#פרק ה|סעיף 20]] [[לפקודת מחלות בעלי-חיים, 1945]], אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק ראשון: הוראות כלליות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ז, תשנ&quot;ה)
: בתקנות אלה -
:- &quot;המנהל&quot; - מנהל השירותים הוטרינריים במשרד החקלאות או מי שהוא הסמיך לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
:- &quot;נמל יבוא&quot; - נמלי הים חיפה, אשדוד ואילת; נמל התעופה בן-גוריון; וכל נמל או אתר כניסה אחר שאישר המנהל לענין תקנות אלה.

@ 2. יבוא בעלי-חיים
: (א) לא ייבא אדם בעלי-חיים אלא לפי רשיון בכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן - הרשיון).
: (ב) על המבקש רשיון להגיש בקשתו בכתב למנהל לא פחות מעשרה ימים לפני צאת בעלי-החיים מארץ המוצא לישראל.
: (ג) המנהל רשאי לתת את הרשיון, לסרב לתתו, לבטלו או להתלותו, לכלול בו תנאים, להוסיף עליהם או לשנותם.

@ 3. אגרת רשיון (תיקון: תשל&quot;ז, תשל&quot;ט, תשמ&quot;ז, [הודעות])
: בעד מתן רשיון לפי [[תקנה 2]], ישלם המבקש אגרה בסך 7.60 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 1986; החל מיולי 2026, 58 ש&quot;ח))).

@ 4. הודעה מוקדמת
: על כל יבוא של בעלי-חיים חייב בעלם להודיע לרופא וטרינרי ממשלתי (להלן - הרופא), לפחות 48 שעות לפני הגיעם לנמל היבוא.

== פרק שני: יבוא בעלי-חיים ==

@ 5. טיפול בבעלי-חיים שיובאו
: לא יורדו בעלי-חיים מכלי ההובלה שבו הגיעו ארצה, אלא בנמל יבוא ולפי הוראות הרופא.

@ 6. חובה להעביר בעלי-חיים להסגר
: הרופא יצווה להוריד בעלי-חיים שיובאו מכלי ההובלה ולהעבירם להסגר, אם נתמלאו תנאים אלה:
: (1) תנאי הרשיון;
: (2) האחראי על כלי ההובלה שבו הגיעו בעלי-החיים ארצה מסר לרופא הצהרה חתומה בידו המאשרת כי -
:: (א) בעלי-החיים שהובאו לא הורדו מכלי ההובלה בדרכם ארצה;
:: (ב) לא נתגלו בבעלי-החיים בדרכם ארצה סימנים המעידים על מחלה או מקרה מוות, ואם אירעו - יפרט את אמצעי הטיפול שנקט בבעלי-החיים, לרבות הנבלות;
: (3) הרופא בדק את בעלי-החיים שהובאו, ומצא שהם אינם נגועים או חשודים כנגועים במחלה, שלדעתו מסכנת את בריאות בעלי-החיים בארץ.

@ 7. סמכות להעביר להסגר גם אם לא נתמלאו התנאים
: (א) המנהל רשאי לצוות על הורדת בעלי-חיים שהובאו, מכלי ההובלה, וכן על העברתם להסגר אף אם לא נתמלאו כל התנאים האמורים [[בתקנה 6]].
: (ב) ציווה המנהל לפי תקנת משנה (א) לא יראו בצו כאמור אישור שבעלי-החיים הובאו בהתאם להוראות תקנות אלה.

@ 8. החזרת בעלי-חיים לחוץ לארץ
: לא הורה הרופא או המנהל על הורדת בעלי-החיים והעברתם להסגר כאמור [[בתקנות 6]] [[ו-7]], יורה המנהל על החזרתם לחוץ-לארץ, אולם רשאי הוא לא להורות כאמור, אם בעלי-החיים יישחטו או יושמדו לפי הוראותיו.

@ 9. מקום ההסגר
: (א) בעלי-חיים המועברים להסגר, יוחזקו בתקופת ההסגר בתחנת הסגר הממשלתית (להלן - תחנת הסגר).
: (ב) המנהל רשאי להרשות החזקת בעלי-חיים בהסגר, במקום שאושר כמקום הסגר למשלוח מסויים (להלן - מקום הסגר).
: (ג) לא יכניס אדם לתחנת הסגר או למקום הסגר בעלי-חיים, כלים, ציוד וחמרים ולא יוציאם משם, אלא לפי היתר מאת הרופא.
: (ד) מי שנמצא בתחנת הסגר או במקום הסגר חייב לציית להוראות הרופא.

@ 10. העברת בעלי-חיים להסגר ומהסגר להסגר
: העברת בעלי-חיים לתחנת הסגר או למקום הסגר, או מהם לתחנת הסגר או למקום הסגר אחרים, תבוצע על ידי בעלם ועל חשבונו, בדרכים, בכלי רכב מתאימים, ותוך נקיטת אמצעי זהירות, כפי שיצווה הרופא.

@ 11. תקופת הסגר
: תקופת ההסגר לענין תקנות אלה היא שמונה ימים, אולם רשאי המנהל להאריך או לקצר את תקופת ההסגר, לפי שיקול דעתו.

@ 12. פיקוח שלאחר ההסגר
: בתום תקופת ההסגר יימצאו בעלי-החיים בפיקוח, במקום, לתקופה ובתנאים שיקבע המנהל.

@ 13. ביצוע בדיקות אבחנות וחיסונים
: בתקופת ההסגר ובתקופת הפיקוח יבצע הרופא בבעלי-החיים אבחנות, בדיקות וזריקות חיסון, כפי שהורה המנהל.

@ 14. אגרת הסגר (תיקון: תשמ&quot;ג)
: (א) בעד שהיית בעלי-חיים בתחנת הסגר בתקופה עד 8 ימים, ישלם בעלם אגרת הסגר כמפורט [[בטור א' בתוספת]].
: (ב) בעד כל יום של שהיית בעלי-חיים בתחנת הסגר מעל ל-8 ימים, ישלם בעלם אגרה כמפורט [[בטור ב' בתוספת]], ובלבד שאם הושהו בעלי-חיים בהסגר על פי הוראות בכתב מאת המנהל, לא תשולם האגרה לפי תקנת משנה זו.
: (ג) בעד שהיית בעלי-חיים במקום הסגר, ישלם בעליהם אגרת הסגר כמפורט [[בטור ג' בתוספת]].
: (ד) ביקש הבעל לבצע בבעלי-חיים בדיקות, אבחנות וזריקות חיסון נוספים לאמור [[בתקנה 13]], רשאי המנהל להתיר את ביצועם על חשבון הבעל.

@ 15. פטור מאגרות
: נציג דיפלומטי או נציג קונסולרי של מדינת חוץ כמשמעותו [[בסעיף 3 לתוספת לחוק המכס, הבלו ומס קניה (ביטול פטור מיוחד), תשי&quot;ז-1957]], שהוכר על ידי שר החוץ, פטורים מתשלום אגרות לפי תקנות אלה.

@ 16. סימון
: הרופא רשאי להורות על סימון בעלי-חיים הנמצאים בהסגר בדרך שיקבע.

@ 17. הזנת בעלי-חיים בהסגר ושמירתם (תיקון: תשנ&quot;ג)
: הבעל של בעלי-החיים בהסגר חייב בהזנתם, בהשקייתם ובטיפול שגרתי בהם בדרך ובתנאים שקבע הרופא, וכן בהוצאות שמירתם.

@ 18. טיפולים מיוחדים
: הבעל של בעלי-החיים הנמצאים בהסגר או בפיקוח יחוייב בטיפולים מיוחדים, לרבות טבילה, ריסוס וחיטוי, אם הורה הרופא על כך.

@ 19. השמדת בעלי-חיים בהסגר ובתקופת ההסגר
: המנהל רשאי לצוות על השמדתם או שחיטתם של בעלי-חיים בתקופת ההסגר ובתקופת הפיקוח, אם נתגלה שהם נגועים, או חשודים כנגועים, במחלה שלפי דעתו מסכנת את בריאות בעלי החיים בארץ.

@ 20. שחרור מההסגר
: בתום תקופת ההסגר ישוחררו בעלי החיים מההסגר, אך רשאי הרופא לעכב את שחרור בעלי-החיים מההסגר כל עוד לא שילם בעלם את האגרות והתשלומים האחרים המגיעים ממנו בהתאם לתקנות אלה.

@ 21. מספוא או ריפוד שהובאו
: מספוא או ריפוד שהובאו יחד עם בעלי-החיים, לא יורדו מכלי ההובלה, אולם רשאי הרופא להתיר את הורדתם והעברתם לתחנת ההסגר לשימוש לאותם בעלי-החיים, או להתיר את הורדתם בתנאי שיושמדו כפי שהורה, אם לדעתו עלול המספוא או הריפוד לסכן את בריאות בעלי-החיים בארץ.

@ 22. כלים שהובאו
: כלים, מכשירים וכל ציוד שהובאו יחד עם בעלי-החיים, לא יורדו מכלי ההובלה שבו הגיעו, אלא לפי היתר בכתב מאת הרופא ובהתאם לתנאיו.

@ 23. ייבוא בעלי-חיים לשחיטה
: (א) התנה המנהל בתנאי הרשיון כי בעלי-החיים שיובאו ישמשו לשחיטה בלבד, יחולו עליהם הוראות תקנות אלה, בשינויים המפורטים בתקנות משנה (ב) ו-(ג).
: (ב) בעלי החיים יישחטו על ידי בעלם במקום שהורה המנהל.
: (ג) הובלת בעלי-החיים מההסגר למקום שחיטה כאמור בתקנת משנה (ב) תיעשה בכלי רכב מתאימים ותוך נקיטת אמצעי זהירות כפי שיורה המנהל.

@ 24. הוראות מיוחדות לגבי אפרוחים, גוזלים וביצי דגירה
: (א) הוראות [[פרק זה]] יחולו על יבוא של אפרוחים, גוזלים וביצי דגירה של עופות וציפורים, ועל אפרוחים וגוזלים שבקעו מביצי דגירה מיובאים, בשינויים המפורטים בתקנה זו.
: (ב) האפרוחים, הגוזלים וביצי הדגירה, יוחזקו במקום הסגר בלבד.
: (ג) תקופת ההסגר תהא ששה חדשים, אולם במקרה של אפרוחים או גוזלים שבקעו מביצי הדגירה המיובאים תכלול תקופת ההסגר, נוסף על ששת החדשים מעת בקיעת האפרוחים או הגוזלים, גם את הזמן עד לבקיעתם; המנהל רשאי להאריך או לקצר את תקופת ההסגר במקרים מסויימים לפי הצורך.
: (ד) בתקופת ההסגר יבוצעו באפרוחים או בגוזלים בדיקות ואבחונים, על ידי הרופא, כפי שהורה המנהל.
: (ה) בעד שהיית האפרוחים, הגוזלים או ביצי הדגירה במקום ההסגר ובעד הבדיקות והאיבחונים ישלם בעלם אגרה כמפורט [[בטור ג' בתוספת]].

@ 25. כלבים((,)) חתולים וצ((י))פ((ו))רים המיובאים כמטען אישי (תיקון: תשמ&quot;ז-2)
: המנהל רשאי לפטור מתחולת תקנות אלה, כולן או מקצתן, לגבי כלבים, חתולים וציפורים המגיעים ארצה עם בעלם כמטען אישי ובכפוף לתנאים אלה:
: (1) מספרם אינו עולה על שנים;
: (2) מקורם מארצות שמהן אין חשש להחדרת מחלות בעלי-חיים ארצה;
: (3) המנהל שוכנע כי הם היו ברשות הבעל לא פחות מ-90 יום לפני הגיעם ארצה;
: (4) הם מלווים בתעודת בריאות מרופא וטרינרי ממשלתי בחוץ לארץ המעידה על היותם חפשיים ממחלות מדבקות;
: (5) בעלם הציג תעודה מאת רופא וטרינרי בארץ המוצא כי הכלבים או החתולים חוסנו נגד כלבת לא יותר משנה ולא פחות מחודש לפני הגיעם ארצה; לא המציא בעלם תעודה כאמור חייב הוא לחסנם נגד כלבת תוך 5 ימים מיום הגיעם ארצה.

== פרק שלישי: הוראות שונות ==

@ 26. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה ביום השלושים לאחר פרסומן.

@ 27. ביטול
: תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים), תשי&quot;ט-1959 - בטלות.

@ 28. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים), תשל&quot;ד-1974&quot;.

== תוספת (תיקון: תשל&quot;ה, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט, תשמ&quot;ז) ==
==== ((([[סעיף 14]]))) ====
@ (תיקון: תשנ&quot;ג, תשע&quot;ד, [הודעות])
: (((הסכומים מתואמים לבסיס של שנת 1987 אלא אם כן נאמר אחרת; הסכומים בסוגריים החל מחודש יולי 2026):))
: {| style=&quot;table-layou: fixed; width: 100%;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | !! colspan=&quot;3&quot; | לכל ראש בשקלים חדשים
|-
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} אגרת הסגר בתחנת הסגר עד 8 ימים !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} אגרת הסגר בעד שהייה בתחנת הסגר מעל ל-8 ימים !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} אגרת הסגר במקום הסגר
|-
| בקר לגידול, פיטום || 15.00 (((122.00))) || 3.00 (((21.50))) || 6.00 (((47.00)))
|-
| בקר לשחיטה || 15.00 (((122.00))) || 3.00 (((21.50))) || 4.50 (((34.50)))
|-
| &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ד) --&gt; (((נמחקה))) || || ||
|-
| &lt;!-- (תיקון: תשנ&quot;ג) --&gt; גמלים ופרדים || 15.00 (((122.00))) || 3.00 (((23.50))) || 4.50 (((34.50)))
|-
| &lt;!-- (תיקון: תשנ&quot;ג) --&gt; סוסים (((מתואם לשנת 1993))) || 160.00 (((450.00))) || 8.60 (((23.50))) || 12.00 (((34.50)))
|-
| חזירים, חמורים, כבשים ועזים || 7.50 (((52.00))) || 1.50 (((12.00))) || 3.00 (((21.50)))
|-
| כבשים ועזים לשחיטה || 7.50 (((52.00))) || 1.50 (((12.00))) || 1.50 (((12.00)))
|-
| עופות, יונים וצפורים || 3.00 (((4.70; צ&quot;ל: 21.50))) || 1.50 (((1.80; צ&quot;ל: 12.00))) || 3.00 (((3.50; צ&quot;ל: 21.50))) ולא יעלה על 450.00 (((3,390.00))) למשלוח
|-
| כלבים, חתולים וקופים || 24.00 (((187.00))) || 3.00 (((23.50))) || 12.00 (((97.00))) ולא יעלה על 450.00 (((3,390.00))) למשלוח
|-
| אוגרים, עכברים, חולדות וחזירי ים || 0.11 (((0.97))) || || 0.06 (((0.60))) ולא יעלה על 14.20 (((107.00))) למשלוח
|-
| ארנבות, שפנים וחיות פרווה || 1.50 (((12.00))) || 1.50 (((12.00))) || 1.50 (((12.00))) ולא יעלה על 130.00 (((970.00))) למשלוח
|-
| גוזלים || || || 5.80 (((47.50))) למשלוח לכל אלף או חלק ממנו
|-
| אפרוחים וביצי דגירה || || || 5.80 (((47.50))) ולא יעלה על 103.00 (((770.00))) למשלוח
|-
| משלוח דבורים || || || 15.00 (((122.00))) למשלוח
|-
| חיות בר ממשפחת היונקים || || || 7.70 (((58.00))) ולא יעלה על 140.00 (((1,060.00))) למשלוח
|}

&lt;פרסום&gt; י&quot;ד באדר תשל&quot;ד (8 במרס 1974)
&lt;חתימה&gt; חיים גבתי שר החקלאות</text>
      <sha1>6rxvguu4slc0f4ayesbrd5vgdpoaxd2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>469488</id>
    <revision>
      <id>3087798</id>
      <parentid>3073683</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T06:55:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3087798</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7772" sha1="gu2fi5ga1dbrzbq8cxa31kqyursl06b" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים), התשמ&quot;ח-1988

&lt;מאגר תקן 2120046 קוד a163Y00000DuTL8QAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשמ&quot;ח, 879|תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)|5111)), ((880|תיקון לתקנות אגרות חקלאיות|5111)); ((תש&quot;ן, 248|תיקון|5239)); ((תשנ&quot;ה, 235|תיקון|5630)), ((295|תיקון מס' 2|5636)), ((419|תיקון מס' 2 [צ&quot;ל: מס' 3]|5645)); ((תשנ&quot;ח, 1165|תיקון|5919)).
''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשמ&quot;ח, 1049|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5127)); ((תשמ&quot;ט, 408|הודעת אגרות חקלאיות|5161)), ((871|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5188)); ((תש&quot;ן, 312|הודעת אגרות חקלאיות|5244)), ((519|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)||5259)); ((תשנ&quot;א, 42|הודעת אגרות חקלאיות|5299)), ((425|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5322)), ((947|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5364)); ((תשנ&quot;ב, 302|הודעת אגרות חקלאיות|5391)), ((1392|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5460)); ((תשנ&quot;ג, 753|הודעת אגרות חקלאיות|5516)); ((תשנ&quot;ד, 339|הודעת אגרות חקלאיות|5571)), ((1123|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5611)); ((תשנ&quot;ה, 480|הודעת אגרות חקלאיות|5648)); ((תשנ&quot;ו, 293|הודעת אגרות חקלאיות|5724)), ((1394|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5769)); ((תשנ&quot;ז, 611|הודעת אגרות חקלאיות|5826)), ((1232|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5852)); ((תשנ&quot;ט, 394|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב, 1016|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 11|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 651|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1126|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1217|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)), ((1226|ת&quot;ט|6803)); ((תש&quot;ע, 1582|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1264|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1590|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1463|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2023|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3337|הודעת אגרות חקלאיות|9431)); ((תשפ&quot;ג, 1793|הודעת אגרות חקלאיות|10653)); ((תשפ&quot;ד, 1867|הודעת אגרות חקלאיות|11189)), ((2683|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|11312)); ((תשפ&quot;ו, 233|הודעת אגרות חקלאיות|12105)); ((תשפ&quot;ז, 167|הודעת אגרות חקלאיות|12543)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 22]] [[+|ו-23]] [[=הפקודה|לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ&quot;ה-1985]] (להלן - הפקודה), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי [[סעיף 1(ב) לחוק-יסוד: משק המדינה]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ה-2, תשנ&quot;ח)
: בתקנות אלה -
:- &quot;מוצרים מבעלי חיים&quot;, &quot;מוצר&quot; - ביצים, גווית בעל חיים לרבות כל חלק של בעל חיים ובכלל זה דם ומרכיביו, עור, שלח, עצמות, קרביים, טלפיים, קרניים, צמר, שער, זיפים, נוצות, זבל ולרבות קמח, שומן מותך ומוצרים אחרים שהופקו מתוצרת של בעל חיים או מגוויתו או חומר המכיל חלק כאמור המשמש להזנת או להכנת מזון לבעלי חיים;
:- &quot;נמלי יבוא&quot; או &quot;נמל יצוא&quot; - נמל חיפה, אשדוד, אילת, בן גוריון, וכל נמל או אתר כניסה אחר שיקבע המנהל לענין תקנות אלה;
:: ((פורסמה הודעה לפיה מסוף ניצנה הינו אתר כניסה המחייב היתר לפי התקנות (י&quot;פ תשנ&quot;ז, 396).))
:- &quot;המנהל&quot; - מנהל השירותים הוטרינריים במשרד החקלאות או מי שהוא הסמיך לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן.

@ 2. איסור יבוא ויצוא (תיקון: תשנ&quot;ה)
: לא ייבא אדם לישראל ולא ייצא אדם מישראל מוצרים מבעלי חיים אלא דרך נמל יבוא או נמל יצוא ועל פי היתר בכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאיו.

@ 3. בקשה להיתר
: המבקש לייבא לישראל או לייצא מישראל מוצרים מבעלי חיים, יגיש למנהל בקשה להיתר, 30 ימים לפחות לפני מועד היבוא או היצוא.

@ 4. פרטי הבקשה להיתר
: בקשה להיתר תכלול פרטים אלה:
: (1) שם היבואן או היצואן ומענו;
: (2) סוג המוצר ומשקלו;
: (3) סוג בעל החיים ממנו הופק המוצר;
: (4) מטרת היבוא או היצוא של המוצר;
: (5) ארץ המוצא של המוצר המבוקש ליבוא או ארץ היעד של המוצר המיועד ליצוא;
: (6) נמל היבוא או היצוא המיועד;
: (7) אישור השירותים הוטרינריים הממשלתיים בארץ המוצא כי המפעל המייצר את המוצר נמצא בפיקוח וטרינרי ממשלתי;
: (8) פרטים נוספים לרבות דוגמאות, הכל לפי דרישת המנהל.

@ 5. מתן היתר
: המנהל רשאי לתת היתר, לסרב לתיתו, לבטלו או להתלותו, לכלול בו תנאים, להוסיף תנאים או לשנותם בכל עת.

@ 6. טיפול באריזות
: המייבא מוצרים מבעלי חיים לישראל ינהג באריזותיהם או בכלי הקיבול האחרים בהם הובאו בהתאם להוראות המנהל.

@ 7. בדיקה לפני ייצוא
: בעל היתר לא ייצא מוצרים מבעלי חיים אלא אם כן נבדקו בידי המנהל לפני מועד ייצואם ונמצאו כשירים לייצוא והמנהל נתן תעודה על כך.

@ 8. בדיקת יבוא בנמל
: מוצרים מבעלי חיים ייבדקו בנמל היבוא בידי המנהל; מצא המנהל כי הם כשירים ליבוא יתן על כך תעודה.

@ 9. תעודת שחרור (תיקון: [הודעות])
: (א) לא ישוחררו מוצרים מבעלי חיים בנמל יבוא או בנמל יצוא ללא תעודה חתומה בידי המנהל.
: (ב) בעד תעודה כאמור בתקנת משנה (א) תשולם אגרה בסך 7.20 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 1988; החל מיולי 2026, 47.50 ש&quot;ח))).

@ 10. השמדת מוצרים
: מוצרים מבעלי חיים אשר יובאו לישראל שלא בהתאם להוראות תקנות אלה, או שלדעת המנהל עלול יבואם לסכן בריאות בעלי חיים בישראל, יורה המנהל כיצד לנהוג בהם, לרבות להשמידם או להחזירם לארץ המוצא; הוראות המנהל יבוצעו על ידי המייבא ועל חשבונו. לא ביצע המייבא הוראות המנהל, רשאי המנהל לבצען במקומו ועל חשבונו.

@ 11. שמירת דינים
: תקנות אלה באות להוסיף על כל דין.

@ 12. ביטול
: תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא) - בטלות.

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ג באייר התשמ&quot;ח (10 במאי 1988)
&lt;חתימה&gt; אריה נחמקין שר החקלאות</text>
      <sha1>gu2fi5ga1dbrzbq8cxa31kqyursl06b</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>469489</id>
    <revision>
      <id>3087794</id>
      <parentid>3085646</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T06:53:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3087794</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19624" sha1="jbmgl5py55r718j7ix108d2mvxcblk5" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים), תשכ&quot;ב-1962
=== תקנות בדבר סימון גמלים למטרות זיהוי למניעת התפשטות מחלות מידבקות ===

&lt;מאגר תקן 2096398 קוד a163Y00000DuPXkQAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשכ&quot;ב, 1718|תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)|1296)); &lt;!-- ((תשי&quot;ח, 1235|הודעה בדבר שינוי תארו של פקיד וטרינרי|0796)); --&gt; ((תשכ&quot;ג, 1991|הודעה בדבר שינוי תארו של מפקח בעלי חיים|1481)); ((תשל&quot;ז, 594|תיקון|3640)); ((תשל&quot;ט, 718|תיקון|3946)); ((תש&quot;ם, 1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4125)); ((תשמ&quot;א, 1566|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4274)); ((תשע&quot;ח, 2618|תיקון|8056)).
''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תש&quot;ם, 1757|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2631)); ((תשמ&quot;א, 1286|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2700)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 223|הודעת האגרות החקלאיות|4281)), ((1099|הודעת האגרות החקלאיות (מס' 2)|4356)); ((תשמ&quot;ג, 181|הודעת אגרות חקלאיות|4423)), ((1110|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4483)); ((תשמ&quot;ד, 148|הודעת אגרות חקלאיות|4536)), ((1100|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4606)), ((2658|הודעת אגרות חקלאיות|4707)); ((תשמ&quot;ה, 684|הודעת אגרות חקלאיות|4761)), ((1193|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4798)), ((1752|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4841)); ((תשמ&quot;ו, 72|הודעת אגרות חקלאיות|4868)), ((1524|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4974)); ((תשמ&quot;ז, 276|הודעת אגרות חקלאיות|4994)), ((704|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5019)), ((1136|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5043)); ((תשמ&quot;ח, 455|הודעת אגרות חקלאיות|5083)), ((1048|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5127)); ((תשמ&quot;ט, 406|הודעת אגרות חקלאיות|5161)), ((869|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5188)); ((תש&quot;ן, 311|הודעת אגרות חקלאיות|5244)), ((518|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5259)); ((תשנ&quot;א, 41|הודעת אגרות חקלאיות|5299)), ((424|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5322)), ((946|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5364)); ((תשנ&quot;ב, 301|הודעת אגרות חקלאיות|5391)), ((1391|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5460)); ((תשנ&quot;ג, 751|הודעת אגרות חקלאיות|5516)); ((תשנ&quot;ד, 338|הודעת אגרות חקלאיות|5571)), ((1122|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5611)); ((תשנ&quot;ה, 479|הודעת אגרות חקלאיות|5648)); ((תשנ&quot;ו, 292|הודעת אגרות חקלאיות|5724)), ((1393|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5769)); ((תשנ&quot;ז, 610|הודעת אגרות חקלאיות|5826)), ((1231|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5852)); ((תשנ&quot;ט, 393|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב, 1015|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 10|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 650|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1125|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1216|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)), ((1226|ת&quot;ט|6803)); ((תש&quot;ע, 1581|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1263|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1589|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1461|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2021|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3335|הודעת אגרות חקלאיות|9431)); ((תשפ&quot;ג, 1791|הודעת אגרות חקלאיות|10653)); ((תשפ&quot;ד, 1865|הודעת אגרות חקלאיות|11189)), ((2681|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|11312)); ((תשפ&quot;ו, 231|הודעת אגרות חקלאיות|12105)); ((תשפ&quot;ז, 165|הודעת אגרות חקלאיות|12543)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#פרק ה|סעיף 20]] [[לפקודת מחלות בעלי חיים, 1945]], [[סעיף 33 לחוק-יסוד: הממשלה|והסעיפים 14(א) ו-2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], אני מתקין תקנות אלה:
&lt;!-- ((לפי הודעה בדבר שינוי תארו של פקיד וטרינרי (ק&quot;ת תשי&quot;ח, 1235), במקום &quot;פקיד וטרינרי&quot; יבוא &quot;רופא וטרינרי ממשלתי&quot;. לפי הודעה בדבר שינוי תארו של מפקח בעלי חיים (ק&quot;ת תשכ&quot;ג, 1991), במקום &quot;מפקח בעלי חיים&quot; יבוא &quot;מפקח&quot;.)) --&gt;

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ח)
: בתקנות אלה -
:- &quot;האחראי על ניהול מרכז הרישום&quot; - עובד השירותים הווטרינריים שהוסמך לפי [[תקנה 7א לתקנות אלה]];
:- &quot;גמל&quot; - גמל מכל גזע, בכל גיל, משני המינים, בין מגידול מקומי ובין מיבוא;
:- &quot;הלשכה הווטרינרית המחוזית&quot; - הלשכה הווטרינרית של השירותים הווטרינריים (להלן - השירותים הווטרינריים) במשרד שבמחוז שיפוטה מתגורר הבעלים;
:- &quot;מנהל&quot; - מנהל השירותים הווטרינריים או מי שהוא הסמיך לעניין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
:- &quot;מסמן&quot; - רופא וטרינר ממשלתי, מפקח או רופא וטרינר מוסמך;
:- &quot;מרכז הרישום&quot; - המרכז לרישום גמלים בשירותים הווטרינרים המנוהל לפי [[תקנה 7א]];
:- &quot;המשרד&quot; - משרד החקלאות ופיתוח הכפר;
:- &quot;רופא וטרינר&quot; - כמשמעותו [[בחוק הרופאים הווטרינרים, התשנ&quot;א-1991]];
:- &quot;רופא וטרינר מוסמך&quot; - רופא וטרינר שהוסמך לפי [[תקנה 5א]];
:- &quot;שבב&quot; - גוף זיהוי אלקטרוני זעיר תת-עורי שאישר המנהל;
:- &quot;שטח רשות מקומית&quot; - שטח של עיריה, מועצה מקומית, מועצה אזורית, מועצה כפרית, כפר, מאהל, מושבה, מושב עובדים, מושב שיתופי, קיבוץ, קבוצה, חווה או כל שטח מיושב אחר;
:- &quot;תווית&quot; - תווית הנושאת מספר הניתן לקריאה שאישר המנהל;
:- &quot;תעודת רישום&quot; - תעודה שניתנה לפי [[תקנה 7א]] וכוללת את פרטי הגמל, מספר התווית ומספר השבב שסומנו בהם, ופרטי בעליו.

@ 2. חובת סימון (תיקון: תשע&quot;ח)
: לא יחזיק אדם גמל שגילו עולה על שלושה חודשים ולא יעביר את ההחזקה בו אלא אם כן סומן בתווית ובשבב ויש בידיו תעודת רישום המעידה על רישום הגמל לפי [[תקנות 7א]] [[ו-7ב]].

@ 3. (תיקון: תשכ&quot;ג, תשע&quot;ח) : (((בוטלה).))
@ 4. (תיקון: תשע&quot;ח) : (((בוטלה).))

@ 5. ביצוע סימון (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) לא יסמן אדם גמל אלא אם כן הוא מסמן.
: (ב) לא יסמן מסמן גמל, אלא בתווית ובשבב שפרטיהם נרשמו במרכז הרישום, ובידי המסמן אישור בכתב מאת האחראי על ניהול מרכז הרישום המעיד על כך.
: (ג) לא יסמן מסמן גמל בשבב אלא אם כן בדק באמצעות קורא שבבים ומצא שהגמל אינו מסומן כבר בשבב.
: (ד) בעת ביצוע סימון, ימסור המסמן לבעל הגמל תעודת רישום.
: (ה) מסמן ידווח על הסימון בדואר אלקטרוני למרכז הרישום, בתוך 14 ימי עבודה מיום שסימן גמל, על מועד ביצוע הסימון ועל הנתונים המפורטים [[בתקנה 7א]].

@ 5א. הסמכת רופא וטרינר מוסמך (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) רופא וטרינר שמבקש הסמכה להיות רופא וטרינר מוסמך, יגיש למנהל בקשה בכתב.
: (ב) המנהל יסמיך רופא וטרינר לרופא וטרינר מוסמך אם ברשות המבקש -
:: (1) קורא שבבים;
:: (2) אמצעים ממוחשבים למסירת דיווח לפי [[תקנה 5(ג)]] וכתובת דואר אלקטרוני.

@ 5ב. ביטול הסמכה (תיקון: תשע&quot;ח)
: נוכח המנהל לדעת כי חדלו להתקיים התנאים הקבועים [[בתקנה 5א(ב)]] או שהרופא הווטרינר המוסמך הפר את הוראות [[הפקודה]] או תקנות אלה, רשאי הוא לבטל את הסמכתו, ואולם לא יעשה כן אלא אם כן נתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו.

@ 6. (תיקון: תשע&quot;ח) : (((בוטלה).))

@ 7. סימון מיוחד (תיקון: תשע&quot;ח)
: לא סומן גמל לפי הוראות תקנות אלה רשאי רופא וטרינר ממשלתי או מפקח להורות לבעליו להביא את הגמל במועד ולמקום שיורה בתיאום עם הבעלים לשם ביצוע הסימון.

@ 7א. מרכז לרישום גמלים (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) מנהל השירותים הווטרינריים יקים מרכז לרישום גמלים וימנה מבין עובדי השירותים הווטרינריים במשרד אחראי על ניהול מרכז הרישום.
: (ב) כל מידע על סימון גמלים לפי תקנות אלה יירשם במרכז הרישום, ובכלל זה פרטי בעל הגמל לשם יצירת קשר עמו במקרים שבהם עולה בכך צורך, כמפורט להלן:
:: (1) לעניין המסמן: שם פרטי, שם משפחה, תפקיד ואם מדובר ברופא וטרינר - מספר רישיון לעסוק ברפואה וטרינרית; תאריך הסמכתו, ותאריך ביטול ההסמכה, אם בוטלה;
:: (2) לעניין בעל הגמל: שם פרטי, שם משפחה, מספר זהות או דרכון, שנת לידה, שם האב, שם הסב, מספרי טלפון, כתובת מגורים או נקודת ציון למקום המגורים, אם ישנה, מען רשמי למשלוח הודעות, כתובת דואר אלקטרוני אם ישנה, ומספר הגמלים שבבעלותו;
:: (3) לעניין הגמל: מספר תווית, מספר שבב, מין, גיל ותיאור הגמל לרבות גזע, צבע, היותו מסורס, קעקוע, צלקת או סימון מיוחד אחר ומיקומם, כתובת מקום החזקתו או נקודת ציון אם ישנה.

@ 7ב. דיווח על העברת בעלות (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) מי שהעביר את הבעלות בגמל לאחר חייב, בתוך 21 ימים, להודיע למרכז הרישום על העברת הגמל מהחזקתו של מעביר הבעלות להחזקתו של המקבל בצירוף טופס העברת הבעלות ערוך לפי הנוסח [[שבתוספת]]; ההודעה תיעשה באמצעות דואר אלקטרוני או בפקסימילה או הגעה למרכז הרישום או ללשכה הווטרינרית המחוזית, לפי בחירת מעביר הבעלות על הגמל.
: (ב) לא יאוחר משבעה ימי עבודה לאחר קבלת דיווח כאמור בתקנת משנה (א) ישלח האחראי על ניהול מרכז הרישום תעודת רישום של הגמל למי שהועברה אליו הבעלות על הגמל למען שדווח לו בטופס העברת הבעלות [[שבתוספת]].
: (ג) חל מועד ההודעה או הפנייה לפי תקנה זו ביום שאינו יום עבודה, תחול חובת ההודעה או הפנייה בתוך 24 שעות מתחילתו של יום העבודה הראשון שלאחר תום אותו מועד.

@ 8. החזקת תווית או שבב או תעודת רישום (תיקון: תשע&quot;ח)
: לא יחזיק אדם תווית או תעודת רישום או שבב שלא נמסרו לו לפי תקנות אלה ולא ישתמש בהם אלא אם הורשה לכך בכתב על ידי המנהל ובהתאם לתנאי ההרשאה.

@ 9. הסרת תווית או שבב (תיקון: תשע&quot;ח)
: לא יסיר אדם תווית או שבב מגמל ולא יגרום להסרתם אלא אם הורשה לכך בכתב על ידי המנהל ולפי תנאי ההרשאה.

@ 10. התקנת תווית מחדש או סימון מחדש (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) לא יתקין אדם תווית או שבב שנפלו או הורדו מגמל אלא אם כן הוא מסמן.
: (ב) לא יבצע מסמן סימון מחדש על גמל אלא אם כן יש צורך בכך ולאחר שציין את הנימוקים לכך בכתב.

@ 11. שינוי תווית או תעודת רישום (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) לא ישחית אדם ולא יקלקל תעודת רישום או תווית.
: (ב) לא ישנה אדם תעודת רישום או תווית, בלא אישור בכתב לכך מאת המנהל.

@ 12. החזקת גמל עם תווית מקולקלת (תיקון: תשע&quot;ח)
: לא יחזיק אדם גמל אם ראה שתעודת הרישום שלו או התווית שלו שונו, הושחתו או התקלקלו אלא אם כן ניתן לו היתר לכך מאת המנהל ולתקופה שצוינה בהיתר.

@ 13. (תיקון: תשע&quot;ח) : (((בוטלה).))

@ 13א. אבדן תעודת רישום או תווית סימון (תיקון: תשע&quot;ח)
: אבדה תעודת רישום או נפלה תווית מגמל, יודיע הבעלים של הגמל בכתב, בתוך 14 ימי עבודה למרכז הרישום או ללשכה הווטרינרית המחוזית, תוך ציון הפרטים על תעודת הרישום שאבדה או תווית הסימון שנפלה.

@ 14. (תיקון: תשע&quot;ח) : (((בוטלה).))

@ 14א. חובת דיווח והורדת תווית מגמל שמת או שהומת (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) על אף האמור [[בתקנה 9]], מת גמל או הומת יודיע על כך מי שהיה בעליו למרכז הרישום בכתב, יסיר את התווית מהגמל וימסור אותה יחד עם תעודת הרישום של הגמל בתוך 14 ימי עבודה מהמועד שבו מת הגמל, למרכז הרישום.
: (ב) אבד גמל או נגנב יודיע על כך הבעלים למרכז הרישום בתוך 14 ימי עבודה מהמועד שנודע לו על האבדן או הגניבה.
: (ג) הודעה לפי תקנות משנה (א) או (ב) תיעשה באמצעות דואר אלקטרוני או בפקסימילה או הגעה למרכז הרישום או ללשכה הווטרינרית המחוזית, לפי בחירת המחזיק.
: (ד) חלפו שלוש שנים מיום שהתקבל דיווח לפי תקנת משנה (א) על מות הגמל - יימחק רישומו.

@ 15. אגרת סימון ורישום (תיקון: תשל&quot;ז, תשל&quot;ט, תשע&quot;ח, [הודעות])
: בעד ביצוע הסימון בתווית רישום ובשבב והנפקת תעודת רישום לפי תקנות אלה תשולם אגרה של תשע לירות (((מתואם לשנת 1979; החל מיולי 2026, 58 ש&quot;ח))) לכל ראש גמל.

@ 16. עזרת בעל גמל (תיקון: תשע&quot;ח)
: בעל גמל חייב להושיט למסמן העומד לבצע או המבצע סימון לפי תקנות אלה את כל העזרה הדרושה לתפיסת הגמל ולהחזקתו בשעת הסימון.

@ 16א. עונשין (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שישה חודשים:
:: (1) מחזיק גמל או מעביר החזקתו בו בלי שסומן ובלא שיש בידיו תעודת רישום, בניגוד [[לתקנה 2]];
:: (2) מבצע סימון בגמל, בלי שהוא מסמן, בניגוד [[לתקנה 5(א)]];
:: (3) מסיר תווית או שבב מגמל או גורם להסרתם, בניגוד [[לתקנה 9]];
:: (4) משחית או מקלקל תווית, בניגוד [[לתקנה 11(א)]].
: (ב) העושה אחד מאלה, דינו - קנס לפי [[סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]]:
:: (1) מבצע סימון בגמל, שלא באמצעות תווית או שבב שנרשמו במרכז הרישום ובלי שיש בידיו אישור בכתב, בניגוד [[לתקנה 5(ב)]];
:: (2) מעביר את הבעלות על גמל לאחר ולא מודיע על כך למרכז הרישום, בניגוד [[לתקנה 7ב(א)]];
:: (3) מחזיק תעודת רישום או שבב או תווית, בניגוד [[לתקנה 8]];
:: (4) המתקין תווית או שבב שנפלו או הורדו מגמל, בניגוד [[לתקנה 10(א)]];
:: (5) משחית או מקלקל תעודת רישום בניגוד [[לתקנה 11(א)]];
:: (6) לא מודיע על כך שאבדה תעודת רישום או נפלה תווית סימון, בניגוד [[לתקנה 13א]];
:: (7) לא מודיע על מות גמל ולא מסיר ומוסר את התווית מהגמל, בניגוד [[לתקנה 14א(א)]];
:: (8) לא מודיע על כך שגמל אבד או נגנב, בניגוד [[לתקנה 14א(ב)]].

@ 16ב. אי-פליליות (תיקון: תשע&quot;ח)
: הפרת התקנות שאינן מנויות [[בתקנה 16א]] - אינה עבירה.

@ 17. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים), תשכ&quot;ב-1962&quot;.

== תוספת (תיקון: תשע&quot;ח) ==
==== ((([[תקנה 7ב]]))) ====
=== טופס דיווח על העברת בעלות ===
@ : {{ממורכז|'''הנדון: דיווח על העברת בעלות'''}}
@ : אני מודיע כי ביום .................. הועבר הגמל, שמספר תווית האוזן שלו הוא ................ ומספר השבב שלו הוא ......................, ממר ..............., מס' זהות .................. שכתובתו ...................... ומספר הטלפון שלו ................, לבעלות מר ................ שפרטיו הם כלהלן:
: שם פרטי: ............................
: שם משפחה: ............................
: מספר זהות/דרכון: ............................
: שם האב: ............................
: שם הסב: ............................
: מספרי טלפון: ............................
: כתובת מגורים/נ&quot;צ למקום מגורים: ............................
: מען רשמי למשלוח הודעות: ............................
: כתובת דואר אלקטרוני: ............................
: מספר הגמלים שבבעלותו של מקבל הגמל (כולל הגמל שנרכש): ............................
: חתימת המודיע - מעביר הגמל: ............................ תאריך: ..................................
: חתימת מקבל הגמל: .............................................. תאריך: ....................................

&lt;פרסום&gt; ז' באדר ב' תשכ&quot;ב (13 במרס 1962)
&lt;חתימה&gt; משה דיין שר החקלאות</text>
      <sha1>jbmgl5py55r718j7ix108d2mvxcblk5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469536</id>
    <revision>
      <id>3087833</id>
      <parentid>3072825</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:01:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087785]</comment>
      <origin>3087833</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="41260" sha1="leut0ccrl146nvz7rfja1ca1it8vfn9" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים), התשנ״ה–1994}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ה, 257|תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5633.pdf}}, {{ח:תיבה|264|תיקון לתקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5633.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 71|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6131.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1009|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7806.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ה, 476|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 289|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5724.pdf}}, {{ח:תיבה|1390|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 607|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5826.pdf}}, {{ח:תיבה|1228|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 390|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1012|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 7|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 646|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1121|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6794.pdf}}, {{ח:תיבה|1213|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1578|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1260|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1586|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1458|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8118.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2018|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3332|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1789|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1863|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11189.pdf}}, {{ח:תיבה|2679|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 229|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 163|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12543.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצומח#סעיף 2|סעיף 2(4)}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצומח|לחוק הגנת הצומח, התשט״ז–1956}} (להלן – החוק), לאחר התייעצות בועדה המייעצת לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצומח#סעיף 9|סעיף 9 לחוק}}, באישור שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 39ב|סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: משק המדינה#סעיף 1|סעיף 1(ב) לחוק־יסוד: משק המדינה}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכשיר“ – חומר או תערובת של חומרים כימיים – למעט דשנים וזבלים – המכילים חומר פעיל אחד או יותר והמיועדים למטרות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ויסות צמיחה, פריחה ופוריות;
{{ח:תתת|(2)}} מניעת מחלות חסר ומחלות פיזיולוגיות;
{{ח:תתת|(3)}} שילוך עלים;
{{ח:תתת|(4)}} ביעור, דחיה או משיכה של נגעים, ויסות גידולם או מניעתם;
{{ח:תתת|(5)}} שיטוח, הדבקה והרטבה של תכשירים;
{{ח:תתת|(6)}} ריפוי פצעי גיזום והרכבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכשיר המיובא במסלול מקביל“ – תכשיר שניתן לגביו היתר מאת המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|תקנה 19}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכשיר רשום“ – תכשיר שיש לו תעודת רישום תקפה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר פעיל“ – חומר כימי הנמצא בתכשיר ושנוכחותו בתכשיר גורמת לפעולות שלהן מיועד התכשיר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אצווה“ – כמות של תכשיר שיוצרה במהלך ייצור אחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מנהל האגף להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות, או מי שהוא הסמיכו לענין תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר מכירה“ – היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 19א|תקנה 19א}} למכירת תכשיר המיובא במסלול מקביל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכירה“ – לרבות הצגה למכירה, פרסום, החזקה ומסירה אף ללא תמורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת רישום“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9}}, לרבות היתר שימוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הועדה הבין־משרדית“ – הועדה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6}}.

{{ח:סעיף|2|היתר לעריכת ניסויים בתכשיר|תיקון: תשס״ב, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} לא יערוך אדם ניסויים בתכשיר אלא על פי היתר בכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאי ההיתר.
{{ח:תת|(ב)}} בקשת היתר לעריכת ניסויים בתכשיר תוגש על גבי טופס שקבע המנהל לאחר התייעצות עם הועדה הבין־משרדית.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי לקבוע בהיתר תנאים והגבלות, לפי שיקול דעתו, ובלבד שלא יתן היתר לפי תקנה זו אלא אם כן הוכח לו כי ננקטו בידי המבקש אמצעים מניחים את הדעת למניעת כניסתו לשוק של תכשיר שנערך בו ניסוי, כל עוד לא נרשם.
{{ח:תת|(ד)}} בעד היתר לעריכת ניסויים בתכשיר תשולם אגרה של 728 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2001; החל מיולי 2026, 1,170 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|3|בקשה לרישום תכשיר|תיקון: תשס״ב, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש לקבל תעודת רישום לתכשיר שהוא מייצר או מייבא (להלן – המבקש), יגיש למנהל בקשה לרישום התכשיר על גבי טופס שקבע המנהל (להלן – בקשה).
{{ח:תת|(ב)}} המבקש ימלא את כל הפרטים שבבקשה באופן מדויק ומפורט.
{{ח:תת|(ג)}} היה התכשיר מיובא, ילווה המבקש את הבקשה במסמך של יצרן התכשיר המסמיכו לסחור בתכשיר האמור, וכן בהתחייבות של היצרן לטיבו של התכשיר ולעקביות בהרכבו בעתיד וכן במידע על אורך חיי המדף של התכשיר.
{{ח:תת|(ד)}} לגבי כל תכשיר תוגש בקשה נפרדת ויצורפו אליה דוגמאות התכשיר בכמות שידרוש המנהל; כמו כן יספק המבקש דוגמה של החומר האנליטי והחומר הטכני שממנו יוצר התכשיר.
{{ח:תת|(ה)}} לבקשה יצורפו שלושה עותקים מהדוגמה המוצעת לתווית האריזה של התכשיר.
{{ח:תת|(ו)}} עם הגשת בקשה תשולם אגרת בקשה של 380 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2001; החל מיולי 2026, 590 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|4|נספחים לבקשה לרישום|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:ת}} לכל בקשה יצרף המבקש בנוסף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}} –
{{ח:תת|(1)}} ספרות מקצועית על תוצאות ניסויים בתכשיר בתנאי הארץ, המשמשת הוכחה ליעילות התכשיר למטרות שלשמן הוא נועד, וכן על דרכי השימוש בתכשיר בחוץ־לארץ ויעילותו, לרבות תויות האריזה בארצות בהן מורשה התכשיר, מלוות בתרגום לעברית (למעט מאנגלית);
{{ח:תת|(2)}} פירוט השיטה המוצעת לאנליזה כימית של התכשיר;
{{ח:תת|(3)}} תוצאות בדיקת התכונות הכימיות והפיזיקליות של התכשיר שבוצעו במעבדה שאישר המנהל; ביקש מבקש תעודת הרישום לערוך בדיקות אלה במעבדה של האגף להגנת הצומח ולביקורת של משרד החקלאות, ישא בהוצאות הכרוכות בביצוע הבדיקה;
{{ח:תת|(4)}} פירוט השיטה לבדיקת שאריות התכשיר בפריטי תוצרת חקלאית; המנהל יקבע את הגידולים בהם תיבדק רמת השאריות, האופן והיקף הבדיקות שיידרש ויאשר את המעבדה לביצוע הבדיקה; ביקש מבקש תעודת הרישום לבצע בדיקות אלה במעבדת האגף להגנת הצומח ולביקורת של משרד החקלאות, ישא בהוצאות הכרוכות בביצוע הבדיקה;
{{ח:תת|(5)}} דוגמת האריזה המוצעת, שצריך שתבטיח שמירת התכשיר מקלקול ופגיעה;
{{ח:תת|(6)}} תיק טוקסיקולוגי מלא אחד ותקצירו, שיכלול נתוני רעילות מלאים לגבי החי והסביבה, ונתונים נוספים בהתאם לדרישת המנהל.

{{ח:סעיף|5|תוכן תווית האריזה|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:תת|(א)}} תווית אריזה של תכשיר תהיה בשפה העברית ותכלול פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם יצרן התכשיר ומענו;
{{ח:תתת|(1א)}} שם היבואן ומענו, אם היה התכשיר מיובא;
{{ח:תתת|(2)}} שם המפעל בו הוכן התכשיר ומענו;
{{ח:תתת|(3)}} הכינוי המסחרי של התכשיר;
{{ח:תתת|(4)}} מיתכון התכשיר;
{{ח:תתת|(5)}} ריכוז החומר הפעיל בתכשיר;
{{ח:תתת|(6)}} הנוסחה הכימית והשם המקובל של החומר הפעיל;
{{ח:תתת|(7)}} מטרת השימוש בתכשיר;
{{ח:תתת|(8)}} משקל או נפח נטו של התכשיר באריזה;
{{ח:תתת|(9)}} מספר אצוות היצור;
{{ח:תתת|(10)}} פרטים בדבר התכשיר ואופן השימוש בו, ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} פירוט הגידולים והתנאים האגרוטכניים שלהם מיועד השימוש בתכשיר;
{{ח:תתתת|(ב)}} כמות התכשיר לדונם או הריכוז הדרוש נגד כל נגע בכל גידול;
{{ח:תתתת|(ג)}} אם הוא מיועד לריסוס – אופן הכנת התרסיס וכמות התרסיס לדונם;
{{ח:תתתת|(ד)}} מועד אחרון לשימוש בתכשיר לפני אסיף בכל גידול אכיל;
{{ח:תתתת|(ה)}} הערות אחרות, אם ישנן, לגבי שימוש בתכשיר בכל הקשור לצירוף של גידול עם נגע מסוים;
{{ח:תתתת|(ו)}} בתכשירים שחיי המדף שלהם קצרים משנתיים – תאריך התפוגה של התכשיר;
{{ח:תתתת|(ז)}} השפעת הסביבה על יעילות, מהירות ומשך הפעולה של התכשיר, אפשרויות שילובו של התכשיר עם תכשירים אחרים, מידת הקורוסיביות של התכשיר לכלי הישום וכן תנאי אחסנה מיוחדים אם יש צורך בהם;
{{ח:תתתת|(ח)}} אמצעי זהירות מפורטים לשימוש בתכשיר בעת אחסנה, הכנת התרסיס, שימוש בחומר בשדה והאופן שבו יש להיפטר מחומרי האריזה של התכשיר;
{{ח:תתתת|(ט)}} אמצעים לסתירת התכשיר ואמצעים לניקוי הציוד שבאמצעותו נעשה שימוש בתכשיר;
{{ח:תתתת|(י)}} מספר רשיון האגף להגנת הצומח ולביקורת שניתן, לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11(א)}}, לתכשיר;
{{ח:תתתת|(יא)}} אמצעי עזרה ראשונה במקרה של הרעלה ומספר הטלפון של המרכז למידע על הרעלות בבית החולים ”רמב״ם“ בחיפה;
{{ח:תתתת|(יב)}} מספר או״ם, אם התכשיר מכיל חומר שהוא בעל מספר או״ם כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הובלה#סעיף 1|בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי הובלה ושירותי גרורים), התשל״ט–1978}};
{{ח:תתת|(11)}} דרגת רעילות התכשיר לדבורים ולדגים;
{{ח:תתת|(12)}} המלים ”לא לשימוש ביתי“, בעברית ובערבית, באותיות אדומות ומודגשות;
{{ח:תתת|(13)}} בתכשיר המיועד לקטילת עשבים יודפסו שני פסים ירוקים מסביב לתווית;
{{ח:תתת|(14)}} סימון תאריך אישור נוסח התווית או עידכונה;
{{ח:תתת|(15)}} סימון דרגת רעילותו של התכשיר כמפורט להלן:
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''חלוקת תכשירי הדברה לפי קבוצות רעילות'''}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot;&gt;LD50 לחולדות (מ״ג/ק״ג משקל נוף)&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;סימון&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;קבוצת רעילות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;דרך העור&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;דרך הפה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;נוזל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מוצק&lt;/th&gt;&lt;th&gt;נוזל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מוצק&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;40&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גולגולת ועצמות שלובות.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רעיל ביותר (I)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;40-400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10-100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20-200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5-50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גולגולת ועצמות שלובות.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רעיל (II)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;400-4000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100-1000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;200-2000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50-500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;משולש ובתוכו סימן קריאה.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מסוכן לבריאות (III)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4000&lt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1000&lt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2000&lt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כפי שיקבע המנהל.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מסוכן (IV)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot; rowspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;גולגולת ועצמות שלובות.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בעלי השפעה לטווח ארוך (V)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;משחררים גזים רעילים (VI)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(16)}} בתכשירים קורוזיביים או מגרים יופיע הסימון &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;[[Image:תקנות הצומח - חומר קורוזיבי.png|75px|link=]]&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(17)}} בתכשירים דליקים יופיע הסימון &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;[[Image:תקנות הצומח - חומר דליק.png|75px|link=]]&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(ב)}} לא ישנה בעל תעודת רישום את נוסח תווית האריזה אלא על פי היתר מראש ובכתב מאת המנהל.

{{ח:סעיף|6|ועדה בין־&lt;wbr&gt;משרדית לרישום תכשירים|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:תת|(א)}} שר החקלאות ימנה ועדה בין־משרדית לענין רישום תכשירים שתהיה בת שלושה עשר חברים, מהם ארבעה נציגי משרד החקלאות, ארבעה נציגים מתוך רשימה שהגיש שר הבריאות, שני נציגים מתוך רשימה שהגיש שר העבודה והרווחה, שני נציגים מתוך רשימה שהגיש השר לאיכות הסביבה ונציג של ארגון צרכנים; יושב ראש הועדה יתמנה מבין נציגי משרד הבריאות.
{{ח:תת|(ב)}} תפקידי הועדה הבין־משרדית יהיו ליעץ למנהל בהתאם להוראות תקנות אלה וכן לקבוע אם השימוש בתכשיר מהווה סכנה לבני אדם או לבעלי חיים או שהוא בעל השפעה שלילית בלתי סבירה על הסביבה.
{{ח:תת|(ג)}} הועדה הבין־משרדית תקבע לעצמה את נוהלי עבודתה וסדרי דיוניה.

{{ח:סעיף|7|סירוב לרשום תכשיר|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לסרב לרשום תכשיר בכל אחד ממקרים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבקש תעודת הרישום לא הביא הוכחות, להנחת דעתו, שהתכשיר יעיל למטרות המוצהרות שעל גבי תווית האריזה המוצעת;
{{ח:תתת|(2)}} תוצאות הבדיקה הכימית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4(3)}} הראו שהתכשיר אינו מכיל את הכמות המוצהרת של החומר הפעיל, או שתכונותיו הפיסיקליות של התכשיר אינן מתיישבות עם המיתכון המוצהר על גבי תווית האריזה המוצעת.
{{ח:תתת|(ב)}} המנהל יסרב לרשום תכשיר אם קבעה הועדה הבין־משרדית כי השימוש בתכשיר מהווה סכנה לבני אדם או לבעלי חיים או שהוא בעל השפעה שלילית בלתי סבירה על הסביבה.

{{ח:סעיף|8|מועד להחלטת המנהל}}
{{ח:ת}} תוך ששה חודשים מהיום שבו הוגשה בקשה, לרבות כל ההוכחות והמסמכים שיש לצרף אליה בהתאם להוראות תקנות אלה, ושולמה האגרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ו)}}, ישלח המנהל למבקש הודעה על החלטתו בדבר הרישום; סירב המנהל לרשום את התכשיר – ינמק החלטתו.

{{ח:סעיף|9|תעודת רישום|תיקון: תשס״ב, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} ראה המנהל, לאחר שהושלמו בדיקות התכשיר ונבחנו המסמכים והראיות שהוגשו לו בהתאם להוראות תקנות אלה, ולאחר התייעצות עם הועדה הבינמשרדית, כי תכשיר מתאים ליעודו, יתן המנהל למבקש תעודת רישום שתשא את מספר רשיון האגף להגנת הצומח ולביקורת ותכלול את נוסח תווית האריזה שאושר בידי המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי להגביל תעודת רישום בתנאים שייראו לו, ורשאי הוא לדרוש מבעל תעודת הרישום למסור לו דוגמה של התכשיר, החומר האנליטי והחומר הטכני שממנו יוצר התכשיר במטרה לוודא התאמה בינם לבין אלה שהוגשו בעת הגשת הבקשה לרישום ולמטרת עקיבות ואיתור ליקויים בתכשיר.
{{ח:תת|(ג)}} תוקף תעודת רישום לתקופה של שש שנים.

{{ח:סעיף|10|אגרת רישום|תיקון: תשס״ב, [הודעות]}}
{{ח:ת}} החליט המנהל לרשום תכשיר, תשולם אגרת רישום של 1,399 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1994; החל מיולי 2026, 5,900 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|11|חידוש תעודת רישום|תיקון: תשס״ב, תשע״ז, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} בעל תעודת רישום המבקש לחדשה, יגיש למנהל בקשה על כך לא יאוחר מחודש ימים לפני פקיעת תוקפה של תעודת הרישום; לבקשה יש לצרף תווית מעודכנת וכן דוגמה של התכשיר, החומר האנליטי והחומר הטכני שממנו יוצר התכשיר בכמות שידרוש המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} בעת חידוש תעודת הרישום כאמור בתקנת משנה (א), תשולם אגרת חידוש רישום של 422 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2001; החל מיולי 2026, 670 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ג)}} פג תוקף תעודת רישום, ולא הגיש בעלה בקשה לחדשו כאמור בתקנת משנה (א) וברצונו להמשיך ולמכור את התכשיר, יחולו עליו כל ההליכים לרישום התכשיר כמפורט בתקנות אלה, כאילו היה תכשיר שטרם נרשם.

{{ח:סעיף|12|היתר שימוש}}
{{ח:תת|(א)}} ראה המנהל, לאחר שהושלמו בדיקות התכשיר ונבחנו המסמכים והראיות שהוגשו לו לצורך רישום התכשיר, ולאחר התייעצות עם הועדה הבין־משרדית, כי התכשיר מתאים ליעודו, אך השימוש בו לא נבדק באופן מקיף בקנה מידה ארצי או שלא הובאו בפניו כל הנתונים הטוקסיקולוגיים, רשאי הוא לתת היתר שימוש בתכשיר לתקופה של שנה אחת.
{{ח:תת|(ב)}} בתום השנה, יובאו ראיות ומסמכים, על סמך התוצאות בשימוש בתכשיר בקנה מידה ארצי או תושלם הבאת כל הנתונים הטוקסיקולוגיים, והמנהל ידון מחדש במתן תעודת רישום.

{{ח:סעיף|13|איסור מכירת תכשיר שהרכבו שונה מן הרשום|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:ת}} בעל תעודת רישום לא ימכור תכשיר שהרכבו הכימי ותכונותיו הפיסיקליות אינם זהים עם הדוגמאות שהוגשו לבדיקה בעת הרישום או אינם מתאימים לפרטים שרשם בבקשה.

{{ח:סעיף|14|מכירה באריזה מאושרת}}
{{ח:ת}} לא ימכור אדם תכשיר אלא באריזה שאושרה בידי המנהל בתעודת הרישום, כשהיא סגורה כיאות.

{{ח:סעיף|15|ביטול תעודת רישום|תיקון: תשס״ב, תשע״ז}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי, בהודעה שתישלח לבעל תעודת הרישום בדואר רשום למען שצוין בטופס הבקשה, לבטל, לשנות או להגביל את תעודת הרישום או כל פרט המופיע בתעודת הרישום, בכל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} התברר למנהל שאין התכשיר משמש באופן יעיל למטרות שלשמן הוא אושר או ששימוש בתכשיר, בהתאם לנהלים חקלאיים טובים וסבירים, עלול לגרום נזק לצמחים;
{{ח:תת|(2)}} התברר למנהל, לאחר שהתייעץ עם הועדה הבין־משרדית, ששימוש בתכשיר, בהתאם לנהלים חקלאיים טובים וסבירים, עלול לגרום נזק לבני אדם, לבעלי חיים או להשפעה שלילית בלתי סבירה על הסביבה;
{{ח:תת|(3)}} התווית שצורפה לתכשיר המוצע למכירה אינה זהה בנוסחה עם התווית שאישר המנהל;
{{ח:תת|(4)}} הרכב התכשיר המוצע למכירה אינו זהה עם הדוגמה שנמסרה למנהל לבדיקה בעת הגשת הבקשה לרישום התכשיר;
{{ח:תת|(5)}} חלו שינויים במידע שצוין במסמכים שהיוו בסיס לקבלת תעודת הרישום ושאותם צירף בעליה לבקשה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 3|לתקנה 3(ג)}};
{{ח:תת|(6)}} בעל תעודת הרישום לא מסר למנהל, לפי דרישתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9(ב)}}, דוגמה של החומרים שמהם יוצר התכשיר.

{{ח:סעיף|16|שינוי תווית אריזה|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי להורות לבעל תעודת רישום להכניס כל תיקון או שינוי בתווית האריזה, אם לדעת המנהל חלו שינויים בתגובת מזיקים או נגעים לפעולות התכשיר.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי, לאחר שהתייעץ עם הועדה הבין־משרדית, להורות לבעל תעודת רישום להכניס כל תיקון או שינוי באמצעי הזהירות המופיעים על גבי תווית האריזה.
{{ח:תת|(ג)}} הורה המנהל על שינוי תווית האריזה, חייב בעל תעודת רישום לשנותה תוך תשעים ימים מיום מתן ההוראה, ולא ימכור בעל תעודת רישום תכשיר בתום תשעים ימים כאמור אלא אם כן צורפה לו תווית אריזה בנוסח שדרש המנהל.
{{ח:תת|(ד)}} לא שינה בעל תעודת רישום תווית אריזה בהתאם להוראת תקנה זו, רשאי המנהל לבטל את תעודת הרישום שניתנה לאותו תכשיר.

{{ח:סעיף|17|שינוי פרט בתווית אריזה על פי בקשת יצרן|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי, לבקשת בעל תעודת רישום, להתיר שינוי בנוסח תווית האריזה שאישר.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה בקשה לשינוי נוסח התווית, ימציא בעל תעודת הרישום למנהל הוכחות והסברים לביסוס בקשתו לשינוי.

{{ח:סעיף|18|מכירת תכשיר שאין לו תעודת רישום}}
{{ח:ת}} לא ימכור אדם תכשיר שאין לו תעודת רישום בת תוקף.

{{ח:סעיף|19|היתר ליבוא במסלול מקביל|תיקון: תשס״ב, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שאינו בעל תעודת רישום, רשאי לייבא תכשיר רשום, אם נתן לו המנהל היתר ליבוא במסלול מקביל (להלן – היתר ליבוא במסלול מקביל) ובהתאם לתנאי ההיתר.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה להיתר ליבוא במסלול מקביל תוגש למנהל לפי טופס שעליו הורה ויצורפו לה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דוגמאות מהתכשיר באריזתו המקורית בכמות שידרוש המנהל;
{{ח:תתת|(2)}} 3 עותקים מתווית האריזה המוצעת לתכשיר ובלבד שהתווית תהיה בצבע וגרפיקה שונים מאלה של תווית האריזה של התכשיר הרשום, ושיצוינו בה המילים ”תכשיר מיובא במסלול יבוא מקביל“ באותיות מודגשות.
{{ח:תת|(ג)}} עם הגשת בקשה להיתר יבוא במסלול מקביל תשולם אגרה של 1,500 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2001; החל מיולי 2026, 2,330 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ד)}} לא ייתן המנהל היתר לפי תקנה זו תוך שימוש במידע שנמסר לו על ידי בעל תעודת הרישום של תכשיר רשום אלא אם כן –
{{ח:תתת|(1)}} מגיש הבקשה קיבל את הסכמת בעל תעודת הרישום של התכשיר לשימוש במידע; או
{{ח:תתת|(2)}} עברו 5 שנים לפחות מהיום שבו ניתנה לראשונה תעודת רישום לתכשיר הרשום;
{{ח:תתת|(3)}} עברו 3 שנים לפחות מיום שהורה המנהל לבעל תעודת הרישום לשנות או לתקן את תווית האריזה של התכשיר הרשום לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16(ב)}}, לאחר שבעל תעודת הרישום הגיש חומר טוקסיקולוגי נוסף לפי דרישת המנהל, ובלבד שאם תקופה זו מסתיימת לפני תום 5 השנים האמורות בפסקה (2), תוארך התקופה עד שיעברו 5 השנים האמורות.
{{ח:תת|(ה)}} המנהל ייתן היתר לפי תקנה זו רק אם התכשיר אינו נמנה עם התכשירים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}.
{{ח:תת|(ו)}} תוקף היתר ליבוא במסלול מקביל לתקופה של שלוש שנים.

{{ח:סעיף|19א|חידוש היתר ליבוא במסלול מקביל|תיקון: תשס״ב, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} בעל היתר ליבוא במסלול מקביל המבקש לחדש את תוקף ההיתר, יגיש בקשה על כך לא יאוחר מחודש ימים לפני פקיעת תוקף ההיתר; לבקשה יצרף תווית מעודכנת וכן דוגמה של התכשיר באריזתו המקורית.
{{ח:תת|(ב)}} בעד חידוש היתר ליבוא במסלול מקביל תשולם אגרת חידוש היתר של 165 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2001; החל מיולי 2026, 257 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ג)}} פג תוקף היתר ליבוא במסלול מקביל ולא הגיש בעל ההיתר בקשה לחדשו כאמור בתקנת משנה (א), ורצונו להמשיך ולייבא את התכשיר, יחולו עליו כל ההליכים לקבלת היתר ליבוא במסלול מקביל לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|תקנה 19}}.

{{ח:סעיף|19ב|היתר מכירה|תיקון: תשס״ב, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייבא אדם תכשיר במסלול יבוא מקביל אלא אם כן בידו היתר תקף ליבוא במסלול מקביל וכן היתר מאת המנהל למכירת המשלוח שהוא מבקש לייבא (להלן – היתר מכירה); לענין זה, ”משלוח“ – כל יחידות התכשיר המיובא בהובלה מסוימת אחת, במסלול יבוא מקביל.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה להיתר מכירה תוגש למנהל לפי טופס שעליו הורה ויצורפו לה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דוגמה מכל אצווה שבמשלוח;
{{ח:תתת|(2)}} תוצאות בדיקות שעליהן הורה המנהל מן האצוות שבמשלוח, שנערכו במעבדה שאישר המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} עם הגשת בקשה להיתר מכירה תשולם אגרה של 2,500 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2001; החל מיולי 2026, 3,900 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי לסרב ליתן היתר מכירה או לקבוע בו תנאים והגבלות, לפי שיקול דעתו.
{{ח:תת|(ה)}} לא ייתן המנהל היתר מכירה לתכשיר שחלפו למעלה משנתיים מיום ייצורו.

{{ח:סעיף|19ג|הוראות מיוחדות לענין תכשיר המיובא במסלול מקביל|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|15(3) ו־(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16 עד 18}} {{ח:פנימי|סעיף 20|ו־20 עד 23}} יחולו, בשינויים המחויבים לפי הענין, על בקשת היתר ליבוא במסלול מקביל של תכשיר, על ביטול היתר כאמור, על תווית האריזה של תכשיר כאמור ועל מכירתו, אחסנתו ופרסומו, כאילו היה ההיתר תעודת רישום, מבקש ההיתר – מבקש תעודת רישום ובעל ההיתר – בעל תעודת רישום.
{{ח:תת|(ב)}} בעל היתר ליבוא במסלול מקביל ינהל ספר יבוא לפי {{ח:פנימי|תוספת 2|הטופס שבתוספת השניה}} ויעמידו לעיון המנהל, לפי דרישתו.
{{ח:תת|(ג)}} בעל היתר מכירה ישמור דוגמה מכל אצווה של התכשיר שייבא, למשך שנתיים לפחות מיום היבוא.
{{ח:תת|(ד)}} לא ימכור אדם תכשיר שיובא במסלול יבוא מקביל אלא באריזתו המקורית, כשהיא סגורה כיאות.
{{ח:תת|(ה)}} ביטל, שינה או הגביל המנהל תעודת רישום של תכשיר רשום לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15(1), (2) או (5)}}, או הורה לבעל תעודת רישום לתקן או לשנות את תווית אריזת התכשיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16}}, יבטל, ישנה או יגביל, בהתאם את ההיתר ליבוא במסלול מקביל; הודעה על ביטול, שינוי או הגבלת היתר ליבוא במסלול מקביל תישלח לבעל ההיתר בדואר רשום למען שצוין בטופס הבקשה להיתר.
{{ח:תת|(ו)}} ביטל בעל תעודת רישום את תעודת הרישום של התכשיר הרשום או לא חידשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}}, לא ייתן המנהל היתר נוסף ליבוא במסלול מקביל של אותו תכשיר.

{{ח:סעיף|20|הצמדת תווית אריזה לתכשיר|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל תעודת רישום ידפיס את תווית האריזה באותיות ברורות וקריאות בנקל, שאינן קטנות מ־2 מ״מ, ויחבר אותה לאריזת התכשיר בדרך שאין להסירה, או ידפיס את נוסח התווית ישירות על גבי אריזת התכשיר בצדה החיצוני.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) לענין הצמדת תווית האריזה, רשאי בעל תעודת רישום –
{{ח:תתת|(1)}} להצמיד לאריזה כיס חיצוני שיכיל הוראות השימוש בתכשיר כשהן מודפסות בצורה ברורה וקריאה, ובלבד שעל האריזה תוצמד תווית שתכיל את שם התכשיר, הרכבו, שם היצרן, אמצעי זהירות בעת השימוש בתכשיר ומספר אצווה;
{{ח:תתת|(2)}} להשתמש בתווית מודבקת שחלקה מקופל ומחובר לאריזה בצורה כזו שניתן לפרשה ולקרוא את ההוראות המודפסות עליה בבירור.

{{ח:סעיף|21|איסור מכירת תכשיר ללא תווית}}
{{ח:ת}} לא ימכור אדם תכשיר אלא אם כן תווית האריזה שאושרה לאותו תכשיר מצורפת אליו.

{{ח:סעיף|22|אחסנת תכשיר}}
{{ח:ת}} לא יחסין אדם תכשיר אלא באריזה מקורית ובהתאם להוראות היצרן כפי שפורטו בתווית האריזה.

{{ח:סעיף|23|איסור פרסום}}
{{ח:ת}} לא יפרסם אדם ולא יגרום אדם לפרסום תכשיר שאין לו תעודת רישום בת תוקף או שלא בהתאם לפרטי תווית האריזה המאושרת.

{{ח:סעיף|24|ביטול}}
{{ח:ת}} תקנות הגנת הצומח (הסדר מכירת תכשירים כימיים), התשכ״ז–1967 – בטלות.

{{ח:סעיף|25|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה תשעים ימים מיום פרסומן.

{{ח:סעיף|26|הוראת מעבר}}
{{ח:ת}} תעודות רישום והיתרים שניתנו לפי תקנות הגנת הצומח (הסדר מכירת תכשירים כימיים), התשכ״ז–1967, והיו בני תוקף ערב תחילתן של תקנות אלה, יראו כאילו ניתנו לפי תקנות אלה.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 19|תקנה 19(ה)}})}}}}
{{ח:קטע3||תכשירים שאין לייבא במסלול מקביל:}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} אלדיקרב (Aldicarb)

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} פרתיון (Parathion ethyl)

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} סולפומתורון מתיל (Sulfometuron methyl)

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} אלפא כלורלוז (Glucochloralose)

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} פלואורואצטאמיד או סודיום פלואורואצטט (Sodium fluoroacetate or fluoroacetamide).

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 19ג|תקנה 19ג(ב)}})}}}}
{{ח:קטע3||ספר יבוא}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} שם היבואן: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} כתובת: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} מס׳ חברה או מס׳ ת״ז: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} שם התכשיר: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} מס׳ היתר ליבוא מקביל: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} מס׳ היתר מכירה: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} תאריך יבוא: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} ארץ ייצור: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} ארץ קניה: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} תאריך קניה: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} מספרי אצווה במשלוח: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} תאריך ייצור: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} כמות כוללת במשלוח: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} מס׳ רישיון יבוא: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:חתימות|א׳ בחשון התשנ״ה (6 באוקטובר 1994)}}
* '''יעקב צור'''&lt;br&gt;שר החקלאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>leut0ccrl146nvz7rfja1ca1it8vfn9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469746</id>
    <revision>
      <id>3087872</id>
      <parentid>3073701</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:30:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087848]</comment>
      <origin>3087872</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="28103" sha1="rtlxtqz8jbrdoyc6nyz5pwcfvdc8dnk" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות), התשכ״ז–1967}}

{{ח:קטע3||צו בדבר הקמת מדגריות והסדרתן}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשכ״ז, 1942|צו הפיקוח על מצרים ושירותים (מדגריות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2022.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 391|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2785.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 2283|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3369.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 2357|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3574.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 734|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3947.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4125.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1566|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4274.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 2550|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4701.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 1059|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5539.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 296|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5568.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 353|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6147.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 819|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6402.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 899|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6672.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1070|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6788.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תש״ם, 1758|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2631.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1287|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2700.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 227|הודעת האגרות החקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4281.pdf}}, {{ח:תיבה|1103|הודעת האגרות החקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 187|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4423.pdf}}, {{ח:תיבה|1116|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4483.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 154|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4536.pdf}}, {{ח:תיבה|1105|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4606.pdf}}, {{ח:תיבה|2663|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4707.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 689|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4761.pdf}}, {{ח:תיבה|1198|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4798.pdf}}, {{ח:תיבה|1757|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4841.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 77|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4868.pdf}}, {{ח:תיבה|1529|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4974.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 281|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4994.pdf}}, {{ח:תיבה|709|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5019.pdf}}, {{ח:תיבה|1141|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5043.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 461|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5083.pdf}}, {{ח:תיבה|1053|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 412|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5161.pdf}}, {{ח:תיבה|875|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5188.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 316|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5244.pdf}}, {{ח:תיבה|523|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 46|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5299.pdf}}, {{ח:תיבה|429|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5322.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 306|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5391.pdf}}, {{ח:תיבה|1396|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 756|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5516.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 343|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5571.pdf}}, {{ח:תיבה|1127|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 484|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 298|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5724.pdf}}, {{ח:תיבה|1398|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 615|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5826.pdf}}, {{ח:תיבה|1237|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 399|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1021|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 16|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 656|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1131|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6794.pdf}}, {{ח:תיבה|1222|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1586|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1268|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1595|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1467|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8118.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2027|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3341|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1797|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1871|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11189.pdf}}, {{ח:תיבה|2687|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 237|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 171|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12543.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#סעיף 22|סעיפים 22(א)}} {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#סעיף 23|ו־23}} {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985}}, ולעניין {{ח:פנימי|סעיף 5א|תקנה 5א}}, באישור ועדת הכספים של הכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: משק המדינה#סעיף 1|סעיף 1(ב) לחוק־יסוד: משק המדינה}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: תנאים להקמה ולהפעלה של מדגריה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: תיפעול מדגריה והטיפול בה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: אפרוחים}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשמ״ד, תשנ״ג, תשס״ב, תשס״ה, תשס״ט}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביצים“ – ביצים לדגירה של עופות כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|בפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גזעים קלים“ – גזעי לגהורן, ניו המפשר או גזע רד או כל הצלבה שבין גזע לגהורן, ניו המפשר או גזע רד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גזעים כבדים“ – גזעי רוק, קורניש או הצלבה ביניהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מנהל השירותים הוטרינריים או מי שהוא הסמיך לענין תקנות אלה כולן או מקצתן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדגרה“ – מיתקן המשמש להדגרת ביצים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדגריה חדשה“ – מבנה בו מבוצעת פעולה להדגרת ביצים עד לבקיעת אפרוחים ושיווקם, לרבות חצר המבנה, ציוד המבנה והמיתקנים המצויים בו, אך למעט מדגריה קיימת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדגריה קיימת“ – מדגריה שהוקמה והופעלה ערב פרסומן של תקנות אלה {{ח:הערה|(ביום 31.3.1967)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדגריה“ – מדגריה קיימת ומדגריה חדשה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוגים של עופות“ – מהעופות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#תוספת 1 פרט ג|בפרט ”ג. עופות“ בתוספת הראשונה לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקודה“ – {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון“ – רשיון שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאי בקיעה“ – מיתקן המשמש לבקיעת אפרוחים.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: תנאים להקמה ולהפעלה של מדגריה|תיקון: תשל״ב}}

{{ח:סעיף|2|רשיון למדגריה חדשה|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא יקים אדם ולא יפעיל מדגריה אלא אם קיבל לכך רשיון מאת המנהל ובהתאם לתנאי הרשיון.
{{ח:תת|(ב)}} תקפו של רשיון הוא לתקופה שנקבעה בו.

{{ח:סעיף|2א|אגרה|תיקון: תשל״ב, תשל״ה, תשל״ט, [הודעות]}}
{{ח:ת}} בעד מתן רשיון תשולם אגרה של 3,000 לירות {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1979; החל מיולי 2026, 2,570 ש״ח)}} לכל שנה מתקופת תקפו.

{{ח:סעיף|3|בקשה לרשיון}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לרשיון או לחידושו תוגש למנהל על גבי טופס שהוא קבע (להלן – בקשה לרשיון).
{{ח:תת|(ב)}} מגיש בקשה לרשיון ימלא את כל הפרטים שבטופס באופן מדוייק ומפורט ויתן תשובות מלאות ונכונות לשאלות שבו.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי לדרוש ממגיש הבקשה למסור לו פרטים נוספים הדרושים לדעתו בקשר לבקשה האמורה.
{{ח:תת|(ד)}} לבקשה לרשיון יצורפו תרשים המבנה שבדעת המבקש להקים, תיאור המקום ומיפרטים של הציוד והמיתקנים.

{{ח:סעיף|4|תוקף רשיון}}
{{ח:תת|(א)}} על המבקש להשלים את בנייתה של המדגריה החדשה תוך שנה מיום קבלת הרשיון.
{{ח:תת|(ב)}} לא הושלמה הקמת מדגריה חדשה תוך שנה מיום מתן הרשיון – יפקע תקפו.

{{ח:סעיף|5|גידור מדגריה חדשה|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מדגריה תהיה מגודרת בגדר רשת או גדר אחרת שתמנע כניסת בני אדם או בעלי חיים (להלן – הגדר).
{{ח:תת|(ב)}} על הגדר ועל שער הכניסה יותקנו שלטים שעליהם כתובות המלים ”הכניסה לזרים אסורה“ באותיות גדולות וברורות הניתנות לקריאה בקלות.

{{ח:סעיף|6|בידוד מדגריה|תיקון: תשנ״ד}}
{{ח:ת}} לא תוקם ולא תוחזק מדגריה חדשה אם נמצאים ברדיוס של 300 מטר ממנה לולים או מבנים אחרים בהם מוחזקים עופות.

{{ח:סעיף|7|מבנה מדגריה|תיקון: תשל״ב, תשמ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} במדגריה יהיו חדרים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חדר קבלה לביצים;
{{ח:תתת|(2)}} חדר אידוי שיהיה אטום ומצוייד במאוורר מכני, במיתקן להוספת לחות ובמיתקן לחימום;
{{ח:תתת|(3)}} חדר המדגרה;
{{ח:תתת|(4)}} חדר בקיעה ובו תאי בקיעה;
{{ח:תתת|(5)}} חדר למיון אפרוחים והחזקתם;
{{ח:תתת|(6)}} מחסן ציוד;
{{ח:תתת|(7)}} חדר לניקוי וחיטוי הציוד.
{{ח:תת|(ב)}} קירות המדגריה, הרצפות, התקרות והדלתות ייבנו מחמרים הניתנים לניקוי יסודי בקלות.
{{ח:תת|(ג)}} פתחי המדגריה יהיו מרושתים בדרך שתמנע כניסת עופות, חרקים ונברנים.

{{ח:סעיף|8|מיתקנים במדגריה|תיקון: תשמ״ד}}
{{ח:ת}} מדגריה תצוייד במיתקנים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מערכת ביוב;
{{ח:תת|(2)}} מיתקן לסילוק פסולת שאישר המנהל.

{{ח:סעיף|9|מתן רשיון|תיקון: תשל״ב, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתן המנהל רשיון למדגריה חדשה אלא לאחר שהוגשו לו תכניות ומיפרטים של המדגריה החדשה המתוכננת והוא אישרם לאחר שמצאם מתאימים לדרישות שבתקנות אלה או שעל פיהן.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתן המנהל רשיון למדגריה קיימת אלא אם מתקיימים בה הוראות תקנות אלה.

{{ח:סעיף|10|הפעלת מדגריה חדשה}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם מדגריה חדשה אלא לאחר שהמנהל בדק אותה על מיתקניה ואישר בכתב כי המדגריה הוקמה במקום שצויין ברשיון ובהתאם לתנאיו.

{{ח:סעיף|11|תיקונים במדגריה}}
{{ח:תת|(א)}} מצא המנהל כי מדגריה חדשה ומיתקניה לא הוקמו במקום שצויין ברשיון ובהתאם לתכניות ולמיפרטים שאושרו על ידיו ובהתאם לתנאי הרשיון, יורה לבצע תוך המועד שנקבע על ידיו, את התיקונים הדרושים לשם הפעלתה התקינה של המדגריה.
{{ח:תת|(ב)}} לא בוצעו התיקונים עליהם הורה המנהל – יפקע תוקף הרשיון.

{{ח:סעיף|12|ביטול רשיון|תיקון: תשל״ב, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי, בהודעה שתישלח בדואר רשום לבעל הרשיון, לבטל רשיון או להתלותו לתקופה שיורה, אם נוכח כי הוראה מהוראות כל דין אינה מתמלאת בקפידה.
{{ח:תת|(ב)}} תקפו של רשיון שהותלה יחודש רק לאחר שהוכח למנהל כי מולאו הוראות כל דין כפי שנדרש על ידי המנהל.

{{ח:סעיף|13|שינויים במדגריה חדשה|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} לא יכניס אדם שינויים במדגריה אלא אם קיבל לכך רשיון מאת המנהל ובהתאם לתנאי הרשיון.

{{ח:סעיף|14|הכנסת שינויים|תיקון: תשל״ב, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9}} {{ח:פנימי|סעיף 11|ו־11}} יחולו על כל מי שמבקש להכניס שינויים במדגריה, בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6}} יחולו על כי מי שמבקש להכניס שינויים במדגריה קיימת, אם לדעת המנהל קיימת הצדקה לכך מטעמים תברואיים.

{{ח:קטע2||{{ח:הערה|(כותרת נמחקה)}}|תיקון: תשל״ב}}

{{ח:סעיף|15||תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|16|מבנה מדגריה קיימת}}
{{ח:ת}} מדגריה קיימת תכלול את החדרים והמיתקנים הדרושים להפעלתה ולניצולה היעיל כמפורט בזה:
{{ח:תת|(1)}} חדר קבלה לביצים;
{{ח:תת|(2)}} חדר אידוי;
{{ח:תת|(3)}} חדר לדגירה ובקיעה;
{{ח:תת|(4)}} חדר מיון לאפרוחים;
{{ח:תת|(5)}} מחסן ציוד;
{{ח:תת|(6)}} חדר לניקוי ולחיטוי הציוד.

{{ח:סעיף|17|תחולת הוראות לגבי מדגריה קיימת|תיקון: תשל״ב, תשס״ה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנות 10}} {{ח:פנימי|סעיף 11|ו־11}} יחולו גם לגבי מדגריה קיימת, בשינויים המחוייבים.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: תיפעול מדגריה והטיפול בה|תיקון: תשל״ב}}

{{ח:סעיף|18|סוגי ביצים במדגריה|תיקון: תשנ״ג}}
{{ח:ת}} לא יכניס אדם למדגריה ולא ידגיר בה ביצים מסוגים שונים של עופות או מגזעים קלים ומגזעים כבדים בעת ובעונה אחת.

{{ח:סעיף|18א|סימון ביצים|תיקון: תשל״ו, תשס״ט}}
{{ח:ת}} לא יכניס אדם ביצים למדגריה אלא אם הוטבע מספר משק הרביה בדרך שקבע המנהל, על כל ביצה שבמגש המדגרה.

{{ח:סעיף|19|נקיון במדגריה|תיקון: תשמ״ד, תשס״ח}}
{{ח:ת}} מדגריה על מיתקניה וציודה תוחזק במצב נקי ויקיימו בה סידורי תברואה אלה:
{{ח:תת|(1)}} לפני כל סדרה של הדגרה תהיה מדגריה על קירותיה, רצפותיה וכל מתקניה נקיה לחלוטין;
{{ח:תת|(2)}} אחרי גמר כל סדרה של הדגרה יש לנקות מדגריה על כל מיתקניה באופן יסודי על ידי שטיפה בזרם מים חזק, בעזרת מברשות קשות ומתאימות, בתמיסת סבון או חומר מנקה דטרגנטי אחר;
{{ח:תת|(3)}} כל פסולת ושיירים יש לאסוף מיד לתוך מכלים הניתנים לסגירה, ולהעבירם למכון פסדים או לקבורה או לשריפה במקום שאישר המנהל;
{{ח:תת|(4)}} לאחר ביצוע הניקוי כאמור בפסקאות (2) ו־(3) יש לחטא את החדרים, הרצפות, הקירות והציוד בחמרי חיטוי מקבוצת הפנולים, בחומר חיטוי השייך לקבוצות האמוניות־רבועי או בכל תכשיר אחר שיאושר על ידי המנהל;
{{ח:תת|(5)}} תאי בקיעה, לרבות מגירות בקיעה, יש לאדות או לחטא באופן יסודי לאחר כל שימוש.

{{ח:סעיף|20|ניקוי ביצים|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} קליפות ביצים ינוקו בחדר קבלת ביצים, מיד לאחר קבלתן למדגריה.
{{ח:תת|(ב)}} ביצים יאודו בחדר אידוי או יטופלו בחומר חיטוי אחר שהמנהל אישר לאחר קבלתן למדגריה, ופעם נוספת מיד לאחר הכנסתן למדגרה.
{{ח:תת|(ג)}} ”אידוי“, לענין סעיף זה – הפעלת גז פורמלדהייד על ידי הפעלת פורמלין עם קלי־פרמנגנט או על ידי חימום אבקת פרה־פורמלדהייד.

{{ח:סעיף|21|חובות העובדים במדגריה|תיקון: תשל״ב, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} עובדים במדגריה ילבשו בגדי עבודה נקיים ושלמים, שישמשו אך ורק לצורך עבודה במדגריה.
{{ח:תת|(ב)}} כל עובד במדגריה ייבדק אחת לשנה בדיקה לסלמונלה, ויחזיק ברשותו תעודה מאת רופא המעידה כי גופו נקי מסלמונלה.
{{ח:תת|(ג)}} עובדים במדגריה לא יעבדו במשחטות, בשווקים, בגידול עופות או בטיפול בהם, זולת כוח הוראות תקנות אלה.

{{ח:סעיף|22|יומן מדגריה}}
{{ח:תת|(א)}} המחזיק ברשיון מדגריה ינהל יומן מדגריה (להלן – היומן).
{{ח:תת|(ב)}} המחזיק ברשיון יערוך ביומן רישום יומי רצוף של פעולות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תאריך קבלת ביצים למדגריה;
{{ח:תתת|(2)}} כמות ביצים שנתקבלו;
{{ח:תתת|(3)}} שם המשק מספק הביצים ומענו וכן ציון להקת הרביה בה הוטלו הביצים;
{{ח:תתת|(4)}} תאריך הכנסת ביצים למדגרה;
{{ח:תתת|(5)}} תוצאות ההדגרה (פוריות, בקיעה, כמות אפרוחים פסולים);
{{ח:תתת|(6)}} תאריך הוצאת אפרוחים ממדגירה;
{{ח:תתת|(7)}} שם מקבל האפרוחים ומענו.

{{ח:סעיף|23|זמן רישום}}
{{ח:ת}} החייב לרשום פעולה ביומן יעשה את הרישום מיד אחרי ביצוע הפעולה.

{{ח:סעיף|24|איסור של רישום בלתי נכון}}
{{ח:ת}} החייב לנהל יומן ירשום בו פרטים נכונים, מלאים ומדוייקים.

{{ח:סעיף|25|מקום החזקת היומן}}
{{ח:ת}} החייב לנהל יומן יחזיק אותו במדגריה ולא יתלוש מתוכו דפים.

{{ח:סעיף|26|שמירה על יומן}}
{{ח:ת}} החייב לנהל יומן ישמור אותו שנים עשר חודש ממועד הפעולה האחרונה שנרשמה בו.

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: אפרוחים|תיקון: תשל״ב}}

{{ח:סעיף|27|מסירת אפרוחים|תיקון: תשמ״ד, תשנ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} אפרוחים יוצאו ממדגריה בכלי קיבול חדש או בכלי הניתן לרחיצה וחיטוי.
{{ח:תת|(ב)}} אין להעביר אפרוחים וכלי קיבול ממדגריה למדגריה; בכל מדגריה יהיו רק כלי קיבול המסומנים כאמור בסעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ג)}} על כלי הקיבול יירשמו שם המדגריה ומענה או מספר רשיונה.

{{ח:סעיף|28|תעודת מסירה|תיקון: תשמ״ד, תשנ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} לא יוציא אדם אפרוחים ממדגריה אלא אם צורפה אליהם תעודת מסירה בה צויינו פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם המדגריה ומענה;
{{ח:תתת|(2)}} מספר רשיון המדגריה;
{{ח:תתת|(3)}} מספר האפרוחים;
{{ח:תתת|(4)}} מין האפרוחים וגזעם (כולל הצלבה);
{{ח:תתת|(5)}} תאריך הבקיעה;
{{ח:תתת|(6)}} המקום ממנו נתקבלו הביצים וציון שם המשק ולהקת הרביה שבה הוטלו הביצים;
{{ח:תתת|(7)}} גזע האפרוחים או הצלבה אם להקת הרביה בה הוטלו הביצים מהם בקעו האפרוחים חפשית ממיקופלסמה;
{{ח:תתת|(8)}} הטיפולים שנתנו לביצים או לאפרוחים, טיפולים אנטיביוטיים, חיסונים, חימום ביצים וטיפול אחר;
{{ח:תתת|(9)}} יעד המשלוח ושם המעביר.
{{ח:תת|(ב)}} תעודת מסירה תיערך בשני עותקים; אחד מהם יישאר במדגריה והשני יימסר יחד עם האפרוחים.
{{ח:תת|(ג)}} תעודת מסירה תישמר הן במדגריה והן בידי מקבל האפרוחים ששה חדשים מיום הוצאתה ותוצג בפני המנהל או מי שיוסמך על ידיו בכתב, לפי דרישתם.

{{ח:סעיף|29|הוצאת אפרוחים|תיקון: תשמ״ד}}
{{ח:ת}} לא יוציא אדם אפרוח ממדגריה אלא אם נתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא בן יומו;
{{ח:תת|(2)}} טבורו סגור;
{{ח:תת|(3)}} הוא יבש;
{{ח:תת|(4)}} הוא עומד על רגליו;
{{ח:תת|(5)}} עיניו בריאות ופקוחות;
{{ח:תת|(6)}} משקלו לא יפחת מהמשקלים המזעריים שיקבעו מעת לעת שירותי ההדרכה והמקצוע של משרד החקלאות.

{{ח:סעיף|30|הובלת אפרוחים|תיקון: תשמ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} אפרוחים שהוצאו ממדגריה יובלו בכלי הובלה נקיים ומחוטים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יובלו בכלי הובלה שבו מובלים אפרוחים ממדגרה, באותה הובלה, בעלי חיים, גופותיהם, מוצריהם, תנובתם, או מוצרים אחרים למעט אפרוחים בני יום ואריזתם.

{{ח:סעיף|31|מכירת אפרוחים|תיקון: תשמ״ד}}
{{ח:ת}} לא ימכור אדם אפרוחים אלא באריזה מקורית ומסומנת של מחזיק רשיון למדגריה ובצירוף תעודת מסירה, ולא יקנה אדם ולא יעביר אפרוחים בכל דרך מדרכי ההעברה, אלא באריזה כאמור ובצירוף תעודת מסירה.

{{ח:סעיף|32|בדיקות והודעה על מחלות|תיקון: תשל״ב, תשמ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בכל מקרה של הופעת מחלה במדגריה וכן בכל מקרה שהמנהל או רופא וטרינרי ממשלתי יראה זאת לנכון, ישלח המחזיק במדגריה דוגמאות של אפרוחים, עוברי עופות וביצים, כפי שיורה המנהל או רופא וטרינרי ממשלתי, לבדיקה במכון הוטרינרי של משרד החקלאות בבית דגן או במעבדה אזורית למחלות עופות, כפי שיורה המנהל או רופא וטרינרי ממשלתי.
{{ח:תת|(ב)}} בכל מקרה של הופעת מחלה במדגריה, יודיע על כך מיד המחזיק במדגריה למנהל או לרופא וטרינרי ממשלתי למחלות עופות.

{{ח:סעיף|33||תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:חתימות|ח׳ באדר ב׳ תשכ״ז (20 במרס 1967)}}
* '''חיים גבתי'''&lt;br&gt;שר החקלאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>rtlxtqz8jbrdoyc6nyz5pwcfvdc8dnk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469750</id>
    <revision>
      <id>3087815</id>
      <parentid>3073713</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:00:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087803]</comment>
      <origin>3087815</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11893" sha1="lunjp1van2ycjm0lc5tm92wa6w6mqc3" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן), תשל״ט–1978}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשל״ט, 396|תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3926.pdf}}, {{ח:תיבה|1832|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4023.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4125.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1566|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4274.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 1363|תקנות אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4384.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1258|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7023.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תש״ם, 1757|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2631.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1286|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2700.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 225|הודעת האגרות החקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4281.pdf}}, {{ח:תיבה|1101|הודעת האגרות החקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 184|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4423.pdf}}, {{ח:תיבה|1113|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4483.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 151|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4536.pdf}}, {{ח:תיבה|1102|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4606.pdf}}, {{ח:תיבה|2660|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4707.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 686|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4761.pdf}}, {{ח:תיבה|1195|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4798.pdf}}, {{ח:תיבה|1754|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4841.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 74|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4868.pdf}}, {{ח:תיבה|1526|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4974.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 278|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4994.pdf}}, {{ח:תיבה|706|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5019.pdf}}, {{ח:תיבה|1138|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5043.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 458|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5083.pdf}}, {{ח:תיבה|1050|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 409|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5161.pdf}}, {{ח:תיבה|872|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5188.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 313|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5244.pdf}}, {{ח:תיבה|520|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 44|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5299.pdf}}, {{ח:תיבה|426|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5322.pdf}}, {{ח:תיבה|948|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5364.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 303|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5391.pdf}}, {{ח:תיבה|1393|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 754|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5516.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 341|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5571.pdf}}, {{ח:תיבה|1124|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 481|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 295|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5724.pdf}}, {{ח:תיבה|1395|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 613|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5826.pdf}}, {{ח:תיבה|1234|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 396|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1018|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 13|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 653|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1128|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6794.pdf}}, {{ח:תיבה|1219|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1583|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1265|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1592|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1464|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8118.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2024|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3338|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1794|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1868|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11189.pdf}}, {{ח:תיבה|2684|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 234|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 168|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12543.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#פרק ה|סעיף 20}} {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|לפקודת מחלות בעלי חיים, 1945}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#סעיף 1|כמשמעות ”מפקח על בהמות“ בפקודת מחלות בעלי חיים, 1945}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צאן“ – כבשים ועיזים מכל הגזעים משני המינים בין מגידול מקומי ובין מיובא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח רשות מקומית“ – שטח של עיריה, מועצה מקומית, מועצה אזורית, מועצה כפרית, כפר, מאהל, מושבה, מושב עובדים, מושב שיתופי, קיבוץ, קבוצה, או כל שטח אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תווית סימון“ – תווית שעליה צויין סימן היכר בצבע או בכל צורה אחרת שקבע בכתב מנהל השירותים הוטרינריים.

{{ח:סעיף|2|סימון כללי של צאן}}
{{ח:תת|(א)}} רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח רשאי לפרסם, בדרך הנראית לו, בשטח רשות מקומית הודעה שבה יקבע את המקומות והמועדים לסימון צאן המוחזק באותו שטח.
{{ח:תת|(ב)}} פורסמה הודעה כאמור, חייב מחזיק הצאן להעמידו לרשות רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח לשם סימון בהתאם להודעה.

{{ח:סעיף|3|בקשה לסמן צאן}}
{{ח:ת}} רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח שמחזיק הצאן ביקש אותו לסמן את הצאן, יקבע תאריך, לא יאוחר מחדשיים מהיום שנתבקש כאמור לבצע את הסימון, במקום החזקת הצאן או במקום אחר שיקבע.

{{ח:סעיף|4|איסור החזקת צאן שלא סומן}}
{{ח:ת}} לא יחזיק אדם, בשטח רשות מקומית, בתום שלושה חדשים מיום פרסומה של הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}}, צאן בגיל עשרה חדשים ומעלה שלא סומן בהתאם לתקנות אלה.

{{ח:סעיף|5|אופן ביצוע הסימון|תיקון: תשמ״ב, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} סימון לפי תקנות אלה יבוצע בידי מפקח בתווית סימון, או בידי מי שהסמיכו מנהל השירותים הוטרינריים ובהתאם לתנאי ההסמכה.
{{ח:תת|(ב)}} בעד ביצוע הסימון לפי תקנה זו תשולם אגרה בסך 22.00 שקלים {{ח:הערה|(מתואם ליולי 1982; החל מיולי 2026, 12 ש״ח)}} לכל תווית סימון.

{{ח:סעיף|6|תעודת סימון}}
{{ח:תת|(א)}} עם ביצוע הסימון, ימסור המסמן למחזיק הצאן תעודה על גבי טופס שיקבע מנהל השירותים הוטרינריים, שבו יפרט את מספר ראשי הצאן שסימן.
{{ח:תת|(ב)}} כוחה של התעודה יפה לשנים עשר חדשים.

{{ח:סעיף|7|אבדן תווית סימון}}
{{ח:ת}} אבדה תווית סימון של צאן שסומן, יחולו על מחזיק הצאן הוראות תקנות אלה, ובלבד שבקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}} תוגש לרופא וטרינרי ממשלתי או מפקח לא יאוחר מחמישה עשר יום מיום אבדן תווית הסימון.

{{ח:סעיף|8|החזרת תווית סימון}}
{{ח:ת}} מת צאן או הומת, ימציא מי שהיה בעלו או המחזיק בו, לרופא וטרינרי ממשלתי, תוך שבעה ימים את תווית הסימון של אותו צאן.

{{ח:סעיף|9|איסור החזקה|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} לא יקנה אדם, ולא ימכור, לא יוביל ולא יחזיק צאן אלא אם סומן לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}}, למעט צאן עד גיל חודשיים המובל מהמרעה למשק בעליו.

{{ח:סעיף|10|עזרת מחזיק הצאן}}
{{ח:ת}} מחזיק הצאן חייב להושיט למפקח או למי שהסמיך מנהל השירותים הוטרינריים לבצע סימון, כל עזרה הדרושה לתפיסת הצאן ולהחזקתו בשעת הסימון.

{{ח:חתימות|א׳ בכסלו תשל״ט (1 בדצמבר 1978)}}
* '''אריאל שרון'''&lt;br&gt;שר החקלאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>lunjp1van2ycjm0lc5tm92wa6w6mqc3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469763</id>
    <revision>
      <id>3087816</id>
      <parentid>3073714</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:00:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087802]</comment>
      <origin>3087816</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="32068" sha1="mwspm01hn73y3ns9h6q6gnu3h6sgdd5" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות מחלות בעלי־חיים (רישום, סימון והובלה של בקר), תשל״ו–1976}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר רישום, סימון והובלה של בקר}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשל״ו, 2678|תקנות מחלות בעלי־חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3589.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 709|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3815.pdf}}, {{ח:תיבה|1969|תיקון [צ״ל: מס׳ 2]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3882.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 725|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3947.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4125.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1566|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4274.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 1363|תקנות אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4384.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 114|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4980.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 1004|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7361.pdf}}, {{ח:תיבה|1562|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7402.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תש״ם, 1757|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2631.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1286|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2700.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 225|הודעת האגרות החקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4281.pdf}}, {{ח:תיבה|1101|הודעת האגרות החקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 184|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4423.pdf}}, {{ח:תיבה|1113|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4483.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 151|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4536.pdf}}, {{ח:תיבה|1102|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4606.pdf}}, {{ח:תיבה|2660|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4707.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 686|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4761.pdf}}, {{ח:תיבה|1195|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4798.pdf}}, {{ח:תיבה|1754|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4841.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 74|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4868.pdf}}, {{ח:תיבה|1526|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4974.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 278|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4994.pdf}}, {{ח:תיבה|706|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5019.pdf}}, {{ח:תיבה|1138|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5043.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 458|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5083.pdf}}, {{ח:תיבה|1050|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 409|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5161.pdf}}, {{ח:תיבה|872|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5188.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 313|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5244.pdf}}, {{ח:תיבה|520|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 43|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5299.pdf}}, {{ח:תיבה|426|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5322.pdf}}, {{ח:תיבה|948|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5364.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 303|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5391.pdf}}, {{ח:תיבה|1393|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 754|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5516.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 340|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5571.pdf}}, {{ח:תיבה|1124|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 481|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 294|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5724.pdf}}, {{ח:תיבה|1395|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 612|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5826.pdf}}, {{ח:תיבה|1233|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 395|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1017|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 12|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 652|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1127|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6794.pdf}}, {{ח:תיבה|1218|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1583|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1265|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1591|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1464|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8118.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2024|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3338|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1794|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1868|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11189.pdf}}, {{ח:תיבה|2684|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 234|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 168|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12543.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי-חיים#סעיף 22|סעיפים 20}} {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי-חיים#סעיף 23|ו־22}} {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי-חיים|לפקודת מחלות בעלי־חיים, 1945}} (להלן – הפקודה), {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 15|ו־15}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי״ח–1957}}, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: משק המדינה#סעיף 1|סעיף 1(ב) לחוק־יסוד: משק המדינה}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: רישום בקר וסימונו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: הובלת בקר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: כללי}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשל״ח, תשל״ח־2, תשע״ד}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקר“, ”בעל“ ו”מפקח“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי-חיים|בפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מנהל השירותים הוטרינריים במשרד החקלאות, או מי שהסמיך לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לשכה וטרינרית מחוזית“ – כל אחת מן הלשכות הווטרינריות המחוזיות של השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר (להלן – השירותים הווטרינריים) שפרטי ההתקשרות עמן פורסמו באתר האינטרנט של השירותים הווטרינריים (להלן – אתר המשרד);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוביל“ – אדם המלוה בקר ברגל, או מוביל בקר בכלי רכב, בתמורה או ללא תמורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד משווק“ – {{ח:הערה|(הוחלפה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמן בקר“ – מי שהוסמך לסמן בקר לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוחר בקר מוסמך“ – אדם שהמנהל הסמיך להוציא היתרי הובלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא וטרינרי ממשלתי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי-חיים|בפקודה}}, המשמש כרופא וטרינרי בלשכה וטרינרית של משרד החקלאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא וטרינרי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים|בפקודת הרופאים הוטרינריים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח רשות מקומית“ – שטח של עיריה, מועצה מקומית, לרבות מועצה אזורית, מאהל, מושבה, מושב עובדים, מושב שיתופי, קיבוץ, קבוצה או כל שטח מיושב אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תווית סימון“ – תווית שעליה צויין מספר הזיהוי של בקר, לפי הדוגמה {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת רישום“ – תעודה שקבע המנהל והמכילה פרטים על הבקר.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: רישום בקר וסימונו}}

{{ח:סעיף|2|חובת רישום, סימון ודיווח|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יחזיק אדם בקר מן הסוג ובגילים כמפורט להלן אלא אם כן נרשם וסומן לפי תקנות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בקר במרעה – מגיל שישה חודשים ומעלה;
{{ח:תתת|(2)}} בקר שאינו בקר במרעה – מגיל שבעה ימים ומעלה.
{{ח:תת|(ב)}} סומן בקר לפי תקנות אלה בידי מסמן מוסמך, חייב מי שביצע את הסימון לדווח על כך ללשכה הווטרינרית המחוזית שבתחומה בוצע הסימון, לא יאוחר משבעה ימים מיום ביצועו; הדיווח ייעשה בכתב, בדואר אלקטרוני בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} לא יעביר אדם את הבעלות בבקר בכל גיל אלא אם כן נרשם וסומן לפי תקנות אלה.
{{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו, ”בקר במרעה“ – בקר המוחזק דרך קבע בשטח פתוח לצורך רעייה.

{{ח:סעיף|2א|הסדר פינוי פגרי בקר|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יחזיק אדם בקר, בכל גיל, אלא אם כן יש לו הסדר תקף לפינוי גוויות בקר לאתר לסילוק פסולת המורשה לפי כל דין לסלק פגרי בקר, או לאתר או למיתקן אחר המורשה לפי כל דין לכילוי, עיבוד, מיחזור או טיפול בפגרי בקר.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק בקר ישמור ברשותו מסמכים המעידים על קיומו של הסדר כאמור בתקנת משנה (א), ויציגם לרופא וטרינר ממשלתי ולמפקח לפי דרישתם.

{{ח:סעיף|3|הודעה על רישום וסימון}}
{{ח:תת|(א)}} רופא וטרינרי ממשלתי רשאי לפרסם, בשטח רשות מקומית, בדרך הנראית לו, הודעה על ביצוע רישום וסימון בקר בשטח רשות מקומית או במקום אחר שקבע בהודעה.
{{ח:תת|(ב)}} פירסם רופא וטרינרי ממשלתי הודעה על ביצוע רישום וסימון, חייב המחזיק בקר מכל גיל באותו מקום להביאם למקום שנקבע בהודעה, ביום ובשעה שנקבעו בה, להחזיק בהם ולהגיש כל עזרה הדרושה לרופא הוטרינרי הממשלתי, למפקח או למי שהסמיך המנהל לביצוע הרישום והסימון.

{{ח:סעיף|4|רישום וסימון מיוחד}}
{{ח:ת}} רופא וטרינרי ממשלתי, מפקח או מי שהסמיך המנהל, רשאים להורות בכל עת למחזיק בקר שטרם נרשם או סומן מכל סיבה לרשום ולסמן את הבקר במקום החזקתו או במקום אחר שיורה.

{{ח:סעיף|5|רישום וסימון לבקשת המוביל}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש להוביל בקר מכל גיל שטרם נרשם או סומן, יפנה בכתב לרופא וטרינרי ממשלתי בלשכה וטרינרית הקרובה למקום החזקת הבקר ויבקש לבצע רישום וסימון הבקר.
{{ח:תת|(ב)}} הרופא הוטרינרי הממשלתי יקבע מועד לביצוע הרישום או הסימון שלא יהיה מאוחר מחודש ימים מיום מסירת הבקשה.

{{ח:סעיף|6|הסמכת מסמן בקר, תעודת רישום ותווית סימון|תיקון: תשע״ד, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} רישום וסימן בקר לפי תקנות אלה יבוצע בידי רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח, או בידי מסמן בקר שהסמיך המנהל לענין זה ובהתאם להוראותיו.
{{ח:תת|(ב)}} מי שמבקש להיות מסמן בקר יגיש למנהל בקשה על כך ויצהיר כי מתקיימים בו התנאים לפי תקנת משנה (ג).
{{ח:תת|(ג)}} המנהל יסמיך למסמן בקר מי שהגיש בקשה לפי תקנת משנה (ב), אם התקיימו לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יש בידו אמצעים לסימון בקר לפי הוראות המשרד שנמסרו לו בדואר אלקטרוני ושהעתק שלהן פורסם באתר המשרד;
{{ח:תתת|(2)}} יש לו אמצעים ממוחשבים לדיווח על סימון וכתובת דואר אלקטרוני.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי להורות למסמן בקר להשתתף בהדרכות ובהשתלמויות מקצועיות.
{{ח:תת|(ה)}} ראה המנהל כי חדלו להתקיים במסמן בקר התנאים הקבועים בתקנה זו, או שהוא הפר הוראות לעניין השתתפות בהדרכות והשתלמויות או הפר הוראות אחרות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי-חיים|הפקודה}} הנוגעות לתפקידו כמסמן בקר, רשאי המנהל לבטל את הסמכתו, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו, 14 ימים לפחות לפני ביטול ההסמכה; לעניין תקנת משנה זו, ”המנהל“ – מנהל השירותים הווטרינריים בלבד.
{{ח:תת|(ו)}} מבצע הרישום ימסור למחזיק הבקר תעודת רישום, ומבצע הסימון יצמיד תווית סימון באוזן הימנית של הבקר.

{{ח:סעיף|7|החזקת תעודת רישום ותווית סימון}}
{{ח:תת|(א)}} לא יחזיק אדם, זולת רופא וטרינרי ממשלתי, מפקח, מי שהסמיך המנהל או מנהל בית מטבחיים בתעודת רישום ותווית סימון, אלא לצורך מילוי אחר הוראות תקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} הגיעו לרשותו של אדם תעודת רישום או תווית סימון שלא לפי תקנות אלה, יעבירן לרופא וטרינרי ממשלתי או למנהל בית מטבחיים הקרוב.

{{ח:סעיף|8|איסור סימון}}
{{ח:ת}} לא יסמן אדם סימן כל שהוא באזנו הימנית של בקר, אלא לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|9|הסרת תווית סימון}}
{{ח:ת}} לא יסיר אדם, פרט לרופא וטרינרי ממשלתי או מפקח, תווית סימון מעל בקר חי ולא יגרום להסרתה.

{{ח:סעיף|10|הצמדת תווית סימון מחדש}}
{{ח:ת}} תווית סימון שנפלה מעל בקר או שנפגמה, אין להצמידה מחדש; על מחזיק הבקר תחול הוראת {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14}}.

{{ח:סעיף|11|שמירה על תעודת רישום}}
{{ח:ת}} המחזיק תעודת רישום ישמרנה במקום שבו נמצא הבקר ויחזיקנה במצב תקין ונקי; תעודת הרישום תילווה אל הבקר בשעת הובלתו.

{{ח:סעיף|12|שינוי בתעודת רישום ותווית סימון}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישנה אדם ולא ישחית תעודת רישום או תווית סימון, לא יוסיף ולא ימחוק פרטים בהן.
{{ח:תת|(ב)}} רישומים בתעודת רישום לא ייעשו אלא לצורך מילוי אחר הוראות תקנות אלה ובידי רופא וטרינרי ממשלתי, מפקח, רופא וטרינרי או מי שהסמיך המנהל.

{{ח:סעיף|13|ביטול תעודת רישום והתליתה|תיקון: תשל״ח־2}}
{{ח:ת}} רופא וטרינרי ממשלתי רשאי לבטל תעודת רישום, להתלותה ולבצע בה שינויים וליטול אותה למשמורת, בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי-חיים|הפקודה}} ותקנות אלה.

{{ח:סעיף|14|אבדן תעודת רישום או תווית סימון}}
{{ח:תת|(א)}} אבדה תעודת רישום או נפלה תווית סימון מעל בקר, יודיע מחזיק הבקר בכתב, תוך שבעה ימים, לרופא הוטרינרי הממשלתי הקרוב למקום החזקת הבקר, תוך ציון הפרטים על תעודת הרישום שאבדה או תווית הסימון שנפלה.
{{ח:תת|(ב)}} נמסרה הודעה לפי תקנת משנה (א) ימציא רופא וטרינרי ממשלתי למחזיק הבקר כפל־תעודת רישום או יורה על ביצוע סימון מחדש תוך חודש ימים מיום מסירת ההודעה.

{{ח:סעיף|15|החזרת תעודת רישום או תווית סימון של בקר מת}}
{{ח:תת|(א)}} מת בקר או הומת, ימציא מי שהיה בעלו או החזיק בו לרופא וטרינרי ממשלתי, תוך שבעה ימים, את תעודת הרישום ותווית הסימון של אותו בקר לאחר שהרופא הוטרינרי ציין בתעודת הרישום, במקום המיועד לכך, את תאריך וגורם המוות או סיבת המתת הבקר.
{{ח:תת|(ב)}} בעל או מחזיק בבקר שנשחט מחוץ לבית מטבחיים בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי-חיים (שחיטת בהמות)#סעיף 79|לתקנה 79 לתקנות מחלות בעלי־חיים (שחיטת בהמות), תשכ״ד–1964}}, יעביר את תעודת הרישום ותווית הסימון יחד עם הגופה למנהל בית המטבחיים.

{{ח:סעיף|16|אגרות|תיקון: תשל״ט, תשמ״ז, [הודעות]}}
{{ח:ת}} המחזיק בקר ישלם אגרות כלהלן:
{{ח:תת|(1)}} בעד תעודת רישום –
{{ח:תת}} שהוצאה בידי רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;5 לירות {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1979; החל מיולי 2026, 4.30 ש״ח)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת}} שהוצאה בידי מי שהסמיך המנהל &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;3 לירות {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1979; החל מיולי 2026, 3.30 ש״ח)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(2)}} בעד כפל־תעודת רישום &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;7.50 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1986; החל מיולי 2026, 52.00 ש״ח)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(3)}} בעד תווית סימון –
{{ח:תת}} שהוצמדה בידי רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;6 לירות {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1979; החל מיולי 2026, 5.10 ש״ח)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת}} שהוצמדה בידי מי שהסמיך המנהל &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;5 לירות {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1979; החל מיולי 2026, 4.30 ש״ח)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: הובלת בקר}}

{{ח:סעיף|17|איסור קניה, מכירה והובלה של בקר}}
{{ח:ת}} לא יקנה אדם, לא ימכור ולא יוביל בקר אלא אם נרשם הבקר וסומן לפי הוראות תקנות אלה.

{{ח:סעיף|18|דיווח על בקר לשחיטה}}
{{ח:ת}} המוכר בקר לשחיטה, ידווח על כך לרופא וטרינרי ממשלתי כפי שהורה המנהל.

{{ח:סעיף|19|איסור הובלת בקר ללא היתר}}
{{ח:ת}} לא יוביל אדם בקר הן בעצמו, והן על ידי סוכנו, מורשו, עובדו או בא כוחו, אלא אם הותר הדבר בכתב בידי מי שהוסמך לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|19א|הסמכת סוחר בקר|תיקון: תשל״ח, תשל״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה להסמכה כסוחר בקר מוסמך תוגש למנהל באמצעות הרופא הוטרינרי הממשלתי שבתחום מגוריו.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לסרב מתן הסמכה או לקבוע תנאים לנתינתה.

{{ח:סעיף|19ב||תיקון: תשל״ח, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|19ג|חובות סוחר בקר מוסמך|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} סוחר בקר מוסמך ימלא בטופס שיקבע המנהל, במקור ושלושה העתקים, את הפרטים של כל היתר הובלה:
{{ח:ת}} המקור של הטופס – יימסר למוכר הבקר;
{{ח:ת}} העתק ראשון – לרופא וטרינרי ממשלתי;
{{ח:ת}} העתק שני – לבית המטבחיים, אם הבקר מיועד לשחיטה;
{{ח:ת}} העתק שלישי – ישמור בידו לתקופה של שנה ויציגו לבקורת בפני מי שהוסמך לכך.

{{ח:סעיף|20|בקשה למתן היתר להובלת בקר|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש היתר להוביל בקר, למעט סוחר בקר מוסמך, יפנה לרופא וטרינרי ממשלתי.
{{ח:תת|(ב)}} עם הגשת הבקשה ימציא המבקש את תעודת הרישום של כל ראש בקר שברצונו להוביל.

{{ח:סעיף|21|מתן היתר להובלה}}
{{ח:ת}} רופא וטרינרי ממשלתי, מפקח או מי שהסמיך המנהל, יתיר הובלת בקר בציון כל הפרטים בתעודת רישום במקום המיועד לכך.

{{ח:סעיף|22|תוקף היתר הובלה}}
{{ח:ת}} היתר הובלה הוא חד פעמי וכפוף לתנאים והפרטים שנרשמו בתעודת הרישום.

{{ח:סעיף|23|מסירת תעודת רישום}}
{{ח:ת}} מוביל בקר ימסור למקבל הבקר, ביעד המצויין בתעודה, את תעודת הרישום של כל ראש בקר.

{{ח:סעיף|24|סייגים למתן היתר להובלה|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} מתן היתר להובלת בקר, סירוב לתיתו, קביעת תנאים לנתינתו, התלייתו, שינויו או ביטולו מסורים לשיקול דעתו של רופא וטרינרי ממשלתי בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי-חיים|הפקודה}} ותקנות אלה.

{{ח:סעיף|25||תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|26|עיכוב שחיטה בבית מטבחיים|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} הגיע לבית מטבחיים בקר ללא תעודת רישום או ללא תווית סימון, או מצא מנהל בית המטבחיים, אי התאמה בין הפרטים הרשומים בתעודת רישום לבין תווית סימון, או שלא שולמה אגרה בעד היתר הובלה, יעכב מנהל בית המטבחיים את שחיטת הבקר האמור – ואם נשחט בינתיים רשאי הוא לעכב את הבשר – עד לקבלת הוראות מאת רופא וטרינרי ממשלתי שבאזורו נמצא בית המטבחיים.

{{ח:סעיף|27|דיווח על בית מטבחיים}}
{{ח:ת}} מנהל בית המטבחיים ישלח לאחר שחיטת בקר את תעודת הרישום ותווית הסימון של הבקר שנשחט לרופא וטרינרי ממשלתי שבאזורו נמצא בית המטבחיים.

{{ח:סעיף|28|הצגת היתר הובלה}}
{{ח:תת|(א)}} מוביל בקר יציג היתר הובלה בפני רופא וטרינרי ממשלתי, מפקח, מי שהסמיך המנהל, או בפני מנהל בית מטבחיים, לפי דרישתם.
{{ח:תת|(ב)}} רופא וטרינרי ממשלתי, מפקח או מי שהסמיך המנהל, רשאי לצוות להחזיר את הבקר למקום שממנו הובא ללא היתר הובלה או לצוות להעבירו למקום כל שהוא ולעצרו שם.

{{ח:סעיף|29|אגרת היתר הובלה|תיקון: תשל״ט, תשמ״ז, [הודעות]}}
{{ח:ת}} בעד היתר להובלת בקר תשולם אגרה של 7.50 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1986; החל מיולי 2026, 50 ש״ח)}} לכל ראש בקר.

{{ח:סעיף|30|פטור}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 29|תקנה 29}} לא תחול על מוביל המצויד בתעודה מאת רופא וטרינרי ממשלתי שבה צויינו יעד ההובלה, מספר ראשי הבקר – ומספר הרכב אם מובל ברכב – לגבי הובלה של בקר –
{{ח:תתת|(1)}} לצורך מרעה ממקום למקום;
{{ח:תתת|(2)}} המיועד לייצוא ומובל ממשק לתחנת הסגר.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 19|תקנה 19}} לא תחול על מוביל, לגבי בקר –
{{ח:תתת|(1)}} המובל ממקום למקום על פי צו לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי-חיים|הפקודה}} מאת רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח, או המובל לתערוכה, או המובל מתחנת הסגר לנמל ים או אויר לשם יצוא, ובלבד שבידי המוביל תעודה מאת רופא וטרינרי ממשלתי שבה צויינו יעד ההובלה, מספר ראשי הבקר ומספר הרישוי של הרכב שבו מובל הבקר – אם ההובלה נעשית ברכב;
{{ח:תתת|(2)}} המובל לשחיטה דחופה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי-חיים (שחיטת בהמות)#סעיף 78|בתקנה 78 לתקנות מחלות בעלי־חיים (שחיטת בהמות), תשכ״ד–1964}}, אם בידי המוביל תעודה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי-חיים (שחיטת בהמות)#סעיף 78|בתקנה האמורה}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|תקנות 17}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21}} {{ח:פנימי|סעיף 29|ו־29}} לא יחולו על בקר המובל מנמל יבוא להסגר בהתאם לאמור {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא של בעלי-חיים)#סעיף 5|בתקנות 5}} {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא של בעלי-חיים)#סעיף 6|ו־6 לתקנות מחלות בעלי־חיים (יבוא של בעלי־חיים), תשל״ד–1974}}.

{{ח:סעיף|30א|אי־&lt;wbr&gt;פליליות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי-חיים#סעיף 28|בסעיף 28(א) לפקודה}}, הפרת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16}}, {{ח:פנימי|סעיף 19א|19א}}, {{ח:פנימי|סעיף 19ג|19ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 20|20}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22}}, {{ח:פנימי|סעיף 24|24}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26}}, {{ח:פנימי|סעיף 28|28(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 29|ו־29}} אינה עבירה.

{{ח:סעיף|31|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} תקנות אלה באות להוסיף על כל דין.

{{ח:סעיף|32|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ביום ז׳ בתשרי תשל״ז (1 באוקטובר 1976).

{{ח:סעיף|33|ביטול}}
{{ח:ת}} בטלות:
{{ח:תת|(1)}} תקנות מחלות בעלי־חיים (סימון בקר) (מס׳ 2), תש״ך–1960;
{{ח:תת|(2)}} תקנות מחלות בעלי־חיים (הסדר הובלה של בקר), תשל״ג–1972;
{{ח:תת|(3)}} תקנות מחלות בעלי־חיים (רישום בקר), תשל״ו–1976.

{{ח:סעיף|34|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות מחלות בעלי־חיים (רישום, סימון והובלה של בקר), תשל״ו–1976“.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:תווית סימון בקר.png|300px|link=]]}}

{{ח:חתימות|ח׳ באלול תשל״ו (3 בספטמבר 1976)}}
* '''אהרן אוזן'''&lt;br&gt;שר החקלאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>mwspm01hn73y3ns9h6q6gnu3h6sgdd5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469770</id>
    <revision>
      <id>3087821</id>
      <parentid>3073719</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:00:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087797]</comment>
      <origin>3087821</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26162" sha1="9rvrwm900ce3xhjxn5cx0wk1noyuu3j" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות מחלות בעלי־חיים (יבוא בעלי חיים), תשל״ד–1974}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר יבוא בעלי־חיים}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשל״ד, 991|תקנות מחלות בעלי־חיים (יבוא בעלי חיים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3161.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 2362|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3375.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 592|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3640.pdf}}, {{ח:תיבה|1359|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3692.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 720|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3946.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4125.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1566|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4274.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 1363|תקנות אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4384.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 101|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4979.pdf}}, {{ח:תיבה|718|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5020.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 889|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5527.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 235|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5630.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 520|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7329.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תש״ם, 1757|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2631.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1286|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2700.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 224|הודעת האגרות החקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4281.pdf}}, {{ח:תיבה|1100|הודעת האגרות החקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 182|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4423.pdf}}, {{ח:תיבה|1111|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4483.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 149|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4536.pdf}}, {{ח:תיבה|1100|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4606.pdf}}, {{ח:תיבה|2658|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4707.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 684|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4761.pdf}}, {{ח:תיבה|1193|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4798.pdf}}, {{ח:תיבה|1752|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4841.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 72|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4868.pdf}}, {{ח:תיבה|1524|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4974.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 276|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4994.pdf}}, {{ח:תיבה|704|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5019.pdf}}, {{ח:תיבה|1136|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5043.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 456|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5083.pdf}}, {{ח:תיבה|1048|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 407|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5161.pdf}}, {{ח:תיבה|870|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5188.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 312|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5244.pdf}}, {{ח:תיבה|518|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 42|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5299.pdf}}, {{ח:תיבה|424|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5322.pdf}}, {{ח:תיבה|946|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5364.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 301|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5391.pdf}}, {{ח:תיבה|1391|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 752|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5516.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 338|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5571.pdf}}, {{ח:תיבה|1122|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 479|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 293|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5724.pdf}}, {{ח:תיבה|1393|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 610|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5826.pdf}}, {{ח:תיבה|1232|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 394|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1016|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 11|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 651|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1126|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6794.pdf}}, {{ח:תיבה|1217|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1581|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1263|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1589|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1462|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8118.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2022|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3336|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1792|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1866|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11189.pdf}}, {{ח:תיבה|2682|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 232|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 166|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12543.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי-חיים#פרק ה|סעיף 20}} {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי-חיים|לפקודת מחלות בעלי־חיים, 1945}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: יבוא בעלי־חיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשל״ז, תשנ״ה}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מנהל השירותים הוטרינריים במשרד החקלאות או מי שהוא הסמיך לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נמל יבוא“ – נמלי הים חיפה, אשדוד ואילת; נמל התעופה בן־גוריון; וכל נמל או אתר כניסה אחר שאישר המנהל לענין תקנות אלה.

{{ח:סעיף|2|יבוא בעלי־&lt;wbr&gt;חיים}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייבא אדם בעלי־חיים אלא לפי רשיון בכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן – הרשיון).
{{ח:תת|(ב)}} על המבקש רשיון להגיש בקשתו בכתב למנהל לא פחות מעשרה ימים לפני צאת בעלי־החיים מארץ המוצא לישראל.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי לתת את הרשיון, לסרב לתתו, לבטלו או להתלותו, לכלול בו תנאים, להוסיף עליהם או לשנותם.

{{ח:סעיף|3|אגרת רשיון|תיקון: תשל״ז, תשל״ט, תשמ״ז, [הודעות]}}
{{ח:ת}} בעד מתן רשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}}, ישלם המבקש אגרה בסך 7.60 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1986; החל מיולי 2026, 58 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|4|הודעה מוקדמת}}
{{ח:ת}} על כל יבוא של בעלי־חיים חייב בעלם להודיע לרופא וטרינרי ממשלתי (להלן – הרופא), לפחות 48 שעות לפני הגיעם לנמל היבוא.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: יבוא בעלי־חיים}}

{{ח:סעיף|5|טיפול בבעלי־&lt;wbr&gt;חיים שיובאו}}
{{ח:ת}} לא יורדו בעלי־חיים מכלי ההובלה שבו הגיעו ארצה, אלא בנמל יבוא ולפי הוראות הרופא.

{{ח:סעיף|6|חובה להעביר בעלי־&lt;wbr&gt;חיים להסגר}}
{{ח:ת}} הרופא יצווה להוריד בעלי־חיים שיובאו מכלי ההובלה ולהעבירם להסגר, אם נתמלאו תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} תנאי הרשיון;
{{ח:תת|(2)}} האחראי על כלי ההובלה שבו הגיעו בעלי־החיים ארצה מסר לרופא הצהרה חתומה בידו המאשרת כי –
{{ח:תתת|(א)}} בעלי־החיים שהובאו לא הורדו מכלי ההובלה בדרכם ארצה;
{{ח:תתת|(ב)}} לא נתגלו בבעלי־החיים בדרכם ארצה סימנים המעידים על מחלה או מקרה מוות, ואם אירעו – יפרט את אמצעי הטיפול שנקט בבעלי־החיים, לרבות הנבלות;
{{ח:תת|(3)}} הרופא בדק את בעלי־החיים שהובאו, ומצא שהם אינם נגועים או חשודים כנגועים במחלה, שלדעתו מסכנת את בריאות בעלי־החיים בארץ.

{{ח:סעיף|7|סמכות להעביר להסגר גם אם לא נתמלאו התנאים}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לצוות על הורדת בעלי־חיים שהובאו, מכלי ההובלה, וכן על העברתם להסגר אף אם לא נתמלאו כל התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}}.
{{ח:תת|(ב)}} ציווה המנהל לפי תקנת משנה (א) לא יראו בצו כאמור אישור שבעלי־החיים הובאו בהתאם להוראות תקנות אלה.

{{ח:סעיף|8|החזרת בעלי־&lt;wbr&gt;חיים לחוץ לארץ}}
{{ח:ת}} לא הורה הרופא או המנהל על הורדת בעלי־החיים והעברתם להסגר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנות 6}} {{ח:פנימי|סעיף 7|ו־7}}, יורה המנהל על החזרתם לחוץ־לארץ, אולם רשאי הוא לא להורות כאמור, אם בעלי־החיים יישחטו או יושמדו לפי הוראותיו.

{{ח:סעיף|9|מקום ההסגר}}
{{ח:תת|(א)}} בעלי־חיים המועברים להסגר, יוחזקו בתקופת ההסגר בתחנת הסגר הממשלתית (להלן – תחנת הסגר).
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי להרשות החזקת בעלי־חיים בהסגר, במקום שאושר כמקום הסגר למשלוח מסויים (להלן – מקום הסגר).
{{ח:תת|(ג)}} לא יכניס אדם לתחנת הסגר או למקום הסגר בעלי־חיים, כלים, ציוד וחמרים ולא יוציאם משם, אלא לפי היתר מאת הרופא.
{{ח:תת|(ד)}} מי שנמצא בתחנת הסגר או במקום הסגר חייב לציית להוראות הרופא.

{{ח:סעיף|10|העברת בעלי־&lt;wbr&gt;חיים להסגר ומהסגר להסגר}}
{{ח:ת}} העברת בעלי־חיים לתחנת הסגר או למקום הסגר, או מהם לתחנת הסגר או למקום הסגר אחרים, תבוצע על ידי בעלם ועל חשבונו, בדרכים, בכלי רכב מתאימים, ותוך נקיטת אמצעי זהירות, כפי שיצווה הרופא.

{{ח:סעיף|11|תקופת הסגר}}
{{ח:ת}} תקופת ההסגר לענין תקנות אלה היא שמונה ימים, אולם רשאי המנהל להאריך או לקצר את תקופת ההסגר, לפי שיקול דעתו.

{{ח:סעיף|12|פיקוח שלאחר ההסגר}}
{{ח:ת}} בתום תקופת ההסגר יימצאו בעלי־החיים בפיקוח, במקום, לתקופה ובתנאים שיקבע המנהל.

{{ח:סעיף|13|ביצוע בדיקות אבחנות וחיסונים}}
{{ח:ת}} בתקופת ההסגר ובתקופת הפיקוח יבצע הרופא בבעלי־החיים אבחנות, בדיקות וזריקות חיסון, כפי שהורה המנהל.

{{ח:סעיף|14|אגרת הסגר|תיקון: תשמ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} בעד שהיית בעלי־חיים בתחנת הסגר בתקופה עד 8 ימים, ישלם בעלם אגרת הסגר כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור א׳ בתוספת}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעד כל יום של שהיית בעלי־חיים בתחנת הסגר מעל ל־8 ימים, ישלם בעלם אגרה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ בתוספת}}, ובלבד שאם הושהו בעלי־חיים בהסגר על פי הוראות בכתב מאת המנהל, לא תשולם האגרה לפי תקנת משנה זו.
{{ח:תת|(ג)}} בעד שהיית בעלי־חיים במקום הסגר, ישלם בעליהם אגרת הסגר כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור ג׳ בתוספת}}.
{{ח:תת|(ד)}} ביקש הבעל לבצע בבעלי־חיים בדיקות, אבחנות וזריקות חיסון נוספים לאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנה 13}}, רשאי המנהל להתיר את ביצועם על חשבון הבעל.

{{ח:סעיף|15|פטור מאגרות}}
{{ח:ת}} נציג דיפלומטי או נציג קונסולרי של מדינת חוץ כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המכס, הבלו ומס קניה (ביטול פטור מיוחד)#תוספת פרט 3|בסעיף 3 לתוספת לחוק המכס, הבלו ומס קניה (ביטול פטור מיוחד), תשי״ז–1957}}, שהוכר על ידי שר החוץ, פטורים מתשלום אגרות לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|16|סימון}}
{{ח:ת}} הרופא רשאי להורות על סימון בעלי־חיים הנמצאים בהסגר בדרך שיקבע.

{{ח:סעיף|17|הזנת בעלי־&lt;wbr&gt;חיים בהסגר ושמירתם|תיקון: תשנ״ג}}
{{ח:ת}} הבעל של בעלי־החיים בהסגר חייב בהזנתם, בהשקייתם ובטיפול שגרתי בהם בדרך ובתנאים שקבע הרופא, וכן בהוצאות שמירתם.

{{ח:סעיף|18|טיפולים מיוחדים}}
{{ח:ת}} הבעל של בעלי־החיים הנמצאים בהסגר או בפיקוח יחוייב בטיפולים מיוחדים, לרבות טבילה, ריסוס וחיטוי, אם הורה הרופא על כך.

{{ח:סעיף|19|השמדת בעלי־&lt;wbr&gt;חיים בהסגר ובתקופת ההסגר}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לצוות על השמדתם או שחיטתם של בעלי־חיים בתקופת ההסגר ובתקופת הפיקוח, אם נתגלה שהם נגועים, או חשודים כנגועים, במחלה שלפי דעתו מסכנת את בריאות בעלי החיים בארץ.

{{ח:סעיף|20|שחרור מההסגר}}
{{ח:ת}} בתום תקופת ההסגר ישוחררו בעלי החיים מההסגר, אך רשאי הרופא לעכב את שחרור בעלי־החיים מההסגר כל עוד לא שילם בעלם את האגרות והתשלומים האחרים המגיעים ממנו בהתאם לתקנות אלה.

{{ח:סעיף|21|מספוא או ריפוד שהובאו}}
{{ח:ת}} מספוא או ריפוד שהובאו יחד עם בעלי־החיים, לא יורדו מכלי ההובלה, אולם רשאי הרופא להתיר את הורדתם והעברתם לתחנת ההסגר לשימוש לאותם בעלי־החיים, או להתיר את הורדתם בתנאי שיושמדו כפי שהורה, אם לדעתו עלול המספוא או הריפוד לסכן את בריאות בעלי־החיים בארץ.

{{ח:סעיף|22|כלים שהובאו}}
{{ח:ת}} כלים, מכשירים וכל ציוד שהובאו יחד עם בעלי־החיים, לא יורדו מכלי ההובלה שבו הגיעו, אלא לפי היתר בכתב מאת הרופא ובהתאם לתנאיו.

{{ח:סעיף|23|ייבוא בעלי־&lt;wbr&gt;חיים לשחיטה}}
{{ח:תת|(א)}} התנה המנהל בתנאי הרשיון כי בעלי־החיים שיובאו ישמשו לשחיטה בלבד, יחולו עליהם הוראות תקנות אלה, בשינויים המפורטים בתקנות משנה (ב) ו־(ג).
{{ח:תת|(ב)}} בעלי החיים יישחטו על ידי בעלם במקום שהורה המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} הובלת בעלי־החיים מההסגר למקום שחיטה כאמור בתקנת משנה (ב) תיעשה בכלי רכב מתאימים ותוך נקיטת אמצעי זהירות כפי שיורה המנהל.

{{ח:סעיף|24|הוראות מיוחדות לגבי אפרוחים, גוזלים וביצי דגירה}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 2|פרק זה}} יחולו על יבוא של אפרוחים, גוזלים וביצי דגירה של עופות וציפורים, ועל אפרוחים וגוזלים שבקעו מביצי דגירה מיובאים, בשינויים המפורטים בתקנה זו.
{{ח:תת|(ב)}} האפרוחים, הגוזלים וביצי הדגירה, יוחזקו במקום הסגר בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת ההסגר תהא ששה חדשים, אולם במקרה של אפרוחים או גוזלים שבקעו מביצי הדגירה המיובאים תכלול תקופת ההסגר, נוסף על ששת החדשים מעת בקיעת האפרוחים או הגוזלים, גם את הזמן עד לבקיעתם; המנהל רשאי להאריך או לקצר את תקופת ההסגר במקרים מסויימים לפי הצורך.
{{ח:תת|(ד)}} בתקופת ההסגר יבוצעו באפרוחים או בגוזלים בדיקות ואבחונים, על ידי הרופא, כפי שהורה המנהל.
{{ח:תת|(ה)}} בעד שהיית האפרוחים, הגוזלים או ביצי הדגירה במקום ההסגר ובעד הבדיקות והאיבחונים ישלם בעלם אגרה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור ג׳ בתוספת}}.

{{ח:סעיף|25|כלבים{{ח:הערה|,}} חתולים וצ{{ח:הערה|י}}פ{{ח:הערה|ו}}רים המיובאים כמטען אישי|תיקון: תשמ״ז־2}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לפטור מתחולת תקנות אלה, כולן או מקצתן, לגבי כלבים, חתולים וציפורים המגיעים ארצה עם בעלם כמטען אישי ובכפוף לתנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מספרם אינו עולה על שנים;
{{ח:תת|(2)}} מקורם מארצות שמהן אין חשש להחדרת מחלות בעלי־חיים ארצה;
{{ח:תת|(3)}} המנהל שוכנע כי הם היו ברשות הבעל לא פחות מ־90 יום לפני הגיעם ארצה;
{{ח:תת|(4)}} הם מלווים בתעודת בריאות מרופא וטרינרי ממשלתי בחוץ לארץ המעידה על היותם חפשיים ממחלות מדבקות;
{{ח:תת|(5)}} בעלם הציג תעודה מאת רופא וטרינרי בארץ המוצא כי הכלבים או החתולים חוסנו נגד כלבת לא יותר משנה ולא פחות מחודש לפני הגיעם ארצה; לא המציא בעלם תעודה כאמור חייב הוא לחסנם נגד כלבת תוך 5 ימים מיום הגיעם ארצה.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|26|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ביום השלושים לאחר פרסומן.

{{ח:סעיף|27|ביטול}}
{{ח:ת}} תקנות מחלות בעלי־חיים (יבוא בעלי חיים), תשי״ט–1959 – בטלות.

{{ח:סעיף|28|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות מחלות בעלי־חיים (יבוא בעלי חיים), תשל״ד–1974“.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשל״ה, תשל״ז, תשל״ט, תשמ״ז}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ג, תשע״ד, [הודעות]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הסכומים מתואמים לבסיס של שנת 1987 אלא אם כן נאמר אחרת; הסכומים בסוגריים החל מחודש יולי 2026):}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layou: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;לכל ראש בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} אגרת הסגר בתחנת הסגר עד 8 ימים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} אגרת הסגר בעד שהייה בתחנת הסגר מעל ל־8 ימים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} אגרת הסגר במקום הסגר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בקר לגידול, פיטום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.00 {{ח:הערה|(122.00)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.00 {{ח:הערה|(21.50)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.00 {{ח:הערה|(47.00)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בקר לשחיטה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.00 {{ח:הערה|(122.00)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.00 {{ח:הערה|(21.50)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.50 {{ח:הערה|(34.50)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחקה)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גמלים ופרדים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.00 {{ח:הערה|(122.00)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.00 {{ח:הערה|(23.50)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.50 {{ח:הערה|(34.50)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סוסים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1993)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160.00 {{ח:הערה|(450.00)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.60 {{ח:הערה|(23.50)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.00 {{ח:הערה|(34.50)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חזירים, חמורים, כבשים ועזים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.50 {{ח:הערה|(52.00)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50 {{ח:הערה|(12.00)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.00 {{ח:הערה|(21.50)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;כבשים ועזים לשחיטה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.50 {{ח:הערה|(52.00)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50 {{ח:הערה|(12.00)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50 {{ח:הערה|(12.00)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עופות, יונים וצפורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.00 {{ח:הערה|(4.70; צ״ל: 21.50)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50 {{ח:הערה|(1.80; צ״ל: 12.00)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.00 {{ח:הערה|(3.50; צ״ל: 21.50)}} ולא יעלה על 450.00 {{ח:הערה|(3,390.00)}} למשלוח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;כלבים, חתולים וקופים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.00 {{ח:הערה|(187.00)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.00 {{ח:הערה|(23.50)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.00 {{ח:הערה|(97.00)}} ולא יעלה על 450.00 {{ח:הערה|(3,390.00)}} למשלוח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגרים, עכברים, חולדות וחזירי ים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11 {{ח:הערה|(0.97)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06 {{ח:הערה|(0.60)}} ולא יעלה על 14.20 {{ח:הערה|(107.00)}} למשלוח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ארנבות, שפנים וחיות פרווה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50 {{ח:הערה|(12.00)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50 {{ח:הערה|(12.00)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50 {{ח:הערה|(12.00)}} ולא יעלה על 130.00 {{ח:הערה|(970.00)}} למשלוח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גוזלים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.80 {{ח:הערה|(47.50)}} למשלוח לכל אלף או חלק ממנו&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפרוחים וביצי דגירה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.80 {{ח:הערה|(47.50)}} ולא יעלה על 103.00 {{ח:הערה|(770.00)}} למשלוח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;משלוח דבורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.00 {{ח:הערה|(122.00)}} למשלוח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חיות בר ממשפחת היונקים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.70 {{ח:הערה|(58.00)}} ולא יעלה על 140.00 {{ח:הערה|(1,060.00)}} למשלוח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|י״ד באדר תשל״ד (8 במרס 1974)}}
* '''חיים גבתי'''&lt;br&gt;שר החקלאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>9rvrwm900ce3xhjxn5cx0wk1noyuu3j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469785</id>
    <revision>
      <id>3087820</id>
      <parentid>3073718</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:00:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087798]</comment>
      <origin>3087820</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10882" sha1="99xbuuwcpdfksub61dea4re3neam5m8" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים), התשמ״ח–1988}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ח, 879|תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5111.pdf}}, {{ח:תיבה|880|תיקון לתקנות אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5111.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 248|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5239.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 235|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5630.pdf}}, {{ח:תיבה|295|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5636.pdf}}, {{ח:תיבה|419|תיקון מס׳ 2 [צ״ל: מס׳ 3]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5645.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 1165|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5919.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ח, 1049|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 408|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5161.pdf}}, {{ח:תיבה|871|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5188.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 312|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5244.pdf}}, {{ח:תיבה|519|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 42|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5299.pdf}}, {{ח:תיבה|425|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5322.pdf}}, {{ח:תיבה|947|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5364.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 302|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5391.pdf}}, {{ח:תיבה|1392|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 753|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5516.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 339|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5571.pdf}}, {{ח:תיבה|1123|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 480|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 293|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5724.pdf}}, {{ח:תיבה|1394|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 611|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5826.pdf}}, {{ח:תיבה|1232|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 394|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1016|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 11|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 651|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1126|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6794.pdf}}, {{ח:תיבה|1217|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1582|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1264|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1590|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1463|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8118.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2023|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3337|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1793|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1867|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11189.pdf}}, {{ח:תיבה|2683|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 233|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 167|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12543.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#סעיף 22|סעיפים 22}} {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#סעיף 23|ו־23}} {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985}} (להלן – הפקודה), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: משק המדינה#סעיף 1|סעיף 1(ב) לחוק־יסוד: משק המדינה}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תש״ן, תשנ״ה, תשנ״ה־2, תשנ״ח}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוצרים מבעלי חיים“, ”מוצר“ – ביצים, גווית בעל חיים לרבות כל חלק של בעל חיים ובכלל זה דם ומרכיביו, עור, שלח, עצמות, קרביים, טלפיים, קרניים, צמר, שער, זיפים, נוצות, זבל ולרבות קמח, שומן מותך ומוצרים אחרים שהופקו מתוצרת של בעל חיים או מגוויתו או חומר המכיל חלק כאמור המשמש להזנת או להכנת מזון לבעלי חיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נמלי יבוא“ או ”נמל יצוא“ – נמל חיפה, אשדוד, אילת, בן גוריון, וכל נמל או אתר כניסה אחר שיקבע המנהל לענין תקנות אלה;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה לפיה מסוף ניצנה הינו אתר כניסה המחייב היתר לפי התקנות (י״פ תשנ״ז, 396).}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מנהל השירותים הוטרינריים במשרד החקלאות או מי שהוא הסמיך לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן.

{{ח:סעיף|2|איסור יבוא ויצוא|תיקון: תשנ״ה}}
{{ח:ת}} לא ייבא אדם לישראל ולא ייצא אדם מישראל מוצרים מבעלי חיים אלא דרך נמל יבוא או נמל יצוא ועל פי היתר בכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאיו.

{{ח:סעיף|3|בקשה להיתר}}
{{ח:ת}} המבקש לייבא לישראל או לייצא מישראל מוצרים מבעלי חיים, יגיש למנהל בקשה להיתר, 30 ימים לפחות לפני מועד היבוא או היצוא.

{{ח:סעיף|4|פרטי הבקשה להיתר}}
{{ח:ת}} בקשה להיתר תכלול פרטים אלה:
{{ח:תת|(1)}} שם היבואן או היצואן ומענו;
{{ח:תת|(2)}} סוג המוצר ומשקלו;
{{ח:תת|(3)}} סוג בעל החיים ממנו הופק המוצר;
{{ח:תת|(4)}} מטרת היבוא או היצוא של המוצר;
{{ח:תת|(5)}} ארץ המוצא של המוצר המבוקש ליבוא או ארץ היעד של המוצר המיועד ליצוא;
{{ח:תת|(6)}} נמל היבוא או היצוא המיועד;
{{ח:תת|(7)}} אישור השירותים הוטרינריים הממשלתיים בארץ המוצא כי המפעל המייצר את המוצר נמצא בפיקוח וטרינרי ממשלתי;
{{ח:תת|(8)}} פרטים נוספים לרבות דוגמאות, הכל לפי דרישת המנהל.

{{ח:סעיף|5|מתן היתר}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לתת היתר, לסרב לתיתו, לבטלו או להתלותו, לכלול בו תנאים, להוסיף תנאים או לשנותם בכל עת.

{{ח:סעיף|6|טיפול באריזות}}
{{ח:ת}} המייבא מוצרים מבעלי חיים לישראל ינהג באריזותיהם או בכלי הקיבול האחרים בהם הובאו בהתאם להוראות המנהל.

{{ח:סעיף|7|בדיקה לפני ייצוא}}
{{ח:ת}} בעל היתר לא ייצא מוצרים מבעלי חיים אלא אם כן נבדקו בידי המנהל לפני מועד ייצואם ונמצאו כשירים לייצוא והמנהל נתן תעודה על כך.

{{ח:סעיף|8|בדיקת יבוא בנמל}}
{{ח:ת}} מוצרים מבעלי חיים ייבדקו בנמל היבוא בידי המנהל; מצא המנהל כי הם כשירים ליבוא יתן על כך תעודה.

{{ח:סעיף|9|תעודת שחרור|תיקון: [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישוחררו מוצרים מבעלי חיים בנמל יבוא או בנמל יצוא ללא תעודה חתומה בידי המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} בעד תעודה כאמור בתקנת משנה (א) תשולם אגרה בסך 7.20 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1988; החל מיולי 2026, 47.50 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|10|השמדת מוצרים}}
{{ח:ת}} מוצרים מבעלי חיים אשר יובאו לישראל שלא בהתאם להוראות תקנות אלה, או שלדעת המנהל עלול יבואם לסכן בריאות בעלי חיים בישראל, יורה המנהל כיצד לנהוג בהם, לרבות להשמידם או להחזירם לארץ המוצא; הוראות המנהל יבוצעו על ידי המייבא ועל חשבונו. לא ביצע המייבא הוראות המנהל, רשאי המנהל לבצען במקומו ועל חשבונו.

{{ח:סעיף|11|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} תקנות אלה באות להוסיף על כל דין.

{{ח:סעיף|12|ביטול}}
{{ח:ת}} תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא) – בטלות.

{{ח:חתימות|כ״ג באייר התשמ״ח (10 במאי 1988)}}
* '''אריה נחמקין'''&lt;br&gt;שר החקלאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>99xbuuwcpdfksub61dea4re3neam5m8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469789</id>
    <revision>
      <id>3087824</id>
      <parentid>3085649</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:01:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087794]</comment>
      <origin>3087824</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26838" sha1="gf8htop9cv0eoyvxqango61539bvbw7" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים), תשכ״ב–1962}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר סימון גמלים למטרות זיהוי למניעת התפשטות מחלות מידבקות}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשכ״ב, 1718|תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1296.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 1991|הודעה בדבר שינוי תארו של מפקח בעלי חיים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1481.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 594|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3640.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 718|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3946.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4125.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1566|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4274.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 2618|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8056.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תש״ם, 1757|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2631.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1286|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2700.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 223|הודעת האגרות החקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4281.pdf}}, {{ח:תיבה|1099|הודעת האגרות החקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 181|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4423.pdf}}, {{ח:תיבה|1110|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4483.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 148|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4536.pdf}}, {{ח:תיבה|1100|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4606.pdf}}, {{ח:תיבה|2658|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4707.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 684|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4761.pdf}}, {{ח:תיבה|1193|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4798.pdf}}, {{ח:תיבה|1752|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4841.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 72|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4868.pdf}}, {{ח:תיבה|1524|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4974.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 276|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4994.pdf}}, {{ח:תיבה|704|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5019.pdf}}, {{ח:תיבה|1136|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5043.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 455|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5083.pdf}}, {{ח:תיבה|1048|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 406|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5161.pdf}}, {{ח:תיבה|869|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5188.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 311|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5244.pdf}}, {{ח:תיבה|518|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5259.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 41|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5299.pdf}}, {{ח:תיבה|424|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5322.pdf}}, {{ח:תיבה|946|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5364.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 301|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5391.pdf}}, {{ח:תיבה|1391|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 751|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5516.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 338|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5571.pdf}}, {{ח:תיבה|1122|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 479|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 292|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5724.pdf}}, {{ח:תיבה|1393|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 610|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5826.pdf}}, {{ח:תיבה|1231|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 393|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1015|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 10|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 650|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1125|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6794.pdf}}, {{ח:תיבה|1216|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1581|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1263|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1589|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1461|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8118.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2021|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3335|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1791|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1865|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11189.pdf}}, {{ח:תיבה|2681|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 231|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 165|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12543.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#פרק ה|סעיף 20}} {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|לפקודת מחלות בעלי חיים, 1945}}, {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 33|והסעיפים 14(א) ו־2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”האחראי על ניהול מרכז הרישום“ – עובד השירותים הווטרינריים שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|תקנה 7א לתקנות אלה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמל“ – גמל מכל גזע, בכל גיל, משני המינים, בין מגידול מקומי ובין מיבוא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הלשכה הווטרינרית המחוזית“ – הלשכה הווטרינרית של השירותים הווטרינריים (להלן – השירותים הווטרינריים) במשרד שבמחוז שיפוטה מתגורר הבעלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל“ – מנהל השירותים הווטרינריים או מי שהוא הסמיך לעניין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמן“ – רופא וטרינר ממשלתי, מפקח או רופא וטרינר מוסמך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכז הרישום“ – המרכז לרישום גמלים בשירותים הווטרינרים המנוהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|תקנה 7א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המשרד“ – משרד החקלאות ופיתוח הכפר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא וטרינר“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים|בחוק הרופאים הווטרינרים, התשנ״א–1991}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא וטרינר מוסמך“ – רופא וטרינר שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 5א|תקנה 5א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שבב“ – גוף זיהוי אלקטרוני זעיר תת־עורי שאישר המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח רשות מקומית“ – שטח של עיריה, מועצה מקומית, מועצה אזורית, מועצה כפרית, כפר, מאהל, מושבה, מושב עובדים, מושב שיתופי, קיבוץ, קבוצה, חווה או כל שטח מיושב אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תווית“ – תווית הנושאת מספר הניתן לקריאה שאישר המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת רישום“ – תעודה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|תקנה 7א}} וכוללת את פרטי הגמל, מספר התווית ומספר השבב שסומנו בהם, ופרטי בעליו.

{{ח:סעיף|2|חובת סימון|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} לא יחזיק אדם גמל שגילו עולה על שלושה חודשים ולא יעביר את ההחזקה בו אלא אם כן סומן בתווית ובשבב ויש בידיו תעודת רישום המעידה על רישום הגמל לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|תקנות 7א}} {{ח:פנימי|סעיף 7ב|ו־7ב}}.

{{ח:סעיף|3||תיקון: תשכ״ג, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|4||תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|5|ביצוע סימון|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא יסמן אדם גמל אלא אם כן הוא מסמן.
{{ח:תת|(ב)}} לא יסמן מסמן גמל, אלא בתווית ובשבב שפרטיהם נרשמו במרכז הרישום, ובידי המסמן אישור בכתב מאת האחראי על ניהול מרכז הרישום המעיד על כך.
{{ח:תת|(ג)}} לא יסמן מסמן גמל בשבב אלא אם כן בדק באמצעות קורא שבבים ומצא שהגמל אינו מסומן כבר בשבב.
{{ח:תת|(ד)}} בעת ביצוע סימון, ימסור המסמן לבעל הגמל תעודת רישום.
{{ח:תת|(ה)}} מסמן ידווח על הסימון בדואר אלקטרוני למרכז הרישום, בתוך 14 ימי עבודה מיום שסימן גמל, על מועד ביצוע הסימון ועל הנתונים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 7א|בתקנה 7א}}.

{{ח:סעיף|5א|הסמכת רופא וטרינר מוסמך|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} רופא וטרינר שמבקש הסמכה להיות רופא וטרינר מוסמך, יגיש למנהל בקשה בכתב.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל יסמיך רופא וטרינר לרופא וטרינר מוסמך אם ברשות המבקש –
{{ח:תתת|(1)}} קורא שבבים;
{{ח:תתת|(2)}} אמצעים ממוחשבים למסירת דיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(ג)}} וכתובת דואר אלקטרוני.

{{ח:סעיף|5ב|ביטול הסמכה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} נוכח המנהל לדעת כי חדלו להתקיים התנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 5א|בתקנה 5א(ב)}} או שהרופא הווטרינר המוסמך הפר את הוראות הפקודה או תקנות אלה, רשאי הוא לבטל את הסמכתו, ואולם לא יעשה כן אלא אם כן נתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו.

{{ח:סעיף|6||תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|7|סימון מיוחד|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} לא סומן גמל לפי הוראות תקנות אלה רשאי רופא וטרינר ממשלתי או מפקח להורות לבעליו להביא את הגמל במועד ולמקום שיורה בתיאום עם הבעלים לשם ביצוע הסימון.

{{ח:סעיף|7א|מרכז לרישום גמלים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל השירותים הווטרינריים יקים מרכז לרישום גמלים וימנה מבין עובדי השירותים הווטרינריים במשרד אחראי על ניהול מרכז הרישום.
{{ח:תת|(ב)}} כל מידע על סימון גמלים לפי תקנות אלה יירשם במרכז הרישום, ובכלל זה פרטי בעל הגמל לשם יצירת קשר עמו במקרים שבהם עולה בכך צורך, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין המסמן: שם פרטי, שם משפחה, תפקיד ואם מדובר ברופא וטרינר – מספר רישיון לעסוק ברפואה וטרינרית; תאריך הסמכתו, ותאריך ביטול ההסמכה, אם בוטלה;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין בעל הגמל: שם פרטי, שם משפחה, מספר זהות או דרכון, שנת לידה, שם האב, שם הסב, מספרי טלפון, כתובת מגורים או נקודת ציון למקום המגורים, אם ישנה, מען רשמי למשלוח הודעות, כתובת דואר אלקטרוני אם ישנה, ומספר הגמלים שבבעלותו;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין הגמל: מספר תווית, מספר שבב, מין, גיל ותיאור הגמל לרבות גזע, צבע, היותו מסורס, קעקוע, צלקת או סימון מיוחד אחר ומיקומם, כתובת מקום החזקתו או נקודת ציון אם ישנה.

{{ח:סעיף|7ב|דיווח על העברת בעלות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהעביר את הבעלות בגמל לאחר חייב, בתוך 21 ימים, להודיע למרכז הרישום על העברת הגמל מהחזקתו של מעביר הבעלות להחזקתו של המקבל בצירוף טופס העברת הבעלות ערוך לפי הנוסח {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}}; ההודעה תיעשה באמצעות דואר אלקטרוני או בפקסימילה או הגעה למרכז הרישום או ללשכה הווטרינרית המחוזית, לפי בחירת מעביר הבעלות על הגמל.
{{ח:תת|(ב)}} לא יאוחר משבעה ימי עבודה לאחר קבלת דיווח כאמור בתקנת משנה (א) ישלח האחראי על ניהול מרכז הרישום תעודת רישום של הגמל למי שהועברה אליו הבעלות על הגמל למען שדווח לו בטופס העברת הבעלות {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}}.
{{ח:תת|(ג)}} חל מועד ההודעה או הפנייה לפי תקנה זו ביום שאינו יום עבודה, תחול חובת ההודעה או הפנייה בתוך 24 שעות מתחילתו של יום העבודה הראשון שלאחר תום אותו מועד.

{{ח:סעיף|8|החזקת תווית או שבב או תעודת רישום|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} לא יחזיק אדם תווית או תעודת רישום או שבב שלא נמסרו לו לפי תקנות אלה ולא ישתמש בהם אלא אם הורשה לכך בכתב על ידי המנהל ובהתאם לתנאי ההרשאה.

{{ח:סעיף|9|הסרת תווית או שבב|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} לא יסיר אדם תווית או שבב מגמל ולא יגרום להסרתם אלא אם הורשה לכך בכתב על ידי המנהל ולפי תנאי ההרשאה.

{{ח:סעיף|10|התקנת תווית מחדש או סימון מחדש|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתקין אדם תווית או שבב שנפלו או הורדו מגמל אלא אם כן הוא מסמן.
{{ח:תת|(ב)}} לא יבצע מסמן סימון מחדש על גמל אלא אם כן יש צורך בכך ולאחר שציין את הנימוקים לכך בכתב.

{{ח:סעיף|11|שינוי תווית או תעודת רישום|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישחית אדם ולא יקלקל תעודת רישום או תווית.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישנה אדם תעודת רישום או תווית, בלא אישור בכתב לכך מאת המנהל.

{{ח:סעיף|12|החזקת גמל עם תווית מקולקלת|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} לא יחזיק אדם גמל אם ראה שתעודת הרישום שלו או התווית שלו שונו, הושחתו או התקלקלו אלא אם כן ניתן לו היתר לכך מאת המנהל ולתקופה שצוינה בהיתר.

{{ח:סעיף|13||תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|13א|אבדן תעודת רישום או תווית סימון|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} אבדה תעודת רישום או נפלה תווית מגמל, יודיע הבעלים של הגמל בכתב, בתוך 14 ימי עבודה למרכז הרישום או ללשכה הווטרינרית המחוזית, תוך ציון הפרטים על תעודת הרישום שאבדה או תווית הסימון שנפלה.

{{ח:סעיף|14||תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|14א|חובת דיווח והורדת תווית מגמל שמת או שהומת|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9}}, מת גמל או הומת יודיע על כך מי שהיה בעליו למרכז הרישום בכתב, יסיר את התווית מהגמל וימסור אותה יחד עם תעודת הרישום של הגמל בתוך 14 ימי עבודה מהמועד שבו מת הגמל, למרכז הרישום.
{{ח:תת|(ב)}} אבד גמל או נגנב יודיע על כך הבעלים למרכז הרישום בתוך 14 ימי עבודה מהמועד שנודע לו על האבדן או הגניבה.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה לפי תקנות משנה (א) או (ב) תיעשה באמצעות דואר אלקטרוני או בפקסימילה או הגעה למרכז הרישום או ללשכה הווטרינרית המחוזית, לפי בחירת המחזיק.
{{ח:תת|(ד)}} חלפו שלוש שנים מיום שהתקבל דיווח לפי תקנת משנה (א) על מות הגמל – יימחק רישומו.

{{ח:סעיף|15|אגרת סימון ורישום|תיקון: תשל״ז, תשל״ט, תשע״ח, [הודעות]}}
{{ח:ת}} בעד ביצוע הסימון בתווית רישום ובשבב והנפקת תעודת רישום לפי תקנות אלה תשולם אגרה של תשע לירות {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1979; החל מיולי 2026, 58 ש״ח)}} לכל ראש גמל.

{{ח:סעיף|16|עזרת בעל גמל|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} בעל גמל חייב להושיט למסמן העומד לבצע או המבצע סימון לפי תקנות אלה את כל העזרה הדרושה לתפיסת הגמל ולהחזקתו בשעת הסימון.

{{ח:סעיף|16א|עונשין|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים:
{{ח:תתת|(1)}} מחזיק גמל או מעביר החזקתו בו בלי שסומן ובלא שיש בידיו תעודת רישום, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 2|לתקנה 2}};
{{ח:תתת|(2)}} מבצע סימון בגמל, בלי שהוא מסמן, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 5|לתקנה 5(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} מסיר תווית או שבב מגמל או גורם להסרתם, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 9|לתקנה 9}};
{{ח:תתת|(4)}} משחית או מקלקל תווית, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 11|לתקנה 11(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} העושה אחד מאלה, דינו – קנס לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}:
{{ח:תתת|(1)}} מבצע סימון בגמל, שלא באמצעות תווית או שבב שנרשמו במרכז הרישום ובלי שיש בידיו אישור בכתב, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 5|לתקנה 5(ב)}};
{{ח:תתת|(2)}} מעביר את הבעלות על גמל לאחר ולא מודיע על כך למרכז הרישום, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 7ב|לתקנה 7ב(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} מחזיק תעודת רישום או שבב או תווית, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 8|לתקנה 8}};
{{ח:תתת|(4)}} המתקין תווית או שבב שנפלו או הורדו מגמל, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 10|לתקנה 10(א)}};
{{ח:תתת|(5)}} משחית או מקלקל תעודת רישום בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 11|לתקנה 11(א)}};
{{ח:תתת|(6)}} לא מודיע על כך שאבדה תעודת רישום או נפלה תווית סימון, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 13א|לתקנה 13א}};
{{ח:תתת|(7)}} לא מודיע על מות גמל ולא מסיר ומוסר את התווית מהגמל, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 14א|לתקנה 14א(א)}};
{{ח:תתת|(8)}} לא מודיע על כך שגמל אבד או נגנב, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 14א|לתקנה 14א(ב)}}.

{{ח:סעיף|16ב|אי־&lt;wbr&gt;פליליות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} הפרת התקנות שאינן מנויות {{ח:פנימי|סעיף 16א|בתקנה 16א}} – אינה עבירה.

{{ח:סעיף|17|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים), תשכ״ב–1962“.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 7ב|תקנה 7ב}})}}}}
{{ח:קטע3|טופס|טופס דיווח על העברת בעלות}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''הנדון: דיווח על העברת בעלות'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אני מודיע כי ביום . . . . . . . . . . . . . . . . . . הועבר הגמל, שמספר תווית האוזן שלו הוא . . . . . . . . . . . . . . . . ומספר השבב שלו הוא . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . ., ממר . . . . . . . . . . . . . . ., מס׳ זהות . . . . . . . . . . . . . . . . . . שכתובתו . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . ומספר הטלפון שלו . . . . . . . . . . . . . . . ., לבעלות מר . . . . . . . . . . . . . . . . שפרטיו הם כלהלן:
{{ח:ת}} שם פרטי: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} שם משפחה: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} מספר זהות/דרכון: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} שם האב: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} שם הסב: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} מספרי טלפון: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} כתובת מגורים/נ״צ למקום מגורים: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} מען רשמי למשלוח הודעות: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} כתובת דואר אלקטרוני: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} מספר הגמלים שבבעלותו של מקבל הגמל (כולל הגמל שנרכש): . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} חתימת המודיע – מעביר הגמל: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . תאריך: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} חתימת מקבל הגמל: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . תאריך: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:חתימות|ז׳ באדר ב׳ תשכ״ב (13 במרס 1962)}}
* '''משה דיין'''&lt;br&gt;שר החקלאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>gf8htop9cv0eoyvxqango61539bvbw7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מספוא והסחר בו)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>476555</id>
    <revision>
      <id>3087847</id>
      <parentid>3073699</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:04:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3087847</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="69846" sha1="5em37do4m9oktgxqfv78sdk99rmmf22" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מספוא והסחר בו), תשל&quot;א-1971
=== צו בדבר ייצור מספוא והסחר בו ===

&lt;מאגר תקן 2104650 קוד a163Y00000DuPw0QAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;א, 1518|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מספוא והסחר בו)|2732)); ((תשל&quot;ה, 879|תיקון|3292)); ((תשל&quot;ז, 601|תיקון|3640)), ((794|תיקון מס' 2|3656)); ((תשל&quot;ט, 733|תיקון|3947)), ((1891|תיקון|4026)); ((תש&quot;ם, 1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4125)); ((תשמ&quot;א, 188|תיקון|4182)), ((1566|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4274)); ((תשמ&quot;ב, 1068|תיקון|4353)); ((תש&quot;ן, 1226|תיקון|5290)); ((תשנ&quot;ד, 110|תיקון|5557)); ((תשנ&quot;ח, 1252|תיקון|5922)); ((תשע&quot;ג, 1443|תיקון|7264)).
''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תש&quot;ם, 1758|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2631)); ((תשמ&quot;א, 1287|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2700)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 227|הודעת האגרות החקלאיות|4281)), ((1102|הודעת האגרות החקלאיות (מס' 2)|4356)); ((תשמ&quot;ג, 187|הודעת אגרות חקלאיות|4423)), ((1116|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4483)); ((תשמ&quot;ד, 154|הודעת אגרות חקלאיות|4536)), ((1105|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4606)), ((2663|הודעת אגרות חקלאיות|4707)); ((תשמ&quot;ה, 689|הודעת אגרות חקלאיות|4761)), ((1198|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4798)), ((1757|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4841)); ((תשמ&quot;ו, 77|הודעת אגרות חקלאיות|4868)), ((1529|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4974)); ((תשמ&quot;ז, 281|הודעת אגרות חקלאיות|4994)), ((709|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5019)), ((1141|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5043)); ((תשמ&quot;ח, 461|הודעת אגרות חקלאיות|5083)), ((1053|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5127)); ((תשמ&quot;ט, 412|הודעת אגרות חקלאיות|5161)), ((875|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5188)); ((תש&quot;ן, 316|הודעת אגרות חקלאיות|5244)), ((523|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)||5259)); ((תשנ&quot;א, 46|הודעת אגרות חקלאיות|5299)), ((429|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5322)); ((תשנ&quot;ב, 306|הודעת אגרות חקלאיות|5391)), ((1396|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5460)); ((תשנ&quot;ג, 756|הודעת אגרות חקלאיות|5516)); ((תשנ&quot;ד, 343|הודעת אגרות חקלאיות|5571)), ((1127|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5611)); ((תשנ&quot;ה, 484|הודעת אגרות חקלאיות|5648)); ((תשנ&quot;ו, 298|הודעת אגרות חקלאיות|5724)), ((1398|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5769)); ((תשנ&quot;ז, 615|הודעת אגרות חקלאיות|5826)), ((1237|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5852)); ((תשנ&quot;ט, 399|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב, 1021|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 16|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 656|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1130|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1221|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)), ((1226|ת&quot;ט|6803)); ((תש&quot;ע, 1586|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1268|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1595|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1467|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2027|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3341|הודעת אגרות חקלאיות|9431)); ((תשפ&quot;ג, 1797|הודעת אגרות חקלאיות|10653)); ((תשפ&quot;ד, 1871|הודעת אגרות חקלאיות|11189)), ((2687|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|11312)); ((תשפ&quot;ו, 237|הודעת אגרות חקלאיות|12105)); ((תשפ&quot;ז, 171|הודעת אגרות חקלאיות|12543)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 5]], [[+|15]], [[+|30]], [[+|31]], [[+|38]] [[+|ו-43]] [[=החוק|לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי&quot;ח-1957]], אני מצווה לאמור:
----
((לפי [[סעיף 43(ב) לחוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים, התשע&quot;ד–2014]], יראו את [[הפרק השלישי]] ואת [[סעיפים 25]] [[ו-26 לצו זה]] כאילו הותקנו מתוך [[סעיף 36(ב) לחוק האמור]], כל עוד צו זה לא סותר תקנות שהתוקנו מכוח [[החוק האמור]].))

__TOC__

== פרק ראשון: הגדרות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ז-2, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ב, תש&quot;ן, תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ח, תשע&quot;ג)
: בצו זה -
:- &quot;בעלי-חיים&quot; - עופות, בקר, חזירים, צאן, סוסים, פרדים, חמורים, חיות פרווה, דגים, חיות מעבדה וחיות מחמד;
:- &quot;מספוא&quot; - כל חומר או מוצר מהמפורטים [[בתוספת הראשונה]] המשמש מזון לבעלי חיים או המיועד לשמש כאמור;
:- &quot;חומר זר&quot; - כל חומר שאינו מספוא;
:- &quot;חומר מזיק&quot; - חומר העלול לפגוע בבריאותם של בעלי-חיים או לשנות את דרכי התפתחותם וגידולם הנורמלי;
:- &quot;ייצור&quot; - ייצור מספוא או שינוי הרכבו, צורתו, טיבו או איכותו או שינויו בדרך אחרת;
:- &quot;יצרן&quot; - אדם העוסק בייצור, בין בעצמו ובין על ידי אחרים;
:- &quot;מוצרי מספוא חסרי ערך מזין&quot; - קליפות שקדים, קליפות בוטנים, קליפות פקאן וגפת ענבים;
:- &quot;מפעל&quot; - מקום שבו מייצרים, לרבות מקום בו מחסינים חמרי גלם הדרושים לייצור או מקום שבו מחסינים את המוצרים המוגמרים;
:- &quot;סוחר&quot; - סיטונאי, קמעונאי, משווק, יבואן או סוכן של יצרן, של סיטונאי או של קמעונאי, העוסקים בסחר מספוא, לרבות אדם שהם מעסיקים אותו בתפקיד אחראי;
:- &quot;עסקה&quot; - כל אחת מפעולות אלה שנעשית בידי אדם שלא לשם הזנה במספוא של בעל-חיים הנמצא תחת שליטתו או בטיפולו:
:: (1) החזקת מספוא או הובלתו מתחום רשות מקומית אחת לתחום רשות מקומית אחרת וכן הצעת מספוא למכירה או הצגתו למכירה;
:: (2) רכישת בעלות או חזקה על מספוא;
:: (3) העברת בעלות או חזקה על מספוא לאחר;
:: (4) ייצור;
:- &quot;מנהל&quot; - מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר או מי שהוא הסמיך לעניין צו זה;
:- &quot;מפקח&quot; - מי שהמנהל הסמיכו להיות מפקח לענין צו זה;
:- &quot;רשות מקומית&quot; - עיר, עיירה, כפר, קיבוץ, קבוצה, מושב, מושבה וכל ישוב אחר;
:- &quot;תרופות שלא לצורך ריפוי&quot; - בציטרצין, וירג'יניה-מיצין, פלאבו-מיצין, אולאנדו-מיצין, אבופרסין (אבוטן) ואבילמיצין (מקסוס 100).

== פרק שני: היתרים ==

@ 2. איסור ביצוע עסקאות (תיקון: תשנ&quot;ד)
: לא יבצע אדם עסקה בחומר המשמש או העשוי לשמש להזנת בעלי-חיים אלא אם הוא מספוא, ואלא לפי היתר בכתב שניתן לו לכך מאת המנהל ובהתאם לתנאי ההיתר (להלן - היתר), ואם הוא מספוא מן הסוגים המפורטים [[בטור א' בתוספת השניה]] - אלא אם כן הוא בהרכב ומתהליך ייצור כמצויין לצדו [[תוספת שניה|בטור ב']] ומתאים לתכולה התזונתית ולהוראות המיוחדות המפורטות [[תוספת שניה|בטור ג']].

@ 3. סמכות המנהל
: (א) המנהל רשאי לתת היתר בכתב לביצוע עסקה ולקבוע בו תנאים לגבי יעוד המספוא, כמותו, טיבו, מרכיביו, תכולתו ודרך הפקתו.
: (ב) המנהל רשאי לסרב לתת היתר וכן לבטל היתר שניתן אם ראה שהוראה מהוראות [[החוק]] או צו זה אינה מתמלאת בקפידה או שלא קויים תנאי מתנאי ההיתר.
: (ג) נאשם אדם בעבירה על הוראות [[החוק]] או צו זה, רשאי המנהל להתלות את היתרו עד לבירור המשפט.

@ 4. איסור עסקה בניגוד לתנאי ההיתר (תיקון: תשל&quot;ז-2)
: לא יבצע אדם עסקה אם המספוא מכיל אחד מאלה:
: (1) חומר מזיק;
: (2) חומר המכיל אנטיביוטיקה, סולפות, הורמונים או פורנים, למעט תרופות שלא לצורך ריפוי;
: (3) חומר זר שהכללתו לא הותרה או שהוא מעל לשיעור שהותר בהיתר.

@ 5. תוקף היתר
: היתר יפקע בתום שנה מיום נתינתו אלא אם נקבע בו מועד קצר יותר.

@ 6. בקשת היתר
: בקשה למתן היתר תוגש למנהל בטופס שהורה (להלן - הטופס).

@ 7. מסירת פרטים
: המבקש היתר ישיב על כל שאלה שבטופס תשובה מלאה ונכונה; המנהל רשאי לדרוש מהמבקש למסור לו פרטים נוספים הדרושים, לדעתו, בקשר לבקשה שהוגשה.

@ 8. העברת היתר
: לא יעביר אדם היתר ולא יקנה לזולתו זכות בו, לא ירשה לזולתו לעסוק לפיו או להשתתף בעסק שבעדו ניתן, ולא יקנה אדם ולא ירכוש כל זכות שהיא בהיתר או בעסק שבעדו הוא ניתן, אלא לפי אישור בכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאיו.

== פרק שלישי: יומנים וסימון ==

@ 9. ניהול יומנים
: סוחר ויצרן ינהלו לפי דרישת המנהל יומן אשר יכלול פרטים בדבר הכמויות, הסוגים, וההרכב של מספוא שהם מייצרים או מחזיקים (להלן - היומן).

@ 10. העלמת יומן והשחתתו
: מי שנדרש לנהל יומן לא יעלימו ולא ישחיתו כולו או חלקים ממנו.

@ 11. טעות ברישום
: נעשה רישום ביומן בטעות, יש להעביר על הרישום כאמור קו דק המאפשר קריאה של אותו רישום.

@ 12. זמן הרישום
: הרישום ייעשה ביומן מיד אחרי ביצוע העסקה.

@ 13. איסור רישום בלתי נכון
: ביומן יירשמו פרטים מלאים, נכונים ומדוייקים.

@ 14. מקום החזקת היומן
: מי שחייב לנהל יומן יחזיק אותו במקום עסקו היחידי או הראשי וישמור אותו שנים-עשר חדשים מהיום שבו נעשה הרישום האחרון.

@ 15. הצגת יומן
: מי שחייב לנהל יומן, יגישו או יציגו לפי דרישת המפקח.

@ 16. חובת סימון (תיקון: תשנ&quot;ד)
: לא יבצע יצרן או סוחר עסקה במספוא אלא אם חוברה תווית סימון למספוא או נעשה עליו סימון בהתאם להוראות צו זה (להלן - תווית הסימון).

@ 17. אופן הסימון (תיקון: תשל&quot;ז-2, תשנ&quot;ד)
: אופן הסימון בתווית הסימון יהיה כקבוע [[+|בסעיפים 2]] [[ו-4 לצו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ&quot;ג-1983]].

@ 17א. פרטי הסימון (תיקון: תשנ&quot;ד)
: (א) תווית הסימון תכלול פרטים אלה:
:: (1) שם היצרן, מענו ומקום הייצור, ואם המספוא מיובא - גם שם היבואן ומענו;
:: (2) השם המסחרי של המספוא ומספרו אצל היצרן;
:: (3) פירוט בעלי החיים שעבורם מיועד המספוא בצירוף תמונה או איור של בעלי החיים או חלק מזהה מהם;
:: (4) תאריך ייצור, מועד תפוגה ומספר אצווה; בתערובות - תאריך ייצור בלבד;
:: (5) המשקל הנקי של המספוא במכל או באריזה;
:: (6) מספר ההיתר שנתן המנהל לפי [[סעיף 2]];
:: (7) במספוא המכיל -
::: (א) זרז גדילה יצויין שם החומר ושיעורו במספוא;
::: (ב) צבעי מאכל או חומרים משמרים, יצויינו המלים &quot;מכיל צבע מאכל&quot; או &quot;מכיל חומר משמר&quot;, לפי הענין, ושם החומר או סימונו;
::: (ג) מוצרי מספוא חסרי ערך מזן, למעט אלה שמקורם בתרכיז ויטמינים, יצויינו המלים &quot;מכיל מוצר מספוא חסר ערך מזין&quot;, ושם החומר ושיעורו במספוא;
::: (ד) תרכיז ויטמינים או תרכיז מחצבי קורט, יצויינו המלים &quot;מכיל תרכיז ויטמינים&quot; או &quot;מכיל מחצבי קורט&quot;, לפי הענין;
::: (ה) תרופות, לרבות חומרים אנטיביוטיים, יש לציין בתוך מסגרת את המלים &quot;מכיל תרופה&quot;, ומתחת למסגרת יצויינו שם התרופה ושיעורה במספוא;
:: (8) במספוא שהוא -
::: (א) תרכיז ויטמינים או מחצבים - גם תכולת הרכיבים התזונתיים, כמותם במספוא ומטרת השימוש בהם;
::: (ב) תערובת - התכולה התזונתית באחוזים, המבוטאת במספר אחד, של אלה:
:::: (1) חלבון כללי;
:::: (2) שומן כללי;
:::: (3) תאית כללית;
:::: (4) אפר;
:::: (5) סידן;
:::: (6) זרחן;
:::: (7) רטיבות;
:::: (8) מלח בישול או נתרן וכלור;
:::: (9) מנגן ששיעורו במספוא יבוטא ביחידות של חלקי מיליון, למעט במספוא לחיות מחמד;
:::: (10) מותר לציין תכולות של ויטמינים או מינרלים וכן תכולת האנרגיה של התערובת;
::: (ג) תערובת להזנת מעלי גירה, המכיל חנקן לא חלבוני, יצויינו על גבי תווית אריזה תכולתו ושמו הכימי;
:: (9) במספוא לחיות מחמד - גם פרטים אלה:
::: (א) המלים &quot;מזון מלא&quot; כאשר המספוא מספק את כל צרכי קיומו של בעל-החיים, למעט מים, או &quot;מזון משלים&quot; כאשר המספוא איננו מספק את כל הצרכים האמורים; ולצד הסימון כאמור -
:::: (1) במספוא שאחוז הרטיבות בו נמוך מ-13 - המלה &quot;יבש&quot;;
:::: (2) במספוא שאחוז הרטיבות בו גבוה מ-13 אך נמוך מ-50 - המלה &quot;רך&quot;;
:::: (3) במספוא שאחוז הרטיבות בו גבוה מ-50 והוא ארוז במכל אטום - המלה &quot;שימורים&quot;;
:::: (4) במספוא הנמכר קפוא - המלה &quot;קפוא&quot;;
::: (ב) המלים &quot;לא למאכל אדם&quot; באותיות מודגשות;
::: (ג) רשימת הרכיבים מהם מורכב המספוא;
:: (10) תווית הסימון תכלול את התכולה התזונתית המפורטת [[בטור ג' בתוספת השניה]].
: (ב) המנהל רשאי לפטור, במקרים מיוחדים, ממילוי אחר סימן פרט מפרטי הסימון ולהורות כי ייכללו פרטים נוספים או ישונה פרט מסויים.

@ 18. שינוי סימון
: לא ישנה אדם ולא יחליף, לא ישחית ולא יקלקל תווית סימון או כל פרט שבה.

@ 19. (תיקון: תשנ&quot;ד) : (((בוטל).))

@ 20. סימון מספוא המובל בתפזורת
: במספוא המובל בתפזורת תוצמד תווית הסימון לתעודת המשלוח והיא תימצא ברשות מוביל המספוא במשך כל זמן ההובלה.

@ 21. (תיקון: תשנ&quot;ד) : (((בוטל).))

@ 22. איסור הונאה
: לא יבצע אדם עסקה במספוא אלא אם כמותו, איכותו, הרכבו, סוגו תיאורו וכל שאר הפרטים לפי [[סעיף 17]] מתאימים לתיאור שבהצעתו ובסימון.

== פרק רביעי: שונות ==

@ 23. סמכויות מפקח
: (א) מפקח רשאי להיכנס בכל עת סבירה לכל מקום שיש לו יסוד להניח כי בו נמצא, מיוצר או נמכר מספוא, כדי לבדוק כל חומר וליטול דגם ממנו ללא תמורה וכן לתפוס כל דבר היכול, לדעתו, לשמש ראיה לגבי עבירה על הוראה מהוראות [[החוק]] או צו זה.
: (ב) מפקח רשאי לעכב הובלת מספוא שבמשלוח לצורך בדיקתו.
: (ג) מפקח ימסור, למחזיק במקום או למוביל שמהם נטל דגם מספוא או תפס דבר כאמור בסעיף קטן (א), אישור בכתב על החומר והכמות שנטל כאמור.

@ 24. בדיקת דגם (תיקון: תשנ&quot;ד)
: (א) אופן נטילת הדגם ושיטת בדיקתו יהיו כאמור [[בתוספת השלישית]].
: (ב) המנהל רשאי לקבוע מעבדות שבהן ייבדק מספוא.

@ 25. איסום
: (א) כל סוג של מספוא יוחזק באריזה נפרדת ולידו יוצב שלט שעליו צויינו הפרטים [[שבסעיף 17]].
: (ב) לא יחזיק אדם במבנה אחד מספוא עם זבל כימי, חמרי הדברה או כל חומר שאינו מספוא, אלא אם קיימת מחיצה של קבע המפרידה בין המספוא ובין החמרים.

@ 26. אריזה
: (א) מספוא ייארז ויוחזק בדרך שיש בה כדי לשמור על צורתו וטיבו.
: (ב) מספוא ייארז בשקים או במכלים אחרים, נקיים.

@ 27. אגרות (תיקון: תשנ&quot;ד)
: בעד היתר תשולם אגרה כמצויין [[בתוספת הרביעית]].

@ 28. רשות מבצעת
: המנהל הוא רשות מבצעת לצורך צו זה.

@ 29. תחולה
: (א) הוראות צו זה לא יחולו על אדם המבצע עסקה במספוא להזנת בעלי-חיים שהוא מחזיקם.
: (ב) רשאי המנהל לפטור מהוראות צו זה אגודה שיתופית חקלאית שהיא ישוב חקלאי מסוג קיבוץ, קבוצה, מושב שיתופי או מושב, הרשומה כדין ומייצרת מספוא הן בתמורה והן שלא בתמורה, בשביל חברי האגודה בלבד להזנת בעלי-חיים המוחזקים במשקיהם בלבד.

@ 30. שמירת דינים
: צו זה אינו בא לגרוע מכוחו של דין אחר.

@ 31. ביטול
: צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מספוא והסחר בו), תשכ&quot;ד-1964 - בטל.

@ 32. השם
: לצו זה ייקרא &quot;צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מספוא והסחר בו), תשל&quot;א-1971.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשנ&quot;ד) ==
==== ((([[סעיף 1]]))) ====
=== חומרים ומוצרים המשמשים מספוא להזנת בעלי חיים ===
@ 1. : חלבון מן החי -
: קמח דגים, סרטנים וקמחיהם, קמח נוצות, קמח בשר, שיירי וקמח שיירי בית מטבחיים, שיירי וקמח שיירי משחטה, קמח נוצות ודם, קמח דם, קמח בשר ועצמות, אבקת מי גבינה, אבקת חלב, תחליפי חלב.
@ 2. : כוספות -
: מזרעי הצמחים הבאים: סויה, כותנה, חמניות, אגוזי-אדמה, ליפתית (כרוב השמן), קוקוס, פשתה, חריע, נבטי תירס (Corn Germ Meal), שומשומין.
@ 3. : מוצרי אספספת -
: שחת וקמחי אספספת.
@ 4. : גרעינים וגרגירים -
: שלמים, טחונים או גרוסים מהצמחים הבאים: חיטה, שעורה, תירס, סורגום, סויה, אפונה, שעועית, אורז, חמניות, אגוזי-אדמה, שיפון, תורמוס, דוחן, פשתה (Flax), חיטפון (טריטיקל), שבולת-שועל, ליפתית, כותנה, חפורית (Canary Seed), סיטריה, ניגר.
@ 5. : מוצרי טחנות קמח -
: סובין מחיטה, רמולאז' מחיטה, פסולת ושיירי טחנות קמח.
@ 6. : מוצרי לוואי ומוצרים אחרים -
: סובי אורז, סובי עדשים, שיירי עיבוד תירס, גפת תפוחי אדמה, גפת שעורה, קליפות וסובי שעורה, גפת ענבים, פתיתי ושיירי שבולת שועל, קליפות שבולת שועל, שומר השקד, קליפות כותנה, קליפות הדרים, קליפות אגוזי אדמה, סחיט מסלק סוכר, סחיט מסלק סוכר עם מולסה, מולסה מסלק סוכר, מולסה מסויה, פסולת גרעינים קמחיים, חרובים, מוצרי מאפה מיובשים, מוצרי לוואי של תעשיית התסיסה, טפיוקה (קסאווה), שמרים, אצות.
@ 7. : מינרלים ומחצבי קורט -
: סידנית, דו סידן זרחתי (די.סי.פי. D.C.P.‎), חד סידן זרחתי (M.C.P.‎), פוספט נטול פלואור (D.F.P.‎), קמחי עצמות, גבזן, מלח בישול, בזלת, בנטוניט, תחמוצות, גפרות, פחמות, זרחות או כלורידים של המתכות ברזל, נחושת, סידן, מנגן, אבץ, מגנזיום, קובלט, נתרן, אשלגן, תרכובות יוד, תרכובות סלניום, תרכובות אחרות של מחצבי קורט.
@ 8. : שמנים, שומנים ומוצריהם מהצומח והחי -
: שמן סופסטוק מוחמץ מהצמחים הבאים: סויה, כותנה, תירס, דקלים, חריע, ליפתית, אגוזי אדמה, חמניות; שומן מבעלי חיים, שמנים מהצומח, שומנים ושמנים מעורבים, שומנים מוגנים (מלחים סידניים של חומצות שומן).
@ 9. : תוספות מזון -
: זרזי גדילה, מלחי אמון ושתנן, צבעי מאכל, חומרים משמרים, חומרים מונעי חימצון, ויטמינים, חומרי ניחוח וטעם המאושרים למאכל אדם, תרופות שאישר בכתב רופא וטרינר, חומצות אמינו, חומרים משפרי זרימה, חומרים מייצבי כופתיות, אנזימים.
@ 10. : שחת ומספוא אחר -
: ירקות ופירות, שאריות של ירקות ופירות מתעשיית המזון, צמחים או חלקי צמחים טריים, מוקמלים, מיובשים או משומרים.
@ 11. : זבלים -
: זבל בקר מעוקר, זבל עופות מעוקר.

== תוספת שניה (תיקון: תשנ&quot;ד) ==
==== ((([[סעיף 2]]))) ====
: {|
! width=&quot;25% | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} המספוא !! width=&quot;35% | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} הרכב ותהליך הייצור !! width=&quot;40% | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} תכולה תזונתית והוראות מיוחדות
|-
| colspan=&quot;3&quot; | {{מוגדל|'''חלבון מן החי'''}}
|-
| : 1. קמח דגים || דגים או חלקי דגים נקיים שלא נרקבו מיובשים וטחונים, המכילים חומר מונע חימצון בשיעור מתאים למניעת קלקולם. חמרים זרים - רק עקבות שאין להמנע מהם בייצור מסודר. || חלבון כללי שלא יפחת מ-55% {{ש}} שומן עד 10% {{ש}} רטיבות עד 12% {{ש}} אפר עד 30% {{ש}} מלח בישול עד 6% (אם שיעור המלח עולה על 3% יש צורך להצהיר על השיעור) {{ש}} חופשי מחיידקי סלמונלה.
|-
| : 2. קמח נוצות || נוצות של עופות (ככל הניתן ללא שיירים אחרים), נקיות ובלתי רקובות, שעברו עיבוד, בישול ועיקור תחת לחץ, ייבוש וטחינה. || חלבון כללי שלא יפחת מ-75% {{ש}} חלבון נעכל שלא יפחת מ-75% מאחוז החלבון הכללי {{ש}} רטיבות עד 12% {{ש}} חופשי מחיידקי סלמונלה.
|-
| : 3. קמח נוצות ודם || נוצות של עופות, נקיות ובלתי רקובות, ודם בעלי חיים לאחר עיבוד, בישול ועיקור תחת לחץ. || חלבון ככלי שלא יפחת מ-80% {{ש}} חלבון נעכל שלא יפחת מ-80% מאחוז החלבון הכללי {{ש}} רטיבות עד 12% {{ש}} חופשי מחיידקי סלמונלה.
|-
| : 4. קמח שיירי משחטה || ייבוש וטחינה. שיירי עופות, נקיים ובלתי רקובים, לאחר בישול, ייבוש וטחינה. || חלבון כללי באחוזים {{ש}} חלבון נעכל באחוזים מהחלבון הכלל {{ש}} שומן באחוזים {{ש}} אפר באחוזים {{ש}} רטיבות עד 12% {{ש}} חופשי מחיידקי סלמונלה.
|-
| : 5. קמח בשר || שיירי בשר נקיים ובלתי רקובים, לאחר בישול ייבוש וטחינה. || חלבון כללי באחוזים {{ש}} חלבון נעכל באחוזים מהחלבון הכללי {{ש}} שומן באחוזים {{ש}} אפר באחוזים {{ש}} רטיבות עד 12% {{ש}} חופשי מחיידקי סלמונלה.
|-
| : 6. קמח בית מטבחיים || שיירי בית מטבחיים נקיים ובלתי רקובים, לאחר בישול, ייבוש וטחינה. || חלבון כללי באחוזים {{ש}} חלבון נעכל באחוזים מהחלבון הכללי {{ש}} שומן באחוזים {{ש}} אפר באחוזים {{ש}} רטיבות עד 12% {{ש}} חופשי מחיידקי סלמונלה.
|-
| : 7. קמח שיירי בית מטבחיים ומשחטה || 1. קמת נוצות או קמח נוצות ודם. {{ש}} 2. קמח שיירי משחטה. {{ש}} 3. קמח שיירי בית מטבחיים. {{ש}} 4. ערבוב מהמוצרים הנ&quot;ל. || חלבון כללי באחוזים {{ש}} חלבון נעכל באחוזים מהחלבון הכללי {{ש}} שומן באחוזים {{ש}} אפר באחוזים {{ש}} רטיבות עד 12% {{ש}} חופשי מחיידקי סלמונלה.
|-
| : 8. קמח בשר ועצמות || שיירי בעלי חיים ועצמות נקיים ובלתי רקובים, לאחר בישול, עיקור, ייבוש וטחינה. || חלבון כללי באחוזים {{ש}} חלבון נעכל באחוזים מהחלבון הכללי {{ש}} שומן באחוזים {{ש}} אפר באחוזים {{ש}} סידן באחוזים {{ש}} זרחן באחוזים {{ש}} רטיבות עד 12% {{ש}} חופשי מחיידקי סלמונלה.
|-
| : 9. אבקת מי גבינה || ייבוש הנוזל הניגר מעשיית גבינה. || חלבון כללי שלא יפחת מ-12% {{ש}} סוכר חלב שלא יפחת מ-65% {{ש}} רטיבות עד 8% {{ש}} חופשי מחיידקי סלמונלה.
|-
| : 10. תחליפי חלב || תערובת של חמרים המכילים חלבונים, פחמימות, שומנים, מינרלים, ויטמינים, אנטיביוטיקה ועוד, בעלי תכולה ויעוד מוצהרים ע&quot;י היצרן ומשמשים להגמעת בעלי-חיים. || חלבון כללי באחוזים {{ש}} קזאין באחוזים {{ש}} שומן באחוזים {{ש}} תאית באחוזים {{ש}} אפר באחוזים {{ש}} סידן באחוזים {{ש}} זרחן באחוזים {{ש}} חומצות שומן חופשיות באחוזים {{ש}} מספר פראוקסיד {{ש}} חמרים אנטיביוטיים וכמותם {{ש}} חופשי מחיידקי סלמונלה.
|-
| colspan=&quot;3&quot; | {{מוגדל|'''כוספאות'''}}
|-
| : 1. כוספות סויה קלויה (בלתי מקולפת) || החומר הנשאר מגרעיני הסויה לאחר מיצוי השמן מתוכם וקלייתו. || חלבון כללי שלא יפחת מ-44% {{ש}} תאית עד 6.5% {{ש}} רטיבות עד 12% {{ש}} דרגת קליה 3.8–4.2.
|-
| : 2. כוספת סויה מקולפת וקלויה || החומר הנשאר מגרעיני סויה מקולפים לאחר מיצוי השמן מתוכם וקלייתו. || חלבון כללי שלא יפחת מ-48.5% {{ש}} תאית עד 3.5% {{ש}} רטיבות עד 12% {{ש}} דרגת קליה 3.8–4.2.
|-
| : 3. כוספת קוקוס || בשר פרי אגוזי הקוקוס (קופרה) מיובש וטחון, לאחר כבישה ומיצוי השמן מתוכו. || חלבון כללי שלא יפחת מ-20% {{ש}} תאית עד 13% {{ש}} רטיבות עד 11%.
|-
| : 4. כוספת פשתה || גרעיני פשתה לאחר כבישה ומיצוי השמן מתוכם. || חלבון כללי שלא יפחת מ-30% {{ש}} תאית עד 10% {{ש}} רטיבות עד 11%.
|-
| : 5. כוספת חריע || גרעיני חריע לאחר כבישה ומיצוי השמן מתוכם. || חלבון כללי שלא יפחת מ-20% {{ש}} תאית עד 30% {{ש}} רטיבות עד 11%.
|-
| : 6. כוספת נבטי תירס || נבטי תירס לאחר כבישה ומיצוי השמן מתוכם. || חלבון כללי שלא יפחת מ-22% {{ש}} רטיבות עד 11%.
|-
| : 7. כוספת כותנה בלתי מקולפת || גרעיני כותנה לאחר כבישה, מיצוי השמן מתוכם וטחינתם. || חלבון כללי שלא יפחת מ-30% {{ש}} תאית עד 24% {{ש}} רטיבות עד 12% {{ש}} גוסיפול בלתי קשור עד 0.12%.
|-
| : 8. כוספת כותנה מקולפת, מתאימה להזנת מעלי גירה || גרעיני כותנה מקולפים לאחר כבישה, מיצוי השמן מתוכם וטחינתם. || חלבון כללי שלא יפחת מ-42% {{ש}} תאית עד 13.5% {{ש}} רטיבות עד 11% {{ש}} גוסיפול בלתי קשור עד 0.07%.
|-
| : 9. כוספת כותנה מקולפת, מתאימה להזנת עופות || גרעיני כותנה מקולפים לאחר כבישה, מיצוי השמן מתוכם וטחינתם. || חלבון כללי שלא יפחת מ-48% {{ש}} תאית עד 7% {{ש}} רטיבות עד 12% {{ש}} גוסיפול בלתי קשור עד 0.07%.
|-
| : 10. כוספת אגוזי-אדמה (בוטנים) מקולפים || גרעיני אגוזי-אדמה מקולפים לאחר כבישה, מיצוי השמן מתוכם וטחינתם. || חלבון כללי באחוזים {{ש}} תאית באחוזים {{ש}} רטיבות עד 11% {{ש}} אפלטוקסין שלא יעלה על 50 חלקי ביליון אמריקאי p.p.b.‎.
|-
| : 11. כוספת חמניות || זרעי חמניות לאחר כבישה, מיצוי השמן מתוכם וטחינתם. || חלבון כללי באחוזים {{ש}} תאית באחוזים {{ש}} רטיבות עד 11%.
|-
| : 12. כוספת ליפתית (RAPESEED) || זרעי ליפתית (RAPESEED) לאחר כבישה, מיצוי השמן מתוכם וטחינתם. || חלבון כללי באחוזים {{ש}} שומן באחוזים {{ש}} תאית באחוזים {{ש}} רטיבות עד 12% {{ש}} גלוקוזינולטים באחוזים {{ש}} חומצה ארוצית באחוזים.
|-
| colspan=&quot;3&quot; | {{מוגדל|'''מוצרי אספסת'''}}
|-
| : 1. קמח אספסת 1 || החלק העל-קרקעי של צמחי אספסת טחונים ומיובשים באופן מלאכותי, בתוספת חומר מונע חימצון מתאים למניעת קלקול. || חלבון כללי שלא יפחת מ-17% {{ש}} תאית עד 26% {{ש}} רטיבות עד 12% {{ש}} קרוטן שלא יפחת מ-100 מ&quot;ג/ק&quot;ג.
|-
| : 2. קמת אספסת 2 || החלק העל-קרקעי של צמחי אספסת טחונים ומיובשים באופן מלאכותי, בתוספת חומר מונע חימצון מתאים למניעת קלקול. || חלבון כללי שלא יפחת מ-15% {{ש}} תאית עד 30% {{ש}} רטיבות עד 12%.
|-
| colspan=&quot;3&quot; | {{מוגדל|'''מוצרי טחנות קמח'''}}
|-
| : 1. סובי חיטה || החלק החיצוני של גרגר החיטה הנפרד ממנו בתהליך הטחינה. || תאית עד 12% {{ש}} רטיבות עד 14% {{ש}} חול ואדמה עד 1%.
|-
| : 2. שיירי טחנות קמח || חומר המתקבל בטחנות הקמח בשלבי ניקוי גרגירי החיטה לפני טחינתם לקמח למאכל אדם, כולל גרגירי דגנים מצומקים ושבורים וכן גרגירי קטניות למיניהם. || תאית עד 4% {{ש}} אפר עד 2.5% {{ש}} רטיבות עד 12%.
|-
| : 3. פסולת טחנות קמח || חומר המתקבל בטחנות הקמח בשלבי ניקוי גרגירי החיטה לפני טחינתם לקמח למאכל אדם, כולל דגנים מצומקים ושבורים, אבק גרגירים, מוץ וקש. || תאית עד 18% {{ש}} אפר עד 7% {{ש}} רטיבות עד 12% {{ש}} חול ואדמה עד 3%.
|-
| : 4. רמולאז' || החלק הפנימי של קליפת החיטה הניפרד מהסובין והקמח בזמן הטחינה. || חלבון כללי שלא יפחת מ-16% {{ש}} תאית עד 9% {{ש}} רטיבות עד 14%.
|-
| colspan=&quot;3&quot; | {{מוגדל|'''מוצרי לוואי ומוצרים אחרים'''}}
|-
| : 1. סובי אורז || חומר לוואי המתקבל בשעת שפשוף האורז, מכיל קליפות פנימיות, נבטים ועמילן האורז ללא הקליפות החיצוניות. || חלבון כללי שלא יפחת מ-12% {{ש}} תאית עד 10% {{ש}} שומן שלא יפחת מ-12% {{ש}} רטיבות עד 12%.
|-
| : 2. סובי עדשים || חומר לוואי המתקבל בשעת שפשוף עדשים, מכיל קליפות פנימיות ושברי עדשים ללא הקליפות החיצוניות. || חלבון כללי שלא יפחת מ-14% {{ש}} תאית עד 16% {{ש}} שומן עד 2% {{ש}} רטיבות עד 12%.
|-
| : 3. גפת תירס שופרא || חומר המורכב מקליפות תירס, גלוטן ומי שרייה שהתהוו בעת תהליך הטחינה של תירס רטוב לאחר השרייתו. הגפת מיובשת וגרוסה. || חלבון כללי שלא יפחת מ-27% {{ש}} תאית עד 10% רטיבות עד 12%.
|-
| : 4. גלוטן תירס || חומר המורכב מגלוטן התירס ומי השרייה שנוצרו בתהליך הטרינה הרטובה של התירס. החומר מיובש וגרוס. || חלבון ככלי שלא יפחת מ-44% {{ש}} חמרי מיצוי חסרי חנקן שלא יפחתו מ-35% {{ש}} רטיבות עד 10%.
|-
| : 5. גפת תפוחי-אדמה || חומר המתקבל בתהליך הטחינה של תפוחי-אדמה לייצור עמילן. החומר מיובש וגרוס. || חלבון כללי שלא יפחת מ-4% {{ש}} תאית עד 15% {{ש}} חומרי מיצוי חסרי חנקן שלא יפחתו מ-40% {{ש}} רטיבות עד 12%.
|-
| : 6. שיירי תירס גרוס || השארית המתקבלת בטחינת תירס למאכל אדם. || חלבון כללי שלא יפחת מ-8% {{ש}} תאית עד 4% {{ש}} רטיבות עד 13%.
|-
| : 7. גפת שעורה || חומר לוואי המתקבל בשעת עיבוד השעורה למאכל אדם: החומר מכיל חלקים של קליפות שעורה, קמח, נבטים ומוץ. || חלבון כללי שלא יפחת מ-11% {{ש}} תאית עד 10% {{ש}} רטיבות עד 13%.
|-
| : 8. שיירי שעורה || חומר לוואי המתקבל בשעת עיבוד השעורה למאכל אדם: החומר מכיל חלקים של קליפות שעורה, קמח, נבטים ומוץ. || תאית עד 12% {{ש}} רטיבות עד 14% {{ש}} חול ואדמה עד 1%.
|-
| : 9. גפת ענבים || החומר המתקבל מענבים לאחר סחיטת המיץ (בתעשיית היין) מתוכם, כולל שדרות, גרעינים וזג. החומר מיובש בחום. || רטיבות עד 12% {{ש}} שדרות ענבים וחומר זר עד 5%.
|-
| : 10. פתיתי שבולת-שועל || חומר לוואי המתקבל בזמן עשיית הפתיתים למאכל אדם משבולת-שועל ומכיל: פתיתים, חלקים שבורים, קמח וקליפות אשר אין להמנע מהם בייצור תעשייתי מסודר. || חלבון שלא יפחת מ-10% {{ש}} תאית עד 4% {{ש}} רטיבות עד 10%.
|-
| : 11. שיירי שבולת-שועל || חומר לוואי המתקבל מעיבוד שבולת-שועל למאכל אדם בלי הרחקה מוחלטת של הקליפות. || תאית עד 25% {{ש}} אפר עד 1% {{ש}} רטיבות עד 12%.
|-
| : 12. קליפות שבולת-שועל || חומר לוואי המתקבל בשעת עיבוד של שבולת-שועל למאכל אדם. || חלבון שלא יפחת מ-4% {{ש}} תאית עד 25% {{ש}} רטיבות עד 12%.
|-
| : 13. שומר השקד || ה&quot;שומר&quot; של השקד, מיובש וטחון ללא ציאנידים. || חלבון שלא יפחת מ-4% {{ש}} שומן שלא יפחת מ-2% {{ש}} תאית עד 23% {{ש}} אפר עד 8% {{ש}} רטיבות עד 12%.
|-
| : 14. קליפות כותנה || קליפות טחונות של גרעיני כותנה לאחר הסרת הסיבים. || תאית עד 38% {{ש}} אפר עד 2% {{ש}} רטיבות עד 13%.
|-
| : 15. קליפות הדרים מיובשות || קליפות הדרים מיובשות וגרוסות; הייבוש בתנור נעשה לאחר הוספת מימת הסידן. || רטיבות עד 14%.
|-
| : 16. קליפות אגוזי-אדמה (בוטנים) || קליפות טחונות של אגוזי-אדמה (בוטנים). || חלבון שלא יפחת מ-6% {{ש}} תאית עד 60% {{ש}} אפר עד 4.5% {{ש}} רטיבות עד 13% {{ש}} אפלטוקסין עד 50 חלקי בליון אמריקאי {{ש}} חול ואדמה עד 1%.
|-
| : 17. פולפה מסלק-סוכר || פתיתי סלק-סוכר המתקבלים מתעשיית סוכר, לאחר שהסלק עבר תהליכים אלה: הסרת העלים, ניקוי, רחיצה, מיצוי הסוכר וייבוש הפתיתים. || רטיבות עד 13% {{ש}} חול ואדמה עד 1%.
|-
| : 18. פולפה ממולסת || פולפה מסלק-סוכר, מעורבת עם מולאסה ומיובשת ביחד. || חלבון שלא יפחת מ-6% {{ש}} תאית עד 22% {{ש}} סזכר שלא יפחת מ-7% {{ש}} רטיבות עד 12%.
|-
| : 19. מולאסה מסלק-סוכר || חומר נוזלי המתקבל כסירופ לאחר מיצוי הסוכר מסלק-הסוכר. || סוכר שלא יפחת מ-45% {{ש}} רטיבות עד 24% {{ש}} תגובה בסיסית.
|-
| : 20. מולאסה מסויה || חומר נוזלי המתקבל מכוספת סויה ע&quot;י המסת המוצקים המסיסים במים חמים המכילים אלכוהול; כל האלכוהול ומרבית המים מופרדים מהמולאסה. || מוצקי סויה מסיסים שלא יפחתו מ-45% {{ש}} רטיבות עד 55%.
|-
| : 21. פסולת גרגירים קמחיים || חומר הנאסף בעת שאיבת האבק תוך כדי הזרמת גרגירי המספוא בממגורות, מכיל: אבק, קליפות, גרגירים נבובים וחלקים קלים של הגרגירים. || תאית עד 13% {{ש}} אפר עד 6.5% {{ש}} רטיבות עד 12% {{ש}} חול ואדמה עד 2%.
|-
| : 22. חרובים ללא חרצנים || פרי החרוב גרוס לאחר הוצאת החרצנים. || סוכר שלא יפחת מ-40% {{ש}} רטיבות עד 15%.
|-
| : 23. לחם, מצות ואיטריות טחונים || שאריות לחם, מצות ואיטריות, מיובשות וטחונות, ללא עובש. || חלבון שלא יפחת מ-10% {{ש}} רטיבות עד 13%.
|-
| : 24. זבל בקר מעוקר || זבל בקר שעבר ייבוש ועיקור בטמפרטורה של 130°C למשך 10–12 דקות. רטיבות החומר היוצא מהתנור לא תעלה על 10%. שמירת הזבל לפני תהליך העיקור - במצב יבש (רטיבות עד 17%). || חלבון כללי שלא יפחת מ-8% {{ש}} תאית עד 14% {{ש}} אפר עד 40% {{ש}} רטיבות עד 12% {{ש}} ללא חיידקי גרם שליליים {{ש}} חופשי מחיידקי סלמונלה.
|-
| : 25. זבל עופות מעוקר || זבל עופות שעבר ייבוש ועיקור. בטמפרטורה של 130°C למשך 10–12 דקות. רטיבות החומר היוצא מהתנור לא תעלה על 10%. שמירת הזבל לפני תהליך העיקור - במצב יבש (רטיבות עד 17%). || חלבון כללי שלא יפחת מ-20% {{ש}} אפר עד 25% {{ש}} תאית עד 20% {{ש}} רטיבות עד 12% {{ש}} ללא חיידקי גרם שליליים {{ש}} חופשי מחיידקי סלמונלה.
|-
| colspan=&quot;3&quot; | {{מוגדל|'''מינרלים ומחצבי קורט'''}}
|-
| : 1. סידנית || אבן סיד, חומר מינרלי טבעי המורכב ברובו מפחמת הסידן לאחר גריסתו. || סידן שלא יפחת מ-38%.
|-
| : 2. דו-סידן זרחתי D.C.P.‎ || דן-סידן זרחתי המיוצר בתהליך תעשייתי להזנת בעלי-חיים. || זרחן כללי שלא יפחת מ-18% {{ש}} זרחן זמין באחוזים מהזרחן הכללי {{ש}} סידן 22% {{ש}} פלואור עד 0.17% {{ש}} זרניך (ארסן) עד 10 חלקי מליון {{ש}} רטיבות עד 2%.
|-
| : 3. חד-סידן זרחתי M.C.P.‎ || חד-סידן זרחתי המיוצר בתהליך תעשייתי להזנת בעלי-חיים. || זרחן כללי שלא יפחת מ-20.5% {{ש}} זרחן זמין באחוזים מהזרחן הכללי {{ש}} סידן 18.5% {{ש}} פלואור עד 0.19% {{ש}} זרניך (ארסן) עד 10 חלקי מליון {{ש}} רטיבות עד 4%.
|-
| : 4. פוספט נטול פלואור || פוספט גולמי המעובד בתהליך תעשייתי להוצאות הפלואור מתוכו. || זרחן כללי שלא יפחת מ-18% {{ש}} זרחן זמין באחוזים מהזרחן הכללי {{ש}} סידן 33% {{ש}} נתרן עד 5.5% {{ש}} פלואור עד 0.18%.
|-
| : 5. קמת עצמות || עצמות מעוקרות ומבושלות בקיטור ובלחץ לאחר הוצאת הקולן (הדבק) והשומן, מיובשות וטחונות. || זרחן שלא יפחת מ-13% {{ש}} רטיבות עד 10% {{ש}} חופשי מחיידקי סלמונלה.
|-
| : 6. מלח מינרלי לבעלי-חיים || תערובת של מלחים מינרליים להזנת בעלי-חיים. || מלח בישול שלא יפחת מ-95%.
|-
| : 7. מלח סידני || תערובת של מלח בישול ופחמת הסידן (סידנית), בתוספת או ללא תוספת בנטוניט. || מלח בישול באחוזים {{ש}} סידן באחוזים {{ש}} בנטוניט באחוזים.
|-
| : 8. בזלת || אבן בזלת גרוסה. || יש לציין את גודל החלקיקים.
|-
| : 9. בנטוניט || מינרל טבעי מיובש וטחון. || על תווית הסימון יש לציין &quot;בעל ערך מזין נמוך&quot;.
|-
| : 10. גבזן || גפרת הסידן (גבס). || סידן 28% {{ש}} ברזל 1.5% {{ש}} רטיבות עד 6% {{ש}} פלואור עד 0.05%.
|-
| : 11. ברזל סולפט || שבבי ברזל לאחר המסתם בחומצה גפריתנית, לאחר ייבוש וסינון. ||
|-
| : 12. תרכיזי מחצבים || תערובת של מחצבים מיקרואלמנטים (מינרלי קורט). || יש להצהיר על התכולות התזונתיות של התרכיז ביחידות מטריות או באחוזים, שמות בעלי-החיים שהתרכיז מיועד להם, הוראות השימוש והמינון.
|-
| colspan=&quot;3&quot; | {{מוגדל|'''שמנים, שומנים ומוצריהם מהצומח והחי'''}}
|-
| : 1. סופסטוק סויה מוחמץ || חומר שומני המתקבל בתהליך הזיכוך של שמן סויה ונפרד מהסופסטוק הגלמי ע&quot;י החמצה עם חומצות מינרליות, שטיפתו במים והשהייתו עד להפרדות המים מהחומר. || מים עד 2% {{ש}} חומר בלתי נמס עד 1% {{ש}} חומר בלתי מסתבן עד 6% {{ש}} חומצות שומן מחומצנות עד 5% {{ש}} חומצות שומן כלליות (אינו כולל את החומר הבלתי מסתבן) שלא יפחתו מ-80% {{ש}} אינו מכיל גוסיפול.
|-
| : 2. סופסטוק כותנה מוחמץ || חומר שומני המתקבל בתהליך הזיכוך של שמן כותנה ונפרד מהסופסטוק הגלמי ע&quot;י החמצה עם חומצות מינרליות, שטיפתו במים והשהייתו עד להפרדות המים מהחומר. || מים עד 2% {{ש}} חומר בלתי נמס עד 1% {{ש}} חומר בלתי מסתבן עד 6% {{ש}} חומצות שומן מחומצנות עד 5% {{ש}} חומצות שומן כלליות (אינו כולל את החומר הבלתי מסתבן) שלא יפחתו מ-80% {{ש}} גוסיפול בלתי קשור עד 0.4%.
|-
| : 3. סופסטוק מוחמץ מעורב ממקורות צמחיים שונים || חומר שומני המתקבל בתהליך הזיכוך של שמנים צמחיים ונפרד מהסופסטוק הגלמי ע&quot;י החמצה עם חומצות מינרליות, שטיפתו במים והשהייתו עד להפרדות המים מהחומר. || מים עד 2% {{ש}} חומר בלתי נמס עד 1% {{ש}} חומר בלתי מסתבן עד 6% {{ש}} חומצות שומן מחומצנות עד 5% {{ש}} חומצות שומן כלליות (אינו כולל את החומר הבלתי מסתבן) שלא יפחתו מ-80% {{ש}} יש להצהיר על תכולת גוסיפול בלתי קשור ובלבד שלא יעלה על 0.4%.
|-
| : 4. שומן מעופות || שומן שמוצה או ניסחט מקמח שיירי משחטה או משיירי משחטה, המופק בתהליך עיבוד המוצרים או הפסדים ע&quot;י המסה או סחיטה בתוספת חומר מונע חימצון. || מים עד 2% {{ש}} חומר בלתי מסתבן עד 3.5% {{ש}} חומר בלתי נמס עד 1% {{ש}} חומצות שומן חפשיות עד 6% {{ש}} חומצות שומן כלליות (אינו כולל את החומר הבלתי מסתבן) שלא יפחתו מ-90% {{ש}} יש להצהיר על סוג החומר מונע החימצון וכמותו ביחידות של גרם/טון.
|-
| : 5. שומן מעורב מבעלי-חיים (למעט דגים) || שומן שמוצה או ניסחט מקמחי או משיירי בתי מטבחיים או משחטות ע&quot;י המסה או סחיטה בתוספת חומר מונע חימצון. || מים עד 2% {{ש}} חומר בלתי נמס עד 1% {{ש}} חומצות שומן חפשיות עד 6% {{ש}} חומצות שומן כלליות (אינו כולל את החומר הבלתי מסתבן) שלא יפחתו מ-90% {{ש}} יש להצהיר על החומר מונע החימצון וכמותו ביחידות של גרם/טון.
|-
| : 6. שמן דגים || שמן שמוצה או ניסחט מדגים, חלקי דגים או קמחי דגים ע&quot;י המסה או סחיטה בתוספת חומר מונע חימצון. || מים עד 2% {{ש}} חומר בלתי נמס עד 1% {{ש}} חומצות שומן חפשיות עד 6% {{ש}} חומצות שומן כלליות (אינו כולל את החומר הבלתי מסתבן) שלא יפחתו מ-90% {{ש}} יש להצהיר על החומר מונע החימצון וכמותו ביחידות של גרם/טון.
|-
| : 7. שמן מעורב מצמחים || שמן המופק מצמחים ע&quot;י סחיטה או מיצוי. || מים עד 2% {{ש}} חומר בלתי נמס עד 1% {{ש}} חומצות שומן מחומצנות עד 5% {{ש}} חומצות שומן כלליות (אינו כולל את החומר הבלתי מסתבן) שלא יפחתו מ-80% {{ש}} יש להצהיר על גוסיפול בלתי קשור ובלבד שלא יעלה על 0.4%.
|-
| : 8. שמנים מעורבים מהחי והצומח || עירוב שומן מבעלי-חיים עם שמן מצמחים או שמן סופסטוק. || מים עד 2% {{ש}} חומר בלתי נמס עד 1% {{ש}} חומצות שומן מחומצנות עד 5% {{ש}} חומצות שומן כלליות (אינו כולל את החומר הבלתי מסתבן) שלא יפחתו מ-80% {{ש}} יש להצהיר על גוסיפול בלתי קשור ובלבד שלא יעלה על 0.4%.
|-
| : 9. מלחים שומניים להזנת מעלי גירה || מלחים של חומצות שומן המופקים בתהליך תעשייתי ומתאימים להזנת מעלי גירה. || יש להצהיר באחוזים על: {{ש}} השומן הכללי {{ש}} שם היסוד המתכתי וכמותו {{ש}} רטיבות {{ש}} חומצות שומן חפשיות.
|-
| : 10. סופסטוק מליפתית || חומר שומני המתקבל בתהליך הזיכוך של שמן הליפתית וניפרד מהסופסטוק הגלמי ע&quot;י החמצה עם חומצות מינרליות, שטיפתו במים והשהייתו עד להפרדות המים מהחומר. || מים עד 2% {{ש}} חומר בלתי נמס עד 1% {{ש}} חומר בלתי מסתבן עד 6% {{ש}} חומצות שומן מחומצנות עד 5% {{ש}} חומצות שומן כלליות (אינו כולל את החומר הבלתי מסתבן) שלא יפחתו מ-80% {{ש}} יש להצהיר על אחוז החומצה האירוצית.
|-
| colspan=&quot;3&quot; | {{מוגדל|'''תוספות מזון ותערובות'''}}
|-
| : 1. תרכיזי ויטמינים עם או בלי תוספות מזון || תערובת של ויטמינים או של תרכיזי ויטמינים ותוספות מזון. || יש להצהיר על התכולות התזונתיות של המוצר, יעודו ושמות בעלי-החיים שעבורם נועד, אופן השימוש והמינון ביחידות מטריות או באחוזים.
|-
| : 2. תרכיזי מזון (תערובת) עם או בלי תוספות מזון || תערובת של מוצרי מספוא (בדרך כלל חלבוניים), עם או בלי תוספות מזון, ויטמינים ומחצבים. || יש להצהיר על התכולות התזונתיות של המוצר, יעודו ושמות בעלי-החיים שעבורם הוא נועד, אופן השימוש והמינון במידות מטריות או באחוזים.
|-
| : 3. תערובת לעופות || תערובת של חמרים שונים, המיועדת להזנת עופות. || יש להצהיר על התכולה התזונתית באחוזים של: {{ש}} חלבון כללי {{ש}} שומן כללי {{ש}} תאית כללית {{ש}} אפר {{ש}} רטיבות עד 13% {{ש}} סידן {{ש}} זרחן {{ש}} מלח בישול או נתרן וכלור {{ש}} מנגן {{ש}} תכולת גוסיפול בלתי קשור לא תעלה על: {{ש}} בתערובות לגידול 0.01% {{ש}} בתערובות למטילות 0.02%.
|-
| : 4. תערובת למעלי גירה || תערובת של חמרים שונים המיועדת להזנת מעלי גירה. || יש להצהיר על התכולה התזונתית באחוזים של: {{ש}} חלבון כללי {{ש}} חנקן לא חלבוני ושמו {{ש}} שומן כללי {{ש}} תאית כללית {{ש}} אפר {{ש}} רטיבות עד 13% {{ש}} סידן {{ש}} זרחן {{ש}} מלח בישול או נתרן וכלור {{ש}} מנגן {{ש}} תכולת גוסיפול בלתי קשור לא תעלה על: {{ש}} בתערובות ליונקים 0.01% {{ש}} בתערובות לגמולים ובוגרים 0.05% {{ש}} תכולת נחושת בתערובות לצאן לא תעלה על 8 גרם/טון.
|-
| : 5. תערובות לבעלי-חיים שונים || תערובת של חמרים שונים. || יש להצהיר על התכולה התזונתית באחוזים של: {{ש}} חלבון כללי {{ש}} שומן כללי {{ש}} תאית כללית {{ש}} אפר {{ש}} רטיבות עד 13% {{ש}} סידן {{ש}} זרחן {{ש}} מלח בישול או נתרן וכלור {{ש}} מנגן {{ש}} תכולת גוסיפול בלתי קשור לא תעלה על: {{ש}} בתערובות לארנבות וחזירים 0.006% {{ש}} בתערובות אחרות 0.02%.
|-
| : 6. מזונות לחיות מחמד || תערובת של חמרים שונים המיועדת להזנת חיות מחמד. || יש להצהיר על תכולה תזונתית באחוזים של: {{ש}} חלבון כללי {{ש}} שומן כללי {{ש}} תאית כללית {{ש}} אפר {{ש}} רטיבות ובלבד שבמזונות &quot;יבשים&quot; לא תעלה על 12% {{ש}} סידן {{ש}} זרחן {{ש}} מלח בישול או נתרן וכלור {{ש}} חופשי מחיידקי סלמונלה.
|-
| colspan=&quot;3&quot; | {{מוגדל|'''גרעינים וגרגירים'''}}
|-
| : 1. תירס, סורגום, שעורה, חיטה, שיפון, חיטפון, תורמוס, שבולת-שועל || || יש להצהיר על הפרטים הבאים: {{ש}} 1. שם הגרגיר {{ש}} 2. אחוז הרטיבות {{ש}} 3. המשקל הסגולי של הגרגירים (משקל ההקטוליטר) ביחידות של קילוגרם/למאה ליטר {{ש}} 4. אחוז הגרגירים השבורים או הפגומים {{ש}} 5. אחוז חומר זר. {{ש}} 6. בסורגום - אחוז הטנין.
|-
| : 2. גרעינים וגרגירים מכל הסוגים || ||
: לא יימצאו שאריות של החמרים המפורטים להלן, בכמויות העולות על הקבוע לצידם:
: {{ממורכז|'''קוטלי חרקים פחמימנים כלוריים'''}}
{{דוכיווני | 20 ppb | Aldrin + Dieldrin }}
{{דוכיווני | 20 ppb | Chloroane }}
{{דוכיווני | 100 ppb | DDT + Derivatives }}
{{דוכיווני | 100 ppb | Endosulfan }}
{{דוכיווני | 20 ppb | Endrin }}
{{דוכיווני | 100 ppb | H.C.H. (Other then Gamma isomer) }}
{{דוכיווני | 500 ppb | H.C.H. (Gamme isomer) }}
{{דוכיווני | 20 ppb | Heptachlor Epoxide }}
{{דוכיווני | 1000 ppb | Methoxychlor }}
: {{ממורכז|'''קוטלי חרקים זרחנים אורגניים'''}}
{{דוכיווני | 20 ppb | Azinphos Methyl }}
{{דוכיווני | 100 ppb | Diazinon }}
{{דוכיווני | 2000 ppb | Dichlorvos }}
{{דוכיווני | 100 ppb | Dimethoate }}
{{דוכיווני | 200 ppb | Demeton-S-Methyl }}
{{דוכיווני | 100 ppb | Ethion }}
{{דוכיווני | 8000 ppb | Mulathion }}
{{דוכיווני | 100 ppb | Methamidophos }}
{{דוכיווני | 200 ppb | Methidathion }}
{{דוכיווני | 50 ppb | Monocrotophos }}
{{דוכיווני | 50 ppb | Parathion }}
{{דוכיווני | 50 ppb | Phorate }}
{{דוכיווני | 50 ppb | Phenamiphos }}
{{דוכיווני | 100 ppb | Phosphamidon }}
{{דוכיווני | 10000 ppb | Pirimiphos Methyl }}
{{דוכיווני | 100 ppb | Terbufos }}
{{דוכיווני | 100 ppb | Trichlorfon }}
{{דוכיווני | 200 ppb | Vamidotnion }}
: {{ממורכז|'''קרבמטים'''}}
{{דוכיווני | 50 ppb | Aldicarb }}
{{דוכיווני | 100 ppb | Carbofuran }}
{{דוכיווני | 50 ppb | Methiocarb }}
{{דוכיווני | 500 ppb | Methomyl }}
: {{ממורכז|'''חמרי אידוי'''}}
{{דוכיווני | 100 ppb | Hydrogen Phosphide }}
{{דוכיווני | 100 ppb | Methyl Bromide }}
: {{ממורכז|'''רעלני פטריות'''}}
{{דוכיווני | 20 ppb | Aflatoxin (Total) }}
{{דוכיווני | 1000 ppb | Deoxynivalenol }}
{{דוכיווני | 100 ppb | Diacedtoxyscirpenol }}
{{דוכיווני | 300 ppb | Ochratoxin }}
{{דוכיווני | 100 ppb | T-2 Toxin }}
: {{ממורכז|'''מתכות'''}}
{{דוכיווני | 2000 ppb | Arsenic }}
{{דוכיווני | 50 ppb | Cadmium }}
{{דוכיווני | 1000 ppb | Lead }}
{{דוכיווני | 10 ppb | Mercury }}
: {{ממורכז|'''קרינה רדיואקטיבית'''}} 
קרינה רדיואקטיבית שמקורה בצזיום 134 וצזיום 137 לא תעלה על 60 בקרל/ק&quot;ג. {{ש}} קרינה רדיואקטיבית שמקורה בחמרים השונים מצזיום וכוללת קרינת ביתא וקרינת גאמא לא תעלה על 250 בקרל ק&quot;ג.
|}

== תוספת שלישית (תיקון: תשל&quot;ז-2, תשנ&quot;ד) ==
==== ((([[סעיף 24]]))) ====
=== נטילת דגם ===

@ א. : שקים
: 1. הדגם יינטל מ-10 שקים לפחות ומשקלו לא יפחת מ-1 ק&quot;ג.
: 2. אם החומר הנדגם ארוז ב-10 שקים או פחות, יינטל הדגם מכל השקים ובלבד שמשקלו לא יפחת מ-1 ק&quot;ג.

@ ב. : מכלים
: 1. אם החומר הנדגם ארוז במכלים שתכולתם 1 ק&quot;ג, ישמש מכל אחד שלם כדגם.
: 2. אם החומר הנדגם ארוז במכלים שתכולתם גדולה מ-1 ק&quot;ג, יינטל מהם דגם שמשקלו לא יפחת מ-1 ק&quot;ג.
: 3. אם החומר הנדגם ארוז במכלים שתכולתם פחותה מ-1 ק&quot;ג, ישמשו מכלים שלמים כדגם ובלבד שמשקלו לא יפחת מ-1 ק&quot;ג.
:: לענין זה, &quot;מכל&quot; - אריזה המשמשת להחזקת מספוא.
@ ג. : צובר
:: הדגם יינטל מארבעה קצוות ומהמרכז ומשקלו לא יפחת מ-1 ק&quot;ג.
@ ד. : אם לא מתאפשר ליטול דגם שמשקלו 1 ק&quot;ג או יותר, יילקח כל החומר הנדגם לבדיקה.
@ ה. : כאשר החומר הנדגם הינו נוזלי, יינטלו ממנו לבדיקה 500 סמ&quot;ק או יותר.
@ ו. : אופן נטילת הדגם יפורט בטופס שקבע המנהל.
@ ז. : הדגם יישמר במעבדה לתקופה שלא תפחת מ-3 שבועות מיום משלוח התוצאה.

=== שיטות בדיקה ===
@ 1. : לצורך בדיקה אנליטית יש צורך לטחון דוגמה של לפחות 100 גרם במטחנה בה מורכבת רשת שקוטר חוריה עד 1 מ&quot;מ.
@ 2. : בדיקות כלליות: בדיקה כימית אנליטית לתכולה התזונתית של מספוא תיעשה לפי השיטות שפורסמו במהדורה האחרונה של: ‎&quot;Official Methods of Analysis of The Association of Official Analytical Chemists&quot; - A.O.A.C.‎ או לפי הספר: ‎&quot;Official and Tentative Methods of the American Oil Chemists, Society&quot; - A.O.C.S.‎ (להלן - הספרים), שעותקים מהם הופקדו לעיון הציבור במשרדי האגף להגנת הצומח ולבקורת במשרד החקלאות.
: בדיקת חומרים שאין לה עדיין שיטת בדיקה באחד הספרים, תיעשה לפי שיטות אנליטיות שיקבע המנהל ושיובאו לידיעת הציבור בדרך שיראה לנכון.
@ 3. : בדיקת דרגת קלייה בכוספת סויה תיעשה לפי השיטה שפורסמה ב-Olomucki and Borenstein, Journal of A.O.A.C. Vol. 43 (440) 1960.‎ שעותק ממנו הופקד לעיון הציבור במשרדי האגף להגנת הצומח ולבקורת במשרד החקלאות.
@ 4. : בדיקה ביולוגית לזמינות זרחן:
: הבדיקה תיעשה בהודנים צעירים לפי השיטה שפירסם ש. הורביץ ב-1964 ב-Journal of Nutrition Vol. 84: p .83-92 שהופקדו לעיון הציבור במשרדי האגף להגנת הצומח ולבקורת במשרד החקלאות, או לפי שיטה ביולוגית מקובלת ובלבד שתהיה בהודנים; התוצאות יבוטאו באחוזי זמינות בהשוואה לזמינות זרחן בדו-סידן זרחני אנליטי ממויים בהודנים.

=== סבילויות הסטייה האנליטית המותרת ===
: סבילויות הסטייה האנליטית המותרת הינן ערכים המתייחסים לתוצאות של בדיקת דוגמה יחידה במעבדה.
: הסבילויות המותרות מבוטאות באחוז יחסי מהתכולה התזונתית המוצהרת או התקנית, ואינן מבוטאות באחוז מוחלט מכלל החומר הנבדק.
: כאשר בודקים שבעה מדגמים לפחות של מוצר מסוים בתקופה של עד שלושה חודשים, וכולם סוטים באותה מגמה מהתכולה התזונתית המוצהרת או התקנית, ואפילו כל סטייה היא בתחום הסטייה האנליטית המותרת, ייחשבו התוצאות חורגות.

=== בחמרי גלם ===
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! width=&quot;50%&quot; | התכולה התזונתית הנבדקת !! width=&quot;25%&quot; | אחוז התכולה התזונתית המוצהרת או התקנית המותרת במספוא !! width=&quot;25%&quot; | אחוז הסטייה האנליטית המותרת {{ש}} {{מוקטן|(-) חסר (+) עודף}}
|-
| חלבון כללי במקרה של חסר || מ-35.1% ומעלה {{ש}} מ-20.1% ועד 35% {{ש}} עד 20.0% || 2% (-) {{ש}} 5% (-) {{ש}} 10% (-)
|-
| חלבון נעכל במספוא שמקורו בבעלי-חיים במקרה של חסר || מ-35.1% ומעלה {{ש}} מ-20.1% ועד 35% {{ש}} עד 20.0% || 2% (-) {{ש}} 5% (-) {{ש}} 10% (-)
|-
| שומן כללי במקרה של חסר || מ-70.1% ומעלה {{ש}} מ-20.1% ועד 70% {{ש}} מ-5.1% ועד 20% {{ש}} עד 5.0% || 3% (-) {{ש}} 5% (-) {{ש}} 10% (-) {{ש}} 20% (-)
|-
| שומן כללי במקרה של עודף || מ-70.1% ומעלה {{ש}} מ-20.1% ועד 70% {{ש}} מ-5.1% ועד 20% {{ש}} עד 5.0% || 6% (+) {{ש}} 10% (+) {{ש}} 20% (+) {{ש}} 40% (+)
|-
| תאית במקרה של עודף || מ-5.1% ומעלה {{ש}} עד 5.0% || 10% (+) {{ש}} 20% (+)
|-
| אפר במקרה של עודף || מ-5.1% ומעלה {{ש}} עד 5.0% || 10% (+) {{ש}} 20% (+)
|-
| אפר בלתי נמס בחומצה הידרוכלורית (בדיקה לחול ואדמה) במקרה של עודף || מ-3.1% ומעלה {{ש}} עד 3.0% || 10% (+) {{ש}} 20% (+)
|-
| רטיבות במקרה של עודף || מ-10.1% ומעלה {{ש}} מ-5.1% ועד 10% {{ש}} עד 5.0% || 5% (+) {{ש}} 10% (+) {{ש}} 25% (+)
|-
| סידן במקרה של עודף למעט ב-D.C.P.‎‏, M.C.P.‎ ו-D.F.P.‎‏ || || 2% (+)
|-
| סידן במקרה של חסר למעט ב-D.C.P.‎‏, M.C.P.‎ ו-D.F.P.‎‏ || || 2% (-)
|-
| סידן ב-D.C.P.‎‏, M.C.P.‎ ו-D.F.P.‎‏ במקרה של עודף || || 4% (+)
|-
| סידן ב-D.C.P.‎‏, M.C.P.‎ ו-D.F.P.‎‏ במקרה של חסר || || 5.5% (-)
|-
| זרחן במקרה של חסר למעט ב-D.C.P.‎‏, M.C.P.‎ ו-D.F.P.‎‏ || || 2% (-)
|-
| זרחן ב-D.C.P.‎‏, M.C.P.‎ ו-D.F.P.‎‏ במקרה של עודף || || 11% (+)
|-
| זרחן ב-D.C.P.‎‏, M.C.P.‎ ו-D.F.P.‎‏ במקרה של חסר || || 10% (-)
|-
| מלח בישול במקרה של עודף || מ-10.1% ומעלה {{ש}} עד 10% || 2% (+) {{ש}} 10% (+)
|-
| גוסיפול בלתי קשור במקרה של עודף || || 10% (+)
|-
| סוכר כללי במקרה של חסר || || 5% (-)
|-
| דרגת קלייה בכוספת סויה קלויה || || 0.1 (+) {{ש}} 0.1 (-)
|-
| קרוטן במקרה של חסר || || 10% (-)
|}
=== בתערובות ותרבי תערובת ===
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! width=&quot;50%&quot; | התכולה התזונתית הנבדקת !! width=&quot;25%&quot; | אחוז התכולה התזונתית המוצהרת או התקנית המותרת במספוא !! width=&quot;25%&quot; | אחוז הסטייה האנליטית המותרת {{ש}} {{מוקטן|(-) חסר (+) עודף}}
|-
| חלבון כללי במקרה של חסר || מ-25.1% ומעלה {{ש}} מ-12.1% עד 25.0% {{ש}} עד 12.0% || 3% (-) {{ש}} 5% (-) {{ש}} 10% (-)
|-
| חלבון כללי במקרה של עודף || מ-25.1% ומעלה {{ש}} מ-12.1% עד 25.0% {{ש}} עד 12.0% || 9% (+) {{ש}} 15% (+) {{ש}} 30% (+)
|-
| תאית במקרה של עודף || מ-10.1% ומעלה {{ש}} מ-5.1% ועד 10.0% {{ש}} עד 5.0% || 10% (+) {{ש}} 15% (+) {{ש}} 20% (+)
|-
| תאית במקרה של חסר || מ-10.1% ומעלה {{ש}} מ-5.1% ועד 10.0% {{ש}} עד 5.0% || 30% (-) {{ש}} 45% (-) {{ש}} 60% (-)
|-
| שומן במקרה של עודף || מ-10.1% ומעלה {{ש}} מ-5.1% ועד 10.0% {{ש}} עד 5.0% || 25% (+) {{ש}} 30% (+) {{ש}} 50% (+)
|-
| שומן במקרה של חסר || מ-10.1% ומעלה {{ש}} מ-5.1% עד 10.0% {{ש}} עד 5.0% || 15% (-) {{ש}} 20% (-) {{ש}} 40% (-)
|-
| רטיבות במקרה של עודף || מ-10.1% ומעלה {{ש}} עד 10.0% || 7% (+) {{ש}} 10% (+)
|-
| אפר במקרה של עודף || מ-10.1% ומעלה {{ש}} עד 10.0% || 10% (+) {{ש}} 20% (+)
|-
| אפר במקרה של חסר || || 30% (-)
|-
| גוסיפול בלתי קשור במקרה של עודף || || 10% (+)
|-
| סידן במקרה של עודף || מ-8.1% ומעלה {{ש}} מ-2.1% ועד 8.0% {{ש}} עד 3.0% || 10% (+) {{ש}} 15% (+) {{ש}} 25% (+)
|-
| סידן במקרה של חסר || מ-6.1% ומעלה {{ש}} עד 6.0% || 10% (-) {{ש}} 15% (-)
|-
| זרחן במקרה של עודף || מ-1.6% ומעלה {{ש}} עד 1.5% || 20% (+) {{ש}} 30% (+)
|-
| זרחן במקרה של חסר || מ-1.6% ומעלה {{ש}} עד 1.5% || 10% (-) {{ש}} 15% (-)
|-
| מלח בישול במקרה של עודף || עד 0.5% {{ש}} מ-0.6% עד 2.0% {{ש}} מ-2.1% עד 10.0% {{ש}} מ-10.1% עד 25.0% {{ש}} מ-25.1% עד 50.0% {{ש}} מ-50.1% ומעלה || 50% (+) {{ש}} 30% (+) {{ש}} 20% (+) {{ש}} 15% (+) {{ש}} 10% (+) {{ש}} 5% (+)
|-
| מלח בישול במקרה של חסר || עד 0.5% {{ש}} מ-0.6% עד 2.0% {{ש}} מ-2.1% עד 10.0% {{ש}} מ-10.1% עד 25.0% {{ש}} מ-25.1% עד 50.0% {{ש}} מ-50.1% ומעלה || 25% (-) {{ש}} 15% (-) {{ש}} 10% (-) {{ש}} 7.5% (-) {{ש}} 5.0% (-) {{ש}} 2.5% (-)
|}
=== במינרלי (מחצבי) קורט וויטמינים בתערובות ===
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! width=&quot;50%&quot; | התכולה התזונתית הנבדקת !! width=&quot;25%&quot; | אחוז התכולה התזונתית המוצהרת או התקנית המותרת במספוא !! width=&quot;25%&quot; | אחוז הסטייה האנליטית המותרת {{ש}} {{מוקטן|(-) חסר (+) עודף}}
|-
| קובלט במקרה של עודף || || 50% (+)
|-
| קובלט במקרה של חסר || || 25% (-)
|-
| נחושת בתערובות לצאן במקרה של עודף || || 25% (+)
|-
| שאר מינרלי הקורט במקרה של עודף || || 50% (+)
|-
| שאר מינרלי הקורט במקרה של חסר || || 25% (-)
|-
| סלניום במקרה של עודף || || 25% (+)
|-
| סלניום במקרה של חסר || || 25% (-)
|-
| פלואור במחצבים זרחניים D.C.P.‎ או D.F.P.‎ במקרה של עודף || || 10% (+)
|-
| ויטמין A במקרה של עודף || || 50% (+)
|-
| ויטמין A במקרה של חסר || || 25% (-)
|}

== תוספת רביעית (תיקון: תשל&quot;ה, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט, תשל&quot;ט-2, תשנ&quot;ד, [הודעות]) ==
==== ((([[סעיף 27]]))) ====
: (((הסכומים בסוגריים מעודכנים ליולי 2026):))
: {|
! ההיתר !! האגרה בלירות
|-
| סיטונאי || 1300 (((1,180.00 ש&quot;ח)))
|-
| קמעונאי || 400 (((356.00 ש&quot;ח)))
|-
| בעל מגרסה || 400 (((356.00 ש&quot;ח)))
|-
| יצרן של תערובת לבעלי חיים - עד 5,000 טון לשנה || 2400 (((2,130.00 ש&quot;ח))) 
|-
| :: מ-5,000 עד 30,000 טונות, לכל 1,000 טונות תוספת || 250 (((209.00 ש&quot;ח)))
|-
| :: מ-30,000 עד 100,000 טונות, לכל 1,000 טונות תוספת || 160 (((134.00 ש&quot;ח)))
|-
| :: מעל 100,000, לכל 1,000 טונות תוספת || 80 (((60.00 ש&quot;ח)))
|-
| מוצרי טחנות קמח || 600 לכל מוצר (((510.00 ש&quot;ח)))
|-
| מוצרי לוואי ומינרלים אחרים || 1200 לכל מוצר (((960.00 ש&quot;ח)))
|-
| כוספות סויה וכותנה || 2000 לכל מוצר (((1,580.00 ש&quot;ח)))
|-
| כוספות אחרות || 800 לכל מוצר (((710.00 ש&quot;ח)))
|-
| מקרואלמנטים ותחליפי חלב || 2000 לכל מוצר (((1,580.00 ש&quot;ח)))
|-
| מוצרי לוואי מן החי || 2000 לכל מוצר (((1,580.00 ש&quot;ח)))
|-
| ויטמינים כתוספת למזון לבעלי חיים || 2000 לכל מוצר (((1,580.00 ש&quot;ח)))
|}

&lt;פרסום&gt; ט' בתמוז תשל&quot;א (2 ביולי 1971)
&lt;חתימה&gt; חיים גבתי שר החקלאות</text>
      <sha1>5em37do4m9oktgxqfv78sdk99rmmf22</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מספוא והסחר בו)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>476557</id>
    <revision>
      <id>3087873</id>
      <parentid>3073702</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:30:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087847]</comment>
      <origin>3087873</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="84910" sha1="0rdz5iihxwtepwt22izmiz1os3qpgeq" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מספוא והסחר בו), תשל״א–1971}}
{{ח:קטע3||צו בדבר ייצור מספוא והסחר בו}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשל״א, 1518|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מספוא והסחר בו)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2732.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 879|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3292.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 601|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3640.pdf}}, {{ח:תיבה|794|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3656.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 733|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3947.pdf}}, {{ח:תיבה|1891|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4026.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4125.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 188|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4182.pdf}}, {{ח:תיבה|1566|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4274.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 1068|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4353.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 1226|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5290.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 110|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5557.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 1252|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5922.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1443|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7264.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תש״ם, 1758|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2631.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1287|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2700.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 227|הודעת האגרות החקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4281.pdf}}, {{ח:תיבה|1102|הודעת האגרות החקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 187|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4423.pdf}}, {{ח:תיבה|1116|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4483.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 154|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4536.pdf}}, {{ח:תיבה|1105|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4606.pdf}}, {{ח:תיבה|2663|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4707.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 689|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4761.pdf}}, {{ח:תיבה|1198|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4798.pdf}}, {{ח:תיבה|1757|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4841.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 77|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4868.pdf}}, {{ח:תיבה|1529|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4974.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 281|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4994.pdf}}, {{ח:תיבה|709|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5019.pdf}}, {{ח:תיבה|1141|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5043.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 461|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5083.pdf}}, {{ח:תיבה|1053|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 412|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5161.pdf}}, {{ח:תיבה|875|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5188.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 316|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5244.pdf}}, {{ח:תיבה|523|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 46|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5299.pdf}}, {{ח:תיבה|429|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5322.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 306|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5391.pdf}}, {{ח:תיבה|1396|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 756|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5516.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 343|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5571.pdf}}, {{ח:תיבה|1127|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 484|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 298|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5724.pdf}}, {{ח:תיבה|1398|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 615|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5826.pdf}}, {{ח:תיבה|1237|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 399|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1021|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 16|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 656|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1130|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6794.pdf}}, {{ח:תיבה|1221|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1586|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1268|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1595|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1467|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8118.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2027|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3341|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1797|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1871|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11189.pdf}}, {{ח:תיבה|2687|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 237|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 171|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12543.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 5|סעיפים 5}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 15|15}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 30|30}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 31|31}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 38|38}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 43|ו־43}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי״ח–1957}}, אני מצווה לאמור:

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים#סעיף 43|סעיף 43(ב) לחוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים, התשע״ד–2014}}, יראו את {{ח:פנימי|פרק 3|הפרק השלישי}} ואת {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיפים 25}} {{ח:פנימי|סעיף 26|ו־26 לצו זה}} כאילו הותקנו מתוך {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים#סעיף 36|סעיף 36(ב) לחוק האמור}}, כל עוד צו זה לא סותר תקנות שהתוקנו מכוח {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים|החוק האמור}}.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: היתרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: יומנים וסימון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה: {{מוקטן|חומרים ומוצרים המשמשים מספוא להזנת בעלי חיים}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית: {{מוקטן|נטילת דגם}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: הגדרות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשל״ז־2, תשל״ט־2, תשמ״ב, תש״ן, תשנ״ד, תשנ״ח, תשע״ג}}
{{ח:ת}} בצו זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעלי־חיים“ – עופות, בקר, חזירים, צאן, סוסים, פרדים, חמורים, חיות פרווה, דגים, חיות מעבדה וחיות מחמד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספוא“ – כל חומר או מוצר מהמפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} המשמש מזון לבעלי חיים או המיועד לשמש כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר זר“ – כל חומר שאינו מספוא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מזיק“ – חומר העלול לפגוע בבריאותם של בעלי־חיים או לשנות את דרכי התפתחותם וגידולם הנורמלי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ייצור“ – ייצור מספוא או שינוי הרכבו, צורתו, טיבו או איכותו או שינויו בדרך אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – אדם העוסק בייצור, בין בעצמו ובין על ידי אחרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוצרי מספוא חסרי ערך מזין“ – קליפות שקדים, קליפות בוטנים, קליפות פקאן וגפת ענבים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל“ – מקום שבו מייצרים, לרבות מקום בו מחסינים חמרי גלם הדרושים לייצור או מקום שבו מחסינים את המוצרים המוגמרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוחר“ – סיטונאי, קמעונאי, משווק, יבואן או סוכן של יצרן, של סיטונאי או של קמעונאי, העוסקים בסחר מספוא, לרבות אדם שהם מעסיקים אותו בתפקיד אחראי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסקה“ – כל אחת מפעולות אלה שנעשית בידי אדם שלא לשם הזנה במספוא של בעל־חיים הנמצא תחת שליטתו או בטיפולו:
{{ח:תתת|(1)}} החזקת מספוא או הובלתו מתחום רשות מקומית אחת לתחום רשות מקומית אחרת וכן הצעת מספוא למכירה או הצגתו למכירה;
{{ח:תתת|(2)}} רכישת בעלות או חזקה על מספוא;
{{ח:תתת|(3)}} העברת בעלות או חזקה על מספוא לאחר;
{{ח:תתת|(4)}} ייצור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל“ – מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר או מי שהוא הסמיך לעניין צו זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – מי שהמנהל הסמיכו להיות מפקח לענין צו זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – עיר, עיירה, כפר, קיבוץ, קבוצה, מושב, מושבה וכל ישוב אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תרופות שלא לצורך ריפוי“ – בציטרצין, וירג׳יניה־מיצין, פלאבו־מיצין, אולאנדו־מיצין, אבופרסין (אבוטן) ואבילמיצין (מקסוס 100).

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: היתרים}}

{{ח:סעיף|2|איסור ביצוע עסקאות|תיקון: תשנ״ד}}
{{ח:ת}} לא יבצע אדם עסקה בחומר המשמש או העשוי לשמש להזנת בעלי־חיים אלא אם הוא מספוא, ואלא לפי היתר בכתב שניתן לו לכך מאת המנהל ובהתאם לתנאי ההיתר (להלן – היתר), ואם הוא מספוא מן הסוגים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור א׳ בתוספת השניה}} – אלא אם כן הוא בהרכב ומתהליך ייצור כמצויין לצדו {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור ב׳}} ומתאים לתכולה התזונתית ולהוראות המיוחדות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור ג׳}}.

{{ח:סעיף|3|סמכות המנהל}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לתת היתר בכתב לביצוע עסקה ולקבוע בו תנאים לגבי יעוד המספוא, כמותו, טיבו, מרכיביו, תכולתו ודרך הפקתו.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לסרב לתת היתר וכן לבטל היתר שניתן אם ראה שהוראה מהוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|החוק}} או צו זה אינה מתמלאת בקפידה או שלא קויים תנאי מתנאי ההיתר.
{{ח:תת|(ג)}} נאשם אדם בעבירה על הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|החוק}} או צו זה, רשאי המנהל להתלות את היתרו עד לבירור המשפט.

{{ח:סעיף|4|איסור עסקה בניגוד לתנאי ההיתר|תיקון: תשל״ז־2}}
{{ח:ת}} לא יבצע אדם עסקה אם המספוא מכיל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} חומר מזיק;
{{ח:תת|(2)}} חומר המכיל אנטיביוטיקה, סולפות, הורמונים או פורנים, למעט תרופות שלא לצורך ריפוי;
{{ח:תת|(3)}} חומר זר שהכללתו לא הותרה או שהוא מעל לשיעור שהותר בהיתר.

{{ח:סעיף|5|תוקף היתר}}
{{ח:ת}} היתר יפקע בתום שנה מיום נתינתו אלא אם נקבע בו מועד קצר יותר.

{{ח:סעיף|6|בקשת היתר}}
{{ח:ת}} בקשה למתן היתר תוגש למנהל בטופס שהורה (להלן – הטופס).

{{ח:סעיף|7|מסירת פרטים}}
{{ח:ת}} המבקש היתר ישיב על כל שאלה שבטופס תשובה מלאה ונכונה; המנהל רשאי לדרוש מהמבקש למסור לו פרטים נוספים הדרושים, לדעתו, בקשר לבקשה שהוגשה.

{{ח:סעיף|8|העברת היתר}}
{{ח:ת}} לא יעביר אדם היתר ולא יקנה לזולתו זכות בו, לא ירשה לזולתו לעסוק לפיו או להשתתף בעסק שבעדו ניתן, ולא יקנה אדם ולא ירכוש כל זכות שהיא בהיתר או בעסק שבעדו הוא ניתן, אלא לפי אישור בכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאיו.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: יומנים וסימון}}

{{ח:סעיף|9|ניהול יומנים}}
{{ח:ת}} סוחר ויצרן ינהלו לפי דרישת המנהל יומן אשר יכלול פרטים בדבר הכמויות, הסוגים, וההרכב של מספוא שהם מייצרים או מחזיקים (להלן – היומן).

{{ח:סעיף|10|העלמת יומן והשחתתו}}
{{ח:ת}} מי שנדרש לנהל יומן לא יעלימו ולא ישחיתו כולו או חלקים ממנו.

{{ח:סעיף|11|טעות ברישום}}
{{ח:ת}} נעשה רישום ביומן בטעות, יש להעביר על הרישום כאמור קו דק המאפשר קריאה של אותו רישום.

{{ח:סעיף|12|זמן הרישום}}
{{ח:ת}} הרישום ייעשה ביומן מיד אחרי ביצוע העסקה.

{{ח:סעיף|13|איסור רישום בלתי נכון}}
{{ח:ת}} ביומן יירשמו פרטים מלאים, נכונים ומדוייקים.

{{ח:סעיף|14|מקום החזקת היומן}}
{{ח:ת}} מי שחייב לנהל יומן יחזיק אותו במקום עסקו היחידי או הראשי וישמור אותו שנים־עשר חדשים מהיום שבו נעשה הרישום האחרון.

{{ח:סעיף|15|הצגת יומן}}
{{ח:ת}} מי שחייב לנהל יומן, יגישו או יציגו לפי דרישת המפקח.

{{ח:סעיף|16|חובת סימון|תיקון: תשנ״ד}}
{{ח:ת}} לא יבצע יצרן או סוחר עסקה במספוא אלא אם חוברה תווית סימון למספוא או נעשה עליו סימון בהתאם להוראות צו זה (להלן – תווית הסימון).

{{ח:סעיף|17|אופן הסימון|תיקון: תשל״ז־2, תשנ״ד}}
{{ח:ת}} אופן הסימון בתווית הסימון יהיה כקבוע {{ח:חיצוני|צו הגנת הצרכן (סימון טובין)#סעיף 2|בסעיפים 2}} {{ח:חיצוני|צו הגנת הצרכן (סימון טובין)#סעיף 4|ו־4 לצו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ״ג–1983}}.

{{ח:סעיף|17א|פרטי הסימון|תיקון: תשנ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} תווית הסימון תכלול פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם היצרן, מענו ומקום הייצור, ואם המספוא מיובא – גם שם היבואן ומענו;
{{ח:תתת|(2)}} השם המסחרי של המספוא ומספרו אצל היצרן;
{{ח:תתת|(3)}} פירוט בעלי החיים שעבורם מיועד המספוא בצירוף תמונה או איור של בעלי החיים או חלק מזהה מהם;
{{ח:תתת|(4)}} תאריך ייצור, מועד תפוגה ומספר אצווה; בתערובות – תאריך ייצור בלבד;
{{ח:תתת|(5)}} המשקל הנקי של המספוא במכל או באריזה;
{{ח:תתת|(6)}} מספר ההיתר שנתן המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}};
{{ח:תתת|(7)}} במספוא המכיל –
{{ח:תתתת|(א)}} זרז גדילה יצויין שם החומר ושיעורו במספוא;
{{ח:תתתת|(ב)}} צבעי מאכל או חומרים משמרים, יצויינו המלים ”מכיל צבע מאכל“ או ”מכיל חומר משמר“, לפי הענין, ושם החומר או סימונו;
{{ח:תתתת|(ג)}} מוצרי מספוא חסרי ערך מזן, למעט אלה שמקורם בתרכיז ויטמינים, יצויינו המלים ”מכיל מוצר מספוא חסר ערך מזין“, ושם החומר ושיעורו במספוא;
{{ח:תתתת|(ד)}} תרכיז ויטמינים או תרכיז מחצבי קורט, יצויינו המלים ”מכיל תרכיז ויטמינים“ או ”מכיל מחצבי קורט“, לפי הענין;
{{ח:תתתת|(ה)}} תרופות, לרבות חומרים אנטיביוטיים, יש לציין בתוך מסגרת את המלים ”מכיל תרופה“, ומתחת למסגרת יצויינו שם התרופה ושיעורה במספוא;
{{ח:תתת|(8)}} במספוא שהוא –
{{ח:תתתת|(א)}} תרכיז ויטמינים או מחצבים – גם תכולת הרכיבים התזונתיים, כמותם במספוא ומטרת השימוש בהם;
{{ח:תתתת|(ב)}} תערובת – התכולה התזונתית באחוזים, המבוטאת במספר אחד, של אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} חלבון כללי;
{{ח:תתתתת|(2)}} שומן כללי;
{{ח:תתתתת|(3)}} תאית כללית;
{{ח:תתתתת|(4)}} אפר;
{{ח:תתתתת|(5)}} סידן;
{{ח:תתתתת|(6)}} זרחן;
{{ח:תתתתת|(7)}} רטיבות;
{{ח:תתתתת|(8)}} מלח בישול או נתרן וכלור;
{{ח:תתתתת|(9)}} מנגן ששיעורו במספוא יבוטא ביחידות של חלקי מיליון, למעט במספוא לחיות מחמד;
{{ח:תתתתת|(10)}} מותר לציין תכולות של ויטמינים או מינרלים וכן תכולת האנרגיה של התערובת;
{{ח:תתתת|(ג)}} תערובת להזנת מעלי גירה, המכיל חנקן לא חלבוני, יצויינו על גבי תווית אריזה תכולתו ושמו הכימי;
{{ח:תתת|(9)}} במספוא לחיות מחמד – גם פרטים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המלים ”מזון מלא“ כאשר המספוא מספק את כל צרכי קיומו של בעל־החיים, למעט מים, או ”מזון משלים“ כאשר המספוא איננו מספק את כל הצרכים האמורים; ולצד הסימון כאמור –
{{ח:תתתתת|(1)}} במספוא שאחוז הרטיבות בו נמוך מ־13 – המלה ”יבש“;
{{ח:תתתתת|(2)}} במספוא שאחוז הרטיבות בו גבוה מ־13 אך נמוך מ־50 – המלה ”רך“;
{{ח:תתתתת|(3)}} במספוא שאחוז הרטיבות בו גבוה מ־50 והוא ארוז במכל אטום – המלה ”שימורים“;
{{ח:תתתתת|(4)}} במספוא הנמכר קפוא – המלה ”קפוא“;
{{ח:תתתת|(ב)}} המלים ”לא למאכל אדם“ באותיות מודגשות;
{{ח:תתתת|(ג)}} רשימת הרכיבים מהם מורכב המספוא;
{{ח:תתת|(10)}} תווית הסימון תכלול את התכולה התזונתית המפורטת {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור ג׳ בתוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לפטור, במקרים מיוחדים, ממילוי אחר סימן פרט מפרטי הסימון ולהורות כי ייכללו פרטים נוספים או ישונה פרט מסויים.

{{ח:סעיף|18|שינוי סימון}}
{{ח:ת}} לא ישנה אדם ולא יחליף, לא ישחית ולא יקלקל תווית סימון או כל פרט שבה.

{{ח:סעיף|19||תיקון: תשנ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|20|סימון מספוא המובל בתפזורת}}
{{ח:ת}} במספוא המובל בתפזורת תוצמד תווית הסימון לתעודת המשלוח והיא תימצא ברשות מוביל המספוא במשך כל זמן ההובלה.

{{ח:סעיף|21||תיקון: תשנ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|22|איסור הונאה}}
{{ח:ת}} לא יבצע אדם עסקה במספוא אלא אם כמותו, איכותו, הרכבו, סוגו תיאורו וכל שאר הפרטים לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} מתאימים לתיאור שבהצעתו ובסימון.

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: שונות}}

{{ח:סעיף|23|סמכויות מפקח}}
{{ח:תת|(א)}} מפקח רשאי להיכנס בכל עת סבירה לכל מקום שיש לו יסוד להניח כי בו נמצא, מיוצר או נמכר מספוא, כדי לבדוק כל חומר וליטול דגם ממנו ללא תמורה וכן לתפוס כל דבר היכול, לדעתו, לשמש ראיה לגבי עבירה על הוראה מהוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|החוק}} או צו זה.
{{ח:תת|(ב)}} מפקח רשאי לעכב הובלת מספוא שבמשלוח לצורך בדיקתו.
{{ח:תת|(ג)}} מפקח ימסור, למחזיק במקום או למוביל שמהם נטל דגם מספוא או תפס דבר כאמור בסעיף קטן (א), אישור בכתב על החומר והכמות שנטל כאמור.

{{ח:סעיף|24|בדיקת דגם|תיקון: תשנ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} אופן נטילת הדגם ושיטת בדיקתו יהיו כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לקבוע מעבדות שבהן ייבדק מספוא.

{{ח:סעיף|25|איסום}}
{{ח:תת|(א)}} כל סוג של מספוא יוחזק באריזה נפרדת ולידו יוצב שלט שעליו צויינו הפרטים {{ח:פנימי|סעיף 17|שבסעיף 17}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יחזיק אדם במבנה אחד מספוא עם זבל כימי, חמרי הדברה או כל חומר שאינו מספוא, אלא אם קיימת מחיצה של קבע המפרידה בין המספוא ובין החמרים.

{{ח:סעיף|26|אריזה}}
{{ח:תת|(א)}} מספוא ייארז ויוחזק בדרך שיש בה כדי לשמור על צורתו וטיבו.
{{ח:תת|(ב)}} מספוא ייארז בשקים או במכלים אחרים, נקיים.

{{ח:סעיף|27|אגרות|תיקון: תשנ״ד}}
{{ח:ת}} בעד היתר תשולם אגרה כמצויין {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}.

{{ח:סעיף|28|רשות מבצעת}}
{{ח:ת}} המנהל הוא רשות מבצעת לצורך צו זה.

{{ח:סעיף|29|תחולה}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות צו זה לא יחולו על אדם המבצע עסקה במספוא להזנת בעלי־חיים שהוא מחזיקם.
{{ח:תת|(ב)}} רשאי המנהל לפטור מהוראות צו זה אגודה שיתופית חקלאית שהיא ישוב חקלאי מסוג קיבוץ, קבוצה, מושב שיתופי או מושב, הרשומה כדין ומייצרת מספוא הן בתמורה והן שלא בתמורה, בשביל חברי האגודה בלבד להזנת בעלי־חיים המוחזקים במשקיהם בלבד.

{{ח:סעיף|30|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} צו זה אינו בא לגרוע מכוחו של דין אחר.

{{ח:סעיף|31|ביטול}}
{{ח:ת}} צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מספוא והסחר בו), תשכ״ד–1964 – בטל.

{{ח:סעיף|32|השם}}
{{ח:ת}} לצו זה ייקרא &quot;צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מספוא והסחר בו), תשל״א–1971.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשנ״ד}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}})}}}}
{{ח:קטע3||חומרים ומוצרים המשמשים מספוא להזנת בעלי חיים}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} חלבון מן החי –
{{ח:ת}} קמח דגים, סרטנים וקמחיהם, קמח נוצות, קמח בשר, שיירי וקמח שיירי בית מטבחיים, שיירי וקמח שיירי משחטה, קמח נוצות ודם, קמח דם, קמח בשר ועצמות, אבקת מי גבינה, אבקת חלב, תחליפי חלב.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} כוספות –
{{ח:ת}} מזרעי הצמחים הבאים: סויה, כותנה, חמניות, אגוזי־אדמה, ליפתית (כרוב השמן), קוקוס, פשתה, חריע, נבטי תירס (Corn Germ Meal), שומשומין.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} מוצרי אספספת –
{{ח:ת}} שחת וקמחי אספספת.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} גרעינים וגרגירים –
{{ח:ת}} שלמים, טחונים או גרוסים מהצמחים הבאים: חיטה, שעורה, תירס, סורגום, סויה, אפונה, שעועית, אורז, חמניות, אגוזי־אדמה, שיפון, תורמוס, דוחן, פשתה (Flax), חיטפון (טריטיקל), שבולת־שועל, ליפתית, כותנה, חפורית (Canary Seed), סיטריה, ניגר.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} מוצרי טחנות קמח –
{{ח:ת}} סובין מחיטה, רמולאז׳ מחיטה, פסולת ושיירי טחנות קמח.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 1 פרט 6}}
{{ח:ת}} מוצרי לוואי ומוצרים אחרים –
{{ח:ת}} סובי אורז, סובי עדשים, שיירי עיבוד תירס, גפת תפוחי אדמה, גפת שעורה, קליפות וסובי שעורה, גפת ענבים, פתיתי ושיירי שבולת שועל, קליפות שבולת שועל, שומר השקד, קליפות כותנה, קליפות הדרים, קליפות אגוזי אדמה, סחיט מסלק סוכר, סחיט מסלק סוכר עם מולסה, מולסה מסלק סוכר, מולסה מסויה, פסולת גרעינים קמחיים, חרובים, מוצרי מאפה מיובשים, מוצרי לוואי של תעשיית התסיסה, טפיוקה (קסאווה), שמרים, אצות.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 1 פרט 7}}
{{ח:ת}} מינרלים ומחצבי קורט –
{{ח:ת}} סידנית, דו סידן זרחתי (די.סי.פי. D.C.P.‎), חד סידן זרחתי (M.C.P.‎), פוספט נטול פלואור (D.F.P.‎), קמחי עצמות, גבזן, מלח בישול, בזלת, בנטוניט, תחמוצות, גפרות, פחמות, זרחות או כלורידים של המתכות ברזל, נחושת, סידן, מנגן, אבץ, מגנזיום, קובלט, נתרן, אשלגן, תרכובות יוד, תרכובות סלניום, תרכובות אחרות של מחצבי קורט.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 1 פרט 8}}
{{ח:ת}} שמנים, שומנים ומוצריהם מהצומח והחי –
{{ח:ת}} שמן סופסטוק מוחמץ מהצמחים הבאים: סויה, כותנה, תירס, דקלים, חריע, ליפתית, אגוזי אדמה, חמניות; שומן מבעלי חיים, שמנים מהצומח, שומנים ושמנים מעורבים, שומנים מוגנים (מלחים סידניים של חומצות שומן).

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 1 פרט 9}}
{{ח:ת}} תוספות מזון –
{{ח:ת}} זרזי גדילה, מלחי אמון ושתנן, צבעי מאכל, חומרים משמרים, חומרים מונעי חימצון, ויטמינים, חומרי ניחוח וטעם המאושרים למאכל אדם, תרופות שאישר בכתב רופא וטרינר, חומצות אמינו, חומרים משפרי זרימה, חומרים מייצבי כופתיות, אנזימים.

{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 1 פרט 10}}
{{ח:ת}} שחת ומספוא אחר –
{{ח:ת}} ירקות ופירות, שאריות של ירקות ופירות מתעשיית המזון, צמחים או חלקי צמחים טריים, מוקמלים, מיובשים או משומרים.

{{ח:סעיף*|11||עוגן=תוספת 1 פרט 11}}
{{ח:ת}} זבלים –
{{ח:ת}} זבל בקר מעוקר, זבל עופות מעוקר.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשנ״ד}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;25%&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} המספוא&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;35%&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} הרכב ותהליך הייצור&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;40%&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} תכולה תזונתית והוראות מיוחדות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;{{מוגדל|'''חלבון מן החי'''}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} קמח דגים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דגים או חלקי דגים נקיים שלא נרקבו מיובשים וטחונים, המכילים חומר מונע חימצון בשיעור מתאים למניעת קלקולם. חמרים זרים – רק עקבות שאין להמנע מהם בייצור מסודר.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלבון כללי שלא יפחת מ־55% {{ש}} שומן עד 10% {{ש}} רטיבות עד 12% {{ש}} אפר עד 30% {{ש}} מלח בישול עד 6% (אם שיעור המלח עולה על 3% יש צורך להצהיר על השיעור) {{ש}} חופשי מחיידקי סלמונלה.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} קמח נוצות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נוצות של עופות (ככל הניתן ללא שיירים אחרים), נקיות ובלתי רקובות, שעברו עיבוד, בישול ועיקור תחת לחץ, ייבוש וטחינה.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלבון כללי שלא יפחת מ־75% {{ש}} חלבון נעכל שלא יפחת מ־75% מאחוז החלבון הכללי {{ש}} רטיבות עד 12% {{ש}} חופשי מחיידקי סלמונלה.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} קמח נוצות ודם
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נוצות של עופות, נקיות ובלתי רקובות, ודם בעלי חיים לאחר עיבוד, בישול ועיקור תחת לחץ.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלבון ככלי שלא יפחת מ־80% {{ש}} חלבון נעכל שלא יפחת מ־80% מאחוז החלבון הכללי {{ש}} רטיבות עד 12% {{ש}} חופשי מחיידקי סלמונלה.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} קמח שיירי משחטה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייבוש וטחינה. שיירי עופות, נקיים ובלתי רקובים, לאחר בישול, ייבוש וטחינה.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלבון כללי באחוזים {{ש}} חלבון נעכל באחוזים מהחלבון הכלל {{ש}} שומן באחוזים {{ש}} אפר באחוזים {{ש}} רטיבות עד 12% {{ש}} חופשי מחיידקי סלמונלה.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|5.}} קמח בשר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שיירי בשר נקיים ובלתי רקובים, לאחר בישול ייבוש וטחינה.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלבון כללי באחוזים {{ש}} חלבון נעכל באחוזים מהחלבון הכללי {{ש}} שומן באחוזים {{ש}} אפר באחוזים {{ש}} רטיבות עד 12% {{ש}} חופשי מחיידקי סלמונלה.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|6.}} קמח בית מטבחיים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שיירי בית מטבחיים נקיים ובלתי רקובים, לאחר בישול, ייבוש וטחינה.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלבון כללי באחוזים {{ש}} חלבון נעכל באחוזים מהחלבון הכללי {{ש}} שומן באחוזים {{ש}} אפר באחוזים {{ש}} רטיבות עד 12% {{ש}} חופשי מחיידקי סלמונלה.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|7.}} קמח שיירי בית מטבחיים ומשחטה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1. קמת נוצות או קמח נוצות ודם. {{ש}} 2. קמח שיירי משחטה. {{ש}} 3. קמח שיירי בית מטבחיים. {{ש}} 4. ערבוב מהמוצרים הנ״ל.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלבון כללי באחוזים {{ש}} חלבון נעכל באחוזים מהחלבון הכללי {{ש}} שומן באחוזים {{ש}} אפר באחוזים {{ש}} רטיבות עד 12% {{ש}} חופשי מחיידקי סלמונלה.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|8.}} קמח בשר ועצמות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שיירי בעלי חיים ועצמות נקיים ובלתי רקובים, לאחר בישול, עיקור, ייבוש וטחינה.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלבון כללי באחוזים {{ש}} חלבון נעכל באחוזים מהחלבון הכללי {{ש}} שומן באחוזים {{ש}} אפר באחוזים {{ש}} סידן באחוזים {{ש}} זרחן באחוזים {{ש}} רטיבות עד 12% {{ש}} חופשי מחיידקי סלמונלה.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|9.}} אבקת מי גבינה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייבוש הנוזל הניגר מעשיית גבינה.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלבון כללי שלא יפחת מ־12% {{ש}} סוכר חלב שלא יפחת מ־65% {{ש}} רטיבות עד 8% {{ש}} חופשי מחיידקי סלמונלה.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|10.}} תחליפי חלב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תערובת של חמרים המכילים חלבונים, פחמימות, שומנים, מינרלים, ויטמינים, אנטיביוטיקה ועוד, בעלי תכולה ויעוד מוצהרים ע״י היצרן ומשמשים להגמעת בעלי־חיים.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלבון כללי באחוזים {{ש}} קזאין באחוזים {{ש}} שומן באחוזים {{ש}} תאית באחוזים {{ש}} אפר באחוזים {{ש}} סידן באחוזים {{ש}} זרחן באחוזים {{ש}} חומצות שומן חופשיות באחוזים {{ש}} מספר פראוקסיד {{ש}} חמרים אנטיביוטיים וכמותם {{ש}} חופשי מחיידקי סלמונלה.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;{{מוגדל|'''כוספאות'''}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} כוספות סויה קלויה (בלתי מקולפת)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החומר הנשאר מגרעיני הסויה לאחר מיצוי השמן מתוכם וקלייתו.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלבון כללי שלא יפחת מ־44% {{ש}} תאית עד 6.5% {{ש}} רטיבות עד 12% {{ש}} דרגת קליה 3.8–4.2.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} כוספת סויה מקולפת וקלויה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החומר הנשאר מגרעיני סויה מקולפים לאחר מיצוי השמן מתוכם וקלייתו.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלבון כללי שלא יפחת מ־48.5% {{ש}} תאית עד 3.5% {{ש}} רטיבות עד 12% {{ש}} דרגת קליה 3.8–4.2.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} כוספת קוקוס
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בשר פרי אגוזי הקוקוס (קופרה) מיובש וטחון, לאחר כבישה ומיצוי השמן מתוכו.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלבון כללי שלא יפחת מ־20% {{ש}} תאית עד 13% {{ש}} רטיבות עד 11%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} כוספת פשתה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גרעיני פשתה לאחר כבישה ומיצוי השמן מתוכם.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלבון כללי שלא יפחת מ־30% {{ש}} תאית עד 10% {{ש}} רטיבות עד 11%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|5.}} כוספת חריע
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גרעיני חריע לאחר כבישה ומיצוי השמן מתוכם.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלבון כללי שלא יפחת מ־20% {{ש}} תאית עד 30% {{ש}} רטיבות עד 11%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|6.}} כוספת נבטי תירס
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נבטי תירס לאחר כבישה ומיצוי השמן מתוכם.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלבון כללי שלא יפחת מ־22% {{ש}} רטיבות עד 11%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|7.}} כוספת כותנה בלתי מקולפת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גרעיני כותנה לאחר כבישה, מיצוי השמן מתוכם וטחינתם.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלבון כללי שלא יפחת מ־30% {{ש}} תאית עד 24% {{ש}} רטיבות עד 12% {{ש}} גוסיפול בלתי קשור עד 0.12%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|8.}} כוספת כותנה מקולפת, מתאימה להזנת מעלי גירה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גרעיני כותנה מקולפים לאחר כבישה, מיצוי השמן מתוכם וטחינתם.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלבון כללי שלא יפחת מ־42% {{ש}} תאית עד 13.5% {{ש}} רטיבות עד 11% {{ש}} גוסיפול בלתי קשור עד 0.07%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|9.}} כוספת כותנה מקולפת, מתאימה להזנת עופות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גרעיני כותנה מקולפים לאחר כבישה, מיצוי השמן מתוכם וטחינתם.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלבון כללי שלא יפחת מ־48% {{ש}} תאית עד 7% {{ש}} רטיבות עד 12% {{ש}} גוסיפול בלתי קשור עד 0.07%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|10.}} כוספת אגוזי־אדמה (בוטנים) מקולפים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גרעיני אגוזי־אדמה מקולפים לאחר כבישה, מיצוי השמן מתוכם וטחינתם.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלבון כללי באחוזים {{ש}} תאית באחוזים {{ש}} רטיבות עד 11% {{ש}} אפלטוקסין שלא יעלה על 50 חלקי ביליון אמריקאי p.p.b.‎.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|11.}} כוספת חמניות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;זרעי חמניות לאחר כבישה, מיצוי השמן מתוכם וטחינתם.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלבון כללי באחוזים {{ש}} תאית באחוזים {{ש}} רטיבות עד 11%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|12.}} כוספת ליפתית (RAPESEED)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;זרעי ליפתית (RAPESEED) לאחר כבישה, מיצוי השמן מתוכם וטחינתם.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלבון כללי באחוזים {{ש}} שומן באחוזים {{ש}} תאית באחוזים {{ש}} רטיבות עד 12% {{ש}} גלוקוזינולטים באחוזים {{ש}} חומצה ארוצית באחוזים.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;{{מוגדל|'''מוצרי אספסת'''}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} קמח אספסת 1
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החלק העל־קרקעי של צמחי אספסת טחונים ומיובשים באופן מלאכותי, בתוספת חומר מונע חימצון מתאים למניעת קלקול.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלבון כללי שלא יפחת מ־17% {{ש}} תאית עד 26% {{ש}} רטיבות עד 12% {{ש}} קרוטן שלא יפחת מ־100 מ״ג/ק״ג.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} קמת אספסת 2
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החלק העל־קרקעי של צמחי אספסת טחונים ומיובשים באופן מלאכותי, בתוספת חומר מונע חימצון מתאים למניעת קלקול.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלבון כללי שלא יפחת מ־15% {{ש}} תאית עד 30% {{ש}} רטיבות עד 12%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;{{מוגדל|'''מוצרי טחנות קמח'''}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} סובי חיטה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החלק החיצוני של גרגר החיטה הנפרד ממנו בתהליך הטחינה.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תאית עד 12% {{ש}} רטיבות עד 14% {{ש}} חול ואדמה עד 1%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} שיירי טחנות קמח
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חומר המתקבל בטחנות הקמח בשלבי ניקוי גרגירי החיטה לפני טחינתם לקמח למאכל אדם, כולל גרגירי דגנים מצומקים ושבורים וכן גרגירי קטניות למיניהם.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תאית עד 4% {{ש}} אפר עד 2.5% {{ש}} רטיבות עד 12%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} פסולת טחנות קמח
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חומר המתקבל בטחנות הקמח בשלבי ניקוי גרגירי החיטה לפני טחינתם לקמח למאכל אדם, כולל דגנים מצומקים ושבורים, אבק גרגירים, מוץ וקש.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תאית עד 18% {{ש}} אפר עד 7% {{ש}} רטיבות עד 12% {{ש}} חול ואדמה עד 3%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} רמולאז׳
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החלק הפנימי של קליפת החיטה הניפרד מהסובין והקמח בזמן הטחינה.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלבון כללי שלא יפחת מ־16% {{ש}} תאית עד 9% {{ש}} רטיבות עד 14%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;{{מוגדל|'''מוצרי לוואי ומוצרים אחרים'''}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} סובי אורז
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חומר לוואי המתקבל בשעת שפשוף האורז, מכיל קליפות פנימיות, נבטים ועמילן האורז ללא הקליפות החיצוניות.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלבון כללי שלא יפחת מ־12% {{ש}} תאית עד 10% {{ש}} שומן שלא יפחת מ־12% {{ש}} רטיבות עד 12%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} סובי עדשים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חומר לוואי המתקבל בשעת שפשוף עדשים, מכיל קליפות פנימיות ושברי עדשים ללא הקליפות החיצוניות.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלבון כללי שלא יפחת מ־14% {{ש}} תאית עד 16% {{ש}} שומן עד 2% {{ש}} רטיבות עד 12%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} גפת תירס שופרא
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חומר המורכב מקליפות תירס, גלוטן ומי שרייה שהתהוו בעת תהליך הטחינה של תירס רטוב לאחר השרייתו. הגפת מיובשת וגרוסה.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלבון כללי שלא יפחת מ־27% {{ש}} תאית עד 10% רטיבות עד 12%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} גלוטן תירס
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חומר המורכב מגלוטן התירס ומי השרייה שנוצרו בתהליך הטרינה הרטובה של התירס. החומר מיובש וגרוס.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלבון ככלי שלא יפחת מ־44% {{ש}} חמרי מיצוי חסרי חנקן שלא יפחתו מ־35% {{ש}} רטיבות עד 10%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|5.}} גפת תפוחי־אדמה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חומר המתקבל בתהליך הטחינה של תפוחי־אדמה לייצור עמילן. החומר מיובש וגרוס.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלבון כללי שלא יפחת מ־4% {{ש}} תאית עד 15% {{ש}} חומרי מיצוי חסרי חנקן שלא יפחתו מ־40% {{ש}} רטיבות עד 12%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|6.}} שיירי תירס גרוס
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השארית המתקבלת בטחינת תירס למאכל אדם.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלבון כללי שלא יפחת מ־8% {{ש}} תאית עד 4% {{ש}} רטיבות עד 13%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|7.}} גפת שעורה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חומר לוואי המתקבל בשעת עיבוד השעורה למאכל אדם: החומר מכיל חלקים של קליפות שעורה, קמח, נבטים ומוץ.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלבון כללי שלא יפחת מ־11% {{ש}} תאית עד 10% {{ש}} רטיבות עד 13%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|8.}} שיירי שעורה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חומר לוואי המתקבל בשעת עיבוד השעורה למאכל אדם: החומר מכיל חלקים של קליפות שעורה, קמח, נבטים ומוץ.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תאית עד 12% {{ש}} רטיבות עד 14% {{ש}} חול ואדמה עד 1%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|9.}} גפת ענבים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החומר המתקבל מענבים לאחר סחיטת המיץ (בתעשיית היין) מתוכם, כולל שדרות, גרעינים וזג. החומר מיובש בחום.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רטיבות עד 12% {{ש}} שדרות ענבים וחומר זר עד 5%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|10.}} פתיתי שבולת־שועל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חומר לוואי המתקבל בזמן עשיית הפתיתים למאכל אדם משבולת־שועל ומכיל: פתיתים, חלקים שבורים, קמח וקליפות אשר אין להמנע מהם בייצור תעשייתי מסודר.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלבון שלא יפחת מ־10% {{ש}} תאית עד 4% {{ש}} רטיבות עד 10%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|11.}} שיירי שבולת־שועל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חומר לוואי המתקבל מעיבוד שבולת־שועל למאכל אדם בלי הרחקה מוחלטת של הקליפות.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תאית עד 25% {{ש}} אפר עד 1% {{ש}} רטיבות עד 12%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|12.}} קליפות שבולת־שועל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חומר לוואי המתקבל בשעת עיבוד של שבולת־שועל למאכל אדם.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלבון שלא יפחת מ־4% {{ש}} תאית עד 25% {{ש}} רטיבות עד 12%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|13.}} שומר השקד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ה”שומר“ של השקד, מיובש וטחון ללא ציאנידים.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלבון שלא יפחת מ־4% {{ש}} שומן שלא יפחת מ־2% {{ש}} תאית עד 23% {{ש}} אפר עד 8% {{ש}} רטיבות עד 12%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|14.}} קליפות כותנה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קליפות טחונות של גרעיני כותנה לאחר הסרת הסיבים.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תאית עד 38% {{ש}} אפר עד 2% {{ש}} רטיבות עד 13%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|15.}} קליפות הדרים מיובשות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קליפות הדרים מיובשות וגרוסות; הייבוש בתנור נעשה לאחר הוספת מימת הסידן.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רטיבות עד 14%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|16.}} קליפות אגוזי־אדמה (בוטנים)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קליפות טחונות של אגוזי־אדמה (בוטנים).&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלבון שלא יפחת מ־6% {{ש}} תאית עד 60% {{ש}} אפר עד 4.5% {{ש}} רטיבות עד 13% {{ש}} אפלטוקסין עד 50 חלקי בליון אמריקאי {{ש}} חול ואדמה עד 1%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|17.}} פולפה מסלק־סוכר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פתיתי סלק־סוכר המתקבלים מתעשיית סוכר, לאחר שהסלק עבר תהליכים אלה: הסרת העלים, ניקוי, רחיצה, מיצוי הסוכר וייבוש הפתיתים.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רטיבות עד 13% {{ש}} חול ואדמה עד 1%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|18.}} פולפה ממולסת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פולפה מסלק־סוכר, מעורבת עם מולאסה ומיובשת ביחד.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלבון שלא יפחת מ־6% {{ש}} תאית עד 22% {{ש}} סזכר שלא יפחת מ־7% {{ש}} רטיבות עד 12%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|19.}} מולאסה מסלק־סוכר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חומר נוזלי המתקבל כסירופ לאחר מיצוי הסוכר מסלק־הסוכר.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סוכר שלא יפחת מ־45% {{ש}} רטיבות עד 24% {{ש}} תגובה בסיסית.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|20.}} מולאסה מסויה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חומר נוזלי המתקבל מכוספת סויה ע״י המסת המוצקים המסיסים במים חמים המכילים אלכוהול; כל האלכוהול ומרבית המים מופרדים מהמולאסה.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מוצקי סויה מסיסים שלא יפחתו מ־45% {{ש}} רטיבות עד 55%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|21.}} פסולת גרגירים קמחיים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חומר הנאסף בעת שאיבת האבק תוך כדי הזרמת גרגירי המספוא בממגורות, מכיל: אבק, קליפות, גרגירים נבובים וחלקים קלים של הגרגירים.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תאית עד 13% {{ש}} אפר עד 6.5% {{ש}} רטיבות עד 12% {{ש}} חול ואדמה עד 2%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|22.}} חרובים ללא חרצנים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרי החרוב גרוס לאחר הוצאת החרצנים.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סוכר שלא יפחת מ־40% {{ש}} רטיבות עד 15%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|23.}} לחם, מצות ואיטריות טחונים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שאריות לחם, מצות ואיטריות, מיובשות וטחונות, ללא עובש.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלבון שלא יפחת מ־10% {{ש}} רטיבות עד 13%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|24.}} זבל בקר מעוקר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;זבל בקר שעבר ייבוש ועיקור בטמפרטורה של 130°C למשך 10–12 דקות. רטיבות החומר היוצא מהתנור לא תעלה על 10%. שמירת הזבל לפני תהליך העיקור – במצב יבש (רטיבות עד 17%).&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלבון כללי שלא יפחת מ־8% {{ש}} תאית עד 14% {{ש}} אפר עד 40% {{ש}} רטיבות עד 12% {{ש}} ללא חיידקי גרם שליליים {{ש}} חופשי מחיידקי סלמונלה.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|25.}} זבל עופות מעוקר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;זבל עופות שעבר ייבוש ועיקור. בטמפרטורה של 130°C למשך 10–12 דקות. רטיבות החומר היוצא מהתנור לא תעלה על 10%. שמירת הזבל לפני תהליך העיקור – במצב יבש (רטיבות עד 17%).&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלבון כללי שלא יפחת מ־20% {{ש}} אפר עד 25% {{ש}} תאית עד 20% {{ש}} רטיבות עד 12% {{ש}} ללא חיידקי גרם שליליים {{ש}} חופשי מחיידקי סלמונלה.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;{{מוגדל|'''מינרלים ומחצבי קורט'''}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} סידנית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אבן סיד, חומר מינרלי טבעי המורכב ברובו מפחמת הסידן לאחר גריסתו.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סידן שלא יפחת מ־38%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} דו־סידן זרחתי D.C.P.‎
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דן־סידן זרחתי המיוצר בתהליך תעשייתי להזנת בעלי־חיים.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;זרחן כללי שלא יפחת מ־18% {{ש}} זרחן זמין באחוזים מהזרחן הכללי {{ש}} סידן 22% {{ש}} פלואור עד 0.17% {{ש}} זרניך (ארסן) עד 10 חלקי מליון {{ש}} רטיבות עד 2%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} חד־סידן זרחתי M.C.P.‎
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חד־סידן זרחתי המיוצר בתהליך תעשייתי להזנת בעלי־חיים.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;זרחן כללי שלא יפחת מ־20.5% {{ש}} זרחן זמין באחוזים מהזרחן הכללי {{ש}} סידן 18.5% {{ש}} פלואור עד 0.19% {{ש}} זרניך (ארסן) עד 10 חלקי מליון {{ש}} רטיבות עד 4%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} פוספט נטול פלואור
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פוספט גולמי המעובד בתהליך תעשייתי להוצאות הפלואור מתוכו.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;זרחן כללי שלא יפחת מ־18% {{ש}} זרחן זמין באחוזים מהזרחן הכללי {{ש}} סידן 33% {{ש}} נתרן עד 5.5% {{ש}} פלואור עד 0.18%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|5.}} קמת עצמות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עצמות מעוקרות ומבושלות בקיטור ובלחץ לאחר הוצאת הקולן (הדבק) והשומן, מיובשות וטחונות.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;זרחן שלא יפחת מ־13% {{ש}} רטיבות עד 10% {{ש}} חופשי מחיידקי סלמונלה.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|6.}} מלח מינרלי לבעלי־חיים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תערובת של מלחים מינרליים להזנת בעלי־חיים.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מלח בישול שלא יפחת מ־95%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|7.}} מלח סידני
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תערובת של מלח בישול ופחמת הסידן (סידנית), בתוספת או ללא תוספת בנטוניט.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מלח בישול באחוזים {{ש}} סידן באחוזים {{ש}} בנטוניט באחוזים.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|8.}} בזלת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אבן בזלת גרוסה.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יש לציין את גודל החלקיקים.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|9.}} בנטוניט
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מינרל טבעי מיובש וטחון.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;על תווית הסימון יש לציין ”בעל ערך מזין נמוך“.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|10.}} גבזן
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גפרת הסידן (גבס).&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סידן 28% {{ש}} ברזל 1.5% {{ש}} רטיבות עד 6% {{ש}} פלואור עד 0.05%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|11.}} ברזל סולפט
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שבבי ברזל לאחר המסתם בחומצה גפריתנית, לאחר ייבוש וסינון.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|12.}} תרכיזי מחצבים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תערובת של מחצבים מיקרואלמנטים (מינרלי קורט).&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יש להצהיר על התכולות התזונתיות של התרכיז ביחידות מטריות או באחוזים, שמות בעלי־החיים שהתרכיז מיועד להם, הוראות השימוש והמינון.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;{{מוגדל|'''שמנים, שומנים ומוצריהם מהצומח והחי'''}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} סופסטוק סויה מוחמץ
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חומר שומני המתקבל בתהליך הזיכוך של שמן סויה ונפרד מהסופסטוק הגלמי ע״י החמצה עם חומצות מינרליות, שטיפתו במים והשהייתו עד להפרדות המים מהחומר.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מים עד 2% {{ש}} חומר בלתי נמס עד 1% {{ש}} חומר בלתי מסתבן עד 6% {{ש}} חומצות שומן מחומצנות עד 5% {{ש}} חומצות שומן כלליות (אינו כולל את החומר הבלתי מסתבן) שלא יפחתו מ־80% {{ש}} אינו מכיל גוסיפול.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} סופסטוק כותנה מוחמץ
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חומר שומני המתקבל בתהליך הזיכוך של שמן כותנה ונפרד מהסופסטוק הגלמי ע״י החמצה עם חומצות מינרליות, שטיפתו במים והשהייתו עד להפרדות המים מהחומר.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מים עד 2% {{ש}} חומר בלתי נמס עד 1% {{ש}} חומר בלתי מסתבן עד 6% {{ש}} חומצות שומן מחומצנות עד 5% {{ש}} חומצות שומן כלליות (אינו כולל את החומר הבלתי מסתבן) שלא יפחתו מ־80% {{ש}} גוסיפול בלתי קשור עד 0.4%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} סופסטוק מוחמץ מעורב ממקורות צמחיים שונים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חומר שומני המתקבל בתהליך הזיכוך של שמנים צמחיים ונפרד מהסופסטוק הגלמי ע״י החמצה עם חומצות מינרליות, שטיפתו במים והשהייתו עד להפרדות המים מהחומר.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מים עד 2% {{ש}} חומר בלתי נמס עד 1% {{ש}} חומר בלתי מסתבן עד 6% {{ש}} חומצות שומן מחומצנות עד 5% {{ש}} חומצות שומן כלליות (אינו כולל את החומר הבלתי מסתבן) שלא יפחתו מ־80% {{ש}} יש להצהיר על תכולת גוסיפול בלתי קשור ובלבד שלא יעלה על 0.4%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} שומן מעופות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שומן שמוצה או ניסחט מקמח שיירי משחטה או משיירי משחטה, המופק בתהליך עיבוד המוצרים או הפסדים ע״י המסה או סחיטה בתוספת חומר מונע חימצון.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מים עד 2% {{ש}} חומר בלתי מסתבן עד 3.5% {{ש}} חומר בלתי נמס עד 1% {{ש}} חומצות שומן חפשיות עד 6% {{ש}} חומצות שומן כלליות (אינו כולל את החומר הבלתי מסתבן) שלא יפחתו מ־90% {{ש}} יש להצהיר על סוג החומר מונע החימצון וכמותו ביחידות של גרם/טון.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|5.}} שומן מעורב מבעלי־חיים (למעט דגים)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שומן שמוצה או ניסחט מקמחי או משיירי בתי מטבחיים או משחטות ע״י המסה או סחיטה בתוספת חומר מונע חימצון.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מים עד 2% {{ש}} חומר בלתי נמס עד 1% {{ש}} חומצות שומן חפשיות עד 6% {{ש}} חומצות שומן כלליות (אינו כולל את החומר הבלתי מסתבן) שלא יפחתו מ־90% {{ש}} יש להצהיר על החומר מונע החימצון וכמותו ביחידות של גרם/טון.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|6.}} שמן דגים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שמן שמוצה או ניסחט מדגים, חלקי דגים או קמחי דגים ע״י המסה או סחיטה בתוספת חומר מונע חימצון.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מים עד 2% {{ש}} חומר בלתי נמס עד 1% {{ש}} חומצות שומן חפשיות עד 6% {{ש}} חומצות שומן כלליות (אינו כולל את החומר הבלתי מסתבן) שלא יפחתו מ־90% {{ש}} יש להצהיר על החומר מונע החימצון וכמותו ביחידות של גרם/טון.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|7.}} שמן מעורב מצמחים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שמן המופק מצמחים ע״י סחיטה או מיצוי.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מים עד 2% {{ש}} חומר בלתי נמס עד 1% {{ש}} חומצות שומן מחומצנות עד 5% {{ש}} חומצות שומן כלליות (אינו כולל את החומר הבלתי מסתבן) שלא יפחתו מ־80% {{ש}} יש להצהיר על גוסיפול בלתי קשור ובלבד שלא יעלה על 0.4%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|8.}} שמנים מעורבים מהחי והצומח
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עירוב שומן מבעלי־חיים עם שמן מצמחים או שמן סופסטוק.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מים עד 2% {{ש}} חומר בלתי נמס עד 1% {{ש}} חומצות שומן מחומצנות עד 5% {{ש}} חומצות שומן כלליות (אינו כולל את החומר הבלתי מסתבן) שלא יפחתו מ־80% {{ש}} יש להצהיר על גוסיפול בלתי קשור ובלבד שלא יעלה על 0.4%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|9.}} מלחים שומניים להזנת מעלי גירה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מלחים של חומצות שומן המופקים בתהליך תעשייתי ומתאימים להזנת מעלי גירה.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יש להצהיר באחוזים על: {{ש}} השומן הכללי {{ש}} שם היסוד המתכתי וכמותו {{ש}} רטיבות {{ש}} חומצות שומן חפשיות.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|10.}} סופסטוק מליפתית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חומר שומני המתקבל בתהליך הזיכוך של שמן הליפתית וניפרד מהסופסטוק הגלמי ע״י החמצה עם חומצות מינרליות, שטיפתו במים והשהייתו עד להפרדות המים מהחומר.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מים עד 2% {{ש}} חומר בלתי נמס עד 1% {{ש}} חומר בלתי מסתבן עד 6% {{ש}} חומצות שומן מחומצנות עד 5% {{ש}} חומצות שומן כלליות (אינו כולל את החומר הבלתי מסתבן) שלא יפחתו מ־80% {{ש}} יש להצהיר על אחוז החומצה האירוצית.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;{{מוגדל|'''תוספות מזון ותערובות'''}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} תרכיזי ויטמינים עם או בלי תוספות מזון
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תערובת של ויטמינים או של תרכיזי ויטמינים ותוספות מזון.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יש להצהיר על התכולות התזונתיות של המוצר, יעודו ושמות בעלי־החיים שעבורם נועד, אופן השימוש והמינון ביחידות מטריות או באחוזים.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} תרכיזי מזון (תערובת) עם או בלי תוספות מזון
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תערובת של מוצרי מספוא (בדרך כלל חלבוניים), עם או בלי תוספות מזון, ויטמינים ומחצבים.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יש להצהיר על התכולות התזונתיות של המוצר, יעודו ושמות בעלי־החיים שעבורם הוא נועד, אופן השימוש והמינון במידות מטריות או באחוזים.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} תערובת לעופות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תערובת של חמרים שונים, המיועדת להזנת עופות.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יש להצהיר על התכולה התזונתית באחוזים של: {{ש}} חלבון כללי {{ש}} שומן כללי {{ש}} תאית כללית {{ש}} אפר {{ש}} רטיבות עד 13% {{ש}} סידן {{ש}} זרחן {{ש}} מלח בישול או נתרן וכלור {{ש}} מנגן {{ש}} תכולת גוסיפול בלתי קשור לא תעלה על: {{ש}} בתערובות לגידול 0.01% {{ש}} בתערובות למטילות 0.02%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} תערובת למעלי גירה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תערובת של חמרים שונים המיועדת להזנת מעלי גירה.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יש להצהיר על התכולה התזונתית באחוזים של: {{ש}} חלבון כללי {{ש}} חנקן לא חלבוני ושמו {{ש}} שומן כללי {{ש}} תאית כללית {{ש}} אפר {{ש}} רטיבות עד 13% {{ש}} סידן {{ש}} זרחן {{ש}} מלח בישול או נתרן וכלור {{ש}} מנגן {{ש}} תכולת גוסיפול בלתי קשור לא תעלה על: {{ש}} בתערובות ליונקים 0.01% {{ש}} בתערובות לגמולים ובוגרים 0.05% {{ש}} תכולת נחושת בתערובות לצאן לא תעלה על 8 גרם/טון.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|5.}} תערובות לבעלי־חיים שונים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תערובת של חמרים שונים.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יש להצהיר על התכולה התזונתית באחוזים של: {{ש}} חלבון כללי {{ש}} שומן כללי {{ש}} תאית כללית {{ש}} אפר {{ש}} רטיבות עד 13% {{ש}} סידן {{ש}} זרחן {{ש}} מלח בישול או נתרן וכלור {{ש}} מנגן {{ש}} תכולת גוסיפול בלתי קשור לא תעלה על: {{ש}} בתערובות לארנבות וחזירים 0.006% {{ש}} בתערובות אחרות 0.02%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|6.}} מזונות לחיות מחמד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תערובת של חמרים שונים המיועדת להזנת חיות מחמד.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יש להצהיר על תכולה תזונתית באחוזים של: {{ש}} חלבון כללי {{ש}} שומן כללי {{ש}} תאית כללית {{ש}} אפר {{ש}} רטיבות ובלבד שבמזונות ”יבשים“ לא תעלה על 12% {{ש}} סידן {{ש}} זרחן {{ש}} מלח בישול או נתרן וכלור {{ש}} חופשי מחיידקי סלמונלה.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;{{מוגדל|'''גרעינים וגרגירים'''}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} תירס, סורגום, שעורה, חיטה, שיפון, חיטפון, תורמוס, שבולת־שועל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יש להצהיר על הפרטים הבאים: {{ש}} 1. שם הגרגיר {{ש}} 2. אחוז הרטיבות {{ש}} 3. המשקל הסגולי של הגרגירים (משקל ההקטוליטר) ביחידות של קילוגרם/למאה ליטר {{ש}} 4. אחוז הגרגירים השבורים או הפגומים {{ש}} 5. אחוז חומר זר. {{ש}} 6. בסורגום – אחוז הטנין.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} גרעינים וגרגירים מכל הסוגים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} לא יימצאו שאריות של החמרים המפורטים להלן, בכמויות העולות על הקבוע לצידם:
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''קוטלי חרקים פחמימנים כלוריים'''}}
{{דוכיווני | 20 ppb | Aldrin + Dieldrin }}
{{דוכיווני | 20 ppb | Chloroane }}
{{דוכיווני | 100 ppb | DDT + Derivatives }}
{{דוכיווני | 100 ppb | Endosulfan }}
{{דוכיווני | 20 ppb | Endrin }}
{{דוכיווני | 100 ppb | H.C.H. (Other then Gamma isomer) }}
{{דוכיווני | 500 ppb | H.C.H. (Gamme isomer) }}
{{דוכיווני | 20 ppb | Heptachlor Epoxide }}
{{דוכיווני | 1000 ppb | Methoxychlor }}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''קוטלי חרקים זרחנים אורגניים'''}}
{{דוכיווני | 20 ppb | Azinphos Methyl }}
{{דוכיווני | 100 ppb | Diazinon }}
{{דוכיווני | 2000 ppb | Dichlorvos }}
{{דוכיווני | 100 ppb | Dimethoate }}
{{דוכיווני | 200 ppb | Demeton-S-Methyl }}
{{דוכיווני | 100 ppb | Ethion }}
{{דוכיווני | 8000 ppb | Mulathion }}
{{דוכיווני | 100 ppb | Methamidophos }}
{{דוכיווני | 200 ppb | Methidathion }}
{{דוכיווני | 50 ppb | Monocrotophos }}
{{דוכיווני | 50 ppb | Parathion }}
{{דוכיווני | 50 ppb | Phorate }}
{{דוכיווני | 50 ppb | Phenamiphos }}
{{דוכיווני | 100 ppb | Phosphamidon }}
{{דוכיווני | 10000 ppb | Pirimiphos Methyl }}
{{דוכיווני | 100 ppb | Terbufos }}
{{דוכיווני | 100 ppb | Trichlorfon }}
{{דוכיווני | 200 ppb | Vamidotnion }}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''קרבמטים'''}}
{{דוכיווני | 50 ppb | Aldicarb }}
{{דוכיווני | 100 ppb | Carbofuran }}
{{דוכיווני | 50 ppb | Methiocarb }}
{{דוכיווני | 500 ppb | Methomyl }}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''חמרי אידוי'''}}
{{דוכיווני | 100 ppb | Hydrogen Phosphide }}
{{דוכיווני | 100 ppb | Methyl Bromide }}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''רעלני פטריות'''}}
{{דוכיווני | 20 ppb | Aflatoxin (Total) }}
{{דוכיווני | 1000 ppb | Deoxynivalenol }}
{{דוכיווני | 100 ppb | Diacedtoxyscirpenol }}
{{דוכיווני | 300 ppb | Ochratoxin }}
{{דוכיווני | 100 ppb | T-2 Toxin }}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''מתכות'''}}
{{דוכיווני | 2000 ppb | Arsenic }}
{{דוכיווני | 50 ppb | Cadmium }}
{{דוכיווני | 1000 ppb | Lead }}
{{דוכיווני | 10 ppb | Mercury }}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''קרינה רדיואקטיבית'''}}
קרינה רדיואקטיבית שמקורה בצזיום 134 וצזיום 137 לא תעלה על 60 בקרל/ק״ג. {{ש}} קרינה רדיואקטיבית שמקורה בחמרים השונים מצזיום וכוללת קרינת ביתא וקרינת גאמא לא תעלה על 250 בקרל ק״ג.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשל״ז־2, תשנ״ד}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}})}}}}
{{ח:קטע3||נטילת דגם}}

{{ח:סעיף*|א||עוגן=תוספת 3 פרט א}}
{{ח:ת}} שקים
{{ח:תת|1.}} הדגם יינטל מ־10 שקים לפחות ומשקלו לא יפחת מ־1 ק״ג.
{{ח:תת|2.}} אם החומר הנדגם ארוז ב־10 שקים או פחות, יינטל הדגם מכל השקים ובלבד שמשקלו לא יפחת מ־1 ק״ג.

{{ח:סעיף*|ב||עוגן=תוספת 3 פרט ב}}
{{ח:ת}} מכלים
{{ח:תת|1.}} אם החומר הנדגם ארוז במכלים שתכולתם 1 ק״ג, ישמש מכל אחד שלם כדגם.
{{ח:תת|2.}} אם החומר הנדגם ארוז במכלים שתכולתם גדולה מ־1 ק״ג, יינטל מהם דגם שמשקלו לא יפחת מ־1 ק״ג.
{{ח:תת|3.}} אם החומר הנדגם ארוז במכלים שתכולתם פחותה מ־1 ק״ג, ישמשו מכלים שלמים כדגם ובלבד שמשקלו לא יפחת מ־1 ק״ג.
{{ח:תת}} לענין זה, ”מכל“ – אריזה המשמשת להחזקת מספוא.

{{ח:סעיף*|ג||עוגן=תוספת 3 פרט ג}}
{{ח:ת}} צובר
{{ח:תת}} הדגם יינטל מארבעה קצוות ומהמרכז ומשקלו לא יפחת מ־1 ק״ג.

{{ח:סעיף*|ד||עוגן=תוספת 3 פרט ד}}
{{ח:ת}} אם לא מתאפשר ליטול דגם שמשקלו 1 ק״ג או יותר, יילקח כל החומר הנדגם לבדיקה.

{{ח:סעיף*|ה||עוגן=תוספת 3 פרט ה}}
{{ח:ת}} כאשר החומר הנדגם הינו נוזלי, יינטלו ממנו לבדיקה 500 סמ״ק או יותר.

{{ח:סעיף*|ו||עוגן=תוספת 3 פרט ו}}
{{ח:ת}} אופן נטילת הדגם יפורט בטופס שקבע המנהל.

{{ח:סעיף*|ז||עוגן=תוספת 3 פרט ז}}
{{ח:ת}} הדגם יישמר במעבדה לתקופה שלא תפחת מ־3 שבועות מיום משלוח התוצאה.

{{ח:קטע3||שיטות בדיקה}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} לצורך בדיקה אנליטית יש צורך לטחון דוגמה של לפחות 100 גרם במטחנה בה מורכבת רשת שקוטר חוריה עד 1 מ״מ.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:ת}} בדיקות כלליות: בדיקה כימית אנליטית לתכולה התזונתית של מספוא תיעשה לפי השיטות שפורסמו במהדורה האחרונה של: ‎”Official Methods of Analysis of The Association of Official Analytical Chemists“ – A.O.A.C.‎ או לפי הספר: ‎”Official and Tentative Methods of the American Oil Chemists, Society“ – A.O.C.S.‎ (להלן – הספרים), שעותקים מהם הופקדו לעיון הציבור במשרדי האגף להגנת הצומח ולבקורת במשרד החקלאות.
{{ח:ת}} בדיקת חומרים שאין לה עדיין שיטת בדיקה באחד הספרים, תיעשה לפי שיטות אנליטיות שיקבע המנהל ושיובאו לידיעת הציבור בדרך שיראה לנכון.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 3 פרט 3}}
{{ח:ת}} בדיקת דרגת קלייה בכוספת סויה תיעשה לפי השיטה שפורסמה ב־Olomucki and Borenstein, Journal of A.O.A.C. Vol. 43 (440) 1960.‎ שעותק ממנו הופקד לעיון הציבור במשרדי האגף להגנת הצומח ולבקורת במשרד החקלאות.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 3 פרט 4}}
{{ח:ת}} בדיקה ביולוגית לזמינות זרחן:
{{ח:ת}} הבדיקה תיעשה בהודנים צעירים לפי השיטה שפירסם ש. הורביץ ב־1964 ב־Journal of Nutrition Vol. 84: p .83-92 שהופקדו לעיון הציבור במשרדי האגף להגנת הצומח ולבקורת במשרד החקלאות, או לפי שיטה ביולוגית מקובלת ובלבד שתהיה בהודנים; התוצאות יבוטאו באחוזי זמינות בהשוואה לזמינות זרחן בדו־סידן זרחני אנליטי ממויים בהודנים.

{{ח:קטע3||סבילויות הסטייה האנליטית המותרת}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} סבילויות הסטייה האנליטית המותרת הינן ערכים המתייחסים לתוצאות של בדיקת דוגמה יחידה במעבדה.
{{ח:ת}} הסבילויות המותרות מבוטאות באחוז יחסי מהתכולה התזונתית המוצהרת או התקנית, ואינן מבוטאות באחוז מוחלט מכלל החומר הנבדק.
{{ח:ת}} כאשר בודקים שבעה מדגמים לפחות של מוצר מסוים בתקופה של עד שלושה חודשים, וכולם סוטים באותה מגמה מהתכולה התזונתית המוצהרת או התקנית, ואפילו כל סטייה היא בתחום הסטייה האנליטית המותרת, ייחשבו התוצאות חורגות.

{{ח:קטע3||בחמרי גלם}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;50%&quot;&gt;התכולה התזונתית הנבדקת&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;25%&quot;&gt;אחוז התכולה התזונתית המוצהרת או התקנית המותרת במספוא&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;25%&quot;&gt;אחוז הסטייה האנליטית המותרת {{ש}} {{מוקטן|(-) חסר (+) עודף}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חלבון כללי במקרה של חסר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־35.1% ומעלה {{ש}} מ־20.1% ועד 35% {{ש}} עד 20.0%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2% (-) {{ש}} 5% (-) {{ש}} 10% (-)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חלבון נעכל במספוא שמקורו בבעלי־חיים במקרה של חסר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־35.1% ומעלה {{ש}} מ־20.1% ועד 35% {{ש}} עד 20.0%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2% (-) {{ש}} 5% (-) {{ש}} 10% (-)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שומן כללי במקרה של חסר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־70.1% ומעלה {{ש}} מ־20.1% ועד 70% {{ש}} מ־5.1% ועד 20% {{ש}} עד 5.0%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3% (-) {{ש}} 5% (-) {{ש}} 10% (-) {{ש}} 20% (-)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שומן כללי במקרה של עודף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־70.1% ומעלה {{ש}} מ־20.1% ועד 70% {{ש}} מ־5.1% ועד 20% {{ש}} עד 5.0%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6% (+) {{ש}} 10% (+) {{ש}} 20% (+) {{ש}} 40% (+)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תאית במקרה של עודף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־5.1% ומעלה {{ש}} עד 5.0%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10% (+) {{ש}} 20% (+)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפר במקרה של עודף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־5.1% ומעלה {{ש}} עד 5.0%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10% (+) {{ש}} 20% (+)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפר בלתי נמס בחומצה הידרוכלורית (בדיקה לחול ואדמה) במקרה של עודף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־3.1% ומעלה {{ש}} עד 3.0%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10% (+) {{ש}} 20% (+)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;רטיבות במקרה של עודף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־10.1% ומעלה {{ש}} מ־5.1% ועד 10% {{ש}} עד 5.0%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5% (+) {{ש}} 10% (+) {{ש}} 25% (+)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סידן במקרה של עודף למעט ב־D.C.P.‎‏, M.C.P.‎ ו־D.F.P.‎‏&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2% (+)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סידן במקרה של חסר למעט ב־D.C.P.‎‏, M.C.P.‎ ו־D.F.P.‎‏&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2% (-)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סידן ב־D.C.P.‎‏, M.C.P.‎ ו־D.F.P.‎‏ במקרה של עודף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4% (+)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סידן ב־D.C.P.‎‏, M.C.P.‎ ו־D.F.P.‎‏ במקרה של חסר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.5% (-)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זרחן במקרה של חסר למעט ב־D.C.P.‎‏, M.C.P.‎ ו־D.F.P.‎‏&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2% (-)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זרחן ב־D.C.P.‎‏, M.C.P.‎ ו־D.F.P.‎‏ במקרה של עודף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11% (+)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זרחן ב־D.C.P.‎‏, M.C.P.‎ ו־D.F.P.‎‏ במקרה של חסר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10% (-)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מלח בישול במקרה של עודף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־10.1% ומעלה {{ש}} עד 10%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2% (+) {{ש}} 10% (+)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גוסיפול בלתי קשור במקרה של עודף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10% (+)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סוכר כללי במקרה של חסר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5% (-)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דרגת קלייה בכוספת סויה קלויה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1 (+) {{ש}} 0.1 (-)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קרוטן במקרה של חסר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10% (-)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3||בתערובות ותרבי תערובת}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;50%&quot;&gt;התכולה התזונתית הנבדקת&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;25%&quot;&gt;אחוז התכולה התזונתית המוצהרת או התקנית המותרת במספוא&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;25%&quot;&gt;אחוז הסטייה האנליטית המותרת {{ש}} {{מוקטן|(-) חסר (+) עודף}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חלבון כללי במקרה של חסר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־25.1% ומעלה {{ש}} מ־12.1% עד 25.0% {{ש}} עד 12.0%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3% (-) {{ש}} 5% (-) {{ש}} 10% (-)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חלבון כללי במקרה של עודף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־25.1% ומעלה {{ש}} מ־12.1% עד 25.0% {{ש}} עד 12.0%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9% (+) {{ש}} 15% (+) {{ש}} 30% (+)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תאית במקרה של עודף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־10.1% ומעלה {{ש}} מ־5.1% ועד 10.0% {{ש}} עד 5.0%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10% (+) {{ש}} 15% (+) {{ש}} 20% (+)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תאית במקרה של חסר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־10.1% ומעלה {{ש}} מ־5.1% ועד 10.0% {{ש}} עד 5.0%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30% (-) {{ש}} 45% (-) {{ש}} 60% (-)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שומן במקרה של עודף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־10.1% ומעלה {{ש}} מ־5.1% ועד 10.0% {{ש}} עד 5.0%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25% (+) {{ש}} 30% (+) {{ש}} 50% (+)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שומן במקרה של חסר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־10.1% ומעלה {{ש}} מ־5.1% עד 10.0% {{ש}} עד 5.0%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15% (-) {{ש}} 20% (-) {{ש}} 40% (-)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;רטיבות במקרה של עודף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־10.1% ומעלה {{ש}} עד 10.0%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7% (+) {{ש}} 10% (+)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפר במקרה של עודף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־10.1% ומעלה {{ש}} עד 10.0%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10% (+) {{ש}} 20% (+)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפר במקרה של חסר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30% (-)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גוסיפול בלתי קשור במקרה של עודף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10% (+)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סידן במקרה של עודף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־8.1% ומעלה {{ש}} מ־2.1% ועד 8.0% {{ש}} עד 3.0%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10% (+) {{ש}} 15% (+) {{ש}} 25% (+)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סידן במקרה של חסר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־6.1% ומעלה {{ש}} עד 6.0%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10% (-) {{ש}} 15% (-)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זרחן במקרה של עודף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־1.6% ומעלה {{ש}} עד 1.5%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20% (+) {{ש}} 30% (+)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זרחן במקרה של חסר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־1.6% ומעלה {{ש}} עד 1.5%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10% (-) {{ש}} 15% (-)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מלח בישול במקרה של עודף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 0.5% {{ש}} מ־0.6% עד 2.0% {{ש}} מ־2.1% עד 10.0% {{ש}} מ־10.1% עד 25.0% {{ש}} מ־25.1% עד 50.0% {{ש}} מ־50.1% ומעלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50% (+) {{ש}} 30% (+) {{ש}} 20% (+) {{ש}} 15% (+) {{ש}} 10% (+) {{ש}} 5% (+)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מלח בישול במקרה של חסר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 0.5% {{ש}} מ־0.6% עד 2.0% {{ש}} מ־2.1% עד 10.0% {{ש}} מ־10.1% עד 25.0% {{ש}} מ־25.1% עד 50.0% {{ש}} מ־50.1% ומעלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25% (-) {{ש}} 15% (-) {{ש}} 10% (-) {{ש}} 7.5% (-) {{ש}} 5.0% (-) {{ש}} 2.5% (-)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3||במינרלי (מחצבי) קורט וויטמינים בתערובות}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;50%&quot;&gt;התכולה התזונתית הנבדקת&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;25%&quot;&gt;אחוז התכולה התזונתית המוצהרת או התקנית המותרת במספוא&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;25%&quot;&gt;אחוז הסטייה האנליטית המותרת {{ש}} {{מוקטן|(-) חסר (+) עודף}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קובלט במקרה של עודף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50% (+)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קובלט במקרה של חסר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25% (-)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נחושת בתערובות לצאן במקרה של עודף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25% (+)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שאר מינרלי הקורט במקרה של עודף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50% (+)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שאר מינרלי הקורט במקרה של חסר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25% (-)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סלניום במקרה של עודף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25% (+)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סלניום במקרה של חסר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25% (-)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פלואור במחצבים זרחניים D.C.P.‎ או D.F.P.‎ במקרה של עודף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10% (+)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ויטמין A במקרה של עודף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50% (+)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ויטמין A במקרה של חסר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25% (-)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשל״ה, תשל״ז, תשל״ט, תשל״ט־2, תשנ״ד, [הודעות]}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הסכומים בסוגריים מעודכנים ליולי 2026):}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;ההיתר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;האגרה בלירות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סיטונאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1300 {{ח:הערה|(1,180.00 ש״ח)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קמעונאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;400 {{ח:הערה|(356.00 ש״ח)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בעל מגרסה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;400 {{ח:הערה|(356.00 ש״ח)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יצרן של תערובת לבעלי חיים – עד 5,000 טון לשנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2400 {{ח:הערה|(2,130.00 ש״ח)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} מ־5,000 עד 30,000 טונות, לכל 1,000 טונות תוספת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250 {{ח:הערה|(209.00 ש״ח)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} מ־30,000 עד 100,000 טונות, לכל 1,000 טונות תוספת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160 {{ח:הערה|(134.00 ש״ח)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} מעל 100,000, לכל 1,000 טונות תוספת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80 {{ח:הערה|(60.00 ש״ח)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מוצרי טחנות קמח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;600 לכל מוצר {{ח:הערה|(510.00 ש״ח)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מוצרי לוואי ומינרלים אחרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1200 לכל מוצר {{ח:הערה|(960.00 ש״ח)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;כוספות סויה וכותנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2000 לכל מוצר {{ח:הערה|(1,580.00 ש״ח)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;כוספות אחרות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;800 לכל מוצר {{ח:הערה|(710.00 ש״ח)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מקרואלמנטים ותחליפי חלב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2000 לכל מוצר {{ח:הערה|(1,580.00 ש״ח)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מוצרי לוואי מן החי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2000 לכל מוצר {{ח:הערה|(1,580.00 ש״ח)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ויטמינים כתוספת למזון לבעלי חיים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2000 לכל מוצר {{ח:הערה|(1,580.00 ש״ח)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|ט׳ בתמוז תשל״א (2 ביולי 1971)}}
* '''חיים גבתי'''&lt;br&gt;שר החקלאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>0rdz5iihxwtepwt22izmiz1os3qpgeq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (יצוא פרי הדר)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>810145</id>
    <revision>
      <id>3087782</id>
      <parentid>3072820</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T06:48:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3087782</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="40050" sha1="atbwn1vfc1xflul7h70mwlmk9gidn6a" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (יצוא פרי הדר), תשל&quot;ה-1975
=== תקנות בדבר הפיקוח על יצוא פרי הדר ===

&lt;מאגר תקן 2107260 קוד a163Y00000DuPA5QAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;ה, 977|תקנות לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (יצוא פרי הדר)|3297)); ((תשל&quot;ז, 573|תיקון|3638)); ((תשל&quot;ט, 709|תיקון|3946)), ((1094|ת&quot;ט|3975)); ((תש&quot;ם, 151|תיקון|4044)), ((1615|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4125)); ((תשמ&quot;א, 1565|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4274)).
''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תש&quot;ם, 1756|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2631)); ((תשמ&quot;א, 1285|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2700)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 221|הודעת אגרות חקלאיות|4281)), ((1097|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4356)); ((תשמ&quot;ג, 177|הודעת אגרות חקלאיות|4423)), ((1106|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4483)); ((תשמ&quot;ד, 144|הודעת אגרות חקלאיות|4536)), ((1096|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4606)), ((2654|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4707)); ((תשמ&quot;ה, 680|הודעת אגרות חקלאיות|4761)), ((1188|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4798)), ((1748|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4841)); ((תשמ&quot;ו, 68|הודעת אגרות חקלאיות|7864)), ((1520|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4974)); ((תשמ&quot;ז, 272|הודעת אגרות חקלאיות|4994)), ((700|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5019)), ((1132|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5043)); ((תשמ&quot;ח, 451|הודעת אגרות חקלאיות|5083)), ((1044|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5127)); ((תשמ&quot;ט, 403|הודעת אגרות חקלאיות|5161)), ((866|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5188)); ((תש&quot;ן, 307|הודעת אגרות חקלאיות|5244)), ((514|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5259)); ((תשנ&quot;א, 37|הודעת אגרות חקלאיות|5299)), ((420|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5322)), ((942|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5364)); ((תשנ&quot;ב, 297|הודעת אגרות חקלאיות|5391)), ((1387|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5460)); ((תשנ&quot;ג, 747|הודעת אגרות חקלאיות|5516)); ((תשנ&quot;ד, 334|הודעת אגרות חקלאיות|5571)), ((1118|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5611)); ((תשנ&quot;ה, 475|הודעת אגרות חקלאיות|5648)); ((תשנ&quot;ו, 288|הודעת אגרות חקלאיות|5724)), ((1389|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5769)); ((תשנ&quot;ז, 606|הודעת אגרות חקלאיות|5826)), ((1227|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5852)); ((תשנ&quot;ט, 389|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב, 1011|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 6|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 645|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1120|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1212|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)), ((1226|ת&quot;ט|6803)); ((תש&quot;ע, 1577|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1259|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1585|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1458|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2018|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3332|הודעת אגרות חקלאיות|9431)); ((תשפ&quot;ג, 1788|הודעת אגרות חקלאיות|10653)); ((תשפ&quot;ד, 1862|הודעת אגרות חקלאיות|11189)), ((2678|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|11312)); ((תשפ&quot;ו, 228|הודעת אגרות חקלאיות|12105)); ((תשפ&quot;ז, 162|הודעת אגרות חקלאיות|12543)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 6]] [[=החוק|לחוק לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו, תשי&quot;ד-1954]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;מנהל המחלקה לאחסון&quot; - מנהל המחלקה לאחסון פירות וירקות במינהל המחקר החקלאי - מרכז וולקני;
:- &quot;המועצה&quot; - המועצה לשיווק פרי הדר;
:- &quot;קבלן&quot; - אדם שאישרה אותו המועצה להיות קבלן לצורך תוכנית לשיווק פרי הדר לעונה פלונית;
:- &quot;משלוח&quot; - פרי הדר ליצוא שהובא, ארוז או בלתי ארוז, ביחידת הובלה מסויימת אחת, לפני המבקר;
:- &quot;זנים אביביים ואפילים&quot; - זני תפוחי זהב המבשילים בחצי השני של כל עונת יצוא;
:- &quot;מבקר ראשי&quot; - מבקר שהמנהל הסמיך לענין תקנות אלה;
:- &quot;פרי הדר לייצוא&quot; - תפוחי זהב, אשכוליות, לימונים, קלמנטינות, טנז'רינות, מנדרינות והכלאותיהן המסופקים טריים לצרכן, למעט פרי הדר המיועד לתעשיה.

@ 2. דיגום
: דיגום פרי הדר לשם קביעת הבשלתו למטרת מתן אישור לקטיפתו ייעשה בפרדס בידי המבקר.

@ 3. הגבלות על יצוא
: (א) על יצוא פרי הדר יחולו הוראות אלה:
:: (1) אשכוליות:
::: (א) אין לייצא אשכוליות, אם תכולת המיץ בהן פחותה מזו המצויינת בטור ב' לגבי התקופה המצויינת בטור א':
:::: {|
! width=&quot;200px&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} תקופה !! width=&quot;100px&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} % המיץ
|-
| עד ל-15 באוקטובר || 40.0
|-
| מ-16 עד 22 באוקטובר || 40.5
|-
| מ-23 עד 29 באוקטובר || 41.0
|-
| מ-30 באוקטובר ועד 5 בנובמבר || 41.5
|-
| מ-6 בנובמבר ועד לגמר העונה || 42.0
|}
::: (ב) עונת יצוא אשכוליות תחולק ל-5 תקופות:
:::: (1) תקופה ראשונה - 20 יום מתאריך שבו התיר המנהל התחלת קטיף בכל עונה;
:::: (2) בתקופה הראשונה יקטפו אשכוליות רק בעמק הירדן, עמק בית שאן, עמק יזרעאל המזרחי, בקעת יבנאל ועמק החולה.
::: (ג) היחס בין כלל החמרים המוצקים הנמסים ובין החומצה לגבי חמש התקופות יהיה לפחות כלהלן:
:::: {{טורים שווים | התקופה הראשונה במשך 20 יום | 1:5.1;}}
:::: {{טורים שווים | התקופה השניה במשך 10 ימים | 1:5.2;}}
:::: {{טורים שווים | התקופה השלישית במשך 10 ימים | 1:5.3;}}
:::: {{טורים שווים | התקופה הרביעית במשך 10 ימים | 1:5.4;}}
:::: {{טורים שווים | התקופה החמישית עד לגמר העונה | 1:5.5.}}
:: (2) תפוחי זהב:
::: (א) אין לייצא תפוחי זהב, למעט תפוחי זהב מזן ולנסיה, אם תכולת המיץ בהם פחותה מ-45% ממשקלם והיחס בין כלל החמרים המוצקים הנמסים לבין החומצה בהם הוא פחות מ-1:6.5.
::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א) רשאי המנהל לאשר יצוא תפוחי זהב, למעט תפוחי זהב מהזן ולנסיה, המכילים מיץ בשיעור שלא פחות מ-43% ממשקלם.
::: (ג) אין לייצא תפוחי זהב מזן ולנסיה אם תכולת המיץ בהם פחותה מ-45% והיחס בין כלל החמרים המוצקים הנמסים ובין החומצה בהם הוא פחות מ-1:7.0.
::: (ד) על אף האמור בפסקת משנה (ג), רשאי המנהל להתיר יצוא תפוחי זהב מזן ולנסיה אם היחס בין כלל החמרים המוצקים הנמסים ובין החומצה שבהם הוא לפחות 1:6.5.
::: (ה) אין לייצא תפוחי זהב מזנים עגולים, למעט תפוחי זהב מזנים אביביים או אפילים, אלא אם ניתנה לכך הסכמתו של המנהל בכתב.
:: (3) לימונים:
::: אין לייצא לימונים אם תכולת המיץ בהם פחותה מ-35% ממשקלם.
:: (4) קלמנטינות, סטסומה, וילקינג, טנז'רינות, מנדרינות והכלאותיהן:
::: (א) אין לייצא קלמנטינות חסרות גרעינים (pipless), אם תכולת המיץ בהן פחותה מ-40% ממשקלן.
::: (ב) אין לייצא יתר המינים וזנים, אם כמות המיץ בהם פחותה מ-33% ממשקלם.
: (ב) אין לייצא פרי הדר מ-1 בנובמבר של כל שנה עד סוף עונת הייצוא, מפרדס שלא רוסס נגד רקבון חום.
: (ג) המנהל רשאי, בהתייעצות עם המועצה, לשנות את התאריך שצויין בתקנת משנה (ב).

@ 4. סמכות המנהל לגבי סיום יצוא
: המנהל, בהתייעצות עם המועצה, רשאי להפסיק יצוא של זן מסויים בכל הארץ או באזור מסויים אם נוכח שהפרי אינו ראוי יותר לייצוא.

@ 5. קטיף שמוטי
: עד 15 בדצמבר של כל שנה לא ייקטפו תפוחי זהב לייצוא מזן שמוטי אלא מחלקות פרדס שאישר המנהל או מי שהסמיך.

@ 6. סמכויות המנהל לגבי קטיף
: (א) המנהל רשאי -
:: (1) לצוות על הפסקת קטיף פרי הדר לייצוא ועל הפסקת אריזתו במקרה של ריכוז יתר של פרי ארוז במחסנים, בבתי-אריזה, או בנמלים;
:: (2) לצוות על הפסקת קטיף פרי הדר לייצוא בפרדסים ששרר בהם כפור שנפגעו בסופות ברד קשות או שהוצפו במים למעלה מ-5 ימים רצופים;
:: (3) לאסור קטיף פרי הדר לייצוא מ&quot;פרדס מוזנח&quot;; &quot;פרדס מוזנח&quot; לענין תקנת משנה זו, - כל שטח נטוע עצי הדר שרובם מניבים פרי בלתי עסיסי כשמצבו הכללי של הפרדס מעיד, לדעת המנהל, על הזנחת עיבודו.
: (ב) המנהל או מי שהסמיך רשאי לאסור קטיף מפרדס פלוני.

@ 7. הוראות בענין קטיף פרי הדר
: (א) לא יקטוף אדם פרי הדר ליצוא -
:: (1) כשהוא רטוב מטל;
:: (2) בזמן גשם.
: (ב) פרי הדר המיועד ליצוא -
:: (1) לא ייקטף אלא במקטפות, אולם המנהל רשאי להתיר קטיף ידני שלא במקטפה, אם נוכח, שעל אף שיטת קטיף כזו, לא ייפגע הפרי ויתאים ליצוא;
:: (2) לא יותר לאריזה אם נקטף בצורה החורגת מהמקובל;
:: (3) משנקטף יכוסה בתוך המכלים בתקופות ובחמרים שקבע המנהל בהתייעצות עם המועצה.

@ 8. תנאים סניטריים
: (א) קבלן ויצואן ידאגו -
:: (1) שכל מקום, וסביבתו הקרובה בכלל זה, המשמש למיון פרי הדר ועיבודו בתהליך כל שהוא או לבדיקתו, וכל מקום המשמש לאריזתו, לרבות מכונות אריזה, וכן כל קרון, כל כלי רכב וכלי שיט, המשמשים להובלת פרי הדר המיועד ליצוא, או כל מקום המשמש להחסנת פרי זה, יהיו נקיים;
:: (2) שכל קרון, כלי רכב, כלי שיט, מקום החסנה, מקום אריזה או אריזה מחדש, יחוטאו, אם ציווה על כך המבקר;
:: (3) פרי שנשר או הרקיב בשטח נטוע עצי הדר שאת פריו הוא מייצא, ייאסף מהקרקע או יוטמן מיד לאחר נשירה או גילוי הרקבון.
: (ב) לא מילא קבלן או יצואן אחרי הוראות תקנת משנה (א), רשאי המבקר להפסיק את קטיף פרי ההדר, מיונו ואריזתו וכן לסרב לבדוק את משלוח הפרי שלו.

@ 9. דרישות איכות יסודיות
: (א) על פרי הדר לייצוא להיות -
:: (1) בריא; כפוף להוראות מיוחדות לגבי כל סוג וסבילות המותרת; פרי הנגוע ברקבון או קלקול אחר שהופכים אותו ללא ראוי לצריכה אסור בכל מקרה;
:: (2) שלם;
:: (3) חפשי מנזק וקלקול חיצוני שנגרם על ידי קרה;
:: (4) חפשי משינויים בולטים ברקמת הציפה שנגרמו על ידי קרה;
:: (5) חפשי מתאי שמן שבורים;
:: (6) חפשי מלחיצות ומעיכות המשנות צורת הפרי הטיפוסית לכל זן וזן;
:: (7) חפשי מחתכים גדולים מדי על אף שהגלידו;
:: (8) נקי (חפשי מכל גוף זר);
:: (9) חפשי מרטיבות חיצונית בלתי רגילה;
:: (10) חפשי מטעם וריח זרים.
: (ב) יש לקטוף פרי הדר בזהירות ולאחר שהגיע לדרגה מתאימה של התפתחות והבשלה בהתאם להוראות תקנות אלה; על דרגת ההבשלה להיות במצב שיאפשר לפרי ההדר לעמוד בתנאי משלוח וטיפול ולענות על דרישות היעד; פרי הדר העונה על דרישות הבשלה אלו יכול לעבור הבחלה; טיפול זה מותר רק אם שאר התכונות הטבעיות האורגנולפטיות אינן משתנות.

@ 10. דרישות יצוא מיוחדות
: (א) תפוחי זהב ואשכוליות ליצוא יהיו בעלי צבע טיפוסי לזן; אולם המנהל רשאי, במקרים מיוחדים ובהתייעצות עם המועצה ולפי הסכם עם ארץ היבוא, להתיר לייצא תפוחי זהב בצבע חסר עד ל-1/5 של שטח הפרי.
: (ב) לימון ליצוא יהיה בעל צבע טיפוסי לזן; אולם המנהל רשאי, בהתייעצות עם המועצה, להתיר לייצא לימון בעל צבע ירוק, בתנאי שצבעו של הלימון יהיה בעל גוון אחיד במכל האריזה.
: (ג) קלמנטינות ליצוא יהיו בעלי צבע טיפוסי לזן לפחות על 2/3 משטחן.
: (ד)(1) סטסומה ליצוא במשך חודש אוקטובר יכולה להיות ירוקה;
:: (2) החל מחודש נובמבר הסטסומה ליצוא תהיה בעלת צבע טיפוסי לזן לפחות על חצי משטחה.
: (ה) וילקינג, מנדרינות, טנג'רינות והכלאותיהן תהיינה בעלות צבע טיפוסי לזן.

@ 11. סיווג פרי הדר ליצוא
: פרי הדר ליצוא יסווג לשלושה סוגי איכות כמוגדר להלן:
: (1) סוג מעולה
:: בסוג זה יסווג פרי הדר ליצוא, אשר נוסף לדרישות איכות יסודיות ומיוחדות יהיה -
:: (א) מעולה;
:: (ב) בעל צורה, התפתחות וצבע אופייניים לזן;
:: (ג) ללא פגם, אך יותרו פגמים חיצוניים שטחיים קלים ביותר ובלבד שלא ישפיעו על האיכות, ההופעה הכללית ומצב המכל.
: (2) סוג I
:: בסוג זה יסווג פרי הדר ליצוא, אשר נוסף לדרישות איכות יסודיות, יהיה בעל איכות טובה ותכונות אופייניות לזן או לטיפוס; יותרו הפגמים הבאים בתנאי שלא יפגעו בהופעה כללית ובכושר השתמרות של הפרי:
: (א) פגם קל בצורה;
: (ב) פגם קל בצבע;
: (ג) פגמי קליפה קלים שמתהווים בזמן גידול הפרי: כתמי-כסף, כתמי-חלודה, פחתת וכדומה;
: (ד) פגמים מכניים קלים שהגלידו: שפשופים, נזקי ברד, מכות וכדומה.
:: אולם -
:: (1) לא יראו פרי הדר בודד כראוי ליצוא, אם הצטברו עליו שלושה פגמים מותרים כאמור, והם, לפי דעתו של המבקר, מכערים את פרי ההדר או עשויים לגרום להפחתת טיבו;
:: (2) לא יותר ליצוא פרי הדר שהצטברו עליו יותר משלושה פגמים מותרים כאמור.
: (3) סוג II
:: בסוג זה יסווג פרי הדר ליצוא שאיכותו אינה עונה על דרישות הסוגים מעולה ו-I, אולם עונה על דרישות איכות יסודיות; יותרו הפגמים הבאים בתנאי שלא יפגעו באופן רציני בהופעה כללית או בכושר השתמרו של הפרי:
:: (א) פגם בצורה;
:: (ב) פגם בצבע;
:: (ג) פגמי קליפה שמתהווים בזמן גידול הפרי: כתמי-כסף, כתמי חלודה, פחתת וכדומה;
:: (ד) פגמי-קליפה שטחיים שהגלידו: שפשופים, נזקי ברד, מכות, חתכים שטחיים וכדומה;
:: (ה) קליפה גסה;
:: (ו) קמטת קלה וחלקית לגבי תפוחי זהב ובמידה גדולה יותר לגבי קלמנטינות, סטסומה, וילקינג, טנג'רינות, מנדרינות והכלאותיהן בלבד (תופעה זו אסורה לגבי אשכוליות ולימון).
:: אולם -
:: (1) לא יראו פרי הדר בודד כראוי לייצוא אם הצטברו עליו עד שלושה פגמים מותרים כאמור, והם, לפי דעתו של המבקר, מכערים את פרי ההדר או עשויים לגרום להפחתת טיבו;
:: (2) לא יותר ליצוא פרי הדר שהצטברו עליו יותר משלושה פגמים מותרים כאמור.

@ 12. איסור אריזה
: מבקר ראשי רשאי לאסור אריזה ליצוא משלוח פרי הדר אם נתקיים אחד מאלה:
: (1) יש בו רקבון;
: (2) יש בו פרי נשר שנאסף מהקרקע;
: (3) יש בו פרי נגוע בזבוב ים התיכון;
: (4) יש בו פרי נגוע בגומה;
: (5) יש בו פרי שנפגע בקמטת או בברד, ולא עבר בירור מוקדם;
: (6) יש בו פרי רך מחמת השהייה;
: (7) הוא נפגע מצריבות שמש בהיותו קטוף בתוך מכל או שלא כוסה בהתאם להוראות; במקרה זה יחליט המבקר הראשי איזה חלק מהמשלוח של הפרי ייפסל;
: (8) הוא נקטף בחלקות שלא רוססו נגד רקבון חום.

@ 13. מיון פרי הדר
: מיון פרי הדר ליצוא יבוצע לפי הקוטר המירבי של חתך הרוחב, הגודל ולפי אחידות, כמפורט להלן:
: (1) המידות המינימליות המותרות ליצוא:
:: תפוחי זהב - 53 מ&quot;מ;
:: אשכוליות - 70 מ&quot;מ;
:: לימונים - 45 מ&quot;מ;
:: סטסומה, וילקינג, טנג'רינות, מנדרינות והכלאותיהן - 45 מ&quot;מ;
:: קלמנטינות ומונריאל - 35 מ&quot;מ.
: (2) סולם הגדלים יהיה כדלקמן:
:: {|
! colspan=&quot;2&quot; style=&quot;font-size: larger; font-style: bold;&quot; | תפוחי זהב
|-
! width=&quot;100px&quot; | גודל !! width=&quot;100px&quot; | קוטר במ&quot;מ
|-
| 1 || 87–100
|-
| 2 || 84–96
|-
| 3 || 81–92
|-
| 4 || 77–88
|-
| 5 || 73–84
|-
| 6 || 70–80
|-
| 7 || 67–76
|-
| 8 || 64–73
|-
| 9 || 62–70
|-
| 10 || 60–68
|-
| 11 || 58–66
|-
| 12 || 56–63
|-
| 13 || 53–60
|}
:: {|
! colspan=&quot;2&quot; style=&quot;font-size: larger; font-style: bold;&quot; | אשכוליות
|-
! width=&quot;100px&quot; | גודל !! width=&quot;100px&quot; | קוטר במ&quot;מ
|-
| 1 || 109–139
|-
| 2 || 100–119
|-
| 3 || 93–110
|-
| 4 || 88–102
|-
| 5 || 84–97
|-
| 6 || 81–93
|-
| 7 || 77–89
|-
| 8 || 73–85
|-
| 9 || 70–80
|}
:: {|
! colspan=&quot;2&quot; style=&quot;font-size: larger; font-style: bold;&quot; | לימונים
|-
! width=&quot;100px&quot; | גודל !! width=&quot;100px&quot; | קוטר במ&quot;מ
|-
| 1 || 72–83
|-
| 2 || 68–78
|-
| 3 || 63–72
|-
| 4 || 58–67
|-
| 5 || 53–62
|-
| 6 || 48–57
|-
| 7 || 45–52
|}
:: {|
! colspan=&quot;2&quot; style=&quot;font-size: larger; font-style: bold;&quot; | קלמנטינות, מונריאל, סטסומה, טנג'רינות, וילקינג, מנדרינות והכלאותיהן*
|-
! width=&quot;100px&quot; | גודל !! width=&quot;100px&quot; | קוטר במ&quot;מ
|-
| 1 || 63 ומעלה
|-
| 2 || 58–96
|-
| 3 || 54–64
|-
| 4 || 50–60
|-
| 5 || 46–56**
|-
| 6 || 43–52**
|-
| 7 || 41–48
|-
| 8 || 39–46
|-
| 9 || 37–44
|-
| 10 || 35–42
|-
| 1–X || 63–74 מ&quot;מ
|-
| 1–XX || 67–78 מ&quot;מ
|-
| 1–XXX || 78 ומעלה
|}
:: {{מוקטן|* לכל הזנים &quot;הרכים&quot; - ה&quot;קליפים&quot;.}}
:: {{מוקטן|** לסטסומה וילקינג, טנג'רינות, מנדרינות והכלאותיהן, הקוטר המינימלי 45 מ&quot;מ.}}
: (3) אחידות:
:: (א) בפרי הדר המסודר בשכבות, ההבדל בין הפרי הגדול ביותר לקטן ביותר, באותו מכל, לא יעלה על הערכים המירביים הבאים:
::: {|
! colspan=&quot;3&quot; style=&quot;font-size: larger; font-style: bold;&quot; | תפוחי זהב
|-
| width=&quot;100px&quot; | גודל || width=&quot;100px&quot; | 1–2 || width=&quot;100px&quot; | 11 מ&quot;מ
|-
| גודל || 3–6 || 9 מ&quot;מ
|-
| גודל || 7–13 || 7 מ&quot;מ
|}
::: {|
! colspan=&quot;3&quot; style=&quot;font-size: larger; font-style: bold;&quot; | קלמנטינות, מונריאל, סטסומה, וילקינג, טנג'רינות, מנדרינות והכלאותיהן
|-
| width=&quot;100px&quot; | גודל || width=&quot;100px&quot; | 1–4 || width=&quot;100px&quot; | 9 מ&quot;מ
|-
| גודל || 5–6 || 8 מ&quot;מ
|-
| גודל || 7–10 || 7 מ&quot;מ
|}
::: {|
! colspan=&quot;2&quot; style=&quot;font-size: larger; font-style: bold;&quot; | לימונים
|-
| width=&quot;200px&quot; | בכל הגדלים || width=&quot;100px&quot; | 7 מ&quot;מ
|}
::: {|
! colspan=&quot;2&quot; style=&quot;font-size: larger; font-style: bold;&quot; | אשכוליות
|-
| width=&quot;200px&quot; | בכל הגדלים || width=&quot;100px&quot; | לפי סולם הגדלים
|}
:: (ב) בפרי הדר שאינו מסודר בשכבות, ההבדל בין הפרי הגדול ביותר לקטן ביותר, באותו מכל, לא יחרוג מגבולות הגודל המתאים בסולם הגדלים.
:: (ג) בפרי הדר &quot;בצובר&quot;, &quot;קרון&quot; או &quot;רכב המיועד להובלה&quot; ההבדל המירבי יהיה לפי הגודל המינימלי הנדרש, או סכום של שלושה גדלים עוקבים בסולם הגדלים.

@ 14. סבילות פרי הדר
: סבילות תורשה בכל מכל לפרי שאינו עונה על דרישות סוגו כלהלן:
: (1) באיכות -
:: (א) סוג מעולה: 5% לפי מספר או משקל של פרי הדר שאינו עונה על דרישות הסוג אולם עונה על דרישות סוג I, ולא יותר מ-5% לפי מספר של פירות אשר אבדו עקציהם;
:: (ב) סוג I‏: 10% לפי מספר או משקל של פרי הדר אשר אינו עונה על דרישות הסוג אולם עונה על דרישות סוג II, ולא יותר מ-20% לפי מספר של פירות אשר אבדו עקציהם;
:: (ג) סוג II‏: 10% לפי מספר או משקל של פרי הדר אשר אינו עונה על דרישות הסוג, ומזה לא יותר מחצי (5%) של פרי הדר בעל חתכים שטחיים קלים בלתי לחים, אשר לא הגלידו (לא כולל כל עקבות רקבון), ולא יותר מ-35% לפי מספר של פירות אשר אבדו עקציהם;
: (2) במיון - 10% לפי מספר של פרי הדר העונה על הגודל הנמצא בדרגה אחת מתחת או מעל הגודל המסומן על המכל (כולל מיון לפי שלושה גדלים עוקבים בסולם הגדלים); לפי &quot;בצובר&quot;, &quot;קרון&quot;, או &quot;רכב המיועד להובלה&quot;, שבו הובא בחשבון רק הגודל המינימלי - 10% של פרי הדר שקטרו לא יהיה קטן מהערכים המינימליים הבאים:
::: {{טורים שווים | תפוחי זהב - | 50 מ&quot;מ;}}
::: {{טורים שווים | אשכוליות - | 67 מ&quot;מ;}}
::: {{טורים שווים | לימונים - | 43 מ&quot;מ;}}
::: {{טורים שווים | סטסומה, וילקינג, מנדרינות והכלאותיהן - | 43 מ&quot;מ;}}
::: {{טורים שווים | קלמנטינות ומונריאל - | 34 מ&quot;מ.}}

@ 15. חיטוי ודינוג
: (א) לא ייצא אדם פרי הדר שלא חוטה ודונג בהליכים מקובלים ובשיטות מתאימות שקבע המנהל בהתייעצות עם מנהל המחלקה לאחסון והמועצה.
: (ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על קלמנטינות, סטסומות, וילקינג, טנג'רינות ומנדרינות והכלאותיהן.
: (ג) פרי הדר המיועד ליצוא יחוטה תוך 72 שעות לאחר הקטיף.
: (ד) פרי הדר המיועד ליצוא ייארז עטוף בנייר או עירום לפי תנאים דלהלן:
:: (1) עטוף בנייר ספוג דיפיניל או כל חומר כימי אחר בכמות שיקבע המנהל בהתייעצות עם מנהל המחלקה לאחסון והמועצה; השימוש בדיפיניל או בכל חומר כימי אחר העלול להשאיר ריח זר על קליפת פרי ההדר, מותר אם הדבר עונה על תקנות ארץ היבוא;
:: (2) עטוף בנייר ללא חומר חיטוי בתנאי שפרי ההדר קיבל הגנה בפני רקבון;
:: (3) עירום, בתנאי שפרי ההדר קיבל הגנה בפני רקבון.
: (ה) המין והכמות של החומר המשמש נגד רקבון כאמור בפסקאות (2) ו-(3) של תקנת משנה (ד), יאושרו בידי המנהל בהתיעצות עם מנהל המחלקה לאחסון והמועצה.

@ 16. עטיפת פרי הדר ליצוא וסימולו
: (א) נייר לעטיפת פרי הדר ליצוא יהיה -
:: (1) בעל איכות טובה, חדש, דק, יבש ונטול ריח, בכפוף לסייג כאמור [[בתקנה 15(ד)(1)]];
:: (2) הדפסה על נייר העטיפה או על כל נייר אחר בתוך מכל וסימול הפרי ייעשו בדיו בלתי רעילה ובלתי מזיקה למזון אדם;
:: (3) מותרת הדבקת תוויות על פרי הדר ליצוא בתנאי שהדבק איננו רעיל.

@ 17. אריזה ומצג של פרי הדר
: (א) המכלים שבהם ייארז פרי הדר ליצוא יהיו חדשים, שלמים, נקיים, חזקים ועשויים להגן הגנה מספקת על הפרי שבתוכם בפני כל פגיעה.
: (ב) פרי הדר המסודר בשכבות, ייארז בשיטה אלכסונית עד מלוא קיבולו של המכל ובצפיפות המקובלות על דעת המבקר.
: (ג) על כל מכל, קרון או תא בקרון להכיל פרי הדר מאותו זן, סוג וגודל ואם נדרש רצוי גם אותה דרגה של התפתחות והבשלה; בסוג &quot;מעולה&quot; דרושה גם אחידות בצבע.
: (ד)(1) סוג &quot;מעולה&quot; ייארז רק בשכבות מסודרות בהתאם לסולם הגדלים במכלים סגורים או פתוחים.
:: (2) סוג I ייארז -
::: (א) כמו סוג &quot;מעולה&quot;;
::: (ב) לא מסודר בשכבות אבל בהתאם לסולם הגדלים, במכלים סגורים או פתוחים;
::: (ג) בצובר במכל, בקרון או ברכב הובלה כשההבדל המירבי במיון שווה לסכום של שלושה גדלים עוקבים בסולם הגדלים.
:: (3)(א) סוג II ייארז במכלים ובצובר כאמור לגבי סוג &quot;מעולה&quot; וסוג I;
::: (ב) מותרת גם אריזה בצובר במכל, בקרון או ברכב הובלה ללא דרישות אחרות מלבד התאמה לגודל המינימלי המותר.
: (ה) פרי הדר המיועד למכירה ישירה לצרכן, ייארז באריזה קמעונית כלהלן:
:: (1) לפי מספר - בהתאם לסולם הגדלים;
:: (2) לפי משקל - על פרי ההדר להיות אחיד.

@ 18. סייגים באריזה
: (א) לא ישתמש אדם באריזת פרי הדר ליצוא בחומר העלול לשנות את תכונותיו הטבעיות, טעמו או ריחו של פרי ההדר; השימוש בדיפיניל או בכל חומר כימי אחר העלול להשאיר ריח זר על קליפת פרי ההדר מותר אם הדבר עונה על תקנות ארץ היבוא.
: (ב) על מכל שבו נארז פרי הדר להיות חפשי מכל גוף זר, מלבד במקרה של צורת אריזה מיוחדת שמתירה ארץ היבוא, שבה פרי ההדר נושא ענף עם עלים ירוקים.

@ 19. סימון
: (א) כל מכל יסומן על אחד מראשיו בצורה ברורה ובלתי מחיקה בפרטים הבאים:
:: (1) שם ומען של היצואן או סימון צופן;
:: (2) שם המין (ציון הזן רק בתפוחי זהב);
:: (3) שם הטיפוס לקלמנטינות:
::: (א) בקלמנטינות חסרות גרעינים - &quot;קלמנטינות - Pipless&quot;;
::: (ב) בקלמנטינות עם 1 עד 10 גרעינים - &quot;קלמנטינות&quot;;
::: (ג) בקלמנטינות עם מעל 10 גרעינים - &quot;קלמנטינות Monreal&quot; או &quot;קלמנטינות עם גרעינים&quot;;
:: (4) מקור התוצרת - Produce of Israel;
:: (5) הסוג;
:: (6)(א) &quot;מספר הגודל&quot; ו-&quot;מנין הפירות&quot; - כשהפרי ממוין לפי סולם הגדלים וארוז בשכבות (או שפוך);
::: (ב) &quot;מספר הגודל&quot; - כשהפרי ממויין לפי סולם הגדלים ונשלח בצובר;
::: (ג) בגבולות התחתון והעליון של מספרי הגדלים - כשהפרי ממויין לפי שלושה גדלים עוקבים באריזת צובר;
:: (7) ציון שימוש בדיפיניל או חומר כימי אחר אם נדרש מטעם ארץ היבוא;
:: (8) פרטים על הבחלת פרי הדר ליצוא יצויינו כך:
::: (א) אם פרט זה נדרש מטעם ארץ היבוא, יסומן המכל במלה &quot;הבחלה - degreening&quot; או &quot;פרי מובחל - degreened fruits&quot;;
::: (ב) אם אין דרישה כאמור, יציין שירות הביקורת, במסמכים המלווים את המשלוח, אחת מאלה: &quot;הבחלה - degreening&quot; או &quot;פרי מובחל - degreened fruits&quot;.
: (ב) אין לכלול בסימון את המלה Seedless אלא אם פרי ההדר הוא מזן שמוטי או טבורי בלבד.

@ 20. סימון במלה Jaffa (תיקון: תש&quot;ם)
: (א) כל מכל, שנארז בו פרי הדר מהזנים המפורטים בטור א' ושגדל באזור המפורט באותו טור, יסומן במלים שצויינו לצדו בטור ב':
:: {|
! טור א' !! טור ב'
|-
| : (1) &quot;שמוטי&quot; שגדל באזור המתואר [[בחלק א' לתוספת]] || Jaffa Oranges
|-
| : (2) &quot;טבורי&quot; שגדלו באזורים המתוארים [[בחלק ב' לתוספת]] || Jaffa Navels
|-
| : (3) תפוחי זהב אביביים או אפילים שגדלו באזורים המתוארים [[בחלק ב' לתוספת]] || Jaffa Spring or late Oranges
|-
| : (4) אשכוליות שגדלו באזורים המתוארים [[בחלק ב' לתוספת]] || Jaffa Grapefruits
|-
| : (5) לימונים חמוצים שגדלו באזורים המתוארים [[בחלק ב' לתוספת]] || Jaffa Lemons
|-
| : (6) קלמנטינות, סטסומה, וילקינג, טנג'רינות, מנדרינות והכלאותיהן שגדלו באזורים המתוארים [[בחלק ב' לתוספת]] || Jaffa בתוספת שם הזן בלועזית
|-
| : (7) פומלות || Jaffa Pomeloes. &lt;!-- (([במקור: Jaffa pomeloes])) --&gt;
|}
: (ב) פרי הדר ליצוא שיש לסמן את המכל שבו נארז במלה Jaffa כאמור בתקנת משנה (א)(1), (2), (3) או (4), יש לסמל אותו עצמו ומותר לסמן עטיפותיו במלה Jaffa.
: (ג) פרי הדר שיש לסמן את מכלו במלה Jaffa כאמור בתקנת משנה (א)(5) או (6), מותר לסמל אותו עצמו ולסמן עטיפותיו במלה Jaffa.
: (ד) בכפוף להוראות תקנות משנה (א), (ב) ו-(ג) לא יסומל פרי הדר עצמו ולא יסומנו עטיפותיו והמכל שבו הוא ארוז במלה Jaffa או בצירוף אותיות הדומה לה או במלה שצלילה דומה.

@ 21. החסנת פרי הדר והעברתו
: פרי הדר יוגן בפני גשם, מים ושמש בזמן העברתו, החסנתו, פריקתו וטעינתו.

@ 22. בדיקות
: (א) בדיקת פרי הדר תיעשה בבתי אריזה בתחום נמל היצוא ובכל מקום אחר שקבע המנהל או מי שהסמיך.
: (ב) לא ייכנס פרי הדר לנמל ללא תעודת ביקורת.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב) רשאי מנהל השירות או מי שהסמיך להפנות פרי הדר ליצוא לנמל ללא תעודת ביקורת; בדיקת פרי הדר ליצוא כאמור תיערך בנמל.
: (ד) לכל משלוח המוגש לבדיקה בנמל היצוא תצורף תעודת משלוח חתומה בידי הקבלן או בא כוחו ובה יצויינו הפרטים הבאים:
:: (1) המספר הסידורי של תעודת המשלוח;
:: (2) שם הקבלן;
:: (3) מספר מכלים שבמשלוח לפי זן ומניין;
:: (4) תאריך הגשת המשלוח לבדיקה.
: (ה) לפרי הדר שנבדק ונמצא ראוי ליצוא, יתן המבקר תעודת בקורת המאשרת את כשרותו ליצוא.
: (ו) מבקר רשאי להתיר לסמן כל מכל בסימן או סימנים המעידים על הגשתו לבדיקה, בדיקתו, תאריך הבדיקה ומקומה וכן חיטויו של פרי ההדר וכל פעולה אחרת שנעשתה בו לצרכי הגנה בפני ניגוע.
: (ז) מבקר ראשי רשאי לבדוק כל מכל בדיקה חוזרת על אף שפרי ההדר הארוז בו עמד בבדיקה ראשונית; בדיקה חוזרת זו תיעשה בהתאם להוראות תקנות אלה.
: (ח) כל מכל פרי הדר שעמד בבדיקה לא ייפתח, ולא ישונו הסימונים שעליו, אלא ברשות המבקר.

@ 23. פסילת פרי הדר
: (א) פרי הדר אשר אינו תואם את דרישות תקנות אלה ייפסל ליצוא.
: (ב) משפסל המבקר פרי הדר כאמור בתקנת משנה (א), יוציא תעודת פסילה, ובה יציין סיבת הפסילה.

@ 24. אריזה מחדש
: החליט המבקר, כי פרי ההדר שנפסל ראוי לאריזה מחדש, יורה על אריזתו מחדש על חשבון היצואן, כמפורט להלן:
: (1) פרי הדר שנפסל בבית אריזה ייארז מחדש תוך 24 שעות מפסילתו בפיקוח המבקר ובהוראותיו;
: (2) לא נארז תוך 24 שעות מפסילתו כאמור בפסקה (1), ייחשב כפסול ובלתי ראוי ליצוא;
: (3) פרי הדר שנפסל בנמל ואחר פסילתו הוחלט לארזו מחדש, יוחזר תוך 24 שעות מפסילתו לבית האריזה בליווי תעודת פסילה לשם אריזה מחודשת תוך 24 שעות מהגיעו לבית האריזה בפיקוח המבקר ולפי הוראותיו;
: (4) לא נארז פרי הדר מחדש כאמור בפסקה (3), ייחשב פרי ההדר כפסול ובלתי ראוי ליצוא;
: (5) פרי הדר שנפסל לא ייארז מחדש לאחר שחלפו ששה ימים מיום אריזתו לראשונה;
: (6) לא ישתמש מבקר בסמכותו לפי [[תקנה 23]] ותקנה זו -
:: (א) לגבי פרי הדר הארוז במכלים רגילים, אלא אם בדק לא פחות משני מכלים מכל משטח ומצאם בלתי כשרים ליצוא בהתאם לתקנות אלה;
:: (ב) לגבי פרי הדר הארוז בצובר, אלא אם בדק לפחות מכל שלושה מכלים כמות פרי כפולה מהמניין הארוז במכל ומצאם בלתי כשרים ליצוא בהתאם לתקנות אלה;
: (7) נארז פרי הדר מחדש כאמור בתקנה זו, יישלח ללא דיחוי לנמל בליווי תעודת ביקורת שבה מצויין כי נארז מחדש.

@ 25. אחסנת פרי הדר פסול
: (א) פרי הדר שנפסל, יוחסן בנפרד מפרי הדר המיועד ליצוא, בבית האריזה או במחסן מסויים בנמל.
: (ב) לא נעשה בפרי ההדר כאמור בתקנת משנה (א), לא יורשה משלוח מאותו בית האריזה או טעינה מאותו מחסן מסויים בנמל, עד שיוסדר הדבר.

@ 26. משלוח נסיוני של פרי הדר
: הוראות תקנות אלה לא יחולו על משלוח שאישר המנהל בכתב כמשלוח נסיוני, לאחר שנתקיימו התנאים שקבע המנהל באשור ולאחר שהיצואן התחייב למסור למנהל תוך זמן סביר תסקיר מפורט על מצב המשלוח בעת הגיעו למקום יעדו.

@ 27. תשלומים (תיקון: תשל&quot;ז, תשל&quot;ט, תשל&quot;ט-2, [הודעות])
: בעד השירותים ישלם היצואן אגרות אלה (((הסכומים מעודכנים לחודש יולי 2026))):
: (1) 0.07 שקלים חדשים לכל מכל רגיל שבו נארז פרי הדר לפי סולם הגדלים כאמור בתקנות אלה;
: (2) בעד פרי בצובר - מכפלה של 0.07 שקלים חדשים במספר המכלים הרגילים שנכללים באותו מכל צובר;
: (3) אגרות פיקוח על אריזה מחדש - 0.12 שקלים חדשים לכל מכל פרי שאושר לאריזה מחדש;
: (4) אגרת פיקוח על אריזה מחדש של כל מכל צובר שאושר לאריזה מחדש - לפי מכפלה של 0.12 שקלים חדשים במספר המכלים הנכללים באותו מכל צובר.

@ 28. ביטול
: תקנות לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (יצוא פרי הדר), תש&quot;ך-1960 - בטלות.

@ 29. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה כעבור 15 יום מיום פרסומן ברשומות.

@ 30. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (יצוא פרי הדר), תשל&quot;ה-1975&quot;.

== תוספת ==
==== ((([[תקנה 20]]))) ====
=== חלק א' ===
: האזור הכלול בשפלת החוף הישראלית המשתרע מראש הנקרה בצפון ועד יד-מרדכי בדרום לאורך שפת הים ועד ל-30 ק&quot;מ לעומק היבשה, לרבות השטח הגובל בכביש בארי–כרם-שלום עד ניר-יצחק ועד בכלל ומזרחה ממנו.

=== חלק ב' ===
@ 1. : האזור המתואר [[תוספת חלק א|בחלק א']];
@ 2. : עמק יזרעאל;
@ 3. : עמק בית שאן;
@ 4. : עמק הירדן;
@ 5. : עמק החולה;
@ 6. : הגליל.

&lt;פרסום&gt; ו' בטבת תשל&quot;ה (20 בדצמבר 1974)
&lt;חתימה&gt; אהרן אוזן שר החקלאות</text>
      <sha1>atbwn1vfc1xflul7h70mwlmk9gidn6a</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (אתרוגים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>810151</id>
    <revision>
      <id>3087783</id>
      <parentid>3072821</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T06:48:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3087783</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8722" sha1="ne1r50l7zuuhw6z2b9px19nxqtyy9b8" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (אתרוגים), תשל&quot;ד-1974
=== תקנות בדבר יצוא אתרוגים ===

&lt;מאגר תקן 2106679 קוד a163Y00000DuPmLQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;ד, 995|תקנות הפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (אתרוגים)|3161)); ((תשל&quot;ז, 574|תיקון|3638)); ((תשל&quot;ט, 710|תיקון|3946)); ((תש&quot;ם, 1615|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4125)); ((תשמ&quot;א, 1565|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4274)); ((תשמ&quot;ה, 1379|תיקון|4811)); ((תשנ&quot;ד, 51|תיקון|5553)); ((תשפ&quot;ג, 1217|תיקון|10612)); ((תשפ&quot;ה, 2468|תיקון|12019)).
''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תש&quot;ם, 1756|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2631)); ((תשמ&quot;א, 1285|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2700)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 221|הודעת האגרות החקלאיות|4281)), ((1097|הודעת האגרות החקלאיות (מס' 2)|4356)); ((תשמ&quot;ג, 177|הודעת אגרות חקלאיות|4423)), ((1106|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4483)); ((תשמ&quot;ד, 144|הודעת אגרות חקלאיות|4536)), ((1096|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4606)), ((2654|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4707)); ((תשמ&quot;ה, 680|הודעת אגרות חקלאיות|4761)), ((1188|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4798)), ((1748|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4841)); ((תשמ&quot;ו, 68|הודעת אגרות חקלאיות|7864)), ((1520|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4974)); ((תשמ&quot;ז, 272|הודעת אגרות חקלאיות|4994)), ((700|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5019)), ((1132|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5043)); ((תשמ&quot;ח, 451|הודעת אגרות חקלאיות|5083)), ((1044|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5127)); ((תשמ&quot;ט, 403|הודעת אגרות חקלאיות|5161)), ((866|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5188)); ((תש&quot;ן, 307|הודעת אגרות חקלאיות|5244)), ((514|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5259)); ((תשנ&quot;א, 37|הודעת אגרות חקלאיות|5299)), ((420|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5322)), ((942|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5364)); ((תשנ&quot;ב, 297|הודעת אגרות חקלאיות|5391)), ((1387|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5460)); ((תשנ&quot;ג, 747|הודעת אגרות חקלאיות|5516)); ((תשנ&quot;ד, 334|הודעת אגרות חקלאיות|5571)), ((1118|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5611)); ((תשנ&quot;ה, 475|הודעת אגרות חקלאיות|5648)); ((תשנ&quot;ו, 288|הודעת אגרות חקלאיות|5724)), ((1389|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5769)); ((תשנ&quot;ז, 606|הודעת אגרות חקלאיות|5826)), ((1227|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5852)); ((תשנ&quot;ט, 389|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב, 1011|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 6|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 645|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1120|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1212|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)), ((1226|ת&quot;ט|6803)); ((תש&quot;ע, 1577|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1259|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1585|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1458|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2018|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3332|הודעת אגרות חקלאיות|9431)); ((תשפ&quot;ג, 1788|הודעת אגרות חקלאיות|10653)); ((תשפ&quot;ד, 1862|הודעת אגרות חקלאיות|11189)), ((2678|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|11312)); ((תשפ&quot;ו, 228|הודעת אגרות חקלאיות|12105)); ((תשפ&quot;ז, 162|הודעת אגרות חקלאיות|12543)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 6]] [[=החוק|לחוק לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו, תשי&quot;ד-1954]], ולאחר התייעצות בועדה המייעצת לפי [[סעיף 5 לחוק]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. (תיקון: תשפ&quot;ג) : (((בוטלה).))
@ 2. (תיקון: תשפ&quot;ג) : (((בוטלה).))
@ 3. (תיקון: תשפ&quot;ג) : (((בוטלה).))
@ 4. (תיקון: תשפ&quot;ג) : (((בוטלה).))
@ 5. (תיקון: תשפ&quot;ג) : (((בוטלה).))
@ 6. (תיקון: תשפ&quot;ג) : (((בוטלה).))

@ 7. ייצוא בתיבות וסימונן (תיקון: תשפ&quot;ג)
: לא ייצא אדם אתרוגים אלא אם כן הם ארוזים בתיבות חדשות, שלמות, נקיות וחזקות העשויות להגן הגנה מספקת על הפרי שבתוכן מפני פגיעות והמסומנות באותיות דפוס בלועזית שגובהן לא פחות מ-15 מ&quot;מ לציון פרטים אלה:
: (1) מספר האתרוגים בתיבה;
: (2) המילים &quot;אתרוג ישראל&quot;.

@ 8. בדיקת האתרוגים (תיקון: תשפ&quot;ג)
: (א) לא ייצא אדם אתרוגים אלא אם הגישם לבדיקה למבקר במקום המיועד לכך בתחום נמל או שדה תעופה, או בכל מקום אחר שהורה עליו המנהל, לפני הפלגת כלי השיט או כלי הטיס.
: (ב) (((נמחקה).))
: (ג) המגיש אתרוגים לבדיקה יצרף למשלוח הודעה בכתב שבה צויינו פרטים נכונים אלה:
:: (1) שם היצואן;
:: (2) שם מקבל המשלוח ומענו;
:: (3) מספר התיבות שבמשלוח ומספר הפרי במשלוח;
:: (4) תאריך הגשת המשלוח לבדיקה.

@ 8א. אישור לייצוא אתרוגים (תיקון: תשפ&quot;ג)
: המנהל ייתן אישור לייצוא אתרוגים אם התקיימו בהם ההוראות המפורטות בתקנות אלה [[ובתוספת]].

@ 9. סמכויות המבקר (תיקון: תשפ&quot;ג)
: (א) לאחר שנסתיימה הבדיקה יעשה המבקר אחד מאלה:
:: (1) יאשר את האתרוגים, כולם או מקצתם, כראויים ליצוא;
:: (2) יסרב לאשר את ייצוא האתרוגים כאמור, ואם עשה כן, ייתן תעודה המפרטת את נימוקי הסירוב;
:: (3) (((נמחקה).))
: (ב) (((נמחקה).))
: (ג) משלוח שהוגש לבדיקה לא יסולק ממקום הבדיקה לאחר הבדיקה, אלא לפי אישור בכתב מאת המבקר.

@ 9א. ניתוח סיכונים (תיקון: תשפ&quot;ג)
: המנהל רשאי לבצע ניתוח של הסיכונים הקיימים בתחום ייצוא האתרוגים לבריאות הצומח במדינות היעד ולעמידה בהתחייבויות בין-לאומיות, לשם תכנון פעולות הפיקוח על קיום הוראות תקנות אלה.

@ 10. שמירת המשלוח לאחר הבדיקה
: לא יפתח אדם תיבת אתרוגים שאישר אותה המבקר ליצוא, לא יתקן אותה ולא ישנה את הסימנים שעליה, אלא ברשות המבקר.

@ 11. אגרת בדיקה (תיקון: תשל&quot;ז, תשל&quot;ט, תשמ&quot;ה, תשנ&quot;ד, תשפ&quot;ה, [הודעות])
: בעד בדיקת האתרוגים ליצוא ישלם מבקש הבדיקה אגרה של 46 אגורות (((מתואם לשנת 2025; החל מיולי 2026, 0.47 ש&quot;ח))) לכל אתרוג.

@ 12. משלוח שי
: הוראות תקנות אלה לא יחולו על יצוא אתרוגים כשי שלא לארצות הברית של אמריקה.

@ 13. ביטול
: תקנות הפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (אתרוגים), תשל&quot;ג-1973 - בטלות.

@ 14. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה ביום העשירי לאחר פרסומן.

@ 15. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות הפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (אתרוגים), תשל&quot;ד-1974&quot;.

== תוספת (תיקון: תשפ&quot;ג) ==
==== ((([[תקנה 8א]]))) ====
@ 1. : דרישות איכות יסודיות:
: על האתרוגים להיות שלמים, בריאים, נטולי מזיקים ופגיעות מזיקים, נטולי מחלות אסורות במדינת היעד, נקיים, ונטולי סימנים נראים של חומר זר.
@ 2. : תקני איכות נוספים, אם הם נדרשים במדינת היעד.

&lt;פרסום&gt; ו' בניסן תשל&quot;ד (29 במרס 1974)
&lt;חתימה&gt; חיים גבתי שר החקלאות</text>
      <sha1>ne1r50l7zuuhw6z2b9px19nxqtyy9b8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הזרעים (רשימת הזנים המורשים למכירה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>810158</id>
    <revision>
      <id>3087855</id>
      <parentid>3073726</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:07:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3087855</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9134" sha1="juo06bue235gfkg6mm8m7rtfocx082i" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הזרעים (רשימת הזנים המורשים למכירה), תש&quot;ם-1980

&lt;מאגר תקן 2112064 קוד a163Y00000DuTZtQAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תש&quot;ם, 1965|תקנות הזרעים (רשימת הזנים המורשים למכירה)|4141)); ((תשמ&quot;א, 1567|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4274)); ((תשמ&quot;ג, 226|ת&quot;ט|4426)). ''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תשמ&quot;א, 1288|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2700)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 228|הודעת האגרות החקלאיות|4281)), ((1104|הודעת האגרות החקלאיות (מס' 2)|4356)); ((תשמ&quot;ג, 190|הודעת אגרות חקלאיות|4423)), ((1119|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4483)); ((תשמ&quot;ד, 157|הודעת אגרות חקלאיות|4536)), ((1108|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4606)), ((2666|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4707)); ((תשמ&quot;ה, 692|הודעת אגרות חקלאיות|4761)), ((1201|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4798)), ((1760|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4841)); ((תשמ&quot;ו, 80|הודעת אגרות חקלאיות|7864)), ((1532|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4974)); ((תשמ&quot;ז, 284|הודעת אגרות חקלאיות|4994)), ((712|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5019)), ((1144|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5043)); ((תשמ&quot;ח, 464|הודעת אגרות חקלאיות|5083)), ((1056|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5127)); ((תשמ&quot;ט, 415|הודעת אגרות חקלאיות|5161)), ((878|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5188)); ((תש&quot;ן, 319|הודעת אגרות חקלאיות|5244)), ((526|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5259)); ((תשנ&quot;א, 49|הודעת אגרות חקלאיות|5299)), ((432|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5322)), ((954|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5364)); ((תשנ&quot;ב, 309|הודעת אגרות חקלאיות|5391)), ((1399|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5460)); ((תשנ&quot;ג, 760|הודעת אגרות חקלאיות|5516)); ((תשנ&quot;ד, 346|הודעת אגרות חקלאיות|5571)), ((1130|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5611)); ((תשנ&quot;ה, 487|הודעת אגרות חקלאיות|5648)); ((תשנ&quot;ו, 309|הודעת אגרות חקלאיות|5724)), ((1401|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5769)); ((תשנ&quot;ז, 618|הודעת אגרות חקלאיות|5826)), ((1240|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5852)); ((תשנ&quot;ט, 402|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב, 1023|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 19|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 658|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1133|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1224|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)), ((1226|ת&quot;ט|6803)); ((תש&quot;ע, 1589|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1271|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1597|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1470|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2030|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3344|הודעת אגרות חקלאיות|9431)); ((תשפ&quot;ג, 1800|הודעת אגרות חקלאיות|10653)); ((תשפ&quot;ד, 1874|הודעת אגרות חקלאיות|11189)), ((2690|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|11312)); ((תשפ&quot;ו, 240|הודעת אגרות חקלאיות|12105)); ((תשפ&quot;ז, 174|הודעת אגרות חקלאיות|12543)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 2]], [[+|3]], [[+|4]] [[+|ו-4א]] [[=החוק|לחוק הזרעים, תשט&quot;ז-1956]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;הועדה&quot; - ועדה שמונתה לפי [[תקנה 2]];
:- &quot;זן ראוי לאישור&quot;, &quot;זן מכלוא ראוי לאישור&quot; ו&quot;מנהל&quot; - כמשמעותם [[בתקנות הזרעים (גידול זרעים מושבחים ומכירתם), תש&quot;ך-1960]];
:- &quot;רשימת הזנים&quot; - רשימת זנים מורשים למכירה, שפורסמה ברשומות.
:: ((ראו [[https://www.agri.gov.il/download/files/croplist.pdf | רשימת זני גידולי-שדה המורשים למכירה]] ו[[https://www.agri.gov.il/download/files/veglist.pdf | רשימת זני ירקות המורשים למכירה]].))

@ 2. מינוי ועדה לאישור זנים
: (א) שר החקלאות ימנה, בהודעה ברשומות, ועדה לאישור זנים (להלן - ועדה); הועדה רשאית למנות מבין חבריה ועדות משנה ולהעניק להן מסמכויותיה.
: (ב) בועדה יהיו חברים נציגי המדינה, ארגונים חקלאיים, יצרני זרעים וסוחרי זרעים. כיושב ראש הועדה יכהן נציג מינהל המחקר החקלאי.

@ 3. איסור מכירת זרעים
: (א) לא ימכור אדם, ולא יחזיק למכירה זרעים, אלא אם הם מזן הכלול ברשימת הזנים.
: (ב) לא יוסיף אדם את הציון &quot;זן מכלוא&quot; או F-1 לשם הזן אלא אם זוהי דרך יצורו.

@ 4. בקשה לכלול זן ברשימת הזנים
: (א) המבקש לכלול זן ברשימת הזנים יגיש ליושב ראש הועדה בקשה בטופס שקבעה; המבקש יצרף לבקשתו נתונים בדבר:
:: (1) שם הזן;
:: (2) תיאור הזן;
:: (3) שם מקיים הזן בישראל;
:: (4) שם בוחן הזן;
:: (5) המבחנים ותוצאותיהם.
: (ב) רצה המבקש שהזן יירשם כזן ראוי לאישור או כזן מכלוא ראוי לאישור יציין זאת בבקשתו.

@ 5. אגרת בקשה (תיקון: [הודעות])
: מגיש בקשה לפי [[תקנה 4]] ישלם אגרת בקשה בסך 196 שקלים חדשים (((החל מיולי 2026; מתואם לשנת 1980, 500 לירות))) בעת הגשת הבקשה ואת הוצאות מבחן הזן.

@ 6. בדיקת בקשה
: לצורך בדיקת בקשה תנקוט הועדה אמצעים הנראים לה, ובכלל אלה רשאית היא -
: (1) להזמין בוחנים או מומחים אחרים לחוות את דעתם בשאלות מקצועיות;
: (2) לבצע בין בעצמה ובין על ידי בוחנים לפי בקשתה, עבודות מחקר, ניסוי או בדיקה הדרושים לשם קבלת החלטה; המבקש רשאי לעקוב אחר ביצוע ניסויים בשדה, באופן ובתנאים שנקבעו על ידי הועדה.

@ 7. הוספת זן לרשימת הזנים
: ראתה הועדה כי זן נבדק ונבחן וכי הזן מתאים לתנאי גידול בישראל תורה להוסיף את הזן לרשימת הזנים.

@ 8. מחיקת זן מרשימת הזנים
: (א) ראתה הועדה כי השתנו הנתונים והנימוקים אשר הביאו לאישור הזן רשאית היא להורות על מחיקת הזן מרשימת הזנים.
: (ב) לפני קבלת החלטה כאמור בסעיף קטן (א) תאפשר הועדה למגיש הבקשה לפי [[תקנה 4]] לטעון בפניה.
: (ג) החליטה הועדה כאמור בסעיף קטן (א) לא יימחק הזן מרשימת הזנים אלא שנתיים לאחר פרסום ההחלטה כאמור.
: (ד) החליטה הועדה כאמור בסעיף קטן (א), תפרסם את החלטתה ברשומות ובכתב עת מקצועי בשטח החקלאות, תוך 30 יום מיום מתן ההחלטה.

@ 9. קיום זן ובקורת קיום
: (א) מקיים זן כאמור [[בסעיף 4(3)]] ינהל רישום מלא ומפורט על אופן קיום הזן.
: (ב) רישומי המקיים ושטחי הגידול שלו יועמדו לבקורת רשמית של המחלקה לזרעים במינהל המחקר החקלאי.
: (ג) דוגמה רשמית של הזן תישמר כל עוד נכלל הזן ברשימת הזנים במינהל המחקר החקלאי.

@ 10. תחילה (([צ&quot;ל: תחולה]))
: הוראות תקנות אלה יחולו על גידולים שיפורסמו בתוספת לתקנות.

@ 11. פטור
: (א) המנהל רשאי לפטור זנים לנסיון מהוראות [[תקנה 3]] לתקופת נסיון ובתנאים שאושרו על ידי הועדה.
: (ב) לא יתן המנהל פטור על פי סעיף קטן (א) ליותר משלוש שנים.

@ 12. ביטול
: תקנות הזרעים (רשימת הזנים המורשים למכירה), תשל&quot;ד-1974 - בטלות (להלן - התקנות המתבטלות).

@ 13. שמירת דין
: רשימת הזנים לפי התקנות המתבטלות רואים אותה כרשימת זנים לענין תקנות אלה.

&lt;פרסום&gt; א' בסיון תש&quot;ם (16 במאי 1980)
&lt;חתימה&gt; אריאל שרון שר החקלאות</text>
      <sha1>juo06bue235gfkg6mm8m7rtfocx082i</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הזרעים (מכירה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>810174</id>
    <revision>
      <id>3087790</id>
      <parentid>3072836</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T06:51:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3087790</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="36545" sha1="3yh93mvu631j3s4996z52mrski6y7wf" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הזרעים (מכירה), תשכ&quot;ה-1964
=== תקנות בדבר מכירת זרעים ===

&lt;מאגר תקן 2098588 קוד a163Y00000DuPbVQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשכ&quot;ה, 446|תקנות הזרעים (מכירה)|1651)); ((תשכ&quot;ו, 86|תיקון|1785)); ((תשכ&quot;ז, 163|תיקון|1946)); ((תשכ&quot;ח, 581|תיקון|2165)), ((828|תיקון מס' 2|2182)); ((תשכ&quot;ט, 84|תיקון|2296)); ((תש&quot;ל, 1538|תיקון|2554)); ((תשל&quot;א, 405|תיקון|2652)); ((תשל&quot;ב, 270|תיקון|2774)); ((תשל&quot;ד, 742|תיקון|3142)); ((תשל&quot;ה, 2364|תיקון|335)); ((תשל&quot;ז, 576|תיקון מס' 2|3638)), ((1558|תיקון מס' 3|3705)); ((תשל&quot;ט, 714|תיקון|3946)), ((1188|תיקון|3981)), ((1360|תיקון מס' 2|3990)); ((תש&quot;ם, 36|ת&quot;ט|4031)), ((1615|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4125)); ((תשמ&quot;א, 1565|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4274)); ((תשמ&quot;ב, 1363|תקנות אגרות חקלאיות|4384)); ((תשמ&quot;ג, 1795|תיקון|4518)); ((תשמ&quot;ח, 538|תיקון|5089)), ((908|ת&quot;ט|5112)); ((תשס&quot;ו, 359|תיקון|6454)); ((תשפ&quot;א, 1710|תיקון|9122)).
''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תש&quot;ם, 1756|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2631)); ((תשמ&quot;א, 1285|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2700)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 222|הודעת האגרות החקלאיות|4281)), ((1098|הודעת האגרות החקלאיות (מס' 2)|4356)); ((תשמ&quot;ג, 179|הודעת אגרות חקלאיות|4423)), ((1108|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4483)); ((תשמ&quot;ד, 146|הודעת אגרות חקלאיות|4536)), ((1098|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4606)), ((2656|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4707)); ((תשמ&quot;ה, 682|הודעת אגרות חקלאיות|4761)), ((1190|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4798)), ((1750|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4841)); ((תשמ&quot;ו, 70|הודעת אגרות חקלאיות|7864)), ((1522|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4974)); ((תשמ&quot;ז, 273|הודעת אגרות חקלאיות|4994)), ((701|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5019)), ((1133|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5043)); ((תשמ&quot;ח, 453|הודעת אגרות חקלאיות|5083)), ((1045|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5127)); ((תשמ&quot;ט, 404|הודעת אגרות חקלאיות|5161)), ((867|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5188)); ((תש&quot;ן, 308|הודעת אגרות חקלאיות|5244)), ((515|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5259)); ((תשנ&quot;א, 39|הודעת אגרות חקלאיות|5299)), ((422|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5322)), ((944|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5364)); ((תשנ&quot;ב, 298|הודעת אגרות חקלאיות|5391)), ((1388|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5460)); ((תשנ&quot;ג, 749|הודעת אגרות חקלאיות|5516)); ((תשנ&quot;ד, 336|הודעת אגרות חקלאיות|5571)), ((1119|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5611)); ((תשנ&quot;ה, 422|הודעת אגרות חקלאיות|5648)); ((תשנ&quot;ו, 290|הודעת אגרות חקלאיות|5724)), ((1391|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5769)); ((תשנ&quot;ז, 608|הודעת אגרות חקלאיות|5826)), ((1229|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5852)); ((תשנ&quot;ט, 391|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב, 1013|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 8|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 647|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1122|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1214|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)), ((1226|ת&quot;ט|6803)); ((תש&quot;ע, 1578|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1260|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1586|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1459|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2019|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3333|הודעת אגרות חקלאיות|9431)); ((תשפ&quot;ג, 1789|הודעת אגרות חקלאיות|10653)); ((תשפ&quot;ד, 1863|הודעת אגרות חקלאיות|11189)), ((2679|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|11312)); ((תשפ&quot;ו, 229|הודעת אגרות חקלאיות|12105)); ((תשפ&quot;ז, 163|הודעת אגרות חקלאיות|12543)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 3]] [[+|ו-4]] [[=החוק|לחוק הזרעים, תשט&quot;ו-1956]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ט-3, תשמ&quot;ח, תשפ&quot;א)
: בתקנות אלה -
:- &quot;אחוז נביטה&quot; - אחוז הזרעים שנבטו והתפתחו לנבטים תקינים (Normal Seedlings) בעלי מערכת שורשים ומערכת נצר עם פסיגים שמאפיינות את הגידול, למעט זרעים זרים;
:- &quot;דוגמה רשמית&quot; - דוגמה מייצגת של זרעים שניטלה על ידי מפקח לבדיקה במעבדה רשמית, בהתאם להוראות נוהל הדיגום אשר מתפרסם לפי [[תקנה 15א]];
:- &quot;הוראות ISTA&quot; - [[https://www.seedtest.org/en/home.html | הוראות שמפרסם, מזמן לזמן, הארגון הבינלאומי לבדיקת זרעים (International Seed Testing Association) באתר האינטרנט הרשמי שלו]], ובין השאר הוראות בדבר אופן נטילת דוגמה רשמית, גודלה של הדוגמה והגודל המקסימלי של המכסה שממנה ניטלה, הוראות בדבר בדיקת ניקיון הזרעים ונביטתם;
:- &quot;זרעים מושבחים&quot; - זרעים שקוימו בהם הוראות [[תקנות הזרעים (גידול זרעים מושבחים ומכירתם), תש&quot;ך-1960]];
:- &quot;זרעים זרים&quot; - זרעים שאינם זרעים של מין הגידול הנבדק;
:- &quot;זרעים קשים&quot; - זרעים הנשארים קשים ואינם נרקבים תוך כדי בדיקה שתבוצע בהם במעבדה הרשמית;
:- &quot;חומר דומם&quot; - לרבות שיירי-צמחים שאיבדו את כשרם לצמוח;
:- &quot;חומר זר&quot; - כולל זרעים זרים, זרעים של הצמחים המפורטים [[בתוספת השנייה]] (להלן - עשבים שוטים), זרעים של הצמחים המפורטים [[בתוספת השלישית]] (להלן - עשבים מחבלים) וחומר דומם;
:- &quot;מנהל&quot; - מנהל השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות ופיתוח הכפר (להלן - המשרד) או עובד אחר של המשרד שהוא הסמיכו לעניין תקנות אלה, כולן או מקצתן; הסמכה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של המשרד;
:- &quot;מעבדה רשמית&quot; - המעבדה לבדיקת זרעים של מינהל המחקר החקלאי - מרכז וולקני;
:- &quot;ניקיון&quot; - אחוז הזרעים הנקי מחומר זר;
:- &quot;טוהר הזן&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;אחוז הסטיה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;זן מכלוא&quot; - (((נמחקה).))

@ 2. תקן לזרעים של גידולי שדה
: התקן לזרעים של הגידולים המפורטים [[בטור א' של התוספת הרביעית]] הוא כפי שנקבע להלן:
: (1) לגבי אחוז נביטתם - כפי שנקבע לכל מין לצדו [[התוספת האמורה|בטור ב']];
: (2) לגבי נקיונם - למעט נקיון מעשבים מחבלים - כפי שנקבע לכל מין לצדו [[התוספת האמורה|בטורים ג' ו((-))ד']];
: (3) לגבי נקיונם מעשבים מחבלים - 100%.

@ 3. התקן לזרעים של ירקות
: התקן לזרעים של הגידולים המפורטים [[בטור א' של התוספת החמישית]] הוא כפי שנקבע להלן:
: (1) לגבי אחוז נביטתם - כפי שנקבע לכל מין לצדו [[התוספת האמורה|בטור ב']];
: (2) לגבי נקיונם - למעט נקיון מעשבים מחבלים - כפי שנקבע לכל מין לצדו [[התוספת האמורה|בטורים ג' ו((-))ד']];
: (3) לגבי נקיונם מעשבים מחבלים - 100%.

@ 4. התקן לזרעים של פרחים
: התקן לזרעים של הגידולים המפורטים [[בטור א' של התוספת הששית]] הוא כפי שנקבע להלן:
: (1) לגבי אחוז נביטתם - כפי שנקבעו לכל מין לצדו [[בטור ב' של התוספת הששית]];
: (2) לגבי נקיונם - 97%;
: (3) לגבי נקיונם מעשבים שוטים - 99.75%;
: (4) לגבי נקיונם מעשבים מחבלים - 100%.

@ 5. מכירת זרעים של גידולי שדה (תיקון: תשמ&quot;ח, תשפ&quot;א)
: לא ימכור אדם זרעים של הגידולים המפורטים [[בטור א' של התוספת הרביעית]] (להלן - גידולי שדה) אלא אם כן -
: (1) אחוז נביטתם ונקיונם הוא לפחות ברמת התקן שנקבע [[בתקנה 2]];
: (2) (((נמחקה);))
: (3) נביטתם ונקיונם נבדקו תוך תשעה חדשים לפני מועד מכירתם;
: (4) הם מסומנים בהתאם להוראות תקנות אלה;
: (5) (((נמחקה).))

@ 6. מכירת זרעים של גידולי ירקות (תיקון: תש&quot;ל, תשל&quot;ה, תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ח-2, תשפ&quot;א)
: לא ימכור אדם זרעים של הגידולים המפורטים [[בטור א' של התוספת החמישית]] (להלן - ירקות) אלא אם כן -
: (1) אחוז נביטתם ונקיונם הוא לפחות ברמת התקן שנקבע [[בתקנה 3]];
: (2) (((נמחקה);))
: (3) נביטתם ונקיונם נבדקו לפני מכירתם תוך -
:: 1. 6 חדשים - אם הזרעים הם ממין השומיים, לרבות בצל;
:: 2. 12 חדשים - אם הזרעים הם ממין אחר של ירקות;
: (4) הם מסומנים בהתאם להוראות תקנות אלה;
: (5) (((נמחקה).))

@ 7. מכירת זרעים של גידולי שדה וירקות למטה מרמת התקן (תיקון: תש&quot;ל, תשפ&quot;א)
: (א) על אף האמור [[בתקנות 5]] [[ו-6]] תהיה הרשות לזרעים, שמונתה לפי הוראות [[תקנה 3 לתקנות הזרעים (גידול זרעים משובחים ומכירתם), תש&quot;ך-1960]], רשאית לאשר מכירת זרעים של גידולי שדה ושל ירקות כשאחוז נביטתם הוא למטה מרמת התקן שנקבע להם בהתאם להוראות [[תקנות 2]] [[ו-3]], בתנאים מיוחדים שתקבע הרשות בקשר לסימונם ומכירתם.
: (ב) לא תאשר הרשות מכירת זרעים לפי הוראות תקנת משנה (א) אלא אם ניטלה מהם דוגמה רשמית.

@ 8. מכירת זרעים של פרחים
: לא ימכור אדם זרעים של הגידולים המפורטים [[בטור א' של התוספת הששית]] (להלן - פרחים) אלא אם -
: (1) אחוז נביטתם הוא ברמת התקן שנקבע לכל מין לצדו [[בטור ב' של התוספת הששית]];
: (2) אחוז נקיונם של הזרעים - למעט זרעים של הגידולים: אקרוקליניום, אגרטון, צפרני חתול, הליכריזון, טגטס, כלניות, גילרדיה - הוא 97% או אחוז גבוה יותר;
: (3) נקיונם ונביטתם נבדקו תוך תשעה חדשים לפני מועד מכירתם.

@ 9. סימון זרעים של גידולי שדה
: זרעים של גידולי שדה למכירה יסומנו בפרטים אלה:
: (1) שם הגידול כפי שצויין [[בטור א' של התוספת הרביעית]] ושם הזן; בתערובת של זרעים יצויין השם של כל סוג גידולים המהווה יותר מ-5% בתערובת, ולצדו פירוט האחוז;
: (2) ארץ המוצא אם יובאו הזרעים מחוץ-לארץ;
: (3) משקל הזרעים באריזה;
: (4) תאריך בדיקת הזרעים ומקום בדיקתם;
: (5) תוצאות הבדיקה לגבי כל אחד מאלה:
:: (א) אחוז הנביטה;
:: (ב) אחוז הזרעים הקשים;
:: (ג) אחוז של זרעי העשבים השוטים;
:: (ד) אחוז החומר הדומם;
:: (ה) אחוז הנקיון;
: (6) שם המוכר ומענו;
: (7) שם היצרן ומענו;
: (8) שם מפיק הזרעים והאורז ומענו;
: (9) אם עברו הזרעים טיפול בחמרי חיטוי - המלה &quot;רעל&quot; בצבע אדום וסימן גולגולת, בציון שמות חמרי החיטוי;
: (10) מספר המכסה.

@ 10. סימון זרעי ירקות (תיקון: תשל&quot;ד, תשמ&quot;ח)
: זרעים של ירקות למכירה יסומנו בפרטים אלה:
: (1) שם הגידול כפי שצויין [[בטור א' של התוספת החמישית]] וציון שם הזן;
: (2) תאריך בדיקת הזרעים ומקום בדיקתם;
: (3) תוצאות הבדיקה לגבי אחוז הנביטה;
: (4) המלים &quot;הנקיון בהתאם לתקן&quot;, אם לפי תוצאות הבדיקה נקיונם הוא ברמת התקן או למעלה ממנה;
: (5) שם המוכר ומענו;
: (6) שם היצרן ומענו;
: (7) שם מפיק הזרעים והאורז ומענו;
: (8) אם עברו הזרעים טיפול בחמרי חיטוי - המלה &quot;רעל&quot; בצבע אדום וסימן גולגולת, בציון שמות חמרי החיטוי;
: (9) מספר המכסה או סימן זיהוי אחר שיאושר לה על ידי המנהל.
: מלים אלו לפי הענין: &quot;יש לבדוק נביטתם של זרעים אלה תוך 6 חדשים&quot; - בזרעים ממין השומיים, לרבות בצל; &quot;יש לבדוק נביטתם של זרעים אלה תוך 12 חדשים&quot; - בזרעים ממין אחר של ירקות.

@ 11. מכירה וסימון זרעי ירקות באריזות קטנות (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) לא ימכור אדם זרעי ירקות באריזות שמשקלן קטן מ-20 גרם (להלן - אריזות קטנות), אלא אם -
:: (1) אחוז נביטתם ונקיונם הם ברמת התקן או מעליה;
:: (2) בדיקתם בוצעה במועדים שנקבעו לה [[בתקנה 6(3)]];
:: (3) סומנו בפרטים אלה:
::: (א) שם הגידול כפי שצויין [[בתוספת החמישית]] וציון שם הזן;
::: (ב) שם האורז;
::: (ג) הודעה כי הזרעים טובים לזריעה עד תום התקופה שנקבעה להם [[בתקנה 6(3)]].
: (ב) הוראות [[תקנות 6]] [[ו-10]] לא יחולו על זרעים של ירקות באריזות קטנות.

@ 12. סימון זרעי פרחים
: זרעים של פרחים למכירה יסומנו בפרטים אלה:
: (1) שם הגידול כפי שצויין [[בטור א' של התוספת הששית]];
: (2) צבע הפרחים; היו באריזה תערובת של זרעי-פרחים מצבעים שונים - ייכללו המלים &quot;תערובת של צבעים&quot;;
: (3) המלים &quot;בהתאם לתקן&quot;;
: (4) הודעה כי הזרעים טובים לזריעה עד תום התקופה שנקבעה להם [[בתקנה 8(3)]];
: (5) שם המוכר ומענו;
: (6) שם היצרן ומענו;
: (7) ארץ המוצא - אם יובאו הזרעים מחוץ לארץ;
: (8) מספר המכסה.

@ 13. סימון אריזה
: (א) מיכל או אריזה של זרעים למכירה לרבות אריזת זרעים הנמכרים ממיכל פתוח יסומנו בהתאם להוראות [[תקנות 9 עד 12]] (להלן - סימן).
: (ב) הסימון יודפס בצורה בולטת על אריזת הזרעים או ייכלל בתווית שתחובר לאריזה בדרך ובצורה שאין להורידה בקלות ובאותיות ובמספרים ברורים ונוחים לקריאה.
: (ג) בתוך האריזה תושם תווית סימון נוספת שתכלול את הנתונים הנדרשים [[בפסקאות (1), (6), (7), (8), (9) ו-(10) לתקנה 9]] או [[בפסקאות (1), (5), (6), (7), (8) ו-(9) לתקנה 10]].

@ 14. פטור מסימון
: הוראות [[תקנה 13(ג)]] לא יחולו על זרעים מיובאים הנמכרים באריזה המקורית של היצרן או על זרעים הנמכרים באריזות מקוריות של היצרן בכמות קטנה מק&quot;ג אחד לכל אריזה או על זרעים שנמכרו מאריזה פתוחה שסומנה כדין.

@ 15. שינויים והוספת פרטים בתווית סימון
: (א) לא ידפיס אדם ולא ישנה כל דפוס, סימון, הטבעה או ציור שנקבע על תווית סימון, לא יוסיף על פרטי הסימון, ולא יסיר ולא יחליף תווית סימון שחוברה למיכל זרעים בהתאם להוראות [[תקנה 13]].
: (ב) כל שינוי או הוספת פרטים על אלו המפורטים בתווית הסימון יבוצע על ידי צירוף תווית סימון נוספת לכל מיכל (להלן - תווית נוספת).
: (ג) דין תווית נוספת ודרך חיבורה לכל מיכל כדין תווית שחוברה בהתאם להוראות [[תקנה 13]].

@ 15א. נוהל דיגום לדוגמה רשמית (תיקון: תשפ&quot;א)
: המעבדה הרשמית תפרסם באתר האינטרנט שלה נוהל דיגום לעניין נטילת דוגמה רשמית; נוהל כאמור יעודכן מזמן לזמן ויסתמך על הוראות ISTA.

@ 16. בדיקת זרעים במעבדה רשמית (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) מי שבבעלותו או שבחזקתו נמצאים זרעים רשאי לבקש בדיקתם במעבדה הרשמית.
: (ב) הזרעים ייבדקו במעבדה הרשמית:
:: (1) מתוך דוגמאות רשמיות שנלקחו על ידי מפקח ממכלים סגורים וחתומים בחותמת שהוטבעה על ידיו;
:: (2) מתוך דוגמאות שנשלחו על ידי מבקש הבדיקה.

@ 17. ציון ביצוע בדיקה (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) בוצעה בדיקת זרעים על פי הוראות [[תקנה 16(ב)(1)]] מותר לציין בסימון כי הבדיקה בוצעה מדוגמה רשמית שניטלה על ידי מפקח.
: (ב) בוצעה בדיקת זרעים על פי הוראות [[תקנה 16(ב)(2)]] יש לציין בסימון כי הזרעים נבדקו במעבדה הרשמית מדוגמה שניטלה על ידי המחזיק בזרעים.

@ 18. איסור מכירת זרעים שאינם זרעים מושבחים (תיקון: תשכ&quot;ח, תשכ&quot;ט, תשל&quot;ב, תשל&quot;ד, תשל&quot;ז-2, תשל&quot;ט-3, תש&quot;ם, תשס&quot;ו, תשפ&quot;א)
: לא ימכור אדם זרעי אגוזי אדמה, תפוחי אדמה, כותנה וחיטה, אלא אם כן הם זרעים מושבחים.

@ 19. אגרה (תיקון: תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;א, תשל&quot;ה, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ב, [הודעות])
: (א) בעד נטילת דוגמה על ידי מפקח תשולם אגרה בסך 181 שקלים חדשים (((נכון ליולי 2026; 210.00 שקלים מתואם ליולי 1982))), ואם ניטלה אצל אותו אדם באותו מקום ובאותו יום דוגמה נוספת, תשולם בעד כל דוגמה נוספת אגרה בסך 80 שקלים חדשים (((נכון ליולי 2026; 90.00 שקלים מתואם ליולי 1982))).
: (ב) כוללת הכמות שממנה יש ליטול דוגמה לפי תקנת משנה (א) יותר מ-25 שקים, תשולם תוספת של 3.50 שקלים חדשים (((נכון ליולי 2026; 4.70 שקלים מתואם ליולי 1982))) לכל חמישה שקים או חלק מהם שלמעלה מ-25.

@ 20. ביטול
: תקנות הזרעים (מכירה), תשי&quot;ט-1959 - בטלים.

@ 21. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות הזרעים (מכירה), תשכ&quot;ה-1964&quot;.

== תוספת ראשונה (((בוטלה))) (תיקון: תשפ&quot;א) ==

== תוספת שניה ==
==== ((([[תקנה 1]]))) ====
=== עשבים שוטים ===
@ (תיקון: תשכ&quot;ז)
: {{עמודות|2|2=
: {{דוכיווני | {{מוגדל|דגניים}} | {{מוגדל|Gramineae}}}}
{{דוכיווני | זון משכר | Lolium temulentum}}
{{דוכיווני | חפורית הפקעים | Phalaris bulbosa}}
{{דוכיווני | חילף החולות {{מוקטן|(ערבית: חילפה)}} | Eragrostis bipinnata}}
{{דוכיווני | משין גלילי {{מוקטן|(ערבית: חילפה)}} | Imperata cylidrica}}
{{דוכיווני | דוחנית השלחין | Echinochloa colonum}}
{{דוכיווני | אצבען מאדים | Digiraria sanguinalis}}
{{דוכיווני | זיפן מצוי | Setaria verticillata}}
{{דוכיווני | חפורית מוזרה | Phalaris paradoxa}}
{{דוכיווני | חפורית מצויה | Phalaris brachystachys}}
{{דוכיווני | אלבסיני הודית | Eleusine indica}}
{{דוכיווני | דורת ארם-צובא {{מוקטן|(ערבית: כוסב)}} | Sorghum helpense}}
{{דוכיווני | יבלית מצויה {{מוקטן|(ערבית: אנג'יל)}} | Cynodon Dactylon}}
: {{דוכיווני | {{מוגדל|מצליבים}} | {{מוגדל|Cruciferae}}}}
{{דוכיווני | חרדל השדה | Sinapis arvensis}}
{{דוכיווני | חרדל לבן | Sinapis alba}}
{{דוכיווני | כרוב שחור | Brassica nigra}}
{{דוכיווני | טוריים מצויים | Diplotaxis erucoides}}
{{דוכיווני | צנון מצוי | Raphanus raphinistrum}}
{{דוכיווני | בקבוקון מקומט | Rapistrum rugosum}}
: {{דוכיווני | {{מוגדל|קטניות}} | {{מוגדל|Leguminosae}}}}
{{דוכיווני | זנב העקרב השכני | Scorpiurus muricata}}
{{דוכיווני | מיני בקיה | Vicia sp.}}
{{דוכיווני | מיני טופח | Lathyrus sp.}}
{{דוכיווני | מיני אספסת | Medicago sp.}}
{{דוכיווני | מיני תלתן| Trifolium sp.}}
{{דוכיווני | דבשה הודית | Melilotus indicus}}
{{דוכיווני | דבשה חרוצה | Melilotus sulcatus}}
{{דוכיווני | ינבוט השדה | Prosopis farcata}}
{{דוכיווני | הגה מצוי | Alhagi Maurorum}}
: {{דוכיווני | {{מוגדל|סוככיים}} | {{מוגדל|Umbelliferae}}}}
{{דוכיווני | צלע השור החרוזה | Bupleurum subovatum}}
{{דוכיווני | אמיתה קיצית | Ammi visgana}}
{{דוכיווני | אסתום מצוי | Astoma seselifolium}}
{{דוכיווני | נירית הקמה | Ridolfia segetum}}
{{דוכיווני | מיני גזר | Daucus sp.}}
: {{דוכיווני | {{מוגדל|מורכבים}} | {{מוגדל|Compositae}}}}
{{דוכיווני | קורטם דק | Carthamus teunis}}
{{דוכיווני | מיני דרדר | Sentaurea sp.}}
{{דוכיווני | ברקן סורי | Notobasis syriaca}}
{{דוכיווני | גדילן מצוי | Silybum marianum}}
{{דוכיווני | עכובית הגלגל | Gundelia tournefortii}}
{{דוכיווני | חוח עקוד | Scolymus maculatus}}
{{דוכיווני | מיני חרצית | Chrysanthemum sp.}}
{{דוכיווני | עולש מצוי | Cichorium pumillum}}
{{דוכיווני | קחונית מצויה | Ormenis mixta}}
{{דוכיווני | סביון אביבי | Senecio vernalis}}
{{דוכיווני | מרור הגינות | Sonchus oleraceus}}
{{דוכיווני | לכיד הנחלים | Xanthium strumarium}}
{{דוכיווני | קיצית מסולסלת | Erigeron crispus}}
: {{דוכיווני | {{מוגדל|שלמוניים}} | {{מוגדל|Dipsaceae}}}}
{{דוכיווני | שלמון סורי | Cephalaria syriaca}}
: {{דוכיווני | {{מוגדל|פואתיים}} | {{מוגדל|Rubiaceae}}}}
{{דוכיווני | דבקה משולשת | Galium tricorne}}
: {{דוכיווני | {{מוגדל|שפתניים}} | {{מוגדל|Labiatae}}}}
{{דוכיווני | בר גביע חלק | Molucella laevis}}
: {{דוכיווני | {{מוגדל|דלועיים}} | {{מוגדל|Cucurbitaceae}}}}
{{דוכיווני | ירוקת החמור | Ecbalium elaterium}}
: {{דוכיווני | {{מוגדל|חבלבליים}} | {{מוגדל|Onvolvulaceae}}}}
{{דוכיווני | חבלבל השדה | Convolvulus arvenis}}
: {{דוכיווני | {{מוגדל|חלבלוביים}} | {{מוגדל|Euphorbiaceae}}}}
{{דוכיווני | מיני חלבלוב | Euphorbia sp.}}
{{דוכיווני | לשישית הצבעים | Crozophora tinctoria}}
: {{דוכיווני | {{מוגדל|סלקיים}} | {{מוגדל|Chenopodiaceae}}}}
{{דוכיווני | סלק מצוי | Beta vulgaris}}
{{דוכיווני | מיני כף אוז | Chenopodium sp.}}
: {{דוכיווני | {{מוגדל|ירבוזיים}} | {{מוגדל|Amaranthaceae}}}}
{{דוכיווני | מיני ירבוז | Amaranthus sp.}}
: {{דוכיווני | {{מוגדל|רגלתיים}} | {{מוגדל|Ortulacaceae}}}}
{{דוכיווני | רגלת הגנה | Portulaca oleracea}}
: {{דוכיווני | {{מוגדל|סולניים}} | {{מוגדל|Solanaceae}}}}
{{דוכיווני | סולנום שעיר | Solanum villosum}}
: {{דוכיווני | {{מוגדל|גמאיים}} | {{מוגדל|Cyperaceae}}}}
{{דוכיווני | גמא הפקעים {{מוקטן|(ערבית: סעידה)}} | Cyperus rotondus}}
: {{דוכיווני | {{מוגדל|פרגיים}} | {{מוגדל|Papaveraceae}}}}
{{דוכיווני | פרג מצוי | Papaver rhoeas}}
: {{דוכיווני | {{מוגדל|נוריתיים}} | {{מוגדל|Ranunculaceae}}}}
{{דוכיווני | מיני נורית | Ranunculus sp.}}
: {{דוכיווני | {{מוגדל|ערטניתיים}} | {{מוגדל|Berberidaceae}}}}
{{דוכיווני | ערטנית השדות | Leontice leontopetalum}}
: {{דוכיווני | {{מוגדל|צפורניים}} | {{מוגדל|Caryophyliaceae}}}}
{{דוכיווני | סבונית השדות | Vaccaria segetalis}}
: {{דוכיווני | {{מוגדל|סרפדיים}} | {{מוגדל|Urticaceae}}}}
{{דוכיווני | מיני סרפד | Urtica sp.}}
: {{דוכיווני | {{מוגדל|זווגניים}} | {{מוגדל|Zygophyllaceae}}}}
{{דוכיווני | קוטב מצוי | Tribulus terrestris}}
: {{דוכיווני | {{מוגדל|ארכוביתיים}} | {{מוגדל|Poligonaceae}}}}
{{דוכיווני | מיני חומעה | Rumex sp.}}
{{דוכיווני | ארכובית חד-שנתית | Polygoum belardi}}
: {{דוכיווני | {{מוגדל|חמציציים}} | {{מוגדל|Oxalidaceae}}}}
{{דוכיווני | חמציץ קטן | Oxalis corniculata}}
}}

== תוספת שלישית (תיקון: תש&quot;ל) ==
==== ((([[תקנה 1]]))) ====
=== ((עשבים מחבלים)) ===
 : {{עמודות|2|2=
{{דוכיווני | | Agropyrum repens}}
{{דוכיווני | | Ambrosia spp.}}
{{דוכיווני | | Centaurea repens}}
{{דוכיווני | | Chrysanthemum leucanthemum}}
{{דוכיווני | | Cirsium arvense}}
{{דוכיווני | מיני כשות | Cuscuta spp.}}
{{דוכיווני | גומא הפקעים | Cyperus rotundus}}
{{דוכיווני | | Euphorbia esula}}
{{דוכיווני | | Helianthus ciliaris}}
{{דוכיווני | מיני עלקת | Orobanche spp.}}
{{דוכיווני | | Polygonum argyrocolium}}
{{דוכיווני | | Solanum carolinense}}
{{דוכיווני | | Sonchus arvensis}}
{{דוכיווני | | Striga spp.}}
}}

== תוספת רביעית ==
==== ((([[תקנה 2]]))) ====
=== תקן מינימלי לזרעים של גידולי שדה ===
@ (תיקון: תשכ&quot;ו, תשס&quot;ו, תשפ&quot;א)
: {|
! width=&quot;200px&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} הגידול !! width=&quot;100px&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} אחוז הנביטה !! width=&quot;100px&quot; | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} נקיון !! width=&quot;100px&quot; | {{מוקטן|טור ד'}} {{ש}} אחוז מכסימלי של זרעי עשבים שוטים &lt;sup&gt;4&lt;/sup&gt;
|-
| אספסת || 80 || 98 || 0.25
|-
| אפונת שדה || 80 || 98 || 0.15
|-
| אפונת בקר || 75 || 98 || 0.15
|-
| בקיה || 80 || 98 || 0.15
|-
| דוחן || 80 || 97 || 0.15
|-
| זון || 80 || 96 || 0.50
|-
| חימצה || 80 || 98 || 0.15
|-
| (((נמחק))) || || ||
|-
| (((נמחק))) || || ||
|-
| חלבה || 80 || 98 || 0.50
|-
| חלבה לזבל ירוק &lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt; || 80 || 98 || 2.00
|-
| חמניות || 80 || 97 || 0.15
|-
| חריע || 70 || 98 || 0.15
|-
| טופח || 80 || 98 || 0.15
|-
| (((נמחק))) || || ||
|-
| כרוב מספוא || 70 || 98 || 0.15
|-
| לוביה || 75 || 98 || 0.15
|-
| סויה || 80 || 98 || 0.15
|-
| סורגום || 85 || 97 || 0.20
|-
| סטריה || 80 || 97 || 0.20
|-
| סלק סוכר || 70 || 97 || 0.15
|-
| סלק מספוא || 65 || 97 || 0.15
|-
| סתוויון || 55 || 97 || 0.20
|-
| עשב רודוס || 20 &lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt; || 98 &lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt; || 0.25
|-
| עשב סודני || 80 || 98 || 0.15
|-
| פול גדול || 80 || 98 || 0.15
|-
| פול קטן || 80 || 98 || 0.25
|-
| פנסלריה || 75 || 97 || 0.20
|-
| פספלון || 10 || 30 || 0.20
|-
| פשתה || 80 || 98 || 0.15
|-
| שבולת שועל || 85 || 97 || 0.20
|-
| שבולת שועל לירק &lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt; || 80 || 90 &lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt; || 0.20
|-
| שומשום || 80 || 98 || 0.15
|-
| שעורה || 85 || 98 || 0.20
|-
| תורמוס || 80 || 98 || 0.15
|-
| תירס || 80 || 98 || 0.15
|-
| תלתן (מושגבי) כרמל || 80 || 98 || 0.25
|-
| תלתן (פהלי) תבור || 80 || 98 || 0.25
|}
: {{מוקטן|1 לציין על האריזה באופן בולט את המטרה.}}
: {{מוקטן|2 כולל זרעים ריקים.}}
: {{מוקטן|3 חומר דומם - לא יותר מ-1%.}}
: {{מוקטן|4 ערך זה אינו כולל את העשבים המחבלים שאחוז הסבילות בהם אפס.}}

== תוספת חמישית ==
==== ((([[תקנה 3]]))) ====
=== תקן מינימלי לזרעים של ירקות ===
@ (תיקון: תש&quot;ל, תשמ&quot;ח)
: {|
! width=&quot;200px&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} הגידול !! width=&quot;100px&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} אחוז הנביטה !! width=&quot;100px&quot; | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} נקיון !! width=&quot;100px&quot; | {{מוקטן|טור ד'}} {{ש}} אחוז מכסימלי של זרעי עשבים שוטים &lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;
|-
| אבטיח || 80 || 98 || 0.15
|-
| אפונת גן || 80 || 98 || 0.15
|-
| במיה || 60 || 97 || 0.15
|-
| בצל ולוף || 75 || 98 || 0.15
|-
| גזר || 70 || 96 || 0.40
|-
| דלעת || 75 || 98 || 0.15
|-
| חצילים || 75 || 98 || 0.15
|-
| כרוביים || 75 || 98 || 0.20
|-
| חסה || 80 || 97 || 0.25
|-
| כרפס || 70 || 96 || 0.40
|-
| לפת || 80 || 98 || 0.20
|-
| מילון || 80 || 98 || 0.15
|-
| מלפפונים || 80 || 98 || 0.15
|-
| סלק || 70 || 97 || 0.15
|-
| עגבניות || 80 || 98 || 0.15
|-
| צנון || 75 || 97 || 0.25
|-
| צנונית || 75 || 97 || 0.25
|-
| פטרוזיליה || 65 || 96 || 0.40
|-
| פלפל || 75 || 98 || 0.15
|-
| כולרבי || 75 || 98 || 0.20
|-
| קישואים || 80 || 98 || 0.15
|-
| שמיר || 70 || 96 || 0.40
|-
| שעועית || 75 || 98 || 0.15
|-
| שעועית לימה || 80 || 98 || 0.15
|-
| תרד חרפי || 75 || 98 || 0.15
|-
| תרד ניו זילנדי || 50 || 98 || 0.15
|}
: {{מוקטן|1 ערך זה אינו כולל את העשבים המחבלים שאחוז הסבילות בהם אפס.}}

== תוספת ששית ==
==== ((([[תקנה 4]]))) ====
=== רשימת זרעי פרחים וצמחי בית ותקן נביטה שלהם ===
: {|
! width=&quot;300px&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} הגידול !! width=&quot;100px&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} אחוז נביטה מינימלי
|-
| {{דוכיווני | הליפטרון | Helipterum-Acroclinium }} || 50
|-
| {{דוכיווני | אגרטון | Ageratum }} || 50
|-
| {{דוכיווני | מללנית (סלסלי-כסף) | Lobularia maritima Allyssum }} || 50
|-
| {{דוכיווני | לוע הארי | Antirrinum }} || 50
|-
| {{דוכיווני | אסתר | Aster }} || 50
|-
| {{דוכיווני | בלזמינה | Balsamina-Impatiens }} || 50
|-
| {{דוכיווני | חננית | Bellis }} || 50
|-
| {{דוכיווני | צפרני חתול | Calendula }} || 50
|-
| {{דוכיווני | נזרה | Callistephus }} || 50
|-
| {{דוכיווני | קלוסיה {{=}} כרבולת התרנגול | Celosia }} || 50
|-
| {{דוכיווני | דרדר {{=}} דגנית | Centaurea }} || 50
|-
| {{דוכיווני | קלרקיה | Clarkia }} || 50
|-
| {{דוכיווני | קוסמוס | Cosmos }} || 50
|-
| {{דוכיווני | דרבנית | Delphinium }} || 50
|-
| {{דוכיווני | צפורן | Dianthus }} || 50
|-
| {{דוכיווני | דו-זרעונית | Dimorphotheca }} || 50
|-
| {{דוכיווני | אשולציה | Eschscholtzia }} || 50
|-
| {{דוכיווני | גיליה | Gilia }} || 50
|-
| {{דוכיווני | גודטיה | Godetia }} || 50
|-
| {{דוכיווני | גיפסנית | Gypsophilia }} || 50
|-
| {{דוכיווני | חמנית | Helianthus }} || 50
|-
| {{דוכיווני | דם המכבים | Helichrysum }} || 50
|-
| {{דוכיווני | לפופית | Ipomoea }} || 50
|-
| {{דוכיווני | טופח | Lathyrus }} || 50
|-
| {{דוכיווני | פשתנית | Linaria }} || 50
|-
| {{דוכיווני | פשתה (לנוי) | Linum }} || 50
|-
| {{דוכיווני | לובליה | Lobelia }} || 50
|-
| {{דוכיווני | תורמוס | Lupinus }} || 50
|-
| {{דוכיווני | מנתור | Matthiola }} || 50
|-
| {{דוכיווני | נמסיה | Nemesia }} || 50
|-
| {{דוכיווני | טבק לנוי | Nicotiana }} || 50
|-
| {{דוכיווני | ניגליה (קצח) | Nigella }} || 50
|-
| {{דוכיווני | פרג | Papaver }} || 50
|-
| {{דוכיווני | פנסטמון | Penstemon }} || 50
|-
| {{דוכיווני | פטוניה | Petunia }} || 50
|-
| {{דוכיווני | שלהב | Phlox }} || 50
|-
| {{דוכיווני | רגלה | Portulaca }} || 50
|-
| {{דוכיווני | רכפה | Reseda }} || 50
|-
| {{דוכיווני | זוגית {{=}} טלפיגלוסיס | Salpiglossis }} || 50
|-
| {{דוכיווני | מרוה | Salvia }} || 50
|-
| {{דוכיווני | נורית | Saponaria }} || 50
|-
| {{דוכיווני | טגטס | Tagetes }} || 50
|-
| {{דוכיווני | אמנון ותמר | Viola tricolor }} || 50
|-
| {{דוכיווני | כלנית | Anemone }} || 50
|-
| {{דוכיווני | אקוילגיה | Aquilegia }} || 50
|-
| {{דוכיווני | דליה | Dahlia }} || 50
|-
| {{דוכיווני | צפורן | Dianthus }} || 50
|-
| {{דוכיווני | פרסיה | Freesia }} || 50
|-
| {{דוכיווני | שושן | Lilium }} || 50
|-
| {{דוכיווני | חרצית | Chrysanthemum }} || 30
|-
| {{דוכיווני | קוראופסיס | Coreopsis }} || 30
|-
| {{דוכיווני | גירדיה | Gaillardia }} || 30
|-
| {{דוכיווני | נורית | Ranunculus }} || 20
|-
| {{דוכיווני | תגית | Scabiosa }} || 40
|-
| {{דוכיווני | ורבנה | Verbena }} || 40
|-
| {{דוכיווני | זיניה | Zinnia }} || 40
|-
| {{דוכיווני | צמחי בית בגוניה | Begonia }} || 50
|-
| {{דוכיווני | רקפת | Cyclamen }} || 50
|-
| {{דוכיווני | בכור אביב | Primula }} || 50
|-
| {{דוכיווני | צינרדיה (סביון) | Cineraria (Senecio) }} || 50
|-
| {{דוכיווני | נדנונית | Coleus }} || 50
|-
| {{דוכיווני | ארליה | Aralia }} || 50
|-
| {{דוכיווני | פיקוס הגומי | Ficus elastica }} || 30
|-
| {{דוכיווני | ניצנית | Kalanchoe }} || 30
|-
| {{דוכיווני | מונסטרה | Monstera deliciosa }} || 30
|-
| {{דוכיווני | פילודנדרון מנוצה | Philodendron bipinnatum }} || 30
|-
| {{דוכיווני | אספרג | Asparagus }} || 30
|-
| {{דוכיווני | שפלרה | Schefflera }} || 30
|}

&lt;פרסום&gt; י&quot;ח בתמוז תשכ&quot;ד (28 ביוני 1964)
&lt;חתימה&gt; משה דיין שר החקלאות</text>
      <sha1>3yh93mvu631j3s4996z52mrski6y7wf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הזרעים (גידול זרעים משובחים ומכירתם)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>829749</id>
    <revision>
      <id>3087792</id>
      <parentid>3072838</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T06:52:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3087792</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="146399" sha1="3bk9f5233jfusanzguhje8naa2d5tdy" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הזרעים (גידול זרעים משובחים ומכירתם), תש&quot;ך-1960
&lt;שם אחר&gt; תקנות הזרעים (גידול זרעים מושבחים ומכירתם), תש&quot;ך-1960
=== תקנות בדבר גידול זרעים משובחים ומכירתם ===

&lt;מאגר תקן 2095007 קוד a163Y00000DuQs0QAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תש&quot;ך, 1448|תקנות הזרעים (גידול זרעים משובחים ומכירתם)|1027)), ((1528|ת&quot;ט|1030)); ((תשכ&quot;א, 2543|תיקון - תקנות בדבר גידול זרעים של אגוזי אדמה|1186)), ((2692|תיקון מס' 2 - תקנות בדבר גידול זרעים של כותנה|1194)); ((תשכ&quot;ב, 2551|תיקון - תקנות בדבר גידול זרעי תפוחי-אדמה|1357)); ((תשכ&quot;ג, 1932|תיקון - תקנות בדבר גידול זרעי תירס|1452)); ((תשכ&quot;ד, 1538|תיקון - תקנות בדבר גידול זרעי עגבניות|1602)), ((1707|תיקון מס' 2 - תקנות בדבר גידול זרעים של תלתן אלכסנדרוני|1614)), ((1710|תיקון מס' 3 - תקנות בדבר גידול זרעים של אספסת תרבותית|1614)); ((תשכ&quot;ה, 610|תיקון - תקנות בדבר גידול זרעים של חסה|1662)), ((2584|תיקון מס' 2 - תקנות בדבר גידול זרעים של מלון|1762)), ((2774|ת&quot;ט|1774)), ((2792|תיקון מס' 3 - תקנות בדבר גידול ואישור זרעי תפוח-אדמה לזרעים משובחים|1777)); ((תשכ&quot;ח, 225|תיקון - תקנות בדבר גידול זרעים של עשב רודס|2134)), ((581|תיקון מס' 2 - תקנות בדבר גידול זרעים של מלפפונים|2165)); ((תש&quot;ל, 470|תיקון - תקנות בדבר גידול זרעי תפוחי אדמה|2484)), ((2241|תיקון|2611)); ((תשל&quot;א, 402|תיקון|2652)), ((1321|תיקון מס' 2 - תקנות בדבר גידול זרעים של כותנה|2714)), ((1323|תיקון מס' 3|2714)), ((1466|תיקון מס' 4 - תקנות בדבר גידול זרעים של חסה|2728)); ((תשל&quot;ב, 172|תיקון|2764)), ((488|תיקון מס' 2 - תקנות בדבר גידול זרעים של אגוזי-אדמה|2794)), ((1189|תיקון מס' 2 [צ&quot;ל: מס' 3]|2850)); ((תשל&quot;ד, 612|תיקון - תקנות בדבר גידול זרעים של מלפפונים|3124)); ((תשל&quot;ה, 2397|תיקון|3376)); ((תשל&quot;ו, 1351|תיקון|2508)); ((תשל&quot;ז, 575|תיקון מס' 2|3638)), ((577|תיקון - תקנות בדבר גידול זרעים של סורגום|3638)), ((1041|תיקון מס' 2 [צ&quot;ל: מס' 4]|3670)), ((1042|תיקון מס' 3 [צ&quot;ל: מס' 5] - תקנות בדבר גידול זרעים של סורגום|3670)), ((1658|תיקון מס' 4 [צ&quot;ל: מס' 6]|3708)); ((תשל&quot;ט, 715|תיקון|3946)), ((1186|תיקון מס' 2|3981)), ((1358|תיקון מס' 2 [צ&quot;ל: מס' 3]|3990)), ((1448|תיקון מס' 3 [צ&quot;ל: מס' 4]|3996)), ((1767|תיקון מס' 5|4019)); ((תש&quot;ם, 1615|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4125)); ((תשמ&quot;א, 1565|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4274)); ((תשמ&quot;ב, 344|תיקון|4292)), ((1362|תקנות אגרות חקלאיות|4384)); ((תשמ&quot;ג, 1168|תיקון|4486)); ((תשמ&quot;ה, 872|תיקון|4777)); ((תשס&quot;ו, 160|תיקון|6442)); ((תשע&quot;ד, 1122|תיקון|7375)).
''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תש&quot;ם, 1756|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2631)); ((תשמ&quot;א, 1285|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2700)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 222|הודעת האגרות החקלאיות|4281)), ((384|ת&quot;ט|4299)), ((1098|הודעת האגרות החקלאיות (מס' 2)|4356)), ((1376|ת&quot;ט|4384)); ((תשמ&quot;ג, 179|הודעת אגרות חקלאיות|4423)), ((576|ת&quot;ט|4447)), ((1108|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4483)); ((תשמ&quot;ד, 146|הודעת אגרות חקלאיות|4536)), ((1098|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4606)), ((2656|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4707)); ((תשמ&quot;ה, 682|הודעת אגרות חקלאיות|4761)), ((1190|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4798)), ((1750|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4841)); ((תשמ&quot;ו, 70|הודעת אגרות חקלאיות|7864)), ((1522|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4974)); ((תשמ&quot;ז, 274|הודעת אגרות חקלאיות|4994)), ((702|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5019)), ((1134|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5043)); ((תשמ&quot;ח, 453|הודעת אגרות חקלאיות|5083)), ((1046|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5127)); ((תשמ&quot;ט, 405|הודעת אגרות חקלאיות|5161)), ((868|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5188)); ((תש&quot;ן, 309|הודעת אגרות חקלאיות|5244)), ((516|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5259)); ((תשנ&quot;א, 39|הודעת אגרות חקלאיות|5299)), ((422|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5322)), ((944|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5364)); ((תשנ&quot;ב, 299|הודעת אגרות חקלאיות|5391)), ((1389|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5460)); ((תשנ&quot;ג, 749|הודעת אגרות חקלאיות|5516)); ((תשנ&quot;ד, 336|הודעת אגרות חקלאיות|5571)), ((1119|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5611)); ((תשנ&quot;ה, 477|הודעת אגרות חקלאיות|5648)); ((תשנ&quot;ו, 290|הודעת אגרות חקלאיות|5724)), ((1391|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5769)); ((תשנ&quot;ז, 608|הודעת אגרות חקלאיות|5826)), ((1229|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5852)); ((תשנ&quot;ט, 391|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב, 1013|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 8|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 648|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1123|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1214|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)), ((1226|ת&quot;ט|6803)); ((תש&quot;ע, 1578|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1260|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1587|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1459|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2019|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3333|הודעת אגרות חקלאיות|9431)); ((תשפ&quot;ג, 1789|הודעת אגרות חקלאיות|10653)); ((תשפ&quot;ד, 1863|הודעת אגרות חקלאיות|11189)), ((2679|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|11312)); ((תשפ&quot;ו, 229|הודעת אגרות חקלאיות|12105)); ((תשפ&quot;ז, 163|הודעת אגרות חקלאיות|12543)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 3]] [[+|ו-4]] [[=החוק|לחוק הזרעים, תשט&quot;ז-1956]], אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': פרשנות (תיקון: תש&quot;ל-2) ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תש&quot;ל-2, תשל&quot;ו, תשל&quot;ט-3, תשל&quot;ט-5)
: בתקנות אלה -
:- &quot;אחוז נביטה&quot;, &quot;דוגמא רשמית&quot;, &quot;זרעים קשים&quot;, &quot;חומר דומם&quot;, &quot;חומר זר&quot;, &quot;נקיון&quot;, &quot;עשבים שוטים&quot;, &quot;עשבים מחבלים&quot; - כמשמעותם [[=תקנות המכירה|בתקנות הזרעים (מכירה), תשכ&quot;ה-1964]] (להלן - תקנות המכירה);
:- &quot;גידול לקוי&quot; - תנאי גידול בשדה שאינם מאפשרים ביצוע בקורת על פי תקנות אלה;
:- &quot;הפקה&quot; - לרבות בירור, מיון, ניקוי, חיטוי, פיצוח, פילום, ניפוט ואריזה של זרעים מושבחים המיועדים למכירה;
:- &quot;השירות לבקורת זרעים&quot; - שירות לבקורת זרעים ושתילים במשרד החקלאות;
:- &quot;זרעים מושבחים&quot; - זרעים שקוימו בהם הוראות תקנות אלה ואושרו בידי מפקח כזרעים מושבחים;
:- &quot;זן בבקורת&quot; - זן שהוגש לועדה ונמצא בבדיקה במכון וולקני לחקר החקלאות;
:- &quot;זן ראוי לאישור&quot; - זן שאושר בועדה שמונתה לפי [[תקנה 5]], לאחר בחינתו ותיאורו, כי ראוי הוא ליצור זרעים מושבחים ממנו;
:- &quot;זן מכלוא ראוי לאישור&quot; - זן שנוצר מהכלאת זנים ושורשים שאושר בועדה שמונתה לפי [[תקנה 5]], לאחר בחינתו ותיאורו, כי ראוי הוא ליצור זרעים מושבחים ממנו;
:- &quot;זרעי מטפח&quot; - זרעים מושבחים שגודלו על ידי מטפח הזן או בא כוחו;
:- &quot;זרעי מוצא&quot; - זרעים מושבחים בדרגה זהה לזרעי מטפח, שגודלו על ידי מקיים הזן או בא כוחו מזן שאושר כזן מקומי בועדה ואושרו על ידי המנהל;
:- &quot;זרעי עלית&quot; - זרעים מושבחים בדרגה זהה לזרעי מטפח שגודלו על ידי מקיים הזן, מזן שיובא;
:- &quot;מגדל&quot; - מי שקיבל הסכמת המנהל בכתב לזרעים ולשדה גידולם;
:- &quot;מיכל&quot; - לרבות פח, קופסה, ארגז, שק או עטיפה, או בית קיבול סגור;
:- &quot;המנהל&quot; - מי ששר החקלאות מינהו להיות מנהל השירות לבקורת זרעים;
:- &quot;מעבדה רשמית&quot; - מעבדה לבדיקת זרעים של מכון וולקני לחקר החקלאות.

== פרק ב': כללי (תיקון: תש&quot;ל-2) ==

@ 2. גידול זרעים מושבחים ומכירתם (תיקון: תש&quot;ל-2)
: (א) לא יגדל אדם ולא ימכור זרעים מושבחים אלא בהתאם להוראות תקנות אלה, ובזרעים הנזכרים [[בתוספת]] - גם בהתאם להוראות שפורטו בה.
: (ב) מקום שהוראות [[פרק זה]] אינן מתיישבות עם הוראות [[התוספת]], יחולו הוראות [[התוספת]].

@ 3. רשות לזרעים (תיקון: תשכ&quot;א-2, תש&quot;ל-2, תשל&quot;א-3, תשמ&quot;ב, תשע&quot;ד)
: שר החקלאות ימנה בהודעה ברשומות רשות לזרעים שחבריה יהיו -
: (1) נציגי מינהל המחקר החקלאי מרכז וולקני; אחד מהם ימונה כיושב ראש הרשות;
: (2) נציגי השירותים להגנת הצומח ולביקורת;
: (3) נציגי שירות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות;
: (4) נציגי יצרני זרעים;
: (5) נציגי ארגונים חקלאיים הנוגעים בדבר.

@ 4. תפקידי הרשות לזרעים (תיקון: תש&quot;ל-2)
: (א) הרשות לזרעים תהיה ועדה מייעצת אשר תיזום התקנת תקנות וקביעת תקנים ותמלא תפקידים אחרים ששר החקלאות יטיל עליה מפעם לפעם, במטרה לקדם, לפתח ולהמריץ ייצור זרעים.
: (ב) הרשות לזרעים רשאית למנות מתוכה ועדות משנה ולהעניק להן מסמכויותיה.

@ 5. מינוי ועדה לאישור זנים (תיקון: תש&quot;ל-2, תשל&quot;ב-3)
: (א) שר החקלאות ימנה בהודעה ברשומות ועדה לאישור זנים (להלן - הועדה); הועדה רשאית למנות מבין חבריה ועדות משנה ולהעניק להן מסמכויותיה.
: (ב) הועדה תקבע את סדרי עבודתה.

@ 6. בקשה לאישור זן (תיקון: תש&quot;ל-2, תשל&quot;ט-5)
: (א) המבקש לאשר זן כזן ראוי לאישור או כזן מכלוא ראוי לאישור, יגיש בקשה לועדה.
: (ב) לאחר שקיבל מהועדה הודעה בדבר החלטתה על אישור הזן, ימסור המבקש לשירות לבקורת זרעים את שם מגדל זרעי מטפח או זרעי עלית או זרעי מוצא.

@ 7. גידול זרעים מושבחים (תיקון: תש&quot;ל-2, תשל&quot;ט-5)
: (א) לא יגדל אדם זרעים מושבחים אלא מזנים ראויים לאישור ומזני מכלוא ראויים לאישור.
: (ב) בגידול זרעים מושבחים ליצוא רשאי המנהל להתיר גידולם של זרעים מזנים שאינם זנים ראויים לאישור או זני מכלוא ראויים לאישור בארץ.

@ 8. הודעה על גידול זרעי מטפח, זרעי עלית וזרעי מוצא (תיקון: תש&quot;ל-2)
: (א) המגדל זרעי מטפח, זרעי עלית או זרעי מוצא, יודיע לשירות לבקורת זרעים על דבר גידולם.
: (ב) מגדל זרעים כאמור המתכוון למכור אותם, יזמין את השירות לבקורת זרעים, טרם המכירה, לסגירה רשמית של הזרעים.

@ 9. גידול זרעי מוצא ואישורם (תיקון: תש&quot;ל-2)
: המנהל יאשר זרעים מושבחים כזרעי מוצא אם נתקיימו בהם ובשדה הגידול, נוסף על יתר הוראות תקנות אלה, דרישות אלה:
: (1) שדה הגידול נבדק על ידי הרשות בזמן הגידול ונמצא מתאים לתיאור הזן, כפי שקבעה הועדה;
: (2) הגידול בחלקת גידול מיוחדת שתיזרע במעבדה הרשמית בזרעים אשר אותם מבקשים לאשר, יהיה זהה בתכונותיו לגידול של זרעי מוצא שאושרו בעבר, ונזרעו לצד החלקה המיוחדת;
: (3) הוראות פסקה (2) לא יחולו על אישור זרעי מוצא של כל זן בפעם הראשונה.

@ 10. אישור זרעים מושבחים מזנים בבקורת (תיקון: תש&quot;ל-2)
: רשאי השירות לבקורת זרעים על פי המלצת הועדה לבדוק ולאשר זרעי יסוד וזרעים רשומים מזנים בבקורת או מזני מכלוא בבקורת לשם ייצור זרעים בלבד.

@ 11. דרגות של זרעים מושבחים (תיקון: תש&quot;ל-2)
: זרעים מושבחים יהיו בדרגות אלה:
: (1) דרגה ראשונה - זרעי מטפח, זרעי עלית או זרעי מוצא;
: (2) דרגה שניה - דור ראשון של זרעי מטפח, זרעי עלית או זרעי מוצא (להלן - זרעי יסוד);
: (3) דרגה שלישית - דור שני של זרעי מטפח, זרעי עלית או זרעי מוצא (להלן - זרעים רשומים);
: (4) דרגה רביעית - דור שלישי של זרעי מטפח, זרעי עלית או זרעי מוצא (להלן - זרעים מאושרים).

@ 12. אישור זרעים מושבחים לדרגותיהם (תיקון: תש&quot;ל-2, תשל&quot;ט-3)
: לא יינתן אישור לזרעים מושבחים באחת הדרגות המפורטות [[בתקנה 11]] אלא אם קויימו בהם הוראות תקנות אלה.

@ 13. שינוי דרגה (תיקון: תש&quot;ל-2)
: רשאי המנהל לאשר זרעים מושבחים בדרגה נמוכה יותר בסדר הדרגות המפורט [[בתקנה 11]] בכל אחד מאלה:
: (1) מפאת אי עמידה בדרישות המפורטות בתקנות אלה לגבי הדרגה המבוקשת;
: (2) בזרעי ירקות;
: (3) בזרעי מכלוא;
: (4) על פי בקשת מפיק או מגדל שאישרו בכתב כי הזרעים לא ישמשו לייצור זרעים מושבחים.

@ 14. אישור דור רביעי בזרעים (תיקון: תש&quot;ל-2, תשל&quot;ב)
: הרשות רשאית להמליץ על אישור דור רביעי של זרעי מטפח, זרעי עלית או זרעי מוצא כזרעים מאושרים, אם נתמלאו בהם כל התנאים החלים על זרעים מאושרים, למעט האמור לגבי דרגה רביעית [[בתקנה 11(4)]].

@ 15. הסכמה לגידול (תיקון: תש&quot;ל-2)
: לא יתחיל מגדל לגדל זרעים מושבחים, אלא לאחר שקיבל את הסכמת המנהל בכתב לזרעים ולשדה גידולם, ובהתאם לתנאים שבהסכמה.

@ 16. בקשה להסכמה (תיקון: תש&quot;ל-2)
: המנהל רשאי לקבוע טופס בקשה לכל גידול, לכלול בו פרטים או דרישות שונות ולקבוע את זמן הגשתו, ומשנקבע - לא תוגש הבקשה אלא בטופס שנקבע.

@ 17. החלטת המנהל (תיקון: תש&quot;ל-2)
: המנהל רשאי, בהתחשב עם הזרעים ונתוני השדה, לתת הסכמתו לגידול או לסרב לתיתה, או להתנותה בתנאים.

@ 18. אות זיהוי לשדה (תיקון: תש&quot;ל-2)
: השירות לבקורת זרעים יקבע אות זיהוי לכל שדה שהמנהל נתן את הסכמתו עליו (להלן - שדה).

@ 19. הודעה על מועד זריעה (תיקון: תש&quot;ל-2)
: (א) מי שבדעתו לזרוע שדה לזרעים מושבחים, יודיע לשירות לבקורת זרעים בכתב על מועד הזריעה לפחות שבעה ימים לפני הביצוע המשוער.
: (ב) לא ייזרע שדה לייצור זרעי יסוד אלא בידיעת מפקח.

@ 20. ייצור זרעים מושבחים ליצוא (תיקון: תש&quot;ל-2)
: (א) על פי בקשת מגדל של זרעים מיועדים ליצוא, רשאי השירות לבקורת זרעים לבקר ולאשר כי הזרעים גודלו ונארזו בהתאם לתקנות בדבר גידול זרעים מושבחים (certified seeds) שבארץ אליה מיועדים הזרעים (להלן - ארץ היעד).
: (ב) מגדל המבקש כי השירות לבקורת זרעים יבדוק את גידול הזרעים בהתאם לתקנת משנה (א), יגיש לו בקשה, לפחות שבועיים לפני מועד זריעת הזרעים, על גבי טופס שקבע השירות לבקורת זרעים ויצרף אליו עותק של התקנות בדבר גידול זרעים בארץ היעד ותרגום עברי שלהן.
: (ג) מגדל יציין בטופס הבקשה את -
:: (1) שם הזן;
:: (2) תיאור מדוייק של השטח שבו יגודלו הזרעים;
:: (3) מועד זריעת הזרעים;
:: (4) מועד משוער של יצוא הזרעים;
:: (5) שם המגדל ומענו;
:: (6) ארץ היעד;
:: (7) כל פרט שביקש השירות לבקורת זרעים.
: (ד) המנהל רשאי להתנות תנאים והגבלות למתן הסכמתו לבקורת המבוקשת לפי תקנת משנה (א).
: (ה) נמצא בבקורת כי זרעים מושבחים גודלו, נקצרו, אוסמו ונארזו למשלוח בהתאם לדרישות התקנות בארץ היעד, יתן השירות לבקורת זרעים למגדל המוסמך או למפיק המוסמך תעודה הבאה להעיד על כך ויסמן את הזרעים בהתאם.

@ 21. בדיקת שדה (תיקון: תש&quot;ל-2)
: (א) בדיקה ראשונה בשדה תיערך לאחר הצצת הגידול ובעת שאפשר להבחין בסימני מחלה או בזנים זרים בשדה הכל לפי התאריך המוקדם יותר.
: (ב) בדיקת שדה תיערך על ידי מפקח בעת ובדרך שיורה עליהם המנהל.
: (ג) רשאי מפקח לא לבצע בדיקת שדה אם מצא בשדה גידול לקוי.

@ 22. הודעה על ביעור פגמים (תיקון: תש&quot;ל-2)
: חובה על מגדל להודיע לשירות לבקורת זרעים, טרם הבדיקה הראשונה בשדה, על כוונתו לבער פגמים בשדה; ההודעה תימסר לפחות ארבעים ושמונה שעות לפני מועד הביצוע המשוער של הביעור.

@ 23. אישור זרעים מושבחים בשדה (תיקון: תש&quot;ל-2)
: (א) לא יאושרו זרעים מושבחים משדה ששיעור העשבים המחבלים, הזנים הזרים, הסוגים הזרים, צורות גידול יוצאות דופן או המחלות (להלן - פגמים) עולה על השיעור הנקוב [[בתוספת]], בין שהפגמים נתגלו בבדיקת שדה ראשונה ובין בכל בדיקה שלאחריה.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי מפקח להודיע למגדל כי זרעים משדה יאושרו כזרעים מושבחים אם יבוצע ביעור פגמים בשדה תוך זמן שקבע.
: (ג) רשאי מפקח לאשר זרעים גם מחלק של שדה, אם הופרד כראוי מיתרת השדה ועמד בדרישות תקנות אלה.

@ 24. הודעות על קציר או אסיף (תיקון: תש&quot;ל-2)
: מגדל יודיע לשירות לבקורת זרעים בהודעה בכתב, לא יאוחר מארבעה ימים לפני המועד המשוער של הקציר או האסיף, על כוונתו לקצור או לאסוף זרעים, ויציין את מקום השדה ואת אות הזיהוי שלו.

@ 25. תחילת קציר או אסיף (תיקון: תש&quot;ל-2)
: לא יתחיל מגדל לקצור או לאסוף זרעים בשדה לייצור זרעי עלית, זרעי מוצא וזרעים רשומים, אלא בנוכחות מפקח או באישורו.

@ 26. ביצוע הקציר (תיקון: תש&quot;ל-2)
: לא יקצור מגדל ולא ידוש אלא בכלים נקיים מכל זיהום, או שיירי זרעים אחרים, שיש בהם כדי לפגוע בנקיון הזרעים.

@ 27. החזקת זרעים מושבחים במיכלים (תיקון: תש&quot;ל-2)
: זרעי מטפח, זרעי עלית, זרעי מוצא, זרעי יסוד וזרעים רשומים יוחזקו במיכלים חדשים; זרעים מאושרים אפשר להחזיק אף במיכלים משומשים אם הם אוידו ונוקו מכל שיירי שימוש קודם, לרבות זרעים אחרים.

@ 28. מפיק מוסמך (תיקון: תש&quot;ל-2)
: (א) לא יפיק אדם זרעים מושבחים אלא אם הסמיכו המנהל לכך (להלן - מפיק מוסמך).
: (ב) המבקש להיות מפיק מוסמך יגיש למנהל את בקשתו בכתב.

@ 29. מתן אישור וסירוב לתיתו (תיקון: תש&quot;ל-2)
: המנהל רשאי - בהתחשב בתקנים ובדרישות שקבעה לכך הרשות ובידיעותיו המקצועיות של המבקש והמיתקנים והציוד העומדים לרשותו - לתת למבקש אישור להפקת זרעי גידול אחד או זרעי גידולים, לסרב לתיתו, להשהותו או לבטלו, וכן לקבוע בו תנאים.

@ 30. אגרת אישור מפיק (תיקון: תש&quot;ל-2, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ב-2, [הודעות])
: בעד אישור כאמור [[בתקנה 29]] ישלם המבקש אגרה של 1,290 שקלים חדשים (((נכון ליולי 2025; 1,500 שקלים מתואם ליולי 1982))).

@ 31. הודעה על הפקה (תיקון: תש&quot;ל-2)
: מפיק מוסמך יודיע בכתב לשירות לבקורת זרעים, לפני תהליך הפקת זרעים מושבחים משדה, על המקום והתאריך בו תבוצע הפקה ועל השדה והזרעים אותם הוא מתכוון להפיק.

@ 32. הפקת זרעים מושבחים (תיקון: תש&quot;ל-2)
: (א) לא יפיק מפיק מוסמך זרעים מושבחים אלא בציוד שבדק מפקח.
: (ב) לא יאשר מפקח ציוד להפקה אלא אם הוא נקי מכל זיהום או שיירי שימוש קודם לרבות זרעים אחרים.

@ 33. תערובת זרעים מושבחים בהפקה (תיקון: תש&quot;ל-2)
: (א) לא יערבב מפיק מוסמך זרעים מושבחים שגודלו בשדות שונים.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי מפיק מוסמך לערבב זרעים מאושרים אשר גודלו בשדות שונים, למעט זרעי ירקות ואגוזי-אדמה, אם נתמלאו בהם התנאים האמורים להלן ולאחר שקיבל לכך אישור מאת המנהל:
:: (1) הזרעים נאספו משדות שנזרעו בזרעים רשומים משדה אחד;
:: (2) ניטלה מהם, לפני הערבוב, דוגמה לבדיקה במעבדה הרשמית.

@ 34. בקורת זרעים מושבחים בהפקה (תיקון: תש&quot;ל-2)
: מפקח רשאי ליטול דוגמאות או לבצע כל בדיקה אחרת בזרעים מושבחים הנמצאים בהפקה ובכלי ההפקה.

@ 35. לקיחת דוגמאות (תיקון: תש&quot;ל-2)
: לקיחת דוגמאות לבדיקת זרעים מושבחים לענין תקנות אלה תהיה בהתאם להוראות [[התוספת הראשונה לתקנות המכירה]].

@ 36. בדיקה במעבדה הרשמית (תיקון: תש&quot;ל-2)
: (א) תוקף הבדיקה לזרעים מושבחים לענין תקנות אלה יהיה בהתאם לאמור [[בתקנות המכירה]] לכל גידול וגידול.
: (ב) פג תוקף הבדיקה, יבקש המחזיק בהם בדיקה ואישור מחדש של השירות לבקורת זרעים.
: (ג) השירות לבקורת זרעים יסמן את הזרעים מחדש על פי תוצאות הבדיקה.

@ 37. העברת זרעים מושבחים (תיקון: תש&quot;ל-2)
: לא יעביר אדם זרעים מושבחים אלא בצורה שתמנע אפשרות ערבוב בין גידולים, זנים או סימונים שונים ותוך שמירה על נקיונם המוחלט.

@ 38. אישור זרעים מושבחים (תיקון: תש&quot;ל-2, תשל&quot;ט-3)
: (א) מפקח יאשר בכתב כי קוימו בזרעים כל הוראות תקנות אלה, וכי הם זרעים מושבחים.
: (ב) המנהל רשאי לאשר בכתב זרעים מושבחים שלא הגיעו לרמת תקן המפורט [[בתוספת]], לאחר קבלת הסכמת הרשות לזרעים לכך.
: (ג) זרעים מושבחים כאמור בתקנת משנה (ב) יסומנו בדרך שקבע המנהל.

@ 39. סימון זרעים מושבחים ע&quot;י השירות לבקורת זרעים (תיקון: תש&quot;ל-2)
: סימון זרעים מושבחים למכירה ייעשה בתווית סימון על ידי השירות לבקורת זרעים ויכלול פרטים אלה:
: (1) סוג הזרעים או מינם;
: (2) שם הזן כפי שפורסם על ידי הועדה;
: (3) סימן הזיהוי של המגדל, של השדה ושל המכסה ושנת ייצור הזרעים;
: (4) ציון דרגת הזרעים;
: (5) אחוז הנביטה;
: (6) נקיון הזרעים באחוזים;
: (7) אחוז חומר דומם;
: (8) אחוז זרעי עשבים שוטים;
: (9) המועד האחרון שבו נבדקו הזרעים במעבדה הרשמית.

@ 40. הדפסת תווית סימון (תיקון: תש&quot;ל-2)
: תווית סימון תודפס -
: (1) על נייר מצבע לבן - לדרגה הראשונה;
: (2) על נייר מצבע ורוד או אדום - לדרגה השניה;
: (3) על נייר מצבע צהוב - לדרגה השלישית;
: (4) על נייר מצבע ירוק או כחול - לדרגת זרעים מאושרים.

@ 41. תווית המפיק (תיקון: תש&quot;ל-2)
: (א) מפיק מוסמך יסמן זרעים מושבחים למכירה עם גמר תהליך ההפקה בתווית מפיק שתכלול פרטים אלה:
: (1) שם המפיק;
: (2) סוג הזרעים או מינם ושם הזן, כפי שפורסם על ידי הועדה;
: (3) סימן זיהוי של המכסה כפי שצויין בתווית הסימון;
: (4) משקל הזרעים במיכל;
: (5) אם עברו הזרעים טיפול בחמרי חיטוי, המלה &quot;רעל&quot; בצבע אדום וסימן גולגולת, בציון שמות חמרי החיטוי.
: (ב) מפיק מוסמך יחבר תווית מפיק לכל מיכל בדרך ובצורה שאין להורידה בנקל וכן ישים תווית מפיק נוספת במיכל.
: (ג) תווית המפיק תודפס באותיות ובמספרים נוחים לקריאה.
: (ד) רשאי מפיק מוסמך להדפיס את הפרטים האמורים בתקנה זו על גבי אריזה חיצונית של זרעים מושבחים באותיות ובמספרים נוחים לקריאה.
: (ה) על אריזה מודפסת כאמור בתקנת משנה (ד) לא תחול תקנת משנה (ב).

@ 42. הדפסת סימנים (תיקון: תש&quot;ל-2)
: לא ידפיס אדם, לא ידביק, לא יחבר ולא יצרף כל דפוס, הטבעה, ציור, תווית או סימון אחר המזהה זרעים מושבחים או המתייחס לזרעים מושבחים, אלא באישור המנהל.

@ 43. שינוי תווית או פרט אחר (תיקון: תש&quot;ל-2)
: לא ישנה אדם, לא יחליף, לא ישחית, לא יסיר ולא ימחוק כל הדפסה בתווית סימון או פרט אחר המצויים על מיכל זרעים מושבחים המיועד למכירה.

@ 44. החתמת מיכלים (תיקון: תש&quot;ל-2)
: (א) מיכלים שבהם נארזו זרעים מושבחים ייסגרו ויוחתמו בחותם מתכת על ידי השירות לבקורת זרעים.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) לא יוחתמו מיכלי זרעים מאושרים המיועדים לשיווק בארץ.

@ 45. מקום איסום (תיקון: תש&quot;ל-2)
: לא יאסם אדם זרעים מושבחים למכירה אלא במקום איסום שאישר לכך המנהל בהתאם לתקנים ודרישות שקבעה הרשות ובצורה שתמנע אפשרות ערבוב בין גידולים, זנים או סימונים שונים, תוך שמירה על נקיונם.

@ 46. שינוי באריזה או איוד לאחר אישורם של זרעים מושבחים (תיקון: תש&quot;ל-2)
: (א) המחזיק במקום איסום יודיע לשירות לבקורת זרעים על כל שינוי באריזת זרעים מושבחים או ביצוע איוד בהם לאחר אישורם.
: (ב) לא ימכור אדם זרעים מושבחים שנעשה בהם אחד הדברים האמורים בתקנת משנה (א) אלא לאחר שניתן אישור לכך בכתב מאת השירות לבקורת זרעים.
: (ג) לא יאושרו זרעים מושבחים שעברו טיפול כאמור בתקנת משנה (א) אלא לאחר שהזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונתמלאו בהם דרישות התקן.

@ 47. מכירת זרעים מושבחים ממיכל (תיקון: תש&quot;ל-2)
: לא ימכור אדם זרעים מושבחים אלא ממיכל שבו נארז ועל ידי מפיק מוסמך, כשעל המיכל ובתוכו תווית הסימון ותווית המפיק כאמור בתקנות אלה.

@ 48. ערר (תיקון: תש&quot;ל-2)
: (א) על כל החלטה שניתנה לפי תקנות אלה רשאי הנפגע לערור בכתב בפני המנהל תוך שבעה ימים מיום שההחלטה נמסרה לו.
: (ב) המנהל יודיע החלטתו בכתב תוך שבעה ימים מיום הגשת הערר.
: (ג) על החלטת המנהל רשאי העורר לערור בכתב בפני ועדת ערר כאמור בתקנת משנה (ה) תוך שבעה ימים מיום שנמסרה לו החלטת המנהל.
: (ד) הועדה תתן החלטתה תוך חמישה עשר יום מיום הגשת הערר.
: (ה) שר החקלאות ימנה ועדות ערר של שלושה לענין תקנה זו.

@ 49. (תיקון: תש&quot;ל-2) : (((נמחקה).))
@ 50. (תיקון: תש&quot;ל-2) : (((נמחקה).))
@ 51. (תיקון: תש&quot;ל-2) : (((נמחקה).))

@ 52. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות הזרעים (גידול זרעים משובחים ומכירתם), תש&quot;ך-1960&quot;.

== תוספת ==

=== חלק א' {{ש}} גידול ואישור זרעי שעורה ושיבולת שועל לזרעים משובחים (להלן - זרעי דגן) (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 1. גודל מינימלי של שדה
: לא יגדל אדם זרעי דגן מאושרים בשדה שגדלו פחות מ-100 דונם.

@ 2. בידוד השדה
: (א) רצועה ברוחב של 3 מטרים מעובדת או זרועה בגידול ממשפחה אחרת תסגור על שדה הגידול מכל צדדיו.
: (ב) שדה המיועד לזרעי דגן הגדול מ-100 דונם שלא בודד כאמור בסעיף קטן (א) יראוהו כשדה אחד.

@ 3. מרחקי הבידוד (תיקון: תשס&quot;ו)
: מרחקי הבידוד בין שדות שעורה מהזנים אריבט, ביצ'ר, גליסיר וב×ט &lt;!-- (([כך במקור])) --&gt; יהיו בדרגות השונות כלהלן:
: (1) בין שדה לייצור זרעי יסוד לבין שדה שנזרע זרעים בלתי משובחים - 1,000 מטר;
: (2) בין שדה לייצור זרעים רשומים או שדה לייצור זרעים מאושרים לבין שדה שנזרע זרעים בלתי מאושרים - 600 מטר;
: (3) בין שדה לייצור זרעי יסוד לבין שדה שנזרע זרעים מאושרים - 600 מטר;
: (4) במקרה שלא פורט בפסקאות (1) עד (3) - 300 מטר.

@ 4. בקורת בידוד
: בידוד השדה ייבדק על ידי מפקח בעת בקורת השדה הראשונה.

@ 5. גידולים קודמים
: לא יגדל אדם זרעי דגן לזרעים משובחים בשדות בעל שגודלו בהם זרעי דגן לגרגרים מאותו המין בשנתיים שלפני זריעת הגידול.

@ 6. בקשה לגידול זרעי דגן
: מגדל מוסמך המתכוון לגדל זרעי דגן למכירה יגיש בקשה כאמור [[בתקנה 17]], עד ל-15 באוקטובר שלפני מועד הזריעה.

@ 7. בדיקת שדה דגן
: (א) בדיקה בשדה תיעשה לאורך רצועה שרחבה מטר אחד וארכה 40 מטר.
: (ב) מספר הבדיקות בשדה יהיה -
:: (1) בשדה עד 100 דונם - לפחות 3 בדיקות;
:: (2) בשדה עד 250 דונם - לפחות 6 בדיקות;
:: (3) בשדה עד 500 דונם - לפחות 9 בדיקות;
:: (4) בשדה עד 1000 דונם - לפחות 12 בדיקות.
: (ג) בדיקת שדה תבוצע בעת הגידול לפחות פעם אחת ובזנים רגישים לפחמון פורח לפחות פעמיים.

@ 8. קציר שדה
: (א) לא יתחיל אדם בקציר שדה לזרעי דגן אלא לאחר שקצר פאה ברוחב 7 מטרים סביב שדהו, אולם רשאי מפקח להורות על קציר פאה ברוחב שונה מהאמור.
: (ב) יבול הפאה יופרד מיבול השדה ואין להשתמש בו לזרעים משובחים.
: (ג) כלי העבודה שהשתמשו בהם לקצירת הפאה ינוקו מכל שיירי שימוש קודם לפני תחילת הקציר לזרעים.

@ 9. הפקה נפרדת
: רשאי השירות לבקורת זרעים להורות למגדל לפני הקציר כי זרעים מאושרים משדות שונים יופקו בנפרד.

@ 10. חיטוי זרעים
: זרעי דגן יחוטאו על ידי מפיק מאושר לאחר ביצוע ההפקה.

@ 11. רמת הנקיון (תיקון: תשס&quot;ו)
: רמת נקיון שדה דגן המוצע לאישור יהיה כלהלן:
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;300px&quot; | !! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot; | בשדה לייצור זרעי יסוד !! colspan=&quot;2&quot; width=&quot;200px&quot; | בשדה לייצור זרעים רשומים !! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot; | בשדה לייצור זרעים מאושרים
|-
! שיבולת שועל !! שעורה
|-
| זנים זרים בשדה || אפס || 0.05% || 0.02% || 0.2%
|-
| מינים זרים בשדה || אפס || -- || -- || --
|-
| ארגוט || אפס || אפס || אפס || אפס
|-
| פחמון פורח || 5 צמחים לדונם || 0.01% || 0.01% || 0.2%
|-
| פחמון סגור || אפס || אפס || אפס || אפס
|}
: בשדה לייצור זרעי מטפח -
:: השדה יהיה נקי לחלוטין ממחלות המועברות על ידי זרעים, מצמחי זן אחר ומצמחי מיני וסוגי דגן אחרים, והצמחים יתאימו לתיאור הזן כפי שאושר על ידי הועדה.

@ 12. התקן (תיקון: תשס&quot;ו)
: תקן לזרעי דגן 	יהיה כלהלן:
: {|
! width=&quot;300px&quot; | !! width=&quot;100px&quot; | זרעי יסוד !! width=&quot;100px&quot; | זרעים רשומים !! width=&quot;100px&quot; | זרעים מאושרים
|-
| נקיון (מינימום) || -- || 98% || 98%
|-
| מספר מקסימלי של זרעי זנים או מינים אחרים מאותו הסוג || אפס || 5 זרעים לק&quot;ג || 10 זרעים לק&quot;ג
|-
| מספר מקסימלי של זרעי דגן מסוגים אחרים || 5 זרעים לק&quot;ג || 5 זרעים לק&quot;ג || 10 זרעים לק&quot;ג
|-
| חומר דומם (מקסימום) || -- || 2% || 2%
|-
| נביטה (מינימום) שעורה || -- || 85% || 85%
|-
| שיבולת שועל || -- || 80% || 80%
|}

@ 13. אגרה בעד אישור שדה (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ב-2, [הודעות])
: בעת הגשת בקשה לאישור שדה בהתאם [[לתקנה 15]], ישלם המבקש אגרה בסך 4 שקלים חדשים לדונם (((נכון ליולי 2026))).

@ 14. אגרה בעד אישור זרעים (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ב-2, [הודעות])
: (א) בעד אישור זרעים מושבחים על ידי המנהל בהתאם [[לתקנות 11]] [[ו-12]] ישלם המפיק אגרה בסך 60 שקלים חדשים לטונה (((נכון ליולי 2026))) של זרעי יסוד או זרעים רשומים ובסך 50 שקלים חדשים לטונה (((נכון ליולי 2026))) של זרעים מאושרים.
: (ב) האגרה תשולם תוך שבועיים מיום משלוח החשבון על ידי השירות לבקורת זרעים.

=== חלק א'1 {{ש}} גידול ואישור זרעי חיטה לזרעים מושבחים (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 1. בידוד השדה
: רצועה ברוחב של 3 מטרים, מעובדת או זרועה בגידול אחר, תקיף השדה מכל צדדיו.

@ 2. מרחקי בידוד
: (א) מרחקי הבידוד בין שדות לייצור זרעי חיטה בדרגת יסוד יהיו 4 מטרים לפחות בין זן לזן.
: (ב) מרחקי הבידוד בין שדות לייצור זרעי חיטה בדרגת יסוד לבין שדות לייצור זרעי חיטה רשומים או מאושרים, יהיו 50 מטרים לפחות.
: (ג) מרחק הבידוד בין שדות שלא כמפורט בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) יהיה 200 מטרים לפחות.
: (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), רשאי המנהל לשנות את מרחקי הבידוד של שדה אם ראה צורך בכך ולאחר שהביא את הדבר לידיעת המגדל; שינוי כאמור יהיה לתקופה שלא תעלה על שנה אחת בכל פעם.

@ 3. ביקורת בידוד
: בידוד השדה ייבדק על ידי מפקח בעת ביקורת השדה הראשונה.

@ 4. גידולים קודמים
: לא יגדל אדם חיטה לזרעים מושבחים בשדות שבהם גדלה חיטה -
: (1) 30 חודשים לפני מועד הזריעה, בשדה לייצור זרעי יסוד;
: (2) 18 חודשים לפני מועד הזריעה, בשדה לייצור זרעים רשומים או מאושרים.

@ 5. בקשה לגידול זרעי חיטה
: מגדל יגיש בקשה לגידול זרעי חיטה כאמור [[בתקנה 16]].

@ 6. בדיקת שדה
: (א) בדיקה בשדה תיעשה לאורך רצועה שרוחבה מטר אחד ואורכה 40 מטרים.
: (ב) מספר הבדיקות בשדה יהיה -
:: (1) בשדה ששטחו עד 100 דונם - לפחות 3 בדיקות;
:: (2) בשדה ששטחו עד 250 דונם - לפחות 6 בדיקות;
:: (3) בשדה ששטחו עד 500 דונם - לפחות 9 בדיקות;
:: (4) בשדה ששטחו עד 1,000 דונם - לפחות 12 בדיקות.
: (ג) בדיקות השדה ייעשו בתקופה שבין פריחת השדה להבשלתו.

@ 7. קציר שדה
: (א) לא יתחיל מגדל בקציר שדה לייצור זרעי חיטה אלא לאחר שקצר פאה ברוחב 6 מטרים סביב השדה, אולם רשאי מפקח להורות על קציר פאה ברוחב שונה.
: (ב) יבול הפאה שנקצר יופרד מיבול השדה ואין להשתמש בו לזרעים מושבחים.
: (ג) כלי העבודה שהשתמשו בהם לקציר הפאה ינוקו מכל שיירי שימוש קודם לפני תחילת קציר השדה לזרעים.

@ 8. הפקה נפרדת
: השירות לביקורת זרעים רשאי להורות למגדל לפני הקציר, כי זרעים מאושרים מאותו הזן אך משדות שונים יופקו בנפרד.

@ 9. חיטוי זרעים
: זרעי חיטה יחוטאו בידי מפיק מוסמך, לאחר גמר ההפקה, בחומרי חיטוי שאישר המנהל.

@ 10. רמת הניקיון בשדה
: רמת ניקיון שדה לייצור זרעי חיטה תהיה כלהלן:
: {|
! width=&quot;300px&quot; | !! width=&quot;100px&quot; | בשדה לייצור זרעי יסוד !! width=&quot;100px&quot; | בשדה לייצור זרעים רשומים !! width=&quot;100px&quot; | בשדה לייצור זרעים מאושרים
|-
| זנים זרים בשדה || אפס || 0.05% || 0.2%
|-
| מינים זרים בשדה || אפס || אפס || אפס
|-
| ארגוט || אפס || אפס || אפס
|-
| פחמון פורח || 5 צמחים לדונם || 0.01% || 0.2%
|-
| פחמון סגור || אפס || אפס || אפס
|-
| Xanthomonas Translucens || אפס || אפס || 0.1%
|}
: שדה לייצור זרעי מטפח יהיה נקי לחלוטין ממחלות המועברות על ידי זרעים, מצמחי זנים זרים של חיטה וכן מסוגים ומינים שונים של צמחי דגן וצמחים אחרים, והצמחים יתאימו לתיאור הזן כפי שאושר על ידי הוועדה.

@ 11. תקן לזרעי חיטה
: תקן של זרעי חיטה יהיה כלהלן:
: {|
! width=&quot;300px&quot; | !! width=&quot;100px&quot; | זרעי יסוד !! width=&quot;100px&quot; | זרעים רשומים !! width=&quot;100px&quot; | זרעים מאושרים
|-
| ניקיון (מזערי) || -- || 98% || 98%
|-
| מספר מרבי של זרעי זנים או מינים אחרים מאותו הסוג הניתנים לזיהוי || אפס || זרע אחד ל-120 גרם || זרע אחד ל-120 גרם
|-
| מספר מרבי של זרעי דגן מסוגים אחרים הניתנים לזיהוי || זרע אחד ל-120 גרם || זרע אחד ל-120 גרם || זרע אחד ל-120 גרם
|-
| חומר דומם (מרב) || -- || 2% || 2%
|-
| עשבים רעים (מרב) || אפס || 0.1% || 0.1%
|-
| נביטה - חיטת לחם (מזער) || -- || 85% || 85%
|-
| נביטה - חיטת Durum (מזער) || -- || 80% || 80%
|}

@ 12. אגרה בעד הסכמה לגידול זרעי חיטה (תיקון: [הודעות])
: בעת הגשת בקשה להסכמה לגידול זרעי חיטה בהתאם [[לתקנה 15]], ישלם המבקש אגרה בסך 141 שקלים חדשים (((נכון ליולי 2026))) ועוד 5.20 שקלים חדשים (((נכון ליולי 2026))) לכל דונם או חלקו.

@ 13. אגרה בעד אישור זרעים (תיקון: [הודעות])
: (א) בעד אישור זרעים מושבחים בהתאם [[לתקנה 12]] ישלם מפיק מוסמך אגרה בסך 72 שקלים חדשים (((נכון ליולי 2026))) לטונה של זרעי יסוד ואגרה בסך 37 שקלים חדשים (((נכון ליולי 2026))) לטונה של זרעים רשומים ומאושרים.
: (ב) האגרה תשולם בתוך שבועיים מיום משלוח החשבון על ידי השירות לביקורת זרעים.

=== חלק ב' - גידול ואישור זרעי סורגום מכלוא ומרכיביו לזרעים מושבחים (תיקון: תשל&quot;ז-2) ===

@ 1. הגדרות
: [[תוספת חלק ב|בחלק זה]] -
:- &quot;זן מכלוא&quot; - זרעי סורגום מדור ראשון למכלוא בין שושרת עקרה זכרית ומפרה;
:- &quot;כיוס&quot; - עטיפת מכבד כדי למנוע מגע עם אבקת צמחים אחרים;
:- &quot;מכבד&quot; - תפרחת של סורגום;
:- &quot;מפרה&quot; - זן או שושרת המשמשים להפריית צמחי שושרת עקרה זכרית ומחזירים לצאצאיה את פוריותם;
:- &quot;מפרה מקיים&quot; - צמחי סורגום הזהים בתכונותיהם לצמחי השושרת העקרה זכרית אבל ניתן להפרות בהם את צמחי השושרת העקרה זכרית בלי להחזיר את פוריות צאצאיהם ובלי לפגוע בזהותם הגנטית של צאצאיה;
:- &quot;שושרת עקרה זכרית&quot; - צמחי סורגום בעלי עקרות זכרית המשמשים לייצור זני מכלוא.

@ 2. תכונות שדה גידול ובידודו
: (א) זרעי יסוד וזרעים רשומים ייזרעו בשדה שבינו לבין שדה אחר שבו מגדלים סורגום הפורח באותה עת, או גדלים כספיח צמחי סורגום הפורחים באותה עת; תושאר רצועת בידוד ברוחב 500 מטר שבה אין מגדלים סורגום.
: (ב) זרעי יסוד וזרעי מכלוא ייזרעו בשדה שבינו לבין שדה שגדל בו עשב סודני; תושאר רצועת בידוד ברוחב 2,000 מטר.
: (ג) בשדה שבו מגדלים סורגום לייצור מכלואים ולייצור שושרת עקרה זכרית ייזרעו משני צידי השדה 4 שורות של זרעי מפרה או מפרה מקיים לבידוד השדה לפי המתאים לכל מקרה.
: (ד) על אף האמור בסעיפים (א) ו-(ג) ניתן להקטין את מרחק הבידוד ל-300 מטר, בתנאי שייזרעו משני צידי השדה 8 שורות של זרעי מפרה או מפרה מקיים.
: (ה) בכל תקופת פריחת צמחי הסורגום בשדה לייצור זני מכלוא וזני מפרה או קו עקר זכרי לא יימצאו בשדה ובפס בידוד של 200 מטר מכל צדדיו צמחי דורת ארם צובא פורחים.
: (ו) המנהל רשאי להתיר שינויים בבידוד אם קיים לדעתו חיץ מתאים אחר לבידוד שדה.

@ 3. גידולים קודמים
: זרעי סורגום ייזרעו בשדה שבו לא גודל במשך שנים עשר חדשים שלפני מועד הזריעה כל צמח מסוג הסורגום.

@ 4. בקשה לגידול זרעי סורגום
: מגדל המתכוון לגדל זרעי סורגום למכירה יגיש בקשה 21 יום לפני מועד הזריעה המשוער.

@ 5. מועדי ביקורת שדה
: בעת הגידול ייערכו לפחות 3 בקורות שדה - שתיים מהן לאחר התכבדות והאחרונה בעת שהזרעים קיבלו את גונם הסופי.

@ 6. סייג לאישור זרעים
: (א) זני מכלוא יאושרו כזרעים מאושרים בלבד.
: (ב) זרעי שושרת עקרה זכרית, מפרה ומפרה מקיים לייצור זרעי מכלוא יאושרו כזרעי יסוד בלבד.
: (ג) מגדל זרעים חייב להגיש לשירות לבקורת זרעים תיאור מורפולוגי של מרכיבי סורגום המכלוא כתנאי לבקורת שדה.

@ 7. גידול זרעי שושרת עקרה זכרית זרעי מפרה, וזרעי מפרה מקיים
: (א) צמחים לגידול זרעי שושרת עקרה זכרית יש לגדל מזרעים שגודלו על צמחים מכוייסים ומופרים בהפריית יד לפחות אחת ל-2 דורות.
: (ב) צמחים לגידול זרעי המפרה יגודלו בשדה נפרד או בגבול שדה לייצור זרעי מכלוא, בתנאי שלפחות 2 שורות הגובלות בשורות צמחי השושרת העקרה זכרית לא תאספנה לזרעים.

@ 8. גידול זני מכלוא לזרעים מאושרים
: (א) זרעי זני מכלוא שיגודלו בהכלאה זהה בהרכבה לזן מכלוא מומלץ, יהיו זרעים מאושרים.
: (ב) שדה לגידול זן מכלוא ייזרע בזרעי יסוד בלבד.

@ 9. כיוס מכבדים בצמחי שושרת עקרה זכרית
: מפקח רשאי לדרוש ממגדל לכייס מכבדים בצמחי שושרת עקרה זכרית בשדה בו היא גדלה או בשדה בו יוצרים זרעי מכלוא כדי לבחון אם אינם יוצרים אבקה מפרה.

@ 10. קציר זרעי שושרת עקרה זכרית וזני מכלוא
: לא יתחיל מגדל זרעי שושרת עקרה זכרית וזני מכלוא בקציר שדהו, אלא לאחר שקצר את כל צמחי המפרה מקיים והמפרה והרחיקם מהשדה.

@ 11. הפקה נפרדת
: השירות לבקורת זרעים רשאי להורות למגדל לפני הקציר כי זרעים מאושרים משדות שונים יופקו בנפרד.

@ 12. חיטוי זרעים
: זרעים יחוטאו על ידי מפיק מוסמך נגד מזיקי אסם ומחלות, עם גמר ההפקה, בחמרים שאישר למטרה זו האגף להגנת הצומח במשרד החקלאות.

@ 13. רמת נקיון
: (א) רמת נקיון בשדה סורגום המוצע לאישור תהיה בכל בקורת שדה כלהלן:
:: (1) בשדה לייצור זרעי המפרה:
::: {|
! width=&quot;300px&quot; | !! width=&quot;100px&quot; | זרעי יסוד
|-
| צמחי זנים זרים ויוצאי דופן || אפס
|-
| צמחים נגועים בפחמון פורח || אפס
|-
| צמחים נגועים בפחמון סגור || אפס
|-
| צמחי דורת ארם-צובא || אפס
|}
:: (2) בשדה לייצור זני מכלוא וקו עקר זכרי:
::: {|
! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;300px&quot; | !! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot; | בשדה לייצור זרעי יסוד של קו עקר זכרי !! colspan=&quot;2&quot; width=&quot;200px&quot; | בשדה לייצור זרעים מאושרים
|-
! בזני מכלוא לגרעינים !! בזני מכלוא למספוא
|-
| צמחי זנים זרים וצמחים יוצאי דופן || אפס || 1:10000 || 1:5000
|-
| צמחים מפזרי אבקה מבין צמחי השושרת העקרה זכרית || 1:10000 || 1:5000 || 1:1000
|-
| צמחי דורת ארם-צובא || אפס || אפס || אפס
|-
| צמחים נגועים בפחמון פורח || אפס || 0.01% ||
|-
| צמחים נגועים בפחמון סגור || אפס || 0.04% ||
|}
: (ב) רשאי המנהל, אף אם לא עמד שדה לייצור זרעים מאושרים ליצוא בדרישות לגביו בסעיף קטן (א)(2), לדרוש בדיקת הזרעים בזריעה ולאשרם ליצוא על פי תוצאות בדיקתם בזריעה כפוף [[לתקנות הזרעים (מכירה), תשכ&quot;ה-1964]].

@ 14. תקן זרעים (תיקון: תשל&quot;ז-4)
: תקן לזרעי סורגום יהיה כלהלן:
: {|
! width=&quot;300px&quot; | !! width=&quot;100px&quot; | בזרעי יסוד !! width=&quot;100px&quot; | בזרעים מאושרים
|-
| אחוז נקיון (מינימום) || 98%** || 98%
|-
| זרעי זנים אחרים (מקסימום)* || אפס || 5 זרעים לק&quot;ג אחד
|-
| חומר דומם (מקסימום) || 2%** || 2%
|-
| זרעי עשבים שוטים (מקסימום) || עקבות || עקבות
|-
| זרעי עשבים מחבלים || אפס || אפס
|-
| אחוז נביטה (מינימום) || 85%** || 85%
|}
: {{מוקטן|* הניתנים להבחנה בבדיקת הזרעים במעבדה}}
: {{מוקטן|** ללא תקן לשימוש עצמי.}}

@ 15. אגרה בעד אישור שדה (תיקון: תשל&quot;ט, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ב-2, [הודעות])
: בעת הגשת הבקשה לאישור שדה ישלם המבקש אגרה כלהלן:
: {|
! !! שטח השדה !! שיעור האגרה
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | לזרעי יסוד ומאושרים || עד 4 דונם || 126 שקלים חדשים (((נכון ליולי 2026))) לשדה
|-
| מעל 4 דונם || 47 שקלים חדשים (((נכון ליולי 2026))) לכל דונם נוסף
|}

@ 16. אגרה בעד אישור זרעים (תיקון: תשל&quot;ט, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ב-2, [הודעות])
: (א) בעד אישור זרעים מושבחים ישלם המפיק אגרה כלהלן:
:: זני מכלוא וקו עקר זכרי [---] 126 שקלים חדשים (((נכון ליולי 2026))) לטונה
:: זרעי יסוד [---] 80 שקלים חדשים (((נכון ליולי 2026))) לטונה
: (ב) האגרה תשולם תוך שבועיים מתאריך משלוח החשבון על ידי השירות לביקורת זרעים.

=== חלק ג' - גידול ואישור זרעי אגוזי-אדמה לזרעים מושבחים (תיקון: תשכ&quot;א, תשל&quot;ב-2) ===

@ 1. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ט-3)
: [[תוספת חלק ג|בחלק זה]] -
:- &quot;זרעים&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;זרעים שלמים&quot; - זרעים שנמצאו בלתי פגומים בבדיקה במעבדה הרשמית;
:- &quot;ערך שימושי&quot; - מכפלת אחוז הנביטה באחוז הזרעים השלמים המחולקת למאה.

@ 2. גודל מינימלי של שדה
: לא יגדל אדם זרעים מאושרים בשדה ששטחו פחות מ-20 דונם.

@ 3. בידוד שדה
: שדה לגידול זרעים יהיה במרחק של 6 מטר לפחות מכל שדה אחר בו מגדלים אגוזי אדמה.

@ 4. גידולים קודמים
: לא יגדל אדם זרעים בשדה שגודלו בו אגוזי-אדמה תוך שלושים חודש שלפני מועד הזריעה.

@ 5. בקשה לגידול
: (א) בקשה לפי [[תקנה 15]] יגיש מגדל למנהל לא יאוחר מחמישה עשר ימים אחר גמר הזריעה של השדה.
: (ב) בצירוף לבקשה ימציא המגדל תווית של הזרעים שנזרעו בשדה.

@ 6. סבילות לפגמים בשדה
: (א) סבילות לפגמים בשדה לגידול זרעים לדרגותיהם השונות תהיה באחוזים כמפורט להלן:
:: {|
! width=&quot;300px&quot; | פגמים !! width=&quot;100px&quot; | לזרעי יסוד !! width=&quot;100px&quot; | לזרעים רשומים !! width=&quot;100px&quot; | לזרעים מאושרים
|-
| צמחי זנים זרים || ((&lt;s&gt;%&lt;/s&gt;))אפס || 0.2% || 0.5%
|-
| : תמותת צמחים כתוצאה ממחלות תוך 6 שבועות לפני מועד האסיף המשוער -
: (1) בשדות כל הזנים למעט שולמית
| 5.0% || 5.0% || 5.0%
|-
| : (2) בשדות מהזן שולמית || 7.0% || 7.0% || 7.0%
|}
: (ב) תמותת צמחים כתוצאה ממחלות בכל ביקורת בשדות כל הזנים, עד 6 שבועות לאחר הצצה, לא תעלה בשום מקרה על 10%.

@ 7. דיש
: מגדל יודיע לשירות לביקורת זרעים, לפחות 48 שעות לפני המועד שקבע לדיש, על מועדו ומקומו של הדיש.

@ 8. סימון אגוזי-אדמה בקליפה
: מכלים שבהם מועברים אגוזי-אדמה בקליפה מהשדה או תוך כדי הפקה יסומנו בפרטים אלה:
: (1) המלים &quot;אגוזי-אדמה לזרעים&quot;;
: (2) שם הזן;
: (3) סימון המשק והשדה.

@ 9. מכון ההפקה
: מכון ההפקה והמיון של אגוזי-אדמה לזרעים והמחסנים שבהם מוחסנים אגוזי-האדמה טעונים אישור המנהל.

@ 10. חיטוי זרעים
: מפיק מוסמך יבצע בזרעים חיטוי, לפני גמר הפקתם, בחומר או בחמרים שאושרו לכך מאת האגף להגנת הצומח במשרד החקלאות.

@ 11. אריזת זרעים
: (א) הזרעים ייארזו במכלים חדשים, שקיבלו אישור מוקדם של המנהל.
: (ב) לא ייארזו במכל יותר מ-25 ק&quot;ג זרעים.

@ 12. סימון זרעים מושבחים על-ידי השירות לביקורת זרעים
: סימון זרעים מושבחים למכירה ייעשה בתווית סימון בידי השירות לביקורת זרעים ויכלול פרטים אלה:
: (1) המלים &quot;אגוזי-אדמה&quot; ושם הזן כפי שפרסמה אותו הועדה;
: (2) סימון זיהוי המגדל, השדה, המכסה ושנת הייצור;
: (3) דרגת הזרעים;
: (4) אחוז הנביטה;
: (5) המלים &quot;זרעים שלמים מעל לתקן&quot;, או אחוז הזרעים השלמים;
: (6) הערך השימושי של הזרעים;
: (7) משקל אלף זרעים בגרמים;
: (8) המועד האחרון לבדיקתם במעבדה הרשמית.

@ 13. תווית המפיק
: מפיק מוסמך יסמן זרעים מושבחים למכירה עם גמר תהליך ההפקה בתווית מפיק, או ידפיס על גבי האריזה פרטים כדלהלן:
: (1) שם המפיק;
: (2) המלים &quot;אגוזי-אדמה&quot; ושם הזן כפי שפרסמה אותו הועדה;
: (3) סימן זיהוי של המכסה;
: (4) סוג המיון של הזרעים;
: (5) אם עברו הזרעים טיפול בחמרי חיטוי, המלה &quot;רעל&quot; בצבע אדום וסימן גולגולת בציון שמות חמרי החיטוי;
: (6) באותיות בולטות בצבע אדום: &quot;מסוכן למאכל אדם ובהמה&quot;.

@ 14. סבילות לפגמים לזרעים בקליפה
: (א) לא יאושרו זרעים מתרמילי אגוזי אדמה המכילים יותר מ-5% תרמילים אשר בהם זרעים הנגועים בגורמי רקבון שונים.
: (ב) ייערכו לפחות שתי ביקורות של תרמילי אגוזי-אדמה לזרעים, ובלבד שאחת מהן טרם הכנסת התרמילים לאיסום.

@ 15. תקן לזרעים
: (א) תקן של זרעים יהיה כדלקמן:
::: נקיון - 98%
::: זרעים שלמים - 90%
::: נביטה - 85%
:: ובלבד שהערך השימושי המינימלי יהיה 80%.
: (ב) הזרעים יהיו ממויינים על פי הוראות המנהל, שיינתנו לאחר התייעצות ברשות לזרעים.
: (ג) הזרעים ייבדקו באקראי לטיב חיטויים; לפי מסקנות בדיקת המעבדה יתן השירות הוראה לחיטוי מחדש של הזרעים, בשעת הצורך.
: (ד) ניתנה הוראה לחיטוי מחדש על פי סעיף קטן (ג), תיערך בזרעים בדיקה חוזרת.

@ 16. אגרה בעד אישור שדה (תיקון: תשל&quot;ה, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ב-2, [הודעות])
: בעת הגשת הבקשה לאישור שדה בהתאם [[לתקנה 15]] [[פרט 5|וסעיף 5]] ישלם המבקש אגרה בסך של 12 שקלים חדשים (((נכון ליולי 2026))) לדונם.

@ 17. אגרה בעד אישור זרעים (תיקון: תשל&quot;ה, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ב-2, [הודעות])
: (א) בעד אישור זרעים מושבחים על ידי המנהל בהתאם [[לתקנה 12]], ישלם המפיק אגרה בסך 344 שקלים חדשים (((נכון ליולי 2026))) לדונם.
: (ב) האגרה תשולם תוך שבועיים מתאריך משלוח החשבון על ידי השירות לבקורת זרעים.

@ 18. היתר למכירת זרעים (תיקון: תשל&quot;ט-3)
: על אף האמור [[בתקנה 18 לתקנות הזרעים (מכירה), תשכ&quot;ה-1964]], רשאי המנהל לאחר התייעצות ברשות לזרעים להתיר מכירת זרעים אף אם לא קוימו בהם הוראות תקנות אלה.

=== חלק ד' {{ש}} גידול ואישור זרעי כותנה לזרעים מושבחים (תיקון: תשכ&quot;א-2, תשל&quot;א-2) ===

@ 1. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ט-3)
: [[תוספת חלק ד|בחלק זה]] -
:- &quot;זרעים&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;צמחים יוצאי דופן&quot; - צמחים השונים באחת או יותר מתכונותיהם מתכונות צמחי אותו הזן הגדל בשדה.

@ 2. גודל מינימלי של שדה
: לא יגדל אדם זרעים מאושרים בשדה ששטחו פחות מ-50 דונם.

@ 3. בידוד שדה
: (א) שדה לגידול זרעי יסוד יהיה במרחק של -
:: (1) 600 מטר לפחות מכל שדה שבו מגדלים כותנה מזן אחר;
:: (2) 300 מטר לפחות מכל שדה שבו מגדלים כותנה מאותו זן שנזרע בזרעים לא מושבחים.
: (ב) שדה לגידול כותנה לזרעים רשומים או מאושרים יהיה במרחק של 300 מטר לפחות מכל שדה שבו מגדלים כותנה מזן אחר.

@ 4. גידולים קודמים
: (א) לא יגדל אדם זרעים בשדה שגדלה בו כותנה תוך 12 חודש שלפני מועד הזריעה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) מותר לגדל זרעים מאושרים בשדה שבו גדלה כותנה מזרעים מאושרים מאותו זן תוך 12 חודש שלפני הזריעה.

@ 5. בקשה לגידול
: בקשה לפי [[תקנה 15]] תוגש מאת מגדל למנהל לא יאוחר מ-10 ימים לפני מועד הזריעה המשוער ולא יאוחר מ-10 באפריל של כל שנה.

@ 6. ניפוט זרעי יסוד ואישור מנפטה
: (א) כותנה לזרעי יסוד תנופט ביחידת ניפוט מיוחדת שאישרה לכך הרשות לזרעים.
: (ב) כותנה לזרעים רשומים ומאושרים תנופט במנפטה שאישר לכך המנהל על פי הנחיות הרשות לזרעים.

@ 7. ניפוט זרעים רשומים ומאושרים
: לא יחל אדם בניפוט כותנה לזרעים רשומים ומאושרים, אלא לאחר שניקה את יחידת הניפוט ואת דרכי העברת הכותנה והזרעים מכל שיירי שימוש קודם וניפט ביחידת הניפוט כמות של 1000 קילוגרם מהכותנה המיועדת לניפוט; כמות זו לא תשמש לזרעים.

@ 8. פילום
: (א) זרעי כותנה המיועדים לייצור זרעים לשיווק מקומי יעברו פילום כימי, ואילו זרעים המיועדים לייצור יעברו פילום כימי או מיכני.
: (ב) לפני הפילום ינוקו מכונות הפילום, כלי הפילום וסביבתם מכל שיירי שימוש קודם.

@ 9. איסום זרעי כותנה
: (א) איסום זרעי כותנה ייעשה בתנאים שישמרו על טיבם של הזרעים וימנעו כל אפשרות ערבוב בין זרעי דרגות וזנים שונים.
: (ב) תנאי האיסום יאשר המנהל לאחר התייעצות עם הרשות לזרעים ולפי הנחיותיה.

@ 10. סבילות לפגמים בשדה
: סבילות לפגמים בשדה הזרעים המוצע לאישור לא תעלה על השיעורים המפורטים להלן:
: {|
! width=&quot;300px&quot; | פגמים !! width=&quot;100px&quot; | בשדה לייצור זרעי יסוד !! width=&quot;100px&quot; | בשדה לייצור זרעים רשומים !! width=&quot;100px&quot; | בשדה לייצור זרעים מאושרים
|-
| צמחים יוצאי דופן || אפס || צמח אחד לדונם || עד 10 צמחים לדונם לפני ביעור הפגמים ועד 3 צמחים לדונם אחרי ביעור הפגמים
|-
| צמחים ממיני כותנה אחרים || אפס || צמח אחד לדונם || עד 3 צמחים לדונם לפני ביעור הפגמים ועד צמח אחד לדונם אחרי ביעור הפגמים.
|}

@ 11. תקן לזרעים
: תקן של זרעים יהיה כלהלן:
: {|
! width=&quot;300px&quot; | !! width=&quot;100px&quot; | זרעי יסוד !! width=&quot;100px&quot; | זרעים רשומים ומאושרים !! width=&quot;100px&quot; | הערות
|-
| אחוז נביטה [---] (מינימום) || -- || 85 ||
|-
| אחוז נקיון [---] (מינימום) || -- || 98 ||
|-
| אחוז חומר דומם [---] (מקסימום) || -- || 2 ||
|-
| זרעי זנים או מינים אחרים || אפס || אפס ||
|-
| אחוז זרעי עשבים שוטים [---] (מקסימום) || -- || 0.25 ||
|-
| אחוז זרעים פגומים [---] (מקסימום) || || 12 || {{מוקטן|מיום ט&quot;ז בשבט תשל&quot;ב (1.2.1972)}}
|}

@ 12. חיטוי זרעים
: (א) יש לבצע חיטוי בזרעים, טרם גמר הפקתם, בחומר או בחמרים שאושרו לכך מאת האגף להגנת הצומח במשרד החקלאות.
: (ב) בדיקות טיב חיטוי ייערכו במעבדה הרשמית, כאמור להלן:
:: (1) ב-30% מהדוגמאות של זרעי אותה שנה;
:: (2) בכל המכסות של זרעים שגילם מעל לשנה.
: (ג) התברר בבדיקה כאמור כי 20% מהזרעים אינם מחוטים, יורה המנהל על ביצוע חיטוי חוזר.

@ 13. אגרה בעד בדיקת שדה (תיקון: תשל&quot;ה, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ב-2, [הודעות])
: בעת הגשת הבקשה לאישור שדה בהתאם [[לתקנה 15]] ישלם המבקש אגרה בשיעור 6 שקלים חדשים (((נכון ליולי 2026))) לדונם.

@ 14. אגרה בעד אישור זרעים (תיקון: תשל&quot;ה, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ב-2, [הודעות])
: (א) בעד אישור זרעים מאת המנהל בהתאם [[לתקנה 12]] ישלם המפיק אגרה בשיעור 103 שקלים חדשים (((נכון ליולי 2026))) לטונה או חלק ממנה.
: (ב) האגרה תשולם תוך שבועיים מתאריך משלוח החשבון על-ידי השירות לבקורת זרעים.

@ 15. היתר למכירת זרעים (תיקון: תשל&quot;ז-6, תשל&quot;ט-3)
: על אף האמור [[בתקנה 15 לתקנות הזרעים (מכירה), תשכ&quot;ה-1964]], רשאי המנהל לאחר התייעצות ברשות לזרעים להתיר מכירה אף אם לא קוימו בהם הוראות תקנות אלה.

=== חלק ה' {{ש}} גידול ואישור זרעי תפוחי אדמה לזרעים מושבחים (תיקון: תשכ&quot;ב, תש&quot;ל) ===

@ 1. הגדרות
: [[תוספת חלק ה|בחלק זה]] -
:- &quot;זרע&quot; - פקעת של תפוחי אדמה המיועדת למכירה כזרעים מושבחים;
:- &quot;גידול משנה&quot; - גידול היוצא מתוך זרע, שקטרו גדול משמונה מילימטרים;
:- &quot;עונת הסתיו&quot; - עונת הזריעה לגידול תפוחי אדמה שבין אחד באוגוסט לבין אחד באוקטובר;
:- &quot;עונת החורף&quot; - עונת הזריעה לגידול תפוחי אדמה שבין אחד באוקטובר לבין אחד בינואר;
:- &quot;עונת האביב&quot; - עונת הזריעה לגידול תפוחי אדמה שבין אחד בדצמבר לבין עשרים באפריל;
:- &quot;נזק עש הבולבוסין&quot; - פגם בכושר הנביטה של זרע הנגרם על ידי זחלי עש הבולבוסין;
:- &quot;צמחי זנים זרים&quot; - צמחים מזן שאינו הזן הזרוע במרבית השדה.

@ 2. עונות זריעה לזרעים
: (א) זרעים המיועדים לייצור זרעים לגידול תפוחי אדמה לעונה שצויינה להלן בטור א' ייזרעו בתקופה שצויינה בצדו בטור ב':
:: {|
! width=&quot;100px&quot; | {{מוקטן|טור א'}} !! width=&quot;300px&quot; | {{מוקטן|טור ב'}}
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | לעונת הסתיו || זרעי יבוא - בתקופה שבין אחד בדצמבר לבין עשרים בפברואר;
|-
| זרעים מקומיים - בתקופה שבין אחד בדצמבר לבין עשרים וחמישה בפברואר.
|-
| לעונת החורף || בתקופה שבין אחד בדצמבר לבין עשרה באפריל.
|-
| לעונת האביב || בתקופה שבין אחד במרס לבין עשרה באפריל.
|}
: (ב) הרשות רשאית, על פי בקשת מגדל מוסמך, להתיר גידול זרעים מחוץ לעונות המפורשות בסעיף קטן (א).
: (ג) מפקח רשאי, על פי בקשת מגדל מוסמך, לייעד לעונת האביב זרעים משדות שנזרעו בין עשרים וחמישה בפברואר לבין עשרים ותשעה בפברואר בהתחשב בהתפתחות הגידול.
: (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על גידול זרעים ליצוא.

@ 3. בקשה לגידול זרעים
: בקשה לפי [[תקנה 15|תקנה 17]] תוגש על ידי מגדל מוסמך למנהל לא יאוחר משבעה ימים לפני מועד הזריעה אך לא יאוחר -
: (1) מאחד בפברואר - לגבי שדה שייזרע בין אחד בדצמבר לבין עשרים בפברואר;
: (2) מאחד במרס - לגבי שדה שייזרע לאחר אחד במרס.

@ 4. הודעה על זריעה
: (א) מגדל מוסמך יודיע בכתב למנהל, תוך שבוע לאחר תחילת זריעת השדה, את מועד תחילת הזריעה ושטחו המדוייק של השדה.
: (ב) מגדל מוסמך יודיע בכתב למנהל, עם סיום זריעת השדה, את מועד הסיום המדוייק.

@ 5. שטח מינימלי של שדה
: לא יגדל אדם זרעים בשדה ששטחו פחות מעשרה דונמים.

@ 6. גידולים קודמים
: לא יגדל אדם זרעים בשדה שגדלו בו צמחים ממשפחת הסולניים תוך שלוש שנים שלפני מועד הזריעה.

@ 7. גידול זרעים מזרעים מקומיים
: לא יגדל אדם זרעים מזרעים מקומיים, אלא אם אושרו כזרעים מאושרים על פי תקנות אלה.

@ 8. גידול זרעים מזרעי יבוא
: לא יגדל אדם זרעים מזרעי יבוא, אלא אם אושרו כזרעים משובחים בארץ היצוא על ידי מוסד אשר הוכר על ידי המנהל כמוסד מוסמך לאישור זרעים משובחים ובתנאים מיוחדים שיקבע המנהל.

@ 9. בידוד שדה
: (א) לא יאושרו זרעים משדה הגובל בשדה הזרוע תפוחי אדמה מזן אחר אלא אם בין השדות הושאר פס בלתי זרוע או זרוע בגידול שאינו תפוחי אדמה, ברוחב של שתי שורות.
: (ב) לא יאושרו זרעים מרצועת קרקע ברוחב חמש שורות לאורך גבול שדה עם שדה אחר הזרוע תפוחי אדמה מזן או דרגה אחרים מאלה שנזרעו בשדה, ואף אם בין שני השדות זרוע פס בגידול אחר.

@ 10. אזורים אסורים לגידול
: לא יגודלו זרעים -
: (1) באזור החולה, שגבולותיו הם, בצפון ובמערב - מרגלות הגבעות המקיפות את בקעת החולה, בדרום - גבול שטח מפעל החולה, ובמזרח - הגבול בין ישראל ובין סוריה;
: (2) בשטח אשר בו או ברצועה של 500 מטר שמסביב לו גדל צמח הנגוע ברקבון חום בקטריאלי;
: (3) בשטח אשר הוא או רצועה של 100 מטר שמסביבו ידועים כנגועים בנמטודות.

@ 11. בדיקת שדה
: (א) מפקח חייב לערוך לפחות שלוש בדיקות בשדה שהראשונה מהן תהיה לא יאוחר מארבעים יום מיום הצצת הגידול.
: (ב) כל בדיקה תבוצע במאתיים צמחים לעשרת הדונמים הראשונים ובעשרה צמחים לכל דונם נוסף.
: (ג) מפקח יודיע למגדל, בהודעה בכתב, תוצאות כל בדיקה, ואם נמסרה על ידי המגדל הודעה לשירות בקורת זרעים על התקשרות עם משווק לשיווק הזרעים - אף למשווק כאמור.

@ 12. השמדת צמחים נגועים במחלות
: לא יאושרו זרעים משדה, אלא אם בו ובחמש שורות זריעה של כל שדה הגובל עמו הושמדו הצמחים הנגועים באחת מהמחלות המפורטות [[פרט 25|בסעיף 25 פריטים 6 עד 9]] או [[פרט 26|בסעיף 26 פריטים 6 עד 8]], פקעותיהם ופקעת האם.

@ 13. הודעות על אסיף והשמדת עלווה
: מגדל יודיע בהודעה בכתב למפקח על מועדים אלה:
: (1) תחילת האסיף - לפחות שבעה ימים לפני המועד שקבע לאסיף;
: (2) תחילת השמדת העלווה בריסוס - לפחות שבוע ימים לפני המועד שקבע לכך.

@ 14. מועד אחרון לאסיף זרעים לעונת הסתיו
: לא ייאספו זרעים המיועדים לזריעה בעונת הסתיו לאחר עשרים ביוני.

@ 15. החזקת זרעים בעת האסיף ולאחריו
: זרעים יוחזקו מעת איסופם במקום מוצל ומאוורר המגן עליהם מפני קרני השמש והתחממות.

@ 16. בדיקת זרעים
: מפקח רשאי לבדוק בכל עת שתיראה לו זרעים בשדה, באיסום קירור ובכל מצב של אחסנה.

@ 17. פסילת זרעים שנגלו לשמש
: מפקח רשאי להודיע למחזיק בזרעים כי לא יאושרו זרעים שהוחזקו בניגוד להוראות [[פרט 15|סעיף 15]], אם בתנאי החזקתם ובמשך זמן החזקתם כאמור היה כדי לפגוע בטיב הזרעים.

@ 18. אריזת זרעים למכירה
: זרעים יהיו ארוזים בשקים או במיכלים חדשים או - בהסכמת המנהל בכתב - בשקים משומשים שלא השתמשו בהם לפני כן לאריזת תפוחי אדמה.

@ 19. סימון זרעים
: (א) כל שק או מיכל ישא תווית סימון זרעים שתכלול פרטים אלה:
:: (1) המלים &quot;זרעי תפוחי אדמה מאושרים&quot;;
:: (2) שם הזן;
:: (3) סימן זיהוי של המגדל ושל השדה;
:: (4) הודעה כי הזרעים אושרו למכירה על פי הוראות תקנות אלה;
:: (5) שם הגוף המשווק שבאמצעותו משווק המגדל את הזרעים, או שם המגדל.
: (ב) אם בוצע בזרעים חיטוי, יציין מבצע החיטוי על גבי התווית את שם חומר החיטוי וסימן גולגולת ועצמות צלובות בצבע אדום.

@ 20. חיבור תווית סימון
: תווית סימון תחובר לכל מיכל בדרך ובצורה שאין להורידה בקלות והעתק ממנה יושם בתוך השק או המיכל בחלקו העליון.

@ 21. איסום זרעים לגידול בסתיו
: הזרעים המיועדים לגידול בעונת הסתיו יאוסמו, בדרך שיורה עליה מפקח, בבית קירור או בסככה מאווררת; זרעים המאוסמים בסככה יאובקו בתכשיר, שאושר על ידי האגף להגנת הצומח, להגנת זרעים מפני עש הבולבוסין.

@ 22. איסום זרעים לגידול בחורף ובאביב
: (א) הזרעים המיועדים לגידול בעונת החורף ובעונת האביב יאוסמו, בדרך שיורה עליה מפקח, בבית קירור בטמפרטורה של 3 מעלות צלסיוס; מותרת סטיה של מעלה אחת.
: (ב) בבית הקירור ייעשו סידורים לרישום הטמפרטורה לפחות פעמיים ביממה בהפרש של עשר שעות.

@ 23. בדיקת זרעים (תיקון: תשל&quot;ט-3)
: זרעים חייבים בבדיקת מפקח תוך שלושים יום לפני מכירתם כזרעים מושבחים.

@ 24. דרכי בדיקה
: מפקח רשאי, בתהליך הבדיקה לפי תקנות אלה, להיעזר באחרים, בין שהם עובדי המדינה ובין שהם עובדי מוסדות מקצועיים או מדעיים.

@ 25. סבילות לפגמים בשדה לייצור זרעים לסתיו
: סבילות לפגמים בשדה זרעים המוצע לאישור כאמור להלן בטור א' לעונת הסתיו לא תעלה על המפורט לצדו בטור ב' לפני ביעור הפגמים בשדה ועל המפורט בטור ג' לאחר ביעור הפגמים על פי הוראות המפקח תוך הזמן שקבע:
: {|
! colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|'''לעונת הסתיו'''}}
|-
! {{מוקטן|מס' {{ש}} סיד'}} !! width=&quot;300px&quot; | {{מוקטן|טור א'}} !! width=&quot;100px&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} !! width=&quot;100px&quot; | {{מוקטן|טור ג'}}
|-
| 1. || קשיון רולפסי (Sclerotium rolfsii) || 1% || 1%
|-
| 2. || רגל שחורה (Erwinia carotovora) || 6% || 5%
|-
| 3. || מגלת (Fusarium sp.‎) || 3% || 2%
|-
| 4. || פיתיום (Pythium sp.‎) || 3% || 1%
|-
| 5. || סבילות כללית למחלות המפורטות בפריטים 1–4 || 7% || 6%
|-
| 6. || סטריק (Streak) || 2% || 1%
|-
| 7. || התקפלות (Leaf roll) למעט בשדות מזן אפ-טו-דייט || 2% || 2%
|-
| 8. || התקפלות (Leaf roll) בשדות מזן אפ-טו-דייט || 4% || 4%
|-
| 9. || מוזאיקה (Mosaic) || 2% || 2%
|-
| 10. || סבילות כללית למחלות המפורטות בפריטים 6, 7 ו-9, למעט בשדות מזן אפ-טו-דייט || 5% || 4%
|-
| 11. || סבילות כללית למחלות המפורטות בפריטים 6, 8 ו-9 בשדות מזן אפ-טו-דייט || 7% || 6%
|-
| 12. || דוררת (Verticillium sp.‎) || 5% || 5%
|-
| 13. || צמחי זנים זרים || 2% || 1%
|}

@ 26. סבילות לפגמים בשדה לייצור זרעים לעונת החורף והאביב
: סבילות לפגמים בשדה זרעים המוצע לאישור כאמור להלן בטור א' לעונות החורף והאביב, לא תעלה על המפורט לצדם בטור ב' לפני ביעור הפגמים בשדה ועל המפורט בטור ג' לאחר ביעור הפגמים על פי הוראות המפקח תוך הזמן שקבע:
: {|
! colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|'''לעונת החורף והאביב'''}}
|-
! {{מוקטן|מס' {{ש}} סיד'}} !! width=&quot;300px&quot; | {{מוקטן|טור א'}} !! width=&quot;100px&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} !! width=&quot;100px&quot; | {{מוקטן|טור ג'}}
|-
| 1. || קשיון רולפסי (Sclerotium rolfsii) || 1% || 1%
|-
| 2. || רגל שחורה (Erwinia carotovora) || 3% || 2%
|-
| 3. || מגלת (Fusarium sp.‎) || 3% || 2%
|-
| 4. || פיתיום (Pythium sp.‎) || 3% || 1%
|-
| 5. || סבילות כללית למחלות המפורטות בפריטים 1–4 || 4% || 3%
|-
| 6. || סטריק (Streak) || 1% || 0.5%
|-
| 7. || התקפלות (Leaf roll) || 1% || 0.5%
|-
| 8. || מוזאיקה (Mosaic) || 2% || 1%
|-
| 9. || סבילות כללית למחלות המפורטות בפריטים 6–8 || 2% || 1%
|-
| 10. || דוררת (Verticillium sp.‎) || 5% || 5%
|-
| 11. || צמחי זנים זרים || 2% || 1%
|}

@ 27. חלוקת שדה בבקורת
: לענין [[פרט 25|סעיפים 25]] [[פרט 26|ו-26]] יהוו כל עשרה דונמים של השדה, המחולק לפי שיקול דעתו של המפקח, יחידת בקורת אחת.

@ 28. תקן זרעים סבילות ובירור
: (א) אחוז הזרעים הנגועים בפגם או בפגמים מן המפורטים להלן בטור א' לא יעלה על השיעור שנקבע לצדם בטור ג', אולם המפקח רשאי להורות על בירורם של זרעים ששיעור הפגמים בהם עולה על השיעור המפורט בטור ג' אולם אינו עולה על השיעור המפורט בטור ב':
:: {|
! colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|'''סבילויות לפגמים בזרעים'''}}
|-
! {{מוקטן|מס' {{ש}} סיד'}} !! width=&quot;300px&quot; | {{מוקטן|טור א'}} !! width=&quot;100px&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} !! width=&quot;100px&quot; | {{מוקטן|טור ג'}}
|-
| 1. || גידולי משנה (Second growth) || 25% || 5%
|-
| 2. || מק שורש הבטטה (Sclerotium bataticola) || 3% || 1%
|-
| 3. || כמשון (Phytophtora infestans) || 3% || 1%
|-
| 4. || נזק עש הבולבוסין (Phtorimaea operculella) || 10% || 3%
|-
| 5. || מגלת (Fusarium sp.‎) || 3% || 0.5%
|-
| 6. || קשיון רולפסי (Sclerotium rolfsii) || 1% || 0.01%
|-
| 7. || זרעים מתקלפים עד לשליש משטח הקליפה לעונת סתיו חורף || 30% || 20%
|-
| 8. || זרעים מתקלפים עד שליש משטח הקליפה לעונת האביב || 30% || 15%
|-
| 9. || פגמים מכניים מוגדלים || -- || 3%
|-
| 10. || רקבונות אחסנה שונים (לח ויבש) || 3% || 2% {{מוקטן|ובלבד שהלח לא יעלה על 1%}}
|-
| 11. || סבילות כללית לפגמים המפורטים בפריטים 2–6 ו-10 || 10% || 4%
|-
| 12. || רקבון חום בקטריאלי ונמטודות || אפס || אפס
|-
| 13. || מק שורש (Rhizoctonia solani) בנגיעות שאינה עולה על 20 קשיונות בודדים לזרע || -- || 3%
|}
: (ב) גודל מינימלי לזרעים יהיה 25 גרם לכל זרע.
: (ג) לא ישתמש מפקח בסמכותו לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר שבדק לפחות -
:: (1) 10% מהזרעים העומדים לבדיקה, במקרה שלא ניתן אישור;
:: (2) 5% מהזרעים העומדים לבדיקה, במקרה של דרישה לבירור מחדש.
: (ד) בירור ואריזה מחדש של זרעים ייעשו לפי הוראות מפקח.

@ 29. אגרה בעד אישור שדה (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ה, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ב-2, [הודעות])
: עם מתן ההודעה לפי [[פרט 4|סעיף 4]] ישלם המבקש אגרה של 12 שקלים חדשים (((נכון ליולי 2026))) לדונם.

@ 30. אגרה בעד אישור זרעים (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ה, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט, תשל&quot;ט-2, [הודעות])
: (א) בעד אישור זרעים ישלם המבקש אגרה בסך 103 שקלים חדשים (((נכון ליולי 2026))) לטונה.
: (ב) האגרה תשולם במועדים אלה:
: (1) בזרעים המיועדים לזריעה בעונת הסתיו - בעת מתן האישור;
: (2) בזרעים המיועדים לזריעה בעונת החורף או האביב - בעת הכנסת הזרעים לאיסום.

@ 31. אי-תחולה
: הוראות [[תקנה 11|תקנות 14]], [[תקנה 12|15]], [[תקנה 21|20]], [[תקנה 24|24]], [[תקנה 40|41]] [[תקנה 33|ו-47]] לא יחולו לגבי זרע.

=== חלק ו' {{ש}} גידול ואישור זרעי תירס לזרעים משובחים (תיקון: תשכ&quot;ג) ===

@ 1. הגדרות
: [[תוספת חלק ו|בחלק זה]] -
:- &quot;אשבול&quot; - התפרחת הנקבית של צמח התירס;
:- &quot;אשבול שבספק&quot; - אשבול שזהות הזן שלו מסופקת;
:- &quot;הכלאה יחידה&quot; (Single-cross) - דור ראשון להכלאה בין שתי שושרות טהורות המיועד למטרות מכירה כזרעים ולא ליצירת זני מכלוא;
:- &quot;הכלאת יסוד&quot; (Foundation hybrid) - דור ראשון להכלאה מכוונת בין שתי שושרות טהורות;
:- &quot;הכלאה כפולה&quot; (Double cross) &lt;!-- (([במקור: (double cross)])) --&gt; - דור ראשון להכלאה בין שתי הכלאות יסוד;
:- &quot;הכלאה עליונה&quot; (Top-cross) - דור ראשון להכלאה מכוונת בין הכלאת יסוד ובין זן מהפריה חפשית, או שושרת טהורה;
:- &quot;הכלאת שילוש&quot; (Three-way cross) - דור ראשון להכלאה בין הכלאת יסוד ובין שושרת טהורה;
:- &quot;זרע&quot; - זרע של תירס המיועד למכירה כזרעים משובחים;
:- &quot;זן מכלוא מומלץ&quot; - זן שנוצר מהכלאת שושרות טהורות, הכלאה יחידה, הכלאת יסוד, הכלאה כפולה, הכלאה עליונה או הכלאת שילוש לאחר שנוסח על ידי התחנה לחקר החקלאות בבית-דגן ופורסם על ידיה ברשומות;
:- &quot;כיוס&quot; - עטיפת אשבול תירס כדי למנוע הפריה בלתי מכוונת;
:- &quot;מכבד&quot; - תפרחת הזכרית של צמח התירס;
:- &quot;מפרה&quot; - שושרת, זן או הכלאה המשמשים להפריית צמחי האם;
:- &quot;סרוס&quot; - סילוק המכבד מצמחי תירס;
:- &quot;צמחי אדם&quot; - צמחי שושרת, זן או מכלוא המשמשים לייצור זרעי מכלוא;
:- &quot;צמח שבספק&quot; - צמח, שקיים ספק בדבר זהותו מבחינת הזן;
:- &quot;שושרת טהורה&quot; (Inbred line) - תירס שנוצר כתוצאה מהפריה עצמית במשך חמישה דורות לפחות.

@ 2. בידוד שדה לייצור זרעי שושרת טהורה
: שדה לייצור זרעי שושרת טהורה ייזרע במרחק שאינו פחות מ-200 מטר מכל שדה תירס אחר.

@ 3. בידוד שדה לייצור זרעי מכלוא
: שדה לייצור זרעי הכלאת יסוד וזרעי מכלוא ייזרע במרחק שאינו פחות מ-200 מטר מכל שדה תירס אחר; זרעים של מפרה ייזרעו מכל צדיו ב-4 שורות של המפרה באופן שיהיה בהן כדי לחסום את רוב הרוחות המצויות בעונת הגידול.

@ 4. פטור מבידוד
: הוראת [[פרט 3|סעיף 3]] לא תחול על שדה שהוא אחד מאלה:
: (1) גובל בשדה תירס שנזרע בזמן העולה על ששה שבועות לפני זריעת השדה העומד לבדיקה, או לאחריה;
: (2) שאושר על ידי הרשות כי קיים בו חיץ יעיל להגנת טוהר הגידול.

@ 5. בקשה לגידול זרעים
: בקשה לפי [[תקנה 16|תקנה 17]] תוגש על ידי מגדל מוסמך למנהל לא יאוחר מ-21 יום לפני מועד הזריעה.

@ 6. הודעה על זריעה
: מגדל מוסמך יודיע בכתב למנהל תוך שבוע לאחר סיום זריעת השדה את מועד הסיום המדוייק וכן את שטח השדה.

@ 7. אישור גידול זרעים
: לא יאושרו זרעים משדה כאשר הגידול שבו, לדעת מפקח, אינו מאפשר בקורת סדירה.

@ 8. מועדי בדיקות שדה
: מפקח חייב לבדוק שדה -
: (1) לייצור זרעי שושרת טהורה לפחות שלוש פעמים לאחר הזריעה ולפני פריחת האבקה;
: (2) לייצור זרעים מזני מכלוא לפחות ארבע פעמים בעת הגידול כשלפחות בדיקה אחת תבוצע לפני הופעת המכבדים, והאחרונה עם סיום הפריחה בשדה.

@ 9. סייג לאישור זרעים
: (א) זרעים מזני מכלוא יאושרו בדרגת זרעים מאושרים בלבד.
: (ב) זרעים משושרת טהורה ומהכלאת יסוד יאושרו בדרגת זרעי יסוד בלבד.

@ 10. גידול זרעי שושרת טהורה
: צמחים לייצור זרעי שושרת טהורה יגודלו מזרעים שיוצרו על צמחים מכוייסים ומופרים בהפריית יד עד שלושה דורות לפני מועד זריעתם.

@ 11. ייצור זני מכלוא
: זרעים מזני מכלוא ייוצרו מזרעים בדרגת זרעי יסוד בהכלאה שתהיה זהה בהרכבה להרכב זן מכלוא מומלץ.

@ 12. איסוף התירס
: (א) אשבולי תירס ייאספו בקטפת אשבולים או ביד.
: (ב) לא יתחיל אדם באיסוף אשבולים בשדה לייצור זרעי מכלוא אלא בנוכחות מפקח או באישורו.

@ 13. איסוף משדה לייצור שושרת טהורה
: לא ייאסף לזרעים משדה לייצור זרעי שושרת טהורה יבול השדה מארבע השורות הראשונות או בשיעור זהה בצד הנמצא מול פני הרוח המצויה בו, ומשתי שורות זריעה המקיפות את צדיו האחרים של השדה.

@ 14. צורת האיסוף בהכלאת יסוד ובזני מכלוא
: איסוף בשדה לייצור הכלאת יסוד וזני מכלוא יבוצע לאחר איסוף אשבולים של המפרה.

@ 15. איסוף זרעים לזני מכלוא בקומביין
: על אף האמור [[פרט 12|בסעיף 12]] רשאי השירות לבקורת זרעים להתיר קצירת זני מכלוא בקומביין, אם נמצא בבקורת אשבולים בשדה, כי הם ממלאים את דרישות התקן בהתאם להוראות [[פרט 19|סעיף 19]].

@ 16. סימון זרעים
: נוסף לסימונים האמורים [[תקנה 39|בתקנה 38]] יכלול הסימון אף הודעה אם מויינו הזרעים ובאיזו שיטה.

@ 17. בקורת אשבולים
: מפקח יבצע בקורת אשבולים שנאספו בקטפת או ביד, על שולחן לפני הדישה.

@ 18. תקן שדה
: (א) שיעור הפגמים באחוזים בכל בקורת בשדה תירס המוצע לאישור לא יעלה על המפורט להלן:
:: (1) בשדה לייצור זרעי שושרת טהורה -
::: (א) צמחים יוצאי דופן המפזרים או שפיזרו אבקה [---] 0.1
::: (ב) צמחים שבספק המפזרים או שפיזרו אבקה [---] 0.5
:: (2) בשדה לייצור הכלאת יסוד וזני מכלוא
::: {|
! width=&quot;300px&quot; | !! width=&quot;100px&quot; | בהכלאת יסוד !! width=&quot;100px&quot; | בזני מכלוא
|-
| : (א) צמחי-אם שלא סורסו ופיזרו או מפזרים אבקה בכל בקורת לא יותר מן || 1 || 1
|-
| :: ובלבד שבשלוש בקורות רצופות לא יעלה על || 2 || 2
|-
| : (ב) צמחים יוצאי דופן מבין צמחי-אם לא יותר מן || 0.1 || 0.5
|-
| : (ג) צמחים שבספק מבין צמחי-האם שבשדה לא יותר מן || 2.0 || 2.0
|-
| : (ד) צמחים יוצאי דופן מפזרי אבקה מבין צמחי המפרה לא יותר מן || 0.1 || 0.5
|-
| : (ה) צמחים שבספק מבין צמחי המפרה מפזרי אבקה לא יותר מן || 2.0 || 2.0
|}
: (ב) דין חלק מכבד ארוך מ-5 ס&quot;מ ומכבד מסור, בעת ספירת מכבדים בבקורת השדה כדין מכבדים שלמים.
: (ג) שיעורי התקן המפורטים בסעיף קטן (א) יחולו רק על שדה שצמחי האם שבו כוללים יותר מ-5% של צמחים עם צלקות ראויות להפריה.

@ 19. תקן אשבולים
: (א) שיעור הפגמים באחוזים באשבולים מהם יילקחו זרעי תירס לאישור כזרעים מושבחים לא יעלה על המפורט לצדם בכל דרגה:
:: {|
! width=&quot;300px&quot; | !! width=&quot;100px&quot; | בשושרת טהורה !! width=&quot;100px&quot; | בהכלאת יסוד !! width=&quot;100px&quot; | בזני מכלוא
|-
| יוצאי דופן לגבי הצבע לא יותר מן || 0.1 || 0.1 || 0.5
|-
| אשבולים שבספק || 0.5 || 2.0 || 2.0
|}
: (ב) רשאי מפקח להורות על בירור אשבולים, אם נמצא בבקורת כי אינם עומדים ברמת התקן הנדרשת.

@ 20. תקן זרעים
: (א) תקן לזרעים יהיה כלהלן:
:: {|
! width=&quot;300px&quot; | !! width=&quot;100px&quot; | בשושרת טהורה !! width=&quot;100px&quot; | בהכלאת יסוד !! width=&quot;100px&quot; | בזני מכלוא
|-
| נקיון לא פחות מן || 98% || 98% || 98%
|-
| זרעי זנים וסוגים אחרים לא יותר מן || אפס || 0.1% || 0.5%
|-
| חומר דומם לא יותר מן || 2.0% || 2.0% || 2.0%
|-
| חומר לא פחות מן || -- || -- || 80%
|}

@ 21. חיטוי זרעים
: זרעים יחוטאו על ידי מפיק מאושר, נגד מזיקי האסם ומחלות בעת ביצוע ההפקה.

@ 22. אגרה בעד רישום שדה (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ה, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ב-2, [הודעות])
: עם מתן ההודעה בהתאם [[פרט 6|לסעיף 6]], ישלם המבקש אגרה של 126 שקלים חדשים (((נכון ליולי 2026))) בשדה ששטחו לא עולה על 4 דונם ובשדה ששטחו עולה על 4 דונם - 47.50 שקלים חדשים (((נכון ליולי 2026))) לכל דונם נוסף.

@ 23. אגרה בעד אישור זרעים (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ה, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ב-2, [הודעות])
: (א) בעד אישור זרעים ישלם המבקש אגרה בסך של 126 שקלים חדשים (((נכון ליולי 2026))) לטונה.
: (ב) האגרה תשולם תוך שבועיים מתאריך משלוח החשבון על ידי השירות לבקורת זרעים.

=== חלק ז' {{ש}} גידול ואישור זרעי עגבניות לזרעים משובחים (תיקון: תשכ&quot;ד) ===

@ 1. הגדרות
: [[תוספת חלק ז|בחלק זה]] -
:- &quot;זרע&quot; - זרע של עגבניות המיועד למכירה כזרעים מושבחים;
:- &quot;שדה&quot; - לרבות משתלה בה יוצרים שתילים המיועדים להישתל לשם ייצור זרעים מושבחים;
:- &quot;חיטוי תרמי&quot; - השריית זרעים בתוך מיתקן במשך 25 דקות במים בעלי טמפרטורה קבועה של 55° צלסיוס או במשך שעה תמימה במים בעלי טמפרטורה שאינה עולה על 54° צלסיוס ואינה יורדת מ-50° צלסיוס;
:- &quot;פרי שבספק&quot; - פרי שקיים ספק בדבר זהותו מבחינת הזן;
:- &quot;צמח שבספק&quot; - צמח שקיים ספק בדבר זהותו מבחינת הזן;
:- &quot;זן מכלוא מומלץ&quot; - זן שנוצר מהכלאת שושרות טהורות לאחר שנוסח על ידי התחנה לחקר החקלאות בבית-דגן ופורסם על ידיה ברשומות;
:- &quot;שושרת בעלת עקרות זכרית&quot; - צמחי עגבניה בעלי עקרות זכרית המשמשים לייצור זני מכלוא.

@ 2. דרגות של זרעים
: הזרעים שיאושרו לפי תקנות אלה יהיו באחת מדרגות אלה:
: (1) זרעים הזהים בתכונותיהם וצורתם לתיאור הזן המומלץ ונבדקו על ידי השירות לביקורת זרעים (להלן - זרעי מטפח);
: (2) צאצאים בדור ראשון של זרעי מטפח (להלן - זרעי יסוד);
: (3) צאצאים בדור שני של זרעי מטפח (להלן - זרעים מאושרים).

@ 3. הודעה על זריעה או שתילה
: מגדל מוסמך יודיע בכתב למנהל תוך שבוע לאחר סיום זריעת השדה את מועד הסיום המדוייק וכן את שטח השדה.

@ 4. בידוד שדה לייצור זרעים
: שדה לייצור זרעים ייזרע או יישתל במרחק שאינו פחות מ-50 מ' מכל שדה עגבניות אחר.

@ 5. גידולים קודמים
: לא יגדל אדם ולא ייצר זרעים או שתילים המיועדים לייצור זרעים בשדה שגדלו בו עגבניות תוך 36 חדשים שלפני מועד הזריעה או השתילה.

@ 6. הגשת בקשה
: בקשה לפי [[תקנה 16|תקנה 17]] תוגש על ידי מגדל מוסמך למנהל לא יאוחר מ-14 יום לפני מועד זריעת השדה או המשתלה.

@ 7. בדיקת שדה
: בדיקת שדה תיערך לפחות בשלושה מועדים:
: (1) לפני ההדלייה או בתחילת הפריחה;
: (2) עם תחילת הבשלת הפרי;
: (3) לפני התחלת הקטיף.

@ 8. תנאים לייצור זן מכלוא
: מגדל לא ייצר זרעים מזן מכלוא מומלץ אלא אם נתקיימו בזרעים אחד מאלה:
: (1) ההורה הנקבי הוא עקר זכרי;
: (2) בצמחי בן כלאים יש תכונה מסמנת (marker gene) והם יאושרו לאחר גידול בן הכלאים כשאחוז הזנים הזרים בו אינו עולה על 5%.

@ 9. תקן שדה ופירות
: (א) לא יימצאו זנים זרים, צמחים שבספק או פירות שבספק בשדה או בפירות של עגבניות המיועדים לייצור זרעים מזנים בעלי הפרייה חפשית.
: (ב) לא יאשר מפקח בזרעים מזנים בעלי הפרייה חפשית, ביעור פגמים בהתאם להוראות [[תקנה 23|תקנה 22(ב)]] אם בעת בקורת השדה או היבולים של זרעים מאושרים היה מספר הזנים הזרים גדול מ-25 צמחים לדונם.
: (ג) לא יימצאו זנים זרים, צמחים שבספק או פירות שבספק בשדה או בין פירות של עגבניות המיועדים לייצור זרעים מזני מכלוא משושרות בעלות עקרות זכרית, או משושרות אבהיות.
: (ד) לא יעלה אחוז הצמחים שאינם עקרים בשדה לריבוי שושרת בעלת עקרות זכרית או בשדה לייצור זן מכלוא בו היא משמשת כהורה נקבי על 5%.

@ 10. מועד האסיף
: מגדל יודיע לשירות בקורת הזרעים, לפחות 48 שעות לפני המועד שקבע לאסיף עגבניות לזרעים, על מועד האסיף ומקומו.

@ 11. הפרדת יבול עגבניות
: יבול עגבניות לזרעים משדה אחד יובל ויוחסן בדרך שתמנע אפשרות עירבובו עם יבול משדה אחר.

@ 12. הפקת עגבניות לזרעים
: (א) יבול עגבניות לזרעים משדה אחד יופק באופן נפרד ובדרך שתמנע אפשרות ערבוב עם יבול כל שדה אחר.
: (ב) הפקת עגבניות לזרעים תיעשה בנוכחות מפקח או על פי אישורו.

@ 13. החסנה וטיפול בעגבניות
: לא יחסין אדם עגבניות לזרעים ולא ירחוץ או ייבש זרעים במקום בו מפיקים מוצרי מזון מעגבניות.

@ 14. אריזת זרעים וטיפולים
: (א) זרעים ייארזו מיד לאחר ייבושם בשקים נקיים מכל שיירי שימוש קודם או חדשים ויוחתמו על ידי השירות לבקורת זרעים.
: (ב) שקים של זרעים שנארזו בהתאם להוראות סעיף קטן (א) יסומנו בפרטים אלה:
:: (1) שם הזן;
:: (2) שם המגדל או סימן זיהוי שניתן לו על ידי השירות לבקורת זרעים;
:: (3) סימן זיהוי שניתן לשדה הגידול על ידי השירות לבקורת זרעים.
: (ג) לא יפתח אדם שקים שנחתמו בהתאם להוראות סעיף קטן (א) אלא בנוכחות מפקח, או באישורו.

@ 15. הפקת זרעים
: (א) מפיק יודיע לשירות לבקורת זרעים, לפחות 4 ימים לפני המועד שנקבע על ידיו לביצוע הפקת הזרעים או אריזתם, על מועד ההפקה ומקום ביצועו.
: (ב) זרעים יחוטאו בעת ההפקה בחיטוי תרמי.

@ 16. סימון
: סימון זרעים יכלול פרטים אלה:
: (1) המלה עגבניות;
: (2) שם הזן;
: (3) סימן זיהוי של המגדל ושל השדה והמכסה;
: (4) אחוזי נביטה ונקיון כפי שנקבעו בבדיקת הזרעים;
: (5) המועד האחרון בו נבדקו הזרעים במעבדה הרשמית.

@ 17. ציון פרטי המגדל על האריזה
: אריזה של זרעים תכלול את שם המגדל ומענו באותיות ברורות ונוחות לקריאה.

@ 18. תקן לזרעים
: תקן של זרעים יהיה כלהלן:
: {|
! width=&quot;300px&quot; | !! width=&quot;100px&quot; | זרעי יסוד !! width=&quot;100px&quot; | מאושרים
|-
| אחוז נביטה (מינימום) || -- || 85%
|-
| אחוז נקיון (מינימום) || -- || 99.5%
|-
| אחוז חומר דומם (מקסימום) || -- || 0.5%
|-
| אחוז עשבים שוטים (מקסימום) || -- || אפס
|-
| אחוז זנים זרים שניתן להבחין בהם בבדיקה מעבדתית (מקסימום) || אפס || אפס
|}

@ 19. אגרה בעד בדיקת שדה (תיקון: תשל&quot;ה, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ב-2, [הודעות])
: (א) בעד בדיקת שדה תשולם אגרה של 72 שקלים חדשים (((נכון ליולי 2026))) לדונם.
: (ב) האגרה תשולם עם מתן ההודעה על פי [[פרט 3|סעיף 3]].

@ 20. אגרת אישור זרעים (תיקון: תשל&quot;ה, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ב-2, [הודעות])
: בעד אישור זרעים תשולם בעת אישור הזרעים אגרה בסך 4,610 שקלים חדשים (((נכון ליולי 2026))) לטונה; בעד חלק של טונה תשולם אגרה בשיעור יחסי.

=== חלק ח' {{ש}} גידול זרעים של תלתן אלכסנדרוני לזרעים משובחים (תיקון: תשכ&quot;ד) ===

@ 1. הגדרות
: [[תוספת חלק ח|בחלק זה]] -
:- &quot;שדה&quot; - שדה לייצור זרעים אשר הוגש לבקורת בהתאם להוראות תקנות אלה;
:- &quot;זרעים&quot; - זרעים של תלתן אלכסנדרוני משדה.

@ 2. דרגות
: זרעים שיאושרו לפי [[תוספת חלק ח|חלק זה]] יהיו באחת מדרגות אלה:
: (1) זרעים שנתקיימו בהם ובשדה הגידול בו יוצרו הוראות [[פרט 3|סעיף 3]] (להלן - זרעי מוצא);
: (2) צאצאים בדור ראשון של זרעי מוצא (להלן - זרעים רשומים);
: (3) צאצאים בדור שני של זרעי מוצא (להלן - זרעים מאושרים).

@ 3. גידול ואישור זרעי מוצא
: זרעים יאושרו כזרעי מוצא אם נתקיימו בהם ובשדה הגידול שלהם, נוסף על דרישות אחרות של תקנות אלה, דרישות אלה:
: (1) הזרעים מקורם בזרעים שאושרו כזרעי מוצא;
: (2) שדה הגידול נבדק על ידי הרשות בזמן הגידול ונמצא כי הגידול בו אחיד והצמחים מתאימים לתיאור הזן כפי שנקבע על ידי הועדה בהתאם להוראות [[תקנה 6|תקנה 13]];
: (3) הגידול בחלקת גידול מיוחדת שתיזרע במעבדה הרשמית מאותם זרעים יהיה זהה לתכונות החלקה של זרעי מוצא שתיזרע לצדה.

@ 4. גודל מינימלי של שדה
: לא יגדל אדם זרעים מאושרים בשדה ששטחו פחות משלושים דונם.

@ 5. גידולים קודמים
: (א) לא יגדל אדם זרעי מוצא בשדה שגדל בו תלתן תוך חמש שנים לפני מועד הזריעה.
: (ב) לא יגדל אדם זרעים רשומים או מאושרים בשדה שגדל בו תלתן תוך שלוש שנים לפני מועד הזריעה.

@ 6. זיבול אורגני בשדה לייצור זרעים
: לא יאושרו זרעים משדה שזובל בזבל אורגני לפני זריעת השדה.

@ 7. בידוד שדה
: (א) שדה לייצור זרעי מוצא יהיה במרחק של 400 מטר לפחות מכל שדה תלתן אחר.
: (ב) שדה לייצור זרעים רשומים יהיה במרחק של 200 מטר לפחות מכל שדה תלתן, למעט שדה שנזרע בזרעים שאושרו מאותו הזן כמשובחים.
: (ג) שדה לייצור זרעים מאושרים יהיה במרחק של 100 מטר לפחות מכל שדה תלתן, למעט שדה שנזרע בזרעים שאושרו מאותו הזן כמשובחים.

@ 8. קציר זרעי תלתן מושגבי (כרמל)
: שדה לייצור זרעי תלתן מושגבי (כרמל) ייקצר לפני הקציר לזרעים (להלן - קציר מוקדם) -
: (1) בייצור זרעי מוצא - לפחות פעמיים לפני קציר היבול;
: (2) בייצור זרעים רשומים או מאושרים - לפחות פעם אחת לפני קציר היבול.

@ 9. בקשה לגידול זרעי תלתן
: בקשה לפי [[תקנה 16|תקנה 17]] תוגש על ידי מגדל מוסמך למנהל לא יאוחר מ-21 יום לפני מועד הזריעה המשוער.

@ 10. הודעה על זריעה
: מגדל מוסמך יודיע בכתב למנהל תוך שבוע לאחר תחילת זריעת השדה את מועד הזריעה ושטחו המדוייק של השדה.

@ 11. בקורת שדה
: שדה יבוקר לפחות פעמיים בעת הגידול.

@ 12. שיעור הפגמים בשדה
: שיעור הפגמים בשדה זרעים המוצע לאישור כאמור להלן בטור א' לא יעלה על המפורט בטור ב', לגבי כל דרגה.
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;300px&quot; | {{מוקטן|טור א'}} !! colspan=&quot;3&quot; | {{מוקטן|טור ב'}}
|-
! width=&quot;100px&quot; | בזרעי מוצא !! width=&quot;100px&quot; | בזרעים רשומים !! width=&quot;100px&quot; | בזרעים מאושרים
|-
| צמחי זנים אחרים || אפס || 0.2% || 0.5%
|-
| צמחי אספסת || colspan=&quot;3&quot; | אפס בכל הדרגות
|-
| צמחי דבשה הודית || אפס || אפס || אחד לדונם
|-
| צמחי כשות || colspan=&quot;3&quot; | אפס בכל הדרגות
|}

@ 13. תחילת קציר זרעי מוצא
: לא יתחיל אדם לקצור זרעים בשדה לגידול זרעי מוצא אלא בנוכחות מפקח או באישורו.

@ 14. הדפסת תווית סימון לזרעי מוצא
: תווית הסימון תודפס לדרגת זרעי מוצא על נייר מצבע לבן.

@ 15. אריזת זרעי מוצא וחתימת האריזה
: (א) זרעי מוצא ייארזו בשקים חדשים מיד לאחר קצירם ובעודם בשדה.
: (ב) שקים בהם נארזו זרעי מוצא ייסגרו מיד לאחר מילואם בדרך שתימנע אפשרות הכנסת כל חומר זר לתוך השקים.
: (ג) שקים בהם נארזו זרעי מוצא יוחתמו לאחר סגירתם ובעודם נמצאים במקום הגידול על ידי השירות לבקורת זרעים בחותם שייקבע על ידי המנהל.

@ 16. פתיחת אריזת זרעי מוצא
: (א) אריזת זרעי מוצא שנחתמה בהתאם להוראות [[פרט 15|סעיף 15]] לא תיפתח אלא לשם ביצוע פעולות הפקת הזרעים ובמקום בו מבוצעת פעולה זו.
: (ב) אריזת זרעי מוצא תיפתח בנוכחות מפקח.

@ 17. תקן לזרעים
: תקן לזרעים יהיה כלהלן:
: {|
! width=&quot;300px&quot; | !! width=&quot;100px&quot; | זרעי מוצא !! width=&quot;100px&quot; | זרעים רשומים !! width=&quot;100px&quot; | זרעים מאושרים
|-
| נקיון (מינימום) || -- || 99% || 99%
|-
| זרעי צמחים אחרים (מקסימום) || 1 ל-50 גר' || 2 ל-50 גר' || 2 ל-50 גר'
|-
| זרעי זני תלתן אחרים (מקסימום) שניתן להבחין בהם בבדיקה מעבדתית || אפס || 2 ל-50 גר' || 2 ל-50 גר'
|-
| זרעי עשבים שוטים (מקסימום) || 0.15% || 0.25% || 0.25%
|-
| זרעי עשבים מחבלים (כולל זרעי דבשה הודית) || colspan=&quot;3&quot; | אפס בכל הדרגות
|-
| זרעי אספסת (מקסימום) || colspan=&quot;3&quot; | אפס בכל הדרגות
|-
| חומר דומם (מקסימום) || -- || 1% || 1%
|-
| נביטה (מינימום) || -- || 85% || 85%
|}

@ 18. אגרה בעד אישור שדה (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ה, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ב-2, [הודעות])
: עם מתן ההודעה לפי [[פרט 10|סעיף 10]], ישלם המבקש אגרה של 4.70 שקלים חדשים (((נכון ליולי 2026))) לדונם.

@ 19. אגרת אישור זרעים (תיקון: תשל&quot;ה, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ב-2, [הודעות])
: (א) בעד אישור זרעים תשולם, עם סיום פעולות ההפקה, אגרה בסך 126 שקלים חדשים (((נכון ליולי 2026))) לטונה.
: (ב) המפיק חייב באגרה האמורה גם אם החליט לאחר גמר ההפקה והבקורת למכור את הזרעים שלא כזרעים משובחים.

=== חלק ט' {{ש}} גידול זרעים של אספסת תרבותית לזרעים משובחים (תיקון: תשכ&quot;ד-2) ===

@ 1. הגדרות
: [[תוספת חלק ט|בחלק זה]] -
:- &quot;שדה&quot; - שדה לייצור זרעים אשר הוגש לבקורת בהתאם להוראות תקנות אלה;
:- &quot;זרעים&quot; - זרעים של אספסת תרבותית.

@ 2. דרגות
: זרעים שיאושרו לפי [[תוספת חלק ט|חלק זה]] יהיו באחת מדרגות אלה:
: (1) זרעים שנתקיימו בהם ובשדה הגידול בו יוצרו הוראות [[פרט 3|סעיף 3]] (להלן - זרעי מוצא);
: (2) צאצאים בדור ראשון של זרעי מוצא (להלן - זרעים רשומים);
: (3) צאצאים בדור שני של זרעי מוצא (להלן - זרעים מאושרים).

@ 3. גידול ואישור זרעי מוצא
: זרעים יאושרו כזרעי מוצא אם נתקיימו בהם ובשדה הגידול שלהם, נוסף על דרישות אחרות של תקנות אלה, דרישות אלה:
: (1) הזרעים מקורם בזרעים שאושרו כזרעי מוצא;
: (2) שדה הגידול נבדק על ידי הרשות בזמן הגידול ונמצא כי הגידול בו אחיד והצמחים מתאימים לתיאור הזן כפי שנקבע על ידי הועדה בהתאם להוראות [[תקנה 6|תקנה 13]];
: (3) הגידול בחלקת גידול מיוחדת שתיזרע במעבדה הרשמית מאותם זרעים יהיה זהה לתכונות החלקה של זרעי מוצא שתיזרע לצדה.

@ 4. אישור שדה לזרעי מוצא וזרעים רשומים
: לזרעי מוצא ולזרעים רשומים ניתן לאשר רק שדה שלם.

@ 5. גודל מינימלי של שדה
: לא יגדל אדם זרעים מאושרים בשדה ששטחו פחות מ-50 דונם.

@ 6. גידולים קודמים
: (א) לא יגדל אדם זרעי מוצא בשדה שגדלה בו אספסת תוך ארבע שנים לפני מועד הזריעה.
: (ב) לא יגדל אדם זרעים רשומים ומאושרים משדה שגדלה בו אספסת תוך שלוש שנים לפני מועד הזריעה.
: (ג) לא יהיו צמחי ספיח אספסת בשדה בשנת הגידול הראשונה.

@ 7. איסור זיבול אורגני בשדה לייצור זרעי מוצא
: (א) לא יאושרו זרעי מוצא משדה שזובל בזבל אורגני בשנה שלפני הזריעה.
: (ב) אין לזבל את השדה לזרעי מוצא כל זמן שהשטח מיועד לאיסוף זרעי מוצא.

@ 8. בידוד שדה
: (א) שדה לייצור זרעי מוצא יהיה במרחק של לפחות 400 מ' מכל שדה אספסת תרבותית אחר.
: (ב) שדה לייצור זרעים רשומים יהיה במרחק של לפחות 200 מ' מכל שדה אספסת אחר, למעט שדה שנזרע בזרעים שאושרו מאותו הזן כמשובחים.
: (ג) שדה לייצור זרעים מאושרים יהיה במרחק של לפחות 100 מ' מכל שדה אספסת אחר למעט שדה שנזרע בזרעים שאושרו מאותו הזן כמשובחים.

@ 9. בקשה לגידול זרעים
: בקשה לפי [[תקנה 16|תקנה 17]] תוגש על ידי מגדל מוסמך למנהל לא יאוחר מ-21 יום לפני מועד הזריעה המשוער.

@ 10. הודעה על זריעה
: מגדל מוסמך יודיע בכתב למנהל תוך שבוע לאחר תחילת זריעת השדה את מועד הזריעה ושטחו המדוייק של השדה.

@ 11. בקורת שדה
: שדה יבוקר לפחות פעם אחת בעת פריחת הצמחים בשדה.

@ 12. שיעור הפגמים בשדה
: שיעור הפגמים בשדה זרעים המוצע לאישור כאמור להלן בטור א' לא יעלה על המפורט לצדם בטור ב', לגבי כל דרגה:
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;300px&quot; | {{מוקטן|טור א'}} !! colspan=&quot;3&quot; | {{מוקטן|טור ב'}}
|-
! width=&quot;100px&quot; | בזרעי מוצא !! width=&quot;100px&quot; | בזרעים רשומים !! width=&quot;100px&quot; | בזרעים מאושרים
|-
| צמחי זנים אחרים || 0.2% || 0.5% || 1.0%
|-
| צמחי דבשה הודית || colspan=&quot;3&quot; | אפס בכל הדרגות
|-
| צמחי כשות || colspan=&quot;3&quot; | אפס בכל הדרגות
|}

@ 13. תחילת קציר זרעי מוצא
: לא יתחיל אדם לקצור זרעים בשדה לייצור זרעי מוצא אלא בנוכחות מפקח או באישורו.

@ 14. הדפסת תווית סימון לזרעי מוצא
: תווית הסימון תודפס לדרגת זרעי מוצא על נייר מצבע לבן.

@ 15. אריזת זרעי מוצא וחתימת האריזה
: (א) זרעי מוצא ייארזו מיד לאחר קצירם ובעודם בשדה בשקים חדשים.
: (ב) שקים בהם נארזו זרעי מוצא ייסגרו מיד לאחר מילואם בדרך שתימנע אפשרות הכנסת כל חומר זר לתוך השקים.
: (ג) שקים בהם נארזו זרעי מוצא יוחתמו לאחר סגירתם ובעודם נמצאים במקום הגידול על ידי השירות לבקורת זרעים בחותם שייקבע על ידי המנהל.

@ 16. פתיחת אריזת זרעי מוצא
: (א) אריזת זרעי מוצא שנחתמה בהתאם להוראות [[פרט 15|סעיף 15]] לא תיפתח אלא לשם ביצוע פעולות הפקת הזרעים ובמקום בו מבוצעת פעולה זו.
: (ב) אריזת זרעי מוצא תיפתח בנוכחות מפקח.

@ 17. תקן לזרעים
: תקן לזרעים יהיה כלהלן:
: {|
! width=&quot;300px&quot; | !! width=&quot;100px&quot; | זרעי מוצא !! width=&quot;100px&quot; | זרעים רשומים !! width=&quot;100px&quot; | זרעים מאושרים
|-
| נקיון (מינימום) || 99.0% || 99.0% || 99.0%
|-
| זרעי גידולים אחרים כולל זרע מיני אספסת אחרים שניתן להבחין בהם בבדיקה מעבדתית (מקסימום) || 0.1% || 0.1% || 0.25%
|-
| זרעי עשבים שוטים (מקסימום) || 0.1% || 0.25% || 0.25%
|-
| זרעי עשבים מחבלים כולל זרעי דבשה הודית || colspan=&quot;3&quot; | אפס בכל הדרגות
|-
| חומר דומם &lt;!-- (([במקור: חומר דונם])) --&gt; (מקסימום) || 1.0% || 1.0% || 1.0%
|-
| נביטה כולל זרעים קשים (מינימום) || 80.0% || 80.0% || 80.0%
|}

@ 18. אגרה בעד אישור שדה (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ה, תשל&quot;ז, תשל&quot;ז-3, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ב-2, [הודעות])
: עם מתן ההודעה לפי [[פרט 10|סעיף 10]], ישלם המבקש אגרה של 4.70 שקלים חדשים (((נכון ליולי 2026))) לדונם.

@ 19. אגרת אישור זרעים (תיקון: תשל&quot;ה, תשל&quot;ז, תשל&quot;ז-3, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ב-2, [הודעות])
: (א) בעד אישור זרעים תשולם, עם סיום פעולות ההפקה אגרה של 126 שקלים חדשים (((נכון ליולי 2026))) לטונה.
: (ב) המפיק חייב באגרה האמורה גם אם החליט, לאחר גמר ההפקה והבקורת, למכור את הזרעים שלא כזרעים משובחים.

@ 20. תחילה
: תחילתו של [[פרט 6|סעיף 6(ג)]] היא שנתיים מיום פרסומו של [[תוספת חלק ט|חלק זה]] ברשומות (((התיקון פורסם ביום 13.8.1964))).

=== חלק י' {{ש}} גידול ואישור זרעי חסה לזרעים מושבחים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשל&quot;א-4) ===

@ 1. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ט-3)
: [[תוספת חלק י|בחלק זה]] -
:- &quot;זרעים&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;שדה&quot; - שדה לגידול זרעים מושבחים.

@ 2. גידול זרעי מטפח
: (א) לא יגדל אדם זרעי מטפח אלא מצמחים הגדלים בבית זכוכית בלתי חדיר לחרקים.
: (ב) כל צמח שעליו גדלים זרעים המיועדים להיות זרעי מטפח, יאובחן במכון וולקני לחקר החקלאות, על צמח בוחן לוירוס המוזאיקה של החסה.
: (ג) כל הצמחים יהיו אופייניים לזן.
: (ד) לא יימצא בין הצמחים בבדיקת אבחון ובבדיקה חזותית שום צמח נגוע בוירוס המוזאיקה של החסה.

@ 3. גידול זרעי יסוד
: (א) לא יגדל אדם זרעי יסוד אלא בבית רשת עמיד לחרקים.
: (ב) כל הצמחים המיועדים לגידול זרעי יסוד, יהיו אופייניים לזן.
: (ג) לא יימצא בבדיקה שום צמח נגוע בוירוס המוזאיקה של החסה.
: (ד) על אף האמור [[בתקנה 11]], רשאי מטפח להחליט על גידול זרעי יסוד מזרעי יסוד.

@ 4. בידוד שדה
: (א) כל שדה יהיה במרחק של 5000 מטר לפחות מכל שדה אחר שנזרעו בו זרעי חסה שאינם מדרגת זרעי החסה שנזרעו בו (להלן [[תוספת חלק י|בחלק זה]] - טווח הבידוד).
: (ב) טווח הבידוד בין שדות של זנים מקבוצות זנים שונות יהיה 50 מטר, ואילו בין שדות לגידול זרעים מאותה קבוצת זנים - 5 מטר לפחות.
: (ג) המנהל רשאי להתיר הקטנת טווח הבידוד כאמור בסעיף קטן (א), אם נוכח שקיים בידוד מתאים בין השדה לשדות אחרים שבהם מגדלים זרעי חסה מדרגה אחרת.

@ 5. גידולים קודמים
: לא יגדל אדם ולא ייצר זרעים בשדה שגדלה בו חסה תוך שנים עשר חדשים לפני מועד זריעת השדה.

@ 6. בקשה לגידול
: בקשה לפי [[תקנה 15]] יגיש מגדל למנהל לא יאוחר מ-14 ימים לפני מועד הזריעה המשוער.

@ 7. סבילות לפגמים בשדה
: סבילות לפגמים בשדה לגידול זרעי חסה לדרגות זרעים רשומים ומאושרים תהיה כמפורט להלן:
:: (1) צמחי זנים זרים - אפס;
:: (2) צמחים הנגועים בוירוס המוזאיקה של החסה, בכל בקורת שתיערך בשדה - לא יותר מ-0.5%.

@ 8. שכנות לשדה נגוע
: נמצא שדה לגידול זרעי חסה לדרגות זרעים רשומים מאושרים בטווח של פחות מ-1000 מטר משדה אחר שנמצאה בו נגיעות של מעל 0.5% צמחים נגועים בוירוס המוזאיקה של החסה, ייבדקו הזרעים משדה זה - לפני אישורם - במספר נבטים כפול מהאמור [[פרט 14|בסעיף 14]].

@ 9. סימון זרעים
: (א) זרעים לאחר הקציר ייארזו במכלים נקיים מכל שיירי שימוש קודם לרבות זרעים, יסומנו בידי בעליהם בתווית אשר תישא את שם הזן ואות הזיהוי שניתנה לשדה וייחתמו בחותם בידי השירות לבקורת זרעים.
: (ב) שבירת החותם לשם הפקתם של הזרעים תיעשה בנוכחות המפקח או באישורו.

@ 10. סימון זרעים בידי השירות לבקורת זרעים
: סימון זרעים למכירה תיעשה בתווית סימון בידי השירות לבקורת זרעים ויכלול פרטים אלה:
: (1) דרגתם של הזרעים;
: (2) מספר המכסה או תאריך סימונם;
: (3) מספר שוטף של התווית.

@ 11. תווית המפיק
: מפיק מוסמך יסמן זרעים למכירה עם גמר תהליך ההפקה בתווית מפיק שתכלול פרטים אלה:
: (1) שם המפיק;
: (2) המלה &quot;חסה&quot; ושם הזן כפי שפרסמה אותו הועדה;
: (3) סימן זיהוי של המכסה כפי שצויין בתווית הסימון;
: (4) תוצאות בדיקה במעבדה הרשמית של הזרעים לנביטה או המלים &quot;בהתאם לתקן הנקיון והנביטה&quot;;
: (5) משקל הזרעים במיכל;
: (6) המלים &quot;נמצאו נקיים מוירוס המוזאיקה בבדיקת נבטים&quot;;
: (7) המועד האחרון לבדיקתם במעבדה הרשמית;
: (8) הדרגה שנקבעה לזרעים באותיות ברורות ונוחות לקריאה.

@ 12. ציון פרטי המפיק על גבי המכל
: מכל זרעים ישא את שם המפיק המוסמך ומענו.

@ 13. תקן לזרעים
: תקן של זרעים רשומים ומאושרים יהיה כלהלן:
: {|
| width=&quot;300px&quot; | אחוז נביטה [---] (מינימום) || width=&quot;100px&quot; | 75
|-
| אחוז נקיון [---] (מינימום) || 99
|-
| אחוז חומר דומם [---] (מקסימום) || 1
|-
| אחוז עשבים שוטים [---] (מקסימום) || 0.15
|-
| אחוז זנים זרים שניתן להבחין בהם בבדיקה מעבדתית [---] (מקסימום) || אפס
|}

@ 14. תקן בריאות (תיקון: תשמ&quot;ג)
: זרעים יאושרו לאחר שנבדקו 7000 (שבעת אלפים) זרעים במעבדה הרשמית ונמצא כי -
: (1) בזרעי יסוד ובזרעים רשומים המיועדים לגידול זרעים - לא נמצאה נגיעות בוירוס המוזאיקה;
: (2) בזרעים מאושרים - לא נמצאה יותר מ-0.1% נגיעות בוירוס המוזאיקה.

@ 15. אגרה בעד בדיקת שדה (תיקון: תשל&quot;ה, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ב-2, [הודעות])
: בעת הגשת בקשה לאישור שדה בהתאם [[לתקנה 15]], ישלם המבקש אגרה בסך 58 שקלים חדשים (((נכון ליולי 2026))) לדונם.

@ 16. אגרה בעד אישור זרעים (תיקון: תשל&quot;ה, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ב-2, [הודעות])
: (א) בעד אישור זרעים מושבחים מאת המנהל בהתאם [[לתקנה 12]], ישלם מפיק אגרה בסך 20 שקלים חדשים (((נכון ליולי 2026))) לקילוגרם.
: (ב) האגרה תשולם תוך שבועיים מהתאריך ששלח השירות לבקורת זרעים את החשבון.

@ 17. סייג לגידול ולמכירה של זרעים מיובאים (תיקון: תשל&quot;ט-3)
: לא יגדל אדם ולא ימכור אדם זרעי חסה מיובאים אלא אם אושרו בידי מפקח כזרעים נקיים מוירוס המוזאיקה של החסה על פי בדיקתם של לפחות 3000 נבטים בארץ ייצורם או בישראל.

=== חלק י&quot;א {{ש}} גידול זרעים של מלון לזרעים משובחים (תיקון: תשכ&quot;ה-2) ===

@ 1. הגדרות
: [[תוספת חלק יא|בחלק זה]] -
:- &quot;שדה&quot; - שדה לייצור זרעים אשר הוגש לבקורת בהתאם להוראות תקנות אלה;
:- &quot;זרעים&quot; - זרעים של מלון משדה;
:- &quot;פירות&quot; - מלונים מהם מפיקים זרעים.

@ 2. דרגות
: זרעים שיאושרו לפי [[תוספת חלק יא|חלק זה]] יהיו באחת מדרגות אלה:
: (1) זרעים שנמצאו זהים בתכונותיהם ובצורתם לתיאור הזן המומלץ בבדיקה שנעשתה בהם על ידי השירות לבקורת זרעים (להלן - זרעי מטפח);
: (2) צאצאים בדור ראשון של זרעי מטפח (להלן - זרעי יסוד);
: (3) צאצאים בדור שני של זרעי מטפח (להלן - זרעים מאושרים).

@ 3. הודעה על זריעה
: מגדל מוסמך יודיע בכתב למנהל תוך שבוע לאחר סיום זריעת השדה את מועד הסיום המדוייק ושטחו המדוייק של השדה.

@ 4. בידוד השדה
: (א) שדה לייצור זרעי מטפח וזרעי יסוד ייזרע במרחק של 1000 מטר לפחות מכל שדה אחר בו נזרעו זרעי מלון מזן אחר.
: (ב) שדה לייצור זרעים מאושרים ייזרע במרחק של 500 מטר לפחות מכל שדה אחר שנזרעו בו זרעי מלון מזן אחר, בין שהשדה עומד בבקורת בהתאם להוראות [[תוספת חלק יא|חלק זה]] ובין שלא, וכן מכל שדה של אותו הזן שאינו עומד בבקורת כאמור.

@ 5. גידולים קודמים
: לא ייצר אדם זרעים משדה בו גדלו מלונים תוך 12 חודש לפני מועד הזריעה.

@ 6. בקשה לגידול זרעי מלון
: בקשה לפי [[תקנה 16|תקנה 17]] תוגש על ידי מגדל מוסמך למנהל לא יאוחר מ-14 יום לפני מועד הזריעה המשוער.

@ 7. בקורת שדה
: שדה יבוקר לפחות שלוש פעמים בעת הגידול ובהן הפעם הראשונה לפני תחילת הפריחה והאחרונה כשהפרי בשל לקטיף.

@ 8. פגמים בשדה ובפירות המיועדים לזרעי יסוד
: (א) לא יימצאו צמחי זנים זרים בשדה המיועד לגידול זרעי יסוד.
: (ב) לא יימצאו פירות וזרעים של זנים זרים בין פירות המיועדים לייצור זרעי יסוד.

@ 9. פגמים בשדה ובפירות לזרעים (תיקון: תשכ&quot;ה-3)
: (א) לא יימצאו יותר מ-0.2% צמחי זנים זרים בשדה המיועד לגידול זרעים מאושרים.
: (ב) לא יימצאו פירות וזרעים של זנים זרים בין פירות המיועדים לייצור זרעים מאושרים.

@ 10. הודעה על אסיף והפקה
: מגדל מוסמך יודיע במכתב בדואר רשום או במברק לשירות לבקורת זרעים לפחות יומיים לפני מועד שקבע לאסיף או להפקה של פירות על מועד הביצוע ומקומו.

@ 11. בירור פירות
: לא עמדו הפירות בדרישות [[פרט 8|סעיפים 8]] [[פרט 9|ו-9]] רשאי מפקח לדרוש את בירורם מחדש, במועד ובמקום שיורה עליהם.

@ 12. איסור אסיף
: לא ייאספו פירות לשיווק למאכל לפני האסיף לזרעים.

@ 13. ניקוי מכונות
: מכונות ההפקה והמשטחים והציוד המשמשים לייבוש ולייצור הזרעים יהיו במשך כל תהליך ההפקה, נקיים לחלוטין מכל שאריות זרעים אחרים.

@ 14. סימון
: סימון זרעים יכלול פרטים אלה:
: (1) המלה &quot;מלונים&quot;;
: (2) שם הזן;
: (3) דרגת הזרעים שנקבעה להם לפי [[פרט 2|סעיף 2]];
: (4) סימן זיהוי של המגדל, של השדה ושל המכסה;
: (5) אחוזי נביטה ונקיון כפי שנקבעו בבדיקת הזרעים;
: (6) המועד האחרון בו נבדקו הזרעים במעבדה הרשמית.

@ 15. ציון פרטי המגדל על האריזה
: אריזה של זרעים תכלול את שם המגדל ומענו באותיות ברורות ונוחות לקריאה.

@ 16. תקן לזרעים
: תקן הזרעים יהיה כזה:
: {|
! width=&quot;300px&quot; | !! width=&quot;100px&quot; | בזרעי מטפח {{ש}} ובזרעי יסוד !! width=&quot;100px&quot; | בזרעים מאושרים
|-
| אחוז נביטה (מינימום) || -- || 85
|-
| אחוז נקיון (מינימום) || -- || 99.5
|-
| אחוז חומר דומם (מכסימום) || -- || 0.5
|-
| אחוז עשבים שוטים (מכסימום) || -- || אפס
|-
| אחוז זנים שניתן להבחין בהם בבדיקה מעבדתית (מכסימום) || אפס || אפס
|}

@ 17. אגרה בעד בדיקת שדה (תיקון: תשל&quot;ז, תשל&quot;ט, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ב-2, [הודעות])
: (א) בעד בדיקת שדה תשולם אגרה של 12 שקלים חדשים (((נכון ליולי 2026))) לדונם.
: (ב) האגרה תשולם עם מתן ההודעה על פי [[פרט 3|סעיף 3]].

@ 18. אגרת אישור זרעים (תיקון: תשל&quot;ז, תשל&quot;ט, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ב-2, [הודעות])
: (א) בעד אישור זרעים תשולם, עם סיום פעולת ההפקה, אגרה בסך 940 שקלים חדשים (((נכון ליולי 2026))) לטונה; ובעד חלק של טונה תשולם אגרה בשיעור יחסי.
: (ב) המפיק חייב באגרה האמורה גם אם החליט, לאחר גמר ההפקה והבקורת, למכור את הזרעים שלא כזרעים משובחים.

=== חלק י&quot;ב {{ש}} גידול זרעים של עשב רודס לזרעים משובחים (תיקון: תשכ&quot;ח) ===

@ 1. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ט-3)
: [[תוספת חלק יב|בחלק זה]] -
:- &quot;זרעים&quot; - (((בוטלה);))
:- &quot;שדה&quot; - שדה בו מגדלים עשב רודס לזרעים.

@ 2. בידוד שדה
: שדה יהיה במרחק של שלושה מטרים לפחות מכל שדה אחר.

@ 3. בקשה לגידול זרעים
: בקשה על פי [[תקנה 16|תקנה 17]] תוגש על ידי מגדל מוסמך למנהל לא יאוחר מעשרים ואחד יום לפני מועד הזריעה המשוער ולא יאוחר מארבעים יום לפני מועד כל קציר זרעים.

@ 4. בקורת שדה
: (א) בקורת שדה תיערך בכל שטח השדה.
: (ב) בקורת שדה תיערך לפחות שבעה ימים לאחר הקציר או הרעייה האחרונה שקדמו לקציר לזרעים ולא יאוחר מארבעה עשר יום לאחר המועדים האמורים.

@ 5. שיעור הפגמים וביעורם בשדה
: (א) לא יאושרו זרעים משדה אשר נמצאו בו בבקורת שדה אחד מאלה:
:: (1) צמחי מדחול;
:: (2) צמחי רבוז בשיעור העולה על עשרה צמחים לדונם;
:: (3) צמחי זנים זרים בשיעור העולה על 5%.
: (ב) מבקר רשאי להורות על ביעור הפגמים המפורטים בפסקאות (1) ו-(2) לתקנת משנה (א).

@ 6. פסילה חלקית של שדה
: רשאי מפקח להורות על קציר מידי של הקמה בחלק משדה בו מצויים עשבים שוטים במספר העולה על צמחי עשב רודס.

@ 7. קציר
: מגדל יודיע לשירות לבקורת זרעים בהודעה בכתב על מועד כל קציר לזרעים ארבעה ימים לפני ביצועו.

@ 8. איסוף זרעים והעברתם
: (א) זרעים ייאספו משדה לתוך שקים נקיים.
: (ב) מגדל לא יעביר זרעים לאחר אלא על פי אישורו של מבקר.

@ 9. מכירת זרעים
: לא ימכור אדם זרעים אלא אם קויימו לגביהם הוראות תקנות אלה והם אושרו למכירה.

@ 10. דרגות של זרעים
: הזרעים שיאושרו לפי [[תוספת חלק יב|חלק זה]] יהיו באחת מדרגות אלה:
: (1) זרעים שנתקיימו בהם ובשדה הגידול בו גודלו הוראות [[פרט 11|סעיף 11]] (להלן - זרעי מוצא);
: (2) צאצאים בדור ראשון של זרעי מוצא (להלן - זרעים רשומים);
: (3) צאצאים בדור שני של זרעי מוצא (להלן - זרעים מאושרים).

@ 11. גידול זרעי מוצא ואישורם
: זרעים יאושרו כזרעי מוצא אם נתקיימו בהם ובשדה הגידול שלהם, נוסף על דרישות אחרות של תקנות אלה, הדרישות המפורטות להלן:
: (1) מקורם בזרעים שאושרו כזרעי מוצא;
: (2) שדה הגידול נבדק על ידי הרשות בזמן הגידול ונמצא כי הגידול בו אחיד והצמחים מתאימים לתיאור הזן כפי שנקבע על ידי הועדה בהתאם להוראות [[תקנה 6|תקנה 13]];
: (3) הנהלת המעבדה הרשמית זרעה חלקת גידול מיוחדת בזרעים המיועדים לאישור כזרעי מוצא וחלקת גידול בזרעי מוצא, והגידול בחלקת הגידול המיוחדת נמצא זהה לגידול זרעי המוצא.

@ 12. חתימת מיכלים
: מיכלים של זרעים ייסגרו בחותם השירות לבקורת זרעים עם תום ההפקה.

@ 13. התקן לזרעים
: התקן לזרעים יהיה כלהלן:
: {|
| width=&quot;300px&quot; | נקיון לרבות זרעים ריקים (מינימום) || width=&quot;100px&quot; | 90%
|-
| זרעי עשבים שוטים (מקסימום) || 0.40%
|-
| זרעי עשבים מחבלים כהגדרתם [[בתקנות המכירה]] || אפס
|-
| חומר דומה (([צ&quot;ל: חומר דומם])) למעט זרעים ריקים (מקסימום) || 10%
|-
| זרעי מינים או סוגים תרבותיים אחרים || 1%
|-
| נביטה מזרעים כמות שהם (מינימום) || 30%
|}

@ 14. היתר מכירת זרעים למטה מהתקן (תיקון: תשל&quot;ט-3)
: על אף האמור בתקנה זו (([צ&quot;ל: בסעיף זה])) רשאי המנהל כהוראת שעה לאשר מכירת זרעים למטה מרמת התקן, בהמלצת הרשות לזרעים.

@ 15. אגרה בעד בדיקת שדה (תיקון: תשל&quot;ה, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ב-2, [הודעות])
: (א) בעד בדיקת שדה תשולם אגרה בסך 30.50 שקלים חדשים (((נכון ליולי 2026))) לדונם.
: (ב) האגרה תשולם עם מתן ההודעה על פי [[פרט 2|סעיף 2]], בכל עונה שיקצרו בה זרעים מהשדה.

@ 16. אגרת אישור זרעים (תיקון: תשל&quot;ה, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ב-2, [הודעות])
: בעד אישור זרעים תשולם עם סיום פעולת ההפקה אגרה בסך 740 שקלים חדשים (((נכון ליולי 2026))) לטונה.

=== חלק י&quot;ג: גידול ואישור זרעים של מלפפון לזרעים מושבחים (תיקון: תשכ&quot;ה-2, תשמ&quot;ה) ===

@ 1. הגדרות
: [[תוספת חלק יג|בחלק זה]] -
:- &quot;זרעים&quot; - זרעים של מלפפון משדה;
:- &quot;שדה&quot; - שדה לייצור זרעים אשר הוגש לביקורת בהתאם להוראות תקנות אלה;
:- &quot;הורה נקבי&quot; - צמח מלפפון אשר מרבית פרחיו הם עליונים על פי תיאור הזן לפי רשימת הזנים המורשים למכירה שלפי [[תקנות הזרעים (רשימת הזנים המורשים למכירה), התש&quot;ם-1980]];
:- &quot;הורה זכרי&quot; - צמח מלפפון המשמש להפריית הורה נקבי ליצור זרעי מכלוא;
:- &quot;זרעי מכלוא&quot; - דור ראשון של הכלאה בין הורה נקבי והורה זכרי;
:- &quot;מיכסה&quot; - כמות זרעים שאינה עולה על 3,000 ק&quot;ג;
:- &quot;זרעי מפרה&quot; - זרעי צמחים בעלי פרחים נקביים וזכריים אשר מהווים את מקור האבקה להפריית ההורה הנקבי בייצור זרעי מכלוא;
:- &quot;האגף&quot; - האגף להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות.

@ 2. דרגות
: זרעים שיאושרו יהיו מדרגות אלה:
: (1) זרעים אשר תכונותיהם זהות לתכונות מלפפון מזן ראוי לאישור שגודלו ביד המטפח או באישורו מזרעי מטפח, ואושרו בידי השירות לביקורת זרעים (להלן - זרעי קדם-יסוד);
: (2) דור ראשון של זרעי קדם-יסוד (להלן - זרעי יסוד);
: (3) זרעי מכלוא או צאצאי דור ראשון של זרעי יסוד (להלן - זרעים מאושרים).

@ 3. בקשה לגידול זרעי מלפפון
: (א) בקשה לגידול זרעים מושבחים יגיש מגדל טרם הזריעה על גבי טופס שאישר השירות לביקורת זרעים, ושבו מולאו כל הפרטים.
: (ב) לא יאוחר מעשרה ימים לאחר סיום הזריעה ידווח המגדל לשירות לביקורת זרעים אם חלו שינויים לעומת האמור בבקשה המקורית.

@ 4. בידוד שדה
: (א) שדה לגידול זרעי קדם-יסוד וזרעי יסוד ייזרע במרחק של 600 מטרים לפחות משדה של זרעי מלפפונים מזן אחר ובמרחק של 300 מטרים לפחות משדה מלפפונים מאותו זן אך מדרגה אחרת.
: (ב) שדה לגידול זרעים מאושרים ייזרע במרחק של 500 מטרים לפחות משדה שנזרע בזרעי מלפפונים מדרגה אחרת.

@ 5. גידולים קודמים
: לא יגדל אדם זרעים בשדה אשר ב-24 החדשים שקדמו לזריעה, גדלו בו צמחים ממשפחת הדלועיים או שב-36 החדשים שקדמו לזריעה גדלו בו מלפפונים.

@ 6. ייצור זרעי קדם-יסוד ויסוד
: על אף האמור בתקנות אלה יאושרו דורות נוספים של זרעי קדם-יסוד וזרעי יסוד בידי המטפח או בא כוחו.

@ 7. ביקורת שדה
: מפקח יערוך שתי ביקורות לפחות בשדה במשך עונת הגידול.

@ 8. סימון בשדה לגידול זרעי מכלוא
: בשדה לגידול זרעי מכלוא יסומנו השורות שבהן נזרעו זרעי אחד ההורים באופן שיאפשר זיהוי שורות ההורה הנקבי וההורה הזכרי בעת הגידול והאסיף.

@ 9. דייש פירות מכלוא
: (א) דייש פירות המכלוא ייעשה לאחר איסוף פירות ההורה הזכרי.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי המפקח להתיר אסיף פירות המכלוא לפני סילוק הפירות של ההורה הזכרי מהשדה, אם ראה שאין חשש לערבוב.

@ 10. חיטוי זרעים
: (א) זרעי קדם-יסוד וזרעי יסוד יעברו עם גמר הפקתם חיטוי בחמרי כספית שאישר למטרה זו האגף.
: (ב) השירות לביקורת זרעים יקח דוגמאות מזרעים מאושרים למעבדה הרשמית לבדיקת מחלת הכתמים הבקטרית.
: (ג) נמצאה בזרעים בשדה או בבדיקת המעבדה נגיעות במחלה האמורה, יחוטאו הזרעים בחמרי כספית שאישר למטרה זו האגף; החיטוי יבוצע בזרעים יבשים ובחומר שיצבע את הזרעים באופן בולט לעין.
: (ד) לא נמצאה בשדה או בבדיקת הזרעים במעבדה הרשמית נגיעות במחלת הכתמים הבקטרית, לא תחול חובת חיטוי בחמרי כספית, והזרעים יחוטאו בחמרים אחרים שאישר לכך האגף.
: (ה) בדיקת טיב החיטוי תיערך במעבדה הרשמית; התברר כי 20 אחוזים מהזרעים לא חוטאו כנדרש, יורה המנהל על חיטוי חוזר.

@ 11. תקן שדה
: בשדה זרעים המוצע לאישור לא יעלה שיעור הפגמים על המפורט להלן:
: {|
! width=&quot;300px&quot; | הפגם !! width=&quot;100px&quot; | בשדה לייצור זרעי קדם-יסוד !! width=&quot;100px&quot; | בשדה לייצור זרעי יסוד !! width=&quot;100px&quot; | בשדה לייצור זרעים מאושרים
|-
| צמחים זרים || 0 || 0.1% || 0.5%
|-
| צמחים חד-ביתיים || 0 || 0.7% {{מוקטן|רק בשדה לייצור זרעי מכלוא או הורה נקבי}} || 2.0%
|-
| צמחים נגועים במחלת הכתמים הבקטרית || 0 || 0 || 1%
|}

@ 12. דוגמאות לטוהר הזן
: טוהר הזן יבדק על ידי המעבדה הרשמית מדוגמאות שנלקחו באקראי על ידי השירות לביקורת זרעים.

@ 13. סימון זרעים
: סימון זרעים הנמכרים באריזה ייעשה בידי המפיק המוסמך בשתי תויות כדלקמן:
: (1) תוית שסיפק למפיק המוסמך השירות לביקורת זרעים ושבה פורטו דרגת הזרעים, המספר השוטף של התוית והמיכסה;
: (2) תוית של המפיק המוסמך ובה פרטים אלה:
:: (א) שם המפיק המוסמך;
:: (ב) המלה &quot;מלפפון&quot; ושם הזן;
:: (ג) הדרגה שנקבעה לזרעים לפי [[פרט 2|סעיף 2 לחלק זה]], למעט במקרה שהזרעים נמכרים באריזות המכילות עד 1 ק&quot;ג ומסומנות במלים &quot;זרעים מושבחים&quot;;
:: (ד) סימן זיהוי של השדה, שיתואם עם השירות לביקורת זרעים, והמיכסה;
:: (ה) אחוז הנביטה לפי תוצאות המעבדה הרשמית והמלים &quot;הנקיון בהתאם לתקן&quot;;
:: (ו) המועד שבו נבדקו הזרעים במעבדה הרשמית;
:: (ז) ציון חמרי החיטוי, ואם הם רעילים - המלה &quot;רעל&quot; בצבע אדום עם סימן גלגולת;
:: (ח) בזרעים שבהם הוסיף המפיק המוסמך זרעי מפרה יציין בתוית הסימון את שם הזן והכמות באחוזים.

@ 14. תקן של זרעים
: תקן של זרעים יהיה כלהלן:
: {|
! width=&quot;200px&quot; | !! width=&quot;100px&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} זרעי קדם-יסוד וזרעי יסוד !! width=&quot;100px&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} זרעים מאושרים !! width=&quot;200px&quot; | הערות
|-
| נביטה (מזערי) || 80% || 80% || בטור א' - ללא תקן כאשר הזרעים מיועדים לייצור זרעים על פי חוזה
|-
| נקיון (מזערי) || 99% || 99% || בטור א' - ללא תקן כאשר הזרעים מיועדים לייצור זרעים על פי חוזה
|-
| חומר דומם (מרבי) || 1% || 1% || בטורים א' ו-ב' - ללא תקן כאשר הזרעים מיועדים לייצור זרעים על פי חוזה
|-
| זרעי עשבים שוטים (מרבי) || 0.15% || 0.15% || --
|-
| זרעי עשבים מחבלים || 0 || 0 || --
|-
| נגיעות במחלת הכתמים הבקטרית (מרבי) || 0 || 1.5% || --
|}

@ 15. בדיקה חוזרת
: (א) נמצאו זרעים נגועים במחלת הכתמים הבקטרית בשיעור העולה על התקן האמור [[פרט 14|בסעיף 14]], רשאי בעל הזרעים להזמין בדיקה חוזרת של אותה מיכסה כעבור ששה חדשים מבדיקתם הראשונה.
: (ב) נמצא בבדיקה הנוספת שהזרעים עומדים בתקן, יאשרם השירות לביקורת זרעים למכירה.

@ 16. אישור למכירת זרעים שאינם מושבחים
: המנהל רשאי להתיר זמנית מכירת זרעים שאינם מושבחים, אם ראה הכרח בכך.

@ 17. אגרות (תיקון: [הודעות])
: (א) עם הגשת בקשה לפי [[פרט 3|סעיף 3]] ישלם המבקש אגרה של 18 שקלים חדשים (((נכון ליולי 2026))) בעד אישור שדה לדונם.
: (ב) בעד אישור זרעים תשולם עם סיום פעולת ההפקה אגרה בסך 1,090 שקלים חדשים (((נכון ליולי 2026))) לטונה; בעד חלק של טונה תשולם אגרה בשיעור יחסי.

&lt;פרסום&gt; ב' בתמוז תש&quot;ך (27 ביוני 1960)
&lt;חתימה&gt; משה דיין שר החקלאות</text>
      <sha1>3bk9f5233jfusanzguhje8naa2d5tdy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הזרעים (רשיונות מכירה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>833237</id>
    <revision>
      <id>3087791</id>
      <parentid>3072837</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T06:52:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3087791</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8800" sha1="nnj9dybczd3s00xnvf59655vttvbpar" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הזרעים (רשיונות מכירה), תשכ&quot;ח-1967
=== תקנות בדבר מתן רשיון למכירת זרעים ===

&lt;מאגר תקן 2101457 קוד a163Y00000DuPUQQA3&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשכ&quot;ח, 224|תקנות הזרעים (רשיונות מכירה)|2134)); ((תשכ&quot;ט, 926|תיקון|2350)); ((תשל&quot;א, 406|תיקון|2652)); ((תשל&quot;ה, 2281|תיקון|3369)); ((תשל&quot;ז, 582|תיקון|3638)); ((תשל&quot;ט, 714|תיקון|3946)); ((תש&quot;ם, 1615|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4125)); ((תשמ&quot;א, 1565|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4274)); ((תשמ&quot;ב, 1363|תקנות אגרות חקלאיות|4384)); ((תשמ&quot;ח, 539|תיקון|5089)).
''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תש&quot;ם, 1756|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2631)); ((תשמ&quot;א, 1285|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2700)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 222|הודעת האגרות החקלאיות|4281)), ((1098|הודעת האגרות החקלאיות (מס' 2)|4356)); ((תשמ&quot;ג, 179|הודעת אגרות חקלאיות|4423)), ((1108|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4483)); ((תשמ&quot;ד, 146|הודעת אגרות חקלאיות|4536)), ((1098|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4606)), ((2656|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4707)); ((תשמ&quot;ה, 682|הודעת אגרות חקלאיות|4761)), ((1190|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4798)), ((1750|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4841)); ((תשמ&quot;ו, 70|הודעת אגרות חקלאיות|7864)), ((1522|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4974)); ((תשמ&quot;ז, 273|הודעת אגרות חקלאיות|4994)), ((701|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5019)), ((1133|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5043)); ((תשמ&quot;ח, 453|הודעת אגרות חקלאיות|5083)), ((1045|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5127)); ((תשמ&quot;ט, 404|הודעת אגרות חקלאיות|5161)), ((867|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5188)); ((תש&quot;ן, 309|הודעת אגרות חקלאיות|5244)), ((516|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5259)); ((תשנ&quot;א, 39|הודעת אגרות חקלאיות|5299)), ((422|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5322)), ((944|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5364)); ((תשנ&quot;ב, 298|הודעת אגרות חקלאיות|5391)), ((1389|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5460)); ((תשנ&quot;ג, 749|הודעת אגרות חקלאיות|5516)); ((תשנ&quot;ד, 336|הודעת אגרות חקלאיות|5571)), ((1119|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5611)); ((תשנ&quot;ה, 477|הודעת אגרות חקלאיות|5648)); ((תשנ&quot;ו, 290|הודעת אגרות חקלאיות|5724)), ((1391|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5769)); ((תשנ&quot;ז, 608|הודעת אגרות חקלאיות|5826)), ((1229|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5852)); ((תשנ&quot;ט, 391|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב, 1013|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 8|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 648|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1122|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1214|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)), ((1226|ת&quot;ט|6803)); ((תש&quot;ע, 1578|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1260|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1587|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1459|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2019|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3333|הודעת אגרות חקלאיות|9431)); ((תשפ&quot;ג, 1789|הודעת אגרות חקלאיות|10653)); ((תשפ&quot;ד, 1863|הודעת אגרות חקלאיות|11189)), ((2679|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|11312)); ((תשפ&quot;ו, 229|הודעת אגרות חקלאיות|12105)); ((תשפ&quot;ז, 163|הודעת אגרות חקלאיות|12543)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 3]], [[+|4]] [[+|ו-4א]] [[=החוק|לחוק הזרעים, תשט&quot;ז-1956]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;השר&quot; - שר החקלאות, לרבות מנהל השירות לבקורת זרעים במשרד החקלאות;
:- &quot;מקום מכירה&quot; - חצרים בהם עוסקים במכירת זרעים.

@ 2. רשיון מכירת זרעים (תיקון: תשמ&quot;ח)
: (א) לא ימכור אדם זרעים, ולא ירשה אדם למכור זרעים, אלא אם ניתן לו רשיון מאת השר ובהתאם לתנאים שיקבע (להלן - הרשיון).
: (ב) תקנת משנה (א) לא תחול על מכירת זרעים של ירקות ופרחים באריזות סגורות שמשקלן עד 20 גרם ובלבד שהתקיימו תנאים אלה:
:: (1) האריזות מקוריות וסגורות על ידי היצרן, ונושאות סימון של שם היצרן ומענו;
:: (2) נקנו ממוכר בעל רשיון;
:: (3) הזרעים וסימונם מתאימים להוראות [[תקנות הזרעים (מכירה), התשכ&quot;ה-1964]].

@ 3. הגשת בקשה לרשיון
: הרוצה למכור זרעים יגיש לשר בקשה בכתב שתכלול פרטים אלה:
: (1) שם המבקש ומענו;
: (2) השכלתו הכללית והמקצועית;
: (3) נסיונו בגידול זרעים ובמכירתם ובכל נושא אחר הקשור בזרעים;
: (4) מקום המכירה המיועד ופרטים בקשר למקום שהוקצב להחסנת זרעים ומספר העובדים שיועסקו במכירת זרעים;
: (5) צורת אריזת הזרעים (סגורה, פתוחה, בשקיות וכו');
: (6) סוג ומין של הזרעים הנמכרים;
: (7) סוגי גרעינים ומזון לבעלי-חיים הנמכרים במקום המכירה;
: (8) תכשירים כימיים.

@ 4. תנאי כשירות לקבלת רשיון
: לא יינתן רשיון אלא אם הוכיח המבקש, להנחת דעתו של השר, כי יש לו ידע מספיק בענינים אלה:
: (1) [[חוק הזרעים, תשט&quot;ז-1956]], והתקנות על פיו;
: (2) עונות הזריעה של זנים וגידולים;
: (3) החסנת זרעים, שמירתם ושיטות שיווקם;
: (4) בדיקת זרעים וסימונם.

@ 5. תנאי מקום מכירה
: לא יינתן לאדם רשיון אלא אם קויימו לגבי מקום המכירה תנאים אלה:
: (1) יועד בו למכירת זרעים בלבד שטח מיוחד מתאים, בנפרד ממקום בו מוחזקים גרעינים וחמרי הדברה;
: (2) הזרעים המיועדים למכירה מוחזקים במקום שיועד כאמור בפסקה (1);
: (3) הזרעים שאינם מיועדים למכירה מוחסנים במקום נפרד ומרוחק מזרעים אחרים, ואותו מקום מסומן במלים &quot;זרעים לא למכירה&quot; במקום בולט ובצורה נראית לעין;
: (4) מקום המכירה נקי ומוגן בדרך שתמנע כל אפשרות לחדירת לחות, רטיבות, לכלוך או גורמים זרים.

@ 6. שינויים בפרטים שבבקשה
: מי שניתן לו רשיון חייב להודיע לשר ללא דיחוי על כל שינוי שחל בפרטים שנכללו בבקשה לרשיון לפי [[תקנה 3]].

@ 7. תוקף הרשיון
: הרשיון הוא אישי ולמקום המכירה שצויין בו בלבד.

@ 8. הצגת הרשיון
: הרשיון יוצג במקום המכירה בצורה נראית לעין.

@ 9. אגרות (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ה, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט, תשמ&quot;ב, [הודעות])
: בעד מתן רשיון תשולם אגרה בסך 1,290 שקלים חדשים (((נכון ליולי 2026; 1,500 שקלים מתואם ליולי 1982))).

@ 10. מתן רשיון וביטולו
: מתן רשיון או סירוב לתתו, קביעת תנאים לנתינתו, התלייתו או ביטולו מסורים לשיקול דעתו של המנהל.

@ 11. שמירת דינים
: הוראות תקנות אלה אינן גורעות מכל דין אחר.

@ 12. תחילה (תיקון: תשכ&quot;ט)
: תחילתן של תקנות אלה היא ביום י&quot;ג בניסן תשכ&quot;ט (1 באפריל 1969).

@ 13. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות הזרעים (רשיונות מכירה), תשכ&quot;ח-1967&quot;.

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ט בתשרי תשכ&quot;ח (2 בנובמבר 1967)
&lt;חתימה&gt; חיים גבתי שר החקלאות</text>
      <sha1>nnj9dybczd3s00xnvf59655vttvbpar</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הזרעים (רשימת הזנים המורשים למכירה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>868446</id>
    <revision>
      <id>3087865</id>
      <parentid>3073737</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:30:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087855]</comment>
      <origin>3087865</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13321" sha1="svbysepxaenlmr4sgn77ofewmrmq022" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הזרעים (רשימת הזנים המורשים למכירה), תש״ם–1980}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תש״ם, 1965|תקנות הזרעים (רשימת הזנים המורשים למכירה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4141.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1567|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4274.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4426.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תשמ״א, 1288|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2700.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 228|הודעת האגרות החקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4281.pdf}}, {{ח:תיבה|1104|הודעת האגרות החקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 190|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4423.pdf}}, {{ח:תיבה|1119|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4483.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 157|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4536.pdf}}, {{ח:תיבה|1108|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4606.pdf}}, {{ח:תיבה|2666|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4707.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 692|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4761.pdf}}, {{ח:תיבה|1201|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4798.pdf}}, {{ח:תיבה|1760|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4841.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 80|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7864.pdf}}, {{ח:תיבה|1532|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4974.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 284|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4994.pdf}}, {{ח:תיבה|712|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5019.pdf}}, {{ח:תיבה|1144|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5043.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 464|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5083.pdf}}, {{ח:תיבה|1056|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 415|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5161.pdf}}, {{ח:תיבה|878|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5188.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 319|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5244.pdf}}, {{ח:תיבה|526|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5259.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 49|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5299.pdf}}, {{ח:תיבה|432|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5322.pdf}}, {{ח:תיבה|954|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5364.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 309|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5391.pdf}}, {{ח:תיבה|1399|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 760|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5516.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 346|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5571.pdf}}, {{ח:תיבה|1130|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 487|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 309|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5724.pdf}}, {{ח:תיבה|1401|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 618|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5826.pdf}}, {{ח:תיבה|1240|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 402|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1023|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 19|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 658|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1133|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6794.pdf}}, {{ח:תיבה|1224|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1589|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1271|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1597|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1470|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8118.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2030|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3344|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1800|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1874|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11189.pdf}}, {{ח:תיבה|2690|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 240|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 174|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12543.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הזרעים#סעיף 2|סעיפים 2}}, {{ח:חיצוני|חוק הזרעים#סעיף 3|3}}, {{ח:חיצוני|חוק הזרעים#סעיף 4|4}} {{ח:חיצוני|חוק הזרעים#סעיף 4א|ו־4א}} {{ח:חיצוני|חוק הזרעים|לחוק הזרעים, תשט״ז–1956}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הועדה“ – ועדה שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זן ראוי לאישור“, ”זן מכלוא ראוי לאישור“ ו”מנהל“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות הזרעים (גידול זרעים מושבחים ומכירתם)|בתקנות הזרעים (גידול זרעים מושבחים ומכירתם), תש״ך–1960}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשימת הזנים“ – רשימת זנים מורשים למכירה, שפורסמה ברשומות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|https://www.agri.gov.il/download/files/croplist.pdf|רשימת זני גידולי־שדה המורשים למכירה}} ו{{ח:חיצוני|https://www.agri.gov.il/download/files/veglist.pdf|רשימת זני ירקות המורשים למכירה}}.}}

{{ח:סעיף|2|מינוי ועדה לאישור זנים}}
{{ח:תת|(א)}} שר החקלאות ימנה, בהודעה ברשומות, ועדה לאישור זנים (להלן – ועדה); הועדה רשאית למנות מבין חבריה ועדות משנה ולהעניק להן מסמכויותיה.
{{ח:תת|(ב)}} בועדה יהיו חברים נציגי המדינה, ארגונים חקלאיים, יצרני זרעים וסוחרי זרעים. כיושב ראש הועדה יכהן נציג מינהל המחקר החקלאי.

{{ח:סעיף|3|איסור מכירת זרעים}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימכור אדם, ולא יחזיק למכירה זרעים, אלא אם הם מזן הכלול ברשימת הזנים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוסיף אדם את הציון ”זן מכלוא“ או F-1 לשם הזן אלא אם זוהי דרך יצורו.

{{ח:סעיף|4|בקשה לכלול זן ברשימת הזנים}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש לכלול זן ברשימת הזנים יגיש ליושב ראש הועדה בקשה בטופס שקבעה; המבקש יצרף לבקשתו נתונים בדבר:
{{ח:תתת|(1)}} שם הזן;
{{ח:תתת|(2)}} תיאור הזן;
{{ח:תתת|(3)}} שם מקיים הזן בישראל;
{{ח:תתת|(4)}} שם בוחן הזן;
{{ח:תתת|(5)}} המבחנים ותוצאותיהם.
{{ח:תת|(ב)}} רצה המבקש שהזן יירשם כזן ראוי לאישור או כזן מכלוא ראוי לאישור יציין זאת בבקשתו.

{{ח:סעיף|5|אגרת בקשה|תיקון: [הודעות]}}
{{ח:ת}} מגיש בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}} ישלם אגרת בקשה בסך 196 שקלים חדשים {{ח:הערה|(החל מיולי 2026; מתואם לשנת 1980, 500 לירות)}} בעת הגשת הבקשה ואת הוצאות מבחן הזן.

{{ח:סעיף|6|בדיקת בקשה}}
{{ח:ת}} לצורך בדיקת בקשה תנקוט הועדה אמצעים הנראים לה, ובכלל אלה רשאית היא –
{{ח:תת|(1)}} להזמין בוחנים או מומחים אחרים לחוות את דעתם בשאלות מקצועיות;
{{ח:תת|(2)}} לבצע בין בעצמה ובין על ידי בוחנים לפי בקשתה, עבודות מחקר, ניסוי או בדיקה הדרושים לשם קבלת החלטה; המבקש רשאי לעקוב אחר ביצוע ניסויים בשדה, באופן ובתנאים שנקבעו על ידי הועדה.

{{ח:סעיף|7|הוספת זן לרשימת הזנים}}
{{ח:ת}} ראתה הועדה כי זן נבדק ונבחן וכי הזן מתאים לתנאי גידול בישראל תורה להוסיף את הזן לרשימת הזנים.

{{ח:סעיף|8|מחיקת זן מרשימת הזנים}}
{{ח:תת|(א)}} ראתה הועדה כי השתנו הנתונים והנימוקים אשר הביאו לאישור הזן רשאית היא להורות על מחיקת הזן מרשימת הזנים.
{{ח:תת|(ב)}} לפני קבלת החלטה כאמור בסעיף קטן (א) תאפשר הועדה למגיש הבקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}} לטעון בפניה.
{{ח:תת|(ג)}} החליטה הועדה כאמור בסעיף קטן (א) לא יימחק הזן מרשימת הזנים אלא שנתיים לאחר פרסום ההחלטה כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} החליטה הועדה כאמור בסעיף קטן (א), תפרסם את החלטתה ברשומות ובכתב עת מקצועי בשטח החקלאות, תוך 30 יום מיום מתן ההחלטה.

{{ח:סעיף|9|קיום זן ובקורת קיום}}
{{ח:תת|(א)}} מקיים זן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(3)}} ינהל רישום מלא ומפורט על אופן קיום הזן.
{{ח:תת|(ב)}} רישומי המקיים ושטחי הגידול שלו יועמדו לבקורת רשמית של המחלקה לזרעים במינהל המחקר החקלאי.
{{ח:תת|(ג)}} דוגמה רשמית של הזן תישמר כל עוד נכלל הזן ברשימת הזנים במינהל המחקר החקלאי.

{{ח:סעיף|10|תחילה {{ח:הערה|[צ״ל: תחולה]}}}}
{{ח:ת}} הוראות תקנות אלה יחולו על גידולים שיפורסמו בתוספת לתקנות.

{{ח:סעיף|11|פטור}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לפטור זנים לנסיון מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}} לתקופת נסיון ובתנאים שאושרו על ידי הועדה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתן המנהל פטור על פי סעיף קטן (א) ליותר משלוש שנים.

{{ח:סעיף|12|ביטול}}
{{ח:ת}} תקנות הזרעים (רשימת הזנים המורשים למכירה), תשל״ד–1974 – בטלות (להלן – התקנות המתבטלות).

{{ח:סעיף|13|שמירת דין}}
{{ח:ת}} רשימת הזנים לפי התקנות המתבטלות רואים אותה כרשימת זנים לענין תקנות אלה.

{{ח:חתימות|א׳ בסיון תש״ם (16 במאי 1980)}}
* '''אריאל שרון'''&lt;br&gt;שר החקלאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>svbysepxaenlmr4sgn77ofewmrmq022</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הזרעים (גידול שתילים ומכירתם)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>876772</id>
    <revision>
      <id>3087793</id>
      <parentid>3072839</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T06:52:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3087793</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="84123" sha1="64g4lzu7ohgcghs4g3uqbrl747lsptf" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הזרעים (גידול שתילים ומכירתם), תשכ&quot;ד-1964
=== תקנות בדבר גידול שתילים ומכירתם ===

&lt;מאגר תקן 2098267 קוד a163Y00000DuPfdQAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשכ&quot;ד, 1494|תקנות הזרעים (גידול שתילים ומכירתם)|1599)), ((1789|תיקון - תקנות בדבר גידול שתילי הדר ומכירתם|1620)); ((תשכ&quot;ה, 1484|תיקון - תקנות בדבר גידול שתילי ורדים ומכירתם|1695)), ((2747|תיקון מס' 2 - תקנות בדבר גידול שתילי הדר ומכירתם|1774)); ((תשכ&quot;ז, 2480|תיקון - תקנות בדבר גידול שתילי הדר ומכירתם|2049)); ((תשכ&quot;ח, 1085|תיקון|2200)); ((תשל&quot;א, 405|תיקון|2652)), ((1575|תיקון מס' 2 - תקנות בדבר גידול שתילי ורדים ומכירתם|2737)); ((תשל&quot;ב, 1143|תיקון - תקנות בדבר גידול שתילי הדר ומכירתם|2847)), ((1296|תיקון מס' 2 - תקנות בדבר גידול שתילי ורדים ומכירתם|2861)); ((תשל&quot;ג, 948|תיקון - תקנות בדבר גידול שתילי גפן ומכירתם|2982)); ((תשל&quot;ד, 1165|תיקון - תקנות בדבר גידול שתילי ורדים ומכירתם|3168)); ((תשל&quot;ה, 2399|תיקון|3376)); ((תשל&quot;ו, 3|תיקון - תקנות בדבר גידול שתילי ורדים ומכירתם|3394)), ((1911|תיקון מס' 3 - תקנות בדבר גידול שתילי ורדים ומכירתם|3547)), ((2362|ת&quot;ט|3574)); ((תשל&quot;ז, 580|תיקון מס' 4|3638)), ((2106|תיקון מס' 2 - תקנות בדבר גידול שתילי אבוקדו ומכירתם|3734)); ((תשל&quot;ח, 1898|תיקון - תקנות בדבר גידול שתילי מנגו ומכירתם|3878)); ((תשל&quot;ט, 717|תיקון|3956)), ((1189|תיקון|3981)); ((תש&quot;ם, 1404|תיקון|4113)), ((1615|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4125)), ((1996|תיקון מס' 2|4142)); ((תשמ&quot;א, 1565|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4274)); ((תשמ&quot;ב, 363|תיקון|4297)); ((תשמ&quot;ד, 1914|תיקון|4661)), ((2392|ת&quot;ט|4690)); ((תשמ&quot;ז, 202|תיקון|4989)); ((תש&quot;ן, 1012|תיקון|5288)); ((תשנ&quot;א, 414|תיקון|5322)), ((609|תיקון מס' 2|5335)); ((תשנ&quot;ד, 624|תיקון|5579)); ((תשס&quot;ט, 813|תיקון|6769)); ((תש&quot;ע, 1398|הוראת שעה|6911)).
''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תש&quot;ם, 1757|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2631)); ((תשמ&quot;א, 1285|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2700)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 223|הודעת האגרות החקלאיות|4281)), ((1099|הודעת האגרות החקלאיות (מס' 2)|4356)); ((תשמ&quot;ג, 181|הודעת אגרות חקלאיות|4423)), ((1110|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4483)); ((תשמ&quot;ד, 148|הודעת אגרות חקלאיות|4536)), ((1100|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4606)), ((2392|ת&quot;ט|4690)), ((2657|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4707)); ((תשמ&quot;ה, 683|הודעת אגרות חקלאיות|4761)), ((1192|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4798)), ((1751|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4841)); ((תשמ&quot;ו, 71|הודעת אגרות חקלאיות|7864)), ((1523|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4974)); ((תשמ&quot;ז, 275|הודעת אגרות חקלאיות|4994)), ((703|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5019)), ((1135|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5043)); ((תשמ&quot;ח, 455|הודעת אגרות חקלאיות|5083)), ((1047|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5127)); ((תשמ&quot;ט, 406|הודעת אגרות חקלאיות|5161)), ((869|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5188)); ((תש&quot;ן, 310|הודעת אגרות חקלאיות|5244)), ((517|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5259)); ((תשנ&quot;א, 41|הודעת אגרות חקלאיות|5299)), ((423|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5322)), ((945|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5364)); ((תשנ&quot;ב, 300|הודעת אגרות חקלאיות|5391)), ((1390|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5460)); ((תשנ&quot;ג, 751|הודעת אגרות חקלאיות|5516)); ((תשנ&quot;ד, 337|הודעת אגרות חקלאיות|5571)), ((1121|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5611)); ((תשנ&quot;ה, 478|הודעת אגרות חקלאיות|5648)); ((תשנ&quot;ו, 292|הודעת אגרות חקלאיות|5724)), ((1392|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5769)); ((תשנ&quot;ז, 609|הודעת אגרות חקלאיות|5826)), ((1231|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5852)); ((תשנ&quot;ט, 392|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב, 1015|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 10|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 649|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1124|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1215|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)), ((1226|ת&quot;ט|6803)); ((תש&quot;ע, 1580|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1262|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1588|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1461|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2021|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3335|הודעת אגרות חקלאיות|9431)); ((תשפ&quot;ג, 1791|הודעת אגרות חקלאיות|10653)); ((תשפ&quot;ד, 1865|הודעת אגרות חקלאיות|11189)), ((2681|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|11312)); ((תשפ&quot;ו, 231|הודעת אגרות חקלאיות|12105)); ((תשפ&quot;ז, 165|הודעת אגרות חקלאיות|12543)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|הסעיפים 3]] [[+|ו-4]] [[=החוק|לחוק הזרעים, תשט&quot;ז-1956]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשכ&quot;ח)
: בתקנות אלה -
:- &quot;הרשות&quot; - רשות שמונתה על ידי שר החקלאות, מבין יצרני השתילים ועובדי מדינה, לצורך תקנות אלה;
:- &quot;שירות לבקורת זרעים ושתילים&quot; - השירות לבקורת זרעים ושתילים במשרד החקלאות;
:- &quot;שתיל&quot; - נטע של עץ פרי, של גפן או של ורדים, שהונבט או פיתח שרשים ונועד לנטיעה;
:- &quot;משתלה&quot; - מקום בו מנביטים, משרישים או מגדלים שתילים;
:- &quot;מוכר&quot; - מי שקיבל היתר למכור שתילים על פי תקנות אלה;
:- &quot;המנהל&quot; - מי ששר החקלאות מינה להיות מנהל לענין תקנות אלה;
:- &quot;מפקח&quot; - מי שמונה להיות מפקח על פי [[סעיף 6 לחוק]];
:- &quot;משתלה מאושרת&quot; - משתלה המתנהלת בהתאם להוראות [[תקנה 5]];
:- &quot;שתָל&quot; - מי שמחזיק ומנהל משתלה מאושרת.

@ 2. זרעים משובחים (([צ&quot;ל: שתילים משובחים]))
: שתילים שנתקיימו בהם הוראות תקנות אלה מוגדרים בזה כמשובחים.

@ 3. ייצור שתילים ומכירתם
: לא יגדל אדם למכירה ולא ימכור שתילים אלא אם נתקיימו בהם ההוראות המפורטות לגבי סוגיהם [[בתוספת הראשונה]] וכן הוראות תקנות אלה במידה והן מתיישבות עם ההוראות שנקבעו להם [[בתוספת הראשונה]], ובלבד שהוראות אלה יחולו אף על שתילים שלא נקבעו להם הוראות מיוחדות [[בתוספת הראשונה]].

@ 4. דרכים לקידום שתילים
: הרשות תציע לשר תקנות, תקנים ודרישות לקידום ייצור השתילים.

@ 5. רשיון למשתלה
: (א) לא יחזיק אדם ולא ינהל משתלה ולא ימכור שתילים ממנה, אלא אם יש לו רשיון בר-תוקף מאת המנהל (להלן - רשיון משתלה), ובתנאים שייקבעו ברשיון.
: (ב) תוקף רשיון למשתלה לא יעלה על שנה אחת מיום הוצאתו והוא יפקע ב-15 ביוני של כל שנה.

@ 6. היתר לגידול שתילים
: לא יגדל אדם שתילים מכל סוג במשתלה שניתן עליה רשיון אלא על פי היתר מאת המנהל ומאותו סוג שהתיר.

@ 7. בקשה להיתר
: המנהל רשאי לקבוע טופס בקשה למתן רשיון משתלה ולכלול בו פרטים ודרישות; קבע המנהל כאמור, לא תוגש בקשה אלא בטופס שקבע.

@ 8. מועד הגשת בקשה
: בקשה לרשיון תוגש למנהל בתקופה שמהראשון ביוני עד חמישה עשר בו בכל שנה.

@ 9. מתן רשיון
: המנהל רשאי לתת רשיון משתלה, לסרב לתיתו, להשהותו או לבטלו.

@ 10. בדיקת משתלה
: לא יתן המנהל רשיון לפי [[תקנה 9]] אלא אם השטח המיועד לניהול משתלה נבדק על ידי מפקח, ומיתקניה נמצאו מתאימים לייעודם ולדרישות תקנות אלה.

@ 11. תקן שתילים הראויים למכירה
: לא ימכור אדם שתיל אשר סימניו החיצוניים וצורת גידולו אינם זהים לאלה המקובלים בזן אליו הוא מתייחס, או שמצב התפתחותו לקוי או הוא נגוע במחלות ומזיקים (להלן - פגמים), בין שהפגמים נתגלו בבדיקה הראשונה ובין שנתגלו בכל בדיקת משתלה או שתילים שלאחריה.

@ 12. דרישות משתלה
: לא יתן המנהל רשיון לפי [[תקנה 9]] אלא אם נתקיימו הוראות אלה:
: (1) השטח המיועד לגידול שתילים וסביבתו הקרובה נקיים מעשבים שוטים רב-שנתיים;
: (2) הותקנו דרכי גישה נוחות לכל חלקה בה מגדלים שתילים;
: (3) החלקה המיועדת לגידול שתילים עובדה והוכנה בדרך אשר תבטיח, לדעת מפקח, גידולם והתפתחותם של השתילים ללא כל תקלות.

@ 13. החזקת מפה
: (א) שתל יחזיק במשתלה מאושרת מפה מעודכנת של כל שטח המשתלה בקנה מידה של לפחות 1:500 ובה מסומנות בצורה ברורה חלקות הגידול ותיאור מקוצר של סוג שתילים הגדל בהן (להלן - המפה).
: (ב) שתל יציג, בשטח המשתלה המאושרת, את המפה בפני מפקח בכל עת שיידרש זאת.

@ 14. החסנת שתילים
: שתילים המיועדים למכירה יוחזקו במקום מוצל, נקי ממזיקים וגורמי מחלות, שיועד והותאם להחזקת השתילים בדרך שתמנע ערבובם וקלקולם.

@ 15. העברת שתילים
: שתילים המיועדים למכירה יועברו ממקום למקום בדרך שתשמור על זהותם המדוייקת ותמנע אפשרות פגיעה בהם מחמת יובש או כל גורם אחר.

@ 16. איסור מכירת שתילים שלא לפי התקן
: לא ימכור אדם שתילים אלא אם נתקיימו בהם הוראות תקנות אלה.

@ 17. אישור מכירת שתילים מתחת לתקן
: (א) על אף האמור [[בתקנה 16]] רשאית הרשות להרשות מכירת שתילים שלא נתקיימה בהם הוראה מהוראות תקנות אלה ובתנאים שהיא תקבע.
: (ב) לא תשתמש הרשות בסמכויותיה לפי תקנת משנה (א) לגבי שתיל שיש בו פגמים, למעט מצב התפתחות לקוי.

@ 18. אישור מקום מכירה
: (א) לא ימכור אדם שתיל אלא במקום מכירה שנמצא מתאים להחזקת שתילים למכירה ושאושר למטרה זו על ידי המנהל (להלן - אישור מכירה).
: (ב) המנהל רשאי לתת אישור מכירה, לסרב לתיתו, להתלותו או לבטלו.
: (ג) תקפו של אישור מכירה יהיה לתקופה שלא תעלה על שנה אחת והוא יפקע ב-30 ביוני שלאחר נתינתו.

@ 19. אגרת אישור מכירה
: בעד אישור מכירה תשולם אגרה בשיעור שנקבע [[בתוספת השניה]].

@ 20. סימון שתילים
: (א) לא ימכור אדם ולא יקנה שתיל אלא אם סומן בהתאם להוראות תקנת משנה (ב) (להלן - הסימון).
: (ב) הסימון של שתיל יכלול פרטים אלה:
: (1) שם המין והזן;
: (2) שם הכנה;
: (3) שם המשתלה המאושרת בה יוצר השתיל או סימן זהוי שנקבע לה על ידי המנהל;
: (4) במידה וההרכבה נעשתה במתווך יצויינו גם שמות המין והזן של המתווך;
: (5) גיל השתיל;
: (6) מועד הסימון.

@ 21. תווית הסימון
: הסימון יודפס באותיות ובמספרים ברורים ונוחים לקריאה על גבי תווית מיוחדת (להלן - תווית הסימון).

@ 22. חיבור תווית הסימון
: תווית הסימון תחובר לכל שתיל בדרך ובצורה שאין להורידה בקלות.

@ 23. הדפסת סימנים
: לא ידפיס אדם, לא ידביק, לא יחבר ולא יצרף כל דפוס, הטבעה, ציור, תווית או כל סימן אחר, המתייחסים לטיב השתילים, לכל חבילה, מיכל או שתיל מאותם השתילים אלא באישור המנהל.

@ 24. שינוי תווית או פרט אחר
: לא ישנה אדם, למעט צרכן, לא יחליף, לא ישחית, לא יקלקל, לא יסיר ולא ימחוק כל הדפסה בתווית סימון או פרט אחר המצויים על השתיל, על המיכל או על חבילת השתילים.

@ 25. סייג לסימון
: (א) רשאי המנהל לפטור מהוראות [[תקנה 22]] שתילים שנתקיימו בהם הוראות אלה:
: (1) השתילים נמצאים בחבילה סגורה באופן המבטיח שלא יוצא מתוכה או שלא יוכנס לתוכה כל חומר זר כל עוד החבילה סגורה;
: (2) הוכח, להנחת דעתו של המנהל או של מפקח, כי השתילים נמכרים מהיצרן לצרכן;
: (3) לכל חבילה של שתילים מצורפת תווית סימון שבה מצויין גם מספר השתילים שבחבילה;
: (4) תווית סימון אחת, כאמור בפיסקה (3) הוכנסה לתוך החבילה.
: (ב) פטור שניתן על ידי המנהל לפי הוראות תקנת משנה (א) יוגבל לגבי שתיל מסויים, לתקופה או לסוג של שתילים כפי שיצויין בפטור.

@ 26. ערר על החלטת המנהל
: (א) שר החקלאות ימנה ועדות ערר של שלושה לענין תקנות אלה.
: (ב) רשאי אדם לערור בכתב על החלטת המנהל בפני ועדת ערר שמונתה לפי תקנת משנה (א), תוך 7 ימים מיום שנמסרה לו החלטת המנהל.
: (ג) ועדת הערר תתן החלטתה תוך 10 ימים מיום הגשת הערר.

@ 27. ניהול רישום על-ידי שתל
: (א) שתל ינהל רישום שוטף על מקורות חומר הריבוי בהם השתמש ועל תאריכי זריעה, שתילה והרכבה ולהציגו למפקח בכל עת שיידרש לעשות כן.
: (ב) הרישום ינוהל על פי הטופס שיקבע המנהל.
: (ג) שתל ישמור את הרישום לפחות 3 שנים לאחר שמכר השתילים שאליהם מתייחס הרישום.

@ 28. הודעות מפקח והשירות
: מפקח יודיע לשתל, בהודעה בכתב, תוצאות כל בדיקה שנעשתה על ידיו במשתלה או בשתילים.

@ 29. הנחה בדבר מכירת שתילים
: כל שתיל הנמצא במשתלה מאושרת יראוהו כמיועד למכירה.

@ 30. אגרות רשיון למשתלה
: עבור רשיון למשתלה מאושרת תשולם אגרה בשיעור שנקבע [[בתוספת השניה]].

@ 31. תוקף רשיונות קיימים
: תקפם של רשיונות שהוצאו לפי תקנות ההגנה על הצומח (משתלה), 1943, יפקע ביום כ&quot;ב בתמוז תשכ&quot;ד (2 ביולי 1964).

@ 32. תחולה
: תחולתה של [[תקנה 25]] היא עד תום שנה מיום פרסומן של תקנות אלה ברשומות.

@ 33. הוראות מעבר
: על אף האמור [[בתקנה 8]] מותר להגיש בקשה למשתלה תוך שלושים יום מיום פרסומן של תקנות אלה ברשומות.

@ 34. ביטול
: תקנות ההגנה על הצומח (משתלה), 1934 - בטלות.

@ 35. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות הזרעים (גידול שתילים ומכירתם), תשכ&quot;ד-1964&quot;.

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[תקנה 3]]))) ====

=== חלק א': גידול שתילי עצי-פרי נשירים גלעיניים וגרעיניים ומכירתם (תיקון: תשכ&quot;ד) ===

@ 1. הגדרות (תיקון: תשכ&quot;ד)
: [[תוספת 1 חלק א|בחלק זה]] -
:- &quot;שתיל חד-עונתי&quot; - שתיל בעל כנה בגיל שנה מהגלעיניים אשר הורכב לפני חצי שנה;
:- &quot;שתיל חד-שנתי&quot; - שתיל בעל כנה בגיל שנתיים אשר הורכבה לפני שנה;
:- &quot;שתיל דו-שנתי&quot; - שתיל בעל כנה בגיל שנתיים אשר הורכבה לפני שנה וחצי;
:- &quot;שתיל&quot; - שתיל עץ פרי נשיר מהגלעיניים והגרעיניים.

@ 2. הדברת מזיקים ומחלות
: (א) מצא מפקח בעת בקורת משתלה כי שתילים נגועים באחת מהמחלות או המזיקים הניתנים להדברה יודיע על כך לשתל ויורה לו בכתב לבצע פעולות הדברת המזיק או המחלה בדרך ובמועד שייקבע על ידי המפקח.
: (ב) לא ימכור אדם שתיל ממשתלה כל עוד לא בוצעו בה הוראות מפקח שניתנו בהתאם לסעיף קטן (א).

@ 3. תקן משתלה
: שיעור הפגמים באחוזים בכל בקורת משתלה לא יעלה על המפורט להלן:
: (1) זנים זרים - אפס (במקרה שלא נתן להגדרה והבדלה ברורה);
: (2) סקלרוציום רולפסי - 2% בכל שטח המשתלה;
: (3) עפצים הנגרמים על ידי B. tunefaciene‏ - 2% בכל שטח המשתלה;
: (4) נמטודות - 2% בכל שטח המשתלה;
: (5) צמחים המראים סימני נגיעות במחלות וירוס - 0%.

@ 4. ביטול רשיון
: (א) לא עמדה משתלה בתקן המפורט [[פרט 3|בסעיף 3]] יבוטל מיד רשיון המשתלה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי מפקח להורות על ביעור פגמים במשתלה או בכל חלק ממנה - אם ניתן, לדעתו, לבער הפגמים מבלי שייפגעו השתילים שאינם נגועים.
: (ג) הסכים מפקח לביעור נגעים בהתאם להוראות סעיף קטן (ב) יבוטל רשיון המשתלה עד למועד בו יאשר המפקח ביצוע הביעור.

@ 5. רמת נקיון שתילים
: לא ימכור אדם שתיל הנגוע באחד הפגמים המפורטים להלן:
: (1) נבור על ידי אחד מנוברי הקליפה או העצה;
: (2) נגוע בעפצים הנגרמים על ידי כנימת הדם או בכנימת האבעבועות או כנימת הקיסוס;
: (3) נגוע בקשיון רולפסי;
: (4) נגוע ברקבון יבש הנגרם על ידי Rhizoctonia batatecola;
: (5) נגוע ברקבון ספוגי של השרשים הנגרם על ידי Polyporellus rhyzophyllus;
: (6) נגוע ברקבון שרשים מגורמים שונים;
: (7) נגוע בהתייבשות הכנה הנגרם על ידי Diplodia sp.‎;
: (8) נגוע בעפצי שורש הנגרמים על ידי B. tunefaciens;
: (9) נגוע בנמטודות.

@ 6. תקן השתילים
: (א) לא ימכור אדם שתיל אלא אם עומד הוא אף בדרישות התקן לשתילים המפורטות בסעיף קטן (ב).
: (ב) תקן שתילים יהיה:
:: (1) {|
! width=&quot;300px&quot; | סוג השתיל !! width=&quot;100px&quot; | עובי מינימלי ומכסימלי של הכנה במילימטרים !! width=&quot;100px&quot; | עובי מינימלי ומכסימלי של הרוכב בגובה של 10 ס&quot;מ מעל להרכבה במילימטרים
|-
| שתיל חד-עונתי || 10–12 || 8–10
|-
| שתיל חד-שנתי || 14–16 || 12–14
|-
|| שתיל דו-שנתי || 17–22 || 14–20
|}
:: (2) מערכת השרשים של שתיל תהיה מסועפת היטב באופן שווה לכל;
:: (3) גזע השתיל יהיה נקי מפצעים, מזיזים, ישר וחסר ברך בעלת זווית חדה;
:: (4) הגזע נקי ממכות שמש;
:: (5) חתך פצע חזיז מוגלד היטב, עם טבעת הגדלה שלמה השווה בעביה בכל היקפה;
:: (6) איחוי הרוכב והכנה חייב להיות חלק וישר ובמקרה של התעבות חייבת הכנה להיות בשיעור האפייני בצורתו לאותה הכנה והרוכב;
:: (7) לא יהיה בשתיל אזור יבש החודר מתחת להגלדה;
:: (8) בשתיל בעל כנה שהיא תולדה ישירה של זרע יהיה השורש השפודי ארוך מ-20 ס&quot;מ;
:: (9) השתיל גודל במשתלה תקופה שאינה עולה על שנתיים.

=== חלק ב' - שתילי הדר (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ה, תשנ&quot;א) ===

@ 1. הגדרות
: [[תוספת 1 חלק ב|בחלק זה]] -
:- &quot;עץ ריבוי&quot; - עץ הדר המיועד לייצור רכב יחורים וזרעים המתאימים לזן או לכנה;
:- &quot;עץ ריבוי מסומן&quot; - עץ ריבוי שסומן בהתאם להוראות [[תוספת זו]];
:- &quot;רכב&quot; - חלק של עץ הדר המיועד להרכבה ליצירת עץ נושא פרי, עץ נוי או כמקור לנינוס;
:- &quot;רוכב&quot; - חלק של עץ הדר אשר הורכב על כנה;
:- &quot;כנה&quot; - שתיל שמרכיבים עליו זן הדרים;
:- &quot;חומר ריבוי&quot; - כל חלק של השתיל המשמש לריבויו;
:- &quot;שתיל&quot; - שתיל של עץ הדר;
:- &quot;שתילי הדר לנוי&quot; - שתילים של מיני הדרים או קרובי הדרים ממשפחת הפיגמיים אשר משמשים לנוי ואינם זני מאכל.

@ 2. רשיון למשתלה (תיקון: תשנ&quot;ד)
: (א) לא יגדל אדם שתילים אלא במשתלה שניתן עליה רשיון.
: (ב) לא יתן המנהל רשיון למשתלה אלא אם כן גידול השתילים נעשה בבית גידול בלתי חדיר לחרקים שאושר לפי [[פרט 3|סעיף 3]], וזאת למן הזריעה או ההשרשה ועד למכירה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) רשאי המנהל לתת רשיון למשתלה שאין בה בית גידול בלתי חדיר לחרקים, למעט למשתלה לגידול שתילי הדר לנוי, ובלבד שנתקיימו בה תנאים אלה:
:: (1) יש סביבה רצועת קרקע ברוחב של 5000 מטרים שבה לא נמצא עץ הדר (להלן - רצועת בידוד);
:: (2) בשטח המשתלה לא גדלו עצי הדר במשך חמש השנים שקדמו למועד השתילה; תנאי זה לא יחול על משתלה שבה מגדלים את השתילים במכלי גידול.
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) (((בוטל).))

@ 3. דרישות לבית גידול בלתי חדיר לחרקים
: (א) בית גידול בלתי חדיר לחרקים יאושר בידי המנהל אם נתקיימו בו כל אלה:
:: (1) הוא בנוי מחומר קשיח או מרשת; לענין סעיף זה, &quot;רשת&quot; - רשת אשר מספר החורים בשתי הוא 12 או 13 חורים לסנטימטר רץ ומספר החורים בערב הוא 9 או 10 חורים לסנטימטר רץ ועובי החוט 0.23 או 0.24 מילימטרים;
:: (2) הכניסה אליו דרך חדר כניסה עם דלתות כפולות כאשר שטח חדר הכניסה מאפשר סגירת דלת אחת לפני פתיחת דלת שניה, הדלתות נסגרות באופן אטום ומצוידות במיתקן הסוגר אותן אוטומטית;
:: (3) אם הכניסה מיועדת לטרקטור היא תהיה כפולה כמפורט בפסקה (2) למעט הצורך במיתקן סגירה אוטומטי.
: (ב) מערכת צינורות ההשקיה או החימום תוכנס לבית הגידול דרך הקרקע.
: (ג) ערוגות השתילים או השולחנות שעליהם גדלים השתילים יהיו, כאשר הקיר עשוי רשת, במרחק שימנע מגע של השתילים עם קיר.
: (ד) השבילים בין הערוגות או השולחנות חייבים להיות ברוחב של 60 סנטימטרים לפחות, ויאפשרו מעבר נוח בהם.
: (ה) בית הגידול וסביבתו יהיו מנוקזים ויישמרו נקיים מעשבים כל עת הגידול.
: (ו) שתל לא יזרע ולא יגדל שתילים בבית גידול חדש לפני שאישר אותו המנהל.

@ 4. הדברת נגעים והשמדת שתילים
: (א) בבית הגידול תיעשה פעולת הדברה קבועה ומסודרת שתמנע התפתחות נגעים.
: (ב) מצא מפקח, בעת ביקורת במשתלה, כי שתילים נגועים באחת המחלות או המזיקים הניתנים להדברה, יודיע על כך לשתל ויורה לו בכתב לבצע פעולות הדרושות להדברת הנגעים.
: (ג) מצא מפקח, בעת ביקורת במשתלה, כי שתילים נגועים במחלה שאיננה ניתנת להדברה, יודיע על כך בכתב לשתל ויורה לו על השמדת השתילים בנוכחות מפקח.
: (ד) לא ימכור אדם שתילים ממשתלה שמפקח הורה על ביעור הנגעים בה כל עוד לא בוצעו ההוראות שנתן המפקח בהתאם לסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), וקיבל על כך אישור, בכתב, מאת המפקח.

@ 5. מכירת שתילים
: לא יקנה אדם, לא ימכור, לא ירכיב ולא יעביר שתילים או חומר ריבוי לאחר, אלא אם כן חומר הריבוי, למעט זרעים, לייצורם נלקח מעץ ריבוי מסומן.

@ 6. חומר ריבוי
: (א) רכב להרכבה או להחלפת זני הדרים מכל המינים והזנים יילקח -
:: (1) בזנים ובמינים הכלולים ברשימת עצי ריבוי מסומנים כאמור [[פרט 11|בסעיף 11]] (להלן - הרשימה) - מאותם עצים בלבד;
:: (2) בזנים ובמינים שאינם כלולים ברשימה - רק לאחר שהמנהל אישר, בכתב, כי העץ שממנו נלקח הרכב נקי ממחלת הטריסטזה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי המנהל לתת אישור שתקפו לשנה אחת, לשימוש ברכב משתילים הנמצאים במשתלה שמקורם עצי ריבוי מסומנים.

@ 7. בקשה לסימון עץ ריבוי
: (א) רשאי אדם לפנות בבקשה בכתב למנהל לסמן, לענין תקנות אלה, עץ ריבוי הנמצא ברשותו.
: (ב) מבקש כאמור בסעיף קטן (א) יתן למנהל פרטים מלאים ומדוייקים בכל הנוגע לעץ, ובכללם פרטים אלה:
:: (1) מקום הגידול;
:: (2) מקור חומר הריבוי;
:: (3) הזן;
:: (4) הגיל;
:: (5) נתונים על בריאות;
:: (6) כל פרט נוסף שידרוש המנהל, בנוגע לעץ או לפרדס שבו הוא גדל.
: (ג) המבקש יצרף לבקשתו המלצה של המחלקה להדרים במשרד החקלאות.

@ 8. אישור סימון
: (א) ראה המנהל, בהסתמך על הפרטים שציין המבקש לפי [[פרט 7|סעיף 7]] ולאחר בדיקה של העץ לגבי מחלות הניתנות לאבחנה בשיטות הבדיקה המקובלות באותה עת, כי העץ ראוי לשמש עץ ריבוי מסומן, יסמן את העץ בדרך שתיראה לו ויתן אישור על כך למבקש, לאחר תשלום אגרת הסימון שנקבעה [[פרט 10|בסעיף 10]].
: (ב) ראה המנהל, בכל עת לאחר הסימון, כי עץ הריבוי המסומן אינו מתאים לדרישות המפורטות בסעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את אישורו, להתלותו או להתנות המשך תקפו של האישור בתנאים שיקבע.
: (ג) מחזיק בעץ ריבוי מסומן על פי סעיף זה, חייב להודיע למנהל, בכתב, ללא דיחוי, על כל שינוי, מחלה או גידול חריג שנתגלה בעץ.

@ 9. תוקף אישור
: (א) תוקף האישור שניתן לעץ ריבוי מסומן הוא לשנתיים מיום נתינתו.
: (ב) נמסרה הודעה כאמור [[פרט 8|בסעיף 8(ג)]], או גילה מפקח שינוי, מחלה או גידול חריג בעץ, יותלה תקפו של האישור מיום ההודעה או מיום שנתגלה השינוי, לפי המוקדם.

@ 10. אגרת סימון (תיקון: תשנ&quot;א-2, [הודעות])
: בעד סימון עץ ריבוי ישלם המבקש אגרה בשיעור של 15.50 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 1991; החל מיולי 2026, 60 ש&quot;ח))).

@ 11. רשימת עצים מסומנים
: המנהל ינהל רשימת עצי ריבוי מסומנים ובה פרטים בדבר מקום העצים ושמות המחזיקים בהם; הרשימה תוחזק במשרדי האגף להגנת הצומח ולביקורת וכן במשרדים האזוריים של משרד החקלאות ותהיה פתוחה לעיון הציבור בשעות העבודה המקובלות במשרדי הממשלה.

@ 12. טיפול בעץ מסומן
: המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי לדרוש מאדם המחזיק עץ ריבוי מסומן, לבצע בו טיפולים או לבצעם בעצמו וכן ליטול מהעץ דוגמאות לבדיקה.

@ 13. חובת ניהול רישום ומסירת פרטים
: מחזיק בעץ ריבוי מסומן ינהל רישום מלא ומדויק של תנובת העץ וימסור, במועד ובמקום שיורה לו המנהל, פירוט מלא ומדויק על תנובת העץ לתקופה שיורה.

@ 14. אישורים
: (א)(1) מסר מחזיק בעץ ריבוי מסומן חומר ריבוי לאחר או לשימושו העצמי, יתן אישור בטופס שקבע המנהל, כי חומר הריבוי נלקח מעץ ריבוי מסומן ויציין את סימונו של העץ וכמות חומר הריבוי שנמסרה (להלן - האישור).
:: (2) היה מקור הרכב שתילים כאמור [[פרט 6|בסעיף 6(ב)]] - יצויין הדבר באישור.
: (ב) העתק האישור שניתן לפי סעיף קטן (א), יישלח בדואר רשום למנהל במשרדו, תוך 30 ימים מנתינתו.

@ 15. תקן מכלי גידול
: (א) שתל יגדל שתילים במכלים במידות כמפורט להלן:
:: (1) כנות - במכל בעל נפח של 750 סנטימטרים מעוקבים לפחות;
:: (2) שתילים מורכבים או לא מורכבים - במכל בעל נפח של 5 ליטרים וגובה 30 סנטימטרים לפחות.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי המנהל, על פי בקשת השתל, להתיר לו ליצור שתילים במכלים שגודלם שונה.

@ 16. סימון שתילים
: (א) שתל ישתול ויסמן במשתלה כל קבוצה של שתילים אשר הרוכב בהם נלקח מעץ ריבוי מסומן אחד, באופן שניתן יהיה להבחין ביניהם ובין שתילים שיוצרו מעץ ריבוי מסומן אחר.
: (ב) סימון שתילים במשתלה ובמקום מכירת שתילים יכלול פרטים אלה:
:: (1) שם הכנה;
:: (2) שם הרוכב;
:: (3) המקום ומספר עץ הריבוי המסומן שממנו נלקח הרכב.

@ 17. רמת בריאות שתילים למכירה
: לא ימכור אדם שתיל הנגוע באחד מאלה:
: (1) רקבון שורשים או רקבון צוואר השורש;
: (2) נמטודות;
: (3) כנימות חיות;
: (4) אקריות הפקע חיות;
: (5) נגעים ומזיקים חיים;
: (6) סימני כרסום.

@ 18. פסילת משתלה למכירת שתילים
: לא ימכור אדם שתילים ממשתלה או מחלק ממנה, שיש בהם נגיעות, בשיעור שמעל 10% מכלל השתילים, ברקבון מגורמים שונים בשורש או בצוואר השורש.

@ 19. תקן למכירת כנות הדרים
: התקן למכירת כנות הדרים יהיה כלהלן:
: (1) מערכת שורשים מסועפת וללא פיתול בצוואר השורש;
: (2) גזע השתיל חייב להיות ישר, נקי מפצעים ומזיזי ענפים;
: (3) השתיל בעל עלווה מפותחת בריאה וטיפוסית לכנה.

@ 20. תקן למכירת שתילים מורכבים
: התקן למכירת שתילים מורכבים יהיה כלהלן:
: (1) מערכת שורשים מסועפת וללא פיתול בצוואר השורש;
: (2) קוטר הרוכב בגובה של 10 סנטימטרים מעל למקום ההרכבה יהיה 10 מילימטרים לפחות ובזני קליפים - 8 מילימטרים לפחות;
: (3) ההרכבה תהיה בגובה 12 סנטימטרים לפחות מעל פני הקרקע;
: (4) גזע השתיל יהיה ישר, נקי מפצעים, זיזים, פגעים, מכות שמש, מכות מיכניות, מזיקים ומחלות, וללא כרסומים;
: (5) אזור האיחוי יהיה ללא ברך;
: (6) קוטר הכנה לא יהיה קטן מקוטר הרוכב;
: (7) השתיל יהיה בעל עלווה מפותחת, בריאה וטיפוסית לזן ובגובה 60 סנטימטרים לפחות.

@ 21. תקן למכירת שתילים לא מורכבים
: התקן למכירת שתילים לא מורכבים יהיה כלהלן:
: (1) מערכת שורשים מסועפת וללא פיתול בצוואר השורש;
: (2) גזע השתיל יהיה ישר, נקי מפצעים, זיזים, פגעים, מכות שמש, מכות מכניות, מזיקים ומחלות, וללא כרסומים;
: (3) השתיל יהיה בעל עלווה מפותחת, בריאה וטיפוסית לזן;
: (4) קוטר השתיל בגובה 15 סנטימטרים מעל פני הקרקע יהיה 10 מילימטרים לפחות ובזני קליפים - 8 מילימטרים לפחות.

=== חלק ג' {{ש}} גידול שתילי ורדים ומכירתם (תיקון: תשכ&quot;ה, תשל&quot;א-2) ===

@ 1. הגדרות
: [[תוספת 1 חלק ג|בחלק זה]] -
:- &quot;ורד מורכב על גזע&quot; - כנה של ורד שנשתלה והורכבה בגובה של 60 ס&quot;מ לפחות מעל צואר השורש;
:- &quot;זרוע&quot; - גידול שפרץ מההרכבה אך לא יותר גבוה מ-6 ס&quot;מ ממקום חבורה;
:- &quot;יחור&quot; - יחור ורד מגידול חד-שנתי של ורד;
:- &quot;משתלה&quot; - משתלה לגידול שתילים;
:- &quot;שתיל&quot; - שתיל ורד;
:- &quot;שתיל בלתי מורכב&quot; - שתיל מושרש בלתי מורכב מזני ורדים;
:- &quot;שתיל חד-שנתי&quot; - שתיל שנשתל והורכב תוך 14 חודש לפני מועד המכירה.

@ 2. מקור כנות ורכב והטיפול בהם (תיקון: תשל&quot;ד, תשל&quot;ו)
: (א) כנות יילקחו רק ממטעי-אם שנבדקו ואושרו כמתאימים לשמש מקור כנות לריבוי והם תולדה מצמחי אם מסומנים ומאובחנים בידי השירות לבקורת זרעים ושתילים.
: (ב) יש להבטיח שחומר ריבוי לכנות ורכב לא ייגע בקרקע בעת הורדתו מצמחי אם.
: (ג) רכב יילקח מורדים וממשתלה שאושרו לפי הוראות תקנות אלה.
: (ד) כל חומר ריבוי יחוטה - למשך דקה - בתמיסת כלורקס בריכוז של 0.5% כלור פעיל לפחות; אין להשתמש בתמיסה יותר משש שעות לאחר הכנתה והשימוש בה.
: (ה) השירות לבקורת זרעים ושתילים יאשר כנות ורכב על פי בדיקה חזותית בלבד או על פי בדיקת איבחון ובדיקה חזותית גם יחד, כפי שיורה המנהל.

@ 3. תנאים להקמת משתלה (תיקון: תשל&quot;ד)
: לא יקים אדם משתלה אלא בשטח -
: (1) שלא גודלו בו תוך חמש שנים, לפני הקמת המשתלה, צמחים ממשפחת הורדניים ולא גודלו כלל בשטח עצי פרי גלעיניים ובתנאי שהגידול בשנה האחרונה היה גידול בעל;
: (2) שאישר אותו המנהל ודוגמאות קרקע ממנו נבדקו במעבדה לאבחון נמטודות באגף להגנת הצומח במשרד החקלאות, והשטח נמצא בבדיקה שנערכה לפני השתילה, אך לא מוקדם מששה חדשים לפניה, ראוי לאישור.

@ 4. דגימות קרקע
: דגימות קרקע לבדיקה נמטולוגית בהתאם [[פרט 3|לסעיף 3]] יקחו אנשי השירות לבקורת זרעים ושתילים או מי שהסמיך לכך המנהל ולפי הוראותיו.

@ 5. חיטוי (תיקון: תשל&quot;ו)
: (א) המנהל רשאי להורות על חיטוי שטח משתלה, לפני נעיצת היחורים, על פי תוצאות בדיקת קרקע, כאמור [[פרט 3|בסעיף 3]], או במשתלה המוקמת באדמה קלה, באחד מהחמרים שאישר האגף להגנת הצומח כחמרים המשמשים לחיטוי קרקע נגד נמטודות.
: (ב) השתלן יוכיח למנהל לפי דרישתו את ביצוע החיטוי בשטח.

@ 6. הדברת מזיקים ומחלות
: (א) מצא מפקח, בעת בקורת משתלה, כי שתילים נגועים במחלות או במזיק אשר לדעתו ניתן להדברה, יודיע על כך לשתלן ויורה לו בכתב לבצע פעולות להדברת המזיק או המחלה בדרך ובמועד שקבע בהודעתו.
: (ב) לא ימכור אדם שתיל ממשתלה כל עוד לא בוצעו בה ההוראות שנתן המפקח לפי סעיף קטן (א).

@ 7. סבילות לפגמים במשתלה (תיקון: תשל&quot;ו)
: (א) הסבילות לפגמים באחוזים בכל בקורת משתלה לא תעלה על המפורט להלן:
:: {|
! width=&quot;200px&quot; | !! width=&quot;200px&quot; | בכל בקורת משתלה למעט בקורת לפני התרה למכירה !! width=&quot;100px&quot; | בקורת לפני התרה למכירה
|-
| זנים זרים || אפס || אפס
|-
| נמטודות יוצרות עפצים || אפס || אפס
|-
| צמחים המראים סימני נגיעות במחלת וירוס המוזאיקה של הורד || 2% || אפס
|-
| כנימות מגן חיות || -- || אפס
|-
| עפצים הנגרמים על ידי בקטריות ||
: (1) נגיעות של 0.5% (מקסימום) במשתלה, למעט משתלה להכנת שתילים בעין נרדמת, פוסלת את המשתלה ויש להשמידה.
: (2) נגיעות מעל 0.1% במשתלה להכנת שתילים בעין נרדמת פוסלת את המשתלה להכנת שתילים כאמור.
: (3) בכל משתלה שתימצא נגיעות של 0.1%–0.5% יערכו בקורות נוספות והיא תותר למכירה רק על פי אישור מיוחד של השירות לביקורת זרעים ושתילים.
| אפס
|}
: (ב) הוראת סעיף קטן (א) לגבי זנים זרים לא תחול על הרכבות מילואים אם הן מורכבות בזן שאופי גידולו שונה במידה ניכרת מהזן המקורי.

@ 8. נקיון שתילים
: לא ימכור אדם שתיל הנגוע באחד הפגמים המפורטים להלן:
: (1) רקבון שרשים מגורמים שונים;
: (2) התייבשות הכנה הנגרמת על ידי פטריות;
: (3) עפצים הנגרמים על ידי בקטריות;
: (4) נמטודות יוצרות עפצים;
: (5) וירוס המוזאיקה של הורד.

@ 9. תקן שתילים ויחורים
: לא ימכור אדם שתיל או יחור, אלא אם עומד הוא אף בדרישות התקן המפורט להלן לשתילים ויחורים:
: (1) יחור - ישר, מעוצה, ללא צמיחות צדדיות וחתכים ב-15 ס&quot;מ תחתונים;
:: אורך מינימלי - 20 ס&quot;מ;
:: עובי מינימלי במרכז היחור - 5 מ&quot;מ;
:: עובי מקסימלי במרכז היחור - 11 מ&quot;מ;
: (2) יחור מושרש - עובי במרכז היחור בגבולות 8 מ&quot;מ מינימום ו-13 מ&quot;מ מקסימום; כל העינים 12 ס&quot;מ מעל להסתעפות השרשים, מנוקרות עם סימני הגלדה;
:: אורך מינימלי 20 ס&quot;מ;
:: מערכת שרשים מסועפת ושרשים יוצאים לפחות מ-²⁄₃ מהיקף בסיס השתיל;
:: טבעת הגלדה - בהיקף מלא בבסיס;
:: אורך השרשים העיקריים לא פחות מ-8 ס&quot;מ;
: (3) שתיל מורכב בעין רדומה - כל העינים עד להרכבה מנוקרות עם סימני הגלדה; ההרכבה בגובה 7 עד 12 ס&quot;מ מבסיס היחור; חיבור ההרכבה עם הגלדה; השריה של העין המורכבת ירוקה וללא סימני יובש; הזיז מעל להרכבה, חי ללא סימני חדירת יובש מתחת לצומח שמעל להרכבה; גזע השתיל חסר זיזים וללא פצעים וחתכים שמעל 5 מ&quot;מ קוטר, ובלבד שלא יהיו פצעים העולים בקטרם על 50 אחוזים מקוטר השתיל; מערכת שרשים מסועפת ושרשים יוצאים לפחות מ-²⁄₃ מהיקף צואר השורש וטבעת הגלדה מלאה בבסיס השתיל;
:: אורך השרשים העיקריים - 8 ס&quot;מ (מינימום); עובי במרכז השתיל 7 עד 13 מ&quot;מ;
: (4) שתיל מורכב עם עין ערה - תקן השתיל כמצויין בפסקה (3) ובלבד שפריצת הגידול מההרכבה תהיה מעוצה;
: (5) שתיל מורכב מעצב - גזע ישר, חסר זיזים, חסר פצעים לא חלקים וסימני חדירת יובש; ללא כל פצעים העולים בקטרם על 50 אחוזים מקוטר הגזע;
:: עובי הגזע 9 מ&quot;מ (מינימום); זיז חי, ללא סימני חדירת יובש;
:: חיבור ההרכבה מלא בהיקפו;
:: גובה ההרכבה 7 עד 12 ס&quot;מ מעל צוואר השורש;
:: זרועות מעוצות ללא עלים;
:: עובי הזרועות 5 מ&quot;מ (מינימום) במרחק 10 ס&quot;מ ממקום ההרכבה;
:: אורך הזרועות 10 ס&quot;מ (מינימום);
:: מערכת שרשים - הגלדה מלאה בצואר השורש; מסועפת היטב; שרשים יוצאים לפחות מ-²⁄₃ מהיקף צואר השורש; אורך השרשים העיקריים 10 ס&quot;מ (מינימום);
:: ''סיווג שתילים מעצבים:''
:: (א) שתיל בעל זרוע אחת;
:: (ב) שתיל בעל 2 זרועות;
:: (ג) שתיל בעל 3 זרועות;
: (6) שתיל ורד מטפס - כאמור בפסקה (5) ובלבד שעובי הגזע - 12 מ&quot;מ (מינימום) ואורך הזרועות - 40 ס&quot;מ (מינימום);
: (7) שתיל בלתי מורכב - פרטיהם יהיו זהים לשתילים מעצבים למעט הפרטים המתייחסים להרכבה;
: (8) שתיל ורד מורכב על גזע - גזע ישר נקי מפצעים וזיזים עד למקום ההרכבה; לפחות 2 הרכבות שנקלטו; עובי מינימלי במרכז הגזע לפחות 15 מ&quot;מ; אורך שרשים 20 ס&quot;מ (מינימום); היתר כמו בפסקה (5).

@ 10. שטיפת שתילים חיטוים ואריזתם (תיקון: תשל&quot;ב-2, תשל&quot;ד, תשל&quot;ו)
: (א) השתלן ישטוף את שרשיהם של שתילי הורדים ויחטה אותם בכספן משוכלל 1-1¹⁄₂%.
: (ב) לא יארוז אדם שתילים אלא בחבילות של לא יותר מ-10 שתילים בחבילה ובדרך שתמנע התייבשותם.
: (ג) השתילים בכל חבילה יהיו אחידים מבחינת סוג, גודל ועובי.
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, רשאי אדם למכור שתילים בודדים במישרין לצרכן.

@ 11. סימון בידי שתלן
: (א) לא ימכור אדם ולא יקנה שתיל, למעט שתיל מתוך חבילה כאמור [[פרט 10|בסעיף 10(א)]], אלא אם סומן השתיל בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) סימון של שתיל יכלול פרטים אלה:
:: (1) שם הזן וצבע פרחיו;
:: (2) שם הקבוצה שאליה משתייך הזן;
:: (3) שם המשתלה שבה יוצר השתיל או סימן זיהוי שקבע לה המנהל.
: (ג) שתילים שנארזו בחבילות כאמור [[פרט 10|בסעיף 10(א)]] יסומנו בשתי תוויות על שני שתילים שונים שבחבילה.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), מותר במקרה של אספקה לנטיעה מיידית בבתי צמיחה, לספק שתילים ללא תווית, ובלבד שתהיה אפשרות לקונה לזהות את הזנים על פי סימן זיהוי אחר שצויין בתעודת המשלוח.

@ 12. סימון בידי השירות לבקורת זרעים ושתילים
: המנהל רשאי להורות לפי בקשת השתלן על סימון שתילים בתוויות השירות לבקורת זרעים ושתילים אם נכללים הם בתכנית אישור כנות ורכב.

@ 13. תעודת משלוח של השירות לבקורת זרעים (תיקון: תשל&quot;ב-2)
: (א) כל משלוח משתלן יהיה מלווה בתעודת משלוח של השירות לבקורת זרעים, לאחר שהשתלן מילא בה את כל הפרטים.
: (ב) השתלן יעביר לשירות לבקורת זרעים, תוך שלושים יום מיום המשלוח, העתק מתעודת המשלוח.

@ 14. אגרות (תיקון: תשל&quot;ב-2, תשל&quot;ו-2, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט, תשל&quot;ט-2, [הודעות])
: בעד כל שתיל שנכלל בתעודת משלוח כאמור [[פרט 13|בסעיף 13]] ישלם השתל אגרה בשיעור של 70 לירות (((מתואם לשנת 1979; החל מיולי 2026, 0.13 ש&quot;ח))).

=== חלק ד' - גידול שתילי גפן ומכירתם (תיקון: תשל&quot;ג, תשמ&quot;ז) ===

@ 1. הגדרות
: [[תוספת חלק ד|בחלק זה]] -
:- &quot;אבחון&quot; - בדיקה של גפנים על צמחי בוחן או בדיקה במעבדה רשמית בדרך שהורה המנהל;
:- &quot;זנים חדשים&quot; - זנים שהובאו מחוץ לארץ וזנים מטיפוח מקומי שלא גידלו אותם קודם לכן;
:- &quot;חומר ריבוי&quot; - חומר ריבוי שאושר על פי הוראות תקנות אלה;
:- &quot;חומר ריבוי יסוד&quot; - חומר ריבוי שמקורו בחלקת יסוד;
:- &quot;חומר ריבוי מאושר&quot; - חומר ריבוי שמקורו בחלקה מאושרת;
:- &quot;חומר ריבוי מסומן&quot; - חומר ריבוי שמקורו מגפנים או מחלקת גפנים שאושרו לפי [[פרט 9|סעיף 9]];
:- &quot;חלקת יסוד&quot; - חלקה שניטעה בחומר ריבוי שמקורו מגפנים שאובחנו כנקיות ממחלות הוירוס הידועות, וכל גפן בה מסומנת בסימן נפרד;
:- &quot;חלקה מאושרת&quot; - חלקה שניטעה בחומר ריבוי יסוד או בחומר ריבוי מגפנים שאישר המנהל למטרה זו;
:- &quot;חלקת ריבוי&quot; - חלקה שאישר המנהל למטרת ייצור חומר ריבוי;
:- &quot;מעבדה רשמית&quot; - מעבדה וירולוגית של משרד החקלאות;
:- &quot;מצע גידול&quot; - מרכיבי התערובת המשמשת מצע לגידול שתילים;
:- &quot;צמח בוחן&quot; - צמח המשמש לגילוי ולזיהוי של מחלות וירוס על ידי הרכבה או הדבקה מיכנית של הצמח הנבחן עליו;
:- &quot;שתיל&quot; - שתיל גפן מושרש, בלתי מושרש, מורכב או בלתי מורכב, שנוצר מחומר ריבוי על פי הוראות תקנות אלה;
:- &quot;שתיל חורף&quot; - שתיל מורכב הנשתל אחרי 6 חדשים מהרכבתו;
:- &quot;שתיל קיץ&quot; - שתיל מורכב הנשתל עד 6 חדשים אחר ההרכבה.

@ 2. מקור כנות ורכב לגידול, הרכבה ומכירת שתילים
: (א) כנות ורכב ליצירת שתילים יילקחו רק מחומר ריבוי.
: (ב) לא יגדל אדם שתילי גפן, לא ימכרם ולא יעבירם לאחר בכל דרך שהיא, אלא אם כן הם מחומר ריבוי מאושר.
: (ג) לא ירכיב אדם גפנים, למעט גפנים בודדות מזנים זרים בכרם, אלא מחומר ריבוי מאושר.
: (ד) לא יטע אדם כרם לייצור חומר ריבוי לכנות ורכב, אלא בהתאם להוראות תקנות אלה.

@ 3. תנאים להקמת חלקת ריבוי
: לא ישתול אדם חלקת ריבוי אלא אם כן קויימו לגבי השטח המיועד תנאים אלה:
: (1) לא גודלו בו גפנים במשך עשר השנים שקדמו, כשהגידול האחרון בו היה גידול בעל, והשטח נחרש חריש עמוק ומייבש ונערך בו חיטוי קרקע לפי הוראות [[פרט 4|סעיף 4]];
: (2) המנהל אישר אותו לאחר שדוגמאות קרקע ממנו נבדקו במעבדה לאבחון נמטודות באגף להגנת הצומח במשרד החקלאות, והוא נמצא ראוי לאישור בבדיקה שנערכה תוך ששה חדשים לפני הנטיעה, למעט אם יועד לחומר ריבוי מסומן;
: (3) הוא נמצא במרחק 3000 מטר לפחות מכל כרם.

@ 4. חיטוי קרקע בחלקת ריבוי ובמשתלה
: (א) שטח המיועד לחלקת ריבוי או למשתלה, יחוטא בידי בעלו לא יותר מששה חדשים לפני שתילתו, באחד החמרים שאישר האגף להגנת הצומח במשרד החקלאות כחומר חיטוי קרקע.
: (ב) בעל השטח יוכיח למנהל, לפי דרישתו, את ביצוע החיטוי בו.
: (ג) על יסוד ממצאי בדיקה נמטולוגית רשאי המנהל לשחרר אדם מחובת חיטוי קרקע.
: (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על חלקות לחומר ריבוי מסומן.

@ 5. נטילת דגימת קרקע
: אנשי השירות לביקורת זרעים ושתילים, או מי שהסמיך לכך המנהל ועל פי הוראותיו, רשאים ליטול דגימות קרקע לבדיקה נמטולוגית.

@ 6. בקורת חלקות ריבוי
: כל חלקת ריבוי תבוקר על ידי מפקח פעמיים לפחות בעונת גידול.

@ 7. אבחון גפנים בחלקות ריבוי
: (א) דגימת גפנים לאבחון תיעשה בידי מי שהסמיכו לכך המנהל.
: (ב) בחלקת יסוד יאובחנו כל הגפנים, בנוסף לביקורת החזותית, אבחון על צמחי בוחן או בבדיקת מעבדה רשמית אחת לשלוש שנים.
: (ג) בחלקות לחומר ריבוי מאושר או מסומן יאובחנו הגפנים באקראי, בנוסף לביקורת החזותית, על צמחי בוחן או בבדיקת מעבדה רשמית מדי שנה.
: (ד) בזנים חדשים רשאי המנהל לאשר כחומר ריבוי יסוד חומר שהובא מחוץ לישראל או זנים חדשים מישראל, לאחר התייעצות באנשי מקצוע ובהגבלות שהוא יקבע.

@ 8. בקשה לאישור חלקת ריבוי
: המבקש את אישור המנהל לחלקת ריבוי לגפנים לענין תקנות אלה יציין בבקשתו פרטים אלה:
: (1) המקום שבו גדלה הגפן או נמצאת החלקה כאמור;
: (2) מקור הגפנים;
: (3) שם הזן ועל מה הוא הורכב, אם הורכב;
: (4) גיל הגפן;
: (5) כל פרט נוסף, הנוגע לגפנים או לחלקה שבה הן גדלות, אשר ידרוש המנהל.

@ 9. אישור חלקה לחומר ריבוי מסומן
: (א) ראה המנהל, לאחר עיון בבקשה לאישור, ולאחר בדיקת גפנים בחלקה ובדיקת כל התנאים הנדרשים, כי ניתן לקחת מגפנים חומר ריבוי מתאים לזן או לכנה, לשם ריבוי שתילים בריאים ופוריים, רשאי הוא לתת אישור כי הגפן או החלקה מתאימים לשמש ליצירת חומר ריבוי מסומן, ולסמן את מה שאישר בדרך הנראית לו.
: (ב) המנהל רשאי בכל עת לבטל את אישורו, להתלותו, או להתנות המשך תקפו בתנאים שיקבע, אם ראה כי גפן או חלקה מאושרות אינן מתאימות לדרישות תקנות אלה.
: (ג) באישור חלקה לחומר ריבוי מסומן כאמור בסעיף קטן (א) יקבע המנהל תנאים לביקורת החלקה; חלוקת חומר ריבוי ממנה תהיה לפי הוראות תקנות אלה.
: (ד) המנהל או מי שהוא הסמיך לכך יאשר סימון של חלקות גפנים המיועדות לחומר ריבוי מסומן, רק באותם זנים שבהם לא קיים עדיין חומר ריבוי מאושר או שאין מספיק ממנו.

@ 10. פסילת חלקה לחומר ריבוי
: בלי לגרוע מהוראות [[פרט 9|סעיף 9]], רשאי המנהל לפסול חלקה מלהיות חלקה לחומר ריבוי אם נמצאה נגיעות באחת המחלות הפוסלות את החומר לריבוי ולא הוכח למנהל שההשמדה והביעור של גפנים נגועות, אשר תמנע הידבקות נוספת בחלקה, בוצעה בצורה נאותה.

@ 11. ביעור גפנים יוצאות דופן בחלקות ריבוי
: בחלקת ריבוי, כל גפן יוצאת דופן, על כל חלקיה הצמחיים לרבות אשכולות ושורשים, תבוער על-ידי בעל החלקה.

@ 12. הפרדה בין זנים בחלקות ריבוי וסימון
: (א) בחלקות ריבוי תהיה ההפרדה ברורה בין זן לזן ובין מקורות שונים באותו הזן.
: (ב) בעל חלקת ריבוי יסמן את הזנים בשטח בצורה ברורה ובולטת לעין.
: (ג) בעל חלקת ריבוי יחזיק מפה של החלקה; במפה תצויין כל גפן בחלקה, והיא תהיה מעודכנת בכל עת לענין כל שינוי מחמת ביעור גפנים או השמדתם מכל סיבה שהיא; העתק מהמפה יימסר למנהל מדי שנה; היו עדכונים למפה במשך השנה - יימסרו למנהל תוך שבעה ימים.
: (ד) ההפרדה בין הזנים תהיה על ידי גידול בשורות נפרדות; במקרים מיוחדים רשאי המנהל להתיר גידול זנים שונים בשורה אחת ואז חייב בעל החלקה להבטיח מרווח של 5 מטרים חפשי מהגידול, משריגים ומזמורות, בין הגפנים מהזנים השונים.

@ 13. הודעה על פעולות חיטוי, עקירה וכיו&quot;ב ורישומן
: (א) בעל חלקת ריבוי ינהל רישום של כל הפעולות האגרוטכניות, לרבות השקיה וכמויות המים, המבוצעות בחלקה ובגפנים, וכן של חמרי הדברה ודישון שבהם השתמש, ריכוזם וכמותם.
: (ב) שבעה ימים לפני ביצוע חיטוי קרקע, זמירה או עקירה בחלקת ריבוי יודיע על כך בעל החלקה לשירות לביקורת זרעים ושתילים.

@ 14. אישורים
: (א) מסר בעל חלקת ריבוי חומר ריבוי לאדם אחר, ימסור לו אישור בטופס שקבע המנהל, כי חומר הריבוי נלקח מחלקת ריבוי; באישור יצויין סימונן של הגפנים או החלקות וכמות חומר הריבוי שנמסר.
: (ב) מי שנתן אישור לאדם אחר לפי סעיף קטן (א) ישלח תוך שלושים ימים העתק ממנו בדואר רשום לשירות לביקורת זרעים ושתילים.
: (ג) שתל שניתן לו אישור לפי סעיף קטן (א) יחזיק אותו בשטח המשתלה חמש שנים לפחות לאחר מכירת השתילים שיוצרו מחומר הריבוי.

@ 15. הורדת חומר הריבוי וסימונו
: חומר הריבוי יוסר מהגפנים בדרך שתאפשר הפרדה ברורה ובולטת לעין בין זנים וכנות שונים; כל חבילת חומר ריבוי תסומן בסימון בולט לעין שיכלול את שם הזן או הכנה, החלקה ופרטים נוספים שקבע המנהל.

@ 16. תנאים להקמת משתלה
: (א) לא יקים אדם משתלה בקרקע אלא אם כן נתקיימו בשטח הקרקע תנאים אלה:
:: (1) הוא מרוחק 3000 מטרים לפחות מכרם קיים ומשטח שבו גדלו גפנים בשלוש השנים האחרונות;
:: (2) לא גודלו בו גפנים במשך עשר שנים והגידול האחרון בו היה גידול בעל, הוא נחרש בחריש עמוק ומייבש ונערך בו חיטוי קרקע לפי הוראות [[פרט 4|סעיף 4]];
:: (3) אין זרימת מים מחלקות שכנות.
: (ב) הוקמה משתלה בניגוד להוראות סעיף קטן (א), רשאי המנהל להורות על השמדתה.

@ 17. הכנת שתילים מחומר מעוצה במכלים
: הוראות [[פרט 16|סעיף 16(א)]] לא יחולו על משתלה שבה יגודלו השתילים במכלים, אם התקיימו הוראות אלה:
: (1) שתל המגדל שתילים במכל, ישתמש במכל חדש בנפח של שני ליטרים לפחות, במידות מינימליות של 9 סנטימטרים קוטר ו-20 סנטימטרים עומק;
: (2) מכלי הגידול יהיו מוגבהים מהקרקע בגובה של 20 סנטימטרים לפחות;
: (3) שתילים לא יוחזקו במכלים למשך יותר מ-10 חדשים או לאחר סוף חודש פברואר שלאחר הכנתם, לפי המוקדם;
: (4) מרכיבי המצע יעברו חיטוי בקיטור או בחמרים שאישר למטרה זו האגף להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות לפני נעיצת הכנה, אולם רשאי המנהל לפטור מהחיטוי לאחר בחינת מרכיבי המצע;
: (5) שימוש חוזר במצע הגידול חייב חיטוי כאמור בפסקה (4);
: (6) משתלה של שתילים במכלים חייבת בהצללה.

@ 18. סימון חומר ריבוי ושתילים במשתלה ורישום
: (א) השתל ישמור על הסימון וההפרדה של חומר הריבוי מקבלתו תוך כדי הכנת השתילים טרם השתילה ולאחריה באופן שימנע אפשרות של ערבוב בין זנים או כנות ומקורות שונים של חומר ריבוי, כפי שסומנו לפי [[פרט 15|סעיף 15]].
: (ב) שתל ינהל בעת מכירת השתילים, רישום של קוני השתילים, ויפרט בו פירוט מלא של הזנים, הכנות והמקורות השונים; הרישום יוחזק בידי השתל למשך חמש שנים ממועד המכירה.

@ 19. הטמנת יחורים ושתילים
: חומר ריבוי בכל צורה שהיא והשתילים טרם מכירתם, למעט שתילים במכל, יוטמנו בכל שלבי יצירתם והעברתם בשבבים, שלא השתמשו בהם בעונה הקודמת; השתל ישמור על תנאי לחות מתאימים בהטמנה.

@ 20. ביעור ובידוד
: (א) צמחי זנים זרים וכנות אחרות במשתלה חייבים ביעור, זולת אם ניתן לאתרם ולהפרידם במדוייק ולטמנם בצורה בולטת לעין.
: (ב) צמחים במשתלה המראים סימני ניוון, סימני וירוס, סימני נבילה או עפצים - חייבים ביעור.
: (ג) ניתן אחד מהפגמים האמורים בסעיף קטן (ב) לאיתור מדוייק, רשאי המפקח להורות על בידוד חלק המשתלה או השמדתו ולאשר את יתרת המשתלה.
: (ד) נמצאו במשתלה שתילים נגועים בנמטודות יוצרות עפצים, יובאו הממצאים לידיעת המנהל והוא יחליט על הטיפול במשתלה או על השמדת המשתלה או חלק ממנה.

@ 21. הדברת מזיקים ומחלות בחלקות
: (א) מצא מפקח בעת ביקורת במשתלה או בחלקת ריבוי כי שתילים או גפנים נגועים באחת המחלות או המזיקים הניתנים להדברה, יודיע על כך לשתל או לבעל חלקת הריבוי ויורה לו בכתב לבצע פעולות הדרושות להדברת הנגע.
: (ב) לא ימכור אדם שתילים ממשתלה וחומר ריבוי מחלקה שמפקח הורה על ביעור נגעים או מחלות בהן, כל עוד לא בוצעו ההוראות שניתנו לפי סעיף קטן (א).

@ 22. נקיון שתילים
: לא ימכור אדם שתיל הנגוע באחד הפגמים האלה:
: (1) נמטודות;
: (2) עפצים;
: (3) רקבון שורש;
: (4) נבירות מנוברים שונים.

@ 23. תקן שתילים וכנות
: (א) לא ימכור אדם שתיל חורף או יחור אלא אם כן, בנוסף לאמור [[פרט 22|בסעיף 22]], הוא עומד בדרישות התקן המפורט להלן:
:: (1) השתיל זהה לזן ולכנה;
:: (2) עובי הכנה לא פחות מ-8 מילימטרים וארכה בין 20 ל-30 סנטימטרים;
:: (3) עובי הזמורה סמוך לעין המפותחת השניה לא פחות מ-6 מילימטרים;
:: (4) אורך השריג המעוצה לא פחות מ-25 סנטימטרים;
:: (5) האיחוי שלם ללא התעבות יתר וללא יצירת זוית בין רוכב לכנה, ובהתאם לאיחוי האופייני לכנה ולרוכב;
:: (6) הסתעפות השרשים העיקרית היא במיפרק התחתון או בבסיסו, ויש לו שני שרשים עיקריים לפחות הפונים לכיוונים שונים;
:: (7) הרכבת הרוכב אינה הפוכה.
: (ב) לא ימכור אדם שתיל קיץ אלא אם כן הוא עומד, בנוסף לאמור [[פרט 22|בסעיף 22]], בדרישות התקן המפורט להלן:
:: (1) השתיל זהה לזן ולכנה;
:: (2) עובי הכנה לא פחות מ-8 מילימטרים וארכה בין 20 ל-30 סנטימטרים;
:: (3) לשתיל לא פחות מ-5 עלים שהגיעו לגודל סופי;
:: (4) האיחוי שלם ללא התעבות יתר, בהתאם לאיחוי האופייני לכנה ולרוכב;
:: (5) הרכבת הרוכב אינה הפוכה.

@ 24. אריזת שתילים
: (א) שתילים ייארזו בחבילות של לא יותר מ-25 שתילים בחבילה ובדרך שתמנע התייבשותם.
: (ב) רשאי אדם למכור במישרין לצרכן שתילים בודדים ובלבד שסומנו בהתאם [[פרט 25|לסעיף 25]].

@ 25. סימון שתילים
: (א) לא ימכור אדם שתיל או חבילת שתילים אלא אם כן סומנו בסימון הכולל פרטים אלה:
:: (1) שם הזן ומקור חומר הריבוי;
:: (2) שם הכנה ומקור חומר הריבוי;
:: (3) שם המשתלה שבה יוצר השתיל.
: (ב) הסימון ייעשה בצורה ברורה ובולטת לעין שתאפשר זיהוי בטוח של הזן והכנה וימנע אפשרות ערבוב בעת מסירת השתילים לקונה.

@ 26. תעודת משלוח של השירות לביקורת זרעים ושתילים
: (א) כל משלוח משתל יהיה מלווה בתעודת משלוח של השירות לביקורת זרעים ושתילים לאחר שהשתל מילא בה את כל הפרטים.
: (ב) השתל יעביר לשירות לביקורת זרעים ושתילים תוך שלושים ימים מיום המשלוח, העתק מתעודת המשלוח.

@ 27. (תיקון: תשס&quot;ט) : (((בוטל).))

=== חלק ה' - גידול שתילי אבוקדו ומכירתם (תיקון: תשל&quot;ז-2, תשמ&quot;ד) ===

@ 1. הגדרות
: [[תוספת 1 חלק ה|בחלק זה]] -
:- &quot;משתלה&quot; - משתלה בעלת רשיון לייצור שתילי אבוקדו;
:- &quot;עץ ריבוי מסומן&quot; - עץ אבוקדו, שסומן בהתאם להוראות תקנות אלה, לאסיף פירות, לזרעים או להורדת חומר ריבוי כלשהו לגידול שתילים;
:- &quot;רכב&quot; - חלק של עץ אבוקדו המיועד להרכבה ליצירת עץ נושא פרי;
:- &quot;שתיל&quot; - שתיל אבוקדו;
:- &quot;חומר ריבוי&quot; - כל חלק של עץ ריבוי מסומן, לרבות זרעים, המשמש ליצירת שתיל;
:- &quot;המרכז להכוונה&quot; - המרכז להכוונת נטיעת עצי אבוקדו, הנמצא במשרד החקלאות האזורי בחדרה.

@ 2. מכירת שתילים
: לא ייצר אדם ולא ימכור שתיל אלא אם כן הזרעים, הרכב או חומר הריבוי לייצורו, נלקחו מעץ ריבוי מסומן.

@ 3. בקשה לסימון עץ ריבוי
: (א) אדם רשאי לבקש מהמנהל לסמן, לענין תקנות אלה, עץ אבוקדו שהוא מחזיק.
: (ב) בבקשה יציין המבקש פרטים אלה:
:: (1) מקום גידול העץ, בצירוף מפת השטח;
:: (2) מקור חומר הריבוי של העץ;
:: (3) זן העץ או טיפוסו;
:: (4) גיל העץ;
:: (5) אם העץ זריע או מורכב, ואם העץ מורכב - גם שם הכנה או מספרה;
:: (6) יבול העץ במשך כל אחת מארבע השנים שקדמו להגשת הבקשה לצורך סימון העץ להורדת חומר ריבוי וכן, לפי בקשת המנהל, כל פרט נוסף הנוגע לעץ או למטע שבו הוא גדל;
:: (7) חוות דעת של מנהל המרכז להכוונה.

@ 4. אישור סימון עץ וביטולו
: (א) ראה המנהל, לאחר עיון בבקשה ובדיקת העץ בידי בודק שאישר המנהל למטרה זו ובידי המרכז להכוונה, כי מן העץ ניתן לאסוף פירות וזרעים או להוריד חומר ריבוי מתאים לזן לשם ריבוי שתילים בריאים ופוריים, יתן אישור כי העץ מתאים לשמש עץ ריבוי מסומן ויסמן את העץ בדרך שתיראה לו.
: (ב) ראה המנהל כי עץ ריבוי מסומן אינו מתאים לדרישות המפורטות בסעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את אישורו, להתלותו או להתנות המשך תוקפו של האישור בתנאים שיקבע.

@ 5. אגרת סימון (תיקון: [הודעות])
: בעד אישור עץ ריבוי מסומן תשולם אגרה בסך 680 שקלים (((מתואם לשנת 1984; החל מיולי 2026, 80 ש&quot;ח))).

@ 6. תוקף האישור
: תוקף האישור לעץ ריבוי מסומן הוא לשלוש שנים מיום נתינתו.

@ 7. רשימת עצי ריבוי מסומנים
: (א) המנהל, בתיאום עם המרכז להכוונה, ינהל רשימת עצי הריבוי המסומנים ובה פרטים בדבר מקום העצים ושמות המחזיקים בהם, ויחזיקה במשרד האגף להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות, במחלקה למטעים בשירות ההדרכה והמקצוע, במשרדים האזוריים של משרד החקלאות, במשרד המרכז להכוונה ובמשרד מועצת הפירות.
: (ב) שתלן יהיה רשאי לעיין, בשעות העבודה המקובלות במשרדי הממשלה, ברשימת עצי הריבוי המסומנים; הרשימה תישלח בידי המנהל לכל דורש.

@ 8. טיפול בעץ ריבוי מסומן (תיקון: תש&quot;ן)
: (א) המנהל, או מי שהוא הסמיך, רשאי לדרוש מאדם המחזיק בעץ ריבוי מסומן לבצע טיפולים מיוחדים בעץ או ליטול ממנו דוגמאות לבדיקה.
: (ב) מחזיק בעץ ריבוי מסומן ידאג שהמרחק בין הענפים והפרי של העץ ובין הקרקע שבה הוא נטוע לא יפחת, בכל עת, מ-60 סנטימטרים.

@ 9. ניהול, רישום ומסירת פרטים
: מחזיק בעץ ריבוי מסומן ינהל רישום וימסור למנהל במועד ובמקום שיורה לו, פירוט מלא ומדוייק על יבול העץ וכמות הרכב או חומר הריבוי שהורדו מהעץ במשך תקופה שיקבע המנהל.

@ 10. נוכחות מחזיק
: מחזיק עץ ריבוי מסומן לרכב ולכנות או בא כוחו יהיה נוכח בעת הורדת רכב או איסוף זרעים מהעץ ויסמן את חומר הריבוי מכל עץ בנפרד.

@ 11. אישורים
: (א) מסר מחזיק בעץ ריבוי מסומן פירות או חומר ריבוי לאחר, יתן המוסר אישור (להלן - אישור) בטופס שיקבע המנהל, כי הפירות או חומר הריבוי הורדו מעצי ריבוי מסומנים ויציין באישור סימונם של העצים וכמות חומר הריבוי שנמסרה למקבל מכל עץ.
: (ב) מחזיק בעץ ריבוי מסומן יעביר למנהל בדואר רשום תוך שלושים ימים מהוצאת האישור, שני עותקים מהאישור; עותק נוסף מהאישור ישמור המחזיק לתקופה של חמש שנים.
: (ג) שתלן יחזיק במשתלתו אישור שקיבל לפי סעיף קטן (א) במשך תקופה של חמש שנים מיום מכירת השתילים שיוצרו מחומר הריבוי.

@ 12. סימון שתילים במשתלה וניהול ספר
: (א) שתלן יסמן במשתלה כל קבוצת שתילים בהתאם למקור חומר הריבוי ויפריד בין הקבוצות בצורה בולטת.
: (ב) סימון שתילים במשתלה יכלול -
:: (1) שם הכנה;
:: (2) שם הרכב;
:: (3) מקורם וסימונם של עצי ריבוי המסומנים שמהם נלקח חומר הריבוי.
: (ג) שתלן ינהל רישום שיכלול את תאריכי הזריעה, ההשרשה וההרכבה של כל השתילים במשתלתו וישמור על רישום זה עד תום שלוש שנים ממועד מכירת השתילים.

@ 13. מצע זריעה וחיטוי זרעים (תיקון: תש&quot;ן)
: (א) מצע הזריעה חייב להיות מחוטא טרם הזריעה בקיטור או בכל חומר אחר שיאשר המנהל לשם שמירת בריאותו ונקיונו של השתיל מנגעים.
: (ב) המנהל רשאי להורות בהוראה כללית או אישית לשתלן על שימוש בחמרים מוגדרים לתערובת הנטיעה.
: (ג) כל הזרעים חייבים טרם הזריעה לעבור טיפול למשך 30 דקות, במים חמים בטמפרטורה של 50°C.
: הוראה זו לא תחול אם הפירות, המכילים את הזרעים, שנקטפו מעץ הריבוי המסומן לא באו במגע עם הקרקע, ומחזיק עץ הריבוי המסומן ציין את הדבר באישור שנתן לפי [[פרט 11|סעיף 11]].

@ 14. דרישות לגבי משתלה
: (א) לא יתן המנהל רשיון לפי [[תקנה 9]] אלא אם כן יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) המשתלה תהיה מגודרת בגדר רשת בגובה מטר אחד לפחות; הגדר תהיה במרחק של שלושה מטרים ממכלי הגידול המוגבהים;
:: (2) בפתח הכניסה למשתלה יהיה מיתקן חיטוי לנעליים של הנכנסים ולכלי רכב; מיתקני החיטוי יהיו מלאים תמיד בחמרים שאישר לכך האגף להגנת הצומח;
:: (3) לכל שטח גידול שתילים תהיה כניסה אחת בלבד;
:: (4) בכניסה לשטח גידול שתילים יהיה מיתקן לחיטוי נעליים;
:: (5) מסביב למשתלה יהיו תעלות ניקוז אשר ימנעו כניסת מים אל המשתלה;
:: (6) מכלי הגידול לשתילים יהיו לשימוש חד-פעמי, למעט מכלים קטנים לזריעה בהם ניתן להשתמש יותר מפעם אחת, לאחר ניקוי וחיטוי כפי שיקבע המנהל;
:: (7) המכלים יהיו מוגבהים לגובה של 20 ס&quot;מ לפחות מעל פני הקרקע והמשטח עליו הם עומדים יהיה מחורר ויאפשר ניקוז מים דרכו;
:: (8) שתילי אבוקדו יהיו נפרדים משתילים אחרים במשתלה;
:: (9) כל שטח המשתלה המגודרת ושטח נוסף של מטר וחצי מסביב לגדר, יהיו נקיים מצמחי בר או תרבות.

@ 15. שתילים נגועים בוירוס
: לא ישמיד אדם במשתלתו שתילים החשודים כנגועים בוירוס אלא בנוכחות מפקח או באישורו.

@ 16. תקן שתילים למכירה
: (א) שתיל למכירה יהיה בעל גזע ישר, נקי מפצעים בלתי מוגלדים ומזיזי ענפים, בעל איחוי שלם בין כנה לרוכב וללא סימני התייבשות.
: (ב) לא ימכור אדם שתילים אלא לאחר שנבדקה המשתלה וקיבל אישור מהשירות לביקורת זרעים ושתילים כי המשתלה נקיה מפטרית פיטופטורה צינמומי.
: (ג) לא ימכור אדם שתיל אשר -
:: (1) מראה סימני נגיעות בוירוס;
:: (2) מראה סימני כלורותיות;
:: (3) נגוע בכנימות;
:: (4) אינו אופייני לזן;
:: (5) עוביו פחות מ-7 מילימטרים בגובה 10 ס&quot;מ מעל להרכבה;
:: (6) לא הגיע לעובי הנדרש בפסקה (5) תוך 12 חדשים ממועד הרכבתו;
:: (7) גדל במכל שנפחו קטן מ-7 ליטרים;
:: (8) נגוע במחלת רקבון שורש האבוקדו הנגרם על ידי פיטופטורה צינמומי.

@ 17. מכירת שתילים מעל 24 חדשים מזריעתם
: עברו למעלה מ-24 חדשים מעת זריעת השתיל, חייב שתלן להעבירו לכלי קיבול גדול מהמצוין [[פרט 16|בסעיף 16(ג)(7)]].

@ 18. השמדת שתילים במשתלה
: (א) מפקח יורה על השמדת שתילים שאינם עונים על דרישות התקן המפורטות בתקנות אלה ועל אופן השמדתם תוך פרק זמן שיקבע.
: (ב)(1) נמצא שתיל אחד נגוע בפיטופטורה צינמומי יושמדו כל השתילים הנמצאים במרחק 2 מטרים ממנו על אותו משטח הגבהה;
:: (2) עתיד כל הביתן ייקבע לאחר בדיקה מיוחדת נוספת של הצמחים בידי המעבדה לנגעי צמחים שבאגף להגנת הצומח;
:: (3) הקמת משתלה בשטח שבו נמצאה בעבר נגיעות בפיטופטורה צינמומי טעונה אישור מיוחד מהמנהל.

@ 19. סימון
: (א) לכל שתיל למכירה יצמיד השתלן תוית סימון שבה יצוינו באופן ברור וקריא, ולפי סדר שאינו מאפשר לטעות, הפרטים שלהלן:
:: (1) שם המשתלה שבה נוצר השתיל ומספר רשיון המשתלה;
:: (2) שם הזן, מקור עץ הריבוי המסומן ומספרו;
:: (3) שם הכנה, מקורה ומספר עץ הריבוי המסומן שלה.
: (ב) בתעודת המשלוח אשר תלווה את השתילים יצויין אם עברו תהליך הקשיה ומתי עברו אותו.

@ 20. איסור מכירה ללא תווית סימון
: לא יימכר שתיל אלא אם כן צמודה אליו תווית סימון כאמור [[$ חלק זה|בסעיף 19(א)]].

=== חלק ו' - גידול שתילי מנגו ומכירתם (תיקון: תשל&quot;ח) ===

@ 1. הגדרות
: [[תוספת 1 חלק ו|בחלק זה]] -
:- &quot;משתלה&quot; - משתלה בעלת רשיון לייצור שתילי מנגו;
:- &quot;שתיל&quot; - שתיל מנגו.

@ 2. אישור על מקור חומר ריבוי
: (א) לא יחזיק שתלן חומר ריבוי של מנגו, אלא אם קיבל מאת מחזיק עצי המנגו, שמהם הורד חומר הריבוי, אישור המכיל פירוט כמות חומר הריבוי ומקורו.
: (ב) שתלן ישמור אישור שקיבל כאמור בסעיף קטן (א) במשך חמש שנים מיום מכירת השתילים שיוצרו מחומר הריבוי.

@ 3. סימון שתילים במשתלה וניהול רישום
: (א) שתלן ישתול ויסמן במשתלה כל קבוצה של שתילים על פי מקורות הכנה והרוכב שלהם בצורה שניתן יהיה להבחין ביניהם ובין שתילים אחרים.
: (ב) סימון שתילים ייעשה בצורה בולטת וקריאה בתווית שהסימון בה לא ניתן למחיקה בנקל וכל שתיל או ערוגה יסומנו בפרטים אלה:
:: (1) שם הכנה ומקורה;
:: (2) שנה וחודש זריעת הכנה;
:: (3) שם הזן ומקורו.
: (ג) שתלן ינהל רישום שיכלול את מקורות חומר הריבוי שבו השתמש, תאריכי הזריעה, ההשרשה וההרכבה של כל השתילים במשתלתו וישמור על רישום זה חמש שנים ממועד מכירת השתילים.

@ 4. סימון ערוגות כנות מועתקות
: שתלן יסמן ערוגה של כנות מועתקות רב-עובריות בסימון נפרד.

@ 5. גודל מינימלי של מכל
: מדות מכל לגידול שתילי מנגו יהיו -
:: 30 עד 35 ס&quot;מ גובה;
:: 18 עד 24 ס&quot;מ קוטר.

@ 6. תקן שתילים למכירה
: (א) שתיל למכירה יהיה אופייני לזן, בעל גזע ישר, נקי מפצעים לא מוגלדים, ללא גידול שעמי בקליפה, בעל איחוי שלם והגלדה מלאה בין כנה לרוכב וללא סימני התיבשות.
: (ב) לא ימכור אדם שתיל אשר -
:: (1) מראה עיוות בצואר השורש;
:: (2) גובה ההרכבה עולה על 40 ס&quot;מ מפני הקרקע;
:: (3) גובה הצימוח שלו פחות מ-50 ס&quot;מ מעל ההרכבה או שהשתיל בעובי של 10 מ&quot;מ בגובה 10 ס&quot;מ מעל ההרכב לפחות; עובי הרוכב לא יהיה פחות מ-50% מעובי הכנה;
:: (4) נגוע בכנימות מגן;
:: (5) הועתק מקרקע למכל ועלוותו אינה רעננה.

@ 7. הקשייה
: לא ימסור אדם שתיל לקונה או לנוטע, אלא אם החזיק את השתיל לפחות שבועיים מחוץ לסככת צל.

@ 8. פסילת שתיל
: שתיל שגדל במכל, אשר לא הגיע לתקן כאמור [[פרט 6|בסעיף 6]], ששה עשר חדשים אחרי הרכבתו, פסול למכירה וחייב השמדה במשתלה.

@ 9. העברת שתיל למכל גדול
: שתיל במשתלה שדרגת התפתחותו עונה לדרישות התקן, יעבירו שתלן למכל בעל מדות הגדולות מהמצויין [[פרט 5|בסעיף 5]].

@ 10. העתקת שתילים מהקרקע למכלים
: שתיל שגדל במשתלה הנמכר במכל, יחזיקו שתלן לפחות במשך שבועיים במכל לפני המכירה.

@ 11. השמדת שתילים
: מפקח יורה על השמדת שתילים שאינם עונים על דרישות התקן המפורטות בתקנות אלה ועל אופן השמדתם תוך פרק זמן שיקבע.

@ 12. סימון
: לכל שתיל למכירה יצמיד השתלן תווית סימון שבה יצויינו בצורה ברורה וקריאה, ולפי סדר שאינו מאפשר טעות, פרטים אלה -
: (1) שם המשתלה שבה נוצר השתיל ומספר רשיון המשתלה;
: (2) שם הזן ומקור עץ הריבוי;
: (3) שם הכנה ומקורה.

@ 13. איסור מכירה ללא תווית סימון
: לא יימכר שתיל אלא אם צמודה אליו תווית הסימון שהצמיד לו השתלן שיצר את השתיל.

== תוספת שניה ==
==== ((([[תקנות 19]] [[ו-30]]))) ====
@ (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ה, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט, תשל&quot;ט-2, [הודעות])
: (((הסכומים מעודכנים ליולי 2026))) [---] שיעור האגרה בשקלים חדשים
: אישור מכירה [---] 60
: אישור משתלה מאושרת -
:: עד דונם אחד [---] 94
:: לכל דונם נוסף או חלק ממנו [---] 47.50


&lt;פרסום&gt; כ&quot;ח בסיון תשכ&quot;ד (8 ביוני 1964)
&lt;חתימה&gt; מ' דיין, שר החקלאות</text>
      <sha1>64g4lzu7ohgcghs4g3uqbrl747lsptf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הזרעים (גידול זרעים משובחים ומכירתם)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>886500</id>
    <revision>
      <id>3087827</id>
      <parentid>3072847</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:01:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087792]</comment>
      <origin>3087827</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="188602" sha1="8mt5bciafl8swr4qnux2jhdy7w6jmux" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הזרעים (גידול זרעים משובחים ומכירתם), תש״ך–1960}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר גידול זרעים משובחים ומכירתם}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תש״ך, 1448|תקנות הזרעים (גידול זרעים משובחים ומכירתם)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1027.pdf}}, {{ח:תיבה|1528|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1030.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 2543|תיקון – תקנות בדבר גידול זרעים של אגוזי אדמה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1186.pdf}}, {{ח:תיבה|2692|תיקון מס׳ 2 – תקנות בדבר גידול זרעים של כותנה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1194.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 2551|תיקון – תקנות בדבר גידול זרעי תפוחי־אדמה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1357.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 1932|תיקון – תקנות בדבר גידול זרעי תירס|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1452.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 1538|תיקון – תקנות בדבר גידול זרעי עגבניות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1602.pdf}}, {{ח:תיבה|1707|תיקון מס׳ 2 – תקנות בדבר גידול זרעים של תלתן אלכסנדרוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1614.pdf}}, {{ח:תיבה|1710|תיקון מס׳ 3 – תקנות בדבר גידול זרעים של אספסת תרבותית|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1614.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 610|תיקון – תקנות בדבר גידול זרעים של חסה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1662.pdf}}, {{ח:תיבה|2584|תיקון מס׳ 2 – תקנות בדבר גידול זרעים של מלון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1762.pdf}}, {{ח:תיבה|2774|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1774.pdf}}, {{ח:תיבה|2792|תיקון מס׳ 3 – תקנות בדבר גידול ואישור זרעי תפוח־אדמה לזרעים משובחים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1777.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 225|תיקון – תקנות בדבר גידול זרעים של עשב רודס|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2134.pdf}}, {{ח:תיבה|581|תיקון מס׳ 2 – תקנות בדבר גידול זרעים של מלפפונים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2165.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 470|תיקון – תקנות בדבר גידול זרעי תפוחי אדמה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2484.pdf}}, {{ח:תיבה|2241|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 402|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2652.pdf}}, {{ח:תיבה|1321|תיקון מס׳ 2 – תקנות בדבר גידול זרעים של כותנה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2714.pdf}}, {{ח:תיבה|1323|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2714.pdf}}, {{ח:תיבה|1466|תיקון מס׳ 4 – תקנות בדבר גידול זרעים של חסה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2728.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 172|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2764.pdf}}, {{ח:תיבה|488|תיקון מס׳ 2 – תקנות בדבר גידול זרעים של אגוזי־אדמה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2794.pdf}}, {{ח:תיבה|1189|תיקון מס׳ 2 [צ״ל: מס׳ 3]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2850.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 612|תיקון – תקנות בדבר גידול זרעים של מלפפונים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3124.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 2397|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3376.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 1351|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2508.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 575|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3638.pdf}}, {{ח:תיבה|577|תיקון – תקנות בדבר גידול זרעים של סורגום|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3638.pdf}}, {{ח:תיבה|1041|תיקון מס׳ 2 [צ״ל: מס׳ 4]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3670.pdf}}, {{ח:תיבה|1042|תיקון מס׳ 3 [צ״ל: מס׳ 5] – תקנות בדבר גידול זרעים של סורגום|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3670.pdf}}, {{ח:תיבה|1658|תיקון מס׳ 4 [צ״ל: מס׳ 6]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3708.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 715|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3946.pdf}}, {{ח:תיבה|1186|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3981.pdf}}, {{ח:תיבה|1358|תיקון מס׳ 2 [צ״ל: מס׳ 3]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3990.pdf}}, {{ח:תיבה|1448|תיקון מס׳ 3 [צ״ל: מס׳ 4]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3996.pdf}}, {{ח:תיבה|1767|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4019.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 1615|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4125.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1565|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4274.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 344|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4292.pdf}}, {{ח:תיבה|1362|תקנות אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4384.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 1168|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4486.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 872|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4777.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 160|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6442.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 1122|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7375.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תש״ם, 1756|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2631.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1285|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2700.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 222|הודעת האגרות החקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4281.pdf}}, {{ח:תיבה|384|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4299.pdf}}, {{ח:תיבה|1098|הודעת האגרות החקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4356.pdf}}, {{ח:תיבה|1376|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4384.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 179|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4423.pdf}}, {{ח:תיבה|576|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4447.pdf}}, {{ח:תיבה|1108|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4483.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 146|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4536.pdf}}, {{ח:תיבה|1098|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4606.pdf}}, {{ח:תיבה|2656|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4707.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 682|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4761.pdf}}, {{ח:תיבה|1190|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4798.pdf}}, {{ח:תיבה|1750|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4841.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 70|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7864.pdf}}, {{ח:תיבה|1522|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4974.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 274|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4994.pdf}}, {{ח:תיבה|702|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5019.pdf}}, {{ח:תיבה|1134|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5043.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 453|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5083.pdf}}, {{ח:תיבה|1046|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 405|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5161.pdf}}, {{ח:תיבה|868|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5188.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 309|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5244.pdf}}, {{ח:תיבה|516|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5259.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 39|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5299.pdf}}, {{ח:תיבה|422|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5322.pdf}}, {{ח:תיבה|944|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5364.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 299|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5391.pdf}}, {{ח:תיבה|1389|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 749|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5516.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 336|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5571.pdf}}, {{ח:תיבה|1119|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 477|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 290|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5724.pdf}}, {{ח:תיבה|1391|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 608|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5826.pdf}}, {{ח:תיבה|1229|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 391|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1013|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 8|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 648|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1123|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6794.pdf}}, {{ח:תיבה|1214|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1578|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1260|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1587|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1459|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8118.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2019|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3333|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1789|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1863|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11189.pdf}}, {{ח:תיבה|2679|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 229|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 163|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12543.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הזרעים#סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:חיצוני|חוק הזרעים#סעיף 4|ו־4}} {{ח:חיצוני|חוק הזרעים|לחוק הזרעים, תשט״ז–1956}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת חלק א|חלק א׳: גידול ואישור זרעי שעורה ושיבולת שועל לזרעים משובחים (להלן – זרעי דגן)}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת חלק א1|חלק א׳1: גידול ואישור זרעי חיטה לזרעים מושבחים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת חלק ב|חלק ב׳ – גידול ואישור זרעי סורגום מכלוא ומרכיביו לזרעים מושבחים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת חלק ג|חלק ג׳ – גידול ואישור זרעי אגוזי־אדמה לזרעים מושבחים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת חלק ד|חלק ד׳: גידול ואישור זרעי כותנה לזרעים מושבחים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת חלק ה|חלק ה׳: גידול ואישור זרעי תפוחי אדמה לזרעים מושבחים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת חלק ו|חלק ו׳: גידול ואישור זרעי תירס לזרעים משובחים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת חלק ז|חלק ז׳: גידול ואישור זרעי עגבניות לזרעים משובחים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת חלק ח|חלק ח׳: גידול זרעים של תלתן אלכסנדרוני לזרעים משובחים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת חלק ט|חלק ט׳: גידול זרעים של אספסת תרבותית לזרעים משובחים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת חלק י|חלק י׳: גידול ואישור זרעי חסה לזרעים מושבחים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת חלק יא|חלק י״א: גידול זרעים של מלון לזרעים משובחים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת חלק יב|חלק י״ב: גידול זרעים של עשב רודס לזרעים משובחים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת חלק יג|חלק י״ג: גידול ואישור זרעים של מלפפון לזרעים מושבחים}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות|תיקון: תש״ל־2}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תש״ל־2, תשל״ו, תשל״ט־3, תשל״ט־5}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אחוז נביטה“, ”דוגמא רשמית“, ”זרעים קשים“, ”חומר דומם“, ”חומר זר“, ”נקיון“, ”עשבים שוטים“, ”עשבים מחבלים“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות הזרעים (מכירה)|בתקנות הזרעים (מכירה), תשכ״ה–1964}} (להלן – תקנות המכירה);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גידול לקוי“ – תנאי גידול בשדה שאינם מאפשרים ביצוע בקורת על פי תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה“ – לרבות בירור, מיון, ניקוי, חיטוי, פיצוח, פילום, ניפוט ואריזה של זרעים מושבחים המיועדים למכירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השירות לבקורת זרעים“ – שירות לבקורת זרעים ושתילים במשרד החקלאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זרעים מושבחים“ – זרעים שקוימו בהם הוראות תקנות אלה ואושרו בידי מפקח כזרעים מושבחים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זן בבקורת“ – זן שהוגש לועדה ונמצא בבדיקה במכון וולקני לחקר החקלאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זן ראוי לאישור“ – זן שאושר בועדה שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}}, לאחר בחינתו ותיאורו, כי ראוי הוא ליצור זרעים מושבחים ממנו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זן מכלוא ראוי לאישור“ – זן שנוצר מהכלאת זנים ושורשים שאושר בועדה שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}}, לאחר בחינתו ותיאורו, כי ראוי הוא ליצור זרעים מושבחים ממנו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זרעי מטפח“ – זרעים מושבחים שגודלו על ידי מטפח הזן או בא כוחו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זרעי מוצא“ – זרעים מושבחים בדרגה זהה לזרעי מטפח, שגודלו על ידי מקיים הזן או בא כוחו מזן שאושר כזן מקומי בועדה ואושרו על ידי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זרעי עלית“ – זרעים מושבחים בדרגה זהה לזרעי מטפח שגודלו על ידי מקיים הזן, מזן שיובא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מגדל“ – מי שקיבל הסכמת המנהל בכתב לזרעים ולשדה גידולם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיכל“ – לרבות פח, קופסה, ארגז, שק או עטיפה, או בית קיבול סגור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מי ששר החקלאות מינהו להיות מנהל השירות לבקורת זרעים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה רשמית“ – מעבדה לבדיקת זרעים של מכון וולקני לחקר החקלאות.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: כללי|תיקון: תש״ל־2}}

{{ח:סעיף|2|גידול זרעים מושבחים ומכירתם|תיקון: תש״ל־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יגדל אדם ולא ימכור זרעים מושבחים אלא בהתאם להוראות תקנות אלה, ובזרעים הנזכרים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} – גם בהתאם להוראות שפורטו בה.
{{ח:תת|(ב)}} מקום שהוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} אינן מתיישבות עם הוראות {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}, יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}.

{{ח:סעיף|3|רשות לזרעים|תיקון: תשכ״א־2, תש״ל־2, תשל״א־3, תשמ״ב, תשע״ד}}
{{ח:ת}} שר החקלאות ימנה בהודעה ברשומות רשות לזרעים שחבריה יהיו –
{{ח:תת|(1)}} נציגי מינהל המחקר החקלאי מרכז וולקני; אחד מהם ימונה כיושב ראש הרשות;
{{ח:תת|(2)}} נציגי השירותים להגנת הצומח ולביקורת;
{{ח:תת|(3)}} נציגי שירות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות;
{{ח:תת|(4)}} נציגי יצרני זרעים;
{{ח:תת|(5)}} נציגי ארגונים חקלאיים הנוגעים בדבר.

{{ח:סעיף|4|תפקידי הרשות לזרעים|תיקון: תש״ל־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות לזרעים תהיה ועדה מייעצת אשר תיזום התקנת תקנות וקביעת תקנים ותמלא תפקידים אחרים ששר החקלאות יטיל עליה מפעם לפעם, במטרה לקדם, לפתח ולהמריץ ייצור זרעים.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות לזרעים רשאית למנות מתוכה ועדות משנה ולהעניק להן מסמכויותיה.

{{ח:סעיף|5|מינוי ועדה לאישור זנים|תיקון: תש״ל־2, תשל״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} שר החקלאות ימנה בהודעה ברשומות ועדה לאישור זנים (להלן – הועדה); הועדה רשאית למנות מבין חבריה ועדות משנה ולהעניק להן מסמכויותיה.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה תקבע את סדרי עבודתה.

{{ח:סעיף|6|בקשה לאישור זן|תיקון: תש״ל־2, תשל״ט־5}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש לאשר זן כזן ראוי לאישור או כזן מכלוא ראוי לאישור, יגיש בקשה לועדה.
{{ח:תת|(ב)}} לאחר שקיבל מהועדה הודעה בדבר החלטתה על אישור הזן, ימסור המבקש לשירות לבקורת זרעים את שם מגדל זרעי מטפח או זרעי עלית או זרעי מוצא.

{{ח:סעיף|7|גידול זרעים מושבחים|תיקון: תש״ל־2, תשל״ט־5}}
{{ח:תת|(א)}} לא יגדל אדם זרעים מושבחים אלא מזנים ראויים לאישור ומזני מכלוא ראויים לאישור.
{{ח:תת|(ב)}} בגידול זרעים מושבחים ליצוא רשאי המנהל להתיר גידולם של זרעים מזנים שאינם זנים ראויים לאישור או זני מכלוא ראויים לאישור בארץ.

{{ח:סעיף|8|הודעה על גידול זרעי מטפח, זרעי עלית וזרעי מוצא|תיקון: תש״ל־2}}
{{ח:תת|(א)}} המגדל זרעי מטפח, זרעי עלית או זרעי מוצא, יודיע לשירות לבקורת זרעים על דבר גידולם.
{{ח:תת|(ב)}} מגדל זרעים כאמור המתכוון למכור אותם, יזמין את השירות לבקורת זרעים, טרם המכירה, לסגירה רשמית של הזרעים.

{{ח:סעיף|9|גידול זרעי מוצא ואישורם|תיקון: תש״ל־2}}
{{ח:ת}} המנהל יאשר זרעים מושבחים כזרעי מוצא אם נתקיימו בהם ובשדה הגידול, נוסף על יתר הוראות תקנות אלה, דרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שדה הגידול נבדק על ידי הרשות בזמן הגידול ונמצא מתאים לתיאור הזן, כפי שקבעה הועדה;
{{ח:תת|(2)}} הגידול בחלקת גידול מיוחדת שתיזרע במעבדה הרשמית בזרעים אשר אותם מבקשים לאשר, יהיה זהה בתכונותיו לגידול של זרעי מוצא שאושרו בעבר, ונזרעו לצד החלקה המיוחדת;
{{ח:תת|(3)}} הוראות פסקה (2) לא יחולו על אישור זרעי מוצא של כל זן בפעם הראשונה.

{{ח:סעיף|10|אישור זרעים מושבחים מזנים בבקורת|תיקון: תש״ל־2}}
{{ח:ת}} רשאי השירות לבקורת זרעים על פי המלצת הועדה לבדוק ולאשר זרעי יסוד וזרעים רשומים מזנים בבקורת או מזני מכלוא בבקורת לשם ייצור זרעים בלבד.

{{ח:סעיף|11|דרגות של זרעים מושבחים|תיקון: תש״ל־2}}
{{ח:ת}} זרעים מושבחים יהיו בדרגות אלה:
{{ח:תת|(1)}} דרגה ראשונה – זרעי מטפח, זרעי עלית או זרעי מוצא;
{{ח:תת|(2)}} דרגה שניה – דור ראשון של זרעי מטפח, זרעי עלית או זרעי מוצא (להלן – זרעי יסוד);
{{ח:תת|(3)}} דרגה שלישית – דור שני של זרעי מטפח, זרעי עלית או זרעי מוצא (להלן – זרעים רשומים);
{{ח:תת|(4)}} דרגה רביעית – דור שלישי של זרעי מטפח, זרעי עלית או זרעי מוצא (להלן – זרעים מאושרים).

{{ח:סעיף|12|אישור זרעים מושבחים לדרגותיהם|תיקון: תש״ל־2, תשל״ט־3}}
{{ח:ת}} לא יינתן אישור לזרעים מושבחים באחת הדרגות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11}} אלא אם קויימו בהם הוראות תקנות אלה.

{{ח:סעיף|13|שינוי דרגה|תיקון: תש״ל־2}}
{{ח:ת}} רשאי המנהל לאשר זרעים מושבחים בדרגה נמוכה יותר בסדר הדרגות המפורט {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11}} בכל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מפאת אי עמידה בדרישות המפורטות בתקנות אלה לגבי הדרגה המבוקשת;
{{ח:תת|(2)}} בזרעי ירקות;
{{ח:תת|(3)}} בזרעי מכלוא;
{{ח:תת|(4)}} על פי בקשת מפיק או מגדל שאישרו בכתב כי הזרעים לא ישמשו לייצור זרעים מושבחים.

{{ח:סעיף|14|אישור דור רביעי בזרעים|תיקון: תש״ל־2, תשל״ב}}
{{ח:ת}} הרשות רשאית להמליץ על אישור דור רביעי של זרעי מטפח, זרעי עלית או זרעי מוצא כזרעים מאושרים, אם נתמלאו בהם כל התנאים החלים על זרעים מאושרים, למעט האמור לגבי דרגה רביעית {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11(4)}}.

{{ח:סעיף|15|הסכמה לגידול|תיקון: תש״ל־2}}
{{ח:ת}} לא יתחיל מגדל לגדל זרעים מושבחים, אלא לאחר שקיבל את הסכמת המנהל בכתב לזרעים ולשדה גידולם, ובהתאם לתנאים שבהסכמה.

{{ח:סעיף|16|בקשה להסכמה|תיקון: תש״ל־2}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לקבוע טופס בקשה לכל גידול, לכלול בו פרטים או דרישות שונות ולקבוע את זמן הגשתו, ומשנקבע – לא תוגש הבקשה אלא בטופס שנקבע.

{{ח:סעיף|17|החלטת המנהל|תיקון: תש״ל־2}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי, בהתחשב עם הזרעים ונתוני השדה, לתת הסכמתו לגידול או לסרב לתיתה, או להתנותה בתנאים.

{{ח:סעיף|18|אות זיהוי לשדה|תיקון: תש״ל־2}}
{{ח:ת}} השירות לבקורת זרעים יקבע אות זיהוי לכל שדה שהמנהל נתן את הסכמתו עליו (להלן – שדה).

{{ח:סעיף|19|הודעה על מועד זריעה|תיקון: תש״ל־2}}
{{ח:תת|(א)}} מי שבדעתו לזרוע שדה לזרעים מושבחים, יודיע לשירות לבקורת זרעים בכתב על מועד הזריעה לפחות שבעה ימים לפני הביצוע המשוער.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייזרע שדה לייצור זרעי יסוד אלא בידיעת מפקח.

{{ח:סעיף|20|ייצור זרעים מושבחים ליצוא|תיקון: תש״ל־2}}
{{ח:תת|(א)}} על פי בקשת מגדל של זרעים מיועדים ליצוא, רשאי השירות לבקורת זרעים לבקר ולאשר כי הזרעים גודלו ונארזו בהתאם לתקנות בדבר גידול זרעים מושבחים (certified seeds) שבארץ אליה מיועדים הזרעים (להלן – ארץ היעד).
{{ח:תת|(ב)}} מגדל המבקש כי השירות לבקורת זרעים יבדוק את גידול הזרעים בהתאם לתקנת משנה (א), יגיש לו בקשה, לפחות שבועיים לפני מועד זריעת הזרעים, על גבי טופס שקבע השירות לבקורת זרעים ויצרף אליו עותק של התקנות בדבר גידול זרעים בארץ היעד ותרגום עברי שלהן.
{{ח:תת|(ג)}} מגדל יציין בטופס הבקשה את –
{{ח:תתת|(1)}} שם הזן;
{{ח:תתת|(2)}} תיאור מדוייק של השטח שבו יגודלו הזרעים;
{{ח:תתת|(3)}} מועד זריעת הזרעים;
{{ח:תתת|(4)}} מועד משוער של יצוא הזרעים;
{{ח:תתת|(5)}} שם המגדל ומענו;
{{ח:תתת|(6)}} ארץ היעד;
{{ח:תתת|(7)}} כל פרט שביקש השירות לבקורת זרעים.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי להתנות תנאים והגבלות למתן הסכמתו לבקורת המבוקשת לפי תקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ה)}} נמצא בבקורת כי זרעים מושבחים גודלו, נקצרו, אוסמו ונארזו למשלוח בהתאם לדרישות התקנות בארץ היעד, יתן השירות לבקורת זרעים למגדל המוסמך או למפיק המוסמך תעודה הבאה להעיד על כך ויסמן את הזרעים בהתאם.

{{ח:סעיף|21|בדיקת שדה|תיקון: תש״ל־2}}
{{ח:תת|(א)}} בדיקה ראשונה בשדה תיערך לאחר הצצת הגידול ובעת שאפשר להבחין בסימני מחלה או בזנים זרים בשדה הכל לפי התאריך המוקדם יותר.
{{ח:תת|(ב)}} בדיקת שדה תיערך על ידי מפקח בעת ובדרך שיורה עליהם המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} רשאי מפקח לא לבצע בדיקת שדה אם מצא בשדה גידול לקוי.

{{ח:סעיף|22|הודעה על ביעור פגמים|תיקון: תש״ל־2}}
{{ח:ת}} חובה על מגדל להודיע לשירות לבקורת זרעים, טרם הבדיקה הראשונה בשדה, על כוונתו לבער פגמים בשדה; ההודעה תימסר לפחות ארבעים ושמונה שעות לפני מועד הביצוע המשוער של הביעור.

{{ח:סעיף|23|אישור זרעים מושבחים בשדה|תיקון: תש״ל־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאושרו זרעים מושבחים משדה ששיעור העשבים המחבלים, הזנים הזרים, הסוגים הזרים, צורות גידול יוצאות דופן או המחלות (להלן – פגמים) עולה על השיעור הנקוב {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, בין שהפגמים נתגלו בבדיקת שדה ראשונה ובין בכל בדיקה שלאחריה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי מפקח להודיע למגדל כי זרעים משדה יאושרו כזרעים מושבחים אם יבוצע ביעור פגמים בשדה תוך זמן שקבע.
{{ח:תת|(ג)}} רשאי מפקח לאשר זרעים גם מחלק של שדה, אם הופרד כראוי מיתרת השדה ועמד בדרישות תקנות אלה.

{{ח:סעיף|24|הודעות על קציר או אסיף|תיקון: תש״ל־2}}
{{ח:ת}} מגדל יודיע לשירות לבקורת זרעים בהודעה בכתב, לא יאוחר מארבעה ימים לפני המועד המשוער של הקציר או האסיף, על כוונתו לקצור או לאסוף זרעים, ויציין את מקום השדה ואת אות הזיהוי שלו.

{{ח:סעיף|25|תחילת קציר או אסיף|תיקון: תש״ל־2}}
{{ח:ת}} לא יתחיל מגדל לקצור או לאסוף זרעים בשדה לייצור זרעי עלית, זרעי מוצא וזרעים רשומים, אלא בנוכחות מפקח או באישורו.

{{ח:סעיף|26|ביצוע הקציר|תיקון: תש״ל־2}}
{{ח:ת}} לא יקצור מגדל ולא ידוש אלא בכלים נקיים מכל זיהום, או שיירי זרעים אחרים, שיש בהם כדי לפגוע בנקיון הזרעים.

{{ח:סעיף|27|החזקת זרעים מושבחים במיכלים|תיקון: תש״ל־2}}
{{ח:ת}} זרעי מטפח, זרעי עלית, זרעי מוצא, זרעי יסוד וזרעים רשומים יוחזקו במיכלים חדשים; זרעים מאושרים אפשר להחזיק אף במיכלים משומשים אם הם אוידו ונוקו מכל שיירי שימוש קודם, לרבות זרעים אחרים.

{{ח:סעיף|28|מפיק מוסמך|תיקון: תש״ל־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפיק אדם זרעים מושבחים אלא אם הסמיכו המנהל לכך (להלן – מפיק מוסמך).
{{ח:תת|(ב)}} המבקש להיות מפיק מוסמך יגיש למנהל את בקשתו בכתב.

{{ח:סעיף|29|מתן אישור וסירוב לתיתו|תיקון: תש״ל־2}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי – בהתחשב בתקנים ובדרישות שקבעה לכך הרשות ובידיעותיו המקצועיות של המבקש והמיתקנים והציוד העומדים לרשותו – לתת למבקש אישור להפקת זרעי גידול אחד או זרעי גידולים, לסרב לתיתו, להשהותו או לבטלו, וכן לקבוע בו תנאים.

{{ח:סעיף|30|אגרת אישור מפיק|תיקון: תש״ל־2, תשל״ז, תשל״ט, תשל״ט־2, תשמ״ב־2, [הודעות]}}
{{ח:ת}} בעד אישור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 29|בתקנה 29}} ישלם המבקש אגרה של 1,290 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון ליולי 2025; 1,500 שקלים מתואם ליולי 1982)}}.

{{ח:סעיף|31|הודעה על הפקה|תיקון: תש״ל־2}}
{{ח:ת}} מפיק מוסמך יודיע בכתב לשירות לבקורת זרעים, לפני תהליך הפקת זרעים מושבחים משדה, על המקום והתאריך בו תבוצע הפקה ועל השדה והזרעים אותם הוא מתכוון להפיק.

{{ח:סעיף|32|הפקת זרעים מושבחים|תיקון: תש״ל־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפיק מפיק מוסמך זרעים מושבחים אלא בציוד שבדק מפקח.
{{ח:תת|(ב)}} לא יאשר מפקח ציוד להפקה אלא אם הוא נקי מכל זיהום או שיירי שימוש קודם לרבות זרעים אחרים.

{{ח:סעיף|33|תערובת זרעים מושבחים בהפקה|תיקון: תש״ל־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יערבב מפיק מוסמך זרעים מושבחים שגודלו בשדות שונים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי מפיק מוסמך לערבב זרעים מאושרים אשר גודלו בשדות שונים, למעט זרעי ירקות ואגוזי־אדמה, אם נתמלאו בהם התנאים האמורים להלן ולאחר שקיבל לכך אישור מאת המנהל:
{{ח:תתת|(1)}} הזרעים נאספו משדות שנזרעו בזרעים רשומים משדה אחד;
{{ח:תתת|(2)}} ניטלה מהם, לפני הערבוב, דוגמה לבדיקה במעבדה הרשמית.

{{ח:סעיף|34|בקורת זרעים מושבחים בהפקה|תיקון: תש״ל־2}}
{{ח:ת}} מפקח רשאי ליטול דוגמאות או לבצע כל בדיקה אחרת בזרעים מושבחים הנמצאים בהפקה ובכלי ההפקה.

{{ח:סעיף|35|לקיחת דוגמאות|תיקון: תש״ל־2}}
{{ח:ת}} לקיחת דוגמאות לבדיקת זרעים מושבחים לענין תקנות אלה תהיה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הזרעים (מכירה)#תוספת 1|התוספת הראשונה לתקנות המכירה}}.

{{ח:סעיף|36|בדיקה במעבדה הרשמית|תיקון: תש״ל־2}}
{{ח:תת|(א)}} תוקף הבדיקה לזרעים מושבחים לענין תקנות אלה יהיה בהתאם לאמור {{ח:חיצוני|תקנות הזרעים (מכירה)|בתקנות המכירה}} לכל גידול וגידול.
{{ח:תת|(ב)}} פג תוקף הבדיקה, יבקש המחזיק בהם בדיקה ואישור מחדש של השירות לבקורת זרעים.
{{ח:תת|(ג)}} השירות לבקורת זרעים יסמן את הזרעים מחדש על פי תוצאות הבדיקה.

{{ח:סעיף|37|העברת זרעים מושבחים|תיקון: תש״ל־2}}
{{ח:ת}} לא יעביר אדם זרעים מושבחים אלא בצורה שתמנע אפשרות ערבוב בין גידולים, זנים או סימונים שונים ותוך שמירה על נקיונם המוחלט.

{{ח:סעיף|38|אישור זרעים מושבחים|תיקון: תש״ל־2, תשל״ט־3}}
{{ח:תת|(א)}} מפקח יאשר בכתב כי קוימו בזרעים כל הוראות תקנות אלה, וכי הם זרעים מושבחים.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לאשר בכתב זרעים מושבחים שלא הגיעו לרמת תקן המפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, לאחר קבלת הסכמת הרשות לזרעים לכך.
{{ח:תת|(ג)}} זרעים מושבחים כאמור בתקנת משנה (ב) יסומנו בדרך שקבע המנהל.

{{ח:סעיף|39|סימון זרעים מושבחים ע״י השירות לבקורת זרעים|תיקון: תש״ל־2}}
{{ח:ת}} סימון זרעים מושבחים למכירה ייעשה בתווית סימון על ידי השירות לבקורת זרעים ויכלול פרטים אלה:
{{ח:תת|(1)}} סוג הזרעים או מינם;
{{ח:תת|(2)}} שם הזן כפי שפורסם על ידי הועדה;
{{ח:תת|(3)}} סימן הזיהוי של המגדל, של השדה ושל המכסה ושנת ייצור הזרעים;
{{ח:תת|(4)}} ציון דרגת הזרעים;
{{ח:תת|(5)}} אחוז הנביטה;
{{ח:תת|(6)}} נקיון הזרעים באחוזים;
{{ח:תת|(7)}} אחוז חומר דומם;
{{ח:תת|(8)}} אחוז זרעי עשבים שוטים;
{{ח:תת|(9)}} המועד האחרון שבו נבדקו הזרעים במעבדה הרשמית.

{{ח:סעיף|40|הדפסת תווית סימון|תיקון: תש״ל־2}}
{{ח:ת}} תווית סימון תודפס –
{{ח:תת|(1)}} על נייר מצבע לבן – לדרגה הראשונה;
{{ח:תת|(2)}} על נייר מצבע ורוד או אדום – לדרגה השניה;
{{ח:תת|(3)}} על נייר מצבע צהוב – לדרגה השלישית;
{{ח:תת|(4)}} על נייר מצבע ירוק או כחול – לדרגת זרעים מאושרים.

{{ח:סעיף|41|תווית המפיק|תיקון: תש״ל־2}}
{{ח:תת|(א)}} מפיק מוסמך יסמן זרעים מושבחים למכירה עם גמר תהליך ההפקה בתווית מפיק שתכלול פרטים אלה:
{{ח:תת|(1)}} שם המפיק;
{{ח:תת|(2)}} סוג הזרעים או מינם ושם הזן, כפי שפורסם על ידי הועדה;
{{ח:תת|(3)}} סימן זיהוי של המכסה כפי שצויין בתווית הסימון;
{{ח:תת|(4)}} משקל הזרעים במיכל;
{{ח:תת|(5)}} אם עברו הזרעים טיפול בחמרי חיטוי, המלה ”רעל“ בצבע אדום וסימן גולגולת, בציון שמות חמרי החיטוי.
{{ח:תת|(ב)}} מפיק מוסמך יחבר תווית מפיק לכל מיכל בדרך ובצורה שאין להורידה בנקל וכן ישים תווית מפיק נוספת במיכל.
{{ח:תת|(ג)}} תווית המפיק תודפס באותיות ובמספרים נוחים לקריאה.
{{ח:תת|(ד)}} רשאי מפיק מוסמך להדפיס את הפרטים האמורים בתקנה זו על גבי אריזה חיצונית של זרעים מושבחים באותיות ובמספרים נוחים לקריאה.
{{ח:תת|(ה)}} על אריזה מודפסת כאמור בתקנת משנה (ד) לא תחול תקנת משנה (ב).

{{ח:סעיף|42|הדפסת סימנים|תיקון: תש״ל־2}}
{{ח:ת}} לא ידפיס אדם, לא ידביק, לא יחבר ולא יצרף כל דפוס, הטבעה, ציור, תווית או סימון אחר המזהה זרעים מושבחים או המתייחס לזרעים מושבחים, אלא באישור המנהל.

{{ח:סעיף|43|שינוי תווית או פרט אחר|תיקון: תש״ל־2}}
{{ח:ת}} לא ישנה אדם, לא יחליף, לא ישחית, לא יסיר ולא ימחוק כל הדפסה בתווית סימון או פרט אחר המצויים על מיכל זרעים מושבחים המיועד למכירה.

{{ח:סעיף|44|החתמת מיכלים|תיקון: תש״ל־2}}
{{ח:תת|(א)}} מיכלים שבהם נארזו זרעים מושבחים ייסגרו ויוחתמו בחותם מתכת על ידי השירות לבקורת זרעים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) לא יוחתמו מיכלי זרעים מאושרים המיועדים לשיווק בארץ.

{{ח:סעיף|45|מקום איסום|תיקון: תש״ל־2}}
{{ח:ת}} לא יאסם אדם זרעים מושבחים למכירה אלא במקום איסום שאישר לכך המנהל בהתאם לתקנים ודרישות שקבעה הרשות ובצורה שתמנע אפשרות ערבוב בין גידולים, זנים או סימונים שונים, תוך שמירה על נקיונם.

{{ח:סעיף|46|שינוי באריזה או איוד לאחר אישורם של זרעים מושבחים|תיקון: תש״ל־2}}
{{ח:תת|(א)}} המחזיק במקום איסום יודיע לשירות לבקורת זרעים על כל שינוי באריזת זרעים מושבחים או ביצוע איוד בהם לאחר אישורם.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימכור אדם זרעים מושבחים שנעשה בהם אחד הדברים האמורים בתקנת משנה (א) אלא לאחר שניתן אישור לכך בכתב מאת השירות לבקורת זרעים.
{{ח:תת|(ג)}} לא יאושרו זרעים מושבחים שעברו טיפול כאמור בתקנת משנה (א) אלא לאחר שהזרעים נבדקו במעבדה רשמית ונתמלאו בהם דרישות התקן.

{{ח:סעיף|47|מכירת זרעים מושבחים ממיכל|תיקון: תש״ל־2}}
{{ח:ת}} לא ימכור אדם זרעים מושבחים אלא ממיכל שבו נארז ועל ידי מפיק מוסמך, כשעל המיכל ובתוכו תווית הסימון ותווית המפיק כאמור בתקנות אלה.

{{ח:סעיף|48|ערר|תיקון: תש״ל־2}}
{{ח:תת|(א)}} על כל החלטה שניתנה לפי תקנות אלה רשאי הנפגע לערור בכתב בפני המנהל תוך שבעה ימים מיום שההחלטה נמסרה לו.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל יודיע החלטתו בכתב תוך שבעה ימים מיום הגשת הערר.
{{ח:תת|(ג)}} על החלטת המנהל רשאי העורר לערור בכתב בפני ועדת ערר כאמור בתקנת משנה (ה) תוך שבעה ימים מיום שנמסרה לו החלטת המנהל.
{{ח:תת|(ד)}} הועדה תתן החלטתה תוך חמישה עשר יום מיום הגשת הערר.
{{ח:תת|(ה)}} שר החקלאות ימנה ועדות ערר של שלושה לענין תקנה זו.

{{ח:סעיף|49||תיקון: תש״ל־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|50||תיקון: תש״ל־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|51||תיקון: תש״ל־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|52|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הזרעים (גידול זרעים משובחים ומכירתם), תש״ך–1960“.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}
{{ח:קטע3|תוספת חלק א|חלק א׳ {{ש}} גידול ואישור זרעי שעורה ושיבולת שועל לזרעים משובחים (להלן – זרעי דגן)|תיקון: תשס״ו}}

{{ח:סעיף*|1|גודל מינימלי של שדה|עוגן=תוספת חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} לא יגדל אדם זרעי דגן מאושרים בשדה שגדלו פחות מ־100 דונם.

{{ח:סעיף*|2|בידוד השדה|עוגן=תוספת חלק א פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} רצועה ברוחב של 3 מטרים מעובדת או זרועה בגידול ממשפחה אחרת תסגור על שדה הגידול מכל צדדיו.
{{ח:תת|(ב)}} שדה המיועד לזרעי דגן הגדול מ־100 דונם שלא בודד כאמור בסעיף קטן (א) יראוהו כשדה אחד.

{{ח:סעיף*|3|מרחקי הבידוד|תיקון: תשס״ו|עוגן=תוספת חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} מרחקי הבידוד בין שדות שעורה מהזנים אריבט, ביצ׳ר, גליסיר וב×ט יהיו בדרגות השונות כלהלן:
{{ח:תת|(1)}} בין שדה לייצור זרעי יסוד לבין שדה שנזרע זרעים בלתי משובחים – 1,000 מטר;
{{ח:תת|(2)}} בין שדה לייצור זרעים רשומים או שדה לייצור זרעים מאושרים לבין שדה שנזרע זרעים בלתי מאושרים – 600 מטר;
{{ח:תת|(3)}} בין שדה לייצור זרעי יסוד לבין שדה שנזרע זרעים מאושרים – 600 מטר;
{{ח:תת|(4)}} במקרה שלא פורט בפסקאות (1) עד (3) – 300 מטר.

{{ח:סעיף*|4|בקורת בידוד|עוגן=תוספת חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} בידוד השדה ייבדק על ידי מפקח בעת בקורת השדה הראשונה.

{{ח:סעיף*|5|גידולים קודמים|עוגן=תוספת חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} לא יגדל אדם זרעי דגן לזרעים משובחים בשדות בעל שגודלו בהם זרעי דגן לגרגרים מאותו המין בשנתיים שלפני זריעת הגידול.

{{ח:סעיף*|6|בקשה לגידול זרעי דגן|עוגן=תוספת חלק א פרט 6}}
{{ח:ת}} מגדל מוסמך המתכוון לגדל זרעי דגן למכירה יגיש בקשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בתקנה 17}}, עד ל־15 באוקטובר שלפני מועד הזריעה.

{{ח:סעיף*|7|בדיקת שדה דגן|עוגן=תוספת חלק א פרט 7}}
{{ח:תת|(א)}} בדיקה בשדה תיעשה לאורך רצועה שרחבה מטר אחד וארכה 40 מטר.
{{ח:תת|(ב)}} מספר הבדיקות בשדה יהיה –
{{ח:תתת|(1)}} בשדה עד 100 דונם – לפחות 3 בדיקות;
{{ח:תתת|(2)}} בשדה עד 250 דונם – לפחות 6 בדיקות;
{{ח:תתת|(3)}} בשדה עד 500 דונם – לפחות 9 בדיקות;
{{ח:תתת|(4)}} בשדה עד 1000 דונם – לפחות 12 בדיקות.
{{ח:תת|(ג)}} בדיקת שדה תבוצע בעת הגידול לפחות פעם אחת ובזנים רגישים לפחמון פורח לפחות פעמיים.

{{ח:סעיף*|8|קציר שדה|עוגן=תוספת חלק א פרט 8}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתחיל אדם בקציר שדה לזרעי דגן אלא לאחר שקצר פאה ברוחב 7 מטרים סביב שדהו, אולם רשאי מפקח להורות על קציר פאה ברוחב שונה מהאמור.
{{ח:תת|(ב)}} יבול הפאה יופרד מיבול השדה ואין להשתמש בו לזרעים משובחים.
{{ח:תת|(ג)}} כלי העבודה שהשתמשו בהם לקצירת הפאה ינוקו מכל שיירי שימוש קודם לפני תחילת הקציר לזרעים.

{{ח:סעיף*|9|הפקה נפרדת|עוגן=תוספת חלק א פרט 9}}
{{ח:ת}} רשאי השירות לבקורת זרעים להורות למגדל לפני הקציר כי זרעים מאושרים משדות שונים יופקו בנפרד.

{{ח:סעיף*|10|חיטוי זרעים|עוגן=תוספת חלק א פרט 10}}
{{ח:ת}} זרעי דגן יחוטאו על ידי מפיק מאושר לאחר ביצוע ההפקה.

{{ח:סעיף*|11|רמת הנקיון|תיקון: תשס״ו|עוגן=תוספת חלק א פרט 11}}
{{ח:ת}} רמת נקיון שדה דגן המוצע לאישור יהיה כלהלן:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;300px&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot;&gt;בשדה לייצור זרעי יסוד&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot; width=&quot;200px&quot;&gt;בשדה לייצור זרעים רשומים&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot;&gt;בשדה לייצור זרעים מאושרים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שיבולת שועל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שעורה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זנים זרים בשדה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מינים זרים בשדה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ארגוט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פחמון פורח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5 צמחים לדונם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פחמון סגור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} בשדה לייצור זרעי מטפח –
{{ח:תת}} השדה יהיה נקי לחלוטין ממחלות המועברות על ידי זרעים, מצמחי זן אחר ומצמחי מיני וסוגי דגן אחרים, והצמחים יתאימו לתיאור הזן כפי שאושר על ידי הועדה.

{{ח:סעיף*|12|התקן|תיקון: תשס״ו|עוגן=תוספת חלק א פרט 12}}
{{ח:ת}} תקן לזרעי דגן יהיה כלהלן:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;300px&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;זרעי יסוד&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;זרעים רשומים&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;זרעים מאושרים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נקיון (מינימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מספר מקסימלי של זרעי זנים או מינים אחרים מאותו הסוג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5 זרעים לק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10 זרעים לק״ג&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מספר מקסימלי של זרעי דגן מסוגים אחרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5 זרעים לק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5 זרעים לק״ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10 זרעים לק״ג&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חומר דומם (מקסימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נביטה (מינימום) שעורה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;85%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;85%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שיבולת שועל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|13|אגרה בעד אישור שדה|תיקון: תשל״א, תשל״ז, תשל״ט, תשל״ט־2, תשמ״ב־2, [הודעות]|עוגן=תוספת חלק א פרט 13}}
{{ח:ת}} בעת הגשת בקשה לאישור שדה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 15|לתקנה 15}}, ישלם המבקש אגרה בסך 4 שקלים חדשים לדונם {{ח:הערה|(נכון ליולי 2026)}}.

{{ח:סעיף*|14|אגרה בעד אישור זרעים|תיקון: תשל״א, תשל״ז, תשל״ט, תשל״ט־2, תשמ״ב־2, [הודעות]|עוגן=תוספת חלק א פרט 14}}
{{ח:תת|(א)}} בעד אישור זרעים מושבחים על ידי המנהל בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 11|לתקנות 11}} {{ח:פנימי|סעיף 12|ו־12}} ישלם המפיק אגרה בסך 60 שקלים חדשים לטונה {{ח:הערה|(נכון ליולי 2026)}} של זרעי יסוד או זרעים רשומים ובסך 50 שקלים חדשים לטונה {{ח:הערה|(נכון ליולי 2026)}} של זרעים מאושרים.
{{ח:תת|(ב)}} האגרה תשולם תוך שבועיים מיום משלוח החשבון על ידי השירות לבקורת זרעים.

{{ח:קטע3|תוספת חלק א1|חלק א׳1 {{ש}} גידול ואישור זרעי חיטה לזרעים מושבחים|תיקון: תשס״ו}}

{{ח:סעיף*|1|בידוד השדה|עוגן=תוספת חלק א1 פרט 1}}
{{ח:ת}} רצועה ברוחב של 3 מטרים, מעובדת או זרועה בגידול אחר, תקיף השדה מכל צדדיו.

{{ח:סעיף*|2|מרחקי בידוד|עוגן=תוספת חלק א1 פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} מרחקי הבידוד בין שדות לייצור זרעי חיטה בדרגת יסוד יהיו 4 מטרים לפחות בין זן לזן.
{{ח:תת|(ב)}} מרחקי הבידוד בין שדות לייצור זרעי חיטה בדרגת יסוד לבין שדות לייצור זרעי חיטה רשומים או מאושרים, יהיו 50 מטרים לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} מרחק הבידוד בין שדות שלא כמפורט בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) יהיה 200 מטרים לפחות.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), רשאי המנהל לשנות את מרחקי הבידוד של שדה אם ראה צורך בכך ולאחר שהביא את הדבר לידיעת המגדל; שינוי כאמור יהיה לתקופה שלא תעלה על שנה אחת בכל פעם.

{{ח:סעיף*|3|ביקורת בידוד|עוגן=תוספת חלק א1 פרט 3}}
{{ח:ת}} בידוד השדה ייבדק על ידי מפקח בעת ביקורת השדה הראשונה.

{{ח:סעיף*|4|גידולים קודמים|עוגן=תוספת חלק א1 פרט 4}}
{{ח:ת}} לא יגדל אדם חיטה לזרעים מושבחים בשדות שבהם גדלה חיטה –
{{ח:תת|(1)}} 30 חודשים לפני מועד הזריעה, בשדה לייצור זרעי יסוד;
{{ח:תת|(2)}} 18 חודשים לפני מועד הזריעה, בשדה לייצור זרעים רשומים או מאושרים.

{{ח:סעיף*|5|בקשה לגידול זרעי חיטה|עוגן=תוספת חלק א1 פרט 5}}
{{ח:ת}} מגדל יגיש בקשה לגידול זרעי חיטה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בתקנה 16}}.

{{ח:סעיף*|6|בדיקת שדה|עוגן=תוספת חלק א1 פרט 6}}
{{ח:תת|(א)}} בדיקה בשדה תיעשה לאורך רצועה שרוחבה מטר אחד ואורכה 40 מטרים.
{{ח:תת|(ב)}} מספר הבדיקות בשדה יהיה –
{{ח:תתת|(1)}} בשדה ששטחו עד 100 דונם – לפחות 3 בדיקות;
{{ח:תתת|(2)}} בשדה ששטחו עד 250 דונם – לפחות 6 בדיקות;
{{ח:תתת|(3)}} בשדה ששטחו עד 500 דונם – לפחות 9 בדיקות;
{{ח:תתת|(4)}} בשדה ששטחו עד 1,000 דונם – לפחות 12 בדיקות.
{{ח:תת|(ג)}} בדיקות השדה ייעשו בתקופה שבין פריחת השדה להבשלתו.

{{ח:סעיף*|7|קציר שדה|עוגן=תוספת חלק א1 פרט 7}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתחיל מגדל בקציר שדה לייצור זרעי חיטה אלא לאחר שקצר פאה ברוחב 6 מטרים סביב השדה, אולם רשאי מפקח להורות על קציר פאה ברוחב שונה.
{{ח:תת|(ב)}} יבול הפאה שנקצר יופרד מיבול השדה ואין להשתמש בו לזרעים מושבחים.
{{ח:תת|(ג)}} כלי העבודה שהשתמשו בהם לקציר הפאה ינוקו מכל שיירי שימוש קודם לפני תחילת קציר השדה לזרעים.

{{ח:סעיף*|8|הפקה נפרדת|עוגן=תוספת חלק א1 פרט 8}}
{{ח:ת}} השירות לביקורת זרעים רשאי להורות למגדל לפני הקציר, כי זרעים מאושרים מאותו הזן אך משדות שונים יופקו בנפרד.

{{ח:סעיף*|9|חיטוי זרעים|עוגן=תוספת חלק א1 פרט 9}}
{{ח:ת}} זרעי חיטה יחוטאו בידי מפיק מוסמך, לאחר גמר ההפקה, בחומרי חיטוי שאישר המנהל.

{{ח:סעיף*|10|רמת הניקיון בשדה|עוגן=תוספת חלק א1 פרט 10}}
{{ח:ת}} רמת ניקיון שדה לייצור זרעי חיטה תהיה כלהלן:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;300px&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;בשדה לייצור זרעי יסוד&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;בשדה לייצור זרעים רשומים&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;בשדה לייצור זרעים מאושרים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זנים זרים בשדה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מינים זרים בשדה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ארגוט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פחמון פורח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5 צמחים לדונם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פחמון סגור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Xanthomonas Translucens&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} שדה לייצור זרעי מטפח יהיה נקי לחלוטין ממחלות המועברות על ידי זרעים, מצמחי זנים זרים של חיטה וכן מסוגים ומינים שונים של צמחי דגן וצמחים אחרים, והצמחים יתאימו לתיאור הזן כפי שאושר על ידי הוועדה.

{{ח:סעיף*|11|תקן לזרעי חיטה|עוגן=תוספת חלק א1 פרט 11}}
{{ח:ת}} תקן של זרעי חיטה יהיה כלהלן:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;300px&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;זרעי יסוד&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;זרעים רשומים&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;זרעים מאושרים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ניקיון (מזערי)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מספר מרבי של זרעי זנים או מינים אחרים מאותו הסוג הניתנים לזיהוי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;זרע אחד ל־120 גרם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;זרע אחד ל־120 גרם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מספר מרבי של זרעי דגן מסוגים אחרים הניתנים לזיהוי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;זרע אחד ל־120 גרם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;זרע אחד ל־120 גרם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;זרע אחד ל־120 גרם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חומר דומם (מרב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עשבים רעים (מרב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נביטה – חיטת לחם (מזער)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;85%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;85%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נביטה – חיטת Durum (מזער)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|12|אגרה בעד הסכמה לגידול זרעי חיטה|תיקון: [הודעות]|עוגן=תוספת חלק א1 פרט 12}}
{{ח:ת}} בעת הגשת בקשה להסכמה לגידול זרעי חיטה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 15|לתקנה 15}}, ישלם המבקש אגרה בסך 141 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון ליולי 2026)}} ועוד 5.20 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון ליולי 2026)}} לכל דונם או חלקו.

{{ח:סעיף*|13|אגרה בעד אישור זרעים|תיקון: [הודעות]|עוגן=תוספת חלק א1 פרט 13}}
{{ח:תת|(א)}} בעד אישור זרעים מושבחים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 12|לתקנה 12}} ישלם מפיק מוסמך אגרה בסך 72 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון ליולי 2026)}} לטונה של זרעי יסוד ואגרה בסך 37 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון ליולי 2026)}} לטונה של זרעים רשומים ומאושרים.
{{ח:תת|(ב)}} האגרה תשולם בתוך שבועיים מיום משלוח החשבון על ידי השירות לביקורת זרעים.

{{ח:קטע3|תוספת חלק ב|חלק ב׳ – גידול ואישור זרעי סורגום מכלוא ומרכיביו לזרעים מושבחים|תיקון: תשל״ז־2}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|עוגן=תוספת חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת חלק ב|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זן מכלוא“ – זרעי סורגום מדור ראשון למכלוא בין שושרת עקרה זכרית ומפרה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כיוס“ – עטיפת מכבד כדי למנוע מגע עם אבקת צמחים אחרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכבד“ – תפרחת של סורגום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפרה“ – זן או שושרת המשמשים להפריית צמחי שושרת עקרה זכרית ומחזירים לצאצאיה את פוריותם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפרה מקיים“ – צמחי סורגום הזהים בתכונותיהם לצמחי השושרת העקרה זכרית אבל ניתן להפרות בהם את צמחי השושרת העקרה זכרית בלי להחזיר את פוריות צאצאיהם ובלי לפגוע בזהותם הגנטית של צאצאיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שושרת עקרה זכרית“ – צמחי סורגום בעלי עקרות זכרית המשמשים לייצור זני מכלוא.

{{ח:סעיף*|2|תכונות שדה גידול ובידודו|עוגן=תוספת חלק ב פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} זרעי יסוד וזרעים רשומים ייזרעו בשדה שבינו לבין שדה אחר שבו מגדלים סורגום הפורח באותה עת, או גדלים כספיח צמחי סורגום הפורחים באותה עת; תושאר רצועת בידוד ברוחב 500 מטר שבה אין מגדלים סורגום.
{{ח:תת|(ב)}} זרעי יסוד וזרעי מכלוא ייזרעו בשדה שבינו לבין שדה שגדל בו עשב סודני; תושאר רצועת בידוד ברוחב 2,000 מטר.
{{ח:תת|(ג)}} בשדה שבו מגדלים סורגום לייצור מכלואים ולייצור שושרת עקרה זכרית ייזרעו משני צידי השדה 4 שורות של זרעי מפרה או מפרה מקיים לבידוד השדה לפי המתאים לכל מקרה.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים (א) ו־(ג) ניתן להקטין את מרחק הבידוד ל־300 מטר, בתנאי שייזרעו משני צידי השדה 8 שורות של זרעי מפרה או מפרה מקיים.
{{ח:תת|(ה)}} בכל תקופת פריחת צמחי הסורגום בשדה לייצור זני מכלוא וזני מפרה או קו עקר זכרי לא יימצאו בשדה ובפס בידוד של 200 מטר מכל צדדיו צמחי דורת ארם צובא פורחים.
{{ח:תת|(ו)}} המנהל רשאי להתיר שינויים בבידוד אם קיים לדעתו חיץ מתאים אחר לבידוד שדה.

{{ח:סעיף*|3|גידולים קודמים|עוגן=תוספת חלק ב פרט 3}}
{{ח:ת}} זרעי סורגום ייזרעו בשדה שבו לא גודל במשך שנים עשר חדשים שלפני מועד הזריעה כל צמח מסוג הסורגום.

{{ח:סעיף*|4|בקשה לגידול זרעי סורגום|עוגן=תוספת חלק ב פרט 4}}
{{ח:ת}} מגדל המתכוון לגדל זרעי סורגום למכירה יגיש בקשה 21 יום לפני מועד הזריעה המשוער.

{{ח:סעיף*|5|מועדי ביקורת שדה|עוגן=תוספת חלק ב פרט 5}}
{{ח:ת}} בעת הגידול ייערכו לפחות 3 בקורות שדה – שתיים מהן לאחר התכבדות והאחרונה בעת שהזרעים קיבלו את גונם הסופי.

{{ח:סעיף*|6|סייג לאישור זרעים|עוגן=תוספת חלק ב פרט 6}}
{{ח:תת|(א)}} זני מכלוא יאושרו כזרעים מאושרים בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} זרעי שושרת עקרה זכרית, מפרה ומפרה מקיים לייצור זרעי מכלוא יאושרו כזרעי יסוד בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} מגדל זרעים חייב להגיש לשירות לבקורת זרעים תיאור מורפולוגי של מרכיבי סורגום המכלוא כתנאי לבקורת שדה.

{{ח:סעיף*|7|גידול זרעי שושרת עקרה זכרית זרעי מפרה, וזרעי מפרה מקיים|עוגן=תוספת חלק ב פרט 7}}
{{ח:תת|(א)}} צמחים לגידול זרעי שושרת עקרה זכרית יש לגדל מזרעים שגודלו על צמחים מכוייסים ומופרים בהפריית יד לפחות אחת ל־2 דורות.
{{ח:תת|(ב)}} צמחים לגידול זרעי המפרה יגודלו בשדה נפרד או בגבול שדה לייצור זרעי מכלוא, בתנאי שלפחות 2 שורות הגובלות בשורות צמחי השושרת העקרה זכרית לא תאספנה לזרעים.

{{ח:סעיף*|8|גידול זני מכלוא לזרעים מאושרים|עוגן=תוספת חלק ב פרט 8}}
{{ח:תת|(א)}} זרעי זני מכלוא שיגודלו בהכלאה זהה בהרכבה לזן מכלוא מומלץ, יהיו זרעים מאושרים.
{{ח:תת|(ב)}} שדה לגידול זן מכלוא ייזרע בזרעי יסוד בלבד.

{{ח:סעיף*|9|כיוס מכבדים בצמחי שושרת עקרה זכרית|עוגן=תוספת חלק ב פרט 9}}
{{ח:ת}} מפקח רשאי לדרוש ממגדל לכייס מכבדים בצמחי שושרת עקרה זכרית בשדה בו היא גדלה או בשדה בו יוצרים זרעי מכלוא כדי לבחון אם אינם יוצרים אבקה מפרה.

{{ח:סעיף*|10|קציר זרעי שושרת עקרה זכרית וזני מכלוא|עוגן=תוספת חלק ב פרט 10}}
{{ח:ת}} לא יתחיל מגדל זרעי שושרת עקרה זכרית וזני מכלוא בקציר שדהו, אלא לאחר שקצר את כל צמחי המפרה מקיים והמפרה והרחיקם מהשדה.

{{ח:סעיף*|11|הפקה נפרדת|עוגן=תוספת חלק ב פרט 11}}
{{ח:ת}} השירות לבקורת זרעים רשאי להורות למגדל לפני הקציר כי זרעים מאושרים משדות שונים יופקו בנפרד.

{{ח:סעיף*|12|חיטוי זרעים|עוגן=תוספת חלק ב פרט 12}}
{{ח:ת}} זרעים יחוטאו על ידי מפיק מוסמך נגד מזיקי אסם ומחלות, עם גמר ההפקה, בחמרים שאישר למטרה זו האגף להגנת הצומח במשרד החקלאות.

{{ח:סעיף*|13|רמת נקיון|עוגן=תוספת חלק ב פרט 13}}
{{ח:תת|(א)}} רמת נקיון בשדה סורגום המוצע לאישור תהיה בכל בקורת שדה כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} בשדה לייצור זרעי המפרה:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;300px&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;זרעי יסוד&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צמחי זנים זרים ויוצאי דופן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צמחים נגועים בפחמון פורח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צמחים נגועים בפחמון סגור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צמחי דורת ארם־צובא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(2)}} בשדה לייצור זני מכלוא וקו עקר זכרי:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;300px&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot;&gt;בשדה לייצור זרעי יסוד של קו עקר זכרי&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot; width=&quot;200px&quot;&gt;בשדה לייצור זרעים מאושרים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;בזני מכלוא לגרעינים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בזני מכלוא למספוא&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צמחי זנים זרים וצמחים יוצאי דופן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1:10000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1:5000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צמחים מפזרי אבקה מבין צמחי השושרת העקרה זכרית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1:10000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1:5000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1:1000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צמחי דורת ארם־צובא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צמחים נגועים בפחמון פורח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צמחים נגועים בפחמון סגור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} רשאי המנהל, אף אם לא עמד שדה לייצור זרעים מאושרים ליצוא בדרישות לגביו בסעיף קטן (א)(2), לדרוש בדיקת הזרעים בזריעה ולאשרם ליצוא על פי תוצאות בדיקתם בזריעה כפוף {{ח:חיצוני|תקנות הזרעים (מכירה)|לתקנות הזרעים (מכירה), תשכ״ה–1964}}.

{{ח:סעיף*|14|תקן זרעים|תיקון: תשל״ז־4|עוגן=תוספת חלק ב פרט 14}}
{{ח:ת}} תקן לזרעי סורגום יהיה כלהלן:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;300px&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;בזרעי יסוד&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;בזרעים מאושרים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אחוז נקיון (מינימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98%&lt;span style=&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;** &lt;/span&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זרעי זנים אחרים (מקסימום)*&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5 זרעים לק״ג אחד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חומר דומם (מקסימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2%&lt;span style=&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;** &lt;/span&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זרעי עשבים שוטים (מקסימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עקבות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עקבות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זרעי עשבים מחבלים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אחוז נביטה (מינימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;85%&lt;span style=&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;** &lt;/span&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;85%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} {{מוקטן|* הניתנים להבחנה בבדיקת הזרעים במעבדה}}
{{ח:ת}} {{מוקטן|&lt;span style{{=}}&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;** &lt;/span&gt; ללא תקן לשימוש עצמי.}}

{{ח:סעיף*|15|אגרה בעד אישור שדה|תיקון: תשל״ט, תשל״ט־2, תשמ״ב־2, [הודעות]|עוגן=תוספת חלק ב פרט 15}}
{{ח:ת}} בעת הגשת הבקשה לאישור שדה ישלם המבקש אגרה כלהלן:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שטח השדה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיעור האגרה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;לזרעי יסוד ומאושרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 4 דונם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;126 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון ליולי 2026)}} לשדה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 4 דונם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;47 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון ליולי 2026)}} לכל דונם נוסף&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|16|אגרה בעד אישור זרעים|תיקון: תשל״ט, תשל״ט־2, תשמ״ב־2, [הודעות]|עוגן=תוספת חלק ב פרט 16}}
{{ח:תת|(א)}} בעד אישור זרעים מושבחים ישלם המפיק אגרה כלהלן:
{{ח:תת}} זני מכלוא וקו עקר זכרי &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;126 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון ליולי 2026)}} לטונה&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת}} זרעי יסוד &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;80 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון ליולי 2026)}} לטונה&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(ב)}} האגרה תשולם תוך שבועיים מתאריך משלוח החשבון על ידי השירות לביקורת זרעים.

{{ח:קטע3|תוספת חלק ג|חלק ג׳ – גידול ואישור זרעי אגוזי־אדמה לזרעים מושבחים|תיקון: תשכ״א, תשל״ב־2}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|תיקון: תשל״ט־3|עוגן=תוספת חלק ג פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת חלק ג|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זרעים“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זרעים שלמים“ – זרעים שנמצאו בלתי פגומים בבדיקה במעבדה הרשמית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערך שימושי“ – מכפלת אחוז הנביטה באחוז הזרעים השלמים המחולקת למאה.

{{ח:סעיף*|2|גודל מינימלי של שדה|עוגן=תוספת חלק ג פרט 2}}
{{ח:ת}} לא יגדל אדם זרעים מאושרים בשדה ששטחו פחות מ־20 דונם.

{{ח:סעיף*|3|בידוד שדה|עוגן=תוספת חלק ג פרט 3}}
{{ח:ת}} שדה לגידול זרעים יהיה במרחק של 6 מטר לפחות מכל שדה אחר בו מגדלים אגוזי אדמה.

{{ח:סעיף*|4|גידולים קודמים|עוגן=תוספת חלק ג פרט 4}}
{{ח:ת}} לא יגדל אדם זרעים בשדה שגודלו בו אגוזי־אדמה תוך שלושים חודש שלפני מועד הזריעה.

{{ח:סעיף*|5|בקשה לגידול|עוגן=תוספת חלק ג פרט 5}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15}} יגיש מגדל למנהל לא יאוחר מחמישה עשר ימים אחר גמר הזריעה של השדה.
{{ח:תת|(ב)}} בצירוף לבקשה ימציא המגדל תווית של הזרעים שנזרעו בשדה.

{{ח:סעיף*|6|סבילות לפגמים בשדה|עוגן=תוספת חלק ג פרט 6}}
{{ח:תת|(א)}} סבילות לפגמים בשדה לגידול זרעים לדרגותיהם השונות תהיה באחוזים כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;300px&quot;&gt;פגמים&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;לזרעי יסוד&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;לזרעים רשומים&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;לזרעים מאושרים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צמחי זנים זרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|&lt;s&gt;%&lt;/s&gt;}}אפס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} תמותת צמחים כתוצאה ממחלות תוך 6 שבועות לפני מועד האסיף המשוער –
{{ח:תת|(1)}} בשדות כל הזנים למעט שולמית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.0%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.0%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.0%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} בשדות מהזן שולמית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.0%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.0%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.0%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} תמותת צמחים כתוצאה ממחלות בכל ביקורת בשדות כל הזנים, עד 6 שבועות לאחר הצצה, לא תעלה בשום מקרה על 10%.

{{ח:סעיף*|7|דיש|עוגן=תוספת חלק ג פרט 7}}
{{ח:ת}} מגדל יודיע לשירות לביקורת זרעים, לפחות 48 שעות לפני המועד שקבע לדיש, על מועדו ומקומו של הדיש.

{{ח:סעיף*|8|סימון אגוזי־&lt;wbr&gt;אדמה בקליפה|עוגן=תוספת חלק ג פרט 8}}
{{ח:ת}} מכלים שבהם מועברים אגוזי־אדמה בקליפה מהשדה או תוך כדי הפקה יסומנו בפרטים אלה:
{{ח:תת|(1)}} המלים ”אגוזי־אדמה לזרעים“;
{{ח:תת|(2)}} שם הזן;
{{ח:תת|(3)}} סימון המשק והשדה.

{{ח:סעיף*|9|מכון ההפקה|עוגן=תוספת חלק ג פרט 9}}
{{ח:ת}} מכון ההפקה והמיון של אגוזי־אדמה לזרעים והמחסנים שבהם מוחסנים אגוזי־האדמה טעונים אישור המנהל.

{{ח:סעיף*|10|חיטוי זרעים|עוגן=תוספת חלק ג פרט 10}}
{{ח:ת}} מפיק מוסמך יבצע בזרעים חיטוי, לפני גמר הפקתם, בחומר או בחמרים שאושרו לכך מאת האגף להגנת הצומח במשרד החקלאות.

{{ח:סעיף*|11|אריזת זרעים|עוגן=תוספת חלק ג פרט 11}}
{{ח:תת|(א)}} הזרעים ייארזו במכלים חדשים, שקיבלו אישור מוקדם של המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייארזו במכל יותר מ־25 ק״ג זרעים.

{{ח:סעיף*|12|סימון זרעים מושבחים על־&lt;wbr&gt;ידי השירות לביקורת זרעים|עוגן=תוספת חלק ג פרט 12}}
{{ח:ת}} סימון זרעים מושבחים למכירה ייעשה בתווית סימון בידי השירות לביקורת זרעים ויכלול פרטים אלה:
{{ח:תת|(1)}} המלים ”אגוזי־אדמה“ ושם הזן כפי שפרסמה אותו הועדה;
{{ח:תת|(2)}} סימון זיהוי המגדל, השדה, המכסה ושנת הייצור;
{{ח:תת|(3)}} דרגת הזרעים;
{{ח:תת|(4)}} אחוז הנביטה;
{{ח:תת|(5)}} המלים ”זרעים שלמים מעל לתקן“, או אחוז הזרעים השלמים;
{{ח:תת|(6)}} הערך השימושי של הזרעים;
{{ח:תת|(7)}} משקל אלף זרעים בגרמים;
{{ח:תת|(8)}} המועד האחרון לבדיקתם במעבדה הרשמית.

{{ח:סעיף*|13|תווית המפיק|עוגן=תוספת חלק ג פרט 13}}
{{ח:ת}} מפיק מוסמך יסמן זרעים מושבחים למכירה עם גמר תהליך ההפקה בתווית מפיק, או ידפיס על גבי האריזה פרטים כדלהלן:
{{ח:תת|(1)}} שם המפיק;
{{ח:תת|(2)}} המלים ”אגוזי־אדמה“ ושם הזן כפי שפרסמה אותו הועדה;
{{ח:תת|(3)}} סימן זיהוי של המכסה;
{{ח:תת|(4)}} סוג המיון של הזרעים;
{{ח:תת|(5)}} אם עברו הזרעים טיפול בחמרי חיטוי, המלה ”רעל“ בצבע אדום וסימן גולגולת בציון שמות חמרי החיטוי;
{{ח:תת|(6)}} באותיות בולטות בצבע אדום: ”מסוכן למאכל אדם ובהמה“.

{{ח:סעיף*|14|סבילות לפגמים לזרעים בקליפה|עוגן=תוספת חלק ג פרט 14}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאושרו זרעים מתרמילי אגוזי אדמה המכילים יותר מ־5% תרמילים אשר בהם זרעים הנגועים בגורמי רקבון שונים.
{{ח:תת|(ב)}} ייערכו לפחות שתי ביקורות של תרמילי אגוזי־אדמה לזרעים, ובלבד שאחת מהן טרם הכנסת התרמילים לאיסום.

{{ח:סעיף*|15|תקן לזרעים|עוגן=תוספת חלק ג פרט 15}}
{{ח:תת|(א)}} תקן של זרעים יהיה כדלקמן:
{{ח:תתת}} נקיון – 98%
{{ח:תתת}} זרעים שלמים – 90%
{{ח:תתת}} נביטה – 85%
{{ח:תת}} ובלבד שהערך השימושי המינימלי יהיה 80%.
{{ח:תת|(ב)}} הזרעים יהיו ממויינים על פי הוראות המנהל, שיינתנו לאחר התייעצות ברשות לזרעים.
{{ח:תת|(ג)}} הזרעים ייבדקו באקראי לטיב חיטויים; לפי מסקנות בדיקת המעבדה יתן השירות הוראה לחיטוי מחדש של הזרעים, בשעת הצורך.
{{ח:תת|(ד)}} ניתנה הוראה לחיטוי מחדש על פי סעיף קטן (ג), תיערך בזרעים בדיקה חוזרת.

{{ח:סעיף*|16|אגרה בעד אישור שדה|תיקון: תשל״ה, תשל״ז, תשל״ט, תשל״ט־2, תשמ״ב־2, [הודעות]|עוגן=תוספת חלק ג פרט 16}}
{{ח:ת}} בעת הגשת הבקשה לאישור שדה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 15|לתקנה 15}} {{ח:פנימי|תוספת חלק ג פרט 5|וסעיף 5}} ישלם המבקש אגרה בסך של 12 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון ליולי 2026)}} לדונם.

{{ח:סעיף*|17|אגרה בעד אישור זרעים|תיקון: תשל״ה, תשל״ז, תשל״ט, תשל״ט־2, תשמ״ב־2, [הודעות]|עוגן=תוספת חלק ג פרט 17}}
{{ח:תת|(א)}} בעד אישור זרעים מושבחים על ידי המנהל בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 12|לתקנה 12}}, ישלם המפיק אגרה בסך 344 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון ליולי 2026)}} לדונם.
{{ח:תת|(ב)}} האגרה תשולם תוך שבועיים מתאריך משלוח החשבון על ידי השירות לבקורת זרעים.

{{ח:סעיף*|18|היתר למכירת זרעים|תיקון: תשל״ט־3|עוגן=תוספת חלק ג פרט 18}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|תקנות הזרעים (מכירה)#סעיף 18|בתקנה 18 לתקנות הזרעים (מכירה), תשכ״ה–1964}}, רשאי המנהל לאחר התייעצות ברשות לזרעים להתיר מכירת זרעים אף אם לא קוימו בהם הוראות תקנות אלה.

{{ח:קטע3|תוספת חלק ד|חלק ד׳ {{ש}} גידול ואישור זרעי כותנה לזרעים מושבחים|תיקון: תשכ״א־2, תשל״א־2}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|תיקון: תשל״ט־3|עוגן=תוספת חלק ד פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת חלק ד|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זרעים“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צמחים יוצאי דופן“ – צמחים השונים באחת או יותר מתכונותיהם מתכונות צמחי אותו הזן הגדל בשדה.

{{ח:סעיף*|2|גודל מינימלי של שדה|עוגן=תוספת חלק ד פרט 2}}
{{ח:ת}} לא יגדל אדם זרעים מאושרים בשדה ששטחו פחות מ־50 דונם.

{{ח:סעיף*|3|בידוד שדה|עוגן=תוספת חלק ד פרט 3}}
{{ח:תת|(א)}} שדה לגידול זרעי יסוד יהיה במרחק של –
{{ח:תתת|(1)}} 600 מטר לפחות מכל שדה שבו מגדלים כותנה מזן אחר;
{{ח:תתת|(2)}} 300 מטר לפחות מכל שדה שבו מגדלים כותנה מאותו זן שנזרע בזרעים לא מושבחים.
{{ח:תת|(ב)}} שדה לגידול כותנה לזרעים רשומים או מאושרים יהיה במרחק של 300 מטר לפחות מכל שדה שבו מגדלים כותנה מזן אחר.

{{ח:סעיף*|4|גידולים קודמים|עוגן=תוספת חלק ד פרט 4}}
{{ח:תת|(א)}} לא יגדל אדם זרעים בשדה שגדלה בו כותנה תוך 12 חודש שלפני מועד הזריעה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) מותר לגדל זרעים מאושרים בשדה שבו גדלה כותנה מזרעים מאושרים מאותו זן תוך 12 חודש שלפני הזריעה.

{{ח:סעיף*|5|בקשה לגידול|עוגן=תוספת חלק ד פרט 5}}
{{ח:ת}} בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15}} תוגש מאת מגדל למנהל לא יאוחר מ־10 ימים לפני מועד הזריעה המשוער ולא יאוחר מ־10 באפריל של כל שנה.

{{ח:סעיף*|6|ניפוט זרעי יסוד ואישור מנפטה|עוגן=תוספת חלק ד פרט 6}}
{{ח:תת|(א)}} כותנה לזרעי יסוד תנופט ביחידת ניפוט מיוחדת שאישרה לכך הרשות לזרעים.
{{ח:תת|(ב)}} כותנה לזרעים רשומים ומאושרים תנופט במנפטה שאישר לכך המנהל על פי הנחיות הרשות לזרעים.

{{ח:סעיף*|7|ניפוט זרעים רשומים ומאושרים|עוגן=תוספת חלק ד פרט 7}}
{{ח:ת}} לא יחל אדם בניפוט כותנה לזרעים רשומים ומאושרים, אלא לאחר שניקה את יחידת הניפוט ואת דרכי העברת הכותנה והזרעים מכל שיירי שימוש קודם וניפט ביחידת הניפוט כמות של 1000 קילוגרם מהכותנה המיועדת לניפוט; כמות זו לא תשמש לזרעים.

{{ח:סעיף*|8|פילום|עוגן=תוספת חלק ד פרט 8}}
{{ח:תת|(א)}} זרעי כותנה המיועדים לייצור זרעים לשיווק מקומי יעברו פילום כימי, ואילו זרעים המיועדים לייצור יעברו פילום כימי או מיכני.
{{ח:תת|(ב)}} לפני הפילום ינוקו מכונות הפילום, כלי הפילום וסביבתם מכל שיירי שימוש קודם.

{{ח:סעיף*|9|איסום זרעי כותנה|עוגן=תוספת חלק ד פרט 9}}
{{ח:תת|(א)}} איסום זרעי כותנה ייעשה בתנאים שישמרו על טיבם של הזרעים וימנעו כל אפשרות ערבוב בין זרעי דרגות וזנים שונים.
{{ח:תת|(ב)}} תנאי האיסום יאשר המנהל לאחר התייעצות עם הרשות לזרעים ולפי הנחיותיה.

{{ח:סעיף*|10|סבילות לפגמים בשדה|עוגן=תוספת חלק ד פרט 10}}
{{ח:ת}} סבילות לפגמים בשדה הזרעים המוצע לאישור לא תעלה על השיעורים המפורטים להלן:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;300px&quot;&gt;פגמים&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;בשדה לייצור זרעי יסוד&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;בשדה לייצור זרעים רשומים&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;בשדה לייצור זרעים מאושרים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צמחים יוצאי דופן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צמח אחד לדונם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 10 צמחים לדונם לפני ביעור הפגמים ועד 3 צמחים לדונם אחרי ביעור הפגמים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צמחים ממיני כותנה אחרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צמח אחד לדונם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 3 צמחים לדונם לפני ביעור הפגמים ועד צמח אחד לדונם אחרי ביעור הפגמים.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|11|תקן לזרעים|עוגן=תוספת חלק ד פרט 11}}
{{ח:ת}} תקן של זרעים יהיה כלהלן:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;300px&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;זרעי יסוד&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;זרעים רשומים ומאושרים&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;הערות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אחוז נביטה &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;(מינימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;85&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אחוז נקיון &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;(מינימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אחוז חומר דומם &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;(מקסימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זרעי זנים או מינים אחרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אחוז זרעי עשבים שוטים &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;(מקסימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אחוז זרעים פגומים &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;(מקסימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{מוקטן|מיום ט״ז בשבט תשל״ב (1.2.1972)}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|12|חיטוי זרעים|עוגן=תוספת חלק ד פרט 12}}
{{ח:תת|(א)}} יש לבצע חיטוי בזרעים, טרם גמר הפקתם, בחומר או בחמרים שאושרו לכך מאת האגף להגנת הצומח במשרד החקלאות.
{{ח:תת|(ב)}} בדיקות טיב חיטוי ייערכו במעבדה הרשמית, כאמור להלן:
{{ח:תתת|(1)}} ב־30% מהדוגמאות של זרעי אותה שנה;
{{ח:תתת|(2)}} בכל המכסות של זרעים שגילם מעל לשנה.
{{ח:תת|(ג)}} התברר בבדיקה כאמור כי 20% מהזרעים אינם מחוטים, יורה המנהל על ביצוע חיטוי חוזר.

{{ח:סעיף*|13|אגרה בעד בדיקת שדה|תיקון: תשל״ה, תשל״ז, תשל״ט, תשל״ט־2, תשמ״ב־2, [הודעות]|עוגן=תוספת חלק ד פרט 13}}
{{ח:ת}} בעת הגשת הבקשה לאישור שדה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 15|לתקנה 15}} ישלם המבקש אגרה בשיעור 6 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון ליולי 2026)}} לדונם.

{{ח:סעיף*|14|אגרה בעד אישור זרעים|תיקון: תשל״ה, תשל״ז, תשל״ט, תשל״ט־2, תשמ״ב־2, [הודעות]|עוגן=תוספת חלק ד פרט 14}}
{{ח:תת|(א)}} בעד אישור זרעים מאת המנהל בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 12|לתקנה 12}} ישלם המפיק אגרה בשיעור 103 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון ליולי 2026)}} לטונה או חלק ממנה.
{{ח:תת|(ב)}} האגרה תשולם תוך שבועיים מתאריך משלוח החשבון על־ידי השירות לבקורת זרעים.

{{ח:סעיף*|15|היתר למכירת זרעים|תיקון: תשל״ז־6, תשל״ט־3|עוגן=תוספת חלק ד פרט 15}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|תקנות הזרעים (מכירה)#סעיף 15|בתקנה 15 לתקנות הזרעים (מכירה), תשכ״ה–1964}}, רשאי המנהל לאחר התייעצות ברשות לזרעים להתיר מכירה אף אם לא קוימו בהם הוראות תקנות אלה.

{{ח:קטע3|תוספת חלק ה|חלק ה׳ {{ש}} גידול ואישור זרעי תפוחי אדמה לזרעים מושבחים|תיקון: תשכ״ב, תש״ל}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|עוגן=תוספת חלק ה פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת חלק ה|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זרע“ – פקעת של תפוחי אדמה המיועדת למכירה כזרעים מושבחים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גידול משנה“ – גידול היוצא מתוך זרע, שקטרו גדול משמונה מילימטרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עונת הסתיו“ – עונת הזריעה לגידול תפוחי אדמה שבין אחד באוגוסט לבין אחד באוקטובר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עונת החורף“ – עונת הזריעה לגידול תפוחי אדמה שבין אחד באוקטובר לבין אחד בינואר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עונת האביב“ – עונת הזריעה לגידול תפוחי אדמה שבין אחד בדצמבר לבין עשרים באפריל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזק עש הבולבוסין“ – פגם בכושר הנביטה של זרע הנגרם על ידי זחלי עש הבולבוסין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צמחי זנים זרים“ – צמחים מזן שאינו הזן הזרוע במרבית השדה.

{{ח:סעיף*|2|עונות זריעה לזרעים|עוגן=תוספת חלק ה פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} זרעים המיועדים לייצור זרעים לגידול תפוחי אדמה לעונה שצויינה להלן בטור א׳ ייזרעו בתקופה שצויינה בצדו בטור ב׳:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;300px&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;לעונת הסתיו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;זרעי יבוא – בתקופה שבין אחד בדצמבר לבין עשרים בפברואר;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זרעים מקומיים – בתקופה שבין אחד בדצמבר לבין עשרים וחמישה בפברואר.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לעונת החורף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בתקופה שבין אחד בדצמבר לבין עשרה באפריל.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לעונת האביב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בתקופה שבין אחד במרס לבין עשרה באפריל.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית, על פי בקשת מגדל מוסמך, להתיר גידול זרעים מחוץ לעונות המפורשות בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} מפקח רשאי, על פי בקשת מגדל מוסמך, לייעד לעונת האביב זרעים משדות שנזרעו בין עשרים וחמישה בפברואר לבין עשרים ותשעה בפברואר בהתחשב בהתפתחות הגידול.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על גידול זרעים ליצוא.

{{ח:סעיף*|3|בקשה לגידול זרעים|עוגן=תוספת חלק ה פרט 3}}
{{ח:ת}} בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 17}} תוגש על ידי מגדל מוסמך למנהל לא יאוחר משבעה ימים לפני מועד הזריעה אך לא יאוחר –
{{ח:תת|(1)}} מאחד בפברואר – לגבי שדה שייזרע בין אחד בדצמבר לבין עשרים בפברואר;
{{ח:תת|(2)}} מאחד במרס – לגבי שדה שייזרע לאחר אחד במרס.

{{ח:סעיף*|4|הודעה על זריעה|עוגן=תוספת חלק ה פרט 4}}
{{ח:תת|(א)}} מגדל מוסמך יודיע בכתב למנהל, תוך שבוע לאחר תחילת זריעת השדה, את מועד תחילת הזריעה ושטחו המדוייק של השדה.
{{ח:תת|(ב)}} מגדל מוסמך יודיע בכתב למנהל, עם סיום זריעת השדה, את מועד הסיום המדוייק.

{{ח:סעיף*|5|שטח מינימלי של שדה|עוגן=תוספת חלק ה פרט 5}}
{{ח:ת}} לא יגדל אדם זרעים בשדה ששטחו פחות מעשרה דונמים.

{{ח:סעיף*|6|גידולים קודמים|עוגן=תוספת חלק ה פרט 6}}
{{ח:ת}} לא יגדל אדם זרעים בשדה שגדלו בו צמחים ממשפחת הסולניים תוך שלוש שנים שלפני מועד הזריעה.

{{ח:סעיף*|7|גידול זרעים מזרעים מקומיים|עוגן=תוספת חלק ה פרט 7}}
{{ח:ת}} לא יגדל אדם זרעים מזרעים מקומיים, אלא אם אושרו כזרעים מאושרים על פי תקנות אלה.

{{ח:סעיף*|8|גידול זרעים מזרעי יבוא|עוגן=תוספת חלק ה פרט 8}}
{{ח:ת}} לא יגדל אדם זרעים מזרעי יבוא, אלא אם אושרו כזרעים משובחים בארץ היצוא על ידי מוסד אשר הוכר על ידי המנהל כמוסד מוסמך לאישור זרעים משובחים ובתנאים מיוחדים שיקבע המנהל.

{{ח:סעיף*|9|בידוד שדה|עוגן=תוספת חלק ה פרט 9}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאושרו זרעים משדה הגובל בשדה הזרוע תפוחי אדמה מזן אחר אלא אם בין השדות הושאר פס בלתי זרוע או זרוע בגידול שאינו תפוחי אדמה, ברוחב של שתי שורות.
{{ח:תת|(ב)}} לא יאושרו זרעים מרצועת קרקע ברוחב חמש שורות לאורך גבול שדה עם שדה אחר הזרוע תפוחי אדמה מזן או דרגה אחרים מאלה שנזרעו בשדה, ואף אם בין שני השדות זרוע פס בגידול אחר.

{{ח:סעיף*|10|אזורים אסורים לגידול|עוגן=תוספת חלק ה פרט 10}}
{{ח:ת}} לא יגודלו זרעים –
{{ח:תת|(1)}} באזור החולה, שגבולותיו הם, בצפון ובמערב – מרגלות הגבעות המקיפות את בקעת החולה, בדרום – גבול שטח מפעל החולה, ובמזרח – הגבול בין ישראל ובין סוריה;
{{ח:תת|(2)}} בשטח אשר בו או ברצועה של 500 מטר שמסביב לו גדל צמח הנגוע ברקבון חום בקטריאלי;
{{ח:תת|(3)}} בשטח אשר הוא או רצועה של 100 מטר שמסביבו ידועים כנגועים בנמטודות.

{{ח:סעיף*|11|בדיקת שדה|עוגן=תוספת חלק ה פרט 11}}
{{ח:תת|(א)}} מפקח חייב לערוך לפחות שלוש בדיקות בשדה שהראשונה מהן תהיה לא יאוחר מארבעים יום מיום הצצת הגידול.
{{ח:תת|(ב)}} כל בדיקה תבוצע במאתיים צמחים לעשרת הדונמים הראשונים ובעשרה צמחים לכל דונם נוסף.
{{ח:תת|(ג)}} מפקח יודיע למגדל, בהודעה בכתב, תוצאות כל בדיקה, ואם נמסרה על ידי המגדל הודעה לשירות בקורת זרעים על התקשרות עם משווק לשיווק הזרעים – אף למשווק כאמור.

{{ח:סעיף*|12|השמדת צמחים נגועים במחלות|עוגן=תוספת חלק ה פרט 12}}
{{ח:ת}} לא יאושרו זרעים משדה, אלא אם בו ובחמש שורות זריעה של כל שדה הגובל עמו הושמדו הצמחים הנגועים באחת מהמחלות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת חלק ה פרט 25|בסעיף 25 פריטים 6 עד 9}} או {{ח:פנימי|תוספת חלק ה פרט 26|בסעיף 26 פריטים 6 עד 8}}, פקעותיהם ופקעת האם.

{{ח:סעיף*|13|הודעות על אסיף והשמדת עלווה|עוגן=תוספת חלק ה פרט 13}}
{{ח:ת}} מגדל יודיע בהודעה בכתב למפקח על מועדים אלה:
{{ח:תת|(1)}} תחילת האסיף – לפחות שבעה ימים לפני המועד שקבע לאסיף;
{{ח:תת|(2)}} תחילת השמדת העלווה בריסוס – לפחות שבוע ימים לפני המועד שקבע לכך.

{{ח:סעיף*|14|מועד אחרון לאסיף זרעים לעונת הסתיו|עוגן=תוספת חלק ה פרט 14}}
{{ח:ת}} לא ייאספו זרעים המיועדים לזריעה בעונת הסתיו לאחר עשרים ביוני.

{{ח:סעיף*|15|החזקת זרעים בעת האסיף ולאחריו|עוגן=תוספת חלק ה פרט 15}}
{{ח:ת}} זרעים יוחזקו מעת איסופם במקום מוצל ומאוורר המגן עליהם מפני קרני השמש והתחממות.

{{ח:סעיף*|16|בדיקת זרעים|עוגן=תוספת חלק ה פרט 16}}
{{ח:ת}} מפקח רשאי לבדוק בכל עת שתיראה לו זרעים בשדה, באיסום קירור ובכל מצב של אחסנה.

{{ח:סעיף*|17|פסילת זרעים שנגלו לשמש|עוגן=תוספת חלק ה פרט 17}}
{{ח:ת}} מפקח רשאי להודיע למחזיק בזרעים כי לא יאושרו זרעים שהוחזקו בניגוד להוראות {{ח:פנימי|תוספת חלק ה פרט 15|סעיף 15}}, אם בתנאי החזקתם ובמשך זמן החזקתם כאמור היה כדי לפגוע בטיב הזרעים.

{{ח:סעיף*|18|אריזת זרעים למכירה|עוגן=תוספת חלק ה פרט 18}}
{{ח:ת}} זרעים יהיו ארוזים בשקים או במיכלים חדשים או – בהסכמת המנהל בכתב – בשקים משומשים שלא השתמשו בהם לפני כן לאריזת תפוחי אדמה.

{{ח:סעיף*|19|סימון זרעים|עוגן=תוספת חלק ה פרט 19}}
{{ח:תת|(א)}} כל שק או מיכל ישא תווית סימון זרעים שתכלול פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המלים ”זרעי תפוחי אדמה מאושרים“;
{{ח:תתת|(2)}} שם הזן;
{{ח:תתת|(3)}} סימן זיהוי של המגדל ושל השדה;
{{ח:תתת|(4)}} הודעה כי הזרעים אושרו למכירה על פי הוראות תקנות אלה;
{{ח:תתת|(5)}} שם הגוף המשווק שבאמצעותו משווק המגדל את הזרעים, או שם המגדל.
{{ח:תת|(ב)}} אם בוצע בזרעים חיטוי, יציין מבצע החיטוי על גבי התווית את שם חומר החיטוי וסימן גולגולת ועצמות צלובות בצבע אדום.

{{ח:סעיף*|20|חיבור תווית סימון|עוגן=תוספת חלק ה פרט 20}}
{{ח:ת}} תווית סימון תחובר לכל מיכל בדרך ובצורה שאין להורידה בקלות והעתק ממנה יושם בתוך השק או המיכל בחלקו העליון.

{{ח:סעיף*|21|איסום זרעים לגידול בסתיו|עוגן=תוספת חלק ה פרט 21}}
{{ח:ת}} הזרעים המיועדים לגידול בעונת הסתיו יאוסמו, בדרך שיורה עליה מפקח, בבית קירור או בסככה מאווררת; זרעים המאוסמים בסככה יאובקו בתכשיר, שאושר על ידי האגף להגנת הצומח, להגנת זרעים מפני עש הבולבוסין.

{{ח:סעיף*|22|איסום זרעים לגידול בחורף ובאביב|עוגן=תוספת חלק ה פרט 22}}
{{ח:תת|(א)}} הזרעים המיועדים לגידול בעונת החורף ובעונת האביב יאוסמו, בדרך שיורה עליה מפקח, בבית קירור בטמפרטורה של 3 מעלות צלסיוס; מותרת סטיה של מעלה אחת.
{{ח:תת|(ב)}} בבית הקירור ייעשו סידורים לרישום הטמפרטורה לפחות פעמיים ביממה בהפרש של עשר שעות.

{{ח:סעיף*|23|בדיקת זרעים|תיקון: תשל״ט־3|עוגן=תוספת חלק ה פרט 23}}
{{ח:ת}} זרעים חייבים בבדיקת מפקח תוך שלושים יום לפני מכירתם כזרעים מושבחים.

{{ח:סעיף*|24|דרכי בדיקה|עוגן=תוספת חלק ה פרט 24}}
{{ח:ת}} מפקח רשאי, בתהליך הבדיקה לפי תקנות אלה, להיעזר באחרים, בין שהם עובדי המדינה ובין שהם עובדי מוסדות מקצועיים או מדעיים.

{{ח:סעיף*|25|סבילות לפגמים בשדה לייצור זרעים לסתיו|עוגן=תוספת חלק ה פרט 25}}
{{ח:ת}} סבילות לפגמים בשדה זרעים המוצע לאישור כאמור להלן בטור א׳ לעונת הסתיו לא תעלה על המפורט לצדו בטור ב׳ לפני ביעור הפגמים בשדה ועל המפורט בטור ג׳ לאחר ביעור הפגמים על פי הוראות המפקח תוך הזמן שקבע:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|'''לעונת הסתיו'''}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|מס׳ {{ש}} סיד׳}}&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;300px&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;{{מוקטן|טור ג׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קשיון רולפסי (Sclerotium rolfsii)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רגל שחורה (Erwinia carotovora)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מגלת (Fusarium sp.‎)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פיתיום (Pythium sp.‎)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סבילות כללית למחלות המפורטות בפריטים 1–4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סטריק (Streak)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התקפלות (Leaf roll) למעט בשדות מזן אפ־טו־דייט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התקפלות (Leaf roll) בשדות מזן אפ־טו־דייט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מוזאיקה (Mosaic)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סבילות כללית למחלות המפורטות בפריטים 6, 7 ו־9, למעט בשדות מזן אפ־טו־דייט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סבילות כללית למחלות המפורטות בפריטים 6, 8 ו־9 בשדות מזן אפ־טו־דייט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דוררת (Verticillium sp.‎)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צמחי זנים זרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|26|סבילות לפגמים בשדה לייצור זרעים לעונת החורף והאביב|עוגן=תוספת חלק ה פרט 26}}
{{ח:ת}} סבילות לפגמים בשדה זרעים המוצע לאישור כאמור להלן בטור א׳ לעונות החורף והאביב, לא תעלה על המפורט לצדם בטור ב׳ לפני ביעור הפגמים בשדה ועל המפורט בטור ג׳ לאחר ביעור הפגמים על פי הוראות המפקח תוך הזמן שקבע:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|'''לעונת החורף והאביב'''}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|מס׳ {{ש}} סיד׳}}&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;300px&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;{{מוקטן|טור ג׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קשיון רולפסי (Sclerotium rolfsii)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רגל שחורה (Erwinia carotovora)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מגלת (Fusarium sp.‎)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פיתיום (Pythium sp.‎)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סבילות כללית למחלות המפורטות בפריטים 1–4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סטריק (Streak)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התקפלות (Leaf roll)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מוזאיקה (Mosaic)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סבילות כללית למחלות המפורטות בפריטים 6–8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דוררת (Verticillium sp.‎)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צמחי זנים זרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|27|חלוקת שדה בבקורת|עוגן=תוספת חלק ה פרט 27}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|תוספת חלק ה פרט 25|סעיפים 25}} {{ח:פנימי|תוספת חלק ה פרט 26|ו־26}} יהוו כל עשרה דונמים של השדה, המחולק לפי שיקול דעתו של המפקח, יחידת בקורת אחת.

{{ח:סעיף*|28|תקן זרעים סבילות ובירור|עוגן=תוספת חלק ה פרט 28}}
{{ח:תת|(א)}} אחוז הזרעים הנגועים בפגם או בפגמים מן המפורטים להלן בטור א׳ לא יעלה על השיעור שנקבע לצדם בטור ג׳, אולם המפקח רשאי להורות על בירורם של זרעים ששיעור הפגמים בהם עולה על השיעור המפורט בטור ג׳ אולם אינו עולה על השיעור המפורט בטור ב׳:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|'''סבילויות לפגמים בזרעים'''}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|מס׳ {{ש}} סיד׳}}&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;300px&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;{{מוקטן|טור ג׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גידולי משנה (Second growth)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מק שורש הבטטה (Sclerotium bataticola)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמשון (Phytophtora infestans)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נזק עש הבולבוסין (Phtorimaea operculella)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מגלת (Fusarium sp.‎)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קשיון רולפסי (Sclerotium rolfsii)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;זרעים מתקלפים עד לשליש משטח הקליפה לעונת סתיו חורף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;זרעים מתקלפים עד שליש משטח הקליפה לעונת האביב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פגמים מכניים מוגדלים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רקבונות אחסנה שונים (לח ויבש)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2% {{מוקטן|ובלבד שהלח לא יעלה על 1%}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סבילות כללית לפגמים המפורטים בפריטים 2–6 ו־10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רקבון חום בקטריאלי ונמטודות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מק שורש (Rhizoctonia solani) בנגיעות שאינה עולה על 20 קשיונות בודדים לזרע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} גודל מינימלי לזרעים יהיה 25 גרם לכל זרע.
{{ח:תת|(ג)}} לא ישתמש מפקח בסמכותו לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר שבדק לפחות –
{{ח:תתת|(1)}} 10% מהזרעים העומדים לבדיקה, במקרה שלא ניתן אישור;
{{ח:תתת|(2)}} 5% מהזרעים העומדים לבדיקה, במקרה של דרישה לבירור מחדש.
{{ח:תת|(ד)}} בירור ואריזה מחדש של זרעים ייעשו לפי הוראות מפקח.

{{ח:סעיף*|29|אגרה בעד אישור שדה|תיקון: תשל״א, תשל״ה, תשל״ז, תשל״ט, תשל״ט־2, תשמ״ב־2, [הודעות]|עוגן=תוספת חלק ה פרט 29}}
{{ח:ת}} עם מתן ההודעה לפי {{ח:פנימי|תוספת חלק ה פרט 4|סעיף 4}} ישלם המבקש אגרה של 12 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון ליולי 2026)}} לדונם.

{{ח:סעיף*|30|אגרה בעד אישור זרעים|תיקון: תשל״א, תשל״ה, תשל״ז, תשל״ט, תשל״ט־2, [הודעות]|עוגן=תוספת חלק ה פרט 30}}
{{ח:תת|(א)}} בעד אישור זרעים ישלם המבקש אגרה בסך 103 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון ליולי 2026)}} לטונה.
{{ח:תת|(ב)}} האגרה תשולם במועדים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בזרעים המיועדים לזריעה בעונת הסתיו – בעת מתן האישור;
{{ח:תת|(2)}} בזרעים המיועדים לזריעה בעונת החורף או האביב – בעת הכנסת הזרעים לאיסום.

{{ח:סעיף*|31|אי־&lt;wbr&gt;תחולה|עוגן=תוספת חלק ה פרט 31}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנות 14}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|15}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|20}}, {{ח:פנימי|סעיף 24|24}}, {{ח:פנימי|סעיף 40|41}} {{ח:פנימי|סעיף 33|ו־47}} לא יחולו לגבי זרע.

{{ח:קטע3|תוספת חלק ו|חלק ו׳ {{ש}} גידול ואישור זרעי תירס לזרעים משובחים|תיקון: תשכ״ג}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|עוגן=תוספת חלק ו פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת חלק ו|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אשבול“ – התפרחת הנקבית של צמח התירס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אשבול שבספק“ – אשבול שזהות הזן שלו מסופקת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכלאה יחידה“ (Single-cross) – דור ראשון להכלאה בין שתי שושרות טהורות המיועד למטרות מכירה כזרעים ולא ליצירת זני מכלוא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכלאת יסוד“ (Foundation hybrid) – דור ראשון להכלאה מכוונת בין שתי שושרות טהורות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכלאה כפולה“ (Double cross) – דור ראשון להכלאה בין שתי הכלאות יסוד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכלאה עליונה“ (Top-cross) – דור ראשון להכלאה מכוונת בין הכלאת יסוד ובין זן מהפריה חפשית, או שושרת טהורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכלאת שילוש“ (Three-way cross) – דור ראשון להכלאה בין הכלאת יסוד ובין שושרת טהורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זרע“ – זרע של תירס המיועד למכירה כזרעים משובחים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זן מכלוא מומלץ“ – זן שנוצר מהכלאת שושרות טהורות, הכלאה יחידה, הכלאת יסוד, הכלאה כפולה, הכלאה עליונה או הכלאת שילוש לאחר שנוסח על ידי התחנה לחקר החקלאות בבית־דגן ופורסם על ידיה ברשומות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כיוס“ – עטיפת אשבול תירס כדי למנוע הפריה בלתי מכוונת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכבד“ – תפרחת הזכרית של צמח התירס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפרה“ – שושרת, זן או הכלאה המשמשים להפריית צמחי האם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סרוס“ – סילוק המכבד מצמחי תירס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צמחי אדם“ – צמחי שושרת, זן או מכלוא המשמשים לייצור זרעי מכלוא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צמח שבספק“ – צמח, שקיים ספק בדבר זהותו מבחינת הזן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שושרת טהורה“ (Inbred line) – תירס שנוצר כתוצאה מהפריה עצמית במשך חמישה דורות לפחות.

{{ח:סעיף*|2|בידוד שדה לייצור זרעי שושרת טהורה|עוגן=תוספת חלק ו פרט 2}}
{{ח:ת}} שדה לייצור זרעי שושרת טהורה ייזרע במרחק שאינו פחות מ־200 מטר מכל שדה תירס אחר.

{{ח:סעיף*|3|בידוד שדה לייצור זרעי מכלוא|עוגן=תוספת חלק ו פרט 3}}
{{ח:ת}} שדה לייצור זרעי הכלאת יסוד וזרעי מכלוא ייזרע במרחק שאינו פחות מ־200 מטר מכל שדה תירס אחר; זרעים של מפרה ייזרעו מכל צדיו ב־4 שורות של המפרה באופן שיהיה בהן כדי לחסום את רוב הרוחות המצויות בעונת הגידול.

{{ח:סעיף*|4|פטור מבידוד|עוגן=תוספת חלק ו פרט 4}}
{{ח:ת}} הוראת {{ח:פנימי|תוספת חלק ו פרט 3|סעיף 3}} לא תחול על שדה שהוא אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} גובל בשדה תירס שנזרע בזמן העולה על ששה שבועות לפני זריעת השדה העומד לבדיקה, או לאחריה;
{{ח:תת|(2)}} שאושר על ידי הרשות כי קיים בו חיץ יעיל להגנת טוהר הגידול.

{{ח:סעיף*|5|בקשה לגידול זרעים|עוגן=תוספת חלק ו פרט 5}}
{{ח:ת}} בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 17}} תוגש על ידי מגדל מוסמך למנהל לא יאוחר מ־21 יום לפני מועד הזריעה.

{{ח:סעיף*|6|הודעה על זריעה|עוגן=תוספת חלק ו פרט 6}}
{{ח:ת}} מגדל מוסמך יודיע בכתב למנהל תוך שבוע לאחר סיום זריעת השדה את מועד הסיום המדוייק וכן את שטח השדה.

{{ח:סעיף*|7|אישור גידול זרעים|עוגן=תוספת חלק ו פרט 7}}
{{ח:ת}} לא יאושרו זרעים משדה כאשר הגידול שבו, לדעת מפקח, אינו מאפשר בקורת סדירה.

{{ח:סעיף*|8|מועדי בדיקות שדה|עוגן=תוספת חלק ו פרט 8}}
{{ח:ת}} מפקח חייב לבדוק שדה –
{{ח:תת|(1)}} לייצור זרעי שושרת טהורה לפחות שלוש פעמים לאחר הזריעה ולפני פריחת האבקה;
{{ח:תת|(2)}} לייצור זרעים מזני מכלוא לפחות ארבע פעמים בעת הגידול כשלפחות בדיקה אחת תבוצע לפני הופעת המכבדים, והאחרונה עם סיום הפריחה בשדה.

{{ח:סעיף*|9|סייג לאישור זרעים|עוגן=תוספת חלק ו פרט 9}}
{{ח:תת|(א)}} זרעים מזני מכלוא יאושרו בדרגת זרעים מאושרים בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} זרעים משושרת טהורה ומהכלאת יסוד יאושרו בדרגת זרעי יסוד בלבד.

{{ח:סעיף*|10|גידול זרעי שושרת טהורה|עוגן=תוספת חלק ו פרט 10}}
{{ח:ת}} צמחים לייצור זרעי שושרת טהורה יגודלו מזרעים שיוצרו על צמחים מכוייסים ומופרים בהפריית יד עד שלושה דורות לפני מועד זריעתם.

{{ח:סעיף*|11|ייצור זני מכלוא|עוגן=תוספת חלק ו פרט 11}}
{{ח:ת}} זרעים מזני מכלוא ייוצרו מזרעים בדרגת זרעי יסוד בהכלאה שתהיה זהה בהרכבה להרכב זן מכלוא מומלץ.

{{ח:סעיף*|12|איסוף התירס|עוגן=תוספת חלק ו פרט 12}}
{{ח:תת|(א)}} אשבולי תירס ייאספו בקטפת אשבולים או ביד.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתחיל אדם באיסוף אשבולים בשדה לייצור זרעי מכלוא אלא בנוכחות מפקח או באישורו.

{{ח:סעיף*|13|איסוף משדה לייצור שושרת טהורה|עוגן=תוספת חלק ו פרט 13}}
{{ח:ת}} לא ייאסף לזרעים משדה לייצור זרעי שושרת טהורה יבול השדה מארבע השורות הראשונות או בשיעור זהה בצד הנמצא מול פני הרוח המצויה בו, ומשתי שורות זריעה המקיפות את צדיו האחרים של השדה.

{{ח:סעיף*|14|צורת האיסוף בהכלאת יסוד ובזני מכלוא|עוגן=תוספת חלק ו פרט 14}}
{{ח:ת}} איסוף בשדה לייצור הכלאת יסוד וזני מכלוא יבוצע לאחר איסוף אשבולים של המפרה.

{{ח:סעיף*|15|איסוף זרעים לזני מכלוא בקומביין|עוגן=תוספת חלק ו פרט 15}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת חלק ו פרט 12|בסעיף 12}} רשאי השירות לבקורת זרעים להתיר קצירת זני מכלוא בקומביין, אם נמצא בבקורת אשבולים בשדה, כי הם ממלאים את דרישות התקן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת חלק ו פרט 19|סעיף 19}}.

{{ח:סעיף*|16|סימון זרעים|עוגן=תוספת חלק ו פרט 16}}
{{ח:ת}} נוסף לסימונים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 39|בתקנה 38}} יכלול הסימון אף הודעה אם מויינו הזרעים ובאיזו שיטה.

{{ח:סעיף*|17|בקורת אשבולים|עוגן=תוספת חלק ו פרט 17}}
{{ח:ת}} מפקח יבצע בקורת אשבולים שנאספו בקטפת או ביד, על שולחן לפני הדישה.

{{ח:סעיף*|18|תקן שדה|עוגן=תוספת חלק ו פרט 18}}
{{ח:תת|(א)}} שיעור הפגמים באחוזים בכל בקורת בשדה תירס המוצע לאישור לא יעלה על המפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בשדה לייצור זרעי שושרת טהורה –
{{ח:תתתת|(א)}} צמחים יוצאי דופן המפזרים או שפיזרו אבקה &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;0.1&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתתת|(ב)}} צמחים שבספק המפזרים או שפיזרו אבקה &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;0.5&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(2)}} בשדה לייצור הכלאת יסוד וזני מכלוא
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;300px&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;בהכלאת יסוד&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;בזני מכלוא&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} צמחי־אם שלא סורסו ופיזרו או מפזרים אבקה בכל בקורת לא יותר מן
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} ובלבד שבשלוש בקורות רצופות לא יעלה על
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ב)}} צמחים יוצאי דופן מבין צמחי־אם לא יותר מן
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ג)}} צמחים שבספק מבין צמחי־האם שבשדה לא יותר מן
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ד)}} צמחים יוצאי דופן מפזרי אבקה מבין צמחי המפרה לא יותר מן
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ה)}} צמחים שבספק מבין צמחי המפרה מפזרי אבקה לא יותר מן
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} דין חלק מכבד ארוך מ־5 ס״מ ומכבד מסור, בעת ספירת מכבדים בבקורת השדה כדין מכבדים שלמים.
{{ח:תת|(ג)}} שיעורי התקן המפורטים בסעיף קטן (א) יחולו רק על שדה שצמחי האם שבו כוללים יותר מ־5% של צמחים עם צלקות ראויות להפריה.

{{ח:סעיף*|19|תקן אשבולים|עוגן=תוספת חלק ו פרט 19}}
{{ח:תת|(א)}} שיעור הפגמים באחוזים באשבולים מהם יילקחו זרעי תירס לאישור כזרעים מושבחים לא יעלה על המפורט לצדם בכל דרגה:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;300px&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;בשושרת טהורה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;בהכלאת יסוד&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;בזני מכלוא&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוצאי דופן לגבי הצבע לא יותר מן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אשבולים שבספק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} רשאי מפקח להורות על בירור אשבולים, אם נמצא בבקורת כי אינם עומדים ברמת התקן הנדרשת.

{{ח:סעיף*|20|תקן זרעים|עוגן=תוספת חלק ו פרט 20}}
{{ח:תת|(א)}} תקן לזרעים יהיה כלהלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;300px&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;בשושרת טהורה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;בהכלאת יסוד&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;בזני מכלוא&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נקיון לא פחות מן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זרעי זנים וסוגים אחרים לא יותר מן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חומר דומם לא יותר מן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חומר לא פחות מן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|21|חיטוי זרעים|עוגן=תוספת חלק ו פרט 21}}
{{ח:ת}} זרעים יחוטאו על ידי מפיק מאושר, נגד מזיקי האסם ומחלות בעת ביצוע ההפקה.

{{ח:סעיף*|22|אגרה בעד רישום שדה|תיקון: תשל״א, תשל״ה, תשל״ז, תשל״ט, תשל״ט־2, תשמ״ב־2, [הודעות]|עוגן=תוספת חלק ו פרט 22}}
{{ח:ת}} עם מתן ההודעה בהתאם {{ח:פנימי|תוספת חלק ו פרט 6|לסעיף 6}}, ישלם המבקש אגרה של 126 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון ליולי 2026)}} בשדה ששטחו לא עולה על 4 דונם ובשדה ששטחו עולה על 4 דונם – 47.50 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון ליולי 2026)}} לכל דונם נוסף.

{{ח:סעיף*|23|אגרה בעד אישור זרעים|תיקון: תשל״א, תשל״ה, תשל״ז, תשל״ט, תשל״ט־2, תשמ״ב־2, [הודעות]|עוגן=תוספת חלק ו פרט 23}}
{{ח:תת|(א)}} בעד אישור זרעים ישלם המבקש אגרה בסך של 126 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון ליולי 2026)}} לטונה.
{{ח:תת|(ב)}} האגרה תשולם תוך שבועיים מתאריך משלוח החשבון על ידי השירות לבקורת זרעים.

{{ח:קטע3|תוספת חלק ז|חלק ז׳ {{ש}} גידול ואישור זרעי עגבניות לזרעים משובחים|תיקון: תשכ״ד}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|עוגן=תוספת חלק ז פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת חלק ז|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זרע“ – זרע של עגבניות המיועד למכירה כזרעים מושבחים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שדה“ – לרבות משתלה בה יוצרים שתילים המיועדים להישתל לשם ייצור זרעים מושבחים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חיטוי תרמי“ – השריית זרעים בתוך מיתקן במשך 25 דקות במים בעלי טמפרטורה קבועה של 55° צלסיוס או במשך שעה תמימה במים בעלי טמפרטורה שאינה עולה על 54° צלסיוס ואינה יורדת מ־50° צלסיוס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרי שבספק“ – פרי שקיים ספק בדבר זהותו מבחינת הזן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צמח שבספק“ – צמח שקיים ספק בדבר זהותו מבחינת הזן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זן מכלוא מומלץ“ – זן שנוצר מהכלאת שושרות טהורות לאחר שנוסח על ידי התחנה לחקר החקלאות בבית־דגן ופורסם על ידיה ברשומות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שושרת בעלת עקרות זכרית“ – צמחי עגבניה בעלי עקרות זכרית המשמשים לייצור זני מכלוא.

{{ח:סעיף*|2|דרגות של זרעים|עוגן=תוספת חלק ז פרט 2}}
{{ח:ת}} הזרעים שיאושרו לפי תקנות אלה יהיו באחת מדרגות אלה:
{{ח:תת|(1)}} זרעים הזהים בתכונותיהם וצורתם לתיאור הזן המומלץ ונבדקו על ידי השירות לביקורת זרעים (להלן – זרעי מטפח);
{{ח:תת|(2)}} צאצאים בדור ראשון של זרעי מטפח (להלן – זרעי יסוד);
{{ח:תת|(3)}} צאצאים בדור שני של זרעי מטפח (להלן – זרעים מאושרים).

{{ח:סעיף*|3|הודעה על זריעה או שתילה|עוגן=תוספת חלק ז פרט 3}}
{{ח:ת}} מגדל מוסמך יודיע בכתב למנהל תוך שבוע לאחר סיום זריעת השדה את מועד הסיום המדוייק וכן את שטח השדה.

{{ח:סעיף*|4|בידוד שדה לייצור זרעים|עוגן=תוספת חלק ז פרט 4}}
{{ח:ת}} שדה לייצור זרעים ייזרע או יישתל במרחק שאינו פחות מ־50 מ׳ מכל שדה עגבניות אחר.

{{ח:סעיף*|5|גידולים קודמים|עוגן=תוספת חלק ז פרט 5}}
{{ח:ת}} לא יגדל אדם ולא ייצר זרעים או שתילים המיועדים לייצור זרעים בשדה שגדלו בו עגבניות תוך 36 חדשים שלפני מועד הזריעה או השתילה.

{{ח:סעיף*|6|הגשת בקשה|עוגן=תוספת חלק ז פרט 6}}
{{ח:ת}} בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 17}} תוגש על ידי מגדל מוסמך למנהל לא יאוחר מ־14 יום לפני מועד זריעת השדה או המשתלה.

{{ח:סעיף*|7|בדיקת שדה|עוגן=תוספת חלק ז פרט 7}}
{{ח:ת}} בדיקת שדה תיערך לפחות בשלושה מועדים:
{{ח:תת|(1)}} לפני ההדלייה או בתחילת הפריחה;
{{ח:תת|(2)}} עם תחילת הבשלת הפרי;
{{ח:תת|(3)}} לפני התחלת הקטיף.

{{ח:סעיף*|8|תנאים לייצור זן מכלוא|עוגן=תוספת חלק ז פרט 8}}
{{ח:ת}} מגדל לא ייצר זרעים מזן מכלוא מומלץ אלא אם נתקיימו בזרעים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} ההורה הנקבי הוא עקר זכרי;
{{ח:תת|(2)}} בצמחי בן כלאים יש תכונה מסמנת (marker gene) והם יאושרו לאחר גידול בן הכלאים כשאחוז הזנים הזרים בו אינו עולה על 5%.

{{ח:סעיף*|9|תקן שדה ופירות|עוגן=תוספת חלק ז פרט 9}}
{{ח:תת|(א)}} לא יימצאו זנים זרים, צמחים שבספק או פירות שבספק בשדה או בפירות של עגבניות המיועדים לייצור זרעים מזנים בעלי הפרייה חפשית.
{{ח:תת|(ב)}} לא יאשר מפקח בזרעים מזנים בעלי הפרייה חפשית, ביעור פגמים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|תקנה 22(ב)}} אם בעת בקורת השדה או היבולים של זרעים מאושרים היה מספר הזנים הזרים גדול מ־25 צמחים לדונם.
{{ח:תת|(ג)}} לא יימצאו זנים זרים, צמחים שבספק או פירות שבספק בשדה או בין פירות של עגבניות המיועדים לייצור זרעים מזני מכלוא משושרות בעלות עקרות זכרית, או משושרות אבהיות.
{{ח:תת|(ד)}} לא יעלה אחוז הצמחים שאינם עקרים בשדה לריבוי שושרת בעלת עקרות זכרית או בשדה לייצור זן מכלוא בו היא משמשת כהורה נקבי על 5%.

{{ח:סעיף*|10|מועד האסיף|עוגן=תוספת חלק ז פרט 10}}
{{ח:ת}} מגדל יודיע לשירות בקורת הזרעים, לפחות 48 שעות לפני המועד שקבע לאסיף עגבניות לזרעים, על מועד האסיף ומקומו.

{{ח:סעיף*|11|הפרדת יבול עגבניות|עוגן=תוספת חלק ז פרט 11}}
{{ח:ת}} יבול עגבניות לזרעים משדה אחד יובל ויוחסן בדרך שתמנע אפשרות עירבובו עם יבול משדה אחר.

{{ח:סעיף*|12|הפקת עגבניות לזרעים|עוגן=תוספת חלק ז פרט 12}}
{{ח:תת|(א)}} יבול עגבניות לזרעים משדה אחד יופק באופן נפרד ובדרך שתמנע אפשרות ערבוב עם יבול כל שדה אחר.
{{ח:תת|(ב)}} הפקת עגבניות לזרעים תיעשה בנוכחות מפקח או על פי אישורו.

{{ח:סעיף*|13|החסנה וטיפול בעגבניות|עוגן=תוספת חלק ז פרט 13}}
{{ח:ת}} לא יחסין אדם עגבניות לזרעים ולא ירחוץ או ייבש זרעים במקום בו מפיקים מוצרי מזון מעגבניות.

{{ח:סעיף*|14|אריזת זרעים וטיפולים|עוגן=תוספת חלק ז פרט 14}}
{{ח:תת|(א)}} זרעים ייארזו מיד לאחר ייבושם בשקים נקיים מכל שיירי שימוש קודם או חדשים ויוחתמו על ידי השירות לבקורת זרעים.
{{ח:תת|(ב)}} שקים של זרעים שנארזו בהתאם להוראות סעיף קטן (א) יסומנו בפרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם הזן;
{{ח:תתת|(2)}} שם המגדל או סימן זיהוי שניתן לו על ידי השירות לבקורת זרעים;
{{ח:תתת|(3)}} סימן זיהוי שניתן לשדה הגידול על ידי השירות לבקורת זרעים.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפתח אדם שקים שנחתמו בהתאם להוראות סעיף קטן (א) אלא בנוכחות מפקח, או באישורו.

{{ח:סעיף*|15|הפקת זרעים|עוגן=תוספת חלק ז פרט 15}}
{{ח:תת|(א)}} מפיק יודיע לשירות לבקורת זרעים, לפחות 4 ימים לפני המועד שנקבע על ידיו לביצוע הפקת הזרעים או אריזתם, על מועד ההפקה ומקום ביצועו.
{{ח:תת|(ב)}} זרעים יחוטאו בעת ההפקה בחיטוי תרמי.

{{ח:סעיף*|16|סימון|עוגן=תוספת חלק ז פרט 16}}
{{ח:ת}} סימון זרעים יכלול פרטים אלה:
{{ח:תת|(1)}} המלה עגבניות;
{{ח:תת|(2)}} שם הזן;
{{ח:תת|(3)}} סימן זיהוי של המגדל ושל השדה והמכסה;
{{ח:תת|(4)}} אחוזי נביטה ונקיון כפי שנקבעו בבדיקת הזרעים;
{{ח:תת|(5)}} המועד האחרון בו נבדקו הזרעים במעבדה הרשמית.

{{ח:סעיף*|17|ציון פרטי המגדל על האריזה|עוגן=תוספת חלק ז פרט 17}}
{{ח:ת}} אריזה של זרעים תכלול את שם המגדל ומענו באותיות ברורות ונוחות לקריאה.

{{ח:סעיף*|18|תקן לזרעים|עוגן=תוספת חלק ז פרט 18}}
{{ח:ת}} תקן של זרעים יהיה כלהלן:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;300px&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;זרעי יסוד&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;מאושרים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אחוז נביטה (מינימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;85%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אחוז נקיון (מינימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;99.5%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אחוז חומר דומם (מקסימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אחוז עשבים שוטים (מקסימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אחוז זנים זרים שניתן להבחין בהם בבדיקה מעבדתית (מקסימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|19|אגרה בעד בדיקת שדה|תיקון: תשל״ה, תשל״ז, תשל״ט, תשל״ט־2, תשמ״ב־2, [הודעות]|עוגן=תוספת חלק ז פרט 19}}
{{ח:תת|(א)}} בעד בדיקת שדה תשולם אגרה של 72 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון ליולי 2026)}} לדונם.
{{ח:תת|(ב)}} האגרה תשולם עם מתן ההודעה על פי {{ח:פנימי|תוספת חלק ז פרט 3|סעיף 3}}.

{{ח:סעיף*|20|אגרת אישור זרעים|תיקון: תשל״ה, תשל״ז, תשל״ט, תשל״ט־2, תשמ״ב־2, [הודעות]|עוגן=תוספת חלק ז פרט 20}}
{{ח:ת}} בעד אישור זרעים תשולם בעת אישור הזרעים אגרה בסך 4,610 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון ליולי 2026)}} לטונה; בעד חלק של טונה תשולם אגרה בשיעור יחסי.

{{ח:קטע3|תוספת חלק ח|חלק ח׳ {{ש}} גידול זרעים של תלתן אלכסנדרוני לזרעים משובחים|תיקון: תשכ״ד}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|עוגן=תוספת חלק ח פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת חלק ח|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שדה“ – שדה לייצור זרעים אשר הוגש לבקורת בהתאם להוראות תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זרעים“ – זרעים של תלתן אלכסנדרוני משדה.

{{ח:סעיף*|2|דרגות|עוגן=תוספת חלק ח פרט 2}}
{{ח:ת}} זרעים שיאושרו לפי {{ח:פנימי|תוספת חלק ח|חלק זה}} יהיו באחת מדרגות אלה:
{{ח:תת|(1)}} זרעים שנתקיימו בהם ובשדה הגידול בו יוצרו הוראות {{ח:פנימי|תוספת חלק ח פרט 3|סעיף 3}} (להלן – זרעי מוצא);
{{ח:תת|(2)}} צאצאים בדור ראשון של זרעי מוצא (להלן – זרעים רשומים);
{{ח:תת|(3)}} צאצאים בדור שני של זרעי מוצא (להלן – זרעים מאושרים).

{{ח:סעיף*|3|גידול ואישור זרעי מוצא|עוגן=תוספת חלק ח פרט 3}}
{{ח:ת}} זרעים יאושרו כזרעי מוצא אם נתקיימו בהם ובשדה הגידול שלהם, נוסף על דרישות אחרות של תקנות אלה, דרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הזרעים מקורם בזרעים שאושרו כזרעי מוצא;
{{ח:תת|(2)}} שדה הגידול נבדק על ידי הרשות בזמן הגידול ונמצא כי הגידול בו אחיד והצמחים מתאימים לתיאור הזן כפי שנקבע על ידי הועדה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 13}};
{{ח:תת|(3)}} הגידול בחלקת גידול מיוחדת שתיזרע במעבדה הרשמית מאותם זרעים יהיה זהה לתכונות החלקה של זרעי מוצא שתיזרע לצדה.

{{ח:סעיף*|4|גודל מינימלי של שדה|עוגן=תוספת חלק ח פרט 4}}
{{ח:ת}} לא יגדל אדם זרעים מאושרים בשדה ששטחו פחות משלושים דונם.

{{ח:סעיף*|5|גידולים קודמים|עוגן=תוספת חלק ח פרט 5}}
{{ח:תת|(א)}} לא יגדל אדם זרעי מוצא בשדה שגדל בו תלתן תוך חמש שנים לפני מועד הזריעה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יגדל אדם זרעים רשומים או מאושרים בשדה שגדל בו תלתן תוך שלוש שנים לפני מועד הזריעה.

{{ח:סעיף*|6|זיבול אורגני בשדה לייצור זרעים|עוגן=תוספת חלק ח פרט 6}}
{{ח:ת}} לא יאושרו זרעים משדה שזובל בזבל אורגני לפני זריעת השדה.

{{ח:סעיף*|7|בידוד שדה|עוגן=תוספת חלק ח פרט 7}}
{{ח:תת|(א)}} שדה לייצור זרעי מוצא יהיה במרחק של 400 מטר לפחות מכל שדה תלתן אחר.
{{ח:תת|(ב)}} שדה לייצור זרעים רשומים יהיה במרחק של 200 מטר לפחות מכל שדה תלתן, למעט שדה שנזרע בזרעים שאושרו מאותו הזן כמשובחים.
{{ח:תת|(ג)}} שדה לייצור זרעים מאושרים יהיה במרחק של 100 מטר לפחות מכל שדה תלתן, למעט שדה שנזרע בזרעים שאושרו מאותו הזן כמשובחים.

{{ח:סעיף*|8|קציר זרעי תלתן מושגבי (כרמל)|עוגן=תוספת חלק ח פרט 8}}
{{ח:ת}} שדה לייצור זרעי תלתן מושגבי (כרמל) ייקצר לפני הקציר לזרעים (להלן – קציר מוקדם) –
{{ח:תת|(1)}} בייצור זרעי מוצא – לפחות פעמיים לפני קציר היבול;
{{ח:תת|(2)}} בייצור זרעים רשומים או מאושרים – לפחות פעם אחת לפני קציר היבול.

{{ח:סעיף*|9|בקשה לגידול זרעי תלתן|עוגן=תוספת חלק ח פרט 9}}
{{ח:ת}} בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 17}} תוגש על ידי מגדל מוסמך למנהל לא יאוחר מ־21 יום לפני מועד הזריעה המשוער.

{{ח:סעיף*|10|הודעה על זריעה|עוגן=תוספת חלק ח פרט 10}}
{{ח:ת}} מגדל מוסמך יודיע בכתב למנהל תוך שבוע לאחר תחילת זריעת השדה את מועד הזריעה ושטחו המדוייק של השדה.

{{ח:סעיף*|11|בקורת שדה|עוגן=תוספת חלק ח פרט 11}}
{{ח:ת}} שדה יבוקר לפחות פעמיים בעת הגידול.

{{ח:סעיף*|12|שיעור הפגמים בשדה|עוגן=תוספת חלק ח פרט 12}}
{{ח:ת}} שיעור הפגמים בשדה זרעים המוצע לאישור כאמור להלן בטור א׳ לא יעלה על המפורט בטור ב׳, לגבי כל דרגה.
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;300px&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;בזרעי מוצא&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;בזרעים רשומים&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;בזרעים מאושרים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צמחי זנים אחרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צמחי אספסת&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;אפס בכל הדרגות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צמחי דבשה הודית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחד לדונם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צמחי כשות&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;אפס בכל הדרגות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|13|תחילת קציר זרעי מוצא|עוגן=תוספת חלק ח פרט 13}}
{{ח:ת}} לא יתחיל אדם לקצור זרעים בשדה לגידול זרעי מוצא אלא בנוכחות מפקח או באישורו.

{{ח:סעיף*|14|הדפסת תווית סימון לזרעי מוצא|עוגן=תוספת חלק ח פרט 14}}
{{ח:ת}} תווית הסימון תודפס לדרגת זרעי מוצא על נייר מצבע לבן.

{{ח:סעיף*|15|אריזת זרעי מוצא וחתימת האריזה|עוגן=תוספת חלק ח פרט 15}}
{{ח:תת|(א)}} זרעי מוצא ייארזו בשקים חדשים מיד לאחר קצירם ובעודם בשדה.
{{ח:תת|(ב)}} שקים בהם נארזו זרעי מוצא ייסגרו מיד לאחר מילואם בדרך שתימנע אפשרות הכנסת כל חומר זר לתוך השקים.
{{ח:תת|(ג)}} שקים בהם נארזו זרעי מוצא יוחתמו לאחר סגירתם ובעודם נמצאים במקום הגידול על ידי השירות לבקורת זרעים בחותם שייקבע על ידי המנהל.

{{ח:סעיף*|16|פתיחת אריזת זרעי מוצא|עוגן=תוספת חלק ח פרט 16}}
{{ח:תת|(א)}} אריזת זרעי מוצא שנחתמה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת חלק ח פרט 15|סעיף 15}} לא תיפתח אלא לשם ביצוע פעולות הפקת הזרעים ובמקום בו מבוצעת פעולה זו.
{{ח:תת|(ב)}} אריזת זרעי מוצא תיפתח בנוכחות מפקח.

{{ח:סעיף*|17|תקן לזרעים|עוגן=תוספת חלק ח פרט 17}}
{{ח:ת}} תקן לזרעים יהיה כלהלן:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;300px&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;זרעי מוצא&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;זרעים רשומים&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;זרעים מאושרים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נקיון (מינימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;99%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;99%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זרעי צמחים אחרים (מקסימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1 ל־50 גר׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2 ל־50 גר׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2 ל־50 גר׳&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זרעי זני תלתן אחרים (מקסימום) שניתן להבחין בהם בבדיקה מעבדתית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2 ל־50 גר׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2 ל־50 גר׳&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זרעי עשבים שוטים (מקסימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.25%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.25%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זרעי עשבים מחבלים (כולל זרעי דבשה הודית)&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;אפס בכל הדרגות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זרעי אספסת (מקסימום)&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;אפס בכל הדרגות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חומר דומם (מקסימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נביטה (מינימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;85%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;85%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|18|אגרה בעד אישור שדה|תיקון: תשל״א, תשל״ה, תשל״ז, תשל״ט, תשל״ט־2, תשמ״ב־2, [הודעות]|עוגן=תוספת חלק ח פרט 18}}
{{ח:ת}} עם מתן ההודעה לפי {{ח:פנימי|תוספת חלק ח פרט 10|סעיף 10}}, ישלם המבקש אגרה של 4.70 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון ליולי 2026)}} לדונם.

{{ח:סעיף*|19|אגרת אישור זרעים|תיקון: תשל״ה, תשל״ז, תשל״ט, תשל״ט־2, תשמ״ב־2, [הודעות]|עוגן=תוספת חלק ח פרט 19}}
{{ח:תת|(א)}} בעד אישור זרעים תשולם, עם סיום פעולות ההפקה, אגרה בסך 126 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון ליולי 2026)}} לטונה.
{{ח:תת|(ב)}} המפיק חייב באגרה האמורה גם אם החליט לאחר גמר ההפקה והבקורת למכור את הזרעים שלא כזרעים משובחים.

{{ח:קטע3|תוספת חלק ט|חלק ט׳ {{ש}} גידול זרעים של אספסת תרבותית לזרעים משובחים|תיקון: תשכ״ד־2}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|עוגן=תוספת חלק ט פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת חלק ט|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שדה“ – שדה לייצור זרעים אשר הוגש לבקורת בהתאם להוראות תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זרעים“ – זרעים של אספסת תרבותית.

{{ח:סעיף*|2|דרגות|עוגן=תוספת חלק ט פרט 2}}
{{ח:ת}} זרעים שיאושרו לפי {{ח:פנימי|תוספת חלק ט|חלק זה}} יהיו באחת מדרגות אלה:
{{ח:תת|(1)}} זרעים שנתקיימו בהם ובשדה הגידול בו יוצרו הוראות {{ח:פנימי|תוספת חלק ט פרט 3|סעיף 3}} (להלן – זרעי מוצא);
{{ח:תת|(2)}} צאצאים בדור ראשון של זרעי מוצא (להלן – זרעים רשומים);
{{ח:תת|(3)}} צאצאים בדור שני של זרעי מוצא (להלן – זרעים מאושרים).

{{ח:סעיף*|3|גידול ואישור זרעי מוצא|עוגן=תוספת חלק ט פרט 3}}
{{ח:ת}} זרעים יאושרו כזרעי מוצא אם נתקיימו בהם ובשדה הגידול שלהם, נוסף על דרישות אחרות של תקנות אלה, דרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הזרעים מקורם בזרעים שאושרו כזרעי מוצא;
{{ח:תת|(2)}} שדה הגידול נבדק על ידי הרשות בזמן הגידול ונמצא כי הגידול בו אחיד והצמחים מתאימים לתיאור הזן כפי שנקבע על ידי הועדה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 13}};
{{ח:תת|(3)}} הגידול בחלקת גידול מיוחדת שתיזרע במעבדה הרשמית מאותם זרעים יהיה זהה לתכונות החלקה של זרעי מוצא שתיזרע לצדה.

{{ח:סעיף*|4|אישור שדה לזרעי מוצא וזרעים רשומים|עוגן=תוספת חלק ט פרט 4}}
{{ח:ת}} לזרעי מוצא ולזרעים רשומים ניתן לאשר רק שדה שלם.

{{ח:סעיף*|5|גודל מינימלי של שדה|עוגן=תוספת חלק ט פרט 5}}
{{ח:ת}} לא יגדל אדם זרעים מאושרים בשדה ששטחו פחות מ־50 דונם.

{{ח:סעיף*|6|גידולים קודמים|עוגן=תוספת חלק ט פרט 6}}
{{ח:תת|(א)}} לא יגדל אדם זרעי מוצא בשדה שגדלה בו אספסת תוך ארבע שנים לפני מועד הזריעה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יגדל אדם זרעים רשומים ומאושרים משדה שגדלה בו אספסת תוך שלוש שנים לפני מועד הזריעה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יהיו צמחי ספיח אספסת בשדה בשנת הגידול הראשונה.

{{ח:סעיף*|7|איסור זיבול אורגני בשדה לייצור זרעי מוצא|עוגן=תוספת חלק ט פרט 7}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאושרו זרעי מוצא משדה שזובל בזבל אורגני בשנה שלפני הזריעה.
{{ח:תת|(ב)}} אין לזבל את השדה לזרעי מוצא כל זמן שהשטח מיועד לאיסוף זרעי מוצא.

{{ח:סעיף*|8|בידוד שדה|עוגן=תוספת חלק ט פרט 8}}
{{ח:תת|(א)}} שדה לייצור זרעי מוצא יהיה במרחק של לפחות 400 מ׳ מכל שדה אספסת תרבותית אחר.
{{ח:תת|(ב)}} שדה לייצור זרעים רשומים יהיה במרחק של לפחות 200 מ׳ מכל שדה אספסת אחר, למעט שדה שנזרע בזרעים שאושרו מאותו הזן כמשובחים.
{{ח:תת|(ג)}} שדה לייצור זרעים מאושרים יהיה במרחק של לפחות 100 מ׳ מכל שדה אספסת אחר למעט שדה שנזרע בזרעים שאושרו מאותו הזן כמשובחים.

{{ח:סעיף*|9|בקשה לגידול זרעים|עוגן=תוספת חלק ט פרט 9}}
{{ח:ת}} בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 17}} תוגש על ידי מגדל מוסמך למנהל לא יאוחר מ־21 יום לפני מועד הזריעה המשוער.

{{ח:סעיף*|10|הודעה על זריעה|עוגן=תוספת חלק ט פרט 10}}
{{ח:ת}} מגדל מוסמך יודיע בכתב למנהל תוך שבוע לאחר תחילת זריעת השדה את מועד הזריעה ושטחו המדוייק של השדה.

{{ח:סעיף*|11|בקורת שדה|עוגן=תוספת חלק ט פרט 11}}
{{ח:ת}} שדה יבוקר לפחות פעם אחת בעת פריחת הצמחים בשדה.

{{ח:סעיף*|12|שיעור הפגמים בשדה|עוגן=תוספת חלק ט פרט 12}}
{{ח:ת}} שיעור הפגמים בשדה זרעים המוצע לאישור כאמור להלן בטור א׳ לא יעלה על המפורט לצדם בטור ב׳, לגבי כל דרגה:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;300px&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;בזרעי מוצא&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;בזרעים רשומים&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;בזרעים מאושרים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צמחי זנים אחרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צמחי דבשה הודית&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;אפס בכל הדרגות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צמחי כשות&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;אפס בכל הדרגות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|13|תחילת קציר זרעי מוצא|עוגן=תוספת חלק ט פרט 13}}
{{ח:ת}} לא יתחיל אדם לקצור זרעים בשדה לייצור זרעי מוצא אלא בנוכחות מפקח או באישורו.

{{ח:סעיף*|14|הדפסת תווית סימון לזרעי מוצא|עוגן=תוספת חלק ט פרט 14}}
{{ח:ת}} תווית הסימון תודפס לדרגת זרעי מוצא על נייר מצבע לבן.

{{ח:סעיף*|15|אריזת זרעי מוצא וחתימת האריזה|עוגן=תוספת חלק ט פרט 15}}
{{ח:תת|(א)}} זרעי מוצא ייארזו מיד לאחר קצירם ובעודם בשדה בשקים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} שקים בהם נארזו זרעי מוצא ייסגרו מיד לאחר מילואם בדרך שתימנע אפשרות הכנסת כל חומר זר לתוך השקים.
{{ח:תת|(ג)}} שקים בהם נארזו זרעי מוצא יוחתמו לאחר סגירתם ובעודם נמצאים במקום הגידול על ידי השירות לבקורת זרעים בחותם שייקבע על ידי המנהל.

{{ח:סעיף*|16|פתיחת אריזת זרעי מוצא|עוגן=תוספת חלק ט פרט 16}}
{{ח:תת|(א)}} אריזת זרעי מוצא שנחתמה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת חלק ט פרט 15|סעיף 15}} לא תיפתח אלא לשם ביצוע פעולות הפקת הזרעים ובמקום בו מבוצעת פעולה זו.
{{ח:תת|(ב)}} אריזת זרעי מוצא תיפתח בנוכחות מפקח.

{{ח:סעיף*|17|תקן לזרעים|עוגן=תוספת חלק ט פרט 17}}
{{ח:ת}} תקן לזרעים יהיה כלהלן:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;300px&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;זרעי מוצא&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;זרעים רשומים&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;זרעים מאושרים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נקיון (מינימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;99.0%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;99.0%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;99.0%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זרעי גידולים אחרים כולל זרע מיני אספסת אחרים שניתן להבחין בהם בבדיקה מעבדתית (מקסימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.25%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זרעי עשבים שוטים (מקסימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.25%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.25%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זרעי עשבים מחבלים כולל זרעי דבשה הודית&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;אפס בכל הדרגות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חומר דומם (מקסימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נביטה כולל זרעים קשים (מינימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80.0%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80.0%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80.0%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|18|אגרה בעד אישור שדה|תיקון: תשל״א, תשל״ה, תשל״ז, תשל״ז־3, תשל״ט־2, תשמ״ב־2, [הודעות]|עוגן=תוספת חלק ט פרט 18}}
{{ח:ת}} עם מתן ההודעה לפי {{ח:פנימי|תוספת חלק ט פרט 10|סעיף 10}}, ישלם המבקש אגרה של 4.70 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון ליולי 2026)}} לדונם.

{{ח:סעיף*|19|אגרת אישור זרעים|תיקון: תשל״ה, תשל״ז, תשל״ז־3, תשל״ט־2, תשמ״ב־2, [הודעות]|עוגן=תוספת חלק ט פרט 19}}
{{ח:תת|(א)}} בעד אישור זרעים תשולם, עם סיום פעולות ההפקה אגרה של 126 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון ליולי 2026)}} לטונה.
{{ח:תת|(ב)}} המפיק חייב באגרה האמורה גם אם החליט, לאחר גמר ההפקה והבקורת, למכור את הזרעים שלא כזרעים משובחים.

{{ח:סעיף*|20|תחילה|עוגן=תוספת חלק ט פרט 20}}
{{ח:ת}} תחילתו של {{ח:פנימי|תוספת חלק ט פרט 6|סעיף 6(ג)}} היא שנתיים מיום פרסומו של {{ח:פנימי|תוספת חלק ט|חלק זה}} ברשומות {{ח:הערה|(התיקון פורסם ביום 13.8.1964)}}.

{{ח:קטע3|תוספת חלק י|חלק י׳ {{ש}} גידול ואישור זרעי חסה לזרעים מושבחים|תיקון: תשכ״ה, תשל״א־4}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|תיקון: תשל״ט־3|עוגן=תוספת חלק י פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת חלק י|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זרעים“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שדה“ – שדה לגידול זרעים מושבחים.

{{ח:סעיף*|2|גידול זרעי מטפח|עוגן=תוספת חלק י פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יגדל אדם זרעי מטפח אלא מצמחים הגדלים בבית זכוכית בלתי חדיר לחרקים.
{{ח:תת|(ב)}} כל צמח שעליו גדלים זרעים המיועדים להיות זרעי מטפח, יאובחן במכון וולקני לחקר החקלאות, על צמח בוחן לוירוס המוזאיקה של החסה.
{{ח:תת|(ג)}} כל הצמחים יהיו אופייניים לזן.
{{ח:תת|(ד)}} לא יימצא בין הצמחים בבדיקת אבחון ובבדיקה חזותית שום צמח נגוע בוירוס המוזאיקה של החסה.

{{ח:סעיף*|3|גידול זרעי יסוד|עוגן=תוספת חלק י פרט 3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יגדל אדם זרעי יסוד אלא בבית רשת עמיד לחרקים.
{{ח:תת|(ב)}} כל הצמחים המיועדים לגידול זרעי יסוד, יהיו אופייניים לזן.
{{ח:תת|(ג)}} לא יימצא בבדיקה שום צמח נגוע בוירוס המוזאיקה של החסה.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11}}, רשאי מטפח להחליט על גידול זרעי יסוד מזרעי יסוד.

{{ח:סעיף*|4|בידוד שדה|עוגן=תוספת חלק י פרט 4}}
{{ח:תת|(א)}} כל שדה יהיה במרחק של 5000 מטר לפחות מכל שדה אחר שנזרעו בו זרעי חסה שאינם מדרגת זרעי החסה שנזרעו בו (להלן {{ח:פנימי|תוספת חלק י|בחלק זה}} – טווח הבידוד).
{{ח:תת|(ב)}} טווח הבידוד בין שדות של זנים מקבוצות זנים שונות יהיה 50 מטר, ואילו בין שדות לגידול זרעים מאותה קבוצת זנים – 5 מטר לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי להתיר הקטנת טווח הבידוד כאמור בסעיף קטן (א), אם נוכח שקיים בידוד מתאים בין השדה לשדות אחרים שבהם מגדלים זרעי חסה מדרגה אחרת.

{{ח:סעיף*|5|גידולים קודמים|עוגן=תוספת חלק י פרט 5}}
{{ח:ת}} לא יגדל אדם ולא ייצר זרעים בשדה שגדלה בו חסה תוך שנים עשר חדשים לפני מועד זריעת השדה.

{{ח:סעיף*|6|בקשה לגידול|עוגן=תוספת חלק י פרט 6}}
{{ח:ת}} בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15}} יגיש מגדל למנהל לא יאוחר מ־14 ימים לפני מועד הזריעה המשוער.

{{ח:סעיף*|7|סבילות לפגמים בשדה|עוגן=תוספת חלק י פרט 7}}
{{ח:ת}} סבילות לפגמים בשדה לגידול זרעי חסה לדרגות זרעים רשומים ומאושרים תהיה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} צמחי זנים זרים – אפס;
{{ח:תתת|(2)}} צמחים הנגועים בוירוס המוזאיקה של החסה, בכל בקורת שתיערך בשדה – לא יותר מ־0.5%.

{{ח:סעיף*|8|שכנות לשדה נגוע|עוגן=תוספת חלק י פרט 8}}
{{ח:ת}} נמצא שדה לגידול זרעי חסה לדרגות זרעים רשומים מאושרים בטווח של פחות מ־1000 מטר משדה אחר שנמצאה בו נגיעות של מעל 0.5% צמחים נגועים בוירוס המוזאיקה של החסה, ייבדקו הזרעים משדה זה – לפני אישורם – במספר נבטים כפול מהאמור {{ח:פנימי|תוספת חלק י פרט 14|בסעיף 14}}.

{{ח:סעיף*|9|סימון זרעים|עוגן=תוספת חלק י פרט 9}}
{{ח:תת|(א)}} זרעים לאחר הקציר ייארזו במכלים נקיים מכל שיירי שימוש קודם לרבות זרעים, יסומנו בידי בעליהם בתווית אשר תישא את שם הזן ואות הזיהוי שניתנה לשדה וייחתמו בחותם בידי השירות לבקורת זרעים.
{{ח:תת|(ב)}} שבירת החותם לשם הפקתם של הזרעים תיעשה בנוכחות המפקח או באישורו.

{{ח:סעיף*|10|סימון זרעים בידי השירות לבקורת זרעים|עוגן=תוספת חלק י פרט 10}}
{{ח:ת}} סימון זרעים למכירה תיעשה בתווית סימון בידי השירות לבקורת זרעים ויכלול פרטים אלה:
{{ח:תת|(1)}} דרגתם של הזרעים;
{{ח:תת|(2)}} מספר המכסה או תאריך סימונם;
{{ח:תת|(3)}} מספר שוטף של התווית.

{{ח:סעיף*|11|תווית המפיק|עוגן=תוספת חלק י פרט 11}}
{{ח:ת}} מפיק מוסמך יסמן זרעים למכירה עם גמר תהליך ההפקה בתווית מפיק שתכלול פרטים אלה:
{{ח:תת|(1)}} שם המפיק;
{{ח:תת|(2)}} המלה ”חסה“ ושם הזן כפי שפרסמה אותו הועדה;
{{ח:תת|(3)}} סימן זיהוי של המכסה כפי שצויין בתווית הסימון;
{{ח:תת|(4)}} תוצאות בדיקה במעבדה הרשמית של הזרעים לנביטה או המלים ”בהתאם לתקן הנקיון והנביטה“;
{{ח:תת|(5)}} משקל הזרעים במיכל;
{{ח:תת|(6)}} המלים ”נמצאו נקיים מוירוס המוזאיקה בבדיקת נבטים“;
{{ח:תת|(7)}} המועד האחרון לבדיקתם במעבדה הרשמית;
{{ח:תת|(8)}} הדרגה שנקבעה לזרעים באותיות ברורות ונוחות לקריאה.

{{ח:סעיף*|12|ציון פרטי המפיק על גבי המכל|עוגן=תוספת חלק י פרט 12}}
{{ח:ת}} מכל זרעים ישא את שם המפיק המוסמך ומענו.

{{ח:סעיף*|13|תקן לזרעים|עוגן=תוספת חלק י פרט 13}}
{{ח:ת}} תקן של זרעים רשומים ומאושרים יהיה כלהלן:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td width=&quot;300px&quot;&gt;אחוז נביטה &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;(מינימום)&lt;/td&gt;&lt;td width=&quot;100px&quot;&gt;75&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אחוז נקיון &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;(מינימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;99&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אחוז חומר דומם &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;(מקסימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אחוז עשבים שוטים &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;(מקסימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אחוז זנים זרים שניתן להבחין בהם בבדיקה מעבדתית &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;(מקסימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|14|תקן בריאות|תיקון: תשמ״ג|עוגן=תוספת חלק י פרט 14}}
{{ח:ת}} זרעים יאושרו לאחר שנבדקו 7000 (שבעת אלפים) זרעים במעבדה הרשמית ונמצא כי –
{{ח:תת|(1)}} בזרעי יסוד ובזרעים רשומים המיועדים לגידול זרעים – לא נמצאה נגיעות בוירוס המוזאיקה;
{{ח:תת|(2)}} בזרעים מאושרים – לא נמצאה יותר מ־0.1% נגיעות בוירוס המוזאיקה.

{{ח:סעיף*|15|אגרה בעד בדיקת שדה|תיקון: תשל״ה, תשל״ז, תשל״ט, תשל״ט־2, תשמ״ב־2, [הודעות]|עוגן=תוספת חלק י פרט 15}}
{{ח:ת}} בעת הגשת בקשה לאישור שדה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 15|לתקנה 15}}, ישלם המבקש אגרה בסך 58 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון ליולי 2026)}} לדונם.

{{ח:סעיף*|16|אגרה בעד אישור זרעים|תיקון: תשל״ה, תשל״ז, תשל״ט, תשל״ט־2, תשמ״ב־2, [הודעות]|עוגן=תוספת חלק י פרט 16}}
{{ח:תת|(א)}} בעד אישור זרעים מושבחים מאת המנהל בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 12|לתקנה 12}}, ישלם מפיק אגרה בסך 20 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון ליולי 2026)}} לקילוגרם.
{{ח:תת|(ב)}} האגרה תשולם תוך שבועיים מהתאריך ששלח השירות לבקורת זרעים את החשבון.

{{ח:סעיף*|17|סייג לגידול ולמכירה של זרעים מיובאים|תיקון: תשל״ט־3|עוגן=תוספת חלק י פרט 17}}
{{ח:ת}} לא יגדל אדם ולא ימכור אדם זרעי חסה מיובאים אלא אם אושרו בידי מפקח כזרעים נקיים מוירוס המוזאיקה של החסה על פי בדיקתם של לפחות 3000 נבטים בארץ ייצורם או בישראל.

{{ח:קטע3|תוספת חלק יא|חלק י״א {{ש}} גידול זרעים של מלון לזרעים משובחים|תיקון: תשכ״ה־2}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|עוגן=תוספת חלק יא פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת חלק יא|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שדה“ – שדה לייצור זרעים אשר הוגש לבקורת בהתאם להוראות תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זרעים“ – זרעים של מלון משדה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פירות“ – מלונים מהם מפיקים זרעים.

{{ח:סעיף*|2|דרגות|עוגן=תוספת חלק יא פרט 2}}
{{ח:ת}} זרעים שיאושרו לפי {{ח:פנימי|תוספת חלק יא|חלק זה}} יהיו באחת מדרגות אלה:
{{ח:תת|(1)}} זרעים שנמצאו זהים בתכונותיהם ובצורתם לתיאור הזן המומלץ בבדיקה שנעשתה בהם על ידי השירות לבקורת זרעים (להלן – זרעי מטפח);
{{ח:תת|(2)}} צאצאים בדור ראשון של זרעי מטפח (להלן – זרעי יסוד);
{{ח:תת|(3)}} צאצאים בדור שני של זרעי מטפח (להלן – זרעים מאושרים).

{{ח:סעיף*|3|הודעה על זריעה|עוגן=תוספת חלק יא פרט 3}}
{{ח:ת}} מגדל מוסמך יודיע בכתב למנהל תוך שבוע לאחר סיום זריעת השדה את מועד הסיום המדוייק ושטחו המדוייק של השדה.

{{ח:סעיף*|4|בידוד השדה|עוגן=תוספת חלק יא פרט 4}}
{{ח:תת|(א)}} שדה לייצור זרעי מטפח וזרעי יסוד ייזרע במרחק של 1000 מטר לפחות מכל שדה אחר בו נזרעו זרעי מלון מזן אחר.
{{ח:תת|(ב)}} שדה לייצור זרעים מאושרים ייזרע במרחק של 500 מטר לפחות מכל שדה אחר שנזרעו בו זרעי מלון מזן אחר, בין שהשדה עומד בבקורת בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת חלק יא|חלק זה}} ובין שלא, וכן מכל שדה של אותו הזן שאינו עומד בבקורת כאמור.

{{ח:סעיף*|5|גידולים קודמים|עוגן=תוספת חלק יא פרט 5}}
{{ח:ת}} לא ייצר אדם זרעים משדה בו גדלו מלונים תוך 12 חודש לפני מועד הזריעה.

{{ח:סעיף*|6|בקשה לגידול זרעי מלון|עוגן=תוספת חלק יא פרט 6}}
{{ח:ת}} בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 17}} תוגש על ידי מגדל מוסמך למנהל לא יאוחר מ־14 יום לפני מועד הזריעה המשוער.

{{ח:סעיף*|7|בקורת שדה|עוגן=תוספת חלק יא פרט 7}}
{{ח:ת}} שדה יבוקר לפחות שלוש פעמים בעת הגידול ובהן הפעם הראשונה לפני תחילת הפריחה והאחרונה כשהפרי בשל לקטיף.

{{ח:סעיף*|8|פגמים בשדה ובפירות המיועדים לזרעי יסוד|עוגן=תוספת חלק יא פרט 8}}
{{ח:תת|(א)}} לא יימצאו צמחי זנים זרים בשדה המיועד לגידול זרעי יסוד.
{{ח:תת|(ב)}} לא יימצאו פירות וזרעים של זנים זרים בין פירות המיועדים לייצור זרעי יסוד.

{{ח:סעיף*|9|פגמים בשדה ובפירות לזרעים|תיקון: תשכ״ה־3|עוגן=תוספת חלק יא פרט 9}}
{{ח:תת|(א)}} לא יימצאו יותר מ־0.2% צמחי זנים זרים בשדה המיועד לגידול זרעים מאושרים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יימצאו פירות וזרעים של זנים זרים בין פירות המיועדים לייצור זרעים מאושרים.

{{ח:סעיף*|10|הודעה על אסיף והפקה|עוגן=תוספת חלק יא פרט 10}}
{{ח:ת}} מגדל מוסמך יודיע במכתב בדואר רשום או במברק לשירות לבקורת זרעים לפחות יומיים לפני מועד שקבע לאסיף או להפקה של פירות על מועד הביצוע ומקומו.

{{ח:סעיף*|11|בירור פירות|עוגן=תוספת חלק יא פרט 11}}
{{ח:ת}} לא עמדו הפירות בדרישות {{ח:פנימי|תוספת חלק יא פרט 8|סעיפים 8}} {{ח:פנימי|תוספת חלק יא פרט 9|ו־9}} רשאי מפקח לדרוש את בירורם מחדש, במועד ובמקום שיורה עליהם.

{{ח:סעיף*|12|איסור אסיף|עוגן=תוספת חלק יא פרט 12}}
{{ח:ת}} לא ייאספו פירות לשיווק למאכל לפני האסיף לזרעים.

{{ח:סעיף*|13|ניקוי מכונות|עוגן=תוספת חלק יא פרט 13}}
{{ח:ת}} מכונות ההפקה והמשטחים והציוד המשמשים לייבוש ולייצור הזרעים יהיו במשך כל תהליך ההפקה, נקיים לחלוטין מכל שאריות זרעים אחרים.

{{ח:סעיף*|14|סימון|עוגן=תוספת חלק יא פרט 14}}
{{ח:ת}} סימון זרעים יכלול פרטים אלה:
{{ח:תת|(1)}} המלה ”מלונים“;
{{ח:תת|(2)}} שם הזן;
{{ח:תת|(3)}} דרגת הזרעים שנקבעה להם לפי {{ח:פנימי|תוספת חלק יא פרט 2|סעיף 2}};
{{ח:תת|(4)}} סימן זיהוי של המגדל, של השדה ושל המכסה;
{{ח:תת|(5)}} אחוזי נביטה ונקיון כפי שנקבעו בבדיקת הזרעים;
{{ח:תת|(6)}} המועד האחרון בו נבדקו הזרעים במעבדה הרשמית.

{{ח:סעיף*|15|ציון פרטי המגדל על האריזה|עוגן=תוספת חלק יא פרט 15}}
{{ח:ת}} אריזה של זרעים תכלול את שם המגדל ומענו באותיות ברורות ונוחות לקריאה.

{{ח:סעיף*|16|תקן לזרעים|עוגן=תוספת חלק יא פרט 16}}
{{ח:ת}} תקן הזרעים יהיה כזה:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;300px&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;בזרעי מטפח {{ש}} ובזרעי יסוד&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;בזרעים מאושרים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אחוז נביטה (מינימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;85&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אחוז נקיון (מינימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;99.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אחוז חומר דומם (מכסימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אחוז עשבים שוטים (מכסימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אחוז זנים שניתן להבחין בהם בבדיקה מעבדתית (מכסימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|17|אגרה בעד בדיקת שדה|תיקון: תשל״ז, תשל״ט, תשל״ט־2, תשמ״ב־2, [הודעות]|עוגן=תוספת חלק יא פרט 17}}
{{ח:תת|(א)}} בעד בדיקת שדה תשולם אגרה של 12 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון ליולי 2026)}} לדונם.
{{ח:תת|(ב)}} האגרה תשולם עם מתן ההודעה על פי {{ח:פנימי|תוספת חלק יא פרט 3|סעיף 3}}.

{{ח:סעיף*|18|אגרת אישור זרעים|תיקון: תשל״ז, תשל״ט, תשל״ט־2, תשמ״ב־2, [הודעות]|עוגן=תוספת חלק יא פרט 18}}
{{ח:תת|(א)}} בעד אישור זרעים תשולם, עם סיום פעולת ההפקה, אגרה בסך 940 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון ליולי 2026)}} לטונה; ובעד חלק של טונה תשולם אגרה בשיעור יחסי.
{{ח:תת|(ב)}} המפיק חייב באגרה האמורה גם אם החליט, לאחר גמר ההפקה והבקורת, למכור את הזרעים שלא כזרעים משובחים.

{{ח:קטע3|תוספת חלק יב|חלק י״ב {{ש}} גידול זרעים של עשב רודס לזרעים משובחים|תיקון: תשכ״ח}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|תיקון: תשל״ט־3|עוגן=תוספת חלק יב פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת חלק יב|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זרעים“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שדה“ – שדה בו מגדלים עשב רודס לזרעים.

{{ח:סעיף*|2|בידוד שדה|עוגן=תוספת חלק יב פרט 2}}
{{ח:ת}} שדה יהיה במרחק של שלושה מטרים לפחות מכל שדה אחר.

{{ח:סעיף*|3|בקשה לגידול זרעים|עוגן=תוספת חלק יב פרט 3}}
{{ח:ת}} בקשה על פי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 17}} תוגש על ידי מגדל מוסמך למנהל לא יאוחר מעשרים ואחד יום לפני מועד הזריעה המשוער ולא יאוחר מארבעים יום לפני מועד כל קציר זרעים.

{{ח:סעיף*|4|בקורת שדה|עוגן=תוספת חלק יב פרט 4}}
{{ח:תת|(א)}} בקורת שדה תיערך בכל שטח השדה.
{{ח:תת|(ב)}} בקורת שדה תיערך לפחות שבעה ימים לאחר הקציר או הרעייה האחרונה שקדמו לקציר לזרעים ולא יאוחר מארבעה עשר יום לאחר המועדים האמורים.

{{ח:סעיף*|5|שיעור הפגמים וביעורם בשדה|עוגן=תוספת חלק יב פרט 5}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאושרו זרעים משדה אשר נמצאו בו בבקורת שדה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} צמחי מדחול;
{{ח:תתת|(2)}} צמחי רבוז בשיעור העולה על עשרה צמחים לדונם;
{{ח:תתת|(3)}} צמחי זנים זרים בשיעור העולה על 5%.
{{ח:תת|(ב)}} מבקר רשאי להורות על ביעור הפגמים המפורטים בפסקאות (1) ו־(2) לתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף*|6|פסילה חלקית של שדה|עוגן=תוספת חלק יב פרט 6}}
{{ח:ת}} רשאי מפקח להורות על קציר מידי של הקמה בחלק משדה בו מצויים עשבים שוטים במספר העולה על צמחי עשב רודס.

{{ח:סעיף*|7|קציר|עוגן=תוספת חלק יב פרט 7}}
{{ח:ת}} מגדל יודיע לשירות לבקורת זרעים בהודעה בכתב על מועד כל קציר לזרעים ארבעה ימים לפני ביצועו.

{{ח:סעיף*|8|איסוף זרעים והעברתם|עוגן=תוספת חלק יב פרט 8}}
{{ח:תת|(א)}} זרעים ייאספו משדה לתוך שקים נקיים.
{{ח:תת|(ב)}} מגדל לא יעביר זרעים לאחר אלא על פי אישורו של מבקר.

{{ח:סעיף*|9|מכירת זרעים|עוגן=תוספת חלק יב פרט 9}}
{{ח:ת}} לא ימכור אדם זרעים אלא אם קויימו לגביהם הוראות תקנות אלה והם אושרו למכירה.

{{ח:סעיף*|10|דרגות של זרעים|עוגן=תוספת חלק יב פרט 10}}
{{ח:ת}} הזרעים שיאושרו לפי {{ח:פנימי|תוספת חלק יב|חלק זה}} יהיו באחת מדרגות אלה:
{{ח:תת|(1)}} זרעים שנתקיימו בהם ובשדה הגידול בו גודלו הוראות {{ח:פנימי|תוספת חלק יב פרט 11|סעיף 11}} (להלן – זרעי מוצא);
{{ח:תת|(2)}} צאצאים בדור ראשון של זרעי מוצא (להלן – זרעים רשומים);
{{ח:תת|(3)}} צאצאים בדור שני של זרעי מוצא (להלן – זרעים מאושרים).

{{ח:סעיף*|11|גידול זרעי מוצא ואישורם|עוגן=תוספת חלק יב פרט 11}}
{{ח:ת}} זרעים יאושרו כזרעי מוצא אם נתקיימו בהם ובשדה הגידול שלהם, נוסף על דרישות אחרות של תקנות אלה, הדרישות המפורטות להלן:
{{ח:תת|(1)}} מקורם בזרעים שאושרו כזרעי מוצא;
{{ח:תת|(2)}} שדה הגידול נבדק על ידי הרשות בזמן הגידול ונמצא כי הגידול בו אחיד והצמחים מתאימים לתיאור הזן כפי שנקבע על ידי הועדה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 13}};
{{ח:תת|(3)}} הנהלת המעבדה הרשמית זרעה חלקת גידול מיוחדת בזרעים המיועדים לאישור כזרעי מוצא וחלקת גידול בזרעי מוצא, והגידול בחלקת הגידול המיוחדת נמצא זהה לגידול זרעי המוצא.

{{ח:סעיף*|12|חתימת מיכלים|עוגן=תוספת חלק יב פרט 12}}
{{ח:ת}} מיכלים של זרעים ייסגרו בחותם השירות לבקורת זרעים עם תום ההפקה.

{{ח:סעיף*|13|התקן לזרעים|עוגן=תוספת חלק יב פרט 13}}
{{ח:ת}} התקן לזרעים יהיה כלהלן:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td width=&quot;300px&quot;&gt;נקיון לרבות זרעים ריקים (מינימום)&lt;/td&gt;&lt;td width=&quot;100px&quot;&gt;90%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זרעי עשבים שוטים (מקסימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.40%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זרעי עשבים מחבלים כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הזרעים (מכירה)|בתקנות המכירה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חומר דומה {{ח:הערה|[צ״ל: חומר דומם]}} למעט זרעים ריקים (מקסימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זרעי מינים או סוגים תרבותיים אחרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נביטה מזרעים כמות שהם (מינימום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|14|היתר מכירת זרעים למטה מהתקן|תיקון: תשל״ט־3|עוגן=תוספת חלק יב פרט 14}}
{{ח:ת}} על אף האמור בתקנה זו {{ח:הערה|[צ״ל: בסעיף זה]}} רשאי המנהל כהוראת שעה לאשר מכירת זרעים למטה מרמת התקן, בהמלצת הרשות לזרעים.

{{ח:סעיף*|15|אגרה בעד בדיקת שדה|תיקון: תשל״ה, תשל״ז, תשל״ט, תשל״ט־2, תשמ״ב־2, [הודעות]|עוגן=תוספת חלק יב פרט 15}}
{{ח:תת|(א)}} בעד בדיקת שדה תשולם אגרה בסך 30.50 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון ליולי 2026)}} לדונם.
{{ח:תת|(ב)}} האגרה תשולם עם מתן ההודעה על פי {{ח:פנימי|תוספת חלק יב פרט 2|סעיף 2}}, בכל עונה שיקצרו בה זרעים מהשדה.

{{ח:סעיף*|16|אגרת אישור זרעים|תיקון: תשל״ה, תשל״ז, תשל״ט, תשל״ט־2, תשמ״ב־2, [הודעות]|עוגן=תוספת חלק יב פרט 16}}
{{ח:ת}} בעד אישור זרעים תשולם עם סיום פעולת ההפקה אגרה בסך 740 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון ליולי 2026)}} לטונה.

{{ח:קטע3|תוספת חלק יג|חלק י״ג: גידול ואישור זרעים של מלפפון לזרעים מושבחים|תיקון: תשכ״ה־2, תשמ״ה}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|עוגן=תוספת חלק יג פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת חלק יג|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זרעים“ – זרעים של מלפפון משדה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שדה“ – שדה לייצור זרעים אשר הוגש לביקורת בהתאם להוראות תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הורה נקבי“ – צמח מלפפון אשר מרבית פרחיו הם עליונים על פי תיאור הזן לפי רשימת הזנים המורשים למכירה שלפי {{ח:חיצוני|תקנות הזרעים (רשימת הזנים המורשים למכירה)|תקנות הזרעים (רשימת הזנים המורשים למכירה), התש״ם–1980}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הורה זכרי“ – צמח מלפפון המשמש להפריית הורה נקבי ליצור זרעי מכלוא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זרעי מכלוא“ – דור ראשון של הכלאה בין הורה נקבי והורה זכרי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיכסה“ – כמות זרעים שאינה עולה על 3,000 ק״ג;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זרעי מפרה“ – זרעי צמחים בעלי פרחים נקביים וזכריים אשר מהווים את מקור האבקה להפריית ההורה הנקבי בייצור זרעי מכלוא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”האגף“ – האגף להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות.

{{ח:סעיף*|2|דרגות|עוגן=תוספת חלק יג פרט 2}}
{{ח:ת}} זרעים שיאושרו יהיו מדרגות אלה:
{{ח:תת|(1)}} זרעים אשר תכונותיהם זהות לתכונות מלפפון מזן ראוי לאישור שגודלו ביד המטפח או באישורו מזרעי מטפח, ואושרו בידי השירות לביקורת זרעים (להלן – זרעי קדם־יסוד);
{{ח:תת|(2)}} דור ראשון של זרעי קדם־יסוד (להלן – זרעי יסוד);
{{ח:תת|(3)}} זרעי מכלוא או צאצאי דור ראשון של זרעי יסוד (להלן – זרעים מאושרים).

{{ח:סעיף*|3|בקשה לגידול זרעי מלפפון|עוגן=תוספת חלק יג פרט 3}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לגידול זרעים מושבחים יגיש מגדל טרם הזריעה על גבי טופס שאישר השירות לביקורת זרעים, ושבו מולאו כל הפרטים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יאוחר מעשרה ימים לאחר סיום הזריעה ידווח המגדל לשירות לביקורת זרעים אם חלו שינויים לעומת האמור בבקשה המקורית.

{{ח:סעיף*|4|בידוד שדה|עוגן=תוספת חלק יג פרט 4}}
{{ח:תת|(א)}} שדה לגידול זרעי קדם־יסוד וזרעי יסוד ייזרע במרחק של 600 מטרים לפחות משדה של זרעי מלפפונים מזן אחר ובמרחק של 300 מטרים לפחות משדה מלפפונים מאותו זן אך מדרגה אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} שדה לגידול זרעים מאושרים ייזרע במרחק של 500 מטרים לפחות משדה שנזרע בזרעי מלפפונים מדרגה אחרת.

{{ח:סעיף*|5|גידולים קודמים|עוגן=תוספת חלק יג פרט 5}}
{{ח:ת}} לא יגדל אדם זרעים בשדה אשר ב־24 החדשים שקדמו לזריעה, גדלו בו צמחים ממשפחת הדלועיים או שב־36 החדשים שקדמו לזריעה גדלו בו מלפפונים.

{{ח:סעיף*|6|ייצור זרעי קדם־&lt;wbr&gt;יסוד ויסוד|עוגן=תוספת חלק יג פרט 6}}
{{ח:ת}} על אף האמור בתקנות אלה יאושרו דורות נוספים של זרעי קדם־יסוד וזרעי יסוד בידי המטפח או בא כוחו.

{{ח:סעיף*|7|ביקורת שדה|עוגן=תוספת חלק יג פרט 7}}
{{ח:ת}} מפקח יערוך שתי ביקורות לפחות בשדה במשך עונת הגידול.

{{ח:סעיף*|8|סימון בשדה לגידול זרעי מכלוא|עוגן=תוספת חלק יג פרט 8}}
{{ח:ת}} בשדה לגידול זרעי מכלוא יסומנו השורות שבהן נזרעו זרעי אחד ההורים באופן שיאפשר זיהוי שורות ההורה הנקבי וההורה הזכרי בעת הגידול והאסיף.

{{ח:סעיף*|9|דייש פירות מכלוא|עוגן=תוספת חלק יג פרט 9}}
{{ח:תת|(א)}} דייש פירות המכלוא ייעשה לאחר איסוף פירות ההורה הזכרי.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי המפקח להתיר אסיף פירות המכלוא לפני סילוק הפירות של ההורה הזכרי מהשדה, אם ראה שאין חשש לערבוב.

{{ח:סעיף*|10|חיטוי זרעים|עוגן=תוספת חלק יג פרט 10}}
{{ח:תת|(א)}} זרעי קדם־יסוד וזרעי יסוד יעברו עם גמר הפקתם חיטוי בחמרי כספית שאישר למטרה זו האגף.
{{ח:תת|(ב)}} השירות לביקורת זרעים יקח דוגמאות מזרעים מאושרים למעבדה הרשמית לבדיקת מחלת הכתמים הבקטרית.
{{ח:תת|(ג)}} נמצאה בזרעים בשדה או בבדיקת המעבדה נגיעות במחלה האמורה, יחוטאו הזרעים בחמרי כספית שאישר למטרה זו האגף; החיטוי יבוצע בזרעים יבשים ובחומר שיצבע את הזרעים באופן בולט לעין.
{{ח:תת|(ד)}} לא נמצאה בשדה או בבדיקת הזרעים במעבדה הרשמית נגיעות במחלת הכתמים הבקטרית, לא תחול חובת חיטוי בחמרי כספית, והזרעים יחוטאו בחמרים אחרים שאישר לכך האגף.
{{ח:תת|(ה)}} בדיקת טיב החיטוי תיערך במעבדה הרשמית; התברר כי 20 אחוזים מהזרעים לא חוטאו כנדרש, יורה המנהל על חיטוי חוזר.

{{ח:סעיף*|11|תקן שדה|עוגן=תוספת חלק יג פרט 11}}
{{ח:ת}} בשדה זרעים המוצע לאישור לא יעלה שיעור הפגמים על המפורט להלן:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;300px&quot;&gt;הפגם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;בשדה לייצור זרעי קדם־יסוד&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;בשדה לייצור זרעי יסוד&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;בשדה לייצור זרעים מאושרים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צמחים זרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צמחים חד־ביתיים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.7% {{מוקטן|רק בשדה לייצור זרעי מכלוא או הורה נקבי}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צמחים נגועים במחלת הכתמים הבקטרית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|12|דוגמאות לטוהר הזן|עוגן=תוספת חלק יג פרט 12}}
{{ח:ת}} טוהר הזן יבדק על ידי המעבדה הרשמית מדוגמאות שנלקחו באקראי על ידי השירות לביקורת זרעים.

{{ח:סעיף*|13|סימון זרעים|עוגן=תוספת חלק יג פרט 13}}
{{ח:ת}} סימון זרעים הנמכרים באריזה ייעשה בידי המפיק המוסמך בשתי תויות כדלקמן:
{{ח:תת|(1)}} תוית שסיפק למפיק המוסמך השירות לביקורת זרעים ושבה פורטו דרגת הזרעים, המספר השוטף של התוית והמיכסה;
{{ח:תת|(2)}} תוית של המפיק המוסמך ובה פרטים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} שם המפיק המוסמך;
{{ח:תתת|(ב)}} המלה ”מלפפון“ ושם הזן;
{{ח:תתת|(ג)}} הדרגה שנקבעה לזרעים לפי {{ח:פנימי|תוספת חלק יג פרט 2|סעיף 2 לחלק זה}}, למעט במקרה שהזרעים נמכרים באריזות המכילות עד 1 ק״ג ומסומנות במלים ”זרעים מושבחים“;
{{ח:תתת|(ד)}} סימן זיהוי של השדה, שיתואם עם השירות לביקורת זרעים, והמיכסה;
{{ח:תתת|(ה)}} אחוז הנביטה לפי תוצאות המעבדה הרשמית והמלים ”הנקיון בהתאם לתקן“;
{{ח:תתת|(ו)}} המועד שבו נבדקו הזרעים במעבדה הרשמית;
{{ח:תתת|(ז)}} ציון חמרי החיטוי, ואם הם רעילים – המלה ”רעל“ בצבע אדום עם סימן גלגולת;
{{ח:תתת|(ח)}} בזרעים שבהם הוסיף המפיק המוסמך זרעי מפרה יציין בתוית הסימון את שם הזן והכמות באחוזים.

{{ח:סעיף*|14|תקן של זרעים|עוגן=תוספת חלק יג פרט 14}}
{{ח:ת}} תקן של זרעים יהיה כלהלן:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} זרעי קדם־יסוד וזרעי יסוד&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} זרעים מאושרים&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;הערות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נביטה (מזערי)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטור א׳ – ללא תקן כאשר הזרעים מיועדים לייצור זרעים על פי חוזה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נקיון (מזערי)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;99%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;99%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטור א׳ – ללא תקן כאשר הזרעים מיועדים לייצור זרעים על פי חוזה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חומר דומם (מרבי)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטורים א׳ ו־ב׳ – ללא תקן כאשר הזרעים מיועדים לייצור זרעים על פי חוזה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זרעי עשבים שוטים (מרבי)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זרעי עשבים מחבלים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נגיעות במחלת הכתמים הבקטרית (מרבי)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|15|בדיקה חוזרת|עוגן=תוספת חלק יג פרט 15}}
{{ח:תת|(א)}} נמצאו זרעים נגועים במחלת הכתמים הבקטרית בשיעור העולה על התקן האמור {{ח:פנימי|תוספת חלק יג פרט 14|בסעיף 14}}, רשאי בעל הזרעים להזמין בדיקה חוזרת של אותה מיכסה כעבור ששה חדשים מבדיקתם הראשונה.
{{ח:תת|(ב)}} נמצא בבדיקה הנוספת שהזרעים עומדים בתקן, יאשרם השירות לביקורת זרעים למכירה.

{{ח:סעיף*|16|אישור למכירת זרעים שאינם מושבחים|עוגן=תוספת חלק יג פרט 16}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי להתיר זמנית מכירת זרעים שאינם מושבחים, אם ראה הכרח בכך.

{{ח:סעיף*|17|אגרות|תיקון: [הודעות]|עוגן=תוספת חלק יג פרט 17}}
{{ח:תת|(א)}} עם הגשת בקשה לפי {{ח:פנימי|תוספת חלק יג פרט 3|סעיף 3}} ישלם המבקש אגרה של 18 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון ליולי 2026)}} בעד אישור שדה לדונם.
{{ח:תת|(ב)}} בעד אישור זרעים תשולם עם סיום פעולת ההפקה אגרה בסך 1,090 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון ליולי 2026)}} לטונה; בעד חלק של טונה תשולם אגרה בשיעור יחסי.

{{ח:חתימות|ב׳ בתמוז תש״ך (27 ביוני 1960)}}
* '''משה דיין'''&lt;br&gt;שר החקלאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>8mt5bciafl8swr4qnux2jhdy7w6jmux</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הזרעים (גידול שתילים ומכירתם)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>904329</id>
    <revision>
      <id>3087825</id>
      <parentid>3072846</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:01:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087793]</comment>
      <origin>3087825</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="104015" sha1="8j47ahfwd7rmafihgr3l86xrohcerr4" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הזרעים (גידול שתילים ומכירתם), תשכ״ד–1964}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר גידול שתילים ומכירתם}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשכ״ד, 1494|תקנות הזרעים (גידול שתילים ומכירתם)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1599.pdf}}, {{ח:תיבה|1789|תיקון – תקנות בדבר גידול שתילי הדר ומכירתם|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1620.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 1484|תיקון – תקנות בדבר גידול שתילי ורדים ומכירתם|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1695.pdf}}, {{ח:תיבה|2747|תיקון מס׳ 2 – תקנות בדבר גידול שתילי הדר ומכירתם|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1774.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 2480|תיקון – תקנות בדבר גידול שתילי הדר ומכירתם|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2049.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 1085|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2200.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 405|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2652.pdf}}, {{ח:תיבה|1575|תיקון מס׳ 2 – תקנות בדבר גידול שתילי ורדים ומכירתם|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2737.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 1143|תיקון – תקנות בדבר גידול שתילי הדר ומכירתם|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2847.pdf}}, {{ח:תיבה|1296|תיקון מס׳ 2 – תקנות בדבר גידול שתילי ורדים ומכירתם|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2861.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 948|תיקון – תקנות בדבר גידול שתילי גפן ומכירתם|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2982.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 1165|תיקון – תקנות בדבר גידול שתילי ורדים ומכירתם|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3168.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 2399|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3376.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 3|תיקון – תקנות בדבר גידול שתילי ורדים ומכירתם|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3394.pdf}}, {{ח:תיבה|1911|תיקון מס׳ 3 – תקנות בדבר גידול שתילי ורדים ומכירתם|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3547.pdf}}, {{ח:תיבה|2362|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3574.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 580|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3638.pdf}}, {{ח:תיבה|2106|תיקון מס׳ 2 – תקנות בדבר גידול שתילי אבוקדו ומכירתם|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3734.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 1898|תיקון – תקנות בדבר גידול שתילי מנגו ומכירתם|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3878.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 717|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3956.pdf}}, {{ח:תיבה|1189|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3981.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 1404|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4113.pdf}}, {{ח:תיבה|1615|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4125.pdf}}, {{ח:תיבה|1996|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4142.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1565|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4274.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 363|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4297.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 1914|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4661.pdf}}, {{ח:תיבה|2392|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4690.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 202|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4989.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 1012|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5288.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 414|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5322.pdf}}, {{ח:תיבה|609|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5335.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 624|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5579.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 813|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6769.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1398|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6911.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תש״ם, 1757|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2631.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1285|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2700.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 223|הודעת האגרות החקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4281.pdf}}, {{ח:תיבה|1099|הודעת האגרות החקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 181|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4423.pdf}}, {{ח:תיבה|1110|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4483.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 148|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4536.pdf}}, {{ח:תיבה|1100|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4606.pdf}}, {{ח:תיבה|2392|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4690.pdf}}, {{ח:תיבה|2657|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4707.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 683|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4761.pdf}}, {{ח:תיבה|1192|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4798.pdf}}, {{ח:תיבה|1751|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4841.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 71|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7864.pdf}}, {{ח:תיבה|1523|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4974.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 275|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4994.pdf}}, {{ח:תיבה|703|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5019.pdf}}, {{ח:תיבה|1135|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5043.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 455|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5083.pdf}}, {{ח:תיבה|1047|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 406|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5161.pdf}}, {{ח:תיבה|869|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5188.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 310|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5244.pdf}}, {{ח:תיבה|517|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5259.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 41|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5299.pdf}}, {{ח:תיבה|423|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5322.pdf}}, {{ח:תיבה|945|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5364.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 300|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5391.pdf}}, {{ח:תיבה|1390|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 751|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5516.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 337|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5571.pdf}}, {{ח:תיבה|1121|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 478|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 292|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5724.pdf}}, {{ח:תיבה|1392|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 609|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5826.pdf}}, {{ח:תיבה|1231|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 392|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1015|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 10|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 649|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1124|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6794.pdf}}, {{ח:תיבה|1215|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1580|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1262|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1588|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1461|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8118.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2021|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3335|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1791|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1865|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11189.pdf}}, {{ח:תיבה|2681|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 231|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 165|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12543.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הזרעים#סעיף 3|הסעיפים 3}} {{ח:חיצוני|חוק הזרעים#סעיף 4|ו־4}} {{ח:חיצוני|חוק הזרעים|לחוק הזרעים, תשט״ז–1956}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשכ״ח}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – רשות שמונתה על ידי שר החקלאות, מבין יצרני השתילים ועובדי מדינה, לצורך תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות לבקורת זרעים ושתילים“ – השירות לבקורת זרעים ושתילים במשרד החקלאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שתיל“ – נטע של עץ פרי, של גפן או של ורדים, שהונבט או פיתח שרשים ונועד לנטיעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משתלה“ – מקום בו מנביטים, משרישים או מגדלים שתילים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוכר“ – מי שקיבל היתר למכור שתילים על פי תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מי ששר החקלאות מינה להיות מנהל לענין תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – מי שמונה להיות מפקח על פי {{ח:חיצוני|חוק הזרעים#סעיף 6|סעיף 6 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משתלה מאושרת“ – משתלה המתנהלת בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שתָל“ – מי שמחזיק ומנהל משתלה מאושרת.

{{ח:סעיף|2|זרעים משובחים {{ח:הערה|[צ״ל: שתילים משובחים]}}}}
{{ח:ת}} שתילים שנתקיימו בהם הוראות תקנות אלה מוגדרים בזה כמשובחים.

{{ח:סעיף|3|ייצור שתילים ומכירתם}}
{{ח:ת}} לא יגדל אדם למכירה ולא ימכור שתילים אלא אם נתקיימו בהם ההוראות המפורטות לגבי סוגיהם {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} וכן הוראות תקנות אלה במידה והן מתיישבות עם ההוראות שנקבעו להם {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, ובלבד שהוראות אלה יחולו אף על שתילים שלא נקבעו להם הוראות מיוחדות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}.

{{ח:סעיף|4|דרכים לקידום שתילים}}
{{ח:ת}} הרשות תציע לשר תקנות, תקנים ודרישות לקידום ייצור השתילים.

{{ח:סעיף|5|רשיון למשתלה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יחזיק אדם ולא ינהל משתלה ולא ימכור שתילים ממנה, אלא אם יש לו רשיון בר־תוקף מאת המנהל (להלן – רשיון משתלה), ובתנאים שייקבעו ברשיון.
{{ח:תת|(ב)}} תוקף רשיון למשתלה לא יעלה על שנה אחת מיום הוצאתו והוא יפקע ב־15 ביוני של כל שנה.

{{ח:סעיף|6|היתר לגידול שתילים}}
{{ח:ת}} לא יגדל אדם שתילים מכל סוג במשתלה שניתן עליה רשיון אלא על פי היתר מאת המנהל ומאותו סוג שהתיר.

{{ח:סעיף|7|בקשה להיתר}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לקבוע טופס בקשה למתן רשיון משתלה ולכלול בו פרטים ודרישות; קבע המנהל כאמור, לא תוגש בקשה אלא בטופס שקבע.

{{ח:סעיף|8|מועד הגשת בקשה}}
{{ח:ת}} בקשה לרשיון תוגש למנהל בתקופה שמהראשון ביוני עד חמישה עשר בו בכל שנה.

{{ח:סעיף|9|מתן רשיון}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לתת רשיון משתלה, לסרב לתיתו, להשהותו או לבטלו.

{{ח:סעיף|10|בדיקת משתלה}}
{{ח:ת}} לא יתן המנהל רשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9}} אלא אם השטח המיועד לניהול משתלה נבדק על ידי מפקח, ומיתקניה נמצאו מתאימים לייעודם ולדרישות תקנות אלה.

{{ח:סעיף|11|תקן שתילים הראויים למכירה}}
{{ח:ת}} לא ימכור אדם שתיל אשר סימניו החיצוניים וצורת גידולו אינם זהים לאלה המקובלים בזן אליו הוא מתייחס, או שמצב התפתחותו לקוי או הוא נגוע במחלות ומזיקים (להלן – פגמים), בין שהפגמים נתגלו בבדיקה הראשונה ובין שנתגלו בכל בדיקת משתלה או שתילים שלאחריה.

{{ח:סעיף|12|דרישות משתלה}}
{{ח:ת}} לא יתן המנהל רשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9}} אלא אם נתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} השטח המיועד לגידול שתילים וסביבתו הקרובה נקיים מעשבים שוטים רב־שנתיים;
{{ח:תת|(2)}} הותקנו דרכי גישה נוחות לכל חלקה בה מגדלים שתילים;
{{ח:תת|(3)}} החלקה המיועדת לגידול שתילים עובדה והוכנה בדרך אשר תבטיח, לדעת מפקח, גידולם והתפתחותם של השתילים ללא כל תקלות.

{{ח:סעיף|13|החזקת מפה}}
{{ח:תת|(א)}} שתל יחזיק במשתלה מאושרת מפה מעודכנת של כל שטח המשתלה בקנה מידה של לפחות 1:500 ובה מסומנות בצורה ברורה חלקות הגידול ותיאור מקוצר של סוג שתילים הגדל בהן (להלן – המפה).
{{ח:תת|(ב)}} שתל יציג, בשטח המשתלה המאושרת, את המפה בפני מפקח בכל עת שיידרש זאת.

{{ח:סעיף|14|החסנת שתילים}}
{{ח:ת}} שתילים המיועדים למכירה יוחזקו במקום מוצל, נקי ממזיקים וגורמי מחלות, שיועד והותאם להחזקת השתילים בדרך שתמנע ערבובם וקלקולם.

{{ח:סעיף|15|העברת שתילים}}
{{ח:ת}} שתילים המיועדים למכירה יועברו ממקום למקום בדרך שתשמור על זהותם המדוייקת ותמנע אפשרות פגיעה בהם מחמת יובש או כל גורם אחר.

{{ח:סעיף|16|איסור מכירת שתילים שלא לפי התקן}}
{{ח:ת}} לא ימכור אדם שתילים אלא אם נתקיימו בהם הוראות תקנות אלה.

{{ח:סעיף|17|אישור מכירת שתילים מתחת לתקן}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בתקנה 16}} רשאית הרשות להרשות מכירת שתילים שלא נתקיימה בהם הוראה מהוראות תקנות אלה ובתנאים שהיא תקבע.
{{ח:תת|(ב)}} לא תשתמש הרשות בסמכויותיה לפי תקנת משנה (א) לגבי שתיל שיש בו פגמים, למעט מצב התפתחות לקוי.

{{ח:סעיף|18|אישור מקום מכירה}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימכור אדם שתיל אלא במקום מכירה שנמצא מתאים להחזקת שתילים למכירה ושאושר למטרה זו על ידי המנהל (להלן – אישור מכירה).
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לתת אישור מכירה, לסרב לתיתו, להתלותו או לבטלו.
{{ח:תת|(ג)}} תקפו של אישור מכירה יהיה לתקופה שלא תעלה על שנה אחת והוא יפקע ב־30 ביוני שלאחר נתינתו.

{{ח:סעיף|19|אגרת אישור מכירה}}
{{ח:ת}} בעד אישור מכירה תשולם אגרה בשיעור שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}.

{{ח:סעיף|20|סימון שתילים}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימכור אדם ולא יקנה שתיל אלא אם סומן בהתאם להוראות תקנת משנה (ב) (להלן – הסימון).
{{ח:תת|(ב)}} הסימון של שתיל יכלול פרטים אלה:
{{ח:תת|(1)}} שם המין והזן;
{{ח:תת|(2)}} שם הכנה;
{{ח:תת|(3)}} שם המשתלה המאושרת בה יוצר השתיל או סימן זהוי שנקבע לה על ידי המנהל;
{{ח:תת|(4)}} במידה וההרכבה נעשתה במתווך יצויינו גם שמות המין והזן של המתווך;
{{ח:תת|(5)}} גיל השתיל;
{{ח:תת|(6)}} מועד הסימון.

{{ח:סעיף|21|תווית הסימון}}
{{ח:ת}} הסימון יודפס באותיות ובמספרים ברורים ונוחים לקריאה על גבי תווית מיוחדת (להלן – תווית הסימון).

{{ח:סעיף|22|חיבור תווית הסימון}}
{{ח:ת}} תווית הסימון תחובר לכל שתיל בדרך ובצורה שאין להורידה בקלות.

{{ח:סעיף|23|הדפסת סימנים}}
{{ח:ת}} לא ידפיס אדם, לא ידביק, לא יחבר ולא יצרף כל דפוס, הטבעה, ציור, תווית או כל סימן אחר, המתייחסים לטיב השתילים, לכל חבילה, מיכל או שתיל מאותם השתילים אלא באישור המנהל.

{{ח:סעיף|24|שינוי תווית או פרט אחר}}
{{ח:ת}} לא ישנה אדם, למעט צרכן, לא יחליף, לא ישחית, לא יקלקל, לא יסיר ולא ימחוק כל הדפסה בתווית סימון או פרט אחר המצויים על השתיל, על המיכל או על חבילת השתילים.

{{ח:סעיף|25|סייג לסימון}}
{{ח:תת|(א)}} רשאי המנהל לפטור מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|תקנה 22}} שתילים שנתקיימו בהם הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} השתילים נמצאים בחבילה סגורה באופן המבטיח שלא יוצא מתוכה או שלא יוכנס לתוכה כל חומר זר כל עוד החבילה סגורה;
{{ח:תת|(2)}} הוכח, להנחת דעתו של המנהל או של מפקח, כי השתילים נמכרים מהיצרן לצרכן;
{{ח:תת|(3)}} לכל חבילה של שתילים מצורפת תווית סימון שבה מצויין גם מספר השתילים שבחבילה;
{{ח:תת|(4)}} תווית סימון אחת, כאמור בפיסקה (3) הוכנסה לתוך החבילה.
{{ח:תת|(ב)}} פטור שניתן על ידי המנהל לפי הוראות תקנת משנה (א) יוגבל לגבי שתיל מסויים, לתקופה או לסוג של שתילים כפי שיצויין בפטור.

{{ח:סעיף|26|ערר על החלטת המנהל}}
{{ח:תת|(א)}} שר החקלאות ימנה ועדות ערר של שלושה לענין תקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} רשאי אדם לערור בכתב על החלטת המנהל בפני ועדת ערר שמונתה לפי תקנת משנה (א), תוך 7 ימים מיום שנמסרה לו החלטת המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת הערר תתן החלטתה תוך 10 ימים מיום הגשת הערר.

{{ח:סעיף|27|ניהול רישום על־&lt;wbr&gt;ידי שתל}}
{{ח:תת|(א)}} שתל ינהל רישום שוטף על מקורות חומר הריבוי בהם השתמש ועל תאריכי זריעה, שתילה והרכבה ולהציגו למפקח בכל עת שיידרש לעשות כן.
{{ח:תת|(ב)}} הרישום ינוהל על פי הטופס שיקבע המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} שתל ישמור את הרישום לפחות 3 שנים לאחר שמכר השתילים שאליהם מתייחס הרישום.

{{ח:סעיף|28|הודעות מפקח והשירות}}
{{ח:ת}} מפקח יודיע לשתל, בהודעה בכתב, תוצאות כל בדיקה שנעשתה על ידיו במשתלה או בשתילים.

{{ח:סעיף|29|הנחה בדבר מכירת שתילים}}
{{ח:ת}} כל שתיל הנמצא במשתלה מאושרת יראוהו כמיועד למכירה.

{{ח:סעיף|30|אגרות רשיון למשתלה}}
{{ח:ת}} עבור רשיון למשתלה מאושרת תשולם אגרה בשיעור שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}.

{{ח:סעיף|31|תוקף רשיונות קיימים}}
{{ח:ת}} תקפם של רשיונות שהוצאו לפי תקנות ההגנה על הצומח (משתלה), 1943, יפקע ביום כ״ב בתמוז תשכ״ד (2 ביולי 1964).

{{ח:סעיף|32|תחולה}}
{{ח:ת}} תחולתה של {{ח:פנימי|סעיף 25|תקנה 25}} היא עד תום שנה מיום פרסומן של תקנות אלה ברשומות.

{{ח:סעיף|33|הוראות מעבר}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה 8}} מותר להגיש בקשה למשתלה תוך שלושים יום מיום פרסומן של תקנות אלה ברשומות.

{{ח:סעיף|34|ביטול}}
{{ח:ת}} תקנות ההגנה על הצומח (משתלה), 1934 – בטלות.

{{ח:סעיף|35|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הזרעים (גידול שתילים ומכירתם), תשכ״ד–1964“.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק א|חלק א׳: גידול שתילי עצי־פרי נשירים גלעיניים וגרעיניים ומכירתם|תיקון: תשכ״ד}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|תיקון: תשכ״ד|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שתיל חד־עונתי“ – שתיל בעל כנה בגיל שנה מהגלעיניים אשר הורכב לפני חצי שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שתיל חד־שנתי“ – שתיל בעל כנה בגיל שנתיים אשר הורכבה לפני שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שתיל דו־שנתי“ – שתיל בעל כנה בגיל שנתיים אשר הורכבה לפני שנה וחצי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שתיל“ – שתיל עץ פרי נשיר מהגלעיניים והגרעיניים.

{{ח:סעיף*|2|הדברת מזיקים ומחלות|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} מצא מפקח בעת בקורת משתלה כי שתילים נגועים באחת מהמחלות או המזיקים הניתנים להדברה יודיע על כך לשתל ויורה לו בכתב לבצע פעולות הדברת המזיק או המחלה בדרך ובמועד שייקבע על ידי המפקח.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימכור אדם שתיל ממשתלה כל עוד לא בוצעו בה הוראות מפקח שניתנו בהתאם לסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף*|3|תקן משתלה|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} שיעור הפגמים באחוזים בכל בקורת משתלה לא יעלה על המפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} זנים זרים – אפס (במקרה שלא נתן להגדרה והבדלה ברורה);
{{ח:תת|(2)}} סקלרוציום רולפסי – 2% בכל שטח המשתלה;
{{ח:תת|(3)}} עפצים הנגרמים על ידי B. tunefaciene‏ – 2% בכל שטח המשתלה;
{{ח:תת|(4)}} נמטודות – 2% בכל שטח המשתלה;
{{ח:תת|(5)}} צמחים המראים סימני נגיעות במחלות וירוס – 0%.

{{ח:סעיף*|4|ביטול רשיון|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 4}}
{{ח:תת|(א)}} לא עמדה משתלה בתקן המפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 3|בסעיף 3}} יבוטל מיד רשיון המשתלה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי מפקח להורות על ביעור פגמים במשתלה או בכל חלק ממנה – אם ניתן, לדעתו, לבער הפגמים מבלי שייפגעו השתילים שאינם נגועים.
{{ח:תת|(ג)}} הסכים מפקח לביעור נגעים בהתאם להוראות סעיף קטן (ב) יבוטל רשיון המשתלה עד למועד בו יאשר המפקח ביצוע הביעור.

{{ח:סעיף*|5|רמת נקיון שתילים|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} לא ימכור אדם שתיל הנגוע באחד הפגמים המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} נבור על ידי אחד מנוברי הקליפה או העצה;
{{ח:תת|(2)}} נגוע בעפצים הנגרמים על ידי כנימת הדם או בכנימת האבעבועות או כנימת הקיסוס;
{{ח:תת|(3)}} נגוע בקשיון רולפסי;
{{ח:תת|(4)}} נגוע ברקבון יבש הנגרם על ידי Rhizoctonia batatecola;
{{ח:תת|(5)}} נגוע ברקבון ספוגי של השרשים הנגרם על ידי Polyporellus rhyzophyllus;
{{ח:תת|(6)}} נגוע ברקבון שרשים מגורמים שונים;
{{ח:תת|(7)}} נגוע בהתייבשות הכנה הנגרם על ידי Diplodia sp.‎;
{{ח:תת|(8)}} נגוע בעפצי שורש הנגרמים על ידי B. tunefaciens;
{{ח:תת|(9)}} נגוע בנמטודות.

{{ח:סעיף*|6|תקן השתילים|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 6}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימכור אדם שתיל אלא אם עומד הוא אף בדרישות התקן לשתילים המפורטות בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} תקן שתילים יהיה:
{{ח:תתת|(1)}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;300px&quot;&gt;סוג השתיל&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;עובי מינימלי ומכסימלי של הכנה במילימטרים&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;עובי מינימלי ומכסימלי של הרוכב בגובה של 10 ס״מ מעל להרכבה במילימטרים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שתיל חד־עונתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10–12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8–10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שתיל חד־שנתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14–16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12–14&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td &gt;שתיל דו־שנתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17–22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14–20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(2)}} מערכת השרשים של שתיל תהיה מסועפת היטב באופן שווה לכל;
{{ח:תתת|(3)}} גזע השתיל יהיה נקי מפצעים, מזיזים, ישר וחסר ברך בעלת זווית חדה;
{{ח:תתת|(4)}} הגזע נקי ממכות שמש;
{{ח:תתת|(5)}} חתך פצע חזיז מוגלד היטב, עם טבעת הגדלה שלמה השווה בעביה בכל היקפה;
{{ח:תתת|(6)}} איחוי הרוכב והכנה חייב להיות חלק וישר ובמקרה של התעבות חייבת הכנה להיות בשיעור האפייני בצורתו לאותה הכנה והרוכב;
{{ח:תתת|(7)}} לא יהיה בשתיל אזור יבש החודר מתחת להגלדה;
{{ח:תתת|(8)}} בשתיל בעל כנה שהיא תולדה ישירה של זרע יהיה השורש השפודי ארוך מ־20 ס״מ;
{{ח:תתת|(9)}} השתיל גודל במשתלה תקופה שאינה עולה על שנתיים.

{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ב|חלק ב׳ – שתילי הדר|תיקון: תשכ״ד, תשכ״ה, תשנ״א}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עץ ריבוי“ – עץ הדר המיועד לייצור רכב יחורים וזרעים המתאימים לזן או לכנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עץ ריבוי מסומן“ – עץ ריבוי שסומן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת זו}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב“ – חלק של עץ הדר המיועד להרכבה ליצירת עץ נושא פרי, עץ נוי או כמקור לנינוס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רוכב“ – חלק של עץ הדר אשר הורכב על כנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כנה“ – שתיל שמרכיבים עליו זן הדרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר ריבוי“ – כל חלק של השתיל המשמש לריבויו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שתיל“ – שתיל של עץ הדר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שתילי הדר לנוי“ – שתילים של מיני הדרים או קרובי הדרים ממשפחת הפיגמיים אשר משמשים לנוי ואינם זני מאכל.

{{ח:סעיף*|2|רשיון למשתלה|תיקון: תשנ״ד|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יגדל אדם שתילים אלא במשתלה שניתן עליה רשיון.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתן המנהל רשיון למשתלה אלא אם כן גידול השתילים נעשה בבית גידול בלתי חדיר לחרקים שאושר לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב פרט 3|סעיף 3}}, וזאת למן הזריעה או ההשרשה ועד למכירה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב) רשאי המנהל לתת רשיון למשתלה שאין בה בית גידול בלתי חדיר לחרקים, למעט למשתלה לגידול שתילי הדר לנוי, ובלבד שנתקיימו בה תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יש סביבה רצועת קרקע ברוחב של 5000 מטרים שבה לא נמצא עץ הדר (להלן – רצועת בידוד);
{{ח:תתת|(2)}} בשטח המשתלה לא גדלו עצי הדר במשך חמש השנים שקדמו למועד השתילה; תנאי זה לא יחול על משתלה שבה מגדלים את השתילים במכלי גידול.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|3|דרישות לבית גידול בלתי חדיר לחרקים|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 3}}
{{ח:תת|(א)}} בית גידול בלתי חדיר לחרקים יאושר בידי המנהל אם נתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בנוי מחומר קשיח או מרשת; לענין סעיף זה, ”רשת“ – רשת אשר מספר החורים בשתי הוא 12 או 13 חורים לסנטימטר רץ ומספר החורים בערב הוא 9 או 10 חורים לסנטימטר רץ ועובי החוט 0.23 או 0.24 מילימטרים;
{{ח:תתת|(2)}} הכניסה אליו דרך חדר כניסה עם דלתות כפולות כאשר שטח חדר הכניסה מאפשר סגירת דלת אחת לפני פתיחת דלת שניה, הדלתות נסגרות באופן אטום ומצוידות במיתקן הסוגר אותן אוטומטית;
{{ח:תתת|(3)}} אם הכניסה מיועדת לטרקטור היא תהיה כפולה כמפורט בפסקה (2) למעט הצורך במיתקן סגירה אוטומטי.
{{ח:תת|(ב)}} מערכת צינורות ההשקיה או החימום תוכנס לבית הגידול דרך הקרקע.
{{ח:תת|(ג)}} ערוגות השתילים או השולחנות שעליהם גדלים השתילים יהיו, כאשר הקיר עשוי רשת, במרחק שימנע מגע של השתילים עם קיר.
{{ח:תת|(ד)}} השבילים בין הערוגות או השולחנות חייבים להיות ברוחב של 60 סנטימטרים לפחות, ויאפשרו מעבר נוח בהם.
{{ח:תת|(ה)}} בית הגידול וסביבתו יהיו מנוקזים ויישמרו נקיים מעשבים כל עת הגידול.
{{ח:תת|(ו)}} שתל לא יזרע ולא יגדל שתילים בבית גידול חדש לפני שאישר אותו המנהל.

{{ח:סעיף*|4|הדברת נגעים והשמדת שתילים|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 4}}
{{ח:תת|(א)}} בבית הגידול תיעשה פעולת הדברה קבועה ומסודרת שתמנע התפתחות נגעים.
{{ח:תת|(ב)}} מצא מפקח, בעת ביקורת במשתלה, כי שתילים נגועים באחת המחלות או המזיקים הניתנים להדברה, יודיע על כך לשתל ויורה לו בכתב לבצע פעולות הדרושות להדברת הנגעים.
{{ח:תת|(ג)}} מצא מפקח, בעת ביקורת במשתלה, כי שתילים נגועים במחלה שאיננה ניתנת להדברה, יודיע על כך בכתב לשתל ויורה לו על השמדת השתילים בנוכחות מפקח.
{{ח:תת|(ד)}} לא ימכור אדם שתילים ממשתלה שמפקח הורה על ביעור הנגעים בה כל עוד לא בוצעו ההוראות שנתן המפקח בהתאם לסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), וקיבל על כך אישור, בכתב, מאת המפקח.

{{ח:סעיף*|5|מכירת שתילים|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 5}}
{{ח:ת}} לא יקנה אדם, לא ימכור, לא ירכיב ולא יעביר שתילים או חומר ריבוי לאחר, אלא אם כן חומר הריבוי, למעט זרעים, לייצורם נלקח מעץ ריבוי מסומן.

{{ח:סעיף*|6|חומר ריבוי|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 6}}
{{ח:תת|(א)}} רכב להרכבה או להחלפת זני הדרים מכל המינים והזנים יילקח –
{{ח:תתת|(1)}} בזנים ובמינים הכלולים ברשימת עצי ריבוי מסומנים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב פרט 11|בסעיף 11}} (להלן – הרשימה) – מאותם עצים בלבד;
{{ח:תתת|(2)}} בזנים ובמינים שאינם כלולים ברשימה – רק לאחר שהמנהל אישר, בכתב, כי העץ שממנו נלקח הרכב נקי ממחלת הטריסטזה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי המנהל לתת אישור שתקפו לשנה אחת, לשימוש ברכב משתילים הנמצאים במשתלה שמקורם עצי ריבוי מסומנים.

{{ח:סעיף*|7|בקשה לסימון עץ ריבוי|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 7}}
{{ח:תת|(א)}} רשאי אדם לפנות בבקשה בכתב למנהל לסמן, לענין תקנות אלה, עץ ריבוי הנמצא ברשותו.
{{ח:תת|(ב)}} מבקש כאמור בסעיף קטן (א) יתן למנהל פרטים מלאים ומדוייקים בכל הנוגע לעץ, ובכללם פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מקום הגידול;
{{ח:תתת|(2)}} מקור חומר הריבוי;
{{ח:תתת|(3)}} הזן;
{{ח:תתת|(4)}} הגיל;
{{ח:תתת|(5)}} נתונים על בריאות;
{{ח:תתת|(6)}} כל פרט נוסף שידרוש המנהל, בנוגע לעץ או לפרדס שבו הוא גדל.
{{ח:תת|(ג)}} המבקש יצרף לבקשתו המלצה של המחלקה להדרים במשרד החקלאות.

{{ח:סעיף*|8|אישור סימון|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 8}}
{{ח:תת|(א)}} ראה המנהל, בהסתמך על הפרטים שציין המבקש לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב פרט 7|סעיף 7}} ולאחר בדיקה של העץ לגבי מחלות הניתנות לאבחנה בשיטות הבדיקה המקובלות באותה עת, כי העץ ראוי לשמש עץ ריבוי מסומן, יסמן את העץ בדרך שתיראה לו ויתן אישור על כך למבקש, לאחר תשלום אגרת הסימון שנקבעה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב פרט 10|בסעיף 10}}.
{{ח:תת|(ב)}} ראה המנהל, בכל עת לאחר הסימון, כי עץ הריבוי המסומן אינו מתאים לדרישות המפורטות בסעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את אישורו, להתלותו או להתנות המשך תקפו של האישור בתנאים שיקבע.
{{ח:תת|(ג)}} מחזיק בעץ ריבוי מסומן על פי סעיף זה, חייב להודיע למנהל, בכתב, ללא דיחוי, על כל שינוי, מחלה או גידול חריג שנתגלה בעץ.

{{ח:סעיף*|9|תוקף אישור|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 9}}
{{ח:תת|(א)}} תוקף האישור שניתן לעץ ריבוי מסומן הוא לשנתיים מיום נתינתו.
{{ח:תת|(ב)}} נמסרה הודעה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב פרט 8|בסעיף 8(ג)}}, או גילה מפקח שינוי, מחלה או גידול חריג בעץ, יותלה תקפו של האישור מיום ההודעה או מיום שנתגלה השינוי, לפי המוקדם.

{{ח:סעיף*|10|אגרת סימון|תיקון: תשנ״א־2, [הודעות]|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 10}}
{{ח:ת}} בעד סימון עץ ריבוי ישלם המבקש אגרה בשיעור של 15.50 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1991; החל מיולי 2026, 60 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף*|11|רשימת עצים מסומנים|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 11}}
{{ח:ת}} המנהל ינהל רשימת עצי ריבוי מסומנים ובה פרטים בדבר מקום העצים ושמות המחזיקים בהם; הרשימה תוחזק במשרדי האגף להגנת הצומח ולביקורת וכן במשרדים האזוריים של משרד החקלאות ותהיה פתוחה לעיון הציבור בשעות העבודה המקובלות במשרדי הממשלה.

{{ח:סעיף*|12|טיפול בעץ מסומן|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 12}}
{{ח:ת}} המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי לדרוש מאדם המחזיק עץ ריבוי מסומן, לבצע בו טיפולים או לבצעם בעצמו וכן ליטול מהעץ דוגמאות לבדיקה.

{{ח:סעיף*|13|חובת ניהול רישום ומסירת פרטים|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 13}}
{{ח:ת}} מחזיק בעץ ריבוי מסומן ינהל רישום מלא ומדויק של תנובת העץ וימסור, במועד ובמקום שיורה לו המנהל, פירוט מלא ומדויק על תנובת העץ לתקופה שיורה.

{{ח:סעיף*|14|אישורים|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 14}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} מסר מחזיק בעץ ריבוי מסומן חומר ריבוי לאחר או לשימושו העצמי, יתן אישור בטופס שקבע המנהל, כי חומר הריבוי נלקח מעץ ריבוי מסומן ויציין את סימונו של העץ וכמות חומר הריבוי שנמסרה (להלן – האישור).
{{ח:תתת|(2)}} היה מקור הרכב שתילים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב פרט 6|בסעיף 6(ב)}} – יצויין הדבר באישור.
{{ח:תת|(ב)}} העתק האישור שניתן לפי סעיף קטן (א), יישלח בדואר רשום למנהל במשרדו, תוך 30 ימים מנתינתו.

{{ח:סעיף*|15|תקן מכלי גידול|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 15}}
{{ח:תת|(א)}} שתל יגדל שתילים במכלים במידות כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} כנות – במכל בעל נפח של 750 סנטימטרים מעוקבים לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} שתילים מורכבים או לא מורכבים – במכל בעל נפח של 5 ליטרים וגובה 30 סנטימטרים לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי המנהל, על פי בקשת השתל, להתיר לו ליצור שתילים במכלים שגודלם שונה.

{{ח:סעיף*|16|סימון שתילים|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 16}}
{{ח:תת|(א)}} שתל ישתול ויסמן במשתלה כל קבוצה של שתילים אשר הרוכב בהם נלקח מעץ ריבוי מסומן אחד, באופן שניתן יהיה להבחין ביניהם ובין שתילים שיוצרו מעץ ריבוי מסומן אחר.
{{ח:תת|(ב)}} סימון שתילים במשתלה ובמקום מכירת שתילים יכלול פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם הכנה;
{{ח:תתת|(2)}} שם הרוכב;
{{ח:תתת|(3)}} המקום ומספר עץ הריבוי המסומן שממנו נלקח הרכב.

{{ח:סעיף*|17|רמת בריאות שתילים למכירה|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 17}}
{{ח:ת}} לא ימכור אדם שתיל הנגוע באחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} רקבון שורשים או רקבון צוואר השורש;
{{ח:תת|(2)}} נמטודות;
{{ח:תת|(3)}} כנימות חיות;
{{ח:תת|(4)}} אקריות הפקע חיות;
{{ח:תת|(5)}} נגעים ומזיקים חיים;
{{ח:תת|(6)}} סימני כרסום.

{{ח:סעיף*|18|פסילת משתלה למכירת שתילים|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 18}}
{{ח:ת}} לא ימכור אדם שתילים ממשתלה או מחלק ממנה, שיש בהם נגיעות, בשיעור שמעל 10% מכלל השתילים, ברקבון מגורמים שונים בשורש או בצוואר השורש.

{{ח:סעיף*|19|תקן למכירת כנות הדרים|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 19}}
{{ח:ת}} התקן למכירת כנות הדרים יהיה כלהלן:
{{ח:תת|(1)}} מערכת שורשים מסועפת וללא פיתול בצוואר השורש;
{{ח:תת|(2)}} גזע השתיל חייב להיות ישר, נקי מפצעים ומזיזי ענפים;
{{ח:תת|(3)}} השתיל בעל עלווה מפותחת בריאה וטיפוסית לכנה.

{{ח:סעיף*|20|תקן למכירת שתילים מורכבים|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 20}}
{{ח:ת}} התקן למכירת שתילים מורכבים יהיה כלהלן:
{{ח:תת|(1)}} מערכת שורשים מסועפת וללא פיתול בצוואר השורש;
{{ח:תת|(2)}} קוטר הרוכב בגובה של 10 סנטימטרים מעל למקום ההרכבה יהיה 10 מילימטרים לפחות ובזני קליפים – 8 מילימטרים לפחות;
{{ח:תת|(3)}} ההרכבה תהיה בגובה 12 סנטימטרים לפחות מעל פני הקרקע;
{{ח:תת|(4)}} גזע השתיל יהיה ישר, נקי מפצעים, זיזים, פגעים, מכות שמש, מכות מיכניות, מזיקים ומחלות, וללא כרסומים;
{{ח:תת|(5)}} אזור האיחוי יהיה ללא ברך;
{{ח:תת|(6)}} קוטר הכנה לא יהיה קטן מקוטר הרוכב;
{{ח:תת|(7)}} השתיל יהיה בעל עלווה מפותחת, בריאה וטיפוסית לזן ובגובה 60 סנטימטרים לפחות.

{{ח:סעיף*|21|תקן למכירת שתילים לא מורכבים|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 21}}
{{ח:ת}} התקן למכירת שתילים לא מורכבים יהיה כלהלן:
{{ח:תת|(1)}} מערכת שורשים מסועפת וללא פיתול בצוואר השורש;
{{ח:תת|(2)}} גזע השתיל יהיה ישר, נקי מפצעים, זיזים, פגעים, מכות שמש, מכות מכניות, מזיקים ומחלות, וללא כרסומים;
{{ח:תת|(3)}} השתיל יהיה בעל עלווה מפותחת, בריאה וטיפוסית לזן;
{{ח:תת|(4)}} קוטר השתיל בגובה 15 סנטימטרים מעל פני הקרקע יהיה 10 מילימטרים לפחות ובזני קליפים – 8 מילימטרים לפחות.

{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ג|חלק ג׳ {{ש}} גידול שתילי ורדים ומכירתם|תיקון: תשכ״ה, תשל״א־2}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ורד מורכב על גזע“ – כנה של ורד שנשתלה והורכבה בגובה של 60 ס״מ לפחות מעל צואר השורש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זרוע“ – גידול שפרץ מההרכבה אך לא יותר גבוה מ־6 ס״מ ממקום חבורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחור“ – יחור ורד מגידול חד־שנתי של ורד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משתלה“ – משתלה לגידול שתילים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שתיל“ – שתיל ורד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שתיל בלתי מורכב“ – שתיל מושרש בלתי מורכב מזני ורדים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שתיל חד־שנתי“ – שתיל שנשתל והורכב תוך 14 חודש לפני מועד המכירה.

{{ח:סעיף*|2|מקור כנות ורכב והטיפול בהם|תיקון: תשל״ד, תשל״ו|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} כנות יילקחו רק ממטעי־אם שנבדקו ואושרו כמתאימים לשמש מקור כנות לריבוי והם תולדה מצמחי אם מסומנים ומאובחנים בידי השירות לבקורת זרעים ושתילים.
{{ח:תת|(ב)}} יש להבטיח שחומר ריבוי לכנות ורכב לא ייגע בקרקע בעת הורדתו מצמחי אם.
{{ח:תת|(ג)}} רכב יילקח מורדים וממשתלה שאושרו לפי הוראות תקנות אלה.
{{ח:תת|(ד)}} כל חומר ריבוי יחוטה – למשך דקה – בתמיסת כלורקס בריכוז של 0.5% כלור פעיל לפחות; אין להשתמש בתמיסה יותר משש שעות לאחר הכנתה והשימוש בה.
{{ח:תת|(ה)}} השירות לבקורת זרעים ושתילים יאשר כנות ורכב על פי בדיקה חזותית בלבד או על פי בדיקת איבחון ובדיקה חזותית גם יחד, כפי שיורה המנהל.

{{ח:סעיף*|3|תנאים להקמת משתלה|תיקון: תשל״ד|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 3}}
{{ח:ת}} לא יקים אדם משתלה אלא בשטח –
{{ח:תת|(1)}} שלא גודלו בו תוך חמש שנים, לפני הקמת המשתלה, צמחים ממשפחת הורדניים ולא גודלו כלל בשטח עצי פרי גלעיניים ובתנאי שהגידול בשנה האחרונה היה גידול בעל;
{{ח:תת|(2)}} שאישר אותו המנהל ודוגמאות קרקע ממנו נבדקו במעבדה לאבחון נמטודות באגף להגנת הצומח במשרד החקלאות, והשטח נמצא בבדיקה שנערכה לפני השתילה, אך לא מוקדם מששה חדשים לפניה, ראוי לאישור.

{{ח:סעיף*|4|דגימות קרקע|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 4}}
{{ח:ת}} דגימות קרקע לבדיקה נמטולוגית בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 3|לסעיף 3}} יקחו אנשי השירות לבקורת זרעים ושתילים או מי שהסמיך לכך המנהל ולפי הוראותיו.

{{ח:סעיף*|5|חיטוי|תיקון: תשל״ו|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 5}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי להורות על חיטוי שטח משתלה, לפני נעיצת היחורים, על פי תוצאות בדיקת קרקע, כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 3|בסעיף 3}}, או במשתלה המוקמת באדמה קלה, באחד מהחמרים שאישר האגף להגנת הצומח כחמרים המשמשים לחיטוי קרקע נגד נמטודות.
{{ח:תת|(ב)}} השתלן יוכיח למנהל לפי דרישתו את ביצוע החיטוי בשטח.

{{ח:סעיף*|6|הדברת מזיקים ומחלות|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 6}}
{{ח:תת|(א)}} מצא מפקח, בעת בקורת משתלה, כי שתילים נגועים במחלות או במזיק אשר לדעתו ניתן להדברה, יודיע על כך לשתלן ויורה לו בכתב לבצע פעולות להדברת המזיק או המחלה בדרך ובמועד שקבע בהודעתו.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימכור אדם שתיל ממשתלה כל עוד לא בוצעו בה ההוראות שנתן המפקח לפי סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף*|7|סבילות לפגמים במשתלה|תיקון: תשל״ו|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 7}}
{{ח:תת|(א)}} הסבילות לפגמים באחוזים בכל בקורת משתלה לא תעלה על המפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;בכל בקורת משתלה למעט בקורת לפני התרה למכירה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;בקורת לפני התרה למכירה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זנים זרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נמטודות יוצרות עפצים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צמחים המראים סימני נגיעות במחלת וירוס המוזאיקה של הורד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;כנימות מגן חיות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עפצים הנגרמים על ידי בקטריות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} נגיעות של 0.5% (מקסימום) במשתלה, למעט משתלה להכנת שתילים בעין נרדמת, פוסלת את המשתלה ויש להשמידה.
{{ח:תת|(2)}} נגיעות מעל 0.1% במשתלה להכנת שתילים בעין נרדמת פוסלת את המשתלה להכנת שתילים כאמור.
{{ח:תת|(3)}} בכל משתלה שתימצא נגיעות של 0.1%-0.5% יערכו בקורות נוספות והיא תותר למכירה רק על פי אישור מיוחד של השירות לביקורת זרעים ושתילים.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפס&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} הוראת סעיף קטן (א) לגבי זנים זרים לא תחול על הרכבות מילואים אם הן מורכבות בזן שאופי גידולו שונה במידה ניכרת מהזן המקורי.

{{ח:סעיף*|8|נקיון שתילים|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 8}}
{{ח:ת}} לא ימכור אדם שתיל הנגוע באחד הפגמים המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} רקבון שרשים מגורמים שונים;
{{ח:תת|(2)}} התייבשות הכנה הנגרמת על ידי פטריות;
{{ח:תת|(3)}} עפצים הנגרמים על ידי בקטריות;
{{ח:תת|(4)}} נמטודות יוצרות עפצים;
{{ח:תת|(5)}} וירוס המוזאיקה של הורד.

{{ח:סעיף*|9|תקן שתילים ויחורים|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 9}}
{{ח:ת}} לא ימכור אדם שתיל או יחור, אלא אם עומד הוא אף בדרישות התקן המפורט להלן לשתילים ויחורים:
{{ח:תת|(1)}} יחור – ישר, מעוצה, ללא צמיחות צדדיות וחתכים ב־15 ס״מ תחתונים;
{{ח:תת}} אורך מינימלי – 20 ס״מ;
{{ח:תת}} עובי מינימלי במרכז היחור – 5 מ״מ;
{{ח:תת}} עובי מקסימלי במרכז היחור – 11 מ״מ;
{{ח:תת|(2)}} יחור מושרש – עובי במרכז היחור בגבולות 8 מ״מ מינימום ו־13 מ״מ מקסימום; כל העינים 12 ס״מ מעל להסתעפות השרשים, מנוקרות עם סימני הגלדה;
{{ח:תת}} אורך מינימלי 20 ס״מ;
{{ח:תת}} מערכת שרשים מסועפת ושרשים יוצאים לפחות מ־&lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt;&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;&lt;sub&gt;3&lt;/sub&gt; מהיקף בסיס השתיל;
{{ח:תת}} טבעת הגלדה – בהיקף מלא בבסיס;
{{ח:תת}} אורך השרשים העיקריים לא פחות מ־8 ס״מ;
{{ח:תת|(3)}} שתיל מורכב בעין רדומה – כל העינים עד להרכבה מנוקרות עם סימני הגלדה; ההרכבה בגובה 7 עד 12 ס״מ מבסיס היחור; חיבור ההרכבה עם הגלדה; השריה של העין המורכבת ירוקה וללא סימני יובש; הזיז מעל להרכבה, חי ללא סימני חדירת יובש מתחת לצומח שמעל להרכבה; גזע השתיל חסר זיזים וללא פצעים וחתכים שמעל 5 מ״מ קוטר, ובלבד שלא יהיו פצעים העולים בקטרם על 50 אחוזים מקוטר השתיל; מערכת שרשים מסועפת ושרשים יוצאים לפחות מ־&lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt;&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;&lt;sub&gt;3&lt;/sub&gt; מהיקף צואר השורש וטבעת הגלדה מלאה בבסיס השתיל;
{{ח:תת}} אורך השרשים העיקריים – 8 ס״מ (מינימום); עובי במרכז השתיל 7 עד 13 מ״מ;
{{ח:תת|(4)}} שתיל מורכב עם עין ערה – תקן השתיל כמצויין בפסקה (3) ובלבד שפריצת הגידול מההרכבה תהיה מעוצה;
{{ח:תת|(5)}} שתיל מורכב מעצב – גזע ישר, חסר זיזים, חסר פצעים לא חלקים וסימני חדירת יובש; ללא כל פצעים העולים בקטרם על 50 אחוזים מקוטר הגזע;
{{ח:תת}} עובי הגזע 9 מ״מ (מינימום); זיז חי, ללא סימני חדירת יובש;
{{ח:תת}} חיבור ההרכבה מלא בהיקפו;
{{ח:תת}} גובה ההרכבה 7 עד 12 ס״מ מעל צוואר השורש;
{{ח:תת}} זרועות מעוצות ללא עלים;
{{ח:תת}} עובי הזרועות 5 מ״מ (מינימום) במרחק 10 ס״מ ממקום ההרכבה;
{{ח:תת}} אורך הזרועות 10 ס״מ (מינימום);
{{ח:תת}} מערכת שרשים – הגלדה מלאה בצואר השורש; מסועפת היטב; שרשים יוצאים לפחות מ־&lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt;&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;&lt;sub&gt;3&lt;/sub&gt; מהיקף צואר השורש; אורך השרשים העיקריים 10 ס״מ (מינימום);
{{ח:תת}} ''סיווג שתילים מעצבים:''
{{ח:תתת|(א)}} שתיל בעל זרוע אחת;
{{ח:תתת|(ב)}} שתיל בעל 2 זרועות;
{{ח:תתת|(ג)}} שתיל בעל 3 זרועות;
{{ח:תת|(6)}} שתיל ורד מטפס – כאמור בפסקה (5) ובלבד שעובי הגזע – 12 מ״מ (מינימום) ואורך הזרועות – 40 ס״מ (מינימום);
{{ח:תת|(7)}} שתיל בלתי מורכב – פרטיהם יהיו זהים לשתילים מעצבים למעט הפרטים המתייחסים להרכבה;
{{ח:תת|(8)}} שתיל ורד מורכב על גזע – גזע ישר נקי מפצעים וזיזים עד למקום ההרכבה; לפחות 2 הרכבות שנקלטו; עובי מינימלי במרכז הגזע לפחות 15 מ״מ; אורך שרשים 20 ס״מ (מינימום); היתר כמו בפסקה (5).

{{ח:סעיף*|10|שטיפת שתילים חיטוים ואריזתם|תיקון: תשל״ב־2, תשל״ד, תשל״ו|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 10}}
{{ח:תת|(א)}} השתלן ישטוף את שרשיהם של שתילי הורדים ויחטה אותם בכספן משוכלל 1-1&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;%.
{{ח:תת|(ב)}} לא יארוז אדם שתילים אלא בחבילות של לא יותר מ־10 שתילים בחבילה ובדרך שתמנע התייבשותם.
{{ח:תת|(ג)}} השתילים בכל חבילה יהיו אחידים מבחינת סוג, גודל ועובי.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, רשאי אדם למכור שתילים בודדים במישרין לצרכן.

{{ח:סעיף*|11|סימון בידי שתלן|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 11}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימכור אדם ולא יקנה שתיל, למעט שתיל מתוך חבילה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 10|בסעיף 10(א)}}, אלא אם סומן השתיל בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} סימון של שתיל יכלול פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם הזן וצבע פרחיו;
{{ח:תתת|(2)}} שם הקבוצה שאליה משתייך הזן;
{{ח:תתת|(3)}} שם המשתלה שבה יוצר השתיל או סימן זיהוי שקבע לה המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} שתילים שנארזו בחבילות כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 10|בסעיף 10(א)}} יסומנו בשתי תוויות על שני שתילים שונים שבחבילה.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), מותר במקרה של אספקה לנטיעה מיידית בבתי צמיחה, לספק שתילים ללא תווית, ובלבד שתהיה אפשרות לקונה לזהות את הזנים על פי סימן זיהוי אחר שצויין בתעודת המשלוח.

{{ח:סעיף*|12|סימון בידי השירות לבקורת זרעים ושתילים|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 12}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי להורות לפי בקשת השתלן על סימון שתילים בתוויות השירות לבקורת זרעים ושתילים אם נכללים הם בתכנית אישור כנות ורכב.

{{ח:סעיף*|13|תעודת משלוח של השירות לבקורת זרעים|תיקון: תשל״ב־2|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 13}}
{{ח:תת|(א)}} כל משלוח משתלן יהיה מלווה בתעודת משלוח של השירות לבקורת זרעים, לאחר שהשתלן מילא בה את כל הפרטים.
{{ח:תת|(ב)}} השתלן יעביר לשירות לבקורת זרעים, תוך שלושים יום מיום המשלוח, העתק מתעודת המשלוח.

{{ח:סעיף*|14|אגרות|תיקון: תשל״ב־2, תשל״ו־2, תשל״ז, תשל״ט, תשל״ט־2, [הודעות]|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 14}}
{{ח:ת}} בעד כל שתיל שנכלל בתעודת משלוח כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 13|בסעיף 13}} ישלם השתל אגרה בשיעור של 70 לירות {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1979; החל מיולי 2026, 0.13 ש״ח)}}.

{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ד|חלק ד׳ – גידול שתילי גפן ומכירתם|תיקון: תשל״ג, תשמ״ז}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|עוגן=תוספת 1 חלק ד פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ד|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אבחון“ – בדיקה של גפנים על צמחי בוחן או בדיקה במעבדה רשמית בדרך שהורה המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זנים חדשים“ – זנים שהובאו מחוץ לארץ וזנים מטיפוח מקומי שלא גידלו אותם קודם לכן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר ריבוי“ – חומר ריבוי שאושר על פי הוראות תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר ריבוי יסוד“ – חומר ריבוי שמקורו בחלקת יסוד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר ריבוי מאושר“ – חומר ריבוי שמקורו בחלקה מאושרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר ריבוי מסומן“ – חומר ריבוי שמקורו מגפנים או מחלקת גפנים שאושרו לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ד פרט 9|סעיף 9}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חלקת יסוד“ – חלקה שניטעה בחומר ריבוי שמקורו מגפנים שאובחנו כנקיות ממחלות הוירוס הידועות, וכל גפן בה מסומנת בסימן נפרד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חלקה מאושרת“ – חלקה שניטעה בחומר ריבוי יסוד או בחומר ריבוי מגפנים שאישר המנהל למטרה זו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חלקת ריבוי“ – חלקה שאישר המנהל למטרת ייצור חומר ריבוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה רשמית“ – מעבדה וירולוגית של משרד החקלאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצע גידול“ – מרכיבי התערובת המשמשת מצע לגידול שתילים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צמח בוחן“ – צמח המשמש לגילוי ולזיהוי של מחלות וירוס על ידי הרכבה או הדבקה מיכנית של הצמח הנבחן עליו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שתיל“ – שתיל גפן מושרש, בלתי מושרש, מורכב או בלתי מורכב, שנוצר מחומר ריבוי על פי הוראות תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שתיל חורף“ – שתיל מורכב הנשתל אחרי 6 חדשים מהרכבתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שתיל קיץ“ – שתיל מורכב הנשתל עד 6 חדשים אחר ההרכבה.

{{ח:סעיף*|2|מקור כנות ורכב לגידול, הרכבה ומכירת שתילים|עוגן=תוספת 1 חלק ד פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} כנות ורכב ליצירת שתילים יילקחו רק מחומר ריבוי.
{{ח:תת|(ב)}} לא יגדל אדם שתילי גפן, לא ימכרם ולא יעבירם לאחר בכל דרך שהיא, אלא אם כן הם מחומר ריבוי מאושר.
{{ח:תת|(ג)}} לא ירכיב אדם גפנים, למעט גפנים בודדות מזנים זרים בכרם, אלא מחומר ריבוי מאושר.
{{ח:תת|(ד)}} לא יטע אדם כרם לייצור חומר ריבוי לכנות ורכב, אלא בהתאם להוראות תקנות אלה.

{{ח:סעיף*|3|תנאים להקמת חלקת ריבוי|עוגן=תוספת 1 חלק ד פרט 3}}
{{ח:ת}} לא ישתול אדם חלקת ריבוי אלא אם כן קויימו לגבי השטח המיועד תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} לא גודלו בו גפנים במשך עשר השנים שקדמו, כשהגידול האחרון בו היה גידול בעל, והשטח נחרש חריש עמוק ומייבש ונערך בו חיטוי קרקע לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ד פרט 4|סעיף 4}};
{{ח:תת|(2)}} המנהל אישר אותו לאחר שדוגמאות קרקע ממנו נבדקו במעבדה לאבחון נמטודות באגף להגנת הצומח במשרד החקלאות, והוא נמצא ראוי לאישור בבדיקה שנערכה תוך ששה חדשים לפני הנטיעה, למעט אם יועד לחומר ריבוי מסומן;
{{ח:תת|(3)}} הוא נמצא במרחק 3000 מטר לפחות מכל כרם.

{{ח:סעיף*|4|חיטוי קרקע בחלקת ריבוי ובמשתלה|עוגן=תוספת 1 חלק ד פרט 4}}
{{ח:תת|(א)}} שטח המיועד לחלקת ריבוי או למשתלה, יחוטא בידי בעלו לא יותר מששה חדשים לפני שתילתו, באחד החמרים שאישר האגף להגנת הצומח במשרד החקלאות כחומר חיטוי קרקע.
{{ח:תת|(ב)}} בעל השטח יוכיח למנהל, לפי דרישתו, את ביצוע החיטוי בו.
{{ח:תת|(ג)}} על יסוד ממצאי בדיקה נמטולוגית רשאי המנהל לשחרר אדם מחובת חיטוי קרקע.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על חלקות לחומר ריבוי מסומן.

{{ח:סעיף*|5|נטילת דגימת קרקע|עוגן=תוספת 1 חלק ד פרט 5}}
{{ח:ת}} אנשי השירות לביקורת זרעים ושתילים, או מי שהסמיך לכך המנהל ועל פי הוראותיו, רשאים ליטול דגימות קרקע לבדיקה נמטולוגית.

{{ח:סעיף*|6|בקורת חלקות ריבוי|עוגן=תוספת 1 חלק ד פרט 6}}
{{ח:ת}} כל חלקת ריבוי תבוקר על ידי מפקח פעמיים לפחות בעונת גידול.

{{ח:סעיף*|7|אבחון גפנים בחלקות ריבוי|עוגן=תוספת 1 חלק ד פרט 7}}
{{ח:תת|(א)}} דגימת גפנים לאבחון תיעשה בידי מי שהסמיכו לכך המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} בחלקת יסוד יאובחנו כל הגפנים, בנוסף לביקורת החזותית, אבחון על צמחי בוחן או בבדיקת מעבדה רשמית אחת לשלוש שנים.
{{ח:תת|(ג)}} בחלקות לחומר ריבוי מאושר או מסומן יאובחנו הגפנים באקראי, בנוסף לביקורת החזותית, על צמחי בוחן או בבדיקת מעבדה רשמית מדי שנה.
{{ח:תת|(ד)}} בזנים חדשים רשאי המנהל לאשר כחומר ריבוי יסוד חומר שהובא מחוץ לישראל או זנים חדשים מישראל, לאחר התייעצות באנשי מקצוע ובהגבלות שהוא יקבע.

{{ח:סעיף*|8|בקשה לאישור חלקת ריבוי|עוגן=תוספת 1 חלק ד פרט 8}}
{{ח:ת}} המבקש את אישור המנהל לחלקת ריבוי לגפנים לענין תקנות אלה יציין בבקשתו פרטים אלה:
{{ח:תת|(1)}} המקום שבו גדלה הגפן או נמצאת החלקה כאמור;
{{ח:תת|(2)}} מקור הגפנים;
{{ח:תת|(3)}} שם הזן ועל מה הוא הורכב, אם הורכב;
{{ח:תת|(4)}} גיל הגפן;
{{ח:תת|(5)}} כל פרט נוסף, הנוגע לגפנים או לחלקה שבה הן גדלות, אשר ידרוש המנהל.

{{ח:סעיף*|9|אישור חלקה לחומר ריבוי מסומן|עוגן=תוספת 1 חלק ד פרט 9}}
{{ח:תת|(א)}} ראה המנהל, לאחר עיון בבקשה לאישור, ולאחר בדיקת גפנים בחלקה ובדיקת כל התנאים הנדרשים, כי ניתן לקחת מגפנים חומר ריבוי מתאים לזן או לכנה, לשם ריבוי שתילים בריאים ופוריים, רשאי הוא לתת אישור כי הגפן או החלקה מתאימים לשמש ליצירת חומר ריבוי מסומן, ולסמן את מה שאישר בדרך הנראית לו.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי בכל עת לבטל את אישורו, להתלותו, או להתנות המשך תקפו בתנאים שיקבע, אם ראה כי גפן או חלקה מאושרות אינן מתאימות לדרישות תקנות אלה.
{{ח:תת|(ג)}} באישור חלקה לחומר ריבוי מסומן כאמור בסעיף קטן (א) יקבע המנהל תנאים לביקורת החלקה; חלוקת חומר ריבוי ממנה תהיה לפי הוראות תקנות אלה.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל או מי שהוא הסמיך לכך יאשר סימון של חלקות גפנים המיועדות לחומר ריבוי מסומן, רק באותם זנים שבהם לא קיים עדיין חומר ריבוי מאושר או שאין מספיק ממנו.

{{ח:סעיף*|10|פסילת חלקה לחומר ריבוי|עוגן=תוספת 1 חלק ד פרט 10}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ד פרט 9|סעיף 9}}, רשאי המנהל לפסול חלקה מלהיות חלקה לחומר ריבוי אם נמצאה נגיעות באחת המחלות הפוסלות את החומר לריבוי ולא הוכח למנהל שההשמדה והביעור של גפנים נגועות, אשר תמנע הידבקות נוספת בחלקה, בוצעה בצורה נאותה.

{{ח:סעיף*|11|ביעור גפנים יוצאות דופן בחלקות ריבוי|עוגן=תוספת 1 חלק ד פרט 11}}
{{ח:ת}} בחלקת ריבוי, כל גפן יוצאת דופן, על כל חלקיה הצמחיים לרבות אשכולות ושורשים, תבוער על־ידי בעל החלקה.

{{ח:סעיף*|12|הפרדה בין זנים בחלקות ריבוי וסימון|עוגן=תוספת 1 חלק ד פרט 12}}
{{ח:תת|(א)}} בחלקות ריבוי תהיה ההפרדה ברורה בין זן לזן ובין מקורות שונים באותו הזן.
{{ח:תת|(ב)}} בעל חלקת ריבוי יסמן את הזנים בשטח בצורה ברורה ובולטת לעין.
{{ח:תת|(ג)}} בעל חלקת ריבוי יחזיק מפה של החלקה; במפה תצויין כל גפן בחלקה, והיא תהיה מעודכנת בכל עת לענין כל שינוי מחמת ביעור גפנים או השמדתם מכל סיבה שהיא; העתק מהמפה יימסר למנהל מדי שנה; היו עדכונים למפה במשך השנה – יימסרו למנהל תוך שבעה ימים.
{{ח:תת|(ד)}} ההפרדה בין הזנים תהיה על ידי גידול בשורות נפרדות; במקרים מיוחדים רשאי המנהל להתיר גידול זנים שונים בשורה אחת ואז חייב בעל החלקה להבטיח מרווח של 5 מטרים חפשי מהגידול, משריגים ומזמורות, בין הגפנים מהזנים השונים.

{{ח:סעיף*|13|הודעה על פעולות חיטוי, עקירה וכיו״ב ורישומן|עוגן=תוספת 1 חלק ד פרט 13}}
{{ח:תת|(א)}} בעל חלקת ריבוי ינהל רישום של כל הפעולות האגרוטכניות, לרבות השקיה וכמויות המים, המבוצעות בחלקה ובגפנים, וכן של חמרי הדברה ודישון שבהם השתמש, ריכוזם וכמותם.
{{ח:תת|(ב)}} שבעה ימים לפני ביצוע חיטוי קרקע, זמירה או עקירה בחלקת ריבוי יודיע על כך בעל החלקה לשירות לביקורת זרעים ושתילים.

{{ח:סעיף*|14|אישורים|עוגן=תוספת 1 חלק ד פרט 14}}
{{ח:תת|(א)}} מסר בעל חלקת ריבוי חומר ריבוי לאדם אחר, ימסור לו אישור בטופס שקבע המנהל, כי חומר הריבוי נלקח מחלקת ריבוי; באישור יצויין סימונן של הגפנים או החלקות וכמות חומר הריבוי שנמסר.
{{ח:תת|(ב)}} מי שנתן אישור לאדם אחר לפי סעיף קטן (א) ישלח תוך שלושים ימים העתק ממנו בדואר רשום לשירות לביקורת זרעים ושתילים.
{{ח:תת|(ג)}} שתל שניתן לו אישור לפי סעיף קטן (א) יחזיק אותו בשטח המשתלה חמש שנים לפחות לאחר מכירת השתילים שיוצרו מחומר הריבוי.

{{ח:סעיף*|15|הורדת חומר הריבוי וסימונו|עוגן=תוספת 1 חלק ד פרט 15}}
{{ח:ת}} חומר הריבוי יוסר מהגפנים בדרך שתאפשר הפרדה ברורה ובולטת לעין בין זנים וכנות שונים; כל חבילת חומר ריבוי תסומן בסימון בולט לעין שיכלול את שם הזן או הכנה, החלקה ופרטים נוספים שקבע המנהל.

{{ח:סעיף*|16|תנאים להקמת משתלה|עוגן=תוספת 1 חלק ד פרט 16}}
{{ח:תת|(א)}} לא יקים אדם משתלה בקרקע אלא אם כן נתקיימו בשטח הקרקע תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מרוחק 3000 מטרים לפחות מכרם קיים ומשטח שבו גדלו גפנים בשלוש השנים האחרונות;
{{ח:תתת|(2)}} לא גודלו בו גפנים במשך עשר שנים והגידול האחרון בו היה גידול בעל, הוא נחרש בחריש עמוק ומייבש ונערך בו חיטוי קרקע לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ד פרט 4|סעיף 4}};
{{ח:תתת|(3)}} אין זרימת מים מחלקות שכנות.
{{ח:תת|(ב)}} הוקמה משתלה בניגוד להוראות סעיף קטן (א), רשאי המנהל להורות על השמדתה.

{{ח:סעיף*|17|הכנת שתילים מחומר מעוצה במכלים|עוגן=תוספת 1 חלק ד פרט 17}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ד פרט 16|סעיף 16(א)}} לא יחולו על משתלה שבה יגודלו השתילים במכלים, אם התקיימו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שתל המגדל שתילים במכל, ישתמש במכל חדש בנפח של שני ליטרים לפחות, במידות מינימליות של 9 סנטימטרים קוטר ו־20 סנטימטרים עומק;
{{ח:תת|(2)}} מכלי הגידול יהיו מוגבהים מהקרקע בגובה של 20 סנטימטרים לפחות;
{{ח:תת|(3)}} שתילים לא יוחזקו במכלים למשך יותר מ־10 חדשים או לאחר סוף חודש פברואר שלאחר הכנתם, לפי המוקדם;
{{ח:תת|(4)}} מרכיבי המצע יעברו חיטוי בקיטור או בחמרים שאישר למטרה זו האגף להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות לפני נעיצת הכנה, אולם רשאי המנהל לפטור מהחיטוי לאחר בחינת מרכיבי המצע;
{{ח:תת|(5)}} שימוש חוזר במצע הגידול חייב חיטוי כאמור בפסקה (4);
{{ח:תת|(6)}} משתלה של שתילים במכלים חייבת בהצללה.

{{ח:סעיף*|18|סימון חומר ריבוי ושתילים במשתלה ורישום|עוגן=תוספת 1 חלק ד פרט 18}}
{{ח:תת|(א)}} השתל ישמור על הסימון וההפרדה של חומר הריבוי מקבלתו תוך כדי הכנת השתילים טרם השתילה ולאחריה באופן שימנע אפשרות של ערבוב בין זנים או כנות ומקורות שונים של חומר ריבוי, כפי שסומנו לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ד פרט 15|סעיף 15}}.
{{ח:תת|(ב)}} שתל ינהל בעת מכירת השתילים, רישום של קוני השתילים, ויפרט בו פירוט מלא של הזנים, הכנות והמקורות השונים; הרישום יוחזק בידי השתל למשך חמש שנים ממועד המכירה.

{{ח:סעיף*|19|הטמנת יחורים ושתילים|עוגן=תוספת 1 חלק ד פרט 19}}
{{ח:ת}} חומר ריבוי בכל צורה שהיא והשתילים טרם מכירתם, למעט שתילים במכל, יוטמנו בכל שלבי יצירתם והעברתם בשבבים, שלא השתמשו בהם בעונה הקודמת; השתל ישמור על תנאי לחות מתאימים בהטמנה.

{{ח:סעיף*|20|ביעור ובידוד|עוגן=תוספת 1 חלק ד פרט 20}}
{{ח:תת|(א)}} צמחי זנים זרים וכנות אחרות במשתלה חייבים ביעור, זולת אם ניתן לאתרם ולהפרידם במדוייק ולטמנם בצורה בולטת לעין.
{{ח:תת|(ב)}} צמחים במשתלה המראים סימני ניוון, סימני וירוס, סימני נבילה או עפצים – חייבים ביעור.
{{ח:תת|(ג)}} ניתן אחד מהפגמים האמורים בסעיף קטן (ב) לאיתור מדוייק, רשאי המפקח להורות על בידוד חלק המשתלה או השמדתו ולאשר את יתרת המשתלה.
{{ח:תת|(ד)}} נמצאו במשתלה שתילים נגועים בנמטודות יוצרות עפצים, יובאו הממצאים לידיעת המנהל והוא יחליט על הטיפול במשתלה או על השמדת המשתלה או חלק ממנה.

{{ח:סעיף*|21|הדברת מזיקים ומחלות בחלקות|עוגן=תוספת 1 חלק ד פרט 21}}
{{ח:תת|(א)}} מצא מפקח בעת ביקורת במשתלה או בחלקת ריבוי כי שתילים או גפנים נגועים באחת המחלות או המזיקים הניתנים להדברה, יודיע על כך לשתל או לבעל חלקת הריבוי ויורה לו בכתב לבצע פעולות הדרושות להדברת הנגע.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימכור אדם שתילים ממשתלה וחומר ריבוי מחלקה שמפקח הורה על ביעור נגעים או מחלות בהן, כל עוד לא בוצעו ההוראות שניתנו לפי סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף*|22|נקיון שתילים|עוגן=תוספת 1 חלק ד פרט 22}}
{{ח:ת}} לא ימכור אדם שתיל הנגוע באחד הפגמים האלה:
{{ח:תת|(1)}} נמטודות;
{{ח:תת|(2)}} עפצים;
{{ח:תת|(3)}} רקבון שורש;
{{ח:תת|(4)}} נבירות מנוברים שונים.

{{ח:סעיף*|23|תקן שתילים וכנות|עוגן=תוספת 1 חלק ד פרט 23}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימכור אדם שתיל חורף או יחור אלא אם כן, בנוסף לאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ד פרט 22|בסעיף 22}}, הוא עומד בדרישות התקן המפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} השתיל זהה לזן ולכנה;
{{ח:תתת|(2)}} עובי הכנה לא פחות מ־8 מילימטרים וארכה בין 20 ל־30 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(3)}} עובי הזמורה סמוך לעין המפותחת השניה לא פחות מ־6 מילימטרים;
{{ח:תתת|(4)}} אורך השריג המעוצה לא פחות מ־25 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(5)}} האיחוי שלם ללא התעבות יתר וללא יצירת זוית בין רוכב לכנה, ובהתאם לאיחוי האופייני לכנה ולרוכב;
{{ח:תתת|(6)}} הסתעפות השרשים העיקרית היא במיפרק התחתון או בבסיסו, ויש לו שני שרשים עיקריים לפחות הפונים לכיוונים שונים;
{{ח:תתת|(7)}} הרכבת הרוכב אינה הפוכה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימכור אדם שתיל קיץ אלא אם כן הוא עומד, בנוסף לאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ד פרט 22|בסעיף 22}}, בדרישות התקן המפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} השתיל זהה לזן ולכנה;
{{ח:תתת|(2)}} עובי הכנה לא פחות מ־8 מילימטרים וארכה בין 20 ל־30 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(3)}} לשתיל לא פחות מ־5 עלים שהגיעו לגודל סופי;
{{ח:תתת|(4)}} האיחוי שלם ללא התעבות יתר, בהתאם לאיחוי האופייני לכנה ולרוכב;
{{ח:תתת|(5)}} הרכבת הרוכב אינה הפוכה.

{{ח:סעיף*|24|אריזת שתילים|עוגן=תוספת 1 חלק ד פרט 24}}
{{ח:תת|(א)}} שתילים ייארזו בחבילות של לא יותר מ־25 שתילים בחבילה ובדרך שתמנע התייבשותם.
{{ח:תת|(ב)}} רשאי אדם למכור במישרין לצרכן שתילים בודדים ובלבד שסומנו בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ד פרט 25|לסעיף 25}}.

{{ח:סעיף*|25|סימון שתילים|עוגן=תוספת 1 חלק ד פרט 25}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימכור אדם שתיל או חבילת שתילים אלא אם כן סומנו בסימון הכולל פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם הזן ומקור חומר הריבוי;
{{ח:תתת|(2)}} שם הכנה ומקור חומר הריבוי;
{{ח:תתת|(3)}} שם המשתלה שבה יוצר השתיל.
{{ח:תת|(ב)}} הסימון ייעשה בצורה ברורה ובולטת לעין שתאפשר זיהוי בטוח של הזן והכנה וימנע אפשרות ערבוב בעת מסירת השתילים לקונה.

{{ח:סעיף*|26|תעודת משלוח של השירות לביקורת זרעים ושתילים|עוגן=תוספת 1 חלק ד פרט 26}}
{{ח:תת|(א)}} כל משלוח משתל יהיה מלווה בתעודת משלוח של השירות לביקורת זרעים ושתילים לאחר שהשתל מילא בה את כל הפרטים.
{{ח:תת|(ב)}} השתל יעביר לשירות לביקורת זרעים ושתילים תוך שלושים ימים מיום המשלוח, העתק מתעודת המשלוח.

{{ח:סעיף*|27||תיקון: תשס״ט|עוגן=תוספת 1 חלק ד פרט 27}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ה|חלק ה׳ – גידול שתילי אבוקדו ומכירתם|תיקון: תשל״ז־2, תשמ״ד}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|עוגן=תוספת 1 חלק ה פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ה|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משתלה“ – משתלה בעלת רשיון לייצור שתילי אבוקדו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עץ ריבוי מסומן“ – עץ אבוקדו, שסומן בהתאם להוראות תקנות אלה, לאסיף פירות, לזרעים או להורדת חומר ריבוי כלשהו לגידול שתילים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב“ – חלק של עץ אבוקדו המיועד להרכבה ליצירת עץ נושא פרי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שתיל“ – שתיל אבוקדו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר ריבוי“ – כל חלק של עץ ריבוי מסומן, לרבות זרעים, המשמש ליצירת שתיל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המרכז להכוונה“ – המרכז להכוונת נטיעת עצי אבוקדו, הנמצא במשרד החקלאות האזורי בחדרה.

{{ח:סעיף*|2|מכירת שתילים|עוגן=תוספת 1 חלק ה פרט 2}}
{{ח:ת}} לא ייצר אדם ולא ימכור שתיל אלא אם כן הזרעים, הרכב או חומר הריבוי לייצורו, נלקחו מעץ ריבוי מסומן.

{{ח:סעיף*|3|בקשה לסימון עץ ריבוי|עוגן=תוספת 1 חלק ה פרט 3}}
{{ח:תת|(א)}} אדם רשאי לבקש מהמנהל לסמן, לענין תקנות אלה, עץ אבוקדו שהוא מחזיק.
{{ח:תת|(ב)}} בבקשה יציין המבקש פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מקום גידול העץ, בצירוף מפת השטח;
{{ח:תתת|(2)}} מקור חומר הריבוי של העץ;
{{ח:תתת|(3)}} זן העץ או טיפוסו;
{{ח:תתת|(4)}} גיל העץ;
{{ח:תתת|(5)}} אם העץ זריע או מורכב, ואם העץ מורכב – גם שם הכנה או מספרה;
{{ח:תתת|(6)}} יבול העץ במשך כל אחת מארבע השנים שקדמו להגשת הבקשה לצורך סימון העץ להורדת חומר ריבוי וכן, לפי בקשת המנהל, כל פרט נוסף הנוגע לעץ או למטע שבו הוא גדל;
{{ח:תתת|(7)}} חוות דעת של מנהל המרכז להכוונה.

{{ח:סעיף*|4|אישור סימון עץ וביטולו|עוגן=תוספת 1 חלק ה פרט 4}}
{{ח:תת|(א)}} ראה המנהל, לאחר עיון בבקשה ובדיקת העץ בידי בודק שאישר המנהל למטרה זו ובידי המרכז להכוונה, כי מן העץ ניתן לאסוף פירות וזרעים או להוריד חומר ריבוי מתאים לזן לשם ריבוי שתילים בריאים ופוריים, יתן אישור כי העץ מתאים לשמש עץ ריבוי מסומן ויסמן את העץ בדרך שתיראה לו.
{{ח:תת|(ב)}} ראה המנהל כי עץ ריבוי מסומן אינו מתאים לדרישות המפורטות בסעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את אישורו, להתלותו או להתנות המשך תוקפו של האישור בתנאים שיקבע.

{{ח:סעיף*|5|אגרת סימון|תיקון: [הודעות]|עוגן=תוספת 1 חלק ה פרט 5}}
{{ח:ת}} בעד אישור עץ ריבוי מסומן תשולם אגרה בסך 680 שקלים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1984; החל מיולי 2026, 80 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף*|6|תוקף האישור|עוגן=תוספת 1 חלק ה פרט 6}}
{{ח:ת}} תוקף האישור לעץ ריבוי מסומן הוא לשלוש שנים מיום נתינתו.

{{ח:סעיף*|7|רשימת עצי ריבוי מסומנים|עוגן=תוספת 1 חלק ה פרט 7}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל, בתיאום עם המרכז להכוונה, ינהל רשימת עצי הריבוי המסומנים ובה פרטים בדבר מקום העצים ושמות המחזיקים בהם, ויחזיקה במשרד האגף להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות, במחלקה למטעים בשירות ההדרכה והמקצוע, במשרדים האזוריים של משרד החקלאות, במשרד המרכז להכוונה ובמשרד מועצת הפירות.
{{ח:תת|(ב)}} שתלן יהיה רשאי לעיין, בשעות העבודה המקובלות במשרדי הממשלה, ברשימת עצי הריבוי המסומנים; הרשימה תישלח בידי המנהל לכל דורש.

{{ח:סעיף*|8|טיפול בעץ ריבוי מסומן|תיקון: תש״ן|עוגן=תוספת 1 חלק ה פרט 8}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל, או מי שהוא הסמיך, רשאי לדרוש מאדם המחזיק בעץ ריבוי מסומן לבצע טיפולים מיוחדים בעץ או ליטול ממנו דוגמאות לבדיקה.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק בעץ ריבוי מסומן ידאג שהמרחק בין הענפים והפרי של העץ ובין הקרקע שבה הוא נטוע לא יפחת, בכל עת, מ־60 סנטימטרים.

{{ח:סעיף*|9|ניהול, רישום ומסירת פרטים|עוגן=תוספת 1 חלק ה פרט 9}}
{{ח:ת}} מחזיק בעץ ריבוי מסומן ינהל רישום וימסור למנהל במועד ובמקום שיורה לו, פירוט מלא ומדוייק על יבול העץ וכמות הרכב או חומר הריבוי שהורדו מהעץ במשך תקופה שיקבע המנהל.

{{ח:סעיף*|10|נוכחות מחזיק|עוגן=תוספת 1 חלק ה פרט 10}}
{{ח:ת}} מחזיק עץ ריבוי מסומן לרכב ולכנות או בא כוחו יהיה נוכח בעת הורדת רכב או איסוף זרעים מהעץ ויסמן את חומר הריבוי מכל עץ בנפרד.

{{ח:סעיף*|11|אישורים|עוגן=תוספת 1 חלק ה פרט 11}}
{{ח:תת|(א)}} מסר מחזיק בעץ ריבוי מסומן פירות או חומר ריבוי לאחר, יתן המוסר אישור (להלן – אישור) בטופס שיקבע המנהל, כי הפירות או חומר הריבוי הורדו מעצי ריבוי מסומנים ויציין באישור סימונם של העצים וכמות חומר הריבוי שנמסרה למקבל מכל עץ.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק בעץ ריבוי מסומן יעביר למנהל בדואר רשום תוך שלושים ימים מהוצאת האישור, שני עותקים מהאישור; עותק נוסף מהאישור ישמור המחזיק לתקופה של חמש שנים.
{{ח:תת|(ג)}} שתלן יחזיק במשתלתו אישור שקיבל לפי סעיף קטן (א) במשך תקופה של חמש שנים מיום מכירת השתילים שיוצרו מחומר הריבוי.

{{ח:סעיף*|12|סימון שתילים במשתלה וניהול ספר|עוגן=תוספת 1 חלק ה פרט 12}}
{{ח:תת|(א)}} שתלן יסמן במשתלה כל קבוצת שתילים בהתאם למקור חומר הריבוי ויפריד בין הקבוצות בצורה בולטת.
{{ח:תת|(ב)}} סימון שתילים במשתלה יכלול –
{{ח:תתת|(1)}} שם הכנה;
{{ח:תתת|(2)}} שם הרכב;
{{ח:תתת|(3)}} מקורם וסימונם של עצי ריבוי המסומנים שמהם נלקח חומר הריבוי.
{{ח:תת|(ג)}} שתלן ינהל רישום שיכלול את תאריכי הזריעה, ההשרשה וההרכבה של כל השתילים במשתלתו וישמור על רישום זה עד תום שלוש שנים ממועד מכירת השתילים.

{{ח:סעיף*|13|מצע זריעה וחיטוי זרעים|תיקון: תש״ן|עוגן=תוספת 1 חלק ה פרט 13}}
{{ח:תת|(א)}} מצע הזריעה חייב להיות מחוטא טרם הזריעה בקיטור או בכל חומר אחר שיאשר המנהל לשם שמירת בריאותו ונקיונו של השתיל מנגעים.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי להורות בהוראה כללית או אישית לשתלן על שימוש בחמרים מוגדרים לתערובת הנטיעה.
{{ח:תת|(ג)}} כל הזרעים חייבים טרם הזריעה לעבור טיפול למשך 30 דקות, במים חמים בטמפרטורה של 50°C.
{{ח:ת}} הוראה זו לא תחול אם הפירות, המכילים את הזרעים, שנקטפו מעץ הריבוי המסומן לא באו במגע עם הקרקע, ומחזיק עץ הריבוי המסומן ציין את הדבר באישור שנתן לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ה פרט 11|סעיף 11}}.

{{ח:סעיף*|14|דרישות לגבי משתלה|עוגן=תוספת 1 חלק ה פרט 14}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתן המנהל רשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9}} אלא אם כן יתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המשתלה תהיה מגודרת בגדר רשת בגובה מטר אחד לפחות; הגדר תהיה במרחק של שלושה מטרים ממכלי הגידול המוגבהים;
{{ח:תתת|(2)}} בפתח הכניסה למשתלה יהיה מיתקן חיטוי לנעליים של הנכנסים ולכלי רכב; מיתקני החיטוי יהיו מלאים תמיד בחמרים שאישר לכך האגף להגנת הצומח;
{{ח:תתת|(3)}} לכל שטח גידול שתילים תהיה כניסה אחת בלבד;
{{ח:תתת|(4)}} בכניסה לשטח גידול שתילים יהיה מיתקן לחיטוי נעליים;
{{ח:תתת|(5)}} מסביב למשתלה יהיו תעלות ניקוז אשר ימנעו כניסת מים אל המשתלה;
{{ח:תתת|(6)}} מכלי הגידול לשתילים יהיו לשימוש חד־פעמי, למעט מכלים קטנים לזריעה בהם ניתן להשתמש יותר מפעם אחת, לאחר ניקוי וחיטוי כפי שיקבע המנהל;
{{ח:תתת|(7)}} המכלים יהיו מוגבהים לגובה של 20 ס״מ לפחות מעל פני הקרקע והמשטח עליו הם עומדים יהיה מחורר ויאפשר ניקוז מים דרכו;
{{ח:תתת|(8)}} שתילי אבוקדו יהיו נפרדים משתילים אחרים במשתלה;
{{ח:תתת|(9)}} כל שטח המשתלה המגודרת ושטח נוסף של מטר וחצי מסביב לגדר, יהיו נקיים מצמחי בר או תרבות.

{{ח:סעיף*|15|שתילים נגועים בוירוס|עוגן=תוספת 1 חלק ה פרט 15}}
{{ח:ת}} לא ישמיד אדם במשתלתו שתילים החשודים כנגועים בוירוס אלא בנוכחות מפקח או באישורו.

{{ח:סעיף*|16|תקן שתילים למכירה|עוגן=תוספת 1 חלק ה פרט 16}}
{{ח:תת|(א)}} שתיל למכירה יהיה בעל גזע ישר, נקי מפצעים בלתי מוגלדים ומזיזי ענפים, בעל איחוי שלם בין כנה לרוכב וללא סימני התייבשות.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימכור אדם שתילים אלא לאחר שנבדקה המשתלה וקיבל אישור מהשירות לביקורת זרעים ושתילים כי המשתלה נקיה מפטרית פיטופטורה צינמומי.
{{ח:תת|(ג)}} לא ימכור אדם שתיל אשר –
{{ח:תתת|(1)}} מראה סימני נגיעות בוירוס;
{{ח:תתת|(2)}} מראה סימני כלורותיות;
{{ח:תתת|(3)}} נגוע בכנימות;
{{ח:תתת|(4)}} אינו אופייני לזן;
{{ח:תתת|(5)}} עוביו פחות מ־7 מילימטרים בגובה 10 ס״מ מעל להרכבה;
{{ח:תתת|(6)}} לא הגיע לעובי הנדרש בפסקה (5) תוך 12 חדשים ממועד הרכבתו;
{{ח:תתת|(7)}} גדל במכל שנפחו קטן מ־7 ליטרים;
{{ח:תתת|(8)}} נגוע במחלת רקבון שורש האבוקדו הנגרם על ידי פיטופטורה צינמומי.

{{ח:סעיף*|17|מכירת שתילים מעל 24 חדשים מזריעתם|עוגן=תוספת 1 חלק ה פרט 17}}
{{ח:ת}} עברו למעלה מ־24 חדשים מעת זריעת השתיל, חייב שתלן להעבירו לכלי קיבול גדול מהמצוין {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ה פרט 16|בסעיף 16(ג)(7)}}.

{{ח:סעיף*|18|השמדת שתילים במשתלה|עוגן=תוספת 1 חלק ה פרט 18}}
{{ח:תת|(א)}} מפקח יורה על השמדת שתילים שאינם עונים על דרישות התקן המפורטות בתקנות אלה ועל אופן השמדתם תוך פרק זמן שיקבע.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} נמצא שתיל אחד נגוע בפיטופטורה צינמומי יושמדו כל השתילים הנמצאים במרחק 2 מטרים ממנו על אותו משטח הגבהה;
{{ח:תתת|(2)}} עתיד כל הביתן ייקבע לאחר בדיקה מיוחדת נוספת של הצמחים בידי המעבדה לנגעי צמחים שבאגף להגנת הצומח;
{{ח:תתת|(3)}} הקמת משתלה בשטח שבו נמצאה בעבר נגיעות בפיטופטורה צינמומי טעונה אישור מיוחד מהמנהל.

{{ח:סעיף*|19|סימון|עוגן=תוספת 1 חלק ה פרט 19}}
{{ח:תת|(א)}} לכל שתיל למכירה יצמיד השתלן תוית סימון שבה יצוינו באופן ברור וקריא, ולפי סדר שאינו מאפשר לטעות, הפרטים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} שם המשתלה שבה נוצר השתיל ומספר רשיון המשתלה;
{{ח:תתת|(2)}} שם הזן, מקור עץ הריבוי המסומן ומספרו;
{{ח:תתת|(3)}} שם הכנה, מקורה ומספר עץ הריבוי המסומן שלה.
{{ח:תת|(ב)}} בתעודת המשלוח אשר תלווה את השתילים יצויין אם עברו תהליך הקשיה ומתי עברו אותו.

{{ח:סעיף*|20|איסור מכירה ללא תווית סימון|עוגן=תוספת 1 חלק ה פרט 20}}
{{ח:ת}} לא יימכר שתיל אלא אם כן צמודה אליו תווית סימון כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ה פרט 19|בסעיף 19(א)}}.

{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ו|חלק ו׳ – גידול שתילי מנגו ומכירתם|תיקון: תשל״ח}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|עוגן=תוספת 1 חלק ו פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ו|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משתלה“ – משתלה בעלת רשיון לייצור שתילי מנגו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שתיל“ – שתיל מנגו.

{{ח:סעיף*|2|אישור על מקור חומר ריבוי|עוגן=תוספת 1 חלק ו פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יחזיק שתלן חומר ריבוי של מנגו, אלא אם קיבל מאת מחזיק עצי המנגו, שמהם הורד חומר הריבוי, אישור המכיל פירוט כמות חומר הריבוי ומקורו.
{{ח:תת|(ב)}} שתלן ישמור אישור שקיבל כאמור בסעיף קטן (א) במשך חמש שנים מיום מכירת השתילים שיוצרו מחומר הריבוי.

{{ח:סעיף*|3|סימון שתילים במשתלה וניהול רישום|עוגן=תוספת 1 חלק ו פרט 3}}
{{ח:תת|(א)}} שתלן ישתול ויסמן במשתלה כל קבוצה של שתילים על פי מקורות הכנה והרוכב שלהם בצורה שניתן יהיה להבחין ביניהם ובין שתילים אחרים.
{{ח:תת|(ב)}} סימון שתילים ייעשה בצורה בולטת וקריאה בתווית שהסימון בה לא ניתן למחיקה בנקל וכל שתיל או ערוגה יסומנו בפרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם הכנה ומקורה;
{{ח:תתת|(2)}} שנה וחודש זריעת הכנה;
{{ח:תתת|(3)}} שם הזן ומקורו.
{{ח:תת|(ג)}} שתלן ינהל רישום שיכלול את מקורות חומר הריבוי שבו השתמש, תאריכי הזריעה, ההשרשה וההרכבה של כל השתילים במשתלתו וישמור על רישום זה חמש שנים ממועד מכירת השתילים.

{{ח:סעיף*|4|סימון ערוגות כנות מועתקות|עוגן=תוספת 1 חלק ו פרט 4}}
{{ח:ת}} שתלן יסמן ערוגה של כנות מועתקות רב־עובריות בסימון נפרד.

{{ח:סעיף*|5|גודל מינימלי של מכל|עוגן=תוספת 1 חלק ו פרט 5}}
{{ח:ת}} מדות מכל לגידול שתילי מנגו יהיו –
{{ח:תת}} 30 עד 35 ס״מ גובה;
{{ח:תת}} 18 עד 24 ס״מ קוטר.

{{ח:סעיף*|6|תקן שתילים למכירה|עוגן=תוספת 1 חלק ו פרט 6}}
{{ח:תת|(א)}} שתיל למכירה יהיה אופייני לזן, בעל גזע ישר, נקי מפצעים לא מוגלדים, ללא גידול שעמי בקליפה, בעל איחוי שלם והגלדה מלאה בין כנה לרוכב וללא סימני התיבשות.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימכור אדם שתיל אשר –
{{ח:תתת|(1)}} מראה עיוות בצואר השורש;
{{ח:תתת|(2)}} גובה ההרכבה עולה על 40 ס״מ מפני הקרקע;
{{ח:תתת|(3)}} גובה הצימוח שלו פחות מ־50 ס״מ מעל ההרכבה או שהשתיל בעובי של 10 מ״מ בגובה 10 ס״מ מעל ההרכב לפחות; עובי הרוכב לא יהיה פחות מ־50% מעובי הכנה;
{{ח:תתת|(4)}} נגוע בכנימות מגן;
{{ח:תתת|(5)}} הועתק מקרקע למכל ועלוותו אינה רעננה.

{{ח:סעיף*|7|הקשייה|עוגן=תוספת 1 חלק ו פרט 7}}
{{ח:ת}} לא ימסור אדם שתיל לקונה או לנוטע, אלא אם החזיק את השתיל לפחות שבועיים מחוץ לסככת צל.

{{ח:סעיף*|8|פסילת שתיל|עוגן=תוספת 1 חלק ו פרט 8}}
{{ח:ת}} שתיל שגדל במכל, אשר לא הגיע לתקן כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ו פרט 6|בסעיף 6}}, ששה עשר חדשים אחרי הרכבתו, פסול למכירה וחייב השמדה במשתלה.

{{ח:סעיף*|9|העברת שתיל למכל גדול|עוגן=תוספת 1 חלק ו פרט 9}}
{{ח:ת}} שתיל במשתלה שדרגת התפתחותו עונה לדרישות התקן, יעבירו שתלן למכל בעל מדות הגדולות מהמצויין {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ו פרט 5|בסעיף 5}}.

{{ח:סעיף*|10|העתקת שתילים מהקרקע למכלים|עוגן=תוספת 1 חלק ו פרט 10}}
{{ח:ת}} שתיל שגדל במשתלה הנמכר במכל, יחזיקו שתלן לפחות במשך שבועיים במכל לפני המכירה.

{{ח:סעיף*|11|השמדת שתילים|עוגן=תוספת 1 חלק ו פרט 11}}
{{ח:ת}} מפקח יורה על השמדת שתילים שאינם עונים על דרישות התקן המפורטות בתקנות אלה ועל אופן השמדתם תוך פרק זמן שיקבע.

{{ח:סעיף*|12|סימון|עוגן=תוספת 1 חלק ו פרט 12}}
{{ח:ת}} לכל שתיל למכירה יצמיד השתלן תווית סימון שבה יצויינו בצורה ברורה וקריאה, ולפי סדר שאינו מאפשר טעות, פרטים אלה –
{{ח:תת|(1)}} שם המשתלה שבה נוצר השתיל ומספר רשיון המשתלה;
{{ח:תת|(2)}} שם הזן ומקור עץ הריבוי;
{{ח:תת|(3)}} שם הכנה ומקורה.

{{ח:סעיף*|13|איסור מכירה ללא תווית סימון|עוגן=תוספת 1 חלק ו פרט 13}}
{{ח:ת}} לא יימכר שתיל אלא אם צמודה אליו תווית הסימון שהצמיד לו השתלן שיצר את השתיל.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 19|תקנות 19}} {{ח:פנימי|סעיף 30|ו־30}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשל״א, תשל״ה, תשל״ז, תשל״ט, תשל״ט־2, [הודעות]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הסכומים מעודכנים ליולי 2026)}} &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;שיעור האגרה בשקלים חדשים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} אישור מכירה &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;60&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} אישור משתלה מאושרת –
{{ח:תת}} עד דונם אחד &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;94&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת}} לכל דונם נוסף או חלק ממנו &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;47.50&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:חתימות|כ״ח בסיון תשכ״ד (8 ביוני 1964)}}
* '''מ׳ דיין'''&lt;br&gt;שר החקלאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>8j47ahfwd7rmafihgr3l86xrohcerr4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות זכות מטפחים</title>
    <ns>116</ns>
    <id>958275</id>
    <revision>
      <id>3087849</id>
      <parentid>3073720</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:05:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3087849</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16707" sha1="8lpwx7ux4d5vmydozsad2mg6a3qayl9" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות זכות מטפחים, תשל&quot;ד-1974
=== תקנות ביצוע ===

&lt;מאגר תקן 2106555 קוד a163Y00000DuRF6QAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;ד, 713|תקנות זכות מטפחים|3138)), ((1681|ת&quot;ט|3212)); ((תשל&quot;ט, 735|תיקון|3947)), ((1463|תיקון|3997)); ((תש&quot;ם, 1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4125)); ((תשמ&quot;א, 1567|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4274)); ((תשמ&quot;ז, 100|תיקון|4979)).
''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תש&quot;ם, 1758|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2631)); ((תשמ&quot;א, 1286|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2700)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 227|הודעת האגרות החקלאיות|4281)), ((384|ת&quot;ט|4299)), ((1103|הודעת האגרות החקלאיות (מס' 2)|4356)); ((תשמ&quot;ג, 187|הודעת אגרות חקלאיות|4423)), ((1116|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4483)); ((תשמ&quot;ד, 154|הודעת אגרות חקלאיות|4536)), ((1105|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4606)), ((2663|הודעת אגרות חקלאיות|4707)); ((תשמ&quot;ה, 689|הודעת אגרות חקלאיות|4761)), ((1198|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4798)), ((1757|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4841)); ((תשמ&quot;ו, 77|הודעת אגרות חקלאיות|4864)), ((1529|הודעת אגרות חקלאיות|4974)); ((תשמ&quot;ז, 281|הודעת אגרות חקלאיות|4994)), ((709|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5019)), ((1141|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5043)); ((תשמ&quot;ח, 461|הודעת אגרות חקלאיות|5083)), ((1053|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5127)); ((תשמ&quot;ט, 412|הודעת אגרות חקלאיות|5161)), ((875|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5188)); ((תש&quot;ן, 316|הודעת אגרות חקלאיות|5244)), ((523|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5259)); ((תשנ&quot;א, 46|הודעת אגרות חקלאיות|5299)), ((429|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5322)), ((951|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5364)); ((תשנ&quot;ב, 306|הודעת אגרות חקלאיות|5391)), ((1396|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5460)); ((תשנ&quot;ג, 757|הודעת אגרות חקלאיות|5516)); ((תשנ&quot;ד, 343|הודעת אגרות חקלאיות|5571)), ((1127|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5611)); ((תשנ&quot;ה, 484|הודעת אגרות חקלאיות|5648)); ((תשנ&quot;ו, 298|הודעת אגרות חקלאיות|5724)), ((1398|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5769)); ((תשנ&quot;ז, 615|הודעת אגרות חקלאיות|5826)), ((1237|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5852)); ((תשנ&quot;ט, 399|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב, 1021|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 16|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 656|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1131|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1222|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)), ((1226|ת&quot;ט|6803)); ((תש&quot;ע, 1586|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1268|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1595|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1467|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2027|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3341|הודעת אגרות חקלאיות|9431)); ((תשפ&quot;ג, 1798|הודעת אגרות חקלאיות|10653)); ((תשפ&quot;ד, 1871|הודעת אגרות חקלאיות|11189)), ((2687|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|11312)); ((תשפ&quot;ו, 237|הודעת אגרות חקלאיות|12105)); ((תשפ&quot;ז, 171|הודעת אגרות חקלאיות|12543)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 104]] [[=החוק|לחוק זכות מטפחים, תשל&quot;ג-1973]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגשת בקשה
: (א) בקשה לרישום זכות מטפחים בספר הזכויות (להלן - בקשה לרישום) תוגש לרשם בשלשה עתקים ותהא -
:: (1) כתובה בדיו או בצבע כהה ובלתי ניתן להימחות;
:: (2) כתובה בשורות שהריווח ביניהן מספיק כדי לאפשר כתיבתם של תיקונים;
:: (3) כתובה בצידו האחד של הגליון בלבד.
: (ב) הבקשה לרישום תכלול את אלה:
:: (1) שם המבקש;
:: (2) מען למסירת מסמכים בישראל, ואם המבקש אינו תושב ישראל - שם נציגו שהוא תושב ישראל המוסמך לייצגו בכל ענין הנוגע לבקשה ומענו למסירת מסמכים;
:: (3) תיאור הזן, שמו של המטפח, ופרטים על הזן המטופח לרבות פירוט תכונותיו;
:: (4) שם הזן שיש בו כדי לזהותו;
:: (5) תביעה או תביעות המפרטות את ייחודו של הזן באופן שכל תביעה תהא נובעת באורח סביר מתיאור הזן.
: (ג) היה המבקש אדם שבא מכוחו של המטפח, יציין בטופס הבקשה לרישום את שמו של המטפח.
: (ד) המבקש רשאי לציין בבקשה לרישום כי מכירת זרעים מן הזן החדש תהיה מותנית בהיותם זרעים מושבחים, ואם הדבר אושר מאת המועצה, יירשם בספר הזכויות.
: (ה) עם הגשת בקשה לרישום תשולם אגרת בקשה כמפורט [[בתוספת]], וכן אגרת פרסום ברשומות.
: (ו) תקנה זו תחול גם על הגשת בקשה לפי [[סעיף 103 לחוק]], בשינויים המחויבים.

@ 2. הודעה על הגשת בקשה בחוץ-לארץ
: (א) היה בדעתו של אדם להגיש בקשה לרישום בחוץ-לארץ לפני הגשת בקשה לרישום בישראל, יודיע על כך בכתב בדואר רשום לרשם שלושים יום לפני הגשתה בחוץ-לארץ.
: (ב) הגיש אדם בקשה לענין [[החוק]] או התקנות בחוץ-לארץ ולא הודיע כאמור בתקנת משנה (א), לא יהיה רשאי להגיש בקשה לרישום בישראל בשל אותו זן, אלא לאחר שציין בבקשה כאמור פרטים אלה: שמו ומענו, שם ארץ החוץ, ומספר הבקשה שם ותאריך הגשתה.

@ 3. ספר הזכויות
: רישום בספר הזכויות לענין כל זן ייעשה במקור וכפל על גבי דפים והוא יכלול את אלה:
: (1) שם בעל הזכות ומענו והיסוד לזכותו;
: (2) שמו של המטפח כשהוא איננו הבעלים;
: (3) שם הזן;
: (4) תיאור פירוט תמציתי של תכונות היסוד של הזן;
: (5) בזן מכלוא - שמות הורי הזן, אם החליטה המועצה על כך או לפי בקשת המטפח;
: (6) התביעות כאמור [[בסעיף 20(א)(5) לחוק]], שנתקבלו לצרכי הרישום;
: (7) תנאי הקובע כי זרעים שיימכרו מן הזן החדש יהיו זרעים מושבחים; אם אישרה זאת המועצה;
: (8) כל פרט נוסף אשר לדעת הרשם יש לציבור ענין ברישומו.

@ 4. עיון במסמכים
: המסמכים שמותר לעיין בהם על פי [[החוק]] או תקנות אלה, למעט מסמך הדרוש אותו זמן לעבודת הרשם, יעמדו לרשות הקהל בשעות העבודה בלשכת הרשם.

@ 5. טפסים
: (א) נקבע [[בחוק]] או בתקנות אלה שיש להגיש בקשה או הודעה, לא יוגשו אלא בטופס שנקבע לאותו ענין.
: (ב) לא נקבע טופס כאמור בתקנת משנה (א), יוגשו הבקשה או ההודעה בכתב בצורה שנקבעה להגשת מסמכים לרשם, ויצויינו בהן הפרטים שנקבעו בתקנות אלה וכן שמו של מגיש המסמך, מקום מושבו הקבוע, מענו למסירת מסמכים ואזרחותו.

@ 6. מעקב אחר ביצוע ניסויים בשדה
: (א) מבקש המעונין לעקוב אחר ביצוע ניסויים בשדה בקשר לבקשתו, יגיש בקשה בכתב לרשם.
: (ב) הרשם יענה בכתב למבקש על המקום והמועד שבהם יוכל לעקוב אחרי הניסויים בשדה.
: (ג) אם יהיה ביצוע המעקב כרוך בהוצאות, ינהג הרשם לפי האמור [[בסעיף 16(ב) לחוק]].

@ 7. חובת תשלום אגרה
: לא יזדקק הרשם לכל בקשה או שירות המפורטים [[בתוספת]] ולא יבצע הרשם או המועצה כל פעולה מן המפורטות בה אלא אם שולמה בעדה האגרה הקבועה לה [[בתוספת]]; אולם אי-תשלום אגרה או חלק ממנה אין בו כדי לפסול את הבקשה, את הפעולה או את השירות, אלא אם נאמר אחרת.

@ 8. מי משלם את האגרה
: (א) המגיש בקשה לרשם, המביא בפניו הליך או הדורש ממנו עשיית פעולה שחייבים בעדה אגרה, ישלם את האגרה בעת הגשת הבקשה, הבאת ההליך או דרישת הפעולה, והכל אם אין הוראה אחרת לאותו ענין.
: (ב) נקבע [[בחוק]] או בתקנות כי יש לשלם אגרה בעד פרסום ענין או הוצאות בעד ביצוע מעקב ניסויים בשדה והודיע הרשם כי הענין עומד לפני ביצוע, ישולמו האגרה או ההוצאות תוך חודש ימים מיום הודעת הרשם.

@ 9. אגרה בעד רישום זכות מטפחים וקיומה
: (א) בעד רישום זכות מטפחים תשולם אגרה לפי השיעור [[שבתוספת]].
: (ב) לקיום זכות מטפחים בכל שנה שלאחר רישומה תשולם אגרה שנתית בחודש ינואר, בשיעור [[שבתוספת]].

@ 10. בעל זכות עדיפה
: פסק בית משפט כי זכותו של אחר להירשם בספר הזכויות כבעל זכות מטפחים עדיפה על זכותו של הבעל הרשום, תחול זכותו של האחר מיום רישומה בספר הזכויות של זכות המטפחים שבוטלה.

@ 11. הליך רישום בעל זכות עדיפה
: בעל זכות עדיפה כאמור [[בתקנה 10]] חייב באלה:
: (1) לשלם אגרה בשיעור [[שבתוספת]];
: (2) להגיש בקשה לרישום לרשם נוסף על כל החומר שהגיש בהליכי ההתנגדות;
: (3) להמציא כל פרט נוסף שידרוש הרשם;
: (4) לשלם את ההוצאות לבדיקות נוספות אם יידרש לכך מאת המועצה.

@ 12. הגשת מסמכים בהליכים על ריב
: (א) היה אחד הצדדים להליך על ריב רשאי או חייב להגיש לרשם הודעה, בקשה, תשובה, כתב טענות או ראיות או כל מסמך אחר לענין אותו הליך, חייב הצד המגיש מסמך כאמור למסור, בעת הגשתו, שני עתקים ממנו לכל אדם שהוא צד להליך, אם אין הוראה אחרת לענין זה.
: (ב) הרשם רשאי לדרוש בכל עת מכל צד שהיה חייב למסור מסמך בהתאם לתקנת משנה (א), כי יגיש לרשם אישור מסירה או ראיה אחרת להנחת דעתו כי אכן נמסר המסמך כאמור.
: (ג) לא מסר אדם מסמך לרשם אף שהוא חייב למסרו כאמור בתקנה משנה (א), יראו את המסמך שנמסר לרשם כאילו לא נמסר, כל עוד לא נמסרו עתקים לצדדים להליך; לענין זה, &quot;מסירה&quot; - לרבות מסירה לדואר במכתב ממוען כדבעי שדמי הדואר שולמו בעדו.
: (ד) הגיש אדם לרשם מסמך שתקנת משנה (א) חלה עליו והוא פגום על פניו או שלא צורפה אליו האגרה שנקבעה, ישלח הרשם הודעה על כך למגיש המסמך סמוך ככל האפשר לאחר שהמסמך נמסר לרשם, ויראו את המסמך כאילו לא נמסר כל עוד לא תוקן הפגם או לא שולמה האגרה.

@ 13. בקשה לקבלת נסח
: המבקש לקבל נסח מאושר בחותם הרשם מפרטי הרישום בספר הזכויות או מהמסמכים הפתוחים לעיון הקהל לפי [[סעיף 96 לחוק]], ישלם אגרה שנקבעה [[בתוספת]] ויפרט בבקשתו את אלה:
: (1) שם המבקש ומענו;
: (2) המסמך והפרטים המבוקשים;
: (3) המען למשלוח המסמכים.

@ 14. בקשה לתיקון בספר הזכויות
: (א) בקשה לתיקון רישום בספר הזכויות או במסמך אחר תוגש לרשם בצירוף קבלה על תשלום האגרה כמפורט [[בתוספת]], ותכלול את אלה:
:: (1) פרטי התיקון המבוקש ופירוט העובדות המחייבות את התיקון;
:: (2) נימוקים וראיות לצורך עשיית התיקון המבוקש;
:: (3) הסבר על זיקתו של המבקש לנושא התיקון.
: (ב) הרואה עצמו &lt;!-- (([במקור: הרואה עצמה])) --&gt; נפגע על ידי התיקון המבוקש לפי תקנת משנה (א) יגיש לרשם טענותיו תוך שלושים יום מיום שהודע לו על הבקשה או מיום פרסום ההודעה ברשומות, לפי המאוחר.

@ 15. בקשה לתיקון טעויות סופר
: בקשה לתיקון טעות סופר שנפלה בפירוט שבספר הזכויות או במסמך שהוציא הרשם, תוגש לרשם בכתב בציון פרטי הטעות ובצירוף קבלה על תשלום האגרה בשיעור שנקבע [[בתוספת]].

@ 16. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה מיום ב' באדר תשל&quot;ד (24 בפברואר 1974).

@ 17. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות זכות מטפחים, תשל&quot;ד-1974&quot;.

== תוספת ==
==== ((([[תקנות 1]], [[7]], [[9]], [[13]] [[ו-15]]))) ====
@ (תיקון: תשל&quot;ד, תשל&quot;ט, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;ז, [הודעות])
: (((הסכומים מעודכנים ליולי 2026))) [---] {{מוקטן|&lt;u&gt;שיעור האגרה בשקלים חדשים&lt;/u&gt;}}
: בעד הגשת בקשה לרישום זכות מטפחים בספר הזכויות [---] &lt;!-- (((200 לירות בשנת 1979))) --&gt; 159.00
: אגרת פרסום [---] &lt;!-- (((100 לירות במקור))) --&gt; 159.00
: בעד פרסום של זכות עדיפה [---] &lt;!-- (((100 לירות במקור))) --&gt; 159.00
: בעד פרסום בקשה לתיקון בספר הזכויות [---] &lt;!-- (((100 לירות במקור))) --&gt; 159.00
: בעד בקשת השגה על קביעת שם הזן [---] &lt;!-- (((50 לירות במקור))) --&gt; 80.00
: בעד רישום בספר הזכויות לקיום זכות מטפחים לשנה אחת [---] &lt;!-- (((100 לירות במקור))) --&gt; 159.00
: תוספת לאגרה לקיום זכות מטפחים עקב הארכת מועד לתשלום אגרה [---] &lt;!-- (((50 לירות במקור))) --&gt; 80.00
: בעד בקשה להחזר תוקף של זכות שפקעה [---] &lt;!-- (((200 לירות במקור))) --&gt; 344.00
: בעד עותק תעודת זכות מטפחים [---] &lt;!-- (((50 לירות בשנת 1979))) --&gt; 48.50
: בעד בקשה לקבלת מסמך או אישור היוצא מאת הרשם או הלשכה ולא נקבעה לה אגרה אחרת [---] &lt;!-- (((7.50 ש&quot;ח בשנת 1986))) --&gt; 58.00
: בעד בקשה לתיקון ספר הזכויות או כל מסמך אחר או להשלמתם אם לא נקבעה אגרה אחרת [---] &lt;!-- (((7.50 ש&quot;ח בשנת 1986))) --&gt; 58.00
: בעד הגשת מסמכים בהליך על ריב [---] &lt;!-- (((75 לירות במקור))) --&gt; 125.00
: בעד נוסח מאושר מכל דבר מספר זכות מטפחים או מסמך אחר הפתוח לעיון [---] &lt;!-- (((7.50 ש&quot;ח בשנת 1986))) --&gt; 58.00
: בעד בקשה להעברת זכויות ולרישום כבעל זכות בזן [---] &lt;!-- (((100 לירות במקור))) --&gt; 159.00

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ג בשבט תשל&quot;ד (15 בפברואר 1974)
&lt;חתימה&gt; חיים גבתי שר החקלאות</text>
      <sha1>8lpwx7ux4d5vmydozsad2mg6a3qayl9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הזרעים (מכירה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>958676</id>
    <revision>
      <id>3087829</id>
      <parentid>3072849</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:01:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087790]</comment>
      <origin>3087829</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="48098" sha1="3zvbp3q0otku6kow9gajaqddv6au86o" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הזרעים (מכירה), תשכ״ה–1964}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר מכירת זרעים}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשכ״ה, 446|תקנות הזרעים (מכירה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1651.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ו, 86|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1785.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 163|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1946.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 581|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2165.pdf}}, {{ח:תיבה|828|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2182.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 84|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2296.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 1538|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2554.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 405|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2652.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 270|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2774.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 742|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3142.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 2364|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0335.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 576|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3638.pdf}}, {{ח:תיבה|1558|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3705.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 714|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3946.pdf}}, {{ח:תיבה|1188|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3981.pdf}}, {{ח:תיבה|1360|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3990.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 36|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4031.pdf}}, {{ח:תיבה|1615|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4125.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1565|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4274.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 1363|תקנות אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4384.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 1795|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4518.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 538|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5089.pdf}}, {{ח:תיבה|908|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5112.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 359|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6454.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 1710|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9122.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תש״ם, 1756|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2631.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1285|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2700.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 222|הודעת האגרות החקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4281.pdf}}, {{ח:תיבה|1098|הודעת האגרות החקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 179|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4423.pdf}}, {{ח:תיבה|1108|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4483.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 146|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4536.pdf}}, {{ח:תיבה|1098|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4606.pdf}}, {{ח:תיבה|2656|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4707.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 682|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4761.pdf}}, {{ח:תיבה|1190|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4798.pdf}}, {{ח:תיבה|1750|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4841.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 70|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7864.pdf}}, {{ח:תיבה|1522|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4974.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 273|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4994.pdf}}, {{ח:תיבה|701|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5019.pdf}}, {{ח:תיבה|1133|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5043.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 453|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5083.pdf}}, {{ח:תיבה|1045|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 404|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5161.pdf}}, {{ח:תיבה|867|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5188.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 308|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5244.pdf}}, {{ח:תיבה|515|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5259.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 39|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5299.pdf}}, {{ח:תיבה|422|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5322.pdf}}, {{ח:תיבה|944|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5364.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 298|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5391.pdf}}, {{ח:תיבה|1388|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 749|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5516.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 336|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5571.pdf}}, {{ח:תיבה|1119|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 422|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 290|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5724.pdf}}, {{ח:תיבה|1391|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 608|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5826.pdf}}, {{ח:תיבה|1229|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 391|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1013|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 8|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 647|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1122|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6794.pdf}}, {{ח:תיבה|1214|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1578|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1260|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1586|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1459|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8118.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2019|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3333|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1789|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1863|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11189.pdf}}, {{ח:תיבה|2679|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 229|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 163|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12543.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הזרעים#סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:חיצוני|חוק הזרעים#סעיף 4|ו־4}} {{ח:חיצוני|חוק הזרעים|לחוק הזרעים, תשט״ו–1956}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשל״ט־3, תשמ״ח, תשפ״א}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אחוז נביטה“ – אחוז הזרעים שנבטו והתפתחו לנבטים תקינים (Normal Seedlings) בעלי מערכת שורשים ומערכת נצר עם פסיגים שמאפיינות את הגידול, למעט זרעים זרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דוגמה רשמית“ – דוגמה מייצגת של זרעים שניטלה על ידי מפקח לבדיקה במעבדה רשמית, בהתאם להוראות נוהל הדיגום אשר מתפרסם לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|תקנה 15א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראות ISTA“ – {{ח:חיצוני|https://www.seedtest.org/en/home.html|הוראות שמפרסם, מזמן לזמן, הארגון הבינלאומי לבדיקת זרעים (International Seed Testing Association) באתר האינטרנט הרשמי שלו}}, ובין השאר הוראות בדבר אופן נטילת דוגמה רשמית, גודלה של הדוגמה והגודל המקסימלי של המכסה שממנה ניטלה, הוראות בדבר בדיקת ניקיון הזרעים ונביטתם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זרעים מושבחים“ – זרעים שקוימו בהם הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הזרעים (גידול זרעים מושבחים ומכירתם)|תקנות הזרעים (גידול זרעים מושבחים ומכירתם), תש״ך–1960}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זרעים זרים“ – זרעים שאינם זרעים של מין הגידול הנבדק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זרעים קשים“ – זרעים הנשארים קשים ואינם נרקבים תוך כדי בדיקה שתבוצע בהם במעבדה הרשמית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר דומם“ – לרבות שיירי־צמחים שאיבדו את כשרם לצמוח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר זר“ – כולל זרעים זרים, זרעים של הצמחים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} (להלן – עשבים שוטים), זרעים של הצמחים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} (להלן – עשבים מחבלים) וחומר דומם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל“ – מנהל השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות ופיתוח הכפר (להלן – המשרד) או עובד אחר של המשרד שהוא הסמיכו לעניין תקנות אלה, כולן או מקצתן; הסמכה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של המשרד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה רשמית“ – המעבדה לבדיקת זרעים של מינהל המחקר החקלאי – מרכז וולקני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניקיון“ – אחוז הזרעים הנקי מחומר זר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טוהר הזן“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אחוז הסטיה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זן מכלוא“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|2|תקן לזרעים של גידולי שדה}}
{{ח:ת}} התקן לזרעים של הגידולים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 4|בטור א׳ של התוספת הרביעית}} הוא כפי שנקבע להלן:
{{ח:תת|(1)}} לגבי אחוז נביטתם – כפי שנקבע לכל מין לצדו {{ח:פנימי|תוספת 4|בטור ב׳}};
{{ח:תת|(2)}} לגבי נקיונם – למעט נקיון מעשבים מחבלים – כפי שנקבע לכל מין לצדו {{ח:פנימי|תוספת 4|בטורים ג׳ ו{{ח:הערה|־}}ד׳}};
{{ח:תת|(3)}} לגבי נקיונם מעשבים מחבלים – 100%.

{{ח:סעיף|3|התקן לזרעים של ירקות}}
{{ח:ת}} התקן לזרעים של הגידולים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5|בטור א׳ של התוספת החמישית}} הוא כפי שנקבע להלן:
{{ח:תת|(1)}} לגבי אחוז נביטתם – כפי שנקבע לכל מין לצדו {{ח:פנימי|תוספת 5|בטור ב׳}};
{{ח:תת|(2)}} לגבי נקיונם – למעט נקיון מעשבים מחבלים – כפי שנקבע לכל מין לצדו {{ח:פנימי|תוספת 5|בטורים ג׳ ו{{ח:הערה|־}}ד׳}};
{{ח:תת|(3)}} לגבי נקיונם מעשבים מחבלים – 100%.

{{ח:סעיף|4|התקן לזרעים של פרחים}}
{{ח:ת}} התקן לזרעים של הגידולים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 6|בטור א׳ של התוספת הששית}} הוא כפי שנקבע להלן:
{{ח:תת|(1)}} לגבי אחוז נביטתם – כפי שנקבעו לכל מין לצדו {{ח:פנימי|תוספת 6|בטור ב׳ של התוספת הששית}};
{{ח:תת|(2)}} לגבי נקיונם – 97%;
{{ח:תת|(3)}} לגבי נקיונם מעשבים שוטים – 99.75%;
{{ח:תת|(4)}} לגבי נקיונם מעשבים מחבלים – 100%.

{{ח:סעיף|5|מכירת זרעים של גידולי שדה|תיקון: תשמ״ח, תשפ״א}}
{{ח:ת}} לא ימכור אדם זרעים של הגידולים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 4|בטור א׳ של התוספת הרביעית}} (להלן – גידולי שדה) אלא אם כן –
{{ח:תת|(1)}} אחוז נביטתם ונקיונם הוא לפחות ברמת התקן שנקבע {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(3)}} נביטתם ונקיונם נבדקו תוך תשעה חדשים לפני מועד מכירתם;
{{ח:תת|(4)}} הם מסומנים בהתאם להוראות תקנות אלה;
{{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|6|מכירת זרעים של גידולי ירקות|תיקון: תש״ל, תשל״ה, תשמ״ח, תשמ״ח־2, תשפ״א}}
{{ח:ת}} לא ימכור אדם זרעים של הגידולים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5|בטור א׳ של התוספת החמישית}} (להלן – ירקות) אלא אם כן –
{{ח:תת|(1)}} אחוז נביטתם ונקיונם הוא לפחות ברמת התקן שנקבע {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(3)}} נביטתם ונקיונם נבדקו לפני מכירתם תוך –
{{ח:תתת|1.}} 6 חדשים – אם הזרעים הם ממין השומיים, לרבות בצל;
{{ח:תתת|2.}} 12 חדשים – אם הזרעים הם ממין אחר של ירקות;
{{ח:תת|(4)}} הם מסומנים בהתאם להוראות תקנות אלה;
{{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|7|מכירת זרעים של גידולי שדה וירקות למטה מרמת התקן|תיקון: תש״ל, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנות 5}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6}} תהיה הרשות לזרעים, שמונתה לפי הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הזרעים (גידול זרעים משובחים ומכירתם)#סעיף 3|תקנה 3 לתקנות הזרעים (גידול זרעים משובחים ומכירתם), תש״ך–1960}}, רשאית לאשר מכירת זרעים של גידולי שדה ושל ירקות כשאחוז נביטתם הוא למטה מרמת התקן שנקבע להם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־3}}, בתנאים מיוחדים שתקבע הרשות בקשר לסימונם ומכירתם.
{{ח:תת|(ב)}} לא תאשר הרשות מכירת זרעים לפי הוראות תקנת משנה (א) אלא אם ניטלה מהם דוגמה רשמית.

{{ח:סעיף|8|מכירת זרעים של פרחים}}
{{ח:ת}} לא ימכור אדם זרעים של הגידולים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 6|בטור א׳ של התוספת הששית}} (להלן – פרחים) אלא אם –
{{ח:תת|(1)}} אחוז נביטתם הוא ברמת התקן שנקבע לכל מין לצדו {{ח:פנימי|תוספת 6|בטור ב׳ של התוספת הששית}};
{{ח:תת|(2)}} אחוז נקיונם של הזרעים – למעט זרעים של הגידולים: אקרוקליניום, אגרטון, צפרני חתול, הליכריזון, טגטס, כלניות, גילרדיה – הוא 97% או אחוז גבוה יותר;
{{ח:תת|(3)}} נקיונם ונביטתם נבדקו תוך תשעה חדשים לפני מועד מכירתם.

{{ח:סעיף|9|סימון זרעים של גידולי שדה}}
{{ח:ת}} זרעים של גידולי שדה למכירה יסומנו בפרטים אלה:
{{ח:תת|(1)}} שם הגידול כפי שצויין {{ח:פנימי|תוספת 4|בטור א׳ של התוספת הרביעית}} ושם הזן; בתערובת של זרעים יצויין השם של כל סוג גידולים המהווה יותר מ־5% בתערובת, ולצדו פירוט האחוז;
{{ח:תת|(2)}} ארץ המוצא אם יובאו הזרעים מחוץ־לארץ;
{{ח:תת|(3)}} משקל הזרעים באריזה;
{{ח:תת|(4)}} תאריך בדיקת הזרעים ומקום בדיקתם;
{{ח:תת|(5)}} תוצאות הבדיקה לגבי כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} אחוז הנביטה;
{{ח:תתת|(ב)}} אחוז הזרעים הקשים;
{{ח:תתת|(ג)}} אחוז של זרעי העשבים השוטים;
{{ח:תתת|(ד)}} אחוז החומר הדומם;
{{ח:תתת|(ה)}} אחוז הנקיון;
{{ח:תת|(6)}} שם המוכר ומענו;
{{ח:תת|(7)}} שם היצרן ומענו;
{{ח:תת|(8)}} שם מפיק הזרעים והאורז ומענו;
{{ח:תת|(9)}} אם עברו הזרעים טיפול בחמרי חיטוי – המלה ”רעל“ בצבע אדום וסימן גולגולת, בציון שמות חמרי החיטוי;
{{ח:תת|(10)}} מספר המכסה.

{{ח:סעיף|10|סימון זרעי ירקות|תיקון: תשל״ד, תשמ״ח}}
{{ח:ת}} זרעים של ירקות למכירה יסומנו בפרטים אלה:
{{ח:תת|(1)}} שם הגידול כפי שצויין {{ח:פנימי|תוספת 5|בטור א׳ של התוספת החמישית}} וציון שם הזן;
{{ח:תת|(2)}} תאריך בדיקת הזרעים ומקום בדיקתם;
{{ח:תת|(3)}} תוצאות הבדיקה לגבי אחוז הנביטה;
{{ח:תת|(4)}} המלים ”הנקיון בהתאם לתקן“, אם לפי תוצאות הבדיקה נקיונם הוא ברמת התקן או למעלה ממנה;
{{ח:תת|(5)}} שם המוכר ומענו;
{{ח:תת|(6)}} שם היצרן ומענו;
{{ח:תת|(7)}} שם מפיק הזרעים והאורז ומענו;
{{ח:תת|(8)}} אם עברו הזרעים טיפול בחמרי חיטוי – המלה ”רעל“ בצבע אדום וסימן גולגולת, בציון שמות חמרי החיטוי;
{{ח:תת|(9)}} מספר המכסה או סימן זיהוי אחר שיאושר לה על ידי המנהל.
{{ח:ת}} מלים אלו לפי הענין: ”יש לבדוק נביטתם של זרעים אלה תוך 6 חדשים“ – בזרעים ממין השומיים, לרבות בצל; ”יש לבדוק נביטתם של זרעים אלה תוך 12 חדשים“ – בזרעים ממין אחר של ירקות.

{{ח:סעיף|11|מכירה וסימון זרעי ירקות באריזות קטנות|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימכור אדם זרעי ירקות באריזות שמשקלן קטן מ־20 גרם (להלן – אריזות קטנות), אלא אם –
{{ח:תתת|(1)}} אחוז נביטתם ונקיונם הם ברמת התקן או מעליה;
{{ח:תתת|(2)}} בדיקתם בוצעה במועדים שנקבעו לה {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6(3)}};
{{ח:תתת|(3)}} סומנו בפרטים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שם הגידול כפי שצויין {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} וציון שם הזן;
{{ח:תתתת|(ב)}} שם האורז;
{{ח:תתתת|(ג)}} הודעה כי הזרעים טובים לזריעה עד תום התקופה שנקבעה להם {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6(3)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנות 6}} {{ח:פנימי|סעיף 10|ו־10}} לא יחולו על זרעים של ירקות באריזות קטנות.

{{ח:סעיף|12|סימון זרעי פרחים}}
{{ח:ת}} זרעים של פרחים למכירה יסומנו בפרטים אלה:
{{ח:תת|(1)}} שם הגידול כפי שצויין {{ח:פנימי|תוספת 6|בטור א׳ של התוספת הששית}};
{{ח:תת|(2)}} צבע הפרחים; היו באריזה תערובת של זרעי־פרחים מצבעים שונים – ייכללו המלים ”תערובת של צבעים“;
{{ח:תת|(3)}} המלים ”בהתאם לתקן“;
{{ח:תת|(4)}} הודעה כי הזרעים טובים לזריעה עד תום התקופה שנקבעה להם {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה 8(3)}};
{{ח:תת|(5)}} שם המוכר ומענו;
{{ח:תת|(6)}} שם היצרן ומענו;
{{ח:תת|(7)}} ארץ המוצא – אם יובאו הזרעים מחוץ לארץ;
{{ח:תת|(8)}} מספר המכסה.

{{ח:סעיף|13|סימון אריזה}}
{{ח:תת|(א)}} מיכל או אריזה של זרעים למכירה לרבות אריזת זרעים הנמכרים ממיכל פתוח יסומנו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנות 9 עד 12}} (להלן – סימן).
{{ח:תת|(ב)}} הסימון יודפס בצורה בולטת על אריזת הזרעים או ייכלל בתווית שתחובר לאריזה בדרך ובצורה שאין להורידה בקלות ובאותיות ובמספרים ברורים ונוחים לקריאה.
{{ח:תת|(ג)}} בתוך האריזה תושם תווית סימון נוספת שתכלול את הנתונים הנדרשים {{ח:פנימי|סעיף 9|בפסקאות (1), (6), (7), (8), (9) ו־(10) לתקנה 9}} או {{ח:פנימי|סעיף 10|בפסקאות (1), (5), (6), (7), (8) ו־(9) לתקנה 10}}.

{{ח:סעיף|14|פטור מסימון}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|תקנה 13(ג)}} לא יחולו על זרעים מיובאים הנמכרים באריזה המקורית של היצרן או על זרעים הנמכרים באריזות מקוריות של היצרן בכמות קטנה מק״ג אחד לכל אריזה או על זרעים שנמכרו מאריזה פתוחה שסומנה כדין.

{{ח:סעיף|15|שינויים והוספת פרטים בתווית סימון}}
{{ח:תת|(א)}} לא ידפיס אדם ולא ישנה כל דפוס, סימון, הטבעה או ציור שנקבע על תווית סימון, לא יוסיף על פרטי הסימון, ולא יסיר ולא יחליף תווית סימון שחוברה למיכל זרעים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|תקנה 13}}.
{{ח:תת|(ב)}} כל שינוי או הוספת פרטים על אלו המפורטים בתווית הסימון יבוצע על ידי צירוף תווית סימון נוספת לכל מיכל (להלן – תווית נוספת).
{{ח:תת|(ג)}} דין תווית נוספת ודרך חיבורה לכל מיכל כדין תווית שחוברה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|תקנה 13}}.

{{ח:סעיף|15א|נוהל דיגום לדוגמה רשמית|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} המעבדה הרשמית תפרסם באתר האינטרנט שלה נוהל דיגום לעניין נטילת דוגמה רשמית; נוהל כאמור יעודכן מזמן לזמן ויסתמך על הוראות ISTA.

{{ח:סעיף|16|בדיקת זרעים במעבדה רשמית|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} מי שבבעלותו או שבחזקתו נמצאים זרעים רשאי לבקש בדיקתם במעבדה הרשמית.
{{ח:תת|(ב)}} הזרעים ייבדקו במעבדה הרשמית:
{{ח:תתת|(1)}} מתוך דוגמאות רשמיות שנלקחו על ידי מפקח ממכלים סגורים וחתומים בחותמת שהוטבעה על ידיו;
{{ח:תתת|(2)}} מתוך דוגמאות שנשלחו על ידי מבקש הבדיקה.

{{ח:סעיף|17|ציון ביצוע בדיקה|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} בוצעה בדיקת זרעים על פי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16(ב)(1)}} מותר לציין בסימון כי הבדיקה בוצעה מדוגמה רשמית שניטלה על ידי מפקח.
{{ח:תת|(ב)}} בוצעה בדיקת זרעים על פי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16(ב)(2)}} יש לציין בסימון כי הזרעים נבדקו במעבדה הרשמית מדוגמה שניטלה על ידי המחזיק בזרעים.

{{ח:סעיף|18|איסור מכירת זרעים שאינם זרעים מושבחים|תיקון: תשכ״ח, תשכ״ט, תשל״ב, תשל״ד, תשל״ז־2, תשל״ט־3, תש״ם, תשס״ו, תשפ״א}}
{{ח:ת}} לא ימכור אדם זרעי אגוזי אדמה, תפוחי אדמה, כותנה וחיטה, אלא אם כן הם זרעים מושבחים.

{{ח:סעיף|19|אגרה|תיקון: תשכ״ח־2, תשל״א, תשל״ה, תשל״ז, תשל״ט, תשל״ט־2, תשמ״ב, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} בעד נטילת דוגמה על ידי מפקח תשולם אגרה בסך 181 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון ליולי 2026; 210.00 שקלים מתואם ליולי 1982)}}, ואם ניטלה אצל אותו אדם באותו מקום ובאותו יום דוגמה נוספת, תשולם בעד כל דוגמה נוספת אגרה בסך 80 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון ליולי 2026; 90.00 שקלים מתואם ליולי 1982)}}.
{{ח:תת|(ב)}} כוללת הכמות שממנה יש ליטול דוגמה לפי תקנת משנה (א) יותר מ־25 שקים, תשולם תוספת של 3.50 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון ליולי 2026; 4.70 שקלים מתואם ליולי 1982)}} לכל חמישה שקים או חלק מהם שלמעלה מ־25.

{{ח:סעיף|20|ביטול}}
{{ח:ת}} תקנות הזרעים (מכירה), תשי״ט–1959 – בטלים.

{{ח:סעיף|21|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הזרעים (מכירה), תשכ״ה–1964“.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1}})}}}}
{{ח:קטע3||עשבים שוטים}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשכ״ז}}
{{ח:ת}} {{עמודות|2|2=
{{ח:ת}} {{דוכיווני | {{מוגדל|דגניים}} | {{מוגדל|Gramineae}}}}
{{דוכיווני | זון משכר | Lolium temulentum}}
{{דוכיווני | חפורית הפקעים | Phalaris bulbosa}}
{{דוכיווני | חילף החולות {{מוקטן|(ערבית: חילפה)}} | Eragrostis bipinnata}}
{{דוכיווני | משין גלילי {{מוקטן|(ערבית: חילפה)}} | Imperata cylidrica}}
{{דוכיווני | דוחנית השלחין | Echinochloa colonum}}
{{דוכיווני | אצבען מאדים | Digiraria sanguinalis}}
{{דוכיווני | זיפן מצוי | Setaria verticillata}}
{{דוכיווני | חפורית מוזרה | Phalaris paradoxa}}
{{דוכיווני | חפורית מצויה | Phalaris brachystachys}}
{{דוכיווני | אלבסיני הודית | Eleusine indica}}
{{דוכיווני | דורת ארם־צובא {{מוקטן|(ערבית: כוסב)}} | Sorghum helpense}}
{{דוכיווני | יבלית מצויה {{מוקטן|(ערבית: אנג׳יל)}} | Cynodon Dactylon}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני | {{מוגדל|מצליבים}} | {{מוגדל|Cruciferae}}}}
{{דוכיווני | חרדל השדה | Sinapis arvensis}}
{{דוכיווני | חרדל לבן | Sinapis alba}}
{{דוכיווני | כרוב שחור | Brassica nigra}}
{{דוכיווני | טוריים מצויים | Diplotaxis erucoides}}
{{דוכיווני | צנון מצוי | Raphanus raphinistrum}}
{{דוכיווני | בקבוקון מקומט | Rapistrum rugosum}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני | {{מוגדל|קטניות}} | {{מוגדל|Leguminosae}}}}
{{דוכיווני | זנב העקרב השכני | Scorpiurus muricata}}
{{דוכיווני | מיני בקיה | Vicia sp.}}
{{דוכיווני | מיני טופח | Lathyrus sp.}}
{{דוכיווני | מיני אספסת | Medicago sp.}}
{{דוכיווני | מיני תלתן| Trifolium sp.}}
{{דוכיווני | דבשה הודית | Melilotus indicus}}
{{דוכיווני | דבשה חרוצה | Melilotus sulcatus}}
{{דוכיווני | ינבוט השדה | Prosopis farcata}}
{{דוכיווני | הגה מצוי | Alhagi Maurorum}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני | {{מוגדל|סוככיים}} | {{מוגדל|Umbelliferae}}}}
{{דוכיווני | צלע השור החרוזה | Bupleurum subovatum}}
{{דוכיווני | אמיתה קיצית | Ammi visgana}}
{{דוכיווני | אסתום מצוי | Astoma seselifolium}}
{{דוכיווני | נירית הקמה | Ridolfia segetum}}
{{דוכיווני | מיני גזר | Daucus sp.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני | {{מוגדל|מורכבים}} | {{מוגדל|Compositae}}}}
{{דוכיווני | קורטם דק | Carthamus teunis}}
{{דוכיווני | מיני דרדר | Sentaurea sp.}}
{{דוכיווני | ברקן סורי | Notobasis syriaca}}
{{דוכיווני | גדילן מצוי | Silybum marianum}}
{{דוכיווני | עכובית הגלגל | Gundelia tournefortii}}
{{דוכיווני | חוח עקוד | Scolymus maculatus}}
{{דוכיווני | מיני חרצית | Chrysanthemum sp.}}
{{דוכיווני | עולש מצוי | Cichorium pumillum}}
{{דוכיווני | קחונית מצויה | Ormenis mixta}}
{{דוכיווני | סביון אביבי | Senecio vernalis}}
{{דוכיווני | מרור הגינות | Sonchus oleraceus}}
{{דוכיווני | לכיד הנחלים | Xanthium strumarium}}
{{דוכיווני | קיצית מסולסלת | Erigeron crispus}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני | {{מוגדל|שלמוניים}} | {{מוגדל|Dipsaceae}}}}
{{דוכיווני | שלמון סורי | Cephalaria syriaca}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני | {{מוגדל|פואתיים}} | {{מוגדל|Rubiaceae}}}}
{{דוכיווני | דבקה משולשת | Galium tricorne}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני | {{מוגדל|שפתניים}} | {{מוגדל|Labiatae}}}}
{{דוכיווני | בר גביע חלק | Molucella laevis}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני | {{מוגדל|דלועיים}} | {{מוגדל|Cucurbitaceae}}}}
{{דוכיווני | ירוקת החמור | Ecbalium elaterium}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני | {{מוגדל|חבלבליים}} | {{מוגדל|Onvolvulaceae}}}}
{{דוכיווני | חבלבל השדה | Convolvulus arvenis}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני | {{מוגדל|חלבלוביים}} | {{מוגדל|Euphorbiaceae}}}}
{{דוכיווני | מיני חלבלוב | Euphorbia sp.}}
{{דוכיווני | לשישית הצבעים | Crozophora tinctoria}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני | {{מוגדל|סלקיים}} | {{מוגדל|Chenopodiaceae}}}}
{{דוכיווני | סלק מצוי | Beta vulgaris}}
{{דוכיווני | מיני כף אוז | Chenopodium sp.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני | {{מוגדל|ירבוזיים}} | {{מוגדל|Amaranthaceae}}}}
{{דוכיווני | מיני ירבוז | Amaranthus sp.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני | {{מוגדל|רגלתיים}} | {{מוגדל|Ortulacaceae}}}}
{{דוכיווני | רגלת הגנה | Portulaca oleracea}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני | {{מוגדל|סולניים}} | {{מוגדל|Solanaceae}}}}
{{דוכיווני | סולנום שעיר | Solanum villosum}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני | {{מוגדל|גמאיים}} | {{מוגדל|Cyperaceae}}}}
{{דוכיווני | גמא הפקעים {{מוקטן|(ערבית: סעידה)}} | Cyperus rotondus}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני | {{מוגדל|פרגיים}} | {{מוגדל|Papaveraceae}}}}
{{דוכיווני | פרג מצוי | Papaver rhoeas}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני | {{מוגדל|נוריתיים}} | {{מוגדל|Ranunculaceae}}}}
{{דוכיווני | מיני נורית | Ranunculus sp.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני | {{מוגדל|ערטניתיים}} | {{מוגדל|Berberidaceae}}}}
{{דוכיווני | ערטנית השדות | Leontice leontopetalum}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני | {{מוגדל|צפורניים}} | {{מוגדל|Caryophyliaceae}}}}
{{דוכיווני | סבונית השדות | Vaccaria segetalis}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני | {{מוגדל|סרפדיים}} | {{מוגדל|Urticaceae}}}}
{{דוכיווני | מיני סרפד | Urtica sp.}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני | {{מוגדל|זווגניים}} | {{מוגדל|Zygophyllaceae}}}}
{{דוכיווני | קוטב מצוי | Tribulus terrestris}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני | {{מוגדל|ארכוביתיים}} | {{מוגדל|Poligonaceae}}}}
{{דוכיווני | מיני חומעה | Rumex sp.}}
{{דוכיווני | ארכובית חד־שנתית | Polygoum belardi}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני | {{מוגדל|חמציציים}} | {{מוגדל|Oxalidaceae}}}}
{{דוכיווני | חמציץ קטן | Oxalis corniculata}}
}}

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תש״ל}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1}})}}}}
{{ח:קטע3||{{ח:הערה|עשבים מחבלים}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{עמודות|2|2=
{{דוכיווני | | Agropyrum repens}}
{{דוכיווני | | Ambrosia spp.}}
{{דוכיווני | | Centaurea repens}}
{{דוכיווני | | Chrysanthemum leucanthemum}}
{{דוכיווני | | Cirsium arvense}}
{{דוכיווני | מיני כשות | Cuscuta spp.}}
{{דוכיווני | גומא הפקעים | Cyperus rotundus}}
{{דוכיווני | | Euphorbia esula}}
{{דוכיווני | | Helianthus ciliaris}}
{{דוכיווני | מיני עלקת | Orobanche spp.}}
{{דוכיווני | | Polygonum argyrocolium}}
{{דוכיווני | | Solanum carolinense}}
{{דוכיווני | | Sonchus arvensis}}
{{דוכיווני | | Striga spp.}}
}}

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}})}}}}
{{ח:קטע3||תקן מינימלי לזרעים של גידולי שדה}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשכ״ו, תשס״ו, תשפ״א}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} הגידול&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} אחוז הנביטה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} נקיון&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;{{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} אחוז מכסימלי של זרעי עשבים שוטים &lt;sup&gt;4&lt;/sup&gt;&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אספסת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפונת שדה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפונת בקר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בקיה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דוחן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;96&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חימצה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חלבה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חלבה לזבל ירוק &lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חמניות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חריע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;טופח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;כרוב מספוא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לוביה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סויה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סורגום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;85&lt;/td&gt;&lt;td&gt;97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סטריה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סלק סוכר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סלק מספוא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סתוויון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עשב רודוס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20 &lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98 &lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עשב סודני&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פול גדול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פול קטן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פנסלריה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פספלון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פשתה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שבולת שועל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;85&lt;/td&gt;&lt;td&gt;97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שבולת שועל לירק &lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;90 &lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שומשום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שעורה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;85&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תורמוס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תירס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תלתן (מושגבי) כרמל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תלתן (פהלי) תבור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} {{מוקטן|1 לציין על האריזה באופן בולט את המטרה.}}
{{ח:ת}} {{מוקטן|2 כולל זרעים ריקים.}}
{{ח:ת}} {{מוקטן|3 חומר דומם – לא יותר מ־1%.}}
{{ח:ת}} {{מוקטן|4 ערך זה אינו כולל את העשבים המחבלים שאחוז הסבילות בהם אפס.}}

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}})}}}}
{{ח:קטע3||תקן מינימלי לזרעים של ירקות}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תש״ל, תשמ״ח}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} הגידול&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} אחוז הנביטה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} נקיון&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;{{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} אחוז מכסימלי של זרעי עשבים שוטים &lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אבטיח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפונת גן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;במיה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בצל ולוף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גזר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;96&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דלעת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חצילים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;כרוביים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חסה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;כרפס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;96&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מילון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מלפפונים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סלק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עגבניות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צנון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צנונית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פטרוזיליה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;96&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פלפל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;כולרבי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קישואים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שמיר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;96&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שעועית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שעועית לימה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תרד חרפי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תרד ניו זילנדי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;98&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} {{מוקטן|1 ערך זה אינו כולל את העשבים המחבלים שאחוז הסבילות בהם אפס.}}

{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת ששית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}})}}}}
{{ח:קטע3||רשימת זרעי פרחים וצמחי בית ותקן נביטה שלהם}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;300px&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} הגידול&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} אחוז נביטה מינימלי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | הליפטרון | Helipterum-Acroclinium }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | אגרטון | Ageratum }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | מללנית (סלסלי־כסף) | Lobularia maritima Allyssum }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | לוע הארי | Antirrinum }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | אסתר | Aster }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | בלזמינה | Balsamina-Impatiens }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | חננית | Bellis }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | צפרני חתול | Calendula }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | נזרה | Callistephus }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | קלוסיה {{=}} כרבולת התרנגול | Celosia }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | דרדר {{=}} דגנית | Centaurea }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | קלרקיה | Clarkia }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | קוסמוס | Cosmos }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | דרבנית | Delphinium }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | צפורן | Dianthus }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | דו־זרעונית | Dimorphotheca }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | אשולציה | Eschscholtzia }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | גיליה | Gilia }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | גודטיה | Godetia }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | גיפסנית | Gypsophilia }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | חמנית | Helianthus }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | דם המכבים | Helichrysum }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | לפופית | Ipomoea }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | טופח | Lathyrus }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | פשתנית | Linaria }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | פשתה (לנוי) | Linum }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | לובליה | Lobelia }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | תורמוס | Lupinus }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | מנתור | Matthiola }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | נמסיה | Nemesia }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | טבק לנוי | Nicotiana }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | ניגליה (קצח) | Nigella }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | פרג | Papaver }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | פנסטמון | Penstemon }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | פטוניה | Petunia }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | שלהב | Phlox }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | רגלה | Portulaca }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | רכפה | Reseda }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | זוגית {{=}} טלפיגלוסיס | Salpiglossis }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | מרוה | Salvia }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | נורית | Saponaria }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | טגטס | Tagetes }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | אמנון ותמר | Viola tricolor }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | כלנית | Anemone }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | אקוילגיה | Aquilegia }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | דליה | Dahlia }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | צפורן | Dianthus }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | פרסיה | Freesia }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | שושן | Lilium }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | חרצית | Chrysanthemum }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | קוראופסיס | Coreopsis }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | גירדיה | Gaillardia }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | נורית | Ranunculus }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | תגית | Scabiosa }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | ורבנה | Verbena }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | זיניה | Zinnia }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | צמחי בית בגוניה | Begonia }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | רקפת | Cyclamen }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | בכור אביב | Primula }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | צינרדיה (סביון) | Cineraria (Senecio) }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | נדנונית | Coleus }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | ארליה | Aralia }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | פיקוס הגומי | Ficus elastica }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | ניצנית | Kalanchoe }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | מונסטרה | Monstera deliciosa }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | פילודנדרון מנוצה | Philodendron bipinnatum }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | אספרג | Asparagus }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | שפלרה | Schefflera }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|י״ח בתמוז תשכ״ד (28 ביוני 1964)}}
* '''משה דיין'''&lt;br&gt;שר החקלאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>3zvbp3q0otku6kow9gajaqddv6au86o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הזרעים (רשיונות מכירה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>976647</id>
    <revision>
      <id>3087828</id>
      <parentid>3072848</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:01:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087791]</comment>
      <origin>3087828</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13201" sha1="sxrf1t5nvbg9tfvvvcath4lfi7mgz1p" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הזרעים (רשיונות מכירה), תשכ״ח–1967}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר מתן רשיון למכירת זרעים}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשכ״ח, 224|תקנות הזרעים (רשיונות מכירה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2134.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 926|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2350.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 406|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2652.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 2281|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3369.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 582|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3638.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 714|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3946.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 1615|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4125.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1565|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4274.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 1363|תקנות אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4384.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 539|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5089.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תש״ם, 1756|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2631.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1285|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2700.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 222|הודעת האגרות החקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4281.pdf}}, {{ח:תיבה|1098|הודעת האגרות החקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 179|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4423.pdf}}, {{ח:תיבה|1108|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4483.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 146|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4536.pdf}}, {{ח:תיבה|1098|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4606.pdf}}, {{ח:תיבה|2656|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4707.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 682|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4761.pdf}}, {{ח:תיבה|1190|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4798.pdf}}, {{ח:תיבה|1750|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4841.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 70|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7864.pdf}}, {{ח:תיבה|1522|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4974.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 273|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4994.pdf}}, {{ח:תיבה|701|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5019.pdf}}, {{ח:תיבה|1133|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5043.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 453|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5083.pdf}}, {{ח:תיבה|1045|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 404|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5161.pdf}}, {{ח:תיבה|867|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5188.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 309|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5244.pdf}}, {{ח:תיבה|516|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5259.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 39|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5299.pdf}}, {{ח:תיבה|422|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5322.pdf}}, {{ח:תיבה|944|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5364.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 298|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5391.pdf}}, {{ח:תיבה|1389|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 749|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5516.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 336|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5571.pdf}}, {{ח:תיבה|1119|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 477|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 290|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5724.pdf}}, {{ח:תיבה|1391|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 608|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5826.pdf}}, {{ח:תיבה|1229|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 391|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1013|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 8|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 648|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1122|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6794.pdf}}, {{ח:תיבה|1214|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1578|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1260|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1587|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1459|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8118.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2019|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3333|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1789|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1863|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11189.pdf}}, {{ח:תיבה|2679|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 229|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 163|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12543.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הזרעים#סעיף 3|סעיפים 3}}, {{ח:חיצוני|חוק הזרעים#סעיף 4|4}} {{ח:חיצוני|חוק הזרעים#סעיף 4א|ו־4א}} {{ח:חיצוני|חוק הזרעים|לחוק הזרעים, תשט״ז–1956}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר החקלאות, לרבות מנהל השירות לבקורת זרעים במשרד החקלאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום מכירה“ – חצרים בהם עוסקים במכירת זרעים.

{{ח:סעיף|2|רשיון מכירת זרעים|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימכור אדם זרעים, ולא ירשה אדם למכור זרעים, אלא אם ניתן לו רשיון מאת השר ובהתאם לתנאים שיקבע (להלן – הרשיון).
{{ח:תת|(ב)}} תקנת משנה (א) לא תחול על מכירת זרעים של ירקות ופרחים באריזות סגורות שמשקלן עד 20 גרם ובלבד שהתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} האריזות מקוריות וסגורות על ידי היצרן, ונושאות סימון של שם היצרן ומענו;
{{ח:תתת|(2)}} נקנו ממוכר בעל רשיון;
{{ח:תתת|(3)}} הזרעים וסימונם מתאימים להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הזרעים (מכירה)|תקנות הזרעים (מכירה), התשכ״ה–1964}}.

{{ח:סעיף|3|הגשת בקשה לרשיון}}
{{ח:ת}} הרוצה למכור זרעים יגיש לשר בקשה בכתב שתכלול פרטים אלה:
{{ח:תת|(1)}} שם המבקש ומענו;
{{ח:תת|(2)}} השכלתו הכללית והמקצועית;
{{ח:תת|(3)}} נסיונו בגידול זרעים ובמכירתם ובכל נושא אחר הקשור בזרעים;
{{ח:תת|(4)}} מקום המכירה המיועד ופרטים בקשר למקום שהוקצב להחסנת זרעים ומספר העובדים שיועסקו במכירת זרעים;
{{ח:תת|(5)}} צורת אריזת הזרעים (סגורה, פתוחה, בשקיות וכו׳);
{{ח:תת|(6)}} סוג ומין של הזרעים הנמכרים;
{{ח:תת|(7)}} סוגי גרעינים ומזון לבעלי־חיים הנמכרים במקום המכירה;
{{ח:תת|(8)}} תכשירים כימיים.

{{ח:סעיף|4|תנאי כשירות לקבלת רשיון}}
{{ח:ת}} לא יינתן רשיון אלא אם הוכיח המבקש, להנחת דעתו של השר, כי יש לו ידע מספיק בענינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הזרעים|חוק הזרעים, תשט״ז–1956}}, והתקנות על פיו;
{{ח:תת|(2)}} עונות הזריעה של זנים וגידולים;
{{ח:תת|(3)}} החסנת זרעים, שמירתם ושיטות שיווקם;
{{ח:תת|(4)}} בדיקת זרעים וסימונם.

{{ח:סעיף|5|תנאי מקום מכירה}}
{{ח:ת}} לא יינתן לאדם רשיון אלא אם קויימו לגבי מקום המכירה תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} יועד בו למכירת זרעים בלבד שטח מיוחד מתאים, בנפרד ממקום בו מוחזקים גרעינים וחמרי הדברה;
{{ח:תת|(2)}} הזרעים המיועדים למכירה מוחזקים במקום שיועד כאמור בפסקה (1);
{{ח:תת|(3)}} הזרעים שאינם מיועדים למכירה מוחסנים במקום נפרד ומרוחק מזרעים אחרים, ואותו מקום מסומן במלים ”זרעים לא למכירה“ במקום בולט ובצורה נראית לעין;
{{ח:תת|(4)}} מקום המכירה נקי ומוגן בדרך שתמנע כל אפשרות לחדירת לחות, רטיבות, לכלוך או גורמים זרים.

{{ח:סעיף|6|שינויים בפרטים שבבקשה}}
{{ח:ת}} מי שניתן לו רשיון חייב להודיע לשר ללא דיחוי על כל שינוי שחל בפרטים שנכללו בבקשה לרשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}}.

{{ח:סעיף|7|תוקף הרשיון}}
{{ח:ת}} הרשיון הוא אישי ולמקום המכירה שצויין בו בלבד.

{{ח:סעיף|8|הצגת הרשיון}}
{{ח:ת}} הרשיון יוצג במקום המכירה בצורה נראית לעין.

{{ח:סעיף|9|אגרות|תיקון: תשל״א, תשל״ה, תשל״ז, תשל״ט, תשמ״ב, [הודעות]}}
{{ח:ת}} בעד מתן רשיון תשולם אגרה בסך 1,290 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון ליולי 2026; 1,500 שקלים מתואם ליולי 1982)}}.

{{ח:סעיף|10|מתן רשיון וביטולו}}
{{ח:ת}} מתן רשיון או סירוב לתתו, קביעת תנאים לנתינתו, התלייתו או ביטולו מסורים לשיקול דעתו של המנהל.

{{ח:סעיף|11|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} הוראות תקנות אלה אינן גורעות מכל דין אחר.

{{ח:סעיף|12|תחילה|תיקון: תשכ״ט}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה היא ביום י״ג בניסן תשכ״ט (1 באפריל 1969).

{{ח:סעיף|13|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הזרעים (רשיונות מכירה), תשכ״ח–1967“.

{{ח:חתימות|כ״ט בתשרי תשכ״ח (2 בנובמבר 1967)}}
* '''חיים גבתי'''&lt;br&gt;שר החקלאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>sxrf1t5nvbg9tfvvvcath4lfi7mgz1p</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (יצוא פרי הדר)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>994610</id>
    <revision>
      <id>3087836</id>
      <parentid>3072829</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:01:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087782]</comment>
      <origin>3087836</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="49192" sha1="hmndbmiodf0p8j1agl3kja8q02dm9um" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (יצוא פרי הדר), תשל״ה–1975}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר הפיקוח על יצוא פרי הדר}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשל״ה, 977|תקנות לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (יצוא פרי הדר)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3297.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 573|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3638.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 709|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3946.pdf}}, {{ח:תיבה|1094|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3975.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 151|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4044.pdf}}, {{ח:תיבה|1615|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4125.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1565|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4274.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תש״ם, 1756|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2631.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1285|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2700.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 221|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4281.pdf}}, {{ח:תיבה|1097|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 177|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4423.pdf}}, {{ח:תיבה|1106|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4483.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 144|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4536.pdf}}, {{ח:תיבה|1096|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4606.pdf}}, {{ח:תיבה|2654|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4707.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 680|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4761.pdf}}, {{ח:תיבה|1188|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4798.pdf}}, {{ח:תיבה|1748|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4841.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 68|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7864.pdf}}, {{ח:תיבה|1520|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4974.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 272|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4994.pdf}}, {{ח:תיבה|700|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5019.pdf}}, {{ח:תיבה|1132|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5043.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 451|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5083.pdf}}, {{ח:תיבה|1044|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 403|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5161.pdf}}, {{ח:תיבה|866|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5188.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 307|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5244.pdf}}, {{ח:תיבה|514|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5259.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 37|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5299.pdf}}, {{ח:תיבה|420|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5322.pdf}}, {{ח:תיבה|942|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5364.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 297|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5391.pdf}}, {{ח:תיבה|1387|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 747|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5516.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 334|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5571.pdf}}, {{ח:תיבה|1118|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 475|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 288|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5724.pdf}}, {{ח:תיבה|1389|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 606|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5826.pdf}}, {{ח:תיבה|1227|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 389|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1011|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 6|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 645|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1120|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6794.pdf}}, {{ח:תיבה|1212|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1577|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1259|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1585|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1458|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8118.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2018|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3332|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1788|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1862|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11189.pdf}}, {{ח:תיבה|2678|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 228|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 162|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12543.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו#סעיף 6|סעיף 6}} {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו|לחוק לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו, תשי״ד–1954}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל המחלקה לאחסון“ – מנהל המחלקה לאחסון פירות וירקות במינהל המחקר החקלאי – מרכז וולקני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – המועצה לשיווק פרי הדר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קבלן“ – אדם שאישרה אותו המועצה להיות קבלן לצורך תוכנית לשיווק פרי הדר לעונה פלונית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משלוח“ – פרי הדר ליצוא שהובא, ארוז או בלתי ארוז, ביחידת הובלה מסויימת אחת, לפני המבקר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זנים אביביים ואפילים“ – זני תפוחי זהב המבשילים בחצי השני של כל עונת יצוא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבקר ראשי“ – מבקר שהמנהל הסמיך לענין תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרי הדר לייצוא“ – תפוחי זהב, אשכוליות, לימונים, קלמנטינות, טנז׳רינות, מנדרינות והכלאותיהן המסופקים טריים לצרכן, למעט פרי הדר המיועד לתעשיה.

{{ח:סעיף|2|דיגום}}
{{ח:ת}} דיגום פרי הדר לשם קביעת הבשלתו למטרת מתן אישור לקטיפתו ייעשה בפרדס בידי המבקר.

{{ח:סעיף|3|הגבלות על יצוא}}
{{ח:תת|(א)}} על יצוא פרי הדר יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אשכוליות:
{{ח:תתתת|(א)}} אין לייצא אשכוליות, אם תכולת המיץ בהן פחותה מזו המצויינת בטור ב׳ לגבי התקופה המצויינת בטור א׳:
{{ח:תתתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} תקופה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} % המיץ&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד ל־15 באוקטובר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40.0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מ־16 עד 22 באוקטובר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מ־23 עד 29 באוקטובר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;41.0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מ־30 באוקטובר ועד 5 בנובמבר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;41.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מ־6 בנובמבר ועד לגמר העונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;42.0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתתת|(ב)}} עונת יצוא אשכוליות תחולק ל־5 תקופות:
{{ח:תתתתת|(1)}} תקופה ראשונה – 20 יום מתאריך שבו התיר המנהל התחלת קטיף בכל עונה;
{{ח:תתתתת|(2)}} בתקופה הראשונה יקטפו אשכוליות רק בעמק הירדן, עמק בית שאן, עמק יזרעאל המזרחי, בקעת יבנאל ועמק החולה.
{{ח:תתתת|(ג)}} היחס בין כלל החמרים המוצקים הנמסים ובין החומצה לגבי חמש התקופות יהיה לפחות כלהלן:
{{ח:תתתת}} {{טורים שווים | התקופה הראשונה במשך 20 יום | 1:5.1;}}
{{ח:תתתת}} {{טורים שווים | התקופה השניה במשך 10 ימים | 1:5.2;}}
{{ח:תתתת}} {{טורים שווים | התקופה השלישית במשך 10 ימים | 1:5.3;}}
{{ח:תתתת}} {{טורים שווים | התקופה הרביעית במשך 10 ימים | 1:5.4;}}
{{ח:תתתת}} {{טורים שווים | התקופה החמישית עד לגמר העונה | 1:5.5.}}
{{ח:תתת|(2)}} תפוחי זהב:
{{ח:תתתת|(א)}} אין לייצא תפוחי זהב, למעט תפוחי זהב מזן ולנסיה, אם תכולת המיץ בהם פחותה מ־45% ממשקלם והיחס בין כלל החמרים המוצקים הנמסים לבין החומצה בהם הוא פחות מ־1:6.5.
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בפסקת משנה (א) רשאי המנהל לאשר יצוא תפוחי זהב, למעט תפוחי זהב מהזן ולנסיה, המכילים מיץ בשיעור שלא פחות מ־43% ממשקלם.
{{ח:תתתת|(ג)}} אין לייצא תפוחי זהב מזן ולנסיה אם תכולת המיץ בהם פחותה מ־45% והיחס בין כלל החמרים המוצקים הנמסים ובין החומצה בהם הוא פחות מ־1:7.0.
{{ח:תתתת|(ד)}} על אף האמור בפסקת משנה (ג), רשאי המנהל להתיר יצוא תפוחי זהב מזן ולנסיה אם היחס בין כלל החמרים המוצקים הנמסים ובין החומצה שבהם הוא לפחות 1:6.5.
{{ח:תתתת|(ה)}} אין לייצא תפוחי זהב מזנים עגולים, למעט תפוחי זהב מזנים אביביים או אפילים, אלא אם ניתנה לכך הסכמתו של המנהל בכתב.
{{ח:תתת|(3)}} לימונים:
{{ח:תתת}} אין לייצא לימונים אם תכולת המיץ בהם פחותה מ־35% ממשקלם.
{{ח:תתת|(4)}} קלמנטינות, סטסומה, וילקינג, טנז׳רינות, מנדרינות והכלאותיהן:
{{ח:תתתת|(א)}} אין לייצא קלמנטינות חסרות גרעינים (pipless), אם תכולת המיץ בהן פחותה מ־40% ממשקלן.
{{ח:תתתת|(ב)}} אין לייצא יתר המינים וזנים, אם כמות המיץ בהם פחותה מ־33% ממשקלם.
{{ח:תת|(ב)}} אין לייצא פרי הדר מ־1 בנובמבר של כל שנה עד סוף עונת הייצוא, מפרדס שלא רוסס נגד רקבון חום.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי, בהתייעצות עם המועצה, לשנות את התאריך שצויין בתקנת משנה (ב).

{{ח:סעיף|4|סמכות המנהל לגבי סיום יצוא}}
{{ח:ת}} המנהל, בהתייעצות עם המועצה, רשאי להפסיק יצוא של זן מסויים בכל הארץ או באזור מסויים אם נוכח שהפרי אינו ראוי יותר לייצוא.

{{ח:סעיף|5|קטיף שמוטי}}
{{ח:ת}} עד 15 בדצמבר של כל שנה לא ייקטפו תפוחי זהב לייצוא מזן שמוטי אלא מחלקות פרדס שאישר המנהל או מי שהסמיך.

{{ח:סעיף|6|סמכויות המנהל לגבי קטיף}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} לצוות על הפסקת קטיף פרי הדר לייצוא ועל הפסקת אריזתו במקרה של ריכוז יתר של פרי ארוז במחסנים, בבתי־אריזה, או בנמלים;
{{ח:תתת|(2)}} לצוות על הפסקת קטיף פרי הדר לייצוא בפרדסים ששרר בהם כפור שנפגעו בסופות ברד קשות או שהוצפו במים למעלה מ־5 ימים רצופים;
{{ח:תתת|(3)}} לאסור קטיף פרי הדר לייצוא מ”פרדס מוזנח“; ”פרדס מוזנח“ לענין תקנת משנה זו, – כל שטח נטוע עצי הדר שרובם מניבים פרי בלתי עסיסי כשמצבו הכללי של הפרדס מעיד, לדעת המנהל, על הזנחת עיבודו.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל או מי שהסמיך רשאי לאסור קטיף מפרדס פלוני.

{{ח:סעיף|7|הוראות בענין קטיף פרי הדר}}
{{ח:תת|(א)}} לא יקטוף אדם פרי הדר ליצוא –
{{ח:תתת|(1)}} כשהוא רטוב מטל;
{{ח:תתת|(2)}} בזמן גשם.
{{ח:תת|(ב)}} פרי הדר המיועד ליצוא –
{{ח:תתת|(1)}} לא ייקטף אלא במקטפות, אולם המנהל רשאי להתיר קטיף ידני שלא במקטפה, אם נוכח, שעל אף שיטת קטיף כזו, לא ייפגע הפרי ויתאים ליצוא;
{{ח:תתת|(2)}} לא יותר לאריזה אם נקטף בצורה החורגת מהמקובל;
{{ח:תתת|(3)}} משנקטף יכוסה בתוך המכלים בתקופות ובחמרים שקבע המנהל בהתייעצות עם המועצה.

{{ח:סעיף|8|תנאים סניטריים}}
{{ח:תת|(א)}} קבלן ויצואן ידאגו –
{{ח:תתת|(1)}} שכל מקום, וסביבתו הקרובה בכלל זה, המשמש למיון פרי הדר ועיבודו בתהליך כל שהוא או לבדיקתו, וכל מקום המשמש לאריזתו, לרבות מכונות אריזה, וכן כל קרון, כל כלי רכב וכלי שיט, המשמשים להובלת פרי הדר המיועד ליצוא, או כל מקום המשמש להחסנת פרי זה, יהיו נקיים;
{{ח:תתת|(2)}} שכל קרון, כלי רכב, כלי שיט, מקום החסנה, מקום אריזה או אריזה מחדש, יחוטאו, אם ציווה על כך המבקר;
{{ח:תתת|(3)}} פרי שנשר או הרקיב בשטח נטוע עצי הדר שאת פריו הוא מייצא, ייאסף מהקרקע או יוטמן מיד לאחר נשירה או גילוי הרקבון.
{{ח:תת|(ב)}} לא מילא קבלן או יצואן אחרי הוראות תקנת משנה (א), רשאי המבקר להפסיק את קטיף פרי ההדר, מיונו ואריזתו וכן לסרב לבדוק את משלוח הפרי שלו.

{{ח:סעיף|9|דרישות איכות יסודיות}}
{{ח:תת|(א)}} על פרי הדר לייצוא להיות –
{{ח:תתת|(1)}} בריא; כפוף להוראות מיוחדות לגבי כל סוג וסבילות המותרת; פרי הנגוע ברקבון או קלקול אחר שהופכים אותו ללא ראוי לצריכה אסור בכל מקרה;
{{ח:תתת|(2)}} שלם;
{{ח:תתת|(3)}} חפשי מנזק וקלקול חיצוני שנגרם על ידי קרה;
{{ח:תתת|(4)}} חפשי משינויים בולטים ברקמת הציפה שנגרמו על ידי קרה;
{{ח:תתת|(5)}} חפשי מתאי שמן שבורים;
{{ח:תתת|(6)}} חפשי מלחיצות ומעיכות המשנות צורת הפרי הטיפוסית לכל זן וזן;
{{ח:תתת|(7)}} חפשי מחתכים גדולים מדי על אף שהגלידו;
{{ח:תתת|(8)}} נקי (חפשי מכל גוף זר);
{{ח:תתת|(9)}} חפשי מרטיבות חיצונית בלתי רגילה;
{{ח:תתת|(10)}} חפשי מטעם וריח זרים.
{{ח:תת|(ב)}} יש לקטוף פרי הדר בזהירות ולאחר שהגיע לדרגה מתאימה של התפתחות והבשלה בהתאם להוראות תקנות אלה; על דרגת ההבשלה להיות במצב שיאפשר לפרי ההדר לעמוד בתנאי משלוח וטיפול ולענות על דרישות היעד; פרי הדר העונה על דרישות הבשלה אלו יכול לעבור הבחלה; טיפול זה מותר רק אם שאר התכונות הטבעיות האורגנולפטיות אינן משתנות.

{{ח:סעיף|10|דרישות יצוא מיוחדות}}
{{ח:תת|(א)}} תפוחי זהב ואשכוליות ליצוא יהיו בעלי צבע טיפוסי לזן; אולם המנהל רשאי, במקרים מיוחדים ובהתייעצות עם המועצה ולפי הסכם עם ארץ היבוא, להתיר לייצא תפוחי זהב בצבע חסר עד ל־1/5 של שטח הפרי.
{{ח:תת|(ב)}} לימון ליצוא יהיה בעל צבע טיפוסי לזן; אולם המנהל רשאי, בהתייעצות עם המועצה, להתיר לייצא לימון בעל צבע ירוק, בתנאי שצבעו של הלימון יהיה בעל גוון אחיד במכל האריזה.
{{ח:תת|(ג)}} קלמנטינות ליצוא יהיו בעלי צבע טיפוסי לזן לפחות על 2/3 משטחן.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} סטסומה ליצוא במשך חודש אוקטובר יכולה להיות ירוקה;
{{ח:תתת|(2)}} החל מחודש נובמבר הסטסומה ליצוא תהיה בעלת צבע טיפוסי לזן לפחות על חצי משטחה.
{{ח:תת|(ה)}} וילקינג, מנדרינות, טנג׳רינות והכלאותיהן תהיינה בעלות צבע טיפוסי לזן.

{{ח:סעיף|11|סיווג פרי הדר ליצוא}}
{{ח:ת}} פרי הדר ליצוא יסווג לשלושה סוגי איכות כמוגדר להלן:
{{ח:תת|(1)}} סוג מעולה
{{ח:תת}} בסוג זה יסווג פרי הדר ליצוא, אשר נוסף לדרישות איכות יסודיות ומיוחדות יהיה –
{{ח:תתת|(א)}} מעולה;
{{ח:תתת|(ב)}} בעל צורה, התפתחות וצבע אופייניים לזן;
{{ח:תתת|(ג)}} ללא פגם, אך יותרו פגמים חיצוניים שטחיים קלים ביותר ובלבד שלא ישפיעו על האיכות, ההופעה הכללית ומצב המכל.
{{ח:תת|(2)}} סוג I
{{ח:תת}} בסוג זה יסווג פרי הדר ליצוא, אשר נוסף לדרישות איכות יסודיות, יהיה בעל איכות טובה ותכונות אופייניות לזן או לטיפוס; יותרו הפגמים הבאים בתנאי שלא יפגעו בהופעה כללית ובכושר השתמרות של הפרי:
{{ח:תת|(א)}} פגם קל בצורה;
{{ח:תת|(ב)}} פגם קל בצבע;
{{ח:תת|(ג)}} פגמי קליפה קלים שמתהווים בזמן גידול הפרי: כתמי־כסף, כתמי־חלודה, פחתת וכדומה;
{{ח:תת|(ד)}} פגמים מכניים קלים שהגלידו: שפשופים, נזקי ברד, מכות וכדומה.
{{ח:תת}} אולם –
{{ח:תתת|(1)}} לא יראו פרי הדר בודד כראוי ליצוא, אם הצטברו עליו שלושה פגמים מותרים כאמור, והם, לפי דעתו של המבקר, מכערים את פרי ההדר או עשויים לגרום להפחתת טיבו;
{{ח:תתת|(2)}} לא יותר ליצוא פרי הדר שהצטברו עליו יותר משלושה פגמים מותרים כאמור.
{{ח:תת|(3)}} סוג II
{{ח:תת}} בסוג זה יסווג פרי הדר ליצוא שאיכותו אינה עונה על דרישות הסוגים מעולה ו־I, אולם עונה על דרישות איכות יסודיות; יותרו הפגמים הבאים בתנאי שלא יפגעו באופן רציני בהופעה כללית או בכושר השתמרו של הפרי:
{{ח:תתת|(א)}} פגם בצורה;
{{ח:תתת|(ב)}} פגם בצבע;
{{ח:תתת|(ג)}} פגמי קליפה שמתהווים בזמן גידול הפרי: כתמי־כסף, כתמי חלודה, פחתת וכדומה;
{{ח:תתת|(ד)}} פגמי־קליפה שטחיים שהגלידו: שפשופים, נזקי ברד, מכות, חתכים שטחיים וכדומה;
{{ח:תתת|(ה)}} קליפה גסה;
{{ח:תתת|(ו)}} קמטת קלה וחלקית לגבי תפוחי זהב ובמידה גדולה יותר לגבי קלמנטינות, סטסומה, וילקינג, טנג׳רינות, מנדרינות והכלאותיהן בלבד (תופעה זו אסורה לגבי אשכוליות ולימון).
{{ח:תת}} אולם –
{{ח:תתת|(1)}} לא יראו פרי הדר בודד כראוי לייצוא אם הצטברו עליו עד שלושה פגמים מותרים כאמור, והם, לפי דעתו של המבקר, מכערים את פרי ההדר או עשויים לגרום להפחתת טיבו;
{{ח:תתת|(2)}} לא יותר ליצוא פרי הדר שהצטברו עליו יותר משלושה פגמים מותרים כאמור.

{{ח:סעיף|12|איסור אריזה}}
{{ח:ת}} מבקר ראשי רשאי לאסור אריזה ליצוא משלוח פרי הדר אם נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} יש בו רקבון;
{{ח:תת|(2)}} יש בו פרי נשר שנאסף מהקרקע;
{{ח:תת|(3)}} יש בו פרי נגוע בזבוב ים התיכון;
{{ח:תת|(4)}} יש בו פרי נגוע בגומה;
{{ח:תת|(5)}} יש בו פרי שנפגע בקמטת או בברד, ולא עבר בירור מוקדם;
{{ח:תת|(6)}} יש בו פרי רך מחמת השהייה;
{{ח:תת|(7)}} הוא נפגע מצריבות שמש בהיותו קטוף בתוך מכל או שלא כוסה בהתאם להוראות; במקרה זה יחליט המבקר הראשי איזה חלק מהמשלוח של הפרי ייפסל;
{{ח:תת|(8)}} הוא נקטף בחלקות שלא רוססו נגד רקבון חום.

{{ח:סעיף|13|מיון פרי הדר}}
{{ח:ת}} מיון פרי הדר ליצוא יבוצע לפי הקוטר המירבי של חתך הרוחב, הגודל ולפי אחידות, כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} המידות המינימליות המותרות ליצוא:
{{ח:תת}} תפוחי זהב – 53 מ״מ;
{{ח:תת}} אשכוליות – 70 מ״מ;
{{ח:תת}} לימונים – 45 מ״מ;
{{ח:תת}} סטסומה, וילקינג, טנג׳רינות, מנדרינות והכלאותיהן – 45 מ״מ;
{{ח:תת}} קלמנטינות ומונריאל – 35 מ״מ.
{{ח:תת|(2)}} סולם הגדלים יהיה כדלקמן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot; style=&quot;font-size: larger; font-style: bold;&quot;&gt;תפוחי זהב&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;גודל&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קוטר במ״מ&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;87–100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;84–96&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;81–92&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;77–88&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;73–84&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;70–80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67–76&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;64–73&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;62–70&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60–68&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58–66&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;56–63&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;53–60&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot; style=&quot;font-size: larger; font-style: bold;&quot;&gt;אשכוליות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;גודל&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קוטר במ״מ&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;109–139&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100–119&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;93–110&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;88–102&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;84–97&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;81–93&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;77–89&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;73–85&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;70–80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot; style=&quot;font-size: larger; font-style: bold;&quot;&gt;לימונים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;גודל&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קוטר במ״מ&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;72–83&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;68–78&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;63–72&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58–67&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;53–62&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;48–57&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45–52&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot; style=&quot;font-size: larger; font-style: bold;&quot;&gt;קלמנטינות, מונריאל, סטסומה, טנג׳רינות, וילקינג, מנדרינות והכלאותיהן*&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;גודל&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קוטר במ״מ&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;63 ומעלה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58–96&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;54–64&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50–60&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;46–56&lt;span style=&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;** &lt;/span&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;43–52&lt;span style=&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;** &lt;/span&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;41–48&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;39–46&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;37–44&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35–42&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1-X&lt;/td&gt;&lt;td&gt;63–74 מ״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1-XX&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67–78 מ״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1-XXX&lt;/td&gt;&lt;td&gt;78 ומעלה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת}} {{מוקטן|* לכל הזנים ”הרכים“ – ה”קליפים“.}}
{{ח:תת}} {{מוקטן|&lt;span style{{=}}&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;** &lt;/span&gt; לסטסומה וילקינג, טנג׳רינות, מנדרינות והכלאותיהן, הקוטר המינימלי 45 מ״מ.}}
{{ח:תת|(3)}} אחידות:
{{ח:תתת|(א)}} בפרי הדר המסודר בשכבות, ההבדל בין הפרי הגדול ביותר לקטן ביותר, באותו מכל, לא יעלה על הערכים המירביים הבאים:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot; style=&quot;font-size: larger; font-style: bold;&quot;&gt;תפוחי זהב&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td width=&quot;100px&quot;&gt;גודל&lt;/td&gt;&lt;td width=&quot;100px&quot;&gt;1–2&lt;/td&gt;&lt;td width=&quot;100px&quot;&gt;11 מ״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גודל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3–6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9 מ״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גודל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7–13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7 מ״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot; style=&quot;font-size: larger; font-style: bold;&quot;&gt;קלמנטינות, מונריאל, סטסומה, וילקינג, טנג׳רינות, מנדרינות והכלאותיהן&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td width=&quot;100px&quot;&gt;גודל&lt;/td&gt;&lt;td width=&quot;100px&quot;&gt;1–4&lt;/td&gt;&lt;td width=&quot;100px&quot;&gt;9 מ״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גודל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5–6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8 מ״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גודל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7–10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7 מ״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot; style=&quot;font-size: larger; font-style: bold;&quot;&gt;לימונים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td width=&quot;200px&quot;&gt;בכל הגדלים&lt;/td&gt;&lt;td width=&quot;100px&quot;&gt;7 מ״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot; style=&quot;font-size: larger; font-style: bold;&quot;&gt;אשכוליות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td width=&quot;200px&quot;&gt;בכל הגדלים&lt;/td&gt;&lt;td width=&quot;100px&quot;&gt;לפי סולם הגדלים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} בפרי הדר שאינו מסודר בשכבות, ההבדל בין הפרי הגדול ביותר לקטן ביותר, באותו מכל, לא יחרוג מגבולות הגודל המתאים בסולם הגדלים.
{{ח:תתת|(ג)}} בפרי הדר ”בצובר“, ”קרון“ או ”רכב המיועד להובלה“ ההבדל המירבי יהיה לפי הגודל המינימלי הנדרש, או סכום של שלושה גדלים עוקבים בסולם הגדלים.

{{ח:סעיף|14|סבילות פרי הדר}}
{{ח:ת}} סבילות תורשה בכל מכל לפרי שאינו עונה על דרישות סוגו כלהלן:
{{ח:תת|(1)}} באיכות –
{{ח:תתת|(א)}} סוג מעולה: 5% לפי מספר או משקל של פרי הדר שאינו עונה על דרישות הסוג אולם עונה על דרישות סוג I, ולא יותר מ־5% לפי מספר של פירות אשר אבדו עקציהם;
{{ח:תתת|(ב)}} סוג I‏: 10% לפי מספר או משקל של פרי הדר אשר אינו עונה על דרישות הסוג אולם עונה על דרישות סוג II, ולא יותר מ־20% לפי מספר של פירות אשר אבדו עקציהם;
{{ח:תתת|(ג)}} סוג II‏: 10% לפי מספר או משקל של פרי הדר אשר אינו עונה על דרישות הסוג, ומזה לא יותר מחצי (5%) של פרי הדר בעל חתכים שטחיים קלים בלתי לחים, אשר לא הגלידו (לא כולל כל עקבות רקבון), ולא יותר מ־35% לפי מספר של פירות אשר אבדו עקציהם;
{{ח:תת|(2)}} במיון – 10% לפי מספר של פרי הדר העונה על הגודל הנמצא בדרגה אחת מתחת או מעל הגודל המסומן על המכל (כולל מיון לפי שלושה גדלים עוקבים בסולם הגדלים); לפי ”בצובר“, ”קרון“, או ”רכב המיועד להובלה“, שבו הובא בחשבון רק הגודל המינימלי – 10% של פרי הדר שקטרו לא יהיה קטן מהערכים המינימליים הבאים:
{{ח:תתת}} {{טורים שווים | תפוחי זהב – | 50 מ״מ;}}
{{ח:תתת}} {{טורים שווים | אשכוליות – | 67 מ״מ;}}
{{ח:תתת}} {{טורים שווים | לימונים – | 43 מ״מ;}}
{{ח:תתת}} {{טורים שווים | סטסומה, וילקינג, מנדרינות והכלאותיהן – | 43 מ״מ;}}
{{ח:תתת}} {{טורים שווים | קלמנטינות ומונריאל – | 34 מ״מ.}}

{{ח:סעיף|15|חיטוי ודינוג}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייצא אדם פרי הדר שלא חוטה ודונג בהליכים מקובלים ובשיטות מתאימות שקבע המנהל בהתייעצות עם מנהל המחלקה לאחסון והמועצה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על קלמנטינות, סטסומות, וילקינג, טנג׳רינות ומנדרינות והכלאותיהן.
{{ח:תת|(ג)}} פרי הדר המיועד ליצוא יחוטה תוך 72 שעות לאחר הקטיף.
{{ח:תת|(ד)}} פרי הדר המיועד ליצוא ייארז עטוף בנייר או עירום לפי תנאים דלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} עטוף בנייר ספוג דיפיניל או כל חומר כימי אחר בכמות שיקבע המנהל בהתייעצות עם מנהל המחלקה לאחסון והמועצה; השימוש בדיפיניל או בכל חומר כימי אחר העלול להשאיר ריח זר על קליפת פרי ההדר, מותר אם הדבר עונה על תקנות ארץ היבוא;
{{ח:תתת|(2)}} עטוף בנייר ללא חומר חיטוי בתנאי שפרי ההדר קיבל הגנה בפני רקבון;
{{ח:תתת|(3)}} עירום, בתנאי שפרי ההדר קיבל הגנה בפני רקבון.
{{ח:תת|(ה)}} המין והכמות של החומר המשמש נגד רקבון כאמור בפסקאות (2) ו־(3) של תקנת משנה (ד), יאושרו בידי המנהל בהתיעצות עם מנהל המחלקה לאחסון והמועצה.

{{ח:סעיף|16|עטיפת פרי הדר ליצוא וסימולו}}
{{ח:תת|(א)}} נייר לעטיפת פרי הדר ליצוא יהיה –
{{ח:תתת|(1)}} בעל איכות טובה, חדש, דק, יבש ונטול ריח, בכפוף לסייג כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בתקנה 15(ד)(1)}};
{{ח:תתת|(2)}} הדפסה על נייר העטיפה או על כל נייר אחר בתוך מכל וסימול הפרי ייעשו בדיו בלתי רעילה ובלתי מזיקה למזון אדם;
{{ח:תתת|(3)}} מותרת הדבקת תוויות על פרי הדר ליצוא בתנאי שהדבק איננו רעיל.

{{ח:סעיף|17|אריזה ומצג של פרי הדר}}
{{ח:תת|(א)}} המכלים שבהם ייארז פרי הדר ליצוא יהיו חדשים, שלמים, נקיים, חזקים ועשויים להגן הגנה מספקת על הפרי שבתוכם בפני כל פגיעה.
{{ח:תת|(ב)}} פרי הדר המסודר בשכבות, ייארז בשיטה אלכסונית עד מלוא קיבולו של המכל ובצפיפות המקובלות על דעת המבקר.
{{ח:תת|(ג)}} על כל מכל, קרון או תא בקרון להכיל פרי הדר מאותו זן, סוג וגודל ואם נדרש רצוי גם אותה דרגה של התפתחות והבשלה; בסוג ”מעולה“ דרושה גם אחידות בצבע.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} סוג ”מעולה“ ייארז רק בשכבות מסודרות בהתאם לסולם הגדלים במכלים סגורים או פתוחים.
{{ח:תתת|(2)}} סוג I ייארז –
{{ח:תתתת|(א)}} כמו סוג ”מעולה“;
{{ח:תתתת|(ב)}} לא מסודר בשכבות אבל בהתאם לסולם הגדלים, במכלים סגורים או פתוחים;
{{ח:תתתת|(ג)}} בצובר במכל, בקרון או ברכב הובלה כשההבדל המירבי במיון שווה לסכום של שלושה גדלים עוקבים בסולם הגדלים.
{{ח:תתת|(3)|(א)}} סוג II ייארז במכלים ובצובר כאמור לגבי סוג ”מעולה“ וסוג I;
{{ח:תתתת|(ב)}} מותרת גם אריזה בצובר במכל, בקרון או ברכב הובלה ללא דרישות אחרות מלבד התאמה לגודל המינימלי המותר.
{{ח:תת|(ה)}} פרי הדר המיועד למכירה ישירה לצרכן, ייארז באריזה קמעונית כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} לפי מספר – בהתאם לסולם הגדלים;
{{ח:תתת|(2)}} לפי משקל – על פרי ההדר להיות אחיד.

{{ח:סעיף|18|סייגים באריזה}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישתמש אדם באריזת פרי הדר ליצוא בחומר העלול לשנות את תכונותיו הטבעיות, טעמו או ריחו של פרי ההדר; השימוש בדיפיניל או בכל חומר כימי אחר העלול להשאיר ריח זר על קליפת פרי ההדר מותר אם הדבר עונה על תקנות ארץ היבוא.
{{ח:תת|(ב)}} על מכל שבו נארז פרי הדר להיות חפשי מכל גוף זר, מלבד במקרה של צורת אריזה מיוחדת שמתירה ארץ היבוא, שבה פרי ההדר נושא ענף עם עלים ירוקים.

{{ח:סעיף|19|סימון}}
{{ח:תת|(א)}} כל מכל יסומן על אחד מראשיו בצורה ברורה ובלתי מחיקה בפרטים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} שם ומען של היצואן או סימון צופן;
{{ח:תתת|(2)}} שם המין (ציון הזן רק בתפוחי זהב);
{{ח:תתת|(3)}} שם הטיפוס לקלמנטינות:
{{ח:תתתת|(א)}} בקלמנטינות חסרות גרעינים – ”קלמנטינות – Pipless“;
{{ח:תתתת|(ב)}} בקלמנטינות עם 1 עד 10 גרעינים – ”קלמנטינות“;
{{ח:תתתת|(ג)}} בקלמנטינות עם מעל 10 גרעינים – ”קלמנטינות Monreal“ או ”קלמנטינות עם גרעינים“;
{{ח:תתת|(4)}} מקור התוצרת – Produce of Israel;
{{ח:תתת|(5)}} הסוג;
{{ח:תתת|(6)|(א)}} ”מספר הגודל“ ו־”מנין הפירות“ – כשהפרי ממוין לפי סולם הגדלים וארוז בשכבות (או שפוך);
{{ח:תתתת|(ב)}} ”מספר הגודל“ – כשהפרי ממויין לפי סולם הגדלים ונשלח בצובר;
{{ח:תתתת|(ג)}} בגבולות התחתון והעליון של מספרי הגדלים – כשהפרי ממויין לפי שלושה גדלים עוקבים באריזת צובר;
{{ח:תתת|(7)}} ציון שימוש בדיפיניל או חומר כימי אחר אם נדרש מטעם ארץ היבוא;
{{ח:תתת|(8)}} פרטים על הבחלת פרי הדר ליצוא יצויינו כך:
{{ח:תתתת|(א)}} אם פרט זה נדרש מטעם ארץ היבוא, יסומן המכל במלה ”הבחלה – degreening“ או ”פרי מובחל – degreened fruits“;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם אין דרישה כאמור, יציין שירות הביקורת, במסמכים המלווים את המשלוח, אחת מאלה: ”הבחלה – degreening“ או ”פרי מובחל – degreened fruits“.
{{ח:תת|(ב)}} אין לכלול בסימון את המלה Seedless אלא אם פרי ההדר הוא מזן שמוטי או טבורי בלבד.

{{ח:סעיף|20|סימון במלה Jaffa|תיקון: תש״ם}}
{{ח:תת|(א)}} כל מכל, שנארז בו פרי הדר מהזנים המפורטים בטור א׳ ושגדל באזור המפורט באותו טור, יסומן במלים שצויינו לצדו בטור ב׳:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;טור א׳&lt;/th&gt;&lt;th&gt;טור ב׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} ”שמוטי“ שגדל באזור המתואר {{ח:פנימי|תוספת חלק א|בחלק א׳ לתוספת}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Jaffa Oranges&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} ”טבורי“ שגדלו באזורים המתוארים {{ח:פנימי|תוספת חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Jaffa Navels&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} תפוחי זהב אביביים או אפילים שגדלו באזורים המתוארים {{ח:פנימי|תוספת חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Jaffa Spring or late Oranges&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} אשכוליות שגדלו באזורים המתוארים {{ח:פנימי|תוספת חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Jaffa Grapefruits&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} לימונים חמוצים שגדלו באזורים המתוארים {{ח:פנימי|תוספת חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Jaffa Lemons&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(6)}} קלמנטינות, סטסומה, וילקינג, טנג׳רינות, מנדרינות והכלאותיהן שגדלו באזורים המתוארים {{ח:פנימי|תוספת חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Jaffa בתוספת שם הזן בלועזית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(7)}} פומלות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Jaffa Pomeloes. &lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} פרי הדר ליצוא שיש לסמן את המכל שבו נארז במלה Jaffa כאמור בתקנת משנה (א)(1), (2), (3) או (4), יש לסמל אותו עצמו ומותר לסמן עטיפותיו במלה Jaffa.
{{ח:תת|(ג)}} פרי הדר שיש לסמן את מכלו במלה Jaffa כאמור בתקנת משנה (א)(5) או (6), מותר לסמל אותו עצמו ולסמן עטיפותיו במלה Jaffa.
{{ח:תת|(ד)}} בכפוף להוראות תקנות משנה (א), (ב) ו־(ג) לא יסומל פרי הדר עצמו ולא יסומנו עטיפותיו והמכל שבו הוא ארוז במלה Jaffa או בצירוף אותיות הדומה לה או במלה שצלילה דומה.

{{ח:סעיף|21|החסנת פרי הדר והעברתו}}
{{ח:ת}} פרי הדר יוגן בפני גשם, מים ושמש בזמן העברתו, החסנתו, פריקתו וטעינתו.

{{ח:סעיף|22|בדיקות}}
{{ח:תת|(א)}} בדיקת פרי הדר תיעשה בבתי אריזה בתחום נמל היצוא ובכל מקום אחר שקבע המנהל או מי שהסמיך.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייכנס פרי הדר לנמל ללא תעודת ביקורת.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב) רשאי מנהל השירות או מי שהסמיך להפנות פרי הדר ליצוא לנמל ללא תעודת ביקורת; בדיקת פרי הדר ליצוא כאמור תיערך בנמל.
{{ח:תת|(ד)}} לכל משלוח המוגש לבדיקה בנמל היצוא תצורף תעודת משלוח חתומה בידי הקבלן או בא כוחו ובה יצויינו הפרטים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} המספר הסידורי של תעודת המשלוח;
{{ח:תתת|(2)}} שם הקבלן;
{{ח:תתת|(3)}} מספר מכלים שבמשלוח לפי זן ומניין;
{{ח:תתת|(4)}} תאריך הגשת המשלוח לבדיקה.
{{ח:תת|(ה)}} לפרי הדר שנבדק ונמצא ראוי ליצוא, יתן המבקר תעודת בקורת המאשרת את כשרותו ליצוא.
{{ח:תת|(ו)}} מבקר רשאי להתיר לסמן כל מכל בסימן או סימנים המעידים על הגשתו לבדיקה, בדיקתו, תאריך הבדיקה ומקומה וכן חיטויו של פרי ההדר וכל פעולה אחרת שנעשתה בו לצרכי הגנה בפני ניגוע.
{{ח:תת|(ז)}} מבקר ראשי רשאי לבדוק כל מכל בדיקה חוזרת על אף שפרי ההדר הארוז בו עמד בבדיקה ראשונית; בדיקה חוזרת זו תיעשה בהתאם להוראות תקנות אלה.
{{ח:תת|(ח)}} כל מכל פרי הדר שעמד בבדיקה לא ייפתח, ולא ישונו הסימונים שעליו, אלא ברשות המבקר.

{{ח:סעיף|23|פסילת פרי הדר}}
{{ח:תת|(א)}} פרי הדר אשר אינו תואם את דרישות תקנות אלה ייפסל ליצוא.
{{ח:תת|(ב)}} משפסל המבקר פרי הדר כאמור בתקנת משנה (א), יוציא תעודת פסילה, ובה יציין סיבת הפסילה.

{{ח:סעיף|24|אריזה מחדש}}
{{ח:ת}} החליט המבקר, כי פרי ההדר שנפסל ראוי לאריזה מחדש, יורה על אריזתו מחדש על חשבון היצואן, כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} פרי הדר שנפסל בבית אריזה ייארז מחדש תוך 24 שעות מפסילתו בפיקוח המבקר ובהוראותיו;
{{ח:תת|(2)}} לא נארז תוך 24 שעות מפסילתו כאמור בפסקה (1), ייחשב כפסול ובלתי ראוי ליצוא;
{{ח:תת|(3)}} פרי הדר שנפסל בנמל ואחר פסילתו הוחלט לארזו מחדש, יוחזר תוך 24 שעות מפסילתו לבית האריזה בליווי תעודת פסילה לשם אריזה מחודשת תוך 24 שעות מהגיעו לבית האריזה בפיקוח המבקר ולפי הוראותיו;
{{ח:תת|(4)}} לא נארז פרי הדר מחדש כאמור בפסקה (3), ייחשב פרי ההדר כפסול ובלתי ראוי ליצוא;
{{ח:תת|(5)}} פרי הדר שנפסל לא ייארז מחדש לאחר שחלפו ששה ימים מיום אריזתו לראשונה;
{{ח:תת|(6)}} לא ישתמש מבקר בסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|תקנה 23}} ותקנה זו –
{{ח:תתת|(א)}} לגבי פרי הדר הארוז במכלים רגילים, אלא אם בדק לא פחות משני מכלים מכל משטח ומצאם בלתי כשרים ליצוא בהתאם לתקנות אלה;
{{ח:תתת|(ב)}} לגבי פרי הדר הארוז בצובר, אלא אם בדק לפחות מכל שלושה מכלים כמות פרי כפולה מהמניין הארוז במכל ומצאם בלתי כשרים ליצוא בהתאם לתקנות אלה;
{{ח:תת|(7)}} נארז פרי הדר מחדש כאמור בתקנה זו, יישלח ללא דיחוי לנמל בליווי תעודת ביקורת שבה מצויין כי נארז מחדש.

{{ח:סעיף|25|אחסנת פרי הדר פסול}}
{{ח:תת|(א)}} פרי הדר שנפסל, יוחסן בנפרד מפרי הדר המיועד ליצוא, בבית האריזה או במחסן מסויים בנמל.
{{ח:תת|(ב)}} לא נעשה בפרי ההדר כאמור בתקנת משנה (א), לא יורשה משלוח מאותו בית האריזה או טעינה מאותו מחסן מסויים בנמל, עד שיוסדר הדבר.

{{ח:סעיף|26|משלוח נסיוני של פרי הדר}}
{{ח:ת}} הוראות תקנות אלה לא יחולו על משלוח שאישר המנהל בכתב כמשלוח נסיוני, לאחר שנתקיימו התנאים שקבע המנהל באשור ולאחר שהיצואן התחייב למסור למנהל תוך זמן סביר תסקיר מפורט על מצב המשלוח בעת הגיעו למקום יעדו.

{{ח:סעיף|27|תשלומים|תיקון: תשל״ז, תשל״ט, תשל״ט־2, [הודעות]}}
{{ח:ת}} בעד השירותים ישלם היצואן אגרות אלה {{ח:הערה|(הסכומים מעודכנים לחודש יולי 2026)}}:
{{ח:תת|(1)}} 0.07 שקלים חדשים לכל מכל רגיל שבו נארז פרי הדר לפי סולם הגדלים כאמור בתקנות אלה;
{{ח:תת|(2)}} בעד פרי בצובר – מכפלה של 0.07 שקלים חדשים במספר המכלים הרגילים שנכללים באותו מכל צובר;
{{ח:תת|(3)}} אגרות פיקוח על אריזה מחדש – 0.12 שקלים חדשים לכל מכל פרי שאושר לאריזה מחדש;
{{ח:תת|(4)}} אגרת פיקוח על אריזה מחדש של כל מכל צובר שאושר לאריזה מחדש – לפי מכפלה של 0.12 שקלים חדשים במספר המכלים הנכללים באותו מכל צובר.

{{ח:סעיף|28|ביטול}}
{{ח:ת}} תקנות לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (יצוא פרי הדר), תש״ך–1960 – בטלות.

{{ח:סעיף|29|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה כעבור 15 יום מיום פרסומן ברשומות.

{{ח:סעיף|30|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (יצוא פרי הדר), תשל״ה–1975“.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 20|תקנה 20}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת חלק א|חלק א׳}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} האזור הכלול בשפלת החוף הישראלית המשתרע מראש הנקרה בצפון ועד יד־מרדכי בדרום לאורך שפת הים ועד ל־30 ק״מ לעומק היבשה, לרבות השטח הגובל בכביש בארי–כרם־שלום עד ניר־יצחק ועד בכלל ומזרחה ממנו.

{{ח:קטע3|תוספת חלק ב|חלק ב׳}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} האזור המתואר {{ח:פנימי|תוספת חלק א|בחלק א׳}};

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} עמק יזרעאל;

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת חלק ב פרט 3}}
{{ח:ת}} עמק בית שאן;

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת חלק ב פרט 4}}
{{ח:ת}} עמק הירדן;

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת חלק ב פרט 5}}
{{ח:ת}} עמק החולה;

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת חלק ב פרט 6}}
{{ח:ת}} הגליל.

{{ח:חתימות|ו׳ בטבת תשל״ה (20 בדצמבר 1974)}}
* '''אהרן אוזן'''&lt;br&gt;שר החקלאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>hmndbmiodf0p8j1agl3kja8q02dm9um</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (אתרוגים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1028885</id>
    <revision>
      <id>3087835</id>
      <parentid>3072828</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:01:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087783]</comment>
      <origin>3087835</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13290" sha1="mqvw29juetijmt7hmfqwcjogvn6hqg3" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (אתרוגים), תשל״ד–1974}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר יצוא אתרוגים}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשל״ד, 995|תקנות הפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (אתרוגים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3161.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 574|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3638.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 710|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3946.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 1615|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4125.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1565|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4274.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 1379|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4811.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 51|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5553.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1217|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10612.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 2468|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12019.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תש״ם, 1756|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2631.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1285|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2700.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 221|הודעת האגרות החקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4281.pdf}}, {{ח:תיבה|1097|הודעת האגרות החקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 177|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4423.pdf}}, {{ח:תיבה|1106|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4483.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 144|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4536.pdf}}, {{ח:תיבה|1096|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4606.pdf}}, {{ח:תיבה|2654|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4707.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 680|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4761.pdf}}, {{ח:תיבה|1188|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4798.pdf}}, {{ח:תיבה|1748|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4841.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 68|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7864.pdf}}, {{ח:תיבה|1520|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4974.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 272|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4994.pdf}}, {{ח:תיבה|700|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5019.pdf}}, {{ח:תיבה|1132|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5043.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 451|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5083.pdf}}, {{ח:תיבה|1044|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 403|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5161.pdf}}, {{ח:תיבה|866|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5188.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 307|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5244.pdf}}, {{ח:תיבה|514|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5259.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 37|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5299.pdf}}, {{ח:תיבה|420|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5322.pdf}}, {{ח:תיבה|942|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5364.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 297|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5391.pdf}}, {{ח:תיבה|1387|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 747|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5516.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 334|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5571.pdf}}, {{ח:תיבה|1118|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 475|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 288|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5724.pdf}}, {{ח:תיבה|1389|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 606|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5826.pdf}}, {{ח:תיבה|1227|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 389|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1011|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 6|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 645|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1120|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6794.pdf}}, {{ח:תיבה|1212|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1577|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1259|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1585|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1458|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8118.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2018|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3332|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1788|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1862|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11189.pdf}}, {{ח:תיבה|2678|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 228|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 162|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12543.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו#סעיף 6|סעיף 6}} {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו|לחוק לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו, תשי״ד–1954}}, ולאחר התייעצות בועדה המייעצת לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו#סעיף 5|סעיף 5 לחוק}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1||תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|2||תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|3||תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|4||תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|5||תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|6||תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|7|ייצוא בתיבות וסימונן|תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:ת}} לא ייצא אדם אתרוגים אלא אם כן הם ארוזים בתיבות חדשות, שלמות, נקיות וחזקות העשויות להגן הגנה מספקת על הפרי שבתוכן מפני פגיעות והמסומנות באותיות דפוס בלועזית שגובהן לא פחות מ־15 מ״מ לציון פרטים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מספר האתרוגים בתיבה;
{{ח:תת|(2)}} המילים ”אתרוג ישראל“.

{{ח:סעיף|8|בדיקת האתרוגים|תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייצא אדם אתרוגים אלא אם הגישם לבדיקה למבקר במקום המיועד לכך בתחום נמל או שדה תעופה, או בכל מקום אחר שהורה עליו המנהל, לפני הפלגת כלי השיט או כלי הטיס.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} המגיש אתרוגים לבדיקה יצרף למשלוח הודעה בכתב שבה צויינו פרטים נכונים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם היצואן;
{{ח:תתת|(2)}} שם מקבל המשלוח ומענו;
{{ח:תתת|(3)}} מספר התיבות שבמשלוח ומספר הפרי במשלוח;
{{ח:תתת|(4)}} תאריך הגשת המשלוח לבדיקה.

{{ח:סעיף|8א|אישור לייצוא אתרוגים|תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:ת}} המנהל ייתן אישור לייצוא אתרוגים אם התקיימו בהם ההוראות המפורטות בתקנות אלה {{ח:פנימי|תוספת|ובתוספת}}.

{{ח:סעיף|9|סמכויות המבקר|תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} לאחר שנסתיימה הבדיקה יעשה המבקר אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} יאשר את האתרוגים, כולם או מקצתם, כראויים ליצוא;
{{ח:תתת|(2)}} יסרב לאשר את ייצוא האתרוגים כאמור, ואם עשה כן, ייתן תעודה המפרטת את נימוקי הסירוב;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} משלוח שהוגש לבדיקה לא יסולק ממקום הבדיקה לאחר הבדיקה, אלא לפי אישור בכתב מאת המבקר.

{{ח:סעיף|9א|ניתוח סיכונים|תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לבצע ניתוח של הסיכונים הקיימים בתחום ייצוא האתרוגים לבריאות הצומח במדינות היעד ולעמידה בהתחייבויות בין־לאומיות, לשם תכנון פעולות הפיקוח על קיום הוראות תקנות אלה.

{{ח:סעיף|10|שמירת המשלוח לאחר הבדיקה}}
{{ח:ת}} לא יפתח אדם תיבת אתרוגים שאישר אותה המבקר ליצוא, לא יתקן אותה ולא ישנה את הסימנים שעליה, אלא ברשות המבקר.

{{ח:סעיף|11|אגרת בדיקה|תיקון: תשל״ז, תשל״ט, תשמ״ה, תשנ״ד, תשפ״ה, [הודעות]}}
{{ח:ת}} בעד בדיקת האתרוגים ליצוא ישלם מבקש הבדיקה אגרה של 46 אגורות {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2025; החל מיולי 2026, 0.47 ש״ח)}} לכל אתרוג.

{{ח:סעיף|12|משלוח שי}}
{{ח:ת}} הוראות תקנות אלה לא יחולו על יצוא אתרוגים כשי שלא לארצות הברית של אמריקה.

{{ח:סעיף|13|ביטול}}
{{ח:ת}} תקנות הפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (אתרוגים), תשל״ג–1973 – בטלות.

{{ח:סעיף|14|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ביום העשירי לאחר פרסומן.

{{ח:סעיף|15|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (אתרוגים), תשל״ד–1974“.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 8א|תקנה 8א}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת פרט 1}}
{{ח:ת}} דרישות איכות יסודיות:
{{ח:ת}} על האתרוגים להיות שלמים, בריאים, נטולי מזיקים ופגיעות מזיקים, נטולי מחלות אסורות במדינת היעד, נקיים, ונטולי סימנים נראים של חומר זר.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת פרט 2}}
{{ח:ת}} תקני איכות נוספים, אם הם נדרשים במדינת היעד.

{{ח:חתימות|ו׳ בניסן תשל״ד (29 במרס 1974)}}
* '''חיים גבתי'''&lt;br&gt;שר החקלאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>mqvw29juetijmt7hmfqwcjogvn6hqg3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות זכות מטפחים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1096678</id>
    <revision>
      <id>3087871</id>
      <parentid>3073743</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:30:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087849]</comment>
      <origin>3087871</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22500" sha1="iywyjjr8775nclqev9u5jbvrmhj02zv" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות זכות מטפחים, תשל״ד–1974}}
{{ח:קטע3||תקנות ביצוע}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשל״ד, 713|תקנות זכות מטפחים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3138.pdf}}, {{ח:תיבה|1681|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3212.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 735|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3947.pdf}}, {{ח:תיבה|1463|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3997.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4125.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1567|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4274.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 100|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4979.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תש״ם, 1758|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2631.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1286|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2700.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 227|הודעת האגרות החקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4281.pdf}}, {{ח:תיבה|384|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4299.pdf}}, {{ח:תיבה|1103|הודעת האגרות החקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 187|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4423.pdf}}, {{ח:תיבה|1116|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4483.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 154|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4536.pdf}}, {{ח:תיבה|1105|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4606.pdf}}, {{ח:תיבה|2663|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4707.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 689|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4761.pdf}}, {{ח:תיבה|1198|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4798.pdf}}, {{ח:תיבה|1757|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4841.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 77|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4864.pdf}}, {{ח:תיבה|1529|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4974.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 281|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4994.pdf}}, {{ח:תיבה|709|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5019.pdf}}, {{ח:תיבה|1141|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5043.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 461|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5083.pdf}}, {{ח:תיבה|1053|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 412|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5161.pdf}}, {{ח:תיבה|875|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5188.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 316|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5244.pdf}}, {{ח:תיבה|523|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5259.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 46|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5299.pdf}}, {{ח:תיבה|429|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5322.pdf}}, {{ח:תיבה|951|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5364.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 306|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5391.pdf}}, {{ח:תיבה|1396|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 757|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5516.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 343|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5571.pdf}}, {{ח:תיבה|1127|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 484|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 298|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5724.pdf}}, {{ח:תיבה|1398|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 615|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5826.pdf}}, {{ח:תיבה|1237|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 399|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1021|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 16|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 656|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1131|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6794.pdf}}, {{ח:תיבה|1222|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1586|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1268|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1595|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1467|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8118.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2027|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3341|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1798|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1871|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11189.pdf}}, {{ח:תיבה|2687|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 237|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 171|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12543.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק זכות מטפחים#סעיף 104|סעיף 104}} {{ח:חיצוני|חוק זכות מטפחים|לחוק זכות מטפחים, תשל״ג–1973}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגשת בקשה}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לרישום זכות מטפחים בספר הזכויות (להלן – בקשה לרישום) תוגש לרשם בשלשה עתקים ותהא –
{{ח:תתת|(1)}} כתובה בדיו או בצבע כהה ובלתי ניתן להימחות;
{{ח:תתת|(2)}} כתובה בשורות שהריווח ביניהן מספיק כדי לאפשר כתיבתם של תיקונים;
{{ח:תתת|(3)}} כתובה בצידו האחד של הגליון בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} הבקשה לרישום תכלול את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם המבקש;
{{ח:תתת|(2)}} מען למסירת מסמכים בישראל, ואם המבקש אינו תושב ישראל – שם נציגו שהוא תושב ישראל המוסמך לייצגו בכל ענין הנוגע לבקשה ומענו למסירת מסמכים;
{{ח:תתת|(3)}} תיאור הזן, שמו של המטפח, ופרטים על הזן המטופח לרבות פירוט תכונותיו;
{{ח:תתת|(4)}} שם הזן שיש בו כדי לזהותו;
{{ח:תתת|(5)}} תביעה או תביעות המפרטות את ייחודו של הזן באופן שכל תביעה תהא נובעת באורח סביר מתיאור הזן.
{{ח:תת|(ג)}} היה המבקש אדם שבא מכוחו של המטפח, יציין בטופס הבקשה לרישום את שמו של המטפח.
{{ח:תת|(ד)}} המבקש רשאי לציין בבקשה לרישום כי מכירת זרעים מן הזן החדש תהיה מותנית בהיותם זרעים מושבחים, ואם הדבר אושר מאת המועצה, יירשם בספר הזכויות.
{{ח:תת|(ה)}} עם הגשת בקשה לרישום תשולם אגרת בקשה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, וכן אגרת פרסום ברשומות.
{{ח:תת|(ו)}} תקנה זו תחול גם על הגשת בקשה לפי {{ח:חיצוני|חוק זכות מטפחים#סעיף 103|סעיף 103 לחוק}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|2|הודעה על הגשת בקשה בחוץ־&lt;wbr&gt;לארץ}}
{{ח:תת|(א)}} היה בדעתו של אדם להגיש בקשה לרישום בחוץ־לארץ לפני הגשת בקשה לרישום בישראל, יודיע על כך בכתב בדואר רשום לרשם שלושים יום לפני הגשתה בחוץ־לארץ.
{{ח:תת|(ב)}} הגיש אדם בקשה לענין {{ח:חיצוני|חוק זכות מטפחים|החוק}} או התקנות בחוץ־לארץ ולא הודיע כאמור בתקנת משנה (א), לא יהיה רשאי להגיש בקשה לרישום בישראל בשל אותו זן, אלא לאחר שציין בבקשה כאמור פרטים אלה: שמו ומענו, שם ארץ החוץ, ומספר הבקשה שם ותאריך הגשתה.

{{ח:סעיף|3|ספר הזכויות}}
{{ח:ת}} רישום בספר הזכויות לענין כל זן ייעשה במקור וכפל על גבי דפים והוא יכלול את אלה:
{{ח:תת|(1)}} שם בעל הזכות ומענו והיסוד לזכותו;
{{ח:תת|(2)}} שמו של המטפח כשהוא איננו הבעלים;
{{ח:תת|(3)}} שם הזן;
{{ח:תת|(4)}} תיאור פירוט תמציתי של תכונות היסוד של הזן;
{{ח:תת|(5)}} בזן מכלוא – שמות הורי הזן, אם החליטה המועצה על כך או לפי בקשת המטפח;
{{ח:תת|(6)}} התביעות כאמור {{ח:חיצוני|חוק זכות מטפחים#סעיף 20|בסעיף 20(א)(5) לחוק}}, שנתקבלו לצרכי הרישום;
{{ח:תת|(7)}} תנאי הקובע כי זרעים שיימכרו מן הזן החדש יהיו זרעים מושבחים; אם אישרה זאת המועצה;
{{ח:תת|(8)}} כל פרט נוסף אשר לדעת הרשם יש לציבור ענין ברישומו.

{{ח:סעיף|4|עיון במסמכים}}
{{ח:ת}} המסמכים שמותר לעיין בהם על פי {{ח:חיצוני|חוק זכות מטפחים|החוק}} או תקנות אלה, למעט מסמך הדרוש אותו זמן לעבודת הרשם, יעמדו לרשות הקהל בשעות העבודה בלשכת הרשם.

{{ח:סעיף|5|טפסים}}
{{ח:תת|(א)}} נקבע {{ח:חיצוני|חוק זכות מטפחים|בחוק}} או בתקנות אלה שיש להגיש בקשה או הודעה, לא יוגשו אלא בטופס שנקבע לאותו ענין.
{{ח:תת|(ב)}} לא נקבע טופס כאמור בתקנת משנה (א), יוגשו הבקשה או ההודעה בכתב בצורה שנקבעה להגשת מסמכים לרשם, ויצויינו בהן הפרטים שנקבעו בתקנות אלה וכן שמו של מגיש המסמך, מקום מושבו הקבוע, מענו למסירת מסמכים ואזרחותו.

{{ח:סעיף|6|מעקב אחר ביצוע ניסויים בשדה}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש המעונין לעקוב אחר ביצוע ניסויים בשדה בקשר לבקשתו, יגיש בקשה בכתב לרשם.
{{ח:תת|(ב)}} הרשם יענה בכתב למבקש על המקום והמועד שבהם יוכל לעקוב אחרי הניסויים בשדה.
{{ח:תת|(ג)}} אם יהיה ביצוע המעקב כרוך בהוצאות, ינהג הרשם לפי האמור {{ח:חיצוני|חוק זכות מטפחים#סעיף 16|בסעיף 16(ב) לחוק}}.

{{ח:סעיף|7|חובת תשלום אגרה}}
{{ח:ת}} לא יזדקק הרשם לכל בקשה או שירות המפורטים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} ולא יבצע הרשם או המועצה כל פעולה מן המפורטות בה אלא אם שולמה בעדה האגרה הקבועה לה {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}; אולם אי־תשלום אגרה או חלק ממנה אין בו כדי לפסול את הבקשה, את הפעולה או את השירות, אלא אם נאמר אחרת.

{{ח:סעיף|8|מי משלם את האגרה}}
{{ח:תת|(א)}} המגיש בקשה לרשם, המביא בפניו הליך או הדורש ממנו עשיית פעולה שחייבים בעדה אגרה, ישלם את האגרה בעת הגשת הבקשה, הבאת ההליך או דרישת הפעולה, והכל אם אין הוראה אחרת לאותו ענין.
{{ח:תת|(ב)}} נקבע {{ח:חיצוני|חוק זכות מטפחים|בחוק}} או בתקנות כי יש לשלם אגרה בעד פרסום ענין או הוצאות בעד ביצוע מעקב ניסויים בשדה והודיע הרשם כי הענין עומד לפני ביצוע, ישולמו האגרה או ההוצאות תוך חודש ימים מיום הודעת הרשם.

{{ח:סעיף|9|אגרה בעד רישום זכות מטפחים וקיומה}}
{{ח:תת|(א)}} בעד רישום זכות מטפחים תשולם אגרה לפי השיעור {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}}.
{{ח:תת|(ב)}} לקיום זכות מטפחים בכל שנה שלאחר רישומה תשולם אגרה שנתית בחודש ינואר, בשיעור {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}}.

{{ח:סעיף|10|בעל זכות עדיפה}}
{{ח:ת}} פסק בית משפט כי זכותו של אחר להירשם בספר הזכויות כבעל זכות מטפחים עדיפה על זכותו של הבעל הרשום, תחול זכותו של האחר מיום רישומה בספר הזכויות של זכות המטפחים שבוטלה.

{{ח:סעיף|11|הליך רישום בעל זכות עדיפה}}
{{ח:ת}} בעל זכות עדיפה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנה 10}} חייב באלה:
{{ח:תת|(1)}} לשלם אגרה בשיעור {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}};
{{ח:תת|(2)}} להגיש בקשה לרישום לרשם נוסף על כל החומר שהגיש בהליכי ההתנגדות;
{{ח:תת|(3)}} להמציא כל פרט נוסף שידרוש הרשם;
{{ח:תת|(4)}} לשלם את ההוצאות לבדיקות נוספות אם יידרש לכך מאת המועצה.

{{ח:סעיף|12|הגשת מסמכים בהליכים על ריב}}
{{ח:תת|(א)}} היה אחד הצדדים להליך על ריב רשאי או חייב להגיש לרשם הודעה, בקשה, תשובה, כתב טענות או ראיות או כל מסמך אחר לענין אותו הליך, חייב הצד המגיש מסמך כאמור למסור, בעת הגשתו, שני עתקים ממנו לכל אדם שהוא צד להליך, אם אין הוראה אחרת לענין זה.
{{ח:תת|(ב)}} הרשם רשאי לדרוש בכל עת מכל צד שהיה חייב למסור מסמך בהתאם לתקנת משנה (א), כי יגיש לרשם אישור מסירה או ראיה אחרת להנחת דעתו כי אכן נמסר המסמך כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} לא מסר אדם מסמך לרשם אף שהוא חייב למסרו כאמור בתקנה משנה (א), יראו את המסמך שנמסר לרשם כאילו לא נמסר, כל עוד לא נמסרו עתקים לצדדים להליך; לענין זה, ”מסירה“ – לרבות מסירה לדואר במכתב ממוען כדבעי שדמי הדואר שולמו בעדו.
{{ח:תת|(ד)}} הגיש אדם לרשם מסמך שתקנת משנה (א) חלה עליו והוא פגום על פניו או שלא צורפה אליו האגרה שנקבעה, ישלח הרשם הודעה על כך למגיש המסמך סמוך ככל האפשר לאחר שהמסמך נמסר לרשם, ויראו את המסמך כאילו לא נמסר כל עוד לא תוקן הפגם או לא שולמה האגרה.

{{ח:סעיף|13|בקשה לקבלת נסח}}
{{ח:ת}} המבקש לקבל נסח מאושר בחותם הרשם מפרטי הרישום בספר הזכויות או מהמסמכים הפתוחים לעיון הקהל לפי {{ח:חיצוני|חוק זכות מטפחים#סעיף 96|סעיף 96 לחוק}}, ישלם אגרה שנקבעה {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} ויפרט בבקשתו את אלה:
{{ח:תת|(1)}} שם המבקש ומענו;
{{ח:תת|(2)}} המסמך והפרטים המבוקשים;
{{ח:תת|(3)}} המען למשלוח המסמכים.

{{ח:סעיף|14|בקשה לתיקון בספר הזכויות}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לתיקון רישום בספר הזכויות או במסמך אחר תוגש לרשם בצירוף קבלה על תשלום האגרה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, ותכלול את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטי התיקון המבוקש ופירוט העובדות המחייבות את התיקון;
{{ח:תתת|(2)}} נימוקים וראיות לצורך עשיית התיקון המבוקש;
{{ח:תתת|(3)}} הסבר על זיקתו של המבקש לנושא התיקון.
{{ח:תת|(ב)}} הרואה עצמו נפגע על ידי התיקון המבוקש לפי תקנת משנה (א) יגיש לרשם טענותיו תוך שלושים יום מיום שהודע לו על הבקשה או מיום פרסום ההודעה ברשומות, לפי המאוחר.

{{ח:סעיף|15|בקשה לתיקון טעויות סופר}}
{{ח:ת}} בקשה לתיקון טעות סופר שנפלה בפירוט שבספר הזכויות או במסמך שהוציא הרשם, תוגש לרשם בכתב בציון פרטי הטעות ובצירוף קבלה על תשלום האגרה בשיעור שנקבע {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}.

{{ח:סעיף|16|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה מיום ב׳ באדר תשל״ד (24 בפברואר 1974).

{{ח:סעיף|17|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות זכות מטפחים, תשל״ד–1974“.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנות 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}} {{ח:פנימי|סעיף 15|ו־15}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשל״ד, תשל״ט, תשל״ט־2, תשמ״ז, [הודעות]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הסכומים מעודכנים ליולי 2026)}} &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;{{מוקטן|&lt;u&gt;שיעור האגרה בשקלים חדשים&lt;/u&gt;}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} בעד הגשת בקשה לרישום זכות מטפחים בספר הזכויות &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;159.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} אגרת פרסום &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;159.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} בעד פרסום של זכות עדיפה &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;159.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} בעד פרסום בקשה לתיקון בספר הזכויות &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;159.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} בעד בקשת השגה על קביעת שם הזן &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;80.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} בעד רישום בספר הזכויות לקיום זכות מטפחים לשנה אחת &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;159.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} תוספת לאגרה לקיום זכות מטפחים עקב הארכת מועד לתשלום אגרה &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;80.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} בעד בקשה להחזר תוקף של זכות שפקעה &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;344.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} בעד עותק תעודת זכות מטפחים &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;48.50&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} בעד בקשה לקבלת מסמך או אישור היוצא מאת הרשם או הלשכה ולא נקבעה לה אגרה אחרת &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;58.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} בעד בקשה לתיקון ספר הזכויות או כל מסמך אחר או להשלמתם אם לא נקבעה אגרה אחרת &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;58.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} בעד הגשת מסמכים בהליך על ריב &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;125.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} בעד נוסח מאושר מכל דבר מספר זכות מטפחים או מסמך אחר הפתוח לעיון &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;58.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} בעד בקשה להעברת זכויות ולרישום כבעל זכות בזן &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;159.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:חתימות|כ״ג בשבט תשל״ד (15 בפברואר 1974)}}
* '''חיים גבתי'''&lt;br&gt;שר החקלאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>iywyjjr8775nclqev9u5jbvrmhj02zv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות מחלות בעלי חיים (בריכות טבילה ומיתקני ריסוס לצאן)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1704429</id>
    <revision>
      <id>3087796</id>
      <parentid>3085647</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T06:54:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3087796</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6752" sha1="iim86y8inkh0nf7h5eshc5mjh1co916" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות מחלות בעלי חיים (בריכות טבילה ומיתקני ריסוס לצאן), תש&quot;ך-1959
=== תקנות בדבר בריכות טבילה ומיתקני ריסוס לצאן ===

&lt;מאגר תקן 2094453 קוד a163Y00000DuRQuQAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תש&quot;ך, 150|תקנות מחלות בעלי חיים (בריכות טבילה ומיתקני ריסוס לצאן)|0956)); ((תשל&quot;ז, 597|תיקון|3640)); ((תש&quot;ם, 1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4125)); ((תשמ&quot;א, 1565|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4274)).
''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תש&quot;ם, 1757|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2631)); ((תשמ&quot;א, 1286|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2700)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 223|הודעת האגרות החקלאיות|4281)), ((1099|הודעת האגרות החקלאיות (מס' 2)|4356)); ((תשמ&quot;ג, 182|הודעת אגרות חקלאיות|4423)), ((1111|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4483)); ((תשמ&quot;ד, 149|הודעת אגרות חקלאיות|4536)), ((1100|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4606)), ((2658|הודעת אגרות חקלאיות|4707)); ((תשמ&quot;ה, 684|הודעת אגרות חקלאיות|4761)), ((1193|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4798)), ((1752|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4841)); ((תשמ&quot;ו, 72|הודעת אגרות חקלאיות|4868)), ((1524|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4974)); ((תשמ&quot;ז, 276|הודעת אגרות חקלאיות|4994)), ((704|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5019)), ((1136|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5043)); ((תשמ&quot;ח, 456|הודעת אגרות חקלאיות|5083)), ((1048|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5127)); ((תשמ&quot;ט, 407|הודעת אגרות חקלאיות|5161)), ((870|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5188)); ((תש&quot;ן, 311|הודעת אגרות חקלאיות|5244)), ((518|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5259)); ((תשנ&quot;א, 42|הודעת אגרות חקלאיות|5299)), ((424|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5322)), ((946|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5364)); ((תשנ&quot;ב, 301|הודעת אגרות חקלאיות|5391)), ((1391|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5460)); ((תשנ&quot;ג, 752|הודעת אגרות חקלאיות|5516)); ((תשנ&quot;ד, 338|הודעת אגרות חקלאיות|5571)), ((1122|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5611)); ((תשנ&quot;ה, 479|הודעת אגרות חקלאיות|5648)); ((תשנ&quot;ו, 293|הודעת אגרות חקלאיות|5724)), ((1393|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5769)); ((תשנ&quot;ז, 610|הודעת אגרות חקלאיות|5826)), ((1232|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5852)); ((תשנ&quot;ט, 394|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב, 1016|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 11|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 650|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1125|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1217|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)), ((1226|ת&quot;ט|6803)); ((תש&quot;ע, 1581|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1263|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1589|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1462|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2022|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3336|הודעת אגרות חקלאיות|9431)); ((תשפ&quot;ג, 1792|הודעת אגרות חקלאיות|10653)); ((תשפ&quot;ד, 1866|הודעת אגרות חקלאיות|11189)), ((2682|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|11312)); ((תשפ&quot;ו, 232|הודעת אגרות חקלאיות|12105)); ((תשפ&quot;ז, 166|הודעת אגרות חקלאיות|12543)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#פרק ה|סעיף 20]] [[=הפקודה|לפקודת מחלות בעלי-חיים, 1945]] (להלן - הפקודה), [[סעיף 33 לחוק-יסוד: הממשלה|והסעיפים 14(א) ו-2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;המנהל&quot; - מנהל השירותים הוטרינריים;
:- &quot;בריכת טבילה&quot; - מבנה המשמש לטבילת צאן לשם הדברת טפילים חיצוניים;
:- &quot;מיתקן ריסוס&quot; - מעמד לריסוס צאן המצוייד במרסס לשם הדברת טפילים חיצוניים;
:- &quot;ישוב&quot; - תחום של עיריה, מועצה מקומית, מועצה כפרית, כפר, מושבה, מושב עובדים, מושב שיתופי קיבוצי, קבוצה, מאהל או כל שטח מיושב אחר;
:- &quot;אזור&quot; - אזור הכולל תחום של מספר ישובים סמוכים, למעט תחום של עיריה או מועצה מקומית.

@ 2. הוראות המנהל
: המנהל רשאי להורות למחזיקי צאן בתחום ישוב או אזור להקים בריכת טבילה או מיתקן ריסוס לפי התנאים, הפרטים והצרכים שיציין בהוראה.

@ 3. הקמת בריכת טבילה או מיתקן ריסוס על ידי המנהל
: המנהל רשאי להקים, בהתאם [[#15|לסעיף 14 לפקודה]], בריכת טבילה או מיתקן ריסוס בתחום ישוב או אזור לשימוש לצרכי צאן המוחזק בישוב או באזור ולחייב כל מחזיק צאן באותו ישוב או אזור לשלם את הוצאות הקמת הבריכה או המיתקן והחזקתם באופן יחסי למספר ראשי צאן המוחזקים על ידיו.

@ 4. טיפול בצאן
: המחזיק צאן בתחום ישוב או אזור חייב, לפי דרישת רופא וטרינרי ממשלתי, להביאו לבריכת טבילה או למיתקן ריסוס הקיימים באותו ישוב או אזור לשם טיפול בו לצרכי הדברת טפילים חיצוניים.

@ 5. אגרה (תיקון: תשל&quot;ז, תשל&quot;ט, [הודעות])
: בעד טבילה או ריסוס של כל ראש צאן לפי תקנות אלה תשולם אגרה בסך של 2.50 לירות (((מתואם לינואר 1979; החל מיולי 2026, 3.20 ש&quot;ח))).

@ 6. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות מחלות בעלי חיים (בריכות טבילה ומיתקני ריסוס לצאן), תש&quot;ך-1959&quot;.

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ה בתשרי תש&quot;ך (27 באוקטובר 1959)
&lt;חתימה&gt; קדיש לוז שר החקלאות</text>
      <sha1>iim86y8inkh0nf7h5eshc5mjh1co916</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בשר)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1704430</id>
    <revision>
      <id>3087799</id>
      <parentid>3073684</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T06:55:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3087799</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11319" sha1="9jxiemswwmpdpq3s18uml6m99hee6k3" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בשר), תשל&quot;ד-1974
=== תקנות בדבר הגבלת יבוא בשר ===

&lt;מאגר תקן 2106757 קוד a163Y00000DuQc8QAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;ד, 1244|תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בשר)|3175)); ((תשל&quot;ה, 2364|תיקון|3375)); ((תשל&quot;ו, 357|תיקון מס' 2|3423)); ((תשל&quot;ז, 595|תיקון מס' 3|3640)), ((1357|תיקון מס' 4|3692)); ((תשל&quot;ט, 721|תיקון|3946)); ((תש&quot;ם, 1615|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4125)); ((תשמ&quot;א, 1566|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4274)); ((תשמ&quot;ז, 85|תיקון|4978)); ((תשנ&quot;ג, 745|תיקון|5516)); ((תשנ&quot;ד, 232|תיקון|5564)), ((633|הוראת שעה|5580)); ((תשנ&quot;ה, 234|תיקון|5630)), ((1372|תיקון מס' 2|5676)).
''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תש&quot;ם, 1757|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2631)); ((תשמ&quot;א, 1286|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2700)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 224|הודעת האגרות החקלאיות|4281)), ((1100|הודעת האגרות החקלאיות (מס' 2)|4356)); ((תשמ&quot;ג, 183|הודעת אגרות חקלאיות|4423)), ((1112|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4483)); ((תשמ&quot;ד, 150|הודעת אגרות חקלאיות|4536)), ((1101|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4606)), ((2659|הודעת אגרות חקלאיות|4707)); ((תשמ&quot;ה, 685|הודעת אגרות חקלאיות|4761)), ((1194|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4798)), ((1753|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4841)); ((תשמ&quot;ו, 73|הודעת אגרות חקלאיות|4868)), ((1525|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4974)); ((תשמ&quot;ז, 277|הודעת אגרות חקלאיות|4994)), ((705|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5019)), ((1137|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5043)); ((תשמ&quot;ח, 457|הודעת אגרות חקלאיות|5083)), ((1049|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5127)); ((תשמ&quot;ט, 408|הודעת אגרות חקלאיות|5161)), ((871|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5188)); ((תש&quot;ן, 312|הודעת אגרות חקלאיות|5244)), ((519|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)||5259)); ((תשנ&quot;א, 42|הודעת אגרות חקלאיות|5299)), ((425|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5322)), ((947|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5364)); ((תשנ&quot;ב, 302|הודעת אגרות חקלאיות|5391)), ((1392|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5460)); ((תשנ&quot;ג, 753|הודעת אגרות חקלאיות|5516)); ((תשנ&quot;ד, 339|הודעת אגרות חקלאיות|5571)), ((1123|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5611)); ((תשנ&quot;ה, 480|הודעת אגרות חקלאיות|5648)); ((תשנ&quot;ו, 294|הודעת אגרות חקלאיות|5724)), ((1394|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5769)); ((תשנ&quot;ז, 611|הודעת אגרות חקלאיות|5826)), ((1232|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5852)); ((תשנ&quot;ט, 395|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב, 1017|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 11|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 651|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1126|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1217|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)), ((1226|ת&quot;ט|6803)); ((תש&quot;ע, 1582|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1264|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1590|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1463|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2023|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3337|הודעת אגרות חקלאיות|9431)); ((תשפ&quot;ג, 1793|הודעת אגרות חקלאיות|10653)); ((תשפ&quot;ד, 1867|הודעת אגרות חקלאיות|11189)), ((2683|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|11312)); ((תשפ&quot;ו, 233|הודעת אגרות חקלאיות|12105)); ((תשפ&quot;ז, 167|הודעת אגרות חקלאיות|12543)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#פרק ה|סעיף 20]] [[=הפקודה|לפקודת מחלות בעלי-חיים, 1945]], ולפי כל חוק שבסמכותי, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ז-2, תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ה)
: בתקנות אלה -
:- &quot;בית מטבחיים&quot; - בית מטבחיים במדינת חוץ לרבות מפעל לפירוק, קירור, או אחסון של בשר או קרביים;
:- &quot;בעל חיים&quot; - בהמות ועופות כמשמעותם [[בתוספת הראשונה לפקודה]];
:- &quot;בשר&quot; - בשר או חלק אחר של בעל חיים (כמשמעותו [[בפקודה]]) לרבות מוצרי בשר, ולמעט קרביים, בשר מבושל בקופסאות, נקניק מבושל, תמציות בשר או תכשירי בשר המשמשים לצרכים רפואיים בלבד;
:- &quot;קרביים&quot; - מוח, לשון, לב, ריאה, כבד, טחול, כליה, קיבה, מעיים וזנב;
:- &quot;היתר&quot; - היתר בכתב לייבוא בשר או קרביים הניתן לפי [[תקנה 2]];
:- &quot;המנהל&quot; - מנהל השירותים הוטרינריים במשרד החקלאות או מי שהוא הסמיך לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
:- &quot;מדינת חוץ&quot; - מדינה שהמנהל אישרה לצורך יבוא בשר או קרביים ממנה והמופיעה ברשימה שפרסם לפי [[תקנה 2(ה)]];
:- &quot;נמל יבוא&quot; - נמלי הים חיפה, אשדוד ואילת, נמל התעופה בן-גוריון, וכל נמל או אתר כניסה אחר שאישר המנהל לענין תקנות אלה.

@ 2. אישור בית מטבחיים (תיקון: תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ה-2)
: (א) בקשה לאישור בית מטבחיים תוגש למנהל, לפי [[טופס 1 שבתוספת]], בחודשים נובמבר ודצמבר של השנה שקדמה לשנה שלגביה מבוקש האישור, או בחודש מאי שבמהלכה.
: (ב) מבקש אישור לבית מטבחיים ישלם למדינה, לפי דרישת המנהל, הוצאות שהוציאה לשם בדיקת בית המטבחיים.
: (ג) מתן אישור, סירוב לתיתו, קביעת תנאים לנתינתו, משך תוקפו, התלייתו, שינויו או ביטולו מסורים לשיקול דעתו של המנהל.
: (ד) אישור המנהל לבית מטבחיים יינתן לפי [[טופס 2 שבתוספת]].
: (ה) רשימת מדינות חוץ ורשימת בתי מטבחיים בהן שאישר המנהל תופקדנה לעיון הציבור בספריית המכון הווטרינרי בשירותים הווטרינריים בבית דגן.
: (ו) משאישר המנהל בתי מטבחיים במדינת חוץ יהא כוחו יפה לגבי כל מבקש היתר.

@ 2א. &lt;!-- במקור תקנה 2 --&gt; היתר (תיקון: תשנ&quot;ג)
: (א) לא ייבא אדם בשר או קרביים אלא מבית מטבחיים שאישר המנהל ואלא דרך נמל יבוא ועל פי היתר בכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאיו.
: (ב) היתר ליבוא בשר או קרביים יינתן לפי סוג הבשר או הקרביים, בית המטבחיים והמדינה.
: (ג) מתן היתר, סירוב לתיתו, קביעת תנאים לנתינתו, התלייתו, שינויו או ביטולו מסורים לשיקול דעתו של המנהל.

@ 3. אגרת היתר (תיקון: תשל&quot;ז, תשל&quot;ט, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ג, [הודעות])
: בעד מתן היתר תשולם אגרה בסך של 75.00 שקלים חדשים (((מתואם לאוקטובר 1986; החל מיולי 2026, 580 ש&quot;ח))).

@ 4. הוראה להורדת בשר והעברתו לבית קירור
: בשר וקרביים שיובאו על פי היתר ובהתאם לתנאיו, יורה רופא וטרינרי ממשלתי על הורדתם מכלי ההובלה ועל העברתם לבית קירור שאישר לשם בדיקתם כפי שיורה.

@ 5. סמכות להעביר לבית קירור גם אם לא נתמלאו התנאים
: (א) המנהל רשאי להורות על הורדת בשר וקרביים ועל העברתם לבית קירור כאמור [[בתקנה 4]] אף אם לא נתמלאו כל התנאים שבהיתר.
: (ב) הוראה כאמור אין לפרשה שהבשר או הקרביים יובאו בהתאם לתקנות אלה.

@ 6. החזרת בשר לחוץ-לארץ
: לא הורה רופא וטרינרי ממשלתי או המנהל על העברתם של הבשר או הקרביים לבית קירור לצורך בדיקה כאמור [[בתקנות 4]] [[ו-5]] או לא הניחו תוצאות הבדיקה כאמור את דעתו של המנהל, רשאי המנהל להורות על החזרתם של הבשר או הקרביים ליעד בחוץ לארץ שממנו יובאו, או על השמדתם או לעשות בהם דבר אחר, במקום ובמועד שיורה.

@ 7. תעודת שחרור
: בשר וקרביים שיובאו ייבדקו על ידי רופא וטרינרי ממשלתי ולא ישווקו אלא לאחר שהוא נתן תעודת שחרור.

@ 7א. סמכות ביצוע (תיקון: תשל&quot;ו)
: נדרש אדם לבצע פעולה על פי תקנות אלה ולא ביצעה תוך המועד שהורו לו, רשאי רופא וטרינרי ממשלתי לבצע אותה פעולה על חשבונו של אותו אדם.

@ 8. אגרת תעודות שחרור (תיקון: תשל&quot;ה, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט, תשמ&quot;ז, [הודעות])
: בעד מתן תעודת שחרור תשולם אגרה כמפורט להלן:
: (1) לבשר לכל טונה או חלק ממנה [---] 7.60 שקלים חדשים (((מתואם לאוקטובר 1986; החל מיולי 2026, 58 ש&quot;ח)));
: (2) לקרביים, לכל טונה או חלק ממנה [---] 38.00 שקלים חדשים (((מתואם לאוקטובר 1986; החל מיולי 2026, 297 ש&quot;ח))).

@ 9. פטור מאגרה
: נציג דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ, כמשמעותו [[בסעיף 3 לתוספת לחוק המכס, הבלו ומס קניה (ביטול פטור מיוחד), תשי&quot;ז-1957]], שהכיר בו שר החוץ, פטור מתשלום אגרות לפי תקנות אלה.

@ 10. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה היא ביום החמישה עשר לאחר פרסומן.

@ 11. ביטול
: תקנות הגבלת יבוא בשר, 1945 - בטלות.

@ 12. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בשר), תשל&quot;ד-1974&quot;.

== תוספת (תיקון: תשנ&quot;ג) ==
@ &lt;עוגן טופס 1&gt; : '''טופס 1:''' בקשה לאישור בית מטבחיים ((([[תקנה 2(א)]])))
@ &lt;עוגן טופס 2&gt; : '''טופס 2:''' אישור בית מטבחיים ((([[תקנה 2(ד)]])))

&lt;פרסום&gt; ו' באייר תשל&quot;ד (28 באפריל 1974)
&lt;חתימה&gt; חיים גבתי שר החקלאות</text>
      <sha1>9jxiemswwmpdpq3s18uml6m99hee6k3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הפה והטלפיים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1704431</id>
    <revision>
      <id>3087804</id>
      <parentid>3085598</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T06:57:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3087804</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16187" sha1="hjc08ccxf5hzibhdeekbzmq8fmzl0y5" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הפה והטלפיים), תש&quot;ך-1959
=== תקנות בדבר מניעת מחלת הפה והטלפיים ===

&lt;מאגר תקן 2094487 קוד a163Y00000DuQAeQAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תש&quot;ך, 227|תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הפה והטלפיים)|0960)); ((תשכ&quot;א, 1539|תיקון|1129)); ((תשכ&quot;ב, 2138|תיקון|1327)), ((2264|ת&quot;ט|1335)); ((תשכ&quot;ג, 133|תיקון|1377)); ((תשכ&quot;ד, 957|תיקון|1557)); ((תשכ&quot;ו, 601|תיקון|1818)), ((2278|תיקון|1896)); ((תשכ&quot;ז, 466|תיקון|1963)); ((תשל&quot;ב, 589|תיקון|2800)); ((תשל&quot;ג, 259|תיקון|2932)); ((תשל&quot;ד, 664|תיקון|3131)); ((תשל&quot;ה, 2316|תיקון|3373)); ((תשל&quot;ז, 594|תיקון מס' 2|3640)); ((תשל&quot;ט, 726|תיקון|3947)); ((תש&quot;ם, 1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4125)); ((תשמ&quot;א, 1566|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4274)); ((תשמ&quot;ב, 1364|תקנות אגרות חקלאיות|4384)); ((תשמ&quot;ו, 250|תיקון|4880)); ((תשנ&quot;א, 778|תיקון|5344)).
''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תש&quot;ם, 1757|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2631)); ((תשמ&quot;א, 1286|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2700)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 225|הודעת האגרות החקלאיות|4281)), ((1101|הודעת האגרות החקלאיות (מס' 2)|4356)); ((תשמ&quot;ג, 184|הודעת אגרות חקלאיות|4423)), ((1113|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4483)); ((תשמ&quot;ד, 151|הודעת אגרות חקלאיות|4536)), ((1102|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4606)), ((2660|הודעת אגרות חקלאיות|4707)); ((תשמ&quot;ה, 686|הודעת אגרות חקלאיות|4761)), ((1195|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4798)), ((1754|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4841)); ((תשמ&quot;ו, 74|הודעת אגרות חקלאיות|4868)), ((1526|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4974)); ((תשמ&quot;ז, 278|הודעת אגרות חקלאיות|4994)), ((706|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5019)), ((1138|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5043)); ((תשמ&quot;ח, 458|הודעת אגרות חקלאיות|5083)), ((1050|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5127)); ((תשמ&quot;ט, 409|הודעת אגרות חקלאיות|5161)), ((872|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5188)); ((תש&quot;ן, 313|הודעת אגרות חקלאיות|5244)), ((520|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)||5259)); ((תשנ&quot;א, 44|הודעת אגרות חקלאיות|5299)), ((426|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5322)), ((948|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5364)); ((תשנ&quot;ב, 303|הודעת אגרות חקלאיות|5391)), ((1393|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5460)); ((תשנ&quot;ג, 754|הודעת אגרות חקלאיות|5516)); ((תשנ&quot;ד, 341|הודעת אגרות חקלאיות|5571)), ((1124|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5611)); ((תשנ&quot;ה, 481|הודעת אגרות חקלאיות|5648)); ((תשנ&quot;ו, 295|הודעת אגרות חקלאיות|5724)), ((1395|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5769)); ((תשנ&quot;ז, 613|הודעת אגרות חקלאיות|5826)), ((1234|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5852)); ((תשנ&quot;ט, 396|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב, 1018|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 13|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 653|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1128|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1219|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)), ((1226|ת&quot;ט|6803)); ((תש&quot;ע, 1583|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1265|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1592|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1464|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2024|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3338|הודעת אגרות חקלאיות|9431)); ((תשפ&quot;ג, 1794|הודעת אגרות חקלאיות|10653)); ((תשפ&quot;ד, 1868|הודעת אגרות חקלאיות|11189)), ((2684|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|11312)); ((תשפ&quot;ו, 234|הודעת אגרות חקלאיות|12105)); ((תשפ&quot;ז, 168|הודעת אגרות חקלאיות|12543)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#20|סעיף 18]] [[+#פרק ה|ו-20]] [[=הפקודה|לפקודת מחלות בעלי חיים, 1945]] (להלן - הפקודה), [[סעיף 33 לחוק-יסוד: הממשלה|והסעיפים 14(א) ו-2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ו, תשנ&quot;א)
: בתקנות אלה -
:- &quot;בהמה&quot; - בקר, כבשים, עזים, חזירים, גמלים וחיות בר ממחלקת היונקים;
:- &quot;גופה&quot; - גופה של בהמה שנשחטה או שהומתה לרבות הבשר, העצמות, העור, הפרסות, הקרנים, הצמר, השיער, הקרביים וכל חלק אחר של בהמה שנשחטה או שהומתה;
:- &quot;חומר חיטוי מאושר&quot; -
:: (1) תמיסה של שני אחוזים למאה של נתר מאכל (סודה קאוסטיק);
:: (2) תמיסה של ארבעה אחוזים למאה של פחמת הנתרן (סודיום קרבונט);
:- &quot;חלב&quot; - לרבות מי גבינה, חובצה, חלב רזה וכן מוצרי חלב;
:- &quot;מחלה&quot; - מחלת הפה והטלפיים;
:- &quot;נבלה&quot; - בהמה שמתה לרבות הבשר, העצמות, העור, הפרסות, הקרנים, הצמר, השיער, הקרבים וכל חלק אחר של בהמה שמתה;
:- &quot;נגוע&quot; - נגוע במחלה לרבות חשוד במחלה;
:- &quot;רופא וטרינרי&quot; - רופא וטרינרי ממשלתי.

@ 2. חובת הודעה על מחלה
: כל אדם היודע או החושד שבהמה, גופה או נבלה נגועות, חייב להודיע על כך מיד לרופא וטרינרי או לתחנת המשטרה הקרובה.

@ 3. העברת בהמות, גופות ונבלות נגועות
: לא יעביר אדם, לא יגרום, לא ירשה ולא יסייע להעברת בהמה, גופה או נבלה נגועות ממקום בו הן נמצאות, אלא על פי היתר בכתב מאת רופא וטרינרי.

@ 4. שחיטת בהמות נגועות
: לא ישחוט אדם, לא יגרום ולא יסייע לשחיטת בהמה נגועה, אלא על פי היתר בכתב מאת רופא וטרינרי.

@ 5. הוראות רופא וטרינרי או מפקח על בהמות (תיקון: תשכ&quot;ב)
: רופא וטרינרי או מפקח על בהמות רשאי להורות על בידוד, חיטוי, העברה, חיסון, שחיטה, קבירה, השמדה, עצירה של בהמה, גופה, או נבלה נגועות או על השמדת זבל, מספוא, ריפוד, בדרך שנקבעה על ידי מנהל השירותים הוטרינריים.

@ 6. הודעה על מקום נגוע
: (א) רופא וטרינרי ימסור הודעה [[בטופס א' שבתוספת]] לבעל או למחזיק של כל בית, רפת, אורווה, דיר, בית-מטבחיים, בית נחירה, שדה או מקום אחר (להלן - מקום) שיש בו או שהיתה בו, תוך 21 יום קודם לתאריך ההודעה, בהמה, גופה או נבלה שלפי דעתו היא נגועה, או לבעליה או למחזיק של מחלבה שאליה הועבר חלבה של בהמה נגועה.
: (ב) נמסרה הודעה כאמור בתקנת משנה (א) יחולו על המקום הוראות אלה:
:: (1) כל בהמה המצויה במקום בתאריך מסירת ההודעה תפונה, תבודד, תישחט או תישמד הכל לפי הוראות הרופא הוטרינרי;
:: (2) בעליו או מחזיקו של מקום יעמיד כלי חיטוי מתאימים המכילים חומר חיטוי מאושר בהתאם להוראות הרופא הוטרינרי;
:: (3) אדם שהיה לו מגע עם בהמה נגועה, המיתקן בו היא נמצאת, גלליה או ריפודה לא יעזוב את המקום אלא לאחר שהחליף בגדיו ונעליו ורחץ ידיו ורגליו;
:: (4) כלבים או עופות בית יש לקשור או לכלוא באופן שלא יוכלו לבוא במגע עם בהמה נגועה;
:: (5) לא יוצא מהמקום חלב אלא על פי אישור מאת רופא וטרינרי;
:: (6) לא ישמש חלבה של בהמה נגועה למאכל לכל בהמה אחרת אלא לאחר שהרתיחוהו או עיקרוהו בדרך אחרת;
:: (7) לא יוצא כל סוס, חמור, פרד או רכב מחוץ למקום אלא על פי אישור בכתב מאת רופא וטרינרי;
:: (8) ניקוי וחיטוי המקום ייעשו על ידי המחזיק בזמן ובאופן שיורה עליו רופא וטרינרי;
:: (9) לא יוצא ולא יועבר מספוא, קש, ריפוד או זבל מהמקום או בתוך תחומי המקום אלא על פי אישור בכתב מאת רופא וטרינרי;
:: (10) לא תוכנס למקום ולא תוצא ממנו בהמה אלא בהתאם להוראות כאמור בפסקה (1);
:: (11) רשאי רופא וטרינרי להורות על השמדת הזבל, הריפוד או המספוא במקום.
: (ג) הודעה על פי תקנה זו תישאר בתקפה עד שתבוטל על ידי הודעה [[בטופס ב' שבתוספת]] שתימסר לבעל או למחזיק על ידי הרופא הוטרינרי, אולם אם ניתנה הוראה לפי תקנת משנה (ב)(1) על פינוי המקום מבהמות, לא תוכנס לתוכו בהמה תוך שנים עשר חודש מיום מתן ההודעה אלא על פי אישור מאת רופא וטרינרי.

@ 7. הוראות שיחולו בשטח נגוע (תיקון: תשכ&quot;ב, תשמ&quot;ו)
: הוכרז שטח כשטח נגוע על פי [[#18|סעיף 17 לפקודה]] יחולו עליו נוסף להוראות [[#20|סעיף 18 לפקודה]] גם הוראות אלה:
: (1) לא יעביר אדם, לא ירשה ולא יסייע להעברת בהמה, גופה, נבלה, מספוא, ריפוד, זבל, משטח נגוע, אליו או בתחומו, אלא על פי אישור בכתב מאת רופא וטרינרי;
: (2) לא ירעה אדם בהמות בשטח הנגוע אלא על פי אישור בכתב מאת רופא וטרינרי;
: (3) לא יוציא אדם, לא יגרום ולא יסייע להוצאת גופה מחוץ לתחום עיריה, מועצה מקומית, מועצה כפרית, כפר, מושב שיתופי, מושבה, מושב עובדים, מאהל, קיבוץ, קבוצה או כל שטח מיושב אחר אלא על פי היתר בכתב מאת רופא וטרינרי;
: (4) מנהל השירותים הוטרינריים רשאי להורות לגבי שטח מסויים על דרכי הטיפול והעברת החלב ממנו;
: (5) מנהל השירותים הוטרינריים, רופא וטרינרי או מפקח על בהמות רשאי להורות את בעליה של בהמה בשטח נגוע לבודד את הבהמה משאר הבהמות שבתוך השטח או להעבירה &lt;!-- (([במקור: להבעירה])) --&gt; מן השטח אל מקום אחר, תוך מועד שנקבע;
: (6) רופא וטרינרי ממשלתי רשאי להורות את המחזיק בכל דבר שבא במגע או החשוד שבא במגע עם בהמה נגועה במחלה או חשודה כנגועה במחלה על האמצעים והטיפולים שיש לבצע בו כדי שתימנע העברת המחלה באמצעותו לרבות השמדתו.

@ 8. הזרקת תרכיב ונסיוב
: לא יזריק אדם לבהמה נסיוב או תרכיב למניעת התפשטות המחלה אלא על פי אישור בכתב מאת מנהל השירותים הוטרינריים.

@ 9. הפרת הוראות
: נעברה עבירה על הוראות [[הפקודה]], תקנות אלה או כל צו, הוראה, אישור, רשיון או תנאי שנקבעו או ניתנו לפי [[הפקודה]] או לפי תקנות אלה, רשאי רופא וטרינרי או מפקח על בהמות להורות על עצירה או תפיסת בהמה נגועה.

@ 10. אגרות (תיקון: תשכ&quot;א, תשכ&quot;ב, תשכ&quot;ב-2, תשכ&quot;ג, תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ו, תשכ&quot;ו-2, תשכ&quot;ז, תשל&quot;ב, תשל&quot;ג, תשל&quot;ד, תשל&quot;ה, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט, תשמ&quot;ב, [הודעות])
: בעד הרכבת חיסון בפני כל אחד מטיפוסי נגיף מחלה על ידי רופא וטרינרי או מפקח, ישולמו אגרות בשיעורים המפורטים להלן:
: (((כל הסכומים מעודכנים ליולי 2026))) [---] {{מוקטן|&lt;u&gt;שיעור האגרה בשקלים חדשים&lt;/u&gt;}}
: בעד חיסון מפני מחלת פה וטלפיים לבקר (למעט בקר מגזע מקומי) וחזירים [---] &lt;!-- 9 לירות נכון לאוקטובר 1979 --&gt; 7.20
: בעד חיסון מפני מחלת פה וטלפיים לבקר מגזע מקומי [---] &lt;!-- 7 לירות נכון לאוקטובר 1979 --&gt; 7.20
: בעד חיסון מפני מחלת פה וטלפיים לכבשים ועזים [---] &lt;!-- 4.50 שקלים נכון ליולי 1982 --&gt; 4.30

@ 11. ביטול
: תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הפה והטלפיים) - בטלות.

@ 12. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הפה והטלפיים), תש&quot;ך-1959&quot;.

== תוספת ==
==== ((([[תקנה 6]]))) ====
=== טופס א' ===
@ : {{טורים שווים ממורכז | '''מדינת ישראל''' | | משרד החקלאות {{ש}} האגף לבעלי חיים }}
@ : {{ממורכז|{{מוגדל|'''[[פקודת מחלות בעלי חיים, 1945]]'''}} {{ש}} {{מוגדל|תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הפה והטלפיים), תש&quot;ך-1959}}}}
@ : אל: ..............................
@ : להווי ידוע לך כי מזה .................... ימים לפני תאריך ההודעה הזאת פרצה מחלת הפה והטלפיים ברפת/בדיר/בשדה או ב.......... המוחזקים על ידיך במקום .................... שהוכרז כשטח נגוע וכי בתוקף הודעה זו יחולו ההוראות המפורטות [[תקנות אלה|בתקנה 6 לתקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הפה והטלפיים), תש&quot;ך-1959]], על הרפת/הדיר/השדה/או על .......... ועל כל הקרקעות והבנינים הסמוכים להם שאתה מחזיק בהם, החל מתאריך מסירת ההודעה הזאת.
@ : ניתן היום .......... לחודש .......... שנת ...........
@ : {{טורים שווים ממורכז | | | {{טקסט תחתי|....................|רופא וטרינרי}} }}

=== טופס ב' ===
@ : {{טורים שווים ממורכז | '''מדינת ישראל''' | | משרד החקלאות {{ש}} האגף לבעלי חיים }}
@ : {{ממורכז|{{מוגדל|'''[[פקודת מחלות בעלי חיים, 1945]]'''}} {{ש}} {{מוגדל|תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הפה והטלפיים), תש&quot;ך-1959}}}}
@ : אל: ..............................
@ : ההודעה שנחתמה על ידי .................... ונמסרה לך ביום .......... לחודש .......... שנה .......... בטלה בזה.
@ : ניתן היום .......... לחודש .......... שנת ..........
@ : {{טורים שווים ממורכז | | | {{טקסט תחתי|....................|רופא וטרינרי}} }}

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ג בחשון תש&quot;ך (24 בנובמבר 1959)
&lt;חתימה&gt; קדיש לוז שר החקלאות</text>
      <sha1>hjc08ccxf5hzibhdeekbzmq8fmzl0y5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות מחלות בעלי חיים (בריכות טבילה ומיתקני ריסוס לצאן)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1704589</id>
    <revision>
      <id>3087822</id>
      <parentid>3085648</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:00:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087796]</comment>
      <origin>3087822</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10459" sha1="7rf8947cf55cwortvmj51cliw0z1uhz" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות מחלות בעלי חיים (בריכות טבילה ומיתקני ריסוס לצאן), תש״ך–1959}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר בריכות טבילה ומיתקני ריסוס לצאן}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תש״ך, 150|תקנות מחלות בעלי חיים (בריכות טבילה ומיתקני ריסוס לצאן)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0956.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 597|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3640.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4125.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1565|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4274.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תש״ם, 1757|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2631.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1286|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2700.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 223|הודעת האגרות החקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4281.pdf}}, {{ח:תיבה|1099|הודעת האגרות החקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 182|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4423.pdf}}, {{ח:תיבה|1111|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4483.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 149|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4536.pdf}}, {{ח:תיבה|1100|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4606.pdf}}, {{ח:תיבה|2658|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4707.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 684|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4761.pdf}}, {{ח:תיבה|1193|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4798.pdf}}, {{ח:תיבה|1752|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4841.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 72|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4868.pdf}}, {{ח:תיבה|1524|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4974.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 276|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4994.pdf}}, {{ח:תיבה|704|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5019.pdf}}, {{ח:תיבה|1136|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5043.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 456|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5083.pdf}}, {{ח:תיבה|1048|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 407|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5161.pdf}}, {{ח:תיבה|870|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5188.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 311|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5244.pdf}}, {{ח:תיבה|518|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5259.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 42|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5299.pdf}}, {{ח:תיבה|424|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5322.pdf}}, {{ח:תיבה|946|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5364.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 301|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5391.pdf}}, {{ח:תיבה|1391|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 752|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5516.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 338|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5571.pdf}}, {{ח:תיבה|1122|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 479|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 293|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5724.pdf}}, {{ח:תיבה|1393|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 610|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5826.pdf}}, {{ח:תיבה|1232|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 394|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1016|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 11|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 650|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1125|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6794.pdf}}, {{ח:תיבה|1217|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1581|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1263|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1589|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1462|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8118.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2022|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3336|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1792|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1866|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11189.pdf}}, {{ח:תיבה|2682|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 232|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 166|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12543.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי-חיים#פרק ה|סעיף 20}} {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי-חיים|לפקודת מחלות בעלי־חיים, 1945}} (להלן – הפקודה), {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 33|והסעיפים 14(א) ו־2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מנהל השירותים הוטרינריים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בריכת טבילה“ – מבנה המשמש לטבילת צאן לשם הדברת טפילים חיצוניים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן ריסוס“ – מעמד לריסוס צאן המצוייד במרסס לשם הדברת טפילים חיצוניים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ישוב“ – תחום של עיריה, מועצה מקומית, מועצה כפרית, כפר, מושבה, מושב עובדים, מושב שיתופי קיבוצי, קבוצה, מאהל או כל שטח מיושב אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ – אזור הכולל תחום של מספר ישובים סמוכים, למעט תחום של עיריה או מועצה מקומית.

{{ח:סעיף|2|הוראות המנהל}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי להורות למחזיקי צאן בתחום ישוב או אזור להקים בריכת טבילה או מיתקן ריסוס לפי התנאים, הפרטים והצרכים שיציין בהוראה.

{{ח:סעיף|3|הקמת בריכת טבילה או מיתקן ריסוס על ידי המנהל}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי להקים, בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי-חיים#סעיף 15|לסעיף 14 לפקודה}}, בריכת טבילה או מיתקן ריסוס בתחום ישוב או אזור לשימוש לצרכי צאן המוחזק בישוב או באזור ולחייב כל מחזיק צאן באותו ישוב או אזור לשלם את הוצאות הקמת הבריכה או המיתקן והחזקתם באופן יחסי למספר ראשי צאן המוחזקים על ידיו.

{{ח:סעיף|4|טיפול בצאן}}
{{ח:ת}} המחזיק צאן בתחום ישוב או אזור חייב, לפי דרישת רופא וטרינרי ממשלתי, להביאו לבריכת טבילה או למיתקן ריסוס הקיימים באותו ישוב או אזור לשם טיפול בו לצרכי הדברת טפילים חיצוניים.

{{ח:סעיף|5|אגרה|תיקון: תשל״ז, תשל״ט, [הודעות]}}
{{ח:ת}} בעד טבילה או ריסוס של כל ראש צאן לפי תקנות אלה תשולם אגרה בסך של 2.50 לירות {{ח:הערה|(מתואם לינואר 1979; החל מיולי 2026, 3.20 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|6|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות מחלות בעלי חיים (בריכות טבילה ומיתקני ריסוס לצאן), תש״ך–1959“.

{{ח:חתימות|כ״ה בתשרי תש״ך (27 באוקטובר 1959)}}
* '''קדיש לוז'''&lt;br&gt;שר החקלאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>7rf8947cf55cwortvmj51cliw0z1uhz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בשר)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1704666</id>
    <revision>
      <id>3087819</id>
      <parentid>3073717</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:00:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087799]</comment>
      <origin>3087819</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16547" sha1="8bhbzznz2rl02959oncf1hzz64hlhw2" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות מחלות בעלי־חיים (יבוא בשר), תשל״ד–1974}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר הגבלת יבוא בשר}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשל״ד, 1244|תקנות מחלות בעלי־חיים (יבוא בשר)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3175.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 2364|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3375.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 357|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3423.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 595|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3640.pdf}}, {{ח:תיבה|1357|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3692.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 721|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3946.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 1615|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4125.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1566|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4274.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 85|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4978.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 745|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5516.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 232|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5564.pdf}}, {{ח:תיבה|633|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5580.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 234|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5630.pdf}}, {{ח:תיבה|1372|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5676.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תש״ם, 1757|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2631.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1286|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2700.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 224|הודעת האגרות החקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4281.pdf}}, {{ח:תיבה|1100|הודעת האגרות החקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 183|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4423.pdf}}, {{ח:תיבה|1112|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4483.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 150|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4536.pdf}}, {{ח:תיבה|1101|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4606.pdf}}, {{ח:תיבה|2659|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4707.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 685|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4761.pdf}}, {{ח:תיבה|1194|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4798.pdf}}, {{ח:תיבה|1753|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4841.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 73|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4868.pdf}}, {{ח:תיבה|1525|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4974.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 277|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4994.pdf}}, {{ח:תיבה|705|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5019.pdf}}, {{ח:תיבה|1137|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5043.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 457|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5083.pdf}}, {{ח:תיבה|1049|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 408|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5161.pdf}}, {{ח:תיבה|871|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5188.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 312|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5244.pdf}}, {{ח:תיבה|519|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 42|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5299.pdf}}, {{ח:תיבה|425|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5322.pdf}}, {{ח:תיבה|947|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5364.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 302|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5391.pdf}}, {{ח:תיבה|1392|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 753|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5516.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 339|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5571.pdf}}, {{ח:תיבה|1123|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 480|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 294|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5724.pdf}}, {{ח:תיבה|1394|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 611|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5826.pdf}}, {{ח:תיבה|1232|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 395|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1017|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 11|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 651|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1126|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6794.pdf}}, {{ח:תיבה|1217|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1582|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1264|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1590|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1463|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8118.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2023|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3337|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1793|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1867|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11189.pdf}}, {{ח:תיבה|2683|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 233|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 167|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12543.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי-חיים#פרק ה|סעיף 20}} {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי-חיים|לפקודת מחלות בעלי־חיים, 1945}}, ולפי כל חוק שבסמכותי, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשל״ז־2, תשנ״ג, תשנ״ה}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית מטבחיים“ – בית מטבחיים במדינת חוץ לרבות מפעל לפירוק, קירור, או אחסון של בשר או קרביים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל חיים“ – בהמות ועופות כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי-חיים#תוספת 1|בתוספת הראשונה לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בשר“ – בשר או חלק אחר של בעל חיים (כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי-חיים|בפקודה}}) לרבות מוצרי בשר, ולמעט קרביים, בשר מבושל בקופסאות, נקניק מבושל, תמציות בשר או תכשירי בשר המשמשים לצרכים רפואיים בלבד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרביים“ – מוח, לשון, לב, ריאה, כבד, טחול, כליה, קיבה, מעיים וזנב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר“ – היתר בכתב לייבוא בשר או קרביים הניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מנהל השירותים הוטרינריים במשרד החקלאות או מי שהוא הסמיך לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדינת חוץ“ – מדינה שהמנהל אישרה לצורך יבוא בשר או קרביים ממנה והמופיעה ברשימה שפרסם לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(ה)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נמל יבוא“ – נמלי הים חיפה, אשדוד ואילת, נמל התעופה בן־גוריון, וכל נמל או אתר כניסה אחר שאישר המנהל לענין תקנות אלה.

{{ח:סעיף|2|אישור בית מטבחיים|תיקון: תשנ״ג, תשנ״ד, תשנ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לאישור בית מטבחיים תוגש למנהל, לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 1|טופס 1 שבתוספת}}, בחודשים נובמבר ודצמבר של השנה שקדמה לשנה שלגביה מבוקש האישור, או בחודש מאי שבמהלכה.
{{ח:תת|(ב)}} מבקש אישור לבית מטבחיים ישלם למדינה, לפי דרישת המנהל, הוצאות שהוציאה לשם בדיקת בית המטבחיים.
{{ח:תת|(ג)}} מתן אישור, סירוב לתיתו, קביעת תנאים לנתינתו, משך תוקפו, התלייתו, שינויו או ביטולו מסורים לשיקול דעתו של המנהל.
{{ח:תת|(ד)}} אישור המנהל לבית מטבחיים יינתן לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 2|טופס 2 שבתוספת}}.
{{ח:תת|(ה)}} רשימת מדינות חוץ ורשימת בתי מטבחיים בהן שאישר המנהל תופקדנה לעיון הציבור בספריית המכון הווטרינרי בשירותים הווטרינריים בבית דגן.
{{ח:תת|(ו)}} משאישר המנהל בתי מטבחיים במדינת חוץ יהא כוחו יפה לגבי כל מבקש היתר.

{{ח:סעיף|2א|היתר|תיקון: תשנ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייבא אדם בשר או קרביים אלא מבית מטבחיים שאישר המנהל ואלא דרך נמל יבוא ועל פי היתר בכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ב)}} היתר ליבוא בשר או קרביים יינתן לפי סוג הבשר או הקרביים, בית המטבחיים והמדינה.
{{ח:תת|(ג)}} מתן היתר, סירוב לתיתו, קביעת תנאים לנתינתו, התלייתו, שינויו או ביטולו מסורים לשיקול דעתו של המנהל.

{{ח:סעיף|3|אגרת היתר|תיקון: תשל״ז, תשל״ט, תשמ״ז, תשנ״ג, [הודעות]}}
{{ח:ת}} בעד מתן היתר תשולם אגרה בסך של 75.00 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לאוקטובר 1986; החל מיולי 2026, 580 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|4|הוראה להורדת בשר והעברתו לבית קירור}}
{{ח:ת}} בשר וקרביים שיובאו על פי היתר ובהתאם לתנאיו, יורה רופא וטרינרי ממשלתי על הורדתם מכלי ההובלה ועל העברתם לבית קירור שאישר לשם בדיקתם כפי שיורה.

{{ח:סעיף|5|סמכות להעביר לבית קירור גם אם לא נתמלאו התנאים}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי להורות על הורדת בשר וקרביים ועל העברתם לבית קירור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4}} אף אם לא נתמלאו כל התנאים שבהיתר.
{{ח:תת|(ב)}} הוראה כאמור אין לפרשה שהבשר או הקרביים יובאו בהתאם לתקנות אלה.

{{ח:סעיף|6|החזרת בשר לחוץ־&lt;wbr&gt;לארץ}}
{{ח:ת}} לא הורה רופא וטרינרי ממשלתי או המנהל על העברתם של הבשר או הקרביים לבית קירור לצורך בדיקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנות 4}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}} או לא הניחו תוצאות הבדיקה כאמור את דעתו של המנהל, רשאי המנהל להורות על החזרתם של הבשר או הקרביים ליעד בחוץ לארץ שממנו יובאו, או על השמדתם או לעשות בהם דבר אחר, במקום ובמועד שיורה.

{{ח:סעיף|7|תעודת שחרור}}
{{ח:ת}} בשר וקרביים שיובאו ייבדקו על ידי רופא וטרינרי ממשלתי ולא ישווקו אלא לאחר שהוא נתן תעודת שחרור.

{{ח:סעיף|7א|סמכות ביצוע|תיקון: תשל״ו}}
{{ח:ת}} נדרש אדם לבצע פעולה על פי תקנות אלה ולא ביצעה תוך המועד שהורו לו, רשאי רופא וטרינרי ממשלתי לבצע אותה פעולה על חשבונו של אותו אדם.

{{ח:סעיף|8|אגרת תעודות שחרור|תיקון: תשל״ה, תשל״ז, תשל״ט, תשמ״ז, [הודעות]}}
{{ח:ת}} בעד מתן תעודת שחרור תשולם אגרה כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} לבשר לכל טונה או חלק ממנה &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;7.60 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לאוקטובר 1986; החל מיולי 2026, 58 ש״ח)}};&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(2)}} לקרביים, לכל טונה או חלק ממנה &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;38.00 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לאוקטובר 1986; החל מיולי 2026, 297 ש״ח)}}.&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף|9|פטור מאגרה}}
{{ח:ת}} נציג דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המכס, הבלו ומס קניה (ביטול פטור מיוחד)#תוספת פרט 3|בסעיף 3 לתוספת לחוק המכס, הבלו ומס קניה (ביטול פטור מיוחד), תשי״ז–1957}}, שהכיר בו שר החוץ, פטור מתשלום אגרות לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|10|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה היא ביום החמישה עשר לאחר פרסומן.

{{ח:סעיף|11|ביטול}}
{{ח:ת}} תקנות הגבלת יבוא בשר, 1945 – בטלות.

{{ח:סעיף|12|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות מחלות בעלי־חיים (יבוא בשר), תשל״ד–1974“.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשנ״ג}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 1}}
{{ח:ת}} '''טופס 1:''' בקשה לאישור בית מטבחיים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(א)}})}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 2}}
{{ח:ת}} '''טופס 2:''' אישור בית מטבחיים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(ד)}})}}

{{ח:חתימות|ו׳ באייר תשל״ד (28 באפריל 1974)}}
* '''חיים גבתי'''&lt;br&gt;שר החקלאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>8bhbzznz2rl02959oncf1hzz64hlhw2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הפה והטלפיים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1704698</id>
    <revision>
      <id>3087813</id>
      <parentid>3085613</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:00:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087804]</comment>
      <origin>3087813</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22925" sha1="qrzvf7dfgl3woa0f4hd12j5z6drnity" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הפה והטלפיים), תש״ך–1959}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר מניעת מחלת הפה והטלפיים}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תש״ך, 227|תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הפה והטלפיים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0960.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 1539|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1129.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 2138|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1327.pdf}}, {{ח:תיבה|2264|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1335.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 133|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1377.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 957|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1557.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ו, 601|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1818.pdf}}, {{ח:תיבה|2278|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1896.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 466|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1963.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 589|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2800.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 259|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2932.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 664|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3131.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 2316|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3373.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 594|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3640.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 726|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3947.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4125.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1566|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4274.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 1364|תקנות אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4384.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 250|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4880.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 778|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5344.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תש״ם, 1757|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2631.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1286|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2700.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 225|הודעת האגרות החקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4281.pdf}}, {{ח:תיבה|1101|הודעת האגרות החקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 184|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4423.pdf}}, {{ח:תיבה|1113|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4483.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 151|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4536.pdf}}, {{ח:תיבה|1102|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4606.pdf}}, {{ח:תיבה|2660|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4707.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 686|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4761.pdf}}, {{ח:תיבה|1195|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4798.pdf}}, {{ח:תיבה|1754|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4841.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 74|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4868.pdf}}, {{ח:תיבה|1526|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4974.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 278|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4994.pdf}}, {{ח:תיבה|706|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5019.pdf}}, {{ח:תיבה|1138|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5043.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 458|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5083.pdf}}, {{ח:תיבה|1050|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 409|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5161.pdf}}, {{ח:תיבה|872|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5188.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 313|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5244.pdf}}, {{ח:תיבה|520|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 44|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5299.pdf}}, {{ח:תיבה|426|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5322.pdf}}, {{ח:תיבה|948|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5364.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 303|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5391.pdf}}, {{ח:תיבה|1393|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 754|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5516.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 341|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5571.pdf}}, {{ח:תיבה|1124|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 481|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 295|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5724.pdf}}, {{ח:תיבה|1395|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 613|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5826.pdf}}, {{ח:תיבה|1234|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 396|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1018|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 13|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 653|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1128|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6794.pdf}}, {{ח:תיבה|1219|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1583|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1265|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1592|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1464|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8118.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2024|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3338|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1794|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1868|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11189.pdf}}, {{ח:תיבה|2684|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 234|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 168|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12543.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#סעיף 20|סעיף 18}} {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#פרק ה|ו־20}} {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|לפקודת מחלות בעלי חיים, 1945}} (להלן – הפקודה), {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 33|והסעיפים 14(א) ו־2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשמ״ו, תשנ״א}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בהמה“ – בקר, כבשים, עזים, חזירים, גמלים וחיות בר ממחלקת היונקים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גופה“ – גופה של בהמה שנשחטה או שהומתה לרבות הבשר, העצמות, העור, הפרסות, הקרנים, הצמר, השיער, הקרביים וכל חלק אחר של בהמה שנשחטה או שהומתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר חיטוי מאושר“ –
{{ח:תתת|(1)}} תמיסה של שני אחוזים למאה של נתר מאכל (סודה קאוסטיק);
{{ח:תתת|(2)}} תמיסה של ארבעה אחוזים למאה של פחמת הנתרן (סודיום קרבונט);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חלב“ – לרבות מי גבינה, חובצה, חלב רזה וכן מוצרי חלב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלה“ – מחלת הפה והטלפיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נבלה“ – בהמה שמתה לרבות הבשר, העצמות, העור, הפרסות, הקרנים, הצמר, השיער, הקרבים וכל חלק אחר של בהמה שמתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נגוע“ – נגוע במחלה לרבות חשוד במחלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא וטרינרי“ – רופא וטרינרי ממשלתי.

{{ח:סעיף|2|חובת הודעה על מחלה}}
{{ח:ת}} כל אדם היודע או החושד שבהמה, גופה או נבלה נגועות, חייב להודיע על כך מיד לרופא וטרינרי או לתחנת המשטרה הקרובה.

{{ח:סעיף|3|העברת בהמות, גופות ונבלות נגועות}}
{{ח:ת}} לא יעביר אדם, לא יגרום, לא ירשה ולא יסייע להעברת בהמה, גופה או נבלה נגועות ממקום בו הן נמצאות, אלא על פי היתר בכתב מאת רופא וטרינרי.

{{ח:סעיף|4|שחיטת בהמות נגועות}}
{{ח:ת}} לא ישחוט אדם, לא יגרום ולא יסייע לשחיטת בהמה נגועה, אלא על פי היתר בכתב מאת רופא וטרינרי.

{{ח:סעיף|5|הוראות רופא וטרינרי או מפקח על בהמות|תיקון: תשכ״ב}}
{{ח:ת}} רופא וטרינרי או מפקח על בהמות רשאי להורות על בידוד, חיטוי, העברה, חיסון, שחיטה, קבירה, השמדה, עצירה של בהמה, גופה, או נבלה נגועות או על השמדת זבל, מספוא, ריפוד, בדרך שנקבעה על ידי מנהל השירותים הוטרינריים.

{{ח:סעיף|6|הודעה על מקום נגוע}}
{{ח:תת|(א)}} רופא וטרינרי ימסור הודעה {{ח:פנימי|תוספת טופס א|בטופס א׳ שבתוספת}} לבעל או למחזיק של כל בית, רפת, אורווה, דיר, בית־מטבחיים, בית נחירה, שדה או מקום אחר (להלן – מקום) שיש בו או שהיתה בו, תוך 21 יום קודם לתאריך ההודעה, בהמה, גופה או נבלה שלפי דעתו היא נגועה, או לבעליה או למחזיק של מחלבה שאליה הועבר חלבה של בהמה נגועה.
{{ח:תת|(ב)}} נמסרה הודעה כאמור בתקנת משנה (א) יחולו על המקום הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כל בהמה המצויה במקום בתאריך מסירת ההודעה תפונה, תבודד, תישחט או תישמד הכל לפי הוראות הרופא הוטרינרי;
{{ח:תתת|(2)}} בעליו או מחזיקו של מקום יעמיד כלי חיטוי מתאימים המכילים חומר חיטוי מאושר בהתאם להוראות הרופא הוטרינרי;
{{ח:תתת|(3)}} אדם שהיה לו מגע עם בהמה נגועה, המיתקן בו היא נמצאת, גלליה או ריפודה לא יעזוב את המקום אלא לאחר שהחליף בגדיו ונעליו ורחץ ידיו ורגליו;
{{ח:תתת|(4)}} כלבים או עופות בית יש לקשור או לכלוא באופן שלא יוכלו לבוא במגע עם בהמה נגועה;
{{ח:תתת|(5)}} לא יוצא מהמקום חלב אלא על פי אישור מאת רופא וטרינרי;
{{ח:תתת|(6)}} לא ישמש חלבה של בהמה נגועה למאכל לכל בהמה אחרת אלא לאחר שהרתיחוהו או עיקרוהו בדרך אחרת;
{{ח:תתת|(7)}} לא יוצא כל סוס, חמור, פרד או רכב מחוץ למקום אלא על פי אישור בכתב מאת רופא וטרינרי;
{{ח:תתת|(8)}} ניקוי וחיטוי המקום ייעשו על ידי המחזיק בזמן ובאופן שיורה עליו רופא וטרינרי;
{{ח:תתת|(9)}} לא יוצא ולא יועבר מספוא, קש, ריפוד או זבל מהמקום או בתוך תחומי המקום אלא על פי אישור בכתב מאת רופא וטרינרי;
{{ח:תתת|(10)}} לא תוכנס למקום ולא תוצא ממנו בהמה אלא בהתאם להוראות כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(11)}} רשאי רופא וטרינרי להורות על השמדת הזבל, הריפוד או המספוא במקום.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על פי תקנה זו תישאר בתקפה עד שתבוטל על ידי הודעה {{ח:פנימי|תוספת טופס ב|בטופס ב׳ שבתוספת}} שתימסר לבעל או למחזיק על ידי הרופא הוטרינרי, אולם אם ניתנה הוראה לפי תקנת משנה (ב)(1) על פינוי המקום מבהמות, לא תוכנס לתוכו בהמה תוך שנים עשר חודש מיום מתן ההודעה אלא על פי אישור מאת רופא וטרינרי.

{{ח:סעיף|7|הוראות שיחולו בשטח נגוע|תיקון: תשכ״ב, תשמ״ו}}
{{ח:ת}} הוכרז שטח כשטח נגוע על פי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#סעיף 18|סעיף 17 לפקודה}} יחולו עליו נוסף להוראות {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#סעיף 20|סעיף 18 לפקודה}} גם הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} לא יעביר אדם, לא ירשה ולא יסייע להעברת בהמה, גופה, נבלה, מספוא, ריפוד, זבל, משטח נגוע, אליו או בתחומו, אלא על פי אישור בכתב מאת רופא וטרינרי;
{{ח:תת|(2)}} לא ירעה אדם בהמות בשטח הנגוע אלא על פי אישור בכתב מאת רופא וטרינרי;
{{ח:תת|(3)}} לא יוציא אדם, לא יגרום ולא יסייע להוצאת גופה מחוץ לתחום עיריה, מועצה מקומית, מועצה כפרית, כפר, מושב שיתופי, מושבה, מושב עובדים, מאהל, קיבוץ, קבוצה או כל שטח מיושב אחר אלא על פי היתר בכתב מאת רופא וטרינרי;
{{ח:תת|(4)}} מנהל השירותים הוטרינריים רשאי להורות לגבי שטח מסויים על דרכי הטיפול והעברת החלב ממנו;
{{ח:תת|(5)}} מנהל השירותים הוטרינריים, רופא וטרינרי או מפקח על בהמות רשאי להורות את בעליה של בהמה בשטח נגוע לבודד את הבהמה משאר הבהמות שבתוך השטח או להעבירה מן השטח אל מקום אחר, תוך מועד שנקבע;
{{ח:תת|(6)}} רופא וטרינרי ממשלתי רשאי להורות את המחזיק בכל דבר שבא במגע או החשוד שבא במגע עם בהמה נגועה במחלה או חשודה כנגועה במחלה על האמצעים והטיפולים שיש לבצע בו כדי שתימנע העברת המחלה באמצעותו לרבות השמדתו.

{{ח:סעיף|8|הזרקת תרכיב ונסיוב}}
{{ח:ת}} לא יזריק אדם לבהמה נסיוב או תרכיב למניעת התפשטות המחלה אלא על פי אישור בכתב מאת מנהל השירותים הוטרינריים.

{{ח:סעיף|9|הפרת הוראות}}
{{ח:ת}} נעברה עבירה על הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|הפקודה}}, תקנות אלה או כל צו, הוראה, אישור, רשיון או תנאי שנקבעו או ניתנו לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|הפקודה}} או לפי תקנות אלה, רשאי רופא וטרינרי או מפקח על בהמות להורות על עצירה או תפיסת בהמה נגועה.

{{ח:סעיף|10|אגרות|תיקון: תשכ״א, תשכ״ב, תשכ״ב־2, תשכ״ג, תשכ״ד, תשכ״ו, תשכ״ו־2, תשכ״ז, תשל״ב, תשל״ג, תשל״ד, תשל״ה, תשל״ז, תשל״ט, תשמ״ב, [הודעות]}}
{{ח:ת}} בעד הרכבת חיסון בפני כל אחד מטיפוסי נגיף מחלה על ידי רופא וטרינרי או מפקח, ישולמו אגרות בשיעורים המפורטים להלן:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(כל הסכומים מעודכנים ליולי 2026)}} &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;{{מוקטן|&lt;u&gt;שיעור האגרה בשקלים חדשים&lt;/u&gt;}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} בעד חיסון מפני מחלת פה וטלפיים לבקר (למעט בקר מגזע מקומי) וחזירים &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;7.20&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} בעד חיסון מפני מחלת פה וטלפיים לבקר מגזע מקומי &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;7.20&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} בעד חיסון מפני מחלת פה וטלפיים לכבשים ועזים &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;4.30&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף|11|ביטול}}
{{ח:ת}} תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הפה והטלפיים) – בטלות.

{{ח:סעיף|12|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הפה והטלפיים), תש״ך–1959“.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת טופס א|טופס א׳}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | '''מדינת ישראל''' | | משרד החקלאות {{ש}} האגף לבעלי חיים }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|{{מוגדל|'''{{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים, 1945}}'''}} {{ש}} {{מוגדל|תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הפה והטלפיים), תש״ך–1959}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אל: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} להווי ידוע לך כי מזה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ימים לפני תאריך ההודעה הזאת פרצה מחלת הפה והטלפיים ברפת/&lt;wbr&gt;בדיר/&lt;wbr&gt;בשדה או ב. . . . . . . . . . המוחזקים על ידיך במקום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שהוכרז כשטח נגוע וכי בתוקף הודעה זו יחולו ההוראות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6 לתקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הפה והטלפיים), תש״ך–1959}}, על הרפת/הדיר/השדה/או על . . . . . . . . . . ועל כל הקרקעות והבנינים הסמוכים להם שאתה מחזיק בהם, החל מתאריך מסירת ההודעה הזאת.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} ניתן היום . . . . . . . . . . לחודש . . . . . . . . . . שנת . . . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | | | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .|רופא וטרינרי}} }}

{{ח:קטע3|תוספת טופס ב|טופס ב׳}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | '''מדינת ישראל''' | | משרד החקלאות {{ש}} האגף לבעלי חיים }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|{{מוגדל|'''{{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים, 1945}}'''}} {{ש}} {{מוגדל|תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הפה והטלפיים), תש״ך–1959}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אל: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} ההודעה שנחתמה על ידי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ונמסרה לך ביום . . . . . . . . . . לחודש . . . . . . . . . . שנה . . . . . . . . . . בטלה בזה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} ניתן היום . . . . . . . . . . לחודש . . . . . . . . . . שנת . . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | | | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .|רופא וטרינרי}} }}

{{ח:חתימות|כ״ג בחשון תש״ך (24 בנובמבר 1959)}}
* '''קדיש לוז'''&lt;br&gt;שר החקלאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>qrzvf7dfgl3woa0f4hd12j5z6drnity</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי (מוצרי עוף)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1707672</id>
    <revision>
      <id>3087814</id>
      <parentid>3073694</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:00:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3087814</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="137178" sha1="7ohw8lg8opaqiu0w3ld5z1cyj3mca8d" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי (מוצרי עוף), תשל&quot;ז-1976
=== תקנות לפיקוח על ייצור מוצרי עוף לייצוא ויצואם ===

&lt;מאגר תקן 2108673 קוד a163Y00000DuRQHQA3&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;ז, 82|תקנות לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי (מוצרי עוף)|3601)), ((468|ת&quot;ט|3629)); ((תשל&quot;ט, 729|תיקון|3947)); ((תש&quot;ם, 1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4125)); ((תשמ&quot;א, 1163|תיקון|4247)), ((1566|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4274)); ((תשנ&quot;ה, 1310|תיקון|5672)); ((תשס&quot;ז, 1114|תיקון|6610)).
''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תש&quot;ם, 1758|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2631)); ((תשמ&quot;א, 1287|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2700)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 226|הודעת אגרות חקלאיות|4281)), ((1102|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4356)); ((תשמ&quot;ג, 185|הודעת אגרות חקלאיות|4423)), ((1114|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4483)); ((תשמ&quot;ד, 152|הודעת אגרות חקלאיות|4536)), ((1103|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4606)), ((2661|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4707)); ((תשמ&quot;ה, 687|הודעת אגרות חקלאיות|4761)), ((1196|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4798)), ((1755|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4841)); ((תשמ&quot;ו, 75|הודעת אגרות חקלאיות|7864)), ((1527|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4974)); ((תשמ&quot;ז, 279|הודעת אגרות חקלאיות|4994)), ((707|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5019)), ((1139|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5043)); ((תשמ&quot;ח, 459|הודעת אגרות חקלאיות|5083)), ((1051|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5127)); ((תשמ&quot;ט, 410|הודעת אגרות חקלאיות|5161)), ((873|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5188)); ((תש&quot;ן, 314|הודעת אגרות חקלאיות|5244)), ((521|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5259)); ((תשנ&quot;א, 44|הודעת אגרות חקלאיות|5299)), ((427|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5322)), ((949|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5364)); ((תשנ&quot;ב, 304|הודעת אגרות חקלאיות|5391)), ((1394|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5460)); ((תשנ&quot;ג, 754|הודעת אגרות חקלאיות|5516)); ((תשנ&quot;ד, 341|הודעת אגרות חקלאיות|5571)), ((1125|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5611)); ((תשנ&quot;ה, 482|הודעת אגרות חקלאיות|5648)); ((תשנ&quot;ו, 295|הודעת אגרות חקלאיות|5724)), ((1396|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5769)); ((תשנ&quot;ז, 613|הודעת אגרות חקלאיות|5826)), ((1234|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5852)); ((תשנ&quot;ט, 396|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב, 1018|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 13|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 653|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1128|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1219|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)), ((1226|ת&quot;ט|6803)); ((תש&quot;ע, 1584|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1266|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1592|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1465|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2025|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3339|הודעת אגרות חקלאיות|9431)); ((תשפ&quot;ג, 1795|הודעת אגרות חקלאיות|10653)); ((תשפ&quot;ד, 1869|הודעת אגרות חקלאיות|11189)), ((2685|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|11312)); ((תשפ&quot;ו, 235|הודעת אגרות חקלאיות|12105)); ((תשפ&quot;ז, 169|הודעת אגרות חקלאיות|12543)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 4]], [[+|6]], [[+|10]], [[+|12]], [[+|13]], [[+|14]], [[+|15]], [[+|16]] [[+|ו-23]] [[=החוק|לחוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי, תשי&quot;ז-1957]] (להלן - החוק), [[+#פרק ה|וסעיף 20]] [[=הפקודה|לפקודת מחלות בעלי חיים, 1945]] (להלן - הפקודה), ולאחר התייעצות בועדה מייעצת שמונתה לפי [[סעיף 11 לחוק]], אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': הגדרות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ז)
: בתקנות אלה -
:- &quot;אחראי על מפעל&quot; - בעל מפעל, מחזיקו או מפעילו, שותף פעיל, מנהל, מנהל חשבונות או עובד אחראי אחר במפעל;
:- &quot;איברים פנימיים&quot; - כבד לאחר ניתוק כיס המרה והרחקתו, לב לאחר הרחקת הקרום החיצוני, קורקבן לאחר הרחקת הקרום הפנימי ותכנו, כולם לאחר שנוקו ורוחצו כהלכה;
:- &quot;אריזה&quot; - לרבות ארגז, פחית, אריג, פלסטיק או כל אריזה אחרת, ציפוי וכסוי;
:- &quot;בדיקה&quot; - כל בדיקה בהתאם לתקנות אלה אשר תבטיח איכותו התברואתית והתזונתית של המוצר בזמן הבדיקה;
:- &quot;בשר עוף&quot; - עוף שחוט או חלק מעוף שחוט, אשר ממנו הורחקו כל הנוצות, השערות, הרגליים, הראש, בלוטות השומן, הקנה, הושט, המעיים, איברי המין של מטילות ותרנגולים וריאות ואשר נתנים לבישול ללא עיבוד נוסף;
:- &quot;ציוד דחוי&quot; - ציוד או מיתקן אשר נקבע לגביהם שהם פסולים ולא ישמשו לעיבוד של עוף או מוצר עוף;
:- &quot;הטבעה&quot; - סימון - באופן שאינו חודר למוצר - על גבי אריזת מוצרי עוף או על גבי סרט חותם (פלומבה) או לוחית מתכת או פלסטיק, לרבות הדפסה, בדרך שאינה ניתנת למחיקה;
:- &quot;המנהל&quot; - מנהל השירותים הוטרינריים במשרד החקלאות שמונה כמנהל שירותי ביקורת לפי [[סעיף 2 לחוק]], או מי שהוא הסמיך לכך בכתב;
:- &quot;וטרינר מפקח&quot; - רופא וטרינרי שהסמיכו המנהל לענין תקנות אלה לגבי מפעל פלוני;
:- &quot;ייצור&quot; - כל פעולה הנעשית בעוף מעת הגיעו למפעל ועד לאחר שחיטתו וכל פעולה הנעשית במצרך, לרבות הכשרה, עיבוד, הפקה, הכנה והתקנת אוכל, שינוי מבחינת הצורה, הטיב, האיכות או מכל בחינה אחרת, מזיגה, אריזה וסימון;
:- &quot;ייצור מוצר עוף&quot; - מכלול פעולות הייצור הנעשות לשם ייצור מוצר עוף, מעת הגיע העוף למפעל ועד הוצאת המוצר המוגמר ארוז ומסומן מהמפעל;
:- &quot;כלי רכב&quot; - כלי רכב המיועד להובלת מצרכים בלבד, המצוייד במיתקן קירור תקין בעל כושר קירור של מינוס 18° צלזיוס אם הוא מיועד להובלת מצרך קפוא, ושל מינוס 2° צלזיוס אם הוא מיועד להובלת כל מצרך אחר, וכן המצויד במכשיר למדידת טמפרטורה הניתן לקריאה נוחה מחוץ לכלי הרכב, ושארגזו יהיה מבודד בידוד מתאים לשמירת הטמפרטורות האמורות;
:- &quot;כתב אישור&quot; - שניתן לפי [[תקנה 9]];
:- &quot;מבקר&quot; - רופא וטרינרי ממשלתי שמונה להיות מבקר לפי [[סעיף 3 לחוק]];
:- &quot;מוצר עוף&quot; - מוצר שהוא או שבו בשר עוף או איבר פנימי, או שניהם, בשיעור העולה על שני אחוז על בסיס משקל יבש, והוא מיועד למאכל אדם, בין שדרושה ובין שאינה דרושה פעולת יצור נוספת להתקינו לכך וכן מוצרי לוואי של עוף שצויין עליהם הכינוי &quot;מוצר עוף לייצוא&quot;;
:- &quot;מוצרי לוואי של עוף&quot; - עור, שומן, קורקבן, לב או כבד של כל עוף או כל צירוף של אלה;
:- &quot;מכל&quot; - מכל העשוי מפלסטיק בלתי רעיל, מקרטון עמיד לרטיבות, מעץ או ממתכת-אל-חלד, אשר בתוכו נארזים מוצרי עוף למשלוח, להצגה או למכירה בסיטונות או בקמעונות;
:- &quot;מאושר&quot; - מתאים למטרה שהוא מיועד לה ומאושר בידי המנהל;
:- &quot;מעוכב&quot; - עוף או מוצר עוף שעוכב במפעל על-ידי הוטרינר המפקח או על ידי הפקח לשם קביעת יעודו, לפי הענין;
:- &quot;מים&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 52א' לפקודת בריאות העם, 1940]];
:- &quot;מפעל&quot; - משחטה וכל מקום המיועד כולו או מקצתו לייצור מוצרי עוף לייצוא, כולל מבניו, מיתקניו, ציודו, חצרותיו ודרכי הגישה אליו;
:- &quot;מפעל מאושר&quot; - מפעל שניתן לגביו אישור לפי [[תקנה 9]];
:- &quot;מצרך&quot; - עוף שחוט, בשר עוף, איברים פנימיים או מוצר עוף, וכל אחד או אחדים מהם;
:- &quot;משחטה&quot; - מפעל או חלק של מפעל המיועד לשחיטת עופות לייצוא, מריטת נוצותיהם, הוצאה וניתוק של קרביהם וניתוק איבריהם הפנימיים מהקרביים; ולגבי משחטה לעופות שפוטמו לשם הפקת כבדיהם - אף לקירור העופות השחוטים לאחר הוצאה וניתוק של הזפק, בין שהוצאו יתר קרביהם ובין שלא הוצאו;
:- &quot;משמרת ייצור&quot; - במפעל המייצר בשתי משמרות ייצור, פרק זמן של ייצור שאינו עולה על 10 שעות, ובמפעל המייצר במשמרת אחת, פרק זמן של ייצור שאינו עולה על 12 שעות;
:- &quot;עוף שחוט&quot; - עוף לאחר שחיטתו ומריטתו, כאשר ראשו, רגליו וקרביו תקינים ושלמים וטרם הורחקו;
:- &quot;עופות&quot; - תרנגולות כולל פטימים ומטילות, תרנגולי הודו, ברווזים, אווזים, יונים, ברבורים, פסיונים ועופות גיניאה, חיים או שחוטים;
:- &quot;פסול&quot; - עוף או מצרך נגוע במחלה, מנוון, פגום, מקולקל, רקוב, מלוכלך, מסריח, מיוצר בתנאים בלתי סניטריים, מכיל חמרים רעילים או מקולקלים או מכיל חומר הדברה כימי או חומר מוסף או צבע העלולים לפגוע בבריאות אדם, או שהוקרן במתכון שלא על פי דין, או ארוז באריזה העלולה לפגוע בבריאות אדם, או עוף שמת מסיבה שאינה שחיטה;
:- &quot;פקח&quot; - אדם שהסמיכו המנהל לענין תקנות אלה לגבי מפעל פלוני;
:- &quot;ציוד&quot; - לרבות מכונות, מכשירים, כלים וכלי קיבול;
:- &quot;קרביים&quot; - ושט, זפק, קורקבן, מעיים, קנה, ריאות, לב, כבד, טחול, כליות, אברי-המין, בלוטות-השומן, ציפרניים וראש;
:- &quot;רופא מחוזי&quot; - הרופא המחוזי של לשכת הבריאות במחוז שבתחומו מצוי המפעל;
:- &quot;כתב אישור&quot; - כתב אישור שניתן לפי [[תקנה 9]];
:- &quot;שארית ביאולוגית&quot; - חומר כל שהוא, כולל מטבוליטים, הנמצא בעוף בעת שחיטתו או באחד מן הרקמות או האיברים אחרי שחיטה כתוצאה מטיפול או ממגע של עופות חיים עם חומר הדברה, חומר אורגני, חומר לא אורגני, חומר מתכתי, הורמונים, חמרים דמויי הורמונים, אנטיביוטיקה, חמרים נגד תילוע, חמרים מרגיעים או כל חומר אחר אשר משאיר שאריות במוצר עוף;
:- &quot;שחיטה&quot; - שחיטת עופות למאכל אדם, לרבות הקזת דם מהן;
:- &quot;תו רשמי&quot; - סימן או תו על מוצר עוף, אריזה או מכל, המעיד שתכנם נבדק ואושר למאכל אדם וליצוא בהתאם לתקנות אלה.

== פרק ב': יצוא מוצרי עוף ==

@ 2. תנאים לייצוא
: לא ייצא אדם מוצר עוף אלא אם ייצורו נעשה במפעל וקויימו בו, בייצורו, בבדיקתו ובהובלתו, בעוסקים בייצורו, במפעל שבו יוצר ובכלי רכב שבו הובל, הוראות [[החוק]], [[הפקודה]] ותקנות אלה.

@ 3. אישור יצוא ואגרה (תיקון: תשנ&quot;ה, [הודעות])
: (א) האישור האמור [[בסעיף 4(א) לחוק]] יינתן בטופס לפי [[התוספת הראשונה]].
: (ב) כל הסימונים המציינים תקנים של סוגים ומינים ושל חלקים של בשר עוף טרי וכן נורמות לזהות והרכב וכל הרצפטורה אשר משמשים להכנת מצרך טעונים אשור של שירותי הפיקוח של הארץ המיבאת, לפני הדפסתם והצמדתם, וכל מצרך אשר הוצג לשם קבלת אשור ליצוא חייב בעבוד וסמון בהתאם לנאמר בתקנה זו.
: (ג) בעד אישור כאמור בתקנת משנה (א) ישלם מבקש האישור, במועד מתן האישור, אגרה בסך 20 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 1995; החל מיולי 2026, 46 ש&quot;ח))).

@ 4. תעודת סירוב לאשר
: התעודה האמורה [[בסעיף 4(ג) לחוק]] תינתן בטופס לפי [[התוספת השניה]].

@ 5. הודעת סירוב
: ההודעה האמורה [[בסעיף 7 לחוק]] תינתן בטופס [[שבתוספת השלישית]].

@ 6. מועד למתן החלטת מבקר
: מבקר שהוגש לו מוצר עוף לבדיקה לפי [[סעיף 4(א) לחוק]], ימסור החלטתו למבקש תוך שבעה ימים מהיום שבו הוגש לו המוצר לבדיקה.

@ 7. (תיקון: [הודעות], תשנ&quot;ה) : (((בוטלה).))

@ 8. פטור משלוחי נסיון
: על אף האמור בתקנות אלה, מותר לייצא מוצר עוף שלא יוצר במפעל שניתן לגביו כתב אישור אם הוכח להנחת דעתו של המנהל שייצואו הוא לשם נסיון בלבד, בתנאי כי -
: (1) ילווה בתעודה חתומה בידי המנהל המעידה כי המוצר לא יוצר במפעל שניתן לגביו כתב אישור וכי המוצר לא אושר כראוי לייצוא בהתאם להוראות תקנות אלה;
: (2) ילווה בתעודה או באישור חתומים בידי אדם כלשהו המעידים או המאשרים כי הוא ראוי לייצוא;
: (3) ילווה בתעודה המעידה כי הרשות הוטרינרית המוסמכת בדקה את המצרך ומצאה אותו ראוי למאכל אדם;
: (4) הכמות של כל סוג מצרך לא תעלה על 50 ק&quot;ג.

== פרק ג': המפעל ועובדיו ==

@ 9. מתן כתב אישור ופקיעת תקפו
: (א) לא יקים אדם ולא יפעיל מפעל המיועד לייצור מוצרי עוף ליצוא אלא אם נבנה על פי [[חוק התכנון והבניה, תשכ&quot;ה-1965]], וניתן לגביו אישור מאת המנהל, ולא יופעל המפעל אלא בהתאם לתנאי כתב האישור, ובלבד שניתן לו רשיון על פי [[חוק רישוי עסקים, תשכ&quot;ח-1968]].
: (ב) כתב האישור ישא מספר סידורי אשר ישמש מספר זהוי של המפעל.
: (ג) מפעל שצויין בכתב האישור שניתן לו כי הוא פטור מתקנות אלה או מקצתן, לא יהא רשאי לייצא מוצרי עוף אלא למדינות שפורטו בהודעת שר החקלאות לפי [[סעיף 18(א) לחוק]] בקשר לפטור האמור.
: (ד) פג תקפו של כתב האישור או הופר תנאי מתנאיו, יראו את המפעל כמפעל שלא ניתן לו כתב אישור.

@ 10. בקשה לכתב אישור
: (א) בקשה לכתב אישור תוגש למנהל בכתב מאת בעל המפעל והיא תכלול פרטים אלה:
:: (1) שם המפעל ומענו;
:: (2) סוג המפעל;
:: (3) פירוט מוצרי עוף שייוצרו במפעל;
:: (4) שם בעל המפעל ומענו.
: (ב) לבקשה יצורפו כל המסמכים, התכניות והמפרטים הנדרשים לפי [[התוספת הרביעית]] כשהם מאושרים על ידי הרופא המחוזי וכן עותק הרשיון להפעלת המפעל לפי [[חוק רישוי עסקים, תשכ&quot;ח-1968]].

@ 11. אגרת כתב אישור (תיקון: תשל&quot;ט, [הודעות])
: בעד מתן כתב אישור תשולם במעמד הגשת הבקשה אגרה בסכומים אלה:
: (((כל הסכומים מעודכנים ליולי 2026):))
:: למפעל שהוא משחטה בלבד - 83.00 שקלים חדשים;
:: למפעל שאינו כולל משחטה - 163.00 שקלים חדשים;
:: לכל מפעל אחר - 255.00 שקלים חדשים.

@ 12. סירוב או ביטול כתב אישור בגלל זיהומי אוויר וריחות רעים
: (א) אם לדעת המנהל נמצא בסביבתו של מפעל מקור לזיהום אוויר וריחות רעים העלולים לגרום לפסילת מוצרי עוף לייצוא, לא יתן המנהל כתב אישור לגביו, ואם יש לגביו כתב אישור - יבטל אותו.
: (ב) לא יקים אדם ולא יפעיל בתחום מפעל או בסביבתו מבנה או מיתקן שהוא או שבו מקור לזיהום אוויר וריחות רעים שלדעת המנהל עלולים לגרום לפסילת מוצרי עוף לייצוא.

@ 13. סירוב ליתן כתב אישור
: המנהל רשאי לסרב מתן כתב אישור או לבטל כתב אישור שניתן לגבי מפעל אשר אינו כולל את כל המדורים, החדרים, המיתקנים והציוד הדרושים למטרתו וייעודו בהתאם [[לתוספת החמישית]] והבנויים והעשויים מהחמרים האמורים בה.

@ 14. הפעלת מפעל מאושר
: לא יפעיל אדם מפעל מאושר אלא אם המנהל בדק אותו ואישר בכתב כי המפעל מתאים לדרישות תקנות אלה, לתכניות ולמפרטים שהוא אישר ולתנאי כתב אישור.

@ 15. תיקונים דרושים
: מצא המנהל כי המפעל אינו תקין, נקי או מתאים לדרישות תקנות אלה, לתכניות ולמפרטים שהוא אישר או לתנאי כתב האישור, וכי לשם הבטחת התקינות, הנקיון או ההתאמה כאמור יש לבצע תיקונים במפעל, יורה בכתב לאחראי על המפעל לבצע את התיקונים הדרושים לדעת המנהל כדי שהמפעל יהיה תקין, נקי ומתאים כאמור תוך זמן שקבע המנהל והאחראי על המפעל חייב לבצע את התיקונים כאמור.

@ 16. עבודות הרחבה דרושות
: מצא המנהל כי לשם הבטחת התקינות, הנקיון או ההתאמה של המפעל כאמור [[בתקנה 15]], לא יספיקו תיקונים בלבד, יורה בכתב לאחראי על המפעל לבנות ולהתקין במפעל מיבנים, מיתקנים וציוד, להסיר, לשנות, להגדיל, להרחיב את הקיימים ולהוסיף עליהם, ולבצע במפעל עבודות בניה והתקנה אחרים, ככל הדרוש לדעת המנהל ותוך הזמן שקבע (להלן - עבודות ההרחבה), והאחראי על המפעל חייב לבצע את העבודות כאמור.

@ 17. שימוש נכון והרחבת המפעל
: מצא המנהל כי הייצור במפעל אינו מתאים או אינו שפיר בשל אי שימוש במיבנים, במיתקנים או בציוד קיימים, או בשל שימוש בלתי נכון או בלתי מתאים בהם, במידה כזאת שמוצרי עוף המיוצרים במפעל עלולים לדעת המנהל להיות בלתי ראויים לייצוא, יורה בכתב לאחראי על המפעל להשתמש לשם הייצור, שימוש נכון ומתאים במיבנים, במיתקנים ובציוד כפי שנראה למנהל, והאחראי על המפעל חייב למלא אחר ההוראה מעת הינתנה ואילך.

@ 18. עובדים במפעל
: (א) האחראי על המפעל יעסיק עובדים בכושר ובמספר המספיקים להחזקתו ולהפעלתו התקינה של המפעל לצורך ייצור לשם יצוא מוצרי עוף.
: (ב) נראה למנהל כי מספר העובדים המועסקים במפעל אינו מספיק לביצוע יעיל או נאות של הייצור במפעל, או שעובד אינו מתאים לתפקידו, יורה בכתב לאחראי על המפעל להגדיל את צוות העובדים או לשנות את הרכבו, ככל שייראה למנהל, והאחראי על המפעל חייב לבצע את ההוראה מיד עם הינתנה.

@ 19. ביטול כתב האישור
: (א)(1) היה למנהל יסוד סביר להניח כי הוראה, כולה או מקצתה, שניתנה לפי [[תקנות 15]], [[16]], [[17]] [[או 18]] לא מולאה בהקפדה, רשאי הוא לצוות בכתב על הפסקת הייצור במפעל או בחלק ממנו, ולשם הבטחת הפסקה כאמור רשאי הוא לצוות על כל פעולה הנראית לו מתאימה בנסיבות הענין כדי להביא לידי הפסקה של ממש בייצור כאמור;
:: (2) בכל צו תפורט העילה להינתנו;
:: (3) האחראי על המפעל ימלא אחר הוראות צו מן המועד שנקבע בו לתחילתו ועד לביטולו, ואם לא נקבע בו מועד לתחילתו ממועד נתינתו ועד לביטולו.
: (ב) ניתן צו, יצמיד האחראי על המפעל העתק הימנו למפעל או לחלק המפעל שלגביו ניתן כתב אישור, ולא יוסר הצו כל עוד הוא בתקפו; נותן הצו רשאי לקבוע את המקום והאופן להצמדת הצו.
: (ג)(1) צו יעמוד בתקפו כל עוד לא בוטל בכתב בידי המנהל או בועדת ערר לפי [[תקנה 22]];
:: (2) המנהל לא יבטל צו אלא אם שוכנע כי העילה שבעטיה ניתן הוסרה;
:: (3) הודיע האחראי על המפעל למנהל כי העילה שבעטיה ניתן צו הוסרה והמנהל שוכנע בכך, ימסור לו המנהל, תוך חמישה ימים מעת שנתקבלה ההודעה בלשכתו, כתב לביטול הצו, ובלבד שלא יימסר כתב ביטול קודם לתשלום אגרת בדיקה לפי [[תקנה 20]]; לא שוכנע המנהל כי העילה למתן הצו הוסרה, יודיע למפעל תוך התקופה האמורה כי הצו לא ניתן לביטול.

@ 20. אגרת בדיקה (תיקון: תשל&quot;ט, [הודעות])
: (א) בעד בדיקה לפי [[תקנת משנה 19(ג)(2)]] תשולם אגרה בסכום של 41.50 שקלים חדשים (((נכון ליולי 2026))) לכל שעת בדיקה במפעל ושעת נסיעה אליו וממנו, של המנהל ושל כל מי שהמנהל נעזר בו בבדיקה, לרבות מי שאינו עובד מדינה; הודעת המנהל בדבר מספר השעות כאמור תשמש ראיה חותכת לנאמר בה, לכל ענין ובכל מקרה.
: (ב) האחראי על המפעל ישלם את האגרה תוך שבוע ימים מעת שנמסרה לו ההודעה האמורה בתקנת משנה (א).

@ 21. ערר
: (א) על הוראות המנהל שניתנו לפי [[תקנות 15]], [[16]], [[17]] [[או 18]], על צו לפי [[תקנה 19]] ועל הודעת המנהל בדבר אי ביטול צו לפי [[תקנה 19]], רשאי האחראי על המפעל לערור, תוך שבעה ימים מיום שנמסרו לו, בפני ועדת ערר כאמור [[בתקנה 22]].
: (ב) הגשת ערר אינה מעכבת ביצוע ההוראה או הצו שעליהם או שבגינם מוגש הערר, במועד שנקבע בהם.
: (ג) בערר על צו או על הודעת אי-ביטול צו, לפי [[תקנה 19]], לא תישמע טענה, השגה או ערעור לגבי הוראת המנהל לפי [[תקנות 15]], [[16]], [[17]] [[או 18]].

@ 22. ועדת ערר סדריה וסמכויותיה
: (א) שר החקלאות ימנה, בהודעה ברשומות, ועדת ערר של שלושה לענין [[תקנות 21]] [[ו-37]]; יושב ראש הועדה יהיה חבר לשכת עורכי הדין ושני החברים יהיו רופאים וטרינריים, ומהם אחד יהיה נציג הציבור.
: (ב) המנין החוקי של ועדת הערר יהיה שניים והם היושב ראש והחבר שהוא נציג הציבור; דנה הועדה בשניים והיו הדעות שקולות, יכריע היושב-ראש.
: (ג) ועדת ערר תקבע בעצמה את סדרי דיוניה ועבודתה.
: (ד) המנהל יהיה המשיב בערר.
: (ה) רשאי המנהל, אם ירצה בכך, להגיש תשובתו בכתב לערר תוך 8 ימים מיום הגשתו.
: (ו) ועדת הערר תתן הזדמנות לעורר ולמנהל להעלות בפניה בעל-פה, אם ביקשו זאת, טענות אשר לא טענו בערר או בתשובה, לפי הענין.
: (ז) העורר והמנהל זכאים להיות מיוצגים בפני ועדת הערר על ידי באי-כוחם; תנתן לעורר הודעה על מועד הדיון בערר, תוך זמן סביר לפני הדיון.
: (ח) ועדת ערר רשאית לקיים את ההוראה או הצו שעליהם הוגש הערר, לבטלם או לשנותם, בתנאים שתקבע או בלעדיהם.
: (ט) לא החליטה ועדת הערר תוך ששה עשר יום מיום שהוגש הערר, רואים את העורר כאילו זכה בעררו ובלבד שאין בכך כדי למנוע את המנהל מלתת הוראה או צו חדשים באותו ענין.

@ 23. (תיקון: תשל&quot;ט, [הודעות], תשנ&quot;ה) : (((בוטלה).))

@ 24. נקיון העובדים
: אדם העוסק בייצור במפעל יהיה לבוש בגדים וינהג כפי שנקבע [[בתוספת הששית]].

@ 25. נקיון אמצעי ייצור והובלה
: האחראי על המפעל יחזיק במצב נקי את המכשירים המשמשים לייצור במפעל, הכלובים המשמשים להובלת עופות למפעל וכלי הרכב המשמשים להובלת מצרכים למפעל או ממנו, ויהיה אחראי לניקוים וחיטוים בהתאם להוראות [[התוספת השביעית]].

@ 26. נקיון המפעל
: (א) האחראי על המפעל יחזיק את המפעל במצב נקי, יקיים בו סדרי התברואה ויהיה אחראי לניקויו וחיטויו, בהתאם להוראות [[התוספת השמינית]].
: (ב) האחראי על המפעל יתקין במפעל סידורים, מיתקנים וציוד ויחזיק במפעל מלאי חמרי ניקוי וחיטוי, ככל הדרוש לקיום הוראות [[התוספת השמינית]] ויתר הוראות תקנות אלה.
: (ג) האחראי על המפעל ימנע, תוך שימוש בכל האמצעים האפשריים, חדירת זבובים, חולדות, עכברים ושורצים אחרים וכניסת כלבים, חתולים וחיות שעשוע אחרים לחדרים ולמדורים שבהם עוף שחוט או מוצרי עוף יעובדו, יטופלו או יוחסנו.

@ 27. נקיון תנאי לייצור
: לא תתחיל משמרת ייצור במדור כלשהו במפעל אלא אם הוא נקי ומחוטה בהתאם לתקנות אלה.

@ 28. אור
: לא יבוצע ייצור במפעל, אלא אם שורר בכל מקום במפעל אור בעצמה של 300 לוקסים לפחות.

@ 29. ייצור במקום מתאים
: לא תבוצע במפעל פעולת ייצור כלשהי אלא במדור ובמקום המיועדים ומתאימים לכך.

@ 30. הקף הייצור והפיקוח לניקוי
: (א) לא יישחטו במשמרת ייצור אחת מספר עופות העולה על כושר הקליטה של המפעל כפי שקבע המנהל.
: (ב) לא יופעלו במפעל יותר משתי משמרות ייצור ביממה, ולא תיעשה פעולת ייצור במדורי המפעל השונים בפרקי הזמן שקבע מבקר בין המשמרות לצורך ביצוע ניקוי וחיטוי.

@ 31. נוכחות הפקחים וביצוע תפקידיהם
: (א) לא יופעל מפעל לשם ייצור אם לא נמצאים בו באותה עת פקחים במספר שקבע מבקר לגבי אותו מפעל.
: (ב) פקח יבצע הוראות מבקר או הוראות וטרינר מפקח, בכל הנוגע לביצוע [[החוק]], [[הפקודה]] ותקנות אלה.
: (ג) פקח יבצע את התפקידים המוטלים עליו על פי תקנות אלה, בכפוף לכל הוראה של מבקר או וטרינר מפקח שניתנה לו.

@ 32. פיקוח בשעות נוספות וחגים
: אחראי על מפעל אשר נצרך לשירות הפיקוח שלא בשעות משמרת ייצור רגילה, יודיע על כך למנהל מראש וישלם את המגיע לצוות הפיקוח בשעור ובצורה שקבע המנהל.

@ 33. איסור הכנסת בעלי חיים
: לא יכניס אדם בעלי חיים למפעל אלא אם הם עופות המיועדים לשחיטה במפעל.

@ 34. הגבלת הכניסה
: (א) לא ייכנס אדם למפעל, והאחראי על המפעל ימנע כניסתו, אם אין בידו היתר-כניסה בכתב שנתן לו וטרינר מפקח (להלן - היתר כניסה). הוראה זו לא תחול על מפקח כמשמעותו [[בסעיף 2 לפקודת בריאות העם, 1940]].
: (ב) היתר-כניסה יינתן לאדם אם דרושה כניסתו למפעל, ובלבד שמלאו לו 16 שנה והוא נבדק בדיקה רפואית תוך 30 יום קודם למתן היתר-הכניסה ונמצא חפשי מגורמי מחלה-מדבקת במצב המאפשר העברת המחלה ומזיהום מיקרוביאולוגי הנובע מתהליך דלקתי, ומסר לידי וטרינר מפקח תעודה רפואית על ממצאים אלה.
: (ג) תקפו של היתר-כניסה יהיה לתקופה האמורה בו ובלבד שלא תעלה על שנה.

@ 35. בדיקה רפואית של בעל היתר-כניסה
: אדם שניתן לו היתר-כניסה ייבדק בדיקה רפואית בכל עת שיורה לו וטרינר מפקח, ואדם כאמור ימסור לידי וטרינר מפקח כאמור תעודת הרופא שבדקו, אשר תכלול ממצאים בדבר גורמי מחלה או זיהום כאמור [[בתקנת משנה 34(ב)]].

@ 36. סירוב היתר-כניסה, התלייתו וביטולו
: על אף הוראות [[תקנה 34(ב)]] רשאי וטרינר מפקח, בהודעה בכתב, לסרב לתת לאדם היתר-כניסה, להתלות היתר-כניסה שלו או לבטלו, אם נוכח להנחת דעתו כי ארע אחד מאלה:
: (1) בהיותו בעל היתר-כניסה סירב האדם לציית להוראתו של המנהל, מבקר, וטרינר מפקח או פקח;
: (2) הוא בעל היתר כניסה ונושא גורמי מחלה מדבקת במצב המאפשר העברת המחלה או נגוע בזיהום מיקרוביאולוגי הנובע מתהליך דלקתי.

@ 37. ערר
: (א) אדם שנפגע על ידי סירוב, התליה או ביטול לפי [[תקנה 36]] המתייחס אליו, רשאי לערור תוך שבעה ימים מיום שנמסרה לו הודעה על כך בפני ועדת הערר האמורה [[בתקנה 22]].
: (ב) על ערר לפי תקנה זו יחולו הוראות [[תקנות 21(ב)]] [[ו-22]], בשינויים המחוייבים לפי הענין ובשינויים אלה:
:: (א) אין ועדת ערר רשאית לתת היתר-כניסה אך רשאית היא לצוות על וטרינר מפקח לתיתו;
:: (ב) לא החליטה ועדת ערר תוך 16 יום בערר על סירוב לתת היתר-כניסה, רואים כאילו נצטווה וטרינר מפקח לתת היתר-כניסה לעורר, ובלבד שאין בכך כדי למנוע וטרינר מפקח מלהתלות את היתר-הכניסה או לבטלו פעם נוספת בהתאם [[לתקנה 36]].

@ 38. הפרדה של מפעל ליצוא
: מפעל שניתן לו כתב אישור לפי [[תקנה 9]] יופרד מכל מפעל אחר; לא יהיו דלתות, שערים או פתחים אחרים בין מפעל שניתן לו כתב אישור כאמור למפעל אחר אלא בהסכמת המנהל ורשאי המנהל להתנות תנאים להסכמתו.

@ 39. כניסה למפעל
: המנהל או נציג מורשה של המנהל רשאים להיכנס למפעל או לכל חלק ממנו בכל זמן סביר במשך היום או הלילה, בין אם מתנהל בו ייצור מוצרי עוף ובין אם לאו; לפי דרישת האחראי על המפעל על הנציג להציג הרשאה בכתב מאת המנהל.

@ 40. זיהוי צוות הפיקוח
: כל מבקר, וטרינר מפקח או פקח, חייבים לשאת בכל עת שהותם במפעל אמצעי זיהוי אשר נתן להם המנהל, ולפי בקשת האחראי על המפעל עליהם להציגו.

@ 41. סימון עיכוב ודחיה
: (א) וטרינר מפקח או פקח רשאים להצמיד סימן שאישר המנהל לשם זיהוי של -
:: (1) עוף או מוצר עוף אשר לגביהם קיים חשד שלא בוצעו תקנות אלו כנדרש או שהוחלט לעכבם לשם ביצוע בדיקות נוספות;
:: (2) ציוד, כלי עבודה, מיתקן, חדר או מדור במפעל אשר נמצאו מלוכלכים או מזוהמים או שיש במצבם הפרה של תקנות אלה.
: (ב) עוף, או מוצר עוף המסומן לפי תקנת משנה (א), לא יעובדו עיבוד נוסף ולא ישמשו לעבודה ולא ינוצלו לייצור מוצר אחר.
: (ג) ציוד, כלי עבודה, מיתקן, חדר או מדור המסומנים לפי תקנת משנה (א) לא ישמשו לעבודה ולא ינוצלו לייצור מוצרי עוף.
: (ד) סימן שהוצמד לפי תקנת מישנה (א) לא יוסר אלא בידי הוטרינר המפקח או הפקח.

@ 42. הצמדת תו רשמי
: לא יוצמד תו רשמי, קיצורו או דומה לו למוצר עוף או למכל או לאריזה המכילים מוצר עוף, אלא בידי וטרינר מפקח, פקח, או איש אחר שהסמיכו המנהל.

@ 43. הכנסת מוצרי עוף או מוצרי בשר לייצור למפעל
: לא יוכנס למפעל ולא יימצא בו מוצר עוף, לרבות רוטב לייצורו, או בשר או מוצר בשר מבקר, מכבש, מעז או מכל בעל חיים אחר, אלא אם מקורו ממפעל מאושר ויש עליו סימן של הפיקוח הוטרינרי המתאים.

@ 44. הוראות במקרה של זיהום מים
: נזדהמו המים במפעל, מחמת שטפון או מחמת כל סיבה אחרת -
: (1) ייפסל כל עוף ומוצר עוף וכל מרכיב המשמש להכנת מוצרי עוף;
: (2) ינוקו באופן יסודי קירות, תקרות, עמודים ורצפות של כל המדורים שזוהמו וכל הציוד והמיתקנים במדורים אלה, הכל בהשגחת וטרינר מפקח או פקח;
: (3) אריזות סגורות סגירה הרמטית, תיבדק תקינותן בהשגחת וטרינר מפקח; מוצר עוף באריזה פגומה ינהגו בו בהתאם להנחיות [[שבתוספת התשיעית]].

== פרק ד': שחיטה ==

@ 45. איסור השהיית עוף
: לא יושהה במפעל עוף כשהוא חי, פרק זמן העולה על 18 שעות מעת הכנסתו למפעל.

@ 46. איסור הוצאת עוף
: לא יוציא אדם עוף חי מהמפעל אלא אם בידיו אישור לכך מאת וטרינר מפקח ובהתאם לתנאי האישור.

@ 47. בדיקה, היתר או דחיית שחיטה ופסילה
: (א) עוף ייבדק בידי מפקח וטרינר או מפקח, במשחטה בה יישחט, לפני שחיטתו, בהתאם [[לתוספת העשירית]].
: (ב) מפקח וטרינר או מפקח שבדק עוף לפי תקנת משנה (א) יתיר, ידחה או יאסור את השחיטה ויורה לנהוג בעוף בהתאם להוראות [[התוספת העשירית]], הכל בתעודה שיתן; האחראי על המפעל יהיה אחראי שעוף לא יישחט במפעל אלא בהתאם להיתר כאמור.

== פרק ה': הטיפול בעוף שחוט ==

@ 48. טיפול בעוף שחוט
: (א) הקזת הדם מעוף שחוט תבוצע מיד בתום שחיטתו ובשלמות, תוך שמירה על נקיון ותנאים סניטריים.
: (ב) מריטת הנוצות מעוף שחוט, כולל הרחקת נוצות עדינות ושערות, תבוצע מיד לאחר גמר הקזת הדם ותיעשה בשלמות בתנאים מסחריים מקובלים.
: (ג) הנוצות יועברו מיד לאחר המריטה אל המיתקן המיועד להחסנתן או לעיבודן.
: (ד) מיד לאחר מריטתו יישטף העוף השחוט במים המותזים בחזקה, באמצעות מיתקן התזה המופעל על ידי מגבר-לחץ.

@ 49. הוצאת קרביים
: (א) פתיחת העוף וכל פעולה אחרת בו עד לגמר ניתוק קרביו ייעשו במשחטה שבה נשחט, מיד לאחר גמר הקזת הדם, כשהעוף תלוי על פס-תליה ובשיטה שהורה המנהל ושמטרתה מניעת זיהומו של העוף בתכולת הזפק, המעיים, הקורקבן או כיס המרה ומבעד פי הטבעת; כל הפעולות הללו ייעשו לפני השטיפה האחרונה ובכל מקרה לפני הכנסת בשר העוף למכלי הצינון.
: (ב) רחיצת עוף שחוט ובשר עוף תיעשה על ידי העברתם דרך מערכת של מתיזים עם הספקת מים נקיים וטריים בלחץ מוגבר.

@ 50. בדיקה והחלטה שלאחר השחיטה
: (א) כל עוף שחוט ייבדק בידי וטרינר מפקח או פקח, במשחטה שבה נשחט, מיד לאחר שחיטתו ופתיחתו, בהתאם [[לתוספות האחת עשרה]] [[והשתים עשרה]].
: (ב) הבדיקה תיעשה לאחר פתיחת העוף השחוט והוצאת הקרביים מחוצה לו מבלי לנתקם, כך שכל פנים העוף השחוט וקרביו ייחשפו לעיני הבודק, לשם מתן החלטה על תקינות הגופה או חלק ממנה או אם נמצאו בהם פגיעות.

@ 51. עיכוב עופות שחוטים
: (א) בדק פקח עופות שחוטים ולא החליט כי הם ראויים למאכל אדם בהתאם [[לתקנה 52]], ינהגו בהם בהתאם לתקנת משנה (ד) עד למתן החלטה של וטרינר מפקח בהתאם [[לתקנה 52]] או [[תקנה 53]].
: (ב) וטרינר מפקח יבדוק עופות שחוטים האמורים בתקנת משנה (א) תוך 24 שעות מעת בדיקתם בידי הפקח.
: (ג) וטרינר מפקח רשאי לעכב מתן החלטתו בהתאם [[לתקנה 52]] או [[תקנה 53]] לגבי עופות שחוטים שבדק, אם ראה לנכון להעביר דוגמאות מהם לבדיקה מעבדתית בהתאם [[לתקנה 80]].
: (ד) עופות שחוטים האמורים בתקנות משנה (א) ו-(ג) לא יוצאו מהמפעל שבו נשחטו ויוחזקו בו בתנאים שיורה מבקר וכשהם נתלים על מיתקן התליה, ומסומנים, בדרך שהורה מבקר, במלים &quot;טעון בדיקה נוספת&quot;.

@ 52. התרה למאכל אדם (תיקון: תשמ&quot;א)
: (א) עוף שחוט או חלק ממנו, שהחליט פקח על פי ממצאי בדיקתו או שהחליט וטרינר מפקח על פי ממצאי בדיקתו או בנוסף להם על פי ממצאי הבדיקה המעבדתית, כי הוא ראוי למאכל אדם, יסומן הוא או בשר העוף והאיברים הפנימיים שהופקו ממנו (בתקנה זו - מצרך), בסימן הכולל את המלים &quot;נבדק והותר&quot; ומספר הרשיון, לפי הדוגמה [[שבתוספת החמש עשרה]].
: (ב) הסימון האמור בתקנה זו ייעשה באחת מדרכים אלה:
:: (1) אריזת המצרך בעטיפה שעליה מוטבע הסימן, באופן שלא יהא ניתן להסיר את הסימן מן האריזה בלי לפגוע בה; העטיפה תהיה עשויה מפלסטיק בלתי רעיל או מנייר בלתי רעיל העמיד בפני רטיבות או מחומר אחר שאישר לכך המנהל;
:: (2) החתמת הסימן על המצרך בצבע שאישר לכך המנהל;
:: (3) סרט, חותם (פלומבה) או לוחית מתכת-אל-חלד או פלסטיק נוקשה העשוי מחומר בלתי רעיל, שעליהם מוטבע הסימן, המוצמד למצרך באופן שלא יהא ניתן להסירו ולהשתמש בו שימוש חוזר בלי שהדבר יוכר.
: (ג) מותר יהיה לבצע הסימון האמור בתקנה זו בעת ובעונה אחת עם ביצוע הסימון האמור [[בתקנה 73]], ובלבד שלא יסומן מוצר עוף בסימן כאמור בתקנה זו אם כתוצאה מהייצור שוב לא יהא ניתן לזהותו עם המצרך ממנו יוצר, או אם הוא כולל מרכיבים בנוסף למצרך ולחמרים מוספים כאמור [[בתקנה 72]]; החלטתו של המנהל לענין זהות כאמור תשמש ראיה חותכת לדבר בכל הליך.

@ 53. פסילה
: החליט וטרינר מפקח, על פי ממצאי בדיקתו או בנוסף להם על פי ממצאי הבדיקה המעבדתית, כי עוף שחוט או חלק ממנו אינו ראוי למאכל אדם, יפסול אותו בתעודה.

@ 54. השמדת פסולין
: עוף שחוט, בשר עוף ואיברים פנימיים, שנפסלו, יושמדו בתחום המפעל שבו נפסלו, בדרך שנקבעה [[בתוספת התשיעית]].

== פרק ו': הטיפול בבשר עוף ובאיברים פנימיים והכנתם ואריזתם כמוצרי עוף ==

@ 55. קירור בשר עוף
: (א) עם גמר תהליך ניתוק הקרביים מעוף שחוט, יישטף ויירחץ בשר העוף במים המותזים בחזקה באמצעות מיתקן התזה המופעל על ידי מגבר-לחץ ויוכנס לשם קירור מוקדם למכלים שבהם מים המתחלפים קבע ושהטמפרטורה שלהם אינה עולה על 7° צלזיוס.
: (ב)(1) לאחר שבשר עוף יגיע בתהליך האמור בתקנת משנה (א) לטמפרטורה של 10° צלזיוס, יקורר בתוך מערכת קירור לטמפרטורה של 4° צלזיוס או פחות, בתהליך שיימשך פרק זמן כדלקמן:
::: (א) כאשר משקל יחידת בשר עוף כלשהי במערכת (להלן - משקל היחידה) הוא פחות מ-1.80 ק&quot;ג - עד ארבע שעות;
::: (ב) כאשר משקל היחידה מ-1.80 ק&quot;ג עד 3.60 ק&quot;ג - עד שש שעות;
::: (ג) כאשר משקל היחידה עולה על 3.60 ק&quot;ג - עד שמונה שעות.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1) מותר לקרר בשר עוף בחדר קירור באמצעות הזרמה מתונה של אוויר קר על הבשר באופן שהטמפרטורה הפנימית שלו תופחת תוך 16 שעות ל-4° צלזיוס או פחות.
: (ג) לאחר ביצוע הקירור כאמור בתקנת משנה (ב) או כאמור [[בתקנה 56(א)]], יוחזק בשר עוף בכל עת, מלבד תוך כדי הכנתו לאריזה או אריזתו כאמור [[בתקנה 56]], בטמפרטורה שאינה גבוהה מ-4° צלזיוס, ובמקרה של קירור לפי [[תקנה 56(א)]] - גם כשכל שכבה של יחידות בשר עוף מכוסה בשכבה נאותה של פתיתי קרח, או יוקפא ויוחזק מוקפא כאמור [[בתקנה 59]].
: (ד) עופות המוחזקים במפעל ארוזים למעלה מ-24 שעות יוחזקו בחדר אשר בו הטמפרטורה 4 1.8 צלזיוס או פחות.
: (ה)(1) במערכת צינון של מים וקרח יובטח שהקרח הוכן ממקור מים מאושר; גושי קרח יירחצו לפני קרישתם על-ידי התזת מים ממקור מים מאושר על כל צידי הגוש; גושי קרח ופתיתי קרח יוחסנו בתנאים סניטריים.
:: (2) מכלי צינון אוטומטיים יהיו מצויידים במד קור רושם עם מעגל רישום של 24 שעות; תרשים הטמפרטורות היומי יימסר לוטרינר המפקח עם גמר כל יום עבודה.
:: (3) במכלי צינון אוטומטיים הספקת המים הטריים למדור הראשון של המערכת חייבת להיות לפחות 2 ליטר מים ליום לפטם ו-4 ליטר מים ליום לתרנגול הודו; מי הצינון חייבים להיות נקיים; יש להבטיח זרימת יתר (Over-flow) מתמדת; יש להתקין מדד מים למדידת המים הנקיים המוכנסים למדור הראשון כאמור אשר נותן קריאה מצטברת.
:: (4) עם עצירת הסרט הנע או המעלית המרחיקים את בשר העוף ממכל הצינון, יש להפסיק את הטלטול וההנעה של בשר העוף במכל הצינון; במכל שבו נעצרה התנועה לא יושאר בשר עוף יותר מ-15 דקות אלא אם הטמפרטורה של מי הצינון הורדה ל-4° צלזיוס.
:: (5) רגליים, ירכיים, גופות מחולקות, חזה מחולק ושאר חלקי בשר עוף מפעולות הבקורת הוטרינרית יקוררו על ידי אויר קר, קרח או התזת מים קרים תוך ניקוז מתמיד, אך לא במי קרח.
: (ו)(1) מיד עם ניתוק הקרביים מעוף שחוט ינותקו מהם האיברים הפנימיים שיישטפו במים בשיטה שהורה המנהל, יוכנסו למכל שבו סידורי ניקוז יעילים בשכבות שעובי כל אחת מהן אינו עולה על 5 ס&quot;מ, כשכל שכבה של איברים פנימיים מכוסה בשכבה נאותה של פתיתי קרח; המכל יוחסן בחדר קירור שבו שוררת בכל עת טמפרטורה שאינה גבוהה מ-4° צלזיוס; הפעולות האמורות בפסקה זו יבוצעו ברציפות וללא הפסק, ובכל מקרה יסתיימו לפני תום שעתיים מעת ניתוק הקרביים מהעוף השחוט.
:: (2) כשמכל צינון אוטומטי משמש לצינון איברים פנימיים, לא תהיה הספקת המים המאושרים פחותה מליטר אחד ל-10 פטמים, וכאשר גם צוארים יצוננו יש לספק ליטר אחד ל-5 פטמים. הטמפרטורה של מי הצינון לא תעלה על 1.8° צלזיוס.
:: (3) לאחר סיום הפעולות האמורות בפסקה (1) יוחזקו איברים פנימיים בכל עת, מלבד תוך כדי הכנתם לאריזה או אריזתם כאמור [[בתקנה 56]], בטמפרטורה האמורה בתקנת משנה זו וכשכל שכבה של איברים פנימיים מכוסה בפתיתי קרח, או יוקפאו ויוחזקו מוקפאים כאמור [[בתקנה 59]].
: (ז) מכל האמור בתקנת משנה (ו) או [[בתקנה 56(א)]] יהיה עשוי מפלסטיק בלתי רעיל או ממתכת-אל-חלד ויחולו עליו הוראות [[תקנה 77(ד) ו-(ה)]].

@ 56. בשר עוף ואיברים פנימיים תוך כדי הכנתם לאריזה ואריזתם וקירורם מחדש
: (א) מותר להחזיק בשר עוף תוך כדי הכנתו לאריזה או אריזתו, בטמפרטורה שאינה עולה על 10° צלזיוס, בתנאי שמיד לאחר מכן יקורר שוב לטמפרטורה שאינה גבוהה מ-4° צלזיוס - באופן ותוך הזמן האמורים [[בתקנה 55(ב)(2)]] או על ידי הכנסתו למכל שבו סידורי ניקוז יעילים, כשכל שכבה ושכבה של יחידות בשר עוף מכוסה בכל עת בשכבה נאותה של פתיתי קרח והחסנתו של המכל בכל עת בטמפרטורה שאינה גבוהה מ-4° צלזיוס.
: (ב) מותר להחזיק איברים פנימיים תוך כדי הכנתם לאריזה או אריזתם בטמפרטורה שאינה גבוהה מ-10° צלזיוס, בתנאי שמיד לאחר מכן יקוררו שוב לטמפרטורה שאינה גבוהה מ-4° צלזיוס ויוחזקו ככל האמור [[בתקנה 55(ו)]].

@ 57. אי השהייה בקירור
: על אף האמור [[בתקנות 55]] [[ו-56]], תבוצע בבשר עוף ובאיברים פנימיים, תוך 48 שעות מעת תחילת קירורם לפי [[תקנה 55(ב), (ג) ו-(ו)]], אחת מפעולות הייצור האמורות [[בתקנות 59]], [[62]], [[63]], [[64]] [[ו-66]].

@ 58. עוף שחוט שפוטם להפקת כבדו
: (א)(1) הוראות [[תקנה 55(א)]] לא יחולו לגבי עוף שחוט שפוטם לשם הפקת כבדו (להלן - עוף מפוטם) ובשר עוף ואיברים פנימיים של עוף מפוטם.
:: (2) הוראות [[תקנות 49]] [[ו-50]] לא יחולו לגבי עוף מפוטם ובשר עוף ואיברים פנימיים של עוף מפוטם אלא במידה שהן מתיישבות עם הוראות תקנה זו והמשתמע מהן.
: (ב) מיד לאחר מריטת עוף מפוטם ינותק ממנו זפקו והעוף המפוטם יקורר בחדר קירור שבו שוררת בכל עת טמפרטורה שאינה גבוהה מ-0° צלזיוס, באמצעות הזרמה מתונה של אוויר קר על העוף המפוטם באופן שהטמפרטורה הפנימית שלו תופחת תוך 16 שעות ל-4° צלזיוס או פחות.
: (ג) מיד עם סיום תהליך הקירור האמור בתקנת משנה (ב) ייפתח העוף המפוטם ויוצאו וינותקו ממנו הקורקבן, המעיים, הטחול, הכליות והכבד בעודם מחוברים ועטופים יחד בשכבת שומן שהתקשה בקירור, וכן יתר הקרביים; מיד לאחר מכן תוסר ותנותק עטיפת השומן, כשהיא שלמה, מהאיברים המנויים בתקנת משנה זו, והאיברים ינותקו זה מזה.
: (ד) בשר עוף, עטיפת השומן המנותקת, האיברים ויתר הקרביים, האמורים בתקנת משנה (ג), ייבדקו כל אחד בנפרד בידי וטרינר מפקח או פקח, מיד עם גמר ביצוע הוראות תקנת משנה (ג).
: (ה) מיד לאחר מתן ההחלטה בהתאם [[לתקנה 52]] יבוצעו בבשר עוף של העוף המפוטם הוראות [[תקנה 55(ב)(2) ו-(ד)]], ולא כאמור [[בתקנה 55(א) ו-(ב)(1)]].
: (ו) מיד לאחר מתן ההחלטה בהתאם [[לתקנה 52]], יבוצעו באיברים פנימיים של העוף המפוטם הוראות [[תקנה 55(ו)(1)]].
: (ז) הוראות תקנה זו עדיפות על הוראות [[תקנה 49]] [[ותקנה 55]] חוץ [[55|מתקנות משנה (ב)(2) ו-(ד)]].

== פרק ז': מוצרי עוף ==

@ 59. מוצרי עוף מוקפאים
: (א) מוצר עוף מוקפא ייוצר בשיטות, בדרכים ובאמצעות תכשירים אשר המנהל אישר מראש ובכתב.
: (ב) תהליך הקפאה של בשר עוף ואיברים פנימיים לשם ייצורם למוצר עוף מוקפא, ייעשה מתחילתו ועד סופו בטמפרטורה של מינוס 28° צלזיוס או פחות.
: (ג) מוצר עוף מוקפא יוחזק בכל עת בטמפרטורה של מינוס 18° צלזיוס או פחות.
: (ד) בשר עוף מיועד להקפאה יוקפא בחדר הקפאה בהתאם לתקנת משנה (ב) תוך 48 שעות וזאת לאחר צינון מוקדם בהתאם [[לתקנה 55(ד)]].
: (ה) הקפאת עוף שחוט תיעשה באופן שהטמפרטורה במרכז האריזה תגיע למינוס 18° צלזיוס תוך 96 שעות מעת הכנסתו לחדר ההקפאה; הקפאת בשר עוף תיעשה באופן שהטמפרטורה במרכז החבילה תגיע למינוס 18° צלזיוס תוך 72 שעות.
: (ו) על פי בקשה בכתב ובהתאם לתנאים שיקבע המנהל, תותר העברת עוף שחוט או בשר עוף לפני הקפאתו ממפעל מאושר אחד למשנהו לשם הקפאה; שירות הפיקוח הוטרינרי רשאי בכל עת לבקר במיתקני הקירור המשרתים את המשחטה, לודא קיום ההוראות הכלולות בתקנת משנה (ה).
: (ז) בשר עוף טרי המיועד לקירור על ידי הכנסתו ישירות אל תוך תא ההקפאה במפעל, יוקפא תוך שעתיים מאז שחיטתו ב&quot;מצנן לוחיות&quot; (Plate Freezer) או בכל מערכת צינון מאושרת אחרת שאישר המנהל ואשר בתוכה תקויים טמפרטורה של מינוס 23° צלזיוס או פחות.
: (ח) מוצרי עוף המנויים להלן לא יכילו שיעור של עור העולה על הקבוע לצדם לגבי בשר עוף טרי או לגבי בשר עוף מבושל:
:: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | שם מוצר העוף !! colspan=&quot;2&quot; | אחוז עור
|-
! טרי !! מבושל
|-
| : (1) חזה הודו בלי עצמות או רולדה של חזה הודו בלי עצמות || 14 ||
|-
| : (2) שוקי הודו בלי עצמות או רולדה של שוקי הודו בלי עצמות || 8 ||
|-
| : (3) בשר הודו בלי עצמות או רולדה של בשר הודו בלי עצמות || 15 ||
|-
| : (4) חזה עוף בלי עצמות או רולדה חזה עוף בלי עצמות || 18 || 20
|-
| : (5) בשר עוף בלי עצמות או רולדה של בשר עוף || 20 || 25
|}
: (ט)(1) באישור המנהל מותר להזריק אל תוך עובי השריר של בשר עוף תמיסה המכילה חמרים תפקודיים כגון תבלינים, משפרי טעם, תחליבים, פוספטים, מיץ תמצית, תרכיז בשר עוף, חמאה, שמני מאכל, בנפרד או בתערובת, כל אחד לחוד וכל צרוף שלהם; החדרת חומר מוזרק כאמור לא תגדיל את המשקל מעל למשקל של המוצר הגלמי, לאחר השריה, שטיפה וצינון, בשיעור העולה על 3 אחוזים; משקל נוסף זה יחשב כחלק של משקל בשר העוף לצורך קביעת משקל הנטו לפי הוראות הסימון.
:: (2) סימון מוצרים כאמור ייעשה בהתאם [[לתקנה 73]]; הטבעות המסמנות ומגדירות מוצרים אלו יאושרו מראש ולפני השימוש מטעם רשות הפיקוח הוטרינרי של הארץ המיבאת; אישור ההטבעה לשימוש על מוצר מסוים מותנה ביכולת האחראי על המפעל להבטיח באמצעות מערכת בקרה מאושרת של המפעל גבול בטחון של 0.33% לגבי שיעור ההגדלה המותרת של 3% כאמור, היינו כך שאחוז החומר המוזרק במוצר המוגמר אינו גדול מ-3.3 אחוז ואינו קטן מ-2.7 אחוז; מערכת הבקרה של המפעל חייבת להיות מסוגלת להוכיח בכל עת התאמה לדרישה זו; כאצווה תחשב כמות מוצר עוף שיוצרה במשמרת ייצור אחת.

@ 60. רטיבות מותרת במוצר עוף מקורר או מוקפא
: (א) מוצר עוף שהוא בשר עוף מקורר כאמור [[בתקנה 55(ג)]] או מוצר עוף מוקפא כאמור [[בתקנה 59]], והוא יוקפא, יבושל או ייארז כבשר עוף שלם, לא יהיה משקלו בתחנה האחרונה לפני אריזתו בעת בדיקתו גבוה ממשקלו לפני תהליך ההכשרה, הרחיצה והצינון אלא בשיעורים שלא יעלו על אלה:
:: {|
! ליחידת בשר עוף לפי סוג ומשקל !! אחוזים
|-
| : (1) תרנגול הודו שמשקלו - ||
|-
| :: מעל ל-9 ק&quot;ג || 5.5
|-
| :: מ-4.5 עד 9 ק&quot;ג || 6
|-
| :: פחות מ-4.5 ק&quot;ג || 8
|-
| : (2) עוף אחר שמשקלו 2.25 ק&quot;ג ומעלה || 6
|-
| :: פחות מ-2.25 ק&quot;ג || 8
|}
: (ב) מוצר עוף מבשר עוף מתרנגול הודו המיועד להיות מחולק לחלקים או נפרק מעצמותיו, יוכל להיות כבד ממשקלו לפני צינון, אם משקלו היה:
:: (1) פחות מ-4.5 ק&quot;ג - ב-9%;
:: (2) 4.5 ק&quot;ג עד 9 ק&quot;ג - ב-7%;
:: (3) למעלה מ-9 ק&quot;ג - ב-5.5%.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), מוצר עוף מתרנגולות שמשקלן פחות מ-2.25 ק&quot;ג והוא מיועד להיות מחולק לחלקים או נפרק מעצמותיו וצונן במכל צינון המשכי בלבד, יוכל להיות כבד ממשקלו לפני הכשרתו לפי דיני ישראל וצינונו בלא יותר מ-12%.
: (ד) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ג), מוצר עוף שהוא בשר עוף מתרנגולות שמשקלן פחות מ-2.25 ק&quot;ג, והוא מיועד להיות מחולק לחלקים או נפרק מעצמותיו ויצונן במכל צינון המשכי ויוחזק להבשלה נוספת במי פתיתי קרח, יוכל להיות כבד ממשקלו לפני הצינון בלא יותר מ-10%.
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (א), מוצר עוף שהוא בשר עוף המיועד להיות ארוז ושמור בפתיתי קרח ולא כאמור בתקנות משנה (ב) ו-(ד), יוכל להיות כבד ממשקלו לפני הכשרה על פי דיני ישראל וצינונו, בתחנה האחרונה לפני אריזתו בעת בדיקתו, בלא יותר מ-12%; לגבי כל בשר עוף הארוז עם פתיתי קרח, הפסד הרטיבות בזמן ההחסנה וההובלה עד למקום היעד הראשון לא יהיה גדול מהקבוע בתקנת משנה (א) לפי משקל העופות וסוגם.
: (ו) מבחני ספיגות מים, על פי השיטות שקבע המנהל, ייערכו לפחות פעם בכל יום בידי הפקח כדי להבטיח ביצוע של תקנות משנה (א) עד (ה).
: (ז) האחראי על המפעל ימציא משקלים ואמצעי זיהוי וכל יתר האמצעים הנחוצים לביצוע מבחני ספיגת המים.

@ 61. הפשרת בשר עוף קפוא
: לא יופשר בשר עוף מוקפא אלא אם הוא עטוף עטיפה אטומה; ההפשרה תיעשה על ידי התזת מים או השריה במכל מים; על אף האמור לעיל, בשר עוף מוקפא שאינו עטוף בעטיפה אטומה יופשר בתליה או על שולחנות מחומר אל-חלד, משופעים ומנוקזים להרחקת נוזלי ההפשרה.

@ 62. מוצרי עוף מבושלים או ממולחים
: מוצר עוף מבושל או מוצר עוף ממולח הטעון בישול, יבושלו עד שיגיעו לטמפרטורה פנימית של 71° צלזיוס לפחות.

@ 63. מוצרי עוף מעושנים
: מוצר עוף מעושן יעושן עד שיגיע לטמפרטורה פנימית של 69° צלזיוס לפחות.

@ 64. שימורים
: (א) מוצר עוף משומר ייארז בתנאים אלה (להלן - מוצר משומר):
:: (1) בתכוף לפני מילויו של מכל במוצר עוף - בין שהמכל עשוי ממתכת, מזכוכית או מחומר אחר - יישטף המכל היטב, כשפתחו מופנה כלפי מטה, בזרם מים בלחץ אשר יבטיח ניקוי יעיל של כל השטח הפנימי של המכל ושולי פתחו;
:: (2) מכל שנשטף כאמור בפסקה (1) יוחזק, עד למילויו, בתנאים אשר ימנעו את זיהומו;
:: (3) המכל ייסגר הרמטית לאחר מילויו ויחומם מיד לאחר מכן בטמפרטורה ובמשך זמן מתאימים כדי להבטיח שהמוצר שבתוכו יעמוד בתנאי הובלה, החסנה ומסחר הרגילים בארץ היבוא או בישראל, לפי התנאים הקשים יותר;
:: (4) בגמר תהליך החימום האמור בפסקה (3) ולאחר קירור, ייבדק המכל בידי איש מאומן לכך שמינהו האחראי על המפעל והוא ידחה כל מכל המראה סימנים של אי-תקינות, כגון מילוי עודף או חסר, העדר תת-לחץ, סגירה בלתי הרמטית או פגימה כלשהי במכל;
:: (5) יש לסמן כל אצווה של המוצר בזמן היותו בעיבוד ובמיוחד לפני הכנסתו לטיפול בחום, על ידי הצמדה לרטורטה, לסל או למכל אשר בהם אריזות, בתו סימון אשר יחליף את צבעו כאשר האריזה התחממה כנדרש בתהליך טיפול בחום; המנהל רשאי לאשר להבטחת מטרה זו גם אמצעי אחר כל עוד שוכנע מיעילותו;
:: (6) המכל יסומן בתווית ובהטבעה כמפורט בתקנות אלה.
: (ב) המנהל רשאי להתיר הכנת מוצרי עוף, במקרים מיוחדים ובתנאים שהוא יקבע, כמוצר משומר ללא בישול בטמפרטורה ולחץ כנדרש בתקנת משנה (((א)))(3); מוצרים אלה, אם הם מוקפאים, יסומנו &quot;שמור בהקפאה&quot;, ואם אינם מוקפאים, יסומנו &quot;עלול להתקלקל, שמור בקירור&quot;.

@ 65. השמדת שימורים שנדחו או טיפולם מחדש
: תכנו של מכל שנדחה כאמור [[בתקנה 64(((א)))(4)]] יושמד בהתאם [[לתקנה 54]], ואולם יהא מותר להעביר את התוכן למכל אחר בתנאי שייעשה בהם ככל האמור [[בתקנה 64]] ושההעברה והפעולות האמורות [[בתקנה 64]] ייעשו מיד לאחר הדחיה האמורה, ברציפות וללא הפסקה עד לסיומן, ובתנאי שהמכל, על תכנו, הוחזק למשך כל הזמן שלאחר דחייתו בטמפרטורה שלא עלתה על 2° צלזיוס; אין להחזיק תוכן מכל כאמור לפני בישולו מחדש יותר מ-24 שעות לאחר דחיית המכל; האריזות ייבדקו בידי וטרינר מפקח לפני שחרורן.

@ 66. מבחן אינקובציה לשימורים
: (א) מכל אצווה של מוצר משומר יילקח מדגם מייצג, אשר יוחזק במיתקן אינקובציה בטמפרטורה של 35° צלזיוס במשך 10 ימים לפחות; לגבי מוצרים ארוזים בדחיסה, כגון בשר מרוסק או מוצר אשר משקלו עולה על 1.35 ק&quot;ג, תוארך האינקובציה ל-20 יום.
: (ב) אם המפעל אינו מספק מיתקן מתאים לביצוע מבחן האינקובציה של המדגמים המייצגים של אצוות הייצור, רשאי הוטרינר המפקח לעכב את האצוות בתנאים ולמשך זמן אשר יקבע כדי להבטיח בטיחות המוצרים ועמידותם.
: (ג) הוטרינר המפקח רשאי להתיר שיווק של אצוות מוצרים משומרים לאחר הכנתם המושלמת, לפני גמר מבחן האינקובציה של המדגם המייצג, בתנאי שאינו חושש שהמוצר פסול; שיווק בתנאים אלו ייעשה אך ורק בתנאי שמובטח מראש שניתן להחזיר את המשלוח בשלמותו למפעל לשם בדיקה נוספת במידה שמבחן האינקובציה יחייב את הדבר.

@ 67. פסילה והשמדה
: (א) החליט וטרינר מפקח, על פי ממצאי בדיקה או מבחן שנעשו על פי דין, כי אצוות מוצר עוף, כולה או מקצתה, בשלב כלשהו משלבי ייצורה או לאחר תום ייצורה, אינה ראויה למאכל אדם, יפסלנה, כולה או מקצתה לפי הענין, בתעודה חתומה בידו.
: (ב) מוצרי עוף שנפסלו כאמור יושמדו בהתאם [[לתקנה 54]].

@ 68. תמצית מרקים
: מוצרי עוף שהם תרכיזי מרקים: במצב נוזלי, קוביות או אבקות, ייוצרו בתנאים ובדרך שתבטיח את טיב המוצר ותקינתו התברואתית.

@ 69. איסור השימוש במצרכים שלא נבדקו והותרו
: לא ייוצרו מוצרי עוף אלא מעופות שנשחטו במשחטה וקויימו לגביהם הוראות [[תקנה 52]].

@ 70. זיוף מוצר עוף
: לא יורחק ממוצר עוף מרכיב בעל ערך מזין, כולו או מקצתו, לא יוחלף במוצר עוף מרכיב טבעי, כולו או מקצתו, במרכיב לא טבעי, לא יוסתר פגם בצורה כלשהי במוצר עוף, ולא יוסף למוצר עוף חומר אשר יגדיל את נפחו או את משקלו - כך שיווצר רושם של טיב או ערך מעולים יותר.

@ 71. חמרים רעילים או מזיקים
: (א) לא יימצא במוצר עוף חומר רעיל או מזיק העלול להסב נזק לבריאות האדם; אולם תהא זו הגנה טובה אם יוכח כי החומר אינו חומר כאמור [[בתקנה 72]] וכי החומר נמצא בכמות, בצורה ובהרכב שסביר להניח מבחינה מקצועית שלא יהיה בו כדי להסב נזק כאמור.
: (ב) בתקנה זו, &quot;חומר&quot; - לרבות כל דבר חי או צומח.

@ 72. חמרים מוספים והקרנה
: (א) לא יימצא במוצר עוף חומר משמר, חומר מייצב, חומר מתחלב, חומר נותן טעם או חומר צבע, ולא יוקרן מוצר עוף בקרינה רדיואקטיבית, אלא במידה שהדבר אושר בתעודה החתומה בידי המנהל או בחיקוק החל לגבי מוצר עוף המותר למכירה בישראל.
: (ב) מוצרי ביצה נוזלים, מוקפאים או מיובשים, שמוסיפים אותם למוצרי עוף, טעונים הכנה בפיקוח וסימון כנדרש בתקנות אלה.
: (ג) חלבון סויה המשמש להכנת מוצרי עוף במפעל לא יכיל יותר מ-0.1 אחוז טיטניום מסוג של דו-תחמוצת טיטניום מאושר למאכל אדם; המצאות של חלבון זה צריך להופיע בהטבעה על האריזה של חלבון הסויה.
: (ד) החומר המוסף לא יהא בו כדי להטעות או לגרום לכך שהמוצר יהיה פסול או מזוייף.
: (ה) החמרים המפורטים [[בתוספת שלוש-עשרה]] מאושרים לשימוש במוצרי עוף בכמויות ובתנאים שנקבעו שם.

@ 73. סימון מוצרי עוף (תיקון: תשל&quot;ז)
: (א) לא יוצא מוצר עוף ממפעל כשהוא ארוז באריזה מכל חומר שהוא אלא אם סומנה האריזה או סומנה תווית המודבקת עליה באופן שלא ניתן להסירה כשהיא שלמה, בסימן שאישר המנהל ובהטבעה הנדרשת בתקנות אלה.
: (ב) נוסחות אשר משמשות להכנת מוצרי עוף יאושרו מראש ולפני הטבעתן בסימון, לפי דרישת המנהל.
: (ג) בקשת אישור סימן תלווה בהצהרה שבה יצוינו אחוזי המרכיבים ויתוארו השיטות להכנת המוצר הנדון.
: (ד) במידה והסימון כולל גם מרשם של חמרים כימיים, מוצר כזה מחייב נתוח מעבדתי על בסיס אצווה במעבדה מאושרת על ידי המנהל.
: (ה) סימן כאמור בתקנה זו יכלול פרטים אלה, ואלה בלבד:
:: (1) שם המוצר;
:: (2) שם ארץ היצוא;
:: (3) שמות כל המרכיבים של המוצר לרבות חמרים כאמור [[בתקנה 72]] [[ובתוספת שלוש עשרה]] ומשקליהם לפי סדר תכולה יורד;
:: (4) שם המפעל ושם המשווק, ומעניהם;
:: (5) משקל נטו של המוצר, מידותיו או מספר יחידותיו, לפי הענין;
:: (6) תאריך סיום הייצור, במפורש או בסימון סתר.
: (ו) הטבעה כאמור בתקנה זו תכלול פרטים אלה, ואלה בלבד:
:: (1) תאריך סיום הייצור, במפורש או בסימון סתר;
:: (2) סימן זיהוי של אצוות הייצור;
:: (3) מספר הרשיון שהנו מספר רשוי המפעל.

@ 74. סימן מזוייף
: (א) לא יוצא מוצר עוף ממפעל כשהוא מסומן בסימן מזוייף.
: (ב) לענין תקנה זו, סימן מזוייף הוא סימן שנתקיימה בו אחד מאלה:
:: (1) הוא כוזב או מטעה;
:: (2) המוצר המסומן בו מוצע למכירה בשם של מוצר מזון אחר;
:: (3) המוצר המסומן בו הוא חיקוי של מוצר מזון אחר, ולא צויינו על הסימן, בהדפסה בגודל שווה ליתר ההדפסה, המלה &quot;חיקוי&quot; ושם המזון המקורי;
:: (4) המוצר המסומן בו מתיימר להיות למטרה תזונתית דיאטטית, ובהטבעה אין מידע על תכולת ויטמינים, מינרלים או תכונות דיאטטיות אחרות;
:: (5) המוצר המסומן בו מכיל חומר טעם מלאכותי, צבע מלאכותי, או חומר משמר כימי בלי שעובדות אלו נרשמו על ההטבעה;
:: (6) החמרים המוספים במוצר המסומן בו אינם מתאימים לדרישות המפורטות [[בתקנה 72]] [[ובתוספת שלוש עשרה]].

== פרק ח': הוראות שונות ==

@ 75. איסור ההוצאה, ההכנסה וההובלה של מצרכים שלא נבדקו והותרו
: לא יוציא אדם מצרכים ממפעל, לא יובילם, לא יכניסם למפעל ולא יקבלם במפעל אלא אם קויימו לגביהם הוראות [[תקנה 52]], הם מלווים בתעודה וטרינרית שניתנה על פי [[תקנה 76]] והם מובלים בטמפרטורה המתאימה להמשך ייצורם וייעודם בהתאם לתקנות אלה.

@ 76. תעודה וטרינרית להעברת מצרכים
: אדם המבקש להוציא מצרכים ממפעל, לא יעשה זאת אלא בליווי תעודה וטרינרית בנוסח לפי [[התוספת הארבע עשרה]] וכשכל הפרטים שבה מולאו בידי וטרינר מפקח בשלמות.

@ 77. מכלים להעברת מצרכים
: (א) לא יעביר אדם מצרכים שאינם ארוזים ולא ימסרם לאחר להעברה, בתוך המפעל או מחוצה לו, אלא אם הם במכל והוא סגור בחומר שממנו הוא עשוי, או מכוסה בכיסוי לשימוש חד-פעמי העשוי מנייר או מחומר אריזה כאמור בתקנת משנה (ג) או בכיסוי מפלסטיק בלתי רעיל.
: (ב) מכל ומכסהו העשויים קרטון או עץ יהיו לשימוש חד-פעמי.
: (ג) שטחי הפנים של מכל עשוי מעץ יהיו מכוסים בנייר בלתי רעיל העמיד לרטיבות או בחומר אריזה אחר שאישר לכך המנהל, ויהיו לשימוש חד-פעמי.
: (ד) מכל, מכסהו וכיסויו האמורים בתקנת משנה (א) וכיסוי שטחי הפנים שלו האמורים בתקנת משנה (ג), יהיו נקיים וללא ריח.
: (ה) מכל ומכסהו האמורים בתקנת משנה (א) העשויים מפלסטיק או ממתכת ינוקו, לפני שימוש חוזר, על ידי קיטור בטמפרטורה של 120° צלזיוס לפחות ודטרגנטים שאישר לכך המנהל ויחוטו בחומר שאישר לכך המנהל.

@ 78. סימון מכלים
: מכל כאמור [[בתקנה 77]] שבתוכו מצרכים, יסומן בתווית שבה צויין מספר הרשיון ותאריך פעולת הייצור האחרונה שנעשתה במצרכים שבתוך המכל.

@ 79. הובלה בכלי רכב מתאים
: לא יוביל אדם מצרך, ולא ימסרנו לאחר להובלה, אלא בכלי רכב שהטמפרטורה בו אינה עולה -
: (1) לגבי מצרך מוקפא - על מינוס 18° צלזיוס;
: (2) לגבי כל מצרך אחר - על 5° צלזיוס.

@ 80. נטילת דוגמאות (תיקון: תשל&quot;ט, [הודעות])
: (א) מבקר, וטרינר מפקח או פקח רשאים ליטול, ללא תשלום, דוגמאות ממצרכים ככל שימצאו לנכון ובדרך שימצאו לנכון, לשם עריכת בדיקות או מבחנים בהם.
: (ב) הבדיקות ייעשו במעבדה וטרינרית שאישר המנהל לצורך ביצוע בדיקות לפי סעיף זה.
: (ג) האחראי על המפעל ישלם, בעת נטילת הדוגמאות, בעד הבדיקות המנויות מטה את דמי השירות הנקובות לצדן:
:: (((כל הסכומים מעודכנים ליולי 2026):))
:: {|
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} הבדיקה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} האגרה בשקלים חדשים
|-
| : 1. בדיקה בקטריולוגית - ספירת חיידקים || 125.00 לדוגמה
|-
| : 2. בדיקת נוכחות סלמונלה, סטפילוקוקים וכיו&quot;ב || 58.00 לדוגמה/לסוג חיידקים
|-
| : 3. בדיקה כימית || 80.00 לדוגמה
|-
| : 4. בדיקה היסטולוגית || 58.00 לדוגמה
|-
| : 5. בדיקה לקיום שאריות אנטיביוטיקה || 58.00 לדוגמה/לסוג אחד של אנטיביוטיקה
|-
| : 6. בדיקה לשאריות הורמונים || 80.00 לדוגמה
|-
| : 7. בדיקה לשאריות חמרי הדברה || 80.00 לדוגמה
|-
| : 8. בדיקה לתכולת מים עודפים || 18.00 לדוגמה
|-
| : 9. בדיקה כימית - ||
|-
| :: א. חלבון, סידן, זרחן, מלח || 58.00 לדוגמה
|-
| :: ב. % מים || 18.00 לדוגמה
|-
| :: ג. % שומן || 58.00 לדוגמה
|-
| :: ד. % אפר || 18.00 לדוגמה.
|}

@ 81. הגשת דינים וחשבונות
: האחראי על המפעל יגיש למנהל דינים וחשבונות, הודעות ותזכירים בדבר כל פעולה המבוצעת במפעל בהתאם להוראות [[החוק]], [[הפקודה]] או תקנות אלה, במועד שיורה עליהם המנהל.

@ 82. התליית כתב אישור
: (א) היה לוטרינר מפקח או לפקח יסוד סביר להניח כי הוראה מהוראות [[החוק]], [[הפקודה]] או תקנות אלה או הוראה או תנאי שבתקנה שניתנה, או אושרה על פי תקנות אלה, למעט הוראות הנזכרות [[בתקנה 19]], אינה מתמלאת בהקפדה (בתקנה זו [[83|ובתקנה שלאחריה]] - הפרה) וכי מוצרי עוף המיוצרים במפעל תוך כדי ההפרה עלולים להיות בלתי ראויים ליצוא, רשאי הוא לצוות בכתב על התליית כתב האישור ולשם הבטחת הפסקת הייצור לשם יצוא של מוצרי עוף למשך תקופת ההתלייה רשאי הוא לצוות על סגירת חצרים לאחר שנועץ ברופא המחוזי, וכן רשאי הוא לצוות על כל פעולה אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות הענין כדי להביא לידי הפסקה של ממש בייצור כאמור (בתקנה זו - צו).
: (ב) הוראות [[תקנה 19(א)(2) ו-(3)]] [[ותקנה 19(ב)]] יחולו לגבי צו בשינויים המחוייבים לפי הענין.
: (ג) צו יעמוד בתקפו עד תום 48 שעות מעת תחילתו או עד לביטולו קודם לכן בידי וטרינר מפקח.
: (ד) וטרינר מפקח יבדוק את המפעל שלגביו ניתן צו תוך 24 שעות מעת נתינתו ויבטל את הצו אם שוכנע כי ההפרה שבגללה ניתן הצו נפסקה.

@ 83. הפסקת ייצור בשל הפרה
: (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי הפרה שבגללה ניתן צו לפי [[תקנה 82(א)]] לא תיפסק תוך תקופת תקפו של הצו או כי הפרה כאמור לא נפסקה לאחר תום תקפו של הצו, רשאי הוא לצוות על ביטול של כתב האישור והפסקת ייצור מוצרי עוף לשם יצוא, ולשם הבטחת הייצור כאמור רשאי הוא לצוות לאחר שנועץ ברופא המחוזי, על סגירת חצרים ועל כל פעולה אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות הענין כדי להביא לכך.
: (ב) הוראות [[תקנות 19]] - למעט [[19|תקנת משנה (א)(1)]], [[20]], [[21]], [[22]] [[ו-23]] יחולו לענין תקנה זו, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

@ 84. החלת הוראות שבדינים
: תקנות אלה ייראו ככוללות, לכל ענין ודבר, הוראות כל דין החלות על מצרך, על ייצורו, החסנתו, הובלתו, שיווקו או הטיפול בו, או על עוף המיועד לשמש לייצורו של מצרך, ובלי לגרוע מכלליות האמור - הוראות כל דין בענין חומר משמר, חומר מייצב, חומר תחליבי, חומר צבע, חומר נותן טעם או הקרנה בקרינה רדיואקטיבית לשימוש בייצור מזון, או תכשיר רפואי לריפוי, לאיבחון, לחיסון, לטיפול או לגידול עופות לרבות תכשירים אנטיביוטיים והורמונליים, הוראות תקן ישראלי רשמי לפי [[חוק התקנים, תשי&quot;ג-1953]], לגבי מוצר עוף, והוראות כל דין - לשמירתו, לקיומו או למילויו (בתקנה זו - הדינים), חוץ מאותן הוראות שבחיקוקים הקובעות כי הם אינם חלים על מצרך המיועד לייצוא או על ייצור מצרך כזה או על עוף המיועד לשמש לייצורו, וכן מלבד ההוראות, הדרישות או התקנים שבהם שהם המחמירים פחות מתקנות אלה, או הסותרים את האמור בתקנות האלה או אינם מתיישבים עמהן או עם תהליכים או שיטות שנקבעו בהן.

@ 85. עותקי הודעות
: עותק הודעה של המנהל בדבר מתן כתב אישור או ביטולו תישלח אל הרופא המחוזי.

@ 86. אחריותו של האחראי על המפעל
: האחראי על המפעל יהיה אחראי - בלי לגרוע מאחריותו של כל אדם אחר - למילוי תקנות אלה ותקנות שהותקנו או ניתנו על פיהן או מכוחן; נעברה עבירה על תקנה כאמור, יאשם בעבירה, בנוסף לכל אדם אחר שעבר את העבירה, גם האחראי על המפעל, ואולם לא יאשם בעבירה אחראי על מפעל - למעט בעלו, מחזיק בו, מפעיל המפעל ושותף פעיל המואשם כבעלים בלבד - אם יוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ולא היה עליו לדעת על כך ושהוא נקט בכל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתה של התקנה.

@ 87. חזקה על ייצור מצרך
: מפעל ששמו נמצא על מצרך, על אריזתו, על מה שמחובר או נספח אליו או על המכל שבו הוא נמצא, יראוהו כמפעל שבו יוצר המצרך זולת אם יוכיח האחראי על המפעל שהמצרך לא יוצר במפעל.

@ 88. חובת הראיה
: לענין תקנות אלה, הטוען שניתן לו או שיש בידו רשיון, אישור, ה((י))תר, הסכמה, תעודה וטרינרית, פטור או כתב-ביטול, או מסמך או תעודה כיוצא באלה, שניתן לפי דין - עליו הראיה.

@ 89. כפיפות התוספות
: נמצא שהוראה בתוספ((ו))ת לתקנות אלה סותרת הוראה אחרת שבתקנות אלה ההוראה שבתקנות עדיפה.

@ 90. דינים אחרים
: תקנות אלה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר.

@ 91. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה בתום שלושה חדשים מיום פרסומן.

@ 92. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי (מוצרי עוף), תשל&quot;ז-1976&quot;.

== תוספת ראשונה __NOSUB__ ==
==== ((([[תקנה 3]]))) ====
@ : '''אישור וטרינרי לייצוא''' (((הטופס הושמט)))

== תוספת שניה __NOSUB__ ==
==== ((([[תקנה 4]]))) ====
@ : '''תעודת סירוב מתן אישור ליצוא''' (((הטופס הושמט)))

== תוספת שלישית __NOSUB__ ==
==== ((([[תקנה 5]]))) ====
@ : '''תעודה בדבר סירוב בדיקת תוצרת מן החי''' (((הטופס הושמט)))

== תוספת רביעית __NOSUB__ ==
==== ((([[תקנה 10]]))) ====
=== הוראות בדבר הגשת מסמכים, תכניות, ומפרטים הנספחים לבקשה לכתב אישור מאת המנהל ===

@ : כל המסמכים המפורטים להלן יוגשו בשני עתקים:
: א. תרשים שטח המפעל בקנה מידה של 1:250.
: ב. תרשים מפורט בקנה מידה של 1:100 ובו יצויינו מבני המפעל ומיתקניו בציון היעוד, בתי חרושת ומלאכה, בציון דרכי גישה, מסילות הברזל, רשת הביוב הקשורה למפעל.
: ג. תרשים מפורט בקנה מידה של 1:100 ובו יצויינו מבני המפעל ומיתקניו בציון היעוד.
: ד. תרשים מפורט של כל אחד ממבני המפעל ומיתקניו בציון מקומם המדוייק לרבות פרטים אלה וכל פרט אחר שידרוש המנהל:
:: (1) דלתות וחלונות;
:: (2) מקום החסנת החמרים והציוד;
:: (3) מערכת אספקת מים חמים וקרים;
:: (4) מלתחות, חדרי רחצה, בתי שימוש וכיורי רחצה;
:: (5) רשת ביוב;
:: (6) חדרי קירור;
:: (7) חדרי בדיקה לעופות שחוטים או למוצרי עופות;
:: (8) מסלולי המעבר של מוצרי עופות הכשרים למאכל ושל אלה הפסולים למאכל;
:: (9) פסי תליה לטיפול בעוף מיד לאחר השחיטה, בציון המקומות המיועדים לתלית העוף לאחר השחיטה ולהורדת העוף לאחר מריטה וכן מקום העברת העוף לפס התליה המיועד להוצאת הקרביים ואיברים פנימיים;
:: (10) מיתקני האיוורור;
:: (11) רשת חשמל;
:: (12) מיתקן ייצור פתיתי קרח לרבות מקום להחסנתם;
:: (13) מקום לרחיצה וחיטוי של כלובים;
:: (14) מקום לרחיצת כלי רכב;
:: (15) סימון מקום מיתקני אחסנת אשפה ונפחם;
:: (16) סימון מקום המנועים.
: ה. תזכיר המפרט את הפרטים להלן:
:: (1) גובה התקרות וסוגן;
:: (2) החמרים שמהם נבנות התקרות;
:: (3) הציפוי הפנימי של הקירות;
:: (4) האמצעים למניעת חדירה של חרקים ומכרסמים;
:: (5) סוג הרצפות;
:: (6) שיפוע הרצפות לשם ניקוז הנוזלים;
:: (7) האמצעים להרחקה של מים לאחר שימוש בהם, וכן של חמרים לאחר השימוש בהם, ופסולין;
:: (8) שיטת החימום להספקת מים חמים;
:: (9) תנאי האיוורור והתאורה במבנים;
:: (10) תנאי אספקת המים לרבות מקור המים, והערכה של שיעור צריכת המים לשעה;
:: (11) האמצעים להספקת מים חמים, לרבות גודל גופי החימום ומספרם, מכלי המים, משאבות ומערבלים;
:: (12) מספר העובדים ופירוט לפי תחנות במערך עיבוד העופות;
:: (13) הערכה חזויה של כמות התוצרת השנתית, ובמפעלים קיימים - דו&quot;ח על כמות התוצרת השנתית במשך השנתיים שחלפו;
:: (14) פירוט הציוד (במפעלים קיימים).

== תוספת חמישית __NOSUB__ ==
==== ((([[תקנה 13]]))) ====

=== חלק א': משחטה ===
@ א. : משחטה תכלול מדורים וחדרים אלה:
: (1) מדור להחזקת עופות לפני השחיטה;
: (2) מדור שחיטה, טבילה ומריטה;
: (3) מדור להוצאת קרביים;
: (4) מדור קירור;
: (5) מדור לחימום מים ולהפקת קיטור;
: (6) מדור לייצור מוצרי עוף;
: (7) חדר פסולת;
: (8) מדור סניטרי;
: (9) מדור לרחיצה וחיטוי של רכב וכלובים;
: (10) מלתחה, חדרי רחצה ובתי שימוש;
: (11) חדר משרד לרופא וטרינרי ומעבדה;
: (12) מדור לחמרי אריזה;
: (13) חדר אוכל לעובדים;
: (14) חדר להחזקת מלח;
: (15) מדור להחסנת תבלינים והכנתם;
: (16) מדור לחמרי ניקוי וחיטוי וחמרי הדברה;
: (17) מדור לרחיצת כלים וחיטוים;
: (18) מדור להשמדת פסולין.

@ ב.
: (1) מדור להחזקת עופות לפני השחיטה - הדם הניגר מהעוף בעת שחיטתו יוזל אל תוך מיכלים שלמים ותקינים וסילוק הדם יעשה באופן שלא יגרום לזיהום הסביבה; יכלול מיתקנים מתאימים ומספיקים להחזקת עופות ויהיה מצויד בתאורה כנקבע בתקנות כדי לאפשר בנוחיות בדיקת הוטרינר המפקח או הפקח. במדור זה יותקן גם איורור לפי הצורך בהתאם להוראות המנהל.
: (2) במדור השחיטה, הטבילה והמריטה - מכלי הטבילה ייבנו מחומר אל-חלד ויצויידו בסידורים אשר יאפשרו תחלופת מים מתמדת והרחקת נוצות וזיהום שומני מצטבר. את כמות המים הנדרשת יקבע הרופא הוטרינרי המפקח של המפעל, בהתחשב בסוג העוף ומספר העופות העוברים במכל הטבילה. מכלי הטבילה יצויידו במד מים. אם משתמשים בטבילה בדונג יסופקו מרזבי מתכת לאיסוף השעווה מהעוף הטבול; הנוצות יורחקו ישירות על ידי הזרמה או שאיפה למדור להשמדת פסולין.
: (3) במדור להוצאת קרביים, ייעשו גם קירור מוקדם והכשרת העוף על פי דיני ישראל לפי הצורך. מדור זה יתוכנן בהמשך רצוף למדור השחיטה והמריטה, אולם יהיה מופרד הפרדה מוחלטת אשר רק תאפשר את ההעברה של העופות באמצעות מגלשה או סרט נע מבעד לאשנב ממדור למדור. מדור זה יכלול את המיתקנים להלן, שאישר אותם המנהל לפני התקנתם:
:: (א) שינוע, סרט או מגשים בודדים ותיעול להוצאת קרביים והרחקתם תוך כדי התזת מים בלתי פוסקת, אשר תאפשר שטיפת מים בידי העובדים על קו הפתיחה בצורה נוחה בשעת העבודה;
::: שינוע או סרט נע המשמשים להכנה של בשר עוף יהיו עשויים ממתכת אל-חלד או מחומר מאושר אחר, מתוכנן ובנוי כך שניתן לסמן את האיברים הפנימיים ואת הגופה לבדיקה נוחה וסבירה. שינוע וסרט נע יתוכננו ויוחזקו באופן שלא יזוהמו בשמן סיכה, בשומן או בלכלוך המסגרות לתליה, אשר ייעשו אף הם מחומר אל-חלד. סרט נע המשמש להעברה של מוצרי עוף יהיה עשוי מחומר אטום לחדירת מים. מרזב אל-חלד יותקן מתחת לשינוע תליה כדי להרחיק את האיברים הפנימיים. מרזבים אלו יישטפו לפי שיטה מאושרת. במפעלים אשר אין בהם סרט נע, כל גופה תנוקה מאיבריה הפנימיים כאשר היא מונחת על מגש אל-חלד ללא תפרים;
:: (ב) מיתקנים לשטיפת בשר עוף בלחץ בכמות מים מספקת, לפני פתיחת העוף, אחרי הפרדת המעיים והאיברים האכילים ואחרי הקירור המוקדם או השריה, לפי הענין;
:: (ג) מיתקנים לקירור מוקדם, כולל מכלי השריה לפני המלחה וכן מכלי צינון אחרי המלחה, לפי הענין;
:: (ד) מערכת לטפטוף עודפי המים מהעוף; מיתקני ההשריה וההמלחה, מערכת הטפטוף ומיתקני הקירור המוקדם יהיו באולם ממוזג אשר הטמפרטורה בו לא תעלה על 16° צלזיוס;
:: (ה) מכלי פסולת אטומי מים, עשויים מחומר אל-חלד או חומר אטום אחר שאישר המנהל ישמשו לקליטת מעיים וחמרים פסולים אחרים מייצור של בשר עוף.
: (4)(א) מדור קירור - יכלול חדרי קירור וחדרי הקפאה לפי הצורך;
:: (ב) אתי קרח יהיו חלקים ועשויים מחומר אל-חלד;
:: (ג) מכלים לצינון והפשרה ייבנו מחומר אל-חלד אטום לרטיבות ובנוי באופן סניטרי.
:: (ד) מערכות הקירור יאושרו על ידי המנהל לפני התקנתן; לקירור מים במיכלי קירור לא יותר השימוש בקרח שלא הופק במפעל ממי שתיה.
: (5) מדור לחימום מים ולהפקת הקיטור - יכלול מיתקן לחימום מים אשר בכוחו לספק מים חמים בטמפרטורה של 85° צלזיוס בכמות מספקת בכל שעות היממה.
: (6)(א) מדור לייצור מוצרי עוף - ישמש לפירוק בשר עוף מעצמות ואריזתו לפי הצורך;
:: (ב) שולחנות בדיקה והוצאת קרביים ושולחנות לפירוק בשר יהיו עשויים ממתכת אל-חלד או מחומר מאושר אחר, יהיו בעלי פינות מעוגלות ויאפשרו ניקוי וחיטוי יסודיים;
:: מדור זה יהיה מופרד הפרדה מוחלטת מיתר המדורים על ידי דלתות עם סגירה עצמית. הטמפרטורה במדור לא תעלה על 16° צלזיוס והציוד העשוי מחומר אל-חלד יערך בסדר הגיוני לפי מטרות הייצור ובצורה שתמנע צפיפות העובדים ותאפשר פעילות ניקוי וחיטוי בצורה נוחה ובתנאים סניטריים מתאימים. על מדור זה יומנו מתקנים וציוד נוסף, אשר ישמש את מטרות הייצור במפעל.
: (7) חדר פסולת - יימצא בהמשך רצוף למדור הוצאת קרביים, ויהיו בו מיתקנים שאישר המנהל לאיסוף ולהחזקה של חלקי עופות שאינם ניתנים למאכל, לרבות מעיים ונוצות.
: (8) מדור סניטרי - יהיה ניתן לנעילה; במדור זה יהיו מקומות המיועדים למטרות אלה:
:: (א) בידוד עופות חיים החשודים במחלה מדבקת או בפגם כלשהו, אשר יש להחזיקם עד להחלטת הרופא המפקח בדבר הטיפול בהם;
:: (ב) החזקת גופות עופות וקרביים הדורשים בדיקה נוספת.
: (9) מדור לרחצה וחיטוי של רכב וכלובים - יותקן במקום המאפשר רחיצת כלי רכב וכלובים סמוך ליציאתם מן המפעל; יותקנו בו מיתקנים שיאשר המנהל, ומשטח ביטון משופע עם שולי תעלה מחוברת לרשת הביוב.
: (10) מלתחה, חדרי רחצה ובתי שימוש.
:: חדרי הרחצה יוקמו בסמוך למלתחות ולבתי השימוש, ויהיו מצויידים בכל אלה:
:: (א) מים חמים וקרים, ולהם ברזים המופעלים ברגל או במרפק;
:: (ב) סבון או חומר רחיצה אחר, במכלים הגייניים שאישר המנהל;
:: (ג) מגבות לשימוש חד-פעמי.
:: פרוזדור בתי-השימוש יהיה מצוייד במיתקן לרחיצת ידיים במים קרים וחמים, עם סבון וחומר חיטוי.
:: המלתחות יצויידו בכל אלה:
:: (א) ארונות ואצטבאות להחסנת בגדי העובדים, והן לבגדי עבודה והן למלבוש אישי;
:: (ב) מכלים מתאימים לבגדי עבודה וסינרים מלוכלכים;
:: (ג) מכלים ממתכת אל-חלד או פלסטיק עם מכסה, למגבות משומשות.
:: בתי שימוש יצויידו באסלות לפי המפורט להלן:
::: {|
! אנשים מאותו מין !! מספר בתי שימוש נדרשים
|-
| 1–10 || 1
|-
| 11–25 || 2
|-
| 26–50 || 3
|-
| 51–80 || 4
|-
| על כל 30 עובדים נוספים מעל 80 || 1
|}
:: משתנות ניתן להקים במקום בתי שימוש בתנאי שמספרן לא יעלה על שליש מבתי השימוש כפי שנקבע.
:: מלתחות, חדרי רחצה ובתי שימוש יהיו נפרדים לנשים וגברים.
:: כל בתי השימוש, המלתחות וחדרי הרחצה יוחזקו במצב תקין ונקי בכל עת, ויותקנו בהם שלטים שעליהם כתוב: &quot;עליך לרחוץ ידיים לפני שובך לעבודה&quot;.
: (11) חדר משרד לרופא וטרינרי יהא ניתן לנעילה וחייב להכיל ציוד להחזקת דווחים כפי שדרש המנהל, וכן מקום למעבדה וציודה.
: (12) מדור לחמרי אריזה - סידורים במדור זה יאפשרו החזקה נאותה של חמרי אריזה לסוגיהם; מדור זה יהיה סמוך למדור הייצור.
: (13) חדר אוכל לעובדים - כל חדר אוכל לעובדים יהיה נקי בכל עת, מצוייד במיתקנים לרחיצת ידיים וקליטת פסולת, ויהיו לו תאורה ואיוורור מתאימים ודלתות עם סגירה עצמית. בחדר האוכל יותקנו כיורים לרחיצת ידיים - כיור אחד עד ל-10 עובדים; שני כיורים לשימוש עד ל-25 עובדים ולכל 25 עובדים נוספים עוד כיור אחד. בחדר אוכל המכיל יותר מ-100 עובדים, יותקן כיור רחצה לכל 30 עובדים.
: (14) חדר להחזקת מלח - יהיה אטום בפני חרקים ומכרסמים, ויהיה מצוייד במשטחים לשם החזקה נאותה של שקי המלח.
: (15) מדור להחסנת תבלינים והכנתם - צמוד למדור הייצור, יצוייד בסידורים פנימיים אשר יאפשרו החזקה וטיפול נאותים בתבלינים וחמרים מוספים מאושרים אחרים, המשמשים לייצור בשר עוף.
: (16) מדור לחמרי ניקוי וחיטוי וחמרי הדברה - יהיה נעול בכל עת והמפתח יהיה בידי הרופא המפקח או הפקח. כל החמרים המוחזקים במדור זה יהיו מסומנים בסימן היכר ברור והציוד יוחזק במצב תקין בכל עת.
: (17) מדור לרחיצת כלים וחיטויים יצוייד במים קרים וחמים, במיתקנים להחזקת חמרי ניקוי וחיטוי ובמכלי רחיצה ואצטבאות, הכל כדי לאפשר פעולות ניקוי יסודיות.
: (18) מדור להשמדת פסולין - למטרה זו תשמש משרפה או כל סידור אחר שאישר המנהל בכתב, מכלים אטומים למים המכילים גופות פסולות או חלק שלהן יהיו נוחים לניקוי יסודי. מגשים וארגזים יסומנו &quot;פסול&quot; ויוכלו להיסגר או להינעל.

@ ג. : בכל מדור וחדר יותקנו כיורים לרחיצת ידיים, אשר יופעלו על ידי לחיצת רגל.

@ ד. : רשת הביוב, רשת הספקת המים החמים והקרים לרבות מערכת הספקת קיטור אם ישנה, וכן רשת החשמל, יהיו עשויים מחמרים ואבזרים שאישר המנהל ויותקנו בצורה שתאפשר בקרה נאותה של הרשתות.

@ ה. : מערכת הביוב במפעל על פתחיה תהיה מאווררת ומצויידת בכל פתחיה בסידורים המונעים זרימה חוזרת של הביוב הנוזלי.

=== חלק ב': מפעל לייצור מוצרי עופות ===

@ : מפעל לייצור מוצרי עופות יכלול מדורים וחדרים אלה:
: (1) מדור לקבלה והחסנה של בשר עוף כחומר גלם לייצור - הטמפרטורה במדור זה לא תעלה על 5° צלזיוס;
: (2) מדור קירור;
: (3) מדור לייצור מוצרי עוף;
: (4) מלתחה, חדרי רחצה ובתי שימוש;
: (5) חדר משרד לרופא וטרינרי ומעבדה;
: (6) מדור לחמרי אריזה;
: (7) חדר אוכל לעובדים;
: (8) מדור החסנה והכנה לתבלינים ומלח;
: (9) מדור לחמרי ניקוי וחיטוי וחמרי הדברה;
: (10) מדור לרחיצת כלים וחיטוים.
: על המדורים והחדרים האמורים בפסקאות (2) עד (10) יחולו הוראות [[תוספת 5 חלק א פרט ב|סעיף ב' לחלק א']], לפי הענין.

=== חלק ג': שיטת הבניה של מפעל ומיתקנים ===

@ 1. : מפעל ייבנה מחמרי בניה מוצקים, כגון אבן, ביטון או לבנים.
@ 2. : המדורים יסודרו בשיטה שתאפשר תנועה חד-סטרית רצופה של עופות ומוצרים, ללא הצטלבויות וללא אפשרות של חזרה לאחור.
@ 3. : תהא הפרדה גמורה בין המדורים המשמשים לשחיטה, לייצור, לבידוד ולפסולת.
@ 4. : מחיצות, קירות פנימיים, דלתות, רצפות ותקרות ייבנו מחמרים המאפשרים רחיצה וחיטוי ויהיו בלתי חדירים לרטיבות.
@ 5. : (א) בכל המדורים, למעט מדור השחיטה, יצופו הקירות, המחיצות והדלתות בחומר בלתי חדיר למים הניתן לרחיצה בקלות ובצבע בהיר, עד לגובה 2 מטר לפחות; מעל לגובה זה הם - וכמוהם התקרות - יהיו עשויים מחמרים עמידים לרטיבות. הרצפות יהיו מחומר בלתי חדיר לרטיבות ללא סדקים ובשיפוע שיאפשר זרימת הנוזלים לביבי השופכין. משקופי החלונות ייעשו מחומר קל ונוח לניקוי, כגון אלומיניום.
: (ב) במדור השחיטה יצופו הקירות בחומר בלתי חדיר למים הניתן לרחיצה בקלות ובצבע בהיר עד לגובה התקרה.
@ 6. : התאורה תהיה טבעית או מלאכותית, להבטחת עבודה תקינה בכל שטח המפעל ובסביבותיו.
@ 7. : מערכת החשמל תהיה מבודדת ותותקן בדרך שתמנע מגע עם מים ואדים.
@ 8. : תותקן מערכת איוורור ופליטה שתאפשר זרימה בלתי פוסקת של אוויר למפעל ומחוצה לו וגם הרחקת ריחות ופליטת אדים.
@ 9. : כל הפתחים ירושתו באופן שימנע חדירת חרקים ומכרסמים למפעל.
@ 10. : יותקן מיתקן למי שתיה, שיופעל בלחץ על-ידי רגל, וכן מערכת למים חמים וקרים.
@ 11. : במערכות המים החמים והקרים יותקנו מקומות חיבור לצינורות גומי או פלסטיק בכל אחד מהמדורים. מומלץ על שילוב הספקה אוטומטית של חמרי חיטוי במערכת המים; חמרים אלה טעונים אישור המנהל.
@ 12. : כל הכלים והמיתקנים במפעל יהיו עשויים מחמרים הניתנים לרחיצה ולחיטוי יעילים.
@ 13. : יותקנו מכלים לאיסוף פסולת; המכלים יהיו בעלי מכסים הניתנים לסגירה ויהיו מחומר בלתי חדיר למים; המכלים יהיו מסומנים בפס צהוב לכל הקפם.
@ 14. : יותקנו מכלים לאיסוף עופות פסולים; המכלים יהיו בעלי מכסים הניתנים לנעילה ומחומר בלתי חדיר למים; על המכלים יהיה כתוב באותיות גדולות &quot;החרמה&quot;; המכלים יהיו מסומנים בפס אדום לכל היקפם.
@ 15. : יותקן מיתקן להגברת לחץ המים בצינורות לשטיפת הבנינים (בוסטר).
@ 16. : יותקנו מכלים מתאימים להכנת תמיסת חיטוי ולהחזקתה.

== תוספת ששית __NOSUB__ ==
==== ((([[תקנה 24]]))) ====
=== הוראות בדבר לבוש העובדים, בריאותם ונקיונם האישי ===

@ 1. : עובד יקפיד על נקיון גופו, בגדיו ומקום עבודתו במפעל.
@ 2. : בגדי עבודה לעובדים במפעל יכללו כיסוי ראש, סרבל, סינר ומגפי גומי, שיהיו עשויים מחומר הניתן בנקל לניקוי, לחיטוי או לכביסה (להלן - בגדי עבודה).
@ 3. : בגדי העבודה יהיו נקיים, שלמים או מתוקנים כראוי, וישמשו אך ורק לעבודה במפעל.
: הרופא המפקח או הפקח יקבעו אם בגדי העבודה נקיים וראויים לשימוש.
: לפני התחלת העבודה יוחלפו הבגדים הרגילים בבגדי עבודה נקיים שיוחזקו במלתחה מיוחדת במפעל; לאחר סיום העבודה במפעל יונחו בגדי העבודה במלתחה.
@ 4. : על המפעל לספק לעובדים את בגדי העבודה וכן לדאוג לכיבוסם וגיהוצם.
@ 5. : בשעת עבודתו במפעל לא יענוד העובד עדיים, יאסוף את שערותיו סמוך לראש ויחבוש כיסוי ראש שיכסה את כל שטח השערות.
@ 6. : ידי העובדים במפעל ינוקו לפני תחילת העבודה במים חמים, בסבון ובמברשת לצפרניים - ניקוי הידיים יעשה גם במשך העבודה לפי הצורך ולאחר סיום העבודה; הידיים ינוקו כאמור גם לאחר עשיית הצרכים בבית השימוש.
@ 7. : עובד במפעל לא ילבש כפפות על ידיו אלא אם הן מחומר פלסטי הניתן לניקוי וחיטוי בנקל או מרשת אל-חלד. הוראה זו אינה מגבילה את השימוש בכפפות בחדרי קירור בהם מאוחסנים מוצרים באריזה.
@ 8. : בכל מקרה של מגע בגופה נגועה במחלה מדבקת יש להפסיק את העבודה, לרחוץ הידיים ובשעת הצורך גם שאר חלקי הגוף החשופים - במים חמים, בסבון ובעזרת מברשת, ולאחר מכן לטבול חלקי הגוף האמורים בתמיסת חיטוי שהוכנה לפי הוראות הרופא המפקח ולשטפם שוב במים חמים.
@ 9. : כל העובדים יהיו במצב בריאות תקין, חפשיים ממחלת עור, ויעברו בדיקה רפואית תקופתית בהתאם להוראות המנהל.
@ 10. : אסור לאכול, אסור לעשן ואסור לירוק במדורים ובחדרים שבמפעל בהם מטפלים במזון, מחסינים אותו או מוכרים אותו.
@ 11. : עובד המועסק בבתי שימוש, במלתחות או בחדרי הפסולת - אסורה כניסתו אל יתר חלקי המפעל, אלא לאחר שעבר רחיצה יסודית כאמור [[$ תוספת|בסעיף 8 לעיל]] והחליף את בגדיו.
@ 12. : לא יעבוד אדם במפעל במקרים אלה:
: (1) הוא חולה במחלה מדבקת העלולה לעבור לאדם באמצעות מזון או נושא טפילי במחלה כזאת.
: (2) הוא חולה במחלת שחפת פתוחה, או במחלת עור העלולה לגרום לזיהום במזון.
: (3) על פניו, צוארו, זרועותיו או ידיו חבורות חטטים או פצעים פתוחים או מוגלתיים שאינם מכוסים בתחבושת עמידה לנוזלים.
: (4) אינו ניגש לבדיקה מעבדתית או בדיקת רנטגן כשהוא נדרש לעשות כן על ידי הוטרינר המפקח.
@ 13. : לא יעבוד אדם במפעל אלא אם הציג אישורים אלה:
: (1) תעודה רפואית המעידה כי אין הוא חולה באחת המחלות המנויות [[פרט 12 לתוספת|בסעיף 13 (([צ&quot;ל: בסעיף 12])) דלעיל]].
: (2) תוצאת בדיקת רנטגן של בית החזה מבית חולים, תחנה למניעת מחלות ריאה או מומחה למחלות ריאה, המעידה כי אינו סובל מתהליך שחפתי.

== תוספת שביעית __NOSUB__ ==
==== ((([[תקנה 25]]))) ====
=== הוראות בדבר ניקוי מכשירי עבודה וכלובים ===

@ 1. : הסכינים ומכשירי העבודה האחרים יהיו עשויים מחומר ובצורה הניתנת בנקל לניקוי, הרתחה וחיטוי. הנדנים להחזקת הסכינים יהיו ממתכת בלתי מחלידה או מחומר פלסטי שאישר המנהל, ובצורה המאפשרת ניקוי מושלם תוך כדי פירוק לחלקים.
@ 2. : מכשירי עבודה יוחזקו תמיד במצב נקי; ליד עמדות העבודה יותקנו מכלים מתאימים עם תמיסות חיטוי לשם החזקת מכשירי עבודה שאינם בשימוש.
@ 3. : מכשירי עבודה שזוהמו מגופת עוף חולה, ינוקו ויחוטו מיד ואין להמשיך להשתמש בהם אלא לאחר החיטוי.
@ 4. : ניקוי וחיטוי של מכשירי עבודה ייעשה על ידי רחיצתם במים חמים ודטרגנט והשריה במים רותחים בתוספת סודה כביסה בריכוז 3% למשך 10 דקות לפחות או באוטוקלב למשך 10 דקות או בשיטה אחרת שאישר המנהל.
@ 5. : כל כלוב שבו מוחזקים עופות, קבוע או נייד, יעבור ניקוי וחיטוי מיד לאחר הוצאת העופות ממנו.
@ 6. : במקרה של גילוי מחלה רשומה בלהקה, יעשה ניקוי וחיטוי הכלובים בנוכחות הוטרינר המפקח.
@ 7. : ניקוי וחיטוי כלובים וכלי רכב ייעשה על ידי רחיצתם בתמיסת מים עם דטרגנטים בזרם חזק, וחיטוי בחומר מחטה. החיטוי ייעשה על ידי טבילה של כלובים בבריכות המכילות חומר חיטוי כאמור, או על ידי שטיפתם במיתקן שטיפה מכני, בחומר חיטוי כאמור.

== תוספת שמינית __NOSUB__ ==
==== ((([[תקנה 26]]))) ====
=== הוראות בדבר ניקוי ותברואה במפעל ===

@ 1. : לפני התחלת עבודה במפעל יהיה המפעל, על קירותיו, רצפותיו וכל מיתקניו, נקי לחלוטין; בכל פעם שריצפה או קיר התלכלך יש לנקותם בזרם מים ובעת הצורך גם במברשת ובסבון או בתמיסה דטרגנטית שאישר המנהל.
@ 2. : בתום משמרת ייצור יש לנקות באופן יסודי את המפעל על כל מיתקניו, וכן הכלובים, על ידי שטיפה בזרם מים חזק בעזרת מברשות קשות ומתאימות, בתמיסת סבון או חומר דטרגנטי אחר שאישר המנהל.
@ 3. : כל פסולין ופסולת יש לאסוף מיד לתוך מכלים סגורים המיועדים לכך.
@ 4. : לאחר הניקוי כאמור [[$ תוספת|בסעיף 2]], יחוטו הרצפות, הקירות, המיתקנים והציוד בחומר שאישר המנהל. לאחר החיטוי יש לשטוף את הרצפות, הקירות, המיתקנים והציוד בזרם מים בלחץ כך שיסולקו שיירי החמרים הכימיים וחמרי הניקוי, זולת אם החמרים שבהם השתמשו מתפרקים מטבעם לפני המשך הייצור והשימוש בהם.
@ 5. : כלי רכב וכלובים ינוקו ויחוטו בקביעות לפני צאתם את המפעל.
@ 6. : לא יכנסו אנשים למפעל אלא בלבוש מגן ונעלי מגן אשר סיפק אותם האחראי על המפעל.
@ 7. : חמרים קוטלי חידקים, חרקים ומכרסמים, וכן דטרגנטים, לא יהיו בשימוש במפעל אלא באישור המנהל.
@ 8. : מכלי הפסולין והפסולת ירוקנו לאשפתונים ואלה יובלו בסוף כל משמרת ייצור למשרפה או לבור רקב או למכון לעיבוד פסולת ומיד יוחל שם בהשמדת הפסולין והפסולת באופן רצוף ובשלמות או בעיבודו לשימוש חוזר לאחר תהליך עיקור שאישר המנהל. הרשה המנהל זמנית הפעלת המפעל ללא קיום משרפה, בור רקב או מכון לעיבוד פסולת, יושמדו הפסולין והפסולת בשטח ובמקום שהורה הרופא המחוזי או יועבר ברכב סגור כאמור [[$ תוספת|בסעיף 9 להלן]] למכון לעיבוד פסולת.
@ 9. : הורשתה הובלת פסולין או פסולת אל מחוץ למפעל, ייעשה הדבר בכלי רכב סגור לחלוטין אשר ימנע נזילת נוזלים ופיזור פסולין או פסולת עד למקום המיועד להשמדתם.

== תוספת תשיעית __NOSUB__ ==
==== ((([[תקנות 44]] [[ו-54]]))) ====
=== הוראות בדבר השמדת גופות וחלקיהן ===

@ 1. : גופות עופות וחלקיהן שנפסלו למאכל או לשימוש אחר בהתאם להוראות תקנות אלה (להלן - פסולת), יושמדו באחת מהשיטות המפורטות להלן, בהתאם להוראות המבקר:
: (1) הכנסת הפסולת למיתקן של אדים חמים בלחץ של 4 ליברות לפחות או לדוד בישול למשך תקופה אשר תבטיח הריסה מוחלטת של המוצר אשר תמנע שימושו למאכל אדם והפצת גורם המחלה על ידי האכלה לבעלי חיים;
: (2) הכנסת הפסולת למשרפה המאפשרת שריפה מוחלטת של הפסולת;
: (3) טבילת הפסולת בכמות ניכרת אשר מבטיחה מגע עם כל החלקים ובאחד החמרים הבאים:
:: (א) חומצה קרבולית גלמית;
:: (ב) נפט, שמן סולר או שמן מכונות שרוף;
:: (ג) חומר חיטוי על בסיס פנול באמולסיה או תמיסה של 2% לפחות;
:: (ד) כל חומר ושיטה אחרת שעליהם הורה המנהל.

== תוספת עשירית __NOSUB__ ==
==== ((([[תקנות 44]] [[ו-54]]))) ====
=== הוראות בדבר בדיקת עופות לפני השחיטה ===

@ 1. : בדיקת העוף לפני השחיטה תבוצע בידי וטרינר מפקח או פקח ביום השחיטה, באור יום מתאים או באור מלאכותי מספיק.
@ 2. : ייבדק מצב בריאותו של העוף לרבות מצבו הגופני ומראהו החיצוני.
@ 3. : הוטרינר המפקח או הפקח יאסרו שחיטת עופות המגלים סימני מחלה כמפורט [[בתוספת השתים עשרה]].
@ 4. : הוטרינר המפקח יבטיח כי עוף נגוע או חשוד כנגוע במחלה יוחזק בבידוד ויישחט ויטופל בנפרד מהשחיטה הרגילה.
@ 5. : עופות שפסל הוטרינר המפקח לא יישחטו אלא יועברו ללא דיחוי לחדר הפסולת או למדור לחיסול פסולת ויבוצעו בהם הוראות המנהל.
@ 6. : וטרינר מפקח יודיע ללא דיחוי, לרופא הוטרינרי הממשלתי במחוזו, על גילוי מחלה רשומה או חשד למחלה רשומה, וידאג כי כל הלהקה החולה או החשודה במחלה כאמור תוחזק בהסגר חמור במקום מבודד ממקום החזקתו של כל עוף אחר בתחום המשחטה.
@ 7. : אם נודע לוטרינר המפקח שיש לחשוד, לגבי להקה מסויימת, שהובאה לשחיטה לאחר טיפול או מגע עם חומר העלול לגרום לשאריות ביולוגיות בעוף השחוט, יורה על החזרת הלהקה לבעליה, או על עיכובה לאחר שחיטה עד לקבלת החלטה סופית על פי בדיקות מעבדה, או על חיסולה במדור לחיסול פסולת או במשרפה.
@ 8. : עופות ששימשו למחקר של חמרים ביולוגיים או כימיקליים או תרופות כלשהן, לא יישחטו במפעל אלא באישור בכתב של המנהל, ששוכנע, על ידי נתונים שנמסרו לו, כי אמנם לא יימצאו שאריות ביולוגיות כלשהן בבשר העוף ובאיברים הפנימיים.
@ 9. : וטרינר מפקח, או פקח לפי הוראות וטרינר מפקח, ינהל רישום של עופות לפי המשקים המגדלים: הוא ירשום כל להקה בהגיעה למשחטה וידווח למנהל על מספר העופות בלהקה, משקלה הכולל ומספר הפסולים וסיבות הפסילה לפי אחוזים.

== תוספת אחת עשרה __NOSUB__ ==
==== ((([[תקנה 50]]))) ====
=== הוראות בדבר בדיקה לאחר השחיטה ===

@ 1. : הבדיקה תיעשה לאחר פתיחת הגופה והוצאת הקרביים, כך שכל פנים הגופה לרבות האיברים הפנימיים ייחשף לבדיקת הוטרינר המפקח או הפקח באופן חזותי ומשושי.
: (א) בזמן פתיחת הגופה יש להגביל את החיתוכים למינימום האפשרי, כדי לאפשר פתיחה והרחקת הקרביים. חיתוכים אלה יקבע המנהל.
: (ב) יש להקפיד על פתיחת מקום החיבור בין צוואר העוף וגופו כדי שמי שטיפה יינקזו באופן חפשי מחלל הגוף בלי שייווצרו כיסי נוזלים בין עור הצוואר והצוואר. יש להבטיח ניקוז מושלם של כל הנוזלים מבשר העוף, וזאת לפני אריזת המצרך.
: (ג) ניתוק האברים הפנימיים ייעשה כ-1 ס&quot;מ מעל לקיבת הבלוטות.
@ 2. : כאשר מתעורר ספק בלב פקח לגבי תקינות הגופה או חלק ממנה, או אם נמצאו בהם פגיעות, יורה להעבירם לבידוד בחדר המיועד לכך במדור הסניטרי עד שייבדקו שנית בידי הוטרינר המפקח, שיחליט מה יעשה בהם.
@ 3. : גופות או חלקי גופות שנמצאו חולים או פגומים כמפורט [[בתוספת השתים עשרה]] ייעשה בהם בהתאם לאמור לגבי כל מחלה ומחלה [[בתוספת האמורה]].
@ 4. : גופות וחלקי גופות שהוחרמו, יושמו במכלים המיועדים לכך ויושמדו כאמור [[בתוספת התשיעית]].
@ 5. : הוטרינר המפקח ידווח לגבי כל בדיקה על מספר הפסולים וסיבת הפסילות לפי אחוזים על פי מספר העופות בלהקה בהגיעה למשחטה, ויעביר דיווחי ממצאים אלה ללשכת רופא העופות באזור.

== תוספת שתים עשרה __NOSUB__ ==
==== ((([[תקנה 50]]))) ====
=== הוראות לענין החלטה לאחר הבדיקה ===

@ א. : [[בתוספת זו]] -
:- &quot;פסולת שלמה&quot; (([צ&quot;ל: &quot;פסלות שלמה&quot;])) - פסילה של עוף או עוף שחוט, על כל חלקיו;
:- &quot;פסלות חלקית&quot; - פסילת חלקי עוף שחוט, קרביים ובשר עוף, כולם או מקצתם;
:- &quot;לשימוש בבישול בלבד&quot; - מוחזר ליצרן לשימוש עצמי בלבד.
@ ב. : נתגלתה בעוף אחד מאלה - תחול ההוראה שלצדה:
: (1) שחפת - תהיה הפסלות שלמה;
: (2) לוקוזיס על כל סיבוכיה - תהיה הפסלות שלמה;
: (3) אלח דם וטוקסמיה וסימנים של מצב פיזיולוגי פסול - תהיה הפסלות שלמה;
: (4) מחלות מיוחדות - עוף שחוט שנמצאו בבשרו או באיבריו הפנימיים סימנים של מחלה אשר הגורמים האטיולוגיים שלה או הרעלים שהם מייצרים עלולים לסכן את בריאות האדם - תהיה הפסלות שלמה;
: (5) פסטרלוזיס -
:: (א) במקרים של זיהומים כלליים ייערך עיקור הגופות לפי הוראות הוטרינר המפקח ובפיקוחו, ולאחר העיקור רשאי הוטרינר המפקח להרשות בכתב שימוש בגופות למטרות שהוא יורה;
:: (ב) במקרים של זיהום מקומי - תהיה פסלות חלקית של האיברים הנגועים;
: (6) מחלת נשימה כרונית -
:: (א) עם סימנים של אלח דם וטוקסמיה - תהיה הפסלות שלמה;
:: (ב) בהעדר סימני אלח דם וטוקסמיה - תהיה הפסלות חלקית של כל האיברים והחלקים הנגועים ייפסלו;
: (7) תהליכים דלקתיים - תהיה פסלות חלקית של איברים פנימיים וחלקי גופה המגלים תהליכים דלקתיים, ופסלות שלמה במקרים שמתגלים תהליכים דלקתיים סיסטמיים;
: (8) גידולים - כל חלק מגופה הנגוע בגידול ייפסל; במקרים שבהם יש סימנים להתפשטות גידולים - תהיה הפסלות שלמה;
: (9) טפילים - כל חלק מגופה הנגוע בטפילים או המראה סימן של שינויים פתולוגיים שמקורם בטפילים - ייפסל; בכל מקרה של זיהום עוף שחוט בטפילים - תהיה הפסלות שלמה;
: (10) פצעים וחבלות - כל חלק מגופה הנגוע - ייפסל; בכל מקרה שיש פגיעה או חבלה ביותר מחלק אחד תהיה הפסלות שלמה; חלקי עוף שחוט המראים אודם קל מחבלה, יאושרו כראויים למאכל אדם;
: (11) מוות מכל סיבה שאינה שחיטה - תהיה הפסלות שלמה;
: (12) זוהמה - גופות שהזדהמו על ידי שמנים מתאדים, צבעים, רעלים או כל גורם אחר הפוסל את העוף השחוט לרבות גזים, כוויות או מים בשקי אוויר - תהיה הפסלות שלמה; בשר עוף, מוצר עוף או איברים פנימיים אשר זוהמו באופן מקרי תוך כדי עיבוד, תהיה פסלות חלקית של אותו חלק שזוהם; זוהם העוף השחוט כולו - תהיה הפסלות שלמה;
: (13) כוויות חמורות - תהיה הפסלות שלמה, אולם רשאי מבקר להרשות בכתב שימוש בגופות למטרות שהוא יורה;
: (14) שברים בעצמות - תהיה פסלות חלקית בחלקים שנפגעו;
: (15) רקבון כתוצאה משינויים לאחר שחיטה - תהיה הפסלות שלמה, אולם אם השינויים הם שטחיים בלבד ללא סימנים של תסיסה עם ריח רע - תהיה הפסלות חלקית;
: (16) ניוון כללי - תהיה הפסלות שלמה, אולם מבקר רשאי להרשות, בכתב, שימוש בגופות למטרות שהוא יורה;
: (17) שאריות ביולוגיות - עוף שחוט, בשר עוף או איברים פנימיים אשר נקבעו בהם שאריות ביולוגיות כתוצאה מזריקה או מגע לפני או אחרי שחיטה - תהיה הפסלות שלמה.

== תוספת שלוש עשרה __NOSUB__ ==
==== ((([[תקנה 72]]))) ====
=== חמרים המאושרים לשימוש במוצרי עוף ===
: {|
! המוצר !! סוג החומר !! שם החומר !! כמויות
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| rowspan=&quot;25&quot; | : 1. שומן עופות או תערובת עם שמנים של ירקות
| rowspan=&quot;3&quot; | תחליף
| : (1) {{דוכיווני | | Polysorbate 80 (polyoxyethylene (20) Sorbitan Monooleate) }} || 1%, כאשר נמצא בתערובת עם polysorbate הסה&quot;כ לא יעלה על 1%.
|-
| : (2) {{דוכיווני | | Propylene Glycol Mono and Diester of Fats and fatty acids }} || כנדרש
|-
| : (3) {{דוכיווני | | Polysorbate 60 (Polyoxyethylene (20) Sorbitan Monostereate) }} || 1%, כאשר נמצא בשימוש בתערובת עם polysorbate הסה&quot;כ לא יעלה על 1%.
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | חמרים תחליביים
| : (1) {{דוכיווני | | Acid Esters of Mono and Diglycerides }} || כנדרש
|-
| : (2) {{דוכיווני | | Glycerol-lacto Stereate, Oleate or Palmitate }} || כנדרש
|-
| תחליב וגם אנטי אוקסידנט || {{דוכיווני | | Lecithin }} || כנדרש
|-
| תחליב || {{דוכיווני | | Mono- and Diglycerides (Glycerol Palmitateetc) }} || כנדרש
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | חמרים לטיפול במי קירור
| : (1) {{דוכיווני | | Calcium Chloride }} || rowspan=&quot;3&quot; | כנדרש
|-
| : (2) {{דוכיווני | | Citric Acid }}
|-
| : (3) {{דוכיווני | | Dioctyl-Sodium }}
|-
| rowspan=&quot;15&quot; | ברטורטים בתעשית שימורים לשם הגנה על קופסאות שימורים מפגיעה חיצונית
| : (1) {{דוכיווני | | Sulfocuccinate Disodium-Calcium-Ethylene-Diamine }} || 0.05%
|-
| : (2) {{דוכיווני | | Tetraacetate }} || כנדרש
|-
| : (3) {{דוכיווני | | Disodium Phosphate Ethylene-Diamine }} || כנדרש
|-
| : (4) {{דוכיווני | | Tetraacetic Acid }} || כנדרש
|-
| : (5) {{דוכיווני | | Isopropanol }} || 0.002%
|-
| : (6) {{דוכיווני | | Potassium Pyrophosphate }} || כנדרש
|-
| : (((7))) {{דוכיווני | | Propylene Glycol }} || כנדרש
|-
| : (8) {{דוכיווני | | Sodium Bicarbonate }} || כנדרש
|-
| : (9) {{דוכיווני | | Sodium Carbonate }} || כנדרש
|-
| : (10) {{דוכיווני | | Sodium Dodecylbenzene }} || כנדרש
|-
| : (11) {{דוכיווני | | Sulfonate }} || 0.05%
|-
| : (12) {{דוכיווני | | Sodium Gluconate }} || כנדרש
|-
| : (13) {{דוכיווני | | Sodium Laurylsulfate }} || 0.05%
|-
| : (14) {{דוכיווני | | Sodium Metasylicate }} || כנדרש
|-
| : (15) {{דוכיווני | | Sodium m-Alkylbenzene Sulfonate }} {{מוקטן|(קבוצות Alkye של C&lt;sub&gt;12&lt;/sub&gt; ו-C&lt;sub&gt;13&lt;/sub&gt; ולא פחות מ-95% של C&lt;sub&gt;10&lt;/sub&gt; עד C&lt;sub&gt;16&lt;/sub&gt;)}} || 0.05%
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. מרקים || מונע קצף || :: {{דוכיווני | | Methyl Polysilicon }} || 10 ח.ל.מ.
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : 3. שמן מומס || מונע קצף || :: {{דוכיווני | | Methyl Polysilicon }} || 10 ח.ל.מ.
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : 4. תמיסת כבישה || מונע קצף || :: {{דוכיווני | | Methyl Polysilicon }} || 50 ח.ל.מ.
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| : 5. בשר עוף טרי || חמרי צינון || :: {{דוכיווני | מלח | (NaCl) }} || 78 ק&quot;ג ל-1000 ליטר
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| : 6. סלטים וממרחים || צבע סינטטי || :: {{דוכיווני | צבעי | Coal Tar }} {{ממורכז|(מאושר ע&quot;י F.D.C.‎)}} {{דוכיווני | | Titanium Dioxyde }} || 0.5 אחוז
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| : 7. שומנים, מרקים, כבישה || חומר לנוטרליזציה של חומציות יתר וכן לניקוי ירקות || :: {{דוכיווני | | Sodium Bicarbonate }} || כנדרש
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| rowspan=&quot;8&quot; | : 8. בצק טרי
| rowspan=&quot;2&quot; | מניעת עובש
| : (1) {{דוכיווני | | Calcium Propionate }} || 0.3 אחוז של Calcium or Sodium Proponate כל אחד לחוד או ביחד על בסיס של משקל הקמח בשימוש
|-
| : (2) {{דוכיווני | | Sodium Propionate }} || 0.3 אחוז של Calcium or Sodium Proponate כל אחד לחוד או ביחד על בסיס של משקל הקמח בשימוש
|-
| rowspan=&quot;6&quot; | פוספטים להקטנת איבוד מיצים בזמן הבישול ושמירה על טעמים
| : (1) {{דוכיווני | | Disodium Phosphate }} || 0.5% במוצר
|-
| : (2) {{דוכיווני | | Monosodium Phosphate }} || 0.5% במוצר
|-
| : (3) {{דוכיווני | | Sodium Hexametaphosphate }} || 0.5% במוצר
|-
| : (4) {{דוכיווני | | Sodium Tripolyphosphate }} || 0.5% במוצר
|-
| : (5) {{דוכיווני | | Sodium Pyrophosphate }} || 0.5% במוצר
|-
| : (6) {{דוכיווני | | Sodium Acid Pyrophosphate }} || 0.5% במוצר
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| rowspan=&quot;4&quot; | : 9. שמני עופות
| rowspan=&quot;4&quot; | חמרים סינרגיסטים בשימוש יחד עם אנטי אוקסידנטים
| : (1) {{דוכיווני | | Citric Acid }} || 0.01 אחוז לחוד או ביחד עם אנטי אוקסידנטים אחרים בשמני עופות
|-
| : (2) {{דוכיווני | | Malic Acid }} || 0.01 אחוז לחוד או ביחד עם אנטי אוקסידנטים אחרים בשמני עופות
|-
| : (3) {{דוכיווני | | Mono Isopropyl Citrate }} || 0.01% שמני עופות
|-
| : (4) {{דוכיווני | | Monoglyceride Citrate }} || 0.02%
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| rowspan=&quot;40&quot; | : 10. מוצרים שונים
| rowspan=&quot;2&quot; | חמרי טעם, משמרי טעמים ומפתחי טעמים
| : (1) מטעמי עישון, סינטטיים או שאינם סינטטיים, מאושרים לפי רשימת השירותים המעבדתיים של שירותי הפיקוח על צמחים ומוצרי בעלי חיים של משרד החקלאות האמריקאי ||
|-
| : (2) {{דוכיווני | | Autolyzed Yeast Extract }} || כנדרש
|-
| משמר טעם || {{דוכיווני | | Citric Acid }} || כנדרש
|-
| rowspan=&quot;9&quot; | מפתח טעם
| : (1) {{דוכיווני | | Corn Syrup Solids }} || כנדרש
|-
| : (2) {{דוכיווני | | Disodium Inosinate }} || כנדרש
|-
| : (3) {{דוכיווני | | Disodium Guanylate }} || כנדרש
|-
| : (4) {{דוכיווני | | Hydrolysed Plant Protein }} || כנדרש
|-
| : (5) {{דוכיווני | | Malt Syrup }} || כנדרש
|-
| : (6) {{דוכיווני | | Monosodium Glutamate }} || כנדרש
|-
| : (7) {{דוכיווני | | Sodium Sulfoacerate }} || כנדרש
|-
| : (8) {{דוכיווני | | Derivative of Mono and Diglycerides }} || 0.5%
|-
| : (9) {{דוכיווני | סוכרים מאושרים | (Sucrose Dextrose) }} || כנדרש
|-
| גזים לקירור, לאריזה או להקל על חיתוך וקיצוץ || :: {{דוכיווני | | Carbon Dioxide Solid (dry ice) }} || כנדרש
|-
| גז להקפאה במגע || :: {{דוכיווני | | Carbon Dioxide (liquid) }} || כנדרש
|-
| גז להקפאה במגע || :: {{דוכיווני | | Nitrogen Liquid }} || כנדרש
|-
| גז לדחית חמצן ממכלים סגורים הרמטיים || :: {{דוכיווני | | Nitrogen }} || כנדרש
|-
| rowspan=&quot;5&quot; | מייצבי צבע
| : (1) {{דוכיווני | | Erythorbic Acid }} || 62.5 גר' ל-100 ליטר תמיסת כבישה או 56 גר' ל-100 ק&quot;ג בשר עוף או 10% תמיסה על השטח העליון לפני אריזה. (שימוש בתכשיר זה לא יגרום תוספת מים למוצר).
|-
| : (2) {{דוכיווני | | Sodium Ascorbate }} || 656 גר' ל-100 ליטר תמיסת כבישה או 58.3 גר' ל-100 ק&quot;ג בשר עוף או 10% על השטח העליון לפני אריזה.
|-
| : (3) {{דוכיווני | | Sodium Erythorbate }} || (שימוש בתכשיר זה לא יגרום לתוספת מים במוצר).
|-
| : (4) {{דוכיווני | | Citric Acid/Sodium Citrate }} || יכול להחליף עד כדי 50% Sodium Ascorbate או Ascorbic Acid
|-
| : (5) {{דוכיווני | | Sodium/Potassium Nitrate }} || 225 גר' ל-100 ליטר תמיסת כבישה או 66.6 גר' ל-100 ק&quot;ג בשר עוף (כבישה יבשה); 16.6 גר' ל-100 ק&quot;ג בשר עוף חתוך או טחון. השימוש בניטרט, ניטריט או תערובת לא יעלה את רמת הסודיום ניטריט מעל ל-200 במוצר המוגמר.
|-
| לכבישה במקור לניטריט || :: {{דוכיווני | | Sodium/Potassium Nitrate }} || 787.5 גר' ל-100 ליטר תמיסת כבישה או 233.3 גר' ל-100 ק&quot;ג בשר עוף (כבישה יבשה); 183.3 גר' ל-100 ק&quot;ג בשר עוף חתוך או טחון.
|-
| חמרים תחליביים || :: {{דוכיווני | | Acetylated Monoglyceride }} || כנדרש
|-
| למניעת חלודה || :: Sodium Nitrite מעורבב עם 0.05 אחוז עפר פחם || 600 ח.ל.מ.
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | למניעת כתמים על הקופסאות
| : (1) {{דוכיווני | | Sodium Pyrophosphate }} || 0.05%
|-
| : (2) {{דוכיווני | | Sodium Tripolyphosphate }} || 0.05%
|-
| : (3) {{דוכיווני | | Zinc Oxide }} || 0.01%
|-
| : (4) {{דוכיווני | | Zinc Sulfate }} || 0.01%
|-
| חמרי כבישה לייצוב ושמירה על צבע טבעי בהחסנה || {{דוכיווני | | Ascorbic Acid }} || 62.5 גר' ל-100 ליטר תמיסת כבישה או 56 גר' ל-100 ק&quot;ג בשר עוף או 10% תמיסה על השטח העליון לפני אריזה (שימוש בתכשיר זה לא יגרום לתוספת מים למוצר).
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | אנטי אוקסידנטים למניעת עיפוש
| : (1) {{דוכיווני | | BHA (Butylated &amp; Hydrooxy anisole) }}
: (2) {{דוכיווני | | BHT (Butylated Hydroxytoluene) }}
: (3) {{דוכיווני | | Propyl Gallate }}
| 0.01 אחוז על בסיס תכולת שומן (0.02 אחוז בצירוף עם חמרים אנטי אוקסידנטים אחרים רשומים כאן וכן על בסיס תכולת שומן).
|-
| : (4) {{דוכיווני | | Tocopherols }} || 0.03 אחוז על בסיס תכולת שומן (0.02 אחוז בצירוף עם חמרים אנטי אוקסידנטים אחרים רשומים כאן וכן על בסיס תכולת שומן).
|-
| rowspan=&quot;8&quot; | מחבר ומייצב
| : (1) {{דוכיווני | | Algin }} || כנדרש
|-
| : (2) {{דוכיווני | | Carrageenan }} || כנדרש
|-
| : (3) {{דוכיווני | | Carboxymethyl (Cellulose Gums) }} || כנדרש
|-
| : (4) שרפים ממקור ירקות || כנדרש
|-
| : (5) {{דוכיווני | | Methyl Cellulose }} || 0.15%
|-
| : (6) חלבון סויה מבודד || כנדרש
|-
| : (7) {{דוכיווני | | Sodium Caseinate }} || כנדרש
|-
| : (8) (מיובש) מי גבינה || כנדרש
|-
| צבע טבעי || :: {{דוכיווני | | Annato, Carotene }} ||
|}

== תוספת ארבע עשרה __NOSUB__ ==
==== ((([[תקנה 76]]))) ====
@ : '''תעודת משלוח בשר בעלי כנף ומוצריו''' (((הטופס הושמט)))

== תוספת חמש עשרה (תיקון: תשמ&quot;א) __NOSUB__ ==
==== ((([[תקנה 52(א)]]))) ====
: (((איור הושמט)))

&lt;פרסום&gt; כ' באלול תשל&quot;ו (15 בספטמבר 1976)
&lt;חתימה&gt; אהרן אוזן שר החקלאות</text>
      <sha1>7ohw8lg8opaqiu0w3ld5z1cyj3mca8d</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות לפיקוח על יצוא של בעל חיים ושל תוצרת מן החי (ביצים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1707679</id>
    <revision>
      <id>3087826</id>
      <parentid>3073695</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:01:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3087826</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12918" sha1="6465911mxvq6vsa4hpcs1bqg2w99tfl" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות לפיקוח על יצוא של בעל חיים ושל תוצרת מן החי (ביצים), תשי&quot;ח-1958
=== תקנית בדבר יצוא ביצים ===

&lt;מאגר תקן 2093554 קוד a163Y00000DuQbYQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשי&quot;ח, 1766|תקנות לפיקוח על יצוא של בעל חיים ושל תוצרת מן החי (ביצים)|819)); ((תשי&quot;ט, 104|תיקון|833)), ((1840|תיקון מס' 2|935)); ((תשל&quot;ז, 600|תיקון|3640)); ((תשל&quot;ט, 730|תיקון|3947)); ((תש&quot;ם, 1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4125)); ((תשמ&quot;א, 1566|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4274)); ((תשנ&quot;ד, 624|תיקון|5579)).
''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תש&quot;ם, 1758|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2631)); ((תשמ&quot;א, 1287|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2700)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 226|הודעת אגרות חקלאיות|4281)), ((1102|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4356)); ((תשמ&quot;ג, 186|הודעת אגרות חקלאיות|4423)), ((1115|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4483)); ((תשמ&quot;ד, 153|הודעת אגרות חקלאיות|4536)), ((1104|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4606)), ((2662|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4707)); ((תשמ&quot;ה, 688|הודעת אגרות חקלאיות|4761)), ((1196|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4798)), ((1756|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4841)); ((תשמ&quot;ו, 76|הודעת אגרות חקלאיות|7864)), ((1528|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4974)); ((תשמ&quot;ז, 280|הודעת אגרות חקלאיות|4994)), ((708|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5019)), ((1140|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5043)); ((תשמ&quot;ח, 460|הודעת אגרות חקלאיות|5083)), ((1052|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5127)); ((תשמ&quot;ט, 411|הודעת אגרות חקלאיות|5161)), ((874|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5188)); ((תש&quot;ן, 315|הודעת אגרות חקלאיות|5244)), ((522|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5259)); ((תשנ&quot;א, 45|הודעת אגרות חקלאיות|5299)), ((428|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5322)), ((950|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5364)); ((תשנ&quot;ב, 305|הודעת אגרות חקלאיות|5391)), ((1395|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5460)); ((תשנ&quot;ג, 755|הודעת אגרות חקלאיות|5516)); ((תשנ&quot;ד, 342|הודעת אגרות חקלאיות|5571)), ((1126|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5611)); ((תשנ&quot;ה, 483|הודעת אגרות חקלאיות|5648)); ((תשנ&quot;ו, 296|הודעת אגרות חקלאיות|5724)), ((1397|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5769)); ((תשנ&quot;ז, 614|הודעת אגרות חקלאיות|5826)), ((1235|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5852)); ((תשנ&quot;ט, 397|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב, 1019|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 14|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 654|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1129|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1220|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)), ((1226|ת&quot;ט|6803)); ((תש&quot;ע, 1585|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1267|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1593|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1466|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2026|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3340|הודעת אגרות חקלאיות|9431)); ((תשפ&quot;ג, 1796|הודעת אגרות חקלאיות|10653)); ((תשפ&quot;ד, 1870|הודעת אגרות חקלאיות|11189)), ((2686|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|11312)); ((תשפ&quot;ו, 236|הודעת אגרות חקלאיות|12105)); ((תשפ&quot;ז, 170|הודעת אגרות חקלאיות|12543)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|הסעיפים 4]], [[+|12]], [[+|13]], [[+|14]] [[+|ו-15]] [[=החוק|לחוק לפיקוח על יצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי, תשי&quot;ז-1957]], ולאחר התייעצות בועדה מייעצת, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;ביצה&quot; - ביצה של תרנגולת בית, המיועדת ליצוא.

@ 2. החסנת ביצים, העברתן והגנתן
: הרוצה לייצא ביצים (להלן - יצואן) ידאג לכך שהביצים שברשותו -
: (1) יועברו ויוחסנו בנפרד מביצים שאינן מיועדות ליצוא;
: (2) יוחסנו במקומות ובמחסנים שאושרו למטרה זו על ידי המבקר;
: (3) יוגנו מפני מים ושמש בזמן העברתן, החסנתן, טעינתן ופריקתן, ויועברו בכלי רכב מכוסים.

@ 3. אריזת ביצים
: (א) אריזתן של ביצים תהיה בתיבות של עץ או של קרטון עד מלוא קיבולן וכל תיבה תכיל 360 ביצה כשהן ערוכות שכבות-שכבות בתבניות של קרטון.
: (ב) התיבות והתבניות יהיו חדשות, שלמות, נקיות וללא ריח וחזקות כדי להגן הגנה מספקת על הביצים שבתוכן.
: (ג) אריזתן של ביצים תהיה במקום אריזה שאושר על ידי המנהל.

@ 4. סימון
: (א) תיבה שנארזו בה ביצים תסומן באותיות דפוס ברורות שיכילו:
:: (1) שם היצואן באנגלית;
:: (2) המלה: Eggs;
:: (3) המלים: Produce of Israel;
:: (4) המשקל לכל אלף ביצים כפי הרשום ליד כל סוג להלן:
::: {|
! width=&quot;100px&quot; | הסוג !! width=&quot;100px&quot; | הסימנים
|-
| S || 67–68 KG
|-
| A || 62–68 KG
|-
| B || 57–58 KG
|-
| C || 52–53 KG
|-
| D || 47–48 KG
|}
: (ב) בכל תיבה, בין השכבה העליונה של הביצים הארוזות בה ובין המכסה, תונח תווית ובה מודפסות המלים Packer No.‎ וכן מספר האורז כפי שנקבע על ידי היצואן.
: (ג) מבקר רשאי לסמן כל תיבה בסימן המעיד על הגשתה לבדיקה, על תאריך הבדיקה ומקומה, או על כל פעולה אחרת שנעשתה בה לצרכי הגנה מפני ניגוע.
: (ד) מותר לציין על התיבה באנגלית את שם הארץ והעיר שאליהן מיועדות הביצים, שם הקונה, סימני היכר של הקונה וכן המלים: New Laid לפני המלה Eggs.
: (ה) מותר לסמן ביצים בחותמת ובלבד שהחותמת תהא נקיה, ברורה ובלתי מטושטשת.
: (ו) לא יסמן אדם ביצים או תיבה שנארזו בה ביצים אלא לפי הוראות תקנה זו.

@ 5. ביצים לסוגיהן
: (א) הביצים יסווגו לסוגים לפי משקלן נטו בתיבה ולפי משקלה של כל ביצה:
:: {|
! width=&quot;100px&quot; | הסוג !! width=&quot;100px&quot; | משקל נטו של ביצים בתיבה בק&quot;ג !! width=&quot;100px&quot; | משקל נטו של ביצה בגרמים
|-
| S || 24.3 || 65–70
|-
| A || 22.5 || 60–65
|-
| B || 20.7 || 55–60
|-
| C || 18.0 || 50–55
|-
| D || 17.1 || 45–50
|}
: (ב) מותרת סטיה במשקל הביצה עד 2 גרם ובלבד שמספרן של ביצים כאלה בתיבה לא יעלה על 18.
: (ג) הביצים שבתוכה יהיו אחידות מבחינת הסוג.

@ 6. טיב הביצה
: (א) לביצה יהיו סגולות אלה:
:: (1) היא טריה ונורמלית בצורתה;
:: (2) קליפתה שלמה וחזקה, לא בקועה ולא סדוקה, נקיה מכל גוף זר או כתם, ללא שינויים בולטים בצבעה, ובלי בליטות או קמטים המכערים את צורתה;
:: (3) תא האויר שבין קרומי קליפתה יהיה עמוק לא יותר מ-6 מ&quot;מ כשהביצה מוחזקת במצב שתא האויר הוא בקצה העליון;
:: (4) החלבון שבה - בהיר, חפשי מליקויי צבע, פגמים או גופים זרים, וסמיך במידה סבירה;
:: (5) החלמון שבה - חפשי מפגמים או מהתפתחות עובר, מצוי במרכז הביצה והיקפו בלתי ברור.
: (ב) בכל תיבה מותרת סטיה מסגולות הביצה המפורטות בטור א' להלן באחוזים הנקובים לצדו בטור ב':
:: {|
! width=&quot;100px&quot; | טור א' !! width=&quot;100px&quot; | טור ב'
|-
| 2% || טריות
|-
| 3% || נקיות
|}

@ 7. סטיה כוללת
: על אף האמור [[בתקנות 5(ב)]] [[6|ו-((&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;))6((&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;))(ב)]] לא תעלה הסטיה בכל תיבה על 7% ממספר הביצים הארוזות בה.

@ 8. רחיצת ביצים
: אין לרחוץ ביצים בכל נוזל שהוא, לרבות מים, אלא אם ניתן לכך אישור בכתב מאת המנהל.

@ 9. בדיקת ביצים
: היצואן יגיש את הביצים לבדיקה למבקר בתחום הנמל, בשדה התעופה או בכל מקום אחר שהורה עליו המנהל, לפחות ארבעים ושמונה שעות לפני הפלגת האניה או המראת האוירון שבהם נועדו הביצים להישלח, ויצרף למשלוח הודעה בכתב חתומה בידו ובה פרטים אלה:
: (1) מספר רשיון היצוא;
: (2) שם היצואן;
: (3) מספר התיבות שבמשלוח וסוגיהן;
: (4) ארץ היעוד;
: (5) תאריך הגשת המשלוח לבדיקה.

@ 10. נוכחות יצואן
: היצואן או בא כוחו זכאי להיות נוכח בשעת בדיקת הביצים.

@ 11. אישור ביצים ליצוא על ידי מבקר
: (א) לאחר שנסתיימה הבדיקה יתן המבקר תעודת בדיקה ובה יציין אחת מאלה:
:: (1) שאישר את הביצים כראויות ליצוא וארוזות כהלכה;
:: (2) שסירב לאשר את הביצים כאמור והרשה לארזן שנית;
:: (3) שסירב לאשר את הביצים כראויות ליצוא ולא הרשה לארזן שנית.
: (ב) המבקר לא יתן תעודה לפי תקנת משנה (א)(2), אלא לאחר שבדק לא פחות מחמישה אחוזים מהתיבות שבמשלוח ומצא את הביצים הארוזות בהן בלתי ראויות ליצוא או בלתי ארוזות כהלכה בהתאם לתקנות אלה.
: (ג) המבקר לא יתן תעודה לפי תקנת משנה (א)(3), אלא לאחר שבדק לא פחות מעשרה אחוזים מהתיבות שבמשלוח ומצא את הביצים הארוזות בהן בלתי ראויות ליצוא או בלתי ארוזות כהלכה בהתאם לתקנות אלה.
: (ד) סירב המבקר לאשר את הביצים כאמור בתקנת משנה (א)(3), יסמן כל תיבה שבמשלוח במלים &quot;לא ראוי ליצוא&quot; ויפרש בתעודת הבדיקה את נימוקי סירובו.
: (ה) רשאי המבקר לסרב לאשר ביצים כאמור בתקנות משנה (א)(2) ו-(3) בחלק מן התיבות שבמשלוח שאושר.

@ 12. אריזה שנית
: (א) אריזה שנית של משלוח תיעשה על חשבון היצואן בפיקוח המבקר ובהתאם להוראותיו.
: (ב) היצואן יוציא את המשלוח שנארז שנית ממקום אריזתו תוך עשרים וארבע שעות.
: (ג) לא קויים תנאי מתנאי תקנה זו, ייחשבו הביצים כאילו לא אושרו כראויות ליצוא וארוזות כהלכה וכאילו לא ניתנה רשות לארזן שנית.

@ 13. העברת משלוח
: משלוח של ביצים שהוגש לבדיקה לא יועבר ממקום הבדיקה אלא לפי אישור בכתב מאת המבקר.

@ 14. שמירת הביצים לאחר הבדיקה
: תיבה שבמשלוח שעמדה בבדיקה לא תיפתח, לא תתוקן ולא ישונו הסימנים שעליה אלא באישור המבקר.

@ 15. אגרה (תיקון: תשי&quot;ט, תשי&quot;ט-2, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט, תשנ&quot;ד, [הודעות])
: בעד אישור לפי [[תקנה 11]] ישלם היצואן אגרה של 0.58 שקלים חדשים (((נכון ליולי 2026))) לתיבה.

@ 16. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות לפיקוח על יצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי (ביצים), תשי&quot;ח-1958&quot;.

&lt;פרסום&gt; ו' בתמוז תשי&quot;ח (24 ביוני 1958)
&lt;חתימה&gt; קדיש לוז שר החקלאות</text>
      <sha1>6465911mxvq6vsa4hpcs1bqg2w99tfl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי (מוצרי עוף)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1707687</id>
    <revision>
      <id>3087878</id>
      <parentid>3073707</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:31:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087814]</comment>
      <origin>3087878</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="165504" sha1="jf6911xxyfh19md0vfsfznx6ukcqpou" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי (מוצרי עוף), תשל״ז–1976}}
{{ח:קטע3||תקנות לפיקוח על ייצור מוצרי עוף לייצוא ויצואם}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשל״ז, 82|תקנות לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי (מוצרי עוף)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3601.pdf}}, {{ח:תיבה|468|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3629.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 729|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3947.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4125.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1163|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4247.pdf}}, {{ח:תיבה|1566|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4274.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 1310|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5672.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 1114|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6610.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תש״ם, 1758|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2631.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1287|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2700.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 226|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4281.pdf}}, {{ח:תיבה|1102|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 185|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4423.pdf}}, {{ח:תיבה|1114|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4483.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 152|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4536.pdf}}, {{ח:תיבה|1103|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4606.pdf}}, {{ח:תיבה|2661|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4707.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 687|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4761.pdf}}, {{ח:תיבה|1196|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4798.pdf}}, {{ח:תיבה|1755|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4841.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 75|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7864.pdf}}, {{ח:תיבה|1527|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4974.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 279|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4994.pdf}}, {{ח:תיבה|707|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5019.pdf}}, {{ח:תיבה|1139|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5043.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 459|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5083.pdf}}, {{ח:תיבה|1051|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 410|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5161.pdf}}, {{ח:תיבה|873|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5188.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 314|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5244.pdf}}, {{ח:תיבה|521|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5259.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 44|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5299.pdf}}, {{ח:תיבה|427|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5322.pdf}}, {{ח:תיבה|949|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5364.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 304|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5391.pdf}}, {{ח:תיבה|1394|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 754|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5516.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 341|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5571.pdf}}, {{ח:תיבה|1125|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 482|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 295|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5724.pdf}}, {{ח:תיבה|1396|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 613|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5826.pdf}}, {{ח:תיבה|1234|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 396|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1018|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 13|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 653|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1128|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6794.pdf}}, {{ח:תיבה|1219|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1584|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1266|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1592|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1465|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8118.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2025|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3339|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1795|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1869|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11189.pdf}}, {{ח:תיבה|2685|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 235|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 169|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12543.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי#סעיף 4|סעיפים 4}}, {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי#סעיף 6|6}}, {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי#סעיף 10|10}}, {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי#סעיף 12|12}}, {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי#סעיף 13|13}}, {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי#סעיף 14|14}}, {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי#סעיף 15|15}}, {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי#סעיף 16|16}} {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי#סעיף 23|ו־23}} {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי|לחוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי, תשי״ז–1957}} (להלן – החוק), {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#פרק ה|וסעיף 20}} {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|לפקודת מחלות בעלי חיים, 1945}} (להלן – הפקודה), ולאחר התייעצות בועדה מייעצת שמונתה לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי#סעיף 11|סעיף 11 לחוק}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: יצוא מוצרי עוף}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: המפעל ועובדיו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: שחיטה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: הטיפול בעוף שחוט}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: הטיפול בבשר עוף ובאיברים פנימיים והכנתם ואריזתם כמוצרי עוף}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: מוצרי עוף}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת ששית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 7|תוספת שביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 8|תוספת שמינית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 9|תוספת תשיעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 10|תוספת עשירית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 11|תוספת אחת עשרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 12|תוספת שתים עשרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 13|תוספת שלוש עשרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 14|תוספת ארבע עשרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 15|תוספת חמש עשרה}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אחראי על מפעל“ – בעל מפעל, מחזיקו או מפעילו, שותף פעיל, מנהל, מנהל חשבונות או עובד אחראי אחר במפעל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איברים פנימיים“ – כבד לאחר ניתוק כיס המרה והרחקתו, לב לאחר הרחקת הקרום החיצוני, קורקבן לאחר הרחקת הקרום הפנימי ותכנו, כולם לאחר שנוקו ורוחצו כהלכה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אריזה“ – לרבות ארגז, פחית, אריג, פלסטיק או כל אריזה אחרת, ציפוי וכסוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בדיקה“ – כל בדיקה בהתאם לתקנות אלה אשר תבטיח איכותו התברואתית והתזונתית של המוצר בזמן הבדיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בשר עוף“ – עוף שחוט או חלק מעוף שחוט, אשר ממנו הורחקו כל הנוצות, השערות, הרגליים, הראש, בלוטות השומן, הקנה, הושט, המעיים, איברי המין של מטילות ותרנגולים וריאות ואשר נתנים לבישול ללא עיבוד נוסף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד דחוי“ – ציוד או מיתקן אשר נקבע לגביהם שהם פסולים ולא ישמשו לעיבוד של עוף או מוצר עוף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הטבעה“ – סימון – באופן שאינו חודר למוצר – על גבי אריזת מוצרי עוף או על גבי סרט חותם (פלומבה) או לוחית מתכת או פלסטיק, לרבות הדפסה, בדרך שאינה ניתנת למחיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מנהל השירותים הוטרינריים במשרד החקלאות שמונה כמנהל שירותי ביקורת לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי#סעיף 2|סעיף 2 לחוק}}, או מי שהוא הסמיך לכך בכתב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”וטרינר מפקח“ – רופא וטרינרי שהסמיכו המנהל לענין תקנות אלה לגבי מפעל פלוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ייצור“ – כל פעולה הנעשית בעוף מעת הגיעו למפעל ועד לאחר שחיטתו וכל פעולה הנעשית במצרך, לרבות הכשרה, עיבוד, הפקה, הכנה והתקנת אוכל, שינוי מבחינת הצורה, הטיב, האיכות או מכל בחינה אחרת, מזיגה, אריזה וסימון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ייצור מוצר עוף“ – מכלול פעולות הייצור הנעשות לשם ייצור מוצר עוף, מעת הגיע העוף למפעל ועד הוצאת המוצר המוגמר ארוז ומסומן מהמפעל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי רכב“ – כלי רכב המיועד להובלת מצרכים בלבד, המצוייד במיתקן קירור תקין בעל כושר קירור של מינוס 18° צלזיוס אם הוא מיועד להובלת מצרך קפוא, ושל מינוס 2° צלזיוס אם הוא מיועד להובלת כל מצרך אחר, וכן המצויד במכשיר למדידת טמפרטורה הניתן לקריאה נוחה מחוץ לכלי הרכב, ושארגזו יהיה מבודד בידוד מתאים לשמירת הטמפרטורות האמורות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כתב אישור“ – שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבקר“ – רופא וטרינרי ממשלתי שמונה להיות מבקר לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי#סעיף 3|סעיף 3 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוצר עוף“ – מוצר שהוא או שבו בשר עוף או איבר פנימי, או שניהם, בשיעור העולה על שני אחוז על בסיס משקל יבש, והוא מיועד למאכל אדם, בין שדרושה ובין שאינה דרושה פעולת יצור נוספת להתקינו לכך וכן מוצרי לוואי של עוף שצויין עליהם הכינוי ”מוצר עוף לייצוא“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוצרי לוואי של עוף“ – עור, שומן, קורקבן, לב או כבד של כל עוף או כל צירוף של אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכל“ – מכל העשוי מפלסטיק בלתי רעיל, מקרטון עמיד לרטיבות, מעץ או ממתכת־אל־חלד, אשר בתוכו נארזים מוצרי עוף למשלוח, להצגה או למכירה בסיטונות או בקמעונות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאושר“ – מתאים למטרה שהוא מיועד לה ומאושר בידי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעוכב“ – עוף או מוצר עוף שעוכב במפעל על־ידי הוטרינר המפקח או על ידי הפקח לשם קביעת יעודו, לפי הענין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מים“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 52א|בסעיף 52א׳ לפקודת בריאות העם, 1940}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל“ – משחטה וכל מקום המיועד כולו או מקצתו לייצור מוצרי עוף לייצוא, כולל מבניו, מיתקניו, ציודו, חצרותיו ודרכי הגישה אליו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל מאושר“ – מפעל שניתן לגביו אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצרך“ – עוף שחוט, בשר עוף, איברים פנימיים או מוצר עוף, וכל אחד או אחדים מהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משחטה“ – מפעל או חלק של מפעל המיועד לשחיטת עופות לייצוא, מריטת נוצותיהם, הוצאה וניתוק של קרביהם וניתוק איבריהם הפנימיים מהקרביים; ולגבי משחטה לעופות שפוטמו לשם הפקת כבדיהם – אף לקירור העופות השחוטים לאחר הוצאה וניתוק של הזפק, בין שהוצאו יתר קרביהם ובין שלא הוצאו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משמרת ייצור“ – במפעל המייצר בשתי משמרות ייצור, פרק זמן של ייצור שאינו עולה על 10 שעות, ובמפעל המייצר במשמרת אחת, פרק זמן של ייצור שאינו עולה על 12 שעות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוף שחוט“ – עוף לאחר שחיטתו ומריטתו, כאשר ראשו, רגליו וקרביו תקינים ושלמים וטרם הורחקו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עופות“ – תרנגולות כולל פטימים ומטילות, תרנגולי הודו, ברווזים, אווזים, יונים, ברבורים, פסיונים ועופות גיניאה, חיים או שחוטים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסול“ – עוף או מצרך נגוע במחלה, מנוון, פגום, מקולקל, רקוב, מלוכלך, מסריח, מיוצר בתנאים בלתי סניטריים, מכיל חמרים רעילים או מקולקלים או מכיל חומר הדברה כימי או חומר מוסף או צבע העלולים לפגוע בבריאות אדם, או שהוקרן במתכון שלא על פי דין, או ארוז באריזה העלולה לפגוע בבריאות אדם, או עוף שמת מסיבה שאינה שחיטה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקח“ – אדם שהסמיכו המנהל לענין תקנות אלה לגבי מפעל פלוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד“ – לרבות מכונות, מכשירים, כלים וכלי קיבול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרביים“ – ושט, זפק, קורקבן, מעיים, קנה, ריאות, לב, כבד, טחול, כליות, אברי־המין, בלוטות־השומן, ציפרניים וראש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא מחוזי“ – הרופא המחוזי של לשכת הבריאות במחוז שבתחומו מצוי המפעל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כתב אישור“ – כתב אישור שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שארית ביאולוגית“ – חומר כל שהוא, כולל מטבוליטים, הנמצא בעוף בעת שחיטתו או באחד מן הרקמות או האיברים אחרי שחיטה כתוצאה מטיפול או ממגע של עופות חיים עם חומר הדברה, חומר אורגני, חומר לא אורגני, חומר מתכתי, הורמונים, חמרים דמויי הורמונים, אנטיביוטיקה, חמרים נגד תילוע, חמרים מרגיעים או כל חומר אחר אשר משאיר שאריות במוצר עוף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שחיטה“ – שחיטת עופות למאכל אדם, לרבות הקזת דם מהן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תו רשמי“ – סימן או תו על מוצר עוף, אריזה או מכל, המעיד שתכנם נבדק ואושר למאכל אדם וליצוא בהתאם לתקנות אלה.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: יצוא מוצרי עוף}}

{{ח:סעיף|2|תנאים לייצוא}}
{{ח:ת}} לא ייצא אדם מוצר עוף אלא אם ייצורו נעשה במפעל וקויימו בו, בייצורו, בבדיקתו ובהובלתו, בעוסקים בייצורו, במפעל שבו יוצר ובכלי רכב שבו הובל, הוראות {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי|החוק}}, {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|הפקודה}} ותקנות אלה.

{{ח:סעיף|3|אישור יצוא ואגרה|תיקון: תשנ״ה, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} האישור האמור {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי#סעיף 4|בסעיף 4(א) לחוק}} יינתן בטופס לפי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}.
{{ח:תת|(ב)}} כל הסימונים המציינים תקנים של סוגים ומינים ושל חלקים של בשר עוף טרי וכן נורמות לזהות והרכב וכל הרצפטורה אשר משמשים להכנת מצרך טעונים אשור של שירותי הפיקוח של הארץ המיבאת, לפני הדפסתם והצמדתם, וכל מצרך אשר הוצג לשם קבלת אשור ליצוא חייב בעבוד וסמון בהתאם לנאמר בתקנה זו.
{{ח:תת|(ג)}} בעד אישור כאמור בתקנת משנה (א) ישלם מבקש האישור, במועד מתן האישור, אגרה בסך 20 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1995; החל מיולי 2026, 46 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|4|תעודת סירוב לאשר}}
{{ח:ת}} התעודה האמורה {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי#סעיף 4|בסעיף 4(ג) לחוק}} תינתן בטופס לפי {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}}.

{{ח:סעיף|5|הודעת סירוב}}
{{ח:ת}} ההודעה האמורה {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק}} תינתן בטופס {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת השלישית}}.

{{ח:סעיף|6|מועד למתן החלטת מבקר}}
{{ח:ת}} מבקר שהוגש לו מוצר עוף לבדיקה לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי#סעיף 4|סעיף 4(א) לחוק}}, ימסור החלטתו למבקש תוך שבעה ימים מהיום שבו הוגש לו המוצר לבדיקה.

{{ח:סעיף|7||תיקון: [הודעות], תשנ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|8|פטור משלוחי נסיון}}
{{ח:ת}} על אף האמור בתקנות אלה, מותר לייצא מוצר עוף שלא יוצר במפעל שניתן לגביו כתב אישור אם הוכח להנחת דעתו של המנהל שייצואו הוא לשם נסיון בלבד, בתנאי כי –
{{ח:תת|(1)}} ילווה בתעודה חתומה בידי המנהל המעידה כי המוצר לא יוצר במפעל שניתן לגביו כתב אישור וכי המוצר לא אושר כראוי לייצוא בהתאם להוראות תקנות אלה;
{{ח:תת|(2)}} ילווה בתעודה או באישור חתומים בידי אדם כלשהו המעידים או המאשרים כי הוא ראוי לייצוא;
{{ח:תת|(3)}} ילווה בתעודה המעידה כי הרשות הוטרינרית המוסמכת בדקה את המצרך ומצאה אותו ראוי למאכל אדם;
{{ח:תת|(4)}} הכמות של כל סוג מצרך לא תעלה על 50 ק״ג.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: המפעל ועובדיו}}

{{ח:סעיף|9|מתן כתב אישור ופקיעת תקפו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יקים אדם ולא יפעיל מפעל המיועד לייצור מוצרי עוף ליצוא אלא אם נבנה על פי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, תשכ״ה–1965}}, וניתן לגביו אישור מאת המנהל, ולא יופעל המפעל אלא בהתאם לתנאי כתב האישור, ובלבד שניתן לו רשיון על פי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, תשכ״ח–1968}}.
{{ח:תת|(ב)}} כתב האישור ישא מספר סידורי אשר ישמש מספר זהוי של המפעל.
{{ח:תת|(ג)}} מפעל שצויין בכתב האישור שניתן לו כי הוא פטור מתקנות אלה או מקצתן, לא יהא רשאי לייצא מוצרי עוף אלא למדינות שפורטו בהודעת שר החקלאות לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי#סעיף 18|סעיף 18(א) לחוק}} בקשר לפטור האמור.
{{ח:תת|(ד)}} פג תקפו של כתב האישור או הופר תנאי מתנאיו, יראו את המפעל כמפעל שלא ניתן לו כתב אישור.

{{ח:סעיף|10|בקשה לכתב אישור}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לכתב אישור תוגש למנהל בכתב מאת בעל המפעל והיא תכלול פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם המפעל ומענו;
{{ח:תתת|(2)}} סוג המפעל;
{{ח:תתת|(3)}} פירוט מוצרי עוף שייוצרו במפעל;
{{ח:תתת|(4)}} שם בעל המפעל ומענו.
{{ח:תת|(ב)}} לבקשה יצורפו כל המסמכים, התכניות והמפרטים הנדרשים לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}} כשהם מאושרים על ידי הרופא המחוזי וכן עותק הרשיון להפעלת המפעל לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, תשכ״ח–1968}}.

{{ח:סעיף|11|אגרת כתב אישור|תיקון: תשל״ט, [הודעות]}}
{{ח:ת}} בעד מתן כתב אישור תשולם במעמד הגשת הבקשה אגרה בסכומים אלה:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(כל הסכומים מעודכנים ליולי 2026):}}
{{ח:תת}} למפעל שהוא משחטה בלבד – 83.00 שקלים חדשים;
{{ח:תת}} למפעל שאינו כולל משחטה – 163.00 שקלים חדשים;
{{ח:תת}} לכל מפעל אחר – 255.00 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|12|סירוב או ביטול כתב אישור בגלל זיהומי אוויר וריחות רעים}}
{{ח:תת|(א)}} אם לדעת המנהל נמצא בסביבתו של מפעל מקור לזיהום אוויר וריחות רעים העלולים לגרום לפסילת מוצרי עוף לייצוא, לא יתן המנהל כתב אישור לגביו, ואם יש לגביו כתב אישור – יבטל אותו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יקים אדם ולא יפעיל בתחום מפעל או בסביבתו מבנה או מיתקן שהוא או שבו מקור לזיהום אוויר וריחות רעים שלדעת המנהל עלולים לגרום לפסילת מוצרי עוף לייצוא.

{{ח:סעיף|13|סירוב ליתן כתב אישור}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לסרב מתן כתב אישור או לבטל כתב אישור שניתן לגבי מפעל אשר אינו כולל את כל המדורים, החדרים, המיתקנים והציוד הדרושים למטרתו וייעודו בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 5|לתוספת החמישית}} והבנויים והעשויים מהחמרים האמורים בה.

{{ח:סעיף|14|הפעלת מפעל מאושר}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם מפעל מאושר אלא אם המנהל בדק אותו ואישר בכתב כי המפעל מתאים לדרישות תקנות אלה, לתכניות ולמפרטים שהוא אישר ולתנאי כתב אישור.

{{ח:סעיף|15|תיקונים דרושים}}
{{ח:ת}} מצא המנהל כי המפעל אינו תקין, נקי או מתאים לדרישות תקנות אלה, לתכניות ולמפרטים שהוא אישר או לתנאי כתב האישור, וכי לשם הבטחת התקינות, הנקיון או ההתאמה כאמור יש לבצע תיקונים במפעל, יורה בכתב לאחראי על המפעל לבצע את התיקונים הדרושים לדעת המנהל כדי שהמפעל יהיה תקין, נקי ומתאים כאמור תוך זמן שקבע המנהל והאחראי על המפעל חייב לבצע את התיקונים כאמור.

{{ח:סעיף|16|עבודות הרחבה דרושות}}
{{ח:ת}} מצא המנהל כי לשם הבטחת התקינות, הנקיון או ההתאמה של המפעל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בתקנה 15}}, לא יספיקו תיקונים בלבד, יורה בכתב לאחראי על המפעל לבנות ולהתקין במפעל מיבנים, מיתקנים וציוד, להסיר, לשנות, להגדיל, להרחיב את הקיימים ולהוסיף עליהם, ולבצע במפעל עבודות בניה והתקנה אחרים, ככל הדרוש לדעת המנהל ותוך הזמן שקבע (להלן – עבודות ההרחבה), והאחראי על המפעל חייב לבצע את העבודות כאמור.

{{ח:סעיף|17|שימוש נכון והרחבת המפעל}}
{{ח:ת}} מצא המנהל כי הייצור במפעל אינו מתאים או אינו שפיר בשל אי שימוש במיבנים, במיתקנים או בציוד קיימים, או בשל שימוש בלתי נכון או בלתי מתאים בהם, במידה כזאת שמוצרי עוף המיוצרים במפעל עלולים לדעת המנהל להיות בלתי ראויים לייצוא, יורה בכתב לאחראי על המפעל להשתמש לשם הייצור, שימוש נכון ומתאים במיבנים, במיתקנים ובציוד כפי שנראה למנהל, והאחראי על המפעל חייב למלא אחר ההוראה מעת הינתנה ואילך.

{{ח:סעיף|18|עובדים במפעל}}
{{ח:תת|(א)}} האחראי על המפעל יעסיק עובדים בכושר ובמספר המספיקים להחזקתו ולהפעלתו התקינה של המפעל לצורך ייצור לשם יצוא מוצרי עוף.
{{ח:תת|(ב)}} נראה למנהל כי מספר העובדים המועסקים במפעל אינו מספיק לביצוע יעיל או נאות של הייצור במפעל, או שעובד אינו מתאים לתפקידו, יורה בכתב לאחראי על המפעל להגדיל את צוות העובדים או לשנות את הרכבו, ככל שייראה למנהל, והאחראי על המפעל חייב לבצע את ההוראה מיד עם הינתנה.

{{ח:סעיף|19|ביטול כתב האישור}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי הוראה, כולה או מקצתה, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|תקנות 15}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16}}, {{ח:פנימי|סעיף 17|17}} {{ח:פנימי|סעיף 18|או 18}} לא מולאה בהקפדה, רשאי הוא לצוות בכתב על הפסקת הייצור במפעל או בחלק ממנו, ולשם הבטחת הפסקה כאמור רשאי הוא לצוות על כל פעולה הנראית לו מתאימה בנסיבות הענין כדי להביא לידי הפסקה של ממש בייצור כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} בכל צו תפורט העילה להינתנו;
{{ח:תתת|(3)}} האחראי על המפעל ימלא אחר הוראות צו מן המועד שנקבע בו לתחילתו ועד לביטולו, ואם לא נקבע בו מועד לתחילתו ממועד נתינתו ועד לביטולו.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן צו, יצמיד האחראי על המפעל העתק הימנו למפעל או לחלק המפעל שלגביו ניתן כתב אישור, ולא יוסר הצו כל עוד הוא בתקפו; נותן הצו רשאי לקבוע את המקום והאופן להצמדת הצו.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} צו יעמוד בתקפו כל עוד לא בוטל בכתב בידי המנהל או בועדת ערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|תקנה 22}};
{{ח:תתת|(2)}} המנהל לא יבטל צו אלא אם שוכנע כי העילה שבעטיה ניתן הוסרה;
{{ח:תתת|(3)}} הודיע האחראי על המפעל למנהל כי העילה שבעטיה ניתן צו הוסרה והמנהל שוכנע בכך, ימסור לו המנהל, תוך חמישה ימים מעת שנתקבלה ההודעה בלשכתו, כתב לביטול הצו, ובלבד שלא יימסר כתב ביטול קודם לתשלום אגרת בדיקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|תקנה 20}}; לא שוכנע המנהל כי העילה למתן הצו הוסרה, יודיע למפעל תוך התקופה האמורה כי הצו לא ניתן לביטול.

{{ח:סעיף|20|אגרת בדיקה|תיקון: תשל״ט, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} בעד בדיקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|תקנת משנה 19(ג)(2)}} תשולם אגרה בסכום של 41.50 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון ליולי 2026)}} לכל שעת בדיקה במפעל ושעת נסיעה אליו וממנו, של המנהל ושל כל מי שהמנהל נעזר בו בבדיקה, לרבות מי שאינו עובד מדינה; הודעת המנהל בדבר מספר השעות כאמור תשמש ראיה חותכת לנאמר בה, לכל ענין ובכל מקרה.
{{ח:תת|(ב)}} האחראי על המפעל ישלם את האגרה תוך שבוע ימים מעת שנמסרה לו ההודעה האמורה בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|21|ערר}}
{{ח:תת|(א)}} על הוראות המנהל שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|תקנות 15}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16}}, {{ח:פנימי|סעיף 17|17}} {{ח:פנימי|סעיף 18|או 18}}, על צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|תקנה 19}} ועל הודעת המנהל בדבר אי ביטול צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|תקנה 19}}, רשאי האחראי על המפעל לערור, תוך שבעה ימים מיום שנמסרו לו, בפני ועדת ערר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בתקנה 22}}.
{{ח:תת|(ב)}} הגשת ערר אינה מעכבת ביצוע ההוראה או הצו שעליהם או שבגינם מוגש הערר, במועד שנקבע בהם.
{{ח:תת|(ג)}} בערר על צו או על הודעת אי־ביטול צו, לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|תקנה 19}}, לא תישמע טענה, השגה או ערעור לגבי הוראת המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|תקנות 15}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16}}, {{ח:פנימי|סעיף 17|17}} {{ח:פנימי|סעיף 18|או 18}}.

{{ח:סעיף|22|ועדת ערר סדריה וסמכויותיה}}
{{ח:תת|(א)}} שר החקלאות ימנה, בהודעה ברשומות, ועדת ערר של שלושה לענין {{ח:פנימי|סעיף 21|תקנות 21}} {{ח:פנימי|סעיף 37|ו־37}}; יושב ראש הועדה יהיה חבר לשכת עורכי הדין ושני החברים יהיו רופאים וטרינריים, ומהם אחד יהיה נציג הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} המנין החוקי של ועדת הערר יהיה שניים והם היושב ראש והחבר שהוא נציג הציבור; דנה הועדה בשניים והיו הדעות שקולות, יכריע היושב־ראש.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת ערר תקבע בעצמה את סדרי דיוניה ועבודתה.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל יהיה המשיב בערר.
{{ח:תת|(ה)}} רשאי המנהל, אם ירצה בכך, להגיש תשובתו בכתב לערר תוך 8 ימים מיום הגשתו.
{{ח:תת|(ו)}} ועדת הערר תתן הזדמנות לעורר ולמנהל להעלות בפניה בעל־פה, אם ביקשו זאת, טענות אשר לא טענו בערר או בתשובה, לפי הענין.
{{ח:תת|(ז)}} העורר והמנהל זכאים להיות מיוצגים בפני ועדת הערר על ידי באי־כוחם; תנתן לעורר הודעה על מועד הדיון בערר, תוך זמן סביר לפני הדיון.
{{ח:תת|(ח)}} ועדת ערר רשאית לקיים את ההוראה או הצו שעליהם הוגש הערר, לבטלם או לשנותם, בתנאים שתקבע או בלעדיהם.
{{ח:תת|(ט)}} לא החליטה ועדת הערר תוך ששה עשר יום מיום שהוגש הערר, רואים את העורר כאילו זכה בעררו ובלבד שאין בכך כדי למנוע את המנהל מלתת הוראה או צו חדשים באותו ענין.

{{ח:סעיף|23||תיקון: תשל״ט, [הודעות], תשנ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|24|נקיון העובדים}}
{{ח:ת}} אדם העוסק בייצור במפעל יהיה לבוש בגדים וינהג כפי שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת הששית}}.

{{ח:סעיף|25|נקיון אמצעי ייצור והובלה}}
{{ח:ת}} האחראי על המפעל יחזיק במצב נקי את המכשירים המשמשים לייצור במפעל, הכלובים המשמשים להובלת עופות למפעל וכלי הרכב המשמשים להובלת מצרכים למפעל או ממנו, ויהיה אחראי לניקוים וחיטוים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 7|התוספת השביעית}}.

{{ח:סעיף|26|נקיון המפעל}}
{{ח:תת|(א)}} האחראי על המפעל יחזיק את המפעל במצב נקי, יקיים בו סדרי התברואה ויהיה אחראי לניקויו וחיטויו, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 8|התוספת השמינית}}.
{{ח:תת|(ב)}} האחראי על המפעל יתקין במפעל סידורים, מיתקנים וציוד ויחזיק במפעל מלאי חמרי ניקוי וחיטוי, ככל הדרוש לקיום הוראות {{ח:פנימי|תוספת 8|התוספת השמינית}} ויתר הוראות תקנות אלה.
{{ח:תת|(ג)}} האחראי על המפעל ימנע, תוך שימוש בכל האמצעים האפשריים, חדירת זבובים, חולדות, עכברים ושורצים אחרים וכניסת כלבים, חתולים וחיות שעשוע אחרים לחדרים ולמדורים שבהם עוף שחוט או מוצרי עוף יעובדו, יטופלו או יוחסנו.

{{ח:סעיף|27|נקיון תנאי לייצור}}
{{ח:ת}} לא תתחיל משמרת ייצור במדור כלשהו במפעל אלא אם הוא נקי ומחוטה בהתאם לתקנות אלה.

{{ח:סעיף|28|אור}}
{{ח:ת}} לא יבוצע ייצור במפעל, אלא אם שורר בכל מקום במפעל אור בעצמה של 300 לוקסים לפחות.

{{ח:סעיף|29|ייצור במקום מתאים}}
{{ח:ת}} לא תבוצע במפעל פעולת ייצור כלשהי אלא במדור ובמקום המיועדים ומתאימים לכך.

{{ח:סעיף|30|הקף הייצור והפיקוח לניקוי}}
{{ח:תת|(א)}} לא יישחטו במשמרת ייצור אחת מספר עופות העולה על כושר הקליטה של המפעל כפי שקבע המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} לא יופעלו במפעל יותר משתי משמרות ייצור ביממה, ולא תיעשה פעולת ייצור במדורי המפעל השונים בפרקי הזמן שקבע מבקר בין המשמרות לצורך ביצוע ניקוי וחיטוי.

{{ח:סעיף|31|נוכחות הפקחים וביצוע תפקידיהם}}
{{ח:תת|(א)}} לא יופעל מפעל לשם ייצור אם לא נמצאים בו באותה עת פקחים במספר שקבע מבקר לגבי אותו מפעל.
{{ח:תת|(ב)}} פקח יבצע הוראות מבקר או הוראות וטרינר מפקח, בכל הנוגע לביצוע {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי|החוק}}, {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|הפקודה}} ותקנות אלה.
{{ח:תת|(ג)}} פקח יבצע את התפקידים המוטלים עליו על פי תקנות אלה, בכפוף לכל הוראה של מבקר או וטרינר מפקח שניתנה לו.

{{ח:סעיף|32|פיקוח בשעות נוספות וחגים}}
{{ח:ת}} אחראי על מפעל אשר נצרך לשירות הפיקוח שלא בשעות משמרת ייצור רגילה, יודיע על כך למנהל מראש וישלם את המגיע לצוות הפיקוח בשעור ובצורה שקבע המנהל.

{{ח:סעיף|33|איסור הכנסת בעלי חיים}}
{{ח:ת}} לא יכניס אדם בעלי חיים למפעל אלא אם הם עופות המיועדים לשחיטה במפעל.

{{ח:סעיף|34|הגבלת הכניסה}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייכנס אדם למפעל, והאחראי על המפעל ימנע כניסתו, אם אין בידו היתר־כניסה בכתב שנתן לו וטרינר מפקח (להלן – היתר כניסה). הוראה זו לא תחול על מפקח כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת בריאות העם, 1940}}.
{{ח:תת|(ב)}} היתר־כניסה יינתן לאדם אם דרושה כניסתו למפעל, ובלבד שמלאו לו 16 שנה והוא נבדק בדיקה רפואית תוך 30 יום קודם למתן היתר־הכניסה ונמצא חפשי מגורמי מחלה־מדבקת במצב המאפשר העברת המחלה ומזיהום מיקרוביאולוגי הנובע מתהליך דלקתי, ומסר לידי וטרינר מפקח תעודה רפואית על ממצאים אלה.
{{ח:תת|(ג)}} תקפו של היתר־כניסה יהיה לתקופה האמורה בו ובלבד שלא תעלה על שנה.

{{ח:סעיף|35|בדיקה רפואית של בעל היתר־&lt;wbr&gt;כניסה}}
{{ח:ת}} אדם שניתן לו היתר־כניסה ייבדק בדיקה רפואית בכל עת שיורה לו וטרינר מפקח, ואדם כאמור ימסור לידי וטרינר מפקח כאמור תעודת הרופא שבדקו, אשר תכלול ממצאים בדבר גורמי מחלה או זיהום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בתקנת משנה 34(ב)}}.

{{ח:סעיף|36|סירוב היתר־&lt;wbr&gt;כניסה, התלייתו וביטולו}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 34|תקנה 34(ב)}} רשאי וטרינר מפקח, בהודעה בכתב, לסרב לתת לאדם היתר־כניסה, להתלות היתר־כניסה שלו או לבטלו, אם נוכח להנחת דעתו כי ארע אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} בהיותו בעל היתר־כניסה סירב האדם לציית להוראתו של המנהל, מבקר, וטרינר מפקח או פקח;
{{ח:תת|(2)}} הוא בעל היתר כניסה ונושא גורמי מחלה מדבקת במצב המאפשר העברת המחלה או נגוע בזיהום מיקרוביאולוגי הנובע מתהליך דלקתי.

{{ח:סעיף|37|ערר}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שנפגע על ידי סירוב, התליה או ביטול לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|תקנה 36}} המתייחס אליו, רשאי לערור תוך שבעה ימים מיום שנמסרה לו הודעה על כך בפני ועדת הערר האמורה {{ח:פנימי|סעיף 22|בתקנה 22}}.
{{ח:תת|(ב)}} על ערר לפי תקנה זו יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|תקנות 21(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 22|ו־22}}, בשינויים המחוייבים לפי הענין ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} אין ועדת ערר רשאית לתת היתר־כניסה אך רשאית היא לצוות על וטרינר מפקח לתיתו;
{{ח:תתת|(ב)}} לא החליטה ועדת ערר תוך 16 יום בערר על סירוב לתת היתר־כניסה, רואים כאילו נצטווה וטרינר מפקח לתת היתר־כניסה לעורר, ובלבד שאין בכך כדי למנוע וטרינר מפקח מלהתלות את היתר־הכניסה או לבטלו פעם נוספת בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 36|לתקנה 36}}.

{{ח:סעיף|38|הפרדה של מפעל ליצוא}}
{{ח:ת}} מפעל שניתן לו כתב אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9}} יופרד מכל מפעל אחר; לא יהיו דלתות, שערים או פתחים אחרים בין מפעל שניתן לו כתב אישור כאמור למפעל אחר אלא בהסכמת המנהל ורשאי המנהל להתנות תנאים להסכמתו.

{{ח:סעיף|39|כניסה למפעל}}
{{ח:ת}} המנהל או נציג מורשה של המנהל רשאים להיכנס למפעל או לכל חלק ממנו בכל זמן סביר במשך היום או הלילה, בין אם מתנהל בו ייצור מוצרי עוף ובין אם לאו; לפי דרישת האחראי על המפעל על הנציג להציג הרשאה בכתב מאת המנהל.

{{ח:סעיף|40|זיהוי צוות הפיקוח}}
{{ח:ת}} כל מבקר, וטרינר מפקח או פקח, חייבים לשאת בכל עת שהותם במפעל אמצעי זיהוי אשר נתן להם המנהל, ולפי בקשת האחראי על המפעל עליהם להציגו.

{{ח:סעיף|41|סימון עיכוב ודחיה}}
{{ח:תת|(א)}} וטרינר מפקח או פקח רשאים להצמיד סימן שאישר המנהל לשם זיהוי של –
{{ח:תתת|(1)}} עוף או מוצר עוף אשר לגביהם קיים חשד שלא בוצעו תקנות אלו כנדרש או שהוחלט לעכבם לשם ביצוע בדיקות נוספות;
{{ח:תתת|(2)}} ציוד, כלי עבודה, מיתקן, חדר או מדור במפעל אשר נמצאו מלוכלכים או מזוהמים או שיש במצבם הפרה של תקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} עוף, או מוצר עוף המסומן לפי תקנת משנה (א), לא יעובדו עיבוד נוסף ולא ישמשו לעבודה ולא ינוצלו לייצור מוצר אחר.
{{ח:תת|(ג)}} ציוד, כלי עבודה, מיתקן, חדר או מדור המסומנים לפי תקנת משנה (א) לא ישמשו לעבודה ולא ינוצלו לייצור מוצרי עוף.
{{ח:תת|(ד)}} סימן שהוצמד לפי תקנת מישנה (א) לא יוסר אלא בידי הוטרינר המפקח או הפקח.

{{ח:סעיף|42|הצמדת תו רשמי}}
{{ח:ת}} לא יוצמד תו רשמי, קיצורו או דומה לו למוצר עוף או למכל או לאריזה המכילים מוצר עוף, אלא בידי וטרינר מפקח, פקח, או איש אחר שהסמיכו המנהל.

{{ח:סעיף|43|הכנסת מוצרי עוף או מוצרי בשר לייצור למפעל}}
{{ח:ת}} לא יוכנס למפעל ולא יימצא בו מוצר עוף, לרבות רוטב לייצורו, או בשר או מוצר בשר מבקר, מכבש, מעז או מכל בעל חיים אחר, אלא אם מקורו ממפעל מאושר ויש עליו סימן של הפיקוח הוטרינרי המתאים.

{{ח:סעיף|44|הוראות במקרה של זיהום מים}}
{{ח:ת}} נזדהמו המים במפעל, מחמת שטפון או מחמת כל סיבה אחרת –
{{ח:תת|(1)}} ייפסל כל עוף ומוצר עוף וכל מרכיב המשמש להכנת מוצרי עוף;
{{ח:תת|(2)}} ינוקו באופן יסודי קירות, תקרות, עמודים ורצפות של כל המדורים שזוהמו וכל הציוד והמיתקנים במדורים אלה, הכל בהשגחת וטרינר מפקח או פקח;
{{ח:תת|(3)}} אריזות סגורות סגירה הרמטית, תיבדק תקינותן בהשגחת וטרינר מפקח; מוצר עוף באריזה פגומה ינהגו בו בהתאם להנחיות {{ח:פנימי|תוספת 9|שבתוספת התשיעית}}.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: שחיטה}}

{{ח:סעיף|45|איסור השהיית עוף}}
{{ח:ת}} לא יושהה במפעל עוף כשהוא חי, פרק זמן העולה על 18 שעות מעת הכנסתו למפעל.

{{ח:סעיף|46|איסור הוצאת עוף}}
{{ח:ת}} לא יוציא אדם עוף חי מהמפעל אלא אם בידיו אישור לכך מאת וטרינר מפקח ובהתאם לתנאי האישור.

{{ח:סעיף|47|בדיקה, היתר או דחיית שחיטה ופסילה}}
{{ח:תת|(א)}} עוף ייבדק בידי מפקח וטרינר או מפקח, במשחטה בה יישחט, לפני שחיטתו, בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 10|לתוספת העשירית}}.
{{ח:תת|(ב)}} מפקח וטרינר או מפקח שבדק עוף לפי תקנת משנה (א) יתיר, ידחה או יאסור את השחיטה ויורה לנהוג בעוף בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 10|התוספת העשירית}}, הכל בתעודה שיתן; האחראי על המפעל יהיה אחראי שעוף לא יישחט במפעל אלא בהתאם להיתר כאמור.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: הטיפול בעוף שחוט}}

{{ח:סעיף|48|טיפול בעוף שחוט}}
{{ח:תת|(א)}} הקזת הדם מעוף שחוט תבוצע מיד בתום שחיטתו ובשלמות, תוך שמירה על נקיון ותנאים סניטריים.
{{ח:תת|(ב)}} מריטת הנוצות מעוף שחוט, כולל הרחקת נוצות עדינות ושערות, תבוצע מיד לאחר גמר הקזת הדם ותיעשה בשלמות בתנאים מסחריים מקובלים.
{{ח:תת|(ג)}} הנוצות יועברו מיד לאחר המריטה אל המיתקן המיועד להחסנתן או לעיבודן.
{{ח:תת|(ד)}} מיד לאחר מריטתו יישטף העוף השחוט במים המותזים בחזקה, באמצעות מיתקן התזה המופעל על ידי מגבר־לחץ.

{{ח:סעיף|49|הוצאת קרביים}}
{{ח:תת|(א)}} פתיחת העוף וכל פעולה אחרת בו עד לגמר ניתוק קרביו ייעשו במשחטה שבה נשחט, מיד לאחר גמר הקזת הדם, כשהעוף תלוי על פס־תליה ובשיטה שהורה המנהל ושמטרתה מניעת זיהומו של העוף בתכולת הזפק, המעיים, הקורקבן או כיס המרה ומבעד פי הטבעת; כל הפעולות הללו ייעשו לפני השטיפה האחרונה ובכל מקרה לפני הכנסת בשר העוף למכלי הצינון.
{{ח:תת|(ב)}} רחיצת עוף שחוט ובשר עוף תיעשה על ידי העברתם דרך מערכת של מתיזים עם הספקת מים נקיים וטריים בלחץ מוגבר.

{{ח:סעיף|50|בדיקה והחלטה שלאחר השחיטה}}
{{ח:תת|(א)}} כל עוף שחוט ייבדק בידי וטרינר מפקח או פקח, במשחטה שבה נשחט, מיד לאחר שחיטתו ופתיחתו, בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 11|לתוספות האחת עשרה}} {{ח:פנימי|תוספת 12|והשתים עשרה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הבדיקה תיעשה לאחר פתיחת העוף השחוט והוצאת הקרביים מחוצה לו מבלי לנתקם, כך שכל פנים העוף השחוט וקרביו ייחשפו לעיני הבודק, לשם מתן החלטה על תקינות הגופה או חלק ממנה או אם נמצאו בהם פגיעות.

{{ח:סעיף|51|עיכוב עופות שחוטים}}
{{ח:תת|(א)}} בדק פקח עופות שחוטים ולא החליט כי הם ראויים למאכל אדם בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 52|לתקנה 52}}, ינהגו בהם בהתאם לתקנת משנה (ד) עד למתן החלטה של וטרינר מפקח בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 52|לתקנה 52}} או {{ח:פנימי|סעיף 53|תקנה 53}}.
{{ח:תת|(ב)}} וטרינר מפקח יבדוק עופות שחוטים האמורים בתקנת משנה (א) תוך 24 שעות מעת בדיקתם בידי הפקח.
{{ח:תת|(ג)}} וטרינר מפקח רשאי לעכב מתן החלטתו בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 52|לתקנה 52}} או {{ח:פנימי|סעיף 53|תקנה 53}} לגבי עופות שחוטים שבדק, אם ראה לנכון להעביר דוגמאות מהם לבדיקה מעבדתית בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 80|לתקנה 80}}.
{{ח:תת|(ד)}} עופות שחוטים האמורים בתקנות משנה (א) ו־(ג) לא יוצאו מהמפעל שבו נשחטו ויוחזקו בו בתנאים שיורה מבקר וכשהם נתלים על מיתקן התליה, ומסומנים, בדרך שהורה מבקר, במלים ”טעון בדיקה נוספת“.

{{ח:סעיף|52|התרה למאכל אדם|תיקון: תשמ״א}}
{{ח:תת|(א)}} עוף שחוט או חלק ממנו, שהחליט פקח על פי ממצאי בדיקתו או שהחליט וטרינר מפקח על פי ממצאי בדיקתו או בנוסף להם על פי ממצאי הבדיקה המעבדתית, כי הוא ראוי למאכל אדם, יסומן הוא או בשר העוף והאיברים הפנימיים שהופקו ממנו (בתקנה זו – מצרך), בסימן הכולל את המלים ”נבדק והותר“ ומספר הרשיון, לפי הדוגמה {{ח:פנימי|תוספת 15|שבתוספת החמש עשרה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הסימון האמור בתקנה זו ייעשה באחת מדרכים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אריזת המצרך בעטיפה שעליה מוטבע הסימן, באופן שלא יהא ניתן להסיר את הסימן מן האריזה בלי לפגוע בה; העטיפה תהיה עשויה מפלסטיק בלתי רעיל או מנייר בלתי רעיל העמיד בפני רטיבות או מחומר אחר שאישר לכך המנהל;
{{ח:תתת|(2)}} החתמת הסימן על המצרך בצבע שאישר לכך המנהל;
{{ח:תתת|(3)}} סרט, חותם (פלומבה) או לוחית מתכת־אל־חלד או פלסטיק נוקשה העשוי מחומר בלתי רעיל, שעליהם מוטבע הסימן, המוצמד למצרך באופן שלא יהא ניתן להסירו ולהשתמש בו שימוש חוזר בלי שהדבר יוכר.
{{ח:תת|(ג)}} מותר יהיה לבצע הסימון האמור בתקנה זו בעת ובעונה אחת עם ביצוע הסימון האמור {{ח:פנימי|סעיף 73|בתקנה 73}}, ובלבד שלא יסומן מוצר עוף בסימן כאמור בתקנה זו אם כתוצאה מהייצור שוב לא יהא ניתן לזהותו עם המצרך ממנו יוצר, או אם הוא כולל מרכיבים בנוסף למצרך ולחמרים מוספים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 72|בתקנה 72}}; החלטתו של המנהל לענין זהות כאמור תשמש ראיה חותכת לדבר בכל הליך.

{{ח:סעיף|53|פסילה}}
{{ח:ת}} החליט וטרינר מפקח, על פי ממצאי בדיקתו או בנוסף להם על פי ממצאי הבדיקה המעבדתית, כי עוף שחוט או חלק ממנו אינו ראוי למאכל אדם, יפסול אותו בתעודה.

{{ח:סעיף|54|השמדת פסולין}}
{{ח:ת}} עוף שחוט, בשר עוף ואיברים פנימיים, שנפסלו, יושמדו בתחום המפעל שבו נפסלו, בדרך שנקבעה {{ח:פנימי|תוספת 9|בתוספת התשיעית}}.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: הטיפול בבשר עוף ובאיברים פנימיים והכנתם ואריזתם כמוצרי עוף}}

{{ח:סעיף|55|קירור בשר עוף}}
{{ח:תת|(א)}} עם גמר תהליך ניתוק הקרביים מעוף שחוט, יישטף ויירחץ בשר העוף במים המותזים בחזקה באמצעות מיתקן התזה המופעל על ידי מגבר־לחץ ויוכנס לשם קירור מוקדם למכלים שבהם מים המתחלפים קבע ושהטמפרטורה שלהם אינה עולה על 7° צלזיוס.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לאחר שבשר עוף יגיע בתהליך האמור בתקנת משנה (א) לטמפרטורה של 10° צלזיוס, יקורר בתוך מערכת קירור לטמפרטורה של 4° צלזיוס או פחות, בתהליך שיימשך פרק זמן כדלקמן:
{{ח:תתתת|(א)}} כאשר משקל יחידת בשר עוף כלשהי במערכת (להלן – משקל היחידה) הוא פחות מ־1.80 ק״ג – עד ארבע שעות;
{{ח:תתתת|(ב)}} כאשר משקל היחידה מ־1.80 ק״ג עד 3.60 ק״ג – עד שש שעות;
{{ח:תתתת|(ג)}} כאשר משקל היחידה עולה על 3.60 ק״ג – עד שמונה שעות.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1) מותר לקרר בשר עוף בחדר קירור באמצעות הזרמה מתונה של אוויר קר על הבשר באופן שהטמפרטורה הפנימית שלו תופחת תוך 16 שעות ל־4° צלזיוס או פחות.
{{ח:תת|(ג)}} לאחר ביצוע הקירור כאמור בתקנת משנה (ב) או כאמור {{ח:פנימי|סעיף 56|בתקנה 56(א)}}, יוחזק בשר עוף בכל עת, מלבד תוך כדי הכנתו לאריזה או אריזתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 56|בתקנה 56}}, בטמפרטורה שאינה גבוהה מ־4° צלזיוס, ובמקרה של קירור לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|תקנה 56(א)}} – גם כשכל שכבה של יחידות בשר עוף מכוסה בשכבה נאותה של פתיתי קרח, או יוקפא ויוחזק מוקפא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 59|בתקנה 59}}.
{{ח:תת|(ד)}} עופות המוחזקים במפעל ארוזים למעלה מ־24 שעות יוחזקו בחדר אשר בו הטמפרטורה 4 1.8 צלזיוס או פחות.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} במערכת צינון של מים וקרח יובטח שהקרח הוכן ממקור מים מאושר; גושי קרח יירחצו לפני קרישתם על־ידי התזת מים ממקור מים מאושר על כל צידי הגוש; גושי קרח ופתיתי קרח יוחסנו בתנאים סניטריים.
{{ח:תתת|(2)}} מכלי צינון אוטומטיים יהיו מצויידים במד קור רושם עם מעגל רישום של 24 שעות; תרשים הטמפרטורות היומי יימסר לוטרינר המפקח עם גמר כל יום עבודה.
{{ח:תתת|(3)}} במכלי צינון אוטומטיים הספקת המים הטריים למדור הראשון של המערכת חייבת להיות לפחות 2 ליטר מים ליום לפטם ו־4 ליטר מים ליום לתרנגול הודו; מי הצינון חייבים להיות נקיים; יש להבטיח זרימת יתר (Over-flow) מתמדת; יש להתקין מדד מים למדידת המים הנקיים המוכנסים למדור הראשון כאמור אשר נותן קריאה מצטברת.
{{ח:תתת|(4)}} עם עצירת הסרט הנע או המעלית המרחיקים את בשר העוף ממכל הצינון, יש להפסיק את הטלטול וההנעה של בשר העוף במכל הצינון; במכל שבו נעצרה התנועה לא יושאר בשר עוף יותר מ־15 דקות אלא אם הטמפרטורה של מי הצינון הורדה ל־4° צלזיוס.
{{ח:תתת|(5)}} רגליים, ירכיים, גופות מחולקות, חזה מחולק ושאר חלקי בשר עוף מפעולות הבקורת הוטרינרית יקוררו על ידי אויר קר, קרח או התזת מים קרים תוך ניקוז מתמיד, אך לא במי קרח.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} מיד עם ניתוק הקרביים מעוף שחוט ינותקו מהם האיברים הפנימיים שיישטפו במים בשיטה שהורה המנהל, יוכנסו למכל שבו סידורי ניקוז יעילים בשכבות שעובי כל אחת מהן אינו עולה על 5 ס״מ, כשכל שכבה של איברים פנימיים מכוסה בשכבה נאותה של פתיתי קרח; המכל יוחסן בחדר קירור שבו שוררת בכל עת טמפרטורה שאינה גבוהה מ־4° צלזיוס; הפעולות האמורות בפסקה זו יבוצעו ברציפות וללא הפסק, ובכל מקרה יסתיימו לפני תום שעתיים מעת ניתוק הקרביים מהעוף השחוט.
{{ח:תתת|(2)}} כשמכל צינון אוטומטי משמש לצינון איברים פנימיים, לא תהיה הספקת המים המאושרים פחותה מליטר אחד ל־10 פטמים, וכאשר גם צוארים יצוננו יש לספק ליטר אחד ל־5 פטמים. הטמפרטורה של מי הצינון לא תעלה על 1.8° צלזיוס.
{{ח:תתת|(3)}} לאחר סיום הפעולות האמורות בפסקה (1) יוחזקו איברים פנימיים בכל עת, מלבד תוך כדי הכנתם לאריזה או אריזתם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 56|בתקנה 56}}, בטמפרטורה האמורה בתקנת משנה זו וכשכל שכבה של איברים פנימיים מכוסה בפתיתי קרח, או יוקפאו ויוחזקו מוקפאים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 59|בתקנה 59}}.
{{ח:תת|(ז)}} מכל האמור בתקנת משנה (ו) או {{ח:פנימי|סעיף 56|בתקנה 56(א)}} יהיה עשוי מפלסטיק בלתי רעיל או ממתכת־אל־חלד ויחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 77|תקנה 77(ד) ו־(ה)}}.

{{ח:סעיף|56|בשר עוף ואיברים פנימיים תוך כדי הכנתם לאריזה ואריזתם וקירורם מחדש}}
{{ח:תת|(א)}} מותר להחזיק בשר עוף תוך כדי הכנתו לאריזה או אריזתו, בטמפרטורה שאינה עולה על 10° צלזיוס, בתנאי שמיד לאחר מכן יקורר שוב לטמפרטורה שאינה גבוהה מ־4° צלזיוס – באופן ותוך הזמן האמורים {{ח:פנימי|סעיף 55|בתקנה 55(ב)(2)}} או על ידי הכנסתו למכל שבו סידורי ניקוז יעילים, כשכל שכבה ושכבה של יחידות בשר עוף מכוסה בכל עת בשכבה נאותה של פתיתי קרח והחסנתו של המכל בכל עת בטמפרטורה שאינה גבוהה מ־4° צלזיוס.
{{ח:תת|(ב)}} מותר להחזיק איברים פנימיים תוך כדי הכנתם לאריזה או אריזתם בטמפרטורה שאינה גבוהה מ־10° צלזיוס, בתנאי שמיד לאחר מכן יקוררו שוב לטמפרטורה שאינה גבוהה מ־4° צלזיוס ויוחזקו ככל האמור {{ח:פנימי|סעיף 55|בתקנה 55(ו)}}.

{{ח:סעיף|57|אי השהייה בקירור}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 55|בתקנות 55}} {{ח:פנימי|סעיף 56|ו־56}}, תבוצע בבשר עוף ובאיברים פנימיים, תוך 48 שעות מעת תחילת קירורם לפי {{ח:פנימי|סעיף 55|תקנה 55(ב), (ג) ו־(ו)}}, אחת מפעולות הייצור האמורות {{ח:פנימי|סעיף 59|בתקנות 59}}, {{ח:פנימי|סעיף 62|62}}, {{ח:פנימי|סעיף 63|63}}, {{ח:פנימי|סעיף 64|64}} {{ח:פנימי|סעיף 66|ו־66}}.

{{ח:סעיף|58|עוף שחוט שפוטם להפקת כבדו}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 55|תקנה 55(א)}} לא יחולו לגבי עוף שחוט שפוטם לשם הפקת כבדו (להלן – עוף מפוטם) ובשר עוף ואיברים פנימיים של עוף מפוטם.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|תקנות 49}} {{ח:פנימי|סעיף 50|ו־50}} לא יחולו לגבי עוף מפוטם ובשר עוף ואיברים פנימיים של עוף מפוטם אלא במידה שהן מתיישבות עם הוראות תקנה זו והמשתמע מהן.
{{ח:תת|(ב)}} מיד לאחר מריטת עוף מפוטם ינותק ממנו זפקו והעוף המפוטם יקורר בחדר קירור שבו שוררת בכל עת טמפרטורה שאינה גבוהה מ־0° צלזיוס, באמצעות הזרמה מתונה של אוויר קר על העוף המפוטם באופן שהטמפרטורה הפנימית שלו תופחת תוך 16 שעות ל־4° צלזיוס או פחות.
{{ח:תת|(ג)}} מיד עם סיום תהליך הקירור האמור בתקנת משנה (ב) ייפתח העוף המפוטם ויוצאו וינותקו ממנו הקורקבן, המעיים, הטחול, הכליות והכבד בעודם מחוברים ועטופים יחד בשכבת שומן שהתקשה בקירור, וכן יתר הקרביים; מיד לאחר מכן תוסר ותנותק עטיפת השומן, כשהיא שלמה, מהאיברים המנויים בתקנת משנה זו, והאיברים ינותקו זה מזה.
{{ח:תת|(ד)}} בשר עוף, עטיפת השומן המנותקת, האיברים ויתר הקרביים, האמורים בתקנת משנה (ג), ייבדקו כל אחד בנפרד בידי וטרינר מפקח או פקח, מיד עם גמר ביצוע הוראות תקנת משנה (ג).
{{ח:תת|(ה)}} מיד לאחר מתן ההחלטה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 52|לתקנה 52}} יבוצעו בבשר עוף של העוף המפוטם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 55|תקנה 55(ב)(2) ו־(ד)}}, ולא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 55|בתקנה 55(א) ו־(ב)(1)}}.
{{ח:תת|(ו)}} מיד לאחר מתן ההחלטה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 52|לתקנה 52}}, יבוצעו באיברים פנימיים של העוף המפוטם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 55|תקנה 55(ו)(1)}}.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות תקנה זו עדיפות על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|תקנה 49}} {{ח:פנימי|סעיף 55|ותקנה 55}} חוץ {{ח:פנימי|סעיף 55|מתקנות משנה (ב)(2) ו־(ד)}}.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: מוצרי עוף}}

{{ח:סעיף|59|מוצרי עוף מוקפאים}}
{{ח:תת|(א)}} מוצר עוף מוקפא ייוצר בשיטות, בדרכים ובאמצעות תכשירים אשר המנהל אישר מראש ובכתב.
{{ח:תת|(ב)}} תהליך הקפאה של בשר עוף ואיברים פנימיים לשם ייצורם למוצר עוף מוקפא, ייעשה מתחילתו ועד סופו בטמפרטורה של מינוס 28° צלזיוס או פחות.
{{ח:תת|(ג)}} מוצר עוף מוקפא יוחזק בכל עת בטמפרטורה של מינוס 18° צלזיוס או פחות.
{{ח:תת|(ד)}} בשר עוף מיועד להקפאה יוקפא בחדר הקפאה בהתאם לתקנת משנה (ב) תוך 48 שעות וזאת לאחר צינון מוקדם בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 55|לתקנה 55(ד)}}.
{{ח:תת|(ה)}} הקפאת עוף שחוט תיעשה באופן שהטמפרטורה במרכז האריזה תגיע למינוס 18° צלזיוס תוך 96 שעות מעת הכנסתו לחדר ההקפאה; הקפאת בשר עוף תיעשה באופן שהטמפרטורה במרכז החבילה תגיע למינוס 18° צלזיוס תוך 72 שעות.
{{ח:תת|(ו)}} על פי בקשה בכתב ובהתאם לתנאים שיקבע המנהל, תותר העברת עוף שחוט או בשר עוף לפני הקפאתו ממפעל מאושר אחד למשנהו לשם הקפאה; שירות הפיקוח הוטרינרי רשאי בכל עת לבקר במיתקני הקירור המשרתים את המשחטה, לודא קיום ההוראות הכלולות בתקנת משנה (ה).
{{ח:תת|(ז)}} בשר עוף טרי המיועד לקירור על ידי הכנסתו ישירות אל תוך תא ההקפאה במפעל, יוקפא תוך שעתיים מאז שחיטתו ב”מצנן לוחיות“ (Plate Freezer) או בכל מערכת צינון מאושרת אחרת שאישר המנהל ואשר בתוכה תקויים טמפרטורה של מינוס 23° צלזיוס או פחות.
{{ח:תת|(ח)}} מוצרי עוף המנויים להלן לא יכילו שיעור של עור העולה על הקבוע לצדם לגבי בשר עוף טרי או לגבי בשר עוף מבושל:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;שם מוצר העוף&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;אחוז עור&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;טרי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מבושל&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} חזה הודו בלי עצמות או רולדה של חזה הודו בלי עצמות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} שוקי הודו בלי עצמות או רולדה של שוקי הודו בלי עצמות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} בשר הודו בלי עצמות או רולדה של בשר הודו בלי עצמות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} חזה עוף בלי עצמות או רולדה חזה עוף בלי עצמות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} בשר עוף בלי עצמות או רולדה של בשר עוף
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ט)|(1)}} באישור המנהל מותר להזריק אל תוך עובי השריר של בשר עוף תמיסה המכילה חמרים תפקודיים כגון תבלינים, משפרי טעם, תחליבים, פוספטים, מיץ תמצית, תרכיז בשר עוף, חמאה, שמני מאכל, בנפרד או בתערובת, כל אחד לחוד וכל צרוף שלהם; החדרת חומר מוזרק כאמור לא תגדיל את המשקל מעל למשקל של המוצר הגלמי, לאחר השריה, שטיפה וצינון, בשיעור העולה על 3 אחוזים; משקל נוסף זה יחשב כחלק של משקל בשר העוף לצורך קביעת משקל הנטו לפי הוראות הסימון.
{{ח:תתת|(2)}} סימון מוצרים כאמור ייעשה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 73|לתקנה 73}}; הטבעות המסמנות ומגדירות מוצרים אלו יאושרו מראש ולפני השימוש מטעם רשות הפיקוח הוטרינרי של הארץ המיבאת; אישור ההטבעה לשימוש על מוצר מסוים מותנה ביכולת האחראי על המפעל להבטיח באמצעות מערכת בקרה מאושרת של המפעל גבול בטחון של 0.33% לגבי שיעור ההגדלה המותרת של 3% כאמור, היינו כך שאחוז החומר המוזרק במוצר המוגמר אינו גדול מ־3.3 אחוז ואינו קטן מ־2.7 אחוז; מערכת הבקרה של המפעל חייבת להיות מסוגלת להוכיח בכל עת התאמה לדרישה זו; כאצווה תחשב כמות מוצר עוף שיוצרה במשמרת ייצור אחת.

{{ח:סעיף|60|רטיבות מותרת במוצר עוף מקורר או מוקפא}}
{{ח:תת|(א)}} מוצר עוף שהוא בשר עוף מקורר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 55|בתקנה 55(ג)}} או מוצר עוף מוקפא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 59|בתקנה 59}}, והוא יוקפא, יבושל או ייארז כבשר עוף שלם, לא יהיה משקלו בתחנה האחרונה לפני אריזתו בעת בדיקתו גבוה ממשקלו לפני תהליך ההכשרה, הרחיצה והצינון אלא בשיעורים שלא יעלו על אלה:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;ליחידת בשר עוף לפי סוג ומשקל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אחוזים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} תרנגול הודו שמשקלו –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} מעל ל־9 ק״ג
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} מ־4.5 עד 9 ק״ג
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} פחות מ־4.5 ק״ג
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} עוף אחר שמשקלו 2.25 ק״ג ומעלה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} פחות מ־2.25 ק״ג
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} מוצר עוף מבשר עוף מתרנגול הודו המיועד להיות מחולק לחלקים או נפרק מעצמותיו, יוכל להיות כבד ממשקלו לפני צינון, אם משקלו היה:
{{ח:תתת|(1)}} פחות מ־4.5 ק״ג – ב־9%;
{{ח:תתת|(2)}} 4.5 ק״ג עד 9 ק״ג – ב־7%;
{{ח:תתת|(3)}} למעלה מ־9 ק״ג – ב־5.5%.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), מוצר עוף מתרנגולות שמשקלן פחות מ־2.25 ק״ג והוא מיועד להיות מחולק לחלקים או נפרק מעצמותיו וצונן במכל צינון המשכי בלבד, יוכל להיות כבד ממשקלו לפני הכשרתו לפי דיני ישראל וצינונו בלא יותר מ־12%.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ג), מוצר עוף שהוא בשר עוף מתרנגולות שמשקלן פחות מ־2.25 ק״ג, והוא מיועד להיות מחולק לחלקים או נפרק מעצמותיו ויצונן במכל צינון המשכי ויוחזק להבשלה נוספת במי פתיתי קרח, יוכל להיות כבד ממשקלו לפני הצינון בלא יותר מ־10%.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), מוצר עוף שהוא בשר עוף המיועד להיות ארוז ושמור בפתיתי קרח ולא כאמור בתקנות משנה (ב) ו־(ד), יוכל להיות כבד ממשקלו לפני הכשרה על פי דיני ישראל וצינונו, בתחנה האחרונה לפני אריזתו בעת בדיקתו, בלא יותר מ־12%; לגבי כל בשר עוף הארוז עם פתיתי קרח, הפסד הרטיבות בזמן ההחסנה וההובלה עד למקום היעד הראשון לא יהיה גדול מהקבוע בתקנת משנה (א) לפי משקל העופות וסוגם.
{{ח:תת|(ו)}} מבחני ספיגות מים, על פי השיטות שקבע המנהל, ייערכו לפחות פעם בכל יום בידי הפקח כדי להבטיח ביצוע של תקנות משנה (א) עד (ה).
{{ח:תת|(ז)}} האחראי על המפעל ימציא משקלים ואמצעי זיהוי וכל יתר האמצעים הנחוצים לביצוע מבחני ספיגת המים.

{{ח:סעיף|61|הפשרת בשר עוף קפוא}}
{{ח:ת}} לא יופשר בשר עוף מוקפא אלא אם הוא עטוף עטיפה אטומה; ההפשרה תיעשה על ידי התזת מים או השריה במכל מים; על אף האמור לעיל, בשר עוף מוקפא שאינו עטוף בעטיפה אטומה יופשר בתליה או על שולחנות מחומר אל־חלד, משופעים ומנוקזים להרחקת נוזלי ההפשרה.

{{ח:סעיף|62|מוצרי עוף מבושלים או ממולחים}}
{{ח:ת}} מוצר עוף מבושל או מוצר עוף ממולח הטעון בישול, יבושלו עד שיגיעו לטמפרטורה פנימית של 71° צלזיוס לפחות.

{{ח:סעיף|63|מוצרי עוף מעושנים}}
{{ח:ת}} מוצר עוף מעושן יעושן עד שיגיע לטמפרטורה פנימית של 69° צלזיוס לפחות.

{{ח:סעיף|64|שימורים}}
{{ח:תת|(א)}} מוצר עוף משומר ייארז בתנאים אלה (להלן – מוצר משומר):
{{ח:תתת|(1)}} בתכוף לפני מילויו של מכל במוצר עוף – בין שהמכל עשוי ממתכת, מזכוכית או מחומר אחר – יישטף המכל היטב, כשפתחו מופנה כלפי מטה, בזרם מים בלחץ אשר יבטיח ניקוי יעיל של כל השטח הפנימי של המכל ושולי פתחו;
{{ח:תתת|(2)}} מכל שנשטף כאמור בפסקה (1) יוחזק, עד למילויו, בתנאים אשר ימנעו את זיהומו;
{{ח:תתת|(3)}} המכל ייסגר הרמטית לאחר מילויו ויחומם מיד לאחר מכן בטמפרטורה ובמשך זמן מתאימים כדי להבטיח שהמוצר שבתוכו יעמוד בתנאי הובלה, החסנה ומסחר הרגילים בארץ היבוא או בישראל, לפי התנאים הקשים יותר;
{{ח:תתת|(4)}} בגמר תהליך החימום האמור בפסקה (3) ולאחר קירור, ייבדק המכל בידי איש מאומן לכך שמינהו האחראי על המפעל והוא ידחה כל מכל המראה סימנים של אי־תקינות, כגון מילוי עודף או חסר, העדר תת־לחץ, סגירה בלתי הרמטית או פגימה כלשהי במכל;
{{ח:תתת|(5)}} יש לסמן כל אצווה של המוצר בזמן היותו בעיבוד ובמיוחד לפני הכנסתו לטיפול בחום, על ידי הצמדה לרטורטה, לסל או למכל אשר בהם אריזות, בתו סימון אשר יחליף את צבעו כאשר האריזה התחממה כנדרש בתהליך טיפול בחום; המנהל רשאי לאשר להבטחת מטרה זו גם אמצעי אחר כל עוד שוכנע מיעילותו;
{{ח:תתת|(6)}} המכל יסומן בתווית ובהטבעה כמפורט בתקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי להתיר הכנת מוצרי עוף, במקרים מיוחדים ובתנאים שהוא יקבע, כמוצר משומר ללא בישול בטמפרטורה ולחץ כנדרש בתקנת משנה {{ח:הערה|(א)}}(3); מוצרים אלה, אם הם מוקפאים, יסומנו ”שמור בהקפאה“, ואם אינם מוקפאים, יסומנו ”עלול להתקלקל, שמור בקירור“.

{{ח:סעיף|65|השמדת שימורים שנדחו או טיפולם מחדש}}
{{ח:ת}} תכנו של מכל שנדחה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 64|בתקנה 64{{ח:הערה|(א)}}(4)}} יושמד בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 54|לתקנה 54}}, ואולם יהא מותר להעביר את התוכן למכל אחר בתנאי שייעשה בהם ככל האמור {{ח:פנימי|סעיף 64|בתקנה 64}} ושההעברה והפעולות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 64|בתקנה 64}} ייעשו מיד לאחר הדחיה האמורה, ברציפות וללא הפסקה עד לסיומן, ובתנאי שהמכל, על תכנו, הוחזק למשך כל הזמן שלאחר דחייתו בטמפרטורה שלא עלתה על 2° צלזיוס; אין להחזיק תוכן מכל כאמור לפני בישולו מחדש יותר מ־24 שעות לאחר דחיית המכל; האריזות ייבדקו בידי וטרינר מפקח לפני שחרורן.

{{ח:סעיף|66|מבחן אינקובציה לשימורים}}
{{ח:תת|(א)}} מכל אצווה של מוצר משומר יילקח מדגם מייצג, אשר יוחזק במיתקן אינקובציה בטמפרטורה של 35° צלזיוס במשך 10 ימים לפחות; לגבי מוצרים ארוזים בדחיסה, כגון בשר מרוסק או מוצר אשר משקלו עולה על 1.35 ק״ג, תוארך האינקובציה ל־20 יום.
{{ח:תת|(ב)}} אם המפעל אינו מספק מיתקן מתאים לביצוע מבחן האינקובציה של המדגמים המייצגים של אצוות הייצור, רשאי הוטרינר המפקח לעכב את האצוות בתנאים ולמשך זמן אשר יקבע כדי להבטיח בטיחות המוצרים ועמידותם.
{{ח:תת|(ג)}} הוטרינר המפקח רשאי להתיר שיווק של אצוות מוצרים משומרים לאחר הכנתם המושלמת, לפני גמר מבחן האינקובציה של המדגם המייצג, בתנאי שאינו חושש שהמוצר פסול; שיווק בתנאים אלו ייעשה אך ורק בתנאי שמובטח מראש שניתן להחזיר את המשלוח בשלמותו למפעל לשם בדיקה נוספת במידה שמבחן האינקובציה יחייב את הדבר.

{{ח:סעיף|67|פסילה והשמדה}}
{{ח:תת|(א)}} החליט וטרינר מפקח, על פי ממצאי בדיקה או מבחן שנעשו על פי דין, כי אצוות מוצר עוף, כולה או מקצתה, בשלב כלשהו משלבי ייצורה או לאחר תום ייצורה, אינה ראויה למאכל אדם, יפסלנה, כולה או מקצתה לפי הענין, בתעודה חתומה בידו.
{{ח:תת|(ב)}} מוצרי עוף שנפסלו כאמור יושמדו בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 54|לתקנה 54}}.

{{ח:סעיף|68|תמצית מרקים}}
{{ח:ת}} מוצרי עוף שהם תרכיזי מרקים: במצב נוזלי, קוביות או אבקות, ייוצרו בתנאים ובדרך שתבטיח את טיב המוצר ותקינתו התברואתית.

{{ח:סעיף|69|איסור השימוש במצרכים שלא נבדקו והותרו}}
{{ח:ת}} לא ייוצרו מוצרי עוף אלא מעופות שנשחטו במשחטה וקויימו לגביהם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52|תקנה 52}}.

{{ח:סעיף|70|זיוף מוצר עוף}}
{{ח:ת}} לא יורחק ממוצר עוף מרכיב בעל ערך מזין, כולו או מקצתו, לא יוחלף במוצר עוף מרכיב טבעי, כולו או מקצתו, במרכיב לא טבעי, לא יוסתר פגם בצורה כלשהי במוצר עוף, ולא יוסף למוצר עוף חומר אשר יגדיל את נפחו או את משקלו – כך שיווצר רושם של טיב או ערך מעולים יותר.

{{ח:סעיף|71|חמרים רעילים או מזיקים}}
{{ח:תת|(א)}} לא יימצא במוצר עוף חומר רעיל או מזיק העלול להסב נזק לבריאות האדם; אולם תהא זו הגנה טובה אם יוכח כי החומר אינו חומר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 72|בתקנה 72}} וכי החומר נמצא בכמות, בצורה ובהרכב שסביר להניח מבחינה מקצועית שלא יהיה בו כדי להסב נזק כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”חומר“ – לרבות כל דבר חי או צומח.

{{ח:סעיף|72|חמרים מוספים והקרנה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יימצא במוצר עוף חומר משמר, חומר מייצב, חומר מתחלב, חומר נותן טעם או חומר צבע, ולא יוקרן מוצר עוף בקרינה רדיואקטיבית, אלא במידה שהדבר אושר בתעודה החתומה בידי המנהל או בחיקוק החל לגבי מוצר עוף המותר למכירה בישראל.
{{ח:תת|(ב)}} מוצרי ביצה נוזלים, מוקפאים או מיובשים, שמוסיפים אותם למוצרי עוף, טעונים הכנה בפיקוח וסימון כנדרש בתקנות אלה.
{{ח:תת|(ג)}} חלבון סויה המשמש להכנת מוצרי עוף במפעל לא יכיל יותר מ־0.1 אחוז טיטניום מסוג של דו־תחמוצת טיטניום מאושר למאכל אדם; המצאות של חלבון זה צריך להופיע בהטבעה על האריזה של חלבון הסויה.
{{ח:תת|(ד)}} החומר המוסף לא יהא בו כדי להטעות או לגרום לכך שהמוצר יהיה פסול או מזוייף.
{{ח:תת|(ה)}} החמרים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 13|בתוספת שלוש־עשרה}} מאושרים לשימוש במוצרי עוף בכמויות ובתנאים שנקבעו שם.

{{ח:סעיף|73|סימון מוצרי עוף|תיקון: תשל״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לא יוצא מוצר עוף ממפעל כשהוא ארוז באריזה מכל חומר שהוא אלא אם סומנה האריזה או סומנה תווית המודבקת עליה באופן שלא ניתן להסירה כשהיא שלמה, בסימן שאישר המנהל ובהטבעה הנדרשת בתקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} נוסחות אשר משמשות להכנת מוצרי עוף יאושרו מראש ולפני הטבעתן בסימון, לפי דרישת המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} בקשת אישור סימן תלווה בהצהרה שבה יצוינו אחוזי המרכיבים ויתוארו השיטות להכנת המוצר הנדון.
{{ח:תת|(ד)}} במידה והסימון כולל גם מרשם של חמרים כימיים, מוצר כזה מחייב נתוח מעבדתי על בסיס אצווה במעבדה מאושרת על ידי המנהל.
{{ח:תת|(ה)}} סימן כאמור בתקנה זו יכלול פרטים אלה, ואלה בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} שם המוצר;
{{ח:תתת|(2)}} שם ארץ היצוא;
{{ח:תתת|(3)}} שמות כל המרכיבים של המוצר לרבות חמרים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 72|בתקנה 72}} {{ח:פנימי|תוספת 13|ובתוספת שלוש עשרה}} ומשקליהם לפי סדר תכולה יורד;
{{ח:תתת|(4)}} שם המפעל ושם המשווק, ומעניהם;
{{ח:תתת|(5)}} משקל נטו של המוצר, מידותיו או מספר יחידותיו, לפי הענין;
{{ח:תתת|(6)}} תאריך סיום הייצור, במפורש או בסימון סתר.
{{ח:תת|(ו)}} הטבעה כאמור בתקנה זו תכלול פרטים אלה, ואלה בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} תאריך סיום הייצור, במפורש או בסימון סתר;
{{ח:תתת|(2)}} סימן זיהוי של אצוות הייצור;
{{ח:תתת|(3)}} מספר הרשיון שהנו מספר רשוי המפעל.

{{ח:סעיף|74|סימן מזוייף}}
{{ח:תת|(א)}} לא יוצא מוצר עוף ממפעל כשהוא מסומן בסימן מזוייף.
{{ח:תת|(ב)}} לענין תקנה זו, סימן מזוייף הוא סימן שנתקיימה בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא כוזב או מטעה;
{{ח:תתת|(2)}} המוצר המסומן בו מוצע למכירה בשם של מוצר מזון אחר;
{{ח:תתת|(3)}} המוצר המסומן בו הוא חיקוי של מוצר מזון אחר, ולא צויינו על הסימן, בהדפסה בגודל שווה ליתר ההדפסה, המלה ”חיקוי“ ושם המזון המקורי;
{{ח:תתת|(4)}} המוצר המסומן בו מתיימר להיות למטרה תזונתית דיאטטית, ובהטבעה אין מידע על תכולת ויטמינים, מינרלים או תכונות דיאטטיות אחרות;
{{ח:תתת|(5)}} המוצר המסומן בו מכיל חומר טעם מלאכותי, צבע מלאכותי, או חומר משמר כימי בלי שעובדות אלו נרשמו על ההטבעה;
{{ח:תתת|(6)}} החמרים המוספים במוצר המסומן בו אינם מתאימים לדרישות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 72|בתקנה 72}} {{ח:פנימי|תוספת 13|ובתוספת שלוש עשרה}}.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|75|איסור ההוצאה, ההכנסה וההובלה של מצרכים שלא נבדקו והותרו}}
{{ח:ת}} לא יוציא אדם מצרכים ממפעל, לא יובילם, לא יכניסם למפעל ולא יקבלם במפעל אלא אם קויימו לגביהם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52|תקנה 52}}, הם מלווים בתעודה וטרינרית שניתנה על פי {{ח:פנימי|סעיף 76|תקנה 76}} והם מובלים בטמפרטורה המתאימה להמשך ייצורם וייעודם בהתאם לתקנות אלה.

{{ח:סעיף|76|תעודה וטרינרית להעברת מצרכים}}
{{ח:ת}} אדם המבקש להוציא מצרכים ממפעל, לא יעשה זאת אלא בליווי תעודה וטרינרית בנוסח לפי {{ח:פנימי|תוספת 14|התוספת הארבע עשרה}} וכשכל הפרטים שבה מולאו בידי וטרינר מפקח בשלמות.

{{ח:סעיף|77|מכלים להעברת מצרכים}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעביר אדם מצרכים שאינם ארוזים ולא ימסרם לאחר להעברה, בתוך המפעל או מחוצה לו, אלא אם הם במכל והוא סגור בחומר שממנו הוא עשוי, או מכוסה בכיסוי לשימוש חד־פעמי העשוי מנייר או מחומר אריזה כאמור בתקנת משנה (ג) או בכיסוי מפלסטיק בלתי רעיל.
{{ח:תת|(ב)}} מכל ומכסהו העשויים קרטון או עץ יהיו לשימוש חד־פעמי.
{{ח:תת|(ג)}} שטחי הפנים של מכל עשוי מעץ יהיו מכוסים בנייר בלתי רעיל העמיד לרטיבות או בחומר אריזה אחר שאישר לכך המנהל, ויהיו לשימוש חד־פעמי.
{{ח:תת|(ד)}} מכל, מכסהו וכיסויו האמורים בתקנת משנה (א) וכיסוי שטחי הפנים שלו האמורים בתקנת משנה (ג), יהיו נקיים וללא ריח.
{{ח:תת|(ה)}} מכל ומכסהו האמורים בתקנת משנה (א) העשויים מפלסטיק או ממתכת ינוקו, לפני שימוש חוזר, על ידי קיטור בטמפרטורה של 120° צלזיוס לפחות ודטרגנטים שאישר לכך המנהל ויחוטו בחומר שאישר לכך המנהל.

{{ח:סעיף|78|סימון מכלים}}
{{ח:ת}} מכל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 77|בתקנה 77}} שבתוכו מצרכים, יסומן בתווית שבה צויין מספר הרשיון ותאריך פעולת הייצור האחרונה שנעשתה במצרכים שבתוך המכל.

{{ח:סעיף|79|הובלה בכלי רכב מתאים}}
{{ח:ת}} לא יוביל אדם מצרך, ולא ימסרנו לאחר להובלה, אלא בכלי רכב שהטמפרטורה בו אינה עולה –
{{ח:תת|(1)}} לגבי מצרך מוקפא – על מינוס 18° צלזיוס;
{{ח:תת|(2)}} לגבי כל מצרך אחר – על 5° צלזיוס.

{{ח:סעיף|80|נטילת דוגמאות|תיקון: תשל״ט, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} מבקר, וטרינר מפקח או פקח רשאים ליטול, ללא תשלום, דוגמאות ממצרכים ככל שימצאו לנכון ובדרך שימצאו לנכון, לשם עריכת בדיקות או מבחנים בהם.
{{ח:תת|(ב)}} הבדיקות ייעשו במעבדה וטרינרית שאישר המנהל לצורך ביצוע בדיקות לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} האחראי על המפעל ישלם, בעת נטילת הדוגמאות, בעד הבדיקות המנויות מטה את דמי השירות הנקובות לצדן:
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(כל הסכומים מעודכנים ליולי 2026):}}
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} הבדיקה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} האגרה בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} בדיקה בקטריולוגית – ספירת חיידקים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;125.00 לדוגמה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} בדיקת נוכחות סלמונלה, סטפילוקוקים וכיו״ב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58.00 לדוגמה/לסוג חיידקים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} בדיקה כימית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80.00 לדוגמה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} בדיקה היסטולוגית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58.00 לדוגמה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|5.}} בדיקה לקיום שאריות אנטיביוטיקה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58.00 לדוגמה/לסוג אחד של אנטיביוטיקה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|6.}} בדיקה לשאריות הורמונים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80.00 לדוגמה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|7.}} בדיקה לשאריות חמרי הדברה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80.00 לדוגמה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|8.}} בדיקה לתכולת מים עודפים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18.00 לדוגמה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|9.}} בדיקה כימית –
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|א.}} חלבון, סידן, זרחן, מלח
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58.00 לדוגמה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|ב.}} % מים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18.00 לדוגמה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|ג.}} % שומן
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58.00 לדוגמה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|ד.}} % אפר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18.00 לדוגמה.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|81|הגשת דינים וחשבונות}}
{{ח:ת}} האחראי על המפעל יגיש למנהל דינים וחשבונות, הודעות ותזכירים בדבר כל פעולה המבוצעת במפעל בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי|החוק}}, {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|הפקודה}} או תקנות אלה, במועד שיורה עליהם המנהל.

{{ח:סעיף|82|התליית כתב אישור}}
{{ח:תת|(א)}} היה לוטרינר מפקח או לפקח יסוד סביר להניח כי הוראה מהוראות {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי|החוק}}, {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|הפקודה}} או תקנות אלה או הוראה או תנאי שבתקנה שניתנה, או אושרה על פי תקנות אלה, למעט הוראות הנזכרות {{ח:פנימי|סעיף 19|בתקנה 19}}, אינה מתמלאת בהקפדה (בתקנה זו {{ח:פנימי|סעיף 83|ובתקנה שלאחריה}} – הפרה) וכי מוצרי עוף המיוצרים במפעל תוך כדי ההפרה עלולים להיות בלתי ראויים ליצוא, רשאי הוא לצוות בכתב על התליית כתב האישור ולשם הבטחת הפסקת הייצור לשם יצוא של מוצרי עוף למשך תקופת ההתלייה רשאי הוא לצוות על סגירת חצרים לאחר שנועץ ברופא המחוזי, וכן רשאי הוא לצוות על כל פעולה אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות הענין כדי להביא לידי הפסקה של ממש בייצור כאמור (בתקנה זו – צו).
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|תקנה 19(א)(2) ו־(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 19|ותקנה 19(ב)}} יחולו לגבי צו בשינויים המחוייבים לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)}} צו יעמוד בתקפו עד תום 48 שעות מעת תחילתו או עד לביטולו קודם לכן בידי וטרינר מפקח.
{{ח:תת|(ד)}} וטרינר מפקח יבדוק את המפעל שלגביו ניתן צו תוך 24 שעות מעת נתינתו ויבטל את הצו אם שוכנע כי ההפרה שבגללה ניתן הצו נפסקה.

{{ח:סעיף|83|הפסקת ייצור בשל הפרה}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי הפרה שבגללה ניתן צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 82|תקנה 82(א)}} לא תיפסק תוך תקופת תקפו של הצו או כי הפרה כאמור לא נפסקה לאחר תום תקפו של הצו, רשאי הוא לצוות על ביטול של כתב האישור והפסקת ייצור מוצרי עוף לשם יצוא, ולשם הבטחת הייצור כאמור רשאי הוא לצוות לאחר שנועץ ברופא המחוזי, על סגירת חצרים ועל כל פעולה אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות הענין כדי להביא לכך.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|תקנות 19}} – למעט {{ח:פנימי|סעיף 19|תקנת משנה (א)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 20|20}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22}} {{ח:פנימי|סעיף 23|ו־23}} יחולו לענין תקנה זו, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

{{ח:סעיף|84|החלת הוראות שבדינים}}
{{ח:ת}} תקנות אלה ייראו ככוללות, לכל ענין ודבר, הוראות כל דין החלות על מצרך, על ייצורו, החסנתו, הובלתו, שיווקו או הטיפול בו, או על עוף המיועד לשמש לייצורו של מצרך, ובלי לגרוע מכלליות האמור – הוראות כל דין בענין חומר משמר, חומר מייצב, חומר תחליבי, חומר צבע, חומר נותן טעם או הקרנה בקרינה רדיואקטיבית לשימוש בייצור מזון, או תכשיר רפואי לריפוי, לאיבחון, לחיסון, לטיפול או לגידול עופות לרבות תכשירים אנטיביוטיים והורמונליים, הוראות תקן ישראלי רשמי לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים, תשי״ג–1953}}, לגבי מוצר עוף, והוראות כל דין – לשמירתו, לקיומו או למילויו (בתקנה זו – הדינים), חוץ מאותן הוראות שבחיקוקים הקובעות כי הם אינם חלים על מצרך המיועד לייצוא או על ייצור מצרך כזה או על עוף המיועד לשמש לייצורו, וכן מלבד ההוראות, הדרישות או התקנים שבהם שהם המחמירים פחות מתקנות אלה, או הסותרים את האמור בתקנות האלה או אינם מתיישבים עמהן או עם תהליכים או שיטות שנקבעו בהן.

{{ח:סעיף|85|עותקי הודעות}}
{{ח:ת}} עותק הודעה של המנהל בדבר מתן כתב אישור או ביטולו תישלח אל הרופא המחוזי.

{{ח:סעיף|86|אחריותו של האחראי על המפעל}}
{{ח:ת}} האחראי על המפעל יהיה אחראי – בלי לגרוע מאחריותו של כל אדם אחר – למילוי תקנות אלה ותקנות שהותקנו או ניתנו על פיהן או מכוחן; נעברה עבירה על תקנה כאמור, יאשם בעבירה, בנוסף לכל אדם אחר שעבר את העבירה, גם האחראי על המפעל, ואולם לא יאשם בעבירה אחראי על מפעל – למעט בעלו, מחזיק בו, מפעיל המפעל ושותף פעיל המואשם כבעלים בלבד – אם יוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ולא היה עליו לדעת על כך ושהוא נקט בכל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתה של התקנה.

{{ח:סעיף|87|חזקה על ייצור מצרך}}
{{ח:ת}} מפעל ששמו נמצא על מצרך, על אריזתו, על מה שמחובר או נספח אליו או על המכל שבו הוא נמצא, יראוהו כמפעל שבו יוצר המצרך זולת אם יוכיח האחראי על המפעל שהמצרך לא יוצר במפעל.

{{ח:סעיף|88|חובת הראיה}}
{{ח:ת}} לענין תקנות אלה, הטוען שניתן לו או שיש בידו רשיון, אישור, ה{{ח:הערה|י}}תר, הסכמה, תעודה וטרינרית, פטור או כתב־ביטול, או מסמך או תעודה כיוצא באלה, שניתן לפי דין – עליו הראיה.

{{ח:סעיף|89|כפיפות התוספות}}
{{ח:ת}} נמצא שהוראה בתוספ{{ח:הערה|ו}}ת לתקנות אלה סותרת הוראה אחרת שבתקנות אלה ההוראה שבתקנות עדיפה.

{{ח:סעיף|90|דינים אחרים}}
{{ח:ת}} תקנות אלה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר.

{{ח:סעיף|91|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה בתום שלושה חדשים מיום פרסומן.

{{ח:סעיף|92|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי (מוצרי עוף), תשל״ז–1976“.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''אישור וטרינרי לייצוא''' {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''תעודת סירוב מתן אישור ליצוא''' {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''תעודה בדבר סירוב בדיקת תוצרת מן החי''' {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10}})}}}}
{{ח:קטע3||הוראות בדבר הגשת מסמכים, תכניות, ומפרטים הנספחים לבקשה לכתב אישור מאת המנהל}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} כל המסמכים המפורטים להלן יוגשו בשני עתקים:
{{ח:תת|א.}} תרשים שטח המפעל בקנה מידה של 1:250.
{{ח:תת|ב.}} תרשים מפורט בקנה מידה של 1:100 ובו יצויינו מבני המפעל ומיתקניו בציון היעוד, בתי חרושת ומלאכה, בציון דרכי גישה, מסילות הברזל, רשת הביוב הקשורה למפעל.
{{ח:תת|ג.}} תרשים מפורט בקנה מידה של 1:100 ובו יצויינו מבני המפעל ומיתקניו בציון היעוד.
{{ח:תת|ד.}} תרשים מפורט של כל אחד ממבני המפעל ומיתקניו בציון מקומם המדוייק לרבות פרטים אלה וכל פרט אחר שידרוש המנהל:
{{ח:תתת|(1)}} דלתות וחלונות;
{{ח:תתת|(2)}} מקום החסנת החמרים והציוד;
{{ח:תתת|(3)}} מערכת אספקת מים חמים וקרים;
{{ח:תתת|(4)}} מלתחות, חדרי רחצה, בתי שימוש וכיורי רחצה;
{{ח:תתת|(5)}} רשת ביוב;
{{ח:תתת|(6)}} חדרי קירור;
{{ח:תתת|(7)}} חדרי בדיקה לעופות שחוטים או למוצרי עופות;
{{ח:תתת|(8)}} מסלולי המעבר של מוצרי עופות הכשרים למאכל ושל אלה הפסולים למאכל;
{{ח:תתת|(9)}} פסי תליה לטיפול בעוף מיד לאחר השחיטה, בציון המקומות המיועדים לתלית העוף לאחר השחיטה ולהורדת העוף לאחר מריטה וכן מקום העברת העוף לפס התליה המיועד להוצאת הקרביים ואיברים פנימיים;
{{ח:תתת|(10)}} מיתקני האיוורור;
{{ח:תתת|(11)}} רשת חשמל;
{{ח:תתת|(12)}} מיתקן ייצור פתיתי קרח לרבות מקום להחסנתם;
{{ח:תתת|(13)}} מקום לרחיצה וחיטוי של כלובים;
{{ח:תתת|(14)}} מקום לרחיצת כלי רכב;
{{ח:תתת|(15)}} סימון מקום מיתקני אחסנת אשפה ונפחם;
{{ח:תתת|(16)}} סימון מקום המנועים.
{{ח:תת|ה.}} תזכיר המפרט את הפרטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} גובה התקרות וסוגן;
{{ח:תתת|(2)}} החמרים שמהם נבנות התקרות;
{{ח:תתת|(3)}} הציפוי הפנימי של הקירות;
{{ח:תתת|(4)}} האמצעים למניעת חדירה של חרקים ומכרסמים;
{{ח:תתת|(5)}} סוג הרצפות;
{{ח:תתת|(6)}} שיפוע הרצפות לשם ניקוז הנוזלים;
{{ח:תתת|(7)}} האמצעים להרחקה של מים לאחר שימוש בהם, וכן של חמרים לאחר השימוש בהם, ופסולין;
{{ח:תתת|(8)}} שיטת החימום להספקת מים חמים;
{{ח:תתת|(9)}} תנאי האיוורור והתאורה במבנים;
{{ח:תתת|(10)}} תנאי אספקת המים לרבות מקור המים, והערכה של שיעור צריכת המים לשעה;
{{ח:תתת|(11)}} האמצעים להספקת מים חמים, לרבות גודל גופי החימום ומספרם, מכלי המים, משאבות ומערבלים;
{{ח:תתת|(12)}} מספר העובדים ופירוט לפי תחנות במערך עיבוד העופות;
{{ח:תתת|(13)}} הערכה חזויה של כמות התוצרת השנתית, ובמפעלים קיימים – דו״ח על כמות התוצרת השנתית במשך השנתיים שחלפו;
{{ח:תתת|(14)}} פירוט הציוד (במפעלים קיימים).

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 13|תקנה 13}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק א|חלק א׳: משחטה}}

{{ח:סעיף*|א||עוגן=תוספת 5 חלק א פרט א}}
{{ח:ת}} משחטה תכלול מדורים וחדרים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מדור להחזקת עופות לפני השחיטה;
{{ח:תת|(2)}} מדור שחיטה, טבילה ומריטה;
{{ח:תת|(3)}} מדור להוצאת קרביים;
{{ח:תת|(4)}} מדור קירור;
{{ח:תת|(5)}} מדור לחימום מים ולהפקת קיטור;
{{ח:תת|(6)}} מדור לייצור מוצרי עוף;
{{ח:תת|(7)}} חדר פסולת;
{{ח:תת|(8)}} מדור סניטרי;
{{ח:תת|(9)}} מדור לרחיצה וחיטוי של רכב וכלובים;
{{ח:תת|(10)}} מלתחה, חדרי רחצה ובתי שימוש;
{{ח:תת|(11)}} חדר משרד לרופא וטרינרי ומעבדה;
{{ח:תת|(12)}} מדור לחמרי אריזה;
{{ח:תת|(13)}} חדר אוכל לעובדים;
{{ח:תת|(14)}} חדר להחזקת מלח;
{{ח:תת|(15)}} מדור להחסנת תבלינים והכנתם;
{{ח:תת|(16)}} מדור לחמרי ניקוי וחיטוי וחמרי הדברה;
{{ח:תת|(17)}} מדור לרחיצת כלים וחיטוים;
{{ח:תת|(18)}} מדור להשמדת פסולין.

{{ח:סעיף*|ב||עוגן=תוספת 5 חלק א פרט ב}}
{{ח:תת|(1)}} מדור להחזקת עופות לפני השחיטה – הדם הניגר מהעוף בעת שחיטתו יוזל אל תוך מיכלים שלמים ותקינים וסילוק הדם יעשה באופן שלא יגרום לזיהום הסביבה; יכלול מיתקנים מתאימים ומספיקים להחזקת עופות ויהיה מצויד בתאורה כנקבע בתקנות כדי לאפשר בנוחיות בדיקת הוטרינר המפקח או הפקח. במדור זה יותקן גם איורור לפי הצורך בהתאם להוראות המנהל.
{{ח:תת|(2)}} במדור השחיטה, הטבילה והמריטה – מכלי הטבילה ייבנו מחומר אל־חלד ויצויידו בסידורים אשר יאפשרו תחלופת מים מתמדת והרחקת נוצות וזיהום שומני מצטבר. את כמות המים הנדרשת יקבע הרופא הוטרינרי המפקח של המפעל, בהתחשב בסוג העוף ומספר העופות העוברים במכל הטבילה. מכלי הטבילה יצויידו במד מים. אם משתמשים בטבילה בדונג יסופקו מרזבי מתכת לאיסוף השעווה מהעוף הטבול; הנוצות יורחקו ישירות על ידי הזרמה או שאיפה למדור להשמדת פסולין.
{{ח:תת|(3)}} במדור להוצאת קרביים, ייעשו גם קירור מוקדם והכשרת העוף על פי דיני ישראל לפי הצורך. מדור זה יתוכנן בהמשך רצוף למדור השחיטה והמריטה, אולם יהיה מופרד הפרדה מוחלטת אשר רק תאפשר את ההעברה של העופות באמצעות מגלשה או סרט נע מבעד לאשנב ממדור למדור. מדור זה יכלול את המיתקנים להלן, שאישר אותם המנהל לפני התקנתם:
{{ח:תתת|(א)}} שינוע, סרט או מגשים בודדים ותיעול להוצאת קרביים והרחקתם תוך כדי התזת מים בלתי פוסקת, אשר תאפשר שטיפת מים בידי העובדים על קו הפתיחה בצורה נוחה בשעת העבודה;
{{ח:תתת}} שינוע או סרט נע המשמשים להכנה של בשר עוף יהיו עשויים ממתכת אל־חלד או מחומר מאושר אחר, מתוכנן ובנוי כך שניתן לסמן את האיברים הפנימיים ואת הגופה לבדיקה נוחה וסבירה. שינוע וסרט נע יתוכננו ויוחזקו באופן שלא יזוהמו בשמן סיכה, בשומן או בלכלוך המסגרות לתליה, אשר ייעשו אף הם מחומר אל־חלד. סרט נע המשמש להעברה של מוצרי עוף יהיה עשוי מחומר אטום לחדירת מים. מרזב אל־חלד יותקן מתחת לשינוע תליה כדי להרחיק את האיברים הפנימיים. מרזבים אלו יישטפו לפי שיטה מאושרת. במפעלים אשר אין בהם סרט נע, כל גופה תנוקה מאיבריה הפנימיים כאשר היא מונחת על מגש אל־חלד ללא תפרים;
{{ח:תתת|(ב)}} מיתקנים לשטיפת בשר עוף בלחץ בכמות מים מספקת, לפני פתיחת העוף, אחרי הפרדת המעיים והאיברים האכילים ואחרי הקירור המוקדם או השריה, לפי הענין;
{{ח:תתת|(ג)}} מיתקנים לקירור מוקדם, כולל מכלי השריה לפני המלחה וכן מכלי צינון אחרי המלחה, לפי הענין;
{{ח:תתת|(ד)}} מערכת לטפטוף עודפי המים מהעוף; מיתקני ההשריה וההמלחה, מערכת הטפטוף ומיתקני הקירור המוקדם יהיו באולם ממוזג אשר הטמפרטורה בו לא תעלה על 16° צלזיוס;
{{ח:תתת|(ה)}} מכלי פסולת אטומי מים, עשויים מחומר אל־חלד או חומר אטום אחר שאישר המנהל ישמשו לקליטת מעיים וחמרים פסולים אחרים מייצור של בשר עוף.
{{ח:תת|(4)|(א)}} מדור קירור – יכלול חדרי קירור וחדרי הקפאה לפי הצורך;
{{ח:תתת|(ב)}} אתי קרח יהיו חלקים ועשויים מחומר אל־חלד;
{{ח:תתת|(ג)}} מכלים לצינון והפשרה ייבנו מחומר אל־חלד אטום לרטיבות ובנוי באופן סניטרי.
{{ח:תתת|(ד)}} מערכות הקירור יאושרו על ידי המנהל לפני התקנתן; לקירור מים במיכלי קירור לא יותר השימוש בקרח שלא הופק במפעל ממי שתיה.
{{ח:תת|(5)}} מדור לחימום מים ולהפקת הקיטור – יכלול מיתקן לחימום מים אשר בכוחו לספק מים חמים בטמפרטורה של 85° צלזיוס בכמות מספקת בכל שעות היממה.
{{ח:תת|(6)|(א)}} מדור לייצור מוצרי עוף – ישמש לפירוק בשר עוף מעצמות ואריזתו לפי הצורך;
{{ח:תתת|(ב)}} שולחנות בדיקה והוצאת קרביים ושולחנות לפירוק בשר יהיו עשויים ממתכת אל־חלד או מחומר מאושר אחר, יהיו בעלי פינות מעוגלות ויאפשרו ניקוי וחיטוי יסודיים;
{{ח:תת}} מדור זה יהיה מופרד הפרדה מוחלטת מיתר המדורים על ידי דלתות עם סגירה עצמית. הטמפרטורה במדור לא תעלה על 16° צלזיוס והציוד העשוי מחומר אל־חלד יערך בסדר הגיוני לפי מטרות הייצור ובצורה שתמנע צפיפות העובדים ותאפשר פעילות ניקוי וחיטוי בצורה נוחה ובתנאים סניטריים מתאימים. על מדור זה יומנו מתקנים וציוד נוסף, אשר ישמש את מטרות הייצור במפעל.
{{ח:תת|(7)}} חדר פסולת – יימצא בהמשך רצוף למדור הוצאת קרביים, ויהיו בו מיתקנים שאישר המנהל לאיסוף ולהחזקה של חלקי עופות שאינם ניתנים למאכל, לרבות מעיים ונוצות.
{{ח:תת|(8)}} מדור סניטרי – יהיה ניתן לנעילה; במדור זה יהיו מקומות המיועדים למטרות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} בידוד עופות חיים החשודים במחלה מדבקת או בפגם כלשהו, אשר יש להחזיקם עד להחלטת הרופא המפקח בדבר הטיפול בהם;
{{ח:תתת|(ב)}} החזקת גופות עופות וקרביים הדורשים בדיקה נוספת.
{{ח:תת|(9)}} מדור לרחצה וחיטוי של רכב וכלובים – יותקן במקום המאפשר רחיצת כלי רכב וכלובים סמוך ליציאתם מן המפעל; יותקנו בו מיתקנים שיאשר המנהל, ומשטח ביטון משופע עם שולי תעלה מחוברת לרשת הביוב.
{{ח:תת|(10)}} מלתחה, חדרי רחצה ובתי שימוש.
{{ח:תת}} חדרי הרחצה יוקמו בסמוך למלתחות ולבתי השימוש, ויהיו מצויידים בכל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} מים חמים וקרים, ולהם ברזים המופעלים ברגל או במרפק;
{{ח:תתת|(ב)}} סבון או חומר רחיצה אחר, במכלים הגייניים שאישר המנהל;
{{ח:תתת|(ג)}} מגבות לשימוש חד־פעמי.
{{ח:תת}} פרוזדור בתי־השימוש יהיה מצוייד במיתקן לרחיצת ידיים במים קרים וחמים, עם סבון וחומר חיטוי.
{{ח:תת}} המלתחות יצויידו בכל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} ארונות ואצטבאות להחסנת בגדי העובדים, והן לבגדי עבודה והן למלבוש אישי;
{{ח:תתת|(ב)}} מכלים מתאימים לבגדי עבודה וסינרים מלוכלכים;
{{ח:תתת|(ג)}} מכלים ממתכת אל־חלד או פלסטיק עם מכסה, למגבות משומשות.
{{ח:תת}} בתי שימוש יצויידו באסלות לפי המפורט להלן:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;אנשים מאותו מין&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מספר בתי שימוש נדרשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1–10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11–25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26–50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;51–80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;על כל 30 עובדים נוספים מעל 80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת}} משתנות ניתן להקים במקום בתי שימוש בתנאי שמספרן לא יעלה על שליש מבתי השימוש כפי שנקבע.
{{ח:תת}} מלתחות, חדרי רחצה ובתי שימוש יהיו נפרדים לנשים וגברים.
{{ח:תת}} כל בתי השימוש, המלתחות וחדרי הרחצה יוחזקו במצב תקין ונקי בכל עת, ויותקנו בהם שלטים שעליהם כתוב: ”עליך לרחוץ ידיים לפני שובך לעבודה“.
{{ח:תת|(11)}} חדר משרד לרופא וטרינרי יהא ניתן לנעילה וחייב להכיל ציוד להחזקת דווחים כפי שדרש המנהל, וכן מקום למעבדה וציודה.
{{ח:תת|(12)}} מדור לחמרי אריזה – סידורים במדור זה יאפשרו החזקה נאותה של חמרי אריזה לסוגיהם; מדור זה יהיה סמוך למדור הייצור.
{{ח:תת|(13)}} חדר אוכל לעובדים – כל חדר אוכל לעובדים יהיה נקי בכל עת, מצוייד במיתקנים לרחיצת ידיים וקליטת פסולת, ויהיו לו תאורה ואיוורור מתאימים ודלתות עם סגירה עצמית. בחדר האוכל יותקנו כיורים לרחיצת ידיים – כיור אחד עד ל־10 עובדים; שני כיורים לשימוש עד ל־25 עובדים ולכל 25 עובדים נוספים עוד כיור אחד. בחדר אוכל המכיל יותר מ־100 עובדים, יותקן כיור רחצה לכל 30 עובדים.
{{ח:תת|(14)}} חדר להחזקת מלח – יהיה אטום בפני חרקים ומכרסמים, ויהיה מצוייד במשטחים לשם החזקה נאותה של שקי המלח.
{{ח:תת|(15)}} מדור להחסנת תבלינים והכנתם – צמוד למדור הייצור, יצוייד בסידורים פנימיים אשר יאפשרו החזקה וטיפול נאותים בתבלינים וחמרים מוספים מאושרים אחרים, המשמשים לייצור בשר עוף.
{{ח:תת|(16)}} מדור לחמרי ניקוי וחיטוי וחמרי הדברה – יהיה נעול בכל עת והמפתח יהיה בידי הרופא המפקח או הפקח. כל החמרים המוחזקים במדור זה יהיו מסומנים בסימן היכר ברור והציוד יוחזק במצב תקין בכל עת.
{{ח:תת|(17)}} מדור לרחיצת כלים וחיטויים יצוייד במים קרים וחמים, במיתקנים להחזקת חמרי ניקוי וחיטוי ובמכלי רחיצה ואצטבאות, הכל כדי לאפשר פעולות ניקוי יסודיות.
{{ח:תת|(18)}} מדור להשמדת פסולין – למטרה זו תשמש משרפה או כל סידור אחר שאישר המנהל בכתב, מכלים אטומים למים המכילים גופות פסולות או חלק שלהן יהיו נוחים לניקוי יסודי. מגשים וארגזים יסומנו ”פסול“ ויוכלו להיסגר או להינעל.

{{ח:סעיף*|ג||עוגן=תוספת 5 חלק א פרט ג}}
{{ח:ת}} בכל מדור וחדר יותקנו כיורים לרחיצת ידיים, אשר יופעלו על ידי לחיצת רגל.

{{ח:סעיף*|ד||עוגן=תוספת 5 חלק א פרט ד}}
{{ח:ת}} רשת הביוב, רשת הספקת המים החמים והקרים לרבות מערכת הספקת קיטור אם ישנה, וכן רשת החשמל, יהיו עשויים מחמרים ואבזרים שאישר המנהל ויותקנו בצורה שתאפשר בקרה נאותה של הרשתות.

{{ח:סעיף*|ה||עוגן=תוספת 5 חלק א פרט ה}}
{{ח:ת}} מערכת הביוב במפעל על פתחיה תהיה מאווררת ומצויידת בכל פתחיה בסידורים המונעים זרימה חוזרת של הביוב הנוזלי.

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ב|חלק ב׳: מפעל לייצור מוצרי עופות}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} מפעל לייצור מוצרי עופות יכלול מדורים וחדרים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מדור לקבלה והחסנה של בשר עוף כחומר גלם לייצור – הטמפרטורה במדור זה לא תעלה על 5° צלזיוס;
{{ח:תת|(2)}} מדור קירור;
{{ח:תת|(3)}} מדור לייצור מוצרי עוף;
{{ח:תת|(4)}} מלתחה, חדרי רחצה ובתי שימוש;
{{ח:תת|(5)}} חדר משרד לרופא וטרינרי ומעבדה;
{{ח:תת|(6)}} מדור לחמרי אריזה;
{{ח:תת|(7)}} חדר אוכל לעובדים;
{{ח:תת|(8)}} מדור החסנה והכנה לתבלינים ומלח;
{{ח:תת|(9)}} מדור לחמרי ניקוי וחיטוי וחמרי הדברה;
{{ח:תת|(10)}} מדור לרחיצת כלים וחיטוים.
{{ח:ת}} על המדורים והחדרים האמורים בפסקאות (2) עד (10) יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א פרט ב|סעיף ב׳ לחלק א׳}}, לפי הענין.

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ג|חלק ג׳: שיטת הבניה של מפעל ומיתקנים}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 5 חלק ג פרט 1}}
{{ח:ת}} מפעל ייבנה מחמרי בניה מוצקים, כגון אבן, ביטון או לבנים.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 5 חלק ג פרט 2}}
{{ח:ת}} המדורים יסודרו בשיטה שתאפשר תנועה חד־סטרית רצופה של עופות ומוצרים, ללא הצטלבויות וללא אפשרות של חזרה לאחור.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 5 חלק ג פרט 3}}
{{ח:ת}} תהא הפרדה גמורה בין המדורים המשמשים לשחיטה, לייצור, לבידוד ולפסולת.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 5 חלק ג פרט 4}}
{{ח:ת}} מחיצות, קירות פנימיים, דלתות, רצפות ותקרות ייבנו מחמרים המאפשרים רחיצה וחיטוי ויהיו בלתי חדירים לרטיבות.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 5 חלק ג פרט 5}}
{{ח:תת|(א)}} בכל המדורים, למעט מדור השחיטה, יצופו הקירות, המחיצות והדלתות בחומר בלתי חדיר למים הניתן לרחיצה בקלות ובצבע בהיר, עד לגובה 2 מטר לפחות; מעל לגובה זה הם – וכמוהם התקרות – יהיו עשויים מחמרים עמידים לרטיבות. הרצפות יהיו מחומר בלתי חדיר לרטיבות ללא סדקים ובשיפוע שיאפשר זרימת הנוזלים לביבי השופכין. משקופי החלונות ייעשו מחומר קל ונוח לניקוי, כגון אלומיניום.
{{ח:תת|(ב)}} במדור השחיטה יצופו הקירות בחומר בלתי חדיר למים הניתן לרחיצה בקלות ובצבע בהיר עד לגובה התקרה.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 5 חלק ג פרט 6}}
{{ח:ת}} התאורה תהיה טבעית או מלאכותית, להבטחת עבודה תקינה בכל שטח המפעל ובסביבותיו.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 5 חלק ג פרט 7}}
{{ח:ת}} מערכת החשמל תהיה מבודדת ותותקן בדרך שתמנע מגע עם מים ואדים.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 5 חלק ג פרט 8}}
{{ח:ת}} תותקן מערכת איוורור ופליטה שתאפשר זרימה בלתי פוסקת של אוויר למפעל ומחוצה לו וגם הרחקת ריחות ופליטת אדים.

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 5 חלק ג פרט 9}}
{{ח:ת}} כל הפתחים ירושתו באופן שימנע חדירת חרקים ומכרסמים למפעל.

{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 5 חלק ג פרט 10}}
{{ח:ת}} יותקן מיתקן למי שתיה, שיופעל בלחץ על־ידי רגל, וכן מערכת למים חמים וקרים.

{{ח:סעיף*|11||עוגן=תוספת 5 חלק ג פרט 11}}
{{ח:ת}} במערכות המים החמים והקרים יותקנו מקומות חיבור לצינורות גומי או פלסטיק בכל אחד מהמדורים. מומלץ על שילוב הספקה אוטומטית של חמרי חיטוי במערכת המים; חמרים אלה טעונים אישור המנהל.

{{ח:סעיף*|12||עוגן=תוספת 5 חלק ג פרט 12}}
{{ח:ת}} כל הכלים והמיתקנים במפעל יהיו עשויים מחמרים הניתנים לרחיצה ולחיטוי יעילים.

{{ח:סעיף*|13||עוגן=תוספת 5 חלק ג פרט 13}}
{{ח:ת}} יותקנו מכלים לאיסוף פסולת; המכלים יהיו בעלי מכסים הניתנים לסגירה ויהיו מחומר בלתי חדיר למים; המכלים יהיו מסומנים בפס צהוב לכל הקפם.

{{ח:סעיף*|14||עוגן=תוספת 5 חלק ג פרט 14}}
{{ח:ת}} יותקנו מכלים לאיסוף עופות פסולים; המכלים יהיו בעלי מכסים הניתנים לנעילה ומחומר בלתי חדיר למים; על המכלים יהיה כתוב באותיות גדולות ”החרמה“; המכלים יהיו מסומנים בפס אדום לכל היקפם.

{{ח:סעיף*|15||עוגן=תוספת 5 חלק ג פרט 15}}
{{ח:ת}} יותקן מיתקן להגברת לחץ המים בצינורות לשטיפת הבנינים (בוסטר).

{{ח:סעיף*|16||עוגן=תוספת 5 חלק ג פרט 16}}
{{ח:ת}} יותקנו מכלים מתאימים להכנת תמיסת חיטוי ולהחזקתה.

{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת ששית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 24|תקנה 24}})}}}}
{{ח:קטע3||הוראות בדבר לבוש העובדים, בריאותם ונקיונם האישי}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 6 פרט 1}}
{{ח:ת}} עובד יקפיד על נקיון גופו, בגדיו ומקום עבודתו במפעל.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 6 פרט 2}}
{{ח:ת}} בגדי עבודה לעובדים במפעל יכללו כיסוי ראש, סרבל, סינר ומגפי גומי, שיהיו עשויים מחומר הניתן בנקל לניקוי, לחיטוי או לכביסה (להלן – בגדי עבודה).

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 6 פרט 3}}
{{ח:ת}} בגדי העבודה יהיו נקיים, שלמים או מתוקנים כראוי, וישמשו אך ורק לעבודה במפעל.
{{ח:ת}} הרופא המפקח או הפקח יקבעו אם בגדי העבודה נקיים וראויים לשימוש.
{{ח:ת}} לפני התחלת העבודה יוחלפו הבגדים הרגילים בבגדי עבודה נקיים שיוחזקו במלתחה מיוחדת במפעל; לאחר סיום העבודה במפעל יונחו בגדי העבודה במלתחה.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 6 פרט 4}}
{{ח:ת}} על המפעל לספק לעובדים את בגדי העבודה וכן לדאוג לכיבוסם וגיהוצם.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 6 פרט 5}}
{{ח:ת}} בשעת עבודתו במפעל לא יענוד העובד עדיים, יאסוף את שערותיו סמוך לראש ויחבוש כיסוי ראש שיכסה את כל שטח השערות.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 6 פרט 6}}
{{ח:ת}} ידי העובדים במפעל ינוקו לפני תחילת העבודה במים חמים, בסבון ובמברשת לצפרניים – ניקוי הידיים יעשה גם במשך העבודה לפי הצורך ולאחר סיום העבודה; הידיים ינוקו כאמור גם לאחר עשיית הצרכים בבית השימוש.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 6 פרט 7}}
{{ח:ת}} עובד במפעל לא ילבש כפפות על ידיו אלא אם הן מחומר פלסטי הניתן לניקוי וחיטוי בנקל או מרשת אל־חלד. הוראה זו אינה מגבילה את השימוש בכפפות בחדרי קירור בהם מאוחסנים מוצרים באריזה.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 6 פרט 8}}
{{ח:ת}} בכל מקרה של מגע בגופה נגועה במחלה מדבקת יש להפסיק את העבודה, לרחוץ הידיים ובשעת הצורך גם שאר חלקי הגוף החשופים – במים חמים, בסבון ובעזרת מברשת, ולאחר מכן לטבול חלקי הגוף האמורים בתמיסת חיטוי שהוכנה לפי הוראות הרופא המפקח ולשטפם שוב במים חמים.

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 6 פרט 9}}
{{ח:ת}} כל העובדים יהיו במצב בריאות תקין, חפשיים ממחלת עור, ויעברו בדיקה רפואית תקופתית בהתאם להוראות המנהל.

{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 6 פרט 10}}
{{ח:ת}} אסור לאכול, אסור לעשן ואסור לירוק במדורים ובחדרים שבמפעל בהם מטפלים במזון, מחסינים אותו או מוכרים אותו.

{{ח:סעיף*|11||עוגן=תוספת 6 פרט 11}}
{{ח:ת}} עובד המועסק בבתי שימוש, במלתחות או בחדרי הפסולת – אסורה כניסתו אל יתר חלקי המפעל, אלא לאחר שעבר רחיצה יסודית כאמור {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 8|בסעיף 8 לעיל}} והחליף את בגדיו.

{{ח:סעיף*|12||עוגן=תוספת 6 פרט 12}}
{{ח:ת}} לא יעבוד אדם במפעל במקרים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא חולה במחלה מדבקת העלולה לעבור לאדם באמצעות מזון או נושא טפילי במחלה כזאת.
{{ח:תת|(2)}} הוא חולה במחלת שחפת פתוחה, או במחלת עור העלולה לגרום לזיהום במזון.
{{ח:תת|(3)}} על פניו, צוארו, זרועותיו או ידיו חבורות חטטים או פצעים פתוחים או מוגלתיים שאינם מכוסים בתחבושת עמידה לנוזלים.
{{ח:תת|(4)}} אינו ניגש לבדיקה מעבדתית או בדיקת רנטגן כשהוא נדרש לעשות כן על ידי הוטרינר המפקח.

{{ח:סעיף*|13||עוגן=תוספת 6 פרט 13}}
{{ח:ת}} לא יעבוד אדם במפעל אלא אם הציג אישורים אלה:
{{ח:תת|(1)}} תעודה רפואית המעידה כי אין הוא חולה באחת המחלות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 12|בסעיף 13 {{ח:הערה|[צ״ל: בסעיף 12]}} דלעיל}}.
{{ח:תת|(2)}} תוצאת בדיקת רנטגן של בית החזה מבית חולים, תחנה למניעת מחלות ריאה או מומחה למחלות ריאה, המעידה כי אינו סובל מתהליך שחפתי.

{{ח:קטע2|תוספת 7|תוספת שביעית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 25|תקנה 25}})}}}}
{{ח:קטע3||הוראות בדבר ניקוי מכשירי עבודה וכלובים}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 7 פרט 1}}
{{ח:ת}} הסכינים ומכשירי העבודה האחרים יהיו עשויים מחומר ובצורה הניתנת בנקל לניקוי, הרתחה וחיטוי. הנדנים להחזקת הסכינים יהיו ממתכת בלתי מחלידה או מחומר פלסטי שאישר המנהל, ובצורה המאפשרת ניקוי מושלם תוך כדי פירוק לחלקים.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 7 פרט 2}}
{{ח:ת}} מכשירי עבודה יוחזקו תמיד במצב נקי; ליד עמדות העבודה יותקנו מכלים מתאימים עם תמיסות חיטוי לשם החזקת מכשירי עבודה שאינם בשימוש.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 7 פרט 3}}
{{ח:ת}} מכשירי עבודה שזוהמו מגופת עוף חולה, ינוקו ויחוטו מיד ואין להמשיך להשתמש בהם אלא לאחר החיטוי.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 7 פרט 4}}
{{ח:ת}} ניקוי וחיטוי של מכשירי עבודה ייעשה על ידי רחיצתם במים חמים ודטרגנט והשריה במים רותחים בתוספת סודה כביסה בריכוז 3% למשך 10 דקות לפחות או באוטוקלב למשך 10 דקות או בשיטה אחרת שאישר המנהל.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 7 פרט 5}}
{{ח:ת}} כל כלוב שבו מוחזקים עופות, קבוע או נייד, יעבור ניקוי וחיטוי מיד לאחר הוצאת העופות ממנו.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 7 פרט 6}}
{{ח:ת}} במקרה של גילוי מחלה רשומה בלהקה, יעשה ניקוי וחיטוי הכלובים בנוכחות הוטרינר המפקח.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 7 פרט 7}}
{{ח:ת}} ניקוי וחיטוי כלובים וכלי רכב ייעשה על ידי רחיצתם בתמיסת מים עם דטרגנטים בזרם חזק, וחיטוי בחומר מחטה. החיטוי ייעשה על ידי טבילה של כלובים בבריכות המכילות חומר חיטוי כאמור, או על ידי שטיפתם במיתקן שטיפה מכני, בחומר חיטוי כאמור.

{{ח:קטע2|תוספת 8|תוספת שמינית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 26|תקנה 26}})}}}}
{{ח:קטע3||הוראות בדבר ניקוי ותברואה במפעל}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 8 פרט 1}}
{{ח:ת}} לפני התחלת עבודה במפעל יהיה המפעל, על קירותיו, רצפותיו וכל מיתקניו, נקי לחלוטין; בכל פעם שריצפה או קיר התלכלך יש לנקותם בזרם מים ובעת הצורך גם במברשת ובסבון או בתמיסה דטרגנטית שאישר המנהל.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 8 פרט 2}}
{{ח:ת}} בתום משמרת ייצור יש לנקות באופן יסודי את המפעל על כל מיתקניו, וכן הכלובים, על ידי שטיפה בזרם מים חזק בעזרת מברשות קשות ומתאימות, בתמיסת סבון או חומר דטרגנטי אחר שאישר המנהל.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 8 פרט 3}}
{{ח:ת}} כל פסולין ופסולת יש לאסוף מיד לתוך מכלים סגורים המיועדים לכך.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 8 פרט 4}}
{{ח:ת}} לאחר הניקוי כאמור {{ח:פנימי|תוספת 8 פרט 2|בסעיף 2}}, יחוטו הרצפות, הקירות, המיתקנים והציוד בחומר שאישר המנהל. לאחר החיטוי יש לשטוף את הרצפות, הקירות, המיתקנים והציוד בזרם מים בלחץ כך שיסולקו שיירי החמרים הכימיים וחמרי הניקוי, זולת אם החמרים שבהם השתמשו מתפרקים מטבעם לפני המשך הייצור והשימוש בהם.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 8 פרט 5}}
{{ח:ת}} כלי רכב וכלובים ינוקו ויחוטו בקביעות לפני צאתם את המפעל.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 8 פרט 6}}
{{ח:ת}} לא יכנסו אנשים למפעל אלא בלבוש מגן ונעלי מגן אשר סיפק אותם האחראי על המפעל.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 8 פרט 7}}
{{ח:ת}} חמרים קוטלי חידקים, חרקים ומכרסמים, וכן דטרגנטים, לא יהיו בשימוש במפעל אלא באישור המנהל.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 8 פרט 8}}
{{ח:ת}} מכלי הפסולין והפסולת ירוקנו לאשפתונים ואלה יובלו בסוף כל משמרת ייצור למשרפה או לבור רקב או למכון לעיבוד פסולת ומיד יוחל שם בהשמדת הפסולין והפסולת באופן רצוף ובשלמות או בעיבודו לשימוש חוזר לאחר תהליך עיקור שאישר המנהל. הרשה המנהל זמנית הפעלת המפעל ללא קיום משרפה, בור רקב או מכון לעיבוד פסולת, יושמדו הפסולין והפסולת בשטח ובמקום שהורה הרופא המחוזי או יועבר ברכב סגור כאמור {{ח:פנימי|תוספת 8 פרט 9|בסעיף 9 להלן}} למכון לעיבוד פסולת.

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 8 פרט 9}}
{{ח:ת}} הורשתה הובלת פסולין או פסולת אל מחוץ למפעל, ייעשה הדבר בכלי רכב סגור לחלוטין אשר ימנע נזילת נוזלים ופיזור פסולין או פסולת עד למקום המיועד להשמדתם.

{{ח:קטע2|תוספת 9|תוספת תשיעית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 44|תקנות 44}} {{ח:פנימי|סעיף 54|ו־54}})}}}}
{{ח:קטע3||הוראות בדבר השמדת גופות וחלקיהן}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 9 פרט 1}}
{{ח:ת}} גופות עופות וחלקיהן שנפסלו למאכל או לשימוש אחר בהתאם להוראות תקנות אלה (להלן – פסולת), יושמדו באחת מהשיטות המפורטות להלן, בהתאם להוראות המבקר:
{{ח:תת|(1)}} הכנסת הפסולת למיתקן של אדים חמים בלחץ של 4 ליברות לפחות או לדוד בישול למשך תקופה אשר תבטיח הריסה מוחלטת של המוצר אשר תמנע שימושו למאכל אדם והפצת גורם המחלה על ידי האכלה לבעלי חיים;
{{ח:תת|(2)}} הכנסת הפסולת למשרפה המאפשרת שריפה מוחלטת של הפסולת;
{{ח:תת|(3)}} טבילת הפסולת בכמות ניכרת אשר מבטיחה מגע עם כל החלקים ובאחד החמרים הבאים:
{{ח:תתת|(א)}} חומצה קרבולית גלמית;
{{ח:תתת|(ב)}} נפט, שמן סולר או שמן מכונות שרוף;
{{ח:תתת|(ג)}} חומר חיטוי על בסיס פנול באמולסיה או תמיסה של 2% לפחות;
{{ח:תתת|(ד)}} כל חומר ושיטה אחרת שעליהם הורה המנהל.

{{ח:קטע2|תוספת 10|תוספת עשירית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 44|תקנות 44}} {{ח:פנימי|סעיף 54|ו־54}})}}}}
{{ח:קטע3||הוראות בדבר בדיקת עופות לפני השחיטה}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 10 פרט 1}}
{{ח:ת}} בדיקת העוף לפני השחיטה תבוצע בידי וטרינר מפקח או פקח ביום השחיטה, באור יום מתאים או באור מלאכותי מספיק.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 10 פרט 2}}
{{ח:ת}} ייבדק מצב בריאותו של העוף לרבות מצבו הגופני ומראהו החיצוני.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 10 פרט 3}}
{{ח:ת}} הוטרינר המפקח או הפקח יאסרו שחיטת עופות המגלים סימני מחלה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 12|בתוספת השתים עשרה}}.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 10 פרט 4}}
{{ח:ת}} הוטרינר המפקח יבטיח כי עוף נגוע או חשוד כנגוע במחלה יוחזק בבידוד ויישחט ויטופל בנפרד מהשחיטה הרגילה.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 10 פרט 5}}
{{ח:ת}} עופות שפסל הוטרינר המפקח לא יישחטו אלא יועברו ללא דיחוי לחדר הפסולת או למדור לחיסול פסולת ויבוצעו בהם הוראות המנהל.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 10 פרט 6}}
{{ח:ת}} וטרינר מפקח יודיע ללא דיחוי, לרופא הוטרינרי הממשלתי במחוזו, על גילוי מחלה רשומה או חשד למחלה רשומה, וידאג כי כל הלהקה החולה או החשודה במחלה כאמור תוחזק בהסגר חמור במקום מבודד ממקום החזקתו של כל עוף אחר בתחום המשחטה.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 10 פרט 7}}
{{ח:ת}} אם נודע לוטרינר המפקח שיש לחשוד, לגבי להקה מסויימת, שהובאה לשחיטה לאחר טיפול או מגע עם חומר העלול לגרום לשאריות ביולוגיות בעוף השחוט, יורה על החזרת הלהקה לבעליה, או על עיכובה לאחר שחיטה עד לקבלת החלטה סופית על פי בדיקות מעבדה, או על חיסולה במדור לחיסול פסולת או במשרפה.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 10 פרט 8}}
{{ח:ת}} עופות ששימשו למחקר של חמרים ביולוגיים או כימיקליים או תרופות כלשהן, לא יישחטו במפעל אלא באישור בכתב של המנהל, ששוכנע, על ידי נתונים שנמסרו לו, כי אמנם לא יימצאו שאריות ביולוגיות כלשהן בבשר העוף ובאיברים הפנימיים.

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 10 פרט 9}}
{{ח:ת}} וטרינר מפקח, או פקח לפי הוראות וטרינר מפקח, ינהל רישום של עופות לפי המשקים המגדלים: הוא ירשום כל להקה בהגיעה למשחטה וידווח למנהל על מספר העופות בלהקה, משקלה הכולל ומספר הפסולים וסיבות הפסילה לפי אחוזים.

{{ח:קטע2|תוספת 11|תוספת אחת עשרה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 50|תקנה 50}})}}}}
{{ח:קטע3||הוראות בדבר בדיקה לאחר השחיטה}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 11 פרט 1}}
{{ח:ת}} הבדיקה תיעשה לאחר פתיחת הגופה והוצאת הקרביים, כך שכל פנים הגופה לרבות האיברים הפנימיים ייחשף לבדיקת הוטרינר המפקח או הפקח באופן חזותי ומשושי.
{{ח:תת|(א)}} בזמן פתיחת הגופה יש להגביל את החיתוכים למינימום האפשרי, כדי לאפשר פתיחה והרחקת הקרביים. חיתוכים אלה יקבע המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} יש להקפיד על פתיחת מקום החיבור בין צוואר העוף וגופו כדי שמי שטיפה יינקזו באופן חפשי מחלל הגוף בלי שייווצרו כיסי נוזלים בין עור הצוואר והצוואר. יש להבטיח ניקוז מושלם של כל הנוזלים מבשר העוף, וזאת לפני אריזת המצרך.
{{ח:תת|(ג)}} ניתוק האברים הפנימיים ייעשה כ־1 ס״מ מעל לקיבת הבלוטות.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 11 פרט 2}}
{{ח:ת}} כאשר מתעורר ספק בלב פקח לגבי תקינות הגופה או חלק ממנה, או אם נמצאו בהם פגיעות, יורה להעבירם לבידוד בחדר המיועד לכך במדור הסניטרי עד שייבדקו שנית בידי הוטרינר המפקח, שיחליט מה יעשה בהם.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 11 פרט 3}}
{{ח:ת}} גופות או חלקי גופות שנמצאו חולים או פגומים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 12|בתוספת השתים עשרה}} ייעשה בהם בהתאם לאמור לגבי כל מחלה ומחלה {{ח:פנימי|תוספת 12|בתוספת האמורה}}.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 11 פרט 4}}
{{ח:ת}} גופות וחלקי גופות שהוחרמו, יושמו במכלים המיועדים לכך ויושמדו כאמור {{ח:פנימי|תוספת 9|בתוספת התשיעית}}.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 11 פרט 5}}
{{ח:ת}} הוטרינר המפקח ידווח לגבי כל בדיקה על מספר הפסולים וסיבת הפסילות לפי אחוזים על פי מספר העופות בלהקה בהגיעה למשחטה, ויעביר דיווחי ממצאים אלה ללשכת רופא העופות באזור.

{{ח:קטע2|תוספת 12|תוספת שתים עשרה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 50|תקנה 50}})}}}}
{{ח:קטע3||הוראות לענין החלטה לאחר הבדיקה}}

{{ח:סעיף*|א||עוגן=תוספת 12 פרט א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 12|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסולת שלמה“ {{ח:הערה|[צ״ל: ”פסלות שלמה“]}} – פסילה של עוף או עוף שחוט, על כל חלקיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסלות חלקית“ – פסילת חלקי עוף שחוט, קרביים ובשר עוף, כולם או מקצתם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לשימוש בבישול בלבד“ – מוחזר ליצרן לשימוש עצמי בלבד.

{{ח:סעיף*|ב||עוגן=תוספת 12 פרט ב}}
{{ח:ת}} נתגלתה בעוף אחד מאלה – תחול ההוראה שלצדה:
{{ח:תת|(1)}} שחפת – תהיה הפסלות שלמה;
{{ח:תת|(2)}} לוקוזיס על כל סיבוכיה – תהיה הפסלות שלמה;
{{ח:תת|(3)}} אלח דם וטוקסמיה וסימנים של מצב פיזיולוגי פסול – תהיה הפסלות שלמה;
{{ח:תת|(4)}} מחלות מיוחדות – עוף שחוט שנמצאו בבשרו או באיבריו הפנימיים סימנים של מחלה אשר הגורמים האטיולוגיים שלה או הרעלים שהם מייצרים עלולים לסכן את בריאות האדם – תהיה הפסלות שלמה;
{{ח:תת|(5)}} פסטרלוזיס –
{{ח:תתת|(א)}} במקרים של זיהומים כלליים ייערך עיקור הגופות לפי הוראות הוטרינר המפקח ובפיקוחו, ולאחר העיקור רשאי הוטרינר המפקח להרשות בכתב שימוש בגופות למטרות שהוא יורה;
{{ח:תתת|(ב)}} במקרים של זיהום מקומי – תהיה פסלות חלקית של האיברים הנגועים;
{{ח:תת|(6)}} מחלת נשימה כרונית –
{{ח:תתת|(א)}} עם סימנים של אלח דם וטוקסמיה – תהיה הפסלות שלמה;
{{ח:תתת|(ב)}} בהעדר סימני אלח דם וטוקסמיה – תהיה הפסלות חלקית של כל האיברים והחלקים הנגועים ייפסלו;
{{ח:תת|(7)}} תהליכים דלקתיים – תהיה פסלות חלקית של איברים פנימיים וחלקי גופה המגלים תהליכים דלקתיים, ופסלות שלמה במקרים שמתגלים תהליכים דלקתיים סיסטמיים;
{{ח:תת|(8)}} גידולים – כל חלק מגופה הנגוע בגידול ייפסל; במקרים שבהם יש סימנים להתפשטות גידולים – תהיה הפסלות שלמה;
{{ח:תת|(9)}} טפילים – כל חלק מגופה הנגוע בטפילים או המראה סימן של שינויים פתולוגיים שמקורם בטפילים – ייפסל; בכל מקרה של זיהום עוף שחוט בטפילים – תהיה הפסלות שלמה;
{{ח:תת|(10)}} פצעים וחבלות – כל חלק מגופה הנגוע – ייפסל; בכל מקרה שיש פגיעה או חבלה ביותר מחלק אחד תהיה הפסלות שלמה; חלקי עוף שחוט המראים אודם קל מחבלה, יאושרו כראויים למאכל אדם;
{{ח:תת|(11)}} מוות מכל סיבה שאינה שחיטה – תהיה הפסלות שלמה;
{{ח:תת|(12)}} זוהמה – גופות שהזדהמו על ידי שמנים מתאדים, צבעים, רעלים או כל גורם אחר הפוסל את העוף השחוט לרבות גזים, כוויות או מים בשקי אוויר – תהיה הפסלות שלמה; בשר עוף, מוצר עוף או איברים פנימיים אשר זוהמו באופן מקרי תוך כדי עיבוד, תהיה פסלות חלקית של אותו חלק שזוהם; זוהם העוף השחוט כולו – תהיה הפסלות שלמה;
{{ח:תת|(13)}} כוויות חמורות – תהיה הפסלות שלמה, אולם רשאי מבקר להרשות בכתב שימוש בגופות למטרות שהוא יורה;
{{ח:תת|(14)}} שברים בעצמות – תהיה פסלות חלקית בחלקים שנפגעו;
{{ח:תת|(15)}} רקבון כתוצאה משינויים לאחר שחיטה – תהיה הפסלות שלמה, אולם אם השינויים הם שטחיים בלבד ללא סימנים של תסיסה עם ריח רע – תהיה הפסלות חלקית;
{{ח:תת|(16)}} ניוון כללי – תהיה הפסלות שלמה, אולם מבקר רשאי להרשות, בכתב, שימוש בגופות למטרות שהוא יורה;
{{ח:תת|(17)}} שאריות ביולוגיות – עוף שחוט, בשר עוף או איברים פנימיים אשר נקבעו בהם שאריות ביולוגיות כתוצאה מזריקה או מגע לפני או אחרי שחיטה – תהיה הפסלות שלמה.

{{ח:קטע2|תוספת 13|תוספת שלוש עשרה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 72|תקנה 72}})}}}}
{{ח:קטע3||חמרים המאושרים לשימוש במוצרי עוף}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;המוצר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סוג החומר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם החומר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כמויות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 13 פרט 1&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;25&quot;&gt;
{{ח:תת|1.}} שומן עופות או תערובת עם שמנים של ירקות
&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;תחליף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} {{דוכיווני | | Polysorbate 80 (polyoxyethylene (20) Sorbitan Monooleate) }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1%, כאשר נמצא בתערובת עם polysorbate הסה״כ לא יעלה על 1%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} {{דוכיווני | | Propylene Glycol Mono and Diester of Fats and fatty acids }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כנדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} {{דוכיווני | | Polysorbate 60 (Polyoxyethylene (20) Sorbitan Monostereate) }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1%, כאשר נמצא בשימוש בתערובת עם polysorbate הסה״כ לא יעלה על 1%.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;חמרים תחליביים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} {{דוכיווני | | Acid Esters of Mono and Diglycerides }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כנדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} {{דוכיווני | | Glycerol-lacto Stereate, Oleate or Palmitate }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כנדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תחליב וגם אנטי אוקסידנט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | | Lecithin }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כנדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תחליב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | | Mono- and Diglycerides (Glycerol Palmitateetc) }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כנדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;חמרים לטיפול במי קירור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} {{דוכיווני | | Calcium Chloride }}
&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;כנדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} {{דוכיווני | | Citric Acid }}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} {{דוכיווני | | Dioctyl-Sodium }}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;15&quot;&gt;ברטורטים בתעשית שימורים לשם הגנה על קופסאות שימורים מפגיעה חיצונית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} {{דוכיווני | | Sulfocuccinate Disodium-Calcium-Ethylene-Diamine }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} {{דוכיווני | | Tetraacetate }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כנדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} {{דוכיווני | | Disodium Phosphate Ethylene-Diamine }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כנדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} {{דוכיווני | | Tetraacetic Acid }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כנדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} {{דוכיווני | | Isopropanol }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.002%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(6)}} {{דוכיווני | | Potassium Pyrophosphate }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כנדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|{{ח:הערה|(7)}}}} {{דוכיווני | | Propylene Glycol }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כנדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(8)}} {{דוכיווני | | Sodium Bicarbonate }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כנדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(9)}} {{דוכיווני | | Sodium Carbonate }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כנדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(10)}} {{דוכיווני | | Sodium Dodecylbenzene }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כנדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(11)}} {{דוכיווני | | Sulfonate }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(12)}} {{דוכיווני | | Sodium Gluconate }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כנדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(13)}} {{דוכיווני | | Sodium Laurylsulfate }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(14)}} {{דוכיווני | | Sodium Metasylicate }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כנדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(15)}} {{דוכיווני | | Sodium m-Alkylbenzene Sulfonate }} {{מוקטן|(קבוצות Alkye של C&lt;sub&gt;12&lt;/sub&gt; ו־C&lt;sub&gt;13&lt;/sub&gt; ולא פחות מ־95% של C&lt;sub&gt;10&lt;/sub&gt; עד C&lt;sub&gt;16&lt;/sub&gt;)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 13 פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} מרקים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מונע קצף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} {{דוכיווני | | Methyl Polysilicon }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10 ח.ל.מ.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 13 פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} שמן מומס
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מונע קצף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} {{דוכיווני | | Methyl Polysilicon }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10 ח.ל.מ.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 13 פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} תמיסת כבישה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מונע קצף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} {{דוכיווני | | Methyl Polysilicon }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50 ח.ל.מ.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 13 פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|5.}} בשר עוף טרי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חמרי צינון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} {{דוכיווני | מלח | (NaCl) }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;78 ק״ג ל־1000 ליטר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 13 פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|6.}} סלטים וממרחים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צבע סינטטי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} {{דוכיווני | צבעי | Coal Tar }} {{ממורכז|(מאושר ע״י F.D.C.‎)}} {{דוכיווני | | Titanium Dioxyde }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5 אחוז&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 13 פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|7.}} שומנים, מרקים, כבישה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חומר לנוטרליזציה של חומציות יתר וכן לניקוי ירקות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} {{דוכיווני | | Sodium Bicarbonate }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כנדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 13 פרט 8&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;8&quot;&gt;
{{ח:תת|8.}} בצק טרי
&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;מניעת עובש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} {{דוכיווני | | Calcium Propionate }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.3 אחוז של Calcium or Sodium Proponate כל אחד לחוד או ביחד על בסיס של משקל הקמח בשימוש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} {{דוכיווני | | Sodium Propionate }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.3 אחוז של Calcium or Sodium Proponate כל אחד לחוד או ביחד על בסיס של משקל הקמח בשימוש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;6&quot;&gt;פוספטים להקטנת איבוד מיצים בזמן הבישול ושמירה על טעמים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} {{דוכיווני | | Disodium Phosphate }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5% במוצר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} {{דוכיווני | | Monosodium Phosphate }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5% במוצר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} {{דוכיווני | | Sodium Hexametaphosphate }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5% במוצר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} {{דוכיווני | | Sodium Tripolyphosphate }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5% במוצר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} {{דוכיווני | | Sodium Pyrophosphate }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5% במוצר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(6)}} {{דוכיווני | | Sodium Acid Pyrophosphate }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5% במוצר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 13 פרט 9&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;
{{ח:תת|9.}} שמני עופות
&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;חמרים סינרגיסטים בשימוש יחד עם אנטי אוקסידנטים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} {{דוכיווני | | Citric Acid }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01 אחוז לחוד או ביחד עם אנטי אוקסידנטים אחרים בשמני עופות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} {{דוכיווני | | Malic Acid }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01 אחוז לחוד או ביחד עם אנטי אוקסידנטים אחרים בשמני עופות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} {{דוכיווני | | Mono Isopropyl Citrate }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01% שמני עופות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} {{דוכיווני | | Monoglyceride Citrate }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 13 פרט 10&quot;&gt;&lt;td rowspan=&quot;40&quot;&gt;
{{ח:תת|10.}} מוצרים שונים
&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;חמרי טעם, משמרי טעמים ומפתחי טעמים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} מטעמי עישון, סינטטיים או שאינם סינטטיים, מאושרים לפי רשימת השירותים המעבדתיים של שירותי הפיקוח על צמחים ומוצרי בעלי חיים של משרד החקלאות האמריקאי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} {{דוכיווני | | Autolyzed Yeast Extract }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כנדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;משמר טעם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | | Citric Acid }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כנדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;9&quot;&gt;מפתח טעם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} {{דוכיווני | | Corn Syrup Solids }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כנדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} {{דוכיווני | | Disodium Inosinate }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כנדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} {{דוכיווני | | Disodium Guanylate }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כנדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} {{דוכיווני | | Hydrolysed Plant Protein }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כנדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} {{דוכיווני | | Malt Syrup }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כנדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(6)}} {{דוכיווני | | Monosodium Glutamate }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כנדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(7)}} {{דוכיווני | | Sodium Sulfoacerate }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כנדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(8)}} {{דוכיווני | | Derivative of Mono and Diglycerides }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(9)}} {{דוכיווני | סוכרים מאושרים | (Sucrose Dextrose) }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כנדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גזים לקירור, לאריזה או להקל על חיתוך וקיצוץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} {{דוכיווני | | Carbon Dioxide Solid (dry ice) }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כנדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גז להקפאה במגע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} {{דוכיווני | | Carbon Dioxide (liquid) }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כנדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גז להקפאה במגע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} {{דוכיווני | | Nitrogen Liquid }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כנדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גז לדחית חמצן ממכלים סגורים הרמטיים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} {{דוכיווני | | Nitrogen }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כנדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;5&quot;&gt;מייצבי צבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} {{דוכיווני | | Erythorbic Acid }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;62.5 גר׳ ל־100 ליטר תמיסת כבישה או 56 גר׳ ל־100 ק״ג בשר עוף או 10% תמיסה על השטח העליון לפני אריזה. (שימוש בתכשיר זה לא יגרום תוספת מים למוצר).&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} {{דוכיווני | | Sodium Ascorbate }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;656 גר׳ ל־100 ליטר תמיסת כבישה או 58.3 גר׳ ל־100 ק״ג בשר עוף או 10% על השטח העליון לפני אריזה.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} {{דוכיווני | | Sodium Erythorbate }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(שימוש בתכשיר זה לא יגרום לתוספת מים במוצר).&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} {{דוכיווני | | Citric Acid/Sodium Citrate }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יכול להחליף עד כדי 50% Sodium Ascorbate או Ascorbic Acid&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} {{דוכיווני | | Sodium/Potassium Nitrate }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;225 גר׳ ל־100 ליטר תמיסת כבישה או 66.6 גר׳ ל־100 ק״ג בשר עוף (כבישה יבשה); 16.6 גר׳ ל־100 ק״ג בשר עוף חתוך או טחון. השימוש בניטרט, ניטריט או תערובת לא יעלה את רמת הסודיום ניטריט מעל ל־200 במוצר המוגמר.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לכבישה במקור לניטריט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} {{דוכיווני | | Sodium/Potassium Nitrate }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;787.5 גר׳ ל־100 ליטר תמיסת כבישה או 233.3 גר׳ ל־100 ק״ג בשר עוף (כבישה יבשה); 183.3 גר׳ ל־100 ק״ג בשר עוף חתוך או טחון.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חמרים תחליביים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} {{דוכיווני | | Acetylated Monoglyceride }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כנדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;למניעת חלודה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} Sodium Nitrite מעורבב עם 0.05 אחוז עפר פחם
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;600 ח.ל.מ.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;למניעת כתמים על הקופסאות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} {{דוכיווני | | Sodium Pyrophosphate }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} {{דוכיווני | | Sodium Tripolyphosphate }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} {{דוכיווני | | Zinc Oxide }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} {{דוכיווני | | Zinc Sulfate }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חמרי כבישה לייצוב ושמירה על צבע טבעי בהחסנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני | | Ascorbic Acid }}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;62.5 גר׳ ל־100 ליטר תמיסת כבישה או 56 גר׳ ל־100 ק״ג בשר עוף או 10% תמיסה על השטח העליון לפני אריזה (שימוש בתכשיר זה לא יגרום לתוספת מים למוצר).&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;אנטי אוקסידנטים למניעת עיפוש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} {{דוכיווני | | BHA (Butylated &amp; Hydrooxy anisole) }}
{{ח:תת|(2)}} {{דוכיווני | | BHT (Butylated Hydroxytoluene) }}
{{ח:תת|(3)}} {{דוכיווני | | Propyl Gallate }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01 אחוז על בסיס תכולת שומן (0.02 אחוז בצירוף עם חמרים אנטי אוקסידנטים אחרים רשומים כאן וכן על בסיס תכולת שומן).&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} {{דוכיווני | | Tocopherols }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03 אחוז על בסיס תכולת שומן (0.02 אחוז בצירוף עם חמרים אנטי אוקסידנטים אחרים רשומים כאן וכן על בסיס תכולת שומן).&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;8&quot;&gt;מחבר ומייצב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} {{דוכיווני | | Algin }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כנדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} {{דוכיווני | | Carrageenan }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כנדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} {{דוכיווני | | Carboxymethyl (Cellulose Gums) }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כנדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} שרפים ממקור ירקות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כנדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} {{דוכיווני | | Methyl Cellulose }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(6)}} חלבון סויה מבודד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כנדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(7)}} {{דוכיווני | | Sodium Caseinate }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כנדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(8)|(מיובש)}} מי גבינה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כנדרש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צבע טבעי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} {{דוכיווני | | Annato, Carotene }}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 14|תוספת ארבע עשרה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 76|תקנה 76}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''תעודת משלוח בשר בעלי כנף ומוצריו''' {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:קטע2|תוספת 15|תוספת חמש עשרה|תיקון: תשמ״א}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 52|תקנה 52(א)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(איור הושמט)}}

{{ח:חתימות|כ׳ באלול תשל״ו (15 בספטמבר 1976)}}
* '''אהרן אוזן'''&lt;br&gt;שר החקלאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>jf6911xxyfh19md0vfsfznx6ukcqpou</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות לפיקוח על יצוא של בעל חיים ושל תוצרת מן החי (ביצים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1707694</id>
    <revision>
      <id>3087877</id>
      <parentid>3073706</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:30:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087826]</comment>
      <origin>3087877</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18270" sha1="aom1fvnfj6u3w76yys0plmqmp2liteo" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות לפיקוח על יצוא של בעל חיים ושל תוצרת מן החי (ביצים), תשי״ח–1958}}
{{ח:קטע3||תקנית בדבר יצוא ביצים}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשי״ח, 1766|תקנות לפיקוח על יצוא של בעל חיים ושל תוצרת מן החי (ביצים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0819.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 104|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0833.pdf}}, {{ח:תיבה|1840|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0935.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 600|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3640.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 730|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3947.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4125.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1566|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4274.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 624|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5579.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תש״ם, 1758|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2631.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1287|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2700.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 226|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4281.pdf}}, {{ח:תיבה|1102|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 186|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4423.pdf}}, {{ח:תיבה|1115|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4483.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 153|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4536.pdf}}, {{ח:תיבה|1104|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4606.pdf}}, {{ח:תיבה|2662|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4707.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 688|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4761.pdf}}, {{ח:תיבה|1196|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4798.pdf}}, {{ח:תיבה|1756|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4841.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 76|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7864.pdf}}, {{ח:תיבה|1528|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4974.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 280|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4994.pdf}}, {{ח:תיבה|708|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5019.pdf}}, {{ח:תיבה|1140|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5043.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 460|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5083.pdf}}, {{ח:תיבה|1052|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 411|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5161.pdf}}, {{ח:תיבה|874|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5188.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 315|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5244.pdf}}, {{ח:תיבה|522|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5259.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 45|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5299.pdf}}, {{ח:תיבה|428|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5322.pdf}}, {{ח:תיבה|950|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5364.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 305|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5391.pdf}}, {{ח:תיבה|1395|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 755|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5516.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 342|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5571.pdf}}, {{ח:תיבה|1126|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 483|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 296|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5724.pdf}}, {{ח:תיבה|1397|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 614|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5826.pdf}}, {{ח:תיבה|1235|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 397|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1019|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 14|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 654|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1129|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6794.pdf}}, {{ח:תיבה|1220|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1585|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1267|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1593|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1466|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8118.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2026|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3340|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1796|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1870|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11189.pdf}}, {{ח:תיבה|2686|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 236|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 170|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12543.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על יצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי#סעיף 4|הסעיפים 4}}, {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על יצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי#סעיף 12|12}}, {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על יצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי#סעיף 13|13}}, {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על יצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי#סעיף 14|14}} {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על יצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי#סעיף 15|ו־15}} {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על יצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי|לחוק לפיקוח על יצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי, תשי״ז–1957}}, ולאחר התייעצות בועדה מייעצת, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביצה“ – ביצה של תרנגולת בית, המיועדת ליצוא.

{{ח:סעיף|2|החסנת ביצים, העברתן והגנתן}}
{{ח:ת}} הרוצה לייצא ביצים (להלן – יצואן) ידאג לכך שהביצים שברשותו –
{{ח:תת|(1)}} יועברו ויוחסנו בנפרד מביצים שאינן מיועדות ליצוא;
{{ח:תת|(2)}} יוחסנו במקומות ובמחסנים שאושרו למטרה זו על ידי המבקר;
{{ח:תת|(3)}} יוגנו מפני מים ושמש בזמן העברתן, החסנתן, טעינתן ופריקתן, ויועברו בכלי רכב מכוסים.

{{ח:סעיף|3|אריזת ביצים}}
{{ח:תת|(א)}} אריזתן של ביצים תהיה בתיבות של עץ או של קרטון עד מלוא קיבולן וכל תיבה תכיל 360 ביצה כשהן ערוכות שכבות־שכבות בתבניות של קרטון.
{{ח:תת|(ב)}} התיבות והתבניות יהיו חדשות, שלמות, נקיות וללא ריח וחזקות כדי להגן הגנה מספקת על הביצים שבתוכן.
{{ח:תת|(ג)}} אריזתן של ביצים תהיה במקום אריזה שאושר על ידי המנהל.

{{ח:סעיף|4|סימון}}
{{ח:תת|(א)}} תיבה שנארזו בה ביצים תסומן באותיות דפוס ברורות שיכילו:
{{ח:תתת|(1)}} שם היצואן באנגלית;
{{ח:תתת|(2)}} המלה: Eggs;
{{ח:תתת|(3)}} המלים: Produce of Israel;
{{ח:תתת|(4)}} המשקל לכל אלף ביצים כפי הרשום ליד כל סוג להלן:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;הסוג&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;הסימנים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;S&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67–68 KG&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;A&lt;/td&gt;&lt;td&gt;62–68 KG&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;B&lt;/td&gt;&lt;td&gt;57–58 KG&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;C&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52–53 KG&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;D&lt;/td&gt;&lt;td&gt;47–48 KG&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} בכל תיבה, בין השכבה העליונה של הביצים הארוזות בה ובין המכסה, תונח תווית ובה מודפסות המלים Packer No.‎ וכן מספר האורז כפי שנקבע על ידי היצואן.
{{ח:תת|(ג)}} מבקר רשאי לסמן כל תיבה בסימן המעיד על הגשתה לבדיקה, על תאריך הבדיקה ומקומה, או על כל פעולה אחרת שנעשתה בה לצרכי הגנה מפני ניגוע.
{{ח:תת|(ד)}} מותר לציין על התיבה באנגלית את שם הארץ והעיר שאליהן מיועדות הביצים, שם הקונה, סימני היכר של הקונה וכן המלים: New Laid לפני המלה Eggs.
{{ח:תת|(ה)}} מותר לסמן ביצים בחותמת ובלבד שהחותמת תהא נקיה, ברורה ובלתי מטושטשת.
{{ח:תת|(ו)}} לא יסמן אדם ביצים או תיבה שנארזו בה ביצים אלא לפי הוראות תקנה זו.

{{ח:סעיף|5|ביצים לסוגיהן}}
{{ח:תת|(א)}} הביצים יסווגו לסוגים לפי משקלן נטו בתיבה ולפי משקלה של כל ביצה:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;הסוג&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;משקל נטו של ביצים בתיבה בק״ג&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;משקל נטו של ביצה בגרמים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;S&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65–70&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;A&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60–65&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;B&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55–60&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;C&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18.0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50–55&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;D&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17.1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45–50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} מותרת סטיה במשקל הביצה עד 2 גרם ובלבד שמספרן של ביצים כאלה בתיבה לא יעלה על 18.
{{ח:תת|(ג)}} הביצים שבתוכה יהיו אחידות מבחינת הסוג.

{{ח:סעיף|6|טיב הביצה}}
{{ח:תת|(א)}} לביצה יהיו סגולות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא טריה ונורמלית בצורתה;
{{ח:תתת|(2)}} קליפתה שלמה וחזקה, לא בקועה ולא סדוקה, נקיה מכל גוף זר או כתם, ללא שינויים בולטים בצבעה, ובלי בליטות או קמטים המכערים את צורתה;
{{ח:תתת|(3)}} תא האויר שבין קרומי קליפתה יהיה עמוק לא יותר מ־6 מ״מ כשהביצה מוחזקת במצב שתא האויר הוא בקצה העליון;
{{ח:תתת|(4)}} החלבון שבה – בהיר, חפשי מליקויי צבע, פגמים או גופים זרים, וסמיך במידה סבירה;
{{ח:תתת|(5)}} החלמון שבה – חפשי מפגמים או מהתפתחות עובר, מצוי במרכז הביצה והיקפו בלתי ברור.
{{ח:תת|(ב)}} בכל תיבה מותרת סטיה מסגולות הביצה המפורטות בטור א׳ להלן באחוזים הנקובים לצדו בטור ב׳:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור א׳&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;טור ב׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טריות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נקיות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|7|סטיה כוללת}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנות 5(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־{{ח:הערה|&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;}}6{{ח:הערה|&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;}}(ב)}} לא תעלה הסטיה בכל תיבה על 7% ממספר הביצים הארוזות בה.

{{ח:סעיף|8|רחיצת ביצים}}
{{ח:ת}} אין לרחוץ ביצים בכל נוזל שהוא, לרבות מים, אלא אם ניתן לכך אישור בכתב מאת המנהל.

{{ח:סעיף|9|בדיקת ביצים}}
{{ח:ת}} היצואן יגיש את הביצים לבדיקה למבקר בתחום הנמל, בשדה התעופה או בכל מקום אחר שהורה עליו המנהל, לפחות ארבעים ושמונה שעות לפני הפלגת האניה או המראת האוירון שבהם נועדו הביצים להישלח, ויצרף למשלוח הודעה בכתב חתומה בידו ובה פרטים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מספר רשיון היצוא;
{{ח:תת|(2)}} שם היצואן;
{{ח:תת|(3)}} מספר התיבות שבמשלוח וסוגיהן;
{{ח:תת|(4)}} ארץ היעוד;
{{ח:תת|(5)}} תאריך הגשת המשלוח לבדיקה.

{{ח:סעיף|10|נוכחות יצואן}}
{{ח:ת}} היצואן או בא כוחו זכאי להיות נוכח בשעת בדיקת הביצים.

{{ח:סעיף|11|אישור ביצים ליצוא על ידי מבקר}}
{{ח:תת|(א)}} לאחר שנסתיימה הבדיקה יתן המבקר תעודת בדיקה ובה יציין אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שאישר את הביצים כראויות ליצוא וארוזות כהלכה;
{{ח:תתת|(2)}} שסירב לאשר את הביצים כאמור והרשה לארזן שנית;
{{ח:תתת|(3)}} שסירב לאשר את הביצים כראויות ליצוא ולא הרשה לארזן שנית.
{{ח:תת|(ב)}} המבקר לא יתן תעודה לפי תקנת משנה (א)(2), אלא לאחר שבדק לא פחות מחמישה אחוזים מהתיבות שבמשלוח ומצא את הביצים הארוזות בהן בלתי ראויות ליצוא או בלתי ארוזות כהלכה בהתאם לתקנות אלה.
{{ח:תת|(ג)}} המבקר לא יתן תעודה לפי תקנת משנה (א)(3), אלא לאחר שבדק לא פחות מעשרה אחוזים מהתיבות שבמשלוח ומצא את הביצים הארוזות בהן בלתי ראויות ליצוא או בלתי ארוזות כהלכה בהתאם לתקנות אלה.
{{ח:תת|(ד)}} סירב המבקר לאשר את הביצים כאמור בתקנת משנה (א)(3), יסמן כל תיבה שבמשלוח במלים ”לא ראוי ליצוא“ ויפרש בתעודת הבדיקה את נימוקי סירובו.
{{ח:תת|(ה)}} רשאי המבקר לסרב לאשר ביצים כאמור בתקנות משנה (א)(2) ו־(3) בחלק מן התיבות שבמשלוח שאושר.

{{ח:סעיף|12|אריזה שנית}}
{{ח:תת|(א)}} אריזה שנית של משלוח תיעשה על חשבון היצואן בפיקוח המבקר ובהתאם להוראותיו.
{{ח:תת|(ב)}} היצואן יוציא את המשלוח שנארז שנית ממקום אריזתו תוך עשרים וארבע שעות.
{{ח:תת|(ג)}} לא קויים תנאי מתנאי תקנה זו, ייחשבו הביצים כאילו לא אושרו כראויות ליצוא וארוזות כהלכה וכאילו לא ניתנה רשות לארזן שנית.

{{ח:סעיף|13|העברת משלוח}}
{{ח:ת}} משלוח של ביצים שהוגש לבדיקה לא יועבר ממקום הבדיקה אלא לפי אישור בכתב מאת המבקר.

{{ח:סעיף|14|שמירת הביצים לאחר הבדיקה}}
{{ח:ת}} תיבה שבמשלוח שעמדה בבדיקה לא תיפתח, לא תתוקן ולא ישונו הסימנים שעליה אלא באישור המבקר.

{{ח:סעיף|15|אגרה|תיקון: תשי״ט, תשי״ט־2, תשל״ז, תשל״ט, תשנ״ד, [הודעות]}}
{{ח:ת}} בעד אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}} ישלם היצואן אגרה של 0.58 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון ליולי 2026)}} לתיבה.

{{ח:סעיף|16|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות לפיקוח על יצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי (ביצים), תשי״ח–1958“.

{{ח:חתימות|ו׳ בתמוז תשי״ח (24 ביוני 1958)}}
* '''קדיש לוז'''&lt;br&gt;שר החקלאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>aom1fvnfj6u3w76yys0plmqmp2liteo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות מחלות בעלי חיים (חיסון בפני מחלות שונות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1707866</id>
    <revision>
      <id>3087801</id>
      <parentid>3085597</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T06:56:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3087801</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9662" sha1="bowj64sqhie4xvtpmzxhoiphq2ljjzl" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות מחלות בעלי חיים (חיסון בפני מחלות שונות), תשי&quot;ט-1959
=== תקנות בדבר חיסון בהמות נגד מחלות שונות ===

&lt;מאגר תקן 2093795 קוד a163Y00000DuQ74QAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשי&quot;ט, 1299|תקנות מחלות בעלי חיים (חיסון בפני מחלות שונות)|0863)), ((1299|תיקון|0902)), ((1601|תיקון מס' 2|922)), ((1942|תיקון מס' 3|0940)); ((תש&quot;ך, 27|תיקון|0950)), ((151|תיקון מס' 2|0956)), ((LIX|ת&quot;ט|i:1960)); ((תשכ&quot;א, 1062|תיקון|1110)), ((1540|תיקון מס' 2|1129)); ((תשכ&quot;ה, 2748|תיקון|1774)); ((תשכ&quot;ט, 1827|תיקון|2419)); ((תשל&quot;א, 635|תיקון|2673)), ((1254|תיקון מס' 2|2709)); ((תשל&quot;ג, 41|תיקון|2912)); ((תשל&quot;ה, 545|תיקון|3272)), ((2363|תיקון מס' 3 [צ&quot;ל: מס' 2]|3375)); ((תשל&quot;ז, 593|תיקון מס' 3|3640)), ((1886|תיקון מס' 4|3721)); ((תשל&quot;ח, 445|תיקון|3794)); ((תשל&quot;ט, 202|תיקון|3915)), ((724|תיקון [צ&quot;ל: מס' 2]|3947)); ((תש&quot;ם, 1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4125)); ((תשמ&quot;א, 1566|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4274)); ((תשמ&quot;ב, 1364|תקנות אגרות חקלאיות|4384)); ((תשמ&quot;ג, 1148|תיקון|4485)); ((תשמ&quot;ה, 1418|[צ&quot;ל: תיקון]|4814)); ((תשמ&quot;ז, 84|תיקון|4978)); ((תשנ&quot;ב, 1432|תיקון|5464)); ((תשנ&quot;ד, 11|תיקון|5548)); ((תשע&quot;ד, 520|תיקון|7329)).
''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תש&quot;ם, 1757|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2631)); ((תשמ&quot;א, 1286|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2700)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 225|הודעת האגרות החקלאיות|4281)), ((1101|הודעת האגרות החקלאיות (מס' 2)|4356)); ((תשמ&quot;ג, 183|הודעת אגרות חקלאיות|4423)), ((1112|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4483)); ((תשמ&quot;ד, 150|הודעת אגרות חקלאיות|4536)), ((1101|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4606)), ((2659|הודעת אגרות חקלאיות|4707)); ((תשמ&quot;ה, 685|הודעת אגרות חקלאיות|4761)), ((1194|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4798)), ((1753|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4841)); ((תשמ&quot;ו, 73|הודעת אגרות חקלאיות|4868)), ((1525|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4974)); ((תשמ&quot;ז, 277|הודעת אגרות חקלאיות|4994)), ((705|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5019)), ((1137|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5043)); ((תשמ&quot;ח, 457|הודעת אגרות חקלאיות|5083)), ((1049|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5127)); ((תשמ&quot;ט, 408|הודעת אגרות חקלאיות|5161)), ((871|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5188)); ((תש&quot;ן, 312|הודעת אגרות חקלאיות|5244)), ((519|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)||5259)); ((תשנ&quot;א, 43|הודעת אגרות חקלאיות|5299)), ((425|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5322)), ((947|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5364)); ((תשנ&quot;ב, 302|הודעת אגרות חקלאיות|5391)), ((1392|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5460)); ((תשנ&quot;ג, 753|הודעת אגרות חקלאיות|5516)); ((תשנ&quot;ד, 339|הודעת אגרות חקלאיות|5571)), ((1123|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5611)); ((תשנ&quot;ה, 480|הודעת אגרות חקלאיות|5648)); ((תשנ&quot;ו, 294|הודעת אגרות חקלאיות|5724)), ((1394|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5769)); ((תשנ&quot;ז, 611|הודעת אגרות חקלאיות|5826)), ((1233|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5852)); ((תשנ&quot;ט, 395|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב, 1017|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 12|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 652|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1127|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1218|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)), ((1226|ת&quot;ט|6803)); ((תש&quot;ע, 1582|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1264|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1591|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1463|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2023|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3337|הודעת אגרות חקלאיות|9431)); ((תשפ&quot;ג, 1793|הודעת אגרות חקלאיות|10653)); ((תשפ&quot;ד, 1867|הודעת אגרות חקלאיות|11189)), ((2683|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|11312)); ((תשפ&quot;ו, 233|הודעת אגרות חקלאיות|12105)); ((תשפ&quot;ז, 167|הודעת אגרות חקלאיות|12543)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#פרק ה|סעיף 20]] [[=הפקודה|לפקודת מחלות בעלי חיים, 1945]], [[סעיף 33 לחוק-יסוד: הממשלה|והסעיפים 14(א) ו-2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשכ&quot;ה)
: בתקנות אלה -
:- &quot;בהמות&quot; - בקר, כבשים ועזים מכל הגילים משני המינים בין מגידול מקומי ובין מיבוא;
:- &quot;חיסון&quot; - לרבות כל טיפול למניעת מחלות בבהמות, או להדברתן;
:- &quot;שטח רשות מקומית&quot; - שטח של עיריה, מועצה מקומית, מועצה אזורית, מועצה כפרית, כפר, מאהל, מושבה, מושב עובדים, מושב שיתופי, קיבוץ, קבוצה או כל שטח מיושב אחר.

@ 2. חיסון כללי של בהמות (תיקון: תשכ&quot;ה, תשל&quot;א)
: (א) רופא וטרינרי ממשלתי רשאי לפרסם בשטח רשות מקומית הודעה שבה יקבע את המקומות ואת המועדים להרכבת חיסון לבהמות המוחזקות באותו שטח נגד המחלות המפורטות [[בתוספת]].
: (ב) פורסמה הודעה כאמור בתקנה (([צ&quot;ל: בתקנת משנה])) (א), חייב המחזיק בהמה להביאה לשם הרכבת חיסון נגד המחלה בהתאם להודעה.

@ 3. אגרת חיסון (תיקון: תשכ&quot;ה, תשל&quot;א)
: (א) בעד הרכבת חיסון בפני המחלות ישולמו האגרות הנקובות [[בתוספת]].
: (ב) אגרת הרכבת החיסון כוללת גם התשלום עבור החומר שהשתמשו בו לביצוע הרכבת החיסון.

@ 4. סמכות לקבוע סימון (תיקון: תשל&quot;ט)
: רופא וטרינרי ממשלתי רשאי להורות בדבר סימון בכתובת קעקע, בכוויה או בכל דרך אחרת שיורה מנהל השירותים הוטרינריים, בגופה של כל בהמה שחוסנה.

@ 5. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות מחלות בעלי חיים (חיסון בפני מחלות שונות), תשי&quot;ט-1959&quot;.

== תוספת (תיקון: תשי&quot;ט-2, תשכ&quot;א-2, תשל&quot;א, תשל&quot;א-2, תשל&quot;ג, תשל&quot;ה-2, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט-2) ==
==== ((([[תקנה 3]]))) ====
@ (תיקון: [הודעות]) : (((כל הסכומים מעודכנים ליולי 2026):))
@ : {{טורים שווים | {{מוקטן|&lt;u&gt;המחלה&lt;/u&gt;}} | {{מוקטן|&lt;u&gt;האגרה בשקלים חדשים למנה&lt;/u&gt;}} }}
@ (תיקון: תשמ&quot;ה) : {{טורים שווים | אבעבועות צאן | 2.10 }}
@ (תיקון: תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ז) : {{טורים שווים | אנפלסמה | 34.50 }}
@ (תיקון: תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ז) : {{טורים שווים | בבזיה | 34.50 }}
@ (תיקון: תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ז) : {{טורים שווים | בבזיילה | 34.50 }}
@ (תיקון: תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ה, תשנ&quot;ב) : {{טורים שווים | ברוצלוזיס לבקר | 20.00 }}
@ (תיקון: תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ה) : {{טורים שווים | ברוצלוזיס לצאן | 9.10 }}
@ : {{טורים שווים | בת שחפת (פרטוברקולוזיס) לצאן | 3.20 }}
@ (תיקון: תשמ&quot;ה) : {{טורים שווים | דבר הבקר | 2.10 }}
@ (תיקון: תשנ&quot;ד) : {{טורים שווים | דבר הצאן | 2.10 }}
@ : {{טורים שווים | כחול הלשון לצאן | 1.80 }}
@ (תיקון: תשע&quot;ד) : (((נמחקה))) &lt;!-- כלבת לבקר --&gt;
@ (תיקון: תשנ&quot;ד) : {{טורים שווים | לפטוספירוזיס בקר | 30.00 }}
@ (תיקון: תשנ&quot;ד) : {{טורים שווים | לפטוספירוזיס לכל בעל חיים אחר | 20.00 }}
@ (תיקון: תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ה) : {{טורים שווים | סימום מעיים (עם טטנוס) | 7.30 }}
@ (תיקון: תשמ&quot;ז) : {{טורים שווים | סלמונלה בקר | 14.00 }}
@ (תיקון: תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ה) : {{טורים שווים | שחור השוק (ירמת) | 16.00 }}
@ : {{טורים שווים | תיילריה | 34.50 }}
@ (תיקון: תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ה) : גמרת -
: {{טורים שווים | 
:: לכל ראש בקר, כבש או עז | 4.70 }}
: {{טורים שווים | 
:: לכל בהמה אחרת | 6.00 }}
@ : קדחת השקע האפריקאי -
: {{טורים שווים | 
:: לכל ראש צאן | 3.20 }}
: {{טורים שווים | 
:: לכל ראש בקר | 4.30 }}
@ (תיקון: תשנ&quot;ד) : {{טורים שווים | קדחת קיו | 13.50 }}

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ה בטבת תשי&quot;ט (5 בינואר 1959)
&lt;חתימה&gt; קדיש לוז שר החקלאות</text>
      <sha1>bowj64sqhie4xvtpmzxhoiphq2ljjzl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות מחלות בעלי חיים (חיסון בפני מחלות שונות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1707867</id>
    <revision>
      <id>3087817</id>
      <parentid>3085614</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:00:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087801]</comment>
      <origin>3087817</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15325" sha1="o5m2n749mqaa2mm2yzexlpbmz9cnw4j" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות מחלות בעלי חיים (חיסון בפני מחלות שונות), תשי״ט–1959}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר חיסון בהמות נגד מחלות שונות}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשי״ט, 1299|תקנות מחלות בעלי חיים (חיסון בפני מחלות שונות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0863.pdf}}, {{ח:תיבה|1299|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0902.pdf}}, {{ח:תיבה|1601|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0922.pdf}}, {{ח:תיבה|1942|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0940.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ך, 27|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0950.pdf}}, {{ח:תיבה|151|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0956.pdf}}, {{ח:תיבה|LIX|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-index-1960.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 1062|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1110.pdf}}, {{ח:תיבה|1540|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1129.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 2748|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1774.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 1827|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2419.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 635|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2673.pdf}}, {{ח:תיבה|1254|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2709.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 41|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2912.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 545|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3272.pdf}}, {{ח:תיבה|2363|תיקון מס׳ 3 [צ״ל: מס׳ 2]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3375.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 593|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3640.pdf}}, {{ח:תיבה|1886|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3721.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 445|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3794.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 202|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3915.pdf}}, {{ח:תיבה|724|תיקון [צ״ל: מס׳ 2]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3947.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4125.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1566|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4274.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 1364|תקנות אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4384.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 1148|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4485.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 1418|[צ״ל: תיקון]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4814.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 84|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4978.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 1432|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5464.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 11|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5548.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 520|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7329.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תש״ם, 1757|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2631.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1286|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2700.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 225|הודעת האגרות החקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4281.pdf}}, {{ח:תיבה|1101|הודעת האגרות החקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 183|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4423.pdf}}, {{ח:תיבה|1112|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4483.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 150|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4536.pdf}}, {{ח:תיבה|1101|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4606.pdf}}, {{ח:תיבה|2659|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4707.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 685|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4761.pdf}}, {{ח:תיבה|1194|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4798.pdf}}, {{ח:תיבה|1753|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4841.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 73|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4868.pdf}}, {{ח:תיבה|1525|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4974.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 277|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4994.pdf}}, {{ח:תיבה|705|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5019.pdf}}, {{ח:תיבה|1137|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5043.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 457|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5083.pdf}}, {{ח:תיבה|1049|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 408|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5161.pdf}}, {{ח:תיבה|871|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5188.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 312|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5244.pdf}}, {{ח:תיבה|519|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 43|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5299.pdf}}, {{ח:תיבה|425|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5322.pdf}}, {{ח:תיבה|947|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5364.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 302|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5391.pdf}}, {{ח:תיבה|1392|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 753|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5516.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 339|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5571.pdf}}, {{ח:תיבה|1123|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 480|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 294|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5724.pdf}}, {{ח:תיבה|1394|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 611|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5826.pdf}}, {{ח:תיבה|1233|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 395|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1017|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 12|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 652|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1127|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6794.pdf}}, {{ח:תיבה|1218|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1582|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1264|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1591|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1463|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8118.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2023|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3337|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1793|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1867|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11189.pdf}}, {{ח:תיבה|2683|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 233|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 167|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12543.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#פרק ה|סעיף 20}} {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|לפקודת מחלות בעלי חיים, 1945}}, {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 33|והסעיפים 14(א) ו־2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשכ״ה}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בהמות“ – בקר, כבשים ועזים מכל הגילים משני המינים בין מגידול מקומי ובין מיבוא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חיסון“ – לרבות כל טיפול למניעת מחלות בבהמות, או להדברתן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח רשות מקומית“ – שטח של עיריה, מועצה מקומית, מועצה אזורית, מועצה כפרית, כפר, מאהל, מושבה, מושב עובדים, מושב שיתופי, קיבוץ, קבוצה או כל שטח מיושב אחר.

{{ח:סעיף|2|חיסון כללי של בהמות|תיקון: תשכ״ה, תשל״א}}
{{ח:תת|(א)}} רופא וטרינרי ממשלתי רשאי לפרסם בשטח רשות מקומית הודעה שבה יקבע את המקומות ואת המועדים להרכבת חיסון לבהמות המוחזקות באותו שטח נגד המחלות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}.
{{ח:תת|(ב)}} פורסמה הודעה כאמור בתקנה {{ח:הערה|[צ״ל: בתקנת משנה]}} (א), חייב המחזיק בהמה להביאה לשם הרכבת חיסון נגד המחלה בהתאם להודעה.

{{ח:סעיף|3|אגרת חיסון|תיקון: תשכ״ה, תשל״א}}
{{ח:תת|(א)}} בעד הרכבת חיסון בפני המחלות ישולמו האגרות הנקובות {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}.
{{ח:תת|(ב)}} אגרת הרכבת החיסון כוללת גם התשלום עבור החומר שהשתמשו בו לביצוע הרכבת החיסון.

{{ח:סעיף|4|סמכות לקבוע סימון|תיקון: תשל״ט}}
{{ח:ת}} רופא וטרינרי ממשלתי רשאי להורות בדבר סימון בכתובת קעקע, בכוויה או בכל דרך אחרת שיורה מנהל השירותים הוטרינריים, בגופה של כל בהמה שחוסנה.

{{ח:סעיף|5|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות מחלות בעלי חיים (חיסון בפני מחלות שונות), תשי״ט–1959“.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשי״ט־2, תשכ״א־2, תשל״א, תשל״א־2, תשל״ג, תשל״ה־2, תשל״ז, תשל״ט־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: [הודעות]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(כל הסכומים מעודכנים ליולי 2026):}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{מוקטן|&lt;u&gt;המחלה&lt;/u&gt;}} | {{מוקטן|&lt;u&gt;האגרה בשקלים חדשים למנה&lt;/u&gt;}} }}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשמ״ה}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | אבעבועות צאן | 2.10 }}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשמ״ג, תשמ״ז}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | אנפלסמה | 34.50 }}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשמ״ג, תשמ״ז}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | בבזיה | 34.50 }}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשמ״ג, תשמ״ז}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | בבזיילה | 34.50 }}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשמ״ב, תשמ״ה, תשנ״ב}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | ברוצלוזיס לבקר | 20.00 }}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשמ״ב, תשמ״ג, תשמ״ה}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | ברוצלוזיס לצאן | 9.10 }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | בת שחפת (פרטוברקולוזיס) לצאן | 3.20 }}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשמ״ה}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | דבר הבקר | 2.10 }}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ד}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | דבר הצאן | 2.10 }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | כחול הלשון לצאן | 1.80 }}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחקה)}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ד}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | לפטוספירוזיס בקר | 30.00 }}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ד}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | לפטוספירוזיס לכל בעל חיים אחר | 20.00 }}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשמ״ב, תשמ״ה}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | סימום מעיים (עם טטנוס) | 7.30 }}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשמ״ז}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | סלמונלה בקר | 14.00 }}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשמ״ב, תשמ״ה}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | שחור השוק (ירמת) | 16.00 }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | תיילריה | 34.50 }}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשמ״ב, תשמ״ה}}
{{ח:ת}} גמרת –
{{ח:ת}} {{טורים שווים |
{{ח:תת}} לכל ראש בקר, כבש או עז | 4.70 }}
{{ח:ת}} {{טורים שווים |
{{ח:תת}} לכל בהמה אחרת | 6.00 }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} קדחת השקע האפריקאי –
{{ח:ת}} {{טורים שווים |
{{ח:תת}} לכל ראש צאן | 3.20 }}
{{ח:ת}} {{טורים שווים |
{{ח:תת}} לכל ראש בקר | 4.30 }}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ד}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | קדחת קיו | 13.50 }}

{{ח:חתימות|כ״ה בטבת תשי״ט (5 בינואר 1959)}}
* '''קדיש לוז'''&lt;br&gt;שר החקלאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>o5m2n749mqaa2mm2yzexlpbmz9cnw4j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הגנת הצומח (מניעת מחלת הטריסטזה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1708936</id>
    <revision>
      <id>3087854</id>
      <parentid>3073725</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:07:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3087854</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7692" sha1="70bgoluif2lcpaj5oqjymk9qvqv4v27" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הגנת הצומח (מניעת מחלת הטריסטזה), תשכ&quot;ב-1961
=== תקנות בדבר מניעת התפשטותה של מחלת הטריסטזה בעצי הדר ===

&lt;מאגר תקן 2096039 קוד a163Y00000DuPxGQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשכ&quot;ב, 413|תקנות הגנת הצומח (מניעת מחלת הטריסטזה)|1227)); ((תשמ&quot;א, 1567|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4274)); ((תשמ&quot;ג, 226|ת&quot;ט|4426)).
''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תשמ&quot;א, 1288|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2700)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 228|הודעת האגרות החקלאיות|4281)), ((1104|הודעת האגרות החקלאיות (מס' 2)|4356)); ((תשמ&quot;ג, 190|הודעת אגרות חקלאיות|4423)), ((1119|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4483)); ((תשמ&quot;ד, 157|הודעת אגרות חקלאיות|4536)), ((1108|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4606)), ((2666|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4707)); ((תשמ&quot;ה, 692|הודעת אגרות חקלאיות|4761)), ((1201|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4798)), ((1760|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4841)); ((תשמ&quot;ו, 80|הודעת אגרות חקלאיות|7864)), ((1532|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4974)); ((תשמ&quot;ז, 284|הודעת אגרות חקלאיות|4994)), ((712|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5019)), ((1144|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5043)); ((תשמ&quot;ח, 464|הודעת אגרות חקלאיות|5083)), ((1056|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5127)); ((תשמ&quot;ט, 415|הודעת אגרות חקלאיות|5161)), ((878|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5188)); ((תש&quot;ן, 319|הודעת אגרות חקלאיות|5244)), ((526|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5259)); ((תשנ&quot;א, 49|הודעת אגרות חקלאיות|5299)), ((432|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5322)), ((954|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5364)); ((תשנ&quot;ב, 309|הודעת אגרות חקלאיות|5391)), ((1399|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5460)); ((תשנ&quot;ג, 760|הודעת אגרות חקלאיות|5516)); ((תשנ&quot;ד, 346|הודעת אגרות חקלאיות|5571)), ((1130|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5611)); ((תשנ&quot;ה, 487|הודעת אגרות חקלאיות|5648)); ((תשנ&quot;ו, 309|הודעת אגרות חקלאיות|5724)), ((1401|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5769)); ((תשנ&quot;ז, 618|הודעת אגרות חקלאיות|5826)), ((1240|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5852)); ((תשנ&quot;ט, 402|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב, 1023|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 19|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 658|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1133|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1224|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)), ((1226|ת&quot;ט|6803)); ((תש&quot;ע, 1589|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1271|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1597|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1470|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2030|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3344|הודעת אגרות חקלאיות|9431)); ((תשפ&quot;ג, 1800|הודעת אגרות חקלאיות|10653)); ((תשפ&quot;ד, 1874|הודעת אגרות חקלאיות|11189)), ((2690|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|11312)); ((תשפ&quot;ו, 240|הודעת אגרות חקלאיות|12105)); ((תשפ&quot;ז, 174|הודעת אגרות חקלאיות|12543)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|הסעיפים 2]], [[+|3]] [[+|ו-8]] [[=החוק|לחוק הגנת הצומח, תשט&quot;ז-1956]], אני מתקין תקנות אלה ומצווה לאמור:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;עץ&quot; - עץ הדר מהסוג קומקואט;
:- &quot;שתיל&quot; - שתיל עץ;
:- &quot;רכב&quot; - ענף עץ או חלק ממנו המשמש להרכבה;
:- &quot;משתלה&quot; - משתלה לקומקואטים;
:- &quot;המחלה&quot; - מחלת הטריסטזה (Tristeza);
:- &quot;המנהל&quot; - מנהל המדור להדברת מחלות באגף להגנת הצומח של משרד החקלאות;
:- &quot;בעל&quot; - לגבי משתלה - לרבות אחד הבעלים וכן מי שמנהל עסקי הבעלים או עסקי אחד מהם.

@ 2. עסקאות ברכב
: לא יעביר אדם לאחר בשום דרך מדרכי העברה את הבעלות על רכב או את החזקה בו, וכן לא ירכוש בכל דרך את הבעלות עליו או את החזקה בו ולא ירכיבנו, אלא אם נלקח מעץ שנרשם לפי תקנות אלה.

@ 3. בקשה לרישום עץ
: בקשה לרישום עצים תוגש למנהל בטופס שיקבע.

@ 4. בדיקה וסימון
: הוגשה בקשה כאמור [[בתקנה 3]] יבדוק מפקח על הצמח (להלן - מפקח) את העצים ולאחר שמצאם נקיים מהמחלה וראויים לריבוי יסמנם במספרים לשם זיהוי וימסור לבעל העצים תעודת רישום בטופס שיקבע המנהל.

@ 5. ספר רישום ועיון
: המנהל ינהל ספר רישום של העצים שעליהם ניתנו תעודות רישום. העתק ממנו יונח במשרד האגף להגנת הצומח, רחוב דרור 6, תל-אביב יפו, וכל מעונין רשאי לעיין בו בשעות הקבועות לקבלת קהל.

@ 6. אגרה (תיקון: [הודעות])
: בעד בדיקת עץ תשולם אגרה בסך 15 לירות (((החל מיולי 2026, 41.50 ש&quot;ח))); בעד סימון ורישום עץ תשולם אגרה בסך 5 לירות (((החל מיולי 2026, 14 ש&quot;ח))).

@ 7. מסירת רכב
: לא ימסור בעל עץ רשום רכב לאחר, אלא בנוכחות מפקח ויחד עם תעודת מסירה בטופס שיקבע המנהל.

@ 8. ספר רישום של משתלה
: בעל משתלה יסמן את השתילים שבמשתלה במספרים לשם זיהוי בדרך שיורה המנהל וינהל ספר רישום השתילים בטופס שיקבע המנהל.

@ 9. שמירה על תעודות מסירה
: בעל משתלה ישמור את תעודות המסירה שנמסרו לפי [[תקנה 7]] כל עוד השתילים שלגביהם ניתנו התעודות נמצאים ברשותו.

@ 10. הצגת מסמכים
: בעל משתלה יציג, לפי דרישה, לפני מפקח את ספר הרישום של המשתלה ואת תעודות המסירה שהוא חייב בשמירה לפי [[תקנה 9]].

@ 11. סמכות להשמיד
: מצא מפקח שתילים שהורכבו ברכב שנלקח מעץ בלתי רשום לפי תקנות אלה או שבעל השתילים אינו יכול להוכיח את מוצא הרכב, או שהם נגועים במחלה, רשאי הוא לצוות בכתב על בעל השתילים להשמידם בנוכחותו במועד ובאופן שייקבע על ידיו.

@ 12. קיום אחריות פלילית
: השמדת שתילים לפי [[תקנה 11]] לא תגרע מאחריותו הפלילית של בעל השתילים.

@ 13. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות הגנת הצומח (מניעת מחלת הטריסטזה), תשכ&quot;ב-1961&quot;.

&lt;פרסום&gt; ו' בכסלו תשכ&quot;ב (14 בנובמבר 1961)
&lt;חתימה&gt; משה דיין שר החקלאות</text>
      <sha1>70bgoluif2lcpaj5oqjymk9qvqv4v27</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הגנת הצומח (שימוש בתכשירים נובאקרון, אזודרין, סיאולן ומטאציל)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1708947</id>
    <revision>
      <id>3087787</id>
      <parentid>3072835</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T06:50:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3087787</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9981" sha1="oonpr02eqe1fvhhwqh8310yo5749zlu" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הגנת הצומח (שימוש בתכשירים נובאקרון, אזודרין, סיאולן ומטאציל), תשכ&quot;ח-1968
=== תקנות בדבר שימוש בתכשירי נובאקרון, אזודרין, סיאולן ומטאציל ===

&lt;מאגר תקן 2102055 קוד a163Y00000DuQ0PQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשכ&quot;ח, 1825|תקנות הגנת הצומח (שימוש בתכשירים נובאקרון, אזודרין, סיאולן ומטאציל)|2250)); ((תשל&quot;ב, 271|תיקון|2774)); ((תשל&quot;ה, 2319|תיקון|3373)); ((תשל&quot;ז, 572|תיקון מס' 2|3638)); ((תשל&quot;ט, 713|תיקון|3946)); ((תש&quot;ם, 1615|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4125)); ((תשמ&quot;א, 1565|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4274)).
''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תש&quot;ם, 1756|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2631)); ((תשמ&quot;א, 1285|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2700)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 222|הודעת האגרות החקלאיות|4281)), ((1098|הודעת האגרות החקלאיות (מס' 2)|4356)); ((תשמ&quot;ג, 179|הודעת אגרות חקלאיות|4423)), ((1108|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4483)); ((תשמ&quot;ד, 146|הודעת אגרות חקלאיות|4536)), ((1098|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4606)), ((2656|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4707)); ((תשמ&quot;ה, 682|הודעת אגרות חקלאיות|4761)), ((1190|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4798)), ((1750|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4841)); ((תשמ&quot;ו, 70|הודעת אגרות חקלאיות|7864)), ((1522|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4974)); ((תשמ&quot;ז, 273|הודעת אגרות חקלאיות|4994)), ((701|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5019)), ((1133|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5043)); ((תשמ&quot;ח, 453|הודעת אגרות חקלאיות|5083)), ((1045|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5127)); ((תשמ&quot;ט, 404|הודעת אגרות חקלאיות|5161)), ((867|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5188)); ((תש&quot;ן, 308|הודעת אגרות חקלאיות|5244)), ((515|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5259)); ((תשנ&quot;א, 39|הודעת אגרות חקלאיות|5299)), ((422|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5322)), ((944|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5364)); ((תשנ&quot;ב, 298|הודעת אגרות חקלאיות|5391)), ((1388|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5460)); ((תשנ&quot;ג, 749|הודעת אגרות חקלאיות|5516)); ((תשנ&quot;ד, 336|הודעת אגרות חקלאיות|5571)), ((1119|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5611)); ((תשנ&quot;ה, 475|הודעת אגרות חקלאיות|5648)); ((תשנ&quot;ו, 290|הודעת אגרות חקלאיות|5724)), ((1391|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5769)); ((תשנ&quot;ז, 608|הודעת אגרות חקלאיות|5826)), ((1229|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5852)); ((תשנ&quot;ט, 391|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב, 1013|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 8|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 647|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1122|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1214|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)), ((1226|ת&quot;ט|6803)); ((תש&quot;ע, 1578|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1260|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1586|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1459|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2019|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3333|הודעת אגרות חקלאיות|9431)); ((תשפ&quot;ג, 1789|הודעת אגרות חקלאיות|10653)); ((תשפ&quot;ד, 1863|הודעת אגרות חקלאיות|11189)), ((2679|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|11312)); ((תשפ&quot;ו, 229|הודעת אגרות חקלאיות|12105)); ((תשפ&quot;ז, 163|הודעת אגרות חקלאיות|12543)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 7]] [[+|ו-8]] [[לחוק הגנת הצומח, תשט&quot;ז-1956]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ב)
: בתקנות אלה -
:- &quot;תכשיר&quot; - תערובת של חמרים כימיים המכילה כחומר פעיל - diethoxy phosphylimino - 1,3 - dithiolane המוצע למכירה בשם &quot;סיאולן&quot; תוצרת חברת &quot;אמריקן ציאנאמיד&quot;, ארה&quot;ב;
:- &quot;מנהל&quot; - מנהל האגף להגנת הצומח במשרד החקלאות או מי שהוא הסמיך לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
:- &quot;היתר&quot; - היתר שניתן לפי [[תקנה 2]];
:- &quot;רשיון&quot; - רשיון שניתן לפי [[תקנה 3]].

@ 2. רכישת תכשיר לפי היתר (תיקון: תשל&quot;ב)
: (א) לא יקנה אדם תכשיר אלא אם ניתן לו היתר בכתב מאת המנהל.
: (ב) לא יתן המנהל היתר אלא לאחר שהוכח להנחת דעתו, כי יש ערובה מספיקה לכיסוי נזק כלשהו לבריאות האדם ולבריאות בעלי חיים העלול לבוא בעקבות השימוש בתכשיר.
: (ג) בהיתר הרכישה יצויינו פרטים אלה:
:: (1) שם הקונה ומענו;
:: (2) כמות התכשיר;
:: (3) השימוש מותר לגבי כותנה בלבד;
:: (4) שם המשק שבו ייעשה השימוש בתכשיר.

@ 3. רשיון להפעלת תכשיר (תיקון: תשל&quot;ב, תשל&quot;ה, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט, [הודעות])
: (א) לא יפעיל אדם תכשיר ללא רשיון הפעלה מאת המנהל.
: (ב) בעד מתן רשיון תשולם אגרה של 47 שקלים חדשים (((מעודכן ליולי 2026))).
: (ג) תקנת משנה (א) לא תחול על המחזיק ברשיון בר תוקף להפעלת תכשיר פרתיון ועל המפעיל תכשיר כעוזר של מחזיק ברשיון ובנוכחותו.

@ 4. חובת נשיאת רשיון
: המפעיל תכשיר ישא את רשיונו עמו ויציגו למפקח על הצמח לפי דרישתו.

@ 5. מכירת תכשיר (תיקון: תשל&quot;ב)
: לא ימכור אדם תכשיר אלא למי שמסר לו היתר; המוכר ישמור את ההיתר לצרכי ביקורת המנהל במשך שנתיים לפחות מיום המכירה.

@ 6. מטרת הפעלתו של תכשיר (תיקון: תשל&quot;ב)
: לא ישתמש אדם בתכשיר אלא להדברת פרודניה בכותנה.

@ 7. הגבלות להפעלת תכשיר מן האויר
: (א) לא יפעיל אדם תכשיר בדרך של ריסוס מן האויר, ולא יסייע ולא יגרום לריסוס כאמור, ברדיוס של מאה ועשרים מטר מבית מגורים, מבית ספר, מגן ילדים או מכל מקום אחר שבו נוהגים בני אדם להתאסף.
: (ב) לא יטיס אדם מטוס טעון בתכשיר מעל בית מגורים, בית ספר, גן ילדים או כל מקום אחר שבו נוהגים בני אדם להתאסף.

@ 8. הגבלות להפעלת תכשיר מן הקרקע
: (א) לא יפעיל אדם תכשיר בדרך של ריסוס מן הקרקע, ולא יסייע לריסוס כאמור, ברדיוס של חמישים מטר מכל אחד מהמקומות המצויינים [[בתקנה 7(א)]].
: (ב) לא יפעיל אדם תכשיר בדרך של ריסוס מן הקרקע באמצעות מרסס מפוח, כשמוצא הנוזל מופנה כלפי מעלה.

@ 9. בגדי מגן
: לא יפעיל אדם תכשיר אלא באחד התנאים האלה:
: (1) לבוש בגד-מגן, כפפות ומרכיב משקפי מגן או מגן פנים;
: (2) נמצא בתא סגור המצוייד במערכת אוורור אוטומטית במצב תקין.

@ 10. שלט אזהרה
: (א) המחזיק בשטח המיועד לריסוס בתכשיר יציג בשטח, לפני הריסוס, שלטי אזהרה בצורה, בנוסח, בגודל ובמקום כאמור [[בתוספת]].
: (ב) לא יפעיל אדם תכשיר אלא אם הוצגו בשטח המיועד לריסוס שלטי אזהרה.
: (ג) שלט אזהרה לא יוסר מהשטח לפני תום 10 ימים לאחר הפעלת התכשיר.

@ 11. איסוף כלים
: לא ישאיר אדם בשדה כל כלי, מיכל או שאריות תכשיר שהשתמש בהם בעת הריסוס או לצורך הריסוס.

@ 12. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות הגנת הצומח (שימוש בתכשירים נובאקרון, אזודרין, סיאולן ומטאציל), תשכ&quot;ח-1968&quot;.

== תוספת ==
==== ((([[תקנה 10]]))) ====

@ 1. : שלט אזהרה יהיה בצורה ובנוסח כלהלן:
: {{ממורכז|{{מוגדל|הכניסה אסורה}} {{ש}} – סכנה –}}
: {{ממורכז|רעל מסוכן לבני-אדם ובעלי-חיים}}
: {{ממורכז|{{טקסט תחתי|____________________|שם הרעל}}}}

@ 2. : שלט אזהרה בשטח המיועד לריסוס יהיה בגודל 40×70 ס&quot;מ, עשוי מפח במסגרת עץ. על השלט יופיעו בצבע אדום על רקע לבן - המלה &quot;סכנה&quot; באותיות שגדלן 8 ס&quot;מ, סימן גולגולת ושתי עצמות מצטלבות בגודל 20×15 ס&quot;מ. השלט יוצג במקום הנראה לעין ובגובה של לא פחות ממטר אחד מעל פני הקרקע. השלטים יוצבו בכל אחת מהצלעות של החלקה המרוססת והמרחק ביניהם לא יעלה על 100 מטרים.

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ח בסיון תשכ&quot;ח (21 ביוני 1968)
&lt;חתימה&gt; חיים גבתי שר החקלאות</text>
      <sha1>oonpr02eqe1fvhhwqh8310yo5749zlu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הגנת הצומח (שימוש בפרתיון)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1708948</id>
    <revision>
      <id>3087788</id>
      <parentid>3072834</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T06:51:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3087788</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10304" sha1="ax2jmzlh7smjijb4izwq9gbwnahurv6" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הגנת הצומח (שימוש בפרתיון), תשל&quot;ב-1971
=== תקנות בדבר רכישה, מכירה והפעלה של פרתיון ===

&lt;מאגר תקן 2104865 קוד a163Y00000DuQ3LQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;ב, 291|תקנות הגנת הצומח (שימוש בפרתיון)|2777)); ((תשל&quot;ה, 2281|תיקון|3369)); ((תשל&quot;ז, 572|תיקון מס' 2|3638)); ((תשל&quot;ט, 713|תיקון|3946)); ((תש&quot;ם, 1615|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4125)); ((תשמ&quot;א, 1565|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4274)).
''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תש&quot;ם, 1756|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2631)); ((תשמ&quot;א, 1285|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2700)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 222|הודעת האגרות החקלאיות|4281)), ((1098|הודעת האגרות החקלאיות (מס' 2)|4356)); ((תשמ&quot;ג, 179|הודעת אגרות חקלאיות|4423)), ((1108|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4483)); ((תשמ&quot;ד, 146|הודעת אגרות חקלאיות|4536)), ((1098|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4606)), ((2656|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4707)); ((תשמ&quot;ה, 682|הודעת אגרות חקלאיות|4761)), ((1190|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4798)), ((1750|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4841)); ((תשמ&quot;ו, 70|הודעת אגרות חקלאיות|7864)), ((1522|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4974)); ((תשמ&quot;ז, 273|הודעת אגרות חקלאיות|4994)), ((701|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5019)), ((1133|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5043)); ((תשמ&quot;ח, 453|הודעת אגרות חקלאיות|5083)), ((1045|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5127)); ((תשמ&quot;ט, 404|הודעת אגרות חקלאיות|5161)), ((867|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5188)); ((תש&quot;ן, 308|הודעת אגרות חקלאיות|5244)), ((515|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5259)); ((תשנ&quot;א, 39|הודעת אגרות חקלאיות|5299)), ((422|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5322)), ((944|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5364)); ((תשנ&quot;ב, 298|הודעת אגרות חקלאיות|5391)), ((1388|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5460)); ((תשנ&quot;ג, 749|הודעת אגרות חקלאיות|5516)); ((תשנ&quot;ד, 336|הודעת אגרות חקלאיות|5571)), ((1119|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5611)); ((תשנ&quot;ה, 422|הודעת אגרות חקלאיות|5648)); ((תשנ&quot;ו, 290|הודעת אגרות חקלאיות|5724)), ((1391|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5769)); ((תשנ&quot;ז, 608|הודעת אגרות חקלאיות|5826)), ((1229|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5852)); ((תשנ&quot;ט, 391|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב, 1013|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 8|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 647|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1122|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1214|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)), ((1226|ת&quot;ט|6803)); ((תש&quot;ע, 1578|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1260|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1586|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1459|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2019|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3333|הודעת אגרות חקלאיות|9431)); ((תשפ&quot;ג, 1789|הודעת אגרות חקלאיות|10653)); ((תשפ&quot;ד, 1863|הודעת אגרות חקלאיות|11189)), ((2679|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|11312)); ((תשפ&quot;ו, 229|הודעת אגרות חקלאיות|12105)); ((תשפ&quot;ז, 163|הודעת אגרות חקלאיות|12543)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 7]] [[+|ו-8]] [[=החוק|לחוק הגנת הצומח, תשט&quot;ז-1956]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;תכשיר&quot; - תערובת של חמרים כימיים המכילה כחומר פעיל אתיל פרתיון;
:- &quot;המנהל&quot; - מנהל האגף להגנת הצומח במשרד החקלאות או מי שהוא הסמיך לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן.

@ 2. הפעלת תכשיר לפי רשיון (תיקון: תשל&quot;ה, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט, [הודעות])
: (א) לא יפעיל אדם תכשיר להדברת נגעים אלא אם &lt;!-- (([במקור: אלא או])) --&gt; ניתן לו רשיון הפעלה מאת המנהל (להלן - רשיון).
: (ב) המפעיל תכשיר להדברת נגעים ישא עמו את הרשיון ויראהו למפקח על הצמח שנתמנה לפי [[סעיף 10 לחוק]] בכל עת שידרוש.
: (ג) תקנה זו לא תחול על מי שמפעיל תכשיר כעוזרו של אדם שניתן לו רשיון ובנוכחותו.
: (ד) בעד מתן רשיון תשולם אגרה של 41.60 שקלים חדשים (((מעודכן ליולי 2026))).

@ 3. רכישת תכשיר לפי היתר
: (א) לא יקנה אדם תכשיר אלא לפי היתר בכתב מאת המנהל (להלן - היתר).
: (ב) לא יתן המנהל היתר אלא לאחר שהוכח להנחת דעתו כי יש ערובה מספיקה לכיסוי נזק כלשהו לבריאות בני אדם ובעלי חיים העלול להיגרם בעקבות השימוש בתכשיר.
: (ג) בהיתר הרכישה יצויינו פרטים אלה:
:: (1) שם הקונה ומענו;
:: (2) כמות התכשיר;
:: (3) מטרת השימוש;
:: (4) שם המשק שבו ישתמשו בתכשיר.
: (ד) לא ירסס אדם שדה בתכשיר אלא למטרה שצויינה בהיתר.

@ 4. מכירת תכשיר
: (א) לא יעסוק אדם במכירת תכשיר אלא אם ניתן לו רשיון בהתאם [[סעיף 9 לתקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)|לתקנה 22 לתקנות הגנת הצומח (הסדר מכירת תכשירים כימיים), תשכ&quot;ז-1967]].
: (ב) לא ימכור אדם תכשיר אלא למי שמסר לו היתר; המוכר ישמור על ההיתר לצרכי ביקורת המנהל במשך שנתיים לפחות מיום המכירה.

@ 5. לבוש מגן
: לא יפעיל אדם תכשיר להדברת נגעים אלא אם הוא לבוש בגד מגן וכפפות ועיניו מוגנות במשקפיים או מגן פנים שקוף, המונעים מגע ישיר בין גופו לבין התכשיר.

@ 6. החסנה
: (א) לא יחזיק אדם מלאי של תכשיר אלא במחסן או בארון המיועדים אך ורק להחסנת חמרים רעילים, הסגורים על מסגר והמוגנים בפני מגע עם בני אדם או בעלי חיים.
: (ב) המחסין מלאי של תכשיר יציג שלט אזהרה מתאים על יד מקום ההחסנה, במקום הנראה לעין.

@ 7. ריסוס ליד מקומות מגורים
: (א) לא ירסס אדם מן האוויר בתכשיר, ולא יסייע ולא יגרום לריסוס כאמור, ברדיוס של 120 מטרים מבית המשמש כמקום מגורים, בית ספר או גן ילדים או מכל מקום אחר המשמש כבית ועד לבני אדם.
: (ב) לא ירסס אדם מן הקרקע בתכשיר, ולא יסייע ולא יגרום לריסוס כאמור, ברדיוס של 50 מטרים מהמקומות שצויינו בתקנת משנה (א).
: (ג) לא ירסס אדם מן הקרקע בתכשיר באמצעות מרסס מפוח כשמוצא הנוזל מופנה כלפי מעלה, ולא יסייע ולא יגרום לריסוס כאמור.

@ 8. שלט אזהרה
: (א) ריסס אדם שטח מסויים בתכשיר, יציג במקומות שצויינו [[בתוספת]] שלט אזהרה שיהיה בנוסח ובגודל שנקבעו בה.
: (ב) שלט אזהרה לא יוסר אלא כתום חמישה ימים לאחר הריסוס.

@ 9. ביטול
: בטלות -
: (1) תקנות הגנת הצומח (שימוש בתכשיר פרתיון ופתיונות מורעלים בגפרת התליום וסטריכנין), תשי&quot;ט-1959;
: (2) תקנות הגנת הצומח (מכירת תכשירי פרתיון), תשכ&quot;א-1960.

@ 10. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות הגנת הצומח (שימוש בפרתיון), תשל&quot;ב-1971&quot;.

== תוספת ==
==== ((([[תקנה 8]]))) ====

@ 1. : שלט אזהרה יהיה בצורה ובנוסח כלהלן:
: {| style=&quot;margin: auto; border: 3px solid black; text-align: center; font-size: larger; line-height: 150%; border-spacing: 10px; border-collapse: separate;&quot;
| style=&quot;border: none; background: none;&quot; | خطر {{ש}} [[File:Death skull.svg|100px]] || style=&quot;vertical-align: middle; border: none; background: none;&quot; | '''הכניסה אסורה''' {{ש}} {{מוגדל|'''סכנה'''}} {{ש}} רעל '''מסוכן לבני-אדם''' ולבעלי-חיים {{ש}} שם הרעל || style=&quot;border: none; background: none;&quot; | خطر {{ש}} [[File:Death skull.svg|100px]]
|}

@ 2. : שלט אזהרה בשדה יהיה בגודל 10×70 ס&quot;מ, עשוי פח במסגרת עץ, כתוב בצבע אדום על רקע לבן, כשאותיות המלה &quot;סכנה&quot; הן בגודל של 8 ס&quot;מ והגולגולת היא בגודל של 20×15 ס&quot;מ, והוא יוצג במקום הנראה לעין ובגובה של לא פחות ממטר אחד מעל פני הקרקע.
@ 3. : שלט אזהרה במיתקן יהיה בגודל 30×20 ס&quot;מ, עשוי פח במסגרת עץ, כתוב בצבע אדום על רקע לבן, כשאותיות המלה &quot;סכנה&quot; הן בגודל של 4 ס&quot;מ והגולגולת היא בגודל של 10×7 ס&quot;מ, והוא יוצג על מיתקן, מכל, בנין או מבנה במקום הנראה לעין.

&lt;פרסום&gt; ח' בחשון תשל&quot;ב (27 באוקטובר 1971)
&lt;חתימה&gt; חיים גבתי שר החקלאות</text>
      <sha1>ax2jmzlh7smjijb4izwq9gbwnahurv6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087789</id>
      <parentid>3087788</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T06:51:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3087789</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10304" sha1="q73nb2uu7cuhbap64gcji09w3l7qxh9" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הגנת הצומח (שימוש בפרתיון), תשל&quot;ב-1971
=== תקנות בדבר רכישה, מכירה והפעלה של פרתיון ===

&lt;מאגר תקן 2104865 קוד a163Y00000DuQ3LQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;ב, 291|תקנות הגנת הצומח (שימוש בפרתיון)|2777)); ((תשל&quot;ה, 2281|תיקון|3369)); ((תשל&quot;ז, 572|תיקון מס' 2|3638)); ((תשל&quot;ט, 713|תיקון|3946)); ((תש&quot;ם, 1615|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4125)); ((תשמ&quot;א, 1565|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4274)).
''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תש&quot;ם, 1756|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2631)); ((תשמ&quot;א, 1285|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2700)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 222|הודעת האגרות החקלאיות|4281)), ((1098|הודעת האגרות החקלאיות (מס' 2)|4356)); ((תשמ&quot;ג, 179|הודעת אגרות חקלאיות|4423)), ((1108|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4483)); ((תשמ&quot;ד, 146|הודעת אגרות חקלאיות|4536)), ((1098|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4606)), ((2656|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4707)); ((תשמ&quot;ה, 682|הודעת אגרות חקלאיות|4761)), ((1190|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4798)), ((1750|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4841)); ((תשמ&quot;ו, 70|הודעת אגרות חקלאיות|7864)), ((1522|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4974)); ((תשמ&quot;ז, 273|הודעת אגרות חקלאיות|4994)), ((701|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5019)), ((1133|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5043)); ((תשמ&quot;ח, 453|הודעת אגרות חקלאיות|5083)), ((1045|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5127)); ((תשמ&quot;ט, 404|הודעת אגרות חקלאיות|5161)), ((867|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5188)); ((תש&quot;ן, 308|הודעת אגרות חקלאיות|5244)), ((515|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5259)); ((תשנ&quot;א, 39|הודעת אגרות חקלאיות|5299)), ((422|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5322)), ((944|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5364)); ((תשנ&quot;ב, 298|הודעת אגרות חקלאיות|5391)), ((1388|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5460)); ((תשנ&quot;ג, 749|הודעת אגרות חקלאיות|5516)); ((תשנ&quot;ד, 336|הודעת אגרות חקלאיות|5571)), ((1119|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5611)); ((תשנ&quot;ה, 422|הודעת אגרות חקלאיות|5648)); ((תשנ&quot;ו, 290|הודעת אגרות חקלאיות|5724)), ((1391|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5769)); ((תשנ&quot;ז, 608|הודעת אגרות חקלאיות|5826)), ((1229|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5852)); ((תשנ&quot;ט, 391|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב, 1013|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 8|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 647|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1122|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1214|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)), ((1226|ת&quot;ט|6803)); ((תש&quot;ע, 1578|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1260|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1586|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1459|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2019|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3333|הודעת אגרות חקלאיות|9431)); ((תשפ&quot;ג, 1789|הודעת אגרות חקלאיות|10653)); ((תשפ&quot;ד, 1863|הודעת אגרות חקלאיות|11189)), ((2679|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|11312)); ((תשפ&quot;ו, 229|הודעת אגרות חקלאיות|12105)); ((תשפ&quot;ז, 163|הודעת אגרות חקלאיות|12543)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 7]] [[+|ו-8]] [[=החוק|לחוק הגנת הצומח, תשט&quot;ז-1956]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;תכשיר&quot; - תערובת של חמרים כימיים המכילה כחומר פעיל אתיל פרתיון;
:- &quot;המנהל&quot; - מנהל האגף להגנת הצומח במשרד החקלאות או מי שהוא הסמיך לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן.

@ 2. הפעלת תכשיר לפי רשיון (תיקון: תשל&quot;ה, תשל&quot;ז, תשל&quot;ט, [הודעות])
: (א) לא יפעיל אדם תכשיר להדברת נגעים אלא אם &lt;!-- (([במקור: אלא או])) --&gt; ניתן לו רשיון הפעלה מאת המנהל (להלן - רשיון).
: (ב) המפעיל תכשיר להדברת נגעים ישא עמו את הרשיון ויראהו למפקח על הצמח שנתמנה לפי [[סעיף 10 לחוק]] בכל עת שידרוש.
: (ג) תקנה זו לא תחול על מי שמפעיל תכשיר כעוזרו של אדם שניתן לו רשיון ובנוכחותו.
: (ד) בעד מתן רשיון תשולם אגרה של 41.50 שקלים חדשים (((מעודכן ליולי 2026))).

@ 3. רכישת תכשיר לפי היתר
: (א) לא יקנה אדם תכשיר אלא לפי היתר בכתב מאת המנהל (להלן - היתר).
: (ב) לא יתן המנהל היתר אלא לאחר שהוכח להנחת דעתו כי יש ערובה מספיקה לכיסוי נזק כלשהו לבריאות בני אדם ובעלי חיים העלול להיגרם בעקבות השימוש בתכשיר.
: (ג) בהיתר הרכישה יצויינו פרטים אלה:
:: (1) שם הקונה ומענו;
:: (2) כמות התכשיר;
:: (3) מטרת השימוש;
:: (4) שם המשק שבו ישתמשו בתכשיר.
: (ד) לא ירסס אדם שדה בתכשיר אלא למטרה שצויינה בהיתר.

@ 4. מכירת תכשיר
: (א) לא יעסוק אדם במכירת תכשיר אלא אם ניתן לו רשיון בהתאם [[סעיף 9 לתקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)|לתקנה 22 לתקנות הגנת הצומח (הסדר מכירת תכשירים כימיים), תשכ&quot;ז-1967]].
: (ב) לא ימכור אדם תכשיר אלא למי שמסר לו היתר; המוכר ישמור על ההיתר לצרכי ביקורת המנהל במשך שנתיים לפחות מיום המכירה.

@ 5. לבוש מגן
: לא יפעיל אדם תכשיר להדברת נגעים אלא אם הוא לבוש בגד מגן וכפפות ועיניו מוגנות במשקפיים או מגן פנים שקוף, המונעים מגע ישיר בין גופו לבין התכשיר.

@ 6. החסנה
: (א) לא יחזיק אדם מלאי של תכשיר אלא במחסן או בארון המיועדים אך ורק להחסנת חמרים רעילים, הסגורים על מסגר והמוגנים בפני מגע עם בני אדם או בעלי חיים.
: (ב) המחסין מלאי של תכשיר יציג שלט אזהרה מתאים על יד מקום ההחסנה, במקום הנראה לעין.

@ 7. ריסוס ליד מקומות מגורים
: (א) לא ירסס אדם מן האוויר בתכשיר, ולא יסייע ולא יגרום לריסוס כאמור, ברדיוס של 120 מטרים מבית המשמש כמקום מגורים, בית ספר או גן ילדים או מכל מקום אחר המשמש כבית ועד לבני אדם.
: (ב) לא ירסס אדם מן הקרקע בתכשיר, ולא יסייע ולא יגרום לריסוס כאמור, ברדיוס של 50 מטרים מהמקומות שצויינו בתקנת משנה (א).
: (ג) לא ירסס אדם מן הקרקע בתכשיר באמצעות מרסס מפוח כשמוצא הנוזל מופנה כלפי מעלה, ולא יסייע ולא יגרום לריסוס כאמור.

@ 8. שלט אזהרה
: (א) ריסס אדם שטח מסויים בתכשיר, יציג במקומות שצויינו [[בתוספת]] שלט אזהרה שיהיה בנוסח ובגודל שנקבעו בה.
: (ב) שלט אזהרה לא יוסר אלא כתום חמישה ימים לאחר הריסוס.

@ 9. ביטול
: בטלות -
: (1) תקנות הגנת הצומח (שימוש בתכשיר פרתיון ופתיונות מורעלים בגפרת התליום וסטריכנין), תשי&quot;ט-1959;
: (2) תקנות הגנת הצומח (מכירת תכשירי פרתיון), תשכ&quot;א-1960.

@ 10. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות הגנת הצומח (שימוש בפרתיון), תשל&quot;ב-1971&quot;.

== תוספת ==
==== ((([[תקנה 8]]))) ====

@ 1. : שלט אזהרה יהיה בצורה ובנוסח כלהלן:
: {| style=&quot;margin: auto; border: 3px solid black; text-align: center; font-size: larger; line-height: 150%; border-spacing: 10px; border-collapse: separate;&quot;
| style=&quot;border: none; background: none;&quot; | خطر {{ש}} [[File:Death skull.svg|100px]] || style=&quot;vertical-align: middle; border: none; background: none;&quot; | '''הכניסה אסורה''' {{ש}} {{מוגדל|'''סכנה'''}} {{ש}} רעל '''מסוכן לבני-אדם''' ולבעלי-חיים {{ש}} שם הרעל || style=&quot;border: none; background: none;&quot; | خطر {{ש}} [[File:Death skull.svg|100px]]
|}

@ 2. : שלט אזהרה בשדה יהיה בגודל 10×70 ס&quot;מ, עשוי פח במסגרת עץ, כתוב בצבע אדום על רקע לבן, כשאותיות המלה &quot;סכנה&quot; הן בגודל של 8 ס&quot;מ והגולגולת היא בגודל של 20×15 ס&quot;מ, והוא יוצג במקום הנראה לעין ובגובה של לא פחות ממטר אחד מעל פני הקרקע.
@ 3. : שלט אזהרה במיתקן יהיה בגודל 30×20 ס&quot;מ, עשוי פח במסגרת עץ, כתוב בצבע אדום על רקע לבן, כשאותיות המלה &quot;סכנה&quot; הן בגודל של 4 ס&quot;מ והגולגולת היא בגודל של 10×7 ס&quot;מ, והוא יוצג על מיתקן, מכל, בנין או מבנה במקום הנראה לעין.

&lt;פרסום&gt; ח' בחשון תשל&quot;ב (27 באוקטובר 1971)
&lt;חתימה&gt; חיים גבתי שר החקלאות</text>
      <sha1>q73nb2uu7cuhbap64gcji09w3l7qxh9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הגנת הצומח (מניעת מחלת הטריסטזה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1708963</id>
    <revision>
      <id>3087866</id>
      <parentid>3073738</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:30:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087854]</comment>
      <origin>3087866</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11635" sha1="1kc4pweb2kboi4h8wgdsljx8ku93j5d" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הגנת הצומח (מניעת מחלת הטריסטזה), תשכ״ב–1961}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר מניעת התפשטותה של מחלת הטריסטזה בעצי הדר}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשכ״ב, 413|תקנות הגנת הצומח (מניעת מחלת הטריסטזה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1227.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1567|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4274.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4426.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תשמ״א, 1288|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2700.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 228|הודעת האגרות החקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4281.pdf}}, {{ח:תיבה|1104|הודעת האגרות החקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 190|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4423.pdf}}, {{ח:תיבה|1119|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4483.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 157|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4536.pdf}}, {{ח:תיבה|1108|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4606.pdf}}, {{ח:תיבה|2666|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4707.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 692|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4761.pdf}}, {{ח:תיבה|1201|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4798.pdf}}, {{ח:תיבה|1760|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4841.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 80|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7864.pdf}}, {{ח:תיבה|1532|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4974.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 284|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4994.pdf}}, {{ח:תיבה|712|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5019.pdf}}, {{ח:תיבה|1144|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5043.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 464|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5083.pdf}}, {{ח:תיבה|1056|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 415|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5161.pdf}}, {{ח:תיבה|878|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5188.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 319|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5244.pdf}}, {{ח:תיבה|526|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5259.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 49|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5299.pdf}}, {{ח:תיבה|432|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5322.pdf}}, {{ח:תיבה|954|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5364.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 309|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5391.pdf}}, {{ח:תיבה|1399|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 760|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5516.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 346|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5571.pdf}}, {{ח:תיבה|1130|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 487|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 309|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5724.pdf}}, {{ח:תיבה|1401|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 618|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5826.pdf}}, {{ח:תיבה|1240|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 402|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1023|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 19|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 658|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1133|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6794.pdf}}, {{ח:תיבה|1224|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1589|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1271|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1597|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1470|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8118.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2030|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3344|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1800|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1874|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11189.pdf}}, {{ח:תיבה|2690|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 240|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 174|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12543.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצומח#סעיף 2|הסעיפים 2}}, {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצומח#סעיף 3|3}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצומח#סעיף 8|ו־8}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצומח|לחוק הגנת הצומח, תשט״ז–1956}}, אני מתקין תקנות אלה ומצווה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עץ“ – עץ הדר מהסוג קומקואט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שתיל“ – שתיל עץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב“ – ענף עץ או חלק ממנו המשמש להרכבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משתלה“ – משתלה לקומקואטים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המחלה“ – מחלת הטריסטזה (Tristeza);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מנהל המדור להדברת מחלות באגף להגנת הצומח של משרד החקלאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל“ – לגבי משתלה – לרבות אחד הבעלים וכן מי שמנהל עסקי הבעלים או עסקי אחד מהם.

{{ח:סעיף|2|עסקאות ברכב}}
{{ח:ת}} לא יעביר אדם לאחר בשום דרך מדרכי העברה את הבעלות על רכב או את החזקה בו, וכן לא ירכוש בכל דרך את הבעלות עליו או את החזקה בו ולא ירכיבנו, אלא אם נלקח מעץ שנרשם לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|3|בקשה לרישום עץ}}
{{ח:ת}} בקשה לרישום עצים תוגש למנהל בטופס שיקבע.

{{ח:סעיף|4|בדיקה וסימון}}
{{ח:ת}} הוגשה בקשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}} יבדוק מפקח על הצמח (להלן – מפקח) את העצים ולאחר שמצאם נקיים מהמחלה וראויים לריבוי יסמנם במספרים לשם זיהוי וימסור לבעל העצים תעודת רישום בטופס שיקבע המנהל.

{{ח:סעיף|5|ספר רישום ועיון}}
{{ח:ת}} המנהל ינהל ספר רישום של העצים שעליהם ניתנו תעודות רישום. העתק ממנו יונח במשרד האגף להגנת הצומח, רחוב דרור 6, תל־אביב יפו, וכל מעונין רשאי לעיין בו בשעות הקבועות לקבלת קהל.

{{ח:סעיף|6|אגרה|תיקון: [הודעות]}}
{{ח:ת}} בעד בדיקת עץ תשולם אגרה בסך 15 לירות {{ח:הערה|(החל מיולי 2026, 41.50 ש״ח)}}; בעד סימון ורישום עץ תשולם אגרה בסך 5 לירות {{ח:הערה|(החל מיולי 2026, 14 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|7|מסירת רכב}}
{{ח:ת}} לא ימסור בעל עץ רשום רכב לאחר, אלא בנוכחות מפקח ויחד עם תעודת מסירה בטופס שיקבע המנהל.

{{ח:סעיף|8|ספר רישום של משתלה}}
{{ח:ת}} בעל משתלה יסמן את השתילים שבמשתלה במספרים לשם זיהוי בדרך שיורה המנהל וינהל ספר רישום השתילים בטופס שיקבע המנהל.

{{ח:סעיף|9|שמירה על תעודות מסירה}}
{{ח:ת}} בעל משתלה ישמור את תעודות המסירה שנמסרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7}} כל עוד השתילים שלגביהם ניתנו התעודות נמצאים ברשותו.

{{ח:סעיף|10|הצגת מסמכים}}
{{ח:ת}} בעל משתלה יציג, לפי דרישה, לפני מפקח את ספר הרישום של המשתלה ואת תעודות המסירה שהוא חייב בשמירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9}}.

{{ח:סעיף|11|סמכות להשמיד}}
{{ח:ת}} מצא מפקח שתילים שהורכבו ברכב שנלקח מעץ בלתי רשום לפי תקנות אלה או שבעל השתילים אינו יכול להוכיח את מוצא הרכב, או שהם נגועים במחלה, רשאי הוא לצוות בכתב על בעל השתילים להשמידם בנוכחותו במועד ובאופן שייקבע על ידיו.

{{ח:סעיף|12|קיום אחריות פלילית}}
{{ח:ת}} השמדת שתילים לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}} לא תגרע מאחריותו הפלילית של בעל השתילים.

{{ח:סעיף|13|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הגנת הצומח (מניעת מחלת הטריסטזה), תשכ״ב–1961“.

{{ח:חתימות|ו׳ בכסלו תשכ״ב (14 בנובמבר 1961)}}
* '''משה דיין'''&lt;br&gt;שר החקלאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>1kc4pweb2kboi4h8wgdsljx8ku93j5d</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הגנת הצומח (שימוש בתכשירים נובאקרון, אזודרין, סיאולן ומטאציל)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1709005</id>
    <revision>
      <id>3087831</id>
      <parentid>3072850</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:01:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087787]</comment>
      <origin>3087831</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14445" sha1="sgx8161j1soalbhr2zrpkdrawlbiwcn" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הגנת הצומח (שימוש בתכשירים נובאקרון, אזודרין, סיאולן ומטאציל), תשכ״ח–1968}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר שימוש בתכשירי נובאקרון, אזודרין, סיאולן ומטאציל}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשכ״ח, 1825|תקנות הגנת הצומח (שימוש בתכשירים נובאקרון, אזודרין, סיאולן ומטאציל)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2250.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 271|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2774.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 2319|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3373.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 572|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3638.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 713|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3946.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 1615|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4125.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1565|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4274.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תש״ם, 1756|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2631.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1285|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2700.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 222|הודעת האגרות החקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4281.pdf}}, {{ח:תיבה|1098|הודעת האגרות החקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 179|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4423.pdf}}, {{ח:תיבה|1108|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4483.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 146|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4536.pdf}}, {{ח:תיבה|1098|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4606.pdf}}, {{ח:תיבה|2656|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4707.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 682|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4761.pdf}}, {{ח:תיבה|1190|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4798.pdf}}, {{ח:תיבה|1750|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4841.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 70|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7864.pdf}}, {{ח:תיבה|1522|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4974.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 273|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4994.pdf}}, {{ח:תיבה|701|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5019.pdf}}, {{ח:תיבה|1133|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5043.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 453|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5083.pdf}}, {{ח:תיבה|1045|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 404|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5161.pdf}}, {{ח:תיבה|867|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5188.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 308|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5244.pdf}}, {{ח:תיבה|515|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5259.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 39|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5299.pdf}}, {{ח:תיבה|422|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5322.pdf}}, {{ח:תיבה|944|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5364.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 298|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5391.pdf}}, {{ח:תיבה|1388|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 749|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5516.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 336|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5571.pdf}}, {{ח:תיבה|1119|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 475|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 290|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5724.pdf}}, {{ח:תיבה|1391|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 608|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5826.pdf}}, {{ח:תיבה|1229|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 391|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1013|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 8|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 647|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1122|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6794.pdf}}, {{ח:תיבה|1214|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1578|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1260|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1586|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1459|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8118.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2019|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3333|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1789|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1863|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11189.pdf}}, {{ח:תיבה|2679|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 229|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 163|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12543.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצומח#סעיף 7|סעיפים 7}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצומח#סעיף 8|ו־8}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצומח|לחוק הגנת הצומח, תשט״ז–1956}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכשיר“ – תערובת של חמרים כימיים המכילה כחומר פעיל – diethoxy phosphylimino – 1,3 – dithiolane המוצע למכירה בשם ”סיאולן“ תוצרת חברת ”אמריקן ציאנאמיד“, ארה״ב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל“ – מנהל האגף להגנת הצומח במשרד החקלאות או מי שהוא הסמיך לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר“ – היתר שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון“ – רשיון שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}}.

{{ח:סעיף|2|רכישת תכשיר לפי היתר|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא יקנה אדם תכשיר אלא אם ניתן לו היתר בכתב מאת המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתן המנהל היתר אלא לאחר שהוכח להנחת דעתו, כי יש ערובה מספיקה לכיסוי נזק כלשהו לבריאות האדם ולבריאות בעלי חיים העלול לבוא בעקבות השימוש בתכשיר.
{{ח:תת|(ג)}} בהיתר הרכישה יצויינו פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם הקונה ומענו;
{{ח:תתת|(2)}} כמות התכשיר;
{{ח:תתת|(3)}} השימוש מותר לגבי כותנה בלבד;
{{ח:תתת|(4)}} שם המשק שבו ייעשה השימוש בתכשיר.

{{ח:סעיף|3|רשיון להפעלת תכשיר|תיקון: תשל״ב, תשל״ה, תשל״ז, תשל״ט, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם תכשיר ללא רשיון הפעלה מאת המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} בעד מתן רשיון תשולם אגרה של 47 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מעודכן ליולי 2026)}}.
{{ח:תת|(ג)}} תקנת משנה (א) לא תחול על המחזיק ברשיון בר תוקף להפעלת תכשיר פרתיון ועל המפעיל תכשיר כעוזר של מחזיק ברשיון ובנוכחותו.

{{ח:סעיף|4|חובת נשיאת רשיון}}
{{ח:ת}} המפעיל תכשיר ישא את רשיונו עמו ויציגו למפקח על הצמח לפי דרישתו.

{{ח:סעיף|5|מכירת תכשיר|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} לא ימכור אדם תכשיר אלא למי שמסר לו היתר; המוכר ישמור את ההיתר לצרכי ביקורת המנהל במשך שנתיים לפחות מיום המכירה.

{{ח:סעיף|6|מטרת הפעלתו של תכשיר|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} לא ישתמש אדם בתכשיר אלא להדברת פרודניה בכותנה.

{{ח:סעיף|7|הגבלות להפעלת תכשיר מן האויר}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם תכשיר בדרך של ריסוס מן האויר, ולא יסייע ולא יגרום לריסוס כאמור, ברדיוס של מאה ועשרים מטר מבית מגורים, מבית ספר, מגן ילדים או מכל מקום אחר שבו נוהגים בני אדם להתאסף.
{{ח:תת|(ב)}} לא יטיס אדם מטוס טעון בתכשיר מעל בית מגורים, בית ספר, גן ילדים או כל מקום אחר שבו נוהגים בני אדם להתאסף.

{{ח:סעיף|8|הגבלות להפעלת תכשיר מן הקרקע}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם תכשיר בדרך של ריסוס מן הקרקע, ולא יסייע לריסוס כאמור, ברדיוס של חמישים מטר מכל אחד מהמקומות המצויינים {{ח:פנימי|סעיף 7|בתקנה 7(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם תכשיר בדרך של ריסוס מן הקרקע באמצעות מרסס מפוח, כשמוצא הנוזל מופנה כלפי מעלה.

{{ח:סעיף|9|בגדי מגן}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם תכשיר אלא באחד התנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} לבוש בגד־מגן, כפפות ומרכיב משקפי מגן או מגן פנים;
{{ח:תת|(2)}} נמצא בתא סגור המצוייד במערכת אוורור אוטומטית במצב תקין.

{{ח:סעיף|10|שלט אזהרה}}
{{ח:תת|(א)}} המחזיק בשטח המיועד לריסוס בתכשיר יציג בשטח, לפני הריסוס, שלטי אזהרה בצורה, בנוסח, בגודל ובמקום כאמור {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם תכשיר אלא אם הוצגו בשטח המיועד לריסוס שלטי אזהרה.
{{ח:תת|(ג)}} שלט אזהרה לא יוסר מהשטח לפני תום 10 ימים לאחר הפעלת התכשיר.

{{ח:סעיף|11|איסוף כלים}}
{{ח:ת}} לא ישאיר אדם בשדה כל כלי, מיכל או שאריות תכשיר שהשתמש בהם בעת הריסוס או לצורך הריסוס.

{{ח:סעיף|12|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הגנת הצומח (שימוש בתכשירים נובאקרון, אזודרין, סיאולן ומטאציל), תשכ״ח–1968“.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת פרט 1}}
{{ח:ת}} שלט אזהרה יהיה בצורה ובנוסח כלהלן:
{{ח:ת}} {{ממורכז|{{מוגדל|הכניסה אסורה}} {{ש}} – סכנה –}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|רעל מסוכן לבני־אדם ובעלי־חיים}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|{{טקסט תחתי|&lt;span style{{=}}&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;____________________&lt;/span&gt;|שם הרעל}}}}

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת פרט 2}}
{{ח:ת}} שלט אזהרה בשטח המיועד לריסוס יהיה בגודל 40×70 ס״מ, עשוי מפח במסגרת עץ. על השלט יופיעו בצבע אדום על רקע לבן – המלה ”סכנה“ באותיות שגדלן 8 ס״מ, סימן גולגולת ושתי עצמות מצטלבות בגודל 20×15 ס״מ. השלט יוצג במקום הנראה לעין ובגובה של לא פחות ממטר אחד מעל פני הקרקע. השלטים יוצבו בכל אחת מהצלעות של החלקה המרוססת והמרחק ביניהם לא יעלה על 100 מטרים.

{{ח:חתימות|כ״ח בסיון תשכ״ח (21 ביוני 1968)}}
* '''חיים גבתי'''&lt;br&gt;שר החקלאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>sgx8161j1soalbhr2zrpkdrawlbiwcn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הגנת הצומח (שימוש בפרתיון)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1709009</id>
    <revision>
      <id>3087830</id>
      <parentid>3072851</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:01:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087789]</comment>
      <origin>3087830</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14615" sha1="cuhxyip7jekxdxek3p674xwpk4n23c4" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הגנת הצומח (שימוש בפרתיון), תשל״ב–1971}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר רכישה, מכירה והפעלה של פרתיון}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשל״ב, 291|תקנות הגנת הצומח (שימוש בפרתיון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2777.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 2281|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3369.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 572|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3638.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 713|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3946.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 1615|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4125.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1565|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4274.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תש״ם, 1756|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2631.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1285|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2700.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 222|הודעת האגרות החקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4281.pdf}}, {{ח:תיבה|1098|הודעת האגרות החקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 179|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4423.pdf}}, {{ח:תיבה|1108|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4483.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 146|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4536.pdf}}, {{ח:תיבה|1098|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4606.pdf}}, {{ח:תיבה|2656|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4707.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 682|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4761.pdf}}, {{ח:תיבה|1190|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4798.pdf}}, {{ח:תיבה|1750|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4841.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 70|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7864.pdf}}, {{ח:תיבה|1522|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4974.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 273|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4994.pdf}}, {{ח:תיבה|701|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5019.pdf}}, {{ח:תיבה|1133|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5043.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 453|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5083.pdf}}, {{ח:תיבה|1045|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 404|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5161.pdf}}, {{ח:תיבה|867|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5188.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 308|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5244.pdf}}, {{ח:תיבה|515|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5259.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 39|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5299.pdf}}, {{ח:תיבה|422|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5322.pdf}}, {{ח:תיבה|944|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5364.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 298|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5391.pdf}}, {{ח:תיבה|1388|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 749|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5516.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 336|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5571.pdf}}, {{ח:תיבה|1119|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 422|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 290|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5724.pdf}}, {{ח:תיבה|1391|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 608|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5826.pdf}}, {{ח:תיבה|1229|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 391|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1013|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 8|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 647|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1122|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6794.pdf}}, {{ח:תיבה|1214|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1578|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1260|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1586|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1459|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8118.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2019|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3333|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1789|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1863|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11189.pdf}}, {{ח:תיבה|2679|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 229|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 163|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12543.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצומח#סעיף 7|סעיפים 7}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצומח#סעיף 8|ו־8}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצומח|לחוק הגנת הצומח, תשט״ז–1956}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכשיר“ – תערובת של חמרים כימיים המכילה כחומר פעיל אתיל פרתיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מנהל האגף להגנת הצומח במשרד החקלאות או מי שהוא הסמיך לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן.

{{ח:סעיף|2|הפעלת תכשיר לפי רשיון|תיקון: תשל״ה, תשל״ז, תשל״ט, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם תכשיר להדברת נגעים אלא אם ניתן לו רשיון הפעלה מאת המנהל (להלן – רשיון).
{{ח:תת|(ב)}} המפעיל תכשיר להדברת נגעים ישא עמו את הרשיון ויראהו למפקח על הצמח שנתמנה לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצומח#סעיף 10|סעיף 10 לחוק}} בכל עת שידרוש.
{{ח:תת|(ג)}} תקנה זו לא תחול על מי שמפעיל תכשיר כעוזרו של אדם שניתן לו רשיון ובנוכחותו.
{{ח:תת|(ד)}} בעד מתן רשיון תשולם אגרה של 41.50 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מעודכן ליולי 2026)}}.

{{ח:סעיף|3|רכישת תכשיר לפי היתר}}
{{ח:תת|(א)}} לא יקנה אדם תכשיר אלא לפי היתר בכתב מאת המנהל (להלן – היתר).
{{ח:תת|(ב)}} לא יתן המנהל היתר אלא לאחר שהוכח להנחת דעתו כי יש ערובה מספיקה לכיסוי נזק כלשהו לבריאות בני אדם ובעלי חיים העלול להיגרם בעקבות השימוש בתכשיר.
{{ח:תת|(ג)}} בהיתר הרכישה יצויינו פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם הקונה ומענו;
{{ח:תתת|(2)}} כמות התכשיר;
{{ח:תתת|(3)}} מטרת השימוש;
{{ח:תתת|(4)}} שם המשק שבו ישתמשו בתכשיר.
{{ח:תת|(ד)}} לא ירסס אדם שדה בתכשיר אלא למטרה שצויינה בהיתר.

{{ח:סעיף|4|מכירת תכשיר}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעסוק אדם במכירת תכשיר אלא אם ניתן לו רשיון בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)#סעיף 9|לתקנה 22 לתקנות הגנת הצומח (הסדר מכירת תכשירים כימיים), תשכ״ז–1967}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימכור אדם תכשיר אלא למי שמסר לו היתר; המוכר ישמור על ההיתר לצרכי ביקורת המנהל במשך שנתיים לפחות מיום המכירה.

{{ח:סעיף|5|לבוש מגן}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם תכשיר להדברת נגעים אלא אם הוא לבוש בגד מגן וכפפות ועיניו מוגנות במשקפיים או מגן פנים שקוף, המונעים מגע ישיר בין גופו לבין התכשיר.

{{ח:סעיף|6|החסנה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יחזיק אדם מלאי של תכשיר אלא במחסן או בארון המיועדים אך ורק להחסנת חמרים רעילים, הסגורים על מסגר והמוגנים בפני מגע עם בני אדם או בעלי חיים.
{{ח:תת|(ב)}} המחסין מלאי של תכשיר יציג שלט אזהרה מתאים על יד מקום ההחסנה, במקום הנראה לעין.

{{ח:סעיף|7|ריסוס ליד מקומות מגורים}}
{{ח:תת|(א)}} לא ירסס אדם מן האוויר בתכשיר, ולא יסייע ולא יגרום לריסוס כאמור, ברדיוס של 120 מטרים מבית המשמש כמקום מגורים, בית ספר או גן ילדים או מכל מקום אחר המשמש כבית ועד לבני אדם.
{{ח:תת|(ב)}} לא ירסס אדם מן הקרקע בתכשיר, ולא יסייע ולא יגרום לריסוס כאמור, ברדיוס של 50 מטרים מהמקומות שצויינו בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} לא ירסס אדם מן הקרקע בתכשיר באמצעות מרסס מפוח כשמוצא הנוזל מופנה כלפי מעלה, ולא יסייע ולא יגרום לריסוס כאמור.

{{ח:סעיף|8|שלט אזהרה}}
{{ח:תת|(א)}} ריסס אדם שטח מסויים בתכשיר, יציג במקומות שצויינו {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} שלט אזהרה שיהיה בנוסח ובגודל שנקבעו בה.
{{ח:תת|(ב)}} שלט אזהרה לא יוסר אלא כתום חמישה ימים לאחר הריסוס.

{{ח:סעיף|9|ביטול}}
{{ח:ת}} בטלות –
{{ח:תת|(1)}} תקנות הגנת הצומח (שימוש בתכשיר פרתיון ופתיונות מורעלים בגפרת התליום וסטריכנין), תשי״ט–1959;
{{ח:תת|(2)}} תקנות הגנת הצומח (מכירת תכשירי פרתיון), תשכ״א–1960.

{{ח:סעיף|10|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הגנת הצומח (שימוש בפרתיון), תשל״ב–1971“.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת פרט 1}}
{{ח:ת}} שלט אזהרה יהיה בצורה ובנוסח כלהלן:
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;margin: auto; border: 3px solid black; text-align: center; font-size: larger; line-height: 150%; border-spacing: 10px; border-collapse: separate;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td style=&quot;border: none; background: none;&quot;&gt;خطر {{ש}} [[Image:Death skull.svg|100px|link=]]&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;vertical-align: middle; border: none; background: none;&quot;&gt;'''הכניסה אסורה''' {{ש}} {{מוגדל|'''סכנה'''}} {{ש}} רעל '''מסוכן לבני־אדם''' ולבעלי־חיים {{ש}} שם הרעל&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;border: none; background: none;&quot;&gt;خطر {{ש}} [[Image:Death skull.svg|100px|link=]]&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת פרט 2}}
{{ח:ת}} שלט אזהרה בשדה יהיה בגודל 10×70 ס״מ, עשוי פח במסגרת עץ, כתוב בצבע אדום על רקע לבן, כשאותיות המלה ”סכנה“ הן בגודל של 8 ס״מ והגולגולת היא בגודל של 20×15 ס״מ, והוא יוצג במקום הנראה לעין ובגובה של לא פחות ממטר אחד מעל פני הקרקע.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת פרט 3}}
{{ח:ת}} שלט אזהרה במיתקן יהיה בגודל 30×20 ס״מ, עשוי פח במסגרת עץ, כתוב בצבע אדום על רקע לבן, כשאותיות המלה ”סכנה“ הן בגודל של 4 ס״מ והגולגולת היא בגודל של 10×7 ס״מ, והוא יוצג על מיתקן, מכל, בנין או מבנה במקום הנראה לעין.

{{ח:חתימות|ח׳ בחשון תשל״ב (27 באוקטובר 1971)}}
* '''חיים גבתי'''&lt;br&gt;שר החקלאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>cuhxyip7jekxdxek3p674xwpk4n23c4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הניוקסל)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1709152</id>
    <revision>
      <id>3087858</id>
      <parentid>3073729</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:09:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3087858</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12781" sha1="lcvny5cewongkp13o0ioxdnb8lhb7jt" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הניוקסל), תש&quot;ל-1970
=== תקנות בדבר מניעת מחלת הניוקסל ===

&lt;מאגר תקן 2103415 קוד a163Y00000DuPJWQA3&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תש&quot;ל, 969|תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הניוקסל)|2515)); ((תשל&quot;ג, 571|תיקון|2953)); ((תשנ&quot;ב, 1422|תיקון|5463)); ((תש&quot;ס, 690|תיקון|6043)), ((692|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד) (תיקון מס' 2)|6043)); ((תשס&quot;ד, 3|תיקון|6268)).
''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשס&quot;ב, 1018|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 13|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 659|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1134|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1224|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)), ((1226|ת&quot;ט|6803)); ((תש&quot;ע, 1589|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1271|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1597|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1470|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2030|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3344|הודעת אגרות חקלאיות|9431)); ((תשפ&quot;ג, 1800|הודעת אגרות חקלאיות|10653)); ((תשפ&quot;ד, 1874|הודעת אגרות חקלאיות|11189)), ((2690|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|11312)); ((תשפ&quot;ו, 240|הודעת אגרות חקלאיות|12105)); ((תשפ&quot;ז, 174|הודעת אגרות חקלאיות|12543)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#20|סעיפים 18]] [[+#פרק ה|ו-20]] [[=הפקודה|לפקודת מחלות בעלי חיים, 1945]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ב, תש&quot;ס, תשס&quot;ד)
: בתקנות אלה -
:- &quot;גופה&quot; - גופה של עוף שנשחט, לרבות חלק ממנה;
:- &quot;חומר חיטוי מאושר&quot; - תמיסה בריכוז שאינו פחות מ-2% של נתר מאכל (סודה קאוסטיק) או בריכוז שאינו פחות מ-5% של פנול או של חומר אחר שפעולתו דומה;
:- &quot;מחלה&quot; - מחלת הניוקסל בעופות;
:- &quot;מפקח&quot; - אדם שמנהל השירותים הוטרינריים מינהו להיות מפקח על מחלות עופות;
:- &quot;מקום&quot; - לרבות מבנה, מיתקן, ציוד, לול או כלוב;
:- &quot;משק עופות&quot; - מקום המשמש לגידול עופות לרבות לולים ומבני עזר;
:- &quot;נגוע&quot; - נגוע במחלה, לרבות חשוד כנגוע במחלה;
:- &quot;עוף&quot; - עוף מהעופות המפורטים [[בתוספת הראשונה לפקודה]];
:- &quot;פגר&quot; - גופה של עוף שמת, לרבות חלק ממנה;
:- &quot;רופא וטרינרי&quot; - רופא וטרינרי ממשלתי למחלות עופות;
:- &quot;רשות מקומית&quot; - עיריה, מועצה מקומית, מועצה כפרית, כפר, יישוב, מאהל, מושבה, מושב עובדים, מושב שיתופי, קיבוץ, קבוצה וכל תחום מיושב אחר.

@ 1א. חובת חיסון (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) בעל עוף חייב לדאוג כי עופותיו יחוסנו נגד מחלת הניוקסל, בהתאם להוראות הרופא הווטרינר.
: (ב) לא יכניס אדם עוף למשק עופות ולא יחזיק בו שם אלא אם כן קיבל מהרופא הווטרינר הוראות חיסון, בכתב, נגד מחלת הניוקסל.

@ 1ב. חובת רישום (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) מחסן ירשום את פרטי החיסון, לרבות תאריך בקיעה של העוף, מספר העופות שחוסנו, מספר אצווה, תאריך ביצוע החיסון, שיטת החיסון, את שמו ומספר תעודת הזהות שלו ויחתום לצד הרישום.
: (ב) בעל עוף ישמור את הרישום ברשותו.

@ 1ג. בדיקות (תיקון: תש&quot;ס)
: רופא וטרינר יבצע בכל שנה בדיקות בעופות לקביעת רמת הנוגדנים למחלה בעופות.

@ 1ד. אגרה שנתית (תיקון: תש&quot;ס)
: (א) בעד הבדיקות האמורות [[בתקנה 1ג]] ישלם בעל העופות, ואם היו העופות אפרוחים - בעל המדגרה, סמוך לפני הבדיקה הראשונה בכל שנה אגרה שנתית.
: (ב) האגרה שישלם בעל מדגרה או בעל עופות, לפי הענין, תהא כמפורט [[בתוספת השניה]] לפי מספר האפרוחים שייצר או העופות שגידל - לפי סוגם - בשנה הקודמת לבדיקה.

@ 2. חובת הודעה על מחלה
: כל אדם היודע על גופה או פגר נגועים יודיע על כך מיד לרופא וטרינרי.

@ 3. העברת עופות נגועים
: לא יעביר אדם עוף, גופה או פגר נגועים ממקום בו הם נמצאים, ולא יגרום, לא ירשה ולא יסייע להעברתם, אלא על פי היתר בכתב מאת רופא וטרינרי ובהתאם להוראותיו.

@ 4. הוראות רופא וטרינרי או מפקח
: רופא וטרינרי או מפקח רשאים להורות על חיסון, בידוד, העברה, שחיטה, השמדה או קבורה של עוף, גופה או פגר, על ניקוי וחיטוי של מקום, על השמדת מספוא, זבל ורפד, ועל כל פעולה אחרת הדרושה לדעת הרופא הוטרינרי או המפקח למלחמה במחלה, בדרך ובאופן שיורו.

@ 5. הודעה על מקום נגוע
: (א) רופא וטרינרי ימסור הודעה [[טופס א תוספת ראשונה|בטופס א' שבתוספת]] לבעל או למחזיק של מקום שהוכרז כנגוע מחמת שיש בו, או שהיו בו תוך חודש ימים קודם לתאריך ההודעה, עופות, גופות או פגרים שלפי דעתו היו נגועים.
: (ב) נמסרה הודעה כאמור בתקנת משנה (א) יחולו על המקום הוראות אלה:
:: (1) כל עוף המצוי במקום בתאריך מסירת ההודעה יבודד, יישחט או יושמד, הכל לפי הוראות הרופא הוטרינרי;
:: (2) בעלו או מחזיקו של המקום יעמיד כלים המכילים חומר חיטוי מאושר לטבילת נעליים, כפי שיורה הרופא הוטרינרי;
:: (3) לא יצא אדם מהמקום הנגוע אלא לאחר שהחליף בגדיו ונעליו או חיטה אותם לפי הוראות הרופא הוטרינרי;
:: (4) לא יוצאו מהמקום עופות, ביצים, שקים, זבל ורפד אלא על פי אישור מאת רופא וטרינרי;
:: (5) לא יוצאו ציוד, רכב או עגלה מהמקום אלא לאחר שחוטו לפי הוראות הרופא הוטרינרי;
:: (6) ניקוי וחיטוי המקום ייעשו על ידי הבעל או המחזיק במקום, בזמן ובאופן שיורה עליהם רופא וטרינרי;
:: (7) לא יוכנס למקום שום עוף אלא בהיתר מרופא וטרינרי;
:: (8) רשאי רופא וטרינרי להורות על התקנת בור רקב או משרפה להשמדת פגרים, התקנת ביוב, רישות המבנים ואמצעי לחימה נגד נברנים.
: (ג) הודעה על פי תקנה זו תישאר בתקפה עד שתבוטל בהודעה של הרופא הוטרינרי [[טופס ב תוספת ראשונה|בטופס ב' שבתוספת]] שתימסר לבעל המקום או למחזיק בו.

@ 6. תחולה (תיקון: תשל&quot;ג, תש&quot;ס)
: (א) רופא וטרינרי יפרסם בתחום רשות מקומית או בבית שחיטה, לפי הענין, בדרך הנראית לו, הודעה המכריזה על תחומה כעל שטח נגוע מחמת שיש בו, או שהיו בו תוך החודש שקדם לתאריך ההודעה, עופות, גופות או פגרים שלפי דעתו היו נגועים.
: (ב) פורסמה הודעה על אכרזה כאמור, יחולו בתחום הרשות המקומית הוראות [[תקנה 5(ב)]] מיום פרסום ההודעה.

@ 7. צוותים בשטח נגוע
: רשאי רופא וטרינרי להורות למחזיקי לולים בשטח נגוע על מינוי צוותים, על חשבון מחזיקי הלולים, לחיסול גופות או פגרים, לניקוי וחיטוי של כל מקום בשטח הנגוע, או לביצוע חיסונים לעופות.

@ 8. השמדת עופות שהוכנסו למקום נגוע או לשטח נגוע
: רשאי רופא וטרינרי להורות על השמדת עופות שהוכנסו לשטח נגוע או למקום נגוע, ללא תשלום פיצויים.

@ 9. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הניוקסל), תש&quot;ל-1970&quot;.

== תוספת ראשונה (תיקון: תש&quot;ס) ==
@ &lt;עוגן טופס א&gt; : {{מוגדל|טופס א'}} {{ש}} ((([[תקנה 5]])))
@ : {{ממורכז|'''מדינת ישראל''' {{ש}} משרד החקלאות {{ש}} השירותים הוטרינריים ובריאות המקנה}}
@ : {{ממורכז|'''[[פקודת מחלות בעלי חיים, 1945]]''' {{ש}} '''תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הניוקסל), תש&quot;ל-1970'''}}
@ : אל: ..............................
@ : להווי ידוע לך כי מזה .......... ימים לפני תאריך ההודעה הזאת פרצה מחלת הניוקסל במקום המוחזק על ידך ב-{{טקסט תחתי|....................|שם המקום}} שהוכרז כמקום נגוע, וכי בתוקף הודעה זו יחולו תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הניוקסל), תש&quot;ל-1970, על המקום ועל כל הקרקעות והבנינים שאתה מחזיק בהם והסמוכים למקום, החל מתאריך מסירת ההודעה הזאת.
@ : ניתן היום .......... לחודש .......... שנה ..........
@ : {{טורים שווים ממורכז | | | {{טקסט תחתי|....................|רופא וטרינרי ממשלתי}} }}

@ &lt;עוגן טופס ב&gt; : {{מוגדל|טופס ב'}} {{ש}} ((([[תקנה 5(ג)]])))
@ : {{ממורכז|'''מדינת ישראל''' {{ש}} משרד החקלאות {{ש}} השירותים הוטרינריים ובריאות המקנה}}
@ : {{ממורכז|'''[[פקודת מחלות בעלי חיים, 1945]]''' {{ש}} '''תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הניוקסל), תש&quot;ל-1970'''}}
@ : אל: ..............................
@ : ההודעה שנחתמה על ידי .................... ונמסרה לך ביום .......... לחודש .......... שנת .......... בטלה בזה.
@ : ניתן היום .......... לחודש .......... שנה ..........
@ : {{טורים שווים ממורכז | | | {{טקסט תחתי|....................|רופא וטרינרי ממשלתי}} }}

== תוספת שניה (תיקון: תש&quot;ס) ==
==== ((([[תקנה 1ד(ב)]]))) ====
@ (תיקון: [הודעות]) : (((כל הסכומים מעודכנים ליולי 2026)))
: {|
! סוג העופות !! מספר העופות !! האגרה בשקלים חדשים
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | אפרוחים || עד 2.5 מיליון || 37,860
|-
| מ-2.5 מיליון עד 5.5 מיליון || 39,710
|-
| מ-5.5 מיליון עד 10.5 מיליון || 42,300
|-
| מעל 10.5 מיליון || 53,380
|-
| פרגיות || כל מספר || 15,830
|-
| מטילות ביצי מאכל || כל מספר || 80
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | פטמים || עד 100,000 || 650
|-
| מ-100,000 עד 300,000 || 700
|-
| מעל 300,000 || 950
|-
| הודנים || כל מספר || 6,310
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | הודים || עד 15,000 || 640
|-
| מעל 15,000 || 740
|}
@ : לענין [[תוספת זו]] -
:- &quot;אפרוחים&quot; - אפרוחים בני יומם;
:- &quot;הודים&quot; - תרנגולי הודו מגיל שישה שבועות עד גיל עשרים שבועות;
:- &quot;הודנים&quot; - תרנגולי הודו שגילם אינו עולה על שישה שבועות;
:- &quot;מטילות&quot; - תרנגולות המשמשות לייצור ביצי מאכל;
:- &quot;פטמים&quot; - תרנגולים ותרנגולות בגיל שאינו עולה על שלושה חודשים;
:- &quot;פרגיות&quot; - תרנגולות המיועדות להיות מטילות ואשר גילן אינו עולה על שישה חודשים.

&lt;פרסום&gt; ט&quot;ו בשבט תש&quot;ל (22 בינואר 1970)
&lt;חתימה&gt; חיים גבתי שר החקלאות</text>
      <sha1>lcvny5cewongkp13o0ioxdnb8lhb7jt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות מחלות בעלי חיים (ביעור מחלת הברוצלוזיס בצאן)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1709153</id>
    <revision>
      <id>3087856</id>
      <parentid>3073728</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:07:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3087856</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9407" sha1="si4uavhw50jhdbdkphd0ymmsxutekq6" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות מחלות בעלי חיים (ביעור מחלת הברוצלוזיס בצאן), התשמ&quot;ט-1989

&lt;מאגר תקן 2120595 קוד a163Y00000DuSnDQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשמ&quot;ט, 539|תקנות מחלות בעלי חיים (ביעור מחלת הברוצלוזיס בצאן)|5170)), ((1278|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד) (תיקון)|5212)), ((1305|תיקון|5213)); ((תשנ&quot;ה, 234|תיקון|5630)); ((תשנ&quot;ז, 944|תיקון|5842)).
''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תש&quot;ן, 320|הודעת אגרות חקלאיות|5244)), ((527|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5259)); ((תשנ&quot;א, 50|הודעת אגרות חקלאיות|5299)), ((433|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5322)), ((955|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5364)); ((תשנ&quot;ב, 310|הודעת אגרות חקלאיות|5391)), ((1400|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5460)); ((תשנ&quot;ג, 760|הודעת אגרות חקלאיות|5516)); ((תשנ&quot;ד, 347|הודעת אגרות חקלאיות|5571)), ((1130|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5611)); ((תשנ&quot;ה, 488|הודעת אגרות חקלאיות|5648)); ((תשנ&quot;ו, 301|הודעת אגרות חקלאיות|5724)), ((1402|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5769)); ((תשנ&quot;ז, 619|הודעת אגרות חקלאיות|5826)), ((1240|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5852)); ((תשנ&quot;ט, 403|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב, 1024|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 19|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 658|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1133|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1224|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)), ((1226|ת&quot;ט|6803)); ((תש&quot;ע, 1589|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1271|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1597|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1470|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2030|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3344|הודעת אגרות חקלאיות|9431)); ((תשפ&quot;ג, 1800|הודעת אגרות חקלאיות|10653)); ((תשפ&quot;ד, 1874|הודעת אגרות חקלאיות|11189)), ((2690|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|11312)); ((תשפ&quot;ו, 240|הודעת אגרות חקלאיות|12105)); ((תשפ&quot;ז, 174|הודעת אגרות חקלאיות|12543)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 20(ג)]] [[+|ו-22]] [[=הפקודה|לפקודת מחלות בעלי-חיים [נוסח חדש], התשמ&quot;ה-1985]] (להלן - הפקודה), אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ט-2, תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ז)
: בתקנות אלה -
:- &quot;אזור נגוע&quot; - אזור שהוכרז לפי [[סעיף 18 לפקודה]] כנגוע במחלה;
:- &quot;מחלה&quot; - מחלת הברוצלוזיס בצאן;
:- &quot;מקום שחיטה&quot; - בית-מטבחיים או כל מקום אחר בו יוחזק הצאן לשחיטה לפי [[תקנה 7]];
:- &quot;נגוע&quot; - נגוע במחלה, לרבות חשוד כנגוע במחלה או מצוי באזור נגוע;
:- &quot;עדר&quot; - שני ראשי צאן או יותר הנמצאים ביחד;
:- &quot;צאן&quot; - כבשים, עזים, יעזים וכלבי רועים;
:- &quot;רופא וטרינר&quot; - רופא וטרינרי כהגדרתו [[בפקודה]];
:- &quot;רופא וטרינר ממשלתי אזורי&quot; - רופא וטרינר ממשלתי בלשכה הווטרינרית בתחום שבו נמצא הצאן;
:- &quot;רופא מחוזי&quot; - כהגדרתו [[בפקודת בריאות העם, 1940]].

@ 1א. חובת הודעה וחיסון (תיקון: תשנ&quot;ז)
: (א) בעל צאן יודיע, בכתב, לרופא הווטרינר הממשלתי האזורי, בחודשים ינואר, אפריל, יולי ואוקטובר של כל שנה על מספר הנקבות בגיל חודשיים עד ארבעה חודשים בעדרים שבבעלותו ויקבע עימו מועד לחיסונן נגד המחלה.
: (ב) חיסן רופא וטרינר ממשלתי או מפקח, נקבות צאן בפני המחלה, ידאג לסימונן לפי הוראות מנהל השירותים הווטרינריים.
: (ג) לא יחזיק אדם בנקבות צאן שגילן עולה על חצי שנה אלא אם כן חוסנו וסומנו לפי תקנה זו.

@ 2. הודעה על מחלה (תיקון: תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ז)
: (א) רופא וטרינר שקבע כי צאן נגוע יודיע על כך מיד לבעל הצאן ולרופא הוטרינר הממשלתי האזורי.
: (ב) בעל של צאן נגוע או של כבשים ועזים שהפילו חייב להפרידם מכל צאן אחר וכן להודיע על כך מיד לרופא הוטרינר הממשלתי האזורי.
: (ג) רופא מחוזי שקיבל הודעה מרופא מורשה או ממעבדה כי אדם נגוע או חשוד כנגוע בברוצלוזיס, יעביר את ההודעה מיד לרופא הוטרינר הממשלתי הקרוב.

@ 3. מבחנים, בדיקות וסימון
: (א) רופא וטרינר ממשלתי רשאי לבצע בצאן כל בדיקה או בחינה אשר ייראו לו כדרושים לשם גילוי או אבחון המחלה.
: (ב) בעל הצאן חייב להביאו למקום שקבע הרופא, במועד שנקבע, ולהגיש לרופא הוטרינר הממשלתי או למפקח כל עזרה הדרושה לביצוע הבדיקות והסימון. צאן שנבדק יסומן כפי שיורה הרופא הוטרינר הממשלתי.

@ 3א. אגרה (תיקון: תשמ&quot;ט-2, [הודעות])
: בעד אבחון ישלם בעל הצאן אגרת אבחון בסך 6 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 1989; החל מיולי 2026, 30 ש&quot;ח))) לראש צאן, לשנה.

@ 4. תעודה וטרינרית
: רופא וטרינר ממשלתי יתן לבעל הצאן שנבדק תעודה וטרינרית, בנוסח שקבע המנהל, המעידה על סימון הצאן ועל הבדיקות שבוצעו בו. בעד תעודה כאמור ישלם בעל הצאן אגרה בשיעור הקבוע [[בתקנות מחלות בעלי-חיים (תעודה וטרינרית), התשל&quot;ה-1975]].

@ 5. סימון בעל חיים נגוע
: רופא וטרינר ממשלתי או מפקח רשאים לסמן או להורות על סימונו של צאן נגוע בסימן-קבע.

@ 6. הוראות לענין אזורים נגועים (תיקון: תשנ&quot;ז)
: הוכרז אזור, כפר או אתר כאזור נגוע, יחולו בנוסף על הוראות [[הפקודה]] הוראות אלה:
: (א)
:: 1. בעל הצאן הנגוע יעביר, תוך יומיים, לרופא הוטרינר הממשלתי האזורי, ביד או בדואר רשום, הודעה על מספר ראשי הצאן שבבעלותו. בהודעה יפרט את סוגו, מינו ומקום הימצאו של הצאן;
:: 2. השתנה מספר ראשי הצאן עקב המלטה או תמותה, יודיע על כך בעל הצאן, בדרך ובזמן שנקבעו בתקנת משנה (א)1;
: (ב) צאן שלא נמסרה עליו הודעה לפי [[תקנה 6(א)]], רשאי רופא וטרינר ממשלתי או מפקח לתפסו ולהעבירו למקום הנראה לו לשם ביצוע סימונים ובדיקות; בעל הצאן או המחזיק ישא בכל הוצאות העברת הצאן, הזנתו ושאר הפעולות שנעשו לגביו כאמור;
: (ג) רופא וטרינר ממשלתי רשאי לחייב בעל צאן להקים מכלאה מגודרת כפי שיורה לצורך ביצוע בדיקות בצאן;
: (ד) רופא וטרינר ממשלתי רשאי להורות על העברת הצאן למקום שייראה לו לצורך ביצוע בדיקה או להסגר;
: (ה) בעל עדר נגוע לא יחזיק את עדרו ולא ירעה אותו אלא במקום שאושר מראש ובכתב על ידי רופא וטרינר ממשלתי;
: (ו) בעל צאן נגוע שקיבל אישור כמפורט בפסקה (ה), לא ירעה את הצאן הנגוע במרחק הקטן מ-300 מטר מבקר וצאן אחר;
: (ז) לא יוציא אדם ולא יעביר מספוא, קש, רפד או פרש מהאזור הנגוע אלא על פי היתר בכתב מאת רופא וטרינר ממשלתי;
: (ח) בעל הצאן הנגוע או המחזיק בו ינקה ויחטא את האזור הנגוע בזמן ובאופן שיורה עליהם רופא וטרינר ממשלתי;
: (ט) רופא וטרינר ממשלתי רשאי להורות לבעל הצאן על השמדת הפרש, הרפד, הקש או המספוא באזור הנגוע, בדרך הנראית לו.

@ 7. הוראות להעברה לשחיטה
: הורה רופא וטרינר ממשלתי, בתוקף סמכותו לפי [[סעיף 7 לפקודה]], לבעלו של צאן נגוע לשחטו, יורה לבעל הצאן להעבירו למקום השחיטה במועד שקבע.

&lt;פרסום&gt; ד' בטבת התשמ&quot;ט (12 בדצמבר 1988)
&lt;חתימה&gt; אריה נחמקין שר החקלאות</text>
      <sha1>si4uavhw50jhdbdkphd0ymmsxutekq6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות מחלות בעלי חיים (הזרעה מלאכותית בצאן)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1709154</id>
    <revision>
      <id>3087857</id>
      <parentid>3073727</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:08:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3087857</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14501" sha1="kny23hf5i0jeqb6k0pxsji1lixzykcr" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות מחלות בעלי חיים (הזרעה מלאכותית בצאן), התשנ&quot;ט-1998

&lt;מאגר תקן 2127989 קוד a163Y00000DuVTQQA3&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשנ&quot;ט, 182|תקנות מחלות בעלי חיים (הזרעה מלאכותית בצאן)|5942)), ((181|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד) (תיקון)|5942)). ''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשנ&quot;ט, 403|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב, 1024|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 19|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 658|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1133|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1224|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)), ((1226|ת&quot;ט|6803)); ((תש&quot;ע, 1589|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1271|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1597|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1470|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2030|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3344|הודעת אגרות חקלאיות|9431)); ((תשפ&quot;ג, 1800|הודעת אגרות חקלאיות|10653)); ((תשפ&quot;ד, 1874|הודעת אגרות חקלאיות|11189)), ((2690|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|11312)); ((תשפ&quot;ו, 240|הודעת אגרות חקלאיות|12105)); ((תשפ&quot;ז, 174|הודעת אגרות חקלאיות|12543)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 22]] [[+|ו-23(4)]] [[=הפקודה|לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ&quot;ה-1985]] (להלן - הפקודה), [[+|וסעיף 11ב]] [[לחוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]], באישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי [[סעיף 2 לחוק העונשין|סעיף 48(א) לחוק-יסוד: הממשלה]], ולפי [[סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], ולענין [[תקנה 9]] באישור שר האוצר לפי [[סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי [[סעיף 1(ב) לחוק-יסוד: משק המדינה]], אני מתקין תקנות אלה -

__TOC__

== פרק א': כללי ==

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;האחראי לרביה&quot; - רופא וטרינר ממשלתי שהמנהל מינהו להיות אחראי רביה;
:- &quot;איליה&quot; - מקום משכן זכרי צאן שסיימו את תקופת הבידוד בתחנת הסגר ועברו בדיקות רפואיות מקדימות;
:- &quot;היתר&quot; - היתר הקמה או היתר הפעלה כאמור [[בתקנה 6]];
:- &quot;המנהל&quot; - מנהל השירותים הווטרינריים או מי שהוא הסמיך לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
:- &quot;זכרי צאן&quot; - אילים ותיישים שמיועדים לשמש להפקת זירמת צאן;
:- &quot;מכון הזרעה&quot; - מיתקן להפקת זירמת צאן שהוא עסק טעון רישוי לפי [[#תוספת|פרט 3.2 ד' לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;מזריע&quot; - אדם שהמנהל התיר לו לבצע הזרעה מלאכותית בצאן;
:- &quot;תחנת הסגר&quot; - מקום סגור ומבודד שאישר המנהל לצורך בדיקה ואישור זכרי צאן לפני העברתם לאיליה.

@ 2. הקמת מכון הזרעה והפעלתו
: לא יקים אדם ולא יפעיל מכון הזרעה אלא בהיתר מאת המנהל ובהתאם לתנאיו.

@ 3. הפצת זירמת צאן
: לא ישווק אדם, לא ימסור, לא יעביר ולא יפיץ זירמת צאן בישראל, אלא אם כן הופקה הזירמה במכון הזרעה, בהתאם להוראות תקנות אלה.

@ 4. מסירת זירמה
: לא ימסור בעל מכון הזרעה זירמת צאן אלא למזריע או לבעל עדר לשם הזרעה בעדרו בלבד.

== פרק ב': היתר להקמת מכון הזרעה ולהפעלתו ==

@ 5. תנאי להיתר
: לא יינתן היתר להקמת מכון הזרעה ולהפעלתו אלא אם כן מבקש ההיתר ממלא אחר הוראות תקנות אלה, להנחת דעתו של המנהל.

@ 6. בקשה להיתר הקמה
: מבקש היתר הקמה למכון הזרעה (להלן - היתר הקמה) יגיש למנהל בקשה בכתב על כך ויצרף לה את כל אלה:
: (1) מפה מצבית - תרשים סביבה בקנה מידה של 1:1250;
: (2) תרשים המגרש בקנה מידה של 1:1250;
: (3) תכניות מכון ההזרעה בקנה מידה של 1:100;
: (4) מפרט טכני וסניטרי של המכון;
: (5) רשימת ציוד וסימון הצבתו בתכניות המכון;
: (6) הודעה בדבר מספר זכרי הצאן שיוחזקו במכון.

@ 7. בקשה להיתר הפעלה
: (א) מבקש היתר הפעלה למכון הזרעה (להלן - היתר הפעלה), שהוקם לפי היתר הקמה, יגיש למנהל בקשה על כך.
: (ב) תוקף היתר הפעלה יהיה לשנה מיום נתינתו והוא ניתן לחידוש לפי בקשה בכתב של מבקש החידוש.
: (ג) לבקשה לחידוש היתר הפעלה תצורף הצהרה בכתב של המבקש כי הנספחים שצורפו לבקשתו להיתר ההקמה משקפים את המצב הקיים במכון ההזרעה בעת הבקשה לחידוש היתר ההפעלה.

@ 8. היתר
: המנהל רשאי, לפי שיקול דעתו, לתת היתר, לסרב לתיתו, להתנותו בתנאים, להתלותו, לשנותו או לבטלו.

@ 9. אגרה (תיקון: [הודעות])
: בעד בקשה להיתר ישלם המבקש אגרה בסך 1,390 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 1998; החל מיולי 2026, 2,140 ש&quot;ח))).

== פרק ג': המבנים והחצר ==

@ 10. מרחקים ודרכי גישה
: המרחק בין מכון הזרעה לבין תחנת הסגר או משק בקר או צאן אחר יהיה 100 מטרים לפחות; והמרחק בין מכון הזרעה או תחנת הסגר לבין דרך המשמשת להובלת בעלי חיים יהיה 30 מטרים לפחות.

@ 11. מיתקני מכון
: (א) לכל מכון הזרעה תהיה תחנת הסגר שתמוקם מחוץ לשטחו.
: (ב) מכון הזרעה יכלול את המדורים האלה:
:: (1) איליה;
:: (2) מדור להפקת הזירמה;
:: (3) מדור לעיבוד הזירמה ואחסונה;
:: (4) תחנה לשינוע הזירמה ממכון ההזרעה אל מחוצה לו;
:: (5) מדור בית חולים שיהיה נפרד ומרוחק מתאי זכרי הצאן ויהיו בו תאי בידוד.
: (ג) התכנון המפורט של מכון ההזרעה לרבות תחנת ההסגר כולל רצף תנועת העובדים וכיוונה, סידורי התאורה והחיטוי, יהיו בהתאם לדרישות המנהל.

@ 12. חצרי תחנת ההסגר והמכון
: (א) חצרי תחנת ההסגר ומכון ההזרעה יהיו מגודרים ומצוידים בשערים עם מנעולים למניעת כניסתם של אנשים ובעלי חיים שכניסתם לא אושרה בידי האחראי לרביה; המרחק שבין גדר החצר ובין כל קיר חיצוני של תחנת ההסגר או של מכון ההזרעה לא יפחת מ-10 מטרים; החצר תהיה נקיה ומסודרת.
: (ב) בחצרי תחנת ההסגר ומכון ההזרעה יותקנו מיתקנים אטומים לאשפה, ברזי מים וסדרי ניקוז, הכל לפי דרישת המנהל.

@ 13. מיתקני חיטוי
: בכניסה לתחנת ההסגר ולמכון ההזרעה יהיו מיתקני חיטוי וחדרי הלבשה, הכל לפי דרישת המנהל.

@ 14. מחסנים
: בתחנת ההסגר ובמכון ההזרעה יהיו מחסנים לאחזקת אבזרים וחומרים הדרושים לעבודת התחנה והמכון; המחסנים יהיו סגורים ואטומים בפני כניסת מזיקים.

@ 15. חומרי בניה וניקוז
: תחנת ההסגר ומכון ההזרעה יהיו בנויים מחומרים שאינם גורמים לפגיעה בבעלי חיים והניתנים בנקל לרחיצה, חיטוי וניקוי; התשתיות יאפשרו ניקוז יעיל של השפכים ממיתקני המכון.

== פרק ד': הפעלה ותחזוקה ==

@ 16. תנאים לאכלוס איליה
: לא יוכנסו זכרי צאן לאיליה אלא לפי אישור בכתב מאת האחראי לרביה ולאחר שנתקיימו בהם כל התנאים, הבדיקות, הטיפולים, החיסונים וההסגרים המפורטים בתקנות אלה.

@ 17. תנאים להכנסת זכרי צאן לתחנת הסגר
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;הרשימה&quot; - רשימת מחלות מידבקות או תורשתיות ורשימת חיסונים שערך המנהל מזמן לזמן ושהופקדה לעיון הציבור בלשכה הווטרינרית;
::- &quot;הלשכה הווטרינרית&quot; - הלשכה הווטרינרית שבאזור שיפוטה נמצא משק המקור.
: (ב) לא יוכנסו זכרי צאן לתחנת הסגר אלא לפי אישורים בכתב מאת האחראי לרביה ומאת רופא וטרינר ממשלתי של הלשכה הווטרינרית, שיינתנו לאחר שנתקיימו בזכרי הצאן כל התנאים המפורטים להלן:
:: (1) לא נתגלו במשק שממנו נלקחו (להלן - משק המקור) מחלות מידבקות או תורשתיות הרשומות ברשימה;
:: (2) העדר שממנו נלקחו זכרי הצאן נבדק וחוסן נגד מחלות שברשימה;
:: (3) זכרי צאן שנתקיימו בהם התנאים המפורטים בפסקאות (1) ו-(2) נבדקו במשק המקור ונמצא שאינם נושאים גורמי מחלה של המחלות ברשימה.

@ 18. זכרי צאן בתחנת הסגר
: עם הכנסת זכרי הצאן לתחנת ההסגר הם -
: (1) יבודדו בקבוצות נפרדות לפי מועד כניסתם וייבדקו בדיקה קלינית כללית;
: (2) ייבדקו, יטופלו ויחוסנו כפי שיורה המנהל ובהתאם ללוח זמנים ולתנאים שהורה עליהם.

@ 19. הכנסת זכרי צאן לאיליה
: אישר האחראי לרביה כי הושלמו, להנחת דעתו, כל הבדיקות והטיפולים הנדרשים בזכרי הצאן לפי [[תקנה 18]] יוכנסו זכרי הצאן לאיליה.

@ 20. הפרדת זכרי צאן
: זכרי צאן חולים יוחזקו בנפרד במדור בית החולים עד שיחליט האחראי לרביה על החזרתם לאיליה, על שחיטתם או על הרחקתם ממכון ההזרעה.

@ 21. הפקת זירמה
: הפקת הזירמה מזכרי הצאן תיעשה רק במדור הפקת הזירמה שבמכון ההזרעה; כל מירוק יילקח בבושת מלאכותית וכוסית נפרדות, נקיות ומחוטאות ועליהן תודבק תווית המזהה את הזכר שממנו נלקחה הזירמה ואת מועד לקיחתה.

@ 22. כניסה ושהות במכון הזרעה
: (א) לא ייכנס אדם למכון הזרעה אם ביקר במשק בקר או צאן בתוך עשרים וארבע שעות לפני כניסתו למכון. הוראה זו לא תחול על רופא וטרינר שנכנס למדור בית חולים.
: (ב) לא ייכנס אדם למכון הזרעה אלא אם כן החליף את בגדיו בחדר ההלבשה לבגדים נקיים ומחוטאים.

== פרק ה': הזרעה ==

@ 23. היתר למזריע
: (א) לא יבצע אדם הזרעה מלאכותית בצאן אלא בהיתר מאת המנהל (להלן - היתר למזריע) ובהתאם לתנאים שקבע המנהל בהיתר.
: (ב) המנהל ייתן היתר למזריע אם הוכח, להנחת דעתו, כי המבקש קיבל הכשרה נאותה לביצוע הזרעה מלאכותית בצאן.
: (ג) לא ישתמש מזריע בזירמת צאן אלא אם כן הופקה במכון שקיבל היתר הפעלה לפי תקנות אלה.

== פרק ו': רישומים ודיווחים ==

@ 24. רישומים בידי בעל מכון הזרעה
: בעל מכון הזרעה ינהל רישום מלא ומדויק של זכרי הצאן בתחנת הסגר ובמכון לרבות פרטים בדבר הפקת זירמת הצאן ומסירתה, הכל בטפסים שהורה עליהם המנהל.

@ 25. רישומים בידי מזריע
: מזריע ינהל רישום יומי מלא ומדויק של ההזרעות שביצע, בטופס שהורה עליו המנהל וימסור העתק של הטופס לבעל מכון ההזרעה שממנו קיבל את הזירמה.

@ 26. דיווחים
: (א) בעל מכון הזרעה ידווח מיד לאחראי לרביה על כל תחלואה בזכרי הצאן.
: (ב) מזריע ובעל עדר שהוזרע בזירמה שהופקה במכון הזרעה ידווחו ללשכה הווטרינרית המחוזית ולבעל מכון להזרעה על כל מחלה, חשד למחלה או הפלה בצאן שהוזרע.

== פרק ז': הוראות כלליות ==

@ 27. שמירת דינים
: אין בהוראות תקנות אלה כדי לגרוע מהוראות כל דין.

@ 28. סייגים לתחולה
: הוראות תקנות אלה לא יחולו על -
: (1) הפקת זירמה והזרעה בעדר הנמצא באותו אתר;
: (2) זירמה המיובאת בהיתר המנהל;
: (3) זירמה לשימוש בניסויים במוסדות מדע או מחקר ובתנאי שהפקתה והשימוש בה ייעשו בפיקוחו של רופא וטרינר ממשלתי.

@ 29. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה 18 חודשים מיום פרסומן.

&lt;פרסום&gt; ז' בכסלו התשנ&quot;ט (26 בנובמבר 1998)
&lt;חתימה&gt; רפאל איתן שר החקלאות ופיתוח הכפר</text>
      <sha1>kny23hf5i0jeqb6k0pxsji1lixzykcr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הניוקסל)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1709240</id>
    <revision>
      <id>3087862</id>
      <parentid>3073734</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:30:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087858]</comment>
      <origin>3087862</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17152" sha1="14uiw9frpvlvohxv312lnzpz8l0d9ds" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הניוקסל), תש״ל–1970}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר מניעת מחלת הניוקסל}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תש״ל, 969|תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הניוקסל)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2515.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 571|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 1422|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5463.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 690|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6043.pdf}}, {{ח:תיבה|692|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד) (תיקון מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6043.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 3|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6268.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ב, 1018|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 13|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 659|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1134|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6794.pdf}}, {{ח:תיבה|1224|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1589|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1271|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1597|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1470|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8118.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2030|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3344|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1800|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1874|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11189.pdf}}, {{ח:תיבה|2690|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 240|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 174|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12543.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#סעיף 20|סעיפים 18}} {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#פרק ה|ו־20}} {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|לפקודת מחלות בעלי חיים, 1945}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״ב, תש״ס, תשס״ד}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גופה“ – גופה של עוף שנשחט, לרבות חלק ממנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר חיטוי מאושר“ – תמיסה בריכוז שאינו פחות מ־2% של נתר מאכל (סודה קאוסטיק) או בריכוז שאינו פחות מ־5% של פנול או של חומר אחר שפעולתו דומה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלה“ – מחלת הניוקסל בעופות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – אדם שמנהל השירותים הוטרינריים מינהו להיות מפקח על מחלות עופות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום“ – לרבות מבנה, מיתקן, ציוד, לול או כלוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משק עופות“ – מקום המשמש לגידול עופות לרבות לולים ומבני עזר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נגוע“ – נגוע במחלה, לרבות חשוד כנגוע במחלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוף“ – עוף מהעופות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#תוספת 1|בתוספת הראשונה לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פגר“ – גופה של עוף שמת, לרבות חלק ממנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא וטרינרי“ – רופא וטרינרי ממשלתי למחלות עופות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – עיריה, מועצה מקומית, מועצה כפרית, כפר, יישוב, מאהל, מושבה, מושב עובדים, מושב שיתופי, קיבוץ, קבוצה וכל תחום מיושב אחר.

{{ח:סעיף|1א|חובת חיסון|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל עוף חייב לדאוג כי עופותיו יחוסנו נגד מחלת הניוקסל, בהתאם להוראות הרופא הווטרינר.
{{ח:תת|(ב)}} לא יכניס אדם עוף למשק עופות ולא יחזיק בו שם אלא אם כן קיבל מהרופא הווטרינר הוראות חיסון, בכתב, נגד מחלת הניוקסל.

{{ח:סעיף|1ב|חובת רישום|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מחסן ירשום את פרטי החיסון, לרבות תאריך בקיעה של העוף, מספר העופות שחוסנו, מספר אצווה, תאריך ביצוע החיסון, שיטת החיסון, את שמו ומספר תעודת הזהות שלו ויחתום לצד הרישום.
{{ח:תת|(ב)}} בעל עוף ישמור את הרישום ברשותו.

{{ח:סעיף|1ג|בדיקות|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} רופא וטרינר יבצע בכל שנה בדיקות בעופות לקביעת רמת הנוגדנים למחלה בעופות.

{{ח:סעיף|1ד|אגרה שנתית|תיקון: תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} בעד הבדיקות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 1ג|בתקנה 1ג}} ישלם בעל העופות, ואם היו העופות אפרוחים – בעל המדגרה, סמוך לפני הבדיקה הראשונה בכל שנה אגרה שנתית.
{{ח:תת|(ב)}} האגרה שישלם בעל מדגרה או בעל עופות, לפי הענין, תהא כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} לפי מספר האפרוחים שייצר או העופות שגידל – לפי סוגם – בשנה הקודמת לבדיקה.

{{ח:סעיף|2|חובת הודעה על מחלה}}
{{ח:ת}} כל אדם היודע על גופה או פגר נגועים יודיע על כך מיד לרופא וטרינרי.

{{ח:סעיף|3|העברת עופות נגועים}}
{{ח:ת}} לא יעביר אדם עוף, גופה או פגר נגועים ממקום בו הם נמצאים, ולא יגרום, לא ירשה ולא יסייע להעברתם, אלא על פי היתר בכתב מאת רופא וטרינרי ובהתאם להוראותיו.

{{ח:סעיף|4|הוראות רופא וטרינרי או מפקח}}
{{ח:ת}} רופא וטרינרי או מפקח רשאים להורות על חיסון, בידוד, העברה, שחיטה, השמדה או קבורה של עוף, גופה או פגר, על ניקוי וחיטוי של מקום, על השמדת מספוא, זבל ורפד, ועל כל פעולה אחרת הדרושה לדעת הרופא הוטרינרי או המפקח למלחמה במחלה, בדרך ובאופן שיורו.

{{ח:סעיף|5|הודעה על מקום נגוע}}
{{ח:תת|(א)}} רופא וטרינרי ימסור הודעה {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס א|בטופס א׳ שבתוספת}} לבעל או למחזיק של מקום שהוכרז כנגוע מחמת שיש בו, או שהיו בו תוך חודש ימים קודם לתאריך ההודעה, עופות, גופות או פגרים שלפי דעתו היו נגועים.
{{ח:תת|(ב)}} נמסרה הודעה כאמור בתקנת משנה (א) יחולו על המקום הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כל עוף המצוי במקום בתאריך מסירת ההודעה יבודד, יישחט או יושמד, הכל לפי הוראות הרופא הוטרינרי;
{{ח:תתת|(2)}} בעלו או מחזיקו של המקום יעמיד כלים המכילים חומר חיטוי מאושר לטבילת נעליים, כפי שיורה הרופא הוטרינרי;
{{ח:תתת|(3)}} לא יצא אדם מהמקום הנגוע אלא לאחר שהחליף בגדיו ונעליו או חיטה אותם לפי הוראות הרופא הוטרינרי;
{{ח:תתת|(4)}} לא יוצאו מהמקום עופות, ביצים, שקים, זבל ורפד אלא על פי אישור מאת רופא וטרינרי;
{{ח:תתת|(5)}} לא יוצאו ציוד, רכב או עגלה מהמקום אלא לאחר שחוטו לפי הוראות הרופא הוטרינרי;
{{ח:תתת|(6)}} ניקוי וחיטוי המקום ייעשו על ידי הבעל או המחזיק במקום, בזמן ובאופן שיורה עליהם רופא וטרינרי;
{{ח:תתת|(7)}} לא יוכנס למקום שום עוף אלא בהיתר מרופא וטרינרי;
{{ח:תתת|(8)}} רשאי רופא וטרינרי להורות על התקנת בור רקב או משרפה להשמדת פגרים, התקנת ביוב, רישות המבנים ואמצעי לחימה נגד נברנים.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על פי תקנה זו תישאר בתקפה עד שתבוטל בהודעה של הרופא הוטרינרי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס ב|בטופס ב׳ שבתוספת}} שתימסר לבעל המקום או למחזיק בו.

{{ח:סעיף|6|תחולה|תיקון: תשל״ג, תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} רופא וטרינרי יפרסם בתחום רשות מקומית או בבית שחיטה, לפי הענין, בדרך הנראית לו, הודעה המכריזה על תחומה כעל שטח נגוע מחמת שיש בו, או שהיו בו תוך החודש שקדם לתאריך ההודעה, עופות, גופות או פגרים שלפי דעתו היו נגועים.
{{ח:תת|(ב)}} פורסמה הודעה על אכרזה כאמור, יחולו בתחום הרשות המקומית הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(ב)}} מיום פרסום ההודעה.

{{ח:סעיף|7|צוותים בשטח נגוע}}
{{ח:ת}} רשאי רופא וטרינרי להורות למחזיקי לולים בשטח נגוע על מינוי צוותים, על חשבון מחזיקי הלולים, לחיסול גופות או פגרים, לניקוי וחיטוי של כל מקום בשטח הנגוע, או לביצוע חיסונים לעופות.

{{ח:סעיף|8|השמדת עופות שהוכנסו למקום נגוע או לשטח נגוע}}
{{ח:ת}} רשאי רופא וטרינרי להורות על השמדת עופות שהוכנסו לשטח נגוע או למקום נגוע, ללא תשלום פיצויים.

{{ח:סעיף|9|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הניוקסל), תש״ל–1970“.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תש״ס}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 טופס א}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|טופס א׳}} {{ש}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}})}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''מדינת ישראל''' {{ש}} משרד החקלאות {{ש}} השירותים הוטרינריים ובריאות המקנה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''{{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים, 1945}}''' {{ש}} '''תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הניוקסל), תש״ל–1970'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אל: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} להווי ידוע לך כי מזה . . . . . . . . . . ימים לפני תאריך ההודעה הזאת פרצה מחלת הניוקסל במקום המוחזק על ידך ב־{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .|שם המקום}} שהוכרז כמקום נגוע, וכי בתוקף הודעה זו יחולו תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הניוקסל), תש״ל–1970, על המקום ועל כל הקרקעות והבנינים שאתה מחזיק בהם והסמוכים למקום, החל מתאריך מסירת ההודעה הזאת.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} ניתן היום . . . . . . . . . . לחודש . . . . . . . . . . שנה . . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | | | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .|רופא וטרינרי ממשלתי}} }}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 טופס ב}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|טופס ב׳}} {{ש}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(ג)}})}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''מדינת ישראל''' {{ש}} משרד החקלאות {{ש}} השירותים הוטרינריים ובריאות המקנה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''{{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים, 1945}}''' {{ש}} '''תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הניוקסל), תש״ל–1970'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אל: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} ההודעה שנחתמה על ידי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ונמסרה לך ביום . . . . . . . . . . לחודש . . . . . . . . . . שנת . . . . . . . . . . בטלה בזה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} ניתן היום . . . . . . . . . . לחודש . . . . . . . . . . שנה . . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | | | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .|רופא וטרינרי ממשלתי}} }}

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תש״ס}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1ד|תקנה 1ד(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: [הודעות]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(כל הסכומים מעודכנים ליולי 2026)}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג העופות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מספר העופות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;האגרה בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;אפרוחים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 2.5 מיליון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;37,860&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מ־2.5 מיליון עד 5.5 מיליון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;39,710&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מ־5.5 מיליון עד 10.5 מיליון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;42,300&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 10.5 מיליון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;53,380&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פרגיות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל מספר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15,830&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מטילות ביצי מאכל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל מספר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;פטמים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 100,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;650&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מ־100,000 עד 300,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;700&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 300,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;950&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הודנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כל מספר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6,310&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;הודים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 15,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;640&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 15,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;740&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אפרוחים“ – אפרוחים בני יומם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הודים“ – תרנגולי הודו מגיל שישה שבועות עד גיל עשרים שבועות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הודנים“ – תרנגולי הודו שגילם אינו עולה על שישה שבועות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטילות“ – תרנגולות המשמשות לייצור ביצי מאכל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פטמים“ – תרנגולים ותרנגולות בגיל שאינו עולה על שלושה חודשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרגיות“ – תרנגולות המיועדות להיות מטילות ואשר גילן אינו עולה על שישה חודשים.

{{ח:חתימות|ט״ו בשבט תש״ל (22 בינואר 1970)}}
* '''חיים גבתי'''&lt;br&gt;שר החקלאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>14uiw9frpvlvohxv312lnzpz8l0d9ds</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות מחלות בעלי חיים (ביעור מחלת הברוצלוזיס בצאן)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1709245</id>
    <revision>
      <id>3087864</id>
      <parentid>3073735</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:30:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087856]</comment>
      <origin>3087864</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12819" sha1="njy6c8l28yioger91gmdwh88lou2k3n" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות מחלות בעלי חיים (ביעור מחלת הברוצלוזיס בצאן), התשמ״ט–1989}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ט, 539|תקנות מחלות בעלי חיים (ביעור מחלת הברוצלוזיס בצאן)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5170.pdf}}, {{ח:תיבה|1278|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד) (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5212.pdf}}, {{ח:תיבה|1305|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5213.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 234|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5630.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 944|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5842.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תש״ן, 320|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5244.pdf}}, {{ח:תיבה|527|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5259.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 50|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5299.pdf}}, {{ח:תיבה|433|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5322.pdf}}, {{ח:תיבה|955|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5364.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 310|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5391.pdf}}, {{ח:תיבה|1400|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 760|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5516.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 347|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5571.pdf}}, {{ח:תיבה|1130|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 488|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 301|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5724.pdf}}, {{ח:תיבה|1402|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 619|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5826.pdf}}, {{ח:תיבה|1240|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 403|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1024|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 19|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 658|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1133|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6794.pdf}}, {{ח:תיבה|1224|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1589|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1271|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1597|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1470|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8118.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2030|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3344|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1800|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1874|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11189.pdf}}, {{ח:תיבה|2690|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 240|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 174|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12543.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי-חיים#סעיף 20|סעיפים 20(ג)}} {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי-חיים#סעיף 22|ו־22}} {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי-חיים|לפקודת מחלות בעלי־חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985}} (להלן – הפקודה), אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשמ״ט־2, תשנ״ה, תשנ״ז}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור נגוע“ – אזור שהוכרז לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי-חיים#סעיף 18|סעיף 18 לפקודה}} כנגוע במחלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלה“ – מחלת הברוצלוזיס בצאן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום שחיטה“ – בית־מטבחיים או כל מקום אחר בו יוחזק הצאן לשחיטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נגוע“ – נגוע במחלה, לרבות חשוד כנגוע במחלה או מצוי באזור נגוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עדר“ – שני ראשי צאן או יותר הנמצאים ביחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צאן“ – כבשים, עזים, יעזים וכלבי רועים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא וטרינר“ – רופא וטרינרי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי-חיים|בפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא וטרינר ממשלתי אזורי“ – רופא וטרינר ממשלתי בלשכה הווטרינרית בתחום שבו נמצא הצאן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא מחוזי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|בפקודת בריאות העם, 1940}}.

{{ח:סעיף|1א|חובת הודעה וחיסון|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בעל צאן יודיע, בכתב, לרופא הווטרינר הממשלתי האזורי, בחודשים ינואר, אפריל, יולי ואוקטובר של כל שנה על מספר הנקבות בגיל חודשיים עד ארבעה חודשים בעדרים שבבעלותו ויקבע עימו מועד לחיסונן נגד המחלה.
{{ח:תת|(ב)}} חיסן רופא וטרינר ממשלתי או מפקח, נקבות צאן בפני המחלה, ידאג לסימונן לפי הוראות מנהל השירותים הווטרינריים.
{{ח:תת|(ג)}} לא יחזיק אדם בנקבות צאן שגילן עולה על חצי שנה אלא אם כן חוסנו וסומנו לפי תקנה זו.

{{ח:סעיף|2|הודעה על מחלה|תיקון: תשנ״ה, תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} רופא וטרינר שקבע כי צאן נגוע יודיע על כך מיד לבעל הצאן ולרופא הוטרינר הממשלתי האזורי.
{{ח:תת|(ב)}} בעל של צאן נגוע או של כבשים ועזים שהפילו חייב להפרידם מכל צאן אחר וכן להודיע על כך מיד לרופא הוטרינר הממשלתי האזורי.
{{ח:תת|(ג)}} רופא מחוזי שקיבל הודעה מרופא מורשה או ממעבדה כי אדם נגוע או חשוד כנגוע בברוצלוזיס, יעביר את ההודעה מיד לרופא הוטרינר הממשלתי הקרוב.

{{ח:סעיף|3|מבחנים, בדיקות וסימון}}
{{ח:תת|(א)}} רופא וטרינר ממשלתי רשאי לבצע בצאן כל בדיקה או בחינה אשר ייראו לו כדרושים לשם גילוי או אבחון המחלה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל הצאן חייב להביאו למקום שקבע הרופא, במועד שנקבע, ולהגיש לרופא הוטרינר הממשלתי או למפקח כל עזרה הדרושה לביצוע הבדיקות והסימון. צאן שנבדק יסומן כפי שיורה הרופא הוטרינר הממשלתי.

{{ח:סעיף|3א|אגרה|תיקון: תשמ״ט־2, [הודעות]}}
{{ח:ת}} בעד אבחון ישלם בעל הצאן אגרת אבחון בסך 6 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1989; החל מיולי 2026, 30 ש״ח)}} לראש צאן, לשנה.

{{ח:סעיף|4|תעודה וטרינרית}}
{{ח:ת}} רופא וטרינר ממשלתי יתן לבעל הצאן שנבדק תעודה וטרינרית, בנוסח שקבע המנהל, המעידה על סימון הצאן ועל הבדיקות שבוצעו בו. בעד תעודה כאמור ישלם בעל הצאן אגרה בשיעור הקבוע {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי-חיים (תעודה וטרינרית)|בתקנות מחלות בעלי־חיים (תעודה וטרינרית), התשל״ה–1975}}.

{{ח:סעיף|5|סימון בעל חיים נגוע}}
{{ח:ת}} רופא וטרינר ממשלתי או מפקח רשאים לסמן או להורות על סימונו של צאן נגוע בסימן־קבע.

{{ח:סעיף|6|הוראות לענין אזורים נגועים|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:ת}} הוכרז אזור, כפר או אתר כאזור נגוע, יחולו בנוסף על הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי-חיים|הפקודה}} הוראות אלה:
{{ח:תת|(א)|1.}} בעל הצאן הנגוע יעביר, תוך יומיים, לרופא הוטרינר הממשלתי האזורי, ביד או בדואר רשום, הודעה על מספר ראשי הצאן שבבעלותו. בהודעה יפרט את סוגו, מינו ומקום הימצאו של הצאן;
{{ח:תתת|2.}} השתנה מספר ראשי הצאן עקב המלטה או תמותה, יודיע על כך בעל הצאן, בדרך ובזמן שנקבעו בתקנת משנה (א)1;
{{ח:תת|(ב)}} צאן שלא נמסרה עליו הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(א)}}, רשאי רופא וטרינר ממשלתי או מפקח לתפסו ולהעבירו למקום הנראה לו לשם ביצוע סימונים ובדיקות; בעל הצאן או המחזיק ישא בכל הוצאות העברת הצאן, הזנתו ושאר הפעולות שנעשו לגביו כאמור;
{{ח:תת|(ג)}} רופא וטרינר ממשלתי רשאי לחייב בעל צאן להקים מכלאה מגודרת כפי שיורה לצורך ביצוע בדיקות בצאן;
{{ח:תת|(ד)}} רופא וטרינר ממשלתי רשאי להורות על העברת הצאן למקום שייראה לו לצורך ביצוע בדיקה או להסגר;
{{ח:תת|(ה)}} בעל עדר נגוע לא יחזיק את עדרו ולא ירעה אותו אלא במקום שאושר מראש ובכתב על ידי רופא וטרינר ממשלתי;
{{ח:תת|(ו)}} בעל צאן נגוע שקיבל אישור כמפורט בפסקה (ה), לא ירעה את הצאן הנגוע במרחק הקטן מ־300 מטר מבקר וצאן אחר;
{{ח:תת|(ז)}} לא יוציא אדם ולא יעביר מספוא, קש, רפד או פרש מהאזור הנגוע אלא על פי היתר בכתב מאת רופא וטרינר ממשלתי;
{{ח:תת|(ח)}} בעל הצאן הנגוע או המחזיק בו ינקה ויחטא את האזור הנגוע בזמן ובאופן שיורה עליהם רופא וטרינר ממשלתי;
{{ח:תת|(ט)}} רופא וטרינר ממשלתי רשאי להורות לבעל הצאן על השמדת הפרש, הרפד, הקש או המספוא באזור הנגוע, בדרך הנראית לו.

{{ח:סעיף|7|הוראות להעברה לשחיטה}}
{{ח:ת}} הורה רופא וטרינר ממשלתי, בתוקף סמכותו לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי-חיים#סעיף 7|סעיף 7 לפקודה}}, לבעלו של צאן נגוע לשחטו, יורה לבעל הצאן להעבירו למקום השחיטה במועד שקבע.

{{ח:חתימות|ד׳ בטבת התשמ״ט (12 בדצמבר 1988)}}
* '''אריה נחמקין'''&lt;br&gt;שר החקלאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>njy6c8l28yioger91gmdwh88lou2k3n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות מחלות בעלי חיים (הזרעה מלאכותית בצאן)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1709274</id>
    <revision>
      <id>3087863</id>
      <parentid>3073736</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:30:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087857]</comment>
      <origin>3087863</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18487" sha1="946fvudpxyc1kxr0h5rvm8oy7mfa92l" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות מחלות בעלי חיים (הזרעה מלאכותית בצאן), התשנ״ט–1998}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ט, 182|תקנות מחלות בעלי חיים (הזרעה מלאכותית בצאן)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5942.pdf}}, {{ח:תיבה|181|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד) (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5942.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ט, 403|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1024|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 19|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 658|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1133|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6794.pdf}}, {{ח:תיבה|1224|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1589|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1271|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1597|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1470|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8118.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2030|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3344|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1800|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1874|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11189.pdf}}, {{ח:תיבה|2690|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 240|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 174|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12543.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#סעיף 22|סעיפים 22}} {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#סעיף 23|ו־23(4)}} {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985}} (להלן – הפקודה), {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 11ב|וסעיף 11ב}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|לחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 2|סעיף 48(א) לחוק־יסוד: הממשלה}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 2|סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, ולענין {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9}} באישור שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 39ב|סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: משק המדינה#סעיף 1|סעיף 1(ב) לחוק־יסוד: משק המדינה}}, אני מתקין תקנות אלה –
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: היתר להקמת מכון הזרעה ולהפעלתו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: המבנים והחצר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הפעלה ותחזוקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: הזרעה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: רישומים ודיווחים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: כללי}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”האחראי לרביה“ – רופא וטרינר ממשלתי שהמנהל מינהו להיות אחראי רביה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איליה“ – מקום משכן זכרי צאן שסיימו את תקופת הבידוד בתחנת הסגר ועברו בדיקות רפואיות מקדימות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר“ – היתר הקמה או היתר הפעלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מנהל השירותים הווטרינריים או מי שהוא הסמיך לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכרי צאן“ – אילים ותיישים שמיועדים לשמש להפקת זירמת צאן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכון הזרעה“ – מיתקן להפקת זירמת צאן שהוא עסק טעון רישוי לפי {{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת|פרט 3.2 ד׳ לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזריע“ – אדם שהמנהל התיר לו לבצע הזרעה מלאכותית בצאן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחנת הסגר“ – מקום סגור ומבודד שאישר המנהל לצורך בדיקה ואישור זכרי צאן לפני העברתם לאיליה.

{{ח:סעיף|2|הקמת מכון הזרעה והפעלתו}}
{{ח:ת}} לא יקים אדם ולא יפעיל מכון הזרעה אלא בהיתר מאת המנהל ובהתאם לתנאיו.

{{ח:סעיף|3|הפצת זירמת צאן}}
{{ח:ת}} לא ישווק אדם, לא ימסור, לא יעביר ולא יפיץ זירמת צאן בישראל, אלא אם כן הופקה הזירמה במכון הזרעה, בהתאם להוראות תקנות אלה.

{{ח:סעיף|4|מסירת זירמה}}
{{ח:ת}} לא ימסור בעל מכון הזרעה זירמת צאן אלא למזריע או לבעל עדר לשם הזרעה בעדרו בלבד.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: היתר להקמת מכון הזרעה ולהפעלתו}}

{{ח:סעיף|5|תנאי להיתר}}
{{ח:ת}} לא יינתן היתר להקמת מכון הזרעה ולהפעלתו אלא אם כן מבקש ההיתר ממלא אחר הוראות תקנות אלה, להנחת דעתו של המנהל.

{{ח:סעיף|6|בקשה להיתר הקמה}}
{{ח:ת}} מבקש היתר הקמה למכון הזרעה (להלן – היתר הקמה) יגיש למנהל בקשה בכתב על כך ויצרף לה את כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} מפה מצבית – תרשים סביבה בקנה מידה של 1:1250;
{{ח:תת|(2)}} תרשים המגרש בקנה מידה של 1:1250;
{{ח:תת|(3)}} תכניות מכון ההזרעה בקנה מידה של 1:100;
{{ח:תת|(4)}} מפרט טכני וסניטרי של המכון;
{{ח:תת|(5)}} רשימת ציוד וסימון הצבתו בתכניות המכון;
{{ח:תת|(6)}} הודעה בדבר מספר זכרי הצאן שיוחזקו במכון.

{{ח:סעיף|7|בקשה להיתר הפעלה}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש היתר הפעלה למכון הזרעה (להלן – היתר הפעלה), שהוקם לפי היתר הקמה, יגיש למנהל בקשה על כך.
{{ח:תת|(ב)}} תוקף היתר הפעלה יהיה לשנה מיום נתינתו והוא ניתן לחידוש לפי בקשה בכתב של מבקש החידוש.
{{ח:תת|(ג)}} לבקשה לחידוש היתר הפעלה תצורף הצהרה בכתב של המבקש כי הנספחים שצורפו לבקשתו להיתר ההקמה משקפים את המצב הקיים במכון ההזרעה בעת הבקשה לחידוש היתר ההפעלה.

{{ח:סעיף|8|היתר}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי, לפי שיקול דעתו, לתת היתר, לסרב לתיתו, להתנותו בתנאים, להתלותו, לשנותו או לבטלו.

{{ח:סעיף|9|אגרה|תיקון: [הודעות]}}
{{ח:ת}} בעד בקשה להיתר ישלם המבקש אגרה בסך 1,390 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1998; החל מיולי 2026, 2,140 ש״ח)}}.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: המבנים והחצר}}

{{ח:סעיף|10|מרחקים ודרכי גישה}}
{{ח:ת}} המרחק בין מכון הזרעה לבין תחנת הסגר או משק בקר או צאן אחר יהיה 100 מטרים לפחות; והמרחק בין מכון הזרעה או תחנת הסגר לבין דרך המשמשת להובלת בעלי חיים יהיה 30 מטרים לפחות.

{{ח:סעיף|11|מיתקני מכון}}
{{ח:תת|(א)}} לכל מכון הזרעה תהיה תחנת הסגר שתמוקם מחוץ לשטחו.
{{ח:תת|(ב)}} מכון הזרעה יכלול את המדורים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} איליה;
{{ח:תתת|(2)}} מדור להפקת הזירמה;
{{ח:תתת|(3)}} מדור לעיבוד הזירמה ואחסונה;
{{ח:תתת|(4)}} תחנה לשינוע הזירמה ממכון ההזרעה אל מחוצה לו;
{{ח:תתת|(5)}} מדור בית חולים שיהיה נפרד ומרוחק מתאי זכרי הצאן ויהיו בו תאי בידוד.
{{ח:תת|(ג)}} התכנון המפורט של מכון ההזרעה לרבות תחנת ההסגר כולל רצף תנועת העובדים וכיוונה, סידורי התאורה והחיטוי, יהיו בהתאם לדרישות המנהל.

{{ח:סעיף|12|חצרי תחנת ההסגר והמכון}}
{{ח:תת|(א)}} חצרי תחנת ההסגר ומכון ההזרעה יהיו מגודרים ומצוידים בשערים עם מנעולים למניעת כניסתם של אנשים ובעלי חיים שכניסתם לא אושרה בידי האחראי לרביה; המרחק שבין גדר החצר ובין כל קיר חיצוני של תחנת ההסגר או של מכון ההזרעה לא יפחת מ־10 מטרים; החצר תהיה נקיה ומסודרת.
{{ח:תת|(ב)}} בחצרי תחנת ההסגר ומכון ההזרעה יותקנו מיתקנים אטומים לאשפה, ברזי מים וסדרי ניקוז, הכל לפי דרישת המנהל.

{{ח:סעיף|13|מיתקני חיטוי}}
{{ח:ת}} בכניסה לתחנת ההסגר ולמכון ההזרעה יהיו מיתקני חיטוי וחדרי הלבשה, הכל לפי דרישת המנהל.

{{ח:סעיף|14|מחסנים}}
{{ח:ת}} בתחנת ההסגר ובמכון ההזרעה יהיו מחסנים לאחזקת אבזרים וחומרים הדרושים לעבודת התחנה והמכון; המחסנים יהיו סגורים ואטומים בפני כניסת מזיקים.

{{ח:סעיף|15|חומרי בניה וניקוז}}
{{ח:ת}} תחנת ההסגר ומכון ההזרעה יהיו בנויים מחומרים שאינם גורמים לפגיעה בבעלי חיים והניתנים בנקל לרחיצה, חיטוי וניקוי; התשתיות יאפשרו ניקוז יעיל של השפכים ממיתקני המכון.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הפעלה ותחזוקה}}

{{ח:סעיף|16|תנאים לאכלוס איליה}}
{{ח:ת}} לא יוכנסו זכרי צאן לאיליה אלא לפי אישור בכתב מאת האחראי לרביה ולאחר שנתקיימו בהם כל התנאים, הבדיקות, הטיפולים, החיסונים וההסגרים המפורטים בתקנות אלה.

{{ח:סעיף|17|תנאים להכנסת זכרי צאן לתחנת הסגר}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הרשימה“ – רשימת מחלות מידבקות או תורשתיות ורשימת חיסונים שערך המנהל מזמן לזמן ושהופקדה לעיון הציבור בלשכה הווטרינרית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הלשכה הווטרינרית“ – הלשכה הווטרינרית שבאזור שיפוטה נמצא משק המקור.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוכנסו זכרי צאן לתחנת הסגר אלא לפי אישורים בכתב מאת האחראי לרביה ומאת רופא וטרינר ממשלתי של הלשכה הווטרינרית, שיינתנו לאחר שנתקיימו בזכרי הצאן כל התנאים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לא נתגלו במשק שממנו נלקחו (להלן – משק המקור) מחלות מידבקות או תורשתיות הרשומות ברשימה;
{{ח:תתת|(2)}} העדר שממנו נלקחו זכרי הצאן נבדק וחוסן נגד מחלות שברשימה;
{{ח:תתת|(3)}} זכרי צאן שנתקיימו בהם התנאים המפורטים בפסקאות (1) ו־(2) נבדקו במשק המקור ונמצא שאינם נושאים גורמי מחלה של המחלות ברשימה.

{{ח:סעיף|18|זכרי צאן בתחנת הסגר}}
{{ח:ת}} עם הכנסת זכרי הצאן לתחנת ההסגר הם –
{{ח:תת|(1)}} יבודדו בקבוצות נפרדות לפי מועד כניסתם וייבדקו בדיקה קלינית כללית;
{{ח:תת|(2)}} ייבדקו, יטופלו ויחוסנו כפי שיורה המנהל ובהתאם ללוח זמנים ולתנאים שהורה עליהם.

{{ח:סעיף|19|הכנסת זכרי צאן לאיליה}}
{{ח:ת}} אישר האחראי לרביה כי הושלמו, להנחת דעתו, כל הבדיקות והטיפולים הנדרשים בזכרי הצאן לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18}} יוכנסו זכרי הצאן לאיליה.

{{ח:סעיף|20|הפרדת זכרי צאן}}
{{ח:ת}} זכרי צאן חולים יוחזקו בנפרד במדור בית החולים עד שיחליט האחראי לרביה על החזרתם לאיליה, על שחיטתם או על הרחקתם ממכון ההזרעה.

{{ח:סעיף|21|הפקת זירמה}}
{{ח:ת}} הפקת הזירמה מזכרי הצאן תיעשה רק במדור הפקת הזירמה שבמכון ההזרעה; כל מירוק יילקח בבושת מלאכותית וכוסית נפרדות, נקיות ומחוטאות ועליהן תודבק תווית המזהה את הזכר שממנו נלקחה הזירמה ואת מועד לקיחתה.

{{ח:סעיף|22|כניסה ושהות במכון הזרעה}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייכנס אדם למכון הזרעה אם ביקר במשק בקר או צאן בתוך עשרים וארבע שעות לפני כניסתו למכון. הוראה זו לא תחול על רופא וטרינר שנכנס למדור בית חולים.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייכנס אדם למכון הזרעה אלא אם כן החליף את בגדיו בחדר ההלבשה לבגדים נקיים ומחוטאים.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: הזרעה}}

{{ח:סעיף|23|היתר למזריע}}
{{ח:תת|(א)}} לא יבצע אדם הזרעה מלאכותית בצאן אלא בהיתר מאת המנהל (להלן – היתר למזריע) ובהתאם לתנאים שקבע המנהל בהיתר.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל ייתן היתר למזריע אם הוכח, להנחת דעתו, כי המבקש קיבל הכשרה נאותה לביצוע הזרעה מלאכותית בצאן.
{{ח:תת|(ג)}} לא ישתמש מזריע בזירמת צאן אלא אם כן הופקה במכון שקיבל היתר הפעלה לפי תקנות אלה.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: רישומים ודיווחים}}

{{ח:סעיף|24|רישומים בידי בעל מכון הזרעה}}
{{ח:ת}} בעל מכון הזרעה ינהל רישום מלא ומדויק של זכרי הצאן בתחנת הסגר ובמכון לרבות פרטים בדבר הפקת זירמת הצאן ומסירתה, הכל בטפסים שהורה עליהם המנהל.

{{ח:סעיף|25|רישומים בידי מזריע}}
{{ח:ת}} מזריע ינהל רישום יומי מלא ומדויק של ההזרעות שביצע, בטופס שהורה עליו המנהל וימסור העתק של הטופס לבעל מכון ההזרעה שממנו קיבל את הזירמה.

{{ח:סעיף|26|דיווחים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל מכון הזרעה ידווח מיד לאחראי לרביה על כל תחלואה בזכרי הצאן.
{{ח:תת|(ב)}} מזריע ובעל עדר שהוזרע בזירמה שהופקה במכון הזרעה ידווחו ללשכה הווטרינרית המחוזית ולבעל מכון להזרעה על כל מחלה, חשד למחלה או הפלה בצאן שהוזרע.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|27|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} אין בהוראות תקנות אלה כדי לגרוע מהוראות כל דין.

{{ח:סעיף|28|סייגים לתחולה}}
{{ח:ת}} הוראות תקנות אלה לא יחולו על –
{{ח:תת|(1)}} הפקת זירמה והזרעה בעדר הנמצא באותו אתר;
{{ח:תת|(2)}} זירמה המיובאת בהיתר המנהל;
{{ח:תת|(3)}} זירמה לשימוש בניסויים במוסדות מדע או מחקר ובתנאי שהפקתה והשימוש בה ייעשו בפיקוחו של רופא וטרינר ממשלתי.

{{ח:סעיף|29|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה 18 חודשים מיום פרסומן.

{{ח:חתימות|ז׳ בכסלו התשנ״ט (26 בנובמבר 1998)}}
* '''רפאל איתן'''&lt;br&gt;שר החקלאות ופיתוח הכפר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>946fvudpxyc1kxr0h5rvm8oy7mfa92l</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות מחלות בעלי-חיים (תעודה וטרינרית)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1709366</id>
    <revision>
      <id>3087795</id>
      <parentid>3072841</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T06:54:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3087795</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6867" sha1="0ub0mrkwz1ennbxcxdulr48dr5ihamd" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות מחלות בעלי-חיים (תעודה וטרינרית), תשל&quot;ה-1975
=== תקנות בדבר תעודה וטרינרית ===

&lt;מאגר תקן 2107250 קוד a163Y00000DuP9xQAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;ה, 914|תקנות מחלות בעלי-חיים (תעודה וטרינרית)|3295)); ((תשל&quot;ז, 596|תיקון|3640)); ((תשל&quot;ט, 718|תיקון|3946)); ((תש&quot;ם, 1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4125)); ((תשמ&quot;א, 1565|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|4274)); ((תשמ&quot;ז, 85|תיקון|4978)); ((תשנ&quot;ד, 596|תיקון|5577)); ((תשפ&quot;ו, 204|תיקון|12096)).
''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תש&quot;ם, 1757|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2631)); ((תשמ&quot;א, 1286|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|2700)); ((ק&quot;ת תשמ&quot;ב, 223|הודעת האגרות החקלאיות|4281)), ((1099|הודעת האגרות החקלאיות (מס' 2)|4356)); ((תשמ&quot;ג, 182|הודעת אגרות חקלאיות|4423)), ((1111|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4483)); ((תשמ&quot;ד, 149|הודעת אגרות חקלאיות|4536)), ((1100|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4606)), ((2658|הודעת אגרות חקלאיות|4707)); ((תשמ&quot;ה, 684|הודעת אגרות חקלאיות|4761)), ((1193|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4798)), ((1752|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|4841)); ((תשמ&quot;ו, 72|הודעת אגרות חקלאיות|4868)), ((1524|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|4974)); ((תשמ&quot;ז, 276|הודעת אגרות חקלאיות|4994)), ((704|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5019)), ((1136|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5043)); ((תשמ&quot;ח, 456|הודעת אגרות חקלאיות|5083)), ((1048|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5127)); ((תשמ&quot;ט, 407|הודעת אגרות חקלאיות|5161)), ((870|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5188)); ((תש&quot;ן, 311|הודעת אגרות חקלאיות|5244)), ((518|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)||5259)); ((תשנ&quot;א, 42|הודעת אגרות חקלאיות|5299)), ((424|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5322)), ((946|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 3)|5364)); ((תשנ&quot;ב, 301|הודעת אגרות חקלאיות|5391)), ((1391|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5460)); ((תשנ&quot;ג, 752|הודעת אגרות חקלאיות|5516)); ((תשנ&quot;ד, 338|הודעת אגרות חקלאיות|5571)), ((1122|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5611)); ((תשנ&quot;ה, 479|הודעת אגרות חקלאיות|5648)); ((תשנ&quot;ו, 293|הודעת אגרות חקלאיות|5724)), ((1393|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5769)); ((תשנ&quot;ז, 610|הודעת אגרות חקלאיות|5826)), ((1232|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|5852)); ((תשנ&quot;ט, 394|הודעת אגרות חקלאיות|5953)); ((תשס&quot;ב, 1016|הודעת אגרות חקלאיות|6184)); ((תשס&quot;ג, 11|הודעת אגרות חקלאיות|6197)); ((תשס&quot;ח, 650|הודעת אגרות חקלאיות|6658)); ((תשס&quot;ט, 1125|הודעת אגרות חקלאיות|6794)), ((1217|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|6803)), ((1226|ת&quot;ט|6803)); ((תש&quot;ע, 1581|הודעת אגרות חקלאיות|6923)); ((תשע&quot;א, 1263|הודעת אגרות חקלאיות|7023)); ((תשע&quot;ג, 1589|הודעת אגרות חקלאיות|7278)); ((תשע&quot;ט, 1462|הודעת אגרות חקלאיות|8118)); ((תש&quot;ף, 2022|הודעת אגרות חקלאיות|8699)); ((תשפ&quot;א, 3336|הודעת אגרות חקלאיות|9431)); ((תשפ&quot;ג, 1791|הודעת אגרות חקלאיות|10653)); ((תשפ&quot;ד, 1865|הודעת אגרות חקלאיות|11189)), ((2681|הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2)|11312)); ((תשפ&quot;ו, 231|הודעת אגרות חקלאיות|12105)); ((תשפ&quot;ז, 165|הודעת אגרות חקלאיות|12543)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#פרק ה|סעיף 20]] [[=הפקודה|לפקודת מחלות בעלי-חיים, 1945]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. מתן תעודה וטרינרית
: רופא וטרינרי ממשלתי רשאי לתת תעודה בדבר חיסונים, מבחנים, סימני היכר, בדיקות או טיפולים בבעלי-חיים, כאמור בתקנות שהותקנו על פי [[הפקודה]] (להלן - תעודה וטרינרית).

@ 2. אגרה
: בעד תעודה וטרינרית לגבי בעלי-חיים המפורטים [[בתוספת]] תשולם אגרה בשיעור שצויין לצידם.

@ 3. פטורים (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) נציג דיפלומטי או נציג קונסולרי של מדינת חוץ כמשמעותו [[בסעיף 3 לתוספת לחוק המכס, הבלו ומס קניה (ביטול פטור מיוחד), תשי&quot;ז-1957]], שהכיר בו שר החוץ, יהא פטור מתשלום האגרה.
: (ב) אדם עם מוגבלות המלווה בחיית שירות, יהיה פטור מתשלום האגרה בעד תעודה וטרינרית לעניין יצוא חיית השירות המלווה אותו בעת יציאתו מהארץ; בתקנת משנה זו -
::- &quot;אדם עם מוגבלות&quot; - כהגדרתו [[בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]];
::- &quot;חיית שירות&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 19ו1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]].

@ 4. ביטול
: תקנות מחלות בעלי-חיים (תעודה וטרינרית), תשי&quot;ט-1959 - בטלות.

@ 5. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה ביום העשירי לאחר פרסומן.

@ 6. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות מחלות בעלי-חיים (תעודה וטרינרית), תשל&quot;ה-1975&quot;.

== תוספת (תיקון: תשל&quot;ז, תשל&quot;ט, תשמ&quot;ז) ==
==== ((([[תקנה 2]]))) ====
@ (תיקון: תשנ&quot;ד, [הודעות])
: {{מוקטן|&lt;u&gt;תיאור בעלי-חיים&lt;/u&gt;}} [---] {{מוקטן|&lt;u&gt;שיעור בשקלים חדשים&lt;/u&gt;}}
: (((הסכומים מעודכנים ליולי 2026):))
: בקר -
:: בעד ראש בקר אחד [---] 58.00
:: בעד כל ראש בקר נוסף [---] 28.50
: צאן -
:: עד חמישה ראש צאן [---] 286.00
:: בעד כל ראש צאן נוסף [---] 28.50
:: אך לא יותר מאשר [---] 580.00
: בעלי-חיים ליצוא -
:: לקבוצה עד שבעים וחמישה ראש בקר או ראש צאן [---] 58.00
:: לכל ראש בקר או צאן בנפרד [---] 4.30
:: בעלי-חיים אחרים [---] 46.00

&lt;פרסום&gt; י&quot;ט בשבט תשל&quot;ה (31 בינואר 1975)
&lt;חתימה&gt; אהרן אוזן שר החקלאות</text>
      <sha1>0ub0mrkwz1ennbxcxdulr48dr5ihamd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות מחלות בעלי-חיים (תעודה וטרינרית)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1709406</id>
    <revision>
      <id>3087823</id>
      <parentid>3072844</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:00:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087795]</comment>
      <origin>3087823</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11818" sha1="3jixv06fqwg5jz78wnolh1p5y915346" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות מחלות בעלי־חיים (תעודה וטרינרית), תשל״ה–1975}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר תעודה וטרינרית}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשל״ה, 914|תקנות מחלות בעלי־חיים (תעודה וטרינרית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3295.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 596|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3640.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 718|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3946.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 1616|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4125.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1565|תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4274.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 85|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4978.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 596|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5577.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 204|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12096.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תש״ם, 1757|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2631.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1286|הודעה בדבר אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2700.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 223|הודעת האגרות החקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4281.pdf}}, {{ח:תיבה|1099|הודעת האגרות החקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 182|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4423.pdf}}, {{ח:תיבה|1111|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4483.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 149|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4536.pdf}}, {{ח:תיבה|1100|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4606.pdf}}, {{ח:תיבה|2658|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4707.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 684|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4761.pdf}}, {{ח:תיבה|1193|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4798.pdf}}, {{ח:תיבה|1752|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4841.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 72|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4868.pdf}}, {{ח:תיבה|1524|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4974.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 276|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4994.pdf}}, {{ח:תיבה|704|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5019.pdf}}, {{ח:תיבה|1136|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5043.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 456|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5083.pdf}}, {{ח:תיבה|1048|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 407|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5161.pdf}}, {{ח:תיבה|870|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5188.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 311|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5244.pdf}}, {{ח:תיבה|518|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 42|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5299.pdf}}, {{ח:תיבה|424|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5322.pdf}}, {{ח:תיבה|946|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5364.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 301|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5391.pdf}}, {{ח:תיבה|1391|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 752|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5516.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 338|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5571.pdf}}, {{ח:תיבה|1122|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 479|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 293|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5724.pdf}}, {{ח:תיבה|1393|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5769.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 610|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5826.pdf}}, {{ח:תיבה|1232|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 394|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1016|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 11|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 650|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1125|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6794.pdf}}, {{ח:תיבה|1217|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6803.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1581|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1263|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1589|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1462|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8118.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2022|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3336|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1791|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1865|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11189.pdf}}, {{ח:תיבה|2681|הודעת אגרות חקלאיות (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 231|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 165|הודעת אגרות חקלאיות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12543.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי-חיים#פרק ה|סעיף 20}} {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי-חיים|לפקודת מחלות בעלי־חיים, 1945}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|מתן תעודה וטרינרית}}
{{ח:ת}} רופא וטרינרי ממשלתי רשאי לתת תעודה בדבר חיסונים, מבחנים, סימני היכר, בדיקות או טיפולים בבעלי־חיים, כאמור בתקנות שהותקנו על פי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי-חיים|הפקודה}} (להלן – תעודה וטרינרית).

{{ח:סעיף|2|אגרה}}
{{ח:ת}} בעד תעודה וטרינרית לגבי בעלי־חיים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} תשולם אגרה בשיעור שצויין לצידם.

{{ח:סעיף|3|פטורים|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} נציג דיפלומטי או נציג קונסולרי של מדינת חוץ כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המכס, הבלו ומס קניה (ביטול פטור מיוחד)#תוספת פרט 3|בסעיף 3 לתוספת לחוק המכס, הבלו ומס קניה (ביטול פטור מיוחד), תשי״ז–1957}}, שהכיר בו שר החוץ, יהא פטור מתשלום האגרה.
{{ח:תת|(ב)}} אדם עם מוגבלות המלווה בחיית שירות, יהיה פטור מתשלום האגרה בעד תעודה וטרינרית לעניין יצוא חיית השירות המלווה אותו בעת יציאתו מהארץ; בתקנת משנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חיית שירות“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19ו1|בסעיף 19ו1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}.

{{ח:סעיף|4|ביטול}}
{{ח:ת}} תקנות מחלות בעלי־חיים (תעודה וטרינרית), תשי״ט–1959 – בטלות.

{{ח:סעיף|5|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ביום העשירי לאחר פרסומן.

{{ח:סעיף|6|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות מחלות בעלי־חיים (תעודה וטרינרית), תשל״ה–1975“.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשל״ז, תשל״ט, תשמ״ז}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ד, [הודעות]}}
{{ח:ת}} {{מוקטן|&lt;u&gt;תיאור בעלי־חיים&lt;/u&gt;}} &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;{{מוקטן|&lt;u&gt;שיעור בשקלים חדשים&lt;/u&gt;}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הסכומים מעודכנים ליולי 2026):}}
{{ח:ת}} בקר –
{{ח:תת}} בעד ראש בקר אחד &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;58.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת}} בעד כל ראש בקר נוסף &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;28.50&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} צאן –
{{ח:תת}} עד חמישה ראש צאן &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;286.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת}} בעד כל ראש צאן נוסף &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;28.50&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת}} אך לא יותר מאשר &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;580.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} בעלי־חיים ליצוא –
{{ח:תת}} לקבוצה עד שבעים וחמישה ראש בקר או ראש צאן &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;58.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת}} לכל ראש בקר או צאן בנפרד &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;4.30&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת}} בעלי־חיים אחרים &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;46.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:חתימות|י״ט בשבט תשל״ה (31 בינואר 1975)}}
* '''אהרן אוזן'''&lt;br&gt;שר החקלאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>3jixv06fqwg5jz78wnolh1p5y915346</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תבנית:תק:כותרת עליונה ופתיחת טבלה</title>
    <ns>10</ns>
    <id>1738780</id>
    <revision>
      <id>3087884</id>
      <parentid>3000778</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T08:13:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <origin>3087884</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3929" sha1="b7x635aaeez8hex45jrmwrjkyptilvu" xml:space="preserve">{{מקרא על פי המסורה}}
&lt;div style=&quot;text-align:center&quot;&gt;
'''פרשת {{{1}}}'''

&lt;div class=&quot;NavFrame&quot; style=&quot;width:100%;&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;NavHead&quot; style=&quot;text-align:center; float:auto&quot;&gt;תיקון קוראים - תוכן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;NavContent&quot; style=&quot;display:block; text-align:right&quot;&gt;
{| width=75% cellpadding=2 border=1 align=center
|- align=center
|[[תיקון קוראים - בראשית|בראשית]]
|[[תיקון קוראים - שמות|שמות]]
|[[תיקון קוראים - ויקרא|ויקרא]]
|[[תיקון קוראים - במדבר|במדבר]]
|[[תיקון קוראים - דברים|דברים]]
|- align=center
|[[תיקון קוראים - נח|נח]]
|[[תיקון קוראים - וארא|וארא]]
|[[תיקון קוראים - צו|צו]]
|[[תיקון קוראים - נשא|נשא]]
|[[תיקון קוראים - ואתחנן|ואתחנן]]
|- align=center
|[[תיקון קוראים - לך לך|לך לך]]
|[[תיקון קוראים - בא|בא]]
|[[תיקון קוראים - שמיני|שמיני]]
|[[תיקון קוראים - בהעלותך|בהעלותך]]
|[[תיקון קוראים - עקב|עקב]]
|- align=center
|[[תיקון קוראים - וירא|וירא]]
|[[תיקון קוראים - בשלח|בשלח]]
|[[תיקון קוראים - תזריע|תזריע]]
|[[תיקון קוראים - שלח|שלח]]
|[[תיקון קוראים - ראה|ראה]]
|- align=center
|[[תיקון קוראים - חיי שרה|חיי שרה]]
|[[תיקון קוראים - יתרו|יתרו]]
|[[תיקון קוראים - מצורע|מצורע]]
|[[תיקון קוראים - קורח|קורח]]
|[[תיקון קוראים - שופטים|שופטים]]
|- align=center
|[[תיקון קוראים - תולדות|תולדות]]
|[[תיקון קוראים - משפטים|משפטים]]
|[[תיקון קוראים - אחרי מות|אחרי מות]]
|[[תיקון קוראים - חוקת|חוקת]]
|[[תיקון קוראים - כי תצא|כי תצא]]
|- align=center
|[[תיקון קוראים - ויצא|ויצא]]
|[[תיקון קוראים - תרומה|תרומה]]
|[[תיקון קוראים - קדושים|קדושים]]
|[[תיקון קוראים - בלק|בלק]]
|[[תיקון קוראים - כי תבוא|כי תבוא]]
|- align=center
|[[תיקון קוראים - וישלח|וישלח]]
|[[תיקון קוראים - תצוה|תצוה]]
|[[תיקון קוראים - אמור|אמור]]
|[[תיקון קוראים - פינחס|פינחס]]
|[[תיקון קוראים - ניצבים|ניצבים]]
|- align=center
|[[תיקון קוראים - וישב|וישב]]
|[[תיקון קוראים - כי תשא|כי תשא]]
|[[תיקון קוראים - בהר|בהר]]
|[[תיקון קוראים - מטות|מטות]]
|[[תיקון קוראים - וילך|וילך]]
|- align=center
|[[תיקון קוראים - מקץ|מקץ]]
|[[תיקון קוראים - כי תשא|ויקהל]]
|[[תיקון קוראים - בחוקותי|בחוקותי]]
|[[תיקון קוראים - מסעי|מסעי]]
|[[תיקון קוראים - האזינו|האזינו]]
|- align=center
|[[תיקון קוראים - ויגש|ויגש]]
|[[תיקון קוראים - פקודי|פקודי]]
|
|
|[[תיקון קוראים - וזאת הברכה|וזאת הברכה]]
|- align=center
|[[תיקון קוראים - ויחי|ויחי]]
|bgcolor=#ddd colspan=4|'''חמש מגילות''': [[תיקון קוראים - שיר השירים|שיר השירים]] • [[תיקון קוראים - רות|רות]] • [[תיקון קוראים - איכה|איכה]] • [[תיקון קוראים - קהלת|קהלת]] • [[תיקון קוראים - אסתר|אסתר]]
|}
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
{{ש}}
{| style=&quot;margin:auto; border:none; border-collapse:collapse; width:100%; max-width:850px; font-size: 1.4vw; font-family: Taamey Frank CLM, SBL Hebrew, Ezra SIL SR, Ezra SIL, Arial Unicode MS; line-height:1.5; white-space: nowrap;&quot;</text>
      <sha1>b7x635aaeez8hex45jrmwrjkyptilvu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תיקון קוראים - בהעלותך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739061</id>
    <revision>
      <id>3087882</id>
      <parentid>3000715</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T08:01:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקונים שבוצעו ב&quot;מקרא על פי המסורה&quot; מאז שהדף הזה נוצר.</comment>
      <origin>3087882</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="66959" sha1="0y3scklqggwcnf7efrdpna6lpc30gvq" xml:space="preserve">{{תק:כותרת עליונה ופתיחת טבלה|בהעלותך}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|{{תק:תחילת עליה|וַיְדַבֵּ֥ר|תחילת פרשת בהעלֹתך}} יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר{{תק:סוף פסוק|במדבר|ח|א}} דַּבֵּר֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וְאָמַרְתָּ֖ אֵלָ֑יו בְּהַעֲלֹֽתְךָ֙ אֶת־הַנֵּרֹ֔ת אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֣י|ואמרת אליו בהעלתך את הנרת אל מול פני}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|הַמְּנוֹרָ֔ה יָאִ֖ירוּ שִׁבְעַ֥ת הַנֵּרֽוֹת{{תק:סוף פסוק|במדבר|ח|ב}} וַיַּ֤עַשׂ כֵּן֙ אַהֲרֹ֔ן|המנורה יאירו שבעת הנרות ויעש כן אהרן}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֣י הַמְּנוֹרָ֔ה הֶעֱלָ֖ה נֵרֹתֶ֑יהָ כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה|אל מול פני המנורה העלה נרתיה כאשר צוה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה{{תק:סוף פסוק|במדבר|ח|ג}} וְזֶ֨ה מַעֲשֵׂ֤ה הַמְּנֹרָה֙ מִקְשָׁ֣ה זָהָ֔ב|יהוה את משה וזה מעשה המנרה מקשה זהב}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|עַד־יְרֵכָ֥הּ עַד־פִּרְחָ֖הּ מִקְשָׁ֣ה הִ֑וא כַּמַּרְאֶ֗ה אֲשֶׁ֨ר|עד ירכה עד פרחה מקשה הוא כמראה אשר}}
{{תק:שורה מיושרת ימינה|הֶרְאָ֤ה יְהֹוָה֙ אֶת־מֹשֶׁ֔ה כֵּ֥ן עָשָׂ֖ה אֶת־הַמְּנֹרָֽה{{תק:סוף פסוק|במדבר|ח|ד}}|הראה יהוה את משה כן עשה את המנרה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|{{תק:תחילת עליה|וַיְדַבֵּ֥ר|[לוי]}} יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר{{תק:סוף פסוק|במדבר|ח|ה}} קַ֚ח אֶת־הַלְוִיִּ֔ם מִתּ֖וֹךְ|וידבר יהוה אל משה לאמר קח את הלוים מתוך}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְטִהַרְתָּ֖ אֹתָֽם{{תק:סוף פסוק|במדבר|ח|ו}} וְכֹֽה־תַעֲשֶׂ֤ה לָהֶם֙|בני ישראל וטהרת אתם וכה תעשה להם}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|לְטַֽהֲרָ֔ם הַזֵּ֥ה עֲלֵיהֶ֖ם מֵ֣י חַטָּ֑את וְהֶעֱבִ֤ירוּ תַ֙עַר֙|לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|עַל־כׇּל־בְּשָׂרָ֔ם וְכִבְּס֥וּ בִגְדֵיהֶ֖ם וְהִטֶּהָֽרוּ{{תק:סוף פסוק|במדבר|ח|ז}} וְלָֽקְחוּ֙ פַּ֣ר|על כל בשרם וכבסו בגדיהם והטהרו ולקחו פר}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|בֶּן־בָּקָ֔ר וּמִ֨נְחָת֔וֹ סֹ֖לֶת בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן וּפַר־שֵׁנִ֥י|בן בקר ומנחתו סלת בלולה בשמן ופר שני}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|בֶן־בָּקָ֖ר תִּקַּ֥ח לְחַטָּֽאת{{תק:סוף פסוק|במדבר|ח|ח}} וְהִקְרַבְתָּ֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם לִפְנֵ֖י|בן בקר תקח לחטאת והקרבת את הלוים לפני}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְהִ֨קְהַלְתָּ֔ אֶֽת־כׇּל־עֲדַ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל{{תק:סוף פסוק|במדבר|ח|ט}}|אהל מועד והקהלת את כל עדת בני ישראל}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|{{תק:תחילת עליה|וְהִקְרַבְתָּ֥|[ישראל]}} אֶת־הַלְוִיִּ֖ם לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְסָמְכ֧וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל|והקרבת את הלוים לפני יהוה וסמכו בני ישראל}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אֶת־יְדֵיהֶ֖ם עַל־הַלְוִיִּֽם{{תק:סוף פסוק|במדבר|ח|י}} וְהֵנִיף֩ אַהֲרֹ֨ן אֶת־הַלְוִיִּ֤ם תְּנוּפָה֙|את ידיהם על הלוים והניף אהרן את הלוים תנופה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה מֵאֵ֖ת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהָי֕וּ לַעֲבֹ֖ד אֶת־עֲבֹדַ֥ת|לפני יהוה מאת בני ישראל והיו לעבד את עבדת}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|יְהֹוָֽה{{תק:סוף פסוק|במדבר|ח|יא}} וְהַלְוִיִּם֙ יִסְמְכ֣וּ אֶת־יְדֵיהֶ֔ם עַ֖ל רֹ֣אשׁ הַפָּרִ֑ים|יהוה והלוים יסמכו את ידיהם על ראש הפרים}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וַ֠עֲשֵׂ֠ה אֶת־הָאֶחָ֨ד חַטָּ֜את וְאֶת־הָאֶחָ֤ד עֹלָה֙ לַֽיהֹוָ֔ה|ועשה את האחד חטאת ואת האחד עלה ליהוה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|לְכַפֵּ֖ר עַל־הַלְוִיִּֽם{{תק:סוף פסוק|במדבר|ח|יב}} וְהַֽעֲמַדְתָּ֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם לִפְנֵ֥י אַהֲרֹ֖ן|לכפר על הלוים והעמדת את הלוים לפני אהרן}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וְלִפְנֵ֣י בָנָ֑יו וְהֵנַפְתָּ֥ אֹתָ֛ם תְּנוּפָ֖ה לַֽיהֹוָֽה{{תק:סוף פסוק|במדבר|ח|יג}} וְהִבְדַּלְתָּ֙|ולפני בניו והנפת אתם תנופה ליהוה והבדלת}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אֶת־הַלְוִיִּ֔ם מִתּ֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהָ֥יוּ לִ֖י הַלְוִיִּֽם{{תק:סוף פסוק|במדבר|ח|יד}}|את הלוים מתוך בני ישראל והיו לי הלוים}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|{{תק:תחילת עליה|וְאַֽחֲרֵי־כֵן֙|שני}} יָבֹ֣אוּ הַלְוִיִּ֔ם לַעֲבֹ֖ד אֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד|ואחרי כן יבאו הלוים לעבד את אהל מועד}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וְטִֽהַרְתָּ֣ אֹתָ֔ם וְהֵנַפְתָּ֥ אֹתָ֖ם תְּנוּפָֽה{{תק:סוף פסוק|במדבר|ח|טו}} כִּי֩ נְתֻנִ֨ים|וטהרת אתם והנפת אתם תנופה כי נתנים}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|נְתֻנִ֥ים הֵ֙מָּה֙ לִ֔י מִתּ֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל תַּ֩חַת֩ פִּטְרַ֨ת|נתנים המה לי מתוך בני ישראל תחת פטרת}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|כׇּל־רֶ֜חֶם בְּכ֥וֹר כֹּל֙ מִבְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לָקַ֥חְתִּי אֹתָ֖ם לִֽי{{תק:סוף פסוק|במדבר|ח|טז}}|כל רחם בכור כל מבני ישראל לקחתי אתם לי}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|כִּ֣י לִ֤י כׇל־בְּכוֹר֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָ֑ה בְּי֗וֹם|כי לי כל בכור בבני ישראל באדם ובבהמה ביום}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|הַכֹּתִ֤י כׇל־בְּכוֹר֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם הִקְדַּ֥שְׁתִּי אֹתָ֖ם לִֽי{{תק:סוף פסוק|במדבר|ח|יז}}|הכתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי אתם לי}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וָאֶקַּ֖ח אֶת־הַלְוִיִּ֑ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל{{תק:סוף פסוק|במדבר|ח|יח}}|ואקח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וָאֶתְּנָ֨ה אֶת־הַלְוִיִּ֜ם נְתֻנִ֣ים לְאַהֲרֹ֣ן וּלְבָנָ֗יו מִתּוֹךְ֮ בְּנֵ֣י|ואתנה את הלוים נתנים לאהרן ולבניו מתוך בני}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|יִשְׂרָאֵל֒ לַעֲבֹ֞ד אֶת־עֲבֹדַ֤ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד|ישראל לעבד את עבדת בני ישראל באהל מועד}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וּלְכַפֵּ֖ר עַל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֨א יִהְיֶ֜ה בִּבְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ נֶ֔גֶף|ולכפר על בני ישראל ולא יהיה בבני ישראל נגף}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|בְּגֶ֥שֶׁת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־הַקֹּֽדֶשׁ{{תק:סוף פסוק|במדבר|ח|יט}} וַיַּ֨עַשׂ מֹשֶׁ֧ה וְאַהֲרֹ֛ן|בגשת בני ישראל אל הקדש ויעש משה ואהרן}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וְכׇל־עֲדַ֥ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל לַלְוִיִּ֑ם כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁר־צִוָּ֨ה יְהֹוָ֤ה|וכל עדת בני ישראל ללוים ככל אשר צוה יהוה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אֶת־מֹשֶׁה֙ לַלְוִיִּ֔ם כֵּן־עָשׂ֥וּ לָהֶ֖ם בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל{{תק:סוף פסוק|במדבר|ח|כ}}|את משה ללוים כן עשו להם בני ישראל}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וַיִּֽתְחַטְּא֣וּ הַלְוִיִּ֗ם וַֽיְכַבְּסוּ֙ בִּגְדֵיהֶ֔ם וַיָּ֨נֶף אַהֲרֹ֥ן אֹתָ֛ם|ויתחטאו הלוים ויכבסו בגדיהם וינף אהרן אתם}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וַיְכַפֵּ֧ר עֲלֵיהֶ֛ם אַהֲרֹ֖ן לְטַהֲרָֽם{{תק:סוף פסוק|במדבר|ח|כא}}|תנופה לפני יהוה ויכפר עליהם אהרן לטהרם}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וְאַחֲרֵי־כֵ֞ן בָּ֣אוּ הַלְוִיִּ֗ם לַעֲבֹ֤ד אֶת־עֲבֹֽדָתָם֙ בְּאֹ֣הֶל|ואחרי כן באו הלוים לעבד את עבדתם באהל}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|מוֹעֵ֔ד לִפְנֵ֥י אַהֲרֹ֖ן וְלִפְנֵ֣י בָנָ֑יו כַּאֲשֶׁר֩ צִוָּ֨ה יְהֹוָ֤ה|מועד לפני אהרן ולפני בניו כאשר צוה יהוה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אֶת־מֹשֶׁה֙ עַל־הַלְוִיִּ֔ם כֵּ֖ן עָשׂ֥וּ לָהֶֽם{{תק:סוף פסוק|במדבר|ח|כב}} {{תק:רווח פרשה סגורה}} וַיְדַבֵּ֥ר|את משה על הלוים כן עשו להם {{תק:רווח פרשה סגורה}} וידבר}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר{{תק:סוף פסוק|במדבר|ח|כג}} זֹ֖את אֲשֶׁ֣ר לַלְוִיִּ֑ם מִבֶּן֩|יהוה אל משה לאמר זאת אשר ללוים מבן}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|חָמֵ֨שׁ וְעֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה יָבוֹא֙ לִצְבֹ֣א צָבָ֔א|חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|בַּעֲבֹדַ֖ת אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד{{תק:סוף פסוק|במדבר|ח|כד}} וּמִבֶּן֙ חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֔ה יָשׁ֖וּב|בעבדת אהל מועד ומבן חמשים שנה ישוב}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|מִצְּבָ֣א הָעֲבֹדָ֑ה וְלֹ֥א יַעֲבֹ֖ד עֽוֹד{{תק:סוף פסוק|במדבר|ח|כה}} וְשֵׁרֵ֨ת אֶת־אֶחָ֜יו|מצבא העבדה ולא יעבד עוד ושרת את אחיו}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|בְּאֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ לִשְׁמֹ֣ר מִשְׁמֶ֔רֶת וַעֲבֹדָ֖ה לֹ֣א יַעֲבֹ֑ד|באהל מועד לשמר משמרת ועבדה לא יעבד}}
{{תק:שורה מיושרת ימינה|כָּ֛כָה תַּעֲשֶׂ֥ה לַלְוִיִּ֖ם בְּמִשְׁמְרֹתָֽם{{תק:סוף פסוק|במדבר|ח|כו}}|ככה תעשה ללוים במשמרתם}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|{{תק:תחילת עליה|וַיְדַבֵּ֣ר|שלישי}} יְהֹוָ֣ה אֶל־מֹשֶׁ֣ה בְמִדְבַּר־סִ֠ינַ֠י בַּשָּׁנָ֨ה הַשֵּׁנִ֜ית|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|לְצֵאתָ֨ם מֵאֶ֧רֶץ מִצְרַ֛יִם בַּחֹ֥דֶשׁ הָרִאשׁ֖וֹן לֵאמֹֽר{{תק:סוף פסוק|במדבר|ט|א}}|לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וְיַעֲשׂ֧וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־הַפָּ֖סַח בְּמוֹעֲדֽוֹ{{תק:סוף פסוק|במדבר|ט|ב}} בְּאַרְבָּעָ֣ה|ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו בארבעה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|עָשָֽׂר־י֠וֹם בַּחֹ֨דֶשׁ הַזֶּ֜ה בֵּ֧ין הָֽעַרְבַּ֛יִם תַּעֲשׂ֥וּ אֹת֖וֹ|עשר יום בחדש הזה בין הערבים תעשו אתו}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|בְּמֹעֲד֑וֹ כְּכׇל־חֻקֹּתָ֥יו וּכְכׇל־מִשְׁפָּטָ֖יו תַּעֲשׂ֥וּ אֹתֽוֹ{{תק:סוף פסוק|במדבר|ט|ג}}|במעדו ככל חקתיו וככל משפטיו תעשו אתו}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וַיְדַבֵּ֥ר מֹשֶׁ֛ה אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לַעֲשֹׂ֥ת הַפָּֽסַח{{תק:סוף פסוק|במדבר|ט|ד}} וַיַּעֲשׂ֣וּ|וידבר משה אל בני ישראל לעשת הפסח ויעשו}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אֶת־הַפֶּ֡סַח בָּרִאשׁ֡וֹן בְּאַרְבָּעָה֩ עָשָׂ֨ר י֥וֹם לַחֹ֛דֶשׁ בֵּ֥ין|את הפסח בראשון בארבעה עשר יום לחדש בין}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|הָעַרְבַּ֖יִם בְּמִדְבַּ֣ר סִינָ֑י כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה יְהֹוָה֙|הערבים במדבר סיני ככל אשר צוה יהוה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אֶת־מֹשֶׁ֔ה כֵּ֥ן עָשׂ֖וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל{{תק:סוף פסוק|במדבר|ט|ה}} וַיְהִ֣י אֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֨ר|את משה כן עשו בני ישראל ויהי אנשים אשר}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|הָי֤וּ טְמֵאִים֙ לְנֶ֣פֶשׁ אָדָ֔ם וְלֹא־יָכְל֥וּ לַעֲשֹׂת־הַפֶּ֖סַח|היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשת הפסח}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַֽיִּקְרְב֞וּ לִפְנֵ֥י מֹשֶׁ֛ה וְלִפְנֵ֥י אַהֲרֹ֖ן בַּיּ֥וֹם|ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|הַהֽוּא{{תק:סוף פסוק|במדבר|ט|ו}} וַ֠יֹּאמְר֠וּ הָאֲנָשִׁ֤ים הָהֵ֙מָּה֙ אֵלָ֔יו אֲנַ֥חְנוּ|ההוא ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|טְמֵאִ֖ים לְנֶ֣פֶשׁ אָדָ֑ם לָ֣מָּה נִגָּרַ֗ע לְבִלְתִּ֨י הַקְרִ֜יב|טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקריב}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אֶת־קׇרְבַּ֤ן יְהֹוָה֙ בְּמֹ֣עֲד֔וֹ בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל{{תק:סוף פסוק|במדבר|ט|ז}} וַיֹּ֥אמֶר|את קרבן יהוה במעדו בתוך בני ישראל ויאמר}}
{{תק:שורה מיושרת ימינה|אֲלֵהֶ֖ם מֹשֶׁ֑ה עִמְד֣וּ וְאֶשְׁמְעָ֔ה מַה־יְצַוֶּ֥ה יְהֹוָ֖ה לָכֶֽם{{תק:סוף פסוק|במדבר|ט|ח}}|אלהם משה עמדו ואשמעה מה יצוה יהוה לכם}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר{{תק:סוף פסוק|במדבר|ט|ט}} דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|לֵאמֹ֑ר אִ֣ישׁ אִ֣ישׁ כִּי־יִהְיֶֽה־טָמֵ֣א לָנֶ֡פֶשׁ אוֹ֩ בְדֶ֨רֶךְ|לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|רְחֹקָ֜הׄ לָכֶ֗ם א֚וֹ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעָ֥שָׂה פֶ֖סַח לַיהֹוָֽה{{תק:סוף פסוק|במדבר|ט|י}}|רחקהׄ לכם או לדרתיכם ועשה פסח ליהוה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|בַּחֹ֨דֶשׁ הַשֵּׁנִ֜י בְּאַרְבָּעָ֨ה עָשָׂ֥ר י֛וֹם בֵּ֥ין הָעַרְבַּ֖יִם|בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|יַעֲשׂ֣וּ אֹת֑וֹ עַל־מַצּ֥וֹת וּמְרֹרִ֖ים יֹאכְלֻֽהוּ{{תק:סוף פסוק|במדבר|ט|יא}} לֹֽא־יַשְׁאִ֤ירוּ|יעשו אתו על מצות ומררים יאכלהו לא ישאירו}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|מִמֶּ֙נּוּ֙ עַד־בֹּ֔קֶר וְעֶ֖צֶם לֹ֣א יִשְׁבְּרוּ־ב֑וֹ כְּכׇל־חֻקַּ֥ת|ממנו עד בקר ועצם לא ישברו בו ככל חקת}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|הַפֶּ֖סַח יַעֲשׂ֥וּ אֹתֽוֹ{{תק:סוף פסוק|במדבר|ט|יב}} וְהָאִישׁ֩ אֲשֶׁר־ה֨וּא טָה֜וֹר וּבְדֶ֣רֶךְ|הפסח יעשו אתו והאיש אשר הוא טהור ובדרך}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|לֹא־הָיָ֗ה וְחָדַל֙ לַעֲשׂ֣וֹת הַפֶּ֔סַח וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא|לא היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההוא}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|מֵֽעַמֶּ֑יהָ כִּ֣י קׇרְבַּ֣ן יְהֹוָ֗ה לֹ֤א הִקְרִיב֙ בְּמֹ֣עֲד֔וֹ חֶטְא֥וֹ|מעמיה כי קרבן יהוה לא הקריב במעדו חטאו}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|יִשָּׂ֖א הָאִ֥ישׁ הַהֽוּא{{תק:סוף פסוק|במדבר|ט|יג}} וְכִֽי־יָג֨וּר אִתְּכֶ֜ם גֵּ֗ר וְעָ֤שָֽׂה פֶ֙סַח֙|ישא האיש ההוא וכי יגור אתכם גר ועשה פסח}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|לַֽיהֹוָ֔ה כְּחֻקַּ֥ת הַפֶּ֛סַח וּכְמִשְׁפָּט֖וֹ כֵּ֣ן יַעֲשֶׂ֑ה חֻקָּ֤ה|ליהוה כחקת הפסח וכמשפטו כן יעשה חקה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אַחַת֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְלַגֵּ֖ר וּלְאֶזְרַ֥ח הָאָֽרֶץ{{תק:סוף פסוק|במדבר|ט|יד}} {{תק:רווח פרשה סגורה}}|אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ {{תק:רווח פרשה סגורה}}}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|{{תק:תחילת עליה|וּבְיוֹם֙|רביעי}} הָקִ֣ים אֶת־הַמִּשְׁכָּ֔ן כִּסָּ֤ה הֶֽעָנָן֙ אֶת־הַמִּשְׁכָּ֔ן|וביום הקים את המשכן כסה הענן את המשכן}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|לְאֹ֖הֶל הָעֵדֻ֑ת וּבָעֶ֜רֶב יִהְיֶ֧ה עַֽל־הַמִּשְׁכָּ֛ן כְּמַרְאֵה־אֵ֖שׁ|לאהל העדת ובערב יהיה על המשכן כמראה אש}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|עַד־בֹּֽקֶר{{תק:סוף פסוק|במדבר|ט|טו}} כֵּ֚ן יִהְיֶ֣ה תָמִ֔יד הֶעָנָ֖ן יְכַסֶּ֑נּוּ וּמַרְאֵה־אֵ֖שׁ|עד בקר כן יהיה תמיד הענן יכסנו ומראה אש}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|לָֽיְלָה{{תק:סוף פסוק|במדבר|ט|טז}} וּלְפִ֞י הֵעָל֤וֹת הֶֽעָנָן֙ מֵעַ֣ל הָאֹ֔הֶל וְאַ֣חֲרֵי כֵ֔ן|לילה ולפי העלות הענן מעל האהל ואחרי כן}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|יִסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּבִמְק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר יִשְׁכׇּן־שָׁם֙ הֶֽעָנָ֔ן|יסעו בני ישראל ובמקום אשר ישכן שם הענן}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|שָׁ֥ם יַחֲנ֖וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל{{תק:סוף פסוק|במדבר|ט|יז}} עַל־פִּ֣י יְהֹוָ֗ה יִסְעוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל|שם יחנו בני ישראל על פי יהוה יסעו בני ישראל}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וְעַל־פִּ֥י יְהֹוָ֖ה יַחֲנ֑וּ כׇּל־יְמֵ֗י אֲשֶׁ֨ר יִשְׁכֹּ֧ן הֶעָנָ֛ן|ועל פי יהוה יחנו כל ימי אשר ישכן הענן}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|עַל־הַמִּשְׁכָּ֖ן יַחֲנֽוּ{{תק:סוף פסוק|במדבר|ט|יח}} וּבְהַאֲרִ֧יךְ הֶֽעָנָ֛ן עַל־הַמִּשְׁכָּ֖ן יָמִ֣ים|על המשכן יחנו ובהאריך הענן על המשכן ימים}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|רַבִּ֑ים וְשָׁמְר֧וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־מִשְׁמֶ֥רֶת יְהֹוָ֖ה וְלֹ֥א|רבים ושמרו בני ישראל את משמרת יהוה ולא}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|יִסָּֽעוּ{{תק:סוף פסוק|במדבר|ט|יט}} וְיֵ֞שׁ אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֧ה הֶֽעָנָ֛ן יָמִ֥ים מִסְפָּ֖ר|יסעו ויש אשר יהיה הענן ימים מספר}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|עַל־הַמִּשְׁכָּ֑ן עַל־פִּ֤י יְהֹוָה֙ יַחֲנ֔וּ וְעַל־פִּ֥י יְהֹוָ֖ה יִסָּֽעוּ{{תק:סוף פסוק|במדבר|ט|כ}} וְיֵ֞שׁ|על המשכן על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו ויש}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אֲשֶׁר־יִהְיֶ֤ה הֶֽעָנָן֙ מֵעֶ֣רֶב עַד־בֹּ֔קֶר וְנַעֲלָ֧ה הֶֽעָנָ֛ן|אשר יהיה הענן מערב עד בקר ונעלה הענן}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|בַּבֹּ֖קֶר וְנָסָ֑עוּ א֚וֹ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה וְנַעֲלָ֥ה הֶעָנָ֖ן וְנָסָֽעוּ{{תק:סוף פסוק|במדבר|ט|כא}}|בבקר ונסעו או יומם ולילה ונעלה הענן ונסעו}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אֽוֹ־יֹמַ֜יִם אוֹ־חֹ֣דֶשׁ אוֹ־יָמִ֗ים בְּהַאֲרִ֨יךְ הֶעָנָ֤ן|או ימים או חדש או ימים בהאריך הענן}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|עַל־הַמִּשְׁכָּן֙ לִשְׁכֹּ֣ן עָלָ֔יו יַחֲנ֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל וְלֹ֣א יִסָּ֑עוּ|על המשכן לשכן עליו יחנו בני ישראל ולא יסעו}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וּבְהֵעָלֹת֖וֹ יִסָּֽעוּ{{תק:סוף פסוק|במדבר|ט|כב}} עַל־פִּ֤י יְהֹוָה֙ יַחֲנ֔וּ וְעַל־פִּ֥י יְהֹוָ֖ה יִסָּ֑עוּ|ובהעלתו יסעו על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו}}
{{תק:שורה מיושרת ימינה|אֶת־מִשְׁמֶ֤רֶת יְהֹוָה֙ שָׁמָ֔רוּ עַל־פִּ֥י יְהֹוָ֖ה בְּיַד־מֹשֶֽׁה{{תק:סוף פסוק|במדבר|ט|כג}}|את משמרת יהוה שמרו על פי יהוה ביד משה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר{{תק:סוף פסוק|במדבר|י|א}} עֲשֵׂ֣ה לְךָ֗ שְׁתֵּי֙|וידבר יהוה אל משה לאמר עשה לך שתי}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|חֲצֽוֹצְרֹ֣ת כֶּ֔סֶף מִקְשָׁ֖ה תַּעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֑ם וְהָי֤וּ לְךָ֙|חצוצרת כסף מקשה תעשה אתם והיו לך}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|לְמִקְרָ֣א הָֽעֵדָ֔ה וּלְמַסַּ֖ע אֶת־הַֽמַּחֲנֽוֹת{{תק:סוף פסוק|במדבר|י|ב}} וְתָקְע֖וּ בָּהֵ֑ן|למקרא העדה ולמסע את המחנות ותקעו בהן}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וְנֽוֹעֲד֤וּ אֵלֶ֙יךָ֙ כׇּל־הָ֣עֵדָ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד{{תק:סוף פסוק|במדבר|י|ג}}|ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וְאִם־בְּאַחַ֖ת יִתְקָ֑עוּ וְנוֹעֲד֤וּ אֵלֶ֙יךָ֙ הַנְּשִׂיאִ֔ים רָאשֵׁ֖י|ואם באחת יתקעו ונועדו אליך הנשיאים ראשי}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל{{תק:סוף פסוק|במדבר|י|ד}} וּתְקַעְתֶּ֖ם תְּרוּעָ֑ה וְנָֽסְעוּ֙ הַֽמַּחֲנ֔וֹת|אלפי ישראל ותקעתם תרועה ונסעו המחנות}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|הַחֹנִ֖ים קֵֽדְמָה{{תק:סוף פסוק|במדבר|י|ה}} וּתְקַעְתֶּ֤ם תְּרוּעָה֙ שֵׁנִ֔ית וְנָֽסְעוּ֙|החנים קדמה ותקעתם תרועה שנית ונסעו}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|הַֽמַּחֲנ֔וֹת הַחֹנִ֖ים תֵּימָ֑נָה תְּרוּעָ֥ה יִתְקְע֖וּ לְמַסְעֵיהֶֽם{{תק:סוף פסוק|במדבר|י|ו}}|המחנות החנים תימנה תרועה יתקעו למסעיהם}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וּבְהַקְהִ֖יל אֶת־הַקָּהָ֑ל תִּתְקְע֖וּ וְלֹ֥א תָרִֽיעוּ{{תק:סוף פסוק|במדבר|י|ז}} וּבְנֵ֤י אַהֲרֹן֙|ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו ובני אהרן}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|הַכֹּ֣הֲנִ֔ים יִתְקְע֖וּ בַּחֲצֹֽצְר֑וֹת וְהָי֥וּ לָכֶ֛ם לְחֻקַּ֥ת עוֹלָ֖ם|הכהנים יתקעו בחצצרות והיו לכם לחקת עולם}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|לְדֹרֹתֵיכֶֽם{{תק:סוף פסוק|במדבר|י|ח}} וְכִֽי־תָבֹ֨אוּ מִלְחָמָ֜ה בְּאַרְצְכֶ֗ם עַל־הַצַּר֙|לדרתיכם וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|הַצֹּרֵ֣ר אֶתְכֶ֔ם וַהֲרֵעֹתֶ֖ם בַּחֲצֹצְרֹ֑ת וְנִזְכַּרְתֶּ֗ם לִפְנֵי֙|הצרר אתכם והרעתם בחצצרת ונזכרתם לפני}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְנוֹשַׁעְתֶּ֖ם מֵאֹיְבֵיכֶֽם{{תק:סוף פסוק|במדבר|י|ט}} וּבְי֨וֹם|יהוה אלהיכם ונושעתם מאיביכם וביום}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|שִׂמְחַתְכֶ֥ם וּֽבְמוֹעֲדֵיכֶם֮ וּבְרָאשֵׁ֣י חׇדְשֵׁיכֶם֒ וּתְקַעְתֶּ֣ם|שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|בַּחֲצֹֽצְרֹ֗ת עַ֚ל עֹלֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעַ֖ל זִבְחֵ֣י שַׁלְמֵיכֶ֑ם וְהָי֨וּ|בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו}}
{{תק:שורה מיושרת ימינה|לָכֶ֤ם לְזִכָּרוֹן֙ לִפְנֵ֣י אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם{{תק:סוף פסוק|במדבר|י|י}}|לכם לזכרון לפני אלהיכם אני יהוה אלהיכם}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|{{תק:תחילת עליה|וַיְהִ֞י|חמישי}} בַּשָּׁנָ֧ה הַשֵּׁנִ֛ית בַּחֹ֥דֶשׁ הַשֵּׁנִ֖י בְּעֶשְׂרִ֣ים בַּחֹ֑דֶשׁ|ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|נַעֲלָה֙ הֶֽעָנָ֔ן מֵעַ֖ל מִשְׁכַּ֥ן הָעֵדֻֽת{{תק:סוף פסוק|במדבר|י|יא}} וַיִּסְע֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל|נעלה הענן מעל משכן העדת ויסעו בני ישראל}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|לְמַסְעֵיהֶ֖ם מִמִּדְבַּ֣ר סִינָ֑י וַיִּשְׁכֹּ֥ן הֶעָנָ֖ן בְּמִדְבַּ֥ר פָּארָֽן{{תק:סוף פסוק|במדבר|י|יב}}|למסעיהם ממדבר סיני וישכן הענן במדבר פארן}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וַיִּסְע֖וּ בָּרִאשֹׁנָ֑ה עַל־פִּ֥י יְהֹוָ֖ה בְּיַד־מֹשֶֽׁה{{תק:סוף פסוק|במדבר|י|יג}} וַיִּסַּ֞ע דֶּ֣גֶל|ויסעו בראשנה על פי יהוה ביד משה ויסע דגל}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|מַחֲנֵ֧ה בְנֵֽי־יְהוּדָ֛ה בָּרִאשֹׁנָ֖ה לְצִבְאֹתָ֑ם וְעַ֨ל־צְבָא֔וֹ|מחנה בני יהודה בראשנה לצבאתם ועל צבאו}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|נַחְשׁ֖וֹן בֶּן־עַמִּינָדָֽב{{תק:סוף פסוק|במדבר|י|יד}} וְעַ֨ל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י יִשָּׂשכָ֑ר|נחשון בן עמינדב ועל צבא מטה בני יששכר}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|נְתַנְאֵ֖ל בֶּן־צוּעָֽר{{תק:סוף פסוק|במדבר|י|טו}} וְעַ֨ל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י זְבוּלֻ֑ן אֱלִיאָ֖ב|נתנאל בן צוער ועל צבא מטה בני זבולן אליאב}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|בֶּן־חֵלֹֽן{{תק:סוף פסוק|במדבר|י|טז}} וְהוּרַ֖ד הַמִּשְׁכָּ֑ן וְנָסְע֤וּ בְנֵֽי־גֵרְשׁוֹן֙ וּבְנֵ֣י מְרָרִ֔י|בן חלן והורד המשכן ונסעו בני גרשון ובני מררי}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|נֹשְׂאֵ֖י הַמִּשְׁכָּֽן{{תק:סוף פסוק|במדבר|י|יז}}&amp;#32; וְנָסַ֗ע דֶּ֛גֶל מַחֲנֵ֥ה רְאוּבֵ֖ן לְצִבְאֹתָ֑ם|נשאי המשכן ונסע דגל מחנה ראובן לצבאתם}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וְעַ֨ל־צְבָא֔וֹ אֱלִיצ֖וּר בֶּן־שְׁדֵיאֽוּר{{תק:סוף פסוק|במדבר|י|יח}} וְעַ֨ל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י|ועל צבאו אליצור בן שדיאור ועל צבא מטה בני}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|שִׁמְע֑וֹן שְׁלֻֽמִיאֵ֖ל בֶּן־צוּרִֽישַׁדָּֽי{{תק:סוף פסוק|במדבר|י|יט}} וְעַל־צְבָ֖א מַטֵּ֣ה|שמעון שלמיאל בן צורישדי ועל צבא מטה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|בְנֵי־גָ֑ד אֶלְיָסָ֖ף בֶּן־דְּעוּאֵֽל{{תק:סוף פסוק|במדבר|י|כ}} וְנָסְעוּ֙ הַקְּהָתִ֔ים נֹשְׂאֵ֖י|בני גד אליסף בן דעואל ונסעו הקהתים נשאי}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|הַמִּקְדָּ֑שׁ וְהֵקִ֥ימוּ אֶת־הַמִּשְׁכָּ֖ן עַד־בֹּאָֽם{{תק:סוף פסוק|במדבר|י|כא}}&amp;#32; וְנָסַ֗ע דֶּ֛גֶל|המקדש והקימו את המשכן עד באם ונסע דגל}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|מַחֲנֵ֥ה בְנֵֽי־אֶפְרַ֖יִם לְצִבְאֹתָ֑ם וְעַ֨ל־צְבָא֔וֹ אֱלִישָׁמָ֖ע|מחנה בני אפרים לצבאתם ועל צבאו אלישמע}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|בֶּן־עַמִּיהֽוּד{{תק:סוף פסוק|במדבר|י|כב}} וְעַ֨ל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י מְנַשֶּׁ֑ה גַּמְלִיאֵ֖ל|בן עמיהוד ועל צבא מטה בני מנשה גמליאל}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|בֶּן־פְּדָהצֽוּר{{תק:סוף פסוק|במדבר|י|כג}} וְעַ֨ל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֑ן אֲבִידָ֖ן|בן פדהצור ועל צבא מטה בני בנימן אבידן}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|בֶּן־גִּדְעוֹנִֽי{{תק:סוף פסוק|במדבר|י|כד}}&amp;#32; וְנָסַ֗ע דֶּ֚גֶל מַחֲנֵ֣ה בְנֵי־דָ֔ן מְאַסֵּ֥ף|בן גדעוני ונסע דגל מחנה בני דן מאסף}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|לְכׇל־הַֽמַּחֲנֹ֖ת לְצִבְאֹתָ֑ם וְעַ֨ל־צְבָא֔וֹ אֲחִיעֶ֖זֶר|לכל המחנת לצבאתם ועל צבאו אחיעזר}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|בֶּן־עַמִּישַׁדָּֽי{{תק:סוף פסוק|במדבר|י|כה}} וְעַ֨ל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י אָשֵׁ֑ר פַּגְעִיאֵ֖ל|בן עמישדי ועל צבא מטה בני אשר פגעיאל}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|בֶּן־עׇכְרָֽן{{תק:סוף פסוק|במדבר|י|כו}} וְעַ֨ל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י נַפְתָּלִ֑י אֲחִירַ֖ע בֶּן־עֵינָֽן{{תק:סוף פסוק|במדבר|י|כז}}|בן עכרן ועל צבא מטה בני נפתלי אחירע בן עינן}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אֵ֛לֶּה מַסְעֵ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לְצִבְאֹתָ֑ם וַיִּסָּֽעוּ{{תק:סוף פסוק|במדבר|י|כח}} {{תק:רווח פרשה סגורה}}|אלה מסעי בני ישראל לצבאתם ויסעו {{תק:רווח פרשה סגורה}}}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה לְ֠חֹבָ֠ב בֶּן־רְעוּאֵ֣ל הַמִּדְיָנִי֮ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁה֒|ויאמר משה לחבב בן רעואל המדיני חתן משה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|נֹסְעִ֣ים אֲנַ֗חְנוּ אֶל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה אֹת֖וֹ|נסעים אנחנו אל המקום אשר אמר יהוה אתו}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אֶתֵּ֣ן לָכֶ֑ם לְכָ֤ה אִתָּ֙נוּ֙ וְהֵטַ֣בְנוּ לָ֔ךְ כִּֽי־יְהֹוָ֥ה דִּבֶּר־ט֖וֹב|אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי יהוה דבר טוב}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|עַל־יִשְׂרָאֵֽל{{תק:סוף פסוק|במדבר|י|כט}} וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו לֹ֣א אֵלֵ֑ךְ כִּ֧י אִם־אֶל־אַרְצִ֛י|על ישראל ויאמר אליו לא אלך כי אם אל ארצי}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וְאֶל־מוֹלַדְתִּ֖י אֵלֵֽךְ{{תק:סוף פסוק|במדבר|י|ל}} וַיֹּ֕אמֶר אַל־נָ֖א תַּעֲזֹ֣ב אֹתָ֑נוּ כִּ֣י|ואל מולדתי אלך ויאמר אל נא תעזב אתנו כי}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|עַל־כֵּ֣ן יָדַ֗עְתָּ חֲנֹתֵ֙נוּ֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וְהָיִ֥יתָ לָּ֖נוּ לְעֵינָֽיִם{{תק:סוף פסוק|במדבר|י|לא}} וְהָיָ֖ה|על כן ידעת חנתנו במדבר והיית לנו לעינים והיה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|כִּי־תֵלֵ֣ךְ עִמָּ֑נוּ וְהָיָ֣ה הַטּ֣וֹב הַה֗וּא אֲשֶׁ֨ר יֵיטִ֧יב יְהֹוָ֛ה|כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב יהוה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|עִמָּ֖נוּ וְהֵטַ֥בְנוּ לָֽךְ{{תק:סוף פסוק|במדבר|י|לב}} וַיִּסְעוּ֙ מֵהַ֣ר יְהֹוָ֔ה דֶּ֖רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת|עמנו והטבנו לך ויסעו מהר יהוה דרך שלשת}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|יָמִ֑ים וַאֲר֨וֹן בְּרִית־יְהֹוָ֜ה נֹסֵ֣עַ לִפְנֵיהֶ֗ם דֶּ֚רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת|ימים וארון ברית יהוה נסע לפניהם דרך שלשת}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|יָמִ֔ים לָת֥וּר לָהֶ֖ם מְנוּחָֽה{{תק:סוף פסוק|במדבר|י|לג}} וַעֲנַ֧ן יְהֹוָ֛ה עֲלֵיהֶ֖ם יוֹמָ֑ם|ימים לתור להם מנוחה וענן יהוה עליהם יומם}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|בְּנׇסְעָ֖ם מִן־הַֽמַּחֲנֶֽה{{תק:סוף פסוק|במדבר|י|לד}} {{תק:רווח פרשה סגורה}} {{מ:נו&quot;ן הפוכה|׆}} {{תק:תחילת עליה|וַיְהִ֛י|ששי}}|בנסעם מן המחנה {{תק:רווח פרשה סגורה}} {{מ:נו&quot;ן הפוכה|׆}} ויהי}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|בִּנְסֹ֥עַ הָאָרֹ֖ן וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֑ה קוּמָ֣ה יְהֹוָ֗ה וְיָפֻ֙צוּ֙ אֹֽיְבֶ֔יךָ|בנסע הארן ויאמר משה קומה יהוה ויפצו איביך}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וְיָנֻ֥סוּ מְשַׂנְאֶ֖יךָ מִפָּנֶֽיךָ{{תק:סוף פסוק|במדבר|י|לה}} וּבְנֻחֹ֖ה יֹאמַ֑ר שׁוּבָ֣ה יְהֹוָ֔ה|וינסו משנאיך מפניך ובנחה יאמר שובה יהוה}}
{{תק:שורה מיושרת ימינה|רִֽבְב֖וֹת אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל{{תק:סוף פסוק|במדבר|י|לו}} {{מ:נו&quot;ן הפוכה|׆}}|רבבות אלפי ישראל {{מ:נו&quot;ן הפוכה|׆}}}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וַיְהִ֤י הָעָם֙ כְּמִתְאֹ֣נְנִ֔ים רַ֖ע בְּאׇזְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וַיִּשְׁמַ֤ע יְהֹוָה֙|ויהי העם כמתאננים רע באזני יהוה וישמע יהוה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וַיִּ֣חַר אַפּ֔וֹ וַתִּבְעַר־בָּם֙ אֵ֣שׁ יְהֹוָ֔ה וַתֹּ֖אכַל בִּקְצֵ֥ה|ויחר אפו ותבער בם אש יהוה ותאכל בקצה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|הַֽמַּחֲנֶֽה{{תק:סוף פסוק|במדבר|יא|א}} וַיִּצְעַ֥ק הָעָ֖ם אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיִּתְפַּלֵּ֤ל מֹשֶׁה֙|המחנה ויצעק העם אל משה ויתפלל משה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אֶל־יְהֹוָ֔ה וַתִּשְׁקַ֖ע הָאֵֽשׁ{{תק:סוף פסוק|במדבר|יא|ב}} וַיִּקְרָ֛א שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא|אל יהוה ותשקע האש ויקרא שם המקום ההוא}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|תַּבְעֵרָ֑ה כִּֽי־בָעֲרָ֥ה בָ֖ם אֵ֥שׁ יְהֹוָֽה{{תק:סוף פסוק|במדבר|יא|ג}} וְהָֽאסַפְסֻף֙ אֲשֶׁ֣ר|תבערה כי בערה בם אש יהוה והאספסף אשר}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|בְּקִרְבּ֔וֹ הִתְאַוּ֖וּ תַּאֲוָ֑ה וַיָּשֻׁ֣בוּ וַיִּבְכּ֗וּ גַּ֚ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל|בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וַיֹּ֣אמְר֔וּ מִ֥י יַאֲכִלֵ֖נוּ בָּשָֽׂר{{תק:סוף פסוק|במדבר|יא|ד}} זָכַ֙רְנוּ֙ אֶת־הַדָּגָ֔ה|ויאמרו מי יאכלנו בשר זכרנו את הדגה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אֲשֶׁר־נֹאכַ֥ל בְּמִצְרַ֖יִם חִנָּ֑ם אֵ֣ת הַקִּשֻּׁאִ֗ים וְאֵת֙|אשר נאכל במצרים חנם את הקשאים ואת}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|הָֽאֲבַטִּחִ֔ים וְאֶת־הֶחָצִ֥יר וְאֶת־הַבְּצָלִ֖ים וְאֶת־הַשּׁוּמִֽים{{תק:סוף פסוק|במדבר|יא|ה}}|האבטחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וְעַתָּ֛ה נַפְשֵׁ֥נוּ יְבֵשָׁ֖ה אֵ֣ין כֹּ֑ל בִּלְתִּ֖י אֶל־הַמָּ֥ן עֵינֵֽינוּ{{תק:סוף פסוק|במדבר|יא|ו}}|ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וְהַמָּ֕ן כִּזְרַע־גַּ֖ד ה֑וּא וְעֵינ֖וֹ כְּעֵ֥ין הַבְּדֹֽלַח{{תק:סוף פסוק|במדבר|יא|ז}} שָׁ֩טוּ֩ הָעָ֨ם|והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדלח שטו העם}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וְלָֽקְט֜וּ וְטָחֲנ֣וּ בָרֵחַ֗יִם א֤וֹ דָכוּ֙ בַּמְּדֹכָ֔ה וּבִשְּׁלוּ֙|ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|בַּפָּר֔וּר וְעָשׂ֥וּ אֹת֖וֹ עֻג֑וֹת וְהָיָ֣ה טַעְמ֔וֹ כְּטַ֖עַם לְשַׁ֥ד|בפרור ועשו אתו עגות והיה טעמו כטעם לשד}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|הַשָּֽׁמֶן{{תק:סוף פסוק|במדבר|יא|ח}} וּבְרֶ֧דֶת הַטַּ֛ל עַל־הַֽמַּחֲנֶ֖ה לָ֑יְלָה יֵרֵ֥ד הַמָּ֖ן|השמן וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|עָלָֽיו{{תק:סוף פסוק|במדבר|יא|ט}} וַיִּשְׁמַ֨ע מֹשֶׁ֜ה אֶת־הָעָ֗ם בֹּכֶה֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔יו|עליו וישמע משה את העם בכה למשפחתיו}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אִ֖ישׁ לְפֶ֣תַח אׇהֳל֑וֹ וַיִּֽחַר־אַ֤ף יְהֹוָה֙ מְאֹ֔ד וּבְעֵינֵ֥י|איש לפתח אהלו ויחר אף יהוה מאד ובעיני}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|מֹשֶׁ֖ה רָֽע{{תק:סוף פסוק|במדבר|יא|י}} וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־יְהֹוָ֗ה לָמָ֤ה הֲרֵעֹ֙תָ֙|משה רע ויאמר משה אל יהוה למה הרעת}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|לְעַבְדֶּ֔ךָ וְלָ֛מָּה לֹא־מָצָ֥תִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ לָשׂ֗וּם|לעבדך ולמה לא מצתי חן בעיניך לשום}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אֶת־מַשָּׂ֛א כׇּל־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה עָלָֽי{{תק:סוף פסוק|במדבר|יא|יא}} הֶאָנֹכִ֣י הָרִ֗יתִי אֵ֚ת|את משא כל העם הזה עלי האנכי הריתי את}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|כׇּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אִם־אָנֹכִ֖י יְלִדְתִּ֑יהוּ כִּֽי־תֹאמַ֨ר אֵלַ֜י|כל העם הזה אם אנכי ילדתיהו כי תאמר אלי}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|שָׂאֵ֣הוּ בְחֵיקֶ֗ךָ כַּאֲשֶׁ֨ר יִשָּׂ֤א הָאֹמֵן֙ אֶת־הַיֹּנֵ֔ק עַ֚ל|שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את הינק על}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתָּ לַאֲבֹתָֽיו{{תק:סוף פסוק|במדבר|יא|יב}} מֵאַ֤יִן לִי֙ בָּשָׂ֔ר|האדמה אשר נשבעת לאבתיו מאין לי בשר}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|לָתֵ֖ת לְכׇל־הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה כִּֽי־יִבְכּ֤וּ עָלַי֙ לֵאמֹ֔ר תְּנָה־לָּ֥נוּ|לתת לכל העם הזה כי יבכו עלי לאמר תנה לנו}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|בָשָׂ֖ר וְנֹאכֵֽלָה{{תק:סוף פסוק|במדבר|יא|יג}} לֹֽא־אוּכַ֤ל אָנֹכִי֙ לְבַדִּ֔י לָשֵׂ֖את|בשר ונאכלה לא אוכל אנכי לבדי לשאת}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אֶת־כׇּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה כִּ֥י כָבֵ֖ד מִמֶּֽנִּי{{תק:סוף פסוק|במדבר|יא|יד}} וְאִם־כָּ֣כָה|את כל העם הזה כי כבד ממני ואם ככה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אַתְּ־עֹ֣שֶׂה לִּ֗י הׇרְגֵ֤נִי נָא֙ הָרֹ֔ג אִם־מָצָ֥אתִי חֵ֖ן|את עשה לי הרגני נא הרג אם מצאתי חן}}
{{תק:שורה מיושרת ימינה|בְּעֵינֶ֑יךָ וְאַל־אֶרְאֶ֖ה בְּרָעָתִֽי{{תק:סוף פסוק|במדבר|יא|טו}}|בעיניך ואל אראה ברעתי}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה אֶסְפָה־לִּ֞י שִׁבְעִ֣ים אִישׁ֮|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ אֲשֶׁ֣ר יָדַ֔עְתָּ כִּי־הֵ֛ם זִקְנֵ֥י הָעָ֖ם|מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וְשֹׁטְרָ֑יו וְלָקַחְתָּ֤ אֹתָם֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְהִֽתְיַצְּב֥וּ שָׁ֖ם|ושטריו ולקחת אתם אל אהל מועד והתיצבו שם}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|עִמָּֽךְ{{תק:סוף פסוק|במדבר|יא|טז}} וְיָרַדְתִּ֗י וְדִבַּרְתִּ֣י עִמְּךָ֮ שָׁם֒ וְאָצַלְתִּ֗י מִן־הָר֛וּחַ|עמך וירדתי ודברתי עמך שם ואצלתי מן הרוח}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אֲשֶׁ֥ר עָלֶ֖יךָ וְשַׂמְתִּ֣י עֲלֵיהֶ֑ם וְנָשְׂא֤וּ אִתְּךָ֙ בְּמַשָּׂ֣א|אשר עליך ושמתי עליהם ונשאו אתך במשא}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|הָעָ֔ם וְלֹא־תִשָּׂ֥א אַתָּ֖ה לְבַדֶּֽךָ{{תק:סוף פסוק|במדבר|יא|יז}} וְאֶל־הָעָ֨ם תֹּאמַ֜ר|העם ולא תשא אתה לבדך ואל העם תאמר}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|הִתְקַדְּשׁ֣וּ לְמָחָר֮ וַאֲכַלְתֶּ֣ם בָּשָׂר֒ כִּ֡י בְּכִיתֶם֩ בְּאׇזְנֵ֨י|התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|יְהֹוָ֜ה לֵאמֹ֗ר מִ֤י יַאֲכִלֵ֙נוּ֙ בָּשָׂ֔ר כִּי־ט֥וֹב לָ֖נוּ בְּמִצְרָ֑יִם|יהוה לאמר מי יאכלנו בשר כי טוב לנו במצרים}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וְנָתַ֨ן יְהֹוָ֥ה לָכֶ֛ם בָּשָׂ֖ר וַאֲכַלְתֶּֽם{{תק:סוף פסוק|במדבר|יא|יח}} לֹ֣א י֥וֹם אֶחָ֛ד|ונתן יהוה לכם בשר ואכלתם לא יום אחד}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|תֹּאכְל֖וּן וְלֹ֣א יוֹמָ֑יִם וְלֹ֣א חֲמִשָּׁ֣ה יָמִ֗ים וְלֹא֙ עֲשָׂרָ֣ה|תאכלון ולא יומים ולא חמשה ימים ולא עשרה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|יָמִ֔ים וְלֹ֖א עֶשְׂרִ֥ים יֽוֹם{{תק:סוף פסוק|במדבר|יא|יט}} עַ֣ד חֹ֣דֶשׁ יָמִ֗ים עַ֤ד|ימים ולא עשרים יום עד חדש ימים עד}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אֲשֶׁר־יֵצֵא֙ מֵֽאַפְּכֶ֔ם וְהָיָ֥ה לָכֶ֖ם לְזָרָ֑א יַ֗עַן|אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא יען}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|כִּֽי־מְאַסְתֶּ֤ם אֶת־יְהֹוָה֙ אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבְּכֶ֔ם וַתִּבְכּ֤וּ לְפָנָיו֙|כי מאסתם את יהוה אשר בקרבכם ותבכו לפניו}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|לֵאמֹ֔ר לָ֥מָּה זֶּ֖ה יָצָ֥אנוּ מִמִּצְרָֽיִם{{תק:סוף פסוק|במדבר|יא|כ}} וַיֹּ֘אמֶר֮ מֹשֶׁה֒|לאמר למה זה יצאנו ממצרים ויאמר משה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|שֵׁשׁ־מֵא֥וֹת אֶ֙לֶף֙ רַגְלִ֔י הָעָ֕ם אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י בְּקִרְבּ֑וֹ|שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וְאַתָּ֣ה אָמַ֗רְתָּ בָּשָׂר֙ אֶתֵּ֣ן לָהֶ֔ם וְאָכְל֖וּ חֹ֥דֶשׁ יָמִֽים{{תק:סוף פסוק|במדבר|יא|כא}}|ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|הֲצֹ֧אן וּבָקָ֛ר יִשָּׁחֵ֥ט לָהֶ֖ם וּמָצָ֣א לָהֶ֑ם אִ֣ם|הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם}}
{{תק:שורה מיושרת ימינה|אֶֽת־כׇּל־דְּגֵ֥י הַיָּ֛ם יֵאָסֵ֥ף לָהֶ֖ם וּמָצָ֥א לָהֶֽם{{תק:סוף פסוק|במדבר|יא|כב}}|את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הֲיַ֥ד יְהֹוָ֖ה תִּקְצָ֑ר עַתָּ֥ה|ויאמר יהוה אל משה היד יהוה תקצר עתה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|תִרְאֶ֛ה הֲיִקְרְךָ֥ דְבָרִ֖י אִם־לֹֽא{{תק:סוף פסוק|במדבר|יא|כג}} וַיֵּצֵ֣א מֹשֶׁ֔ה וַיְדַבֵּר֙|תראה היקרך דברי אם לא ויצא משה וידבר}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אֶל־הָעָ֔ם אֵ֖ת דִּבְרֵ֣י יְהֹוָ֑ה וַיֶּאֱסֹ֞ף שִׁבְעִ֥ים אִישׁ֙|אל העם את דברי יהוה ויאסף שבעים איש}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|מִזִּקְנֵ֣י הָעָ֔ם וַיַּעֲמֵ֥ד אֹתָ֖ם סְבִיבֹ֥ת הָאֹֽהֶל{{תק:סוף פסוק|במדבר|יא|כד}} וַיֵּ֨רֶד יְהֹוָ֥ה|מזקני העם ויעמד אתם סביבת האהל וירד יהוה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|בֶּעָנָן֮ וַיְדַבֵּ֣ר אֵלָיו֒ וַיָּ֗אצֶל מִן־הָר֙וּחַ֙ אֲשֶׁ֣ר עָלָ֔יו וַיִּתֵּ֕ן|בענן וידבר אליו ויאצל מן הרוח אשר עליו ויתן}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|עַל־שִׁבְעִ֥ים אִ֖ישׁ הַזְּקֵנִ֑ים וַיְהִ֗י כְּנ֤וֹחַ עֲלֵיהֶם֙ הָר֔וּחַ|על שבעים איש הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ וְלֹ֥א יָסָֽפוּ{{תק:סוף פסוק|במדבר|יא|כה}} וַיִּשָּׁאֲר֣וּ שְׁנֵֽי־אֲנָשִׁ֣ים בַּֽמַּחֲנֶ֡ה|ויתנבאו ולא יספו וישארו שני אנשים במחנה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|שֵׁ֣ם הָאֶחָ֣ד אֶלְדָּ֡ד וְשֵׁם֩ הַשֵּׁנִ֨י מֵידָ֜ד וַתָּ֧נַח עֲלֵהֶ֣ם|שם האחד אלדד ושם השני מידד ותנח עלהם}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|הָר֗וּחַ וְהֵ֙מָּה֙ בַּכְּתֻבִ֔ים וְלֹ֥א יָצְא֖וּ הָאֹ֑הֱלָה וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ|הרוח והמה בכתבים ולא יצאו האהלה ויתנבאו}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|בַּֽמַּחֲנֶֽה{{תק:סוף פסוק|במדבר|יא|כו}} וַיָּ֣רׇץ הַנַּ֔עַר וַיַּגֵּ֥ד לְמֹשֶׁ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אֶלְדָּ֣ד|במחנה וירץ הנער ויגד למשה ויאמר אלדד}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וּמֵידָ֔ד מִֽתְנַבְּאִ֖ים בַּֽמַּחֲנֶֽה{{תק:סוף פסוק|במדבר|יא|כז}} וַיַּ֜עַן יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן|ומידד מתנבאים במחנה ויען יהושע בן נון}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|מְשָׁרֵ֥ת מֹשֶׁ֛ה מִבְּחֻרָ֖יו וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנִ֥י מֹשֶׁ֖ה כְּלָאֵֽם{{תק:סוף פסוק|במדבר|יא|כח}}|משרת משה מבחריו ויאמר אדני משה כלאם}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה הַֽמְקַנֵּ֥א אַתָּ֖ה לִ֑י וּמִ֨י יִתֵּ֜ן כׇּל־עַ֤ם|ויאמר לו משה המקנא אתה לי ומי יתן כל עם}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|יְהֹוָה֙ נְבִיאִ֔ים כִּי־יִתֵּ֧ן יְהֹוָ֛ה אֶת־רוּח֖וֹ עֲלֵיהֶֽם{{תק:סוף פסוק|במדבר|יא|כט}} {{תק:תחילת עליה|וַיֵּאָסֵ֥ף|שביעי}}|יהוה נביאים כי יתן יהוה את רוחו עליהם ויאסף}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|מֹשֶׁ֖ה אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֑ה ה֖וּא וְזִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל{{תק:סוף פסוק|במדבר|יא|ל}} וְר֜וּחַ נָסַ֣ע|משה אל המחנה הוא וזקני ישראל ורוח נסע}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֗ה וַיָּ֣גׇז שַׂלְוִים֮ מִן־הַיָּם֒ וַיִּטֹּ֨שׁ עַל־הַֽמַּחֲנֶ֜ה|מאת יהוה ויגז שלוים מן הים ויטש על המחנה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|כְּדֶ֧רֶךְ י֣וֹם כֹּ֗ה וּכְדֶ֤רֶךְ יוֹם֙ כֹּ֔ה סְבִיב֖וֹת הַֽמַּחֲנֶ֑ה|כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבות המחנה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וּכְאַמָּתַ֖יִם עַל־פְּנֵ֥י הָאָֽרֶץ{{תק:סוף פסוק|במדבר|יא|לא}} וַיָּ֣קׇם הָעָ֡ם כׇּל־הַיּוֹם֩|וכאמתים על פני הארץ ויקם העם כל היום}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|הַה֨וּא וְכׇל־הַלַּ֜יְלָה וְכֹ֣ל י֣וֹם הַֽמׇּחֳרָ֗ת וַיַּֽאַסְפוּ֙|ההוא וכל הלילה וכל יום המחרת ויאספו}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אֶת־הַשְּׂלָ֔ו הַמַּמְעִ֕יט אָסַ֖ף עֲשָׂרָ֣ה חֳמָרִ֑ים וַיִּשְׁטְח֤וּ|את השלו הממעיט אסף עשרה חמרים וישטחו}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|לָהֶם֙ שָׁט֔וֹחַ סְבִיב֖וֹת הַֽמַּחֲנֶֽה{{תק:סוף פסוק|במדבר|יא|לב}} הַבָּשָׂ֗ר עוֹדֶ֙נּוּ֙ בֵּ֣ין|להם שטוח סביבות המחנה הבשר עודנו בין}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|שִׁנֵּיהֶ֔ם טֶ֖רֶם יִכָּרֵ֑ת וְאַ֤ף יְהֹוָה֙ חָרָ֣ה בָעָ֔ם וַיַּ֤ךְ יְהֹוָה֙|שניהם טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|בָּעָ֔ם מַכָּ֖ה רַבָּ֥ה מְאֹֽד{{תק:סוף פסוק|במדבר|יא|לג}} וַיִּקְרָ֛א אֶת־שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם|בעם מכה רבה מאד ויקרא את שם המקום}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|הַה֖וּא קִבְר֣וֹת הַֽתַּאֲוָ֑ה כִּי־שָׁם֙ קָֽבְר֔וּ אֶת־הָעָ֖ם|ההוא קברות התאוה כי שם קברו את העם}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|הַמִּתְאַוִּֽים{{תק:סוף פסוק|במדבר|יא|לד}} מִקִּבְר֧וֹת הַֽתַּאֲוָ֛ה נָסְע֥וּ הָעָ֖ם חֲצֵר֑וֹת|המתאוים מקברות התאוה נסעו העם חצרות}}
{{תק:שורה מיושרת ימינה|וַיִּהְי֖וּ בַּחֲצֵרֽוֹת{{תק:סוף פסוק|במדבר|יא|לה}}|ויהיו בחצרות}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וַתְּדַבֵּ֨ר מִרְיָ֤ם וְאַהֲרֹן֙ בְּמֹשֶׁ֔ה עַל־אֹד֛וֹת הָאִשָּׁ֥ה|ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|הַכֻּשִׁ֖ית אֲשֶׁ֣ר לָקָ֑ח כִּֽי־אִשָּׁ֥ה כֻשִׁ֖ית לָקָֽח{{תק:סוף פסוק|במדבר|יב|א}} וַיֹּאמְר֗וּ|הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח ויאמרו}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|הֲרַ֤ק אַךְ־בְּמֹשֶׁה֙ דִּבֶּ֣ר יְהֹוָ֔ה הֲלֹ֖א גַּם־בָּ֣נוּ דִבֵּ֑ר|הרק אך במשה דבר יהוה הלא גם בנו דבר}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וַיִּשְׁמַ֖ע יְהֹוָֽה{{תק:סוף פסוק|במדבר|יב|ב}} וְהָאִ֥ישׁ מֹשֶׁ֖ה עָנָ֣ו מְאֹ֑ד מִכֹּל֙ הָֽאָדָ֔ם|וישמע יהוה והאיש משה ענו מאד מכל האדם}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה{{תק:סוף פסוק|במדבר|יב|ג}} {{תק:רווח פרשה סגורה}} וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה|אשר על פני האדמה {{תק:רווח פרשה סגורה}} ויאמר יהוה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|פִּתְאֹ֗ם אֶל־מֹשֶׁ֤ה וְאֶֽל־אַהֲרֹן֙ וְאֶל־מִרְיָ֔ם צְא֥וּ|פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|שְׁלׇשְׁתְּכֶ֖ם אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַיֵּצְא֖וּ שְׁלׇשְׁתָּֽם{{תק:סוף פסוק|במדבר|יב|ד}} וַיֵּ֤רֶד|שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם וירד}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|יְהֹוָה֙ בְּעַמּ֣וּד עָנָ֔ן וַֽיַּעֲמֹ֖ד פֶּ֣תַח הָאֹ֑הֶל וַיִּקְרָא֙ אַהֲרֹ֣ן|יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וּמִרְיָ֔ם וַיֵּצְא֖וּ שְׁנֵיהֶֽם{{תק:סוף פסוק|במדבר|יב|ה}} וַיֹּ֖אמֶר שִׁמְעוּ־נָ֣א דְבָרָ֑י|ומרים ויצאו שניהם ויאמר שמעו נא דברי}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אִם־יִֽהְיֶה֙ נְבִ֣יאֲכֶ֔ם יְהֹוָ֗ה בַּמַּרְאָה֙ אֵלָ֣יו אֶתְוַדָּ֔ע|אם יהיה נביאכם יהוה במראה אליו אתודע}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|בַּחֲל֖וֹם אֲדַבֶּר־בּֽוֹ{{תק:סוף פסוק|במדבר|יב|ו}} לֹא־כֵ֖ן עַבְדִּ֣י מֹשֶׁ֑ה בְּכׇל־בֵּיתִ֖י|בחלום אדבר בו לא כן עבדי משה בכל ביתי}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|נֶאֱמָ֥ן הֽוּא{{תק:סוף פסוק|במדבר|יב|ז}} פֶּ֣ה אֶל־פֶּ֞ה אֲדַבֶּר־בּ֗וֹ וּמַרְאֶה֙ וְלֹ֣א|נאמן הוא פה אל פה אדבר בו ומראה ולא}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|בְחִידֹ֔ת וּתְמֻנַ֥ת יְהֹוָ֖ה יַבִּ֑יט וּמַדּ֙וּעַ֙ לֹ֣א יְרֵאתֶ֔ם לְדַבֵּ֖ר|בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|בְּעַבְדִּ֥י בְמֹשֶֽׁה{{תק:סוף פסוק|במדבר|יב|ח}} וַיִּֽחַר־אַ֧ף יְהֹוָ֛ה בָּ֖ם וַיֵּלַֽךְ{{תק:סוף פסוק|במדבר|יב|ט}} וְהֶעָנָ֗ן סָ֚ר|בעבדי במשה ויחר אף יהוה בם וילך והענן סר}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|מֵעַ֣ל הָאֹ֔הֶל וְהִנֵּ֥ה מִרְיָ֖ם מְצֹרַ֣עַת כַּשָּׁ֑לֶג וַיִּ֧פֶן|מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אַהֲרֹ֛ן אֶל־מִרְיָ֖ם וְהִנֵּ֥ה מְצֹרָֽעַת{{תק:סוף פסוק|במדבר|יב|י}} וַיֹּ֥אמֶר אַהֲרֹ֖ן|אהרן אל מרים והנה מצרעת ויאמר אהרן}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אֶל־מֹשֶׁ֑ה בִּ֣י אֲדֹנִ֔י אַל־נָ֨א תָשֵׁ֤ת עָלֵ֙ינוּ֙ חַטָּ֔את|אל משה בי אדני אל נא תשת עלינו חטאת}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אֲשֶׁ֥ר נוֹאַ֖לְנוּ וַאֲשֶׁ֥ר חָטָֽאנוּ{{תק:סוף פסוק|במדבר|יב|יא}} אַל־נָ֥א תְהִ֖י כַּמֵּ֑ת|אשר נואלנו ואשר חטאנו אל נא תהי כמת}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אֲשֶׁ֤ר בְּצֵאתוֹ֙ מֵרֶ֣חֶם אִמּ֔וֹ וַיֵּאָכֵ֖ל חֲצִ֥י בְשָׂרֽוֹ{{תק:סוף פסוק|במדבר|יב|יב}}|אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו}}
{{תק:שורה מיושרת ימינה|וַיִּצְעַ֣ק מֹשֶׁ֔ה אֶל־יְהֹוָ֖ה לֵאמֹ֑ר אֵ֕ל נָ֛א רְפָ֥א נָ֖א לָֽהּ{{תק:סוף פסוק|במדבר|יב|יג}}|ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|{{תק:תחילת עליה|וַיֹּ֨אמֶר|מפטיר}} יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה וְאָבִ֙יהָ֙ יָרֹ֤ק יָרַק֙ בְּפָנֶ֔יהָ הֲלֹ֥א|ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|תִכָּלֵ֖ם שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים תִּסָּגֵ֞ר שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ מִח֣וּץ|תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|לַֽמַּחֲנֶ֔ה וְאַחַ֖ר תֵּאָסֵֽף{{תק:סוף פסוק|במדבר|יב|יד}} וַתִּסָּגֵ֥ר מִרְיָ֛ם מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶ֖ה|למחנה ואחר תאסף ותסגר מרים מחוץ למחנה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וְהָעָם֙ לֹ֣א נָסַ֔ע עַד־הֵאָסֵ֖ף מִרְיָֽם{{תק:סוף פסוק|במדבר|יב|טו}}|שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים}}
{{תק:שורה מיושרת ימינה|וְאַחַ֛ר נָסְע֥וּ הָעָ֖ם מֵחֲצֵר֑וֹת וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמִדְבַּ֥ר פָּארָֽן{{תק:סוף פסוק|במדבר|יב|טז}}|ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן}}
{{תק:סגירת טבלה וכותרת תחתונה|בהעלותך}}</text>
      <sha1>0y3scklqggwcnf7efrdpna6lpc30gvq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תיקון קוראים - קורח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739096</id>
    <revision>
      <id>3087883</id>
      <parentid>3000755</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T08:04:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקונים שבוצעו ב&quot;מקרא על פי המסורה&quot; מאז שהדף הזה נוצר.</comment>
      <origin>3087883</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="50744" sha1="jlyntmncwmlu1iob4gvg7drfdlmd0on" xml:space="preserve">{{תק:כותרת עליונה ופתיחת טבלה|קורח}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|{{תק:תחילת עליה|וַיִּקַּ֣ח|תחילת פרשת קֹרח}} קֹ֔רַח בֶּן־יִצְהָ֥ר בֶּן־קְהָ֖ת בֶּן־לֵוִ֑י וְדָתָ֨ן וַאֲבִירָ֜ם|ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|בְּנֵ֧י אֱלִיאָ֛ב וְא֥וֹן בֶּן־פֶּ֖לֶת בְּנֵ֥י רְאוּבֵֽן{{תק:סוף פסוק|במדבר|טז|א}} וַיָּקֻ֙מוּ֙ לִפְנֵ֣י|בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן ויקמו לפני}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|מֹשֶׁ֔ה וַאֲנָשִׁ֥ים מִבְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם|משה ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|נְשִׂיאֵ֥י עֵדָ֛ה קְרִאֵ֥י מוֹעֵ֖ד אַנְשֵׁי־שֵֽׁם{{תק:סוף פסוק|במדבר|טז|ב}} וַיִּֽקָּהֲל֞וּ|נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם ויקהלו}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|עַל־מֹשֶׁ֣ה וְעַֽל־אַהֲרֹ֗ן וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵהֶם֮ רַב־לָכֶם֒ כִּ֤י|על משה ועל אהרן ויאמרו אלהם רב לכם כי}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|כׇל־הָֽעֵדָה֙ כֻּלָּ֣ם קְדֹשִׁ֔ים וּבְתוֹכָ֖ם יְהֹוָ֑ה וּמַדּ֥וּעַ|כל העדה כלם קדשים ובתוכם יהוה ומדוע}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|תִּֽתְנַשְּׂא֖וּ עַל־קְהַ֥ל יְהֹוָֽה{{תק:סוף פסוק|במדבר|טז|ג}} {{תק:תחילת עליה|וַיִּשְׁמַ֣ע|[לוי]}} מֹשֶׁ֔ה וַיִּפֹּ֖ל עַל־פָּנָֽיו{{תק:סוף פסוק|במדבר|טז|ד}}|תתנשאו על קהל יהוה וישמע משה ויפל על פניו}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וַיְדַבֵּ֨ר אֶל־קֹ֜רַח וְאֶֽל־כׇּל־עֲדָתוֹ֮ לֵאמֹר֒ בֹּ֠קֶר וְיֹדַ֨ע|וידבר אל קרח ואל כל עדתו לאמר בקר וידע}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|יְהֹוָ֧ה אֶת־אֲשֶׁר־ל֛וֹ וְאֶת־הַקָּד֖וֹשׁ וְהִקְרִ֣יב אֵלָ֑יו וְאֵ֛ת|יהוה את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו ואת}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אֲשֶׁ֥ר יִבְחַר־בּ֖וֹ יַקְרִ֥יב אֵלָֽיו{{תק:סוף פסוק|במדבר|טז|ה}} זֹ֖את עֲשׂ֑וּ קְחוּ־לָכֶ֣ם|אשר יבחר בו יקריב אליו זאת עשו קחו לכם}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|מַחְתּ֔וֹת קֹ֖רַח וְכׇל־עֲדָתֽוֹ{{תק:סוף פסוק|במדבר|טז|ו}} וּתְנ֣וּ בָהֵ֣ן אֵ֡שׁ וְשִׂ֩ימוּ֩|מחתות קרח וכל עדתו ותנו בהן אש ושימו}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|עֲלֵיהֶ֨ן קְטֹ֜רֶת לִפְנֵ֤י יְהֹוָה֙ מָחָ֔ר וְהָיָ֗ה הָאִ֛ישׁ|עליהן קטרת לפני יהוה מחר והיה האיש}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אֲשֶׁר־יִבְחַ֥ר יְהֹוָ֖ה ה֣וּא הַקָּד֑וֹשׁ רַב־לָכֶ֖ם בְּנֵ֥י לֵוִֽי{{תק:סוף פסוק|במדבר|טז|ז}}|אשר יבחר יהוה הוא הקדוש רב לכם בני לוי}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|{{תק:תחילת עליה|וַיֹּ֥אמֶר|[ישראל]}} מֹשֶׁ֖ה אֶל־קֹ֑רַח שִׁמְעוּ־נָ֖א בְּנֵ֥י לֵוִֽי{{תק:סוף פסוק|במדבר|טז|ח}} הַמְעַ֣ט|ויאמר משה אל קרח שמעו נא בני לוי המעט}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|מִכֶּ֗ם כִּֽי־הִבְדִּיל֩ אֱלֹהֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל אֶתְכֶם֙ מֵעֲדַ֣ת|מכם כי הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|יִשְׂרָאֵ֔ל לְהַקְרִ֥יב אֶתְכֶ֖ם אֵלָ֑יו לַעֲבֹ֗ד אֶת־עֲבֹדַת֙|ישראל להקריב אתכם אליו לעבד את עבדת}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|מִשְׁכַּ֣ן יְהֹוָ֔ה וְלַעֲמֹ֛ד לִפְנֵ֥י הָעֵדָ֖ה לְשָׁרְתָֽם{{תק:סוף פסוק|במדבר|טז|ט}} וַיַּקְרֵב֙|משכן יהוה ולעמד לפני העדה לשרתם ויקרב}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אֹֽתְךָ֔ וְאֶת־כׇּל־אַחֶ֥יךָ בְנֵי־לֵוִ֖י אִתָּ֑ךְ וּבִקַּשְׁתֶּ֖ם|אתך ואת כל אחיך בני לוי אתך ובקשתם}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|גַּם־כְּהֻנָּֽה{{תק:סוף פסוק|במדבר|טז|י}} לָכֵ֗ן אַתָּה֙ וְכׇל־עֲדָ֣תְךָ֔ הַנֹּעָדִ֖ים עַל־יְהֹוָ֑ה|גם כהנה לכן אתה וכל עדתך הנעדים על יהוה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וְאַהֲרֹ֣ן מַה־ה֔וּא כִּ֥י {{ב|תַלִּ֖ינוּ|כתיב: תלונו}} עָלָֽיו{{תק:סוף פסוק|במדבר|טז|יא}} וַיִּשְׁלַ֣ח מֹשֶׁ֔ה לִקְרֹ֛א|ואהרן מה הוא כי תלונו עליו וישלח משה לקרא}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|לְדָתָ֥ן וְלַאֲבִירָ֖ם בְּנֵ֣י אֱלִיאָ֑ב וַיֹּאמְר֖וּ לֹ֥א נַעֲלֶֽה{{תק:סוף פסוק|במדבר|טז|יב}}|לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|הַמְעַ֗ט כִּ֤י הֶֽעֱלִיתָ֙נוּ֙ מֵאֶ֨רֶץ זָבַ֤ת חָלָב֙ וּדְבַ֔שׁ|המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|לַהֲמִיתֵ֖נוּ בַּמִּדְבָּ֑ר כִּֽי־תִשְׂתָּרֵ֥ר עָלֵ֖ינוּ גַּם־הִשְׂתָּרֵֽר{{תק:סוף פסוק|במדבר|טז|יג}}|להמיתנו במדבר כי תשתרר עלינו גם השתרר}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|{{תק:תחילת עליה|אַ֡ף|שני}} לֹ֣א אֶל־אֶ֩רֶץ֩ זָבַ֨ת חָלָ֤ב וּדְבַשׁ֙ הֲבִ֣יאֹתָ֔נוּ|אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וַתִּ֨תֶּן־לָ֔נוּ נַחֲלַ֖ת שָׂדֶ֣ה וָכָ֑רֶם הַעֵינֵ֞י הָאֲנָשִׁ֥ים הָהֵ֛ם|ותתן לנו נחלת שדה וכרם העיני האנשים ההם}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|תְּנַקֵּ֖ר לֹ֥א נַעֲלֶֽה{{תק:סוף פסוק|במדבר|טז|יד}} וַיִּ֤חַר לְמֹשֶׁה֙ מְאֹ֔ד וַיֹּ֙אמֶר֙|תנקר לא נעלה ויחר למשה מאד ויאמר}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אֶל־יְהֹוָ֔ה אַל־תֵּ֖פֶן אֶל־מִנְחָתָ֑ם לֹ֠א חֲמ֨וֹר אֶחָ֤ד|אל יהוה אל תפן אל מנחתם לא חמור אחד}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|מֵהֶם֙ נָשָׂ֔אתִי וְלֹ֥א הֲרֵעֹ֖תִי אֶת־אַחַ֥ד מֵהֶֽם{{תק:סוף פסוק|במדבר|טז|טו}} וַיֹּ֤אמֶר|מהם נשאתי ולא הרעתי את אחד מהם ויאמר}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|מֹשֶׁה֙ אֶל־קֹ֔רַח אַתָּה֙ וְכׇל־עֲדָ֣תְךָ֔ הֱי֖וּ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה|משה אל קרח אתה וכל עדתך היו לפני יהוה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אַתָּ֥ה וָהֵ֛ם וְאַהֲרֹ֖ן מָחָֽר{{תק:סוף פסוק|במדבר|טז|טז}} וּקְח֣וּ אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ וּנְתַתֶּ֤ם|אתה והם ואהרן מחר וקחו איש מחתתו ונתתם}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|עֲלֵיהֶם֙ קְטֹ֔רֶת וְהִקְרַבְתֶּ֞ם לִפְנֵ֤י יְהֹוָה֙ אִ֣ישׁ מַחְתָּת֔וֹ|עליהם קטרת והקרבתם לפני יהוה איש מחתתו}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|חֲמִשִּׁ֥ים וּמָאתַ֖יִם מַחְתֹּ֑ת וְאַתָּ֥ה וְאַהֲרֹ֖ן אִ֥ישׁ|חמשים ומאתים מחתת ואתה ואהרן איש}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|מַחְתָּתֽוֹ{{תק:סוף פסוק|במדבר|טז|יז}} וַיִּקְח֞וּ אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ וַיִּתְּנ֤וּ עֲלֵיהֶם֙ אֵ֔שׁ|מחתתו ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וַיָּשִׂ֥ימוּ עֲלֵיהֶ֖ם קְטֹ֑רֶת וַיַּֽעַמְד֗וּ פֶּ֛תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד|וישימו עליהם קטרת ויעמדו פתח אהל מועד}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וּמֹשֶׁ֥ה וְאַהֲרֹֽן{{תק:סוף פסוק|במדבר|טז|יח}} וַיַּקְהֵ֨ל עֲלֵיהֶ֥ם קֹ֙רַח֙ אֶת־כׇּל־הָ֣עֵדָ֔ה|ומשה ואהרן ויקהל עליהם קרח את כל העדה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַיֵּרָ֥א כְבוֹד־יְהֹוָ֖ה אֶל־כׇּל־הָעֵדָֽה{{תק:סוף פסוק|במדבר|טז|יט}}|אל פתח אהל מועד וירא כבוד יהוה אל כל העדה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|{{תק:רווח פרשה סגורה}} {{תק:תחילת עליה|וַיְדַבֵּ֣ר|שלישי}} יְהֹוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר{{תק:סוף פסוק|במדבר|טז|כ}}|{{תק:רווח פרשה סגורה}} וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|הִבָּ֣דְל֔וּ מִתּ֖וֹךְ הָעֵדָ֣ה הַזֹּ֑את וַאֲכַלֶּ֥ה אֹתָ֖ם כְּרָֽגַע{{תק:סוף פסוק|במדבר|טז|כא}}|הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וַיִּפְּל֤וּ עַל־פְּנֵיהֶם֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֕ל אֱלֹהֵ֥י הָרוּחֹ֖ת|ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחת}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|לְכׇל־בָּשָׂ֑ר הָאִ֤ישׁ אֶחָד֙ יֶחֱטָ֔א וְעַ֥ל כׇּל־הָעֵדָ֖ה תִּקְצֹֽף{{תק:סוף פסוק|במדבר|טז|כב}}|לכל בשר האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצף}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|{{תק:רווח פרשה סגורה}} וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר{{תק:סוף פסוק|במדבר|טז|כג}} דַּבֵּ֥ר|{{תק:רווח פרשה סגורה}} וידבר יהוה אל משה לאמר דבר}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אֶל־הָעֵדָ֖ה לֵאמֹ֑ר הֵֽעָלוּ֙ מִסָּבִ֔יב לְמִשְׁכַּן־קֹ֖רַח דָּתָ֥ן|אל העדה לאמר העלו מסביב למשכן קרח דתן}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וַאֲבִירָֽם{{תק:סוף פסוק|במדבר|טז|כד}} וַיָּ֣קׇם מֹשֶׁ֔ה וַיֵּ֖לֶךְ אֶל־דָּתָ֣ן וַאֲבִירָ֑ם וַיֵּלְכ֥וּ|ואבירם ויקם משה וילך אל דתן ואבירם וילכו}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אַחֲרָ֖יו זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל{{תק:סוף פסוק|במדבר|טז|כה}} וַיְדַבֵּ֨ר אֶל־הָעֵדָ֜ה לֵאמֹ֗ר ס֣וּרוּ|אחריו זקני ישראל וידבר אל העדה לאמר סורו}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|נָ֡א מֵעַל֩ אׇהֳלֵ֨י הָאֲנָשִׁ֤ים הָֽרְשָׁעִים֙ הָאֵ֔לֶּה|נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וְאַֽל־תִּגְּע֖וּ בְּכׇל־אֲשֶׁ֣ר לָהֶ֑ם פֶּן־תִּסָּפ֖וּ בְּכׇל־חַטֹּאתָֽם{{תק:סוף פסוק|במדבר|טז|כו}}|ואל תגעו בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וַיֵּעָל֗וּ מֵעַ֧ל מִשְׁכַּן־קֹ֛רַח דָּתָ֥ן וַאֲבִירָ֖ם מִסָּבִ֑יב וְדָתָ֨ן|ויעלו מעל משכן קרח דתן ואבירם מסביב ודתן}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וַאֲבִירָ֜ם יָצְא֣וּ נִצָּבִ֗ים פֶּ֚תַח אׇֽהֳלֵיהֶ֔ם וּנְשֵׁיהֶ֥ם|ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשיהם}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וּבְנֵיהֶ֖ם וְטַפָּֽם{{תק:סוף פסוק|במדבר|טז|כז}} וַיֹּ֘אמֶר֮ מֹשֶׁה֒ בְּזֹאת֙ תֵּֽדְע֔וּן כִּֽי־יְהֹוָ֣ה|ובניהם וטפם ויאמר משה בזאת תדעון כי יהוה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|שְׁלָחַ֔נִי לַעֲשׂ֕וֹת אֵ֥ת כׇּל־הַֽמַּעֲשִׂ֖ים הָאֵ֑לֶּה כִּי־לֹ֖א|שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לא}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|מִלִּבִּֽי{{תק:סוף פסוק|במדבר|טז|כח}} אִם־כְּמ֤וֹת כׇּל־הָֽאָדָם֙ יְמֻת֣וּן אֵ֔לֶּה וּפְקֻדַּת֙|מלבי אם כמות כל האדם ימתון אלה ופקדת}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|כׇּל־הָ֣אָדָ֔ם יִפָּקֵ֖ד עֲלֵיהֶ֑ם לֹ֥א יְהֹוָ֖ה שְׁלָחָֽנִי{{תק:סוף פסוק|במדבר|טז|כט}}|כל האדם יפקד עליהם לא יהוה שלחני}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וְאִם־בְּרִיאָ֞ה יִבְרָ֣א יְהֹוָ֗ה וּפָצְתָ֨ה הָאֲדָמָ֤ה אֶת־פִּ֙יהָ֙|ואם בריאה יברא יהוה ופצתה האדמה את פיה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וּבָלְעָ֤ה אֹתָם֙ וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁ֣ר לָהֶ֔ם וְיָרְד֥וּ חַיִּ֖ים|ובלעה אתם ואת כל אשר להם וירדו חיים}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|שְׁאֹ֑לָה וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּ֧י נִֽאֲצ֛וּ הָאֲנָשִׁ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶת־יְהֹוָֽה{{תק:סוף פסוק|במדבר|טז|ל}}|שאלה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את יהוה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וַֽיְהִי֙ כְּכַלֹּת֔וֹ לְדַבֵּ֕ר אֵ֥ת כׇּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַתִּבָּקַ֥ע|ויהי ככלתו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|הָאֲדָמָ֖ה אֲשֶׁ֥ר תַּחְתֵּיהֶֽם{{תק:סוף פסוק|במדבר|טז|לא}} וַתִּפְתַּ֤ח הָאָ֙רֶץ֙ אֶת־פִּ֔יהָ|האדמה אשר תחתיהם ותפתח הארץ את פיה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וַתִּבְלַ֥ע אֹתָ֖ם וְאֶת־בָּתֵּיהֶ֑ם וְאֵ֤ת כׇּל־הָאָדָם֙ אֲשֶׁ֣ר|ותבלע אתם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|לְקֹ֔רַח וְאֵ֖ת כׇּל־הָרְﬞכֽוּשׁ{{תק:סוף פסוק|במדבר|טז|לב}} וַיֵּ֨רְד֜וּ הֵ֣ם וְכׇל־אֲשֶׁ֥ר לָהֶ֛ם|לקרח ואת כל הרכוש וירדו הם וכל אשר להם}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|חַיִּ֖ים שְׁאֹ֑לָה וַתְּכַ֤ס עֲלֵיהֶם֙ הָאָ֔רֶץ וַיֹּאבְד֖וּ מִתּ֥וֹךְ|חיים שאלה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|הַקָּהָֽל{{תק:סוף פסוק|במדבר|טז|לג}} וְכׇל־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֛ר סְבִיבֹתֵיהֶ֖ם נָ֣סוּ לְקֹלָ֑ם כִּ֣י|הקהל וכל ישראל אשר סביבתיהם נסו לקלם כי}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אָֽמְר֔וּ פֶּן־תִּבְלָעֵ֖נוּ הָאָֽרֶץ{{תק:סוף פסוק|במדבר|טז|לד}} וְאֵ֥שׁ יָצְאָ֖ה מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֑ה|אמרו פן תבלענו הארץ ואש יצאה מאת יהוה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וַתֹּ֗אכַל אֵ֣ת הַחֲמִשִּׁ֤ים וּמָאתַ֙יִם֙ אִ֔ישׁ מַקְרִיבֵ֖י|ותאכל את החמשים ומאתים איש מקריבי}}
{{תק:שורה מיושרת ימינה|הַקְּטֹֽרֶת{{תק:סוף פסוק|במדבר|טז|לה}}|הקטרת}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר{{תק:סוף פסוק|במדבר|יז|א}} אֱמֹ֨ר אֶל־אֶלְעָזָ֜ר|וידבר יהוה אל משה לאמר אמר אל אלעזר}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|בֶּן־אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֗ן וְיָרֵ֤ם אֶת־הַמַּחְתֹּת֙ מִבֵּ֣ין הַשְּׂרֵפָ֔ה|בן אהרן הכהן וירם את המחתת מבין השרפה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וְאֶת־הָאֵ֖שׁ זְרֵה־הָ֑לְאָה כִּ֖י קָדֵֽשׁוּ{{תק:סוף פסוק|במדבר|יז|ב}} אֵ֡ת מַחְתּוֹת֩|ואת האש זרה הלאה כי קדשו את מחתות}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|הַֽחַטָּאִ֨ים הָאֵ֜לֶּה בְּנַפְשֹׁתָ֗ם וְעָשׂ֨וּ אֹתָ֜ם רִקֻּעֵ֤י|החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|פַחִים֙ צִפּ֣וּי לַמִּזְבֵּ֔חַ כִּֽי־הִקְרִיבֻ֥ם לִפְנֵֽי־יְהֹוָ֖ה וַיִּקְדָּ֑שׁוּ|פחים צפוי למזבח כי הקריבם לפני יהוה ויקדשו}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וְיִֽהְי֥וּ לְא֖וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל{{תק:סוף פסוק|במדבר|יז|ג}} וַיִּקַּ֞ח אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֗ן אֵ֚ת|ויהיו לאות לבני ישראל ויקח אלעזר הכהן את}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|מַחְתּ֣וֹת הַנְּחֹ֔שֶׁת אֲשֶׁ֥ר הִקְרִ֖יבוּ הַשְּׂרֻפִ֑ים וַֽיְרַקְּע֖וּם|מחתות הנחשת אשר הקריבו השרפים וירקעום}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|צִפּ֥וּי לַמִּזְבֵּֽחַ{{תק:סוף פסוק|במדבר|יז|ד}} זִכָּר֞וֹן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לְ֠מַ֠עַן אֲשֶׁ֨ר|צפוי למזבח זכרון לבני ישראל למען אשר}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|לֹֽא־יִקְרַ֜ב אִ֣ישׁ זָ֗ר אֲ֠שֶׁ֠ר לֹ֣א מִזֶּ֤רַע אַהֲרֹן֙ ה֔וּא|לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|לְהַקְטִ֥יר קְטֹ֖רֶת לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְלֹֽא־יִהְיֶ֤ה כְקֹ֙רַח֙ וְכַ֣עֲדָת֔וֹ|להקטיר קטרת לפני יהוה ולא יהיה כקרח וכעדתו}}
{{תק:שורה מיושרת ימינה|כַּאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהֹוָ֛ה בְּיַד־מֹשֶׁ֖ה לֽוֹ{{תק:סוף פסוק|במדבר|יז|ה}}|כאשר דבר יהוה ביד משה לו}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וַיִּלֹּ֜נוּ כׇּל־עֲדַ֤ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מִֽמׇּחֳרָ֔ת עַל־מֹשֶׁ֥ה|וילנו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וְעַֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹ֑ר אַתֶּ֥ם הֲמִתֶּ֖ם אֶת־עַ֥ם יְהֹוָֽה{{תק:סוף פסוק|במדבר|יז|ו}} וַיְהִ֗י|ועל אהרן לאמר אתם המתם את עם יהוה ויהי}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|בְּהִקָּהֵ֤ל הָֽעֵדָה֙ עַל־מֹשֶׁ֣ה וְעַֽל־אַהֲרֹ֔ן וַיִּפְנוּ֙ אֶל־אֹ֣הֶל|בהקהל העדה על משה ועל אהרן ויפנו אל אהל}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|מוֹעֵ֔ד וְהִנֵּ֥ה כִסָּ֖הוּ הֶעָנָ֑ן וַיֵּרָ֖א כְּב֥וֹד יְהֹוָֽה{{תק:סוף פסוק|במדבר|יז|ז}} וַיָּבֹ֤א|מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד יהוה ויבא}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|מֹשֶׁה֙ וְאַהֲרֹ֔ן אֶל־פְּנֵ֖י אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד{{תק:סוף פסוק|במדבר|יז|ח}} {{תק:רווח פרשה סגורה}} {{תק:תחילת עליה|וַיְדַבֵּ֥ר|רביעי}}|משה ואהרן אל פני אהל מועד {{תק:רווח פרשה סגורה}} וידבר}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר{{תק:סוף פסוק|במדבר|יז|ט}} הֵרֹ֗מּוּ מִתּוֹךְ֙ הָעֵדָ֣ה הַזֹּ֔את|יהוה אל משה לאמר הרמו מתוך העדה הזאת}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וַאֲכַלֶּ֥ה אֹתָ֖ם כְּרָ֑גַע וַֽיִּפְּל֖וּ עַל־פְּנֵיהֶֽם{{תק:סוף פסוק|במדבר|יז|י}} וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה|ואכלה אתם כרגע ויפלו על פניהם ויאמר משה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קַ֣ח אֶת־הַ֠מַּחְתָּ֠ה וְתֶן־עָלֶ֨יהָ אֵ֜שׁ מֵעַ֤ל|אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ וְשִׂ֣ים קְטֹ֔רֶת וְהוֹלֵ֧ךְ מְהֵרָ֛ה אֶל־הָעֵדָ֖ה וְכַפֵּ֣ר|המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל העדה וכפר}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|עֲלֵיהֶ֑ם כִּֽי־יָצָ֥א הַקֶּ֛צֶף מִלִּפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה הֵחֵ֥ל הַנָּֽגֶף{{תק:סוף פסוק|במדבר|יז|יא}}|עליהם כי יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וַיִּקַּ֨ח אַהֲרֹ֜ן כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר מֹשֶׁ֗ה וַיָּ֙רׇץ֙ אֶל־תּ֣וֹךְ הַקָּהָ֔ל|ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וְהִנֵּ֛ה הֵחֵ֥ל הַנֶּ֖גֶף בָּעָ֑ם וַיִּתֵּן֙ אֶֽת־הַקְּטֹ֔רֶת וַיְכַפֵּ֖ר|והנה החל הנגף בעם ויתן את הקטרת ויכפר}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|עַל־הָעָֽם{{תק:סוף פסוק|במדבר|יז|יב}} וַיַּעֲמֹ֥ד בֵּֽין־הַמֵּתִ֖ים וּבֵ֣ין הַֽחַיִּ֑ים וַתֵּעָצַ֖ר|על העם ויעמד בין המתים ובין החיים ותעצר}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|הַמַּגֵּפָֽה{{תק:סוף פסוק|במדבר|יז|יג}} וַיִּהְי֗וּ הַמֵּתִים֙ בַּמַּגֵּפָ֔ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר אֶ֖לֶף|המגפה ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וּשְׁבַ֣ע מֵא֑וֹת מִלְּבַ֥ד הַמֵּתִ֖ים עַל־דְּבַר־קֹֽרַח{{תק:סוף פסוק|במדבר|יז|יד}} וַיָּ֤שׇׁב|ושבע מאות מלבד המתים על דבר קרח וישב}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אַהֲרֹן֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְהַמַּגֵּפָ֖ה|אהרן אל משה אל פתח אהל מועד והמגפה}}
{{תק:שורה מיושרת ימינה|נֶעֱצָֽרָה{{תק:סוף פסוק|במדבר|יז|טו}}|נעצרה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|{{תק:תחילת עליה|וַיְדַבֵּ֥ר|חמישי}} יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר{{תק:סוף פסוק|במדבר|יז|טז}} דַּבֵּ֣ר אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וְקַ֣ח מֵֽאִתָּ֡ם מַטֶּ֣ה מַטֶּה֩ לְבֵ֨ית אָ֜ב מֵאֵ֤ת|וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|כׇּל־נְשִֽׂיאֵהֶם֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔ם שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר מַטּ֑וֹת אִ֣ישׁ|כל נשיאהם לבית אבתם שנים עשר מטות איש}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אֶת־שְׁמ֔וֹ תִּכְתֹּ֖ב עַל־מַטֵּֽהוּ{{תק:סוף פסוק|במדבר|יז|יז}} וְאֵת֙ שֵׁ֣ם אַהֲרֹ֔ן תִּכְתֹּ֖ב|את שמו תכתב על מטהו ואת שם אהרן תכתב}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|עַל־מַטֵּ֣ה לֵוִ֑י כִּ֚י מַטֶּ֣ה אֶחָ֔ד לְרֹ֖אשׁ בֵּ֥ית אֲבוֹתָֽם{{תק:סוף פסוק|במדבר|יז|יח}}|על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וְהִנַּחְתָּ֖ם בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד לִפְנֵי֙ הָֽעֵד֔וּת אֲשֶׁ֛ר אִוָּעֵ֥ד|והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|לָכֶ֖ם שָֽׁמָּה{{תק:סוף פסוק|במדבר|יז|יט}} וְהָיָ֗ה הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁ֥ר אֶבְחַר־בּ֖וֹ מַטֵּ֣הוּ|לכם שמה והיה האיש אשר אבחר בו מטהו}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|יִפְרָ֑ח וַהֲשִׁכֹּתִ֣י מֵֽעָלַ֗י אֶת־תְּלֻנּוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֛ר|יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|הֵ֥ם מַלִּינִ֖ם עֲלֵיכֶֽם{{תק:סוף פסוק|במדבר|יז|כ}} וַיְדַבֵּ֨ר מֹשֶׁ֜ה אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל|הם מלינם עליכם וידבר משה אל בני ישראל}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וַיִּתְּנ֣וּ אֵלָ֣יו כׇּֽל־נְשִׂיאֵיהֶ֡ם מַטֶּה֩ לְנָשִׂ֨יא אֶחָ֜ד מַטֶּ֨ה|ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|לְנָשִׂ֤יא אֶחָד֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔ם שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר מַטּ֑וֹת|לנשיא אחד לבית אבתם שנים עשר מטות}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וּמַטֵּ֥ה אַהֲרֹ֖ן בְּת֥וֹךְ מַטּוֹתָֽם{{תק:סוף פסוק|במדבר|יז|כא}} וַיַּנַּ֥ח מֹשֶׁ֛ה אֶת־הַמַּטֹּ֖ת|ומטה אהרן בתוך מטותם וינח משה את המטת}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה בְּאֹ֖הֶל הָעֵדֻֽת{{תק:סוף פסוק|במדבר|יז|כב}} וַיְהִ֣י מִֽמׇּחֳרָ֗ת וַיָּבֹ֤א מֹשֶׁה֙|לפני יהוה באהל העדת ויהי ממחרת ויבא משה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אֶל־אֹ֣הֶל הָעֵד֔וּת וְהִנֵּ֛ה פָּרַ֥ח מַטֵּֽה־אַהֲרֹ֖ן לְבֵ֣ית לֵוִ֑י|אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וַיֹּ֤צֵֽא פֶ֙רַח֙ וַיָּ֣צֵֽץ צִ֔יץ וַיִּגְמֹ֖ל שְׁקֵדִֽים{{תק:סוף פסוק|במדבר|יז|כג}} וַיֹּצֵ֨א מֹשֶׁ֤ה|ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים ויצא משה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אֶת־כׇּל־הַמַּטֹּת֙ מִלִּפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה אֶֽל־כׇּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל|את כל המטת מלפני יהוה אל כל בני ישראל}}
{{תק:שורה מיושרת ימינה|וַיִּרְא֥וּ וַיִּקְח֖וּ אִ֥ישׁ מַטֵּֽהוּ{{תק:סוף פסוק|במדבר|יז|כד}}|ויראו ויקחו איש מטהו}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|{{תק:תחילת עליה|וַיֹּ֨אמֶר|ששי}} יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הָשֵׁ֞ב אֶת־מַטֵּ֤ה אַהֲרֹן֙ לִפְנֵ֣י|ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|הָעֵד֔וּת לְמִשְׁמֶ֥רֶת לְא֖וֹת לִבְנֵי־מֶ֑רִי וּתְכַ֧ל תְּלוּנֹּתָ֛ם|העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|מֵעָלַ֖י וְלֹ֥א יָמֻֽתוּ{{תק:סוף פסוק|במדבר|יז|כה}} וַיַּ֖עַשׂ מֹשֶׁ֑ה כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה|מעלי ולא ימתו ויעש משה כאשר צוה יהוה}}
{{תק:שורה מיושרת ימינה|אֹת֖וֹ כֵּ֥ן עָשָֽׂה{{תק:סוף פסוק|במדבר|יז|כו}}|אתו כן עשה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וַיֹּֽאמְרוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־מֹשֶׁ֖ה לֵאמֹ֑ר הֵ֥ן גָּוַ֛עְנוּ|ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אָבַ֖דְנוּ כֻּלָּ֥נוּ אָבָֽדְנוּ{{תק:סוף פסוק|במדבר|יז|כז}} כֹּ֣ל הַקָּרֵ֧ב הַקָּרֵ֛ב אֶל־מִשְׁכַּ֥ן|אבדנו כלנו אבדנו כל הקרב הקרב אל משכן}}
{{תק:שורה מיושרת ימינה|יְהֹוָ֖ה יָמ֑וּת הַאִ֥ם תַּ֖מְנוּ לִגְוֺֽעַ{{תק:סוף פסוק|במדבר|יז|כח}}|יהוה ימות האם תמנו לגוע}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן אַתָּ֗ה וּבָנֶ֤יךָ וּבֵית־אָבִ֙יךָ֙ אִתָּ֔ךְ|ויאמר יהוה אל אהרן אתה ובניך ובית אביך אתך}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|תִּשְׂא֖וּ אֶת־עֲוֺ֣ן הַמִּקְדָּ֑שׁ וְאַתָּה֙ וּבָנֶ֣יךָ אִתָּ֔ךְ תִּשְׂא֖וּ|תשאו את עון המקדש ואתה ובניך אתך תשאו}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אֶת־עֲוֺ֥ן כְּהֻנַּתְכֶֽם{{תק:סוף פסוק|במדבר|יח|א}} וְגַ֣ם אֶת־אַחֶ֩יךָ֩ מַטֵּ֨ה לֵוִ֜י שֵׁ֤בֶט|את עון כהנתכם וגם את אחיך מטה לוי שבט}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אָבִ֙יךָ֙ הַקְרֵ֣ב אִתָּ֔ךְ וְיִלָּו֥וּ עָלֶ֖יךָ וִישָֽׁרְת֑וּךָ וְאַתָּה֙ וּבָנֶ֣יךָ|אביך הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך ואתה ובניך}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אִתָּ֔ךְ לִפְנֵ֖י אֹ֥הֶל הָעֵדֻֽת{{תק:סוף פסוק|במדבר|יח|ב}} וְשָֽׁמְרוּ֙ מִֽשְׁמַרְתְּךָ֔|אתך לפני אהל העדת ושמרו משמרתך}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וּמִשְׁמֶ֖רֶת כׇּל־הָאֹ֑הֶל אַךְ֩ אֶל־כְּלֵ֨י הַקֹּ֤דֶשׁ|ומשמרת כל האהל אך אל כלי הקדש}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וְאֶל־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ לֹ֣א יִקְרָ֔בוּ וְלֹֽא־יָמֻ֥תוּ גַם־הֵ֖ם גַּם־אַתֶּֽם{{תק:סוף פסוק|במדבר|יח|ג}}|ואל המזבח לא יקרבו ולא ימתו גם הם גם אתם}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וְנִלְו֣וּ עָלֶ֔יךָ וְשָֽׁמְר֗וּ אֶת־מִשְׁמֶ֙רֶת֙ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד לְכֹ֖ל|ונלוו עליך ושמרו את משמרת אהל מועד לכל}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|עֲבֹדַ֣ת הָאֹ֑הֶל וְזָ֖ר לֹא־יִקְרַ֥ב אֲלֵיכֶֽם{{תק:סוף פסוק|במדבר|יח|ד}} וּשְׁמַרְתֶּ֗ם אֵ֚ת|עבדת האהל וזר לא יקרב אליכם ושמרתם את}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|מִשְׁמֶ֣רֶת הַקֹּ֔דֶשׁ וְאֵ֖ת מִשְׁמֶ֣רֶת הַמִּזְבֵּ֑חַ וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה|משמרת הקדש ואת משמרת המזבח ולא יהיה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|ע֛וֹד קֶ֖צֶף עַל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל{{תק:סוף פסוק|במדבר|יח|ה}} וַאֲנִ֗י הִנֵּ֤ה לָקַ֙חְתִּי֙|עוד קצף על בני ישראל ואני הנה לקחתי}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אֶת־אֲחֵיכֶ֣ם הַלְוִיִּ֔ם מִתּ֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לָכֶ֞ם מַתָּנָ֤ה|את אחיכם הלוים מתוך בני ישראל לכם מתנה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|נְתֻנִים֙ לַֽיהֹוָ֔ה לַעֲבֹ֕ד אֶת־עֲבֹדַ֖ת אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד{{תק:סוף פסוק|במדבר|יח|ו}} וְאַתָּ֣ה|נתנים ליהוה לעבד את עבדת אהל מועד ואתה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וּבָנֶ֣יךָ אִ֠תְּךָ֠ תִּשְׁמְר֨וּ אֶת־כְּהֻנַּתְכֶ֜ם לְכׇל־דְּבַ֧ר|ובניך אתך תשמרו את כהנתכם לכל דבר}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|הַמִּזְבֵּ֛חַ וּלְמִבֵּ֥ית לַפָּרֹ֖כֶת וַעֲבַדְתֶּ֑ם עֲבֹדַ֣ת מַתָּנָ֗ה|המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם עבדת מתנה}}
{{תק:שורה מיושרת ימינה|אֶתֵּן֙ אֶת־כְּהֻנַּתְכֶ֔ם וְהַזָּ֥ר הַקָּרֵ֖ב יוּמָֽת{{תק:סוף פסוק|במדבר|יח|ז}}|אתן את כהנתכם והזר הקרב יומת}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וַיְדַבֵּ֣ר יְהֹוָה֮ אֶֽל־אַהֲרֹן֒ וַאֲנִי֙ הִנֵּ֣ה נָתַ֣תִּֽי לְךָ֔|וידבר יהוה אל אהרן ואני הנה נתתי לך}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אֶת־מִשְׁמֶ֖רֶת תְּרוּמֹתָ֑י לְכׇל־קׇדְשֵׁ֣י בְנֵֽי־יִ֠שְׂרָאֵ֠ל לְךָ֨|את משמרת תרומתי לכל קדשי בני ישראל לך}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|נְתַתִּ֧ים לְמׇשְׁחָ֛ה וּלְבָנֶ֖יךָ לְחׇק־עוֹלָֽם{{תק:סוף פסוק|במדבר|יח|ח}} זֶֽה־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛|נתתים למשחה ולבניך לחק עולם זה יהיה לך}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|מִקֹּ֥דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֖ים מִן־הָאֵ֑שׁ כׇּל־קׇ֠רְבָּנָ֠ם לְֽכׇל־מִנְחָתָ֞ם|מקדש הקדשים מן האש כל קרבנם לכל מנחתם}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וּלְכׇל־חַטָּאתָ֗ם וּלְכׇל־אֲשָׁמָם֙ אֲשֶׁ֣ר יָשִׁ֣יבוּ לִ֔י קֹ֣דֶשׁ|ולכל חטאתם ולכל אשמם אשר ישיבו לי קדש}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|קׇֽדָשִׁ֥ים לְךָ֛ ה֖וּא וּלְבָנֶֽיךָ{{תק:סוף פסוק|במדבר|יח|ט}} בְּקֹ֥דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֖ים תֹּאכְﬞלֶ֑נּוּ|קדשים לך הוא ולבניך בקדש הקדשים תאכלנו}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|כׇּל־זָכָר֙ יֹאכַ֣ל אֹת֔וֹ קֹ֖דֶשׁ יִֽהְיֶה־לָּֽךְ{{תק:סוף פסוק|במדבר|יח|י}} וְזֶה־לְּךָ֞ תְּרוּמַ֣ת|כל זכר יאכל אתו קדש יהיה לך וזה לך תרומת}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|מַתָּנָ֗ם לְכׇל־תְּנוּפֹת֮ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ לְךָ֣ נְתַתִּ֗ים וּלְבָנֶ֧יךָ|מתנם לכל תנופת בני ישראל לך נתתים ולבניך}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וְלִבְנֹתֶ֛יךָ אִתְּךָ֖ לְחׇק־עוֹלָ֑ם כׇּל־טָה֥וֹר בְּבֵיתְךָ֖ יֹאכַ֥ל|ולבנתיך אתך לחק עולם כל טהור בביתך יאכל}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אֹתֽוֹ{{תק:סוף פסוק|במדבר|יח|יא}} כֹּ֚ל חֵ֣לֶב יִצְהָ֔ר וְכׇל־חֵ֖לֶב תִּיר֣וֹשׁ וְדָגָ֑ן|אתו כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|רֵאשִׁיתָ֛ם אֲשֶׁר־יִתְּנ֥וּ לַֽיהֹוָ֖ה לְךָ֥ נְתַתִּֽים{{תק:סוף פסוק|במדבר|יח|יב}} בִּכּוּרֵ֞י|ראשיתם אשר יתנו ליהוה לך נתתים בכורי}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|כׇּל־אֲשֶׁ֧ר בְּאַרְצָ֛ם אֲשֶׁר־יָבִ֥יאוּ לַיהֹוָ֖ה לְךָ֣ יִהְיֶ֑ה|כל אשר בארצם אשר יביאו ליהוה לך יהיה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|כׇּל־טָה֥וֹר בְּבֵיתְךָ֖ יֹאכְﬞלֶֽנּוּ{{תק:סוף פסוק|במדבר|יח|יג}} כׇּל־חֵ֥רֶם בְּיִשְׂרָאֵ֖ל לְךָ֥|כל טהור בביתך יאכלנו כל חרם בישראל לך}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|יִהְיֶֽה{{תק:סוף פסוק|במדבר|יח|יד}} כׇּל־פֶּ֣טֶר רֶ֠חֶם לְֽכׇל־בָּשָׂ֞ר אֲשֶׁר־יַקְרִ֧יבוּ לַֽיהֹוָ֛ה|יהיה כל פטר רחם לכל בשר אשר יקריבו ליהוה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|בָּאָדָ֥ם וּבַבְּהֵמָ֖ה יִֽהְיֶה־לָּ֑ךְ אַ֣ךְ פָּדֹ֣ה תִפְדֶּ֗ה אֵ֚ת|באדם ובבהמה יהיה לך אך פדה תפדה את}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|בְּכ֣וֹר הָֽאָדָ֔ם וְאֵ֛ת בְּכֽוֹר־הַבְּהֵמָ֥ה הַטְּמֵאָ֖ה תִּפְדֶּֽה{{תק:סוף פסוק|במדבר|יח|טו}}|בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וּפְדוּיָו֙ מִבֶּן־חֹ֣דֶשׁ תִּפְדֶּ֔ה בְּעֶ֨רְכְּךָ֔ כֶּ֛סֶף חֲמֵ֥שֶׁת|ופדויו מבן חדש תפדה בערכך כסף חמשת}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|שְׁקָלִ֖ים בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ עֶשְׂרִ֥ים גֵּרָ֖ה הֽוּא{{תק:סוף פסוק|במדבר|יח|טז}} אַ֣ךְ|שקלים בשקל הקדש עשרים גרה הוא אך}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|בְּֽכוֹר־שׁ֡וֹר אֽוֹ־בְכ֨וֹר כֶּ֜שֶׂב אֽוֹ־בְכ֥וֹר עֵ֛ז לֹ֥א תִפְדֶּ֖ה|בכור שור או בכור כשב או בכור עז לא תפדה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|קֹ֣דֶשׁ הֵ֑ם אֶת־דָּמָ֞ם תִּזְרֹ֤ק עַל־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ וְאֶת־חֶלְבָּ֣ם|קדש הם את דמם תזרק על המזבח ואת חלבם}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|תַּקְטִ֔יר אִשֶּׁ֛ה לְרֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַֽיהֹוָֽה{{תק:סוף פסוק|במדבר|יח|יז}} וּבְשָׂרָ֖ם יִהְיֶה־לָּ֑ךְ|תקטיר אשה לריח ניחח ליהוה ובשרם יהיה לך}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|כַּחֲזֵ֧ה הַתְּנוּפָ֛ה וּכְשׁ֥וֹק הַיָּמִ֖ין לְךָ֥ יִהְיֶֽה{{תק:סוף פסוק|במדבר|יח|יח}} כֹּ֣ל תְּרוּמֹ֣ת|כחזה התנופה וכשוק הימין לך יהיה כל תרומת}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|הַקֳּדָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֨ר יָרִ֥ימוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לַֽיהֹוָה֒ נָתַ֣תִּֽי לְךָ֗|הקדשים אשר ירימו בני ישראל ליהוה נתתי לך}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וּלְבָנֶ֧יךָ וְלִבְנֹתֶ֛יךָ אִתְּךָ֖ לְחׇק־עוֹלָ֑ם בְּרִית֩ מֶ֨לַח עוֹלָ֥ם|ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם ברית מלח עולם}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|הִוא֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה לְךָ֖ וּֽלְזַרְעֲךָ֥ אִתָּֽךְ{{תק:סוף פסוק|במדבר|יח|יט}} וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה|הוא לפני יהוה לך ולזרעך אתך ויאמר יהוה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן בְּאַרְצָם֙ לֹ֣א תִנְחָ֔ל וְחֵ֕לֶק לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֖|אל אהרן בארצם לא תנחל וחלק לא יהיה לך}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|בְּתוֹכָ֑ם אֲנִ֤י חֶלְקְךָ֙ וְנַחֲלָ֣תְךָ֔ בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל{{תק:סוף פסוק|במדבר|יח|כ}}|בתוכם אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|{{תק:רווח פרשה סגורה}} {{תק:תחילת עליה|וְלִבְנֵ֣י|שביעי}} לֵוִ֔י הִנֵּ֥ה נָתַ֛תִּי כׇּל־מַֽעֲשֵׂ֥ר בְּיִשְׂרָאֵ֖ל|{{תק:רווח פרשה סגורה}} ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|לְנַחֲלָ֑ה חֵ֤לֶף עֲבֹֽדָתָם֙ אֲשֶׁר־הֵ֣ם עֹֽבְדִ֔ים אֶת־עֲבֹדַ֖ת|לנחלה חלף עבדתם אשר הם עבדים את עבדת}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד{{תק:סוף פסוק|במדבר|יח|כא}} וְלֹא־יִקְרְב֥וּ ע֛וֹד בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־אֹ֣הֶל|אהל מועד ולא יקרבו עוד בני ישראל אל אהל}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|מוֹעֵ֑ד לָשֵׂ֥את חֵ֖טְא לָמֽוּת{{תק:סוף פסוק|במדבר|יח|כב}} וְעָבַ֨ד הַלֵּוִ֜י ה֗וּא|מועד לשאת חטא למות ועבד הלוי הוא}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אֶת־עֲבֹדַת֙ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְהֵ֖ם יִשְׂא֣וּ עֲוֺנָ֑ם חֻקַּ֤ת|את עבדת אהל מועד והם ישאו עונם חקת}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם וּבְתוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א יִנְחֲל֖וּ|עולם לדרתיכם ובתוך בני ישראל לא ינחלו}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|נַחֲלָֽה{{תק:סוף פסוק|במדבר|יח|כג}} כִּ֞י אֶת־מַעְשַׂ֣ר בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר יָרִ֤ימוּ לַֽיהֹוָה֙|נחלה כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו ליהוה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|תְּרוּמָ֔ה נָתַ֥תִּי לַלְוִיִּ֖ם לְנַחֲלָ֑ה עַל־כֵּן֙ אָמַ֣רְתִּי לָהֶ֔ם|תרומה נתתי ללוים לנחלה על כן אמרתי להם}}
{{תק:שורה מיושרת ימינה|בְּתוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א יִנְחֲל֖וּ נַחֲלָֽה{{תק:סוף פסוק|במדבר|יח|כד}}|בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר{{תק:סוף פסוק|במדבר|יח|כה}} וְאֶל־הַלְוִיִּ֣ם תְּדַבֵּר֮|וידבר יהוה אל משה לאמר ואל הלוים תדבר}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶם֒ כִּֽי־תִ֠קְח֠וּ מֵאֵ֨ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל|ואמרת אלהם כי תקחו מאת בני ישראל}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אֶת־הַֽמַּעֲשֵׂ֗ר אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧תִּי לָכֶ֛ם מֵאִתָּ֖ם בְּנַחֲלַתְכֶ֑ם|את המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וַהֲרֵמֹתֶ֤ם מִמֶּ֙נּוּ֙ תְּרוּמַ֣ת יְהֹוָ֔ה מַעֲשֵׂ֖ר מִן־הַֽמַּעֲשֵֽׂר{{תק:סוף פסוק|במדבר|יח|כו}}|והרמתם ממנו תרומת יהוה מעשר מן המעשר}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וְנֶחְשַׁ֥ב לָכֶ֖ם תְּרוּמַתְכֶ֑ם כַּדָּגָן֙ מִן־הַגֹּ֔רֶן וְכַֽמְלֵאָ֖ה|ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגרן וכמלאה}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|מִן־הַיָּֽקֶב{{תק:סוף פסוק|במדבר|יח|כז}} כֵּ֣ן תָּרִ֤ימוּ גַם־אַתֶּם֙ תְּרוּמַ֣ת יְהֹוָ֔ה מִכֹּל֙|מן היקב כן תרימו גם אתם תרומת יהוה מכל}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|מַעְשְׂרֹ֣תֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֣ר תִּקְח֔וּ מֵאֵ֖ת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּנְתַתֶּ֤ם|מעשרתיכם אשר תקחו מאת בני ישראל ונתתם}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|מִמֶּ֙נּוּ֙ אֶת־תְּרוּמַ֣ת יְהֹוָ֔ה לְאַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן{{תק:סוף פסוק|במדבר|יח|כח}} מִכֹּל֙|ממנו את תרומת יהוה לאהרן הכהן מכל}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|מַתְּנֹ֣תֵיכֶ֔ם תָּרִ֕ימוּ אֵ֖ת כׇּל־תְּרוּמַ֣ת יְהֹוָ֑ה מִכׇּ֨ל־חֶלְבּ֔וֹ|מתנתיכם תרימו את כל תרומת יהוה מכל חלבו}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אֶֽת־מִקְדְּשׁ֖וֹ מִמֶּֽנּוּ{{תק:סוף פסוק|במדבר|יח|כט}} {{תק:תחילת עליה|וְאָמַרְתָּ֖|מפטיר}} אֲלֵהֶ֑ם בַּהֲרִֽימְכֶ֤ם|את מקדשו ממנו ואמרת אלהם בהרימכם}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|אֶת־חֶלְבּוֹ֙ מִמֶּ֔נּוּ וְנֶחְשַׁב֙ לַלְוִיִּ֔ם כִּתְבוּאַ֥ת גֹּ֖רֶן|את חלבו ממנו ונחשב ללוים כתבואת גרן}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וְכִתְבוּאַ֥ת יָֽקֶב{{תק:סוף פסוק|במדבר|יח|ל}} וַאֲכַלְתֶּ֤ם אֹתוֹ֙ בְּכׇל־מָק֔וֹם אַתֶּ֖ם|וכתבואת יקב ואכלתם אתו בכל מקום אתם}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|וּבֵֽיתְכֶ֑ם כִּֽי־שָׂכָ֥ר הוּא֙ לָכֶ֔ם חֵ֥לֶף עֲבֹֽדַתְכֶ֖ם בְּאֹ֥הֶל|וביתכם כי שכר הוא לכם חלף עבדתכם באהל}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|מוֹעֵֽד{{תק:סוף פסוק|במדבר|יח|לא}} וְלֹֽא־תִשְׂא֤וּ עָלָיו֙ חֵ֔טְא בַּהֲרִֽימְכֶ֥ם אֶת־חֶלְבּ֖וֹ|מועד ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו}}
{{תק:שורה מיושרת לשני הצדדים|מִמֶּ֑נּוּ וְאֶת־קׇדְשֵׁ֧י בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל לֹ֥א תְחַלְּל֖וּ וְלֹ֥א|ממנו ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא}}
{{תק:שורה מיושרת ימינה|תָמֽוּתוּ{{תק:סוף פסוק|במדבר|יח|לב}}|תמותו}}
{{תק:סגירת טבלה וכותרת תחתונה|קורח}}</text>
      <sha1>jlyntmncwmlu1iob4gvg7drfdlmd0on</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1744298</id>
    <revision>
      <id>3087779</id>
      <parentid>3087090</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T06:40:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון התוספת תשפ&quot;ז</comment>
      <origin>3087779</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="75265" sha1="pxm39c9me3h3ba3tvunl2qolwxevquf" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מאגר 2244226 תיקון 2217079&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשפ&quot;ו, 634|חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)|25:13565167)).
''שינוי התוספת:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ז, 179|צו (שינוי התוספת לחוק)|12544)).
__TOC__

== פרק א': הגדרות ==

@ 1. הגדרות
: בחוק זה -
:- &quot;אגף השיקום&quot; - אגף השיקום במשרד הביטחון;
:- &quot;בעל זיקה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 315ג(ד) לחוק הביטוח הלאומי]];
:- &quot;בקשה להכרה&quot; - בקשה לפי [[סעיף 30 לחוק הנכים]] לקביעה כי התקיימו לגבי חבלה, מחלה או החמרת מחלה התנאים [[#1|בהגדרה &quot;נכות&quot; לפי החוק האמור]] או בקשה לאישור כי פגיעה שאירעה היא פגיעת איבה לפי [[סעיף 12 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]], לפי העניין;
:- &quot;דרגת נכות&quot; - כמשמעותה לפי [[חוק הנכים]] או לפי [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]], לפי העניין, ולעניין דרגת נכות בשל יותר מפגימה מוכרת אחת - דרגת נכות מורכבת כפי שהיא מחושבת לפי [[סעיף 10(ב) לחוק הנכים]], לרבות כפי שהוחל לפי [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]];
:- &quot;דרגת נכות זמנית&quot; - דרגת נכות זמנית כמשמעותה לפי [[חוק הנכים]] או דרגת נכות לא יציבה כמשמעותה לפי [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]], לפי העניין;
:- &quot;דרגת נכות קבועה&quot; - דרגת נכות קבועה כמשמעותה לפי [[חוק הנכים]] או דרגת נכות יציבה כמשמעותה לפי [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]], לפי העניין;
:- &quot;החלטת זכאות&quot; - החלטה של קצין תגמולים או של פקיד תביעות בתביעה לתגמול עיקרי, בדבר זכאות לתשלום תגמול עיקרי;
:- &quot;הליך ערעור&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 11(א)]];
:- &quot;ועדה רפואית&quot; - כל אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) ועדה רפואית לפי [[סעיף 10(א) לחוק הנכים]];
:: (2) ועדה רפואית עליונה לפי [[סעיף 12 לחוק הנכים]];
:: (3) רופא, רופא מוסמך או ועדה רפואית כמשמעותם לפי [[סעיף 5(ב) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]];
:: (4) ועדה רפואית לעררים לפי [[סעיף 5(ג) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]];
:- &quot;ועדת חריגים&quot; - כל אחת מאלה, לפי העניין:
:: (1) ועדה מייעצת לדיור כמשמעותה [[בסעיף 9כ לחוק הנכים]] או לפי [[סעיף 4(ב)(5) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]];
:: (2) ועדת חריגים לניידות לפי [[סעיף 9לח לחוק הנכים]] או לפי [[סעיף 4(ב)(5) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]];
:: (3) ועדת חריגים לזכאות נוספת לפי [[סעיף 9לט לחוק הנכים]] או לפי [[סעיף 4(ב)(5) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]];
:- &quot;ועדת למ&quot;ד&quot; - הוועדה המייעצת למנהל הכללי של משרד הביטחון במתן הטבות לפנים משורת הדין;
:- &quot;ועדת העבודה והרווחה&quot; - ועדת העבודה והרווחה של הכנסת;
:- &quot;זכאות אחרת&quot; - כל תשלום או טובת הנאה הניתנים לפי [[חוק הנכים]] או לנפגע לפי [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]], ובכלל זה לפי הוראות ונהלים של אגף השיקום, שאינם תגמול עיקרי או תגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי;
:- &quot;חבלה&quot; - כהגדרתה [[בחוק הנכים]] או כמשמעותה [[#1|בפסקה (3) להגדרה &quot;נכות&quot; שבחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]], לפי העניין;
:- &quot;חוק הביטוח הלאומי&quot; - [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;חוק בתי משפט לעניינים מינהליים&quot; - [[חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]];
:- &quot;חוק הנכים&quot; - [[=חוק הנכים|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]], לרבות הוראות [[החוק האמור]] כפי שהוחלו לפי חוקים אלה:
:: (1) [[חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ&quot;א-1981]];
:: (2) [[חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ&quot;א-1981]];
:: (3) [[חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ&quot;ח-1968]];
:: (4) [[חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]] - [[-|סעיף 63ז]];
:: (5) [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]];
:: (6) [[חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), התשמ&quot;ח-1988]];
:: (7) [[חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986]];
:: (8) [[חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ&quot;א-1961]] - [[-|סעיף 15ב]];
:: (9) [[חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, התשס&quot;ה-2004]];
:- &quot;חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה&quot; - [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש&quot;ל-1970]], לרבות הוראות [[החוק האמור]] כפי שהוחלו [[בסעיף 15א לחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;המוסד&quot; - המוסד לביטוח לאומי;
:- &quot;נכה&quot; - כהגדרתו [[בחוק הנכים]];
:- &quot;נסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת&quot; - נסיבות המנויות [[בתוספת]];
:- &quot;נפגע&quot; - כהגדרתו [[בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]];
:- &quot;פקיד תביעות&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 22(ב) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]];
:- &quot;קצין תגמולים&quot; - כהגדרתו [[בחוק הנכים]];
:- &quot;רשות מאשרת&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 10(א) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]];
:- &quot;תביעה לתגמול עיקרי&quot; - תביעה לקביעת דרגת נכות ולקבלת תגמול עיקרי, לרבות בקשה להכרה;
:- &quot;תגמול עיקרי&quot; - תגמול חודשי המשתלם לפי [[+|סעיף 5]] [[או 5א לחוק הנכים]] או מענק חד-פעמי המשתלם לפי [[+|סעיף 4]] [[או 4א לחוק האמור]], והכול לרבות כפי שהוחלו לפי [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]];
:- &quot;תקנות הנכים (טיפול רפואי)&quot; - [[תקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי&quot;ד-1954]];
:- &quot;השר&quot; - שר המשפטים.

== פרק ב': תחולת החוק ==

@ 2. טיפול מהו
: (א) על טיפול שהוא אחד מאלה, לפי העניין, תחול הגבלת התשלום הקבועה לפי [[פרק ג']]:
:: (1) לעניין תביעה לתגמול עיקרי לפי [[סעיפים 3 עד 7]] - ייצוג אדם בהליכים לפני קצין תגמולים, פקיד תביעות, המוסד, רשות מאשרת או ועדה רפואית, או סיוע אחר בהגשת תביעה לתגמול עיקרי והקשור בה או הנובע ממנה;
:: (2) לעניין בקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי - ייצוג אדם בהליכים לפני קצין תגמולים, פקיד תביעות או המוסד, או סיוע אחר בהגשת בקשה כאמור והקשור בה או הנובע ממנה;
:: (3) לעניין בקשה לזכאות אחרת - ייצוג אדם בהליכים לפני קצין תגמולים, פקיד תביעות, ועדת חריגים, ועדת למ&quot;ד או גורם אחר המוסמך לקבל החלטה לעניין זכאות אחרת לפי נוהלי אגף השיקום או המוסד, או סיוע אחר בהגשת בקשה כאמור והקשור בה או הנובע ממנה;
:: (4) לעניין הליך ערעור - ייצוג אדם בהליך ערעור, ואם עקב הליך הערעור הוחזר העניין לגורם שעל החלטתו הוגש הליך הערעור - גם המשך הטיפול לפני הגורם כאמור.
: (ב) הוראות [[סעיף 315ג(ב) עד (ד) לחוק הביטוח הלאומי]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין טיפול כאמור בסעיף קטן (א).

== פרק ג': הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה ==

=== סימן א': טיפול בתביעה לתגמול עיקרי ===

@ 3. התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל בקשה להכרה והליכים לפני ועדה רפואית
: (א) על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל בקשה להכרה ובעקבותיה הליכים לפני ועדה רפואית, סכום העולה על דמי פתיחת תיק כאמור בפסקה (1) שלהלן, ואם התקבלה החלטת זכאות בעקבות הטיפול באותה תביעה - בתוספת סכום שלא יעלה על התשלום המרבי לפי פסקאות (2) או (3) שלהלן, לפי העניין, ובנסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת
- סכום נוסף כאמור בסעיף קטן (ג):
:: (1) דמי פתיחת תיק לא יעלו על סכום כלהלן, לפי העניין:
::: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;30%&quot; | סוג הטיפול !! colspan=&quot;2&quot; | סכום דמי פתיחת תיק (בשקלים חדשים)
|-
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} תביעה לפי [[חוק הנכים]] !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} תביעה לפי [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]]
|-
| : 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 4,000 || 2,000
|-
| : 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 2,667 || 1,333;
|}
:: (2) התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה שבעקבותיה התקבלה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות קבועה יהיה כלהלן, לפי העניין:
::: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;30%&quot; | סוג הטיפול !! colspan=&quot;2&quot; | סכום התשלום המרבי
|-
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} דרגת נכות קבועה עד 19% (מענק) !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} דרגת נכות קבועה 20% ומעלה (תגמול חודשי)
|-
| : 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 7,360 שקלים חדשים בעד דרגת נכות קבועה של 10%, בתוספת 600 שקלים חדשים בעד כל אחוז נוסף של דרגת נכות קבועה || 16,000 שקלים חדשים בעד דרגת נכות קבועה של 20%, בתוספת 800 שקלים חדשים בעד כל אחוז נוסף של דרגת נכות קבועה
|-
| : 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 4,907 שקלים חדשים בעד דרגת נכות קבועה של 10%, בתוספת 400 שקלים חדשים בעד כל אחוז נוסף של דרגת נכות קבועה || 10,660 שקלים חדשים בעד דרגת נכות קבועה של 20%, בתוספת 533 שקלים חדשים בעד כל אחוז נוסף של דרגת נכות קבועה;
|}
:: (3) נקבעה בהחלטת הזכאות שהתקבלה בעקבות הטיפול בתביעה דרגת נכות זמנית של 10% לפחות - התשלום המרבי שרשאי מי שמטפל בתביעה לגבות בעד הטיפול בתביעה לא יעלה על סכום כאמור בטור א' ועל תוספת כאמור בטור ב', לפי העניין, אולם אם לאחר שנקבעה דרגת הנכות הזמנית כאמור, נקבעה דרגת נכות קבועה - תקוזז התוספת כאמור בטור ב' ששולמה מהתשלום המרבי בשל דרגת הנכות הקבועה:
::: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;30%&quot; | סוג הטיפול !! colspan=&quot;2&quot; | סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים)
|-
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} בעד כל הדיונים בוועדה רפואית שהביאו לקביעת דרגת נכות זמנית לראשונה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} בעד כל הדיונים בוועדה רפואית נוספת שבעקבותיה נקבעה דרגת נכות זמנית, לאחר תום התקופה שלגביה חלה החלטת הזכאות הקודמת לעניין דרגת נכות זמנית
|-
| : 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 3,000 || 1,000
|-
| : 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 1,500 || 500.
|}
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שבעקבות טיפול שלו או של בעל זיקה אליו בתביעה לתגמול עיקרי כאמור באותו סעיף קטן, כבר ניתנה החלטת זכאות, והוא טיפל גם בערר על אותה החלטת זכאות לוועדה רפואית המנויה [[1|בפסקאות (2) או (4) להגדרה &quot;ועדה רפואית&quot;]], שבעקבותיו ניתנה החלטת זכאות חדשה, רשאי לגבות בעד הטיפול בערר סכום שלא יעלה על סכום כלהלן, בטור א' או ב', לפי הגבוה, לפי העניין:
::: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;30%&quot; | סוג הטיפול !! colspan=&quot;2&quot; | סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים)
|-
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} בעד כל אחוז נכות קבועה שנוסף בהחלטת הזכאות החדשה לעומת החלטת הזכאות הקודמת !! {{מוקטן|טור ב'}}
|-
| : 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 800 || 3,000
|-
| : 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 400 || 1,500.
|}
: (ג) התקבלה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות קבועה של 10% ומעלה בשל נסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת, יתווסף סכום נוסף שלא יעלה על 8,000 שקלים חדשים לסכום התשלום המרבי כאמור בסעיף קטן (א) שרשאי לגבות עורך דין שמטפל בתביעה לתגמול עיקרי שבעקבותיה התקבלה החלטת הזכאות כאמור.

@ 4. התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל רק הליכים לפני ועדה רפואית
: (א) על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם, בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל הליכים לפני ועדה רפואית אך אינו כולל את הבקשה להכרה שבעקבותיה מתקיימים ההליכים, סכום העולה על דמי פתיחת תיק כאמור בטור א' שבפסקה (1) שלהלן, ואם התקבלה החלטת זכאות בעקבות הטיפול באותה תביעה - בתוספת סכום שלא יעלה על הסכום כאמור בטור ב' או ג' שבפסקה (1) או לפי פסקה (2) שלהלן, לפי העניין:
: (1) התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה שבעקבותיה התקבלה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות קבועה יהיה כלהלן, לפי העניין:
::: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;30%&quot; | סוג הטיפול !! דמי פתיחת תיק (בשקלים חדשים) !! colspan=&quot;2&quot; | סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים) בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה
|-
! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} דרגת נכות קבועה עד 19% (מענק) !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} דרגת נכות קבועה 20% ומעלה (תגמול חודשי)
|-
| : 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 2,000 || 450 || 600
|-
| : 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 1,333 || 300 || 400;
|}
:: (2) נקבעה בהחלטת הזכאות שהתקבלה בעקבות הטיפול בתביעה דרגת נכות זמנית, יחולו הוראות [[סעיף 3(א)(3)]], לפי העניין.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם ניתנה בעקבות טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שהיא ערר לוועדה רפואית המנויה [[1|בפסקאות (2) או (4) להגדרה &quot;ועדה רפואית&quot;]], החלטת זכאות חדשה שלפיה הוגדלה דרגת הנכות שנקבעה בהחלטת זכאות קודמת, רשאי מי שמטפל בערר שבשלו נקבעה החלטת הזכאות החדשה והוא או בעל זיקה אליו לא טיפל בבקשה להכרה שבעקבותיה הוגש הערר כאמור, לגבות סכום שלא יעלה על סכום כלהלן, בטור א' או ב', לפי הגבוה, לפי העניין:
::: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;30%&quot; | סוג הטיפול !! colspan=&quot;2&quot; | סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים)
|-
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} בעד כל אחוז נכות קבועה שנוסף בהחלטת הזכאות החדשה לעומת החלטת הזכאות הקודמת !! {{מוקטן|טור ב'}}
|-
| : 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 600 || 3,000
|-
| : 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 300 || 1,500.
|}
:: (2) לסכום התשלום המרבי כאמור בפסקה (1) יתווספו דמי פתיחת תיק בסכום שלא יעלה על 2,000 שקלים חדשים לעניין טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין, או 1,000 שקלים חדשים לעניין טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין, ובלבד שהמטפל בתביעה שבשלה נקבעה החלטת הזכאות החדשה או בעל זיקה אליו לא גבה כבר דמי פתיחת תיק כאמור בסעיף קטן (א) או בפסקה זו.

@ 5. התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל רק בקשה להכרה
: על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי הכולל ייצוג בידי עורך דין בבקשה להכרה ואינו כולל הליכים לפני ועדה רפואית, סכום העולה על דמי פתיחת תיק כאמור בטור א', ואם בעקבות הטיפול אושרה הבקשה להכרה - בתוספת סכום שלא יעלה על הסכום כאמור בטור ב' או ג', לפי העניין:
::: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;30%&quot; | טיפול בבקשה להכרה !! !! colspan=&quot;2&quot; | תשלום מרבי בהינתן אישור בקשה להכרה (בשקלים חדשים)
|-
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} דמי פתיחת תיק (בשקלים חדשים) !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} תשלום בעד טיפול !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} תוספת לתשלום בהתקיים נסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת
|-
| : 1. לפי [[חוק הנכים]] || 2,000 || 7,000 || 8,000
|-
| : 2. לפי [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]] || 1,000 || 5,000 || 8,000.
|}

@ 6. התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה להחמרת מצב ולנכות מוסבת
: על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שהיא תביעה בשל החמרה של פגימה מוכרת או תביעה בשל פגימה נוספת הנובעת באופן בלתי אמצעי מפגימה מוכרת, סכום העולה על דמי פתיחת תיק כאמור בטור א', ואם ניתנה בעקבות הטיפול החלטת זכאות חדשה שלפיה הוגדלה דרגת הנכות שנקבעה בהחלטת זכאות קודמת - בתוספת סכום שלא יעלה על הסכום כאמור בטור ב' או ג', לפי הגבוה, לפי העניין:
::: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;30%&quot; | סוג הטיפול !! דמי פתיחת תיק (בשקלים חדשים) !! colspan=&quot;2&quot; | סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים)
|-
! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} בעד כל אחוז נכות שנוסף בהחלטת הזכאות החדשה לעומת החלטת הזכאות הקודמת !! {{מוקטן|טור ג'}}
|-
| : 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 1,000 || 800 || 3,000
|-
| : 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 500 || 400 || 1,500.
|}

@ 7. טיפול בהחלטה חדשה ובבדיקה מחדש
: (א) מי שמטפל בהליך של החלטה חדשה לפי [[סעיף 35 לחוק הנכים]], לרבות כפי שהוחל לפי [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]], רשאי לגבות דמי פתיחת תיק, בסכום שאינו עולה על 1,000 שקלים חדשים בעד טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין, או 667 שקלים חדשים בעד טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) הוא אינו מי שטיפל בתביעה לתגמול עיקרי כאמור [[בסעיפים 3 עד 6]], או בעל זיקה אליו;
:: (2) הוא טיפל בתביעה קודמת לתגמול עיקרי וההליך מוגש בחלוף שלוש שנים מיום שהתקבלה החלטת זכאות בתביעה כאמור או מיום שאושרה הבקשה להכרה, לפי המאוחר.
: (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מזכותו של מי שטיפל בהליך של החלטה חדשה ובעקבותיו נקבעה דרגת נכות קבועה גבוהה יותר, לגבות תשלום בעד הטיפול בשל אחוזי הנכות הקבועה שנוספו לדרגת הנכות בשל ההליך, כאמור [[בסעיף 3]].
: (ג) מי שטיפל בבדיקה מחדש לפי [[סעיף 37(א) ו-(ג) לחוק הנכים]], לרבות כפי שהוחל לפי [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]], והוא או בעל זיקה אליו לא טיפל בתביעה לתגמול עיקרי שלגביה מתקיימת הבדיקה, רשאי לגבות בעד הטיפול בבדיקה מחדש סכום שלא יעלה על הסכום שלהלן, לפי העניין, ובלבד שבעקבות הבדיקה מחדש לא שונתה החלטת הזכאות באופן ששלל את זכאותו של הנכה או הנפגע:
:: (1) בעד טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין - 4,000 שקלים חדשים;
:: (2) בעד טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין - 2,667 שקלים חדשים.

@ 8. חישוב לפי אחוזי נכות משוקללים
: תשלום בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי המחושב לפי חוק זה בעד כל אחוז נכות יחושב רק לגבי דרגת הנכות שנקבעה בעקבות הטיפול באותה תביעה, ואם בהחלטת זכאות קודמת נקבעה דרגת נכות - יחושב התשלום רק בעד ההפרש שבין דרגת הנכות שנקבעה בהחלטת הזכאות החדשה לדרגת הנכות שנקבעה בהחלטת הזכאות הקודמת.

@ 9. תנאי לזכאות לגביית תשלום
: (א) הזכאות לגבות תשלום המגיע בשל תביעה לתגמול עיקרי שמותר לדרוש כאמור [[בסעיפים 3]], [[4]], [[6]] [[ו-7]] תחול רק אם התקבלה החלטת זכאות בעקבות התביעה לתגמול עיקרי ובכפוף להוראות [[סעיף 14]] לעניין מועד התשלום ופריסתו; הזכאות לגבות את התשלום המגיע בעד טיפול הכולל רק בקשה להכרה לפי [[סעיף 5]] תחול רק אם הבקשה להכרה אושרה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום דמי פתיחת תיק אינו מותנה בקבלת החלטת זכאות, וניתן לגבותם במועד חתימת הסכם ההתקשרות או לאחריו.
: (ג)(1) לא ייגבו דמי פתיחת תיק לפי [[סעיפים 3 עד 5]] יותר מפעם אחת בידי אותו מטפל.
:: (2) ניתן לגבות דמי פתיחת תיק בעד טיפול לפי [[סעיף 6]], גם אם נגבו דמי פתיחת תיק לפי [[סעיפים 3]] [[או 4]], אולם לא ייגבו דמי פתיחת תיק לפי [[סעיף 6]] יותר מפעמיים בידי אותו מטפל.
:: (3) לא ייגבו דמי פתיחת תיק לפי [[סעיף 7(א)]] יותר מפעם אחת בידי אותו מטפל.
: (ד) על אף האמור [[בסעיפים 4]] [[ו-5]], מי שטיפל בתביעה לתגמול עיקרי לפי [[סעיף 4]] ולפני כן הוא או בעל זיקה אליו טיפל בבקשה להכרה לפי [[סעיף 5]], לא יגבה בשל הטיפול בתביעה לפי [[סעיף 4]] יותר מסכום ההפרש; לעניין זה, &quot;סכום ההפרש&quot; - ההפרש שבין הסכום המרבי שניתן לגבות לפי [[סעיף 3]] לסכום המרבי שניתן לגבות לפי [[סעיף 5]], ובכלל אלה דמי פתיחת תיק.
: (ה) לעניין סעיף זה, יראו גבייה בידי מי שהוא בעל זיקה למי שמטפל בתביעה, כגבייה בידי מי שמטפל בתביעה.

=== סימן ב': טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת ===

@ 10. הגבלת תשלום בעד טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת
: על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם תשלום כלשהו בעד טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת, ובכלל זה בקשה לוועדת חריגים או לוועדת למ&quot;ד, אלא אם כן קבע השר אחרת בתקנות לפי [[סעיף 24(ב)(4)]].

=== סימן ג': טיפול בהליך ערעור ===

@ 11. הגבלת תשלום בעד טיפול בהליך ערעור
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;הליך ערעור&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) ערעור לפי [[סעיף 12א לחוק הנכים]] על החלטה של ועדה רפואית עליונה או ערעור לפי [[סעיף 5(ד) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]] על החלטה של ועדה רפואית לעררים;
::: (2) ערעור ברשות לבית המשפט העליון על פסק דין של בית משפט מחוזי לפי [[תקנה 2(ג) ו-(ד) לתקנות הנכים ומשפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (סדרי הדין בערעור), התשמ&quot;ז-1987]], או ערעור ברשות לבית הדין הארצי לעבודה לפי [[סעיף 5(ד) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]] על פסק דין של בית דין אזורי לעבודה, והכול על הליך כאמור בפסקה (1);
::: (3) ערעור לפני ועדת ערעור לפי [[סעיף 33 לחוק הנכים]] על החלטה של קצין תגמולים או תביעה לפני בית דין אזורי לעבודה על החלטות פקיד תביעות, בעניין תגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בעניין תשלום בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה או הבקשה;
::: (4) ערעור לבית משפט מחוזי לפי [[סעיף 34(א) לחוק הנכים]] על החלטת ועדת ערעור בהליך ערעור כאמור בפסקה (3) או ערעור לבית הדין הארצי לעבודה על החלטת בית דין אזורי לעבודה בהליך כאמור באותה פסקה;
::: (5) ערעור ברשות לבית המשפט העליון לפי [[סעיף 34(ד) לחוק הנכים]] או עתירה לבית הדין הגבוה לצדק על פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה בהליך כאמור בפסקה (4);
::: (6) השגה לפי [[תקנה 4 לתקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (לימודים לרכישת מקצוע), התשפ&quot;ב-2022]], או ערעור בנושא השתלמות מקצועית ולימודים לפי [[סעיף 2(ז) לצו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה), התשל&quot;ב-1971]];
::: (7) עתירה מינהלית לפי [[פרט 26(2)(5) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים]] או תביעה לפני בית דין אזורי לעבודה על החלטה בערעור כאמור בפסקה (6);
::: (8) ערר לפי [[תקנה 4 לתקנות הנכים (טיפול רפואי)]], או ערר לפי [[תקנה 3 לתקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה), התשכ&quot;ח-1968]];
::: (9) עתירה מינהלית לפי [[פרט 26(2)(1) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים]] או תביעה לבית דין אזורי לעבודה, לעניין החלטה בערר כאמור בפסקה (8);
::: (10) עתירה מינהלית לפי [[פרט 26(1) או (4) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים]] או תביעה לפני בית דין אזורי לעבודה על החלטות פקיד תביעות בעניין זכאות אחרת;
::: (11) ערעור לבית המשפט העליון לפי [[סעיף 11 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים]] או ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, על החלטה בהליך כאמור בפסקאות (7), (9) או (10);
::: (12) ערעור לפני ועדת ערעור לפי [[סעיף 33 לחוק הנכים]] על אי-מתן החלטה של קצין תגמולים, תביעה לפני בית דין אזורי לעבודה על אי-מתן החלטה של פקיד תביעות או הליך ערעור לפני ועדת עררים על אי-מתן החלטה בידי הרשות המאשרת, לרבות ערר, ערעור או תובענה על ההחלטות בהליכים אלה;
::: (13) הליך אחר שהשר קבע כהליך ערעור לפי [[סעיף 24(א)(1)]];
::- &quot;תוצאות לטובת הזכאי&quot; - כל אחד מאלה, לפי העניין:
::: (1) אם הנכה או הנפגע הגיש את הליך הערעור - בעקבות הליך הערעור התקיים אחד מאלה:
:::: (א) נקבעה לו דרגת נכות גבוהה יותר או שהמועד שממנו תחול דרגת הנכות הוקדם;
:::: (ב) זכאותו לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי נקבעה או הוגדלה;
:::: (ג) שולם לו תשלום בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה;
:::: (ד) זכאותו לזכאות אחרת נקבעה או הוגדלה;
::: (2) אם קצין תגמולים או פקיד תביעות הגיש את הליך הערעור - בעקבות הליך הערעור לא בוטלה ההחלטה הקודמת שהקנתה זכאות לנכה או לנפגע.
: (ב) על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם תשלום בעד טיפול בהליך ערעור.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) [[ובסעיפים 3 עד 10]], עורך דין רשאי לגבות בעד ייצוג בהליך ערעור המנוי בטור א' סכום שלא יעלה על המפורט בטור ג' לצידו, בהתקיים התנאים המנויים בטור ב', לפי העניין:

::: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! width=&quot;30%&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג הליך הערעור !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} התנאים לזכאות לתשלום !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} תשלום מרבי בעד ייצוג (בשקלים חדשים)
|-
| : 1. הליך ערעור המנוי בפסקה (1) להגדרה &quot;הליך ערעור&quot; על החלטה שקבעה דרגת נכות קבועה || נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || 5,200
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | : 2. הליך ערעור המנוי בפסקה (1) להגדרה &quot;הליך ערעור&quot; על החלטה שקבעה דרגת נכות זמנית
| : (א) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי, שהן קביעת דרגת נכות זמנית || 2,600
|-
| : (ב) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות קבועה || 5,200
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | : 3. הליך ערעור המנוי בפסקה (2) להגדרה &quot;הליך ערעור&quot; על החלטה שקבעה דרגת נכות קבועה
| : (א) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || 5,200
|-
| : (ב) מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך בערכאה הקודמת ורק בהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || 10,400
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | : 4. הליך ערעור המנוי בפסקה (2) להגדרה &quot;הליך ערעור&quot; על החלטה שקבעה דרגת נכות זמנית
| : (א) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות זמנית || 2,600
|-
| : (ב) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות קבועה || 5,200
|-
| : (ג) מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך בערכאה הקודמת ורק בהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות זמנית || 5,200
|-
| : (ד) מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך בערכאה הקודמת ורק בהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות קבועה || 10,400
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | : 5. הליך ערעור המנוי בפסקאות (3) עד (5) להגדרה &quot;הליך ערעור&quot; למעט כאמור בפרט 6 או 7
| : (א) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי, למעט הליך כאמור בפרט משנה (ב) || 7,200
|-
| : (ב) הליך בעניין תגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי שנקבעו בו תוצאות לטובת הזכאי לתקופה קצרה משנה
| : הנמוך מאלה:
: 1. 7,200
: 2. 20% משווי הזכאות או 4,000, לפי הגבוה
|-
| : 6. הליך ערעור המנוי בפסקה (4) או (5) להגדרה &quot;הליך ערעור&quot; || מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך ערעור קודם אחד שבו לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי ועל החלטה בו הוגש הערעור, ובלבד שבהליך הערעור הקודם לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || כפל הסכום כאמור בפרט משנה (א) או (ב) של פרט 5, לפי העניין
|-
| : 7. הליך ערעור המנוי בפסקה (5) להגדרה &quot;הליך ערעור&quot; || מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בשני הליכי הערעור הקודמים שבהם לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי ועל החלטה בשלהם הוגש הערעור || שילוש הסכום כאמור בפרט משנה (א) או (ב) של פרט 5, לפי העניין
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | : 8. הליך ערעור המנוי בפסקאות (7), (9) או (10) להגדרה &quot;הליך ערעור&quot;
| : (א) הליך לפי אחד מאלה, שנקבעו בו תוצאות לטובת הזכאי:
:: (1) [[פרט 26(4) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים]] בעניין זכאות נוספת לדיור או לניידות;
:: (2) [[פרט 26(2)(5) לתוספת האמורה]];
:: (3) [[פרט 26(2)(1) לתוספת האמורה]] בעניין זכאות לפי [[תקנה 24 לתקנות הנכים (טיפול רפואי)]]
| 7,200
|-
| : (ב) תביעה לבית דין אזורי לעבודה בעניינים המנויים בפרט משנה (א), שנקבעו בה תוצאות לטובת הזכאי || 7,200
|-
| : (ג) הליך שאינו מנוי בפרט משנה (א) או (ב) ונקבעו בו תוצאות לטובת הזכאי
| : הנמוך מאלה:
:: 1. 7,200
:: 2. 20% משווי הזכאות או 4,000, לפי הגבוה
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | : 9. הליך כאמור בפסקה (11) להגדרה &quot;הליך ערעור&quot;
: (א) ערעור לבית המשפט העליון או לבית הדין הארצי לעבודה על הליך שמנוי בפרט משנה (א) או (ב) שבפרט 8, לפי העניין, שנקבעו בו תוצאות לטובת הנכה, למעט כאמור בפרט משנה (ב) || 7,200
|-
| : (ב) מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך ערעור קודם שבו לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי ועל החלטה בו הוגש ערעור כאמור בפרט משנה (א), ובלבד שבהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || 14,400
|-
| : (ג) ערעור לבית המשפט העליון או לבית הדין הארצי לעבודה על הליך שמנוי בפרט משנה (ג) של פרט 8 ונקבעו בו תוצאות לטובת הזכאי ואינו כאמור בפרט משנה (ד)
| : הנמוך מאלה:
: 1. 7,200
: 2. 20% משווי הזכאות או 4,000, לפי הגבוה
|}
: (ד) מי שייצג בהליך ערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך ערעור קודם שבו לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי ועל החלטה בו הוגש ערעור כאמור בפרט משנה (ג), ובלבד שבהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי כפל הסכום כאמור בפרט משנה (ג).
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של מי שטיפל בהליך ערעור ובעקבותיו נקבעה דרגת נכות קבועה גבוהה יותר, לגבות תשלום בעד הטיפול בתביעה לתגמול עיקרי בשל אחוזי הנכות הקבועה שנוספו לדרגת הנכות כתוצאה מהליך הערעור, בהתאם לפרט 1 בטבלה [[שבסעיף 3(ב)]].

@ 12. סייג להגבלת תשלום בעד טיפול בהליכים מסוימים
: (א) הוראות [[סעיף 11]] לא יחולו על טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין בהליך שהוא אחד מאלה:
:: (1) ערעור על החלטה של קצין תגמולים כי התנאים [[#1|שבהגדרה &quot;נכות&quot; בחוק הנכים]] אינם מתקיימים לגבי חבלה, מחלה או החמרת מחלה;
:: (2) תביעה על החלטה של פקיד תביעות כי התנאים [[#1|שבפסקאות (1) עד (2) שבהגדרה &quot;נפגע&quot; בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]] אינם מתקיימים;
:: (3) ערר לפי [[סעיף 11 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]], על החלטה של הרשות המאשרת.
: (ב)(1) התשלום בעד טיפול בערעור כאמור בסעיף קטן (א) לגבי כל ערכאת ערעור יהיה בסכום שיקבעו הצדדים להתקשרות שאינו מותנה בגובה התגמול או בדרגת הנכות ושיינקב בהסכם ההתקשרות; הותנה חלק מהסכום בתוצאות הטיפול בערעור, יובהר הדבר בהסכם ההתקשרות.
:: (2) נקבע בעקבות הערעור כאמור בסעיף קטן (א) כי התקיימו לגבי חבלה, מחלה או החמרת מחלה התנאים [[#1|בהגדרה &quot;נכות&quot; שבחוק הנכים]] או כי הפגיעה שאירעה היא פגיעת איבה, לפי העניין, יחולו הוראות חוק זה, לעניין ההליכים שלאחר הקביעה האמורה בשינוי זה: התשלום המרבי בעד הליכים לקביעת דרגת נכות קבועה או דרגת נכות זמנית לא יעלה על האמור בטור ב' או ג' בטבלה שבפסקה (1), או בפסקה (2), [[שבסעיף 4(א)]], [[בסעיף 4(ב)]] או בטור ב' או ג' בטבלה [[שבסעיף 6]], לפי העניין.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע, בהתאם לתנאים שיקבע, סכומים מרביים לתשלום בעד טיפול בהליך כאמור באותם סעיפים קטנים או הגבלות על אופן התשלום או על מועדי גבייתו.
: (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), לא ייגבה תשלום בעד טיפול בהליך כאמור בסעיף קטן (א), שהוגש בשל החלטה שניתנה מטעמים טכניים, ובכלל זה אי-השלמת פרטי תביעה או אי-מסירת מסמך או מידע הנוגעים בדבר.

@ 13. תנאי לזכאות לגביית תשלום בעד טיפול בהליך ערעור
: (א) הזכאות לגביית תשלום בעד טיפול בהליך ערעור כאמור [[בסעיף 11(ג)]], תחול רק אם התקבלו תוצאות לטובת הזכאי, אולם לא ייגבה תשלום כאמור לפני המועד שבו התקבלו לראשונה תשלומים ממשרד הביטחון או מהמוסד, לפי העניין, או אושרה זכאות אחרת, בשל הליך הערעור.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום דמי פתיחת תיק כאמור [[בסעיף 11(ד)]] אינו מותנה בתוצאות לטובת הזכאי, וניתן לגבותם במועד חתימת הסכם ההתקשרות או לאחריו.

=== סימן ד': הוראות שונות ===

@ 14. מועדי התשלום ופריסתו
: (א) לא ישולם תשלום המגיע בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי, לרבות טיפול בהליך ערעור המנוי [[11|בפסקה (1) או (2) להגדרה &quot;הליך ערעור&quot;]], ולמעט דמי פתיחת תיק, לפני המועד שבו קיבל הנכה או הנפגע לראשונה תשלומים ממשרד הביטחון או מהמוסד, לפי העניין, בשל החלטת הזכאות.
: (ב) קבעה החלטת הזכאות דרגת נכות קבועה של 20% לפחות, ישולם התשלום בפריסה של תשלומים שווים לתקופה של 60 חודשים או לתקופה ארוכה יותר שהצדדים הסכימו עליה, בלא תוספת הצמדה ובלא תוספת ריבית, והוא לא ישתנה אף אם הסכום עודכן לפי הוראות [[סעיף 17]].
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), בעת ההתקשרות רשאים הצדדים להסכים בכתב, במסגרת הסכם ההתקשרות כאמור [[בסעיף 20]], כי במקרה שבו ישולם לפי החלטת הזכאות שקבעה דרגת נכות קבועה תגמול בשל דרגת הנכות הקבועה בעד תקופה שקדמה למועד מתן החלטת הזכאות (בסעיף קטן זה - התקופה הקודמת), תקוצר תקופת פריסת התשלום בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי בהתאם להוראות אלה:
:: (1) ניתן לגבות על חשבון הסכום המגיע כאמור [[בסעיף 3]], [[4]] [[או 6]], לפי העניין, סכום שאינו עולה על 60% מהתשלומים שהתקבלו כתגמול עיקרי בעד התקופה הקודמת;
:: (2) יתרת הסכום המגיע כאמור [[בסעיף 3]], [[4]] [[או 6]], לפי העניין, בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי, אם ישנה, תיגבה בתשלומים חודשיים, בלא תוספת הצמדה ובלא תוספת ריבית, שכל אחד מהם לא יעלה על סכום השווה ל-25% מהתגמול העיקרי המשולם באותו חודש.
: (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), לאחר קבלת החלטת הזכאות, רשאים הצדדים להסכים ביניהם בכתב על קיצור תקופת פריסת התשלום לגבי תשלום המגיע בהתאם לאותה החלטת זכאות, בלא תוספת הצמדה ובלא תוספת ריבית; הסכם כאמור יהיה באותיות ברורות וקריאות ובשפה המובנת לנכה או לנפגע, לפי העניין, העתקו החתום יימסר לו ויפורטו בו, בין השאר, כל אלה:
:: (1) סכום התשלום הכולל בהתחשב בפריסת התשלומים; בהסכם יצוין גם סכום התשלום הכולל שהיה משולם אלמלא קיצור תקופת הפריסה לפי הסכם זה, ואם ניתנה הנחה בשל קיצור התקופה - מה שיעורה;
:: (2) מספר התשלומים שהתשלום הכולל ייפרס אליהם ומועדיהם וסכום התשלום בכל מועד; בהסכם יצוין גם הסדר התשלומים לפי סעיף קטן (ב) או (ג), שהיה חל אלמלא קיצור תקופת הפריסה לפי הסכם זה;
:: (3) סכום התגמול העיקרי המגיע לפי החלטת הזכאות במועד החתימה על ההסכם.

@ 15. החזרת תשלום עודף
: שילם אדם סכום העולה על האמור [[בסעיפים 3 עד 11]], בעד טיפול כמשמעותו [[בסעיף 2]], רשאי הוא לתבוע את החזרת הסכום העודף ששילם.

@ 16. מס ערך מוסף
: על סכומי התשלום שניתן לגבות לפי חוק זה יתווסף מס ערך מוסף לפי [[חוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]].

@ 17. עדכון סכומים ושינויים
: (א)(1) הסכומים הנקובים בחוק זה יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה - יום העדכון), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי (בסעיף קטן זה - הסכום המעודכן).
:: (2) הסכום המעודכן יעוגל לשקל החדש הקרוב; סכום של חמישים אגורות או יותר יעוגל כלפי מעלה.
:: (3) המנהל הכללי של משרד המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את הסכומים המעודכנים לפי סעיף זה.
: (ב) קבעה החלטת הזכאות דרגת נכות קבועה של 20% לפחות, ישולם התשלום בפריסה של תשלומים שווים לתקופה של 60 חודשים או לתקופה ארוכה יותר שהצדדים הסכימו עליה, בלא תוספת הצמדה ובלא תוספת ריבית, והוא לא ישתנה אף אם הסכום עודכן לפי הוראות [[סעיף 17]].
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), בעת ההתקשרות רשאים הצדדים להסכים בכתב, במסגרת הסכם ההתקשרות כאמור [[בסעיף 20]], כי במקרה שבו ישולם לפי החלטת הזכאות שקבעה דרגת נכות קבועה תגמול בשל דרגת הנכות הקבועה בעד תקופה שקדמה למועד מתן החלטת הזכאות (בסעיף קטן זה - התקופה הקודמת), תקוצר תקופת פריסת התשלום בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי בהתאם להוראות אלה:
:: (1) ניתן לגבות על חשבון הסכום המגיע כאמור [[בסעיף 3]], [[4]] [[או 6]], לפי העניין, סכום שאינו עולה על 60% מהתשלומים שהתקבלו כתגמול עיקרי בעד התקופה הקודמת;
:: (2) יתרת הסכום המגיע כאמור [[בסעיף 3]], [[4]] [[או 6]], לפי העניין, בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי, אם ישנה, תיגבה בתשלומים חודשיים, בלא תוספת הצמדה ובלא תוספת ריבית, שכל אחד מהם לא יעלה על סכום השווה ל-25% מהתגמול העיקרי המשולם באותו חודש.
: (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), לאחר קבלת החלטת הזכאות, רשאים הצדדים להסכים ביניהם בכתב על קיצור תקופת פריסת התשלום לגבי תשלום המגיע בהתאם לאותה החלטת זכאות, בלא תוספת הצמדה ובלא תוספת ריבית; הסכם כאמור יהיה באותיות ברורות וקריאות ובשפה המובנת לנכה או לנפגע, לפי העניין, העתקו החתום יימסר לו ויפורטו בו, בין השאר, כל אלה:
:: (1) סכום התשלום הכולל בהתחשב בפריסת התשלומים; בהסכם יצוין גם סכום התשלום הכולל שהיה משולם אלמלא קיצור תקופת הפריסה לפי הסכם זה, ואם ניתנה הנחה בשל קיצור התקופה - מה שיעורה;
:: (2) מספר התשלומים שהתשלום הכולל ייפרס אליהם ומועדיהם וסכום התשלום בכל מועד; בהסכם יצוין גם הסדר התשלומים לפי סעיף קטן (ב) או (ג), שהיה חל אלמלא קיצור תקופת הפריסה לפי הסכם זה;
:: (3) סכום התגמול העיקרי המגיע לפי החלטת הזכאות במועד החתימה על ההסכם.
:: (4) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;המדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:::- &quot;המדד החדש&quot; - המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון;
:::- &quot;המדד היסודי&quot; - המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתו של חוק זה - המדד שפורסם בחודש נובמבר 2025.
: (ב) עדכון סכומים לפי סעיף זה שחל לאחר החלטת הזכאות אין בו כדי להשפיע על סכום התשלום המרבי שניתן לגבות בשל אותה החלטת זכאות.

@ 18. מחקר
: מי שמייצג או מסייע באופן אחר בטיפול כמשמעותו [[בסעיף 2(א)(1) עד (3)]] יציין את עובדת הייצוג או הסיוע, לפי העניין, במסמכים המוגשים למשרד הביטחון או למוסד, לפי העניין, במסגרת הטיפול בתביעה או בבקשה, למטרת מחקר.

== פרק ד': הוראות כלליות הנוגעות להתקשרות ==

@ 19. הגדרות - [[פרק ד']]
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;חוק משפחות חיילים&quot; - [[=חוק משפחות חיילים|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש&quot;י-1950]], לרבות הוראות [[החוק האמור]] כפי שהוחלו לפי חוקים אלה:
:: (1) [[חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ&quot;א-1981]];
:: (2) [[חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ&quot;א-1981]];
:: (3) [[חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ&quot;ח-1968]];
:: (4) [[חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]];
:: (5) [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]];
:: (6) [[חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ&quot;ד-2023]];
:: (7) [[חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), התשמ&quot;ח-1988]];
:: (8) [[חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986]];
:: (9) [[חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ&quot;א-1961]] - [[-|סעיף 15ב]];
:: (10) [[חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, התשס&quot;ה-2004]];
:- &quot;חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה&quot; - לרבות הוראות [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|החוק האמור]] כפי שהוחלו לפי חוקים אלה:
:: (1) [[חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ&quot;א-1961]] - [[-|סעיף 15א]];
:: (2) [[חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ&quot;ד-2023]];
:- &quot;תביעה לקבלת תגמולים&quot; - כל אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) תביעה לתגמול עיקרי, בקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בקשה לזכאות אחרת והליכי ערעור לגבי כל אחד מהם, לרבות הליך כאמור [[בסעיף 12(א)]];
:: (2) תביעה לקבלת תגמול או הטבה המשתלמים לבן משפחה לפי [[חוק משפחות חיילים]] או לארוסה לפי [[סעיף 35ב לחוק האמור]] והליך ערר, ערעור או עתירה מינהלית לגביה;
:: (3) תביעה לקבלת תגמול או הטבות המשתלמים לפי [[סעיף 7 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]] והליך ערר, ערעור או תובענה לגביה.

@ 20. התקשרות לעניין טיפול בתביעה לקבלת תגמולים
: (א) כל התקשרות לעניין טיפול בתביעה לקבלת תגמולים בעד תשלום תמורה תהיה בהסכם בכתב, באותיות ברורות וקריאות ובשפה המובנת למי שמבקש טיפול בתביעה; העתקו החתום של ההסכם יימסר למי שמבקש טיפול בתביעה ויפורטו בו, בין השאר, כל אלה:
:: (1) התגמולים שלגביהם תוגש התביעה לקבלת תגמולים, מהות הטיפול ושלביו הצפויים;
:: (2) התשלום בעד הטיפול לפי כל שלב כאמור בפסקה (1), אופן חישובו, כולל מס ערך מוסף כאמור [[בסעיף 16]], התנאים לחיוב התשלום ומועדי התשלומים, לרבות אם הוסכם כי יוקדמו לפי [[סעיף 14(ג)]], ולעניין הליך כאמור [[בסעיף 12(א)]] - יפורט גם התשלום לפי [[אותו סעיף]] בנפרד מהתשלומים המגיעים לפי [[סעיפים 3]] עד 11, ויצוין אם התשלום כאמור או חלקו מותנה בתוצאות ההליך כאמור [[בסעיף 12(ב)(1)]].
: (ב) שבעה ימים לפחות לפני החתימה על הסכם התקשרות ימסור מי שאמור לטפל בתביעה לקבלת תגמולים או לסייע באופן אחר בהגשתה למי שמבקש טיפול בה את שני אלה:
:: (1) טיוטת הסכם ההתקשרות בהתאם להוראות סעיף קטן (א);
:: (2) דף מידע כללי בשפה מהשפות עברית, אנגלית, ערבית, רוסית או אמהרית, המובנת למי שמבקש טיפול בתביעה (בסעיף זה - דף המידע הכללי).
: (ג)(1) משרד הביטחון יפרסם את נוסח דף המידע הכללי לעניין תביעה לפי [[19|פסקה (1) להגדרה &quot;תביעה לקבלת תגמולים&quot;]] באתר האינטרנט של אגף השיקום, ולעניין תביעה לפי פסקה (2) להגדרה האמורה - באתר האינטרנט של אגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד.
:: (2) המוסד יפרסם באתר האינטרנט שלו את נוסח דף המידע הכללי לעניין תביעות המנויות [[19|בפסקאות (1) ו-(3) להגדרה &quot;תביעה לקבלת תגמולים&quot;]].
:: (3) דף המידע הכללי יפורסם בשפה פשוטה, בשפות עברית, אנגלית, ערבית, רוסית ואמהרית, באותיות ברורות וקריאות.
:: (4) דף המידע הכללי יכלול, בין השאר, מידע בדבר האפשרות לפנות למשרד הביטחון או למוסד, לפי העניין, באופן ישיר ולקבל סיוע בהגשת תביעה לקבלת תגמולים ובדבר הזכאות לסיוע משפטי - אם ישנה, וכן מידע זה:
::: (א) לעניין [[19|פסקה (1) להגדרה &quot;תביעה לקבלת תגמולים&quot;]] - את עיקרי חוק זה והתשלומים המרביים המעודכנים שניתן לגבות לפיו;
::: (ב) לעניין [[19|פסקאות (2) ו-(3) להגדרה &quot;תביעה לקבלת תגמולים&quot;]] - את עיקרי [[פרק זה]].
: (ד) המבקש טיפול בתביעה לקבלת תגמולים יאשר בחתימתו על גבי העתק דף המידע הכללי וטיוטת הסכם ההתקשרות, כי קיבלם כאמור בסעיף קטן (ג) ואת מועד קבלתם, והעתקיהם בחתימתו יצורפו כנספח להסכם ההתקשרות בעת חתימת הצדדים עליו.
: (ה) המבקש טיפול בתביעה לקבלת תגמולים רשאי לחזור בו מההתקשרות בהסכם, בתוך 14 ימי עבודה מהמועד שבו נמסר לו הסכם ההתקשרות החתום בכתב, אלא אם כן עד המועד האמור הוגשה תביעה לקבלת תגמולים, למעט בקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בקשה לזכאות אחרת, שבשל הגבלת מועדים לפי דין לא היה ניתן להגישה במועד מאוחר יותר; על אף האמור בכל דין, חזר בו המבקש מההתקשרות בתוך התקופה האמורה, לא יחויב בתשלום בעד הטיפול, וסכום ששולם - יוחזר לו במלואו.
: (ו) לא קוימו הוראות סעיף קטן (ב), לא ייגבה בעד טיפול בתביעה לפי [[19|פסקה (1) להגדרה &quot;תביעה לקבלת תגמולים&quot;]] סכום העולה על 85% מהתשלום שהיה ניתן לגבות בעד טיפול כאמור לפי חוק זה.

@ 21. תנאים בטלים בהסכם התקשרות
: (א) תנאי בהסכם ההתקשרות השולל או המגביל את זכותו של מי שמבקש טיפול בתביעה לקבלת תגמולים להשמיע טענות מסוימות בערכאות משפטיות או הקובע כי כל סכסוך בין הצדדים להתקשרות יידון בבוררות - בטל.
: (ב) תנאי בהסכם ההתקשרות השולל או המגביל את זכותו של מי שמבקש טיפול בתביעה לקבלת תגמולים לפנות לערכאות משפטיות - בטל.
: (ג) תנאי בהסכם ההתקשרות שלפיו ייגבה תשלום בעד טיפול בתביעה לפי [[19|פסקה (1) להגדרה &quot;תביעה לקבלת תגמולים&quot;]], בניגוד להוראות חוק זה - בטל.
: (ד) אין בהוראות חוק זה כדי למנוע את הפסקת ההתקשרות בידי צד מהצדדים לפי כל דין; תנאי בהסכם ההתקשרות המגביל את הזכות להפסקת ההתקשרות לפי כל דין - בטל.
: (ה) תנאי בהסכם התקשרות הקובע כי סכומי הוצאות משפט, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, שייפסקו לטובת התובע, ישולמו למי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, נוסף על סכום התשלום בעד טיפול בתביעה שננקב בהסכם ההתקשרות - בטל, אולם אין בכך כדי לגרוע מתוקפו של תנאי הקובע כי סכומים שנפסקו כאמור ישולמו למי שמייצג או מסייע כאמור על חשבון סכום התשלום שננקב בהסכם ההתקשרות כאמור.

@ 22. עדיפות הוראות [[פרק ד']]
: הוראות [[פרק זה]] יחולו על אף האמור בכל הסכם והן באות להוסיף על הוראות כל דין אחר שחל לעניין ההתקשרות ולא לגרוע מהן, ובמקרה של סתירה בין הוראות [[פרק זה]] להוראות דין כאמור, יגברו הוראות [[פרק זה]].

== פרק ה': הוראות שונות ==

@ 23. שמירת דינים
: אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 14 לחוק הנכים]] או מהוראות [[סעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי]] כפי שהוחלו לפי [[סעיף 15 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]].

@ 24. ביצוע ותקנות
: (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, ובכלל זה הוראות אלה, בתנאים שיקבע:
:: (1) הליכים נוספים לעניין [[11|ההגדרה &quot;הליך ערעור&quot;]];
:: (2) סכומי תשלום מרביים שניתן לגבות בשל השגות, עררים או ערעורים בהליכים שאינם מנויים [[בסעיף 11(ג)]];
:: (3) סכומי תשלום מרביים לעניין הליך ערעור לפי [[סעיף 11]] או שינוים, דרך כלל או לסוגי הליכים.
: (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי -
:: (1) לשנות, בצו, את הסכומים המפורטים בחוק זה ולקבוע, לגבי סכומים ששונו בו, מדד יסודי אחר מהאמור [[בסעיף 17(א)]] לעניין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתו של הצו;
:: (2) לקבוע תשלום מרבי שיהיה ניתן לגבות בעד הליך לקבלת זכויות לפי [[חוק הנכים]] או לנפגע לפי [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]], שאינו מנוי בחוק זה, בהתאם לתנאים שיקבע;
:: (3) לקבוע נסיבות נוספות על האמור [[בסעיפים 3 עד 7]] [[ו-11(ד)]], שבהן ניתן לגבות דמי פתיחת תיק, בתנאים שיקבע;
:: (4) לקבוע תשלום מרבי שניתן לגבות בעד טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת כאמור [[בסעיף 10]], ובכלל זה לעניין סוג הטיפול, ולגבי תשלום מרבי שקבע כאמור - הגבלות על אופן התשלום ומועדיו, והכול בתנאים שיקבע.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), השר רשאי להפחית, בצו, את הסכום המרבי שניתן לגבות בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שבהחלטת זכאות שניתנה בעקבותיה נקבעה דרגת נכות בשל נכות מובהקת כפי שיקבע, בתנאים שיקבע.
: (ד) השר רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת]].

@ 25. &lt;!-- תיקון מס' 32 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק הסיוע המשפטי, התשל&quot;ב-1972]].))

@ 26. &lt;!-- תיקון מס' 267 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]].))

@ 27. &lt;!-- תיקון מס' 4 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ&quot;ד-2023]].))

@ 28. תחולה והוראות מעבר
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הסכם קיים&quot; - הסכם התקשרות לטיפול בתביעה שנכרת בתקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) עד ערב יום התחילה;
::- &quot;טיפול&quot; - טיפול כאמור [[בסעיף 2(א)(1) עד (3)]];
::- &quot;יום התחילה&quot; - יום תחילתו של חוק זה;
::- &quot;מטפל&quot;, בתביעה - מי שייצג בתביעה לתגמול עיקרי או סייע באופן אחר בהגשתה, או בעל זיקה אליו;
::- &quot;סכום מופרז&quot; - כמשמעותו בסעיף קטן (ו).
: (ב) על אף האמור בכל דין או הסכם, הוראות [[סעיפים 21(א), (ב), (ד)]] [[ו-22]] יחולו גם על הסכם התקשרות לטיפול בתביעה לקבלת תגמולים כהגדרתה [[בסעיף 19]], שנכרת ערב יום התחילה, ולעניין הסכם שביום התחילה טרם חלפו 14 ימים מיום חתימתו, יחולו הוראות [[סעיף 20(ה)]].
: (ג) הוראות חוק זה יחולו לגבי הסכם שנכרת ביום התחילה או לאחריו, אף אם הטיפול נעשה לפני יום התחילה.
: (ד) על אף האמור בכל דין או הסכם, לא ייגבה סכום מופרז בעד טיפול לפי הסכם קיים, אלא אם כן המטפל בתביעה פנה עד תום שישה חודשים ממתן החלטת הזכאות או מיום התחילה, לפי המאוחר, לבית המשפט המוסמך לעניין נכה, או לבית הדין האזורי לעבודה לעניין נפגע, בתביעה לקבלת סעד הצהרתי שלפיו התשלום המגיע לפי ההסכם בעד הטיפול לא ייחשב סכום מופרז, ונפסק כי בנסיבות העניין הוא רשאי לגבות את הסכום או סכום אחר, כפי שנפסק.
: (ה) לעניין סעיף זה יובאו בחשבון כל התשלומים ששילם נכה או נפגע למטפל בתביעה לפי ההסכם הקיים כערכם במועד שבו נגבו.
: (ו) לעניין הסכם קיים יראו סכום העולה על סכומים כלהלן כסכום מופרז והוראות [[סעיף 17]] לא יחולו:
:: (1) אם בעקבות הטיפול לפי ההסכם הקיים נקבעה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות קבועה של 20% לפחות - 140% מהסכום כאמור בטור א' או ב', לפי העניין:
::: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! width=&quot;30%&quot; | סוג הטיפול !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} טיפול שכולל בקשה להכרה והליכים לפני ועדה רפואית !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} טיפול שכולל הליכים לפני ועדה רפואית ואינו כולל בקשה להכרה
|-
| : (1) טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 7,000 שקלים חדשים, בתוספת 800 שקלים חדשים בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה, ובתוספת 8,000 שקלים חדשים בנסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת || 7,000 שקלים חדשים, בתוספת 600 שקלים חדשים בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה
|-
| : (2) טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 4,167 שקלים חדשים, בתוספת 533 שקלים חדשים בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה || 4,167 שקלים חדשים, בתוספת 400 שקלים חדשים בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה;
|}
:: (2) אם בעקבות הטיפול לפי ההסכם הקיים נקבעה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות זמנית של 10% לפחות ודרגת הנכות הזמנית לא הוארכה ולא נקבעה דרגת נכות קבועה או שהמטפל בתביעה הפסיק את ההתקשרות לאחר שנקבעה דרגת נכות זמנית כאמור ובטרם נקבעה דרגת נכות קבועה כאמור בפסקה (1) - סכום העולה על 11,200 שקלים חדשים בעד טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין או 6,534 שקלים חדשים בעד טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין.
: (ז)(1) הסכומים לפי ההסכם הקיים שמטפל בתביעה רשאי לגבות לפי סעיף זה בעד הטיפול כאמור בסעיף קטן (ו)(1) וטרם נגבו ביום התחילה, ייגבו מיום התחילה ואילך בפריסה של תשלומים שווים לתקופה של 60 חודשים או בתשלומים חודשיים שכל אחד מהם לא יעלה על 25% מהתגמול החודשי, בלא תוספת הצמדה ובלא תוספת ריבית.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), אם אחרי יום התחילה שולם לפי החלטת הזכאות תגמול בשל דרגת נכות קבועה בעד תקופה שקדמה למועד מתן החלטת הזכאות (בפסקת משנה זו - התקופה הקודמת), רשאי המטפל בתביעה לגבות סכום שאינו עולה על 60% מהתשלומים שהתקבלו כתגמול עיקרי בעד התקופה הקודמת, על חשבון הסכומים בעד טיפול לפי ההסכם הקיים שניתן לגבות לפי סעיף זה וטרם נגבו, ויתרת הסכום תיגבה לפי הוראות פסקה (1).
:: (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), הצדדים להסכם הקיים רשאים לקבוע בהסכם בכתב שייערך ביום התחילה או לאחריו הוראות לעניין פריסת התשלומים בהתאם להוראות [[סעיף 14(ד)]].
: (ח) מטפל בתביעה שגבה סכום מופרז בעד טיפול לפי הסכם קיים, לפני יום התחילה, ישיבו לנכה או לנפגע, בתוך שישה חודשים מיום שהתבקש לכך בכתב על ידיו, ובלבד שהבקשה הוגשה בתוך שנה מיום התחילה; ואולם, אם התקיים אחד מאלה לא תידרש השבה:
:: (1) המטפל פנה בתביעה לסעד הצהרתי בתוך התקופה האמורה לבית המשפט המוסמך לעניין נכה, או לבית הדין האזורי לעבודה לעניין נפגע, ונפסק כי ההשבה, כולה או חלקה, אינה צודקת בנסיבות העניין;
:: (2) המטפל קיזז את הסכום המופרז שנגבה כנגד סכומים המגיעים לו כדין מהנכה או מהנפגע שטרם נגבו.
: (ט) הסכומים שיש להשיב כאמור בסעיף קטן (ח) יחושבו כערכם במועד שבו נגבו בידי המטפל; סכום שיש להשיבו ולא הושב בתום שישה חודשים מיום הבקשה כאמור באותו סעיף קטן, יישא ריבית שקלית כהגדרתה [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]], מתום ששת החודשים כאמור ועד להשבתו בפועל.
: (י) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל עילה שעומדת לזכות נכה או נפגע לפי כל דין, ובכלל זה מכל עילה שעומדת לזכותו בעניין תשלום בעד הטיפול אף אם הוא נמוך מהסכום המופרז.

== תוספת ==
==== ((([[ההגדרה &quot;נסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת&quot; שבסעיף 1]] [[וסעיפים 3]], [[5]] [[ו-28]]))) ====

@ 1. : פגימה שמקורה ברשלנות רפואית.
@ 2. : חבלה שאירעה בתקופת השירות לפי [[חוק הנכים]] וחלפו יותר משלוש שנים ממועד השחרור מהשירות ועד מועד יצירת הקשר לראשונה בין המטפל ובין מי שמבקש טיפול בתביעה לתגמול עיקרי לגבי הגשת התביעה לפי [[חוק הנכים]], ואם החלטת הזכאות נקבעה רק בשל חבלה שהיא הפרעה בתר-חבלתית - חלפו כאמור יותר מחמש שנים.
@ 3. : חבלה שאירעה שלא בעת פעילות מבצעית או אימון לקראת פעילות כאמור, לחייל בשירות קבע או למשרת כוחות הביטחון כמשמעותם [[בפרק י&quot;ג1 לחוק הביטוח הלאומי]].
@ 4. (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ז) : החלטת הזכאות נקבעה לפי [[חוק הנכים]] או לפי [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]], בשל מחלה כהגדרתה [[בחוק הנכים]], למעט אחד מאלה:
: (1) ליקוי שמיעה;
: (2) טנטון;
: (3) מחלה שנגרמה בשל נזק אנטומי לגוף שנגרם במישרין מגורם פיזי חיצוני באירוע מסוים, ובכלל זה פציעה חודרת מגוף זר, פיצוץ, הדף, מעיכה, נפילה מגובה או טביעה.
@ 5. (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ז) החלטת הזכאות נקבעה לפי [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]] בשל חבלה מפגיעת איבה וחלפו יותר משבע שנים ממועד פגיעת האיבה עד מועד יצירת הקשר לראשונה בין המטפל ובין מי שמבקש טיפול בתביעה לתגמול עיקרי לגבי הגשת תביעה לפי [[החוק האמור]].
@ 6. (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ז) : החלטת הזכאות נקבעה בשל תביעה לפי [[חוק הנכים]] שהוגשה לאחר חלוף שלוש שנים מיום שהוגשה תביעה לקבלת קצבה לפי [[פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי]], ושתי התביעות מתייחסות לאותה פגימה.

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום כ&quot;ד בסיוון התשפ&quot;ו (9 ביוני 2026).
&lt;חתימות&gt;
* בנימין נתניהו ראש הממשלה
* יריב לוין שר המשפטים
* יצחק הרצוג נשיא המדינה
* אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>pxm39c9me3h3ba3tvunl2qolwxevquf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744302</id>
    <revision>
      <id>3087839</id>
      <parentid>3087096</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T07:01:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3087779] תיקון התוספת תשפ&quot;ז</comment>
      <origin>3087839</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="95776" sha1="qpgg0iu5ef6ymf4p2jmchjzkdrcnq9h" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה), התשפ״ו–2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2244226}} {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ו, 634|חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_13565167.pdf}}.

''שינוי התוספת:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ז, 179|צו (שינוי התוספת לחוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12544.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: תחולת החוק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: טיפול בתביעה לתגמול עיקרי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: טיפול בהליך ערעור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הוראות כלליות הנוגעות להתקשרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגף השיקום“ – אגף השיקום במשרד הביטחון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיקה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 315ג|בסעיף 315ג(ד) לחוק הביטוח הלאומי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקשה להכרה“ – בקשה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 30|סעיף 30 לחוק הנכים}} לקביעה כי התקיימו לגבי חבלה, מחלה או החמרת מחלה התנאים {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 1|בהגדרה ”נכות“ לפי החוק האמור}} או בקשה לאישור כי פגיעה שאירעה היא פגיעת איבה לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 12|סעיף 12 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}}, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרגת נכות“ – כמשמעותה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}}, לפי העניין, ולעניין דרגת נכות בשל יותר מפגימה מוכרת אחת – דרגת נכות מורכבת כפי שהיא מחושבת לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 10|סעיף 10(ב) לחוק הנכים}}, לרבות כפי שהוחל לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרגת נכות זמנית“ – דרגת נכות זמנית כמשמעותה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}} או דרגת נכות לא יציבה כמשמעותה לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}}, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרגת נכות קבועה“ – דרגת נכות קבועה כמשמעותה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}} או דרגת נכות יציבה כמשמעותה לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}}, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החלטת זכאות“ – החלטה של קצין תגמולים או של פקיד תביעות בתביעה לתגמול עיקרי, בדבר זכאות לתשלום תגמול עיקרי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הליך ערעור“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה רפואית“ – כל אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} ועדה רפואית לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 10|סעיף 10(א) לחוק הנכים}};
{{ח:תתת|(2)}} ועדה רפואית עליונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 12|סעיף 12 לחוק הנכים}};
{{ח:תתת|(3)}} רופא, רופא מוסמך או ועדה רפואית כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 5|סעיף 5(ב) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}};
{{ח:תתת|(4)}} ועדה רפואית לעררים לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 5|סעיף 5(ג) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת חריגים“ – כל אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} ועדה מייעצת לדיור כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 9כ|בסעיף 9כ לחוק הנכים}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 4|סעיף 4(ב)(5) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}};
{{ח:תתת|(2)}} ועדת חריגים לניידות לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 9לח|סעיף 9לח לחוק הנכים}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 4|סעיף 4(ב)(5) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}};
{{ח:תתת|(3)}} ועדת חריגים לזכאות נוספת לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 9לט|סעיף 9לט לחוק הנכים}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 4|סעיף 4(ב)(5) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת למ״ד“ – הוועדה המייעצת למנהל הכללי של משרד הביטחון במתן הטבות לפנים משורת הדין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת העבודה והרווחה“ – ועדת העבודה והרווחה של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכאות אחרת“ – כל תשלום או טובת הנאה הניתנים לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}} או לנפגע לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}}, ובכלל זה לפי הוראות ונהלים של אגף השיקום, שאינם תגמול עיקרי או תגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבלה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים}} או כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 1|בפסקה (3) להגדרה ”נכות“ שבחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}}, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הביטוח הלאומי“ – {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק בתי משפט לעניינים מינהליים“ – {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הנכים“ – {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}, לרבות הוראות {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|החוק האמור}} כפי שהוחלו לפי חוקים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת|חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ״ח–1968}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}} – {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ז|סעיף 63ז}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}};
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד)|חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), התשמ״ח–1988}};
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}};
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה)|חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ״א–1961}} – {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה)#סעיף 15ב|סעיף 15ב}};
{{ח:תתת|(9)}} {{ח:חיצוני|חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם|חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, התשס״ה–2004}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה“ – {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970}}, לרבות הוראות {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|החוק האמור}} כפי שהוחלו {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה)#סעיף 15א|בסעיף 15א לחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המוסד“ – המוסד לביטוח לאומי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת“ – נסיבות המנויות {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נפגע“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקיד תביעות“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 22|בסעיף 22(ב) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין תגמולים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מאשרת“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 10|בסעיף 10(א) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תביעה לתגמול עיקרי“ – תביעה לקביעת דרגת נכות ולקבלת תגמול עיקרי, לרבות בקשה להכרה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תגמול עיקרי“ – תגמול חודשי המשתלם לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 5|סעיף 5}} {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 5א|או 5א לחוק הנכים}} או מענק חד־פעמי המשתלם לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 4|סעיף 4}} {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 4א|או 4א לחוק האמור}}, והכול לרבות כפי שהוחלו לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הנכים (טיפול רפואי)“ – {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (טיפול רפואי)|תקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי״ד–1954}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר המשפטים.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: תחולת החוק}}

{{ח:סעיף|2|טיפול מהו}}
{{ח:תת|(א)}} על טיפול שהוא אחד מאלה, לפי העניין, תחול הגבלת התשלום הקבועה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין תביעה לתגמול עיקרי לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3 עד 7}} – ייצוג אדם בהליכים לפני קצין תגמולים, פקיד תביעות, המוסד, רשות מאשרת או ועדה רפואית, או סיוע אחר בהגשת תביעה לתגמול עיקרי והקשור בה או הנובע ממנה;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין בקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי – ייצוג אדם בהליכים לפני קצין תגמולים, פקיד תביעות או המוסד, או סיוע אחר בהגשת בקשה כאמור והקשור בה או הנובע ממנה;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין בקשה לזכאות אחרת – ייצוג אדם בהליכים לפני קצין תגמולים, פקיד תביעות, ועדת חריגים, ועדת למ״ד או גורם אחר המוסמך לקבל החלטה לעניין זכאות אחרת לפי נוהלי אגף השיקום או המוסד, או סיוע אחר בהגשת בקשה כאמור והקשור בה או הנובע ממנה;
{{ח:תתת|(4)}} לעניין הליך ערעור – ייצוג אדם בהליך ערעור, ואם עקב הליך הערעור הוחזר העניין לגורם שעל החלטתו הוגש הליך הערעור – גם המשך הטיפול לפני הגורם כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 315ג|סעיף 315ג(ב) עד (ד) לחוק הביטוח הלאומי}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין טיפול כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: טיפול בתביעה לתגמול עיקרי}}

{{ח:סעיף|3|התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל בקשה להכרה והליכים לפני ועדה רפואית}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל בקשה להכרה ובעקבותיה הליכים לפני ועדה רפואית, סכום העולה על דמי פתיחת תיק כאמור בפסקה (1) שלהלן, ואם התקבלה החלטת זכאות בעקבות הטיפול באותה תביעה – בתוספת סכום שלא יעלה על התשלום המרבי לפי פסקאות (2) או (3) שלהלן, לפי העניין, ובנסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת
- סכום נוסף כאמור בסעיף קטן (ג):
{{ח:תתת|(1)}} דמי פתיחת תיק לא יעלו על סכום כלהלן, לפי העניין:
{{ח:תתת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;30%&quot;&gt;סוג הטיפול&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;סכום דמי פתיחת תיק (בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} תביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} תביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,667&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,333;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(2)}} התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה שבעקבותיה התקבלה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות קבועה יהיה כלהלן, לפי העניין:
{{ח:תתת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;30%&quot;&gt;סוג הטיפול&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;סכום התשלום המרבי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} דרגת נכות קבועה עד 19% (מענק)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} דרגת נכות קבועה 20% ומעלה (תגמול חודשי)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7,360 שקלים חדשים בעד דרגת נכות קבועה של 10%, בתוספת 600 שקלים חדשים בעד כל אחוז נוסף של דרגת נכות קבועה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16,000 שקלים חדשים בעד דרגת נכות קבועה של 20%, בתוספת 800 שקלים חדשים בעד כל אחוז נוסף של דרגת נכות קבועה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4,907 שקלים חדשים בעד דרגת נכות קבועה של 10%, בתוספת 400 שקלים חדשים בעד כל אחוז נוסף של דרגת נכות קבועה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10,660 שקלים חדשים בעד דרגת נכות קבועה של 20%, בתוספת 533 שקלים חדשים בעד כל אחוז נוסף של דרגת נכות קבועה;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(3)}} נקבעה בהחלטת הזכאות שהתקבלה בעקבות הטיפול בתביעה דרגת נכות זמנית של 10% לפחות – התשלום המרבי שרשאי מי שמטפל בתביעה לגבות בעד הטיפול בתביעה לא יעלה על סכום כאמור בטור א׳ ועל תוספת כאמור בטור ב׳, לפי העניין, אולם אם לאחר שנקבעה דרגת הנכות הזמנית כאמור, נקבעה דרגת נכות קבועה – תקוזז התוספת כאמור בטור ב׳ ששולמה מהתשלום המרבי בשל דרגת הנכות הקבועה:
{{ח:תתת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;30%&quot;&gt;סוג הטיפול&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} בעד כל הדיונים בוועדה רפואית שהביאו לקביעת דרגת נכות זמנית לראשונה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} בעד כל הדיונים בוועדה רפואית נוספת שבעקבותיה נקבעה דרגת נכות זמנית, לאחר תום התקופה שלגביה חלה החלטת הזכאות הקודמת לעניין דרגת נכות זמנית&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שבעקבות טיפול שלו או של בעל זיקה אליו בתביעה לתגמול עיקרי כאמור באותו סעיף קטן, כבר ניתנה החלטת זכאות, והוא טיפל גם בערר על אותה החלטת זכאות לוועדה רפואית המנויה {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקאות (2) או (4) להגדרה ”ועדה רפואית“}}, שבעקבותיו ניתנה החלטת זכאות חדשה, רשאי לגבות בעד הטיפול בערר סכום שלא יעלה על סכום כלהלן, בטור א׳ או ב׳, לפי הגבוה, לפי העניין:
{{ח:תתת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;30%&quot;&gt;סוג הטיפול&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} בעד כל אחוז נכות קבועה שנוסף בהחלטת הזכאות החדשה לעומת החלטת הזכאות הקודמת&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;800&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,500.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ג)}} התקבלה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות קבועה של 10% ומעלה בשל נסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת, יתווסף סכום נוסף שלא יעלה על 8,000 שקלים חדשים לסכום התשלום המרבי כאמור בסעיף קטן (א) שרשאי לגבות עורך דין שמטפל בתביעה לתגמול עיקרי שבעקבותיה התקבלה החלטת הזכאות כאמור.

{{ח:סעיף|4|התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל רק הליכים לפני ועדה רפואית}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם, בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל הליכים לפני ועדה רפואית אך אינו כולל את הבקשה להכרה שבעקבותיה מתקיימים ההליכים, סכום העולה על דמי פתיחת תיק כאמור בטור א׳ שבפסקה (1) שלהלן, ואם התקבלה החלטת זכאות בעקבות הטיפול באותה תביעה – בתוספת סכום שלא יעלה על הסכום כאמור בטור ב׳ או ג׳ שבפסקה (1) או לפי פסקה (2) שלהלן, לפי העניין:
{{ח:תת|(1)}} התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה שבעקבותיה התקבלה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות קבועה יהיה כלהלן, לפי העניין:
{{ח:תתת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;30%&quot;&gt;סוג הטיפול&lt;/th&gt;&lt;th&gt;דמי פתיחת תיק (בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים) בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} דרגת נכות קבועה עד 19% (מענק)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} דרגת נכות קבועה 20% ומעלה (תגמול חודשי)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;450&lt;/td&gt;&lt;td&gt;600&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,333&lt;/td&gt;&lt;td&gt;300&lt;/td&gt;&lt;td&gt;400;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(2)}} נקבעה בהחלטת הזכאות שהתקבלה בעקבות הטיפול בתביעה דרגת נכות זמנית, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)(3)}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), אם ניתנה בעקבות טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שהיא ערר לוועדה רפואית המנויה {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקאות (2) או (4) להגדרה ”ועדה רפואית“}}, החלטת זכאות חדשה שלפיה הוגדלה דרגת הנכות שנקבעה בהחלטת זכאות קודמת, רשאי מי שמטפל בערר שבשלו נקבעה החלטת הזכאות החדשה והוא או בעל זיקה אליו לא טיפל בבקשה להכרה שבעקבותיה הוגש הערר כאמור, לגבות סכום שלא יעלה על סכום כלהלן, בטור א׳ או ב׳, לפי הגבוה, לפי העניין:
{{ח:תתת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;30%&quot;&gt;סוג הטיפול&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} בעד כל אחוז נכות קבועה שנוסף בהחלטת הזכאות החדשה לעומת החלטת הזכאות הקודמת&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;600&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;300&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,500.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(2)}} לסכום התשלום המרבי כאמור בפסקה (1) יתווספו דמי פתיחת תיק בסכום שלא יעלה על 2,000 שקלים חדשים לעניין טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין, או 1,000 שקלים חדשים לעניין טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין, ובלבד שהמטפל בתביעה שבשלה נקבעה החלטת הזכאות החדשה או בעל זיקה אליו לא גבה כבר דמי פתיחת תיק כאמור בסעיף קטן (א) או בפסקה זו.

{{ח:סעיף|5|התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל רק בקשה להכרה}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי הכולל ייצוג בידי עורך דין בבקשה להכרה ואינו כולל הליכים לפני ועדה רפואית, סכום העולה על דמי פתיחת תיק כאמור בטור א׳, ואם בעקבות הטיפול אושרה הבקשה להכרה – בתוספת סכום שלא יעלה על הסכום כאמור בטור ב׳ או ג׳, לפי העניין:
{{ח:תתת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;30%&quot;&gt;טיפול בבקשה להכרה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;תשלום מרבי בהינתן אישור בקשה להכרה (בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} דמי פתיחת תיק (בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} תשלום בעד טיפול&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} תוספת לתשלום בהתקיים נסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8,000.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|6|התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה להחמרת מצב ולנכות מוסבת}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שהיא תביעה בשל החמרה של פגימה מוכרת או תביעה בשל פגימה נוספת הנובעת באופן בלתי אמצעי מפגימה מוכרת, סכום העולה על דמי פתיחת תיק כאמור בטור א׳, ואם ניתנה בעקבות הטיפול החלטת זכאות חדשה שלפיה הוגדלה דרגת הנכות שנקבעה בהחלטת זכאות קודמת – בתוספת סכום שלא יעלה על הסכום כאמור בטור ב׳ או ג׳, לפי הגבוה, לפי העניין:
{{ח:תתת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;30%&quot;&gt;סוג הטיפול&lt;/th&gt;&lt;th&gt;דמי פתיחת תיק (בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} בעד כל אחוז נכות שנוסף בהחלטת הזכאות החדשה לעומת החלטת הזכאות הקודמת&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;800&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,500.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|7|טיפול בהחלטה חדשה ובבדיקה מחדש}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמטפל בהליך של החלטה חדשה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 35|סעיף 35 לחוק הנכים}}, לרבות כפי שהוחל לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}}, רשאי לגבות דמי פתיחת תיק, בסכום שאינו עולה על 1,000 שקלים חדשים בעד טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין, או 667 שקלים חדשים בעד טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא אינו מי שטיפל בתביעה לתגמול עיקרי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיפים 3 עד 6}}, או בעל זיקה אליו;
{{ח:תתת|(2)}} הוא טיפל בתביעה קודמת לתגמול עיקרי וההליך מוגש בחלוף שלוש שנים מיום שהתקבלה החלטת זכאות בתביעה כאמור או מיום שאושרה הבקשה להכרה, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מזכותו של מי שטיפל בהליך של החלטה חדשה ובעקבותיו נקבעה דרגת נכות קבועה גבוהה יותר, לגבות תשלום בעד הטיפול בשל אחוזי הנכות הקבועה שנוספו לדרגת הנכות בשל ההליך, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}.
{{ח:תת|(ג)}} מי שטיפל בבדיקה מחדש לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 37|סעיף 37(א) ו־(ג) לחוק הנכים}}, לרבות כפי שהוחל לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}}, והוא או בעל זיקה אליו לא טיפל בתביעה לתגמול עיקרי שלגביה מתקיימת הבדיקה, רשאי לגבות בעד הטיפול בבדיקה מחדש סכום שלא יעלה על הסכום שלהלן, לפי העניין, ובלבד שבעקבות הבדיקה מחדש לא שונתה החלטת הזכאות באופן ששלל את זכאותו של הנכה או הנפגע:
{{ח:תתת|(1)}} בעד טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין – 4,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} בעד טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין – 2,667 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|8|חישוב לפי אחוזי נכות משוקללים}}
{{ח:ת}} תשלום בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי המחושב לפי חוק זה בעד כל אחוז נכות יחושב רק לגבי דרגת הנכות שנקבעה בעקבות הטיפול באותה תביעה, ואם בהחלטת זכאות קודמת נקבעה דרגת נכות – יחושב התשלום רק בעד ההפרש שבין דרגת הנכות שנקבעה בהחלטת הזכאות החדשה לדרגת הנכות שנקבעה בהחלטת הזכאות הקודמת.

{{ח:סעיף|9|תנאי לזכאות לגביית תשלום}}
{{ח:תת|(א)}} הזכאות לגבות תשלום המגיע בשל תביעה לתגמול עיקרי שמותר לדרוש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיפים 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}} {{ח:פנימי|סעיף 7|ו־7}} תחול רק אם התקבלה החלטת זכאות בעקבות התביעה לתגמול עיקרי ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}} לעניין מועד התשלום ופריסתו; הזכאות לגבות את התשלום המגיע בעד טיפול הכולל רק בקשה להכרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} תחול רק אם הבקשה להכרה אושרה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום דמי פתיחת תיק אינו מותנה בקבלת החלטת זכאות, וניתן לגבותם במועד חתימת הסכם ההתקשרות או לאחריו.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} לא ייגבו דמי פתיחת תיק לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3 עד 5}} יותר מפעם אחת בידי אותו מטפל.
{{ח:תתת|(2)}} ניתן לגבות דמי פתיחת תיק בעד טיפול לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, גם אם נגבו דמי פתיחת תיק לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|או 4}}, אולם לא ייגבו דמי פתיחת תיק לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} יותר מפעמיים בידי אותו מטפל.
{{ח:תתת|(3)}} לא ייגבו דמי פתיחת תיק לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)}} יותר מפעם אחת בידי אותו מטפל.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיפים 4}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}}, מי שטיפל בתביעה לתגמול עיקרי לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} ולפני כן הוא או בעל זיקה אליו טיפל בבקשה להכרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, לא יגבה בשל הטיפול בתביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} יותר מסכום ההפרש; לעניין זה, ”סכום ההפרש“ – ההפרש שבין הסכום המרבי שניתן לגבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} לסכום המרבי שניתן לגבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, ובכלל אלה דמי פתיחת תיק.
{{ח:תת|(ה)}} לעניין סעיף זה, יראו גבייה בידי מי שהוא בעל זיקה למי שמטפל בתביעה, כגבייה בידי מי שמטפל בתביעה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת}}

{{ח:סעיף|10|הגבלת תשלום בעד טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם תשלום כלשהו בעד טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת, ובכלל זה בקשה לוועדת חריגים או לוועדת למ״ד, אלא אם כן קבע השר אחרת בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(ב)(4)}}.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: טיפול בהליך ערעור}}

{{ח:סעיף|11|הגבלת תשלום בעד טיפול בהליך ערעור}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הליך ערעור“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 12א|סעיף 12א לחוק הנכים}} על החלטה של ועדה רפואית עליונה או ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 5|סעיף 5(ד) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}} על החלטה של ועדה רפואית לעררים;
{{ח:תתתת|(2)}} ערעור ברשות לבית המשפט העליון על פסק דין של בית משפט מחוזי לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנכים ומשפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (סדרי הדין בערעור)#סעיף 2|תקנה 2(ג) ו־(ד) לתקנות הנכים ומשפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (סדרי הדין בערעור), התשמ״ז–1987}}, או ערעור ברשות לבית הדין הארצי לעבודה לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 5|סעיף 5(ד) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}} על פסק דין של בית דין אזורי לעבודה, והכול על הליך כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתתת|(3)}} ערעור לפני ועדת ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 33|סעיף 33 לחוק הנכים}} על החלטה של קצין תגמולים או תביעה לפני בית דין אזורי לעבודה על החלטות פקיד תביעות, בעניין תגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בעניין תשלום בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה או הבקשה;
{{ח:תתתת|(4)}} ערעור לבית משפט מחוזי לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 34|סעיף 34(א) לחוק הנכים}} על החלטת ועדת ערעור בהליך ערעור כאמור בפסקה (3) או ערעור לבית הדין הארצי לעבודה על החלטת בית דין אזורי לעבודה בהליך כאמור באותה פסקה;
{{ח:תתתת|(5)}} ערעור ברשות לבית המשפט העליון לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 34|סעיף 34(ד) לחוק הנכים}} או עתירה לבית הדין הגבוה לצדק על פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה בהליך כאמור בפסקה (4);
{{ח:תתתת|(6)}} השגה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (לימודים לרכישת מקצוע)#סעיף 4|תקנה 4 לתקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (לימודים לרכישת מקצוע), התשפ״ב–2022}}, או ערעור בנושא השתלמות מקצועית ולימודים לפי {{ח:חיצוני|צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)#סעיף 2|סעיף 2(ז) לצו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה), התשל״ב–1971}};
{{ח:תתתת|(7)}} עתירה מינהלית לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים#תוספת 1 פרט 26|פרט 26(2)(5) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים}} או תביעה לפני בית דין אזורי לעבודה על החלטה בערעור כאמור בפסקה (6);
{{ח:תתתת|(8)}} ערר לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (טיפול רפואי)#סעיף 4|תקנה 4 לתקנות הנכים (טיפול רפואי)}}, או ערר לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה)#סעיף 3|תקנה 3 לתקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה), התשכ״ח–1968}};
{{ח:תתתת|(9)}} עתירה מינהלית לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים#תוספת 1 פרט 26|פרט 26(2)(1) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים}} או תביעה לבית דין אזורי לעבודה, לעניין החלטה בערר כאמור בפסקה (8);
{{ח:תתתת|(10)}} עתירה מינהלית לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים#תוספת 1 פרט 26|פרט 26(1) או (4) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים}} או תביעה לפני בית דין אזורי לעבודה על החלטות פקיד תביעות בעניין זכאות אחרת;
{{ח:תתתת|(11)}} ערעור לבית המשפט העליון לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים#סעיף 11|סעיף 11 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים}} או ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, על החלטה בהליך כאמור בפסקאות (7), (9) או (10);
{{ח:תתתת|(12)}} ערעור לפני ועדת ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 33|סעיף 33 לחוק הנכים}} על אי־מתן החלטה של קצין תגמולים, תביעה לפני בית דין אזורי לעבודה על אי־מתן החלטה של פקיד תביעות או הליך ערעור לפני ועדת עררים על אי־מתן החלטה בידי הרשות המאשרת, לרבות ערר, ערעור או תובענה על ההחלטות בהליכים אלה;
{{ח:תתתת|(13)}} הליך אחר שהשר קבע כהליך ערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(א)(1)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוצאות לטובת הזכאי“ – כל אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} אם הנכה או הנפגע הגיש את הליך הערעור – בעקבות הליך הערעור התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} נקבעה לו דרגת נכות גבוהה יותר או שהמועד שממנו תחול דרגת הנכות הוקדם;
{{ח:תתתתת|(ב)}} זכאותו לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי נקבעה או הוגדלה;
{{ח:תתתתת|(ג)}} שולם לו תשלום בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה;
{{ח:תתתתת|(ד)}} זכאותו לזכאות אחרת נקבעה או הוגדלה;
{{ח:תתתת|(2)}} אם קצין תגמולים או פקיד תביעות הגיש את הליך הערעור – בעקבות הליך הערעור לא בוטלה ההחלטה הקודמת שהקנתה זכאות לנכה או לנפגע.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם תשלום בעד טיפול בהליך ערעור.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב) {{ח:פנימי|סעיף 3|ובסעיפים 3 עד 10}}, עורך דין רשאי לגבות בעד ייצוג בהליך ערעור המנוי בטור א׳ סכום שלא יעלה על המפורט בטור ג׳ לצידו, בהתקיים התנאים המנויים בטור ב׳, לפי העניין:

{{ח:תתת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;30%&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג הליך הערעור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} התנאים לזכאות לתשלום&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} תשלום מרבי בעד ייצוג (בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} הליך ערעור המנוי בפסקה (1) להגדרה ”הליך ערעור“ על החלטה שקבעה דרגת נכות קבועה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נקבעו תוצאות לטובת הזכאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,200&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;
{{ח:תת|2.}} הליך ערעור המנוי בפסקה (1) להגדרה ”הליך ערעור“ על החלטה שקבעה דרגת נכות זמנית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} נקבעו תוצאות לטובת הזכאי, שהן קביעת דרגת נכות זמנית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,600&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ב)}} נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות קבועה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,200&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;
{{ח:תת|3.}} הליך ערעור המנוי בפסקה (2) להגדרה ”הליך ערעור“ על החלטה שקבעה דרגת נכות קבועה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} נקבעו תוצאות לטובת הזכאי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,200&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ב)}} מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך בערכאה הקודמת ורק בהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10,400&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;
{{ח:תת|4.}} הליך ערעור המנוי בפסקה (2) להגדרה ”הליך ערעור“ על החלטה שקבעה דרגת נכות זמנית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות זמנית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,600&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ב)}} נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות קבועה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,200&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ג)}} מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך בערכאה הקודמת ורק בהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות זמנית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,200&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ד)}} מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך בערכאה הקודמת ורק בהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות קבועה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10,400&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;
{{ח:תת|5.}} הליך ערעור המנוי בפסקאות (3) עד (5) להגדרה ”הליך ערעור“ למעט כאמור בפרט 6 או 7
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} נקבעו תוצאות לטובת הזכאי, למעט הליך כאמור בפרט משנה (ב)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7,200&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ב)}} הליך בעניין תגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי שנקבעו בו תוצאות לטובת הזכאי לתקופה קצרה משנה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} הנמוך מאלה:
{{ח:תת|1.}} 7,200
{{ח:תת|2.}} 20% משווי הזכאות או 4,000, לפי הגבוה
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|6.}} הליך ערעור המנוי בפסקה (4) או (5) להגדרה ”הליך ערעור“
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך ערעור קודם אחד שבו לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי ועל החלטה בו הוגש הערעור, ובלבד שבהליך הערעור הקודם לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כפל הסכום כאמור בפרט משנה (א) או (ב) של פרט 5, לפי העניין&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|7.}} הליך ערעור המנוי בפסקה (5) להגדרה ”הליך ערעור“
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בשני הליכי הערעור הקודמים שבהם לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי ועל החלטה בשלהם הוגש הערעור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שילוש הסכום כאמור בפרט משנה (א) או (ב) של פרט 5, לפי העניין&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|8.}} הליך ערעור המנוי בפסקאות (7), (9) או (10) להגדרה ”הליך ערעור“
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} הליך לפי אחד מאלה, שנקבעו בו תוצאות לטובת הזכאי:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים#תוספת 1 פרט 26|פרט 26(4) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים}} בעניין זכאות נוספת לדיור או לניידות;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים#תוספת 1 פרט 26|פרט 26(2)(5) לתוספת האמורה}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים#תוספת 1 פרט 26|פרט 26(2)(1) לתוספת האמורה}} בעניין זכאות לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (טיפול רפואי)#סעיף 24|תקנה 24 לתקנות הנכים (טיפול רפואי)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7,200&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ב)}} תביעה לבית דין אזורי לעבודה בעניינים המנויים בפרט משנה (א), שנקבעו בה תוצאות לטובת הזכאי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7,200&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ג)}} הליך שאינו מנוי בפרט משנה (א) או (ב) ונקבעו בו תוצאות לטובת הזכאי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} הנמוך מאלה:
{{ח:תתת|1.}} 7,200
{{ח:תתת|2.}} 20% משווי הזכאות או 4,000, לפי הגבוה
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;
{{ח:תת|9.}} הליך כאמור בפסקה (11) להגדרה ”הליך ערעור“
{{ח:תת|(א)}} ערעור לבית המשפט העליון או לבית הדין הארצי לעבודה על הליך שמנוי בפרט משנה (א) או (ב) שבפרט 8, לפי העניין, שנקבעו בו תוצאות לטובת הנכה, למעט כאמור בפרט משנה (ב) || 7,200
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ב)}} מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך ערעור קודם שבו לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי ועל החלטה בו הוגש ערעור כאמור בפרט משנה (א), ובלבד שבהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14,400&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(ג)}} ערעור לבית המשפט העליון או לבית הדין הארצי לעבודה על הליך שמנוי בפרט משנה (ג) של פרט 8 ונקבעו בו תוצאות לטובת הזכאי ואינו כאמור בפרט משנה (ד)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} הנמוך מאלה:
{{ח:תת|1.}} 7,200
{{ח:תת|2.}} 20% משווי הזכאות או 4,000, לפי הגבוה
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ד)}} מי שייצג בהליך ערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך ערעור קודם שבו לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי ועל החלטה בו הוגש ערעור כאמור בפרט משנה (ג), ובלבד שבהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי כפל הסכום כאמור בפרט משנה (ג).
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של מי שטיפל בהליך ערעור ובעקבותיו נקבעה דרגת נכות קבועה גבוהה יותר, לגבות תשלום בעד הטיפול בתביעה לתגמול עיקרי בשל אחוזי הנכות הקבועה שנוספו לדרגת הנכות כתוצאה מהליך הערעור, בהתאם לפרט 1 בטבלה {{ח:פנימי|סעיף 3|שבסעיף 3(ב)}}.

{{ח:סעיף|12|סייג להגבלת תשלום בעד טיפול בהליכים מסוימים}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} לא יחולו על טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין בהליך שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ערעור על החלטה של קצין תגמולים כי התנאים {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 1|שבהגדרה ”נכות“ בחוק הנכים}} אינם מתקיימים לגבי חבלה, מחלה או החמרת מחלה;
{{ח:תתת|(2)}} תביעה על החלטה של פקיד תביעות כי התנאים {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 1|שבפסקאות (1) עד (2) שבהגדרה ”נפגע“ בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}} אינם מתקיימים;
{{ח:תתת|(3)}} ערר לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 11|סעיף 11 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}}, על החלטה של הרשות המאשרת.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} התשלום בעד טיפול בערעור כאמור בסעיף קטן (א) לגבי כל ערכאת ערעור יהיה בסכום שיקבעו הצדדים להתקשרות שאינו מותנה בגובה התגמול או בדרגת הנכות ושיינקב בהסכם ההתקשרות; הותנה חלק מהסכום בתוצאות הטיפול בערעור, יובהר הדבר בהסכם ההתקשרות.
{{ח:תתת|(2)}} נקבע בעקבות הערעור כאמור בסעיף קטן (א) כי התקיימו לגבי חבלה, מחלה או החמרת מחלה התנאים {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 1|בהגדרה ”נכות“ שבחוק הנכים}} או כי הפגיעה שאירעה היא פגיעת איבה, לפי העניין, יחולו הוראות חוק זה, לעניין ההליכים שלאחר הקביעה האמורה בשינוי זה: התשלום המרבי בעד הליכים לקביעת דרגת נכות קבועה או דרגת נכות זמנית לא יעלה על האמור בטור ב׳ או ג׳ בטבלה שבפסקה (1), או בפסקה (2), {{ח:פנימי|סעיף 4|שבסעיף 4(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ב)}} או בטור ב׳ או ג׳ בטבלה {{ח:פנימי|סעיף 6|שבסעיף 6}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע, בהתאם לתנאים שיקבע, סכומים מרביים לתשלום בעד טיפול בהליך כאמור באותם סעיפים קטנים או הגבלות על אופן התשלום או על מועדי גבייתו.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), לא ייגבה תשלום בעד טיפול בהליך כאמור בסעיף קטן (א), שהוגש בשל החלטה שניתנה מטעמים טכניים, ובכלל זה אי־השלמת פרטי תביעה או אי־מסירת מסמך או מידע הנוגעים בדבר.

{{ח:סעיף|13|תנאי לזכאות לגביית תשלום בעד טיפול בהליך ערעור}}
{{ח:תת|(א)}} הזכאות לגביית תשלום בעד טיפול בהליך ערעור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(ג)}}, תחול רק אם התקבלו תוצאות לטובת הזכאי, אולם לא ייגבה תשלום כאמור לפני המועד שבו התקבלו לראשונה תשלומים ממשרד הביטחון או מהמוסד, לפי העניין, או אושרה זכאות אחרת, בשל הליך הערעור.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום דמי פתיחת תיק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(ד)}} אינו מותנה בתוצאות לטובת הזכאי, וניתן לגבותם במועד חתימת הסכם ההתקשרות או לאחריו.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|14|מועדי התשלום ופריסתו}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישולם תשלום המגיע בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי, לרבות טיפול בהליך ערעור המנוי {{ח:פנימי|סעיף 11|בפסקה (1) או (2) להגדרה ”הליך ערעור“}}, ולמעט דמי פתיחת תיק, לפני המועד שבו קיבל הנכה או הנפגע לראשונה תשלומים ממשרד הביטחון או מהמוסד, לפי העניין, בשל החלטת הזכאות.
{{ח:תת|(ב)}} קבעה החלטת הזכאות דרגת נכות קבועה של 20% לפחות, ישולם התשלום בפריסה של תשלומים שווים לתקופה של 60 חודשים או לתקופה ארוכה יותר שהצדדים הסכימו עליה, בלא תוספת הצמדה ובלא תוספת ריבית, והוא לא ישתנה אף אם הסכום עודכן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), בעת ההתקשרות רשאים הצדדים להסכים בכתב, במסגרת הסכם ההתקשרות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20}}, כי במקרה שבו ישולם לפי החלטת הזכאות שקבעה דרגת נכות קבועה תגמול בשל דרגת הנכות הקבועה בעד תקופה שקדמה למועד מתן החלטת הזכאות (בסעיף קטן זה – התקופה הקודמת), תקוצר תקופת פריסת התשלום בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ניתן לגבות על חשבון הסכום המגיע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}} {{ח:פנימי|סעיף 6|או 6}}, לפי העניין, סכום שאינו עולה על 60% מהתשלומים שהתקבלו כתגמול עיקרי בעד התקופה הקודמת;
{{ח:תתת|(2)}} יתרת הסכום המגיע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}} {{ח:פנימי|סעיף 6|או 6}}, לפי העניין, בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי, אם ישנה, תיגבה בתשלומים חודשיים, בלא תוספת הצמדה ובלא תוספת ריבית, שכל אחד מהם לא יעלה על סכום השווה ל־25% מהתגמול העיקרי המשולם באותו חודש.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), לאחר קבלת החלטת הזכאות, רשאים הצדדים להסכים ביניהם בכתב על קיצור תקופת פריסת התשלום לגבי תשלום המגיע בהתאם לאותה החלטת זכאות, בלא תוספת הצמדה ובלא תוספת ריבית; הסכם כאמור יהיה באותיות ברורות וקריאות ובשפה המובנת לנכה או לנפגע, לפי העניין, העתקו החתום יימסר לו ויפורטו בו, בין השאר, כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סכום התשלום הכולל בהתחשב בפריסת התשלומים; בהסכם יצוין גם סכום התשלום הכולל שהיה משולם אלמלא קיצור תקופת הפריסה לפי הסכם זה, ואם ניתנה הנחה בשל קיצור התקופה – מה שיעורה;
{{ח:תתת|(2)}} מספר התשלומים שהתשלום הכולל ייפרס אליהם ומועדיהם וסכום התשלום בכל מועד; בהסכם יצוין גם הסדר התשלומים לפי סעיף קטן (ב) או (ג), שהיה חל אלמלא קיצור תקופת הפריסה לפי הסכם זה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום התגמול העיקרי המגיע לפי החלטת הזכאות במועד החתימה על ההסכם.

{{ח:סעיף|15|החזרת תשלום עודף}}
{{ח:ת}} שילם אדם סכום העולה על האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיפים 3 עד 11}}, בעד טיפול כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, רשאי הוא לתבוע את החזרת הסכום העודף ששילם.

{{ח:סעיף|16|מס ערך מוסף}}
{{ח:ת}} על סכומי התשלום שניתן לגבות לפי חוק זה יתווסף מס ערך מוסף לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}.

{{ח:סעיף|17|עדכון סכומים ושינויים}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הסכומים הנקובים בחוק זה יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי (בסעיף קטן זה – הסכום המעודכן).
{{ח:תתת|(2)}} הסכום המעודכן יעוגל לשקל החדש הקרוב; סכום של חמישים אגורות או יותר יעוגל כלפי מעלה.
{{ח:תתת|(3)}} המנהל הכללי של משרד המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את הסכומים המעודכנים לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} קבעה החלטת הזכאות דרגת נכות קבועה של 20% לפחות, ישולם התשלום בפריסה של תשלומים שווים לתקופה של 60 חודשים או לתקופה ארוכה יותר שהצדדים הסכימו עליה, בלא תוספת הצמדה ובלא תוספת ריבית, והוא לא ישתנה אף אם הסכום עודכן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), בעת ההתקשרות רשאים הצדדים להסכים בכתב, במסגרת הסכם ההתקשרות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20}}, כי במקרה שבו ישולם לפי החלטת הזכאות שקבעה דרגת נכות קבועה תגמול בשל דרגת הנכות הקבועה בעד תקופה שקדמה למועד מתן החלטת הזכאות (בסעיף קטן זה – התקופה הקודמת), תקוצר תקופת פריסת התשלום בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ניתן לגבות על חשבון הסכום המגיע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}} {{ח:פנימי|סעיף 6|או 6}}, לפי העניין, סכום שאינו עולה על 60% מהתשלומים שהתקבלו כתגמול עיקרי בעד התקופה הקודמת;
{{ח:תתת|(2)}} יתרת הסכום המגיע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}} {{ח:פנימי|סעיף 6|או 6}}, לפי העניין, בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי, אם ישנה, תיגבה בתשלומים חודשיים, בלא תוספת הצמדה ובלא תוספת ריבית, שכל אחד מהם לא יעלה על סכום השווה ל־25% מהתגמול העיקרי המשולם באותו חודש.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), לאחר קבלת החלטת הזכאות, רשאים הצדדים להסכים ביניהם בכתב על קיצור תקופת פריסת התשלום לגבי תשלום המגיע בהתאם לאותה החלטת זכאות, בלא תוספת הצמדה ובלא תוספת ריבית; הסכם כאמור יהיה באותיות ברורות וקריאות ובשפה המובנת לנכה או לנפגע, לפי העניין, העתקו החתום יימסר לו ויפורטו בו, בין השאר, כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סכום התשלום הכולל בהתחשב בפריסת התשלומים; בהסכם יצוין גם סכום התשלום הכולל שהיה משולם אלמלא קיצור תקופת הפריסה לפי הסכם זה, ואם ניתנה הנחה בשל קיצור התקופה – מה שיעורה;
{{ח:תתת|(2)}} מספר התשלומים שהתשלום הכולל ייפרס אליהם ומועדיהם וסכום התשלום בכל מועד; בהסכם יצוין גם הסדר התשלומים לפי סעיף קטן (ב) או (ג), שהיה חל אלמלא קיצור תקופת הפריסה לפי הסכם זה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום התגמול העיקרי המגיע לפי החלטת הזכאות במועד החתימה על ההסכם.
{{ח:תתת|(4)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתו של חוק זה – המדד שפורסם בחודש נובמבר 2025.
{{ח:תת|(ב)}} עדכון סכומים לפי סעיף זה שחל לאחר החלטת הזכאות אין בו כדי להשפיע על סכום התשלום המרבי שניתן לגבות בשל אותה החלטת זכאות.

{{ח:סעיף|18|מחקר}}
{{ח:ת}} מי שמייצג או מסייע באופן אחר בטיפול כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א)(1) עד (3)}} יציין את עובדת הייצוג או הסיוע, לפי העניין, במסמכים המוגשים למשרד הביטחון או למוסד, לפי העניין, במסגרת הטיפול בתביעה או בבקשה, למטרת מחקר.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הוראות כלליות הנוגעות להתקשרות}}

{{ח:סעיף|19|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק משפחות חיילים“ – {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}}, לרבות הוראות {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|החוק האמור}} כפי שהוחלו לפי חוקים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת|חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ״ח–1968}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}};
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה|חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ״ד–2023}};
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד)|חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), התשמ״ח–1988}};
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}};
{{ח:תתת|(9)}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה)|חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ״א–1961}} – {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה)#סעיף 15ב|סעיף 15ב}};
{{ח:תתת|(10)}} {{ח:חיצוני|חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם|חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, התשס״ה–2004}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה“ – לרבות הוראות {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|החוק האמור}} כפי שהוחלו לפי חוקים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה)|חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ״א–1961}} – {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה)#סעיף 15א|סעיף 15א}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה|חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ״ד–2023}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תביעה לקבלת תגמולים“ – כל אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} תביעה לתגמול עיקרי, בקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בקשה לזכאות אחרת והליכי ערעור לגבי כל אחד מהם, לרבות הליך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} תביעה לקבלת תגמול או הטבה המשתלמים לבן משפחה לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים}} או לארוסה לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 35ב|סעיף 35ב לחוק האמור}} והליך ערר, ערעור או עתירה מינהלית לגביה;
{{ח:תתת|(3)}} תביעה לקבלת תגמול או הטבות המשתלמים לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 7|סעיף 7 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}} והליך ערר, ערעור או תובענה לגביה.

{{ח:סעיף|20|התקשרות לעניין טיפול בתביעה לקבלת תגמולים}}
{{ח:תת|(א)}} כל התקשרות לעניין טיפול בתביעה לקבלת תגמולים בעד תשלום תמורה תהיה בהסכם בכתב, באותיות ברורות וקריאות ובשפה המובנת למי שמבקש טיפול בתביעה; העתקו החתום של ההסכם יימסר למי שמבקש טיפול בתביעה ויפורטו בו, בין השאר, כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התגמולים שלגביהם תוגש התביעה לקבלת תגמולים, מהות הטיפול ושלביו הצפויים;
{{ח:תתת|(2)}} התשלום בעד הטיפול לפי כל שלב כאמור בפסקה (1), אופן חישובו, כולל מס ערך מוסף כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16}}, התנאים לחיוב התשלום ומועדי התשלומים, לרבות אם הוסכם כי יוקדמו לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ג)}}, ולעניין הליך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)}} – יפורט גם התשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|אותו סעיף}} בנפרד מהתשלומים המגיעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} עד 11, ויצוין אם התשלום כאמור או חלקו מותנה בתוצאות ההליך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(ב)(1)}}.
{{ח:תת|(ב)}} שבעה ימים לפחות לפני החתימה על הסכם התקשרות ימסור מי שאמור לטפל בתביעה לקבלת תגמולים או לסייע באופן אחר בהגשתה למי שמבקש טיפול בה את שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} טיוטת הסכם ההתקשרות בהתאם להוראות סעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(2)}} דף מידע כללי בשפה מהשפות עברית, אנגלית, ערבית, רוסית או אמהרית, המובנת למי שמבקש טיפול בתביעה (בסעיף זה – דף המידע הכללי).
{{ח:תת|(ג)|(1)}} משרד הביטחון יפרסם את נוסח דף המידע הכללי לעניין תביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|פסקה (1) להגדרה ”תביעה לקבלת תגמולים“}} באתר האינטרנט של אגף השיקום, ולעניין תביעה לפי פסקה (2) להגדרה האמורה – באתר האינטרנט של אגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד.
{{ח:תתת|(2)}} המוסד יפרסם באתר האינטרנט שלו את נוסח דף המידע הכללי לעניין תביעות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 19|בפסקאות (1) ו־(3) להגדרה ”תביעה לקבלת תגמולים“}}.
{{ח:תתת|(3)}} דף המידע הכללי יפורסם בשפה פשוטה, בשפות עברית, אנגלית, ערבית, רוסית ואמהרית, באותיות ברורות וקריאות.
{{ח:תתת|(4)}} דף המידע הכללי יכלול, בין השאר, מידע בדבר האפשרות לפנות למשרד הביטחון או למוסד, לפי העניין, באופן ישיר ולקבל סיוע בהגשת תביעה לקבלת תגמולים ובדבר הזכאות לסיוע משפטי – אם ישנה, וכן מידע זה:
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 19|פסקה (1) להגדרה ”תביעה לקבלת תגמולים“}} – את עיקרי חוק זה והתשלומים המרביים המעודכנים שניתן לגבות לפיו;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 19|פסקאות (2) ו־(3) להגדרה ”תביעה לקבלת תגמולים“}} – את עיקרי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ד)}} המבקש טיפול בתביעה לקבלת תגמולים יאשר בחתימתו על גבי העתק דף המידע הכללי וטיוטת הסכם ההתקשרות, כי קיבלם כאמור בסעיף קטן (ג) ואת מועד קבלתם, והעתקיהם בחתימתו יצורפו כנספח להסכם ההתקשרות בעת חתימת הצדדים עליו.
{{ח:תת|(ה)}} המבקש טיפול בתביעה לקבלת תגמולים רשאי לחזור בו מההתקשרות בהסכם, בתוך 14 ימי עבודה מהמועד שבו נמסר לו הסכם ההתקשרות החתום בכתב, אלא אם כן עד המועד האמור הוגשה תביעה לקבלת תגמולים, למעט בקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בקשה לזכאות אחרת, שבשל הגבלת מועדים לפי דין לא היה ניתן להגישה במועד מאוחר יותר; על אף האמור בכל דין, חזר בו המבקש מההתקשרות בתוך התקופה האמורה, לא יחויב בתשלום בעד הטיפול, וסכום ששולם – יוחזר לו במלואו.
{{ח:תת|(ו)}} לא קוימו הוראות סעיף קטן (ב), לא ייגבה בעד טיפול בתביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|פסקה (1) להגדרה ”תביעה לקבלת תגמולים“}} סכום העולה על 85% מהתשלום שהיה ניתן לגבות בעד טיפול כאמור לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|21|תנאים בטלים בהסכם התקשרות}}
{{ח:תת|(א)}} תנאי בהסכם ההתקשרות השולל או המגביל את זכותו של מי שמבקש טיפול בתביעה לקבלת תגמולים להשמיע טענות מסוימות בערכאות משפטיות או הקובע כי כל סכסוך בין הצדדים להתקשרות יידון בבוררות – בטל.
{{ח:תת|(ב)}} תנאי בהסכם ההתקשרות השולל או המגביל את זכותו של מי שמבקש טיפול בתביעה לקבלת תגמולים לפנות לערכאות משפטיות – בטל.
{{ח:תת|(ג)}} תנאי בהסכם ההתקשרות שלפיו ייגבה תשלום בעד טיפול בתביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|פסקה (1) להגדרה ”תביעה לקבלת תגמולים“}}, בניגוד להוראות חוק זה – בטל.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות חוק זה כדי למנוע את הפסקת ההתקשרות בידי צד מהצדדים לפי כל דין; תנאי בהסכם ההתקשרות המגביל את הזכות להפסקת ההתקשרות לפי כל דין – בטל.
{{ח:תת|(ה)}} תנאי בהסכם התקשרות הקובע כי סכומי הוצאות משפט, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, שייפסקו לטובת התובע, ישולמו למי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, נוסף על סכום התשלום בעד טיפול בתביעה שננקב בהסכם ההתקשרות – בטל, אולם אין בכך כדי לגרוע מתוקפו של תנאי הקובע כי סכומים שנפסקו כאמור ישולמו למי שמייצג או מסייע כאמור על חשבון סכום התשלום שננקב בהסכם ההתקשרות כאמור.

{{ח:סעיף|22|עדיפות הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} יחולו על אף האמור בכל הסכם והן באות להוסיף על הוראות כל דין אחר שחל לעניין ההתקשרות ולא לגרוע מהן, ובמקרה של סתירה בין הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} להוראות דין כאמור, יגברו הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|23|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 14|סעיף 14 לחוק הנכים}} או מהוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 303|סעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי}} כפי שהוחלו לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 15|סעיף 15 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}}.

{{ח:סעיף|24|ביצוע ותקנות}}
{{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, ובכלל זה הוראות אלה, בתנאים שיקבע:
{{ח:תתת|(1)}} הליכים נוספים לעניין {{ח:פנימי|סעיף 11|ההגדרה ”הליך ערעור“}};
{{ח:תתת|(2)}} סכומי תשלום מרביים שניתן לגבות בשל השגות, עררים או ערעורים בהליכים שאינם מנויים {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(ג)}};
{{ח:תתת|(3)}} סכומי תשלום מרביים לעניין הליך ערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} או שינוים, דרך כלל או לסוגי הליכים.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} לשנות, בצו, את הסכומים המפורטים בחוק זה ולקבוע, לגבי סכומים ששונו בו, מדד יסודי אחר מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17(א)}} לעניין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתו של הצו;
{{ח:תתת|(2)}} לקבוע תשלום מרבי שיהיה ניתן לגבות בעד הליך לקבלת זכויות לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}} או לנפגע לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}}, שאינו מנוי בחוק זה, בהתאם לתנאים שיקבע;
{{ח:תתת|(3)}} לקבוע נסיבות נוספות על האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיפים 3 עד 7}} {{ח:פנימי|סעיף 11|ו־11(ד)}}, שבהן ניתן לגבות דמי פתיחת תיק, בתנאים שיקבע;
{{ח:תתת|(4)}} לקבוע תשלום מרבי שניתן לגבות בעד טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}}, ובכלל זה לעניין סוג הטיפול, ולגבי תשלום מרבי שקבע כאמור – הגבלות על אופן התשלום ומועדיו, והכול בתנאים שיקבע.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), השר רשאי להפחית, בצו, את הסכום המרבי שניתן לגבות בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שבהחלטת זכאות שניתנה בעקבותיה נקבעה דרגת נכות בשל נכות מובהקת כפי שיקבע, בתנאים שיקבע.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}.

{{ח:סעיף|25|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|בחוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972}}.}}

{{ח:סעיף|26|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}.}}

{{ח:סעיף|27|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה|בחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ״ד–2023}}.}}

{{ח:סעיף|28|תחולה והוראות מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם קיים“ – הסכם התקשרות לטיפול בתביעה שנכרת בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד ערב יום התחילה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טיפול“ – טיפול כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א)(1) עד (3)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – יום תחילתו של חוק זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מטפל“, בתביעה – מי שייצג בתביעה לתגמול עיקרי או סייע באופן אחר בהגשתה, או בעל זיקה אליו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום מופרז“ – כמשמעותו בסעיף קטן (ו).
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין או הסכם, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיפים 21(א), (ב), (ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 22|ו־22}} יחולו גם על הסכם התקשרות לטיפול בתביעה לקבלת תגמולים כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19}}, שנכרת ערב יום התחילה, ולעניין הסכם שביום התחילה טרם חלפו 14 ימים מיום חתימתו, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(ה)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות חוק זה יחולו לגבי הסכם שנכרת ביום התחילה או לאחריו, אף אם הטיפול נעשה לפני יום התחילה.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בכל דין או הסכם, לא ייגבה סכום מופרז בעד טיפול לפי הסכם קיים, אלא אם כן המטפל בתביעה פנה עד תום שישה חודשים ממתן החלטת הזכאות או מיום התחילה, לפי המאוחר, לבית המשפט המוסמך לעניין נכה, או לבית הדין האזורי לעבודה לעניין נפגע, בתביעה לקבלת סעד הצהרתי שלפיו התשלום המגיע לפי ההסכם בעד הטיפול לא ייחשב סכום מופרז, ונפסק כי בנסיבות העניין הוא רשאי לגבות את הסכום או סכום אחר, כפי שנפסק.
{{ח:תת|(ה)}} לעניין סעיף זה יובאו בחשבון כל התשלומים ששילם נכה או נפגע למטפל בתביעה לפי ההסכם הקיים כערכם במועד שבו נגבו.
{{ח:תת|(ו)}} לעניין הסכם קיים יראו סכום העולה על סכומים כלהלן כסכום מופרז והוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} לא יחולו:
{{ח:תתת|(1)}} אם בעקבות הטיפול לפי ההסכם הקיים נקבעה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות קבועה של 20% לפחות – 140% מהסכום כאמור בטור א׳ או ב׳, לפי העניין:
{{ח:תתת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;30%&quot;&gt;סוג הטיפול&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} טיפול שכולל בקשה להכרה והליכים לפני ועדה רפואית&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} טיפול שכולל הליכים לפני ועדה רפואית ואינו כולל בקשה להכרה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7,000 שקלים חדשים, בתוספת 800 שקלים חדשים בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה, ובתוספת 8,000 שקלים חדשים בנסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7,000 שקלים חדשים, בתוספת 600 שקלים חדשים בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4,167 שקלים חדשים, בתוספת 533 שקלים חדשים בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4,167 שקלים חדשים, בתוספת 400 שקלים חדשים בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(2)}} אם בעקבות הטיפול לפי ההסכם הקיים נקבעה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות זמנית של 10% לפחות ודרגת הנכות הזמנית לא הוארכה ולא נקבעה דרגת נכות קבועה או שהמטפל בתביעה הפסיק את ההתקשרות לאחר שנקבעה דרגת נכות זמנית כאמור ובטרם נקבעה דרגת נכות קבועה כאמור בפסקה (1) – סכום העולה על 11,200 שקלים חדשים בעד טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין או 6,534 שקלים חדשים בעד טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין.
{{ח:תת|(ז)|(1)}} הסכומים לפי ההסכם הקיים שמטפל בתביעה רשאי לגבות לפי סעיף זה בעד הטיפול כאמור בסעיף קטן (ו)(1) וטרם נגבו ביום התחילה, ייגבו מיום התחילה ואילך בפריסה של תשלומים שווים לתקופה של 60 חודשים או בתשלומים חודשיים שכל אחד מהם לא יעלה על 25% מהתגמול החודשי, בלא תוספת הצמדה ובלא תוספת ריבית.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), אם אחרי יום התחילה שולם לפי החלטת הזכאות תגמול בשל דרגת נכות קבועה בעד תקופה שקדמה למועד מתן החלטת הזכאות (בפסקת משנה זו – התקופה הקודמת), רשאי המטפל בתביעה לגבות סכום שאינו עולה על 60% מהתשלומים שהתקבלו כתגמול עיקרי בעד התקופה הקודמת, על חשבון הסכומים בעד טיפול לפי ההסכם הקיים שניתן לגבות לפי סעיף זה וטרם נגבו, ויתרת הסכום תיגבה לפי הוראות פסקה (1).
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2), הצדדים להסכם הקיים רשאים לקבוע בהסכם בכתב שייערך ביום התחילה או לאחריו הוראות לעניין פריסת התשלומים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ד)}}.
{{ח:תת|(ח)}} מטפל בתביעה שגבה סכום מופרז בעד טיפול לפי הסכם קיים, לפני יום התחילה, ישיבו לנכה או לנפגע, בתוך שישה חודשים מיום שהתבקש לכך בכתב על ידיו, ובלבד שהבקשה הוגשה בתוך שנה מיום התחילה; ואולם, אם התקיים אחד מאלה לא תידרש השבה:
{{ח:תתת|(1)}} המטפל פנה בתביעה לסעד הצהרתי בתוך התקופה האמורה לבית המשפט המוסמך לעניין נכה, או לבית הדין האזורי לעבודה לעניין נפגע, ונפסק כי ההשבה, כולה או חלקה, אינה צודקת בנסיבות העניין;
{{ח:תתת|(2)}} המטפל קיזז את הסכום המופרז שנגבה כנגד סכומים המגיעים לו כדין מהנכה או מהנפגע שטרם נגבו.
{{ח:תת|(ט)}} הסכומים שיש להשיב כאמור בסעיף קטן (ח) יחושבו כערכם במועד שבו נגבו בידי המטפל; סכום שיש להשיבו ולא הושב בתום שישה חודשים מיום הבקשה כאמור באותו סעיף קטן, יישא ריבית שקלית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, מתום ששת החודשים כאמור ועד להשבתו בפועל.
{{ח:תת|(י)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל עילה שעומדת לזכות נכה או נפגע לפי כל דין, ובכלל זה מכל עילה שעומדת לזכותו בעניין תשלום בעד הטיפול אף אם הוא נמוך מהסכום המופרז.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”נסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת“ שבסעיף 1}} {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיפים 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5}} {{ח:פנימי|סעיף 28|ו־28}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת פרט 1}}
{{ח:ת}} פגימה שמקורה ברשלנות רפואית.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת פרט 2}}
{{ח:ת}} חבלה שאירעה בתקופת השירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}} וחלפו יותר משלוש שנים ממועד השחרור מהשירות ועד מועד יצירת הקשר לראשונה בין המטפל ובין מי שמבקש טיפול בתביעה לתגמול עיקרי לגבי הגשת התביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, ואם החלטת הזכאות נקבעה רק בשל חבלה שהיא הפרעה בתר־חבלתית – חלפו כאמור יותר מחמש שנים.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת פרט 3}}
{{ח:ת}} חבלה שאירעה שלא בעת פעילות מבצעית או אימון לקראת פעילות כאמור, לחייל בשירות קבע או למשרת כוחות הביטחון כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יג1|בפרק י״ג1 לחוק הביטוח הלאומי}}.

{{ח:סעיף*|4||תיקון: ק״ת תשפ״ז|עוגן=תוספת פרט 4}}
{{ח:ת}} החלטת הזכאות נקבעה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}}, בשל מחלה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים}}, למעט אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} ליקוי שמיעה;
{{ח:תת|(2)}} טנטון;
{{ח:תת|(3)}} מחלה שנגרמה בשל נזק אנטומי לגוף שנגרם במישרין מגורם פיזי חיצוני באירוע מסוים, ובכלל זה פציעה חודרת מגוף זר, פיצוץ, הדף, מעיכה, נפילה מגובה או טביעה.

{{ח:סעיף*|5|החלטת הזכאות נקבעה לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}} בשל חבלה מפגיעת איבה וחלפו יותר משבע שנים ממועד פגיעת האיבה עד מועד יצירת הקשר לראשונה בין המטפל ובין מי שמבקש טיפול בתביעה לתגמול עיקרי לגבי הגשת תביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|החוק האמור}}.|תיקון: ק״ת תשפ״ז|עוגן=תוספת פרט 5}}

{{ח:סעיף*|6||תיקון: ק״ת תשפ״ז|עוגן=תוספת פרט 6}}
{{ח:ת}} החלטת הזכאות נקבעה בשל תביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}} שהוגשה לאחר חלוף שלוש שנים מיום שהוגשה תביעה לקבלת קצבה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ט|פרק ט׳ לחוק הביטוח הלאומי}}, ושתי התביעות מתייחסות לאותה פגימה.

{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום כ״ד בסיוון התשפ״ו (9 ביוני 2026).}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''יריב לוין'''&lt;br&gt;שר המשפטים
* '''יצחק הרצוג'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''אמיר אוחנה'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>qpgg0iu5ef6ymf4p2jmchjzkdrcnq9h</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/456</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1745163</id>
    <revision>
      <id>3087721</id>
      <parentid>3077356</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T13:59:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3087721</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4446" sha1="ar31zqtsd7h2exfkl4fe0mhbm5h5e2u" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫ההוספות בחתימת המשנה

תמג

&lt;קטע התחלה=פרק ס/&gt;
וכבר העיר רב שרירא גאון באגרתו וכתב:

&quot;ואיכא דוכתא דאוסיף בהו רבי פירושי כגון הא דתנן הבנים יוצאין בקשרים
ובני מלכים בזוגים '''הכי הוה מתניתן בפומא דראשונים''' ואוסיף בה רבי
ופריש וכל אדם אלא שדברו חכמים בהוה׳׳{{שוליים|(פח)}}.

וכדבריו כן הוא אבל ההוספות האלה רבו שם, והנם בענינים ואופנים שונים.

ואחרי אשר כבר נתבאר לנו דבר כל שטחי המשנה זה על זה מיסוד
המשנה בימי אנשי כנסת הגדולה עד חתימת המשנה.

עלינו לבאר בזה את השטח האחרון ממנה והוא דבר ההוספות מחתימת המשנה.

והם כולם חותמם מעיד עליהם כי נאמרו רק לפרש דברי המשנה.

ועי׳ לדוגמא ב[[משנה בבא בתרא ז ב|משנה בבא בתרא פ&quot;ז מ&quot;ב]]:

״בית כור עפר אני מוכר לך מדה בחבל, פיחת כל שהוא ינכה, הותיר כל
שהוא יחזיר, אם אמר הן חסר הן יתר אפי׳ פיחת רובע לסאה או הותיר רובע לסאה
הגיעו, יותר מכאן יעשה חשבון, ומה הוא מחזיר לו מעות ואם רצה מחזיר לו קרקע.

'''ולמה אמרו מחזיר לו מעות''' ליפות כחו של מוכר שאם שייר בשדה
בית תשעה קבין ובגינה בית חצי קב וכדברי ר׳ עקיבא בית רובע מחזיר לו את
הקרקע ולא את הרובע בלבד הוא מחזיר לו אלא את כל המותר״.

ובמס׳ [[משנה שביעית ה ט|שביעית פרק ה׳ משנה ט׳]]:

״משאלת אשה לחברתה החשודה על השביעית נפה וכברה ורחיים ותנור אבל
לא תבור ולא תטחון עמה, אשת חבר משאלת לאשת עם הארץ נפה וכברה
ובוררת וכו׳ אבל משתטיל את המים לא תגע וכו׳.

'''וכולן לא אמרו''' אלא מפני דרכי שלום״.

ובמס׳ [[משנה חלה ג י|חלה פ&quot;ג מ״י]]: הנוטל שאור מעיסת חטים וכו' אם יש בה טעם דגן
חייבת בחלה ואם לאו פטורה.

אם כן למה אמרו הטבל אוסר כל שהוא מין במינו ושלא במינו בנותן טעם.&quot;

וב[[משנה אהלות א ז|מס׳ אהלות פ&quot;א מ&quot;ז]] אצל ״האברים אין להם שיעור&quot; הוסיפו ״אפילו
פחות מכזית מן המת״ ובמס׳ [[מעילה טז ב|מעילה ט&quot;ז ע״ב]] בא כלשון יסוד המשנה.

ועי׳ במס׳ [[בבא מציעא לג ב|בבא מציעא ריש פרק המפקיד ד' ל״ג]] ״המפקיד אצל חבירו בהמה
או כלים ונגנבו או שאבדו שלם ולא רצה לישבע '''שהרי אמרו שומר חנם'''
'''נשבע ויוצא''' נמצא הגנב משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם תשלומי‬
‫ארבעה וחמשה למי משלם למי שהפקדון אצלו״.

והדברים האלה באמצע ״שהרי אמרו שומר חנם נשבע ויוצא״ הם הוספה
של פי׳ בחתימת המשנה.

והמשנה הזאת עצמה היא מיסוד המשנה ככל דבד יסודי הכללים.

והוא יוצא כן מפורש גם מדברי ה[[ירושלמי בבא מציעא ג א|ירושלמי שם מיד אחר המשנה שבא שם]]:

״מנן‪,‬תיתי ליד‪ .‬אם המצא תמצא בידו הננבד‪ .‬וכו׳ ד בי א ע ל ל פ י ד ק י ה‬
‫דר׳ יהודד‪ .‬אמר קמיד‪ .‬הדא )להסמיך דין רישא דמתניתן מקרא זד‪ (.‬אמר ליד‪ .‬אמוד‬
‫דבתרד‪) .‬אימא סיפא( נשבע ולא רצד‪ .‬לשלם נמצא הגנב משלם תשלומי בפל‬
‫‪.‬‬
‫טבח ומכר משלם ארבעה וחמשה וכו׳.״

---------------------------

{{שולייםלמטה|(פח)}} וכן הוא גם שם מ״ו‪ :‬״הבנות קטנות וכו׳ ערביות יוצאות רעולות ומדיות‬
‫סרוםות‪ ,‬ובל אדם אלא שדברו חכמים בהוה&quot;‪.‬‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>ar31zqtsd7h2exfkl4fe0mhbm5h5e2u</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087722</id>
      <parentid>3087721</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T14:07:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3087722</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4440" sha1="spmd1955xna8m3t2717zc9vovc9gy0r" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫ההוספות בחתימת המשנה

תמג

&lt;קטע התחלה=פרק ס/&gt;
וכבר העיר רב שרירא גאון באגרתו וכתב:

&quot;ואיכא דוכתא דאוסיף בהו רבי פירושי כגון הא דתנן הבנים יוצאין בקשרים
ובני מלכים בזוגים '''הכי הוה מתניתן בפומא דראשונים''' ואוסיף בה רבי
ופריש וכל אדם אלא שדברו חכמים בהוה׳׳{{שוליים|(פח)}}.

וכדבריו כן הוא אבל ההוספות האלה רבו שם, והנם בענינים ואופנים שונים.

ואחרי אשר כבר נתבאר לנו דבר כל שטחי המשנה זה על זה מיסוד
המשנה בימי אנשי כנסת הגדולה עד חתימת המשנה.

עלינו לבאר בזה את השטח האחרון ממנה והוא דבר ההוספות מחתימת המשנה.

והם כולם חותמם מעיד עליהם כי נאמרו רק לפרש דברי המשנה.

ועי׳ לדוגמא ב[[משנה בבא בתרא ז ב|משנה בבא בתרא פ&quot;ז מ&quot;ב]]:

״בית כור עפר אני מוכר לך מדה בחבל, פיחת כל שהוא ינכה, הותיר כל
שהוא יחזיר, אם אמר הן חסר הן יתר אפי׳ פיחת רובע לסאה או הותיר רובע לסאה
הגיעו, יותר מכאן יעשה חשבון, ומה הוא מחזיר לו מעות ואם רצה מחזיר לו קרקע.

'''ולמה אמרו מחזיר לו מעות''' ליפות כחו של מוכר שאם שייר בשדה
בית תשעה קבין ובגינה בית חצי קב וכדברי ר׳ עקיבא בית רובע מחזיר לו את
הקרקע ולא את הרובע בלבד הוא מחזיר לו אלא את כל המותר״.

ובמס׳ [[משנה שביעית ה ט|שביעית פרק ה׳ משנה ט׳]]:

״משאלת אשה לחברתה החשודה על השביעית נפה וכברה ורחיים ותנור אבל
לא תבור ולא תטחון עמה, אשת חבר משאלת לאשת עם הארץ נפה וכברה
ובוררת וכו׳ אבל משתטיל את המים לא תגע וכו׳.

'''וכולן לא אמרו''' אלא מפני דרכי שלום״.

ובמס׳ [[משנה חלה ג י|חלה פ&quot;ג מ״י]]: הנוטל שאור מעיסת חטים וכו' אם יש בה טעם דגן
חייבת בחלה ואם לאו פטורה.

אם כן למה אמרו הטבל אוסר כל שהוא מין במינו ושלא במינו בנותן טעם.&quot;

וב[[משנה אהלות א ז|מס׳ אהלות פ&quot;א מ&quot;ז]] אצל ״האברים אין להם שיעור&quot; הוסיפו ״אפילו
פחות מכזית מן המת״ ובמס׳ [[מעילה טז ב|מעילה ט&quot;ז ע״ב]] בא כלשון יסוד המשנה.

ועי׳ במס׳ [[בבא מציעא לג ב|בבא מציעא ריש פרק המפקיד ד' ל״ג]] ״המפקיד אצל חבירו בהמה
או כלים ונגנבו או שאבדו שלם ולא רצה לישבע '''שהרי אמרו שומר חנם'''
'''נשבע ויוצא''' נמצא הגנב משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם תשלומי‬
‫ארבעה וחמשה למי משלם למי שהפקדון אצלו״.

והדברים האלה באמצע ״שהרי אמרו שומר חנם נשבע ויוצא״ הם הוספה
של פי׳ בחתימת המשנה.

והמשנה הזאת עצמה היא מיסוד המשנה ככל דבר יסודי הכללים.

והוא יוצא כן מפורש גם מדברי ה[[ירושלמי בבא מציעא ג א|ירושלמי שם מיד אחר המשנה שבא שם]]:

״מנן תיתי ליה אם המצא תמצא בידו הגנבה וכו׳ '''רבי אעל לפירקיה'''
דר׳ יהודה אמר קמיה הדא (להסמיך דין רישא דמתניתן מקרא זה) אמר ליה אמור
דבתרה (אימא סיפא) נשבע ולא רצה לשלם נמצא הגנב משלם תשלומי כפל
טבח ומכר משלם ארבעה וחמשה וכו׳.״
&lt;קטע סוף=פרק ס/&gt;
---------------------------
&lt;קטע התחלה=הערות ס/&gt;
{{שולייםלמטה|(פח)}} וכן הוא גם [[משנה שבת ג ו|שם מ״ו]]: ״הבנות קטנות וכו׳ ערביות יוצאות רעולות ומדיות
פרופות, וכל אדם אלא שדברו חכמים בהוה&quot;.

&lt;קטע סוף=הערות ס/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>spmd1955xna8m3t2717zc9vovc9gy0r</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087723</id>
      <parentid>3087722</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T14:08:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3087723</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4440" sha1="ccd18xga6n6iqrey47923iyjz99yhwc" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫ההוספות בחתימת המשנה

תמג

&lt;קטע התחלה=פרק ס/&gt;
וכבר העיר רב שרירא גאון באגרתו וכתב:

&quot;ואיכא דוכתא דאוסיף בהו רבי פירושי כגון הא דתנן הבנים יוצאין בקשרים
ובני מלכים בזוגים '''הכי הוה מתניתן בפומא דראשונים''' ואוסיף בה רבי
ופריש וכל אדם אלא שדברו חכמים בהוה׳׳{{שוליים|(פח)}}.

וכדבריו כן הוא אבל ההוספות האלה רבו שם, והנם בענינים ואופנים שונים.

ואחרי אשר כבר נתבאר לנו דבר כל שטחי המשנה זה על זה מיסוד
המשנה בימי אנשי כנסת הגדולה עד חתימת המשנה.

עלינו לבאר בזה את השטח האחרון ממנה והוא דבר ההוספות מחתימת המשנה.

והם כולם חותמם מעיד עליהם כי נאמרו רק לפרש דברי המשנה.

ועי׳ לדוגמא ב[[משנה בבא בתרא ז ב|משנה בבא בתרא פ&quot;ז מ&quot;ב]]:

״בית כור עפר אני מוכר לך מדה בחבל, פיחת כל שהוא ינכה, הותיר כל
שהוא יחזיר, אם אמר הן חסר הן יתר אפי׳ פיחת רובע לסאה או הותיר רובע לסאה
הגיעו, יותר מכאן יעשה חשבון, ומה הוא מחזיר לו מעות ואם רצה מחזיר לו קרקע.

'''ולמה אמרו מחזיר לו מעות''' ליפות כחו של מוכר שאם שייר בשדה
בית תשעה קבין ובגינה בית חצי קב וכדברי ר׳ עקיבא בית רובע מחזיר לו את
הקרקע ולא את הרובע בלבד הוא מחזיר לו אלא את כל המותר״.

ובמס׳ [[משנה שביעית ה ט|שביעית פרק ה׳ משנה ט׳]]:

״משאלת אשה לחברתה החשודה על השביעית נפה וכברה ורחיים ותנור אבל
לא תבור ולא תטחון עמה, אשת חבר משאלת לאשת עם הארץ נפה וכברה
ובוררת וכו׳ אבל משתטיל את המים לא תגע וכו׳.

'''וכולן לא אמרו''' אלא מפני דרכי שלום״.

ובמס׳ [[משנה חלה ג י|חלה פ&quot;ג מ״י]]: הנוטל שאור מעיסת חטים וכו' אם יש בה טעם דגן
חייבת בחלה ואם לאו פטורה.

אם כן למה אמרו הטבל אוסר כל שהוא מין במינו ושלא במינו בנותן טעם.&quot;

וב[[משנה אהלות א ז|מס׳ אהלות פ&quot;א מ&quot;ז]] אצל ״האברים אין להם שיעור&quot; הוסיפו ״אפילו
פחות מכזית מן המת״ ובמס׳ [[מעילה טז ב|מעילה ט&quot;ז ע״ב]] בא כלשון יסוד המשנה.

ועי׳ במס׳ [[בבא מציעא לג ב|בבא מציעא ריש פרק המפקיד ד' ל״ג]] ״המפקיד אצל חבירו בהמה
או כלים ונגנבו או שאבדו שלם ולא רצה לישבע '''שהרי אמרו שומר חנם'''
'''נשבע ויוצא''' נמצא הגנב משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם תשלומי‬
‫ארבעה וחמשה למי משלם למי שהפקדון אצלו״.

והדברים האלה באמצע ״שהרי אמרו שומר חנם נשבע ויוצא״ הם הוספה
של פי׳ בחתימת המשנה.

והמשנה הזאת עצמה היא מיסוד המשנה ככל דבר יסודי הכללים.

והוא יוצא כן מפורש גם מדברי ה[[ירושלמי בבא מציעא ג א|ירושלמי שם מיד אחר המשנה שבא שם]]:

״מנן תיתי ליה אם המצא תמצא בידו הגנבה וכו׳ '''רבי אעל לפירקיה'''
דר׳ יהודה אמר קמיה הדא (להסמיך דין רישא דמתניתן מקרא זה) אמר ליה אמור
דבתרה (אימא סיפא) נשבע ולא רצה לשלם נמצא הגנב משלם תשלומי כפל
טבח ומכר משלם ארבעה וחמשה וכו׳.״
&lt;קטע סוף=פרק ס/&gt;
---------------------------
&lt;קטע התחלה=הערות ס/&gt;
{{שולייםלמטה|(פח)}} וכן הוא גם [[משנה שבת ו ו|שם מ״ו]]: ״הבנות קטנות וכו׳ ערביות יוצאות רעולות ומדיות
פרופות, וכל אדם אלא שדברו חכמים בהוה&quot;.

&lt;קטע סוף=הערות ס/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>ccd18xga6n6iqrey47923iyjz99yhwc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/162</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1754624</id>
    <revision>
      <id>3087902</id>
      <parentid>3087652</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T10:39:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3087902</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14495" sha1="6nwvbs4cdxohwnsp5i7mqsul8cewe4s" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;Nahum&quot; /&gt;‫משבצות זהב‬

‫אורח חיים הלכות שבת‬&lt;/noinclude&gt;'''וכל זה,''' וסיים: קרקע, היינו עודן בידו, או (מניחם) [ממיחם] למיחם ודעתו להחזירה – דווקא כשנטלו מערב שבת ומחזיר בשבת, הא לסמוך באין גרופה, ולדיעה שניה תוכה או אין גרופה בחזרה – אסור ודאי אף שנטלו בשבת, דכהאי גוונא לא שייך חילוק זה. והוא פשוט בזה:

'''{{ק|(יב)}} וטוב להחמיר.''' עיין ט&quot;ז. והמנהג להקל, כמו שכתב הר&quot;ב בזה. [[שולחן ערוך אורח חיים רנג ה|ובסעיף ה]] בהג&quot;ה יבואר עוד בזה אי&quot;ה:
 
'''{{ק|(יג)}} אם.''' עיין ט&quot;ז, וכן כתב המ&quot;א אות י&quot;ט, מדין בישול נגעו ביה, וכן כתב הלבוש, משום מבשל. ויש לי הרהורי דברים בכאן, והנני פורטם בעזר ה' יתברך:

'''ראשונה''' צריך לברר איזו הוא בישול דבר תורה ואיזו מדרבנן, עיין סימן שי&quot;ח בט&quot;ז אות ג' ד', יש אומרים כמאכל בן דרוסאי רק מדרבנן, ויש אומרים לח נצטנן רק מדרבנן, ואם כן נהפוך הוא, אי בישל בשבת פחות ממאכל בן דרוסאי אין צריך כדי שיעשו, ואם מאכל בן דרוסאי, כדי שיעשו להלבוש בשי&quot;ח סעיף א הביאותיו לעיל באות יו&quot;ד. ומאחר דכדי שיעשו דרבנן הוא יש להקל. גם יש אומרים כל דעביד ישראל מעשה בידים, אף דרבנן אין צריך כדי שיעשו, ולא בעי כדי שיעשו אלא עכו&quot;ם או שהה, כבסעיף א בהג&quot;ה שניה, הואיל וממילא. ומהו נצטנן בלח, הנה במ&quot;א אות י&quot;ט וסימן שי&quot;ח אות י&quot;ב יעו&quot;ש, ומשמע נמי לח שהורק בכלי שני אף יד סולדת בו תו יש בו משום בישול. וכל זה מדינא, אבל המנהג להקל אם לא נצטנן לגמרי כמו שכתב [[שולחן ערוך אורח חיים שיח טו|בשי&quot;ח סעיף ט&quot;ו]] בהג&quot;ה וכאן [[שולחן ערוך אורח חיים רנג ה|סעיף ה]] בהג&quot;ה:
 
ומהו דבר לח? הנה הב&quot;י הביא בשם רבינו ירוחם בחלק ג בשם הרב רבינו יונה, כל '''שרובו''' רוטב וצונן ומצטמק ויפה לו הוה מבשל גמור, משמע כשמיעוט רוטב אין זה מבשל. ועיין אליה רבה סימן שי&quot;ח אות י&quot;א הביא זה בשם מנחת כהן והניח בצריך עיון, ובאמת הם דברי ה&quot;ר יונה. ולכאורה מראין הדברים כמו שכתב [[ט&quot;ז על אורח חיים שיח#טז ד|הט&quot;ז בשי&quot;ח ד]], דאף נצטנן '''בלח''' הוה מן התורה (וכמו שכתב ה&quot;ר יונה '''מבשל גמור'''), מכל מקום מלאכת מחשבת אסרה תורה וכל שנצטנן בלח ומרתיחו להצטמק ויפה לו הוה בישול דבר תורה, ובמצטמק ורע לו אין דעתו להצטמק, יעו&quot;ש. והיינו דעיקר הבישול הוא שמצטמק, ולפי זה שפיר הולכין בתר רובו, דרובו רוטב מצטמק ויפה לו הוא ומתכוין לצימוק והוה בישול, ואם רובו יבש אין דעתו לצימוק כי מצטמק ורע לו הוא לייבש. ועיין סימן שי&quot;ח באליה רבה אות יו&quot;ד בשם המנחת כהן, דאין אנו בקיאין איזה מצטמק ורע לו, ועיין גמרא [[שבת לח א]], ובמנחת כהן לפת ותמרי ודייסא ומים חמין מצטמק ורע לו. והנה לפת שלנו מייארין ורובין עינינו רואות שמצטמק ויפה לו הוא, ועיין [[שבת לז  ב|ל&quot;ז ב]] '''לפדא''' בדלי&quot;ת וכצ&quot;ל ברא&quot;ש שם, אם כן אם יש בהן מים אסור. ועיין מ&quot;א לקמן אות ל&quot;ט ושם אפרש בעזה&quot;י. כי נראה אם יש רוטב ובשר יחד, לרוטב מצטמק ויפה לו ולבשר מצטמק ורע לו כל שנצטנן, ונאסר הרוטב כשחממו בשבת, אף הבשר נאסר דבלע מאיסור. ולא מיבעיא רוטב מים דהוה אינו מינו אף באיסור דרבנן צריך ששים כמבואר ביורה דעה, וכחל הקילו שיהא מן המניין, ואפילו צלי קדר. ואין תימר דמוחל ובשר חד מינא בטעמא, מכל מקום אף באיסור דרבנן בלח ומינו צריך שישים. ועד כאן לא צידד [[ש&quot;ך על יורה דעה קט#שך ט|הש&quot;ך בק&quot;ט ט]] אלא יבש וכמו שכתבתי בפריי שם, אין מקומו פה, ואם ירצה ה' במגן אברהם ל&quot;ט אבאר זה:

ואמנם הדבר הקשה עלי הוא מה שכתב המ&quot;א לקמן אות ל&quot;ו דנצטנן אף ביבש אסור, דלא התירו אלא '''חזרה''' בשבת (באופנים המבוארים כאן דמותר), לא להניח לכירה לכתחילה בשבת. וזה סותר לכאן. וראיתי לתוספת שבת אות מ&quot;ו הרגיש בזה, יעו&quot;ש. והנה לי העני נראה שהפרש יש בין נצטנן לנצטנן לגמרי, כי מחמת בישול כל שאין יד סולדת בו או כלי שני יש בו בישול, כמו שכתב המ&quot;א בשי&quot;ח אות י&quot;ב '''ומנהגא''' הוא דמקילין כשלא נצטנן לגמרי, כמו שכתב הר&quot;ב [[שולחן ערוך אורח חיים שיח טו|בשי&quot;ח סעיף ט&quot;ו]], לא מדינא, כי כמה פוסקים אוסרים כל שאין יד סולדת בו '''בלח.''' ואמנם ביבש ונצטנן, כל שחם קצת, אפילו אין יד סולדת בו שרי דלית ביה משום בישול, הא נצטנן '''לגמרי''' אסור, '''דחזרה''' תנן, לא '''לכתחילה.''' וכל זה עליה, אבל לסמוך אף נצטנן לגמרי כל שאין בו בישול מותר, כמו שכתב בשי&quot;ח סעיף ט&quot;ו, מותר להניחו '''כנגד''' המדורה וכמו שכתב המ&quot;א שם אות ל&quot;ח, והוא ברא&quot;ש פרק כירה דף מ&quot;ם ע&quot;ב יעו&quot;ש. אם כן יפה כתב המ&quot;א לקמן אות ל&quot;ו שלא נצטנן '''לגמרי,''' דאז מדינא אסור אף '''ביבש''' ליתן לתוך התנור ממש. ואי&quot;ה לקמן יבואר עוד וכאן אין להאריך. מהו לח ויבש עיין סימן רנ&quot;ד מגן אברהם א ושי&quot;ח מגן אברהם מ&quot;ם:

ואכתי פש גבן לברורי דבר אחד, והוא דהטמנה לא הוה [אלא] כשהקדירה מכוסה בה ונוגעת בהם מכל צד, הא בתוך התנור וכו' לא הוה הטמנה. מכל מקום צריך לידע, כירה באיזה עניין מוספת הבל או לאו, והוא [[שולחן ערוך אורח חיים רנז ח|ברנ&quot;ז סעיף ח]] כתב המחבר: אף על פי שמותר להשהות על גבי כירה שיש בה גחלים וכו', מחמת '''אש''' שתחתיהם מוסיף הבל ואסור. והוא מגמרא [[שבת מז ב|מ&quot;ז ב']]: קופה שטמן וכו', משמע לכאורה הא אין תחת זה לאו מוסיף הבל הוא. ואמנם בר&quot;ן ריש פרק כירה וברז&quot;ה, דרש&quot;י פירש הטמנה וכירה קטומה מוסיף הבל, ובחידושי הרשב&quot;א אף קש וגבבא, משמע מוסיף הבל. ואפשר אף גרופה מוסיף הבל, ועיין [[מגן אברהם על אורח חיים רנז#מא יח|מ&quot;א רנ&quot;ז ח&quot;י]]. ומכל מקום כשאין יד סולדת בו לאו מוסיף הבל מיקרי ולא שייך גזירה דשמא יטמין ברמץ, שאין יד סולדת בו אין רא[ו]יה לבישול, מה שאין כן הטמנה דגפת. ואי&quot;ה ברנ&quot;ז יבואר עוד, ועיין סעיף ה בהג&quot;ה יש מתירין בתנור שאפו מבעוד יום ומ&quot;א אות ל&quot;ה, ושם יבואר אי&quot;ה עוד בזה לעניין כירה שאין יד סולדת בו לענין חזרה בתוכה בשבת, וכאן אין להאריך בזה: 

מה הן מצטמק ויפה לו ומצטמק ורע לו עיין רא&quot;ש פרק כירה דף ל&quot;ו ע&quot;ב, '''לפתא''' תמרי ודייסא מצטמק ורע לו וכרוב ופולין ובשר טרוף מצטמק ויפה לו, והוא [[שבת לז ב|בדף ל&quot;ז ב]] [[שבת לח א|ודף ל&quot;ח א]], ושם נאמר '''לפדא''' בדלי&quot;ת, תבשיל מתאינים, אבל '''לפתא''' בתי&quot;ו אמרו שם מצטמק ויפה לו, וכצ&quot;ל ברא&quot;ש, ועיין אליה רבה בשי&quot;ח אות יו&quot;ד בשם מנחת כהן '''לפת''' טעות סופר וצריך להיות לפדא. וכבר הגהתי לעיל כן יע&quot;ש, ודבר שאין מפורש בתלמוד אין לנו להקל בזה:

'''{{ק|(יד)}} אסור.''' עיין ט&quot;ז. ועיין מ&quot;א אות כ&quot;ה ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים רנז ד|סימן רנ&quot;ז סעיף ד]], כיסהו ונתגלה בשבת מותר לכסותו בדבר שאין מוסיף הבל. ומכל מקום כאן בתנור לא הוה הטמנה, כמו שכתבנו באות י&quot;ג, והוה זה תחילת הטמנה דאסור בשבת אף אין מוסיף הבל. ועיין הגהות מיימוני פרק ד' דשבת אות א' בדיני הטמנה. ובלבוש כתב שמוסיפין הבל, צ&quot;ע:
 
'''{{ק|(טו)}} סמוך.''' עיין ט&quot;ז. עיין אות י&quot;ג מה שכתבנו בשם הר&quot;ן, ועיין מ&quot;א אות כ&quot;ז, ואי&quot;ה שם יבואר וכאן אין להאריך:
 
'''{{ק|(טז)}} ובתנור.''' עיין ט&quot;ז. הקשה על רמ&quot;א בתנור, שבזמן התלמוד כבר כתב המחבר בסעיף א דאפילו לסמוך אסור, ושלנו שרי ככירה. ויש ליישב דחזרה סמוך לברכו אסור לדעה זו אפילו רוצה ליקח ממנה קודם שבת, דהוה כחזרה בשבת, ואם כן מה ראיה משהיה בסעיף א, דעתו עד שבת, וכאן הוה אמינא דשרי לחזור על מנת שיקח קודם שבת. ועיין תוספת שבת אות ל&quot;ח הקשה דחזרה אף מצטמק ורע לו אסור, יעו&quot;ש:

'''{{ק|(יז)}} יש.''' עיין ט&quot;ז. [[שולחן ערוך אורח חיים שיח ד|ובסימן שי&quot;ח סעיף ד]] [[שולחן ערוך אורח חיים שיח טו|ובסעיף ט&quot;ו]], דמקילין אם לא נצטנן '''לגמרי''' שרי אף שאין יד סולדת בו, אם כן שרי הכא וכמו שכתב המגן אברהם אות ל&quot;ב. והר&quot;ב סמך אמה שכתב בסעיף ה ולקמן סימן שי&quot;ח סעיף ט&quot;ו. ועיין מגן אברהם אות ל&quot;ט, ואי&quot;ה שם יבואר:

'''{{ק|(יח)}} ומבערת.''' עיין ט&quot;ז. הנך רואה שאין מפרש כמ&quot;א אות מ&quot;ם שפירש מלת '''לכן''' קאי אקודם, אלא אדסמיך קאי, מאם לא נתקרר לגמרי נוהגין ע&quot;י עכו&quot;ם, אבל על ידי ישראל אסור באין יד סולדת בו, רק ממנהגא אפשר דשרי [[שולחן ערוך אורח חיים שיח טו|כבסימן שי&quot;ח סעיף ט&quot;ו]]. ואם עדיין חמין, היינו רותחת שיד סולגת בו, מותר גם כן על ידי ישראל מדינא. 

או יאמר על '''גבי''' התנור ודאי אסור באין גרוף וקטום אף על גב דתנור שלנו דין כירה יש לה ומותר לסמוך בכירה אף שאין גרוף וקטום, על '''גבי''' ודאי אסור בכירה שאין גרופה וקטומה כמבואר בסעיף גימ&quot;ל אף רותחת שיד סולדת בו, אלא על ידי עכו&quot;ם נוהגין להתיר אף בחם קצת שאין יד סולדת בו אף על '''גבי''' התנור בצירוף קולא שמבערת אחר כך האש, ופסיק רישיה בעכו&quot;ם שרי. אבל על ידי ישראל אסור על גבי התנור, ואצל התנור שרי על ידי ישראל דדין כירה יש לו תנור שלנו, ולסמוך שרי ממנהגא אף בחמין קצת כבסימן שי&quot;ח סעיף ט&quot;ו כו', כן סובר ז&quot;ל הפירוש בהר&quot;ב. אבל לבוש הבין הגהות רבו כמו שהבין המ&quot;א באות מ&quot;ם יעו&quot;ש. 

והקשה הט&quot;ז אהיתר דתרומת הדשן, דאע&quot;ג דאמירה לעכו&quot;ם '''קיל''' בפסיק רישא, מכל מקום איסור מלאכת שבת הנעשה על ידי עכו&quot;ם אף בלא אמירת ישראל אסור הוא אף בקצץ, עיין סימן רמ&quot;ו. אם כן הרי אסור הוא בלא אמירה, כל שמכוין לצורך ישראל, וכאן מתכוונה בכך ואסור הוא עכ&quot;פ להעמיד '''עליו''' ממש אפילו חם קצת, ואפילו רותח שיד סולדת בו אסור באין גרוף וקטום בכירה עליה ממש, רק לסמוך שרי, לא עליו ממש על ידי ישראל, שהרי הר&quot;ב אומר כן, ואם חמין מותר ע&quot;י ישראל '''אצל''' התנור, לא עליו וכמו שכתב המ&quot;א אות מ&quot;ג, ומעזיבה לא מהני. ולא דמי לקדירה ריקנית, דלית כאן היכרא, ועיין מ&quot;א אות ל&quot;א. אם כן הוא הדין על ידי עכו&quot;ם כהאי גוונא נמי אסור עליו, ולא מהני מה שנותנת מקודם קודם שמסיק. וכל שכן בשלנו דמטמינים בתנור אחר ומוציאין ונותנין עליו על התנור בית החורף דאסור, אפילו רותחת יד סולדת בו נמי אסור לדעתו ז&quot;ל, כי ההיתר של תרומת הדשן הקשה עליו. כן הוא תוכן דבריו, ועיין מ&quot;א אות ל&quot;ז בשם המרדכי, ושם כתבנו מזה. ולכתחילה סובר הט&quot;ז דוודאי אין לעשות כן:

'''כתב''' הפר&quot;ח ביורה דעה סימן קי&quot;ח אות ח&quot;י בעניין הטמנה בבית עכו&quot;ם (שאלינ&quot;ט וכדומה), התיר בחותם אחד ואף במפתח לחוד. אבל לחתום בנייר ולקרוע בשבת&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>6nwvbs4cdxohwnsp5i7mqsul8cewe4s</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087903</id>
      <parentid>3087902</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T10:44:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3087903</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14495" sha1="4suw6a25meae1stve811ynwk411sdx7" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;Nahum&quot; /&gt;‫משבצות זהב‬

‫אורח חיים הלכות שבת‬&lt;/noinclude&gt;'''וכל זה,''' וסיים: קרקע, היינו עודן בידו, או (מניחם) [ממיחם] למיחם ודעתו להחזירה – דווקא כשנטלו מערב שבת ומחזיר בשבת, הא לסמוך באין גרופה, ולדיעה שניה תוכה או אין גרופה בחזרה – אסור ודאי אף שנטלו בשבת, דכהאי גוונא לא שייך חילוק זה. והוא פשוט בזה:

'''{{ק|(יב)}} וטוב להחמיר.''' עיין ט&quot;ז. והמנהג להקל, כמו שכתב הר&quot;ב בזה. [[שולחן ערוך אורח חיים רנג ה|ובסעיף ה]] בהג&quot;ה יבואר עוד בזה אי&quot;ה:
 
'''{{ק|(יג)}} אם.''' עיין ט&quot;ז, וכן כתב המ&quot;א אות י&quot;ט, מדין בישול נגעו ביה, וכן כתב הלבוש, משום מבשל. ויש לי הרהורי דברים בכאן, והנני פורטם בעזר ה' יתברך:

'''ראשונה''' צריך לברר איזו הוא בישול דבר תורה ואיזו מדרבנן, עיין סימן שי&quot;ח בט&quot;ז אות ג' ד', יש אומרים כמאכל בן דרוסאי רק מדרבנן, ויש אומרים לח נצטנן רק מדרבנן, ואם כן נהפוך הוא, אי בישל בשבת פחות ממאכל בן דרוסאי אין צריך כדי שיעשו, ואם מאכל בן דרוסאי, כדי שיעשו להלבוש בשי&quot;ח סעיף א הביאותיו לעיל באות יו&quot;ד. ומאחר דכדי שיעשו דרבנן הוא יש להקל. גם יש אומרים כל דעביד ישראל מעשה בידים, אף דרבנן אין צריך כדי שיעשו, ולא בעי כדי שיעשו אלא עכו&quot;ם או שהה, כבסעיף א בהג&quot;ה שניה, הואיל וממילא. ומהו נצטנן בלח, הנה במ&quot;א אות י&quot;ט וסימן שי&quot;ח אות י&quot;ב יעו&quot;ש, ומשמע נמי לח שהורק בכלי שני אף יד סולדת בו תו יש בו משום בישול. וכל זה מדינא, אבל המנהג להקל אם לא נצטנן לגמרי כמו שכתב [[שולחן ערוך אורח חיים שיח טו|בשי&quot;ח סעיף ט&quot;ו]] בהג&quot;ה וכאן [[שולחן ערוך אורח חיים רנג ה|סעיף ה]] בהג&quot;ה:
 
ומהו דבר לח? הנה הב&quot;י הביא בשם רבינו ירוחם בחלק ג בשם הרב רבינו יונה, כל '''שרובו''' רוטב וצונן ומצטמק ויפה לו הוה מבשל גמור, משמע כשמיעוט רוטב אין זה מבשל. ועיין אליה רבה סימן שי&quot;ח אות י&quot;א הביא זה בשם מנחת כהן והניח בצריך עיון, ובאמת הם דברי ה&quot;ר יונה. ולכאורה מראין הדברים כמו שכתב [[ט&quot;ז על אורח חיים שיח#טז ד|הט&quot;ז בשי&quot;ח ד]], דאף נצטנן '''בלח''' הוה מן התורה (וכמו שכתב ה&quot;ר יונה '''מבשל גמור'''), מכל מקום מלאכת מחשבת אסרה תורה וכל שנצטנן בלח ומרתיחו להצטמק ויפה לו הוה בישול דבר תורה, ובמצטמק ורע לו אין דעתו להצטמק, יעו&quot;ש. והיינו דעיקר הבישול הוא שמצטמק, ולפי זה שפיר הולכין בתר רובו, דרובו רוטב מצטמק ויפה לו הוא ומתכוין לצימוק והוה בישול, ואם רובו יבש אין דעתו לצימוק כי מצטמק ורע לו הוא לייבש. ועיין סימן שי&quot;ח באליה רבה אות יו&quot;ד בשם המנחת כהן, דאין אנו בקיאין איזה מצטמק ורע לו, ועיין גמרא [[שבת לח א]], ובמנחת כהן לפת ותמרי ודייסא ומים חמין מצטמק ורע לו. והנה לפת שלנו מייארין ורובין עינינו רואות שמצטמק ויפה לו הוא, ועיין [[שבת לז  ב|ל&quot;ז ב]] '''לפדא''' בדלי&quot;ת וכצ&quot;ל ברא&quot;ש שם, אם כן אם יש בהן מים אסור. ועיין מ&quot;א לקמן אות ל&quot;ט ושם אפרש בעזה&quot;י. כי נראה אם יש רוטב ובשר יחד, לרוטב מצטמק ויפה לו ולבשר מצטמק ורע לו כל שנצטנן, ונאסר הרוטב כשחממו בשבת, אף הבשר נאסר דבלע מאיסור. ולא מיבעיא רוטב מים דהוה אינו מינו אף באיסור דרבנן צריך ששים כמבואר ביורה דעה, וכחל הקילו שיהא מן המניין, ואפילו צלי קדר. ואין תימר דמוחל ובשר חד מינא בטעמא, מכל מקום אף באיסור דרבנן בלח ומינו צריך שישים. ועד כאן לא צידד [[ש&quot;ך על יורה דעה קט#שך ט|הש&quot;ך בק&quot;ט ט]] אלא יבש וכמו שכתבתי בפריי שם, אין מקומו פה, ואם ירצה ה' במגן אברהם ל&quot;ט אבאר זה:

ואמנם הדבר הקשה עלי הוא מה שכתב המ&quot;א לקמן אות ל&quot;ו דנצטנן אף ביבש אסור, דלא התירו אלא '''חזרה''' בשבת (באופנים המבוארים כאן דמותר), לא להניח לכירה לכתחילה בשבת. וזה סותר לכאן. וראיתי לתוספת שבת אות מ&quot;ו הרגיש בזה, יעו&quot;ש. והנה לי העני נראה שהפרש יש בין נצטנן לנצטנן לגמרי, כי מחמת בישול כל שאין יד סולדת בו או כלי שני יש בו בישול, כמו שכתב המ&quot;א בשי&quot;ח אות י&quot;ב '''ומנהגא''' הוא דמקילין כשלא נצטנן לגמרי, כמו שכתב הר&quot;ב [[שולחן ערוך אורח חיים שיח טו|בשי&quot;ח סעיף ט&quot;ו]], לא מדינא, כי כמה פוסקים אוסרים כל שאין יד סולדת בו '''בלח.''' ואמנם ביבש ונצטנן, כל שחם קצת, אפילו אין יד סולדת בו שרי דלית ביה משום בישול, הא נצטנן '''לגמרי''' אסור, '''דחזרה''' תנן, לא '''לכתחילה.''' וכל זה עליה, אבל לסמוך אף נצטנן לגמרי כל שאין בו בישול מותר, כמו שכתב בשי&quot;ח סעיף ט&quot;ו, מותר להניחו '''כנגד''' המדורה וכמו שכתב המ&quot;א שם אות ל&quot;ח, והוא ברא&quot;ש פרק כירה דף מ&quot;ם ע&quot;ב יעו&quot;ש. אם כן יפה כתב המ&quot;א לקמן אות ל&quot;ו שלא נצטנן '''לגמרי,''' דאז מדינא אסור אף '''ביבש''' ליתן לתוך התנור ממש. ואי&quot;ה לקמן יבואר עוד וכאן אין להאריך. מהו לח ויבש עיין סימן רנ&quot;ד מגן אברהם א ושי&quot;ח מגן אברהם מ&quot;ם:

ואכתי פש גבן לברורי דבר אחד, והוא דהטמנה לא הוה [אלא] כשהקדירה מכוסה בה ונוגעת בהם מכל צד, הא בתוך התנור וכו' לא הוה הטמנה. מכל מקום צריך לידע, כירה באיזה עניין מוספת הבל או לאו, והוא [[שולחן ערוך אורח חיים רנז ח|ברנ&quot;ז סעיף ח]] כתב המחבר: אף על פי שמותר להשהות על גבי כירה שיש בה גחלים וכו', מחמת '''אש''' שתחתיהם מוסיף הבל ואסור. והוא מגמרא [[שבת מז ב|מ&quot;ז ב']]: קופה שטמן וכו', משמע לכאורה הא אין תחת זה לאו מוסיף הבל הוא. ואמנם בר&quot;ן ריש פרק כירה וברז&quot;ה, דרש&quot;י פירש הטמנה וכירה קטומה מוסיף הבל, ובחידושי הרשב&quot;א אף קש וגבבא, משמע מוסיף הבל. ואפשר אף גרופה מוסיף הבל, ועיין [[מגן אברהם על אורח חיים רנז#מא יח|מ&quot;א רנ&quot;ז ח&quot;י]]. ומכל מקום כשאין יד סולדת בו לאו מוסיף הבל מיקרי ולא שייך גזירה דשמא יטמין ברמץ, שאין יד סולדת בו אין רא[ו]יה לבישול, מה שאין כן הטמנה דגפת. ואי&quot;ה ברנ&quot;ז יבואר עוד, ועיין סעיף ה בהג&quot;ה יש מתירין בתנור שאפו מבעוד יום ומ&quot;א אות ל&quot;ה, ושם יבואר אי&quot;ה עוד בזה לעניין כירה שאין יד סולדת בו לענין חזרה בתוכה בשבת, וכאן אין להאריך בזה: 

מה הן מצטמק ויפה לו ומצטמק ורע לו עיין רא&quot;ש פרק כירה דף ל&quot;ו ע&quot;ב, '''לפתא''' תמרי ודייסא מצטמק ורע לו וכרוב ופולין ובשר טרוף מצטמק ויפה לו, והוא [[שבת לז ב|בדף ל&quot;ז ב]] [[שבת לח א|ודף ל&quot;ח א]], ושם נאמר '''לפדא''' בדלי&quot;ת, תבשיל מתאינים, אבל '''לפתא''' בתי&quot;ו אמרו שם מצטמק ויפה לו, וכצ&quot;ל ברא&quot;ש, ועיין אליה רבה בשי&quot;ח אות יו&quot;ד בשם מנחת כהן '''לפת''' טעות סופר וצריך להיות לפדא. וכבר הגהתי לעיל כן יע&quot;ש, ודבר שאין מפורש בתלמוד אין לנו להקל בזה:

'''{{ק|(יד)}} אסור.''' עיין ט&quot;ז. ועיין מ&quot;א אות כ&quot;ה ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים רנז ד|סימן רנ&quot;ז סעיף ד]], כיסהו ונתגלה בשבת מותר לכסותו בדבר שאין מוסיף הבל. ומכל מקום כאן בתנור לא הוה הטמנה, כמו שכתבנו באות י&quot;ג, והוה זה תחילת הטמנה דאסור בשבת אף אין מוסיף הבל. ועיין הגהות מיימוני פרק ד' דשבת אות א' בדיני הטמנה. ובלבוש כתב שמוסיפין הבל, צ&quot;ע:
 
'''{{ק|(טו)}} סמוך.''' עיין ט&quot;ז. עיין אות י&quot;ג מה שכתבנו בשם הר&quot;ן, ועיין מ&quot;א אות כ&quot;ז, ואי&quot;ה שם יבואר וכאן אין להאריך:
 
'''{{ק|(טז)}} ובתנור.''' עיין ט&quot;ז. הקשה על רמ&quot;א בתנור, שבזמן התלמוד כבר כתב המחבר בסעיף א דאפילו לסמוך אסור, ושלנו שרי ככירה. ויש ליישב דחזרה סמוך לברכו אסור לדעה זו אפילו רוצה ליקח ממנה קודם שבת, דהוה כחזרה בשבת, ואם כן מה ראיה משהיה בסעיף א, דעתו עד שבת, וכאן הוה אמינא דשרי לחזור על מנת שיקח קודם שבת. ועיין תוספת שבת אות ל&quot;ח הקשה דחזרה אף מצטמק ורע לו אסור, יעו&quot;ש:

'''{{ק|(יז)}} יש.''' עיין ט&quot;ז. [[שולחן ערוך אורח חיים שיח ד|ובסימן שי&quot;ח סעיף ד]] [[שולחן ערוך אורח חיים שיח טו|ובסעיף ט&quot;ו]], דמקילין אם לא נצטנן '''לגמרי''' שרי אף שאין יד סולדת בו, אם כן שרי הכא וכמו שכתב המגן אברהם אות ל&quot;ב. והר&quot;ב סמך אמה שכתב בסעיף ה ולקמן סימן שי&quot;ח סעיף ט&quot;ו. ועיין מגן אברהם אות ל&quot;ט, ואי&quot;ה שם יבואר:

'''{{ק|(יח)}} ומבערת.''' עיין ט&quot;ז. הנך רואה שאין מפרש כמ&quot;א אות מ&quot;ם שפירש מלת '''לכן''' קאי אקודם, אלא אדסמיך קאי, מאם לא נתקרר לגמרי נוהגין ע&quot;י עכו&quot;ם, אבל על ידי ישראל אסור באין יד סולדת בו, רק ממנהגא אפשר דשרי [[שולחן ערוך אורח חיים שיח טו|כבסימן שי&quot;ח סעיף ט&quot;ו]]. ואם עדיין חמין, היינו רותחת שיד סולדת בו, מותר גם כן על ידי ישראל מדינא. 

או יאמר על '''גבי''' התנור ודאי אסור באין גרוף וקטום אף על גב דתנור שלנו דין כירה יש לה ומותר לסמוך בכירה אף שאין גרוף וקטום, על '''גבי''' ודאי אסור בכירה שאין גרופה וקטומה כמבואר בסעיף גימ&quot;ל אף רותחת שיד סולדת בו, אלא על ידי עכו&quot;ם נוהגין להתיר אף בחם קצת שאין יד סולדת בו אף על '''גבי''' התנור בצירוף קולא שמבערת אחר כך האש, ופסיק רישיה בעכו&quot;ם שרי. אבל על ידי ישראל אסור על גבי התנור, ואצל התנור שרי על ידי ישראל דדין כירה יש לו תנור שלנו, ולסמוך שרי ממנהגא אף בחמין קצת כבסימן שי&quot;ח סעיף ט&quot;ו כו', כן סובר ז&quot;ל הפירוש בהר&quot;ב. אבל לבוש הבין הגהות רבו כמו שהבין המ&quot;א באות מ&quot;ם יעו&quot;ש. 

והקשה הט&quot;ז אהיתר דתרומת הדשן, דאע&quot;ג דאמירה לעכו&quot;ם '''קיל''' בפסיק רישא, מכל מקום איסור מלאכת שבת הנעשה על ידי עכו&quot;ם אף בלא אמירת ישראל אסור הוא אף בקצץ, עיין סימן רמ&quot;ו. אם כן הרי אסור הוא בלא אמירה, כל שמכוין לצורך ישראל, וכאן מתכוונה בכך ואסור הוא עכ&quot;פ להעמיד '''עליו''' ממש אפילו חם קצת, ואפילו רותח שיד סולדת בו אסור באין גרוף וקטום בכירה עליה ממש, רק לסמוך שרי, לא עליו ממש על ידי ישראל, שהרי הר&quot;ב אומר כן, ואם חמין מותר ע&quot;י ישראל '''אצל''' התנור, לא עליו וכמו שכתב המ&quot;א אות מ&quot;ג, ומעזיבה לא מהני. ולא דמי לקדירה ריקנית, דלית כאן היכרא, ועיין מ&quot;א אות ל&quot;א. אם כן הוא הדין על ידי עכו&quot;ם כהאי גוונא נמי אסור עליו, ולא מהני מה שנותנת מקודם קודם שמסיק. וכל שכן בשלנו דמטמינים בתנור אחר ומוציאין ונותנין עליו על התנור בית החורף דאסור, אפילו רותחת יד סולדת בו נמי אסור לדעתו ז&quot;ל, כי ההיתר של תרומת הדשן הקשה עליו. כן הוא תוכן דבריו, ועיין מ&quot;א אות ל&quot;ז בשם המרדכי, ושם כתבנו מזה. ולכתחילה סובר הט&quot;ז דוודאי אין לעשות כן:

'''כתב''' הפר&quot;ח ביורה דעה סימן קי&quot;ח אות ח&quot;י בעניין הטמנה בבית עכו&quot;ם (שאלינ&quot;ט וכדומה), התיר בחותם אחד ואף במפתח לחוד. אבל לחתום בנייר ולקרוע בשבת&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>4suw6a25meae1stve811ynwk411sdx7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אלהיכם יוצרי מבטן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755673</id>
    <revision>
      <id>3087725</id>
      <parentid>3084400</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T14:25:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>ע&quot;פ כ&quot;י פרמה 1904</comment>
      <origin>3087725</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2094" sha1="i6tduwved1fmyajq8qilo9c3l9c1sta" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
|שם = אלהיכם יוצרי מבטן
|סוג = [[:קטגוריה:פיוטי אלהיכם|אלהיכם]]
|מועד = [[:קטגוריה:פיוטי ברית מילה|ברית מילה בשבת]]
|מחבר = ר' יקר בן שמואל הלוי (השני) מקולוניא
|מיוחס ל = 
|אקרוסטיכון = יקר הלוי חזק
|צורה = 
|אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-4587}}
|מנהגים = היה נאמר למנהג מגנצא בימי הביניים.{{הערה|הונהג שם ע&quot;י החזן ר' בונפנט הלוי, בן המחבר.}}
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}&lt;/noinclude&gt;
{{הור|סימן: '''יקר הלוי חזק'''}}{{ש}}
אֱלֹהֵיכֶם 
:יֹצְרִי מִבֶּטֶן לִהְיוֹת בְּרִיתִי אִתּוֹ
:{{סי|יָ}}ראוּי וְנִשְׂגָּב לְבַדּוֹ וְאֵין בִּלְתּוֹ
:{{סי|קָ}}דוֹשׁ מַחֲנוֹ לְשִׁכְנוֹ תִּכְּנוֹ בְּזַרְתּוֹ
:{{סי|רְ}}כוּבוֹ כְּרוּב וְחַיָּה דּוּמִיָּה תְהִלָּתוֹ
:{{סי|הָ}}דוּר כְּאוֹר צַח מְצֻחְצַח וַעֲרָפֶל חֲתֻלָּתוֹ
:{{סי|לַ}}הֲקַת נֹצְצִים כְּגֵצִים פּוֹצִים מַעֲרִיצִים קְדֻשָּׁתוֹ
:{{סי|וְ}}שָׁפֵר חֶבְלוֹ בְּהִמּוֹלוֹ בְּשַׂר עׇרְלָתוֹ
:{{סי|יַ}}חֲתוֹם בְּשָׂרוֹ וְעוֹרוֹ בְּדַם סוּתוֹ
:{{סי|חׇ}}פְשִׁי יַדְרִיךְ אַסִּיר בְּדַם בְּרִיתוֹ
:{{סי|זְ}}רֹעַ יָעִיר יַגְעִיר יַסְעִיר שֵׂעִיר עַד רִדְתּוֹ
:{{סי|קִ}}בּוּץ טְלָאָיו יָחִישׁ וְתִנַּשֵּׂא מַלְכוּתוֹ
&lt;noinclude&gt;{{הור|ובדברי קדשך}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי ברית מילה]]
[[קטגוריה:יקר הלוי השני מקולוניא]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי אלהיכם]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>i6tduwved1fmyajq8qilo9c3l9c1sta</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן סירא/רודלף סמנד/טז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756069</id>
    <revision>
      <id>3087730</id>
      <parentid>3087626</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T16:05:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <origin>3087730</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2841" sha1="gests8ike3vwlr2yznktrvqbi0ff7f7" xml:space="preserve">{{להשלים}}

(טז, א) &lt;קטע התחלה=א/&gt;אל תתאוה תואר נערי שוא ואל תשמח בבני עולה:&lt;קטע סוף=א/&gt;

(טז, ב) &lt;קטע התחלה=ב/&gt;וגם אם פרו אל תבע בם אם אין אתם יראת ייי:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

(טז, ג) &lt;קטע התחלה=ג/&gt;אל תאמין בחייהם ואל תבטח בעקבותם:{{ש}}&lt;קטע סוף=ג/&gt;

(טז, ג) &lt;קטע התחלה=ג/&gt;כי טוב אחד מאלף ומות ערירי מאחרית זדון:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

(טז, ד) &lt;קטע התחלה=ד/&gt;מאחד ירא ייי תשב עיר וממשפחת בגדים תחרב:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

(טז, ה) &lt;קטע התחלה=ה/&gt;רבות כאלה ראתה עיני ועצמות מאלה שמעה אזני:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

(טז, ו) &lt;קטע התחלה=ו/&gt;בעדת רשעים יוקדת אש ובגוי חנף נצתה חמה:&lt;קטע סוף=ו/&gt;

(טז, ז) &lt;קטע התחלה=ז/&gt;אשר לא נשא לנסיכי קדם המורים בגבורתם:&lt;קטע סוף=ז/&gt;

(טז, ח) ולא חמל על מגורי לוט המתעברים בגאותם:

(טז, ט) ולא חמל על גוי חרם הנורשים בעונם:

(טז, י) כן שש מאות אלף רגלי הנאספים בזדון לבם:

(טז, יא) ואף כי אחד מקשה ערף תמה זה אם ינקה:

(טז, יא) כי רחמים ואף עמו ונוא וסולח ושופף חמה:

(טז, יב) כרב רחמיו כן תוכחתו איש כמפעלו ישפט:

(טז, יג) לא ימלט בגזל עול ולא ישבית תקות צדיק:

(טז, יד) כל העושה צדקה יש לו שכר וכל אדם כמעשיו ימצא לפניו:

(טז, טו)

(טז, טז)

(טז, יז) אל תאמר מאל נסתרתי ובמרום מי יזכרני:

(טז, יז) בעם כבד לא אודע ומה נפשי בקצות רוחות:

(טז, יח) הן השמים ושמי השמים ותהום וארץ:

(טז, יח) ברדתו עליהם מועדים ובפקדו וכרגשו:

(טז, יט) אף קצבי הרים ויסודי תבל בהביטו אליהם רעש ירעשו:

(טז, כ) גם עלי לא ישים לב ובדרכי מי יתבונן:

(טז, כא) אם חטאתי לא תראני עין או אם אכזב בכל סתר מי יודע:

(טז, כב) מעשה צדקי מי יגידנו ותקות מה כי ירחק חוק:

(טז, כג) חסרי לב יבינו אלה וגבר פ[ו]תה יחשב זאת:

(טז, כד) שמעו אלי וקחו שכלי וכל דברי שימו לב:

(טז, כה) אביעה במשקל רוחי ובהצנע אחוה דעי:

(טז, כו) כברא אל מעשיו מראש על חייהם ''[סוף הפרק חסר]''

קישור: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31018&amp;st=&amp;pgnum=45 סמנד פרק טו]

[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>gests8ike3vwlr2yznktrvqbi0ff7f7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087908</id>
      <parentid>3087730</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T11:43:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <origin>3087908</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3763" sha1="o8kjmmv7q6dnnlmt5ve3nho0b1zc576" xml:space="preserve">{{להשלים}}

(טז, א) &lt;קטע התחלה=א/&gt;אל תתאוה תואר נערי שוא ואל תשמח בבני עולה:&lt;קטע סוף=א/&gt;

(טז, ב) &lt;קטע התחלה=ב/&gt;וגם אם פרו אל תבע בם אם אין אתם יראת ייי:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

(טז, ג) &lt;קטע התחלה=ג/&gt;אל תאמין בחייהם ואל תבטח בעקבותם:{{ש}}&lt;קטע סוף=ג/&gt;

(טז, ג) &lt;קטע התחלה=ג/&gt;כי טוב אחד מאלף ומות ערירי מאחרית זדון:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

(טז, ד) &lt;קטע התחלה=ד/&gt;מאחד ירא ייי תשב עיר וממשפחת בגדים תחרב:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

(טז, ה) &lt;קטע התחלה=ה/&gt;רבות כאלה ראתה עיני ועצמות מאלה שמעה אזני:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

(טז, ו) &lt;קטע התחלה=ו/&gt;בעדת רשעים יוקדת אש ובגוי חנף נצתה חמה:&lt;קטע סוף=ו/&gt;

(טז, ז) &lt;קטע התחלה=ז/&gt;אשר לא נשא לנסיכי קדם המורים בגבורתם:&lt;קטע סוף=ז/&gt;

(טז, ח) &lt;קטע התחלה=ח/&gt;ולא חמל על מגורי לוט המתעברים בגאותם:&lt;קטע סוף=ח/&gt;

(טז, ט) &lt;קטע התחלה=ט/&gt;ולא חמל על גוי חרם הנורשים בעונם:&lt;קטע סוף=ט/&gt;

(טז, י) &lt;קטע התחלה=י/&gt;כן שש מאות אלף רגלי הנאספים בזדון לבם:&lt;קטע סוף=י/&gt;

(טז, יא) &lt;קטע התחלה=יא/&gt;ואף כי אחד מקשה ערף תמה זה אם ינקה:{{ש}}&lt;קטע סוף=יא/&gt;

(טז, יא) &lt;קטע התחלה=יא/&gt;כי רחמים ואף עמו ונוא וסולח ושופף חמה:&lt;קטע סוף=יא/&gt;

(טז, יב) &lt;קטע התחלה=יב/&gt;כרב רחמיו כן תוכחתו איש כמפעלו ישפט:&lt;קטע סוף=יב/&gt;

(טז, יג) &lt;קטע התחלה=יג/&gt;לא ימלט בגזל עול ולא ישבית תקות צדיק:&lt;קטע סוף=יג/&gt;

(טז, יד) &lt;קטע התחלה=יד/&gt;כל העושה צדקה יש לו שכר וכל אדם כמעשיו ימצא לפניו:&lt;קטע סוף=יד/&gt;

(טז, טו)

(טז, טז)

(טז, יז) &lt;קטע התחלה=יז/&gt;אל תאמר מאל נסתרתי ובמרום מי יזכרני:{{ש}}&lt;קטע סוף=יז/&gt;

(טז, יז) &lt;קטע התחלה=יז/&gt;בעם כבד לא אודע ומה נפשי בקצות רוחות:&lt;קטע סוף=יז/&gt;

(טז, יח) &lt;קטע התחלה=יח/&gt;הן השמים ושמי השמים ותהום וארץ:{{ש}}&lt;קטע סוף=יח/&gt;

(טז, יח) &lt;קטע התחלה=יח/&gt;ברדתו עליהם מועדים ובפקדו וכרגשו:&lt;קטע סוף=יח/&gt;

(טז, יט) &lt;קטע התחלה=יט/&gt;אף קצבי הרים ויסודי תבל בהביטו אליהם רעש ירעשו:&lt;קטע סוף=יט/&gt;

(טז, כ) &lt;קטע התחלה=כ/&gt;גם עלי לא ישים לב ובדרכי מי יתבונן:&lt;קטע סוף=כ/&gt;

(טז, כא) &lt;קטע התחלה=כא/&gt;אם חטאתי לא תראני עין או אם אכזב בכל סתר מי יודע:&lt;קטע סוף=כא/&gt;

(טז, כב) &lt;קטע התחלה=כב/&gt;מעשה צדקי מי יגידנו ותקות מה כי ירחק חוק:&lt;קטע סוף=כב/&gt;

(טז, כג) &lt;קטע התחלה=כג/&gt;חסרי לב יבינו אלה וגבר פ[ו]תה יחשב זאת:&lt;קטע סוף=כג/&gt;

(טז, כד) &lt;קטע התחלה=כד/&gt;שמעו אלי וקחו שכלי וכל דברי שימו לב:&lt;קטע סוף=כד/&gt;

(טז, כה) &lt;קטע התחלה=כה/&gt;אביעה במשקל רוחי ובהצנע אחוה דעי:&lt;קטע סוף=כה/&gt;

(טז, כו) &lt;קטע התחלה=כו/&gt;כברא אל מעשיו מראש על חייהם&lt;קטע סוף=כו/&gt; ''[סוף הפרק חסר]''

קישור: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31018&amp;st=&amp;pgnum=45 סמנד פרק טז]

[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>o8kjmmv7q6dnnlmt5ve3nho0b1zc576</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087909</id>
      <parentid>3087908</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T11:44:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <origin>3087909</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3745" sha1="o3n59rqil9ecq59uo8acf2zle0ktcag" xml:space="preserve">(טז, א) &lt;קטע התחלה=א/&gt;אל תתאוה תואר נערי שוא ואל תשמח בבני עולה:&lt;קטע סוף=א/&gt;

(טז, ב) &lt;קטע התחלה=ב/&gt;וגם אם פרו אל תבע בם אם אין אתם יראת ייי:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

(טז, ג) &lt;קטע התחלה=ג/&gt;אל תאמין בחייהם ואל תבטח בעקבותם:{{ש}}&lt;קטע סוף=ג/&gt;

(טז, ג) &lt;קטע התחלה=ג/&gt;כי טוב אחד מאלף ומות ערירי מאחרית זדון:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

(טז, ד) &lt;קטע התחלה=ד/&gt;מאחד ירא ייי תשב עיר וממשפחת בגדים תחרב:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

(טז, ה) &lt;קטע התחלה=ה/&gt;רבות כאלה ראתה עיני ועצמות מאלה שמעה אזני:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

(טז, ו) &lt;קטע התחלה=ו/&gt;בעדת רשעים יוקדת אש ובגוי חנף נצתה חמה:&lt;קטע סוף=ו/&gt;

(טז, ז) &lt;קטע התחלה=ז/&gt;אשר לא נשא לנסיכי קדם המורים בגבורתם:&lt;קטע סוף=ז/&gt;

(טז, ח) &lt;קטע התחלה=ח/&gt;ולא חמל על מגורי לוט המתעברים בגאותם:&lt;קטע סוף=ח/&gt;

(טז, ט) &lt;קטע התחלה=ט/&gt;ולא חמל על גוי חרם הנורשים בעונם:&lt;קטע סוף=ט/&gt;

(טז, י) &lt;קטע התחלה=י/&gt;כן שש מאות אלף רגלי הנאספים בזדון לבם:&lt;קטע סוף=י/&gt;

(טז, יא) &lt;קטע התחלה=יא/&gt;ואף כי אחד מקשה ערף תמה זה אם ינקה:{{ש}}&lt;קטע סוף=יא/&gt;

(טז, יא) &lt;קטע התחלה=יא/&gt;כי רחמים ואף עמו ונוא וסולח ושופף חמה:&lt;קטע סוף=יא/&gt;

(טז, יב) &lt;קטע התחלה=יב/&gt;כרב רחמיו כן תוכחתו איש כמפעלו ישפט:&lt;קטע סוף=יב/&gt;

(טז, יג) &lt;קטע התחלה=יג/&gt;לא ימלט בגזל עול ולא ישבית תקות צדיק:&lt;קטע סוף=יג/&gt;

(טז, יד) &lt;קטע התחלה=יד/&gt;כל העושה צדקה יש לו שכר וכל אדם כמעשיו ימצא לפניו:&lt;קטע סוף=יד/&gt;

(טז, טו)

(טז, טז)

(טז, יז) &lt;קטע התחלה=יז/&gt;אל תאמר מאל נסתרתי ובמרום מי יזכרני:{{ש}}&lt;קטע סוף=יז/&gt;

(טז, יז) &lt;קטע התחלה=יז/&gt;בעם כבד לא אודע ומה נפשי בקצות רוחות:&lt;קטע סוף=יז/&gt;

(טז, יח) &lt;קטע התחלה=יח/&gt;הן השמים ושמי השמים ותהום וארץ:{{ש}}&lt;קטע סוף=יח/&gt;

(טז, יח) &lt;קטע התחלה=יח/&gt;ברדתו עליהם מועדים ובפקדו וכרגשו:&lt;קטע סוף=יח/&gt;

(טז, יט) &lt;קטע התחלה=יט/&gt;אף קצבי הרים ויסודי תבל בהביטו אליהם רעש ירעשו:&lt;קטע סוף=יט/&gt;

(טז, כ) &lt;קטע התחלה=כ/&gt;גם עלי לא ישים לב ובדרכי מי יתבונן:&lt;קטע סוף=כ/&gt;

(טז, כא) &lt;קטע התחלה=כא/&gt;אם חטאתי לא תראני עין או אם אכזב בכל סתר מי יודע:&lt;קטע סוף=כא/&gt;

(טז, כב) &lt;קטע התחלה=כב/&gt;מעשה צדקי מי יגידנו ותקות מה כי ירחק חוק:&lt;קטע סוף=כב/&gt;

(טז, כג) &lt;קטע התחלה=כג/&gt;חסרי לב יבינו אלה וגבר פ[ו]תה יחשב זאת:&lt;קטע סוף=כג/&gt;

(טז, כד) &lt;קטע התחלה=כד/&gt;שמעו אלי וקחו שכלי וכל דברי שימו לב:&lt;קטע סוף=כד/&gt;

(טז, כה) &lt;קטע התחלה=כה/&gt;אביעה במשקל רוחי ובהצנע אחוה דעי:&lt;קטע סוף=כה/&gt;

(טז, כו) &lt;קטע התחלה=כו/&gt;כברא אל מעשיו מראש על חייהם&lt;קטע סוף=כו/&gt; ''[סוף הפרק חסר]''

קישור: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31018&amp;st=&amp;pgnum=45 סמנד פרק טז]

[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>o3n59rqil9ecq59uo8acf2zle0ktcag</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אלהיכם יוסיף כס יה איוה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756323</id>
    <revision>
      <id>3087726</id>
      <parentid>3087654</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T14:31:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>כן הוא בכ&quot;י פרמה 1904.</comment>
      <origin>3087726</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2288" sha1="gqwnwuyc7lwfzy2kl1fv289as7an3an" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם = אלהיכם יוסיף כס יה
| תמונה = 
| כתובית תמונה =
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי אלהיכם|אלהיכם]]
| תת-סוג = 
| מועד = [[:קטגוריה:פיוטי ברית מילה|שבת וברית מילה]]
| מחבר = 
| מיוחס ל = [[מחבר:אלעזר מגרמייזא|ר' אלעזר מגרמיזא בעל הרוקח]]{{הערה|כן כתוב בכ&quot;י אוקספורד 1099.}}
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = יקוק אדני{{הערה|בכ&quot;י פריס 647 השורות בסדר אחר ויוצא אקרוסטיכון &quot;יהודא&quot;. ובסדר אחר אפשר להוציא &quot;יהודה אני&quot;. ע&quot;פ זה ייחסוהו צונץ ודוידזון ל'יהודה' אנונימי.}}
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-4579}}, {{אוצר השירה|א-4580}}
| מנהגים = נאמר בימי הביניים בק&quot;ק אשכנז המערבי לשבת ברית מילה, ובאחרות לשבת תשובה.
| ויקיפדיה =
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''יקוק אדני'''}}

אֱלֹהֵיכֶם
:{{סי|י}}וֹסִיף כֵּס יָהּ אִוָּה לִגְמוֹר
:{{סי|הָ}}אוֹיֵב תָּם פְֹּארוֹתָיו לִזְמוֹר
:{{סי|וַ}}ייָ לְעוֹלָם יֵשֵׁב כִּסֵּא לִתְמוֹר
:{{סי|ה}}וּכַן בְּחֶסֶד כִּסְאוֹ רַחֲמָיו לִכְמוֹר
:{{סי|אָ}}ז יִמָּלֵא פִי שְׂחוֹק כִּקְטוֹרֶת לִתְמוֹר
:{{סי|דֶּ}}רֶךְ לַעֲבוֹר כְּרוּתֵי בְרִית&lt;noinclude&gt;{{הערה|המילים &quot;כְּרוּתֵי בְרִית&quot; חסרות בחלק מהכי&quot;י.}}&lt;/noinclude&gt;  גְּאוּלִים אֶל הַר הַמּוֹר
:{{סי|נֶ}}צַח יִמְלוֹךְ וְעַמּוֹ יְנַגְּנוּ מִזְמוֹר
:{{סי|יְ}}רוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה יִבְנֶה וְעַמּוֹ יִשְׁמוֹר&lt;noinclude&gt;{{ש}}
{{הור|ובדברי קדשך}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי אלהיכם]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:אלעזר מגרמייזא]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>gqwnwuyc7lwfzy2kl1fv289as7an3an</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/457</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1756345</id>
    <revision>
      <id>3087724</id>
      <timestamp>2026-10-08T14:14:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <comment>/* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן &quot;‫‪886‬‬  ‫ההוספות בחתימת המשנה‬ &lt;קטע התחלה=פרק ס/&gt; ‫ואיך שנפרש את השקלא וטרי׳ שבין ר' יהודה ורבי בנוגע להלימוד מקרא הדבר מבואר דרבי ור׳ יהודה נשאו ונתנו בהמשנה הקבועה לפניהם כמו שהיא לפנינו וככל סגנון האמוראים על המשנה, ור׳ יהודה ישיב לו ״אימא סיפא״ שהו...&quot;</comment>
      <origin>3087724</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4888" sha1="o7727gjczfcs5kgswy3jk11f6cidiq1" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪886‬‬

‫ההוספות בחתימת המשנה‬
&lt;קטע התחלה=פרק ס/&gt;
‫ואיך שנפרש את השקלא וטרי׳ שבין ר' יהודה ורבי בנוגע להלימוד מקרא
הדבר מבואר דרבי ור׳ יהודה נשאו ונתנו בהמשנה הקבועה לפניהם כמו שהיא
לפנינו וככל סגנון האמוראים על המשנה, ור׳ יהודה ישיב לו ״אימא סיפא״ שהוא
בלשון הירושלמי ״אמור דבתרה״.

ובאמצע יסוד המשנה הוסיפו פירוש בימי חתימת המשנה שזה שנאמר שם
״שילם ולא רצה לישבע״ היינו משום ״שהרי אמרו שומר חנם נשבע ויוצא״ ועל
כן אם הי׳ רוצה הי׳ נפטר בשבועה.

&lt;קטע סוף=פרק ס/&gt;
‫
פרק ס״א.

&lt;קטע התחלה=פרק סא/&gt;

כבר הבאנו לעיל דברי רב שרירא גאון באגרתו אשר יאמר: ״ואיכא דוכתא
דאוסיף בהו רבי פירושי ‪-‬כנון הא דתנן הבנים יוצאין בקשרים ובני מלכים בזוגים‬
‫הכי הוד‪ .‬מתני׳ בפומא דראשונים ואוסיף בה רבי ופריש וכל אדם וכו׳״‪.‬‬
‫והנד‪, .‬העיר רק על אופן אחד אבל יש ביוצא בזה הרבה מאד‪ ,‬ונעיר על‬
‫דונמאות כאלה לברר הדבר‪, .‬‬
‫עי׳ לדוגמא במס׳ לירובין פרק ד׳ משנד‪ .‬ה׳ ״מ* שישן בדרך ולא ידע‬
‫שחשיכד‪ .‬יש לו אלפים אמה לכל רוח וכו׳ ר׳ יהודה אומר לאיזה רוח שירצד‪ .‬ילך‪.‬‬
‫ומודד‪ ,‬ר׳ יהודד‪ .‬שאם בירר לו שאינו יכול לחזור בו״‪.‬‬
‫ושם פרק ה׳ משנד‪ .‬ח׳ ‪,,‬אנשי עיר נדולד‪ .‬מהלכין וכו׳ כיצד וכו׳ ר׳ עקיבא‬
‫אומר אין לי אלא ממקום ערובו אלפים אמד‪ .‬אמר להן ר׳ עקיבא וכו׳‪,‬‬
‫ולמודך שאמרי נותנין לו אלפים אמד‪ .‬שאפי׳ סוף מדתו כלה כמערד‪.‬״‪.‬‬
‫ושם פרק ו׳ משנד‪ .‬ו׳‪» .‬חמש חבורות־ וכו׳ ביש אומרים ונו׳ וב*ה אומרים ובו׳‪.‬‬
‫ומודים בזמן שמקצתן שרוים בחדרים או בעליות שד‪.‬ן צריכין ערוב לכל‬
‫‪,‬‬
‫חבורד‪ .‬וחבורד‪.‬״‪.‬‬
‫ובפרק‪.‬י׳ משנד‪ .‬ו׳ ״לא יעמוד אדם ברד‪.‬״י וישתד‪ .‬ברשות הרבים וכו׳ אלא‬
‫אם כן הכניס ראשו ורובו למקום שד‪.‬וא שותד‪ .‬ו כ ן ב ג ת ״ ‪/ .‬‬
‫והדברים האלד‪« .‬וכן כגת״ הן ^הוספד‪ .‬מימי רבי )ועי׳‪.‬לעיל‪ ,‬צד ‪.(840‬‬
‫ועי׳ בזה דבר נפלא■ מאד בפסחים פרק מקום שנהנו בנונע להסידור הראשון‬
‫וד‪.‬ד‪.‬וםפות ב^מי רבי ובא שם בראש הפרק‪:‬‬
‫*מקום שנהנו לעשות מלאכה בערבי פסחים עד חצות עושין מקום שנד׳גו‬
‫שלא לעשות אין עושין ד‪.‬ד‪.‬ולך ממקום שעושין למקום שאין עושין או ממקום שאין‬
‫עושין למקום שעושין נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם וחומרי מקום שהלך לשם‪.‬״‬
‫ובמשנד‪ .‬ה׳ בא שם *וחכמים אומרים ביהודד‪ .‬היו עושין מלאכה בערבי פסחים‬
‫עד חצות ובגליל לא היו עושין כל עיקד‪ ,‬וד‪,‬לילד‪ .‬ביש אוסרין וב״ד‪ ,‬מתירין עד הנץ החמד‪.‬״‪.‬‬
‫ודברי חכמים מבוארים שבאו לחלוק על דברי הרישא דנקט סתם ״מקום שנדגו‬
‫‪.‬‬
‫לעשות וכו׳ מקום שנד‪.‬נו'שלא לעשות וכו׳״ וד‪,‬לא אין הדבר צריך חקירה במקומות‪ ,‬ואין‬
‫זה בתורת מנד‪.‬נ‪ ,‬כי אם בכל יד‪.‬ודד‪ .‬לא נהגו איםור‪ ,‬ובכל הנליל קבלו עליהם איסור )פ״ט(‪.‬‬
‫הערה )פ״ט( רבד כ?^^י הוא בי בימי הבית אשר עיקר משבן הר‪.‬ורה הי׳ כיהודה‬
‫החמירו מעצמם בהגליל )לבד בשר עון* כחלב(‪ .‬בסו במס׳ כתובות‪.‬‬
‫‪5‬ך היו אשי ירהליס כותבין וכר אשי יהודה היו טחכק וכר‪[.‬‬

‫]אולי כיק המחבר לפ ‪ r‬פי״ב ‪:‬‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>o7727gjczfcs5kgswy3jk11f6cidiq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ישמחו וירננו גיל במורא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756346</id>
    <revision>
      <id>3087735</id>
      <timestamp>2026-10-08T16:50:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מברהמ&quot;ז פראג ער&quot;ה</comment>
      <origin>3087735</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2467" sha1="jy4b501203ushqscp64umjmryascq90" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''יעקב'''}}

{{סי|יִ}}שְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ גִּיל בְּמוֹרָא {{ש}}
בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה {{ש}}
נֵס לְהִתְנוֹסֵס צוּרִי בְּעֵת צָרָה {{ר1}}
לְהוֹדוֹת לְהַלֵּל וְלֹא לְמִשְׁתֶּה נִתְּנָה {{ר1}}
שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה / חַדֵּשׁ הַמְּלוּכָה / אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא {{ר1}}
בְּתוּלַת בַּת צִיּוֹן מָהֹר יִמְהָרֶנָּה

{{סי|ע}}וֹזֵר לָמָּה בָּנֶיךָ תַּפְקִיר {{ש}}
קְנוֹת עַמְּךָ שֵׁנִית אֶת בִּנְךָ יַקִּיר {{ש}}
מִידֵי עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, וְנִמְצָא דָמוֹ עַל קִיר {{ר1}}
נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא {{ר1}}
צָמְתוּ חַיַּי בַּבּוֹר / יוֹעֵץ אֵל גִּבּוֹר / אֲבִי עַד שַׂר פֶּלֶא {{ר1}}
קַיֵּם שְׁבוּעָה לְבָנִים נָדַרְתָּ לְהַפְלֵא

{{סי|קָ}}דוֹשׁ הַקְרֵב זְמָן הַנָּקוּב {{ש}}
וְהָסֵר מִכְשׁוֹל מִלֵּב אָוֶן עָקֹב {{ש}}
נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל לִשְׁכַּב אֶת בַּת יַעֲקֹב {{ר1}}
אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ לְעַם עָנִי וְאֶבְיוֹן {{ר1}}
שְׁכוּלָה וְגַלְמוּדָה / מַכְבַּי יְהוּדָה / כֹּהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן {{ר1}}
נָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְנִקְמַת בַּת צִיּוֹן

{{סי|בַּ}}שֵּׂר תְּשׁוּעָה לְעַם עוֹלָם {{ש}}
וּבָרֵךְ נָא אֶת עַמְּךָ כֻּלָּם {{ש}}
וְתִבְנֶה חוֹמַת אֲרִיאֵל הֵיכָל וְאוּלָם {{ר1}}
אָנָּא שָׂא נָא כֹּחֲךָ יִגְדַּל נָא {{ר1}}
תַּבַּעְנָה שְׂפָתַי תְּהִלָּה / וּבְנֵה עַל תִּלָּהּ / תְּשִׂימֶנָּה לְרֹאשׁ פִּנָּה {{ר1}}
יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה.

[[קטגוריה:שירי קודש]]
[[קטגוריה:פיוטי חנוכה]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>jy4b501203ushqscp64umjmryascq90</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צדיקים יסודי עולם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756347</id>
    <revision>
      <id>3087737</id>
      <timestamp>2026-10-08T17:12:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>תחינה מלקט יושר</comment>
      <origin>3087737</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2770" sha1="2thjesraeig50w6kemno3g9g1gj09fb" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
צַדִּיקִים יְסוֹדֵי עוֹלָם, יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּהֵא מְנוּחַתְכֶם כָּבוֹד, וּזְכוּת תַּלְמוּד תּוֹרַתְכֶם וּמַעֲשֵׂיכֶם הַטּוֹבִים יַעֲמֹד לִי וּלְבֵיתִי וּלְכָל הַנִּלְוִים אֵלַי וּלְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל. יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אֱלֹהֵי הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, שֶׁיִּתְגּוֹלְלוּ רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו הַמְרֻבִּים עַל מִדּוֹתָיו, שֶׁנִּזָּכֵר וְנִכָּתֵב וְנֵחָתֵם בְּזֶה רֹאשׁ הַשָּׁנָה [/ בְּזֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים / שֶׁנִּזָּכֵר בְּאֵלֶּה יְמֵי הַתְּשׁוּבָה] לִסְלִיחָה וְלִמְחִילָה וּלְכַפָּרָה עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ וַעֲוֹנֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ, וּלְשָׁנָה טוֹבָה מְתֻקֶּנֶת, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, וּלְפַרְנָסָה וְכַלְכָּלָה, וְלִשְׁנַת גְּאֻלָּה וִישׁוּעָה, וּשְׁנַת בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וּשְׁנַת רֶוַח וְהַצְלָחָה, וּשְׁנַת הַשְׁקֵט וּמְנוּחָה מִכָּל דְּאָגָה וּבֶהָלָה, וּמִכָּל שְׁמַד וְתַקָּלָה וּגְזֵרָה רָעָה. וְשֶׁנִּזְכֶּה לְזֶרַע כָּשֵׁר חַיִּים וְקַיָּמִים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים וְשֶׁנִּזְכֶּה לְעֹשֶׁר וְכָבוֹד וְאַל יִשְׁלֹט בָּנוּ שָׂטָן וְיֵצֶר הָרָע, וְנִמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ עַל כָּל זֹאת שֶׁבִּקַּשְׁתִּי לְפָנֶיךָ. אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲדוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, הֵעָתֵר לִתְפִלָּתִי לְמַעַן רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הַמְרֻבִּים וּלְמַעַן זְכוּת הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים הָאֵלֶּה וּזְכוּת כָּל צַדִּיקֵי עוֹלָם, וְאַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ.

[[קטגוריה:תחינות ובקשות]]
[[קטגוריה:ישראל איסרלן]]</text>
      <sha1>2thjesraeig50w6kemno3g9g1gj09fb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יחידה:גרשיים חלופי</title>
    <ns>828</ns>
    <id>1756348</id>
    <revision>
      <id>3087739</id>
      <timestamp>2026-10-08T17:32:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Naorius</username>
        <id>46426</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;local p = {}  function p.geresh(frame)     local str = frame.args.string     local last = str:match(&quot;(%S+)$&quot;)      if mw.ustring.len(last) == 1 then         return str .. &quot;׳&quot;     end      return mw.ustring.sub(str, 1, mw.ustring.len(str) - 1) .. &quot;״&quot; .. mw.ustring.sub(str, -1) end  return p&quot;</comment>
      <origin>3087739</origin>
      <model>Scribunto</model>
      <format>text/plain</format>
      <text bytes="292" sha1="dfry5ckl9fbuushq9r484wk5aszmqmv" xml:space="preserve">local p = {}

function p.geresh(frame)
    local str = frame.args.string
    local last = str:match(&quot;(%S+)$&quot;)

    if mw.ustring.len(last) == 1 then
        return str .. &quot;׳&quot;
    end

    return mw.ustring.sub(str, 1, mw.ustring.len(str) - 1) .. &quot;״&quot; .. mw.ustring.sub(str, -1)
end

return p</text>
      <sha1>dfry5ckl9fbuushq9r484wk5aszmqmv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תבנית:גרשיים חלופי</title>
    <ns>10</ns>
    <id>1756349</id>
    <revision>
      <id>3087743</id>
      <timestamp>2026-10-08T17:47:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Naorius</username>
        <id>46426</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;includeonly&gt; {{#invoke:גרשיים חלופי|geresh|string={{{1}}}} &lt;/includeonly&gt;&quot;</comment>
      <origin>3087743</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="85" sha1="3qyhomwr296weehmnwwaipslftfez9k" xml:space="preserve">&lt;includeonly&gt;
{{#invoke:גרשיים חלופי|geresh|string={{{1}}}}
&lt;/includeonly&gt;</text>
      <sha1>3qyhomwr296weehmnwwaipslftfez9k</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087746</id>
      <parentid>3087743</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T17:48:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Naorius</username>
        <id>46426</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3087746</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="86" sha1="n7uyzd06uw50uzpmdbfixjiu2allwli" xml:space="preserve">&lt;includeonly&gt;
{{#invoke:גרשיים חלופי|geresh|string={{{1}}}}}
&lt;/includeonly&gt;</text>
      <sha1>n7uyzd06uw50uzpmdbfixjiu2allwli</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087747</id>
      <parentid>3087746</parentid>
      <timestamp>2026-10-08T17:48:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Naorius</username>
        <id>46426</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3087747</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="84" sha1="12u36mybmtktgcon18bsx3bfoena4av" xml:space="preserve">&lt;includeonly&gt;{{#invoke:גרשיים חלופי|geresh|string={{{1}}}}}&lt;/includeonly&gt;</text>
      <sha1>12u36mybmtktgcon18bsx3bfoena4av</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לחשי ההויה מנוקד ומעוצב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756350</id>
    <revision>
      <id>3087760</id>
      <timestamp>2026-10-08T18:52:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Naorius</username>
        <id>46426</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;div style=&quot;display:flex; flex-direction: column; align-items: center;&quot;&gt; תִּלְחַשׁ לִי סוֹד הַהֲוָיָה כֻּלָּהּ:&lt;br&gt; ”חַיִּים לִי יֵשׁ – קַח נָא, קַח,&lt;br&gt; אִם יֵשׁ לְךָ לֵב וּבַלֵּב דָּם&lt;br&gt; שֶׁרַעַל יֵאוּשׁ לֹא זִהֲמָהוּ.“  ”וְאִם לִבָּתְךָ עֲרֵלָה&lt;br&gt; וְיׇפְיִי לֹא יַקְסִימֵךְ,“ תִּלְחַש...&quot;</comment>
      <origin>3087760</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1497" sha1="665d7luftunc39qfhk1hyerd9rebkrh" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;display:flex; flex-direction: column; align-items: center;&quot;&gt;
תִּלְחַשׁ לִי סוֹד הַהֲוָיָה כֻּלָּהּ:&lt;br&gt;
”חַיִּים לִי יֵשׁ – קַח נָא, קַח,&lt;br&gt;
אִם יֵשׁ לְךָ לֵב וּבַלֵּב דָּם&lt;br&gt;
שֶׁרַעַל יֵאוּשׁ לֹא זִהֲמָהוּ.“

”וְאִם לִבָּתְךָ עֲרֵלָה&lt;br&gt;
וְיׇפְיִי לֹא יַקְסִימֵךְ,“ תִּלְחַשׁ לִי הַהֲוָיָה.&lt;br&gt;
”סוּרָה מֶנִּי, סוּרָה – הֲרֵינִי לְךָ אֲסוּרָה.“

”אִם כָּל צִפְצוּף עָדִין,&lt;br&gt;
כָּל יֹפִי חַי,&lt;br&gt;
לֹא הֲדַר שִׁירַת קֹדֶשׁ,&lt;br&gt;
אַךְ זֶרֶם אֵשׁ זָרָה בְּךָ יְעוֹרֵרוּ,&lt;br&gt;
סוּרָה מֶנִּי, סוּרָה,&lt;br&gt;
הֲרֵינִי לְךָ אֲסוּרָה.“

וְדֹר יָקוּם וָחָי,&lt;br&gt;
יָשִׁיר לְיֹפִי וְחַיִּים,&lt;br&gt;
וְעֶדְנָה בְּלִי דַּי,&lt;br&gt;
יִינַק מִטַּל שָׁמָיִם.

וּמֵהֲדַר כַּרְמֶל וְשָׁרוֹן&lt;br&gt;
שִׁפְעַת רָזֵי הַהֲוָיָה&lt;br&gt;
תַּקְשִׁיב אֹזֶן עַם חָי,&lt;br&gt;
וּמֵעֵדֶן שִׁירָה וִיפִי חַיִּים&lt;br&gt;
אוֹר קֹדֶשׁ יִמָּלֵא,&lt;br&gt;
וְהַהֲוָיָה כֻּלָּהּ לוֹ תְדוֹבֵב:&lt;br&gt;
”בְּחִירִי, הֲרֵינִי לְךָ מֻתֶּרֶת.“
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>665d7luftunc39qfhk1hyerd9rebkrh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087887</id>
      <parentid>3087760</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T08:26:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:שירת הראי&quot;ה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3087887</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1538" sha1="r2i5tpcqriq2eis669lkn8l6t4th9l4" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;display:flex; flex-direction: column; align-items: center;&quot;&gt;
תִּלְחַשׁ לִי סוֹד הַהֲוָיָה כֻּלָּהּ:&lt;br&gt;
”חַיִּים לִי יֵשׁ – קַח נָא, קַח,&lt;br&gt;
אִם יֵשׁ לְךָ לֵב וּבַלֵּב דָּם&lt;br&gt;
שֶׁרַעַל יֵאוּשׁ לֹא זִהֲמָהוּ.“

”וְאִם לִבָּתְךָ עֲרֵלָה&lt;br&gt;
וְיׇפְיִי לֹא יַקְסִימֵךְ,“ תִּלְחַשׁ לִי הַהֲוָיָה.&lt;br&gt;
”סוּרָה מֶנִּי, סוּרָה – הֲרֵינִי לְךָ אֲסוּרָה.“

”אִם כָּל צִפְצוּף עָדִין,&lt;br&gt;
כָּל יֹפִי חַי,&lt;br&gt;
לֹא הֲדַר שִׁירַת קֹדֶשׁ,&lt;br&gt;
אַךְ זֶרֶם אֵשׁ זָרָה בְּךָ יְעוֹרֵרוּ,&lt;br&gt;
סוּרָה מֶנִּי, סוּרָה,&lt;br&gt;
הֲרֵינִי לְךָ אֲסוּרָה.“

וְדֹר יָקוּם וָחָי,&lt;br&gt;
יָשִׁיר לְיֹפִי וְחַיִּים,&lt;br&gt;
וְעֶדְנָה בְּלִי דַּי,&lt;br&gt;
יִינַק מִטַּל שָׁמָיִם.

וּמֵהֲדַר כַּרְמֶל וְשָׁרוֹן&lt;br&gt;
שִׁפְעַת רָזֵי הַהֲוָיָה&lt;br&gt;
תַּקְשִׁיב אֹזֶן עַם חָי,&lt;br&gt;
וּמֵעֵדֶן שִׁירָה וִיפִי חַיִּים&lt;br&gt;
אוֹר קֹדֶשׁ יִמָּלֵא,&lt;br&gt;
וְהַהֲוָיָה כֻּלָּהּ לוֹ תְדוֹבֵב:&lt;br&gt;
”בְּחִירִי, הֲרֵינִי לְךָ מֻתֶּרֶת.“
&lt;/div&gt;

[[קטגוריה:שירת הראי&quot;ה]]</text>
      <sha1>r2i5tpcqriq2eis669lkn8l6t4th9l4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/פה א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1756351</id>
    <revision>
      <id>3087762</id>
      <timestamp>2026-10-08T19:55:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>תומר פנק</username>
        <id>21273</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{דף של זהר|זהר חלק א|פד ב|פה א|פה ב|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק ד|דף פה א}}  ==תרגום לעברית== זה בזמן שישראל היו שורים על הארץ, ועבדו עבודת הקב&quot;ה, השכינה הייתה מוצנעת ביניהם, ולא יצאה מתוך הבית לחוץ בגלוי, ומשום כך כל אותם הנביאים שהיו באותו הזמן לא קיבלו נבואה אלא במקומ...&quot;</comment>
      <origin>3087762</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5879" sha1="4gwnpcu98ft6cqhi2o6o86211vmtjv7" xml:space="preserve">{{דף של זהר|זהר חלק א|פד ב|פה א|פה ב|}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק ד|דף פה א}}

==תרגום לעברית==
זה בזמן שישראל היו שורים על הארץ, ועבדו עבודת הקב&quot;ה, השכינה הייתה מוצנעת ביניהם, ולא יצאה מתוך הבית לחוץ בגלוי, ומשום כך כל אותם הנביאים שהיו באותו הזמן לא קיבלו נבואה אלא במקומה, כפי שאמרנו, ומשום כך יונה היה בורח החוצה מארץ הקדושה, כדי שלא תתגלה עליו נבואה, ולא ילך בשליחותו של הקדוש ברוך הוא.
 
ואם תאמר, הרי ראינו שהשכינה התגלתה בבבל שהיא בחוץ, הרי העמדנו, שכתוב: &quot;הָיֹה הָיָה&quot; {{ממ|יחזקאל|א|ג}}, שהיה מה שלא היה מקודם לכן, מיום שנבנה בית המקדש, ואותה הנבואה לשעה הייתה, וכתוב &quot;עַל נְהַר כְּבָר&quot;, נהר שכבר היה מיום שנברא העולם, והשכינה מתגלה תמיד עליו, שכתוב: &quot;וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וּמִשָּׁם יִפָּרֵד&quot; {{ממ|בראשית|ב|י}}, וזה הוא אחד מהם, ושם התגלתה השכינה לפי שעה, כפי שהיו צריכים לה ישראל לפי צערם, אבל בזמן אחר לא התגלתה, ומשום כך יונה, כדי שלא תשרה עליו השכינה ולא תתגלה עליו, הלך מארץ הקדושה וברח, זהו שכתוב: &quot;מִלִּפְנֵי ה' &quot; {{ממ|יונה|א|ג}}, וכתוב: &quot;כִּי יָדְעוּ הָאֲנָשִׁים כִּי מִלִּפְנֵי ה' הוּא בֹרֵחַ&quot; {{ממ|יונה|א|י}}.

בוא וראה: כמו שהשכינה אינה מתגלה אלא במקום הראוי לה, כך אינה נראית ואינה מתגלה אלא באדם הראוי לה, שהרי מן היום שעלה על רצונו של לוט להפוך לסרחונו, הסתלקה רוח הקודש מאברהם, וכאשר הסתלק לוט ממנו, מיד שרתה רוח הקודש במקומה, זהו שכתוב: &quot;וַה' אָמַר אֶל אַבְרָם אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט מֵעִמּוֹ&quot; {{ממ|בראשית|יג|יד}}. בוא וראה: כיוון שראה אברהם שלוט היה שב לסרחונו, היה אברהם ירא, אמר: שמא חס ושלום בגלל החברות של זה, אאבד בגללו את החלק הקדוש שעיטר לי הקדוש ברוך הוא, כיוון שנפרד ממנו, אמר לו: &quot;שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם&quot; {{ממ|בראשית|יג|יד}}, מהו &quot;מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם&quot;? שנדבקת בו בתחילה והתעטרת באמונה שלמה. &quot;צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה&quot;, אלה הם מסעיו שהיו בתחילה, שכתוב &quot;וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו&quot; {{ממ|בראשית|יג|ג}}, וכתוב &quot;הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה&quot; {{ממ|בראשית|יב|ט}}. אלה דרגות עליונות שהתעטר בהן באמונה שלמה בתחילה, ואז נתבשר שלא יסור ממנו ומבניו לעולמים, שכתוב: &quot;כִּי אֶת כׇּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה&quot; {{ממ|בראשית|יג|טו}}, מהו &quot;אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה&quot;? זו הדרגה הראשונה שהתגלתה לו, כמו שאתה אומר: &quot;לַה' הַנִּרְאֶה אֵלָיו&quot; {{ממ|בראשית|יב|ז}}, ומשום כך &quot;אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה&quot;, משום שדרגה ראשונה זו נכללת מכל הדרגות, וכולן נראות בה, ומשום כך &quot;כִּי אֶת כל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה&quot; {{ממ|בראשית|יג|טו}}.

רבי אלעזר נקלע לבית אכסניה בלוד, והיה עמו רבי חזקיה. קם בלילה לעסוק בתורה, קם רבי חזקיה עמו. אמר לו רבי אלעזר: החברים מצויים בארמון צר. פתח רבי אלעזר ואמר: &quot;כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר&quot; {{ממ|שיר השירים|ב|ג}}, &quot;כְּתַפּוּחַ&quot;, זה הקדוש ברוך הוא, שהוא נחמד ומתעטר בגווניו מכל שאר האילנות, שאין מי שדומה לו, ניכר הוא מכולם, ניכר הוא שאין אחר כמותו, משום כך: &quot;בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי&quot;.

&quot;בְּצִלּוֹ&quot; {{ממ|שיר השירים|ב|ג}}, ולא בצל אחר, בצלו ולא בצל של שאר הממונים חמדתי, מתי? מן היום שהיה אברהם בעולם, שהוא חמד ואהב את הקדוש ברוך הוא באהבה, כמו שאתה אומר: &quot;אַבְרָהָם אֹהֲבִי&quot; {{ממ|ישעיהו|מא|ח}}, &quot;וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי&quot;, זהו יצחק, שהוא פרי קדוש. דבר אחר: &quot;בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי&quot;, זה יעקב, &quot;וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי&quot;, זה יוסף הצדיק, שעשה פירות קדושים בעולם. ועל כך כתוב: &quot;אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף&quot; {{ממ|בראשית|לז|ב}}, שכל אותן תולדות של יעקב, ומשום כך נקראים ישראל על שמו של אפרים, שכתוב: &quot;הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם&quot; {{ממ|ירמיהו|לא|יט}}.

דבר אחר: &quot;כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר&quot; {{ממ|שיר השירים|ב|ג}}, זה אברהם, שדומה לתפוח המעלה ריחות.</text>
      <sha1>4gwnpcu98ft6cqhi2o6o86211vmtjv7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מרדכי על הש&quot;ס/מנחות/פרק ג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756352</id>
    <revision>
      <id>3087774</id>
      <timestamp>2026-10-09T05:36:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-54197-01</username>
        <id>46689</id>
      </contributor>
      <comment>ניסוח, עריכה</comment>
      <origin>3087774</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="374" sha1="nquftfrls3s4s7q1n3gtk8uyof2urif" xml:space="preserve">[תתקב]

[תתקג] מכאן יש לדקדק דאתיות פשוטוט שאין להם אלא ירך א, אם נקבו או הפסיק אין צריך שאילת קטן אלא שיעור[http://אות%20קטנהhttp://hebrewstam.blogspot.com/2016/11/blog-post_22.html], ואדרבה אם נשאר כשיעור י; פסול.

[תתקד]

[תתקה]

[תתקו]

[תתקז]</text>
      <sha1>nquftfrls3s4s7q1n3gtk8uyof2urif</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3087894</id>
      <parentid>3087774</parentid>
      <timestamp>2026-10-09T08:35:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3087894</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="294" sha1="bff1t2odkue4c0kd88pxm2vemo8qo08" xml:space="preserve">[תתקב]

[תתקג] מכאן יש לדקדק דאתיות פשוטות שאין להם אלא ירך א', אם נקבו או הפסיק אין צריך שאילת קטן אלא שיעור, ואדרבה אם נשאר כשיעור י', פסול.

[תתקד]

[תתקה]

[תתקו]

[תתקז]</text>
      <sha1>bff1t2odkue4c0kd88pxm2vemo8qo08</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:~2026-54197-01</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1756353</id>
    <revision>
      <id>3087891</id>
      <timestamp>2026-10-09T08:33:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* תודה והזמנה */ נושא חדש ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3087891</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="179" sha1="ehbed4jy9gwjt5ick75zxzummpp2ema" xml:space="preserve">== תודה והזמנה ==
{{תודה|מרדכי/מנחות/פרק ג}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:33, 9 באוקטובר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>ehbed4jy9gwjt5ick75zxzummpp2ema</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הנמלים (תעריף לשירותים מסויימים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1756354</id>
    <revision>
      <id>3087898</id>
      <timestamp>2026-10-09T08:43:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תקנות הנמלים (תעריף לשירותים מסויימים), תש&quot;ל-1970</comment>
      <origin>3087898</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10112" sha1="e9sai262yt5ay7k2sdg9vg8jy1q98nk" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הנמלים (תעריף לשירותים מסויימים), תש&quot;ל-1970
=== תקנות בדבר תעריף לשירותים מסויימים ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תש&quot;ל, 1618|תקנות הנמלים (תעריף לשירותים מסויימים)|2562)); ((1935|ת&quot;ט|2582)); ((תשל&quot;א, 881|תקנות הנמלים (תיקון|)); ((תשמ&quot;ד, 921|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|4592)); ((תשע&quot;ח, 222|תקנות הנמלים [תשל&quot;א] (תיקון)|7886)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#31|סעיפים 20(ב)]] [[+#32|ו-21(ב)]] [[חוק רשות הספנות והנמלים|לחוק רשות הנמלים, תשכ&quot;א-1961]], [[+#38|וסעיפים 4]], [[+#12|10]] [[+#60|ו-17]] [[לפקודת הנמלים]], אני מתקין תקנות אלה:
----
((לפי [[תקנה 291 לתקנות הנמלים, תשל&quot;א-1971]] ולפי [[תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה), התשמ&quot;ד-1984]], תקנות אלו לא יחולו על נמלי חיפה, אשדוד, אילת, אשקלון וחדרה. התקנות ימשיכו לחול על נמלי טבריה, יפו, עכו ותל-אביב.))

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;המנהל&quot; - מנהל הנמל בו ניתן השירות או מי שהמנהל הסמיכו להיות מנהל לענין תקנות אלה;
:- &quot;שירות&quot; - שירות מהמפורטים [[בתוספת]];
:- &quot;בעל כלי-שיט&quot; - בעל או רב-חובל של כלי-שיט או סוכנו של כל אחד מהם;
:- &quot;בעל מטען&quot; - בעליו של מטען או סוכנו;
:- &quot;סימן עיקרי&quot; ו&quot;סימן עזר&quot; - כמשמעותם [[בתקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946]];
:- &quot;סיוור נאות&quot; - סיוור כאמור [[בתקנה 2]];
:- &quot;סימון נאות&quot; - סימון כאמור [[בתקנה 3]].

@ 2. סיוור נאות
: בעל כלי-שיט יאפשר פריקתו של מטען מספנת כלי-השיט לפי שטר מטען בפעולות השינוע השוטפות ובשיטות השינוע המקובלות בנמל; המטען יהיה מסוור בכלי-השיט לפי סימן עיקרי באופן שיאפשר פריקתו כאמור, להנחת דעתו של מנהל הנמל.

@ 3. סימון נאות
: כל יחידות המטען יסומנו להנחת דעתו של מנהל הנמל בסימן עיקרי או בסימן עזר ברורים, קריאים ועמידים בפני מחיקה או השחתה ובאופן ובמקום שיאפשרו הבחנה בין סימן אחד למשנהו.

@ 4. מיון לפי סימן עיקרי
: בעד מיון של מטען, למעט עץ, לפי סימן עיקרי, ישלם בעל כלי-השיט אגרות מיון כדלקמן:
: (1) מטען שסימונו נאות, אולם סיוורו אינו נאות - כמפורט [[בטור א' בחלק א' של התוספת]];
: (2) מטען שסיוורו וסימונו אינם נאותים:
:: עד יום ג' בטבת תשל&quot;א (31 בדצמבר 1970) - כמפורט [[בטור א' בחלק א' של התוספת]];
:: מיום ד' בטבת תשל&quot;א (1 בינואר 1971) ואילך - כמפורט [[בטור ב' בחלק א' של התוספת]].

@ 5. פטור
: נתאפשרה פריקתו של מטען כאמור [[בתקנה 2]], יהיה בעל כלי-השיט פטור מתשלום אגרת המיון לפי [[תקנות 4]] [[ו-6]].

@ 6. מיון עץ לפי סימן עיקרי
: בעד מיון מטעני עץ לפי סימן עיקרי ישלם בעל כלי-השיט אגרת מיון כמפורט [[בסעיף 1 בחלק ב' של התוספת]].

@ 7. מיון לפי סימן עזר
: בעד מיון של יחידות מטען, למעט עץ, בשטר מטען אחד לפי סימן עזר, ישלם בעל המטען אגרות מיון כדלקמן:
: (1) מטען שסימן העזר שלו נאות - כמפורט [[בטור א' בחלק א' של התוספת]];
: (2) מטען שסימן העזר שלו אינו נאות -
:: עד יום ג' בטבת תשל&quot;א (31 בדצמבר 1970) - כמפורט [[בטור א' בחלק א' של התוספת]];
:: מיום ד' בטבת תשל&quot;א (1 בינואר 1971) ואילך - כמפורט [[בטור ב' בחלק א' של התוספת]].

 @ 8. מיון עץ לפי סימן עזר (תיקון: תש&quot;ל)
: בעד מיון לפי סימן עזר של מטען עץ ישלם בעל המטען אגרת מיון כנקוב [[בסעיף 2 בחלק ב' של התוספת]].

@ 9. אגרת שירותים שונים
: בעד כל שירות המצויין [[בחלק ג' של התוספת]] תשולם האגרה שנקבעה בו.

@ 10. הכרעה
: (א) המנהל רשאי להחליט בכל שאלה בקשר עם תשלום אגרות לפי תקנות אלה.
: (ב) הרואה עצמו נפגע על-ידי החלטת המנהל רשאי לפנות לרשות הנמלים, תוך שבעה ימים מיום שההחלטה הגיעה לידיעתו, בבקשה לבטלה או לשנותה.

@ 11. ביטול
: צו נמל חיפה (תעריף לשירותים מסויימים), 1946 - בטל.

@ 12. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה היא כתום 60 יום מיום פרסומן ברשומות.

@ 13. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות הנמלים (תעריף לשירותים מסויימים), תש&quot;ל-1970&quot;.

== תוספת ==
=== חלק א': מיון לפי סימנים עיקריים או סימני עזר ===
: {| width=&quot;100%&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | סוג המטען !! colspan=&quot;2&quot; | לירות לכל טונה מטרית
|-
! width=&quot;100px&quot; | {{מוקטן|טור א'}} !! width=&quot;100px&quot; | {{מוקטן|טור ב'}}
|-
| : 1. ברזל בלתי ארוז או באגידים (ליפטים) שמשקל כל אגיד - || ||
|-
| ::: אינו עולה על 100 ק&quot;ג || 2.40 || 4.80
|-
| ::: עולה על 100 ק&quot;ג || 1.80 || 3.60
|-
| : 2. צינורות בקוטר - || ||
|-
| ::: עד 3″ || 1.80 || 3.60
|-
| ::: מעל 3″ ועד 8″ || 1.30 || 2.60
|-
| ::: מעל 8″ || 2.30 || 4.60
|-
| : 3. לוחות או פחים בודדים או באגידים שמשקל כל יחידה או אגיד - || ||
|-
| ::: אינו עולה על 100 ק&quot;ג || 2.30 || 4.60
|-
| ::: עולה על 100 ק&quot;ג || 1.30 || 2.60
|-
| : 4. שקים וחביות || 1.50 || 3.00
|-
| : 5. קרטונים || 1.90 || 3.80
|-
| : 6. מטען אחר || 2.30 || 4.60
|}

=== חלק ב': מיון עץ וטיפול בעץ ===
: {| width=&quot;100%&quot;
! !! width=&quot;100px&quot; | היחידה !! width=&quot;100px&quot; | בלירות לכל יחידה
|-
| : 1. בעד מיון לפי סימנים עיקריים של עץ -
|-
| :: א. לבן ואורן || מטר מעוקב || 1.25
|-
| :: ב. אשור || מטר מעוקב || 2.40
|-
| :: ג. אריזה || טונה מטרית || 1.80
|-
| : 2. בעד מיון לפי סימני עזר של עץ -
|-
| :: א. לבן לפי מידות עובי, רוחב ואורך || מטר מעוקב || 4.50
|-
| :: ב. אורן לפי מידות עובי ורוחב || מטר מעוקב || 4.50
|-
| :: ג. אשור לפי מידות עובי || מטר מעוקב || 7.50
|-
| :: ד. אריזה || טונה מטרית || 1.80
|-
| : 3. בעד טיפול לצורך מדידה של עץ -
|-
| :: א. לבן ואורן מטר מעוקב || 4.50
|-
| :: ב. אשור מטר מעוקב || 7.50
|}

=== חלק ג': שירותים שונים ===
: {| width=&quot;100%&quot;
! !! width=&quot;100px&quot; | בלירות לכל טונה מטרית
|-
| : 1. בעד טיפול לצורך שקילה שלא לצורך בדיקה רגילה של המכס || 1.50
|-
! !! width=&quot;100px&quot; | בלירות לכל יחידה
|-
| : 2. בעד פתיחת ארגזים, אגידים ושקים, אריזתם מחדש וסגירתם שלא לצורך בדיקה רגילה של המכס || 0.50
|-
| : 3. בעד שימוש בחבלי הנמל לרתיקת אניות על יד שובר הגלים, בעד 72 שעות, לכל 24 שעות או חלק מהן, לכל חבל || 16.00
|-
| :: לכל 24 שעות נוספות או חלק מהן, לכל חבל || 8.00
|-
! בלירות
|-
| : 4. (א) בעד שימוש בגמלת (gangway) הנמל שלא לצורך העלאה או הורדה של נוסעים, לכל 24 שעות או חלק מהן - ||
|-
| :: (1) אם ארכה אינו עולה על 5 מטרים || –.6
|-
| :: (2) אם ארכה עולה על 5 מטרים || –.12
|-
| : (ב) תשלום האגרה לפי סעיף זה אינו פוטר מחובת התשלום בעד שירותים הקשורים בהגשת הגמלה לאניה או סילוקה ממנה. ||
|-
! | שיעור האגרה בלירות
|-
| : 5. (א) בעד שימוש בארבות (מזמן מסירתן לידי המזמין ועד החזרתן) - ||
|-
| :: ארבות משא, לכל 24 שעות או חלק מהן, לכל ארבה שמעמסה הוא בטונות - ||
|-
| :::: עד 40 || –.60
|-
| :::: למעלה מ-40 || –.84
|-
| ::: ארבות פונטון לנוסעים, לכל 24 שעות או חלק מהן, לכל ארבה || –.42
|-
| :: (ב) בעד שימוש בארבות מחוץ למעגן הסגור תשולם תוספת בשיעור 75% מהאגרה המגיעה. ||
|-
| : 6. בעד אספקת מים לאניות העוגנות בנמל - ||
|-
| :: (א) בימים שאינם ימי מנוחה הקבועים [[בפקודת ימי מנוחה, תש&quot;ח-1948]], או יום העצמאות - ||
|-
| ::: (1) באמצעות כלי-שיט - ||
|-
| :::: ל-30 טונות הראשונות או חלק מהן || –.144
|-
| :::: לכל טונה נוספת || 4.80
|-
| ::: (2) באמצעות צינורות מהרציף, לכל טונה מים || 2.90
|-
| :: (ב) בימי מנוחה הקבועים [[בפקודת ימי מנוחה, תש&quot;ח-1948]], או ביום העצמאות - בשיעור האגרה שנקבע בפסקה (א) בתוספת של 75% מהאגרה האמורה. ||
|}

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ב בניסן תש&quot;ל (28 באפריל 1970)
&lt;חתימה&gt; עזר וייצמן שר התחבורה</text>
      <sha1>e9sai262yt5ay7k2sdg9vg8jy1q98nk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן סירא/רודלף סמנד/יח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756355</id>
    <revision>
      <id>3087910</id>
      <timestamp>2026-10-09T11:49:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;(יח, א)  (יח, ב)  (יח, ג)  (יח, ד)  (יח, ה)  (יח, ו)  (יח, ז)  (יח, ח)  (יח, ח)  (יח, ט)  (יח, י)  (יח, יא)  (יח, יב)  (יח, יג)  (יח, יד)  (יח, טו)  (יח, טז)  (יח, יז)  (יח, יח)  (יח, יט)  (יח, כ)  (יח, כא)  (יח, כב)  (יח, כג) בטרם תדור הכין נדריך ואל תהי כמתעה:  (יח, כד)  (יח, כה)  (יח, כו)  (יח, כז)  (יח, כח)  (יח, כט)  (...&quot;</comment>
      <origin>3087910</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="833" sha1="mfb1euzpk02qp1lpukpg11b1s6e6s53" xml:space="preserve">(יח, א)

(יח, ב)

(יח, ג)

(יח, ד)

(יח, ה)

(יח, ו)

(יח, ז)

(יח, ח)

(יח, ח)

(יח, ט)

(יח, י)

(יח, יא)

(יח, יב)

(יח, יג)

(יח, יד)

(יח, טו)

(יח, טז)

(יח, יז)

(יח, יח)

(יח, יט)

(יח, כ)

(יח, כא)

(יח, כב)

(יח, כג) בטרם תדור הכין נדריך ואל תהי כמתעה:

(יח, כד)

(יח, כה)

(יח, כו)

(יח, כז)

(יח, כח)

(יח, כט)

(יח, ל)

(יח, לא) ''[התחלת הפסוק אינה שמורה]'' שונא:

(יח, לב) אל תשמח אל שמץ תענוג אשר פי שנים רישו:

(יח, לג) אל תהי זולל וסובא ומאומ[ה] אין בכיס:

קישור: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31018&amp;st=&amp;pgnum=45 סמנד פרק טז]

[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>mfb1euzpk02qp1lpukpg11b1s6e6s53</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>