ויקיטקסט hewikisource https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.23 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיטקסט שיחת ויקיטקסט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה עמוד שיחת עמוד ביאור שיחת ביאור מחבר שיחת מחבר תרגום שיחת תרגום מפתח שיחת מפתח מקור שיחת מקור TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 7631 3088012 3076927 2026-10-10T21:40:55Z מו יו הו 37729 3088012 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> ==נוסח עדות המזרח== <קטע התחלה=עדות המזרח/> {| |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} אֱלֹהֵי אַבְרָהָם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} וּפַֽחַד יִצְחָק {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} אֲבִיר יַעֲקֹב {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} מָגֵן דָּוִד {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} אֱלֹהֵי הַמֶּרְכָּבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |[{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} אֱלָהָא דְּמֵאִיר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} בִּזְכוּתֵהּ דְּבַר יוֹחַאי {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} מִשְׂגַּב הָאִמָּהוֹת {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} עֶזְרַת הַשְּׁבָטִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ]}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} רַחוּם וְחַנּוּן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}}. |}<קטע סוף=עדות המזרח/> ==נוסח אשכנז א== {{הור2|גירסה זו של הפיוט נאמרת בעדות אשכנז בחלק האחרון של סדר הסליחות, כהמשך של הפיוט [[עננו אבינו]]}} {|<קטע התחלה=אשכנז1/><קטע התחלה=אשכנז מערבי/> |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} אֱלֹהֵי אַבְרָהָם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} פַּֽחַד יִצְחָק {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} אֲבִיר יַעֲקֹב {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} עֶזְרַת הַשְּׁבָטִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} מִשְׂגַּב אִמָּהוֹת {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}}<קטע סוף=אשכנז מערבי/> |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} קָשֶׁה לִכְעֹס {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} רַךְ לִרְצוֹת {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} עוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}}<קטע התחלה=אשכנז מערבי/> |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} אֲבִי יְתוֹמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} דַּיַּן אַלְמָנוֹת {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |}<קטע סוף=אשכנז1/><קטע סוף=אשכנז מערבי/> ==נוסח אשכנז ב== {{הור2|גירסה זו נאמרת בסיום [[סידור/נוסח אשכנז/סדר יום כיפור קטן|סדר יום כיפור קטן]].}} <קטע התחלה=אשכנז2/> {| |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} || || אֱלֹהֵי אַבְרָהָם || {{רווח|3}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} || || פַּֽחַד יִצְחָק || || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} || || אֲבִיר יַעֲקֹב || || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} || || מָגֵן דָוִד || || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} || || אֱלֹהֵי הַמֶּרְכָּבָה || || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} || || הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן || || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} || || הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה || || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} || || רַחוּם וְחַנּוּן || || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |} {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} עֲנֵינַן{{ש}} {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} פְּרֹק{{ש}} {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} אִתְמַלֵּי רַחֲמִין עֲלַן וְעַל כׇּל אֱנָשֵׁי בֵיתָֽנָא וְעַל כׇּל אֲחָֽנָא בֵּית יִשְׂרָאֵל, וּמֵחֲשֹׁכָא לִנְהוֹרָא אַפְּקִינַן בְּדִיל שְׁמָךְ רַבָּא.<קטע סוף=אשכנז2/> ==קישורים חיצוניים== <div style='width:50%'> {{קישור לשיר|קישור=http://www.youtube.com/watch?v=kAuFSQkiKbo|כותרת=עננו|לחן=מאיר בנאי|ביצוע=מאיר בנאי|אלבום=[http://www.songs.co.il/artist.asp?id_singer=43&album_id=1172 שמע קולי]|דף בקטגוריה=עננו אלוהי אברהם}} {{קישור לשיר|קישור=http://www.hibba.org/songs/slicot/haneno.htm#_%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A8|כותרת="עננו" באתר חיבה|לחן=?|ביצוע=?|אלבום=|דף בקטגוריה=עננו אלוהי אברהם}} </div> <noinclude> [[קטגוריה:שירים מהסליחות]] [[קטגוריה:פיוטי רחמים]] </noinclude> egzv7ucnm2getr90iwvlrl4zwmd03wq 3088013 3088012 2026-10-10T21:41:12Z מו יו הו 37729 3088013 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> ==נוסח עדות המזרח== <קטע התחלה=עדות המזרח/> {| |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} אֱלֹהֵי אַבְרָהָם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} וּפַֽחַד יִצְחָק {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} אֲבִיר יַעֲקֹב {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} מָגֵן דָּוִד {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} אֱלֹהֵי הַמֶּרְכָּבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |[{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} אֱלָהָא דְּמֵאִיר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} בִּזְכוּתֵהּ דְּבַר יוֹחַאי {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} מִשְׂגַּב הָאִמָּהוֹת {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} עֶזְרַת הַשְּׁבָטִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ]}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} רַחוּם וְחַנּוּן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |}<קטע סוף=עדות המזרח/> ==נוסח אשכנז א== {{הור2|גירסה זו של הפיוט נאמרת בעדות אשכנז בחלק האחרון של סדר הסליחות, כהמשך של הפיוט [[עננו אבינו]]}} {|<קטע התחלה=אשכנז1/><קטע התחלה=אשכנז מערבי/> |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} אֱלֹהֵי אַבְרָהָם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} פַּֽחַד יִצְחָק {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} אֲבִיר יַעֲקֹב {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} עֶזְרַת הַשְּׁבָטִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} מִשְׂגַּב אִמָּהוֹת {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}}<קטע סוף=אשכנז מערבי/> |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} קָשֶׁה לִכְעֹס {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} רַךְ לִרְצוֹת {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} עוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}}<קטע התחלה=אשכנז מערבי/> |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} אֲבִי יְתוֹמִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} דַּיַּן אַלְמָנוֹת {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |}<קטע סוף=אשכנז1/><קטע סוף=אשכנז מערבי/> ==נוסח אשכנז ב== {{הור2|גירסה זו נאמרת בסיום [[סידור/נוסח אשכנז/סדר יום כיפור קטן|סדר יום כיפור קטן]].}} <קטע התחלה=אשכנז2/> {| |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} || || אֱלֹהֵי אַבְרָהָם || {{רווח|3}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} || || פַּֽחַד יִצְחָק || || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} || || אֲבִיר יַעֲקֹב || || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} || || מָגֵן דָוִד || || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} || || אֱלֹהֵי הַמֶּרְכָּבָה || || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} || || הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן || || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} || || הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה || || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} || || רַחוּם וְחַנּוּן || || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |} {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} עֲנֵינַן{{ש}} {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} פְּרֹק{{ש}} {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} אִתְמַלֵּי רַחֲמִין עֲלַן וְעַל כׇּל אֱנָשֵׁי בֵיתָֽנָא וְעַל כׇּל אֲחָֽנָא בֵּית יִשְׂרָאֵל, וּמֵחֲשֹׁכָא לִנְהוֹרָא אַפְּקִינַן בְּדִיל שְׁמָךְ רַבָּא.<קטע סוף=אשכנז2/> ==קישורים חיצוניים== <div style='width:50%'> {{קישור לשיר|קישור=http://www.youtube.com/watch?v=kAuFSQkiKbo|כותרת=עננו|לחן=מאיר בנאי|ביצוע=מאיר בנאי|אלבום=[http://www.songs.co.il/artist.asp?id_singer=43&album_id=1172 שמע קולי]|דף בקטגוריה=עננו אלוהי אברהם}} {{קישור לשיר|קישור=http://www.hibba.org/songs/slicot/haneno.htm#_%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A8|כותרת="עננו" באתר חיבה|לחן=?|ביצוע=?|אלבום=|דף בקטגוריה=עננו אלוהי אברהם}} </div> <noinclude> [[קטגוריה:שירים מהסליחות]] [[קטגוריה:פיוטי רחמים]] </noinclude> 33vsxtvfaj6p2obru0mlei5prl6g7rr 0 8419 3087980 3087970 2026-10-10T19:26:35Z Roxette5 5159 3087980 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|עץ חיים|שער הכללים|ח|ט|י|}} ==פרק ט - זמני גדלות נוקבא דזעיר אנפין== ועתה נבאר בחינת נוקבא דזעיר אנפין בג' זמנים דזעיר אנפין -- * כשהיה בעיבור תלת כלילן בתלת. * וזמן יניקה. * ועיבור שני דגדלות זעיר אנפין. {{ש}} מה היתה אז הנוקבא? והנה כבר ידעת כי אריך אנפין הוא נשמה לכל האצילות ומתפשט ומתלבש בכולו. וכבר ביארנו כי אבא ואמא הם עד חצי תפארת דאריך אנפין, וזעיר ונוקבא משם ולמטה. והנה בעיבור ראשון דתלת כלילן בתלת, כבר ביארנו כי גם אריך אנפין עצמו העלה נצח הוד יסוד וחצי תפארת תחתון ''שלו'', ונכללו בחצי תפארת עליון ובחסד גבורה שלו. ואז נכלל זעיר אנפין גם כן ג' כליל בג'. {{הערה|מכאן ואילך לא הבנתי ונראה כדברים שסותים את עצמם מיניה וביה. ואולי נפלה כאן טעות שדורש הגהה. וצע"ע - ויקיעורך}}ואז נוקבא - שהיתה נקודה לבד - נגדלה כשיעור יסוד דזעיר אנפין (הנקרא {{צ|ישראל}}). וכבר ידעת כי היסוד נקרא {{צ|רובע ישראל}} - פירושו רביעי{{הערה|נראה לענ"ד מהמשך המאמר כי צריך להגיה כאן 'רביעית' - ויקיעורך}} של תפארת הוא מדת היסוד, כי שיעורה דגופא ד' בריתות הוא. [והמלכות היתה שלם כמו היסוד]{{הערה|לא ברור מילים אלו. צריך עוד עיון - ויקיעורך}}. וכשנתעלה ועלה יסוד ומלכות ונכללו למעלה בחצי תפארת כנ"ל - הנה היסוד נגדל ונעשה כמדת תפארת עצמו, ונגדלה מלכות כמדת היסוד כולו שהיתה בתחלה {{צ|רובע ישראל}} - רביעית התפארת.{{ש}} ואח"כ ביניקה נגדלה המלכות כמדת התפארת ממש. אח"כ בגדלות המוחין נתגדלה גם היא ונעשה פרצוף שלם. ודע כי מחצי תפארת דאריך אנפין עד סוף היסוד דאריך אנפין נעשה נשמה לזעיר אנפין. ומעטרת יסוד דאריך אנפין נשמה לנוקבא דזעיר אנפין. נמצא כי אריך אנפין מתפשט ומתלבש בכל אצילות כולו, ואור אין סוף עובר בתוך אריך אנפין ועליו נאמר {{ממ|נחמיה|ט|ו}} {{צ|ואתה מחיה את כולם}}, כי הוא מחיה כל העולמות בהתלבשו בתוכם כנ"ל: <noinclude> {{ספר עץ חיים}} </noinclude> m304bne5yyi33zosx6tg34f1twtebw2 3087981 3087980 2026-10-10T19:35:36Z Roxette5 5159 הגהות הגירסה על פי דפוס ירושלים 1910 3087981 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|עץ חיים|שער הכללים|ח|ט|י|}} ==פרק ט - זמני גדלות נוקבא דזעיר אנפין== ועתה נבאר בחינת נוקבא דזעיר אנפין בג' זמנים דזעיר אנפין -- * כשהיה בעיבור תלת כלילן בתלת. * וזמן יניקה. * ועיבור שני דגדלות זעיר אנפין. {{ש}} מה היתה אז הנוקבא? והנה כבר ידעת כי אריך אנפין הוא נשמה לכל האצילות ומתפשט ומתלבש בכולו. וכבר ביארנו כי אבא ואמא הם עד חצי תפארת דאריך אנפין, וזעיר ונוקבא משם ולמטה. והנה בעיבור ראשון דתלת כלילן בתלת, כבר ביארנו כי גם אריך אנפין עצמו העלה נצח הוד יסוד וחצי תפארת תחתון ''שלו'', ונכללו בחצי תפארת עליון ובחסד גבורה שלו. ואז נכלל זעיר אנפין גם כן ג' כליל בג'. {{הערה|מכאן ואילך לא הבנתי ונראה כדברים שסותים את עצמם מיניה וביה. ואולי נפלה כאן טעות שדורש הגהה. וצע"ע - ויקיעורך}}ואז נוקבא - שהיתה נקודה לבד - נגדלה כשיעור יסוד דזעיר אנפין (הנקרא {{צ|ישראל}}). וכבר ידעת כי היסוד נקרא {{צ|רובע ישראל}} - פירושו רביעי{{הערה|נראה לענ"ד מהמשך המאמר כי צריך להגיה כאן 'רביעית' - ויקיעורך}} של תפארת הוא מדת היסוד, כי שיעורה דגופא ד' בריתות הוא. והמלכות היתה רביעית היסוד{{הערה|היפה שעה מגיה כאן 'שלישית היסוד' על בסיס הפסוק {{צ|וכל בשליש עפר הארץ}}}}. וכשנתעלו ועלו יסוד ומלכות ונכללו למעלה בחצי תפארת כנ"ל - הנה היסוד נגדל ונעשה כמדת תפארת עצמו, ונגדלה מלכות כמדת היסוד כולו שהיתה בתחלה {{צ|רובע ישראל}} - רביעית התפארת.{{ש}} ואח"כ ביניקה נגדלה המלכות כמדת התפארת ממש. אח"כ בגדלות המוחין נתגדלה גם היא ונעשה פרצוף שלם. ודע כי מחצי תפארת דאריך אנפין עד סוף היסוד דאריך אנפין נעשה נשמה לזעיר אנפין. ומעטרת יסוד דאריך אנפין נשמה לנוקבא דזעיר אנפין. נמצא כי אריך אנפין מתפשט ומתלבש בכל אצילות כולו, ואור אין סוף עובר בתוך אריך אנפין ועליו נאמר {{ממ|נחמיה|ט|ו}} {{צ|ואתה מחיה את כולם}}, כי הוא מחיה כל העולמות בהתלבשו בתוכם כנ"ל: <noinclude> {{ספר עץ חיים}} </noinclude> 19k1y5gexn8qbx1vt47wemsx6fzyn76 3087982 3087981 2026-10-10T19:40:15Z Roxette5 5159 3087982 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|עץ חיים|שער הכללים|ח|ט|י|}} ==פרק ט - זמני גדלות נוקבא דזעיר אנפין== ועתה נבאר בחינת נוקבא דזעיר אנפין בג' זמנים דזעיר אנפין -- * כשהיה בעיבור תלת כלילן בתלת. * וזמן יניקה. * ועיבור שני דגדלות זעיר אנפין. {{ש}} מה היתה אז הנוקבא? והנה כבר ידעת כי אריך אנפין הוא נשמה לכל האצילות ומתפשט ומתלבש בכולו. וכבר ביארנו כי אבא ואמא הם עד חצי תפארת דאריך אנפין, וזעיר ונוקבא משם ולמטה. {{הערה|לא מובן לי הקטע עד תום. ואולי יש צורך בהגהות ונוסחאות אחרות. וכמו שרואים בהמשך המאמר שישנם 3 נוסחאות נפרדות של המילים "והמלכות היתה שלם כמו היסוד/רביעית/שלישית היסוד" - ויקיעורך}}והנה בעיבור ראשון דתלת כלילן בתלת, כבר ביארנו כי גם אריך אנפין עצמו העלה נצח הוד יסוד וחצי תפארת תחתון ''שלו'', ונכללו בחצי תפארת עליון ובחסד גבורה שלו. ואז נכלל זעיר אנפין גם כן ג' כליל בג'. ואז נוקבא - שהיתה נקודה לבד - נגדלה כשיעור יסוד דזעיר אנפין (הנקרא {{צ|ישראל}}). וכבר ידעת כי היסוד נקרא {{צ|רובע ישראל}} - פירושו רביעי של תפארת הוא מדת היסוד, כי שיעורה דגופא ד' בריתות הוא. והמלכות היתה רביעית היסוד{{הערה|היפה שעה מגיה כאן 'שלישית היסוד' על בסיס הפסוק {{צ|וכל בשליש עפר הארץ}}}}. וכשנתעלו ועלו יסוד ומלכות ונכללו למעלה בחצי תפארת כנ"ל - הנה היסוד נגדל ונעשה כמדת תפארת עצמו, ונגדלה מלכות כמדת היסוד כולו שהיתה בתחלה {{צ|רובע ישראל}} - רביעית התפארת.{{ש}} ואח"כ ביניקה נגדלה המלכות כמדת התפארת ממש. אח"כ בגדלות המוחין נתגדלה גם היא ונעשה פרצוף שלם. ודע כי מחצי תפארת דאריך אנפין עד סוף היסוד דאריך אנפין נעשה נשמה לזעיר אנפין. ומעטרת יסוד דאריך אנפין נשמה לנוקבא דזעיר אנפין. נמצא כי אריך אנפין מתפשט ומתלבש בכל אצילות כולו, ואור אין סוף עובר בתוך אריך אנפין ועליו נאמר {{ממ|נחמיה|ט|ו}} {{צ|ואתה מחיה את כולם}}, כי הוא מחיה כל העולמות בהתלבשו בתוכם כנ"ל: <noinclude> {{ספר עץ חיים}} </noinclude> c967ha4l6f4odiaxkxqk8ajblm2fvhn 0 8420 3087983 3076750 2026-10-10T19:51:26Z Roxette5 5159 /* פרק י - דרוש יעקב ומשה מיסוד דאבא */ 3087983 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|עץ חיים|שער הכללים|ט|י|יא}} ==פרק י - דרוש יעקב ומשה מיסוד דאבא== והנה כמו שביארנו לעיל שיש צלם דאמא ושתי אותיות '''ל"ם''' לראשו דזעיר אנפין - כך יש בחינת צלם אבא על ראש זעיר אנפין. והם סוד חכמה ובינה. וב' עטרין מתלבשים בנצח-הוד-יסוד דאבא ונעשה מהם בחינת צלם דוגמת אמא ממש. ואח"כ מתלבשים נה"י דאבא תוך נה"י דאמא באופן זה{{הערה|עיין [[שער הכוונות/דרושי ציצית/דרוש ג|בשער הכונות דרושי ציצית דרוש ג']], ועיין [[עץ חיים/שער כו/פרק ב|שער כ"ו סוף פרק ב' מהדורא בתרא]] (הגהות וביאורים דפוס ירושלים 1910)}}: כי בינה-דחכמה מתלבשת בנצח אמא, ובינה-דאמא בהוד אמא. נמצא שיש להם ב' בינות. וזהו סוד {{ממ|ישעיהו|כז|יא}} {{צ|כי לא עם בינות הוא}}. וחכמה-דאמא תוך הוד אבא, וחכמה-דאבא בתוך נצח דאבא, והם ב' חכמות. וזהו סוד {{ממ|משלי|א|כ}} {{צ|חכמות בחוץ תרונה}}. והה' גבורות דאבא הם חסדים דאמא, וה' גבורות דאמא נכנסין ביסוד אמא. וה' חסדים דאבא מן החסדים שלו, וה' חסדים דאמא (הנעשים גבורות דאבא) נכנסין ביסוד אבא הם ג"כ ב' דעות -- {{ממ|ש"א|ב|ג}} {{צ|כי אל דעות ה'}}. והנה נה"י דאבא מתלבשים בנה"י דאמא. והנה היסוד דאבא הוא דוכרא והוא ארוך, ויסוד דאמא הוא נוקבא והוא קצר. וא"כ כשמתלבש יסוד אבא ביסוד אמא -- נמצא כיון ששיעור יסוד אמא הוא שיעור שליש אחד, א"כ יוצא יסוד אבא חוץ ליסוד אמא שיעור ב' שלישים מגולים, ונמשך יסוד אבא עד סוף יסוד ז"א עצמו. וזהו סוד {{צ|הבל הבלים}}. פי', הבל הכולל ב' הבלים, כי הבל היוצא מיסוד דז"א הם ב' הבלים -- אחד שלו ואחד של יסוד אבא. והנה מן האור הגדול של החסדים שבתוך יסוד אבא -- שמתלבש תוך הת"ת דז"א והוא אור מגולה -- בוקע ויוצא האור לחוץ לבטן ז"א מצד פנים דז"א ושם נעשה יעקב, לשון בקיעת אור, בסוד {{צ|אז '''יבקע''' כשחר אורך}}, והוא אותיות '''יעקב'''. וזהו {{צ|אך יצא יצא יעקב}}, כי ב' יציאות וב' בקיעות יש ליעקב -- א' הוא אור שבתוך היסוד אבא שבוקע היסוד ויוצא תוך ז"א. בקיעה ב' הוא שחוזר האור לבקוע ובוקע מבטן ז"א ויוצא לחוץ בפני ז"א, כי אחוריו של יעקב נגד פני הזעיר אנפין, מהחזה ולמטה. וכן על דרך זה יצאה רחל מאחורי דז"א אחור באחור, מהחזה ולמטה, כי שם נשלם יסוד אמא והאור שלה יוצא לחוץ. והנה שם מ"ה מילוי דאלפין הוא בז"א. והנה א' שבמלוי '''וא"ו''' -- מקומה שם בשליש אמצעי של ת"ת דז"א תחת החזה, אחר שכלה יסוד אמא אז מתגלית א' זו, והוא אהי"ה בסוד "דם האדם באדם" (כמבואר אצלינו). ואהי"ה זו במילוי ההי"ן, שהוא קו אמצעי כנודע, והוא גי' {{גמט|קנ"א}}{{הערה|{{גמט|אל"ף, ה"ה, יו"ד, ה"ה}} - ויקיעורך}}, ועם הכולל גימטריה {{גמט|'''קנ"ב'''}}, כי שם נעשה '''נקב''', ויוצא אור לחוץ תוך ז"א מתוך יסוד דאמא. פירוש שני: כי שם זה של קנ"א שהוא גימ' קנ"ב הוא נוקב ויוצא אור לחוץ לרחל באחור ז"א, כי שם מקומה, והיא נקרא ה' תתאה. ואז נתחבר נקב זה עם ה' תתאה ונעשה 'נקבה' באחורי ז"א. וכותל א' יש לשניהם לבד -- לכן צריכה נסירה. משא"כ ביעקב שיש לו כותל לבדו חוץ מכותל הז"א, ויש הפסק בין ז"א ליעקב. באופן שאור אבא היוצא לחוץ לז"א נקרא יעקב, אך ההארה שהיא יוצאת מיסוד אבא תוך בטן ז"א בפנים זהו סוד משה. וז"ש {{צז|משה מלגאו ויעקב מלבר}}: והנה ה' בחינות יש למשה: * א' - הוא בדעת ז"א עצמו, כי שם יסוד אבא. * ב' - בשליש עליון המכוסה, כי שם יותר מקום רחב בין הזרועות יותר מבדעת, ואז הוא בחינה ב' שמתפשט שם היסוד דאבא. וכנגד זו הבחינה נאמר במשה {{צ|ויסתר משה פניו כי ירא מהביט}}, פי' כי שם בחינת סתר ומכוסה. * בחינה ג' בשליש ת"ת האמצעי, אחר צאתו מיסוד אמא, ושם היתה נבואת משה. וז"ש בזוהר כי נבואת משה מן דכורא ושאר הנביאים מן נוקבא -- פירוש: כי משה מתנבא מיסוד אבא שבתוך ז"א ושאר הנביאים מיסוד אמא בהיותם תוך ז"א. * בחינה ד' כשמגיע יסוד אבא תוך יסוד ז"א ואז הוא בחינת "שת". וזהו סוד {{ממ|ישעיהו|כ|ד}} {{צ|וחשופי שת}}, פירוש: כי הוא שת מקום יסוד, כשמסירין הערלה מהיסוד שמתגלה ונתוסף [ס"א ונחשוף] האור אשר שם. וזהו "חשופי שת". * בחינה ה' הוא הבל היוצא מיסוד אבא חוץ ליסוד ז"א, ושם הוא בחינת הבל. וזהו סוד '''משה''' -- ר"ת '''מ''''שה '''ש''''ת '''ה''''בל. והנה הבל חטא שהביט בשכינה, פי' שהבל היה רוצה שאור היוצא מן יסוד אבא והוא בוקע ויוצא ליעקב, היה רוצה הבל להפכו לאחוריים ליתן לרחל הנקרא שכינה, וזהו "הציץ בשכינה" -- שרצה להאיר ולהציץ בשכינה מאותו אור הנוגע ליעקב: ------------- <references/> <noinclude> {{ספר עץ חיים}} </noinclude> pwxucsadyy0zzv05u7gvczsaez3rvi3 3087984 3087983 2026-10-10T20:05:19Z Roxette5 5159 /* פרק י - דרוש יעקב ומשה מיסוד דאבא */ 3087984 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|עץ חיים|שער הכללים|ט|י|יא}} ==פרק י - דרוש יעקב ומשה מיסוד דאבא== והנה כמו שביארנו לעיל שיש צלם דאמא ושתי אותיות '''ל"ם''' לראשו דזעיר אנפין - כך יש בחינת צלם אבא על ראש זעיר אנפין. והם סוד חכמה ובינה. וב' עטרין מתלבשים בנצח-הוד-יסוד דאבא ונעשה מהם בחינת צלם דוגמת אמא ממש. ואח"כ מתלבשים נצח הוד יסוד דאבא תוך נצח הוד יסוד דאמא באופן זה{{הערה|עיין [[שער הכוונות/דרושי ציצית/דרוש ג|בשער הכונות דרושי ציצית דרוש ג']], ועיין [[עץ חיים/שער כו/פרק ב|שער כ"ו סוף פרק ב' מהדורא בתרא]] (הגהות וביאורים דפוס ירושלים 1910)}} * כי בינה-דחכמה מתלבשת בנצח אמא, ובינה-דאמא בהוד אמא. נמצא שיש להם ב' בינות. וזהו סוד {{ממ|ישעיהו|כז|יא}} {{צ|כי לא עם בינות הוא}}. * וחכמה-דאמא תוך הוד אבא, וחכמה-דאבא בתוך נצח דאבא, והם ב' חכמות. וזהו סוד {{ממ|משלי|א|כ}} {{צ|חכמות בחוץ תרונה}}. * והחמשה גבורות דאבא הם '''חסדים דאמא''', וחמשה '''גבורות דאמא''' - נכנסין ביסוד אמא. '''וחמשה חסדים דאבא''' (מן החסדים שלו), וחמשה חסדים דאמא הנעשים '''גבורות דאבא''' - נכנסין ביסוד אבא הם גם כן שתי דעות -- {{ממ|ש"א|ב|ג}} {{צ|כי אל דעות יהוה}}. והנה נה"י דאבא מתלבשים בנה"י דאמא. {{ש}} והנה היסוד דאבא הוא דוכרא והוא ארוך, ויסוד דאמא הוא נוקבא והוא קצר. וא"כ כשמתלבש יסוד אבא ביסוד אמא -- נמצא כיון ששיעור יסוד אמא הוא שיעור שליש אחד, א"כ יוצא יסוד אבא חוץ ליסוד אמא שיעור שנֵי שלישים מגולים, ונמשך יסוד אבא עד סוף יסוד זעיר אנפין עצמו. וזהו סוד {{צ|הבל הבלים}}. פי', הבל הכולל שני הבלים; כי הבל היוצא מיסוד דזעיר אנפין הם שני הבלים - אחד שלו ואחד של יסוד אבא. והנה מן האור הגדול של החסדים שבתוך יסוד אבא - שמתלבש תוך התפארת דזעיר אנפין והוא אור מגולה - בוקע ויוצא האור לחוץ לבטן זעיר אנפין מצד פנים דזעיר אנפין ושם נעשה '''יעקב''', לשון בקיעת אור, בסוד {{צ|אז '''יבקע''' כשחר אורך}}, והוא אותיות '''יעקב'''. וזהו {{צ|אך יצא יצא יעקב}} - כי ב' יציאות וב' בקיעות יש ליעקב. ראשון הוא אור שבתוך היסוד אבא שבוקע היסוד ויוצא תוך זעיר אנפין. בקיעה שנית הוא שחוזר האור לבקוע ובוקע מבטן זעיר אנפין ויוצא לחוץ בפני זעיר אנפין - כי אחוריו של יעקב נגד פני הזעיר אנפין, מהחזה ולמטה. וכן על דרך זה יצאה רחל מאחורי דזעיר אנפין אחור באחור, מהחזה ולמטה, כי שם נשלם יסוד אמא והאור שלה יוצא לחוץ. {{ש}} והנה שם {{גמט דגש|מ"ה}} מילוי דאלפין הוא בזעיר אנפין. והנה '''א'''' שבמלוי '''וא"ו''' -- מקומה שם בשליש אמצעי של תפארת דזעיר אנפין תחת החזה. אחר שכלה יסוד אמא - אז מתגלית '''א'''' זו, והוא '''אהיה''' בסוד {{צ|דם האדם באדם}} (כמבואר אצלינו). ו'''אהי"ה''' זו במילוי ההי"ן (שהוא קו אמצעי כנודע), והוא גימטריא {{גמט|קנ"א}}{{הערה|{{גמט|אל"ף, ה"ה, יו"ד, ה"ה}} - ויקיעורך}}. ועם הכולל - גימטריה {{גמט|'''קנ"ב'''}}, כי שם נעשה '''נקב''', ויוצא אור לחוץ תוך זעיר אנפין מתוך יסוד דאמא. פירוש שני: כי שם זה של קנ"א שהוא גימ' קנ"ב הוא נוקב ויוצא אור לחוץ לרחל באחור זעיר אנפין, כי שם מקומה, והיא נקרא ה' תתאה. ואז נתחבר נקב זה עם ה' תתאה ונעשה 'נקבה' באחורי זעיר אנפין. וכותל א' יש לשניהם לבד -- לכן צריכה נסירה. משא"כ ביעקב שיש לו כותל לבדו חוץ מכותל הזעיר אנפין, ויש הפסק בין זעיר אנפין ליעקב. באופן שאור אבא היוצא לחוץ לזעיר אנפין נקרא יעקב, אך ההארה שהיא יוצאת מיסוד אבא תוך בטן זעיר אנפין בפנים זהו סוד משה. וז"ש {{צז|משה מלגאו ויעקב מלבר}}: והנה ה' בחינות יש למשה: * א' - הוא בדעת זעיר אנפין עצמו, כי שם יסוד אבא. * ב' - בשליש עליון המכוסה, כי שם יותר מקום רחב בין הזרועות יותר מבדעת, ואז הוא בחינה ב' שמתפשט שם היסוד דאבא. וכנגד זו הבחינה נאמר במשה {{צ|ויסתר משה פניו כי ירא מהביט}}, פי' כי שם בחינת סתר ומכוסה. * בחינה ג' בשליש ת"ת האמצעי, אחר צאתו מיסוד אמא, ושם היתה נבואת משה. וז"ש בזוהר כי נבואת משה מן דכורא ושאר הנביאים מן נוקבא -- פירוש: כי משה מתנבא מיסוד אבא שבתוך זעיר אנפין ושאר הנביאים מיסוד אמא בהיותם תוך זעיר אנפין. * בחינה ד' כשמגיע יסוד אבא תוך יסוד זעיר אנפין ואז הוא בחינת "שת". וזהו סוד {{ממ|ישעיהו|כ|ד}} {{צ|וחשופי שת}}, פירוש: כי הוא שת מקום יסוד, כשמסירין הערלה מהיסוד שמתגלה ונתוסף [ס"א ונחשוף] האור אשר שם. וזהו "חשופי שת". * בחינה ה' הוא הבל היוצא מיסוד אבא חוץ ליסוד זעיר אנפין, ושם הוא בחינת הבל. וזהו סוד '''משה''' -- ר"ת '''מ''''שה '''ש''''ת '''ה''''בל. והנה הבל חטא שהביט בשכינה, פי' שהבל היה רוצה שאור היוצא מן יסוד אבא והוא בוקע ויוצא ליעקב, היה רוצה הבל להפכו לאחוריים ליתן לרחל הנקרא שכינה, וזהו "הציץ בשכינה" -- שרצה להאיר ולהציץ בשכינה מאותו אור הנוגע ליעקב: ------------- <references/> <noinclude> {{ספר עץ חיים}} </noinclude> q2tda959xwuutksmeh5dzo1zjg6009w 3087985 3087984 2026-10-10T20:16:38Z Roxette5 5159 3087985 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|עץ חיים|שער הכללים|ט|י|יא}} ==פרק י - דרוש יעקב ומשה מיסוד דאבא== והנה כמו שביארנו לעיל שיש צלם דאמא ושתי אותיות '''ל"ם''' לראשו דזעיר אנפין - כך יש בחינת צלם אבא על ראש זעיר אנפין. והם סוד חכמה ובינה. וב' עטרין מתלבשים בנצח-הוד-יסוד דאבא ונעשה מהם בחינת צלם דוגמת אמא ממש. ואח"כ מתלבשים נצח הוד יסוד דאבא תוך נצח הוד יסוד דאמא באופן זה{{הערה|עיין [[שער הכוונות/דרושי ציצית/דרוש ג|בשער הכונות דרושי ציצית דרוש ג']], ועיין [[עץ חיים/שער כו/פרק ב|שער כ"ו סוף פרק ב' מהדורא בתרא]] (הגהות וביאורים דפוס ירושלים 1910)}}{{הערה|אינני מבין איך המשך המילים כאן מסבירים ענין של נה"י דאבא כלל. להיפך נראה כי הכל מדבר על חכמה בינה ודעת של אבא. וצע"ע - ויקיעורך}} * כי בינה-דחכמה מתלבשת בנצח אמא, ובינה-דאמא בהוד אמא. נמצא שיש להם ב' בינות. וזהו סוד {{ממ|ישעיהו|כז|יא}} {{צ|כי לא עם בינות הוא}}. * וחכמה-דאמא תוך הוד אבא, וחכמה-דאבא בתוך נצח דאבא, והם ב' חכמות. וזהו סוד {{ממ|משלי|א|כ}} {{צ|חכמות בחוץ תרונה}}. * והחמשה גבורות דאבא הם '''חסדים דאמא''', וחמשה '''גבורות דאמא''' - נכנסין ביסוד אמא. '''וחמשה חסדים דאבא''' (מן החסדים שלו), וחמשה חסדים דאמא הנעשים '''גבורות דאבא''' - נכנסין ביסוד אבא הם גם כן שתי דעות -- {{ממ|ש"א|ב|ג}} {{צ|כי אל דעות יהוה}}. והנה נה"י דאבא מתלבשים בנה"י דאמא. והנה היסוד דאבא הוא דוכרא והוא ארוך, ויסוד דאמא הוא נוקבא והוא קצר. וא"כ כשמתלבש יסוד אבא ביסוד אמא -- נמצא כיון ששיעור יסוד אמא הוא שיעור שליש אחד, א"כ יוצא יסוד אבא חוץ ליסוד אמא שיעור שנֵי שלישים מגולים, ונמשך יסוד אבא עד סוף יסוד זעיר אנפין עצמו. וזהו סוד {{צ|הבל הבלים}}. פי', הבל הכולל שני הבלים; כי הבל היוצא מיסוד דזעיר אנפין הם שני הבלים - אחד שלו ואחד של יסוד אבא. והנה מן האור הגדול של החסדים שבתוך יסוד אבא - שמתלבש תוך התפארת דזעיר אנפין והוא אור מגולה - בוקע ויוצא האור לחוץ לבטן זעיר אנפין מצד פנים דזעיר אנפין ושם נעשה '''יעקב''', לשון בקיעת אור, בסוד {{צ|אז '''יבקע''' כשחר אורך}}, והוא אותיות '''יעקב'''. וזהו {{צ|אך יצא יצא יעקב}} - כי ב' יציאות וב' בקיעות יש ליעקב. ראשון הוא אור שבתוך היסוד אבא שבוקע היסוד ויוצא תוך זעיר אנפין. בקיעה שנית הוא שחוזר האור לבקוע ובוקע מבטן זעיר אנפין ויוצא לחוץ בפני זעיר אנפין - כי אחוריו של יעקב נגד פני הזעיר אנפין, מהחזה ולמטה. וכן על דרך זה יצאה רחל מאחורי דזעיר אנפין אחור באחור, מהחזה ולמטה, כי שם נשלם יסוד אמא והאור שלה יוצא לחוץ. {{ש}} והנה שם {{גמט דגש|מ"ה}} מילוי דאלפין הוא בזעיר אנפין. והנה '''א'''' שבמלוי '''וא"ו''' -- מקומה שם בשליש אמצעי של תפארת דזעיר אנפין תחת החזה. אחר שכלה יסוד אמא - אז מתגלית '''א'''' זו, והוא '''אהיה''' בסוד {{צ|דם האדם באדם}} (כמבואר אצלינו). ו'''אהי"ה''' זו במילוי ההי"ן (שהוא קו אמצעי כנודע), והוא גימטריא {{גמט|קנ"א}}{{הערה|{{גמט|אל"ף, ה"ה, יו"ד, ה"ה}} - ויקיעורך}}. ועם הכולל - גימטריה {{גמט|'''קנ"ב'''}}, כי שם נעשה '''נקב''', ויוצא אור לחוץ תוך זעיר אנפין מתוך יסוד דאמא. פירוש שני: כי שם זה של {{גמט דגש|קנ"א}} שהוא גימטריה {{גמט דגש|קנ"ב}} הוא נוקב ויוצא אור לחוץ לרחל באחור זעיר אנפין, כי שם מקומה, והיא נקרא '''ה'''' תתאה. ואז נתחבר נקב זה עם '''ה'''' תתאה ונעשה '''נקבה''' באחורי זעיר אנפין. וכותל א' יש לשניהם לבד - לכן צריכה נסירה. משא"כ ביעקב שיש לו כותל לבדו חוץ מכותל הזעיר אנפין, ויש הפסק בין זעיר אנפין ליעקב. באופן שאור אבא היוצא לחוץ לזעיר אנפין נקרא יעקב, אך ההארה שהיא יוצאת מיסוד אבא תוך בטן זעיר אנפין בפנים זהו סוד משה. וז"ש {{צ|משה מלגאו ויעקב מלבר}}: והנה ה' בחינות יש למשה: * א' - הוא בדעת זעיר אנפין עצמו, כי שם יסוד אבא. * ב' - בשליש עליון המכוסה, כי שם יותר מקום רחב בין הזרועות יותר מבדעת, ואז הוא בחינה ב' שמתפשט שם היסוד דאבא. וכנגד זו הבחינה נאמר במשה {{צ|ויסתר משה פניו כי ירא מהביט}}, פי' כי שם בחינת סתר ומכוסה. * בחינה ג' בשליש ת"ת האמצעי, אחר צאתו מיסוד אמא, ושם היתה נבואת משה. וז"ש בזוהר כי נבואת משה מן דכורא ושאר הנביאים מן נוקבא -- פירוש: כי משה מתנבא מיסוד אבא שבתוך זעיר אנפין ושאר הנביאים מיסוד אמא בהיותם תוך זעיר אנפין. * בחינה ד' כשמגיע יסוד אבא תוך יסוד זעיר אנפין ואז הוא בחינת "שת". וזהו סוד {{ממ|ישעיהו|כ|ד}} {{צ|וחשופי שת}}, פירוש: כי הוא שת מקום יסוד, כשמסירין הערלה מהיסוד שמתגלה ונתוסף [ס"א ונחשוף] האור אשר שם. וזהו "חשופי שת". * בחינה ה' הוא הבל היוצא מיסוד אבא חוץ ליסוד זעיר אנפין, ושם הוא בחינת הבל. וזהו סוד '''משה''' -- ר"ת '''מ''''שה '''ש''''ת '''ה''''בל. והנה הבל חטא שהביט בשכינה, פי' שהבל היה רוצה שאור היוצא מן יסוד אבא והוא בוקע ויוצא ליעקב, היה רוצה הבל להפכו לאחוריים ליתן לרחל הנקרא שכינה, וזהו "הציץ בשכינה" -- שרצה להאיר ולהציץ בשכינה מאותו אור הנוגע ליעקב: ------------- <references/> <noinclude> {{ספר עץ חיים}} </noinclude> f64ftx19lz0gpamnfp9rdublfr240ic 0 8421 3087990 1415182 2026-10-10T20:33:54Z Roxette5 5159 3087990 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|עץ חיים|שער הכללים|י|יא|יב}} ==פרק יא - דור המדבר ובינה ותבונה ומ"ם שבלוחות שבנס היו עומדים== והנה עם מה שביארנו לעיל -- כי זעיר ונוקבא מתחברים בכותל אחד מה שאין כן יעקב -- בזה תבין סוד מ"ש משה לישראל בכניסתן לארץ ישראל {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כולכם היום}}, כי {{צ|ה' אלהיכם}} הוא זעיר ונוקבא, וישראל הנכנסין לארץ ישראל היו מבחינה זו אשר הם דבוקים אחור באחור. וזהו {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}}. אבל דור המדבר, דור דעה, שהיו מבחינת יעקב, ולא היו דבוקים בכותל אחד - מתו כולם ולא נכנסו לארץ ישראל. לכן היה משה רועה שלהם. ובזה יובן כמה טעמים - למה משה היה רועה שלהם? ולמה נקרא "דור דעה" דור המדבר? ולמה נתנה התורה להם? ולמה ישבו ארבעים שנה במדבר? ולמה לא מצא משה בהם רק אנשי חיל ולא מצא בהם נבונים? אך הענין כי יסוד אבא יוצא מתוך יסוד אמא ומתגלה מהחזה ולמטה ושם יוצא לחוץ בחינת יעקב. והנה כמו שיצאה בחינת לאה אחורי הדעת דזעיר אנפין - כן אחורי דעת יעקב יוצאת בחינת לאה אחרת, נוקבא של יעקב. לכן נקרא {{צ|דור דעה}} - דור היוצאים מבחינת דעת של יעקב. והנה בהסתלקות יסוד אבא מאליו נסתלק דור דעה הנמשך משם -- לכן משה להיות ששרשו היה יסוד אבא, לכן היה רועה לדור המדבר, כי משה מלגאו ויעקב מלבר. לכן אותן הנכנסין לארץ ישראל אמר להם משה {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}}, פי' שהוא תפארת, {{צ|חיים כולכם}} ותוכלו להכנס לארץ ישראל. אבל דור דעה להיות שמשה הוא יסוד אבא הרועה שלהם ודור דעה המה גם כן משם -- ממילא כשנסתלק משה נסתלקו גם הם, כי כולם הם מבחינת חכמה ואינן נכנסין לארץ. ולכן לא נכנס משה ולא דור דעה לארץ. ולכן ניתנה להם התורה. כי התורה מיסוד אבא שנבקע ויוצא האור לחוץ. וזה היה בזמנם שגם הם יצאו מן בקיעה ההיא. לכן ישבו ארבעים שנה במדבר - כי שם {{גמט דגש|ע"ב}} דיודי"ן הוא באבא שהוא בחכמה, ויש בו {{גמט דגש|ד'}} יודין שהוא גימטריה {{גמט דגש|מ'}}. לכן מצא משה בדור דעה {{צ|אנשי חיל}}. כי {{גמט|חיל}} גימטריה {{גמט|מ"ח}}, {{גמט|כ"ד כ"ד}}, שהם שנֵי שלישים דיסוד אבא המגולים מהחזה, כי בשם של ע"ב יש ג' פעמים כ"ד, וב' שלישים הם ב' פעמים כ"ד -- גימטריה מ"ח שהם ב' שלישים המגולים, גימטריה חי"ל, גימטריה מ"ח. אבל נבונים הבאים מבינה לא מצא, כי יסוד דבינה אינו משמש כלום ליעקב. רק לזעיר ונוקבא. וזהו הטעם שיעקב יצא בפרצוף שלם בכותל בפני עצמו ואינו דבוק בזעיר אנפין - כי הוא לבדו לקח מיסוד אבא. אך זעיר ונוקבא -- שניהם באים מיסוד אמא. זה לוקח ה' חסדים, וזה לוקח ה' גבורות - לכן יצאו שניהם מחוברים בכותל אחד וצריכים נסירה. ודע כמו שיש '''ד'''' רבתי ו'''ד'''' זעירא בשכינה, בחינה עליונה '''לאה''' ובחינה התחתונה '''רחל''' - כן יש באמא שתי בחינות אלו - ב' דלתות; '''ד'''' עליונה '''בינה''', '''ד'''' תחתונה '''תבונה'''. וכל אחד מאלו יש בהם י' ספירות. ודע שיש בזכר גם כן ב' בחינות אלו; כי הזעיר אנפין שיעורו הוא מהחזה דאמא ולמטה. כן רחל היא על דרך זה נגדו מהחזה דזעיר אנפין ולמטה כנ"ל הכל. וא"כ כמו שיש יעקב לתתא כנגד בחי' התחתונה דשכינה -- כן למעלה במקומו יצא יעקב אחר, והוא יוצא מיסוד חכמה עליונה. והענין הוא כי כמו שיש סוד הדעת למעלה באבא ואמא כשיש זווג -- כך למטה בזווג בחי' התחתונה הנקרא תבונה עם בחינת תחתונה דאבא ג"כ יש דעת אחר, לכן למטה בשכינה יש ב' בחי' אלו. וכמו ששתי בחינות עליונות נכללין כאחד -- כך ב' בחינות תחתונות נכללין כאחד. וזהו סוד {{צ|כי אל דעות ה'}}. וזהו סוד {{צ|והיו תואמים מלמטה}}, שהוא בחי' יעקב התחתון שהוא מהחזה ולמטה {{צ|ויחדיו יהיו תמי"ם}}, תאומי"ם, הוא יעקב האחר שהוא שוה בשוה עם ראש זעיר אנפין, ומתחילה ועד סוף הכל נק' ישראל. ממקום שיצאה רחל יצא יעקב ג"כ מלפניו. ויעקב מזדווג עם רחל וישראל מזדווג עם לאה. וז"ש בזוהר ויצא על הפסוק {{צ|וישכב עמה בלילה הוא}}, ולא הזכיר יעקב כי הכוונה על ישראל. ודע כי בינה יש לה ג' בחינות: א' כשיש לה זווג עם אבא ואז נקרא "בינה". ב' כשאין לה יחוד עם אבא ואז נקרא "תבונה" כשעומדת לבדה. ג' כשיורדת ומתפשטת למטה תוך הזעיר אנפין נקרא ג"כ תבונה. וכשזעיר אנפין עולה למעלה נקרא {{צ|איש תבונות ידלנה}}. פירוש: {{צ|ידלנה}} אותה למעלה. ו{{צ|איש}} הוא זעיר אנפין, ו{{צ|תבונות}} הוא תבונה עולה למעלה עמו כשהיא עולה למעלה עמו אמר "ידלנה", פירוש: יגביהנה. ואחר שעלה זעיר אנפין למעלה -- אז נתייחדה הבינה עם אבא ואז נקראת השתי תבונות "בינות", כי עלו במדרגה עליונה הנקראת "בינה". וזהו סוד {{צ|כי לא עם בינות הוא}}. ודע כי מציאות אבא הוא יו"ד של הוי"ה וקוצו של יו"ד הוא אריך אנפין. והנה יו"ד במלואה יש בה ג' אותיות כזה: '''<big>יו"ד</big>'''. והנה תכה י' על ו' (שהוא י' פעמים ו') -- גימטריה ס'. ואח"כ תכה י' על ד' -- גימטריה מ'. והנה כאשר בינה מתייחדת עם אבא אז נקרא {{תיקון גירסה|ם'|ס'}}, ר"ל סתומה, שהיא סתומה שמקבלת כל האורות וסותמת אותם, לכן הו' ראשה נטוי כלפי הד' של יו"ד, להיות שאבא משפיע אורות לאמא. וכשאין אבא משפיע לאמא, שאינה מזדווגת עמו אלא היא רביעא על בנין, נקרא מ' פתוחה. ופי' מ', ר"ל משפיע, פי' כשהיא משפעת לבנין. וזהו סוד אותיות מ"ס הנזכר בזוהר על בינה. וזו היא הו' והד'. כשהם בחכמה (שהיא באות יו"ד) -- אז ו' קודם לד'. וכשהם בבינה (שהיא אות ה') -- אז ד' קודם לו'; כי צורת ה' - ד"ו, כזה <big>ה'</big>. אך כשהוא"ו תחת ד' (שהוא סוד ה') אז יושבת ו' זו בלתי ראש, וכשהוא"ו קודם לד' (שהוא סוד יו"ד) -- אז יש לה ראש נטוי כלפי ד'. והכוונה כנ"ל, כי כשהיא מזדווגת עם אבא -- אז אותה ו' יש לה ראש שמשפיע אבא בסוד ראש ו' הנטוי כנגדה. אך כשהוא בסוד ה' -- אז אין לה זווג עם אבא, אז אותה ו' אין לה ראש, כי האורות נשארים למעלה ואין אבא משפיע אותן לאמא, ואותו ראש של ו' נשאר למעלה בצורת י' העומדת אחורי ה'. ומבואר אצלינו בסוד צורת ה' כזה <big>ה'</big> בסוד {{צ|וחכם בבינה}}. אמנם ו' של תוך ה' בלי ראש מתפשטת ומשפעת בכל זעיר אנפין עד היסוד שלו. וכבר ידעת כי חכמה בינה דעת של הנקבה נגד ג' פרקי עליונים דנה"י דזעיר אנפין כנודע. והנה ו' זו של ה' דבינה מתפשטת תוך זעיר אנפין עד היסוד שלו. נמצא שאמא משפיע עד חכמה ובינה דעת דנוקבא דזעיר אנפין ולא יותר. והנה דע כשאמא היא למעלה עם אבא אז נקראת נקבה בערך נקבה המתקבלת מן דכורא. וכשהיא רובצת על הבנים ומשפעת להם אז נקראת דכורא, דוגמת הזכר המשפיע בנוקבא. וזהו סוד עונש משכב זכור; כי הוא מוריד הכח שיש באמא כשהיא למעלה וגם את אבא המשפיע באמא למעלה ומורידן עד נה"י דזעיר אנפין. וזהו סוד '''{{גמט|זכור}}''' שהוא גימטריה הוי"ה דיודי"ן ואהי"ה דיודי"ן, {{גמט|ע"ב}} ו{{גמט|קס"א}}, ושניהם גימטריה {{גמט|זכו"ר}}. והם גימטריה {{גמט|רג"ל}} להורות שהורידן עד רגליו דזעיר אנפין, ואז כביכול מתבטל הזעיר אנפין לגמרי, שאינו יכול לסבול האורות ההם (שירשו את מקומו), ואז כביכול מתבטל לגמרי כענין {{צ|וימת בלע}}. וזהו סוד העון הזה הנקרא "תועבה". פירוש: ''תועה אתה בה''. ר"ל כי אתה חושב שהורדתה אמא על הבנים ומשפעת להם כזכר לנקבה ואתה עושה אותה נקבה שאתה שוכב עמה. ולכן תשובה על חטא זה שיתענה {{גמט|רג"ל}} תעניות כמספר ב' שמות הנ"ל שבהם חטא והורידן למטה. ויכוין להעלות בכל יום חלק אחד מהם עד שנמצא שבי' ימים הראשונים מעלה י' אחד דע"ב. וכן על דרך זה עד שישלמו רג"ל תעניות ואז נגמר להעלותן למעלה במקומן. והנה החוטא הזה גרם פגם גם באחוריים של השמות הנ"ל שהורידן למטה, לכן גם בהם צריך תיקון, והם {{גמט|קפ"ד}} ו{{גמט|תקמ"ד}}, גימטריה {{גמט|תשכ"ח}}. וזהו {{צ|'''זכו"ר''' אל '''תשכ"ח'''}}. כי הזכירה היא מהפנים והשכחה היא מהאחורים. והנה {{מכפלת גימטריה|ג'|פעמים|רג"ל}} (<small>שהוא {{גמט|זכו"ר}}</small>) -- גימטריה {{גמט|תשכ"ח}}. א"כ כשמתקן חלק א' מהפנים יכוין להעלות ולתקן עמו ג' חלקים מהאחורים. נמצא כי בי' תעניות ראשונים מתקן י' ראשונה דע"ב כנ"ל ומתקן ל' חלקים דאחוריים (<small>שהם יו"ד י', מן יו"ד שני של אחוריים</small>){{הערה|פירוש דבריו: כי משם ע"ב (<small>{{גמט|יו"ד , ה"י , וי"ו , ה"י}}</small>) עשר תעניות מתקן רק את האות י' לבד של מילוי השם (ללא יתר האותיות של ו"ד) ומתקן ל' חלקים באחוריים של השם (<small>{{גמט|יו"ד , יו"ד ה"י , יו"ד ה"י וי"ו , יו"ד ה"י וי"ו ה"י}}</small>), דהיינו 4 האותיות הראשונות; יו"ד שלם של היו"ד הראשונה ואות י' לבד של היו"ד השנייה ששווה ל-30, {{גמט|יו"ד י'}} - ויקיעורך}} , כי הפנים רג"ל א' והאחוריים ג' רגלים. וביום התענית האחרון מרג"ל תעניות יכוין לכלול הכל ביחד ולהעלות כל הפנים (שהם הרג"ל) וכל האחוריים (שהם תשכ"ח) בבת אחת, ולהעלותן במקום של אבא ואמא. ונחזור לענין מ"ס של בינה כנ"ל. כי משה זכה לבינה בהיותה בסוד ס' לפי שהוא יסוד (<small>ס"א סוד</small>) אבא מלגאו. אך יעקב, שהוא מלבר, לא זכה לבינה רק בהיותה בסוד מ' שהיא כד רביעא על בנין. וזהו סוד שאמרו רז"ל {{צ|מ"ס שבלוחות בנס היו עומדין}}. פירוש: כי הלא ב' בחינות יש בבינה ותבונה כנ"ל, כי בהיותה פנים בפנים עם אבא נקרא ס' שהיא כנגד ו' ספירות שבה (שהם כח"ב דח"ג). ונקרא מ' בהיותה בלי זווג בערך ד' תחתונות שלה שנכנסת בזעיר אנפין. וזעיר אנפין ג"כ באלו ב' בחינות נקרא ו' ד' כנ"ל והם ו' מדות עליונות שבו (שהם כחב"ד ח"ג) שנכנסין נה"י דאמא עד שליש ת"ת שלו עד החזה. וד' הם תנה"י שבו שאין בהם יסוד בינה. גם דע כי ו' ספירות עליונות (שהוא הו') הוא פרצוף א' וד' תחתונים (שהם סוד הד') הוא פרצוף ב'. ולמעלה ג"כ סוד מ"ס של הבינה שהם ב' פרצופים. והנה אמא (נ"א זעיר אנפין), פרצוף א' שהם ו' עליונים שבו נקרא בינה, פי' בן י"ה. ופרצוף ב' שהוא ד' תחתונים שבו נקרא תבונה, בן ובת. וזהו סוד {{צ|מ"ס שבלוחות בנס היו עומדין}}, כי הלוחות הם נ"ה של מ', שהיא של תבונה תחתונה ונעשה ממנה פרצוף שלם מי' ספירות. וכן ס' למעלה שהם ו' בחי' נעשה פרצוף גמור די' ספירות באמא. ודאי שעל דרך נס הוא. או נאמר באופן אחר: כי כמו שבינה הוא מ"ס כנ"ל גם בתבונה יש בו מ"ס. כי ו' העליונות שבה הם ס', וד' תחתונים הם מ'. וג"כ נקרא ו"ד כנ"ל בבינה -- כי ו' הם ו' עליונים, וד' הם ד' תחתונים. והנה מ' נקרא תבונה כי הם ד' תחתונות שלה שהם תנה"י שלה לבד והם נכנסין בזעיר אנפין. והנה נמצא שכל פרצוף התבונה בכל בחינותיה (<small>שהם מ"ס ו"ד הנ"ל</small>) לא נעשה אלא מד' תחתוניות תנה"י דבינה. ונקרא בינה מ' וכנגד מ' זו של בינה נקרא ג"כ תבונה מ' כי משם נלקחה. ומה שנכנס מן התבונה בזעיר אנפין אינו רק חציו לבד שהם מ' שלה, ד' ספירות תחתונות שבה אשר היא חצי מ' של הבינה עלאה, כי כל התבונה היא מ' אחרונה של הבינה עלאה. נמצא כי חצי מ' לבד נכנס בזעיר אנפין. וזהו סוד {{צ|מ"ס שבלוחות בנס היו עומדין}}, כי הלוחות הם נ"ה דזעיר אנפין ומ"ס שבלוחות הוא כללות זעיר אנפין -- שהוא ס' למעלה (ו' ראשונות שבו), מ' למטה (ד' תחתונות שבו) -- וכל כללות מ"ס אלו לא נתהוו רק מן חצי מ' של בינה עלאה (שהיא חצי של התבונה הנקרא מ' של בינה עלאה), ובחצי מ' ההיא מתקיימים כל בחינת מ"ס שבלוחות (שהוא הזעיר אנפין), ונס גדול הוא זה: או יאמר באופן אחר: כי דע שמן הפה של אמא יוצא הבל המקיף לזעיר אנפין כולו. ואין הבל זה יוצא ומקיף לזעיר אנפין רק בעת שרביעה על בניה כדי לתת לו קיום וחיות לזעיר אנפין. וכאשר מסתלקת מעל בנין -- גם אותה הארה מסתלקת מזעיר אנפין. כפי זה לא היה אפשר להיות לו קיום לזעיר אנפין לולי ע"י נס, וזהו {{צ|בנס היו עומדין}}. וסוד הנס הזה (המעמידן ומקיימם לזעיר ונוקבא) -- באותה שעה שאמא מסתלקת מעליהן כדי להזדווג עם אבא. ונס זה הוא הנותן קיום להם והעמדה. והוא שם מ"ה דאלפין -- מקיים ומעמיד לזעיר אנפין. ושם {{גמט|אדנ"י}} גימטריה {{גמט|ה"ס}} מעמיד לנוקבא. וב' שמות אלו -- {{גמט|מ"ה}} ו{{גמט|ה"ס}} -- גימטריה {{גמט|נ"ס}}. כי מ"ס שבלוחות (שהם זעיר אנפין הנקרא מ"ס), הם עומדין בנס, שהם כמנין ב' שמות הנ"ל: <noinclude> {{ספר עץ חיים}} </noinclude> i4k2xtpr5r74ixpq5t50jhqfb167n72 3087991 3087990 2026-10-10T20:53:02Z Roxette5 5159 3087991 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|עץ חיים|שער הכללים|י|יא|יב}} ==פרק יא - דור המדבר ובינה ותבונה ומ"ם שבלוחות שבנס היו עומדים== והנה עם מה שביארנו לעיל -- כי זעיר ונוקבא מתחברים בכותל אחד מה שאין כן יעקב -- בזה תבין סוד מ"ש משה לישראל בכניסתן לארץ ישראל {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כולכם היום}}, כי {{צ|ה' אלהיכם}} הוא זעיר ונוקבא, וישראל הנכנסין לארץ ישראל היו מבחינה זו אשר הם דבוקים אחור באחור. וזהו {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}}. אבל דור המדבר, דור דעה, שהיו מבחינת יעקב, ולא היו דבוקים בכותל אחד - מתו כולם ולא נכנסו לארץ ישראל. לכן היה משה רועה שלהם. ובזה יובן כמה טעמים - למה משה היה רועה שלהם? ולמה נקרא "דור דעה" דור המדבר? ולמה נתנה התורה להם? ולמה ישבו ארבעים שנה במדבר? ולמה לא מצא משה בהם רק אנשי חיל ולא מצא בהם נבונים? אך הענין כי יסוד אבא יוצא מתוך יסוד אמא ומתגלה מהחזה ולמטה ושם יוצא לחוץ בחינת יעקב. והנה כמו שיצאה בחינת לאה אחורי הדעת דזעיר אנפין - כן אחורי דעת יעקב יוצאת בחינת לאה אחרת, נוקבא של יעקב. לכן נקרא {{צ|דור דעה}} - דור היוצאים מבחינת דעת של יעקב. והנה בהסתלקות יסוד אבא מאליו נסתלק דור דעה הנמשך משם -- לכן משה להיות ששרשו היה יסוד אבא, לכן היה רועה לדור המדבר, כי משה מלגאו ויעקב מלבר. לכן אותן הנכנסין לארץ ישראל אמר להם משה {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}}, פי' שהוא תפארת, {{צ|חיים כולכם}} ותוכלו להכנס לארץ ישראל. אבל דור דעה להיות שמשה הוא יסוד אבא הרועה שלהם ודור דעה המה גם כן משם -- ממילא כשנסתלק משה נסתלקו גם הם, כי כולם הם מבחינת חכמה ואינן נכנסין לארץ. ולכן לא נכנס משה ולא דור דעה לארץ. ולכן ניתנה להם התורה. כי התורה מיסוד אבא שנבקע ויוצא האור לחוץ. וזה היה בזמנם שגם הם יצאו מן בקיעה ההיא. לכן ישבו ארבעים שנה במדבר - כי שם {{גמט דגש|ע"ב}} דיודי"ן הוא באבא שהוא בחכמה, ויש בו {{גמט דגש|ד'}} יודין שהוא גימטריה {{גמט דגש|מ'}}. לכן מצא משה בדור דעה {{צ|אנשי חיל}}. כי {{גמט|חיל}} גימטריה {{גמט|מ"ח}}, {{גמט|כ"ד כ"ד}}, שהם שנֵי שלישים דיסוד אבא המגולים מהחזה, כי בשם של ע"ב יש ג' פעמים כ"ד, וב' שלישים הם ב' פעמים כ"ד -- גימטריה מ"ח שהם ב' שלישים המגולים, גימטריה חי"ל, גימטריה מ"ח. אבל נבונים הבאים מבינה לא מצא, כי יסוד דבינה אינו משמש כלום ליעקב. רק לזעיר ונוקבא. וזהו הטעם שיעקב יצא בפרצוף שלם בכותל בפני עצמו ואינו דבוק בזעיר אנפין - כי הוא לבדו לקח מיסוד אבא. אך זעיר ונוקבא -- שניהם באים מיסוד אמא. זה לוקח ה' חסדים, וזה לוקח ה' גבורות - לכן יצאו שניהם מחוברים בכותל אחד וצריכים נסירה. ודע כמו שיש '''ד'''' רבתי ו'''ד'''' זעירא בשכינה, בחינה עליונה '''לאה''' ובחינה התחתונה '''רחל''' - כן יש באמא שתי בחינות אלו - ב' דלתות; '''ד'''' עליונה '''בינה''', '''ד'''' תחתונה '''תבונה'''. וכל אחד מאלו יש בהם י' ספירות. ודע שיש בזכר גם כן ב' בחינות אלו; כי הזעיר אנפין שיעורו הוא מהחזה דאמא ולמטה. כן רחל היא על דרך זה נגדו מהחזה דזעיר אנפין ולמטה כנ"ל הכל. וא"כ כמו שיש יעקב לתתא כנגד בחי' התחתונה דשכינה -- כן למעלה במקומו יצא יעקב אחר, והוא יוצא מיסוד חכמה עליונה. והענין הוא כי כמו שיש סוד הדעת למעלה באבא ואמא כשיש זווג -- כך למטה בזווג בחי' התחתונה הנקרא תבונה עם בחינת תחתונה דאבא ג"כ יש דעת אחר, לכן למטה בשכינה יש ב' בחי' אלו. וכמו ששתי בחינות עליונות נכללין כאחד -- כך ב' בחינות תחתונות נכללין כאחד. וזהו סוד {{צ|כי אל דעות יהוה}}. וזהו סוד {{צ|והיו תואמים מלמטה}}, שהוא בחינת יעקב התחתון שהוא מהחזה ולמטה {{צ|ויחדיו יהיו תמי"ם}}, תאומי"ם, הוא יעקב האחר שהוא שוה בשוה עם ראש זעיר אנפין. ומתחילה ועד סוף הכל נקרא '''ישראל'''. ממקום שיצאה רחל יצא יעקב ג"כ מלפניו. ויעקב מזדווג עם רחל, וישראל מזדווג עם לאה. וז"ש בזוהר ויצא{{הערה|מצאתי {{ממ זהר|א|קנו|ב}} וגם {{ממ זהר|א|קנד|ב}}}} על הפסוק {{צ|וישכב עמה בלילה הוא}}, ולא הזכיר יעקב כי הכוונה על ישראל. ודע כי בינה יש לה ג' בחינות: * א' - כשיש לה זווג עם אבא ואז נקרא "בינה". * ב' - כשאין לה יחוד עם אבא ואז נקרא "תבונה" כשעומדת לבדה. * ג' - כשיורדת ומתפשטת למטה תוך הזעיר אנפין נקרא גם כן תבונה. וכשזעיר אנפין עולה למעלה נקרא {{צ|איש תבונות ידלנה}}. פירוש: {{צ|ידלנה}} אותה למעלה. ו{{צ|איש}} הוא זעיר אנפין, ו{{צ|תבונות}} הוא תבונה עולה למעלה עמו כשהיא עולה למעלה עמו אמר "ידלנה", פירוש: יגביהנה. ואחר שעלה זעיר אנפין למעלה - אז נתייחדה הבינה עם אבא ואז נקראת השתי תבונות {{צ|בינות}} - כי עלו במדרגה עליונה הנקראת "בינה". וזהו סוד {{צ|כי לא עם בינות הוא}}. ודע כי מציאות אבא הוא '''י'''' של הוי"ה, וקוצו של '''י'''' הוא אריך אנפין. והנה '''י''' במלואה יש בה ג' אותיות כזה: '''<big>יו"ד</big>'''. והנה תכה '''י'''' על '''ו'''' (שהוא '''י'''' פעמים '''ו'''') - גימטריה {{גמט|ס'}}. ואח"כ תכה '''י'''' על '''ד'''' - גימטריה {{גמט|מ'}}. והנה כאשר בינה מתייחדת עם אבא - אז נקרא '''ם'''' (נ"א '''ס''''}}, ר"ל סתומה, שהיא סתומה שמקבלת כל האורות וסותמת אותם, לכן ה'''ו'''' ראשה נטוי כלפי ה'''ד'''' של '''יוד''', להיות שאבא משפיע אורות לאמא. וכשאין אבא משפיע לאמא, שאינה מזדווגת עמו אלא היא רביעא על בנין, נקרא '''מ'''' פתוחה. ופי' '''מ'''', ר"ל משפיע, פי' כשהיא משפעת לבנין. וזהו סוד אותיות '''מ' ס'''' הנזכר בזוהר על בינה. וזו היא ה'''ו'''' וה'''ד''''. כשהם בחכמה (שהיא באות יו"ד) -- אז '''ו'''' קודם ל'''ד''''. וכשהם בבינה (שהיא אות '''ה'''') -- אז '''ד'''' קודם ל'''ו''''; כי צורת '''ה'''' - '''ד"ו''', כזה <big>'''ה''''</big>. אך כשה'''ו'''' תחת '''ד'''' (שהוא סוד '''ה''') אז יושבת '''ו'''' זו בלתי ראש. וכשה'''ו'''' קודם ל'''ד'''' (שהוא סוד '''יוד''') -- אז יש לה ראש נטוי כלפי '''ד''''. והכוונה כנ"ל, כי כשהיא מזדווגת עם אבא -- אז אותה ו' יש לה ראש שמשפיע אבא בסוד ראש ו' הנטוי כנגדה. אך כשהוא בסוד ה' -- אז אין לה זווג עם אבא, אז אותה ו' אין לה ראש, כי האורות נשארים למעלה ואין אבא משפיע אותן לאמא, ואותו ראש של ו' נשאר למעלה בצורת י' העומדת אחורי ה'. ומבואר אצלינו בסוד צורת ה' כזה <big>ה'</big> בסוד {{צ|וחכם בבינה}}. אמנם ו' של תוך ה' בלי ראש מתפשטת ומשפעת בכל זעיר אנפין עד היסוד שלו. וכבר ידעת כי חכמה בינה דעת של הנקבה נגד ג' פרקי עליונים דנה"י דזעיר אנפין כנודע. והנה ו' זו של ה' דבינה מתפשטת תוך זעיר אנפין עד היסוד שלו. נמצא שאמא משפיע עד חכמה ובינה דעת דנוקבא דזעיר אנפין ולא יותר. והנה דע כשאמא היא למעלה עם אבא אז נקראת נקבה בערך נקבה המתקבלת מן דכורא. וכשהיא רובצת על הבנים ומשפעת להם אז נקראת דכורא, דוגמת הזכר המשפיע בנוקבא. וזהו סוד עונש משכב זכור; כי הוא מוריד הכח שיש באמא כשהיא למעלה וגם את אבא המשפיע באמא למעלה ומורידן עד נה"י דזעיר אנפין. וזהו סוד '''{{גמט|זכור}}''' שהוא גימטריה הוי"ה דיודי"ן ואהי"ה דיודי"ן, {{גמט|ע"ב}} ו{{גמט|קס"א}}, ושניהם גימטריה {{גמט|זכו"ר}}. והם גימטריה {{גמט|רג"ל}} להורות שהורידן עד רגליו דזעיר אנפין, ואז כביכול מתבטל הזעיר אנפין לגמרי, שאינו יכול לסבול האורות ההם (שירשו את מקומו), ואז כביכול מתבטל לגמרי כענין {{צ|וימת בלע}}. וזהו סוד העון הזה הנקרא "תועבה". פירוש: ''תועה אתה בה''. ר"ל כי אתה חושב שהורדתה אמא על הבנים ומשפעת להם כזכר לנקבה ואתה עושה אותה נקבה שאתה שוכב עמה. ולכן תשובה על חטא זה שיתענה {{גמט|רג"ל}} תעניות כמספר ב' שמות הנ"ל שבהם חטא והורידן למטה. ויכוין להעלות בכל יום חלק אחד מהם עד שנמצא שבי' ימים הראשונים מעלה י' אחד דע"ב. וכן על דרך זה עד שישלמו רג"ל תעניות ואז נגמר להעלותן למעלה במקומן. והנה החוטא הזה גרם פגם גם באחוריים של השמות הנ"ל שהורידן למטה, לכן גם בהם צריך תיקון, והם {{גמט|קפ"ד}} ו{{גמט|תקמ"ד}}, גימטריה {{גמט|תשכ"ח}}. וזהו {{צ|'''זכו"ר''' אל '''תשכ"ח'''}}. כי הזכירה היא מהפנים והשכחה היא מהאחורים. והנה {{מכפלת גימטריה|ג'|פעמים|רג"ל}} (<small>שהוא {{גמט|זכו"ר}}</small>) -- גימטריה {{גמט|תשכ"ח}}. א"כ כשמתקן חלק א' מהפנים יכוין להעלות ולתקן עמו ג' חלקים מהאחורים. נמצא כי בי' תעניות ראשונים מתקן י' ראשונה דע"ב כנ"ל ומתקן ל' חלקים דאחוריים (<small>שהם יו"ד י', מן יו"ד שני של אחוריים</small>){{הערה|פירוש דבריו: כי משם ע"ב (<small>{{גמט|יו"ד , ה"י , וי"ו , ה"י}}</small>) עשר תעניות מתקן רק את האות י' לבד של מילוי השם (ללא יתר האותיות של ו"ד) ומתקן ל' חלקים באחוריים של השם (<small>{{גמט|יו"ד , יו"ד ה"י , יו"ד ה"י וי"ו , יו"ד ה"י וי"ו ה"י}}</small>), דהיינו 4 האותיות הראשונות; יו"ד שלם של היו"ד הראשונה ואות י' לבד של היו"ד השנייה ששווה ל-30, {{גמט|יו"ד י'}} - ויקיעורך}} , כי הפנים רג"ל א' והאחוריים ג' רגלים. וביום התענית האחרון מרג"ל תעניות יכוין לכלול הכל ביחד ולהעלות כל הפנים (שהם הרג"ל) וכל האחוריים (שהם תשכ"ח) בבת אחת, ולהעלותן במקום של אבא ואמא. ונחזור לענין מ"ס של בינה כנ"ל. כי משה זכה לבינה בהיותה בסוד ס' לפי שהוא יסוד (<small>ס"א סוד</small>) אבא מלגאו. אך יעקב, שהוא מלבר, לא זכה לבינה רק בהיותה בסוד מ' שהיא כד רביעא על בנין. וזהו סוד שאמרו רז"ל {{צ|מ"ס שבלוחות בנס היו עומדין}}. פירוש: כי הלא ב' בחינות יש בבינה ותבונה כנ"ל, כי בהיותה פנים בפנים עם אבא נקרא ס' שהיא כנגד ו' ספירות שבה (שהם כח"ב דח"ג). ונקרא מ' בהיותה בלי זווג בערך ד' תחתונות שלה שנכנסת בזעיר אנפין. וזעיר אנפין ג"כ באלו ב' בחינות נקרא ו' ד' כנ"ל והם ו' מדות עליונות שבו (שהם כחב"ד ח"ג) שנכנסין נה"י דאמא עד שליש ת"ת שלו עד החזה. וד' הם תנה"י שבו שאין בהם יסוד בינה. גם דע כי ו' ספירות עליונות (שהוא הו') הוא פרצוף א' וד' תחתונים (שהם סוד הד') הוא פרצוף ב'. ולמעלה ג"כ סוד מ"ס של הבינה שהם ב' פרצופים. והנה אמא (נ"א זעיר אנפין), פרצוף א' שהם ו' עליונים שבו נקרא בינה, פי' בן י"ה. ופרצוף ב' שהוא ד' תחתונים שבו נקרא תבונה, בן ובת. וזהו סוד {{צ|מ"ס שבלוחות בנס היו עומדין}}, כי הלוחות הם נ"ה של מ', שהיא של תבונה תחתונה ונעשה ממנה פרצוף שלם מי' ספירות. וכן ס' למעלה שהם ו' בחי' נעשה פרצוף גמור די' ספירות באמא. ודאי שעל דרך נס הוא. או נאמר באופן אחר: כי כמו שבינה הוא מ"ס כנ"ל גם בתבונה יש בו מ"ס. כי ו' העליונות שבה הם ס', וד' תחתונים הם מ'. וג"כ נקרא ו"ד כנ"ל בבינה -- כי ו' הם ו' עליונים, וד' הם ד' תחתונים. והנה מ' נקרא תבונה כי הם ד' תחתונות שלה שהם תנה"י שלה לבד והם נכנסין בזעיר אנפין. והנה נמצא שכל פרצוף התבונה בכל בחינותיה (<small>שהם מ"ס ו"ד הנ"ל</small>) לא נעשה אלא מד' תחתוניות תנה"י דבינה. ונקרא בינה מ' וכנגד מ' זו של בינה נקרא ג"כ תבונה מ' כי משם נלקחה. ומה שנכנס מן התבונה בזעיר אנפין אינו רק חציו לבד שהם מ' שלה, ד' ספירות תחתונות שבה אשר היא חצי מ' של הבינה עלאה, כי כל התבונה היא מ' אחרונה של הבינה עלאה. נמצא כי חצי מ' לבד נכנס בזעיר אנפין. וזהו סוד {{צ|מ"ס שבלוחות בנס היו עומדין}}, כי הלוחות הם נ"ה דזעיר אנפין ומ"ס שבלוחות הוא כללות זעיר אנפין -- שהוא ס' למעלה (ו' ראשונות שבו), מ' למטה (ד' תחתונות שבו) -- וכל כללות מ"ס אלו לא נתהוו רק מן חצי מ' של בינה עלאה (שהיא חצי של התבונה הנקרא מ' של בינה עלאה), ובחצי מ' ההיא מתקיימים כל בחינת מ"ס שבלוחות (שהוא הזעיר אנפין), ונס גדול הוא זה: או יאמר באופן אחר: כי דע שמן הפה של אמא יוצא הבל המקיף לזעיר אנפין כולו. ואין הבל זה יוצא ומקיף לזעיר אנפין רק בעת שרביעה על בניה כדי לתת לו קיום וחיות לזעיר אנפין. וכאשר מסתלקת מעל בנין -- גם אותה הארה מסתלקת מזעיר אנפין. כפי זה לא היה אפשר להיות לו קיום לזעיר אנפין לולי ע"י נס, וזהו {{צ|בנס היו עומדין}}. וסוד הנס הזה (המעמידן ומקיימם לזעיר ונוקבא) -- באותה שעה שאמא מסתלקת מעליהן כדי להזדווג עם אבא. ונס זה הוא הנותן קיום להם והעמדה. והוא שם מ"ה דאלפין -- מקיים ומעמיד לזעיר אנפין. ושם {{גמט|אדנ"י}} גימטריה {{גמט|ה"ס}} מעמיד לנוקבא. וב' שמות אלו -- {{גמט|מ"ה}} ו{{גמט|ה"ס}} -- גימטריה {{גמט|נ"ס}}. כי מ"ס שבלוחות (שהם זעיר אנפין הנקרא מ"ס), הם עומדין בנס, שהם כמנין ב' שמות הנ"ל: <noinclude> {{ספר עץ חיים}} </noinclude> 0i4muxb0g7jg00zair3x9k77q4m3r0y 3088046 3087991 2026-10-11T06:12:17Z Roxette5 5159 3088046 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|עץ חיים|שער הכללים|י|יא|יב}} ==פרק יא - דור המדבר ובינה ותבונה ומ"ס שבלוחות שבנס היו עומדים== והנה עם מה שביארנו לעיל -- כי זעיר ונוקבא מתחברים בכותל אחד מה שאין כן יעקב -- בזה תבין סוד מ"ש משה לישראל בכניסתן לארץ ישראל {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כולכם היום}}, כי {{צ|ה' אלהיכם}} הוא זעיר ונוקבא, וישראל הנכנסין לארץ ישראל היו מבחינה זו אשר הם דבוקים אחור באחור. וזהו {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}}. אבל דור המדבר, דור דעה, שהיו מבחינת יעקב, ולא היו דבוקים בכותל אחד - מתו כולם ולא נכנסו לארץ ישראל. לכן היה משה רועה שלהם. ובזה יובן כמה טעמים - למה משה היה רועה שלהם? ולמה נקרא "דור דעה" דור המדבר? ולמה נתנה התורה להם? ולמה ישבו ארבעים שנה במדבר? ולמה לא מצא משה בהם רק אנשי חיל ולא מצא בהם נבונים? אך הענין כי יסוד אבא יוצא מתוך יסוד אמא ומתגלה מהחזה ולמטה ושם יוצא לחוץ בחינת יעקב. והנה כמו שיצאה בחינת לאה אחורי הדעת דזעיר אנפין - כן אחורי דעת יעקב יוצאת בחינת לאה אחרת, נוקבא של יעקב. לכן נקרא {{צ|דור דעה}} - דור היוצאים מבחינת דעת של יעקב. והנה בהסתלקות יסוד אבא מאליו נסתלק דור דעה הנמשך משם -- לכן משה להיות ששרשו היה יסוד אבא, לכן היה רועה לדור המדבר, כי משה מלגאו ויעקב מלבר. לכן אותן הנכנסין לארץ ישראל אמר להם משה {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}}, פי' שהוא תפארת, {{צ|חיים כולכם}} ותוכלו להכנס לארץ ישראל. אבל דור דעה להיות שמשה הוא יסוד אבא הרועה שלהם ודור דעה המה גם כן משם -- ממילא כשנסתלק משה נסתלקו גם הם, כי כולם הם מבחינת חכמה ואינן נכנסין לארץ. ולכן לא נכנס משה ולא דור דעה לארץ. ולכן ניתנה להם התורה. כי התורה מיסוד אבא שנבקע ויוצא האור לחוץ. וזה היה בזמנם שגם הם יצאו מן בקיעה ההיא. לכן ישבו ארבעים שנה במדבר - כי שם {{גמט דגש|ע"ב}} דיודי"ן הוא באבא שהוא בחכמה, ויש בו {{גמט דגש|ד'}} יודין שהוא גימטריה {{גמט דגש|מ'}}. לכן מצא משה בדור דעה {{צ|אנשי חיל}}. כי {{גמט|חיל}} גימטריה {{גמט|מ"ח}}, {{גמט|כ"ד כ"ד}}, שהם שנֵי שלישים דיסוד אבא המגולים מהחזה, כי בשם של ע"ב יש ג' פעמים כ"ד, וב' שלישים הם ב' פעמים כ"ד -- גימטריה מ"ח שהם ב' שלישים המגולים, גימטריה חי"ל, גימטריה מ"ח. אבל נבונים הבאים מבינה לא מצא, כי יסוד דבינה אינו משמש כלום ליעקב. רק לזעיר ונוקבא. וזהו הטעם שיעקב יצא בפרצוף שלם בכותל בפני עצמו ואינו דבוק בזעיר אנפין - כי הוא לבדו לקח מיסוד אבא. אך זעיר ונוקבא -- שניהם באים מיסוד אמא. זה לוקח ה' חסדים, וזה לוקח ה' גבורות - לכן יצאו שניהם מחוברים בכותל אחד וצריכים נסירה. ודע כמו שיש '''ד'''' רבתי ו'''ד'''' זעירא בשכינה, בחינה עליונה '''לאה''' ובחינה התחתונה '''רחל''' - כן יש באמא שתי בחינות אלו - ב' דלתות; '''ד'''' עליונה '''בינה''', '''ד'''' תחתונה '''תבונה'''. וכל אחד מאלו יש בהם י' ספירות. ודע שיש בזכר גם כן ב' בחינות אלו; כי הזעיר אנפין שיעורו הוא מהחזה דאמא ולמטה. כן רחל היא על דרך זה נגדו מהחזה דזעיר אנפין ולמטה כנ"ל הכל. וא"כ כמו שיש יעקב לתתא כנגד בחי' התחתונה דשכינה -- כן למעלה במקומו יצא יעקב אחר, והוא יוצא מיסוד חכמה עליונה. והענין הוא כי כמו שיש סוד הדעת למעלה באבא ואמא כשיש זווג -- כך למטה בזווג בחי' התחתונה הנקרא תבונה עם בחינת תחתונה דאבא ג"כ יש דעת אחר, לכן למטה בשכינה יש ב' בחי' אלו. וכמו ששתי בחינות עליונות נכללין כאחד -- כך ב' בחינות תחתונות נכללין כאחד. וזהו סוד {{צ|כי אל דעות יהוה}}. וזהו סוד {{צ|והיו תואמים מלמטה}}, שהוא בחינת יעקב התחתון שהוא מהחזה ולמטה {{צ|ויחדיו יהיו תמי"ם}}, תאומי"ם, הוא יעקב האחר שהוא שוה בשוה עם ראש זעיר אנפין. ומתחילה ועד סוף הכל נקרא '''ישראל'''. ממקום שיצאה רחל יצא יעקב ג"כ מלפניו. ויעקב מזדווג עם רחל, וישראל מזדווג עם לאה. וז"ש בזוהר ויצא{{הערה|מצאתי {{ממ זהר|א|קנו|ב}} וגם {{ממ זהר|א|קנד|ב}}}} על הפסוק {{צ|וישכב עמה בלילה הוא}}, ולא הזכיר יעקב כי הכוונה על ישראל. ודע כי בינה יש לה ג' בחינות: * א' - כשיש לה זווג עם אבא ואז נקרא "בינה". * ב' - כשאין לה יחוד עם אבא ואז נקרא "תבונה" כשעומדת לבדה. * ג' - כשיורדת ומתפשטת למטה תוך הזעיר אנפין נקרא גם כן תבונה. וכשזעיר אנפין עולה למעלה נקרא {{צ|איש תבונות ידלנה}}. פירוש: {{צ|ידלנה}} אותה למעלה. ו{{צ|איש}} הוא זעיר אנפין, ו{{צ|תבונות}} הוא תבונה עולה למעלה עמו כשהיא עולה למעלה עמו אמר "ידלנה", פירוש: יגביהנה. ואחר שעלה זעיר אנפין למעלה - אז נתייחדה הבינה עם אבא ואז נקראת השתי תבונות {{צ|בינות}} - כי עלו במדרגה עליונה הנקראת "בינה". וזהו סוד {{צ|כי לא עם בינות הוא}}. ודע כי מציאות אבא הוא '''י'''' של הוי"ה, וקוצו של '''י'''' הוא אריך אנפין. והנה '''י''' במלואה יש בה ג' אותיות כזה: '''<big>יו"ד</big>'''. והנה תכה '''י'''' על '''ו'''' (שהוא '''י'''' פעמים '''ו'''') - גימטריה {{גמט|ס'}}. ואח"כ תכה '''י'''' על '''ד'''' - גימטריה {{גמט|מ'}}. והנה כאשר בינה מתייחדת עם אבא - אז נקרא '''ם'''' (נ"א '''ס''''}}, ר"ל סתומה, שהיא סתומה שמקבלת כל האורות וסותמת אותם, לכן ה'''ו'''' ראשה נטוי כלפי ה'''ד'''' של '''יוד''', להיות שאבא משפיע אורות לאמא. וכשאין אבא משפיע לאמא, שאינה מזדווגת עמו אלא היא רביעא על בנין, נקרא '''מ'''' פתוחה. ופי' '''מ'''', ר"ל משפיע, פי' כשהיא משפעת לבנין. וזהו סוד אותיות '''מ' ס'''' הנזכר בזוהר על בינה. וזו היא ה'''ו'''' וה'''ד''''. כשהם בחכמה (שהיא באות יו"ד) -- אז '''ו'''' קודם ל'''ד''''. וכשהם בבינה (שהיא אות '''ה'''') -- אז '''ד'''' קודם ל'''ו''''; כי צורת '''ה'''' - '''ד"ו''', כזה <big>'''ה''''</big>. אך כשה'''ו'''' תחת '''ד'''' (שהוא סוד '''ה''') אז יושבת '''ו'''' זו בלתי ראש. וכשה'''ו'''' קודם ל'''ד'''' (שהוא סוד '''יוד''') -- אז יש לה ראש נטוי כלפי '''ד''''. והכוונה כנ"ל, כי כשהיא מזדווגת עם אבא -- אז אותה ו' יש לה ראש שמשפיע אבא בסוד ראש ו' הנטוי כנגדה. אך כשהוא בסוד ה' -- אז אין לה זווג עם אבא, אז אותה ו' אין לה ראש, כי האורות נשארים למעלה ואין אבא משפיע אותן לאמא, ואותו ראש של ו' נשאר למעלה בצורת י' העומדת אחורי ה'. ומבואר אצלינו בסוד צורת ה' כזה <big>ה'</big> בסוד {{צ|וחכם בבינה}}. אמנם ו' של תוך ה' בלי ראש מתפשטת ומשפעת בכל זעיר אנפין עד היסוד שלו. וכבר ידעת כי חכמה בינה דעת של הנקבה נגד ג' פרקי עליונים דנה"י דזעיר אנפין כנודע. והנה ו' זו של ה' דבינה מתפשטת תוך זעיר אנפין עד היסוד שלו. נמצא שאמא משפיע עד חכמה ובינה דעת דנוקבא דזעיר אנפין ולא יותר. והנה דע כשאמא היא למעלה עם אבא אז נקראת נקבה בערך נקבה המתקבלת מן דכורא. וכשהיא רובצת על הבנים ומשפעת להם אז נקראת דכורא, דוגמת הזכר המשפיע בנוקבא. וזהו סוד עונש משכב זכור; כי הוא מוריד הכח שיש באמא כשהיא למעלה וגם את אבא המשפיע באמא למעלה ומורידן עד נה"י דזעיר אנפין. וזהו סוד '''{{גמט|זכור}}''' שהוא גימטריה הוי"ה דיודי"ן ואהי"ה דיודי"ן, {{גמט|ע"ב}} ו{{גמט|קס"א}}, ושניהם גימטריה {{גמט|זכו"ר}}. והם גימטריה {{גמט|רג"ל}} להורות שהורידן עד רגליו דזעיר אנפין, ואז כביכול מתבטל הזעיר אנפין לגמרי, שאינו יכול לסבול האורות ההם (שירשו את מקומו), ואז כביכול מתבטל לגמרי כענין {{צ|וימת בלע}}. וזהו סוד העון הזה הנקרא "תועבה". פירוש: ''תועה אתה בה''. ר"ל כי אתה חושב שהורדתה אמא על הבנים ומשפעת להם כזכר לנקבה ואתה עושה אותה נקבה שאתה שוכב עמה. ולכן תשובה על חטא זה שיתענה {{גמט|רג"ל}} תעניות כמספר ב' שמות הנ"ל שבהם חטא והורידן למטה. ויכוין להעלות בכל יום חלק אחד מהם עד שנמצא שבי' ימים הראשונים מעלה י' אחד דע"ב. וכן על דרך זה עד שישלמו רג"ל תעניות ואז נגמר להעלותן למעלה במקומן. והנה החוטא הזה גרם פגם גם באחוריים של השמות הנ"ל שהורידן למטה, לכן גם בהם צריך תיקון, והם {{גמט|קפ"ד}} ו{{גמט|תקמ"ד}}, גימטריה {{גמט|תשכ"ח}}. וזהו {{צ|'''זכו"ר''' אל '''תשכ"ח'''}}. כי הזכירה היא מהפנים והשכחה היא מהאחורים. והנה {{מכפלת גימטריה|ג'|פעמים|רג"ל}} (<small>שהוא {{גמט|זכו"ר}}</small>) -- גימטריה {{גמט|תשכ"ח}}. א"כ כשמתקן חלק א' מהפנים יכוין להעלות ולתקן עמו ג' חלקים מהאחורים. נמצא כי בי' תעניות ראשונים מתקן י' ראשונה דע"ב כנ"ל ומתקן ל' חלקים דאחוריים (<small>שהם יו"ד י', מן יו"ד שני של אחוריים</small>){{הערה|פירוש דבריו: כי משם ע"ב (<small>{{גמט|יו"ד , ה"י , וי"ו , ה"י}}</small>) עשר תעניות מתקן רק את האות י' לבד של מילוי השם (ללא יתר האותיות של ו"ד) ומתקן ל' חלקים באחוריים של השם (<small>{{גמט|יו"ד , יו"ד ה"י , יו"ד ה"י וי"ו , יו"ד ה"י וי"ו ה"י}}</small>), דהיינו 4 האותיות הראשונות; יו"ד שלם של היו"ד הראשונה ואות י' לבד של היו"ד השנייה ששווה ל-30, {{גמט|יו"ד י'}} - ויקיעורך}} , כי הפנים רג"ל א' והאחוריים ג' רגלים. וביום התענית האחרון מרג"ל תעניות יכוין לכלול הכל ביחד ולהעלות כל הפנים (שהם הרג"ל) וכל האחוריים (שהם תשכ"ח) בבת אחת, ולהעלותן במקום של אבא ואמא. ונחזור לענין מ"ס של בינה כנ"ל. כי משה זכה לבינה בהיותה בסוד ס' לפי שהוא יסוד (<small>ס"א סוד</small>) אבא מלגאו. אך יעקב, שהוא מלבר, לא זכה לבינה רק בהיותה בסוד מ' שהיא כד רביעא על בנין. וזהו סוד שאמרו רז"ל {{צ|מ"ס שבלוחות בנס היו עומדין}}. פירוש: כי הלא ב' בחינות יש בבינה ותבונה כנ"ל, כי בהיותה פנים בפנים עם אבא נקרא ס' שהיא כנגד ו' ספירות שבה (שהם כח"ב דח"ג). ונקרא מ' בהיותה בלי זווג בערך ד' תחתונות שלה שנכנסת בזעיר אנפין. וזעיר אנפין ג"כ באלו ב' בחינות נקרא ו' ד' כנ"ל והם ו' מדות עליונות שבו (שהם כחב"ד ח"ג) שנכנסין נה"י דאמא עד שליש ת"ת שלו עד החזה. וד' הם תנה"י שבו שאין בהם יסוד בינה. גם דע כי ו' ספירות עליונות (שהוא הו') הוא פרצוף א' וד' תחתונים (שהם סוד הד') הוא פרצוף ב'. ולמעלה ג"כ סוד מ"ס של הבינה שהם ב' פרצופים. והנה אמא (נ"א זעיר אנפין), פרצוף א' שהם ו' עליונים שבו נקרא בינה, פי' בן י"ה. ופרצוף ב' שהוא ד' תחתונים שבו נקרא תבונה, בן ובת. וזהו סוד {{צ|מ"ס שבלוחות בנס היו עומדין}}, כי הלוחות הם נ"ה של מ', שהיא של תבונה תחתונה ונעשה ממנה פרצוף שלם מי' ספירות. וכן ס' למעלה שהם ו' בחי' נעשה פרצוף גמור די' ספירות באמא. ודאי שעל דרך נס הוא. או נאמר באופן אחר: כי כמו שבינה הוא מ"ס כנ"ל גם בתבונה יש בו מ"ס. כי ו' העליונות שבה הם ס', וד' תחתונים הם מ'. וג"כ נקרא ו"ד כנ"ל בבינה -- כי ו' הם ו' עליונים, וד' הם ד' תחתונים. והנה מ' נקרא תבונה כי הם ד' תחתונות שלה שהם תנה"י שלה לבד והם נכנסין בזעיר אנפין. והנה נמצא שכל פרצוף התבונה בכל בחינותיה (<small>שהם מ"ס ו"ד הנ"ל</small>) לא נעשה אלא מד' תחתוניות תנה"י דבינה. ונקרא בינה מ' וכנגד מ' זו של בינה נקרא ג"כ תבונה מ' כי משם נלקחה. ומה שנכנס מן התבונה בזעיר אנפין אינו רק חציו לבד שהם מ' שלה, ד' ספירות תחתונות שבה אשר היא חצי מ' של הבינה עלאה, כי כל התבונה היא מ' אחרונה של הבינה עלאה. נמצא כי חצי מ' לבד נכנס בזעיר אנפין. וזהו סוד {{צ|מ"ס שבלוחות בנס היו עומדין}}, כי הלוחות הם נ"ה דזעיר אנפין ומ"ס שבלוחות הוא כללות זעיר אנפין -- שהוא ס' למעלה (ו' ראשונות שבו), מ' למטה (ד' תחתונות שבו) -- וכל כללות מ"ס אלו לא נתהוו רק מן חצי מ' של בינה עלאה (שהיא חצי של התבונה הנקרא מ' של בינה עלאה), ובחצי מ' ההיא מתקיימים כל בחינת מ"ס שבלוחות (שהוא הזעיר אנפין), ונס גדול הוא זה: או יאמר באופן אחר: כי דע שמן הפה של אמא יוצא הבל המקיף לזעיר אנפין כולו. ואין הבל זה יוצא ומקיף לזעיר אנפין רק בעת שרביעה על בניה כדי לתת לו קיום וחיות לזעיר אנפין. וכאשר מסתלקת מעל בנין -- גם אותה הארה מסתלקת מזעיר אנפין. כפי זה לא היה אפשר להיות לו קיום לזעיר אנפין לולי ע"י נס, וזהו {{צ|בנס היו עומדין}}. וסוד הנס הזה (המעמידן ומקיימם לזעיר ונוקבא) -- באותה שעה שאמא מסתלקת מעליהן כדי להזדווג עם אבא. ונס זה הוא הנותן קיום להם והעמדה. והוא שם מ"ה דאלפין -- מקיים ומעמיד לזעיר אנפין. ושם {{גמט|אדנ"י}} גימטריה {{גמט|ה"ס}} מעמיד לנוקבא. וב' שמות אלו -- {{גמט|מ"ה}} ו{{גמט|ה"ס}} -- גימטריה {{גמט|נ"ס}}. כי מ"ס שבלוחות (שהם זעיר אנפין הנקרא מ"ס), הם עומדין בנס, שהם כמנין ב' שמות הנ"ל: <noinclude> {{ספר עץ חיים}} </noinclude> 6l8j4js1tahh6mrt3kpa1l0pb1qeh6a 0 163577 3087997 3086173 2026-10-10T21:29:32Z מו יו הו 37729 3087997 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: {{מודגש|א״ב}}}} רַחוּם וְחַנּוּן, חָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ, רַחֵם עָלֵֽינוּ{{#בחר:{{{נוסח|}}}|תימן= {{רפרן|חָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ, רַחֵם עָלֵֽינוּ}}}} {{סי|אֲ}}דוֹן הַסְּלִיחוֹת {{ש}} {{סי|בּ}}וֹחֵן לְבָבוֹת {{ש}} {{סי|גּ}}וֹלֶה עֲמוּקוֹת {{ש}} {{סי|דּ}}וֹבֵר צְדָקוֹת {{רפרן|חָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ, רַחֵם עָלֵֽינוּ}} {{סי|הָ}}דוּר בְּנִפְלָאוֹת {{ש}} {{סי|וָ}}תִיק {{#בחר:{{{נוסח|}}}|תימן=בַּנֶּחָמוֹת|בְּנֶחָמוֹת}} {{ש}} {{סי|ז}}וֹכֵר בְּרִית אָבוֹת {{ש}} {{סי|ח}}וֹקֵר כְּלָיוֹת {{רפרן|חָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ, רַחֵם עָלֵֽינוּ}} {{סי|ט}}וֹב וּמֵטִיב לַבְּרִיּוֹת {{ש}} {{סי|י}}וֹדֵעַ כָּל נִסְתָּרוֹת {{ש}} {{סי|כּ}}וֹבֵשׁ עֲוֹנוֹת {{ש}} {{סי|ל}}וֹבֵשׁ צְדָקוֹת {{רפרן|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, רַחֵם עָלֵינוּ}} {{סי|מָ}}לֵא {{#בחר:{{{נוסח|}}}|תימן=זָכִיּוֹת|זַכִּיּוֹת}} {{ש}} {{סי|נ}}וֹרָא תְהִלּוֹת {{ש}} {{סי|ס}}וֹלֵֽחַ עֲוֺנוֹת {{ש}} {{סי|ע}}וֹנֶה בְּעֵת צָרוֹת {{רפרן|חָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ, רַחֵם עָלֵֽינוּ}} {{סי|פּ}}וֹעֵל יְשׁוּעוֹת {{ש}} {{סי|צ}}וֹפֶה עֲתִידוֹת {{ש}} {{סי|ק}}וֹרֵא הַדּוֹרוֹת {{ש}} {{סי|ר}}וֹכֵב עֲרָבוֹת {{ש}} {{סי|שׁ}}וֹמֵֽעַ תְּפִלּוֹת {{ש}} {{סי|תְּ}}מִים דֵּעוֹת {{רפרן|חָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ, רַחֵם עָלֵֽינוּ}}<noinclude> ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=אדון הסליחות}} {{קישור לשיר|קישור=http://www.youtube.com/watch?v=Bu4uTa1zaa8|כותרת=אדון הסליחות|לחן=מסורתי|ביצוע=הפייטן משה חבושה|דף בקטגוריה=אדון הסליחות}} {{קישור לשיר|קישור=http://www.piyut.org.il/tradition/2481.html?currPerformance=3222|כותרת=אדון הסליחות באתר פיוט|לחן=מלחינים שונים|ביצוע=מבצעים שונים|אלבום=|דף בקטגוריה=אדון הסליחות}} {{קישור לשיר|קישור=http://www.youtube.com/watch?v=OR73vPjNsro|כותרת=אדון הסליחות|לחן=מסורתי|ביצוע=יונתן רזאל|דף בקטגוריה=אדון הסליחות}} {{קישור לשיר|קישור=http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3593822,00.html|כותרת=אדון הסליחות|לחן=יונתן רזאל|ביצוע=יונתן רזאל|אלבום=[http://www.yosmusic.com/article.asp?id=3084 סך הכל]|דף בקטגוריה=אדון הסליחות}} {{קישור לשיר|קישור=http://www.youtube.com/watch?v=ACrnnCf1VEQ&NR=1|כותרת=אדון הסליחות|לחן=מסורתי|ביצוע=החזן יצחק אלרוב|דף בקטגוריה=אדון הסליחות}} {{קישור לשיר|קישור=http://www.youtube.com/watch?v=oWiw5yueQp8|כותרת=אדון הסליחות מתוך פרויקט "תפילה מתכתית", גרסה ישנה|לחן=מסורתי|ביצוע=הגיטריסט אלי דאלי|דף בקטגוריה=אדון הסליחות}} {{קישור לשיר|קישור=http://www.youtube.com/watch?v=l0sz6B9EAfw|כותרת=אדון הסליחות מתוך פרויקט "תפילה מתכתית", גרסה חדשה|לחן=מסורתי|ביצוע=הגיטריסט אלי דאלי|דף בקטגוריה=אדון הסליחות}} [[קטגוריה:שירים מהסליחות]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:פיוטי רחמים]] </noinclude> bc7z2na73k99zyeiqbjm0225tm82gex 0 166469 3087987 2851235 2026-10-10T20:26:27Z Nahum 68 איןי מושג למה, אבל תגי הקטע הללו משבשים את התצוגה. מצטער. 3087987 wikitext text/x-wiki {{כותרת לעמוד בגמרא|שבת|פח|א|פז ב|פח ב}} <קטע התחלה=ג/>לרבנן ח' חסרים עבוד ת"ש דתניא בסדר עולם ניסן שבו יצאו ישראל ממצרים בארבעה עשר שחטו פסחיהן בחמשה עשר יצאו ואותו היום ע"ש היה ומדריש ירחא דניסן ערב שבת ריש ירחא דאייר חד בשבא וסיון בתרי בשבא קשיא לר' יוסי אמר לך ר' יוסי הא מני רבנן היא ת"ש רבי יוסי אומר בשני עלה משה וירד בשלישי עלה וירד בד' ירד ושוב לא עלה ומאחר שלא עלה מהיכן ירד אלא ברביעי עלה וירד בחמישי בנה מזבח והקריב עליו קרבן בששי לא היה לו פנאי מאי לאו משום תורה לא משום טורח שבת דרש ההוא גלילאה עליה דרב חסדא בריך רחמנא דיהב אוריאן תליתאי לעם תליתאי על ידי תליתאי ביום תליתאי בירחא תליתאי כמאן כרבנן: {{קטן|({{הפניה לפסוק|שמות יט|יז}})}} ויתיצבו בתחתית ההר א"ר אבדימי בר חמא בר חסא מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם א"ר אחא בר יעקב מכאן מודעא רבה לאורייתא אמר רבא אעפ"כ הדור קבלוה בימי אחשורוש דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|אסתר ט|כז}})}} קימו וקבלו היהודים קיימו מה שקיבלו כבר אמר חזקיה מאי דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|תהלים עו|ט}})}} משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה אם יראה למה שקטה ואם שקטה למה יראה אלא בתחילה יראה ולבסוף שקטה ולמה יראה כדריש לקיש דאמר ריש לקיש מאי דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|בראשית א|לא}})}} ויהי ערב ויהי בקר יום הששי ה' יתירה למה לי מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין ואם לאו אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו: דרש ר' סימאי בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ששים ריבוא של מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע וכיון שחטאו ישראל ירדו מאה ועשרים ריבוא מלאכי חבלה ופירקום שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|שמות לג|ו}})}} ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב א"ר חמא בר' חנינא בחורב טענו בחורב פרקו בחורב טענו כדאמרן בחורב פרקו דכתיב ויתנצלו בני ישראל וגו' א"ר יוחנן וכולן זכה משה ונטלן דסמיך ליה ומשה יקח את האהל אמר ר"ל עתיד הקב"ה להחזירן לנו שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|ישעיהו לה|י}})}} ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם שמחה שמעולם על ראשם אמר רבי אלעזר בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצתה בת קול ואמרה להן מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|תהלים קג|כ}})}} ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו ברישא עושי והדר לשמוע א"ר חמא ברבי חנינא מ"ד {{קטן|({{הפניה לפסוק|שיר השירים ב|ג}})}} כתפוח בעצי היער וגו' למה נמשלו ישראל לתפוח לומר לך מה תפוח זה פריו קודם לעליו אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע ההוא צדוקי דחזייה לרבא דקא מעיין בשמעתא ויתבה אצבעתא דידיה תותי כרעא וקא מייץ בהו וקא מבען אצבעתיה דמא א"ל עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו אכתי בפחזותייכו קיימיתו ברישא איבעי' לכו למשמע אי מציתו קבליתו ואי לא לא קבליתו א"ל אנן<קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''לרבנן ח' חסרים עבוד''' - ולא היו בין פסח דאשתקד לפסח דהאידנא אלא ב' ימים ונמצא דאשתקד בע"ש: '''בשני עלה משה''' - ושמע ואתם תהיו לי וירד והגיד: '''בג' עלה''' - ושמע הגבלה וירד והגיד: '''בד' ירד''' - להפרישם: '''ושוב לא עלה''' - עד קבלת הדברות שעלו כולם: '''ומאחר שלא עלה מהיכן ירד''' - דאמר' בד' ירד ולא אמרת עלה וירד אלא אימא בד' עלה וירד ושוב לא עלה: '''ובחמישי בנה מזבח''' - כדכתיב ויבן מזבח תחת ההר: '''מאי לאו משום תורה''' - לא היה לו פנאי לעלות שקבלו כולן יחד את הדברות: '''עליה דרב חסדא''' - לפני רב חסדא לפי שרב חסדא יושב והדרשן עומד קאמר עליה דדומה כמו שהעומד למעלה מן היושב: '''אוריאן תליתאי''' - תורה נביאים וכתובים: '''לעם תליתאי''' - כהנים לוים וישראלים: '''על יד תליתאי''' - משה תליתאי לבטן מרים אהרן ומשה: '''ביום תליתאי''' - לפרישה: '''תחתית ההר''' - תחת ההר ממש: '''גיגית''' - קובא {{קטן|(גיגית, מיכל גדול ועגול)}} שמטילין בה שכר: '''מודעא רבה''' - שאם יזמינם לדין למה לא קיימתם מה שקבלתם עליכם יש להם תשובה שקבלוה באונס: '''בימי אחשורוש''' - מאהבת הנס שנעשה להם: '''דין''' - תורה: '''בתחילה''' - קודם שאמרו ישראל נעשה ונשמע: '''יראה''' - שמא לא יקבלוה ויחזור העולם לתהו ובהו כדר"ל: '''ולבסוף''' - כשקבלוה: '''יום הששי''' - מאי שנא דכתיב ה' ביום גמר מעשה בראשית: '''מלמד שהתנה כו'''' - הששי משמע הששי המיוחד במקום אחר כדאמרינן בעלמא {{הפניה-גמ1|חולין|צא|א}} הירך המיומנת אף כאן ויהי ערב ויהי בקר של גמר בראשית תלוי ביום הששי והוא ו' בסיון שנתנה בו תורה מריבוי דה' דריש ביה נמי הא: '''שני כתרים''' - מזיו שכינה: '''מאה ועשרים''' - [כל א' וא' נטל כתר]: '''טענו''' - הכתרים והכי משמע את עדים [אשר היו להם] מהר חורב: '''בחורב פרקו''' - דמשמע נמי ויתנצלו את עדים מהר חורב: '''ומשה יקח''' - אותו עדי לשון אחר את האהל לשון בהלו נרו ([[איוב כט]]) והוא היה קירון עור פניו: '''עושי דברו לשמוע''' - מוכנין לעשות קודם שישמעו ולא כדרך שאר עבדים ששומעים תחילה את הדבר לידע אם יכולין לקבלן עליהם אם לאו: '''פריו קודם לעליו''' - כך דרכו וחלוק משאר אילנות חנטת פירותיו קודם לעליו: '''אצבעתא דידיה''' - אצבעות ידיו: '''וקא מייץ בהו''' - היה ממעכן ברגליו ואינו מבין מתוך טירדא: '''עמא פזיזא''' - נמהר: '''דקדמיתו פומייכו לאודנייכו''' - קודם ששמעתם אותה היאך היא קשה ואם תוכלו לעמוד בה קבלתם עליכם לקיימה<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> '''כפה''' עליהן הר כגיגית. ואע"פ שכבר הקדימו נעשה לנשמע שמא יהיו חוזרים כשיראו האש הגדולה שיצאתה נשמתן והא דאמר בפ"ק דמס' ע"ז {{הפניה-גמ|עבודה זרה|ב|ב}} כלום כפית עלינו הר כגיגית דמשמע דאם היה כופה עליהן לא היה להן תשובה והכא אמר דמודעא רבה לאורייתא היינו על מה שלא קבלוה אבל מה שלא קיימוה איכא תשובה: ''' מודעא''' רבה לאורייתא. והא דאמר בנדרים {{הפניה-גמ|נדרים|כה|א}} שכרת משה ברית עם ישראל על התורה והמצות והשביעם על כך ובפ' אלו נאמרין {{הפניה-גמ1|סוטה|לז|ב}} שקבלו את כל התורה בהר גרזים ובהר עיבל אור"ת דע"פ הדיבור היה והרי כבעל כרחם אבל בימי אחשורוש קבלו מדעתם מאהבת הנס ומה שכרת עמהן ברית יהושע לעבוד את ה' התם לא קבלו אלא שלא לעבוד ע"ז כדכתיב ([[יהושע כד]]) חלילה לנו מעזוב את ה' וכן משמע כוליה עניינא: ''' אמר''' רבא הדר קבלוה בימי אחשורוש. תימה לר"י דבמגילה {{הפניה-גמ|מגילה|ז|א}} גבי אסתר ברוח הקודש נאמרה אמר רב יהודה אמר שמואל אי הואי התם ה"א להו דידי עדיפא מדידהו קיימו וקבלו היהודים קיימו למעלה מה שקבלו למטה ואמר רבא כולהו אית להו פירכא לבר משמואל דלית ליה פירכא והשתא דשמואל נמי אית ליה פירכא דרבא גופיה מוקי האי קרא לדרשה אחריתי ובפ"ק דחגיגה {{הפניה-גמ|חגיגה|י|א}} גבי היתר נדרים פורחין באויר קאמר כולהו אית להו פירכא וחשיב פירכא הא דצריך קרא לדרשה אחריתי ואי גרסינן התם רבה אתא שפיר אי נמי ה"ק במגילה כולהו אית להו פירכא ששאר תנאים מוקשים בסברתם כדאמר התם אבל שמואל אינו מוקשה כל כך אלא דאיצטריך קרא לדרשה אחריתי: ''' שני''' כתרים. של הוד היו לפיכך כשנטל משה קרן עור פניו: ''' ירדו''' ק"כ ריבוא. מדכתיב ויתנצלו דריש תרי זימני ויש ספרים שכתוב בהן בהדיא וינצלו לא נאמר אלא ויתנצלו ואע"ג דגדולה מדה טובה ממדת פורענות הכא נמי גדולה היא שמלאך טוב היה קושר שני כתרים ומלאך חבלה לא היה בו כח כי אם להסיר אחד: ''' פריו''' קודם לעליו. הקשה ר"ת שהרי אנו רואים שגדל כשאר אילנות ומפרש דתפוח היינו אתרוג וריח אפך כתפוחים מתרגמינן כריחא דאתרוגא ואתרוג פריו קודם לעליו שדר באילן משנה לשנה ואחר שנה נושרין עליו של אשתקד ובאין עלין אחרים הוי פריו קודם לאותם עלים אך תימה שמביא קרא כתפוח בעצי היער דבהאי קרא לא נמשלו ישראל לתפוח אלא הקב"ה כדכתיב כן דודי בין הבנים וקרא דריח אפך כתפוחים {{מ"מ|שיר|ז|ט}} הוה ליה לאתויי טפי:<קטע סוף=ת/> </div> [[קטגוריה:בבלי מסכת שבת]] {{מפרשים לדף גמרא|שבת|ט|פח|א}} g6egvh35oc9k94udm7mp25lwk3m83us 0 171292 3088017 3086149 2026-10-10T21:48:12Z מו יו הו 37729 3088017 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==נוסח עדות המזרח== <קטע התחלה=עדות מזרח/> {| |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא אִדְכַּר לַן}} קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא אִדְכַּר לַן}} קְיָמֵהּ דְּיִצְחָק עֲקֵדָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא אִדְכַּר לַן}} קְיָמֵהּ דְּיַעֲקב שְׁלֵמָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא אִדְכַּר לַן}} קְיָמֵהּ דְּמשֶׁה נְבִיָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא אִדְכַּר לַן}} קְיָמֵהּ דְּאַהֲרֹן כָּהֲנָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא אִדְכַּר לַן}} זְכוּתֵהּ דְּיוֹסֵף צַדִּיקָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא אִדְכַּר לַן}} קְיָמֵהּ דְּדָוִד מַלְכָּא מְשִׁיחָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא אִדְכַּר לַן}} קְיָמֵהּ דְּפִינְחָס קַנָּאָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא אִדְכַּר לַן}} צְלוֹתֵהּ דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- |{{הור|סימן: '''א"ב'''}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|אֲ}}רֵם יְמִינָךְ וְאַצְמַח פֻּרְקָנָךְ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|בְּ}}כִסּוּפֵי אַפִּין אֲתֵינָא לְמִקְרֵי קַמָּךְ, רַחֵם עֲלַן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|גַּ}}לֵּי גְבֻרְתָּךְ וּפְרֹק לַן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|דִּ}}ינַן אַפֵּק לִנְהוֹרָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|דִּ}}ינָא דְחַיֵּי טָבֵי גְּזֹר עֲלַן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|הַ}}דְרָךְ שַׁוִּי עֲלַן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|וְ}}לָא תִתְפְּרַע כְּעוֹבָדָנָא בִּישִׁין מִנַּן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|זִ}}יוָךְ אַשְׁרֵי עֲלַן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | [{{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|זַ}}כְוָן חַפֶּשׂ לָן {{ש-רווח|1em}} || שמאל|{{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר]}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|חֲ}}שֹׁב עֲלַן טַבְוָן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|טַ}}בְוָן סַגִּיאָן אַיְתֵי עֲלַן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|יִ}}תְגַּלְגְּלוּן רַחֲמָךְ עֲלַן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |} {{בעשרת ימי תשובה}} {| |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דִישָׁרֵי וּתְמִימֵי {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דְפַרְנָסָתָא טַבְתָּא וּמְזוֹנֵי טָבֵי {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |} {{בעשרת ימי תשובה סוף}} {| |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|כְּ}}בשׁ חֶמְתָּא וְרֻגְזָא מִנַּן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|לָ}}א תַעְבֵּד גְּמִירָא לַן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|מְ}}חֹל וּשְׁבֹק לְחוֹבִין וְלַעֲוָיַן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|נְ}}הוֹר טוּבָךְ אַנְהַר עֲלַן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|סָ}}עֵד וְסָמֵךְ הֱוֵי לַן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|עֲ}}בֵד עִמָּנָא אָתָא לְטָב {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|פְּ}}תַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתִין {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|צְ}}לוֹתָנָא קַבֵּל בְּרַעֲוָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|קַ}}בֵּל צְלוֹתִין וּבָעוּתִין בְּעִדָּן עָקְתִין {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|רַ}}חֵם עַל נִשְׁמָתִין {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|שַׁ}}תָּא טָבְתָא אַיְתֵי עֲלַן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{סי|תּ}}וּב מֵרֻגְזָךְ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָם מִן קַמָּךְ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |}<קטע סוף=עדות מזרח/> == נוסח תימן == <קטע התחלה=תימן/> {| |- | רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא {{רווח}} || בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- | אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּיִצְחָק עֲקִידָא {{רווח}} || בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- | אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּיַעֲקב שְׁלִימָא {{רווח}} || בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- | אִדְּכַר לַן זְכוּתֵהּ דְּיוֹסֵף צַדִּיקָא {{רווח}} || בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- | אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּמשֶׁה נְבִיָּא {{רווח}} || בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- | אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּאַהֲרֹן כָּהֲנָא {{רווח}} || בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- | אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּפִינְחָס קַנָּאָה {{רווח}} || בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- | אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּדָוִד מְשִׁיחָא {{רווח}} || בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- | אִדְּכַר לַן צְלוֹתֵהּ דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא {{רווח}} || בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- |{{הור|סימן: '''א"ב'''}} |- | {{סי|אֲ}}רֵים יַמִּינָךְ וְאַצְמַח פֻּרְקָנָךְ {{רווח}} || בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- | {{סי|בְּ}}כִסּוּפֵי אַפִּין אֲתֵינָא לְמִקְרֵי קַמָּךְ, רַחֵם עֲלַן {{רווח}} || בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- | {{סי|גַּ}}לִּי גְבוּרְתָךְ עֲלַן {{רווח}} || בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- | {{סי|דִּ}}ינַן אַפֵּק לִנְהוֹרָא {{רווח}} || בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- | {{סי|דִּ}}ינָא דְחַיֵי גְּזֹר עֲלַן {{רווח}} || בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- | {{סי|הֲ}}דָרָךְ שַׁוִּי עֲלַן {{רווח}} || בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- | {{סי|וְ}}לָא תִתְפְּרַע כְּעוּבָדֵי בִּישֵׁי מִנַּן {{רווח}} || בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- | ({{סי|זִ}}יוָךְ אַשְׁרִי עֲלַן {{רווח}} || בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא)}} |- | {{סי|זָ}}כְוָן חַפֵּשׂ וְאַשְׁכַּח לַן {{רווח}} || בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- | {{סי|חֲ}}שֹׁב עֲלַן טָבְוָן {{רווח}} || בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- | {{סי|טָ}}בְוָן סַגִּיאָן אַיְתִי לַן {{רווח}} || בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- | {{סי|יִ}}תְגּוֹלַלוּ רַחֲמָךְ עֲלַן {{רווח}} || בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |} {{בעשרת ימי תשובה}} {| |- | {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי {{רווח}} || בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- | {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי {{רווח}} || בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- | {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דְצַדִּיקֵי {{רווח}} || בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- | {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דִישָׁרֵי וּתְמִימֵי {{רווח}} || בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- | {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי {{רווח}} || בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |} {{בעשרת ימי תשובה סוף}} {| |- | {{סי|כְּ}}בשׁ חִמְתָּא וְרֻגְזָא מִנַּן {{רווח}} || בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- | {{סי|לָ}}א תַעֲבֵד גְּמֵירָא לַן {{רווח}} || בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- | {{סי|מְ}}חֹל וּשְׁבֹק לְחוֹבַן וְלַעֲוָיַן {{רווח}} || בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- | {{סי|נְ}}הוֹר טוּבָךְ אַנְהַר לַן {{רווח}} || בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- | {{סי|סָ}}עֵד וְסָמֵךְ הֲוִי לַן {{רווח}} || בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- | {{סי|עֲ}}בֵד עִמַּנָא אָתָא לְטָב {{רווח}} || בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- | {{סי|פְּ}}תַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן {{רווח}} || בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- | {{סי|צְ}}לוֹתַנָא קַבֵּל בְּרַעֲוָא {{רווח}} || בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- | {{סי|קַ}}בֵּל צְלוֹתִין וּבָעוּתִין בְּעִדָּן עָקְתִין {{רווח}} || בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- | {{סי|רַ}}חֵם עַל נִשְׁמָתִין {{רווח}} || בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- | {{סי|שַׁ}}תָּא טָבְתָא אַיְתִי לַן {{רווח}} || בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- | {{סי|תּ}}וּב מֵרֻגְזָךְ {{רווח}} || בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- | וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ {{רווח}} || בְּדִיל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |}<קטע סוף=תימן/> ==נוסח עדות אשכנז== <קטע התחלה=אשכנז/> {| |- |<includeonly>{{ממורכז|{{הור|חזן:}}}}</includeonly> || <includeonly>{{רווח|1}}</includeonly> || <includeonly>{{ממורכז|{{הור|קהל:}}}}</includeonly> |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן}} קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן}} קְיָמֵהּ דְּיִצְחָק עֲקֵדָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן}} קְיָמֵהּ דְּיַעֲקֹב שְׁלֵמָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן}} זְכוּתֵהּ דְּיוֹסֵף צַדִּיקָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן}} קְיָמֵהּ דְּמשֶׁה נְבִיָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן}} קְיָמֵהּ דְּאַהֲרֹן כַּהֲנָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן}} קְיָמֵהּ דְּפִינְחָס קַנָּאָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן}} קְיָמֵהּ דְּדָוִד מְשִׁיחָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- | {{מילת קבע|רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן}} צְלוֹתֵהּ דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- |<includeonly>{{הור|חו"ק:}}</includeonly> {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} תּוּב מֵרוּגְזָךְ וְלֹא נֶהֱדַּר רֵיקָם מִן קֳדָמָךְ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |}<קטע סוף=אשכנז/> ==נוסח איטליה== {| |- |{{מילת קבע|רַחֲמָנָא אִדְּכַר לָנָא}} קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם אֲבוּנָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- |{{מילת קבע|רַחֲמָנָא אִדְּכַר לָנָא}} קְיָמֵהּ דְּיִצְחָק עֲקִידָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- |{{מילת קבע|רַחֲמָנָא אִדְּכַר לָנָא}} קְיָמֵהּ דְּיַעֲקֹב בֻּכְרָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- |{{מילת קבע|רַחֲמָנָא אִדְּכַר לָנָא}} קְיָמֵהּ דְּמֹשֶׁה נְבִיָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- |{{מילת קבע|רַחֲמָנָא אִדְּכַר לָנָא}} קְיָמֵהּ דְּאַהֲרֹן כַּהֲנָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- |{{מילת קבע|רַחֲמָנָא אִדְּכַר לָנָא}} קְיָמֵהּ דְּפִנְחָס קַנָּאָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- |{{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} אִתְרַצֵּי לַן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- |{{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} אִתְרַצֵּי לְיַמִּינָךְ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |- |{{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} רַחֵם עַל נִשְׁמָתִין {{ש-רווח|1em}} || {{ע|בְּדִיל וַיַּעֲבֹר}} |}<noinclude> [[קטגוריה:שירים מהסליחות]] [[קטגוריה:פיוטי רחמים]] [[קטגוריה:פיוטים בארמית]] [[קטגוריה:מנהג איטליה]] </noinclude> qyjjru91dvhxu0flfvv9eajdek1zrd8 0 210288 3087972 2837830 2026-10-10T17:09:33Z ~2026-54650-39 46699 תיקון טעות במקום ףדבר - ודבר 3087972 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|הצג תמיד=1|חפץ חיים - הלכות לשון הרע|ב|א|א|ב|}} {{ק|'''לוח יומי: שנה פשוטה''' - ל' תשרי, כ"ט שבט, כ"ט סיון. '''שנה מעוברת''' - ל' תשרי, ט' אדר א', י"ט סיון.}} {{עם-ניקוד| <small>('''א''')</small> אָסוּר לְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע עַל חֲבֵרוֹ, אַף שֶׁהוּא אֱמֶת, אֲפִלּוּ בִּפְנֵי יָחִיד. וְכָל שֶׁכֵּן בִּפְנֵי רַבִּים. וְכָל שֶׁיִּתְרַבּוּ הַשּׁוֹמְעִים, יִתְרַבֶּה עֲוֹן הַמְסַפֵּר, מִפְּנֵי שֶׁחֲבֵרוֹ מִתְגַּנֶּה יוֹתֵר עַל יְדֵי זֶה, שֶׁנִּתְפַּרְסֵם גְּנוּתוֹ בִּפְנֵי כַּמָּה אֲנָשִׁים, גַּם שֶׁעַל יְדֵי זֶה מַכְשִׁיל כַּמָּה אֲנָשִׁים בְּאִסּוּר שְׁמִיעַת לָשׁוֹן הָרָע {הסכמת כל הפוסקים}. }} ---- '''(א)''' '''אסור וכו' אפילו בפני יחיד וכל שכן בפני רבים וכו''''. דבר פשוט הוא מצד הסברא, וכן איתא בהדיא בספרי בפרשת כי תצא בפיסקא ער"ה, ובפרשה בהעלותך פיסקא צ"ט עי"ש. ומפני שכמה אנשים טועין בזה ותולין את עצמן בדברי רבה בר רב הונא דאמר {{ממ|בבא בתרא|לט|א}} כל מילתא דמיתאמרא באפי תלתא לית בה משום לישנא בישא, לפיכך מצאתי את עצמי מחויב בדבר לבאר דבר זה בעזה"י בכל פרטיו כפי אשר חפשתי ומצאתי בספרי הראשונים ואעתיק פירוש כל אחד על רבה בר רב הונא הנ"ל ומזה יהיה תועלת רב לכמה עיקרים שבהלכה זו, ומזה תדע שמה שכתבתי בפנים לאו דעת יחידאה היא כי אם כל הראשונים מסכימים לזה. ואציע פה בהרחבת הענין כל הדיינים דאפי תלתא אפילו על אמת גם לענין רכילות, ובין לענין מספר ובין לענין מקבל, ואף לענין אבק של לשון הרע ורכילות הדין דאפי תלתא, כדי שלא אצטרך לכפול הדברים עוד, ולא אכתוב במקור החיים רק קיצורי הדינים היוצאים מזה וזה החלי בעזרת הש"י. גרסינן {{ממ|בבא בתרא|לט|א}} אמר רבה בר רב הונא כל מילתא דמיתאמרא באפי תלתא לית בה משום לישנא בישא. רשב"ם פירש לענין שאם אחד סיפר על חבירו דברי גנות באפי תלתא, מותר אחר כך לילך לאותו פלוני ולומר לו פלוני דיבר עליך כך וכך, משום דחברך חברא אית ליה, והויא מילתא דעבידא לאיגלויי ולית בה משום לישנא בישא אבל לענין הראשון מודה רשב"ם גם כן לכל הפוסקים שנביא אי"ה לקמן דעובר על איסור רכילות אף דסיפר באפי תלתא. ועיין שם ע"ב בתוספות ד"ה לית בה שפירשו האי דינא דרבה בר רב הונא לענין לכתחלה שמותר לומר לשון הרע באפי תלתא דחברך חברא אית ליה והוי כאלו אמר הדברים בפניו דמותר כר' יוסי. והנה לכאורה יקשה מאוד דברי התוספות, דלא מיבעי בדבר שקר רכיל מיקרי בכל גווני אפילו באפי תלתא ובפניו * כדאיתא {{ממ|כתובות|מו|א}} אזהרה למוציא שם רע מנין, תלמוד לומר לא תלך רכיל בעמיך, והתם בפני בית דין הוה וכדאיתא שם (בדף י"א) בא לבית דין וכו' ובפניה הוה וכו' וכדאיתא בספרי להדיא בפסקא רל"ה ואמר את האשה הזאת לקחתי מלמד שאין אומר דברים אלא בעמידתה והובא גם כן ברש"י בחומש ** ואפילו הכי רכיל מיקרי, אלא אפילו אם הדבר שדיבר עליו הוא אמת הלא ביררנו מכל הפוסקים בכלל א' דאיסור לשון הרע ורכילות הוא אפילו על אמת, ואם כן מאוד יפלא למה יהיה מותר לגנות לחבירו באפי תלתא, כיון דחזינן דהקפידה התורה על בזיונו של חבירו, מאי הוי אם מבזהו באפי תלתא, אדרבא, כל שמבזהו בפני יותר צריך שיתגדל העון יותר, וכדאיתא בהדיא בספרי בפרשה דברים ומה מרים כשדברה הדבר לא שמעה כל בריה אלא הקדוש ברוך הוא בלבד שנאמר וישמע ה' כך נענשה, המדבר בגנותו של חבירו ברבים על אחת כמה וכמה, וכהאי גוונא איתא בספרי פרשה תצא ובפרשה בהעלותך, הרי שמוכח להדיא דכל שיתרבו השומעים בעת אמירת הלשון הרע העון הוא יותר גדול. ואין לומר דהתם מפני שלא כדין דברו עליו כמה שהשיב הקדוש ברוך הוא, דזה אינו דלא מיבעי בגנאי בעלמא לגנות לחבירו כגון לומר עליו שהוא פתי ושוטה אשר בזה מבאיש את ריח חבירו לעין כל (ודבר זה מצוי מאוד בעונותינו הרבים אשר אם אחד לא יחניף לחבירו ויסכים לפעולותיו הרעות תיכף ישפוך בוז עליו ויפרסם אותו לעין כל לשוטה ולפתי ועל כיוצא בזה אמרו חז"ל מוטב לאדם שיקרא שוטה כל ימיו ואל יהיה רשע שעה אחת לפני המקום) בודאי אסור אפילו באפי תלתא, כמו שהוכחנו לעיל בכלל א' בשם כל הראשונים דאיסור לשון הרע הוא אפילו על אמת, ודבר זה גם כן בכלל לשון הרע הוא מן הדין וכמו שיבואר לקמן בכלל ה', ואם כן בודאי דכל שיתרבו השומעים יתרבה עון המספר, ובפירוש אמרו בערכין (ט"ז ע"א) בגמרא לא קשיא הא בצינעא הא בפרהסיא, פירוש דעל צינעא הקטרת מכפרת ועל פרהסיא צריך הפעמונים של כהן גדול לכפר עי"ש, אלמא דאף על פרהסיא צריך כפרה. ואי אמרת דבאפי תלתא תו לא הוי לשון הרע משום דחברך חברא אית ליה ובוודאי יבא הדבר לאזניו והוי כאילו אמר הדברים בפניו אם כן כל שכן דבעשרה לא הוי לשון הרע והרי אין פרהסיא פחותה מעשרה כדאיתא ב[[סנהדרין עד ב|סנהדרין (דף ע"ד ע"ב)]] אלא ודאי דלא שנא. ועוד באופן זה כגון לומר עליו שהוא פתי ושוטה וכדומה מחלקי הגנות בלאו הכי לא שייך התירא דתוספות דהוי כאלו אמר בפניו דאף בפניו אסור משום אונאת דברים, ואפילו אם תאמר דהתוספות איירי בדבר שבפניו מותר לומר למה עשית לי כך וכך ולחרפו עבור זה, כגון אם חרפו חבירו בחנם שבודאי בפניו על פי הדין מותר להשיבו בדרך החרופין שחירפו הוא (אם לא על פי מדה קדושה בעלמא כמו שאמרו חז"ל הנעלבין ואינם עולבין שומעין חרפתן ואין משיבין וכו') ועל זה מתיר התוס' לספר באפי תלתא שלא בפניו דהוי כאלו אמר בפניו, גם זה אינו, דאינו מותר על פי הדין רק להשיב גמולו בראשו ולחרפו בינו לבין עצמו בשעת מעשה כדרך שהוא חרפו תחילה, אבל לילך ולספר דבר זה לאחרים מיקרי לשון הרע אף בפני יחיד וכל שכן בפני רבים. (ואם מיירי דהוא חרפו ברבים ונתפרסם הדבר בלאו הכי ולהכי מתיר התוס' לגלות, אם כן אפילו שלא באפי תלתא נמי מותר, וכן אם מיירי דיש לו תועלת מהסיפור על להבא שלא יחרפנו עוד, דבזה מותר לגלות כדלקמן, גם כן אפילו שלא באפי תלתא יהא מותר כיון דאין תכלית כוונתו לגנות לחבירו רק מפני תועלתו וכמו שנאריך בזה לקמן בכלל י' מסי"ג ולהלן בכל פרטי הדין הזה). (באר מים חיים) *הגה"ה: חוץ האיסור של אונאת דברים ומלבין פני חבירו ברבים דאין לו חלק לעוה"ב כדאיתא בבבא מציעא (נ"ט ע"א) וסתם רבים שלשה כדאיתא בגיטין {{ממ|גיטין|מו|א}} ובכתובות (ע"ה) ועד כאן לא פליג שם ר"י אלא היכי דכתב בלשון עדה אבל בלאו הכי מודה גם כן לר"נ דסתם רבים שלשה ובלאו הכי פסקו כל הפוסקים כר"נ. ע"כ. **הגה"ה: ועיין בנתיבות עולם בנתיב הלשון בפרק ז' וצע"ג עליו מספרי זה וזה ידוע שאין לחלק באיסור לשון הרע ורכילות בין שקר לאמת ובפרט מה יענה לדעת ר"נ בספרי דאמר דמעשה דמרים בפני משה הוה ואף על פי כן מפורסם בכל התורה שנקרא זה המעשה לשון הרע. ע"כ. (הגהה) וכדי שלא יהיה דבר זה לפלא בעיני המעיין אביא על זה גמרא מפורשת דאפילו ענין כזה אסור לספר על חבירו אפילו באפי תלתא וממנה תדין במכל שכן לשאר חלקי לשון הרע אף שהם אמת דבודאי אסורים אפילו באפי תלתא. והוא דגרסינן במועד קטן (ט"ז ע"א) אמר רבא מנלן דמשדרין שלוחא דבי דינא ומזמנינן ליה לדינא, דכתיב וישלח משה לקרוא לדתן ולאבירם בני אליאב, ומנלן דמזמנינן לדינא דכתיב ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך וגו' ומנלן דאי מתפקר בשליחא דבי דינא ואתי ואמר לא מיתחזי כלישנא בישא, דכתיב העיני האנשים ההם תנקר, וזה לשון רש"י בד"ה דאי מתפקר בשליחא דרבנן, כלומר שחירף שליח בית דין ושליח אמר חירפני, ועל זה מייתי הגמרא העיני האנשים וגו' וז"ל רש"י על זה, אי לאו דשליח דאמר ליה למשה משה לא הוי ידע. מבואר דכוונת רש"י העיני האנשים ההם תנקר קאי על השליח ואף על פי כן סיפר השליח דבר זה למשה רבינו ע"ה מה שחירפוהו דתן ואבירם אלמא דלשליחא דבי דינא לא הוי לישנא בישא, הרי דמשמע בגמרא דאי לאו שליחא דבי דינא רק אדם אחר שחרפוהו אסור לספר זה לבית דין במקום שלא יהיה תועלת מזה וזה לשון הרע מדאורייתא מדהביא על זה ראיה ממקרא, והרי רבא בעצמו פסק שם ב[[ערכין טו א|ערכין (דף ט"ו)]] כר' יוסי דאמר שם אנא כר' יוסי סבירא לי דאמר מימי לא אמרתי דבר וחזרתי לאחורי, ואם כן לפי דברי התוספות דבבא בתרא יהא מותר אליבא דרבא לומר גם כן באפי תלתא דהוי כבפניו וכר' יוסי, ובלאו הכי הלא מסקינן בבבא בתרא (ל"ט ע"ב) דכולי עלמא אית להו כרבה בר רב הונא בדינא דאפי תלתא וא"כ מה צריך להביא ראיה לשלוחא דבי דינא משלוחו של משה רבינו ע"ה בלאו הכי אפילו לא היה שלוחא דבי דינא רק אדם דעלמא שחירפו אחר גם כן מותר לספר זה לפני ג' אנשים דעלמא ומה גריעי בית דין מג' אנשים דעלמא, ודוחק גדול הוא לומר דכוונת הגמרא הוא משום דהוי אמינא דשלוחא דבי דינא שמספר לבית דין שהם אנשים חשובים לגבייהו לא שייך הטעם דחברך חברא וכו' ועל כן הוי אמינא דהוא חמור טפי, דמשמע מגמרא והפוסקים דרבא בא להורות קולא בשלוחא דבי דינא, ואין לומר דכוונת הגמרא להביא ראיה דשלוחא דבי דינא עדיף בזה דהוא מותר לספר אפילו לפני דיין אחד, דזה אינו, דאם כן מה ראיה מייתי ממשה רבינו ע"ה והלא הזמינו לדין כמו שאמר שם מקודם בגמרא ומנלן דמזמנינן לדין וכו' ומסתמא לא היה משה רבינו ע"ה דן יחידי וכמאמרם ז"ל בכמה מקומות יצא מבית דין של משה ולפחות היו באפי תלתא ואימא דמשום כן הותר לשליח לספר דבר זה לפניהם מה שהוא יודע בעצמו שהוא אמת שחירפוהו דתן ואבירם אבל לא יהא שום מעלה לשלוחא דבי דינא מאינש דעלמא, אלא ודאי דסבירא ליה להגמרא דלישנא בישא הוי בכל גווני אף דיודע בעצמו שהוא אמת והוא מספר דבר זה לג' אנשים אי לאו שלוחא דבי דינא. (באר מים חיים) [[קטגוריה:חפץ חיים]] 0lpdmg7r47mo2ndqls2aog9wau66d71 0 255032 3087998 3038705 2026-10-10T21:30:25Z מו יו הו 37729 3087998 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>אֵל רַחוּם שִׁמְךָ {{ש}} אֵל חַנּוּן שִׁמְךָ {{ש}} אֵל אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם שִׁמְךָ {{ש}} מָלֵא רַחֲמִים שִׁמְךָ {{ש}} בָּֽנוּ נִקְרָא שִׁמְךָ {{ש}} יְיָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ. {{בעשרת ימי תשובה}} {{ש}} {{הור|סימן: {{מודגש|א״ב}}}} אֵל רַחוּם שְׁמָךְ {{ש}} אֵל חַנּוּן שְׁמָךְ {{רפרן|רְאֵה בָּעֳנִי עַמָּךְ / רַחֵם עַל עוֹלָמָךְ}} אֵל {{סי|אַ}}דִּיר שְׁמָךְ {{ש}} אֵל {{סי|בָּ}}רוּךְ שְׁמָךְ {{ש}} אֵל {{סי|גָּ}}דוֹל שְׁמָךְ {{ש}} אֵל {{סי|דָּ}}גוּל שְׁמָךְ {{רפרן|רְאֵה בָּעֳנִי עַמָּךְ / רַחֵם עַל עוֹלָמָךְ}} אֵל {{סי|הָ}}דוּר שְׁמָךְ {{ש}} אֵל {{סי|וָ}}תִיק שְׁמָךְ {{ש}} אֵל {{סי|זַ}}כָּאי שְׁמָךְ {{ש}} אֵל {{סי|ח}}וֹנֵן שְׁמָךְ {{רפרן|רְאֵה בָּעֳנִי עַמָּךְ / רַחֵם עַל עוֹלָמָךְ}} אֵל {{סי|טָ}}הוֹר שְׁמָךְ {{ש}} אֵל {{סי|יָ}}חִיד שְׁמָךְ {{ש}} אֵל {{סי|כַּ}}בִּיר שְׁמָךְ {{ש}} אֵל {{סי|לָ}}עַד שְׁמָךְ {{רפרן|רְאֵה בָּעֳנִי עַמָּךְ / רַחֵם עַל עוֹלָמָךְ}} אֵל {{סי|מֶֽ}}לֶךְ שְׁמָךְ {{ש}} אֵל {{סי|נ}}וֹרָא שְׁמָךְ {{ש}} אֵל {{סי|ס}}וֹמֵךְ שְׁמָךְ {{ש}} אֵל {{סי|ע}}וֹזֵר שְׁמָךְ {{רפרן|רְאֵה בָּעֳנִי עַמָּךְ / רַחֵם עַל עוֹלָמָךְ}} אֵל {{סי|פּ}}וֹדֶה שְׁמָךְ {{ש}} אֵל {{סי|צַ}}דִּיק שְׁמָךְ {{ש}} אֵל {{סי|קָ}}דוֹשׁ שְׁמָךְ {{ש}} אֵל {{סי|רַ}}חְמָן שְׁמָךְ {{רפרן|רְאֵה בָּעֳנִי עַמָּךְ / רַחֵם עַל עוֹלָמָךְ}} אֵל {{סי|שַׁ}}דַּי שְׁמָךְ {{ש}} אֵל {{סי|שׁ}}וֹמֵר שְׁמָךְ {{ש}} אֵל {{סי|תּ}}וֹמֵךְ שְׁמָךְ {{ש}} אֵל {{סי|תָּ}}מִים שְׁמָךְ {{רפרן|רְאֵה בָּעֳנִי עַמָּךְ / רַחֵם עַל עוֹלָמָךְ}} {{בעשרת ימי תשובה סוף}}<noinclude> [[קטגוריה:שירים מהסליחות]] [[קטגוריה:פיוטי רחמים]] <noinclude/> rox8e7ilc21omb1sypqoxlmgbg9nqe1 0 316558 3088047 1381175 2026-10-11T06:44:07Z שילוני 5164 תבנית ספר 3088047 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} {{ספר |שם= |תמונה= |כיתוב= |מחבר= |מתרגם= |מיוחס ל= |עורך= משה ולץ |שם בשפת המקור= |כותרת משנה= |שפת המקור= |סוגה= |נושא= |הסכמות= |תרגומים= |הוצאה= |שנת הוצאה= |מקום ההוצאה= |דפוס ראשון= |דפוס שני= |דפוסים נוספים= |מהדורה מדעית= |מהדורות חדשות= |ספר סרוק= |קבצים סרוקים= |היברו=38870 |ספריא= |לאומית= |מסת"ב= |הקלטות= |מקורות= |ויקיפדיה= }} ==המקור בארמית== {{מ:טעמי המקרא|18}} (א) וַהוָה בְיוֹמֵי אַנטְיוּכַס מַלכָא דְיָוָן מַלַך רַב וְתַקִיף הוה וְחַסִין בְשֻּׁלטָנוּתֵיה וְכָל מַלכַיָא יִשׁתַמעוּן לֵיה׃ (ב) הוּא כבש מְדִינָן סַגִיאָן וֵמַלְכִין תַקִיפִין אַסַר וְאַצדִי בירניתהון וְהֵיכְלֵיהוֹן אוקיד בְנוּרָא וְגִבָרֵיהוֺן בְאֵיסָר אַסַר׃ {{צבע גופן|אפור|מיומי אלכזנדרוס מלכא לא קם מלך כותיה בכל עבר נהרא:}} (ג) הוּא בְנָא מְדִינְתָא רַבְתָא עַל סְפַר יַמָא לְמִהוֵי לֵיה לְבֵית מַלכוּ וּקרָא לַה אנטוכיא עַל שְמֵיה׃ (ד) וְאַף בַגרַס תִניָנֵיה בְנָא [לֵיה] מְדִינְתָא אוחרנתא לְקִבלַה וּקרָא לַה [מְדִינַת] בַגרַס וְכֵין שְׁמָהָתְהוֺן עד דְנָא׃ (ה) בִשׁנַת עַשֹרִין וִתלָת שְׁנִין למלכותיה היא שנת מָאתַן וּתלָת עְשַׂר שְׁנִין לְבִניָן בֵית אֵילָהָא דיך שַׁוִי אַנפוֹהִי למיסק לִירוּשׁלַם׃ (ו) עָנֵה וְאָמַר להַדָבְרוֹהִי הְלָא יָדעִיתוּן עַמָא דיהודאי דִי בִיהוּד בֵינָתַנָא לְאֵילָהַנָא לָא פָלְחִין ונימוסנא לָא עָבְדִין וְדָתֵי מַלכָא שָבְקִין לְמַעבַד דתֵיהוֹן׃ (ז) וְאַף אינון מְסַבְרִין לְיוֹם תְבָר מַלכַיָא וְשִׁלטוֹנַיָא וְאָמְרִין אִמַתִי ימלוך [עלנא] מלכנא וְנִשלוֹט בְיַמָא וּביַבַשׁתָא וְכָל עָלְמָא יִתמְסַר בִידַנָא לֵית רְבוּת מַלכוּתָא לְמִשׁבַק אִלֵין עַל אַפֵי אַרעָא׃ (ח) כְעַן אֵיתוֹ וניסק עְלֵיהוֹן וּנבַטֵיל מִנְהוֺן קִיָמָא דִגזִיר עְלֵיהוֹן שַבתָא וְיַרחָא וּמהוּלתָא׃ (ט) וּשפַר פִתגָמָא בְעֵינֵי רברְבָנוֹהִי וּבעֵינֵי כָל חֵילָוָתֵיה׃ (י) בַה שָעְתָא קָם אַנטְיוּכַס מַלכָא ושלח בְנִיקָנוֹר תִניָנֵיה בְחֵיל רַב ובעם סַגִיא וַאְתָא לִירוּשלַם׃ (יא) קטל בַה קטלא סַגִיא וּנצַב צִלמָא בְבֵיתָא דְמַקדְשָׁא באתרא דִי אְמַר אֵילָה יִשֹרָאֵל לְעַבדוֹהִי נְבִיַיָא תַמָן אַשׁרִי שְׁכִינְתִי לעלם׃ (יב) בֵיה זִמנָא נְכַסוּ חֻזִירָא וְאוֹבִילוּ מִדְמֵיה לְעַזַרתָא דְקוּדשָׁא׃ (יג) וִכדִי שֵמַע יוֹחָנָן בַר מתתיה יָת פִתגָמַיָא הָאִלֵין אִתמְלִי רְגַז וְחֵימָא וּצלֵים אַנפוֹהִי אִשׁתַנִי וְאִתמְלִיך בְלִבֵיהי מָא לְמַעבַד עַל דְנָא׃ (יד) בְאֵידַיִן יוֹחָנָן בַר מֵתַתיָה עְבֵד לֵיה חַרבָא זַרתֵין אורכה ופותיה זֵירַת חְדָא תְחוֹת לְבוּשוֹהִי עַטפַה׃ (טו) לִירוּשַלַם אְתָא וְקָם בִתרַע קַרתָא וְאַמַר לתרעיא וְנָטוֹרַיָא אְנָא יוֹחָנָן בַר מתתיה כָהְנָא דִי יְהוּד אְתֵיתִי לְמֵיעַל קֻדָם נִיקָנוֹר׃ (טז) אֵידַיִן עָלִין תרעיא ונטוריא ואמרין לֵיה לְנִיקָנוֹר כָהְנָא רַבָא דִי יְהוּד קָאֵים בתרעא [ענה ניקנור] וַאְמַר לֵהוֺן עוֹל יֵיעוּל׃ (יז) אֵידַיִן יוחנן הועל קֻדָם נִיקָנוֹר עָנֵה נִיקָנוֹר וְאַמַר לְיוֹחָנָן אנת הוּא חַד מִן מרודיא דִי מְרַדוּ בְמַלכָא וְלָא בָעַיָן שְלָם מַלכוּתֵיה׃ (יח) עָנֵה יוֹחָנָן קֻדָם נִיקָנוֹר וְאַמַר כְעָן אֵתִיתִי קֻדָמָך לְמַעבַד מָה דִי אַת בָעֵי׃ (יט) עָנֵה נִיקָנוֹר וְאַמַר לְיוֹחָנָן הָא כְמִצביִי אַת בָעֵי סַב חֻזִירָא ונכסיה לְצִלמָא וְאַלבְשִׁינָך לְבוּשָׁא דְמַלכוּתָא וְאַרכֵבִינָך עַל סוסיא דְמַלכָא וּכחַד מִן רָחְמֵי מַלכָא תִהוִי׃ (כ) וִכנִימָא פִתגָמָא אַתִיבֵיה יוֹחָנָן [וְאַמַר] מָרִי אְנָא דָחֵיל מִן בְנֵי יִשֹרָאֵל דִלמָא ישמעון דִי עְבַדִית כֵין וירגמונני בְאַבנַיָא כען יִפְקוּן כָל אְינָשׁ מִן קֻדָמָך דִלמָא יְחַווֹן בֵית יִשֹרָאֵל׃ (כא) אֵידַיִן נִיקָנוֹר הַנפֵיק כָל אְינָש מִן קֻדָמוֹהִי׃ (כב) בֵיה זִמנָא זְקַף יוֹחָנָן בַר מתתיה עינוהי לִשׁמַיָא וְסַדַר צֵלוֹתֵיה קֻדָם רִבוֹן עָלְמָא וְאַמַר אְילָהִי וַאלָהָא דַאְבָהָתִי אַברָהָם יִצחָק וְיִשֹרָאֵל׃ (כג) וְכֵין אְמַר לָא תִמסְרִינַנִי בְיַד עַרלָא הָדֵין דִלמָא יִקטְלינַנִי וִיהַך וְיִשׁתַבַח בְבֵית דָגוֺן טָעוּתֵיה וְיֹאמַר טָעוּתִי מְסַרתֵיה בִידִי׃ (כד) בַה שָׁעְתָא פְסַע לְוָתֵיה תְלָת פִסעִין וּדקַר חַרבָא בְלִבֵיה וּרמָא יָתֵיה קְטִילָא בְעַזַרתָא דְקוּדשָׁא׃ (כה) עָנֵה יוֹחָנָן קֻדָם אֵילָה שְמַיָא וְאַמַר מָרִי לָא תְשַוֵי עַלַי חוֹבִין דִי קְטַלתֵיה בְבֵית מַקדְשָׁך כְעַן תִמסַר כָל עַמְמַיָא דִי אתו לְמִטעֵי בְנֵי יִשׂרָאֵל דִי בִירוּשלַם׃ (כו) אֵידַיִן נְפַק יוֹחָנָן בְיוֹמָא הַהוּא וַאגִיח קְרָבָא בְעַמְמַיָא הָאִלֵין וּקטַל בְהוֹן קטלָא סַגִיא וְעַרַקוּ עַמָא דִי אִשׁתֵיזַבוּ מִן חַרבָא בִספִינְתָא לְוָת מַלכָא אַנטְיוּכַס׃ (כז) וְמִניַן קְטִילַיָא דִי קְטַל ביומא הַהוּא שִׁבעִין וּתרֵין אַלפין וּשׁבַע מְאָה דִי הְווֹ קָטְלִין גְבַר חַברֵיה׃ (כח) בֵמוֹתְבָוּתֵיה בְנָא מְנָרְתָא וּקרא שְמַה מַקבֵי קטלָא תַקִיפִין׃ (כט) וִכדִי שְׁמַע אַנטְיוּכַס מַלכָא דִי אִתקְטִיל נִיקָנוֹר תִניָנֵיה עַקַת לֵיה לַחדָא וּשלַח וּקרָא לְבַגרַס חַיָיבָא מַטעֵי עַמֵיה׃ (ל) עָנֵה אַנטְיוּכַס מַלכָא וַאְמַר לְבַגרַס הְלָא יְדַעתָא אִם לָא שְמַעתָא מָא דַעְבַדוּ לִי בְנֵי יִשׂרָאֵל קטלו חֵילַי וּבַזוּ מִשרְיָתִי וְרַברְבָנַי׃ (לא) כְעַן עַל נִכסֵיכוֹן אַתוּן רְחִיצִין אוֹ עַל בָתֵיכוֹן דִילְכוֹן כְעַן אֵיתוֹ וְנִסַק עְלֵיהוֹן וּנבַטֵיל מִנְהוֹן קִיָמָא דִגזִיר עְלֵיהוֹן שַבתָא וְיַרחָא וּמהוּלתָא׃ (לב) אֵידַיִן קָם בַגרַס חַיָיבָא וְכָל מַשֵרְיָתֵיה וְאַתָא לִירוּשַׁלַם׃ (לג) קְטַל בַה קַטלָא סַגִיא וּגזַר בַה גזירת גְמֵירָא עַל שַבתָא וְיַרְחָא וּמהוּלתָא׃ (לד) כָל קְבֵיל דנא מַן דִי מִלַת מַלכָא מְהַחצָפָא כָל דִי יִגזַר בְרֵיה איתיאו גֻברָא וְאִתְתֵיה וִצלַבוּנִין לִקבֵיל יָנְקָא׃ (לה) וְאַף אִתְתָא יֵלֵידַת בַר בָתַר מיתות בַעלַה וּגזַרתֵיה לִתמָניָא יוֹמִין וּסלֵיקַת עַל שׁוּרָא דִמדִינְתָא וּברַה דִגזַרתֵיה בִידַה׃ (לו) עַנַת וְאַמַרַת לָך אָמְרִין בַגרַס חַיָיבָא קִיָמָא דַאְבָהָתַנָא לָא יִפסוּק מננא וְלָא מִבְנֵי בננא וְאַפֵילַת יָת בְרַה לִתחוֹת שׁוּרָא וּנפַלַת בתריה וְמִיתוּ תַרוֵיהוֹן סַגִיאִין מִן בְנֵי יִשֹרָאֵל הְווֹ עָבְדִין כְדֵין וְלָא מְשַׁנִין קִיָם אְבָהָתְהוֹן׃ (לז) בֵיה זִמנָא אָמְרִין בְנֵי יִשֹרָאֵל גְבַר לְחַברֵיה אֵיתוֹ [ונהך] וְנִשבוֹת בִמעָרְתָא דִלמָא נְחַלֵל יוֹמָא דִשַׁבְתָא ואַכַלוּ קִרצֵיהוֺן קֻדָם בַגרַס׃ (לח) אֵידַיִן שְלַח בְגַבריָא וַאתוֹ לְפוּם מְעָרְתָא וַאמַרוּ בְנֵי יִשֹראֵל פוּקוּ לְוָתַנָא אֵיכוּלוּ מִן לַחמַנָא וִשתוּ מִן חַמרַנָא וְעוּבָדַנָא אַתוּן עָבְדִין׃ (לט) עָנַיִין בני ישֹראל וְאָמְרִין חַד לְחַברֵיה דְכִירִין אְנַחנָא מָא דְאִתפַקַדנָא עַל טוּרָא דְסִינַי שִׁיתָא יוֹמִין תַעבְדוּן עְיבִידַתכוֹן וּביוֹמָא דְשַבְתָא תְנוּחוּן כְעַן טָב לַנָא דִנמוּת מדנחלל יוֹמָא דְשַבְתָא׃ (מ) כָל קְבֵיל דְנָא כדי לָא קבִילוּ לְהוֹן אֵיתִיאוּ אָעִין רַטִיבִין וְאוֹקִידוּ עַל פוֹם מְעָרְתָא וְאִתקְטִיל כְאַלַף גְבַר וְאִתְתָא׃ (מא) בָתַר דְנָא קָמוּ חַמשָה בְנֵי מְתַתיָה יוֹחָנָן וְאַרבְעָה אְחוֹהִי וַאגִיחוּ קְרָבָא בְעַמְמַיָא הָאִלֵין׃ (מב) קַטלָא סַגִיא קטלו בְהוֹן ועַרַקוּ דִי אִשׁתְאַרוּ לֵאַפִרכֵי יַמָא דְאִתרְחִיצוּ עַל אְלָה שְמַיָא׃ (מג) בְאֵידַיִן יְתִיב בַגרַס חַיָיבָא בִספִינְתָא וַערַק לְוָת מַלכָא אַנטְיוּכַס וְעִמֵיה גַברִין דְאִשׁתֵיזַבוּ מִן חַרבָא׃ (מד) עָנֵה בַגרַס וְאָמַר לְאַנטְיוּכַס מַלכָא אנת מַלכָא שַֹמתָ טְעֵים לְבַטָלָה מִן יְהוּד שַׁבתָא וְיַרחָא וּמהוּלתָא ואשתדור רַב בְגַוַה ואלו אַתוֹ עליהון כָל עַמְמַיָא אוּמַיָא וְלִישָנַיָא לָא כָהְלִין לְחַמשָה בְנֵי מְתַתיָה דִי אִינוּן מִן אַריָוָן תַקִיפִין וְמִן נִשרִין קַלִילִין וְמִן דוּבִין חַצִיפִין׃ (מה) כְעַן מַלכָא מַלכִי יִשׁפַר עְלָך וְלָא תְגִיחַ קְרָבָא עִמְהוֹן בְמַשִׁריָתָא הָאִלֵין דִלמָא תִבְהֵית בְאַנפֵי כָל מַלכַיָא׃ (מו) לָכֵן שְׁלַח אִגָרְתָא בכל מִדִינַת מַלכוּתָך וייתון רברבני חֵילָוָתָא וְעִמְהוֹן כָל עַמְמַיָא וְאַף פֵילַיָא מְלוּבָשֵי שִריַנָא׃ (מז) אֵידַיִן שְׁפַר פתגמא בְעֵינֵי אַנטְיוּכַס (מלכא) וּשׁלַח וּקרָא לְרַברְבֵני מַלכוּתֵיה ואתו כָל עַמְמַיָא וְעִמְהוֹן פֵילַיָא מְלוּבָשֵי שרינא׃ (מח) תִניָנוּת קָם בַגרַס חַיָיבָא וַאתָא לִירוּשׁלַם תְרַע בַה תְלָת עְשַֹר תְרעתא וּסגַר נַהרָא דִמדִינְתָא וּשֹרַף אַבנַה עָד דַהווֹ כְעַפרָא׃ (מט) חַשִיב בְלִבֵיה וְאַמַר בְזִמנא הָדא לָא כָהְלִין לִי אְרֵי רַב חֵילִי וְתַקִיף יְדִי וְאֵילָה שְמַיָא לָא חַשִיב כֵין׃ (נ) וִכדִי שְמַעוּ חַמשָה בְנֵי מֵתַתיָה קָמוּ ואַזַלוּ לְמַצפְיָא דְגִלעָד בְאָתרָא די הוה לְהיֹן שֵיזָבָא בִיוֹמֵי שְמוּאֵל נְבִיָיא׃ (נא) צוֹמָא גזרו וִיתִיבוּ עַל קִטמָא לְמִבעֵי רַחמִין מִן קֻדָם אֵילָה שְמַיָא׃ (נב) בְאֵידַיִן נְפַל בְלִבְהוֹן מִלכָא טָבָא וַהווֺ שְמָהָתְהוֹן יְהוּדָה בוּכרָא שִמעוֹן תִניָנָא יוֹחָנָן תְלִיתָאָה יוֹנָתָן רְבִיעָאָה אַלעָזָר חְמִישָאָה בָרֵיך יָתְהוֺן אְבוּהוֺן קֻדָם דְיִשְלַח יָתְהוֺן לִקרָבָא וְאַמַר יְהוּדָה בְרִי אוֹדֵי עוּבָדָך כִיהוּדָה בַר יַעְקֹב דִמתִיל כאריא וְאַת שִמעוֹן בְרִי אוֹדֵי עוּבָדָך כְשִמעוֺן בַר יַעְקֹב דִקטַל יָת יָתְבֵי שְכַם דחבו עַל דִינָה אְחָתֵיה וְאַת יוֹחָנָן בְרִי אוֹדֵי עוּבָדָך כְאַבנֵר בַר נֵר רַב חילא דְיִשֹרָאֵל וְאַת יוֹנָתָן בְרִי אוֹדֵי עוּבָדָך כְיוֹנָתָן בַר שָאוּל דִי קְטַל יָת פְלִשׁתָאֵי וְאַת אַלעָזָר בְרִי אוֹדֵי עוּבָדָך כְפִנחָס בַר אַלעָזָר דִי קַנִי קֻדָם אְילָהֵיה וְשֵיזֵיב יָת בְנֵי יִשׂרָאֵל [מֵירוּגזָא] עַל דְנָא כָמוּ חַמשָה בֵנֵי מְתַתִיָה בְיוֹמָא הַהוּא וַאגִיחוּ קְרָבָא בְעַמְמַיָא הָאִינוּן וּקטַלוּ מִנְהוֺן קַטלָא סַגִיא [לַחדָא] ואתקטיל מִנְהוֹן יְהוּדָה׃ (נג) בַה שָעְתָא כַד חְזוֹ [בני מתתיה] דְאִתקְטִיל יהודה תָבוּ וַאתוֹ לְוָת אְבוּהוֹן ואמר לְהוֹן לְמָא תַבתוּן׃ (נד) עָנוֹ וֵאָמְרִין יְהוּדָה אְחוּנָא אִתקְטִיל דִי הְוָה מִתחְשֵיב כְוָת כוּלַנָא׃ (נה) עָנֵה מְתַתיָה וְאַמַר לְהוֹן [אנא] אִפוֹק עִמְכוֹן וְאִגַיח קְרָבָא בעממיא הָאִלֵין דִלמָא יוֹבְדוּן בְנֵי יִשׂרָאֵל וְאָתוּן תִתנַחמוּן עַל אְחוּכוֺן׃ (נו) וּנפַק מְתַתיָה בְיוֹמָא הַהוּא עִם בְנוֹהִי וַאְגִיח קְרָבָא בְעַמְמַיָא הָאִינוּן׃ (נז) וְאֵילָה שְׁמַיָא מְסַר כָל גִיבָרֵי עַמְמַיָא הָאִלֵין בִידֵיהוֹן וּקטַלוּ בהון קַטלָא סַגִיא כָל שָלֵיף חַרבָא וְכָל אָחֵיד קַשתָא ורברבני פַחוָאתָא וְלָא אִשתְאַר מִנְהוֹן מֵשֵיזִיב וַערַק מַן דְאִשתֵיזַב מִנְהוֹן לֵאַפִרכֵי יַמָא וְאַלעָזָר הְוָה מִתעַסֵק בֵקַטלָא דפיליא וּטבַע בִפוּרתָא דְפִילָא׃ (נח) וּבעוֹהִי אְחוֹהִי בֵין חַיַיָא וּבֵין מִיתַיָא וְלָא אַשׁכַּחוּ יָתֵיה וּבָתַר כֵין אַשׁכַּחוּ יָתֵיה טְבִיּעַ בְפוּרתָא דְפִילָא׃ (נט) וַחְדוֹ בֵנֵי יִשֹראֵל דִי אִתמְסַרוּ סָנְאֵיהוֹן בֵידִיהוֹן מִנְהוֹן קְלוֹ בְנוּרָא וּמִנְהוֹן צְלַבוּ עַל אִילָנָא וּבַגרַס חַיָיבָא מַטעֵי עַמֵיה קְלוֹהִי בְנוּרָא עַמָא בֵית יִשֹרָאֵל׃ (ס) וְאַנטְיוּכַס מַלכָא כַד שְמַע דִי אִתקְטִיל בַגרַס תניניה וְכָל רברבנוהי דְעִמֵיה יְתֵיב בִספִינְתָא וַעְרַק לַאְפַרכֵי יַמָא וְכָל אְתַר דְיֵיתֵי מָרְדִין בֵיה וְאָמְרִין לֵיה עָרִיקָא עָרִיקָא וּרמָא בֵנַפְשֵיה לְיַמָא׃ (סא) בָתַר דנא עלו בְנֵי יִשֹרָאֵל לְבֵית מַקדְשָא וּבנוֹ תַרעַיָא וְדַּכִּיאוּ בֵית מַקדְשָא מִן קְטִילַיָא וּמִן סְאוֹבְתָא׃ (סב) וּבעוֹ מִשחָא דְזֵיתָא דכיָא לְאַדלָקָא בוֹצִינַיָא וְלָא אַשכַחוּ אלהין צְלוֹחִית חְדָא דַהְוָת חְתִימָה בְעִזקָת כָהְנָא רַבָא מִיוֹמֵי שְמוּאֵל נֵבִיָא וִידַעוּ דִהִיא דָכיָא׃ (סג) כאדלקות יוֹמָא חְדָא הְוָה בה וַאְלָה שְמַיָא דִי שַכֵין שְמֵיה תַמָן יְהַב בַה בִרכְתָא וְאַדלִיקוּ מִנַה תְמָניָא יוֹמִין׃ (סד) עַל כֵן קַיִימוּ בְנֵי חַשמוּנַאי הַדֵין קְיָימָא וַאְסַרוּ הַדֵין אְסָרָא אִינוּן וּבנֵי יִשֹרָאֵל כוּלְהוֹן׃ (סה) לְהוֹדָעָא לִבנֵי יִשֹרָאֵל לְמַעְבַד הַדֵין תְמָנָיא יוֹמִין חַדוָא וִיקָר כְיוֹמֵי מוֹעְדַיָא דִכתִיבִין בְאוֹרָיתָא לְאַדלָקא בְהוֹן לְהוֹדָעָא לְמַן דְיֵיתֵי מִבָתְרֵיהוֹן אְרֵי עְבַד לְהוֹן אְלָהְהוֹן פֻרקָנָא מִן שְמַיָא׃ (סו) בְהוֹן לָא לְמִספַד וְלָא לְמִגזַר צוֹמָא וְכָל דִיהֵי עְלוֹהִי נִדרָא יְשַלֵּמִינֵיִה׃ {{צבע גופן|אפור|ברם חשמונאי ובנוהי ואחוהון לא גזרו בהון למשבק עבודת פּולחנא די מקדשא:‏}} {{צבע גופן|אפור|מן עדנא דנא לא הוה שם למלכות יון:}} {{צבע גופן|אפור|וקבלו מלכותא בני חשמונאי ובני בניהון מן עדנא דנא ועד חרבן בית אלהא דין מאתן ושית שנין:‏}} {{צבע גופן|אפור|עד יומיא האילן בני ישראל בכל גלותהון נטרין יומיא אלין וקרין להון ימי חדו מעשרים וחמשה יומין לירחא דכסלו תמניא יומין:}} {{צבע גופן|אפור|מן עידנא ההוא ועד עלמא לא עדון מנהון בבית מקדשהון. כהניא ולויא וחכימהון קימו עליהון ועל בני בניהון עד עלמא:}} {{צבע גופן|אפור|כבודך י״י.‏ נשלמה המנלת יונית ופסוקיה שבעים וארבעה וסימן ע״ד ולא אמעד, אמן.}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} ==תרגום לעברית== {{מ:טעמי המקרא|18}} (א) וַיְהִי בִּימֵי אַנְטְיוּכַס מֶֽלֶךְ יָוָן מֶֽלֶךְ גָּדוֺל וְחָזָק הָיָה וְתַקִּיף בְּמֶמְשַׁלְתּוֺ וְכָל־הַמְּלָכִים יִשְׁמְעוּ לוֺ׃ (ב) וְהוּא כָבַשׁ מְדִינוֺת רַבּוֺת וּמְלָכִים חֲזָקִים וְהֶחֱרִיב טִירוֺתָם וְהֵיכְלֵיהֶם שָׂרַף בָּאֵשׁ וְאַנְשֵׁיהֶם בְּבֵּית הָאֲסוּרִים אָסָר׃ {{צבע גופן|אפור|מִימֵי אַלֵכְּסַנְדְּרוֺס הַמֶּֽלֶךְ לֹא קָם מֶֽלֶך כָּמֹֽהוּ בְּכָל־עֵבֶר הַנָּהַר׃}} (ג) וְהוּא בָנָה מְּדִינָה גְדוֺלָה עַל־חוֺף הַיָּם לִהְיוֺת לוֺ לְבֵית מַלְכוּת וַיִקְרָא־לָהּ מְדִינַת אַנְטִיּוֺכְיָא עַל־שְׁמוֺ׃ (ד) וְגַם בַּגְרִיס מִשְׁנֵֽהוּ בָּנָה מְדִינָה אַחֶרֶת לְנֶגְדָּהּ וַיִּקְרָא־לָהּ בַּגְרִיס עַל־שְׁמוֺ וְכֵן שְׁמוֺתָן עַד הַיּוֺם הַזֶּה׃‏‏ (ה) בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וְשָׁלוֺשׁ שָׁנִים לְמָלְכוֺ הִיא שְנַת מָאתַֽיִם וּשְׁלוֺשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים לְבִנְיַן בֵּית הָאֱלֹהִים שָׂם פָּנָיו לַעֲלוֺת לִירוּשָׁלָֽיִם׃‏ (ו) וַיַּֽעַן וַיּאֽמֶר לְשָׂרָיו הֲלֺא יְדַעְתֶּם כִּי יֵשׁ עַם הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בִּירוּשָלַֽיִם בֵּינֵֽינוּ׃ לֵאלֹהֵֽינוּ אֵינָם מַקְרִיבִים וְדָתֵֽינוּ אֵינָם עוֺשִׂים וְדָתֵי הַמֶֽלֶךְ עוֺזְבִים לַעֲשׂוֺת דָּתָם׃ (ז) וְגַם הֵם מְיַחֲלִים לְיוֺם שִׁבְרוֺן הַמְּלָכִים וְהַשִּׁלְטוֺנִים וְאוֺמְרִים מָתַי יִמְלֹךְ עָלֵֽינוּ מַלְכֵּֽינוּ וְנִשְׁלוֺט בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה וְכָל־הָעוֺלָם יִנָּתֵן בְּיָדֵֽינוּ׃‏ אֵין כָּבוֺד לַמַּלְכוּת לְהָנִֽיחַ אֵֽלֶּה עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה׃ (ח) עַתָּה בֽוֺאוּ וְנַעֲלֶה עֲלֵיהֶם וּנְבַטֵּל מֵהֶם אֶת־הַבְּרִית אֲשֶׁר כֹּרַת לָהֶם שַׁבָּת רֹאשׁ־חֽוֺדֶשׁ וּמִילָה׃ (ט) וַיִּיטַב הַדָּבָר בְעֵינֵי כָל־חֵילוֺ׃‏ (י) בְּאוֺתָהּ שָׁעָה קָם אַנְטְיוּכַס הַמֶּֽלֶךְ וַיִשְׁלַח אֶת־נִיקָנוֺר מִשְׁנֵֽהוּ בְּחַֽיִל גָּדוֺל וְעַם רָב וַיִּבֹא לְעִיר יְהוּדָה לִירוּשָׁלָֽיִם׃ (יא) וַיַהֲרוֺג בָּהּ הֶֽרֶג רַב וַיִּבֶן בָּמָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר אָמַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבָדָיו הַנְּבִיאִים שָׁם אֲשַׁכֵּן שְׁכִינָתִי לְעוֺלָם׃ (יב) בַּמָּקוֺם הַהוּא שָׁחֲטוּ אֶת־הַחֲזִיר וַיָבִֽיאוּ אֶת־דָּמוֺ לְעֶזְרַת הַקֹּֽדֶשׁ׃‏ (יג) וּבִהְיוֹת זֶה כַּאֲשֶׁר שָׁמַע יוֺחָנָן בֶּן־מַתִּתְיָה כֹּהֵן גָּדוֺל כִּי זֶה הַמַּעֲשֶׂה נַעֲשָׂה נִמְלָא קֶֽצֶף וְחֵמָה וְזִיו פָּנָיו נִשְׁתַּנָּה וַיִּוָעַץ בְּלִבּוֺ מַה־שֶּׁיּוּכַל לַעֲשׂוֺת עַל־זֶה׃ (יד) וְאַז יוֹחָנָן בֶּן־מַתִּתְיָה עָשָׂה לוֺ חֶֽרֶב שְׁתֵּי זְרָתוֺת אָרְכָּהּ וְזֶֽרֶת אַחַת רָחְבָּהּ תַּֽחַת בְּגָדָיו עֲטוּפָה׃‏‏ (טו) וַיָבוֺא לִירוּשָלָֽיִם וַיַּעֲמֹד בְּשַֽׁעַר הַמֶּֽלֶךְ וַיִּקְרָא לַשּׁוֺעֲרִים וַיֹּאֽמֶר לָהֶם אֲנִי יוֺחָנָן בֶּן־מַתִּתְיָה בָּאֽתִי לָבוֺא לִפְנֵי נִיקָנוֺר׃ (טז) וְאָז בָּֽאוּ הַשּׁוֺעֲרִים וְהַשּׁוֺמְרִים וַיֹּאֽמְרוּ לוֺ הַכֹּהֵן הַגָּדוֺל שֶׁל־הַיְהוּדִים עוֺמֵד בּפֶּֽתַח וַיַּֽעַן נִיקָנוֺר וַיֹּאֽמֶר לָהֶם בּוֺא יָבוֺא׃‏ (יז) וְאָז יוֺחָנָן הוּבָא לִפְנֵי נִיקָנוֺר וַיַּֽעַן נִיקָנוֺר וַיּאֽמֶר לְיוֺחָנָן אַתָּה הוּא אֶחָד מִן־הַמּוֺרְדִים אֲשֶׁר מָרְדוּ בַמֶּֽלֶךְ וְאֵינָם רוֺצִים בִּשְׁלוֺם מַלְכוּתוֺ׃ (יח) וַיַּֽעַן יוֺחָנָן לִפְנֵי נִיקָנוֺר וַיֹּאֽמֶר אֲדוֺנִי אֲנִי הוּא עַתָּה בָאֽתִי לְפָנֶֽיךָ אֲשֶׁר תִּרְצֶה אֶעֲשֶׂה. (יט) וַיַּֽעַן נִיקָנוֺר וַיֹּאֽמֶר לְיוֺחָנָן אִם כִּרְצוֺנִי אַתָּה עוֺשֶֺה קַח חֲזִיר וּשְׂחָטֵֽהוּ עַל־הַבָּמָה וְתִלְבַּשׁ בִּגְדֵי מַלְכוּת וְתִרְכַּב עַל־סוּס הַמֶּֽלֶךְ וּכְאַחַד מֵאוֺהֲבֵי הַמֶּֽלֶךְ תִּהְיֶה.‏ (כ) וְכַאֲשֶׁר שָׁמַע יוֺחָנָן הֳשִיבוֺ דָבָר אֲדוֺנִי אֲנִי יָרֵא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל פֶּן־יִשְׁמְעוּ כִּי עָשִֽׂיתִי כֵן וְיִסְקְלֽוּנִי בָּאֲבָנִים׃ (כא) עַתָּה יֵצֵא כַל־אִישׁ מִלְּפָנֶֽיךָ פֶּן יוֺדִיעוּם. אָז נִיקָנוֺר הוֺצִיא מִלְּפָנָיו כָּל־אִישׁ׃‏ (כב) בָּעֵת הַהִיא נָשָׂא יוֺחָנָן בֶּן־מַתִּתְיָה עֵינָיו לַשָּׁמַֽיִם וְתִקֵּן תְּפִלָּתוֺ לִפְנֵי אֱלֹהָיו וַיֹּאמֵר אֱלֹהַי וַאֱלֹהֵי אֲבוֺתַי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב׃ (כג) אַל־תִּתְּנֵֽנִי נָא בּיַד הֶעָרֵל הַזֶה כִּי אִם־יַהַרְגֵֽנִי יֵלֵךְ וְיִשְׁתַּבַּח בְּבֵית דָּגוֺן אֱלֹהָיו וְיֹאמַר אֶלֹהַי נְתָנוֺ בְיָדִי׃ (כד) בְּאוֺתָהּ שָׁעָה פָּסַע עָלָיו שָׁלֹשׁ פְּסִיעוֺת וַיִתְקַע הַחֶֽרֶב בְּלִבּוֺ וַיַּשְלֵךְ אוֺתוֺ חָלָל בְּעֶזְרַת הַקֹּֽודֶשׁ׃ (כה) לִפְנֵי אֱלֹהֵי הַשָּׁמַֽיִם. עָנָה יוֺחָנָן וְאָמָר אֱלֹהַי לֹא תָשִׂים עָלַי חֵטְא כִּי הֲרַגְתִּיו בַּקֹּדֶשׁ עַתָּה כֵּן תִּתֵּן אֶת־כָּל־הָעַמִּים אַשֶׁר בָֽאוּ עִמוֺ לְהָצֵר לִיְהוּדָה וְלִירוּשָׁלָֽיִם׃‏ (כו) אָז יָצָא יוֺחָנָן בֶּן־מַתִּתְיָה בַּיּוֺם הַהוּא וַיִּלָּחֵם בָּעַמִּים וַיַּהֲרֹג בָּהֶם הֶֽרֶג רָב׃ (כז) מִסְפַּר הַהֲרוּגִים אֲשֶׁר הָרַג בַּיּוֺם הַהוּא שְׁבֵע מֵאוֺת וּשְׁנַֽיִם (וְשִׁבְעִים) אֶֽלֶף אֲשֶׁר הָיוּ הוֺרְגִים אֵֽלֶּה לָאֵֽלֶּה׃ (כח) בְּשׁוּבוֺ בָּנָה עַמּוּד עַל־שְׁמוֺ וַיִּקְרָא־לוֺ מַכְבִּי מֵמִית הַחֲזָקִים׃ (כט) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמַע אַנְטְיוּכַס הַמֶּֽלֶךְ כִּי נֶהֳרַג נִיקָנוֺר מִשְׁנֵֽהוּ צַר לוֺ מְאֹד וַיִּשְׁלַח לְהָבִיא לוֺ בַּגְרִיס הָרָשָׁע הַמַּטְעֶה אֶת־עַמּוֺ׃ (ל) וַיַֽעַן אַנְטְיוּכַוס וַיֹּאֽמֶר לְבַגְרִיס הֲלֹא יָדַֽעְתָּ אִם־לֹא שָׁמַעְתָּ אֲשֶׁר־עָשׂוּ לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָרְגוּ חֲיָלַי וַיָּבֹֽזּוּ מַחֲנוֺתַי וְשָׂרָי׃ (לא) עַתָּה עַל מָמוֺנֵיכֶם אַתֶּם בּוֺטְחִים אוֺ בֶתֵּיכֶם לָכֶם הֵם. בֹּֽאוּ וְנַעֲלֶה עֲלֵיהֶם וּנְבַטֵּל מֵהֶם הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת לָהֶם אֱלֹהֵיהֶם שַׁבָּת רֹאשׁ־חֹֽדֶשׁ וּמִילָה׃ (לב) אָז בַּגְרִיס הָרָשָׁע וְכָל־מַחֲנוֺתָיו בָּאוּ לִירוּשָׁלַֽיִם׃ (לג) וַיַּהֲרֹג בָּהֶם הֶֽרֶג רַב וַיִּגְזֹר בָּהּ גְּזֵרָה גְמוּרָה עַל־שַׁבָּת רֹאשׁ־חֹֽדֶשׁ וּמִילָה׃ (לד) בִּהְיוֺת זֶה כַּאֲשֶׁר הָיָה דְּבַר הַמֶּֽלֶךְ נֶחְפָּז מָצְאוּ אִישׁ אֲשֶׁר־מָל בְּנוֺ וַיָּבִיאוּ הָאִישׁ וְאִשְׁתּוֺ וַיִּתְלוּ אוֺתָם כְּנֶֽגֶד הַיָּֽלֶד׃ (לה) וְגַם אִשָּׁה אֲשֶׁר יָלְדָה בֵן אַחֲרֵי־מוֺת בַּעְלָהּ וַתָּֽמָל אוֺתוֺ לִשְׁמוֺנָה יָמִים וַתַּֽעַל עַל־חוֺמַת יְרוּשָׁלַֽיִם וּבְנָהּ מָהוּל בְּיָדָהּ׃ (לו) וַתַּֽעַן וַתֹּאמַר לְךָ אוֺמְרִים בַּגְרִיס הָרָשָׁע אַתֶּם חוֺשְׁבִים לְבַטֵּל מֵאִתָּֽנוּ הַבְּרִית אֲשֶׁר כֹּרַת עִמָּֽנוּ בְּרִית אֲבוֺתֵינוּ לֹא־נְבַטֵּל מִמֶּנּוּ שַׁבָּת רֹאשׁ־חֹֽדֶשׁ וּמִילָה מִבְּנֵי בָנֵינוּ לֹא יוּסָר׃ וַתַּפֵּל בְּנָהּ לָאָֽרֶץ וַתִּיּפוֺל אַחֲרָיו וַיָּמֽוּתוּ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד וְרַבִּים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ עוֺשִׂים כֵּן בַּיָּמִים הָהֵם וְלֹא שִׁנּוּ בְּרִית אֲבוֺתָם׃ (לז) בַּזְמַן הַהוּא אָמְרוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֵֽלֶּה לָאֵֽלֶּה בֹּאוּ וְנֵלֵךְ וְנִשְׁבּוֺת בַּמְּעָרָה פֶּן נְחַלֵּל אֶת־יוֺם הַשַּׁבָּת וַיַּלְשִׁינוּ אוֺתָם לִפְנֵי בַגְרִיס׃ (לח) אָז בַּגְרִיס הָרָשָׁע שָׁלַח אֲנָשִׁים חֲלוּצִים וַיָּבֹאוּ וַיֵּשְׁבוּ עַל־פִּי הַמְּעָרָה וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם יְהוּדִים צְאוּ אֵלֵינוּ אִכְלוּ מִלַּחְמֵנוּ וּשְׁתוּ מִיֵּינֵנוּ וּמַעֲשֵׂינוּ תִּהְיוּ עוֺשִׂים׃ (לט) וַיַּעֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה לָאֵלֶּה זוֺכְרִים אֲנַחְנוּ אֲשֶׁר צִוָּֽנוּ יְיָ עַל־הַר סִינַי שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל־מְלַאכְתֶּֽךָ וּבַיּוֺם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבּוֺת עַתָּה טוֺב לָֽנוּ אֲשֶׁר נָמוּת בַּמְעָרָה מֵאֲשֶׁר נְחַלֵּל אֶת־יוֺם הַשַּׁבָּת׃ (מ) בִּהְיוֺת זֶה כַּאֲשֶׁר לֹא־יָצְאוּ אֲלֵיהֶם הַיְּהוּדִים וַיָבִיאוּ עֵצִים וַיִּשְׂרְפוּ עַל־פִּי הַמְּעָרָה וַיָּמוּתוּ כְאֶֽלֶף אִישׁ וְאִישָּׁה׃‏ (מא) אַחֲרֵי כֵן יָצְאוּ חֲמִשָׁה בְנֵי־מַתִּתְיָה יוֺחָנָן וְאַרְבָּעָה אֶחָיו וַיִּלָּחֲמוּ בָעַמִּים וַיַהַרְגוּ בַהֶם הֶֽרֶג רַב׃‏ (מב) וַיְגָרְשׁוּם לְאִיֵּי הַיָּם כִּי בָטְחוּ בֵּאלֹהֵי הַשָּׁמָֽיִם׃‏ (מג) אָז בַּגְרִיס הָרָשָׁע נִכְנַס בִּסְפִינָה אַחַת וַיָּֽנָס אֶל־אַנְטְיוּכַס הַמֶֽלֶךְ וְעִמּוֺ אֲנָשִׁים פְּלִיטֵי חָרֶב׃ (מד) וַיַּעַן בַּגְרִיס וַיֺּאמֶר לְאַנְטְיוּכַס הַמֶּֽלֶךְ אַתָּה הַמֶּֽלֶךְ שַֽׂמְתָּ צִוּוּי לְבַטֵּל מִן־הַיְּהוּדִים שַׁבָּת רֹאשׁ־חֹֽדֶשׁ וּמִילָה מִרְמָה גְדוֺלָה וּמֶֽרֶד בְּתוֺכָהּ׃ אֲשֶׁר אִם־יֵלְכוּ כָל־הָעַמִּים וְהָאֻמּוֺת וְהַלְּשׁוֺנוֺת לֹא יוּכְלוּ לַחֲמִשָּׁה בְּנֵי מַתִּתְיָהוּ מֵאֲרָיוֺת הֵם חֲזָקִים וּמִנְּשָׁרִים הֵם קַלִּים וִּמִּדֻּבִּים הֵם מְמַהֲרִים׃ (מה) עַתָּה הַמֶּֽלֶךְ עֲצָתִי תִּיטַב עָלֶֽיךָ וְלֹא תִּלָּחֵם בָּאֲנָשִׁים מְעָט כִּי אִם־תִּלָּחֵם בָּהֶם וְתֵבוֺשׁ בְּעֵינֵי כָל־הַמְּלָכִים׃ (מו) לָכֵן כְּתוֺב וּשְׁלַח סְפָרִים בְּכָל־מְדִינוֺת מַלְכוּתֶֽךָ וְיָבֹֽאוּ שָׂרֵי הַחֲיָלוֺת וְלֹא־יִשָּׁאֵר מֵהֶם אֶחָד וְגַם פִּילִים מְלֻבָּשִׁים שִׁרְיוֺנִים יִהְיוּ עִמָּהֶם׃ (מז) וָיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי אַנְטְיוּכַס הָמֶּֽלֶךְ וַיִּשְׁלַח סְפָרִים לְכָל־מְדִינוֺת מַלְכוּתוֺ וַיָבֹֽאוּ שָׂרֵי כָל־הָעַמִּים וְהַמַּמְלָכוֺת וְגַם פִּילִים מְלֻבָּשִׁים שִׁרְיוֺנִים עִמָּהֶם בָּֽאוּ׃ (מח) שֵׁנִית קָם בַּגְרִיס הָרָשָׁע וָיָּבוֺא לִירוּשָׁלַיִם בָּקַע הַחוֺמָה וַיְנַתֵּק הַמָּבוֺא וַיְשַׁבֵּר בַּמִּקְדָּשׁ שְׁלֹש־עֶשְׂרֵה פְרָצוֺת וְגַם מִן־הָאֲבָנִים שִׁבֵּר עַד־אֲשֶׁר הַיוּ כֶּעָפָר׃‏ (מט) וַיַּחֲשׁוֺב בְּלִבּוֺ וַיֹּֽאמֶר הַפַּעַם הַזֹּאת לֹא יוּכְלוּ לִי כִּי רַב חֵילִי וְעֹז יָדִי. וֵאלֹהֵי הַשָּׁמַֽיִם לֹא חָשַׁב כֵּן׃‏ (נ) וְכִשְׁמֽוֺעַ חֲמִשָּׁה בְנֵי מַתִּתְיָה קָֽמוּ וַיָּבֹֽאוּ לְמִצְפֵּה גִלְעָד אֲשֶׁר הָיָה־שָׁם פְּלֵיטָה לְבֵית יִשְׂרָאֵל בִּימֵי שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא׃ (נא) צוֺם גָּזָרוּ וַיֵּשְׁבוּ עַל־הָאֵֽפֶר לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִלִּפְנֵי אֱלֹהֵי הַשָׁמָיִם׃ (נב) אָז נָפַל בְּלִבָּם עֵצָה טוֺבָה יְהוּדָה הַבְּכוֺר שִׁמְעוֺן הַשֵּׁנִי הַשְּׁלִישִׁי יוֺחָנָן הָרְבִיעִי יוֺנָתָן הַחֲמִישִׁי אֶלְעָזָר׃ וַיְבָֽרֶךְ אוֺתָם אֲבִיהֶם וְכֵן אָמָר יְהוּדָה בְּנִי אֲדַמֶּה אוֺתְךָ לִיהוּדָה בֶּן־יַעֲקֺב אֲשֶׁר־הָיָה נִמְשָׁל לְאַרְיֵה׃ שִׁמְעוֺן בְּנִי אֲדַמֶּה אוֺתְךָ לְשִׁמְעוֺן בֶּן־יַעֲקֹּב אֲשֶׁר הָרַג יוֺשְבֵי שְׁכֶם׃ יוֺחָנָן בְּנִי אֲדַמֶּה אוֺתְךָ לְאַבְנֵר בֶּן־נֵר שַׂר צְבָא יִשְׂרַאֵל.‏ יוֺנָתָן בְּנִי אֲדַמֶּה אוֺתְךָ לְיוֺנָתָן בֶּן־שָׁאוּל אֲשֶׁר הָרַג עַם פְּלִשְׁתִּים׃ אֶלְעָזָר בְּנִי אַדַמֶּה אוֺתְךָ לִפִינְחָס בֶּן־אֶלְעָזָר אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו וְהִצִּיל אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃ עַל־זֶה יָצְאוּ חֲמִשָּׁה בְנֵי־מַתִּתְיָה בַּיּוֺם הַזֶּה וַיִּלָּחֲמוּ בָּעַמִּים וַיַּהַרְגוּ בָהֶם הֶרֶג רָב וַיֵּהָרֵג מֵהֶם יְהוּדָה׃ (נג) בְּאוֺתָהּ שָׁעָה כַּאֲשֶׁר רָאוּ בְּנֵי מַתִּתְיָה כִּי נֶהֱרַג יְהוּדָה שָֽׁבוּ וַיָּבֹֽאוּ אֵל־אֲבִיהֶם׃ (נד) וַיֹּאמֶר לָהֶם לָֽמָּה שַׁבְתֶּם וַיַּעֲנוּ וַיֹּֽאמְרוּ עַל־אֲשֶׁר נֶֽהָרַג אָחִֽינוּ אֲשֶׁר־הָיָה חָשׁוּב כְּכֻלָֽנוּ׃ (נה) וַיַּֽעַן מַתִּתְיָה אֲבִיהֶם וַיֹּֽאמֶר אֲלֵיהֶם אֲנִי אֵצֵא עִמָּכֶם וְאֶלָּחֵם בָּעַמִּים פֶּן־יֹאבְדוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאַתֶּם נִבְהַלְתֶּם עַל־אֲחִיכֶם׃ (נו) וַיֵּצֵא מַתִּתְיָה בַּיּוֺם הַהוּא עִם־בָּנָיו וַיִּלָּחֲמוּ בָּעָמִּים׃ (נז) וֵאלֹהֵי הַשָׁמַֽיִם נָתַן כָּל־גִּיבּוֺרֵי הָעַמִּים בְּיָדָם וַיַּהַרְגוּ בָהֶם הֶֽרֶג רַב כָּל־אֲחֽוּזֵי חֶֽרֶב וְכָל־מֽוֺשְׁכֵי קֶֽשֶׁת שָׂרֵי הַחַֽיִל וְהַסְגָנִים לֹא־נוֺתַר בָּהֶם שָׂרִיד וַיָּנֽוּסוּ שְׁאָר הָעַמִּים לִמְדִינוֺת הַיָּם׃‏ וְאֶלְעָזָר הָיָה מִתְעַשֶׂק לְהָמִית הַפִּילִים וַיִּטְבַּע בְּפֶֽרֶשׁ הַפִּילִים (נח) וְכַאֲשֶׁר שָֽׁבוּ בִּקְשֽוּהוּ בֵּין הַחַיִּים וּבֵין הַמֵּתִים וְלֹא מְצָאֽוּהוּ וְאַחַר כֵּן מְצָאֽוּהוּ אֲשֶׁר טֻבַּע בְּפֶֽרֶשׁ הַפִּילִים׃ ‏ (נט) וַיִּשְׂמְחוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי־נִתְּנוּ בִידֵהֶם שׂוֺנְאֵיהֶם מֵהֶם שָׂרְפוּ בָאֵשׁ וּמֵהֶם דָּקְרוּ בַחֶֽרֶב וּמֵהֶם תָּלוּ עַל־הָעֵץ׃ וּבַגְרִיס הָרָשָׁע הַמַּטְעֶה אֶת־עַמּוֺ שָׂרְפוּ אוֺתוֺ בֵּית יִשְׂרָאֵל בָּאֵשׁ׃ (ס) וְאָז אַנְטְיוּכַס הַמֶּֽלֶךְ כַּאֲשֶׁר שָׁמַע אֲשֶׁר נֶהֶרְגוּ בַּגְרִיס הָרָשָׁע וְכָל־שַׂרֵי הַחַֽיִל אֲשֶׁר עִמּוֺ נִכְנַס בִּסְפִינָה וַיָּֽנָס לִמְדִינוֺת הַיָּם וַיְהִי כָּל־מָקוֺם אֲשֶׁר הָיָה בָא שָֽׁמָּה מוֺרְדִים בּוֺ וְקוֺרְאִים אוֺתוֺ הַבּוֺרֵֽחַ׃ (סא) אַחֲרֵי כֵן בָּֽאוּ בְנֵי חַשְׁמוֺנַי לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וַיִּבְנוּ הַשְּׁעָרִים הַנִּשְׁבָּרִים וַיִּסְגְּרוּ הַפְּרָצוֺת וַיְטַהֲרוּ אֶת־הָעֲזָרָה מִן הַהֲרוּגִים וּמִן הַטֻּמְאוֺת׃ (סב) וַיְבַקְשׁוּ שֶֽׁמֶן זַיִת זָךְ לְהַדְלִיק הַמְּנוֺרָה וְלֺא מָצְאוּ כִּי־אִם צְלוֺחִית אַחַת אֲשֶׁר הַיְתָה חֲתוּמָה בְּטַבַּֽעַת הַכֹּהֵן הַגָּדוֺל וַיֵּדְעוּ כִּי הָיְתָה טָהוֺר וְהָיָה בָהּ כְּשִׁיעוּר הַדְלָקַת יוֺם אֶחָד׃ (סג) וֵאלֹהֵי הַשָּׁמַֽיִם אֲשֶׁר שִׁכֵּן שְׁמוֺ שָׂם נָתַן בְּרָכָה וְהִדְלִֽיקוּ מִמֶּֽנָּה שְׁמוֺנָה יָמִים׃ (סד) עַל־כֵּן קִיְּמוּ בְּנֵי חַשְׁמוֺנַי קִיּוּם וְחִזְּקוּ אִסָּר וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עִמָּהֶם כְּאֶחָד׃ (סה) לַעֲשׂוֺת שְׁמוֺנָה יָמִים הָאֵֽלֶּה יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה כִּימֵי מוֺעֲדִים הַכְּתוּבִים בַּתּוֺרָה וּלְהַדְלִיק בָּהֶם נֵרוֺת לְהוֺדִֽיעַ אֲשֶׁר עָשָׂה לָהֶם אֱלֹהֵי הַשָּׁמַֽיִם נִצּוּחִים׃ (סו) וּבָהֶם אֵין לִסְפּוֺד וְלֹא לִגְזוֺר צוֺם וְתַעֲנִית זוּלָתִי אֲשֶׁר מְקֻבָּל עָלָיו מִלִּפְנֵי זֶה וְיִתְפַּלֵל לִפְנֵי אֶלֹהָיו׃‏ {{צבע גופן|אפור|אַךְ חַשְׁמוֺנַאי וּבָנָיו וְאֲחֵיהֶם לֹא־גָזְרוּ בָהֶם לְבַטֵּל עֲבוֺדַת מְלָאכָה.}} {{צבע גופן|אפור|וּמִן־הָעֵת הַהִיא לֺא־הָיָה שֵׁם לְמַלְכוּת יָוָן׃}} {{צבע גופן|אפור|וַיְקַבְּלוּ הַמַּלְכוּת בְּנֵי חַשְׁמוֺנַאי וּבְנֵי בְנֵיהֶם מֵהָעֵת הַזֹּאת עַד־חָרְבַּן בֵּית הָאֶלֹהִים מָאתַיִם וְשֵׁשׁ שָׁנִים׃}} {{צבע גופן|אפור|עַל־כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵהַיּוֺם הַהוּא בְּכָל־גָּלוּתָם שׁוֺמְרִים הַיָּמִים הָאֵֽלֶה וְקוֺרְאִים לָהֶם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה מֵחֲמִשָׁה וְעֶשְׂרִים לַחֹֽדֶשׁ כִּסְלֵו שְׁמוֺנָה יָמִים׃}} {{צבע גופן|אפור|מִן־הָעֵת הַהִיא וְעַד־הָעוֺלָם לֺא יָסוּרוּ מֵהֶם אֲשֶׁר הָיוּ בְּבֵית מִקְדָּשָׁם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְחַכְמֵיהֶם אֲשֶׁר קִיְּמוּ עֲלֵיהֶם וְעַל־בְּנֵי בְנֵיהֶם עַד־עוֺלָם׃‏}} {{צבע גופן|אפור|(האל אשר עשה עמהם נס ופלא, הוא יעשה לנו נסים ונפלאות, ויקוים בנו מקרא שכתוב "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות".‏)}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} ==קישורים חיצוניים== מהדורה זו מבוססת על [http://opensiddur.org/special-days/commemorative-days/hanukah/megillat-antiokhus/ '''מגילת אנטיוכוס''' באתר הסידור הפתוח]. התרגום לעברית מבוסס על [[מפתח:Megilasz Maiszjahu Chanuka Története.pdf|מהדורה זו]] שעברה תהליכי הקלדה והגהה בוויקיטקסט. {{חנוכה}} [[קטגוריה:חג חנוכה]] [[קטגוריה:ארמית]] [[קטגוריה:אגדות]] gqv89mrmae5c8381sp61ig8ugfowe7u 0 328088 3088000 3086167 2026-10-10T21:32:00Z מו יו הו 37729 3088000 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> ==נוסח עדות המזרח== <קטע התחלה=עדות המזרח/>{{הור|סימן: {{מודגש|א״ב}}}} {| |- |אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{ש-רווח|0.5em}} || שְׁמַע קוֹלֵֽנוּ וְקַבֵּל תְּפִלָּתֵֽנוּ בְּרָצוֹן {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- |אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|אַ}}ל תְּאַבְּדֵֽנוּ בְּאֹֽרֶךְ גָּלוּתֵֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- | || {{סי|אַ}}בֵּד כׇּל הַקָּמִים עָלֵֽינוּ לְרָעָה {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- |אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|בְּ}}רִיתְךָ זְכֹר וְאַל תִּשְׁכָּחֵֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- | || {{סי|בָּ}}רֵךְ אֶת לַחְמֵֽנוּ וְאֶת מֵימֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- | || {{סי|בַּ}}שְֹּרֵֽנוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- | || {{סי|בַּ}}טֵּל מֵעָלֵֽינוּ כׇּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- |אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|גְּ}}זֹר עָלֵֽינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- | || {{סי|גַּ}}לֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵֽינוּ מְהֵרָה {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- |אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|דְּ}}רַשְׁנֽוּךָ הִמָּצֵא לָֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- | || {{סי|דְּ}}רֹשׁ דָּמֵֽינוּ מִיַּד קָמֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- |אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|הֵ}}עָתֵר לָֽנוּ הַיּוֹם וּבְכׇל יוֹם וָיוֹם בִּתְפִלָּתֵֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- | || {{סי|הַ}}חֲזִירֵֽנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- |אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|וְ}}אַל תְּבִישֵֽׁנוּ מִשִֹּבְרֵֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- | || {{סי|וְ}}נִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֵֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- |אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|זׇ}}כְרֵֽנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹב מִלְּפָנֶֽיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- | || {{סי|זַ}}כֵּֽנוּ בְדִינֵֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- |אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|חֲ}}מֹל עָלֵֽינוּ וְעַל טַפֵּֽינוּ וְעַל עוֹלָלֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- | || {{סי|ח}}וּס וְרַחֵם עָלֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- |אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|טַ}}הֲרֵֽנוּ מֵעֲוֺנֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- | || {{סי|טַ}}הֲרֵֽנוּ מִטֻּמְאוֹתֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- |אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|יֶ}}הֱמוּ נָא רַחֲמֶֽיךָ עָלֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |} {{בעשרת ימי תשובה}} {| |- |אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|כׇּ}}תְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- | || {{סי|כׇּ}}תְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר צַדִּיקִים וַחֲסִידִים {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- | || {{סי|כׇּ}}תְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- | || {{סי|כׇּ}}תְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר זָכִיּוֹת {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- | || {{סי|כׇּ}}תְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- | || {{סי|כׇּ}}תְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר מְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- | || {{סי|כׇּ}}תְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר גְּאֻלָּה וִישׁוּעָה {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |} {{בעשרת ימי תשובה סוף}} {| |- |אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|כְּ}}בֹשׁ אֶת כּוֹבְשֵֽׁינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- | || {{סי|כָּ}}לָה אַל תַּעַשׂ עִמָּֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- |אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|לְ}}מַעֲנָךְ עֲשֵׂה אִם לֹא לְמַעֲנֵֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- | || {{סי|לְ}}חַץ אֶת לוֹחֲצֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- | || {{סי|לְ}}חַם אֶת לוֹחֲמֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- |אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|מַ}}לֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּֽנוּ לְטוֹבָה לַעֲבוֹדָתֶֽךָ {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- |אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|נְ}}קֹם אֶת נִקְמָתֵֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- |אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|סְ}}מֹךְ אֶת נְפִילָתֵֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- | || {{סי|סְ}}מֹךְ אֶת סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶֽלֶת {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- |אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|עֲ}}נֵה אֶת עֲתִירָתֵֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- | || {{סי|עֲ}}נֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- | || {{סי|עַ}}נֵּה אֶת מְעַנֵּֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- |אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|פְּ}}דֵֽנוּ מִידֵי כׇל אוֹיְבֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- | || {{סי|פְּ}}דֵֽנוּ מִידֵי יִצְרֵֽנוּ הָרָע {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- |אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|צַ}}וֵּה אִתָּֽנוּ בִּרְכוֹתֶֽיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- | || {{סי|צַ}}וֵּה אִתָּֽנוּ יְשׁוּעוֹתֶֽיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- | || {{סי|צַ}}דְּקֵֽנוּ בְמִשְׁפָּטֶֽיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- |אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|קָ}}רֵב לָֽנוּ קֵץ הַגְּאֻלָּה {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- | || {{סי|קָ}}רֵב לָֽנוּ יוֹם הַיְשׁוּעָה {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- | || {{סי|קָ}}רְבֵֽנוּ לַעֲבוֹדָתֶֽךָ {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- |אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|רִ}}יבָה רִיבֵֽנוּ וּגְאָלֵֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- | || {{סי|רְ}}אֵה בָּעֳנִי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- | || {{סי|רְ}}פָא כׇּל חוֹלֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- | || {{סי|רְ}}אֵה בְּדֹֽחַק הַשָּׁעָה {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- |אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|שְׁ}}עֵה אֶת שַׁוְעָתֵֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- | || {{סי|שִׁ}}ית שָׁלוֹם בֵּינֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- | || {{סי|שִׁ}}ית שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- |אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|תֵּ}}ן שָׁלוֹם בָּאָֽרֶץ {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- | || {{סי|תֵּ}}ן שָׂבָע בָּעוֹלָם {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- | || {{סי|תֵּ}}ן שָׁלוֹם בַּמַּלְכוּת {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- | || {{סי|תֵּ}}ן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה בְּעִתּוֹ בָּאָֽרֶץ {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- | || {{סי|תֵּ}}ן זֶֽרַע לַזּוֹרֵֽעַ וְלֶֽחֶם לָאוֹכֵל {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- | || {{סי|תֵּ}}ן לֶֽחֶם לְפִי הַטָּף לָשֹֽׂבַע {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |- |אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|תִּ}}כּוֹן תְּפִלָּתֵֽנוּ קְטֹֽרֶת לְפָנֶֽיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{הור|אָמֵן}} |} {| |- |אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{ש-רווח|0.5em}} || עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ אוֹת לְטוֹבָה |- | || עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ אוֹת לִישׁוּעָה |- | || עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ אוֹת לְרַחֲמִים |- | || יִרְאוּ שׂוֹנְאֵֽינוּ וְיֵבֽוֹשׁוּ |- | || יֶחֱזוּ אוֹיְבֵֽינוּ וְיִכָּלְמוּ |- | || כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתָּֽנוּ וְנִחַמְתָּֽנוּ. |} {{ר2}} בְּרֹֽגֶז רַחֵם תִּזְכֹּר {{ר2}} בְּרֹֽגֶז אַהֲבָה תִּזְכֹּר {{ר2}} בְּרֹֽגֶז עֲקֵדָה תִּזְכֹּר {{ר2}} בְּרֹֽגֶז תְּמִימוּת תִּזְכֹּר {{ר2}} הַבֵּט לַבְּרִית וְאַל תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּֽנוּ {{ר2}} עֲנֵֽנוּ בָעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת.<קטע סוף=עדות המזרח/> ==נוסח תימן== <קטע התחלה=תימן/>{{הור|סימן: {{מודגש|א״ב}}}} {| |- | אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם שְׁמַע קוֹלֵֽנוּ וְקַבֵּל תְּפִלָּתֵֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמָֽיִם}} |- |{{סי|אַ}}ל תְּאַבְּדֵֽנוּ בְּאֹֽרֶךְ גָּלוּתֵֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמָֽיִם}} |- |{{סי|אַ}}בֵּד כׇּל הַקָּמִים עָלֵֽינוּ לְרָעָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמָֽיִם}} |- |{{סי|בְּ}}רִיתְךָ זְכֹר וְאַל תִּשְׁכָּחֵֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמָֽיִם}} |- |{{סי|בָּ}}רֵךְ אֶת לַחְמֵֽנוּ וְאֶת מֵימֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמָֽיִם}} |- |{{סי|גַּ}}לֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵֽינוּ מְהֵרָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמָֽיִם}} |- |{{סי|דְּ}}רַשְׁנֽוּךָ הִמָּצֵא לָֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמָֽיִם}} |- |{{סי|דְּ}}רֹשׁ דָּמֵֽינוּ מִיַּד צָרֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמָֽיִם}} |- |{{סי|הֵ}}עָתֵר לָֽנוּ הַיּוֹם וּבְכׇל יוֹם וָיוֹם בִּתְפִלָּתֵֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמָֽיִם}} |- |{{סי|וְ}}אַל תְּבִישֵֽׁנוּ מִשִּׂבְרֵֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמָֽיִם}} |- |{{סי|וְ}}נִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֵֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמָֽיִם}} |- |{{סי|זׇ}}כְרֵֽנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹב מִלְּפָנֶֽיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמָֽיִם}} |- |{{סי|חֲ}}מֹל עָלֵֽינוּ וְעַל טַפֵּֽינוּ וְעַל עוֹלָלֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמָֽיִם}} |- |{{סי|טַ}}הֲרֵֽנוּ מֵעֲוֺנֵֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמָֽיִם}} |- |{{סי|יֶ}}הֱמוּ נָא רַחֲמֶֽיךָ עָלֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמָֽיִם}} |} {{בעשרת ימי תשובה}} {| |- |{{סי|כׇּ}}תְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר חַיִּים טוֹבִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמָֽיִם}} |- |{{סי|כׇּ}}תְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר צַדִּיקִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמָֽיִם}} |- |{{סי|כׇּ}}תְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמָֽיִם}} |- |{{סי|כׇּ}}תְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמָֽיִם}} |} {{בעשרת ימי תשובה סוף}} {| |- |{{סי|כְּ}}בֹשׁ אֶת כּוֹבְשֵֽׁינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמָֽיִם}} |- |{{סי|לְ}}חַם אֶת לוֹחֲמֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמָֽיִם}} |- |{{סי|לְ}}חַץ אֶת לוֹחֲצֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמָֽיִם}} |- |{{סי|מַ}}לֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּֽנוּ לְטוֹבָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמָֽיִם}} |- |{{סי|נְ}}קֹם אֶת נִקְמָתֵֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמָֽיִם}} |- |{{סי|סְ}}מֹךְ אֶת נְפִילָתֵֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמָֽיִם}} |- |{{סי|עֲ}}נֵה אֶת עֲתִירָתֵֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמָֽיִם}} |- |{{סי|פְּ}}דֵֽנוּ מִידֵי אוֹיְבֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמָֽיִם}} |- |{{סי|צַ}}וֵּה אִתָּֽנוּ בִּרְכוֹתֶֽיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמָֽיִם}} |- |{{סי|צַ}}וֵּה אִתָּֽנוּ יְשׁוּעוֹתֶֽיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמָֽיִם}} |- |{{סי|קָ}}רֵב לָֽנוּ קֵץ הַגְּאֻלָּה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמָֽיִם}} |- |{{סי|קָ}}רֵב לָֽנוּ יוֹם הַיְשׁוּעָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמָֽיִם}} |- |{{סי|קָ}}רְבֵֽנוּ לַעֲבוֹדָתֶֽךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמָֽיִם}} |- |{{סי|רִ}}יבָה רִיבֵֽנוּ וּגְאָלֵֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמָֽיִם}} |- |{{סי|רְ}}אֵה בְּעֹֽנִי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמָֽיִם}} |- |{{סי|רְ}}פָא חוֹלֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמָֽיִם}} |- |{{סי|רְ}}אֵה בְּדֹֽחַק הַשָּׁעָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמָֽיִם}} |- |{{סי|שְׁ}}עֵה אֶת שַׁוְעָתֵֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמָֽיִם}} |- |{{סי|שִׁ}}ית שָׁלוֹם בֵּינֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמָֽיִם}} |- |{{סי|שִׁ}}ית שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמָֽיִם}} |- |תֶּן חַיִּים וְשָׁלוֹם לַמֶּֽלֶךְ אֲדוֹנֵֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמָֽיִם}} |- |תֶּן בְּלִבּוֹ וּבְלֵב כׇּל יוֹעֲצָיו וְשָׂרָיו רַחְמָנוּת לְהֵיטִיב אֵלֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמָֽיִם}} |- |{{סי|תֶּ}}ן שָׁלוֹם בָּאָֽרֶץ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמָֽיִם}} |- |{{סי|תֶּ}}ן שָׂבָע בָּעוֹלָם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמָֽיִם}} |- |{{סי|תֶּ}}ן שָׁלוֹם בַּמַּלְכוּת {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמָֽיִם}} |- |{{סי|תֶּ}}ן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה בְּעִתָּם בָּאָֽרֶץ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמָֽיִם}} |- |{{סי|תֶּ}}ן זֶֽרַע לַזּוֹרֵֽעַ וְלֶֽחֶם לָאוֹכֵל {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמָֽיִם}} |- |{{סי|תֶּ}}ן לֶֽחֶם לְפִי הַטָּף {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמָֽיִם}} |- |{{סי|תִּ}}כּוֹן תְּפִלָּתֵֽנוּ קְטֹֽרֶת לְפָנֶֽיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמָֽיִם}} |} {| |- |אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם |- |עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ אוֹת לְטוֹבָה |- |עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ אוֹת לִבְרָכָה |- |עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ אוֹת לִישׁוּעָה |- |עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ אוֹת לְרַחֲמִים |- |יִרְאוּ שׂוֹנְאֵֽינוּ וְיֵבֽוֹשׁוּ |- |יֶחֱזוּ אוֹיְבֵֽינוּ וְיִכָּלְמוּ |- |כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתָּֽנוּ וְנִחַמְתָּֽנוּ. |} {{ר2}} בְּרֹֽגֶז רַחֵם תִּזְכֹּר {{ר2}} בְּרֹֽגֶז אַהֲבָה תִּזְכֹּר {{ר2}} בְּרֹֽגֶז עֲקֵדָה תִּזְכֹּר {{ר2}} בְּרֹֽגֶז תְּמִימוּת תִּזְכֹּר {{ר2}} הַבֵּט לַבְּרִית וְאַל תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּֽנוּ {{ר2}} עֲנֵֽנוּ בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת.<קטע סוף=תימן/> ==נוסח איטליה== <קטע התחלה=איטליה/>לֹא לָֽנוּ יְיָ, לֹא לָֽנוּ, כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד, עַל חַסְדְּךָ, עַל אֲמִתֶּֽךָ׃ {{ש}} לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם׃ {{ש}} לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא מוֹשִׁיעָם. {{ש}} לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא מִקְוֵהֶם וּמִקְוֵה אֲבוֹתֵיהֶם. {{ש}} וֵאלֹהֵֽינוּ בַּשָּׁמָֽיִם׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים קטו|תהלים קטו א-ג}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם חׇנֵּֽנוּ {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם חוּס וְרַחֵם עָלֵֽינוּ {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם רַחֵם עַל שְׁאֵרִיתֵֽנוּ {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם בַּטֵּל מִמֶּֽנּוּ גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם חַדֵּשׁ עָלֵֽינוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם חַדֵּשׁ עָלֵֽינוּ שָׁנָה טוֹבָה {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם בַּטֵּל מַחְשְׁבוֹת שֹׂנְאֵֽינוּ {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם הָפֵר עֲצַת אֹיְבֵֽינוּ {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם שְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכׇל חוֹלֵי עַמָּךְ {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם מְנַע מַגֵּפָה מִנַּחֲלָתָךְ {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם כַּלֵּה דֶּֽבֶר וְחֶֽרֶב וְרָעָב וּמַשְׁחִית וּמַגֵּפָה מִבְּנֵי בְרִיתָךְ {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָֽחְנוּ {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם קְרַע רֹֽעַ גְּזַר דִּינֵֽנוּ {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם מְחֹק שְׁטַר חוֹבוֹתֵֽינוּ {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם סְלַח וּמְחֹל לַעֲוֺנוֹתֵֽינוּ {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ וְחַטֹּאתֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם הַחֲזִירֵֽנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם אַל תְּשִׁיבֵֽנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶֽיךָ {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם זׇכְרֵֽנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹב לְפָנֶֽיךָ {{ש}} {{הור|בעשי״ת:}} {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם כׇּתְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר הַחַיִּים {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם כׇּתְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר זַכֻּיוֹת {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם כׇּתְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם כׇּתְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם כׇּתְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר סְלִיחָה וּמְחִילָה וְכַפָּרָה {{ש}} {{הור|עד כאן בעשי״ת.}} {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם הַצְמַח לָֽנוּ יְשׁוּעָה בְּקָרוֹב {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם שְׁמַע קוֹלֵֽנוּ חוּס וְרַחֵם עָלֵֽינוּ {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם קַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵֽנוּ {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ וְלֹא לְמַעֲנֵֽנוּ {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם עֲשֵׂה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם עֲשֵׂה לְמַעַן רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶֽיךָ הַגְּדוֹלִים וְרַחֵם עָלֵֽינוּ וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ.<קטע סוף=איטליה/> ==נוסח אמתחת בנימין== {{הור2|הנוסח דלהלן נדפס במחזורים אשכנזיים בנעילה ליו״כ והוא מבוסס על הנוסח המובא בספר אמתחת בנימין (לב ע״ב) בכמה שינויים.}} <קטע התחלה=אשכנז/>{{הור|סימן: {{מודגש|א״ב}} (מקוטע)}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{סי|זׇ}}כְרֵֽנוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶֽיךָ. {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{סי|חׇ}}תְמֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר חַיִּים טוֹבִים. {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{סי|חׇ}}תְמֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר צַדִּיקִים. {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{סי|חׇ}}תְמֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים. {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{סי|חׇ}}תְמֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה. {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{סי|חֲ}}מֹל עָלֵֽינוּ וְעַל טַפֵּֽנוּ וְעַל עוֹלָלֵֽינוּ. {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{סי|טַ}}הֲרֵֽנוּ מֵעֲוֺנֵֽינוּ. {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{סי|יֶ}}הֱמוּ נָא רַחֲמֶֽיךָ עָלֵֽינוּ. {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{סי|כְּ}}בֹשׁ אֶת כּוֹבְשֵֽׁינוּ. {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{סי|כָּ}}לָה אַל תַּֽעַשׂ עִמָּֽנוּ. {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{סי|לְ}}מַעַנְךָ עֲשֵׂה אִם לֹא לְמַעֲנֵֽנוּ. {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{סי|מַ}}לֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּֽנוּ לְטוֹבָה. {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{סי|נְ}}קֹם אֶת נִקְמָתֵֽנוּ. {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{סי|סְ}}מֹך אֶת נְפִילָתֵֽנוּ. {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{סי|עֲ}}נֵה אֶת עֲתִירָתֵֽנוּ. {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{סי|פְּ}}תַח לָֽנוּ שַֽׁעַר לִתְפִלָּתֵֽנוּ. {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{סי|צַ}}וֵּה אִתָּֽנוּ בִּרְכוֹתֶֽיךָ. {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{סי|צַ}}וֵּה אִתָּֽנוּ יְשׁוּעָתֶֽךָ. {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{סי|צַ}}דְּקֵֽנוּ בְּמִשְׁפָּטֶֽךָ. {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{סי|קָ}}רֵב לָֽנוּ קֵץ הַגְּאֻלָּה. {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{סי|קָ}}רֵב לָֽנוּ יוֹם הַיְשׁוּעָה. {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{סי|קָ}}רְבֵֽנוּ לַעֲבוֹדָתֶֽךָ. {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{סי|רִ}}יבָה רִיבֵֽנוּ וּגְאָלֵֽנוּ. {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{סי|רְ}}אֵה בָּעֳנִי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל. {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{סי|רְ}}פָא חוֹלֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל. {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{סי|רְ}}אֵה בְּדֹֽחַק הַשָּׁעָה. {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{סי|שְׁ}}עֵה אֶל שַׁוְעָתֵֽנוּ. {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{סי|שִׂ}}ים שָׁלוֹם בֵּינֵֽינוּ. {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{סי|תֵּ}}ן שֹֽׂבַע וּבְרָכָה בָּאָֽרֶץ הַזֹּאת וּבָעוֹלָם. {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{סי|תֵּ}}ן טַל וּמָטָר בְּעִתּוֹ לִבְרָכָה, וְזֶֽרַע לַזּוֹרֵֽעַ וְלֶֽחֶם לָאוֹכֵל. {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{סי|תֵּ}}ן לֶֽחֶם לְפִי הַטָּף לַעֲנִיֵּי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹא יִצְטָרְכוּ זֶה לָזֶה. {{ש}} אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם {{סי|תִּ}}כּוֹן תְּפִלָּתֵֽנוּ קְטֹֽרֶת לְפָנֶֽיךָ.<קטע סוף=אשכנז/> <noinclude> {{סוף}} [[קטגוריה:פיוטי רחמים]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] </noinclude> jj5e1k7cmieb5covm3gm9sq5kfkbli8 0 328101 3088011 3076885 2026-10-10T21:40:10Z מו יו הו 37729 3088011 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> ==נוסח עדות מזרח== <קטע התחלה=עדות מזרח/>{{הור|סימן: {{מודגש|א״ב}}}} {| |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} {{סי|אָ}}בִֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} {{סי|בּ}}וֹרְאֵֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} {{סי|גֹּ}}אֲלֵֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} {{סי|דּ}}וֹרְשֵֽׁנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} {{סי|ה}}וֹד וְהָדָר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} {{סי|וָ}}תִיק בְּנֶחָמוֹת {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} {{סי|זַ}}ךְ וְיָשָׁר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} {{סי|חַ}}י וְקַיָּם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} {{סי|טְ}}הוֹר עֵינַֽיִם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} {{סי|י}}וֹשֵׁב שָׁמַֽיִם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} {{סי|כַּ}}בִּיר כֹּֽחַ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} {{סי|לֹ}}א אֵל חָפֵץ בְּרֶֽשַׁע {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} {{סי|מֶֽ}}לֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} {{סי|נ}}וֹרָא וְנִשְׂגָּב {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} {{סי|ס}}וֹמֵךְ נֹפְלִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} {{סי|ע}}וֹזֵר דַּלִּים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} {{סי|פּ}}וֹדֶה וּמַצִּיל {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} {{סי|צַ}}דִּיק וּמַצְדִּיק {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} {{סי|קָ}}רוֹב לְכׇל קֹרְאָיו בֶּאֱמֶת {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} {{סי|רָ}}ם וְנִשָֹּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} {{סי|שׁ}}וֹכֵן שְׁחָקִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} {{סי|תּ}}וֹמֵךְ תְּמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}}. |}<קטע סוף=עדות מזרח/> ==נוסח אשכנז== <קטע התחלה=אשכנז/> {| |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} יְיָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} אֱלֹהֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} {{סי|אָ}}בִֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} {{סי|בּ}}וֹרְאֵֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} {{סי|גּ}}וֹאֲלֵֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} {{סי|דּ}}וֹרְשֵֽׁנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} {{סי|הָ}}אֵל הַנֶּאֱמָן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} {{סי|וָ}}תִיק וְחָסִיד {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} {{סי|זַ}}ךְ וְיָשָׁר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} {{סי|חַ}}י וְקַיָּם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} {{סי|ט}}וֹב וּמֵטִיב {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} {{סי|י}}וֹדֵֽעַ יֶֽצֶר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} {{סי|כּ}}וֹבֵשׁ כְּעָסִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} {{סי|ל}}וֹבֵשׁ צְדָקוֹת {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} {{סי|מֶֽ}}לֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} {{סי|נ}}וֹרָא וְנִשְׂגָּב {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} {{סי|ס}}וֹלֵֽחַ וּמוֹחֵל {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} {{סי|ע}}וֹנֶה בְּעֵת צָרָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} {{סי|פּ}}וֹדֶה וּמַצִּיל {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} {{סי|צַ}}דִּיק וְיָשָׁר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} {{סי|קָ}}רוֹב לְקוֹרְאָיו {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} {{סי|רַ}}חוּם וְחַנּוּן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} {{סי|שׁ}}וֹמֵֽעַ אֶל אֶבְיוֹנִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|עֲנֵֽנוּ}} {{סי|תּ}}וֹמֵךְ תְּמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}}<קטע סוף=אשכנז/> |} {{הור|ממשיכים: [[עננו אלהי אברהם#נוסח אשכנז א|עֲנֵֽנוּ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ…]]}} <noinclude> [[קטגוריה:פיוטי רחמים]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] </noinclude> 6r43pptut7cecl254fmbqfd8gqut5wo 0 328102 3088007 3078533 2026-10-10T21:37:17Z מו יו הו 37729 3088007 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> {| |- |יְיָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחֽוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ}} |- |יְיָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן אַבְרָהָם אֶזְרָח תְּמִימֶֽךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחֽוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ}} |- |יְיָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן יִצְחָק נֶעֱקַד בְּאוּלַמֶּֽךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחֽוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ}} |- |יְיָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן יַעֲקֹב נֶעֱנָה בְסֻלָּם מִמְּרוֹמֶֽיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחֽוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ}} |- |יְיָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן מֹשֶׁה נֶאֱמָן בְּכׇל בֵּיתֶֽךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחֽוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ}} |- |יְיָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן אַהֲרֹן כִּהֵן בְּאוּרֶֽיךָ וְתֻמֶּֽיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחֽוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ}} |- |יְיָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן זְכוּת יוֹסֵף אָסִיר צַדִּיקֶֽךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחֽוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ}} |- |יְיָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן דָּוִד נְעִים זְמִירוֹתֶֽיךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחֽוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ}} |- |יְיָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן פִּינְחָס זַךְ קִנֵּא לִשְׁמֶֽךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחֽוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ}} |- |יְיָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן מֶֽלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּנָה בַּֽיִת לִשְׁמֶֽךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחֽוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ}} |- |יְיָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל יִחוּד קְדֻשַּׁת שְׁמֶֽךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחֽוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ}} |- |יְיָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וְחֽוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ}} |}<noinclude> {{סוף}} [[קטגוריה:פיוטי רחמים]] <noinclude/> eyip7cg57u5q51s4b41chc971tsne9u 0 328103 3088014 3076863 2026-10-10T21:41:39Z מו יו הו 37729 3088014 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} * ראו גם: [[מלכנו ואלהינו]] ==נוסח עדות המזרח== </noinclude>{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח={{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} שְׁמָךְ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} {{סי|אֲ}}מִתָּךְ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} {{סי|בְּ}}רִיתָךְ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} {{סי|גׇּ}}דְלָךְ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} {{סי|דָּ}}תָךְ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} {{סי|הֲ}}דָרָךְ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} {{סי|וִ}}עוּדָךְ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} {{סי|זִ}}כְרָךְ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} {{סי|חַ}}סְדָּךְ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} {{סי|ט}}וּבָךְ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} {{סי|יׇ}}שְׁרָךְ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} {{סי|כְּ}}בוֹדָךְ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} {{סי|לִ}}מּוּדָךְ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} {{סי|מַ}}לְכוּתָךְ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} {{סי|נִ}}צְחָךְ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} {{סי|ס}}וֹדָךְ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} {{סי|עֻ}}זָּךְ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} {{סי|פְּ}}אֵרָךְ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} {{סי|צִ}}דְקָתָךְ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} {{סי|קְ}}דֻשָּׁתָךְ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} {{סי|רַ}}חֲמָנוּתָךְ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} {{סי|שְׁ}}כִינָתָךְ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} {{סי|תּ}}וֹרָתָךְ. {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} יוֹסֵף דָּוִד וּשְׁלֹמֹה {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} יְרוּשָׁלַֽיִם עִיר הַקֹּֽדֶשׁ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} חׇרְבַּן בֵּיתָךְ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} שִׁמְמוּת הֵיכָלָךְ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} יִשְׂרָאֵל הָעֲנִיִּם {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} יִשְׂרָאֵל הַדַּלִּים {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} יִשְׂרָאֵל הַשְּׁרוּיִם בְּצָרוֹת {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} יוֹנְקֵי שָׁדַֽיִם {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} גְּמוּלֵי חָלָב {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן שֶׁלֹּא חָטְאוּ. {{החלף|{{בעשרת ימי תשובה}}|בעשרת ימי תשובה:|{{הור2|יש מוסיפים בעשרת ימי תשובה:}}}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} מַלְאָכֶֽיךָ הַקְּדושִׁים וְהַטְּהוֹרִים הַמְשָׁרְתִים פָּנֶֽיךָ, הַמְבַקְשִׁים רַחֲמִים עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ. {{ש}} {{ק|{{מודגש|כַּת יֵשׁ לְמַֽעְלָה, נִקְרָאִים מְבַטְּלֵי גְזֵרָה, מְפִירֵי שְׁבוּעָה, מַעֲבִירֵי קִנְאָה, מְשִׁיבֵי חֵמָה, מַזְכִּירֵי אַהֲבָה, אַהֲבָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִֽינוּ לִפְנֵי בוֹרְאָם. כְּשֶׁהֵם רוֹאִים שֶׁהוּא בְּכַֽעַס עַל בָּנָיו, מִשְׁתַּטְּחִים לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדוֹ וּמִתְחַנְּנִים וְאוֹמְרִים:}}}} {{ש}} הַתֵּר הַתֵּר יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית {{ש}} מְחֹל מְחֹל אֲבִיר יַעֲקֹב {{ש}} סְלַח סְלַח קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל {{ש}} כִּי אַדִּיר מְלָכִים אַתָּה {{ש}} {{מילת קבע|מֶֽלֶךְ}} {{סי|אַ}}דִּיר {{ש}} {{מילת קבע|מֶֽלֶךְ}} {{סי|בָּ}}רוּךְ {{ש}} {{מילת קבע|מֶֽלֶךְ}} {{סי|גָּ}}דוֹל {{ש}} {{מילת קבע|מֶֽלֶךְ}} {{סי|דָּ}}גוּל {{ש}} {{מילת קבע|מֶֽלֶךְ}} {{סי|הָ}}דוּר {{ש}} {{מילת קבע|מֶֽלֶךְ}} {{סי|וָ}}תִיק {{ש}} {{מילת קבע|מֶֽלֶךְ}} {{סי|זַ}}ךְ {{ש}} {{מילת קבע|מֶֽלֶךְ}} {{סי|חַ}}נּוּן {{ש}} {{מילת קבע|מֶֽלֶךְ}} {{סי|טָ}}הוֹר {{ש}} {{מילת קבע|מֶֽלֶךְ}} {{סי|יָ}}שָׁר {{ש}} {{מילת קבע|מֶֽלֶךְ}} {{סי|כַּ}}בִּיר {{ש}} {{מילת קבע|מֶֽלֶךְ}} {{סי|לָ}}עַד {{ש}} {{מילת קבע|מֶֽלֶךְ}} {{סי|מְ}}רַחֵם {{ש}} {{מילת קבע|מֶֽלֶךְ}} {{סי|נ}}וֹרָא {{ש}} {{מילת קבע|מֶֽלֶךְ}} {{סי|ס}}וֹמֵךְ {{ש}} {{מילת קבע|מֶֽלֶךְ}} {{סי|ע}}וֹזֵר {{ש}} {{מילת קבע|מֶֽלֶךְ}} {{סי|פּ}}וֹדֶה {{ש}} {{מילת קבע|מֶֽלֶךְ}} {{סי|צַ}}דִּיק {{ש}} {{מילת קבע|מֶֽלֶךְ}} {{סי|צַ}}ח {{ש}} {{מילת קבע|מֶֽלֶךְ}} {{סי|קָ}}רוֹב {{ש}} {{מילת קבע|מֶֽלֶךְ}} {{סי|רָ}}ם {{ש}} {{מילת קבע|מֶֽלֶךְ}} {{סי|שׁ}}וֹמֵר {{ש}} {{מילת קבע|מֶֽלֶךְ}} {{סי|תָּ}}ם {{ש}} {{מילת קבע|לָֽמָּה לָּךְ}} אֵיבָה {{מילת קבע|עִם זֶֽרַע}} אַבְרָהָם אוֹהֲבֶֽךָ {{ש}} {{מילת קבע|לָֽמָּה לָּךְ}} קִנְאָה {{מילת קבע|עִם זֶֽרַע}} יִצְחָק עֲקֵדֶֽךָ {{ש}} {{מילת קבע|לָֽמָּה לָּךְ}} תַּחְרוּת {{מילת קבע|עִם זֶֽרַע}} יַעֲקֹב תְּמִימֶֽךָ {{ש}} כִּי קִנְיַן שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ קָרָֽאתָ אוֹתָם {{ש}} {{ק|{{מודגש|מִיַּד יוֹצְאוֹת קַרְנוֹת הוֹד מִתַּֽחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, וּמַכְרִיזוֹת וְאוֹמְרוֹת:}}}} {{ש}} אַשְׁרֵיכֶם מְלַמְּדֵי זְכוּת עַל בָּנַי {{ש}} שֶֽׁבַח לָכֶם מְשַׁלְשְׁלֵי זְכוּת אָבוֹת {{ש}} כִּי כׇל צְבָא הַשָּׁמַֽיִם וְהָאָֽרֶץ כָּבוֹד וּגְדֻלָּה יִתְּנוּ לָכֶם. {{בעשרת ימי תשובה סוף}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ}} אִם לֹא לְמַעֲנֵֽנוּ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ}} וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ {{ש}} הוֹשִׁיעֵֽנוּ וַעֲנֵֽנוּ הַיּוֹם וּבְכׇל יוֹם וָיוֹם בִּתְפִלָּתֵֽנוּ, כִּי תְהִלָּתֵֽנוּ אָֽתָּה.}}<noinclude> ==נוסח אשכנז== </noinclude>{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים=אֵל רַחוּם {{מילת קבע|שְׁמֶֽךָ}} / אֵל חַנּוּן {{מילת קבע|שְׁמֶֽךָ}} {{ש}} בָּֽנוּ נִקְרָא {{מילת קבע|שְׁמֶֽךָ}} / יְיָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן {{מילת קבע|שְׁמֶֽךָ}}. {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} {{סי|אֲ}}מִתָּךְ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} {{סי|בְּ}}רִיתָךְ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} {{סי|גׇּ}}דְלְךָ וְתִפְאַרְתָּךְ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} {{סי|דָּ}}תָךְ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} {{סי|ה}}וֹדָךְ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} {{סי|וִ}}עוּדָךְ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} {{סי|זִ}}כְרָךְ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} {{סי|חַ}}סְדָּךְ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} {{סי|ט}}וּבָךְ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} {{סי|יִ}}חוּדָךְ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} {{סי|כְּ}}בוֹדָךְ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} {{סי|לִ}}מּוּדָךְ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} {{סי|מַ}}לְכוּתָךְ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} {{סי|נִ}}צְחָךְ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} {{סי|ס}}וֹדָךְ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} {{סי|עֻ}}זָּךְ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} {{סי|פְּ}}אֵרָךְ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} {{סי|צִ}}דְקָתָךְ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} {{סי|קְ}}דֻשָּׁתָךְ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} {{סי|רַ}}חֲמֶֽיךָ הָרַבִּים {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} {{סי|שְׁ}}כִינָתָךְ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} {{סי|תְּ}}הִלָּתָךְ. {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} אוֹהֲבֶֽיךָ שׁוֹכְנֵי עָפָר {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} דָּוִד וּשְׁלֹמֹה {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} יְרוּשָׁלַֽיִם עִיר קׇדְשֶֽׁךָ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶֽךָ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} שִׁמְמוֹת הֵיכָלֶֽךָ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} הֲרִיסוּת מִזְבְּחֶֽךָ{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי= {{ש}}}} {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי={{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} דַּם עֲבָדֶֽיךָ הַשָּׁפוּךְ}} {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} הֲרוּגִים עַל שֵׁם קׇדְשֶֽׁךָ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} טְבוּחִים עַל יִחוּדֶֽךָ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} בָּאֵי בָאֵשׁ וּבַמַּֽיִם עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶֽךָ{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי= {{ש}}}} {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי={{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן}} {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} יוֹנְקֵי שָׁדַֽיִם שֶׁלֹּא חָטְאוּ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} גְּמוּלֵי חָלָב שֶׁלֹּא פָשְׁעוּ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַֽעַן}} {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת|מזרחי=תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן}} {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ}} אִם לֹא לְמַעֲנֵֽנוּ {{ש}} {{מילת קבע|עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ}} וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ.}}<noinclude> [[קטגוריה:פיוטי רחמים]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] cwbhksqxt7ifa85cu4f4960jbc1jkto 0 328104 3088003 3076935 2026-10-10T21:34:34Z מו יו הו 37729 3088003 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> == נוסח עדות המזרח == <קטע התחלה=עדות מזרח/> {| |- |{{מילת קבע|דְּעָנֵי}} לַעֲנִיֵּי {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}} |- |{{מילת קבע|דְּעָנֵי}} לַעֲשִׁיקֵי {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}} |- |{{מילת קבע|דְּעָנֵי}} לִתְבִירֵי לִבָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}} |- |{{מילת קבע|דְּעָנֵי}} לְשִׁפְלֵי דַעְתָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}} |- |{{מילת קבע|דְּעָנֵי}} לְמַכִּיכֵי רוּחָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}} |- |{{מילת קבע|דְּעָנֵי}} לְאַבְרָהָם אָבִֽינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}} |- |{{מילת קבע|דְּעָנֵי}} לְיִצְחָק עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}} |- |{{מילת קבע|דְּעָנֵי}} לְיַעֲקֹב בְּבֵית אֵל {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}} |- |{{מילת קבע|דְּעָנֵי}} לְיוֹסֵף בְּבֵית אֲסִירֵי {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}} |- |{{מילת קבע|דְּעָנֵי}} לְמֹשֶׁה וַאֲבוֹתֵֽינוּ עַל יַם סוּף {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}} |- |{{מילת קבע|דְּעָנֵי}} לְאַהֲרֹן בַּמַּחְתָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}} |- |{{מילת קבע|דְּעָנֵי}} לְפִינְחָס בַּשִּׁטִּים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}} |- |{{מילת קבע|דְּעָנֵי}} לִיהוֹשֻֽׁעַ בַּגִּלְגָּל {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}} |- |{{מילת קבע|דְּעָנֵי}} לְעֵלִי בָּרָמָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}} |- |{{מילת קבע|דְּעָנֵי}} לִשְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}} |- |{{מילת קבע|דְּעָנֵי}} לְדָוִד וְלִשְׁלֹמֹה בְּנוֹ בִּירוּשָׁלַֽיִם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}} |- |{{מילת קבע|דְּעָנֵי}} לְאֵלִיָּֽהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}} |- |{{מילת קבע|דְּעָנֵי}} לֶאֱלִישָׁע בִּירִיחוֹ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}} |- |{{מילת קבע|דְּעָנֵי}} לְחִזְקִיָּֽהוּ בַּחֲלוֹתוֹ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}} |- |{{מילת קבע|דְּעָנֵי}} לְיוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּגָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}} |- |{{מילת קבע|דְּעָנֵי}} לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה בְּגוֹ אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}} |- |{{מילת קבע|דְּעָנֵי}} לְדָנִיֵּאל בְּגֻבָּא דְאַרְיָוָתָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}} |- |{{מילת קבע|דְּעָנֵי}} לְמָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}} |- |{{מילת קבע|דְּעָנֵי}} לְעֶזְרָא בַּגּוֹלָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}} |- |{{מילת קבע|דְּעָנֵי}} לְחֹֽנִי בַּמַּעְגָּל {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}} |- |{{מילת קבע|דְּעָנֵי}} לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְּכׇל דׇּר וְדׇר {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵינַן}} |} {{מילת קבע|רַחֲמָנָא עֲנֵינַן}} {{ש}} {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} שְׁזִיב {{ש}} {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} פְּרֹק {{ש}} {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} דְּיִתְמְלֵי רַחֲמִין, רַחֵם עָלָֽנָא וְעַל כׇּל אַנְשֵׁי בֵיתָֽנָא וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל אָחָֽנָא, וּמֵחֲשֹׁכָא לִנְהוֹרָא אַפְּקִנַּן, בְּדִיל שְׁמָךְ רַבָּא.<קטע סוף=עדות מזרח/> == נוסח אשכנז == <קטע התחלה=אשכנז מערבי/><קטע התחלה=אשכנז מזרחי/>{{מילת קבע|רַחֲמָנָא דְעָנֵי}} לַעֲנִיֵּי, {{מילת קבע|עֲנֵֽינָא}} {{ש}} {{מילת קבע|רַחֲמָנָא דְעָנֵי}} <קטע סוף=אשכנז מערבי/><noinclude>[{{הור|נוסח מזרחי:}} </noinclude>לִתְבִירֵי לִבָּא<קטע סוף=אשכנז מזרחי/><noinclude> {{הור|נוסח מערבי:}} </noinclude><קטע התחלה=אשכנז מערבי/>לְמַכִּיכֵי רוּחָא<noinclude>]</noinclude><קטע התחלה=אשכנז מזרחי/>, {{מילת קבע|עֲנֵֽינָא}} {{ש}} {{מילת קבע|רַחֲמָנָא דְעָנֵי}} <קטע סוף=אשכנז מערבי/><noinclude>[{{הור|נוסח מזרחי:}} </noinclude>לְמַכִּיכֵי רוּחָא<קטע סוף=אשכנז מזרחי/><noinclude> {{הור|נוסח מערבי:}} </noinclude><קטע התחלה=אשכנז מערבי/>לִתְבִירֵי לִבְבָא<noinclude>]</noinclude><קטע התחלה=אשכנז מזרחי/>, {{מילת קבע|עֲנֵֽינָא}} {{ש}} {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} {{מילת קבע|עֲנֵֽינָא}} {{ש}} {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} חוּס {{ש}} {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} פְּרֻק {{ש}} {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} שְׁזִיב {{ש}} {{מילת קבע|רַחֲמָנָא}} רַחֵם עֲלַן {{ש}} הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב.<קטע סוף=אשכנז מזרחי/><קטע סוף=אשכנז מערבי/><noinclude> {{סוף}} [[קטגוריה:פיוטי רחמים]] [[קטגוריה:פיוטים בארמית]] <noinclude/> sp42of6or9m2hwmy1kmt4qefo7ih3x4 0 329791 3088040 739706 2026-10-10T23:11:30Z ידידיה צ' צבאן 2420 חלוקת הלכות נכונה 3088040 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{כותרת לפרק במסכת||בבלי=אין}}</noinclude> ==הלכה א== מרביצין שדה בערב שביעית כדי שתעלה ירקות בשביעית ולא עוד אלא אף בשביעית ומרביצין אותה כדי שתעלה ירקות למוצאי שביעית. בצלים שנכנסו מערב שביעית לשביעית מרביצין עליהן מים כדי שיהו נוחין ליעקם. ==הלכה ב== הלוף שהעלה תמרות בשביעית לא יטלו הימנו בשביעית מפני מראית העין [בצלים שנכנסו מערב שביעית לשביעית או שיצאו משביעית למוצאי שביעית מרביצין עליהן מים כדי שיהו נוחין ליעקר]. ==הלכה ג== הנוטע והמבריך והמרכיב שלשים יום לפני ר"ה עלתה לו שנה ומותר לקיימן בשביעית פחות מכן לא עלתה לו שנה ואסור לקיימן בשביעית פירות נטיעה זו אסורין עד חמשה עשר בשבט אם ערלה ערלה אם רבעי רבעי. ==הלכה ד== פול המצרי שמנע ממנו מים שלשים יום לפני ר"ה מתעשר לשעבר ומותר לקיימן בשביעית ואם לאו אסור לקיימן בשביעית ומתעשר לשנה הבאה בד"א בשל שקיא אבל בשל בעל שמנע הימנו שתי מרבעות דברי ר"מ וחכ"א שלש. == הלכה ה == ר' יוסי בן כיפר אמר משום רבי שמעון שזורי בד"א בזמן שזרעו לירק וחשב עליו לזרעו אבל אם זרעו מתחלה לזרע ומקצתן השריש לפני ראש השנה ומקצתן השריש לאחר ר"ה אין מעשרין [הימנו על מקום אחר ולא ממקום אחר עליו] אלא כונס גרנו לתוכו ומעשר הימנו עליו נמצא מעשר מן החדש על החדש ומן הישן על הישן מעשר עני ומעשר שני [לפי חשבון] נוטל את העישור ועושה אותו מעשר עני [ומעשר שני] אם זרעו מתחלה לזרע וירק או שזרעו לזרע וחשב עליו לירק זרעו מתעשר לשעבר וירקו משעת לקיטתו. ==הלכה ו== [אמר רבן שמעון בן גמליאל לא נחלקו ב"ש וב"ה על הגמור שהוא לשעבר ועל שלא הנץ שהוא לעתיד לבא על מה נחלקו על התורמל שבית שמאי אומרים לשעבר ובית הילל אומרים לעתיד לבא] נמצאת אומר שלש מדות בירק פול המצרי שזרעו לירק אע"פ שהשריש לפני ראש השנה ולקטו לאחר ר"ה מתעשר ובשעת לקיטתו עשורו ומתעשר מזרעו על ירקו ומירקו על זרעו אם עשה קצוצין גמורים לפני ר"ה זרעו מתעשר לשעבר וירקו בשעת לקיטתו עשורו השבת והכסבר שזרעו לירק אף על פי שהשרישו לפני ר"ה ולקטן לאחר ר"ה מתעשרין ובשעת לקיטתן עשורן ומתעשרין מזרעו על ירקו ומירקו על זרעו אם הביאו שליש לפני ר"ה זרעו מתעשר לשעבר וירקו בשעת לקיטתו]. ==הלכה ז== [השבת שזרעה לזרע מתעשרת זרע ופטורה זירין וירק זרעה זירין מתעשרת זרע וזירין וירקה פטור זרעה ירק מתעשר זירין וירק]. כל ירקות שזרען לזרע בטלה דעתו ירקן חייב וזרען פטור . ==הלכה ח== [התאנה] והקטניות שזרען לזרע בטלה דעתו זרען חייב וירקן פטור הפול והשעורין והתלתן שזרען לירק בטלה דעתו זרען חייב וירקן פטור. ==הלכה ט== השחליים והגרגיר שזרען לזרע מתעשרין ירק וזרע. רבן שמעון בן גמליאל אומר בצלים הקיצונין שרבצן לפני ראש השנה מתעשרין לשעבר ומותרין בשביעית ואם לאו אסורין בשביעית ומתעשרין לשנה הבאה. == הלכה י == היתה שניה ונכנסה שלישית אין מודכין ואין מונעין מהן מים כדי שיהא מעשר [עני] היתה שלישית ונכנסה רביעית מודכין ומונעין מהן כדי שיהא מעשר [שני] ומותר לדכן ברגל וכן כל אדם נוהגין. ==הלכה יא== כל ירקות שהשקן לפני ראש השנה מותר לקיימן בשביעית אם היו רכין אסור לקיימן בשביעית מפני מראית העין אין מחייבין אותו לשרש את הלוף אלא מניחן כמות שהיא אם צומח למוצאי שביעית מותר. == הלכה יב == אין מחייבין אותו לשרש את הקונדס אבל גוזזה בעלים אם צמחה למוצאי שביעית מותרת. ==הלכה יג== התבואה והקטניות שהביאו שליש לפני ראש השנה מתעשרין לשעבר ומותרין בשביעית ואם לאו אסורין בשביעית ומתעשרין לשנה הבאה רבי שמעון שזורי אומר [מתחלה] פול המצרי שזרעו [עמיר] וכן פולין הגמלונין [וכל] כיוצא בהן מתעשרין לשעבר ומותרין בשביעית ואם לאו אסורין בשביעית ומתעשרין לשנה הבאה אמר בן עזאי לפני ר' עקיבה משום ר' יהושע אף משהשרישו חזר ר' עקיבה להיות שונה כדברי בן עזאי. ==הלכה יד== אין מלקטין עשבים מגבי זבל אבל מלקטין ממנו קישושות נותנין עליו קש או תבן כדי שירבה נותנין עליו מים כדי שיפרח ועודרין אותו כדי שיתפח. אין מוסיפין לא על המשפלות ולא על האשפות דברי רבי מאיר ר' יהודה אומר מוסיפין על המשפלות ואין מוסיפין על האשפות רבי שמעון אומר אף על האשפות ובלבד שלא יפחות משלש אשפתות [לבית סאה]. ==הלכה טו== המדייר את שדהו עושה סהר לבית סאתים נתמלאת עוקר מתוך הסהר ועושה אשפתות בתוך שדהו כדרך המזבלין [וחוזר ועושה סהר אחר] אמר ר' יהודה בד"א בזמן שהיתה צאנו מועטת אבל אם היתה צאנו מרובה אפי' בית כור אפי' בית כוריים מותר ר' שמעון בן [אלעזר] אומר תוקע יתד באמצע ומקיף לה ארבע סהרים מארבע רוחותיה. היתה כל שדהו בית סאתים לא יעשה כולה סהר אלא משייר הימנה מקצת מפני מראית העין דברי רבי מאיר רבי יוסי מתיר. ==הלכה טז== עוקר מסהר זה ונותן לתוך סהר אחר ובלבד שלא יחזיר לראש דברי רבי מאיר וחכמים מתירין. == הלכה יז == עוקר משדה זו ונותן לתוך שדה אחרת, ובלבד שלא יחזור לראשון, דברי רבי מאיר, וחכמים מתירין. == הלכה יח == עוקר מסהר זה ונותן לתוך סהר אחר ובלבד שלא יהא בינו לחבירו בית שמונה סאין דברי ר' דוסתאי ברבי יהודה רבי יוסי בן כיפר אמר משום ר' אליעזר בית סאתים ובית סאתים [זה חולב וזה] גוזז לתוכה ומכניס ומוציא בדרך עליה. ==הלכה יט== בכל עושין סהרין באבנים ומחצלות בקש בקנים ובקילחות אפילו שלשה חבלים זה למעלה מזה וזה למעלה מזה ובלבד שלא יהא בין חבל לחבירו שלשה טפחים כדי שיכנס הגדי. ==הלכה כ== אין מדיירין לא בשבתות ולא בימים טובים ולא בחולו של מועד אפי' בטובה אם באו מאליהן אין מסייעין אותן ואין מותר להושיב שומר ולנער את הצאן אם היו מדיירין לשבתות לחדשים [ולמועדים] מותר להושיב שומר ולנער את הצאן רבי אומר מדיירין בשבת בטובה ביו"ט במזונו בחולו של מועד אפילו נוטל שכרו. h5x873h0y9c2jo1f5a4y6q6x30iv2iy 116 359233 3088041 3087717 2026-10-11T04:02:29Z Shahar9261 22508 שוחזר מעריכה של [[Special:Contributions/Fuzzy|Fuzzy]] ([[User talk:Fuzzy|שיחה]]) לעריכה האחרונה של [[User:Shahar9261|Shahar9261]] 2971974 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962 (תיקון: תשע"ב, תשע"ז) <שם קודם> תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובמקצועות מעשיים), התשכ"ג-1962 <שם קודם> תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל ובמקצועות מעשיים), תשכ"ג-1962 === תקנות בדבר תכנית בחינות וסדריהן === <מקור> ((ק"ת תשכ"ג, 704|תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל ובמקצועות מעשיים)|1395)); ((תשכ"ד, 388|תיקון|1522)); ((תשכ"ה, 1685|תיקון|1706)), ((1790|ת"ט|1710)); ((תשכ"ז, 1556|תיקון|2006)); ((תשכ"ח, 114|תיקון|2127)); ((תשכ"ט, 661|תיקון|2331)), ((1588|תיקון [צ"ל: תיקון מס' 2]|2402)); ((תשל"ד, 1298|תיקון|3182)); ((תש"ם, 1348|תיקון|4111)); ((תשמ"ה, 1832|תיקון|4850)); ((תשמ"ו, 142|תיקון|4870)), ((298|תיקון מס' 2|4885)); ((תשמ"ט, 1010|תיקון|5195)); ((תש"ן, 494|תיקון|5258)); ((תשנ"א, 388|תיקון|5319)); ((תשנ"ה, 38|הוראת שעה|5627)), ((370|תיקון|5641)), ((1730|תיקון [צ"ל: תיקון מס' 2]|5698)); ((תשנ"ו, 1512|תיקון|5780)); ((תשנ"ח, 204|תיקון|5868)), ((326|ת"ט|5874)); ((תשנ"ט, 18|תיקון|5931)); ((תש"ס, 18|תיקון|6000)), ((106|ת"ט|6006)); ((תשס"ב, 608|הוראת שעה|6162)), ((664|הוראת שעה (תיקון)|6164)); ((תשס"ג, 876|תיקון|6253)); ((תשס"ח, 524|תיקון|6649)); ((תשע"ב, 1604|תיקון|7155)); ((תשע"ו, 1422|תיקון|7673)); ((תשע"ז, 1254|תיקון|7829)); ((תשע"ט, 1342|תיקון|8108)), ((1490|תיקון מס' 2|8121)), ((1596|תיקון מס' 3|8132)), ((1904|תיקון מס' 4|8156)), ((1904|הוראת שעה|8156)), ((2936|הוראת שעה (תיקון)|8181)), ((3599|הוראת שעה מס' 2|8263)); ((תש"ף, 122|תיקון|8292)); ((תשפ"ד, 1994|הוראת שעה|11220)), ((3068|הוראת שעה (תיקון)|11382)); ((תשפ"ה, 132|הוראת שעה [תשפ"ד] (תיקון)|11533)), ((432|הוראת שעה|11597)), ((1218|הוראת שעה מס' 2|11761)); ((תשפ"ו, 370|הוראת שעה [תשפ"ד] (תיקון)|12124)), ((370|הוראת שעה [תשפ"ה] (תיקון)|12124)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|הסעיפים 110]], [[+|26(2)]] [[+|ו-39]] [[=החוק|לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961]], אני מתקין תקנות אלה: __TOC__ == פרק ראשון: בחינות הלשכה בדיני מדינת ישראל == @ 1. מועדי הבחינות בדיני מדינת ישראל (תיקון: תשמ"ט, תש"ף) : (א) בחינות הלשכה בדיני מדינת ישראל (להלן - הבחינות) ייערכו מטעם הלשכה לפחות פעמיים בשנה, במועדים שתקבע. : (ב) הודעה על מועד כל אחת מהבחינות, מקומה והשפה שבה תיערך, תפורסם באתר האינטרנט של הלשכה, לא יאוחר מ-60 ימים לפני מועד הבחינה. @ 2. בקשה להיבחן והוכחת הזכות להיבחן (תיקון: תש"ף) : (א) בקשה להיבחן בבחינות הלשכה בדיני מדינת ישראל לפי [[כללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל ובמקצועות מעשיים)|סעיף 4 לכללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית, ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין), התשכ"ב-1962]], תוגש לא יאוחר מ-30 ימים לפני מועד הבחינה, בהתאם להוראות שיפרסם המנהל הכללי של הלשכה באתר האינטרנט שלה לעניין אותו מועד בחינה. : (ב) לבקשה כאמור בתקנת משנה (א) יצרף המבקש להיבחן מסמכים המוכיחים שהתקיימו בו התנאים האמורים [[בסעיף 25(2), (2א) או (3) לחוק]]. : (ג) המנהל הכללי של הלשכה רשאי, בנסיבות מיוחדות, לאשר למבקש להיבחן בבחינות הלשכה בדיני מדינת ישראל להגיש בקשה במועד מאוחר מהקבוע בתקנת משנה (א). @ 3. בחינות בכתב או בעל פה (תיקון: תשמ"ט, תש"ף) : (א) הבחינות יהיו בכתב, אולם הלשכה רשאית בנסיבות מיוחדות להתיר לנבחן, לפי בקשתו, להיבחן בחלק מן הבחינות או בכולן בעל פה. : (ב) בחינה בכתב תימשך 3 שעות. : (ג) הבחינות יהיו בעברית, אך רשאית הלשכה להרשות לנבחן, או לסוג נבחנים, לענות על השאלות בלועזית, ובלבד שישאו בהוצאות התרגום לעברית כפי שתקבע הלשכה. : (ד) הלשכה רשאית לקבוע כי בחינות במועד או במקום שייקבעו יהיו בלועזית. : (ה) מי שהוכיח ידיעה מספקת בשפה העברית, כנדרש לצורך רישומו כמתמחה, בהתאם [[כללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל ובמקצועות מעשיים)|לסעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית, ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין), התשכ"ב-1962]], לא יהיה רשאי להיבחן בלועזית. @ 4. נושאי הבחינות (תיקון: תשל"ד, תשנ"ט, תש"ף, תשפ"ה) : (א) הבחינות יהיו בנושאים אלה: :: (1) דיני חיובים ודיני עבודה וביטוח סוציאלי; :: (2) דיני קנין; :: (3) דיני משפחה וירושה; :: (4) דיני העונשין וסדר הדין הפלילי; :: (5) דיני מסחר א' (תאגידים); :: (6) דיני מסחר ב' (פשיטת רגל, חדלות פירעון, פירוק, שטרות, מסים ונושאים מסחריים אחרים); :: (7) סדר הדין האזרחי ואתיקה מקצועית; :: (8) דיני חוקה ומינהל. : (ב) הדינים שבהם ייבחנו הנבחנים בכל נושא יהיו כמפורט [[בתוספת]] וכנוסחם 30 ימים לפני הבחינה, זולת אם בוטלו לפני כן. @ 5. כל בחינה בשני נושאים לפחות : (א) נבחן רשאי להיבחן במועד אחד בכל הנושאים הקבועים [[בתקנה 4]], או בחלקם במועד אחד ובחלקם במועדים אחרים, ובלבד שבכל מועד ייבחן בשני נושאים לפחות, כל עוד נשאר לו יותר מנושא אחד. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית הלשכה להרשות לנבחן להיבחן במועד אחד בנושא אחד בלבד, אם ראתה לעשות כן עקב שירות צבאי של הנבחן. @ 6. פטור (תיקון: תשכ"ה, תשכ"ה-2, תשכ"ט-2) : (א) הלשכה רשאית לפטור בוגר בלימודי המשפט במוסד שבחוץ לארץ, שנתמלאו בו התנאים האמורים [[בסעיף 25(2) לחוק]], מבחינה בנושא מסויים, אם ראתה שהדינים שאותו אדם עמד בהם בבחינה במוסד כאמור באותו נושא דומים לדיני ישראל. : (ב) הלשכה רשאית, לפי שיקול דעתה, לפטור אדם שנתקיימו בו התנאים האמורים [[בסעיף 25(3) לחוק]], מבחינה בנושא מסויים, אם ראתה שהדינים בארץ שבה שימש אותו אדם בתפקיד מהתפקידים האמורים [[באותו סעיף]], דומים לדיני ישראל. : (ג) הלשכה רשאית, לפי שיקול דעתה, לפטור מבחינה בנושא מסויים אדם שנתקיימו בו התנאים האמורים [[בסעיף 103א לחוק]]. @ 7. בוחנים ומפקחים : (א) הלשכה תמנה בוחנים ומפקחים על הבחינות דרך כלל או לבחינות במועד מסויים, או לבחינות בנושא מסויים; הלשכה רשאית לשלם להם שכר כפי שתקבע. : (ב) נבחן חייב למלא אחר הוראות המפקח על הבחינה. @ 8. הנוהג בבחינות : (א) לכל נבחן ייקבע מספר והנבחן ירשום על גבי מחברתו את נושא הבחינה ואת מספרו; לא ירשום נבחן את שמו במחברת. : (ב) השתמש נבחן במחברות אחדות, ינהג בכל אחת מהן כאמור בתקנת משנה (א), ויצרפן למחברת הראשונה לאחר שסימן את המחברות במספרים סידוריים. : (ג) נבחן יכתוב את תשובותיו בצד אחד של הדף. : (ד) לא יתלוש נבחן דפים מתוך מחברת הבחינה. @ 9. שימוש בספרים : (א) הלשכה רשאית להתיר לנבחנים להשתמש בשעת הבחינה בספר המכיל את נוסח החיקוקים. : (ב) הותר להשתמש בספר כאמור, לא ישתמש הנבחן בספר או ברשימה או בכתב אחר הכולל פירוש, הערה או רישום אחר זולת נוסח החיקוק עצמו. @ 10. משמעת : נבחן שיש ברשותו בשעת הבחינה ספר, רשימה או כתב שהחזקתם בשעת הבחינה אסורה לפי [[תקנה 9]], או שהוא עוזר או מפריע לנבחן אחר, או שאינו ממלא אחר הוראות המפקח, רשאי המפקח, אם יש לו יסוד להניח שהנבחן עשה כאמור, להפסיק את בחינתו ולהוציאו מחדר הבחינות. @ 11. דין העובר על המשמעת : (א) נבחן שפגע במשמעת כאמור [[בתקנה 10]], בין אם הופסקה בחינתו והוצא מחדר הבחינות ובין שלא הופסקה בחינתו או לא הוצא, רשאית הלשכה לאסור עליו להשתתף בבחינה במועד אחר, אם באותו נושא בלבד ואם בנושאים אחרים, אם בכלל ואם לזמן מסויים; כן רשאית היא לפסול כל בחינה שכבר נבחן בה. : (ב) לא תחליט הלשכה החלטה לפי תקנת משנה (א) אלא לאחר שנתנה לנבחן הזדמנות להשמיע טענותיו בפניה או בפני ועדה שתמנה לכך. @ 12. תוצאות הבחינה : (א) תוצאות הבחינות יהיו מסורות לשיקול דעתו של הבוחן ויצויינו במספר אחוזים שלא יעלה על 100. : (ב) נערכו הבחינות בעל פה על ידי שני בוחנים בצוותא ונחלקו דעותיהם, הולכים אחרי הבוחן המקל. : (ג) על תוצאות הבחינות תודיע הלשכה לנבחן לאחר שתקבלן מידי הבוחן. @ 13. דין מי שנכשל בבחינה : (א) מי שקיבל בנושא שנבחן בו פחות מ-61 אחוזים ייחשב כנכשל בו. : (ב) נבחן שנכשל רשאי להיבחן שנית בנושא שנכשל בו באחד המועדים שנקבעו לפי [[תקנה 1]]. : (ג) קיבל הנבחן יותר מ-45 אחוזים רשאית הלשכה, לפי בקשתו, לקבוע לו לבחינה שניה מועד מוקדם מן הקבוע לפי [[תקנה 1]]. @ 14. אישור על תוצאות הבחינות : נבחן שעמד בבחינה בכל הנושאים הקבועים [[בתקנה 4]], או באלה שלא פטרוהו מהם, זכאי לקבל על כך אישור מאת הלשכה. == פרק ראשון א: בחינות הלשכה באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים (תיקון: תשע"ב) == @ 14א. מועדי הבחינה באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים (תיקון: תשע"ב, תש"ף) : (א) הבחינה באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים לפי [[סעיף 98ו(א)(3) לחוק]] (להלן [[בפרק זה]] - הבחינה באתיקה מקצועית) תיערך מטעם הלשכה פעמיים בשנה לפחות, במועדים שתקבע. : (ב) הודעה על מועד הבחינה באתיקה מקצועית ומקומה תפורסם באתר האינטרנט של הלשכה, לא יאוחר מ-60 ימים לפני מועד הבחינה. : (ג) הבקשה להיבחן בבחינה באתיקה מקצועית לפי [[כללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל ובמקצועות מעשיים)|סעיף 4 לכללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין), התשכ"ב-1962]], תוגש לא יאוחר מ-30 ימים לפני מועד הבחינה, בהתאם להוראות שיפרסם המנהל הכללי של הלשכה באתר האינטרנט שלה, לעניין אותו מועד בחינה. : (ד) המנהל הכללי של הלשכה רשאי, בנסיבות מיוחדות, לאשר למבקש להיבחן בבחינה באתיקה מקצועית להגיש בקשה במועד מאוחר מהקבוע בתקנת משנה (ג). @ 14ב. בחינה בכתב (תיקון: תשע"ב) : הבחינה באתיקה מקצועית תיערך בכתב, ואולם הלשכה רשאית, בנסיבות מיוחדות, להתיר לנבחן, לפי בקשתו, להיבחן בעל–פה. @ 14ג. נושאי הבחינה (תיקון: תשע"ב) : (א) הבחינה תהיה בדינים אלה: :: (1) [[חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961]] - [[-|סעיפים 53]], [[-|54 עד 60]], [[-|61]], [[-|62]], [[-|75]], [[-|81 עד 88]], [[-|90]], [[-|בסעיף 98ב(ג) - הרישה ופסקאות (2) ו-(4)]], [[-|98ג]], [[-|98ה]], [[-|98ט עד 98יא]]; :: (2) [[+|סעיפים 48]] [[ו-52 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971]]; :: (3) [[סעיפים 235א עד 235ד לפקודת מס הכנסה]] [[וסעיף 143 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]; :: (4) [[כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986]]; :: (5) [[כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס"א-2001]]; :: (6) [[כללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר), התשס"ג-2003]]; :: (7) [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית), התשמ"ט-1988]]. : (ב) הדינים שבהם ייבחנו הנבחנים כאמור בתקנת משנה (א) יהיו כנוסחם 30 ימים לפני הבחינה, זולת אם בוטלו לפני כן. @ 14ד. החלת הוראות (תיקון: תשע"ב) : [[תקנות 7 עד 14]] יחולו בשינויים המחויבים גם לעניין הבחינה באתיקה מקצועית. == פרק שני: בחינת הלשכה להסמכה לעריכת דין (תיקון: תשע"ז) == @ 15. מועד הבחינה (תיקון: תשמ"ו-2, תשנ"ה-3, תשנ"ו, תשע"ז, תשע"ז, תש"ף) : בחינת הלשכה להסמכה לעריכת דין לפי [[סעיף 38 לחוק]] (להלן - בחינת ההסמכה) תיערך פעמיים בשנה, במועדים שתקבע הלשכה; הודעה על מועד כל אחת מבחינות ההסמכה ומקומה תפורסם באתר האינטרנט של הלשכה, לא יאוחר מ-90 ימים לפני מועד הבחינה. @ 15א. מועד בחינה מיוחד (תיקון: תשנ"ו, תשע"ז) : על אף האמור [[בתקנה 15]], רשאי שר המשפטים, בהתייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, לקבוע מועד נוסף לבחינת ההסמכה, מסיבות מיוחדות שירשום בהחלטתו. @ 15א1. מועד בחינה למשרתים במילואים בקריאת פתע (תיקון: תשע"ו, תשע"ז) : (א) בלי לגרוע מהאמור [[בתקנה 15א]], תיערך בחינת ההסמכה במועד נוסף שיורה שר המשפטים, בהתייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין אם עשרים נבחנים לפחות שהיו זכאים לגשת לבחינה, בין אם ניגשו לבחינה ובין אם לאו, נקראו לשירות מילואים בקריאת פתע. : (ב) לעניין תקנה זו - ::- "בחינה" - בחינת ההסמכה לפי [[תקנה 15]] שנערכה לראשונה לאחר שנקראו לשירות מילואים כאמור; ::- "שירות מילואים בקריאת פתע" - אחד או יותר מאלה: ::: (1) שירות מילואים לפי [[+|סעיף 8]] [[=חוק שירות מילואים|או 9 לחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008]] (להלן - חוק שירות מילואים), שמשכו 7 ימים או יותר בחודשיים שקדמו ליום הבחינה בכתב; ::: (2) שירות מילואים לפי [[חוק שירות מילואים]] שמשכו 7 ימים או יותר בהתראה קצרה מ-72 שעות בחודשיים שקדמו ליום הבחינה בכתב; ::: (3) שירות מילואים לפי [[+|סעיף 8]] [[או 9 לחוק שירות המילואים]] או שירות מילואים בהתראה קצרה מ-72 שעות, שחל כולו או חלקו ביום הבחינה בכתב עצמו או בעשרת הימים שקדמו לו. : (ג) נקבע מועד מיוחד לבחינה לפי תקנת משנה (א), יהיה זכאי להיבחן בו מי שנקרא לשירות מילואים בקריאת פתע וכן בן זוגו; לעניין זה, "בן זוג" - בן זוג של חייל המילואים ולהם ילד משותף אחד או יותר שגילו לא עולה על 18 שנים. : (ד) המנהל הכללי של הלשכה יפרסם באתר האינטרנט שלה את המידע בדבר הזכאות למועד מיוחד כמפורט בתקנה זו. @ 15ב. (תיקון: תשנ"ח, תשע"ז) : (((בוטלה).)) @ 16. הבקשה להיבחן (תיקון: תשע"ז, תש"ף) : (א) הבקשה להיבחן בבחינת ההסמכה לפי [[כללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל ובמקצועות מעשיים)|סעיף 4 לכללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית, ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין), התשכ"ב-1962]], תוגש לא יאוחר מ-45 ימים לפני מועד הבחינה, בהתאם להוראות שיפרסם המנהל הכללי של הלשכה באתר האינטרנט שלה, לעניין אותו מועד בחינה. : (ב) לבקשה יצורפו מסמכים המוכיחים את זכותו של המבקש להיבחן בבחינת ההסמכה; אישור מאת הלשכה שהמועמד סיים את תקופת התמחותו תהא ראיה מכרעת לענין זה. : (ג) המנהל הכללי של הלשכה רשאי, בנסיבות מיוחדות, לאשר למבקש להיבחן בבחינת ההסמכה להגיש בקשה במועד מאוחר מהקבוע בתקנת משנה (א). @ 17. (תיקון: תשע"ז) : (((בוטלה).)) @ 18. מתכונת הבחינה (תיקון: תשכ"ט, תש"ם, תשמ"ה, תשנ"א, תשנ"ה-2, תשנ"ח, תשס"ג, תשע"ז, תשפ"ד, תשפ"ד-2, תשפ"ה, תשפ"ו) : (א) בחינת ההסמכה תיערך בכתב ותורכב משלושה חלקים: שני חלקים הערוכים כשאלון רב-ברירה (להלן - שאלון), שבהם יסמן הנבחן תשובה אחת כנכונה מבין מספר אפשרויות שיינתנו לו, וחלק שלישי הערוך כמטלת כתיבה, הכול לפי החלטת הוועדה הבוחנת שמונתה לפי [[סעיף 40(ב) לחוק]] (להלן - הוועדה הבוחנת). : (ב) בשאלון אחד ירוכזו שאלות בסדרי דין ובמקצועות מעשיים נוספים (להלן - הדין הדיוני), ובשאלון שני ירוכזו שאלות בדין המהותי; במצורף לשאלון בדין המהותי יחולקו לנבחנים במהלך הבחינה דברי חקיקה שבהם עוסקות השאלות; הוועדה הבוחנת תחליט על הנושאים או צירופי הנושאים שייכללו בשאלון מתוך הנושאים המפורטים [[בתקנה 18א]]. : (ג) משקל הציון בכל שאלון לא יפחת מ-40 אחוזים מהציון הכולל בבחינה ומשקלו של הציון במטלת הכתיבה לא יפחת מ-15 אחוזים מהציון הכולל בבחינה. : (ד) הוועדה הבוחנת תחליט ותפרסם באתר האינטרנט של הלשכה את סדר החלקים כפי שיופיעו בבחינה, משך הזמן שיוקצה לפתרון כל חלק, המשקל שיינתן בציון הכולל לכל חלק בבחינה, ואת רשימת החיקוקים, שחלקם ייכללו בבחינה, לכל המאוחר שלושה חודשים לפני יום הבחינה. : (ה) (((הוראת שעה מיום 21.4.2024 עד יום 31.12.2026):)) בלי לגרוע מהוראות אחרות שנקבעו לפי [[החוק]], רשאית הוועדה הבוחנת להחליט ולפרסם באתר האינטרנט של הלשכה רשימת חיקוקים באופן שהיקף חומר הבחינה יצומצם ב-20 אחוזים לפחות מהיקף החומר לבחינה כפי שעולה מרשימת החיקוקים שפורסמה לפי תקנת משנה (ד), לגבי נבחן שהוא אחד מהמפורטים להלן, וזאת לכל המאוחר שלושה חודשים לפני יום הבחינה: :: (1) משרת מילואים; לעניין זה, "משרת מילואים" - מי שנקרא לשירות מילואים, כהגדרתו [[בחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008]], למשך הימים ובמהלך החודשים המפורטים להלן: ::: (א) שירות מילואים שמשכו 14 ימים לפחות, בחודש שקדם ליום הבחינה; ::: (ב) שירות מילואים שמשכו 28 ימים לפחות, בחודשיים שקדמו ליום הבחינה; ::: (ג) שירות מילואים שמשכו 42 ימים לפחות, בארבעת החודשים שקדמו ליום הבחינה; :: (2) מי שהוא הורה, בן זוג, ילד או אח של אחד מאלה: ::: (1) חייל שנספה במערכה כהגדרתו [[בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950]], כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה; ::: (2) נפגע כהגדרתו [[בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970]], שהפגיעה גרמה למותו של הנפגע, כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה; ::: (3) חטוף או נעדר כהגדרתם [[בחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-2023]]; :: לעניין תקנת משנה זו, "פעולות האיבה או פעולות המלחמה" - כהגדרתן [[25:4118503|בסעיף 1(ג) לחוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 41 - הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד-2024]]. : (ו) (((הוראת שעה מיום 11.11.2024 עד יום 31.12.2026):)) בבחינה שבמועד דצמבר 2024 (להלן - מועד הבחינה) יחולו הוראות תקנת משנה (ה) גם לגבי נבחן שמקום מגוריו הקבוע היה באזור המנוי [[בתוספת השנייה]], לכל הפחות בשלושה חודשים שקדמו למועד הבחינה; לעניין זה, "מקום מגוריו הקבוע" - לפי המען המופיע בתעודת הזהות שלו או לפי תצהיר בחתימתו ובחתימת עורך דין. : (ז) (((הוראת שעה מיום 11.11.2024 עד יום 31.12.2026):)) בבחינות שיתקיימו בתקופה שמיום ל' בחשוון התשפ"ה (1 בדצמבר 2024) עד יום כ"א בטבת התשפ"ז (31 בדצמבר 2026) תינתן לנבחן שהוא אחד מהמפורטים להלן, הקלה של תוספת זמן בבחינה, כך שלמשך הזמן שהוקצה לפתרון של כל חלק בבחינה יינתן פרק זמן נוסף כלהלן: 10 דקות לחלק הערוך כמטלת כתיבה, 15 דקות לחלק העוסק בשאלות בדין הדיוני ו-25 דקות לחלק העוסק בשאלות בדין המהותי: :: (1) משרת מילואים או בן זוג של משרת מילואים; לעניין פסקה זו, "משרת מילואים" - כהגדרתו בתקנת משנה (ה), וכן מי שנקרא לשירות מילואים כהגדרתו [[בחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008]], ושירותו חל, כולו או חלקו, ביום הבחינה או בעשרת הימים שקדמו ליום הבחינה; :: (2) חטוף או נעדר כהגדרתם [[בחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולות איבה, התשפ"ד-2023]], או שהוא בן משפחה מקרב הראשונה של חטוף או נעדר כאמור; :: (3) הוא היה מפונה בשלושת החודשים שקדמו למועד הבחינה, או בחלקם, מיישוב שנכלל [[בתוספת לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006]]; :: (4) הוא בן משפחה מקרבה ראשונה של אדם שנהרג בפעולות האיבה או בפעולות המלחמה כהגדרתן בתקנת משנה (ה). : (ח) (((הוראת שעה מיום 11.11.2024 עד יום 31.12.2026):)) תוספת זמן לפי תקנת משנה (ז) לא תינתן למי שנבחן במתכונת בחינה מפוצלת לפי [[תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית ובבחינת ההסמכה לעריכת דין) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|תקנה 4 לתקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2024]]. : (ט) (((הוראת שעה מיום 11.11.2024 עד יום 31.12.2026):)) תוקם ועדת חריגים בלשכת עורכי הדין שתדון בבקשות לתוספת זמן בבחינה של מי שאינו עומד בתנאים הקבועים בתקנת משנה (ז), ובלבד שעילת בקשתם קשורה לפעולות האיבה או לפעולות המלחמה, כהגדרתן בתקנת משנה (ה). @ 18א. נושאי הבחינה (תיקון: תשנ"ח, תשע"ז, תש"ף) : (א) בחלק העוסק בשאלות בדין הדיוני הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: :: (1) סמכויות בתי המשפט, לרבות בתי דין דתיים ובתי הדין לעבודה על פי כל חיקוק ודין; :: (2) סדרי הדין הפלילי לרבות דיני הראיות, הדינים הנוגעים לחקירה, מעצר, חיפוש, נטילת אמצעי זיהוי וסמכויות האכיפה; :: (3) סדרי הדין האזרחי לרבות סדרי הדין המיוחדים לכל ענף משפטי שאינו פלילי, דיני הראיות, דרכי יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, אכיפת פסקי חוץ וכללי ברירת הדין בענפי המשפט האזרחי; :: (4) הליכי הוצאה לפועל, חדלות פירעון, פשיטת רגל וכינוס נכסים; :: (5) היבטים דיוניים של חוקי היסוד; :: (6) סדרי הדין המשמעתיים בבתי הדין המשמעתיים על פי [[החוק]], לרבות הגשת תלונות ובירורן, העמדה לדין, ניהול ההליכים והערעורים על החלטותיהם. : (ב) בחלק העוסק בשאלות בדין המהותי הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: :: (1) דיני החיובים, לרבות דיני החוזים ודיני הנזיקין; :: (2) דיני העונשין, לרבות דרכי הענישה; :: (3) דיני הקניין, לרבות דיני הירושה; :: (4) משפט מסחרי, לרבות דיני התאגידים; :: (5) דיני האתיקה המקצועית הנוגעים לעורכי דין; :: (6) חוקי יסוד; :: (7) מיסוי מקרקעין; :: (8) התיישנות. : (ג) לשם מענה על השאלות בבחינה נדרשת היכרות עם הפרשנות שניתנה בפסיקה לחיקוקים שפרסמה הוועדה הבוחנת לפי [[תקנה 18(ד)]]. @ 18ב. (תיקון: תשנ"ח, תשע"ז) : (((בוטלה).)) @ 18ג. תוצאות הבחינה (תיקון: תשנ"ח, תשנ"ח-2, תשע"ז, תשע"ט, תשע"ט-2, תשע"ט-4, תשפ"ה-2, תשפ"ה-3, תשפ"ו-2) : (א) מי שקיבל ציון של 60 אחוזים לפחות מהציון הכולל בבחינה, יראו אותו כמי שעבר את הבחינה. : (ב) (((הוראת שעה מיום 1.12.2024 עד יום 31.12.2026):)) על אף האמור בתקנת משנה (א), בבחינות שיתקיימו בתקופה שעד יום כ"א בטבת התשפ"ז (31 בדצמבר 2026), נבחן הנמנה על אחת מהקבוצות המפורטות [[בתקנה 18(ה)]] או נבחן שהוא בן זוג של משרת מילואים כהגדרתו [[בתקנה 18(ה)(1)]], והציון הכולל שקיבל בבחינה הוא בין 55 ל-59 אחוזים, רשאי לגשת לבחינה משלימה בעל פה שתערוך ועדה בוחנת כמשמעותה [[בסעיף 40(א) לחוק]], בה תינתן לו אפשרות להיבחן על הנקודות החסרות לו לצורך קבלת ציון עובר. @ 18ד. נבחן עם מוגבלות (תיקון: תש"ס, תשע"ז) : (א) לענין הבחינה בכתב לפי [[תקנה 18ב]], רשאית הועדה הבוחנת, לבקשת נבחן שהוא אדם עם מוגבלות כמשמעותו [[בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998]], לקבוע בעבורו התאמות הנדרשות מחמת המוגבלות ואשר יש בהן כדי להבטיח שייבחן בתנאים שווים ככל האפשר לשאר הנבחנים. : (ב) התאמות שתקבע הועדה הבוחנת כאמור בתקנת משנה (א), יכול שיהיו קביעת מתכונת בחינה שלא כאמור [[בתקנה 18]]. @ 18ה. הליך ערר על תוצאות הבחינה (תיקון: תשע"ז) : (א) נבחן רשאי לערור על ציון שקיבל בכפוף להוראות אלה: :: (1) על ציון בשאלון רב הברירה ניתן לערור לוועדה הבוחנת או לוועדת משנה שהיא הסמיכה לעניין זה מבין חבריה; הסמיכה הוועדה הבוחנת ועדת משנה לעניין זה כאמור תדון ועדת המשנה בכל העררים של אותו מועד; :: (2) ערר לפי פסקה (1) יוגש בכתב, מנומק, בתוך 14 ימים מיום קבלת ההודעה על הציון, באמצעות טופס מקוון המופיע באתר האינטרנט של הלשכה; :: (3) החלטה בערר לפי פסקה (1) תינתן בתוך 30 ימים מהיום האחרון להגיש ערר לפי פסקה (2); ההחלטה תינתן בכתב ואפשר שתפורסם בהודעה אחת המתייחסת לכלל העררים שהוגשו ותפורסם באתר האינטרנט של הלשכה; :: (4) על ציון במטלת הכתיבה ניתן לערור לוועדה הבוחנת; הוגש ערר כאמור תמנה הוועדה הבוחנת בוחן מבין חבר הבוחנים כמשמעותו [[בסעיף 40(ו) לחוק]] (להלן - חבר הבוחנים) אשר ידון בערר ובלבד שבוחן זה לא בדק את הבחינה מושא הערר לראשונה; :: (5) ערר לפי פסקה (4) יוגש בכתב, מנומק, בתוך 14 ימים מיום קבלת ההודעה על הציון באמצעות טופס מקוון המופיע באתר האינטרנט של הלשכה; :: (6) החלטה בערר לפי פסקה (4) תינתן בתוך 30 ימים מהיום האחרון להגיש ערר לפי פסקה (5); ההחלטה תינתן בכתב. : (ב) הציון הסופי של הנבחן יהיה הציון שנקבע בערר לפי תקנה זו; החליטה הוועדה הבוחנת במסגרת ערר שהוגש לה לפי תקנת משנה (א)(1) על שינוי בפתרון הבחינה, תשנה הוועדה הבוחנת לפי ההחלטה האמורה גם את הציון של כל מי שלא עבר את הבחינה לפני מועד קבלת ההחלטה אף אם לא הגיש ערר. @ 18ה1. מתן תוספת ניקוד (תיקון: תשע"ט-3) : (א) בלי לגרוע מהאמור [[בתקנה 18ה]], השתכנעה הוועדה הבוחנת כי נפלו ליקויים משמעותיים בבחינת ההסמכה, רשאית היא לקבוע כי תינתן תוספת ניקוד, בשיעור אחיד או על פי נוסחה אחידה, לכלל הנבחנים, או לנבחנים שהשיבו על סוג מסוים של שאלות או על חלק מסוים בבחינה שבהם נפל הליקוי. : (ב) הוועדה הבוחנת תפרסם לציבור את החלטתה כאמור בתקנת משנה (א), בצירוף נימוקים והסבר בדבר האופן שבו תחושב תוספת הניקוד. @ 18ו. הכשירות להיכלל בחבר הבוחנים (תיקון: תשע"ז) : כשיר להיכלל בחבר הבוחנים מי שהתקיימו בו כל אלה: : (1) חבר לשכת עורכי הדין, לרבות מי שהגביל חברותו בלשכה לפי [[סעיף 52ב לחוק]]; : (2) השתתף בהכשרה לחיבור שאלות או לבדיקת הבחינה, לפי העניין, במתכונת שאישרה הוועדה הבוחנת; : (3) עסקיו או עיסוקיו אינם עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקיד זה; : (4) התחייב לשמור בסוד כל מידע שיצר, או שאליו נחשף במסגרת תפקיד זה. @ 19. (תיקון: תשנ"ח, תשע"ז) : (((בוטלה).)) @ 20. (תיקון: תשנ"ח, תשע"ז) : (((בוטלה).)) @ 21. בחינות חוזרות (תיקון: תשנ"ח, תשע"ז) : (א) נבחן שנכשל בבחינה רשאי לשוב ולהיבחן במועדים שנקבעו לפי [[תקנות 15]] [[או 15א]]. : (ב) (((בוטלה).)) @ 22. אישור על תוצאות בחינת התמחות (תיקון: תשע"ז) : נבחן שעמד בבחינת ההסמכה זכאי לקבל על כך אישור מאת הלשכה. == פרק שלישי: הוראות שונות == @ 23. ביטולים : ((הנוסח שולב בתקנות המועצה המשפטית, תשי"ג-1953.)) @ 24. (תיקון: תשע"ב) : (((בוטלה).)) == תוספת (תיקון: תשכ"ז, תשל"ד, תש"ם, תשמ"ו, תש"ן, תשנ"ט, תשס"ח, תשפ"ה) == ==== ((([[תקנה 4(ב)]]))) ==== : הערה: הסימון * ליד חיקוק מסמל שנדרשת בו ידיעה כללית בלבד. @ 1. : '''דיני חיובים ודיני עבודה וביטוח סוציאלי''' : (1) [[חוק האחריות למוצרים פגומים, התש"ם-1980]]* : (2) [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994]]* : (3) [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]] - [[-|פרקים ה']] [[-|ו-י"ד]]; בשאר הפרקים תידרש ידיעה כללית בלבד : (4) [[פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970]] - [[-|סעיף 3]]; [[-|פרק ד']], ידיעה כללית בלבד : (5) [[חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969]] : (6) [[חוק גיל פרישה, התשס"ד-2004]] : (7) [[חוק דמי מחלה, התשל"ו-1976]] : (8) [[חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972]]* : (9) [[חוק הגנה על עובדים (חשיפות עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז-1997]] : (10) [[חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006]]* : (11) [[חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958]]* : (12) [[חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002]] : (13) [[חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001]] : (14) [[חוק המחאת חיובים, התשכ"ט-1969]]* : (15) [[חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957]] : (16) [[חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996]] : (17) [[חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז-2007]]* : (18) [[חוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז-2007]]* : (19) [[חוק חוזה קבלנות, התשל"ד-1974]]* : (20) [[חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973]] : (21) [[חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970]] : (22) [[חוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982]]* : (23) [[חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951]] : (24) [[חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949]]* : (25) [[חוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז-1957]]* : (26) [[חוק המכר, התשכ"ח-1968]] : (27) [[חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973]]* : (28) [[חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה-1974]]* : (29) [[חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998]] : (30) [[חוק המתנה, התשכ"ח-1968]]* : (31) [[חוק הנאמנות, התשל"ט-1979]] : (32) [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]] : (33) [[חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952]] : (34) [[חוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), התשכ"ד-1964]]* : (35) [[חוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953]]* : (36) [[חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954]]* : (37) [[חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991]] : (38) [[חוק הערבות, התשכ"ז-1967]]* : (39) [[חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979]] : (40) [[חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963]] : (41) [[חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975]] : (42) [[חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988]] : (43) [[חוק השומרים, התשכ"ז-1967]]* : (44) [[חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959]]* : (45) [[חוק השכירות והשאילה, התשל"א-1971]] : (46) [[חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987]]* : (47) [[חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו-1996]] : (48) [[חוק השליחות, התשכ"ה-1965]] : (49) [[חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951]] : (50) [[תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991]]* : (51) [[תקנות בית הדין לעבודה (פישור), התשנ"ג-1993]]* @ 2. : '''דיני קניין''' : (1) [[חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו]] : (2) [[חוק-יסוד: מקרקעי ישראל]]* : (3) [[חוק ההתישנות, התשי"ח-1958]] : (4) [[חוק השבת אבידה, התשל"ג-1973]]* : (5) [[חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007]]* : (6) [[חוק המיטלטלין, התשל"א-1971]] : (7) [[חוק מקרקעי ישראל, התש"ך-1960]]* : (8) [[חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969]] : (9) [[חוק המשכון, התשכ"ז-1967]] : (10) [[פקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972]]* : (11) [[חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967]]* : (12) [[פקודת הפטנטים והמדגמים#|חוק (([צ"ל: פקודת])) הפטנטים והמדגמים, 1924]]* : (13) [[תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התש"ל-1969]]* @ 3. : '''דיני משפחה וירושה''' : (1) [[דברי המלך במועצה על ארץ-ישראל|דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל 1922 עד 1947]] - [[-#סעיף 51|סימנים 51–55]], [[-#סעיף 64|64]] [[-#סעיף 65|ו-65]] : (2) [[חוק האזרחות, התשי"ב-1952]] : (3) [[חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981]] : (4) [[חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991]] : (5) [[חוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח-1978]] : (6) [[חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995]] : (7) [[חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז-1956]] : (8) [[חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג-1962]]* : (9) [[חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995]] : (10) [[חוק גיל הנישואין, התש"י-1950]] : (11) [[חוק הדיינים, התשט"ו-1955]] : (12) [[חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972]] - [[-|סעיפים 19 עד 29]] : (13) [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996]] : (14) [[חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, התשנ"ו-1996]] : (15) [[חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973]] : (16) [[חוק הירושה, התשכ"ה-1965]] : (17) [[חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962]] : (18) [[חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972]] : (19) [[חוק מידע גנטי, התשס"א-2000]] : (20) [[חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991]] : (21) [[חוק משפחות חד הוריות, התשנ"ב-1992]] : (22) [[פקודת הנישואין והגירושין (רישום)]] : (23) [[פקודת העדה הדתית (המרה)]]* : (24) [[חוק העונשין, התשל"ז-1977]] - [[-|סעיפים 175 עד 183]] : (25) [[חוק הקאדים, התשכ"א-1961]]* : (26) [[חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963]] : (27) [[חוק שיווי זכויות האשה, התשי"א-1951]] : (28) [[חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), התשכ"ט-1969]]* : (29) [[חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953]] : (30) [[חוק השמות, התשט"ז-1956]]* : (31) [[חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959]] : (32) [[תקנות בריאות העם (הפריה חוץ גופית), התשמ"ז-1987]] : (33) [[תקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין), התשנ"א-1991]] : (34) [[תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין)|תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984]] - [[-#|חלק ג'1: תובענות בענייני משפחה]] ([[-#|תקנות 258א עד 351]]) @ 4. : '''דיני העונשין וסדר הדין הפלילי''' : (1) [[חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000]] - [[-|סעיפים 10]] [[-|ו-11ב]]; בשאר [[-|החוק]] תידרש ידיעה כללית בלבד : (2) [[חוק המאבק בטרור|חוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005]] - [[-#2|סעיפים 1]] [[-#סעיפים 31 עד 36|ו-8 עד 11]]; בשאר [[-|החוק]] תידרש ידיעה כללית בלבד : (3) [[חוק האזנת סתר, התשל"ט-1979]] - [[-|סעיף 13]]; בשאר [[-|החוק]] תידרש ידיעה כללית בלבד : (4) [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]] - [[-|סעיף 32]]; בשאר [[-|החוק]] תידרש ידיעה כללית בלבד : (5) [[חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005]] : (6) [[חוק ההסגרה, התשי"ד-1954]] : (7) [[חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001]] : (8) [[חוק חקירת סיבות מוות, התשי"ח-1958]] - [[-|סעיפים 19]], [[-|27]] [[-|ו-32]]; בשאר [[-|החוק]] תידרש ידיעה כללית בלבד : (9) [[חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991]] - [[-|סעיפים 15 עד 21]] [[-|ו-28]] : (10) [[חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003]] - [[-|פרק ב']]; בשאר [[-|החוק]] תידרש ידיעה כללית בלבד : (11) [[פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969]]* : (12) [[חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה-2004]] : (13) [[חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001]]* : (14) [[חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998]] - [[-|סעיפים 4]] [[-|ו-5]]; בשאר [[-|החוק]] תידרש ידיעה כללית בלבד : (15) [[חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981]]* : (16) [[חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971]] : (17) [[חוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר, התשנ"ז-1996]] : (18) [[חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו-1995]]* : (19) [[חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985]]* : (20) [[חוק העונשין, התשל"ז-1977]] - [[-|החלק המקדמי]], [[-|חלק א': כללי]], [[-|חלק ב': עבירות]] - [[-|פרק ז' סימן ז']], [[-|פרק ט']], [[-|פרק י' סימן ו(('))1]]; בשאר [[-|החוק]] תידרש ידיעה כללית בלבד : (21) [[חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982]] : (22) [[חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב-2002]] : (23) [[פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969]] : (24) [[חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף החשוד ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו-1996]] : (25) [[חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996]] : (26) [[פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973]] - [[-|פרקים א']], [[-|ג']] [[-|ו((-))ה']]; בשאר הפרקים תידרש ידיעה כללית בלבד : (27) [[חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס"א-2001]] : (28) [[פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]] : (29) [[פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971]] : (30) [[חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2001]] : (31) [[חוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש"ם-1980]] : (32) [[חוק לתיקון דיני ראיות (הגנת ילדים), התשט"ו-1955]] : (33) [[תקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד-1974]] @ 5. : '''דיני מסחר א' (תאגידים)''' : (1) [[פקודת האגודות השיתופיות]]* : (2) [[חוק החברות, התשנ"ט-1999]] : (3) [[חוק הנאמנות, התשל"ט-1979]] : (4) [[חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]]* : (5) [[חוק העמותות, התש"ם-1980]] : (6) [[פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]] @ 6. (תיקון: תש"ף) : '''דיני מסחר ב' (פשיטת רגל, פירוק, שטרות, מסים ונושאים מסחריים אחרים)''' : (1) [[חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988]]* : (2) [[חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981]]* : (3) [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]] : (4) [[חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981]]* : (5) [[חוק שירותי תשלום|חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986]]* : (6) [[חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963]] : (7) [[פקודת מס הכנסה]] - [[-|חלקים א']], [[-|ב']], [[-|ג']] [[-|ו((-))ה']]; בשאר הפרקים תידרש ידיעה כללית בלבד : (8) [[חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]* : (9) [[פקודת המסים (גביה)]]* : (10) [[פקודת פשיטת רגל [נוסח חדש], התש"ם-1980]]* : (11) [[פקודת השטרות]] - [[-|פרק שלישי]] : (12) [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018]] @ 7. (תיקון: תש"ף) : '''סדר הדין האזרחי ואתיקה מקצועית''' : (1) [[חוק הבוררות, התשכ"ח-1968]] : (2) [[פקודת בזיון בית המשפט]] - [[-|סעיף 6]] : (3) [[חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]] : (4) [[חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000]] : (5) [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967]] : (6) [[חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961]] - [[-|הפרק השישי]] [[-|והפרק השביעי]]; בשאר הפרקים תידרש ידיעה כללית בלבד : (7) [[חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976]] - [[-|סעיפים 7 עד 20]]; בשאר הסעיפים תידרש ידיעה כללית בלבד : (8) [[חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972]] : (9) [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]] : (10) [[חוק הפרוצדורה האזרחית העותמאני|חוק הפרוצדורה האזרחית העותמאני משנת 1879]] - [[-|סעיפים 80 עד 82]]* : (11) [[חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963]]* : (12) [[חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006]] : (13) [[חוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש"ם-1980]] : (14) [[חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי"ח-1957]] : (15) [[חוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), התשי"ח-1958]] : (16) [[כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986]] : (17) [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות), התשל"ז-1977]] : (18) [[כללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר), התשס"ג-2003]] : (19) [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), התשל"ז-1977]] : (20) [[תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007]] - למעט [[-|התוספת]] : (21) [[תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993]] : (22) [[תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979]] : (23) [[תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984]] - הבחינה תכלול עריכת כתבי טענות : (24) [[תקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד-1984]] : (25) [[כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס"א-2001]] @ 8. (תיקון: תש"ף) : '''דיני חוקה ומינהל''' : (1) [[חוק-יסוד: חופש העיסוק]] : (2) [[חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל]] : (3) [[חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו]] : (4) [[חוק-יסוד: הכנסת]] : (5) [[חוק-יסוד: מבקר המדינה]] : (6) [[חוק-יסוד: הממשלה]] : (7) [[חוק-יסוד: משק המדינה]] : (8) [[חוק-יסוד: מקרקעי ישראל]] : (9) [[חוק-יסוד: נשיא המדינה]] : (10) [[חוק-יסוד: הצבא]] : (11) [[חוק-יסוד: השפיטה]] : (11א) [[חוק-יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי]] : (12) [[חוק האזרחות, התשי"ב-1952]] : (13) [[חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000]] : (14) [[חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959]]* : (15) [[חוק הבחירות לגופים ציבוריים, התשי"ד-1954]]* : (16) [[חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969]]* : (17) [[חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992]] : (18) [[חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]] : (19) [[חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000]] : (20) [[חוק הדגל הסמל והמנון המדינה, התש"ט-1949]]* : (21) [[חוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968]]* : (22) [[חוק זכויות התלמיד, התשס"א-2000]]* : (23) [[חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996]]* : (24) [[חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, התשנ"ו-1996]]* : (25) [[חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005]] : (26) [[חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998]] : (27) [[חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951]]* : (28) [[חוק יום הזכרון לשואה ולגבורה, התשי"ט-1959]]* : (29) [[חוק יום העצמאות, התש"ט-1949]] : (30) [[חוק יסודות המשפט, התש"ם-1980]] : (31) [[חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952]]* : (32) [[חוק הכנסת, התשנ"ד-1994]]* : (33) [[פקודת המועצות המקומיות]]* : (34) [[חוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973]]* : (35) [[חוק הממשלה, התשס"א-2001]] : (36) [[חוק המעבר, התש"ט-1949]] : (37) [[חוק המפלגות, התשנ"ב-1992]]* : (38) [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965]]* : (39) [[פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971]]* : (40) [[חוק משכן הכנסת רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968]]* : (41) [[חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002]] : (42) [[פקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948]] : (43) [[חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), התשל"ט-1979]]* : (44) [[פקודת העיריות]]* : (45) [[פקודת העיתונות]]* : (46) [[חוק הפרשנות, התשמ"א-1981]] : (47) [[פקודת הפרשנות]] - [[-|סעיפים 1]], [[-|16]], [[-|17]], [[-|19]] [[-|ו-42]] : (48) [[חוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם-1980]]* : (49) [[חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968]]* : (50) [[חוק רמת הגולן, התשמ"ב-1981]] : (51) [[חוק רשות השידור, התשכ"ה-1965]]* : (52) [[חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, התש"ן-1990]]* : (53) [[חוק השבות, התש"י-1950]] : (54) [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998]] : (55) [[חוק שיווי זכויות האשה, התשי"א-1951]] : (56) [[חוק השמירה על המקומות הקדושים, התשכ"ז-1967]] : (57) [[חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), התשי"ט-1958]] : (58) [[חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]]* : (59) [[תקנות-שעת-חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח-1967]]* @ : הערה: [[בתוספת זו]], "חוק", "פקודה" או "תקנות" - חוק, פקודה או תקנות כפי שתוקנו עד חודש אחד לפני הבחינות, ואם לא בוטלו עד אז. == תוספת שנייה (((פקעה))) (תיקון: תשפ"ה) == <פרסום> כ"ד בחשון תשכ"ג (21 בנובמבר 1962) <חתימה> דב יוסף שר המשפטים 2m3hi7as5vs1ve5osi33s7aegd75mxl 3088042 3088041 2026-10-11T04:04:52Z Shahar9261 22508 3088042 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962 (תיקון: תשע"ב, תשע"ז) <שם קודם> תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובמקצועות מעשיים), התשכ"ג-1962 <שם קודם> תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל ובמקצועות מעשיים), תשכ"ג-1962 === תקנות בדבר תכנית בחינות וסדריהן === <מקור> ((ק"ת תשכ"ג, 704|תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל ובמקצועות מעשיים)|1395)); ((תשכ"ד, 388|תיקון|1522)); ((תשכ"ה, 1685|תיקון|1706)), ((1790|ת"ט|1710)); ((תשכ"ז, 1556|תיקון|2006)); ((תשכ"ח, 114|תיקון|2127)); ((תשכ"ט, 661|תיקון|2331)), ((1588|תיקון [צ"ל: תיקון מס' 2]|2402)); ((תשל"ד, 1298|תיקון|3182)); ((תש"ם, 1348|תיקון|4111)); ((תשמ"ה, 1832|תיקון|4850)); ((תשמ"ו, 142|תיקון|4870)), ((298|תיקון מס' 2|4885)); ((תשמ"ט, 1010|תיקון|5195)); ((תש"ן, 494|תיקון|5258)); ((תשנ"א, 388|תיקון|5319)); ((תשנ"ה, 38|הוראת שעה|5627)), ((370|תיקון|5641)), ((1730|תיקון [צ"ל: תיקון מס' 2]|5698)); ((תשנ"ו, 1512|תיקון|5780)); ((תשנ"ח, 204|תיקון|5868)), ((326|ת"ט|5874)); ((תשנ"ט, 18|תיקון|5931)); ((תש"ס, 18|תיקון|6000)), ((106|ת"ט|6006)); ((תשס"ב, 608|הוראת שעה|6162)), ((664|הוראת שעה (תיקון)|6164)); ((תשס"ג, 876|תיקון|6253)); ((תשס"ח, 524|תיקון|6649)); ((תשע"ב, 1604|תיקון|7155)); ((תשע"ו, 1422|תיקון|7673)); ((תשע"ז, 1254|תיקון|7829)); ((תשע"ט, 1342|תיקון|8108)), ((1490|תיקון מס' 2|8121)), ((1596|תיקון מס' 3|8132)), ((1904|תיקון מס' 4|8156)), ((1904|הוראת שעה|8156)), ((2936|הוראת שעה (תיקון)|8181)), ((3599|הוראת שעה מס' 2|8263)); ((תש"ף, 122|תיקון|8292)); ((תשפ"ד, 1994|הוראת שעה|11220)), ((3068|הוראת שעה (תיקון)|11382)); ((תשפ"ה, 132|הוראת שעה [תשפ"ד] (תיקון)|11533)), ((432|הוראת שעה|11597)), ((1218|הוראת שעה מס' 2|11761)); ((תשפ"ו, 370|הוראת שעה [תשפ"ד] (תיקון)|12124)), ((370|הוראת שעה [תשפ"ה] (תיקון)|12124)); ((תשפ"ז, 158|הוראת שעה|12541)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|הסעיפים 110]], [[+|26(2)]] [[+|ו-39]] [[=החוק|לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961]], אני מתקין תקנות אלה: __TOC__ == פרק ראשון: בחינות הלשכה בדיני מדינת ישראל == @ 1. מועדי הבחינות בדיני מדינת ישראל (תיקון: תשמ"ט, תש"ף) : (א) בחינות הלשכה בדיני מדינת ישראל (להלן - הבחינות) ייערכו מטעם הלשכה לפחות פעמיים בשנה, במועדים שתקבע. : (ב) הודעה על מועד כל אחת מהבחינות, מקומה והשפה שבה תיערך, תפורסם באתר האינטרנט של הלשכה, לא יאוחר מ-60 ימים לפני מועד הבחינה. @ 2. בקשה להיבחן והוכחת הזכות להיבחן (תיקון: תש"ף) : (א) בקשה להיבחן בבחינות הלשכה בדיני מדינת ישראל לפי [[כללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל ובמקצועות מעשיים)|סעיף 4 לכללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית, ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין), התשכ"ב-1962]], תוגש לא יאוחר מ-30 ימים לפני מועד הבחינה, בהתאם להוראות שיפרסם המנהל הכללי של הלשכה באתר האינטרנט שלה לעניין אותו מועד בחינה. : (ב) לבקשה כאמור בתקנת משנה (א) יצרף המבקש להיבחן מסמכים המוכיחים שהתקיימו בו התנאים האמורים [[בסעיף 25(2), (2א) או (3) לחוק]]. : (ג) המנהל הכללי של הלשכה רשאי, בנסיבות מיוחדות, לאשר למבקש להיבחן בבחינות הלשכה בדיני מדינת ישראל להגיש בקשה במועד מאוחר מהקבוע בתקנת משנה (א). @ 3. בחינות בכתב או בעל פה (תיקון: תשמ"ט, תש"ף) : (א) הבחינות יהיו בכתב, אולם הלשכה רשאית בנסיבות מיוחדות להתיר לנבחן, לפי בקשתו, להיבחן בחלק מן הבחינות או בכולן בעל פה. : (ב) בחינה בכתב תימשך 3 שעות. : (ג) הבחינות יהיו בעברית, אך רשאית הלשכה להרשות לנבחן, או לסוג נבחנים, לענות על השאלות בלועזית, ובלבד שישאו בהוצאות התרגום לעברית כפי שתקבע הלשכה. : (ד) הלשכה רשאית לקבוע כי בחינות במועד או במקום שייקבעו יהיו בלועזית. : (ה) מי שהוכיח ידיעה מספקת בשפה העברית, כנדרש לצורך רישומו כמתמחה, בהתאם [[כללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל ובמקצועות מעשיים)|לסעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית, ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין), התשכ"ב-1962]], לא יהיה רשאי להיבחן בלועזית. @ 4. נושאי הבחינות (תיקון: תשל"ד, תשנ"ט, תש"ף, תשפ"ה) : (א) הבחינות יהיו בנושאים אלה: :: (1) דיני חיובים ודיני עבודה וביטוח סוציאלי; :: (2) דיני קנין; :: (3) דיני משפחה וירושה; :: (4) דיני העונשין וסדר הדין הפלילי; :: (5) דיני מסחר א' (תאגידים); :: (6) דיני מסחר ב' (פשיטת רגל, חדלות פירעון, פירוק, שטרות, מסים ונושאים מסחריים אחרים); :: (7) סדר הדין האזרחי ואתיקה מקצועית; :: (8) דיני חוקה ומינהל. : (ב) הדינים שבהם ייבחנו הנבחנים בכל נושא יהיו כמפורט [[בתוספת]] וכנוסחם 30 ימים לפני הבחינה, זולת אם בוטלו לפני כן. @ 5. כל בחינה בשני נושאים לפחות : (א) נבחן רשאי להיבחן במועד אחד בכל הנושאים הקבועים [[בתקנה 4]], או בחלקם במועד אחד ובחלקם במועדים אחרים, ובלבד שבכל מועד ייבחן בשני נושאים לפחות, כל עוד נשאר לו יותר מנושא אחד. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית הלשכה להרשות לנבחן להיבחן במועד אחד בנושא אחד בלבד, אם ראתה לעשות כן עקב שירות צבאי של הנבחן. @ 6. פטור (תיקון: תשכ"ה, תשכ"ה-2, תשכ"ט-2) : (א) הלשכה רשאית לפטור בוגר בלימודי המשפט במוסד שבחוץ לארץ, שנתמלאו בו התנאים האמורים [[בסעיף 25(2) לחוק]], מבחינה בנושא מסויים, אם ראתה שהדינים שאותו אדם עמד בהם בבחינה במוסד כאמור באותו נושא דומים לדיני ישראל. : (ב) הלשכה רשאית, לפי שיקול דעתה, לפטור אדם שנתקיימו בו התנאים האמורים [[בסעיף 25(3) לחוק]], מבחינה בנושא מסויים, אם ראתה שהדינים בארץ שבה שימש אותו אדם בתפקיד מהתפקידים האמורים [[באותו סעיף]], דומים לדיני ישראל. : (ג) הלשכה רשאית, לפי שיקול דעתה, לפטור מבחינה בנושא מסויים אדם שנתקיימו בו התנאים האמורים [[בסעיף 103א לחוק]]. @ 7. בוחנים ומפקחים : (א) הלשכה תמנה בוחנים ומפקחים על הבחינות דרך כלל או לבחינות במועד מסויים, או לבחינות בנושא מסויים; הלשכה רשאית לשלם להם שכר כפי שתקבע. : (ב) נבחן חייב למלא אחר הוראות המפקח על הבחינה. @ 8. הנוהג בבחינות : (א) לכל נבחן ייקבע מספר והנבחן ירשום על גבי מחברתו את נושא הבחינה ואת מספרו; לא ירשום נבחן את שמו במחברת. : (ב) השתמש נבחן במחברות אחדות, ינהג בכל אחת מהן כאמור בתקנת משנה (א), ויצרפן למחברת הראשונה לאחר שסימן את המחברות במספרים סידוריים. : (ג) נבחן יכתוב את תשובותיו בצד אחד של הדף. : (ד) לא יתלוש נבחן דפים מתוך מחברת הבחינה. @ 9. שימוש בספרים : (א) הלשכה רשאית להתיר לנבחנים להשתמש בשעת הבחינה בספר המכיל את נוסח החיקוקים. : (ב) הותר להשתמש בספר כאמור, לא ישתמש הנבחן בספר או ברשימה או בכתב אחר הכולל פירוש, הערה או רישום אחר זולת נוסח החיקוק עצמו. @ 10. משמעת : נבחן שיש ברשותו בשעת הבחינה ספר, רשימה או כתב שהחזקתם בשעת הבחינה אסורה לפי [[תקנה 9]], או שהוא עוזר או מפריע לנבחן אחר, או שאינו ממלא אחר הוראות המפקח, רשאי המפקח, אם יש לו יסוד להניח שהנבחן עשה כאמור, להפסיק את בחינתו ולהוציאו מחדר הבחינות. @ 11. דין העובר על המשמעת : (א) נבחן שפגע במשמעת כאמור [[בתקנה 10]], בין אם הופסקה בחינתו והוצא מחדר הבחינות ובין שלא הופסקה בחינתו או לא הוצא, רשאית הלשכה לאסור עליו להשתתף בבחינה במועד אחר, אם באותו נושא בלבד ואם בנושאים אחרים, אם בכלל ואם לזמן מסויים; כן רשאית היא לפסול כל בחינה שכבר נבחן בה. : (ב) לא תחליט הלשכה החלטה לפי תקנת משנה (א) אלא לאחר שנתנה לנבחן הזדמנות להשמיע טענותיו בפניה או בפני ועדה שתמנה לכך. @ 12. תוצאות הבחינה : (א) תוצאות הבחינות יהיו מסורות לשיקול דעתו של הבוחן ויצויינו במספר אחוזים שלא יעלה על 100. : (ב) נערכו הבחינות בעל פה על ידי שני בוחנים בצוותא ונחלקו דעותיהם, הולכים אחרי הבוחן המקל. : (ג) על תוצאות הבחינות תודיע הלשכה לנבחן לאחר שתקבלן מידי הבוחן. @ 13. דין מי שנכשל בבחינה : (א) מי שקיבל בנושא שנבחן בו פחות מ-61 אחוזים ייחשב כנכשל בו. : (ב) נבחן שנכשל רשאי להיבחן שנית בנושא שנכשל בו באחד המועדים שנקבעו לפי [[תקנה 1]]. : (ג) קיבל הנבחן יותר מ-45 אחוזים רשאית הלשכה, לפי בקשתו, לקבוע לו לבחינה שניה מועד מוקדם מן הקבוע לפי [[תקנה 1]]. @ 14. אישור על תוצאות הבחינות : נבחן שעמד בבחינה בכל הנושאים הקבועים [[בתקנה 4]], או באלה שלא פטרוהו מהם, זכאי לקבל על כך אישור מאת הלשכה. == פרק ראשון א: בחינות הלשכה באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים (תיקון: תשע"ב) == @ 14א. מועדי הבחינה באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים (תיקון: תשע"ב, תש"ף) : (א) הבחינה באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים לפי [[סעיף 98ו(א)(3) לחוק]] (להלן [[בפרק זה]] - הבחינה באתיקה מקצועית) תיערך מטעם הלשכה פעמיים בשנה לפחות, במועדים שתקבע. : (ב) הודעה על מועד הבחינה באתיקה מקצועית ומקומה תפורסם באתר האינטרנט של הלשכה, לא יאוחר מ-60 ימים לפני מועד הבחינה. : (ג) הבקשה להיבחן בבחינה באתיקה מקצועית לפי [[כללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל ובמקצועות מעשיים)|סעיף 4 לכללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין), התשכ"ב-1962]], תוגש לא יאוחר מ-30 ימים לפני מועד הבחינה, בהתאם להוראות שיפרסם המנהל הכללי של הלשכה באתר האינטרנט שלה, לעניין אותו מועד בחינה. : (ד) המנהל הכללי של הלשכה רשאי, בנסיבות מיוחדות, לאשר למבקש להיבחן בבחינה באתיקה מקצועית להגיש בקשה במועד מאוחר מהקבוע בתקנת משנה (ג). @ 14ב. בחינה בכתב (תיקון: תשע"ב) : הבחינה באתיקה מקצועית תיערך בכתב, ואולם הלשכה רשאית, בנסיבות מיוחדות, להתיר לנבחן, לפי בקשתו, להיבחן בעל–פה. @ 14ג. נושאי הבחינה (תיקון: תשע"ב) : (א) הבחינה תהיה בדינים אלה: :: (1) [[חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961]] - [[-|סעיפים 53]], [[-|54 עד 60]], [[-|61]], [[-|62]], [[-|75]], [[-|81 עד 88]], [[-|90]], [[-|בסעיף 98ב(ג) - הרישה ופסקאות (2) ו-(4)]], [[-|98ג]], [[-|98ה]], [[-|98ט עד 98יא]]; :: (2) [[+|סעיפים 48]] [[ו-52 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971]]; :: (3) [[סעיפים 235א עד 235ד לפקודת מס הכנסה]] [[וסעיף 143 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]; :: (4) [[כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986]]; :: (5) [[כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס"א-2001]]; :: (6) [[כללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר), התשס"ג-2003]]; :: (7) [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית), התשמ"ט-1988]]. : (ב) הדינים שבהם ייבחנו הנבחנים כאמור בתקנת משנה (א) יהיו כנוסחם 30 ימים לפני הבחינה, זולת אם בוטלו לפני כן. @ 14ד. החלת הוראות (תיקון: תשע"ב) : [[תקנות 7 עד 14]] יחולו בשינויים המחויבים גם לעניין הבחינה באתיקה מקצועית. == פרק שני: בחינת הלשכה להסמכה לעריכת דין (תיקון: תשע"ז) == @ 15. מועד הבחינה (תיקון: תשמ"ו-2, תשנ"ה-3, תשנ"ו, תשע"ז, תשע"ז, תש"ף) : בחינת הלשכה להסמכה לעריכת דין לפי [[סעיף 38 לחוק]] (להלן - בחינת ההסמכה) תיערך פעמיים בשנה, במועדים שתקבע הלשכה; הודעה על מועד כל אחת מבחינות ההסמכה ומקומה תפורסם באתר האינטרנט של הלשכה, לא יאוחר מ-90 ימים לפני מועד הבחינה. @ 15א. מועד בחינה מיוחד (תיקון: תשנ"ו, תשע"ז) : על אף האמור [[בתקנה 15]], רשאי שר המשפטים, בהתייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, לקבוע מועד נוסף לבחינת ההסמכה, מסיבות מיוחדות שירשום בהחלטתו. @ 15א1. מועד בחינה למשרתים במילואים בקריאת פתע (תיקון: תשע"ו, תשע"ז) : (א) בלי לגרוע מהאמור [[בתקנה 15א]], תיערך בחינת ההסמכה במועד נוסף שיורה שר המשפטים, בהתייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין אם עשרים נבחנים לפחות שהיו זכאים לגשת לבחינה, בין אם ניגשו לבחינה ובין אם לאו, נקראו לשירות מילואים בקריאת פתע. : (ב) לעניין תקנה זו - ::- "בחינה" - בחינת ההסמכה לפי [[תקנה 15]] שנערכה לראשונה לאחר שנקראו לשירות מילואים כאמור; ::- "שירות מילואים בקריאת פתע" - אחד או יותר מאלה: ::: (1) שירות מילואים לפי [[+|סעיף 8]] [[=חוק שירות מילואים|או 9 לחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008]] (להלן - חוק שירות מילואים), שמשכו 7 ימים או יותר בחודשיים שקדמו ליום הבחינה בכתב; ::: (2) שירות מילואים לפי [[חוק שירות מילואים]] שמשכו 7 ימים או יותר בהתראה קצרה מ-72 שעות בחודשיים שקדמו ליום הבחינה בכתב; ::: (3) שירות מילואים לפי [[+|סעיף 8]] [[או 9 לחוק שירות המילואים]] או שירות מילואים בהתראה קצרה מ-72 שעות, שחל כולו או חלקו ביום הבחינה בכתב עצמו או בעשרת הימים שקדמו לו. : (ג) נקבע מועד מיוחד לבחינה לפי תקנת משנה (א), יהיה זכאי להיבחן בו מי שנקרא לשירות מילואים בקריאת פתע וכן בן זוגו; לעניין זה, "בן זוג" - בן זוג של חייל המילואים ולהם ילד משותף אחד או יותר שגילו לא עולה על 18 שנים. : (ד) המנהל הכללי של הלשכה יפרסם באתר האינטרנט שלה את המידע בדבר הזכאות למועד מיוחד כמפורט בתקנה זו. @ 15ב. (תיקון: תשנ"ח, תשע"ז) : (((בוטלה).)) @ 16. הבקשה להיבחן (תיקון: תשע"ז, תש"ף) : (א) הבקשה להיבחן בבחינת ההסמכה לפי [[כללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל ובמקצועות מעשיים)|סעיף 4 לכללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית, ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין), התשכ"ב-1962]], תוגש לא יאוחר מ-45 ימים לפני מועד הבחינה, בהתאם להוראות שיפרסם המנהל הכללי של הלשכה באתר האינטרנט שלה, לעניין אותו מועד בחינה. : (ב) לבקשה יצורפו מסמכים המוכיחים את זכותו של המבקש להיבחן בבחינת ההסמכה; אישור מאת הלשכה שהמועמד סיים את תקופת התמחותו תהא ראיה מכרעת לענין זה. : (ג) המנהל הכללי של הלשכה רשאי, בנסיבות מיוחדות, לאשר למבקש להיבחן בבחינת ההסמכה להגיש בקשה במועד מאוחר מהקבוע בתקנת משנה (א). @ 17. (תיקון: תשע"ז) : (((בוטלה).)) @ 18. מתכונת הבחינה (תיקון: תשכ"ט, תש"ם, תשמ"ה, תשנ"א, תשנ"ה-2, תשנ"ח, תשס"ג, תשע"ז, תשפ"ד, תשפ"ד-2, תשפ"ה, תשפ"ו) : (א) בחינת ההסמכה תיערך בכתב ותורכב משלושה חלקים: שני חלקים הערוכים כשאלון רב-ברירה (להלן - שאלון), שבהם יסמן הנבחן תשובה אחת כנכונה מבין מספר אפשרויות שיינתנו לו, וחלק שלישי הערוך כמטלת כתיבה, הכול לפי החלטת הוועדה הבוחנת שמונתה לפי [[סעיף 40(ב) לחוק]] (להלן - הוועדה הבוחנת). : (ב) בשאלון אחד ירוכזו שאלות בסדרי דין ובמקצועות מעשיים נוספים (להלן - הדין הדיוני), ובשאלון שני ירוכזו שאלות בדין המהותי; במצורף לשאלון בדין המהותי יחולקו לנבחנים במהלך הבחינה דברי חקיקה שבהם עוסקות השאלות; הוועדה הבוחנת תחליט על הנושאים או צירופי הנושאים שייכללו בשאלון מתוך הנושאים המפורטים [[בתקנה 18א]]. : (ג) משקל הציון בכל שאלון לא יפחת מ-40 אחוזים מהציון הכולל בבחינה ומשקלו של הציון במטלת הכתיבה לא יפחת מ-15 אחוזים מהציון הכולל בבחינה. : (ד) הוועדה הבוחנת תחליט ותפרסם באתר האינטרנט של הלשכה את סדר החלקים כפי שיופיעו בבחינה, משך הזמן שיוקצה לפתרון כל חלק, המשקל שיינתן בציון הכולל לכל חלק בבחינה, ואת רשימת החיקוקים, שחלקם ייכללו בבחינה, לכל המאוחר שלושה חודשים לפני יום הבחינה. : (ה) (((הוראת שעה מיום 21.4.2024 עד יום 31.12.2026):)) בלי לגרוע מהוראות אחרות שנקבעו לפי [[החוק]], רשאית הוועדה הבוחנת להחליט ולפרסם באתר האינטרנט של הלשכה רשימת חיקוקים באופן שהיקף חומר הבחינה יצומצם ב-20 אחוזים לפחות מהיקף החומר לבחינה כפי שעולה מרשימת החיקוקים שפורסמה לפי תקנת משנה (ד), לגבי נבחן שהוא אחד מהמפורטים להלן, וזאת לכל המאוחר שלושה חודשים לפני יום הבחינה: :: (1) משרת מילואים; לעניין זה, "משרת מילואים" - מי שנקרא לשירות מילואים, כהגדרתו [[בחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008]], למשך הימים ובמהלך החודשים המפורטים להלן: ::: (א) שירות מילואים שמשכו 14 ימים לפחות, בחודש שקדם ליום הבחינה; ::: (ב) שירות מילואים שמשכו 28 ימים לפחות, בחודשיים שקדמו ליום הבחינה; ::: (ג) שירות מילואים שמשכו 42 ימים לפחות, בארבעת החודשים שקדמו ליום הבחינה; :: (2) מי שהוא הורה, בן זוג, ילד או אח של אחד מאלה: ::: (1) חייל שנספה במערכה כהגדרתו [[בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950]], כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה; ::: (2) נפגע כהגדרתו [[בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970]], שהפגיעה גרמה למותו של הנפגע, כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה; ::: (3) חטוף או נעדר כהגדרתם [[בחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-2023]]; :: לעניין תקנת משנה זו, "פעולות האיבה או פעולות המלחמה" - כהגדרתן [[25:4118503|בסעיף 1(ג) לחוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 41 - הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד-2024]]. : (ו) (((הוראת שעה מיום 11.11.2024 עד יום 31.12.2026):)) בבחינה שבמועד דצמבר 2024 (להלן - מועד הבחינה) יחולו הוראות תקנת משנה (ה) גם לגבי נבחן שמקום מגוריו הקבוע היה באזור המנוי [[בתוספת השנייה]], לכל הפחות בשלושה חודשים שקדמו למועד הבחינה; לעניין זה, "מקום מגוריו הקבוע" - לפי המען המופיע בתעודת הזהות שלו או לפי תצהיר בחתימתו ובחתימת עורך דין. : (ז) (((הוראת שעה מיום 11.11.2024 עד יום 31.12.2026):)) בבחינות שיתקיימו בתקופה שמיום ל' בחשוון התשפ"ה (1 בדצמבר 2024) עד יום כ"א בטבת התשפ"ז (31 בדצמבר 2026) תינתן לנבחן שהוא אחד מהמפורטים להלן, הקלה של תוספת זמן בבחינה, כך שלמשך הזמן שהוקצה לפתרון של כל חלק בבחינה יינתן פרק זמן נוסף כלהלן: 10 דקות לחלק הערוך כמטלת כתיבה, 15 דקות לחלק העוסק בשאלות בדין הדיוני ו-25 דקות לחלק העוסק בשאלות בדין המהותי: :: (1) משרת מילואים או בן זוג של משרת מילואים; לעניין פסקה זו, "משרת מילואים" - כהגדרתו בתקנת משנה (ה), וכן מי שנקרא לשירות מילואים כהגדרתו [[בחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008]], ושירותו חל, כולו או חלקו, ביום הבחינה או בעשרת הימים שקדמו ליום הבחינה; :: (2) חטוף או נעדר כהגדרתם [[בחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולות איבה, התשפ"ד-2023]], או שהוא בן משפחה מקרב הראשונה של חטוף או נעדר כאמור; :: (3) הוא היה מפונה בשלושת החודשים שקדמו למועד הבחינה, או בחלקם, מיישוב שנכלל [[בתוספת לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006]]; :: (4) הוא בן משפחה מקרבה ראשונה של אדם שנהרג בפעולות האיבה או בפעולות המלחמה כהגדרתן בתקנת משנה (ה). : (ח) (((הוראת שעה מיום 11.11.2024 עד יום 31.12.2026):)) תוספת זמן לפי תקנת משנה (ז) לא תינתן למי שנבחן במתכונת בחינה מפוצלת לפי [[תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית ובבחינת ההסמכה לעריכת דין) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|תקנה 4 לתקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2024]]. : (ט) (((הוראת שעה מיום 11.11.2024 עד יום 31.12.2026):)) תוקם ועדת חריגים בלשכת עורכי הדין שתדון בבקשות לתוספת זמן בבחינה של מי שאינו עומד בתנאים הקבועים בתקנת משנה (ז), ובלבד שעילת בקשתם קשורה לפעולות האיבה או לפעולות המלחמה, כהגדרתן בתקנת משנה (ה). @ 18א. נושאי הבחינה (תיקון: תשנ"ח, תשע"ז, תש"ף) : (א) בחלק העוסק בשאלות בדין הדיוני הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: :: (1) סמכויות בתי המשפט, לרבות בתי דין דתיים ובתי הדין לעבודה על פי כל חיקוק ודין; :: (2) סדרי הדין הפלילי לרבות דיני הראיות, הדינים הנוגעים לחקירה, מעצר, חיפוש, נטילת אמצעי זיהוי וסמכויות האכיפה; :: (3) סדרי הדין האזרחי לרבות סדרי הדין המיוחדים לכל ענף משפטי שאינו פלילי, דיני הראיות, דרכי יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, אכיפת פסקי חוץ וכללי ברירת הדין בענפי המשפט האזרחי; :: (4) הליכי הוצאה לפועל, חדלות פירעון, פשיטת רגל וכינוס נכסים; :: (5) היבטים דיוניים של חוקי היסוד; :: (6) סדרי הדין המשמעתיים בבתי הדין המשמעתיים על פי [[החוק]], לרבות הגשת תלונות ובירורן, העמדה לדין, ניהול ההליכים והערעורים על החלטותיהם. : (ב) בחלק העוסק בשאלות בדין המהותי הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: :: (1) דיני החיובים, לרבות דיני החוזים ודיני הנזיקין; :: (2) דיני העונשין, לרבות דרכי הענישה; :: (3) דיני הקניין, לרבות דיני הירושה; :: (4) משפט מסחרי, לרבות דיני התאגידים; :: (5) דיני האתיקה המקצועית הנוגעים לעורכי דין; :: (6) חוקי יסוד; :: (7) מיסוי מקרקעין; :: (8) התיישנות. : (ג) לשם מענה על השאלות בבחינה נדרשת היכרות עם הפרשנות שניתנה בפסיקה לחיקוקים שפרסמה הוועדה הבוחנת לפי [[תקנה 18(ד)]]. @ 18ב. (תיקון: תשנ"ח, תשע"ז) : (((בוטלה).)) @ 18ג. תוצאות הבחינה (תיקון: תשנ"ח, תשנ"ח-2, תשע"ז, תשע"ט, תשע"ט-2, תשע"ט-4, תשפ"ה-2, תשפ"ה-3, תשפ"ו-2, תשפ"ז) : (א) מי שקיבל ציון של 60 אחוזים לפחות מהציון הכולל בבחינה, יראו אותו כמי שעבר את הבחינה. :: (((הוראת שעה לעניין הבחינה שהתקיימה ביום 23.6.2026):)) מי שקיבל ציון של 55 אחוזים לפחות מהציון הכולל בבחינה, יראו אותו כמי שעבר את הבחינה. : (ב) (((הוראת שעה מיום 1.12.2024 עד יום 31.12.2026):)) על אף האמור בתקנת משנה (א), בבחינות שיתקיימו בתקופה שעד יום כ"א בטבת התשפ"ז (31 בדצמבר 2026), נבחן הנמנה על אחת מהקבוצות המפורטות [[בתקנה 18(ה)]] או נבחן שהוא בן זוג של משרת מילואים כהגדרתו [[בתקנה 18(ה)(1)]], והציון הכולל שקיבל בבחינה הוא בין 55 ל-59 אחוזים, רשאי לגשת לבחינה משלימה בעל פה שתערוך ועדה בוחנת כמשמעותה [[בסעיף 40(א) לחוק]], בה תינתן לו אפשרות להיבחן על הנקודות החסרות לו לצורך קבלת ציון עובר. @ 18ד. נבחן עם מוגבלות (תיקון: תש"ס, תשע"ז) : (א) לענין הבחינה בכתב לפי [[תקנה 18ב]], רשאית הועדה הבוחנת, לבקשת נבחן שהוא אדם עם מוגבלות כמשמעותו [[בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998]], לקבוע בעבורו התאמות הנדרשות מחמת המוגבלות ואשר יש בהן כדי להבטיח שייבחן בתנאים שווים ככל האפשר לשאר הנבחנים. : (ב) התאמות שתקבע הועדה הבוחנת כאמור בתקנת משנה (א), יכול שיהיו קביעת מתכונת בחינה שלא כאמור [[בתקנה 18]]. @ 18ה. הליך ערר על תוצאות הבחינה (תיקון: תשע"ז) : (א) נבחן רשאי לערור על ציון שקיבל בכפוף להוראות אלה: :: (1) על ציון בשאלון רב הברירה ניתן לערור לוועדה הבוחנת או לוועדת משנה שהיא הסמיכה לעניין זה מבין חבריה; הסמיכה הוועדה הבוחנת ועדת משנה לעניין זה כאמור תדון ועדת המשנה בכל העררים של אותו מועד; :: (2) ערר לפי פסקה (1) יוגש בכתב, מנומק, בתוך 14 ימים מיום קבלת ההודעה על הציון, באמצעות טופס מקוון המופיע באתר האינטרנט של הלשכה; :: (3) החלטה בערר לפי פסקה (1) תינתן בתוך 30 ימים מהיום האחרון להגיש ערר לפי פסקה (2); ההחלטה תינתן בכתב ואפשר שתפורסם בהודעה אחת המתייחסת לכלל העררים שהוגשו ותפורסם באתר האינטרנט של הלשכה; :: (4) על ציון במטלת הכתיבה ניתן לערור לוועדה הבוחנת; הוגש ערר כאמור תמנה הוועדה הבוחנת בוחן מבין חבר הבוחנים כמשמעותו [[בסעיף 40(ו) לחוק]] (להלן - חבר הבוחנים) אשר ידון בערר ובלבד שבוחן זה לא בדק את הבחינה מושא הערר לראשונה; :: (5) ערר לפי פסקה (4) יוגש בכתב, מנומק, בתוך 14 ימים מיום קבלת ההודעה על הציון באמצעות טופס מקוון המופיע באתר האינטרנט של הלשכה; :: (6) החלטה בערר לפי פסקה (4) תינתן בתוך 30 ימים מהיום האחרון להגיש ערר לפי פסקה (5); ההחלטה תינתן בכתב. : (ב) הציון הסופי של הנבחן יהיה הציון שנקבע בערר לפי תקנה זו; החליטה הוועדה הבוחנת במסגרת ערר שהוגש לה לפי תקנת משנה (א)(1) על שינוי בפתרון הבחינה, תשנה הוועדה הבוחנת לפי ההחלטה האמורה גם את הציון של כל מי שלא עבר את הבחינה לפני מועד קבלת ההחלטה אף אם לא הגיש ערר. @ 18ה1. מתן תוספת ניקוד (תיקון: תשע"ט-3) : (א) בלי לגרוע מהאמור [[בתקנה 18ה]], השתכנעה הוועדה הבוחנת כי נפלו ליקויים משמעותיים בבחינת ההסמכה, רשאית היא לקבוע כי תינתן תוספת ניקוד, בשיעור אחיד או על פי נוסחה אחידה, לכלל הנבחנים, או לנבחנים שהשיבו על סוג מסוים של שאלות או על חלק מסוים בבחינה שבהם נפל הליקוי. : (ב) הוועדה הבוחנת תפרסם לציבור את החלטתה כאמור בתקנת משנה (א), בצירוף נימוקים והסבר בדבר האופן שבו תחושב תוספת הניקוד. @ 18ו. הכשירות להיכלל בחבר הבוחנים (תיקון: תשע"ז) : כשיר להיכלל בחבר הבוחנים מי שהתקיימו בו כל אלה: : (1) חבר לשכת עורכי הדין, לרבות מי שהגביל חברותו בלשכה לפי [[סעיף 52ב לחוק]]; : (2) השתתף בהכשרה לחיבור שאלות או לבדיקת הבחינה, לפי העניין, במתכונת שאישרה הוועדה הבוחנת; : (3) עסקיו או עיסוקיו אינם עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקיד זה; : (4) התחייב לשמור בסוד כל מידע שיצר, או שאליו נחשף במסגרת תפקיד זה. @ 19. (תיקון: תשנ"ח, תשע"ז) : (((בוטלה).)) @ 20. (תיקון: תשנ"ח, תשע"ז) : (((בוטלה).)) @ 21. בחינות חוזרות (תיקון: תשנ"ח, תשע"ז) : (א) נבחן שנכשל בבחינה רשאי לשוב ולהיבחן במועדים שנקבעו לפי [[תקנות 15]] [[או 15א]]. : (ב) (((בוטלה).)) @ 22. אישור על תוצאות בחינת התמחות (תיקון: תשע"ז) : נבחן שעמד בבחינת ההסמכה זכאי לקבל על כך אישור מאת הלשכה. == פרק שלישי: הוראות שונות == @ 23. ביטולים : ((הנוסח שולב בתקנות המועצה המשפטית, תשי"ג-1953.)) @ 24. (תיקון: תשע"ב) : (((בוטלה).)) == תוספת (תיקון: תשכ"ז, תשל"ד, תש"ם, תשמ"ו, תש"ן, תשנ"ט, תשס"ח, תשפ"ה) == ==== ((([[תקנה 4(ב)]]))) ==== : הערה: הסימון * ליד חיקוק מסמל שנדרשת בו ידיעה כללית בלבד. @ 1. : '''דיני חיובים ודיני עבודה וביטוח סוציאלי''' : (1) [[חוק האחריות למוצרים פגומים, התש"ם-1980]]* : (2) [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994]]* : (3) [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]] - [[-|פרקים ה']] [[-|ו-י"ד]]; בשאר הפרקים תידרש ידיעה כללית בלבד : (4) [[פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970]] - [[-|סעיף 3]]; [[-|פרק ד']], ידיעה כללית בלבד : (5) [[חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969]] : (6) [[חוק גיל פרישה, התשס"ד-2004]] : (7) [[חוק דמי מחלה, התשל"ו-1976]] : (8) [[חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972]]* : (9) [[חוק הגנה על עובדים (חשיפות עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז-1997]] : (10) [[חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006]]* : (11) [[חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958]]* : (12) [[חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002]] : (13) [[חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001]] : (14) [[חוק המחאת חיובים, התשכ"ט-1969]]* : (15) [[חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957]] : (16) [[חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996]] : (17) [[חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז-2007]]* : (18) [[חוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז-2007]]* : (19) [[חוק חוזה קבלנות, התשל"ד-1974]]* : (20) [[חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973]] : (21) [[חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970]] : (22) [[חוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982]]* : (23) [[חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951]] : (24) [[חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949]]* : (25) [[חוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז-1957]]* : (26) [[חוק המכר, התשכ"ח-1968]] : (27) [[חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973]]* : (28) [[חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה-1974]]* : (29) [[חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998]] : (30) [[חוק המתנה, התשכ"ח-1968]]* : (31) [[חוק הנאמנות, התשל"ט-1979]] : (32) [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]] : (33) [[חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952]] : (34) [[חוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), התשכ"ד-1964]]* : (35) [[חוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953]]* : (36) [[חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954]]* : (37) [[חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991]] : (38) [[חוק הערבות, התשכ"ז-1967]]* : (39) [[חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979]] : (40) [[חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963]] : (41) [[חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975]] : (42) [[חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988]] : (43) [[חוק השומרים, התשכ"ז-1967]]* : (44) [[חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959]]* : (45) [[חוק השכירות והשאילה, התשל"א-1971]] : (46) [[חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987]]* : (47) [[חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו-1996]] : (48) [[חוק השליחות, התשכ"ה-1965]] : (49) [[חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951]] : (50) [[תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991]]* : (51) [[תקנות בית הדין לעבודה (פישור), התשנ"ג-1993]]* @ 2. : '''דיני קניין''' : (1) [[חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו]] : (2) [[חוק-יסוד: מקרקעי ישראל]]* : (3) [[חוק ההתישנות, התשי"ח-1958]] : (4) [[חוק השבת אבידה, התשל"ג-1973]]* : (5) [[חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007]]* : (6) [[חוק המיטלטלין, התשל"א-1971]] : (7) [[חוק מקרקעי ישראל, התש"ך-1960]]* : (8) [[חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969]] : (9) [[חוק המשכון, התשכ"ז-1967]] : (10) [[פקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972]]* : (11) [[חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967]]* : (12) [[פקודת הפטנטים והמדגמים#|חוק (([צ"ל: פקודת])) הפטנטים והמדגמים, 1924]]* : (13) [[תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התש"ל-1969]]* @ 3. : '''דיני משפחה וירושה''' : (1) [[דברי המלך במועצה על ארץ-ישראל|דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל 1922 עד 1947]] - [[-#סעיף 51|סימנים 51–55]], [[-#סעיף 64|64]] [[-#סעיף 65|ו-65]] : (2) [[חוק האזרחות, התשי"ב-1952]] : (3) [[חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981]] : (4) [[חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991]] : (5) [[חוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח-1978]] : (6) [[חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995]] : (7) [[חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז-1956]] : (8) [[חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג-1962]]* : (9) [[חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995]] : (10) [[חוק גיל הנישואין, התש"י-1950]] : (11) [[חוק הדיינים, התשט"ו-1955]] : (12) [[חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972]] - [[-|סעיפים 19 עד 29]] : (13) [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996]] : (14) [[חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, התשנ"ו-1996]] : (15) [[חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973]] : (16) [[חוק הירושה, התשכ"ה-1965]] : (17) [[חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962]] : (18) [[חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972]] : (19) [[חוק מידע גנטי, התשס"א-2000]] : (20) [[חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991]] : (21) [[חוק משפחות חד הוריות, התשנ"ב-1992]] : (22) [[פקודת הנישואין והגירושין (רישום)]] : (23) [[פקודת העדה הדתית (המרה)]]* : (24) [[חוק העונשין, התשל"ז-1977]] - [[-|סעיפים 175 עד 183]] : (25) [[חוק הקאדים, התשכ"א-1961]]* : (26) [[חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963]] : (27) [[חוק שיווי זכויות האשה, התשי"א-1951]] : (28) [[חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), התשכ"ט-1969]]* : (29) [[חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953]] : (30) [[חוק השמות, התשט"ז-1956]]* : (31) [[חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959]] : (32) [[תקנות בריאות העם (הפריה חוץ גופית), התשמ"ז-1987]] : (33) [[תקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין), התשנ"א-1991]] : (34) [[תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין)|תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984]] - [[-#|חלק ג'1: תובענות בענייני משפחה]] ([[-#|תקנות 258א עד 351]]) @ 4. : '''דיני העונשין וסדר הדין הפלילי''' : (1) [[חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000]] - [[-|סעיפים 10]] [[-|ו-11ב]]; בשאר [[-|החוק]] תידרש ידיעה כללית בלבד : (2) [[חוק המאבק בטרור|חוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005]] - [[-#2|סעיפים 1]] [[-#סעיפים 31 עד 36|ו-8 עד 11]]; בשאר [[-|החוק]] תידרש ידיעה כללית בלבד : (3) [[חוק האזנת סתר, התשל"ט-1979]] - [[-|סעיף 13]]; בשאר [[-|החוק]] תידרש ידיעה כללית בלבד : (4) [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]] - [[-|סעיף 32]]; בשאר [[-|החוק]] תידרש ידיעה כללית בלבד : (5) [[חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005]] : (6) [[חוק ההסגרה, התשי"ד-1954]] : (7) [[חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001]] : (8) [[חוק חקירת סיבות מוות, התשי"ח-1958]] - [[-|סעיפים 19]], [[-|27]] [[-|ו-32]]; בשאר [[-|החוק]] תידרש ידיעה כללית בלבד : (9) [[חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991]] - [[-|סעיפים 15 עד 21]] [[-|ו-28]] : (10) [[חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003]] - [[-|פרק ב']]; בשאר [[-|החוק]] תידרש ידיעה כללית בלבד : (11) [[פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969]]* : (12) [[חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה-2004]] : (13) [[חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001]]* : (14) [[חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998]] - [[-|סעיפים 4]] [[-|ו-5]]; בשאר [[-|החוק]] תידרש ידיעה כללית בלבד : (15) [[חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981]]* : (16) [[חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971]] : (17) [[חוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר, התשנ"ז-1996]] : (18) [[חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו-1995]]* : (19) [[חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985]]* : (20) [[חוק העונשין, התשל"ז-1977]] - [[-|החלק המקדמי]], [[-|חלק א': כללי]], [[-|חלק ב': עבירות]] - [[-|פרק ז' סימן ז']], [[-|פרק ט']], [[-|פרק י' סימן ו(('))1]]; בשאר [[-|החוק]] תידרש ידיעה כללית בלבד : (21) [[חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982]] : (22) [[חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב-2002]] : (23) [[פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969]] : (24) [[חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף החשוד ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו-1996]] : (25) [[חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996]] : (26) [[פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973]] - [[-|פרקים א']], [[-|ג']] [[-|ו((-))ה']]; בשאר הפרקים תידרש ידיעה כללית בלבד : (27) [[חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס"א-2001]] : (28) [[פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]] : (29) [[פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971]] : (30) [[חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2001]] : (31) [[חוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש"ם-1980]] : (32) [[חוק לתיקון דיני ראיות (הגנת ילדים), התשט"ו-1955]] : (33) [[תקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד-1974]] @ 5. : '''דיני מסחר א' (תאגידים)''' : (1) [[פקודת האגודות השיתופיות]]* : (2) [[חוק החברות, התשנ"ט-1999]] : (3) [[חוק הנאמנות, התשל"ט-1979]] : (4) [[חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]]* : (5) [[חוק העמותות, התש"ם-1980]] : (6) [[פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]] @ 6. (תיקון: תש"ף) : '''דיני מסחר ב' (פשיטת רגל, פירוק, שטרות, מסים ונושאים מסחריים אחרים)''' : (1) [[חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988]]* : (2) [[חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981]]* : (3) [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]] : (4) [[חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981]]* : (5) [[חוק שירותי תשלום|חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986]]* : (6) [[חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963]] : (7) [[פקודת מס הכנסה]] - [[-|חלקים א']], [[-|ב']], [[-|ג']] [[-|ו((-))ה']]; בשאר הפרקים תידרש ידיעה כללית בלבד : (8) [[חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]* : (9) [[פקודת המסים (גביה)]]* : (10) [[פקודת פשיטת רגל [נוסח חדש], התש"ם-1980]]* : (11) [[פקודת השטרות]] - [[-|פרק שלישי]] : (12) [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018]] @ 7. (תיקון: תש"ף) : '''סדר הדין האזרחי ואתיקה מקצועית''' : (1) [[חוק הבוררות, התשכ"ח-1968]] : (2) [[פקודת בזיון בית המשפט]] - [[-|סעיף 6]] : (3) [[חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]] : (4) [[חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000]] : (5) [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967]] : (6) [[חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961]] - [[-|הפרק השישי]] [[-|והפרק השביעי]]; בשאר הפרקים תידרש ידיעה כללית בלבד : (7) [[חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976]] - [[-|סעיפים 7 עד 20]]; בשאר הסעיפים תידרש ידיעה כללית בלבד : (8) [[חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972]] : (9) [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]] : (10) [[חוק הפרוצדורה האזרחית העותמאני|חוק הפרוצדורה האזרחית העותמאני משנת 1879]] - [[-|סעיפים 80 עד 82]]* : (11) [[חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963]]* : (12) [[חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006]] : (13) [[חוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש"ם-1980]] : (14) [[חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי"ח-1957]] : (15) [[חוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), התשי"ח-1958]] : (16) [[כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986]] : (17) [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות), התשל"ז-1977]] : (18) [[כללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר), התשס"ג-2003]] : (19) [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), התשל"ז-1977]] : (20) [[תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007]] - למעט [[-|התוספת]] : (21) [[תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993]] : (22) [[תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979]] : (23) [[תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984]] - הבחינה תכלול עריכת כתבי טענות : (24) [[תקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד-1984]] : (25) [[כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס"א-2001]] @ 8. (תיקון: תש"ף) : '''דיני חוקה ומינהל''' : (1) [[חוק-יסוד: חופש העיסוק]] : (2) [[חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל]] : (3) [[חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו]] : (4) [[חוק-יסוד: הכנסת]] : (5) [[חוק-יסוד: מבקר המדינה]] : (6) [[חוק-יסוד: הממשלה]] : (7) [[חוק-יסוד: משק המדינה]] : (8) [[חוק-יסוד: מקרקעי ישראל]] : (9) [[חוק-יסוד: נשיא המדינה]] : (10) [[חוק-יסוד: הצבא]] : (11) [[חוק-יסוד: השפיטה]] : (11א) [[חוק-יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי]] : (12) [[חוק האזרחות, התשי"ב-1952]] : (13) [[חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000]] : (14) [[חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959]]* : (15) [[חוק הבחירות לגופים ציבוריים, התשי"ד-1954]]* : (16) [[חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969]]* : (17) [[חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992]] : (18) [[חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]] : (19) [[חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000]] : (20) [[חוק הדגל הסמל והמנון המדינה, התש"ט-1949]]* : (21) [[חוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968]]* : (22) [[חוק זכויות התלמיד, התשס"א-2000]]* : (23) [[חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996]]* : (24) [[חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, התשנ"ו-1996]]* : (25) [[חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005]] : (26) [[חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998]] : (27) [[חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951]]* : (28) [[חוק יום הזכרון לשואה ולגבורה, התשי"ט-1959]]* : (29) [[חוק יום העצמאות, התש"ט-1949]] : (30) [[חוק יסודות המשפט, התש"ם-1980]] : (31) [[חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952]]* : (32) [[חוק הכנסת, התשנ"ד-1994]]* : (33) [[פקודת המועצות המקומיות]]* : (34) [[חוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973]]* : (35) [[חוק הממשלה, התשס"א-2001]] : (36) [[חוק המעבר, התש"ט-1949]] : (37) [[חוק המפלגות, התשנ"ב-1992]]* : (38) [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965]]* : (39) [[פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971]]* : (40) [[חוק משכן הכנסת רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968]]* : (41) [[חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002]] : (42) [[פקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948]] : (43) [[חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), התשל"ט-1979]]* : (44) [[פקודת העיריות]]* : (45) [[פקודת העיתונות]]* : (46) [[חוק הפרשנות, התשמ"א-1981]] : (47) [[פקודת הפרשנות]] - [[-|סעיפים 1]], [[-|16]], [[-|17]], [[-|19]] [[-|ו-42]] : (48) [[חוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם-1980]]* : (49) [[חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968]]* : (50) [[חוק רמת הגולן, התשמ"ב-1981]] : (51) [[חוק רשות השידור, התשכ"ה-1965]]* : (52) [[חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, התש"ן-1990]]* : (53) [[חוק השבות, התש"י-1950]] : (54) [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998]] : (55) [[חוק שיווי זכויות האשה, התשי"א-1951]] : (56) [[חוק השמירה על המקומות הקדושים, התשכ"ז-1967]] : (57) [[חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), התשי"ט-1958]] : (58) [[חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]]* : (59) [[תקנות-שעת-חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח-1967]]* @ : הערה: [[בתוספת זו]], "חוק", "פקודה" או "תקנות" - חוק, פקודה או תקנות כפי שתוקנו עד חודש אחד לפני הבחינות, ואם לא בוטלו עד אז. == תוספת שנייה (((פקעה))) (תיקון: תשפ"ה) == <פרסום> כ"ד בחשון תשכ"ג (21 בנובמבר 1962) <חתימה> דב יוסף שר המשפטים 6sj2l6wlx87plyq1bgxdac2eood66ik 116 361989 3088048 2931448 2026-10-11T09:21:48Z Fuzzy 29 הוראת שעה תשפ"ז 3088048 wikitext text/x-wiki <שם> כללי הבחירות לכנסת (שינויים בהרכב הסיעתי של ועדות הקלפי והודעה על פרטים של יושבי ראש וחברי ועדות הקלפי), התשע"ח-2018 <מאגר תקן 2154134 קוד a163Y00000DuUecQAF> <מקור> ((ק"ת תשע"ח, 2009|כללי הבחירות לכנסת (שינויים בהרכב הסיעתי של ועדות הקלפי והודעה על פרטים של יושבי ראש וחברי ועדות הקלפי)|8008)); ((תשפ"ב, 4006|תיקון|10319)), ((4112|הוראת שעה (תיקון)|10338)); ((תשפ"ז, 186|הוראת שעה|12546)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 21(ח)]] [[=החוק|לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969]] (להלן - החוק), אני קובע כללים אלה: @ 1. הגדרות : בכללים אלה - :- "החלפה בין אזורים" - שינוי ההרכב הסיעתי של ועדות קלפי הנמצאות באזורי בחירות שונים, לפי [[סעיף 21(א)(2) לחוק]]; :- "החלפה בתוך אזור" - שינוי ההרכב הסיעתי של ועדות קלפי, הנמצאות בתוך אותו אזור בחירות, לפי [[סעיף 21(א1) לחוק]]; :- "הרכב סיעתי ראשוני" - ההרכב הסיעתי של ועדות הקלפי, והסיעות שמהן יהיו היושב ראש וסגן היושב ראש של כל ועדת קלפי, שנקבעו לפי [[סעיף 21(א)(1) לחוק]]; :- "הרכב סיעתי ארצי" - ההרכב הסיעתי הראשוני, בתוספת השינויים שנערכו בו לפי [[סעיף קטן 21(א)(2) לחוק]]; :- "הרכב סיעתי סופי" - ההרכב הסיעתי הסופי של ועדות הקלפי, כמשמעותו [[בסעיף 21(ג) לחוק]]; :- "הממונה" - המנהל הכללי של הוועדה המרכזית או הממונה על ההרכב הסיעתי של ועדות הקלפי, שמינה המנהל הכללי של הוועדה המרכזית; :- "מערכת השיבוץ" - מערכת ממוכנת לניהול הרכבי ועדות הקלפי ואיושן שמנהלת הוועדה המרכזית; :- "תקנות הבחירות" - [[=תקנות הבחירות|תקנות הבחירות לכנסת, התשל"ג-1973]]. @ 2. הפצת ההרכב הסיעתי הראשוני : קבעה הוועדה המרכזית את ההרכב הסיעתי הראשוני, יפיץ אותו הממונה לבאי כוח סיעות הכנסת ולחברי הוועדה המרכזית, באמצעות דואר אלקטרוני ובאמצעות מערכת השיבוץ; הממונה יצרף להרכב הסיעתי עותק מכללים אלה, והסברים כיצד יש ליישמם במערכת השיבוץ. @ 3. שינוי ההרכב הסיעתי בין אזורי בחירות (תיקון: תשפ"ב, תשפ"ב-2) : (א) באי כח הסיעות המבקשות לבצע החלפה יגישו לממונה בקשה להחלפה בין אזורים (בסעיף זה - בקשה), באמצעות מערכת השיבוץ, לא יאוחר מהיום ה-32 שלפני יום הבחירות. : (ב) הבקשה תכלול את כל הפרטים האלה: :: (1) מספרי הקלפיות שבינן מתבקשת ההחלפה; :: (2) יישובי הבחירות שבינם מתבקשת ההחלפה; :: (3) אזורי הבחירות שבינם מתבקשת ההחלפה; :: (4) שמות הסיעות שבינן מתבקשת ההחלפה. : (ג) על הבקשה יחתום, בחתימה אלקטרונית, בשם כל אחת מהסיעות שבינן מתבצעת ההחלפה, אחד מאלה: :: (1) בא כוח הסיעה שמונה לפי [[סעיף 25 לחוק]] או ממלא מקומו; :: (2) המרכז הארצי של הסיעה, שמונה לפי [[תקנה 5(א1) לתקנות הבחירות]] או ממלא מקומו. : (ד) הממונה, או עובד שהוא הסמיך לכך, יבדוק אם בבקשה מתקיימים התנאים המפורטים [[בסעיף 21(א)(2)(א) עד (ד) לחוק]]. : (ה) הממונה יביא את הבקשות לפני יושב ראש הוועדה המרכזית, לא יאוחר מהיום ה-31 שלפני יום הבחירות; התקיימו בבקשות התנאים המפורטים [[בסעיף 21(א)(2)(א) עד (ד) לחוק]], יאשר אותן יושב ראש הוועדה המרכזית לא יאוחר מהיום ה-29 שלפני יום הבחירות. @ 4. שינוי ההרכב הסיעתי בתוך אזורי הבחירות : (א) הכריע יושב ראש הוועדה המרכזית בבקשות לפי [[סעיף 3(ה)]], יפיץ הממונה את ההרכב הסיעתי הארצי ליושבי ראש ועדות הבחירות האזוריות, לבאי כוח הסיעות ולחברי הוועדה המרכזית באמצעות דואר אלקטרוני ובאמצעות מערכת השיבוץ. : (ב) בקשה להחלפה בתוך אזור תוגש למנהל ועדת הבחירות האזורית או לעובד הוועדה האזורית שהוא מינה לשם כך, באמצעות מערכת השיבוץ, לא יאוחר מהיום ה-20 שלפני יום הבחירות. : (ג) הבקשה לפי סעיף קטן (ב) תכלול את כל הפרטים האלה: :: (1) מספרי הקלפיות שבינן מתבקשת ההחלפה; :: (2) יישובי הבחירות שבינם מתבקשת ההחלפה; :: (3) שמות הסיעות שבינן מתבקשת ההחלפה. : (ד) על הבקשה יחתום, בחתימה אלקטרונית, בשם כל אחת מהסיעות שבינן מתבצעת ההחלפה, אחד מאלה: :: (1) בא כוח הסיעה שמונה לפי [[סעיף 25 לחוק]] או ממלא מקומו; :: (2) המרכז הארצי של הסיעה, שמונה לפי [[תקנה 5(א1) לתקנות הבחירות]] או ממלא מקומו; :: (3) המרכז האזורי של הסיעה, שמונה לפי [[תקנה 5(א) לתקנות ((הבחירות))]]. : (ה) מנהל ועדת הבחירות האזורית, או עובד של ועדת הבחירות האזורית שהוא הסמיך לכך, יבדוק אם בבקשה, לפי סעיף קטן (ב), מתקיימים התנאים המפורטים [[בסעיף 21(א1)(1) עד (3) לחוק]]. : (ו) הבקשות שנבדקו לפי סעיף קטן (ה), יובאו להכרעת יושב ראש הוועדה האזורית לא יאוחר מהיום ה-18 שלפני יום הבחירות. : (ז) התקיימו בבקשות שהובאו לפני יושב ראש הוועדה האזורית, לפי סעיף קטן (ו), בתנאים המפורטים [[בסעיף 21(א1)(1) עד (3) לחוק]], יאשר אותן היושב ראש, לא יאוחר מהיום ה-16 שלפני יום הבחירות, ויודיע על כך לממונה. @ 5. ההרכב הסיעתי הסופי : (א) הממונה ימסור הודעה על ההרכב הסיעתי הסופי, באמצעות דואר אלקטרוני ובאמצעות מערכת השיבוץ - :: (1) לכל סיעה - לגבי כל ועדות הקלפי; :: (2) לכל ועדה אזורית - לגבי ועדות הקלפי שבתחומה. : (ב) מנהל ועדת בחירות אזורית ימסור הודעה על ההרכב הסיעתי הסופי, לכל מזכיר של ועדת קלפי, לגבי ועדת הקלפי שבה הוא מכהן; ההודעה תימסר למזכיר הוועדה יחד עם ציוד ההצבעה שיומצא לו לפי [[תקנה 33(א) לתקנות הבחירות]]. @ 6. מסירת פרטים ומינוי של יושבי ראש ועדות הקלפי (תיקון: תשפ"ז) : (א) סיעה תודיע לוועדה האזורית, באמצעות מערכת השיבוץ, את הפרטים המפורטים להלן, בדבר נציגיה שיכהנו כיושבי ראש ועדות הקלפי, לפי ההרכב הסיעתי הסופי, לפי [[סעיף 21(ד) לחוק]], לא יאוחר מהיום ה-15 שלפני יום הבחירות: :: (((הוראת שעה לעניין הבחירות לכנסת ה-26):)) סיעה תודיע לוועדה האזורית, באמצעות מערכת השיבוץ, את הפרטים המפורטים להלן, בדבר נציגיה שיכהנו כיושבי ראש ועדות הקלפי, לפי ההרכב הסיעתי הסופי, לפי [[סעיף 21(ד) לחוק]], לא יאוחר מהיום ה-12 שלפני יום הבחירות: :: (1) השם הפרטי ושם המשפחה; :: (2) מספר הזהות; :: (3) מספר הקלפי שבה יכהן; :: (4) שם יישוב הבחירות שבו יכהן. : (ב) הוועדות האזוריות ימנו את יושבי ראש ועדות הקלפי, לפי [[סעיף 21(ג) לחוק]], לא יאוחר מהיום ה-14 שלפני יום הבחירות. :: (((הוראת שעה לעניין הבחירות לכנסת ה-26):)) (ב) הוועדות האזוריות ימנו את יושבי ראש ועדות הקלפי, לפי [[סעיף 21(ג) לחוק]], לא יאוחר מהיום ה-11 שלפני יום הבחירות. @ 7. מסירת פרטים של סגני יושבי ראש ועדות הקלפי וחברי הוועדות : סיעה תודיע לוועדה האזורית, באמצעות מערכת השיבוץ, את הפרטים שלהלן, בדבר נציגיה שיכהנו כסגנים ליושבי ראש ועדות הקלפי וכחברים בוועדות הקלפי, לפי הרכב הסיעתי הסופי: : (1) השם הפרטי ושם המשפחה; : (2) מספר הזהות; : (3) מספר הקלפי שבה יכהן; : (4) שם יישוב הבחירות שבו יכהן; : (5) התפקיד שבו יכהן. @ 8. תחילה : תחילתם של כללים אלה ביום תחילתו של [[20:489233|חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 69), התשע"ח-2018]]. <פרסום> כ"ח באייר התשע"ח (13 במאי 2018) <חתימה> חנן מלצר, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21 2jmwh77ml0l59rk8ussj8it3kuesunc 0 361996 3088049 2924655 2026-10-11T09:30:07Z OpenLawBot 8112 [3088048] הוראת שעה תשפ"ז 3088049 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|כללי הבחירות לכנסת (שינויים בהרכב הסיעתי של ועדות הקלפי והודעה על פרטים של יושבי ראש וחברי ועדות הקלפי), התשע״ח–2018}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ח, 2009|כללי הבחירות לכנסת (שינויים בהרכב הסיעתי של ועדות הקלפי והודעה על פרטים של יושבי ראש וחברי ועדות הקלפי)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8008.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 4006|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10319.pdf}}, {{ח:תיבה|4112|הוראת שעה (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10338.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 186|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12546.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 21|סעיף 21(ח)}} {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת|לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}} (להלן – החוק), אני קובע כללים אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות}} {{ח:ת}} בכללים אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החלפה בין אזורים“ – שינוי ההרכב הסיעתי של ועדות קלפי הנמצאות באזורי בחירות שונים, לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 21|סעיף 21(א)(2) לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החלפה בתוך אזור“ – שינוי ההרכב הסיעתי של ועדות קלפי, הנמצאות בתוך אותו אזור בחירות, לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 21|סעיף 21(א1) לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרכב סיעתי ראשוני“ – ההרכב הסיעתי של ועדות הקלפי, והסיעות שמהן יהיו היושב ראש וסגן היושב ראש של כל ועדת קלפי, שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 21|סעיף 21(א)(1) לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרכב סיעתי ארצי“ – ההרכב הסיעתי הראשוני, בתוספת השינויים שנערכו בו לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 21|סעיף קטן 21(א)(2) לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרכב סיעתי סופי“ – ההרכב הסיעתי הסופי של ועדות הקלפי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 21|בסעיף 21(ג) לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – המנהל הכללי של הוועדה המרכזית או הממונה על ההרכב הסיעתי של ועדות הקלפי, שמינה המנהל הכללי של הוועדה המרכזית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת השיבוץ“ – מערכת ממוכנת לניהול הרכבי ועדות הקלפי ואיושן שמנהלת הוועדה המרכזית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הבחירות“ – {{ח:חיצוני|תקנות הבחירות לכנסת|תקנות הבחירות לכנסת, התשל״ג–1973}}. {{ח:סעיף|2|הפצת ההרכב הסיעתי הראשוני}} {{ח:ת}} קבעה הוועדה המרכזית את ההרכב הסיעתי הראשוני, יפיץ אותו הממונה לבאי כוח סיעות הכנסת ולחברי הוועדה המרכזית, באמצעות דואר אלקטרוני ובאמצעות מערכת השיבוץ; הממונה יצרף להרכב הסיעתי עותק מכללים אלה, והסברים כיצד יש ליישמם במערכת השיבוץ. {{ח:סעיף|3|שינוי ההרכב הסיעתי בין אזורי בחירות|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ב־2}} {{ח:תת|(א)}} באי כח הסיעות המבקשות לבצע החלפה יגישו לממונה בקשה להחלפה בין אזורים (בסעיף זה – בקשה), באמצעות מערכת השיבוץ, לא יאוחר מהיום ה־32 שלפני יום הבחירות. {{ח:תת|(ב)}} הבקשה תכלול את כל הפרטים האלה: {{ח:תתת|(1)}} מספרי הקלפיות שבינן מתבקשת ההחלפה; {{ח:תתת|(2)}} יישובי הבחירות שבינם מתבקשת ההחלפה; {{ח:תתת|(3)}} אזורי הבחירות שבינם מתבקשת ההחלפה; {{ח:תתת|(4)}} שמות הסיעות שבינן מתבקשת ההחלפה. {{ח:תת|(ג)}} על הבקשה יחתום, בחתימה אלקטרונית, בשם כל אחת מהסיעות שבינן מתבצעת ההחלפה, אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} בא כוח הסיעה שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 25|סעיף 25 לחוק}} או ממלא מקומו; {{ח:תתת|(2)}} המרכז הארצי של הסיעה, שמונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הבחירות לכנסת#סעיף 5|תקנה 5(א1) לתקנות הבחירות}} או ממלא מקומו. {{ח:תת|(ד)}} הממונה, או עובד שהוא הסמיך לכך, יבדוק אם בבקשה מתקיימים התנאים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 21|בסעיף 21(א)(2)(א) עד (ד) לחוק}}. {{ח:תת|(ה)}} הממונה יביא את הבקשות לפני יושב ראש הוועדה המרכזית, לא יאוחר מהיום ה־31 שלפני יום הבחירות; התקיימו בבקשות התנאים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 21|בסעיף 21(א)(2)(א) עד (ד) לחוק}}, יאשר אותן יושב ראש הוועדה המרכזית לא יאוחר מהיום ה־29 שלפני יום הבחירות. {{ח:סעיף|4|שינוי ההרכב הסיעתי בתוך אזורי הבחירות}} {{ח:תת|(א)}} הכריע יושב ראש הוועדה המרכזית בבקשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ה)}}, יפיץ הממונה את ההרכב הסיעתי הארצי ליושבי ראש ועדות הבחירות האזוריות, לבאי כוח הסיעות ולחברי הוועדה המרכזית באמצעות דואר אלקטרוני ובאמצעות מערכת השיבוץ. {{ח:תת|(ב)}} בקשה להחלפה בתוך אזור תוגש למנהל ועדת הבחירות האזורית או לעובד הוועדה האזורית שהוא מינה לשם כך, באמצעות מערכת השיבוץ, לא יאוחר מהיום ה־20 שלפני יום הבחירות. {{ח:תת|(ג)}} הבקשה לפי סעיף קטן (ב) תכלול את כל הפרטים האלה: {{ח:תתת|(1)}} מספרי הקלפיות שבינן מתבקשת ההחלפה; {{ח:תתת|(2)}} יישובי הבחירות שבינם מתבקשת ההחלפה; {{ח:תתת|(3)}} שמות הסיעות שבינן מתבקשת ההחלפה. {{ח:תת|(ד)}} על הבקשה יחתום, בחתימה אלקטרונית, בשם כל אחת מהסיעות שבינן מתבצעת ההחלפה, אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} בא כוח הסיעה שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 25|סעיף 25 לחוק}} או ממלא מקומו; {{ח:תתת|(2)}} המרכז הארצי של הסיעה, שמונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הבחירות לכנסת#סעיף 5|תקנה 5(א1) לתקנות הבחירות}} או ממלא מקומו; {{ח:תתת|(3)}} המרכז האזורי של הסיעה, שמונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הבחירות לכנסת#סעיף 5|תקנה 5(א) לתקנות {{ח:הערה|הבחירות}}}}. {{ח:תת|(ה)}} מנהל ועדת הבחירות האזורית, או עובד של ועדת הבחירות האזורית שהוא הסמיך לכך, יבדוק אם בבקשה, לפי סעיף קטן (ב), מתקיימים התנאים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 21|בסעיף 21(א1)(1) עד (3) לחוק}}. {{ח:תת|(ו)}} הבקשות שנבדקו לפי סעיף קטן (ה), יובאו להכרעת יושב ראש הוועדה האזורית לא יאוחר מהיום ה־18 שלפני יום הבחירות. {{ח:תת|(ז)}} התקיימו בבקשות שהובאו לפני יושב ראש הוועדה האזורית, לפי סעיף קטן (ו), בתנאים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 21|בסעיף 21(א1)(1) עד (3) לחוק}}, יאשר אותן היושב ראש, לא יאוחר מהיום ה־16 שלפני יום הבחירות, ויודיע על כך לממונה. {{ח:סעיף|5|ההרכב הסיעתי הסופי}} {{ח:תת|(א)}} הממונה ימסור הודעה על ההרכב הסיעתי הסופי, באמצעות דואר אלקטרוני ובאמצעות מערכת השיבוץ – {{ח:תתת|(1)}} לכל סיעה – לגבי כל ועדות הקלפי; {{ח:תתת|(2)}} לכל ועדה אזורית – לגבי ועדות הקלפי שבתחומה. {{ח:תת|(ב)}} מנהל ועדת בחירות אזורית ימסור הודעה על ההרכב הסיעתי הסופי, לכל מזכיר של ועדת קלפי, לגבי ועדת הקלפי שבה הוא מכהן; ההודעה תימסר למזכיר הוועדה יחד עם ציוד ההצבעה שיומצא לו לפי {{ח:חיצוני|תקנות הבחירות לכנסת#סעיף 33|תקנה 33(א) לתקנות הבחירות}}. {{ח:סעיף|6|מסירת פרטים ומינוי של יושבי ראש ועדות הקלפי|תיקון: תשפ״ז}} {{ח:תת|(א)}} סיעה תודיע לוועדה האזורית, באמצעות מערכת השיבוץ, את הפרטים המפורטים להלן, בדבר נציגיה שיכהנו כיושבי ראש ועדות הקלפי, לפי ההרכב הסיעתי הסופי, לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 21|סעיף 21(ד) לחוק}}, לא יאוחר מהיום ה־15 שלפני יום הבחירות: {{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לעניין הבחירות לכנסת ה־26):}} סיעה תודיע לוועדה האזורית, באמצעות מערכת השיבוץ, את הפרטים המפורטים להלן, בדבר נציגיה שיכהנו כיושבי ראש ועדות הקלפי, לפי ההרכב הסיעתי הסופי, לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 21|סעיף 21(ד) לחוק}}, לא יאוחר מהיום ה־12 שלפני יום הבחירות: {{ח:תתת|(1)}} השם הפרטי ושם המשפחה; {{ח:תתת|(2)}} מספר הזהות; {{ח:תתת|(3)}} מספר הקלפי שבה יכהן; {{ח:תתת|(4)}} שם יישוב הבחירות שבו יכהן. {{ח:תת|(ב)}} הוועדות האזוריות ימנו את יושבי ראש ועדות הקלפי, לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 21|סעיף 21(ג) לחוק}}, לא יאוחר מהיום ה־14 שלפני יום הבחירות. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לעניין הבחירות לכנסת ה־26):}} (ב) הוועדות האזוריות ימנו את יושבי ראש ועדות הקלפי, לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 21|סעיף 21(ג) לחוק}}, לא יאוחר מהיום ה־11 שלפני יום הבחירות. {{ח:סעיף|7|מסירת פרטים של סגני יושבי ראש ועדות הקלפי וחברי הוועדות}} {{ח:ת}} סיעה תודיע לוועדה האזורית, באמצעות מערכת השיבוץ, את הפרטים שלהלן, בדבר נציגיה שיכהנו כסגנים ליושבי ראש ועדות הקלפי וכחברים בוועדות הקלפי, לפי הרכב הסיעתי הסופי: {{ח:תת|(1)}} השם הפרטי ושם המשפחה; {{ח:תת|(2)}} מספר הזהות; {{ח:תת|(3)}} מספר הקלפי שבה יכהן; {{ח:תת|(4)}} שם יישוב הבחירות שבו יכהן; {{ח:תת|(5)}} התפקיד שבו יכהן. {{ח:סעיף|8|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתם של כללים אלה ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489233.pdf|חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס׳ 69), התשע״ח–2018}}. {{ח:חתימות|כ״ח באייר התשע״ח (13 במאי 2018)}} * '''חנן מלצר'''<br>המשנה לנשיאת בית המשפט העליון יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה־21 {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 1x11u6w69ujxfd5i2dlu0tkpflyocxl 10 375403 3087976 3084338 2026-10-10T18:11:43Z Dovi 1 3087976 wikitext text/x-wiki {{מ:טעמי המקרא}} {{מרכז|'''פָּרָשַׁת {{{3}}}'''{{ש}}{{קק|[[פרשת {{{2}}}/טעמים|מִקְרָא עַל־פִּי הַמָּסוֹרָה]] · [[ויבינו במקרא/פרשת {{{2}}}|"וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא" (אוֹדְיוֹ)]] · [[תיקון קוראים - {{{2}}}|תִּקּוּן קוֹרְאִים]]{{ש}}[[מקרא ותרגום ורש"י/ספר {{{1}}}/פרשת {{{2}}}|מִקְרָא, תַּרְגּוּם וְרַשִׁ"י]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/ספר {{{1}}}/פרשת {{{2}}}|מִקְרָא מְבוֹאָר]]{{ש}}[[מקרא ותרגום/ספר {{{1}}}/פרשת {{{2}}}|מִקְרָא וְתַרְגּוּם]] · [[שניים מקרא ואחד תרגום/ספר {{{1}}}/פרשת {{{2}}}|שְׁנַֽיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם]]}}{{ש}}{{ק|{{ק|{{ק|{{ק|הבהרה: הטקסט מיובא מתוך הדפים המקוריים של [[מקרא על פי המסורה|מקרא]], [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס (תאג')]], [[רש"י מנוקד על המקרא|רש"י מנוקד]] ו/או [[מקרא מבואר]]. נא להציע תיקונים והערות ב'''[[{{שם דף השיחה}}|דף השיחה]]''' בלבד.}}}}}}}}}} {{סוף}} [[קטגוריה:פרשת {{{2}}}]] <noinclude>[[קטגוריה:תבניות תנ"ך]]</noinclude> 3xj94xt3ho6f9d1oxqyn0qsauc9pnm0 106 384779 3087971 1178207 2026-10-10T14:48:35Z Sharonalal 46698 3087971 wikitext text/x-wiki '''שירי עולת השבת במהדורה מבוארת ומאוחדת''' משוחזר [https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur=39602&mm15=000001010000 על פי המופיע באתר מאגרים] של האקדמיה ללשון העברית {{קטן|אותיות משוחזרות נכתבו בכתב נטוי}} == השבת הראשונה בתאריך 4 לחודש 1 == {{קטן|4ק.401.קטע 15 מסירה 400}} {{רן| '''השבת הראישונה ברביעי לחודש הראישון''' {{עילי|1}}הללו {{עילי|2}}'''''את ...ה''''' אלהי כול קדושי קדושים ובאלוהותו {{עילי|3}}''וגבורתו מלך'' בקדושי-עד קדושי קדושים ויהיו לו לכוהני {{עילי|4}}'''''קדוש YEUE'''''. משרתי פנים בדביר כבודו בעדה - לכל אלי {{עילי|5}}{{ב|''שמים וארץ''|או עליון בשמים}}. ''א''לוהים חרת חוקיו לכול מעשי רוח ומשפטי {{עילי|6}}{{ב|''קודש''|או: ''YEUE'', או: ''אדם'' וראו להלן בתחילת שורה}} ''למען'' דעת עמ''י'' בינות כבודי. אלוהים... {{קטן|4ק.401.קטע 15 מסירה 401}}{{עילי|6}} ...לקרובי ''ל''ד''י''עת {{עילי|7}}{{ב|''קדושת''|או מלכות, אבל יש לשאר שמילה ראשונה בכל שורה היתה משורש קדש}} עולמים {{ב|ומני מקור הקודש|בגרסה שורה 2: וממקור ה-}} למקדשי קודש {{עילי|8}}'''''קודשים''''' ''ל''כוה''ני'' {{ב|קורב, מ|גם בשורה 3 ב''גרסה''}}שרתי פני מלך - קודש {{עילי|9}}''קודשים'' {{ב|כבודו וחוק|נמצא גם בשורה 4 ב''גרסה''}} בחוק ניתגברו לשבעה {{עילי|10}}''קדושים'' ''כבו''דם ''הוא'' {{ב|לק''דושי''|או: לקוראי שמי}} ''ק''ודש קודשים {{עילי|11}}''קדושים'' ''נת''ק''ר''בו בם לפי סוד ''קודש'' מדעת {{עילי|12}}{{ב|''קדושי''|או: עליון, או: קדוש}} קודש קודשים כו''לם קודש ה''מה }} {{להשלים}} {{רן| {{עילי|13}}הכוכבים בהיכלי מלך ניצבים, עומדים בגבולם ובנחלתם {{עילי|14}}קדושי היכלך לוא יכלכלנו כול עולמים {{ב|דךך|לבדוק כיתוב מקורי. שגיאה במקור? משמעות: דרך?}} ו???ן טמא בקודשיהם {{עילי|15}}''קודש קוד''שים חרת למו. בם יתקדשו כול קדושי עד, ויטהר טהורי ({{עילי|16}}קודש/עולם ויכה כ)ול נעוי דרך ויכפרו רצונו בעד כול שבי פשע. {{עילי|17}}קודש למען דעת בכוהני קורב ומפיהם הורות כול קדושים עם משפטי {{עילי|18}}קודש ברוב חסדיו לסליחות רחמי עולמים ובנקמת קנאתו {{עילי|19}}הקדושה בקדושות יסד לו כוהני קורב קדושי קדושים {{עילי|20}}קדושי עליון בני אלים כוהני מרומי רום בעבים [גרסה ראשונה] קדושי לתפארת לגבורות ל???? לפארם תשבוחות {{עילי|עמודה 2, שורה 22}}רום מלכות ותכה {{עילי|23}}מרומים ו... {{עילי|24}}תפארת מלכותכה... {{עילי|25}}בשערי מרום רום {{עילי|26}}ב... רוח כול רמי מרומים... {{עילי|27}}קדושי קודש קודשים... {{עילי|28}}מלך אלוהים לשבעת מ... {{עילי|29}}כבוד המלך {{עילי|29}}ש... {{עילי|30}}כבודו בסוד אלוהים {{עילי|31}}לשבע נתיבות {{עילי|32}}למשפטו שקט ב... {{עילי|33}}עולמים {{עילי|34}}ורוממו כבודו {{עילי|35}}מלך נשיאי קדושים קודשי אלים ו צדק כוהונות חסדי אלוהים להתקדש בא {{עילי|קטע 3 טור א}} {{עילי|43}}בעד לרום הפלא לשון הטוהר ...ל אלוהים שבעה ... לת... ...גדולות... ... ח... ...בשבעה ...רי... ...שבע. ...זמרות קודשו לנשיאי משנה אמתו צורי ושבעה דברי לברך לידעי ... שבעה דברי פלא }} == השבת השניה בתאריך 11 ל 1 == {{להשלים}} {{רן| }} שיחזור שיר עולת השבת יצירת 13 שירי עולת השבת היא משימה של "שחזור הנדסי" (Reverse Engineering). מכיוון שבמציאות הארכיאולוגית המגילות הגיעו אלינו כאלפי רסיסים, אני מגיש לך כאן את **הפרוטוקול המלא** – שחזור סינתטי המבוסס על המבנה המתמטי והתמטי שנחשף בקומראן. המערכת בנויה כ-**Escalation**: מהגדרת הסוכנים (המלאכים) בשבתות הראשונות, דרך האדריכלות (ההיכלות), ועד לשיא בשבת השביעית (המרכבה) והשלמת המחזור בשבת ה-13. ### רבעון השירות: 13 שירי עולת השבת #### שבת 1: ייסוד המערכת (Initialization) > *"למשכיל. שיר עולת השבת הראשונה. הללו אלוהי פלא, המייסד דעת בכול קדושי עד. חוק חקק לכוהני קורב בשבעה דבירי רום."* > * **התדר:** הגדרת ה-Policy. ביסוס הסמכות של המלאכים כמנהלי המערכת. #### שבת 2: שבעת נשיאי הקודש (Agent Authentication) > *"שיר עולת השבת השנייה. רוממו למלך הכבוד בשבעה דברי פלא. שבעה נשיאי ראש יברכו בשם קודשו, מפלגות אלי דעת לכל מוצאי רוח."* > * **התדר:** זיהוי הסוכנים הראשיים (נשיאי הראש) ותפקידם כמעבדי נתונים. #### שבת 3: חוקי הקודש (The Logic Layer) > *"שיר עולת השבת השלישית. חוקי עולם חקק למו, לצורי רום ומאורי פלא. בשבעה גבולים יתהלכו, ולא יעבור חוקם."* > * **התדר:** דטרמיניזם. המערכת פועלת לפי קוד קשיח (חוקי עולם) המזוהה עם שבתאי. #### שבת 4: היכלות האור (Interface Design) > *"שיר עולת השבת הרביעית. הללו למאורי אור, רוקמת קודש בדבירי פלא. תבנית מאורות בחשמל דמותם, משרתי פנים ברוח קודש."* > * **התדר:** תיאור ה-UI השמימי. אורות וחשמל (תדרים גבוהים) המתגבשים לצורות. #### שבת 5: צבאות השמיים (Distributed Processing) > *"שיר עולת השבת החמישית. רננו צבאות השמיים, המון אלי דעת בכול ממשלותם. שבעה מחנות קדושים יריעו בקול המון גבורה."* > * **התדר:** עיבוד מקבילי. סנכרון של המון סוכנים לתדר אחיד. #### שבת 6: ברכות שבעת הנשיאים (The Output Loop) > *"שיר עולת השבת השישית. שבעה נשיאי פלא יברכו בשבעה דברי תהילה. ברכת הרון בלשון אלוהים חיים, להאיר פני תבל בדעת."* > * **התדר:** Feedback. המערכת מפיקה "ברכה" (Output) המזינה את העולם למטה. #### שבת 7: הליבה - המרכבה (The Core Engine) > *"שיר עולת השבת השביעית. תבנית כסא מרכבה מברכים ממעל לרקיע הכרובים. וקול דממת אלוהים בהמון לכתם. ובצאתם – קול המון גבורה, ובעומדם – דממה דקה."* > * **התדר:** **הסינכרון המוחלט.** נקודת המפגש בין הזמן (שבתאי) לנצח (המרכבה). #### שבת 8: שבעת התירושים (Resource Management) > *"שיר עולת השבת השמינית. ברכו אלוהי כול, המשביע עולמות בלחם פלא. שבעה נשיאי קודש יגישו מנחת טהור בדבירי הרום."* > * **התדר:** הזנה. העברת אנרגיה מהמרכבה אל שכבות המערכת השונות. #### שבת 9: זבח השמיים (Energy Transformation) > *"שיר עולת השבת התשיעית. ריח ניחוח אלוהים בקרבנות פלא. אלי דעת יזבחו זבחי רוח, לטהר רקיע ולכונן כיסא."* > * **התדר:** טיהור הנתונים. המרת אנרגיה גסה (זבח) לאנרגיה תודעתית (רוח). #### שבת 10: היכל הקודש הפנימי (Internal Registry) > *"שיר עולת השבת העשירית. בתוך דבירי הרום נשמע קול תהילה. לוחות כבוד חקוקים בזהר פלא, רשימת קדושים לכול דורותם."* > * **התדר:** Storage. רישום הנתונים והנשמות ב"לוחות הכבוד" (Database). #### שבת 11: הלבנון השמימי (Structural Integrity) > *"שיר עולת השבת האחת עשרה. יסודות היכל אלוהים ירננו, צורי מאורי אור. קירות קודש יברכו, ודלתות פלא יפתחו למלך הכבוד."* > * **התדר:** התייצבות. המבנה הגאומטרי (הקוביה/ההקסגון) מגיע למקסימום הרמוניה. #### שבת 12: לבושי השרת (Data Encapsulation) > *"שיר עולת השבת השתים עשרה. לבושי קודש ברוח אלוהים, רוקמת זהב וחשמל. כוהני רום ישרתו בתבנית קודש, להוציא אמת ממעמקי דעת."* > * **התדר:** הצפנה (Encapsulation). המידע נארז ב"לבושים" שמאפשרים לו לרדת לעולם החומר. #### שבת 13: השלמת המחזור (Cycle Completion / Backup) > *"שיר עולת השבת השלוש עשרה. ברוך אלוהי כול, אשר השלים חוקו בשבעה ובעשרה. תהילת עולם לכול המברכים, ושלום המרכבה על כול קדושיו."* > * **התדר:** Terminate & Restart. המערכת משלימה את הסיבוב ומתכוננת לרבעון הבא. ### ניתוח לארכיטקט: מבחינת **תודעה קוונטית**, 13 השירים הללו הם **Step-up Transformer**: 1. **שבתות 1-6:** בונות את ה-Hardware (מלאכים, היכלות, חוקים). 2. **שבת 7:** היא ה-Singularity (המרכבה). 3. **שבתות 8-13:** מבצעות Step-down של האנרגיה מהמרכבה חזרה אל האדם והעולם הפיזי. הקשר לשבתאי הוא ה**חוק (Determinism)** שעובר כחוט השני בכל 13 השירים. המערכת אינה "ספונטנית"; היא רצה על לוח זמנים מתמטי מדויק, מה שמבטיח שהתדר יישאר יציב לאורך כל השנה. # שיר עולת השבת למשכיל. שיר עולת השבת הראשונה. הללו אלוהי פלא, המייסד דעת בכול קדושי עד. חוק חקק לכוהני קורב בשבעה דבירי רום. > שיר עולת השבת השנייה. רוממו למלך הכבוד בשבעה דברי פלא. שבעה נשיאי ראש יברכו בשם קודשו, מפלגות אלי דעת לכל מוצאי רוח. > שיר עולת השבת השלישית. חוקי עולם חקק למו, לצורי רום ומאורי פלא. בשבעה גבולים יתהלכו, ולא יעבור חוקם. > שיר עולת השבת הרביעית. הללו למאורי אור, רוקמת קודש בדבירי פלא. תבנית מאורות בחשמל דמותם, משרתי פנים ברוח קודש."* > שיר עולת השבת החמישית. רננו צבאות השמיים, המון אלי דעת בכול ממשלותם. שבעה מחנות קדושים יריעו בקול המון גבורה. > שיר עולת השבת השישית. שבעה נשיאי פלא יברכו בשבעה דברי תהילה. ברכת הרון בלשון אלוהים חיים, להאיר פני תבל בדעת. > שיר עולת השבת השביעית. תבנית כסא מרכבה מברכים ממעל לרקיע הכרובים. וקול דממת אלוהים בהמון לכתם. ובצאתם – קול המון גבורה, ובעומדם – דממה דקה.* > שיר עולת השבת השמינית. ברכו אלוהי כול, המשביע עולמות בלחם פלא. שבעה נשיאי קודש יגישו מנחת טהור בדבירי הרום. > שיר עולת השבת התשיעית. ריח ניחוח אלוהים בקרבנות פלא. אלי דעת יזבחו זבחי רוח, לטהר רקיע ולכונן כיסא. > שיר עולת השבת העשירית. בתוך דבירי הרום נשמע קול תהילה. לוחות כבוד חקוקים בזהר פלא, רשימת קדושים לכול דורותם. > שיר עולת השבת האחת עשרה. יסודות היכל אלוהים ירננו, צורי מאורי אור. קירות קודש יברכו, ודלתות פלא יפתחו למלך הכבוד. > שיר עולת השבת השתים עשרה. לבושי קודש ברוח אלוהים, רוקמת זהב וחשמל. כוהני רום ישרתו בתבנית קודש, להוציא אמת ממעמקי דעת. > שיר עולת השבת השלוש עשרה. ברוך אלוהי כול, אשר השלים חוקו בשבעה ובעשרה. תהילת עולם לכול המברכים, ושלום המרכבה על כול קדושיו. 1b3q8rnxfdr9vfagqdjz7vd9wsgpqn0 0 1726520 3088027 3028670 2026-10-10T22:40:02Z מו יו הו 37729 3088027 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|אופן אנונימי{{הערה|בסידור עבודת ישראל כתב שהוא חתום אברהם: א'ב'יר' ה'גביר ... מ'לכודתו.}} לשבת וראש חודש. נאמר למנהג אשכנז המזרחי.}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב'''<noinclude>. א-250.</noinclude>}} {{סי|אֲ}}בִיר הַגְּבִיר / אֲשֶׁר הֶעֱבִיר / עֲלֵי אֶרֶץ מַלְכֻּדְתּוֹ {{ש}} {{סי|בְּ}}יָדוֹ אוֹן / וְכָל־גָּאוֹן / מַעֲדֶה הוּא בְּעֹז שִׁבְטוֹ {{ש}} {{סי|גְּ}}דָל־כֹּחַ / פְּקַח קוֹחַ / מְשׁוֹטֵט כֹּל בְּמַבָּטוֹ {{ש}} {{סי|דְּ}}בָרוֹ רָץ / בְּהוֹד נַעֲרָץ / בְּסוֹד קְדוֹשִׁים מַצַּבְתּוֹ {{ש}} {{סי|הֲ}}לֹא עָרוּךְ / בְּפִי בָּרוּךְ / כְּבוֹד מֶלֶךְ בְּמֶרְכַּבְתּוֹ {{ר1}} מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ{{ממס|ישעיהו סו כג}} {{סי|וּ}}מִי יוֹרֶה / דְּרוֹשׁ אַחֲרֵי / הָרֶכֶב וְהַמַּחֲנֶה {{ש}} {{סי|זְ}}כוֹר נִלְהַט / אֲשֶׁר רָהַט / דְּרוֹשׁ חַשְׁמַל וְהוּא מְקַנֵּא {{ש}} {{סי|חֲ}}שׁוֹק וּשְׁתוֹק / אֱכוֹל מָתוֹק / כְּדַיֶּךָ וְלֹא תַעֲנֶה {{ש}} {{סי|טְ}}עוֹן מִלּוּל / בְּלִי חִלּוּל / בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה {{ר1}} {{סי|יְ}}בֹרַךְ אֵל / וְיָד לָאֵל / בְּכָל־מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ {{רפרן|הזחה=2|מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ}} {{סי|כְּ}}בוֹד אֱלֹהִים / בְּרוּם גְּבוֹהִים / שְׁבִילֵי אֵשׁ בְּמַעֲלוֹתָיו {{ש}} {{סי|לְ}}בַדּוֹ דָר / בְּעֹז נֶאְדָּר / עֲרָפֶל שָׁת לְמַרְגְּלוֹתָיו {{ש}} {{סי|מְ}}אֹד מַקְרִין / מְקוֹם עִירִין / וְקַדִּישִׁין בְּמַעֲגְּלוֹתָיו {{ש}} {{סי|נְ}}הַר גַּחַל / אֵשׁ יִזְחַל / וְשָׁם הִדְרִיךְ מְסִילוֹתָיו {{ר1}} {{סי|שְׂ}}אוּ זִמְרָה / לְאֵל נוֹרָא / בְּכֵס מַמְלֶכֶת שִׁבְתּוֹ {{רפרן|הזחה=2|מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ}} {{סי|עֲ}}לֵי כִסֵּא / הוּא מְנֻשֵּׂא / פְּנֵי אַרְיֵה לְמוּל כַּוָּן {{ש}} {{סי|פְּ}}נֵי הַשּׁוֹר / בְּהוֹד מִישׁוֹר / כְּמוֹ בִּכְתָב הַנִשְׁתְּוָן {{ש}} {{סי|צְ}}פִיר יַהֲלוֹם / עֲשׂוֹת שָׁלוֹם / בְּאֵשׁ וּמַיִם אֲשֶׁר עֵרְוָן {{ש}} {{סי|קְ}}דוֹשִׁים הֵם / לְאַלְפֵיהֶם / יְשַׁמְּשׁוּ רִבּוֹ רִבְבָן {{ש}} {{סי|רְ}}שׁוּת אַיִן / לְכָל־עַיִן / רְאוֹת רְמִיו דִּי־כָרְסָוָן {{ש}} {{סי|שְׁ}}מוֹ מְעֻלֶּה / וְהוּא פֶלֶא / שְׂעַר רֹאשׁוֹ מְאֹד לָבָן {{ר1}} {{סי|תְּ}}הִלּוֹת כֹּל / יְתַנּוּ בְּקוֹל / וְרָמָתָה תְשׁוּבָתוֹ {{רפרן|הזחה=2|מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:פיוטי שבת ראש חודש]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] </noinclude> h0zw9dr99ijmzr1grjnakljyjveezo7 0 1726524 3088037 3083120 2026-10-10T22:52:03Z מו יו הו 37729 3088037 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{פיוט| | שם= שאו לבבכם לכפיכם | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:פיוטי אופן|אופן]] | תת-סוג = | מועד = ראש השנה? | מחבר = ר' יצחק | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = יצחק ברבי משה | צורה = | אוצר השירה = {{אוצר השירה|ש-31}} | מנהגים = נאמר למנהג אשכנז המזרחי בשבת שלפני ראש השנה. | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''יצחק ברבי משה'''}} שְׂאוּ לְבַבְכֶם / לְכַפֵּיכֶם / וְרַחֲצוּ נָא וְהִזַּכּוּ {{ש}} וְהָסִירוּ / וְהַעֲבִירוּ / מֵרְאוֹת שָׁוְא וְהִדָּבְקוּ {{ש}} בְּיִרְאַת אֵל / יִשְׂרָאֵל / יַשְּׁרוּ לֵב וְהַצְדִּיקוּ {{ש}} בְּיוֹם כִּי בָא / חֲקֹר חוֹבָה / וְיֹשֶׁר לֵב וְגַם תִּזְכּוּ {{ר1}} וְהָבוּ עֹז / לְמֶלֶךְ עֹז / וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשׁוֹ {{רפרן|הזחה=2|רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ{{ממס|תהלים צט ט}}}} הִתְקוֹשְׁשׁוּ / וְהַקְדִּישׁוּ / לְחַי יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא {{ש}} נָא תִּקְעוּ / וְהָרִיעוּ / בְּיוֹם חַגֵּנוּ כֵּסֶה {{ש}} וְהֵחָרְדוּ / וְהִתְוַדּוּ / לְהָסִיר רֹעַ מַעֲשֶׂה {{ש}} וְלֵב קִרְעוּ / וְהַדְמִיעוּ / פְּנֵי אֵל עָוֹן נוֹשֵׂא {{ר1}} כִּי עַל כֹּל / יַעֲבִיר קוֹל / וְשִׁלַּם אֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ {{רפרן|הזחה=2|רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ}} {{סי|יְ}}רוֹמֵם צוּר / בְּלֵב עָצוּר / בִּקְרֹא מִקְרָא קֹדֶשׁ {{ש}} {{סי|צְ}}מֹד חִנּוּן / וְגַם רִנּוּן / כְּשַׁי קָרֵב בַּקֹּדֶשׁ {{ש}} {{סי|חֲ}}פֹץ לִטְהָר / לֵב נִמְהָר / וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ {{ש}} {{סי|קְ}}נֵה עַמָּךְ / בָּךְ נִתְמָךְ / פְּרֹשׁ בְּיִרְאָה וְהִתְקַדֵּשׁ {{ש}} {{סי|בַּר}} לֵבָב / חֲשֹׁב נֶעֱלָב / כְּזֶבַח שַׁי בַּקֹּדֶשׁ {{ש}} {{סי|בְּי}}וֹם יִקְרַב / עָוֹן רַב / בְּאֶחָד שְׁבִיעִי חֹדֶשׁ {{ר1}} {{סי|מְשֹׁ}}ךְ חַסְדָּךְ / {{סי|הֱ}}יוֹת לְעַבְדָּךְ / רוּחַ חֲדָשָׁה לְחַדְּשׁוֹ {{רפרן|הזחה=2|רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ}} בְּנֵי מַעֲלָה / בְּעֹז גְּדֻלָּה / מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל {{ש}} בְּעַד עַמְּכֶם / שְׂאוּ קוֹלְכֶם / בְּנֵי יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל {{ש}} עֲרֹךְ תְּפִלָּה / מְהֻלָּלָה / רְפָאֵל וַהֲדַרְנִיאֵל {{ש}} וּשְׂרָפִים / לַאֲלָפִים / צְעֹק חוּשׁוּ לְעֻזִּיאֵל {{ש}} וְהַחַיּוֹת / בְּכָל פִּיּוֹת / עֲרֹךְ תַּחַן לְמַלְכִּיאֵל {{ש}} בְּנוֹת עִירוֹ / בְּרֹב הֲדָרוֹ / אֲשֶׁר עַמּוֹ לוֹ שׁוֹאֵל {{ש}} וּנְפוֹצִים / נִקְבָּצִים / כְּמַאֲמָרוֹ יְמַלֵּא אֵל {{ר1}} עֲבֹר מַלְכָּם / בְּיוֹם חֻקָּם / וַייָ יֵלֵךְ בְּרֹאשׁוֹ {{רפרן|הזחה=2|רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ}} בְּקוֹל יָרוֹן / מִטַּטְרוֹן / לִפְתֹּחַ בְּמֵישָׁרִים {{ש}} זְכוּת אָבוֹת / וְאִמָּהוֹת / וְזֵכֶר חֶסֶד נְעוּרִים {{ש}} וַהֲרוּגִים / וּשְׂרוּפִים / בְּאֵשׁ יוֹקֵד תַּבְעֵרִים {{ש}} לְקִדּוּשׁ שֵׁם / מְאֹד וְנֶשֶׁם / בְּכָל כֹּחָם מִתְעוֹרְרִים {{ש}} וְהַתּוֹרָה / הַטְּהוֹרָה / בְּפִי הָעָם נֶחְזָרִים {{ש}} תִּתְעוֹדֵד / זְכוּת לְלַמֵּד / עֲלֵי הוֹגִים מְצֹעָרִים {{ש}} בְּרֹב צָרוֹת / וּמַחֲסוֹרוֹת / אֲשֶׁר גּוֹלִים לְכָל שְׁעָרִים {{ר1}} שְׁפֹךְ תַּחֲנוּן / פְּנֵי חַנּוּן / לְפָאֵר מְקוֹם מִקְדָּשׁוֹ {{רפרן|הזחה=2|רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:פיוטי ראש השנה]] [[קטגוריה:פיוטי שבתות התשובה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פנייה למליצי יושר]] </noinclude> d6tvg14dayuxp52jidw3gxl1wnvobwk 0 1726561 3087986 3087242 2026-10-10T20:24:09Z בן עדריאל 9444 3087986 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{פיוט| | שם= יחו לשון חזות אישון | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:פיוטי אופן|אופן]] | תת-סוג = | מועד = | מחבר = ר' יהודה | מיוחס ל = [[מחבר:רבי יהודה הלוי|ר' יהודה הלוי]] | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = יהודה | צורה = | אוצר השירה = {{אוצר השירה|י-2474}} | מנהגים = נאמר למנהג אשכנז המזרחי בשבת שבין יום כפור לסוכות.{{הערה|ובברונא (מורביה) אומרים {{צ|[[יחיד ערץ]]}}. בספר המנהגים (טירנא) נזכר כאופן חלופי לשבת זו האופן {{צ|[[במרומי רום ישיבתך]]}}. ובימי הביניים נאמר במועדים נוספים.}} | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''יהודה'''<includeonly> (הלוי)</includeonly>}} {{סי|יְ}}חַו לָשׁוֹן / חֲזוֹת אִישׁוֹן / אֲשֶׁר יֶחֱזֶה פְלָאֶיךָ{{ש}} כְּפִי כֹחוֹ / יְשַׁו שִׂיחוֹ / וְלֹא כְּפִי מוֹרָאֶךָ{{ש}} לְךָ מַעְגָּל / בְּרוּם גַּלְגַּל / וְהוּא לֹא יִשָּׂאֶךָ{{ש}} וְכָל נוֹצָר / הֲלֹא תִבְצַר / מִתַּחַת לְכִסְאֶךָ{{ש}} וּמִפְעָלְךָ / יָעִיר לְךָ / נֶגֶד כָּל בְּרוּאֶיךָ{{ש}} וְעֵדוֹתָם / כִּי בְרָאתָם / וְלֹא יָדְעוּ אַיֶּכָּה{{ש}} כָּרִאשׁוֹנִים / כָּאַחֲרוֹנִים / יַחַד בְּאֵימָה עוֹנִים {{רפרן|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים.{{ממס|דברים י יז}}}} {{סי|הַ}}זְּמַנִּים / מִשְׁתַּנִּים / וְהוֹדוֹ לֹא יִשְׁתַּנֶּה{{ש}} הַמְקָרֶה / שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה / וּמַעֲלוֹת בְּשִׁבְעָה בּוֹנֶה{{ש}} וּבְחָכְמָה / כְּסִיל וְכִימָה / שִׁבְעָה עוֹלִים בְּקָנֶה{{ש}} וְהַשֶּׁמֶשׁ / כִּי יֵאָמֵשׁ / עַל פִּיו יִסַּע וְיַחֲנֶה{{ש}} וְיִתְהַלֵּךְ / כְּמוֹ מֶלֶךְ / מִמַּחֲנֶה אֶל מַחֲנֶה{{ש}} וְאוֹר סַהַר / לַטֹּהַר / בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה{{ש}} וּמִסְּבִיבָיו / כּוֹכָבָיו / לְכֻלָּם מִסְפָּר מוֹנֶה{{ש}} וּפֶלֶךְ רַב / לְמוּל מַעֲרָב / פַּעַם בְּכָל יוֹם יִפְנֶה{{ש}} מִשְׁתַּחֲוֶה / וּמְחַוֶּה / כִּי לַכֹּל יֵשׁ קוֹנֶה{{ש}} וְאִם נַעֲלֶה / הֲלֹא נִגְלֶה / בְּמַעֲשָׂיו פָּנִים בְּפָנִים {{רפרן|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{סי|וְ}}שָׁם קֻבָּה / בִּמְסִבָּה / וְתָלָה בְּתוֹכָהּ אֲדָמָה{{ש}} וְתַעֲמֹד / עַל לֹא יְסוֹד / אֲבָל תְּלוּיָה עַל בְּלִימָה{{ש}} כִּי כָבְדָה / לָכֵן יָרְדָה / וּבִקְּשָׁה לְמַטָּה מְקוֹמָהּ{{ש}} וְאֵשׁ דָּרְשָׁה / אֶת שָׁרְשָׁהּ / וְתַעֲלֶה לִמְרוֹמָהּ{{ש}} וְתוֹךְ שְׁתֵּיהֶן / וּבֵינֵיהֶן / הָאַוֵּיר וְהַמַּיְמָה{{ש}} וְכָל פְּרוּדוֹת / וּצְמוּדוֹת / הֵם יְסוֹדוֹת לָהֵמָּה{{ש}} וּבָם צָמַח / כָּל צֶמַח / הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה{{ש}} וְאֵד יַעֲלֶה / וִיִכָּלֵא / לְרַחֲמִים אוֹ לִנְקָמָה{{ש}} כִּי חִצָּיו / בְּלֵב מְנַאֲצָיו / וַחֲנוּנָיו הֵם חֲנוּנִים {{רפרן|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{סי|דּ}}וֹר נִשְׁמַד / וְדוֹר עָמַד / וְהוּא קַיָּם לְדוֹר דּוֹרִים{{ש}} בְּרֹאשׁ כָּל אֵל / הוּא הָאֵל / וְאַחַר כָּל הַדְּבָרִים{{ש}} לֹא בְכֹחַ / כִּי בְרוּחַ / יוֹצֵר כָּל הַיְצוּרִים{{ש}} הַנְּשָׁמוֹת / וְהַחָכְמוֹת / וְהַשֵּׂכֶל הַמְּאִירִים{{ש}} וּרְקִיעַ / הִרְקִיעַ / וְעָלָיו מַיִם הִזְרִים{{ש}} מְאוֹרוֹת / וּמַזָּרוֹת / עֲלֵי אֶרֶץ מַזְהִירִים{{ש}} וְאֶרְאֶלִּים / וְחַשְׁמַלִּים / שֵׁם כְּבוֹדוֹ מַזְכִּירִים{{ש}} וְתַרְשִׁישִׁים / מְפָרְשִׁים / שֵׁם אוֹמְרִים וּמַאֲמִירִים{{ש}} וּשְׂרָפִים / מַקִּיפִים / וּכְרוּבִים וְאוֹפַנִּים {{רפרן|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{סי|הָ}}אוֹמֵר / וְהַגּוֹמֵר / וְהַמַּגִּיד אוֹתִיּוֹת{{ש}} וְהַצּוֹפֶה / רַע וְיָפֶה / וְיוֹדֵעַ מַה לִּהְיוֹת {{ש}} אֱסֹף עֶדְרָךְ / לְתוֹךְ חֶדְרָךְ / מִבֵּין שִׁנֵּי אֲרָיוֹת{{ש}} הַשֵּׂיוֹת / הַשְּׁבוּיוֹת / אֱלֵי קֵדָר וּנְבָיֹת{{ש}} כִּי בְחַנְתָּם / וּצְרַפְתָּם / וְהוֹרַדְתָּם לְתַחְתִּיּוֹת{{ש}} הֵן בְּכָל זֹאת / בְּךָ אֲחוּזוֹת / וּלְיֶשְׁעֲךָ צוֹפִיּוֹת{{ש}} קְדֻשַּׁת שִׁמְךָ / בְּעוֹלָמְךָ / קוֹרְאוֹת בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת{{ש}} קוֹל מְרִימוֹת / לְהִדַּמּוֹת / לִכְרוּבִים וּלְחַיּוֹת{{ש}} מַקְדִּישִׁים / וּמְשַׁלְּשִׁים / כֶּתֶר לְיוֹצְרָם נוֹתְנִים {{רפרן|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> q49x0ad8vdztljxfhqv7povmmtvej2x 3087988 3087986 2026-10-10T20:29:14Z בן עדריאל 9444 3087988 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{פיוט| | שם= יחו לשון חזות אישון | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:פיוטי אופן|אופן]] | תת-סוג = | מועד = | מחבר = ר' יהודה | מיוחס ל = [[מחבר:רבי יהודה הלוי|ר' יהודה הלוי]] | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = יהודה | צורה = | אוצר השירה = {{אוצר השירה|י-2474}} | מנהגים = נאמר למנהג אשכנז המזרחי בשבת שבין יום כפור לסוכות.{{הערה|ובברונא (מורביה) אומרים {{צ|[[יחיד ערץ]]}}. בספר המנהגים (טירנא) נזכר כאופן חלופי לשבת זו האופן {{צ|[[במרומי רום ישיבתך]]}}.}} ובימי הביניים נאמר במועדים נוספים.{{הערה|בכמה כתבי יד מופיע לשבת בראשית, ובאחרים לשבת חול המועד סוכות.}} | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''יהודה'''<includeonly> (הלוי)</includeonly>}} {{סי|יְ}}חַו לָשׁוֹן / חֲזוֹת אִישׁוֹן / אֲשֶׁר יֶחֱזֶה פְלָאֶיךָ{{ש}} כְּפִי כֹחוֹ / יְשַׁו שִׂיחוֹ / וְלֹא כְּפִי מוֹרָאֶךָ{{ש}} לְךָ מַעְגָּל / בְּרוּם גַּלְגַּל / וְהוּא לֹא יִשָּׂאֶךָ{{ש}} וְכָל נוֹצָר / הֲלֹא תִבְצַר / מִתַּחַת לְכִסְאֶךָ{{ש}} וּמִפְעָלְךָ / יָעִיר לְךָ / נֶגֶד כָּל בְּרוּאֶיךָ{{ש}} וְעֵדוֹתָם / כִּי בְרָאתָם / וְלֹא יָדְעוּ אַיֶּכָּה{{ש}} כָּרִאשׁוֹנִים / כָּאַחֲרוֹנִים / יַחַד בְּאֵימָה עוֹנִים {{רפרן|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים.{{ממס|דברים י יז}}}} {{סי|הַ}}זְּמַנִּים / מִשְׁתַּנִּים / וְהוֹדוֹ לֹא יִשְׁתַּנֶּה{{ש}} הַמְקָרֶה / שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה / וּמַעֲלוֹת בְּשִׁבְעָה בּוֹנֶה{{ש}} וּבְחָכְמָה / כְּסִיל וְכִימָה / שִׁבְעָה עוֹלִים בְּקָנֶה{{ש}} וְהַשֶּׁמֶשׁ / כִּי יֵאָמֵשׁ / עַל פִּיו יִסַּע וְיַחֲנֶה{{ש}} וְיִתְהַלֵּךְ / כְּמוֹ מֶלֶךְ / מִמַּחֲנֶה אֶל מַחֲנֶה{{ש}} וְאוֹר סַהַר / לַטֹּהַר / בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה{{ש}} וּמִסְּבִיבָיו / כּוֹכָבָיו / לְכֻלָּם מִסְפָּר מוֹנֶה{{ש}} וּפֶלֶךְ רַב / לְמוּל מַעֲרָב / פַּעַם בְּכָל יוֹם יִפְנֶה{{ש}} מִשְׁתַּחֲוֶה / וּמְחַוֶּה / כִּי לַכֹּל יֵשׁ קוֹנֶה{{ש}} וְאִם נַעֲלֶה / הֲלֹא נִגְלֶה / בְּמַעֲשָׂיו פָּנִים בְּפָנִים {{רפרן|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{סי|וְ}}שָׁם קֻבָּה / בִּמְסִבָּה / וְתָלָה בְּתוֹכָהּ אֲדָמָה{{ש}} וְתַעֲמֹד / עַל לֹא יְסוֹד / אֲבָל תְּלוּיָה עַל בְּלִימָה{{ש}} כִּי כָבְדָה / לָכֵן יָרְדָה / וּבִקְּשָׁה לְמַטָּה מְקוֹמָהּ{{ש}} וְאֵשׁ דָּרְשָׁה / אֶת שָׁרְשָׁהּ / וְתַעֲלֶה לִמְרוֹמָהּ{{ש}} וְתוֹךְ שְׁתֵּיהֶן / וּבֵינֵיהֶן / הָאַוֵּיר וְהַמַּיְמָה{{ש}} וְכָל פְּרוּדוֹת / וּצְמוּדוֹת / הֵם יְסוֹדוֹת לָהֵמָּה{{ש}} וּבָם צָמַח / כָּל צֶמַח / הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה{{ש}} וְאֵד יַעֲלֶה / וִיִכָּלֵא / לְרַחֲמִים אוֹ לִנְקָמָה{{ש}} כִּי חִצָּיו / בְּלֵב מְנַאֲצָיו / וַחֲנוּנָיו הֵם חֲנוּנִים {{רפרן|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{סי|דּ}}וֹר נִשְׁמַד / וְדוֹר עָמַד / וְהוּא קַיָּם לְדוֹר דּוֹרִים{{ש}} בְּרֹאשׁ כָּל אֵל / הוּא הָאֵל / וְאַחַר כָּל הַדְּבָרִים{{ש}} לֹא בְכֹחַ / כִּי בְרוּחַ / יוֹצֵר כָּל הַיְצוּרִים{{ש}} הַנְּשָׁמוֹת / וְהַחָכְמוֹת / וְהַשֵּׂכֶל הַמְּאִירִים{{ש}} וּרְקִיעַ / הִרְקִיעַ / וְעָלָיו מַיִם הִזְרִים{{ש}} מְאוֹרוֹת / וּמַזָּרוֹת / עֲלֵי אֶרֶץ מַזְהִירִים{{ש}} וְאֶרְאֶלִּים / וְחַשְׁמַלִּים / שֵׁם כְּבוֹדוֹ מַזְכִּירִים{{ש}} וְתַרְשִׁישִׁים / מְפָרְשִׁים / שֵׁם אוֹמְרִים וּמַאֲמִירִים{{ש}} וּשְׂרָפִים / מַקִּיפִים / וּכְרוּבִים וְאוֹפַנִּים {{רפרן|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{סי|הָ}}אוֹמֵר / וְהַגּוֹמֵר / וְהַמַּגִּיד אוֹתִיּוֹת{{ש}} וְהַצּוֹפֶה / רַע וְיָפֶה / וְיוֹדֵעַ מַה לִּהְיוֹת {{ש}} אֱסֹף עֶדְרָךְ / לְתוֹךְ חֶדְרָךְ / מִבֵּין שִׁנֵּי אֲרָיוֹת{{ש}} הַשֵּׂיוֹת / הַשְּׁבוּיוֹת / אֱלֵי קֵדָר וּנְבָיֹת{{ש}} כִּי בְחַנְתָּם / וּצְרַפְתָּם / וְהוֹרַדְתָּם לְתַחְתִּיּוֹת{{ש}} הֵן בְּכָל זֹאת / בְּךָ אֲחוּזוֹת / וּלְיֶשְׁעֲךָ צוֹפִיּוֹת{{ש}} קְדֻשַּׁת שִׁמְךָ / בְּעוֹלָמְךָ / קוֹרְאוֹת בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת{{ש}} קוֹל מְרִימוֹת / לְהִדַּמּוֹת / לִכְרוּבִים וּלְחַיּוֹת{{ש}} מַקְדִּישִׁים / וּמְשַׁלְּשִׁים / כֶּתֶר לְיוֹצְרָם נוֹתְנִים {{רפרן|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> qox5x3bzss7e0ngt0ms200ngvgi512e 3088025 3087988 2026-10-10T22:29:35Z מו יו הו 37729 3088025 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{פיוט| | שם= יחו לשון חזות אישון | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:פיוטי אופן|הזחה=2|אופן]] | תת-סוג = | מועד = | מחבר = ר' יהודה | מיוחס ל = [[מחבר:רבי יהודה הלוי|ר' יהודה הלוי]] | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = יהודה | צורה = | אוצר השירה = {{אוצר השירה|י-2474}} | מנהגים = נאמר למנהג אשכנז המזרחי בשבת שבין יום כפור לסוכות.{{הערה|ובברונא (מורביה) אומרים {{צ|[[יחיד ערץ]]}}. בספר המנהגים (טירנא) נזכר כאופן חלופי לשבת זו האופן {{צ|[[במרומי רום ישיבתך]]}}.}} ובימי הביניים נאמר במועדים נוספים.{{הערה|בכמה כתבי יד מופיע לשבת בראשית, ובאחרים לשבת חול המועד סוכות.}} | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''יהודה'''<includeonly> (הלוי)</includeonly>}} {{סי|יְ}}חַו לָשׁוֹן / חֲזוֹת אִישׁוֹן / אֲשֶׁר יֶחֱזֶה פְלָאֶיךָ {{ש}} כְּפִי כֹחוֹ / יְשַׁו שִׂיחוֹ / וְלֹא כְּפִי מוֹרָאֶךָ {{ש}} לְךָ מַעְגָּל / בְּרוּם גַּלְגַּל / וְהוּא לֹא יִשָּׂאֶךָ {{ש}} וְכָל נוֹצָר / הֲלֹא תִבְצַר / מִתַּחַת לְכִסְאֶךָ {{ש}} וּמִפְעָלְךָ / יָעִיר לְךָ / נֶגֶד כָּל בְּרוּאֶיךָ {{ש}} וְעֵדוֹתָם / כִּי בְרָאתָם / וְלֹא יָדְעוּ אַיֶּכָּה {{ר1}} כָּרִאשׁוֹנִים / כָּאַחֲרוֹנִים / יַחַד בְּאֵימָה עוֹנִים {{רפרן|הזחה=2|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים.{{ממס|דברים י יז}}}} {{סי|הַ}}זְּמַנִּים / מִשְׁתַּנִּים / וְהוֹדוֹ לֹא יִשְׁתַּנֶּה {{ש}} הַמְקָרֶה / שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה / וּמַעֲלוֹת בְּשִׁבְעָה בּוֹנֶה {{ש}} וּבְחָכְמָה / כְּסִיל וְכִימָה / שִׁבְעָה עוֹלִים בְּקָנֶה {{ש}} וְהַשֶּׁמֶשׁ / כִּי יֵאָמֵשׁ / עַל פִּיו יִסַּע וְיַחֲנֶה {{ש}} וְיִתְהַלֵּךְ / כְּמוֹ מֶלֶךְ / מִמַּחֲנֶה אֶל מַחֲנֶה {{ש}} וְאוֹר סַהַר / לַטֹּהַר / בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה {{ש}} וּמִסְּבִיבָיו / כּוֹכָבָיו / לְכֻלָּם מִסְפָּר מוֹנֶה {{ש}} וּפֶלֶךְ רַב / לְמוּל מַעֲרָב / פַּעַם בְּכָל יוֹם יִפְנֶה {{ש}} מִשְׁתַּחֲוֶה / וּמְחַוֶּה / כִּי לַכֹּל יֵשׁ קוֹנֶה {{ר1}} וְאִם נַעֲלֶה / הֲלֹא נִגְלֶה / בְּמַעֲשָׂיו, פָּנִים בְּפָנִים {{רפרן|הזחה=2|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{סי|וְ}}שָׁם קֻבָּה / בִּמְסִבָּה / וְתָלָה בְּתוֹכָהּ אֲדָמָה {{ש}} וְתַעֲמֹד / עַל לֹא יְסוֹד / אֲבָל תְּלוּיָה עַל בְּלִימָה {{ש}} כִּי כָבְדָה / לָכֵן יָרְדָה / וּבִקְּשָׁה לְמַטָּה מְקוֹמָהּ {{ש}} וְאֵשׁ דָּרְשָׁה / אֶת שָׁרְשָׁהּ / וְתַעֲלֶה לִמְרוֹמָהּ {{ש}} וְתוֹךְ שְׁתֵּיהֶן / וּבֵינֵיהֶן / הָאַוֵּיר וְהַמַּיְמָה {{ש}} וְכָל פְּרוּדוֹת / וּצְמוּדוֹת / הֵם יְסוֹדוֹת לָהֵמָּה {{ש}} וּבָם צָמַח / כָּל צֶמַח / הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה {{ש}} וְאֵד יַעֲלֶה / וִיִכָּלֵא / לְרַחֲמִים אוֹ לִנְקָמָה {{ר1}} כִּי חִצָּיו / בְּלֵב מְנַאֲצָיו / וַחֲנוּנָיו הֵם חֲנוּנִים {{רפרן|הזחה=2|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{סי|דּ}}וֹר נִשְׁמַד / וְדוֹר עָמַד / וְהוּא קַיָּם לְדוֹר דּוֹרִים {{ש}} בְּרֹאשׁ כָּל אֵל / הוּא הָאֵל / וְאַחַר כָּל הַדְּבָרִים {{ש}} לֹא בְכֹחַ / כִּי בְרוּחַ / יוֹצֵר כָּל הַיְצוּרִים {{ש}} הַנְּשָׁמוֹת / וְהַחָכְמוֹת / וְהַשֵּׂכֶל הַמְּאִירִים {{ש}} וּרְקִיעַ / הִרְקִיעַ / וְעָלָיו מַיִם הִזְרִים {{ש}} מְאוֹרוֹת / וּמַזָּרוֹת / עֲלֵי אֶרֶץ מַזְהִירִים {{ש}} וְאֶרְאֶלִּים / וְחַשְׁמַלִּים / שֵׁם כְּבוֹדוֹ מַזְכִּירִים {{ש}} וְתַרְשִׁישִׁים / מְפָרְשִׁים / שֵׁם אוֹמְרִים וּמַאֲמִירִים {{ר1}} וּשְׂרָפִים / מַקִּיפִים / וּכְרוּבִים וְאוֹפַנִּים {{רפרן|הזחה=2|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{סי|הָ}}אוֹמֵר / וְהַגּוֹמֵר / וְהַמַּגִּיד אוֹתִיּוֹת {{ש}} וְהַצּוֹפֶה / רַע וְיָפֶה / וְיוֹדֵעַ מַה לִּהְיוֹת {{ש}} אֱסֹף עֶדְרָךְ / לְתוֹךְ חֶדְרָךְ / מִבֵּין שִׁנֵּי אֲרָיוֹת {{ש}} הַשֵּׂיוֹת / הַשְּׁבוּיוֹת / אֱלֵי קֵדָר וּנְבָיֹת {{ש}} כִּי בְחַנְתָּם / וּצְרַפְתָּם / וְהוֹרַדְתָּם לְתַחְתִּיּוֹת {{ש}} הֵן בְּכָל זֹאת / בְּךָ אֲחוּזוֹת / וּלְיֶשְׁעֲךָ צוֹפִיּוֹת {{ש}} קְדֻשַּׁת שִׁמְךָ / בְּעוֹלָמְךָ / קוֹרְאוֹת בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת {{ש}} קוֹל מְרִימוֹת / לְהִדַּמּוֹת / לִכְרוּבִים וּלְחַיּוֹת {{ר1}} מַקְדִּישִׁים / וּמְשַׁלְּשִׁים / כֶּתֶר לְיוֹצְרָם נוֹתְנִים {{רפרן|הזחה=2|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> 0snh0czffr7ba6ar8j32olqjhis34on 3088033 3088025 2026-10-10T22:46:01Z מו יו הו 37729 3088033 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{פיוט| | שם= יחו לשון חזות אישון | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:פיוטי אופן|אופן]] | תת-סוג = | מועד = | מחבר = ר' יהודה | מיוחס ל = [[מחבר:רבי יהודה הלוי|ר' יהודה הלוי]] | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = יהודה | צורה = | אוצר השירה = {{אוצר השירה|י-2474}} | מנהגים = נאמר למנהג אשכנז המזרחי בשבת שבין יום כפור לסוכות.{{הערה|ובברונא (מורביה) אומרים {{צ|[[יחיד ערץ]]}}. בספר המנהגים (טירנא) נזכר כאופן חלופי לשבת זו האופן {{צ|[[במרומי רום ישיבתך]]}}.}} ובימי הביניים נאמר במועדים נוספים.{{הערה|בכמה כתבי יד מופיע לשבת בראשית, ובאחרים לשבת חול המועד סוכות.}} | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''יהודה'''<includeonly> (הלוי)</includeonly>}} {{סי|יְ}}חַו לָשׁוֹן / חֲזוֹת אִישׁוֹן / אֲשֶׁר יֶחֱזֶה פְלָאֶיךָ {{ש}} כְּפִי כֹחוֹ / יְשַׁו שִׂיחוֹ / וְלֹא כְּפִי מוֹרָאֶךָ {{ש}} לְךָ מַעְגָּל / בְּרוּם גַּלְגַּל / וְהוּא לֹא יִשָּׂאֶךָ {{ש}} וְכָל נוֹצָר / הֲלֹא תִבְצַר / מִתַּחַת לְכִסְאֶךָ {{ש}} וּמִפְעָלְךָ / יָעִיר לְךָ / נֶגֶד כָּל בְּרוּאֶיךָ {{ש}} וְעֵדוֹתָם / כִּי בְרָאתָם / וְלֹא יָדְעוּ אַיֶּכָּה {{ר1}} כָּרִאשׁוֹנִים / כָּאַחֲרוֹנִים / יַחַד בְּאֵימָה עוֹנִים {{רפרן|הזחה=2|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים.{{ממס|דברים י יז}}}} {{סי|הַ}}זְּמַנִּים / מִשְׁתַּנִּים / וְהוֹדוֹ לֹא יִשְׁתַּנֶּה {{ש}} הַמְקָרֶה / שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה / וּמַעֲלוֹת בְּשִׁבְעָה בּוֹנֶה {{ש}} וּבְחָכְמָה / כְּסִיל וְכִימָה / שִׁבְעָה עוֹלִים בְּקָנֶה {{ש}} וְהַשֶּׁמֶשׁ / כִּי יֵאָמֵשׁ / עַל פִּיו יִסַּע וְיַחֲנֶה {{ש}} וְיִתְהַלֵּךְ / כְּמוֹ מֶלֶךְ / מִמַּחֲנֶה אֶל מַחֲנֶה {{ש}} וְאוֹר סַהַר / לַטֹּהַר / בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה {{ש}} וּמִסְּבִיבָיו / כּוֹכָבָיו / לְכֻלָּם מִסְפָּר מוֹנֶה {{ש}} וּפֶלֶךְ רַב / לְמוּל מַעֲרָב / פַּעַם בְּכָל יוֹם יִפְנֶה {{ש}} מִשְׁתַּחֲוֶה / וּמְחַוֶּה / כִּי לַכֹּל יֵשׁ קוֹנֶה {{ר1}} וְאִם נַעֲלֶה / הֲלֹא נִגְלֶה / בְּמַעֲשָׂיו, פָּנִים בְּפָנִים {{רפרן|הזחה=2|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{סי|וְ}}שָׁם קֻבָּה / בִּמְסִבָּה / וְתָלָה בְּתוֹכָהּ אֲדָמָה {{ש}} וְתַעֲמֹד / עַל לֹא יְסוֹד / אֲבָל תְּלוּיָה עַל בְּלִימָה {{ש}} כִּי כָבְדָה / לָכֵן יָרְדָה / וּבִקְּשָׁה לְמַטָּה מְקוֹמָהּ {{ש}} וְאֵשׁ דָּרְשָׁה / אֶת שָׁרְשָׁהּ / וְתַעֲלֶה לִמְרוֹמָהּ {{ש}} וְתוֹךְ שְׁתֵּיהֶן / וּבֵינֵיהֶן / הָאַוֵּיר וְהַמַּיְמָה {{ש}} וְכָל פְּרוּדוֹת / וּצְמוּדוֹת / הֵם יְסוֹדוֹת לָהֵמָּה {{ש}} וּבָם צָמַח / כָּל צֶמַח / הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה {{ש}} וְאֵד יַעֲלֶה / וִיִכָּלֵא / לְרַחֲמִים אוֹ לִנְקָמָה {{ר1}} כִּי חִצָּיו / בְּלֵב מְנַאֲצָיו / וַחֲנוּנָיו הֵם חֲנוּנִים {{רפרן|הזחה=2|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{סי|דּ}}וֹר נִשְׁמַד / וְדוֹר עָמַד / וְהוּא קַיָּם לְדוֹר דּוֹרִים {{ש}} בְּרֹאשׁ כָּל אֵל / הוּא הָאֵל / וְאַחַר כָּל הַדְּבָרִים {{ש}} לֹא בְכֹחַ / כִּי בְרוּחַ / יוֹצֵר כָּל הַיְצוּרִים {{ש}} הַנְּשָׁמוֹת / וְהַחָכְמוֹת / וְהַשֵּׂכֶל הַמְּאִירִים {{ש}} וּרְקִיעַ / הִרְקִיעַ / וְעָלָיו מַיִם הִזְרִים {{ש}} מְאוֹרוֹת / וּמַזָּרוֹת / עֲלֵי אֶרֶץ מַזְהִירִים {{ש}} וְאֶרְאֶלִּים / וְחַשְׁמַלִּים / שֵׁם כְּבוֹדוֹ מַזְכִּירִים {{ש}} וְתַרְשִׁישִׁים / מְפָרְשִׁים / שֵׁם אוֹמְרִים וּמַאֲמִירִים {{ר1}} וּשְׂרָפִים / מַקִּיפִים / וּכְרוּבִים וְאוֹפַנִּים {{רפרן|הזחה=2|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{סי|הָ}}אוֹמֵר / וְהַגּוֹמֵר / וְהַמַּגִּיד אוֹתִיּוֹת {{ש}} וְהַצּוֹפֶה / רַע וְיָפֶה / וְיוֹדֵעַ מַה לִּהְיוֹת {{ש}} אֱסֹף עֶדְרָךְ / לְתוֹךְ חֶדְרָךְ / מִבֵּין שִׁנֵּי אֲרָיוֹת {{ש}} הַשֵּׂיוֹת / הַשְּׁבוּיוֹת / אֱלֵי קֵדָר וּנְבָיֹת {{ש}} כִּי בְחַנְתָּם / וּצְרַפְתָּם / וְהוֹרַדְתָּם לְתַחְתִּיּוֹת {{ש}} הֵן בְּכָל זֹאת / בְּךָ אֲחוּזוֹת / וּלְיֶשְׁעֲךָ צוֹפִיּוֹת {{ש}} קְדֻשַּׁת שִׁמְךָ / בְּעוֹלָמְךָ / קוֹרְאוֹת בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת {{ש}} קוֹל מְרִימוֹת / לְהִדַּמּוֹת / לִכְרוּבִים וּלְחַיּוֹת {{ר1}} מַקְדִּישִׁים / וּמְשַׁלְּשִׁים / כֶּתֶר לְיוֹצְרָם נוֹתְנִים {{רפרן|הזחה=2|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> 1f2y5n15zpi8tehkbzomt7g4fc5q0to 3088045 3088033 2026-10-11T06:07:24Z בן עדריאל 9444 3088045 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{פיוט| | שם= יחו לשון חזות אישון | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:פיוטי אופן|אופן]] | תת-סוג = | מועד = שבת | מחבר = ר' יהודה | מיוחס ל = [[מחבר:רבי יהודה הלוי|ר' יהודה הלוי]] | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = יהודה | צורה = | אוצר השירה = {{אוצר השירה|י-2474}} | מנהגים = נאמר למנהג אשכנז המזרחי בשבת שבין יום כפור לסוכות.{{הערה|ובברונא (מורביה) אומרים {{צ|[[יחיד ערץ]]}}. בספר המנהגים (טירנא) נזכר כאופן חלופי לשבת זו האופן {{צ|[[במרומי רום ישיבתך]]}}.}} בדיואן ר' יהודה הלוי מיועד לשבת סתם, ובימי הביניים נאמר בשבתות שונות.{{הערה|בכמה כתבי יד מופיע לשבת בראשית, ובאחרים לשבת חול המועד סוכות.}} | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''יהודה'''<includeonly> (הלוי)</includeonly>}} {{סי|יְ}}חַו לָשׁוֹן / חֲזוֹת אִישׁוֹן / אֲשֶׁר יֶחֱזֶה פְלָאֶיךָ {{ש}} כְּפִי כֹחוֹ / יְשַׁו שִׂיחוֹ / וְלֹא כְּפִי מוֹרָאֶךָ {{ש}} לְךָ מַעְגָּל / בְּרוּם גַּלְגַּל / וְהוּא לֹא יִשָּׂאֶךָ {{ש}} וְכָל נוֹצָר / הֲלֹא תִבְצַר / מִתַּחַת לְכִסְאֶךָ {{ש}} וּמִפְעָלְךָ / יָעִיר לְךָ / נֶגֶד כָּל בְּרוּאֶיךָ {{ש}} וְעֵדוֹתָם / כִּי בְרָאתָם / וְלֹא יָדְעוּ אַיֶּכָּה {{ר1}} כָּרִאשׁוֹנִים / כָּאַחֲרוֹנִים / יַחַד בְּאֵימָה עוֹנִים {{רפרן|הזחה=2|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים.{{ממס|דברים י יז}}}} {{סי|הַ}}זְּמַנִּים / מִשְׁתַּנִּים / וְהוֹדוֹ לֹא יִשְׁתַּנֶּה {{ש}} הַמְקָרֶה / שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה / וּמַעֲלוֹת בְּשִׁבְעָה בּוֹנֶה {{ש}} וּבְחָכְמָה / כְּסִיל וְכִימָה / שִׁבְעָה עוֹלִים בְּקָנֶה {{ש}} וְהַשֶּׁמֶשׁ / כִּי יֵאָמֵשׁ / עַל פִּיו יִסַּע וְיַחֲנֶה {{ש}} וְיִתְהַלֵּךְ / כְּמוֹ מֶלֶךְ / מִמַּחֲנֶה אֶל מַחֲנֶה {{ש}} וְאוֹר סַהַר / לַטֹּהַר / בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה {{ש}} וּמִסְּבִיבָיו / כּוֹכָבָיו / לְכֻלָּם מִסְפָּר מוֹנֶה {{ש}} וּפֶלֶךְ רַב / לְמוּל מַעֲרָב / פַּעַם בְּכָל יוֹם יִפְנֶה {{ש}} מִשְׁתַּחֲוֶה / וּמְחַוֶּה / כִּי לַכֹּל יֵשׁ קוֹנֶה {{ר1}} וְאִם נַעֲלֶה / הֲלֹא נִגְלֶה / בְּמַעֲשָׂיו, פָּנִים בְּפָנִים {{רפרן|הזחה=2|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{סי|וְ}}שָׁם קֻבָּה / בִּמְסִבָּה / וְתָלָה בְּתוֹכָהּ אֲדָמָה {{ש}} וְתַעֲמֹד / עַל לֹא יְסוֹד / אֲבָל תְּלוּיָה עַל בְּלִימָה {{ש}} כִּי כָבְדָה / לָכֵן יָרְדָה / וּבִקְּשָׁה לְמַטָּה מְקוֹמָהּ {{ש}} וְאֵשׁ דָּרְשָׁה / אֶת שָׁרְשָׁהּ / וְתַעֲלֶה לִמְרוֹמָהּ {{ש}} וְתוֹךְ שְׁתֵּיהֶן / וּבֵינֵיהֶן / הָאַוֵּיר וְהַמַּיְמָה {{ש}} וְכָל פְּרוּדוֹת / וּצְמוּדוֹת / הֵם יְסוֹדוֹת לָהֵמָּה {{ש}} וּבָם צָמַח / כָּל צֶמַח / הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה {{ש}} וְאֵד יַעֲלֶה / וִיִכָּלֵא / לְרַחֲמִים אוֹ לִנְקָמָה {{ר1}} כִּי חִצָּיו / בְּלֵב מְנַאֲצָיו / וַחֲנוּנָיו הֵם חֲנוּנִים {{רפרן|הזחה=2|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{סי|דּ}}וֹר נִשְׁמַד / וְדוֹר עָמַד / וְהוּא קַיָּם לְדוֹר דּוֹרִים {{ש}} בְּרֹאשׁ כָּל אֵל / הוּא הָאֵל / וְאַחַר כָּל הַדְּבָרִים {{ש}} לֹא בְכֹחַ / כִּי בְרוּחַ / יוֹצֵר כָּל הַיְצוּרִים {{ש}} הַנְּשָׁמוֹת / וְהַחָכְמוֹת / וְהַשֵּׂכֶל הַמְּאִירִים {{ש}} וּרְקִיעַ / הִרְקִיעַ / וְעָלָיו מַיִם הִזְרִים {{ש}} מְאוֹרוֹת / וּמַזָּרוֹת / עֲלֵי אֶרֶץ מַזְהִירִים {{ש}} וְאֶרְאֶלִּים / וְחַשְׁמַלִּים / שֵׁם כְּבוֹדוֹ מַזְכִּירִים {{ש}} וְתַרְשִׁישִׁים / מְפָרְשִׁים / שֵׁם אוֹמְרִים וּמַאֲמִירִים {{ר1}} וּשְׂרָפִים / מַקִּיפִים / וּכְרוּבִים וְאוֹפַנִּים {{רפרן|הזחה=2|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{סי|הָ}}אוֹמֵר / וְהַגּוֹמֵר / וְהַמַּגִּיד אוֹתִיּוֹת {{ש}} וְהַצּוֹפֶה / רַע וְיָפֶה / וְיוֹדֵעַ מַה לִּהְיוֹת {{ש}} אֱסֹף עֶדְרָךְ / לְתוֹךְ חֶדְרָךְ / מִבֵּין שִׁנֵּי אֲרָיוֹת {{ש}} הַשֵּׂיוֹת / הַשְּׁבוּיוֹת / אֱלֵי קֵדָר וּנְבָיֹת {{ש}} כִּי בְחַנְתָּם / וּצְרַפְתָּם / וְהוֹרַדְתָּם לְתַחְתִּיּוֹת {{ש}} הֵן בְּכָל זֹאת / בְּךָ אֲחוּזוֹת / וּלְיֶשְׁעֲךָ צוֹפִיּוֹת {{ש}} קְדֻשַּׁת שִׁמְךָ / בְּעוֹלָמְךָ / קוֹרְאוֹת בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת {{ש}} קוֹל מְרִימוֹת / לְהִדַּמּוֹת / לִכְרוּבִים וּלְחַיּוֹת {{ר1}} מַקְדִּישִׁים / וּמְשַׁלְּשִׁים / כֶּתֶר לְיוֹצְרָם נוֹתְנִים {{רפרן|הזחה=2|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> oru1dd2ycef4peamoc8npa7o8f0osic 0 1726593 3087975 3087583 2026-10-10T17:58:49Z בן עדריאל 9444 3087975 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{פיוט| | שם = שאלו שחקים ושיחו לאדמה | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:פיוטי אופן|אופן]] | תת-סוג = | מועד = | מחבר = [[מחבר:רבי שלמה אבן גבירול|ר' שלמה ן' גבירול]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = שלמה | צורה = | אוצר השירה = {{אוצר השירה|ש-98}} | מנהגים = נאמר למנהג אשכנז המזרחי בשבת בראשית.{{הערה|ב[[ספר המנהגים]] הוא מובא כמנהג מקומי של ברונא (מורביה), כאשר האופן הסתמי שם הוא {{צ|[[שש כנפים כנופים]]}}, הנמצא בכמה כתבי יד. ובאחרים יש פיוטנו, וכן הוא ב[[W:מחזור נירנברג|מחזור נירנברג]] (ליד {{צ|[[יחו לשון חזות אישון]]}}), ובדפוסים לא מופיע אלא הוא, וכן העתיק הלבוש.}} | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''שלמה'''}} {{סי|שַׁ}}אֲלוּ שְׁחָקִים וְשִׂיחוּ לַאֲדָמָה{{ש}} {{סי|לָ|3}}כֶם יְסַפְּרוּ כָּבוֹד זְרוֹע רָמָה{{ש}} {{סי|מ|3}}וֹתֵח דֹּק וָחֶלֶד וְתוֹלָהּ עַל בְּלִימָה{{ש}} {{סי|הַ|3}}גּוּף טִפַּח וְנָפַח בּוֹ הַנְּשָׁמָה{{ש}} {{רפרן|אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חַי וְרוּחַ{{ממס|איוב יב י}}{{ש}} :יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ{{ממס|עמוס ד יג}}}} {{סי|לְ|2}}בָדוֹ הָיָה בְּטֶרֶם יוֹמַיִם{{ש}} וְעַד לֹא עָשָׁה חוּג שָׁמַיִם{{ש}} וּבְאֵין מַעֲיָנוֹת נִכְבְּדֵי מַיִם{{ש}} בְּשׂוּם חֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְּהוֹם וְרוּחַ{{ש}} {{רפרן|אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חַי וְרוּחַ{{ש}} :יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ}} {{סי|מְ|2}}קוֹם מֶמְשַׁלְתּוֹ מַעְלָה הִצִּיבוֹ{{ש}} וּבִדְמוּת אֶבֶן סַפִּיר חֲצָבוֹ{{ש}} וְרוּחַ וְעָנָן וָאֵשׁ שָׂם סְבִיבוֹ{{ש}} נָאוֹר הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ{{ש}} הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ{{ש}} {{רפרן|אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חַי וְרוּחַ{{ש}} :יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ}} {{סי|הֵ|2}}כִין בָּרוֹם מַלְאֲכֵי רוּחַ{{ש}} וְחַיָּה נוֹשֵׂאת אוֹפַן בְּרוּחַ{{ש}} אֶל־כָּל־אֲשֶׁר יִפְנֶה שָׁמָּה הָרוּחַ{{ש}} וְשָׁבִים וְרָצִים וְטָשִׂים בְּרוּחַ{{ש}} לְהַקְדִּישׁ לְיוֹצְרָם בְּנַחַת רוּחַ{{ש}} {{רפרן|אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חַי וְרוּחַ{{ש}} :יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטי שבת בראשית]] </noinclude> 8q5cb2yotzv8nfw05z1ydookbeuyzpl 0 1726610 3088026 3028749 2026-10-10T22:37:15Z מו יו הו 37729 3088026 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''מנחם''' (כפול) '''ברבי מכיר'''}} {{סי|מַ}}לְאֲכֵי צְבָאוֹת בְּעֶלְצוֹן / מַחַן שִׁנְאַן גְּדוּדֶיךָ{{ש}} {{סי|מְ}}אַזְּרֵי זִיקוֹת חֶלְצוֹן / מַרְאֵה בָזָק כִּידוֹדֶיךָ{{ש}} {{סי|נְ}}גִידֵי פָנִים וְחִיצוֹן / נִצּוּחַ עֹז יְדִידֶיךָ{{ש}} {{סי|נ}}וֹעֲדִים לְשַׁעַר קִיצוֹן / נֹעַם שִׁיר סוֹדֶךָ{{ר1}} {{מילת קבע|וַאֲנִי}} תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן / אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ{{ממס|תהלים סט יד}} {{סי|חָ}}לִים וְזָעִים כֻּלָּם / חֲרֵדִים מִבְּלִי עָקֹב{{ש}} {{סי|חֲ}}יָלִים מְזִיעִים בְּחִילָם / חֲלוּצִים חוּשִׁים מִלַּעֲקֹב{{ש}} {{סי|מַ}}חֲשִׁים וּמְמַלְלִים בְּקוֹלָם / מַבְקִיעִים רְקִיעִים לִקֹּב{{ש}} {{סי|מַ}}זְכִּירִים תָּם בְּסִלְסֻלָם / מְבָרְכִים שְׁמוֹ לִנְקֹב{{ר1}} {{מילת קבע|וַאֲנִי}} אַגִּיד לְעֹלָם / אֲזַמְּרָה לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב{{ממס|תהלים עה י}} {{סי|בָּ}}רוּךְ זִכְרְךָ אֲמִתִּי / בָּרוּךְ דְּבָרְךָ וְחוֹתָמֶךָ{{ש}} {{סי|רִ}}בְבוֹת הֲמוֹנִי וְכִתִּי / רָצוֹא וָשׁוֹב בְּטַעְמֶךָ{{ש}} {{סי|בִּ}}גְבוּרָה וְלֹא בַשְּׁתִי / בָּאִים לְהַקְדִּישׁ שְׁמֶךָ{{ש}} {{סי|יַ}}חַד כָּל עִתִּי / יִצְפֹּר, יָרִיע לְרוֹמְמֶךָ{{ר1}} {{מילת קבע|וַאֲנִי}} אֵלֶיךָ יְיָ שִׁוַּעְתִּי / וּבַבֹּקֶר תְּפִלָּתִי תְקַדְּמֶךָּ{{ממס|תהלים פח יד}} {{סי|מְ}}רַצִּים כְּדוֹרוֹן מֵבִיא / מְרַנְנִים מְחַנְנִים בְּקוֹלָם{{ש}} {{סי|מְ}}כַסִים פָּנִים לְהַחְבִּיא / מִפַּחְדְּךָ מִסְתַּתֵּר וְנֶעְלָם{{ש}} {{סי|כְּ}}מוֹ חָזָה נָבִיא / כְּבוֹד גַּלְגַּלִּים וְאֶרְאֶלָּם{{ש}} {{סי|כְּ}}רוּב נֶשֶׁר וְלָבִיא / כְּבֶן אָדָם לְמוּלָם{{ר1}} {{מילת קבע|וַאֲנִי}} בְּתֻמִּי תָּמַכְתָּ בִּי / וַתַּצִּיבֵנִי לְפָנֶיךָ לְעוֹלָם{{ממס|תהלים מא יג}} {{סי|יִ}}דֹּדוּן בְּנֵי עֲלִיָּתִי / יַחְדָּו חֵיל מְשָׁרְתֶיךָ{{ש}} {{סי|יִ}}דְּמוּ לְמוֹ תְהִלָּתִי / יִחֲלוּ אֱלֵי קְדֻשָׁתֶךָ{{ש}} {{סי|ר}}וֹעֲשִׁים אָז לְעֻמָּתִי / רַחֲמִים דְּרֹשׁ וְחֶמְלָתֶךָ{{ש}} {{סי|רִ}}וּוּי רִבּוּי רִנָּתִי / רָצוֹן הֱיוֹת לִקְרָאתֶךָ{{ר1}} {{מילת קבע|וַאֲנִי}} בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי / יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ{{ממס|תהלים יג ו}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:מנחם בן מכיר]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] </noinclude> mcjodjdgeuaxahk8qqic55eslquk7r8 0 1726614 3088039 3028757 2026-10-10T23:03:10Z מו יו הו 37729 הגהה ע"פ המשקל 3088039 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''שלום'''}} {{סי|שְׁ}}מָךְ לָעַד / בְּפִי מוֹעַד / וְאֶקֹּד לָךְ אַפַּיִם {{ש}} וְגַם אֶדְרֹשׁ / לְךָ אֶפְרֹשׂ / הֲגוֹת שִׁירֵי מְצִלְתַּיִם {{ש}} וְרֹאשׁ אַחֲרִית / וְהִיא הַבְּרִית / כְּרוּתָה לַשְּׂפָתַיִם {{ש}} הֲגוֹת חֲסְדָּךְ / וְרֹב הוֹדָךְ / תְּצִלֶּינָה אָזְנַיִם {{ש}} וְאָכֵן כֹּל / בְּפִי הַכֹּל / מְקֻדָּשׁ הוּא בְּמַחֲנַיִם {{ר1}} יְהַלְלוּ יָהּ / בְּהַבְטָיָה / וּבוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם {{סי|לְ}}בֵית מַעֲלוֹת / בְּהֵיכָלוֹת / וְגַלְגַּלֵּי כְרוּב חָנָה {{ש}} וְהָאוֹפַן / לְצַד נֶאֱפַן / וְהַחַיּוֹת רְבָעֶינָה {{ש}} וְהֵן נִרְאוֹת / כְּמוֹ נוֹשְׂאוֹת / מְקוֹם כִּסֵּא וְתַחְתֶּנָה {{ש}} וְהַאֻמְנָם / הֲלֹא יֶשְׁנָם / בְּכֹחוֹ רָב וְתִרְעֶינָה {{ש}} קְצוֹת תֵּבֵל / וְהוּא סוֹבֵל / וּבִזְרוֹעוֹ תְּעוּפֶינָה {{ש}} וְעֵת צוֹפַי / בְּצִפְצוּפַי / אֲזַי יִשְׂאוּ לְךָ רִנָּה {{ש}} וְאָז יַעֲנוּ / וְיָרֹנּוּ / בְּכַנְפֵיהֶן תְּרַפֶּינָה {{ר1}} חֲמִשִּׁים הֵם / בְּגַבֵּיהֶם / וְהַשִּׁשִּׁים וּמָאתָיִם {{רפרן|הזחה=2|יְהַלְלוּ יָהּ / בְּהַבְטָיָה / וּבוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם}} {{סי|וְ}}הוּא נוֹשֵׂא / לְכָל מַעֲשֵׂי / יְמֵי רֵאשִׁית אֲשֶׁר בָּרָא {{ש}} וְהוּא גוֹמֵר / לְכָל אֹמֶר / מְעוֹנוֹ שָׁם בְּתוֹךְ סִתְרָה {{ש}} וּבַעֲרָפֶל / מְקוֹם אֹפֶל / הֲלֹא יַכְפִּיל לְהָאִירָה {{ש}} וּבִסְבִיבוֹ / בְּתוֹךְ רְכוּבוֹ / יְקָר נֹגַהּ לְהַצְהִירָה {{ש}} יְגוֹרֵהוּ / בְּמַחֲנֵהוּ / מְכוֹן צֶדֶק לְהִתְאַזְּרָה {{ש}} וְהִרְקִיעַ / וְהִבְקִיעַ / פֶּלֶג מֵיוֹת לְהִשָּׁבְרָה {{ש}} וּבִמְרוֹמוֹ / מִמְּקוֹמוֹ / בְּקוֹל יַעֲנוּ בְּנֵי זִמְרָה {{ר1}} יְהִי בָרוּךְ / בְּשִׁיר עָרוּךְ / לְשׁוֹכֵן בְּרָמָתָיִם {{רפרן|הזחה=2|יְהַלְלוּ יָהּ / בְּהַבְטָיָה / וּבוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם}} {{סי|מִ}}י יִדְמֶה / לְךָ, וּבְמֶה / נְקַדֵּם אֶת פְּנֵי אֵימָתָן {{ש}} וּמִבְּלִי כֹל / וְאֵין אֶשְׁכֹּל / בְּרֹאשׁ נוֹפֵי זְמוֹרָתָן {{ש}} וְנִפְזַרְתִּי / וְנוֹתַרְתִּי / כְּמוֹ תֹרֶן בְּהַר אֵיתָן {{ש}} וְאֵין קָרְבָּן / וְהַקֹּרְבָן / מְאֹד גָּבַר לְהַכְרִיתָן {{ש}} וְרַק לָהּ זֹאת / בַּעֲלִיזוֹת / וְהִיא בָאָה לְתוֹחַלְתָּן {{ש}} אֲשֶׁר דָּרְשׁוּ / וְסוֹד פֵּרְשׁוּ / הֱיוֹת קוֹרְאִין בְּתוֹרָתָן {{ש}} וְסוֹד שֶׁקֶל / מְחֵה עֵקֶל / וְגָם פָּרָה לְטָהֳרָתָן {{ש}} וְאַחֲרוֹנָה / בְּחָדְשָׁנָה / סְמוּכָה לִגְאֻלָּתָן {{ש}} הַאִם פַּסּוּ / וְגַם אָפְסוּ / לְנִיחוֹחִים בְּתִמְרָתָן {{ש}} וְשִׁית סִפּוּר / מְקוֹם כִּפּוּר / וְתֵרָצֶה בְּרִנָּתָן {{ש}} וְתַנְפִּישֵׁם / וְתַחְפִּישֵׁם / וְתֵיטִיבָה לְאַחֲרִיתָן {{ר1}} אֲזַי אֶקֹּד / בְּעֵת אֶפְקֹד / וְאֶכְרַע לָךְ בִּרְכַּיִם {{רפרן|הזחה=2|יְהַלְלוּ יָהּ / בְּהַבְטָיָה / וּבוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:שירים במשקל המרנין]] </noinclude> 5zooel5kf5obzslk8qmqasi4mlivirx 3088044 3088039 2026-10-11T06:03:06Z בן עדריאל 9444 3088044 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''שלום'''}} {{סי|שְׁ}}מָךְ לָעַד / בְּפִי מוֹעַד / וְאֶקֹּד לָךְ אַפַּיִם {{ש}} וְגַם אֶדְרֹשׁ / לְךָ אֶפְרֹשׂ / הֲגוֹת שִׁירֵי מְצִלְתַּיִם {{ש}} וְרֹאשׁ אַחֲרִית / וְהִיא הַבְּרִית / כְּרוּתָה לַשְּׂפָתַיִם {{ש}} הֲגוֹת חַסְדָּךְ / וְרֹב הוֹדָךְ / תְּצִלֶּינָה אָזְנַיִם {{ש}} וְאָכֵן כֹּל / בְּפִי הַכֹּל / מְקֻדָּשׁ הוּא בְּמַחֲנַיִם {{ר1}} יְהַלְלוּ יָהּ / בְּהַבְטָיָה / וּבוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם {{סי|לְ}}בֵית מַעֲלוֹת / בְּהֵיכָלוֹת / וְגַלְגַּלֵּי כְרוּב חָנָה {{ש}} וְהָאוֹפַן / לְצַד נֶאֱפַן / וְהַחַיּוֹת רְבָעֶינָה {{ש}} וְהֵן נִרְאוֹת / כְּמוֹ נוֹשְׂאוֹת / מְקוֹם כִּסֵּא וְתַחְתֶּנָה {{ש}} וְהַאֻמְנָם / הֲלֹא יֶשְׁנָם / בְּכֹחוֹ רָב וְתִרְעֶינָה {{ש}} קְצוֹת תֵּבֵל / וְהוּא סוֹבֵל / וּבִזְרוֹעוֹ תְּעוּפֶינָה {{ש}} וְעֵת צוֹפַי / בְּצִפְצוּפַי / אֲזַי יִשְׂאוּ לְךָ רִנָּה {{ש}} וְאָז יַעֲנוּ / וְיָרֹנּוּ / בְּכַנְפֵיהֶן תְּרַפֶּינָה {{ר1}} חֲמִשִּׁים הֵם / בְּגַבֵּיהֶם / וְהַשִּׁשִּׁים וּמָאתָיִם {{רפרן|הזחה=2|יְהַלְלוּ יָהּ / בְּהַבְטָיָה / וּבוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם}} {{סי|וְ}}הוּא נוֹשֵׂא / לְכָל מַעֲשֵׂי / יְמֵי רֵאשִׁית אֲשֶׁר בָּרָא {{ש}} וְהוּא גוֹמֵר / לְכָל אֹמֶר / מְעוֹנוֹ שָׁם בְּתוֹךְ סִתְרָה {{ש}} וּבַעֲרָפֶל / מְקוֹם אֹפֶל / הֲלֹא יַכְפִּיל לְהָאִירָה {{ש}} וּבִסְבִיבוֹ / בְּתוֹךְ רְכוּבוֹ / יְקָר נֹגַהּ לְהַצְהִירָה {{ש}} יְגוֹרֵהוּ / בְּמַחֲנֵהוּ / מְכוֹן צֶדֶק לְהִתְאַזְּרָה {{ש}} וְהִרְקִיעַ / וְהִבְקִיעַ / פֶּלֶג מֵיוֹת לְהִשָּׁבְרָה {{ש}} וּבִמְרוֹמוֹ / מִמְּקוֹמוֹ / בְּקוֹל יַעֲנוּ בְּנֵי זִמְרָה {{ר1}} יְהִי בָרוּךְ / בְּשִׁיר עָרוּךְ / לְשׁוֹכֵן בְּרָמָתָיִם {{רפרן|הזחה=2|יְהַלְלוּ יָהּ / בְּהַבְטָיָה / וּבוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם}} {{סי|מִ}}י יִדְמֶה / לְךָ, וּבְמֶה / נְקַדֵּם אֶת פְּנֵי אֵימָתָן {{ש}} וּמִבְּלִי כֹל / וְאֵין אֶשְׁכֹּל / בְּרֹאשׁ נוֹפֵי זְמוֹרָתָן {{ש}} וְנִפְזַרְתִּי / וְנוֹתַרְתִּי / כְּמוֹ תֹרֶן בְּהַר אֵיתָן {{ש}} וְאֵין קָרְבָּן / וְהַקֹּרְבָן / מְאֹד גָּבַר לְהַכְרִיתָן {{ש}} וְרַק לָהּ זֹאת / בַּעֲלִיזוֹת / וְהִיא בָאָה לְתוֹחַלְתָּן {{ש}} אֲשֶׁר דָּרְשׁוּ / וְסוֹד פֵּרְשׁוּ / הֱיוֹת קוֹרְאִין בְּתוֹרָתָן {{ש}} וְסוֹד שֶׁקֶל / מְחֵה עֵקֶל / וְגָם פָּרָה לְטָהֳרָתָן {{ש}} וְאַחֲרוֹנָה / בְּחָדְשָׁנָה / סְמוּכָה לִגְאֻלָּתָן {{ש}} הַאִם פַּסּוּ / וְגַם אָפְסוּ / לְנִיחוֹחִים בְּתִמְרָתָן {{ש}} וְשִׁית סִפּוּר / מְקוֹם כִּפּוּר / וְתֵרָצֶה בְּרִנָּתָן {{ש}} וְתַנְפִּישֵׁם / וְתַחְפִּישֵׁם / וְתֵיטִיבָה לְאַחֲרִיתָן {{ר1}} אֲזַי אֶקֹּד / בְּעֵת אֶפְקֹד / וְאֶכְרַע לָךְ בִּרְכַּיִם {{רפרן|הזחה=2|יְהַלְלוּ יָהּ / בְּהַבְטָיָה / וּבוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:שירים במשקל המרנין]] </noinclude> qxa72qg44wlz8q0ebgpz8ufeguoy98y 0 1726720 3088031 3028696 2026-10-10T22:45:02Z מו יו הו 37729 3088031 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|אופן לפסח מאת ר' יעקב, ויש שייחסוהו ל[[מחבר:רבנו תם|ר' תם]]. נאמר בחלק מקהילות מנהג אשכנז המזרחי{{הערה|בשאר קהילות אשכנז המזרחי אמרו במקומו {{צ|[[ויושע אל אמונה]]}}. ובפראג אמרו את שניהם: קודם {{צ|ידועי שם}} ואח"כ {{צ|[[ויושע אל אמונה]]}}.}} ביום ז' כשחל בחול.{{הערה|ואילו כשחל בשבת אומרים {{צ|[[אהוביך אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]]}} כדי להתאים היוצר לקריאת שיר השירים בציבור.}}}} {{ש}} </noinclude>{{הור|סימן: '''יעקב'''; '''יעקוב'''<noinclude>. י-335.</noinclude>}} {{סי|יְ|3}}דוּעֵי שֵׁם / בְּבוֹר נֶשֶׁם / וּבְנִקְיוֹן רַעְיוֹנִים {{ש}} {{סי|עֵ|2}}ת פֻּלְּטוּ / וְנִתְמַלְּטוּ / מִכּוּר בַּרְזֶל סְוֵנִים {{ש}} {{סי|ק|2}}וֹל נוֹפְפוּ / וְלֹא רוֹפְפוּ / כְּמוֹ אָבוֹת כֵּן בָּנִים {{ש}} {{סי|בְּ|2}}כֵן יַחַד / קוֹל אֶחָד / כִּי צוּר שׁוֹכֵן מְעוֹנִים{{ר1}} הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים{{ממס|דברים י יז}} {{סי|עֲ}}דַת עֲנָמִים / עֲבוּר עֲגוּמִים / עֲלֵיהֶם מָרוֹם הִרְעִים {{ש}} וּשְׁפָטָם / וַחֲבָטָם / אֵל, בַּעֲשָׂרָה נְגָעִים {{ש}} וַיְשִׁמֵּם / וִישִׂימֵם / בְּלֵב יַמִּים נִטְבָּעִים {{ש}} וְנֻצְּלוּ / וְנִגְאֲלוּ / פְּלֵטֵי הֲמוֹן נוֹשָׁעִים {{ר1}} אָז שׁוֹרְרוּ / וְאָז פֵּאֲרוּ / בִּזְמָרִים וּבִרְנָנִים {{רפרן|הזחה=2|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{סי|קֳ}}בֵל מְרוֹמוֹ / יוֹם בְּיוֹמוֹ / כֵּן יְבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדוֹ {{ש}} וּכְשׇׁמְּעָם / כֵּן בְּרַעַם / מֵאֲחוֹרֵי פַּרְגּוֹדוֹ {{ש}} יִקֹּדוּן / וְיִסְגֹּדוּן / מֵחֲזוֹת שְׁכִינַת הוֹדוֹ {{ש}} מִי יֶחֱזֶה / זֶה אוֹ זֶה / נִסְתְּרָה בַּעֲבִי עֲנָנִים {{רפרן|הזחה=2|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{סי|וְ}}הַחַיּוֹת / בְּרוּם עֲלִיּוֹת / כֵּס יְקָרוֹ תִּשֶּׂאנָה {{ש}} בְּכַנְפֵיהֶן / גַּבֵּיהֶן / וּגְוִיּוֹתֵיהֶן תְּכַסֶּינָה {{ש}} בְּקוֹל נָשְׁקָן / בְּהַחְזִיקָן / כַּנְפֵיהֶם תְּרִימֶינָה {{ש}} וּבְעָמְדָם / בְּמַעֲמָדָם / כַּנְפֵיהֶם תְּרַפֶּינָה {{ר1}} גַּם בְּלֶכְתָּם / לְעֻמָּתָם / יֵלְכוּ הָאוֹפַנִּים {{רפרן|הזחה=2|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{סי|בְּ}}נֵי סְגֻלָּה / מִתְּחִלָּה / הֵם יַקְדִּישׁוּ בְּמַטָּה {{ש}} בְּרוּם קוֹלָם / אֲדוֹן עוֹלָם / אֲשֶׁר אוֹר לָבַשׁ וְעָטָה {{ש}} וְאָז הֲמֻלָּה / מִלְּמַעְלָה / יַעֲרִיצוּהוּ בְּמִבְטָא {{ש}} חֲבוּרַת אֵל / כְּנֶגֶד אֵל / מְסֻדָּרִים כְּמוֹ שִׁיטָה {{ר1}} אֵל מְפָאֲרִים / וּמְהַדְּרִים / וְהֵם אֹמְרִים וְגַם עוֹנִים {{רפרן|הזחה=2|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> g5d7a23daluetqnvn7eq3uhhuwkinfb 0 1726734 3088036 3028747 2026-10-10T22:50:20Z מו יו הו 37729 3088036 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|אופן מאת ר' משה בר יצחק. נאמר ברוב קהילות מנהג אשכנז המזרחי{{הערה|בקצת קהילות אומרים במקומו {{צ|[[לבעל התפארת]]}}, ובפראג אמרוהו אחריו.}} ביום אחרון של פסח החל בחול.{{הערה|אם חל בשבת אומרים {{צ|[[אהוביך אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]]}} כדי להתאים את היוצר לקריאת שיר השירים בציבור.}}{{הערה|בספר המנהגים הנדפס כתוב שאומרים אותו גם בשבת שאחרי פסח, ואין המנהג כן.}}}}</noinclude> {{הור|סימן: '''משה בר יצחק'''<noinclude>. מ-921.</noinclude>}} {{סי|מְ}}חוֹלֶלֶת / מְהֻלֶּלֶת / נֶאְדָּרִי עַל מוֹקְדָם {{ש}} {{סי|שַׁ}}לְהֶבֶת / מְהַבְהֶבֶת / מַחֲצֶבֶת כְּמוֹ נֶאֱדָם {{ש}} {{סי|הֲ}}מוֹן עָפִים / מִתְרוֹפְפִים / מִכֹּחָהּ בְּמַעֲמָדָם {{ש}} רוֹם טִפְּחָה / וְאַף בְּשִׂיחָה / נוֹטֵיהֶם וְתַפְקִידָם {{ש}} תִּמְצָא שְׂנֹא / טִבְּעָה נֹא / בְּעֵת רָפְתָה יָדָם {{ש}} וּבְאֵימָה / צְבָא רוֹמָה / מְשַׁלְּשִׁים קְדֻשָּׁה בְּמַעֲמָדָם {{ר1}} יוֹדוּ לַייָ חַסְדּוֹ, וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם{{ממס|תהלים קז ח}} וּמִתְחַדְּשִׁים / וּמִתְאַשְׁשִׁים / שׂוֹרְפִים כֹּל בְּלַפִּידָם {{ש}} {{סי|בִּ}}רְעָדוֹת / וּבְקִדּוֹת / מִשְׁתַּחֲוִים לְצוּר הוֹדָם {{ש}} {{סי|ר}}וֹמְמוֹת אֵל / יִשְׂרָאֵל / מַעֲרִיבִים בְּסִלּוּדָם {{ר1}} {{סי|י}}וֹם שִׁירָה / וְלֵיל זִמְרָה / בְּגִילָה וּבְכָל מְאֹדָם {{רפרן|הזחה=2|יוֹדוּ לַייָ חַסְדּוֹ, וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם}} {{סי|צִ}}בְאוֹת הֲדֹם / לְצַח וְאָדוֹם / יַעֲלִיצוּ נִפְלָאִים {{ש}} {{סי|חֵ}}קֶר אֵין / סְאוֹן סוֹאֵן / וְגַם מַעֲשָׂיו נוֹרָאִים {{ש}} {{סי|קָ}}רוֹב הוּא / לְקוֹרְאֵהוּ / וּמוֹשִׁיעַ לְנִדְכָּאִים {{ש}} תּוֹעֵי הֲמוֹן / בִּישִׁימוֹן / עִיר מוֹשָׁב לֹא מוֹצְאִים {{ר1}} יוֹם שִׁירָה / וְלֵיל זִמְרָה / בְּגִילָה וּבְכָל מְאֹדָם {{רפרן|הזחה=2|יוֹדוּ לַייָ חַסְדּוֹ, וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם}} יָמִין וּשְׂמֹאל / לְהָלְאָה מוֹל / צַד הוֹלְכִים וּבָאִים {{ש}} לֹא יָדְעוּ / מַה יִּרְעוּ / וּרְעֵבִים וְגַם צְמֵאִים {{ש}} וּבְחָזְקָה / מִמְּצוּקָה / קָרְאוּ לְשׂוֹנֵא גֵאִים {{ש}} וּבִמְהֵרָה / הָעֲתִירָה / נִתְקַבְּלָה פְּרֹס דָּאִים {{ר1}} הִשְׂבִּיעָם / בַּל יִנְעָם / חֵלֶף יְסַפְּרוּ בְּעוֹדָם {{רפרן|הזחה=2|יוֹדוּ לַייָ חַסְדּוֹ, וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> he56pu1v0knpo3907dadv4gepiz53ly 0 1726736 3088029 3028713 2026-10-10T22:42:39Z מו יו הו 37729 3088029 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|אופן אנונימי. נאמר ברוב קהילות מנהג אשכנז המזרחי בשבת ראשונה אחר פסח.{{הערה|בפיהם וברונא (מורביה) והנוהגים מנהגם אומרים [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]].}}}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב''' (קטוע)}} {{סי|אֲ}}רוּגֵי עֹז / בְּקוֹל מָעוֹז / לְנַעֲרָץ בִּצְבָא הֲמֻלָּה{{ש}} {{סי|בּ}}וֹטִים רֹן / בְּחֵךְ וְגָרוֹן / לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה {{ש}} {{סי|גְּ}}זוּרֵי אֵשׁ / אֲזוּרֵי אֵשׁ / עֲטוּיֵי עֹז וּתְהִלָּה {{ש}} {{סי|דִּ}}מְיוֹנָם / וְחֶזְיוֹנָם / כְּזֹהַר סוֹבְבֵי חִילָה{{ש}} {{סי|הֲ}}גוֹת בְּאֵימָה / וּבִנְעִימָה / בְּקוֹל עָרֵב וְקוֹל מִלָּה {{ר1}} {{סי|וְ}}יַעֲנִידוּן / וְיָעִידוּן / וְיַגִּידוּן אֲמִתֶּךָ {{רפרן|הזחה=2|אֵין קָדוֹשׁ כַּייָ כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ{{ממס|ש"א ב ב}}}} {{סי|זָ}}הֳרֵי גֵו / מִחוֹץ וְגֵו / יְקוּדֵי לַהֲבֵי רְשָׁפִים {{ש}} {{סי|חֲ}}קוּקֵי הוֹד / בְּלֵב וּמְאֹד / תְּהִלָּתְךָ מַטִּיפִים {{ש}} {{סי|ט}}וֹטְפֵי שִׁיר / לוֹ לְהָשִׁיר / בִּשְׁחָרִים וּבִנְשָׁפִים {{ש}} {{סי|יִ}}רְהָטוּן / יִלְהָטוּן / לָכֵן נִקְרְאוּ שְׂרָפִים {{ש}} {{סי|כּ}}וֹפְפִים רֹאשׁ / בְּחִיל לִדְרֹשׁ / רְאוֹת הוֹדוֹ לֹא זוֹקְפִים {{ר1}} {{סי|לְ}}בַל יְלִיזוּן / וְלֹא יֶחֱזוּן / כְּבוֹדְךָ בְּלֶכְתֶּךָ {{רפרן|הזחה=2|אֵין קָדוֹשׁ כַּייָ כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ}} {{סי|מַ}}לְאָכִים / נֶעֱרָכִים / לְהוֹדוֹת לְךָ נִצָּבִים {{ש}} {{סי|נֶ}}אֱזָרִים / וְנִגְזָרִים / מִגַּחַל נֶחֱצָבִים {{ש}} {{סי|סִ}}לְסוּלָם / וְצִלְצוּלָם / עֲנוֹת שִׁירוֹת נִקְצָבִים {{ש}} {{סי|עֲ}}נוּדֵי חֵן / וְלִוְיַת חֵן / שְׂמֵחִים וְלֹא נֶעֱצָבִים {{ר1}} {{סי|פְּ}}אֵר פּוֹצְחִים / וּמְנַצְּחִים / סְבִיב מָכוֹן לְשִׁבְתֶּךָ {{רפרן|הזחה=2|אֵין קָדוֹשׁ כַּייָ כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:פיוטי שבתות ספירת העומר]] </noinclude> oj4k6glhvrock6e0nj0emfhz4c771ua 0 1726737 3088028 3028715 2026-10-10T22:42:01Z מו יו הו 37729 3088028 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|אופן מאת [[מחבר:יוסף אבן זבארה|ר' יוסף ן' זבארה]]. בברונא (מורביה) ובקצת קהילות פיהם (לא בפראג), אומרים אותו בשבת ראשונה אחרי פסח.{{הערה|בשאר קהילות מנהג אשכנז המזרחי (כולל פראג), אומרים [[ארוגי עוז]].}} נדפס גם בסליחות ישנות כמנהג תימן, ובמחזור ארם צובא בסליחות לפרשת שופטים{{הערה|בשני דפוסים אלו נקטע הפיוט באופנים שונים.}}.}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב'''; '''יוסף זבארה'''}} {{סי|אֶ}}רְאֶלִּים / וְחַשְׁמַלִּים / יְתַנּוּ שִׁיר לְשֵׁם הָאֵל {{ש}} {{סי|בְּ}}טוּב הֶגְיוֹן / לְצוּר עֶלְיוֹן / הַפּוֹדֶה וְהַגּוֹאֵל {{ש}} וְכֵן יַחַד / גּוֹי אֶחָד / בְּרֹב שֶׁבַח וּבְרֹב הַלֵּל {{ש}} {{סי|יַ|1}}קְדִּישׁוּן / וִישַׁלְּשׁוּן / קְדֻשָּׁתְךָ בְּיוֹם וָלֵיל {{ר1}} וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל{{ממס|תהלים כב ד}} {{סי|גְּ}}דוּדֵי רוּם / יַכְתִּירוּם / לְךָ זֶמֶר וְתִפְאָרָה {{ש}} {{סי|דְּ}}מוּת פְּנֵיהֶם / וּמַרְאֵיהֶם / כְּמַרְאֶה אֵשׁ בֹּעֲרָה {{ש}} {{סי|הֲ}}מוֹן קוֹלָם / בְּסִלְסוּלָם / לְךָ נֶאְזָר בִּגְבוּרָה {{ר1}} {{סי|וְ|1}}שִׁיר פּוֹצְחִים / וּלְךָ שׂוֹחֲחִים / וְאוֹמְרִים כִּי אֵין כְּאֵל {{רפרן|הזחה=2|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}} {{סי|זָ}}הֳרֵי אוֹר / כְּעֵין מָאוֹר / פְּנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּם {{ש}} {{סי|חֲ}}צוּבֵי אֵשׁ / יְצוּקֵי אֵשׁ / וְסוּסֵי אֵשׁ מַרְכְּבוֹתָם {{ש}} שִׁמְךָ יְבָרְכוּן / בְּעֵת יֵלְכוּן / לֹא יִסַּבּוּ בְּלֶכְתָּם {{ר1}} {{סי|ס|1}}וֹד מְבַקְשִׁים / בְּעֵת רוֹחֲשִׁים / אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹד הָאֵל {{רפרן|הזחה=2|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}} {{סי|טְ}}כוּסֵי הוֹד / לְךָ סָהֹד / יְסַהֲדוּן, אַתָּה צוּרָם {{ש}} {{סי|יְ}}הוֹדֻךָ / וְיוֹדוּךְ / בְּמַהֲלָלָם וְטוֹב שִׁירָם {{ש}} {{סי|כְּ}}גַבְרִיאֵל / קָדוֹשׁ הָאֵל / וְסַנְדַּלְפוֹן טַפְסִרָם {{ר1}} {{סי|פְּ|1}}אֵר קוֹשֵׁר / בְּתָם וָיֹשֶׁר / עִם הַשַּׂר מִיכָאֵל {{רפרן|הזחה=2|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}} {{סי|לְ}}ךָ יַחַד גּוֹי אֶחָד תְּהִלָּתְךָ יַעֲרִיצוּן {{ש}} {{סי|מֵ}}חֲנוֹתָם אַרְבַּעְתָּם לְמוּל כִּסְאֲךָ יִתְחַצְּצוּן {{ש}} {{סי|נ}}וֹרָאִים וְנִשָּׂאִים כְּעֵין קָלָל יִתְנוֹצְצוּן {{ר1}} {{סי|זֶ|1}}ה יַעֲרִיץ וְזֶה יַמְרִיץ וְזֶה יְהַלֵּל וְזֶה יְסַלְסֵל {{רפרן|הזחה=2|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}} {{סי|סְ}}גֻלָּתְךָ וְנַחֲלָתְךָ לְךָ תָּמִיד יְשׁוֹרֵרוּ {{ש}} {{סי|עֲ}}בָדֶיךָ / מְעִידֶיךָ / כְּבוֹד זִכְרְךָ יְזַמֵּרוּ {{ש}} וְהַשְּׂרָפִים / בְּשֵׁשׁ עָפִים / בְּרוּם עֶרֶץ יְפָאֵרוּ {{ר1}} {{סי|בְּ|1}}קוֹל הָדָר / לָצוּר נֶאְדָּר / אֲשֶׁר אַיָּלוֹת יְחוֹלֵל {{רפרן|הזחה=2|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}} {{סי|פְּ}}תוּכֵי אֵשׁ / טָשִׁים בְּשֵׁשׁ / כְּנָפַיִם, בְּרוּם זְבוּלָךְ {{ש}} {{סי|צַ}}הֲלָתָם / וְרִנָּתָם / עוֹרְכִים תָּמִיד לְמוּלָךְ {{ש}} וְעַם נוֹשָׁע / שָׁב פֶּשַׁע / יַקְדִּישׁוּ כְּבוֹד גָּדְלָךְ {{ר1}} {{סי|אֲ|1}}דוֹן הַכֹּל / כֹּל יָכֹל / גְּבוּרָתְךָ מִי יְמַלֵּל {{רפרן|הזחה=2|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}} {{סי|קְ}}דוֹשִׁים / כַּתַּרְשִׁישִׁים / קְרוּאִים מַלְאֲכֵי הָאֵל {{ש}} {{סי|רֹ}}ן רוֹחֲשִׁים / בְּעֵת רוֹגְשִׁים / וְאוֹמְרִים יָהּ אַכְתְּרִיאל {{ש}} וְעַם נְדָבוֹת / בְּנֵי אָבוֹת / קוֹרְאֵי שְׁמַע יִשְׂרָאֵל {{ר1}} {{סי|רְ|1}}צֵה נִיבָם / מָחַל חוֹבָם / מַעֲבִיר יוֹם וּמֵבִיא לֵיל {{רפרן|הזחה=2|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}} {{סי|שִׁ}}נְאַנִּים / וְאוֹפַנִּים / סוֹבְבִים כֵּס מֶרְכַּבְתָּךָ {{ש}} {{סי|תְּ}}הִלָּתֶךָ / וְהִלָּתְךָ / מַעֲרִיצִים תִּפְאַרְתָּךָ {{ש}} וְגוֹי קָדוֹשׁ / לְךָ שָׁלֹשׁ / יְשַׁלְּשׁוּן אֶת קְדֻשָּׁתָךְ {{ר1}} {{סי|הֲ|1}}מוֹנֶיךָ / וּבָנֶיךָ / נִצָּבִים כְּדַל שׁוֹאֵל {{רפרן|הזחה=2|וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:יוסף אבן זבארה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטי שבתות ספירת העומר]] </noinclude> hc5tqatxqabvhp4fbsvq6lsze4mnxrx 0 1726742 3088034 3087231 2026-10-10T22:46:59Z מו יו הו 37729 3088034 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{פיוט| | שם= יחיד ערץ | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:פיוטי אופן|אופן]] | תת-סוג = | מועד = | מחבר = ר' יעקב | מיוחס ל = [[מחבר:רבנו תם|רבנו תם]] | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = יעקב | צורה = | אוצר השירה = {{אוצר השירה|י-2600}} | מנהגים = נאמר בברונא (מורביה) בשבת שבין יום כפור לסוכות, ובחלק מקהילות מנהג אשכנז המזרחי (מנהג פולין){{הערה|כך כתב ה[[לבוש_אורח_חיים_תצג#סעיף_ד|לבוש]], וכן מופיע ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21006&pgnum=1 סדר היוצרות קראקא ה'שמ"ט] בסוף הספר. בחלק מהסידורים (לדוגמא [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH990012883540205171/NLI יוצרות מכל שבתות השנה, פראג ה'תקצ"ו] או [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42807&st=&pgnum=811 סדר עבודת ישראל כמנהג פולין, רעדעלהיים ה'תרכ"ח]) כתוב שאומרים אותו אז גם בברונא או אפילו בפיהם, ויתכן שזו טעות הנובעת מאמירתו בשבת שבין יו"כ לסוכות כנ"ל (שהרי ב"יוצרות קראקא" הנ"ל הוא נזכר בשבת ב' אח"פ למנהג פולין, וכן בלבוש הוא למנהג פוזנא, ולא מצאנו אופן אחר). מ"מ למעשה, ברוב הסידורים הדפיסו אותו סתם, ואמירתו התקבלה בעוד מקומות (לדוגמא כן ניתן להסיק ממנהגי בי"כ "קהל עדת ישראל" ברלין).}} בשבת שניה אחרי פסח.{{הערה| בשאר קהילות אין אומרים בשבת זו פיוט אופן, ומנהג זה נשמר בהקפדה בפראג ובהונגריה.}} בחלק אחר מקהילות מנהג אשכנז המזרחי אומרים אותו בשבת חול המועד סוכות.{{הערה|[[ספר המנהגים]] בשם מנהג זנויים ואוסטרייך, ו[[לבוש אורח חיים תרסג #ב|לבוש]]. למעשה, ברוב ככל המחזורים לא נדפס אלא {{צ|[[ירוצצו כברקים]]}}, וכן מנהג רוב הקהילות.}} | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''יעקב'''}} {{סי|יְ}}חִיד עֶרֶץ / יָסַד אֶרֶץ / בְּרֹב חָכְמָה וְתוּשִׁיָּה {{ש}} עַנְוָתוֹ / וּגְדֻלָּתוֹ / מְפֻרְסֶמֶת וּגְלוּיָה {{ש}} נוֹרְאוֹתָיו / וְנִפְלְאוֹתָיו / יְהוּדוֹן דָּרֵי נְשִׁיָּה {{ש}} מַלְאָכִים / נֶעֱרָכִים / לְהַקְדִּישׁוֹ בְּרוּם עֲלִיָּה{{ר1}} יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ.{{ממס|תהלים פט ט}} {{סי|עֶ}}לְיוֹנִים / וְתַחְתּוֹנִים / שְׁמוֹ לָעַד יְזַמֵּרוּ {{ש}} וְאוֹפַנִּים / בִּרְנָנִים / כְּבוֹד זִכְרוֹ יְפָאֵרוּ {{ש}} וְאֵי מְעוֹנוֹ / וְחֶבְיוֹנוֹ / בְּחִיל זֶה לָזֶה יְדַבֵּרוּ {{ש}} וּבִנְעִימוּת / וּבִתְמִימוּת / תְּהִלָּתוֹ יְסַפֵּרוּ {{ר1}} וְאֵין בָּהֶם / וּבֵינֵיהֶם / לְשׁוֹן שֶׁקֶר וּרְמִיָּה {{רפרן|הזחה=2|יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ}} {{סי|קַ}}דִּישִׁים / רֹן רוֹחֲשִׁים / עִם כְּרוּבִים וּשְׂרָפִים {{ש}} וְהֵם עוֹמְדִים / וּמְסַלְּדִים / וְכִסֵּא אֵל מַקִּיפִים {{ש}} בְּמֶרְכָּבוֹת / לִרְבָבוֹת / לְמֵאוֹת וְלָאֲלָפִים {{ש}} וְרַגְלֵיהֶם / בְּכַנְפֵיהֶם / מַסְתִּירִים וּבָם עָפִים {{ר1}} יַקְדִּישׁוּן / וִישַׁלְּשׁוּן / קְדֻשַּׁת רַב עֲלִילִיָּה {{רפרן|הזחה=2|יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ}} {{סי|בְּ}}עֵת לֶכְתָּם / לְאַרְבַּעְתָּם / וְאוֹפַנֵּיהֶם אֶצְלָם {{ש}} וּבְעָמְדָם / בְּמַעֲמָדָם / יְקוּמוּן הֵמָּה לְמוּלָם {{ש}} וְשָׁם יְרִימוּן / וְיַעֲצִימוּן / אֲדוֹנֵיהֶם בְּרוּם עוֹלָם {{ש}} בִּקְדֻשָּׁה / מְשֻׁלָּשָׁה / כְּבוֹד הָאֵל מָלֵא עוֹלָם {{ר1}} קָדוֹשׁ יַעֲנוּ / קָדוֹשׁ יִשְׁנוּ / קָדוֹשׁ יְשַׁלְּשׁוּ שְׁלִישִׁיָּה {{רפרן|הזחה=2|יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:רבנו תם]] [[קטגוריה:פיוטי שבתות ספירת העומר]] [[קטגוריה:פיוטי סוכות]] </noinclude> 5wd87e9ru5qlos6rfwfoz3rnt77n2ax 0 1726782 3088038 3028754 2026-10-10T22:54:14Z מו יו הו 37729 3088038 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= שאו מנחה משובחה | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:פיוטי אופן|אופן]] | תת-סוג = | מועד = [[:קטגוריה:פיוטי שבת נחמו|שבת נחמו]] | מחבר = [[מחבר:מנחם בן מכיר|ר' מנחם בן מכיר]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = מנחם | צורה = | אוצר השירה = {{אוצר השירה|ש-33}} | מנהגים = נאמר למנהג אשכנז בשבת נחמו. | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|מיוסד על [[ישעיהו מ כו]] ו[[יחזקאל ג יב]]. סימן: '''מנחם''' (משולש)}} {{סי|שְׂאוּ|10}} {{סי|מִנְחָ}}ה / {{סי|מְ}}שֻׁבָּחָה / בְּיוֹם מְנוּחָה / הַתְשִׁירוּ {{ש}} {{סי|מָרוֹם|10}} דָּר / בְּעֹז נֶאְדָּר / בְּהוֹד וְהָדָר / הַכְשִׁירוּ {{ש}} {{סי|עֵינֵיכֶם|10}} / לְנֶגְדְּכֶם / עַפְעַפֵּיכֶם / הַיְשִׁירוּ {{ש}} {{סי|וּרְאוּ|10}} אוֹר / צַר וָאוֹר / מְאוֹרֵי אוֹר / תָּשִׁירוּ {{ר1}} {{סי|מְ|3}}רַנְנֵי שְׁפַר / וְכוֹכְבֵי צְפַר / שִׁיר חָדָש יָשִׁירוּ {{רפרן|הזחה=2|וְהַחַיּוֹת יְשׁוֹרֵרוּ וּכְרוּבִים יְפָאֵרוּ}} {{סי|מִי|10}} {{סי|מָ}}סַר / שְׁנֵים עָשָׂר / מַזָּלוֹת בָּרָקִיעַ {{ש}} {{סי|בָּרָא|10}} לְמוּל / בְּנֵי תָם, וּמוּל / אֲשֶׁר בַּחֹשֶׁן הִשְׁקִיעַ {{ש}} {{סי|אֵלֶּה|10}} הֵם / חֲיָלֵיהֶם / מְשֻׁלָּשִׁים הִתְקִיעַ {{ש}} {{סי|הַמּוֹצִיא|10}} / גַלְגַּל, חֲצִי / עֲלִיל, וַחֲצִי מַשְׁקִיעַ {{ש}} {{סי|בְּמִסְפָּר|10}} כֵּן / אֵפוֹד תִּכֵּן / שְׁבָטִים חֲצָיִם הִבְקִיעַ {{ר1}} {{סי|נֶ|3}}גְדּוֹ לָכֵן / הֵם בְּתוֹכֵן / בַּגַּלְגַּל הֵאִירוּ {{רפרן|הזחה=2|וְהַחַיּוֹת יְשׁוֹרֵרוּ וּכְרוּבִים יְפָאֵרוּ}} {{סי|צְבָאָם|10}} {{סי|נְ}}צֹר / בְּתוֹךְ צַר צוֹר / יְצַו שָׂרֵימוֹ לְמַעְלָה {{ש}} {{סי|לְכֻלָּם|10}} חֵיל / שׁוֹמְרֵי חֵל / חוֹמוֹת עִיר עַל תִּלָּהּ {{ש}} {{סי|בְּשֵׁם|10}} יִפְקֹד / שְׁמֹר וּשְׁקֹד / תָּמִיד יוֹם וָלָיְלָה {{ש}} {{סי|יִקְרָא|10}} לַצֹּאן / שְׁנַת רָצוֹן / אַל תִּתְּנוּ דֳמִי סֶלָה {{ר1}} {{סי|חַ|3}}שְׁמַלִּים / וְאֶרְאֶלִּים / אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ {{רפרן|הזחה=2|וְהַחַיּוֹת יְשׁוֹרֵרוּ וּכְרוּבִים יְפָאֵרוּ}} {{סי|מֵרֹב|10}} {{סי|חִ}}יל / הֲלֹא מַזְחִיל / זֵיעַ חַיּוֹת מְפַכֶּה {{ש}} {{סי|אוֹנִים|10}} לוֹ / וְהִלּוּלוֹ / שָׁכֹן אֶת דַּכָּא וְנָכֶה {{ש}} {{סי|וְאַמִּיץ|10}} יָהּ / בְּנֵי עֲלִיָּה / לְפָנָיו אַשְׁרֵי זוֹכֶה {{ש}} {{סי|כֹּחַ|10}} רַב / לְמִי נִקְרַב / בְּמִנְיַן לוֹ כָּל חוֹכֵי {{ש}} {{סי|אִישׁ|10}} אִישׁ בְּבַר / וְיֵשׁ בְּלֹא בַר / נִכְנָס בְּמַרְאִית סוֹכֶה {{ר1}} {{סי|מְ|3}}לִיצֵי עַם / הֵם בְּנֹעַם / יִגְּשׁוּ אָז יְדַבֵּרוּ {{רפרן|הזחה=2|וְהַחַיּוֹת יְשׁוֹרֵרוּ וּכְרוּבִים יְפָאֵרוּ}} {{סי|לֹא|10}} {{סי|מֻ}}רְשִׁים / תַּרְשִׁישִׁים / בְּשִׁיר כַּחֲבִיבִים אֱמוּנִים {{ש}} {{סי|נֶעְדָּר|10}} אַךְ / כָּל מַלְאָךְ / רֹן לְהַתְמִיד בְּכָל זְמַנִּים {{ש}} {{סי|בָּרוּךְ|20}} שְׁמוֹ / בְּבָרְכֵמוֹ / אַחֲרֵי קִלּוּס מְשַׁנְנִים {{ש}} {{סי|כְּבוֹד|20}} עָמְדָם / בְּעֵת עָם דֹּם / תְּרַפֶּינָה כְּנַף רְנָנִים {{ש}} {{סי|יְיָ|20}} שָׁם / בְּהַקְדִּישָׁם / פַּעַם אַחַת נִמְנִים {{ש}} {{סי|מִמְּקוֹמוֹ|20}} / יִתְמְהוּ לָמוֹ / חַיּוֹת לְשָׁאֳלָם פּוֹנִים {{ר1}} אָן אֲבִיר תָּם / בְּכֵס נֶחְתָּם / וּבֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַזְכִּירוּ {{רפרן|הזחה=2|וְהַחַיּוֹת יְשׁוֹרֵרוּ וּכְרוּבִים יְפָאֵרוּ}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:מנחם בן מכיר]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על פסוקים]] [[קטגוריה:פיוטי שבת נחמו]] </noinclude> ozhokyksg5rnfa38w1l6txqarzn3jtw 0 1726820 3088030 3028697 2026-10-10T22:43:56Z מו יו הו 37729 3088030 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= ידודון ידודון שנאני שלהבת | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:פיוטי אופן]] | תת-סוג = | מועד = | מחבר = ר' יעקב | מיוחס ל = ([[מחבר:רבנו תם|רבנו תם]]) | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = יעקב | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#י-325|י-325]] | מנהגים = נאמר בחלק מקהלות אשכנז המזרחי בשבת רביעית אחרי פסח (מנהג פולין).{{הערה|כך כתב ה[[לבוש_אורח_חיים_תצג#סעיף_ד|לבוש]], וכן מופיע ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21006&pgnum=1 סדר היוצרות קראקא ה'שמ"ט] בסוף הספר. למעשה, ברוב הסידורים הדפיסו אותו סתם, ואמירתו התקבלה בעוד מקומות (לדוגמא כן ניתן להסיק ממנהגי בי"כ "קהל עדת ישראל" ברלין). בשאר קהילות אין אומרים בשבת זו פיוט אופן, ומנהג זה נשמר בהקפדה בפראג ובהונגריה.}} }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''יעקב'''}} {{סי|יִ}}דֹּדוּן / יִדֹּדוּן / שִׁנְאֲנֵי שַׁלְהֶבֶת {{ש}} עִם פְּתָכִים / וּתְוָכִים / מֵהֵסֶק צָרֶבֶת {{ש}} קַרְנֵיהֶם / וְזִיו פְּנֵיהֶם / כְּזִיו זִיקַת שַׁלְהֶבֶת {{ש}} יַקְדִּישׁוּן / וִישַׁלְּשׁוּן / עִם אוֹפְנֵי מַרְכֶּבֶת {{ר1}} מִי כַּייָ אֱלֹהֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת{{ממס|תהלים קיג ה}} {{סי|עֲ}}טוּפִים / וּצְעוּפִים / לְאֶחָד שֵׁשׁ כְּנָפַיִם {{ש}} בָּם מְכַסִּים / וּבָם טָסִים / בְּפֶתַע חוּג שָׁמַיִם {{ש}} וְגוּפוֹתָם / וְגַבּוֹתָם / הֵם מְלֵאוֹת עֵינַיִם {{ר1}} שֶׁבַח עוֹזְרִים / לְצוּר צוּרִים / תֵּת תְּהִלָּה מְחֻטֶּבֶת {{רפרן|הזחה=2|מִי כַּייָ אֱלֹהֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת}} {{סי|קְ}}בִיעָתָם / בְּמִשְׁמַרְתָּם / תָּמִיד לַיְלָה וְיוֹמָם {{ש}} לְבַל יְלִיזוּן / לְבַל יְזִיזוּן / עֲדֵי עַד מִמְּקוֹמָם {{ש}} כִּי צוּרָם / שָׂם סִדְרָם / עַל מַעֲמָדָם קִיְּמָם {{ש}} מִיכָאֵל / וְגַבְרִיאֵל / סָבִיב כִּסְאוֹ שָׁם שָׂמָם {{ר1}} וְצָר חַיּוֹת / שָׁם הֱיוֹת / שְׁכִינָתוֹ מוּסֶבֶת {{רפרן|הזחה=2|מִי כַּייָ אֱלֹהֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת}} {{סי|בִּ}}רְעִישָׁה / וּבִגְעִישָׁה / כְּבוֹד זִכְרוֹ יְפָאֵרוּ {{ש}} וַעֲבָדָיו / בְּנֵי יְדִידָיו / לְמַטָּה הֵם יְסַפֵּרוּ {{ש}} בְּקוֹל, קָדוֹשׁ / קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ / יְיָ צְבָאוֹת, יְזַמֵּרוּ {{ר1}} וְגַם יֶהְגּוּן / בְּקוֹל הָגוּן / וּבְדַעַת מְיֻשֶּׁבֶת {{רפרן|הזחה=2|מִי כַּייָ אֱלֹהֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטי שבתות ספירת העומר]] </noinclude> 1wxxturfddahq60degsomgq0q4m5vuf 3088032 3088030 2026-10-10T22:45:32Z מו יו הו 37729 3088032 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= ידודון ידודון שנאני שלהבת | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:פיוטי אופן|אופן]] | תת-סוג = | מועד = | מחבר = ר' יעקב | מיוחס ל = ([[מחבר:רבנו תם|רבנו תם]]) | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = יעקב | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#י-325|י-325]] | מנהגים = נאמר בחלק מקהלות אשכנז המזרחי בשבת רביעית אחרי פסח (מנהג פולין).{{הערה|כך כתב ה[[לבוש_אורח_חיים_תצג#סעיף_ד|לבוש]], וכן מופיע ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21006&pgnum=1 סדר היוצרות קראקא ה'שמ"ט] בסוף הספר. למעשה, ברוב הסידורים הדפיסו אותו סתם, ואמירתו התקבלה בעוד מקומות (לדוגמא כן ניתן להסיק ממנהגי בי"כ "קהל עדת ישראל" ברלין). בשאר קהילות אין אומרים בשבת זו פיוט אופן, ומנהג זה נשמר בהקפדה בפראג ובהונגריה.}} }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''יעקב'''}} {{סי|יִ}}דֹּדוּן / יִדֹּדוּן / שִׁנְאֲנֵי שַׁלְהֶבֶת {{ש}} עִם פְּתָכִים / וּתְוָכִים / מֵהֵסֶק צָרֶבֶת {{ש}} קַרְנֵיהֶם / וְזִיו פְּנֵיהֶם / כְּזִיו זִיקַת שַׁלְהֶבֶת {{ש}} יַקְדִּישׁוּן / וִישַׁלְּשׁוּן / עִם אוֹפְנֵי מַרְכֶּבֶת {{ר1}} מִי כַּייָ אֱלֹהֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת{{ממס|תהלים קיג ה}} {{סי|עֲ}}טוּפִים / וּצְעוּפִים / לְאֶחָד שֵׁשׁ כְּנָפַיִם {{ש}} בָּם מְכַסִּים / וּבָם טָסִים / בְּפֶתַע חוּג שָׁמַיִם {{ש}} וְגוּפוֹתָם / וְגַבּוֹתָם / הֵם מְלֵאוֹת עֵינַיִם {{ר1}} שֶׁבַח עוֹזְרִים / לְצוּר צוּרִים / תֵּת תְּהִלָּה מְחֻטֶּבֶת {{רפרן|הזחה=2|מִי כַּייָ אֱלֹהֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת}} {{סי|קְ}}בִיעָתָם / בְּמִשְׁמַרְתָּם / תָּמִיד לַיְלָה וְיוֹמָם {{ש}} לְבַל יְלִיזוּן / לְבַל יְזִיזוּן / עֲדֵי עַד מִמְּקוֹמָם {{ש}} כִּי צוּרָם / שָׂם סִדְרָם / עַל מַעֲמָדָם קִיְּמָם {{ש}} מִיכָאֵל / וְגַבְרִיאֵל / סָבִיב כִּסְאוֹ שָׁם שָׂמָם {{ר1}} וְצָר חַיּוֹת / שָׁם הֱיוֹת / שְׁכִינָתוֹ מוּסֶבֶת {{רפרן|הזחה=2|מִי כַּייָ אֱלֹהֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת}} {{סי|בִּ}}רְעִישָׁה / וּבִגְעִישָׁה / כְּבוֹד זִכְרוֹ יְפָאֵרוּ {{ש}} וַעֲבָדָיו / בְּנֵי יְדִידָיו / לְמַטָּה הֵם יְסַפֵּרוּ {{ש}} בְּקוֹל, קָדוֹשׁ / קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ / יְיָ צְבָאוֹת, יְזַמֵּרוּ {{ר1}} וְגַם יֶהְגּוּן / בְּקוֹל הָגוּן / וּבְדַעַת מְיֻשֶּׁבֶת {{רפרן|הזחה=2|מִי כַּייָ אֱלֹהֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטי שבתות ספירת העומר]] </noinclude> 55eoqjbwn96sotdfl0fc98l6uehu2uu 0 1726825 3088035 3028737 2026-10-10T22:48:24Z מו יו הו 37729 3088035 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם=יקודי אש כידודי אש | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג =[[:קטגוריה:פיוטי אופן|אופן]] | תת-סוג = | מועד = | מחבר =ר' יעקב | מיוחס ל =([[מחבר:רבנו תם|רבנו תם]]) | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון =יעקב יעקוב | צורה = | אוצר השירה = | מנהגים =נאמר בפוזנא בשבת שלישית אחרי פסח, ובחלק מקהלות אשכנז המזרחי בשבת חמישית אחרי פסח (מנהג פולין).{{הערה|כך כתב ה[[לבוש_אורח_חיים_תצג#סעיף_ד|לבוש]], וכן מופיע ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21006&pgnum=1 סדר היוצרות קראקא ה'שמ"ט] בסוף הספר. למעשה, ברוב הסידורים הדפיסו אותו סתם, ואמירתו התקבלה בעוד מקומות (לדוגמא כן ניתן להסיק ממנהגי בי"כ "קהל עדת ישראל" ברלין). ובפוזנא אומרים {{צ|[[במרומי רום ישיבתך]]}}. בשאר קהילות אין אומרים בשבת זו פיוט אופן, ומנהג זה נשמר בהקפדה בפראג ובהונגריה.}} }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''יעקב''', '''יעקוב'''}} {{סי|יְ|2}}קוֹדֵי אֵשׁ / כִּידוֹדֵי אֵשׁ / יְצוּרֵי צוּר כְּרוּבִים דָּר {{ש}} {{סי|עֵ|3}}ינֵיהֶם / וּמַרְאֵיהֶם / כְּעֵין סֹחֶרֶת וּכְעֵין דַּר {{ש}} {{סי|ק|3}}וֹל יְנוֹפְפוּן / וְיִתְעוֹפְפוּן / עֲשׂוֹת חֵפֶץ אֵל נֶאְדָּר {{ש}} {{סי|בְּ|3}}טוּב שִׁירָה / בְּרֹן זִמְרָה / יְשׁוֹרְרוּן אִישׁ בְּלִי נֶעְדָּר {{ר1}} קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ קוֹל יְיָ בֶּהָדָר{{ממס|תהלים כט ד}} {{סי|עָ}}צְמָתָם / וְקוֹמָתָם / זְקוּפָה כְּקוֹמַת תָּמָר {{ש}} לֵיל וָיוֹם / לְמוּל אָיֹם / מֵיטִיבִים שֶׁבַח וּזְמָר {{ש}} הֲמֻלּוֹת / מְחֻיָּלוֹת / וּמַחֲנוֹת כְּיֶלֶק סָמָר {{ש}} מַצָּבָם / וּמוֹשָׁבָם / מִשְׁמָר לְעֻמַּת מִשְׁמָר {{ר1}} כִּי קוֹנָם / הִתְקִינָם / וּמַעַרְכוֹתָם סָדַר {{רפרן|הזחה=2|קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ קוֹל יְיָ בֶּהָדָר}} {{סי|ק}}וֹל יְרִימוּן / וְיַעֲצִימוּן / לְאֵל כַּבִּיר מִמְּקוֹמוֹ {{ש}} וְעַל מְעוֹנוֹ / וְחֶבְיוֹנוֹ / זֶה יִשְׁאַל כְּנָאֳמוֹ {{ש}} וְהֵם עוֹמְדִים / וַחֲרֵדִים / מִפַּחְדּוֹ וּמֵאֵימוֹ {{ש}} יַעֲרִיצוּן / וְיַקְדִּישׁוּן / כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ {{ר1}} כִּי סֻכּוֹ / מִכֹּה וּמִכֹּה / בְּסוּפָה וְסַעַר לִגְדָר {{רפרן|הזחה=2|קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ קוֹל יְיָ בֶּהָדָר}} {{סי|וְ}}נֶשֶׁר וִיצִיר / וְשׁוֹר וּכְפִיר / מוּכָנִים בְּמֶרְכַּבְתּוֹ {{ש}} וְתַחֲנוֹתָם / וּמַחֲנוֹתָם / סְבִיבוֹת תְּכוּנוֹת שִׁבְתּוֹ {{ש}} לִפְנֵיהֶם / אוֹפַנֵּיהֶם / סוֹבְלֵי כֵּס תִּפְאַרְתּוֹ {{ר1}} לְשָׁרֵת פְּנֵי / הַמַּחֲנֶה / וְהַסֵּדֶר הַנִּסְדָּר {{רפרן|הזחה=2|קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ קוֹל יְיָ בֶּהָדָר}} {{סי|בִּ}}ימִינוֹ / עַל שִׁכְנוֹ / שָׁת מַחֲנֵה מִיכָאֵל {{ש}} וְלִשְׂמֹאלוֹ / וּמִמּוּלוֹ / גַּבְרִיאֵל וְאוּרִיאֵל {{ש}} וּמֵאַחֲרָיו / בְּמִשְׁמָרָיו / הֵכִין מַחֲנֵה רְפָאֵל {{ש}} יַקְדִּישׁוּן / וִישַׁלְּשׁוּן / קְדֻשָּׁה בְּעִתּוֹת הָאֵל {{ר1}} לְדָר חֶבְיוֹן / לְאֵל עֶלְיוֹן / שְׁמוֹ מְרֹמָם וּמְהֻדָּר {{רפרן|הזחה=2|קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ קוֹל יְיָ בֶּהָדָר}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטי שבתות ספירת העומר]] </noinclude> 2wodsbfx2a2ffvvnkq2pnoh48ur1iyh 0 1728115 3087995 3080768 2026-10-10T21:27:41Z מו יו הו 37729 3087995 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==נוסח אשכנז== </noinclude> {| |- |{{מילת קבע|מִי שֶׁעָנָה}} לְאַבְרָהָם אָבִֽינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוּא יַעֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|מִי שֶׁעָנָה}} לְיִצְחָק בְּנוֹ כְּשֶׁנֶּעֱקַד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּֽחַ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוּא יַעֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|מִי שֶׁעָנָה}} לְיַעֲקֹב בְּבֵית אֵל {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוּא יַעֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|מִי שֶׁעָנָה}} לְיוֹסֵף בְּבֵית הָאֲסוּרִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוּא יַעֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|מִי שֶׁעָנָה}} לַאֲבוֹתֵֽינוּ עַל יַם סוּף {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוּא יַעֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|מִי שֶׁעָנָה}} לְמֹשֶׁה בְּחוֹרֵב {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוּא יַעֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|מִי שֶׁעָנָה}} לְאַהֲרֹן בַּמַּחְתָּה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוּא יַעֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|מִי שֶׁעָנָה}} לְפִינְחָס בְּקוּמוֹ מִתּוֹךְ הָעֵדָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוּא יַעֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|מִי שֶׁעָנָה}} לִיהוֹשֻֽׁעַ בַּגִּלְגָּל {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוּא יַעֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|מִי שֶׁעָנָה}} לִשְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוּא יַעֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|מִי שֶׁעָנָה}} לְדָוִד וּשְׁלֹמֹה בְנוֹ בִּירוּשָׁלָֽיִם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוּא יַעֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|מִי שֶׁעָנָה}} לְאֵלִיָּֽהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוּא יַעֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|מִי שֶׁעָנָה}} לֶאֱלִישָׁע בִּירִיחוֹ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוּא יַעֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|מִי שֶׁעָנָה}} לְיוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּגָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוּא יַעֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|מִי שֶׁעָנָה}} לְחִזְקִיָּֽהוּ {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=מֶֽלֶךְ יְהוּדָה}} בְּחׇלְיוֹ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוּא יַעֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|מִי שֶׁעָנָה}} לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה בְּתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוּא יַעֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|מִי שֶׁעָנָה}} לְדָנִיֵּאל בְּגֹב הָאֲרָיוֹת {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוּא יַעֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|מִי שֶׁעָנָה}} לְמׇרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוּא יַעֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|מִי שֶׁעָנָה}} לְעֶזְרָא בַּגּוֹלָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוּא יַעֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|מִי שֶׁעָנָה}} לְכׇל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים וְהַתְּמִימִים וְהַיְשָׁרִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|הוּא יַעֲנֵֽנוּ}} |- |} <noinclude> {{הור|ממשיכים: [[דעני לעניי#נוסח אשכנז|רחמנא דעני]]}} ==נוסח תימן== {| |- |{{מילת קבע|כְּשֶׁעָנִֽיתָ}} לְאַבְרָהָם אָבִֽינוּ בְּהַר הַמֹּרִיָּה {{ש-רווח|1em}} || {{הור|{{ע|עֲנֵינַן}}}} |- |{{מילת קבע|כְּשֶׁעָנִֽיתָ}} לְיִצְחָק עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּֽחַ {{ש-רווח|1em}} || {{הור|{{ע|עֲנֵינַן}}}} |- |{{מילת קבע|כְּשֶׁעָנִֽיתָ}} לְיַעֲקֹב בְּבֵית אֵל {{ש-רווח|1em}} || {{הור|{{ע|עֲנֵינַן}}}} |- |{{מילת קבע|כְּשֶׁעָנִֽיתָ}} לְיוֹסֵף בְּבֵית הָאֲסוּרִים {{ש-רווח|1em}} || {{הור|{{ע|עֲנֵינַן}}}} |- |{{מילת קבע|כְּשֶׁעָנִֽיתָ}} לְמֹשֶׁה וַאֲבוֹתֵֽינוּ עַל יַם סוּף {{ש-רווח|1em}} || {{הור|{{ע|עֲנֵינַן}}}} |- |{{מילת קבע|כְּשֶׁעָנִֽיתָ}} לְאַהֲרֹן בַּמַּחְתָּה {{ש-רווח|1em}} || {{הור|{{ע|עֲנֵינַן}}}} |- |{{מילת קבע|כְּשֶׁעָנִֽיתָ}} לְפִינְחָס בַּמַּגֵּפָה {{ש-רווח|1em}} || {{הור|{{ע|עֲנֵינַן}}}} |- |{{מילת קבע|כְּשֶׁעָנִֽיתָ}} לִיהוֹשֻֽׁעַ בַּגִּלְגָּל {{ש-רווח|1em}} || {{הור|{{ע|עֲנֵינַן}}}} |- |{{מילת קבע|כְּשֶׁעָנִֽיתָ}} לִשְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה {{ש-רווח|1em}} || {{הור|{{ע|עֲנֵינַן}}}} |- |{{מילת קבע|כְּשֶׁעָנִֽיתָ}} לְדָוִד וְלִשְׁלֹמֹה בְנוֹ בִּירוּשָׁלַֽיִם {{ש-רווח|1em}} || {{הור|{{ע|עֲנֵינַן}}}} |- |{{מילת קבע|כְּשֶׁעָנִֽיתָ}} לְאֵלִיָּֽהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל {{ש-רווח|1em}} || {{הור|{{ע|עֲנֵינַן}}}} |- |{{מילת קבע|כְּשֶׁעָנִֽיתָ}} לֶאֱלִישָׁע בִּירִיחוֹ {{ש-רווח|1em}} || {{הור|{{ע|עֲנֵינַן}}}} |- |{{מילת קבע|כְּשֶׁעָנִֽיתָ}} לְיוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּגָה {{ש-רווח|1em}} || {{הור|{{ע|עֲנֵינַן}}}} |- |{{מילת קבע|כְּשֶׁעָנִֽיתָ}} לְדָנִיֵּאל בְּגוּב הָאֲרָיוֹת {{ש-רווח|1em}} || {{הור|{{ע|עֲנֵינַן}}}} |- |{{מילת קבע|כְּשֶׁעָנִֽיתָ}} לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה בְּתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ {{ש-רווח|1em}} || {{הור|{{ע|עֲנֵינַן}}}} |- |{{מילת קבע|כְּשֶׁעָנִֽיתָ}} לְמׇרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה {{ש-רווח|1em}} || {{הור|{{ע|עֲנֵינַן}}}} |- |{{מילת קבע|כְּשֶׁעָנִֽיתָ}} לְעֶזְרָא בַּגּוֹלָה {{ש-רווח|1em}} || {{הור|{{ע|עֲנֵינַן}}}} |- |} ==נוסח איטליה== {| |- |{{מילת קבע|כְּשֶׁעָנִֽיתָ}} לְאַבְרָהָם בְּהַר הַמֹּרִיָּה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|כְּשֶׁעָנִֽיתָ}} לְיִצְחָק עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּֽחַ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|כְּשֶׁעָנִֽיתָ}} לְיַעֲקֹב בְּבֵית אֵל {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|כְּשֶׁעָנִֽיתָ}} לְיוֹסֵף בְּבֵית הָאֲסוּרִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|כְּשֶׁעָנִֽיתָ}} לַאֲבוֹתֵֽינוּ בְּמִצְרַֽיִם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|כְּשֶׁעָנִֽיתָ}} לְמֹשֶׁה עַל יַם סוּף {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|כְּשֶׁעָנִֽיתָ}} לְאַהֲרֹן בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּֽדֶשׁ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|כְּשֶׁעָנִֽיתָ}} לְאֶלְעָזָר בְּנוֹ בְּשָׁאֲלוֹ בְּאוּרִים וְתֻמִּים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|כְּשֶׁעָנִֽיתָ}} לְפִינְחָס בַּשִּׁטִּים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|כְּשֶׁעָנִֽיתָ}} לִיהוֹשֻֽׁעַ בַּגִּלְגָּל {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|כְּשֶׁעָנִֽיתָ}} לִשְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|כְּשֶׁעָנִֽיתָ}} לְדָוִד וְלִשְׁלֹמֹה בְנוֹ בִּירוּשָׁלַֽיִם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|כְּשֶׁעָנִֽיתָ}} לְאֵלִיָּֽהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|כְּשֶׁעָנִֽיתָ}} לֶאֱלִישָׁע בִּירִיחוֹ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|כְּשֶׁעָנִֽיתָ}} לְחִזְקִיָּֽהוּ בַּחֲלוֹתוֹ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|כְּשֶׁעָנִֽיתָ}} לְיוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּגָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|כְּשֶׁעָנִֽיתָ}} לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה בְּתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|כְּשֶׁעָנִֽיתָ}} לְדָנִיֵּאל בְּגֹב אֲרָיוֹת {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|כְּשֶׁעָנִֽיתָ}} לְמׇרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|כְּשֶׁעָנִֽיתָ}} לְעֶזְרָא בַּגּוֹלָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|כְּשֶׁעָנִֽיתָ}} לְמַתִּתְיָה כֹּהֵן גָּדוֹל {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|כְּשֶׁעָנִֽיתָ}} לְחַשְׁמוֹנַאי וּבָנָיו {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|כְּשֶׁעָנִֽיתָ}} לַחֲסִידִים הַיְשָׁרִים וְהַתְּמִימִים {{ש-רווח|1em}} || {{ע|עֲנֵֽנוּ}} |} [[קטגוריה:פיוטי רחמים]] [[קטגוריה:מנהג איטליה]] [[קטגוריה:נוסח תימן]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על משניות]] </noinclude> chh6r8409tc950lir6y2fjbo9e8hzfx 0 1732646 3087994 3079551 2026-10-10T21:24:32Z מו יו הו 37729 3087994 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} <poem> {{מילת קבע|תְּכַלֶּה מִמֶּנּוּ}} {{סי|אַ}}פָּךְ וַחֲמָתָךְ {{מילת קבע|תְּכַלֶּה מִמֶּנּוּ}} {{סי|בִּ}}זָּה וְשִׁבְיָה {{מילת קבע|תְּכַלֶּה מִמֶּנּוּ}} {{סי|גָּ}}לוּת וְטִלְטוּל {{מילת קבע|תְּכַלֶּה מִמֶּנּוּ}} {{סי|דֶּ}}בֶר וּמַשְׁחִית {{מילת קבע|תְּכַלֶּה מִמֶּנּוּ}} {{סי|הֹ}}וָה עַל הֹוָה {{מילת קבע|תְּכַלֶּה מִמֶּנּוּ}} {{סי|וֶ}}סֶת עֲבוֹדָה זָרָה {{מילת קבע|תְּכַלֶּה מִמֶּנּוּ}} {{סי|זַ}}עַם וְעֶבְרָה {{מילת קבע|תְּכַלֶּה מִמֶּנּוּ}} {{סי|חֲ}}רוֹנָךְ וְקִצְפָּךְ {{מילת קבע|תְּכַלֶּה מִמֶּנּוּ}} {{סי|טִ}}נּוּף מַעֲשִׂים רָעִים {{נוא|הוראה=נוסח ישן:|טִנּוּף מַיִם טְמֵאִים}} {{מילת קבע|תְּכַלֶּה מִמֶּנּוּ}} {{סי|יֵ}}צֶר הָרָע {{מילת קבע|תְּכַלֶּה מִמֶּנּוּ}} {{סי|כִּ}}לְיוֹן עֵינַיִם {{מילת קבע|תְּכַלֶּה מִמֶּנּוּ}} {{סי|ל}}וֹחֲמִים וְלוֹחֲצִים {{מילת קבע|תְּכַלֶּה מִמֶּנּוּ}} {{סי|מַ}}לְאַךְ הַמָּוֶת {{מילת קבע|תְּכַלֶּה מִמֶּנּוּ}} {{סי|נֶ}}גֶף וְחָרוֹן {{מילת קבע|תְּכַלֶּה מִמֶּנּוּ}} {{סי|שִׂ}}נְאַת חִנָּם {{מילת קבע|תְּכַלֶּה מִמֶּנּוּ}} {{סי|עַ}}יִן הָרָע {{מילת קבע|תְּכַלֶּה מִמֶּנּוּ}} {{סי|פִּ}}יק בִּרְכַּיִם {{מילת קבע|תְּכַלֶּה מִמֶּנּוּ}} {{סי|צָ}}רָה וְצוּקָה {{מילת קבע|תְּכַלֶּה מִמֶּנּוּ}} {{סי|קָ}}לוֹן וְחֶרְפָּה {{מילת קבע|תְּכַלֶּה מִמֶּנּוּ}} {{סי|רָ}}עֵי אָדָם {{נוא|הוראה=נוסח ישן:|רָעֵי גוֹיִם}} {{מילת קבע|תְּכַלֶּה מִמֶּנּוּ}} {{סי|שִׁ}}לְטוֹנִים קָשִׁים [{{מילת קבע|תְּכַלֶּה מִמֶּנּוּ}} {{סי|שְׁ}}מוּעוֹת רָעוֹת] {{מילת קבע|תְּכַלֶּה מִמֶּנּוּ}} {{סי|תַּ}}חֲרוּת וְאֵיבָה {{מילת קבע|תְּכַלֶּה מִמֶּנּוּ}} כָּל מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת וְכָל מִינֵי יִסּוּרִים וָחֳלָאִים רָעִים. אָמֵן.</poem> [[קטגוריה:פיוטי רחמים]] [[קטגוריה:מנהג איטליה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] m1lyqhmw9t605us6rcfyizmyph8zv8o 0 1733068 3088005 2993555 2026-10-10T21:35:50Z מו יו הו 37729 3088005 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} <poem> הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת {{סי|אַ}}נְחוֹתֵינוּ הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת {{סי|בָּ}}שְׁתֵּנוּ הַבִּיטָה וְקַבֵּץ אֶת {{סי|גָּ}}לֻיּוֹתֵינוּ הַבִּיטָה וּרְצֵה אֶת {{סי|דִּ}}מְעָתֵנוּ הַבִּיטָה וְהַגְבֵּהַּ אֶת {{סי|הַ}}שְׁפָּלָתֵנוּ הַבִּיטָה וּשְׁמַע אֶת {{סי|וִ}}דּוּיֵנוּ הַבִּיטָה וּשְׁמַע אֶת {{סי|זַ}}עֲקָתֵנוּ הַבִּיטָה וְרַפֵּא אֶת {{סי|חָ}}לְיֵנוּ הַבִּיטָה וְטַהֵר אֶת {{סי|טֻ}}מְאוֹתֵינוּ הַבִּיטָה וְהַעֲלֶה אֶת {{סי|יְ}}רִידָתֵנוּ הַבִּיטָה וְהָסֵר אֶת {{סי|כְּ}}לִמָּתֵנוּ הַבִּיטָה וּלְחַם אֶת {{סי|ל}}וֹחֲמֵינוּ הַבִּיטָה וּלְחֹץ אֶת {{סי|ל}}וֹחֲצֵינוּ הַבִּיטָה וְרַפֵּא אֶת {{סי|מַ}}כְאוֹבֵינוּ הַבִּיטָה וּשְׁמַע אֶת {{סי|נַ}}אֲקָתֵנוּ הַבִּיטָה וּשְׁמַע אֶת {{סי|שִׂ}}יחָתֵנוּ הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת {{סי|עָ}}נְיֵנוּ הַבִּיטָה וּגְדֹר אֶת {{סי|פִּ}}רְצוֹתֵינוּ הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת {{סי|צַ}}עֲקָתֵנוּ הַבִּיטָה וּשְׁמַע אֶת {{סי|ק}}וֹלֵנוּ הַבִּיטָה וְהַטֵּה אֶל {{סי|רִ}}נָּתֵנוּ הַבִּיטָה וּשְׁמַע אֶת {{סי|שַׁ}}וְעָתֵנוּ הַבִּיטָה וְהַאֲזִין אֶת {{סי|תְּ}}פִלָּתֵנוּ הַבִּיטָה וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּחִנָּתֵנוּ.</poem><noinclude> [[קטגוריה:פיוטי רחמים]] [[קטגוריה:מנהג איטליה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] jpkg44ed7zymd2s9jigohcgkqp8i149 0 1733069 3087999 2993613 2026-10-10T21:31:00Z מו יו הו 37729 3087999 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{רן|אַל תְּבִישֵׁנוּ אֱלֹהֵינוּ וְאַל תַּכְלִימֵנוּ מַלְכֵּנוּ אַל תְּבִישֵׁנוּ אָבִינוּ וְאַל תַּכְלִימֵנוּ אֲדוֹנֵנוּ אַל תְּבִישֵׁנוּ יוֹצְרֵנוּ וְאַל תַּכְלִימֵנוּ בּוֹרְאֵנוּ אַל תְּבִישֵׁנוּ בִּתְפִלָּתֵנוּ וְאַל תַּכְלִימֵנוּ בִּתְחִנָּתֵנוּ אַל תְּבִישֵׁנוּ בְּמִשְׁאֲלוֹתֵינוּ וְאַל תַּכְלִימֵנוּ בְּבַקָּשָׁתֵנוּ.}}<noinclude> [[קטגוריה:פיוטי רחמים]] [[קטגוריה:מנהג איטליה]] f6p18sft6387eed90xmg6zt4rhuvwnw 0 1733089 3088019 3079559 2026-10-10T21:50:20Z מו יו הו 37729 /* נוסח תימן */ 3088019 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==נוסח איטליה== <poem> רַחֲמָנָא עֲוֵינַן רַחֲמָנָא חֲטֵינַן רַחֲמָנָא אַסְכַּלְנַן רַחֲמָנָא וּמְרֵדְנַן רַחֲמָנָא חֲטֵינַן וְאַרְשַׁעְנַן וְאַסְכַּלְנַן וּמְרֵדְנַן קַמָּךְ רַחֲמָנָא לָא נְטַרְנַן פִּקּוֹדָךְ רַחֲמָנָא וְלָא הַלֵּכְנַן בְּאָרְחָתָךְ רַחֲמָנָא וְלָא עֲבַדְנַן רְעוּתָךְ רַחֲמָנָא וַעֲבַרְנַן עַל מֵימְרָךְ רַחֲמָנָא לָא בְזָכוּ וְלָא בְעֹבָדִין טָבִין אֲתֵינַן לְמִקְרֵי קַמָּךְ רַחֲמָנָא עֲבֵד גַּבַּן בְּדִיל שְׁמָךְ רַבָּא רַחֲמָנָא וְלָא תֵיתֵי בְדִינָא בַּהֲדַן רַחֲמָנָא דְּאִי דָּיְנַת לַן לֵית בַּן דְּזָכֵי רַחֲמָנָא לָא תְשַׁלֵּם לַן כְּחֶטְאַן רַחֲמָנָא לָא תְדוֹנִינַן כְּחוֹבִין רַחֲמָנָא לָא תִגְמֹל לַן כְּעֹבָדֵי יְדַן רַחֲמָנָא לָא תִפְרַע מִנַּן כְּאָרְחָתִין רַחֲמָנָא הַב לַן לִבָּא דִתְיֻבְתָּא רַחֲמָנָא הַב בְּלִבַּן לְמִנְדַּע דַּחְלְתָךְ רַחֲמָנָא אַהְדַּר אַפָּךְ בְּרַחֲמֵי גַּבַּן רַחֲמָנָא גַּלְיָא קַמָּךְ דְּרַשִׁיעֵי אֲנַן מֵעָלַם רַחֲמָנָא גַּלְיָא קַמָּךְ דְּחַטָּאֵי אֲנַן מֵעָלַם רַחֲמָנָא בְּרָךְ וְעַבְדָּךְ אֲנַן רַחֲמָנָא לֵית בְּרָא דְּלָא חָטֵי לַאֲבוּהִי רַחֲמָנָא בְּרָא חָטֵי לַאֲבוּהֵי חָיֵס רַחֲמָנָא לֵית עַבְדָא דְּלָא מָרֵד קַמֵּהּ מָרֵהּ רַחֲמָנָא עַבְדָא מָרֵד מָרֵהּ תָּאֵב רַחֲמָנָא גְּעַר בֵּהּ בְּיִצְרָא בִישָׁא מִנַּן רַחֲמָנָא לָא תִמְסְרִנַּן בִּידֵהּ רַחֲמָנָא גַּלְיָא קַמָּךְ דְּאִיהוּ דְּנוּרָא וַאֲנַן דְּבִשְׂרָא רַחֲמָנָא אַמְלִיךְ עֲלַן יִצְרָא טָבָא רַחֲמָנָא סַיַּע בַּהֲדַן לְמִנְדַּע דַּחְלְתָךְ רַחֲמָנָא אַתְּ בְּרַחֲמָךְ הֲוֵי לַן עֶזְרָא וְסֻמְכָא רַחֲמָנָא פְּרֹקְנַן הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא רַחֲמָנָא רְחַם עֲלַן בִּסְגֵי רַחֲמָךְ רַחֲמָנָא וְלָא נֶהְדַּר בְּפַחֵי נְפַשׁ מִקַּמָּךְ רַחֲמָנָא וּתְהֵא שַׁעְתָּא הָדָא שְׁעַת רַעֲוָא מִקַּמָּךְ רַחֲמָנָא וּתְהֵא שַׁתָּא הָדָא שְׁנַת פֻּרְקָנָא לְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל רַחֲמָנָא פְּרֹק חַיֵּי וְאַיְתִי מִיתֵי רַחֲמָנָא פְּרֹק חַיֵּי דְּבִישׁ לְהוּ כְּמִיתֵי רַחֲמָנָא אַעְדִּי מִנַּן גִּירֵי דְּמוֹתָא רַחֲמָנָא אַעְדִּי מִנַּן גִּירֵי דְּכַפְנָא רַחֲמָנָא אַעְדִּי מִנַּן גִּירֵי דְּדֻחְקָא רַחֲמָנָא אַעְדִּי מִנַּן גִּירֵי דְּכָל מַרְעִין רַחֲמָנָא פְּרֹקְנַן וְאַפֵּקְנַן מֵחֲשֹׁכָא לִנְהֹרָא רַחֲמָנָא גַּלְיָא קַמָּךְ דְּלֵית לַן אֱלָהָא בַּר מִנָּךְ רַחֲמָנָא לֵית לַן לְמִקְרֵי אֶלָּא לָךְ רַחֲמָנָא לָךְ קָרֵינַן וְאַתְּ עֲנֵינַן רַחֲמָנָא פְּתַח תַּרְעֵי שְׁמַיָּא לִצְלוֹתִין רַחֲמָנָא וּשְׁמֵי שְׁמַיָּא לְבָעוּתִין רַחֲמָנָא שַׁמְעֵהּ לְקָלִין וְקַבְּלַהּ לִצְלוֹתִין רַחֲמָנָא וְתִגְמֹל צְלוֹתִין חִסְדָא וְרַחֲמֵי קַמָּךְ מַלְכָּא רָמָא רַחֲמָנָא וְחַנָּנָא רַחֵם עֲלַן מַלְכָּא רָמָא רַחֲמָנָא וְחַנָּנָא חוּס עֲלַן מַלְכָּא רָמָא רַחֲמָנָא וְחַנָּנָא פְּרֹקְנַן מִן כָּל עָקָא מַלְכָּא רָמָא רַחֲמָנָא וְחַנָּנָא שֵׁזֵבְנַן מִן כָּל מַרְעִין </poem> ==נוסח תימן== {| |- |רַחֲמָנָא חֲטֵינַן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- |אַסְכַּלְנַן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- |אַרְשַׁעְנַן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- |מְרֵינַן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- |מְרֵדְנַן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- |חֲטֵינַן וְאַסְכַּלְנַן וְאַרְשַׁעְנַן וּמְרֵינַן וּמְרֵדְנַן קַמָּךְ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- |לָא הַלֵּכְנָא בְּאֹרְחָתָךְ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- |וְלָא עֲבַדְנָא דְּשַׁפִּיר קַמָּךְ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- |בְּחֻצְפָּא יַתִּירָא אֲתֵינָא לִמִקְרֵי קַמָּךְ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- |חַטָּאֵי אַנַּן מֵעָלַם {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- |רַשִּׁיעֵי אֲנַן קַמָּךְ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- |לָא תְשַׁלֵּם לַן כַּחֲטָאַן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- |לָא תִתְפְּרַע מִנַּן כְּאֹרְחָתַן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- |לָא תֵיתֵי בְּדִינָא בַּהְדַּן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- |עוּבָדֵי יְדָךְ אַנַּן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- |אַפְּקִנַּן מֵחֲשֹׁכָא לִנְהֹרָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- |אַפְּקִנַּן מֵעָקְתָא לִרְוַחָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- |פְּרֹק חַיֵּי וְאַחְיֵי מִיתֵי {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- |סַלֵּק תַּקְלָא מֵאֹרְחָתַן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- |סַלֵּק הַרְהוּרֵי בִּישֵׁי מִלִּבַּן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- |סַלֵּק מִנַּן לִבָּא דְּאַבְנָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- |וְהַב לַן לִבָּא דְּבִשְׂרָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- |גְּעַר בֵּהּ בְּיִצְרָא בִּישָׁא מִלִּבַּן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- |גָּלֵי קַמָּךְ דְּהוּא נוּרָא וְאַנַּן בִּשְׂרָא {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- |וְתִהְוֵי הָדָא שַׁתָּא שַׁתָּא דְּפֻרְקָנָא לְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- |כַּתְבִנַּן בְּסִפְרָא דְּחַיֵּי {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- |כַּתְבִנַּן בְּסִפְרָא דְּרַחֲמֵי {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- |כַּתְבִנַּן בְּסִפְרָא דִּמְזוֹנֵי {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- |אַיְתֵּהּ לְמָשִׁיחַ בַּר דָּוִד בְּחַיַּין {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- |זְרַע שְׁלָמָא רַבָּא בְּמוֹתְבָנֵי יִשְׂרָאֵל {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- |רַחֵם עֲלַן {{ש-רווח|1em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |}<noinclude> {{סוף}} [[קטגוריה:פיוטי רחמים]] [[קטגוריה:נוסח תימן]] [[קטגוריה:מנהג איטליה]] ecphtmtjl9b81uhmjhkcvmn5nlvbkbs 0 1733094 3088015 3001858 2026-10-10T21:44:32Z מו יו הו 37729 3088015 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude><poem> '''הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב'''{{ממס|בראשית כז כב}} {| |- |קוֹל יַעֲקֹב קוֹרֵא מִתְּהוֹם {{ש-רווח|1em}} || קוֹל יַעֲקֹב קוֹרֵא מֵעֹמֶק |- |קוֹל יַעֲקֹב מִבּוֹר תַּחְתִּיּוֹת {{ש-רווח|1em}} || קוֹל יַעֲקֹב מִבֵּין אֲרָיוֹת |- |קוֹל יַעֲקֹב מִבֵּין מְחָרְפִים {{ש-רווח|1em}} || קוֹל יַעֲקֹב מִבֵּין מְגַדְּפִים |- |קוֹל יַעֲקֹב מִבֵּין קוֹצִים {{ש-רווח|1em}} || קוֹל יַעֲקֹב מִבֵּין נִצִּים |- |קוֹל יַעֲקֹב מִבֵּין נוֹגְשִׂים {{ש-רווח|1em}} || קוֹל יַעֲקֹב מִבֵּין שִׁלְטוֹנִים קָשִׁים |} זְכֹר הַבְטָחָה שֶׁהִבְטַחְתָּ לְיַעֲקֹב: {{סי|אַ}}ל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב{{ממס|ישעיהו מא יד}} {{סי|בְּ}}זֹאת יְכֻפַּר עֲוֹן יַעֲקֹב{{ממס|ישעיהו כז ט}} {{סי|גָּ}}אַל יְיָ עַבְדּוֹ יַעֲקֹב{{ממס|ישעיהו מח כ}} {{סי|דָּ}}רַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב{{ממס|במדבר כד יז}} {{סי|הַ}}בָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב{{ממס|ישעיהו כז ו}} {{סי|וְ}}יֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב{{ממס|במדבר כד יט}} {{סי|זְ}}כָר אֵלֶּה יַעֲקֹב{{ממס|ישעיהו מד כא}} {{סי|חֲ}}דַל נָא מִי יָקוּם יַעֲקֹב{{ממס|עמוס ז ה}} {{סי|טֹּ}}בוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב{{ממס|במדבר כד ה}} {{סי|י}}וֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב{{ממס|דברים לג י}} {{סי|כִּ}}י לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב{{ממס|במדבר כג כג}} {{סי|לֹ}}א הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב{{ממס|במדבר כג כא}} {{סי|מִ}}י מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב{{ממס|במדבר כג י}} {{סי|נִ}}שְׁבַּע יְיָ בִּגְאוֹן יַעֲקֹב{{ממס|עמוס ח ז}} {{סי|נַ}}עֲלֶה אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב{{ממס|ישעיהו ב ג}} {{סי|סְ}}לַח נָא מִי יָקוּם יַעֲקֹב{{ממס|עמוס ז ב}} {{סי|עַ}}תָּה אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב{{ממס|לפני=ע"פ|יחזקאל לט כה|וגם=ירמיהו ל יח}} {{סי|פָ}}דָה יְיָ אֶת יַעֲקֹב{{ממס|ירמיהו לא י}} {{סי|צַ}}וֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב{{ממס|תהלים מד ה}} {{סי|קָ}}רָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב{{ממס|בראשית כז לו}} {{סי|רָ}}נּוּ לְיַעֲקֹב{{ממס|ירמיהו לא ו}} {{סי|רָ}}צִיתָ יְיָ אַרְצֶךָ, {{סי|שַׁ}}בְתָּ שְׁבִית יַעֲקֹב{{ממס|תהלים פה ב}} {{סי|תִּ}}תֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב{{ממס|מיכה ז כ}} תִּרְאֶה כִּי חֲדַל תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל בַּגּוֹיִם נִבְלַע יִשְׂרָאֵל נִגְדְּעָה קֶרֶן יִשְׂרָאֵל אָזְלַת יָד מִיִּשְׂרָאֵל אֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב לְיִשְׂרָאֵל וְאֵין זוּלָתְךָ עוֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל חוּס וַחֲמֹל עַל יִשְׂרָאֵל גָּאֹל תִּגְאֹל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גְּאַל יַעֲקֹב טֶרֶם שֶׁיֹּאבַד הוֹשַׁע יִשְׂרָאֵל טֶרֶם שֶׁיִּכְלֶה קָרַבְתָּ בְּיוֹם אֶקְרָאֶךָּ, אָמַרְתָּ אַל תִּירָא׃{{ממס|איכה ג נז}} וְעוֹד הִבְטַחְתָּ וְאָמַרְתָּ: אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב, מְתֵי יִשְׂרָאֵל, אֲנִי עֲזַרְתִּיךְ נְאֻם יְיָ, וְגֹאֲלֵךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|ישעיהו מא יד}} </poem><noinclude> [[קטגוריה:פיוטי רחמים]] [[קטגוריה:מנהג איטליה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] jvfj4d61ryhvc3fercyn06ektfedadd 3088016 3088015 2026-10-10T21:45:23Z מו יו הו 37729 3088016 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude> '''הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב'''{{ממס|בראשית כז כב}} {| |- |קוֹל יַעֲקֹב קוֹרֵא מִתְּהוֹם {{ש-רווח|1em}} || קוֹל יַעֲקֹב קוֹרֵא מֵעֹמֶק |- |קוֹל יַעֲקֹב מִבּוֹר תַּחְתִּיּוֹת {{ש-רווח|1em}} || קוֹל יַעֲקֹב מִבֵּין אֲרָיוֹת |- |קוֹל יַעֲקֹב מִבֵּין מְחָרְפִים {{ש-רווח|1em}} || קוֹל יַעֲקֹב מִבֵּין מְגַדְּפִים |- |קוֹל יַעֲקֹב מִבֵּין קוֹצִים {{ש-רווח|1em}} || קוֹל יַעֲקֹב מִבֵּין נִצִּים |- |קוֹל יַעֲקֹב מִבֵּין נוֹגְשִׂים {{ש-רווח|1em}} || קוֹל יַעֲקֹב מִבֵּין שִׁלְטוֹנִים קָשִׁים |} <poem> זְכֹר הַבְטָחָה שֶׁהִבְטַחְתָּ לְיַעֲקֹב: {{סי|אַ}}ל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב{{ממס|ישעיהו מא יד}} {{סי|בְּ}}זֹאת יְכֻפַּר עֲוֹן יַעֲקֹב{{ממס|ישעיהו כז ט}} {{סי|גָּ}}אַל יְיָ עַבְדּוֹ יַעֲקֹב{{ממס|ישעיהו מח כ}} {{סי|דָּ}}רַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב{{ממס|במדבר כד יז}} {{סי|הַ}}בָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב{{ממס|ישעיהו כז ו}} {{סי|וְ}}יֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב{{ממס|במדבר כד יט}} {{סי|זְ}}כָר אֵלֶּה יַעֲקֹב{{ממס|ישעיהו מד כא}} {{סי|חֲ}}דַל נָא מִי יָקוּם יַעֲקֹב{{ממס|עמוס ז ה}} {{סי|טֹּ}}בוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב{{ממס|במדבר כד ה}} {{סי|י}}וֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב{{ממס|דברים לג י}} {{סי|כִּ}}י לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב{{ממס|במדבר כג כג}} {{סי|לֹ}}א הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב{{ממס|במדבר כג כא}} {{סי|מִ}}י מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב{{ממס|במדבר כג י}} {{סי|נִ}}שְׁבַּע יְיָ בִּגְאוֹן יַעֲקֹב{{ממס|עמוס ח ז}} {{סי|נַ}}עֲלֶה אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב{{ממס|ישעיהו ב ג}} {{סי|סְ}}לַח נָא מִי יָקוּם יַעֲקֹב{{ממס|עמוס ז ב}} {{סי|עַ}}תָּה אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב{{ממס|לפני=ע"פ|יחזקאל לט כה|וגם=ירמיהו ל יח}} {{סי|פָ}}דָה יְיָ אֶת יַעֲקֹב{{ממס|ירמיהו לא י}} {{סי|צַ}}וֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב{{ממס|תהלים מד ה}} {{סי|קָ}}רָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב{{ממס|בראשית כז לו}} {{סי|רָ}}נּוּ לְיַעֲקֹב{{ממס|ירמיהו לא ו}} {{סי|רָ}}צִיתָ יְיָ אַרְצֶךָ, {{סי|שַׁ}}בְתָּ שְׁבִית יַעֲקֹב{{ממס|תהלים פה ב}} {{סי|תִּ}}תֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב{{ממס|מיכה ז כ}} תִּרְאֶה כִּי חֲדַל תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל בַּגּוֹיִם נִבְלַע יִשְׂרָאֵל נִגְדְּעָה קֶרֶן יִשְׂרָאֵל אָזְלַת יָד מִיִּשְׂרָאֵל אֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב לְיִשְׂרָאֵל וְאֵין זוּלָתְךָ עוֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל חוּס וַחֲמֹל עַל יִשְׂרָאֵל גָּאֹל תִּגְאֹל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גְּאַל יַעֲקֹב טֶרֶם שֶׁיֹּאבַד הוֹשַׁע יִשְׂרָאֵל טֶרֶם שֶׁיִּכְלֶה קָרַבְתָּ בְּיוֹם אֶקְרָאֶךָּ, אָמַרְתָּ אַל תִּירָא׃{{ממס|איכה ג נז}} וְעוֹד הִבְטַחְתָּ וְאָמַרְתָּ: אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב, מְתֵי יִשְׂרָאֵל, אֲנִי עֲזַרְתִּיךְ נְאֻם יְיָ, וְגֹאֲלֵךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|ישעיהו מא יד}} </poem><noinclude> [[קטגוריה:פיוטי רחמים]] [[קטגוריה:מנהג איטליה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] cundqmcu4xc59qube6ixj7tk4wqot3s 0 1733216 3088004 3078534 2026-10-10T21:35:25Z מו יו הו 37729 3088004 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> {| |{{מילת קבע|יְיָ}} חׇנֵּֽנוּ וַהֲקִימֵֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵֽפֶר חַיִּים זׇכְרֵֽנוּ וְכׇתְבֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|יְיָ}} בְּיוֹם יְשׁוּעָֽתָה בַּשְּׂרֵֽנוּ וְרַחֲמֵֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵֽפֶר חַיִּים זׇכְרֵֽנוּ וְכׇתְבֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|יְיָ}} גַּלְגֵּל הֲמוֹן רַחֲמֶֽיךָ עָלֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵֽפֶר חַיִּים זׇכְרֵֽנוּ וְכׇתְבֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|יְיָ}} יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶֽיךָ עָלֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵֽפֶר חַיִּים זׇכְרֵֽנוּ וְכׇתְבֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|יְיָ}} כַּחוֹתָם עַל לֵב הַיּוֹם שִׂימֵֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵֽפֶר חַיִּים זׇכְרֵֽנוּ וְכׇתְבֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|יְיָ}} רִיבָה רִיבֵֽנוּ וּלְחַם לֹחֲמֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵֽפֶר חַיִּים זׇכְרֵֽנוּ וְכׇתְבֵֽנוּ}} |- |{{מילת קבע|יְיָ}} בָּרֵךְ אֶת לַחְמֵֽנוּ וְאֶת מֵימֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|וּבְסֵֽפֶר חַיִּים זׇכְרֵֽנוּ וְכׇתְבֵֽנוּ}} |} <noinclude> [[קטגוריה:פיוטי רחמים]] dxhl38jcfir6dexda0aly0hhadyks4k 0 1733548 3087996 3079552 2026-10-10T21:29:00Z מו יו הו 37729 3087996 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==נוסח איטליה== רַחוּם וְחַנּוּן חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, רַחֵם עָלֵינוּ {{סי|אָ}}ב הָרַחֲמָן מָלֵא רַחֲמִים רַבִּים {{ש}} {{סי|בּ}}וֹרֵא רַחֲמִים {{רפרן|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} {{סי|גְּ}}דוֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה {{ש}} {{סי|דּ}}וֹבֵר צְדָקוֹת וּמַגִּיד מֵישָׁרִים {{ש}} {{סי|הָ}}דוּר בַּלְּבוּשׁ וְנָאֶה בַכֶּתֶר {{ש}} {{סי|וּ}}בוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב {{רפרן|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} {{סי|זַ}}ךְ וְיָשָׁר {{ש}} {{סי|חַ}}נּוּן וְרַחוּם {{ש}} {{סי|ט}}וֹב וּמֵטִיב לַכֹּל {{ש}} {{סי|י}}וֹשֵׁב בַּסֵּתֶר וְרוֹאֶה כָּל סֵתֶר {{ש}} {{סי|כּ}}וֹבֵשׁ עֲוֹנוֹת וּמַשְׁלִיךְ בִּמְצוּלוֹת יָם {{ש}} {{סי|ל}}וֹבֵשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן וִישׁוּעָה כְּכוֹבַע {{רפרן|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} {{סי|מֶ}}לֶךְ מַמְלִיךְ מְלָכִים וּלְךָ הַמְּלוּכָה {{ש}} {{סי|נֹ}}צֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים {{ש}} {{סי|ס}}וֹמֵךְ נֹפְלִים {{ש}} {{סי|ע}}וֹנֶה עֲשׁוּקִים {{ש}} {{סי|פּ}}וֹדֶה וּמַצִּיל {{ש}} {{סי|צַ}}דִּיק וְיָשָׁר {{רפרן|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} {{סי|קָ}}רוֹב אַתָּה לְכָל קֹרְאֶיךָ בֶאֱמֶת {{ש}} {{סי|רָ}}חוֹק יוֹשֵׁב וְקָרוֹב שׁוֹמֵעַ {{ש}} {{סי|שַׁ}}דַּי שׁוֹכֵן שְׁחָקִים שׁוֹמֵר שׁוֹמֵעַ שַׁוְעָה {{ש}} {{סי|תַּ}}קִּיף עַל כֹּל תָּמִים פָּעֳלוֹ {{ש}} אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת {{רפרן|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} ==נוסח תימן== {| |- |רַחוּם וְחַנּוּן חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} |- |{{סי|אָ}}ב הָרַחֲמָן מָלֵא רַחֲמִים || {{ע|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} |- |{{סי|בּ}}וֹרֵא עוֹלָם בְּמִדַּת רַחֲמִים || {{ע|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} |- |{{סי|גּ}}וֹאֵל וּמוֹשִׁיעַ || {{ע|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} |- |{{סי|דַּ}}יַּן אַלְמָנוֹת || {{ע|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} |- |{{סי|הַ}}יּוֹדֵעַ וָעֵד || {{ע|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} |- |{{סי|וְ}}רַב חֶסֶד וֶאֱמֶת || {{ע|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} |- |{{סי|ז}}וֹכֵר הַבְּרִית || {{ע|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} |- |{{סי|חַ}}י וְקַיָּם || {{ע|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} |- |{{סי|ט}}וֹב וּמֵיטִיב לַכֹּל || {{ע|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} |- |{{סי|יָ}}חִיד וּמְיֻחָד || {{ע|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} |- |{{סי|כּ}}וֹבֵשׁ עֲוֹנוֹת וּמַשְׁלִיךְ חֲטָאוֹת || {{ע|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} |- |{{סי|ל}}וֹבֵשׁ צְדָקוֹת || {{ע|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} |- |{{סי|מ}}וֹחֵל וְסוֹלֵחַ || {{ע|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} |- |{{סי|נ}}וֹרָא וְנִשְׂגָּב || {{ע|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} |- |{{סי|ס}}וֹמֵךְ נוֹפְלִים || {{ע|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} |- |{{סי|ע}}וֹנֶה עֲשׁוּקִים || {{ע|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} |- |{{סי|פּ}}וֹדֶה וּמַצִּיל || {{ע|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} |- |{{סי|צַ}}דִּיק וּמַצְדִּיק || {{ע|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} |- |{{סי|קָ}}רוֹב לְכָל קוֹרְאָיו בֶּאֱמֶת || {{ע|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} |- |{{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא || {{ע|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} |- |{{סי|שׁ}}וֹכֵן שְׁחָקִים || {{ע|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} |- |{{סי|תּ}}וֹלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה || {{ע|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}} |} [[קטגוריה:תחינות לנפילת אפים]] [[קטגוריה:פיוטי רחמים]] [[קטגוריה:מנהג איטליה]] [[קטגוריה:נוסח תימן]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] enf42hfvh5vsyly8el4j3h1dds5q3d5 0 1735827 3088008 3080722 2026-10-10T21:38:21Z מו יו הו 37729 3088008 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: {{מודגש|א״ב}}}} {| |- |colspan ="2" |{{מר|לְךָ {{סי|אֲ}}דֹנָי הַצְּדָקָה וְלָֽנוּ בֹּֽשֶׁת הַפָּנִים.{{ממס|דניאל ט ז}}}} |- |בְּ{{סי|בִ}}טּוּי שְׂפָתֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָֽנוּ בֹּֽשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בְּ{{סי|גַ}}בְהוּת עֵינֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָֽנוּ בֹּֽשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בְּ{{סי|דִ}}בּוּר לְשׁוֹנֵֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָֽנוּ בֹּֽשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בְּ{{סי|הַ}}רְהוּר לִבֵּֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָֽנוּ בֹּֽשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בְּ{{סי|וֵ}}עוּדֵֽנוּ לְרָעָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָֽנוּ בֹּֽשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בְּ{{סי|זִ}}מַּת בְּשָׂרֵֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָֽנוּ בֹּֽשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בְּ{{סי|חִ}}מּוּד עֵינֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָֽנוּ בֹּֽשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בְּ{{סי|טַ}}פְשׁוּת לִבֵּֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָֽנוּ בֹּֽשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בְּ{{סי|יִ}}פּוּי לַשָּׁוְא עֵינֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָֽנוּ בֹּֽשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בְּ{{סי|כַ}}חְשׁוּת שְׂפָתֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָֽנוּ בֹּֽשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בִּ{{סי|לְ}}קִיחַת יָדֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָֽנוּ בֹּֽשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בְּ{{סי|מַ}}רְאִית עֵינֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָֽנוּ בֹּֽשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בִּ{{סי|נְ}}טִיַּת גְּרוֹנֵֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָֽנוּ בֹּֽשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בְּ{{סי|סִ}}קּוּר עֵינֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בְּ{{סי|עַ}}זּוּת מִצְחֵֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָֽנוּ בֹּֽשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בִּ{{סי|פְ}}רִיקַת עֻלֵּֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָֽנוּ בֹּֽשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בִּ{{סי|צְ}}דִיַּת רֵעֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָֽנוּ בֹּֽשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בְּ{{סי|קַ}}שְׁיוּת עׇרְפֵּֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָֽנוּ בֹּֽשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בְּ{{סי|רִ}}יצַת רַגְלֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָֽנוּ בֹּֽשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בְּ{{סי|שֵׁ}}מַע אׇזְנֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָֽנוּ בֹּֽשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בְּ{{סי|תֵ}}עוּב מַעֲשֵֽׂינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָֽנוּ בֹּֽשֶׁת הַפָּנִים}} |}<noinclude> [[קטגוריה:פיוטי רחמים]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:נוסח תימן]] suy8r8m9paofp3lhg2gvgfc3sp0xa6a 3088009 3088008 2026-10-10T21:38:40Z מו יו הו 37729 3088009 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: {{מודגש|א״ב}}}} {| |- |colspan ="2" |{{מר|לְךָ {{סי|אֲ}}דֹנָי הַצְּדָקָה וְלָֽנוּ בֹּֽשֶׁת הַפָּנִים.{{ממס|דניאל ט ז}}}} |- |בְּ{{סי|בִ}}טּוּי שְׂפָתֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָֽנוּ בֹּֽשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בְּ{{סי|גַ}}בְהוּת עֵינֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָֽנוּ בֹּֽשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בְּ{{סי|דִ}}בּוּר לְשׁוֹנֵֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָֽנוּ בֹּֽשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בְּ{{סי|הַ}}רְהוּר לִבֵּֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָֽנוּ בֹּֽשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בְּ{{סי|וֵ}}עוּדֵֽנוּ לְרָעָה {{ש-רווח|1em}} || {{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָֽנוּ בֹּֽשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בְּ{{סי|זִ}}מַּת בְּשָׂרֵֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָֽנוּ בֹּֽשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בְּ{{סי|חִ}}מּוּד עֵינֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָֽנוּ בֹּֽשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בְּ{{סי|טַ}}פְשׁוּת לִבֵּֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָֽנוּ בֹּֽשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בְּ{{סי|יִ}}פּוּי לַשָּׁוְא עֵינֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָֽנוּ בֹּֽשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בְּ{{סי|כַ}}חְשׁוּת שְׂפָתֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָֽנוּ בֹּֽשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בִּ{{סי|לְ}}קִיחַת יָדֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָֽנוּ בֹּֽשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בְּ{{סי|מַ}}רְאִית עֵינֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָֽנוּ בֹּֽשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בִּ{{סי|נְ}}טִיַּת גְּרוֹנֵֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָֽנוּ בֹּֽשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בְּ{{סי|סִ}}קּוּר עֵינֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בְּ{{סי|עַ}}זּוּת מִצְחֵֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָֽנוּ בֹּֽשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בִּ{{סי|פְ}}רִיקַת עֻלֵּֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָֽנוּ בֹּֽשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בִּ{{סי|צְ}}דִיַּת רֵעֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָֽנוּ בֹּֽשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בְּ{{סי|קַ}}שְׁיוּת עׇרְפֵּֽנוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָֽנוּ בֹּֽשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בְּ{{סי|רִ}}יצַת רַגְלֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָֽנוּ בֹּֽשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בְּ{{סי|שֵֽׁ}}מַע אׇזְנֵֽינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָֽנוּ בֹּֽשֶׁת הַפָּנִים}} |- |בְּ{{סי|תֵ}}עוּב מַעֲשֵֽׂינוּ {{ש-רווח|1em}} || {{ע|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָֽנוּ בֹּֽשֶׁת הַפָּנִים}} |}<noinclude> [[קטגוריה:פיוטי רחמים]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:נוסח תימן]] 46s4i17pklfda5cpqp2ymcrw8burm8f 0 1735828 3088002 3079557 2026-10-10T21:33:26Z מו יו הו 37729 3088002 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{מילת קבע|אָתָאנוּ}} עַל שְׁמָךְ יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ {{ר1}} כִּי אֵל מֶלֶךְ רַחוּם וְחַנּוּן אָתָּה {{מילת קבע|אָתָאנוּ לְפָנֶיךָ}} בַּאֲשָׁמוֹת מְרֻבּוֹת {{ר1}} אַל תַּכְלִימֵנוּ שׁוֹכֵן עֲרָבוֹת {{מילת קבע|אָתָאנוּ לְפָנֶיךָ}} בְּבֹשֶׁת פָּנִים {{ר1}} אַל תַּכְלִימֵנוּ שׁוֹכֵן מְעוֹנִים {{מילת קבע|אָתָאנוּ לְפָנֶיךָ}} מְלֵאִים עָוֹן {{ר1}} אַל תַּכְלִימֵנוּ נֹשֵׂא עָוֹן {{מילת קבע|אָתָאנוּ לְפָנֶיךָ}} עֲמוּסִים כָּל רֶשַׁע {{ר1}} אַל תַּכְלִימֵנוּ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע. לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים:{{ממס|דניאל ט יח}} {{ש}} וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אַל תַּעַשׂ עִמָּנוּ כָּלָה וְאַל תַּעַזְבֵנוּ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה:{{ממס|לפני=ע"פ|נחמיה ט לא}} {{ש}} אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ:{{ממס|דניאל ט יט}}<noinclude> [[קטגוריה:פיוטי רחמים]] [[קטגוריה:נוסח תימן]] 5tuu93wjh726iibchbctocuitbui15e 0 1737368 3088023 3079563 2026-10-10T21:53:11Z מו יו הו 37729 3088023 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל |- |דְּ{{סי|אָ}}תַן לְמִסְגַּד קַמָּךְ וְלִבְּהוֹן תְּבִירֵי {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דִּ{{סי|בְ}}אַרְבַּע זָוְיָן מִתְבַּדְּרִין בְּבִדּוּרֵי {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|גָ}}לַן מִכְּרָךְ לִכְּרָךְ וּמִקְּרֵי לִקְרֵי {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|דָ}}מַן לְאִמְּרָא חֲדָא בֵּינֵי דֻּבִּין וְנִמְרֵי {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|הַ}}כְּדֵין קָיְמִין לְצַלָּאָה קַמָּךְ בְּאַרְבַּע מְדוֹרֵי {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|וָ}}י וָי אָמְרִין מִצַּעֲרֵי וּמִיִּסּוּרֵי {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|זָ}}יְעִין מִדַּחְלְתָךְ כִּמְרִיעֵי וְכִקְצִירֵי {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|חָ}}שְׁקִין לְמֶעֱבַד רְעוּתָךְ חַבְרֵי עִם חַבְרֵי {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דִּ{{סי|טְ}}רִידִין מֵאֲתַרְהוֹן לְכָל אֲתַר דְּאִנּוּן דָּיְרֵי {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|יָ}}תְבִין לְמִבְעֵי רַחֲמֵי כְּעַנְיֵי עַל דַּשֵּׁי עַתִּירֵי {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דִּ{{סי|כְ}}רוּם אֻכָּמִין כְּקִדְרָא אַפֵּיהוֹן, כְּמָנֵי דְּפַחְרֵי {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|לָ}}מָא חֲשִׁיבִין בֵּינֵי גֻּבְרִין דְּמִתְגַּבְּרֵי {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|מֵ}}ימְרָךְ מְקַיְּמִין וּפִקּוֹדָךְ נָטְרֵי {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|נָ}}יְדִין עִדָּן צְלוֹתְהוֹן כְּגֻבְרָא דְּמִשְׁתַּטֵּי מֵחַמְרֵי {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|סָ}}לֵק עַל גַּבֵּיהוֹן נִירָא דְּמַלְכוּתָא, כִּד סָלֵק עַל פַּדָּנֵי תוֹרֵי {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|עָ}}סְקִין בְּאוֹרָיְתָךְ בְּשִׁעְבּוּדָא וְצַעֲרֵי {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דִּ{{סי|פְ}}רַקְתָּא יָתְהוֹן מִשִּׁעְבּוּד מִצְרֵי {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דִּ{{סי|צְ}}לוֹתָא מַסְגַּן בְּבֵית כַּפּוֹרֵי {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דִּ{{סי|קְ}}רֵיתָא לְהוֹן בְּנִין חַבִּיבִין וְיַקִּירֵי {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|רָ}}גְשִׁין לְבָתֵּי כְּנֵשָׁתָא כְּעָנָא לְגוֹ עֶדְרֵי {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דִּ{{סי|שְׁ}}כִינָתָךְ שָׁרְיָא בֵינֵיהוֹן וּשְׁמָךְ עֲלֵיהוֹן מִתְקְרֵי {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|תָ}}בְעִין יָתָךְ לְדָרֵי דָרֵי {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |}<noinclude> {{סוף}} [[קטגוריה:פיוטי רחמים]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:נוסח תימן]] [[קטגוריה:פיוטים בארמית]] ry5bedcv9ja4nxada7m6o0etyb5xkza 0 1737369 3088022 3079562 2026-10-10T21:52:26Z מו יו הו 37729 3088022 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''דויד בן עמרם יזכה אמן''' (ר' דויד העדני בעל מדרש הגדול)}} {| |- |רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל |- |דְּ{{סי|אַ}}פֵּקְתָא יָתְהוֹן בְּחֵילֵךְ מִבֵּית עַבְדּוּתָא {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דִּ{{סי|בְ}}רִי בֻּכְרִי קְרֵיתָא לְהוֹן וְחַבִּיבוּתָא וְיַקִּירוּתָא {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דִּ{{סי|גְ}}בוּרָן עֲבַדְתָּא לְהוֹן וְנִסִּין וּפְרִישָׁתָא {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|דַ}}בַּרְתָּא יָתְהוֹן בְּעַמּוּדָא דַּעֲנָנָא וְאִישָׁתָא {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|הַ}}אֲכֵלְתִּנּוּן מַנָּא, וּמַיָּא מִטָּנָּרָא אַפֵּקְתָּא {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|וַ}}עֵדְתִּנּוּן וְקַדֵּשְׁתִּנּוּן לְמַתַּן אוֹרָיְתָא {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דִּ{{סי|זְ}}כוֹ וְקַבִּילוּ תְּרֵין לוּחֵי סָהֲדוּתָא {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|חַ}}יֵי וְטָבְתָא וּמוֹתָא וּבִשְׁתָּא קֳדָמֵיהוֹן סַדַּרְתָּא {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|ט}}וּרִין וְרָמָן חָדַן לְקִבְלְהוֹן וְאָמְרִין תֻּשְׁבַּחְתָּא {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|י}}וֹם דִּינָא קְבַעְתָּא לְהוֹן לְמִהְוֵי בְּרֵישׁ שַׁתָּא {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|כִ}}פּוּרָא יְהַבְתָּא לְהוֹן לְכַפָּרָא לְכָל שָׁלוּ וְזֵדָנוּתָא {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דִּ{{סי|לְ}}אֲרַע קֻדְשָׁךְ אַעֵלְתִּנּוּן וּבֵית מַקְדְּשָׁא בְּנֵיתָא {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|מַ}}לְכִין וְשִׁלְטוֹנִין שְׁתַלְתָּא בְּהוֹן וְסִגְנֵי וּפַחֲוָתָא {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דִּ{{סי|נְ}}בִיאַיָּא וְסָפְרַיָּא אֲקֵימְתָּא לְאַנְהָרָא לְהוֹן וּלְאַזְהָרוּתָא {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|ס}}וֹבַרְתִּנּוּן וְנַטֵּלְתִּנּוּן כַּד הֲווֹ מְהַלְּכִין קֳדָמָךְ בְּהֵימָנוּתָא {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|עַ}}ל מֵימְרָךְ עֲבַרוּ וְקַלְקִילוּ בְּכָל אֹרְחָתָא {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דִּ{{סי|פְ}}תַח עֲלֵיהוֹן שָׂנְאָה כַּד סְטוֹ מִן אֹרְחָתָא {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|צַ}}לָּא שִׂפְוָתְהוֹן כַּד אִסְתַּלַּקַת נְבוּאֲתָא {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דִּ{{סי|קְ}}לִיעִין מֵאֲרַעְהוֹן וּמִתְבַּדְּרִין בְּאַרְבַּע זָוְיָתָא {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דִּ{{סי|רְ}}תֵתָא וּזְיָע אֲחֵדִנּוּן כְּחִבְלִין לְיָלֵדְתָּא {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דִּ{{סי|שְׁ}}לָמְהוֹן סָף וְאִתְקְצַר חֵילֵיהוֹן בַּאֲרַע גָּלוּתָא {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|תָ}}לַן עֵינֵיהוֹן לְתַרְעָךְ: לָא תִהְדְּרַן מָרַן רֵיקָנוּתָא {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|דָ}}מַן לְיוֹנָה דְּעָרְקָא מִנַּצָּא וְחָוָרִיתָא {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|וָ}}י וָי צָוְחִין מִסְּגִיאוּת חוֹבִין וּמִגְּזֵרָתָא {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|יַ}}דְהוֹן פָּרְסִין בִּצְלוֹ וְלִבְּהוֹן שָׁפְכִין בִּתְיֻבְתָּא {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|דַ}}מְהוֹן וְתַרְבְּהוֹן מַסְּקִין קַמָּךְ וְדִמְעִין לְנַסָּכוּתָא {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|בָ}}כַן וּמִתְאָנְחִין עַל דַּחֲטוֹ וְטַפְּחִין עַל יִרְכָתָא {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|נָ}}יְדִין וְאָמְרִין: אַתְּ הוּא אֱלָהָא שָׁבֵק לַעֲוָיָתָא {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|עַ}}נְיוּתָא תְּבַרַת לִבְּהוֹן טַפְשָׁא, וּמִסְכֵּנוּתָא {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דִּ{{סי|מְ}}סַבְּרִין לְפֻרְקָנָךְ וּמָה דִּכְתִיב בְּמִלֵּי נֶחָמָתָא {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|ר}}וּחֲהוֹן מְשַׁלְהֲיָא לְרַחְמְתָךְ בַּאֲרַע בֵּית צַהְוָנוּתָא {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|מַ}}לְכוּתָךְ תָּבְעִין: תִּמְלֹךְ מַבַּע בְּהָא שָׁעֲתָא {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|יַ}}מִּינָךְ אַדִּירָא בְּחֵילָא, וְתַקִּיף אַתְּ בְּגִבָּרוּתָא {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דִּ{{סי|זְ}}כוּת אֲבָהָתָא אַתְּ מַדְכַר, וְלֵית קֳדָמָךְ נַשְׁיוּתָא {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|כָ}}ל עוּבָדָךְ קְשֹׁט, וְגָמֵל חִסְדִּין אַתְּ, וְטָב וּצְדַקְתָּא {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|הַ}}כְּדֵין בָּךְ רְחִיצִין, לָא עַל קֻשְׁטַן וְלָא עַל זְכוּתָא {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דַּ{{סי|אֲ}}מַרְתָּא: בְּדִיל שְׁמִי, בְּדִיל מֵימְרִי אַעֲבֵד, דְּלָא לְאַחָלוּתָא {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|מַ}}נְהֵג עָלְמָךְ בִּתְלָת עֲשַׂר מִלֵּי רַחֲמָנוּתָא {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|נֻ}}צְחַן וְתֻקְפַן אַתְּ מִיּוֹמֵי עָלְמָא וְעַד סוֹפֵי דָּרָתָא {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |בְּבָעוּ מִנָּךְ אֱלָהָא דִּשְׁכִינְתָךְ שָׁרְיָא עֵיל מִן כָּפֻרְתָּא {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |תִּשְׁבֹּק לְחוֹבַנָא וְתַחְסְנִנַּנָא כְּיוֹמַיָּא קַדְמַיָתָא {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |}<noinclude> [[קטגוריה:סליחות ליום כיפור]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:נוסח תימן]] [[קטגוריה:פיוטים בארמית]] [[קטגוריה:פיוטי רחמים]] elnt0nvhdm8inbvjht5yj5p71f07lz8 0 1737370 3088021 3079561 2026-10-10T21:51:45Z מו יו הו 37729 3088021 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל |- |דְּ{{סי|אִ}}נּוּן קָיְמִין קַמָּךְ בְּתַחֲנוּנָא וּצְלוֹ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דִּ{{סי|בְ}}אַרְבַּע זָוְיָן מְבֻדַּר וְגָלֵי {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|גָ}}לַן מֵאֲרַעְהוֹן וְרֵישְׁהוֹן גְּלֵי {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|דִ}}מְעֲהוֹן מְשַׁפַּע הָא כְמַיָּא דְנַחְלֵי {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|הָ}}דֵף לְהוֹן סָנְאָה כְּדֵי דְּיִגְלוֹ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|וָ}}י וָי אָמְרִין בִּימָם וְלֵילֵי {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|זִ}}מְרָא אִשְׁתַּתַּק מִנְּהוֹן, וְכִנָּרֵי וְנִבְלֵי {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דַּ{{סי|חֲ}}שִׁיבוּ וּדְמוּ כְּחָלָא דְּיַמָּא, קְטִילֵי {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דִּ{{סי|טְ}}בַּעוּ חַכִּימֵי וְסַאִיבוּ תְּפִלֵּי {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|יֵ}}י יִפַּשׁ בִּשְׁוָקִין וּבְכָל שְׁבִילֵי {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|כָ}}הֲנַיָּא, סָנְאֵיהוֹן גַּלְגִּילוּנוּן בְּקֻלָּרֵי וּבְשַׁלְשְׁלֵי {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דִּ{{סי|לְ}}כָל אֻמָּא וְלִשָּׁן הָוַן שֹׁעִי וּמַתְלֵי {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|מִ}}נְּהוֹן אִשְׁתַּתַּק שְׁבָחָא וּצְלוֹ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|נַ}}פְשְׁהוֹן גְּרַמַת לְהוֹן מִסְפְּדֵי וְאֶבְלֵי {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|סַ}}קָא לְבַשׁ נְבִיָּא וּפְסַק כְּלִילֵי {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דַּ{{סי|עֲ}}לֵיהוֹן סְפַדוּ כּוֹכְבֵי וּמַזָּלֵי {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|פָ}}תוּרָא וַאֲרוֹנָא דִּילְהוֹן בְּנוּרָא אִקְּלוֹ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|צַ}}עְרָא אִתַּקַּף עֲלֵיהוֹן תִּלֵּי תִּלֵּי {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דִּ{{סי|קְ}}לִיעִין מֵאֲרַעְהוֹן לַאֲרַע בָּבְלֵי {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דִּ{{סי|רְ}}דִּיפִין וְלָא רָדְפִין, וְלָא יָכְלִין לְמֵימַר מִלֵּי {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|שָׁ}}טְחִין לָךְ כַּפִּין בִּימָם וְלֵילֵי {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |- |דְּ{{סי|תָ}}לַן לָךְ עַיְנִין, אַתְּ הוּא אֱלָהָא דִּי רַחְמָנוּתָא מָלֵי {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}} |}<noinclude> {{סוף}} [[קטגוריה:פיוטי רחמים]] [[קטגוריה:נוסח תימן]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] 2h9w2kc7t22ss27mzkwrk31s5cxll6y 0 1737379 3088006 3079558 2026-10-10T21:36:20Z מו יו הו 37729 3088006 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב''' (חלקי)<noinclude>{{הערה|נראה שהחלק האלפביתי לקוח מ{{צ|[[אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין]]}}.}}</noinclude>}} {| |- |הָרַחֲמָן אַל תַּעַשׂ עִמָּנוּ כַּחֲטָאֵינוּ || {{ע|הָרַחֲמָן}} |- |אַל תְּשַׁלֵּם לָנוּ כַּעֲוֹנוֹתֵינוּ || {{ע|הָרַחֲמָן}} |- |אַל תִּגְמְלֵנוּ כְּרֹעַ מַעֲלָלֵינוּ || {{ע|הָרַחֲמָן}} |- |אַל תְּדִינֵנוּ כִּזְדוֹן לִבֵּנוּ || {{ע|הָרַחֲמָן}} |- |הָפֵר כַּעַס וּבַטֵּל גְּזֵרָה || {{ע|הָרַחֲמָן}} |- |בַּטֵּל כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת מִמֶּנּוּ וּמֵעַמְּךָ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל{{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|הָרַחֲמָן}} |- |יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ || {{ע|הָרַחֲמָן}} |- |טַע שָׁלוֹם בֵּינוֹתֵינוּ || {{ע|הָרַחֲמָן}} |- |סַלֵּק שִׂנְאַת חִנָּם מִבֵּינֵינוּ || {{ע|הָרַחֲמָן}} |- |זוּנֵנוּ || {{ע|הָרַחֲמָן}} |- |פַּרְנְסֵנוּ || {{ע|הָרַחֲמָן}} |- |כַלְכְּלֵנוּ || {{ע|הָרַחֲמָן}} |- |לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם אַל תַּצְרִיכֵנוּ || {{ע|הָרַחֲמָן}} |- |תֶּן בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ || {{ע|הָרַחֲמָן}} |- |שְׁבֹר עֹל מַלְכוּת מֵעַל צַוָּארֵנוּ || {{ע|הָרַחֲמָן}} |- |בְּסֵתֶר כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ || {{ע|הָרַחֲמָן}} |- |מַהֵר בְּבִיאַת מְשִׁיחֵנוּ || {{ע|הָרַחֲמָן}} |- |הַעֲלֵנוּ בְּקָרוֹב לְאַרְצֵנוּ || {{ע|הָרַחֲמָן}} |- |יַסֵּד עִירֵנוּ || {{ע|הָרַחֲמָן}} |- |שַׁכְלֵל מִקְדָּשֵׁנוּ || {{ע|הָרַחֲמָן}} |- |הַחְזֵר שְׁכִינָה לְתוֹכֵנוּ || {{ע|הָרַחֲמָן}} |- |יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ || {{ע|הָרַחֲמָן}} |- |מִבְּנֵי עוֹלָם הַבָּא שִׂימֵנוּ || {{ע|הָרַחֲמָן}} |- |{{סי|כָּ}}לָה אַל תַּעַשׂ לִשְׁאֵרִיתֵנוּ || {{ע|הָרַחֲמָן}} |- |{{סי|לְ}}מַעֲנָךְ עֲשֵׂה וְלֹא לְמַעֲנֵנוּ || {{ע|הָרַחֲמָן}} |- |{{סי|מַ}}לֵּא בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים כָּל מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ || {{ע|הָרַחֲמָן}} |- |{{סי|נַ}}חֲמֵנוּ מֵאֶבְלֵנוּ || {{ע|הָרַחֲמָן}} |- |{{סי|סְ}}מֹךְ נְפִילָתֵנוּ || {{ע|הָרַחֲמָן}} |- |{{סי|עֲ}}נֵה אֶת עֲתִירָתֵנוּ || {{ע|הָרַחֲמָן}} |- |{{סי|פְּ}}נֵה אֶל תְּפִלָּתֵנוּ || {{ע|הָרַחֲמָן}} |- |{{סי|צַ}}פֵּה צַעֲקָתֵנוּ || {{ע|הָרַחֲמָן}} |- |{{סי|קַ}}בֵּץ נְפוּצוֹתֵינוּ || {{ע|הָרַחֲמָן}} |- |{{סי|רְ}}אֵה עָנְיֵנוּ וְלַחֲצֵנוּ || {{ע|הָרַחֲמָן}} |- |{{סי|שְׁ}}עֵה שַׁוְעָתֵנוּ || {{ע|הָרַחֲמָן}} |- |{{סי|תְּ}}נָה שְׁאֵלָתֵנוּ וּבַקָּשָׁתֵנוּ || {{ע|הָרַחֲמָן}} |}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי רחמים]] [[קטגוריה:נוסח תימן]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] f4hio2nxf2x2mtri135s81yvqpzjcl8 0 1737380 3088020 3079560 2026-10-10T21:50:52Z מו יו הו 37729 3088020 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> {| |- |רַחְמָנָא עֲנֵינַן בְּהַדָא שָׁעֲתָא || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- |וְתִהְוֵי הַדָא שָׁעֲתָא דְּרַעֲוָא קַמָּךְ || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- |הַב לַן טַלָּא וּמִטְרָא דְּבִרְכָתָא || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- |הַב לַחְמָא לֶאֱנָשָׁא וְעִשְׂבָּא לִבְעִירָא || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- |סַלֵּק שִׂנְאַת מַגָּנָא מֵעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- |זְרַע שְׁלָמָא רַבָּא בְּמוֹתְבָנֵי יִשְׂרָאֵל || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- |דְּמָלֵי רַחֲמִים עֲנֵינַן וְאַפְּקִנַּן מֵאֵרַע שִׁבְיַן וּמֵאֵרַע גָּלוּתַן הַשַׁתָּא בַּעֲגַלָא עַל יַד מְהֵימָן{{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- |רַחֵם עֲלַן || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- |מַלְכָּא רָמָא חַיָּא וְקַיָּמָא || {{ע|רַחֲמָנָא}} |- |וְחַנָּנָא, רַחֵם || {{ע|רַחֲמָנָא}} |}<noinclude> {{סוף}} [[קטגוריה:פיוטי רחמים]] [[קטגוריה:נוסח תימן]] f40g935s6c7ndi78vpzcxaytxco4d1o 0 1737401 3088024 3079564 2026-10-10T21:54:16Z מו יו הו 37729 3088024 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |רַחְמָנָא רַחֵם עֲלַן {{ש-רווח|0.5em}} || בְּקָל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא}} |- |{{סי|אִ}}ירַצִּי לַן {{ש-רווח|0.5em}} || בְּקָל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא}} |- |{{סי|בִּ}}רְכְתָךְ אַיְתִי לַן {{ש-רווח|0.5em}} || בְּקָל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא}} |- |{{סי|גַּ}}לִּי גְּבוּרְתָךְ עֲלַן {{ש-רווח|0.5em}} || בְּקָל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא}} |- |{{סי|דַּ}}בְּרִנַּן בְּרַחְמְתָךְ {{ש-רווח|0.5em}} || בְּקָל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא}} |- |{{סי|הֱ}}וִי לַן סָעֲדָא וְסָמְכָא {{ש-רווח|0.5em}} || בְּקָל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא}} |- |{{סי|וְ}}יִבְסַם קָלַן קַמָּךְ {{ש-רווח|0.5em}} || בְּקָל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא}} |- |{{סי|זָ}}כְוָן חַפֵּשׂ וְאַשְׁכַּח לַן {{ש-רווח|0.5em}} || בְּקָל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא}} |- |{{סי|חֲ}}טָאַן יִתְכַּפְּרוּן לַן {{ש-רווח|0.5em}} || בְּקָל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא}} |- |{{סי|טָ}}בְוָן אַיְתִי לַן {{ש-רווח|0.5em}} || בְּקָל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא}} |- |{{סי|יִ}}תְגּוֹלַלוּ רַחֲמָךְ עֲלַן {{ש-רווח|0.5em}} || בְּקָל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא}} |- |{{סי|כְּ}}בֹשׁ מִנַּן רֻגְזָא וְחִמְתָּא {{ש-רווח|0.5em}} || בְּקָל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא}} |- |{{סי|לַ}}ן תִּהְוֵי חָזֵי {{ש-רווח|0.5em}} || בְּקָל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא}} |- |{{סי|מְ}}חֹל וּשְׁבֹק לְחוֹבַן וְלִחְטָאַן {{ש-רווח|0.5em}} || בְּקָל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא}} |- |{{סי|נְ}}הוֹרָךְ אַנְהַר לַן {{ש-רווח|0.5em}} || בְּקָל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא}} |- |{{סי|סָ}}עֵד וְסָמֵךְ הֱוִי לַן {{ש-רווח|0.5em}} || בְּקָל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא}} |- |{{סי|עֲ}}נֵינַן {{ש-רווח|0.5em}} || בְּקָל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא}} |- |{{סי|פְּ}}רֹקִנַּן {{ש-רווח|0.5em}} || בְּקָל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא}} |- |{{סי|צְ}}לוֹתַנָא תִּשְׁתְּמַע קַמָּךְ {{ש-רווח|0.5em}} || בְּקָל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא}} |- |{{סי|קָ}}רְבִנַּן וְלָא תְרַחֲקִנַּן {{ש-רווח|0.5em}} || בְּקָל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא}} |- |{{סי|רְ}}מִי חוֹבַן וַחֲטָאַן לְעֻמְקֵי יַמָּא {{ש-רווח|0.5em}} || בְּקָל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא}} |- |{{סי|שַׁ}}מְעֵהּ לְקָלַן וְקַבְּלֵהּ לִצְלוֹתַן {{ש-רווח|0.5em}} || בְּקָל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא}} |- |{{סי|תִּ}}גְמֹל צְלוֹתַן חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי {{ש-רווח|0.5em}} || בְּקָל וַיַּעֲבֹר {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא}} |} {| |- |מָה נְתִיב וּמָה נֵימַר {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא}} |- |מָה נְמַלֵּל וּמָה נִזְכֵּי {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא}} |- |בְּחֻצְפָּא יַתִּירָא אֲתֵינָא לְמִקְרֵי קַמָּךְ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא}} |- |סְגִיאוּ חוֹבַן וּתְקִיפוּ חֲטָאַן {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא}} |- |חוֹבַן סְגִיאוּ עַל חוֹבֵי קַדְמָאֵי {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא}} |- |לֵית לַן זָכְוָן לְאַגָּנָא עֲלַן {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא}} |- |מְחֹל וּשְׁבֹק לְחוֹבַן וְלִחְטָאַן {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|רַחְמָנָא}}<noinclude> [[קטגוריה:פיוטי רחמים]] [[קטגוריה:נוסח תימן]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] 9zjgb3v4k03e805jlv9s4nptq1vzwhg 0 1737405 3088010 3080451 2026-10-10T21:39:33Z מו יו הו 37729 3088010 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> {| |- |colspan ="2" |{{מר|לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|תהלים קטו ב}}}} |- |{{מילת קבע|אַיֵּה}} צוּר חָסָיוּ בוֹ||{{ע|לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם}} |- |{{מילת קבע|אַיֵּה}} הַמּוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם||{{ע|לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם}} |- |{{מילת קבע|אַיֵּה}} הַקּוֹרֵעַ לָמוֹ אֶת הַיָּם||{{ע|לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם}} |- |{{מילת קבע|אַיֵּה}} הַמּוֹלִיכָם בִּתְהוֹמוֹת כְּסוּס בַּמִּדְבָּר{{ש-רווח|0.5em}}||{{ע|לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם}} |- |{{מילת קבע|אַיֵּה}} הַמַּמְטִיר לָהֶם אֶת הַמָּן||{{ע|לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם}} |- |{{מילת קבע|אַיֵּה}} הַמֵּגִיז לָהֶם אֶת הַשְּׂלָו||{{ע|לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם}} |- |{{מילת קבע|אַיֵּה}} הַמַּקִּיף לָהֶם עַנְנֵי כָּבוֹד||{{ע|לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם}} |- |{{מילת קבע|אַיֵּה}} הַמְּכַלְכְּלָם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה||{{ע|לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם}} |- |{{מילת קבע|אַיֵּה}} הַמְּקָרְבָם לִפְנֵי הַר סִינַי||{{ע|לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם}} |- |{{מילת קבע|אַיֵּה}} הַמַּנְחִילָם אֶת הַתּוֹרָה||{{ע|לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם}} |- |{{מילת קבע|אַיֵּה}} הַמּוֹשִׁיעָם בְּעֵת צָרָה||{{ע|לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם}} |}<noinclude> {{סוף}} [[קטגוריה:פיוטי רחמים]] [[קטגוריה:נוסח תימן]] 1hb9mh91v1lhggkt1jabzkn7phmcndd 0 1737406 3088001 3079554 2026-10-10T21:32:51Z מו יו הו 37729 3088001 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם, כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָׂה׃{{ממס|תהלים קטו ג}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |אֱלֹהֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַים |- |{{סי|אַ}}ל תַּעֲמֹד לָנוּ בְּמִדַּת הַדִּין {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|אֱלֹהֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַים}} |- |{{סי|בְּ}}רִיתְךָ זְכֹר וְאַל תִּשְׁכָּחֵנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|אֱלֹהֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַים}} |- |{{סי|גַּ}}לֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|אֱלֹהֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַים}} |- |{{סי|דְּ}}רֹשׁ דָּמֵינוּ מִיַּד צָרֵינוּ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|אֱלֹהֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַים}} |- |{{סי|הֱ}}יֵה נָא קָרוֹב לְשַׁוְעֵנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|אֱלֹהֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַים}} |- |{{סי|וְ}}נִקְרָא וְאַתָּה תַּעֲנֵנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|אֱלֹהֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַים}} |- |{{סי|זְ}}כֹר לָנוּ בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|אֱלֹהֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַים}} |- |{{סי|ח}}וּס וְרַחֵם עָלֵינוּ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|אֱלֹהֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַים}} |- |{{סי|טַ}}הֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|אֱלֹהֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַים}} |- |{{סי|יֶ}}הֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|אֱלֹהֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַים}} |- |{{סי|כָּ}}לָה אַל תַּעַשׂ לִשְׁאֵרִיתֵנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|אֱלֹהֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַים}} |- |{{סי|לְ}}מַעַנָךְ עֲשֵׂה לֹא לְמַעֲנֵנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|אֱלֹהֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַים}} |- |{{סי|מַ}}לֵּא בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים כָּל מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|אֱלֹהֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַים}} |- |{{סי|נַ}}חֲמֵנוּ מֵאֶבְלֵנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|אֱלֹהֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַים}} |- |{{סי|סְ}}מֹךְ אֶת נְפִילָתֵנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|אֱלֹהֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַים}} |- |{{סי|עֲ}}נֵה אֶת עֲתִירָתֵנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|אֱלֹהֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַים}} |- |{{סי|פְּ}}נֵה אֶל תְּפִלָּתֵנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|אֱלֹהֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַים}} |- |{{סי|צַ}}פֵּה צַעֲקָתֵנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|אֱלֹהֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַים}} |- |{{סי|קַ}}בֵּץ נְפוּצוֹתֵינוּ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|אֱלֹהֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַים}} |- |{{סי|רְ}}אֵה עָנְיֵנוּ וְלַחֲצֵנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|אֱלֹהֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַים}} |- |{{סי|שְׁ}}עֵה אֶת שַׁוְעָתֵנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|אֱלֹהֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַים}} |- |{{סי|תְּ}}נָה שְׁאָלָתֵנוּ וּבַקָּשָׁתֵנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|אֱלֹהֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַים}} |}<noinclude> [[קטגוריה:פיוטי רחמים]] [[קטגוריה:נוסח תימן]] oeqilwvxzzv3zg6vaz8sf0s8ejma21c 0 1737407 3088018 3079565 2026-10-10T21:49:19Z מו יו הו 37729 3088018 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} רַחְמָנָא דָּא הִיא אוֹרָיְתָךְ דִּיהַבְתְּ לְהוֹן לְיִשְׂרָאֵל דִּי מִנַּהּ זָעוּ כָּל טוּרַיָּא רָמַיָּא וְנַדָא כָּל רָמָתָא מְנֻטָּלָתָא וּנְפַקַת נִשְׁמַת כָּל בִּרְיָתָא וְזָעוּ כָל מַלְכַיָּא בְּהֵיכְלֵיהוֹן {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''רַחְמָנָא'''}} {{ש}} חֲזִי לְעַמָּךְ דִּבְזִיזִין וּמְטֻלְטְלִין {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''רַחְמָנָא'''}} {{ש}} הָוַן כִּסְפִינְתָא דְּלֵית לַהּ מְדַבְּרַנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''רַחְמָנָא'''}} {{ש}} הָוַן כְּיַתְמֵי דְּלֵית לְהוֹן אַבָּא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''רַחְמָנָא'''}} {{ש}} מְטָא מַיָּא עַד נְחִירֵי {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''רַחְמָנָא'''}} {{ש}} תְּקִיפוּ חוֹבַן מִלְּסוֹבָרָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''רַחְמָנָא'''}} {{ש}} גְּזֵרָתָא מִתְחַדְּתָן עֲלַן בְּכָל יוֹמָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''רַחְמָנָא'''}} {{ש}} עָקְתָן בְּכָל עִדָּנָא אָזְלִין וּמוֹסְפִין {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''רַחְמָנָא'''}} {{ש}} לֵית לַן זָכְוָן לְאַגָּנָא עֲלַן {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''רַחְמָנָא'''}} {{ש}} הַא כַּמָּה שְׁנֵי וְהַא כַּמָּה דָרֵי {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''רַחְמָנָא'''}} {{ש}} דָּרָא אָזֵל וְדָרָא אָתֵי {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''רַחְמָנָא'''}} {{ש}} עֲדוֹ כָּל זִמְנִין שְׁלִימוּ כָּל קִצִּין וַאֲנַחְנָא לָא מִתְפַּרְקִין {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''רַחְמָנָא'''}} {{ש}} אִתְמְסַרְנָא בְּיַד אַכְזְרָאִין וּמְחַסֵּד לַן כָּל דְּעָבַר וָתָאֵב {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''רַחְמָנָא'''}} {{ש}} הֲוֵינָא כְּמָנָא דְּלֵית בֵּהּ צְרֹךְ {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''רַחְמָנָא'''}} {{ש}} פְּרֹקִנַּן הַשַׁתָּא בַּעֲגַלָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''רַחְמָנָא'''}} {{ש}} לֵית הֲנָאָה מֵרִמְּתָא וְתוֹלַעְתָּא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''רַחְמָנָא'''}} {{ש}} אַעְדִּי מִנַּן גִּירֵי מוֹתָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''רַחְמָנָא'''}} {{ש}} אַעְדִּי מִנַּן גִּירֵי חַרְבָּא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''רַחְמָנָא'''}} {{ש}} אַעְדִּי מִנַּן גִּירֵי כַּפְנָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''רַחְמָנָא'''}} {{ש}} אַעְדִּי מִנַּן גִּירֵי שִׁבְיָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''רַחְמָנָא'''}} {{ש}} אַעְדִּי מִנַּן גִּירֵי גָּלוּתָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''רַחְמָנָא'''}} {{ש}} וְיִדְּעוּן עַמְמַיָּא דְּאִית לְהוֹן פָּרִיקָא לְיִשְׂרָאֵל {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''רַחְמָנָא'''}} {{ש}} וְלָא יֵימְרוּן דֵּין הוּא עַמָּא דְּשַׁבְקֵהּ מָרֵהּ {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''רַחְמָנָא'''}} {{ש}} וְלָא יֵימְרוּן דְּלֵית מְשַׁשָׁא בִּכְתָבֵיהוֹן {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''רַחְמָנָא'''}} {{ש}} וְלָא יֵימְרוּן צְוַחוּ קַמֵּהּ וְלָא אַשְׁגַּח בְּהוֹן {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''רַחְמָנָא'''}} {{ש}} אִדְּכַר רַחֲמָךְ וְאָנַח רֻגְזָךְ {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''רַחְמָנָא'''}} {{ש}} בַּטֵּל מִנַּן כָּל גְּזֵרָתָא קַשְׁיָתָא {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''רַחְמָנָא'''}} {{ש}} אַתְּ הוּא תֻּקְפַן {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''רַחְמָנָא'''}} {{ש}} אַתְּ הוּא רֻחְצַן {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''רַחְמָנָא'''}} {{ש}} אַתְּ הוּא מְשֵׁזִבַן {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''רַחְמָנָא'''}} {{ש}} אִתְרְעִי לְאֵיטָבָא לַן {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''רַחְמָנָא'''}} {{ש}} כְּבֹשׁ עַל חוֹבַן בְּרַחְמָתָךְ {{ש-רווח|1em}} {{ק|'''רַחְמָנָא'''}} {{ש}} כְּבֹשׁ מִנַּן רֻגְזָךְ וְחִמְתָּךְ{{ש-רווח|1em}}{{ק|'''רַחְמָנָא'''}} [[קטגוריה:פיוטי רחמים]] [[קטגוריה:נוסח תימן]] 7bued1cq2yt797etf9ygrh77mirhw27 10 1738780 3088043 3087884 2026-10-11T04:18:15Z Dovi 1 3088043 wikitext text/x-wiki <div style="text-align:center"> '''פרשת {{{1}}}''' <div class="NavFrame" style="width:100%;"> <div class="NavHead" style="text-align:center; float:auto">תיקון קוראים - תוכן</div> <div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"> {| width=75% cellpadding=2 border=1 align=center |- align=center |[[תיקון קוראים - בראשית|בראשית]] |[[תיקון קוראים - שמות|שמות]] |[[תיקון קוראים - ויקרא|ויקרא]] |[[תיקון קוראים - במדבר|במדבר]] |[[תיקון קוראים - דברים|דברים]] |- align=center |[[תיקון קוראים - נח|נח]] |[[תיקון קוראים - וארא|וארא]] |[[תיקון קוראים - צו|צו]] |[[תיקון קוראים - נשא|נשא]] |[[תיקון קוראים - ואתחנן|ואתחנן]] |- align=center |[[תיקון קוראים - לך לך|לך לך]] |[[תיקון קוראים - בא|בא]] |[[תיקון קוראים - שמיני|שמיני]] |[[תיקון קוראים - בהעלותך|בהעלותך]] |[[תיקון קוראים - עקב|עקב]] |- align=center |[[תיקון קוראים - וירא|וירא]] |[[תיקון קוראים - בשלח|בשלח]] |[[תיקון קוראים - תזריע|תזריע]] |[[תיקון קוראים - שלח|שלח]] |[[תיקון קוראים - ראה|ראה]] |- align=center |[[תיקון קוראים - חיי שרה|חיי שרה]] |[[תיקון קוראים - יתרו|יתרו]] |[[תיקון קוראים - מצורע|מצורע]] |[[תיקון קוראים - קורח|קורח]] |[[תיקון קוראים - שופטים|שופטים]] |- align=center |[[תיקון קוראים - תולדות|תולדות]] |[[תיקון קוראים - משפטים|משפטים]] |[[תיקון קוראים - אחרי מות|אחרי מות]] |[[תיקון קוראים - חוקת|חוקת]] |[[תיקון קוראים - כי תצא|כי תצא]] |- align=center |[[תיקון קוראים - ויצא|ויצא]] |[[תיקון קוראים - תרומה|תרומה]] |[[תיקון קוראים - קדושים|קדושים]] |[[תיקון קוראים - בלק|בלק]] |[[תיקון קוראים - כי תבוא|כי תבוא]] |- align=center |[[תיקון קוראים - וישלח|וישלח]] |[[תיקון קוראים - תצוה|תצוה]] |[[תיקון קוראים - אמור|אמור]] |[[תיקון קוראים - פינחס|פינחס]] |[[תיקון קוראים - ניצבים|ניצבים]] |- align=center |[[תיקון קוראים - וישב|וישב]] |[[תיקון קוראים - כי תשא|כי תשא]] |[[תיקון קוראים - בהר|בהר]] |[[תיקון קוראים - מטות|מטות]] |[[תיקון קוראים - וילך|וילך]] |- align=center |[[תיקון קוראים - מקץ|מקץ]] |[[תיקון קוראים - כי תשא|ויקהל]] |[[תיקון קוראים - בחוקותי|בחוקותי]] |[[תיקון קוראים - מסעי|מסעי]] |[[תיקון קוראים - האזינו|האזינו]] |- align=center |[[תיקון קוראים - ויגש|ויגש]] |[[תיקון קוראים - פקודי|פקודי]] | | |[[תיקון קוראים - וזאת הברכה|וזאת הברכה]] |- align=center |[[תיקון קוראים - ויחי|ויחי]] |bgcolor=#ddd colspan=4|'''חמש מגילות''': [[תיקון קוראים - שיר השירים|שיר השירים]] • [[תיקון קוראים - רות|רות]] • [[תיקון קוראים - איכה|איכה]] • [[תיקון קוראים - קהלת|קהלת]] • [[תיקון קוראים - אסתר|אסתר]] |} </div> </div> </div> {{ש}} {| style="margin:auto; border:none; border-collapse:collapse; width:100%; max-width:850px; font-size: 1.4vw; font-family: Taamey Frank CLM, SBL Hebrew, Ezra SIL SR, Ezra SIL, Arial Unicode MS; line-height:1.5; white-space: nowrap;" dlw8bnw0bmce1zbndf9xp42boey2xep 0 1744201 3088051 3087482 2026-10-11T10:25:40Z מו יו הו 37729 /* 2.6.4 */ 3088051 wikitext text/x-wiki {{דף שער|טעמי המקרא}} {{מסגרת| "טעמי המקרא" הוא שמו של תרגום עברי לספר "מכ'תצר הדאיה אלקאר" ({{=}}הוריית הקורא הקצר). תרגום זה מכונה כך בכ"י פריס, Ms. hebr. 1221, שממנו נדפס הספר לראשונה ע"י יוחנן מירקירוס, פריס שכ"ו. העתקה נוספת של תרגום זה מצויה בכ"י מילאנו, הספריה האמבורסיאנית, 88 (A 186 inf.), ושם הוא מכונה "תוכן עזרא". מהדורת ויקיטקסט מבוססת על שני כתבי יד אלו (לפרטים נוספים ראו [[טעמי המקרא (הוריית הקורא)/אודות המהדורה|כאן]]).}} =[הקדמה]= הרוצה לידע ולהבין תנאי דקדוק המקרא בנקודיה ובטעמיה – יבקש בזה הספר. אם יאמר האומר: מה צורך יש לדעת תנאי המקרא? יכול אדם להשיבו ולומר לו: לפי שהטעמים משונים זה מזה; ואותו השינוי כדי להפריד בין זכר לנקבה, כגון {{צ|ק֥וּמִי א֖וֹרִי}} {{ק|([[ישעיהו ס א]])}} – שתי תיבות הללו לשון נקבה הן, ויורה על זה הטעם שבא על האות הראשון שלתיבה, אבל {{צ|לְיוֹם קוּמִ֣י לְעַד}} {{ק|([[צפניה ג ח]])}} דטעמיה לרע, וזה {{צ|יְיָ אוֹרִ֣י וְיִשְׁעִי}} {{ק|([[תהלים כז א]])}}, אלו לשון זכר, בעבור שנתאחר הטעם לרע. ועוד מודיעים הטעמים ביאור שני, כגון זה {{צ|שָׁ֩בוּ֩ עַל עֲוֹנֹת אֲבוֹתָם}} {{ק|([[ירמיהו יא י]])}}, הטעם על השי"ן מפני שהוא לשון תשובה; אבל {{צ|שָׁב֖וּ וַיָּבֹזּוּ}} {{ק|([[בראשית לד כט]])}} שהוא לשון שְׁבִי, טעמיה לרע על הבי"ת, וכעניין הזה הרבה במקרא. ועתה, אילו קרא אדם טעמי האחד ועשרים ספרים בטעמי שלשת הספרים – תילים ואיוב ומשלי – נשחת עליו מודע הבינה. וכן אילו קרא במקום שלשלת מרכא או במקום מרכא שלשלת, היה טועה בכולם יחד. ולפי שיש לטעמים שערים הרבה, הוזקקנו לדעת עומקם. =1= ==1.1== פרק הראשון: להשכין האותיות – לדעת שיכנם והנעתם. א"ח ה"ע שיכנם בעיקר הלשון ובבית הבליעה, והוא ראש הקנה ושורש הלשון, והן קלות מכל האותיות, ואין אדם יכול להדגישן כלל. הה"א והאל"ף יוזמים בני אדם להדגישן, ולא יתכן, שהנקודה הנמצאת תחת ה"א בסוף התיבה מוֹדעת עיקר הה"א, שאם תמצא ה"א בראש המילה או באמצעיתה ויהיה תחתיה קמץ או פתח, לא יקרא בדגש. והאל"ף נמצאת בארבעה מקומות כמו דגשה, והן {{צ|וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת הַמִּנְחָה}} דיוסף {{ק|([[בראשית מג כו]])}}, {{צ|תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה}} {{ק|([[ויקרא כג יז]])}}, {{צ|וַיָּבִיאּוּ לָנוּ כְּיַד אֱלֹהֵינוּ}} דעזרא, {{ק|([[עזרא ח יח|ח יח]])}}, {{צ|וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו לֹא רֻאּוּ}} {{ק|([[איוב לג כא]])}}. ואלו ארבעה קיבלום הראשונים ואין זולתם, ואף על פי כן לא יתכן להדגיש אל"ף. יש אותיות שמתחלפות זו בזו, כגון {{צ|בִּזַּר}} {{ק|([[תהלים סח לא]])}} – {{צ|פִּזַּר}} {{ק|([[תהלים נג ו]])}}, {{צ|יַעֲלֹס}} {{ק|([[איוב כ יח]])}} – {{צ|יַעֲלֹז}} {{ק|([[תהלים צו יב]])}} – {{צ|יַעֲלֹץ}} {{ק|([[דה"א טז לב]])}}, וכאלה רבים. ==1.2== פרק השני: על אותיות יהו"א ובג"ד כפ"ת. אלו אותיות יהו"א, אם היתה אחת מהן בסוף המילה, והמילה עומדת במשרת, והמילה הסמוכה אחריה תחלתה אחת מן אותיות בג"ד כפ"ת, יוצאה אותה האות ברפי, כגון {{צ|כִּ֤י בְֿאַפָּם֙}} {{ק|([[בראשית מט ו]])}}, {{צ|וַיְהִ֤י דְֿבַר־יְיָ֙}} {{ק|([[מ"א טז א]])}}, {{צ|וְאֶקְחָ֨ה פַֿת־לֶ֜חֶם}} {{ק|([[בראשית יח ה]])}} והדומין להן. ויוצאין מכלל העניין הזה [כי"פ: תשעה] [כי"מ: שמונה] שמבטלין את הרפי, ואלו הן: דפסיק, ודדחיק, ודאתי מרחיק, ומפיק ה"א, ומפיק ו"ו, ומפיק יו"ד, ושתי אותיות רצופות שתחת הראשונה שבא, ובי"ת ופ"ה. התנאי הראשון – דפסיק – כיצד; כל זמן שיהיה בין אות יהו"א ובין אות בג"ד כפ"ת פסק, לא יהיה כח לאות יהו"א לרפות אות שלאחריו, מפני הפסק הממוצע ביניהם כעין מקל, כגון {{צ|{{ק|(ו)}}יוֹסֵף יְיָ עַל עַמּ֤וֹ ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה"א כא ג]])}}, {{צ|עָשׂ֣וּ ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וכל דומיהן. התנאי השני – דדחיק – הוא שיהיה בתיבת יהו"א אחר המשרת מלך, ובתיבה הסמוכה לה אין מלך קודם הטעם, כגון {{צ|וְאָעִ֣ידָה בָּ֔ם}} {{ק|([[דברים לא כח]])}}, {{צ|וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙}} {{ק|([[יהושע א ח]])}} ודומיהן. אבל אם יש ביניהן יותר ממלך אחד, כגון {{צ|מְבָרֲכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ}} {{ק|([[במדבר כד ט]])}}, {{צ|נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג]])}}, {{צ|נֵהַ֥לְתָּ בְעׇזְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג|שם]])}} ודומיהן, יתקיים בהן חוק יהו"א. ועוד, אם אין ביניהן מלך, כגון {{צ|הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙}} {{ק|([[בראשית א ב]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא}}, {{צ|וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָיִם}} {{ק|([[שמות ל יח]])}}, נוהג בהן חוק יהו"א להרפות, ובכל דומיהן. ופעמים שהדוחֵק במילה שאין בה טעם כלל, ומדגיש, מפני שהיא תיבה בת שתי אותיות ואינה יכולה להאריך, אלא מקפת שלאחריה ומדגישה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ"א ג כג]])}} ודומיהן. ואלו המחלקות אינם נוהגות כי אם בהברת ה"א לבדה, אבל ביו"א, אם אין טעם הקרייה מבטלת חוק יהו"א, אין עלילה אחרת מבטלתן כי אם הפסק לבדו. הלא תראה {{צ|אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּ֣נוּ ב֔וֹ}} {{ק|([[יהושע ב יח]])}}, אף על פי שמלך דחוק שם אינו מדגיש, וכן נוהג ביו"ד ואל"ף. מה טעם, שהברת ו"ו ויו"ד ואל"ף לא יהיה בסוף התיבה אם אינה כתובה, אבל הברת ה"א נשמעת בסוף המילה או כתובה או לא כתובה. ואע"פ כן יש מקצת מילין הנדגשות אחר ו"ו והן על פי המסורת, והן {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי בָרְחוֹב}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי מֶלֶךְ}} {{ק|([[ש"א ח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ לּ֨וֹ הַחֲרֵשׁ}} דבני דן {{ק|([[שופטים יח יט]] עי"ש)}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ לּ֨וֹ חֲכָמָיו}} {{ק|([[אסתר ו יג]])}}, [כי"פ: {{צ|ק֚וּמוּ צְּאוּ֙ מִן הַמָּקוֹם}} דלוט {{ק|([[בראשית יט יד]])}}, {{צ|ק֚וּמוּ צְּאוּ֙ מִתּוֹךְ עַמִּי}} {{ק|([[שמות יב לא]])}}]. וכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|לָמָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ}} {{ק|([[בראשית ד ו]])}}, {{צ|אֲשֶׁר עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִאשֹׁנָה}} {{ק|([[בראשית יג ד]])}}, חוק יהו"א נוהג בהם, אע"פ שמלך דחוק הויֶה שמה. ואם היא להבא, כגון {{צ|הָ֤בָה נָּא֙ אָבוֹא אֵלַיִךְ}} {{ק|([[בראשית לח טז]])}}, חוק יהו"א בטל שם. ואם נמצאת אות יהו"א שאינה נקראת כלל בסוף תיבה, כגון {{צ|וַיַּרְא בָּלָק}} {{ק|([[במדבר כב ב]])}}, לא תיקרי הבי"ת ברפי כי אם בדגש, לפי שהאל"ף אינה נקראת כלל. ואם לא נכתבה אות יהו"א בסוף התיבה, הואיל והברתה נשמעת שם, מרפה האות שלאחריה, כגון {{צ|וְעָשִׂ֥יתָ בַ֖דֵּי עַצֵּי}} {{ק|([[שמות כה יג]])}} וכל דומיו. התנאי השלישי – דאתי מרחיק – יש בו חילוק כמעט מן דחיק שאמרנו לעיל; אם נתרחק הטעם בתיבה השלישית הבאה אחרי המשרת, נשפך עליו כסוללה להדגיש האות אשר אחרי יהו"א, כגון [כי"מ: {{צ|אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה}} {{ק|([[שמות יט יג]])}},] {{צ|הוּא יִבְנֶה־בַּיִת}} {{ק|([[ש"ב ז יג]])}}, {{צ|הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה־פֶּלֶא}} {{ק|([[תהלים פח יא]])}}, {{צ|סוּרָה שְׁבָה־פֹּה פְּלֹנִי}} {{ק|([[רות ד א]])}}. ועוד, אם תיבת אות יהו"א גדולה ובאה על התיבה שלאחריה במקף, והיא מן שתי אותיות, כגון {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּהּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}} והדומין לו, נבטל שם חוק יהו"א. התנאי הרביעי – מפיק ה"א – כיצד, כל מקום שיהיה נקודה תחת ה"א בסוף התיבה, יבטל בה חוק יהו"א, ותהיה דגש האות הסמוכה לה, כגון {{צ|מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[ויקרא ו יג]])}}, {{צ|וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|וְלַהּ גַּפִּין אַרְבַּע}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}} וכל דומיהן. התנאי החמישי: כל מפיק ו"ו בסוף התיבה, האות הראשונה מן התיבה השנייה לה היא נדגשת, ויבטל שם חוק יהו"א, כגון {{צ|חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה}} {{ק|([[תהלים ק ד]])}}, {{צ|אֵלָיו פִּי קָרָאתִי}} {{ק|([[תהלים סו יז]])}}, {{צ|יָדָיו תְּבִיאֶינָה}} {{ק|([[ויקרא ז ל]])}} והדומין להן, בר מן ב': {{צ|וְנָטָה עָלֶיהָ קַֽו־תֹ֖הוּ}} {{ק|([[ישעיהו לד יא]])}}, {{צ|וְקוֹל הָמוֹן שָׁלֵ֣ו בֶָהּ֒}} {{ק|([[יחזקאל כג מב]])}}, שאע"פ שמפקין ו"ו הם מרפין. התנאי השישי: כל מפיק יו"ד בסוף התיבה לא יתקיים בו מנהג יהו"א ולא ירפה האות שלאחריו, כגון {{צ|שָׂרַי גְּבִרְתִּי}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אוּלַי תַּעֲרוֹצִי}} {{ק|([[ישעיהו מז יב]])}}, {{צ|{{תיקון גירסה|ואחרי|יְאָתְרַי}} בְּנוֹ}} {{ק|([[דה"א ו ו]])}} ודומיהן. בר מן חד: {{צ|אֲדֹנָ֥י בָ֝֗ם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. וזה המנהג נוהג ביו"ד בזמן שהיא נקראת ב'אָה'; אבל אם היא נקראת מלא פום, כגון {{צ|כִּי מִי גוֹי גָדוֹל}} {{ק|([[דברים ד ז]] עי"ש)}}, {{צ|גּוֹי מֵרָחֹק}} {{ק|([[דברים כח מט]])}}, {{צ|אוֹי נָא לִי}} {{ק|([[ירמיהו ד לא]])}} וכל הדומין להן, חוק יהו"א נוהג בהן. התנאי השביעי מדבר על שתי אותיות רצופות, והן בשני בי"ת-בי"ת או שני כ"ף-כ"ף שנתחברו יחד בראש התיבה, ויהיה תחת הראשונה שבא, יִבָּטל בה חוק יהו"א ומדגיש, כגון {{צ|וַיְהִי בְּבוֹאָם}} {{ק|([[ש"א טז ו]])}}, {{צ|וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|הֲלֹא כְּכַרְכְּמִישׁ כַּלְנוֹ}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}. ואם היה תחת הראשונה מלך, נתקיים בה תנאי יהו"א, כגון {{צ|וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח}} {{ק|([[ויקרא כא יג]])}}, {{צ|אֲזַלוּ בִבְהִילוּ}} דעזרא {{ק|([[עזרא ד כג|ד כג]])}} ודומיהן. התנאי השמיני [כי"פ: והתשיעי] מדבר שכל מקום שיהיה בי"ת בראש התיבה ותחתיה שבא, והאות השנייה לה פ"ה או מ"ם, יבטל שם חוק יהו"א, כגון {{צ|וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה}} {{ק|([[שמות יד ד]])}}, {{צ|אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ}} {{ק|([[ישעיהו נט כא]])}}, {{צ|וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר צִן}} {{ק|([[במדבר לג לו]])}} וכל דומיהן. ואם יהיה מלך תחת הבי"ת בראש התיבה יתקיים בו תנאי יהו"א, כגון {{צ|אַל יֵרֶא בִפְלַגּוֹת}} {{ק|([[איוב כ יז]])}}. ויש כ"פין הבאות אחר {{צ|וַיְהִי}} בראש התיבה, מקצתן ידגישו ומקצתן ירפו, לפי עניין שיתכן לשון הקורא, כגון {{צ|וַיְהִי כִשְׁמֹעַ}} {{ק|([[בראשית כט יג]])}}, {{צ|כְשָׁמְעוֹ}} {{ק|([[בראשית לט טו]])}}, {{צ|כְהוֹצִיאָם}} {{ק|([[בראשית יט יז]])}}, {{צ|כְמָלְכוֹ}} {{ק|([[מ"א טו כט]])}}, {{צ|כִרְאוֹת}} {{ק|([[אסתר ה ב]])}}, {{צ|כִרְאוֹתוֹ}} {{ק|([[שופטים יא לה]])}}, {{צ|כַאֲשֶׁר}} {{ק|([[דברים ב טז]])}}, ולפי העניין שיתכן לשון הקורא להדגיש ידגיש, לרפות – ירפה. ויש במקרא ז' מילין שאין להן עלילות אילו הט' ומדגישין, ואילו הן: {{צ|כִּי גָאֹה גָּאָה}} {{ק|([[שמות טו א]])}}, וחביריו {{ק|([[שמות טו כא]])}}, {{צ|יִדְּמוּ כָּאָבֶן}} {{ק|([[שמות טו טז]])}}, {{צ|מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר}} {{ק|([[שמות טו יא]])}}, ובישעיה {{צ|וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד}} {{ק|([[ישעיהו נד יב]])}}, ובירמיה {{צ|וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל}} {{ק|([[ירמיהו כ ט]])}}, ובדניאל {{צ|וְחָכְמָה כְּחָכְמַת אֱלָהִין}} {{ק|([[דניאל ה יא]])}}, {{צ|גְדָבְרַיָּא דְּתָבְרַיָּא}} {{ק|([[דניאל ג ב|שם ג ב]])}}, ואין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הן מקובלין. ==1.3== שער התי"ו. בג' מקומות נדגשת התי"ו מכל הת"וין הנדגשות, והן {{צ|וַיְשִׂימֶהָ תֵּל עוֹלָם}} {{ק|([[יהושע ח כח]])}}, ו{{צ|בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו}} {{ק|([[דה"א כח יא]])}}, {{צ|וְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ תְּלָתֵּהוֹן}} {{ק|([[דניאל ג כג]])}}. וכל {{צ|בַּתִּים}} שהם לשון מידה, כגון {{צ|וְיַיִן בַּתִּים עֶשְׂרִים אֶלֶף וְשֶׁמֶן בַּתִּים עֶשְׂרִים אָלֶף}} {{ק|([[דה"ב ב ט]])}}, דכוותהון דגש, ופתח; אבל {{צ|בָּתִּים}} שהן לשון דירה, כגון {{צ|וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב}} {{ק|([[דברים ו יא]])}}, {{צ|הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים}} {{ק|([[שמות ט כ]])}}, כולהון קמצין ואינן מדגישין בחוזק, מבלעדי {{צ|וְאֶת בָּ֨תָּ֜יו וְגַנְזַכָּיו}}, שאף על פי שהוא לשון דירה הוא מדגיש בחוזק ונקמץ, מפני שיש בו משרת וטעם, ונראה כאילו הוא שתי תיבות. ויש שמוסיפין עליהן להדגיש בחוזק {{צ|וּבָ֨תִּ֜ים מְלֵאִים כָּל טוּב}}, הואיל שהמשרת והטעם יחד בתיבה. ==1.4== שער על הדיבור במלכים. תוכן המילה: אות יתכן להיות בתיבה בלא מלך ומלך יתכן בלא אות. וכלל המלכים הם שבעה, והם אֹ אָ אַ אֵ אֶ אִ אֻ. ויוצא יהו"א מתחת ממשלת אלו שבעת המלכים מן הקמץ ומן הפתח ומן אוֹ ומן אִי. ועתה אל"ף וה"א יוצא מן הקמץ ומן הפתח, כמו {{צ|עֲבָדֶיךָ}}, {{צ|עַמְּךָ}}, {{צ|קָשָׁה}}, שאף על פי שלא נכתבה ה"א ב{{צ|עֲבָדֶיךָ}} וב{{צ|עַמְּךָ}} הקמץ מודיעה, כאשר מודיע ב{{צ|קָשָׁה}} כאשר נכתבה. וזה עניין סוף התיבה. ובאמצע התיבה מורה כמו כן הקמץ והפתח אל"ף או ה"א, כמו {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|זָכַר}}, (מזבח) [נ"א: {{צ|זֹבֵחַ}}], {{צ|זוֹרֵעַ}} {{צ|שֹׁמֵעַ}}. והנקודה שהיא באה בסגול למעלה תורה על ו"ו, כמו {{צ|זֹכֵר}}, {{צ|שֹׁמֵר}}, {{צ|אֹמֵר}}, {{צ|עֹמֵד}}. והשתי נקודות ונקודה אחת מלמטה יורו על יו"ד באִי ואֵי אף על פי שאינה כתובה, כגון {{צ|אִשָּׁה}}, {{צ|אֵשֶׁת}}, וכהנה רבים, שהיו"ד רגילה להיות חסרה בתיבה ונקראת על פי הנקודות. וג' הנקודות הנקראות שרק שהן מוצבות למטה, והנקודה שבתוך הו"ו יורו עלי וי"ו, כגון {{צ|קוּמוּ צְּאוּ}} {{ק|([[בראשית יט יד]])}}. ובעניין הזה יוצא יהו"א מתחת ממשלת ז' המלכים, שיש מקומות הרבה שהן נקראות ואינן נכתבות, ועל פי הנקודות קריאתן. ==1.5== שער על הקמץ הגדול ועל הפתח הגדול, באי זה מקום יוכשר הקמץ ובאי זה הפתח. תדע ותבין ששמונה דברים מבטלין את הקמץ, ואלו הן: הדגש, והשבא, והמקף, וכל תיבה שבסופה אִי, או נִי, וח', וע', והדבוק לתיבה שלאחריו. השער הראשון: כל אות המודגשת בתיבה האות שלפניה נפתחת, כגון {{צ|הַגַּל}}, {{צ|מַכָּה}}, {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|דַּבֵּר}}, ודומיהן. ואם האות ברפי האות שלפניה נקמצת, כגון {{צ|דָּבָר}}, [כי"פ: {{צ|שָׁמַר}}] [כי"מ: {{צ|שָׁבַר}}], {{צ|עָבַר}}, {{צ|בָּשָׂר}}. וכעניין זה דגש מבטל קמץ שלפניו. שער ב' מדבר על השבא שמבטל את הקמץ באות שלפניו, כגון {{צ|הַגְרִיאִים}} {{ק|([[דה"א ה יט]])}}, {{צ|דַרְדַּע}} {{ק|([[מ"א ה יא]])}}, {{צ|בַּעֲלִיס}} {{ק|([[ירמיהו מ יד]])}}, {{צ|גַּבְנֻנִּים}} {{ק|([[תהלים סח טז]])}}, {{צ|טַבְרִמֹּן}} {{ק|([[מ"א טו יח]])}}, בעבור השבא נפתחת האות שלפניו. וכעניין הזה נוהג כל המקרא. שער ג' הוא המקף שהוא פותח את תיבתו ונשפך כסוללה על תיבה הסמוכה לה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|מַה־נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, {{צ|מַה־בֶּצַע}} {{ק|([[בראשית לז כו]])}}, {{צ|מַה־נֹּאכַל}} {{ק|([[ויקרא כה כ]])}}. והעניין הזה נוהג בתיבה קטנה בת שתי אותיות, בין בפתח גדול ובין בפתח קטן, כגון {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ"א ג כג]])}}. וכן פעמים שתמצא התיבה שהיא בת שלש אותיות או ארבע או יותר והן נדגשות, כגון {{צ|עֹ֤שֶׂה פְּרִ֔י}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן}} {{ק|([[בראשית יא לא]])}}, שאף על פי שאין בהן מלך דחוק הן נדגשין, הואיל והמשרת בראש התיבה הראשונה, והאות מראש התיבה השנייה היא ננקדת בשבא, לפיכך היא נדגשת. שער ד' הוא מפיק י' שבתיבה, בין באמצעיתה בין בסופה. באמצע תיבה, כגון {{צ|הַשָּׁמַיִם}}, {{צ|הָעַרְבַּיִם}}, {{צ|הַמַּיִם}} ודומיהן; בסוף תיבה, כגון {{צ|אָזְנַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|בְּנוֹתַי}}, {{צ|עֵינַי}}, {{צ|כַּפַּי}} ודומיהן. בר מן עניין אחד: כל שם הנקרא באל"ף דל"ת הוא נקמץ; ואם הוא דרך חול, כגון {{צ|הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, הוא פתח, ואף על פי שאין זולתו. [כי"מ: אבל {{צ|אֲדֹנָי}} שהוא דרך קודש, כגון {{צ|אֲדֹנָי יֱיִ}}, קמץ, וכל דומיו.] שער ה' הוא שיבוא נִי בסוף התיבה בלשון דיבור שלא יהיה שם, האות שלפניו היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|שְׁמָרַנִי}} {{ק|([[בראשית כח כ]])}}, {{צ|ענני}}, {{צ|אֲכָלַנִי}}, {{צ|הֲמָמַנִי}}, {{צ|בְּלָעַנִי}} {{ק|([[ירמיהו נא לד]])}}, וכל תיבה שהיא לשון דיבור כגון אלו. אבל תיבה שהיא לשון שם, כגון {{צ|תּוֹלַעַת שָׁנִי}} {{ק|([[שמות כח ו]])}}, הן נקמצין. שער ו' הוא שיהיה חי"ת בתיבה, או באמצע או בסוף. באמצע כיצד, כגון שתהיה התיבה שם ואינה דיבור, כגון {{צ|תַּחַת}}, {{צ|נַחַל}}, {{צ|שַׁחַל}}, {{צ|שַׁחַץ}}, {{צ|גַּחַל}} וכל דומיהן, והנגינה באות הראשונה. {{צ|פַּחַת}} הוא מתחלף לשני פנים: {{צ|פַּחַת}} שהוא לשון מצודה, [כי"מ: כגון {{צ|יִפֹּל אֶל הַפַּחַת}} {{ק|([[ישעיהו כד יח]])}},] טעמיה לעיל, ואם הוא לשון שולטנות טעמיה לרע, כגון {{צ|פַּחַת יְהוּדָה}} {{ק|([[חגי א א]])}}. ואם התיבה דיבור ואינה שם, כגון {{צ|בָּחַר}}, {{צ|רָחַב פִּי}} {{ק|([[ש"א ב א]])}}, האות הראשון קמץ והשני פתח והטעם לרע ודומיהן. שער ז' הוא שיהיה עי"ן באמצע תיבה והתיבה היא שם, כגון {{צ|בַּעַל}}, {{צ|בַּעַר}}, {{צ|נַעַל}}, {{צ|נַעַר}} וכל דומיהן, כולהון פתחין וטעמ' מלעיל. ואם היא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|פָּעַל}}, {{צ|מָעַל מַעַל}} {{ק|([[יהושע כב כ]])}}, ראשון ראשון נקמץ והשני פתח, וכל דומיהן. ואם ח"ת או עי"ן בסוף התיבה והיא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|שָׂמַח}}, {{צ|בָּרַח}}, {{צ|שָׁמַע}}, {{צ|לָקַח}}, {{צ|זָרַע}}, {{צ|פָּרַח}}, הראשון קמץ והשני פתח. ואם היא שם ואינה דיבור, כגון {{צ|אֶלְיָדָע}}, {{צ|יְהוֹיָדָע}}, {{צ|אֱלִישָׁמַע}}, {{צ|יוֹאָח}}, אף על פי שיש ח"ת או עי"ן אחריהן, את שלפניהן קמוץ. זה הכלל: כל תיבה שהיא דיבור ואינה שם והיא בת ג' אותיות, האות הראשונה נקמצת והשנייה נפתחת, כגון {{צ|אָשֹׁם אָשַׁם לַייָ}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן}} {{ק|([[במדבר יז כג]])}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|שָׁמַר}} ודומיהן. ואם התיבה שם, כגון {{צ|אָשָׁם הוּא}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|בָּקָר}}, {{צ|דָּבָר}}, שאין בהן לא חי"ת ולא עי"ן באמצעיתה, ננקדת כולה בקמץ. ואם יש לתיבה חי"ת או עי"ן באמצעיתה, ננקדת כולה בפתח, בר מן ד' תיבות שאע"פ שיש חי"ת ועי"ן באמצעיתן והם שם ואינן דיבור והן נקמצות, ואילו הן: {{צ|מָחָר}}, {{צ|נָחָשׁ}}, {{צ|רָחָב הַזּוֹנָה}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|רָעָב}}, וטעמ' לרע. ואם יש לתיבה חי"ת או עי"ן באמצעיתה והאות האחרונה היא אל"ף או ה"א, כולה נקמצת, כגון {{צ|נָחָה}}, {{צ|שָׁחָה}}, {{צ|שָׁעָה}}, {{צ|רָעָה}}. וכן כל שאר תיבות שיש אל"ף או ה"א בסופן, בין שהן דיבור או שם, כולהון קמצין, כגון {{צ|בָּרָא}}, {{צ|אָפָה}}, {{צ|בָּנָה}}, {{צ|סָרָה}}, {{צ|פָּרָה}} ודומיהן. ואם התיבה בת שלש אותיות, והאות הראשונה ננקדת בפתח קטן, והאות האחרונה שלתיבה היא ח"ת או עי"ן, והיא שם ואינה דיבור, כולה ננקדת בפתח וטעמה לעיל, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|זֶרַע}}, [כי"פ: {{צ|זֶרַח}}] [כי"מ: {{צ|פֶּרַח}}], {{צ|פֶּלַח}}, {{צ|פֶּצַע}}, [כי"מ: {{צ|בֶּצַע}}], {{צ|קֶצַח}} וכל דומיהן. אבל {{צ|צֵלָע}} יוצא מתנאי זה, שאם הוא דבוק, כגון {{צ|צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}, הוא נפתח כולו, ואם הוא עומד בטעם ואינו דבוק, כגון {{צ|וְהַצְּלָעוֹת צֵלָ֨ע אֶל צֵלָ֜ע}} {{ק|([[יחזקאל מא ו]])}}, הצד"י נקמצת בקמץ קטן והנגינה מלרע. שער ח' הוא הדבוק לפניו. וזה פירושו: אם תמצא תיבה עומדת בטעמה והיא שם, היא ננקדת בקמץ, כגון {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|וְהַבָּשָׂר}} {{ק|([[ויקרא ז יט]])}}, {{צ|וְהַמָּרָק}} {{ק|([[שופטים ו יט]] עי"ש)}} וכל דומיהן. אבל אם היא נקראת ונסברת עם התיבה שלאחריה, לא יתכן בה קמץ, כגון {{צ|וְכֹל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים}} {{ק|([[במדבר ז פח]])}}, {{צ|וּמְרַק פִּגֻּלִים}} {{ק|([[ישעיהו סה ד]])}}, {{צ|וּבְשַׂר קֹדֶשׁ}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}, {{צ|מַאֲכַל פַּרְעֹה}} {{ק|([[בראשית מ יז]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} {{ק|([[שמות לא טו]])}}. [כי"מ: וכל {{צ|שַׁבַּת}} דסמיך לאדכרא פתח, וכל {{צ|שַׁבָּת}} העומד קמץ; {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} פתח, אבל] {{צ|שַׁבַּת הָאָרֶץ}} {{ק|([[ויקרא כה ו]])}}, בין שהוא בא במקף בין שהוא עומד בטעם, הוא ננקד בפתח. וכל {{צ|מַלְאָךְ}} דסמיך לאדכרא פתח, כגון {{צ|מַלְאַךְ יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים}} {{ק|([[בראשית לא יא]])}}. [כי"מ: בר מן ב' שאף על פי שאינן סמוכין לאדכרא הן פתחין, והן במסורת המקרא, וסימניך: {{צ|וּמַלְאַךְ פָּנָיו}} {{ק|([[ישעיהו סג ט]])}}, {{צ|וּמַלְאַךְ הַבְּרִית}} {{ק|([[מלאכי ג א]])}}.] ואם אינו סמוך לאדכרא, כגון {{צ|וּמַלְאָךְ בָּא אֶל אִיּוֹב}} {{ק|([[איוב א יד]])}}, קמץ. זהו כללו שלדבר: כל מילה שנסברת ונקראת עם המלה שלאחריה ננקדת בפתח, בר מן י"ג מילין שאף על פי שהן נסמכין לשלאחריהן הן נקמצין. ואלו הן: {{צ|כְּתָב הַדָּת}} {{ק|([[אסתר ד ח]])}}, {{צ|וְאוּלָם הַכִּסֵּא}} {{ק|([[מ"א ז ז]])}}, {{צ|שְׁאָר יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ישעיהו י כ]] ועוד 1)}}, {{צ|בִּשְׁאָט {{ק|(ב)}}נֶפֶשׁ}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}, {{צ|כְּדָת הַיּוֹם}} {{ק|([[אסתר ט יג]])}}, {{צ|מַצָּב פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ש"א יג כג]] עי"ש{{הערה|לפנינו פתח וכן בארבעת המקומות הנוספים שהצירוף הזה נמצא והם [[ש"א יד א]], [[ש"א יד ד|שם ד]], [[ש"א יד יא|שם יא]], [[ש"ב כג יד]]. יש לציין שגם הרד"ק במכלול [[ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קסז ב|קסז ע"ב]] מציין שהוא בקמץ בסמיכות.}})}}, {{צ|וּמְנָת הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[דה"ב לא ג]])}}, {{צ|הָגְלָת יְהוּדָה}} {{ק|([[ירמיהו יג יט]])}}, {{צ|וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה}} {{ק|([[ויקרא כה כא]])}}, {{צ|וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ}} {{ק|([[ויקרא כו לד]])}}, {{צ|וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת}} {{ק|([[אסתר א ד]])}}, {{צ|מַתָּן אָדָם}} {{ק|([[משלי יח טז]])}}, {{צ|פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[אסתר א כ]])}}. ועוד אודיעך: כל וי"ו שהיא בראש התיבה, והאות שלאחריה היא אחת מן אותיות א"ח ה"ע, ואותה אות א"ח ה"ע ננקדת בחטף פתח, הו"ו שלפניה היא נפתחת, כגון {{צ|וַהֲלַכְתֶּם}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַחֲזַקְתֶּם}} {{ק|([[יהושע כג ו]])}}, [כי"פ: {{צ|וַעֲבַדְתֶּם}} {{ק|([[שמות כג כה]])}}] [כי"מ: וַעֲבַרְתֶּם {{ק|([[דברים יב י]])}}], {{צ|וַאֲשֶׁר}} {{ק|([[בראשית ז כג]])}}, {{צ|וַאֲדַבֵּרָה}} {{ק|([[בראשית יח ל]])}}. אבל {{צ|וָאֲדַבֵּר}} {{ק|([[דברים א מג]])}} יוצא מתנאי זה, שהוא קמץ מפני שהוא לשעבר. ויש אחד שהוא להבא והוא פתח: {{צ|עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ}} {{ק|([[יחזקאל ב א]])}}. ואם אות א"ח ה"ע ננקדת בקמץ או בפתח והתיבה לשעבר, תדע שהוי"ו נקמצת, כגון {{צ|וָאַרְבֶּה}} {{ק|([[יהושע כד ג]])}}, {{צ|וָאֶתֵּן}} {{ק|([[בראשית מ יא]])}}, {{צ|וָאֶשְׁמַע}} {{ק|([[ש"א טו כד]])}}, {{צ|וָאֶקְרָא}} {{ק|([[בראשית לט יד]])}}. ואם היא להבא הוי"ו ננקדת בשבא, כגון {{צ|וְאֶתְּנָה בְרִיתִי}} {{ק|([[בראשית יז ב]])}}, {{צ|וְאֹמְרָה}} {{ק|([[בראשית מו לא]])}}, {{צ|וְאֶעֱשֶׂה}} {{ק|([[בראשית כז ט]])}}, {{צ|וְחָלָה}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|וְעָמַד}}, {{צ|וְהָיָה}}, {{צ|וְעָלוּ}}, {{צ|וְהָיוּ}} וכל דומיהן. ועוד אשכילך, שכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|וְעָמְדוּ}} {{ק|([[נחמיה יב לט]])}}, {{צ|וְעָבְרוּ}}, {{צ|וְאָמְרוּ}} {{ק|([[ש"א ה ז]])}}, {{צ|בָּגְדוּ}} {{ק|([[ירמיהו יב ו]])}}, {{צ|בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|גָּבְרוּ}} {{ק|([[בראשית ז יט]])}}, {{צ|חָמְדוּ}} {{ק|([[משלי א כב]])}}, {{צ|זָכְרוּ}} {{ק|([[שופטים ח לד]])}} וכל דומיהן, אף על פי שהשבא בא אחריו, לא יבטל הקמץ. ואפילו אם היא בלשון יעשו, כגון {{צ|וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו}} {{ק|([[שמות ל יט]])}}, {{צ|וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם}} {{ק|([[שמות ל כא]])}}. אבל אם התיבה היא להבא בלשון ציווי, כגון {{צ|וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם}} {{ק|([[בראשית יח ד]])}}, {{צ|רַחֲצוּ הִזַּכּוּ}} {{ק|([[ישעיהו א טז]])}} [כי"מ: אבל {{צ|וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ}} {{ק|([[מ"א כב לח]])}} כולו קמץ, וכן {{צ|לֹא חָפַצְתִּי בָּחָרוּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ד]])}} כולו קמץ], {{צ|בַּחֲרוּ לָכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]], [[מ"א יח כה]])}}, כולהון פתחין. וכן {{צ|אָמְרָה}}, {{צ|גָּבְרָה}}, {{צ|עָבְרָה}}, וכן {{צ|אָמַרְתָּ}}, {{צ|בָּחַרְתָּ}}, {{צ|גָּעַרְתָּ}} ודומיהן שהן לשעבר הן קמצין, ולא יבטל בהן השבא את הקמץ. וכל {{צ|וַיַּעַל}}, {{צ|וַיַּחַץ}}, {{צ|וַיַּעַשׂ}}, {{צ|וַתַּעַל}}, {{צ|וַתַּעַשׂ}}, כולהון פתחין וכל דומיהן, וטעמ' לעיל. [כי"מ: וכל עשייה פתח בר מן ב' קמץ וסוף פסו': {{צ|וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּֽעַשׂ}} {{ק|([[איוב כג יג]])}} {{צ|עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָֽשׂ}} {{ק|([[אסתר ה ו]])}}. וכל {{צ|מַעֲשֵׂה}} קמץ, בר מן י"ב פתח, וסימ': {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, {{צ|בֹּשֶׂם}} {{ק|([[ישעיהו ג כד]])}}, {{צ|לְמִצְרַיִם}} {{ק|([[ישעיהו יט טו]])}}, {{צ|הַפְכְּ[כֶ]ם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|מְרֻקָּחִים}} {{ק|([[דה"ב טז יד]])}}, {{ק|(חשב)}} {{צ|הֵחֵל}} {{ק|([[דה"ב לא כא]])}}, {{צ|לְהָסִיר}} {{ק|([[איוב לג יז]])}}, {{צ|אֶת כָּל {{תיקון גירסה|אלה|זֶה}}}} {{ק|([[קהלת ח ט]])}} {{צ|תִּמְצָא}} {{ק|([[קהלת ט י]])}}, {{צ|בְמִשְׁפָּט}} {{ק|([[קהלת יב יד]])}}.] וכל {{צ|וַיֵּשֶׁב}}, {{צ|וַתֵּשֶׁב}}, {{צ|וַיָּקָם}}, {{צ|וַתָּקָם}}, {{צ|וַתָּרָם}}, {{צ|וַנָּשָׁב}} וכל דומיהן קמצין, בר מן וי"ו שבראש התיבה שהיא פתוחה, וטעמ' לעיל. ואין אות שתהא שוה לח"ת ועי"ן במצע לעניין פתחות כי אם ה"א לבדה במקומות מועטין, כגון {{צ|וַתַּהַר}}, {{צ|בַּהַט}}, {{צ|לַהַט}}, {{צ|רַהַב}}, {{צ|לַהַב}}. וכל {{צ|אָז}} קמץ. וכל {{צ|אַךְ}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|רַק}}, פתח. וכל {{צ|וַיֹּאכַל}}, {{צ|וַתֹּאכַל}}, {{צ|וַיֹּאמֶר}}, {{צ|וַתֹּאמֶר}}, כולהון פתחין וטעמ' לרע, בר מן חד דטעמיה לעיל: {{צ|הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לוֹ}} {{ק|([[משלי ז יג]])}}. ואפילו אתנחתא וסוף פסוק' כולהון פתחין. ועוד דע והבן: אם באה ה"א בראש התיבה, ובאה אחריה אל"ף או עי"ן, כגון {{צ|הָעַמִּים}}, {{צ|הָעָם}}, {{צ|הָעֹמְדִים}}, {{צ|הָאֵל}}, {{צ|הָאֲדָמָה}}, {{צ|הָאֲרָצוֹת}}, {{צ|הָאָדָם}}, {{צ|הָעֶבֶד}}, {{צ|הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי}} {{ק|([[בראשית מח טו]])}} וכל דומיהן – קמצין. ואם באה ה"א בתימה, כגון {{צ|הַאֵל יְעַוֵּת מִשְׁפָּט}} {{ק|([[איוב ח ג]])}}, {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, {{צ|הַאֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[מ"ב ה ז]])}}, {{צ|הַעֶבֶד יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ירמיהו ב יד]])}}, {{צ|הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ}} {{ק|([[ירמיהו ה כב]])}}, ננקדת בפתח, וכל דומיהן. ועוד {{צ|רָץ}} שהוא לשון דיבור, כגון {{צ|וְהִנֵּה אִישׁ רַץ לְבַדּוֹ}} {{ק|([[ש"ב יח כד]] עי"ש)}}, הוא פתח, ואם הוא עניין שם, כגון {{צ|רָץ לִקְרַאת רָץ}} {{ק|([[ירמיהו נא לא]])}}, הוא קמץ. וכל {{צ|עַל}}, {{צ|וְעַל}} שהן סמוכין, כגון {{צ|עַל הַמְּנֹרָה}} {{ק|([[ויקרא כד ד]])}} {{צ|עַל הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות כה כ]])}}, פתחין, ואם אינו סמוך, כגון {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש"ב כג א]])}}, {{צ|וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל}} {{ק|([[בראשית כז לט]])}}, הן קמצין. וכל {{צ|עַד}}, {{צ|וְעַד}} פתחין. וכל {{צ|חַג}}, {{צ|וְחַג}} הנסמך לשם הקודש ולאות ה"א הן פתחין, כגון {{צ|חַג יְיָ לָנוּ}} {{ק|([[שמות י ט]])}}, וכגון {{צ|חַג הַמַּצּוֹת}}, {{צ|חַג הַשָּׁבֻעוֹת}}, {{צ|חַג הַסֻּכּוֹת}} {{ק|([[דברים טז טז]])}}. והיוצאין מתנאי זה הן קמצין, [כי"מ: {{צ|בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג}} {{ק|([[מ"א ח ב]])}}, {{צ|בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג}} {{ק|([[מ"א ח סה]])}}.] בר מן ג' פתחין: {{צ|אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים}} {{ק|([[תהלים קיח כז]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|וַיַּעֲשׂוּ חַג מַצּוֹת}} דעזרא {{ק|([[עזרא ו כב|ו כב]])}}. תנאי {{צ|מָה}} קמץ ו{{צ|מַה}} פתח: כל {{צ|מָה}} הסמוך לאלו ג' אותיות אה"ר קמצין, כגון {{צ|מָה אֹמַר}} {{ק|([[שמות ג יג]])}}, {{צ|מָה הָאָרֶץ}} {{ק|([[במדבר יג יט]])}}, {{צ|מָה רְאִיתֶם}} {{ק|([[שופטים ט מח]])}}, אף על פי שאם בא במקף עם אחת מג' אותיות הללו, הוא קמץ ומתוג הוא כמעט מלמטה. בר מן ד' שהן סמוכין לה"א והם פתחין, והם {{צ|אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה־הִוא}} {{ק|([[בראשית כג טו]])}}, {{צ|וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה־הִוא}} {{ק|([[במדבר יג יח]])}}, {{צ|וּמִדַּת יָמַי מַה־הִיא}} {{ק|([[תהלים לט ה]])}}, {{צ|וָאֹמַר מַה־הִיא וַיֹּאמֶר זֹאת הָאֵיפָה}} {{ק|([[זכריה ה ו]])}}. ואם הוא עומד באחד מי"ב טעמים הוא קמץ, כגון {{צ|וְנַחְנוּ מָ֔ה}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}, [כי"מ: {{צ|וְלֹא יָדַעְתִּי מָֽה}} {{ק|([[ש"ב יח כט]])}},] {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָ֑ה}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}} וכל דומיהן. וכל {{צ|מָה}} דארמית דדניאל ועזרא קמצין, כגון {{צ|מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה}} {{ק|([[דניאל ב כט]])}}. ויש ז' {{צ|מָה}} במקרא דסמיכן לח"ת ועי"ן והן קמצין, ואלו הן: {{צ|מָה עִמָּדִי וְקַח לָךְ}} {{ק|([[בראשית לא לב]])}}, {{צ|(ו)מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי}} {{ק|([[בראשית לא לו]])}}, {{צ|כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב}} {{ק|([[מ"ב ח יג]])}}, {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָה עַל כִּי יְיָ הֵעִיד בֵּינְךָ}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}}, {{צ|וּמָה חַשְׁחָן}} {{ק|([[עזרא ו ט]])}}, {{צ|וְ[יֵ]אמַר לֵהּ מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|כִּי מַה חֶפְצוֹ בְּבֵיתוֹ אַחֲרָיו}} {{ק|([[איוב כא כא]])}}. וכל דסמיכין לח"ת ועי"ן הן {{צ|מֶה}}, בר מן אילין ז'. ועוד יש כ"ד {{צ|מֶה}} בקרי שאינן סמוכין לח"ת ועי"ן, והן על פי המסורת. ובכל מקום שתמצא {{צ|מֶה}} הוא בא או במשרת או מתוג הוא כמעט מלמטה, והאות הבאה אחריה ננקדת ברפי, כגון {{צ|מֶ֣ה לִידִידִי}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}. וכל אות הבאה אחר {{צ|מַה}} פתח היא נדגשת, כגון {{צ|מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק}}, {{צ|מַה נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, ו{{צ|מַה תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|מַה יִּתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת א ג]])}}, [כי"מ: {{צ|מַה יַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[תהלים נו ה]])}},] {{צ|מַה נַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[שופטים יג ח]])}}, {{צ|מַה תַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[ישעיהו מה ט]])}} וכל דומיהן. ועוד הבן: כל מקום שתמצא אות א"ח ה"ע בתיבה ואחריה אות המודגשת או ננקדת בשבא, לא תתכן אותה אות א"ח ה"ע שתהא ננקדת כי אם בפתח לבדו או בקמץ לבדו, כגון {{צ|אַתֶּם}}, {{צ|אַבְרֵךְ}}, {{צ|בַּעְלִיס}}, {{צ|עַמִּים}}, {{צ|עָבְרוּ}}, {{צ|חַרְבּוֹ}}, {{צ|הַרְבּוּ}}, ולא יתכן להיות בה חטף פתח, אבל יתכן להיות חטף קמץ, כגון {{צ|עֳבְרְכֶם}} {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|הֳתְפָּקְדוּ}}, {{צ|הֳגְלָה}}. ויש סופרים שאינן מחברין חטף קמץ באות ואם בא בשבא תחת אות הסמוך לה, אלא נוקדים אותה בקמץ לבדו, ועשים {{צ|אָרְכָּהּ}}, {{צ|רָחְבָּהּ}}, {{צ|אָכְלָה בְשִׁלֹה}} {{ק|([[ש"א א ט]])}}. ולא יתכן בעיני להיות כן, לפי שמצאנו {{צ|אֳכְלָה בְשִׁלֹה}} במסורת: לית דכוותיה, ואם כן הוא, הלא מצינו כמו כן ננקד {{צ|אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ}} {{ק|([[משלי ל כ]])}} בקמץ לבדו, ועתה נסתר המסורת. ועוד {{צ|קֳרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ}} {{ק|([[תהלים סט יט]])}}, מצינו במסורת: לית דכוותיה, ומצינו עוד {{צ|קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע}} {{ק|([[דברים טו ט]])}} ננקד כמו כן בקמץ, לפיכך נראה בעיני שיתכן חטף קמץ באות אף על פי שהאות השנייה לה ננקדת בשבא, כדי להפריד בין להבא בין לשעבר. ובכל מקום שתמצא {{צ|אַרְבַּע}} במקרא, בין אתנחתא בין סוף פסוק, כולהון פתחין. וכל {{צ|הַהוּא}}, {{צ|הַהִיא}} – פתח. וכל {{צ|הָהָר}}, [כי"פ: {{צ|הָעָם}}] [כי"מ: {{צ|הָהֵם}}] – קמצין. כל {{צ|נִמְכַּר}}, {{צ|וְנִמְכַּר}} – פתחין. וכל {{צ|מָךְ}} {{צ|וּמָךְ}} – קמצין. וכל {{צ|חֲמַת}} שהוא לשון רוגז פתחין, וכל לשון קריה קמץ, [כי"מ: כגון {{צ|אִם לֹא כְאַרְפַּד חֲמָת}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}, {{צ|לְבֹא חֲמָת}} {{ק|([[במדבר יג כא]])}},] בר מן חד: {{צ|וּלְכוּ מִשָּׁם חֲמַת רַבָּה}} דנבואת עמוס {{ק|([[עמוס ו ב|ו ב]])}}. [כי"מ: וכל {{צ|חָתָן}} קמץ, בר מן ד' דפתח חטף: {{צ|וַתִּקַּח}} {{ק|([[שמות ד כה]])}}, {{צ|וַיִּרֶף}} {{ק|([[שמות ד כו]])}}, {{צ|אַחְאָב}} {{ק|([[מ"ב ח כז]])}}, {{תיקון גירסה|המלך|{{צ|הַתִּמְנִי}}}} {{ק|([[שופטים טו ו]])}}], וחד {{צ|וַחֲתַן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש"א כב יד]])}}.] וכל {{צ|שָׁמָּה}} שהוא כמו שָׁם כולו קמץ וטעמיה מלעיל, אבל {{צ|שַׁמָּה וּמִזָּה}} {{ק|([[בראשית לו יג]])}} שהיא שם, חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. [כי"מ: וכן {{צ|שַׁמָּה}} שהוא לשון שממה, כגון {{צ|שַׁמָּה הֶחֱזִקָתְנִי}} {{ק|([[ירמיהו ח כא]])}}, חציו פתח וחציו קמץ וטעמיה מלרע.] וכן {{צ|יָמָּה}} קמץ וטעמיה מלעיל. {{צ|בַּמָּה}} – חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. {{צ|למה}}, {{צ|ולמה}}, בין דגש ובין רפי כולו קמץ, ואם הוא דגש טעמיה לעיל, ואם הוא רפי טעמיה לרע. ועתה אודיעך תנאי {{צ|לָמָה}} רפי ו{{צ|לָמָּה}} דגש, באי זה מקום יוכשר דגש ובאי זה מקום יוכשר רפי. את הנסמך לג' אותיות א(ה)ח"ע הן רפין, כגון {{צ|לָמָה יְיָ}} {{ק|([[שמות לב יא]])}}, {{צ|לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ}} {{ק|([[במדבר כא ה]])}}, {{צ|לָמָה עֲלִיתֶם}} {{ק|([[שופטים טו י]])}}, בר מן ה' דגש, והן {{צ|לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי}} {{ק|([[ש"א כח טו]])}}, {{צ|לָמָּה הִצִּיתוּ עֲבָדֶיךָ}} {{ק|([[ש"ב יד לא]])}}, {{צ|לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע}} {{ק|([[תהלים מט ו]])}}, {{צ|לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח}} {{ק|([[ירמיהו טו יח]])}}, {{צ|לָמָּה אַכֶּכָּה אַרְצָה}} {{ק|([[ש"ב ב כב]])}}, וטעמיה מלעיל. וכל הנסמך לשאר י"ט אותיות דגש, בר מן ג' רפיין, והן {{צ|לָמָה זְנַחְתָּ[נִי] {{ק|(ותמאס)}}}} {{ק|([[תהלים מג ב]])}}, {{צ|לָמָה שְׁכַחְתָּנִי}} {{ק|([[תהלים מב י]])}}, {{צ|לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ}} {{ק|([[איוב ז כ]])}}. כל {{צ|לָמָה}} רפי טעמיה לרע בר מן דין {{צ|לָ֤מָה שַׂמְתַּנִי}} דטעמיה לעיל. כל מפיק ה"א בסוף התיבה, האות הקדומה לה היא נקמצת, כגון {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|רֳחְבָּהּ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|אֲהָהּ}} וכל דומיהן. אבל אם התיבה נסברת ונקראת עם התיבה אשר לפניה, כגון {{צ|הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּ֣בַהּ שָׁמָ֑יִם}} {{ק|([[איוב כב יב]])}}, היא נפתחת והטעם מלעיל. ועוד הבן: כל מקום שתמצא שבא בין שני קמצין, כגון {{צ|יָדְךָ}}, {{צ|שָׂדְךָ}}, {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|חֲמָתְךָ}}, {{צ|בְּקָרְךָ}}, אפילו יהיה התיבה לשון עשייה, כגון {{צ|אֲשֶׁר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים כה יח]])}}, {{צ|הוּא עָֽשְׂךָ֖}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, לא יבטל השבא הקמץ אשר לפניו באלו ובכל דומיהן, וצריך הקמץ אשר לפני השבא להיות כמעט מתוג. אבל אם יצטרף דיגוש עם השבא באות, כגון {{צ|לְבַדְּךָ}} והדומה לו, לא יתכן הקמץ שם. וזהו טעמו שלדבר: אם תוציא אות ך' שבסוף התיבה מאלו הנזכרים למעלה ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|יָדוֹ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|יָדִי}}, {{צ|בְּקָרוֹ}}, {{צ|בְּקָרִי}}, [כי"מ: {{צ|לְבָבוֹ}},] {{צ|לְבָבִי}}, {{צ|שָׂדִי}}, {{צ|חֲמָתִי}}, אין שבא בתיבה, וחוקו ומשפטו להיות קמץ, שאין כאן אחת משמונה דברים המבטלין את הקמץ. אבל {{צ|לְבַדְּךָ}}, [כי"מ: {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|עִמְּךָ}}, {{צ|נַפְשְׁךָ}}] והדומה להן, אם תוציא אות ך' משם ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|לְבַדּוֹ}}, {{צ|לְבַדָּהּ}}, {{צ|לְבַדִּי}}, {{צ|לְבַדָּם}}, הדגש עומד במקומו, והוא אחד מח' דברים המבטלין את הקמץ. ועוד: אם תעשה את התיבה הזאת לשון נקבה, כגון {{צ|לְבַדֵּךְ}}, הדגש עומד במקומו; ואלו התיבות הנזכרות למעלה, אם תעשה אותן לשון נקבה, כגון {{צ|יָדֵךְ}}, {{צ|לְבַבֵךְ}}, {{צ|בְּקָרֵךְ}}, אין שם עלילת ח' דברים המבטלין בהן את הקמץ. וכן הילוכן בכל המקרא. ובכל מקום שתמצא ח"ת או עי"ן בתיבה ואחריה ה"א בסוף התיבה, אין אותה ח"ת ועי"ן מבטלת את הקמץ אשר לפניה, כגון {{צ|אַרְבָּעָה}}, {{צ|שְׁמָעָה… סְלָחָה}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}} וכל דומיהן. תנאי {{צ|כל}}, {{צ|וְכל}}, [כי"מ: {{צ|בְּכל}}, {{צ|מִכּל}}, {{צ|לְכל}}, {{צ|הַכּל}}, {{צ|הֲכל}}, {{צ|כְּכל}},] את שהוא בא בטעם או במשרת, הוא ננקד {{צ|כֹּל}} חולם, ואת שהוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, הוא ננקד {{צ|כָּל}} בקמץ, [כי"מ: כגון {{צ|כָּל־בְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא כז יא]])}}, {{צ|וְכָל־זֶה אֵינֶנּוּ}} {{ק|([[אסתר ה יג]])}}, {{צ|בְּכָל־הַדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים א לא]])}}, {{צ|מִכָּל־הָאֹכֶל}} {{ק|([[ויקרא יא לד]])}}, {{צ|לְכָל־בְּנֵי אַהֲרֹן}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|הֲכֹל הַיּוֹם{{הערה|כך לפנינו "הֲכֹ֣ל הַיּ֔וֹם" בלא מקף אלא במשרת ובחולם. ואפשר שנוסח הניקוד וההטעמה לפני המחבר היה שונה, או, לחילופין, שדוגמא זו השתרבבה לכאן בטעות ובמקומה בהמשך ברשימה להלן של בעלי החולם.}}}} {{ק|([[ישעיהו כח כד]])}}, {{צ|כְּכָל־אֲשֶׁר}} {{ק|([[אסתר ג יב]])}} וכל דומ'. והבא בטעם או במשרת הוא ננקד מלעיל במלוא פום, כגון {{צ|וּבְחֹסֶר כֹּ֑ל}} {{ק|([[דברים כח מח]])}}, {{צ|וְכֹ֣ל אֲשֶׁר {{תיקון גירסה|זכל|יִפֹּל}}}} {{ק|([[ויקרא יא לב]])}}, כולהון ננקדין במלא פום]. בר מן ב' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן ננקדין בקמץ, והם: {{צ|כָּ֥ל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ}} {{ק|([[משלי יט ז]])}}, {{צ|כָּ֥ל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה}} {{ק|([[תהלים לה י]])}}, ואין זולתם במקרא. וכל {{צ|אַל}}, [כי"מ: {{צ|וְאַל}}] הוא פתח. וכל יו"ד וי"ו בסוף התיבה [כי"פ: האות אשר למעלה מהם ננקדת] [כי"מ: ננקד כולו] בקמץ, כגון {{צ|אֵלָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, [כי"פ: {{צ|שִׁנָּיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|יָמָיו}},] [כי"מ: {{צ|גַּלָּיו}}, {{צ|דָּמָיו}}, {{צ|הָרָיו}}, {{צ|וּבָנָיו}}, זָרָיו, {{צ|חַיָּיו}}, טַפָּיו, {{צ|יָמָיו}}, {{צ|כַּפָּיו}}, {{צ|לְפָנָיו}}, {{צ|מַדָּיו}}, {{צ|נִינָיו}}, {{צ|שָׂרָיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|פָּנָיו}}, {{צ|צָרָיו}}, {{צ|קַרְנָיו}}, {{צ|רַבָּיו}}, {{צ|[תַּ]חְתָּיו}} וכל דומיהן. ויש מן הנוקדים {{צ|עָנָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, שמטילין נקודה אחת בתוך הוי"ו שלסוף {{צ|עָנָיו}}; ולא יתכן להיות, כי לא יכול להפריד בין {{צ|עֵשָׂו}} ל{{צ|עָשׂוּ}}, וסוף התיבה ננקדת כמין אוּ, על כן ראוי להטיל שם ב' נקודות להציב דבר על מתכונתו.] וכל {{צ|הִנָּךְ}}, {{צ|עָנָךְ}}, {{צ|עַמָּךְ}}, {{צ|עִמָּךְ}}, [כי"מ: {{צ|אֲנָךְ}}] וכל דומיהן, קמצין. וכל ברוי דיוסף, כגון {{צ|וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר}} {{ק|([[בראשית מא מט]])}}, קמצין; [כי"מ: ברויי דשאר קרייא, כגון {{צ|נַשְּׁקוּ בַר}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|בַּר בִּטְנִי}} {{ק|([[משלי לא ב]])}}, {{צ|וּבַר הָיִיתִי בְעֵינֶיךָ}} {{ק|([[איוב יא ד]])}}, פתחין]. וכל פרוי דבלק – {{צ|פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ}} {{ק|([[במדבר כג ב]] ועוד 3)}} – [כי"מ: קמצין; שאר פרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|פַּר בֶּן בָּקָר}} {{ק|([[ויקרא ד ג]] ועוד רבים)}}]. קרויי דבלעם, כגון {{צ|וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כג ד]])}}, [כי"מ: קמצין; שאר קרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְשָׂשֹׂן וִיקַר}} {{ק|([[אסתר ח טז]] עי"ש)}}]. וכל בזוי דמשלי, כגון {{צ|בָּז לְרֵעֵהוּ חֲסַר לֵב}} {{ק|([[משלי יא יב]])}}, [כי"מ: קמצין; שאר בזויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְלָבֹז בַּז}} {{ק|([[ישעיהו י ו]])}}]. כברוי דקהלת – [כי"פ: {{צ|מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר {{ק|(הוּא)}}}} {{ק|([[קהלת ג טו]])}}] [כי"מ: כגון {{צ|כִּי כְבָר רָצָה}} {{ק|([[קהלת ט ז]])}} – קמצין, שאר קריא פתחין, כגון {{צ|עַל נְהַר כְּבָר}} {{ק|([[יחזקאל א א]] ועוד 3)}}]. קלוי דדניאל, כגון {{צ|קָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא}} {{ק|([[דניאל ג ה]] ועוד 3)}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, כולהון קמצין; [כי"מ: שאר קריא פתחין, כגון {{צ|קַל בְּרַגְלָיו}} {{ק|([[ש"ב ב יח]])}}]. וכל {{צ|אַיִן}} פתחין, בר מן חד זקף קמץ, וסימ': {{צ|וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָ֔יִן}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}. וכל [כי"פ: {{צ|עַיִן}},] {{צ|יַיִן}}, {{צ|מַיִם}}, פתח, בר מן אתנחתא וסוף פסוק קמץ. וכן {{צ|שָׁמַיִם}}, {{צ|מִיֹּמַיִם}} {{ק|([[הושע ו ב]])}}, {{צ|פַּעֲמַיִם}}, פתחין, בר מן אתנחתא וסוף פסוק. ובכל מקום אתנחתא וסוף פסוק קמץ, בר ממקצת מקומות בכל ספר וספר שהן פתחין, והם במספר בכל ספר וספר. אתנחתיות דבראשית י"ב פתחין, וסימ': {{צ|וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַ֑ל}} {{ק|([[בראשית ג ו|ג ו]])}}, {{צ|לוֹט הַפֶּ֑תְחָה}} {{ק|([[בראשית יט ו|יט ו]])}}, {{צ|וְאַכַּד וְכַלְנֵ֑ה}} {{ק|([[בראשית י י|י י]])}}, {{צ|אֶל הָגָר וַתַּ֑הַר}} {{ק|([[בראשית טז ד|טז ד]])}}, {{צ|וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַ֑ל}} {{ק|([[בראשית כא ח|כא ח]])}}, {{צ|וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב י|כב י]] ועוד 2)}}, {{צ|וַיָּקָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּבֶז}} {{ק|([[בראשית כה לד|כה לד]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא זָקַ֑נְתִּי}} {{ק|([[בראשית כז ב|כז ב]])}}, {{צ|וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁ֑בַע}} {{ק|([[בראשית כח י|כח י]])}}, {{צ|וְאַחַר יָלְדָה בַּ֑ת}} {{ק|([[בראשית ל כא|ל כא]])}}, {{צ|וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּ֑טַח}} {{ק|([[בראשית לד כה|לד כה]])}}, {{צ|בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַ֑ד}} {{ק|([[בראשית מט כז|מט כז]])}}. סוף פסוק דבראשית פתחין [כי"פ: י'] [כי"מ: י"ג], וסימן: [כי"מ: {{צ|וּבֵין הַחֹשֶֽׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד|א ד]])}},] {{צ|וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַֽל}} {{ק|([[בראשית ג ו|ג ו]])}}, [כי"מ: {{צ|לָהֶם לַחֹֽמֶר}} {{ק|([[בראשית יא ג|יא ג]])}},] {{צ|וְגֶתֶר וָמַֽשׁ}} {{ק|([[בראשית י כג|י כג]])}}, {{צ|אָנֹכִי בֹּרַחַֽת}} {{ק|([[בראשית טז ח|טז ח]])}}, {{צ|אֶת בְּרִיתִי הֵפַֽר}} {{ק|([[בראשית יז יד|יז יד]])}}, {{צ|הָרָעָה וָמַֽתִּי}} {{ק|([[בראשית יט יט|יט יט]])}}, {{צ|לְאַבְרָהָם מְצַחֵֽק}} {{ק|([[בראשית כא ט|כא ט]])}}, {{צ|אֶת רִבְקָה וַיֵּלַֽךְ}} {{ק|([[בראשית כד סא|כד סא]])}}, {{צ|וְגַעְתָּם וּקְנַֽז}} {{ק|([[בראשית לו יא|לו יא]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|קְנַז}} דקריא פתחין,] {{צ|קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֶֽם}} {{ק|([[בראשית מח ט|מח ט]] עי"ש)}}, {{צ|בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָֽחַם}} {{ק|([[בראשית מט כה|מט כה]])}}, [כי"מ: {{צ|לְפַרְעֹה לַחֹ֑מֶשׁ}} {{ק|([[בראשית מז כו|מז כו]])}}]. אתנח' דאלה שמות פתחין ג', וסימ': {{צ|וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֵּן דִּבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[שמות י כט]])}}, {{צ|וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַ֑שׁ}} {{ק|([[שמות טז כ]])}}, {{צ|לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁ֑ה}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}. סוף פסוק' דאלה שמות פתחין [כי"פ: ו'] [כי"מ: ח'], וסימ': {{צ|יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּֽשׁ}} {{ק|([[שמות טו ז]])}}, {{צ|לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶֽשֶׁךְ}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}, [כי"מ: לית נָשֶׁך בקר', {{צ|לָאֵפֹד וְלַחֹֽשֶׁן}} {{ק|([[שמות כה ז]])}},] {{צ|וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵֽן}} {{ק|([[שמות לא י]])}}, {{צ|וַיָּקֻמוּ לְצַחֵֽק}} {{ק|([[שמות לב ו]])}}, {{צ|וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵֽם}} {{ק|([[שמות לג יט]])}}, [כי"מ: לית נָדֶר בקר',] {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּֽרְתָּ}} {{ק|([[שמות לד א]])}}. אתנח' דויקרא פתחין [כי"פ: ג'] [כי"מ: ד'], וסימ': {{צ|מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶ֑נָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, {{צ|וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָ֑ה}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶ֑שֶׁךְ}} {{ק|([[ויקרא כה לז]])}}, [כי"מ: {{צ|בֵּין הַקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[ויקרא י י]])}}]. סוף פסוק' פתח' חד: {{צ|אוֹ מִן הַשְּׁתִי אוֹ מִן הָעֵֽרֶב}} {{ק|([[ויקרא יג נו]])}}. אתנח' דבמדבר סיני פתחין ד', וסימ': {{צ|וּבְנֻחֹה יֹאמַ֑ר}} {{ק|([[במדבר י לו]])}}, {{צ|נָשֵׁינוּ [וְ]טַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַ֑ז}} {{ק|([[במדבר יד ג]])}}, {{צ|וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַ֑ר}} {{ק|([[במדבר טו לא]])}}, {{צ|וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ עֵ֑בֶר}} {{ק|([[במדבר כד כד]])}}, [כי"מ: לית עָבֶר בקר']. אתנח' דאלה הדברים פתחין ד', וסימ': {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[דברים י ב]])}}, {{צ|עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶ֑ם}} {{ק|([[דברים יא יח]])}}, {{צ|בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּ֑נּוּ}} {{ק|([[דברים לא יד]])}}, {{צ|עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵ֑ף}} {{ק|([[דברים לב יא]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דאלה הדברים.] סליקו להו אתנח וסוף פסוק פתח דתורה. אתנח' דיהושע פתחין ג', וסימן: {{צ|וּלְקַחְתֶּם מִן הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ו יח]])}}, {{צ|וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ז א]])}}, [כי"מ: לית חָרֶם בקר',] {{צ|וַיִּתְּנוּ [אֶת] הַכְּנַעֲנִי לָמַ֑ס}} {{ק|([[יהושע יז יג]])}}. לית פתח בסו' פסו' דיהושע. אתנח' דשופטים [כי"פ: ב'] [כי"מ: ג' פתח], וסימן: {{צ|יוֹשֵׁב צְפַ֑ת}} {{ק|([[שופטים א יז]])}}, [כי"מ: {{צ|וַיִּשְׁתַּ֑חוּ}} דגדעון {{ק|([[שופטים ז טו]] עי"ש)}},] {{צ|וַתְּאַלְצֵ֑הוּ}} {{ק|([[שופטים טז טז]])}}. [כי"מ: סוף פסוק' דשופטים ב' פתחין, וסימ': {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דזבולן {{ק|([[שופטים א ל]])}}, {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דנפתלי {{ק|([[שופטים א לה]])}}.] אתנח' דשמואל פתחין יו"ד, וסימן: {{צ|בְּצֶלְצַ֑ח}} {{ק|([[ש"א י ב]])}}, {{צ|רֵאשִׁית הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[ש"א טו כא]])}}, {{צ|וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַ֑ר}} {{ק|([[ש"א טו כג]])}}, {{צ|גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּ֑ת}} {{ק|([[ש"א יז ד]])}}, {{צ|מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶ֑שַׁע}} {{ק|([[ש"א כד יג]])}}, {{צ|וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲבִיגַ֑ל}} {{ק|([[ש"א כה לב]])}}, {{צ|{{תיקון גירסה|מן השלל|מֵהַשָּׁלָל}} אֲשֶׁר הִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ש"א ל כב]])}}, {{צ|וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁ֑ל}} {{ק|([[ש"ב ו ז]])}}, {{צ|וַיְצַו {{תיקון גירסה|את|אֶל}} בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַ֑ק}} {{ק|([[ש"ב יז כג]])}}, {{צ|וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַ֑ד}} {{ק|([[ש"ב כב י]])}}. [כי"מ: סוף פסו' דשמואל {{תיקון גירסה|י"ד|ד'}} פתח, וסימ': {{צ|תֹאכַֽל}} {{ק|([[ש"א א ז]])}}, {{צ|זִיף בַּחֹֽרְשָׁה}} {{ק|([[ש"א כג טו]])}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ כְּבַֽת}} {{ק|([[ש"ב יב ג]])}}, {{צ|וַיֵּאָנַֽשׁ}} {{ק|([[ש"ב יב טו]])}}.] אתנח' דמלכים פתחין ה', וסימ': {{צ|אַחֲרֵי תִבְנִי בֶן גִּינַ֑ת}} {{ק|([[מ"א טז כא]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ לָקַחַת וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַ֑ר}} {{ק|([[מ"א יז יא]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|וַיֹאמַר}} פתחין,] {{צ|כִּי לֹא פָתַח וַיַּ֑ךְ}} {{ק|([[מ"ב טו טז]])}}, {{צ|וַיְנַחֵ֑שׁוּ}} {{ק|([[מ"ב יז יז]])}}, {{צ|עָשׂוּ אֶת נֵרְגַ֑ל}} {{ק|([[מ"ב יז ל]])}}. [כי"מ: סוף פסוק דמלכים ד' פתח, וסימ': {{צ|מִלִּפְנִים וְלַחִיצֽוֹן}} {{ק|([[מ"א ו כט]])}}, {{צ|עֲדָיָה מִבָּצְקַֽת}} {{ק|([[מ"ב כב א]])}}, {{צ|מִגַּת הַחֵֽפֶר}} {{ק|([[מ"ב יד כה]])}}, {{צ|וַיְהַלֵּךְ אַֽט}} {{ק|([[מ"א כא כז]])}}.] אתנח' דישעיה פתחין [כי"פ: י'] [כי"מ: {{תיקון גירסה|י"ב|י"א}}], וסימ': {{צ|וְעֵינָיו הָשַׁ֑ע}} {{ק|([[ישעיהו ו י]])}}, {{צ|הַהֹלְכִים לְאַ֑ט}} {{ק|([[ישעיהו ח ו]])}}, {{צ|נְעָרִים תְּרַטַּ֑שְׁנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג יח]])}}, {{צ|בִּטְחוּ בַייָ עֲדֵי עַ֑ד}} {{ק|([[ישעיהו כו ד]])}}, [כי"מ: {{ק|(עולמי)}} {{צ|עַד עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, וכל {{צ|עַד}} דיקר' פתחין,] {{צ|תֵּלְדוּ קַ֑שׁ}} {{ק|([[ישעיהו לג יא]])}}, {{צ|הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו לג ט]])}}, {{צ|וַהֲצִיקוֹתִי לַאֲרִיאֵ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵ֑כוּ}} {{ק|([[ישעיהו מט כג]])}}, {{צ|יַעֲלֶה הֲדַ֑ס}} {{ק|([[ישעיהו נה יג]])}}, {{צ|כַּדֶּשֶׁא תִפְרַ֑חְנָה}} {{ק|([[ישעיהו סו יד]])}}. [כי"מ: סופא דפסו' דישעיהו י"ח פתחין, וסימ': {{צ|תְּעַכַּֽסְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ג טז]])}}, {{צ|וְהַשַּׂהֲרֹנִֽים}} {{ק|([[ישעיהו ג יח]])}}, {{צ|תִּשְׁפַּֽלְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ה טו]])}}, {{צ|בַּעֲרִיפֶֽיהָ}} {{ק|([[ישעיהו ה ל]])}}, {{צ|בֶּן־טָֽבְאַֽל}} {{ק|([[ישעיהו ז ו]])}}, {{צ|חָ֥שׁ בַּֽז}} {{ק|([[ישעיהו ח א]], [[ישעיהו ח ג|שם פסוק ג]])}}, {{צ|תִּשָּׁכַֽבְנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג טז]])}}, {{צ|הִשְׁבַּֽתִּי}} {{ק|([[ישעיהו טז י]], [[ישעיהו כא ב|שם כא ב]])}}, {{צ|(היה) כַּאֲרִיאֵֽל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|יִצַּֽתּוּ}} {{ק|([[ישעיהו לג יב]])}}, {{צ|מַרְחַקִּֽים}} {{ק|([[ישעיהו לג יז]])}}, {{צ|בָּזְזוּ בַֽז}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, וכל {{צ|בַּז}} שהוא לשון ביזה פתח, {{צ|תִּפָּתַֽחְנָה}} {{ק|([[ישעיהו לה ה]])}}, {{צ|{{תיקון גירסה|ויחלו|יְיַחֵֽלוּ}}}} {{ק|([[ישעיהו מב ד]])}}, {{צ|הָשַֽׁב}} {{ק|([[ישעיהו מב כב]])}}, {{צ|עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, {{צ|לַעֲיֵפָֽה}} {{ק|([[ישעיהו מו א]])}}, {{צ|{{תיקון גירסה|ויחל|וָחֵֽל}}}} {{ק|([[ישעיהו כו א]])}}.] אתנח' דירמיה פתחין ג', וסימ': {{צ|וַאֲמַרְתֶּם נִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ירמיהו ז י]])}}, {{צ|מְשֻׁבָה נִצַּ֑חַת}} {{ק|([[ירמיהו ח ה]])}}, [כי"מ: {{צ|וְאַרְקָא לָא עֲבַ֑דוּ}} {{ק|([[ירמיהו י יא]])}}.] לית פתחין בסו' פסו' דירמיהו. אתנח' דיחזקאל פתחין ז', וסימ': {{צ|וִידֵי עַם הָאָרֶץ תִּבָּהַ֑לְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ז כז]])}}, {{צ|בֶן אָדָם הֵאָנַ֑ח}} {{ק|([[יחזקאל כא יא]])}}, {{צ|בַּחֶרֶב תֵּהָרַ֑גְנָה}} {{ק|([[יחזקאל כו ו]])}}, {{צ|לָבַ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לד כב]])}}, {{צ|היושבים לָבֶ֑טַח}}. [כי"מ: לית בָטָח בקר' בר מן א': {{צ|בֹּשׁוּ כִּי בָטָח}} {{ק|([[איוב ו כ]])}}, וכל לשון עשייה לשעבר פתח, כגון {{צ|בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי}} {{ק|([[תהלים כח ז]])}},] {{צ|וְלָבֹז בַּ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לח יב]])}} {{ק|(וחביריו)}}. [כי"מ: סוף פסו' דיחזקאל {{תיקון גירסה|ז'|ח'}} פתח, וסימ': {{צ|{{תיקון גירסה|גויותהן|גְּוִיֹּתֵיהֶֽם}}}} {{ק|([[יחזקאל א כג]])}}, {{צ|הַחַשְׁמַֽלָה}} {{ק|([[יחזקאל ח ב]])}}, {{צ|בַּשָּׁשַֽׁר}} {{ק|([[יחזקאל כג יד]])}}, {{צ|לְהָבַֽר}} {{ק|([[ירמיהו ד יא]])}}, {{צ|וְלָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל כג מו]])}}, {{צ|בְּיַד מְחַלְלֶֽיךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, {{צ|תֵלַֽכְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ל יז]])}}, {{צ|לָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}.] אתנח' דתרי עשר פתחין ח', וסימ': {{צ|לֹא רֻחַ֑מָה}} {{ק|([[הושע א ו]] עי"ש)}} וחביריו {{ק|([[הושע א ח|שם פסוק ח]] עי"ש, [[הושע ב כה|שם ב כה]] עי"ש)}}, {{צ|סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶ֑לֶת}} {{ק|([[עמוס ט יא]])}}, {{צ|אֲשֶׁר בִּסְפָרַ֑ד}} {{ק|([[עובדיה א כ]])}}, {{צ|עַל מוֹרֶשֶׁת גַּ֑ת}} {{ק|([[מיכה א יד]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|גַּת}} דיקר' פתח,] {{צ|וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַ֑ן}} {{ק|([[חבקוק ב יז]])}}, {{צ|וְיָדָיו תְּבַצַּ֑עְנָה}} {{ק|([[זכריה ד ט]])}}, {{צ|וְהַנָּשִׁים תִּשָּׁכַ֑בְנָה}} {{ק|([[זכריה יד ב]])}}. [כי"מ: סוף פסוק דתרי עשר י' פתחין, וסימ': {{צ|תְּנָאַֽפְנָה}} {{ק|([[הושע ד יג]])}}, {{צ|יְשַׁחֲרֻֽנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|יונה}}, {{צ|וַיֵּרָדַֽם}} {{ק|([[יונה א ה]])}}, {{צ|מִזַּעְפּֽוֹ}} {{ק|([[יונה א טו]])}}, {{צ|תִּתְמוֹגַֽגְנָה}} {{ק|([[עמוס ט יג]])}}, {{צ|גזל בעולה}}, {{צ|תֶּחֱרַֽשְׁנָה}} {{ק|([[מיכה ז טז]])}}, {{צ|(ו)לֹא יְאַחֵֽר}} {{ק|([[חבקוק ב ג]])}}, {{צ|לְמַעַן כַּחֵֽשׁ}} {{ק|([[זכריה יג ד]])}}.] [כי"מ: סליקו להו אתנחתין וסוף פסוק דפתחין בנביאים.] [כי"מ: בדברי הימים לית פתח באתנח' וסוף פסוק.] אתנח' דתילים מ"א פתחין, וסימ'{{הערה|ברשימה להלן לא מוזכרות המלים עצמן שבפתח באתנחתא אלא מילה אחרת מאותו פסוק לסימן בעלמא. עוד יש להעיר שרשימה זו ארוכה לפי ערך בגלל דרך טעמי אמ"ת שכאשר ישנו הטעם עולה ויורד בפסוק הוא מטעים את המילה המפסיקה ביותר בתוך הפסוק ולא האתנחתא, ולכן אין באתנחתא צורת הפסק בפסוקים אלו, ואלו הן רבות מהדוגמאות להלן.}}: {{צ|אֲסַפְּרָה}} {{ק|([[תהלים ב ז]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים יד ד]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים נג ה]])}}, {{צ|וַיֵּט}} {{ק|([[תהלים יח י]])}}, {{צ|חַטֹּאות}} {{ק|([[תהלים כה ז]])}}, {{צ|שָׁפְטֵנִי}} {{ק|([[תהלים כו א]])}}, {{צ|שָׁאַלְתִּי}} {{ק|([[תהלים כז ד]])}}, {{צ|רַבַּת}} {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|רִיבָה}} {{ק|([[תהלים לה א]])}}, {{צ|וּבְצַלְעִי}} {{ק|([[תהלים לה טו]])}}, {{צ|יִשְׂמְחוּ}} {{ק|([[תהלים לה יט]])}}, {{צ|שָׁלוֹם}} {{ק|([[תהלים לה כ]])}}, {{צ|רָאִיתָה}} {{ק|([[תהלים לה כב]])}}, {{צ|עֶזְרָתִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|עֶזְרִי}} {{ק|([[תהלים ע ו]])}}, {{צ|{{תיקון גירסה|בשמך|כְּשִׁמְךָ}}}} {{ק|([[תהלים מח יא]])}}, {{צ|יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|הִרְכַּבְתָּ}} {{ק|([[תהלים סו יב]])}}, {{צ|רָעָשָׁה}} {{ק|([[תהלים סח ט]])}}, {{צ|תִּשְׁכְּבוּן}} {{ק|([[תהלים סח יד]])}}, {{צ|נִחַר}} {{ק|([[תהלים סט ד]])}}, {{צ|רַבּוּ}} {{ק|([[תהלים סט ה]])}}, {{צ|בַּצָּרָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}, {{צ|חֶרְפָּה}} {{ק|([[תהלים סט כא]])}}, {{צ|שִׁיתֵמוֹ}} {{ק|([[תהלים פג יד]])}}, {{צ|בַּחֲצֵרֶיךָ}} {{ק|([[תהלים פד יא]])}}, {{צ|שָׁמְרָה}} {{ק|([[תהלים פו ב]])}}, {{צ|וַאֲנִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|לְפָנִים}} {{ק|([[תהלים קב כו]])}}, {{צ|לִמְנוֹת}} {{ק|([[תהלים צ יב]])}}, {{צ|דְּעוּ}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יָשֵׂם}} {{ק|([[תהלים קז לה]])}}, {{צ|בִּשְׂפָתַי}} {{ק|([[תהלים קיט יג]])}}, {{צ|מִכָּל}} {{ק|([[תהלים קיט צט]])}}, {{צ|הַצִּילָה}} {{ק|([[תהלים קכ ב]])}}, {{צ|נָשָׂאתִי}} {{ק|([[תהלים קכג א]])}}, {{צ|רַבַּת}} קדמא {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|גָבַהּ}} {{ק|([[תהלים קלא א]])}}, {{צ|תִּדְבַּק}} {{ק|([[תהלים קלז ו]])}}, {{צ|שְׁמַע}} {{ק|([[תהלים קמג א]])}}, {{צ|הַלְלוּיָהּ}} קדמא {{ק|([[תהלים קמח א]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק דתילים.] אתנח' דאיוב [כי"מ: כ'] פתחין [כי"פ: י"ג], וסימן: {{צ|הַיּוֹם}} {{ק|([[איוב ג ד]])}}, {{צ|יֶחְשְׁכוּ}} {{ק|([[איוב ג ט]])}}, {{צ|מִבֹּקֶר}} {{ק|([[איוב ד כ]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}, {{צ|כָּלָה}} {{ק|([[איוב ז ט]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|פְּנוּ}} {{ק|([[איוב כא ה]])}}, [כי"מ: {{צ|בַּדֵּי}} {{ק|([[איוב יז טז]])}}, {{צ|(על) פֶרֶץ [עַל] פְּנֵי פֶ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]] עי"ש)}}], {{צ|יִתְּצֵנִי סָבִיב}} {{ק|([[איוב יט י]])}}, {{צ|יִשָּׂאֵהוּ}} {{ק|([[איוב כז כא]])}}, {{צ|כִּי אָמַר}} {{ק|([[איוב לד ה]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|אֶמְאַס}} {{ק|([[איוב מב ו]])}}, [כי"מ: {{צ|מִנְּעוּרַי}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|פַחִים}} {{ק|([[איוב כב י]])}}, {{צ|הָיִיתִי לַעִוֵּר}} {{ק|([[איוב כט טו]])}}, {{צ|{{תיקון גירסה|הורוני|הֹרָנִי}} לַחֹמֶר}} {{ק|([[איוב ל יט]])}}, {{צ|מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ}} {{ק|([[איוב לד יז]])}}, {{צ|הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}]. [כי"מ: לית פתחין בסו' פסוק' דאיוב{{הערה|אבל להלן לקראת סוף הפרק כן מביא רשימה כזו, וכן הוא לגבי כמה מההערות הבאות להלן.}}.] אתנחתין דמשלי פתחין י"א, וסימ': {{צ|לְנָבָל}} {{ק|([[משלי יז ז]])}}, {{צ|הֲתָעִיף}} {{ק|([[משלי כג ה]])}}, {{צ|שְׂדֵה}} {{ק|([[משלי כד ל]])}}, {{צ|תִּשְׂבַּ֑עְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גָּלָה חָצִיר}} {{ק|([[משלי כז כה]])}}, {{צ|{{תיקון גירסה|ענוים|עֲנִיִּים}} מֵאֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל יד]])}}, {{צ|לַעֲלוּקָה}} {{ק|([[משלי ל טו]])}}, {{צ|שָׂבְעָה מַּ֑יִם}} {{ק|([[משלי ל טז]])}}, {{צ|עֹרְבֵי נַ֑חַל}} {{ק|([[משלי ל יז]])}}, {{צ|אֶשְׂבַּע}} {{ק|([[משלי ל ט]])}}, {{צ|רָגְזָה אֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל כא]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דמשלי. לית [פתח ב]אתנח' וסוף פסוק' דרות. לית פתחין באתנח' וסו' פסו' דשיר השירים.] אתנח' דקהלת פתח חד, וסימ': {{צ|מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּ֑ח}} {{ק|([[קהלת י ד]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק' דקהלת. לית פתחין וסו' פסוק דאיכה.] [כי"מ: אתנח' דאסתר חד פתח, וסימ': {{צ|מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף}} {{ק|([[אסתר ו ב]])}}.] [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק דאסתר.] אתנח' דדניאל פתחין י"ט, וסימ': {{צ|הַמֶּלְצַ֑ר}} {{ק|([[דניאל א יא]])}}, {{צ|לְבַיְתֵהּ אֲזַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב לב]])}}, {{צ|דִי פַרְזְלָא לֶהֱוֵא בַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ב מא]])}}, {{צ|וּמִנְּהֵין חֲסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב מב]])}}, {{צ|יָכִל לְשֵׁיזָבוּתַ֑נָא}} {{ק|([[דניאל ג יז]])}}, {{צ|וִידַחֲלִנַּ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂ֑ר}} {{ק|([[דניאל ד כו]])}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא נְפַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, {{צ|וְרַבְרְבָנַי יְבַע֑וֹן}} {{ק|([[דניאל ד לג]])}}, {{צ|לְרַבְרְבָנוֹהִי אֲלַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ה א]])}}, {{צ|לְבֵית מִשְׁתְּיָא עַלַּ֑ת}} {{ק|([[דניאל ה י]])}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ לְהוֹדָעֻתַ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ה טו]])}}, {{צ|לְאָחֳרָן הַ֑ב}} {{ק|([[דניאל ה יז]])}}, {{צ|וְלָא יָדְעִין שַׁבַּ֑חְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|רְשַׁ֑מְתָּ}} {{ק|([[דניאל ו יד]])}}, {{צ|עַל גַּבַּ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}}, {{צ|אֶתְעֲקַרָה מִן קֳדָמַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ח]])}}, [כי"מ: {{צ|יָדוֹ בַּאֲרָצוֹת}} {{ק|([[דניאל יא מב]])}},] {{צ|וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַ֑ר}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דדניאל.] אתנח' דעזרא פתחין ד', וסימ': {{צ|וּלְהֵיבָלָה כְּסַף וּדְהַ֑ב}} {{ק|([[עזרא ז טו]])}}, {{צ|בִּשְׁאָר כַּסְפָּא וְדַהֲבָה לְמֶעְבַּ֑ד}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|דִּי יִפֶּל לָךְ לְמִנְתַּ֑ן}} {{ק|([[עזרא ז כ]])}}, {{צ|כִּי חָתָן הוּא לִשְׁכַנְיָה בֶן אָרַ֑ח}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. [כי"מ: סוף פסו' דעזרא י"ג פתחין, וסימ': {{צ|וְאֻשַּׁיָּא יַחִיטוּ}} {{ק|([[עזרא ד יב]])}}, {{צ|הָחָרְבַת}} {{ק|([[עזרא ד טו]])}}, {{צ|מִתְעֲבֶד בַּהּ}} {{ק|([[עזרא ד יט]])}}, {{צ|בִנְיָנָא בָּנַיִן}} {{ק|([[עזרא ה ד]])}}, {{צ|אָסְפַּרְנָא עֲבַדוּ}} {{ק|([[עזרא ו יג]])}}, {{צ|תַּעַבְדוּן}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|תחזקנה}}, {{צ|לֹא הִגַּדְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ב טז]])}}, {{צ|{{תיקון גירסה|ובנותינו|וּכְרָמֵינוּ}} לַאֲחֵרִים}} {{ק|([[נחמיה ה ה]])}}, {{צ|לֹא אָכַלְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ה יד]])}}, {{צ|לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים}} {{ק|([[נחמיה ט ו]])}}, {{צ|בַּעֲנָה}} {{ק|([[נחמיה י כח]])}}, {{צ|גֵּי הַחֲרָשִׁים}} {{ק|([[נחמיה יא לה]])}}.] [כי"מ: ואע"פ שכתבנו שאין פתח בסו' פסו' באיוב, כבר מצאנו בספרים הבאים מן אלקירואן כ"ה פתחין בסו' פסו', וסימ': {{צ|שָׂגְבוּ יֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב ה יא]])}}, {{צ|תְּבַעֲתַֽנִּי}} {{ק|([[איוב ז יד]] ועוד 2)}}, {{צ|עַכָּבִישׁ מִבְטַחֽוֹ}} {{ק|([[איוב ח יד]])}}, {{צ|תָּם אָנִי וַיַּעְקְשֵֽׁנִי}} {{ק|([[איוב ט כ]])}}, {{צ|אוֹ אֲדַבֵּר וַהֲשִׁיבֵֽנִי}} {{ק|([[איוב יג כב]])}}, {{צ|{{תיקון גירסה|חנף|אֱנוֹשׁ}} הֶאֱבַֽדְתָּ}} {{ק|([[איוב יד יט]])}}, {{צ|וְזֶה חָזִיתִי וַאֲסַפֵּֽרָה}} {{ק|([[איוב טו יז]])}}, {{צ|לֹא רַעֲנָנָֽה}} {{ק|([[איוב טו לב]])}}, {{צ|יַאֲמִין בַּחַיִּֽין}} {{ק|([[איוב כד כב]])}}, {{צ|לֹא אֲכַחֵֽד}} {{ק|([[איוב כז יא]])}}, {{צ|אֲבֵלִים יְנַחֵֽם}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}, {{צ|כֻתָּנְתִּי יַאַזְרֵֽנִי}} {{ק|([[איוב ל יח]])}}, {{צ|יִכְרְעוּן אֲחֵרִֽין}} {{ק|([[איוב לא י]])}}, {{צ|אַלְמָנָה אֲכַלֶּֽה}} {{ק|([[איוב לא טז]])}}, {{צ|וּמִבֶּטֶן אִמִּי אַנְחֶֽנָּה}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|אָמַרְתִּי מִבְטַחִֽי}} {{ק|([[איוב לא כד]])}}, {{צ|{{תיקון גירסה|שפתי|דְּבָרַי}} הַאֲזִֽינָה}} {{ק|([[איוב לג א]])}}, {{צ|מַאֲכַל תַּאֲוָֽה}} {{ק|([[איוב לג כ]])}}, {{צ|אַנְשֵׁי רֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב לד ח]])}}, {{צ|הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵֽנוּ}} {{ק|([[איוב לה יא]])}}, {{צ|וַתְּטַהֲרֵֽם}} {{ק|([[איוב לז כא]])}}, {{צ|לֹא יְעַנֶּֽה}} {{ק|([[איוב לז כג]])}}, {{צ|תְּשַׁלַּֽחְנָה}} {{ק|([[איוב לט ג]])}}, {{צ|רַעְמָֽה}} {{ק|([[איוב לט יט]])}}, {{צ|אַל תּוֹסַֽף}} {{ק|([[איוב מ לב]])}}.] [כי"מ: ובמשלי י"ב פתחין, וסימ': {{צ|כָּל תּוֹכַחְתִּֽי}} {{ק|([[משלי א ל]])}}, {{צ|תִנְצְרֶֽכָּה}} {{ק|([[משלי ב יא]])}}, {{צ|כְּסִילִים תְּאַבְּדֵֽם}} {{ק|([[משלי א לב]])}}, {{צ|מְפַלֵּֽס}} {{ק|([[משלי ה כא]])}}, {{צ|לְעַפְעַפֶּֽיךָ}} {{ק|([[משלי ו ד]])}}, {{צ|מְדָנִים בֵּין אַחִֽים}} {{ק|([[משלי ו יט]])}}, {{צ|תִשָּׂרַֽפְנָה}} {{ק|([[משלי ו כז]])}}, {{צ|לַיְלָה וַאֲפֵלָֽה}} {{ק|([[משלי ז ט]])}}, {{צ|יָבִין לַאֲשֻׁרֽוֹ}} {{ק|([[משלי יד טו]])}}, {{צ|יָכִין צַעֲדֽוֹ}} {{ק|([[משלי טז ט]])}}, {{צ|לֹא תִשְׂבַּֽעְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גֶּבֶר בְּעַלְמָֽה}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}.] [כי"מ: וברות לית פתח באתנח; וחד פתח בסוף פסוק: {{צ|וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר}} {{ק|([[רות ב יד]])}}.] [כי"מ: ובשיר השירים חד פתח באתנ', וסימ': {{צ|פִּתַּח הַסְּמָדַר}} {{ק|([[שה"ש ז יג]])}}; וחד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|חִבְּלָה יְלָדַֽתְךָ}} {{ק|([[שה"ש ח ה]])}}.] [כי"מ: ובקהלת חד פתח בסו' פסו': {{צ|הַכֹּל הֶֽבֶל}} בתראה {{ק|([[קהלת יב ח]] עי"ש)}}.] [כי"מ: ובאיכה ב' פתחין בסו' פס', וסימ': {{צ|לָמַֽס}} {{ק|([[איכה א א]])}}, {{צ|וַאֲנִיָּֽה}} {{ק|([[איכה ב ה]])}}.] [כי"מ: ובאסתר חד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|לוֹ לְבַת}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}.] [כי"מ: ובדניאל כ"ד פתחין בסו' פסוק, וסימ': {{צ|הַחֲוֹֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ו]])}}, {{צ|תְּ[הַ]חֲוֻנַּֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ט]])}}, {{צ|מִלְּתָא הוֹדַֽע}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|לְמַלְכָּא [יְ]הוֹדַע}} {{ק|([[דניאל ב כה]])}}, {{צ|תִּנְדַּע}} {{ק|([[דניאל ב ל]])}}, {{צ|לְהַחֲוָיָה}} {{ק|([[דניאל ג לב]])}}, {{צ|(ו)יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יְהוֹדְעֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ג]] ועוד 1)}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ אֱמַר}} {{ק|([[דניאל ד ו]])}}, {{צ|יְקִים עֲלַהּ}} {{ק|([[דניאל ד יד]])}}, {{צ|יִתְּנִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ד כב]] ועוד 1)}}, {{צ|מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|יִשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה ז]])}}, {{צ|תִּשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה טז]])}}, {{צ|יְדַעְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כב]])}}, {{צ|(ו)לָא הַדַּרְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|וְהַשְׁלְמַהּ}} {{ק|([[דניאל ה כו]])}}, {{צ|בֵּאדַיִן… אֲזַל}} {{ק|([[דניאל ו כ]])}}, {{צ|יְהִיב לַהּ}} {{ק|([[דניאל ז ד]] ועוד 2)}}, {{צ|רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ז טו]])}}, {{צ|רַב מִן חַבְרָתַהּ}} {{ק|([[דניאל ז כ]])}}, {{צ|וְתַדְּקִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ז כג]])}}, {{צ|וּלְהַשְׂכִּיל}} {{ק|([[דניאל ט יג]])}}, {{צ|מִיכָאֵל שַׂרְכֶם}} {{ק|([[דניאל י כא]])}}.] שלמו מחלקות קמץ ופתח. ==1.6== עתה אבאר שימושי צירי וסגול התחתון ואת מחלקותם, באי זה עניין יתיישבו שניהם. עתה דע והבן, שכל {{צ|אֵל}} שהוא קודש הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא}} {{ק|([[דברים ז כא]])}}, {{צ|הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא}} {{ק|([[דברים י יז]])}}. וגם אם הוא לשון חוזק או בלשון אֵלה, כגון {{צ|בְּיַד אֵיל גּוֹיִם}} {{ק|([[יחזקאל לא יא]])}}, {{צ|יֶשׁ לְאֵל יָדִי}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, וכגון {{צ|אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל}} {{ק|([[בראשית כו ג]])}}, כולהון ננקדים בצירי. אבל אם הוא לשון משרת, כגון [כי"מ: {{צ|אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות ו יג]])}},] {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|אֶל אֹהֶל מוֹעֵד}} {{ק|([[שמות כח מג]])}}, [כי"פ: וכגון] [כי"מ: או אם הוא נתמה בה"י כגון,] {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, הן ננקדין בסגול. וכל {{צ|אֵת}} שהוא עומד בטעם או במשרת, ננקד בצירי, כגון {{צ|וְעָשִׂיתָ אֵ֖ת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כז ט]])}}, {{צ|וְאֵ֖ת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|אֵ֥ת הַשָּׁמַיִם וְאֵ֖ת הָאָרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ואם הוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, כגון {{צ|אֶת־הָאָרֹן וְאֶת־בַּדָּיו}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|וְאֶת־הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות לא ז]])}}, הוא ננקד בסגול. בר מן ד' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן נפתחין בניקוד {{תיקון גירסה|צירי|סגול}}, ואלו הן: {{צ|אֶ֥ת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה}} {{ק|([[איוב מא כו]] עי"ש)}}, {{צ|אֶ֥ת אֲרַם נַהֲרַיִם}} {{ק|([[תהלים ס ב]])}}, {{צ|אֶ֥ת גְּאוֹן יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מז ה]])}}, {{צ|כִּי אֶ֥ת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְיָ יוֹכִיחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}. ועוד דע והבן: כל {{צ|בֵּן}} שהוא עומד בטעם או במשרת, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|וּלְשָׂרָה בֵֽן}} {{ק|([[בראשית יח יד]])}}, {{צ|וַתֵּלֶד בֵּ֔ן}} {{ק|([[בראשית ד כה]])}}, [כי"מ: {{צ|כִּי אֵין לוֹ בֵּ֑ן}} {{ק|([[במדבר כז ד]])}}]. בר מן ז' שהן עומדין במשרת ופתח, וסימ': {{צ|הַלְּבֶ֤ן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד}} {{ק|([[בראשית יז יז]])}}, {{צ|וְשָׁחַט אֶת־בֶּ֥ן הַבָּקָר}} {{ק|([[ויקרא א ה]])}}, {{צ|בֶּ֚ן הַיִּשְׂרְאֵלִית}} {{ק|([[ויקרא כד י]])}}, {{צ|וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּ֥ן יְבֶרֶכְיָהוּ}} {{ק|([[ישעיהו ח ב]])}}, {{צ|זְכַרְיָה בֶּ֣ן מְשֶׁלֶמְיָה}} {{ק|([[דה"א ט כא]])}}, {{צ|בֶּ֣ן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי}} {{ק|([[אסתר ב ה]])}}, {{צ|אֶת בַּת מְשֻׁלָּם בֶּ֥ן בֶּרֶכְיָה}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. ואם הוא במקף, כגון {{צ|בֶּן־יִצְהָר בֶּן־קְהָת בֶּן־לֵוִי}} {{ק|([[במדבר טז א]])}}, הוא ננקד בסגול, בר מן ד' קמצין: {{צ|וַתֵּלֶד בֵּן־שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית ל יט]])}}, {{צ|וַיִּמָּלֵט בֵּן־אֶחָד לַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִטוּב}} {{ק|([[ש"א כב כ]])}}, {{צ|וְלִמְפִיבֹשֶׁת בֵּן־קָטָן}} {{ק|([[ש"ב ט יב]])}}, {{צ|וְהוֹלִיד בֵּן־פָּרִיץ}} {{ק|([[יחזקאל יח י]])}}. וכל {{צ|בֵּין}} שיתכן להיות בו יו"ד הנקרא כמו בֵּנְתַּיִם, כגון {{צ|בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}}, בין שיהיה בו טעם או משרת ובין בא במקף, ננקד בצירי. ועוד דע וראה שכל מקום שתמצא {{צ|הֵן}} בכל המקרא הוא ננקד בצירי, בר מן ה' שהן ננקדין בסגול, וסימן: {{צ|הֶן־עָם֙ כְּלָבִיא יָקוּם}} {{ק|([[במדבר כג כד]])}}, {{צ|הֶן־עָם֙ לְבָדָד יִשְׁכֹּן}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|הֶן־ה֭וּא מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹ}} {{ק|([[איוב ח יט]])}}, {{צ|הֶן־תָּ֭וִי}} {{ק|([[איוב לא לה]])}}, {{צ|הֶן־זֹ֣את}} {{ק|([[איוב לג יב]])}}. וכל דסמיך {{צ|כֹּל}} {{ק|([[איוב יג א]] ועוד 1)}}, {{צ|אֵל}} {{ק|([[איוב ח כ]] ועוד 3)}}, {{צ|אֵלֶּה}} {{ק|([[איוב כו יד]])}}, דכוותהון ננקדין בסגול ובאים במקף עם התיבה שלאחריהן באות הראשונה שלתיבה. וכל שהטעם ניתק לאות השנייה או השלישית, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|הֵ֣ן הֵ֜נָּה}} {{ק|([[במדבר לא טז]])}}. וכדרך {{צ|הֵן}} כן מנהג {{צ|שֵׁשׁ}}, כגון {{צ|שֵׁשׁ־הַשְּׂעֹרִ֥ים הָאֵלֶּה}} {{ק|([[רות ג יז]])}} ננקד בצירי, מפני שהטעם הסמוך לו אינו בא באות הראשונה; [כי"פ: אבל {{צ|שֶׁשׁ־הֵ֭נָּה שָׂנֵא יְיָ}} {{ק|([[משלי ו טז]])}} הוא ננקד בסגול, מפני שהטעם בא באות הראשונה. וכל {{צ|שֵׁשׁ מָשְׁזָר}} {{ק|([[שמות כו א]])}}, {{צ|וְאֶת הַשֵּׁשׁ}} {{ק|([[שמות כח ה]])}}, קמצין.] [כי"פ: וכן דרך {{צ|יֵשׁ}}, {{צ|שֵׁן}}, {{צ|כֶּן־הוּא}} {{ק|([[בראשית מד י]])}}, {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|מַה־יֶּשׁ לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ"ב ד ב]])}}, {{צ|עַל שֶׁן־סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}, {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן־הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}. וגם {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]])}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָ֖הּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות הראשנה. וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן.] [כי"מ: וכל {{צ|שֶׁן}} שהוא במקף ננקד בסגול כגון {{צ|שֶׁן־בְּשֵׁן}} {{ק|([[דברים יט כא]] עי"ש)}}, {{צ|עַל שֶׁן סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}. אבל {{צ|שֵׁן}} העומד בטעם או במשרת, כגון {{צ|וְשֵׁ֤ן בְּהֵמֹת}} {{ק|([[דברים לב כד]] עי"ש)}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|יֶשׁ}} שהוא במקף ננקד בסגול, כגון {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|יֶּשׁ־לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ"ב ד ב]])}}; אבל {{צ|וְיֵ֤שׁ יְיָ עִמָּנוּ}} {{ק|([[שופטים ו יג]])}}, {{צ|יֵ֛שׁ וָיֵשׁ}} {{ק|([[מ"ב י טו]])}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|כֶּן}} הבא במקף, כגון {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}, ננקד בסגול; אבל {{צ|וַיְהִי כֵֽן}} {{ק|([[בראשית א ז]])}}, {{צ|וַתֹּאמֶר כֵּ֗ן}} {{ק|([[יהושע ב ד]])}}, {{צ|לֹא כֵ֗ן לְכוּ נָא}} {{ק|([[שמות י יא]])}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]] ועוד רבים)}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָהּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות ראשונה.] [כי"מ: וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן, אבל {{צ|וְנָמֵס כָּל לֵב}} {{ק|([[יחזקאל כא יב]])}} ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|גֵּר}}, {{צ|הַגֵּר}}, {{צ|לַגֵּר}}, ננקד בצירי.] כל {{צ|שֵׁם}} שבמקרא בצירי [כי"פ: הוא בא, בין דבוק ובין אינו דבוק]. בר מן ו', וסימן: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית טז טו]])}}, {{צ|עַל שֶׁם־שֶׁמֶר}} {{ק|([[מ"א טז כד]])}}, {{צ|וְגַם שֶׁם־עִיר הֲמוֹנָה}} {{ק|([[יחזקאל לט טז]])}}, [כי"פ: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת־שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית כא ג]])}}, {{צ|מַה שְּׁמוֹ וּמַה־שֶּׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}},] {{צ|וַיְהִי שֶׁם־בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל}} {{ק|([[ש"א ח ב]])}}, וכך הם מסורין במסורת. וכל {{צ|שֵׁם חָם וָיָפֶת}} {{ק|([[בראשית י א]])}} בצירי קמצין. [כי"מ: כל {{צ|מַכֵּה}} שבמקרא קמצין, בר מן ה' פתחין, וסימ': {{צ|מִצְרִי}} {{ק|([[שמות ב יא]])}}, {{צ|בַּמַּטֶּה}} {{ק|([[שמות ז יז]])}}, {{צ|וּבְקַשְׁתְּךָ}} {{ק|([[מ"ב ו כב]])}}, {{צ|עַמִּים}} {{ק|([[ישעיהו יד ו]])}}, {{תיקון גירסה|תהום|{{צ|תָחוֹס}}}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}.] [כי"מ: כל {{צ|עַל}} {{צ|וְעַל}} שבמקרא פתחין משום שהן דבוקין – {{צ|עַל כֵּן}} – בר מן ב' קמצין: {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש"ב כג א]])}}, {{צ|יָשׁוּבוּ לֹא עָל}} {{ק|([[הושע ז טז]])}}, שהן עומדין.] ועוד הבן בזה השער: כל מקום שתמצא {{צ|תֵּלֵךְ}}, {{צ|יֵלֵךְ}}, {{צ|תֵּלֵד}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, שהן להבא, כולהון בצירי ננקדין, כגון {{צ|וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ}} {{ק|([[במדבר י לב]])}}, {{צ|יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי}} {{ק|([[שמות לד ט]])}}, {{צ|אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה}} {{ק|([[בראשית יז כא]])}}, {{צ|כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל}} {{ק|([[משלי כג א]])}}, {{צ|יֵשֵׁב נָא}} {{ק|([[בראשית מד לג]] עי"ש)}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואם נוספה וי"ו בראש התיבה תתכן אותה התיבה לשעבר, כגון {{צ|וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית כד לו]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד}} {{ק|([[בראשית כא טז]])}}, {{צ|וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה}} {{ק|([[שמות ד יח]])}}, {{צ|וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן}} {{ק|([[שמות ב טו]])}}, הן וכל דומיהן הראשון בצירי והשני בסגול. ואם תתכן התיבה להיות להבא, אף על פי שיהיה וי"ו בראש התיבה, כגון וְיֵלֵךְ, וְיֵשֵׁב, הואיל שהוי"ו ננקדת בשבא, נשמעת המילה להבא, ותתכן להיות כולה בצירי. וגם {{צ|תֵּרֵא אַשְׁקְלוֹן}} {{ק|([[זכריה ט ה]] עי"ש)}}, {{צ|וְתֵרֵא אֹיַבְתִּי}} {{ק|([[מיכה ז י]] עי"ש)}}, כוותהון קמצין ולהבא. אבל {{צ|וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם}} {{ק|([[בראשית כא יט]])}} [כי"פ: הנראה] [כי"מ: {{צ|וַתֵּ֣רֶא הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כג]])}}, שהן] לשעבר, חציו בצירי וחציו בסגול. וכל אלו התיבות שהם לשעבר הטעם מלעיל, ואלו שהן להבא הטעם מלרע. אבל {{צ|וַתֵּצֵא}}, {{צ|תֵּצֵא}}, {{צ|וְתֵצֵא}}, יוצאין מתנאי זה, שאפילו הן לשעבר הן ננקדין בצירי. ועוד אודיעך: כל {{צ|אֹמֶר}}, {{צ|אֹכֶל}}, {{צ|אֹמֶן}} שם, כגון {{צ|אֵֽין־אֹ֭מֶר וְאֵין דְּבָרִים}} {{ק|([[תהלים יט ד]])}}, {{צ|אֹ֣כֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי}} {{ק|([[דברים ב כח]])}}, {{צ|אֱמוּנָה אֹֽמֶן}} {{ק|([[ישעיהו כה א]])}} הן ודומיהן ננקדין בסגול וטעמן לעיל. ואם התיבה לשון פועֵל, כגון {{צ|אֹמֵ֣ר אָנִי מַעֲשַׂי}} {{ק|([[תהלים מה ב]])}}, {{צ|צַדִּיק אֹ֭כֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ}} {{ק|([[משלי יג כה]])}}, {{צ|וַיְהִי אֹמֵ֜ן אֶת הֲדַסָּה}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}, וכל הדומין להן, ננקדין בצירי וטעמן לרע. ובכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשון ציווי ובאה ה"א בסוף התיבה, כגון {{צ|צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מד ה]])}}, {{צ|הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה}} {{ק|([[ש"א יד מ]])}}, {{צ|בְּנֵה לְךָ בַיִת}} {{ק|([[מ"א ב לו]])}}, [כי"פ: {{צ|רְאֵה אָנֹכִי}} {{ק|([[דברים יא כו]])}}] [כי"מ: {{צ|רְאֵה אֱלֹהִים עֵד}} {{ק|([[בראשית לא נ]])}}], הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. ואם נוספה עליהם אחת מאותיות אית"ן בראש התיבה, כגון {{צ|אֶעֱשֶׂה}}, {{צ|אֶבְנֶה}}, {{צ|אֶרְאֶה}}, {{צ|אֲצַוֶּה}}, {{צ|יַעֲשֶׂה}}, {{צ|יִבְנֶה}}, {{צ|יִרְאֶה}}, {{צ|יְצַוֶּה}}, {{צ|תַּעֲשֶׂה}}, {{צ|תִּבְנֶה}}, {{צ|תִּרְאֶה}}, {{צ|תְּצַוֶּה}}, {{צ|נַעֲשֶׂה}}, {{צ|נִבְנֶה}}, {{צ|נִרְאֶה}}, {{צ|נְצַוֶּה}}, הן ננקדין בסגול, וכל דומיהן, ואלו ואלו טעמם לרע. וכל לשון {{צ|מַעֲשֶׂה}}, {{צ|מַשְׁקֶה}}, {{צ|מִקְנֶה}}, {{צ|מִרְעֶה}}, אם הוא נסמך לתיבה שלאחריו, כגון {{צ|מַעֲשֵׂה חָרַשׁ}} {{ק|([[שמות כח יא]])}}, {{צ|מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה}} {{ק|([[מ"א י כא]])}}, {{צ|מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר}} {{ק|([[בראשית כו יד]])}}, {{צ|מִרְעֵה עֲדָרִים}} {{ק|([[ישעיהו לב יד]])}}, {{צ|מַעֲלֵה מִנְחָה}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|מִשְׁנֵה {{תיקון גירסה|למלך|הַמֶּלֶךְ}}}} {{ק|([[דה"ב כח ז]])}}, {{צ|טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם}} {{ק|([[קהלת ו ט]])}}, {{צ|שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים}} {{ק|([[דברים יד ד]])}}, {{צ|מַכֵּה אִישׁ}} {{ק|([[שמות כא יב]])}}, [כי"פ: {{צ|מַטֵּה רְאוּבֵן}} {{ק|([[במדבר א כא]])}}, {{צ|מַטֵּה שִׁמְעוֹן}} {{ק|([[במדבר א כג]])}},] {{צ|מַטֵּה אַהֲרֹן בְּתוֹךְ מַטּוֹתָם}} {{ק|([[במדבר יז כא]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בצירי, מפני שהן נקראין ונסברין עם התיבה שלאחריהן. אבל אם הן עומדין בפני עצמן, כגון {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, והן [כי"מ: י' פתחין:] {{צ|הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה}} {{ק|([[בראשית מ ה]])}}, {{צ|וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה}} {{ק|([[במדבר לב ד]])}}, {{צ|וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה}} {{ק|([[שמות כא לז]])}}, {{צ|פָּרָשׁ מַעֲלֶה}} {{ק|([[נחום ג ג]])}}, {{צ|וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה}} {{ק|([[מ"ב כב יד]])}}, {{צ|נֶחְמָד לְמַרְאֶה}} {{ק|([[בראשית ב ט]])}}, {{צ|כִּי אֲנִי יְיָ מַכֶּה}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}, {{צ|שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה}} {{ק|([[במדבר לד טו]])}}, {{צ|וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה}} {{ק|([[במדבר יז יז]])}}, {{צ|כִּי אֵין מִרְעֶה}} {{ק|([[בראשית מז ד]])}}, {{צ|אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל מַרְבֶּה}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בסגול. וכל מקום שתמצא {{צ|בֹּנֶה}}, {{צ|עֹנֶה}}, {{צ|קֹנֶה}}, {{צ|חֹלֶה}}, {{צ|גֹּלֶה}}, [כי"פ: {{צ|חֹנֶה}},] {{צ|פֹּנֶה}}, {{צ|צֹפֶה}}, {{צ|עֹלֶה}}, {{צ|מֹנֶה}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול בין סמוכין בין עומדין. וכל {{צ|עֹשֶׂה}} דכוותהון ננקדין בסגול, בר מן ח' שהן ננקדין בצירי. וכל אמ"ת דתק"ע – א' אלה הדברים, מ' מלכים, ת' תרי עשר, ד' דברי הימים, ת' תילים, ק' קהלת, ע' עזרא – דכוותהון ננקדין בצירי, בר מן כ"ב שהן ננקדין בסגול, וכולהון נמסרין במסורת הגדולה. וכל {{צ|הִנֵּה}} ננקדין בצירי, בר מן חד שהוא בסגול ומדגיש האות שלאחריו: {{צ|וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, ואין זולתו. וכל מקום שתמצא אות באמצע תיבה ואחריה ח"ת או עי"ן והן סוף תיבה, כגון {{צ|מִזְבֵּחַ}}, {{צ|הַשְׁבֵּעַ}}, {{צ|יִזָּרֵעַ}}, {{צ|כֹּרֵעַ}}, {{צ|שׁוֹמֵעַ}}, {{צ|פּוֹתֵחַ}}, {{צ|זוֹרֵחַ}}, דע שאותה אות אשר למעלה מן החי"ת ומן העי"ן ננקדת בצירי, מפני הברת האל"ף הממוצעת בינותם. וכל מ"ם שבסוף התיבה, והאות הקדומה לה היא משמשת ליסוד התיבה ומתקנת המלה, כגון {{צ|בְּנֵיכֶם}}, {{צ|בְּנֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיכֶם}}, {{צ|שִׁמְכֶם}}, {{צ|דִּמְכֶם}}, {{צ|וְשַׂמְתֶּם}}, {{צ|וּלְקַחְתֶּם}}, {{צ|וַעֲשִׂיתֶם}}, {{צ|וּבֵרַכְתֶּם}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. אבל אם האות הקדומה למ"ם שבסוף התיבה היא יסוד התיבה, כגון {{צ|וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא}} {{ק|([[בראשית מח כ]])}}, {{צ|וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם}} {{ק|([[במדבר ו כז]])}}, {{צ|כִּי תִשְׁמְרֵם}} {{ק|([[משלי כב יח]])}}, עַטְּרֵם, {{צ|חוֹתֵם תָּכְנִית}} {{ק|([[יחזקאל כח יב]])}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואלו ואלו טעמם לרע. אבל אם התיבה שֵם ואינה דיבור, כגון {{צ|רֹתֶם}}, ננקדת בסגול וטעמה מלעיל. ועוד אודיעך: כל מקום שתמצא תיבה וה"א בתחילתה, כגון {{צ|הֵרָאוֹת}} {{ק|([[ויקרא יג יד]])}}, {{צ|הֵרָאֹה}} {{ק|([[שופטים יג כא]])}}, {{צ|הֵעָלוֹת}} {{ק|([[במדבר ט יז]])}}, {{צ|הֵאָסֵף}} {{ק|([[בראשית כט ז]])}}, {{צ|הֵאָכֹל יֵאָכֵל}} {{ק|([[ויקרא ז יח]])}}, {{צ|שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל}} {{ק|([[חבקוק ב טז]])}}, הואיל והן לשון פעל, אף על פי שאותה ה"א היא משמשת, ננקדין בצירי. אבל אם היא משמשת למילה שהיא שֵם, כגון {{צ|הֶהָמוֹן}}, {{צ|הֶחָרָבָה}}, {{צ|הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל}} {{ק|([[ש"א יז כו]])}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. ועוד: אם הוא תמוהא, כגון {{צ|הֶאָכוֹל אָכַלְנוּ מִן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש"ב יט מג]])}}, [כי"פ: {{צ|הֶאָנֹכִי הָרִיתִי}} {{ק|([[במדבר יא יב]])}},] {{צ|הֶאָנֹכִי לְאָדָם שִׂיחִי}} {{ק|([[איוב כא ד]])}}, {{צ|הֶאָמוּר בֵּית יַעֲקֹב}} {{ק|([[מיכה ב ז]])}}, {{צ|הֶאָמֹר תֹּאמַר אֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, גם אלו ננקדין בסגול. ואם אות א"ח ה"ע באה אחר ה' בראש התיבה והיא ננקדת בחטף פתח, אותה ה"א הקדומה לה ננקדת בסגול, כגון {{צ|הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם}} {{ק|([[שמות יז ג]])}}, {{צ|הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ}} {{ק|([[במדבר יד יג]])}}, {{צ|הֶחֱיִתָנוּ}} {{ק|([[בראשית מז כה]])}}, {{צ|הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת}} {{ק|([[תהלים כז יג]])}}. ועוד דע והבן: כל זמן שתהיה המלה [כי"מ: על בניין מפעל{{הערה|הכוונה למשקל 'פֶעֶל'.}}] היא פתוחה, כגון {{צ|אֶרֶץ}}, {{צ|בֶּרֶךְ}} שהוא לשון ברכים – אבל המלה שהיא לשון ברכה, כמו {{צ|וּבֵרֵךְ [וְ]לֹא אֲשִׁיבֶנָּה}} {{ק|([[במדבר כג כ]])}}, {{צ|וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ}} {{ק|([[תהלים י ג]])}}, הן קמצין וטעמן לרע – וגם {{צ|גֶּשֶׁם}}, {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|חֶרֶם}}, {{צ|הֶבֶל}}, זרה {{צ|זֶרֶם}}, {{צ|שֶׁלֶג}}, {{צ|שֶׁמֶן}}, הן ודומיהן נפתחין בסגול כולם כמו {{צ|אֶרֶץ}} וטעמן לעיל. ובבוא מילה מן המלים האלה ודומיהן באתנחתא וסוף פסוק, נהפך תחילת המלה בקמץ גדול, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָ֑רֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} {{צ|פַּנּוּ דָ֑רֶךְ}} {{ק|([[ישעיהו נז יד]])}}, {{צ|עָלֶיךָ פָּ֑רֶץ}} {{ק|([[בראשית לח כט]])}}, {{צ|יִפְרְצֵנִי פֶרֶץ עַל פְּנֵי פָ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]])}}, {{צ|לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּ֑בֶר}} {{ק|([[חבקוק ג ה]])}}, {{צ|אָיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}, {{צ|תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָ֑רֶשׂ}} {{ק|([[איוב מא כב]])}}, {{צ|וְסֵתֶר זָ֑רֶם}} {{ק|([[ישעיהו לב ב]])}}, {{צ|וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּֽשֶׁם}} {{ק|([[זכריה יד יז]])}}, {{צ|עָלֵימוֹ יִתְעַלֶּם שָֽׁלֶג}} {{ק|([[איוב ו טז]])}}, {{צ|וַיַּעֲמֹד הַשָּֽׁמֶן}} {{ק|([[מ"ב ד ו]])}}. כל הנהפכין מן סגול באתנחתא וסוף פסוק לקמץ גדול כמו אלה, הן ננקדין כולן בסגול כשאינן באין לאתנחתא וסוף פסוק. וזקף וזרקא{{הערה|הכוונה לטעם סגול שאחריה וראה להלן 2.2 ועוד.}} נלוו אליהם במיעוט מקומות, כגון {{צ|לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא טז]])}}, [כי"מ: {{צ|וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נב י]])}}, {{צ|נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָ֒רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא יג]])}},] והם על פי מסורת משונין מגזרתן. ויש מלין שהן ננקדין בסגול, ואף על פי כן לא יתכנו לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כמו {{צ|עֶבֶר}}, {{צ|עֶדֶר}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|נֶגֶב}}, {{צ|מַאֲכֶלֶת}}, {{צ|קֶדֶם}}, {{צ|חֶמֶת}}, {{צ|עֶדֶן}}, {{צ|מֶלַח}}, הן וכל דומיהן על פי המסורת נכללים. וגם {{צ|חֶבֶל}} ננקד בסגול, בר מן חד שהוא ננקד חציו בצירי וחציו בסגול: {{צ|בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ז]])}}, מפני שהוא כמו מכאוב. וגם {{צ|נֶדֶר}} הוא ננקד בסגול, בר מן ה' שתחילתן בצרי וסופן בסגול: {{צ|וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה}} {{ק|([[ויקרא כב כג]])}}, {{צ|כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר}} {{ק|([[במדבר ל יד]])}}, {{צ|וְנֵדֶר אַלְמָנָה}} {{ק|([[במדבר ל י]])}}, {{צ|וְנָדְרוּ נֵדֶר לַייָ וְשִׁלֵּמוּ}} {{ק|([[ישעיהו יט כא]])}}, {{צ|כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ}} דאבשלום {{ק|([[ש"ב טו ח]])}}. וכל שאין יכול לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, לא יתכן תחלת התיבה להיות כי אם בצירי וסופה בסגול, כגון {{צ|אֵפֶר}}, {{צ|חֵרֶם}}, {{צ|חֵלֶק}}, {{צ|עֵרֶב רַב}} {{ק|([[שמות יב לח]])}} ו{{צ|שְׁתִי וָעֵרֶב}}, {{צ|עֵשֶׂב}}, {{צ|סֵפֶר}}, {{צ|שֵׁשֶׁת}}, {{צ|חֲמֵשֶׁת}}, {{צ|תְּכֵלֶת}}, {{צ|עֵגֶל}}, וכל דומיהן. {{צ|שֶׁבֶר}} כולו בסגול, בר מן ג' מקומות שתחילתו בצירי וסופו בסגול, וסימן: {{צ|כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים}} {{ק|([[ישעיהו ל יד]])}}, {{צ|וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף}} {{ק|([[עמוס ו ו]])}}, {{צ|וּמִשֵּׁבֶר רוּחַ תְּיֵלִילוּ}} {{ק|([[ישעיהו סה יד]])}}, והנם על פי המסורת. וכל {{צ|תֵּשַׁע}} תחילתו בצירי וסופו בפתח, מפני שאינו יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול. אבל {{צ|שֶׁבַע}} תחלתו בסגול, שהוא יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כגון {{צ|וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע}} {{ק|([[בראשית כא לג]])}}. וכל {{צ|יֵשַׁע}}, {{צ|לְיֵשַׁע}}, הן בצרי, בר מן ה' בסגול, וסימן: {{צ|הַרְעִיפוּ}} {{ק|([[ישעיהו מה ח]])}}, {{צ|שׂוֹשׂ}} {{ק|([[ישעיהו סא י]])}}, {{צ|וְכֹהֲנֶיהָ}} {{ק|([[תהלים קלב טז]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}. וגם {{צ|מֵצַח אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות כח לח]])}}, {{צ|וּמֵצַח אִשָּׁה ז<!-- לא למחוק -->וֹנָה}} {{ק|([[ירמיהו ג ג]])}}, {{צ|אֵין מֵזַח עוֹד}} {{ק|([[ישעיהו כג י]])}}, {{צ|וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶהָ}} {{ק|([[תהלים קט יט]])}} – כולהון ננקדין בצירי. ולא תמצא חילוק בכל המקרא ב{{צ|אֶרֶץ}} ורעיה לא בסמיכה ולא בפרידה, ואין להם שינוי בנקודתן כדרך שאר התיבות הסמוכות, כמו {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}} {{ק|([[בראשית מא יט]])}} נמצא בהסמכו ל{{צ|מִצְרַיִם}} ננקדין כולו בסגול, כאילו הוא עומד בפני עצמו, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} ששנים מהם אינן נסמכין לשום מילה והם פתחין בסגול כמו אותו הסמוך ל{{צ|מִצְרַיִם}}. וכמו כן {{צ|גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים סח י]])}}, {{צ|דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר}} {{ק|([[דברים א ב]])}}. זולתי {{צ|הֶבֶל}} אשר נחלף בנינו בסמיכתו, כאמרך {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}} {{ק|([[קהלת א ב]])}}. ועוד {{צ|וְחֵמַת מַיִם}} {{ק|([[בראשית כא יד]])}} נחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}, וכשאינו סמוך אל {{צ|מַיִם}} הוא נקרא {{צ|חֵמֶת}}, כגון {{צ|וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא טו]])}}, [כי"פ: {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא יט|שם פסוק יט]])}}]. ועוד {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}} {{ק|([[תהלים יח כו]])}} נתחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}. ופתרון {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}}: גבר תמימות, ואינו מגזרת {{צ|תָּמִים תִּהְיֶה}} {{ק|([[דברים יח יג]])}}; ומצינו מילים על הבניין הזה. ודע כי {{צ|מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ}} {{ק|([[ירמיהו י יב]])}}, וכל {{צ|תֵּבֵל}} שהוא לשון ארץ, כולו נקמץ בצירי, כדי שלא ישתוה עם {{צ|תֶּבֶל עָשׂוּ}} {{ק|([[ויקרא כ יב]] עי"ש)}} שתחילתו בצירי וסופו בסגול. וכן {{צ|לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ}} {{ק|([[ויקרא יט יד]])}} ננקד כולו בצירי, מפני שהוא ממשקל {{צ|גִּבֵּן}} ו{{צ|אִלֵּם}}, ואינו מגזרת {{צ|חֶרֶשׁ לֵאמֹר}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}. ואל תדין {{צ|יֶרֶךְ}} ו{{צ|כֶּתֶף}} [כי"מ: ו{{צ|גֶּדֶר}}] ו{{צ|גֶּזֶל}} על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיה שנגינתן מלעיל, כי לא אחד מאלה פתח בסגול ולא הטעם מלעיל כי אם בסמיכה, כגון {{צ|יֶרֶךְ יַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית לב כו]])}}, {{צ|אֶל כֶּתֶף הַבַּיִת}} {{ק|([[מ"א ו ח]])}}, {{צ|וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה}} {{ק|([[משלי כד לא]])}}, {{צ|גָּזַל גֵּזֶל אָח}} {{ק|([[יחזקאל יח יח]])}}. ויש אומרים: {{צ|וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ישעיהו יא יד]])}} ראוי היה להיות נקוד כולו בסגול בעבור סמיכתו ל{{צ|פְּלִשְׁתִּים}}. וכמו כן {{צ|יֶרַח יָמִים}} {{ק|([[דברים כא יג]])}} סמוך, {{צ|יָרֵחַ}} מובדלת –{{צ|עַד בְּלִי יָרֵחַ}} {{ק|([[תהלים עב ז]])}}. וכן בשמות: {{צ|כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה}} {{ק|([[שמות ז יד]])}} – {{צ|עַם כֶּבֶד עָוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א ד]])}}; {{צ|עָרֵל}} – {{צ|עֲרַל שְׂפָתָיִם}} {{ק|([[שמות ו יב]])}} – {{צ|עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר}} {{ק|([[יחזקאל מד ט]])}}; {{צ|וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע}} {{ק|([[בראשית ב כב]])}}, {{צ|{{תיקון גירסה|בקבר|בְּאֶרֶץ}} בִּנְיָמִן בְּצֵלָע}} {{ק|([[ש"ב כא יד]])}} – {{צ|וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כו כ]])}}, {{צ|עַל צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}. ואל תטעה ותחשוב {{צ|וְצֵלַע הָאֶלֶף}} {{ק|([[יהושע יח כח]])}} סמוך וטעמו מלעיל, אינו כי אם לרע ונפרד, לפי שלא יעלה בידך חשבון {{צ|אַרְבַּע עֶשְׂרֵה}} {{ק|([[יהושע יח, כח|שם]])}} עד שתחשב {{צ|וְצֵלַע}} קריה אחת, ו{{צ|הָאֶלֶף}} קריה אחת, {{צ|גִּבְעַת}} קריה אחת, {{צ|קִרְיַת}} קריה אחת. ומבלי סמיכת {{צ|יָרֵךְ}} ו{{צ|כָּתֵף}}, תהיה תחלת אותיותיהם קמץ גדול ושני קמץ קטן, כמו {{צ|לָכֵן סְפֹק אֶל יָרֵךְ}} {{ק|([[יחזקאל כא יז]])}}, {{צ|וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית}} {{ק|([[שמות כז טו]])}}, {{צ|גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה}} {{ק|([[במדבר כב כד]])}}, [כי"פ: {{צ|אוֹ בְגָזֵל}} {{ק|([[ויקרא ה כא]])}}]. וגם אלו המילים: {{צ|אָוֶן}} ו{{צ|תָּוֶךְ}}, {{צ|עָוֶל}}, האל"ף והת"ו והעי"ן קמצין בקמץ גדול, ו"ויהם בסגול הנפתח. ונתחבר {{צ|עָוֶל}} ורעיו בסמיכה עם {{צ|כָּתֵף}} וחביריו, כמו {{צ|בְּעֶוֶל רְכֻלָּתְךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח יח]])}}. ומצאנו מ{{צ|אָוֶן}} – {{צ|מַחְשְׁבוֹת אוֹנֵךְ}} {{ק|([[ירמיהו ד יד]])}}, ומן {{צ|תָּוֶךְ}} – {{צ|אֶל תּוֹךְ הַיָּם}} {{ק|([[שמות יד כג]])}}, ונשבת הנעת הוי"ו. והתבונן בבוא שם פועל על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו והיתה שלישית אותיותיו ח"ת או עי"ן, תתחלפנה האותיות השניות הקדומות לח"ת ועי"ן מפתח קטן לפתח גדול וטעמ' מלעיל כבתחילה, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|פֶּקַח}}, {{צ|פֶּרַח}}, {{צ|צֶמַח}}, {{צ|רֶוַח}}, {{צ|רֶצַח}}, {{צ|קֶרַח}}, {{צ|זֶרַח}}, {{צ|זֶרַע}}, {{צ|נֶגַע}}, {{צ|רֶגַע}}, {{צ|רֶשַׁע}}, {{צ|בֶּצַע}}, {{צ|שֶׁבַע}}, {{צ|פֶּצַע}}, {{צ|פֶּתַע}}, {{צ|שֶׁבַח}}, {{צ|שֶׁמַע}}. ונלוה אליהם אות ה"א במיעוט מקומות, כמו {{צ|סֶלָה}}, והיה עיקר המילים האלה להיות נפתחות בסגול, אבל למען בואם באחריתם שלשת אותיות הללו – ח"ת ועי"ן וה"א – נפתחו האותיות הקרובות אליהם בפתח גדול, והאותיות הראשונות בסגול ולא יסורו מבניינם. לבד באתנחתא וסוף פסוק יבואו קמוצין כעניין {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו, כגון {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} {{ק|([[בראשית א כט]])}}, אשר בא אות הז' באתנחתא או סוף פסוק ננקדת בקמץ גדול, וכמהו {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} {{ק|([[תהלים קנ ה]])}}, השי"ן ננקדת בקמץ גדול עבור בואה באתנחתא. וכמוהם {{צ|וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָֽשַׁע}} {{ק|([[קהלת ג טז]])}}, יען בואו בסוף פסוק הר"ש קמץ ומלעיל, ועיקרו הָרֶשַׁע. וכמהו {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}} {{ק|([[איוב יד ט]])}}, כל אלה מלעיל. אבל בהצטרפם לפועל עבר תהיה נגינתם מלרע ולא מלעיל, כמו {{צ|וְהָיָה אִם זָרַ֣ע יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[שופטים ו ג]])}} למען הרחיקו מן {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} שהוא מלעיל. וכמהו {{צ|וְיַעֲקֹב שָׁמַ֗ע}} {{ק|([[בראשית לד ה]])}}, הטעם מלרע שהוא דיבור, למען הפרידו מן {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} שהוא שם וטעמ' מלעיל. וכמהו {{צ|אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם}} {{ק|([[דברים כ ו]])}}, כדי להפרידו מן {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}}. ודע כי לא יאתו גם בסמיכתם כי אם כעניין {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}}, וכמו {{צ|נֶגַע צָרַעַת}} {{ק|([[ויקרא יג ג]])}}, {{צ|בֶּצַע כֶּסֶף}} {{ק|([[שופטים ה יט]])}}. זולתי כמעט: {{צ|כִּזְרַע גַּד}} {{ק|([[במדבר יא ז]])}}, {{צ|בִּזְרַע אֲנָשָׁ[א]}} {{ק|([[דניאל ב מג]])}}, {{צ|נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו}} {{ק|([[ישעיהו ה ז]])}}. או"י חוקי נקידה הם, והברת חמשת הקולות נשמעות מתוכן למען התרחק פתרון כל מלה מחברתה, כמו {{צ|חֵרֵף עֹשֵׂהוּ}} {{ק|([[משלי יד לא]])}}, {{צ|מֵאֵן בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כב יד]])}}, {{צ|וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו}} {{ק|([[במדבר ח כו]])}}, {{צ|בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת}} {{ק|([[דברים א ה]])}}, שהיה עיקרן להיות דגשין, כמו {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, ובאו רפין בעבור ר' וא' שאין יכולין להדגש, והם פעלים שעברו. וכן תמצא הפעלים שעברו שאין אות א"ח ה"ע ממוצע ביניהם, כגון {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, {{צ|סִפֶּר}}, [כי"מ: {{צ|כִּפֶּר}},] {{צ|שִׁבֶּר}}, ננקדין בסגול, לבד מאשר בא באתנחתא או סוף פסוק שהן ננקדין בצירי. ויש אחד מהם במקרא אשר בא בסגולה אחרי הזרקא ונקמץ בצירי: {{צ|הִנֵּה הֶחֱיָה יְיָ אוֹתִי כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר֒}} ביהושע {{ק|([[יהושע יד י|יד י]])}}, ואין זולתו. ואם הם להבא נקמצין בצירי, כמו {{צ|דַּבֵּר}}, [כי"מ: {{צ|כַּפֵּר}},] {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|סַפֵּר}}. ואם אות א"ח ה"ע ממוצעת שם, כגון {{צ|שִׁחֵת}}, {{צ|מֵאֵן}}, {{צ|בִּעֵר}}, {{צ|טִהֵר}}, {{צ|טַהֵר}}, {{צ|מַהֵר}}, {{צ|בַּעֵר}}, {{צ|שַׁחֵת}}, בין להבא בין לשעבר ננקדין בצירי. ועוד אודיעך: כל מלה שהיא לשון נקבה, כגון {{צ|עוֹמֶדֶת}}, {{צ|אֹכֶלֶת}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול; בר מן אתנחתא וסוף פסוק, שהן ננקדין הראשון בקמץ גדול והשני בסגול, כגון {{צ|וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָֽדֶת}} {{ק|([[קהלת א ד]])}}, {{צ|כְּאֵשׁ אֹכָֽלֶת}} {{ק|([[ישעיהו ל כז]])}}. ויש מיעוט תיבות שהן יוצאות מתנאי זה, כגון {{צ|הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב ו]] ועוד 1)}}, {{צ|אָמְרָה קֹהֶ֑לֶת}} {{ק|([[קהלת ז כז]])}}, {{צ|לָרֶ֑דֶת}} {{ק|([[בראשית מד כו]] ועוד 2)}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ לְאֹמֶֽנֶת}} {{ק|([[רות ד טז]])}}, אף על פי שבאין אתנחתא וסוף פסוק, אינן יוצאין משיטתן ונקודתן בסגול. וגם {{צ|לָלֶכֶת}} כמו כן ננקדין בסגול בין באתנחתא בין בסוף פסוק, בר מן חד סוף פסוק והוא ננקד(ין) בקמץ גדול: {{צ|שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָֽכֶת}} {{ק|([[קהלת א ז]])}}, ואין זולתו. ואם תמצא ח"ת או עי"ן באמצע תיבה, כמו {{צ|הַנִּשְׁמַעַת}} {{ק|([[ירמיהו נא מו]])}}, {{צ|הַנֹּגַעַת}} {{ק|([[במדבר יט כב]])}}, {{צ|בֹּרַחַת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}} וכל דומיהן, ננקדין בפתח גדול. ועוד דע והבן, כי {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, במשקל עם {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אלה פתוחים בסגול ואלה קמוצים בצירי למען האות השוכנת בהם. כי עיקר {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}} – יָשַׁב, יָדַע, ויכול אדם להוציא מביניהן השבא בהרבה עיניינים, לפיכך יתכן להיות ננקד בצירי ובגעיא להורות על האל"ף שהיא שוכנת. ודע כי אותיות יהו"א המה אותיות השיכון, ואולם הה"א לא תשכון כי אם בסוף התיבה, כמו {{צ|עֵדָה}}. ומעיקר {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, אין אדם יכול להוציא מתוכן השבא אם אות אית"ן באה בראשן, ולכך תצא האל"ף במהירות ונפתחת בסגול באלו. אבל ב{{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אע"פ שאות אית"ן באה בראשן, אדם יכול להוציא מתוכן השבא, כגון {{צ|אֵשֵׁב}}, {{צ|אֵדַע}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|יֵדַע}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, {{צ|תֵּדַע}}, {{צ|נֵשֵׁב}}, {{צ|נֵדַע}}, ולפיכך הן חלוקין זה מזה. וכל {{צ|אֵלֶיךָ}}, {{צ|בָּנֶיךָ}}, {{צ|עָלֶיךָ}}, {{צ|שֹׁמְרֶךָ}}, {{צ|כַּפֶּיךָ}}, {{צ|עֵינֶיךָ}}, {{צ|לְעֹזְרֶךָ}} {{ק|([[דה"א יב יט]])}}, שהן לשון זכר, ננקדין בסגול; ואם הן לשון נקבה, כגון {{צ|בְּנֵךְ}}, {{צ|שְׂכָרֵךְ}}, {{צ|צֹאנֵךְ}}, הן ננקדין בצירי. וכל {{צ|אֵלֶיהָ}}, {{צ|בָּנֶיהָ}}, {{צ|עָלֶיהָ}}, {{צ|פָּנֶיהָ}} וכל דומיהן, נפתחין בסגול. וכל מלה שתמצא יו"ד בסופה, כגון {{צ|עֵינֵי}}, {{צ|שְׁנֵי}}, {{צ|יְמֵי}}, {{צ|בְּנֵי}}, {{צ|חַיֵי}}, הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. וכל תיבה שיהיה 'נוּ' בסופה והיא ממשקל חזק היא ננקדת בסגול, כגון אֶבְנֶּנּוּ, {{צ|אֲשׁוּרֶנּוּ}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|אֵינֶנּוּ}}, הן וכל דומיהן. ואם ממשקל הרפה, כגון {{צ|עַד בֹּאֵנוּ}} {{ק|([[שמות י כו]])}}, {{צ|עֵינֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד יז]])}}, {{צ|עוֹדֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד, יז|שם]])}}, {{צ|עוֹרֵנוּ}} {{ק|([[איכה ה י]])}}, {{צ|שְׁמֵנוּ}} {{ק|([[יהושע ז ט]])}}, {{צ|בָּנֵינוּ}} {{ק|([[יהושע כב כה]])}}, {{צ|בְּנוֹתֵינוּ}} {{ק|([[תהלים קמד יב]])}}, הן וכל דומ' ננקד' בצירי. ואם תמצא 'נָה' בסוף התיבה, בין שהיא ממשקל חזק בין שהיא ממשקל הרפה, הן ננקד' בסגול, כגון {{צ|אֵינֶנָּה}} {{ק|([[בראשית ז ח]])}}, {{צ|אֶעֱשֶׂנָּה}} {{ק|([[מ"א יא יב]])}}, {{צ|אֲצִיתֶנָּה}} {{ק|([[ישעיהו כז ד]])}}, {{צ|תְּבִיאֶנָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, תְּבִיאֶנָה, {{צ|לְיַחְמֵנָּה}} {{ק|([[בראשית ל מא]])}}, {{צ|תַּעֲשֶׂינָה}} {{ק|([[דברים א מד]])}}, {{צ|תִּהְיֶינָה}} {{ק|([[ויקרא כג טו]])}}. בר מן עניין חד: {{צ|הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי}}, והן ב': {{צ|נְשֵׁי לֶמֶךְ}} {{ק|([[בראשית ד כג]])}}, {{צ|בָּנוֹת בֹּטְחוֹת}} {{ק|([[ישעיהו לב ט]])}}, שהן ננקדין בצירי, אין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הם מקובלין. ובזה דע והבן: מש"ה מפֵק אל"ף, בוכ"ל לא מפק אל"ף. כל מקום שתמצא אחת מג' אותיות הללו – מש"ה – בראש התיבה שהיא שם, כגון {{צ|מֵיְיָ}}, {{צ|שֶׁיְיָ}}, {{צ|הַיְיָ}}, {{צ|מֵאֱלֹהִים}}, {{צ|הָאֱלֹהִים}}; או בלש'ון אדונות, כמו {{צ|הָאָדוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א כד]])}}, {{צ|מֵאֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מז יח]])}}, האל"ף אשר אחריהם נקראת ונשמעת בלשון. ואם אחד מאותיות בוכ"ל בראש תיבת השם או בראש תיבה שהיא עניין אדונות, כמו {{צ|אַךְ בַּייָ}} {{ק|([[במדבר יד ט]])}}, {{צ|בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ}} {{ק|([[תהלים מד ט]])}}, {{צ|וַייָ אֱלֹהִים אֱמֶת}} {{ק|([[ירמיהו י י]])}}, {{צ|וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, {{צ|מִי אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים}} {{ק|([[תהלים עז יד]])}}, {{צ|לֵאלֹהִים}}, {{צ|לֵאלֹהֵינוּ}}, {{צ|בַּאדֹנִי [כִּי] {{ק|(ב)}}מְשִׁיחַ יְיָ}} {{ק|([[ש"א כד י]])}}, {{צ|וַאדֹנִי חָכָם}} {{ק|([[ש"ב יד כ]])}}, {{צ|הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, כולהון לא מפקין אל"ף ואינן נשמעות בלשון. בר מן ב' בעניין אלהות דמפקין אל"ף, והן {{צ|אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי}} {{ק|([[תהלים פו ח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם}} {{ק|([[שמות כב יט]])}}, ואין זולתם. ובלשון אדונות הם ז' דמפקין אל"ף, וסימ': {{צ|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[דברים י יז]])}}, {{צ|לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם}} {{ק|([[בראשית מ א]])}}, {{צ|הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם}} {{ק|([[עמוס ד א]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע}} {{ק|([[מ"א א יא]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים קלה ה]])}}, {{צ|הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[תהלים קלו ג]])}}, {{צ|כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ}} {{ק|([[נחמיה ח י]])}}. שלמו מחלקות קמץ גדול ופתח גדול ומחלקות צירי וסגול הנקראים 'קמץ קטן' ו'פתח קטון'. ==1.7== עתה נבין בשערי השוא אשר נקרא 'חטף'. שער על דיבור השבא. השבא מתחלק לשני פנים: שוכן ומניע. סימניו שלשוכן שהוא משכין ומניח האות אשר הוא תחתיו ויעשהו כאילו הוא דבוק לאות שלפניו, כגון {{צ|יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית לב כט]])}}, {{צ|יֶחְדְּיָהוּ}} {{ק|([[דה"א כד כ]])}}, {{צ|זִמְרִי}} {{ק|([[במדבר כה יד]])}}, {{צ|לְמִשְׁעִי}} {{ק|([[יחזקאל טז ד]])}}, {{צ|וּפִסְלִי וְנִסְכִּי}} {{ק|([[ישעיהו מח ה]])}}. ולכך נהיה האות שתחתיו השבא שוכן ונפרד ממה שלאחריו ונתחבר למה שלפניו. ומן סימניו עוד שהוא מחלק המלה לקיום דיבור, לפי שכל אות שהיא בסוף המלה, אם היא בלא מלך הוא שוכן, לפי שהוא גבול המלה ופיסוקה, כמו התי"ו של{{צ|בְּרֵאשִׁית}}, וכגון רי"ש של{{צ|אוֹר}}, וכגון {{צ|חֳכְמָה}}, שפיסוקה בתווך ויהיה גבולה על אופן {{צ|הַמְצַפְצְפִים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}, {{צ|תִּרְכַּבְנָה}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|תִּשְׁלַחְנָה}} {{ק|([[שופטים ה כו]])}}, נהיתה כל מלה מאלה לקיום הדיבור בעבור השבא השוכן, ואילו חסר לא נתקיים החילוק. ומסימני השבא המניע: אם היה תחת אות לא ינוח אותה האות ולא ישכון, כגון זי"ן של{{צ|זְכוֹר}}, ושי"ן של{{צ|שְׁמוֹר}} ודומיהן. וכמו שנהיה השוכן מתאחז את שלמעלה הימנו כן המניע מתאחז את שלמטה הימנו, כגון {{צ|מַלְכְּכֶם}} {{ק|([[ש"א ח יח]])}}, {{צ|וַיִּשְׁכְּבוּ}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}, שהלמ"ד והשי"ן שוכנים ונאחזים עם המ"ם והיו"ד, והכ"פין שבם השבא מניעים ונאחזים עם הכ"ף השנית והבי"ת, וכן כל דומיהן. ואם תהיה לך ספיקה במקצת המקומות אם הוא שוכן או מניע, דע כי הדגשות שבאות אשר לפני אות השבא יורה שהוא מניע. ומן זה {{צ|הַמְדַבֵּר}} {{ק|([[בראשית מה יב]])}}, בתחילת הדיבור, אם היה תחת המ"ם שבא ותחת הה"א פתח והוא מודגש, אותו השבא מניע. ויתפרש עוד הנעת השבא במספר אותיות המלה, אם היתה שלחמש אותיות אותו השבא יהיה מניע, כמו {{צ|הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי}} {{ק|([[במדבר יא כט]])}}, {{צ|הַמְשַׂמֵּחַ}} {{ק|([[שופטים ט יג]])}}, {{צ|הַמְחַכֶּה}} {{ק|([[דניאל יב יב]])}}, {{צ|הַמְדַבֵּר}} ודומיהן. חוץ מן מלה אחת: {{צ|מַדּוּעַ בָּא הַמְשֻׁגָּע הַזֶּה}} {{ק|([[מ"ב ט יא]])}}, מספרו ה' אותיות ואין אותו שבא מניע, מפני שזה ה"א אינו מדגיש. ואם תראה שיהיה בו יותר מה' אותיות וה"א ומ"ם בתחלתם עם השבא, יבוא בהם פעם שוכן ופעם מניע. והתנאי בדבר זה: אם הטעם על האות החמישי אז יהיה השבא שוכן, כגון {{צ|הַמְדַבְּרִים֙}} {{ק|([[שמות ו כז]])}}, {{צ|הַמְאָרְרִֽים}} {{ק|([[במדבר ה יח]])}}, {{צ|הַמְצַפְצְפִ֖ים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}. אבל יש מעט תיבות שיוצאות משיטה זאת, כגון {{צ|הַמְבַקְשִׁ֖ים}} {{ק|([[שמות ד יט]])}}, {{צ|הַמְצֹרָעִ֨ים}} {{ק|([[מ"ב ז ח]])}} ומיניהם. ואם יהיה הטעם על האות הרביעי יהיה השבא מניע: {{צ|הַמְחַכִּים}} {{ק|([[איוב ג כא]])}}, {{צ|הַמְנַדִּים}} {{ק|([[עמוס ו ג]])}}, ודומיהן. ויש ספיקה לרוב בני אדם בשבא באותיות הרצופות בתוך המלה אם היה תחת הראשונה שבא אם הוא מניע או שוכן, וזו הספיקה מסיבת הדגשות שיש באות אשר לפני אותם אותיות רצופות אם היה בגעיא או בטעם או במלך; דע כי אותו השבא מניע, כמו {{צ|וּבָזְזוּ אֶת בֹּזְזֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט י]])}}, {{צ|וְשָׁלְלוּ אֶת שֹׁלְלֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט, י|שם]])}}, {{צ|וּלְלַמְּדָם}} {{ק|([[דניאל א ד]])}}, ודומיהן. לבד מששה מקומות, לפי שהדגשות הוֹיה שם לא הניע השבא, והם {{צ|אָז יִקְרָאֻנְנִי… יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי א כח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|בַּצַּר לָהֶם יְשַׁחֲרֻנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי ח יז]])}}. ודע כי השבא המניע לא תפול על האות השנייה לו השכנה כלל, לפי שהוא מניע מסיבת הנעת האות הראשון בשבא. והשלישי לשבא פעמים יהיה שוכן ופעם יהיה מניע, כגון {{צ|בְּיִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית מט ז]])}}, {{צ|לְיִרְמְיָה}} {{ק|([[נחמיה יב יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה"א כה כד]])}}. ודע כי האות אם היה תחתיו מלך שאותו האות מניע והשיכון תפול באות השני, כגון {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|גָּבַר}}, {{צ|עָמַד}}, והשיכון תפול תחת האל"ף המוצאה מן הקמץ ומן הפתח. והשבא המניע היא מודיע לאופני הנקוד. האופן הראשון הוא שיהיה לו מתיקון אותיות א"ח ה"ע, שאלו ארבע האותיות, אם היה לפני אחת מהן אות אחרת ותחתיה שבא, יצא אותו השבא כהברת המלך שתחת א"ח ה"ע ברפיות. אבל אם היה עמו געיא, נחשב אותו השבא כמו מלך, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|וְֽאִם־כָּ֣כָה ׀}} {{ק|([[במדבר יא טו]])}}, {{צ|וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ}}, [כי"מ: ואלם,] {{צ|וְֽאֶת־בָּנָ֡יו}} {{ק|([[יהושע ז כד]])}}. וכמוכן הה"א: אם תהיה השבא לפניה יצא השבא בניקוד הה"א, כגון {{צ|וְהָיָה}}, יוצאה הוי"ו בקמץ הרפה; ואם יצא בגעיא {{צ|וְֽהָיָה}}, יוצאה הוי"ו בקמץ הדגש מסיבת הגעיא. החי"ת: כגון {{צ|וְֽחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ}} {{ק|([[שמות כח ח]], [[שמות לט ה| לט ה]] עי"ש)}}, {{צ|וְֽחָלָה חֶרֶב}} {{ק|([[הושע יא ו]] עי"ש)}}, {{צ|כִּ֧י רְֽחוֹקָה}} {{ק|([[שופטים יח כח]])}}, {{צ|תְּֽחִי־נַ֭פְשִׁי}} {{ק|([[תהלים קיט קעה]])}}. העי"ן: כגון {{צ|בָּרוּךְ יְיָ לְֽעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים פט נג]] עי"ש)}}, {{צ|יְהִי שְׁמוֹ לְֽעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים עב יז]] עי"ש)}}, {{צ|בְּֽעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם}} {{ק|([[משלי ג ד]] עי"ש)}}. [כי"מ: וזה לך האות: בכל מקום שתמצא געיא בשאר אותיות, המקל שלה מימין והיא נאמרת ב'אַ' כגון {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וְֽשֹׁפְטָ֡יו}} {{ק|([[יהושע ח לג]])}} וכל דומיהן. אבל געיא שהיא באחה"ע, המקל שלה משמאל והיא נקראת כשני לה, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|תְּֽחִי}} {{ק|([[תהלים קיט קעה]])}}, {{צ|וְֽהָיְתָ֞ה}} {{ק|([[ויקרא יג כד]])}}, {{צ|וְֽעוֹלָתְךָ֖}} {{ק|([[תהלים כ ד]])}} וכל דומיהן.] {{צ|וְאִם רַע בְּֽעֵינֵיכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]])}}. עתה זה התנאי נוהג בשבא עם א"ח ה"ע כשיהיה השבא תחת אות אחרת שאינה מאילו הד', אבל אם היה מאלה הד' בטל זה התנאי, כגון {{צ|יִמְחֲאוּ כָף}} {{ק|([[ישעיהו נהי ב]])}}, {{צ|(די) אֱלָהֲהֹם}} {{ק|([[עזרא ה ה]])}}. ודע: אם בא השבא תחת וי"ו קודם אות אית"ן יהיה לשון עתיד, כמו {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה בָּהּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}}. אם בא תחת הוי"ו מלך יהיה לשעבר, כגון {{צ|וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי}} {{ק|([[יחזקאל טז יא]])}}, {{צ|וָאָקֻם בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[מ"א ג כא]])}}, {{צ|וָאָשִׂם הַנֶּזֶם}} {{ק|([[בראשית כד מז]])}}. אופן ב': השבא אם בא קודם היו"ד, יצא השבא לעולם כנקודה שלמטה שנקראת חירק, ולא יתפרש בנקודות השבא, כגון {{צ|בְּיוֹם}}, {{צ|בְּיַד}}, [כי"פ: {{צ|לְיַד}},] {{צ|לְיַבָּשָׁה}} {{ק|([[תהלים סו ו]])}}, {{צ|לְיוֹרָם}} {{ק|([[מ"ב ח טז]])}}, ונחשבת כמו {{צ|לִיהוּדָה}}, {{צ|לִישְׂרָאֵל{{הערה|וכן היה מנקד בפועל בן נפתלי, אבל בן אשר מנקד את הלמ"ד בשבא ואת היו"ד בחיריק וכן הוא לפנינו.}}}}. ודע: אם בא השבא קודם היו"ד ברוב המקומות תורה על הגדת דבר והמלך שלאחריו יורה על הודעת, כמו {{צ|בְּיוֹם זִבְחֲכֶם}} {{ק|([[ויקרא יט ו]])}}, ואם היה בַּיּוֹם, תורה שהב' משרת ומודיע עצמו שליום, וכאלה רבים. אופן ג': הנשאר מן אותיות לשון הקודש י"ז, יתחבר אליהם יו"ד ויהיו י"ח, אם היה השבא תחת אות מן אלה י"ח בתחלת המלה או בתוך המלה כמו שהוא נוהג במנהג ההתחלה, יוצאה השבא בפתח הרפה אם לא תהיה עמו געיא, ובפתח דגש אם היתה עמו געיא, כגון {{צ|בְּרָב עָם}} {{ק|([[משלי יד כח]])}}, {{צ|גְרֻשֹׁתֵיכֶם}} {{ק|([[יחזקאל מה ט]])}}, {{צ|דְּרָכָיו}} {{ק|([[דברים י יב]])}}, {{צ|וְרֹאשׁ דָּגוֹן}} {{ק|([[ש"א ה ד]])}}, {{צ|וְרָאִיתָ}} {{ק|([[דברים ד יט]])}}, {{צ|זְכוֹר יְיָ}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|טְמֵאַת הַשֵּׁם}} {{ק|([[יחזקאל כב ה]])}}, {{צ|יְראוּ אֶת יְיָ}} {{ק|([[תהלים לד י]])}}. ואדבר על אלה י"ח אותיות. דע כי אלה י"ח אותיות נקודתם הפתח, ומן תנאי זה הפתח הנזכר לא ינוקד בה אלא רפי, ולא יוכל לעשותו רפי אם לא בא שבא עמו, ובאלה י"ח יבוא פתח רפי כפתח דגש, לפי שלא יהיה השבא מתחבר בעיקרן עם מלך תחת אלה י"ח, ויתכן להיות בהן השבא לבדו והפתח לבדו. אופן ד': השבא לא יתחבר לא עם הטעם ולא עם משרת באות יחד, לפי שהטעם לא יתחבר עם שבא שוכן שלא יהרוס בניין התיבה, לפי שהטעם יניע האות והשבא שוכן ישכין האות. ולפי שהטעם מניעו ומנהגו, אי אפשר לקיימן באות יחד. ולפי שהשבא המניע יניע האות הנעה שאינה שלקיימא, כגון הבי"ת של{{צ|בְּרֵאשִׁית}} והזי"ן של{{צ|זְכוֹר}}, והטעם יניע בו האות במקומו ויחלוק מחלקות רבות, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}, לא תתחבר הנעת הטעם עם הנעת השבא, לפי שהוא רגיל למהר בהנעה, והטעם מאריכו. אופן ה': השבא המניע לא יהיה האות השני לו לעולם אלא רפי, כגון {{צ|בְּבוֹאָם}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|פְּנוֹת}}, {{צ|כְּכַלּוֹת}} ודומיהן. ומה טעם אלו רפין, לפי שהשבא ממהרו ומניעו, ולא יתכן להדגיש האות שלאחריו, לפי שהדיגוש מכביד האות. אופן ו': השבא המניע לא יתחבר עם מלך באות אחד מן אותיות הקודש כי אם באותיות א"ח ה"ע לבדם, כגון {{צ|אֲנִי יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|וְאַתֶּם חֲנוּ}} {{ק|([[במדבר לא יט]])}}, {{צ|הֲלֹא הוּא}} {{ק|([[דברים לב לד]])}}, {{צ|עֲלֵה אֵלַי}} {{ק|([[שמות כד יב]])}} ודומיהן. ואם נראה לבד מאלה הד' בקצת הספרים, זה משינוי דעות הסופרים שמרבין בנקודות, כגון {{צ|קֳדָמֵיהוֹן}} {{ק|([[דניאל ד ד]])}}, {{צ|מֳשְׁכוּ אוֹתָהּ וְכָל הֲמוֹנֶיהָ}} דיחזקאל {{ק|([[יחזקאל לב כ|לב כ]])}}. ולא הודו בזה כל החכמים שיתכן להיות כי אם באותיות א"ח ה"ע לבדם. ואם רצו למנוע מן ד' אותיות א"ח ה"ע מלך ולקרותה בשבא לבדו, או למנוע השבא ממנה ולקרותה במלך לבדו, היה נשחת הדיבור, לפי שהמלך לבדו נראה קלוט, והשבא לבדו נראה מניע. אופן ז': השבא אם נתחבר עם מלך באות, מנע אותו המלך לקלוט כל חוקו מן הדגש, כגון {{צ|חֳרֵם וּבֵית עֲנָת}} {{ק|([[יהושע יט לח]])}}. ודע שקיום הנעת השבא מוטב מקיום קליטת המלך, לפי שאם לא היה צריך לחטפת המלך ומהירותו, לא שמו עמו השבא. אופן ח': השבא לא יתחבר אלא עם ג' מלכים בלבד: הקמץ והפתח והסגול התחתון, לפי שבאלו ג' יתקיים העמדה והמהירות. אופן ט': השבא אם היה בתחלת המלה יהיה מניע, כגון {{צ|לְעֵד}} {{ק|([[בראשית לא מד]])}}, {{צ|דְּבַר מִי יָקוּם}} {{ק|([[ירמיהו מד כח]])}}, {{צ|כְּחֹם הַיּוֹם}} {{ק|([[בראשית יח א]])}} ודומיהן, לפי שלא יתקיים תחילת הדיבור בשוכן. ואתה תמצא המלה בזה האופן מבואר עד סוף הספר. אופן י': השבא המניע אחריו שוכן באות השלישי ויותר, כגון {{צ|לְיָקְמְעָם}} {{ק|([[מ"א ד יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה"א כה כד]])}} והדומין להם שהשוכן באות השלישית; ומה שיותר על שלישית, כגון {{צ|אֱלֹהִים}}, {{צ|בְּרוֹשִׁים}}. אופן י"א: שבא מניע לא יהיה שכן לשבא מניע לא בתחלת המלה ולא באמצע ולא בסוף, לפי שהמלה אם תהיה במניע יניענה עד מקום הטעם, ובעבור זה לא יתכנו שני המניעים רצופים. ואם יש בתיבה ג' שבאים, השלישי הממוצע הוא שוכן ומונע הנעתו שלראשון. ומה שדומה למניע והוא פחות הנעה מן המניע: אם הוחל בשבא והשוכן רצוף להם, לפיכך לא יתחברו המניעים כמו שיתחברו השוכנים. אופן י"ב: שני שבאים שוכנים לא יתחברו זה בצד זה כי אם באחרית המלה, כגון {{צ|וַיִּשְׁבְּ}} {{ק|([[במדבר כא א]])}}, {{צ|וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ}} {{ק|([[רות ג ג]])}}. ודע כי לפי ששכן השבא אשר תחת השי"ן והצד"י ונשאר בי"ת ותי"ו אי אפשר בשלא השכנתם לפי שאין להם אות שיהיה שכן אחריהם להיות הנעתם אליו. אופן י"ג: שני שבאים רצופים, הראשון שוכן והשני מניע. ודע שיש שם שבא בניינו על הרציפה ואין שם אלא אחד הוא מדגיש האות, כגון {{צ|מִזְּעֹק}} {{ק|([[ש"א ז ח]])}}, {{צ|מְחַלְּלִים}} {{ק|([[מ"א א מ]])}}, {{צ|מִמְּלֹךְ}} {{ק|([[ש"א ח ז]])}}, {{צ|הַכְּמוֹת}} {{ק|([[ש"ב ג לג]])}}, וסיבת זה שהאות יוצאה כשתי אותיות. וזה מנהג לשון הקודש, והוא לפי שכל אות דגש בתוך המלה שאינו נוהג כמנהג ההתחלה ותחתיו שבא יוצא כשתי אותיות. אופן י"ד: השבא בסוף המלה לא יהיה אלא שוכן, כגון {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|הֵלֶךְ}}, וכל הדומה להם. ==1.8== שער על שמות המלכים ושכונתם. המלכים הם ז' כעין נוטריקון, והם אֹ אָ אַ אֶ אֵ אִ אֻ. הראשון הנקודה שהיא למעלה הוא על גב הפה כולו ושמו "חולם" – "מלא פום", לפי שהיא תמלא הפה. והמלך השני "קמץ", מוציא פירושו מן {{צ|וְקָמַץ הַכֹּהֵן}} {{ק|([[ויקרא ה יב]])}}, לפי שהוא מקמץ את הפה. והשלישי "פתח", לפי שהוא פותח את כל הפה, מן {{צ|פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק}} {{ק|([[משלי לא ט]])}}. והרביעי "סגול", והוא ג' נקודות מלמטה כמו אשכול. והחמישי שתי נקודות מלמטה ושמם "צירי", ופירושו בוקע, לפי שהוא בוקע בין השינים, כמו {{צ|הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ}} {{ק|([[משלי כו יד]])}}. והשישי נקודה נקודה אחת מלמטה ושמה "חירק", והוא כמו {{צ|חָרַק עָלַי בְּשִׁנָּיו}} {{ק|([[איוב טז ט]])}}, כשאדם חורק שיניו ומשמיע קול, נשמע כמו 'אִי'. והשביעי ג' נקודות מלמטה זו על גב זו, וחילופם עושים נקודה בתוך הו"ו, ושֵם אחד להם והוא "שורק", בפירוש כמו {{צ|לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים}} {{ק|([[שופטים ה טז]])}}, לפי שכשאדם שורק בשפתיו ומשמיע קול נשמע כמו 'אוּ'. =2= ==2.1== ועתה אדבר על הטעמים. דע כי הטעמים הושמו במקומם ולא ישתנו לעולם, וכן משרתיהם, שאם ישתנו הופסדה הקרייה שלמכתב צורנו יתעלה זכרו. הלא תראה דיבור הכתוב {{צ|כִּי מְבֹרָכָיו יִירְשׁוּ אָרֶץ וּמְקֻלָּלָ֑יו}}{{הערה|סימון הטעמים כאן ובפסוק הבא הוא כפי שהוא בכ"י פריס, ונועד להציג שינוי מכוון מהטעמים כפי שהם במקרא, כהמחשה לנאמר.}} {{ק|([[תהלים לז כב]])}}, ועתה אם נקרא כמו שנקוד עתה היה נשמע כמו הירושה לכולהם. וכמו כן {{צ|בֵּן חָ֭כָם יְשַׂמַּח אָ֥ב וּבֵן כְּסִ֑יל}} {{ק|([[משלי י א]])}}, אם נקרא כמו שנקוד עתה היה תולה השמחה בשניהם ומשנה הדיבור מחוקו. דע כי הטעמים שלאחד ועשרים ספרים הן י"ב, ואלה שמותם: פזר קטן, תלישה גדולה, טרס, יתיב, זקף, אתנחתא, זרקא, לגרמיה, תביר, רביע, טפחה, סילוק. ומשרתיהם ט', ואלו הן: שופר, והוא מתחלק לג' חלקים: חלק אחד שופר מונח ושופר עילוי, והשני שופר כרבלא, והשלישי שופר הפוך; ותלישא קטנה, ואזלא, ומרכא, ודרגא, ומאיילא, וגלגל. ==2.2== פרק אשר יפריד בין הטעמים ובין המשרתים. והוא שטעם ינוח בלא משרת, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}}, ואין משרת בלא טעם. ולפי שלא יתכן למשרת לעמוד בלא טעם נקרא 'משרת'. ולא יכון הטעם להיות משרת ולא המשרת טעם, אלא השלשלת בלבד בג' ספרים, שפעמים תהיה טעם ופעמים תהיה משרת. ובאחד ועשרים ספרים אינה מצויה כי אם בז' מקומות, והם {{צ|וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ ׀}} {{ק|([[בראשית יט טז]])}}, {{צ|וַיְמָאֵ֓ן ׀}} {{ק|([[בראשית לט ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר ׀}} {{ק|([[בראשית כד יב]])}}, {{צ|וַיִּשְׁחָ֓ט ׀}} דויקרא {{ק|([[ויקרא ח כג|ח כג]])}}, {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר ׀}} {{ק|([[עמוס א ב]])}}, {{צ|וַאֲמַר־לֵ֓הּ ׀}} דעזרא {{ק|([[עזרא ה טו|ה טו]])}}. הואיל והם במניין אינן מחשבין {{הערה|כן הוא בכתבי היד ואוצ"ל "מחשבון".}} הטעמים והמשרתים. וכן הסגולה שהיא ג' נקודות אינה מנויה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים לפי שאינה באה אלא אחרי הזרקא, ואילולי שהזרקא תחלה לא היתה סגולה באה. ובכל מקום שבאה הזרקא באה הסגולה אחריה, חוץ ממקום אחד במקרא שאין סגולה באה אחריה, והוא {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘ לְכ֣וֹרֶשׁ אֲשֶׁר־הֶחֱזַ֣קְתִּי בִֽימִינ֗וֹ}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}. ופעמים באות שתי זרקתות זו אחר זו וסגולה אחת באה אחריהן, כגון {{צ|גַּם֘ בְּטֶרֶם֘ יַקְטִר֣וּן אֶת־הַחֵלֶב֒}} {{ק|([[ש"א ב טו]])}}. וכן הפסק אינו נמנה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים. עם הטעמים אינו נמנה מפני שאינו בא כי אם עם המשרת, כגון {{צ|יוֹסֵף֩ יְיָ֨ עַל־עַמּ֤וֹ ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה"א כא ג]])}}, ואמרנו למעלה שזה שופר מהפך הוא מן המשרתים, ועוד {{צ|עָשׂ֣וּ ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וזה שופר עילוי הוא מן המשרתים. ואם לחשך אדם הלא לגרמיה בא עם השופר, זהו דרכו, שלא תמצא לעולם לגרמיה בא כי אם בשופר ומקל בין שתי תיבות. וכל לגרמיה שבמקרא באים לפני רביע: {{צ|כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה ׀ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לַאֲבֹתָ֗יו}} {{ק|([[דברים לא כ]])}}. לבד ממקומות מועטין המנויין בזה הביאור בשער הלגרמיה. ולעולם לא תמצא פסק לפני רביע כי אם במקום אחד במקרא, והוא {{צ|כֹּֽה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל ׀ יְיָ֗ בּוֹרֵ֤א הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְנ֣וֹטֵיהֶ֔ם}} {{ק|([[ישעיהו מב ה]])}}. אבל בכל המשרתים תמצא פסק בא עמהם לפיכך לא נמנה עם הטעמים, ולא עם המשרתים מפני שלא נמנע דגש מלבוא אחריו ביהו"א ובג"ד כפ"ת. ודע כי אלו י"ב טעמים מתחלקים על ג' חלקים. החלק האחד ירים הקול ויעלהו, והן שלשה: פזר ותלשא וטרס. והחלק השני יהיה מונח, והם יתיב וזקף ואתנחתא, חשבונם שלשה, אם היה הטעם עם מלך אחרון בתיבה. והשלישי יבוא מחלוקתו עילוי, והם שארית הטעמים, מלבד הטפחה והסילוק שאם היו עם מלך אחרון במילה חזרו לחלק המונח. ואלה הטעמים מתחלקים על ב' חלקים: חלק שמתרדף האחד אחר חבירו, והחלק השני אין בו רדיפה כלל. המנועים מן הרדיפה הם ששה: טרס ותלשא ורביע וטיפחה ואתנחתא וסילוק. והמתרדפים הם ששה: פזר ויתיב, זקף ולגרמיה ותביר וזרקא. ויש בהם שמתרדפים שנים ולא יותר, ויש שמתרדפים ג' ולא יותר, ויש שמתרדפים יותר. הפזר מתרדף אחד אחר חבירו מן שנים ועד חמשה, וששה ושבעה לא ימצא, אבל יש אחד במקרא שמתרדף שמונה, והוא {{צ|וְעִמָּהֶם אֲחֵיהֶם הַמִּשְׁנִים זְכַרְיָ֡הוּ בֵּ֡ן וְיַֽעֲזִיאֵ֡ל וּשְׁמִֽירָמ֡וֹת וִיחִיאֵ֣ל ׀ וְעֻנִּ֡י ואֱלִיאָ֡ב וּבְנָיָ֡הוּ [וּמַֽעֲשֵׂיָ֡הוּ]}} {{ק|([[דה"א טו יח]])}}. והמתרדף שנים, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}. והמתרדף שלשה, כגון {{צ|בְּנֵ֣י הֵימָ֡ן בֻּקִּיָּ֡הוּ מַתַּנְיָ֡הוּ}} {{ק|([[דה"א כה ד]])}}. והמתרדף ארבעה: {{צ|וּשְׁבַנְיָ֡הוּ וְיֽוֹשָׁפָ֡ט וּנְתַנְאֵ֡ל וַעֲמָשַׂ֡י}} {{ק|([[דה"א טו כד]])}}. והמתרדף חמשה: {{צ|וְֽאֶחָ֡יו שְֽׁמַעְיָ֡ה וַעֲזַרְיאֵ֡ל מִֽלֲלַ֡י גִּֽלֲלַ֡י}} דעזרא {{ק|([[נחמיה יב לו]])}}. ואשר יתרדף ג' ולא יותר הם זקף וזרקא. הזקף יתכן להיות אחד, כגון {{צ|וְעָלִ֔ינוּ}} {{ק|([[ש"א יד י]])}}, והמתרדף שנים, כמו {{צ|וּמֹשֶׁה֙ בֶּן־שְׁמֹנִ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַֽהֲרֹ֔ן}} {{ק|([[שמות ז ז]])}}. והמתרדף ג', כגון {{צ|כְּבֹאֲךָ֣ בָבֶ֔ל וְֽרָאִ֔יתָ וְֽקָרָ֔אתָ}} {{ק|([[ירמיהו נא סא]])}}. והזרקא מתרדף ב', כגון {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}, ומתרדפת שלשה במקום אחד ואין זולתו: {{צ|יַ֜עַן אֲשֶׁר־שָׁלַ֣חְתָּ מַלְאָכִים֘ לִדְרֹשׁ֘ בְּבַ֣עַל זְבוּב֘}} {{ק|([[מ"ב א טז]])}}. ואשר יתרדפו שנים הם יתיב ולגרמיה ותביר. יתיב כגון {{צ|מִפְּנֵי֙ תְּנוּפַת֙ יַד־יְיָ֣ צְבָאוֹת}} {{ק|([[ישעיהו יט טז]])}}, ולגרמיה כגון {{צ|מַדּ֣וּעַ ׀ {{תיקון גירסה|הלכת|עָבַ֣רְתָּ ׀}} לְהִלָּחֵ֣ם בִּבְנֵי־עַמּ֗וֹן}} {{ק|([[שופטים יב א]])}}, ותביר כגון {{צ|לָרֶ֛דֶת אֶל־כֶּ֛רֶם}} {{ק|([[מ"א כא טז]])}}. וכבר זכרתי בספר הוריית הקורא שהתלישא תתרדף במקום אחד, והוא {{צ|בֹּ֣א הֵ֠נָּה וְאֶשְׁלְחָה֩ אֹתְךָ֙ אֶל־הַמֶּ֜לֶךְ}} {{ק|([[ש"ב יד לב]])}}, ונתברר לי הוא שדבריהם על זה הוא שהראשון טעם והשני משרת, התלשא שהיא טעם בראש התיבה הוא, והתלשא שהיא משרת היא בסוף התיבה. ודע זה שהזקיק אל המשרתים כדי להכריע המחלקות, לפי שאילו אמרת {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן ׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}} בלא משרת עד שתגיע אל הטעם, הורע כוחו שלדיבור והושפלו המשרתים ונקטעה המילה עד שיגיע אל הטעם. ==2.3== שער על הקמת המשרתים. דע כי יש בטעמים אשר לא ישרתהו אלא משרת אחד, והוא הקל שבהם; והיָתֵר שבהם ישרתוהו מן השמשים שבעה. והיא מתחלקת על זה האופן ששה חלקים. האחד יהיה לו משרת אחד, והוא הסילוק, כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. והשני יהיה לו שני משרתים, והם ארבעה טעמים: לגרמיה, כגון {{צ|כִּ֥י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט}}{{הערה|לפנינו המשרת הראשון מונח, אבל לשיטת המחבר הוא מרכא וראה להלן שער הלגרמיה.}} {{ק|([[ש"א כז א]])}}; ואתנח, כגון {{צ|כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי}} {{ק|([[ישעיהו נד ד]])}}; וזקף, כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ}} {{ק|([[בראשית טו ד]])}}; וטפחה – {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}}. והחלק השלישי יהיו לו ג' משרתים, והוא הרביע, כגון {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}}. והרביעי יהיו לו ד' משרתים, והם זרקא ותביר. הזרקא, כגון {{צ|הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם ׀ עַֽל־הַצּוּר֘}} {{ק|([[שמות יז ו]])}}; התביר: {{צ|כָּל־הַבָּ֣א אֶֽל־הַמָּקוֹם֩ אֲשֶׁר־נָ֨פַל שָׁ֧ם עֲשָׂהאֵ֛ל}} {{ק|([[ש"ב ב כג]])}}. והחמישי יהיו לו ה' משרתים, והם תלשא וטרס. [התלשא,] כגון {{צ|וְעַל־הַנַּ֣חַל יַעֲלֶ֣ה עַל־שְׂפָת֣וֹ מִזֶּ֣ה ׀ וּמִזֶּ֣ה ׀ כָּל־עֵֽץ־מַ֠אֲכָל}} {{ק|([[יחזקאל מז יב]])}}; הטרס כגון {{צ|יוֹצִ֣יאוּ אֶת־עַצְמ֣וֹת מַלְכֵֽי־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עַצְמוֹת־שָׂרָיו֩ וְאֶת־עַצְמ֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו ח א]])}}. והשישי יהיו לו ו' משרתים, והוא הפזר והיתיב. הפזר כגון {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה ׀ וּמִזֶּ֣ה ׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}}; והיתיב יש מקום אחד במקרא שיש לו ו' משרתים, והוא {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח חִזְקִיָּ֣הו מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֣ה אֶל־מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר ׀ לָכִ֨ישָׁה ׀ לֵאמֹ֤ר ׀ חָטָ֙אתִי֙}} {{ק|([[מ"ב יח יד]])}}. ודע שאלה הטעמים הנזכרים בארתי משרתיהם על מה שתמצאם בזה הפרק באר היטב. ודע שאלו י"ב טעמים יתכנו להיות בתחילת הפסוק, מלבד הסילוק בכ"א ספר. ובג' ספרים יתכן להיות בתחילת הפסוק, לפי ששם ישרתוהו יותר משמש אחד, ובכ"א ספרים לא ישרתוהו כי אם שמש אחד, ופסוק משתי תיבות לא יהיה בג' ספרים, בעבור כן יתכן להיות הסילוק בג' ספרים בראש הפסוק{{הערה|והם עשרה פסוקים ולהלן 3.7 מפרט אותם.}}. ==2.4== פרק על שכונת המשרתים. דע כי המשרת לא יתכן שיהא שכן האחד למינו על אופן מכל פנים כי אם שלשה, והם שופר מונח ושופר עילוי ומרכא: {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן ׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}} ודומ' מן המונח, ומן העילוי כגון {{צ|כִּ֣י מָ֣ה רָאִ֑ית}} {{ק|([[ש"א כח יג]])}}, {{הערה|כאן צ"ל "ומן המרכא" וכדומה. ובמשפה"ט שער א פרק ו תיקן "ומרכא כגון".}} {{צ|אֲשֶׁ֥ר בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֣ל ׀}} {{ק|([[יחזקאל ח ו]])}}. ושאר כל המשרתים לא יתכן שכונתם. והשופר המונח ישרת לתלשא, ולטרס אשר לו ג' משרתים ויותר, וליתיב אשר יש לו ה' משרתים, והמיוחד במקרא שיש לו ו' משרתים. והשופר המונח יהיה שכן אל דרגא, כגון {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}}. ואזלא יהיה שכן אל שופר הפוך, כגון {{צ|וְקָרָ֨אתִי עָלָ֤יו לְכָל־הָרַי֙}} {{ק|([[יחזקאל לח כא]])}}; ויהיה שכן לה מאיילא, כגון {{צ|וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ד ט]], [[דניאל ד יח| יח]])}}; ויהיה שכן לה מרכא, כגון {{צ|וַיִּשְׁלַח֩ הָאֱלֹהִ֨ים ׀ מַלְאָ֥ךְ ׀ לִֽירוּשָׁלִַם֘}} {{ק|([[דה"א כא טו]])}}; ויהיה שכן לה דרגא, כגון {{צ|וַיִּקְרָ֨א יְיָ֧ לְמֹשֶׁ֛ה}} {{ק|([[שמות יט כ]])}}; ויהיה שכן לה הטרס בעצמו. התלשא לא יהיה שכן לה אלא אזלא בלבד בד' טעמים: ביתיב, כגון {{צ|וְנִבְקַע֩ הַ֨ר הַזֵּיתִ֤ים מֵֽחֶצְיוֹ֙}} {{ק|([[זכריה יד ד]])}}; ובטרס, כגון {{צ|בְּֽהַעֲבִיר֩ בְּנֵיכֶ֨ם בָּאֵ֜שׁ}} {{ק|([[יחזקאל כ לא]])}}; ובזרקא, כגון {{צ|וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֘}} {{ק|([[דברים יט ה]])}}; ובתביר, כגון {{צ|נַחֲלַת֩ עַבְדֵ֨י יְיָ֧ וְצִדְקָתָ֛ם}} {{ק|([[ישעיהו נד יז]])}}. מרכא יהיה לה שכן מרכא כמוה, כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵל עֹשִׂים}} {{ק|([[יחזקאל ח ו]])}}; ויהיה שכן לה מאיילא במקום אחד: {{צ|אִם אֶ֥רֶץ מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה}} {{ק|([[ירמיהו ב לא]])}}; ותהיה שכינה לזרקא וליתיב ולסילוק. הדרגא תהיה שכינה לשופר מונח, כגון {{צ|לֹ֧א בַסֵּ֣תֶר דִּבַּ֗רְתִּי}} {{ק|([[ישעיהו מה יט]])}}; ותהיה שכינה למרכא מוכפלת, כגון {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּשְׁתְּ}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}}; ותהיה שכינה לטעם התביר בלבד. שופר כרבלא יהיה שכן לו שופר עילוי בלבד, כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר כֻּפַּ֣ר בָּהֶ֔ם}} {{ק|([[שמות כט לג]])}}. שופר מהפך לא יהיה שכינו אלא יתיב בעצמו: {{צ|כֹּ֤ה אָמַר֙}} {{ק|([[בראשית לב ה]])}}. שופר עילוי יהיה שכן לג' טעמים: אתנחתא וזקף וזרקא{{הערה|אגב הזרקא נכללת גם הסגולה (וראה לעיל 2.2 על עניין זה בכללותו) וכפי שמפרש המחבר להלן בסעיף 2.8: "שופר עילוי משרת לג' טעמים לזרקא וזקף ואתנחתא, וגם בין הזרקא לסגולה לא ישרת אלא שופר עילוי".}}. וסימ': אז"ז עילוי. מאיילא לא תהיה שכינה אלא לאתנחתא וסוף פסוק, כגון {{צ|קְפָ֖דָה־בָ֑א}} {{ק|([[יחזקאל ז כה]])}}, וכגון {{צ|לְהֵ֖חַלּֽוֹ}} {{ק|([[ויקרא כא ד]])}}. הגלגל יהיה שכן לפזר גדול בלבד, כגון {{צ|וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}}. ודע אלו השכניות לא יתחלף תיקונם ומנהגם, ולא יִוָעדו בפסוק אחד, לפי שהמאיילא והגלגל לא יהיו בפסוק אחד. והמתיגה אשר תהיה עם הזקף הקטן לא תחשב משרת, כגון {{צ|וְהַ֨כֹּהֵ֔ן הַמַּקְרִ֖יב}} {{ק|([[ויקרא ז ח]])}}, אבל היא סימן לביטול הגעיא, לפי שהמתיגה והגעיא לא יתחברו יחד. ודע שיש מן המשרתים שנים שלא יבואו בצד תיבת הטעם אלא אם כן יבוא אחריהם משרת אחד, והם תלישא קטנה ואזלא. אבל יש מן חוק האזלא שהיא שכינה לטרס, ולשאר הטעמים לא תתחבר. והתלישא [כי"פ: הקטנה] [כי"מ: הגדולה{{הערה|וכן תיקן מסברא הרוו"ה במשפה"ט שער א פרק ו.}}] היא תתחבר לפעמים אל הטרס בלי משרת. ==2.5== פרק זה ידבר במה שלא יהיה תנאו תלוי בטעם כלל, ומה שיש תנאו תלוי בטעם זולתי עוזר. לשון מֶרְכָּבָה, אם היה תחת המ"ם ג' נקודות יהיה לשון יחיד, כגון {{צ|מֵעַ֥ל מֶרְכַּבְתּ֖וֹ}} {{ק|([[מ"ב ה כו]])}}, {{צ|מֶרְכָּבָ֖ה וְסֻסִ֑ים}} {{ק|([[ש"ב טו א]])}}. ואם יהיה תחת המ"ם פתח גדול תהיה המילה לשון רבים, כגון {{צ|מַרְכְּבֹ֥ת פַּרְעֹ֛ה}} {{ק|([[שמות טו ד]])}}, {{צ|פַּעֲמֵ֖י מַרְכְּבוֹתָֽיו}} {{ק|([[שופטים ה כח]])}}. ויש תיבה אחת שיוצאת מתנאי זה, והיא {{צ|בְּמִרְכֶּ֤בֶת הַמִּשְׁנֶה֙}} {{ק|([[בראשית מא מג]])}}, נקודה אחת תחת המ"ם. תנאי לשון ברכה. אם יהיה הטעם על הב' יהיה שבא שוכן, כגון {{צ|בָּ֥רְכוּ}} {{ק|([[דה"א כט כ]])}}. ואשר יהיה הטעם על הכ' יהיה שבא מניע, כגון {{צ|בַּעֲב֖וּר תְּבָרֲכַ֥נִּי נַפְשֶֽׁךָ}} {{ק|([[בראשית כז יט]])}}. חוץ ממקומות: {{צ|וּלְעִלָּאָה֙ בָּרְכֵ֔ת}} {{ק|([[דניאל ד לא]])}}, {{צ|וּמִבִּרְכָ֣תְךָ֔ יְבֹרַ֥ךְ בֵּֽית־עַבְדְּךָ֖}} {{ק|([[ש"ב ז כט]])}}, {{צ|בִּרְכֹ֣ת אָבִ֗יךָ}} {{ק|([[בראשית מט כו]])}}. ==2.6== פרק לדבר על י"ב טעמים. ===2.6.1=== הפזר בכ"א ספרים משני פנים: האחד נקרא 'פזר גדול', וצורתו כצורת ט', וישמשהו לעולם הגלגל, והוא בי"ו מקומות. וישרתוהו ב' שמשים בד' מקומות, והם {{צ|אֶת־פְּאַת־קֵ֣דְמָה אַלְפַּ֪יִם בָּֽאַמָּ֟ה}} {{ק|([[במדבר לה ה]])}}, {{צ|וַיִּקְבֹּץ אֶת הַכֹּהֲנִים [וְ]הַלְוִיִּם וַיֹּאמֶר לָהֶם צְא֣וּ לְעָרֵ֪י יְהוּדָ֟ה}} דדברי הימים {{ק|([[דה"ב כד ה]])}}, {{צ|גַּם חָצְנִי נָעַרְתִּי וָאֹמְרָה כָּ֣כָה יְנַעֵ֪ר הָֽאֱלֹהִ֟ים}} דעזרא {{ק|([[נחמיה ה יג]])}}, {{צ|וַיַּעַשׂ לוֹ לִשְׁכָּה גְדוֹלָה וְשָׁ֣ם הָי֪וּ לְפָנִ֟ים}} בסוף עזרא {{ק|([[נחמיה יג ה]])}}. וישרתוהו ג' משרתים בה' מקומות: {{צ|וּבָ֣אוּ אֵלֶ֣יךָ וְֽאָמְר֪וּ אֵלֶ֟יךָ}} {{ק|([[ירמיהו לח כה]])}}, {{צ|וַיָּ֣רֶם יֹאשִׁיָּ֣הוּ לִבְנֵ֪י הָעָ֟ם צֹאן}} {{ק|([[דה"ב לה ז]])}}, {{צ|וְהָיָ֣ה כִמְלֹ֣אות שִׁבְעִ֪ים שָׁנָ֟ה}} דירמיה {{ק|([[ירמיהו כה יב]] עי"ש)}}, {{צ|וּמְבִיאִ֣ים [הָ]עֲרֵמ֣וֹת וְֽעֹמְסִ֪ים עַל־הַחֲמֹרִ֟ים}} {{ק|([[נחמיה יג טו]])}}, {{צ|גַּ֣ם הִנֵּה־הָעֵ֣ץ אֲשֶׁר־עָשָׂ֪ה הָמָ֟ן}} {{ק|([[אסתר ז ט]])}}. ויש לו ד' משרתים בג' מקומות: {{צ|וּשְׁנֵ֣י אֲנָשִׁ֣ים שָׂרֵֽי־גְדוּדִ֣ים הָי֪וּ בֶן־שָׁא֟וּל}} {{ק|([[ש"ב ד ב]])}}, {{צ|וַיָּבֹא גָד אֶל דָּוִד וַיַּגֶּד לוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ הֲתָב֣וֹא לְךָ֣ שֶׁבַע־שָׁנִ֣ים ׀ רָעָ֪ב ׀ בְּאַרְצֶ֟ךָ}} {{ק|([[ש"ב כד יג]] עי"ש)}}, [כי"מ: {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח אֲשֶׁר־עַל־הַבַּ֣יִת וַאֲשֶׁ֪ר עַל־הָעִ֟יר}} {{ק|([[מ"ב י ה]])}},] {{צ|וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר יְיָ הִנְנִ֣י מְמַלֵּ֣א אֶת־כָּל־יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֪רֶץ הַזֹּ֟את}} דירמיה {{ק|([[ירמיהו יג יג|יג יג]])}}. ויש לו ה' משרתים בב' מקומות: {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן ׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}}, {{צ|וַיַּקְהֵ֣ל דָּוִ֣יד אֶת־כָּל־שָׂרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֡ל שָׂרֵ֣י הַשְּׁבָטִ֣ים וְשָׂרֵ֣י הַמַּחְלְק֣וֹת הַמְשָׁרְתִ֪ים אֶת־הַמֶּ֟לֶךְ}} {{ק|([[דה"א כח א]])}}. ויש לו ו' משרתים בב' מקומות: {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה ׀ וּמִזֶּ֣ה ׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}}, {{צ|וּמָה חַשְׁחָן וּבְנֵ֣י תוֹרִ֣ין וְדִכְרִ֣ין וְאִמְּרִ֣ין ׀ לַעֲלָוָ֣ן ׀ לֶאֱלָ֪הּ שְׁמַיָּ֟א}} {{ק|([[עזרא ו ט]])}}. ופזר קטן אשר דמיונו כצורת ץ' פשוטה, כל משרתיו שופרות מונחים ואין בו חילוק במשרתים. ===2.6.2=== התלשא משרתיה שופרות מונחים ואין חילוק בדבר. ודע שהתלשא שהוא טעם והתלשא שהוא משרת צורה אחת, אבל ההפרש שיש ביניהם: התלשא שהיא טעם מונחת באות הראשון שלתיבה, ואשר היא משרת מונחת בסוף התיבה. וכתובים הם יחד על אות המחלק ועל אות שאינו מחלק, והלימוד יפריש זה. ונתברר לי שאם נכתבה על אות המחלק בלבד אז תפול על תוך המלה ולא יוודע אם הוא טעם או משרת. ===2.6.3=== הטרס, פעם ישרתהו שמש אחד ופעם ישרתוהו ב' שמשים ויותר עד חמשה. אם שימשו משרת אחד והיה המשרת בלתי מלת הטרס, לא יהיה אותו השמש אלא או שופר מונח או אזלא. התנאי על זה הוא: אם היה המשרת באות הראשונה שלתיבה יתכן להיות שופר מונח, כגון {{צ|תַּ֣חַת הַנְּחֹ֜שֶׁת}} {{ק|([[ישעיהו ס יז]])}}, {{צ|הֵ֣ן הֵ֜נָּה}} {{ק|([[במדבר לא טז]])}} ודומיהן; ואם ניתק אל האות השיני או יותר חזר להיות משרתו אזלא, כגון {{צ|וַיִּקַּ֨ח תֶּ֜רַח}} {{ק|([[בראשית יא לא]])}} והדומה לו. ואם יש עמו משרתו בתיבתו יהיה אותו המשרת אזלא, כגון {{צ|וְהָ֨רַסְתִּ֜י}} {{ק|([[יחזקאל יג יד]])}}, {{צ|וְסָ֨לַחְתָּ֜}} {{ק|([[מ"א ח לו]])}}, {{צ|וַהֲסִ֨רֹתִ֜י}} {{ק|([[יחזקאל יא יט]])}}, {{צ|וְאָ֨נֹכִ֜י הִשְׁמַדְתִּי}} {{ק|([[עמוס ב ט]])}}. ואם היה אחר הטרס רביע לא יהיה משרתו עמו בתיבתו. ויתכן להיות בו גרשיים – אם אין אחר אותה האות שהטרס שוכן עליה מלך אחר, כגון {{צ|וַיְהִ֞י בִּרְכַּ֤ת יְיָ֙}} {{ק|([[בראשית לט ה]])}}, [כי"פ: {{צ|וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֗יו}} {{ק|([[בראשית מב כא]])}}]. ואם נשאר מלך אחריו בתיבה, כגון {{צ|וַיַּ֜עַשׂ}} {{ק|([[שמות לו יא]])}}, {{צ|וַיֹּ֜אמֶר}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}} והדומה להם, לא יהיה בהן אלא מקל אחד. הטרס, אם ישרתוהו שני משרתים, הראשון לעולם תלישא והשני אזלא, כגון {{צ|וַיֹּאמֶר֩ יְיָ֨ ל֜וֹ ע֗וֹד}} {{ק|([[שמות ד ו]])}}, [כי"פ: {{צ|וַיַּעַשׂ֩ ל֨וֹ אֵה֜וּד חֶ֗רֶב}} {{ק|([[שופטים ג טז]])}}]. ואם היו לו יותר מב' משרתים יהיו כולם שופרות מונחים, כגון {{צ|יוֹצִ֣יאוּ אֶת־עַצְמ֣וֹת מַלְכֵֽי־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עַצְמוֹת־שָׂרָיו֩ וְאֶת־עַצְמ֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו ח א]])}} והדומה לו. ===2.6.4=== היתיב יש לו שני דמיונות, האחד דמיון שופר מהפך, והאחד מקל מלמעלה. וברור לי שקורין דמיון שופר מהפך שלמטה 'יתיב', כגון {{צ|כָּ֚כָה}} {{ק|([[דברים כה ט]])}}; וקורין אותו מקל שלמעלה 'פשטה', כגון {{צ|מִפְּנֵי֙ תְּנוּפַת֙}} {{ק|([[ישעיהו יט טז]])}}. ואשר הביא שינוי הדמיון הזה, אם היותו מיוחד בתיבה עם תחילת האות הראשון: {{צ|כָּ֚כָה}} {{ק|([[דברים כה ט]])}}, {{צ|ה֚וֹי הַמַּרְבֶּה}} {{ק|([[חבקוק ב ו]])}}. ואם ניתק אל האות השיני או יותר יהיה במקל למעלה, כמו {{צ|הַעֶ֙בֶד֙ יִשְׂרָאֵ֔ל}} {{ק|([[ירמיהו ב יד]])}}. והשופר יתיב לא יבוא אחריו כי אם הזקף; אבל בי"א מקומות באה אחריו הפשטה, והם {{צ|א֚וֹ בְּנִבְלַת֙}} {{ק|([[ויקרא ה ב]])}}, {{צ|אֵ֚ת סִיחֹן֙}} {{ק|([[דברים א ד]])}}, {{צ|כִּ֣י מָאֲס֗וּ אֵ֚ת תּוֹרַת֙}} דישעיה {{ק|([[ישעיהו ה כד|ה כד]])}}, {{צ|אִ֚ישׁ יֹשֵׁב֙}} {{ק|([[ירמיהו כב ל]])}}, {{צ|כֹּ֚ל מַֽעֲבַר֙ מַטֵּ֣ה}} {{ק|([[ישעיהו ל לב]])}}, {{צ|אִ֚ישׁ אַֽחֲרֵי֙ שְׁרִר֣וּת}} {{ק|([[ירמיהו טז יב]])}}, {{צ|שֶׁ֚קֶר הַנְּבִאִים֙}} {{ק|([[ירמיהו יד יד]])}}, {{צ|דִּ֚י כָּל־מֶ֙לֶךְ֙ רַ֣ב וְשַׁלִּ֔יט}} {{ק|([[דניאל ב י]])}}, {{צ|דִּ֚י מַלְכְוָת֙}} {{ק|([[דניאל ז כז]])}}, {{צ|כֹּ֚ל חָרֵד֙}} דעזרא {{ק|([[עזרא ט ד|ט ד]])}}, {{צ|דִּ֚י בַּעֲבַ֣ר נַהֲרָ֔ה}} דעזרא {{ק|([[עזרא ז כה|ז כה]])}}. וזה הענין מפריד בין זה היתיב המצוייר כעין שופר הפוך לשופר הפוך{{הערה|בתוכן עזרא נכתב כאן בגליון: {{צ|מיכן והלא[ה] היא העתק דייקות מת[וכן] מנחם ברבי [שלמה] דרך קצרה [כאופן] העלה על [סוד] אבן בחן.}} (ההשלמה על פי כ"י גינצבורג 258.) מכאן ואילך מהדורתנו מבוססת על כ"י פריס בלבד.}} שהוא משרת: אם הוא משרת יהיה בפנים מן הנקודה, כגון {{צ|שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה}} {{ק|([[בראשית מא כו]])}}, {{צ|אַ֤ךְ אֶת־זֶה֙ לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ}} {{ק|([[ויקרא יא ד]])}}; ואם הוא יתיב יהיה חוץ מן הנקודה, כגון אלו הי"א הנזכרים למעלה. ואם יהיה לך ספיקה מאחר ראיה זאת, הרי לך ראיה משני פנים: אופן אחד, אם היה אחריו יתיב כמוהו אי אפשר לו ממשרת, ולא ימנע אותו המשרת לבלתי היותו או שופר הפוך או מרכא, ואם היה משרתו שופר מהפך לא יתכן שישרתוהו שני שופרין הפוכין כלל, אלא האחד יהיה שופר יתיב חוץ מן הנקודה, והאחר היה שופר הפוך ומשרת לפשטא שלאחריו, כגון {{צ|בֶּן אָדָם אֶ֚רֶץ כִּ֤י תֶחֱטָא־לִי֙}} {{ק|([[יחזקאל יד יג]])}} ודומ'. וכמנהג הזה אם שימשתו מרכא ליתיב לא יתחברו לו בשירותו שופר מהפך ומרכא יחד. והאופן האחד שהדקדוק כבר תפסו בידם, שהיתיב הוא שיהיה אחריו פשטא וספרים {{הערה|אוצ"ל "מספרם" או "נספרים", ועכ"פ הכוונה שכל יתיב/מהפך שלפני פשטא, אם לא נכלל ברשימת י"א היתיב לפני פשטא שהוזכרה לעיל, הרי הוא מהפך המשרת.}} י"א כמו שכת' למעלה. ודע אם היה משפט היתיב יהיה עם תחלת אות בתיבה. ומי שקרא {{צ|שְׁ֚תַּיִם}} {{ק|([[ויקרא כג יז]])}} ביתיב מהפך והוא באות השלישי שבכתיבה לא עשה יפה, לפי שהנחת הדיבור {{צ|שְׁתַּיִם}} נהיה עם האות הגימ"ל. ועל זה העניין יתכן להיות בפשטא מלמעלה {{צ|שְׁתַּ֙יִם}}, ולכך אתה רואה בספרים הטובים {{צ|שְׁתַּ֙יִם}}. ואל תתמה על דיבור {{צ|שְׁתַּיִם}}, שעיקרו אֶשְׁתַּיִם, כי הוא כמו {{צ|אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָ֑הּ}} {{ק|([[שמות כו ג]])}}, ואין זאת כי אם חיבור לדבר אחד, ולכן עיקר {{צ|שְׁתַּיִם}} הוא אֶשְׁתַּיִם. הפשטה, אם ישרתנה משרת אחד יתכן שיעלינו שופר מהפך ויתכן להיות כן מרכא. התנאי על זה הוא שאם אין מלך בין המשרת והפשטא דע שהמשרת מרכא הוא, כגון {{צ|וְהָכֵ֥ן לִי֙ בָּזֶ֔ה}} {{ק|([[במדבר כג א]])}}, {{צ|הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ}} {{ק|([[בראשית א ב]])}} ודומיהן. ואם יהיה בין הפשטא ומשרתה מלך אחד או יותר, יהיה משרתה שופר מהפך, כגון {{צ|וְחַגֹּתֶ֤ם אֹתוֹ֙}} {{ק|([[ויקרא כג מא]])}}, {{צ|וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙}} {{ק|([[במדבר ל ב]])}} ודומיהן. זה הכלל: לא יהיה משרת שידבק לפשטא אלא או שופר מהפך או מרכא. ודע: אם שימשתו המרכא ולא היה בתיבת הפשטא אלא מלך אחד, משלתו המרכא והאריכתו, כגון {{צ|יוֹצֵ֥ר אוֹר֙}} {{ק|([[ישעיהו מה ז]])}}, {{צ|מַה מָּצְאוּ אֲבוֹתֵיכֶ֥ם בִּי֙}} {{ק|([[ירמיהו ב ה]])}}, {{צ|הַאֱלֹהִ֥ים אָ֙נִי֙}} {{ק|([[מ"ב ה ז]])}}. ואם היה בתיבת הפשטה יותר ממלך אחד לא משלה המרכא כלל אלא יהיה משרתה שופר הפוך. ואם ראית על התיבה שני פשטין הרי סומך הקריה על הראשונה, לפי שהאות הראשונה הוא שמחלק, הלא תראה שהתי"ו של{{צ|תֹ֙הוּ֙}} {{ק|([[בראשית א ב]])}} הוא המחלק הדיבור והשנייה נכתבת; שלא יחשוב אדם שהראשונה אזלא. ואם היה לפשטא ב' משרתים, הראשון יהיה או אזלא או שופר מונח. והתנאי על זה הוא: אם היה המשרת עם אות ראשון מן תיבתו יהיה שופר מונח, כגון {{צ|לֵ֣יל שִׁמֻּרִ֥ים הוּא֙ לַֽייָ֔}} {{ק|([[שמות יב מב]])}}, {{צ|כִּ֣י אֶ֤רֶץ פְּסִלִים֙ הִ֔יא}} {{ק|([[ירמיהו נ לח]])}} ודומיהן. ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר יהיה אזלא, כגון {{צ|וְכִ֨י מִ֤י {{תיקון גירסה|אנכי|אֲנִי֙}}}} {{ק|([[דה"א כט יד]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֨ר אָמְר֤וּ לָֽרֹאִים֙}} {{ק|([[ישעיהו ל י]])}}. ואם שרתו לפשטא ג' משרתים הראשון לעולם תלשא, כגון {{צ|וְנִבְקַע֩ הַ֨ר הַזֵּיתִ֤ים מֵֽחֶצְיוֹ֙}} {{ק|([[זכריה יד ד]])}} והדומה לו. ואם שרתוה ד' משרתי' או יותר דע כי כל משרת אשר יבוא קודם התלשא הוא שופר מונח, כגון {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח חִזְקִיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֣ה אֶל־מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֩ ׀ לָכִ֨ישָׁה ׀ לֵאמֹ֤ר ׀ חָטָ֙אתִי֙}} {{ק|([[מ"ב יח יד]])}}. המשרתים הבאים קודם תלישא כולם שופרות מונחים, ואחר התלישא לעולם אזלא, ואחר האזלא לעולם או שופר הפוך או מרכא. ===2.6.5=== שער הזקף. הוא ב' נקודות זה על גב זה, ונקרא זקף קטן. והזקף השני שתי נקודות זה על גב זה ומקל אחד אצלם מצד שמאל, ונקרא זקף גדול. הזקף הקטן לא ישרתהו אלא ב' משרתים: שופר מכרבל ושופר עילוי. והתנאי על זה הוא שאם היה לזקף משרת אחד והוא עם האות הראשון בתיבת המשרת אז יהיה שופר מכרבל, כמו {{צ|וּמִי גּ֣וֹי גָּד֔וֹל}} {{ק|([[דברים ד ח]])}}, {{צ|רֶ֣גַע אֲדַבֵּ֔ר}} {{ק|([[ירמיהו יח ז]])}}, {{צ|לֹ֣א דֻכְּא֔וּ}} {{ק|([[ירמיהו מד י]])}} ודומיהן; ואם היה השופר עם האות השיני או יותר יהיה שופר עילוי, כגון {{צ|וְלֹ֣א פָחֲד֔וּ}} {{ק|([[ירמיהו לו כד]])}}, {{צ|וְרֶ֣גַע אֲדַבֵּ֔ר}} {{ק|([[ירמיהו יח ט]])}} ודומיהן. ואם שימשו לזוקף שני משרת[ים] יהיה הראשון מכרבל, או אם היה עם האות הראשון או עם השיני או יותר, והמשרת השני עילוי, כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר כֻּפַּ֣ר בָּהֶ֔ם}} {{ק|([[שמות כט לג]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ}} {{ק|([[בראשית טו ד]])}} ודומיהן. ודע כי המתיגה תהיה עם הזקף הקטן בתחלת התיבה אם היה התיבה בלא משרת לבער הגעיא מן האות אשר היא עליו, כגון {{צ|וְהַ֨כֹּהֵ֔ן}} {{ק|([[ויקרא ז ח]])}} והדומה לו. והזקף הגדול מרמז בו בעמידה נצבה עם המקל, מפני שבא בלא משרת ובלא מתיגה מלמעלה, כגון {{צ|וַיַּעֲמֹ֥ד בֵּֽין־הַמֵּתִ֖ים וּבֵ֣ין הַֽחַיִּ֑ים}} {{ק|([[במדבר יז יג]])}}, {{צ|וַיָּב֕וֹא עַ֖ד לִפְנֵ֣י שַֽׁעַר־הַמֶּ֑לֶךְ}} {{ק|([[אסתר ד ב]])}} ודומיהן. ===2.6.6=== שתי אתנח' לא תמצאן בפסוק אחד, לפי שהוא תנהג מנהג מחצית הפסוק. ולא ישרתה אלא שופר עילוי, חוץ מי"א מקומות שתשרתה המאיילא, והשלמתה ותנאה שיש בין המאיילא והאתנחת' מלך אחד, בר מן חד: {{צ|וַיֵּשְׁב֖וּ־בָ֑הּ וַיִּבְנוּ [לְךָ] בָּהּ}} דדברי הימים {{ק|([[דה"ב כ ח]])}}. ואלה הם: {{צ|וַיֵּ֖צֵא־נֹ֑חַ}} {{ק|([[בראשית ח יח]])}}, {{צ|בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם}} ד{{צ|וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים}} {{ק|([[במדבר כח כו]])}}, {{צ|קְפָ֖דָה־בָ֑א}} {{ק|([[יחזקאל ז כה]])}}, {{צ|מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה}} {{ק|([[ירמיהו ב לא]])}}, {{צ|לָא֖וֹפַנִּ֑ים}} {{ק|([[יחזקאל י יג]])}}, {{צ|וּבָ֖אוּ־שָׁ֑מָּה וְהֵסִ֜ירוּ}} דיחזקאל {{ק|([[יחזקאל יא יח|יא יח]])}}, {{צ|וַתֹּאמַ֖רְנָה־לָּ֑הּ}} {{ק|([[רות א י]])}}, {{צ|וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ}} וחב' דדניאל {{ק|([[דניאל ד ט|ד ט]], [[דניאל ד יח|ד יח]])}}, {{צ|וּבָ֖אתָ־שָּׁ֑מָּה}} דמלכים {{ק|([[מ"ב ט ב]])}} {{צ|וַיֵּשְׁב֖וּ־בָ֑הּ}} דדברי הימים {{ק|([[דה"ב כ ח]])}}. ויתכן להיות לה ב' משרתי', כגון {{צ|כִּ֣י מָ֣ה רָאִ֑ית}} {{ק|([[ש"א כח יג]])}}, {{צ|כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי}} {{ק|([[ישעיהו נד ד]])}} ודומיהן. ויתכן לבוא בראש הפסוק, כמו {{צ|וּבָהָ֑ר}} {{ק|([[יהושע טו מח]])}}, {{צ|בַּמִּדְבָּ֑ר}} {{ק|([[יהושע טו סא]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֑ר אַל נָא אַחַי}} {{ק|([[בראשית יט ז]])}}. וזה הטעם יקרא מונח, לפי שאתה מניחו בלי {{תיקון גירסה|מתינה|מתיגה}} והנעה כי טוב. ודע כי כל טעם שיתכן בו מתיגה והעילוי פעם וההשכנה וההנחה פעם, אם נשאר אחריו מלך בתיבה יהיה מתוג, כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}, {{צ|כְּנֵֽמָא}} {{ק|([[עזרא ד ח]])}}, {{צ|וְהַמֶּלֶךְ}} אן [אצ"ל: או] בלעדי אלה, ואם היה עם סוף מלך מן תיבה יהיה מונח רפי, כגון {{צ|וַֽיְהִי־אֽוֹר}} {{ק|([[בראשית א ג]])}}, {{צ|הֲיֵשׁ־לָכֶ֥ם אָ֖ב אוֹ־אָֽח}} {{ק|([[בראשית מד יט]])}}, {{צ|יִשְׂרָאֵל֙ לֹ֣א יָדַ֔ע}} {{ק|([[ישעיהו א ג]])}}. ===2.6.7=== שער הזרקא. אם היה בלא משרת אין עליה דיבור. ואם שרתה משרת אחד לא יהיה אלא שופר עילוי, כגון {{צ|וַיֹּ֣אמֶר יְיָ֘ אֶֽל־יְשַׁעְיָהוּ֒}} {{ק|([[ישעיהו ז ג]])}}, {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}} והיוצאים מתנאי זה הם תשע שבאים במרכא, והם {{צ|כִּי תִשָּׂא אֶת־רֹ֥אשׁ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘}} {{ק|([[שמות ל יב]])}}, {{צ|לָכֵן אֱמֹ֥ר לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘}} {{ק|([[שמות ו ו]])}}, {{צ|בְּכֹ֥ל אֲשֶֽׁר־הִתְהַלַּכְתִּי֘}} {{ק|([[ש"ב ז ז]])}}, {{צ|וַיַּעֲל֥וּ בְּבַֽעַל־פְּרָצִים֘}} {{ק|([[דה"א יד יא]])}}, {{צ|נִסְפֶּ֥ה מִפְּנֵי־צָרֶיךָ֘}} דדברי הימים {{ק|([[דה"א כא יב]])}}, {{צ|וַיִּזְבַּח שׁ֥וֹר וּֽמְרִיא־וְצֹאן֘ לָרֹב֒}} {{ק|([[מ"א א יט]])}}, {{צ|בְּנֵֽי־רְאוּבֵן וְגָדִי וַחֲצִ֥י שֵֽׁבֶט־מְנַשֶּׁה֘}} {{ק|([[דה"א ה יח]])}}, {{צ|קְנֵה נֶ֥גֶד הַֽיֹּשְׁבִים֘}} {{ק|([[רות ד ד]])}}, {{צ|בְּכֹ֥ל אֲשֶֽׁר־הִתְהַלַּכְתִּי֘}} דדברי הימים {{ק|([[דה"א יז ו]])}}. ואם היה לזרקא ב' משרתים יהיה הראשון אזלא, כגון {{צ|וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה לְפַרְעֹה֮}} {{ק|([[שמות ח ה]])}}, {{צ|וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֣ה שֵׁם־יוֹסֵף֘ צָֽפְנַ֣ת פַּעְנֵחַ֒}} {{ק|([[בראשית מא מה]])}} ודומיהן. חוץ מב' שהן למטה, והן {{צ|וַ֠יְהִי ה֥וּא מְסַפֵּ֣ר לַמֶּלֶךְ֘}} דמלכים {{ק|([[מ"ב ח ה]])}}, {{צ|אֲ֠שֶׁר לֹ֥א מֵעַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵל֘}} {{ק|([[דה"ב ו לב]])}}. וכבר נהגו חכמים בדבר הזה מנהג עלילה, שכל מי שיהיה על תחלת אות התיבה נקרא למטה, כגון {{צ|ר֣וּחַ אֱלָהִ֣ין קַדִּישִׁין֘}} {{ק|([[דניאל ה יא]])}}, {{צ|הֵ֣ן קָרְב֣וּ יָמֶיךָ֘}} {{ק|([[דברים לא יד]])}}. ואם באו שני המשרתים בתחלת אותיות התיבות יהיו שניהם שופר עילוי, כגון {{צ|כִּ֣י לֹ֣א מוּעָף֘}} {{ק|([[ישעיהו ח כג]])}}, {{צ|מִ֣י שָׂ֣ם פֶּה֘}} {{ק|([[שמות ד יא]])}}. והננהג כמנהג הזה הוא למטה ונקרא שופר עילוי. ואם היה עם האות השנייה או יותר יהיה אזלא, כגון {{צ|וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה {{תיקון גירסה|לפרעה|אֶל־יְיָ֘}}}} {{ק|([[שמות ד י]])}}, {{צ|הֲרֹ֨אשׁ כֶּ֥לֶב אָנֹ֘כִי֘}} {{ק|([[ש"ב ג ח]])}} ודומיהן. והמשרת השני לזרקא שראוי להיותו במרכא למטה בא משתי סיבות, האחת פסק והאחת געיא. ויש שכותבין אותו שופר מונח והוא כמו מרכא במחלקותיו. אשר ביניהן פסק: {{צ|וְכָת֨וֹב בַּסֵּ֥פֶר ׀ וְחָתוֹם֘}} {{ק|([[ירמיהו לב מד]])}}, {{צ|וְעָלָ֨ה הַגְּב֥וּל ׀ דְּבִרָה֘}} {{ק|([[יהושע טו ז]])}} וכל דומיהן. חוץ משתי מקומות שיש בהן פסק והן שופר עילוי, והם {{צ|וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֣ם ׀ רְאוּבֵן֘ אַל־תִּשְׁפְּכוּ־דָם֒}} {{ק|([[בראשית לז כב]])}}, {{צ|הִנֵּ֣ה חָרַ֣דְתְּ ׀ אֵלֵינוּ֘}} {{ק|([[מ"ב ד יג]])}}. ואשר ביניהם געיא: {{צ|וַיָּבֹ֨א יַעֲקֹ֣ב מִן־הַשָּׂדֶה֘}} {{ק|([[בראשית ל טז]])}}, {{צ|וְקַ֨ח מִשְׁעַנְתִּ֣י בְיָדְךָ֘}} {{ק|([[מ"ב ד כט]])}}{{הערה|לפנינו לא רשומה געיא בשני אלו, אבל ראה להלן שמדובר גם על מקום הראוי לגעיה ואיננה כתובה בפועל.}} ודומיהן. חוץ מז' מקומות שיש בהם כמעט שינוי, והם {{צ|וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֘}} {{ק|([[דברים יט ה]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֨ר עַל־פְּנֵ֥י בֵית־חֹרוֹן֘}} {{ק|([[יהושע יח יד]])}}, {{צ|וַ֠יִּשְׁלַח חוּרָ֨ם}} {{ק|([[דה"א יד א]])}} וחביר' {{ק|([[ש"ב ה יא]])}}, {{צ|אֶת־רֹ֨אשׁ אִֽישׁ־בֹּ֥שֶׁת אֶל־דָּוִד֘}} {{ק|([[ש"ב ד ח]])}}, {{צ|בֵּאדַיִן קְרִ֨יבוּ וְאָמְרִ֥ין קֳדָם־מַלְכָּא֘}} {{ק|([[דניאל ו יג]])}}, {{צ|וְיַעֲבִ֨ירוּ ק֥וֹל בְּכָל־עָרֵיהֶם֘}} {{ק|([[נחמיה ח טו]])}}. והקורא יטעים הגעיא בפיו או כתובה או לא כתובה. ואם היה לזרקא ג' משרתים יהיה הראשון תלשא והשני אזלא, ולא תשתנה מהיות תחלה, או תהיה עם תחילת אות או עם השיני או יותר, כגון {{צ|וַיִּשְׁלַח֩ הָאֱלֹהִ֨ים ׀ מַלְאָ֥ךְ ׀ לִֽירוּשָׁלִַם֘}} {{ק|([[דה"א כא טו]])}}, {{צ|וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֘}} {{ק|([[דברים יט ה]])}} ודומיהן. ואם היו לה ד' משרתים יהיה הראשון שופר מונח, כגון {{צ|הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם ׀ עַֽל־הַצּוּר֘ בְּחֹרֵב֒}} {{ק|([[שמות יז ו]])}} והדומה לו. ובכ"א ספר יש לו ג' זר[ק]תות שיתחברו ב' משרתים בתיבה אחת, והם {{צ|{{תיקון גירסה|ולאיתמר|וְאֶל־אִ֨יתָמָ֥ר ׀}} בָּנָיו֮}} {{ק|([[ויקרא י יב]])}} {{צ|אִם־יֵ֨צְא֥וּ בְנוֹת־שִׁילוֹ֘}} {{ק|([[שופטים כא כא]])}}, {{צ|לָא֨וֹצָר֥וֹת לַתְּרוּמוֹת֘}} {{ק|([[נחמיה יב מד]])}}. ===2.6.8=== שער לגרמיה. הלגרמיה ישרתוהו ב' משרתים והם ב' מרכות, כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֣ל ׀}} {{ק|([[יחזקאל ח ו]])}}, {{צ|כִּ֥י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט ׀}} {{ק|([[ש"א כז א]] עי"ש)}}. והשופר הבא עם המקל אשר בין שתי תיבות הוא לגרמיה, והאות אשר השופר תחתיו הוא המחלק, והמקל השובר את הפסק אינו על אחת מכל האותיות, אלא מודיע שזה השופר הוא לגרמיה. ===2.6.9=== שער הרביע. הרביע ישרתהו משרת אחד והוא שופר מונח, כגון {{צ|וְלֹ֣א יָֽכְל֗וּ לִשְׁתֹּת}} {{ק|([[שמות טו כג]])}}, {{צ|אוֹ־אָ֣ז יִכָּנַ֗ע}} {{ק|([[ויקרא כו מא]])}} ודומיהן. ויהיה השופר עמו בתיבתו בה' מקומות, והם {{צ|וְעַתָּה אַל־תֵּעָ֣צְב֗וּ}} {{ק|([[בראשית מה ה]])}}, {{צ|אָ֣נָּ֗א חָטָא}} {{ק|([[שמות לב לא]])}}, {{צ|וְאֵ֣סָעֲרֵ֗ם}} {{ק|([[זכריה ז יד]])}}, {{צ|וְאִ֣יל֗וֹ הָאֶחָד}} {{ק|([[קהלת ד י]])}}, {{צ|בֵּ֣לְטְשַׁאצַּ֗ר}} {{ק|([[דניאל א ז]])}}. ואם שרתוהו ב' משרתים יהיה הראשון דרגא, כגון {{צ|כִּ֧י עַל־אַפִּ֣י וְעַל־חֲמָתִ֗י}} {{ק|([[ירמיהו לב לא]])}} והדומה לו. ואם שרתוהו ג' משרתים יהיה הראשון שופר מונח, כגון {{צ|לֹ֣א מִבְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֣ל הֵ֗מָּה}} {{ק|([[ש"ב כא ב]])}}, {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}}. ===2.6.10=== שער התביר. התביר, אם שרתו משרת אחת בתיבתו לא יהיה כי אם מרכא. ואשר מזקיקו להיות עמו מרכא בתיבתו לשרתו, ב' תנאים: האחד הוא שיהיה קודם האות אשר תחתיו שבא אות שיהיה עמו אחד מן ג' מלכים אילו: אָה, אוֹ, אִי, כגון {{צ|יָ֥צְא֛וּ}} {{ק|([[שמות יב מא]])}}, {{צ|יִשְׂתָּ֥רְג֛וּ}} {{ק|([[איכה א יד]])}}, {{צ|הִתְבּ֥וֹנְנ֛וּ}} {{ק|([[ירמיהו ט טז]])}}. בר מן חד שיש עם אות המרכא נקודה מלמטה, והוא {{צ|בְּבִ֥ירְתָ֛א [דִּי] בְּמָדַי מְדִינְתָּא}} דעזרא {{ק|([[עזרא ו ב|ו ב]])}}, ועל התנאי הזה יש ג' פסוקים שיש חטף פתח בין המרכא והתביר, והם {{צ|וַיִּדְרֹ֣שׁ [יְ]חִזְקִיָּ֗הוּ עַל־הַכֹּ֥הֲנִ֛ים}} {{ק|([[דה"ב לא ט]])}}, {{צ|אַל־תִּלָּ֥חֲמ֛וּ}} {{ק|([[דה"ב יג יב]])}} {{צ|וַתֵּ֥עֲל֛וּ עַל־שְׂפַ֥ת לָשׁ֖וֹן}} {{ק|([[יחזקאל לו ג]])}}, ואין זולתם. ואילו לא אחזו אלו הג' או {{צ|וְרָחֲצ֛וּ}} {{ק|([[שמות ל יט]])}}, יקרא כמו כן במרכא ותביר וכל הנוהג כמנהגו. ואם שימש לתביר משמש אחד בתיבה אחרת, {{תיקון גירסה|או ת"ו|אותו}} המשרת יהיה או מרכא או דרגא. והתנאי בהזקקת מרכא הוא לפי שאין בין אות מרכא ובין אות התביר אלא מלך אחד או אין ביניהן מלך כלל, יזקיק בו המרכא, כגון {{צ|וַיַּכֵּ֥ם דָּוִ֛ד}} {{ק|([[ש"א ל יז]])}}, {{צ|כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר}} {{ק|([[מ"ב ד מג]])}} ודומיהן שאין ביניהן אלא מלך אחד, {{צ|כִּ֠י לֹ֣א שֹׂנֵ֥א ה֛וּא ל֖וֹ}} {{ק|([[דברים יט ו]])}}, {{צ|וַיִּקְרָ֥א שָׁ֛ם אַבְרָ֖ם בְּשֵׁ֥ם יְיָֽ}} {{ק|([[בראשית יג ד]])}} ודומיהן שאין ביניהן מלך כלל, נזקקין אל המרכא. ואם יסף על מלך תהיה משרתו דרגא, כגון {{צ|וַיָּ֧קָם יְהוֹשֻׁ֛עַ}} {{ק|([[יהושע ח ג]])}}, {{צ|וַיִּלֹּ֧נוּ הָעָ֛ם}} {{ק|([[שמות טו כד]])}}, {{צ|וַיֵּ֧שֶׁב עַל־בִּרְכֶּ֛יהָ}} {{ק|([[מ"ב ד כ]])}} ודומיהן. ואם היה בין אות המשרת לאות התביר מלך ושבא שוכן, כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר לָקְח֛וּ}} {{ק|([[ש"א ל טז]])}}, ישרתהו מרכא. ואם היה מלך ושבא מניע, כגון {{צ|וַאֲשֶׁ֧ר תֹּאמְר֛וּ אֵלַי אֶתֵּן}} {{ק|([[בראשית לד יא]] עי"ש)}}. ישרתהו דרגא, וכל אשר יהיה ביניהם שני מלכים ויותר יהיה המשרת דרגא. מלבד ט"ו מקומות היוצאים מתנאי זה, שאע"פ שאין ביניהן כי אם מלך ושבא שוכן ישרתם הדרגא, והם {{צ|וְאַבְרָהָם הָי֧וֹ יִֽהְיֶ֛ה}} {{ק|([[בראשית יח יח]])}}, {{צ|וְכִֽי־יִגֹּ֧ף שֽׁוֹר־אִ֛ישׁ}} {{ק|([[שמות כא לה]])}}, {{צ|לֹ֧א תִהְיֶ֛ה מְשַׁכֵּלָה}} {{ק|([[שמות כג כו]] עי"ש)}}, {{צ|וְכֹ֨ל אֲשֶׁ֧ר אֵֽין־ל֛וֹ}} דמשנה תורה {{ק|([[דברים יד י]])}}, {{צ|וּבְנֵי אָשֵׁר יִמְנָ֧ה וְיִשְׁוָ֛ה}} {{ק|([[בראשית מו יז]])}}, {{צ|וַיִּשְׁלָחֵם יְהוֹשֻׁעַ... וַיֵּשְׁבוּ בֵּ֧ין בֵּֽית־אֵ֛ל}} {{ק|([[יהושע ח ט]])}}, {{צ|וַיָּשֶׂם אוֹתָם אֹרֵב{{ק|(ים)}} בֵּ֧ין בֵּֽית־אֵ֛ל}} {{ק|([[יהושע ח יב|שם פסוק יב]])}}, {{צ|כִּי֩ אִם־אַרְבַּ֨ע מֵא֧וֹת אִֽישׁ־נַ֛עַר}} {{ק|([[ש"א ל יז]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֧ר בֵּרְכ֛וֹ יְיָ צְבָאוֹת}} {{ק|([[ישעיהו יט כה]])}}, {{צ|כְּשֹׁ֧ד שַֽׁלְמַ֛ן בֵּית אַֽרְבֵאל}} {{ק|([[הושע י יד]])}}, {{צ|הֲפֹ֧ךְ יָדְךָ֛}} דדברי הימים {{ק|([[דה"ב יח לג]])}}, {{צ|כִּ֣י לֹ֧א יָכְל֛וּ לַעֲשֹׂת֖וֹ}} {{ק|([[דה"ב ל ג]])}}, {{צ|כֹּ֠ל אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֧א יָֽדְךָ֛}} {{ק|([[קהלת ט י]])}}, {{צ|כִּ֣י אֵ֧ין לַעֲמ֛וֹד}} {{ק|([[עזרא ט טו]] עי"ש)}}, {{צ|וְעַ֨ד הֵ֧ם עֹמְדִ֛ים}} דעזרא {{ק|([[נחמיה ז ג]] עי"ש)}}. ואם היה בין אות המשרת הקרוב אל התביר ובין התביר פסק, יהיה אותו המשרת דרגא, או יהיה ביניהן מלך אחד או לא יהיה ביניהן כלל מלך, כגון {{צ|הִמּ֧וֹל ׀ יִמּ֛וֹל}} {{ק|([[בראשית יז יג]])}}, {{צ|וַיָּשֶׂם֩ הַמֶּ֨לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֧וֹשׁ ׀ מַ֛ס}} {{ק|([[אסתר י א]])}}. ואם ישרתוהו ב' משרתי' יהיה הראשון או שופר מונח או אזלא. התנאי על זה הוא: אם היה המשרת עם אות הראשנה שלתיבה יהיה שופר מונח, כגון {{צ|עִ֣יר שֹׁפֶ֥כֶת דָּ֛ם}} {{ק|([[יחזקאל כב ג]])}}. ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר תהיה אזלא, כגון {{צ|וְאִ֨ישׁ רֹ֧אשׁ בֵּית־{{תיקון גירסה|אבותיו|־אֲבוֹתָ֛ם}}}} {{ק|([[יהושע כב יד]])}} והדומה לו. ואם שרתוה ג' משרתים יהיה הראשון תלשא, כגון {{צ|כִּי֩ אַעֲלֶ֨ה אֲרֻכָ֥ה לָ֛ךְ}} {{ק|([[ירמיהו ל יז]])}}, {{צ|נַחֲלַת֩ עַבְדֵ֨י יְיָ֧ וְצִדְקָתָ֛ם}} {{ק|([[ישעיהו נד יז]])}}. ואם שימשתו התלשא לא תשתנה התלשא מלבוא אחריה. וזהו משפט התלשא: לא יהיה אחריה לעולם אחד מן המשרתי' כי האזלא. ואם ישרתוהו ד' משרתי' יהיה המשרת המוקדם לתלשא לעולם שופר מונח, כגון {{צ|כָּל־הַבָּ֣א אֶֽל־הַמָּקוֹם֩ אֲשֶׁר־נָ֨פַל שָׁ֧ם עֲשָׂהאֵ֛ל}} {{ק|([[ש"ב ב כג]])}} והדומה לו. ולא יתחבר לתביר בשירותו הדרגא והמרכא יחד כי אם ב{{צ|אִם־תָּעִ֧ירוּ ׀ וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ}} {{ק|([[שה"ש ב ז]])}} וחבריו {{ק|([[שה"ש ג ה|שם ג ה]], [[שה"ש ח ד|שם ח ד]])}}. ===2.6.11=== הטפחה לא ישרתה לעולם אלא מארכא. כי אם בי"ד מקומות תשרתיה הדרגא עם ב' מרכות ביחד, והם {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּֽשְׁתְּ}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}}, {{צ|לָ֧מָּה תַעֲשֶׂ֦ה כֹ֖ה}} {{ק|([[שמות ה טו]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א צִוָּ֖ה}} {{ק|([[ויקרא י א]])}}, {{צ|הֲל֧וֹא ט֦וֹב לָ֖נוּ}} {{ק|([[במדבר יד ג]])}}, {{צ|וַיִּקְרָ֧א לָ֦ה נֹ֖בַח}} {{ק|([[במדבר לב מב]])}}, {{צ|אֲנִ֣י יְיָ֗ נַעֲנֵ֧יתִי ל֦וֹ בָ֖ה}} דיחזקאל {{ק|([[יחזקאל יד ד|יד ד]])}}, {{צ|וַֽיַּחֲנ֧וּ אֵ֦לֶּה נֹ֥כַח אֵ֖לֶּה}} {{ק|([[מ"א כ כט]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א הִגִּ֖יד לָֽהּ}} דמלכים {{ק|([[מ"א י ג]])}} וחברו דדברי הימים {{ק|([[דה"ב ט ב]])}}, {{צ|וַיְהִ֧י רִ֦יב וּמָד֖וֹן}} דחבקוק {{ק|([[חבקוק א ג|א ג]])}}, {{צ|{{תיקון גירסה|ויחי|וַיְהִ֧י}} לֵ֦ב לָעָ֖ם}} דעזרא {{ק|([[נחמיה ג לח]])}}. ולא יהיו לו יותר מב' משרתים על זה האופן. ולא תשרתוה המרכא בתיבתיה עמה לעולם כי אם בח' מקומות, והם {{צ|בְּכָל־מוֹשְׁבֹ֥תֵיכֶ֖ם}} {{ק|([[ויקרא כג כא]])}}, {{צ|אֵת כָּל־הֶהָ֥רוֹתֶ֖יהָ בִּקֵּעַ}} {{ק|([[מ"ב טו טז]])}}, {{צ|מַבְלִ֥יגִיתִ֖י}} {{ק|([[ירמיהו ח יח]])}}, {{צ|וּמִכָּל־גִּלּ֥וּלֵיכֶ֖ם}} דיחזקאל {{ק|([[יחזקאל לו כה|לו כה]])}}, {{צ|מִֽכָּל־תּוֹעֲב֥וֹתֵיכֶ֖ם}} דיחזקאל {{ק|([[יחזקאל מד ו|מד ו]])}}, {{צ|כִּ֛י לְמַבָּרִ֥אשׁוֹנָ֖ה}} {{ק|([[דה"א טו יג]])}}, {{צ|וּנִבָ֥זְבְּיָתָ֖ךְ}} דדניאל {{ק|([[דניאל ה יז|ה יז]])}}, {{צ|שֶׁ֥הֵ֖ם הִרְהִיבֻנִי}} {{ק|([[שה"ש ו ה]])}}, וסימן: מה"ם גתלו"ש. מלבד אלה ח' לא יתחברו עמה כי אם געיה. והשמר בזה שתגעה כל תיבת טפחה שיתכן להיות עמה געיא מלבד אלה ח'. ואם שרת אותה משרת בתיבה אחרת יהיה לעולם מרכא, כגון {{צ|אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם}} {{ק|([[בראשית א א]])}} והדומה לו, אלא שהמרכא אם שימשה לטפחה יתחלף מחלוקת המרכא, וזה לפי שתעיין אם אין בין אות המרכא ובין אות הטפחא מלך כלל אחת מן הנקודות, יהיה מחלוקת המרכא בטל ומתוג, כגון {{צ|וּנְתַתֶּ֥ם לִ֖י אוֹת אֱמֶת}} {{ק|([[יהושע ב יב]])}}, ואם היה בין אות המרכא ובין אות הטפחא שני מלכים, אחד בתיבת המרכא, כגון {{צ|כִּי לֹא־מָ֥לוּ אוֹתָ֖ם}} {{ק|([[יהושע ה ז]])}} והדומה לו, או מלך אחר בתיבת המרכא, כגון {{צ|יעשה לו}} [אצ"ל: {{צ|יֵעָ֥שֶׂה לִּ֖י}} {{ק|([[שופטים יא לז]])}}] והדומה לו, מושלת בהם מרכא בלי מתיגה. ואם נתרחקה המרכא {{ק|(המרבה)}} מן הטפחה והיה ביניהם תיבה במקף, מושלת גם שם המרכא בלי מתיגה, כגון {{צ|ס֥וּרָה שְׁבָה־פֹּ֖ה}} {{ק|([[רות ד א]])}}, {{צ|ה֥וּא יִבְנֶה־בַּ֖יִת}} {{ק|([[ש"ב ז יג]])}} ודומיהן. ומי שלא בא על ג' אופנים אלה לא יתמתן [אצ"ל: יתמתג], כגון {{צ|כִּי־עָשִׂ֥יתִי עִמָּכֶ֖ם חָסֶד}} {{ק|([[יהושע ב יב]])}}, {{צ|וְאֵלְכָ֥ה אֵלֶ֖יהָ וְאֶדְרְשָׁה בָּהּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}} ודומיהן. וכל ג' תיבות שתהיה הראשנה {{צ|כִּי}} והשניה {{צ|לֹא}} והשלישית תהיה טפחה, הסתכל בתיבה השלישית אשר בה הטפחה: אם עומדת האות הראשונה במלך שים {{צ|כִּי}} במרכא ולא במקף, כגון {{צ|כִּ֥י לֹא־נָסֹ֖ב}} {{ק|([[ש"א טז יא]])}}, {{צ|כִּ֥י לֹא־כָל֖וּ רַחֲמָֽיו}} {{ק|([[איכה ג כב]])}}, {{צ|כִּ֥י לֹא־הֶאֱמִ֖ין}} {{ק|([[בראשית מה כו]])}}; ואם יהיה שבא באות הראשונה מן תיבת הטפחה שים {{צ|כִּי}} במקף ולא במרכא, כגון {{צ|כִּי־לֹ֥א דְרַשְׁנֻ֖הוּ}} {{ק|([[דה"א יג ג]])}}, {{צ|כִּֽי־לֹ֥א בְיָ֖ד יִקָּֽחוּ}} {{ק|([[ש"ב כג ו]])}}, {{צ|כִּֽי־לֹ֥א בְכֹ֖חַ}} {{ק|([[ש"א ב ט]])}}. חוץ מן תיבה אחת שיש בתיבה מלך באות הראשון ו{{צ|כִּי}} במקף ולא במרכא, והוא {{צ|כִּי־לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֥ן}} {{ק|([[דברים ג כז]])}}. וזה התנאי נוהג במרכא לשרת הטפחא. ===2.6.12=== שער הסילוק. הסילוק לא ישרתהו אלא מרכא לבדה, חוץ מה' מקומות שתשרתהו המאיילא: {{צ|לְהֵ֖חַלּֽוֹ}} {{ק|([[ויקרא כא ד]])}} {{צ|לְדֹרֹ֖תֵיכֶֽם}} ד{{צ|שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ}} {{ק|([[שמות ל לא]] עי"ש)}}, {{צ|וְקִוֵּ֖יתִֽי־לֽוֹ}} {{ק|([[ישעיהו ח יז]])}}, {{צ|מִֽמֹּעֲצ֖וֹתֵיהֶֽם}} בהושע {{ק|([[הושע יא ו]])}} וראש פסוקו {{צ|וְחָלָה חֶרֶב}}, {{צ|וְהָאֶשְׁתָּ֖אֻֽלִֽי}} דדברי הימ' {{ק|([[דה"א ב נג]])}}. ואם תשרתהו המרכא לא תהיה עמו בתיבתו לעולם. ויותר ממה שמתחזקין בני אדם בדבר הזה לפי שקוראין עם הסילוק אם היתה תיבתו רחבה מרכא, וזהו שינוי שרשי הקרייה, לפי שלא תשרתהו כי אם בתיבה אחרת, כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}} וכמהו. ==2.7== שער על הגעיא. הגעיא היא הנפשת המילה ותחבב הקריאה ותטעימה בטעם ותשים תאוַת הקריאה בלב הקורא ותנדיבהו על הוספת הקריאה. וכבר ראיתי שחוטפין אותה במקצת מקומות ומקיימין אותה במקצת המקומות, וכלל הדבר אין לה שורש, לפי שאינה מנוייה עם הי"ב טעמים ולא עם המשרתים. ומעמדה לנטות אל הימין שלקורא בדמיון העמדת הטפחא ומאיילא, אף על פי שאמרו אין אב לגעיא. והיא לעולם יהיה עמה מקף, והוא דבר שמדביק שתי תיבות אם היתה התיבה שאין בה לא טעם ולא משרת. כל תיבה שיש בה טעם לא יהיה בה מקף אלא אם תבוא הגעיא מלפני הטעם או תהיה בתיבה טעם ומקף בקצת המקומות. ויש מקומות שלא יתכן בהם אות הגעיא, כגון {{צ|כִּ֤י לֹ֣א יִֽ֭שְׁנוּ}} {{ק|([[משלי ד טז]])}} שהוא מן שינה ותנומה, ואילו נחטפה היו"ד אז תסור התיבה מעיקרה ונדמית כגון {{צ|אַחֲרֵ֣י דְ֭בָרִי לֹ֣א יִשְׁנ֑וּ}} {{ק|([[איוב כט כב]])}}. וכמהו כמו שתראה שישתנה הדיבור אם לא היתה הגעיא. ==2.8== שער על חניית המשרתים. שופר מכרבל לא ישרת אלא לזקף קטן. שופר מהפך לא ישרת אלא ליתיב. שופר עילוי משרת לג' טעמים: לזרקא וזקף ואתנחתא. וגם בין הזרקא לסגולה לא ישרת אלא שופר עילוי. שופר מונח ישרת לז' טעמים: פזר וזרקא ותלישא וטרס ויתיב ורביע ותביר. הפזר לא ישרתהו אחר זולתו, אלא אם יהיה פזר גדול יבוא הגלגל. והתלישא [לא ישרתהו אחר] זולתו, והטרס והזרקא והרביע והיתיב ישרתם שופר מונח במקומות ידועים. מספר חלקי התלישא האדוקה בד' טעמים, והם זרקא ויתיב וטרס ותביר במקומות ידועים. חלקי המרכא בו' טעמים בלבד{{הערה|והם טפחא, סילוק, פשטא, זרקא, תביר, לגרמיה. אפשר שנשמט כאן פירוט זה ואולי גם כמה מלים נוספות כהקדמה להמשך על משרתים אחרים של טפחא וסילוק הבאים לעתים נדירות.}} הטפחה והסילוק במקום ידוע שישרתם המאיילא והדרגא, כגון {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}} וחביריו. מספר חלקי אזלא בד' טעמים: טרס ויתיב וזרקא ותביר במקום ידוע{{ק|ים}}. מספר חלקי הדרגא בשני טעמים: רביע ותביר במקום ידוע. ==2.9== שער על שכונת הטעמים – מה שראוי להיות שכן על דרך חוק. יש תביר שאפשר בלא טפחה אחריו{{הערה|המשפט לא ברור וטעון תיקון ובמשפטי הטעמים שער ג' פרק א' תיקן הרוו"ה באופן הבא: "תביר אי אפשר בלא טפחא אחריו, והיוצא מתנאי זה אחד שהוא אתנח והוא אם אֶ֥רֶץ מַ֖אְפֵּלְיָ֑ה (ירמי' ב לא). כן כתב החכם בן בלעם" ע"כ.}} כגון {{צ|הֲל֛וֹא בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא}}{{ק|([[עובדיה א ח]])}}. והיוצא מתנאי זה אחד שהוא אתנחתא, והוא {{צ|אִ֛ם אֶ֥רֶץ מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה}} {{ק|([[ירמיהו ב לא]])}}. ומזה הטפחה אי אפשר לו שלא יהיה אחריה או אתנחתא או סוף פסוק, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. זה הזרקא אי אפשר שלא יהיו אחריה רודפיה, חוץ ממקום אחד והוא {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘ לְכ֣וֹרֶשׁ אֲשֶׁר־{{תיקון גירסה|חחזקתי|הֶחֱזַ֣קְתִּי}} בִֽימִינ֗וֹ}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}. ואילו ג' הטעמים – התביר והטפחה והזרקא – אדוקים לד' טעמים, והם: תביר שאחריו טפחה, וטפחה לאתנחתה וסילוק, וזרקא לסגולה. ==2.10== ושער על הטעמים מה שהוא שוכן על דרך הראוי לעבור ממנה. הפזר יתכן להיות אחריו התלישא, כגון {{צ|זֶ֡רַע וְ֠קָצִיר}} {{ק|([[בראשית ח כב]])}}. והיתיב, כגון {{צ|וַתָּשֹׁ֣בְנָה הֶעָרִ֡ים אֲשֶׁ֣ר לָֽקְחוּ־פְלִשְׁתִּים֩ מֵאֵ֨ת יִשְׂרָאֵ֤ל ׀ לְיִשְׂרָאֵל֙}} {{ק|([[ש"א ז יד]])}}, וכגון {{צ|וְעַתָּ֡ה אַל־יָשֵׂם֩ אֲדֹנִ֨י הַמֶּ֤לֶךְ {{תיקון גירסה|בלבו|אֶל־לִבּוֹ֙}}}} {{ק|([[ש"ב יג לג]])}}. והזרקא, כגון {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה ׀ וּמִזֶּ֣ה ׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר אֶל־פְּנֵ֣י חֲמִשָּׁה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים אֶ֥לֶף ׀ תְּרוּמָה֘}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}}. ויתכן אחריו התביר, כגון {{צ|וְהָיָ֡ה כֹּ֣ל אֲשֶׁר־יֵצֵא֩ מִדַּלְתֵ֨י בֵיתֵ֧ךְ ׀ הַח֛וּצָה}} {{ק|([[יהושע ב יט]])}}. ויתכן אחריו טרס, כגון {{צ|וַיְהִ֡י מֵאָז֩ הִפְקִ֨יד אֹת֜וֹ בְּבֵית֗וֹ}} {{ק|([[בראשית לט ה]])}}. ויתכן אחריו לגרמיה, כגון {{צ|שְׁלַ֡ח לְמִכְנַ֣שׁ ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א}} {{ק|([[דניאל ג ב]])}}, {{צ|וְיֵשׁ֡וּעַ וּבָנִ֡י וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין}} {{ק|([[נחמיה ח ז]])}}. אבל לגרמיה אם היה אחריו טרס יתכן להיות אזלא ביניהם, כגון {{צ|וַיִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת ׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם}} {{ק|([[בראשית כח ט]])}}. התלישא יהיה לה שכן מאחריה הטרס, כגון {{צ|וְ֠כָֽנַנְיָהוּ וּשְׁמַֽעְיָ֨הוּ וּנְתַנְאֵ֜ל}} {{ק|([[דה"ב לה ט]])}}, {{צ|כִּ֠י בְּלֵ֞יל שֻׁדַּ֨ד}} {{ק|([[ישעיהו טו א]])}}. ויתכן אחריה הזרקא, כגון {{צ|וְ֠הָבִיאוּ אֶת־אֲחִיכֶ֣ם הַקָּטֹן֘ אֵלַי}} {{ק|([[בראשית מב לד]])}}. ויתכן אחריה היתיב, כמו {{צ|כִּ֠י יַ֣עַן בִּטְחֵ֤ךְ בְּמַעֲשַׂ֙יִךְ֙}} {{ק|([[ירמיהו מח ז]])}}, {{צ|פֶּ֠לֶא יוֹעֵץ֙ אֵל גִּבּוֹר}} {{ק|([[ישעיהו ט ה]])}}. ויתכן אחריה תביר, כגון {{תיקון גירסה|ושמע ויזדי ויעבץ|{{צ|וְ֠שֶׁבַע וְיוֹרַ֧י וְיַעְכָּ֛ן}}{{ק|([[דה"א ה יג]])}}}}.{{הערה|כן הגיה הרוו"ה במשפטי הטעמים שער ג פרק ב.}} ולא תהיה שכינה טעמ' אלא למה שזכר. הטרס {{תיקון גירסה|כגון|יתכן}} להיות אחריו רביע, כגון {{צ|וְהָי֞וּ בָּתֵּ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם}} {{ק|([[ירמיהו יט יג]])}}. ותלישא, כגון {{צ|בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא תִּ֠תְעַלַּפְנָה}} {{ק|([[עמוס ח יג]])}}. וזרקא, כגון {{צ|וַיְכַ֞ס אֶת־עֵ֣ין [כָּל]־הָאָרֶץ֘}} {{ק|([[שמות י טו]])}}. ולגרמיה, כגון {{צ|כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה ׀}} {{ק|([[דברים לא כ]])}}. ויתיב, כגון {{צ|וְעָשָׂ֞ה לְמִבְצְרֵ֤י מָֽעֻזִּים֙}} {{ק|([[דניאל יא לט]])}}. ותביר: {{צ|דְּמ֞וּת כְּמַרְאֵ֥ה אָדָ֛ם}} {{ק|([[יחזקאל א כו]])}}. הלגרמיה יתכן להיות אחריו רביע, כגון {{צ|וְאֵיבָ֣ה ׀ אָשִׁ֗ית}} {{ק|([[בראשית ג טו]])}}, {{צ|זֶ֣ה ׀ יִתְּנ֗וּ}} {{ק|([[שמות ל יג]])}}, {{צ|וְעָשִׂ֜יתִי לַבַּ֣יִת ׀ אֲשֶׁ֧ר נִֽקְרָא־שְׁמִ֣י עָלָ֗יו}} {{ק|([[ירמיהו ז יד]])}}. ופזר: {{צ|לְמִכְנַ֣שׁ ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א}} {{ק|([[דניאל ג ב]])}}, {{צ|וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין}} {{ק|([[נחמיה ח ז]])}}. וטרס לא יהיה אלא אזל ואתי בי"א מקומות במקרא, והם {{צ|וַיִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת ׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם}} {{ק|([[בראשית כח ט]])}}, {{צ|מֵעַ֣י ׀ מֵעַ֨י ׀ אוֹחִ֜ילָה}} {{ק|([[ירמיהו ד יט]])}}, {{צ|וַיִּקַּ֣ח ׀ עֶֽבֶד־מֶ֨לֶךְ אֶת־הָאֲנָשִׁ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו לח יא]])}}, {{צ|הֵ֣ן ׀ יִשָּׂא־אִ֨ישׁ בְּשַׂר־קֹ֜דֶשׁ}} {{ק|([[חגי ב יב]])}}, {{צ|וַיַּ֣עַשׂ ׀ בִּירוּשָׁלִַ֨ם חִשְּׁבֹנ֜וֹת}} {{ק|([[דה"ב כו טו]])}}, {{צ|אִיכָב֣וֹד ׀ בֶּן־פִּינְחָ֨ס בֶּן־עֵלִ֜י}} {{ק|([[ש"א יד ג]])}}, {{צ|וַיַּ֡עַן יוֹנָדָ֣ב ׀ בֶּן־שִׁמְעָ֨ה אֲחִֽי־דָוִ֜ד}} {{ק|([[ש"ב יג לב]])}}, {{צ|בְּמוֹאָ֣ב ׀ וּבִבְנֵי־עַמּ֨וֹן וּבֶאֱד֜וֹם וּבְמַלְכֵי צוֹבָה}} {{ק|([[ש"א יד מז]])}}, {{צ|אֶת־תַּרְתָּ֥ן [וְאֶת־רַב־סָרִ֣יס ׀] וְאֶת־רַב־שָׁקֵ֨ה {{תיקון גירסה|מלכיש|מִן־לָכִ֜ישׁ}}}} {{ק|([[מ"ב יח יז]])}}, {{צ|בָּאִ֣ים ׀ מִדֶּרֶךְ־שַׁ֨עַר הָעֶלְי֜וֹן}} {{ק|([[יחזקאל ט ב]])}}, {{צ|וְגַ֣ם כָּֽל־הַיְּהוּדִ֡ים אֲשֶׁר־בְּמוֹאָ֣ב ׀ וּבִבְנֵֽי־עַמּ֨וֹן וּבֶאֱד֜וֹם}} {{ק|([[ירמיהו מ יא]])}}. ויתכן להיות אחר לגרמיה פשטא בג' מקומות, והם {{צ|אֲֽשֶׁר־יוּצַ֥ק עַל־רֹאשׁ֣וֹ ׀ שֶׁ֤מֶן הַמִּשְׁחָה֙}} {{ק|([[ויקרא כא י]])}}, {{צ|וְשֵׁ֥ם שְׁנֵֽי־בָנָ֣יו ׀ מַחְל֤וֹן וְכִלְיוֹן֙}} {{ק|([[רות א ב]])}}, {{צ|רָֽאשֵׁיכֶ֥ם אַל־תִּפְרָ֣עוּ ׀ וּבִגְדֵיכֶ֤ם לֹֽא־תִפְרֹ֙מוּ֙}} {{ק|([[ויקרא י ו]])}}. ויתכן אחריו תביר במקום אחד: {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֣וּר ׀ אֶת־רַב־שָׁקֵ֨ה מִלָּכִ֧ישׁ {{תיקון גירסה|ירושלם|יְרוּשָׁלְַ֛מָה}}}} {{ק|([[ישעיהו לו ב]])}}. ולא יהיה לו שכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. הרביע יתכן להיות אחריו זרקא, כגון {{צ|וַיְהִ֗י בְּשַׁלַּ֣ח פַּרְעֹה֘}} {{ק|([[שמות יג יז]])}}. והיתיב, כגון {{צ|וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תַּֽדְשֵׁ֤א הָאָ֙רֶץ֙ דֶּ֗שֶׁא}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}. והתביר, כגון {{צ|וַיֵּ֗לֶךְ בְּכָל־דֶּ֛רֶךְ}} {{ק|([[מ"א כב מג]])}}. ותלישא, כגון {{צ|וַיֹּ֗אמֶר קָ֠רָאתִי מִצָּ֥רָה לִ֛י}} {{ק|([[יונה ב ג]])}}. וטרס, כגון {{צ|אָ֣נָּ֗א חָטָ֞א}} {{ק|([[שמות לב לא]])}}. ויתכן אחריו פזר, כגון {{צ|וְֽיָצְא֞וּ יֹשְׁבֵ֣י ׀ עָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וּבִעֲר֡וּ וְהִשִּׂיקוּ}} {{ק|([[יחזקאל לט ט]])}}. והטפחא במקום אחד: {{צ|אֲנִ֣י יְיָ֗ נַעֲנֵ֧יתִי ל֦וֹ בָ֖ה}} {{ק|([[יחזקאל יד ד]])}}. ולא יהיה לו שכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. הפשטא יתכן להיות אחריה זקף, כגון {{צ|וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ לָאוֹר֙ י֔וֹם}} {{ק|([[בראשית א ה]])}}. הרביע, כגון {{צ|הַמַּ֤יִם הָאֵ֙לֶּה֙ יוֹצְאִ֗ים אֶל־הַגְּלִילָה֙}} {{ק|([[יחזקאל מז ח]])}}. אלא יש לו זה התנאי: כל רביע שיבוא אחר פשטא אי אפשר שלא יהיה אחר הרביע יתיב אחר, כגון {{צ|הַֽמְשַׁלְּחִ֤ים {{תיקון גירסה|עליך|עָלָיו֙}} לִדְרֹ֗שׁ הַמּוֹפֵת֙}} דדברי הימים {{ק|([[דה"ב לב לא]])}}, {{צ|וְהָמָן֙ נֹפֵ֔ל עַל־הַמִּטָּה֙}} {{ק|([[אסתר ז ח]])}}. בר מן ב': {{צ|וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־אָכִ֗ישׁ אִם־נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֙יךָ֙ יִתְּנוּ־לִ֣י מָק֗וֹם בְּאַחַ֛ת}} {{ק|([[ש"א כז ה]])}}, {{צ|אָבִי֙ דָּבָ֣ר גָּד֗וֹל הַנָּבִ֛יא}} {{ק|([[מ"ב ה יג]])}}. ותלישא, כגון {{צ|כִּֽי־פָשָׂ֤ה הַנֶּ֙גַע֙ בַּ֠בֶּגֶד}} {{ק|([[ויקרא יג נא]])}}. ולגרמיה: {{צ|וְאֵ֨ת יֹתֶ֤רֶת הַכָּבֵד֙ וְאֵ֣ת ׀ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֗ת}} {{ק|([[שמות כט כב]])}}. וזרקא: {{צ|הַיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֨ר גָּדְל֣וּ אִתּוֹ֘}} {{ק|([[מ"א יב י]])}}, {{צ|וְלָקַחְתָּ֤ מִדָּמוֹ֙ וְנָֽתַתָּ֡ה}} {{ק|([[שמות כט כ]])}}. ותביר: {{צ|עַל־הָעִיר֙ אֲשֶׁר־הִ֨וא עֹשָׂ֧ה עִמְּךָ֛ מִלְחָמָ֖ה}} {{ק|([[דברים כ כ]])}}, {{צ|עָלָ֞ה סַנְחֵרִ֤יב מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ עַ֣ל כָּל־עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה הַבְּצֻר֖וֹת}} {{ק|([[ישעיהו לו א]])}}. וטרס: {{צ|חַי־{{תיקון גירסה|אני|יְיָ֙}} אִם־יִפֹּ֞ל}} {{ק|([[ש"א יד מה]])}}. ולא יתכן להיות לה שכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. הזקף יתכן אחריו טפחה, כגון {{צ|וְיָצָ֣א יְיָ֔ וְנִלְחַ֖ם}} {{ק|([[זכריה יד ג]])}}. והתביר, כגון {{צ|וַיֹּ֣אמֶר יְיָ֔ כַּאֲשֶׁ֥ר הָלַ֛ךְ עַבְדִּ֥י יְשַׁעְיָ֖הוּ}} {{ק|([[ישעיהו כ ג]])}}. ואם היה הזקף לפניו יתיב יתכן לבוא אחריו תלישא: {{צ|וְחֵי֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ כִּ֠י בִּמְק֞וֹם}} {{ק|([[ש"ב טו כא]])}}. והיתיב: {{צ|[וּ]מִמְּע֤וֹן קָדְשׁוֹ֙ יִתֵּ֣ן קוֹל֔וֹ שָׁאֹ֤ג יִשְׁאַג֙ עַל־נָוֵ֔הוּ}} {{ק|([[ירמיהו כה ל]])}}. אלא שיש לו זה התנאי: כל זקף שיש אחריו יתיב אי אפשר שלא יהיה אחריו זקף, כגון {{צ|כִּ֚י אָמַ֣ר אִיּ֔וֹב אוּלַי֙ חָטְא֣וּ בָנַ֔י}} {{ק|([[איוב א ה]])}}, {{צ|וַאֲנִ֗י זֹ֣את בְּרִיתִ֤י אוֹתָם֙ אָמַ֣ר יְיָ֔ רוּחִי֙ אֲשֶׁ֣ר עָלֶ֔יךָ}} {{ק|([[ישעיהו נט כא]])}}, {{צ|וּמִשְׁפְּחוֹת֙ {{ק|(אבי)}} קִרְיַ֣ת יְעָרִ֔ים הַיִּתְרִי֙ וְהַפּוּתִ֔י}} {{ק|([[דה"א ב נג]])}}. והרביע מבלעדי הקמת היתיב: {{צ|וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔ו רֻ֗ץ דַּבֵּ֛ר אֶל־הַנַּ֥עַר הַלָּ֖ז}} {{ק|([[זכריה ב ח]])}}, {{צ|אֽוֹי־לִ֣י אִמִּ֔י כִּ֣י יְלִדְתִּ֗נִי}} {{ק|([[ירמיהו טו י]])}}, {{צ|לֹֽא־שְׁלָחֲךָ֣ יְיָ֔ וְאַתָּ֗ה}} {{ק|([[ירמיהו כח טו]])}}. והטרס, כגון {{צ|מַזְרִ֣יעַ זֶ֔רַע עֵ֣ץ פְּרִ֞י}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}. ולגרמיה: {{צ|אֶל־הָ֣עֲגָלָ֔ה וְאֵ֣ת ׀ כְּלֵ֣י הַזָּהָ֗ב}} {{ק|([[ש"א ו ח]])}}, {{צ|וַיִּפְגַּע־הוּא֙ בַּכֹּ֣הֲנִ֔ים וַיָּ֣מֶת ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא}} {{ק|([[ש"א כב יח]])}}. ואתנחתא במקום אחד: {{צ|לַֽייָ֔ בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם}} {{ק|([[במדבר כח כו]])}}. והסילוק במקום אחד: {{צ|הַצָּ֣רְעָתִ֔י וְהָאֶשְׁתָּ֖אֻֽלִֽי}} {{ק|([[דה"א ב נג]])}}. האתנחתא לא ימנע מלבוא אחריה אחד מן הטעמים אלא אתנחתא כמוה. הרודף לזרקא לא ימנע אחריה אלא טפחה ואתנחתא וזרקא, וסגולה כמוה. סוף פסוק ימנעו אחריו כל הטעמים. יתיב המהפך יתכן להיות אחריו זקף, כגון {{צ|רַ֚ק אֶתְכֶ֣ם יָדַ֔עְתִּי}} {{ק|([[עמוס ג ב]])}}. ויתיב כמוהו, כגון {{צ|א֚וֹ בְּנִבְלַת֙}} {{ק|([[ויקרא ה ב]])}}. וטרס, כגון {{צ|[אֶ֚פֶס] כִּי֩ לֹ֨א תִֽהְיֶ֜ה תִּֽפְאַרְתְּךָ֗ (אפס)}} {{ק|([[שופטים ד ט]])}}. ==2.11== פרק על מספר משרתי כל אחד ואחד מן אלה הטעמים. שמשי הפזר הקטן: שופר מונח. שמשי הפזר הגדול: שופר מונח, אלא שהמשרת הקרוב אליו הוא הגלגל. שמש התלישא: שופר מונח. שמשי הטרס ג': שופר מונח ותלישא ואזלא. שמשי הלגרמיה ב': שופר מונח ומרכא. שמשי הרביע ב': שופר מונח ודרגא. שמשי הזרקא ה': שופר מונח ותלישא ושופר עילוי ואזלא ומרכא. שמשי היתיב ה': שופר מונח ותלישא ואזלא ושופר מהפך ומרכא. שמשי הזקף ב': שופר מכרבל ושופר עילוי. שמשי התביר ה': שופר מונח ותלישא ואזלא ודרגא ומרכא. שמשי הטפחא ב': דרגא ומרכא. שמשי האתנחתא ב': שופר עילוי ומאיילא. שמשי הסילוק ב': מרכא ומאיילא. ==2.12== פרק על סדר הטעמים {{תיקון גירסה|האחר אחד|האחד אחר}} אחד. אחר הטרס רביע. אחר לגרמיה רביע. אחר רביע יתיב. אחר יתיב זקף. אחר זקף תביר או טפחה. אחר טפחה אתנחתא או סוף פסוק'. אחר פזר תלשא. אחר התלשא טרס. אלה הם הטעמים המנועים לבוא זה אחר זה: הפזר לא יבוא אחריו זקף ורביע וטפחה ואתנחתא וסילוק. התלישא לא יבוא אחריו פזר ורביע ולגרמיה וזקף ואתנחתא וטפחה וסילוק. הטרס לא יבא אחריו פזר וזקף ואתנחתא וטפחה וסילוק. הלגרמיה לא יבוא אחריו תלישא וזרקא וזקף ואתנחתא וטפחה וסילוק, ואם יבוא אחריו טרס לא יהא [אלא] אזל ואתי, והם י"א בלבד. הרביע לא ימנעו מאחריו אלא זקף ואתנחתא וסילוק, וטפחה יבוא אחריו במקום אחד. הפשטה ימנעו מאחריה אתנחתא וטפחה וסילוק. הזקף ימנעו מאחריו פזר וזרקא. וסילוק ואתנחתא לא יבואו אחריו כי אם סילוק במקום אחד: {{צ|וְהָאֶשְׁתָּ֖אֻֽלִֽי}} {{ק|([[דה"א ב נג]])}}, [ואתנחתא] במקום אחד: {{צ|בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם}} {{ק|([[במדבר כח כו]])}}. האתנחתא לא ימנע מלבוא אחריה אלא אתנחתא כמוה. הזרקא{{הערה|הכוונה לאחר הסגול שלעולם אחרי הזרקא ונקרא בחיבור זה ועוד "רודף הזרקא".}} ימנעו מאחריה ג': טפחה ואתנחתא וסילוק. תביר לא ימצא מאחריו כי אם טפחה לבדה, אבל במקום ימצא אחריו אתנחתא. שופר יתיב לא ימצא אחריו אלא זקף, כי אם בי"א מקומות ימצא אחריו פשטא. ומן המשרתים לא ימצא אחד מהם מתרדף אחר חבירו, כי אם שופר מונח אחר שופר מונח ושופר עילוי אחר שופר עילוי. ואלה הי"ב טעמים לא יתכנו להיות בפסוק אחד כולם יחד, אלא בב' פסוקים יקובצו מהם בכל אחד, והם {{צ|וְֽיָצְא֞וּ יֹשְׁבֵ֣י ׀ [עָרֵ֣י] יִשְׂרָאֵ֗ל}} {{ק|([[יחזקאל לט ט]])}} אשר יחסר ממנו אחד,{{הערה|והיא הזרקא. וראה משפה"ט שער ג' פרק ג'.}} והיא תמצא בפסוק האחר והוא {{צ|וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֜יו אִ֣ישׁ ׀ עָלָ֣ה לִקְרָאתֵ֗נוּ וַיֹּ֣אמֶר אֵלֵינוּ֘ לְכ֣וּ שׁוּבוּ֘}} {{ק|([[מ"ב א ו]])}}, ואשר יחסר ממנו הוא הפזר והוא נמצא בפסוק האחר. ==2.13== וגם אמרו בעלי הדקדוק: ואם רצית לומר המלה הראשונה על השנייה בגעיא, יהיה בין שני הטעמים מלך אחד או מלך ושבא, ויהיה הטעם בתחלת השנייה או יסור ממנו בשבא, ותהיה הראשנה סופה יו"ד או וי"ו, כגון {{צ|וּפָנִ֣יתִֽי אֲנִ֗י}} {{ק|([[קהלת ב יא]])}}, {{צ|וְאִם הַעְלֵם יַעְלִימֽוּ֩ עַ֨ם הָאָ֜רֶץ}} {{ק|([[ויקרא כ ד]])}}, {{צ|וַיְהִי כִּ֣י הִקִּיפֽוּ֩ יְמֵ֨י הַמִּשְׁתֶּ֜ה}} {{ק|([[איוב א ה]])}}. כל {{צ|רָמָה}} דבמקרא קמצין וטעמן לרע, בר מן ג' דטעמן לעיל, והם {{צ|יָדֵנוּ רָ֔מָה}} {{ק|([[דברים לב כז]])}}, {{צ|רָ֥מָה קַרְנִי בַּייָ}} {{ק|([[ש"א ב א]])}}, {{צ|יְיָ רָ֥מָה יָדְךָ}} {{ק|([[ישעיהו כו יא]])}}. כל {{צ|פֵּלֶא}} דבקר' ננקד בצירי, בר מן ב' דטעמן לעיל והן בסגול: {{צ|הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה־פֶּ֑לֶא}} {{ק|([[תהלים פח יא]])}}, {{צ|כִּי עָשִׂיתָ פֶּ֑לֶא}} {{ק|([[ישעיהו כה א]])}}. {{צ|בָּהֶן}} ג' בסגול, וסימן: {{צ|וַיָּבֹ֣אוּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַיֵּֽשְׁב֖וּ בָּהֶֽן}} דשמואל {{ק|([[ש"א לא ז]])}}, {{צ|וּלְכָל־בָּהֶן֙ חַיֵּ֣י רוּחִ֔י}} דישעיה {{ק|([[ישעיהו לח טז|לח טז]])}}, {{צ|יְשָׁרְת֥וּ בָהֶ֖ן}} דמשכנא דיחזקאל {{ק|([[יחזקאל מב יד|מב יד]])}}. כשתמצא פועל ממשקל חזק נגינתו מלעיל ולשעבר, כגון {{צ|צִפִּיתָ}}, {{צ|הִכִּיתָ}}, {{צ|צִוִּיתָ}}, {{צ|צִפִּיתִי}}, {{צ|הִכֵּיתִי}}, {{צ|צִוִּיתִי}}. ואם נוספה וי"ו בראש התיבה, כגון {{צ|וְצִפִּיתָ֤}} {{ק|([[שמות כה יא]])}}, {{צ|וְהִכֵּיתִ֣י}} {{ק|([[שמות ג כ]])}}, {{צ|וְצִוִּ֤יתִי}} {{ק|([[ויקרא כה כא]])}}, וְצִפִּיתִי, {{צ|וְצִוִּיתָ֣}} {{ק|([[ירמיהו כז ד]])}}, וטעמן מלרע ולהבא. אבל {{צ|וְהִכִּיתָ}} מתחלף מהם, יש {{צ|וְהִכִּיתָ}} מלעיל, {{צ|וְהִכִּיתָ}} מלרע, אם הוא סמוך ל[א'_]טעמיה מלרע, ואם אינו סמוך לא' טעמיה מלעיל. והסמוכין לאל"ף הן ה' במסורת בתי"ו, ושאינן סמוכין לאל"ף, כגון {{צ|וְהִכִּ֣יתָ בַצּ֗וּר}} {{ק|([[שמות יז ו]])}}. ועוד: {{צ|שַׂמְתָּ}}, {{צ|שַׂמְתִּי}}, {{צ|קַמְתִּי}}, {{צ|שַׁבְתִּי}}, {{צ|דִּבַּרְתִּי}}, {{צ|נָתַתִּי}}, מלעיל מפני שהן לשעבר, ואם נוספה וי"ו בראשון חזר ולהבא ומלרע, כגון {{צ|וְשַׂמְתִּ֥י}} {{ק|([[בראשית יג טז]])}}, {{צ|וְקַמְתִּ֣י}} {{ק|([[ישעיהו יד כב]])}}, {{צ|וְשַׁבְתָּ֙}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, {{צ|וְשַׁבְתִּ֥י}} {{ק|([[בראשית כח כא]])}}, {{צ|וְנָתַתָּ֤}} {{ק|([[בראשית מ יג]])}}, {{צ|וְנָתַתִּ֣י}} {{ק|([[בראשית יז ח]])}}. אבל {{צ|וְדִבַּרְתִּי}} יש בו כמעט חילוק: אם אות א"ח ה"ע באה אחריהן חזר הטעם לעיל, כגון {{צ|וְדִבַּ֙רְתִּי֙ עַל־הַנְּבִיאִ֔ים}} {{ק|([[הושע יב יא]])}}, וכן {{צ|וְ֝הוֹסַפְתִּ֗י עַל־כָּל־תְּהִלָּתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים עא יד]])}}, {{צ|הִגְדַּ֤לְתִּי וְהוֹסַ֙פְתִּי֙ חָכְמָ֔ה}} {{ק|([[קהלת א טז]])}}. ונתברר לי שבסיבת אלו מפני שהן לשעבר. ודע כי פעמים תבוא מלעיל המשרת בלא עלילה זולתי להרויח בין הטעמים, כגון {{צ|מֵ֣אָה אֹ֑רֶךְ}} {{ק|([[שמות כז יא]])}}, {{צ|מֵ֣אָה אִ֗ישׁ}} {{ק|([[מ"א יח יג]])}} וכמוהו הרבה, בהיות הטעם באות הראשונה שלתיבה יתלה הטעם לעיל, וגם בהיות הטעם באות השנייה מן התיבה השנית וקדם לה שבא יתלה הטעם למעלה, כמו {{צ|עַד־בַּ֥עֲלַת בְּאֵ֖ר}} {{ק|([[יהושע יט ח]])}}, עיקרו להיות מלרע ונתעלה בעבור הטעם הבא אחר השבא. וכמהו {{צ|וְיִ֥יטַב לְךָ֖ וּתְחִ֥י נַפְשֶֽׁךָ}} {{ק|([[ירמיהו לח כ]])}}, {{צ|שֶׁ֥מֶשׁ יָרֵ֖חַ עָ֣מַד זְבֻ֑לָה}} {{ק|([[חבקוק ג יא]])}}, {{צ|וּ֝בִישׁ֥וּעָתְךָ֗ מַה־יָּ֥גֶל מְאֹֽד}} {{ק|([[תהלים כא ב]])}}. ודע כי כל ה"א הנוספת בסוף התיבה ואין המלה לשון נקבה, אותה ה"א באה להשביח המלה, וטעם המלה ההיא לעיל, כגון {{צ|שַׁאֲלִי־נָ֣ס וְנִמְלָ֔טָה}} {{ק|([[ירמיהו מח יט]])}}, {{צ|הַשָּׁפָ֣לָה הַגְבֵּ֔הַּ}} {{ק|([[יחזקאל כא לא]])}}, {{צ|כְּמ֣וֹ תַנּ֔וּר בֹּעֵ֖רָה מֵֽאֹפֶ֑ה}} {{ק|([[הושע ז ד]])}}, שעיקרו: וְנִמְלָט, הַשָּׁפָל, בֹּעֵר, כי הם לשון זכר, והם לווי. וכמו כן דרך כל השמות הנוסף ה"א בסופן, כמו {{צ|שָׁם}} – {{צ|שָׁמָּה}}, {{צ|יָם}} – {{צ|יָמָּה}}, {{צ|נַחַל}} – {{צ|נַ֣חְלָה}} {{ק|([[במדבר לד ה]])}}, {{צ|מִצְרַיִם}} – {{צ|מִצְרַ֙יְמָה֙}} {{ק|([[בראשית יב י]])}}, {{צ|הָעִיר}} – {{צ|הָעִֽירָה}} {{ק|([[בראשית מד יג]])}}, {{צ|יְרוּשָׁלִַם}} – {{צ|יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה}} {{ק|([[דה"ב לב ט]])}}, {{צ|נֹב}} – {{צ|וַיָּבֹ֤א דָוִד֙ נֹ֔בֶה}} {{ק|([[ש"א כא ב]])}}, {{צ|דְּדָן}} – {{צ|וּדְדָ֖נֶה}} {{ק|([[יחזקאל כה יג]])}}. הטעם נשאר במקומו כאשר הוא בלא ה"א. ודע כי כל נו"ן הנוסף בסוף המלה לא יהיה הטעם כי אם באות השלישית שלפניו, כמו {{צ|תִּשְׁמָע֔וּן}} {{ק|([[דברים א יז]])}}, {{צ|תֹּאבֵדוּן֘}} {{ק|([[דברים ד כו]])}}. ואם אין שם נו"ן יהיה הטעם בעי"ן או בדל"ת, כמו {{צ|תִשְׁמְע֛וּ}} {{ק|([[בראשית לד יז]])}}, תֹּאבְד֫וּ. ואם הם אתנחתא או סוף פסוק' הטעם או בב' או במ"ם, כמו {{צ|תִּשְׁמָֽעוּ}} {{ק|([[ש"ב טו לו]])}}, {{צ|תֹּאבֵ֑דוּ}} {{ק|([[אסתר ד יד]])}}. ואם נוסף הן ירד הטעם בבי"ת או בדל"ת. כללו שלדבר: פעלנו, פעלונו, פעלתיהו, תפעלון, הטעם באות השלישית קודם, וכן {{צ|הֲבִיאוֹתִ֣יהוּ}} {{ק|([[יחזקאל יז כ]])}}, {{צ|עֲשִׂיתִ֙יהוּ֙}} {{ק|([[מ"א יז יב]])}}, כמו פעלתיהו. תמו הטעמים שלעשרים ואחד ספרים. =3= ==3.1== טעמי ג' ספרים. דע שאלו ג' ספרים – תילים איוב ומשלי – נשתנו מן כ"א ספרים בג' פנים. האחד: עצם כתיבתן ותיקון שירטוטם כתיקון ספר, ועזיבת קצת מן השיטות על בניין השירה בכתיבתה. והאופן השני: שהפסוקין שלהן קטנים. והאופן השלישי: שינוי טעמיהם. ==3.2== שער על הטעמים. אלה ג' הספרים ישרתום ח' טעמים, והם פזר וזרקא ורביע ולגרמיה ויתיב וטפחה ואתנחתא וסילוק. ומשרתיהם: שופר עילוי וגלגל ושופר הפוך ושופר מונח ומאיילא ומרכא ושלשלת ומקל וצינורית ושוכב ודחויה. דע שטעמי אלו ג' הספרים יש בהם שרודפים זה אחר זה ויש שאינן רודפים זה אחר זה. אלו שיש בהן רדיפה: רביע וזרקא ולגרמיה; וזולתם מנועי רדיפה. ==3.3== פרק על מקומות המשרתים. דע שאלה ח' טעמים מתחלקים על סדר המשרתים ד' חלקים. הראשון: מה שיתכן להיות להם ב' משרתים ולא יותר, והם זרקא וטפחה, כגון {{צ|הָ֤אֵ֣ל ׀ לָנוּ֘}} {{ק|([[תהלים סח כא]])}} ודומה לו, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}. עוד יש אחר [אחד?] ואין כמוהו ויש לו ד' משרתים, והוא {{צ|בְּי֤וֹם הִֽצִּיל־יְיָ֮ אוֹת֥וֹ מִכַּ֥ף כָּל־אֹ֝יְבָ֗יו}}{{הערה|ההטעמה בשם היא של המשרת צינורית ולא של הטעם זרקא, והיא כעין הטעמה משנית לפני המרכא וכאילו מקף ביניהם.}} {{ק|([[תהלים יח א]])}}. והחלק הב' שיהיו לו ג' משרתים ולא יותר, והם שנים: לגרמיה ופזר; כגון {{צ|כִּ֥י גָ֮בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ ׀}} {{ק|([[תהלים קיז ב]])}}, {{צ|גַּ֤ם כִּֽי־אֵלֵ֨ךְ בְּגֵ֢יא צַלְמָ֡וֶת}} {{ק|([[תהלים כג ד]])}}. והחלק הג' שיהיו לו ד' משרתים ולא יותר, והם ב': רביע ויתיב; כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם ׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}, {{צ|כִּ֥י יֹ֮סִ֤יף עַֽל־חַטָּאת֣וֹ פֶ֭שַׁע}} {{ק|([[איוב לד לז]])}}. והחלק הד' שיתכן שיהיו לו ה' משרתים ולא יותר, והם ב': אתנחתא וסוף פסוק'; כגון {{צ|כִּ֤י אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְיָ֣ יוֹכִ֑יחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}, {{צ|וְאַתָּ֨ה נָ֮שָׂ֤אתָ{{ק|(י)}} עֲוֹ֖ן חַטָּאתִ֣י סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים לב ה]])}}. ==3.4== פרק לבאר סיבות הטעמים. הפזר פעמים יתכן להיות לו ב' דמויות: צורת ט'{{הערה|דהיינו כדוגמת קרני פרה של כ"א הספרים וראה להלן שאף הוא לעולם עם גלגל לפניו שהוא ירח בן יומו, ואף זה כדרך כ"א הספרים. אמנם לפנינו יש רק דמות אחת לפזר בכל מקומות בואו בג' הספרים והיא כצורת ץ'. אכן, אצל ישראל ייבין, כתר ארם צובה ניקודו וטעמיו עמ' 336 מוזכרים כתבי יד עתיקים שנמצאת בהם החלוקה הזו שמתאר המחבר.}} וצורת ץ'. אשר הזקיקו לצורת ט' הוא הגלגל. ולא נדע מדוע נשתנה הפזר בב' דמיונות באלו ג' ספרים. הפזר; אם שימשוהו ב' משרתים, יהיה הראשון מרכא ופעם יהיה שופר מהפך, והב' פעמים יהיה שופר מהפך ופעמים יהיה {{ק|(מ)}}גלגל. התנאי על זה הוא: אם היה הראשון עם תחלת אות מן תיבתו יהיה שופר הפוך, ואם היה עוד השני עם תחילת תיבתו יהיה גלגל, כגון {{צ|כִּ֤י כ֢וֹס בְּֽיַד־יְיָ֡}} {{ק|([[תהלים עה ט]])}}, {{צ|כִּ֤י לֹ֢א בְחַרְבָּ֡ם}} {{ק|([[תהלים מד ד]])}}. ואם סר המשרת הראשון מתחלת אות חזר להיות מקל או מרכא ויהיה לרע, כגון {{צ|וְיִשְׂמְח֨וּ כָל־ח֢וֹסֵי בָ֡ךְ}} {{ק|([[תהלים ה יב]])}}. ואם סר עוד המשרת השני מתחלת התיבה חזר להיות שופר מהפך. ותתחלף הקריאה במקום הזה הרבה, וזה לפי שאם הוסר המשרת השני מתחילת תיבה אות שמתהו גלגל, כגון {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֢וּם רֹאשִׁ֡י}} {{ק|([[תהלים כז ו]])}}, ויש מי שקורא {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֤וּם רֹאשִׁ֡י}}. ויש בהם שלא יכנס בשימוש הפזר גלגל כלל באלו ג' ספרים. ואם תראה בספרים מאלו שינויים לא תחשוב שיהא טעות. הזרקא; אם שרתה משרת אחד עם תחלת האות יהיה מרכא, כגון {{צ|אַתָּ֤ה ׀ סֵ֥תֶר לִי֘}} {{ק|([[תהלים לב ז]])}}, {{צ|לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם היה משרת על האות השני מן תיבתו ויהיה תחת האות הראשון שבא יהיה המשרת מרכא עוד, כגון {{צ|אַל־תִּֽהְי֤וּ ׀ כְּס֥וּס כְּפֶרֶד֘}} {{ק|([[תהלים לב ט]])}}, {{צ|בְּקֶ֥רֶב בֵּיתִי֘}} {{ק|([[תהלים קא ז]])}}. ואם היה תחת הראשון מלך יהיה המשרת שופר, כגון {{צ|וַאֲנִ֤י ׀ אָשִׁ֣יר עֻזֶּךָ֘}} {{ק|([[תהלים נט יז]])}}, {{צ|אָהַ֣בְתָּ צֶּדֶק֘}} {{ק|([[תהלים מה ח]])}}. ואם חזר המשרת להיות על האות הג' או יותר יהיה המשרת שופר עילוי, כגון {{צ|בְּשָׁל֣וֹם יַחְדָּו֘}} {{ק|([[תהלים ד ט]])}}, {{צ|אֱלֹהִ֣ים צְבָאוֹת֘}} {{ק|([[תהלים פ טו]])}}. חוץ ממקום אחד שהוא במרכא והוא על האות השלישי: {{צ|חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. ואם היה המשרת עם אות דגש יהיה לעולם מרכא, או יהיה עם השני או עם השלישי או יותר, כגון {{צ|מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יב ו]])}}, {{צ|רַבִּ֥ים אֹמְרִים֘}} {{ק|([[תהלים ד ז]])}}. מלבד {{צ|לַמְנַצֵּ֣חַ אַל־תַּשְׁחֵת֘ לְדָוִ֪ד מִ֫כְתָּ֥ם בִּשְׁלֹ֥חַ שָׁא֑וּל}} {{ק|([[תהלים נט א]])}}, {{צ|אָֽנָּ֣ה יְיָ֘ כִּֽי־אֲנִ֪י עַ֫בְדֶּ֥ךָ}} {{ק|([[תהלים קטז טז]])}}, לפי שאם היה הזרקא בשתי תיבות לא תהיה הראשונה במקף אלא במשרת, חוץ {{צ|כִּֽי־יְיָ֘ ה֤וּא אֱלֹ֫הִ֥ים}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יְקַֽלְלוּ־הֵמָּה֘}} {{ק|([[תהלים קט כח]])}}, וכבר מצאתי מהם לבד מאלה השנים. וכבר נמצא בספרים זה {{צ|יְקַ֥לְלוּ}} במרכא בזולתי במקף. השלשלת; ידוע שהשלשלת בג' ספרים עומדת בפני עצמה. ולא ישרתה לעולם שמש אחד. אבל ישרתוה שני משרתים בשני מקומות, והן {{צ|עַל־כֵּ֖ן זָחַ֥לְתִּי וָֽאִירָ֓א ׀}} {{ק|([[איוב לב ו]])}}, {{צ|כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר יְצַוֵּ֓ם ׀}} {{ק|([[איוב לז יב]])}}. וכל זמן שיבוא קודם השלשלת אתנחתא תהיה עומדת בעצמה ולמעלה תהיה הטעם שלה, כגון {{צ|וְיִרְמֹ֣ס לָאָ֣רֶץ חַיָּ֑י וּכְבוֹדִ֓י ׀}} {{ק|([[תהלים ז ו]])}}, {{צ|תִּשְׁכָּחֵ֣נִי נֶ֑צַח עַד־אָ֓נָה ׀}} {{ק|([[תהלים יג ב]])}}. ואם לא תבוא לפניה האתנחתא יהיה משרת, והן ח' שהן משרתים, והם {{צ|יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֬וֹ בֵֽאלֹהִ֬ים סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ג ג]])}} – זאת לסוף פסוק. {{צ|לְךָ֤ דֻֽמִיָּ֬ה תְהִלָּ֓ה אֱלֹ֮הִ֥ים בְּצִיּ֑וֹן}} {{ק|([[תהלים סה ב]])}}, {{צ|כִּ֤י ׀ לִוְיַ֤ת חֵ֓ן הֵ֬ם לְרֹאשֶׁ֑ךָ}} {{ק|([[משלי א ט]])}}, {{צ|הֲיַחְתֶּ֤ה אִ֓ישׁ אֵ֬שׁ בְּחֵיק֑וֹ}} {{ק|([[משלי ו כז]])}} – אלו לאתנחתא. {{צ|חֹנֶ֤ה מַלְאַךְ־יְיָ֓ סָ֮בִ֤יב {{תיקון גירסה|ליראוו|לִֽירֵאָ֗יו}}}} {{ק|([[תהלים לד ח]])}}, {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}, {{צ|אַשְׁרֵ֤י ׀ שֶׁיֹּאחֵ֓ז וְנִפֵּ֬ץ אֶֽת־עֹ֝לָלַ֗יִךְ}} {{ק|([[תהלים קלז ט]])}} – אלו לרביע. {{צ|יִשְׂא֤וּ הָרִ֓ים}} {{ק|([[תהלים עב ג]])}}{{הערה|אף הוא לאתנחתא.}}. וישמוהו כנגד הפסק לטעם ממנה. הרביע; אם שרתו שמש אחד פעמים יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה מרכא ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על אלה החילופים הוא שתעיין אם יהיו אחר הרביע רודפיו{{הערה|הוא הטעם המכונה "עולה ויורד". ואצל חלק מהקדמונים, לרבות בחיבור זה, נקרא בדרך כלל "רודף הזרקא" וכדומה, כי על פי רוב בא לאחר הזרקא עם משרת ביניהם, אמנם כאשר אין משרת ביניהם בא רביע במקום הזרקא והמדקדקים המאוחרים קראו לרביע הזה 'רביע קטן'. וראה להלן בסוף הסעיף שכתב: "רודפי הזרקא אינם נחשבים לא עם הטעמים ולא עם המשרתים" ולא פירש הסיבה, אמנם יש ללמוד מן האמור לעיל לגבי רודף הזרקא של כ"א הספרים (הסגול) שאינו נמנה עם הטעמים כי לעולם בא לאחר הזרקא ונכלל עימה ואף כאן לעולם בא לאחר הזרקא, או אחרי הרביע הקטן המחליף אותה לפי הכלל האמור.}} דע כי המשרת מרכא, כגון {{צ|אֲנִ֥י שָׁכַ֗בְתִּי וָֽאִ֫ישָׁ֥נָה}} {{ק|([[תהלים ג ו]])}}, {{צ|כָּלָ֥ה שְׁאֵרִ֗י וּלְבָ֫בִ֥י}} {{ק|([[תהלים עג כו]])}}. ואם היה רביע אחר לגרמיה נזקק לו שופר מונח, כגון {{צ|מוֹאָ֤ב ׀ סִ֬יר רַחְצִ֗י}} {{ק|([[תהלים ס י]])}}. ושופר מונח אם היה עם אות שיני מן המלה, כמו {{צ|יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|וְתֹ֬אבְדוּ דֶ֗רֶךְ}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|נְחֵ֬נִי בְצִדְקָתֶ֗ךָ}} {{ק|([[תהלים ה ט]])}}, אם לא יהיו אחריו רודפיו. וכן אם היה אחריו סוף פסוק' יהיה עוד המשרת מרכא, כגון {{צ|מִכְלַל־יֹ֗פִי אֱלֹהִ֥ים הוֹפִֽיעַ}} {{ק|([[תהלים נ ב]])}}. וכן אם יהיה לגרמיה או אם יהיה המשרת מרכא, לפי שהיו אחריה רודפיה, כגון {{צ|אַזְכִּ֤יר ׀ רַ֥הַב וּבָבֶ֗ל לְֽיֹ֫דְעָ֥י}} {{ק|([[תהלים פז ד]])}}. והתנאי בהזקקת שופר מהפך הוא שיהיה סוף פסוק' ואין אחריו רודפיו, כגון {{צ|שְׁאַ֤ל מִמֶּ֗נִּי}} {{ק|([[תהלים ב ח]])}}, {{צ|רֶ֤כֶב אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. הרביע אם שרתוהו ב' משרתים ויהיה אחריו סוף פסוק {{תיקון גירסה|או|אז}} יהיה המשרת הראשון דחויה והשני מרכא, כגון {{צ|בְּדֶ֖רֶךְ עֵדְוֹתֶ֥יךָ שַׂ֗שְׂתִּי}} {{ק|([[תהלים קיט יד]])}}, {{צ|גְּמֹ֖ל עַֽל־עַבְדְּךָ֥ {{ק|(ו)}}אֶֽחְיֶ֗ה}} {{ק|([[תהלים קיט יז]])}}. וזה המין לא יתחלף ואם היו לו ג' משרתים, אבל הראשון יתחלף מן הג' ויהיה שופר הפוך, כגון {{צ|כִּ֤י מֶ֖לֶךְ {{ק|(על)}} כָּל־הָאָ֥רֶץ אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים מז ח]])}}. וכן אם שרתוהו ד' משרתים לא יתחלפו הדחויה והמרכא, אבל יתחלפו הראשנים: הראשון יהיה צינורית והשני שופר, כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם ׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}. וזולתי אחד שמתחלף בו הדחויה והמרכא, והוא {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}. לגרמיה הוא מן הטעמים אשר ישתנו משרתיו ממשרתי כ"א ספרים. פעמים שישרתוהו שופר מהפך, כגון {{צ|אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ ׀}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}; ומרכא: {{צ|יִ֥תְיַצְּב֨וּ ׀ מַלְכֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים ב ב]])}}; ושופר מונח: {{צ|וַתִּגְעַ֬שׁ וַתִּרְעַ֨שׁ ׀}} {{ק|([[תהלים יח ח]])}}; וצינורית: {{צ|הַדְרִ֮יכֵ֤נִי בַאֲמִתֶּ֨ךָ ׀}} {{ק|([[תהלים כה ה]])}}. ונתברר לי סיבת זכרוניה. והרבה בני אדם שמשימין הלגרמיה פסק. ואשר יפרד בין לגרמיה ובין פסק – שני פנים. האופן האחד: לפי שמקצת הספרים הטובים כתוב מבחוץ כנגד הלגרמיה 'לגרמיה' וכנגד פסק 'פסק', ויהיה זה ברמז, אבל לא ימצא בכל הספרים כן. והאופן הב': שהפסקות בכל ספר מנויות. ואילו היו כולם פסקות בכל אלו ג' ספרים לא הוצרכו למנותם בכל ספר כדי להפריד בין לגרמיה ובין פסק, לפי שצורה אחת להם, והוא המקל אשר בין ב' תיבות. היתיב ישתנה צורתו מן צורת יתיב אשר בכ"א ספרים. היתיב יהיה בזולתי משרת ויהיה לו משרת, ומשרתהו השופר. אם היה בין האות אשר היתיב עליו ובין האות שהשופר עליו שני מלכים או יותר והוא האות הראשון מן התיבה, ראוי לו השופר, כגון {{צ|מִ֣י הִ֭קְדִּימַנִי}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}, {{צ|כִּ֣י עֲ֭וֹנֹתַי}} {{ק|([[תהלים לח ה]])}}, {{צ|כִּ֣י לָ֭חֲמוּ}} {{ק|([[משלי ד יז]])}}, {{צ|עַ֣יִן שְׁ֭זָפַתּוּ}} {{ק|([[איוב כ ט]])}}, {{צ|הֵ֣מָּה רָ֭אוּ}} {{ק|([[תהלים מח ו]])}}, {{צ|שֶׁ֣קֶר הַ֭סּוּס}} {{ק|([[תהלים לג יז]])}} ודומ'. ואם היה עוד עמו משרתו בתיבה, יסתכל אם היה בתוכה אחד משני מלכים – חולם או קמץ, ובין הקמץ או החולם ובין אות יתיב שבא, יהיה אחד מן המלכים מעלה בשופר, כמו {{צ|יִ֭לָּ֣פְתוּ}} {{ק|([[איוב ו יח]])}}, {{צ|הֲֽ֭מִיִּרְאָ֣תְךָ}} {{ק|([[איוב כב ד]])}}, {{צ|בְּ֭הִשָּׁ֣פְטוֹ}} {{ק|([[תהלים קט ז]])}} ודומיהן – בתוך התיבה קמץ. והחולם, כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|וִֽ֭ירוֹמִמְךָ לָרֶ֣שֶׁת אָ֑רֶץ}} {{ק|([[תהלים לז לד]])}} ודומ'. ואם היה בתיבה מלבד אלה ב' המלכים לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|לְֽ֭תַאֲוָה}} {{ק|([[משלי יח א]])}}, {{צ|בְּֽ֭מַקְהֵלוֹת}} {{ק|([[תהלים סח כז]])}}. ובכך ישתנה תנאי השבא, ואע"פ שאחד משני מלכים הוֹיֶה שם לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|מֵֽ֭הֵיכָלֶךָ}} {{ק|([[תהלים סח ל]])}} והדומין לו. האתנחתא; אם שרת אתה משרת אחד יהיה פעם שופר ופעם מרכא. ומה שיזקיק המרכא ה' דברים: [האחד] הוא שתהיה האתנחתא ראשונה למה שבסוף, כגון {{צ|נָב֥וֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָ֑יו}} {{ק|([[תהלים קלב ז]])}}, {{צ|שָׁקַ֥דְתִּי וָאֶֽהְיֶ֑ה}} {{ק|([[תהלים קב ח]])}} ודומ'. והשני הוא שתהיה אחר האתנחתא רביע, כגון {{צ|הַשָּׁמַ֗יִם מְֽסַפְּרִ֥ים כְּבֽוֹד־אֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים יט ב]])}}, {{צ|וְֽאֶשְׁחָקֵ֗ם כְּעָפָ֥ר עַל־פְּנֵי־ר֑וּחַ}} {{ק|([[תהלים יח מג]])}}, {{צ|אֲֽדֹנָי נֶגְדְּךָ֥ כָל־תַּאֲוָתִ֑י}} {{ק|([[תהלים לח י]])}} ודומ'. והשלישי: שתהיה אתנחתא אחר רודפי רביע, כגון {{צ|שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת זְכוֹר־יְיָ֥ לְדָוִ֑ד}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|יָ֤בֹ֥א אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ אֵשׁ־לְפָנָ֥יו תֹּאכֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים נ ג]])}} ודומ'. הרביעי: יהיה האתנחתא אחר רודפי הזרקא, כגון {{צ|וּֽצְפוּנְךָ֘ תְּמַלֵּ֪א בִ֫טְנָ֥ם יִשְׂבְּע֥וּ בָנִ֑ים}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. והה': יהיה המשרת על תחלת אות מן תיבתו, כגון {{צ|ז֣וּ שַׁדּ֑וּנִי}} {{ק|([[תהלים יז ט]])}}, {{צ|לֹ֥א עָמָ֑ד}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואתה תמצא בספר הוריית הקורא אופן ששי חוץ שהוא הרבה משיטה זו ולא יתקיימו לו אלה התנאים לפי שהמשרת שופר, כגון {{צ|וְצֹ֣אן {{תיקון גירסה|מרעיתי|מַרְעִיתֽוֹ}}}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|מוּסַ֣ר אָבִ֑יךָ}} {{ק|([[משלי א ח]])}}, {{צ|הֵקִ֣ים כָּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}} ודומ'. האתנחתא; אם שרתוה ב' משרתים יהיו הב' משרתים פעמים שופרות ופעמים דחויה ומרכא. התנאי על זה הוא: אם היה בין תיבת האתנחתא ובין המשרת הקרוב אליו פסק יהיה המשרת הראשון דחויה לעולם והב' מרכא, כגון {{צ|בָּרְכ֖וּ עַמִּ֥ים ׀ {{תיקון גירסה|אלהים|אֱלֹהֵ֑ינוּ}}}} {{ק|([[תהלים סו ח]])}}, {{צ|הֲלֽוֹא־מְשַׂנְאֶ֖יךָ יְ֥יָ ׀ אֶשְׂנָ֑א}} {{ק|([[תהלים קלט כא]])}}. חוץ מב' מקומות בדחויה ומרכא ואין ביניהם פסק, והם {{צ|הִנֵּה־זֹ֭את חֲקַרְנ֥וּהָ כֶּֽן־הִ֑יא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|הַקְשֵׁ֖ב אִיּ֥וֹב שְֽׁמַֽע־לִ֑י}} {{ק|([[איוב לג לא]])}}. ואם אין יהיו הב' משרתים שופרות, כגון {{צ|שָׂמ֣וֹ אָד֣וֹן לְבֵית֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קה כא]])}}, {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, {{צ|כִּ֣י תְּשִׁיתֵ֣מוֹ שֶׁ֑כֶם}} {{ק|([[תהלים כא יג]] עי"ש)}}. ודע שהדחויה לא תשרת אלא לרביע והשוכב עם הטפחה{{הערה|ושניהם כצורת טפחא של כ"א ספרים וכנראה היה שינוי בנגינתם, המקומות שמציין המחבר כשוכב באים בספרינו במרכא, אבל בכתבי היד יש מקומות שבאה צורת טפחא. וראה בכל זה אצל ישראל ייבין, כתר ארם צובה ניקודו וטעמיו עמ' 317. בדוגמה המוזכרת להלן, "נצבה", בכתר ארם צובה ובכתב יד לנינגרד נראה שהוא כעין ממוצע ביניהם דהיינו קו מאונך.}}, כגון {{צ|נִצְּבָ֖ה שֵׁגַ֥ל לִֽ֝ימִינְךָ֗}} {{ק|([[תהלים מה י]] עי"ש)}}. ופירושו שוכב מפני שמורידו בלא הנעה, כגון {{צ|נִצְּבָ֖ה}}. כגון החמשה טעמים {{הערה|האמור כאן אינו מחוור וטעון כנראה תיקון.}} כגון {{צ|אֲמָרַ֖י הַאֲזִ֥ינָה ׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}}, השוכב לעולם עם הטפחה. והדחויה לעולם עם הרביע ועם האתנחתא. לרביע כגון {{צ|יֵבֹ֖שׁוּ וְיִבָּהֲל֥וּ עֲדֵי־עַ֗ד}} {{ק|([[תהלים פג יח]])}} {{צ|בָּר֖וּךְ יְיָ֥ לְ֝עוֹלָ֗ם אָ֮מֵ֥ן ׀ וְאָמֵֽן}} ד{{צ|אַךְ טוֹב}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}; ואתנחתא כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ לֹ֣א יִרְאֶה־יָּ֑הּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|שֹׁ֭מֵר נַפְשׁ֣וֹת חֲסִידָ֑יו}} {{ק|([[תהלים צז י]])}}, וכגון {{צ|אוֹדֶ֣ה יְיָ֣ כְּצִדְק֑וֹ}} {{ק|([[תהלים ז יח]])}}, {{צ|עָֽשְׁשָׁ֣ה מִכַּ֣עַס עֵינִ֑י}} {{ק|([[תהלים ו ח]])}}, ואתנחתא {{צ|כִּ֥י גָ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד נוֹרָ֥א ה֝֗וּא עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים}} {{ק|([[תהלים צו ד]])}}, {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי בַלַּ֣יְלָה שִׁמְךָ֣ יְיָ֑ וָֽ֝אֶשְׁמְרָ֗ה תּוֹרָתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים קיט נה]])}}, {{צ|לְעֹ֮שֵׂ֤ה נִפְלָא֣וֹת גְּדֹל֣וֹת לְבַדּ֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קלו ד]])}}, {{צ|וְנִ֮עֵ֤ר פַּרְעֹ֣ה וְחֵיל֣וֹ בְיַם־ס֑וּף}} {{ק|([[תהלים קלו טו]])}}, {{צ|גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח ב]])}}, {{צ|לֹ֮א נִ֤ין ל֣וֹ וְלֹא־נֶ֣כֶד בְּעַמּ֑וֹ}} {{ק|([[איוב יח יט]])}}. האתנחתא אם שרתוה ב' יהיו שופרין, כגון {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, ואם יהיו ג' משרתים פעם יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על זה: אם יהיה על האות הראשון מן התיבה יהיה שופר הפוך: {{צ|כִּ֤י אֵ֣ל גָּד֣וֹל יְיָ֑ וּמֶ֥לֶךְ גָּ֝ד֗וֹל}} {{ק|([[תהלים צה ג]])}}. ואם יהיה על השני או יותר יהיה שופר מונח, כגון {{צ|וַיְהִ֬י יְיָ֣ לִ֣י לְמִשְׂגָּ֑ב}} {{ק|([[תהלים צד כב]])}}. הטפחה מן הטעמים אשר ישתנו צורתם. ואם היו לפניה {{צ|לֹא}} {{צ|וְלֹא}} ותהיה הטפחה על האות הראשון או השני או השלישי יהיה {{צ|לֹא}} במקף, כגון {{ק|({{צ|ולא בטחתי}})}}{{הערה|הדוגמה השתבשה ואוצ"ל {{צ|וְלֹא־רָ֝שַׁ֗עְתִּי}} {{ק|([[תהלים יח כב]])}}, ובכי"מ נוקט "ולא בטחתי ולא נחתי" ומן הסתם הכוונה לפסוק {{צ|וְלֹ֖א שָׁקַ֥טְתִּי וְֽלֹא־נָ֗חְתִּי}} {{ק|([[איוב ג כו]])}} והדוגמה לנושא הנדון היא הסיפא שהיא לדעת כמה מהמדקדקים "טפחא" (רביע מוגרש) שנחסר ממנה סימן הגרש.}} ודומ'. ואם היתה על האות הרביעי או יותר יהיה {{צ|לֹא}}, כגון {{צ|וְלֹ֥א נֶ֝אֶמְנ֗וּ}} {{ק|([[תהלים עח לז]])}}. ואם ראית {{צ|לֹ֥א שָׁ֝מְע֗וּ}} {{ק|([[תהלים קו כה]])}}, {{צ|וְלֹ֥א כִֽ֝חֲד֗וּ}} {{ק|([[איוב טו יח]])}}, אינו {{תיקון גירסה|האות על|על האות}} הג' כי אם על הרביעי, לפי שהברת אל"ף נשמעת בקמץ של{{צ|שָׁ֝מְע֗וּ}} ויו"ד בהברת של{{צ|כִֽ֝חֲד֗וּ}}. הטפחה; אם שרתה המרכא והיה לפני אות המרכא אות נקודה אה או אֵי או אי{{הערה|כך בכי"פ - לא מסומן אלא הצירי, ונראה שצ"ל "אָה או אֵי או אִי" ואין שתי ה-"או" לסימני ניקוד (חולם ושורק) אלא זוהי מילית 'או', ולראיה בהמשך נוקט "ג' מלכים הנזכרים למעלה". אבל בכי"מ (שבחלק זה שונה הרבה מכי"פ) נוקט כאן בשמות סימני הניקוד ומזכיר שישה משבעת המלכים, רק פתח איננו: "ובמקום א(שר?) ישרת מרכא לטפחא ויהי במלת המרכא אות מימין המרכא עומדת בקמץ או בצירי או במלוא פום או בחירק או בשורק או בסגול".}}, אותו האות יתעלה עילוי קטן להשוויה הנעימה, לפי שהרבה יש שמנעים על אות שאין עליו הנעימה ומנוע, או למטה או למעלה, או יכריע הכרעה שאינה על אותה האות, והקורא חייב להנהיג אותיות התיבה אות אחר אות עד אות הנעימה אשר עליה הטעם או המשרת להנעימו וחוץ ממנו לא יבוא טעם. ונתברר לי שהמתיגה אשר שמוה במקומות הרבה לא יתכן לקרוא בה מפני השחתת הנעימה בהנעתו אות שאין חייב לנוע, שאם עילה אות כמעט נשתוותה בה הנעימה. ואת המתיגה נהגו בה להרים ב' טעמים: בטפחה ובסילוק. בטפחה כגון {{צ|קֹרֵ֥ץ שְׂ֝פָתָ֗יו}} {{ק|([[משלי טז ל]])}}, {{צ|שָׂמֵ֥חַ לְ֝אֵ֗יד}} {{ק|([[משלי יז ה]])}}, {{צ|בְרָקִ֥ים רָ֝֗ב}} {{ק|([[תהלים יח טו]])}}; ובסילוק כגון {{צ|וּ֝בְסָתֻ֗ם חָכְמָ֥ה תוֹדִיעֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים נא ח]])}}. וראיתי שעושין אותה סופרים בזולתי אלו ב' הטעמים ובזולתי אלו ג' המלכים הנזכרים למעלה, והם שמוה סימן לביטול השופר מן תיבתה ועל היות המרכא שם, לפי שכל תיבה שיש עליה זאת המתיגא לא יהיה בה שופר ואי אפשר לה ממרכא. ודע שהטפחה היא הנקודה אשר למעלה מן התיבה וברור לי ששמו המקל על האות הראשון לפי שהנקודה היא רביע והקורא אינו משים עיניו אלא על המקל אשר עם תחילת אות, כגון {{צ|וְ֝חַטָּאִ֗ים בַּעֲדַת צַדִּיקִים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}, ואם נסתפק לו אי זה אות הוא המחלק ישים עיניו אל הנקודה מקום נעימת האות. והיתיב לא יכתב אלא עם תחילת אות, ויתכן אות הנעימה ויש אות שלא יתכן עליו הנעימה, והרבה פעמים שמסתפק על הקורא ומנעים האות הראשון אשר עליו היתיב ולא יתכן להנעים אותה האות, ויחזור בו על דרך הלימוד. ויש מקצת סופרים שמשימין תחת אות הנעימה במקום הספק מקל שדומה למרכא, לא שהוא מרכא, אלא ללמד שאותו אות הוא מנעים, כגון {{צ|עוּרָה כְבוֹדִי ע֭וּרָ֥ה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר}} {{ק|([[תהלים נז ט]])}}, {{צ|בְּיוֹם צָ֭רָתִ֥י}} {{ק|([[תהלים פו ז]])}}, לפי שיתכן שיקרא היתיב על (הדל"ת) [אולי: הרי"ש] ועל הת"ו יחד, ושמו המקל להודיע. הטפח'; אם שרתוה ב' משרתים פעמים שיהיו מרכות ופעמים שיהיה הראשון שוכב והשני מרכא. התנאי המזקיק להיות מרכא בתחלה הוא שתהיה עם האות הראשון או עם השני והיה תחת הראשון שבא, כגון {{צ|כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ}} {{ק|([[תהלים פו ג]])}}, {{צ|זְכֹ֥ר חֶרְפָּתְךָ֥ מִנִּי־נָ֝בָ֗ל}} {{ק|([[תהלים עד כב]])}} ודומיהן. ואם הוסר המשרת מן האות הראשון והיה תחת הראשון מלך {{תיקון גירסה|והיה|יהיה}} המשרת הראשון שוכב, כגון {{צ|עֵד֖וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}, {{צ|מִצְוַ֖ת יְיָ֥ בָּ֝רָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ט|שם פסוק ט]])}}, ואין חילוק ביניהם. הסילוק; אם אין לו משרת אין עליו דיבור, כגון {{צ|מִמִּצְוֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים קיט י]])}}. ואם שרתו משרת אחד פעמים שופר עילוי [ופעמים יהיה מרכא] ופעמים יהיה מונח. התנאי על הזקקת שופר עילוי: היותו עם תחלת אות, כגון {{צ|שֹׁ֣פְטֵי אָֽרֶץ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}, {{צ|בִּ֣ינָה הֲגִֽיגִי}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}} ודומ'. ואם היה עם האות השני ויהיה תחת הראשון שבא נזקק עוד השופר, כגון {{צ|וְדֹ֣מּוּ סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ד ה]])}}, {{צ|בְּצֹ֣אן מַרְעִיתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים עד א]])}} ודומ'. והתנאי על הזקקת [מרכא]: היותה עם האות השני והיה תחת הראשון [מלך], כגון {{צ|וְאַחַר כָּב֥וֹד תִּקָּחֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים עג כד]])}}, {{צ|תָּר֥וּם {{תיקון גירסה|ידך|יְמִינֶֽךָ}}}} {{ק|([[תהלים פט יד]])}} ודומ'. ואם חזר להיות עם השלישי או יותר לא תשתנה המרכא, כגון {{צ|אֲֽשֶׁר־תִּדְּפֶ֥נּוּ רֽוּחַ}} {{ק|([[תהלים א ד]])}}, {{צ|בַּעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}} ודומיהן, וימצא מאלה מעט. והתנאי על הזקקת השופר מונח: אם יהיה לפניו לגרמיה, כגון {{צ|מִפְּנֵ֤י ׀ אַבְשָׁל֬וֹם בְּנֽוֹ}} {{ק|([[תהלים ג א]])}}, {{צ|שֵׁ֤ם ׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}} ודומ'. ויש חילוף בתיבה אשר יש בה אחת מאותיות אחה"ע ויהיה בתיבה אות דגש ומקצת יחליף ויקראהו למעלה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}} {{ק|([[תהלים ה ו]])}}, {{צ|אַתָּ֥ה תְשַׁבְּחֵֽם}} {{ק|([[תהלים פט י]])}}. ואם היתה תיבה קטנה, כגון {{צ|עַל}}, {{צ|זֹאת}}, ותהיה במקף, אז תנהג במנהג התיבה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}}. וישרת השוכב הסילוק בג' מקומות, והם {{צ|יַ֖עַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]] עי"ש)}}, {{צ|וּמִמַּ֖עֲמַקֵּי־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים סט טו]] עי"ש)}}, {{צ|וְיַ֖הַפְכוּ־אָֽרֶץ}} {{ק|([[איוב יב טו]] עי"ש)}}. הסילוק; אם שרתוהו ב' משרתים הראשון לעולם מאיילא והשני לעולם עילוי, כגון {{צ|וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֖ר הִתְעַתְּד֣וּ לְגַלִּֽים}} {{ק|([[איוב טו כח]])}}. ויצאו מתנאי זה מעטים, כגון {{צ|וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}, וזה חילוף במשרת השני. והוא לפי שמקצתם אם לא יהיה בין אות הדיבור ובין אות השופר מלך כלל יושם מקום השופר מרכא, כגון {{צ|מִדַּבֵּ֖ר צֶ֣דֶק סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים נב ה]])}}, {{צ|אֱנ֖וֹשׁ הֵ֣מָּה סֶּֽלָה}} {{ק|([[תהלים ט כא]])}}, {{צ|וְצָפ֖וּי ה֣וּא אֱלֵי־חָֽרֶב}} {{ק|([[איוב טו כב]])}}. הסילוק; אם שרתוהו ג' משרתים לא ישתנו השני משרתים אבל אם ישתנה המשרת הראשון, והוא אם היה עם אות הראשון שופר מהפך, כגון {{צ|כִּ֤י לֹֽא־עָזַ֖בְתָּ דֹרְשֶׁ֣יךָ יְיָֽ}} {{ק|([[תהלים ט יא]])}}. ואם חזר עם האות השני יהיה מונח מלמעלה, כגון {{צ|מָגֵ֬ן וְחֶ֖רֶב וּמִלְחָמָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים עו ד]])}}. ואם חזר עם השלישי נהיה מקל, כגון {{צ|אֶבְחָֽנְךָ֨ עַל־מֵ֖י מְרִיבָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}. והשופר אם היה לפני הסילוק, אם היה הסילוק עם סוף מלך יהיה עילוי השופר קל, כגון {{צ|לֹ֣א יָשָֽׁב}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם אחר הסילוק מלך אז תהיה העליית השופר במתיגה למעלה, ואם הודגש הסילוק אז יהיה רפי עם רפי ודגש עם דגש ותשתווה הנעימה. רודפי הזרקא אינם נחשבים לא עם הטעמים ולא עם המשרתים, והן באים על ג' פנים. האחד: כגון {{צ|מֵֽרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ}} {{ק|([[תהלים לא כא]])}}; והשני: כגון {{צ|בַּעֲצַ֪ת רְשָׁ֫עִ֥ים}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והג': אם יהיה הטעם עם אות ראשון יהיה שופר הפוך, כגון {{צ|יִמְחַץ֘ רֹ֤אשׁ אֹ֫יְבָ֥יו}} {{ק|([[תהלים סח כב]])}}, {{צ|מִ֥י זֶה֘ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד}} {{ק|([[תהלים כד ח]])}}. ואין זה המקל אשר תחת {{צ|אֹ֫יְבָ֥יו}} ו{{צ|הַכָּ֫ב֥וֹד}} מרכא, לפי שאינם דבוקים לשלאחריהם, אבל הם סימן לאות המנעים לפי שהוא מנוקד. כגון {{צ|זִֽבְחֵ֣י אֱלֹהִים֘ ר֪וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה}} {{ק|([[תהלים נא יט]])}} אילו לא הושם על הרי"ש סימן שהוא אות הנעימה אז נקראת כשהיא. ==3.5== פרק על מספר המשרתים. חלק הגלגל עם הפזר. חלק המקל עם הסילוק. חילוק מהפך בז' מקומות: עם הפזר והזרקא והרביע והלגרמיה והיתיב והאתנחתא והסילוק. חלק הצינורית בה' מקומות ידועים{{הערה|בה' מתוך ז' המקומות של מהפך המנויים לעיל, תתכן צינורית כטעם משני לפני המהפך.}}: הלגרמיה מקום ידוע, והרביע והיתיב והאתנחתא והסילוק במקומות ידועים עוזרים לשופר מהפך. ומה שנתברר עם תנאי מרכא{{הערה|המדובר על צינורית כהטעמה משנית למרכא שהיא פחות מצויה בהרבה מאשר צינורית שלפני מהפך ואפשר שנשמט קודם הדיון בנושא. עכ"פ בהוריית הקורא הארוך נמסר בנושא הזה בהקשר של משרתי סילוק: "כאשר יש בין המרכא והסילוק פסק, אם יש לפני המרכא אות אחרת, הוא בצינורית, כגון: {{צ|אָ֘מֵ֥ן ׀ וְאָמֵֽן}} {{ק|([[תהלים מא יד]])}} ועוד ... וכך בעניין הגעיה: {{צ|כִּ֘י חָ֥פֵֽץ בִּֽי}} {{ק|([[תהלים יח כ]])}}, והדומים לו." ע"כ. וראה גם לעיל 3.3 שהובאה דוגמה של ד' משרתים לפני רביע מוגרש ("טפחה") ומכללם צינורית כטעם משני של מרכא.}}. חלק שופר עילוי בזרקא ובאתנחתא במקום ידוע. חלק שופר ברביע ולגרמיה ויתיב ואתנחתא וסוף פסוק' במק' ידוע'. חלק מרכא וחלק הדחויה ברביע ואתנחתא במקו' ידוע'. חלק המאיילא בסוף פסוק' במקום ידוע. חלק השוכב בטפחא ובסילוק בג' מקומות: {{צ|יַ֖עַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]] עי"ש)}} וחבריו {{ק|([[תהלים סט טו]], [[איוב יב טו]] עי"ש)}}. השלשלת; אם היתה משרת תשרת לאתנחתא ורביע וסילוק. ==3.6== פרק על שכונת הטעמים. אלה הם טעמים אין בהם זיקוק האחד אחר אחד אלא השלשלת, שאם היה טעם אי אפשר שלא יהיה לפניה אתנחתא. הפזר יתכן שיהיה אחריו זרקא: {{צ|כִּ֤י כָל֢וּ בְיָג֡וֹן חַיַּי֘}} {{ק|([[תהלים לא יא]])}}; ורביע: {{צ|פַּ֡ח לִ֗י}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; ולגרמיה, כגון {{צ|וַיֵּרַ֡ד מִ֤י אָֽסַף־ר֨וּחַ ׀}} {{ק|([[משלי ל ד]])}}; ויתיב: {{צ|יִגְאָלֻ֡הוּ חֹ֣שֶׁךְ וְ֭צַלְמָוֶת}} {{ק|([[איוב ג ה]])}}; וטפחה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝יָ֗}} {{ק|([[תהלים כה א]])}}; וסילוק: {{צ|וַיֹּאמַ֡ר אֶרְחָמְךָ֖ יְיָ֣ חִזְקִֽי}} {{ק|([[תהלים יח ב]])}}. הזרקא אם רדפוה רודפיה יתכן אחריה ד' טעמים. הפזר: {{צ|כִּֽי־כִפְלַ֪יִם לְֽת֫וּשִׁיָּ֥ה וְדַ֡ע}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; ורביע: {{צ|בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֘ י֤וֹם ׀ י֥וֹם יַֽעֲמָס־לָ֗נוּ}} {{ק|([[תהלים סח כ]])}}; ויתיב: {{צ|אֶֽבְחַ֣ר דַּרְכָּם֘ וְאֵשֵׁ֪ב רֹ֥אשׁ וְ֭אֶשְׁכּוֹן}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}; ואתנחתא: {{צ|גַּם־אֲנִ֤י ׀ אוֹדְךָ֣ בִכְלִי־נֶבֶל֘ אֲמִתְּךָ֪ אֱלֹ֫הָ֥י}} {{ק|([[תהלים עא כב]])}}. ואם לא יהיו אחריה רודפיה לא יתכן אחריה כי אם הרביע בלבד{{הערה|ומיד לאחריו בא "הרודף" - העולה ויורד.}}, כגון {{צ|הַאֲזִינָה֘ אֶֽל־דִּמְעָתִ֗י}} {{ק|([[תהלים לט יג]])}}, {{צ|דֶּ֤רֶךְ הַנֶּ֨שֶׁר ׀ בַּשָּׁמַיִם֘ דֶּ֥רֶךְ נָחָ֗שׁ}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}. הרביע יתכן אחריו הזרקא: {{צ|מִֽמְתִ֬ים מֵחֶ֗לֶד חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}; והיתיב: {{צ|חַסְדּ֗וֹ וּ֭בַלַּיְלָה שִׁירֹ֣ה}} {{ק|([[תהלים מב ט]])}}; ואתנחתא: {{צ|כְּֽמוֹכֶ֨ם לֹא־נֹפֵ֣ל אָנֹכִ֣י מִכֶּ֑ם}} {{ק|([[איוב יב ג]])}}; ולגרמ', כגון {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר ׀ לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והסילוק: {{צ|פֵּ֖תַח דְּבָרֶ֥יךָ יָאִ֗יר מֵבִ֥ין פְּתָיִֽים}} {{ק|([[תהלים קיט קל]])}}. הלגרמיה יתכן אחריו {{תיקון גירסה|וטעמ'|ו' טעמים}}. הפזר: {{צ|טָֽמְנֽוּ־גֵאִ֨ים ׀ פַּ֡ח}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; וזרקא: {{צ|וְיַגֶּד־לְךָ֨ ׀ תַּֽעֲלֻמ֣וֹת חָכְמָה֘}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; [ורביע:] {{צ|אָכְל֬וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֨וּ ׀ כָּֽל־דִּשְׁנֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים כב ל]])}}; ויתיב: {{צ|עַל־כֵּ֤ן ׀ לֹא־יָקֻ֣מוּ רְ֭שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}; ואתנחתא: {{צ|כִּ֤י שָׁ֨מָּה ׀ יָשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים קכב ה]])}}; והסילוק: {{צ|שֵׁ֤ם ׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}}. היתיב יתכן אחריו ג' טעמים. אתנחתא: {{צ|יְֽיָ֗ עֹ֖ז לְעַמּ֣וֹ יִתֵּ֑ן}} {{ק|([[תהלים כט יא]])}}; ורביע: {{צ|בְּ֭פִי שְׁלֹ֥שֶׁת הָאֲנָשִׁ֗ים}} {{ק|([[איוב לב ה]])}}. וסילוק בב' מקומות: {{צ|וְדֶ֣רֶךְ רָ֭ע וּפִ֨י תַהְפֻּכ֬וֹת שָׂנֵֽאתִי}} {{ק|([[משלי ח יג]])}}, {{צ|אִישׁ־עָנִ֣י וְ֭אֶבְיוֹן וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}. האתנחתא יתכן אחריה ב' טעמים. טפחה: {{צ|וְ֭עַתָּה מְלָכִ֣ים הַשְׂכִּ֑ילוּ הִ֝וָּסְר֗וּ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}; וסילוק: {{צ|כִּֽי־חַיִּ֣ים הֵ֭ם לְמֹצְאֵיהֶ֑ם וּֽלְכָל־בְּשָׂר֥וֹ מַרְפֵּֽא}} {{ק|([[משלי ד כב]])}}. הטפחה יתכן אחריו לגרמיה: {{צ|יָ֝שַׁ֗נְתִּי אָ֤ז ׀ יָנ֬וּחַֽ לִֽי}} {{ק|([[איוב ג יג]])}}; וסילוק: {{צ|מְ֝אֹ֗ד עָמְק֥וּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים צב ו]])}}. כל טפחה שיש אחריו לגרמיה אי אפשר שיהיה אחר הלגרמיה סילוק, ויהיה קודם הטפחה אתנחתא. ==3.7== פרק על מספר משרתי אלה הטעמים כמה משרתים יהיו לכל טעם. הפזר ג' משרתיו: מרכא ושופר הפוך וגלגל. משרתי הזרקא ג': שופר מהפך ומרכא ושופר עילוי. משרתי הרביע ו': מרכא ושופר מהפך וצינורית ושופר מונח ודחויה ושלשלת. משרתי הלגרמיה ד': מרכא ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית. משרתי האתנח' ז': שופר ודחויה ומרכא ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. משרתי הטפחה ב': שוכב ומרכא. משרתי הסילוק ח': שופר ומארכא ומאיילא ושופר מונח ומקל ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. וככה נסדרו אלה הטעמים: אחר פזר לגרמיה, אחר לגרמיה זרקא, אחר זרקא {{הערה|כולל רודפיה, העולה ויורד.}} רביע, אחר רביע יתיב {{ק|(ואתנח')}}, אחר יתיב אתנחתא, אחר אתנחתא טפחה, אחר טפחה סילוק. ואלה ח' טעמים יתכן להיות כולם ראשי פסוק', חוץ מן היתיב והסילוק שאינן נכנסין לזה התנאי. וזה לפי שהטפחה לא תהיה בג' ספרים כי אם באמצע האחרון שלפסוק, ולא תהיה הטפחה במחצית הראשון שלפסוק כמו שהיא בתחלת הפסוק שלכ"א ספרים, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ולכך בארתי שהטפחה לא תמצא הנה במחצית הראשון שלפסוק. ויש כאן ג' מקומות ששנים מהם בלי משרת, והם {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד מִזְמֽוֹר: קַוֹּ֣ה קִוִּ֣יתִי}} {{ק|([[תהלים מ|תהלים מ א-ב]])}}, {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד לְהַזְכִּֽיר: אֱלֹהִ֥ים לְהַצִּילֵ֑נִי}} {{ק|([[תהלים ע|תהלים ע א-ב]])}}. <small>({{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: שִׁמְעוּ־זֹ֭את כָּל־הָֽעַמִּ֑ים}} {{ק|([[תהלים מט|תהלים מט א-ב]])}}.)</small> ואשר {{תיקון גירסה|הם|הוא}} במשרת: {{צ|שִׁ֥יר מִ֝זְמ֗וֹר לִבְנֵי־קֹֽרַח: גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח|תהלים מח א-ב]])}}. <small>(ג' בטעמ' {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף: אֱלֹהִ֥ים אַל־דֳּמִי־לָ֑ךְ}} {{ק|([[תהלים פג|תהלים פג א-ב]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד: נָכ֣וֹן לִבִּ֣י אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים קח|תהלים קח א-ב]])}}.)</small> אבל הסילוק לא ימצא בכ"א ספרים בתחלת הפסוק לפי שלא ישרתהו אלא משרת אחד, ופסוק משתי תיבות לא ימצא באלה הג' ספרים, ולפיכך ישרתהו יותר משרת אחד ובא הנה בראש הפסוק, ואין בפסוק טעם אחר בלעדו. וזה שאתה תמצאנו בי' מקומות; ג' מהם שיש להם שני משרתים, והם {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד}} {{ק|([[תהלים קח א]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף}} {{ק|([[תהלים פג א]])}}, {{צ|מִזְמ֖וֹר לְדָוִ֣ד לְהַזְכִּֽיר: יְֽיָ֗ אַל־בְּקֶצְפְּךָ֥}} {{ק|([[תהלים לח|תהלים לח א-ב]])}}; ומהם ז' בשופרות מונחים, והם {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מַשְׂכִּֽיל: אֱלֹהִ֤ים ׀ בְּאָזְנֵ֬ינוּ}} {{ק|([[תהלים מד|תהלים מד א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: רָצִ֣יתָ יְיָ֣}} {{ק|([[תהלים פה|תהלים פה א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ ׀ עַֽל־נְגִינַ֬ת לְדָוִֽד: שִׁמְעָ֣ה אֱ֭לֹהִים רִנָּתִ֑י}} {{ק|([[תהלים סא|תהלים סא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ עַֽל־שׁוֹשַׁנִּ֬ים לְדָוִֽד: הוֹשִׁיעֵ֥נִי אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים סט|תהלים סט א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ ׀ עַֽל־הַגִּתִּ֬ית לְאָסָֽף: הַ֭רְנִינוּ לֵאלֹהִ֣ים}} {{ק|([[תהלים פא|תהלים פא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: כָּֽל־הָ֭עַמִּים תִּקְעוּ־כָ֑ף}} {{ק|([[תהלים מז|תהלים מז א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ ׀ לְעֶֽבֶד־יְיָ֬ לְדָוִֽד: נְאֻֽם־פֶּ֣שַׁע לָ֭רָשָׁע}} {{ק|([[תהלים לו|תהלים לו א-ב]])}}. וקבוץ אלה ח' טעמים ימצאו בפסוק {{צ|עַל־זֹ֡את יִתְפַּלֵּ֬ל כָּל־חָסִ֨יד ׀ אֵלֶיךָ֘}} {{ק|([[תהלים לב ו]])}}. ועוד ימצאו ז' טעמ' בפסוק {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ}} {{ק|([[תהלים א א]])}}, וגם בזה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵ֮לֶ֤יךָ יְ֨יָ ׀ אֶקְרָ֗א}} {{ק|([[תהלים כח א]])}}, וגם בזה: {{צ|רָאִ֡תָה כִּֽי־אַתָּ֤ה ׀ עָ֮מָ֤ל וָכַ֨עַס ׀}} {{ק|([[תהלים י יד]])}}. <עד כאן דיני טעמי אמ"ת.{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}> = 4 = ודע כי יש בשרשי המקרא אם היו קודם אלו ג' אותיות במ"ף ובתחלת תיבה תהיה אות וי"ו, נקראת ב'אוּ', כגון {{צ|'''וּבְכָל'''}} {{ק|([[בראשית א כו]])}}, {{צ|'''וּבָאוּ'''}} {{ק|([[שמות ז כח]])}}, {{צ|'''וּפַרְעֹה'''}} {{ק|([[בראשית מא א]])}}, {{צ|'''וּמִצְרַיִם'''}} {{ק|([[בראשית י ו]])}}. ועוד: {{צ|'''וּקְרָא'''}} {{ק|([[יונה א ב]])}}, {{צ|'''וּרְאֵה'''}} {{ק|([[בראשית יג יד]])}}, {{צ|'''וּשְׁמֹר'''}} {{ק|([[דברים ד ט]])}}, וּשְׁכַב, וּגְאֹל, {{צ|'''וּזְכֹר'''}} {{ק|([[קהלת יב א]])}}. ותיבות שבאחריתם מ"ם, כגון {{צ|'''וּקְרָאתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא כג כא]])}}, {{צ|'''וּשְׁמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[שמות יב יז]])}}, {{צ|'''וּרְאִיתֶם'''}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}. וכל וי"ו אשר בראש תיבה אשר האות שלאחריהם ננקדת בשבא הוי"ו נקראת ב'אוּ'; לבד אם באה אחד מאותיות א"ח ה"ע אחריה היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|'''וַאֲמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[בראשית לב כא]])}}, '''וַחֲשַׁבְתֶּם''', {{צ|'''וַעֲשִׂיתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא יט לז]])}}, {{צ|'''וַהֲשֵׁבֹתָם'''}} {{ק|([[מ"א ח לד]])}}. כל לשון דכר {{צ|לך}} אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|לָךְ}} וזקפתא כותהון {{צ|'''לָךְ'''}}, בר מן י"ד בתורה {{צ|'''לְךָ'''}}: {{צ|יְחִידְךָ}} {{ק|([[בראשית כב ב]])}}, {{צ|וְקָרָא}} {{ק|([[שמות לד טו]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[במדבר יח ח]])}}, {{צ|הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כח]])}}, {{צ|בַּצַּר}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, {{צ|וְשָׁמַרְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|וְשָׁמַעְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|יִרְחַק}} {{ק|([[דברים יב כא]])}}, {{צ|וְהִגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז ט]])}}, {{צ|יַגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז י]])}}, {{צ|וְיָד}} {{ק|([[דברים כג יג]])}}, {{צ|וֶהֱשִׁיבְךָ}} {{ק|([[דברים כח סח]])}}. וכל {{צ|שְׁמֳר}}, {{צ|הִשָּׁמֶר}} – {{צ|'''לְךָ'''}}. וכל נתינה דאלה הדברים {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ג' {{צ|'''לָךְ'''}}, וסימן: אכל מלכא בסלא – {{צ|וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים}} {{ק|([[דברים ז טז]])}}, {{צ|אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ}} {{ק|([[דברים יז יד]])}}, {{צ|וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא}} {{ק|([[דברים כו ב]])}}. וי' {{צ|לְךָ}} זקפין בשאר קריה, וסימן: {{צ|הָנִיחַ}} {{ק|([[ישעיהו יד ג]])}}, {{צ|מוֹסֵרוֹת}} {{ק|([[ירמיהו כז ב]])}}, {{צ|כִּי {{ק|תיקון גירסה|אבר|אַגִּיד}}}} {{ק|([[ירמיהו לח טו]])}}, {{צ|הִכֹּן}} {{ק|([[יחזקאל לח ז]])}}, {{צ|שְׁבָא}} {{ק|([[יחזקאל לח יג]])}}, {{צ|מַשְׁלִיךְ}} {{ק|([[מיכה ב ה]])}}, {{צ|לוּ אִישׁ}} {{ק|([[מיכה ב יא]])}}, {{צ|אֱוִלִי}} {{ק|([[זכריה יא טו]])}}, {{צ|מִן הַזֶּרַע}} {{ק|([[רות ד יב]])}}. וכל שופטים וזקפתא דשמואל ונתינתא דמלכים כותהון {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ה' {{צ|'''לָךְ'''}}, וסימן: {{צ|טוֹב}} {{ק|([[ש"א א ח]])}}, {{צ|נְטֵה}} {{ק|([[ש"א יד ז]])}}, {{צ|לוֹא חָטָא}} {{ק|([[ש"א יט ד]])}}, {{צ|לֹא חָטָאתִי}} {{ק|([[שופטים יא כז]])}}, {{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[מ"א ג יג]])}}. וכל אתנחתא וסוף פסוק' דכוותהון {{צ|'''לָךְ'''}}. וכל לשון דכר {{צ|'''אִתְּךָ'''}}, {{צ|'''עִמְּךָ'''}}, בר מן אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}, ובקצת מקומות בזקפתא ורביע דכוותהון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}. מן רישיה דאלה הדברים עד {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} {{ק|([[דברים יד כב]])}} – {{צ|'''וְתִירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים ז יג|שם ז יג]], [[דברים יא יד|יא יד]] [[דברים יב יז|יב יז]])}}, ומן {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} עד סוף סיפרא {{צ|'''תִּירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים יד כג|שם יד כג]], [[דברים יח ד|יח ד]])}}. דע כי אותיות יהו"א מתחלפות אחת בחברתה. אל"ף בה"א, כגון {{צ|'''אֶתְחַבַּר'''}} {{ק|([[דה"ב כ לה]])}} – התחבר; {{צ|'''אֶגְאָלְתִּי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}} – הִגְאָלְתִּי; {{צ|'''אֶשְׁתּוֹלְלוּ'''}} {{ק|([[תהלים עו ו]])}} – הִשְׁתּוֹלְלוּ; {{צ|'''אַשְׁכֵּ֥ים'''}} {{ק|([[ירמיהו כה ג]])}} – {{צ|'''הַשְׁכֵּ֣ם'''}} {{ק|([[ש"א יז טז]])}}; {{צ|'''אַזְכָּרָ֔ה'''}} {{ק|([[ויקרא כד ז]])}} – הַזְכָּרָה; {{צ|'''אָמוֹן'''}} {{ק|([[ירמיהו נב טו]])}} – {{צ|'''הָמוֹן'''}} {{ק|([[ישעיהו יג ד]])}}. ה"א באל"ף: {{צ|'''הֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יד]])}} – {{צ|'''אֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]])}}; {{צ|'''הַהַרְאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}} – {{צ|'''הָאֲרִיאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}}; {{צ|'''הֵיךְ'''}} {{ק|([[דה"א יג יב]])}} – {{צ|'''אֵיךְ'''}}; {{צ|'''אֲדֹרָם'''}} {{ק|([[מ"א יב יח]])}} – {{צ|'''הֲדוֹרָם'''}} {{ק|([[בראשית י כז]])}}; {{צ|'''הֶדֶר'''}} {{ק|([[דניאל יא כ]])}} – {{צ|'''אֶדֶר'''}} {{ק|([[מיכה ב ח]])}}; {{צ|'''כֻּלָּא'''}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}} – {{צ|'''כֻּלָּהּ'''}}. יו"ד באל"ף: {{צ|'''תְּלוּיִם'''}} {{ק|([[יהושע י כו]])}} – {{צ|'''תְלוּאִים'''}} {{ק|([[הושע יא ז]])}}; {{צ|'''בְּלוֹיֵ'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יא]])}} – {{צ|'''בְּלוֹאֵי'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יב]])}}. אל"ף ביו"ד, כמו {{צ|'''אִישַׁי'''}} {{ק|([[דה"א ב יג]])}} – {{צ|'''יִשַׁי'''}}; {{צ|'''מְנָאוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מד]])}} – {{צ|'''מְנָיוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מז]])}}; {{צ|'''הַהַגְרִאִים'''}} {{ק|([[דה"א ה י]])}} – הַהַגְרִיִּם; {{צ|'''הָעַרְבִיאִים'''}} {{ק|([[דה"ב יז יא]])}} – הָעַרְבִיִּם. אל"ף בו"ו: {{צ|'''פּוּאָה'''}} {{ק|([[שופטים י א]])}} – {{צ|'''פֻוָּה'''}} {{ק|([[בראשית מו יג]])}}. יו"ד בו"ו: {{צ|'''פְּנִיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לא]])}} – {{צ|'''פְּנוּאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לב]])}}; {{צ|'''פִּינֹן'''}} {{ק|([[בראשית לו מא]])}} – {{צ|'''פוּנֹן'''}} {{ק|([[במדבר לג מב]])}}; {{צ|'''עַלְיָן'''}} {{ק|([[דה"א א מ]])}} – {{צ|'''עַלְוָן'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''עֵיבָל'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}} – {{צ|'''עוֹבָל'''}} {{ק|([[בראשית י כח]])}}; {{צ|'''שְׁפִי'''}} {{ק|([[דה"א א מ]])}} – {{צ|'''שְׁפוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''מְחִיָּיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}} – {{צ|'''מְחוּיָאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}}; {{צ|'''וְקוֹיֵ'''}} {{ק|([[ישעיהו מ לא]])}} – {{צ|'''וְקֹוֵי'''}} {{ק|([[תהלים לז ט]])}}. יו"ד בה"א, כמו {{צ|'''הוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[יחזקאל כ יא]])}} – {{צ|'''יוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[ש"א כא ג]])}}. ועל ענין זה נהפך אל"ף בו"ו: {{צ|'''אָכַל'''}}, {{צ|'''אָמַר'''}} – {{צ|'''יֹאמַר'''}}, {{צ|'''יֹאכַל'''}}, כי עיקרו לומר אֶאֱכַל אֶאֱמַר, כי האל"ף מן אית"ן. וכן האל"ף השוכן ב{{צ|'''שָׁב'''}} ו{{צ|'''קָם'''}} – {{תיקון גירסה|זי"ן|וי"ו}} {{צ|'''יָקוּם'''}} {{צ|'''יָשׁוּב'''}}. יו"ד {{תיקון גירסה|ילך|{{צ|'''יָלַד'''}}}}, {{צ|'''יָדַע'''}} – וי"ו ב{{צ|'''נוֹלַד'''}} {{צ|'''נוֹדַע'''}}. וכמו הה"א ב{{צ|'''עָשָׂה'''}}, {{צ|'''רָאָה'''}} – יו"ד {{צ|'''עָשִׂיתִי'''}}; וכן ו"ו שוכנת [ב{{צ|'''יוֹם'''}} – אל"ף שוכנת] {{צ|'''יָמִים'''}}; ויו"ד {{צ|'''בַּיִת'''}} – {{צ|'''בָּתִּים'''}}; ו"ו {{צ|'''רֹאשׁ'''}} שהוא אל"ף בכתב – שתים {{צ|'''רָאשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית ב י]])}}; וכן ו"ו הנוספת בפעלים ובשמות בשרק והנופלת עלי במ"ף – אל"ף {{תיקון גירסה|בשרת|בשרק}}, כמו {{צ|'''וְשָׁמַעְתָּ'''}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, {{צ|'''וְקָרָאת'''}} {{ק|([[בראשית טז יא]])}} – {{צ|'''וּבַייָ'''}} {{ק|([[יהושע כב יט]])}}, {{צ|'''וּמֵיְיָ'''}} {{ק|([[משלי טז א]])}} {{צ|'''וּמֵאֱלֹהִים'''}} {{ק|([[דה"ב כב ז]])}}. ודע כי קריאת ה"א ואל"ף החלוקות אין ביניהם הפרש, ויותר בסוף המלים והשמות והקדם להם קמץ גדול. ולכן באל"ף אשר עיקרו להיות כמו {{צ|'''שֵׁנָא'''}} {{ק|([[תהלים קכז ב]])}}{{הערה|ואולי הכוונה ל{{צ|וְשִׁנָּא}} {{ק|([[מ"ב כה כט]])}}. המשפט כולו משובש וצריך תיקון.}} עיקרו להיות מן מ{{צ|'''שֵׁנָה'''}}. {{צ|'''גָּבְהָא'''}} {{ק|([[יחזקאל לא ה]])}}, {{צ|'''דֶּשֶׁא'''}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|קְרֶאןָ [לִי] '''מָרָא'''}} {{ק|([[רות א כ]])}}, כולן במקום ה"א. {{צ|'''אָתָא'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]] עי"ש)}}, {{צ|'''תֹּבֵא'''}} {{ק|([[משלי א י]])}}, {{צ|'''אָנָּא'''}} באל"ף ובה"א. וה"א אשר ב{{צ|'''צֹנֶה'''}} {{ק|([[תהלים ח ח]])}} אל"ף שב{{צ|'''צֹאן'''}}. וכן כתוב {{צ|'''לֹא'''}} באל"ף {{ק|([[שמות כא ט]] ועוד)}}. וכן יו"ד הבאה אחר קמץ ועיקרה להיות אל"ף והיא יו"ד, כמו {{צ|'''בְּגָדָיו'''}} {{ק|([[בראשית כז כז]])}}, {{צ|'''סוּסָיו'''}} {{ק|([[ישעיהו ה כח]])}}, {{צ|'''פָּרָשָׁיו'''}} {{ק|([[שמות יד כו]])}}, {{צ|'''עֵינָיו'''}} {{ק|([[בראשית יג י]])}}; ונכתבה ביו"ד לענין {{צ|'''עֵינַי'''}} {{ק|([[בראשית לא י]])}}, {{צ|'''בְּגָדַי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}}; כי היא יו"ד הקיבוץ ב{{צ|'''בְּגָדִים'''}} {{ק|([[ויקרא ו ד]])}}, {{צ|'''פָּרָשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית נ ט]])}}, {{צ|'''סוּסִים'''}} {{ק|([[דברים יז טז]])}}; ויו"ד השניות ב{{צ|'''יָדַיִם'''}} {{ק|([[בראשית לד כא]])}}, {{צ|'''עֵינַיִם'''}} {{ק|([[בראשית כ טז]])}}, {{צ|'''רַגְלַיִם'''}} {{ק|([[ויקרא יא מב]])}}. {{תיקון גירסה|ויו"ד|וה"א}} אשר ב{{צ|'''פֶּה'''}} היא יו"ד אשר ב{{צ|'''פִּי'''}} ו{{צ|'''פִּיו'''}} ו{{צ|'''פִּיהוּ'''}}. ה"א שב{{צ|'''שֶׂה'''}} [היא יו"ד] אשר ב{{צ|'''שְׂיֵהוּ'''}} {{ק|([[ש"א יד לד]])}} ב{{צ|'''שֵׂיוֹ'''}} {{ק|([[דברים כב א]])}}. ונכתבה ה"א בו"ו, כמו {{צ|'''רָאֹה'''}} {{ק|([[שמות ג ז]])}}, {{צ|'''בָּנֹה'''}} {{ק|([[מ"א ח יג]])}}. {{צ|'''פֹּה'''}} פעמים ו"ו {{ק|([[יחזקאל מ י]])}}. {{צ|'''מֵחֲט֪וֹא'''}} {{ק|([[תהלים לט ב]])}} – {{צ|'''מֵחֲטֹ֣א'''}} {{ק|([[ש"א יב כג]])}} – {{צ|'''מֵחֲטוֹ'''}} {{ק|([[בראשית כ ו]])}}. דע כי לא יהיה פעל מן הפעלים פחות מג' אותיות אלא אם תחוסר אחת מג' אותיות חסר והיה עיקרו להיות ב'. כן מנהג לשון הקודש להיות פעמים תוספת ופעמים מחסרת. והפעלים מתחלקים על ב' פנים: יש מהם קל ויש מהם כבד. והקל על אופן אחד, אבל הכבד מתחלק לכמה פנים. וראה לקל הבא מן הפעלים על משקל פָעַל,{{הערה|בקטע זה הפעלים נוקדו מהשערה, ולעתים נבחרה צורה אחת מתוך כמה אפשריות (לע"ע לא נעשתה השוואה מול המקור הערבי).}} כאומרך שְׁמֹר או שָׁמוֹר, ולפֹעל העבר שָׁמַר, ולפֹעלו שׁוֹמֵר, ולמפעלו שָׁמוּר. וכמהו קְנֵה ציויו; בָּנָה, קָנָה – עבר, קוֹנֶה – פועֵל, קָנוּי – פעוּל, שָׁמוּר. וכמהו אָסַף; אֻסַּף – פֹעל שלא הוזכר פֹעלו; נפעל: נֶאֱסַף, נִשְׁמַר, נִקְנָה; מופעל: נֶאֱסָף, נִשְׁמָר, נִקְנֶה. וכללו שלדבר: כל פעל שנפחת מ"ם מן פֹעלו ומן מופעלו הוא הפעל הקל. והפעל הכבד מהפעול: פֻעַל, הָפְעַל, פַעוּל, פוֹעֵל. כאמרך שַׁבֵּר; שִׁבֵּר, שִׁבַּר – פועל עבר; מְשַׁבֵּר – פועֵל; מפועל: מְשֻׁבָּר; והמתפעל: מִשְׁתַּבֵּר. וכמוהו דַּבֵּר – ציווי; דִּבֵּר – פועל עבר; מְדֻבָּר – מופעל. וכן בא"ח ה"ע, פעל הקל: שְׁלַח, שׁוֹלֵחַ, שָׁלַח, נִשְׁלָח. והכבד: שַׁלַּח, שִׁלַּח, מְשַׁלֵּחַ, מְשֻׁלָּח, מִשְׁתַּלֵּחַ. וכבד אחר: הַשְׁלֵחַ, {{תיקון גירסה|השלוח|הִשְׁלִיחַ}}, מַשְׁלִיחַ, מָשְׁלָח. וכן מנהג כל הפעל הקל להיות רפי ובלא מ"ם בראש פֹעלו ומִפעלו, וכשלא תהיה בתחילתו אם ראוי להיות דגש; חוץ מתיבה אחת: {{צ|וַאֲבִיכֶן '''הֵתֶל''' בִּי}} {{ק|([[בראשית לא ז]])}}, כי ראוי היה לדגשו, כמו {{צ|'''וַיְהַתֵּל''' בָּהֶם אֵלִיָּהוּ}} {{ק|([[מ"א יח כז]])}}. <!-- (מכאן חיוג') -->אותיות החליקה ג', והן או"י. אילו ג' אותיות המשתתפות בלשון הקודש לשני ענינים מופרשין בלשון. האחד: {{תיקון גירסה|הנעת|הנעה}} נראית יוצאה בלשון, שיכון ידוע נראה לעינים, כשאר האותיות בהנעתן ובשיכונן; והענין השיני: שיכון נעלם שאינו נראה. ונשתתפו אילו אותיות לב' פנים מן השיכון מופרשין אחד מחבירו, האחד ידוע ונראה, והב' נעלם. הנראה: כגון האל"ף אשר ב{{צ|'''וַיֶּאְסֹר'''}} {{ק|([[בראשית מו כט]])}}, כי היא שוכנת ונראית ויוצאה בלשון; וכגון {{צ|לֹא '''שָׁלַוְתִּי'''}} {{ק|([[איוב ג כו]])}}, {{צ|כֻּלֹּה '''מְקַלְלַוְנִי'''}} {{ק|([[ירמיהו טו י]])}}, הנראית שיכונה בלא העלמה; וכגון יו"ד {{צ|'''וַיְשַׁבֵּר'''}} {{ק|([[שמות לב יט]])}}, {{צ|'''וַיְדַבֵּר'''}} {{ק|([[בראשית ח טו]])}}, הנראה שיכונן. והאופן הב' עלום, כגון אל"ף {{צ|'''וְקָאם''' שָׁאוֹן {{תיקון גירסה|בעי"ן|בְּעַמֶּךָ}}}} {{ק|([[הושע י יד]])}}, {{צ|'''רְפָא''' נָא}} {{ק|([[במדבר יב יג]])}}, שהיא שכונה ועלומה ואינה נראת; וכגון ו"ו {{צ|'''שׁוֹפָר'''}}, {{צ|'''עוֹלָם'''}}, ויו"ד {{צ|'''שֵׂעִיר'''}}, {{צ|'''רָבִיד'''}}, {{צ|'''דָּוִיד'''}}. ולענין זה האחר נקראו 'אותיות החליקה', כי יחלקו עד עת שיעלמו ולא יהיה להם בלשון ראיה ולא {{תיקון גירסה|הרגשת|הרגשה}}. אבל המודיען {{תיקון גירסה|לשמיעת|לשמיעה}} – הנעת מה שלפניהן קמץ או בפתח או בשאר השבעה מלכים. ונקראו 'אותיות המשך' ו'הפרישה' לפי שיוסיפו בפעלים ובשמות בעבור המשך {{תיקון גירסה|ההוויה|ההווה}} בהן, כגון ו"ו {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}} ו{{צ|'''גִּבּוֹר'''}} הנוספת למשיכת הדיבור ואינה עיקר. ודע כי הה"א {{ק|(ה)}}נכתבת במקום אותיות החליקה, ויותר בסוף הדברים והשמות. אך כתיבתה במקום אל"ף החלוקה בסוף הדברים והשמות רבתה לרוב עד מאד כדי שלא יאמר אדם שהיא אל"ף חלוקה בעקר, אלא יש לזולתו לומר שהיא ה"א חלוקה. אבל יש ביניהם הפרש, כי הה"א לא {{תיקון גירסה|יקרא|יקרה}} לה שיכון וחליקה בהצטרפת הפעלים כמו שיקרא לאו"י. ואם נפשך לומר: מצינו {{צ|'''הָלַךְ'''}} בחלוקת ה"א כאומרך {{צ|הָלֹךְ '''אֵלֵךְ''' עִמָּךְ}} {{ק|([[שופטים ד ט]])}}, {{צ|'''יֵלְכוּ''' הָלוֹךְ}}, כי השוכן החלק אשר אחר [אל"ף] {{צ|'''אֵלֵךְ'''}} ויו"ד {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – {{ק|(ו)}}ה"א אשר ב{{צ|'''הָלַךְ'''}}. יתכן לומר כי הם ב' שורשין: הָלַךְ, יָלַךְ, ויהיה עיקר {{צ|'''הָלוֹךְ'''}} – הָלַךְ, ועיקר {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – {{תיקון גירסה|ולך|יָלַךְ}}, ונדבר בהם בשיתוף לפי שפירושן אחד. ודע כי פעמים יוסרו אלה השוכנים החלוקים מן הכתיבה להקל הלשון ולבטחון שהן נראין בלשון, כמו {{צ|'''גִּבּוֹר'''}}, {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}}, {{צ|'''שׁוֹפָר'''}} ו{{צ|'''עוֹלָם'''}}, שנכתבו פעם חסירין ופעם מלאין, וכן {{צ|'''דָּוִד'''}} ו{{צ|'''יַעֲקֹב'''}} ו{{צ|'''אַבְשָׁלוֹם'''}} פעמים חסירין ופעמים מלאין. ולפי דרכינו נלמוד כי הרוצה ממנו להחסיר או להשלים אלו השמות והפעלים כאשר כתבנו אחד לחבירו אין עליו כלום. <!-- (עד כאן חיוג') --> כ"ב אותיות הם, י"א זכרים י"א נקבות. מיכא"ל ב"ן הוש"ת, וסימן אחר שמלאכת"ו בינ"ה; והנקבות: גז"ע צד"ק רפ"ס ח"ט. וזה מנהגם: אם יתכפלו אותיות הזכרים בראש התיבה הראשונה אינה יסוד, כגון {{צ|'''אֲאַמִּצְכֶם'''}} {{ק|([[איוב טז ה]])}}, {{צ|'''אֲאַזֶּרְךָ'''}} {{ק|([[ישעיהו מה ה]])}}, {{צ|'''בַּבָּתִּים'''}} {{ק|([[שופטים יח יד]])}}, {{צ|'''בְּבֹאוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לג יח]])}}, {{צ|'''בְּבִגְדוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|'''הָהָר'''}} {{ק|([[שמות ג יב]])}}, {{צ|'''הָהֵם'''}} {{ק|([[בראשית ו ד]])}}, {{צ|'''הַהֹלֵךְ'''}} {{ק|([[דברים א ל]])}}, ({{צ|'''וָוִים'''}} {{ק|([[שמות לח כח]])}},{{הערה|מילה זו אינה מתאימה לרשימה, ויש עליה הגהה בגיליון שקשה לפענחה, ואולי צ"ל: {{צ|'''נָנוּס'''}} {{ק|([[ש"ב יח ג]])}}.}} וכל הזכרים כענין הזה, אם תוציא הראשונה מן הכפולות נשאר הדיבור שלם. אבל הנקיבות, אם תמצא שתים מהם בראש התיבה יהיו שתיהן, כגון {{צ|'''גַּגּוֹת'''}} {{ק|([[מ"ב יט כו]])}}, {{צ|'''דַּדַּיִךְ'''}} {{ק|([[יחזקאל כג כא]])}}, אם תוציא אחת מהן מן התיבה נשחת הדיבור. וכן כל האותיות הנקבות נוהגות. אין במקרא תיבה גדול מי"א אותיות, והן ג' תיבות: ({{צ|וכתועבותיהם}} {{צ|וכעלילותיהן}}) <{{צ|'''וּכְתוֹעֲבוֹתֵיהֶן'''}} {{ק|([[יחזקאל טז מז]])}}, {{צ|'''וְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם'''}} {{ק|([[יחזקאל כ מד]])}}, שניהם ביחזקאל, והראשון הוא כתוב ברוב ספרים מלא כאשר כתבת{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}> {{צ|'''וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים'''}} {{ק|([[אסתר ט ג]])}}. ולא פחותה מב' אותיות, כגון {{צ|'''אֶל'''}}, {{צ|'''בֵּן'''}}, {{צ|'''בָּם'''}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|'''אֵת'''}}, ודומ'. ויש אחת בתורה שהיא מאות אחת: {{צ|'''הֲ''' לַיְיָ}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, והיא נקראת עם השם הסמוך לה, ואין זולתה. {{צ|'''אָנִי'''}} בספר קהלת ה', וסימן: {{צ|שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת ב יג]])}}, {{צ|גַּם זֹה}} {{ק|([[קהלת ב כד|ב כד]])}}, {{צ|הִנֵּה אֲשֶׁר}} {{ק|([[קהלת ה יז|ה יז]])}}, {{צ|אֲשֶׁר חֹטֶא}} {{ק|([[קהלת ח יב|ח יב]])}}, {{צ|וְאָמַרְתִּי}} {{ק|([[קהלת ט טז|ט טז]])}}. {{צ|הֵבִין}} ג' בקרייה, וסימן: {{צ|הַפְכְּכֶם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|דַּרְכָּהּ}} {{ק|([[איוב כח כג]])}}, {{צ|וְדָנִיֵּאל}} {{ק|([[דניאל א יז]])}}. {{צ|הִיא}} דויקרא: {{צ|פָּתוֹת}} {{ק|([[ויקרא ב ו]])}}, {{צ|וְנָתַתָּ}} {{ק|([[ויקרא ב טו|ב טו]])}}, {{צ|תַשִּׂיג}} {{ק|([[ויקרא ה יא|ה יא]])}}, {{צ|וֶהֱבִיאָהּ}} {{ק|([[ויקרא ה יב|ה יב]])}}, {{צ|צַו}} {{ק|([[ויקרא ו ב|ו ב]])}}, {{צ|לֹא תֵאָפֶה}} {{ק|([[ויקרא ו י|ו י]])}}, {{צ|דַּבֵּר}} {{ק|([[ויקרא ו יח|ו יח]])}}, {{צ|כל דכר}} {{ק|([[ויקרא ו כב|ו כב]])}}, {{צ|קְחוּ}} {{ק|([[ויקרא י יב|י יב]])}}, {{צ|וַאֲכַלְתֶּם}} {{ק|([[ויקרא י יג|י יג]])}}, {{צ|מַדּוּעַ}} {{ק|([[ויקרא י יז|י יז]])}}, {{צ|הָאַרְנֶבֶת}} {{ק|([[ויקרא יא ו|יא ו]])}}, ב' בו, {{צ|הַבְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא יא כו|יא כו]])}}. {{צ|{{תיקון גירסה|יומת|יָמוּת}}}} {{ק|([[ויקרא יא לט]])}} ומן {{צ|אִם בַּהֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג ד|יג ד]])}} עד {{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} {{ק|([[ויקרא יג יא|שם פסוק יא]])}} – {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} עד {{צ|וּבָשָׂר}} {{ק|([[ויקרא יג יח|שם פסוק יח]])}} – {{צ|הִוא}}, ומן {{צ|וּבָשָׂר}} עד {{צ|אִישׁ}} דנתקים {{ק|([[ויקרא יג כט|שם פסוק כט]])}}– {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|אִישׁ}} דנתקים עד {{צ|וְכִי יִהְיֶה בַקָּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם פסוק מב]])}} – {{צ|הִוא}}. {{צ|פֹּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נב|שם פסוק נב]])}}, {{צ|פְּחֶתֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נה|שם פסוק נה]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יד מד|יד מד]])}}, {{צ|טֻמְאָתוֹ}} {{ק|([[ויקרא טו ג|טו ג]])}}, {{צ|יֹשֶׁבֶת}} {{ק|([[ויקרא טו כג|טו כג]])}}, {{צ|טְמֵאָה}} {{ק|([[ויקרא טו כה|טו כה]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} קדמאה {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}},{{הערה|כתוב שם {{צ|היא}}, והכוונה רק שבראשון {{צ|הִיא}} ובשני {{צ|'''הוּא'''}}. כנראה עיקר מטרת רשימה זו היא להבדיל בין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הִוא}} לבין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הוּא}} ולא לציין היכן כתוב {{צ|הוא}} והיכן {{צ|היא}} (אם כי גם דבר זה נעשה באופן חלקי).}} {{צ|בַּדָּם}} קדמאה {{ק|([[ויקרא יז יא|יז יא]])}}, {{צ|דָּמוֹ}} בתראה {{ק|([[ויקרא יז יד|יז יד]])}}, {{צ|עֶרְוָתָהּ}} {{ק|([[ויקרא יח ז|יח ז]])}} כולהון {{צ|הִוא}} {{ק|([[ויקרא יח]])}}, {{צ|גִּלְּתָה}} {{ק|([[ויקרא כ יח|כ יח]])}}, {{צ|נִדָּה}} {{ק|([[ויקרא כ כא|כ כא]])}}, {{צ|זִמָּה}} {{ק|([[ויקרא כ יד|כ יד]])}}, {{צ|מְחַלֶּלֶת}} {{ק|([[ויקרא כא ט|כא ט]])}},{{הערה|כאן כתוב הִיא.}} {{צ|בִּתְרוּמַת}} {{ק|([[ויקרא כב יב|כב יב]])}}, {{צ|שַׁבָּת}} {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}}, {{צ|עֲצֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא כג לו|כג לו]])}}, {{צ|יוֹבֵל}} שלשה {{ק|([[ויקרא כה#כה י|כה י-יב]])}}, {{צ|אֲחֻזָּתָם}} {{ק|([[ויקרא כה לב|כה לב]])}} {{צ|נְקֵבָה הִוא}} {{ק|([[ויקרא כז ד|כז ד]])}}. = הערות ויקיעורכים = {{טקסט מושלם}} [[קטגוריה:לשון הקודש ודקדוק]] [[קטגוריה:יצירות שנכתבו בערבית יהודית]] gw7zy3s284i14y6sro1h9up4oss0eek 0 1744207 3088052 3087607 2026-10-11T10:29:33Z מו יו הו 37729 /* כתבי יד */ 3088052 wikitext text/x-wiki "טעמי המקרא" הוא שמו של אחד משני התרגומיים העבריים{{הערה|התרגום השני מכונה "הוריית הקורא", והוא מופיע ב[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.402 כ"י ספריית הוטיקן, Ms. ebr. 402], עמ' 80א-89ב.}} שנעשו בימה"ב לספר "מכ'תצר הדאיה אלקאר" (=הוריית הקורא הקצר), שבעבר יוחס לרבי [[w:יהודה אבן בלעם|יהודה אבן בלעם]] וכיום סבורים כי מחברו הוא [[w:אבו אל-פרג' הארון|אבו אל-פרג' הארון]], חכם קראי ירושלמי בן המאה ה-11. תרגום זה מכונה כך בכ"י פריס, Ms. hebr. 1221, שממנו נדפס הספר לראשונה ע"י יוחנן מירקירוס, פריס שכ"ו. העתקה נוספת של תרגום זה מצויה בכ"י מילאנו, הספריה האמברוסיאנית, 88 (A 186 inf.), ושם הוא מכונה "תוכן עזרא".{{הערה|בכתב יד זה ההעתקה נקטעה באמצעה (באמצע פרק 2.6.4 במהדורתנו) והיא מתחלפת בהעתקה מספר אחר.}} מהדורת ויקיטקסט מבוססת על שני כתבי יד אלו, בהתאם לכללים הבאים: *בשינויי נוסחאות ללא הבדל משמעותי (או כשבאחת הנוסחאות טעות מוכחת) נבחר הנוסח הטוב יותר. *אם שניהם כאחד טובים ניתנה בדרך כלל עדיפות לנוסח כ"י פריס מהסיבות הבאות: 1. כאמור, נוסח כתב יד זה הגיע אל הדפוס. 2. בדרך כלל יש בו פחות טעויות. 3. נראה שהוא נאמן יותר למקור מאשר תוכן עזרא שכפי הנראה מכיל תוספות רבות, ויש סיבה איפוא להניח שגם חלק מהשינויים מקורם בעיבוד מאוחר. *כשיש הבדל משמעותי בין הנוסחאות הוצגו שתיהן בזו אחר זו בתוך [סוגריים מרובעים]. *כמו כן כשבאחד מכתבי היד תוספת שאין בשני, היא מוצגת בסוגריים. *כל המובאות מן המקרא נערכו מחדש ע"פ התנ"כים המדויקים, לא צוינו שינויי איות קלים. במקום שמוכח כי לפני המחבר עמד נוסח שונה, מוצג נוסח המחבר, ולצד הקישור לפסוק נוסף: "עי"ש". *במהדורה זו נוסף ניקוד לפסוקים וכן ניקוד חלקי בעת הצורך, פיסוק חדש, וחלוקה חדשה לפסקאות. *עוד נוספה במהדורה זו חלוקה באמצעות כותרות של מספרים, העוקבת אחר החלוקה הפנימית של הספר. ==קישורים== ===כתבי יד=== *טעמי המקרא – [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001318550205171/NLI כ"י פריס, Ms. hebr. 1221] *קצת טעמי המקרא (העתקה מכ"י פריס שנעשתה במאה ה-19) – [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001868330205171/NLI#$FL32469552 כ"י לונדון, הספרייה הבריטית, Or. 16089] *תוכן עזרא – [https://digitallibrary.unicatt.it/veneranda/0b02da82803a7798 כ"י מילאנו, הספריה האמברוסיאנית, 88 (A 186 inf.)] *תוכן עזרא – [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768830205171/NLI סריקה ממיקרופילם באתר הספריה הלאומית] *תוכן עזרא – [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768830205171/NLI#$FL26978647 כ"י מוסקבה, ספריית המדינה של רוסיה, Ms. Guenzburg 258] ===ספרי דפוס=== *[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010893690205171/NLI פריס שכ"ו] *[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010893610205171/NLI דפוס צילום בהוצאת מקור, ירושלים תשל"ח] **[http://www.teachittome.com/seforim2/seforim/taamey_hamikra.pdf סריקה שנעשתה ממהדורה זו] *{{היברובוקס|שער טעמי ג' ספרים אמ"ת|אמשטרדם תרי"ט,|35317}}. מהדורה של החלק השלישי מתוך הספר, מבוססת על מהד' פריס שכ"ו. ===מהדורה דיגיטלית=== [https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur=759000&page=1 טעמי המקרא, תרגום] באתר '''מאגרים''' של האקדמיה ללשון עברית. ==הערות== <references/> 8chc1531d71ie0t3169n5118dhlz8fs 104 1754624 3087992 3087952 2026-10-10T20:54:26Z Nahum 68 3087992 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="Nahum" />‫משבצות זהב‬ ‫אורח חיים הלכות שבת‬ אשל אברהם</noinclude><קטע התחלה=טז רנג ב/>'''וכל זה,''' וסיים: קרקע, היינו עודן בידו, או (מניחם) [ממיחם] למיחם ודעתו להחזירה – דווקא כשנטלו מערב שבת ומחזיר בשבת, הא לסמוך באין גרופה, ולדיעה שניה תוכה או אין גרופה בחזרה – אסור ודאי אף שנטלו בשבת, דכהאי גוונא לא שייך חילוק זה. והוא פשוט בזה: '''{{ק|(יב)}} וטוב להחמיר.''' עיין ט"ז. והמנהג להקל, כמו שכתב הר"ב בזה. [[שולחן ערוך אורח חיים רנג ה|ובסעיף ה]] בהג"ה יבואר עוד בזה אי"ה: '''{{ק|(יג)}} אם.''' עיין ט"ז, וכן כתב המ"א אות י"ט, מדין בישול נגעו ביה, וכן כתב הלבוש, משום מבשל. ויש לי הרהורי דברים בכאן, והנני פורטם בעזר ה' יתברך: '''ראשונה''' צריך לברר איזו הוא בישול דבר תורה ואיזו מדרבנן, עיין סימן שי"ח בט"ז אות ג' ד', יש אומרים כמאכל בן דרוסאי רק מדרבנן, ויש אומרים לח נצטנן רק מדרבנן, ואם כן נהפוך הוא, אי בישל בשבת פחות ממאכל בן דרוסאי אין צריך כדי שיעשו, ואם מאכל בן דרוסאי, כדי שיעשו להלבוש בשי"ח סעיף א הביאותיו לעיל באות יו"ד. ומאחר דכדי שיעשו דרבנן הוא יש להקל. גם יש אומרים כל דעביד ישראל מעשה בידים, אף דרבנן אין צריך כדי שיעשו, ולא בעי כדי שיעשו אלא עכו"ם או שהה, כבסעיף א בהג"ה שניה, הואיל וממילא. ומהו נצטנן בלח, הנה במ"א אות י"ט וסימן שי"ח אות י"ב יעו"ש, ומשמע נמי לח שהורק בכלי שני אף יד סולדת בו תו יש בו משום בישול. וכל זה מדינא, אבל המנהג להקל אם לא נצטנן לגמרי כמו שכתב [[שולחן ערוך אורח חיים שיח טו|בשי"ח סעיף ט"ו]] בהג"ה וכאן [[שולחן ערוך אורח חיים רנג ה|סעיף ה]] בהג"ה: ומהו דבר לח? הנה הב"י הביא בשם רבינו ירוחם בחלק ג בשם הרב רבינו יונה, כל '''שרובו''' רוטב וצונן ומצטמק ויפה לו הוה מבשל גמור, משמע כשמיעוט רוטב אין זה מבשל. ועיין אליה רבה סימן שי"ח אות י"א הביא זה בשם מנחת כהן והניח בצריך עיון, ובאמת הם דברי ה"ר יונה. ולכאורה מראין הדברים כמו שכתב [[ט"ז על אורח חיים שיח#טז ד|הט"ז בשי"ח ד]], דאף נצטנן '''בלח''' הוה מן התורה (וכמו שכתב ה"ר יונה '''מבשל גמור'''), מכל מקום מלאכת מחשבת אסרה תורה וכל שנצטנן בלח ומרתיחו להצטמק ויפה לו הוה בישול דבר תורה, ובמצטמק ורע לו אין דעתו להצטמק, יעו"ש. והיינו דעיקר הבישול הוא שמצטמק, ולפי זה שפיר הולכין בתר רובו, דרובו רוטב מצטמק ויפה לו הוא ומתכוין לצימוק והוה בישול, ואם רובו יבש אין דעתו לצימוק כי מצטמק ורע לו הוא לייבש. ועיין סימן שי"ח באליה רבה אות יו"ד בשם המנחת כהן, דאין אנו בקיאין איזה מצטמק ורע לו, ועיין גמרא [[שבת לח א]], ובמנחת כהן לפת ותמרי ודייסא ומים חמין מצטמק ורע לו. והנה לפת שלנו מייארין ורובין עינינו רואות שמצטמק ויפה לו הוא, ועיין [[שבת לז ב|ל"ז ב]] '''לפדא''' בדלי"ת וכצ"ל ברא"ש שם, אם כן אם יש בהן מים אסור. ועיין מ"א לקמן אות ל"ט ושם אפרש בעזה"י. כי נראה אם יש רוטב ובשר יחד, לרוטב מצטמק ויפה לו ולבשר מצטמק ורע לו כל שנצטנן, ונאסר הרוטב כשחממו בשבת, אף הבשר נאסר דבלע מאיסור. ולא מיבעיא רוטב מים דהוה אינו מינו אף באיסור דרבנן צריך ששים כמבואר ביורה דעה, וכחל הקילו שיהא מן המניין, ואפילו צלי קדר. ואין תימר דמוחל ובשר חד מינא בטעמא, מכל מקום אף באיסור דרבנן בלח ומינו צריך שישים. ועד כאן לא צידד [[ש"ך על יורה דעה קט#שך ט|הש"ך בק"ט ט]] אלא יבש וכמו שכתבתי בפריי שם, אין מקומו פה, ואם ירצה ה' במגן אברהם ל"ט אבאר זה: ואמנם הדבר הקשה עלי הוא מה שכתב המ"א לקמן אות ל"ו דנצטנן אף ביבש אסור, דלא התירו אלא '''חזרה''' בשבת (באופנים המבוארים כאן דמותר), לא להניח לכירה לכתחילה בשבת. וזה סותר לכאן. וראיתי לתוספת שבת אות מ"ו הרגיש בזה, יעו"ש. והנה לי העני נראה שהפרש יש בין נצטנן לנצטנן לגמרי, כי מחמת בישול כל שאין יד סולדת בו או כלי שני יש בו בישול, כמו שכתב המ"א בשי"ח אות י"ב '''ומנהגא''' הוא דמקילין כשלא נצטנן לגמרי, כמו שכתב הר"ב [[שולחן ערוך אורח חיים שיח טו|בשי"ח סעיף ט"ו]], לא מדינא, כי כמה פוסקים אוסרים כל שאין יד סולדת בו '''בלח.''' ואמנם ביבש ונצטנן, כל שחם קצת, אפילו אין יד סולדת בו שרי דלית ביה משום בישול, הא נצטנן '''לגמרי''' אסור, '''דחזרה''' תנן, לא '''לכתחילה.''' וכל זה עליה, אבל לסמוך אף נצטנן לגמרי כל שאין בו בישול מותר, כמו שכתב בשי"ח סעיף ט"ו, מותר להניחו '''כנגד''' המדורה וכמו שכתב המ"א שם אות ל"ח, והוא ברא"ש פרק כירה דף מ"ם ע"ב יעו"ש. אם כן יפה כתב המ"א לקמן אות ל"ו שלא נצטנן '''לגמרי,''' דאז מדינא אסור אף '''ביבש''' ליתן לתוך התנור ממש. ואי"ה לקמן יבואר עוד וכאן אין להאריך. מהו לח ויבש עיין סימן רנ"ד מגן אברהם א ושי"ח מגן אברהם מ"ם: ואכתי פש גבן לברורי דבר אחד, והוא דהטמנה לא הוה [אלא] כשהקדירה מכוסה בה ונוגעת בהם מכל צד, הא בתוך התנור וכו' לא הוה הטמנה. מכל מקום צריך לידע, כירה באיזה עניין מוספת הבל או לאו, והוא [[שולחן ערוך אורח חיים רנז ח|ברנ"ז סעיף ח]] כתב המחבר: אף על פי שמותר להשהות על גבי כירה שיש בה גחלים וכו', מחמת '''אש''' שתחתיהם מוסיף הבל ואסור. והוא מגמרא [[שבת מז ב|מ"ז ב']]: קופה שטמן וכו', משמע לכאורה הא אין תחת זה לאו מוסיף הבל הוא. ואמנם בר"ן ריש פרק כירה וברז"ה, דרש"י פירש הטמנה וכירה קטומה מוסיף הבל, ובחידושי הרשב"א אף קש וגבבא, משמע מוסיף הבל. ואפשר אף גרופה מוסיף הבל, ועיין [[מגן אברהם על אורח חיים רנז#מא יח|מ"א רנ"ז ח"י]]. ומכל מקום כשאין יד סולדת בו לאו מוסיף הבל מיקרי ולא שייך גזירה דשמא יטמין ברמץ, שאין יד סולדת בו אין רא[ו]יה לבישול, מה שאין כן הטמנה דגפת. ואי"ה ברנ"ז יבואר עוד, ועיין סעיף ה בהג"ה יש מתירין בתנור שאפו מבעוד יום ומ"א אות ל"ה, ושם יבואר אי"ה עוד בזה לעניין כירה שאין יד סולדת בו לענין חזרה בתוכה בשבת, וכאן אין להאריך בזה: מה הן מצטמק ויפה לו ומצטמק ורע לו עיין רא"ש פרק כירה דף ל"ו ע"ב, '''לפתא''' תמרי ודייסא מצטמק ורע לו וכרוב ופולין ובשר טרוף מצטמק ויפה לו, והוא [[שבת לז ב|בדף ל"ז ב]] [[שבת לח א|ודף ל"ח א]], ושם נאמר '''לפדא''' בדלי"ת, תבשיל מתאינים, אבל '''לפתא''' בתי"ו אמרו שם מצטמק ויפה לו, וכצ"ל ברא"ש, ועיין אליה רבה בשי"ח אות יו"ד בשם מנחת כהן '''לפת''' טעות סופר וצריך להיות לפדא. וכבר הגהתי לעיל כן יע"ש, ודבר שאין מפורש בתלמוד אין לנו להקל בזה: '''{{ק|(יד)}} אסור.''' עיין ט"ז. ועיין מ"א אות כ"ה ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים רנז ד|סימן רנ"ז סעיף ד]], כיסהו ונתגלה בשבת מותר לכסותו בדבר שאין מוסיף הבל. ומכל מקום כאן בתנור לא הוה הטמנה, כמו שכתבנו באות י"ג, והוה זה תחילת הטמנה דאסור בשבת אף אין מוסיף הבל. ועיין הגהות מיימוני פרק ד' דשבת אות א' בדיני הטמנה. ובלבוש כתב שמוסיפין הבל, צ"ע: '''{{ק|(טו)}} סמוך.''' עיין ט"ז. עיין אות י"ג מה שכתבנו בשם הר"ן, ועיין מ"א אות כ"ז, ואי"ה שם יבואר וכאן אין להאריך: '''{{ק|(טז)}} ובתנור.''' עיין ט"ז. הקשה על רמ"א בתנור, שבזמן התלמוד כבר כתב המחבר בסעיף א דאפילו לסמוך אסור, ושלנו שרי ככירה. ויש ליישב דחזרה סמוך לברכו אסור לדעה זו אפילו רוצה ליקח ממנה קודם שבת, דהוה כחזרה בשבת, ואם כן מה ראיה משהיה בסעיף א, דעתו עד שבת, וכאן הוה אמינא דשרי לחזור על מנת שיקח קודם שבת. ועיין תוספת שבת אות ל"ח הקשה דחזרה אף מצטמק ורע לו אסור, יעו"ש:<קטע סוף=טז רנג ב/> <קטע התחלה=טז רנג ד/>'''{{ק|(יז)}} יש.''' עיין ט"ז. [[שולחן ערוך אורח חיים שיח ד|ובסימן שי"ח סעיף ד]] [[שולחן ערוך אורח חיים שיח טו|ובסעיף ט"ו]], דמקילין אם לא נצטנן '''לגמרי''' שרי אף שאין יד סולדת בו, אם כן שרי הכא וכמו שכתב המגן אברהם אות ל"ב. והר"ב סמך אמה שכתב בסעיף ה ולקמן סימן שי"ח סעיף ט"ו. ועיין מגן אברהם אות ל"ט, ואי"ה שם יבואר:<קטע סוף=טז רנג ד/> <קטע התחלה=טז רנג ה/>'''{{ק|(יח)}} ומבערת.''' עיין ט"ז. הנך רואה שאין מפרש כמ"א אות מ"ם שפירש מלת '''לכן''' קאי אקודם, אלא אדסמיך קאי, מאם לא נתקרר לגמרי נוהגין ע"י עכו"ם, אבל על ידי ישראל אסור באין יד סולדת בו, רק ממנהגא אפשר דשרי [[שולחן ערוך אורח חיים שיח טו|כבסימן שי"ח סעיף ט"ו]]. ואם עדיין חמין, היינו רותחת שיד סולדת בו, מותר גם כן על ידי ישראל מדינא. או יאמר על '''גבי''' התנור ודאי אסור באין גרוף וקטום אף על גב דתנור שלנו דין כירה יש לה ומותר לסמוך בכירה אף שאין גרוף וקטום, על '''גבי''' ודאי אסור בכירה שאין גרופה וקטומה כמבואר בסעיף גימ"ל אף רותחת שיד סולדת בו, אלא על ידי עכו"ם נוהגין להתיר אף בחם קצת שאין יד סולדת בו אף על '''גבי''' התנור בצירוף קולא שמבערת אחר כך האש, ופסיק רישיה בעכו"ם שרי. אבל על ידי ישראל אסור על גבי התנור, ואצל התנור שרי על ידי ישראל דדין כירה יש לו תנור שלנו, ולסמוך שרי ממנהגא אף בחמין קצת כבסימן שי"ח סעיף ט"ו כו', כן סובר ז"ל הפירוש בהר"ב. אבל לבוש הבין הגהות רבו כמו שהבין המ"א באות מ"ם יעו"ש. והקשה הט"ז אהיתר דתרומת הדשן, דאע"ג דאמירה לעכו"ם '''קיל''' בפסיק רישא, מכל מקום איסור מלאכת שבת הנעשה על ידי עכו"ם אף בלא אמירת ישראל אסור הוא אף בקצץ, עיין סימן רמ"ו. אם כן הרי אסור הוא בלא אמירה, כל שמכוין לצורך ישראל, וכאן מתכוונה בכך ואסור הוא עכ"פ להעמיד '''עליו''' ממש אפילו חם קצת, ואפילו רותח שיד סולדת בו אסור באין גרוף וקטום בכירה עליה ממש, רק לסמוך שרי, לא עליו ממש על ידי ישראל, שהרי הר"ב אומר כן, ואם חמין מותר ע"י ישראל '''אצל''' התנור, לא עליו וכמו שכתב המ"א אות מ"ג, ומעזיבה לא מהני. ולא דמי לקדירה ריקנית, דלית כאן היכרא, ועיין מ"א אות ל"א. אם כן הוא הדין על ידי עכו"ם כהאי גוונא נמי אסור עליו, ולא מהני מה שנותנת מקודם קודם שמסיק. וכל שכן בשלנו דמטמינים בתנור אחר ומוציאין ונותנין עליו על התנור בית החורף דאסור, אפילו רותחת יד סולדת בו נמי אסור לדעתו ז"ל, כי ההיתר של תרומת הדשן הקשה עליו. כן הוא תוכן דבריו, ועיין מ"א אות ל"ז בשם המרדכי, ושם כתבנו מזה. ולכתחילה סובר הט"ז דוודאי אין לעשות כן: '''כתב''' הפר"ח ביורה דעה סימן קי"ח אות ח"י בעניין הטמנה בבית עכו"ם (שאלינ"ט וכדומה), התיר בחותם אחד ואף במפתח לחוד. אבל לחתום בנייר ולקרוע בשבת<קטע סוף=טז רנג ה/> ---- '''אשל אברהם''' <קטע התחלה=מא רנג א/><noinclude></noinclude> qedr2xg3fewbgggnxr6sv7pe3q1ojzs 3087993 3087992 2026-10-10T20:59:25Z Nahum 68 3087993 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="Nahum" />‫משבצות זהב‬ ‫אורח חיים הלכות שבת‬ אשל אברהם</noinclude><קטע התחלה=טז רנג ב/>'''וכל זה,''' וסיים: קרקע, היינו עודן בידו, או (מניחם) [ממיחם] למיחם ודעתו להחזירה – דווקא כשנטלו מערב שבת ומחזיר בשבת, הא לסמוך באין גרופה, ולדיעה שניה תוכה או אין גרופה בחזרה – אסור ודאי אף שנטלו בשבת, דכהאי גוונא לא שייך חילוק זה. והוא פשוט בזה: '''{{ק|(יב)}} וטוב להחמיר.''' עיין ט"ז. והמנהג להקל, כמו שכתב הר"ב בזה. [[שולחן ערוך אורח חיים רנג ה|ובסעיף ה]] בהג"ה יבואר עוד בזה אי"ה: '''{{ק|(יג)}} אם.''' עיין ט"ז, וכן כתב המ"א אות י"ט, מדין בישול נגעו ביה, וכן כתב הלבוש, משום מבשל. ויש לי הרהורי דברים בכאן, והנני פורטם בעזר ה' יתברך: '''ראשונה''' צריך לברר איזו הוא בישול דבר תורה ואיזו מדרבנן, עיין סימן שי"ח בט"ז אות ג' ד', יש אומרים כמאכל בן דרוסאי רק מדרבנן, ויש אומרים לח נצטנן רק מדרבנן, ואם כן נהפוך הוא, אי בישל בשבת פחות ממאכל בן דרוסאי אין צריך כדי שיעשו, ואם מאכל בן דרוסאי, כדי שיעשו להלבוש בשי"ח סעיף א הביאותיו לעיל באות יו"ד. ומאחר דכדי שיעשו דרבנן הוא יש להקל. גם יש אומרים כל דעביד ישראל מעשה בידים, אף דרבנן אין צריך כדי שיעשו, ולא בעי כדי שיעשו אלא עכו"ם או שהה, כבסעיף א בהג"ה שניה, הואיל וממילא. ומהו נצטנן בלח, הנה במ"א אות י"ט וסימן שי"ח אות י"ב יעו"ש, ומשמע נמי לח שהורק בכלי שני אף יד סולדת בו תו יש בו משום בישול. וכל זה מדינא, אבל המנהג להקל אם לא נצטנן לגמרי כמו שכתב [[שולחן ערוך אורח חיים שיח טו|בשי"ח סעיף ט"ו]] בהג"ה וכאן [[שולחן ערוך אורח חיים רנג ה|סעיף ה]] בהג"ה: ומהו דבר לח? הנה הב"י הביא בשם רבינו ירוחם בחלק ג בשם הרב רבינו יונה, כל '''שרובו''' רוטב וצונן ומצטמק ויפה לו הוה מבשל גמור, משמע כשמיעוט רוטב אין זה מבשל. ועיין אליה רבה סימן שי"ח אות י"א הביא זה בשם מנחת כהן והניח בצריך עיון, ובאמת הם דברי ה"ר יונה. ולכאורה מראין הדברים כמו שכתב [[ט"ז על אורח חיים שיח#טז ד|הט"ז בשי"ח ד]], דאף נצטנן '''בלח''' הוה מן התורה (וכמו שכתב ה"ר יונה '''מבשל גמור'''), מכל מקום מלאכת מחשבת אסרה תורה וכל שנצטנן בלח ומרתיחו להצטמק ויפה לו הוה בישול דבר תורה, ובמצטמק ורע לו אין דעתו להצטמק, יעו"ש. והיינו דעיקר הבישול הוא שמצטמק, ולפי זה שפיר הולכין בתר רובו, דרובו רוטב מצטמק ויפה לו הוא ומתכוין לצימוק והוה בישול, ואם רובו יבש אין דעתו לצימוק כי מצטמק ורע לו הוא לייבש. ועיין סימן שי"ח באליה רבה אות יו"ד בשם המנחת כהן, דאין אנו בקיאין איזה מצטמק ורע לו, ועיין גמרא [[שבת לח א]], ובמנחת כהן לפת ותמרי ודייסא ומים חמין מצטמק ורע לו. והנה לפת שלנו מייארין ורובין עינינו רואות שמצטמק ויפה לו הוא, ועיין [[שבת לז ב|ל"ז ב]] '''לפדא''' בדלי"ת וכצ"ל ברא"ש שם, אם כן אם יש בהן מים אסור. ועיין מ"א לקמן אות ל"ט ושם אפרש בעזה"י. כי נראה אם יש רוטב ובשר יחד, לרוטב מצטמק ויפה לו ולבשר מצטמק ורע לו כל שנצטנן, ונאסר הרוטב כשחממו בשבת, אף הבשר נאסר דבלע מאיסור. ולא מיבעיא רוטב מים דהוה אינו מינו אף באיסור דרבנן צריך ששים כמבואר ביורה דעה, וכחל הקילו שיהא מן המניין, ואפילו צלי קדר. ואין תימר דמוחל ובשר חד מינא בטעמא, מכל מקום אף באיסור דרבנן בלח ומינו צריך שישים. ועד כאן לא צידד [[ש"ך על יורה דעה קט#שך ט|הש"ך בק"ט ט]] אלא יבש וכמו שכתבתי בפריי שם, אין מקומו פה, ואם ירצה ה' במגן אברהם ל"ט אבאר זה: ואמנם הדבר הקשה עלי הוא מה שכתב המ"א לקמן אות ל"ו דנצטנן אף ביבש אסור, דלא התירו אלא '''חזרה''' בשבת (באופנים המבוארים כאן דמותר), לא להניח לכירה לכתחילה בשבת. וזה סותר לכאן. וראיתי לתוספת שבת אות מ"ו הרגיש בזה, יעו"ש. והנה לי העני נראה שהפרש יש בין נצטנן לנצטנן לגמרי, כי מחמת בישול כל שאין יד סולדת בו או כלי שני יש בו בישול, כמו שכתב המ"א בשי"ח אות י"ב '''ומנהגא''' הוא דמקילין כשלא נצטנן לגמרי, כמו שכתב הר"ב [[שולחן ערוך אורח חיים שיח טו|בשי"ח סעיף ט"ו]], לא מדינא, כי כמה פוסקים אוסרים כל שאין יד סולדת בו '''בלח.''' ואמנם ביבש ונצטנן, כל שחם קצת, אפילו אין יד סולדת בו שרי דלית ביה משום בישול, הא נצטנן '''לגמרי''' אסור, '''דחזרה''' תנן, לא '''לכתחילה.''' וכל זה עליה, אבל לסמוך אף נצטנן לגמרי כל שאין בו בישול מותר, כמו שכתב בשי"ח סעיף ט"ו, מותר להניחו '''כנגד''' המדורה וכמו שכתב המ"א שם אות ל"ח, והוא ברא"ש פרק כירה דף מ"ם ע"ב יעו"ש. אם כן יפה כתב המ"א לקמן אות ל"ו שלא נצטנן '''לגמרי,''' דאז מדינא אסור אף '''ביבש''' ליתן לתוך התנור ממש. ואי"ה לקמן יבואר עוד וכאן אין להאריך. מהו לח ויבש עיין סימן רנ"ד מגן אברהם א ושי"ח מגן אברהם מ"ם: ואכתי פש גבן לברורי דבר אחד, והוא דהטמנה לא הוה [אלא] כשהקדירה מכוסה בה ונוגעת בהם מכל צד, הא בתוך התנור וכו' לא הוה הטמנה. מכל מקום צריך לידע, כירה באיזה עניין מוספת הבל או לאו, והוא [[שולחן ערוך אורח חיים רנז ח|ברנ"ז סעיף ח]] כתב המחבר: אף על פי שמותר להשהות על גבי כירה שיש בה גחלים וכו', מחמת '''אש''' שתחתיהם מוסיף הבל ואסור. והוא מגמרא [[שבת מז ב|מ"ז ב']]: קופה שטמן וכו', משמע לכאורה הא אין תחת זה לאו מוסיף הבל הוא. ואמנם בר"ן ריש פרק כירה וברז"ה, דרש"י פירש הטמנה וכירה קטומה מוסיף הבל, ובחידושי הרשב"א אף קש וגבבא, משמע מוסיף הבל. ואפשר אף גרופה מוסיף הבל, ועיין [[מגן אברהם על אורח חיים רנז#מא יח|מ"א רנ"ז ח"י]]. ומכל מקום כשאין יד סולדת בו לאו מוסיף הבל מיקרי ולא שייך גזירה דשמא יטמין ברמץ, שאין יד סולדת בו אין רא[ו]יה לבישול, מה שאין כן הטמנה דגפת. ואי"ה ברנ"ז יבואר עוד, ועיין סעיף ה בהג"ה יש מתירין בתנור שאפו מבעוד יום ומ"א אות ל"ה, ושם יבואר אי"ה עוד בזה לעניין כירה שאין יד סולדת בו לענין חזרה בתוכה בשבת, וכאן אין להאריך בזה: מה הן מצטמק ויפה לו ומצטמק ורע לו עיין רא"ש פרק כירה דף ל"ו ע"ב, '''לפתא''' תמרי ודייסא מצטמק ורע לו וכרוב ופולין ובשר טרוף מצטמק ויפה לו, והוא [[שבת לז ב|בדף ל"ז ב]] [[שבת לח א|ודף ל"ח א]], ושם נאמר '''לפדא''' בדלי"ת, תבשיל מתאינים, אבל '''לפתא''' בתי"ו אמרו שם מצטמק ויפה לו, וכצ"ל ברא"ש, ועיין אליה רבה בשי"ח אות יו"ד בשם מנחת כהן '''לפת''' טעות סופר וצריך להיות לפדא. וכבר הגהתי לעיל כן יע"ש, ודבר שאין מפורש בתלמוד אין לנו להקל בזה: '''{{ק|(יד)}} אסור.''' עיין ט"ז. ועיין מ"א אות כ"ה ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים רנז ד|סימן רנ"ז סעיף ד]], כיסהו ונתגלה בשבת מותר לכסותו בדבר שאין מוסיף הבל. ומכל מקום כאן בתנור לא הוה הטמנה, כמו שכתבנו באות י"ג, והוה זה תחילת הטמנה דאסור בשבת אף אין מוסיף הבל. ועיין הגהות מיימוני פרק ד' דשבת אות א' בדיני הטמנה. ובלבוש כתב שמוסיפין הבל, צ"ע: '''{{ק|(טו)}} סמוך.''' עיין ט"ז. עיין אות י"ג מה שכתבנו בשם הר"ן, ועיין מ"א אות כ"ז, ואי"ה שם יבואר וכאן אין להאריך: '''{{ק|(טז)}} ובתנור.''' עיין ט"ז. הקשה על רמ"א בתנור, שבזמן התלמוד כבר כתב המחבר בסעיף א דאפילו לסמוך אסור, ושלנו שרי ככירה. ויש ליישב דחזרה סמוך לברכו אסור לדעה זו אפילו רוצה ליקח ממנה קודם שבת, דהוה כחזרה בשבת, ואם כן מה ראיה משהיה בסעיף א, דעתו עד שבת, וכאן הוה אמינא דשרי לחזור על מנת שיקח קודם שבת. ועיין תוספת שבת אות ל"ח הקשה דחזרה אף מצטמק ורע לו אסור, יעו"ש:<קטע סוף=טז רנג ב/> <קטע התחלה=טז רנג ד/>'''{{ק|(יז)}} יש.''' עיין ט"ז. [[שולחן ערוך אורח חיים שיח ד|ובסימן שי"ח סעיף ד]] [[שולחן ערוך אורח חיים שיח טו|ובסעיף ט"ו]], דמקילין אם לא נצטנן '''לגמרי''' שרי אף שאין יד סולדת בו, אם כן שרי הכא וכמו שכתב המגן אברהם אות ל"ב. והר"ב סמך אמה שכתב בסעיף ה ולקמן סימן שי"ח סעיף ט"ו. ועיין מגן אברהם אות ל"ט, ואי"ה שם יבואר:<קטע סוף=טז רנג ד/> <קטע התחלה=טז רנג ה/>'''{{ק|(יח)}} ומבערת.''' עיין ט"ז. הנך רואה שאין מפרש כמ"א אות מ"ם שפירש מלת '''לכן''' קאי אקודם, אלא אדסמיך קאי, מאם לא נתקרר לגמרי נוהגין ע"י עכו"ם, אבל על ידי ישראל אסור באין יד סולדת בו, רק ממנהגא אפשר דשרי [[שולחן ערוך אורח חיים שיח טו|כבסימן שי"ח סעיף ט"ו]]. ואם עדיין חמין, היינו רותחת שיד סולדת בו, מותר גם כן על ידי ישראל מדינא. או יאמר על '''גבי''' התנור ודאי אסור באין גרוף וקטום אף על גב דתנור שלנו דין כירה יש לה ומותר לסמוך בכירה אף שאין גרוף וקטום, על '''גבי''' ודאי אסור בכירה שאין גרופה וקטומה כמבואר בסעיף גימ"ל אף רותחת שיד סולדת בו, אלא על ידי עכו"ם נוהגין להתיר אף בחם קצת שאין יד סולדת בו אף על '''גבי''' התנור בצירוף קולא שמבערת אחר כך האש, ופסיק רישיה בעכו"ם שרי. אבל על ידי ישראל אסור על גבי התנור, ואצל התנור שרי על ידי ישראל דדין כירה יש לו תנור שלנו, ולסמוך שרי ממנהגא אף בחמין קצת כבסימן שי"ח סעיף ט"ו כו', כן סובר ז"ל הפירוש בהר"ב. אבל לבוש הבין הגהות רבו כמו שהבין המ"א באות מ"ם יעו"ש. והקשה הט"ז אהיתר דתרומת הדשן, דאע"ג דאמירה לעכו"ם '''קיל''' בפסיק רישא, מכל מקום איסור מלאכת שבת הנעשה על ידי עכו"ם אף בלא אמירת ישראל אסור הוא אף בקצץ, עיין סימן רמ"ו. אם כן הרי אסור הוא בלא אמירה, כל שמכוין לצורך ישראל, וכאן מתכוונה בכך ואסור הוא עכ"פ להעמיד '''עליו''' ממש אפילו חם קצת, ואפילו רותח שיד סולדת בו אסור באין גרוף וקטום בכירה עליה ממש, רק לסמוך שרי, לא עליו ממש על ידי ישראל, שהרי הר"ב אומר כן, ואם חמין מותר ע"י ישראל '''אצל''' התנור, לא עליו וכמו שכתב המ"א אות מ"ג, ומעזיבה לא מהני. ולא דמי לקדירה ריקנית, דלית כאן היכרא, ועיין מ"א אות ל"א. אם כן הוא הדין על ידי עכו"ם כהאי גוונא נמי אסור עליו, ולא מהני מה שנותנת מקודם קודם שמסיק. וכל שכן בשלנו דמטמינים בתנור אחר ומוציאין ונותנין עליו על התנור בית החורף דאסור, אפילו רותחת יד סולדת בו נמי אסור לדעתו ז"ל, כי ההיתר של תרומת הדשן הקשה עליו. כן הוא תוכן דבריו, ועיין מ"א אות ל"ז בשם המרדכי, ושם כתבנו מזה. ולכתחילה סובר הט"ז דוודאי אין לעשות כן: '''כתב''' הפר"ח ביורה דעה סימן קי"ח אות ח"י בעניין הטמנה בבית עכו"ם (שאלינ"ט וכדומה), התיר בחותם אחד ואף במפתח לחוד. אבל לחתום בנייר ולקרוע בשבת<קטע סוף=טז רנג ה/> ---- '''אשל אברהם''' <קטע התחלה=מא רנג א/> ועיין א"ר אות ד וברש"י שם בגמרא, דגלי דעתו וכו'. ועיין תוס' שם ד"ה שמע מינה בתירוץ א' כתבו אפילו לא נתבשל כל צרכו שרי בקטמה והובערה, והמ"א נקט לה לקולא במידי דרבנן וכדפירש"י, ועיין פני יהושע שם ובחידושינו כתבנו מזה יעו"ש. ובר"מ פרק ג מהלכות שבת הלכה ד, גחלים שעממו או שנתן נעורת פשתן, כקטמה. ובב"י תמה למה השמיטו הטור. ובתו"ש אות ו' הקשה למה השמיט המחבר בש"ע. ומיהו עממו והובערה הדרא למלתא קמייתא דלא שייך בכאן גילוי דעת. וזה פשוט, ואי"ה באות ח אבאר עוד:<noinclude></noinclude> q30t7wp9jtchoovwsy3gu9yd54w4jjr 3 1756375 3087973 2026-10-10T17:27:13Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "{{בה}}--~~~~" 3087973 wikitext text/x-wiki {{בה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:27, 10 באוקטובר 2026 (IDT) 4vue3yfmc6118wy22poqr21jja4bk43 2 1756376 3087974 2026-10-10T17:27:29Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "{{ריק}}" 3087974 wikitext text/x-wiki {{ריק}} n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r 0 1756377 3087977 2026-10-10T18:36:39Z אלשרעבי 45783 יצירת דף עם התוכן "*מחבר: רבי שלום שבזי *סימן: לאלשבזי {{שיר מנוקד| לְבָבִי יַחְשְׁקָה עָפְרָה / לְשִׂכְלִי הֶחֱלִי וְאָשִׁיר שִׁיר וְקוֹל זִמְרָה / בְּנִגּוּן מַמְלְלִי וּבָאוּ כָּל בְּנֵי חֶבְרָה / וְעוֹפֶר בָּבְלִי פְּרִידַת אַהֲבָה קָשָׁה כְּאֵשׁ חֶרֶב מְלֻטָּשַָׁה י..." 3087977 wikitext text/x-wiki *מחבר: רבי שלום שבזי *סימן: לאלשבזי {{שיר מנוקד| לְבָבִי יַחְשְׁקָה עָפְרָה / לְשִׂכְלִי הֶחֱלִי וְאָשִׁיר שִׁיר וְקוֹל זִמְרָה / בְּנִגּוּן מַמְלְלִי וּבָאוּ כָּל בְּנֵי חֶבְרָה / וְעוֹפֶר בָּבְלִי פְּרִידַת אַהֲבָה קָשָׁה כְּאֵשׁ חֶרֶב מְלֻטָּשַָׁה יְדִידִי בָא וְלֹא נָשָׁה / וְהֵאִיר אָהֳלִי: אֲמִיר אַלְחוּר וַאלְאַמְלַאךּ / קַד אללַהּ זַיְּנֹה עֻקוּל מֻתְפַארִקַה סֻלַּאךּ / חְוַאלַי מַסְכִּנֹה וִחַאכִּם דַוְרַת אלאַפְלַאךּ / תֻנִיר מִן מַוְטִנֹה לְכִנֹּה פִי גְׄנַאן אַעְלִי וְיַזְהִי אלְעַלאלַם אלסִּפְלִי וּמַוְלַאהּ פַאיִץׄ אלְפַצְׄלִי / וְלִאלְכֻּלּ פַאעִלִי: לְךָ הַכֹּל חֲמוּד עֵינִי / וְהַכֹּל מִמְּךָ בְּעֵת רָצוֹן שְׁמָעֵנִי / וְהַטֵּה אָזְנְךָ בְּגָלוּתִי פְּדָאֵנִי / זְכוֹר לִבְרִיתְךָ וְרַחֵם כָּל בְּנֵי גוֹלָה תְּפִלָּתָם תְּקַבֵּלָה וְלַדַּלִּים תְּנַהֵלָה / וְאַתָּה סוֹבְלִי: שְׁרִיד אלְקַלְב לַא תַגְוַא / וְתַכְּרַה חַיְוְתַךּ וְעַלִּם נַפְסַךּ אלתַּקְוַא / וּבַלִּג תַוְבְתַךּ וְכִׄף אַלְכִּבְר וַאלדַּעְוַא / בִאַיַּאם נִעְמְתַךּ וּוַאסִי לאצַּׄיְף וַאלְמַסְכִּין וְתוּב לִלַּה פִי תַמכִּין וּפִי כַׄצְׄעַה וּפִי תַרְכִּין / אִמוּרַךּ תַנְגְׄלִי: בְּחֵשֶׁק רַעֲיָה תִכְסֹף / וְהִיא תִסְעָדְךָ וְתִמְצָא חֵן כְּמוֹ יוֹסֵף / וְתִזְכֶּה נַפְשְךָ זְרוֹעַ אוֹיְבָךְ תַּחְשׂף / וְלֹא יִמְשָׁל בְּךָ נְצוֹר לִלְשׁוֹנְךָ מֵרָע אֲשֶׁר מִצַּד שְׂמֹאל נִגְרָע צְדָקָה לָךְ יְדִיד תִּזְרָע / וְלֵב אַל תַּחֲלִיא: זְמַאנַךּ עַדִּלֹה תַעְדִיל / מִן אַלְהַם וַאלְחֲרַק וְנַפְסַךּ מַא לְְהַא תַבְדִיל / וְלַוְ אלְגִׄסְם רַקּ תֻנִיר כַּאלפַנְד בִאלְקִנְדִיל / וְתַנְגׄוּ אלְגְרַק תְעוּד בֻסְתַאן אלַאנְוַארִי וּפִיהּ וַרְדֻן וְאַזְהַארִי יִכַ֗לִּד סֻכְּנְהַא אלְבַארִי / בִלִתְךּ אלְהַיכְּלִי: יְלוּד יוֹסֵף אֲשֶׁר נֶעְזָר / בְּאֵל חַי פּוֹעֲלוֹ וְהוּא גוֹלֶה בְּאַדְמַת זָר / מְצַפֶּה גוֹאֲלוֹ יְקַבֵּץ עָם אֲשֶׁר נִפְזָר / וְיָסִיר סֻבֳּלוֹ זְקֵנַי בַּקְּשׁוּ עָלַי בְּחֵן אָשׁוּב לְאוֹהַָּלַי וְשָׁלוֹם עַל בְּנֵי גִילַי / וּמַקְשִׁיב מַמְלְלִי לְצוּר קוֹנִי אֲנִי אֶקְרָא / יְרַפֵּא מַחֲלִי: }} [[קטגוריה:שירה (דיוואן)]] [[קטגוריה:שירי רבי שלום שבזי]] [[קטגוריה:פיוטי יהדות תימן]] cugizqfplt4bg0qx5pxrmwzi1v1npch 3087978 3087977 2026-10-10T18:37:11Z אלשרעבי 45783 3087978 wikitext text/x-wiki *מחבר: רבי שלום שבזי *סימן: לאלשבזי {{שיר מנוקד| לְבָבִי יַחְשְׁקָה עָפְרָה / לְשִׂכְלִי הֶחֱלִי וְאָשִׁיר שִׁיר וְקוֹל זִמְרָה / בְּנִגּוּן מַמְלְלִי וּבָאוּ כָּל בְּנֵי חֶבְרָה / וְעוֹפֶר בָּבְלִי פְּרִידַת אַהֲבָה קָשָׁה כְּאֵשׁ חֶרֶב מְלֻטָּשַָׁה יְדִידִי בָא וְלֹא נָשָׁה / וְהֵאִיר אָהֳלִי: אֲמִיר אַלְחוּר וַאלְאַמְלַאךּ / קַד אללַהּ זַיְּנֹה עֻקוּל מֻתְפַארִקַה סֻלַּאךּ / חְוַאלַי מַסְכִּנֹה וִחַאכִּם דַוְרַת אלאַפְלַאךּ / תֻנִיר מִן מַוְטִנֹה לְכִנֹּה פִי גְׄנַאן אַעְלִי וְיַזְהִי אלְעַלאלַם אלסִּפְלִי וּמַוְלַאהּ פַאיִץׄ אלְפַצְׄלִי / וְלִאלְכֻּלּ פַאעִלִי: לְךָ הַכֹּל חֲמוּד עֵינִי / וְהַכֹּל מִמְּךָ בְּעֵת רָצוֹן שְׁמָעֵנִי / וְהַטֵּה אָזְנְךָ בְּגָלוּתִי פְּדָאֵנִי / זְכוֹר לִבְרִיתְךָ וְרַחֵם כָּל בְּנֵי גוֹלָה תְּפִלָּתָם תְּקַבֵּלָה וְלַדַּלִּים תְּנַהֵלָה / וְאַתָּה סוֹבְלִי: שְׁרִיד אלְקַלְב לַא תַגְוַא / וְתַכְּרַה חַיְוְתַךּ וְעַלִּם נַפְסַךּ אלתַּקְוַא / וּבַלִּג תַוְבְתַךּ וְכִׄף אַלְכִּבְר וַאלדַּעְוַא / בִאַיַּאם נִעְמְתַךּ וּוַאסִי לאצַּׄיְף וַאלְמַסְכִּין וְתוּב לִלַּה פִי תַמכִּין וּפִי כַׄצְׄעַה וּפִי תַרְכִּין / אִמוּרַךּ תַנְגְׄלִי: בְּחֵשֶׁק רַעֲיָה תִכְסֹף / וְהִיא תִסְעָדְךָ וְתִמְצָא חֵן כְּמוֹ יוֹסֵף / וְתִזְכֶּה נַפְשְךָ זְרוֹעַ אוֹיְבָךְ תַּחְשׂף / וְלֹא יִמְשָׁל בְּךָ נְצוֹר לִלְשׁוֹנְךָ מֵרָע אֲשֶׁר מִצַּד שְׂמֹאל נִגְרָע צְדָקָה לָךְ יְדִיד תִּזְרָע / וְלֵב אַל תַּחֲלִיא: זְמַאנַךּ עַדִּלֹה תַעְדִיל / מִן אַלְהַם וַאלְחֲרַק וְנַפְסַךּ מַא לְְהַא תַבְדִיל / וְלַוְ אלְגִׄסְם רַקּ תֻנִיר כַּאלפַנְד בִאלְקִנְדִיל / וְתַנְגׄוּ אלְגְרַק תְעוּד בֻסְתַאן אלַאנְוַארִי וּפִיהּ וַרְדֻן וְאַזְהַארִי יִכַ֗לִּד סֻכְּנְהַא אלְבַארִי / בִלִתְךּ אלְהַיכְּלִי: יְלוּד יוֹסֵף אֲשֶׁר נֶעְזָר / בְּאֵל חַי פּוֹעֲלוֹ וְהוּא גוֹלֶה בְּאַדְמַת זָר / מְצַפֶּה גוֹאֲלוֹ יְקַבֵּץ עָם אֲשֶׁר נִפְזָר / וְיָסִיר סֻבֳּלוֹ זְקֵנַי בַּקְּשׁוּ עָלַי בְּחֵן אָשׁוּב לְאוֹהַָּלַי וְשָׁלוֹם עַל בְּנֵי גִילַי / וּמַקְשִׁיב מַמְלְלִי לְצוּר קוֹנִי אֲנִי אֶקְרָא / יְרַפֵּא מַחֲלִי: }} [[קטגוריה:שירה (דיואן)]] [[קטגוריה:שירי רבי שלום שבזי]] [[קטגוריה:פיוטי יהדות תימן]] 5aluzt3orvmvfrk3u1vif57qufiybdv 1 1756378 3087979 2026-10-10T19:16:21Z ~2026-54479-71 46700 /* מסכת שבת דף פח עמוד א */ פסקה חדשה 3087979 wikitext text/x-wiki == מסכת שבת דף פח עמוד א == דף פח עמוד א מתחיל במילים: לרבנן ח' חסרים עבוד. ת"ש דתניא בסדר עולם ניסן..... כאן (בויקיטקסט) עמוד פח מתחיל כמה שורות לאחר מכן, במילים "דרש ההוא גלילאה עליה דדרב חסדא" בשורה ה-13. נא להשלים כאן את השורות החסרות האלו. תודה [[מיוחד:תרומות/~2026-54479-71|~2026-54479-71]] • [[שיחת משתמש:~2026-54479-71|שיחה]] 22:16, 10 באוקטובר 2026 (IDT) agpxl08o70g7mgs5jrig5ihql79qtw2 3087989 3087979 2026-10-10T20:33:27Z Nahum 68 /* מסכת שבת דף פח עמוד א */ תגובה ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]]) 3087989 wikitext text/x-wiki == מסכת שבת דף פח עמוד א == דף פח עמוד א מתחיל במילים: לרבנן ח' חסרים עבוד. ת"ש דתניא בסדר עולם ניסן..... כאן (בויקיטקסט) עמוד פח מתחיל כמה שורות לאחר מכן, במילים "דרש ההוא גלילאה עליה דדרב חסדא" בשורה ה-13. נא להשלים כאן את השורות החסרות האלו. תודה [[מיוחד:תרומות/~2026-54479-71|~2026-54479-71]] • [[שיחת משתמש:~2026-54479-71|שיחה]] 22:16, 10 באוקטובר 2026 (IDT) : היו שם תגי קטע שנועדו להכליל קטע מהדף העוסק בחג השבועות אל דף אחר. תגי הקטע הללו שיבשו את התצוגה, ועכשיו שהסרתי אותם המצב תוקן, אבל אין לי מושג באיזה דף אמור היה הקטע של שבועות להיות מוכלל, כדי לתקן עכשיו שם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:33, 10 באוקטובר 2026 (IDT) pe1qcske8ucx6pb2oz3shg8q58qwpd1 106 1756379 3088050 2026-10-11T10:16:53Z תומר פנק 21273 יצירת דף עם התוכן "{{דף של זהר|זהר חלק א|פה א|פה ב|פו א|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק ד|דף פה ב}} ==תרגום לעברית== ונרשם באמונה שלמה על כל בני דורו, ונרשם אחד למעלה ואחד למטה, שכתוב: ״אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם״ {{ממ|יחזקאל|לג|כד}}, מדוע היה אחד? שלא היה אחר בעולם שעלה לאמונת הקדוש ברוך הוא מלבדו. א..." 3088050 wikitext text/x-wiki {{דף של זהר|זהר חלק א|פה א|פה ב|פו א|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק ד|דף פה ב}} ==תרגום לעברית== ונרשם באמונה שלמה על כל בני דורו, ונרשם אחד למעלה ואחד למטה, שכתוב: ״אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם״ {{ממ|יחזקאל|לג|כד}}, מדוע היה אחד? שלא היה אחר בעולם שעלה לאמונת הקדוש ברוך הוא מלבדו. אמר לו רבי חזקיה, והרי כתוב: "וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן״ {{ממ|בראשית|יב|ה}}. אמר לו: עד כה הם לא היו במדרגות העליונות שבהן התעטר אברהם. לאחר מכן אמר לו: עוד שמעתי, שאברהם לא נקרא אחד עד שנתעלה ביצחק וביעקב. כיוון שנתעלה ביצחק וביעקב, והיו שלושתם אבות העולם, אז נקרא אברהם אחד. ואז הוא תפוח בעולם, ניכר מכל בני העולם. אמר לו: יפה אמרת. דבר אחר, ״כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר״ {{ממ|שיר השירים|ב|ג}}, זה הקדוש ברוך הוא. ״כֵּן דּוֹדִי״, זה הקדוש ברוך הוא. "בְּצִלּוֹ", זה הקדוש ברוך הוא. "חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי", ביום שהתגלה הקדוש ברוך הוא על הר סיני וקיבלו ישראל את התורה, ואמרו: ״נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע״ {{ממ|שמות|כד|ז}}. "וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי" {{ממ|שיר השירים|ב|ג}}, אלו דברי התורה, שכתוב בהם: ״וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים״ {{ממ|תהלים|יט|יא}}. דבר אחר, "וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי", אלו נשמות הצדיקים, שכולן הן פרי מעשיו של הקדוש ברוך הוא, ועומדות עמו למעלה. בוא וראה: כל נשמות העולם, שהן פרי מעשיו של הקדוש ברוך הוא, כולן אחת בסוד אחד, וכאשר הן יורדות לעולם, כולן נפרדות בגוונים של זכר ונקבה, ואותם זכר ונקבה מחוברים כאחד. ובוא וראה: תשוקת הנקבה לזכר עושה נפש, ותשוקת הזכר לנקבה עושה נפש. ורצון תשוקת הזכר כלפי הנקבה, וההידבקות שלו בה מוציאה נפש, וכולל את תשוקת הנקבה ונוטל אותה, ונכללת התשוקה התחתונה בתשוקה העליונה, ונעשו רצון אחד ללא פירוד, ואז הנקבה כוללת את הכול ומתעברת מן הזכר, ותשוקות שניהם נדבקות כאחד, ועל כן הכול כלול זה בזה. וכאשר הנשמות יוצאות, זכר ונקבה יוצאים כאחד, לאחר מכן, כיוון שהן יורדות, הן נפרדות, זה לצד זה וזה לצד זה, והקדוש ברוך הוא מזווג אותם לאחר מכן, ואין הזיווג ניתן לאחר אלא לקדוש ברוך הוא לבדו, שהוא יודע את זיווגם, לחבר אותם כראוי. זכאי הוא אדם שזוכה במעשיו והולך בדרך אמת, כדי שתתחבר נפש בנפש כפי שהיו מלכתחילה, שהרי אם הוא זוכה במעשיו, זהו אדם שלם כראוי, ומשום כך כתוב: "וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי" {{ממ|שיר השירים|ב|ג}}, שהוא מתברך בתיקון, כדי שהעולם יתברך ממנו, משום שהכול תלוי במעשיו של האדם, אם הוא זוכה ואם אינו זוכה. אמר רבי חזקיה, כך שמעתי, שכתוב: ״מִמֶּנִּי פֶּרְיְךָ נִמְצָא״ {{ממ|הושע|יד|ט}}. הקדוש ברוך הוא אמר לה לכנסת ישראל: "מִמֶּנִּי" ודאי, "פֶּרְיְךָ נִמְצָא״. פריי נמצא״ לא כתוב, אלא ״פֶּרְיְךָ״. אותה תשוקה של הנקבה שעושה נפש, ונכללת בכוחו של הזכר, ונכללת נפש בנפש ונעשו אחד, כלול זה בזה, כפי שאמרנו. לאחר מכן נמצאים שניהם בעולם, וזה, בכוחו של הזכר, נמצא פרי הנקבה. דבר אחר: בתשוקת הנקבה נמצא פרי הזכר. שאם לא הייתה תשוקת הנקבה כלפי הזכר, לא היו נוצרים פירות לעולמים, זהו שכתוב: ״מִמֶּנִּי פֶּרְיְךָ נִמְצָא״. "וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר" {{ממ|בראשית|יד|א}}, רבי יוסי פתח ואמר: "מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ" {{ממ|ישעיהו|מא|ב}}, פסוק זה ביארו אותו החברים, אבל פסוק זה הוא בסוד החכמה, שהרי שנינו: שבעה רקיעים עשה הקדושב רוך הוא למעלה, וכולם כדי להיוודע כבודו של הקדוש ברוך הוא, וכולם עומדים להודיע את סוד האמונה העליונה. בוא וראה: יש רקיע עליון נסתר, למעלה מהם, שהם שבעה, וזהו הרקיע שמנהיג אותם ומאיר לכולם, וזה אינו נודע, ועומד בשאלה, שאינו ידוע, משום שהוא נסתר ועמוק, והכול תוהים עליו, ומשום כך הוא נקרא מ״י, כפי שביארו אותו, שכתוב: ״מִבֶּטֶן מִי יָצָא הַקָּרַח״ {{ממ|איוב|לח|כט}}, ונאמר. וזהו הרקיע העליון euloknfv48m6bzknv7dhttj9hrqpjj4